שָׁמַיִם וְיָם נִתְמַזְּגוּ בְּלִי אֹפֶק

בִּתְכֹל אֲפַרְפַּר מְרֻבַּב עַרְפִלִּים,

וּוְרֹד הַכְּתָלִים שֶׁהֶחְוִיר מִן הַשֶּׁמֶשׁ

נִשְׁקָף בְּתַשְׁבֵּץ חַלּוֹנוֹת אֶל הַגַּיְא.

קוּרֵי הַכְּבִישִׁים נִתְפַּתְּלוּ עַד לְמַטָּה

בֵּין אֹרֶן וּבְרוֹשׁ, בֵּין בִּקְתָּה וּמִסְגָּד.

גְּנִיחַת מְכוֹנִית בַּמַּעֲלֶה מִשְׁתַּפֶּכֶת

אֶל חֵיק הַחֻרְשָׁה הַכּוֹרַעַת מוּלָהּ.

וְרוּחַ הַבֹּקֶר יוֹשֶׁבֶת רַק רֶגַע

לָפוּשׁ עַל גַּב סֶלַע אָפֹר-מְאֻזָּב.

וּבָא עֶפְרוֹנִי וּמְזָרְזֵהוּ לַדֶּרֶךְ

בְּלַחַן בָּקְרִי הֶחָלָק כִּקְטִיפָה.

שְׁנֵי פָּנָסִים בַּמּוֹרָד

וּמַגָּל שֶׁל יָרֵחַ.

אֹרֶן לְפֶתַע חָרַד

וּפָלַט זֶלֶף רֵיחַ.

אֹפֶל יָרֹק מִתְבַּזֵּק

עַל הַשְּׁבִיל הַגֹּוֵעַ;

צֵל בְּתוֹךְ צֵל מִתְמַזֵּג,

אֶת הַצַּעַד בּוֹלֵעַ.

טַל שֶׁל חֲצוֹת וְכִסּוּף

מְשַׁכֵּר אֶת הָעַיִן,

נָח עַל הָרֹאשׁ הַכָּסוּף

וּמַדְבִּישׁ הַשְּׂפָתַיִם.

רַהַט מוּאָץ שֶׁל דָּמִים

בִּסְחַרְחֹרֶת יוֹקֶדֶת.

סָח הַמֶּרְחָק הַיַּמִּי

מַעֲשֶׂה מִימֵי קֶדֶם – – –