I    🔗

(a. 5609 – 1849)

אל גרם המעלות בחכמה ותבונה ולו דומיה תהלה

כמ“ר מענדיל שׁטערן יצ”ו¹

אמת כי אין דרך אשה לקדם, אמנם לפי שידעתי על יד בן דודי שד“ל שחפצת לראות כתב ידי, וגם כמ”ר מאיר ראנדעגגער² שאל בשלומי ושמי בשמך על כן עברתי תורות, ויצאתי לשחר פניך באגרת שלומים ותשואות חן, על כי נשאתני עד כוכבים בין משוררים מליצי יושר לקנות אושר, אבל פחד פחדתי כי תשליכני מצולה בלב ימים כראותך כי אין ממש בדברי כי דרך נשים לי. ותשורה אין להביא כשאול אל שמואל הנביא.

והנה נמצאה בידי חידה לראב“ע שראיתי אותה בספר נדפס מחדש (הליכות קדם) וכתוב שם כי כבר פרשוה על הלבנה בעבור כי חשבנוה פ”ז, אבל בחשבון חשבו עליה רעה, כי לא יכלו לעמוד בשאר החשבונות, ולפי עניות דעתי נראה כי לא ירע בעיניך אם אחוה דעי אף אני, כערבה הנאגדת עם שלשת המינים, בטעם וריח משונים. קבל נא הפתרון אף כי אין בו יתרון, ותהי לזכרון לחתימת שירי כי כבדו עיני, אקוד ואשתחוה ולנחש אשוה אל מול הדרת כבודך כי הנני שפחתך המתאבקת בעפר רגליך ושלום לך ושלום לעוזריך כי עזרך אלקיך. ואם הכוכבים האירו אמש, כאור ברק תזריח כשמש. הצעירה מן הצאן כשבה.

רחל מורפורגו.

 

II    🔗

(a. 5609 – 1849.)

חידה לראב"ע

גבר אשר דת וחק חרת עלי לבו / ישמח ברעתו כגבור עת שלוף חרבו

לחקור יסוד סוד צפנתיו לעלות אל מעון / מדע וישקיף בעין שכלו באשנבו

מי זה אשר מחציתו מבני חם וחציו / מבני שם ובו שחרו ובו ערבו

פעם ינשק ידי מלכו כעבד, ופעם / קם וישב עלי כסאו ובמסבו

יושבי בצלו יראוהו בעמדו עלי / אם הדרכים והוא קושר עלי רבו

אין בין חבריו יפה מראה וצורה / כצורתו וידיו בכל רעיו ויד כל בו

גבור במעשיו ולא ייגע ואולם בלי / ירך ורגל לאט ילך ובא מבוא

חשבון שמו פז אך לא יסלה בכתם ופז / פניו כגבו וכן ארכו כמו רחבו

גבו מתוחה פעמים שש עלי מספר / ששים וחשבון חמש מאות ושש רבוא

משכיל ישוטט וחידתי ביום שיגל / אצלה לפניו גדי ראשו עלי קרבו.

ב"ה.

פתרון החידה לראב“ע ז”ל.

כמדומה לי שזאת החידה היא יפה כלבנה אמנם היא ברה כחמ“ה (וישקיף בעין שכל באשנבו) האי חירגא דיומא הנראה בעמוד השמש בעד האשנב לבית [עיין ביוצר לשבת החדש: חרס וסהר בתחלת בריאתם בחלון אחד נמצאו] (מבני חם) חמ”ה (מבני שם) שמ“ש (ינשק ידי מלכו) שחרית וערבית (וישב עלי כסאו) בצהרים (יושבי בצלו) יפחדו מרוב חומו (והוא קושר עלי רבו) לא ידעתי ואולי רומז לקשת³ [ואם על הלבנה, עיין ביוצר לשבת וראש חדש: וסר הסהר ונתמעט לשעתו כי הטיח כלפיו] (וידיו בכל רעיו ויד כל בו) כתוב בספר הברית מאמר ג‘, כוכבי השמים פרק ו’: ודע שכמו שכל הששה כוכבי לכת נצרכים אל השמש כך הוא נצרך להם בצד מה בלי ספק (חשבון שמו פ"ז) פבֶּה⁴ Febo (גבו מתוחה פעמים שש עלי מספר ששים) שש פעמים ששים עולה ש”ס מעלות שהוא רץ בכל יום ועוד ששים הן אותיות שמ“ש והיוד הוא מספר קטן [ואם הוא על הלבנה (יוצר לשבת החדש) סהר לשעות שש תארו להתאשש והשעה היא ששים דקים] (וחשבון חמש מאות ושש רבוא) זכרתי ימים מקדם כי ראיתי שהרב בן עזרא בסוף פירוש התורה כתב בזה הלשון: והספר נשלם בפירוש כל נעלם בעזרת אל עולם ורוב הודות לשמו ורוב חסד עמו יצוה אל עמו גאולה וישועה לחשבון היודעים תעודת שעשועים תשע מאות יש עם אלפים ארבעה, אם כן נחשוב לחדשים 4900X12=58800 אחר כך נחלק לי”ט שהם מחזור הלבנה 4900:19=257 אחר כך נכפיל לז' פעמים שהם ז' מעוברות שבכל מחזור 257X7–(1799 +6:1805) ונוסיף על המספר 58800+1805=60605 אם כן יהיה סרח העודף מאה וחמשה חדשים שהם ח' שנים ומחצה ואינו מהנמנע שהחידה נעשית קודם פירוש התורה שמנה שנים ומחצה (וחידתי ביום שיגל) עתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתקה וברוב חומו אצלה הגדי הרומז לעשו (אצלה) Sole והרב ירד לרומי ואפשר שידע לשון איטלקי, ומה דנקט לשון גדי לרמוז לעשו (ראשו עלי קרבו) ואם היא על הלבנה ירמוז לקרבן ראש חדש שעיר עזים.

 

III    🔗

(a.5609 – 1849)

אחרי הדברים והאמת האלה בא כמ“ר ראנדעגגער ואגרת בידו מאת אדוני ובתוכה מיני בשמים להחיות מתים אבל אחלה פניך שלא תלך בגדולות ובנפלאות ממני, כי חמודתו של ר' פנחס בן יאיר גדולה ממני כמה וכמה, כי החמירה על עצמה מה שאין בידיכם להציל את נפשי וגם שא נא את חטאתי כי לא ידעתי אכנה לפי רום מעלתך, כי אם בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה, ולכן קצור קצרה ידי מהטריח עוד אותך בדברי עד התקיים כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה ומלאה הארץ דעה את ה' אכי”ר.

 

IV    🔗

(a. 5610 –1850)

ב"ה

פאדובה אל גרם המעלות בחכמה ותבונות כמ“ר שׁד”ל יה"ו.

טריאסטי י' סיון התר"י.

לא אמנע עטי מלכתוב לו אגרת שלומים, על ידי שלמים כלם מבורכים, והנה יצאתי ממשפטי הראשון בקיצור הדברים, על אדות השוא והתנועה בדברי רחל כי בכל שיטות אחרונות לבד יבא בהן השוא “מי כְּמותך רחל, מִכְּלימוֹת אפחד”. ולכן יעשה אדוני מה שלבו חפץ והרשות בידו לשלחו לעכבו, להניחו, כראשון, כאחרון. ומה שיעשה יהיה טוב בעיני.

וזה שלשה ימים עיינתי בכוכבי יצחק, בשירים שכתב ר' שלמה בן גבירול כמהר"ר סטערן כתב תחתיהם (וכל מי שיגיד לי פתרונם הנני נותן לו את בריתי שלום) והנה רחל באה בתוך הבאים להחזיר לו שלום עם פתרון חלש כפי קוצר דעתי, ואינו אלא כבוסר גומל שאינו מבושל כל צרכו כי אין בידי מכלול השרשים.

כנשר עוף ואל תבטח בצירים: ופרוש כפיך השמים ואל תבטח בקוצים,

ותאחז כיולדה בצירים: כדי שלא תאחז כיולדה בחבלי משיח,

וכל מגד אגוד בימי בצירים: עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך,

ותקן את דלתיך בצירים: לך עמי בא בחדרך וסגור דלתיך בעדך,

בבגד אם יהי לך רב שתילי: כמדומה לי הוא שחוק והיתול על שתי וערב,

ואם ערב לך יש בו שתילי: חשבתי שהוא כנוי לצלוב אותו האיש,

ויין זה שחיטה מן שתילי: וסוד זה הוא מנצר מטעי מלשון עץ שתול

ולמה לאשה תאמר שתי־לי: הידועה והיא נסתרה והיא נטמאה ואינה צריכה בדיקת מי סוטה!

ושתי שיטות אחרונות לא ידעתין, ואולי דברי ימצאו חן בעיני אדוני, ואם לא יסלח וימחול זדוני. וסוד ה' ליראיו ובל יראה ובל ימצא על הדפוס מדאגה מדבר.

ואתה עתה ברוך ה' הודיעני אם ישר בעיניך פתרון החידה לראב"ע ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום.

שׁפחתך רחל מורפורגו.

 

V    🔗

(a. 5610 –1850)

ב"ה

קרובי וידידי כמ"ר שׁמואל דוד בן דודי.

והיה כבוא הספר הזה אליך, על יד נדיב נדיבות יעץ, להקריב לפניך קרבן פסח⁵ הקרב את העם אנשים ונשים וטף וקרא בקול גדול כה כתבה הצעירה מן הצאן, מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה יברך את כל קהל עדת ישראל ונזכה ונחיה ונעלה להקריב פסחים על גבי המזבח, שמחים וששים בבנין בית מקדשנו במהרה בימנו אמן, ובשכר זה ברכתו תהי כפלים על כל משפחתך היקרה.

שׁפחתך רחל מורפורגו.

כ“ה אדר התר”י.

שׁפחתך רחל מורפורגו.

 

VI    🔗

(a. 5610 – 1850)

ב“ה ט”ו שׁבט כט“ל לישרא”ל.

על אדות שכתבו אגרת לתימן מירושלים נגד המבשר ולעד"ן מה נאוו על ההרים רגלי מבשר ולירושלים מבשר אתן הנני שולח מלאכי ופנה־דרך לפני ופתאם וגו' זה האיש אינו מתנשא לאמר אני אמלך או אני נביא או מחשב קיצין ואינו דורש נגד תורתנו אלא אומר כי קרובה גאולה, וגם ישעיה אמר כי קרובה ישועתי לבוא, והוא מזהיר על התשובה לכו ונשובה עד ה' ועוד אמרו שלמד שמות הטומאה והוא מבני קטורה, זה אינו כן כי הם הלכו קדמה ארץ קדם ואין אנו צריכים לחקור על אותותיו.

ובספר הברית הנדפס בווין שנת תקנ“ד מאמר י”ב דרך הקדש פרק ח' ופרק ט' כתב מזה הענין וכל דבריו אמת וצדק, אבל קצרה ידי להעתיקם וכבר נראו סימני גאולה, יהי רצון שיעשה ויצליח אמן, חדש ימינו כקדם.

 

VII    🔗

(a. 5613 – 1853)

בע"ה.

אל תפארת דורנו עטרת ראשנו כוכב ההצלחה ונגה כאור יאירו עליו לברכה כמ“ר מענדל שׁטערן יצ”ו.

עתה באתי להשיב דברי אמת אל מכתבך היקר

הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי לכן שעפי ישיבוני:

מה לך עוד לשיר, לכי אצל הסיר, הכיני לך צידה, כי כן כל העדה יכינו להם, לשאת עמהם, מצות ומעשים לבא לפני אלהים, ולפי שאין מסרבין לגדול אם ה' יוסיף חסדו עלי, ויסיר אנחותי ויעיר אלי רוח השיר, לא אמנע מהעלותו עולה לה' כאשר ברצוני, אולי אמצא תחבושת, להסיר הבושת, שעושים בעלי ההגיון והפילוסופיא לאנשי הקבלה, ואם לא אזכה לכך תהיה זה לי לעדה כי לא קרבתי אל פתח ביתה, כי יגרתי מפני האף והחמה, ואם יאמרו לי דעתך קלה נמלה קטנה, קטנתי מלקבל ענשם, והשיבם אשה נצחתם, ואם ה' יצליח דרכי, הנה זאת צידתי אשר הכינותי. כוכב י"ז לא ראיתיו עד הנה, ובזה אשים קנצי למלין וה' המברך יברך את אדוני ואת כל בני ביתו כחפצו וכנפש שפחתו

הקטנה שבקטנות רחל מורפורגו.

ד' כסלו בשנת חומשי התורה ותרי"ג מצותיה לפ"ק.

 

VIII    🔗

(a. 5613– 1853)

אל דברי פי חכם חן, אשר הננו אל חכמה ומדע כמ"ר חננאל פארגעס⁶ לעד יחיה. לא הרביתי בתשבחות ותארים לפי שלא זכיתי להכירך ולא אחניף לשום אדם ולא אזלזל בכבודם, אמנם מצחות לשונך ויופי אותיות מכתבך נכר כי סופר מהיר בתורת משה אתה.

אמש הגיעני מכתבך היקר מפז ומפנינים ובו כבדתני והעליתני על גב הענן ותשאני רוח השיר ואפול על פני ואשמע קול מדבר: מי את, כי באת לשיר בין הכוכבים? לא באתי אבל נחבאתי לברוח, גם עתה כאוב מארץ קולי, ומעפר תשח אמרתי, כרחל לפני גוזזיה נאלמתי דומיה, ומנופת צופים אמרותיך חזרתי בתשובה אל דבריך הנעימים. וה' הטוב ישלח כל טוב ויברך את כל מעשה ידיך ותזכה להצליח כחפצך וכנפש שפחתך רחל מורפורגו בת ברוך לוצאטו תנצב"ה, ואם לא ירע בעיניך אכתוב לך פרפרת.⁷

פה טריאסטי ר“ח תמוז שנת ה' חומשי תורה ותרי"ג מצותיה ואם נשמור עצמנו משס”ה מצות לא תעשה שהן ביכלתנו הקב"ה יקים לנו מצות עשה שאינן ביכלתנו

רחם ארחמנו נאם ה'.

 

IX    🔗

(a. 5613– 1853)

אל בר הוקם על כל חכמה כמ"ר מענדל שׁטערן ברוך יהיה!

אשא תשואות חן על חסדך שגמלתני בשלוח לי שני כוכבים המזהירים כשמש וקבלתי אותם בשמחה, ועל הכתובים הראשונים לחובת הלבבות המפורש בלשון אשכנז לא מצאתי קונה. ונדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו. אף כי כבר כתב החסיד בעל ספר הברית הנדפס בווין תקנ“ד (מאמר כ' דרך אמונה) מה שיש בו די. ומה נשאר לי ללקוט אחריו? אקוה לאל יתברך יטו אוזן לצפצוף עוף קטן. מקול ארי נוהם. הנה עינינו רואות שבכל יום ויום מתקימים דברי חכמינו הקדמונים. כאמרם (כתובות פ' י"ז) אין בן דוד בא עד שיהפך העולם לדעת צדוקי. יהפך למינות יתיאשו מן הגאולה. דור שבן דוד בא קטגוריא בתלמידי חכמים. (סנהדרין פ' חלק) דור שבן דוד בא בו ת”ח מתמעטין והשאר עיניהם כלות וכו‘. וכל זה לא השיגו בהגיון לבם. כי אם רוח הקדש הופיע עליהם. והתורה אמרה ולא תתורו אחרי לבבכם, זו מינות. וכן הבטיחנו השם יתברך על ידי יחזקאל (ל"ו) והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ועשיתי את אשר בחקי תלכו, בתום לבבם. כמו הולך בתום ילך בטח. והזכיר חקים אשר לא יצדק בהם שקול הדעת ולא שום דבר מההגיון והפילוסופיא, וכן מצוה לנו על יד מלאכי, זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים, וכן אמר דוד ולבי חלל בקרבי (נבוב לחת תעשה אתו, תרגום אונקלוס חלל לוחין). תום ויושר יצדוני, ואם נמצא איזה דבר בספרי הקבלה שלא כרצוננו, נתלה הדבר בטעות סופר או הדפוס. או קוצר דעתנו. ולא נטיל מום בקדושים אשר בארץ המה ואין לבם די השיב. ואם יש מי שהצרעת זרחה במצחו. ישמע נא תחינתי ויעטה על שפם ולא יטמא אחרים. ולמה לנו לתור אחר עץ הדעת טוב ורע. נקח מעץ חיים היא למחזיקים בה ונאכל ונחיה לעולם. נשמע נא לדברי יהושפט המלך האמינו בה’ אלקיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו, ואם דברי אלה לא יפו בעיניו יטמנם מן העין. וה' יברך לכל מי שידינני לכף זכות כי לש"ש נתכונתי ויכתבנו בספר חיים טובים אמן כן יהי רצון.

הקטנה שׁבקטנות רחל מורפורגו.

טריאסטי ב' לחדשׁ אלול תרי"ג.

 

X    🔗

(a. 5613 –1853)

ברכות לראשׁ משׁביר ושׁלום לאישׁ חמודות החומד לדברי תורה אפילו מקטנה שבבריות כמ“ר חננאל פורגעס יצ”ו.

חשתי אף על פי שהתמהמהתי לשמור מצותיך, על כי אגרתך היקרה לא באה לידי עד אתמול, כי הלכה והיתה לאשה אחרת ושמה רחל כמוני, ומה אשיב אם לבך הטוב חפץ לכבדני ואיני ראויה לכך כל שכן שראיתי (במסכת מגילה דף י“ד ע”ב) לא יאה יהירותא לנשי, תרתי נשי יהירן הויין וסגיין שמייהו. ומה אני ומה חיי כי באמרותיך כבדתני ותלית כנורך בעבורי ולא נכון לעשות כן כי לך נאה לזמר, ומכבד עולי המוטל על צוארי לא יכלתי לעמוד ולשקול במשקל השיר ועוד נחלשו מאור עיני ואין בי כח לחפש אחר הדברים אחת הנה ואחת הנה, יברכך ה' מציון ויכתבך בספר חיים עם כל הסרים אל משמעתך וחפץ ה' בידך יצלח.

טריאסטי י“א אלול תרי”ג.

רחל מורפורגו.

 

XI    🔗

(a. 5614 – 1854)

מי ימלל גבורות ה'.

ערב יום אֵידם גוף טמא הכינו הבמות ברחובות קריה והיו משגיחים בחלונות היהודים אם הם מכוסים בבגדי משי ורקמה להתעולל עלילות ברשע וגשם נדבות הניף אלהים ליראיו ועל רשעים פחים והוצרכו לנוס בבית תפלתם הם וכל אלהיהם וכמעט רגע כלו חגם.

קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך.

והיה זה פה טריאסטי ש' התר אגדות מוטה.

 

XII    🔗

(a. 5614 – 1854)

להחיות לב נדכאים המה כמ“ר שׁמואל דוד בן דודי ומשׁפחתו היקרה ה”י לעד יחיו ובירושׁלים ינוחמו.

בעברי בעמק הבכה. אם לכתוב אליך אם לא על כי יראתי להוסיף על צערך כרעי איוב. שמעתי מפי קרובנו מרדכי הכהן יצ"ו כי חפצת לאגרתי. על כן אמרת הנה באתי במגילת ספר לסעדך. ותהי זאת נחמתך. כי הבחור הנעים נפטר בכבוד על מטתו כדרך כל הארץ. והניח אחריו שם טוב⁸ לא כן אביר הרועים פה עמנו⁹ כי הוא מצטער על בניו האחד הלשין את אחיו. והוא נאסר זה שנה וחצי, ועוד גזרו עליו ד' שנים כלוא בכבל ומי יודע אם יסבול ויצא ואחיו בקצה תבל מוצאו פילאדעלפיאה. על רוב רעתו הוצרכו להגלותו שם. ודוד המלך אמר נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפלה. ועלינו לומר צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. ואתה עתה ברוך ה' הרשני לומר לפניך דבר אחד. על כי אהבת עולם אהבתיך ואתה עשית חסד עמדי, וגמלתני הטובות. לכן אחלה פניך אם תוכל להשיב ספר תורה נדרשת כי הדברים ההם לא ישרו בעיני. כי כבר נאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו. ולא לחנם קראו להם דור החכמה. ונאמר וינסו אותי זה עשר פעמים. באופן שלא נשאר שום ספק. ועור¹⁰ באיזה דת אנושית תמצא סודות ורמזים לאלפים ולרבבות. בצורת האותיות. בשמותן. במספרן. בנקודותן. בטעמיהן. עד כי אין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע. ורחוק המקום בין האמת האלקי לשקר האנושי כי האמת יורה דרכו ולדרוש ולחקור על הודאי יזיק ולא יועיל. כמו בריא אולם השותה רפואות בלי צורך. ובזה אתחנן אל ה' שישיב את שבותך ויברך אותך כמו שברך את אחרית איוב מראשיתו. ואורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. (כבדני נא במכתביך ואדעה אם דברי מצאו חן בעיניך).

 

XIII    🔗

(a. 5615 – 1855)

ב"ה.

שׁלום רב ושׁפע טוב. יחיה ויהיה תמיד כגן רטוב. כמ“ר שׁמואל דוד בן דודי קרובי וידידי וכל בני ביתו ה”י אכי"ר:

יום שני של ראש השנה הגיעני מכתבך היקר עם ספר נחמד למראה וטוב להשכיל הגיון בכנור¹¹ אשר על כן שמחתי בראותי כי עברת על עוני ונשאת אותו ולא מנעת הטוב ממני. לכן אחלה פניך כשתכתוב, לא תשכח להודות להרב המחבר יצ“ו על חסדו שגמלני ועלי לשבח מעשהו. אמנם דעתי החלושה. כי הארץ לעולם עומדת. ואם מוט התמוטטה ארץ נוע תנוע ארץ כשכור. לא נאמר לחדוש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ועוד שאלה אחת קטנה אני שואלת מעמך. אם תוכל להודיעני אם יצא לאור כוכב י”ט כי זה יותר משנה תמימה שלא כתבתי ולא קבלתי מהרב כמ"ר שטערן שום אגרת ואין לי ידיעה ממנו.

ואתה עתה ברוך ה‘. חכם עתה כדניאל כי הסתרת סודך ולא יכלתי לעמוד על חשבונך של ראשי תיבות, וה’ אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם. ויחתמנו בספר חיים טובים עם כל ישראל אמן:

שׁפחתך הקטנה רחל בת ברוך ודודתך ברכה ז"ל.

פה טריאסטי ה' לחדשׁ תשׁרי שׁנת תרי"ה.

ישמחו השמים ותגל הארץ.

 

XIV    🔗

(a. 5615 – 1855)

אחי ורעי כמ"ר שׁמואל דוד בן דודי ה' יברך אותך עם כל בני ביתך וישלח ברכה בכל מעשה ידיך.

הנה שמעתי בקולך ואכתוב זה השיר. אם ימצא חן בעיניך לשלחו לכמ“ר שטערן יצ”ו הרשות בידך, ואם לא ישאר בין הנשכחים, קבלתי ביד המשכיל אשכנזי¹² ככב י"ט והודיעני מה חובתי ואל מי אתן כסף שברו להגיעו לך.

ת"ל ככחי אז כחי עתה לעסוק בצרכי ביתי אבל לא לכתוב בלי בתי עינים, ולכן אקצר דברי ואורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך.

שׁפחתך בת דודתך רחל מורפורגו.

 

XV    🔗

(a. 5616 – 1856)

אל החכם השלם יקר ונעלה כמ“ר יוסף הכהן יצ”ו.

עבר זה חדש ימים שקבלתי מאת רום מעלתך “קול קורא” ואין קול ואין עונה כי בעיר הזאת רובם נוטים אחר משא ומתן, מקנה וקנין, הריסה ובנין. ולזאת אחרתי להשיב. גם לחכם מענדל מאָר מיושבי עירו לא יכלתי להשיב כי לא יפנו אל החכמה כי אם יחידי סגולה ואני יושבת בביתי ואין בי כח לעמוד על המשמר ואני בתמי אלך להחזיק טובה ולברך את ה' אשר עזרני ויעזרני עד זקנה ושיבה ואשאיר אחרי ברכות לראש משביר שיקנו ספריו ברצון ולא באונס, ויגדיל תורה ויאדיר.

רמ"ה.

טבת התרי"ו.

 

XVI    🔗

(a. 5618 – 1858)

ב"ה.

אל רום מעלת מחבר ספר זכרונות חדשות גם ישנות, שלום! ¹³

אקדמות מלין ושריות שותא אולא שקילנא הורמן ורשותא והיה כאוב מארץ קולי ומעפר תשה אמרתי, לחלות פניך שלא לפקח עינים עורות מעמי הארצות בסיפורי הצרות והגזרות שעברו, כי לעד"ן דברים אלו יזיקו ולא יועילו, ועתה שא נא את חטאתי כי העזתי פני בראותי כי בחסרך הזכרתני לטובה השנה שעברה. וה' יצליחך כחפצך וכחפץ

שפחתך רחל מורפורגו.

י“ב לירח בול תרי”ח.

 

XVII    🔗

(a. 5619 – 1859)

שפע ברכה ושלום אל ראש המשוררים, המאסף כל ילדי העברים לשם ולתהלה כמ"ר מענדל שׁטערן לעד יצלח אמן.

עברו ג' שנים שלא זכיתי להקריב לפניך שבח תודה, על הטוב שגמלתני ותשת את שפחתך בין הכוכבים ועתה חננתני וכבדתני במחברת כ“ד שקבלתי בשבוע שעבר, וסבבה בעיר מפני שישבתי עד כה בבית מולדתי וכעת אני יושבת בדרך הלוטשים. וכבר שלחתי אל בן דודי כמ”ר שד“ל איזה שירים ולא ידעתי אם הגיעו לידך כלם או מקצתם, כי זה שנתים שלא קבלתי מכתב ידו, ופה אציג לפניך ארבעה שירים, אולי ימצאו חן בעיניך, ואתה שלום וביתך שלום, וה' יכתבנו ויחתמנו בספר חיים טובים עם כל ישראל אכי”ר מחר יום הכפורים הע“ל שנת תרי”ט. השיר הרביעי בפעם אחרת כי לא יכלתי, כי זה שעה שלישית אחר חצות.

שפחתך רחל מורפורגו.

 

XVIII    🔗

(a. 5621–1861)

אל גרם המעלות. ולו דומיה תהלות. בחכמה ובמדות. לו עשר ידות. נשיא נשיאי הלוים. הוא כמהור"ר יוסף רפאל הלוי¹⁴ יצ“ו אב בית דין ק”ק וירציללי יע"א יזכה ויחיה להגדיל תורה ויאדיר אמן.

מעולם לא עלה על דעתי בהקריבו לפני רום מעלתו כלי ריקן אסתרא בלגינא קיש קיש קריא ושימצא חן להחזירהו מלא מכל כלי חמדה לכן העזתי פני לכתוב לאבי־מלך (מאן מלכי רבנן) מה שחשבתי על שלשה פסוקים שנמצא בהם כל א“ב והם פ' בשלח: זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו. פ' ואתחנן: או הנסה אלקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי. צפניה ג‘: לכן חכו־לי נאם־ה’ ליום קומי לעד. ובזה יש גם אותיות מנצפ”ך. או הנסה אלקים. הוא יציאת מצרים והכנסת ישראל לארץ על ידי מלחמה: זה הדבר אשר צוה ה' עֲלִיַת בבל היתה דוגמת הַמָן. כורש צוה לתת מנכסי מלכא תורין דכרין אמרין חנטין מלח חמר ומשח. אבל אין בהם אותיות מנצפ"ך: כי צָפנ־יה לעתיד לבא גאולה שאין אחריה גלות. במקום חומות ירושלים אשר המ' פרוצים, למרבה המשרה: במקום נפלה לא תוסיף קום. כי נפלתי קמתין: במקום אסף אסיפם נאם־ה‘. אסף אאסף יעקב כלך. קבץ אקבץ שארית ישראל: איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ץ. והכף פשוטה היא בברכת כהנים וישם לך שלום. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. וה’ עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

ילמדנו רבינו למה אינון דרדקי דאתו לבי מדרשא. כדאיתא במסכת שבת פ' הבונה. לא אמרו דבר מהכ"ף פשוטה הלא דבר הוא. ובכן אחלה פני אל יברך את אדוני אבי מורי עם כל משפחתו הרמה כחפצו וכחפץ

שפחת השפחות רמה ותולעה

רחל מורפוגו הקטנה.

שבט בשנת אשכנה באחרית ים.

על גב הכתב:

אלה דברי רחל יעלו ויבאו אל יד החסיד והענו כמהר“ר יוסף רפאל הלוי אב בית דין קק”י וירציללי יע"א.

 

XIX    🔗

(a. 5629 – 1869)

ב"ה.

שלם לאלהא דישראל ולירושלים עה“ק ולאישׁ טוב מבשר טוב הוא כמ”ר יהודה ליב¹⁵ הי“ו ח”י כסלו תרכ"ט.

ברוך שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה וראיתם ושש לבכם שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. ששתי על מכתבך כעל כל הון כמוצאת שלל רב. בראותי כי נאמנו דברי חכז"ל אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן נתישבו שתיהן אל תאמן ובאמת הן ככף מאזנים זו עולה וזו יורדת. ובכן אשים קנצי למלין כי ידי עיפה, וה' יצליחך ויברכך כחפצך וכחפץ שפחתך

רחל מורפורגו.

ועוד נתגלו עשרת שבטים וכמה כושים יהודים כחול הים¹⁶ לקיים אמרו לעדי יהודה הנה אלקיכם. “אני מורפורגו רחל יֻלַדְתִּי לוצאטו” נוטריקון אמרי לערי.

 

XX    🔗

(a. 5629 1869)

ב"ה.

ברכות לראש גבר הולך תמים ופועל צדק הוא כמ"ר יצחק לוצאטו¹⁷ אֹרך ימים ושנות חיים יוסיפו לו.

אין לאל ידי להשיב על מכתבך כתוב בעט סופר מהיר מלא חכמה וכליל יופי. שמחתי כי שלחת לירושלם עה"ק אגרתי כתובה בדיו לבן על ניר מחוק, ועוד קבלתי מיד אחותי התאנים טובות כתאני הבכורות, תשואות חן חן לך. ואם לא ירע בעיניך אגיד לך חידוש שעלה בדעתי כי ושמן מחלמיש ציר הוא Petroleum ואין כל חדש תחת השמש. ישימך אלקים כאפרים וכמנשה יברכך וכו'.

שפחתך

רחל בת ברוך לוצאטו אשת מורפורגו.

חנוכת המזבח התרכ"ט.

 

XXI    🔗

‎ (a?)

רבתי בנשים שרתי בחסידות מרת פ' תחי' לעד.

מיום שזכיתי להקביל פניך חשקה נפשי בך בקשר אמיץ ותמיד הדרת צורתך לנגד עיני ולבי משתעשע באהבתך, ובקנאתי באש תקותי דברתי אחלה פני אל ויתנני לבא לגור בצל קורתך בארץ אשר חמדתי מנעורי אבל אני בדניאל בגוב אריותא שלא אוכל לנוס אם לא בדרך נס. ועוד צר לי כי ידי אסורות בחבלי ברזל ואי אפשר¹⁸.

זאת האגרת התחלתי לשלחה לירושלים עה"ק אל החסידה מרת הינדאל אשת הישיש שאול גרינוואלד שנקראו אל על שניהם בשבוע אחד ב' וה'.

 

XXII    🔗

‎ (a.?)

למען דעת כל בני ישראל, כי יש עוד שומע תפלת כל פה ולחזק ידי כל בוטח בה' אספרה מעשי נסים אשר עשה לנפשי.¹⁹

אודה ה' בכל לבב.

כשהייתי בימי חָרְפִי בשנה השנית אשר נשאתי אשתי והיה לי שעת הדחק ויהי היום י"ג בניסן בנשף בערב יום פסח לא היה בידי לקנות שום דבר לא מצות ולא חרוסת. אבל בושת כי בושתי לשאול מבני אדם כי לא נסיתי באלה, ובשעה הד' באה אחת משכנותי לבקש ממני שאלך עמה לקנות איזה דבר וכן עשיתי וחזרתי עד פתח ביתי ושלחתי האשה. ובלב נשבר ונדכה קודר הלכתי ער שעה אחת קודם חצות לילה, וה' פקח את עיני וארא לפני רגלי דבר לבן ואקח אותו ולא ידעתי מה הוא עד שבאתי לפני הנר לראות מה מצאתי והיה נְיָר כמו דינר עובר לסוחר. לכן שמח לבי ויגל כבודי כמוצא שלל רב. כי בו קניתי כל צרכי החג. חסדי ה' אזכיר תהלות ה' כי לא עזבני לשאול אבל עזרני מידו המלאה והרחבה. לעולם אל יתיאש אדם מן הרחמים כי הוא יודע חוסי בו יתברך עוזר דלים ועושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו.

 

XXIII    🔗

‎ (a. ?)

דוכרן פתגמיא.

מהודעין אנחנא וסהדין סהדותא דמהימנותא היך עאלת קדמנא יומא דין דהוא תליתאה באב רביעאה בשבא שתא תרין אלפין ומאה ועשרין ושבע למנין שטרות האי בתולתא כשירתא די שמה רחל בת ברוך לוצאטו. וכן אמרת לנא הוו סהדי על פתגמא דין דאמרי לכון דעתידין בני ישמעאל לסדרי סדרי קרבא בבני אשכנז ובגין כך בעינא ברעות נפשי בדלא אניסנא למיהך ללונדרה²⁰ קרתא רבתא דיתבא על כיף ימא רבא ואתון תהודעין לדרא בתראה דיקומון מבתראי דאנא חכימית פתגמא דין עד לא ישרי וכן תימרון לכל אינש קרויכון דיסתמרון לנפשיהון מסכנתא רבתא הדא והכל שריר וקים.

ברוך לוצאטו עד.

שמואל דוד לוצאטו עד.