מנחם פרי
גיום אפולינר: ארבעה שירים
בעריכת מנחם פרי
בתוך: סימן קריאה 9

הוֹ דֶלֶת הַמָּלוֹן עִם שְׁנֵי צְמָחִים יְרֻקִּים

יְרֻקִּים שֶׁאַף פַּעַם

לא יִתְּנוּ פְּרָחִים

אֵיפֹה הֵם הַפֵּרוֹת שֶׁלִּי אֵיפֹה שַׂמְתִּי אֶת עַצְמִי

הוֹ דֶלֶת הַמָּלוֹן מַלְאָךְ עוֹמֵד לְפָנַיִךְ

מְחַלֵּק פְּרוֹסְפֶּקְטִים

מֵעוֹלָם לֹא הֵגֵנּוּ בְּלַהַט כָּזֶה עַל הַטֹּהַר

תֵּן לִי חֶדֶר לְתָמִיד בְּתַשְׁלוּמִים שֶׁל שָׁבוּעַ

מַלְאָךְ מִזֻקָּן אַתָּה בְּעֶצֶם

מְשׁוֹרֵר לִירִי מִגֶּרְמַנְיָה

שֶׁרוֹצֶה לְהַכִּיר אֶת פָּרִיז

אַתָּה מַכִּיר בְּאַבְנֵי הַמִּדְרָכוֹת

אֶת הַחֲרִיצִים שֶׁעֲלֵיהֶם לֹא דוֹרְכִים

וְחוֹלֵם

לְבַלּוֹת אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁלְךָ בְּגַארְשׁ


נַעֲשָׂה קְצָת מַחֲנִיק וְהַשְּׂעָרוֹת שֶׁלְךָ אֲרֻכּוֹת

הוֹ מְשׁוֹרְרוֹן נֶחְמָד קְצָת טִפֵּשׁ וּבְּלוֹנְדִּי מִדַּי

הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ דּוֹמוֹת כָּל כָּךְ לִשְׁנֵי בַּלּוֹנִים גְּדוֹלִים

שָׁטִים לָהֶם בַּאֲוִיר גָבוֹהַּ

לְהַרְפַּתְקָה

למדמואזל איוון מ…


אִיווֹן רְצִינִית בְּפָנִים קְצָת חִוְרִים

לָקְחָה גִּלְיוֹן נְיָר לָבָן וּצְבָעִים

הָלְכָה לַמִּטְבָּח וּמִלְאָה בְּצִנְצָנוֹת מַיִם צְלוּלִים.

אִיוֹוֹנֶט רוֹצָה לְצַיֵּר הַיּוֹם. הִיא מְתָאֶרֶת לָהּ

מַה יּוּכַל לַעֲשׂוֹת צַיָּר בֶּן שֶׁבַע.

הַאִם תְּנַסֶּה פּוֹרְטְרֶט? זֶה יִקַּח הַרְבֵּה זְמַן

וְגַם לְהַשִּׂיג אֶת הַדִּמְיוֹן זֶה עִנְיָן

מְסֻבָּךְ, אוּלַי מוּטָב מַשֶּׁהוּ מֵהַדְּבָרִים שֶׁלְּיָדָהּ

וּמִכָּל אֵלֶּה שֶׁעוֹלִים בְּדַעְתָּהּ


בָּחֲרָה לָהּ אִיוֹוֹנֶט בְּבַיִת קָטֹן

וְצִיְּרָה שָׁעָה אֲרֻכָּה כְּמוֹ יַלְדָּה חֲמוּדָה וּנְבוֹנָה.

מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת מִשְׂתָּרֵעַ לוֹ נוֹף

שׁוֹקֵט כְּמוֹ יֶלֶד מְאֻשָּׁר עִם מֵצַח חוֹשֵׁב,

נוֹף יָרֹק עִם גְבָעוֹת בְּחוּם וְצָהֹב.

אוֹ גָבוֹהַּ יוֹתֵר מֵעַל גַּג בְּצֶבַע פֶּצַע אָדֹם

מִתְנַשְׂאִים שְׁמֵי־צְנוֹבָר שֶׁלֹּא יַכְחִיל בָּהֶם יוֹם.

כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, יֶלֶד בִּשְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת תִּמְהוֹנִי,

כְּשֶׁבָּרָאתִי כּוֹכָבִים מֵהַבַּלּוֹנִים שֶׁל יַלְדוּתִי,

צִיַּרְתִּי כָּמוֹךְ, אִיווֹנֶט חֲמוּדָה שֶׁלִּי,

נוֹפִים יְרֻקִּים עִם בַּיִת קָטֹן,

אֲבָל בִּמְקוֹם שָׁמַיִם עֲצוּבִים לְעוֹלָם בְּלִי כָּחֹל,

צִיַּרְתִּי תָּמִיד שָׁמַיִם כְּחֻלִּים־כְּחֻלִּים כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים.

אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כְּלוּם

כְּלוּם עַל מַה שֶּׁקּוֹרֶה

אֲבָל מְשַׁנִּים מָקוֹם

הֵא, נוֹסֵעַ תּוֹעֶה

אֵין מִכְתָּבִים

אֲבָל הַתִּקְוָה

וְהַז’וּרְנַאל שֶׁבַּיָּד

הָרֹמַח הָעַתִּיק שֶׁל הַמַּרְסֶלְיֵז שֶׁל רוּד1

הוֹפֵךְ גַּלְגַּל־כּוֹכָבִים

הוּא נִלְחָם בִּשְׁבִילֵנוּ לְמַעְלָה

אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל בָּא לִרְמז

שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ בֶּן זְמַנּוֹ

אֵין רֹמַח עַתִּיק

אֵין רֹמַח

אֲבָל הַתִּקְוָה


  1. פסלֵי המרסלייז של רוּד בשער הנצחון בפריז  ↩

וְאַחַר כָּךְ הָעֶרֶב נֵלֵךְ לָנוּ

לַקּוֹלְנוֹעַ


הָאָמָּנִים מָה הֵם בְּעֶצֶם

כְּבָר לֹא אֵלֶּה שֶׁמְּטַפְּחִים אֶת הָאָמָּנֻיּוֹת־הַיָּפוֹת

לֹא אֵלֶּה שֶׁמִּתְעַסְּקִים בְּאָמָּנוּת

אָמָּנוּת הַשִּׁירָה אוֹ אוּלַי הַנְּגִינָה

הָאָמָּנִים הֵם הַשַּׂחֲקָנִים וְהַשַּׁחֲקָנִיּוֹת


אִם הָיִינוּ אֲנַחְנוּ אָמָּנִים

לֹא הָיִינוּ אוֹמְרִים קוֹלְנוֹעַ

הָיִינוּ אוֹמְרִים סֶרֶט


אֲבָל אִם הָיִינוּ פְּרוֹפֶסּוֹרִים זְקֵנִים מֵהַפְּרוֹבִינְצִיָּה

לֹא הָיִינוּ אוֹמְרִים לֹא זֶה וְגַם לֹא זֶה

אלָּא רְאִינוֹעַ


וְנוֹסָף לָזֶה אֱלֹהִים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַם קְצָת טַעַם

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אסנת קליימן
  • יוסי לבנון
  • דניאל פריש
  • גידי בלייכר
  • רחל זלוביץ
  • מרגלית נדן
  • עדנה הדר
  • שולמית רפאלי
  • בתיה שוורץ
  • עמינדב ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!