אביגדור המאירי
שְׁתֵּי אַנְחוֹת־שָׁוְא
בתוך: בְּאֶרֶץ סַנְוֵרִים

לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר, מַאֲמִין וְהוֹזֶה

לְעַם אֲשֶׁר כָּזֶה.


לֵאוֹר בֵּאלֹהִים טָהוֹר וְחָסֹן

לְעַם כֻּלּוֹ אָסוֹן.


לַמְרִיא וְלַחְשׂף שְׁבִיב־אוֹר לְדוֹר־דּוֹר

בְּתוֹךְ שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר.


לָשִׂישׂ לֶעָתִיד בְּתְרוּעוֹת בֶּן־אָמוֹץ

מִפֹּה, מִתּוֹךְ הַבֹּץ.


לָרֹן לַמָּשִׁיחַ הָרָם וְנִשָּׂא

מֵעַם הַפַּרְנָסָה.


אֵי־מִי הַשָּׂטָן, שֶׁנָּסַךְ בְּבֶן־כֶּלֶא

עִוְעִים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה?!



כָּל שֶׁמֶשׁ וְעֵין־יֶלֶד תַּקְדִּירוּ עָלַי

בְּקוֹל עֲנוֹת־הֵידָד לַאֲסוֹנְכֶם הָאָיֹם;

לֵילֵנוּ לֵיל־הַדִּין בָּאַנִי מִבְּעוֹד־יוֹם

וְצַהֲלַת עֲוִילֵיכֶם תָּרִיד לִי אַלְלַי.


אַל־נָא תְּצָרְפוּנִי לְחַזָּנֵי הָעֵדָה,

אֲנִי עֲצוּם־עֵינַיִם רוֹאֶה אֶת הַחֲרָדָה.


יָרִיעוּ אֲחֵרִים עִם שׁוֹאַתְכֶם בְּיַחַד,

אֲנִי אֶפְרֹשׁ הַצִּידָּה וְאֶסְתַּמֵּר בְּפַחַד.


יַדְבִּישׁוּ אֲחֵרִים אֶת דִּמְכֶם בְּפִיּוּט,

אֲנִי אֲגַבֵּשׁ בָּכֶם אֶת זַעֲוַת הַסִּיּוּט.


אֲחֵרִים יִזְנוּ לָכֶם בִּקְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת,

אֲנִי אֲבַכְּכֶם דֹּם בְּעַיִן עוֹשֶׁשֶׁת.


אֲנִי אַקְפִּיא בָּכֶם אֶת מֻגְלַת הַיֵּאוּשׁ:

בְּדִמְכֶם הַנִּשְׁפָּךְ, הַבּוֹאֵשׁ, הַקָּרוּשׁ.


אֲחֵרִים יַרְדִּימוּכֶם בַּחֲרוּזֵי־לֶטֶף,

אֲנִי אֶעֱמֹד נִצָּב עַל מִשְׁמַר הַחֶתֶף.


וּבְבוֹא כִּי יָבוֹא, אֶדְמַע, לֹא אָנוּד:

אֶשֹּׁך בְּשָׂרִי. וְאֶדֹּם. וְאָמוּת.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!