אביגדור המאירי
ב. בְּאֶרֶץ סַנְוֵרִים
בתוך: המוקד הרן: שירים

ליוסף פּאטאי

כֵּן.

שְׁלֹשִׁים שְׁנוֹת־כֹּל מִתְפַּתֵּל בִּזְמָם־עֹל,

מְחַלֵּל כִּזְבֵי־קֹדֶשׁ, מַקְדִּישׁ לָחָם־חֹל

בְּרָצוֹן שֶׁבַּכֹּרַח.


וְאַף כִּי נוֹדַע לוֹ, שֶׁאֵין בּוֹ פֹּה צֹרֶךְ,

שֶׁרַק נְקוּטַאי הוּא פֹּה, זָר, עוֹבֵר־אֹרַח,

וּבְכָל זֹאת פַּעֲמוֹן.


כֵּן.

בְּכָל זֹאת פַּעֲמוֹן הוּא פֹּה לָאָסוֹן,

אַזְעָקַת חֲרָדָה, אֶנְקַת־אוֹי בֶּחָזוֹן,

כְּגִזְעוֹ פֹּה בַּחֶלֶד.


כְּגִזְעוֹ הַמְאֹרָר, צְפִירָה מְיַלֶּלֶת,

נְהִי אֵם־מְשַׁכֶּלֶת, חֲרוֹן־אָב, בְּכִי־יֶלֶד

לַקָּלוֹן הַקָּרֵב.


כֵּן.

לַקָּלוֹן הַקָּרֵב, וְלֹא מֵאוֹיֵב,

כִּי מִקֶּרֶב עַצְמֵנוּ, מִתּוֹךְ זֶה הַלֵּב,

מוֹרָשָׁיו בּוֹ נִתָּעוּ.


מוֹרָשָיו בּוֹ נִתָּעוּ וְחוּשָׁיו הִתְבַּלָּעוּ,

שׁוֹר־נַגָּח מִשְׁתוֹלֵל בְּקַרְנָיו שֶׁנִּגְדָּעוּ,

וְלִצְחוֹק כָּל תֵּבֵל.


כֵּן.

לִצְחוֹק כָּל תֵּבֵל נְכֵה־כֹּל מְחַבֵּל.

יָד תָּחְבּוֹל רְעוּתָהּ וְהַצֵּל מַכֶּה צֵל

וְלֹא חָשׁ כִּי אַךְ צֵל הוּא.


וְלֹא חָשׁ, כִּי אַךָ צֵל הוּא, כִּי אֵלּוּ גַם אֵלּוּ

אֲרוּרֵי כָּל גּוֹרָל אֲרוּרִים יְקַלֵּלוּ

וְהָאֵיד חָשׁ וָבָא.


כֵּן.

וְהָאֵיד חָשׁ וָבָא, מִשָּׁם אִישׁ לֹא נִבָּא –

וְהוּא פֹּה בֶּן־תַּנִּים מְיַבֵּב בִּיבָבָה

בָּאָבְדָן הַבָּטוּחַ.


בָּאָבְדָן הַבָּטוּחַ, הַלּוֹעֵג, הַפָּרוּעַ –

שְׁלֹשִים שְׁנוֹת תַּן נֶאֱיָב וּפָצוּעַ,

אֵין־קֶשֶׁב וְאֵין קוֹל.


לַעֲנַת גְּאֻלָּתֵנוּ הַפּוֹרַחַת לְתִפְאֶרֶת

כְּבָר יוֹצֵאת מֵאַפֵּנוּ:

עֲלוֹלָה הִיא לְמַרַמֵר, לְהַבְחִיל, לְהָקִיץ

בַּחֲשׁוֹךְ הַיָּמִים;

אַךְ, אִי לָנוּ מוּגֵי־דָם,

שָׁם לִפְנֵי וְלִפְנִים אָנוּ עוֹד מַאֲמִינִים,

אָנוּ עוֹד מְבִינִים.


אָנוּ עוֹד מְקַוִּים בְּתַחְתִּית מוֹרָשֵׁינוּ,

מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵינוּ:

מוֹרֶשֶׁת לִפְנוֹת־קֶבֶר לְצַפּוֹת, לְהַאֲמִין,

לְמַתֵּק אֶת הַקּוֹל;

שָׁם בְּתַמְצִית הַכֹּל

לֹא גָבַשׁ הַיֵּאוּשׁ, לֹא פֹּרַק עוֹד הָעֹל,

לֹא קָפָא עוֹד הַשְּׁכוֹל.


שָׁם תַּחַת סְחָבֵינוּ עוֹד נוֹשִׁיט יָדֵנוּ

לְבֶן אִמֶּנוּ קַיִן,

הַפּוֹתֵחַ כְּלַפֵּינוּ זְרֹעוֹת שְׂעִירוֹת

לְחַבְּקֵנוּ עַד־מוֹת;

אִי לָנוּ פְּתָאֵי־עַד,

כִּי בְּדִמְעוֹת־תַּנִּין לֹא־קָרוֹת לֹא־חַמּוֹת

עוֹשִׂים בָּנוּ שַׁמּוֹת.


כִּי בְּאַנְחַת קוֹל־יַעֲקֹב יְמוֹגֵג אוֹתָנוּ

כָּל חַזַּן מִתְאַנֵּחַ,

וְכָל גּוֹרִילָה מָהוּל – בְּגָלוּת הַשְּׁכִינָה

בָּנוּ יִתְעַלֵּל;

אִי, כִּי עוֹד נַאֲמִין,

כִּי הֵמָּה הַר־סִינָי; כִּי אָנוּ עִם לֹא־אֵל

וְהֵם: נֶצַח־יִשְׂרָאֵל.


כִּי שָׁם בְּחֶבְיוֹנֵנוּ בְּמָחוֹל נֵצֵאָה

לְמִזְבַּח הָעֵגֶל,

וּשְׁכֶם אֶחָד נָרֹן עִם כָּל כֶּרֶס מְצֻיֶּצֶת

וְעִם כָּל לֵב שָׁמֵן;

כִּי בְּמִקְדָּשֵׁנוּ שָׁם

מִישֶׁהוּ עוֹד לוֹחֵשׁ עַל פִּצְעֵנוּ וּמְנַחֵם,

וּמִישֶׁהוּ עוֹנֶה אָמֶן.


עוֹד מִישֶׁהוּ מְחַיֵּךְ שָׁם בְּקִרְבֵּנוּ פְּנִימָה

וּמַפְשִׁיר אֶת אֲסוֹנֵנוּ,

מִבְּלִי לָתֵת לַכְּאֵב, לַבְּחִילָה, לַיֵּאוּשׁ

כָּל זַיִף לְהַצְמִית;

אִי לָנוּ, שָׁם לִפְנִים

הָאֱמוּנָה מְעַכֶּבֶת, וְכָל קֹדֶשׁ־תַּרְמִית

יִשָּׁאֵר כְּתָמִיד.


יָדַעְתִּי, כִּי אֵרְרָנוּ אֱלֹהֵי־צֹעַן מְאֹד־מְאֹד

בְּלֵב מַמְּתִיק כָּל־גְּזֵרָה;

אַךְ לֹא יָדַעְתִּי, כִּי חָנֹט חֲנָטָנוּ עַד כֹּה:

עַד לְבִלְתִּי הַרְגִּישׁ אֶת הַמְּאֵרָה.


לֹא יָדַעְתִּי, כִּי הַצְּמֵאִים לְצֵל שַׁלְוַת־מְעַט

וְלִפְרוּסַת־שָׁלוֹם רְעֵבִים,

בְּהִפָּתַח לָנוּ סוּגָר גָּלוּתֵנוּ הֶעָבֵשׁ

כְּרֶגַע נַחֲרֹק שֶׁן־דָּמִים כִּזְאֵבִים.


לֹא יָדַעְתִּי, כִּי לְכָל טֻמְאַת־גּוֹי נֵצֵא חוֹצֵץ

בְּמַסֵּכַת חַג אַבִּירִים,

וּבִקְהוֹת שִׁנֵּינוּ לִבְשַׂר־טֶרֶף אַחֵר

נֹאכַל אֶת בְּשַׂר־עַצְמֵנוּ בְּתַאֲבוֹן חֲזִירִים.


לֹא יָדַעְתִּי, כִּי בְּבוֹאֵנוּ לְהִתְחַטֵּא וְהִטַּהֵר

בְּמִקְדַּשׁ קִבְרֵי הָאָבוֹת,

נֵצֵא בִּמְחוֹלוֹת־שָׂטָן בְּשֵׁם כָּל קְדוֹשִׁים

וּבִידֵי־עֵשָׂו שְׂעִירוֹת נְצַחְצַח חֲרָבוֹת.


לֹא יָדַעְתִּי, כִּי אָנוּ, עַם נֶחְנָק וְנָמֶס,

עַם חוֹלְמֵי־יָהּ מְצוּקִים,

כִּי הָיֹה נִהְיֶה פֹּה רֵעַ לְכָל זֵד

וְיַחַד עִם כָּל מֵץ נָמֹץ דַּם עֲשׁוּקִים.


לֹא יָדַעְתִּי, כִּי עָם הָמְיַלֵּל בּאָזְנֵי הָעוֹלָם

שִׁיר שְׁלוֹם־עַד אֵין־אוֹנִים,

כִּי לְפֶתַע נֵצֵא פֹּה בְּמַעֲרֻמֵּי פְּרָאִים

בְּשִׁיר נִצְחוֹן־בַּדִּים וּבְמֵצַח גְּאֵיוֹנִים.


לֹא יָדַעְתִּי, כִּי צַהֲלַת חַיְתוֹ־אָדָם וַנְדָּלִים

בְּהֵיכָלֵנוּ תְּהַדֵּד הֵדִים:

לֹא יָדַעְתִּי, כִּי לֵאלֹהֵי־כְּמוֹשׁ נִבְנֶה בֵּית־מִקְדָּשׁ

וְכֹהֲנֵינוּ בְּשֵׁם אֵל־שַׁדַּי יִזְבָּחוּנוּ לַשֵּׁדִים.


לֹא יָדַעְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי – אַךְ הִנֵּה נוֹדַעְתֶּם לִי,

אֻמְלָלִים, מְזֵי־דָם נִבְעָרִים.

וְעוֹד יֶדְכֶם נְטוּיָה; וְעוֹד מָה שְׁכַחְתֶּם:

פִּשְׁטוּ־נָא נְעָרִים, וְחַלְּלוּ אֶת הַקְּבָרִים.


הַשֶּׁמֶשׁ פֹּה פּוֹזֶלֶת בְּנִכְלֵי עֵין־קַיִן,

הָרוּחַ מְלַחֶשֶׁת סוֹד־רֶצַח בָּאָזְנַיִם,

הַכֹּל פֹּה מִשְׁתּוֹלֵל,

הַכֹּל פֹּה מִתְמַסְמֵס,

אָפֵס פֹּה כָּל חֲרוּז וּמְאוּמָה פֹּה אָיִן,

מְאוּמָה פֹּה אָיִן.


אָפְסוּ פֹּה הַזּוּגוֹת בְּסִתְרֵי גַן וָנֶפֶשׁ,

כָּל יֵצֶר אַהֲבָה בְּחֶשֶׁד פֹּה יִכָּפֶשׁ,

הַכֹּל פֹּה נִטַּשְׁטֵשׁ, הַכֹּל פֹּה הִטַּמָּא

בְּבַעֲרוּת, בְּדַוְקָא, בְּפּוֹלִיטִיקָה, בְּרֶפֶשׁ,

בְּפוֹלִיטִיקָה, בְּרֶפֶשׁ.


אָפֵס פֹּה כָּל מִין יֵשׁ, פֹּה נִקְרַע כָּל דֶּגֶל,

פֹּה חֲשׂוּפֵי־שֵׁת רוֹקְדִים לְאֵל־הַפֶּגֶל,

הַכֹּל פֹּה הִתְפָּרֵד,

הַכֹּל פֹּה לְהַכְעִיס,

הַשִּׂמְחָה, הַכַּעַס וּפְשִׁיטַת הָרֶגֶל,

וּפְשִׁיטַת הָרֶגֶל.


פֹּה נִפְרַד הַכֹּל, מַרְקִיב לוֹ אֵבֶר־אֵבֶר,

פֹּה צוֹהֵל הָאֵיד, פֹּה לוֹעֵג הַשֶּׁבֶר,

הַכֹּל פֹּה הִשְׁתַּחֲרֵר,

הַכֹּל פֹּה נֶגֶד כֹּל,

פֹּה הַכֹּל שׂוֹנֵא וְגַם הַמֵּת בַּקֶּבֶר,

גַּם הַמֵּת בַּקֶּבֶר.


הַכֹּל פֹּה עֲרִירִי, יִלּוֹד וְגַם יוֹלֶדֶת,

פֹּה הַכֹּל שַׁכּוּל, כָּל נֶפֶשׁ פֹּה נֶעֱקֶדֶת:

כָּל מַחֲשָׁבָה טוֹבָה,

כָּל מַחֲשָבָה יָפָה

בְּעוֹדֶנָּה בַּמּוֹרָשׁ, בְּאִבָּה נִשְׁמֶדֶת,

בְּאִבָּהּ נִשְׁמֶדֶת.


שָׁוְא יְחַפֵּשׂ פֹּה זֶרַע פִּסַּת תְּהוֹם עוֹגֶבֶת,

שָׁוְא תְּחַפֵּשׂ אוֹהֶבֶת יַד־אוֹהֵב שׁוֹלֶבֶת,

וְאֹזֶן שָׁוְא תַּקְשִׁיב,

אֹזֶן שָׁוְא תַּאֲזִין

לְמִלַּת עַל־חֵטְא, לִנְהִי עַל סַף הַמָּוֶת,

לִנְהִי עַל סַף הַמָּוֶת.


כָּל אַהֲבָה פֹּה: רַעַל; כָּל נְשִׁיקָה: נַעְתֶּרֶת;

כָּל שִׁירַת־אָבִיב פֹּה לְאֶנְקַת־כְּאֵב עוֹבֶרֶת,

פֹּה אֵין תְּאוֹמֵי־אָמֵן,

פֹּה אֵין תְּאוֹמֵי־אֲבוֹי,

כָּל תִּינוֹק: גּוּר־מִפְלֶצֶת וְכָל לְטִיפָה פֹּה: שֶׂרֶט,

כָּל לְטִיפָה פֹּה שֶׂרֶט.


פֹּה מֻגְלַת הַשְּׂאֵת לְחֵךְ כֻּלָּם מִגְדֶּנֶת,

מוֹקְדַת־כָּל קֹדֶשׁ פֹּה אֶת סִרְחוֹנָהּ מַעֲשֶׁנֶת.

פֹּה אֵין אוֹר לַצֵּל,

פֹּה אֵין הֵד לַקּוֹל –

פֹּה נִבְלַת אֱלֹהִים בְּאַפֵּנוּ מִצְטַחֶנֶת

לְמַגֵּפָה לָנֶצַח.


תל־אביב זוהי עיר חול־המועד.

ד. פרישמן


הַשִׂמְחָה בִּמְעוֹנֵנוּ, זֶה נֶשֶׁף־חֵשֶׁק קֹדֶשׁ,

הוֹד מַלְכוּתוֹ הַשֶּׁקֶר מַעֲצִים פֹּה הָעֵינָיִם;

חַג־תָּמִיד הוּא לָנוּ, מוֹעֵד שַׁבָּת וָחֹדֶשׁ,

הַכֹּל בַּאֲפֵר־עָבָר, בְּמַסֶּכֶת מָחְרָתָיִם,

הַכֹּל פֹּה בֶּעָתִיד, הַכֹּל פֹּה בַּשִּׁלְשֹׁם,

וְרַק לֹא בְּהַיּוֹם,

הַיּוֹם פֹּה לֹא תִּרְאֶה, וְאִישׁ פֹּה לֹא יִרְאֶךָּ.


מְטַר־דָּמִים טוֹרֵד, אֶגְלֵי לְשַׁד־הַפֶּרֶךְ

עַל רֹאשׁ הַהוֹלְלִים, הַמְדַשְׁדְּשִׁים בָּרֶפֶשׁ,

זֶרֶם הָאָסוֹן סוֹחֵף פֹּה אֶת הַכֹּל

מֵאֶפֶס אֱלֵי אֶפֶס

וּסְחִי הַלֵּב מַטְבִּיעַ עַד הַבֶּרֶךְ –

שֶׁמֶשׁ־מַרְפֵּא פֹּה שָׁוְא תִּירֶה קַרְנֶיהָ,

שָׁוְא הִיא פֹּה מַזְהֶרֶת, שָׁוְא הִיא פֹּה נִפְלָאת –

פֹּה אֵין כָּל מִפְלָט:

פֹּה קִיא יְהוּדִי יְאַדֶּה לָהּ בְּפָנֶיהָ –

הוֹיָה־הַאי, הָלְאָה,

אַל תַּבֵּט לְמַעְלָה,

פֹּה כָּל זָקֵן מַמְרֵא מִתַּמֵּם כְּיֶלֶד,

פֹּה כָּל זוֹנָה־סוֹטָה תַּעֲדֶה חֲבַצֶּלֶת

בְּמַסֶּכֶת בְּתוּלָה –

הוֹיָה־הַאי, הָלְאָה, זֶה חַג הַגְּאֻלָּה.

וְאַל תִּפְקַח עֵינַיִם, אַל תְּהֵא פֹּה פֶּתִי,

הוֹד־מַלְכוּתוֹ הַשֶּׁקֶר מַמְטִיר זְהַב־קוֹנְפֶטִי

וְכֶסֶף־סֶרְפֶּנְטִין, –

וְהַכֹּל פֹּה בִּקְדֻשָּׁה, נָצוּר מִכָּל מִשְׁמָר,

הַכֹּל בַּעֲבַר־הוֹד וּבַעֲתִיד־מָשִׁיחַ;

כָּל זַהַם מִשְׁחַת־קֹדֶשׁ, וְכָל מִסְבּוֹא מַרְזִיחַ

נֵסֶךְ־תְּרוּמָה וְיַיִן הַמְשֻׁמָּר.


אֶתְמוֹל הָיָה כָּל־טוּב, שִׁלְשֹׁם הָיָה נִפְלָא,

מָחָר יִפּוֹל הַנֵּס, מָחָר יָבוֹא מָשִׁיחַ!

וְהַיּוֹם: כָּל מְאֵרָה לְקֹדֶשׁ תִּתְקַדֵּשׁ,

הַיּוֹם כָּל אַזְהָרָה: דֹּפִי וְתִפְלָה,

הַיּוֹם עֲמוֹד בַּחוּץ, הַיּוֹם אַתָּה מַדְלִיחַ,

הַיּוֹם אִם תֵּרֵד אֵשׁ

לֹא לָנוּ תָּאִיר חֹם, כִּי לְמַחֲשִׁיכֵינוּ,

יַעַן יְהוּדִים הִנֵּנוּ.


זֶהוּ הַגּוֹרָל: לְהִתְגָּאֵל בַּקִּיא,

וְאִם לִקְרוֹן פֹּה אוֹר – לַתְּמוֹל, לַמָּחְרָתָיִם,

וְשָׁוְא תִּשְׂגֶּה הַיּוֹם בְּאֶחָד מִנִּי אֶלֶף –

כְּרֶגַע תִּוָּרֵק עַד לַעֲצוֹם עֵינָיִם,

הַיּוֹם הֱיֵה כֶּלֶב,

וְאַשְׁרֶיךָ, אִם בַּת־צְחוֹק רֶגַע תְּלַטְּפֶךָ

בְּנֶשֶׁף מַסֵּכוֹת, בְּמוֹעֵד הַקֵּבָה,

אֲשֶׁר לָהּ קֹרָא: שִׂמְחַת בֵּית־הַשּׁוֹאֵבָה.

הַכֹּל לְדוֹר יָבוֹא, הַכֹּל אֱמוּנַת אֹמֶן,

וְאַתָּה רַק דֹּמֶן,

לְמַעַן כָּל טֻמְאָה בְּדָמֶיךָ תִּזָּבֵל –

וְהוֹיָה־הַאי, הָלְאָה, אַל־נָא תִּתְאַבֵּל.

תִּבְנֶה פִּיתֹם וְרַעַמְסֵס – בֵּית־מִקְדָּשׁ בָּנִיתָ,

וְנוֹגֶשְׂךָ הַמֵּץ – כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן;

אוֹתְךָ לֹא שָׂטָן, כִּי נְשִׁיקַת־אֵל הֵמִיתָה,

וְלֹא קָרְבָּן לַמֹּלֶךְ, כִּי לְאֵל־חַי תֵּעָקֵד,

אַשְׁרֶיךָ, אַשְׁרֶיךָ, וְאַשְׁרֵי הַמּוֹקֵד,

הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ־דָּת עַל הַרְרֵי צִיּוֹן.


זֶהוּ הַגּוֹרָל: מַסֵּכָה בַּמַּסֵּכוֹת,

הוֹד מַלְכוּת הַשֶּׁקֶר יוֹצֵא בִּמְחוֹל מַחֲנָיִם;

לָנוּ אֵין כָּעֵת, לָנוּ אֵין הַיּוֹם,

כָּל בֹּקֶר פֹּה: מָחָר, וְכָל־שְׁקִיעָה: שִׁלְשֹׁם,

וְהַכֹּל בְּטָהֳרָה, הַכֹּל לְשֵׁם־שָׁמָיִם,

כִּי חַג בֵּית־יִשְׂרָאֵל הוּא, לֹא זִרְמָתָם, לֹא אֵיד;

אֶצְלָם הַשֵּׁד הוּא שֵׁד, אֶצְלֵנוּ הוּא שַׁדָּי,

אֶצְלָם: יְדֵי־דָמִים, אֶצְלֵנוּ: כַּבֹּר יָדָי,

אֶצְלָם שִׁכּוֹר: חֲזִיר,

שׁוֹכֵב לְרַאֲוָה עַל סַף בֵּית הַמַּרְזֵחַ,

אֶצְלֵנוּ הוּא: נָזִיר,

מְגַהֵק בְּלַמְנַצֵּחַ וְשֻׁלְחָנוֹ: מִזְבֵּחַ,

וּבְרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ בַּקֹּדֶשׁ יְגַסֶּה.

אֶצְלָם בִּילֵל־זְאֵב מְיַלֵּל הַזְּאֵב,

אֶצְלֵנוּ כָּל טוֹרֵף דּוֹרֵס בְּטַלְפֵי־שֶׂה,

אֶצְלֵנוּ הַשּׁוּעָל נֶאֱנָח בִּכְאֵב,

וְכָל חֲרִיקַת שֶׁן־חַיָּה – נְבוּאָה עִבְרִית,

פֹּה בְּשֵׁשׁ כְּנָפַיִם יִתְמַסֵּךְ כָּל־שֵׁד,

פֹּה הַזֵּד לֹא זֵד,

פֹּה הוּא אָח־לַשֶּׁבֶר, פֹּה הוּא: בֶּן בְּרִית.

הַלְלוּיָה, הַאי, הֵידָד,

עַל כָּל פַּרְצוּף: אֲפֵר, עַל כָּל גֻּלְגֹּלֶת: זֵר,

הוֹד מַלְכוּת הַשֶּׁקֶר זָהָב פֹּה מְפַזֵּר,

הֵידָד לְכָל מָחָר, הֵידָד לְכָל שִׁלְשֹׁם,

וְרַק לֹא לְהַיּוֹם,

הַיּוֹם הוּא שֶׁלָּהֶם: הַיּוֹם הוּא שֶׁל הַמְּסֹס,

שֶׁל כָּל פְּאֵר־בָּלֶה, שֶׁל עָרוֹם־קָדוֹשׁ,

שֶׁל כָּל חָמֵץ וְכָל נָדוֹֹשׁ –

הַלְלוּיָה הַמָּשׂוֹשׂ,

הַיּוֹם רְקוֹד וָדֹם,

הַיּוֹם פֹּה לֹא תִּרְאֶה, הַיּוֹם אִישׁ לֹא יִרְאֶךָּ, –

הוֹיָה, הַאי, הֵידָד,

אִם בְּנֶשֶׁף זֶה הַקֶּטֶב לֹא יַכֶּךָּ.


מִסָּבִיב יְאַלַּח הָאָסוֹן פֹּה, הָרֶפֶשׁ,

צָחֲנוּ קְרָבֵינוּ, בָּא גֹעַל עַד־נָפֶשׁ;

זֶהוּ הַיְבוּל.

אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: קָדַר הַזְּבוּל,

וְרַק עוֹד טוֹב מִזֶּה יוּכַל עוֹד לָבוֹא,

לוּלֵא אֲנַחְנוּ שֶׁלַּאֲסוֹנֵנוּ אֵין גְּבוּל.


אֵין גְּבוּל לַאֲסוֹנֵנוּ, הַבָּא מִקִּרְבֵּנוּ,

אֵין גְּבוּל לַצָּרַעַת, אֵין קֵץ לְקִצֵּנוּ

הַבָּזוּי, הַנִּבְזֶה.

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: הַשָּׂטָן פֹּה הוֹזֶה,

כָּל מָחֳרָתֵנוּ יְכֹעַר מֵאֶתְמֹל,

וְיִהְיֶה פֹּה גָרוּעַ אֲפִלּוּ עוֹד מִזֶּה.


יְהְיֶה פֹּה גָרוּעַ, יִהְיֶה פֹּה פָּרוּעַ,

אִישׁ לֹא יִרְטַן, לֹא יִשְׁאַל אִישׁ מַדּוּעַ;

הַסִּיּוּט פֹּה נִפְתָּר.

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: שְׂאֵתֵנוּ תִּפְטָר,

וְיַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הֵם יֵלְכוּ בָּרֹאשׁ

וְאֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יַחְתְּמוּ עֲלֵי שְׁטָר.


עֲלֵי שְׁטָר יַחְתְּמוּ וְעַל מִדִּין יֵשֵׁבוּ,

וְעַל תּוֹעֲבוֹת אֵל־חַי בְּטָהֳרָה יְעַגֵּבוּ

בְּנֶפֶשׁ שְׂעִירָה.

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם! בְבֵית הַבְּחִירָה

לְעַבְדֵיהֶם יַכְרִיזוּ אֶת קָדְשֵׁי־הָאָדָם

הַשְּׁרִירִים וְהַמֹּחַ, הֶעָמָל וִיצִירָה:


– "חִבָּה יְתֵרָה מוּדַעַת לַעֲמַל־הַכַּפַּיִם,

מֵאָה גֵרָה הָעוֹבֵד, וְהַיּוֹצֵר – מָאתַיִם

לְעַם סְגֻלָּה!

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: הַסְּחוֹרָה מְעֻלָּה,

וְאַתֶּם שּׁבוּ בְּנַחַת וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה,

יְקָרָה מִפְּנִינִים וּבַפָּז לֹא תְסֻלָּא!"


אַתֶּם שְׁבוּ בְּנַחַת בְּמִזְרַח הַכְּנֶסֶת,

לַטְּפוּ כְּרֵסְכֶם בְּשַׁלְוָה וּבְחֶסֶד,

וְהִתְעַנְּגוּ בְּזִירָה:

לוּדָרֵינוּ מִתְנַצְּחִים בְּחֵמָה אַדִּירָה,

חַסְרֵי אוֹיְבִים נַחְנוּ, יְרַטְּשׁוּ זֶה אֶת זֶה,

הַבִּיטוּ וּרְווּ נַחַת, עַם הַבְּחִירָה.


כֵּן. וּמִי יוֹדֵעַ מְקוֹר צָרַעְתֵּנוּ,

אִם טֻמְאַת אַלְפַּיִם, אוֹ מְקוֹר מַחְצַבְתֵּנוּ

תְּהוֹם אוּר־כַּשְׂדִים? –

אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: מִימוֹת פוּּטִים וְלוּדִים

לֹא הִשְׂטִין עוֹד שָׂטָן וְלֹא הִלְעִיז עוֹד לוֹעֵז

אֲשֶׁר לֹא יְקֻיַּם בָּנוּ, עַם הַיְּהוּדִים.


וְאִם יֵשׁ בָּכֶם עוֹד, הַמַּאֲמִין בֵּאלֹהֵינוּ,

הַמַּאֲמִין, כִּי יָהֵל שָׁם הוֹד נְבִיאֵינוּ

תַּחַת סְחַב־הַבְּלוֹי –

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אוֹי לָנוּ וַאֲבוֹי,

אִם שֶׁמֶשׁ שַׁחֲרֵנוּ עֶרְוָתֵנוּ תְּגַל,

וַאֲנַחְנוּ עֶרְיָה נַעֲמֹד לְעֵינֵי כָּל גּוֹי!


א. הַכֹּל יַחֲלוֹף

כֵּן, הַכֹּל יַחֲלוֹף –

וְרֹאשֵׁנוּ הַקּוֹדֵחַ בְּהַזְיוֹת הַתְּמוֹל

יֶהֱזֶה אֶל אֵין־סוֹף.


אֵין אֲנִי מַאֲמִין

זוּלָתִי בְּאוֹר הַצַּעַר. וּמַאֲמִין אֲנִי

כִּי יָבוֹאוּ יְמֵי־הַדִּין.


יָבוֹאוּ יְמֵי פְקֻדָּה,

וּבְתוֹךְ מַזְרוֹת עַמִּים יוֹפִיעַ גַּם הָעָם

מְאֹרַר הַתְּעוּדָה.


יִזְהַר בְּבוּשַׁת־תָּם,

וְהַמֶּצַח הַפָּצוּעַ יֶאְדַּם בְּעֹז:

אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם.


וְלַקִּינָה הַחֲרִישִׁית

בִּבְתוּלֶיהָ תְּיֻחַם אָז שְׁכִינַת־סִינַי

בְּאֵרוּשֵׂי־בְּרֵאשִׁית.


ב. יוֹדֵעַ אֲנִי

יוֹדֵעַ אֲנִי: עַם קְדוֹשִׁים

יוֹדֵעַ אֲנִי: כֻּלָּנוּ מְתוֹם,

וְאֵי יְלוּד־גּוֹרָל אֲשֶׁר כָּמוֹנוּ

יֶחֱרַד לִרְאוֹת אֶת בָּבוּאָתוֹ בַתְּהוֹם?


יוֹדֵעַ אֲנִי: לֹא אַשְׁמַתְכֶם,

יוֹדֵעַ אֲנִי: הָאוֹר הַמַּדְהִים,

וְאֶת רֹק הַדּוֹרוֹת תִּמְחֲקוּ יַחַד

עִם עוֹר־פְּנֵיכֶם וְצֶלֶם־אֱלֹהִים.


יוֹדֵעַ אֲנִי, יוֹדֵעַ עַד־מְאֹד:

הַשְּׁאָט וְהָרֶשַׁע, הַסְּחִי וְהַקֹּר –

אַךְ לוּ גַם אַתֶּם יְדַעְתֶּם כָּמוֹנִי,

הוֹי, לוּ יְדַעְתֶּם, וְצָצָה קֶרֶן־אוֹר.


ג. עַמִּי־שֶׁלִּי

וְעַמִּי־שֶׁלִּי בְּדַרְכּוֹ־שֶׁלּוֹ הוֹלֵךְ,

עַמִּי־שֶׁלִּי זֶה, עַם סְגֻלָּה הִנֵּהוּ:

בַּאֲשֶׁר יִתְלַבֵּט, שָׁם גּוֹרָלוֹ יִשָּׂאֵהוּ,

וְשָׁם, בְּתוֹךְ דָּמוֹ יוֹשֵׁב לוֹ וּמוֹלֵךְ

הָאָסוֹן.


זוֹחֵל עַמִּי־שֶׁלִי, נִשָּׂא לוֹ לְאִטּוֹ

עַל רִתְמַת־הַסַּרְטָן, הָרוֹחֶשֶׁת הַצִדָּה,

וְהַבֵּט לֹא יַבִּיט לְרֶגַע הֶעָתִידָה,

וְסַנְוֵרִים יַכּוּהוּ כָּל־עֵת הַבִּיטוֹ

מִסָּבִיב.


וּבְדֶרֶךְ נְדוּדָיו, כָּל מְאֵרוֹת־תֵּבֵל

יִקְלוֹט אֶל יַלְקוּטוֹ הַמָּךְ וְהַנָּפוּחַ;

עַמִּי לֹא יֵדַע כָּל מוֹעֵד וְכָל לוּחַ,

מִחוּץ לַזְּמַן יִדְאֶה וּמֵעֵבֶר כָּל יוֹבֵל,

לְבָדָד.


לְבָדָד וָגֵא בַּעֲנַן־תְּמוֹל יִשְׁלַו:

לוֹ גָאוֹן וָנֶצַח וְכָל חָכְמָה וָשֶׁפַע,

וְהַכֹּל סְבִיבוֹ: טָמֵא וְשָׁוְא וָאֶפַע,

אֲשֶׁר אֵינוֹ כְּדַאי לְהִתְבַּטֵּל עָלָיו

רֶגַע־זְמָן.


וְשׁוּם צָרָה וְאֵיד לֹא יְבַגְּרוּהוּ עוֹד,

כִּי יֶלֶד־עַד הִנֵּהוּ וְיָתוֹם בַּחֶלֶד,

אֲשֶׁר כֻּלָּם חָבִים לָנוּד לוֹ כַּיֶּלֶד

וּלְרַחֵם עָלָיו וּלְחַטְּאוֹ מְאֹד

וּבְכָל עֵת.


בְּכֶתֶר הַחֶמְלָה, בִּגְלוֹרִיַּת בַּעַל־מוּם

כֹּה יִמְלוֹךְ עַמִּי בְּיֻהֲרָה, בְּאשֶׁר;

וְכֹה יֶאֱרוֹב תָּמִיד לְכָל שְׁעַת הַכֹּשֶׁר

לִבְכּוֹת עַל גּוֹרָלוֹ, גּוֹרַל נִרְדָּף עָגוּם

וּמִסְכֵּן.


וְכֹה יַעֲצוֹם עֵינָיו לַאֲסוֹנוֹ־שֶׁלּוֹ,

לְכִעוּרוֹ הַמָּט אֲשֶׁר הָיָה לְיֶשַׁע,

בְּחֵיקוֹ כֹּה יַחְנוֹךְ צִפְעוֹנֵי כָּל־רֶשַׁע,

שֶׁסֶּכֶל לֹא־עַמִּים יַצְרִיחַ מִדִּגְלוֹ,

מִמִּצְחוֹ.


כִּי עַמִּי־שֶׁלִּי בְּמַחֲשַׁכּוֹ הוֹלֵךְ:

חַטַּאת כָּל עָם וָעָם בּוֹ תִּדְבַּק בְּנֶפֶשׁ;

עַמִּי: רְאִי־הַחֶלֶד, עַמִּי: מַצְרֵף כָּל רֶפֶשׁ,

וּבְתוֹךְ דָּמוֹ פְּנִימָה יוֹשֵׁב שָׁם וּמוֹלֵךְ

הָאָסוֹן.


(אַךְ עַמִּי־שֶׁלִּי לִפְנַי־וְלִפְנִים אַמִּיץ הוּא,

טָהוֹר וְלֹא יֵדַע, וּבְמוֹרָשָׁיו נָקִי –

וּבְהִגָּדֵשׁ סְאָתוֹ – אֶת עַצְמוֹ יָקִיא:

נָבִיא אֲשֶׁר יָבוֹא וְיִצְעַק: הָקִיצוּ,

שִׁכּוֹרִים! –)


לאברהם ארבר


א

לֹא כֹּהֵן וְלֹא נָבִיא וְלֹא מַנְעִים שִׁיר־נֹהַּ,

יְהִי שׁוֹטֶה מוֹרִיד רִירוֹ, אַךְ יַאֲמִין בֵּאלֹהַּ.


יְהִי חֶלְאַת בְּנֵי־אָדָם, כֻּלּוֹ סְחִי וָנֶגַע,

יְהִי פְּסֹלֶת בְּזוּי־עָם, אַךְ יַאֲמִין לְרֶגַע.


יָבוֹא אֵלַי בְּלֵב צוֹרֵב וְחֶרֶשׁ יְחַבְּקֵנִי:

אָחִי אַתָּה בַּאֲסוֹן־יָהּ, קָרָאתָ לִי, הִנֵּנִי.


יָבוֹא אֵלַי קְרוּעַ־לֵב, אָבוּד, עֲצוּם־עֵינַיִם:

עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה, עוֹד יֵשׁ אֵל חַי בֶּאֱשׁוּן יְרוּשָׁלָיִם.


יְחַיֶּה לִי הַנְּבוּאָה, שֶׁמֵּתָה בִּלְבָבֵנוּ,

יְעַלַּע עִלֵּג־לָשׁוֹן: אֶחָד הוּא אֱלֹהֵינוּ.


אֶחָד כְּמוֹ אֵידֵנוּ זֶה, הַמְּתְקַּדֵּר עָלֵינוּ,

אֶחָד הוּא כְּמוֹ הָאָסוֹן, אֶחָד כְּמוֹ סִבְלֵנוּ.


יְחַבְּקֵנִי בְּגוּפוֹ נְגוּעַ הַצָּרַעַת:

שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּשׂוֹרָה, גַּם אָזְנְךָ שׁוֹמָעַת.


מַאֲמִין אֱנִי, אָחִי, בְּשַׁחַר מָחֳרָתַיִם,

מַאֲמִין אֲנִי בָּאֵל, בְּנֵס מִן הַשָּׁמָיִם.


מַאֲמִין אֲנִי בְּאָח, אֶחָד מֵרִבְבוֹתֵינוּ,

הַמַּכִּיר אֶת הַשּׁוֹאָה, הָרַעַל בְּדָמֵנוּ,


מַאֲמִין אֲנִי בְּאָח, רְווּי הַדְּוַי וָנֶכֶר,

הַמּוּכָן לָמוּת לָעַד, בְּלִי כָּל שֵׁם וָזֵכֶר.


לָמוּת בְּלִי פְּרָס, עוֹלָם הַבָּא, בְּלִי קַדִּישׁ וָאֵבֶל,

בּוֹ תָּמוּת מַגֵּפָתֵנוּ: סְחַר־כָּבוֹד בַּסֵּבֶל.


וּמַגֵּפַת־כְּנַעַן זוֹ, בֶּן־שֵׁבֶט מוּל בֶּן־שֵׁבֶט,

הַנּוֹגֵס מִבְּשַׂר עַצְמוֹ, הַבָּז, הַלֵּץ, הָעֶבֶד.


וְאִם אַתָּה אֵינְךָ מַאֲמִין מִכֹּבֶד עֹל הַפַּחַד

אִתְּךָ אֲנִי בְּמַחֲנָקְךָ, נֵרֵד שְׁנֵינוּ שַׁחַת.


נֵלֵךְ שְּׁנֵינוּ בְּטֶרֶם זְמָן וְאַל נִרְאֶה בַּשֶּׁבֶר,

אוּלַי אֵין אָנוּ רְאוּיִים לִרְאוֹת בְּקוּם פֹּה גֶבֶר.


לִרְאוֹת בְּקוּם פֹּה מִישֶׁהוּ בְּזֹהַר עַל הַמֶּצַח,

וִירוּשָׁלַיִם לוֹ תִּצְהַל שִׁירַת־הַבְּרִית, לָנֶצַח.


נֵלֵךְ, אָחִי, אוּלַי יַעֲלֶה, יָהֵל אוֹר־שִׁבְעָתַיִם,

מַאֲמִין אֲנִי בָּאֵל, בְּנֵס מִן הַשָּׁמָיִם.


לֹא כֹּהֵן וְלֹא נָבִיא, יְהִי אֲכוּל כָּל־נֶגַע,

אַךְ יַאֲמִין, הוֹי יַאֲמִין, בְּכָל לִבּוֹ, לְרֶגַע.



ב

אֲשֶׁר עוֹד לֹא יִתְלַבֵּט בִּמְחוֹלוֹת־הַשְּׁאוֹל,

אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא נִחַר גְּרוֹנוֹ בְּשִׁיר:

נְעַץ עֵינֶיךָ, אָח, בַּעֲנַן הַמָּחֳרָתַיִם,

אוּלַי־אוּלַי עוֹד נְחַיֶּה לֵאלֹהֶינוּ נִיר


אֲשֶׁר עוֹד מִתְבַּצֵּר בְּעֹפֶל סוֹד־הַתְּמוֹל,

אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא פִּשְׁפֵּשׁ בְּתִקְווֹתָיו בַּחֲשַׁאי:

נְעַץ עֵינֶיךָ, אָח, בַּעֲנַן הַמָּחֳרָתַיִם,

אוּלַי צָדַק הַמְגַמְגֵּם: עוֹד חַי עַמֵּנוּ, חָי.


אֲשֶׁר עוֹד מִתְבַּיֵּשׁ תָּחֹב רֹאשׁוֹ בַּחוֹל,

אֲשֶׁר עֲדֶן לוֹ לֵב זָב־דָּם וְעֹצֶב בִּלְבָבוֹ:

נְעַץ עֵינֶיךָ, אָח, בַּעֲנַן הַמָּחֳרָתַיִם,

אוּלַי מָשִׁיחַ עוֹד יָבוֹא, אוּלַי, אוּלַי יָבוֹא.


אִמִּי: בַּת יִשְׂרָאֵל, אָבִי: בֶּן בְּנֵי־נָבִיא,

שְׁתֵּי רוּחוֹת הַמְּפִיחוֹת אֶת גַּחֶלֶת־כְּאֵבִי,

הַלּוֹחֶשֶׁת לַחַשׁ־נֶצַח בְּלֵיל אֲפֵלָה.

אוֹי וַאֲבוֹי לִי,

כִּי בֶּן־אַלְמָוֶת אָנִי: כִּי עַד בִּלְתִּי יָרֵחַ

תִּלְחַשׁ פֹּה הַגַּחֶלֶת, הַיָּגוֹן, הַתָּרְעֵלָה.


מוֹקֵד־נֶפֶשׁ הוּא הָאָדָם, חָנוּק וְקָטוּם,

אָרוּר הוּא וְגַלְמוּד עִם לַחֲשׁוֹ הָאָטוּם

וְאֵין עוֹנֶה אַחֲרָיו אָמֵן עֲנִיָּה.

אוֹי וַאֲבוֹי לִי,

כִּי עַל קִבְרִי שָׁם יִשְׁקוֹד מְרִי אֲסוֹנֵנוּ

וְלֹא יִתֵּן לִי לָצֹל בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה.


כָּל חֲרוּז־הִי אֶצְלֵנוּ לְאִלְּמוּת נָדוֹן,

יַעַן כָּל חֲרוּז פֹּה: הִמְנוֹן הָאֲבַדּוֹן,

הַלְוָיַת מֵת נֶצַח בְּלִי צִבּוּר וּתְפִלּוֹת.

אוֹי וַאֲבוֹי לִי.

כִּי אֵין הַמֵּת הַחַי אֶת תִּקּוּנוֹ תּוֹבֵעַ:

אֶת שׁוֹפַר הַמָּשִׁיחַ וְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת.


אָנֹכִי הַגֶּבֶר רָאִיתִי עֶרְוַת הָעָם,

סוֹחֵר בְּמַכְאוֹבִים, רוֹכֵל בְּטִפּוֹת־דָּם

וְאֶת דִּמְעוֹתָיו בִּמְשׂוֹרָה יְכַנֵּם; –

אוֹי וַאֲבוֹי לִי,

כִּי שָׁוְא חִכִּינוּ פֹּה הַפַּעַם לְפֶלֶא;

לֵאלֹהִים לְאָדָם, לְהִתְגַּלּוֹת לְנֵס.


שָׁוְא וְאֵין עוֹזֵר; לֹא קֶטֶב, לֹא קָרְבָּן,

כִּי לְדוֹר־דוֹרִים תִּלְחַשׁ פֹּה גַחֶלֶת הַחֻרְבָּן

וְעִם תֹּם תִּקְוָתֵנוּ – גּוֹרָלֵנוּ לֹא יִשְׁלָם –

אוֹי וַאֲבוֹי לִי,

כִּי עִם אֲסוֹנְכֶם יַחַד בֶּן־אַלְמָוֶת אָנִי,

וַאֲסוֹנְכֶם, אֲסוֹנְכֶם לֹֹא יִכָּחֵד לְעוֹלָם.


זִכְרוֹנוֹת, שׁוֹפָרוֹת, מַלְכֻיּוֹת עֲקֵדָה –

אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,

כַּנֶּס־נָא אֶל דִּירְךָ אֶת פְּרוּעֵי הָעֵדָה.


פָּתֹחַ פָּתַחְתָּ לָנוּ אֶת שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם –

מַדּוּעַ עוֹצְמִים עָיִן?

מַדּוּעַ חוֹרְצִים לָשׁוֹן וְחוֹרְקִים בְּשִׁנָּיִם?


שְׂטַן־הָאָדָם מַצִּית לָנוּ גֵיהִנֹּם –

וְהֵם בְּמַקְהֵלָה

וּבִשְׂפַת לְוִיֶּיךָ שָׁרִים לוֹ שִׁיר־הִמְנוֹן.


עַל אַדְמַת קָדְשְׁךָ נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת –

וְהֵם לְזַאֲטוּטֶיךָ

חוֹסְמִים אֶת הַדֶּרֶךְ וְאֵינָם נוֹתְנִים לָגֶשֶׁת.


בָּנֶיךָ־כְּפִירֶיךָ מַשִּׂיאִים מַשּׂוּאוֹת־כֹּחַ –

וְהֵם אוֹרְבִים בַּדֶּרֶךְ

וְאֶת גּוּרֵי־ יְהוּדָה מְאַלְּפִים הֵם לִנְבּוֹחַ.


שׁוּב הֻדְלַק צַלְמוֹ שֶׁל הַמַּכַּבִּי בְּשָׁמֵינוּ –

אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,

כַּנֶּס־נָא גוּרֵיהֶם אֶל עֲדַת כְּפִירֵינוּ!


א.

קְלַף גְּזַר־דִּינֵנוּ מְרַשְׁרֵשׁ בְּשָׁמֵינוּ,

כָּל צֵל לָנוּ מָוֶת יַחְבִּיא –

וְהֵם עֲסוּקִים בִּי.


כָּל רוּחַ מְצוּיָה לָנוּ קֵץ מְלַחֶשֶׁת,

גּוּפֵנוּ אוּד נוֹשֵׁם עָשֵׁן –

וְהֵם לִי חוֹרְקִים שֵׁן.


עֲרֹב־בְּרֵאשִׁית מוֹרֵט־זֹוֵרד אֶת בְּשָׂרֵנוּ,

יְדֵי־תְּפִלִּין חוֹפְרוֹת קֶבֶר־אַחִים –

וְהֵם אוֹתִי נוֹשְׁכִים.


בְּשָׂרִי, כַּנִּרְאֶה, מָתוֹק מִכָּל נֹפֶת,

מִכָּל בְּשַׂר־אוֹיֵב מַר וְנִבְזֶה:

בְּשַׂר־עַצְמָם הוּא זֶה.


נִשְׁכוּ־נָא, נִגְסוּ־נָא שְׁאֵרִי הַנָּגוּעַ,

אַתֶּם פִּטַּמְתּוּהוּ בַּאֲסוֹנְכֶם,

לָכֶם הוּא, אַחַי, לָכֶם, לָכֶם.



ב

יְבֻשַּׂם לָכֶם! עָיַפְתִּי.

רְכַבְתֶּם, צְלַחְתֶּם:

בָּאתִי עַד שַׁעֲרֵי־הָאַיִן,


טוֹב לִשְׁכַּב, לְהִדֹּם,

לַעֲצֹם עֵינַיִם. –

הַשֶּׁמֶשׁ טוֹמַעַת, הָרוּחַ יָפוּחַ,

טוֹב לָנוּחַ.


עָיַפְתִּי.

מֵאֲחוֹרֵי לַהֲקַת תַּנֵּי־אָָדָם.

דּוֹלֶקֶת, רוֹדֶפֶת, נוֹבַחַת־דָּם,

אַךְ מִלְּפָנַי

מִפְלַט כָּל־מִפְלָט מִתְנוֹסֵס –

אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ, מַה שְּׁמוֹ:

נֵס.


נֵס כָּל הַנִּסִּים: הַמָּוֶת.

נַתֵּק יְנַתְּקֵנִי סוֹף־סוֹף

מִכֹּל וָכֹל.

רַק אַל קֶשֶׁר, אַל גֶּשֶׁר

אֶל מַה שֶּׁהָיָה,

לֹא סֵפֶר, לֹא קוֹל־בְּכִיָּה,

לֹא חִידָה וְלֹא פֶּשֶׁר,

לֹא זֵכֶר וְלֹא שֵׁם,

לֹא אַתֶּם וְלֹא הֵם.


אוֹדֶה לָכֶם,

כִּי מַצּוֹתֶם מִתַּחְתַּי גַּם אֶת מְעַט

טִפּוֹת הַלְּשַׁד,

לִכְמוֹשׁ כְּאֵזוֹב.

אוֹדֶה לָכֶם,

כִּי הֲסִירוֹתֶּם מֵעָלַי אֶת הָעֹל,

כִּי הִשְׁמַדְתֶּם לִי אֶת הַכֹּל,

כָּל אֲשֶׁר הִרְחִיקַנִי מִן הַחוֹף,

כָּל אֲשֶׁר צַר לִי לַעֲזֹב:

עָם וָאָרֶץ, אֱמוּנָה וְאָדָם,

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְיֶלֶד וָיָם,

כִּי כַּעֵר כִּעַרְתֶּם לִי אוֹתָם

עַד מַחֲלָה, עַד פִּגּוּל, עַד עַצָּבֶת –

אוֹדֶה לָכֶם,

כִּי כִּרְסַמְתֶּם לִי שָׁרָשַׁי

וַתָּבִיאוּ לִי שַׁי כָּל שָׁי:

אֶת חֶדְוַת־הַמָּוֶת.


ג

“חכה, אנו עוד נפגש!”

(מדברי נער־בריון אלי)


אֲנִי מְחַכֶּה, אָחִי הַקָּטָן,

מְחַכֶּה, הוֹי, כָּל יוֹם וְכָל רֶגַע,

אֲנִי רוֹאֶה, רוֹאֶה אֶת הַנֶּגַע,

אֶת גּוּפֵנוּ הַחוֹלֶה, הַקּוֹרֵא לְכָל תַּן,

לִנְגוֹס מִבְּשָׂרֵנוּ הַפָּצוּעַ –

אֲנִי מְחַכֶּה, כַּאֲשֶׁר לֹא חִכָּה אִישׁ

לַאֲסוֹנֵנוּ הַיָּדוּעַ

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ, נַעַר, בְּיָדְךָ מַעְדֵּר,

חוֹפֵר אֶת קִבְרֵנוּ אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר,

אֲנִי מְחַכֶּה, אָחִי הַצָּעִיר,

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, בְּלֵב אֻמְלָל וְרָחִים,

נִדְחָק אֱלֵי קִיר –

אֲנִי מְחַכֶּה, אָנוּ עוֹד נִפָּגֵשׁ

בְּקֶבֶר־אַחִים.



ד

הֲיָדַעְתָּ אֶת הָאָרֶץ,

בָּהּ חַיִּים בְּשַׁלְוַת־נֶצַח

גְּדִי־עִזִּים עִם הַלָּבִיא?

הֲיָדַעְתָּ אֶת הָאָרֶץ?

זוֹהִי אֶרֶץ לֶב־נָבִיא,

זוֹהִי אֶרֶץ לֵב־נָבִיא.


הֲיָדַעְתָּ יַלְדֵי־פֶתִי,

הַפּוֹרְצִים לְשָׁם בְּזַעַף,

לְהַחֲרִיב חֲלוֹם־דְּמִי?

הֲיָדַעְתָּ יַלְדֵי־פֶּתִי?

אֵלֶּה הֵם בְּנֵי־אִמִּי,

אֵלֶּה הֵם בְּנֵי־אִמִּי.


הֲיָדַעְתָּ אֶת הָעֵמֶק,

בּוֹ צוֹמֵחַ יַעַר־נֶצַח,

עֲצֵי־רֹן עִם פִּרְחֵי־בְּכִי?

הֲיָדַעְתָּ אֶת הָעֵמֶק?

זֶה הָעֵמֶק אָנֹכִי,

זֶה הָעֵמֶק אָנֹכִי.


הֲיָדַעְתָּ אֶת הָעֵדֶר,

הַפּוֹשֵׁט בּוֹ בְּכָל בֹּקֶר

וּמַשְׁמִיד שָׁם אֶת כָּל חָי?

הֲיָדַעְתָּ אֶת הָעֵדֶר?

זֶה הָעֵדֶר הֵם אֶחָי,

זֶה הָעֵדֶר הֵם אֶחָי.


לזמירנו לברכה צפירה


לֹא בַּיִת, לֹא כֶּרֶם, לֹא דַיִשׁ וְאָסָם,

צִפּוֹר דְּרוֹר יָפֹז בְּשָׁדְמוֹת הָאַיִן.

גַּרְעִין פֹּה, גַּרְעִין שָׁם.


אָבִיו לֹא הוֹרִישׁ לוֹ כָּל סַחַר וּמְחִיר,

פִּנְקַס־מִשְׁקוֹ לְשִׁמְצָה פָּרוּעַ

בַּחֲרוּזֵי שְׁטֻיּוֹת־שִׁיר.


וּבְהָאִיר אוֹר־דְּאָגָה רָאָה פִּתְאֹם בְּחִיל,

כִּי לֹא יָדַיִם לוֹ, כִּי כְּעֵין כְּנָפַיִם –

וַיְהִי צִפּוֹר־אֱוִיל.


שְׁלֹשִׁים אֲבִיב־חֹרֶף יַמְרִיא כֹּה וְיָחוּג,

תָּמִיד בְּרוּם־הָאֵל, בְּלִי עָנָף לָנוּחַ,

בְּלִי קֵן וּבְלִי זוּג.


כָּכָה יְשׁוֹטֵט לוֹ אָבֵל־עַלִּיז וָשָׁר,

עֲדַת יוֹקְשִׁים פִּכְּחִים אוֹרֶבֶת לוֹ לְמַטָּה,

לָרֶדֶת אִי־אֶפְשָׁר.


בְּשַׁדְמוֹת שֶׁל־מַעְלָה לְלֹא צִנִּים־פַּחִים

שָׁם חָג אֱוִילְכֶם בְּפִי־שִׁירָה פָּתוּחַ,

לָכֶם לְפֶה, אַחִים.


בֶּן־כָּנָף פּוֹחֵחַ זוֹרֵעַ קַרְנֵי־שְׁחוֹר,

פִּרְחֵי לַחַן־הִי, בְּיָגוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ

עוֹד לֹא נָהָה צִִפּוֹר.


פִּרְחֵי הִלָּה אֵלֶּה לְלֹא לְטָף וָגָן

עֲלֵי שְׂדוֹת־שַׁמָּה, לְצִפֳּרִים תָּרוֹת

לְגַרְגְּרֵי־דָּגָן.


לִקְטוּ, גּוֹי־שַׁלֶּכֶת, עַל כָּל יֳפִי בּוֹסֵר,

וְעִנְדוּ־נָא הַפַּעַם יְגוֹנְכֶם הַמַּגִיהַּ

עַל מִצְחֲכֶם לְזֵר.


הִתְקַשְּׁטוּ בַּנֵּזֶר וּצְאוּ בְּאוֹר תְּהִלָּה,

וְכִי תִּפְגְּשׁוּהוּ בְּדֶרֶךְ הַתִּפְאֶרֶת, –

אִצְלוּ לוֹ קְלָלָה.


אָכֵן, זֹאת הִיא הָאָרֶץ. אֶרֶץ סַנְוֵרִים,

רְשׁוּת יְלוּדֵי־תֹּהוּ, אֶרֶץ סַנְוֵרִים,

פֹּה אֱלֹהִים וָשֵׁד אֶת יִעוּדָם הֶחֱלִיפוּ –

עִמְדוּ עַל פִּנַּת־גַּג וּמִסָּבִיב הַשְׁקִיפוּ:

פֹּה הַכֹּל אָצִים לִקְרַאת תְּהוֹם־אֶתְמוֹל,

אֵין אִישׁ מַבִּיט קָדִימָה וְלֹא יָמִין וּשְׂמֹאל.

כְּעֵין כִּשּׁוּף מַעֲנִיק פֹּה, כְּעֵין מִין מְאֵרָה

רוֹבֶצֶת עַל כָּל עַיִן וְעַל כָּל פֹּה וָשָׁם,

כְּעֵין הַכֹּל־לַשָּׁוְא פֹּה, וּבְאֵין כָּל בְּרֵרָה:

פֹּה אֱלֹהִים וָשֵׁד הֶחֱלִיפוּ יִעוּדָם.


מַחֲרִיד הוּא הַדָּבָר, אַךְ אֵין כָּל תְּרוּפָה,

לַשָּׁוְא פֹּה תְּנַסֶּה, פֹּה אֵין כָּל תְּרוּפָה,

פֹּה אֶת דַּרְכֵּהוּ לֹא יְתַו גַּם אֱלֹהַּ,

פֹּה הַכֹּל יִתְקַע רֹאשֵׁהוּ אֱלִי בֹּהַּ,

וּמִלְּבַד קוֹל־עַצְמוֹ אִישׁ פֹּה לֹא יִשְׁמָע;

פֹּה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, מַדּוּעַ וְעַל־מָה,

הַכֹּל פֹּה בְּהוּלִים אֶל אֶפֶס שֶׁל מְאוּם,

פֹּה כָּל חֹק וָדָת בְּאֵד עַל אֵד נִכְתָּב;

כָּל דֶּרֶך פֹּה לְמַטָּה, וְכָל מַעְיָן סָתוּם,

פֹּה גַם אֱלֹהִים דַּרְכֵּהוּ לֹא יְתָו.


כֻּלָּם פֹּה סוּמָאִים, כֻּלָּם פֹּה מְחַפְּשִׂים,

פֹּה מַשֶּׁהוּ אָבַד, כֻּלָּם פֹּה מְחַפְּשִׂים,

עִוֵּר פֹּה כָּל רוֹאֶה וְכָל אֱוִיל מָשִׁיחַ,

אִלֵּם סְאוֹן־הַכְּאֵב וְהַשֶּׁקֶט פֹּה יַצְרִיחַ,

פֹּה דוֹפְקִים עֲלֵי שַׁעַר פָּתוּחַ לְעֵין כֹּל,

כָּל זְבוּב – מִפְלֶצֶת וְכָל גּוּמָא – שְׁאוֹל,

פֹּה אֵין כָּל הֲזָיָה, וְאֵין פֹּה כָּל חֲלוֹם,

וְהַחֲלוֹם מֵאַיִן, אִם אֵין גַּם כָּל עֱלִיל?

מֵאַיִן פֹּה זִיו־לַיִל, אִם אֵין פֹּה גַם אוֹר־יוֹם?

עִוֵּר פֹּה כָּל רוֹאֶה וּמָשִׁיחַ כָּל אֱוִיל.


יוֹדְעִים הֵם הָעִוְרִים: הֵם פַּעַם גַּם רָאוּ,

הָיָה פֹּה גַם אוֹר־יָהּ, הֵם פַּעַם גַּם רָאוּ,

כִּי מְאוֹר כָּל־הָאוֹרוֹת פַּעַם פֹּה הִבְלִיחַ

וּמִקֶּרֶב קִרְבָּם־הֵם הַנֹּגַהּ פֹּה הִגִּיהַּ –

יוֹדְעִים הֵם אֶת זֹאת, יוֹדְעִים הֵם הַיּוֹם,

וְזוֹכְרִים, כִּי הַנֹּגַהּ סִמְּאָמוֹ לְפִתְאֹם,

לָכֵן אֶת לֵיל־הָאֹפֶל אוֹמְרִים הֵם לְאוֹר,

לָכֵן לֵיל עִוְרוֹנָם לָהֶם אוֹר־יְקָרוֹת,

לּכֵן הֵם מַסְמִיאִים מִדּוֹר אֱלֵי־דוֹר,

כִּי פַּעַם פֹּה הִבְלִיחַ מְאוֹר כָּל־הָאוֹרוֹת.


מַסְמִיאִים הֵם וְהוֹלְכִים, לְאֵין כָּל תְּרוּפָה,

הַכֹּל פֹּה בַּמִּדְרוֹן, לְאֵין כָּל תְּרוּפָה,

וְאַל נָא תְּדַבֵּר פֹּה עַל שַׁחַר וְעַל צֶבַע,

דַּעְתָּם הַזְּחוּחָה תָּזוּחַ עוֹד פִּי־שֶׁבַע,

פֹּה הוּא בּוֹר־הַכֶּלֶא לְכָל מִין בְּשׂוֹרָה,

פֹּה עַל כָּל יַלְדוּת פִּקְחוּת־זִקְנָה שׁוֹרָה,

וְכִי יִפֹּל זִיק אוֹר פֹּה, הוּא לֹא יִקָּלֵט,

פֹּה הָרִיק, הַשָּׁוְא כְּמַעְיָן מִתְגַּבֵּר –

עֲמֹד וְהִסְתַּכֵּל – בֵּין כֹּה לֹא תִּמָּלֵט,

וְעַל יִפְעָה וָצֶבַע פֹּה אַל תְּדַבֵּר;


אָכֵן זֹאת הִיא הָאָרֶץ: אֶרֶץ סַנְוֵרִים,

רְשׁוּת יְלוּדֵי־תֹּהוּ, אֶרֶץ סַנְוֵרִים,

לְפָנִים לָהּ אֶרֶץ־הַבְּחִירָה קָרָאוּ,

לְפָנִים יָדְעוּ פֹּה מַעְלָה־מַטָּה מַהוּ,

כָּעֵת חֲפַרְפֵּרִים פֹּהֹ בַּקֹּדֶשׁ מְנַבְּרִים

וּמַעֲלִים גֵּרָה עַל סֵפֶל־אַבִּירִים,

פֹּה הַכֹּל רוֹצִים וְאֵין יוֹדֵעַ מָה –

וְאִם בְּלוֹעֲךָ עוֹד רוֹגֶזֶת הַשִּׁירָה:

בְּרַח לְךָ מִפֹּה, מֵאֶרֶץ הַבְּלִימָה,

לְפָנִים קָרְאוּ לָהּ אֶרֶץ־הַבְּחִירָה.


אֱלֹהִים אוֹ הַגּוֹרָל, אוֹ נֵצַח־יִשְׂרָאֵל,

הֱיֵה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, בִּשְׁמֵי־מָרוֹם, אוֹ בָּנוּ –

שׁוּב הִבְלִיחַ סְנֶךָ בְּמִדְבָּרֵנוּ הָאָפֵל,

הַאֻמְנָם לְסַמְּאֵנוּ?

הַלְפַרְפַּר־הַלַּיִל שַׁתָּ לְךָ אוֹתָנוּ?


אִם הִסְכַּנּוּ לַכֹּל, בְּשֵׁם אֵיד יְכֻנֶּה,

אִם מוֹקֵד אוֹר־עוֹלָם הָיָה זֶה הַשֵּׁבֶט:

אִם אֲרוֹן לוּחוֹת־הַדְּוָי גֵּוֵנוּ הַמְעֻנֶּה –

אַל תַּצְחֵק עָלֵינוּ

שְׂטָנְךָ מִתּוֹךְ לוֹעַ כָּל גַּעַל בֶּן־עֶבֶד.


לְשַׁוְעֵנוּ הָאִלֵּם שׁוּב עוֹנֶה הַהֵד,

לְרַגְלֵי הַר־סִינַי בַּעֲשָׁנְךָ שָׁמַעְנוּ;

אִם לָבֹשׁ תַּלְבִּישֵׁנוּ אַרְגְּמָנְךָ הַלּוֹהֵט,

אַל תָּשֵׁת עָלֵינוּ:

עַל כֵּס־בַּרְזֶל מְלֻבָּן אַל תּוֹשֵׁב אוֹתָנוּ.


אַל־נָא תְּעַטְּרֵנוּ בְּכֶתֶר מוּקְיוֹנִים,

שַׁרְבִיט־פַּח מוּפַז בְּיָדֵנוּ הָרוֹעֶדֶת:

בְּמִטַּת־סְדוֹם שֶׁל־שֵׁן אוֹתָנוּ אַל תָּנִים,

הַתִּיז אֶת אֲבָרֵינוּ,

הַמְשַׁוְּעִים לִינֹק מִתְּהֹם עֲפַר־מוֹלֶדֶת.


אַלְפֵי חֲלוֹמוֹת־אַל קִסְּמוּנוּ בְּיֵשׁ זֶה:

לֵישֵׁב עַל שֻׁלְחָנְךָ עִם כָּל בָּנֶיךָ יַחַד;

לָמָּה זֶה תִּתְגָּר בְּמֹחֵנוּ הַהוֹזֶה,

הַמְחַבֵּק שָׁמַיִם,

לָתֵת בְּיָד אַחַת, וּבַשְּׁנִיָּה לָקַחַת.


אַל תַּאֲפֵל עֵינֵינוּ מֵרְאוֹת פֹּה נְכוֹחָה,

הֵן כָּל־מוֹרָשֵׁי לִבֵּנוּ מְזֵי מוֹרָא וָחֶשֶׁד;

אַלְּפֵנוּ־נָא הַפַּעַם לִטְעֹם מִן הַבְּרָכָה

הַמּוּשָׁטָה בְּחֹפֶן,

כִּי בִּרְכָתֵנוּ הִיא: בִּרְכַּת תְּהֹם־מוֹרֶשֶׁת.


אַלְּפֵנוּ־נָא בִּינָה: יָתֵד זוֹ הַתְּקוּעָה,

בְּכָל רַחֲבֵי תֵבֵל מַסַּד הִיא פֹּה לָרֶגֶל;

מִפֹּה יִבַּע בְּלַחַשׁ מַעְיַן הַיְשׁוּעָה

וִיבֻשַּׂר הַפַּעַם:

בְּכַדּוּר־אֶרֶץ זֶה תָּקַעְנוּ אֶת הַדֶּגֶל.


אַלְּפֵנוּ־נָא שַׁלְוָה, יָדֵנוּ בַּל תִּרְעַד:

יֻדְלַק־נָא לַגּוֹלָה נֵרֵנוּ הַצָּנוּעַ. –

אַלְּפֵנוּ הַלְהִיבוֹ, אֶל־עָל, לְעוֹלְמֵי־עַד,

הָפֵחַ וְהַגִּיהַּ:

יְהִי זֶה הַבְּרֵאשִׁית, הַזֶּרַע, הַמַּבּוּעַ.


מַבּוּעַ אוֹר וָחֹם, אֲשֶׁר נִסְתַּם מֵאָז,

וַאֲשֶׁר לֹא יִפָּתַח מִבְּלִי כָּל לֵב בְּיַחַד;

פְּקַח אֶת עֵינֵי כֹּל, גַּלֵּה לָהֵם הָרָז:

לְבַב־אֱנוֹשׁ פָּתוּחַ

יֵהַר שְׁמֵי־שָׁמַיִם וְיַפְרֶה תְּהוֹם מִתָּחַת,


גַּלֵּה לָהֶם: עָם זֶה עֲדַיִן לֹא לָקַח

בְּלִי לָתֵת כִּפְלַיִם בַּעֲבוּר כַּף־נַחַת;

גַּלֵּה לָהֶם הַסּוֹד: אֵין אֱיָל לְכָךְ,

לִמְנֹעַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

מִתֵּת אֶת בִּרְכָתָהּ, לָנֶצַח וְנִצַּחַת! –


אֱלֹהִים, אוֹ הַגּוֹרָל, אוֹ נֶצַח־יִשְׂרָאֵל,

הַשְׁבַּח־נָא אֶת דָּמֵנוּ וּפְקַח אֶת הָעֵינַים:

עֲזוֹר לְבֶן־חֲכַלְיָה בְּמִגְדַּל־חֲנַנְאֵל –

וּסְנֵנוּ שֶׁהִבְלִיחַ,

יְהִי לְאוֹר־עוֹלָם בִּשְׁמֵי יְרוּשָׁלָיִם!


הַאֲמִינָה לִי, אָח, אֵין לָנוּ כְּלוּם:

פָּתַחְנוּ אֶת שָׁמֵינוּ, בָּגַדְנוּ בַּכֹּל.

אַךָ אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין,

כִּי יֵשׁ לָנוּ פֶּה, הַמְדַבֵּר בַּעֲדֵנוּ:

אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין, כִּי יֵשׁ לָנוּ קוֹל.


פָּתַחְנוּ אֶת שָׁמֵינוּ לְשָׁלָל וּלְבַז:

אֶת פְּנֵי אֱלֹהֵינוּ הִכְפַּשְׁנוּ בֶּעָפָר;

אַךְ אַשְּׁרֵי הַמַּאֲמִין,

כִּי קוֹלֵנוּ הָאִלֵּם יִהְיֶה עוֹד לְפֶלֶא

וּגְרוֹנֵנוּ הַנִּחַר יִתֵּן קוֹל שׁוֹפָר.


אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה:

לְשׁוֹנֵנוּ הָעִלֶּגֶת עוֹד תַּנְעִים זְמִירוֹת.

וְאַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין,

כִּי חִכֵּנוּ הַיָּבֵשׁ יָפִיחַ אֶת דִּגְלֵנוּ

וּבִגְבוּלוּת הָעַמִּים יְהָרֵס אֶת הַקִּירוֹת.


אַשְׁרֵינוּ, הוֹי אָח, כִּי יֵשׁ לָנוּ מָה

לְהָרִים עֲלֵי דֶגֶל וְלָמוּת עָלָיו כָּל־הַיּוֹם.

אַךְ אוֹי לָנוּ, אָח,

אִם גַּם בְּקוֹלֵנוּ נִבְגּוֹדָה הַפָּעַם

וּבִשְׁאוֹן הָעוֹלָם אָנוּ נֵאָלֵם־דֹּם.


שֵׁם אֱלֹהִים מַאֲפִיל פֹּה אֶת הַכֹּל:

בְּחוּצוֹת, בְּלִבּוֹת, בַּצָּרוֹת, בַּשָּׁמָיִם.

שֵׁם אֱלֹהִים מַאֲפִיל פֹּה אֶת הַכֹּל,

מֵעֶרֶשׂ הַתִּינוֹק וְעַד חֶשְׁכַּת שְׁאוֹל –

וְרַק אֱלֹהִים, אֱלֹהֵינוּ פֹּה אָיִן.


מַצְּבוֹת אֱלֹהִים פֹּה כָּל אֶבֶן וָקִיר,

כָּל מִגְדָּל, כָּל לֵב, כָּל גָּדֵר, מִכָּל עֵבֶר.

מַצְּבוֹת אֱלֹהִים פֹּה כָּל אֶבֶן וָקִיר –

אֲבוֹי לָהּ לַנֶּפֶשׁ, אֲבוֹי לָהּ לָעִיר,

אֲשֶׁר אֱלֹהֶיהָ דוֹבְבִים מִן הַקֶּבֶר!


t הִי

למות בּיאליק


אַלְלַי לָנוּ

כִּי פִּתְאֹם, פְּתאֹם, פִּתְאֹם

בָּא עָלֵינוּ הַסִּיּוּט:

אַלְלַי לְךָ, פַּיְטָן,

כִּי לֹא יְבֻכֶּה בְּשִׁיר וְלֹא יְיֻלַּל בַּחֲרוּז

וְלֹא יִסָּפֵד בְּפִיּוּט.


אַלְלַי לְךָ, עָזוּב,

כִּי אֵין לְמִי לְחַכּוֹת

אִם יַעַזְבֶךָּ יוֹמָיִם;

אַלְלַי לָנוּ,

כִּי קָדְרָה, יָתְמָה בְּתוּלַת תֵּל־אָבִיב

וְשׁוּב חָרְבָה יְרוּשָלָיִּם.


אַלְלַי לָנוּ,

כִּי אֵין לְמִי נִלְהַט

בִּשְׁעַת רָצוֹן וִיקוֹד;

אַלְלַי לְךָ, תִּינוֹק,

כִּי אֵין לְמִי לִפְסוֹק פְּסוּקְךָ הָרַךְ

וּלְחָיֶיךָ אֵין מִי יִצְבֹּט.


אַלְלַי לָנוּ,

כִּי אֵין מִי יוֹצִיא זָהָב

מִסִּיגֵי רִפְשֵׁנוּ הַדָּשֵׁן;

אַלְלַי לְךָ, יְהוּדִי,

כִּי אֵין מִי יְעוֹרֵר חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים

אֶת שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הַיָּשֵׁן.


אַלְלַי לְךָ, נוֹאָשׁ,

כִּי הוּעַמּוּ פְּנֵי־הָאוֹר

הַזּוֹהֲרִים בְּזִיק הַחֶלֶד;

אַלְלַי לָנוּ,

כִּי עַל מִלַּת בְּדִיחָה נוֹצֶצֶת תַּמָּה

אֵין מִי יִצְחַק כַּיֶּלֶד.


אַלְלַי לָנוּ,

כִּי מֵת, מֵת הָאָב

הָאָח, הֶעָמִית וְהַדּוֹד;

וְשִׁבְעָתַיִם אַלְלַי לִי,

כִּי אֶת שִׁיר־נִהְיִי זֶה הָאֻמְלָל מְאֹד

אֵין לְמִי לְהַרְאוֹת.


לִגְעֹל וְלֶאֱהֹב, לֶאֱהֹב וִּלִגְעֹל

וְלִנְשׂא אֶת הָעֹל;

עֲדֵי פִּיק־בִּרְכַּיִם לִמְחֹץ וְלִרְפֹּא –

וְאַך לִהְיוֹת פֹּה, רַק לִהְיוֹת פֹּה.


לִסְבֹּל עִנּוּיֵי גֵיהִנֹּם לִפְרוּטָה

בִּנְשָׁמָה מְרוּטָה;

לִרְאוֹת אֶת הַבָּא וְאֵין אִישׁ נִחָם –

וְרַק בְּתוֹכָם, רַק בְּתוֹכָם.


לִהְיוֹת מְרֻפָּט כְּעַמִּי וּמַמְזֵר

וּבְאֵין אִישׁ עוֹזֵר;

לִבְחֹל בָּאָדָם, גַּם בָּרַע גַּם בַּטּוֹב –

וְרַק לֹא לַעֲזֹב, רַק לֹא לַעֲזֹב.


לִזְרֹעַ אַהֲבָה וּמַרְפֵּא וְקִינָה

לְחוֹלֵי־הַשִּׂנְאָה,

וְרַק הִשָּׁאֵר, מְבֻתָּר וּמָזֶה,

בַּתֹּפֶת הַזֶּה, בַּתֹּפֶת הַזֶּה.


אַךְ מָה אִם אָקוּט בְּעַם זֶה הַקָּט,

עַד־מָוֶת, בִּשְׁאַט?

מָה אִם יִפּוֹק הַמֵּיתָר זֶה הָרַךְ?

אָנָה אֶבְרָח? אָנָה אֶבְרָח?


א

לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר, מַאֲמִין וְהוֹזֶה

לְעַם אֲשֶׁר כָּזֶה.


לֵאוֹר בֵּאלֹהִים טָהוֹר וְחָסֹן

לְעַם כֻּלּוֹ אָסוֹן.


לַמְרִיא וְלַחְשׂף שְׁבִיב־אוֹר לְדוֹר־דּוֹר

בְּתוֹךְ שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר.


לָשִׂישׂ לֶעָתִיד בְּתְרוּעוֹת בֶּן־אָמוֹץ

מִפֹּה, מִתּוֹךְ הַבֹּץ.


לָרֹן לַמָּשִׁיחַ הָרָם וְנִשָּׂא

מֵעַם הַפַּרְנָסָה.


אֵי־מִי הַשָּׂטָן, שֶׁנָּסַךְ בְּבֶן־כֶּלֶא

עִוְעִים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה?!


ב

כָּל שֶׁמֶשׁ וְעֵין־יֶלֶד תַּקְדִּירוּ עָלַי

בְּקוֹל עֲנוֹת־הֵידָד לַאֲסוֹנְכֶם הָאָיֹם;

לֵילֵנוּ לֵיל־הַדִּין בָּאַנִי מִבְּעוֹד־יוֹם

וְצַהֲלַת עֲוִילֵיכֶם תָּרִיד לִי אַלְלַי.


אַל־נָא תְּצָרְפוּנִי לְחַזָּנֵי הָעֵדָה,

אֲנִי עֲצוּם־עֵינַיִם רוֹאֶה אֶת הַחֲרָדָה.


יָרִיעוּ אֲחֵרִים עִם שׁוֹאַתְכֶם בְּיַחַד,

אֲנִי אֶפְרֹשׁ הַצִּידָּה וְאֶסְתַּמֵּר בְּפַחַד.


יַדְבִּישׁוּ אֲחֵרִים אֶת דִּמְכֶם בְּפִיּוּט,

אֲנִי אֲגַבֵּשׁ בָּכֶם אֶת זַעֲוַת הַסִּיּוּט.


אֲחֵרִים יִזְנוּ לָכֶם בִּקְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת,

אֲנִי אֲבַכְּכֶם דֹּם בְּעַיִן עוֹשֶׁשֶׁת.


אֲנִי אַקְפִּיא בָּכֶם אֶת מֻגְלַת הַיֵּאוּשׁ:

בְּדִמְכֶם הַנִּשְׁפָּךְ, הַבּוֹאֵשׁ, הַקָּרוּשׁ.


אֲחֵרִים יַרְדִּימוּכֶם בַּחֲרוּזֵי־לֶטֶף,

אֲנִי אֶעֱמֹד נִצָּב עַל מִשְׁמַר הַחֶתֶף.


וּבְבוֹא כִּי יָבוֹא, אֶדְמַע, לֹא אָנוּד:

אֶשֹּׁך בְּשָׂרִי. וְאֶדֹּם. וְאָמוּת.


לחיים גוטרמן


א

טִיק־טַק, טִיק־טַק –

נֶצַח הוֹלֵך וְנֶצַח בָּא,

דַּקָּה דַקָּה תֵּלֵךְ וְתִמְתַּק

הַמְּנוּחָה הַחוֹנֶפֶת, הַיָּפָה, הָעוֹגָבֶת –

יוֹם־יוֹם מְחַכֶּה אֲנִי

לַמָּוֶת.


טִיק־טַק, טִיק־טַק –

עוֹד מְעַט יָבֹא הָעֶרֶב,

עוֹד מְעַט וְהַכֹּל יֶרֶף,

הַדְּוַי, הָרָצוֹן, הַמַּחֲנָק, הַמָּצוֹק,

וּבָא הָאֶפֶס הַמָּתוֹק,

מִיָּד אֶשְׂתָּרֵעַ, אֵרָדֵם וְאָנוּם

לִבְלִי קוּם.


ב

הוּא הוֹלֵךְ וְקָרֵב

לְלֹא דְמוּת.

– עוֹד רֶגַע עֲמֹד,

לֹא אָמוּת.


שָׁכַחְתִּי עוֹד מָה,

בְּלִי זֶה

לֹא יֵלֵךְ לֹא זְבוּב

לֹא חוֹזֶה.


לִשְׁכֹּחַ מְעַט־קָט

אֶת הַסּוֹף,

אִם רַע בּוֹ סָפוּן

וְאִם טוֹב.


לִשְׁכֹּחַ מְעַט־קָט

נִים־לֹא־נִים.

וְלָדַעַת סוֹף־כָּל־סוֹף:

אֱלֹהִים.


עַתָּה אֲנִי יוֹשֵׁב לִי פֹּה

עַל חָרְבָּתִי, עַל חָרְבָּתִי,

עַתָּה אֲנִי גַלְמוּד לִי פֹּה,

אֵין אִישׁ אִתִּי, אֵין אִישׁ אִתִּי.


עַתָּה כֻּלָּם אָזְלוּ מִנִּי,

נָדְפוּ כְּאֵד, נַדְפוּ כְּאֵד,

עַתָּה לִי אֵין עוֹד בְּחַיַּי

מִלְּבַד הָאֵיד, מִלְּבַד הָאֵיד.


עַתָּה אָקוּם עִם רוּחַ קַל

וְעִם אֵידִי, וְעִם אֵידִי:

עִם יַלְקוּטִי זֶה הָעַלִּיז

וְהַיְּהוּדִי, וְהַיְּהוּדִי,


אָשִׂים לַנֶּצַח פְּעָמַי,

וּבְשִׁיר טוֹפֵף, בְּלֵב יָחֵף

אִירַק אַחַת עוֹד לְאָחוֹר

וְאֶתְנַדֵּף.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.