לחיים גוטרמן

טִיק־טַק, טִיק־טַק –

נֶצַח הוֹלֵך וְנֶצַח בָּא,

דַּקָּה דַקָּה תֵּלֵךְ וְתִמְתַּק

הַמְּנוּחָה הַחוֹנֶפֶת, הַיָּפָה, הָעוֹגָבֶת –

יוֹם־יוֹם מְחַכֶּה אֲנִי

לַמָּוֶת.

טִיק־טַק, טִיק־טַק –

עוֹד מְעַט יָבֹא הָעֶרֶב,

עוֹד מְעַט וְהַכֹּל יֶרֶף,

הַדְּוַי, הָרָצוֹן, הַמַּחֲנָק, הַמָּצוֹק,

וּבָא הָאֶפֶס הַמָּתוֹק,

מִיָּד אֶשְׂתָּרֵעַ, אֵרָדֵם וְאָנוּם

לִבְלִי קוּם.

הוּא הוֹלֵךְ וְקָרֵב

לְלֹא דְמוּת.

– עוֹד רֶגַע עֲמֹד,

לֹא אָמוּת.

שָׁכַחְתִּי עוֹד מָה,

בְּלִי זֶה

לֹא יֵלֵךְ לֹא זְבוּב

לֹא חוֹזֶה.

לִשְׁכֹּחַ מְעַט־קָט

אֶת הַסּוֹף,

אִם רַע בּוֹ סָפוּן

וְאִם טוֹב.

לִשְׁכֹּחַ מְעַט־קָט

נִים־לֹא־נִים.

וְלָדַעַת סוֹף־כָּל־סוֹף:

אֱלֹהִים.