קֹדֶם הַזְּמַנִּים הַכַּבִּירִים וְהָרְחוֹקִים, יַקִּירַי וַאֲהוּבַי, הָיָה הַזְּמַן שֶׁל תְּחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת; וְזֶה הָיָה בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם כּוֹנֵן זְקַן-הָאַשָּׁפִים אֶת סִדְרֵי הָעוֹלָם. בָּרִאשׁוֹנָה הֵכִין אֶת הָאָרֶץ; אֲזַי הֵכִין אֶת הַיָּם; וְאָז צִוָּה עַל כָּל הַחַיּוֹת שֶׁיֵּצְאוּ וִישַׂחֲקוּ. וְכַאֲשֶׁר שָׁאָלוּ הַחַיּוֹת: “הוֹי, זְקַן-אַשָּׁפִים, בַּמֶּה נְשַׂחֵק?” אָמַר לָהֶן: “אֲנִי אַרְאֶה לָכֶן.” הוּא לָקַח אֶת הַפִּיל – כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג הַפִּילִים – וְאָמַר לוֹ: “שַׂחֵק שֶׁהִנְּךָ פִּיל”, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג הַפִּילִים שִׂחֵק. הוּא לָקַח אֶת הַבּוֹנֶה – כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג-הַבּוֹנִים, וַיֹּאמֶר: שַׂחֵק שֶׁהִנְּךָ בּוֹנֶה", וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג הַבּוֹנִים שִׂחֵק. הוּא לָקַח אֶת הַפָּרָה – כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג-הַפָּרוֹת – וְאָמַר: “שַׂחֲקִי שֶׁהִנָּךְ פָּרָה”, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג-הַפָּרוֹת שִׂחֵק. הוּא לָקַח אֶת הַצָּב – כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג הַצַּבִּים – וְאָמַר: “שַׂחֵק שֶׁהִנְּךָ צָב”, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג-הַצַּבִּים שִׂחֵק. וְכֵן לָקַח אֶחָד-אֶחָד אֶת כָּל הַחַיּוֹת וְהַצִּפֳּרִים וְהַדָּגִים וְהִגִּיד לָהֶם מַה יְשַׂחֲקוּ.
וְאוּלָם לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם וְכָל הַיְצוּרִים נַעֲשִׂים חִדְלֵי-מַרְגּוֹעַ וַעֲיֵפִים, בָּא הָאָדָם (עִם בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה?) – כֵּן, עִם בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה הָאֲהוּבָה-בְּיוֹתֵר וְהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שִׁכְמוֹ, וְאָמַר: “מַה הַמִּשְׂחָק הַזֶּה, זְקַן-אַשָּׁפִים?” עָנָה וְאָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים: “הוֹי בֶּן-אָדָם, זֶהוּ הַמִּשְׂחָק שֶׁל תְּחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת; וְאוּלָם אַתָּה חָכָם מִדַּי מִלְּשַׂחֵק זֶה הַמִּשְׂחָק.” וְהָאָדָם הֶחֱוָה קִדָּה
וְאָמַר: “כֵּן, הִנֵנִי חָכָם מִכְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמִשְׂחָק זֶה; אֲבָל עֲשֵׂה כָּךְ שֶׁכָּל הַחַיּוֹת תִּהְיֶינָה כְּפוּפוֹת לִרְצוֹנִי.”
וְהִנֵּה, בְּעֵת שֶׁהַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ מְשׂוֹחֲחִים אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, פַּאוּ-אַמָּה הַסַּרְטָן, שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה, שֵׂרַךְ דַּרְכּוֹ הַצִּדָּה וְנִכְנַס אֶל הַיָּם, בְּאָמְרוֹ אֶל נַפְשׁוֹ: “אֲשַׂחֵק אֶת מִשְׂחָקִי לְבַדִּי בַּמַּיִם הָעֲמֻקִּים, וּלְעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה מְשֻׁעְבָּד לְזֶה בֶּן-הָאָדָם.” אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתוֹ בְּהִתְרַחֲקוֹ, חוּץ מִן הַבַּת הַקְּטַנָּה הָרוֹכֶבֶת עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הָאִישׁ. וְהַמִּשְׂחָק הָלַךְ הָלוֹךְ וְהִמָּשֵׁךְ עַד שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ חַיּוֹת בְּלֹא פְּקֻדּוֹת; וּזְקַן-הָאַשָּׁפִים מָחַק אֶת הָאָבָק שֶׁעַל יָדָיו וְהִתְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם לִרְאוֹת מַה מִּשְׂחָקִים תְּשַׂחֵקְנָה הַחַיּוֹת.
הוּא הָלַךְ צָפוֹנָה, יַקִּירַי-אֲהוּבַי, וּמָצָא כָּל שֶׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַפִּילִים חוֹפֵר בְּחַטָּיו וְרוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו בָּאֲדָמָה הַחֲדָשָׁה הַנָּאָה שֶׁהוּכְנָה לוֹ.
– קוּן? – שָׁאַל כָּל שֶׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַפִּילִים, כְּלוֹמַר:
“הַאִם זֶה נָכוֹן וְרָצוּי?”
– פַּיָה קוּן – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים, כְּלוֹמַר: “זֶה נָכוֹן בְּהֶחְלֵט”; וְהוּא נָשַׁף מֵאַפּוֹ בַּסְּלָעִים וּבְרִגְבֵי-הֶעָפָר כָּל מַה שֶּיֵּשׁ מִסּוּג-הַפִּילִים, גִּבֵּב וְרוֹמַם עַד שֶׁהָיוּ לְהָרִי הִימָלָיָה הָעֲנָקִיִּים, שֶׁתּוּכְלוּ לִרְאוֹתָם בַּמַּפּוֹת.
הוּא הָלַךְ מִזְרָחָה וּמָצָא כִּי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַפָּרוֹת נִזּוֹנָה בְּשָׂדֶה שֶּׁהוּכַן לָהּ, וְהִיא לִחֲכָה בִּלְשׁוֹנָהּ מִסָּבִיב לְיַעַר שָׁלֵם בְּבַת-אַחַת, וּבָלְעָה אֶת הַבָּא אֶל פִּיהָ, וְיָשְׁבָה לְהַעֲלוֹת גֵּרָה.
– קוּן? – שָׁאֲלָה כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַפָּרוֹת.
– פַּיָה קוּן – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים, וְהוּא נָשַׁף עַל הַחֶלְקָה הַחֲשׂוּפָה אֲשֶׁר שָׁם אָכְלָה הַפָּרָה וְעַל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׂם כָּרְעָה, וְהַחֶלְקָה הָאַחַת הָיְתָה לְמִדְבַּר-הֹדּוּ הֶעָצוּם, וּמְקוֹם שִׁבְתָּהּ הָיָה לְמִדְבַּר-סַהֲרָה, אֶת אֵלֶּה תוּכְלוּ לִרְאוֹת בַּמַּפּוֹת.
הוּא הָלַךְ מַעֲרָבָה, וּמָצָא אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַבּוֹנֶה כְּשֶׁהוּא בּוֹנֶה סֶכֶר-בּוֹנִים עַל שֶׁפֶךְ נְהָרוֹת עֲצוּמִים הַמּוּכָנִים לוֹ.
– קוּן? – שָׁאַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַבּוֹנֶה.
– פַּיָה קוּן (כְּלוֹמַר “הַכֹּל בְּסֵדֶר”) – עָנָה זְקַן-הָאַשָּׁפִים, וְהוּא נָשַׁם עַל פְּנֵי אִילָנוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְעַל פְּנֵי מַיִם שְׁקֵטִים, וְהָיוּ לְאַדְמַת הַמִּישׁוֹר וְהָאֲגַמִּים אֲשֶׁר בִּפְלוֹרִידָה. עַיְּנוּ בַּמַפָּה וְתִמְצְאוּ אוֹתָם.
אָז נָדַד דָּרוֹמָה וּמָצָא כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַצָּב כְּשֶׁהוּא מְגָרֵד בְּכַנְפֵי-שְׁחִיָּה שֶׁלּוֹ בַּחוֹל אֲשֶׁר הוּכַן לוֹ, וְהַחוֹל וְהָאֲבָנִים עֻלְעֲלוּ בְּסוּפָה דֶּרֶךְ הָאֲוִיר עַד שֶׁנָּפְלוּ בַּמֶּרְחָק אֶל תּוֹךְ הַיָּם.
– קוּן? – שָׁאַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַצָּב.
– פַּיהָ קוּן – אָמַר זְקַן הָאַשָּׁפִים, וְהוּא נָשַׁף בִּנְשִׁימָתוֹ עַל-פְּנֵי הַחוֹל וְהָאֲבָנִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם נָפְלוּ אֶל תּוֹךְ הַיָּם, וְהֵם נֶהֶפְכוּ לְאִיִּים שֶׁהֵם תַּכְלִית-יֹפִי: בּוֹרְנֵיאוֹ, סֶלְבִיס, סוּמַטְרָה, יָוָה, וְכָל הָאַרְכִיפֶּלִיג שֶׁל מָלָיָה אִם תְּעַיְּנוּ בַּמַּפָּה – תִּמְצָאוּם.
בְּהֶמְשֵׁךְ-הַזְּמַנִּים פָּגַשׁ זְקַן-הָאַשָּׁפִים אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל גְּדוֹת נְהַר-פֶּרָק, וְאָמַר לוֹ:
– הוֹי, בֶּן-אָדָם, הַאִם כָּל הַחַיּוֹת מְצַיְּתוֹת לָךָ?
– כֵּן – אָמַר הָאִישׁ.
– הַאִם כַּדּוּר הָאָרֶץ מְצַיֵּת לְךָ?
– כֵּן – אָמַר הָאִישׁ.
– הַאִם הַיָּם מְצַיֵּת לְךָ?
– לֹא – אָמַר הָאִישׁ. – פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם וּפַעַם אַחַת בַּלַּיְלָה, הַיָּם גּוֹאֶה וְעוֹלֶה אֶל נְהַר-פֵּרָק וְדוֹחֵף אֶת הַמַּיִם הַמְּתוּקִים בַּחֲזָרָה אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר, עַד שֶׁבֵּיתִי כֻּלּוֹ נִרְטָב. פַּעַם בַּיּוֹם וּפַעַם בַּלַּיְלָה הוּא יוֹרֵד אֶל הַנָּהָר וּמוֹשֵׁךְ אֶת כָּל הַמַּיִם אַחֲרָיו, עַד שֶׁלֹא נוֹתָר בִּלְתִּי אִם בֹּץ, וְהַדּוּגִית שֶׁלִּי נֶהְפֶּכֶת. הַאִם זֶה הַמִּשְׂחָק שֶׁצִּוִּיתָ עָלָיו לְשַׂחֵק?
– לֹא – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – זֶהוּ מִשְׂחָק חָדָשׁ וָרַע.
– הַבֵּט – אָמַר הָאִישׁ; וּכְדַבְּרוֹ עָלָה הַיָּם הַגָּדוֹל דֶּרֶךְ הַשֶּׁפֶךְ שֶׁל נְהַר-פֵּרָק, וְהוּא דָחַף אֶת הַנָּהָר אֲחוֹרַנִּית עַד שֶׁעָבַר עַל גְּדוֹתָיו וְשָׁטַף אֶת כָּל הַיְעָרוֹת הָאֲפֵלִים לְמִילֵי-מִילִין, וּבֵית-הָאִישׁ הֻכָּה בְּמַּבּוּל.
– זֶה לֹא כַּשּׁוּרָה. הֶתֵּר אֶת הַדּוּגִית שֶׁלְּךָ וּנְגַלָּה מִיהוּ זֶה הַמְשַׂחֵק אִם הַיָּם – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים.
הֵם נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַדּוּגִית. הֲבַּת הַקְּטַנָּה נִלְוְתָה אֲלֵיהֶם; וְהָאִישׁ לָקַח אֶת ה“כְּרִית” שֶׁלּוֹ – זֶה פִּגְיוֹן מִתְעַגֵּל, מִתְנַחְשֵׁל, וְלַהַב לוֹ כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ – וְהֵם פָּלְשׁוּ אֶל נְהַר-פֵּרָק. אָז הִתְחִיל הַיָּם נָסוֹג אָחוֹר הָלְאָה-הָלְאָה, עַד שֶׁנִּמְצְצָה הַדּוּגִית מִשֶּׁפֶךְ נְהַר-פֵּרָק, עָבוֹר עַל-פְּנֵי סֵלַנְגּוֹר, עַל-פְּנֵי מַלַקָה, עַל פְּנֵי סִינְגַפּוּר, הָלְאָה-הָלְאָה עַד לָאִי בִּינְטַנְג, כְּאִלּוּ נִמְשְׁכָה בְּחֶבֶל.
אָז קָם וְעָמַד זְקַן-הָאַשָּׁפִים וְקָרָא בְּקוֹל:
– הוֹי! חַיּוֹת, צִפֳּרִים וְדָגִים, אֲשֶׁר לְקַחְתִּיכֶם בְּיָדִי מִתְּחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת, וְלִמַּדְתִּיכֶם אֶת הַמִּשְׂחָק שֶׁתְּשַׂחֲקוּ; מִי מִכֶּם הוּא הַמְשַׂחֵק עִם הַיָּם?
יַחְדָּו עָנוּ כָּל הַחַיּוֹת, הַצִּפֳּרִים וְהַדָּגִים:
– זְקַן-הָאַשָּׁפִים, אָנוּ מְשַׂחֲקִים אֶת הַמִּשְׂחָקִים שָׁאַתָּה לִמַּדְתָּנוּ לְשַׂחֵק – אוֹתָנוּ וְאֶת יַלְדֵי-יְלָדֵינוּ. אֲבָל אֵין בְּתוֹכֵנוּ אַף נֶפֶשׁ אַחַת הַמְּשַׂחֶקֶת עִם הַיָּם.
אָז עָלְתָה הַלְּבָנָה, גְּדוֹלָה וּמְלֵאָה מֵעַל הַמַּיִם, וּזְקַן-הָאַשָּׁפִים אָמַר אֶל הַיָּשִׁישׁ הַגִּבֵּן הַיּוֹשֵׁב בַּלְּבָנָה וְשׁוֹזֵר פְּתִיל-דַּיִג, שֶּׁבּוֹ הוּא מְקַוֶּה בְּאַחַד-הַיָּמִים לִתְפֹּשׂ אֶת הָעוֹלָם וְאָמַר:
– הוֹי דַּיָּג אֲשֶׁר בַּלְּבָנָה, הַאִם אַתָּה עוֹשֶׂה מִשְׂחָק עִם הַיָּם?
– לֹא – אָמַר הַדַּיָּג – אֲנִי שׁוֹזֵר פְּתִיל-דַּיִג, בּוֹ אֶתְפֹּשׂ בְּאַחַד-הַיָּמִים אֶת הָעוֹלָם; אֲבָל אֵינֶנִּי מְשַׂחֵק עִם הַיָּם – וְהוּא הִמְשִׁיךְ בִּשְׁזִירַת הַפְּתִיל.
וְהִנֵּה יֵשׁ גַּם עַכְבְּרוֹשׁ בַּלְּבָנָה מִמַּעַל, שֶׁדַּרְכּוֹ לִנְשֹׁךְ וּלְנַתֵּק אֶת פְּתִיל-הַדַּיִּג שֶׁל הַדַּיָּג הַיָּשִׁישׁ בָּהּ בַּמְּהִירוּת שֶׁהַפְּתִיל נִטְוֶה.
אָמַר אֵלָיו זְקַן-הָאַשָּׁפִים:
– הוֹי, עַכְבְּרוֹשׁ שֶׁבַּלְּבָנָה, הַאִם אַתָּה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַיָּם?
הֵשִׁיב הָעַכְבְּרוֹשׁ וְאָמַר:
– אֲנִי עָסוּק מִדַּי בִּנְשִׁיכַת הַפְּתִיל הַנִּטְוֶה בִּידֵי הַדַּיָּג הַיָּשִׁישׁ. אֵינֶנִּי מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַיָּם. וְהִמְשִׁיךְ בִּנְשִׁיכַת הַפְּתִיל.
אָז נָשְׂאָה הַבַּת הַקְּטַנָּה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת, הַחַמּוֹת, הָעֲנֻגּוֹת, עִם צְמִידֵי-הַקּוֹנְכִיּוֹת הַלְּבָנִים, הַיָּפִים; וַתֹּאמֶר:
– הוֹי זְקַן-הָאַשָּׁפִים! כַּאֲשֶׁר אַבָּא שֶׁלִּי דִּבֵּר אֵלֶיךָ כָּאן בִּתְחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת, וַאֲנִי נִשְעַנְתִּי עַל כְּתֵפוֹ בְּעֵת שֶׁלָּמְדוּ הַחַיּוֹת אֶת מִשְׂחֲקֵיהֶן, הָלְכָה לָהּ חַיָּה אַחַת דַּוְקָא אֶל תּוֹךְ הַיָּם בְּטֶרֶם לִמַּדְתָּ אוֹתָהּ אֶת מִשְׂחָקָהּ.
סָח זְקַן-הָאַשָּׁפִים:
– כַּמָּה חֲכָמִים יְלָדִים קְטַנִּים הָרוֹאִים וְשׁוֹתְקִים! מֶה הָיְתָה דְמוּתָהּ שֶׁל הַחַיָּה הַהִיא?
וּבַת הַשַּׁעֲשׁוּעִים הַקְּטַנָּה אָמְרָה:
– עֲגֻלָּה הָיְתָה וּשְׁטוּחָה הָיְתָה; וְעֵינֶיהָ הָיוּ קְבוּעוֹת בְּרָאשֵׁי-קָנִים: וּצְדָדִית הָלְכָה, כָּכָה; וְגַבָּהּ הָיָה מְכֻסֶּה בְּשִׁרְיוֹן חָזָק.
סָח זְקַן-הָאַשָּׁפִים:
– כַּמָּה חֲכָמִים יְלָדִים קְטַנִּים הַדּוֹבְרִים אֱמֶת! עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הָלַךְ פַּאוּ-אַמָּה. תְּנוּ לִי אֶת הַמָּשׁוֹט!
וּבְכֵן, לָקַח אֶת הַמָּשׁוֹט; אֲבָל לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּשַׁיִט, כִּי הַמַּיִם שָׁטְפוּ בִּקְבִיעוּת מֵעֵבֶר לְכָל הָאִיִּים עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מָקוֹם הַקָּרוּי פּוּסַט-טַאסֶק – לֵב הַיָּם – אֲשֶׁר שָׁם הֶחָלָל הַגָּדוֹל הַמּוֹלִיךְ אֶל לֵב-הָעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ הֶחָלָל צוֹמֵחַ עֵץ-הַפְּלָאִים פַּאוּ גַ’אנְגִּי, הַמְצַמֵּחַ אֶת תְּאוֹמֵי אֱגוֹזֵי-הַקֶּסֶם. אָז תָּחַב זְקַן-הָאַשָּׁפִים אֶת זְרוֹעוֹ דֶרֶךְ הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים-הַחַמִּים עַד כְּתֵפוֹ, וּמִתַּחַת לַשָּׁרָשִׁים שֶׁל עֵץ-הַפְּלָאִים נָגַע בַּגַּב הָרָחָב שֶׁל פַּאוּ-אַמָּה הַסַּרְטָן, וּפַּאוּ-אַמָּה הַסַּרְטָן נִרְגַּע לַמַּגָּע הַזֶּה, וְהַיָּם כֻּלּוֹ עָלָה, כְּדֶרֶךְ מַיִם הָעוֹלִים בִּקְעָרָה כְּשֶׁמַּכְנִיסִים בָּהֶם יָד.
– הֶאָח! – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי מִיהוּ זֶה אֲשֶׁר שִׂחֵק עִם הַיָּם; וְהוּא קָרָא בְּקוֹל: מַה אַתָּה עוֹשֶׂה פַּאוּ-אַמָּה?
וּפַּאוּ-אַמָּה, מֵעֹמֶק הַתְּהוֹם, הֵשִׁיב אֹמֶר:
– פַּעַם בַּיּוֹם וּפַעַם בַּלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא לְבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹתַי. פַּעַם בַּיּוֹם וּפַעַם בַּלַּיְלָה אֲנִי חוֹזֵר אֶל מְקוֹמִי. הַנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי.
אָז אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים:
– שְׁמָעֵנִי, פַּאוּ-אַמָּה. כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִמְּעָרָתְךָ, מֵי הַיָּם נִשְׁפָּכִים וְיוֹרְדִים אֶל פּוּסַט-טַאסֶק, וְכָל חוֹפֵי הָאִיִּים נִשְׁאָרִים עֵירֹם וְעֶרְיָה, וְדָגִים קְטַנִּים מֵתִים, וְרַגָ’ה מוֹיֶנְג קַבַּן, מֶלֶךְ הַפִּילִים, רַגְלָיו מִתְכַּסּוֹת טִיט. כְּשֶׁאַתָּה חוֹזֵר וַיּוֹשֵׁב בְּפוּסַט-טַאסֶק, מֵי-הַיָּם גּוֹאִים, וּמַחֲצִית הָאִיִּים הַקְּטַנִּים טוֹבְעִים, וּבֵית-הָאִישׁ נִשְׁטָף כְּמוֹ בְּמַבּוּל, וְרַגָ’ה עַבְּדוּלָה, מֶלֶךְ-הַתַּנִּינִים, פִּיו מִתְמַלֵּא מֵי-מֶלַח.
אֲזַי צָחַק פַּאוּ-אַמָּה, הַרְחֵק בַּתְּהוֹם לְמַטָּה, וְאָמַר:
– לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי כָּל-כָּךְ חָשׁוּב. מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵצֵא שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם, וְהַמַּיִם לְעוֹלָם לֹא יִשְׁקֹטוּ.
וּזְקַן-הָאַשָּׁפִים אָמַר:
– אֵינִי יָכוֹל לְהַכְרִיחֲךָ לְשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק שֶׁנּוֹעַדְתָּ לְשַׂחֵק, פַּאוּ-אַמָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּמְלַטְתָּ מִמֶּנִּי בְּעֶצֶם הַהַתְחָלָה; אֲבָל אִם אֵינְךָ מְפַחֵד, עֲלֵה וּנְשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ.
– אֵינֶנִּי מְפַחֵד – אָמַר פַּאוּ-אַמָּה, וְהוּא עָלָה אֶל רוּם-הַיָּם לְאוֹר הַלְּבָנָה. לֹא הָיָה שׁוּם יְצוּר בָּעוֹלָם שֶׁגָּדְלוֹ כְּגֹדֶל פַּאוּ-אַמָּה – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ-סַרְטָן לְכָל הַסַּרְטָנִים. לֹא סַרְטָן פָּשׁוּט, כִּי-אִם סַרְטָן מֶלֶךְ. צַד אֶחָד שֶׁל קְלִפָּתוֹ הַגְּדוֹלָה נָגַע בְּחוֹף-הַיָּם לְיַד סַרַוָק; וְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי נָגַע בְּחוֹף-הַיָּם אֵצֶל פַהַנְג; וְהוּא הָיָה גָבוֹהַּ מֵעֲשָׁנָם שֶׁל שְׁלֹשָׁה הָרֵי-גָעַשׁ! וּכְשֶׁטִּפֵּס וְעָלָה בֵּינוֹת עַנְפֵי עֵץ-הַפֶּלֶא, קָטַף אֶחָד מִשְּׁנֵי תְּאוֹמֵי-הַפֵּרוֹת – מֵאֱגוֹזֵי-הַקֶּסֶם כְּפוּלֵי-הַגַּרְעִינִים הַהוֹפְכִים יְשִׁישִׁים לִצְעִירִים – וְהַבַּת הַקְּטַנָּה רָאֲתָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא נִגְרָר, עָלֹה וְיָרוֹד, לְצִדָּהּ שֶׁל הַדּוּגִית, וְהִיא מָשְׁכָה אוֹתוֹ לַחוֹף, וְהִתְחִילָה לְנַקֵּר אֶת עֵינָיו הָרַכּוֹת בֵמִסְפָּרַיִם-שֶׁל-זָהָב הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר לָהּ.
– עַכְשָׁו – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים
– עֲשֵׂה קֶסֶם, פַּאוּ-אַמָּה, לְהוֹכִיחַ כִּי בֶּאֱמֶת אַתָּה רַב-חֲשִׁיבוּת.
פַּאוּ-אַמָּה גִלְגֵּל בְּעֵינָיו וְנִעֲנַע רַגְלָיו, אֲבָל לֹא יָכֹל אֶלָּא לְהַגְעִישׁ אֶת הַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה סַרְטָן-מֶלֶךְ, לֹא הָיָה אֶלָּא סַרְטָן, וּזְקַן-הָאַשָּׁפִים צָחַק וְאָמַר:
– סוֹף-סוֹף אֵינְךָ כָּל-כָּךְ חָשׁוּב. עַכְשָׁו, תֶּן לִי לְנַסּוֹת כֹּחִי – וְהוּא פָּעַל קֶסֶם בְּיָד שְׂמֹאל – רַק בַּזֶּרֶת הַקְּטַנָּה שֶׁל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית – וְהִנֵּה, רְאוּ וּתְמָהוּ, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, הַקְּלִפָּה הַכְּחֻלָּה-יְרֻקָּה-שְׁחֹרָה אֲשֶׁר לְפַּאוּ-אַמָּה נָפְלָה מֵעָלָיו כִּנְפֹל קְלִפָּה מֵאֱגוֹז-קוֹקוֹס, וְנִשְׁאַר פַּאוּ-אַמָּה כֻּלּוֹ רַךְ – רַךְ כַּסַּרְטָנִים הַזְּעִירִים שֶׁיֵּשׁ וְאַתֶּם מוֹצְצִים עַל חוֹף-הַיָּם, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי.
– אָכֵן, הִנְּךְ מְאֹד-מְאֹד חָשׁוּב – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – הַאִם אֲבַקֵּשׁ אֶת הָאִישׁ שֶׁכָּאן לַחְתֹּךְ בְּגוּפְךָ בַּ“כְּרִית” שֶׁלּוֹ? הַאִם אֶשְׁלַח לִקְרֹא לְרַגָ’ה מוֹיֶנְג קַבַּן, מֶלֶךְ הַפִּילִים, לִדְקֹר אוֹתְךָ בְּחַטָּיו? אוֹ שֶׁמָּא אַזְמִין אֶת רַגָ’ה עַבְּדוּלָה, מֶלֶךְ הַתַּנִּינִים, לִנְשֹׁךְ אוֹתְךָ?
וּפַּאוּ-אַמָּה אָמַר:
– בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי! הָשֵׁב לִי אֶת קְלִפָּתִי הַקָּשָׁה וְאֶחֱזֹר אֶל פּוּסַט-טַאסֶק, וַאֲנִי אָזוּז וְאֵצֵא רַק פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם וּפַעַם אַחַת בַּלַּיְלָה לְבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹתַי.
וַיֹּאמֶר זְקַן-הָאַשָּׁפִים:
– לֹא פַּאוּ-אַמָּה. לֹא אַחֲזִיר לְךָ אֶת קְלִפָּתְךָ, שֶׁכֵּן תִּגְדַּל, תֶּחֱזַק וְתִתְגָּאֶה, וְאוּלַי תִּשְׁכַּח הַבְטָחָתְךָ, וְתַחֲזֹר לְשַׂחֵק עִם הַיָּם.
– מָה אֶעֱשֶׂה? – אָמַר פַּאוּ-אַמָּה – הִנֵנִי גָדוֹל עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהִתְחַבֵּא רַק בְּפּוּסַט-טַאסֶק, וְאִם אֵלֵךְ אֶל מָקוֹם אַחֵר, וַאֲנִי כֻּלִּי רַךְ כְּפִי שֶׁהִנְנִי הַיּוֹם, יֹאכְלוּנִי הַתַּנִּינִים וְהַכָּרִישׁ. וְאִם אֵלֶךְ אֶל פּוּסַט-טַאסֶק, וַאֲנִי רַךְ כְּפִי שֶׁהִנְנִי כָּעֵת, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאוּלַי אֶהְיֶה בָּטוּחַ מֵהִתְנַפְּלוּת, לֹא אוּכַל לָזוּז כְּדֵי לְהַשִּׂיג מְזוֹנוֹתַי, וּבְכֵן מוֹת אָמוּת. אָז נִעֲנַע בְּרַגְלָיו וְקוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ.
- שְׁמָעֵנִי, פַּאוּ-אַמָּה – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים – אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַכְרִיחֲךָ לִשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק שֶׁנּוֹעַדְתָּ לְשַׂחֵק, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְרַחַקְתָּ מִמֶּנִּי בִּתְחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת; וְאוּלָם אִם תִּרְצֶה, אֲנִי יָכוֹל לְסַדֵּר שֶׁכָּל אֶבֶן וְכָל חוֹר וְכָל אֹסֶף אַצּוֹת יִהְיֶה פּוּסְט-טַאסֶק בָּטוּחַ לְךָ וּלְזַרְעֲךָ עַד-עוֹלָם.
אָמַר פַּאוּ-אַמָּה:
– זֶה טוֹב, אֲבָל עֲדַיִן לֹא בָּחַרְתִּי דַּרְכִּי. הִנֵּה! יֶשְׁנוֹ הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר אֵלֶיךָ מִלְּכַתְּחִלָּה. אִלּוּ לֹא תָּפַשׂ אֶת תְּשׂוּמַת-לִבְּךָ, לֹא הָיִיתִי עָיֵף מִלְּצַפּוֹת וְלֹא הָיִיתִי מִתְרַחֵק. וְכָל זֶה לֹא הָיָה מִתְרַחֵשׁ. מַה יָּכוֹל הוּא לַּעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי?
אָמַר הָאִישׁ:
– רְצוֹנְךָ, אֶפְעַל קֶסֶם שֶׁגַּם הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים וְגַם קַרְקַע הַיַּבָּשָׁה יִהְיוּ בֵּית-דִּירָה לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ – וְתוּכַל לְהִתְחַבֵּא הֵן בַּיַּבָּשָׁה וְהֵן בַּיָּם.
אָמַר פַּאוּ-אַמָּה:
– עֲדַיִן אֵינֶנִּי בּוֹחֵר. רְאֵה! הִנֵּה הַיַּלְדָּה אֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתִי בּוֹרֵחַ מִלְּכַתְּחִלָּה. אִלּוּ דִּבְּרָה אָז, הָיָה זְקַן-הָאַשָּׁפִים מַזְמִין אוֹתִי בַּשֵּׁנִית, וְכָל זֶה לֹא הָיָה מִתְרַחֵשׁ. מַה יְכוֹלָה הִיא לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנִי?
אָמְרָה הַבַּת הַקְּטַנָּה:
– אֱגוֹז טוֹב הוּא זֶה שֶׁאֲנִי אוֹכֶלֶת. רְצוֹנְךָ – אֶעֱשֶׂה קֶסֶם וְאֶתֵּן לְךָ אֶת הַמִּסְפָּרַיִם הָאֵלֶּה, וְהֵם חַדִּים מְאֹד וַחֲזָקִים מְאֹד, וְתוּכְלוּ אַתָּה וְצֶאֱצָאֶיךָ לֶאֱכֹל אֱגוֹזֵי-קוֹקוֹס כָּאֵלֶּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ כְּשֶׁאַתֶּם עוֹלִים מִן הַיָּם אֶל הַיַּבָּשָׁה; אוֹ שֶׁתּוּכַל לַחְפֹּר פּוּסַט-טַאסֶק לְעַצְמְךָ בַּמִּסְפָּרַיִם שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ, כְּשֶׁאֵין אֶבֶן אוֹ חוֹר מִקָּרוֹב; וְאִם הַקַּרְקַע קָשָׁה מִדַּי, תּוּכַל בְּעֶזְרַת הַמִּסְפָּרִים הַלָּלוּ לָרוּץ וּלְטַפֵּס עַל עֵץ.
– עֲדַיִן אֵינֶנִּי בּוֹחֵר – אָמַר פַּאוּ-אַמָּה – כִּי בִּהְיוֹתִי כָּל-כָּךְ רַכְרוּכִי, לֹא תּוֹעֵלְנָה לִי הַמַּתָּנוֹת הַלָּלוּ. הַחֲזֵר לִי אֶת קְלִפָּתִי, הוֹי זְקַן-הָאַשָּׁפִים, וְאָז אֲשַׂחֵק מִשְׂחָקְךָ.
אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים:
– אַחֲזִירֶנָּה לְךָ, פַּאוּ-אַמָּה, לְאַחַד-עָשָׂר חֳדָשִׁים שֶׁבַּשָּׁנָה; וְאוּלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁנֵים-עָשָׂר הִיא שׁוּב תִּתְרַכֵּךְ, לְהַזְכִּיר לְךָ וּלְכָל צֶאֱצָאֶיךָ שֶׁיְּכֹלֶת לִי לִקְסֹם קֶסֶם, כְּדֵי שֶׁתַּעַמְדוּ בְּעַנְוְתָנוּתְכֶם, פּאוּ-אַמָּה; כִּי חוֹזֶה אֲנִי שֶׁאִם תּוּכְלוּ לָרוּץ הֵן תַּחַת מַיִם וְהֵן בַּיַּבָּשָׁה, תִּגְדַּל חֻצְפַּתְכֶם; וְאִם יְכֹלֶת לָכֶם גַּם לְטַפֵּס עַל עֵצִים וּלְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים וְלַחְפֹּר חוֹרִים בַּמִּסְפָּרַיִם שֶׁלָּכֶם, תִדְבַּק בָּכֶם מִדַּת חַמְדָנוּת, פַּאוּ-אַמָּה.
אֲזַי הִרְהֵר פַּאוּ-אַמָּה רְגָעִים מִסְפָּר וְאָמַר:
– בָּחַרְתִּי בְּחִירָתִי. אֲקַבֵּל אֶת כָּל הַמַּתָּנוֹת.
אָז קָסַם זְקַן-הָאַשָּׁפִים קֶסֶם בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, בְּכָל חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יָדוֹ הַיְמָנִית, וְהִנֵּה פֶּלֶא, חֲבִיבַי-אֲהוּבַי! פַּאוּ-אַמָּה הָלַךְ הָלוֹךְ וְקָטוֹן, הָלוֹךְ וְקָטוֹן, עַד שֶּׁנַּעֲשָׂה זָעִיר-זְעַרְעַר; לִבְסוֹף נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ רַק סַרְטָן קְטַנְטַן-יָרֹק, אֲשֶׁר שָׂחָה בַּמַּיִם לְצִדָּהּ שֶׁל הַדּוּגִית, וְהוּא מְיַלֵּל בְּקוֹל מְאֹד זָעִיר: “תְּנוּ לִי אֶת הַמִּסְפָּרַיִם!”
וְהַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הֵרִימָה אוֹתוֹ עַל כַּף-יָדָהּ הַקְּטַנָּה, הַחוּמָה, וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ בְּתַחְתִּית הַדּוּגִית וְנָתְנָה לוֹ אֶת הַמִּסְפָּרַיִם שֶׁלָּהּ, וְהוּא נִעֲנַע אוֹתָם בִּזְרוֹעוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת, פָּתַח אוֹתָם וְסָגַר אוֹתָם בְּתֹקֶף וְאָמַר:
– יְכוֹלַנִי לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים. יְכוֹלַנִי לְפַצֵּחַ קְלִפּוֹת. יְכוֹלַנִי לְטַפֵּס עַל עֵצִים. יְכוֹלַנִי לִנְשֹׁם בַּאֲוִיר יָבֵשׁ. וִיכוֹלַנִי לִמְצֹא פּוּסַט-טַאסֶק מִתַּחַת לְכָל אֶבֶן. לֹא יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי כָּל-כָּךְ חָשׁוּב. קוּן? (הַאִם זֶה נָכוֹן?)
– פַּיהָ קוּן – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים, וְהוּא צָחַק, וְכִבֵּד אוֹתוֹ בִּבְרָכָה; וְהַקָּטָן פַּאוּ-אַמָּה זָחַל וְקָפַץ מֵעֵבֶר לְצַד-הַדּוּגִית אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם; כָּל-כָּךְ זָעִיר הָיָה עַד שֶׁיָּכֹל לְהִסְתַּתֵּר בְּצֵל עָלֶה יָבֵשׁ בַּיַּבָּשָׁה אוֹ בְּתוֹךְ קְלִפָּה רֵיקָה בְּתַחְתִּית הַיָּם.
– הַאִם הָיָה זֶה עָשׂוּי כַּהֹגֶן? – שָׁאַל זְקַן-הָאַשָּׁפִים.
– כֵּן – אָמַר הָאִישׁ. – וְאוּלָם עַכְשָׁו עָלֵינוּ לָלֶכֶת בַּחֲזָרָה אֶל פֵּרָק, וְזוֹהִי דֶּרֶךְ יְגֵעָה בְּשַׁיִט. אִלּוּ חִכִּינוּ עַד שֶׁיֵּצֵא פַּאוּ-אַמָּה מִפּוּסַט-טַאסֶק וְיַגִּיעַ הַבָּיְתָה, הָיוּ הַמַּיִם נוֹשְׂאִים אוֹתָנוּ שָׁמָּה מֵאֲלֵיהֶם.
– עַצְלָן אַתָּה – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – וּבְכֵן יִהְיוּ גַם צֶאֱצָאֶיךָ עֲצֵלִים. הֵם יִהְיוּ גְּדוֹלֵי-הָעַצְלָנִים שֶׁבָּעוֹלָם. הֵם יִקָּרְאוּ מַלֶזִים – הָעָם הֶעָצֵל; וְהוּא נָשָׂא אֶת אֶצְבָּעוֹ אֶל מוּל פְּנֵי הַלְּבָנָה וְאָמַר:
– הוֹי דַּיָּג, הָרֵי כָּאן הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁהוּא עָצֵל מִדַּי לְשַׁיֵּט דּוּגִיתוֹ הַבָּיְתָה. מְשֹׁךְ אֶת דּוּגִיתוֹ הַבָּיְתָה בַּחֶבֶל שֶׁלְּךָ, דַּיָּג.
– לֹא – אָמַר הָאִישׁ – אִם נִגְזַר עָלַי לְהִתְעַצֵּל בְּכָל יְמֵי חַיַּי, יִפְעַל-נָא הַיָּם לְמַעֲנִי פַּעֲמַיִם לְיוֹם לְעוֹלָם. זֶה יַחְסֹךְ עֲמַל-שַׁיִט.
צָחַק זְקַן-הָאַשָּׁפִים וַיֹּאמֶר: “פַּיהָ קוּן.” (זֶה נָכוֹן).
וְהַעַכְבְּרוֹשׁ שֶׁבַּלְּבָנָה חָדַל לְכַרְסֵם אֶת הַחֶבֶל; וְהַדַּיָּג הוֹרִיד אֶת הַחֶבֶל שֶׁלּוֹ עַד שֶּׁנָּגַע בַּיָּם, וְהוּא גָּרַר אֶת כָּל הַיָּם הֶעָמֹק הָלְאָה מֵעֵבֶר לָאִי בִּינְגְטַנְג, מֵעֵבֶר לִסִינְגַפּוּר, מֵעֵבֶר לְמַלַקָה, מֵעֵבֶר לְסֵלַנְגּוֹר, עַד שֶׁנִּתְעַרְבְּלָה הַדּוּגִית בַּשֵּׁנִית אֶל תּוֹךְ שֶׁפֶךְ נְהַר-פֵּרָק.
– קוּן? – שָׁאַל הַדַּיָּג שֶׁבַּלְּבָנָה.
– פַּיָה קוּן – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – עַכְשָׁו, רְאֵה לְכָךְ שֶׁתִּמְשֹׁךְ אֶת הַיָּם פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם וּפַעֲמַיִם בַּלַּיְלָה, עַד עוֹלָם, שֶׁיִּהְיוּ הַדַּיָּגִים הָעַצְלָנִים פְּטוּרִים מִן הַצֹּרֶךְ לְשַׁיֵּט. אַךְ הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה זֹאת בְּמַאֲמָץ מֻגְזָם; שֶׁאִם כֵּן, אֶפְעַל עָלֶיךָ קֶסֶם כְּמוֹ שֶׁפָּעַלְתִּי עַל פַּאוּ-אַמָּה.
אָז שָׁטוּ כֻּלָּם בְּמַעֲלֵה נְהַר-פֵּרָק וְשָׁכְבוּ אִישׁ אִישׁ עַל מִטּוֹתֵיהֶם, חֲבִיבַי-אֲהוּבַי.
עַכְשָׁו שִׁמְעוּ וְשִׂימוּ לֵב!
לְמִן הַיּוֹם הַהוּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הַלְּבָנָה תָּמִיד מוֹשֶׁכֶת אֶת הַיָּם מַעְלָה וָמַטָּה. וְזֶה יוֹצֵר אֶת הַקָּרוּי בְּפִינוּ עוֹנוֹת-הַיָּם לְגֵאוּת וּלְשֵׁפֶל. לִפְעָמִים דַּיַּג-הַיָּם מוֹשֵׁךְ בִּקְצָת עֹדֶף-מֶרֶץ, וְאָז מְקַבְּלִים אָנוּ אֶת הַנּוֹדָע בְּשֵׁם עוֹנַת-אָבִיב; וְלִפְעָמִים הוּא מוֹשֵׁךְ בְּעֹדֶף-רֹךְ, וְאָז מְקַבְּלִים אָנוּ אֶת הַנּוֹדָע בְּשֵׁם עוֹנַת-שֵׁפֶל. בַּדֶּרֶךְ-כְּלָל דַּיַּג-הַיָּם הוּא זָהִיר מִפַּחַד זְקַן-הָאַשָּׁפִים.
וּמַה בִּדְבַר פַּאוּ-אַמָּה? כְּשֶׁאַתֶּם בָּאִים אֶל חוֹף-הַיָּם, יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת כֵּיצַד כָּל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל פַּאוּ-אַמָּה מְקִימִים לְעַצְמָם פּוּסַט-טַאסֶקִים זְעִירִים תַּחַת כָּל אֶבֶן וְכָל קְבוּצַת-אַצּוֹת עַל חוֹלוֹת-הַחוֹף, אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹתָם כְּשֶׁהֵם מְנַעַנְעִים בְּמִּסְפָּרִים הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהֶם; וּבְאֵלּוּ מְקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם חַיִּים בְּפֹעַל עַל הַיַּבָּשָׁה וּמְטַפְּסִים וְעוֹלִים בִּדְקָלִים וְאוֹכְלִים אֱגוֹזֵי-קוֹקוֹס, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהִבְטִיחָהּ הַבַּת הַצְּעִירָה. אַךְ פַּעַם בְּשָׁנָה כָּל שִׁבְטֵי פַּאוּ-אַמָּה פּוֹשְׁטִים אֶת שִׁרְיוֹנֵיהֶם הַקָּשִׁים וְעוֹטִים רֹךְ – זֵכֶר לְמַה שֶׁיָּכוֹל זְקַן-הָאַשָּׁפִים לַעֲשׂוֹת. וּבְכֵן, אֵין זֶה מִן הַצֶּדֶק וְהַיָּשֶׁר לַהֲרֹג אוֹ לָצוּד אֶת תִּינוֹקוֹת פַּאוּ-אַמָּה רַק מִפְּנֵי שֶׁפּאוּ-אַמָּה הִתְנַהֵג בְּגַסּוּת וְאִוֶּלֶת בְּשֶׁכְּבָר-הַיָּמִים.
הִנֵּה – הֵן! וְהַתִּינוֹקוֹת שֶׁל פַּאוּ-אַמָּה שׂוֹנְאִים לִהְיוֹת מוּצָאִים מִתּוֹךְ הַפּוּסַט-טַאסֶקִים שֶׁלָּהֶם, וּמוּבָאִים הַבַּיְתָה בְּצִנְצָנוֹת שֶׁל מְלָפְפוֹנִים חֲמוּצִים. וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהֵם צוֹבְטִים אֶתְכֶם בַּמִּסְפָּרַיִם שֶׁלָּהֶם, וְזֶה מַגִּיעַ לָכֶם בְּצֶדֶק!
הַקֶּנְגּוּרוּ אֵין לוֹ שֵׁם שֶׁל מַמָּשׁ זוּלַת רַעֲשָׁן. הוּא אִבֵּד אֶת שְׁמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה גַאַוְתָן מֻפְלָג.
לֹא מֵאָז וּמֵעוֹלָם הָיָה הַקֶּנְגּוּרוּ כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ כַּיוֹם הַזֶּה, כִּי-אִם חַיָה אַחֶרֶת בַּעֲלַת אַרְבַּע רַגְלַיִם קְצָרוֹת. אָפֹר הָיָה, צַמְרִי הָיָה, וְגַאֲוָתוֹ הָיְתָה לְלֹא גְבוּל; הוּא רִקֵּד עַל גִּבְעָה בְּטַבּוּר אוֹסְטְרַלְיָה, וְהוּא הָלַךְ אֶל הָאֵל הַקָּטָן נְקֵה.
הוּא בָּא אֶל נְקֵה בְּשָׁעָה שֵׁשׁ לִפְנֵי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר, וְאָמַר לוֹ:
– עַד חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם עֲשֵׂה אוֹתִי שׁוֹנֶה מִכָּל הַחַיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
קָפַץ נְקֵה מִמּוֹשָׁבוֹ עַל חֶלְקַת-חוֹל רְדוּדָה, וְהִרְעִים עָלָיו קוֹל:
– לֶךְ-לְךָ!
אָפֹר הָיָה וְצַמְרִי הָיָה וְגַאֲוַתוֹ הָיְתָה לְלֹא גְבוּל: הוּא רִקֵּד עַל שֶׁן-סֶלַע בְּטַבּוּר-אוֹסְטְרַלְיָה, הָלַךְ אֶל הָאֵל הַבֵּינוֹנִי נְקִינְג.
הוּא הִגִּיעַ אֶל נְקִינְג בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה אַחַר אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר, וְאָמַר לוֹ:
– עֲשֵׂה אוֹתִי שׁוֹנֶה מִכָּל יֶתֶר הַחַיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם; עֲשֵׂה אוֹתִי אָהוּב וְרָצוּי לַבְּרִיּוֹת, וְעַד הַשָּעָה חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם יִהְיוּ הַכֹּל רָצִים אַחֲרַי בִּפְלִיאָה.
קָפַץ נְקִינְג מִמְּאוּרָתוֹ בְּעִשּׂבֵי-הַבָּר, וְנָזַף בּוֹ:
– לֶךְ-לְךָ!
אָפֹר הָיָה וְצַמְרִי הָיָה וְגַאֲוַתוֹ לְלֹא גְבוּל. הוּא רִקֵּד עַל תֵּל-חוֹל בְּלֵב-אוֹסְטְרַלְיָה, וְהָלַךְ אֶל הָאֵל הַגָּדוֹל נְקוֹנְג.
הוּא הִגִּיעַ אֶל נְקוֹנְג בְּשָׁעָה עֶשֶׂר לִפְנֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, וְאָמַר לוֹ:
– עֲשֵׂה אוֹתִי שׁוֹנֶה מִכָּל יֶתֶר הַחַיוֹת; אָהוּב לַבְּרִיּוֹת, שֶׁיִהְיוּ הַכֹּל רָצִים אַחֲרַי בִּפְלִיאָה.
קָפַץ נְקוֹנְג מִן הָאַמְבַּטְיָה שֶׁלּוֹ וְקָרָא בְּקוֹל:
– כֵּן, כָּך אֶעֱשֶׂה!
קָרָא נְקוֹנְג לְדִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִינְגוֹ – שֶׁהוּא רָעֵב תָּמִיד, מְאֻבָּק לְאוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַקֶּנְגּוּרוּ. אָמַר נְקוֹנְג:
– דִינְגוֹ! עוּרָה, דִינְגוֹ! רוֹאֶה אַתָּה אֶת הַבַּר-נָשׁ הַהוּא הַמְרַקֵד עַל בּוֹר-הָאֵפֶר? הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבִיב עַל הַבְּרִיוֹת, שֶׁיִהְיוּ הַכֹּל רָצִים אַחֲרָיו. דִינְגוֹ, עֲשֵׂהוּ שֶׁכָּזֶה!
קָפַץ דִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִינְגוֹ – וְאָמַר:
– מָה, אוֹתוֹ אַרְנָב-חָתוּל?
פָּתַח דִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִינְגוֹ, תָּמִיד רָעֵב, מְגַחֵךְ כְּפַח-פֶּחָמִים – בְּרִיצָה; רָץ אַחֲרֵי הַקֶּנְגּוּרוּ.
פָּתַח בְּרִיצָה הַקֶּנְגּוּרוּ הַגֵּא עַל אַרְבַּע רַגְלָיו הַקְּטַנוֹת כְּשֶל אַרְנָב.
וּבְזֹאת, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, מִסְתַּיֵם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסִּפּוּר!
הוּא רָץ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר; הוּא רָץ דֶּרֶךְ הֶהָרִים; הוּא רָץ דֶּרֶךְ עַפְרוֹת-הַמֶּלַח; הוּא רָץ דֶּרֶךְ קְנֵי-הַסּוּף; הוּא רָץ דֶּרֶךְ צְמִיגוֹת-הַתְּכֵלֶת; הוּא רָץ דֶּרֶךְ שְׂדוֹת-קוֹצִים; הוּא רָץ עַד שֶׁכָּאֲבוּ רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת.
עַל כָּרְחוֹ רָץ!
עֲדַיִן רָץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – רָעֵב תָּמִיד, מְגַחֵךְ כְּמוֹ פַּח-עַכְבָּרִים, לְעוֹלָם לֹא מִתְקָרֵב, לְעוֹלָם לֹא מִתְרַחֵק – רָץ אַחֲרֵי הַקֶּנְגּוּרוּ.
עַל כָּרְחוֹ רָץ!
עֲדַיִן רָץ הַקֶּנְגּוּרוּ – הַקֶּנְגּוּרוּ הַיָּשִׁישׁ. הוּא רָץ דֶּרֶךְ הַקּוֹצִים, הוּא רָץ דֶּרֶךְ אַדְמַת-בֹּץ; הוּא רָץ דֶּרֶךְ עֲשָׂבִּים גְּבוֹהִים; הוּא רָץ דֶּרֶךְ עֲשָׂבִּים נְמוּכִים; הוּא רָץ דֶּרֶךְ תְּחוּמֵי מַזַּל-גְּדִי וּמַּזַּל-סַרְטָן; הוּא רָץ עַד שֶׁכָּאֲבוּ רַגְלָיו הַָאֳחוֹרִיּוֹת.
עַל כָּרְחוֹ רָץ!
עֲדַיִן רָץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – רַעֲבוֹנוֹ הוֹלֵךְ וְגָדֵל, מְגַחֵךְ כְּמוֹ רִתְמַת-סוּס, לְעוֹלָם לֹא מִתְקָרְבִים, לְעוֹלָם לֹא מִתְרַחֲקִים, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל נְהַר-הַוּוֹלְגוֹנְג.
וְהִנֵּה, לֹא גֶשֶׁר שָׁם, וְלֹא סְפֵינַת מַעֲבָר, וְלֶֹֹא יָדַע הַקֶּנְגּוּרוּ אֵיךְ לַעֲבֹר, וּבְכֵן עָמַד עַל רַגְלָיו וְקָפַץ.
עַל כָּרְחוֹ קָפַץ!
הוּא קָפַץ דֶרֶך הַכַּסְלוּחִים; הוּא קָפַץ דֶרֶך הַפַּתְרוּסִים; הוּא קָפַץ דֶרֶך הַשְּׁמָמוֹת שֶׁבְּלֵב-אוֹסְטְרַלְיָה. הוּא קָפַץ כַּקֶנְגּוּרוּ.
בַּתְּחִלָּה קָפַץ כְּדֵי אַמָּה אַחַת; אַחֲרֵי-כֵן קָפַץ כְּדֵי שָׁלֹש אַמּוֹת; וְרַגְלָיו הוֹסִיפוּ כֹּחַ; וְרַגְלָיו הוֹסִיפוּ אֹרֶךְ. לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לִמְנוּחָה אוֹ לִסְעֻדָה, וְהוּא מְאֹד מְאֹד חָשַׁק בָּהֶן.
וַעֲדַיִן רָץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – וְהוּא מְאֹד נָבוֹך, מְאֹד רָעֵב, וּמְשְׁתּוֹמֵם מַה בָּעוֹלָם אוֹ מִחוּץ לָעוֹלָם גָּרַם לוֹ לַיָשִׁישׁ קֶנְגוּרוּ לְדַלֵּג כָּכָה.
כּי הוּא דִלֵּג כְּמֹו צְרָצַר; כְּמוֹ קִטְנִית בְּמַחֲבַת; אוֹ כְּמוֹ כַּדּוּר-גּוּמִי חָדָשׁ עַל רִצְפַּת חֲדַר-יְלָדִים.
עַל כָּרְחוֹ דִלֵּג!
הוּא שִׁרְבֵּב אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיוֹת וְדִלֵּג עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת; הוּא הוֹשִׁיט אֶת זְנָבוֹ לַשֶּׁמֶשׁ כְּמִשׁקָל מְאַזֵּן מֵאֲחוֹרָיו; וְהוּא דִלֵּג בְּעַרְבוֹת דַּרְלִינְג.
עַל כָּרְחוֹ דִלֵּג!
וְדִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הֶעָיֵף דִּינְגוֹ – רַעֲבוֹנוֹ הוֹלֵך וְגָדֵל, וְהוּא מְאֹד נָבוֹךְ, וְתָמַהּ מָתַי בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ מִחוּץ לָעוֹלָם יַעֲמֹד הַקֶנְגּוּרוּ הַיָּשִׁישׁ מֵרִיצָתוֹ.
אָז בָּא נְקוֹנְג מִמֶּרְחָצוֹ בִּבְרֵכוֹת-הַמֶּלַח, וְאָמַר:
– הַשָּׁעוֹן מוֹרֶה עַל חָמֵשׁ.
יָשַׁב לוֹ דִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַמִּסְכֵּן דִּינְגוֹ – וְהוּא רָעֵב תָּמִיד, מְאֻבָּק לְאוֹר-הַשֶׁמֶשׁ; שִׁרְבֵּב אֶת לְשׁוֹנוֹ וְיִלֵּל.
יָשַׁב לוֹ קֶנְגּוּרוּ – הַקֶּנְגּוּרוּ הַיָּשִׁישׁ – הוֹשִׁיט אֶת זְנָבוֹ כְּמוֹ כִּסֵּא-חֲלִיבָה מֵאֲחוֹרָיו, וְאָמַר:
– הוֹדוֹת לְמִדַּת-הַחֶסֶד, זֶה נִסְתַּיֵּם.
אָז אָמַר נְקוֹנְג, וְהוּא תָּמִיד עֲדִין-מִדּוֹת:
– מַדוּעַ אֵינְךָ רוֹחֵשׁ תּוֹדָה לַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִינְגוֹ? מַה טַּעַם אֵינְךָ מַבִּיעַ לוֹ חֵן- חֵן עַל כָּל אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה לְטוֹבָתְךָ?
אָז אָמַר הַקֶּנְגּוּרוּ, וְהוּא עָיֵף וְזָקֵן:
– הוּא גֵרֵשׁ אוֹתִי מִנְאוֹת-יַלְדוּתִי; הוּא גֵרֵשׁ אוֹתִי מִסֵּדֶר שְׁעוֹת-אֲרוּחָתִי הַקְּבוּעוֹת; הוּא שִׁנָּה אֶת גִּזְרַת-גּוּפִי עַד שֶׁלְעוֹלָם לֹא תֻּחְזַר אֵלַי; וְהוּא שִׂחֵק מִשְׂחַק-הֶרֶס בְּרַגְלַי.
סָח לוֹ נְקוֹנְג:
– אוּלַי אֲנִי טוֹעֶה. וְכִי לֹא בִּקַּשְׁתַּנִי לַעֲשׂוֹתְךָ שׁוֹנֶה מִכֹּל יֶתֶר הַחַיוֹת, אַף לִגְרֹם שֶׁיִהְיוּ הַכֹּל רָצִים אַחֲרֶיךָ? וְעַכְשָׁו הַשָּׁעָה הִיא חָמֵשׁ.
– כֵּן – אָמַר הַקֶּנְגּוּרוּ – וּלְוַאי לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ. סָבַרְתִּי כִּי תִּפְעַל זֹאת עַל יְדֵי קְסָמִים וּתְפִלּוֹת, אֲבָל זוֹהִי הֲלָצָה לְמַעֲשֶׂה.
– הֲלָצָה! – אָמַר נְקוֹנְג, מִמֶּרְחָצוֹ בְּאַגְמֵי הַתְּכֵלֶת – חֲזֹר עַל דְּבָרְךָ בַּשֵׁנִית, וְאֶשְׁרֹק לְדִינְגוֹ, שֶׁיְּהֵא מֵרִיץ אוֹתְךָ עַד לְקִפּוּחַ רַגְלֶיךָ הָאֲחוֹרִיּוֹת.
– לֹא – אָמַר הַקֶּנְגּוּרוּ – עָלַי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. רַגְלַיִם הֵן רַגְלַיִם, וְעַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר נוֹגֵע לִי, אֵינְךָ צָרִיךְ לְשַׁנּוֹתָן. אֲנִי רַק נִתְכַּוַנְתִי לְהַסְבִּיר לִכְבוֹד מַעֲלָתְךָ שֶׁלֹא טָעַמְתִּי כְּלוּם לַאֲכִילָה מֵאָז הַבֹּקֶר, וַהֲרֵינִי מְאֹד-מְאֹד רֵיק.
– כֵּן – אָמַר דִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – הֲרֵינִי בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַמַּצָּב. עֲשִׂיתִיו שׁוֹנֶה מִכֹּל הַחַיּוֹת כֻּלָן, אֲבָל מַה יִּנָתֵן לִי לִסְעֻדַת-מִנְחָה?
אָז אָמַר נְקוֹנְג מִתּוֹךְ אַגַּן-הַמֶּלַח:
– בּוֹא וּשְׁאַל אוֹתִי עַל כָּךְ בּיוֹם-הַמָּחֲרָת, שֶׁכֵּן אֲנִי עוֹמֵד לְהִתְרַחֵץ.
וּבְכֵן, הֵם נִשְׁאֲרוּ בְּלֵב אוֹסְטְרַלְיָה, הַקֶּנְגּוּרוּ הַיָּשִׁישׁ וְהַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִיְנְגוֹ, וְכָל אֶחָד אָמַר לַחֲבֵרוֹ: “אַשְׁמָתְךָ הִיא.”
הֲרֵי לִפְנֵיכֶם, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, סִפּוּר נוֹסָף מִן הַיָּמִים הַכַּבִּירִים וְהָרְחוֹקִים. בְּעֶצֶם הַיָּמִים הָהֵם חַי קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר; מְקוֹם מְגוּרָיו הָיָה עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמַזּוֹן הַנִּרְפָּשׁ, וּמַאֲכָלוֹ – שַׁבְּלוּלִים בַּעֲלֵי צֶדֶף וּׁשְׁאָר דְּבָרִים. וְהָיָה לוֹ חָבֵר, צָב מוּצָק-אִטִּי אֲשֶׁר מְגוּרָיו עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמַזּוֹן, וּמַאֲכָלוֹ – חַסָּה יְרֻקָּה וְכַדּוֹמֶה. וּבְכֵן, הַכֹּל בְּסֵדֶר גָּמוּר, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. הֵבַנְתֶּם?
וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ, בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים וְהַכַּבִּירִים הָהֵם, חַי יָגוּאָר רַב-גְּוָנִים, וְאַף הוּא גָר עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמָזּוֹן הַנִּרְפָּשׁ, וּמַאֲכָלוֹ – כָּל אֲשֶׁר יָכֹל לָצוּד. אִם לֹא הִצְלִיחַ לָצוּד צְבִי אוֹ קוֹף, הָיָה אוֹכֵל צְפַרְדְּעִים וְחַרְגּוֹלִים, וְאִם לֹא יָכֹל לָצוּד צְפַרְדְּעִים וְחַרְגּוֹלִים, הָלַךְ אֵצֶל אִמָּא-יָגוּאָר שֶׁלּוֹ, וְהִיא לִמְּדַתְהוּ כֵּיצַד אוֹכְלִים קִפּוֹדִים וְצַבִּים.
הִיא אָמְרָה לוֹ, וְחָזְרָה וְאָמְרָה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁהִיא מְנַעֲנַעַת אֶת זְנָבָה בְּחֵן:
– בְּנִי, כְּשֶׁאַתָּה מוֹצֵא קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר, עָלֶיךָ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל מַיִם, וְאָז יְיַשֵּׁר אֶת קִפּוּלָיו, וְאִם אַתָּה תּוֹפֵשׂ צָב, עָלֶיךָ לִרְדּוֹת אוֹתוֹ בְּכַף-רַגְלְךָ מִקְּלִפָּתוֹ.
וּבְכֵן, הַכֹּל בְּסֵדֶר גָּמוּר, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי.
פַּעַם, בֵּליל תִּפְאֶרֶת עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמַזּוֹן הַנִּרְפָּשׁ, מָצָא הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים אֶת הַצָּב הַמּוּצָק וְאֶת הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים מִתַּחַת לְגִזְעוֹ שֶׁל עֵץ אֲשֶׁר נָפַל. לֹא יָכְלוּ הַשְּׁנַיִם לִבְרוֹחַ. וּבְכֵן, גּוֹלֵל הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר אֶת גּוּפוֹ לְכַדּוּר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קִפּוֹד, וְהַצָּב הַמּוּצָק הָאִטִּי, כִּנֵּס אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת רַגְלָיו לְתוֹךְ קְלִפָּתוֹ כָּל-כַּמָּה שֶׁיָּכֹל, מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה צָב. וּבְכֵן, הָיָה זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. הֵבַנְתֶּם?
– וְעַכְשָׁו הַקְשִׁיבוּ לִי – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנים. – כּי הָעִנְיָן מְאֹד-מְאֹד חָשׁוּב. אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה כִּי לִכְשֶׁיִּזְדַּמֵן לִי קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר עָלַי לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ הַמַּיְמָה, וְאָז יִתְיַשֵּׁר מִקִּפּוּלָיו, וְלִכְשֶׁיִּזְדַּמֵן לִי צָב עָלַי לִרְדּוֹת אוֹתוֹ מִקְּלִפָּתוֹ בְּכַפִּי. וְעַתָּה, אִמְרוּ-נָא לִי: מִי מִשְּׁנֵיכֶם הוּא קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר וּמִי צָב? כִּי, בְּשֵׁם חֲבַרְבּוּרוֹתַי, אֵינִי יָכוֹל לְהַגִּיד זֹאת.
– הַאִם בָּטוּחַ אַתָּה בְּמַה שֶּׁאָמְרָה לְךָ אִמָּא שֶׁלְּךָ? – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר – הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ בְּתַכְלִית בִטָחוֹן? אוּלַי אָמְרָה כִּי כְּשֶׁאַתָּה מְיַשֵּׁר צָב מֵהִתְקַפְּלוּתוֹ, עָלֶיךָ לִקְלֹף אוֹתוֹ מִן הַמַּיִם בִּרְדִיָּה, וּכְשֶׁאַתָּה מַחֲזִיק בְּכַפְּךָ קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר, עָלֶיךָ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַקְּלִפָּה.
– הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ בְּמַה שֶּׁהִגִּידָה לְךָ אִמָּא שֶׁלְךָ? – אָמַר הַצָּב הָאִטִּי וְהַמּוּצָק – הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ בְּתַכְלִית בִּטָּחוֹן? שֶׁמָּא אָמְרָה כִּי, כְּשֶׁאַתָּה מְמַיֵּם קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר, עָלֶיךָ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל כַּפְּךָ; וּכְשֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ צָב, עָלֶיךָ לִקְלֹף אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְיַשֵּׁר מִקִּפוּלָיו.
– אֵינִי סוֹבֵר כְּלָל וּכְלָל כִּי כָּךְ הָיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים, אַךְ הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ נבָוֹך בְּמִקְצָת – וְאוּלָם, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, חִזְרוּ עַל הַדְּבָרִים בְּיֶתֶר בְּהִירוּת.
– כְּשֶׁאַתָּה רוֹדֶה מַיִם בְּכַפְּךָ, אַתָּה מְיַשֵּׁר אוֹתָם בְּקִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר – זְכֹר זאֹת, כִּי הַדָּבָר מְאֹד-מְאֹד חָשׁוּב.
– אֲבָל – אָמַר הַצָּב – כְּשֶׁאַתָּה מַחֲזִיק בִּבְשַׂר-סְעֻדָּתְךָ, הַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ צָב בִּרְדִיָּה. הֵבַנְתָּ?
– אַתֶּם שׁוֹלְחִים מַכְאוֹב בַּחֲבַרְבּוּרוֹתַי – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים – וּמִלְּבַד זֹאת, לֹא רָצִיתִי כְּלָל בַּעֲצַתְכֶם. רַק רָצִיתִי לָדַעַת אֵיזֶה הוּא קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר וְאֵיזֶה מִכֶּם הוּא צָב.
– לֹא אַגִּיד לְךָ – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר – אֲבָל תּוּכַל לִרְדּוֹת אוֹתִי מִתּוֹךְ קְלִיפָּתִי, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ.
– אֲהָהּ! – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים – חָשַׁבְתָּ שֶׁלֹּא אֲנַחֵשׁ! וְהִנֵּה נִחַשְׁתִּי!
וְהַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים שָׁלַח בְּחָפְזָה אֶת כַּפָּתוֹ הַשְּׁמַנְמֹנֶת אֶל הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ הִתְקַפֵּל הַלָּז, וּכַמּוּבָן נִתְמַלְּאָה כַּפָּתוֹ עֳקָצִים-עֳקָצִים. וְהַגָּרוּעַ מִכָּךְ, הוּא הִכָּה אֶת הַקִּפוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר מַכָּה שֶׁהִשְׁלִיכָה אֶת הַקִּפוֹד הַרְחֵק-רָחוֹק אֶל תּוֹךְ הַיְּעָרוֹת וְהַשִּׂיחִים, אֲשֶׁר שָׁם חֲשֵׁכָה רַבָּה וְאֵין לִמְצֹא אוֹתוֹ. אָז שָׂם אֶת כַּפָּתוֹ הָרַכָּה אֶל תוֹך פִּיו, וְהָעֳקָצִים הִכְאִיבוּ לוֹ פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. וְכֵיוָן שֶׁחָזַר אֵלָיו כֹּחַ-הַדִּבּוּר, אָמַר:
– עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא כְּלָל-וּכְלָל אֵינֶנּוּ צָב. אֲבָל – הוֹסִיף בְּגָרְדוֹ אֶת רֹאשׁוֹ בַּכַּפָּה הַנְּקִיָּה מֵעֳקָצִים: מִנַּיִן לִי שֶׁהַשֵּׁנִי הוּא צָב?
– אֲבָל אֲנִי בֶּאֱמֶת צָב – אָמַר אִטִּי-מוּצָק. – אִמָּא שֶׁלְּךָ בְּהֶחְלֵט צָדְקָה. הִיא אָמָרה לְךָ כִּי עָלֶיךָ לִרְדּוֹת אוֹתִי בְּכַפָּתְךָ. הַתִחֵל!
– רַק לִפְנֵי רֶגַע אָמַרְתָּ שֶׁהִיא אָמְרָה מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים, כְּשֶׁהוּא מוֹצֵץ אֶת הָעֳקָצִים מִתּוֹךְ כַּפָּתוֹ הָרְגִישָׁה. – אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁהִיא אָמְרָה מַשֶּׁהוּ לְגַמְרֵי שׁוֹנֶה.
– וּבְכֵן, נַנִּיחַ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁהִיא אָמְרָה מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי; אֵינֶנִּי רוֹאֶה כִּי יֵשׁ בְּכָךְ הֶבְדֵּל שֶׁל מַמָּש; שֶׁאִם אָמְרָה מַה שֶּׁאַתָּה וַאֲנִי אָמַרְנוּ שֶׁהִיא אָמְרָה, הַרֵי זֶה כְּאִלּוּ אָמַרְתִּי אֲנִי מַה שֶּׁהִיא אָמְרָה שֶׁאָמְרָה. מִצַּד שֵׁנִי, אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהִיא אָמְרָה כִּי עָלֶיךַ לְיַשֵּׁר אוֹתִי עַל יְדֵי רְדִיָה, וְלֹא לִמְחוֹץ אוֹתִי לְטִפּוֹת עַל יְדֵי קוֹנְכִיָּה, הֲרֵי אֵין בְּכֹחִי לְשַׁנוֹת זֹאת, הֲלֹא כֵן?
– אֲבָל אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁרָצִיתָ לִהְיוֹת נִרְדֶּה מִתּוֹךְ קְלִפָּתְךָ בְּכַפָּתִי – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים.
– אִם תְּהַרְהֵר בַּשֵּׁנִית, תִּמְצָא כִי לֹא אָמַרְתּי שׁוּם דָּבָר מִסּוּג זֶה. אָמַרְתִּי כִּי אִמְּךָ אָמְרָה שֶׁעָלֶיךָ לִרְדּוֹת אוֹתִי מִקְּלִפָּתִי – אָמַר אִטִּי-מוּצָק.
– מַה יִקְרֶה אִם אֶעֱשֶׂה כָּךְ? – שָׁאַל הַיָּגוּאַר מִתּוֹךְ רַחְרְחָנוּת וְתַכְלִית זְהִירוּת.
– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נִרְדֵּיתִי מִתּוֹךְ קְלִפָּתִי; אֲבָל אַגִּיד לְךָ בֶּאֱמֶת: אִם רְצוֹנְךָ לִרְאוֹתֵנִי שׂוֹחֶה לַמֶּרְחַקִּים, אֵין לְךָ אֶלָּא לְהַשְׁלִיכֵנִי אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם.
– אֵין זֶה מִתְקַבֵּל עַל דַּעְתִּי – אָמַר הַיָגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים – אַתָּה עִרְבַּבְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁצִּוְּתָה עָלַי אִמִּי לַעֲשׂוֹת עִם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁאִלְתַּנִי אִם בָּרוּר לִי שֶׁלֹּא אָמְרָה אוֹתָם, עַד שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם עַל רֹאשִׁי אֲנִי עוֹמֵד אוֹ עַל זְנָבִי רַב-הַגְּוָנִים; וְעַכְשָׁו אַתָּה בָּא וְאוֹמֵר לִי מַשֶּׁהוּ הַמּוּבָן לִי, וְאַגַּב-כָּךְ דַּעְתִּי מִתְבַּלְבֶּלֶת עָלַי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם-לָכֵן. אִמָּא הִגִּידָה לִי כִּי עָלַי לְהַשְׁלִיךְ אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם לְתוֹךְ הַמַּיִם, וּמִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה נִרְאֶה כָּל-כָּךְ לָהוּט לִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ סָבוּר אֲנִי כִּי אֵין אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת מֻשְׁלָך. וְּבֵכן, קְפֹץ אֶל נְהַר-אֲמַזּוֹן הַמְרֻפָּשׁ, וֶהְיֵה מָהִיר לַעֲשׂוֹת כֵּן.
– אֲנִי מַתְרֶה בְּךָ שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ לֹא תִּהְיֶה מְרֻצָּה מִכָּךְ. אַל תַּגִּיד לָהּ כִּי אֲנִי לֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ כְּלוּם עַל זֶה – אָמַר הַצָּב הָאִטִּי-הַמּוּצָק.
– אִם אַתָּה אוֹמֵר מִלָּה נוֹסֶפֶת עַל מַה שֶּׁאָמָרה אִמָּא שֶׁלִּי – הֵשִׁיב הַיָּגוּאָר. אֲבָל טֶרֶם הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת פְּסוּקוֹ, קָפַץ הַצָּב הָאִטִּי-הַמּוּצָק אֶל תּוֹךְ נְהַר –הָאֲמַזּוֹן הַמְרֻפָּש, שָׂחָה לְאֹרֶך-דֶּרֶךְ מִתַּחַת לַמַּיִם, וְיָצָא אֶל הַחוֹף אֲשֶׁר שָׁם חִכָּה לוֹ הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר.
– הָיָה זֶה מִפְלָט בְּעוֹר-שִׁנַּיִם – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר – הַיָגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים אֵינוֹ חָבִיב עָלַי כָּל-עִקָּר. מָה הִגַּדְתָּ לוֹ עַל זֶהוּתְךָ?
– אָמַרְתִּי לוֹ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁהִנְנִי צָב דּוֹבֵר-אֱמֶת, אֲבָל הוּא לֹא הֶאֱמִין לִי, וְהֵנִיעַ אוֹתִי לִקְפֹּץ אֶל-תּוֹךְ הַנָּהָר לְהוֹכִיחַ אִם כֵּנִים דְּבָרַי, וּמָצָא כִּי אָכֵן כָּזֶה אֲנִי, וְהָיָה מֻפְתָּע מְאֹד. עַכְשָׁו הָלַךְ לְסַפֵּר זֹאת לְאִמָּא שֶׁלוֹ. הַקְשֵׁב וּׁשְׁמַע!
הֵם שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הָיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵג בְּרוּצוֹ אָנֶה וָאָנָה בֵּין הָעֵצִים וְהַשִּׂיחִים שֶׁעַל נְהַר-אֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ, עַד שֶׁהִגִּיעָה אִמָּא שֶׁלּוֹ.
– בְּנִי, בִּני! – אָמְרָה אִמּוֹ פְּעָמִים אֵין-סְפוֹר, כְּשֶׁהִיא מְנַעֲנַעַת זְנָבָהּ בְּחֵן – מֶה עָשִׂיתָ שֶׁלֹּא הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת?
– נִסִּיתִי לִרְדּוֹת יְצוּר שֶׁהִגִּיד לִי כִּי רְצוֹנוֹ לִהְיוֹת רָדוּי בְּכַפָּתִי מִתּוֹךְ קְלִיפָּתוֹ, וְכַפָּתִי מְלֵאָה עֳקָצִים – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים.
– בְּנִי, בְּנִי! – אָמְרָה אִמּוֹ וְחָזְרָה וְאָמְרָה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁהִיא מְנַעֲנַעַת זְנָבָהּ בְּחֵן – לְפִי הָעֳקָצִים שֶׁבְּכַפָּתְךָ הָרַכָּה, בָּרוּר לִי כִּי הָיִיתָ בְּמַגָּע עִם קִפּוֹד. הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַשְׁלִיכוֹ הַמַּיְמָה.
– עָשִׂיתִי כָּךְ לִיצוּר אַחֵר, שֶׁאָמַר כִּי הוּא צָב, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לֹו, וְהוּא בֶּאֱמֶת הָיָה כָּזֶה וְהוּא טָבַל לְעֻמְקוֹ שֶׁל הָאֲמַזּוֹן הַמְרֻפָּשׁ, וְשׁוּב לֹא יַעֲלֶה. וַאֲנִי אֵין לִי שׁוּם דָּבָר לֶאֱכֹל, וּסְבוּרַנִי, כִּי עָלֵינוּ לִמְצֹא לָנוּ מָעוֹן בְּמָקוֹם אַחֵר. הֵם פִּקְחִים מִדַּי לְגַבֵּי מִסְכֵּן כָּמוֹנִי פֹּה עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמַזּוֹן הַמְרֻפָּש וְהַגּוֹעֵשׁ.
– בְּנִי, בְּנִי – אָמְרָה אִמּוֹ וְחָזְרָה וְאָמְרָה פְּעָמִים רַבּוֹת-מְרֻבּוֹת, בְּנַעַנְעָהּ זְנָבָהּ בְּחֵן – קִפּוֹד מְקַפֵּל עַצְמוֹ כְּכַדּוּר, וָעֳקָצָיו בּוֹלְטִים מִמֶּנּוּ לְכָל הַצְּדָדִים בְּבַת אַחַת. בְּזֹאת תַּכִּיר אֶת הַקִּפּוֹד.
– זוֹ הַגְּבֶרֶת הַיְשִׁישָׁה אֵינָהּ חֲבִיבָה עָלַי אֳפִילּוּ בִּמְעַט שֶׁבִּמְעַט – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר הַחוֹסֶה בְּצֵל עָלֶה גָּדוֹל. – תְּמֵהַנִי מָה עוֹד הִיא יוֹדַעַת?
– צָב אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַפֵּל – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה אִמָּא יָגוּאָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, בְּנַעַנְעָהּ זְנָבָהּ בְּחֵן. – הוּא רַק מַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת רַגְלָיו אֶל תּוֹךְ קְלִפָּתוֹ. בְּזֹאת תֵּדַע אֶת הַצָּב.
– זוֹ הַזְּקֵנָה אֵינָהּ חֲבִיבָה עָלַי כְּלָל וְעִקָּר – אָמַר הַצָּב הָאִטִּי-הַמּוּצָק. – אֲפִילּוּ הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים לֹא יוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת הַהוֹרָאוֹת הַלָּלוּ. חֲבָל-חֲבָל שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת, קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר.
– אַל תְּדַבֵּר אֵלַי – אָמַר הַקִּפּוֹד הָסֹּומֵר-דּוֹקֵר – רַק הַעֲלֵה בְּדַעְתְּךָ מַה טּוֹב וּמַה מּוֹעִיל הָיָה לְךָ אִלוּ יָכֹלְתָּ לְהִתְקַפֵּל. אָכֵן, זֹאת הִיא אַנְדְּרָלָמוּסְיָה! הַטֵּה אֹזֶן לַיָּגוָּאר רַב-הַגְּוָנִים.
הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים יָשַׁב עַל חוֹף הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵש-הַמְרֻפָּשׁ, כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵד לְהוֹצִיא בִּמְצִיצַת-פִּיו אֶת הָעֳקָצִים מִכַּפּוֹתָיו, וְהוּא מְשַׁנֵּן לְעַצְמוֹ:
"לֹא יִתְקַפֵּל, אַךְ יִשְׂחֶה –
אִטִּי-מוּצָק הוּא זֶה
מִתְקַפֵּל, אַךְ לֹא יִשְׂחֶה –
סוֹמֵר-דּוֹקֵר הוּא זֶה!"
– הוּא לֹא יִשְׁכַּח זֹאת הַחֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֹדֶש הַבָּא – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר אֶל נַפְשׁוֹ; - הָרֵם סַנְטֵרִי, אִטִּי-מוּצָק, אֲנַסֶּה לִלְמֹד תּוֹרַת-שְׁחִיָּה. אוּלַי תִּהְיֶה זֹאת לְתוֹעֶלֶת.
– מְצֻיָּן – אָמַר אִטִּי-מוּצָק; וְהוּא תָּמַךְ סַנְטֵרוֹ שֶׁל הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר, בְּעוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר בּוֹעֵט בַּמַּיִם שֶׁל הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵש.
– עוֹד הָיֹה תִּהְיֶה שַׂחְיָן מְצֻיָּן – אָמַר אִטִּי-מוּצָק. – עַכְשָׁו, אִם תּוּכַל לְרוֹפֵף בְּמִדַּת-מָה אֶת רִקּוּעֵי גַבִּי, אֶרְאֶה מַה כֹּחִי בְּהִתְקַפְּלוּת. אוּלַי יִהְיֶה הַדָּבָר לְתוֹעֶלֶת.
סוֹמֵר-דּוֹקֵר עָזַר לְהַחֲלִישׁ אֶת צְמִידוֹת הַרִקּוּעִים הַמַּתַּכְתִּיִּים שֶׁל הַגַּב; וּמִתּוֹךְ-כָּךְ, עַל יְדֵי כִּפּוּף וּמַאֲמָץ, הִצְלִיחַ אִטִּי-מוּצָק לְהִתְקַפֵּל בְּמִדָּה קְטַנְטֹנֶת.
– מְצֻיָּן! – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר – אַךְ אֵין לְהוֹסִיף עַל כָּךְ כָּרֶגַע. הֲלֹא פָּנֶיךָ הֶאְדִּימוּ מִן הַמַּאֲמָץ. בְּבַקָּשָׁה, בְּטוּבְךָ, הוֹלִיכֵנִי שׁוּב אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם, וְאֶתְאַמֵּן בַּשַּׁיִט הַצְּדָדִי שֶׁאַתָּה מֵעִיד עָלָיו כִּי הוּא כָּל-כָּךְ קַל.
וּבְכֵן, הִתְאַמֵּן סוֹמֵר-דּוֹקֵר בְּתַרְגִּילָיו, וְאִטִּי-מוּצָק שָׂחָה לְצִדּוֹ.
– מְצֻיָּן! – אָמַר אִטִּי-מוּצָק, – עוֹד מְעַט תִּרְגּוּל, וְתִהְיֶה מַמָּשׁ לִוְיָתָן. עַכְשָׁו, בִּרְשׁוּתְךּ אַטְרִיחֲךָ לְהַתִּיר אֶת גַּבִּי וְאֶת רִקּוּעַי מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר כְּדֵי עוֹד שְׁנֵי חוֹרִים. אֲנַסֶּה אֶת הַכְּפִיפָה הַמַּקְסִימָה שֶׁאַתָּה מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא כָּל-כָּךְ קַלָּה. הָיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים מַה יִּשְׁתּוֹמֵם עַל כָּךְ!
– מְצֻיָּן! – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר, כֻּלוֹ רָטֹב מִן הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ-הַמְרֻפָּשׁ. – הֲרֵינִי מַצְהִיר, כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין בֵּינְךָ וּבֵין אֶחָד מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי. דּוֹמַנִי, אָמַרְתָּ שְׁנֵי חוֹרִים? עוֹד הִתְאַפְּקוּת כָּלְשֶׁהִי בְּבַקָּשָׁה, וְאַל תַּרְבֶּה צְרִיחָה בְּמִדָּה כָּזֹאת, פֶּן יִשְׁמָעֵנוּ הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים. לִכְשֶׁתְּסַיֵּם, רְצוֹנִי לְנַסּוֹת אוֹתָהּ הַטְּבִילָה שֶּאַתָּה מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא מְאֹד קַלָּה. מַה יִּשְׁתּוֹמֵם עַל-כָּךְ הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים!
וּבְכֵן, טָבַל סוֹמֵר-דּוֹקֵר, וְאִטִּי-מוּצָק טָבַל בְּסָמוּךְ לוֹ.
– מְצֻיָּן! – אָמַר אִטִּי-מוּצָק – עוֹד מְעַט תְּשׂוּמֶת-לֵב בַּעֲצִירַת נְשִׁימָתְךָ, וְתוּכַל לָגוּר בְּתַחְתִּית הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵש. וְעַכְשָׁו אֲנַסֶּה אֶת הַתַּרְגִּיל שֶׁל עֲטִיפַת רַגְלַי הָאֲחוֹרִיוֹת מִסָּבִיב לְאָזְנַי, שֶׁאַתָּה מֵעִיד עָלָיו כִּי הוּא כָּל-כָּךְ נוֹחַ. מַה תִּגְדַּל הַפְתָּעָתוֹ שֶׁל הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים!
– מְצֻיָּן! – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר – אֶלָּא שֶׁזֶּה מְמַתֵּחַ בְּמִדַּת-מָה אֶת רִקּוּעֵי-גַבְּךָ. כָּעֵת כֻּלָּם עוֹלִים זֶה עַל זֶה בִּצְפִיפוּת תַּחַת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּ זֶה לְיַד זֶה.
– הוֹי, זוֹהִי תּוֹצָאָה שֶׁל הִתְעַמְּלוּת – אָמַר אִטִּי-מוּצָק. – רָאִיתִי כִּי עֳקָצֶיךָ כְּאִלּוּ מִתְמוֹגְגִים זֶה לְתוֹךְ זֶה, וְסוֹפְךָ לְהִדַּמּוֹת יוֹתֵר לְאִצְטְרֻבָּל שֶׁל אֹרֶן מֵאֲשֶׁר לְבַלּוּט שֶׁל עַרְמוֹן כְּפִי שֶׁהֻרְגַּלְתָּ.
– כָּזֶה אֲנִי – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר. – זֶה בָּא מִשְּׁרִיָּתִי בְּמַיִם. הוֹי, מַה תִּגְדַּל הַפְתָּעָתוֹ שֶׁל הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים!
הֵם הִמְשִׁיכוּ בְּתַרְגִּילֵיהֶם, כְּשֶׁהֵם מְסַיְּעִים זֶה לָזֶה, עַד הַגִּיעַ הַבֹּקֶר; וּכְשֶׁעָלָה הַשֶּׁמֶשׁ לַגֹּבַהּ, נָחוּ וְהִתְיַבְּשׁוּ. וְאָז רָאוּ שְׁנֵיהֶם כִּי הֵם שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים מִמַּה שֶּׁהָיוּ.
– סוֹמֵר-דּוֹקֵר – אָמַר הַצָּב אַחֲרֵי פַּת-שַׁחֲרִית – אֲנִי אֵינֶנִּי מַה שֶּׁהָיִיתִי תְּמוֹל-שִׁלְשׁוֹם; אַךְ סְבוּרַנִי שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מְסֻגָּל לְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים.
– זֶהוּ בְּדִיּוּק מַה שֶּׁחָשַׁבְתִּי אֲנִי בְּאֵלֶּה הָרְגָעִים. לְדַעְתִּי קַשְׂקַשִּׂים עֲדִיפִים פִּי-כַּמָּה עַל עֳקָצִים; שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַיְכֹלֶת לִשְׂחוֹת בְּמַיִם. הוֹי, מַה תִּגְדַּל הַפְתָעָתוֹ שֶׁל הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים! הָבָה, נֵלֵךְ, נְחַפְּשֵׂהוּ עַד שֶׁנִּמְצָאֵהוּ.
סוֹף-סוֹף מָצְאוּ אֶת הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים וְהוּא מְפַנֵּק אֶת כַּף-רַגְלוֹ אֲשֶׁר נִפְצְעָה אֶמֶשׁ. הוּא הָיָה כָּל-כָּךְ מֻפְתָּע עַד שֶׁנָּפַל שָׁלֹש פְּעָמִים אֲחוֹרַנִּית מִמַּעַל לִזְנָבוֹ הַמְנֻמָּר לְלֹא-הֲפוּגָה.
– בֹּקֶר טוֹב! – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר. – וּמַה שְּׁלוֹם אִמְּךָ הַיְקָרָה-הַחֲסוּדָה בְּזֶה הַבֹּקֶר?
– הִיא בְּקַו-הַבְּרִיאוּת, רַב-תּוֹדוֹת לְךָ – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים; – אֶלָּא שֶׁאִתְּךָ הַסְּלִיחָה שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל בְּרֶגַע זֶה לְהִזָּכֵר מַה שִּׁמְךָ.
– זֶה לֹא אָדִיב מִצִּדְּךָ – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר – מִכֵּיוָן שֶׁאֶתְמוֹל, בִּזְמַן זֶה, נִסִּיתָ לִרְדּוֹת אוֹתִי בְּכַפַּת רַגְלְךָ מִתּוֹךְ קְלִיפָּתִי.
– אֲבָל לֹא הָיְתָה לְךָ קְלִיפָּה. הָיִיתָ כֻּלְּךָ עֳקָצִים – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים. – אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי כֵן הָיָה. הַבֵּט וְנִסְתַּכֵּל בְּכַפַּת-רַגְלִי!
– אָמַרְתָּ לִי שֶׁאֶצְלֹל אֶל תּוֹךְ הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ-הַמְרֻפָּשׁ וְאֶטְבַּע – אָמַר אִטִּי-מוּצָק – מַדּוּעַ אַתָּה כָּל-כָּךְ גַּס רוּחַ וְשַׁכְחָן בַּיּוֹם הַזֶּה?
– וְכִי אֵינְךָ זוֹכֵר מַה שֶּׁאִמָּא שֶׁלּךָ הִגִּידָה לְךָ? – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר:
"לֹא יִתְקַפֵּל, אַךְ יִשְׂחֶה –
אִטִּי-מוּצָק הוּא זֶה
מִתְקַפֵּל, אַךְ לֹא יִשְׂחֶה –
סוֹמֵר-דּוֹקֵר הוּא זֶה!"
אֲזַי הִתְקַפְּלוּ שְׁנֵיהֶם וְהִתְגַּלְגְּלוּ בְּעִגוּלִים סָבִיב-סָבִיב לַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים עַד שֶׁעֵינָיו שֶׁל זֶה הִסְתוֹבְבוּ בְּרֹאשׁוֹ כְּגַלְגַּלֵי-עֲגָלָה.
אָז הָלַך לְהָבִיא אֶת אִמּוֹ.
– אִמָּא – אָמַר – הַיּוֹם יֵשׁ שְׁנֵי יְצוּרִים חֲדָשִׁים בַּיַּעַר, וְזֶה שֶׁאָמַרְתְּ שֶׁלֹא יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת שׂוֹחֶה, וְזֶה שֶׁאָמַרְתְּ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְקַפֵּל מִתְקַפֵּל, וּשְׁנֵיהֶם נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִים לְעֻקְצֵיהֶם, לְפִי דַעְתִּי – מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם כֻּלָּם קַשְׂקַשִּׂים, תַּחַת אֲשֶׁר יִהְיֶה הָאֶחָד מֵהֶם חָלָק וְהַשֵּׁנִי מְאֹד דּוֹקְרָנִי; וְנוֹסָף לְכָךְ הֵם מִתְגַּלְגְּלִים סְחוֹר-סְחוֹר בְּעִגּוּלִים, וְלֹא טוֹב לִי.
– בְּנִי, בְּנִי! – אָמְרָה אִמָּא-יָגוּאָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁהִיא מְנַעֲנַעַת זְנָבָהּ בְּחֵן – קִפּוֹד סוֹמֵר הוּא קִפּוֹד סוֹמֵר וְאֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוּם דָּבָר חוּץ מִקִּפּוֹד סוֹמֵר. וְצָב לְעוֹלָם הוּא צָב וְאֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוּם יְצוּר זוּלַת צָב.
– אֲבָל הַלָּלוּ לֹא קִפּוֹד וְלֹא צָב הֵם, אֶלָּא כָּל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ מְעַט מִסְּגֻלּוֹת שְׁנֵי יְצוּרִים אֵלֶּה וְלֹא אֵדַע מַה שֵּׁם יִקָּרֵא לָהֶם.
– שְׁטוּת! – אָמְרָה אִמָּא-יָגוּאָר – כָּל יְצוּר יֵשׁ לֹו שֵׁם הַיָּאֶה לֹו. וַאֲנִי הָיִיתִי מְכַנָּה אֶת הַלָּלוּ אַרְמַדִּיל, עַד שֶׁיִּוָּדַע לִי שְׁמָם הָאֲמִתִּי. וְהָיִיתִי מַנִּיחָה אוֹתָם לְנַפְשָׁם לְלֹא כָּל מַגָּע וְּללֹא כָּל מַשָּׂא אִתָּם.
וּבְכֵן, עָשָׂה הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים כַּאֲשֶׁר הֻגַד לֹו, בִּפְרָט לְהַנִּיחַ אוֹתָם לְנַפְשָׁם; אֲבָל מַה מּוּזָר הוּא שֶׁמִּן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, הוֹי אֲהוּבַי וַחֲבִיבַי, שׁוּם אָדָם שֶׁעַל גְּדוֹת הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ מֵעוֹלָם לֹא כִּנָּה אֶת סוֹמֵר-דּוֹקֵר וְאֶת אִטִּי-מוּצָק בְּשׁוּם שֵׁם זוּלַת אַרְמַדִּיל. כַּמּוּבָן, קִפּוֹדִים וְצַבִּים מְצוּיִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (יֵשׁ אֲחָדִים בְּגִנָּתִי); וְאוּלָם בְּנֵי הַסּוּג הָאֲמִתִּי הַקַּדְמוֹן וְהַפִּקֵּחַ, קַשְׂקַשֵּׂיהֶם חוֹפְפִים זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ קַשְׂקַשֵּׂי אִצְטְרוּבְּלֵי-אֹרֶן, וְשֶׁמְּגוּרֵיהֶם עַל גְּדוֹת הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ מִן הַיָמִים הָרְחוֹקִים וְהַכַּבִּירִים, לְעוֹלָם הֵם נִקְרָאִים אַרְמַדִּילִים,
מִפְּנֵי שֶׁהֵם כָּל-כָּךְ פִּקְחִים.
וְּבֵכן, אֲהוּבַי וַחֲבִיבַי, זֶהוּ הָעִנְיָן. תְּפַסְתֶּם?