לוי בן־אמיתי

גַּם הַיּוֹם,

כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

עַל הַחוֹף עוֹמְדִים בַּחוּרִים מִנְיָן.

צוֹהֶלֶת שֶׁמֶשׁ וְעוֹלְזִים פְּנֵי־יָם…

וְהָכֵן עוֹמְדִים הֵם בַּמִּשְׁמֶרֶת –

לַחְפֹּר פֹּה מִתְּהוֹמוֹת־כִּנֶּרֶת

חוֹל וְזִפְזִיף לַבִּנְיָן.


גַּם הַיּוֹם,

כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

מַלְבִּין פֹּה תֹרֶן וּמִפְרָשׂ.

לֹא רֶשֶׁת הַדַּיָּג פָּרַשׂ,

לֹא דַּג־זָהָב מָשְׁכָה מִכְמֶרֶת…

וְדוֹלֶה הוּא מִנִּבְכֵי־כִנֶּרֶת

חוֹל וְזִפְזִיף לַבִּנְיָן.


גַּם הַיּוֹם,

כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

עַל הַחוֹף עוֹמְדִים בַּחּוִרים מִנְיָן.

לֹא שָׂדֶה לָהֶם, לֹא בַיִת וְקִנְיָן…

וּמִי פָקַד: הַרְפֵּה!? פִּי־מִי צִוָּה: חֲדוֹל!?

הוֹי, בַּחוּרִים! עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל –

תְּנוּ חוֹל! הַב זִפְזִיף לַבִּנְיָן!!


א

בְּצוּרֵי־נֶגֶף כּוֹשֶׁלֶת רֶגֶל; דֹּם צוֹנַחַת יָד עַל כָּתֶף.

הוּא גָוַע בִּזְרוֹעוֹת אַחִים –

בְּזוֹ דֶרֶךְ הַיִּסּוּרִים.


מַכְסִיף סַהַר צוּקֵי סְלָעִים; שׁוֹאֶלֶת עַיִן: “אֵי הַקָּבֶר?” –

וּבְהַדְרַת־קֹדֶשׁ כּוֹרְעָה הַבֶּרֶךְ

כְּמוּל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם.


ב

סִפְּרוּ לַהֵלֶךְ הַצּוּרִים:

הָיָה לַיְלָה בַגָּלִיל. תֵּל־חַי בָאֵשׁ הֵאִירָה.

בִּזְרוֹעוֹת־אַחִים גָּוַע יוֹסֵף: פָּנָיו לָאֲדָמָה הֵסֵב

וּנְתִיב הִצְבִּיעַ כְּרוּת הַיָּד…


אָמַר הַהֵלֶךְ לַצּוּרִים:

חַי נְתִיב הַגִּבּוֹרִים! אוֹתָהּ לַהֶבֶת מְאִירָה

מִנִּי חֶרְמוֹן עַד יָם בַּנֶּגֶב, לָנוּ צוּר־מָעוֹז כָּל רֶגֶב,

כָּל שַׁעַל – מָגֵן לָעַד!


1

מִסַּלְעֵי הָאָרֶץ,

מֵאֲבָנִים פְּזוּרוֹת עַל־כָּל שָׂדֶה בָהּ,

וּלְצַד כָּל־רֶגֶב נְטוּשׁוֹת –

כָּל אִישׁ וָאִישׁ יִקַּח לוֹ צוּר.


יִכַּף, יִשַּׁח, יִצְנַח –

וְיָרִים־לוֹ אֶבֶן.

עַל שֶׁכֶם יַעֲמִיס –

וְיֵלֵךְ.

הָלוֹךְ, בָּכֹהּ,

הָלוֹךְ וָרֹן

כְּנוֹשֵׂא טֶנֶא־בִּכּוּרִים.


לַגַּל יִתֵּן אַבְנוֹ.

וְנִדְבָּךְ עַל נִדְבָּכִים

עָלֹה יַעֲלֶּה הַגַּל –

גַּלְעֵד.


וְעֵד הַגַּל הַזֶּה

בֵּינֵינוּ וּשְׁמֵי־מַעַל:

בְּזֹאת הַפַּעַם, בַּשְּׁלִישִׁית

שׁוּב לֹא נֵלֵךְ מִכָּאן!


כָּל עוֹד גַּלֵּי־כִנֶּרֶת לֹא יָנוּסוּ,

לֹא יָסֹבוּ לְאָחוֹר מֵי־הַיַּרְדֵּן;

כָּל עוֹד עֲתַר־הַזֹּהַר לֹא יָמוּשׁ

מֵרָאשֵׁי גִּלְעָד וְהַבָּשָׁן

וּמֵהָרִים בְּנַפְתָּלִי;

כָּל עוֹד חֶרְמוֹן יַלְבִּין כְּתִקְוָה נִכְסֶפֶת…



  1. על הַכֶּרך בין דגניה וכנרת.  ↩

יָצְאוּ חוֹצֵץ בְּהַלְמוּת־צָעַד,

כְּגוּף אֶחָד:

"אַחִים גַּם־יָחַד – "


הִתְלַכְּדוּ אִתָּם – כִּפְלָיִם!

עִגּוּל בְּתוֹךְ עִגּוּל

וּבָעִגּוּל – שְׁנָיִם:

פְּרוּעֵי־שֵׂעָר,

פְּרוּמֵי־בֵית־הַצַּוָּאר;

דְּרוּכֵי־חָזֶה, קַלֵּי־רַגְלָיִם:

"עַם־יִשְׂרָאֵל חַי, חָי – "


מִן הַמַּעְגָּל

אֶל עָל

הוּרְמוּ יָדַיִם

הִתְנוֹפְפוּ זְרוֹעוֹת –

לִתְפִלָּה, לְמֶרֶד מְשַׁוְּעוֹת:

"אִם־לֹא עַכְשָׁו – אֵימָתָי? – "


וַיְהִי הַמַּעְגָּל

כְּשִׁבֹּלֶת בְּלֶב־יָם,

מַעַרְבָּל.

וַיְהִי – מְחוֹל־סוּפָה.

גַּלְגָּל.

גַּל יִמּוֹג – גַּל יָעַל…


"גַּל יִמּוֹג – גַּל שֵׁנִי יָעַל!

הַכְתִּיפוּ יָד עַל־שָׁכֶם,

אֶזְרוֹעַ עִם כָּל־מֹתֶן יִתְלַכְּדוּ־נָא:

"אֵל יִבְ־נֶה – "


וּבְיֶתֶר שְׂאֵת, וּבְיֶתֶר עָז – נִדְרֹךְ בְּאוֹן!

גִּלְעָד, גּוֹלָן, עַצְמוֹן,

גִּלְבֹּעַ וְחֶרְמוֹן –

הָרִים סָבִיב סָגְרוּ עָלֵינוּ;

גַּם שָׁתוּ אֶרֶץ וְשָׁמָיִם –

"אֵל יִבְ־נֶה הַ־גָּלִיל! – "


עַד הֵד־הָרִים

רָעֹם יַרְעִים

מִכָּל אַפְסָיִם:

הַ־גָּלִי־לָה!

הַ־גָּלִיל־ל – "


מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • ברוריה בן ברוך
  • גלי סנדיק
  • צחה וקנין-כרמל
  • שלי אוקמן
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!