א.

מאת

לוי בן־אמיתי

---

בַּקְּבוּצָה

מאת

לוי בן־אמיתי

בַּיּוֹם אֲנִי גוֹרֵף אֶת גֶּלְלֵי הַזֶּבֶל

מִתַּחַת רֶגֶל הַפָּרָה בַּדִּיר;

אוֹ לָשׁ אֲנִי בַטִּיט לְבֶדֶק הַכִּירַיִם,

מֵאִיץ בַּפֶּרֶד וּמִזְדָּרֵז בַּנִּיר.

צָנוּעַ גּוֹרָלִי וָדַל בְּעוֹלָמְךָ:

גּוֹרַל חוֹטְבֵי־עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי־מָיִם.

בֶּן־בְּלִי־שֵׁם אֲנִי, אֶחָד מִבְּנֵי גִבְעוֹן:

עַבְדֵי־תָמִיד בְּמִקְדָּשְׁךָ בִּירוּשָׁלָיִם.

וּבְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ – אָנֹכִי נוֹטֵל יָדַי,

רוֹחֵץ גּוּפִי וּמַלְבִּישׁוֹ כֻתֹּנֶת לְבָנָה.

אֲנִי יוֹשֵׁב כְּאָח לִבְנֵי־הַכֹּהֲנִים –

וּמִשֻּׁלְחַן־הַלֶּחֶם אֲקַבֵּל מָנָה.

אֲנִי יוֹשֵׁב כְּאֶחָד לֵוִי בֵּין לְוִיִּם,

נוֹשְׂאִים לְךָ בַּקֹּדֶשׁ זֶמֶר־תְּהִלָּה.

אֲדֹנָי! אוֹדְךָ עַל־טוּב הַזֶּבֶל הַנּוֹבֵב,

עַל פַּת־הַלֶּחֶם וְרֶגֶשׁ הַתְּפִלָּה.

---

עִם הַתֶּלֶם

מאת

לוי בן־אמיתי

עַתָּה אֵדַע גְּבוּלִי. מָתוּחַ קַו הַתֶּלֶם.

לֵךְ וּדְרוֹס פִּגְעֵי הָאֲבָנִים לָרוֹב!

וְאִם יִתַּךְ הַגֶּשֶׁם, הַשֶּׁמֶשׁ לוּ תַכֶּה,

תִּשְׂתָּעֵר סוּפָה מִסַּף מִדְבָּר קָרוֹב…

הַקְשֵׁב הַלְמוּת פְּרָסוֹת, הֵד אֲדָמָה נֻקְּשָׁה!

וּרְאֵה: דְּרוּכִים שְׁרִירֵינוּ לַמַּחֲרֵשָׁה הַזֹּאת.

גַּם עַל גַּבִּי, רֵעִי הַפֶּרֶד הַנִּכְנָע,

יֵשׁ מִי בְכֹחַ־יָד מַצְלִיף בַּשּׁוֹט…

עֲלֵה וּנְעַץ הַלַּהַב! קוּם וַהֲפוֹךְ הָרֶגֶב!

בְּשַׂר קַרְקַע דָּוָה חֲשׂוֹף כְּלַפֵּי חַמָּה…

"הָהּ, אֲדֹנָי, מָתַי בְּאֶצְבְּעוֹת יָדְךָ

תּוֹפִיעַ לְשַׂדֵּד פִּצְעֵי הָאֲדָמָה?"

---

לְאָחִי הַתּוֹלֵשׁ

מאת

לוי בן־אמיתי

מִי אַתָּה וְאֵי־מִזֶּה הוֹפַעְתָּ, אָח –

הַכֹּל נִשְׁכַּח,

נִשְׁכָּח.

כָּמוֹנִי פֹּה מַטָּה צְנַח

וּכְרַע בִּרְכָּיִם!

הֵן שַׁח, עָזוּב עַל אֲדָמָה, מַה־טּוֹב לְךָ הֱיוֹת:

גַּע בְּקַרְקַע וְחוּשׁ חֻמּוֹ בְּעֶשֶׂר־אֶצְבָּעוֹת.

תְּלוֹשׁ וּתְלוֹשׁ מְלֹא־חָפְנָיִם!

גִּבְעֹל מַצְהִיב, עָפָר דֵּהֶה וְזַחַל־רֶמֶשׂ;

שָׂדֶה אָפֹר הַיּוֹם, מָחָר, אֶתְמוֹל –

אֲנִי עָנִי וְדַל כָּמוֹךָ הַגִּבְעֹל:

כָּמוֹךָ, כֵּן אָכֹף רֹאשִׁי לְבִרְכַּת הַשֶּׁמֶשׁ,

לְזַעְמוֹ־צוֹרֵב אֶכְמַהּ,

אֶכְמַהּ –

אֲנִי אָחִיךָ הַגָּדוֹל.

וְהָס. שְׁלוּ, רִגְעוּ, אַתֶּם בְּנֵי־מֶרֶד מִתְפָּרְצִים –

הֵן תִּלְמְדוּ הַיּוֹם לְהִכָּנַע.

אֲנִי אֶתְלוֹשׁ, אֶתְלוֹשׁ בִּשְׁתֵּי כַפַּיִם

כָּרֹעַ וְהַשְׁלִים –

נִתְלוֹשׁ, אָחִי!

תָּמִים אַתָּה וּבַל־תֵּדַע:

כֻּלָּנוּ גִבְעֹלֵי־שָׂדֶה, וּבְבוֹא הַתּוֹר

כָּמוֹךָ – כֵּן כּוֹרֵעַ אֱלֹהִים;

כּוֹרֵעַ וְאוֹסֵף בִּמְלֹא־חָפְנַיִם

אֶל תּוֹךְ חֵיקוֹ בְּרַחֲמִים רַבִּים

יְבוּל הַדּוֹר –

אָכֹף רֹאשִׁי. לוּ כֵן יִצְרֹב, יַכֶּה הַשֶּׁמֶשׁ, הָךְ!

לְזַעְמוֹ אֶכְמַהּ, אֶשָּׂא כַפָּיִם –

אָחִי, כָּמוֹנִי־פֹה מַטָּה צְנַח

וּכְרַע בִּרְכָּיִם!

---

שירי בכורים

מאת

לוי בן־אמיתי

שירי בכורים

מאת

לוי בן־אמיתי

---

שִׁיר נְגוּעֵי הַבַּצֹרֶת

מאת

לוי בן־אמיתי

מִגְּדוֹת יַרְדֵּן, מִנּוֹף גָּלִיל –

שָׁלוֹם לָכֶם, אַחֵינוּ!

אֵיכָה נָגִיל – וְאֵין חָלִיל

מַכֶּה פֹה לְפָנֵינוּ…

שְׂדוֹת דָּגָן וּשְׂדוֹת חָצִיר

הִרְטִיבָה דִמְעָתֵנוּ –

אַךְ לֹא עָלְתָה רִנַּת קָצִיר;

אָבְלוּ, אָבְלוּ שְׂדוֹתֵינוּ.

אֵיכָה יִצְמַח גִּבְעֹל אֶל עָל –

וּנְחשֶׁת הֵם שָׁמֵינוּ…

קֵהֶה חֶרְמֵשׁ, פָּגוּם מַגָּל;

אָזְלָה, אָזְלָה יָדֵנוּ.

מִגְּדוֹת יַרְדֵּן, מִנּוֹף גָּלִיל –

שָׁלוֹם לָכֶם, אַחֵינוּ!

אֵיכָה נָגִיל – וְאֵין חָלִיל

מַכֶּה פֹה לְפָנֵינוּ…

---

שִׁיר שׁוֹאֲבֵי־הַמָּיִם

מאת

לוי בן־אמיתי

מִגְּדוֹת יַרְדֵּן, מִנּוֹף גָּלִיל –

שָׁלוֹם לָכֶם, אַחֵינוּ!

עֲמַל כַּפֵּינוּ בַעֲלִיל

הוֹלֵךְ פֹּה לְפָנֵינוּ!

לֹא הֶחֱשִׁיךְ עָלֵינוּ יוֹם

אִם כַּפָּם קָמְצוּ שָׁמָיִם –

בַּסֶּלַע הַךְ וּדְלֵה מִתְּהוֹם!

אָמֵן, יוֹצִיאוּ מָיִם…

וְנַעֲלֶה הַבִּכּוּרִים,

מִסַּת נִדְבַת יָדֵינוּ –

כְּקַו וְצָו הֵם אֲמוּרִים

לְדוֹר וָדוֹר אַחֲרֵינוּ.

מִגְּדוֹת יַרְדֵּן, מִנּוֹף גָּלִיל –

שָׁלוֹם לָכֶם, אַחֵינוּ!

אַךְ גִּיל וּשְׂמַח וְהַךְ חָלִיל!

הֵידָד, עֲמַל כַּפֵּינוּ!

---

שִׁיר הָמְּעָרְמִים בַּשָּׂדֶה

מאת

לוי בן־אמיתי

רָאִינוּ עֲמָלֵנוּ

כַּעֲמַל הַנְּמָלִים:

כָּל אִישׁ יָבִיא כְעֹמֶר אֲלֻמּוֹת –

גְּדִישׁ־דָּגָן יָקוּם לְתַלְפִּיּוֹת;

וְשִׁבֳּלָיו פְנִימָה,

פְּנִימָה הַשִּׁבֳּלִים.

רָאִינוּ עֲמָלֵנוּ

זֶה עֲמַל הַנְּמָלִים.

כֵּן יִרְבֶּה. לוּ יְבֹרַךְ כִּפְלַיִם

מִשְּׁמַנֵּי הָאָרֶץ וּמִטַּל־שָׁמָיִם;

עִם שִׁבֳּלִים פְּנִימָה,

פְּנִימָה הַשִּׁבֳּלִים.

רָאִינוּ עֲמָלֵנוּ,

זֶה עֲמַל הַנְּמָלִים…

שִׁמְרוּ, אֵפוֹא, אַחִים אוֹגְרֵי־הַבָּר

לְיוֹם מָצוֹר, יָעוּט אוֹיֵב וְצָר –

הַשִּׁבֳּלִים פְּנִימָה,

פְּנִימָה הַשִּׁבֳּלִים! –

---

בַּקַּדַּחַת

מאת

לוי בן־אמיתי

א

גּוּפִי – לַפִּיד דּוֹלֵק.

רֹאשִׁי – שַׁלְהֶבֶת־יָהּ.

יוֹקְדוֹת, יוֹקְדוֹת רַקּוֹת הַמֶּצַח…

עֲלֵי חָזֶה סְחָבָה לֶחָה רָב־הֶבֶל מַעֲלָה…

מַה־טּוֹב, אָחוֹת, כִּי בָאת לִשְׁמֹר מְרַאֲשׁוֹתָי.

אַךְ אַל תָּנוּדִי־לִי, אָחוֹת…

בְּאֶרֶץ זוֹ –

הַיּוֹם עֵת יִתְלַקֵּחַ בְּלַהֲטֵי שָׁרָב –

כָּל הַר בּוֹעֵר כַּסְּנֶה אֲחוּז הָאֵשׁ;

דּוֹלְקִים סָבִיב הָרִים לֹא־אֻכָּלִים,

מֻכֵּי־הַשָּׁמֶשׁ…

וּפֶתַע, כִּי יִפְשֹׁט הַלַּיְלָה סְמוּר הַקֹּר,

חַלְחָלָה תַּרְעִיד כָּל אֶבֶן פֹּה.

יִצְפֹּד כָּל רֶגֶב־אֲדָמָה.

אַרְצִי נִפְתֶּלֶת עִם קַדַּחַת!

אַרְצִי נִתְקֶפֶת־כֹּה יוֹמָם וָלָיְלָה –

בָּאֹפֶל וְעִם אוֹר,

יוֹמָם וָלָיְלָה…

וְאָנֹכִי בְנָהּ.

ב

יֵשׁ אָב וְאֵם יֵשׁ לִי שֶׁהִזְנַחְתִּים בִּיגוֹנָם…

עַל דִּמְעָתָם וּבִרְכָּתָם שָׁמַרְתִּי בְדַרְכִּי.

לֹא נָבַל עַל לְחָיַי צִיץ נְשִׁיקָתָם הָאַחֲרוֹנָה –

לָהֶם, אֲשֶׁר בַּמֶּרְחַקִּים, תַּגִּידִי־נָא, אָחוֹת:

"בִּנְכֶם עָלָה בְאֵד כָּחֹל

הַמִּתְאַבֵּךְ מֵהַבִּצּוֹת…

בִסְבַךְ־עָשָׁן הַמִּתַּמֵּר

וְעִם עֲתַר נִיחוֹחַ־טוֹב –

כָּלָה גוּפוֹ כָּלִיל.

שָׁאַר רַק חֹפֶן אֵפֶר קַל,

אָבָק פּוֹרֵחַ…

אַךְ אַל תִּבְכּוּ־לוֹ, אַל תַּסְפִּידוּ –

יֵשׁ עָב קַלָּה, שְׂרִיד־דְּלֵקָה,

תּוֹעָה בְּאוֹר רָאשֵׁי גִלְעָד..

וְיֵשׁ עֻלְפִּים מִזֹּהַר, עֲטוּפֵי מִתְּכֵלֶת־רָב,

אַחִים צְמֵאִים, הַמְּפַלְּלִים לְגֶשֶׁם,

לַחֲזוֹת בָּעָב יִשְּׂאוּ דֹם עָיִן…

וְזֶה אַחֲרוֹן־מַאֲוַיֵּי בִּנְכֶם:

רַק לֹא הֱיוֹת עָנָן חוֹלֵף,

מַדְאִיב־עֵינַיִם וּמַכְזִיב־הַלֵּב.

הִנֵּה תְּשׁוּקַת בִּנְכֶם עַזָּה:

הֱיוֹת לְעָב פּוֹקֵד עַל הַתְּנוּבָה

וְאָח לַעֲנָנִים נוֹשְׂאֵי בְרָכָה רַבָּה – – –"

---

שַׁבָּת בַּקְּבוּצָה

מאת

לוי בן־אמיתי

אֵם־שַׁבָּת הִדְלִיקָה נֵרוֹתֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן;

בְּאֶצְבְּעוֹת יַד נַעֲלָמָה פָרְשָׂה מַפָּה צְחוֹרָה.

וּמִשֵּׁשֶׁת יְמֵי־עָמָל אָסְפָה בָנֶיהָ לִמְנוּחָה,

לְלֶחֶם־מִשְׁפָּחָה.

אוֹר־נֵרוֹת זָהוּב נָסוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן,

עַל פָּנִים שְׁזוּפִים וּמַחְשׂף זְרוֹעוֹת.

מַלְבִּינוֹת חֻלְצוֹת עֲלֵי כְתֵפַיִם וְחָזֶה –

כְּטַלִּית אָבוֹת.

עָטַף הַלַּיְלָה פִנָּה זוֹ בַגָּלִיל.

אַיֶּהָ הַכִּנֶּרֶת? אֵי טַבַּעַת הֶהָרִים?

סוֹעֵר יַרְדֵּן בֵּין הַסְּלָעִים – וְהֵד לוֹ

הֶמְיַת הָרוּחַ בַּשָּׂדֶה.

וְעוֹלָה דְמוּת־קֶדֶם: שֶׁבֶת רוֹעֵי צֹאן –

תִּפְאֶרֶת־חַג וְזֶבַח־מִשְׁפָּחָה בְיִשְׂרָאֵל –

הוֹמֶה הַלֵּב לְזֵכֶר חֶבֶר־אִסִּיִּים קְדוֹשִׁים

טוֹבְלֵי־שַׁחֲרִית.

אוֹר־נֵרוֹת זָהוּב נָסוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן –

וּכְהֶבֶל־הַקָּרְבָּן עוֹלֶה מִמַּגַּע־חַם שֶׁל רֵעַ –

צֵל רוֹטֵט. וּמְרַחֲפוֹת יָדַיִם לְבָנוֹת

שֶׁל אֵם־שַׁבָּת –

יֵשׁ עֵינֵי־מִי עָמְקוּ לַחְדֹּר בְּאֵין־חֵקֶר הֶעָתִיד.

יֵשׁ־מִי לִבּוֹ, כְּלֵב הַיֶּלֶד, פּוֹעֵם בְּפַחַד וּבְגִיל.

וּמִי־שֶׁהִיא דִמְעַת־עָגְמָה מוֹחָה בַמִּסְתָּרִים –

וְדִמְעָתָהּ – מַרְפֵּא…

אֵם־שַׁבָּת! הַאֲזִינִי לְהֶמְיַת־לֵב,

לְמִלְמוּל־פֶּה שֶׁל אֵלֶּה אִלְמֵי־שְׂפָתָיִם.

צְמֵאֵי־תְפִלָּה הֵם. אַתְּ פָּרְשִׂי כַפַּיִם עַל הַלֶּחֶם

וּבָרְכִי עַל הַשָּׁלוֹם.

אֵם־שַׁבָּת! אַמְּצִי הָרוּחַ, חַזְּקִי יָדַיִם,

הַשְׁרִי שִׂמְחָה בִלְבָבוֹת עוֹרְגִים לְאַחֲוָה.

וְאִישׁ בַּל־יֵעָדֵר בְּשִׁבְתָּם כֹּה יַחַד, כְּשֶׁבֶת אַחִים

לֶעָתִיד־לָבוֹא…

---

"הַנֶּצַח" בִּדְגָנִיָּה

מאת

לוי בן־אמיתי

…כי אח יהיה האדם ביום ההוא

לרמש הארץ ולכוכבי השמים…

א. ד. גורדון

בְּרוֹשִׁים זְקוּפִים עוֹמְדִים פֹּה אִלְּמֵי־פֶה;

הַטּוּיָה¹ לְצִדָּם כּוֹרְעָה דוּמָם הַבֶּרֶךְ.

כְּשֶׁמֶן־הַמִּשְׁחָה יַרְדֵּן מֵימָיו נוֹשֵׂא;

קְהַל־רָאשָׁיו הַסּוּף יָנִיף בְּרָכָה לַדֶּרֶךְ.

הַמִּשְׁעֹל רָפוּד שַׁלֶּכֶת. הֵד – לְהֹלֶם שָׁעַל.

עַל לֹבֶן־הַמַּצֶּבֶת יָנוּעַ צֵל עָלִים.

פֹּה הַשָּׁלוֹם דּוֹבֵב עִם צַמָּרוֹת מִמַּעַל,

בְּלַחַשׁ יַם־גִנּוֹסַר וְזֵפִיר עַל הַגַּלִּים.

פֹּה כָּל מוֹרָא יָסוּר וּפַחַד הַצַּלְמָוֶת –

עָנֹג וְכֹה־עָגוּם חִיּוּךְ הַהֲוָיָה…

מָחָר מִי פֹה יִקְטֹף צְרוֹר פִּרְחֵי־אַלְמָוֶת;

מָחָר יָד תֶּאֶגְדֵּם בְּזֹהַר הַבְּדָיָה…

אָב לִבְנוֹ יְחַוֶּה דַעַת־הַחַיִּים וָמָוֶת,

יַבִּיעַ אֹמֶר־אַגָּדָה: “הָיֹה הָיָה…”

ב.

מאת

לוי בן־אמיתי

---

שִׁיר חֲלוּצִים

מאת

לוי בן־אמיתי

גַּם הַיּוֹם,

כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

עַל הַחוֹף עוֹמְדִים בַּחוּרִים מִנְיָן.

צוֹהֶלֶת שֶׁמֶשׁ וְעוֹלְזִים פְּנֵי־יָם…

וְהָכֵן עוֹמְדִים הֵם בַּמִּשְׁמֶרֶת –

לַחְפֹּר פֹּה מִתְּהוֹמוֹת־כִּנֶּרֶת

חוֹל וְזִפְזִיף לַבִּנְיָן.

גַּם הַיּוֹם,

כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

מַלְבִּין פֹּה תֹרֶן וּמִפְרָשׂ.

לֹא רֶשֶׁת הַדַּיָּג פָּרַשׂ,

לֹא דַּג־זָהָב מָשְׁכָה מִכְמֶרֶת…

וְדוֹלֶה הוּא מִנִּבְכֵי־כִנֶּרֶת

חוֹל וְזִפְזִיף לַבִּנְיָן.

גַּם הַיּוֹם,

כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

עַל הַחוֹף עוֹמְדִים בַּחּוִרים מִנְיָן.

לֹא שָׂדֶה לָהֶם, לֹא בַיִת וְקִנְיָן…

וּמִי פָקַד: הַרְפֵּה!? פִּי־מִי צִוָּה: חֲדוֹל!?

הוֹי, בַּחוּרִים! עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל –

תְּנוּ חוֹל! הַב זִפְזִיף לַבִּנְיָן!!

---

בְּתֵל־חַי

מאת

לוי בן־אמיתי

א

בְּצוּרֵי־נֶגֶף כּוֹשֶׁלֶת רֶגֶל; דֹּם צוֹנַחַת יָד עַל כָּתֶף.

הוּא גָוַע בִּזְרוֹעוֹת אַחִים –

בְּזוֹ דֶרֶךְ הַיִּסּוּרִים.

מַכְסִיף סַהַר צוּקֵי סְלָעִים; שׁוֹאֶלֶת עַיִן: “אֵי הַקָּבֶר?” –

וּבְהַדְרַת־קֹדֶשׁ כּוֹרְעָה הַבֶּרֶךְ

כְּמוּל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם.

ב

סִפְּרוּ לַהֵלֶךְ הַצּוּרִים:

הָיָה לַיְלָה בַגָּלִיל. תֵּל־חַי בָאֵשׁ הֵאִירָה.

בִּזְרוֹעוֹת־אַחִים גָּוַע יוֹסֵף: פָּנָיו לָאֲדָמָה הֵסֵב

וּנְתִיב הִצְבִּיעַ כְּרוּת הַיָּד…

אָמַר הַהֵלֶךְ לַצּוּרִים:

חַי נְתִיב הַגִּבּוֹרִים! אוֹתָהּ לַהֶבֶת מְאִירָה

מִנִּי חֶרְמוֹן עַד יָם בַּנֶּגֶב, לָנוּ צוּר־מָעוֹז כָּל רֶגֶב,

כָּל שַׁעַל – מָגֵן לָעַד!

---

"גַּל־הֶרְצְל"

מאת

לוי בן־אמיתי

¹

מִסַּלְעֵי הָאָרֶץ,

מֵאֲבָנִים פְּזוּרוֹת עַל־כָּל שָׂדֶה בָהּ,

וּלְצַד כָּל־רֶגֶב נְטוּשׁוֹת –

כָּל אִישׁ וָאִישׁ יִקַּח לוֹ צוּר.

יִכַּף, יִשַּׁח, יִצְנַח –

וְיָרִים־לוֹ אֶבֶן.

עַל שֶׁכֶם יַעֲמִיס –

וְיֵלֵךְ.

הָלוֹךְ, בָּכֹהּ,

הָלוֹךְ וָרֹן

כְּנוֹשֵׂא טֶנֶא־בִּכּוּרִים.

לַגַּל יִתֵּן אַבְנוֹ.

וְנִדְבָּךְ עַל נִדְבָּכִים

עָלֹה יַעֲלֶּה הַגַּל –

גַּלְעֵד.

וְעֵד הַגַּל הַזֶּה

בֵּינֵינוּ וּשְׁמֵי־מַעַל:

בְּזֹאת הַפַּעַם, בַּשְּׁלִישִׁית –

שׁוּב לֹא נֵלֵךְ מִכָּאן!

כָּל עוֹד גַּלֵּי־כִנֶּרֶת לֹא יָנוּסוּ,

לֹא יָסֹבוּ לְאָחוֹר מֵי־הַיַּרְדֵּן;

כָּל עוֹד עֲתַר־הַזֹּהַר לֹא יָמוּשׁ

מֵרָאשֵׁי גִּלְעָד וְהַבָּשָׁן

וּמֵהָרִים בְּנַפְתָּלִי;

כָּל עוֹד חֶרְמוֹן יַלְבִּין כְּתִקְוָה נִכְסֶפֶת…

---

"הוֹרָה"

מאת

לוי בן־אמיתי

יָצְאוּ חוֹצֵץ בְּהַלְמוּת־צָעַד,

כְּגוּף אֶחָד:

"אַחִים גַּם־יָחַד – "

הִתְלַכְּדוּ אִתָּם – כִּפְלָיִם!

עִגּוּל בְּתוֹךְ עִגּוּל

וּבָעִגּוּל – שְׁנָיִם:

פְּרוּעֵי־שֵׂעָר,

פְּרוּמֵי־בֵית־הַצַּוָּאר;

דְּרוּכֵי־חָזֶה, קַלֵּי־רַגְלָיִם:

"עַם־יִשְׂרָאֵל חַי, חָי – "

מִן הַמַּעְגָּל

אֶל עָל

הוּרְמוּ יָדַיִם

הִתְנוֹפְפוּ זְרוֹעוֹת –

לִתְפִלָּה, לְמֶרֶד מְשַׁוְּעוֹת:

"אִם־לֹא עַכְשָׁו – אֵימָתָי? – "

וַיְהִי הַמַּעְגָּל

כְּשִׁבֹּלֶת בְּלֶב־יָם,

מַעַרְבָּל.

וַיְהִי – מְחוֹל־סוּפָה.

גַּלְגָּל.

גַּל יִמּוֹג – גַּל יָעַל…

"גַּל יִמּוֹג – גַּל שֵׁנִי יָעַל!

הַכְתִּיפוּ יָד עַל־שָׁכֶם,

אֶזְרוֹעַ עִם כָּל־מֹתֶן יִתְלַכְּדוּ־נָא:

"אֵל יִבְ־נֶה – "

וּבְיֶתֶר שְׂאֵת, וּבְיֶתֶר עָז – נִדְרֹךְ בְּאוֹן!

גִּלְעָד, גּוֹלָן, עַצְמוֹן,

גִּלְבֹּעַ וְחֶרְמוֹן –

הָרִים סָבִיב סָגְרוּ עָלֵינוּ;

גַּם שָׁתוּ אֶרֶץ וְשָׁמָיִם –

"אֵל יִבְ־נֶה הַ־גָּלִיל! – "

עַד הֵד־הָרִים

רָעֹם יַרְעִים

מִכָּל אַפְסָיִם:

הַ־גָּלִי־לָה!

הַ־גָּלִיל־ל – "

ג.

מאת

לוי בן־אמיתי

---

עֻלְפֶּה מִזֹּהַר־רַב וּתְכֵלֶת...

מאת

לוי בן־אמיתי

אָז יָגִיחַ נָחָשׁ־עֲקַלָּתוֹן מְרַשְׁרֵשׁ בַּדֶּשֶׁא.

יָצִיץ עַקְרָב אוֹרֵב.

נָדָל מַרְבֵּה־רַגְלַיִם יִצָּמֵד בְּגִיד־הַזְּרוֹעַ –

וְלֹא יַרְפֶּה…

צֹמֶת־הַיַּבְּלִית פּוֹרֶשֶׂת רֶשֶׂת,

לוֹפֶתֶת בִּסְבָכִים כָּל רֶגֶב אֲדָמָה –

חֲתוֹר, אָדָם, לְעֹמֶק שָׁרָשֶׁיהָ!

הָאָדָם עֻלְפֶּה מִזֹּהַר־רַב וּתְכֵלֶת…

וְאֵדֵי־שָׁרָב עַל כֶּתֶף הֶהָרִים –

כְּמַשָּׂא עַל שֶׁכֶם הֶעָיֵף.

שְׁמוּרוֹתָיו יוֹרִיד עַד מַחֲצִית מַבָּט,

(כְּאִישׁוֹנֵי חָתוּל מוּל זִיו־הַשָּׁמֶשׁ…)

וּבְעֵינַיִם, הָהּ, כָּלוֹת, מֻכּוֹת־הַסַּנְוֵרִים –

רַק אֲזַי יַכִּיר צִפֹּר־הַמְּרוֹמִים

הַנּוֹשֵׂאת דְּרוֹרוֹ מֵעֵבֶר לֶהָרִים –

---

סְתָו

מאת

לוי בן־אמיתי

א

עֲנָנִים רָבְצוּ עַל הֶהָרִים

וּבַשָּׂדוֹת פָּשְׁטוּ עָבִים.

צִיץ וָפֶרַח בְּזִיוָם

אֶחָד אֶחָד כָּבִים.

הִנֵּה הִגִּיעוּ הַיָּמִים —

בָּגְדוּ בְךָ כָּל הַדְּרָכִים.

וְנִרְפְּשׁוּ כָל הַשְּׁבִילִים

לַשָׂדוֹת הַמְּבֹרָכִים.

מַה־יָּקָר מְעַט הַהֶבֶל

בְּאַדַּרְתּוֹ יַצְפִּין כָּל אִישׁ.

יַעֲבֹר — וְלֹא יַכִּירְךָ כְּבָר;

לְפִנָּתוֹ יַחְפּוֹז, יָחִישׁ.

אֶעֱמָד־לִי כָךְ. אָצִיץ

בִּפְנֵי הַמִּתְנַכְּרִים אֵלָי:

פֶּן תְּנַדֵּב לִי עֵין־הָאִישׁ

מַבָּט אֶחָד, נִדְבַת־כֵּלָי…

ב

בַּשָּׂדוֹת פָּשְׁטוּ עָבִים.

נִתְעֵיתִי פֹה כָל הַיָּמִים —

זוֹ אֶרֶץ זֹהַר וּקְסָמִים

הִיא שָׁם, מֵעֵבֶר לַיַּמִים —

אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים:

הָהּ! לַמְּדוּנִי־נָא הָרַי —

כְּמוֹכֶם הָעֲנָנִים לָשֵׂאת

עַל שֶׁכֶם־נְעוּרָי.

לִטּוֹל עַל גַּב עָבֵי־הָעֶצֶב –

לִזְקוֹף הָרֹאשׁ מֵהֶם וָמָעְלָה!

הֲתִרְאוּ, הָרַי, זוֹ אֶרֶץ־זִיו,

אוֹ מְקוֹמָה מִשָּׁם וָהָלְאָה? —

---

מֶרֶד הַיָּחִיד

מאת

לוי בן־אמיתי

פָּצוּעַ וְגֵאֶה עָלִיתִי לַבְּדִידוּת.

הֵגַפְתִי הַפְּתָחִים, תְּרִיסֵי נָוִי לְמָעְלָה:

חֵץ עֵין־רָשָׁע בִּי בַל־יִפְגַּע בְּנִצָּחוֹן;

הַפַּעַם גַּם יְדִיד יָסוּר מִפֹּה וָהָלְאָה..

גָּמַעְתִּי אֶת קִצְפִּי. בָּלַעְתִּי אֶת מִרְיִי.

חִלְחֵל בִּי הֶחָרוֹן וְרַעַד הַיְבָבָה.

בְּפֶה רָעֵב לְזַעַם נָשַׁכְתִּי אֶת זְרוֹעִי:

לִבִּי, הוֹי לֵב־מוֹרֵד, הַחֲנֵק קוֹל הַשַּׁוְּעָה! —

קוּם הִתְפָּרֵק, הָאִישׁ, מִנֵּטֶל הָאַחֲוָה.

עֲמוֹד, וְאַל תִּרְדֹּף צֵל צְדָקָה כוֹזֶבֶת.

בּוּז מַגִּידֵי־שָׁלוֹם – וּפִיהֶם רְמִיָּה.

סוּר מֵעַבְדוּת לֶאֱלִילַת־־תִּקְוָה עוֹזֶבֶת..

שְׂטֵה וַעֲבֹר אַתָּה עִם לַהַב־יְגוֹנְךָ

מֵהֶבֶל פִּי־הָעָם, מַגַע־בְּשָׂרָם הַקָּר,

נַתֵּק הַחַרְצֻבּוֹת, כָּל הַקְּשָׁרִים — עֲקֹר,

וּפְרֹק עֹל־הָעֵדָה עַל חֵרוּתְךָ סָגָר..

הַבֵּט וּרְאֵה, אָדָם: אַפְסוּת וְחִדָּלוֹן —

זֶה קֵץ תְּשׁוּקַת־אֱנוֹשׁ וּמְרוֹם שְׁאִיפוֹתָיו.

לְרוּחַ־הֶעָתִיד יִזְרַע גַּרְעִין חֶפְצוֹ —

דַּרְדַּר וְשִׁדָּפוֹן אֲסִיף מַמְגּוּרוֹתָיו…

---

רַחֲמִים

מאת

לוי בן־אמיתי

הַכֵּה, אֱלֹהִים, גַּאֲוָתִי;

רוּם־לְבָבִי הַשְׁפֵּל מַטָּה.

אֲנִי אֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי־הָעֹנִי —

וְעִם מַטֶּה בַיַּד ושַׂק עַל שֶׁכֶם

אֵצֵא לַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים,

אֶאֱסֹף הַיְגוֹנוֹת…

אֵצֵא לַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים:

יֵשׁ. עַיִן דּוֹמַעַת,

בֶּרֶךְ מְפַלֶּלֶת,

וְכַף־יָד מְשַׁוְּעָה.

יֵשׁ גֵּו — שֶׁהֲדָרוֹ כַּצֵּל חָלַף־עָבַר

וְזִיו־פָנָיו הֶחֱשִׁיךְ;

שַׁד צוֹמֵק

וְשָׂפָה נוֹבֶלֶת…

בְּלַיְלָה זֶה, בָּאֹפֶל,

הֲתַאֲזִין?

אֲנָחָה כְבוּשָׁה,

יְבָבָה נֶחֱנֶקֶת

בְּכָל־בַּיִת וּבְחַדְרֵי־הַחֲדָרִים.

הֲתַקְשִׁיב?

מְפַעְפֵּעַ וְעוֹלֶה רַק בְּכִי־תִינוֹק

שֶׁאֵין יוֹדֵעַ הוּא לִדּוֹם.

מָרָה זוֹעֶקֶת רַק יִלְלַת־תַּנִּים

לַלַּיְלָה וְלִתְהוֹם־הָאֹפֶל…

הֲיָדַעְתָּ

כִּי כָל מַרְאֵה־פָנִים –

מַסְוֶה לִיגוֹן־סְתָרִים.

כָּל שֶׁכֶם,

לוּ שֶׁבַע חֲלִיפוֹת יַעֲטֹף,

מֻכֵּה־חֵרֶם?..

אַיֶּכָּה, אֱלֹהִים?

בְּלַיְלָה זֶה, בָּאֹפֶל, אֶדְרְשֶׁךָ.

הַאֶפְנֶה לְמַעְלָה,

אִם לְמַטָּה אֲבַקְשֶׁךָ?

אַיֶּכָּה, אַיֶּכָּה אֱלֹהֵי־הַחֶסֶד?

אֲנִי אֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי־אֶבְיוֹן —

וּכְעָנִי בַפֶּתַח אֶעֱמֹד.

בִּלְשׁוֹנִי־חַמָּה אֲלַקֵּק אֲנִי

כָּל־פֶּצַע וְכָל לֵב נָגוּעַ,

כָּל־מֶצַח מְכֻסֶּה זֵעָה מָרָה.

אֲנִי בְהֶבֶל־פִּי אָשִׁיב

כָּל־נֶפֶשׁ וְרוּחַ נְכֵאָה.

אֲנִי אֵלֵךְ:

עִם־כָּל סַבָּל כּוֹרֵעַ וְעָזוּב —

אַטֶּה שִׁכְמִי.

עִם־כָּל בְּהֵמָה שָׁחָה וְכוֹשֶׁלֶת —

אִלֵּם כָּמוֹהָ אֵרָתֵם.

אָכֵן, יָדַעְתִּי, מָה־רָפֶה כֹחִי.

מַה־מְאֹד דַּלָּה יָדִי

לְהוֹשִׁיעַ…

אַךְ מַשָּׂא־הַיְגוֹנוֹת

תְּנֵנִי עֲלֵי־שֶׁכֶם שֵׂאת

כַּגִּבֵּן — גַּבּוֹ.

וּבְרַחֲמַי וּבִיגוֹנִי —

תְּנֵנִי וּפָנַי בַּכָּף אָלִיטָה…

וְלוּ תֵרָצֶה־נָא

גַּם דִּמְעָתִי

הַנֶּאֱמָנָה…

---

יֵשׁ שָׁעָה יְעוּדָה לִי...

מאת

לוי בן־אמיתי

יֵשׁ שָׁעָה יְעוּדָה לִי (צוֹפָה בְמַסְלוּל הַכּוֹכָבִים,

אֵי עוֹלִים שָׁם מַזָּלוֹת וּמַזָּרוֹת יוֹרְדִים) –

וּבְלַיְלָה אָפֵל וָחָם, אוֹ עִם נֹגַהּ טֶרֶם שַׁחַר

אֲנִי פְרוּעַ־רֹאשׁ, יְחֵף־רַגְלַיִם

וּפְרוּם־כְּתֹנֶת –

בְּאֹרַח עֲקַלְקַל, עִם שְׁבִיל נִדָּח

אַעְפִּיל לַפִּסְגָּה הַנִּשָּׂאָה עַל סַף־הָעֲזָאזֵל.

וְדֶרֶךְ לֶכֶת־בָּהּ אֵין וְאֵין נָתִיב לָשׁוּב –

וָאֵדָע

כִּי עָדֶיךָ בָּאתִי, אֱלֹהִים.

וְאֶזְקֹף אָז קוֹמָתִי וּמוּלְךָ עֵינַי אַישִׁיר

וְיָד דַּלָּה אֶשְׁלַח בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהַתְּהוֹם

וּבְכַף יָדִי מִנְחָה לְךָ, אֲדֹנָי:

מֵחָזִי חַם –

לִבִּי, כַּמִּדְבָּר, מָלֵא עַל גְּבוּלוֹתָיו;

וּמֵעֵינַי –

דִּמְעָה, אֵגֶל טַל בַּיְּשִׁימוֹן.

רְצֵה מַתְּנַת אָדָם –

בֵּן אֲנִי לְאִמִּי יְלָדָתְנִי –

גֻּדַּלְתִּי כְּמִצְוָתְךָ בְּאֶֶרֶץ הַחַיִּים:

מִדִּמְדּוּמֵי אוֹתוֹ שַׁחַר –

וַאֲנִי פָעוּט וָרָךְ, וְרֹד־שְׂפָתַיִם,

דֹּם יוֹנֵק חֲלֵב־אִמִּי.

מִנִּי הַבֹּקָר הַחַכְלִילִי –

לְמַרְאוֹת עוֹלָמְךָ הַמֻּפְלָאִים

בְּרֵאשִׁית פָּקַחְתִּי עַיִן,

עֵין־יֶלֶד תְּמֵהָה.

עַד עֲלוֹת הַיּוֹם, בּוֹ שֶׁפַע שֶׁמֶשׁ וְאוֹנִים

אֵלַי זָרְמוּ וּמִמֶּנִּי;

אֲפָפוּנִי פְלָאִים וְחִידוֹת סְְתוּמוֹת בָּקָעוּ,

בִּקְּשׁוּ, תָּבְעוּ אֶת פִּתְרוֹנָן

מִמֶּנִּי וּמִמֶּךָּ.

וָאֵלֵךְ אֲנִי הַגֶּבֶר

אֶל הָאֲדָמָה אֵרַרְתָּ בַּעֲבוּרִי;

בְּעָמָל וּבְעִצָּבוֹן אָכַלְתִּי לָחֶם.

עוֹד אֵיתָן הַשֶּׁמֶשׁ בְּצָהֳרֵי יוֹמִי –

אַךְ נוֹטֶה הַצֵּל מִזְרָחָה

וּמִשְּׂמֹאלִי אוֹרֶבֶת הַשְּׁקִיעָה…

אֲנִי הַגֶּבֶר בַּל אֵדַע

הֲקִלְלָתְךָ הִיא, אוֹ בְרָכָה?

וּנְשָׁמָה זוֹ נָתַתָּ בִּי

לְרַחֲמֵי־אַהֲבָה וּלְכִסּוּפִים

תָּמִיד עָרְגָה לָךְ.

וְאִם בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאתִי,

כִּי לֹא יָדַעְתִּי הַשֵּׁם בּוֹ אֲכָנֶּךָּ;

לֹא יָדַעְתִּי מְקוֹמְךָ,

אַיֶּכָּה –

הֵן אֶצְבָּעֲךָ הַנַּעֲלָמָה

תָּמִיד הָלְכָה לְפָנַי וּלְצִדִּי;

בְּדֶרֶךְ כְּמוּסָה, נִפְתֶּלֶת וּמַבְטִיחָה –

מוֹלִיכָה.

– לְאָן?

בַּל אֵדָע.

וְכִי כָמְהָה נַפְשִׁי אֵלֶיךָ

אֲנִי כָרַעְתִּי בֶרֶךְ

לִפְנֵי כֹל אֲשֶׁר כִּנּוּהוּ:

אֱלֹהִים;

בַּאֲשֶׁר הָיָה אֱמֶת וָיֹפִי

גְּלוּם יֵשׁוּתְךָ הַחַיָּה.

הֲנִיצוֹץ אֱמֶת בָּם, אִם קֶרֶן שָׁוְא –

לֹא יָדַעְתִּי.

וּבִגְדִּי הִשְׁלַכְתִּי

לְרַגְלֵי כֹל אֲשֶׁר קָרָא לִי בִשְׁמֶךָ;

הֲחוֹזֵה אֱמֶת הוּא, אוֹ נְבִיא הַשֶּׁקֶר –

לֹא יָדַעְתִּי.

אַחֲרָיו הָלַכְתִּי וּבְצִמְאוֹן נַפְשִׁי

בְּתָם־לִבִּי אָחַזְתִּי

בַּגָּבִיעַ שְׁבְּיָדוֹ. (גְּבִיע־הָאֹשֶר

וּבוֹ מָהוּל אֶרֶס הַפְּתָנִים… )

אֲנִי בְּפֶה שׁוֹקֵק גָּמַעְתִּי

לְגִימָה וְעוֹד אַחַת

עַל הַמְּרוֹרָה –

וְלֹא רָוִיתִי.

וּבַצַּר לִי, בַּתַּעְתּוּעִים,

בְּאֵין דֶּרֶךְ לְעֵינַי

וּשְׁבִילִי חָמַק מִמִּדְרַךְ רַגְלִי –

יָדִי שָׁלַחְתִּי לְגַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה…

אַךְ יָד מַתְעָה וּמְסַכְסֶכֶת

בִּי הֵתֵלָה;

עַל רֹאשִׁי רָעַם וְהִתְפּוֹצֵץ

לַעַג אֶלֶף שְׂטָנִים וּצְחוֹקָם פָּרוּעַ…

וְהִנֵּה בָאתִי:

חֲרוּךְ שְׂפָתַיִם וּצְרוּב־לֵב;

בִּי לַהַט צִמָּאוֹן לֹא־יֵרָוֶה

בַּדָּם.

יֵשׁ שָׁעָה יְעוּדָה לִי (צוֹפָה בְמַסְלוּל הַמְּאוֹרוֹת,

אֵי עוֹלִים שָׁם מַזָּלוֹת וּמַזָּרוֹת יוֹרְדִים) –

אַאֲזִינָה רִנַּת־שָׁמַיִם וְכוֹכָבִים מִמַּעַל

וּמַטָּה – נַהֲמַת הַתְּהוֹם,

וַאֲנִי פְרוּעַ־רֹאשׁ וִיחֵף־רַגְלַיִם

עַל פָּנַי אֶפֹּלָה…

וָאֵדַע,

כִּי עָדֶיךָ בָּאתִי, אֱלֹהִים.

אַתָּה בַכֹּל וְדֶרֶךְ אֵין אֵלֶיךָ

וָאֶשְׁמַע קוֹלְךָ קוֹרֵא־לִי מֵעֹמֶק וּמֵרוֹם.

ד.

מאת

לוי בן־אמיתי

---

ללאה

---

לִבִּי – עֻגָּב נִרְדָּם...

מאת

לוי בן־אמיתי

לִבִּי – עֻגָּב נִרְדָּם… עַל דֹּם־צְלִילִים,

נִשְׁמַט מִידֵי רוֹעֶה עַל חוֹף הַיְּאוֹר.

בַּחֲלֹף בֵּין סוּף הֲמִית גַּלֵּי הַיָּם –

יַקְשִׁיב לַהֵד וְרֶטֶט בּוֹ יֵעוֹר…

לִבִּי – עֻגָּב נִרְדָּם עַל הֵד־צְלִילִים…

עַל חוֹף הַיְּאוֹר עוֹרֵג בַּדּוּמִיָּה

לְיוֹם – תִּגַּע־בּוֹ יָד בְּרוּכָה, קַלָּה;

תַּרְעִיד נִימָיו־כְמֵהִים שִׁיר־הַלְּלוּיָהּ.

---

לַיְלָה עַל כִּנֶּרֶת

מאת

לוי בן־אמיתי

גָּהַר הַלַּיְלָה עַל כִּנֶּרֶת,

עָטְפָה שׁוּלֵי הַמֶּרְחַקִּים.

אֵי־שָׁם גַּלֵּי־יַרְדֵּן הוֹמִים;

אֵי־שָׁם מֵי־פֶּלֶג מְפַכִּים.

עַל הָרֵי־גּוֹלָן עָלָה הַסַּהַר –

הֵאִיר אֶת מִסְתְּרֵי הַיָּם;

גִּלָּה רָזֵי־גַּלָּיו נָמִים,

צְפוּנוֹת חֲלוֹמוֹתָיו אַיָּם:

אָכֵן, יֶשְׁנוֹ אַרְמוֹן־הַבְּדֹלַח

וְגַן־עֶדְנוֹ אָמְנָם קַיָּם..

זוֹ כִפַּת־הַקֶּסֶם הַזּוֹהֶרֶת..

זֶה נְתִיב־הַכֶּסֶף עַל הַיָּם..

נִפְתָּל מְאֹד הוּא הַנָּתִיב –

לְאָן דַּרְכּוֹ? מְבוֹאוֹ אַיֵּהוּ?

אַךְ בִּטְחוֹנוֹ הֵן כֹּה מַכְסִיף,

הֵן כֹּה מוֹשֵׁך, קוֹרֵא: הִנֵּהוּ!

רוֹטֵט שְׁבִיל־כֶּסֶף עַל הַיָּם.

נוֹהֶרֶת אֶרֶץ פֶּלֶא־רָז…

מִי אָמַר: הַכּוֹכָבִים רִמּוּנִי –

וְהַחֲלוֹם לָנֶצַח גָּז?

---

מִלָּה אַחַת חַמָּה

מאת

לוי בן־אמיתי

כּוֹכָבִים כַּעֲטָרָה לַבְּרוֹשׁ. תָּמָר נוֹשֵׂא כַפָּיִם.

שִׁטָּה יוֹנֶקֶת מִגַּלֵּי־הַחוֹף וְצִלָּהּ בַּמָּיִם.

זֶה דַי לְרוּחַ נְכֵאָה – וְכַצִפֹּר לָטוּס

תִּפְרֹשׂ כְּנָפַיִם…

מִלָּה אַחַת חַמָּה. מַבָּט שָׁקֵט וָרָךְ.

כַּף־יָד קַלָּה תִּגַּע בַּבֶּרֶךְ וּלְתֻמָּהּ תִּצְנָח.

זֶה דַי לְלֵב עֲטוּף־יָגוֹן, מְעֻנֶּה־הַצַּעַר,

כִּי יִסְלָח…

---

בְּלֵיל בָּצִיר

מאת

לוי בן־אמיתי

כְּעָלֶה בַשַּׁלֶּכֶת

סְחַרְחַר הָלַךְ הָרֹאשׁ..

כְּדָלִיּוֹת שָׁמְטוּ לִפְנֵי בוֹצֵר –

צָנְחוּ לְמַרְגְּלוֹת הַלַּיְלָה

שְׁנֵי זַלְזַלִּים..

הַלַּיִל רָן

עַל אֲמִירֵי בְרוֹשִׁים גְּבוֹהִים.

קָרְבוּ גְּפָנִים,

כְּעֵדֶר רְחֵלִים,

לַקָּשֶׁב.

עֻלְפּוּ הַמִּשְׁעֹלִים

מִנֹּגַהּ סַהַר..

פָּסַע וְרָן הַלַּיִל.

מָזַג עָסִיס בְּגַרְגְּרֵי־סְמָדָר:

בְּעִנְבֵי־בֹסֶר

מָהַל נִיחוֹחַ וְתִירוֹשׁ.

גָּמְלוּ הָאֶשְׁכֹּלוֹת..

שְׁנֵי זַלְזַלִּים (הַאֲנִי וְאַתְּ?) –

צָנְחוּ לְמַרְגְּלוֹת

הַלַּיְלָה;

כְּדָלִיּוֹת שָׁמְטוּ לִפְנֵי בוֹצֵר.

עֵת הַפְּרִי מָתוֹק וָעָז –

כְּעָלֶה בַשַּׁלֶּכֶת

סְחַרְחַר הוֹלֵךְ הָרֹאשׁ..

שִׁכּוֹר – וְלֹא מִיָּיִן.

---

רִגְעֵי אשֶׁר

מאת

לוי בן־אמיתי

יֵשׁ רְגָעִים בְּרוּכִים

וְאַתָּה כְעֵץ־שָׂדֶה:

מְלַבְלֵב חִיּוּך עַל הַשְּׂפָתַיִם,

בַּלֵּב שׁוֹפַעַת אַחֲוָה,

וְהַזְּרוֹעוֹת –

כִּזְמוֹרוֹת נוֹשְׂאוֹת עֲלֵה־שָׁלוֹם.

הָאשֶׁר, כְּפַרְפָּר לָבָן, יִגַּע בַּמֵּצַח,

יָנוּחַ עַל רִיסֵי־הָעָיִן…

אַל תָּנִיד עַפְעָף! פֶּן יִפְרַח־לוֹ –

וְאֵינֶנּוּ…

---

עִם הַיְּלָדִים

מאת

לוי בן־אמיתי

בְּצַד מִשְׁעֹל לָבָן,

בָּעֵשֶׂב הַיָּרוֹק,

תַּחַת שִׂיחֵי הַהֲדַסִּים –

עִם פְּעוּטִים מְשַׁעְשְׁעִים

בְּגַרְגְּרֵי הַפְּרִי.

קֶרֶן פָּז. אֲלֻמַּת אוֹר.

פַּס שְׁמֵי־תְּכֵלֶת – וְצִפֹּר.

מַלְבִּין פַּרְפָּר.

גִּמְגּוּם מִלִּים תַּמּוֹת;

צְחוֹק וּבְכִי עַל לֹא־דָבָר.

עַתָּה יָדַעְתִּי, שַׁלָּמָה הָאוֹר מָתוֹק…

בִּזְכוּת מִי תְכֻלִּים שָׁמַיִם –

וְנוֹתֵן רֵיחוֹ הַהֲדָס הַיָּרוֹק…

הוֹי, אַתָּה, הַשֶּׁמֶשׁ הַגָּדוֹל!

לָכֵן תִּסֹּב כָּל יוֹם

מִקֶּדֶם וְעַד יָם:

לְהַתְווֹת חִיּוּךְ עַל שִׂפְתֵי עוֹלָל,

לְיַבֵּשׁ דִּמְעָה בְעֵינֵי תִינוֹק…

---

פְּרָחִים בְּמִכְתָּב

מאת

לוי בן־אמיתי

כַּךְ כָּתְבָה בָאִגֶּרֶת (נָשְׂאָה גִבְעֹלִים,

פִּרְחֵי אֹדֶם וּתְכֵלֶת זְקוּפִים):

" – – וְקַבֵּל הַפְּרָחִים שֶׁבָּהָר פֹּה עוֹלִים:

רֵיחָנִים הֵם מְאֹד וְיָפִים.."

וְעָלוּ בִי יָמִים וְקָם זֵכֶר לֵילוֹת –

מִלִּבִּי כְבָר אָמַרְתִּי לִמְחֹק..

וָאַגִּישׁ אֶת שְׂפָתַי אֶל אֲבַק אֶצְבָּעוֹת

וָאֶשְׁאַף אֶת בָּשְׂמָן הָרָחוֹק..

אַךְ צִיצִים שֶׁקָמְלוּ וְיָבְשָׁה הַכֹּתֶרֶת –

מֶה עָגַמְתִּי־מְאֹד לְמַרְאָם..

אַהֲבָה וּפְרָחִים אֵין לַחֲנֹט בְּאִגֶּרֶת –

וְלוּ חַי וּמְשׁוֹבֵב־עוֹד רֵיחָם…

---

נַפְשִׁי בְּכַף־יָדֵךְ...

מאת

לוי בן־אמיתי

נַפְשִׁי בְּכַף־יָדֵךְ הִפְקַדְתִּי –

כְּגוֹזָל רַךְ־נוֹצָה וְחָמִים

שֶׁנָּפַל מִקִּנּוֹ,

קַן־צִפֹּר.

הֲאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים לָךְ –

כְּגוֹזָל בְּיַד יֶלֶד זְדוֹנִי וְתָמִים

מְצָאָהוּ בַדֶּרֶךְ?

הֲלֹא הָשֵׁב תְּשִׁיבִיהוּ

אֶל הַקֵּן.

אֶל כְּנַף־אֵם

מִמֶּנָּה נִדָּח –

וְאֵלֶיהָ תְּשׁוּקָתוֹ־עִוֶּרֶת.

---

נְדִיבוֹת פְּעָמַיִךְ

מאת

לוי בן־אמיתי

נְדִיבוֹת פְּעָמַיִךְ

דָּרְכוּ סַף־בֵּיתִי לְעֵת צָהֳרָיִם!

כֹּה עָלַץ לִי הַשַּׁחַר – לֹא יָדַעְתִּי עַל מָה..

וַאֲנִי בָא לְנָוִי, כִּי גָּבַר הַשָּׁרָב

בַּשָּׂדֶה. כֹּחַ אַחֲלִיף לֶעָמָל הַמְּבֹרָךְ.

לֹא שַׁבָּת, לֹא מוֹעֵד – וַעֲטוּיָה אַתְּ צְחוֹר,

עָשִׂית שְׂעַר־רֹאשֵׁךְ, קַו־מִשְׁעֹל בּוֹ נָטוּי

וּשְׁתַּיִם קְוֻצּוֹת חוֹבְקוֹת צַוָּארֵךְ:

שָׂא עֵינֵיךָ, בָּחוּר!..

וָאָבוֹא לִקְרָאתֵךְ.

(עֵץ־רִמּוֹן מוּל הַפֶּתַח הֵנֵץ בְּאִבּוֹ.)

אֶלְפֹּת אֶת רֹאשֵׁךְ, אֶל לִבִּי אֲאַמְצֶנּוּ.

פָּנַיִךְ אֶרְאֶה, בַּת־גָּלִיל הַנָּאוָה,

וָאֶגַּע בְּמוֹ־פִי אֶל מִצְחֵךְ, אֶל הָרָם,

וָאֶשַּׁק אֶת מִשְׁעֹל־הַשֵּׂעָר הַזּוֹרֵחַ

כְּאָח־לָךְ וּבְכוֹר.

דְּבֵקָה בְחָזִי

אַתְּ כְּמֵהָה וְחוֹמֶדֶת חוֹבֶקֶת מָתְנַי –

וְנִלְאֶה קָדְקֳדֵךְ יִצְנַח עַל כְּתֵפִי.

פָּנַיִךְ אֶרְאֶה וְעֵינֵךְ אֲפֵלָה,

מִתְחַנֶּנֶת…

אֶרְחָמֵךְ, אֲחוֹתִי!

אֲסוֹכֵךְ עַפְעַפַּיִךְ בְּלִטּוּף אֶצְבָּעוֹת

וְחֶסֶד דּוֹבֶבֶת כַּף־יָדִי הַנֻּקְשָׁה:

עִם שֶׁמֶשׁ וָטַל כְּבָר הֵנֵץ הָרִמּוֹן..

כַּגֶזַע – מִשְׁעָן לְפִרְיוֹ לָךְ אֶהְיֶה;

אֱהִי־לָךְ צַמֶּרֶת – מָגֵן מִנִּי סָעַר..

---

כָּזֶה אֲנִי

מאת

לוי בן־אמיתי

הַלַּיְלָה – כְּתָמִיד:

לָשֵׂאת לִבִּי לְקֶסֶם־כּוֹכָבִים בָּרוֹם –

וְאֶת רַגְלַי לִשְׁמֹר בְּאֹרַח הַיָּשָׁר,

בְּדֶרֶךְ תֹּם.

וְטוֹב לִי – וְלֹא טוֹב

הַלַּיְלָה כְּתָמִיד.

כָּזֶה אֲנִי:

עֵץ שֶׁהִתְעָרָה עִם עֲצֵי־הַיַּעַר –

וְתוֹהֶה לְרָז שְׁבִילָיו הַנִּפְתָּלִים,

צוֹפֶה לַסַּעַר..

וְטוֹב לִי – וְלֹא טוֹב,

כִּי כָזֶה אֲנִי.

(לאחי המדפק על שערי־הארץ)

א

בֵּין הַרְרֵי גָלִיל, עַל גְּדוֹת כִּנֶּרֶת וְיַרְדֵּן רוֹגְעִים,

בְּעִקְבֵי־פְרָסוֹת, בַּנִּיר, מֵאַחֲרֵי הַמַּחֲרֵשָׁה –

נֶגְדִּי שִׁוִּיתִי אֶת דְּמוּתֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

רְאִיתִיךְ: אַתְּ הַר נִשָּׂא וָרָם. אַדְמַת־גַּעַשׁ אַתְּ.

לוֹעֵךְ פָּעוּר שָׁמַיְמָה, זוֹרֵק תִּמְרוֹת לַבָּה –

תְּהוֹם עֱנוּתֵךְ אֶל עָל זוֹעֶקֶת..

גּוֹלְשִׁים גַלֵּי־אִשֵּׁךְ בְּאֶלֶף לְשׁוֹנוֹת־הַזַּעַם

עַל רֶכֶס יְהוּדָה, עַל תּוֹעֲפוֹת שׁוֹמְרוֹן;

שַׁדְמוֹת קָמָה אָכָלוּ, שֶׁלֶף הַשָּׂדוֹת לִחֵכוּ –

עַד הַרְרֵי גָלִיל פָּשְׁטוּ, עַד גְּדוֹת כִּנֶּרֶת וְיַרְדֵּן.

אֲנִי זַעְמֵךְ וְשַׁוְעָתֵךְ שָׁמַעְתִּי –

כְּהֵד עָנָה דָמִי לְעֻמָּתֵךְ…

ב

שׁוֹבֵת יַמֵּךְ.

אֵין מְבַשֵּׂר לָךְ גַּל וָגַל

שִׁיר שָׁבִים,

גִּיל בָּנִים וּצְלִיל קוֹלָם.

זִיו הָרַיִךְ, זֹהַר עֲמָקַיִךְ,

שָׁמַיִךְ – אַרְגָּמָן וּתְכֹל –

כִּנְגֹהוֹת חָלְפוּ עִם עֶרֶב,

כְּמִקְסָם בְּחַרְבוֹנֵי מִדְבָּר.

וּבָנַיִךְ בַּנֵּכָר פֹּה, תּוֹךְ יְלֵיל תַּנִּים –

הוֹי, מוֹלֶדֶת – וְלֹא לִי!

שׁוֹבֵת יַמֵּךְ.

עַל חוֹפֵךְ קָפָא הַקֶּצֶף

וְעַל שִׂפְתֵי אַחַי –

הַזַּעַם.

ג

אַלְלַי־לִי – וּלְאֵלֶּה

אֶת אַרְצִי־יוֹנָה בִּתֵּרוּ,

שִׁסְעוּהָ עַל מִזְבַּח־אָשָׁם

וּבְיָדָם, עַל הַמַּחְתָּה,

אֵשׁ זָרָה לוֹחֶשֶׁת!

אַלְלַי־לִי – וְלֶחֶם,

כִּי יִשְׁקְלוּהָ כֹּפֶר לְרֹאשָׁם,

יְמִירוּהָ כְּאֶתְנַן־זוֹנָה!

אוֹיָה־לוֹ, לַמִּתְלַהְלֵהַּ!

ד

אָנָה אֶבְרַח מִפָּנַיִךְ!

אֵי בוֹר־נְחָשִׁים, מְעוֹן־עַקְרַבִּים

אָנוּסָה שָׁמָּה –

וְזִכְרֵךְ לֹא יִרְדְּפֵנִי נֶצַח?

הֵן בְּאֹדֶם־דָּמִי חַיָּה תִפְאֶרֶת־עֲבָרֵךְ;

כִּי אֶקְרָא בִשְׁמֵךְ –

יָרֹן חֶסֶד־נְעוּרָי.

עִם אוֹר־שִׁמְשֵׁךְ עַל עַפְעַפַּי אָנוּד יוֹמָם;

עִם נֹגַהּ־סַהֲרֵךְ פָּנַי יֵלְכוּ לַיְלָה

מִנָּהָר אֱלֵי נָהָר,

מִקֹּטֶב אֶל הַקֹּטֶב.

ה

שֶׁבַע אִם אָמוּת

וַאֲפָרִי לוּ יִזָּרֶה עִם רוּחַ לַמִּדְבָּר –

יַכֶּה שֹׁרֶשׁ בַּמִּדְבָּר.

יִפְרֶה נֵצֶר מֶנִּי בַצִּיָּה.

חֵי הַשֶּׁמֶשׁ! חֵי הָאֲדָמָה!

נֶצַח הַשָּׁמַיִם וְהַתְּהוֹם! –

אִם לֹא זַרְעִי אַחֲרָי,

צֶאֱצָאִי עַד דּוֹר־אַחֲרוֹן

יָשׁוּב וִיחוֹנֵן אֶת עֲפָרֵךְ!

ו

עוֹד אָשִׁיר לָךְ נִחוּמִים.

אָשִׁיר לָךְ עוֹד תִּפְאֶרֶת

מִיָּמִים מִקֶּדֶם –

לְיָמִים בָּאִים.

עוֹד יִמָּלֵא חוֹפֵךְ רִנָּה,

שָׂשׂוֹן – חוּצוֹת עָרַיִךְ.

עוֹד מַשׂוּאוֹת תְּבַשֵּׂרְנָה חַג

מִכְּפָר אֶל כְּפָר בַּעֲמָקַיִךְ.

אֶל אֵם־דְּרָכִים יָצְאוּ בְמָחוֹל

שְׁלוּבֵי כָתֵף־זְרוֹעוֹת־וּמֹתֶן

כְּקִיר זָקוּף,

כְּחוֹמָה בְצוּרָה.

כֹּה יַגִּיד אִישׁ לְרֵעֵהוּ –

וְכֹה יָשִׁיב הוּא מַעֲנֵהוּ:

– אִם גַּרְעִין זָרַעְתָּ – בְּטָח;

עֵץ נָטַעְתָּ – לֹא לַמָּוֶת!

– בַּל־תִּדּוֹם הַלְמוּת מַקָּבֶת!

רַד אֲנָךְ עַל הַנִּדְבָּךְ –

וּלְבֵנָה עַל לְבֵנָה נַנִּיחַ

עַד נַגְבִּיהַ הָאָרִיחַ!

– כֵּן תֶּחֱזַק הַלְמוּת מַקָּבֶת!

– עֵץ נָטַעְתָּ – לֹא לַמָּוֶת!

הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ – בְּטָח!

בֵּין הַרְרֵי גָלִיל, עַל גְּדוֹת כִּנֶּרֶת וְיַרְדֵּן,

בְּעִקְבֵי־פְרָסוֹת, בַּנִּיר, מֵאַחֲרֵי הַמַּחֲרֵשָׁה –

נֶגְדִּי שִׁוִּיתִי אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

יְרוּשָׁלַיִם!..

אַתְּ חֲלוֹם – עַל עֶרֶשׂ יָלֶד.

דֶּמַע – עַל לְחָיֵי הַנָּעַר.

אַתְּ שַׁרְבִיט־זָהָב – מַשְׂאַת הָעָלֶם.

כֹּח – בְּמָתְנֵי הַגֶּבֶר.

אַתְּ כִּנּוֹר־פְּלָאִים, נִימָה דְרוּכָה

לְיָגוֹן וָאֹשֶׁר –

עוֹד אָשִׁיר לָךְ נִחוּמִים,

אָשִׁיר לָךְ עוֹד תִּפְאֶרֶת

מִיָּמִים מִקֶּדֶם –

לְיָמִים בָּאִים.

א

הַחוֹמָה לְפָנָי. וְלִבִּי – תִּמָּהוֹן:

אֵי דָרְכוּ קַנָּאִים, מָחֲצוּ חֶרֶב וּנְדָן!

עוֹד נָדִים כִּצְלָלִים יוֹחָנָן וְשִׁמְעוֹן:

אֲגַשֵּׁשׁ הָעִקְבוֹת – וְיָקוּמוּ בַזְּמָן…

צִלְצְלוּ פַעֲמוֹנִים. בְּמַעֲלֵה הַר־צִיּוֹן

הֶעְפִּילוּ כְמָרִים וְזָקְרוּ הַצְּלָבִים.

לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי – כֵּן יָרַד עִצָּבוֹן

אָז בִּימֵי הַיַּלְדוּת עַל אַדְמַת הַסְּלַוִּים..

וְקָרָא מוּאֲדִּין מַאֲמִינִים לִתְפִלָּה.

וְהַפְסֵעַ־לְאַט, וְכַרְכֵּר, וּצְעֹד

הֵם קְרֵבִים חוֹגְגִים וְעוֹנִים “אִל אַלַּהּ”

לִפְנֵי שַׁעַר־הָעִיר, בְּנִפְנוּף חֲרָבוֹת.

תִּקְוָתִי מִי יָשׁוּר, מִי עוֹיֵן כִּי אֲחַל?

נָדַם קוֹל נְבִיאִים – חֲזוֹנָם לִבְלִי חָת!

וָאֶהְיֶה כְאֶחָד הָעוֹלֶה לָהֵיכָל –

וּבְיָדוֹ אֵין מִנְחָה, בִּכּוּרִים, אוֹ חַטָּאת..

ב

מְשַׁוְּעָה לַמָּרוֹם בִּצְרִיחִים, מִגְדָּלִים –

מִתְפַּלְּשָׁה בְּאֶבְלָהּ יְרוּשָׁלַיִם־הָעִיר.

חֲגוּרָה בְּאֵזוֹר חֲצֵרוֹת נִפְתָּלִים

וּשְׁוָקִים אֲפֵלִים, בָּם אֵזוֹב צָץ מִקִּיר.

תַּגָּרִים – וְרוֹכֵל הַמַּכְרִיז עַל רָבִיד.

מִתְגַּוְּנוֹת הַגְּלִימוֹת בְּכָל צֶבַע הוֹלֵם…

עִם פַּלְגֵי־הָאָדָם בְּחוּצוֹת עִיר־דָּוִד

הֲקוֹסֵם לִי עָבַר, אוֹ אֲנִי כְחוֹלֵם?

וְכֹה־טוֹב פֹּה לָנוּעַ אַלְמוֹנִי בֶּן־בְּלִי־שֵׁם,

מִנִּי שַׁעַר אֶל שַׁעַר כְּבֶן־מֶלֶךְ עָנִי –

וְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם פּוֹרְשִׂים יְדֵי־אֵם

קְרוֹבָה לִי, זָרָה – וּמַבּוּעַ דָּמִי..

ג

מִמְּבוֹי־הַמִּקְדָּשׁ, קִמְרוֹנָיו הָעוֹטְרִים,

אֶל הַכֹּתֶל פָּנִיתִי הָלוֹךְ וְיָרוֹד.

בְּנֵי־נֵכָר פֹּה נִצְּבוּ חַיָּלִים וְשׁוֹטְרִים;

וּפָשְׁטוּ אֶבְיוֹנִים כַּפֵּיהֶם־קְעָרוֹת..

וְנִשְׁעָן אֶל הַקִּיר בַּסִּמְטָה הַצָּרָה

אֲנִי דוּמָם וְאָבֵל וּבְפִי אֵין מִלָּה –

אֶל הַכֹּתֶל נָשָׂאתִי מֵאֶרֶץ זָרָה

כִּסּוּפֵי הָאָבוֹת, שֶׁגָּוְעוּ בִתְפִלָּה –

אִם גָּאָה בִי כַיָּם הָעֶלְבּוֹן וְהַמְּרִי –

הֵן לִבִּי מַאֲמִין בְּכָל פֶּלֶא בְלִי־נִיב..

זֶה הַקִּיר הָאִלֵּם וְזָקוּף עַד הַשִּׂיא –

הוּא אָטוּם כַּגּוֹרָל. כְּמַאֲוַי – הוּא שַׂגִּיב!

עֲלָמִים וִישִׁישִׁים פֹּה עוֹבְרִים זֶה־דוֹרוֹת –

גַּם צִלִּי יִמָּחֶה וְיַחֲלֹף לְלֹא־שׁוּב…

וָאַדְבִּיק לְאַבְנֵי־הַגָּזִית הַקָּרוֹת

שְׂפָתַי לוֹהֲטוֹת וּמִצְחִי הַצָּרוּב…

דגניה ב'.

תרפ"ז–תרצ"ג.

• ברוריה בן ברוך
• גלי סנדיק
• צחה וקנין-כרמל
• שלי אוקמן