ללאה

לִבִּי – עֻגָּב נִרְדָּם… עַל דֹּם־צְלִילִים,

נִשְׁמַט מִידֵי רוֹעֶה עַל חוֹף הַיְּאוֹר.

בַּחֲלֹף בֵּין סוּף הֲמִית גַּלֵּי הַיָּם –

יַקְשִׁיב לַהֵד וְרֶטֶט בּוֹ יֵעוֹר…

לִבִּי – עֻגָּב נִרְדָּם עַל הֵד־צְלִילִים…

עַל חוֹף הַיְּאוֹר עוֹרֵג בַּדּוּמִיָּה

לְיוֹם – תִּגַּע־בּוֹ יָד בְּרוּכָה, קַלָּה;

תַּרְעִיד נִימָיו־כְמֵהִים שִׁיר־הַלְּלוּיָהּ.

גָּהַר הַלַּיְלָה עַל כִּנֶּרֶת,

עָטְפָה שׁוּלֵי הַמֶּרְחַקִּים.

אֵי־שָׁם גַּלֵּי־יַרְדֵּן הוֹמִים;

אֵי־שָׁם מֵי־פֶּלֶג מְפַכִּים.

עַל הָרֵי־גּוֹלָן עָלָה הַסַּהַר –

הֵאִיר אֶת מִסְתְּרֵי הַיָּם;

גִּלָּה רָזֵי־גַּלָּיו נָמִים,

צְפוּנוֹת חֲלוֹמוֹתָיו אַיָּם:

אָכֵן, יֶשְׁנוֹ אַרְמוֹן־הַבְּדֹלַח

וְגַן־עֶדְנוֹ אָמְנָם קַיָּם..

זוֹ כִפַּת־הַקֶּסֶם הַזּוֹהֶרֶת..

זֶה נְתִיב־הַכֶּסֶף עַל הַיָּם..

נִפְתָּל מְאֹד הוּא הַנָּתִיב –

לְאָן דַּרְכּוֹ? מְבוֹאוֹ אַיֵּהוּ?

אַךְ בִּטְחוֹנוֹ הֵן כֹּה מַכְסִיף,

הֵן כֹּה מוֹשֵׁך, קוֹרֵא: הִנֵּהוּ!

רוֹטֵט שְׁבִיל־כֶּסֶף עַל הַיָּם.

נוֹהֶרֶת אֶרֶץ פֶּלֶא־רָז…

מִי אָמַר: הַכּוֹכָבִים רִמּוּנִי –

וְהַחֲלוֹם לָנֶצַח גָּז?

כּוֹכָבִים כַּעֲטָרָה לַבְּרוֹשׁ. תָּמָר נוֹשֵׂא כַפָּיִם.

שִׁטָּה יוֹנֶקֶת מִגַּלֵּי־הַחוֹף וְצִלָּהּ בַּמָּיִם.

זֶה דַי לְרוּחַ נְכֵאָה – וְכַצִפֹּר לָטוּס

תִּפְרֹשׂ כְּנָפַיִם…

מִלָּה אַחַת חַמָּה. מַבָּט שָׁקֵט וָרָךְ.

כַּף־יָד קַלָּה תִּגַּע בַּבֶּרֶךְ וּלְתֻמָּהּ תִּצְנָח.

זֶה דַי לְלֵב עֲטוּף־יָגוֹן, מְעֻנֶּה־הַצַּעַר,

כִּי יִסְלָח…

כְּעָלֶה בַשַּׁלֶּכֶת

סְחַרְחַר הָלַךְ הָרֹאשׁ..

כְּדָלִיּוֹת שָׁמְטוּ לִפְנֵי בוֹצֵר –

צָנְחוּ לְמַרְגְּלוֹת הַלַּיְלָה

שְׁנֵי זַלְזַלִּים..

הַלַּיִל רָן

עַל אֲמִירֵי בְרוֹשִׁים גְּבוֹהִים.

קָרְבוּ גְּפָנִים,

כְּעֵדֶר רְחֵלִים,

לַקָּשֶׁב.

עֻלְפּוּ הַמִּשְׁעֹלִים

מִנֹּגַהּ סַהַר..

פָּסַע וְרָן הַלַּיִל.

מָזַג עָסִיס בְּגַרְגְּרֵי־סְמָדָר:

בְּעִנְבֵי־בֹסֶר

מָהַל נִיחוֹחַ וְתִירוֹשׁ.

גָּמְלוּ הָאֶשְׁכֹּלוֹת..

שְׁנֵי זַלְזַלִּים (הַאֲנִי וְאַתְּ?) –

צָנְחוּ לְמַרְגְּלוֹת

הַלַּיְלָה;

כְּדָלִיּוֹת שָׁמְטוּ לִפְנֵי בוֹצֵר.

עֵת הַפְּרִי מָתוֹק וָעָז –

כְּעָלֶה בַשַּׁלֶּכֶת

סְחַרְחַר הוֹלֵךְ הָרֹאשׁ..

שִׁכּוֹר – וְלֹא מִיָּיִן.

יֵשׁ רְגָעִים בְּרוּכִים

וְאַתָּה כְעֵץ־שָׂדֶה:

מְלַבְלֵב חִיּוּך עַל הַשְּׂפָתַיִם,

בַּלֵּב שׁוֹפַעַת אַחֲוָה,

וְהַזְּרוֹעוֹת –

כִּזְמוֹרוֹת נוֹשְׂאוֹת עֲלֵה־שָׁלוֹם.

הָאשֶׁר, כְּפַרְפָּר לָבָן, יִגַּע בַּמֵּצַח,

יָנוּחַ עַל רִיסֵי־הָעָיִן…

אַל תָּנִיד עַפְעָף! פֶּן יִפְרַח־לוֹ –

וְאֵינֶנּוּ…

בְּצַד מִשְׁעֹל לָבָן,

בָּעֵשֶׂב הַיָּרוֹק,

תַּחַת שִׂיחֵי הַהֲדַסִּים –

עִם פְּעוּטִים מְשַׁעְשְׁעִים

בְּגַרְגְּרֵי הַפְּרִי.

קֶרֶן פָּז. אֲלֻמַּת אוֹר.

פַּס שְׁמֵי־תְּכֵלֶת – וְצִפֹּר.

מַלְבִּין פַּרְפָּר.

גִּמְגּוּם מִלִּים תַּמּוֹת;

צְחוֹק וּבְכִי עַל לֹא־דָבָר.

עַתָּה יָדַעְתִּי, שַׁלָּמָה הָאוֹר מָתוֹק…

בִּזְכוּת מִי תְכֻלִּים שָׁמַיִם –

וְנוֹתֵן רֵיחוֹ הַהֲדָס הַיָּרוֹק…

הוֹי, אַתָּה, הַשֶּׁמֶשׁ הַגָּדוֹל!

לָכֵן תִּסֹּב כָּל יוֹם

מִקֶּדֶם וְעַד יָם:

לְהַתְווֹת חִיּוּךְ עַל שִׂפְתֵי עוֹלָל,

לְיַבֵּשׁ דִּמְעָה בְעֵינֵי תִינוֹק…

כַּךְ כָּתְבָה בָאִגֶּרֶת (נָשְׂאָה גִבְעֹלִים,

פִּרְחֵי אֹדֶם וּתְכֵלֶת זְקוּפִים):

" – – וְקַבֵּל הַפְּרָחִים שֶׁבָּהָר פֹּה עוֹלִים:

רֵיחָנִים הֵם מְאֹד וְיָפִים.."

וְעָלוּ בִי יָמִים וְקָם זֵכֶר לֵילוֹת –

מִלִּבִּי כְבָר אָמַרְתִּי לִמְחֹק..

וָאַגִּישׁ אֶת שְׂפָתַי אֶל אֲבַק אֶצְבָּעוֹת

וָאֶשְׁאַף אֶת בָּשְׂמָן הָרָחוֹק..

אַךְ צִיצִים שֶׁקָמְלוּ וְיָבְשָׁה הַכֹּתֶרֶת –

מֶה עָגַמְתִּי־מְאֹד לְמַרְאָם..

אַהֲבָה וּפְרָחִים אֵין לַחֲנֹט בְּאִגֶּרֶת –

וְלוּ חַי וּמְשׁוֹבֵב־עוֹד רֵיחָם…

נַפְשִׁי בְּכַף־יָדֵךְ הִפְקַדְתִּי –

כְּגוֹזָל רַךְ־נוֹצָה וְחָמִים

שֶׁנָּפַל מִקִּנּוֹ,

קַן־צִפֹּר.

הֲאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים לָךְ –

כְּגוֹזָל בְּיַד יֶלֶד זְדוֹנִי וְתָמִים

מְצָאָהוּ בַדֶּרֶךְ?

הֲלֹא הָשֵׁב תְּשִׁיבִיהוּ

אֶל הַקֵּן.

אֶל כְּנַף־אֵם

מִמֶּנָּה נִדָּח –

וְאֵלֶיהָ תְּשׁוּקָתוֹ־עִוֶּרֶת.

נְדִיבוֹת פְּעָמַיִךְ

דָּרְכוּ סַף־בֵּיתִי לְעֵת צָהֳרָיִם!

כֹּה עָלַץ לִי הַשַּׁחַר – לֹא יָדַעְתִּי עַל מָה..

וַאֲנִי בָא לְנָוִי, כִּי גָּבַר הַשָּׁרָב

בַּשָּׂדֶה. כֹּחַ אַחֲלִיף לֶעָמָל הַמְּבֹרָךְ.

לֹא שַׁבָּת, לֹא מוֹעֵד – וַעֲטוּיָה אַתְּ צְחוֹר,

עָשִׂית שְׂעַר־רֹאשֵׁךְ, קַו־מִשְׁעֹל בּוֹ נָטוּי

וּשְׁתַּיִם קְוֻצּוֹת חוֹבְקוֹת צַוָּארֵךְ:

שָׂא עֵינֵיךָ, בָּחוּר!..

וָאָבוֹא לִקְרָאתֵךְ.

(עֵץ־רִמּוֹן מוּל הַפֶּתַח הֵנֵץ בְּאִבּוֹ.)

אֶלְפֹּת אֶת רֹאשֵׁךְ, אֶל לִבִּי אֲאַמְצֶנּוּ.

פָּנַיִךְ אֶרְאֶה, בַּת־גָּלִיל הַנָּאוָה,

וָאֶגַּע בְּמוֹ־פִי אֶל מִצְחֵךְ, אֶל הָרָם,

וָאֶשַּׁק אֶת מִשְׁעֹל־הַשֵּׂעָר הַזּוֹרֵחַ

כְּאָח־לָךְ וּבְכוֹר.

דְּבֵקָה בְחָזִי

אַתְּ כְּמֵהָה וְחוֹמֶדֶת חוֹבֶקֶת מָתְנַי –

וְנִלְאֶה קָדְקֳדֵךְ יִצְנַח עַל כְּתֵפִי.

פָּנַיִךְ אֶרְאֶה וְעֵינֵךְ אֲפֵלָה,

מִתְחַנֶּנֶת…

אֶרְחָמֵךְ, אֲחוֹתִי!

אֲסוֹכֵךְ עַפְעַפַּיִךְ בְּלִטּוּף אֶצְבָּעוֹת

וְחֶסֶד דּוֹבֶבֶת כַּף־יָדִי הַנֻּקְשָׁה:

עִם שֶׁמֶשׁ וָטַל כְּבָר הֵנֵץ הָרִמּוֹן..

כַּגֶזַע – מִשְׁעָן לְפִרְיוֹ לָךְ אֶהְיֶה;

אֱהִי־לָךְ צַמֶּרֶת – מָגֵן מִנִּי סָעַר..

הַלַּיְלָה – כְּתָמִיד:

לָשֵׂאת לִבִּי לְקֶסֶם־כּוֹכָבִים בָּרוֹם –

וְאֶת רַגְלַי לִשְׁמֹר בְּאֹרַח הַיָּשָׁר,

בְּדֶרֶךְ תֹּם.

וְטוֹב לִי – וְלֹא טוֹב

הַלַּיְלָה כְּתָמִיד.

כָּזֶה אֲנִי:

עֵץ שֶׁהִתְעָרָה עִם עֲצֵי־הַיַּעַר –

וְתוֹהֶה לְרָז שְׁבִילָיו הַנִּפְתָּלִים,

צוֹפֶה לַסַּעַר..

וְטוֹב לִי – וְלֹא טוֹב,

כִּי כָזֶה אֲנִי.