רפאל אליעז
מַאֲפִיּוֹת בַּלַּיְלָה (קִינוֹת)
בתוך: שירים: כרך שלישי – רָמוֹן

מַאֲפִיּוֹת בַּלַּיְלָה –

חַסְדָּן נִפְתָֹח עָלִים־עָלִים וְרֵיחַ שָד מָלֵא.

כּוֹכְבֵי סֻכָּר וּלְבוֹנָה – עָלִים־עָלִים…

הָאִישׁ אֲשֶׁר קָשַׁר חִבָּה לְאֵלֶּה,

הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ הַלַּיְלָה.


רֵעִי שֶׁלִּי,

נָחֹג אֶת הַפְּרִידָה בְּדוּמִיָּה,

וְנַעֲלֶה אִת שְׁמוֹ כְּבֹשֶׂם־לֶחֶם.

הוּא לֹא הָיָה הַטּוֹב בַּחֲבֵרִים,

כִּי הַנָּעִים.

מִבְּאֵרוֹ שָׁתִינוּ חֲלוֹמוֹת

וּמִיָּדָיו אָכַלְנוּ כְּעָכִים וְצִפֳּרֵי־בָּצֵק.


בַֹהֲמִירוֹ לִבּוֹ לְמַטְבְּעוֹת

וּמַטְבְּעוֹת לְאַהֲבַת־רֵעִים,

עָמַד אִתָּנוּ פֹּה

בְּהִיר שֵׂעָר וָעַיִן וּבִינָה.

הוּא לֹא הָיָה הַטּוֹב,

אַךְ בְּטַיְּלוֹ עַל גַּג שֶׁל בַּיִת מִתְמוֹטֵט,

פְּרָחִים שֶׁל אוֹר כָּחֹל נָשְׁרוּ עָלֵינוּ.

הוּא לֹא הָיָה הַטּוֹב,

אַךְ הוּא שֶׁהִזְהִירָנוּ:

עוֹרֵב שָׁחֹר נָחַת עַל הַמַּרְזֵב

וְעַל גַבּו הַשַּׁחַר…


אִישׁ לְבֵיתוֹ הָלַכְנוּ

וְהוּא לַפַּרְדֵּסִים הוֹרִישׁ נַפְשׁוֹ,

לַפַּת הַזֹּאת, אֲשֶׁר שְׂפָתַיִם לָהּ שֶׁל יֶלֶד.

רֵעַי שֶׁלִּי,

מִכָּאן וְעַד בֵּיתוֹ אַךְ פֶּסַע.

הוּא מֵת, אֲבָל בֵּיתוֹ עוֹד חַי.

נֵלֵךְ, אֵפוֹא, אֵלָיו.

פָּנֵינוּ יְקַדְּמוּ כְּלֵי־חֶרֶס עַתִּיקִים

וְהוּא לְיַד הַמְּזָוֶה יִשְׁלֹף גְּבִינוֹת וָיַיִן

וּצְרוֹר שִׁירֵי־עֵנָב מִגַּת־עֵינָיו.


“בַּלָדָה זוֹ עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלַי כָּתַבְתִּי.” –

כָּךְ יֹאמַר.

"בְּסַבְתָּא פְלוֹרָה יְדֻבַּר בָּהּ. נָא הַקְשִׁיבוּ.

תַּחַת הַתּוּת יָשְבָה. עַל עֵץ גִּיגִית.

אֶל הַתַּנוּר גִּדְּפָה:

"בְּחַשׁ, בְּחַשׁ בְּלֶהָבוֹת, זָקֵן שֶׁל אֵשׁ!'

מִשְּׁתֵּי יָדֶיהָ הַקְּמוּחוֹת יוֹנִים פָּרְחוּ.

"אֲנִי יוֹדַעַת סוֹד לִבְּךָ, נֶכְדִּי,

אִם עוֹד נוֹתְרָה חָכְמָה בְּעוֹלָמֵנוּ,

הֲרֵיהִי פֹּה בַּכְּעָכִים הַלָּלוּ…

– אָכִן, אִם יֵשׁ בִּי עֲלוּמִים וְרֹעַ־לֵב,

מִסָּבָתִי יָרַשְׁתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם…"


לְהַפְחִידָהּ חָפַצְתִּי פַּעַם:

חָתוּל שָׁחֹר חָמַק,

בָּרָק יָרֹק הוֹתִיר

עַל־פְּנֵי הַמִּדְרָכָה, –

“אִמְרִי מַה זֹּאת?”

"סִימַן מַזָּל, נֶכְדִּי, סִימַן מַזָּל!

חָתוּל יָרֹק בָּרָק יָרֹק –

תָּמִיד סִימַן מַזָּל!


הַיּוֹם תִּקְנֶה לְכַלָּתְךָ סוּדַר־קְטִיפָה.

הַיּוֹם תִּקְשֹׁר לָהּ קִשּׁוּרֵי זָהָב,

הַיּוֹם תָּבִיא אוֹתָהּ אֶל בֵּית אָבִיךָ.

אֲנִי אַבִּיט בָּהּ בַּחֲשַׁאי,

יָדַי אָשִׂים עַל תַּלְתַּלֶּיהָ,

צִפֹּרֶן אֲדֻמָה לְרַקּוֹתֶיהָ,

קָפֶה תֻּרְכִּי מָרִיר לְפִיהָ

וּכְעָכִים חַמִּים בֵּינוֹת שָׁדֶיהָ.

בֶּטֶן־סַפִּיר קְטַנָּה תִּהְיֶה לָהּ,

שִׁבְעָה נִינִים שֶׁל פָּז תִּתֵּן לִי.

לַבְּרִית עוּגַת שְׁקֵדִים וַעֲלֵי־רֹתֶם

וְקֶמַח צַח מִטַּחֲנוֹת הָרוּחַ

יָבִיא מַלְאָךְ לָבָן לְסַבְתָּא."


תַֹחַת הַתּוּת יָשְׁבָה. עַל עֵץ גִּיגִית.

וּכְעָכִים חַמִּים בֵּינוֹת שָׁדֶיהָ…


רֵעִים שֶׁלִּי,

נָחֹג אֶת הַפְּרִידָה בְּדוּמִיָּה.

הוּא מֵת.

מֵאָז חָדְלוּ מַאֲפִיּוֹת בַּלַּיְלָה מֵחַסְדָּן,

כָּבוּ בָּתֵּי־מַרְזֵחַ

וְצַדִּיקִים רוֹבְצִים לְמִפְתָּנָם.

הוּא לֹא הָיָה הַטּוֹב בֵּינֵינוּ;

אַךְ אֶת שִׁירוֹ נִזְכֹּר לָנֶצַח.


זָקִיף עֲרִירִי בְּסֻכַּת שֶׁלֶג הָיִיתָ.

אַהֲבָה אֱוִילִית סָגְרָה עָלֶיךָ כְּתַכְרִיךְ.

מַבָּטְךָ נִצַּת בַּמַּיִם וְכִבָּה כּוֹכָב.


מֵעַתָּה אַדַּרְתּוֹ הַכְּחֻלָּה יִפְשֹׁט הָרָקִיעַ

וְיִלְבַּשׁ לַיְלָה.

נִהְיֶה צוֹפִים כַּעֲנָנִים בַּשַּׁעַר,

אַךְ קוֹלְךָ, כָּרוּחַ שֶׁחָלְפָה בְּלִי שׁוּב,

לֹא יָבוֹא לִפְתֹּחַ.

נָעוּל בְּיוֹמְךָ הַלָּבָן

נָעוּל בְּלֵילְךָ הַלָּבָן

נָגַחְנוּ בְּךָ וְלֹא נַעֲנֵינוּ.


בְּאָהֳלֵי רִיסֶיךָ הַכְּבֵדִים

טָעַמְנוּ אֹשֶׁר מַר

כַּסָּפֵק הַזּוֹהֵר עַל דַּל שְׂפָתֶיךָ.


מֵעַתָּה אִם נִצְמָא לְסוֹדְךָ

לֹא מִיָּדְךָ נְבַקֵּשׁ פִּתְרוֹנוֹ.

אִם נְיַחֵל לְחֶמְלָה

לֹא גְּוִיָּתְךָ תָּחוּשׁ לְכַסּוֹתֵנוּ,

ולא כְּנַף־בְּדִיחָתְךָ,

שֶׁכָּתַבְתָּ בְּעֵט טָבוּל בְּמֶלַח אָצִיל.


עָנָף כָּרוּת נָפַלְתָּ עַל לִבֵּנוּ

וּבוֹ אַתָּה מַכֶּה

כְּאִלּוּ אָנוּ עֲפָרְךָ

וְאַתָּה הַשֹּׁרֶשׁ.


אֵיךְ נִכְתֹּב אֶת הַשִּׁיר

וּמָסַךְ הַדְּמָעוֹת בְּעֵינֵינוּ?

אֵיךְ נִכְתֹּב אֶת הַשִּׁיר

וּבְעַד עַרְפֶל הַנְּיָר

טַל דָּמְךָ הָאַחֲרוֹן מַאְדִּים?


וּבְעִיר הַמֵּתִים

יְזַמְּרוּ צִפֳּרֵי־יַעַר!

וּבְצֵל הַבְּרוֹשִׁים

יְתַנּוּ אֲהָבִים תְּמִימֵי־צַעַד!

אֵיךְ נִכְתֹּב אֶת הַשִּׁיר?


הִדְהַרְתַּנִי בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה

וּלְפֶתַע נִכְנַעְתָּ לַחֹמֶר.

עֲלוֹת עַל רֹאשׁ הַר צִוִּיתָ

וְרֹאשְׁךָ שָׁחוֹחַ: עָפָר־וָמֶלַח.

כִֹי אַבִּיט אֶל אַבְנֵי הַדְּמָמָה

וְיָדַי נִכְרָתוֹת עַד שֹׁרֶשׁ.

אַהֲבָתִי אֲבֵלָה נֶאֱסֶפֶת

בֵּין זְרוֹעוֹת, שֶׁהוֹשִׁיט לִי הַחוֹחַ.


מֵעַתָּה בְּמַלְכוּת הַשֵּׁמוֹת

גַּם שִׁמְךָ חָרוּת בַּגֶּשֶׁם.

מַרְסִיס מְפַרְפֵּר בַּזְּגוּגִית

זִכְרוֹנוֹת עַנְפֵי־אֹרֶן יָנִיבוּ.

עֲנָוָה, שֶׁנָּשָׂאתָ אִתְּךָ,

לֹא תִּמְחֶה גַּאֲוַת כְּאֵבֵנוּ.

לוּא תִּהְיֶה לִתְפִלַּת־שַׁחַר –

בַּשְּׁנִיָה כָּל בֹּקֶר נוֹלַדְתָּ!


כְּנַף־מְעִילְךָ צָפַן נִגּוּנִים,

שֶׁכְּמוֹתָם יִשְׁכְּנוֹ בְּחֵיק־יַעַר.

בְּחוֹל־נְעָלֶיךָ סְחַרְחַר

רוּחַ־אָבִיב שִׂחֵק לוֹ.

לוּא נִתַּן לִי לָלֶכֶת נִלְהָב

בְּעִקְּבוֹת עֲנָנֶיךָ

וְחָרַזְתִּי שַׁרְשֶׁרֶת הַזְּמַן,

שֶׁגָּנַבְתָּ!

עוֹד מְעַט לֹא תִּהְיֶה,

כִּי אִם קֶבֶר דּוֹבֵר אֶל קֶבֶר.

וְסוּמָא מְהַרְהֵר בַּשֶּׁמֶשׁ,

יַעֲמִיק לִרְאוֹת מֵעֵינֶיךָ.

לֹא תִּהְיָה אָלָּא עֵט מְנֻפָּץ

וְרַחַשׁ חוֹלֵף בְּאֶתְנַחְתָּא,

שֶׁהִגִּיעַ עַד סַף תְּהִלִּים

וְנָדַם.


יָשְׁבָה עַל הָרִצְפָּה כִּנְטוּעָה.

אַלּוֹן נְמוּךְ־קוֹמָה, שְׁחֹר עֲנָפִים.

סְבִיבָה תְּרֵיסַר בָּנִים זָרִים,

שֶׁמֵּעַתָּה הֵם יְלָדֶיהָ.

"לְכוּ לַשֶּׁמֶשׁ, יְלָדִים,

אֲנִי אֶסְרֹג מְעַט."


הַיְלָדִים קָמִים לָלֶכֶת.

אַךְ הֵם אֵינָם זָזִים וּמוֹסִיפִים לָשֶׁבֶת.

הַכֹּחַ שֶׁמְּשָכָם אֵלֶיהָ –

עוֹפֶרֶת עֲצוּבָה וּרְסוּסַת זְהַב־דְּמָעוֹת,

אוֹ הַטֵּרוּף שֶׁבְּעֵינֶיהָ הַשְּׁקֵטוֹת?

הִיא מְדַבֶּרֶת כְּמוֹ הֵד,

קוֹלָה יוֹצֵא מִלְּחָיֶיהָ הַחוּמוֹת

כְּמוֹ מִבֵּין סְלָעִים.


"רָאִיתִי אֶת גּוּפוֹ בַּחֲלוֹמִי.

הוּא לֹא הָיָה עוֹד צְרוֹר לָבָן.

הוּא רָץ בֵּין הַגַּלִּים

וְנֶאֱחַז בַּקֶּצֶף וְחוֹזֵר לָנוּחַ עַל בִּרְכַּי.


אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא מִשַּׁיִשׁ.

לֹא צְרוֹר לָבָן, רוֹטֵט.

לֹא, לֹא! הַבֵּן הוּא מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

לֹא הַצּוּרָה וְלּא הַצֶּבַע בְּנִי.

הַצִּפִּיָּה אֵלָיו – זֶה בְּנִי.

דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת – בְּנִי.

יָדַי לֵאוֹת מִשֵּׂאת פָּנָיו הַדּוֹעֲכוֹת –

זוֹ הַלֵּאוּת הִיא בְּנִי.

אַבְנֵי יֵאוּשׁ אֲנִי שׁוֹבֶרֶת – זֶה בְּני.

אֲבָל לֹא צֶבַע! בְּיִחוּד לֹא הָאָדֹם!

יֵשׁ לְכַבּוֹת אֶת כָּל פִרְחֵי הָאֹדֶם בַּשָּׂדוֹת,

אֶת השּׁוֹשָׁן, אֶת הַשְּׁקִיעָה הָאֲדֻמָּה,

אֶת הַשְּׂמָלוֹת הָאֲדֻמּוֹת,

הַסֹּמֶק בִּלְחָיֵי הָעֲלָמוֹת,

אֲשֶׁר אַחַת בָּהֶן הִיא כַּלָּתִי.

מַדּוּעַ הִיא אֵינֶנָּה פֹּה?

אִמְרוּ לָהּ, כִּי תָּבוֹא.

אִמְרוּ לָהּ, כִּי פָּנָיו הֵם כְּפָנַי,

פָּנָיו, שֶׁלֹּא לָבְשׁוּ קְמָטִים

וְיִוָּתְרוּ לָנֶצַח חֲלָקִים.

לְכוּ לַשֶּׁמֶשׁ, יְלָדִים,

אֲנִי אֶסְרֹג מְעַט."


הַיְלָדִים אֵינָם זָזִים.

הַכֹּחַ שֶׁמְּשָׁכָם אֵלַיהָ לֹא־נִתְפָּשׂ.

יַחְשִׁיךְ וְאָז יֵלְכוּ.

"אֶתְמוֹל הִבַּטְתִּי בָּרְאִי.

הַמָּוֶת שֶׁחָזִיתִי בַּשִּׁירִים, בָּעֲנָנִים –

עַכְשָו בֶּן־בַּית לִי.

מֵצִיץ מִן הָרְאִי

וְהָרְאִי הוּא מוּל הַדֶּלֶת.

לֹא יַעֲבֹר הַסַּף.

יַבִּיט כְּמוֹ שָׁכֵן וִיבָרְכֵנִי.

עַל תְּבוּנָתִי הוּא יְשַׁבְּחֵנִי.

עַל רְאִיַּת הַקֵּץ

כִּרְאוֹת כִּתְרוֹ שֶׁל יוֹם אוֹ מֶלֶךְ.

אַךְ נְחֶמְיָה – לֹא מֵת כִּי אִם נָפַל.

תָּמִיד הָיָה נוֹפֵל

תָּמִיד קָם עַל רַגְלָיו…"


אַל תִּשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם בָּנַיִךְ, יַקִּירָה!

הֵם צָרְרוּ קוֹלֵךְ בַּדָּם.

לֵיל־בַּרְזִלִּים מֵעִיק עַל צַלְעוֹתַיִךְ.

שְׂפָתַיִךְ חֲשׁוּקוֹת

לְבַל תָּגִיחַ זַעֲקַת־נָחָשׁ־בּוֹעֵר מִפִּיךְ.


זָכַרְתְּ אֶת מַכְאוֹבַיִךְ, שֶׁנָּתְנוּ

לִפְרִי בִּטְנֵךְ גְּוִיָּה לוֹהֶטֶת וְכִנּוֹר

וְהַשִּׂנְאָה שׁוֹצֶפֶת בָּךְ כְּנַחַל אֶרֶס:

"מִי גֶּבֶר וְלִבּוֹ מָלֵא פְּרָחִים,

מִי גֶּבֶר וּבָנָיו שׁוֹלֵחַ

לְמַאֲכֹלֶת אֲדָמָה טְרוּשָׁה,

אֶל אֲפֵלָה נוֹשֶׁכֶת אֶת בְּשָׂרָם הַשָּׁר?

מִי גֶּבֶר וְיִרְאֵם בְּמוֹ עֵינָיו

כְּשֶׁיִּהְיוּ לְאֶבֶן חֲשׂוּפָה בֵּין אֲבָנִים?

לִשְׁבִיל בּוֹ יְטַיְּלוּ נֶאֱהָבִים זָרִים?

לִסְעֻדָּה דְּשֵׁנָה יֹאכְלוּהָ אֲחֵרִים?

הַמְסֻבִּים הַאִם יִשְׂמַח לִבָּם בְּיַיִן?"


צְמַרְמֹרֶת בַּמַּרְאָה חוֹלֶפֶת

וְעַל פָּנַיִךְ הַקָּרוֹת – קְלָלָה.


מֵעֵבֶר לִזְגוּגִית עוֹמֶמֶת

יַעַר שֶׁל נֵרוֹת יָנוּעַ.

הַדּוּמִיָּה לוֹבֶשֶׁת חַג,

פּוֹעֶמֶת כִּשְׁתִיקָה שֶׁל אוֹהֲבִים.


תַּהֲלוּכָה שֶׁל מַבָּטִים שְׂרוּפִים.

אָנוּ לוֹמְדִים אֶת לַחַן הַפְּסִיעוֹת,

אַךְ לֹא נוּכַל לָשִׁיר.

אָנוּ רוֹאִים אֵיךְ נוֹף־מִלִּים חָדָשׁ

צוֹמֵחַ בְּעֵינֵי הַשַּׁכּוּלִים,

אַךְ לֹא נוּכַל לִקְרֹא.

אָנוּ חָשִׁים בְּסֵדֶר־הַדְּבָרִים,

שֶׁהִתְהַוָּה מִשֶּׁלֶג־לְבָבוֹת,

אַךְ אָנוּ שָׁם נָכְרִים.


תָּוִים אִלְּמִים נֶאֱרָגִים לְזֶמֶר

לְזֵכֶר הַחַיִּים אַחֲרֵי הַמָּוֶת

וְהַמֵּתִים־בְּטֶרֶם־מָוֶת

בּוֹשִׁים מִקֹּצֶר יְגוֹנָם.


לַשָּׁוְא נִסִּינוּ לְפָרֵשׁ נַפְשָׁם בְּסֵמֶל צַח.

מִפְלָט בִּקַּשְׁנוּ בְּשַׁלְוָה נוֹעֶזֶת.

שָׁקַדְנוּ לְטַהֵר כָּל חֵפֶץ מִסִּיגִים

לְמַעַן כִּי יִזְהַר

גַּלְמוּד, יַצִּיב, לָטוּשׁ.


הַחֲלֻדָּה, הַטַּחַב, הַתִּפְלוּת, הָעֹנִי –

הַאִם יֻתְּכוּ לְפַעֲמוֹן אַדִּיר

מֵפִיק צְלִילִים כֹּה חֲרִישִׁיִּים,

שֶׁרַק הַלֵּב יַשְׂכִּיל עוֹד לְקָלְטָם?


הֵם יִדְמוּ, אוּלַי, לְהֵד

הַמִּתְלַבֵּט בֵּין הַר לְהַר?

לִרְסִיסֵי סוּפָה מַכָּה בַּחֲלוֹמוֹת?

לְזִיק תִּקְוָה נוֹאֶשֶׁת הָרוֹאָה

שֶׁמֶשׁ פְּצוּעָה עוֹלָה וּמְחַיֶּכֶת?


שׁוֹכֵן־עָפָר מֵחֲרִיצֵי קִבְרוֹ

יַבִּיט אֶל יְתוֹמָיו

אַךְ תְּפִלָּתוֹ תִּשְׁמַע רִמַּת הָאָרֶץ.


נָשִׁים תּוּגַת יָפְיָן נִדּוֹן לִבֹּל.

כַּלּוֹת כּוֹכְבֵי־חִנָּן

יִכְבּוּ מִבְּלִי יָאִירוּ.


רַק נְעָרוֹת קְטַנּוֹת רוֹקְמוֹת

שְׁלַל־אַגָּדוֹת בְּחוּט וָצֶבַע,

אֲשֶׁר נִטְווּ מֵעֶצֶב וּתְמִימוּת.

לָהֶן נָהִיר מְאֹד, כִּי הָאַחִים

יָגִיחוּ מִגְּבִישֵׁי הַמַּצֵּבוֹת

לְהִוָּלֵד שֵׁנִית לְמַעַן יְשַׂמְּחוּ

כָּל רֶחֶם אֲבֵלָה וַעֲקָרָה.

עַד נֵצַח.


וּבְכֵן, אִמִּי, הַגּוּף הַזֶּה!

מַתְּנַת צִירַיִךְ וְאַהֲבָתֵךְ

אֵינֶנִּי בּוֹשׁ בּוֹ:

קַל כְּנוֹצָה וְעַז כְּיַהֲלוֹם.

גַּם לֹא גֵּאֶה אֲנִי עָלָיו:

הָרִים וּנְהָרוֹת יָפוּ מִמֶּנּוּ.

אֲבָל, אִמִּי שֶׁלִּי,

הַאִם בַּחֲלוֹמוֹת רָעִים

רָאִית גּוּפִי לְלֹא חֲלוֹם?

פָּרוּץ לְעוֹף־שָׁמַיִם,

פָּתוּחַ לְרִמָּה.

עֵר לָרוּחוֹת, שֶׁנֶּאֶלְמָה שְׂפָתָם.

הַשֶּׁמֶשׁ כְּחֻלְיַּת־פֶּחָם עָלַי.

בְּלֹא נִיצוֹץ.

מַתַּת צִירַיִךְ וְאַהֲבָתֵךְ הָיִיתִי,

כּוֹכָב בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים חַמִּים הָיִיתִי,

גֶּבֶר דּוֹרֵךְ עַל פִּרְחֵי בָּר הָיִיתִי.

עַתָּה אֵינִי יַנְשׁוּף סוּמָא.

לֹא נְמָלָה הוֹפֶכֶת פֶּלַח שֶׁל גַּרְגִּיר חִטָּה.

הַנֵּר דָּלוּק וְלֹא יָאִיר.

הַשֶּׁקֶט עֵר וְלֹא יִשְׁמַע.

מִדְבָּר שֶׁל צֵל בְּלִי עֹמֶק וּבְלִי צְלִיל.

הַאִם תַּשְלִי נַפְשֵׁךְ כִּי נְקִיפַת מַצְפּוּן

תָּעִיר אֶת הַדְּמָמָה?

אֲנִי, אִמִּי, מֵעֵבֶר לַדְּמָמָה!


הָשִׁיבוּ לִילוּד־אִשָּׁה אֶת הָאִשָּׁה

וּמָוֶת שֶׁכִּסָּהוּ בְּכַפּוֹת שֶׁל קֶרַח

לְנַחַל־כּוֹכָבִים יִמּוֹג.

הָשִׁיבוּ לוֹ אֶת הַשַּׁלְוָה הַלְּבָנָה

אֲשֶׁר פָּרְחָה שָׁנִי בְּצֵל אֲהוּבָתוֹ

וְשׁוּב יִתְפַּרְכְּסוּ גֻּלּוֹת־עֵינָיו

כְּמוֹ עוֹפוֹת־הַבָּר בְּחֹפֶשׁ־יְעָרִים.


אַחַר מִטַּת הַמֵּת עָמְדָה הָאַלְמָנָה מִלֶּכֶת.

עָמְדָה הָאֵם.

הַבַּת.

עָמְדוּ רֵעִים וּרְעָיוֹת.

שָׁמְעוּ לְקוֹל הַמֵּת.


"הֵבֵאתִי לָךְ מַחֲרֹזֶת גַּחֲלִילִים מִמַּסָּעַי.

הַנְּשִׁיקָה אֲשֶׁר גָּמַעְתִּי בְּצֵאתִי לַדֶּרֶךְ

מִגְּבִיעַ־רִמּוֹנִים נִתְּנָה לִי.

רְדִיד שֶׁל דִּמְדּוּמִים חַמִּים כַּנֶּפֶשׁ

יָרַד עָלַי מִתּוֹךְ מַבַּט בִּתִּי.

אִמִּי חִיְּכָה.

בְּלֵב עָשִׁיר חָזַרְתִּי אֶל בֵּיתִי.


רוּחוֹת טוֹבִים חִבְּרוּ אֶת חֻלְצָתֵךְ

אֶל חֻלְצָתִי.

הַיּוֹם הַזֶּה לֹא יִגָּמֵר לָנֶצַח.

הוּא יְדַלֵּג עַל פֶּצַע־אֵין־לוֹ־כַּפָּרָה,

הוּא יְדַלֵּג עַל דֶּמַע־לַעֲנָה,

הוּא יְדַלֵּג עַל קֶבֶר.

לְמַעַן נַעֲבֹר בַּגֶּשֶׁר,

לְמַעַן נִכָּנֵס בַּשַּׁעַר,

לְמַעַן, רַק לְמַעַן…"


הָאַלְמָנָה –

צְעִיף־הַשְּׁכוֹל נָשְׂאָה הָרוּחַ.

הַבַּת –

עֵינֶיהָ בַּאֲבִיב הָאִילָנוֹת.

הָאֵם:

בְּנִי, בְּנִי…


"נָשָׂאנוּ הַשָּׁרָב בִּשְׁנַיִם.

פָּרַקְנוּ אֶת חֻמּוֹ בְּצֵל־שְׂדֵרָה בִּשְׁנַיִם.

מִתַּחַת לְרִיסַיִךְ

נִקְוֹות טִפּוֹת זֵעָה וּשְׂרָף שֶׁל אֹרֶן.

גּוּפֵךְ נָטַע בִּי הַחֶדְוָה לְבֹשֶׂם,

לְטַעַם הַנָּזִיד, לְקֶשֶׁב הָרָהִיט,

לְהִבְהוּבֵי פְּרָטִים,

שֶׁחַיֵּיהֶם פָּחוֹת מֵהֶרֶף־עַיִן.

גּוּפֵךְ הָיָה לִי סוֹד

וּפִעְנוּחַ,

יְסוֹד אָפֵל לְמֶרֶד

וְסַם־כְּנִיעָה מַשְׁלִים וּמְשַׁחְרֵר.

מַרְאוֹת־פְּלָאִים לְאֵין מִסְפָּר

אֲנִי חַיָּב לוֹ.

הַאִם רָאִית גַּם אַתְּ

בְּעַד בֵּיתֵנוּ שֶׂה לָבָן

לוֹחֵךְ בִּשְׁטִיחַ הַזְּרִיחָה?"


הַמְלַוִּים עָמְדוּ לְיַד הַמַּצֵּבוֹת

בְּרִחוּק־מָה כְּאִלּוּ זֶה עַתָּה חָזְרוּ

מִטִּיוּלָם בָּאָחוּ. הֲשׁוֹמְעִים הֵם?


"הַבֹּקֶר נַאֲרִיךְ לִשְׁכַּב בְּמִטָּתֵנוּ

וְנִזְכֹּר שֶׁהַכְּאֵב אֵינוֹ מַכְאִיב,

וּלְמַעַן כִּי נָחוּשׁ בְּנוֹכְחוּת קוֹרֶנֶת,

שֶׁאֵין עִמָּהּ לֹא עֶצֶב חֲסַר־פֵּשֶׁר,

לֹא אֲנָחוֹת אֲשֶׁר נוֹלְדוֹּ בְּלֵב מָלֵא

וְלֹא פְּלִיאַת־חַיִּים רוֹעֶשֶׁת,

כִּי אִם קֻרְטוֹב תְּבוּנָה עִלֶּגֶת,

שִׁדַּי בָּהּ לְהֵיטִיב אֶת הַסְּדִינִים,

לָשִׂים מְעַט פְּרָחִים בְּצִנְצָנוֹת,

לִפְתֹּחַ אֶשְׁנַבִּים לַשֶּׁמֶשׁ וְלָרוּחַ,

עַד כִּי אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּמְעַט בְּכַעַס:

הוֹ, אֵין מָנוֹס מֵאֹשֶׁר!

מַדּוּעַ לֹא גִּלִּיתִי אֶת אָזְנֵךְ?

כִּי הִיא הָיְתָה צְמוּדָה לְצַוָּארִי.

פָּחַדְתִּי מִתְּרוּעַת־הַחַי כְּמוֹ מֵחֵטְא.

עַכְשָׁו כָּל הַדְּמָמוֹת יַכְרִיזוּ:

שֶׁלָּךְ אֲנִי עַד קֶבֶר!"


“כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה פְּרָחִים,”

חָשְׁבָה הָאַלְמָנָה.

“אָבִי הָיָה אָהוּב עַל הַבְּרִיּוֹת,”

חָשְׁבָה הַבַּת.

“בְּנִי, בְּנִי,”

חָשְׁבָה הָאֵם.


שֶׁלָּךְ אֲנִי כְּמוֹ כַּלְבֵּנוּ תָּם!

כַּלְבֵּנוּ תָּם, אֲדוֹן הַבַּיִת, אִישׁ סוֹדִי.

בִּשְׂפַת כְּלָבִים תַּמָּה

נָבַחְתִּי בְּאָזְנָיו אֶת קִנְאָתִי.

הַאִם עוֹד לֹא הָרְעַל כַּלְבֵּנוּ תָּם?

נָבַחְתִּי לוֹ, שֶׁהָאִשָּׁה

נָתְנָה תַּעֲלוּלֶיה לְזָרִים.

הָיָה לֵיל חֹרֶף.

שָׂנֵאתִי אֶת הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה.

עֲזָר־נָא לִי לִשְׂנֹא, כַּלְבֵּנוּ תָּם!

כְּשֶׁאֶחְדַּל, יִהְיֶה לִבִּי הַמֵּת טָהוֹר כָּמוֹךָ.

עַתָּה הַכֹּל הוּשַׁב לִי.

לְנַחַל כּוֹכָבִים נִתַּץ הַקֶּרַח.

הוּשְׁבוּ לִי גַּם יָדַי לִטֹּל בָּהֶן אֶת הַגְּזֵלָה!"

"רוּחַ שְׁחֹרָה חָלְפָה בֵּין הָבְּרוֹשִׁים.

עַל גַּב הָאֶבֶן מֵעָלַי

נָפְלָה דִּמְעָה וְהִתְנַפְּצָה לְאֶלֶף שֶׁמֶשׁ…

בִּתִּי, בִּתִּי, הַשּׁוֹבֵבָה!"


לֶחְיֵךְ שָׁקוּף, חֲדַל וְרִידִים.

לֵילוֹת הַרְבֵּה אָגַרְתְּ צִנָּה וָפַחַד

לֶחְיֵךְ נִצְמַד לְאֶבֶן שִׁכּוֹרִה מִשֶּׁמֶשׁ.

הַקֶּבֶר לֹא הָיָה עוֹד גּוּף נִשְׁכָּח,

שֶׁהַבְּרוֹשִׁים נָגְעוּ בּוֹ

כְּשֶׁהַסְּתָו הִבְרִיךְ אֶת עַנְפֵיהֶם לָאָרֶץ

וְהֵם בָּכוּ עַד קְצֵה הַשָּׁרָשִׁים.


הַקֶּבֶר הוּא חֻמּוֹ שֶׁל גֶּבֶר־אֲהוּבֵךְ

שֶׁהִתְחַלְחֵל, נִפְתַּל וְנֶאֱבַק בָּךְ.

עֵינַיִךְ שֶׁדָּלְקוּ אֵי־פַּעַם עַל עֵינָיו

שְׁקוּעוֹת בְּצֵל וָרֹֹד.


הַזִּכָּרוֹן נוֹקֵב כְּלַהֲבוֹ שֶׁל תַּעַר.

דְּמָמָה קֵיצִית שֶׁל נוּרִיּוֹת חַמּוֹת

וְחַרְצִיּוֹת בְּרוּרוֹת

יוֹרֶדֶת עִם מַשָּׁב רַחוּם עָלַיִךְ,

תְּשׁוּקָה לִצְחוֹק וְחֶנֶק מְהַנֶּה בְּפִיךְ.


עַל סַף הַזְּעָקָה אַתְּ מִזְדַּקֶּפֶת.

נִכְלֶמֶת מְבַקֶּשֶׁת פְּדוּת מֵאֵפֶר,

מֵאֶבֶן שֶׁשּׁוֹאֶבֶת זְרוֹעוֹתַיִךְ.


מִשַּׁרְשְׁרוֹת שֶׁל מַצֵּבוֹת אַתְּ מִשְׁתַּחְרֶרֶת.

בֵּינוֹת שִׂיחֵי הֲדַס מְפַלֶּסֶת שְׁבִיל.

אַתְּ – מַרְדָנִית נִזְעֶמֶת –

רוֹקַעַת בְּרַגְלַיִךְ עַל קִבְרֵי זָרִים

וְאָצָה אֶל הַשַּׁעַר.


קַבְּצָן צַדִּיק מָלֵא חֶדְוַת חַיִּים וְנִסָּיוֹן

חוֹסֵם דַּרְכֵּךְ:

"לְכִי לְאַט, אִשָּׁה!

הִתְפַּלְּלִי בְּלַחַשׁ!

הָאֵל יִתֵּן לָךְ גֶּבֶר חַי!"


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!