סימצ'ו איסאקוב

שָׁעוֹן יָשָׁן וּמְיֻשָּׁן

חָדַל מִלְּטַקְטֵק.

עַכְשָׁו הוּא נָח עַל הַשֻּׁלְחָן —

שׁוֹתֵק.


וּבְלִבִּי חוֹלֶפֶת מַחֲשָׁבָה

כֹּה נִשְׂגָּבָה:

לִבִּי שֶׁלִּי פּוֹעֵם!

אַךְ פֶּתַע מִתְעוֹרֵר

סָפֵק קוֹדֵר

וּבְאָזְנַי נוֹאֵם:


הֵן לֹא יִרְחַק הַיּוֹם

וּלְבָבְךָ שֶׁלְּךָ יִדֹּם

וְאִלּוּ הַשָּׁעוֹן יָשָׁן

וּמְקֻלְקָל

עוֹד יְתֻקַּן

וְיִתְפַּעֵם!


זֶה הַסַּרְטָן, לוּלֵי מִהֵר

לְהַכִּישֵׁךְ אִמִּי!

לִבֵּךְ עוֹד חַי וּמְפַרְפֵּר.

בּוֹאִי, אִם כֵּן. נָשִׂיחַ כְּתָמִיד.


רֵעִים לִי אַמִּיצִים וְיִשְׁרֵי־דֶרֶךְ.

אֲנִי לוֹחֵם וְצַעֲדִי אֵיתָן.

אֶת שְׂפַת הַחֲרוּזִים אֲנִי יוֹדֵעַ.

עֵינַיִךְ הָרוֹאוֹת — אֲנִי פַּיְּטָן.


עוֹד אֶזְכְּרֵךְ דּוֹבֶרֶת וְזוֹעֶמֶת.

רַק בְּעֵינַיִךְ זִיק־חִיּוּךְ זוֹהֵר:

'מִן הַשִּׁירִים אֵין לְהוֹצִיא פַּת לֶחֶם.

לֵךְ, בְּנִי, וּלְמַד נָא מַשֶּׁהוּ אַחֵר!"


הֵן לֹא־אַחַת רָאִיתִי בְּיָדַיִךְ

שִׁירַי הַנֶּהֱנִים מִמַּגָּעֵךְ הָרַךְ.

אִתָּךְ הִרְגִּישׁוּ הֵם כְּמוֹ בַּבַּיִת.

כְּאִלּוּ הֵם הַיְלָדִים שֶׁלָּךְ.


נָהַגְתְּ לוֹמַר לִי: "בְּנִי, רְאֵה יָמֶיךָ:

חוֹלְפִים הֵם בְּלִי תָחוּשׁ בַּעֲלוּמֶיךָ!

וְכִי אַתָּה בְּאֶפֶס כֹּחוֹתֶיךָ

תִּגְאַל עוֹלָם

מֻשְׁחָת וּמְטֻמְטָם?"


אֲבָל אִם בְּנֵךְ, מַרְדָן וְשֵׁד מִשַּׁחַת, —

אַבְנֵי־מִלִּים הֵטִיחַ אֶל חֵיקָם

שֶׁל בְּנֵי עַוְלָה וְעוֹלָמָם גַּם יַחַד —

הֲלֹא, בְּנִיעַ־רֹאשׁ, לְמַעֲשַׂי הִסְכַּמְתְּ!


בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית מִשְּׂמֹאלְךָ

גָּר הָרוֹפֵא שֶׁלְּךָ.

בַּמַּדְרֵגוֹת אַתָּה עוֹלֶה לְאַט.

אַתָּה לְבַד

וְהַכְּאֵב

נוֹקֵב, נוֹקֵב!

בִּבְשַׂר־גּוֹפְךָ הוּא מִתְרוֹצֵץ

כִּמְכַשֵּׁף

וְצִפָּרְנָיו בְּךָ נוֹעֵץ.

אֶת מַבָּטְךָ הוֹפֵךְ הוּא לְעָנָָן

וּמִצְחֲךָ לְלַהַב־אֵשׁ לָבָן!


בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית מִשְּׂמֹאלְךָ

גָּר הָרוֹפֵא שֶׁלְּךָ.

בָּשָׂר וָדָם — הָעֶצֶב לוֹ בֶּן־לְוָיָה

וְהַתִּקְוָה — חוֹמַת־מָגֵן וְרַעְיָה.

זוֹ הַתּוֹרָה יָדַעְתָּ בְּעַל פֶּה,

אַף עַל פִּי כֵן אֵין הַכְּאֵב מַרְפֶּה.

עֲקִיצוֹתָיו בְּקִרְבְּךָ רוֹקְדוֹת

כְּמוֹ סִכּוֹת חַדּוֹת.

הוֹלֵךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִקְרָאתְךָ,

קוֹשֵׁר אִתְּךָ שִׂיחָה.

אַתָּה אוֹמֵר לוֹ: לֹא!

וְהוּא טוֹעֵן:

הָא, כֵּן!

חַכֵּה! יֵשׁ לִי רוֹפֵא חָכָם —

הוּא שָׁם!


בַּמַּדְרֵגוֹת אַתָּה עוֹלֶה לְאַט־ לְאַט

בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית מִשְּׂמֹאלְךָ

גָּר הָרוֹפֵא שֶׁלְּךָ.

הַמְתֵּן, הַמְתֵּן מְעַט!

כִּי רַקּוֹתֶיךָ הֵן סַדָּן לוֹהֵט

וְכָל עָצָב הוֹלֵם בּוֹ כְּפַטִּישׁ כָּבֵד!

לַשֶּׁמֶשׁ שְׁלַח מַבָּט!

מַצַּב־רוּחָהּ כְּמוֹ לִפְנֵי פְּרִידָה:

יָדַיִם הִיא אֵלֶיךָ מוֹשִׁיטָה,

אַתָּה מַחֲרִישׁ וּבְלִי הַסֵּס

לְמַעְלָה מְטַפֵּס…


רָאִיתָ שׁוֹשַׁנִּים וַדַּאי,

אֲשֶׁר נוֹבְלוֹת בְּיֶרַח מַאי:

הֵן מַחְוִירוֹת כָּאֵפֶר,

סוֹפָן הוּא כְּסוֹפְךָ —

שַׁחֶפֶת!

רְאֵה! זוֹ גְוִיָּתְךָ —

הִיא שָׁם בִּקְצֵה הַמַּדְרֵגוֹת, לְמַטָּה!

כֵּן, זֶה הַקֵּץ!

אַךְ מַה לְּךָ? אַתָּה קוֹפֵץ?!

חַכֵּה, חַכֵּה! כְּלוּם הִשְׁתַּגַּעְתָּ?

וְכִי אַבְנֵי־בָּרָד הֻכּוּ רַגְלֶיךָ?

הֵן מְסָרְבוֹת לָלֶכֶת!

אַתָּה מֵאִיץ בָּהֶן: חִזְקוּ רַגְלַי!

וּבְלִבְּךָ אַתָּה לוֹחֵשׁ:

אוּלַי!


בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית מִשְּׂמֹאלְךָ

גָּר הָרוֹפֵא שֶׁלְּךָ.

עוֹד מַדְרֵגוֹת מִסְפָּר.

עוֹד מַאֲמָץ זָעִיר!

אַתָּה פּוֹסֵעַ צַעַד־צַעַד. מִתְעַכֵּב.

לַעֲזָאזֵל! הַכֹּל כּוֹאֵב!

מַה תְּסַפֵּר לוֹ? אֵיךְ תַּסְבִּיר?


נִפְתַּחַת דֶּלֶת.

נִסְגֶּרֶת דֶּלֶת.

וְהָרוֹפֵא בְּהַבָּעָה צוֹהֶלֶת

מַקְבִּיל פָּנֶיךָ, כַּמּוּבָן,

כֻּלּוֹ חִיּוּךְ, כֻּלּוֹ לָבָן.

"נָא הִתְפַּשֵׁט, בָּחוּר!…

אָכֵן, בָּרוּר, בָּרוּר,

הַכֹּל זֶה פַּחַד שָׁוְא.

נָא הִתְלַבֵּשׁ עַכְשָׁו!

אַתָּה בָּרִיא כַּשּׁוֹר.

וְשָׂא שָׁלוֹם וָאוֹר!"

לְיַד הַדֶּלֶת

שׁוּב הַבָּעָה צוֹהֶלֶת

כַּמּוּבָן,

שׁוּב הָרוֹפֵא כֻּלּוֹ חִיּוּךְ,

כֻּלּוֹ לָבָן!


“שָׁלוֹם וָאוֹר!”…

אַתָּה כְּבָר טָס!


עוֹד לֹא הִצַּגְתָּ רֶגֶל

בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה

וּכְבָר הִיא מְדַלֶּגֶת

מֵעַל הַתַּחְתּוֹנָה!

הֵיכָן הָלְכוּ פָּנֶיךָ הַחִוְרוֹת?

אַתָּה לוֹחֵץ יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְהוֹדוֹת

גַּם לְהַפְצִיר שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח:

“תָּבוֹאִי גַם מָחָר! אֲנִי שֶׁלָּךְ!”

וְהִיא עוֹנָה בְּרֹב חִבָּה:

“אָבוֹא בְּחֵפֶץ לֵב. תּוֹדָה רַבָּה!”


— נַסֵּה נָא עוֹד פַּעַם וְשֶׁמָּא תַשְׂכִּיל

לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר לֹא מָצָאתָ עַד הֵנָּה!

דִּיאוֹגֶנֶס,

אוֹר בַּפָּנָס הַעֲלֵה נָא!

— צַר לִי מְאֹד, אַךְ אֵין בּוֹ פְּתִיל.


— אַל תִּדְאַג! פְּתִיל חָדָשׁ אֲנַדֵּב.

הוּא נִגְזַר מִלִּבִּי, הַאֲמֵן נָא!

דִּיאוֹגֶנֶס,

אוֹר בַּפָּנָס הַעֲלֵה נָא!

— צַר לִי מְאֹד, אַךְ אֵין בּוֹ נֵפְט.


— אֵין דָּבָר! חַתֵּךְ אֶת וְרִידַי, בָּחוּר,

דָּמִי הַחַם בִּמְקוֹם הַנֵּפְט אֶתֵּנָּה.

דִּיאוֹגֶנֶס,

אוֹר בַּפָּנָס הַעֲלֵה נָא!

— צַר לִי מְאֹד, אַךְ אֵין לִי גַפְרוּר.


— שְׁתֵּי עֵינַי אַבְנֵי צוּר מְלַהֵט.

הַכֵּה בָן: גֵּץ מְלֻבָּן יֵצֵא נָא!

דִּיאוֹגֶנֶס,

אוֹר בַּפָּנָס הַעֲלֵה נָא!

— הֶעֱלֵיתִי, אַךְ אַתָּה מֵת!


— אֵין דָּבָר! חַפֵּשׂ עוֹד חִפּוּשׂ נֶאֱמָן!

מָה עֶרְכִּי לְעֻמַּת מַטָּרָה כֹּה נִשְׂגֶּבֶת?

— בְּלֹא שֶׁאֲחַפֵּשׂ מָצָאתִי! כָּרֶגַע!

הֲלֹא זֶה אַתָּה — אַךְ אַתָּה בַּרְמִנַּן!




מֶלַח צָהֹב זוֹרֶה הַסַּהַר

עַל יְגוֹנוֹת וּדְמִי דְרָכִים.

אֶל חֲלוֹמָם שֶׁל הַפְּרָחִים

מֶלַח צָהֹב זוֹרֶה הַסַּהַר.


הַצִּרְצָרִים נוֹגְנִים הַלַּיְלָה

שִׁירִים נוּגִים שֶׁל אַהֲבָה.

גָּדֵר אִלֶּמֶת מַקְשִׁיבָה —

חִצֶּיהָ נְעוּצִים בַּלַּיְלָה.


תֵּבֵל יָפָה יוֹתֵר כְּאִלּוּ

בַּהֲגִיחָהּ מִן הָאֵין־סוֹף.

לִפְנֵי חַדְרִי נִצְּבָה, כְּאִלּוּ

וְשׁוּב הַכֹּל יָפֶה וָטוֹב.


מֶלַח צָהֹב זוֹרֶה הַסַּהַר.

קוֹפֵא בַּהֲדָרוֹ לָעַד.

לִבִּי נִצְבַּט! וְעַל פְּצָעָיו

מֶלַח צָהֹב זוֹרֶה הַסַּהַר.




הַחַמָּנִית — פֶּרַח בּוֹדֵד —

דּוֹקֶרֶת בְּמַבָּט אֶת הַשָּׁמַיִם.

בַּשֶּׁמֶשׁ הִיא חָשְׁקָה, אַךְ זֶה

שָׁט הָלְאָה בְּלִי יָשִׂים בָּהּ עַיִן.


הוּא, עֲָנִים קְטַנִּים סוֹעֵד

לְפַת־שַׁחְרִית וְצָהֳרַיִם.

אֵיכָה יָדַע הוּא וּמִנַּיִן,

שֶׁבּוֹ מַבִּיט פֶּרַח בּוֹדֵד?


לִפְנֵי שְׁקִיעָה — הוֹ עֲלִילָה! —

עַל מְלֹא הָאָרֶץ דָּם מַזֶּה הוּא

וְאֶל עוֹלָם אַחֵר נִפְלָא

הוּא אָץ,

הוּא אָץ אֶל אֲהוּבַת־לִבֵּהוּ…


מֵעֵבֶר לַגְּבָעוֹת יוֹרֵד

כֻּלּוֹ אָחוּז תְּשׁוּקָה וָלַהַט,

וְחַמָּנִית — פֶּרַח בּוֹדֵד —

אֵי־שָׁם גּוֹוַעַת!




אֲנִי פּוֹסֵעַ בִּשְׂדֵרָה רָוָה מִגֶּשֶׁם.

מֵחַלּוֹנוֹת רוֹמְזוֹת קַרְנַיִם עֲלִיצוֹת אֵלַי.

חַשְׁמַלִּיּוֹת חוֹלְפוֹת כְּאשֶׁר עַל פָּנַי

וּבְלִבִּי בֵּין עֶצֶב וּדְמָמָה שִׂיחָה נִקְשֶׁרֶת.


הַלְּבָנָה הִיא נַעֲרָה אֲשֶׁר שֵׂרְכָה דְרָכֶיהָ.

בַּיּוֹם שָׁפְכָה דְמָעוֹת וְזָעֲקָה,

בַּלַּיְלָה מִצְטַחֶקֶת, מְחַכָּה,

כִּי יַעֲבֹר אוֹרֵחַ זָר לִקְנוֹת דּוֹדֶיהָ.


בֵּין אֲלֻמּוֹת רַכּוֹת שֶׁל אוֹר אֲנִי פּוֹסֵעַ.

מְכוֹנִיּוֹת בּוֹרְקוֹת טָסוֹת בַּהֲמוּלָה.

אִשָּׁה חָסְמָה דַרְכִּי. בְּפִיהָ שְׁאֵלָה:

“בָּחוּר, מַה דַּעְתְּךָ? אוּלַי נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ?”


מֵצִיץ אֲנִי בַּסֶּרֶט הַוָּרֹד בְּתַלְתַּלֶּיהָ,

בְּפִיהָ הַמְפֻרְכָּס בַּת־שְׂחוֹק קְמֵלָה.

לִבָּהּ מַרְטִיט בְּעַד חֻלְצָה זוֹלָה…

פָּרַשְׁתִּי. אַחֵר נִגַּשׁ וְהִתְרַפֵּק אֵלֶיהָ.


שׁוּב בֵּין גּוּשֵׁי בָּתִים קוֹדְרִים אֲנִי פּוֹסֵעַ,

שׁוּב בֵּין אוֹתָם, תָּמִיד אוֹתָם הָאֲנָשִׁים

וּבְאָזְנַי כְּאִלּוּ לוֹחֲשִׁים:

“בָּחוּר, מַה דַּעְתְּךָ? אוּלַי נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ?”




בְּבַת־שְׂחוֹק, כַּיָּאֶה לְאָדָם צָעִיר,

אֲנִי קָם וְזוֹנֵק בְּשָׁמְעִי אֵיךְ מֵרִיעַ

פַּעֲמוֹן כָּחֹל: פַּעֲמוֹן הָרָקִיעַ

עַל נוֹפָהּ הַיָּרֹק שֶׁל הָעִיר.


כָּל אָדָם כִּי אֶפְגּשׁ הוּא לִי אָח וְיַקִּיר

וְכָל פֶּצַע אֶחְבּשׁ בְּאוֹר־בֹּקֶר מוֹשִׁיעַ.

פַּעֲמוֹן שֶׁל זָהָב, פַּעֲמוֹן הָרָקִיעַ

עַל נוֹפָהּ הַיָּרֹק שֶׁל הָעִיר!


עֲנָנִים כְּעוֹרְבִים כְּלוּם יֵרְדוּ בְּמַפְתִּיעַ?

הַאִם רוּחַ זְדוֹנִית הוֹעִידָם לְהַרְשִׁיעַ,

לְקַרְקֵר, לְיַלֵּל וּלְמָרֵר בְּשִׁיר?


לְשֵׁם־מָה לִי עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים כְּפִיחַ?

פַּעֲמוֹן שֶׁל עִזּוּז, פַּעֲמוֹן הָרָקִיעַ

עַל נוֹפָהּ הַיָּרֹק שֶׁל הָעִיר!




בְּחַלּוֹן־רַאֲוָה הִתְבּוֹנַנְתִּי.

בּוֹ עַרְסַל־חֲבָלִים מֻצָּג.

לְעֵינַי בִּצְבְּצָה דְמוּת שֶׁל נַעַר

כְּהַבְזֵק הַבָּזָק…


הִרְהַרְתִּי. עֵצִים שֶׁל אֹרֶן

הַבִּיטוּ אֵלַי מִגְּבָהִים.

פְּרָחִים, דְּשָׁאִים

כְּמוֹ נֵעוֹרוּ —

הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם אֶל חָזִי.


עִם צִפֳּרִים שׂוֹחַחְתִּי כְּיָדִיד.

בְּגַלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ שַׂמְתִּי יָדִי.

מַה טּוֹב, חָשַׁבְתִּי. מָה אֶשְׂמַח

אִם יִמָּשֵׁךְ לָנֶצַח הַמִּשְׂחָק!


בְּחַלּוֹן־רַאֲוָה הִתְבּוֹנַנְתִּי

וְעָמַדְתִּי בּוֹדֵד וָזָר.

וּבְזִכְרוֹנִי הִנֵּה חָלַף לוֹ

יוֹם אֶחָד נֶהְדָּר…


לִבִּי לְהִנָּפֵשׁ נָכוֹן הוּא…

נִמְנוּם־מַרְגּוֹעַ לִי נָחוּץ!

אַךְ הָעַרְסָל מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן הוּא

וַאֲנִי — אֲנִי בַּחוּץ!




אָז הָיִינוּ קְטַנִּים

וְיָדַעְנוּ לַחֲלֹם

כְּרוּחַ דָּרוֹם

הַנּוֹשֵׂאת בִּכְנָפֶיהָ

פְּרָחִים וּדְגָנִים

וְסִיעוֹת צִפֳּרִים.


לָתוּר אֶת הָאָרֶץ חָלַמְנוּ

וּמֶרֶד לְהַצִּית זָמַמְנוּ

אַחֲרֵינוּ

עַד יָשִׁירוּ הַחַיִּים שִׁירִים

בְּקוֹל הָעוֹלֶה מִגְּרוֹנֵינוּ.


אָז הָיִינוּ קְטַנִּים

וְעַתָּה בָּגַרְנוּ.

בְּנֵי תְשַׁע־עֶשְׂרֵה אֲנַחְנוּ…


נָבְלוּ הַפְּרָחִים.

נִקְצְרוּ הַדְּגָנִים.

אַיָּן הַצִּפֳּרִים?

הָאָבִיב חֲלוֹם בְּיֶרַח מַאי,

וְלַחֲלֹם אֵין לָנוּ פְּנַאי.

בְּלִבֵּנוּ לֹא נִצַּת הַמֶּרֶד,

אַךְ אָנוּ לָלֶכֶת נוֹסִיפָה בַּדֶּרֶךְ.

וְהַחַיִּים יָשִׁירוּ אַחֲרֵינוּ

גַּם בְּלִי הַקּוֹל הָעוֹלֶה מִגְּרוֹנֵינוּ.




מָה עַלִּיז וּמַרְהִיב הַמַּסָּע בָּרַכֶּבֶת!

כַּמָּה שֶׁמֶשׁ, וָרֶנֶן, וּצְחוֹק!

הָעֵצִים, שֶׁלָּבְשׁוּ שִׂמְלוֹת לֹבֶן וּוֶרֶד

מְרַקְּדִים עַל שָׁטִיחַ יָרֹק…


עֶלֶם־כְּפָר צַח־פָּנִים, בְּהִיר־עַיִן

מִסְתַּכֵּל בָּאֶשְׁנָב וְכָמוֹנִי מַבִּיט.

הוּא אוֹמֵר בְּחִבָּה וְחִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם:

“מַה יָּפוּ נִצָּנִים עִם פְּרִיחָה פִּרְיוֹנִית!”


בְּשָׁמְעִי לִדְבָרָיו כְּהוֹזֶה הָיִיתִי

וָאֶרְאֶה פַּרְצוּפִים חַכְלִילִים־סְגַלְגַּלִּים.

לֹא פָּנִים סְגַלְגַּלִּים הֵם. טָעִיתִי!

תַּפּוּחִים מְצִיצִים בֵּין יַרְקוּת הֶעָלִים!


וָאֶרְאֶה סַלֵּי־פְּרִי, מְלֹא הַשּׁוּק קוֹדֵחַ…

וּזְקֵנִים חֲסֻנִּים מְקַטְּרִים מִקְטָרוֹת…

וּבְעַד הֶעָשָׁן עֲרֵמֹות בַּר זוֹרֵחַ…

בַּכִּכָּר עֲלָמוֹת בַּמָּחוֹל סוֹעֲרוֹת!


הָעֵצִים, שֶׁלָּבְשׁוּ שִׂמְלוֹת־לֹבֶן וּוֶרֶד

מְרַקְּדִים עַל שָׁטִיחַ יָרֹק.

מָה עַלִּיז וּמַרְהִיב הַמַּסָּע בָּרַכֶּבֶת!

כַּמָּה שֶׁמֶשׁ, וָרֶנֶן, וּצְחוֹק!


מִי יִתֵּן וְתַפְלִיג חִישׁ־מַהֵר הָרַכֶּבֶת

וְעֵינַי בַּל תֶּחֱזֶינָה עֵצִים

מַשִּׁירִים בִּיבָבָה פְּרִיחָתָם הַכּוֹאֶבֶת

עַל דְּשָׁאִים עֲצֵבִים!


מִי פְּצָעָם בְּמַבָּט שֶׁל קִנְאָה נוֹאֶלֶת

עַל הֱיוֹת פִּרְחֵיהֶם כֹּה צַחִים וּבְרוּרִים

וּבְטֶרֶם חָנְטוּ הַפֵּרוֹת הֵם קָמֵלוּ

עֲטוּפִים בְּאַדֶּרֶת כְּפוֹרִים!?


חַג יָבוֹא. וְעִמּוֹ לֹא שְׂמָחוֹת יָבוֹאוּ.

מִקְטָרוֹת עַתִּיקוֹת יְקַטְּרוּ הַזְּקֵנִים.

אֲסָמִים וְסַלִּים יִתְמַלְּאוּ רִיק וָתֹהוּ

וְעַנְפֵי הָעֵצִים עֲרֻמִּים כְּחִצִּים.


בֶּן־הַכְּפָר מְהֻרְהָר וּנְטוּי־שֶׁכֶם

מִתְנַכֵּר לָאֶשְׁנָב וְאֵלֵינוּ מַגִּיד:

"לוּ יִתְּנוּ הַשָּׂדוֹת לָנוּ לֶחֶם, —

תַּפּוּחִים עוֹד יָשׁוּבוּ לִפְרֹחַ שֵׁנִית!"


הַחַמָּה תִוָּלֵד מֵחָדָשׁ לְנַשֵּׁק אֶת

פְּנֵי כָּל פֶּרַח קָטֹן, שֶׁהֵנֵץ מִטְּלָלִים

וְעֵצִים וְרַדְרַדִּים יְרַקְּדוּ בְּשֶׁקֶט

עַל שָׁטִיחַ יָרֹק שֶׁל עָלִים.


יִתָּכֵן! אַךְ בֵּינְתַיִם תָּטוּס הָרַכֶּבֶת

וְעֵינַי בַּל תֶּחֱזֶינָה עֵצִים

מַשִּׁירִים בִּיבָבָה פְּרִיחָתָם הַכּוֹאֶבֶת

עַל דְּשָׁאִים עֲצֵבִים!


הַסְְּּתָו פָנָיו קוֹדְרִים.

עָלִים נוֹשְׁרִים, נוֹשְׁרִים.

הַסְּתָו סְתַו בַּלָּהוֹת –

הַשׁוֹשַׁנִּים נוֹבְלוֹת.


בְּכָל סִמְטָה וּמִדְרַךְ־רֶגֶל

מוֹדְעוֹת־אֵבֶל,

עִתּוֹנִים

חוֹסְמִים לִי אֶת הַדֶּרֶךְ.

עַל מַגֵּפָה הֵם מְסַפְּרִים לִי אֲיֻמָּה,

שֶׁשֶּׁם קוֹרְאִים לָהּ – מִלְחָמָה.

סוּלְיוֹת מְסֻמָּרוֹת שֶׁל מַגָּפַיִם

רוֹמְסוֹת בְּשָׂרָן שֶׁל אִמָּהוֹת

שֶׁל יְלָדִים קְטַנִים.

אֲוִירוֹנִים

פּוֹלְחִים אֶת הַשָּׁמַיִם

כְּמוֹ סִיעוֹת־עוֹרְבֵי־בַּרְזֶל.

מִן הַפְּצָעִים נִגָּר הַדָּם –

אָפֵל.


וּבְחוּצוֹת הָעִיר פּוֹסַעַת

אִשָּׁה זוֹנָה –

הַמָּוֶת.

הִיא נְכוֹנָה

לַחְטֹף

כָּל בְּנֵי חֲלֹף,

כָּל נְשָׁמָה רַכָּה

וּלְנַשֵּׁק כָּל פֶּה

הַמִּזְדַּמֵּן לָהּ בְּדַרְכָּהּ.


נָדַם

כְּחֶֶתֶף מַצְפּוּנָם

שֶׁל הֲמוֹנֵי אָָָָָָָדָם:

כְּמִגְדּלּוֹר רָעוּעַ

כָּבָה בָּרוּחַ.

תּוֹעוֹת סְפִינוֹת בָּעֲלָטָה

וּמַתְחַבְּטוֹת אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ.


בְּעַד לֹעֵי־תוֹתָח

עוֹלָם בָּלֶה־מִזֹּקֶן נֶא͏ֱנָח

וּמִתְפַּלֵּשׁ חֲסַר־אוֹנִים בָּאֵפֶר:

מַרְאֵהוּ כְּחוֹלֵה שַׁחֶפֶת…


עָלִים נוֹשְׁרִים,

הַשּׁוֹשַׁנִּים נוֹבְלוֹת.

אֵין מַבָּטִים מְאֻשָּׁרִים.

הַסְּתָו – סְתַו בַּלָּהוֹת.


שָׂדוֹת לָבְשׁוּ שְׁמָמָה

וְהַבָּתִּים – דְּמָמָה.

הַמְּצוּקָה וְהָעֱנוּת

הֲיֵעָלְמוּ מִן הָעוֹלָם?

הַאִם תָּבוֹא בְּשׂוֹרָה

עַל קֵץ הַפֻּרְעָנוּת

וְהַקְּלָָלָה?


יָדַעְתִּי: הִיא תָבוֹא

כְּמוֹ סְנוּנִית קַלָּה.

תָּבוֹא כְּתֹם עִדַּן־אֵימִים

וְחֹרֶף שֶׁל דָּמִים!

אֲבָל עַכְשָׁו

עוֹדוֹ מוֹלֵךְ

הַסְּתָו.


עָלִים נוֹשְׁרִים,

הַשּׁוֹשַׁנִים נוֹבְלוֹת

בֲַּעֲרוּגוֹת־גַּנִּים,

בַּלְּבָבוֹת.


בְּכָל סִמְטָה וּמִדְרַךְ־רֶגֶל

מוֹדְעוֹת־אֵבֶל,

עִתּוֹנִים

חוֹסְמִים לִי אֶת הַדֶּרֶךְ.

עַל מַגֵּפָה הֵם מְסַפְּרִים לִי אֲיֻמָּה,

שֶׁשָּׁם קוֹרְאִים לָהּ – מִלְחָמָה!


מַה טּוֹב לִגְמַֹע אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

לִנְשֹׁם עַלִּיז וָקַל אֶת הָאֲוִיר!

וּלְצַפּוֹת יַלְדָּה, לְאוֹר עֵינַיִךְ,

כִּי יְבַצְבֵּץ אֵלַי מִקְּצֵה הַשְּׁבִיל!


תָּבוֹאִי בְּוָרֹד, אוּלַי, זוֹהֶרֶת

כְּפֶרַח־בָּר בֵּין שְׁלַל פִּרְחֵי שָׂדֶה.

לוּ יָד אוֹשִׁיט וְאֶקְטְפֵךְ כְּוֶרֶד

וְאֶעֱנֹד אוֹתָךְ עַל הֶחָזֶה!


אַךְ אַתְּ תִּגְּשִׁי רַכָּה וּמְחַיֶֶּכֶת

וּבְקוֹל שָׁקֵט תֹּאמְרִי לִי: בֹּקֶר טוֹב.

אַהֲבָתֵךְ תִּהְיֶה לִי מְבֹרֶכֶת

וּלְוַאי וְתִמָשֵׁךְ הִיא עַד אֵין סוֹף!


אָז תְּחַבְּקִינִי בְּפַשְׁטוּת. זוֹרַחַת.

לְאַט לְאַט נַפְסִיעַ וְנִדֹּם.

בְּאֵשׁ סְמוּיָה נִבְעָרָה שְׁנֵינוּ יַחַד.

אָשְׁרֵנוּ יִתְעוֹרֵר כְּמֵחֲלוֹם!


לַשָּׁוְא, לַשְּׁוְא צוֹפֵנִי לְעֵינַיִךְ

קוֹרְצוֹת מִקְּצֵה־הַשְּׁבִיל בְּאוֹר מָתוֹק.

הַבֹּקֶר כְּנִכְלָם מַחֲרִישׁ עֲדַיִן

וְשֶמֶשׁ לִי צוֹחֶקֶת מֵרָחוֹק!…


לְסוֹנְיָה

בִּשְׂדֵרַת הָאִזְדָּרֶכֶת

אוֹרְכִידֵיאָה מְחַיֶּכֶת


אֶל סַפְסָל תִּרְזָה קוֹרֶנֶת

בַּיְּשָׁנִית וּמְסֻקְרֶנֶת.


כִּי עָלָיו צַחָה כַּסַּהַר

נַעֲרָה תֵשֵׁב עִם נַעַר.


לֵב אֶל לֵב יַבִּיעַ רַַעַד.

פֶּה אֶל פֶּה יָסִיחַ לַהַט.


עַל רֹאשָׁם כּוֹכָב יַגִּיהַּ.

הַדְּשָׁאִים דּוּמָם יַרְתִּיעַ.


רַק הָרוּחַ לֹא יָנוּחַ,

יְצַפְצֵף לוֹ וְיָפוּחַ.


עִם הָעֲצֵבִים יִגְנַח לוֹ

וְעִם הַשְּׂמֵחִים יִשְׂמַח לוֹ.


יָד בְּיָד

נִצְעַד לְאַט

לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה הַיְרֻקָּה,

אִמְרִי, הַאִם לֹא טוֹב לִחְיוֹת פֹּה כָּךְ?


הִנֵּה, אֲנִי וְאַתְּ

חַיִּים פֹּה כָּךְ. כִּמעַט.

שִׁתְקִי. רְאִי בְּמוֹ עֵינַַיִךְ.

אַהֲבָתֵךְ כְּבָר מַבְשִׁילָה

וּמַכְבִּידָה עָלַיִךְ.


אַמְּצִינִי אֶל חֵיקֵךְ.

נֵלֵךְ

מְנֻשָּׁקִים.

הַכּוֹכָבִים רוֹאִים, אֲבָל

שׁוֹתְקִים.

1948


הַאִם הָיוּ כְּחֻלִים פְּנֵי הַשָּׁמַיִם,

הַאִם פִּרְחֵי אָבִיב הֵפִיצוּ רֵיחַ,

אוֹ אִם הַלַּיְלָה

נָסַךְ סַמִּים עַזִּים כַַּיַּיִן –

זֹאת אֵינִי יוֹדֵעַ.


הַאִם עַל כַּר דְּשָׁאִים מְטֻלָּלִים,

אוֹ עַל מִשְׁכַּב־דּוֹדִים בָּאַפְלוּלִית

תּוֹךְ רַחִשׁ עִלּוּסִים הִתְחִיל

פִּרְיֵךְ מָתוֹק בְּלַהַט לְהַבְשִׁיל

לְמַעַן שְׁנַיִם צְעִירִים

אֲשֶׁר אַהֲבָתָם נוֹלְדָה בְּמַאי –

זֹאת אֵינִי יוֹדֵעַ.

הֵן הָעִקָּר הוּא בִּשְׁבִילִי

שְׁאַתְּ תִּהְיִי שֶׁלִי

וְכִי אֲנִי אֶהְיֶה שֶׁלָּךְ עַד כְּלוֹת יָמַי!


הַאִם יִהְיוּ כְּחֻלִים פְּנֵי הַשָּׁמַיִם,

הַאִם פִּרְחֵי אָבִיב יָפִיצוּ רֵיחַ

אוֹ אִם הַלַּיְלָה

טַעֲמוֹ יִהְיֶה כַּיַּיִן –

זֹאת אֵינִי יוֹדֵעַ.

הַאִם עַל כַּר דְּשָׁאִים מְטֻלָּלִים,

אוֹ עַל מִשְׁכַּב דּוֹדִים בָּאַפְלוּלִית

בְּלַחַשׁ תַּאֲוָה לוֹהֶטֶת תִּבְעֲרִי

וּבִזְרוֹעוֹתַי תְּפַרְפְּרִי

אוֹ אִם תֹּאמַרְנָה לָךְ הָעֲצָמוֹת,

שֶׁיֵּשׁ גַּן עֵדֶן גַּם עַל אֲדָמוֹת, –

זֹאת אֵינִי יוֹדֵעַ.


אֲבָל לִבִּי יִלְחַשׁ לִי בְּוַדַּאי

כִּי אַתְּ תִּהְיִי שֶׁלִי, שֶׁלִי

כְּשֵׁם שֶׁאָנֹכִי שֶׁלָּךְ עַד כְּלוֹת יָמֵי!


לֹא אַתְּ…

לֹא אַתְּ צָדַקְתְּ. אֲפִילּוּ קְצָת!

רַבִּים וְגַם רַבּוֹת, אוּלַי, אֶשְׁכַּח,

אֲבָל אוֹתָךְ

תָּמִיד אֶזְכֹּר נָא.

סוֹנְיָה!


הִנֵּה אֵלַי הִגַּעַתְּ,

יְצוּר נֶחְמָד.

בִּשְׁתֵּי יָדַיִךְ – רֹךְ וַעֲדִינוּת –

נִתַּצְתְּ שִׁרְיוֹן־בְּדִידוּת.

אֵלָיו לֹא עוֹד אֶחְזֹר נָא,

סוֹנְיָה!


וּמֵעַתָּה

לְלֹא מוֹרָא וַחֲרָטָה

חֲִיִי בֵּין חֲרוּזַי

עַד כְּלוֹת חַיַּי!

כְּנֶגֶד אַהֲבָה אַחַת, אִמְרִי לִי,

כָּל יֶתֶר הַדְּבָרִים עַד מַה קָּטֹנּוּ,

סוֹנְיָה?!


אֲחַכֶּה לָךְ בִּמְנוּחָה.

נֵר קָטָן יִלָּחֵם בַּחֲשֵׁכָה.

לֹא אֵבוֹשׁ

כָּל הָאֱמֶת לוֹמַר:

בִּלְעָדַיִךְ זֶה הַחֶדֶר

רֵיקָנִי וָקַר.

רַק לְעַצְמִי בִּלְבַד

הֲרֵיהוּ בְּעֵינַי

גָּדוֹל מִדַּי!


תָּבוֹאִי עוֹד מְעַט.

יָדַעְתִּי זֹאת הֵיטֵב:

יָדֵךְ רַכּוֹת תַּנִּיחִי עַל כָּתֵף:

חַדרֵנוּ יִתְנַהֵר

בְּנֹהַר־אוֹר אַחֵר!


אֱמֹר לִי, נֵר קָטָן,

הַאִם תֵּדַע עַד מָה הוּעַמְתָּ

אֶל מוּל חִיּוּךְ אִשָּׁה קְטַנָּה,

שֶׁלָּהּ בְּחֶדֶר זֶה הִמְתַּנְתָּ?


הַבְּכִי נָדַם. נִבְלַע בְּחֵיק הַלַּיְלָה.

נֵרוֹת מְגַשְׁשִׁים בַּחֲרָדָה

וְנוֹעֲצִים מַבָּטֵיהֶם הַצְּהֻבִּים

בָּעֲלָטָה.

הָא, אַלְלַי לִי!


אֲנִי עוֹמֵד

לִפְנֵי גְוִיַּת אִמִּי בּוֹדֵד.

לָעֶצֶב לִי שְׁמוּרֹות מְעַט דְּמָעוֹת

וְכֹה רַבָּה הָאַהֲבָה

שֶׁיֵּשׁ לִי לְבַכּוֹת!

לִבִּי – כִּשְׁמֵי־הַכּוֹכָבִים שֶׁל קַיִץ –

עֲטוּף תַּעֲלוּמָה וּמִסְתּוֹרִין.

לִפְנֵי מִטַּת אִמִּי גַלְמוּד אֲנִי כְּקַיִן

וּבְקִרְבִּי – עַל אַף הַכֹּל –

קוֹלְחוֹת דְּמָעוֹת, קוֹלְחִים שִׁירִים

וּבַעֲדָם אַתְּ מִצְטַחֶקֶת וְנוֹהֶרֶת

נֶאֱמָנָה לִי וְאוֹהֶבֶת.


כְּמוֹ שַׁחְרִית שֶׁעַל הָעִיר הֵנֵצָה,

כֵּן נֹעַם מַבָּטֵךְ הַמְפַתֶּה.

הוּא עַל הָאֵבֶל שֶׁקֶט יַעֲטֶה

וּמִין שִׂמְחָה בַּנֶּפֶשׁ מִתְרוֹצֶצֶת,

כִּי לֹא לָרִיק נִחְיֶה. כּי יֵשׁ תִּקְוָה,

אִם אתְּ לִי מַאֲבָק וְאַהֲבָה!


הַמּוּעָקָה מוֹלֶכֶת בְּבֵיתֵנוּ…

אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה אֵינֶנָּה,

אֲבָל אֲשֶׁר הַמָּוֶת מִיָּדִי חָטַף

בְּיַד שַׂר־הַחַיִּים אֵלַי מוּשָׁב

בִּשְׁתֵּי עֵינַיִךְ הַקּוֹרְנוֹת בַַּּלָּאט.

אָכֵן, עַל הַשְּׁקִיעָה אֶדְאַב,

אֲבָל זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד אֹהַב!

כִּי הַזְּרִיחָה –

זוֹ אַתְּ!


בְּעוֹלָמִי אֵין נֶפֶשׁ זוּלָתֵךְ

בַּמַּיִם הַזַּכִּים שֶׁל מַבָּטֵךְ

שַׁלְהֶבֶת יִסּוּרַי לְאַט דּוֹעֶכֶת.

לֹא יִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה אֶלָּא אֵפֶר…


בְּעוֹלָמִי אֵין נֶפֶשׁ זוּלָתֵךְ

וְאֵין כֵּנָה לִי וּקְרוֹבָה מִמֵּךְ.

הַאִם אַהֲבָתִי – נַפְשִׁי שָׁאַלְתִּי –

תְּהֵא לָנֶצַח כַּאֲשֶׁר פִּלַּלְתִּי?


אֶת פִּיךְ הַמְפַרְכֵּס אָנָּא סִגְרִי,

דַּבְּרִי אֵלַי בְּלֹא שֶׁתְּדַבְּרִי.

מִכָּל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הִכַּרְתִּי

הֲלֹא רַק אתְּ נוֹתַרְתְּ לִי.

אוקטובר 1948


לְסוֹנְיָה

לִחְיוֹת – עַל אַף הַכֹּל – הֲרֵי זֶה פֶּלֶא!

עוֹד בְּקוּמֵךְ יַקְדִּים פָּנַיךְ בֹּקֶר־הוֹד

וּכְמוֹתוֹ מַמָּשׁ – נוֹהֶרֶת וְצוֹהֶלֶת

בַּת־זוּג אַחַת וְזוּג עֵינַיִם עַלִּיזוֹת!


לָשִׁיר. רוּחַ שֶׁל עֹז לִיצֹק בַּזֶּמֶר.

לָחוּשׁ בּוֹ רֶטֶט הַחַיִּים בִּמְלֹא קִצְבָּם,

וּבְשִׁירֶיךָ אֵיךְ נִפְעֶמֶת וְנוֹשֶׁמֶת

בַּת־זוּג אַחַת בְּכָל מֵיתְרֵי לִבָּה.


לָחוּשׁ מַגַּע הָאֳרָנִים כִּמְעַט בְּלִי גַעַת

לִשְׁאֹף אֶת הָאֲוִיר שֶׁעַלְוָתָם שׁוֹתָה,

וּכְמוֹתָם מַמָּשׁ – רַעֲנַנָּה, רוֹגַעַת

בַּת־זוּג אַחַת וְלִטּוּפֵי יָדָה.


לְהַאֲזִין לַנֶּפֶץ הָעוֹקֵר סְלָעִים

כְּבֵדִים וּמִשְׁפָּטִים קְדוּמִים גַּם יַחַד

וּמְאֻשֶּׁרֶת מְסוּרָה בְּתוֹךְ הָרְעָמִים

בַּת־זוּג אַחַת כְּשׁוֹשַׁנָּה פּוֹרַחַת.


וּלְהַקָשִׁיב לְשִׂיחַ הַטְּלָלִים בַּדֶּשֶׁא,

לִקְטֹף אֶת חִיּוּכָיו שֶׁל פֶּרַח בַּשְּׁדֵרָה

וּכְמוֹתָם מַמָּשׁ – עוֹלֶזֶת וְרוֹחֶשֶׁת

בַּת־זוּג אַחַת וְנֹעַם דִּבּוּרָהּ.


לִהְיוֹת אָח לְרִבּוֹא אַחִים – הֲלֹא זֶה עֹנֶג!

לִהְיוֹת לוֹחֵם בְּמִלְחַמְתָּם לְחֹפֶשׁ וְשָׁלוֹם

וְלִימִינְךָ צוֹעֶדֶת בַּטּוּחוֹת וָאֹמֶן

בַּת־זוּג אַחַת שֶׁרְצוֹנָהּ לִלְחֹם!


הַאִם תִּשְׁמַע? סִפּוּר יָָשָׁן נוֹשָׁן הוּא

עַל נַעֲרָה קְטַנָּה וִיפַת תֹּאַר,

אֲשֶׁר אָהַבְתִּי בְּעֶרְגָּה וָטֹהַר,

כְּשֵׁם שֶׁלֶּאֱהֹב צְרִיכִים כֻּלּּנוּ.


לֹא נְסִיכָה הָיְתָה הִיא וְלֹא פֵיָה,

כִּי זַבָּנִית צְנוּעָה וְטוֹבַת־שֵׂכֶל.

וּבְעָבְרִי כָּל בֹּקֶר עַל פָּנֶיהָ,

הָיְתָה קוֹרֶנֶת גִּיל וּמְחַיֶכֶת.


עֵת הַשְּׁקִיעָה לְאַט־לְאַט גּוֹסֶסֶת

וְטוֹב לַחְטֹף טִיּוּל קַלִּיל שֶׁל עֶרֶב,

עָקַבְתִּי אַחֲרֵי מִצְעַד־רַגְלֶיהָ,

שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ לְחֵן, לְעֹז, לְקֶסֶם.


וְהִיא שֶׁנִּרְקְמָה מִצְּלִיל וָזֶמֶר,

הָיְתָה חַיָּה בְּשִׁיר וּבִצְלִילִים נוֹשֶׁמֶת.

לִבִּי שֶׁלִּי כַּדּוּר־מִשְׂחָק שִׁמֵּשׁ לָהּ

לַנַּעֲרָה, שֶׁלֹּא יָדְעָה צָרוּת וָרֶשַׁע.


אֲבָל יָדְעָה הִיא מִ“וִּיקְטוֹרְיָה” בַּת הַפֶּלֶא

כִּי אַהֲבָה לִנְגִינַת־שְׁאוֹל נִמְשֶׁלֶת.

לָכֵן אוּלַי, בְּתֹם הִסְמִיקוּ לְחָיֶיהָ

כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי וּפָנַי אֶל מוּל פָּנֶיה…


כִּי בָּה אֲנִי מַבִּיט אַף זֹאת יָדְעָה הִיא,

וְכִי גִצִּים יוֹרוֹת עֵינַי בְּלִי פַּחַד,

אַךְ הִיא כְּאִלּוּ לֹא רָצְתָה עֲדַיִן

לוֹמַר: “אֲנִי כְּבָר מְנֻצַּחַת”.


עַל פַיְּטָנִים סִפַּרְתִי בְּאָזְנֶיהָ,

עַל שִׁירֵיהֶם. וְהֶעָמָל שֶׁיֵּשׁ בָּם לְהַשְׁקִיעַ

וְהִיא חִיְּכָה בְּשֶׁקֶט וְהִקְשִׁיבָה,

לִבָּה בָּעַר עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ,

בִּמְעַרְבֹּלֶת גֵ’ז יַחְדָּו נִלְכַּדְנוּ

וּבְסַעֲרַת שִׁגְיוֹנוֹתָיו רָקַדְנוּ.

נֶאֱהָבִים וּנְעִימִים הָיִינוּ

וְכָךְ תָּמִיד־תָּמִיד לְהִשָּׁאֵר רָצִינוּ.


לֹא נְסִיכָה הָיְתָה הִיא וְלֹא פֵיָה,

וְגַם אֲנִי לֹא דָג יָחִיד בָּרֶשֶׁת,

אַך אֲמִתִּית הָיְתָה אַהֲבָתֵנוּ –

פּוֹאֶמָה לֹא גְדוֹלָה, אַךְ מְרַגֶּשֶׁת.


תֹּם־לֵב יַכְבִּיד

עַל נְעָרוֹת קְטַנּוֹת

כַּשֶׁלֶג עַל גַּנִּים

עוֹטֵי לִבְנָה וָזֹהַר.


הַיּוֹם יַחְלֹף לוֹ,

אֲבָל בַּלַּיְלָה הֲתֵדַע

מַה תַּבְעֵרָה יוֹקֶדֶת

בְּשֶׁלֶג־הַבְּתוּלִים?


כַּרְכֻּמִּים

וְאִירִיסִים

וְעוֹד רִבּוֹא פְּרָחִים

אֲחוּזֵי־אֵש

שׁוֹטְחִים תְּפִלָּה לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

כִּי תְבָרְכֵם בִּלְטִיפַת־אָבִיב!


תָּבוֹא הָעֵת וְתִתְלַקֵּחַ

שַׁלְהֶבֶת־עֹז

וּבְבָקְרוֹ שֶׁל אֵיזֶה יוֹם נִפְלָא

צְבָא הַפְּרָחִים יִקְרַע

אֶת מַעֲטֵה הַשֶּׁלֶג

לִגְזָרִים.


וְאָז מִלֵּב הָאֲדָמָה יַבְקִיעַ

מַבּוּעַ־אֵשׁ: הָאַהֲבָה,

אֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָהּ בַּחֲלוֹמוֹת

בְּכִסּוּפִים, בַּחֲרָָדָה…


עַל גַּנִּים

עוֹטֵי לִבְנָה וָזֹהַר

יַכְבִּיד הַשֶּׁלֶג

כְּתֹּם־הַלֵּב

עַל נְעָרוֹת קְטַנּוֹת.


הַאֲמִינִי לִי, לֹא עוֹד זָכוּר לִי הָאָבִיב,

שֶׁבּוֹ פָּרְחָה אַהֲבָתִי כְּפֶרַח זִיו,

אֲבָל הַלֵּב,

יָדוּעַ לוֹ הֵיטֵב־הֵיטֵב,

כִּי אַתְּ – יָפָה וּרְחוּמָה –

קְטַפְתְּ אַגַּב מִשְׂחָק שֶׁל נַעֲרָה תַמָּה

פֶּרַח־חֲמוּדוֹת זֶה, יַקִירָה,

וְאַחַר כָּךְ נָתַתְּ לִי כִּתְמוּרָה

רַק שְׁתֵּי עֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת

שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ גְנִיחוֹת מְסֻתָּרוֹת,

שֶׁאֵיזֶה סוֹד אִלֵם בָּהֶן חָתוּם,

וְעוֹד?… לֹא כְלוּם!


אָכֵן, אַהֲבָתֵנוּ לֹא הָיְתָה

כְּשֶׁל הַפַּרְפָּרִים הָאוֹהֲבִים

תַּחַת כִּפַּת־שְׁמֵי־תְכֵלֶת לוֹהֲטָה

פְּשׁוּטִים וְנִלְהָבִים.

רַק לְעִתִּים, כְּשֶׁרָקַדְנוּ יַחַד,

נָשַׁקְתִּי לָךְ נָבוֹךְ מִפַּחַד

וְאַתְּ כַּאֲשֵׁמָה חִיַּכְתְּ אֵלַי.

מִכָּל אֲשֶׁר הָיָה, נוֹתַר עוֹד, אַלְלַי,

רַק אַהֲבָה אַחַת, שֶׁאַתְּ עָרַפְתְּ,

אִגְּרוֹת מִסְפָּר

וּצְרוֹר שִׁירִים גְלוּיֵי־לֵבָב!


שְׁפַל־רוּחַ וְנִכְנָע אֵלַיִךְ בָּאתִי

לִטֹל מִמֵּךְ, יַלְדָּה, מַתְּנַת־עֶדְנָה.

רֵיקָם הֵשַׁבְתְּ יָדִי, שֶׁלָּךְ הוֹשַׁטְתִּי

וּבְיָדִי נַפְשִׁי שֶׁלִי צְפוּנָה.


וּכְמוֹ זְכוּכִית דַּקָּה הַמִּתְנַפֶּצֶת

לִרְסִיסִים כֵּן שֶׁבֶר חֲלוֹמִי:

לִרְאוֹת אֵיךְ שׁוּב בְּמַבָּטֵךְ נוֹצֶצֶת

אַהֲבָתָהּ הַמֵּתָה שֶׁל אִמִּי.


אַתְּ מַבִּיטָה בַּחֹשֶׁךְ כְּנִזְהֶרֶת

פֶּן מִישֶׁהוּ אוֹרֵב, שׁוֹחֵר אֵיבָה,

וְאָנֹכִי צוֹפֶה חֲסַר־תִּקְוָה


כִּי בְּעֵינַיִךְ תִּתְלַבֶּה חִבָּה,

אַךְ אַתְּ בִּרְכַּת שָׁלוֹם שֶׁלָּךְ אוֹמֶרֶת.

לִבִּי נִקְרָע! וְאַתְּ, וְאַתְּ עִוֶּרֶת!


לְסוֹנְיָה

רֵעַי אֶת שְׁמִי עוֹד יִזְכְּרוּ בְּצַעַרַ

וְאַתְּ תִּבְכִּי כָּרוּחַ וְכַסַּעַר.

אֲנִי עַד סוֹף דַּרְכִּי אָבוֹא שָׁלֵו,

בְּנַחַת יֵרָדְמוּ רִגְשׁוֹת־הַלֵּב.


אֶשָּא לַשֶּׁמֶשׁ תְּפִלָּתִי תַמָּה,

כִּי בְּחִבָּה יוֹבִישׁ אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ.

וָאֶתְנַחֵמָה בְּמַלְכוּת הַמָּוֶת

אִם לֹא יוּעַם לָנֶצַח זִיו־עֵינַיִךְ


כְּאַהֲבָתִי אוֹתָךְ כֵּן אֶת חַיַּי אָהַבְתִּי

צָרוֹת וַחֲלוֹמוֹת – גָּדַלְתִּי בָּם.

לְמַעַן יִתְחַדֵּשׁ יָפְיָם לַחְמִי נְָא!

חַיַּי! וְאֶהֲבִינִי בִּזְכוּתָם!


וְאֶהֲבִי! לִבְחִיר לִבֵּךְ נַשֵּׁקִי

וּבַל תִּדְעַךְ חֶדְוַת־גּוּפֵךְ אַף פַַּעַם.

אֶחְיֶה בִּנְשִׁיקוֹתַיִךְ אָנֹכִי

מִבְּלִי יִנְטֹר לִבִּי קִנְאָה וָזַעַם.


וְהֵאָבְקִי! בְּצֵל דְּגָלִים זַמֵּרִי.

כְּנֶטַע חַי בְּרִנָּתֵךְ אֶצְמַח.

הֵן לִמַּדְתִּיךְ אֵי־פַּעַם, כִּי בַּמֶּרִי

גַּם הַנּוֹעָז בַּחֲלוֹמוֹת יִפְרַח.


רֵעַי אֶת שְׁמִי עוֹד יִזְכְּרוּ בְּצַעַר

וְאַתְּ תִּבְכִּי כָּרוּחַ וְכַסַּעַר.

אֲנִי עַד סוֹף דַּרְכִּי אָבוֹא שָׁלֵו,

בְּנַחַת יֵרָדְמוּ רִגְשׁוֹת־הַלֵּב.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!