א. טניה
מאתאהרן שבתאי
30.3.07
מאתאהרן שבתאי
חָבֵר מָוֶת
דּוֹד מָוֶת
בֹּקֶר טוֹב
שְׁפֹךְ לִי חָלָב
לְתוֹךְ הַקּוֹרְנְפְלֶקְס
חָבֵר מָוֶת
דּוֹד מָוֶת
עֶרֶב טוֹב
לֵךְ לְבֵית הַמִּרְקַחַת
מוּל הַמִּדְרְחוֹב
תָּבִיא קוֹנְדוֹמִים
אֵבֶל
מאתאהרן שבתאי
אֶת מוֹת הָאִשָּׁה הַיָּפָה
וְהַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר
אֶשְׁכַּח בְּחָמֵשׁ דַּקּוֹת
כִּי עֵינַי תְּקוּעוֹת
מֵעַל הֶחָזֶה
אֶת תַּחְתּוֹנֵי הַסָּטֶן הַלְּבָנִים
אֶת הַמִּכְנָסַיִם שֶׁנָּתַתִּי לְקַצֵּר
לַתּוֹפֶרֶת הָאוּקְרָאִינִית
וְאֶת יֶתֶר בְּגָדֶיהָ
הִכְנַסְתִּי לְשִׁשָּׁה
שַׂקֵּי זֶבֶל נוֹצְצִים
כְּדֵי שֶׁיְּחַלְּקוּ אוֹתָם לְנִזְקָקִים
לֹא אֶתְכַּלְכֵּל
מִפֵּרוּרֵי עוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד
בְּמַאֲרַז הַפְּלַסְטִיק
בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם
לְחָמִים טְרִיִּים
שָׁדַיִם חֲדָשִׁים
לבי ריק כמו הדלי הזה
מאתאהרן שבתאי
לִבִּי רֵיק כּמוֹ הַדְּלִי הַזֶּה
בִּלְעָדַיִךְ
אֶגְחַן
מֵעַל הָאַמְבַּטְיָה
אֲמַלְּאֵהוּ בְּמַיִם
אַשְׁרֶה בּוֹ
אֶת הַסְּחָבָה
אֶרְחַץ רִצְפָּה
אושר
מאתאהרן שבתאי
אֲנִי מְאֻשָּׁר
בְּאַהֲבָתִי לְאִשְׁתִּי
וְגַם אִם גּוּפָהּ
מֻנָּח בָּאֲדָמָה
לֹא יִקְּחוּ מִמֶּנִּי
אֶת הָאשֶׁר
אושר
מאתאהרן שבתאי
הַכֹּל עוֹבֵר,
אוֹמֵר לִי גֶּרְשׁוּנִי
וּמְמַלֵּא אֶת לִבִּי
אֹשֶר
טניה הולכת בדירה
מאתאהרן שבתאי
טַנְיָה הוֹלֶכֶת בַּדִּירָה
טַנְיָה מוֹצִיאָה מֵהַמְּקָרֵר
בַּקְבּוּק סוֹדָה
טַנְיָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה
עִם שַׂקִּית הַגַּרְעִינִים
לִקְרֹא עִתּוֹן
טַנְיָה מִסְתַּכֶּלֶת מֵהַחַלּוֹן בָּעֵצִים
טַנְיָה בּוֹדֶקֶת אִם הַיּוֹנָה בֶּעָצִיץ
עוֹד דּוֹגֶרֶת
טַנְיָה יוֹצֵאת מֵהַמִּקְלַחַת
חֲגוּרָה בַּמַּגֶּבֶת הַכְּחֻלָּה
טַנְיָה אוֹכֶלֶת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה
פְּרוּסַת לֶחֶם עִם סָלַט טוּנָה
טניה בוכה
מאתאהרן שבתאי
טַנְיָה לָמְדָה לֹא לְהַרְכִּין
אֶת רֹאשָׁהּ בַּעֲנָוָה
הִיא זְקוּפָה בִּמְעִיל הַפַּרְוָה
אֲבָל
קוֹלָהּ נֶחְנָק מִדְּמָעוֹת
כְּשֶׁהִיא עוֹנָה לַשְּׁאֵלָה
עַל הַחְרָמַת הַכְּלוּאִים בְּעַזָּה
– מַה קּוֹרֶה לִי?
הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁבָּכִיתִי?
– הֵם הִרְגִּישׁוּ
– זֶה קוֹרֶה לִי לָאַחֲרוֹנָה
זֶה קָרָה לִי גַּם בְּאֶדֶלֵייד
מודעה
מאתאהרן שבתאי
אֲנִי אַלְמָן
מְחַפֵּשׂ אִשָּׁה חֲדָשָׁה
שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה
שֶׁתִּהְיֶה יָפָה
אוּכַל לְהָכִין לָהּ
עוֹפְיוֹנִים מְמֻלָּאִים
וְנֹאכַל עִם סֶרֶט
בַּלֵּילוֹת נְשׂוֹחֵחַ בַּחשֶׁךְ
יֵשׁ לִי מְעִיל רַחְצָה רַךְ
בּצֶבַע הַחוֹל
אֲנִי שָׂמֵחַ,
הַזַּיִן תָּמִיד עוֹמֵד
רציתי רק להסתכל על טניה
מאתאהרן שבתאי
רָצִיתִי רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל טַנְיָה,
אֵיךְ עָמְדָה זְקוּפָה בַּמְּעִיל
בִּקְצֵה מִסְדְּרוֹן
קוֹמַת הַמַּחְלָקָה
כְּשֶׁצָּעַדְתִּי מֵהַמַּעֲלִית
אֵיךְ הִדְלִיקָה אֶת הַסִּיגַרְיָה
בְּגֻמְחַת הַכְּנִיסָה
כְּשֶׁיָּצָאנוּ לִבְּרוֹדְוֵי,
אֵיךְ בִּצְבְּצוּ רַגְלֶיהָ
מִתַּחַת לְדֶלֶת הַמֶּלְתָּחָה
כְּשֶׁמָּדְדָה מִכְנָסַיִם
בְּאַרְבֶּן אַאוּטְפִיטֶרְס,
אֵיךְ עִיְּנָה בְּתַפְרִיט
הַמִּסְעָדָה הָרוּסִית,
אֵיךְ הֵבִיאָה לִי
אֶת כּוֹס הַפְּלַסְטִיק עִם הַקָּפֶה
עַל הַשָּׁטִיחַ הָאָדֹם
בְּקוֹלְנוֹעַ קְווֹד
כְּשֶׁחִכִּיתִי בַּכֻּרְסָה
לְיַד הַחֶבֶל.
רָצִיתִי רַק לְהִסְתַּכֵּל על טַנְיָה
בְּאוֹתוֹ יוֹם חֲמִישִׁי,
וּבַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן
בְּבֵית הַנְּתִיחוֹת
שֶׁל סַפוֹלְק, נְיוּ יוֹרְק,
וֶטֶרַנְס מֶמוֹרִיאֶל הַייוֵיי 725
כְּשֶׁהִפְשַׁלְתִּי אֶת הַסָּדִין.
פרידה
מאתאהרן שבתאי
נִשַּׁקְתְּ אוֹתִי,
חָצִית אֶת הַשְּׂדֵרָה הַשְּׁבִיעִית,
חוֹבֶשֶׁת אֶת כּוֹבַע הַמִּצְחִיָּה שֶׁלִי
וּבְלִי לְהִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר
הָלַכְתְּ בְּלוֹק שָׁלֵם
עַל הַמִּדְרָכָה הַנֶּגְדִּית
עַד שֶׁנִּכְנַסְתְּ לְלוֹהְמַנְס
כְּשֶׁאֲנִי עוֹד בְּצֹמֶת רְחוֹב 17
לֹא גּוֹרֵעַ מִמֵּךְ אֶת עֵינַי
השעונים
מאתאהרן שבתאי
לְפִי הַשָּׁעוֹן הַשָּׁחוֹר
שֶנֶּעֱזַב בַּחֶדֶר
עִם חֲפָצֶיהָ שֶׁל טַנְיָה
כָּעֵת 8:55 בָּעֶרֶב
וְיֵשׁ לָהּ דֵּי שְׁעוֹת עֵרוּת
לִכְתֹּב אֵיזוֹ הַמְלָצָה
וְלַעֲנוֹת עַל דֹּאַר
שְׁעוֹן הַיָּד שֶׁלִּי
מַרְאֶה 3:55 לִפְנוֹת בֹּקֶר
אֶקְרָא עוֹד עַמּוּד
עַל שׁוֹפֶּנְהָאוּאֶר כִּמְחַנֵּךְ
וְאֶשְׁכַּב לִישֹׁן
כן
מאתאהרן שבתאי
הַמָּוֶת לָקַח לִי אֶת טַנְיָה
וְהָפַךְ לַמּוֹרֶה שֶׁלִּי,
הוּא לִמֵּד אוֹתִי לֶאֱהֹב עַד מָוֶת
וּלְהַגִּיד לוֹ כֵּן.
בְּהִגּוּי רָהוּט
אַגִּיד לוֹ כֵּן
כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב
וְגַם אַתְּ, אִם תַּעַזְבִי אוֹתִי,
כְּמוֹ פְּתִית קֶרַח
תִּשָּׁמַע מִפִּי בְּאָזְנַיִךְ הַמִּלָּה כֵּן.
“כֵּן, בֵּייבִּי, כֵּן.”
ג'וליה
מאתאהרן שבתאי
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים
טַנְיָה הָיְתָה הַנּוֹשֵׂא שֶׁל חַיַּי.
אָמַרְתִּי טַנְיָה
אָמַרְתִּי טַנְיָה
אָמַרְתִּי טַנְיָה
וְעַכְשָׁו ג’וּלְיָה
הִיא הַנּוֹשֵׂא שֶׁל חַיַּי
וַאֲנִי אוֹמֵר ג’וּלְיָה
אוֹמֵר ג’וּלְיָה
אוֹמֵר ג’וּלְיָה
ג’וּלְיָה, ג’וּלְיָה, ג’וּלְיָה.
אלמן
מאתאהרן שבתאי
אֲנִי אַלְמָן
וְאֶשָּׁאֵר אַלְמָן
כִּי אֲנִי אַלְמָן
וְאִשְׁתִּי עָזְבָה
וְהִיא אֵינֶנָּה
הִיא אֵינֶנָּה
גַּם שֻׁלְחָנָהּ
אֵינוֹ שֻׁלְחָנָהּ
וְגַם בַּעֲלָהּ
אֵינוֹ בַּעֲלָהּ
ג'וליה דומה לזמן
מאתאהרן שבתאי
ג’וּלְיָה דּוֹמָה לַזְּמַן הַזֶּה
הַיָּחִיד שֶׁבּוֹ אָנוּ חַיִּים
לַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ רַגְלֶיךָ הַיְּחֵפוֹת
דּוֹרְכוֹת עַל הַשָּׁטִיחַ הַלָּבָן
שֶׁמִּתַּחְתָּיו מִתְרוֹצֵץ הַכֶּסֶף,
כְּשֶׁמִּסֶּדֶק הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה
בִּמְכוֹנִית כְּרִישׁ הַנַּדְלָ"ן
אוֹר הַפָּנָס נִזְרָק
עַל כֶּתֶם הַדָּם
וְהַלֵּב שֶׁחָצָה יַבָּשׁוֹת
מוֹצֵא אֶת הַכּוּס הֲכִי צַר
כְּדֵי לְהֵחָנֵק בּוֹ.
אין טניה
מאתאהרן שבתאי
אֵין טַנְיָה
אֵין טַנְיָה
וַאֲנִי נָע וָנָד
וַאֲנִי נָע וָנָד
עִם אַמְתַּחַת הַכֶּסֶף
עִם אַמְתַּחַת הַכֶּסֶף
עִם חוֹר עֲנָקִי בַּלֵּב
עִם חוֹר עֲנָקִי בַּלֵּב
עִם 15 מִקְטָרוֹת
עִם 15 מִקְטָרוֹת
מֵאִשָּׁה לְאִשָּׁה
מֵאִשָּׁה לְאִשָּׁה
מִדִּירָה לְדִירָה
מִדִּירָה לְדִירָה
עִם נַעֲלֵי פְּרַאדָה שְׁחוֹרוֹת
עִם נַעֲלֵי פְּרַאדָה שְׁחוֹרוֹת
וְעִם נַעֲלֵי פְּרַאדָה חוּמוֹת
וְעִם נַעֲלֵי פְּרַאדָה חוּמוֹת
הָעֶרֶב אֶקְרָא אֶת זָאדִיג
הָעֶרֶב אֶקְרָא אֶת זָאדִיג
טניה תמיד באה
מאתאהרן שבתאי
טַנְיָה תָּמִיד בָּאָה
נִשְׁמָע נִקּוּר הַמַּפְתֵּחַ
וּצְרוֹר מַפְתְּחוֹתַי נוֹפֵל
בְּצִלְצוּל עַל הַשָּׁטִיחַ
הוֹ, הָעֵינַיִם הַמְּאִירוֹת
בְּחֶשְׁכַת הַמָּבוֹא,
הוֹ הַנְּשִׁיקוֹת
הִיא שָׂמָה אֶת הַיַּלְקוּט
לְצַד מַעֲקֵה הַמִּטְבָּח
הוֹ פַּחִית הַבִּירָה
שֶׁהִיא מוֹצִיאָה מֵהַמְּקָרֵר
מִתְיַשֶּׁבֶת בַּכֻּרְסָה
וְחוֹלֶצֶת אֶת הַנַּעֲלַיִם
טוב בלי טניה
מאתאהרן שבתאי
כְּרִיךְ הַסַּלְמוֹן
הַמָּרוּחַ בִּגְבִינָה
אוֹמֵר לִי:
“טוֹב בְּלִי טַנְיָה”
וְאֵינִי מַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ
כְּשֶׁאֲנִי חוֹצֶה אֶת הַגֶּשֶׁר
וּלְאֹרֶךְ הַתְּעָלָה
צוֹעֵד וְאוֹכֵל
האמת
מאתאהרן שבתאי
הָאֱמֶת גְּבוֹהָה וְדַקָּה
מִבַּעַד לִמְחִצַּת הַזְּכוּכִית
הִתְקַלְּחָה לְעֵינַי
וּבָאָה עֲרֻמָּה לַמִּטָּה
שֶׁאֶחְדֹר אֵלֶיהָ
וְשֶׁתַּחְדֹּר אֵלַי
שֶׁתְּחַבֵּק אוֹתִי
וְשֶׁאֲחַבֵּק אוֹתָהּ
כְּמוֹ סוּס הִיא צָעֲדָה בַּסָּלוֹן
אֶל הַשֻּׁלְחָן
לֶאֱכֹל אֶת סָלַט הַחַסָּה
שֶׁהֵכַנְתִּי לָהּ
טניה היתה יפהפייה
מאתאהרן שבתאי
“טַנְיָה הָיְתָה יְפֵהפִיָּה,”
אֲנִי אוֹמֵר לְמוֹיְשֶׁה
וְהוּא מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ
מֵעַל צַלַּחַת מְרַק הַשְּׁעוּעִית
וּכְמוֹ לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים
מִסְתַּכֵּל וְאוֹמֵר לִי:
“יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאֵינָם חוֹשְׁבִים כָּךְ.”
אין הרבה מה לחשוב
מאתאהרן שבתאי
אֵין הַרְבֵּה מַה לַּחְשֹׁב
עַל מַה שֶּׁעָבַר
לִפְנֵי שָׁנָה
נָחַתְנוּ בִּנְיוּ יוֹרְק
חָסְרוּ שָׁלֹש מִזְוָדוֹת
לִפְנֵי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה
כָּל בֹּקֶר כַּמָּה דַּקּוֹת
קָצִין שֶׁהֻשְׁלְכָה לוֹ מִמְחָטָה
זִיֵּן אֶת פְרִידְרִיךְ הַגָּדוֹל
את רוצה לדעת
מאתאהרן שבתאי
אַתְּ רוֹצָה לָדַעַת
אֵיךְ אֲנִי חַי בִּלְעָדַיִךְ?
כְּמוֹ מִי שֶׁבִּצְנִיחָה
מֵהַקוֹמָה הַמֵּאָה
רוֹאֶה בַּחַלּוֹן
אִשָּׁה יְפֵהפִיָּה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת
סכיפול
מאתאהרן שבתאי
אֲנִי מֵצִיץ לְצִדִּי
בַּמוֹנִית לִסְכִיפּוֹל
תָּמִיד בָּרֶגַע הַזֶּה
הִתְרַוַּחְנוּ וְחִיַּכְנוּ:
עַכְשָׁו יִהְיֶה לָנוּ זְמַן
לִהְיוֹת בְּיַחַד
סכיפול
מאתאהרן שבתאי
כָּל כָּךְ הַבְנוּ
כָּל כָּךְ אָהַבְנוּ
טוֹב עַכְשָׁו לָשֶׁבֶת וּלְעַשֵּׁן
לְצַד שְׁתֵּי הַמִּזְוָדוֹת
עִם הַדַּחְפּוֹר הַצָּהֹב
שֶׁנִּרְאֶה לְמַטָּה בַּחֲנָיָה
ב. רוצים שלום
מאתאהרן שבתאי
נמל התעופה בן גוריון
מאתאהרן שבתאי
אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים
אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה
מִסְדְּרוֹן מִסְדְּרוֹן מִסְדְּרוֹן מִסְדְּרוֹן מִסְדְּרוֹן מִסְדְּרוֹן
שַׁיִשׁ שַׁיִשׁ שַׁיִשׁ שַׁיִשׁ שַׁיִשׁ שַׁיִשׁ שַׁיִשׁ שַׁיִשׁ שַׁיִשׁ שַׁיִשׁ
אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן אֶבֶן
וּזְכוּכִית וּזְכוּכִית וּזְכוּכִית וּזְכוּכִית וּזְכוּכִית וּזְכוּכִית
גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ
וְרֵיק וְרֵיק וְרֵיק וְרֵיק וְרֵיק וְרֵיק וְרֵיק וְרֵיק וְרֵיק וְרֵיק וְרֵיק
בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ
אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל אֶל
הַמִּזְוָדוֹת מִזְוָדוֹת מִזְוָדוֹת מִזְוָדוֹת מִזְוָדוֹת מִזְוָדוֹת מִזְוָדוֹת
הקיר
מאתאהרן שבתאי
מְעַנְיֵן לִרְאוֹת עַד כַּמָּה שׁוּרָה מַגִּיעָה עַד שֶׁמֵהַקָּצֶה
צוֹנַחַת מִלָּה לְמַדְרֵגָה נְמוּכָה, וְאַחֲרֶיהָ מִצְטָרְפוֹת אֲחֵרוֹת
בֵּינְתַיִם יוֹשְׁבוֹת בְּשֶׁקֶט, אֵין לָהֶן טַעֲנָה אוֹ סִבָּה לִשְׂמֹחַ
כְּמוֹ אַבְנֵי בִּנְיָן שֶׁלֹּא הֻדְבְּקוּ שׁוֹתְקוֹת וְלֹא אִכְפַּת לָהֶן,
אֲבָל הֵן מִסְתַּכְּלוֹת לְמַטָּה וְרוֹאוֹת שֶׁמִּתְהַוֶּה עוֹד נִדְבָּךְ
שֶׁל מִלִּים שֶׁהֵן לֹא מַכִּירוֹת, כְּמוֹ כְּרוּבִיּוֹת בְּלִי רֵיחַ,
וְאָז מַתְחִילָה נְהִירָה, מִלָּה גּוֹרֶרֶת מִלָּה כְּנַקְנִיקִיּוֹת,
וּכְבָר נוֹצָר קִיר, קִיר מִלִּים שֶׁלֹא יוֹדְעוֹת מַה לְּהַגִּיד,
כִּי הֵן מִסְתַּכְּלוֹת הַצִּדָּה, מִצְטוֹפְפוֹת, שׁוֹמְרוֹת עַל
מְקוֹמָן עַד שֶׁהָאַחֲרוֹנָה אֵינָהּ מוֹצֵאת עוֹד מָקוֹם וְנוֹפֶלֶת
וּמִיָּד מִתְקַבֶּלֶת לְאַחֲוַת עוֹד כַּמָּה מִלִּים בַּטְלָנִיּוֹת,
כִּי הֵן לְמַטָּה, אַךְ לֹא יְכוֹלוֹת לִנְעֹץ בָּאֲדָמָה אֶצְבַּע,
אֶלָּא לָשִׂים אֶת הָאֲחוֹרַיִם כָּל אַחַת עַל רֹאשָׁהּ הַפָּחוּס
שֶׁל אַחַת שֶׁהִזְדָּרְזָה לְהִתְאַיֵּת מִתַּחַת עִם שְׁכֵנוֹתֶיהָ.
כְּאִלּוּ עוֹמְדִים לְהַצִּיג לִפְנֵיהֶן הַצָּגָה, אוֹ לָשֵׂאת הַרְצָאָה,
אֲבָל הֵן עִם הַגַּב לְמַה שֶּׁקּוֹרֶה, וְעוֹד מַסְתִּירוֹת לָנוּ,
וְנַנִּיחַ שֶׁלֹּא, מַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה טִפְּשִׁים,
שֶׁלֹּא יוֹדְעִים וְלֹא חוֹשְׁבִים וְלֹא רוֹצִים לָדַעַת וְלַחְשֹׁב
הֲרֵי מִלִּים שֶׁמִּתְלַכְּדוֹת לְקִיר יוֹצְאוֹת מִפֶּה שֶׁל מִישֶׁהוּ.
וְנַנִּיחַ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַקִּיר נִשְׁמָע צְחוֹק שֶׁל לוֹבְשֵׁי מַדִּים,
אָדָם נִמְחָץ כִּזְבוּב – לֹא יַגִּידוּ כְּלוּם, לֹא יִשָּׁמַע כְּלוּם.
שרון
מאתאהרן שבתאי
לָמָּה הֵם אוֹהֲבִים אֶת שָׁרוֹן? כִּי הוּא כָּבֵד הוּא רָחָב הוּא
מְמֻלָּא, עִם שִׁפּוּלִים לֹא נִרְאִים, אֲבָל שָׁלֵם, רָצוּף,
וְהוּא קָם, וְשׁוּב קָם, תָּמִיד מִתְגַּלְגֵּל. וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב
הַכֹּל בָּא אֵלָיו, בָּשָׂר, כֶּסֶף, מְקַרְקְעִין. כִּי הוּא לֹא חַלָּשׁ,
לֹא שָׁקוּף, לֹא רוֹטֵט כְּעָלֶה, אֶלָּא אָטוּם, צָמִיג, עִם
עֹבִי, לֹא פָּרִיךְ, גָּמִישׁ, שִׁמּוּשִׁי, רוֹבֵץ טוֹב, מִתְפַּרְקֵד,
מִשְׁתַּלֵּט עַל הֶחָלָל, מְסוֹכֵךְ, מַסְתִּיר, גּוֹדֵר, חוֹסֵם. כִּי
הוּא פּוֹתֵחַ פֶּה, אַכְלָן, בּוֹלֵעַ, לֹא מִתְבַּיֵּשׁ לָקַחַת קְצִיצָה
מֵהַשֻּׁלְחָן עִם קַרְטוֹנֵי הַטֻּגָּנִים, מְלַמֵּד לְהַשְׂבִּיעַ תֵּאָבוֹן,
לָקַחַת דְּבָרִים, לְהַגְדִּיל אֶת הַמָּסָה, אֶת הַשֶּׁטַח, אֶת
הַכַּמֻּיּוֹת. הוּא פּוֹתֵחַ חֲרַכִּים, חַלּוֹנוֹת, דְּרָכִים בַּנּוֹף,
פּוֹרֵץ אֲפִלּוּ בֶּטוֹן אוֹ בַּרְזֶל, אֲבָל תָּמִיד גַּם סוֹגֵר, קוֹטֵם
פִּנּוֹת, זוֹכֵר לְהָגִיף, לְבַצֵּר, לֹא מַשְׁאִיר סֶדֶק לִלְטָאָה,
אֶלָּא שׁוֹלֵחַ יָד כְּאִלּוּ מִבַּעַד לְשַׁרְווּל שֶׁל סָפֵק, וְסוֹתֵם
בְּקִיר, בְּטַנְק, בְּשִׁכּוּן, בְּבַעֲלוּת, בִּפְלֻגָּה. כִּי הוּא
מְחַיֵּךְ, מְחַיֵּךְ כְּמִי שֶׁמְּעֻגָּל, מְעַגֵּל, נָע כְּמוֹ לְבִיבָה,
עוֹקֵף, מְאַגֵּף, מְסוֹבֵב, וְגַם חוֹזֵר בְּמַעְגָּל אַחֵר. כִּי הוּא
מְחַלֵּק אֶת הַחִיּוּךְ בְּלִי קַמְצָנוּת, וְכָל אֶחָד מֻזְמָן לְחַיֵּךְ,
גַּם בְּתוֹךְ הַבֹּץ, גַּם מֵעַל בְּרֵכַת דָּם. כִּי הוּא תּוֹקֵעַ יָד
בַּכִּיס, תּוֹקֵעַ מַרְפֵּק, טוֹפֵחַ עַל הַגַּב. כִּי הוּא מְפַקֵּד, מֵזִיז
אֲנָשִׁים, מֵזִיז רְכָבִים, מֵזִיז בָּתִּים, מֵזִיז עֵץ, שָׂדֶה,
גְּבוּלוֹת. כִּי אֶת הַמִּלְחָמוֹת הוּא נוֹשֵׂא בְּיָדָיו כְּמִזְוָדוֹת,
כְּאִלּוּ יוֹצְאִים לְטִיּוּל. וְהַכֹּל בָּהֶן מְסֻדָּר, הַחַיִּים
וְהַמֵּתִים, כְּחֻלְצוֹת מְקֻפָּלוֹת, תַּחְתּוֹנִים מְגֹהָצִים,
גַּרְבַּיִם נְקִיִּים, מִמְחָטוֹת. מִזְוָדָה עַל יַד מִזְוָדָה בְּטוּר,
כָּל אַחַת מֵעוֹר מְצֻחְצָח, עִם יָדִית עוֹר רְפוּדָה,
מְפֻרְזָלוֹת בַּפִּנּוֹת, עִם אַבְזָמִים וְסִגְרֵי נִיקֶל נוֹצְצִים. כִּי
אִם הוּא יֵלֵךְ, יֵעָלֵם, הוּא לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּבֵד, רָחָב,
מְמֻלָּא, וְעִם שִׁפּוּלִים לֹא נִרְאִים. הוּא יִהְיֶה חֶלְקִי, לֹא
רָצוּף, לֹא יָקוּם וְשׁוּב יָקוּם, לֹא יִתְגַּלְגֵּל תָּמִיד. הוּא לֹא
יֵשֵׁב, וְהַכֹּל לֹא יָבוֹא אֵלָיו, לֹא בָּשָׂר, לֹא כֶּסֶף, לֹא
מְקַרְקְעִין. כִּי הוּא יִהְיֶה חַלָּשׁ, שָׁקוּף, רוֹטֵט כְּעָלֶה, לֹא
אָטוּם, לֹא צָמִיג, בְּלִי עֹבִי, פָּרִיךְ, לֹא גָּמִיש, לֹא
שִׁמּוּשִׁי, לֹא רוֹבֵץ טוֹב, לֹא מִתְפַּרְקֵד, לֹא מִשְׁתַּלֵּט עַל
הֶחָלָל, לֹא מְסוֹכֵךְ, לֹא מַסְתִּיר, לֹא גּוֹדֵר, לֹא חוֹסֵם.
הוּא לֹא יִפְתַּח פֶּה, לֹא יִהְיֶה אַכְלָן, לֹא בּוֹלֵעַ, לֹא לוֹקֵחַ
קְצִיצָה מֵהַשֻּׁלְחָן עִם קַרְטוֹנֵי הַטֻּגָּנִים. הוּא לֹא יְלַמֵּד,
לֹא לְהַשְׂבִּיעַ תֵּאָבוֹן, וְלֹא לָקַחַת דְּבָרִים, וְלֹא לְהַגְדִּיל
אֶת הַמָּסָה, וְלֹא אֶת הַשֶּׁטַח, וְלֹא אֶת הַכַּמֻּיּוֹת. הוּא לֹא
יִפְתַּח חֲרַכִּים, לֹא חַלּוֹנוֹת, לֹא דְּרָכִים בַּנּוֹף, לֹא יִפְרֹץ
וַאֲפִלּוּ בֶּטוֹן אוֹ בַּרְזֶל, וְגַם לֹא יִסְגֹּר, לֹא יִקְטֹם פִּנּוֹת,
לֹא יִזְכֹּר לְהָגִיף, וְלֹא יִזְכֹּר לְבַצֵּר, יַשְׁאִיר סֶדֶק לִלְטָאָה,
לֹא יִשְׁלַח יָד כְּאִלּוּ מִבַּעַד לְשַׁרְווּל שֶׁל סָפֵק, וְלֹא יִסְתֹּם,
לֹא בְּקִיר, לֹא בְּטַנְק, לֹא בְּשִׁכּוּן, לֹא בְּבַעֲלוּת, לֹא
בִּפְלֻגָּה. כִּי הוּא לֹא יְחַיֵּךְ, לֹא יְחַיֵּךְ כְּמִי שֶׁמְּעֻגָּל, לֹא
יְעַגֵּל, לֹא יָנוּעַ כְּמוֹ לְבִיבָה, יַעֲקֹף, יְאַגֵּף, יְסוֹבֵב, וְלֹא
יַחְזֹר בְּמַעְגָּל אַחֵר. הוּא לֹא יְחַלֵּק אֶת הַחִיּוּךְ בְּלִי
קַמְצָנוּת, וְלֹא יַזְמִין אִישׁ לְחַיֵּךְ, לֹא בְּתוֹךְ הַבֹּץ, לֹא
מֵעַל בְּרֵכַת דָּם. הוּא לֹא יִתְקַע יָד בַּכִּיס, לֹא יִתְקַע
מַרְפֵּק, לֹא יִטְפַּח עַל הַגַּב. הוּא לֹא יְפַקֵּד, לֹא יָזִיז
אֲנָשִׁים, לֹא יָזִיז רְכָבִים, לֹא יָזִיז בָּתִּים, לֹא יָזִיז עֵץ,
שָׂדֶה, גְּבוּלוֹת. לֹא יִשָּׂא אֶת הַמִּלְחָמוֹת בְּיָדָיו כְּמִזְוָדוֹת,
כְּאִלּוּ יוֹצְאִים לְטִיּוּל, וְהַכֹּל, לֹא הַחַיִּים וְלֹא הַמֵּתִים, לֹא
יִהְיוּ מְסֻדָּרִים כְּחֻלְצוֹת מְקֻפָּלוֹת, לֹא כְּתַחְתּוֹנִים
מְגֹהָצִים, לֹא כְּגַרְבַּיִם נְקִיִּים, לֹא כְּמִמְחָטוֹת. לֹא יַעַמְדוּ
עוֹד הַמִּזְוָדוֹת, מִזְוָדָה עַל יַד מִזְוָדָה בְּטוּר, כָּל אַחַת
מֵעוֹר מְצֻחְצָח, עִם יָדִית עוֹר רְפוּדָה, מְפֻרְזָלוֹת
בַּפִּנּוֹת, עִם אַבְזָמִים וְסִגְרֵי נִיקֶל נוֹצְצִים.
הטיפשים
מאתאהרן שבתאי
אַתָּה טִפֵּשׁ, אַתְּ טִפְּשָׁה, הוּא טִפֵּשׁ, הִיא טִפְּשָׁה,
אֲנַחְנוּ טִפְּשִׁים, אַתֶּם טִפְּשִׁים, אַתֶּן טִפְּשׁוֹת, הֵם
טִפְּשִׁים, הֵן טִפְּשׁוֹת. הַגַּנָּנוֹת טִפְּשׁוֹת, יַלְדֵי הַגָּן
טִפְּשִׁים, הַמּוֹרִים טִפְּשִׁים, הַתַּלְמִידִים טִפְּשִׁים,
הַמּוֹרוֹת טִפְּשׁוֹת, הַתַּלְמִידוֹת טִפְּשׁוֹת, סִפְרֵי הַלִּמּוּד
טִפְּשִׁיִּים, הַהוֹרָאָה מְטֻפֶּשֶׁת, הַחִנּוּךְ טִפֵּשׁ.
הַקְּצִינִים טִפְּשִׁים, הַחַיָּלִים טִפְּשִׁים, הַקְּצִינוֹת
טִפְּשׁוֹת, הַחַיָּלוֹת טִפְּשׁוֹת, הַמַּדִּים טִפְּשִׁים, מְטוֹסֵי
חֵיל הָאֲוִיר טִפְּשִׁים, הַתַּחְמשֶׁת טִפְּשָׁה, עֲבוֹדַת הַצָּבָא
מְטֻפֶּשֶׁת. הַפְּרוֹפֶסוֹרִים טִפְּשִׁים, הַסְּטוּדֶנְטִים טִפְּשִׁים,
הַפְּרוֹפֶסוֹרִיּוֹת טִפְּשׁוֹת, הַסְּטוּדֶנְטִיּוֹת טִפְּשׁוֹת,
הָאוּנִיבֶרְסִיטָה מְטֻפֶּשֶׁת. הָעֲשִׁירִים מְטֻפָּשִׁים, הָעֲנִיִּים
טִפְּשִׁים, לִשְׁכוֹת הָעֲבוֹדָה טִפְּשׁוֹת, פְּקִידֵי הָאוֹצָר
טִפְּשִׁים, הַפְּקִידוֹת טִפְּשׁוֹת, בָּתֵּי הַתַּמְחוּי טִפְּשִׁיִּים,
כָּל בֹּרֶג בַּמְּכוֹנָה הַכַּלְכָּלִית טִפֵּשׁ, הַקָּפִּיטָלִיזְם מְטֻפָּשׁ.
הָעִתּוֹנַאי טִפֵּשׁ, הָעִתּוֹנָאִית טִפְּשָׁה, הַשַּׁדְרָן טִפֵּשׁ,
הַשַּׁדְרָנִית טִפְּשָׁה, הַפַּרְשָׁנִים בְּמַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת
טִפְּשִׁים, הַפַּרְשָׁנִיּוֹת טִפְּשׁוֹת, הַתִּקְשֹׁרֶת מְטֻפֶּשֶׁת.
הַסּוֹפְרִים טִפְּשִׁים, הַסּוֹפְרוֹת טִפְּשׁוֹת, הַמְּשׁוֹרְרִים
טִפְּשִׁים, הַמְּשׁוֹרְרוֹת טִפְּשׁוֹת, הַמְּבַקְּרִים טִפְּשִׁים,
הַמְּבַקְּרוֹת טִפְּשׁוֹת, הָעוֹרְכִים טִפְּשִׁים, הַיַּחְצָנִיּוֹת
טִפְּשׁוֹת, הַמְּרַאְיְנִים טִפְּשִׁים, הַקּוֹרְאִים טִפְּשִׁים,
הַקּוֹרְאוֹת טִפְּשׁוֹת, הָאִינְטֶלֶקְטוּאָלִים טִפְּשִׁים, הַסִּפְרוּת
מְטֻפֶּשֶׁת. הַכַּדּוּרֶגֶל טִפֵּשׁ, הַכַּדּוּרְסַל טִפֵּשׁ, הָאוֹהֲדִים
טִפְּשִׁים, הַסְּפּוֹרְט טִפֵּשׁ. הַמַּנְהִיגִים טִפְּשִׁים, הַמֻּנְהָגִים
טִפְּשִׁים, הַשִּׁלְטוֹן טִפֵּשׁ, הָאֶזְרָחִים טִפְּשִׁים, הַמִּפְלָגוֹת
טִפְּשׁוֹת, הַפְּעִילִים טִפְּשִׁים, סוֹחֲרֵי הַקּוֹלוֹת טִפְּשִׁים,
הַדּוֹבְרִים טִפְּשִׁים, חַבְרֵי הַכְּנֶסֶת טִפְּשִׁים, חַבְרוֹת
הַכְּנֶסֶת טִפְּשׁוֹת, הַשָּׂרִים טִפְּשִׁים, הַשָּׂרוֹת טִפְּשׁוֹת,
הַשַּׁגְרִירִים טִפְּשִׁים, הַקּוֹנְסוּלִים טִפְּשִׁים, נִסְפְּחֵי
הַתַּרְבּוּת טִפְּשִׁים, הַפּוֹלִיטִיקָה מְטֻפֶּשֶׁת, כָּל רֹאשׁ
בְּמִבְנֵה הַמִּמְשָׁל חוֹבֵשׁ כּוֹבַע שׁוֹטִים, הַמִּשְׂרָדִים טִפְּשִׁים,
הַכִּבּוּד עַל הַשֻּׁלְחָן טִפֵּשׁ, הַנַּיֶּרֶת טִפְּשָׁה, הָעֵט וְיַד
הַמַּזְכִּירָה הָאוֹחֶזֶת בּוֹ טִפְּשִׁים, הַמְּדִינִיּוּת טִפְּשָׁה,
הַבִּטָּחוֹן טִפֵּשׁ, שְׁטָרוֹת הַכֶּסֶף, הַבּוּלִים, הַדֶּגֶל,
טִפְּשִׁים, טִפְּשִׁים.
רוצים שלום
מאתאהרן שבתאי
הֵם רוֹצִים שָׁלוֹם, אֲבָל רְצוֹנָם אָבַד כְּמוֹ מִשְׁקָפַיִם כְּמוֹ
עֲדָשָׁה רַכָּה שֶׁנָּפְלָה מִתַּחַת לַכִּיּוֹר, וְהֵם דּוֹרְכִים עָלֶיהָ
בֶּעָקֵב, כִּי הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהִיא עַל הַמַּדָּף מִתַּחַת לָרְאִי לְיַד
הַדֶּאוֹדוֹרַנְט. הֵם רוֹצִים אֲבָל רְצוֹנָם כְּמוֹ זַיִן שֶׁלֹּא מִזְדַּקֵּף
גַּם אִם יֵשְׁבוּ עַל דֹּפֶן הָאַמְבַּטְיָה וִישַׁפְשְׁפוּהוּ כָּל הַשָּׁבוּעַ.
וְהַפִּתְרוֹן הוּא שֶׁהֵם זוֹלְלִים שׁוֹקוֹלָדָה. כִּי יֵש לָהֶם
תֵּאָבוֹן, אֲבָל הֵם לֹא יוֹדְעִים מַהוּ רָצוֹן, מַה זֶּה לְהִשְׁתּוֹקֵק
מִתּוֹךְ חֹפֶש, בְּמַחְשָׁבָה, בְּמִתְכַּוֵּן וּבְכָל הַשְּׁרִירִים, רָצוֹן
עִם אוֹן שֶׁבּוֹלֵט מֵהַמִּכְנָסַיִם. הֵם אוֹמְרִים “רוֹצִים” אֲבָל
הַמִּלָּה כְּכָל הַמִּלִּים שֶׁנַּעֲשׂוֹת נִרְדָּפוֹת, מִסְתַּתְּרוֹת,
וּבְעֶצֶם הֵם הַנִּרְדָּפִים שֶׁמִּסְתַּתְּרִים מֵהֶן. הֵם יוֹרְדִים מִדֹּפֶן
הָאַמְבַּטְיָה וּמִתְחַבְּאִים בָּאָרוֹן. כָּל אֶחָד מִתְיַשֵּׁב בְּתוֹךְ אֵיזוֹ
קֻפְסָה וּמִתְחַפֵּשׂ לְבוֹחֵר, לְרֹאש מֶמְשָׁלָה, לְקָצִין,
לְמֻמְחֶה בִּטְחוֹנִי, לְפַרְשָׁן, לְפֻחְלְצֵי טֶלֶוִיזְיָה. אַתָּה רוֹאֶה
קֻפְסָאוֹת בְּתוֹךְ קֻפְסָאוֹת בְּתוֹךְ קֻפְסָאוֹת. הֵם רוֹצִים
שָׁלוֹם, אֲבָל מִתְחַבְּאִים מֵהָרָצוֹן, מִתְחַבְּאִים מֵהַלָּדַעַת. הֵם
רְגִילִים רַק לְפּוֹרְנוֹ, לָדַעַת עֶרְוָה שְׁמְּצֻלֶּמֶת עַל נְיָר
כְּרוֹמוֹ. הֵם לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה שָׁלוֹם, אֵיךְ מְמַשְּׁשִׁים
שָׁלוֹם, אֵיךְ חוֹדְרִים לְשָׁלוֹם מוּחָשִׁי. כְּלוֹמַר בְּרֹךְ,
בְּכָבוֹד, בְּרֶטֶט, בַּהֲנָאָה. כָּל שָׁבוּעַ מְבִיאִים וּמַרְאִים לָהֶם
עֲרֵמַת תַּפּוּחִים רְקוּבִים, וְהֵם מוֹצִיאִים אֶת הָרֹאשׁ
מֵהַקֻּפְסָה וּמְרִיעִים לַשָּׁלוֹם. אֲבָל אֵלֶּה אוֹתָם תַּפּוּחִים
מְתֻלָּעִים, הַשָּׁלוֹם מָאוּס, נִמְאָס, מַצְחִין, וְהֵם נֶאֱלָצִים
לִסְתֹּם אֶת הָאַף. רוֹצִים שָׁלוֹם, אֲבָל אֵין לָהֶם תְּשׁוּקָה,
יְכֹלֶת לִשְׂמֹחַ עִם מִישֶׁהוּ בְּמַשֶּׁהוּ, אֶלָּא סְתָם רָעָב.
שָׁנִים מַצִּיעִים לָהֶם פְּסֹלֶת. וְכָעֵת לֹא יְרַמּוּ אוֹתָם. הֵם
תּוֹבְעִים מָזוֹן מַמָּשִׁי, צַיִד גָּדוֹל, וְלֹא בְּרוֹבֵה צַיִד, אֶלָּא
בִּפְצָצָה, בְּתוֹתָחִים, בְּהֶלִיקוֹפְּטֶרִים. שֶׁיִּהְיֶה הַרְבֵּה בָּשָׂר,
בַּקֵּבָה, בַּמַּקְפִּיא וְגַם בַּמַּרְתֵּף. הֵם חַיִּים בְּקֻפְסָאוֹת,
וְלָכֵן יֵשׁ לִגְדֹּר גַּם אֶת שִׁטְחֵי הַמִּחְיָה. הֵם מַכְנִיסִים אֶת
הָעֲרָבִים אֶלֶף אֶלֶף לְתוֹךְ כְּלוּב כְּמוֹ תַּרְנְגוֹלוֹת. הֵם
רוֹצִים שָׁלוֹם, וְהַשָּׁלוֹם הוּא מַשֶּׁהוּ אָכִיל, הוּא סְעוּדָה.
לָעֲרָבִים יְקַצְּצוּ אֶת הַמַּקּוֹר, הֵם יַצְמִיחוּ כַּרְבֹּלֶת,
הַשָּׁלוֹם יִהְיֶה כַּלְכָּלִי, הַשָּׁלוֹם יְסַפֵּק הַרְבֵּה בָּשָׂר, וְגַם
לִיצוּא, הַשָּׁלוֹם יְגַלְגֵּל לַיָּד הַרְבֵּה הַרְבֵּה הַרְבֵּה בֵּיצִים.
כישלון
מאתאהרן שבתאי
1
אֲנִי מִתְפַּלֵּל
לְכִשָּׁלוֹן
בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת
הַמַּסְרִיחָה
פְּרֹשׂ כְּנָפֶיךָ
וּבוֹא כִּשָּׁלוֹן רַחוּם
בּוֹא כִּשָּׁלוֹן
[16 ביולי 2006]
2
מְטוֹסִים מְטַרְטְרִים
לְעֵבֶר לְבָנוֹן
צוֹלְלִים
לְבַּעַל בֶּק
לַהֲרֹס
ביח"ר לְבַקְבּוּקִים
3
אֲנִי מִתְפַּלֵּל
שֶׁאֶת הַמָּטוֹס
שֶׁבִּגְחוֹנוֹ פְּצָצָה
תְּנַצֵּחַ
תִּקְרַת הַבַּיִת
4
בְּשֵׁם הַסְּפָרִים
הַיָּפִים שֶׁקָּרָאתִי
בְּשֵׁם הַנְּשִׁיקוֹת
שֶׁנָּשַׁקְתִּי
יוּבַס הַצָּבָא
5
הַגָּאוּלַיְטֶר
שֶׁל לְבָנוֹן
כְּבָר מַבְטִיחַ
לְכוֹנֵן
מִמְשָׁל צְבָאִי
6
כְּשֶׁהַטַּנְקִים
יַגִּיעוּ לַלִּיטָנִי
יַשְׁלִיכוּ אֲלֵיהֶם רִמּוֹנִים
מֵעַל גְּדַת הָאֶבְּרוֹ
7
בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת
אֲנִי בְּעַד
הַכְּפָרִים
בְּעַד הַמִּסְגָּדִים
8
בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת
אֲנִי בְּעַד
הַמִּשְׁפָּחָה הַשִּׁיעִית
בְּעַד צוֹר
9
בְּעַד הָאִמָּא
בְּעַד הַסַּבָּא
בְּעַד הַיְלָדִים
הַשְּׁמוֹנָה (בַּמִּינִיוָאן)
בְּעַד מִטְפַּחַת
הַמֶּשִׁי הַלְּבָנָה
10
הָאוּ הָאוּ הָאוּ
הָאוּ הָאוּ הָאוּ
נוֹבֵחַ אוֹלְמֶרְט
11
הָאוּ הָאוּ הָאוּ
הָאוּ הָאוּ הָאוּ
נוֹבֵחַ רָמוֹן
12
רֵיחַ הַכִּשָּׁלוֹן
נוֹדֵף מֵהַפֶּה
הַמִּלְחָמָה
מַסְרִיחָה מֵהַלָּשׁוֹן
13
יִשְׂרָאֵל חֲזָקָה
מְעוֹדֶדֶת כְּרָזָה
עַל בֵּית מַעֲרִיב
אֶת הַנּוֹסְעִים
לְמִסְעֶדֶת צִ’ימִיצַ’נְגָה
תשס"ו
מאתאהרן שבתאי
הַרְבֵּה סְפָרִים
הַרְבֵּה קָבְצֵי שִׁירִים
הֻדְפְּסוּ בְּתשס"ו
וְהֻנְּחוּ עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת
בִּ“שְׁבוּעַ הַסֵּפֶר”.
אֲנִי מְדַפְדֵּף בַּאֲחָדִים,
וּבְכָל עַמּוּד,
מֵעַמּוּד 1
עַד לְעַמּוּד 30,
עַד לְעַמּוּד 80,
עַד לְעַמּוּד 308,
כָּתוּב רַק
מִשְׁפָּט אֶחָד:
הָאִמָּהוֹת וְהַיְּלָדִים
בְּעַזָּה מְחַפְּשִׂים אֹכֶל
בַּעֲרֵמוֹת הָאַשְׁפָּה.
כרוז מס' 1 לתלמידי כיתות י"א
מאתאהרן שבתאי
אֲנִי לֹא אֶשְׂרֹף חֲנוּת
הֶחָבֵר שֶׁל בִּתִּי לֹא יְרַסֵּק חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה
אֲבָל אַתֶּם
אַתֶּם
אַתֶּם
תַּלְמִידֵי כִּתּוֹת י"א
עוֹד תַּעֲלוּ בַּלֶּהָבוֹת אֶת הַסֶּנְטֶר
וְאָז
הָאוֹלִיגַרְכְיָה שֶׁמְּקַרְצֶפֶת בַּצְּעִירִים אֶת הַמִּדְרָכוֹת
שֶׁשּׁוֹטֶפֶת לָהֶם אֶת הַמּוֹחַ
שֶׁשּׁוֹלַחַת אוֹתָם לַהֲרֹג וּלְהֵהָרֵג
שֶׁתּוֹלָה אוֹתָם לְהִתְיַבֵּשׁ כִּסְחָבָה בְּמִרְפֶּסֶת הָעֹנִי
תַּשְׁתִּין בְּפַחַד מִתַּחַת לַכֻּרְסָה
וּבְיָדַיִם מְיֻזָּעוֹת תּוֹצִיא אֶת הַפִּנְקָס
וְתִכְתֹּב לָכֶם אֶת הַצֶּ’ק הַגָּדוֹל
הַצֶּ’ק הַגָּדוֹל
וּתְקַבְּלוּ בַּחֲזָרָה אֶת הַבֵּיצִים
אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַיּוֹם בְּעֵינַי
מִבַּר כּוֹכְבָא עַד לְקִינְג ג’וֹרְג'
מְפַצְפְּצִים חֲנוּת חֲנוּת בַּנְק בַּנְק
הַסֶּנְטֵר נִדְלָק כִּמְדוּרַת חַג
מֵאֵפֶר הַכֶּסֶף הַנִּשְׂרָף בַּכַּסָּפוֹת
הַכָּבוֹד לָעֲבוֹדָה הַהִגָּיוֹן הַחֶבְרָתִי הַשִּׂמְחָה הַגַּאֲוָה
וְאָה הָא הָא הָא הָא
בָּא סֹוף לָעֹנִי, קֵץ לַשֵּׁפֶל
המורים
מאתאהרן שבתאי
מַה שָּׁוִים הַמּוֹרִים
שֶׁהוֹלְכִים לַמַּחְסוֹם בַּמִּלּוּאִים?
מַה תּוֹעֶלֶת הַמּוֹרִים
שֶׁתַּלְמִידֵיהֶם כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה
רוֹצְחִים וּפוֹרְעִים?
מַה יְּלַמְּדוּ מוֹרִים
שֶׁבְּעַצְמָם לֹא לָמְדוּ
אֶת הָאָלֶף וְאֶת הַבֵּית?
עזה 15.1.08
מאתאהרן שבתאי
שַׂר הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה
הַטַּיָּסִים הָאֵלֶּה
הַטַּנְקִים הָאֵלֶּה
הָיוּ בְּלִי לְהַסֵּס
הוֹרְגִים גַּם אֶת זָ’אן זָ’אק רוּסוֹ
מַפְצִיצִים
אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל ווֹלְטֶר
כּוֹרְתִים אֶת רַגְלָיו
שֶׁל פֶדֶרִיקוֹ גַרְסִיָה לוֹרְקָה
טניה אינה בטניה
מאתאהרן שבתאי
טַנְיָה
אֵינֶנָּה עוֹד בְּטַנְיָה
וְגֶטוֹ וַרְשָׁה
הָלַךְ מִוַּרְשָׁה
לַמָּקוֹם שְׁבּוֹ מַעְתִּיקִים
אוֹתוֹ בַּהֹוֶה
נֶגֶד הָאֱנוֹשׁוּת
וְטַנְיָה הִיא עַכְשָׁו בָּעֵינַיִם
הַסּוֹלְדוֹת מִן הַהֶרֶג
ג. בדואי
מאתאהרן שבתאי
פיג'מה
מאתאהרן שבתאי
יֵשׁ לִי פִּיגָ’מָה יְרַקְרַקָּה
כְּמוֹ אוֹטוֹבּוּסֵי אֶגֶד
שֶׁנָּסְעוּ לַעֲפוּלָה,
מְפֻסְפֶּסֶת בְּקַוִּים לְבָנִים,
עִם כִּיס לַמִּשְׁקָפַיִם,
טִפּוֹת וָנִיל
נוֹזְלוֹת עַל בִּטְנִי
בַּקֶּטַע שֶׁחָסֵר אֶחָד
מֵחֲמֵשֶׁת הַכַּפְתּוֹרִים.
שִׂימִי בְּכַפִּי,
עַל כָּרִיּוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת
כֹּוס תֵּה נַעְנַע
וְהָבִיאִי לִי סֻכָּרִיָּה
מִקֻּפְסַת סֶלֶבְּרֵיישֶׁן.
סבון
מאתאהרן שבתאי
יֵשׁ לִי סַבּוֹן
שֶׁקָּנִיתִי בְּרָמָאלְלָה,
שֶׁמֶן טָהוֹר.
הִכָּנֵס לָאַמְבַּטְיָה,
עֲזֹב אֶת הַשִּׁנַּיִם,
עֲזֹב קָרַחַת,
תִּסְתַּכֵּל אֵיזֶה זַיִן,
אֵיזוֹ בֶּטֶן טְעִימָה,
וְאֵיזֶה תַּחַת.
שְׁכַח אֶת מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ
עַל הַזְּקֵנִים.
אשתי
מאתאהרן שבתאי
כּוּס שֶׁל סוּסָה
יֵשׁ לְאִשְׁתִּי
פִּטְמוֹתֶיהָ פְּרָגִים
עַל גִּבְעוֹת שַׁמֶּנֶת,
הָרֹאשׁ מִסְתַּחְרֵר
כְּשֶׁהַיָּרֵחַ שָׁפוּךְ עַל טַבּוּרָהּ
וְעַל יְרֵכֶיהָ.
שְׁתֵה יַיִן יָשָׁן,
לֹא חָלָב בְּקַרְטוֹן.
שְׁכַח אֶת מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ
עַל הַזְּקֵנוֹת.
הבחורות
מאתאהרן שבתאי
יֵשׁ לִי תְּבַלּוּל
בְּעֵינִי הַשְּׂמָאלִית
וּמִקְּצֵה הָרְחוֹב
הַבַּחוּרוֹת מִתְקַדְּמוֹת
כְּמִתּוֹךְ עָנָן.
אֲנִי נוֹעֵל אֶת שְׂפָתַי
כְּדֵי לֹא לְחַיֵּךְ
בְּשִׁנַּי שֶׁצִּבְעָן כְּקַבְקַבִּים.
חם
מאתאהרן שבתאי
נָעִים שֶׁחַם,
דּוֹרְכִים עַל הַשֶּׁמֶשׁ
כְּמוֹ עַל שַׂק,
וְהַזְּבוּבִים בָּאִים
אֶל סַנְדָּלַי
בְּזְזְזְזְזְזְזְזְזְזְזְזְזְזְ,
כְּמוֹ הַמּוֹנִיּוֹת
בְּכִכַּר אֶל תַּחְרִיר.
הַקָּפֶה מְבַעְבֵּעַ בְּרֹאשִׁי
פְּנִינֵי זֵעָה תְּלוּיוֹת
עַל זִיפַי הַכְּסוּפִים,
הַזַּיִן הַלָּהוּט מְנַמְנֵם
בְּמִפְשַׂעְתִּי הָעֲסִיסִית.
חאלד
מאתאהרן שבתאי
חָאלֶד,
מָתַי נַעֲשֶׂה
כְּבִיסָה עַל הַגַּג?
מָתַי בַּיְדָה
תְּחַיֵּךְ מֵעַל הַגִּיגִית
עִם שֵׁן הַזָּהָב שֶׁלָּהּ
וְגֻמּוֹת בִּרְכֶּיהָ הַחוּמוֹת?
מָתַי נִתְלֶה
עַל חוּטֵי הַבַּרְזֶל
תַּחְתּוֹנִים וְרֻדִּים
וְהָעוֹרְבִים יִסְתַּכְּלוּ מֵהָאַנְטֶנָה?
גבינה
מאתאהרן שבתאי
עוֹד מְעַט יַעֲבֹר
הַזַּבְּלָן חֲבוּשׁ הַקַּסְקֶט
וְיִבְחַשׁ בָּאַשְׁפָּה
אֶת תַּצְלוּמֵי
פֶּרֶס וְסִילְבָן.
נִשְׁאַרְתִּי בַּבַּיִת
עִם הַזְּבוּב
הַמְתוֹפֵף עַל הָאָהִיל,
וְעִם הַגּ’וּק
שֶׁיּוֹצֵא בְּהִסּוּס
מִתַּחַת לַמְּקָרֵר
וּלְפָנַי עַל הַשֻּׁלְחָן
בְּקַעֲרַת זְכוּכִית
הַר גְּבִינָה לְבָנָה טְרִיָּה
שֶׁאֶזְלֹל כְּאַרְנֶבֶת.
בדואי
מאתאהרן שבתאי
אֲנִי בֶּדוּאִי
מִתְגַּלְגֵּל בָּאָבָק
וַעֲדַיִן רַוָּק
נִבְעַטְתִּי לָעוֹלָם בַּתַּחַת
לִמְצֹא נַחַת
לְאָן שְׁלֹּא אֶסְתַּכֵּל
אֶרְאֶה מַקֵּל
אֲבָל לְרַגְלַי הַחוֹל חַם
כְּגָמָל מְיֻחָם
וַאֲנִי אוֹהֵב בַּצֵּל
לִשְׁכַּב עָצֵל
בְּאֶצְבָּעוֹת מְרֻצּוֹת
מְגָרֵד עֲקִיצוֹת
אוֹ הוֹלֵךְ הָעִירָה
לִשְׁתּוֹת בִּירָה
- צפנת שפאק
- גלי סנדיק
- צחה וקנין-כרמל