אהרן שבתאי

חָבֵר מָוֶת

דּוֹד מָוֶת

בֹּקֶר טוֹב


שְׁפֹךְ לִי חָלָב

לְתוֹךְ הַקּוֹרְנְפְלֶקְס


חָבֵר מָוֶת

דּוֹד מָוֶת

עֶרֶב טוֹב


לֵךְ לְבֵית הַמִּרְקַחַת

מוּל הַמִּדְרְחוֹב


תָּבִיא קוֹנְדוֹמִים



אֶת מוֹת הָאִשָּׁה הַיָּפָה

וְהַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר


אֶשְׁכַּח בְּחָמֵשׁ דַּקּוֹת


כִּי עֵינַי תְּקוּעוֹת

מֵעַל הֶחָזֶה


אֶת תַּחְתּוֹנֵי הַסָּטֶן הַלְּבָנִים

אֶת הַמִּכְנָסַיִם שֶׁנָּתַתִּי לְקַצֵּר

לַתּוֹפֶרֶת הָאוּקְרָאִינִית

וְאֶת יֶתֶר בְּגָדֶיהָ


הִכְנַסְתִּי לְשִׁשָּׁה

שַׂקֵּי זֶבֶל נוֹצְצִים

כְּדֵי שֶׁיְּחַלְּקוּ אוֹתָם לְנִזְקָקִים


לֹא אֶתְכַּלְכֵּל

מִפֵּרוּרֵי עוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד

בְּמַאֲרַז הַפְּלַסְטִיק


בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם

לְחָמִים טְרִיִּים

שָׁדַיִם חֲדָשִׁים




לִבִּי רֵיק כּמוֹ הַדְּלִי הַזֶּה

בִּלְעָדַיִךְ


אֶגְחַן

מֵעַל הָאַמְבַּטְיָה

אֲמַלְּאֵהוּ בְּמַיִם


אַשְׁרֶה בּוֹ

אֶת הַסְּחָבָה


אֶרְחַץ רִצְפָּה




אֲנִי מְאֻשָּׁר

בְּאַהֲבָתִי לְאִשְׁתִּי


וְגַם אִם גּוּפָהּ

מֻנָּח בָּאֲדָמָה


לֹא יִקְּחוּ מִמֶּנִּי

אֶת הָאשֶׁר



הַכֹּל עוֹבֵר,

אוֹמֵר לִי גֶּרְשׁוּנִי


וּמְמַלֵּא אֶת לִבִּי

אֹשֶר



טַנְיָה הוֹלֶכֶת בַּדִּירָה


טַנְיָה מוֹצִיאָה מֵהַמְּקָרֵר

בַּקְבּוּק סוֹדָה


טַנְיָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה

עִם שַׂקִּית הַגַּרְעִינִים

לִקְרֹא עִתּוֹן


טַנְיָה מִסְתַּכֶּלֶת מֵהַחַלּוֹן בָּעֵצִים


טַנְיָה בּוֹדֶקֶת אִם הַיּוֹנָה בֶּעָצִיץ

עוֹד דּוֹגֶרֶת


טַנְיָה יוֹצֵאת מֵהַמִּקְלַחַת

חֲגוּרָה בַּמַּגֶּבֶת הַכְּחֻלָּה


טַנְיָה אוֹכֶלֶת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה

פְּרוּסַת לֶחֶם עִם סָלַט טוּנָה




טַנְיָה לָמְדָה לֹא לְהַרְכִּין

אֶת רֹאשָׁהּ בַּעֲנָוָה


הִיא זְקוּפָה בִּמְעִיל הַפַּרְוָה

אֲבָל

קוֹלָהּ נֶחְנָק מִדְּמָעוֹת


כְּשֶׁהִיא עוֹנָה לַשְּׁאֵלָה

עַל הַחְרָמַת הַכְּלוּאִים בְּעַזָּה


– מַה קּוֹרֶה לִי?

הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁבָּכִיתִי?

– הֵם הִרְגִּישׁוּ


– זֶה קוֹרֶה לִי לָאַחֲרוֹנָה

זֶה קָרָה לִי גַּם בְּאֶדֶלֵייד




אֲנִי אַלְמָן

מְחַפֵּשׂ אִשָּׁה חֲדָשָׁה


שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה

שֶׁתִּהְיֶה יָפָה


אוּכַל לְהָכִין לָהּ

עוֹפְיוֹנִים מְמֻלָּאִים

וְנֹאכַל עִם סֶרֶט


בַּלֵּילוֹת נְשׂוֹחֵחַ בַּחשֶׁךְ


יֵשׁ לִי מְעִיל רַחְצָה רַךְ

בּצֶבַע הַחוֹל

אֲנִי שָׂמֵחַ,

הַזַּיִן תָּמִיד עוֹמֵד




רָצִיתִי רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל טַנְיָה,

אֵיךְ עָמְדָה זְקוּפָה בַּמְּעִיל

בִּקְצֵה מִסְדְּרוֹן

קוֹמַת הַמַּחְלָקָה

כְּשֶׁצָּעַדְתִּי מֵהַמַּעֲלִית

אֵיךְ הִדְלִיקָה אֶת הַסִּיגַרְיָה

בְּגֻמְחַת הַכְּנִיסָה

כְּשֶׁיָּצָאנוּ לִבְּרוֹדְוֵי,

אֵיךְ בִּצְבְּצוּ רַגְלֶיהָ

מִתַּחַת לְדֶלֶת הַמֶּלְתָּחָה

כְּשֶׁמָּדְדָה מִכְנָסַיִם

בְּאַרְבֶּן אַאוּטְפִיטֶרְס,

אֵיךְ עִיְּנָה בְּתַפְרִיט

הַמִּסְעָדָה הָרוּסִית,

אֵיךְ הֵבִיאָה לִי

אֶת כּוֹס הַפְּלַסְטִיק עִם הַקָּפֶה

עַל הַשָּׁטִיחַ הָאָדֹם

בְּקוֹלְנוֹעַ קְווֹד

כְּשֶׁחִכִּיתִי בַּכֻּרְסָה

לְיַד הַחֶבֶל.

רָצִיתִי רַק לְהִסְתַּכֵּל על טַנְיָה

בְּאוֹתוֹ יוֹם חֲמִישִׁי,

וּבַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן

בְּבֵית הַנְּתִיחוֹת

שֶׁל סַפוֹלְק, נְיוּ יוֹרְק,

וֶטֶרַנְס מֶמוֹרִיאֶל הַייוֵיי 725

כְּשֶׁהִפְשַׁלְתִּי אֶת הַסָּדִין.




נִשַּׁקְתְּ אוֹתִי,

חָצִית אֶת הַשְּׂדֵרָה הַשְּׁבִיעִית,

חוֹבֶשֶׁת אֶת כּוֹבַע הַמִּצְחִיָּה שֶׁלִי


וּבְלִי לְהִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר

הָלַכְתְּ בְּלוֹק שָׁלֵם


עַל הַמִּדְרָכָה הַנֶּגְדִּית

עַד שֶׁנִּכְנַסְתְּ לְלוֹהְמַנְס


כְּשֶׁאֲנִי עוֹד בְּצֹמֶת רְחוֹב 17

לֹא גּוֹרֵעַ מִמֵּךְ אֶת עֵינַי




לְפִי הַשָּׁעוֹן הַשָּׁחוֹר

שֶנֶּעֱזַב בַּחֶדֶר

עִם חֲפָצֶיהָ שֶׁל טַנְיָה

כָּעֵת 8:55 בָּעֶרֶב


וְיֵשׁ לָהּ דֵּי שְׁעוֹת עֵרוּת

לִכְתֹּב אֵיזוֹ הַמְלָצָה

וְלַעֲנוֹת עַל דֹּאַר


שְׁעוֹן הַיָּד שֶׁלִּי

מַרְאֶה 3:55 לִפְנוֹת בֹּקֶר

אֶקְרָא עוֹד עַמּוּד

עַל שׁוֹפֶּנְהָאוּאֶר כִּמְחַנֵּךְ


וְאֶשְׁכַּב לִישֹׁן



t כן

הַמָּוֶת לָקַח לִי אֶת טַנְיָה

וְהָפַךְ לַמּוֹרֶה שֶׁלִּי,

הוּא לִמֵּד אוֹתִי לֶאֱהֹב עַד מָוֶת

וּלְהַגִּיד לוֹ כֵּן.


בְּהִגּוּי רָהוּט

אַגִּיד לוֹ כֵּן

כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב


וְגַם אַתְּ, אִם תַּעַזְבִי אוֹתִי,

כְּמוֹ פְּתִית קֶרַח

תִּשָּׁמַע מִפִּי בְּאָזְנַיִךְ הַמִּלָּה כֵּן.


“כֵּן, בֵּייבִּי, כֵּן.”




שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים

טַנְיָה הָיְתָה הַנּוֹשֵׂא שֶׁל חַיַּי.


אָמַרְתִּי טַנְיָה

אָמַרְתִּי טַנְיָה

אָמַרְתִּי טַנְיָה


וְעַכְשָׁו ג’וּלְיָה

הִיא הַנּוֹשֵׂא שֶׁל חַיַּי


וַאֲנִי אוֹמֵר ג’וּלְיָה

אוֹמֵר ג’וּלְיָה

אוֹמֵר ג’וּלְיָה

ג’וּלְיָה, ג’וּלְיָה, ג’וּלְיָה.




אֲנִי אַלְמָן

וְאֶשָּׁאֵר אַלְמָן

כִּי אֲנִי אַלְמָן

וְאִשְׁתִּי עָזְבָה


וְהִיא אֵינֶנָּה

הִיא אֵינֶנָּה


גַּם שֻׁלְחָנָהּ

אֵינוֹ שֻׁלְחָנָהּ

וְגַם בַּעֲלָהּ

אֵינוֹ בַּעֲלָהּ




ג’וּלְיָה דּוֹמָה לַזְּמַן הַזֶּה

הַיָּחִיד שֶׁבּוֹ אָנוּ חַיִּים


לַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ רַגְלֶיךָ הַיְּחֵפוֹת

דּוֹרְכוֹת עַל הַשָּׁטִיחַ הַלָּבָן

שֶׁמִּתַּחְתָּיו מִתְרוֹצֵץ הַכֶּסֶף,


כְּשֶׁמִּסֶּדֶק הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה

בִּמְכוֹנִית כְּרִישׁ הַנַּדְלָ"ן

אוֹר הַפָּנָס נִזְרָק

עַל כֶּתֶם הַדָּם


וְהַלֵּב שֶׁחָצָה יַבָּשׁוֹת

מוֹצֵא אֶת הַכּוּס הֲכִי צַר

כְּדֵי לְהֵחָנֵק בּוֹ.




אֵין טַנְיָה

אֵין טַנְיָה


וַאֲנִי נָע וָנָד

וַאֲנִי נָע וָנָד


עִם אַמְתַּחַת הַכֶּסֶף

עִם אַמְתַּחַת הַכֶּסֶף


עִם חוֹר עֲנָקִי בַּלֵּב

עִם חוֹר עֲנָקִי בַּלֵּב


עִם 15 מִקְטָרוֹת

עִם 15 מִקְטָרוֹת


מֵאִשָּׁה לְאִשָּׁה

מֵאִשָּׁה לְאִשָּׁה


מִדִּירָה לְדִירָה

מִדִּירָה לְדִירָה


עִם נַעֲלֵי פְּרַאדָה שְׁחוֹרוֹת

עִם נַעֲלֵי פְּרַאדָה שְׁחוֹרוֹת


וְעִם נַעֲלֵי פְּרַאדָה חוּמוֹת

וְעִם נַעֲלֵי פְּרַאדָה חוּמוֹת


הָעֶרֶב אֶקְרָא אֶת זָאדִיג

הָעֶרֶב אֶקְרָא אֶת זָאדִיג




טַנְיָה תָּמִיד בָּאָה


נִשְׁמָע נִקּוּר הַמַּפְתֵּחַ

וּצְרוֹר מַפְתְּחוֹתַי נוֹפֵל

בְּצִלְצוּל עַל הַשָּׁטִיחַ


הוֹ, הָעֵינַיִם הַמְּאִירוֹת

בְּחֶשְׁכַת הַמָּבוֹא,

הוֹ הַנְּשִׁיקוֹת


הִיא שָׂמָה אֶת הַיַּלְקוּט

לְצַד מַעֲקֵה הַמִּטְבָּח


הוֹ פַּחִית הַבִּירָה

שֶׁהִיא מוֹצִיאָה מֵהַמְּקָרֵר


מִתְיַשֶּׁבֶת בַּכֻּרְסָה

וְחוֹלֶצֶת אֶת הַנַּעֲלַיִם




כְּרִיךְ הַסַּלְמוֹן

הַמָּרוּחַ בִּגְבִינָה

אוֹמֵר לִי:


“טוֹב בְּלִי טַנְיָה”


וְאֵינִי מַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ

כְּשֶׁאֲנִי חוֹצֶה אֶת הַגֶּשֶׁר


וּלְאֹרֶךְ הַתְּעָלָה

צוֹעֵד וְאוֹכֵל




הָאֱמֶת גְּבוֹהָה וְדַקָּה

מִבַּעַד לִמְחִצַּת הַזְּכוּכִית

הִתְקַלְּחָה לְעֵינַי


וּבָאָה עֲרֻמָּה לַמִּטָּה

שֶׁאֶחְדֹר אֵלֶיהָ

וְשֶׁתַּחְדֹּר אֵלַי


שֶׁתְּחַבֵּק אוֹתִי

וְשֶׁאֲחַבֵּק אוֹתָהּ


כְּמוֹ סוּס הִיא צָעֲדָה בַּסָּלוֹן


אֶל הַשֻּׁלְחָן

לֶאֱכֹל אֶת סָלַט הַחַסָּה

שֶׁהֵכַנְתִּי לָהּ




“טַנְיָה הָיְתָה יְפֵהפִיָּה,”

אֲנִי אוֹמֵר לְמוֹיְשֶׁה


וְהוּא מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ

מֵעַל צַלַּחַת מְרַק הַשְּׁעוּעִית


וּכְמוֹ לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים

מִסְתַּכֵּל וְאוֹמֵר לִי:


“יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאֵינָם חוֹשְׁבִים כָּךְ.”




אֵין הַרְבֵּה מַה לַּחְשֹׁב

עַל מַה שֶּׁעָבַר


לִפְנֵי שָׁנָה

נָחַתְנוּ בִּנְיוּ יוֹרְק


חָסְרוּ שָׁלֹש מִזְוָדוֹת


לִפְנֵי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה

כָּל בֹּקֶר כַּמָּה דַּקּוֹת

קָצִין שֶׁהֻשְׁלְכָה לוֹ מִמְחָטָה


זִיֵּן אֶת פְרִידְרִיךְ הַגָּדוֹל




אַתְּ רוֹצָה לָדַעַת

אֵיךְ אֲנִי חַי בִּלְעָדַיִךְ?


כְּמוֹ מִי שֶׁבִּצְנִיחָה

מֵהַקוֹמָה הַמֵּאָה


רוֹאֶה בַּחַלּוֹן

אִשָּׁה יְפֵהפִיָּה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת




אֲנִי מֵצִיץ לְצִדִּי

בַּמוֹנִית לִסְכִיפּוֹל


תָּמִיד בָּרֶגַע הַזֶּה

הִתְרַוַּחְנוּ וְחִיַּכְנוּ:


עַכְשָׁו יִהְיֶה לָנוּ זְמַן

לִהְיוֹת בְּיַחַד




כָּל כָּךְ הַבְנוּ

כָּל כָּךְ אָהַבְנוּ


טוֹב עַכְשָׁו לָשֶׁבֶת וּלְעַשֵּׁן

לְצַד שְׁתֵּי הַמִּזְוָדוֹת


עִם הַדַּחְפּוֹר הַצָּהֹב

שֶׁנִּרְאֶה לְמַטָּה בַּחֲנָיָה

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • צפנת שפאק
  • גלי סנדיק
  • צחה וקנין-כרמל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!