משירותיו הראויות להרשם בזהב ומשירי המוסר שלו, שירה שפנה בה אל אחד מאנשי הכזב, והיה כאשר ברכו לשלום והתרשל להשיב על ברכתו. והיא ממה שחבר בנעוריו ואין למצא במשקלה.

הָסֵר, לְבָבִי, תַּאֲוָתָךְ / כִּי עוֹד אֲמַלֵּא שֶׁאֱלָתָךְ

וּכְרֹת בְּרִית עִם אוֹהֲבֵי / שֵׂכֶל, וְאַל תָּפֵר בְּרִיתָךְ

אִם תַּעֲרִים ־ אַל תֵּט מְאֹד / כִּי אִם לְדַעַת תַּאֲוָתָךְ.

כָּל כֹּחֲךָ שֵׂכֶל קְנֵה / וּזְכֹר בְּכָל זֹאת אַחֲרִיתָךְ

וֶאְהַב כְּבוֹד חָכְמָה וְאַל / תֶּאְהַב כְּבוֹד הַדְרַת כְּסוּתָךְ.

אִם תַּעֲמֹל בַּיּוֹם ־ זְכֹר / מַה יִּהְיֶה מִמָּחֳרָתָךְ

וּבְכֹה חֲלֹף לַיִל וְיוֹם / אַל תֵּבְךְ, וְאִם תִּדַּד שְׁנָתָךְ.

אִם תַּעֲלֶה ־ הִשַּׁח, וְאַל / תִּגְבַּהּ עֲלֵי אַנְשֵׁי עֲצָתָךְ.

דַּע נַפְשְׁךָ הֵֵיטֵב וְאַל / תַּרְאֶה לְאִישׁ רוּם מַעֲלָתָךְ

כִּי אִם תְּאַו לִהְיוֹת כְּפִי / גֹדֶל לְבָבֶךָ תַאֲלָתָךְ.

הַשְׂכֵּל, וְאַל תִּתֵּן לְאָ/דָם לֹא בְחַנְתּוֹ אַהֲבָתָךְ.

וּקְנֵה לְךָ רֵעַ יְהִי / מִבְחַר אֱנוֹשׁ, וּשְׁמֹר עֲמִיתָךְ

וּשְׁמֹר דְּבָרָךְ מֵאֲשֶׁר / יִשְׁכֹּן בְּאֹהָלָךְ וּבֵיתָךְ.

הֶרֶף, לְבָבִי, מֵחֲטֹא / כִּי מוֹתְךָ קַל מֵחֲטָאתָךְ.

קַח, פֶּן תְהִי, מוּסָר, כְּמוֹ / פֶתִי אֲשֶׁר חָשַׁב בְּזוֹתָךְ

פָּשַׁע וְתָמַהּ בָּךְ אֲשֶׁר / לֹא נִתְּכָה עָלָיו חֲמָתָךְ.

מַה טּוֹב, יְדִידִי, שִׂכְלְךָ / נַפְשִׁי תְּהִי מִטּוּב פְּדוּתָךְ

הַאֵם לְמוּאֵל יִסְּרָ/תָךְ, אוֹ דְבוֹרָה נִשְּׁכָתָךְ

אוֹ בֶן בְּעוֹר נָתַן בְּךָ / בִין, אוֹ אֲתוֹנוֹ נִשְּׁכָתָךְ

לֹא תַעֲנֶה כִּי אֹמְרָה / שָׁלוֹם ־ וְנָקֵל מֵעֲשׂוֹתָךְ

אוֹ לִי בְהָקִיץ שׁוּב רְאֵה / כִּי בַחֲלוֹם הָיָה חֲזוֹתָךְ

לֹא עֵינְךָ רָעָה, אֲבָל / רֹעַ לְבָבָךְ הוּא הֱסִיתָךְ.

תִּכְבַּד וְתִבְזֶה אִישׁ, וְלֹא / נִכַּר כְּבוֹדָךְ מִבְּזוֹתָךְ.

לֹא רָצְתָה נַפְשִׁי עֲנוֹת / כִּי בַעֲנוֹתָךְ כַּחֲשׁוֹתָךְ.

גַּם לֹא תְבוּנָה בְךָ, אֲחִי / בוּז, לוּ תְהִי עַיִשׁ אֲחוֹתָךְ

נִמְאָס דְּבָרָךְ לִי, וְלוּ / יִטֹּף דְּבַשׁ מֵעַל שְׂפָתָךְ.

לֹא אֶעֱלֹז בָּךְ אִם תְּחִי / כִּי כַחֲלוֹתָךְ כַּחֲיוֹתָךְ.

תּוֹתַחֲךָ קַשׁ, וַחֲנִי־/תָךְ סִיר, וְרָסִיס נַחֲלָתָךְ

זִכְרָךְ נְשׁוֹת, אַף דַעְתְּךָ / סִכְלוּת, וְשִׁפְלוּת גַּאֲוָתָךְ

וּכְקוֹל זְבוּב לִי נֶחְשְׁבָה, / לוּ תַחֲרִיב יָם, גַּעֲרָתָךְ

רַעַם לְךָ כִּשְׂחוֹק, וְרוּ/חַ נֹאד מְבֻקָּע סַעֲרָתָךְ

אַף עָשְׁרְךָ רִישׁ, וַחֲצִי / אִישׁ מֵת בְּעֵינַי לַהֲקָתָךְ

נִשָּׂא לְבָבִי מֵעֲלוֹ־/תָךְ בּוֹ, וְעֵינַי ־ מֵרְאוֹתָךְ

פָּנַי תְּכַפֵּר ־ יִמְעֲטוּ / מֵימֵי פְרָת מִטָּהֳרָתָךְ.

עַד אָן תְּהִי נִרְדָּם וְלֹא / יֵעוֹר לְבָבָךְ מִשְּׁנָתָךְ?

רוּץ לַהֲרֹס אַהְבַת אֱנוֹשׁ / כִּי הָרְסְךָ קַל מִבְּנוֹתָךְ

אַבֵּד מְאַת רֵעַ וְלֹא / זוּז, תֵּבְךְ אוֹתוֹ כָּל שְׁנָתָךְ

אַתָּה נְשׂוּי פֶּשַׁע וְחֵטְא / כִּי יַד אֱלֹהִים עִוְּתָתָךְ

קֶרֶן לְאַיִל אַתְּ, וְלוּ / תָבֹא בְאֵשׁ לֹא יִשְּׁרָתָךְ

אוֹ כַחֲצִיר, אוֹ כַחֲזִיר / יַעַר, וְקָנֶה מַעֲרָתָךְ

יֶתֶר כְּסִילוּת נַחֲלָ־/תָךְ, וֶאֱוִילוּת כֵּן מְנָתָךְ

טוֹב אֵין בְּךָ, כִּי כֻלְּךָ / רַע מִשְּׂפָתָךְ אֶל שְׂפָתָךְ.

יְהִי, אָחִי, לְךָ סֵפֶר שְׁלַחְתִּיו

וּמִמְכֶּרֶת צְמִיתוּת לָךְ מְכַרְתִּיו,

וְהָסֵר מֵעֲלֵי שִׁכְמִי כְּבֵדוּת,

לְמַעַן כִּי כְהַר תָּבוֹר נְשָׂאתִיו.

וּמָה אֶצְעַק וְעַד אָנָה אֲשַׁוַּע?

וְעַל רֹאשִׁי חֲמָסִי כִּי שְׁאִלְתִיו!

וְלֹא אֶתְמַהּ בְּךָ, כִּי אַתְּ נְתַתּוֹ

אֲבָל אֱתְמַהּ בְּנַפְשִׁי, כִּי לְקַחְתִּיו.

וְזַמֹּתִי הֱיוֹת לִי בוֹ תְעָלָה

וְכָמוֹךָ תְּמִים דֵּעִים חֲשַׁבְתִיו,

וְכַמָּה הֶעֱבַדְתַּנִי בְּקָרְאוֹ –

וְלוּ הָיָה אֱלוֹהַּ, לֹא עֲבַדְתִּיו!

וְזָכַרְתִּי שְׁמוֹ בִּקְהַל חֲכָמִים –

וְכִמְעַט יִסְקְלוּנִי עֵת זְכֵרְתִיו.

וְאָמְנָם כִּי אֲנִי מוֹשֵׁל בְּרוּחִי

אֲשֶׁר לֹא בַחֲמַת אַפִּי קְרַעְתִּיו!

חֲדַל לָתֵת עֲוֹן רַב עַל עֲוֹנָךְ,

וְאִם הוּא מִנְּשֹׂא גָדוֹל – סְלַחְתִּיו.

וְלֹא אֶפְנָה אֲנִי עוֹד אַחֲרֵי זאת

וְלֹא אוֹסִיף רְאוֹתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיו.

לְכָה, אִיעָצְךָ וּשְׁמַע בְּקוֹלִי –

וְלֹא אִיעַץ אֱנוֹשׁ כִּי אִם אֲהַבְתִיו:

חֲצָב-קֶבֶר וְטָמְנֵהוּ בְתוֹכוֹ,

וְאַל יִחַר לְךָ אֹמֶר גְּזַרְתִּיו.

וְאִם אָדָם חֲסַר לֵב יִדְרְשֵׁהוּ

תְּכַחֶשׁ-בּוֹ וְתֹאמַר “לֹא רְאִיתִיו!”

יְדִידִי, צָמְקוּ דַדֵּי תְבוּנָה / וְסָפוּ יוֹנְקֵי הַשִּׁיר וְכָלוּ,

וְנֶהֶרְסוּ שְׁתוֹת בָּתָּיו, וְאַבְנֵי / אֲדָנָיו נוֹשְׁנוּ הַיּוֹם וּבָלוּ,

וְסָרוּ יוֹדְעָיו, אַנְשֵׁי עֲצָתוֹ, / וְנָדוּ כָל מְיֻדָּעָיו וְגָלוּ.

וְקָמוּ אַחֲרֵיהֶם נוֹגְנִים יֹא- / מְרוּ הַשִּׁיר וְאִוַּלְתָּם יְגַלּוּ,

אֲשֶׁר יֶהְגּוּ בְּשִׁיר בָּתִּים רְצוּצִים / וְרָשׁוּ מִמְּצֹא דַּרְכָּם וְדַלּוּ,

וְלֹא חָסוּ עֲלֵי חֶשֶׂף קְלוֹנָם / וְלֹא פָחְדוּ וְלֹא רָגְזוּ וְחָלוּ,

וּמִבּוּז פָּרְשׂוּ מָסָךְ עֲלֵיהֶם / וְשִׁירָם רָצְפוּ לַעַג וּמִלְאוּ

וְרָצוּ פַּעֲמֵיהֶם מִצְּבָאִים / וּמִהְרוּ מִנְּשָׁרִים עוֹד וְקַלּוּ.

אֲמָרַי לוּ שְׁקַלְתֶּם בַּכְּסָפִים, / אֲזַי הָיוּ יְתֵרִים וַעֲדוּפִים,

לְמַעַן הֵם כְּסַפִּירִים רְצוּפִים / וְכַטַּל מִשְּׁמֵי שַׁחַק עֲרוּפִים,

וְרֹאשׁ בֹּשֶׂם וּמֹר חָדָשׁ נְטוּפִים / וְאַבְנֵי הַבְּדֹלַח בָּם סְחוּפִים.

וְעֵת-הֵמָּה דְבַשׁ נֹפֶת וְצוּפִים, / וְעֵת-הֵם נוֹשְׁכִים כִּנְשֹׁך שְׂרָפִים,

וּבָהֶם גּוֹנְבֵי הַשִּׁיר יְעֵפִים / וְטֶרֶם יִגְּעוּ אֵלָיו – שְׂרוּפִים,

בְּחשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת הֲדוּפִים, / וּמֵרָעָה אֱלֵי רָעָה דְחוּפִים –

וְאֵיךְ תַּשְׁווּ אֲרָיוֹת לַאֲלָפִים? / יְשִׂימְכֶם אֵל בְּפִי אַרְיֵה טְרוּפִים!

ומן מקתצ באתה איצ א [ גם כן מן האימפרוביזאציות שלו]

— — È — / — — È — / — — // — — È — / — — È

אַל-יִגְאֲלוּ חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת / יוֹמִי אֲשֶׁר נָזוֹר בְּךָ אָחוֹר

מֵנִיף קְוֻצּוֹת יָֽצְאוּ לִקְרַאת / לַיְלָה וְשָׂם הַלַּֽיְלָה צָחוֹר

אַנְשֵׁי לְבָבוֹת יִקְּבוּ-לֹו שֵׁם / כִּי-יִקְּבוּ פָנָיו בְּפָנָיו חוֹר

שָׂמוּ שְׁמוֹ לָבָן עֲדֵי נֶחְשַׁב / לָבָן אֲשֶׁר יֻלַּד לְבֶן-נָחוֹר.

הֲגָנַבְתָּ וְכִחַשְׁתָּ אֲמָרַי

וְסָתַרְתָּ וּפָרַצְתָּ גְדֵרוֹת –

וְקִוִּיתָ לְהִתְנַשֵּׂא בְשִׁירַי

לְהִמָּצֵא לְךָ עֶזְרָה בְצָרוֹת?

הֲיוּכְלוּן לַעֲלוֹת שַׁחַק בְּנֵי-אִישׁ

לְהַסְתִּיר מֵעֲלֵי תֵבֵל מְאוֹרוֹת?

וְהַדָּבָר מְאֹד נָקֵל בְּעֵינַי:

הֲיִיבְשׁוּן מְדְּלִי אֶחָד יְאוֹרוֹת?

ולה איצ ͘א

È — — — / È — — — / È — — / / È — — — /È — — — / È — —

הֲלֹא צִוָּה אֲבִי כָל-הַחֲכָמִים / בְּסִפְרוֹ אַל-תְּהִי אִישׁ רִיב וּמָדוֹן

וְאַתָּה רִיב וּמִדְיָנִים תְּחַרְחַר / וְתַרְבֶּה חֵטְא וְגַם-פֶּשַׁע וְזָדוֹן

יְרָא מֵחֵץ מְאֹד שָׁחוּט וְשָׁנוֹן / וְגוּרָה מִלְּהַב חֶרֶב וְכִידוֹן

אֱהִי עַבְדָּךְ שְׁלוֹמִים אִם-תְּבַקֵּשׁ / וְאִם-לָרִיב אֱהִי לָךְ-שַׂר וְאָדוֹן.

לְךָ שָׁלוֹם, חֲדַל מִנִּי וְהֶרֶף / וְאַל תִּהְיֶה קְשֵׁה לֵבָב וְעֹרֶף

וְהִכָּנַע וְגֹבַהּ אַל תְּדַבֵּר / וְהִשָּׁמֵר וְאוֹתִי אַל תְּחָרֵף

וְדַקְדֵּק שִׁירְךָ לִמְאֹד וְהָבֵר / דְּבָרֶיךָ וְצָרְפֵמוֹ בְמַצְרֵף

וְדַע כִּי מֹחֲךָ יָבֵשׁ בְּיוֹם קֹר ־ / וּמַה תַּעַשׂ בְּיוֹם קַיִץ, וְחֹרֶף?

קְרָאוּנִי לְיַסֵּר אִישׁ פְּתַלְתֹּל / וְהַצֵּל מֵאֲכֹלֶת מַאֲכֶלֶת

וְאֵיךְ אֹמַר ״פְּקַח עַיִן״ לְעִוֵּר / וְלַחֵרֵשׁ ״נְטֵה אֹזֶן עֲרֶלֶת״ ־

וְהוּא אֵין בּוֹ יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת טוֹב / וְיֵשׁ בּוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל רַע יְכֹלֶת

עֲדֵי לוּ תַרְנְגוֹל יִשְׁמַע מְצַעֵק / יְאַוֶּה לִהְיוֹת לוֹ תַרְנְגֹלֶת.

ולו במי שיחס לעצמו מקצת מדבריו

תְּשׁוּבָתְךָ מְשׁוּבָתְךָ תְשָׂהֵד / וּמִלֶּיךָ מְאֹד דַּקּוֹת וְדַלּוֹת,

וְגָנַבְתָּ וְאָחַזְתָּ חֲרוּזַי – / וּבִרְכֶּיךָ בְּךָ רָפוֹת וְכוֹשְׁלוֹת.

קְנֵה בִינָה, לְקַח מוּסָר וְהַשְׂכֵּל, / וְאַל תַּעַל בְּמִזְבַּח-שִׁיר בְּמַעְלוֹת:

וְאִם תַּעַל בְּמַעְלוֹתָיו – תְּמַהֵר / מְבוּשֶׁיךָ וְעֶרְוָתְךָ לְגַלּוֹת!

אֲהָהּ לַשִּׁיר אֲשֶׁר נָפַל – / וְאֵין תִּקְוָה לְפִדְיוֹנוֹ –

בְּיַד אִישׁ יַעֲנֶה רוּחַ / וְקָדִים מָלְאָה בִטְנוֹ!

וְכָל עֶצֶם לְעַצְמוֹ שָׁב / וְכָל מִין סָר אֱלֵי מִינוֹ.

ולו הבתים על מי שטועה בהגיה

הֲבִינוֹתִי בְּמִכְתָּבָךְ, יְדִידִי, / [וְהִנֵּה אַתְּ כְּגֶבֶר אֵין אֱיָלוּת]

הֲכִי אַתְּ מַחֲלִיף [אוֹת] שִׂין בְּסָמֶךְ / הֲכִי שֵׂכֶל תְּהִי מַחְלִיף בְּסִכְלוּת?

וְאִם תָּכִין תְּשׁוּבָתָךְ תְּהִי שַׂר / ־ אֲבָל לֹא סָר ־ וְטִפְסָר בְּגָלוּת.

ואמר בתשובתה

הֲיִתָּכֵן לְהָאִיר נֵר בְּחֶרֶס / הֲשִׁיבֵנִי, הֲכִי יֵשׁ בּוֹ אֱיָלוּת?

וְאֵיךְ יֵאוֹת לְכָמוֹנִי לְהָשִׁיב / עֲלֵי הַשָּׁר מְלֵא בִינָה וְשִׂכְלוּת

אֲשֶׁר נֶעְדַּר בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ / לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נָפְלוּ בְגָלוּת!

וְאֹמַר: מִי יְחַרְחֵר רִיב וְיַצְמִיד / וּמִי יַצִּיב לְךָ רֵעִים וְיַעְמִיד

עֲלֵי דִין מָרְדְּכַי בִּקֵּשׁ לְהָרְגִי / אֲשֶׁר שַמְתִּיו כְּרֵעַ אוֹ כְתַלְמִיד

[וְאַל] נָא תִקְרְאוּ לוֹ מָרְדְּכַי עוֹד / אֲבָל הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד.

וְשׁוֹר נַגָּח אֲגַדֵּעַ קְרָנָיו / אֲשֶׁר דָּמָה צְפַרְדֵּעַ בְּעֵינָיו

אֲשֶׁר דִּמָּה לְהִלָּחֵם בְּאַרְיֵה / ־ וְאֵיךְ יוּכַל וְהוּא טֶרֶף לְשִׁינָיו ־

וְלַשֶּׁמֶשׁ יְנַתֵּחַ נְתָחָיו / וּמִדָּמוֹ יְמַלֵּא אֶת עֲטִינָיו.

[חסם את עדיך] / שלמה אבן גבירול

ולה פי מן אחתקרה [ולו על מי שזלזל בו]

È — — — / È — — — / / È — — — /È — — —

חֲסֹם אֶת עֶדְיְךָ וּבְלֹם, / וְאֵל יִגְעַר בְּךָ, שָׂטָן!

נְקַלּוֹתִי בְּעֵינֶיךָ, / לְמַעַן כִּי אֲנִי קָטָן:

חֲקֹר מִלַּי וְתֵדַע כִּי / אֲנִי עֵבֶר אֲבִי יָקְטָן!

נְסוּגוֹתִי וְסַרְתִּי מִנְּתִיבָם / וְאִם אֶצְדַּק שְׁלַפְתִּיהֶם כְּנַעַל

וְאַל תִּתְמַהּ בְּאִישׁ חָסוֹן כְּאַלּוֹן / וְרוּם תָּמָר וְהוּא יֵמַר כְּרַעַל

וְדַי מֵרֹאשׁ אֲרִי לִהְיוֹת זְנָבוֹ / וְלֹא אֶמְצָא לְבַד כֶּלֶב וְשׁוּעָל.

אַל תַּאֲמֵן, לִבִּי, בְּאַנְשֵׁי הַזְּמָן / אַחַר בְּגֹד רֵע, חֲשַׁבְתִּיו נֶאֱמָן

קָשַׁר עֲלֵי רַבּוֹ כְּקֶשֶׁר גֵּחֲזִי / תָּחוּל עֲלֵי רֹאשׁוֹ מֶאֵרַת נַעֲמָן.

אֱמֹר לִכְסִיל – וְלֹא כִּכְסִיל וְעַיִשׁ, / וְגַם חַיָּה – וְלֹא כִּכְפִיר וְלַיִשׁ

אֲשֶׁר יִדְמֶה, בְּעֵת יִדֹּם, כְּמוֹ אִישׁ, / וְעֵת יִנְאַם יְהִי כַשּׁוֹר וְתַיִשׁ!

וְאַל תִּגְבַּהּ וְאַל יָרוּם לְבָבָךְ / לְמַעַן כִּי תְחֻלֶּה בָּאֲשִׁישׁוֹת

וְחָכְמָתָךְ לְרַפֵּא הַגְּוִיּוֹת / וְחָכְמָתִי לְרַפֵּא הַנְּפָשׁוֹת.

וְאִם אַתֶּם, יְשִׁישִׁים, בִּי תְמַהְתֶּם / כְּאִלּוּ הַחֲדָשׁוֹת בִּי רְאִיתֶם –

וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּיוֹם הָאֵל בְּרָאוֹ / כְּאוֹרוֹ אָז וְעַתָּה – לֹא יְדַעְתֶּם?

לשלמה הקטן ז״ל על הולכי רכיל

וּמַה לָּכֶם, נְשֵׁי חֶבְיוֹן / מְתֻלָּעִים כְּקִיקָיוֹן

תְּרִימוּן שָׁוְא עֲלֵ[י אֶבְ]יוֹן / וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן!

לְךָ שָׁלוֹם, חֲדַל מִנִּי וְהָשַׁע / וְאַל תּוֹסֵף לְהַרְבּוֹת חֵטְא וּפָשַׁע!

הֲכָמוֹךָ עֲשֹׂה יַשְׂכִּיל וְנַעְמָן / מְשַׁלֵּח מְרַפֵּא לְאֱלִישָׁע!

עֲלֵה אֵלַי, אֱנוֹשׁ נָבוֹן וְחָכָם, / וְאַל תֵּלֵךְ בְּסוֹד עַמְּךָ וְדַרְכָּם

אֲנִי מַלְאָךְ וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמוֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם.

לְקַח בִּינוֹת וְעָזְבָה הַתְּנוּמוֹת / וְהִתְחַבֵּר לְכָל נֶפֶשׁ צְרוּפָה

וְאִם תִּרְאֶה אֱנוֹשׁ נִבְזֶה דְּעֶה כִּי / בְּמַלְבּוּשָׁיו אֲרִי יִטְרֹף טְרֵפָה.

וּמִדְבַּר מוּם וְאִישׁ חַיִל / הֲמִיּוֹם יַעֲשֶׂה לַיִל?