אסתר ראב

הַזִכְרוֹנוֹת –

הֵם, אֵינָם בִּרְשׁוּתֵנוּ:

כְּגַנִּים שְׁתוּלִים

הֵם בָּנוּ –

מֵאָז

פּוֹרְחִים הַרְחֵק

ואֵין יוֹדְעִים

אֵי גַּנֵּינוּ הָאֲמִתִּיִּים –

אִם לְאוֹר-הַיּוֹם –

אוֹ בְּמִכְמַנֵּי-מַחֲשַׁכִּים.


1966

הַמִּלִּים,

אֲשֶׁר נִתְּקוּ מִפִּי –

כְּשִׁבְטֵי-אֵשׁ –

הִכּוּ בִּי,

כִּבְרָקִים עוֹד אֶרְאֵם

בַּחֲלוֹמוֹתַי –

אַךְ אֲנִי עַצְמִי –

כְּבָר עָפָר וְאֵפֶר.


1966

כְּעָפָר וָאֵפֶר –

וְהַקַּיִץ לֹא לִי

וְהַמַּנְגִּינוֹת

הַנִּשָּׂאוֹת בָּרוּחַ –

נוֹשְׁרוֹת כְּמֶלַח

עַל הַצַּלָּקוֹת,

שֶׁלֹּא יַגְלִידוּ,

לְעוֹלָם.


1966

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!