שָׁנִים רַבּוֹת,

נָחוֹת,

בִּגְבִיעַ חַיֵּינוּ –

הַקָּטָן –

אֵין לְהֲגִיחוֹ –

בְּחִפָּזוֹן;

תֵּן לָנוּ

שְׁהוּת

לִנְצֹר גְּבִיעֵנוּ –

הַקָּטָן –

לְלֹא תַּקָּלָה:

עַד בּוֹא

הָאוֹר הַגָּדוֹל;

הַלֵּב מְפַרְפֵּר –

עַל כָּל טִפָּה –

יַיִן מְשֻׁמָּר,

חָרִיף,

נִנְסֹךְ בּוֹ

גַּם סְתָו

וְגַם אָבִיב.

הוּא הֵעִיר בִּי –

הָרוּחַ;

וְזוֹ בָּאָה

עֲטָפַתְנִי –

רַחֲמִים גְּדוֹלִים,

לִטְּפָה –

דַּבְלוּלֵי-שְׂעָרִי –

הַלַּח,

אֵין יִסּוּרִים:

הוּא שָׁלַח

אֶת הָרוּחַ –

וְהִיא בָּאָה,

צָבְעָה

הַכֹּל יָרֹק

רַךְ

עַל גַּבִּי

יָרֹק כֵּהֶה;

אוֹרוֹ בָּא מֵעִמְקֵי הָאִי

וּדְמוּתוֹ –

פֶּתַע

הִבְהֲבָה –

הִתְגַּלּוּת.

1976