- א. אם נפשך יקרה בעיניך
- ב. לבי עמד כי מי בסוד
- ג. ביום טוב לבך שמן ודשן
- ד. הה אל שמועה צללה לה אזן
- ה. אם הזמן יהיה עלי ראשך לצל
- ו. תמהו בני מוסר והביטו
- ז. יריבוני בך הלכי חשכים
- ח. אהבים העלו בלב להבים
- ט. נפשי לבית אל נכספה גם כלתה
- t לִקְרַאת מְקוֹר חַיֵי אֱמֶת
- t עבדי זמן עבדי עבדים הם
- יב. מה תאמין בזמן אשר אין בו אמת
- יג. שמח בפני חבריך
- יד. בראות לבי לכסיל יפרץ
- t [כְּנִדָּה הָיְתָה תֵבֵל לְפָנַי]
- t לבבי מה תרדף הון ועשר
- יז. עצל הלא תבוש ותכלם
- יח. שובי יחידה אל מנוחך שובי
- יט. הוי הלמדים חכמת עצלות
- כ. אם לאלהיך לבד תוחילי
- כא. מה לי ולכם ימי נעורים
לִקְרַאת מְקוֹר חַיֵי אֱמֶת אָרוּצָה ‑
עַל כֵּן בְּחַיֵי שָׁוְא וְרִיק אָקוּצָה.
לִרְאוֹת פְּנֵי מַלְכִּי מְגַמָּתִי לְבַד,
לֹא אֶעֱרֹץ בִּלְתּוֹ וְלֹא אַעְרִיצָה,
מִי יִתְּנֵנִי לַחֲזוֹתוֹ בַחֲלוֹם!
אִישַׁן שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא אָקִיצָה.
לוּ אֶחֱזֶה פָנָיו בְּלִבִּי בַיְתָה ‑
לֹא שָׁאֲלוּ עֵינַי לְהַבִּיט חוּצָה.
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
“חֶלְקִי אֲדֹנָי!” אָמְרָה נַפְשִׁי.
כְּנִדָּה הָיְתָה תֵבֵל לְפָנַי,
בְּיַעַן יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינַי
אֲשֶׁר חָלְקָה לְבִלְעָדֵי כְּבוֹדָהּ
בְּעֵת רָאְתָה אֲשֶׁר חֶלְקִי אֲדֹנָי.
הֲתִבְחַר בִּי – וְאָנֹכִי מְשַׂנְאָהּ?
וְאֶבְחַר בָּהּ – וְהִיא מִכְשׁוֹל עֲוֹנִָי!
אֲנִי יָבָם וְלֹא אֶחְפֹּץ לְקַחְתָּהּ –
וְהִיא חוֹלצָה וְיוֹרֶקֶת בְּפָנָי!
לְבָבִי מַה תְּרַדֵּף / ר' יהודה הלוי
לְבָבִי מַה תְּרַדֵּף הוֹן וְעֹשֶׁר
וְתִרְדֹּף אֶת‑ זְמָן נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ?
רְאֵה כָּל‑ מַאֲרִיךְ שׁוּלֵי מְעִילוֹ –
יְהִי בָאַחֲרוֹנָה לוֹ לְמוֹקֵשׁ.
וְרֹעַ הַזְּמָן גָּלוּי – וְאַתָּה
תְּבַקֵּשׁ לָךְ גְּדוֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ!
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות