[ליל הנדוד הארך והתאחר] מאת: אלמוני/ת / יהודה הלוי

לֵיל הַנְּדֹד הַאֲרֵךְ וְהִתְאַחֵר

כִּי הַיְּדִידִים נֹסְעִים מָחָר

וּלְאִטְּךָ הִתְנַהֲלָה וּפְרֹשׂ

עַל זָהֳרֵי שַׁחַר כְּנַף מִשְׁחָר

וּבְכִי שְׁתֵּי עֵינַי הֱיֵה גֶשֶׁם

עֵת תַּעֲצֹר רִכְבָּת וְלֹא יִסְחָר

וִיגוֹן לְבָבִי קַדְּמֵם בַּעְנַן

חֹשֶׁךְ לְבַל יִרְאוּ עֲלוֹת שַׁחַר

וַעְשַׁן נְחִירַי צֵא בְאַנְחוֹתַי

הַכֵּם בְּלַבַּת אֵשׁ אֲשֶׁר יֵחָר

עַד יֵדְעוּ אֵיךְ יוּכְלוּ לִרְחֹק

מֵאָהֳלִי עַד יוֹם אֲשֶׁר אֶבְחָר.

נְקַלּוֹתִי וְדַלּוֹתִי לְפֵרוּד

צְבִי וַיִּהְיוּ כַצֵּל יְצֻרָי

עֲדֵי שַׂבְתִּי וְלֹא מֵרֹב שְׁנוֹתַי

וְהֵן עֵדַי שְׁנֵי חַיֵּי מְגוּרָי

אֲבָל שַׂבְתִּי בְּבִגְדוֹ בִי וְאִלּוּ

יְשִׁיבֵנִי יְשׁוּבוּן לִי נְעוּרָי.

אֲשִׁישׁוֹת מִבְּלִי יַיִן כְּבֵדוֹת

וְהֵם חֶרֶשׂ כְּכָל חַרְשֵׂי אֲדָמָה

וְאוּלָם מָלְאוּ יַיִן וְקַלּוּ

כְּמוֹ תֵקַל גְּוִיָּה בַּנְּשָׁמָה.

[ונשקפת בעד סתרי סתרים] /אלמוני/ת / יהודה הלוי

וְנִשְׁקֶפֶת בְּעַד סִתְרֵי סְתָרִים

וְהֹלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַיְשָׁרִים

מְנַהֶלֶת בְּנָה לָתוּר מְנוּחָה

לְהִבָּדֵל בְּדֶרֶךְ הַנְּזִירִים

וְנִמְשָׁלָה כְאַיָּלָה שְׁלֻחָה

אֲשֶׁר תִּרְעֶה צְבִי בִּמְרוֹם הֲרָרִים

וְחָרְדָה עַל בְּנָה וָאֶקְרְאָה לָהּ

לְאַט אַל תִּרְגְּזִי רַעְיַת עֳפָרִים

וּפָנְתָה לַהֲלֹךְ וַיְהִי בְחָפְזָהּ

וּמָלְאוּ תִּימֲרוֹת בָּשְׂמָה עֲבָרִים

וְהֹלֶכֶת לְאִטָּהּ מַעֲדַנּוֹת

עֲדֵי כִי עָבְרָה בִּמְעוֹן כְּפִירִים

וְהֵן עַל עִקְּבוֹת שׁוּלֵי מְעִילָה

דְּמוּת נָחָשׁ נְרָדִים עִם כְּפָרִים

כְּמִדְרַךְ פּעֲמֵי יִצְחָק בְּעָמְדוֹ

לְנַשֵּׁק אֹהֲבָיו עַל הַר בְּתָרִים

וְשׁבָוּ אַחֲרֵי נָסְעוֹ לְנַשֵּׁק

מְקוֹם רַגְלָיו וְלִלְחוֹךְ הָעֲפָרִים

וּמָצְאוּ כַדְּבַשׁ טַעְמוֹ וְרֵיחוֹ

יְשׁוֹבֵב הַנְּשָׁמוֹת לַפְּגָרִים.