יֵשׁ כִּיס זְמַן בַּחַיִּים.

שָׁכֵן תָּמִיד מַאֲרִיךְ יָמִים מִשְּׁכֵנוֹ. זֹאת יֹדְעִים

כִּי הַשָּׁכֵן נִמְצָא בְּכִּיס

שֶׁאַחֲרָיו עֹד כִּיס.

הַשָּׁכֵן מַאֲרִיךְ יָמִים יֹתֵר

כִּי הֻא נָתֻן בְּכִּיס שֶׁל זְמַן

שֶׁאַחֲרָיו בָּא עֹד כִּיס וְעֹד כִּיס.

זֶה יֻדַּע לְאַחַר כָּל הַזְּמַנִּים.

הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי, שַ̩לֹם, שֶׁהָלַךְ לִפְנֵי שָׁנָה לְעֹלָמוֹ,

לִמְרַאֲשֹׁתָיו שְׁעֹן קֻקִיָּה תָּלֻי הָיָה לוֹ.

בֵּין צְלֹחִיֹתָיו וּרְפֻאֹתָיו שְׁעֹן קֻקִיָּה מִדֵּי פַּעַם, מִדֵּי

שָׁעָה – קֹל: קְלִי־קְלַק. קְלִי־קְלַק.

עַכְשָׁו נִשְׁאַר לְבַד הַקֻּקִיָּה

לְהֹדִיעַ,

כָּל שָׁעָה כָּל שָׁעָה,

מִן הֶחֶרֶשׁ שֶׁל הַחֶרֶס.

עַכְשָׁו, מֵעֵבֶר לַקִיר וּמֵחֲרַכֵּי הַתְּרִיסֹל

מִבְּעַד לַדְּמָמָה וּמִן הֶעָבֶה שֶׁל הַחֹשֶׁךְ,

מִן הַ־וְּיָמֵשׁ חשֶׁךְ – כָּל שָׁעָה:

קְלִי קְלַק קְלִי קְלַק קְלִי קְלַק

ט שבט תשמו, 19 ינואר 1986

שֻׁם דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה לְרַע.

רַק אֲנִי הַקֻּקִיָּה.

לֹא שֹׁמְעִים קֹל הַצְּלֹחִיֹת,

לֹא בְּלִיעַת רְפֻאֹת, לֹא אֲנָחֹת.

רַק קֹל הַלְּבַד הַקֻּקִיָּה.

אֲנִי הַקֻּקִיָּה בַּד לְבַד.

אֲנִי הַקֻּקִיָּה בִּ̩מְקֹם.

צְלִיל צְלֹחִיֹּת רְפֻאֹת אֲנָחֹת

מִסְתַּכֶּנֶת מִשְׁתַּכֶּנֶת בִּ̩מְקֹם.

לְהַשְׁמִיעַ קְלִי קְלַק. זֶה שֵׁם טֹב לְשֵׁם דָּבָר לְשֹׁד וְשֶׁבֶר.

כְּמוֹ קֻקִיָּה אַרַיְינְקֻקְן. לְהָצִיץ לְתֹךְ לִפְנִים.

כְּמוֹ בַּלֻּטָה זֶה בְּלֻט. דָּם. דַּי בִּצְלִיל דֹּמֶה. בִּרְמִיזָא.

אֲנִי הַקֻּקִיָּהּ הַיּשֶּׁבֶת בְּעִקְּבֹת.

אֲנִי הַקֻּקִיָּה יֹשֶׁבֶת עַל.

ישֶׁבֶת לְבַד בַּד בְּבַד

כְּכֹל שֶׁעֹבֵר הַזְּמַן, עֲלֻת הַמֵּתִים פָּחֹת.

טו אדר א' תשמו, 24 פברואר 1986

אֵיךְ לֹא לֶאֶהֹב אֶת הַמָּוֶת

אִם הָעֹלָם כָּל כָּךְ יָפֶה?

נִרְאֶה לִי לֹא לְהִנָּתֵק מֵהַחֶבְרֶה

וְאֶמְצָא כָּךְ אַהֲבָה.

אֶמֶשׁ בְּלִקֻּי יָרֵחַ הָיְתָה הֲצָפָה.

אַט. עַד הִבְלִיעַ הַצֵּל גֵּאֻת וְשֵׁפֶל.

הָעֹיְלֶם שְׁלֻפְטִין. שֻׁבִי נַפְשִׁי לִמְנֻחַיְכִים.

הֻ גָּמַל עָלַיְכִים. עָבַר לְסֵדֶר הַיֹּם.

הִגִּיעַ לַהֲצָפָה, הַיָּרֵחַ הֶחֱזִיק מַשֶּׁהֻ בַּפֶּה.

הִגִּיעַ לַהֲצָפָה, הֶחֱזִיק שֶׁמֶשׁ בִּשְׂפָתַיִם.

מַנְעֻל גָּדֹל סָגֻר גָּמֻר.

מַנְעֻל קָטָן פָּתֻחַ לִשְׂפָתַיִם.

הַלְּבָנָה אַף פַּעַם לֹא

מְנֻתֶּקֶת מִן הַשָּׁמַיִם.

לִכְאֹרָה, נִתֻּק גָּמֻר. יָתֹם עָגֹל.

אַךְ חַבֻּר אֵי שָׁם בַּגֻּף בַּגֹּבַהּ.

מַנְעֻל גָּדֹל סָגֻר גָּמֻר.

מַנְעֻל קָטָן פָּתֻחַ לִשְׂפָתַיִם.

אֻלַי אֵלֵךְ יַחַד עִם הַחֶבְרֶה.

אֻלַיִ יְהְיֶה לִי מִזֶּה אַהֲבָה.

לִיבְּהֶערְצִקֶער זִיהְן אוּנְזֶערֶער יְחִיאֵל אַלְטֶער לֶעיבִּין

אִמָּא הַמְּסֻּרָה שֶׁלְּךָ רִיקִיל.

פוֹן דַיין טַאטִין בָּרוּךְ.

בָּרוּךְ אָבִי, רִיקִיל אִמִּי, חַיִּים מֵאִיר אָחִי, שְׁמוּאלַאךְ אָחִי, לֵאָהְטְשֶׁה אֲחֹתִי

נַעֲשֻׂ אֲדָמָה.

סֹף הַחַיִּים

זֶה אֲדָמָה.

חֻץ מִזֶּה

אֵין סֹף.

כה תמוז תשמו, 1 אוגוסט 1986

מֵאָז הַמַּפָּץ הַגָּדֹל כַּמָּה אֹמְרִים?

שְׁלֹשָׁה מִילְיַרְדִים שָׁנִים? וּבְכֵן לֹא מָצְאֻ לָהֶם

הַכֹּכָבִים זְמַן וּמָקֹם לְשָׁרָשִׁים. תָּמִיד בִּתְנֻעָה.

תָּמִיד לֹא בַּבַּיִת שֶׁלָּהֶם בַּלֵּילֹת.

הַמְּפָרְשִׁים נֶחֱלָקִים בְּדֵעָה

עַל הַשֹּׁרֶשׁ “כֹּכָב” וְלֹא יֹדְעִים.

וְאִם אֵין יֹדְעִים הַשֹּׁרֶשׁ כֹּכָב –

כֻּכִּיָּהּ הִיא הַשֹּׁרֶשׁ. וְהַחֹר הַשָּׁחֹר הֻא כֹּכָב. כֹּכְ־אָב.

יח ניסן תשמו, 27 אפריל 1986

כָּרֶגַע הָרַדְיוֹ הֹדִיעַ כִּי קְוַאזֶרִים נֹסָפִים

יֵשׁ בַּיְקֻם. עַד עַכְשָׁו מַדָּעָנִים חָשְׁבֻ כִּי אַחֲרֵי

הַעַרְפִלָּה אֵין הִתְרַחֲקֻת הַיְקֻם. עַכְשָׁו קְוַאזֶרִים חֲדָשִׁים.

הָאָרֶץ מְרֻחֶקֶת שְׁנֵי מִילְיַרְדִים שְׁנֹת אֹר.

קָשֶׁה לִי לָשֵׂאת אֶת הַנְּצָחִים הָאֵלֶּה. שֶׁאִם יֹם אֶחָד אַתָּה שָׂם

חֹשֵׁב בַּנֵּצַח – אַתָּה כְּבָר בָּאֶבֶן.

דַּי לִי בְּנֵּצַח אֶחָד

שֶׁיָּבֹא. (שֶׁלֹּא יָבֹא).

לֹא. כִּי אֲנִי עֹד שַׁיָּךְ

לָעֹלָם הַזֶּה.

צֶבַע הַוָּרֹד שֶׁל הַגֻּף שֶׁלִּי וָרֹד.

כַּנָּ"ל וְכַדֹּמֶה כַּצֶּבַע הַוָּרֹד שֶׁל הַזְּרִיחָה.

כו סיוון תשמו, 3 יולי 1986