יונדב קפלון
יונדב קפלון – עשרה שירים
בתוך: חדרים – גיליון 6: אביב 1987

יָם עֵינֶיהָ בְּעָרְפַי

וַאֲנִי מֵזַח־צוֹלְלוֹת נָסוֹג.


עַל סַף פָּרִיךְ עָמַדְתִּי הַיּוֹם,

מְשֻׁגָּעַ לְעֹמֶר בִּכּוּרִים


רָאִיתִי מְנוֹרַת נְשָׁמוֹת הֲפוּכָה

וְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ כָּבִים


שִׁיר לַעֲשׂוֹת מִזֶּה,

בֵּינִי לְבֵינִי,

בֵּינִי לְבֵין אֵיבָרַי

הַזּוֹעֲקִים בְּלִי קוֹל.



מֻטּוֹת כַּנְפֵי הַתְּאֵנָה

בְּעֵמֶק רְפָאִים

פּוֹכְרוֹת חֲלוֹמָן בַּשָּׁרָב.


הַשִּׁיר הוֹלֵךְ כָּךְ:

עַל רֹאשׁ הַגֶּבֶר כֶּתֶר

מַר.

גּוֹן הַנְּשָׁמָה אָפֹר בִּלְתִּי־נִדְלֶה.


סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה פָּרֹוּץ

וּפָתוּחַ כְּאִשָּׁה לְרוּחוֹת הַזְּמַן


אָן אֲנִי פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא

אָלִיט



דְּבָרִים יְגֵעִים, זְמַן וְרוּחוֹת.

מַחְשׂוֹף חָזִי מַזְמִין אֶל יַרְכָתָיו

שִׁירִים שְׁלֵווֹת, יְשֵׁנוֹת עָפָר:


קֶרֶן אוֹר בַּחֲדַר הָאַמְבָּט

שְׁפוּכָה בְּזָוִית יִחוּדִית.

בֵּינָהּ לְבֵינִי

בֶּגֶד הַנֶּפֶשׁ וּבֶגֶד הַגּוּף

פּוֹשֵׁט עַצְמוֹ

וְלוֹבֵשׁ כְּאֵב.



לָכוּד בִּזְמַנִּיּוּת הַחֲפָצִים

וּמִתֹּקֶף אַבְהוּתִי וּצְעִירוּתִי

כָּאֲדָמָה לִהְיוֹת אֲנִי

דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי.


סְחוֹר כַּכּוֹכָבִים

עֵינַי אֶל אִי.

שְׂפַת הֶעָפָר אֲפִלָה וּבְתוּלִית

בָּהּ אֲנִי פָּנַי אָלִיט.



גֶּשֶׁם בָּעֵבֶר הָאַחֵר.

שָׂעִיר וָחַם.

אֲבַק לֵילוֹ לְתֹם שָׁנִים

יָשׁוּב עֲלָמִים תְּכֻלֵּי עַיִן.


וְהִיא רְחוּמָה וְנִרְדָּמָה

פְּעוּרַת פִּיּוֹת וְלֹא מִיַּיִן.



מֵאַיִן הִפְלַגְתִּי לְאַין.

יֵשׁ גָּדוֹל וְיָחוּם

מְחַבֵּר בֵּינֵינוּ.


בְּזִכְרוֹנִי רַחַשׁ הַיָּם מַבְקִיעַ

אֶת הַזְּמַן

מִבַּעַד לַחֲמִשִּׁים קִילוֹמֶטְרִים

שֶׁל מַעֲבֵה יַעַר,


וְאִמִּי רְדוּפַת הַגַּעְגּוּעִים,

בְּדִמְדּוּמֵי הַיּוֹם מוֹלֶכֶת אוֹתִי לְשׁוֹרֵר

הָרִים וִיעָרוֹת רְחוֹקִים

וְעִיר מִקְדָּשִׁים

שֶׁכֻּלָּהּ טוֹב



טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל.

טוֹב לָעֹל כִּי גֶּבֶר יִשָּׂאֶנּוּ.

אָחִי עוּל יָמִים וְהַלֵּילוֹת

מֶרְחַקֵּי־עַד בְּדָמוֹ.


לָחֲשׁוּ לָהֶן בְּרֶגַע הַשֶּׁקֶט

הַמַּמְתִּין,

בְּעוֹד יְדֵיכֶם הַגְּמִישׁוּת

מִתְוַדְּעוֹת אֶל הַחִידָה,

כִּי מַעֲרֶכֶת שָׁמַיִם חֲלִיפִית

כָּעֵת בַּהֲכָנָה,

כַּוָּנָתִי לְאִישׁ מָשִׁיחַ

וּלְאֶרֶץ עֲלוּמִים הֲרָרִית

מְקִצָה מִתַּרְדֵּמָה אֲרָעִית.



יוֹתֵר מִמָּה שֶׁכָּתַבְתִּי לִפְנֵיכֶם

קָרוּא כָּאן.

גַּעְגּוּעִים עִוְרִים מְצִיפִים אֶת הַיַּבֶּשֶׁת.


בֶּאֱרוֹת הַכְּפָרִים בַּלֵּילוֹת

מְקֵרוֹת מַיִם אַחֲרוֹנִים

מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה –


לְעִתִּים, בִּמְעוּפָן, גּוֹהֲרוֹת אַגָּדוֹת

קַדְמוֹנִיּוֹת עַד סָמוּךְ לִפְנֵי הַקַּרְקַע,


אוֹ אָז חוֹלֶפֶת צְמַרְמֹרֶת־שַׁחַר

בְּגֵוָהּ

וּבִבְשָׂרָהּ הוֹמִים אוֹתוֹת רִאשׁוֹנִים

כְּטַל.



כַּפּוֹת רַגְלָיו בְּאֶרֶץ הָעִבְרִים.

נוֹפוֹ פָּרוּשׂ עַל פְּנֵי מִצְרַיִם.

בַּנִּילוּס רָחַץ אֶת גּוּפוֹ הַמְפֹאָר

חֲלוֹם בּוֹעֵר נִכְמָר וּמִתְרַסֵּק

יוֹסֵף.


וַאֲנִי,

עַבְדָּא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא,

נֵצֶר מַטָּעוֹ מוֹצָא חֲלָצָיו,

אֶת שָׁאוּל הִכַּרְתִּי כְּשֶׁעֲדַיִן

הֶאֱזִין לַחֲלִילֵי קַיִן

בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין, שָׁנִים

לִפְנֵי שֶׁכּוֹפְפוּ אֶת כְּתֵפָיו

דִּמְעוֹתָיו הַיְּהוּדִיּוֹת שֶׁל

כִּנּוֹר דָּוִד.



עַל דָּוִד אֵינִי

וְלֹא כְלוּם.

קְטִיעוּת וָחֶסֶר

בֵּינִי לְבֵין דָּוִד.


דָּוִד עַצְמוֹ

נַחַל עַקְשָׁן בַּעֲרוּץ מִדְבָּר;

מוּסִיקָה שֶׁעֲדַיִן בְּמֵיתָרִים.


הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת עֵדָה לַקּוֹרוֹת

שֶׁל פֹּה.

סַהַר הַלֵּילוֹת מַטִּיף דַּם־בְּרִית

מְחַלְחֵל אַךְ

בִּלְתִּי־נִסְפָּג.


טְרַקְטוֹרִיסְטִים חֲלוּמִים מִן הָעֵמֶק

מִתְדַּפְּקִים אֶל שַׁעֲרֵי עִירִי.

בְּאִישׁוֹנֵיהֶם מְגִלּוֹת גְּנוּזוֹת.

לְאָן הוֹלְכִים פָּנַי

כָּעֵת מָחָר.


מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • בתיה שוורץ
  • שמעון קובו
  • יוסי לבנון
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!