תַּחְתִּיּוֹת שְׁבוּרוֹת שֶׁל בַּקְבּוּקִים,

וּבַהֶמְשֵׁךְ מַתְחִיל הַשְּׁבִיל לִהְיוֹת מְרֻצַּף –

לְבֵנִים, חֲצָאֵי בָּלָטוֹת. מֵרָחוֹק – פַּרְדֵּס.

אֵין גָּדֵר: שָׁרְשֵׁיהֶם מִזְדַּקְּרִים בָּאֲדָמָה,

בְּאָפֹר שֶׁכְּבָר לֹא דּוֹמֶה לְדָבָר, עֵצִים מְסֻיָּדִים.

הַפְּרִיחָה מְעוֹרֶרֶת אֵיזוֹ חַלְחָלָה, מֶטֶר מֵעַל הַשֹּׁרֶשׁ הַמֵּת

הַגֶּזַע מְפַרְנֵס צַמֶּרֶת וּבַחֹם הַכָּבֵד אַתָּה מְדַמֶּה,

רַק מְדַמֶּה כַּנִּרְאֶה, מַשֶּׁהוּ זָז: נִעְנוּעַ קַל שֶׁל הַפֵּרוֹת,

כִּתְמֵי תַּפּוּזִים, אֲבַעְבּוּעוֹת כְּתֻמּוֹת־חוּמוֹת. פְּרִי

שֶׁהֻשְׁאַר עַל הָעֵצִים כְּמוֹ לְנוֹי, שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לִקְטֹף.

קְבוּצָה שֶׁל חַיָּלִים חוֹלֶפֶת מוּלִי, פְּנֵיהֶם

לְאֵיזוֹ מַגֶּדֶת־עֲתִידוֹת בְּרַמְלָה (כָּךְ אֲנִי קוֹלֵט מִדִּבְרֵיהֶם),

לְעֻמָּתָם אֶזְרָחִים שֶׁעוֹבְדִים בִּשְׁבִיל הַצָּבָא

חוֹצִים רַחֲבַת כֻּרְכָּר, דּוֹרְכִים עַל זְכוּכִיּוֹת שְׁבוּרוֹת

הַמְּסַמְּנוֹת אֵיזֶה שֶׁטַח מַעֲבָר שֶׁאָסוּר לַאֲחֵרִים,

גְּבוּל בֵּין מַשֶּׁהוּ לְמַשֶּׁהוּ, לֹא בָּרוּר בֵּין מָה לָמָּה.

מַדְרֵגַת־אֲדָמָה מַפְרִידָה כְּבָר בֵּינִי לְבֵינָם

(הַצְּרִיף שֶׁלִּי מְמֻקַּם בְּמִפְלָס מְעַט גָּבוֹהַּ יוֹתֵר),

תַּצְפִּית מִמֶּנָּה רוֹאִים כִּמְעַט אַךְ וְרַק

אֶת עַמּוּדֵי הָעֵץ הַתּוֹמְכִים אֶת הַגַּג וַאֲדָמָה

בַּגֹּבַהּ הַמַּשְׁקוֹף, גֹּבַהּ הָעֵינַיִם. כָּאן

מַתְחִילוֹת כְּבָר הַכְּתוֹבוֹת הַחֲרוֹתוֹת בָּעֵץ,

שֶׁהָעַיִן לֹא מַסְפִּיקָה לְהַקִּיף אֶת כֻּלָּן –

הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁבָּהֶן – קְלָלוֹת; הַאֲרֻכּוֹת –

הוֹדָעוֹת.

אֲנִי נִשְׁאָר “בַּחוּץ”, כְּלוֹמַר בְּתוֹךְ הַצְּרִיף,

שָׁעָה שֶׁהֵם שׁוֹלְחִים כַּפּוֹת יָדַיִם אֶל בֶּרֶז פָּתוּחַ,

אַחַר כָּךְ הֵן נִשְׁלָחוֹת בְּעַד הַסּוֹרֵג לְקַבֵּל אֶת מְנַת הָאֹכֶל –

רוֹפֵא בְּמַדֵּי צָבָא, מְצֻמָּק מַשֶּׁהוּ, מַמְתִּין לִי

בַּפְּרוֹזְדוֹר, שֶׁאֲסַדֵּר אֶת חֲפָצַי,

הִזְדַּמְּנוּת בִּשְׁבִילִי שׁוּב לִקְרֹא עַל קִיר הָעֵץ, עַל יַד מִטָּתִי,

אִחוּלִים שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁנִּפְרַד מִפֹּה

בְּלִי מִשְׁאָלָה לַחֲזֹר.

אֲנִי רוֹאֶה עַל פָּנֶיךָ, שֶׁגַּם אַתָּה

בּוֹרֵחַ מְדַבַר־מָה וּמְיַפֶּה מָה שֶׁאֶפְשָׁר.

כְּמוֹ אִישׁ דּוֹהֵר עַל סוּס: מַכְחִישׁ וְדוֹהֵר.

רַק בִּשְׁנָתְךָ אַתָּה נִרְאֶה חֲפוּי רֹאשׁ, לֹא מְדַבֵּר,

לֹא עוֹשֶׂה. פָּנִים כִּפְשׁוּטָן –

פַּעַם מִתְעַוְּתוֹת, פַּעַם מִתְחַיְּכוֹת.

אִם שְׁעָרְךָ הַפָּרוּעַ מֵעוֹרֵר מַחֲשָׁבָה עַל דָּבָר־מָה בִּלְתִּי הָגוּן,

הֲרֵי שֶׁזּוֹ אִי־הֲגִינוּת טִבְעִית יוֹתֵר.

רַק כְּשֶׁתָּקוּם יַתְחִילוּ לַהֲטוּטִי־הַשִּׂיחָה, הָאוֹר הֶחָזָק,

הַבִּטָּחוֹן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ מַתְחִילִים אֶת הַיּוֹם.

רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַקֶּמֶט הַיָּפָה שֶׁבְּצַד הָעַפְעַף,

שֶׁבְּשׁוּלֵי הָעַיִן הַמְּחַיֶּכֶת שֶׁלּוֹ, לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ.

בְּאֵין קוֹל קִיר הַבַּיִת הַקָּרוֹב

מִתְפָּרֵשׁ לִי כִּמְעַט כְּמִכְשׁוֹל.

בַּחֲנוּת אַחַת רָאִיתִי שֶׁלֶט מַצְחִיק.

קַרְטוֹן עָלָיו רְשׁוּמָה שְׁגִיאָה מְיֻחֶדֶת: “קָרִיּוֹת נֶהֱדָרוֹת!”

מֶשִׁי צַח, שִׁלְגִּי, לֹא מוֹדֶרְנִי,

גַּם לֹא נֶאֱמַר כִּי מְחִירָן הוּזַל לִקְרַאת הָאָבִיב.

הִבַּטְתִּי בַּכָּרִים, מְנֻזָּל,

חָשׁ שֶׁכָּל מַבָּט שֶׁהֻפְנָה לְעֶבְרִי, רוֹצֶה לִשְׁאֹל:

“רַק עַכְשָׁו קַמְתָּ, נָכוֹן?”

עִם שֶׁפַע מִמְחֲטוֹת נְיָר (אֵין לִי לֵב

לִפְגֹּשׁ עַכְשָׁו יָדִיד, שֶׁלֹּא אַדְבִּיק אוֹתוֹ בְּשִׁעוּל),

בְּבֵית קָפֶה, מַרְגִּישׁ בְּחֹם הַגּוּף, צָעִיר

עָטוּף בִּמְעִיל כְּצֶמַח בִּסְחָבוֹת.

הַפַּעַם צוֹפֶה בְּחַמְסִין מִבַּעַד לַזְּגוּגִית – – –

אֲנִי לֹא זוֹכֵר בְּאַשְׁמַת מִי זֶה הָיָה,

שֶׁלֹּא קָנִינוּ בַזְּמַן כּוֹסִיּוֹת יַיִן,

וּבַסּוֹף כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַיֵּינוֹת, לָגַמְנוּ מֵהֶם

בְּסִפְלִי קָפֶה גְּדוֹלִים

(שְׁתִיָּה כַּדָּת, מִגְּבִיעִים גְּדוֹלִים בֶּאֱמֶת).

אַחַר כָּךְ רָאוּ אוֹתָנוּ רָבִים מִמֶּרְחָק,

כְּמוֹ בְּסֶרֶט אִלֵּם, זוּג מְדַבֵּר, מַחֲלִיפִים דְּבָרִים קָשִׁים,

אִישׁ לֹא שָׁמַע בְּדִיּוּק אֶת הַמִּלִּים.

הָאוֹרְחִים לֹא הֵבִינוּ בַּמֶּה מְדֻבָּר.

מוּל גַּבּוֹתַי הַמִּתְקַשְּׁתוֹת פָּנִית

כִּמְעַט בְּנַחַת, אֶל הַסְּוֶדֶר הַסָּרוּג. גֶּשֶׁם

הִתְחִיל לָרֶדֶת. אַחַר כָּךְ יָצָאנוּ, כַּמָּה שִׁכּוֹרִים

מִתְנוֹדְדִים, לַחֲצַר הַבַּיִת הַמְשֻׁתָּף, לְהַפְעִיל

מַמְטֵרוֹת, לִשְׁטֹף פָּנִים. וְאַתְּ גַּם יָרַדְתָּ וּכְשֶׁהוֹפָעַת בַּכְּנִיסָה

לֹא יָדַעְתִּי מֵהֵיכָן בָּאת: מֵהַשָּׁמַיִם אוֹ מֵהָאָרֶץ,

פְּנֵי מַלְאָךְ, אֲבָל עִם סִיגַרְיָּה,

כְּבָר לֹא פְּנֵי כַּפִּית, מֵחַיֶּכֶת.

קַל כְּמוֹ אֲוִיר, הַמַּרְפְּקִים נַעֲשִׂים קַלִּים,

אַתָּה לֹא רוֹצֶה לְהִתְרוֹמֵם עֲלֵיהֶם.

אַתָּה חוֹשֵׁב: מַכָּה כָּלְשֶׁהִי הָיְתָה אוּלַי מְבִיאָה אוֹתְךָ

לִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ קְפִיצִים מַמָּשִׁיִּים בְּמִזְרָן הַשָּׁקוּעַ,

אוֹ חוֹשֵׁב לָשֶׁבֶת עַל סַפְסַל עֵץ קָשֶׁה, עַד שֶׁתָּחוּשׁ בְּעַצְמוֹתֶיךָ.

אֲבָל עֵינֶיךָ זָזוֹת כְּמוֹ דֶּלֶת, לִצְּדָדִים, פְּתוּחוֹת

לְכָל מַשַּׁב רוּחַ שֶׁיָּבוֹא.

וְקוֹדֵחַ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתְּךָ, אֲבָל בִּשְׁבִילְךָ

זֶה הָיָה כְּמוֹ סוּג שֶׁל בִּלּוּי לֹא טוֹב.

דְּבַשׁ שֶׁלֹּא תִּטְעַם מִמֶּנּוּ כָּעֵת וְסֵפֶר שֶׁמָּצָאתָ פֹּה

– “בְּדֹק אֶת הָאִינְטֵלִיגֶנְצִיָּה שֶׁלְּךָ” –

שִׁיטוֹת אֵיךְ לְוַדֵּא בְּעַצְמְךָ אֶת מְנַת הַמִּשְׂכָּל –

מֻנָּחַ עַל יָדְךָ פָּתוּחַ. כְּשֶׁקָּרָאתָ

חַשְׁתָּ כִּי עֵינַיִם אֲחֵרוֹת קוֹרְאוֹת בּוֹ

אִתְּךָ בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, בּוֹלְשׁוֹת

אַחַר עֵינֶיךָ מִנִּבְכֵי הַמֶּרְחָק,

עַד שֶׁנִּנְטַשׁ בְּהַטָּיַת רֹאשׁ.

קִיר הַפְּרוֹזְדוֹר מָלֵא תַּצְלוּמִים מְמֻסְגָּרִים,

אַדְמוֹת מְלֵחָה וְאַדְמוֹת נֶגֶב מְחֹרָצוֹת –

קַוִּים סַרְגֵּלִיִּים, פְּשׁוּטִים, מַעֲלִים עַל הַדַּעַת

הַטָּפָה שְׁקֵטָה, אוּלַי מְכֻוֶּנֶת מִדַּי, לְחַיֵּי צִמְצוּם.

אוֹר מְנוֹרָה רָגִיל עוֹד מֵאִיר אוֹתִיּוֹת רָצוֹת,

וְהַכֹּל מִשְׁתַּלֵּב בְּאֵיזוֹ דְּמָמָה –

עֵצִים, עַמּוּדֵי חַשְׁמַל, כָּל מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לְ“שָׁם”,

לְעוֹלָם בּוֹ אֲחֵרִים מְעֹרָבִים.

גַּנִּים וַחֲצֵרוֹת, הָיִינוּ מֻקָּפִים בָּהֶם, בְּיוֹם שַׁבָּת,

כְּשֶׁהָרוֹקֵחַ וַאֲנִי יָצָאנוּ לְחַפֵּשׂ קִיּוֹסְק פָּתוּחַ

עַל יַד הַשִּׁכּוּנִים הַחֲדָשִׁים. כָּךְ הִגַּעְנוּ לְאֵיזֶה מָקוֹם,

שֶׁמַּזְכִּיר עִיר שֵׁנָה; מָקוֹם שֶׁמִּתְגּוֹרְרִים בּוֹ – כְּמוֹ פְּרוּשִׁים מִן הָעוֹלָם –

אֵלֶּה שֶׁמַּשִּׂיגִים אוֹתָם כְּבָר בְּצַעַד אֶחָד קָדִימָה: פְּקִידֵי מֶמְשָׁלָה

לְשֶׁעָבַר, עוֹבְדֵי מְדִינָה, אַנְשֵׁי בִּטָּחוֹן. מִין שִׁלּוּב מְשֻׁנֶּה

שֶׁל חַיֵּי זֹהַר וּכְפָר. לְמַעֵט בִּנְיָן רַב־קוֹמוֹת אֶחָד

שֶׁהִבְהִיקָה בּוֹ הַקֵּרָמִיקָה וְשֶׁבִּכְנִיסָתוֹ פְּסֵיפָס

שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר הַמַּזָּלוֹת, הָיוּ שַׁעֲרֵי הַוִּילוֹת

הַנְּעוּלִים מֻלְוִים בְּתֵבוֹת דֹּאַר דְּקוֹרָטִיוִיּוֹת,

לָרֹב בְּצוּרַת שׁוֹבָךְ, כָּךְ שֶׁשְּׁמוֹת הַמִּשְׁפָּחָה גַּם הֵם

מִין שֶׁלֶט קַיָּם.

דָּמִינוּ לִזְקֵנִים עִם מַחְרוֹזוֹת עִנְבָּר בַּיָּד,

כְּשֶׁהֶעֱבַרְנוּ בַּהֲלִיכָה אֶחָד לְאֶחָד שְׁמוֹת מִשְׁפָּחָה עִבְרִיִּים מִדַּי –

גִּנַּת, בַּרְאֵל, דּוֹתָן, גִּיל, שָׁלֵו – וּבְתוֹךְ כָּךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים

הוֹפִיעוּ בַּכְּבִישׁ רָצִים רִיצָה קַלָּה, כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם חֶדְוָה, –

בְּעִקָּר אֶחָד מֵהֶם, מָדוּד וְאִטִּי, גּוּפִיָּה אֲפֹרָה,

רָץ כְּשֶׁמַּלְפָנִים הוּא נִרְאֶה כְּשׁוֹאֵב מַיִם וּמֵאָחוֹר

כְּמוֹ הַצֵּרוּף הַנָּכוֹן לְמַשֶּׁהוּ – לֹא בָּרוּר לְמָה –

צִדּוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל קְלָף בָּטוּחַ. אִישׁ שֶׁהָפַךְ אֶת הַכִּסֵּא

עַל מַפַּת הַנְּתוּנִים שֶׁבְּתוֹכָהּ פָּעַל, וְיָצָא עִם שׁוֹמְרוֹ:

סָפֵק מַדְלִיף בִּרְשׁוּת,

סָפֵק בּוֹגֵד, סָפֵק הָעֵד הַקּוֹבֵעַ, סָפֵק סוֹכֵן בִּלְתִּי אָהוּד.

דֵּי מְבֻגָּרִים הֵם חָלְפוּ עַל פָּנֵינוּ בְּרִיצָה,

דָּמוֹ לִנְעָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְדַבֵּר אַחֲרֵי גַּבָּם –

וְהַכֹּל בִּגְבוּלוֹת הַטַּעַם הַטּוֹב, כְּמוֹ שֵׁם שֶׁל סֵפֶר

שֶׁקִּבַּלְתִּי פַּעַם בְּמַתָּנָה: “יָרֹק אֶפְשָׁרִי”:

טִירוֹת וּגְשָׁרִים מִינְיָאטוּרִיִּים בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת,

הֶעְתֵּקִים מְדֻיָּקִים מֵעִיר אֵירוֹפִּית עַתִּיקָה,

אֲבָל קָרוֹב לִמְסִלַּת הַבַּרְזֶל הַנּוֹף כְּמוֹ הִתְדַּלְדֵּל וְהָלַךְ,

כְּמוֹ לֹא עָמַד בְּלַחַץ הַבְּנִיָּה וְהַשְּׁלָטִים הַגְּדוֹלִים,

וְהָרוֹקֵחַ כְּבָר סִכֵּם לְעַצְמוֹ מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ מְהֻפְּנָט,

בּוֹהֶה וּמַשְׁהֶה אֶת דִּבּוּרוֹ בַּהֲלִיכָה –

שֶׁ"הַבּוֹגֵד הוּא בְּעֶצֶם גֶּבֶר שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ סִירְטָאקִי, אַחֲרֵי הַכֹּל

גֶּבֶר שֶׁמֻּכְרָח בְּבַת אַחַת לְבַזְבֵּז אֶת כָּל הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ,

לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְאַמֵּץ שְׁרִירִים בִּשְׁבִיל לֹא לְהִכָּנַע לַסַּחַף,

לַקֶּצֶב. תְּנוּעַת מָתְנַים אַחַת מְיֻתֶּרֶת,

וְזֶה הִגִּיעַ כַּנִּרְאֶה לִטְוִיסְט…"

הַשְּׁבִילִים שֶׁהוֹבִילוּ אֶל הַמָּקוֹם נֶחְסְמוּ.

חַלּוֹנוֹת הַבִּיתָן הָיוּ אָמְנָם בַּעֲלֵי

מְמַדִּים לֹא צְפוּיִים, גְּדוֹלִים מֵהָרָגִיל,

אֲבָל הָעֵצִים שֶׁגָּדְלוּ בְּסָמוּךְ הִסְתִּירוּ וְרִכְּכוּ

מַרְאֶה לֹא שָׁלֵם: וִילוֹת אֲחָדוֹת,

מְכָלִים לְבָנִים עִם מִכְסֶה אָדֹם,

וּצְמָחִים מִסְתַּעֲפִים בַּקַּרְקַע, הוֹבִילוּ בְּקַו יָשָׁר אֶל מַחְסָן

עָלָיו הָיָה רָשׁוּם בְּחוּם: “חָמְרֵי הַדְבָּרָה”.

עֶרֶב אֶחָד הֵן יָצְאוּ, שָׁלֹשׁ קַרְפָּדוֹת, מִתַּחַת

לְמַדְרֵגַת הָעֵץ, אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם, מָצְאוּ אוֹתִי יוֹשֵׁב וּמְעַשֵּׁן וּכְמוֹ

חָשְׂפוּ בִּי אֶת הָמוּם: הַסַּבְלָנוּת לְהַקְשִׁיב עַד הַסּוֹף

לְתֵאַטְרוֹן בֻּבּוֹת שֶׁל קִנְטוּרִים וְתוֹכָחוֹת.

אַף אַחַת מֵהֶן לֹא דִּבְּרָה מַמָּשׁ, הַכֹּל רָמְזוּ לִי בִּתְנוּעוֹת

יָדַיִם וְרַגְלַיִם. הָאַחַת קֵרְבָה אֶת יָדֶיהָ אֶל עֵינֶיהָ

וְאַחַר כָּךְ הִצְבִּיעָה עַל עֵינַי, כְּמוֹ תָּבְעָה מִמֶּנִּי

אֶת מְאוֹר עֵינַי – בְּדוֹמֶה לְזָּקֵן שׁוֹבֵה לֵב אֶחָד,

שֶׁבְּשִׂיחָה בְּאַרְבַּע עֵינַיִם עָשָׂה תְּנוּעָה דּוֹמָה לְזוֹ,

כְּשֶׁהִתְכַּוּן לוֹמַר: שְׁנֵינוּ רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם עַיִן בְּעַיִן –

הַשְּׁנִיָּה קִפְּצָה, קִרְפָּדָה כָּכָה קַלּוֹת וְהֶעֱבִרָה

יָד אַחַת שֶׁלָּהּ עַל יָדָהּ הַשְּׁנִיָּה כְּמוֹ מַצְבִּיעָה

עַל אֹרֶךְ הַכְּסָיוֹת שֶׁהִיא לוֹבֶשֶׁת, לִרְמֹז לִי

שֶׁהִיא רוֹצָה מִמֶּנִּי אֶת יָדַי אוֹ אֶצְבְּעוֹתַי.

רַק שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי בְּוַדָּאוּת אִם הִיא גּוֹרֶבֶת גֶּרֶב מְדֻמֶּה וּמִתְכַּוֶנֶת לְרַגְלַי,

אוֹ אוּלַי בֶּאֱמֶת מְדֻבָּר בַּכְּסָיוֹת, וְהִיא מִתְכַּוֶנֶת לְאֶצְבְּעוֹתַי. הַשְּׁלִישִׁית

הֶעֱבִירָה יָד עַל רֹאשָׁהּ וּמָעֲכָה שָׁם כַּמָּה תְּפִיחוֹת

(עַצְמוֹת פָּנִים הֲרֵי אֵין לָהּ, וְלָכֵן גַּם לֹא מַסֵּכוֹת)

וּמִכָּךְ הֲבִינוֹתִי שֶׁהִיא רוֹצָה פָּשׁוּט אֶת גֻּלְגָּלְתִּי.

לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. בִּבְעִיטָה אַחַת הָיִיתִי מְסַיֵּם אֶת הַבְּעָיָה,

אֲנִי לֹא נִגְעָל מִדְּבָרִים כָּאֵלֶּה,

אֶלָּא שֶׁאָז עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁאִם הֵן מְדַבְּרוֹת מִגְּרוֹנִי,

הֲרֵי שֶׁהֵן שֶׁחַיָּבוֹת לִי אֶת עֵינַי, אֶת יָדַי, אֶת הַכֹּל.

לֹא בָּעַטְתִּי בָּהֶן. הֵן טָבְלוּ בָּאֲגַם הַקָּטָן, בַּשְּׁלוּלִית,

עַל יַד הַבִּיתָן הֶחָשׁוּךְ כְּבָר. הַגֻּלְגֹּלֶת

כְּמוֹ רָעֲדָה מִתַּחַת לָעוֹר.