חמש בערב.

שְׁמוֹנָה יָמִים שָׁחַקְתִּי אֶת הַמַּגָּפַיִם שֶׁלִּי

עַל אַבְנֵי הַדֶּרֶךְ. נִכְנַסְתִּי לְשַׁרְלֶרוּאָה.

בַּ“קַּבָּרֶט הַיָּרֹק” הִזְמַנְתִּי לִי פְּרוּסוֹת

עִם חֶמְאָה, וְנַקְנִיק חֲצִי־קַר.

מְאֻשָּׁר, פָּשַׁטְתִּי אֶת הָרַגְלַיִם מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן

הַיָּרֹק: בָּחַנְתִּי אֶת הַדְּמֻיּוֹת הַחֲסוּדוֹת

בְּצִיּוּרֵי הַקִּיר. – וְזֶה הָיָה גָּדוֹל

כְּשֶׁהַמֶּלְצָרִית עִם הַשָּׁדַיִם הָאַדִּירִים, עֵינֶיהָ מַבְרִיקוֹת,

– זֹאת, נְשִׁיקָה לֹא תַּבְרִיחַ אוֹתָהּ! –

צוֹחֶקֶת, הֵבִיאָה אֶת הַפְּרוּסוֹת וְהַנַּקְנִיק

הַפּוֹשֵׁר שֶׁלִּי עַל צַלַּחַת צִבְעוֹנִית,

נַקְנִיק וָרֹד־לָבָן מַדִּיף רֵיחוֹת שֶׁל

שׁוּם, – וּמִלְאָה כּוֹס בִּירָה עֲנָקִית, עִם כָּל הַקֶּצֶף

שֶׁהִזְהִיב מִקֶּרֶן שֶׁל שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת.

הָאִישׁ הַחִוֵּר מְהַלֵּךְ, כָּרֵי־דֶּשֶׁא מְלַבְלְבִים

לְצִדּוֹ, לָבוּשׁ שְׁחֹרִים, וְהַסִּיגָר בְּפִיו;

מְהַלֵּךְ וְנִזְכָּר בַּפְּרָחִים שֶׁל טִילֶרִי,

וּבְעֵינוֹ הַדֵּהָה נִדְלָקִים מַבָּטִים…

הַקֵּיסָר עוֹד שִׁכּוֹר מֵעֶשְׂרִים שְׁנוֹת הִלּוּלָה!

הוּא חָשַׁב: "בִּנְשִׁיפָה אֲכַבֶּה אֶת הַחֹפֶשׁ,

אֲבָל בַּעֲדִינוּת, כְּמוֹ נֵר!"

הַחֹפֶשׁ שׁוּב חַי! הוּא מַרְגִּישׁ רָצוּץ!

הוּא מְהֻרְהָר. – הוֹ! אֵיזֶה שֵׁם עַל שְׂפָתָיו הָאִלְּמוֹת

רוֹעֵד? אֵיזוֹ חֲרָטָה שָׁם נוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ?

אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע. לַקֵּיסָר עַיִן מֵתָה.

הוּא מְהַרְהֵר אוּלַי בְּשֻׁתָּפוֹ הַמְמֻשְׁקָף…

– בּוֹחֵן אֶת קְצֵה הַסִּיגָר שֶׁלּוֹ הַבּוֹעֵר,

וּכְמוֹ בָּעֲרָבִים שֶׁל סַן־קְלוּ, רוֹאֶה עָשָׁן כָּחֹל מִתַּמֵּר.

זֶה חוֹר שֶׁל יֶרֶק שָׁם מְזַמֵּר לוֹ נַחַל,

כִּמְטֹרָף תּוֹלֶה עַל הָעֵשֶׂב קְרָעִים

שֶׁל כֶּסֶף; שָׁם הַשֶּׁמֶשׁ, מֵרֹאשׁ הַר נִשָּׂא,

זוֹהֶרֶת: עֵמֶק קָטָן שֶׁמַּקְצִיף מִקַּרְנַיִם.

חַיָּל צָעִיר, פְּעוּר־פֶּה, חֲשׂוּף רֹאשׁ,

וְעָרְפּוֹ רוֹחֵץ בְּשִׂיחַ־שַׁחַל כָּחֹל,

יָשֵׁן; חִוֵּר עַל הָעֵשֶׂב, תַּחַת עָנָן,

הוּא שָׂרוּעַ בְּמִטָּתוֹ הַיְרֻקָּה שָׁם הָאוֹר נִגָּר.

הוּא יָשֵׁן, רַגְלָיו בְּתוֹךְ הַסַּיְפָנִים;

מְחַיֵּךְ בִּשְׁנָתוֹ חִיּוּךְ שֶׁל יֶלֶד חוֹלֶה:

הוֹ טֶבַע, עֲטֹף אוֹתוֹ חֲמִימוּת – קַר לוֹ.

הָרֵיחוֹת מִסָּבִיב לֹא מַרְעִידִים לוֹ נְחִיר;

הוּא יָשֵׁן בַּשֶּׁמֶשׁ, הַיָּד עַל חָזֵהוּ

שְׁלֵוָה. יֵשׁ שְׁנֵי חוֹרִים אֲדֻמִּים בְּצִדּוֹ הַיְמָנִי.