דן ערמון
שירים מתוך טקסים ושיחות
בתוך: סימן קריאה 10: ינואר 1980

כָּךְ הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת, נוֹסַעַת.

וַאֲפִלּוּ הָאֳנִיָּה

יָמִים רַבִּים עוֹמֶדֶת

בְּמָקוֹם אֶחָד בַּיָּם,

אוֹתוֹ הַזְּמַן עוֹבֵר

עוֹבֵר


כָּל אֳנִיָּה עֲלוּלָה לִטְבֹּעַ

אוֹ פָּשׁוּט

לְהֵעָצֵר,


וְכָךְ אֲנִי בְּשָׁכְבִי בָּעַרְסָל כִּמְעַט

בּוֹחֵר שֶׁתֵּעָצֵר

בְּנָמֵל אַנְגְּלִי נִדָּח

שָׁם תַּהֲפֹךְ

עֲטוּרַת שְׁחָפִים צוֹרְחִים

מוּזֵיאוֹן צָף

לִכְלֵי בַּיִת,


בְּרֶגַע זֶה הָאֳנִיָּה

בֶּאֱמֶת נֶעְצֶרֶת בְּלֵב יָם.

עוֹבְרִים רְגָעִים כְּבֵדִים

עַד שֶׁעֵינֵי הַמַּלָּחִים

מִתְקַשּׁוֹת בְּזַעַם.


מְכוֹנַאי מְפֻיָּח פּוֹרֵץ מְהַבֶּטֶן:

אַחִים, הָאֳנִיָּה עֲדַיִן

חֲזָקָה וּמְהִירָה –

רַב הַחוֹבֵל אַמִּיץ וְטוֹב לֵב

וְיוֹדֵעַ אֶת מְלַאכְתּוֹ –


זֶה הַיָּם!

הַיָּם הוּא

שֶׁמִּתְפּוֹרֵר

בְּעִקְבוֹת הָעוֹנָה

פּוֹסֵעַ זָהִיר

מְשַׁנֶּה צִבְעָם שֶׁל הָעֵצִים

מַבְשִׁיל תְּשׁוּקָה בַּצִּפֳּרִים לִנְדֹּד

וּבְאָדָם נִשְׁאָר חוֹבֵל

גַּעְגּוּעִים וְרֵיקוּת


גּוּף יִגַּע בִּי וְיֵלֵךְ

יָשׁוּב אַחֵר


אָבוֹא בְּגוּף וְאֵלֵךְ

אָשׁוּב אַחֵר

מְכַסֶּה חַלּוֹנִי בְּעָלִים זוֹהֲרִים וּקְמֵלִים


עִם הָעֶרֶב הַמְשֻׁגָּע הַגַּנָּן

מֵאַחֲרֵי הָעֵץ צוֹרֵחַ כְּצוֹפָר

מִתַּחַת לַכּוֹכָבִים מְקַלֵּל יְלָדִים

מַכְנִיס לָהֶם בַּתַּחַת

פִּצְצַת אָטוֹם.

יוֹשֵׁב בַּחַלּוֹן הַשָּׁחֹר רוֹאֶה

עֵץ עָמוּם     מֵאֲחֲרֵי

הָעֵץ מִסְתַּמֵּן

קִיר שִׁכּוּן:

בֵּינוֹ לְבֵין הָעֵץ עֲטַלֵּפִים

רוֹשְׁמִים סְחַרְחֹרֶת

לְבָנָה.


כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע בּוֹעֵר

חַלּוֹן בְּקִיר הַשִּׁכּוּן

הַחֲשֵׁכָה מִתְעַרְבֶּבֶת

לֹא מַבְחִינִים.


לְאַט חוֹזְרִים לָעֵץ שֶׁבִּטְנוֹ

יְרֻקָּה צְהַבְהֶבֶת וְהוּא

קוֹדֵר מִתְנַפֵּחַ לְמַעְלָה.

נִפְתָּעִים מֵעֲטַלֵּף.


כַּאֲשֶׁר הַחַלּוֹן מִמּוּל כָּבֶה

הַחֲשֵׁכָה חוֹזֶרֶת

אֶל טָהֳרָתָהּ     אֲבָל הַמַּבִּיט

בָּהּ שׁוּב

אֵינוֹ מַבִּיט

מִבְּרֵאשִׁית.

כָּאן, לְיַד הָעֵץ, זֹאת

תִּהְיֶה נְקֻדַּת הַמַּבָּט שֶׁלִּי

הָעֵץ יִפְרַח, יִבֹּל, יִפְרַח

יִהְיֶה צֵל, יִהְיֶה חָשׂוּף,

אֲנִי נִשְׁאָר.


מִכָּאן רוֹאִים אֲנָשִׁים,

תָּמִיד מִכָּאן וָהָלְאָה

מִכָּאן אָחוֹרָה אוֹ קָדִימָה

אֲבָל מִכָּאן.


תָּמִיד הַזְּמַן בָּא לְהָזִיז אוֹתִי,

אֲנִי רוֹצֶה לָזוּז רַק

אִם הָעֵץ יָזוּז אִתִּי.


פִּתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָעֵץ מִשָּׁם

מִישֶׁהוּ תָּפַס לִי אֶת הַמָּקוֹם,

אֲנִי לוֹקֵחַ מֵהָעֵץ תְּמוּנָה

זָזָה אִתִּי בְּכִיס מְעִילִי

עִם הָאִישׁ שֶׁעוֹמֵד לְיַד הָעֵץ.


הָאִישׁ קוֹפֵץ לִי בְּכִיס הֶחָזֶה,

אֲנִי חוֹתֵךְ אוֹתוֹ מֵהֶחָזֶה, זוֹרֵק

הָעֵץ קוֹפֵץ לִי בֶּחָזֶה

אֲנִי חוֹתֵךְ אוֹתוֹ מֵהֶחָזֶה, זוֹרֵק


עַכְשָׁו אֲנִי חָפְשִׁי כְּמוֹ עֲרָפֶל

אֵין לִי דֵּעָה, אֵין לִי נְקֻדַּת מַבָּט

אֵין לִי בַּמֶּה לֶאֱחֹז נִבְלָע

בָּרַעַשׁ שֶׁעוֹשֶׂה הָרְחוֹב

לָקַחַת מְשׁוֹרֵר, לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ

בִּרְחוֹבוֹת שֶׁלֹּא מַכִּירִים אוֹתוֹ

שֶׁיְּדַבֵּר

מִפִּנַּת רְחוֹב מִמֶּנָּה הוּא מַבִּיט


כָּל אָדָם בְּשָׁלָב זֶה

הוּא עֲדַיִן צֵל

עַד שֶׁפָּנָיו יוֹצְאוֹת מֵהַצֵּל

עוֹשׂוֹת הֶכֵּרוּת


אֲבָל עַכְשָׁו הוּא חָדָשׁ

בַּפִּנָּה הַזֹּאת וְהַמִּקְצוֹעַ שֶׁלּוֹ

לַעֲשׂוֹת לוֹ שָׁם בָּמָה לְדַבֵּר

לִמְשֹׁךְ פָּנִים מִתּוֹךְ הַצְּלָלִים


לְאַט הַפִּנָּה תִּהְיֶה נְקֻדַּת מַבָּט

אֵלֶיהָ הִגִּיעַ מִמֶּרְחַקִים נִסְתָּרִים אַחֲרֶיהָ

צְבוּעִים מַשֶּׁהוּ מְרַתֵּק זוֹרֵם

כְּמִחַלּוֹן הַפִּנָּה הַזֹּאת שֶׁל הָעִיר


קַו שֶׁל אוֹר מְסֻיָּם מְאֹד

יִדָּלֵק שָׁם, מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר

מָקוֹם אֶפְשָׁרִי לְהַחֲלִיף קַוֵּי אוֹר

בְּזִכְרוֹנוֹת, רֵיחוֹת תְּמוּהִים


קַו שֶׁל קִיר בַּיִת מִמּוּל

הוֹפֵךְ קַו שֶׁל שָׁמַיִם לְאֹרֶךְ קִיר בַּיִת

זְרוֹעוֹת נְהָרוֹת לְבָנִים יוֹצְאִים

תַּחַת חַלּוֹנוֹת אַחַר חַלּוֹנוֹת

כְּנִיסוֹת בָּתִּים נִגְלוֹת מֵאַחֲרֵי שִׂיחִים

עוֹנוֹת לַמִּסְתּוֹרִין בְּהִדָּלֵק אוֹר

"וראש המלך יצנח אל משכבו

אחורנית בלי כוח"

ח.נ. ביאליק


אִם הִנְּךָ רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַמָּשִׁיחַ

גַּשׁ אֶל הָעֵץ הַזֶּה חַכֵּה לְיָדוֹ

עַד שֶׁתִּרְאֶה עָנָף אֶחָד רוֹמֵז

וְאָז אַל תְּהַסֵּס תֵּן לוֹ לְהִכָּנֵס


זוֹ תִּהְיֶה מַכָּה קָשָׁה בָּעֹרֶף אוֹ בַּגַּב

אַךְ לְאַחַר סְחַרְחֹרֶת קַלָּה תָּנוּחַ פִּתְאֹם

בְּתוֹךְ עָלֶה רָחָב יָרֹק בְּתוֹךְ דָּמְךָ

הוּא מְעוֹפֵף בְּתוֹךְ חָלָל רָחָב שֶׁהוּא צַמֶּרֶת סְגֻלָּה


צוֹנֵחַ לְאֹרֶךְ עֲנָפִים זוֹהֲרִים עִם הָרוּחַ

מִתְפּוֹצְצִים כּוֹכָבִים רַכִּים אֶל מוּל פָּנֶיךָ

עַד שֶׁאַתָּה נִבְלָע בְּעַנְנַת כֶּסֶף בְּשָׁרְשֵׁי הָעֵץ

מָקוֹם שָׁם הָאוֹר שָׁוֶה לַחֲשֵׁכָה


אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמְךָ לוֹחֵשׁ שָׂפָה

שֶׁאֵינְךָ מֵבִין, אֲבָל אֵינְךָ חוֹשֵׁב עַל מַה שֶּׁקָּרָה,

אַל תַּחְשֹׁב עַל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה,

שֵׁב, שֵׁב כְּמוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ יוֹשִׁיב אוֹתְךָ


אַתָּה כְּבָר שָׁם אַל לְךָ עַכְשָׁו לִפְחֹד

גַּם אַל תְּבַקֵּשׁ דָּבָר אֵין לְךָ מַה לְּבַקֵּשׁ עוֹד

אִם תַּרְגִּישׁ אֵיזוֹ שִׂמְחָה מִתְקָרֶבֶת

אַל תִּשְׁתַּפֵּךְ אַל תֵּצֵא מִכֵּלֶיךָ, אַל תַּפְרִיעַ


הַמְשֵׁךְ לִלְחשׁ עַד שֶׁתִּרְאֶה אֶת כַּד הַמַּיִם

עַד שֶׁהַמַּיִם יִתְרַחֲבוּ וְיַקִּיפוּ אוֹתְךָ

גַּם אַל לְךָ לִפְחֹד לִהְיוֹת מַיִם וְלִטְבֹּעַ

אַתָּה כְּבָר שָׁם אֵינְךָ יָכוֹל עוֹד לְדַבֵּר אוֹ לְבַקֵּשׁ


אָז פִּתְאֹם תֵּדַע מִישֶׁהוּ קָרֵב לִשְׁתּוֹת

צְעָדָיו מַזְכִּירִים לְךָ קֶצֶף גַּלִּים מִתְאַדֶּה

כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד מֵאַחֲרֶיךְ אַתָּה חָשׁ שֶׁהוּא עֲנָק אֲבָל רוֹאֶה אוֹתְךָ

אַל תִּפְנֶה –


שׁוּב אַתָּה עוֹמֵד אֶל מוּל הָעֵץ

רוּחַ מְנַעֲנֵעַ עֲנָפִים אַתָּה יוֹדֵעַ

רָאִיתָ מַה שֶּׁרָאִיתָ כְּבָר

אֵינְךָ זוֹכֵר

הָיָה יַיִן וְחֶדֶר פָּשׁוּט

מֵאִיר וִיזֶלְטִיר צִיֵּר אִישׁ יָרֹק

עוֹמֵד לְיַד גֶּזַע יָרֹק מוֹצִיא

עָנָף יָרֹק מוֹצִיא עָלֶה יָרֹק סוֹכֵךְ

עַל הָאִישׁ הַיָּרֹק כָּל זֶה בַּאֲוִיר

יָרֹק,


הוּא דִּבֵּר עַל מְשׁוֹרֵר שֶׁעוֹשֶׂה

צְעָדִים קְטַנִּים עַל חֶבֶל וְעַל מְשׁוֹרֵר

שֶׁקּוֹפֵץ, אֵיךְ שְׁנֵיהֶם עוֹבְרִים

אוֹתוֹ חֶבֶל, מַחֲשָׁבוֹת יְשָׁרוֹת

עִקְּמוּ אֶת מִצְחוֹ וְאַפּוֹ


רָצִיתִי לְהִתְקָרֵב לַתְּמוּנָה

וְלֹא יָצָא

שָׁטִיחַ פָּרוּשׂ לְיַד

הַכֻּרְסָא הָרֵיקָה


מְעַט עָלִים בָּעֵץ

הַמְכַסֶּה אֶת הַחַלּוֹן

כְּיוֹנָה רְדוּפָה


אוֹר עוֹבֵר מֵחַלּוֹן

אֶל חַלּוֹן רוֹשֵׁם

פַּסֵּי זָהָב עַל הַמִּטָּה


מוּל הַכֻּרְסָא

הִיא יוֹשֶׁבֶת

אֲשֵׁמָה כְּרַקֶּפֶת

גֶּבֶר עוֹמֵד מוּל אִשָּׁה, כָּךְ

שָׁעָה אַחַת

יוֹם

יָמִים רַבִּים

הוּא מְחַכֶּה בְּתוֹךְ הַקִּרְבָה

לוֹמַר לָהּ אֵיזֶה דָּבָר

אֲמִתִּי עַל עַצְמוֹ


אֲבָל. כְּכָל שֶׁהוּא לְיָדָהּ וְגַם

שׁוֹכֵב אִתָּהּ כִּמְנַסֶּה לַחְתֹּר

הוּא עוֹמֵד לְפָנֶיהָ, כָּךְ

עָרִיץ אֻמְלָל מֻקָּף חוֹמָה

מַבִּיט אֵיךְ עֵינֶיהָ נִתְלוֹת בּוֹ

הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הָרוּחַ הָאֲהוּבָה

מְעוֹפֶפֶת וְנוֹשֶׁקֶת אֶת גּוּפוֹתֵיהֶם

הוּא נִמְלָא אַהֲבָה אֲבָל

לוֹמֵד לִשְׁתֹּק עַד


שֶׁהוּא מְדַבֵּר וּמִתְעַנֶּה עַד שֶׁמִּשְׁתַּתֵּק


וְהוּא קוֹרֵא לָאַהֲבָה לָשׁוּב וּלְהַשְׁכִּיחַ בִּנְשִׁיקָה

אֶת הֶעָבָר וְהֶעָתִיד שֶׁהֵם שָׂפָה מְעֻנָּה

לֹאבַד בָּאִשָּׁה הַצְּמֵאָה בְּתוֹךְ הֹוֶה נוֹרָא

שֶׁאֵין בּוֹ סוֹף וְהוּא סוֹפָם שֶׁל זִכְרוֹנוֹת

שֶׁל חַיִּים וּתְחִלָּתָם


לְיַד הַגֶּבֶר וְהָאִשָּׁה חַלּוֹן מָלֵא

וּמָלֵא זָהָב עוֹבֵר עַד

שֶׁהֵם נִפְנִים לְהַבִּיט בּוֹ

כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ דּוֹמִים

לִשְׁנֵי עָלִים בְּעָנָף אֶחָד בַּשֶּׁמֶשׁ


וְהוּא אֲשֶׁר רוֹאֶה כָּל זֹאת כְּנִפְלָאוֹת

רוֹאֶה אֶת הֶעָלִים שֶׁבַּחַלּוֹן כְּמִי שֶׁעוֹמֵד

לְאַבֵּד אֶת גּוּפוֹ וְלִהְיוֹת צֶבַע

לְיַד צֶבַע צוֹמֵחַ לְיָדוֹ

וּבְכֹחַ הַדִּמּוּי הַזֶּה מֵרִים יָדוֹ

לָגַעַת בְּאִשָּׁה

הִיא שָׁאֲלָה אֵיךְ

בַּחוּץ, קַר? וְהִבִּיטָה בּוֹ

כְּאִלּוּ אוֹמֶרֶת אִם אֵדַע

אֵיךְ קַר בַּחוּץ אֵדַע

אֵיךְ אֲנִי מִתְקַיֶּמֶת כָּאן

בַּחֲדָרִים אֶהְיֶה שְׁלֵמָה

אוֹ שְׁלֵוָה


הַכְּפוֹר הָיָה מְנַצְנֵץ מֶרְחָבֵי רוּחַ

בַּחַלּוֹן, וְהִיא בַּחֲדָרִים הַמְחֻמָּמִים

לְבוּשָׁה סְוֶדֶר עָבֶה, עֲדַיִן

רָצְתָה לָדַעַת אֵיךְ הַקֹּר בַּחוּץ,

וּכְשֶׁעָנָה לָהּ קַר, הִתְאַכְזְבָה,

רָצְתָה שֶׁיַּעֲבִיר לָהּ מִגּוּפוֹ

אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּחוּץ

כְּדֵי שֶׁלֹא תִּצְטָרֵךְ לָקוּם עַכְשָׁו

לָצֵאת הַחוּצָה “לִשְׁאֹף אֲוִיר” כִּדְבָרֶיהָ

למ.


עַכְשָׁו אֲנִי עוֹמֵד לְהָעִיר בְּךָ גַּעְגּוּעִים;

אֲנִי לֹא אֲדַבֵּר אִתְּךָ עַל חַיֶּיךָ

וְגַם לֹא אֲנַסֶּה לְהוֹשִׁיב אוֹתְךָ לַחְשֹׁב

עַל הַטּוֹב וְעַל הָרַע וְעַל הַמִּשְׂחָקִים בֵּינֵיהֶם

הַמַּסֵּכוֹת הַחוֹלְפוֹת בָּרֶקַע מֵאַחֲרֵי הַמִּרְפֶּסֶת

בֵּין הַשִּׁכּוּנִים בְּרִבּוּעֵי הָאוֹר

פִּרְחֵי הַגִּנּוֹת הַחֲשׁוּכוֹת


לֹא

אֲנִי עוֹמֵד לְהָעִיר בְּךְ גַעְגּוּעִים בִּצְלִיל

אַל תִּפְחַד

בְּסַךְ הַכֹּל זֶהוּ צְלִיל


אַל תְּצַפֶּה לְיוֹתֵר מִדַּי

שֵׁב, סְתָם שֵׁב

אֵינְךָ יָכוֹל

מַה חֹסֶר הַמְּנוּחָה הַזֶּה כְּשֶׁמְּדַבְּרִים בְּסַךְ הַכֹּל עַל צְלִיל

וְאֵינְךָ מְמַהֵר

אוֹ שֶׁמָּא כֵּן

אַתָּה אוֹמֵר

נוּ נִשְׁמַע וְנִגְמֹר עִנְיָן


אָמְנָם הַצְּלִיל עָלוּל לְרַחֵף מִסָּבִיב לְעוֹרְךָ

אִוְשָׁה קַלָּה זוֹמֶמֶת

וְהוּא יַזְכִּיר לְךָ דְּבַר מָה

וְאַתָּה, הַחֲרָדָה שֶׁלְּךָ

בְּתוֹכְךָ תַּשְׁמִיעַ נֶפֶץ קַל

כִּזְרָדִים יְבֵשִׁים

אֲדָמָה מִתְפַּקַּעַת

וְשׁוּב שְׁתִיקָה


אֲבָל כְּמוֹ כֵן

אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע כְּלוּם

תַּחֲזֹר לְהַבִּיט בִּי

וַאֲנִי עוֹדֶנִּי מְכַוֵּן אֶת הַכְּלִי

לֹא תֵּדַע הַאִם לִפְנֵי הַנְּגִינָה אוֹ אַחֲרֵי

אֲנִי גַּם לֹא אֹמַר

אֲנִי מְכַוֵּן

בֵּינֵינוּ שְׁתִיקָה כְּתָמִיד

וְחֹסֶר מְנוּחָה

וּמְחַפְּשִׂים אֶת הַצְּלִיל


הַלַּיְלָה יַעֲבֹר

מִישֶׁהוּ יִפֹּל בֵּינָתַיִם

וְיֵרָדֵם

וְהָרוּחַ הַקְּרִירָה הַזֹּאת הַנְּעִימָה

מַחֲלִיקָה עַל אַבְנֵי הַבַּיִת שֶׁבּוֹ אָנוּ מְסֻבִּים

אִוְשָׁה קַלָּה זוֹמֶמֶת

בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם כִּמְחוֹלְלִים מִסָּבִיב לָעוֹלָם

יָצָאנוּ אֶת הַבָּתִּים בְּעִקְבוֹת אוֹתוֹ הָאוֹר

וְהָלַכְנוּ עַד לְסוֹף הָאֲדָמָה

שלֹא יָכֹלְנוּ לָשֵׂאת

t סתו

עֵצִים גָּחֲנוּ

כְּמוֹ נֶאֶלְצוּ לַעֲבֹר מָבוֹי נָמוּךְ

אֶל הַחֹרֶף


מַשָּׁבוֹ הַקַר וְהֶעָדִין

הֵגִיחַ אֶל מוֹשָׁבֵנוּ הֶחָמִים

וּלְרֶגַע שִׁלַּבְנוּ יָדַיִם לְחַמֵּם

הַבַּיִת עוֹמֵד בֵּין בָּתִּים אֲחֵרִים

כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלָיו צָרִיךְ לָדַעַת

אֶת מִסְפָּרוֹ אוֹ אֶת צוּרָתוֹ

וְאֶת הָרוּחַ הַשּׁוֹרָה בִּפְנִים


לִפְעָמִים אָדָם פּוֹתֵחַ דֶּלֶת

וְנִכְנָס לְשָׂדֶה

הַמְּסֻבִּים בִּפְנִים שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם

מַה יִּקְרֶה לוֹ


הָרוּחַ מְעַרְבֶּלֶת עָלִים. אָבָק מִסְתַּחְרֵר

זְרָדִים וְשֵׂעָר


הוּא עוֹבֵר עַל פְּנֵי אֲהוּבָיו

אֶל הַיַּעַר הַמְכַסֶּה

אוֹתוֹ וְאֶת צִלּוֹ

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • יוסי לבנון
  • מיה קיסרי
  • שמעון רוטנברג
  • גיורא הידש
  • אייל רונאל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!