אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת

אֵיךְ הָיְתָה לְמִרְמָס לְרַגְלֵי טְמֵאִים

אֲשֶׁר אֵילֵי הַקֹּדֶשׁ נִלְחֲמוּ בַעֲדָיִךְ

מִן-שָׁמַיִם הִרְעִימוּ עַל-אוֹיבָיִךְ

וְהַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ מִלְחֲמוֹתָיִךְ

וְגַם הָאָרֶץ בָּלְעָה עוֹכְרָיִךְ

וְעַתָּה הָיִית לְמִרְמָס

לְמִשְׁטַח חֲרָמִים לְקִבְרֵי מֵתִים

עוּרוּ-נָא אַבְרָהָם יִצְחָק וְיעֲקֹב וּרְאוּ בְנֵיכֶם

אֵיךְ כִּסְּתָה הָאָרֶץ פִּגְרֵיהֶם

עוּרוּ-נָא מֹשֶה וְאַהֲרֹן וּרְאוּ שְׂרֵפַת תּוֹרַתְכֶם

עִם הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם

עוּרוּ-נָא כִּי הִנֵּה נֶאֶמְנוּ דִבְרֵי יָהּ

שָׁפְכוּ דָמָם כְּמַיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָםִ

אוֹי נָא לָנוּ כִּי נִשְׁאַרְנוּ

לִרְאוֹת הַשַּׁעֲרוּרִיָּה הַזֹּאת

וּמִי יִתֵּן וְנִהְיֶה בְּלֹא עֵינָיִם

וְלֹא נִרְאֶה הֲרִיסוּת מִקְדַשׁ יְיָ וּשְׂרֵפַת הֵיכָלוֹ

כִּי נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ

אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ.

‏שַׁבְּתַי בַּר־אַבְרָהָם דּוֹנוֹלוֹ

t ‏[שָׁלוֹם רַב מִפִּי אֵל שַׁדָּי] (שִׁיר פְּתִיחָה לְסֵפֶר חַכְמֹנִי) / שבתי דונולו

m נחלת הכלל

[נולד באוֹרִיָּה בשנת 913, מת אחר שנת 982]

שִׁיר פְּתִיחָה לְסֵפֶר חַכְמֹנִי

שָׁלוֹם רַב מִפִּי אֵל שַׁדָּי

בְּרָכוֹת וְנֶחָמוֹת טוֹבוֹת עַד־בְּלִי־דָי

תָּבֹאנָה לְכָל־מִי שֶׁיִּכְתֹּב זֶה סֵפֶר לִמּוּדָי

יוֹשִׁיעֵהוּ אֵל אִם יִכְתְּבֵהוּ בְּשֵׁם שַׁבְּתָי

בְּלִי לִמְחוֹת שְׁמִי מִזֶּה סֵפֶר סוֹדָי

רַק לִכְתֹּב שְׁמִי בֶּן־יְדִידָי

אָז יֵחָשֵׁב לוֹ כִּנְתִינַת מַשְׂכֻּרְתִּי בְּוַדָּאי

בִּין יָבִין יְגִיעִי שֶׁיָּגַעְתִּי בְּכָל־מְאוֹדָי

רִשְׁמֵי חָכְמָתִי לְלַמֵּד לֹא חַסְתִּי בְמַחֲמַדָּי

הַאֻמְנָם עַל־זֶה רָאוּי הַלּוֹחֵם בְּלֶחֶם חֲמוּדָי

מַאֲמַר פִּי לְקַיֵּם וְלִכְתֹּב בִּכְתַב יָדָי

חֶסֶד יַעֲשֶׂה מִלְּהַבְזוֹת לְהִתְלַמֵּד מִשְּׁמִי שֶׁקְּרָאוּנִי יוֹלְדָי

זָכֹר יִזְכֹּר הַכָּתוּב הִשְׂכַּלְתִּי מִכָּל־מְלַמְּדָי

קִנְאָה יַרְחִיק מִלִּבּוֹ מִלְּשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת חֲסָדָי.

הוּא הֶחָפֵץ לִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ

וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעִי כִּדְבַר חִנּוּנָי

אָזֹן יַאֲזִין לִכְתֹּב תְּחִלָּה חֲרוּזַי וְתִקּוּנָי

דִּבְרֵי הַסֵּפֶר וְחָכְמוֹתָיו בָּאַחֲרוֹנָה לִכְתֹּב כְּעִנְיָנָי

וְעַל־זֶה הֲעִירוֹתִי בַּחֲפֵצִים לִרְשֹׁם סֵפֶר הֶגְיוֹנָי

נְאֻמַּי אִם לֹא יְקַיְּמוּ שׂוֹפֵט צֶדֶק יָדִין דִּינָי

וְיִנְקֹם נִקְמָתִי מֵהֶם אֵל נְקָמוֹת יְיָ

לֹא יֹאבֶה יְיָ סְלֹחַ לָהֶם עַל־עֶלְבּוֹנָי

וְחָכְמָתָם יָשִׁיב לְאָחוֹר מִלְּהָבִין בְּסוֹד יְיָ

הוֹדָם וַהֲדָרָם יַשְׁפִּיל בִּגְזֵרַת יְיָ

נִיב שִׂפְתוֹתֵיהֶם לֹא יִתְקַיֵּם בֵּין־עַם יְיָ

וְיִמָּחוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים אִם יִמְחוּ פִּיּוּטֵי זִכְרוֹנָי

לִבְאֵר שַׁחַת יֵרְדוּ חַיִּים כַּנִּצָּבִים עַל־עַם יְיָ

דְּבָרַי אֵלֶּה אִם יִמְאֲסוּ מִלְּכָתְבָם בְּסֵדֶר שִׁנּוּנָי

מָאֹס יִמְאֲסֵם אֱלֹהַי אִם לֹא יָחוּסוּ לְבִזְיוֹנָי

אַךְ בְּכָל־זֹאת בַּיְיָ אֱלֹהַי שַׁמְתִּי בִטְחוֹנָי

וְהוּא יְשָׁלֵּם שְׂכַר יְגִיעִי שֶׁיָּגַעְתִּי רֹב שָׁנָי

רֵאשִׁית חָכְמָה סוֹדָם לְפַעֲנֵחַ לִירֵאֵי יְיָ

סוֹדוֹת סְפָרִים סְתוּמִים חֲתוּמִים וַעֲמוּקִים לְפָרֵשׁ יוֹתֵר מִקַּדְמוֹנָי

חֲסָדָיו הַנֶּאֱמָנִים יְנַחֲמוּנִי מִכָּל־אַנְחוֹתַי וִיגוֹנָי

זֵכֶר יָד וְשֵׁם טוֹב יִתֶּן־לִי בְּבֵיתוֹ וּבִקְהַל יְיָ

קִנְיַן רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ יַנְחִיל לְבָנַי וְלִבְנֵי בָנָי.

‏דָּוִד בַּר־הוּנָא

t ‏[גַּן נָעוּל אֻסְּפוּ אֶרְאֶלִּים] (אוֹפָן לְפֶסַח) / דוד בן הונא

m נחלת הכלל

[כנראה חי באיטליה במאה העשירית]

אוֹפָן לְפֶסַח

גַּן נָעוּל אֻסְּפוּ אֶרְאֶלִּים

שְׁלָחַיִךְ בָּם מְסַלְסְלִים

נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם גְּבָעוֹת מַזִּילִים

מַעְיַן גַּנִּים דָּפְקוּ נוֹזְלִים.

עוּרִי צָפוֹן הָפִיחִי גַנִּי

בָּאתִי לְגַנִּי וְשָתִיתִי יֵינִי

אֲנִי יְשֵׁנָה זְרוּמָה וְאֵלִי גְנָנִי

פָּשַׁטְתִי חֲלִילִי לְקוֹל נִגּוּנִי.

דּוֹדִי שָׁלַח טִפְסָר מִיכָאֵל הַשָּׂר

קַמְתִּי יַחַד לְקַבֵּל מוּסָר

פָּתַחְתִּי כַּבִּיר עָבַר וְסָר

מְצָאֻנִי לְבוּשִׁי בְיָדָם נִמְסָר.

הִשְׁבַּעְתִּי מְחוֹלֶלֶת כְּחוֹלַת אַהֲבָה

מַה-דּוֹדֵךְ מִדּוֹד גַאֲוָה וַאֲהוּבָה

דּוֹדִי סָב דָּגוּל מֵרְבָבָה

רֹאשׁוֹ עִטּוּר פָּז נַעֲרָץ בְּסוֹד-קְדשִׁים רַבָּה.

עֵינָיו פְּקוּחוֹת מְשׁוֹטֲטוֹת בַּכֹּל

לְחָיָו צָפוּן בֹּשֶׂם עֲרוּגַת אֶשְׁכֹּל

יָדָיו קְדוֹשׁוֹת אֲמֻצּוֹת בַּכֹּל

שׁוֹקָיו רַגְלָיו יָכִילוּ הַכֹּל.

חִכּוֹ מַמְתַקִּים שׁוֹכֵן שְׁחָקִים

אָנָה הָלַךְ שֶׁהוּא מְבֻקָּשׁ בִּשְׁוָקִים

דּוֹדִי יָרַד תְּלוֹתִי מִמַּעֲמַקִּים

אֲנִי אֲהַלֵּל בְּקוֹל הֲמֻלַּת בְּרָקִים.

‏קָלוֹנִימוּס בַּר־מֹשֶׁה הַזָּקֵן

t ‏[מֶלֶךְ תָּר כָּל סִתְרֵי גְנָזִים] (רָהִיט לְשַׁחֲרִית יוֹם הַכִּפּוּרִים) / קלונימוס בן משה הזקן

m נחלת הכלל

[מלוּקָה בפלך טוֹסְקָנָה, חי באמצע המאה העשירית]

רָהִיט לְשַׁחֲרִית יוֹם הַכִּפּוּרִים

וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ.

מֶלֶךְ תָּר כָּל סִתְרֵי גְנָזִים

שִׁמְךָ יִתְפָּאֵר נֶצַח חֲכַם הָרָזִים.

מֶלֶךְ רִבּוֹתֵי רֶכֶב מַחֲנוֹת קְדוֹשֶׁיךָ

קְרוֹבֶיךָ יֹאמְרוּ נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ.

מֶלֶךְ צָר לִכְבוֹדוֹ כָל יְצוּרִים

פְּלִיאַת מַעֲשָׂיו יוֹדְעִים כְּאִישׁוֹן נְצוּרִים.

מֶלֶךְ עִזּוּז וְגִבּוֹר לָעַד יִתְהַלָּל

סֶלָּה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד גָּדוֹל וּמְהֻלָּל.

מֶלֶךְ נוֹרְאוֹת תְּהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ

מָרוֹם וְקָדוֹשׁ נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ.

מֶלֶךְ לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְקִצְבָּה

כָּבוֹד בְּהֵיכָלוֹ תְבַשֵּׂר צָבָא נִצְבָּא.

מֶלֶךְ יְמִינוֹ תָרוֹם יָדוֹ תָעוֹז

טְהוֹרִים יַאְדִּירוּ טוֹב יְיָ לְמָעוֹז.

מֶלֶךְ חֲסִין יָהּ נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ

זַכִּים יִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ.

מֶלֶךְ וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם הַלֲלוּיָהּ

הִלּוּל עָשׂוֹר כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ.

מֶלֶךְ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים

גְּזֵרוֹתָיו תּוֹרוֹת אֱמֶת וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים.

מֶלֶךְ בָּרוּךְ בְּפִי כָל גְּוִיָּה

אַדֶּרֶת תִּפְאַרְתּוֹ בְּרוֹם וְתַחַת חֲווּיָה.

‏שְׁלֹמֹה בַּר־יְהוּדָה הַבַּבְלִי

t ‏[אִם אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה מְרִי שִׂיחִי] (סְלִיחוֹת) / שלמה בר יהודה הבבלי

m נחלת הכלל

[כנראה חי באיטליה בסוף המאה העשירית]

סְלִיחוֹת (א.)

אִם אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה מְרִי שִׂיחִי

תּוּגוֹת דַּאֲגוֹת תּוּגְיוֹן נַפְשִׁי לְהַשִּׂיחִי

בְּלִי נוֹחַ עֶצֶב לְמוֹתָר מַטְרִיחִי

שַׁחוֹתִי עַד מְאֹד וַתִּקְצַר רוּחִי.

גִּישַׁת צָרוֹת סֵרוּג שְׁתָיִם שְׁתָיִם

רֶוַח אֵין בֵּינְתַּיִם מְעִיקוֹת כִּנְחֻשְׁתָּיִם

דּוֹבְקוֹת דּוֹלְקוֹת דּוֹחֲקוֹת בְּלִי עֲצַלְתָּיִם

קָץ הַמֵּצַר סוּר שְׂחוֹק וּמְצִלְתָּיִם.

הִרְכַּבְתָּ לְרֹאשׁ עַמְּךָ חוֹרֵשׁ עַל־גַּבָּם

צֵאת לִרְוָיָה צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִשְׂגַּבָּם

וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפּוֹתָיו כָּל הַיּוֹם בְּקִרְבָּם

פֹּארוֹתָיו תֶּאֱרַכְנָה וַיָּשָׁב וַיַּהֲפֹךְ בָּם.

זָעוּ נָעוּ דַלּוּ מֵאֱנוֹשׁ מוֹשִׁיעִים

עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חַיִל רְשָׁעִים

חָדְלוּ פְרָזוֹן וְלֹא נִכָּרִים שׁוֹעִים

סֵפֶר תַּנְחוּמֶיךָ לְמָרַת נֶפֶשׁ שַׁעֲשׁוּעִים.

טוֹפְלֵי שֶׁקֶר וְתַרְמִית לִבָּם לְהַסְבִּיר

נוֹשְׂאֵי הֶבֶל פִּיצַת פִּימוֹ לְהַכְבִּיר

יוֹצְרֵי עָמָל עֲלֵי חֹק לְהַגְבִּיר

מְצִיקִים צוֹרֲרִים עַמְּךָ מִמְּךָ לְהַעֲבִיר

כּוֹנֲנוּ לְהַשְׁחִית בָּנֶיךָ וְאַתָּה אֲבִיהֶם

לֹא־תֶחֱשֶׁה לְעַנּוֹתָם וּלְכַלּוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם

שַׁלָּמָה הֱיוֹת קוֹיֶךָ טְרוּדֵי נְוֵיהֶם

יֵעוֹרוּ גְאוּלִים דְּאוֹת לְקִרְיַת מוֹעֲדֵיהֶם.

אַדְמַת קֹדֶשׁ מְקוֹם דְּבִירְךָ נַהֲגֵנוּ

בְּקוֹל תּוֹדָה וְרִנָּה הָמוֹן חוֹגֲגֵנוּ

זִבְחֵי צֶדֶק נַקְרִיב לְךָ מָגִנֵּנוּ

אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגֵנוּ.

t ‏[אֵין כְּמִדַּת בָּשָׂר מִדָּתֶךָ] (סְלִיחוֹת) / שלמה בר יהודה הבבלי

m נחלת הכלל

סליחות (ב.)

אֵין כְּמִדַּת בָּשָׂר מִדָּתֶךָ

אַיֵּה קִנְאָתְךָ וַעֲצַת עֲמִידָתֶךָ

בַּת בֵּרַרְתָּ לְבֵית חֶמְדָּתֶךָ

בְּעָלוּהָ אֲדֹנִים וְאֵין לְצִמְדָּתֶךָ.

גּוֹעָה לְדוֹדִי אֲנִי מְאֹרָסֶת

גּוֹעֵל רוֹדִי וְאֵיךְ נִדְרָסֶת

דִּין הֶרֶג עַצְמָהּ מַקְנָסֶת

דְּחוּיָה גַּם כִּי נֶאֱנָסֶת.

הָאֵם בְּלִי סֵפֶר לְשִׁלּוּח

הַבֵּן כְּיָתוֹם אוֹבֵד שָׁלוּחַ

וְגַן נָעוּל הֶפְקֵר כְּמַלּוּחַ

וּמַעְיָן חָתוּם נִרְפָּס דָּלוּחַ.

זַעַם כְּרֶגַע וְעַתָּה לְהִפּוּךְ

זֵרֵי קֹדֶשׁ חוּצָה לְשִׁפּוּךְ

חֲבִיבַת רֵעַ כְּקֶרֶן הַפּוּךְ

חֲשׁוּבָה עֲזוּבָה כְּקוֹרַעַת בַּפּוּךְ.

טוֹבַת הַתֹּאַר קְדֹרַנִּית מִפָּרֶךְ

טְרִיָּה מַכָּה מִבְּלִי אָרֶךְ

יוֹם נָקָם נִסְתַּם דָּרֶךְ

יוֹם שִׁלּוּם נֶחְתַּם חָרֶךְ.

כֹּחַ הַסַּבָּל הִכְשִׁיל נֵטֶל

כָּסוּל וְשָׁחוּל הַנִּשְׁאָר מִקֶּטֶל

לֹא לְמַרְגּוֹעַ נָד וּמִטַּלְטֵל

לְעָמָל וְיָגַע וְאַחֵר נוֹטֵל.

מַטַּע קֶרֶן שֶׁמֶן הַמְדֻשָּׁן

מִרְמָס מַדּוּעַ כַּחֲרֻלֵּי כִבְשָׁן

נוֹצֵר לְמַעְלָה לֹא יִישָׁן

נִטְעוֹ לְמִשְׁלַח פָּרוֹת הַבָּשָׁן.

שׂוֹרֵקָה מַה בֶּצַע וְנִקְטָפֶת

סוֹרַחַת מַה יִּתְרוֹן וְנֶחְטָפֶת

עַל יָד חֲקוּקָה וטוֹטָפֶת

עַל מָה אַהֲבָתָהּ נִשְׁטָפֶת.

פְּעֻלַּת הָרוֹבִים מִעוּט מְלֶאכֶת

פְּרִיעַת הַשָׂכָר רַבָּה וְהוֹלָכֶת

צוֹפָה הִפָּנוֹת וְעִתָּה נִמְשָׁכֶת

צָרָה פְקֻדָּה וַאֲחֶרֶת נִסְמָכֶת.

קֹדֶשׁ רֵאשִׁית עֲרֵמַת שְׂעוֹרִים

קַצְוֵי אֶרֶץ זְרוּיִם כְּבִשְׁעָרִים

רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בַּעֲלֵי יְעָרִים

רִדּוּף נִשְׁמֶטֶת נָסִים וְנִסְעָרִים.

שְׁמֹנֶה וְתִשְׁעִים הָאָלוֹת הָאֵלֶּה

שָׁלְמוּ אֵלֶּה וּמֵאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה

תְּרַחֵם תְּקַבְּצֵנוּ מִקְּרָנוֹת אֵלֶּה

אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.

t ‏[אֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי] (סְלִיחוֹת) / שלמה בר יהודה הבבלי

m נחלת הכלל

סְלִיחוֹת (ג.)

אֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי

לָמָּה שְׁכַחְתַּנִי בְצַלְעִי

בְּלַחַץ אוֹיֵב לְבַלְּעִי

מְחָרְפִי וּמַכֶּה לוֹעִי.

גְּבוּל רִשְׁעָה מֻצָּב

נְוֵה צֶדֶק חֻצָּב

דְּבֵקֶיךָ בְּרֹגֶז וּמַעֲצָב

סוּרֶיךָ בְּרֶכֶב וּבַצָּב.

הוֹדַע כִּי הִנֶּךָ

עוֹמֵד בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ

וּבָנֶיךָ בְּנֵי בְחוּנֶיךָ

פְּקֹד וְחֹן מְחַנְּנֶיךָ.

זְעֹם זְדוֹן הַמַּטֶּה

צְפִירַת דָּמִים וּמֻטֶּה

חֲרָבוֹת כְּמַדְקֵרוֹת בּוֹטֶה

קִצּוֹ וְחֵילוֹ יַטֶּה.

טָעוּן עֹל מוֹטוֹ

רוֹדֶה בְאַף לַהֲמִיטוֹ

יִשְׁפַּל שְׁחוֹחַ הַחוֹבְטוֹ

שְׁבֹר זְרֹעוֹ וְשִׁבְטוֹ.

כְּשֶׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים

כָּתוּת וּמְדֻכָּא בַּמְּצָרִים

תָּחִישׁ שְׁלֹחַ צִירִים

תָּחִיל כִּמְצֵרָה מִצִּירִים.

שֹׁרֶשׁ יִשַׁי נֵצֶר

לְפַתֵּח זִיק הָאוֹצֵר

מְמֻנֶּה בְעַמְּךָ עוֹצֵר

הָקֵם אֱמוּנִים נוֹצֵר.

הָרִאשׁוֹנִים נָא נְצֹר

קַדְמוֹנִים בְּרִית מִלִּבְצֹר

טִירָתְךָ מַלֵּא, וְצוֹר

נָתֹן תִּתֵּן כְּחָצוֹר.

יַגִּיעַ תָּם לְצִיּוֹן

גַּלֵּה פּוֹקֵד בְּעֶצְיוֹן

דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת רִצְיוֹן

לָקְתָה כִּפְלַיִם בְּנִצָּיוֹן.

בּוֹטְחֶיךָ אַל תַּחְפִּירֵם

תּוֹרַת חֶסֶד תַּשְׁפִּירֵם

וּגְמוּלוֹת שְׁקָרֵינוּ וְנִכְפְּרֵם

רַחוּם אַתָּה תְכַפְּרֵם.

הֵן חָטָאנוּ צוּרֵנוּ

אוֹמְרִים מוֹדִים נוֹצְרֵנוּ

סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ

הֵעָתֶר נָא מִצָּרָתֵנוּ.

‏מְשֻׁלָּם בַּר־קָלוֹנִימוֹס

t ‏[אֵמֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי] (רְשׁוּת לַקְּרוֹבָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים) / משולם בן קלונימוס

m נחלת הכלל

[מלוּקָה בפלך טוֹסְקָנָה, חי בסוף המאה העשירית ובראש המאה הי"א, מת במָגֶנְצָה]

רְשׁוּת לַקְּרוֹבָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים

אֵמֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי

בְּמַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי

גּוֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי

דַּבֵּר צַחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי.

הוֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב

וְלוֹנֲנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב

זַעַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב

חַלּוֹתִי פָנֶיךָ צִדְקָתְךָ תְּקָרֵב.

טְהֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה

יַדְּעֵנִי בִין עֵרֶךְ תְּפִלָּה

כַּדָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה

לְהַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה.

מִפְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר

נִדְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר

סֵדֶר הֲגִיגִי כְשַׁי יִתָּשֵׁר

עֶתֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר.

פְּעָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל

צוּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל

קוֹמֲמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֶשֶׁל

רְצוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל.

שָׁמְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה

שׁוּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה

תָּחֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזְךָ פַּצְתָּ

תְּרַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.

t ‏[אֶדֶר יְקָר אֵלִי] (מִתּוֹךְ הַקְּרוֹבָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים) / משולם בן קלונימוס

m נחלת הכלל

מִתּוֹךְ הַקְּרוֹבָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים

אֶדֶר יְקָר אֵלִי

אֲחַוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי.

בְּחֵךְ אַנְעִים זֶמֶר

בְּנִיב אַבִּיעַ אֹמֶר.

גְּבוּרוּתָיו מִי יְמַלֵּל

גָּדְלוֹ מִי יְפַלֵּל.

דֹּק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה

דַּרְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה.

הַנֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם

הוֹדוֹ כִסָּה שָׁמָיִם.

וּסְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים

וּמִפַּחְדוֹ זָעִים וְחָלִים.

זַךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים

זַעַק קְשַׁב מִמִּתְעַנִּים.

חַשְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ

חַשְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ.

טוֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו

טָהוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו.

ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן

יְקָר עֹז חֶבְיוֹן.

כּוֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה

כָּל מַעֲשֵׂהוּ בֶאֱמוּנָה.

לוֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה

לוֹ נָאוָה תְהִלָּה.

מוֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה

מוֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה.

נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ

נוֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ.

סוֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת

סֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת.

עָף עַל כְּרוּבוֹ

עוֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ.

פּוֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו

פּוֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו.

צִדְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים

צְבָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים.

קָדוֹשׁ יוֹשֵב תְּהִלּוֹת

קְנוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת.

רָם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה

רוֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה.

שׁוֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת

שַׁלִּיט בְּדֹךְ תַּחְתִּיּוֹת.

תּוֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם

תַּקִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם.

t ‏[אַטִּיף אֶרֶשׁ מִלּוּלִי] (רְשׁוּת לְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה) / משולם בן קלונימוס

m נחלת הכלל

רְשׁוּת לְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה

אַטִּיף אֶרֶשׁ מִלּוּלִי

בְּנִיב דֶּבֶב פִּלּוּלִי

גַּבֵּר חַזֵּק חֵילִי

אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי.

דַּעֵנִי דְבָרִים לִנְכֹחַ

הוֹרֵנִי מִלִּשְׁגוֹת וּשְׁכֹחַ

וְאַיְּלֵנִי וְחַיְּלֵנִי כֹחַ

נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ.

זֵכֶר עֵרֶךְ פִּיּוֹתָיִם

הֱיוֹת כְּסֵדֶר בְּמַקְהֵלוֹתָיִם

טַעַם-חֵן צֹק בְּשִׂפְתוֹתָים

בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם.

יַשֵּׁר סַרְעַף וְלָשׁוֹן

כַּוֵּן צָקוּן לַחְשׁוֹן

לְבָרֵר מֶלֶל לָשׁוֹן

מֵיְיָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן.

מַאֲמַר סֵפֶר הִזָּיוֹן

נֹעַם אִמְרֵי רִצְיוֹן

סְכֹת וְהַמְצִיא פִדְיוֹם

קָדוֹשׁ שׁוֹכֵן צִיּוֹן.

עֲרֹב לְטוֹב עַבְדֶּךָ

פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ

צַוֵּה יְשׁוּעוֹת עֲבָדֶיךָ

זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ.

קָרְבָּן מַמְחֶה זְדוֹנָי

רְאֵה כִּי-פַס מִמְּעוֹנָי

שְׁעוֹת שִׁלּוּם הֶגְיוֹנָי

יִגְדַּל-נָא כֹחַ אֲדֹנָי.

תַּאֲזִין פֶּלֶל רִנּוּן

תַּחֲשֹב שַׁי שִׁנּוּן

תַּקְשִׁיב קוֹל תַּחֲנוּן

יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.

מִכָּל מוֹקֵשׁ מַלְּטֵנִי

שְׁמֹר פִּי מִלְּעַקְּשֵׁנִי

לֹא תַחְפִּירֵנִי וּתְבַיְּשֵׁנִי

מִמַּעַד וּמֹרֶךְ תַּמְשֵׁנִי.

חַף תַּכְנִיסֵנִי

זַךְ תּוֹצִיאֵנִי

קוֹמֲמֵנִי וַהֲקִימֵנִי

לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים תְּנֵנִי.

t ‏[אֲשׂוֹחֵחַ נִפְלְאוֹתֶיךָ צוּר עוֹלָמִים] (סֵדֶר הָעֲבוֹדָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים) / משולם בן קלונימוס

m נחלת הכלל

סֵדֶר הָעֲבוֹדָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים (קֶטַע)

אֲשׂוֹחֵחַ נִפְלְאוֹתֶיךָ צוּר עוֹלָמִים

אַהַג מִפְעֲלוֹתֶיךָ אַדִּיר בִּמְרוֹמִים

אֲדַבְּרָה גְּבוּרֹתֶיךָ בְּאֶרֶשׁ נְאֻמִּים

אֲזַמְּרָה תְהִלֹּתֶיךָ קְצָת מֵעֲצוּמִים.

בְּטֶרֶם חָצַבְתָּ גְּדוּדֵי מְעוֹנָה

בְּעֻזְּךָ נֶאֱזַרְתָּ אֵל אֱמוּנָה

בְּרוּחֲךָ שֻׁפְּרוּ חֲזָקִים בִּתְבוּנָה

בֻּסְּסָה תֵבֵל עַל מְכוֹנָהּ.

גִּיהַ קָרָאתָ לְהָאִיר עֵיפָה

גֵּאֶה דַּרְכְּךָ בִּסְעָרָה וְסוּפָה

גְּלַלְתּוֹ וְהֻצְפַּן לְנוֹחֲלֵי צְרוּפָה

גָּנוּז לָמוֹ לְתַעַל וְלִתְרוּפָה.

דּוֹד מְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹת

דִּלִּיתָ בוֹדֵל לְתִוּוּךְ מֵיוֹת

דֶּמַע בְּכֵן הִזִּילוּ תַחְתִּיּוֹת

דְּבָרְךָ קָשְׁבוּ וְהֻקְווּ בְדָכְיוֹת.

הֵנַצְתָּ צִיָּה צִצֵּי פְרָחִים

הֵנִיבָה מֶגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים

הָחְנְטוּ לְמִינֵימוֹ דְשָׁאִים וְשִׂיחִים

הֲכִינֹתָ גַּן לִגְדֻלֹּתֶיךָ שָׂחִים.

וְהֵאַרְתָּ נָאוֹר אוֹרִים גְּדוֹלִים

וְהִשְׁוִיתָם יַחַד לְעִתּוֹתָם חָלִים

וְהֻקְטַן סַהַר כְּרִגֵּל מִלִּים

וְרִבִּיתָ צְבָאוֹ עָשׁ וּכְסִילִים.

זֶרֶם הִשְׁרַצְתָּ שָׂחִים וְעָפִים

זִיז וּבָרִיחַ לְכֵרַת יָפִים

זָבַת הִשְׁרִיצָה צֹנֶה וַאֲלָפִים

זִמַּנְתָּ אָבוּס לְמֵסַב אַלּוּפִים.

חַי בְּשׁוּרְךָ מְלַאכְתְּךָ תַּמָּה

חֹצֶב עַמּוּדִים לְרִקּוּעַ בְּלִימָה

חֵשֶׁק עִדּוּנִים מֶסֶךְ וּטְעִימָה

חַשְׁתָּ לִבְראוֹת יְצִיר מֵאֲדָמָה.

טֶכֶס תַּבְנִיתוֹ הֵכַנְתָּ בְחוֹתָמֶךָ

טֶפַח הֵכַנְתָּ גִּבַּלְתּוֹ מֵהֲדוֹמֶךָ

טֹהָר נִשְׁמָתוֹ עָרַכְתָּ מִמְּרוֹמֶךָ

טוֹב חִכַּמְתּוֹ כְּמַלְאֲכֵי מְרוֹמֶיךָ.

יָהּ רְאִיתוֹ גַּף בְּעוֹלָמוֹ

יִעַדְתָּ לוֹ עֵזֶר מִגָּלְמוֹ

יָשֵׁן וְנִנְעַר וְהִנָּהּ לְעֻמּוֹ

יָדַע וְהֵבִין שֶׁהִיא מֵעַצְמוֹ.

כּוֹנַנְתָּ לָמוֹ בָעֵדֶן חֻפּוֹת

כָּל יְקָרָה סוֹכַכְתָּם לְחַפּוֹת

כִּוַּנְתָּ כְּרֵעַ כְּבוּדָּה לְיַפּוֹת

כִּרְכְּרוּ כְשָׁרִים אֵילֵי תוֹעָפוֹת.

לִנְצֹר צִוּוּיְךָ לוּ חָכְמוּ

לְחַיֵּי נְצָחִים חַיָּתָם קִיְּמוּ

לְעִיטַת הַמָּוֶת אִוּוּ וַיִּטְעֲמוּ

לָכֵן נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.

מִגַּן אֱלֹהִים גֹּרְשׁוּ פוֹתִים

מַעֲקַשֵּׁי גַיא לַחֲרֹשׁ בְּאִתִּים

מַעֲמַקֶּיהָ לְשַׂדֵּד בִּבְנֵי רְפָתִים

מַאֲכָלָם בְּזֵעַ וְלֶעָפָר שְׁפוּתִים.

נֶאֶרְרָה יוֹלֶדֶת כְּסִיל לְתוּגָה

נַעֲצוּץ וְדַרְדַּר לְהַצְמִיחַ בַּעֲרוּגָה

נִפְתֶּה וּפוֹתָה בְּעֶצֶב לְמוֹגֲגָה

נָחָש בְּגָחוֹן לֶכֶת בְּלִי-פוּגָה.

שְׂרִיגִים שֻׁלְּחוּ נוֹקֵד וְאִכָּר

שָׂשׂוּ וַיַּקְרִיבוּ לַמֶּלֶךְ אֶשְׁכָּר

שַׂגִּיא שַׁעְתָּ לְהֵבִיא מִמְבֻכָּר

סִיג נוֹכֵל מִלִּשְׁעוֹת נִתְנַכָּר.

עַז בְּגָבְהוֹ וְשִׁחֵת רַחֳמָיו

עָרַף נָקִי וְשָׁפַךְ דָּמָיו

עֲנַשְׁתּוֹ לָנוּעַ וְלָנוּד בַּאֲשָׁמָיו

עֵת הִתְוַדָּה הִתְוִיתוֹ בְרִשּׁוּמָיו.

פָּרִיצֵי שְׁלִישִׁים הֵחֵלּוּ לִמְעֹל

פְּסִילִים הִמְלִיכוּ וַיִּפְרְקוּ עֹל

פָּרַצְתָּ בַּעֲדָם גָּדֵר מִלִּנְעֹל

פָּשַׁט רַהַב לְבָלְעָם כִּשְׁאֹל.

צָצוּ פּוֹעֲלֵי אָוֶן וּמִרְמָה

צָרְחוּ סוּר יָדֵנוּ רָמָה

צִירֵי אֲרֻבּוֹת פָּתַחְתָּ לְגֻשְׁמָה

צוּל הִבְקַעְתָּ מֵהַשְׁאִיר נְשָׁמָה.

קָפְאוּ גְוִיָּתָם בְּשֶׁטֶף הוֹמִים

קָלַטְתָּ מֵהֶם צַדִּיק תָּמִים

קִנִּים עָשָׂה לְהֵחָבֵא מִזְּעָמִים

קֻלְּעָה אֳנִיָּתוֹ מִיָּמִים יָמִים.

רִצּוּי תְּשׁוּרָה לְפָנֶיךָ הֶעֱלָה

רָצִיתָ נִיחוֹחוֹ וְשַׁוְעוֹ עָלָה

רָם נִשְׁבַּעְתָּ מֵעֲשׂוֹת כָּלָה

רַעֲנַנְתּוֹ לְמַלְּאוֹת תֵּבֵל כֻּלָּהּ.

שָׁלוּ בוֹגְדִים וַיִּוָּעֲדוּ לְמָרְדָה

שִׁכְנָם שִׁית בַּשַּׁחַק לְהֵאָגְדָה

שָׂחַקְתָּ לָמוֹ כְּפַצְתָּ נֵרְדָה

שֵׂעַרְתָּם בַּנֶּפֶץ וַחֲבִילָתָם נִפְרְדָה.

תֻּעְתְּעוּ יְצוּרִים אַחֲרֵי הֲבָלִים

תָּעוּ מִמַּסְלוּל וְשָׁגוּ כֶאֱוִילִים

תָּמָר הִפְרַחְתָּ בְּתוֹךְ חֲרֻלִּים

תְּרוּפָה לְנִמְחָצִים צֳרִי לְנֶחֱלִים.

תִּרְגַּלְתָּ יְדִיד לְהַעֲמִיד נְשִׁיָּה

תִּכַּנְתָּ עַמּוּדֶיהָ מֵהִתְמוֹגֵג תּוּשִׁיָּה

תֻּמְּכוּ אֲשׁוּרָיו בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ יָהּ

תּוֹעִים הִסְלִיל בְּדֶרֶךְ תְּחִיָּה.

‏מֹשֶׁה בַר־קָלוֹנִימוֹס

t ‏[אָיוֹם וְנוֹרָא מִי לֹא יִרָאֶךָ] (מִתּוֹךְ הַקְּרוֹבָה לְיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח) / משה בן קלונימוס

m נחלת הכלל

[כנראה חי באיטליה בראש המאה הי"א]

מִתּוֹךְ הַקְּרוֹבָה לְיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח

אָיוֹם וְנוֹרָא מִי לֹא יִרָאֶךָ

תּוֹעֵי לֵב לֹא הִכִּירוּ מוֹרָאֶךָ

בַּחוּרֵי אָוֶן וּפִי־בֶסֶת דִּין בְּהַרְאֶךָ

שׁוֹמְעֵי שִׁמְעֲךָ רָגְזוּ וְחָלוּ מִמּוֹרָאֶךָ.

גֹּדֶל נוֹרְאוֹתֶיךָ מִי יוּכַל לְסַפֵּר

רַבּוּ עַד לִמְאֹד וְעָצְמוּ מִסַּפֵּר

דְּיוֹ הַיָּם וְכָל יְצִיר סוֹפֵר

קְצָת נוֹרְאוֹתָיו לֹא־יוּכְלוּ לָחֹק בַּסֵּפֶר.

הִלּוּךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָפַצְתָּ מִמְּעוֹנֶךָ

צוֹרֲרֶיךָ הִצְמַתָּ כְּהֵרֵעוּ בִּטְלָאֵי עָנֶךָ

וּבְמַחֲמַדֵּי בִטְנָם לֹא חָסָה עֵינֶךָ

פִּטְרֵי רֶחֶם וְרָאשֵׁי אוֹן בְּעַנֶּךָ.

זִעֲכָם בְּעֶשֶׂר בְּחֹמֶשׁ יָד הַגְּדוֹלָה

עוֹלוֹת אַחַת לְחָמֵשׁ בֶּעָבוֹת גְּדֵלָה

חָסְפּוֹ זְרֹעַ אֲשֶׁר מְאֹד גָּדְלָה

סֵעֲפָם עַל אַחַת חָמֵשׁ בִּגְדוֹלָה.

טְבוּעִים בִּיוֵן מְצוּל בְּתִלּוּל הַגְשִׁיר

נֶגֶף אֶבֶן הָסֵר וְעָקֹב הַיְשִׁיר

יֶשַׁע מִצִּיּוֹן שְׁלַח וְחָדָשׁ נָשִׁיר

כֶּתֶר לְךָ לִתֵּן כְּאָז יָשִׁיר.

כַּכָּתוּב אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְיָ וְיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַיְיָ כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

‏שַׁבְּתַי בַּר־מֹשֶׁה רֹאשׁ כַּלָּה

t ‏[אֶתְחַנֵּן בְּמוֹ־פִי לְנוֹרָא תְהִלָּתִי] (סְלִיחָה לְתַעֲנִית אֶסְתֵּר) / שבתי בר משה ראש כלה

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, חי באמצע המאה הי"א]

סְלִיחָה לְתַעֲנִית אֶסְתֵּר

אֶתְחַנֵּן בְּמוֹ־פִי לְנוֹרָא תְהִלָּתִי

בַּצַּר קָרָאתִי תְּחַלְּצֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִתַּאֲלָתִי

גֵּאוּת כְּעָשִׂיתָ בִּכְרֵתִי וּפְלֵתִי

אוֹדְךָ עַל־כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי.

דַּרְכְּךָ דַּעַת אַיֵּה מַשְׂכִּיל לָמֹד

הִקְצַפְתָּ מֶלֶךְ בַּעֲבָדָיו גְּדֻלָּתְךָ לִתְמֹד

וַעֲבָדִים עַל אֲדוֹנֵיהֶם נִצְחֲךָ לַעֲמֹד

נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד.

זֶה בּוֹזֶה בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד עַמֶּךָ

חֶבֶל נַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ לִשְׁמֶךָ

טִפְּשׁוּת סִרְחוֹנוֹ וְקִלְקוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ בְשׂוּמֶךָ

אֶלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שְׁמֶךָ.

יָעַץ בּשֶׁת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכָּרִים יִמֵּן

כַּהֲתִמּוֹ שׁוֹדֵד לִשְׁדֹּד עַצְמוֹ מְחַמֵּן

לֹא לְמַעֲנֵנוּ כִּי אִם־לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵי אָמֵן

עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן.

מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת כְּהוֹצֵאתָנוּ רַבּוֹת עָשִׂיתָ

נְצַרְתָּנוּ מִמִּיתָה לְחַיִּים וּפֶשַׁע כִּסִּיתָ

שׂוֹנֵא וְנִינָיו תָּלִיתָ וְכָאֵפֶר עִסִּיתָ

אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ.

עֵט־שֶׁקֶר מִהַר שְׁלֹחַ בָּרִאשׁוֹן לְשַׁכְּלִי

פַּתְשִׁגְנֵי־חֶסֶד שֻׁלְּחוּ בַשְּׁלִישִׁי לְהַשְׁקִיט לִי

צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי.

קַרְנִי רוֹמַמְתָּ מִכָּרוּ לְפָנַי שׁוּחָה

רֳנֵּי־פַלֵּט סְבַבְתַּנִי מִפֶּרֶץ וּצְוָחָה

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הִשַּׂגְתַּנִי וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה

פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה.

תִּקְוָתֵנוּ לְהָחִישׁ אַל־תֶּחֱרַשׁ אֵל וְאַל־תִּדֹּם

שֵׁם וּשְׁאֵרִית שִׂימֵנִי בָאָרֶץ נַצֵּחֲךָ מִלִּדֹּם

תִּפְרַע לָנוּ מִצָּרֵנוּ וְתַכְחִיד מַלְכוּת אֱדוֹם

לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם.

יַחֵד לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתְךָ סֶלָה בְּיַחְדֶּךָ

חִיּוּל זֵכֶר קְדֻשָּׁתְךָ נַעֲרִיץ וּנְכַבְּדֶךָ

עַל־שִׁירֵי דָוִד שִׁירִים אֲהוֹדֶךָ

יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָ.

‏אֵלִיָּה בַר־שְׁמַעְיָה

t ‏[אָנַחְתִּי בְּלַחַץ הָאוֹיֵב וְאֵין־לְאֵל יָדִי] (סְלִיחָה) / אליה בר שמעיה

m נחלת הכלל

[כנראה חי בבָּרִי בפלך אַפּוּלִיָה במאה הי"א]

סְלִיחָה לַתַּעֲנִית אֶסְתֵּר

אָנַחְתִּי בְּלַחַץ הָאוֹיֵב וְאֵין־לְאֵל יָדִי

בּוֹזֶה וְלוֹעֵג וְהוֹפֵךְ לְזַלְזֵל כְּבוֹדִי

גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וְעֶבְרָתוֹ עָלַי לְהַשְׁמִידִי

דִּכְּאַנִי עִצְּמַנִי כִרְסְמַנִי לְהַשְׁחִית הוֹדִי.

הוּבַלְתִּי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף לְטֶבַח חֲרָבוֹת

וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי־עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת

זְמָמוֹ הֵפִיק וּכְגָבְהוֹ הֵרִים לְבָבוֹת

חַיַּת עֲנִיֶּיךָ דִּכָּא אַהֲבָתְךָ לְכַבּוֹת.

טֶרֶף לְשִׁנָּיו תִּתְּנֵנוּ עַד מָה

יְקָרִי לִמְנַבֵּל וְעַד־מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה

כָּבוֹד תֵּן לְשִׁמְךָ וְקוּמָה פָּנָיו קַדְּמָה

לָמָּה יֹאמְרוּ אֵין־יְכֹלֶת שְׁפָלֶיךָ לְרוֹמֲמָה.

מָטָה יָד וְאָזְלָה מִנִּקְרָאִים בִּשְׁמָךְ

נָדִיב וְשׁוֹעַ נֶעֱזַב וְהֻדַּל וְהֻמָּךְ

סוֹבֵא וְזוֹלֵל שׁוֹלֵחַ זְמוֹרוֹת לְעֻמָּךְ

עוֹלֵל[יְעוֹלֵל כַּגֶּפֶן שְׁאֵרִית עַמָּךְ.

פּוֹשֵׁעַ הִכְתִּיר הִרְדִּיף הִדִּיק וְרָפָס

צַדִּיק מָט וּמָקוֹר נִשְׁחַת וְנִרְפָּס

קִנְיָן וְחֹסֶן גָּמַר וּרְכוּשׁ אָפָס

רְבוֹת רַהַב רָעִים וְהַתָּרַת פָּס.

שְׁלוּמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרֶטֶט וַחֲפָזָה

תּוֹרְךָ לְמַאֲכָל וְחֶרְפָּה לִשְׁבִי וּלְבִזָּה

אֻבַּד וְנִדַּח מִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ רָזָה

לְשַׁמָּה וּלְרַאֲוָה לְלַעַג לְבוּזָה וּלְלוּזָה.

יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ אוֹיֵב וּמִתְגַּבֵּר

הִתְאַמֵּר בְּגַאֲוָה עָתָק יַבִּיעַ יְדַבֵּר

בִּלָּה עוֹר וּבָשָׂר וְעֶצֶם שִׁבֵּר

רָגְזוּ וְחָלוּ בָנֶיךָ בָּאוּ עַד־מַשְׁבֵּר.

שְׁמֹר וּמַלֵּט נַפְשׁוֹת אֵלֶּה עֲבָדֶיךָ

מְעִידֶיךָ וּמוֹדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְעָדֶיךָ

עֶזְרָתָם שָׂמוּךָ וּלְמִבְטָח נָסוּ עָדֶיךָ

יְרֵאֶיךָ חֲרֵדֶיךָ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם פַּחְדֶּךָ.

הִוָּעֲדָה חוּשָׁה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלָם

זְעוּמִים שֵׁנִית לִקְנוֹתָם מְהֵרָה הַצִּילָם

קַשֻּׁבוֹת תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ לְזַעַק פִּלּוּלָם

וְאַל־יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם.

t ‏[תַּמְנוּ סַפְנוּ מִן בַּלָּהוֹת וּבֶהָלוֹת] (סליחה) / אליה בר שמעיה

m נחלת הכלל

סליחה

תַּמְנוּ סַפְנוּ מִן בַּלָּהוֹת וּבֶהָלוֹת

שָׁבַת מָשׂוֹשׂ וְנֶהֶפְכוּ לְאֵבֶל מְחוֹלוֹת

רַדְנוּ מִכָּבוֹד וְהוּשַׁתְנוּ בְּמַחֲשַׁכֵּי מְצוּלוֹת

קִוִּינוּ מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה וְחַלְחָלוֹת.

צָרֵינוּ הָיוּ לְרֹאשׁ אֹיְבֵינוּ שָׁלוּ

פָּקוּ פְלִילִיָּה עָקוּ ובִרְכֵינוּ כָשָׁלוּ

עֶלְיוֹן אֲדוֹנִים זוּלָתְךָ בָּנוּ בָעָלוּ

שָׂמוּ לָנוּ בַדֶּרֶךְ זָנְבוּ וְחָשָׁלוּ.

נֶאְדָּרִי רוֹמֲמָה וּמִמְּתִים עוּרָה לִישׁוּעָתֵנוּ

מִמִּפְתְּחֵי הַלֵּב הָזִיזָה הַזִּיחָה רָעָתֵנוּ

לְפֶלֶל אֹזֶן הַטֵּה וּלְעֵרֶךְ שׁוּעֵנוּ

כְּנִיחוֹחַ שָׂפָה רְצֵה הַאֲזִינָה שַׁוְעָתֵנוּ.

יְדֵי מָטֶיךָ לְבוּטֶיךָ שְׁבוּטֶיךָ הַחֲזֵק

טִיעֵי שְׁלָחֶיךָ גְּדֹר סַקֵּל וְעַזֵּק

חַבֵּל רוּחַ זָר ונֶשֶׁם הַרְזֵק

זְמַן דִּינֵנוּ בְּמֵיטָב לְשַׁלֵּם הַחֲזֵק.

וְכִרְבוֹת עִתִּים הִפְחַדְתָּ וְהִבְרַחְתָּ

צוֹרֲרֵנוּ

הוֹפַע גַּם-עַתָּה הוֹשַׁע עַמְּךָ צוּרֵנוּ

דְּרוֹר קְרָא פְּקַח קוֹחַ אֲסוּרֵינוּ

גְּבוּרוֹתֵינוּ אַךְ-בְּךָ וְאַתָּה תָּבוֹס צָרֵינוּ.

בְּרִית אֲחֹרַנִּית זְכֹר לְיָפָה וּבָרָה

אַמְּצֵנוּ מִלָּתוּר אַחֲרֵי מְהַרְהֲרֵי עֲבֵרָה

אַל תַּט אֵת לִבֵּנוּ לְהִתְעַבְּרָה

יְהִי לִבֵּנוּ תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְהִתְחַבְּרָה.

בְּרֹב עָם מַלְכִּי לְעָבְדְּךָ אֶבְחַר

שְׁמַע יָהּ תַּחֲנוּנַי בְּבוֹאִי פָנֶיךָ לְשַׁחַר

חִישׁ זְמָן קָרֵב קַץ הַמְאֻחַר

יְיָ הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.

t ‏[אֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ בְּךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק] (סליחה) / אליה בר שמעיה

m נחלת הכלל

סליחה

אֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ בְּךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק

אָבַד מַנְהִיג וְאָפַס בְּעֵץ חַיִּים מַחֲזִיק

בָּרֵי לֵבָב נֶאֶסְפוּ וְגָבְרָה יַד הַמַּנְזִיק

בּוֹקֵק נֶהְפַּךְ שׂרֵק בְּאֵין מְסַקֵּל ומַעֲזִיק.

גָּמְרוּ חֶפְצִי בָם קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ

גּוֹדְרֵי גָדֵר פַּסּוּ וְאֵין עוֹמֵד בַּפָּרֶץ

דָּצִים לְחַלּוֹת פְּנֵי שֹׁכֵן שְׁמֵי עָרֶץ

דַּלוּ דֻּלְדְּלוּ וּמִכָּל צַד בָּא הַפָּרֶץ.

הֻדַּחְנוּ בְּאֵין דּוֹרֵשׁ וְתָעִינוּ כְּשֵׂיִים אוֹבְדִים

הֻצַּת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וּלְחָרְבָּה מַחְמַד נִכְבָּדִים

וּבָטְלוּ נִיחוֹחִים וּתְמִידִין וּפַסּוּ לוֹבְשֵׁי בַדִּים

וּבֻלְּקוּ סֻלְּקוּ לְבוֹרְאָם שְׁכֶם אֶחָד עוֹבְדִים.

זֻנְּחוּ מֵאָז חִנָּם וְחֻיְּבוּ בְדִין נִסְקָלִים

זוֹעֲמָנִים וְרוֹדְפִים דּוֹחֲפִים וְכַנְּשָׁרִים דָּאִים קַלִּים

חֲבוּלִים מִצָּרָה לְצָרָה וּנְגוּשִׂים כְּעִוּוּת עִקּוּלִים

חוֹצְפִים רֵקָנִים בִּזְקֵנִים וְנִרְהָבִים בְּמַשְׂכִּילִים נִקְלִים.

טְבוּעֵי טִיט בְּאוּשֵׁי רֶפֶשׁ רֵקָנִים וּנְעוּרִים

טְמֵאִים מִתְּפִישַׂת שֶׁרֶץ וּדְחוּיִם בְּרַע מִנְּעוּרִים

יְקוּשִׁים בְּטִפְלוּת כָּזָב מְלֵאִים חֲמַת נְּעָרִים

יָשִׁישׁ וְשָׂב אַיִן לְהָשִׁיב מִלְחָמָה בַשְּׁעָרִים.

כִּוְּנוּ לֵב וְשָׁפְכוּ שִׂיחַ נֶגְדְּךָ עַמֶּךָ

כּוֹשֵׁל הָרֵם וְחֶסֶד שִׂים כְּמִדַּת נָעֳמֶךָ

לְצוּר הִדָּרְשׁוֹ פַּלֵּל בַּעֲדָם יַעֲמֹד לְעֻמֶּךָ

לֹא יָדַע בַּעַר בְּהֵמוֹת הָיָה עִמֶּךָ.

מֵאֵין אֲנִי רָאוּי חָבוּשׁ בְּעֶצֶב מָרַח

מִטּוּב סַרְתִּי הוֹסַפְתִּי עַל חַטָּאתִי סָרַח

נִדְמֵתִי כְּחָגוּר כְּלֵי זַיִן וּמִמִּלְחָמוֹת יִבְרָח

נִשְׁוֵיתִי כְּאָבוּס פָּר וּלְאוֹרֵחַ יָרָק אָרָח.

שְׂאוֹר עִסָּתִי סָרוּחַ וַאֲבָרַי מִתְרוֹעֲדִים כֻּלָּם

סִיג כַּסְפִּי וּזְהָבִי קַבֵּץ הַצֹּאן בְּמִכְלָם

עֲנֵם כְּמִדַּת רַחֲמָנוּתֶךָ וְהַעֲבֵר פִּשְׁעָם וְסִבְלָם

עָנִי וְאֶבְיוֹן וְדַךְ אַל יָשֹׁב נִכְלָם.

פּוֹעֲרִים פִּיהֶם לְדָרְשֶׁךָ בְּחֶמְלָתְךָ מִצַּר גָּאֳלֵם

פְּדוּת תִּשְׁלַח לָהֶם תֵּת בַּקָּשָׁתָם וּשְׁאֵלָם

צוֹעֲקִים כְּנִשְׁבָּר וְדַכָּא הַעֲלֵה תְעָלָה לְתַאֲלָם

צָקוּן לַחֲשָׁם תִּשַׁע וְשׂוֹטְנָם יֻחְפַּר וְיֵאָלֵם.

קַצְנוּ מֵעֹל שְׂמָמִית מַעֲנֶשֶׁת חַמְסָנִית וְכַבְשָׁנִית

קוֹפֶצֶת וְשֵׁן חוֹרֶקֶת עַל נְצוּרָה כְאִישׁוֹנִית

רְדוּפָה דְּחוּפָה נִגְזֶזֶת נֶאֱלָמָה עַנְוְתָנִית בַּיְשָׁנִית

רְוָחָה לִמְצֹא בוֹרַחַת לְעֶזְרָה הַיְשָׁנִית רִאשׁוֹנִית.

שֵׁנִית לִקְנוֹת עַמְּךָ תּוֹסִיף נֶאְדָּרָה הַיְמָנִית

שַׁתֵּף שִׁמְךָ בִּמְיַחֲלֵי גֹדֶל יָד רַחֲמָנִית

תּוֹדִיעַ יִחוּדְךָ בָּהֶם וְיֵבוֹשׁוּ עוֹבְדֵי חַמָּנִית

תַּרְאֵם כֶּפֶל נִחוּמוֹתֶיךָ בְּחֶזְיוֹן הַבְטָחָה הַנֶּאֱמָנִית.

אֵלֶיךָ הַיּוֹם בָּאנוּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים בְּתַעֲנִיתֵנוּ

לִרְוָיָה הוֹצִיאֵנוּ בִּיטָה בְעָנְיֵנוּ וְלֹא-תְשַׁקֵּץ עֱנוּתֵנוּ

שָׁלֵם הֲבִיאֵנוּ מְהֵרָה וְשַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ

יָחִיד הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַנְךָ וְנוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנוּ.

t ‏[אֱנוֹשׁ רִמָּה אָדוֹן בְּשָׁפְטְךָ] (סליחה) / אליה בר שמעיה

m נחלת הכלל

סליחה

אֱנוֹשׁ רִמָּה אָדוֹן בְּשָׁפְטְךָ

תִּזְכֹּר בְּרֹגֶז חַנּוֹת רַחֵם

בְּעָרְכְּךָ דִּין אֲשֵׁמִים לְוַכֵּחַ

שׁוֹגֶה וָפֶתִי זַכֵּה וְהַצְדֵּק

גְּמֹל חֶסֶד וְטוֹבָה לְחַיָּבִים

רִיב אַל תִּמְתַּח לְמִצּוּי

דַּלֵּי מַעַשׂ וְרֵקֵי כִשָּׁרוֹן

קוֹרְאִים אֵלֶיךָ לָמוֹ הִמָּצֵא

הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה

צִפְצוּף מַעַן בּשְׁנוּ לְפוֹצֵץ

וְאִם מֵאֱלוֹהַּ אֱנוֹשׁ הֲיִצְדָּק

פְּנֵי עוֹשֵׂהוּ גֶּבֶר הֲיִטְהָר

זָדוֹן בְּחֻבּוֹ אָוֶן בְּקִרְבּוֹ

עָוֹן מָלֵא וָפֶשַׁע רָב

חֶשְׁבּוֹן וָדִין לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים

סוֹפוֹ לִתֵּן בְּבֹא חֲלִיפָה

טֶבַע חוֹתָמוֹ בְכַפּוֹ נֶחֱרָת

נֶגֶד פָּנָיו רִשְׁעוֹ יַעֲנֶה

יוֹדֶה כָּפִיס מֵעֵץ וְיַגִּיד

מִקִּיר אֶבֶן תִּקְרָא וְתִזְעָק

כּוֹבֵשׁ פָּנָיו נָדוֹן וְנִכְלַם

לְאַיִן נֶחֱשָׁב בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ

אָנָּא לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ הֵרָצֶה

בְּשִׁבָּרוֹן רְאֵה שְׁמֹר מִדֶּחִי

עֲבָדֶיךָ יִמְצְאוּ הַיּוֹם חֲנִינָה

זַכֵּם קִרְבָתְךָ חֲפֹץ כְּבָרִאשׁוֹנָה

וְכַשֶּׁלֶג הַלְבֵּן חֲטָאֵי שׁוֹשַׁנָּה.

‏יְחִיאֵל בַּר־אַבְרָהָם

t ‏[אֲקַדֵּם בְּנֶשֶׁף וְשַׁחַר הִשְׁכָּמְתִּי] (סליחה) / יחיאל בר אברהם

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, מת קודם לשנת 1070]

סְלִיחָה

אֲקַדֵּם בְּנֶשֶׁף וְשַׁחַר הִשְׁכָּמְתִּי

בְּמֹעַל יָדַי לְהַפְגִּין קִדָּמְתִּי

גָּדְלָה צַחֲנָתִי וּפִי חָסָמְתִּי

דִּבְרֵי נִחוּמֶיךָ כִּסְלִי שָׂמְתִּי.

הֻדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב בְּחָפְזָה

וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ לִמְאֹד רָזֶה

זַלְזַלָּיו הֻכְרְתוּ מֶחֱזָה אֶל-מֶחֱזָה

חָלְפָה הָאַהֲבָה נָדָה מִזֶּה.

טַעֲנָה מַה יִמְצָא וְאֹמֶר

יְצִיר גָּבוּל מֵאֲדָמָה וְחֹמֶר

כְּהִתְחוֹלַל בֶּעָוֹן וּבְחֵטְא גֻמָּר

לְעֵת יְבֻקַּשׁ נִמְסֶה כְכֹמֶר.

מִדַּת רַחֲמֶיךָ לְבֵן הִקְדָּמְתָּ

נִצּוּחַ לְנַצְחֲךָ לְרַפְּאֵהוּ שָׂמְתָּ

סוֹטֵן מִלְּהַלְשִׁין פִּיו חָסָמְתָּ

עֶרֶךְ תְּבוּאָה בְּשֶׁלּוֹ הֶאֱסָמְתָּ.

פָּנֶיךָ לָכֵן חִלִּינוּ אָדוֹן

צָרֵף וְלַבֵּן עוֹמְדֵי בְגַרְדּוֹן

קִנְיַן רֵאשִׁית כְּפָעֳלוֹ מִלָּדוֹן

רִאשׁוֹן הַעֲבֵר בְּפֶטֶר מָדוֹן.

שִׁטָּתְךָ בָּנוּ אַל תַּחֲלֵף

תַּעֲמִיד מֵלִיץ יָשְׁרֵנוּ לְאַלֵּף

יָדַעְנוּ אִם בַּחֲטָאֵינוּ הִצָּלֵף

חוֹתַם תָּכְנִית מְחֻיָּב הִשָּׁלֵף.

יְשׁוּעָתֵנוּ מֵעוֹלָם בְּךָ הָיָתָה

אַחֲרִית טַיֵּב וְהַצִּילֵנוּ מִבְּעָתָה

לְהֶרֶב סְלִיחָתְךָ נַפְשֵׁנוּ קִוְּתָה

בִּזְרֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה.

רִנַּת פְּגֵיעָתֵנוּ קַבֵּל בְּרָצוֹן

אֶנְקָתֵנוּ הַסְכֵּת וּפְצֵנוּ מִלַּחְצוֹן

בְּמִרְעֶה טוֹב הַרְבֵּץ צֹאן

רוֹצֶה לְקַדֶּשְׁךָ בְּשֶׂמַח וְעֶלְצוֹן.

הִתְמַכְתָּנוּ מֵאָז בִּימִין נָעֳמֶךָ

מַלְּטֵנוּ מִקֶּצֶף וְשֶׁצֶף זַעְמֶךָ

חַזְּקֵנוּ וְאַיְּלֵנוּ תָּמִיד לְהַנְעִימֶךָ

זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ.

t ‏[אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֹנִי] (סליחה) / יחיאל בר אברהם

m נחלת הכלל

סליחה

אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֹנִי

אָפוּף וּמְסֻבָּב תְּשֻׁאוֹת מְעַנִּי

בְּאֵין מַסְמֵךְ מִשְׁעָן וּמַשְׁעֵנִי

בְּךָ לְבַד דָּלְפָה עֵינִי.

גַּלִּים עֲבָרוּנִי וְרֹאשׁ נִעֲנָעְתִּי

גַּזְתִּי מִשְׁבָּרָם וּבְמֶרְחָבֵמוֹ תָעְתִּי

דָּרַכְתִּי אֵשׁ וְצוּל טָבָעְתִּי

דַּלּוּ עֵינַי לְצוּר יְשׁוּעָתִי.

הֲלֹא אַתָּה סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי

הִצַּלְתַּנִי כַּמֶה פְעָמִים מִכַּף-חוֹרְשִׁי

וְעַתָּה בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשִׁי

וָאֶזְעַק חָמָס לָצֵאת לַחָפְשִׁי.

זְכֻיּוֹתַי נִתְּקוּ מֵעֹל פְּשָׁעִים

זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מִשֹּׁאַת רְשָׁעִים

חָלְפוּ חֹק וְהֵפֵרוּ שַׁעֲשׁוּעִים

חוֹרְקִים שֵׁן לְאַבֵּד נוֹשָׁעִים.

טוֹב לְמָעוֹז מַחְסֶה וְסִתְרָה

טִיבִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה

יָשׁוּבוּ יוֹשְׁבֵי בְצִלְּךָ לְהִסְתַּתְּרָה

יִפְרְחוּ כַגֶּפֶן בְּקִבּוּל עֲתִירָה.

כֶּתֶר מְלוּכָה לְךָ נַכְתִּיר

כִּתְמַת סְגֻלָּתְךָ כְּתִמְחֶה וְתַסְתִּיר

לְעֵת מַרְפֵּא עָדֶיךָ נַעְתִּיר

לְכַלּוֹת הַפֶּשַׁע אֲסִירִים מַתִּיר.

מֵאָז הִקְדַּמְתָּ תַּעַל לְגוֹסֵס

מוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהָדִיץ וּלְהָשֵׂשׂ

נִוּוּל פִּשְׁעוֹ לְיַבֵּשׁ וּלְקוֹסֵס

נָתַתָּה לִירֵאֶיךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס.

סִרְחוֹנִי גָדַל מְאֹד מִנְּשׂא

סֶלָה תְהִלָּתְךָ בְּאַהַב לְכַסּוֹ

עָזְבֵהוּ בִמְצוּלוֹת וְלַיָּם הֲטִיסוֹ

עוֹזֵר לַדָּל מָעוֹז וּמַחְסוֹ.

פִּצְעֵי חַבּוּרוֹתַי הִבְאִישׁוּ נָמָקּוּ

פִּרְזוֹנֵי נִכְבַּדַּי בַּזִקִּים רֻתָּקוּ

צוֹרֲרַי בְּבוּשָׁה אוֹתִי שִׁתֵּקוּ

צִמְּתֻתוּנִי בִּעוּתֶיךָ וְעָלַי עָתָקוּ.

קוּמָה בְאַפְּךָ לְקָמִים עָלָי

קַצֵּץ עֲבוֹת מַכְבִּידֵי עֻלָּי

רַשֵּׁף וְאַבֵּד מְכַרְסֵם עוֹלָלָי

רְדִיפָתִי בַקֵּשׁ מִכַּף עֲוִילָי.

שִׁטָּתְךָ עַל הָרָעָה מִתְנַחֵם

שַׁעֲשׁוּעַ יֶלֶד בְּשָׁלוֹם לְנַחֵם

תְּמוּכִים בְּחַסְדְּךָ בַּאֲמִתְּךָ תַּנְחֵם

תַּעֲבִיר רֹגֶז וְתִזְכֹּר רַחֵם.

יֶשַׁע וְאַחֲרִית תֵּן לִרְחוּמִים

חוֹכֵי לְשִׁמְךָ מִדָּכְיַת תְּהוֹמִים

יְהִי לִבֵּנוּ בְחֻקֶּיךָ תָּמִים

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא רַחֲמִים.

t ‏[אָנָּא הַבֵּט עַמְּךָ כֻּלָּנוּ] (סליחה) / יחיאל בר אברהם

m נחלת הכלל

סליחה

אָנָּא הַבֵּט עַמְּךָ כֻּלָּנוּ

אִם אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ.

בַּקֵּשׁ וּדְרשׁ עֶלְבּוֹן סְגֻלֶּיךָ

בָּאֵי לְהִתְנַפֵּל לַהֲדֹם רַגְלֶיךָ.

גִּלִינוּ אֵלֶיךָ גִּלּוּעַ רִיבֵנוּ

גֹּאֲלֵנוּ מִצַּר נִקְדָּשׁ בְּקִרְבֵּנוּ.

דִּכְּאוּ נַחֲלָתְךָ וְעַמְּךָ עִנּוּ

דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ וְעָלֶיךָ נִשְׁעָנוּ.

הָעוֹנֶה לְקוֹרְאָיו בְּעָמְדָם בַּמֵּצָר

הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר.

וּמִכֹּל גְּבוּרָתָם יֵבוֹשׁוּ לְהֻמֲמָה

וְיֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה.

זֶרֶם קִיר סִתְרָם נֶחְשָׁב

זְקוּקְךָ עִמָּם לֹא יִתְחַשָּׁב.

חָלוּד וּמָרְקָב הַנֶּחְבָּל בִּפְתָאֵימוֹ

חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ.

טְבוּל שַׁחַת וּתְעוּב שְׂלָמוֹת

טוֹעֲנִים לְשַׁתֵּף לִמְשַׁכְלֵל עוֹלָמוֹת…

לְזֹאת כְּסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה

לְעַם קֹדֶשׁ נֻפַּץ וְיִכְלֶה.

מוּסַר כְּלִמָּתָם כְּשָׁמְעוּ מִמַּזְעִימֶיךָ

מָסְרוּ נַפְשָׁם בִּקְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.

נֵאוּצָם בְּקָשְׁבִי בְּבַהַל אֶשְׁתּוֹמֵם

נֶהֱמַמְתִּי נִדְמַמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי שׁוֹמֵם.

סָקַרְתִּי פֹה וִישׁוּעָתָה אָיִן

סִבַּרְתִּי עֶזְרִי יָבוֹא מֵאָיִן.

עוֹרֲרָה גְבוּרָתְךָ וּלְכָה לִישׁוּעָתָה

עֶתֶר שְׁעֵה וְהַצִּילֵנוּ מִבְּעָתָה.

פִּלְאֲךָ הַפְלֵא צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ

פְּקוּדֶיךָ מִיַּד צַר תּוֹשִׁיעַ.

צִפִּיתִי לְךָ מַלְכִּי מִקֶּדֶם

צוֹחֲנִי לְהַכְרֵעַ פָּנָיו לְקַדֵּם.

קוֹצֵץ וְרוֹצֵץ כְּשִׁבֹּלֶת אֲמִירֶךָ

קַלְּעֵהוּ כַסּוּפָה בִּרְדֹף מַאֲמִירֶךָ.

רַבֵּץ נְעִימֶיךָ כִּנְבוּאַת חִזָּיוֹן

רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן.

שְׁעֵה שַׁוְעַת גָּחוּן וְרָבוּץ

שְׁלֵמֶיךָ מַלֵּט מִטְּבִיעַת בּוֹץ.

תְּקַבֵּל שֶׁפֶךְ שִׂיחַ עָטוּף

תִּפְקַח קוֹחוֹ מִשִּׁבֹּלֶת שָׁטוּף.

יֳפִי מִשְׁכָּנְךָ בַּל יְנֻבָּל

חֶרְפָּתְךָ זְכֹר מִנִּי נָבָל.

יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ שֶׁאֵין בִּלְעָדֶיךָ

אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ.

בְּהֶגְיוֹן רִשּׁוּמְךָ הִקְוִיתָ מְיַחֲלֶיךָ

אָב רַחוּם הֱיוֹת לִמְחַלֶּיךָ.

חוֹכֶיךָ זַכֵּה קִוּוּיָם לְהַעֲרֵץ

עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ.

‏אֲחִימַעַץ בַּר־פַּלְטִיאֵל

t ‏[אֶתֶּן צֶדֶק לְאֵלִי] (שיר לכבוד השר פלטיאל) / אחימעץ בן פלטיאל

m נחלת הכלל

[נולד בקֵפּוּאָה בשנת 1017, חי באוֹרִיָּה באמצע המאה הי"א]

לִכְבוֹד הַשַׂר פַּלְטִיאֵל (נִפְטַר בִּשְׁנַת 1016), יוֹעֵץ מֻעִזְ מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְלִכְבוֹד בְּנוֹ שְׁמוּאֵל בֶּן-פַּלְטִיאֵל

אֶתֶּן צֶדֶק לְאֵלִי

שֶׁבַח וּגְדֻלָּה לִמְחוֹלֲלִי

אֲרוֹמֵם בְּשִׁיר מִלּוּלִי

אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי.

בְּתוֹךְ וַעַד קְהִלּוֹת

לִשְׁמוֹ אַבִּיעַ תְּהִלּוֹת

בְּאֵימָה וּמוֹרָא לְחַלּוֹת

פְּנֵי עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת.

גְדֻלַּת כְּבוֹדוֹ לְרוֹמֲמָה

.………………………….

גְּבוּרַת תָּקְפּוֹ לְקוֹמֲמָה

בְּחֵךְ וְגָרוֹן אַנְעִימָה.

דָּרֹשׁ מַעֲשָׂיו הַמְפֹאָרִים

נֶצַח מַלְכוּתוֹ אָרִים

דָּרֹךְ נְתִיבוֹתָיו בְּמֵישָׁרִים

לַעֲדֵי-עַד לְדוֹר דּוֹרִים.

הַלֵּל וָעֹז וּרְנָנָה

אַפְצִיחַ בְּגִיל וְרִנָּה

הַדְרַת אֱלֹהֵי מְעוֹנָה

אַזְכִּיר בְּכָל-עֵת וְעוֹנָה.

וְאֹמֶץ מוֹפְתִים וְנִסִּים

הֶרְאָה בְכָל אֲפָסִים

וְנוֹאֵי כִּשְׁרוֹן מַעֲשִׂים

יִשֵּׁר לְבָנָיו עֲמוּסִים.

זָכַר רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו

לְזֶרַע שְׁנֵי יְדִידָיו

זְכוּת וְצִדְקוֹת חֲסִידָיו

הִמְצִיא לְבֵית עֲבָדָיו.

חֲשָׂכָם מִזַּעַם וְעֶבְרָה

וְהִצִּילָם מִצּוּקָה וְצָרָה

חִבְּבָם חִבָּה יְתֵרָה

מִלְּטָם מֵרֹעַ גְּזֵרָה.

טִכְּסָם יְקָרָה מִפְּנִינִים

הַמְּתוּקָה מִדְּבַשׁ בַּגְּרוֹנִים

טָהֹר, עֵינָיו בְּנֶאֱמָנִים

סִפְּקָם וְכִלְכְּלָם בִּמְזוֹנִים.

יוֹשְׁבֵי בְאוֹיֵירִי בְּאִיּוּלִים

בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹבְלִים

יָרַד מֶלֶךְ יִשְׁמְעֵאלִים

וְהִרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלִים.

כָּעַס וּבְחָרוֹן הִתְעַבָּר

וְקַלַבְּרִיאָה הָרַס וְשִׁבָּר

כִּבֵּשׁ מִן הַמַּעֲבָר

וּבְאֶרֶץ לוֹנְגּוֹבַרְדְּיָה גָּבָר.

לָחַץ הָאָרֶץ בְּחָזְקָה

וֶהֱבִיאָהּ בְּדֹחַק וּבְצוּקָה

לְאַרְצוֹ הֶגְלָם בְּבוּקָה

נַפְשָׁם וְחַיּוּתָם לְשָׁבְקָה.

מָרוֹם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים

הַמַּבִּיט וּמַרְעִיד עֲמָקִים

מְצַוֶּה וְגוֹזֵר וּמֵקִים

כָּל-אַדְנֵי אֶרֶץ מְצוּקִים.

נָתַן בְּעֵינָיו לְרַחֲמִים

בְּנֵי עֲבָדָיו הַתְּמִימִים

נִזְכַּר לָהֶם מִמְּרוֹמִים

זְכוּת אָבוֹת קְדוּמִים.

סָקַר מֶלֶךְ בְּבִינָה

וְרָאָה בֵינֵיהֶם בִּתְבוּנָה

סַבָּר בְּכוֹכָבִים לְהָבִינָה

יוֹדֵעַ בְּחָכְמוֹת לְהִתְבּוֹנֲנָה.

עִלּוֹ עַל חֲכָמָיו

וּמָסַר בְּיָדוֹ אֲסָמָיו

עָצְמוּ הַיְהוּדִים בְּיָמָיו

כִּמְלֹאת הַיַּרְדֵּן בְּמֵימָיו.

פָּקִיד וְנָגִיד מְמֻנֶּה

בְּבֵית הַמֶּלֶךְ מִשְׁנֶה

פּוֹעֲלִים מִנְּכָסָיו מְהַנֶּה

הַמִּינִים וְהַכּוֹפְרִים מְעַנֶּה.

צָלַח וְהֶאְדִּיר בִּגְדֻלָּתוֹ

וְרָחְבָה וְאָרְכָה מַתְּנָתוֹ

צָמְחוּ נִדְבָתוֹ וּבִרְכָתוֹ

לְאוֹהֲבֵי יְיָ וְתוֹרָתוֹ.

קִדַּשׁ וְחִלֵּק מָמוֹנוֹת

לַעֲנִיֵּי יְרוּשָׁלִַםִ וְהַמְּדִינוֹת

קִדֵּם לַיְשִׁיבוֹת הַתְּכוּנוֹת

וְלַחֲכָמִים וּלְיוֹדְעֵי בִינוֹת.

רָד מֵחֲלָצָיו נָקִי

מְמֻלָּא בְתוֹרָה וּבָקִי

רוֹמֵס בּוֹגֵד וּצְדוֹקִי

עוֹזֵר וּמְמַלֵּט אִי-נָקִי.

שׁוֹקֵד עַל הַטּוֹבָה

לַעֲבֹד יְיָ בְּאַהֲבָה

שׁוֹמֵר מִצְוֹתָיו בְּחִבָּה

בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה וַעֲרֵבָה.

תָּם וְנוֹדֵב נְדָבוֹת

לְגַאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בָּעֲרָבוֹת

תָּמַךְ תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבוֹת

לְחַזֵּק נִדְכְּאֵי לְבָבוֹת.

אַהֲבָה שְׁלֵמָה וּגְמוּרָה

חִבָּה עֲצוּמָה וִיתֵרָה

יִדְּעָם אֵל נוֹרָא.

מַדָּע וְהַשְׂכֵּל וּסְבָרָה

עֵצָה וְדַעַת וּגְבוּרָה

צִמְּדָם עוֹטֶה אוֹרָה.

בִּינָה וְחָכְמָה וְתוֹרָה

רִבּוּי עשֶׁר וְתִּפְאָרָה

בֵּרְכָם דָּר נְהוֹרָה.

יִרְאָה וַעֲנָוָה טְהוֹרָה

פִּקּוּדִים וְדֶרֶךְ יְשָׁרָה

לִבְּבָם עוֹלָם בָּרָא.

טוֹב מִכֶּסֶף סַחֲרָהּ

יוֹתֵר מִפְּנִינִים יְקָרָה

אִפְּדָם עוֹנֶה בַצָּרָה.

לִפְלֵיטַת קְדוֹשִׁים הַנִּשְׁאָרָה

חִזּוּק וּמֶמְשֶׁלֶת וּשְׂרָרָה

אִמֵּץ בְּרוּחוֹ שִׁפְרָה

לְצֶאְצָאֵימוֹ וְנִהֲגָם כַּשּׁוּרָה

וַעֲלֵיהֶם הָיָה סִתְרָה

חוֹמָה וְעִיר בְּצוּרָה

מִגְדַּל-עֹז וּמַחְסֶה וְעֶזְרָה.

טֶרֶף נָתַן לָהֶם

הִרְבָּה וְהִרְחִיב גְּבוּלֵיהֶם

בֵּרַךְ מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם

בִּרְכָתוֹ שָׁלַח בְּאוֹצְרוֹתֵיהֶם

וְשָׁלוֹם וָבֶטַח בְּבָתֵּיהֶם

וְשֶׁקֶט וְשַׁלְוָה בְּאָהֳלֵיהֶם

וְרֶוַח וְהַצָּלָה בְּקִנְיְנֵיהֶם.

‏מֹשֶׁה בַר־שַׁבְּתַי

t ‏[אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ כְּדַלִּים וְאֶבְיוֹנִים] (פְּתִיחָה) / משה בר שבתי

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, חי במחצית השניה של המאה הי"א]

אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ כְּדַלִּים וְאֶבְיוֹנִים

בְּדַלְתוֹתֶיךָ שָׁקַדְנוּ יְשׁוּעָתְךָ מַמְתִּינִים

גַּשְׁנוּ עָדֶיךָ בְּכָל-לֵב וְדִוְיוֹנִים

דְּרשׁ הִרְהוּר תְּשׁוּבָתֵנוּ מִשְּׁמֵי-מְעוֹנִים

הַבֵּט רְאֵה בְּעֶלבּוֹן עֲגוּנִים

וּלְמַכֵּיהֶם לֶחִי וְזָקָן נוֹתְנִים

זוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִכֹּבֶד עֶלְבּוֹנִים

חֲרָפוֹת וְגִדּוּפוֹת מְמֻלָּאִים וּבִזְיוֹנִים

טְרוּפִים כַּבֵּצִים בְּכַפּוֹת מוֹנִים

יְגִיעֵנוּ וְחֵילֵנוּ אוֹכְלִים מַשְׁמַנִּים

כֹּחֵנוּ וְעֲמַל נַפְשֵׁנוּ בַּאֲסוֹנִים

לוֹקְחִים בוֹזֲזִים עוֹבְדֵי חַמָּנִים

מָלְאוּ יְדֵיהֶם גֻּלְגְּלָאוֹת וְאַרְנוֹנִים

נִרְפִּים אַתֶּם וּכְלָבִים מְכֻנִּים

סוֹטְנִים אוֹתָנוּ בְּכָל-צַד וּפָנִּים

עִנּוּנוּ בְּעָלוּנוּ זוּלָתְךָ אֲדוֹנִים

פֶּה פוֹעֲרִים כְּמִתְלַהֲמִים נִרְגָּנִים

צְנִינִים בְּצִדֵּנוּ וְשִׂכִּים לְפָנִים

קַשְׁתְּךָ תְּעוֹרֵר וְחִצֶּיךָ שְׁנוּנִים

רְדֹף וְכַלֵּה אוֹיְבִים וּמַשְׂטִינִים

שֶׁגָגוֹת וּזְדוֹנוֹת וּפְשָׁעִים כַּשָּׁנִים

תְּטַהֵר וְכַשֶּׁלֶג יִהְיוּ לְבָנִים

מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ הַשְׁגִּיחַ בְּרֹב יְגוֹנִים

שִׂיחֵנוּ בְרָצוֹן תְּקַבֵּל יוֹשֵׁב מְעוֹנִים

חֲסָדֶיךָ זְכֹר קַדְמוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים

לְבוֹטְחֵי בְךָ וְעַל-צִדְקוֹתֶיךָ נִשְׁעָנִים.

‏קָלוֹנִימוֹס בַּר־שַׁבְּתַי

t ‏[אֶזְעַק אֵלֶיךָ מַלְכִּי וּקְרוֹבִי] (סְלִיחָה) / קלונימוס בן שבתי

m נחלת הכלל

[נוֹלד ברוֹמָא לערך 1030. אחרי שנת 1070 הלך לווֹרְמַיְשָׂא וכנראה נהרג בימי הפורענות של 1096]

סליחה

אֶזְעַק אֵלֶיךָ מַלְכִּי וּקְרוֹבִי

אֹדוֹת מַכָּתִי אֲנוּשָׁה בְחוֹבִי

אָנָא יְיָ חַתֵּל מַכְאוֹבִי

כִּי-חִצֶּיךָ נִחֲתוּ-בִי.

כִּי נוֹחֲלָה נַפְשִׁי וְנִבְהָלָה

בִּפְקֻדּוֹת סְמוּכוֹת בָּאוֹת לְחַלְּלָהּ

בְּגֹדֶל חַסְדְּךָ מְרֹמָם וְנַעֲלָה

קָרְבָה אֶל-נַפְשִׁי גְאָלָהּ.

גְּאָלָהּ מִמְרֵעִים עָלֶיהָ חָבָרוּ

גְּבֹהָה וְעָתָק יַבִּיעוּ יְדַבֵּרוּ

גַּאֲוָה עֲנָקַתְמוֹ עָצְמוּ וְגָבָרוּ

חֶלְבָּמוֹ סָגְרוּ פִּימוֹ דִּבֵּרוּ.

דִּבְּרוּ בְגֵאוּת אוֹתִי לְשָׁרֵשׁ

דִּמּוּ לִמְחוֹת שְׁמִי בְּהִתְפָּרֵשׁ

דּוֹדִי לָמָּה תַבִּיט וְתַחֲרֵשׁ

הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרשׁ הַחֹרֵש.

הַחֹרֵשׁ אָוֶן וְזוֹרֵעַ עַוְלָה

הוֹמֶה וּמִתְאַנֵּה עָלַי לְהִתְאוֹנֲנָה

הָרֹאוֹת חָשְׁכוּ מִבְּכִי וִילָלָה

דִּמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה.

וָלַיְלָה יָדִי נִגְּרָה בִנְשִׁילוּת

וָאֱהִי נָגוּעַ בַּיּוֹם מִסִּבְלוּת

וּלְבַלְּעִי חִנָּם בְּלִי עַצְלוּת

רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלֻּת.

זֻלֻּת גְּדוּדֵי זְנוּת וְתָרְפָּה

זָלֲלוּ יְקָרִי וְחִבְּקוּנִי אַשְׁפָּה

זֶה אֵלִי מַכָּתִי תִרְפָּא

כִּי עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה.

חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי וָאֶשָּׂרֵף

חֲזוֹתִי שַׁלְוַת שׁוֹחֲחֵי תָרֶף

חַלְתִּי מִקּוֹל מְגַדֵּף וּמְחָרֵף

כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף.

טֶרֶף נֻתַּתִּי לְשִנֵּי מַחֲרִיבָי

טוּבִי וְחֶלְבִּי שַׁמְנִי וְשִׁקֻּוַי

טָמוּן חֲבשׁ פְּנֵי מַחֲרִיבָי

רִיבָה יְיָ אֶת יְרִיבַי.

יְרִיבַי יַכְבִּידוּ עֹל לְהַטְרִיחִי

יָעֲצוּ סוֹד מִיִּרְאָתְךָ לְהַדִּיחִי

יְחִידָתִי נִכְסְפָה וְכָלְתָה רוּחִי

לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי.

כֹּחִי אָכְלוּ מְתֵי רֶצַח

כִּי-רְמָסוּנִי הֲמָמוּנִי בְּעַזּוּת מֶצַח

כְּבוֹדִי תָרִים אָדוֹם וְצַח

הָקִיצָה אַל-תִּזְנַח לָנֶצַח.

לָנֶצַח עֻזְּךָ בִּשְׁמֵי אֲוֵרָי

לֶכֶת בְּחֻקֶּיךָ תְּמֹךְ אֲשׁוּרָי

לָעַד הֱיֵּה לִי בְעוֹזְרָי

יְיָ אֱלֹהִים מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי.

מִנְּעוּרַי סִגַּלְתַּנִי לְךָ לְמָנָה

מִלְּפָנֶיךָ אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה

מִקְדָּשׁ מְעַט מוּלְךָ כְּאֶתְחַנְּנָה

נִדְבוֹת-פִּי רְצֵה-נָא.

נָא אַדִּיר נוֹרָא עֲלִילָה

נַטְּלֵנִי נַשְּׂאֵנִי בְּאַהַב וְגִילָה

נֶצַח סוֹבֲבֵנִי בְאֶבְרָתְךָ בְּחֶמְלָה

רֳנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבֲבֵנִי סֶלָה.

סֶלָה עֲנִיתָנִי מִקַּרְנֵי רֵמִים

סוֹבַבְתָּ וּמָחַצְתָּ מְלָכִים רָמִים

סַלֵּה חַיַּת קָנֶה מִתְּחוּמִים

עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים.

עַמִּים בָּזוּ מָאֲסוּ פְנִינֶיךָ

עָצוּ וְהֶעֱרִימוּ סוֹד צְפוּנֶיךָ

עָלַי לְטוֹבָה שִׂימָה עֵינֶיךָ

יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ.

פָּנֶיךָ הָאֵר לְאֹם אִוִּיתָ

פּוֹעֵל לָשֶׁבֶת מָכוֹן שִׁוִּיתָ

פְּקֹד בְרַחֲמִים תִּפְאַרְתְּךָ כְּחִוִּיתָ

וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ.

צִוִּיתָ צֶדֶק לְיַעֲקֹב קְרוֹבֶךָ

צִיץ וְנֵזֶר שַׁעְשׁוּעַ רוֹבֶיךָ

צְלַח רְכַב לְיֶשַׁע כְּרוּבֶיךָ

אַל-יֵבשׁוּ בִי קוֶֹיךָ.

קוֶֹיךָ יָגְעוּ רָצוּ וַיִּעָפוּ

קָדְרוּ בְלַחַץ אוֹיְבִים וְזֻלְעָפוּ

קָמֵיהֶם קַלַּע וַהֲדֹף וְיֻסְחָפוּ

כִּי-אַתָּה אֲשֶׁר-הִכִּיתָ רָדָפוּ.

רָדְפוּ הֲנִיעֵם כַּשִּׁכּוֹר בְּזַעְמֶךָ

רְדֹף וְהַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שָׁמֶיךָ

רַעַל הַשְׁקֵם וְתַכְחִידֵם מִמְּרוֹמֶיךָ

וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.

שִׁמְךָ נִקְרָא צַּדִיק וּמוֹשִׁיעַ

שַׁוְעַת הַכֹּל מְקַבֵּל וְשִׁיעַ

שִׁבְתְּךָ בַּדִּין רָמִים תַּרְשִׁיעַ

וְאֶת-עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ.

תּוֹשִׁיעַ אֶבְיוֹן מֵרִגְשַׁת בּוֹלָשֶׁת

תָּגֵן תַּצִּיל אֵלָיו מִגָּשֶׁת

רְאֵה כִּי אָזְלָה מְמַשְׁמָשֶׁת

כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קָשֶׁת.

קֶשֶׁת נְחוּשָׁה תְשַׁבֵּר לְהַקְדִּישִׁי

לְכָה לִיְשׁוּעָתִי מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי

וְאַל תֵּפֶן אֶל קשִׁי

אָנָּא יְיָ מַלְּטָה נַפְשִׁי.

נַפְשִׁי תְבָרֶכְךָ כִּי תְעוֹדֲדֵנִי

יְשַׁבְּחוּנְךָ שְׂפָתַי עֵת תִּפְדֵּנִי

מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב יִירָאוּךָ אֲדֹנִי

כִּי-עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי.

וְדִינִי לְךָ לַעֲשׂוֹת וְלָדָעַת

סִתְרִי אַתָּה זֹאת מוּדָעַת

בַּעַל הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה וְהַדָּעַת

נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדָעַת.

יוֹדַעַת נוֹרָאוֹת עָשִׂיתָ לְקַדְמוֹנִי

רָאֹה תַרְאֵנִי נִקְמַת מוֹנִי

בְּכֵן בִּקְהַל שׁוֹמֵר אֱמוּנָי

תָּמִיד יִגְדַּל יְיָ.

יְיָ קְרָאתַנִי בֵן בְּכוֹר

שׁוּב בְּרִיתַנִי בְּלֶתֶךְ זְכֹר

בֶּעָוֹן אוֹתִי אַל תִּמְכֹּר

בְּרֹגֶז רֶחֶם תִּזְכֹּר.

תִּזְכֹּר קִיּוּם אֵיתַנֵי קֶדֶם

ישֶׁר בְּרִית וְחֶסֶד מִקֶּדֶם

חֹב תִּמְחֹק וְתַלְבִּין אֹדֶם

זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם.

קֶדֶם יוֹשֵׁב בְּעֹז חֶבְיוֹן

בְּתוֹר הַמַּעֲלָה אֲחָזַנִי בְצִבְיוֹן

תִּשְׁבִּי תְּנַחֵץ לְבַשְׂרִי בְרִצְיוֹן

כִּי-בָנָה יְיָ צִיּוֹן.

צִיּוֹן וִירוּשָׁלִַםִ תִּרְאֶינָה עֵינָי

אֹמֶץ קְדֻשָּׁתְךָ לְהַעֲרִיץ בְּשִׁנּוּנִי

חֲזוֹתְךָ עַיִן בְעַיִן כְּלִימְדּוֹנָי

אָמֵן כֵּן יֹאמַר יְיָ.

‏עָנָן בַּר־מָרִינוֹס הַכֹּהֵן

t ‏[אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַד־מָתַי אַתָּה תְאַחֵר] (זֶמֶר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת) / ענן בר מרינוס הכהן

m נחלת הכלל

[מספּוֹנְטוֹ באיטליה הדרומית, חי במחצית השניה של המאה הי"א]

זֶמֶר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַד-מָתַי אַתָּה תְאַחֵר

וּבֵן יַקִּיר עֵינָיו תְּלוּיוֹת וּלְבִיאָתְךָ הוּא מְשַׁחֵר

בֹּא בִמְהֵרָה בֹּא בִמְהֵרָה בִּמְהֵרָה וְאַל-תְּאַחֵר

בֹּא יָבֹא בֹּא יָבֹא בֹּא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר וְעַד-מָתַי אַתָּה

תַחֲרִישׁ

וְהָאֶלֶף כְּבָר עָבְרוּ וְעַצְמְךָ תַּעֲשֶׂה כְמַחֲרִישׁ

וְהַנָּחָשׁ הוּא נוֹשֵׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִישׁ.

נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בְּךָ בְּמוֹצָאֵי יוֹם נָפְשָׁם

וְגַם בַּבְּרִית לְךָ מְתַקְּנִים מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם

וּפָנֶיךָ לָמָּה תַסְתִּיר וְלֹא תִרְאֶה צָרַת נַפְשָׁם.

נִין עַמְרָמִי בְּעֵת הָלַךְ וַיְמָאֵן וְלֹא רָצָה

“גּוֹאֵל אַחֲרוֹן אִם אֶהְיֶה אָז אָרִיץ בִּמְרוּצָה”

וְאַף עַל-פִּי שֶׁלֹּא זָכָה לֹא מָנַע לִגְדֹּר פִּרְצָה.

הֲלֹא תִזְכֹּר בְּיוֹם עֲמָדְךָ עַל-קְבוּרַת בְּשַׂר

חֲמוֹר

וּבָא שׁוֹאֵל וּשְׁאֵלְךָ “אֵימַת קָא אָתֵי מוֹר”

תְּשׁוּבָתְךָ הָיְתָה-לוֹ "הַיּוֹם אִם תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹל צְרוֹר

הַמּוֹר".

כְּבֶן-חַיִל אֵזוֹר חֲלֹץ וְתֵלֵךְ אֶל-בֶּן-יִשָׁי

וְסַפֵּר לוֹ מִלּוֹקִים וְקוֹבְלִים לָאֵל בַּחֲשָׁי

אוּלַי יְמַהֵר בִּיאָתוֹ וְיַצִּילִי מִיַּד נוֹשָׁי.

הֲלֹא לְצָרְפִית כְּשֻׁלַּחְתָּ הָיִיתָ לָהּ

לְמַשְׁעֵנָה

כַּד וְצַפַּחַת לֹא חָסְרוּ בַּעֲבוּר עוּגָה קְטַנָּה

וְעַל-דִּבּוּר “בָּאתָ אֵלַי” הֲשִׁיבוֹתָ רוּחַ בְּנָהּ.

נֵץ עָמְרִי בְּעֵת שֻׁלַּחְתָּ לְבַקֵּר אֶת-בֵּית

חִיאֵל

עַל שֶׁבָּזָה וְגַם הִלְעִיג אֶת-רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל

טַל וּמָטָר מָנַעְתָּ לוֹ בִּגְזֵרַת הָאֵל.

חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם הַמְבִינִים בְּדַת סוֹדָם

זֹאת הַכֹּל הֵם יוֹדְעִים וְגַם מַסֹּרֶת בְּיָדָם

כִּי הַקֵּץ לֹא יָבֹא עַל-דִּבּוּר בָּשָׂר וָדָם.

קוֹוֶיךָ בְּךָ שְׁעֵנִים וּבְפִיהֶם סְדוּרָה מִלָּה

"לָמָּה הוּא מִתְרַשֵּׁל מִלִּזְעֹק בַּתְּפִלָּה

אֶפְשַׁר עַל-פְּגִיעָתוֹ הָיְתָה מַגַּעַת גְּאֻלָּה".

בֹּא בִמְהֵרָה בֹּא בִמְהֵרָה בִּמְהֵרָה וְאַל-תְּאַחֵר

בֹּא יָבֹא בֹּא יָבֹא בֹּא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.

‏לֵאוֹנְטֵי בַר־אַבְרָהָם

t ‏[אַנְהִים בְּמַר יְחִידָתִי] (סְלִיחָה לְתַעֲנִית שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) / ליאונטי בר אברהם

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, כנראה חי בראש המאה הי"ב]

סְלִיחָה לְתַעֲנִית שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז

אַנְהִים בְּמַר יְחִידָתִי

בְּתֶכֶף לְבוּטֵי עֲדָתִי

כְּהַיּוֹם נִתְאַחֲדוּ בִפְקֻדָּתִי.

בֶּאֱמוּנָה אוֹרֶה אֲבָרֵר

אֲשֶׁר לֹא בְמֶרֶר

עָלַי שִׁלֵּם וַיְעוֹרֵר.

גָּדַל מֵאָז עֲוֹנִי

בַּעֲלוֹת אִישׁ שׁוֹשְׁבִינִי

לָקַחַת מַתְּנַת חִתּוּנִי.

דִּמִּיתִי אוֹכֵל עֵשֶׂב

לְעַל חוּג יוֹשֵׁב

וַיִּשְׁמַּע יְיָ וַיַּקְשֵׁב.

הוּרַד הַסַּרְסוּר בְּמַדּוּחוֹת

וּבָטְלוּ כָּל שְׂמָחוֹת

וּמִיָּד נִשִׁתַּבְּרוּ הַלֻּחוֹת.

וּבְבוֹאִי לְאֶרֶץ הָרְחָבָה

לִשְׂמֹחַ וּלְעַדֵּן מִטּוּבָהּ

תָּעִיתִי אַחַר הַתּוֹעֵבָה.

זָנַחְתִּי אֱלֹהִים אֱמֶת

אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים צִמֵּת

סַרְתִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַמֵּת.

חָרָה אַפּוֹ בִי

וְהֶעֱלָה צַר סְבִיבִי

וְסִגְּרַנִי בְּיַד אוֹיְבִי.

טֹרַח רָעָב הֵעִיר

וּבְמָצוֹר אוֹתִי הִסְעִיר

וּכְהַיּוֹם הָבְקְעָה הָעִיר.

יְרֻשָּׁתִי כְּהִנְחִילִי שֵׁנִית

בְּלֹא מִלְחָמָה וַחֲנִית

חִזְּקַנִי בְמַלְכוּתִי כָרִאשׁוֹנִית.

כְּכֶלֶב שָׁב לְקִיאוֹ

שַׁבְתִּי לְהַכְעִיסוֹ וּלְהַקְנִיאוֹ

לְהָפֵר בְּרִית צִוּוּאוֹ.

לְמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ קָרָא

וּבְמָצוֹק הֱבִיאַנִי הָעִירָה

וְנוֹתַרְתִּי כְּעִיר נְצוּרָה.

מַפֹּלֶת בְּלִי מַעֲמִיד

מֻגַּרְתִּי לַטֶּבַח וּלְהַשְׁמִיד

כְּעֵת בֻּטַּל הַתָּמִיד.

נִאוּצֵי מְחָרְפִים לְהַגִּידָה

אֲחָזַתְנִי חִיל וּרְעָדָה

כִּי רַבּוּ מִמְּדִידָה.

סַרְעַפַּי נִבְהֲלוּ וּמְזִמָּתִי

כְּשָׁמְעִי מְחָרְפֶיךָ לְעֻמָּתִי

זֹאת חֲסִין בְּאַשְׁמָתִי.

עִירְךָ בָּאוּ צָרִים

וּמִקְדָּשְׁךָ טִמְּאוּ נָכְרִים

אֲשֶׁר מִקְּהָלְךָ מֻנְזָרִים.

פָּנָה יָהִיר וְסָכָל

וְחֵרֵף לְכֹל יוּכָל

וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.

צִמַּתַתְנִי אֲכָלַתְנִי קִנְאָתִי

וָאֶבְכֶּה בְּצוֹם קָרָאתִי

מָתַי קֵץ רְפוּאָתִי.

קַלּוּ אוֹיְבַי מִנְּשָׁרִים

וּמֵאֲרָיוֹת חֻיְּלוּ מֻגְבָּרִים

שָׁקְדוּ עָלַי כִנְמֵרִים.

רְדָפוּנִי בְּדָת יְקָרָה

וְגָזְרוּ מִלַּהֲגוֹתָהּ בַּחֲבוּרָה

וְשָׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה.

שֻׁתְּפוּ חָמֵשׁ הַמַּכּוֹת

בְּיוֹם זֶה עֲרוּכוֹת

וְהֻקְבַּע עָלַי לִמְבוּכוֹת.

תָּבֹא שַׁוְעַת חִנּוּן

וְאֶנְקַת אָסִיר בְּתַאֲנוּן

לְפָנֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן.

לְךָ יֵאוֹתוּ מַמְלָכוֹת

נְטוֹת יָדְךָ לְהַכּוֹת

צָרֶיךָ שִׁיתֵם לְמַהְפֵּכוֹת.

חָלִילָה לְךָ לְהַרְפֶּךָ

זֹאת חֶרְפַּת חוֹרְפֶיךָ

קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ.

t ‏[כְּבוֹדוֹ לֹא יוֹדְעִים אוֹפָנִים] (אֹופָן לְשָׁבוּעוֹת) / ליאונטי בר אברהם

m נחלת הכלל

אוֹפָן לְשָׁבוּעוֹת

כְּבוֹדוֹ לֹא יוֹדְעִים אוֹפַנִּים

גִּלָּה הַיּוֹם לְזֶרַע אֵיתָנִים

יָרַד לְסִינַי בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים

לְהַנְחִיל עֲמוּסָיו דָּת אֱמוּנִים.

אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן שִׁמַּע סוֹדוֹ

וְהוֹפִיעַ כְּהַיּוֹם לְזֶרַע יְדִידוֹ

וְהִגִּיהַּ עוֹלָמוֹ מִנֹּגַהּ נֶגְדוֹ

כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ.

נִפְלָא פֶלֶא מַפְלִיא פְלָאוֹת

וְאַרְבַּע מְנַשְּׂאוֹתָיו בְּלִי תְלָאוֹת

טְכוּסוֹת שֵׁשׁ וּבִשְׁתַּיִם דָּאוֹת

מִתַּחַת זְרֹעוֹתָיו קוֹל נוֹשְׂאוֹת.

יְפֵיפִיָּה שַׂר הַתּוֹרָה

שְׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ נִקְרָא

חָזָק קוֹל מַשְׁמִיעַ בִּגְבוּרָה

מַרְבֶּה לְקוֹנוֹ שֶׁבַח וְזִמְרָה.

‏מֹשֶׁה בַר־בִּנְיָמִין הַסּוֹפֵר

t ‏[מִפְעֲלוֹת מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ חַם לִבִּי בְּזָכְרִי] (רְשׁוּת לְשַׁבָּת הַגָּדוֹל שֶׁל שָׁבוּעוֹת) / משה בר בנימין הסופר

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, חי לכל המאוחר במחצית הראשונה של המאה הי"ב]

רְשׁוּת לְשַׁבָּת הַגָּדוֹל שֶׁל שָׁבוּעוֹת

מִפְעֲלוֹת מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ חַם לִבִּי בְּזָכְרִי

שֶׁנְּשָׂאִי עַל כַּנְפֵי נִשְׁרִי

הוֹד נִצְחִי וְהִלּוּל נִזְרִי

בִּימִינוֹ חִבְּקַנִי בְּכֹחַ נֶאְדָּרִי

רוֹעִי רֵעִי מִשְׂגַבִּי וְעֶזְרִי

בִּלַּע וְהֶאֱבִיד עֲדַּת שׁוֹרֲרִי

בְּגוֹרָלוֹ בָּחַר בִּי וְהֶאֱשִׁירִי

נְתִיבוֹתַי כְּהֶעֱוֵיתִי וְנָטִיתִי אַשּׁוּרִי

יִסְּרִי וּבְאַרְבַּע קְצָווֹת פִּזְּרִי

מְסָרַנִי בְּיַד מְצִיקִי מְצֵרִי

נֶעֱלַבְתִּי נִרְפַּסְתִּי בְּכַעַס מְיַסְּרִי

חֻלַּל זֻלַּל עֶנֶד פְּאֵרִי

זְרוֹעַ יָמִין רוֹמֲמָה עוּרִי

קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי לְעוֹרֲרִי

וְעַל אֱדוֹם חֵמָה תָעִירִי

מֵחַלֲלֵי גְּדוּדֶיהָ חַרְבֵּךְ שַׁכֵּרִי

צְבָאָהּ הַחֲרִימִי וְגִלּוּלֵיהָ תְשַׁבֵּרִי

בִּנְיַן מִגְדַּל עֶקְרוֹן תְּעַקֵּרִי

תְּקוּעַת הַיָּתֵד מַמְלֶכֶת קֵיסְרִי

וְהַכְרֵת טַרְפָּהּ יִשְׁעִי וְאוֹרִי

רֶגֶשׁ מַלְאָכֵכֵה בָּהּ מִלִּשָּׁמַע חָחֵרִי

הִנֵּה מַלְכֵּךְ לְיָפָתֵךְ תְבַשְּׂרִי

וְכַנֵּס נִדָּחִי וְקַבֵּץ פְּזוּרִי

בִּדְבִיר קָדְשְׁךָ אוֹתִי הַעֲדִירִי

בִּשְׁלשָׁה מְנוּיָה לַעֲלוֹת בַּהֲרָרִי

מַהֵר וְשִׁית לְבָבִי לְחֵיל שָׂרִי

צֶלְצְלִים לְצַלְצֵל בְּעוּגָבִי וְעָשׂוֹרִי

וְאָז יַצְהִיל מִשֶּׁמֶן תָּאֳרִי.

‏יְהוּדָה בַר־מְנַחֵם

t ‏[אָנֹכִי אַדִּיר בָּאַדִּירִים וְאַמִּיץ בַּגִּבּוֹרִים] (אוֹפַן לְשָׁבוּעוֹת) / יהודה בר מנחם

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, חי במחצית הראשונה של המא הי"ב]

אוֹפַן לְשָׁבוּעוֹת

אָנֹכִי אַדִּיר בָּאַדִּירִים וְאַמִּיץ בַּגִּבּוֹרִים

יָחִיד הִשְׁמִיעַ לַעֲדַת כְּשֵׁרִים

הִסְתַּכְּלוּ בָּנַי בִּקְרִיעַת שְׁפוּרִים

וּרְאוּ שֶׁאֵין כָּמוֹנִי בְּקַדִּישִׁין וְעִירִין.

יְיָ דְּחַלְתִּי שִׂימוּ עַל-פְּנֵיכֶם כֵּן שְׁמִי

בְּבֵרוּרִים

הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי צַדִּיקִים יְשָׁרִים

בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי בְּמֵישָׁרִים

יוֹם אֲצַוְּכֶם לַעֲשׂוֹת פִּקּוּדִים יְשָׁרִים.

אֶלֹהֶיךָ רָחַשׁ רִגְלוּ בָם וְתִזְכּוּ לְחַיֵּי

אוֹרִים

בָּזֶה וּבַבָּא בְּכָל-טוֹב שָׁרִים

יְהִי כַחוֹל זַרְעֲכֶם לְגַלֵּי יָם גְּדוּרִים

מִצְוֹתַי תִּנְצְרוּ לְשָׁמְרָם מִמִּשְׁמָרִים.

אֲשֶׁר נֶעֱטַרְתֶּם מִמַּנְעִימִים עֲרֵבִים שִׁירִים

חֹסֶן עוֹלָם תִּהְיוּ בָּם נְזוּרִים

מִי-יִתֵּן וְלֵב זֶה לָכֶם בַּתְּדִירִים

חַיֵּי-עַד לִירַשׁ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים.

הוֹצֵאתִיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי וְיִצְחָק

וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִים

קוֹמֲמִיּוּת לֶכֶת נֵהַלְתִּיכֶם מִהְיוֹת עֲבָדִים בְּנֵי חוֹרִים

חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם לִלְמֹד וּלְלַמֵּד מֵישָׁרִים

לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּצִוּוּי כָּל-צִוּוּיִים וְאַזְהָרִים.

מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּמְנַת כֵּן הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם

מֻדְרָרִים

לִהְיוֹת לִי לְעַם סְגֻלָּה כַּחַמָּה בָרִים

מִבֵּית עֲבָדִים פָּדִיתִי אֶתְכֶם בִּירַקְרַק חָרוּץ מְאֻבָּרִים

לְקַדֵּשׁ וּלְיַחֵד שְׁמִי כִטְבוּלֵי אֵשׁ נְהָרִים.

‏אַבְרָהָם אֶזְרָח בַּר־מַתִּתְיָה

t ‏[עַל־הָרֵי בְשָׂמִים אָרַח לְחַבְּרֵנִי שָׁם רֵעִי] (עֶזְרַת לְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח) / אברהם אזרח בר מתתיה

m נחלת הכלל

[חי ברוֹמָא באמצע המאה הי"ב]

עֶזְרַת לְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח

עַל-הָרֵי בְשָׂמִים אָרַח לְחַבְּרֵנִי שָׁם רֵעִי

בָּם לִרְעוֹתִי וּלְהַרְבִּיצִי רוֹעִי

רֹגֶז חֲמָתוֹ וְאַפּוֹ עוֹד מִלְּהַשְׁמִיעִי

הַחֲזֵק קַשְׁתִּי וְאַמֵּץ כֹּחַ זְרוֹעִי

מְנַהֲלִי מִבָּמֳתֵי-יָם לְהַצִּילִי לְפָדְעִי

הֵחִישׁ “הִנֵּה הִנָּם” מְבַשְּׂרִי לְהוֹדִיעִי

מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צוּר מוֹשִׁיעִי

כִּי הוּא מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי יְיָ סַלְעִי.

אֶל-הַר הַמֹּר וְדִבְרָתוֹ עַל-לִבֵּךְ לְמַלֵּא רְצוֹנֵךְ

נְדוּדָה עֲגוּמָה בְּלִי עַד יְגוֹנֵךְ

הִנֵּה שַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּפִנֵּךְ

אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בִּמְחוֹלַת נִגּוּנֵךְ

זֵר עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ לְמָגִנֵּךְ

רִיב אָרִיב רִיבֵךְ מִלּוֹקְחֵי עִזְּבוֹנֵךְ

חָגִּי חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרַיִךְ בַּהֲמוֹנֵךְ

בָּאתִי לְגַנִּי כִּי הִגִּיעַ זְמַנֵּךְ עוֹד אֶבְנֵךְ.

עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר לְהַשְׁמִיעַ לִפְזוּרִים

רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְהַשְׁמִיעוּ לַאֲסוּרִים

בָּא הַיּוֹם הִגִּיעַ עֵת זְמִירִים

יָרֹנּוּ ישְׁבֵי סֶלַע וּמֵרֹאשׁ הָרִים

מִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ לְהַעֲלָם וּלְנַעֲרָם מֵעֲפָרִים

תִּרְוֶה חַרְבְּךָ מִדָּם וּמֵחֵלֶב אַבִּירִים

יֶחְרְדוּ הָאִיִּין מִקּוֹל זַעֲקַת שׁוֹפָרִים

הֻמְסְכוּ גַם הֵמָּה מִמִּשְׁתֵּה שְׁמָרִים

חָנוֹן תָּחֹן לְקוֹל זוֹעֲקִים וְעוֹתְרִים

זְקוּקֶיךָ הֲבִיאֵם לְבֵיתְךָ וּלְוִיִּים מְשׁוֹרֲרִים

[שִׁירָה חֲדָשָׁה].

‏לֵאוֹנְטֵי בַר־מֹשֶׁה

t ‏[אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְתִּי וָאֶקְרָא] (סליחה) / ליאונטי בר משה

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, חי במחצית השניה של המאה הי"ב]

סְלִיחָה

אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְתִּי וָאֶקְרָא

בְּקָרְאִי עֲנֵנִי בְּעֵת צָרָה

גַּעְיָתִי שְׁעֵה מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה

דִּמְעָתִי נֹאדְךָ שִׂימָה בַּסִּפְרָה.

הַקְשִׁיבָה וַעֲנֵנִי מֶלֶךְ עוֹלָמִים

וּפְצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד קָמִים

זַעֲקָתִי הַאֲזִינָה מִשְּׁמֵי מְרוֹמִים

חָנֵּנִי כְּחַסְדֶּךָ מָלֵא רַחֲמִים.

טֶנֶף חֲטָאִים אִם-הִרְבֵּיתִי נִבְעָר

יָעַצְתִּי בשֶׁת וְחֶרְפַּת נֹעַר

כְּזָכְרִי עַתָּה אֲחָזַתְנִי שָׂעַר

לְפָנֶיך בְּדָפְקִי בְפֶתַח שָׁעַר.

מָה אֶעֶנֶה לְהִצְטַדֵּק בְּמִלָּה

נִדְמַמְתִּי וְנֶאֱלַמְתִּי וְרוּחִי נִבְהָלָה

סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל רַב הָעֲלִילָה

עִמְּךָ הַסְּלִיחָה וּלְךָ הַמְּחִילָה.

פָּשַׁעְתִּי בְךָ בְּטִפְּשׁוּת לְבָבִי

צָרוֹת רַבּוֹת הִשִּׂיגוּנִי לְהַסְבִּיבִי

קִוִּיתִי נְגֹהוֹת וּבַחֲשֵׁכָה יִשּׁוּבִי

רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְגָדַל כְּאֵבִי.

שַׁבְתִּי בוֹשׁ וְנִכְלָם מֵעֲוֹנוֹתָי

תּוֹהֶה מִמַּעֲשַׂי וּמִתְוַדֶּה חַטּאֹתָי

לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי בְאָרְחוֹתָי

יָדַעְתִּי פִשְׁעִי וְסִפַּרְתִּי בִשְׂפָתָי.

אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרָעִים וְלַטּוֹבִים

וְשׁוֹמֵעַ שַׁוְעַת עֲנִיִּים וַעֲלוּבִים

נוֹשֵׂא עָוֹן וּמְקַבֵּל שָׁבִים

טוֹב לַכֹּל וּמַצְדִּיק חַיָּבִים

יִהְיוּ-נָא אֲמָרַי לְפָנֶיךָ קְרֵבִים

חַזְּקֵנִי נָא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.

‏יְרַחְמְאֵל בַּר־שְׁלֹמֹה

t ‏[יָהּ נַכְתִּיר לְרֹאשָׁךְ] (קְדֻשָּׁה) / ירחמיאל בן שלמה

m נחלת הכלל

[כנראה חי באיטליה הדרומית במאה הי"ב]

קְדֻשָּׁה

יָהּ נַכְתִּיר לְרֹאשָׁךְ

יוֹדֵעַ מַה בַּמַּחְשָׁךְ

נַעֲרִיצָךְ וְנַקְדִּישָׁךְ.

רָם שִׁירָה לְךָ נְחַדֵּשׁ

רַחוּם כְּסוֹד-שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ

הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ.

חֵיל מַעֲלָה מְשַׁבְּחִים לְנַשְּׂאֶךָ

חַיּוֹת וְאוֹפַנִים מְרוֹמֲמֵי כִסְאֶךָ

כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ.

מִקּוֹל הָמוֹן הָעוֹמְדִים בַּמִּשְׁמָר

מֵהֶם וּבָהֶם יְשׁוֹרֲרוּ מִזְמוֹר

וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמָר.

אֲגֻדּוֹת כִּתּוֹת בְּשִׁלּוּשׁ מַפְלִיאוֹת

אַחַת וְשֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית לְחַוּוֹת

קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת.

לְיָחִיד בְּעוֹלָמוֹ נִשְׂגָב לְבַדּוֹ

לוֹ-נָאֶה הוֹדוֹת כִּי-אֵין בִּלְעָדוֹ

מְלֹא כָל-הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

בְּרַעַשׁ מַקְדִּישִׁים וּבְשִׁיר מִשְׁקוֹל

בְּקוֹל אֶחָד מִבְּלִי עִקּוּל

אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל.

רְצוּיִים לְבוֹרְאָם בְּנֹעַם יַאְדִּירוּ

רֶנֶן אֶרְאֵל וּכְרוּב יְשׁוֹרֵרוּ

מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ.

שִׁיר וָשֶׁבַח יְשַׁבְּחוּ לִשְׁמוֹ

שׁוֹקְדֵי דְלָתוֹת מַנְעִימִים לְעֻמּוֹ

ֹבָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.

לְעַמְּךָ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ תַּשְׁפִּיעַ

לְבָרֵךְ מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ

וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לְךָ לְהוֹשִׁיעַ.

מוֹעֵד וּזְמָן חַדֵּשׁ אֵלֵינוּ

מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ

לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ.

הָאֵל בְּעֹז גָּדְלְךָ וּפְאֵרֶךָ

הָאֵר חָשְׁכֵּנוּ וּשְׁלַח אוֹרֶךָ

תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִַםִ עִירֶךָ

חַנּוּן תְּנַחֵם אֶת-עַם הַנֶּאֱנָחִים

חֲפֹץ בְּאַהֲבָתָם וְיִהְיוּ שְׂמֵחִים

לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים.

זָעוּ כָּל חַיִל מֵאֵימָתֶךָ

זְכוּת וּצְדָקָה נִמְצָא לְעֻמָּתֶךָ

וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ.

קְשַׂב הֲגִיגֵנוּ כְּהֶגֶג

חוֹזֶךָ

קוֹלֵנוּ תַאֲזִין גִּנַּת אֱגוֹזֶךָ

כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ.

וְאַמֵּץ אֱלֹהֵינוּ הַנִּכְשָׁלִים בְּחֻקֶּיךָ

וְאַמֵּת צוּרֵנוּ דְּבָרֶיךָ כְּחֻקֶּיךָ

עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ.

יִרְאוּ רַבִּים חֹזֶק מַלְכוּתוֹ

אֹם אֲשֶׁר בָּחַר-לוֹ יָהּ

יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדוֹר וָדוֹר

הַלֲלוּיָהּ.

t ‏[אֲיַסֵּד סוֹד בְּמֹאזְנֵי מִשְׁקָלִים] (פְּתִיחָה לְחִידָה) / ירחמיאל בן שלמה

m נחלת הכלל

פְּתִיחָה לְחִידָה

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

אֲיַסֵּד סוֹד בְּמֹאזְנֵי מִשְׁקָלִים / אֲשֶׁר יָסְדוּ חֲכָמִים וּגְדוֹלִים

נְכוֹנִים הֵם עֲלֵי שִׂפְתֵי אֲנָשִׁים / וְהֵמָּה אוֹרְגִים שִׁירֵי פְעָלִים

יְדוּעָה חָכְמַת הָאִישׁ יְרַחְמֵאל / טְווֹת בָּם מַטְוֵה חוּטֵי פְתִילִים.

‏יְשַׁעְיָה בַר־מָלִי מִטְּרָאנִי

t ‏[אֵיכָה שְׂפָתַי אֶהְיֶה פוֹתֵחַ] (פְּתִיחָה) / ישעיה די טראני

m נחלת הכלל

[נולד בטְרָנִי (Trani) בפלך אַפּוּלְיָה במחצית השניה של המאה הי"ב, מת באמצע המאה הי"ג]

פְּתִיחָה

– – ͝ – – – ͝ – – – –

אֵיכָה שְׂפָתַי אֶהְיֶה פוֹתֵחַ / בַּקֵּשׁ תְּחִנַּה לִהְיוֹת צוֹרֵחַ

גֶּבֶר כְּבַד עָוֹן וְאִישׁ צוֹרֵחַ / דַּבֵּר הֲיִכְשַׁר לוֹ פְּנֵי סוֹלֵחַ

הוֹלֵךְ בְּמַחְשַׁכִּים וְאֵל שׁוֹכֵחַ / וּבְזוּי אֱנוֹשׁ יַעְמֹד וְיִסְתַּפֵּחַ

זַחַל אֲחָזַנִי לְבַטֵּא שִׂיחַ / חִיל בַּעֲצָמַי יִהְיֶה פִּצֵּחַ

טָפַשׁ לְבָבִי מֵהֲלֹךְ שׁוֹחֵחַ / יִגְבַּהּ חֲטֹא וּמְעֹל כְּעוֹף פּוֹרֵחַ

כָּבֵד כְּחוֹל יַמִּים וְיִמָּתֵחַ / עַמּוּד זְדוֹן מִרְיוֹ עֲדֵי יָרֵחַ

מָה אֶעֱשֶׂה עַד אֶמְצְאָה הַרְוֵחַ / נֶגֶד עֲוֹנוֹתַי וְאֵין מִזְבֵּחַ

סֵדֶר זְבָחַי לִהְיוֹת זוֹבֵחַ / עַל-מַעֲלַי כַּפֵּר בְּנָתְנָם רֵיחַ

פֶּתַח פְּתַח הַיּוֹם לְמַר צוֹרֵחַ / צוּרִי כְּעָשָׁן מַעֲווֹ הַמְלֵחַ

קוֹלִי בְקָרְאִי אַל-תְּהִי זוֹנֵחַ / רַחְשִׁי לְמוּלְךָ אַל-יְהִי טוֹרֵחַ

שַׁוְעִי אֲשַׁוֵּעַ בְּלֵב אָנֵחַ / תַּקְשִׁיב לְעַבְדָךְ כִּי בְזֹאת בּוֹטֵחַ

יָהּ מַעֲלִים נוֹשֵׂא וְגַם פּוֹסֵחַ / שֶׁגֶג לְכַפֵּר לַאֲשֶׁר גּוֹנֵחַ

עוֹבֵר עֲלֵי-פֶשַׁע וּמִשְׁתַּטֵּחַ / יוֹשַׁע בְּעֵת הִמָּצְאוֹ קֵרֵחַ

הַאְזֵן לְעוֹמֵד נֶגְדְּךָ נוֹצֵחַ / בַּהְמוֹן תְּהִלּוֹתָיו בְּרֹן פּוֹצֵחַ

יָקוּם לְהִתְחַנֵּן וּמִשְׁתַּלֵּחַ / רַצּוֹת חֲרוֹנֶךָ וְאַף שַׁכֵּחַ

בּוֹרֵא וְיוֹצֵר נֶאֱנָח שַׂמֵּחַ / יֶשַׁע תְּמַן אַל-נָא תְצַו מַטְבֵּחַ

מָאוֹר כְּשֶׁמֶשׁ יִהְיֶה זוֹרֵחַ / לִפְנֵי אֲשֶׁר קָם זִכְרְךָ שַׁבֵּחַ

יָרֵא וְחָרֵד מִמְּךָ הַצְלֵחַ / חָת מִלְּפָנֶיךָ וּמִתְפַּלֵּחַ

זָכֹר אֲשֶׁר בִּנְתִיבְךָ אוֹרֵחַ / קוֹלוֹ לְמַשְׂטִינוֹ יְהִי נוֹגֵחַ.

‏מֵאִיר בֶּן־מֹשֶׁה

t ‏[יְיָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים] (פְּתִיחָה) / מאיר בן משה

m נחלת הכלל

[מרומָא, חי באי סִיצִילְיָה במחצית הראשונה של המאה הי"ג]

פְּתִיחָה לְתַעֲנִית

יְיָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים

בָּאנוּ בְשִׁבְרוֹן רוּחַ וְתַחֲנוּנִים

גַּלּוֹת חֲטָאִים וְהוֹדוֹת הַזֵּידוֹנִים

דֶּרֶךְ לְיַשֵּׁר וְטַהֵר רַעְיוֹנִים

הַרְבּוֹת פֶּלֶל בְּמֵיטַב הֶגְיוֹנִים

וַעֲרֹךְ שׁוּעַ וְשִׂיחַ מַעֲנִים

זְכוּת גַּלְגֵּל אֶל-עַם אֶבְיוֹנִים

חֶלְקְךָ וְחֶבְלְךָ קְרוּיִים-לְךָ בָנִים

טָרְחָם שָׂא כְּיוֹנְקִים אוֹמְנִים

יִזָּכֵר לָמוֹ שְׁמִירַת אֱמוּנִים

כֶּתֶר יוֹם יוֹם הֵם לְךָ נוֹתְנִים

לְפָאֵר שִׁמְךָ בְּלַהֲקַת שִׁנְאַנִּים

מַלְכוּתְךָ מַמְלִיכִים מִכָּל-הֲמוֹנִים

נֶצַח יִחוּדְךָ אֲחוּזִים וְלֹא שׁוֹנִים

סֵתֶר שִׁבְתְּךָ לִפְנַי וְלִפְנִים

עָלֵימוֹ נָתוּן עֲלֵי פָנִים

פְּרִישַׂת הוֹדְךָ בְּכָל-פִּנִּים

צֵאתָם וּבוֹאָם וְהִנְּךָ לִפְנִים

קְרוּצִים מֵחֹמֶר הִנָּם טְמוּנִים

רְאִיָּתָם סֵתֶר וְגִלּוּיָם מַצְפּוּנִים

שִׁבְתָּם וְקִימָתָם לֹא מְבִינִים

תְּפוּשִׂים וְנִלְכָּדִים בְּיַד מְמֻנִּים

מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ עֵינֶיךָ בַּכֹּל צְפוּנִים

אָנוּ כַעִוְרִים וּנְגַשְּׁשָׁה בָאַשְׁמַנִּים

יַחַד נִסְקָרִים בַּעֲלִיל בְּכָל-תְּוָנִים

רְתֵתִים בְּכֵן אָנוּ בְּכָל-הֲוָנִים

בִּנְאָקָה וְדֶמַע נִתְעַתְּדָה לִזְמַנִּים

מָעֻזְנֵי רַחֲמֶיךָ לְבַקֵּשׁ בְּחִנּוּנִים

שַׁוְעָתֵנוּ שְׁעֵה וְהַאֲזֵן מִתְחַנְּנִים

הֱיוֹתֵנוּ רְחוּמִים בִּבְרִית אֵיתָנִים

חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ כִּי לְךָ לְבַד אָנוּ פוֹנִים

בְּטוּחִים בְּרַחֲמֶיךָ וּבְצִדְקוֹתֶיךָ נִשְׁעָנִים.

‏בִּנְיָמִן בֶּן־אַבְרָהָם מֵהָעֲנָוִים

t ‏מתוך המחברת "משא גיא החזיון" / בנימין בן אברהם מהענווים

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, חי באמצע המאה הי"ג]

מִתּוֹךְ הַמַּחְבֶּרֶת “מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן” (עַל־יְהִירוּת הָעֲשִׁירִים)

עִקַּר כָּל-הַיְחָסִים / עשֶׁר וּנְכָסִים / וּמַה-בֶּצַע בְּשֹׁרֶשׁ לֹא יַעֲשֶׂה פֶּרִי / וְהוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא / וְאִם הַחֲכָמִים גָּדְלוּ / וְעַל-עֲשָׂרָה יוּחָסִין עָלוּ / הֲלֹא הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמְרִים הַכֶּסֶף מְטַהֵר אֶת-הַמַּמְזֵרִים / וּמַעֲלִין לְיוּחָסִין עַל-פִּי עֵד אֶחָד / כָּל-שֵּׁכֵּן בְּהִתְחַבֵּר יַחַד / שְׁנֵיהֶם / בְּהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם.

וּמוּדַעַת זֹאת בְּכָל-הָאָרֶץ / כִּי אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַזְּמָן: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת-רָם וְחֶסְרוֹן הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד / וַיְצַו אוֹתוֹ הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ / אוֹ הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ / וְעִם-שׁוֹנִים אַל-תִּתְעָרֵב / וַאֲלֵיהֶם אַל-תִּקְרָב / וּפֶרֶץ לָכַד אֶת-הַמְּלוּכָה עַל-כָּל-הַמְּלָאכָה / לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ וְהוֹתֵר / וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ / כִּי רַב הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ / וּמִשְׁפַּחַת הַחֶסְרוֹנִי יָשַׁב לוֹ מִמּוּל / מִשְׁפַּחַת הָעָמוּל / וַיְשַּׂגֵב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי / לְחֶסְרוֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶסְרוֹנִי / לְעָמוּל מִשְׁפַּחַת הָעָמוּלִי / לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת הַשָּׁאוּלִי / וַיְהִי מוֹשָׁבָם בַּשְּׁפֵלָה / מִשְׁפַּחַת הָרִיב לָהּ / אֶרֶץ כָּבוּל / וְנָסַב לָהֶם הַגְּבוּל / מִנֶּגֶב / אֶרֶץ הַנֶּגֶב / וּמִמִּשְׁפַּחַת פֶּרֶץ / עָלָה הַפֹּרֵץ / לִפְנֵיהֶם / וַיִּתְקְעוּ אֶת-אָהֳלֵיהֶם / מוּל הַגִּלְגָּל / אֲשֶׁר בַּמַּעִגָּל / וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּתִּים / וַיִּטְעוּ כְרָמִים וְזֵיתִים / וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ / בְּכַסְפָּם אֲשֶׁר אָצָרוּ / וַיִּסְּעוּ מִגְּבוּרֹות / הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵּרוֹת / וְתָאַר לָהֶם הַגְּבוּל / בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין יָם יָפוֹ / מִפּוֹ וּמִפּוֹ / וּתְשֻׁבָתָם הָרָמָתָה / בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה / וַיָּשִׂימוּ כַצֹּאן / מִשְׁפְּחוֹת לַעַג וְלָצוֹן / הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים / הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים / עַל-כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַזֶּה / גֵּיא הַחִזָּיוֹן עַד-יוֹם הַזֶּה.

וְהַמַטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם / וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם / זֶה דַּרְכָּם בְּאָרְחוֹתָם / עַל-עָשְׁרָם אֲשֶׁר גָּדָל / וּמַהֲלָכָם עָקֵב בְּצַד גּוּדָל / זוֹקְפִים קוֹמָתָם / וּמִתְהַפְּכִים בִּמְסִלּוֹתָם / כַּאֲשֶׁר רוּחַ רָעָה מְבַעִתָּם / פַּעַם עַל-יְמִינָם / פַּעַם עַל-שְׂמֹאלָם / מִתְנַעְנְעִים בְּמַעְגָּלָם / וְרַגְלֵיהֶם רַגְלַיִם יְשָׁרוֹת / וּשְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת / לָהֶם / בְּכָל-דַּרְכֵיהֶם / הָרֶגֶל מְהַלֶּכֶת רִאשׁוֹנִית / וְהַכָּתֵף הַשֵּׁנִית / וְעֵינֵיהֶם רָמוֹת / עַל-רְקָמוֹת / כָּל-דְּמוּת מַלְבּוּשֵׁיהֶם / אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם / מִנְעָל דָּחוּק וּכְתֹנֶת דַּקָּה / גֹמֶד אָרְכָּהּ / וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּבְגָדִים אֲחֵרִים / מִפָּז יְקָרִים / רְחָבִים מִלְּמַטָּה עַל-שׁוּלֵיהֶם / וּקְצָרִים מִלְּמַעֲּלָה עַל-חֲזֵיהֶם / וְרִמּוֹנֵי תְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן סָבִיב רָאשֵׁיהֶם / וּפְתוּחִים מִצִּדֵּיהֶם / לְאַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם / וַאֲזוֹרֵיהֶם מְשֻׁבָּחִים / עַל-רִקֻּעֵי פַחִים / וְהֵם מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף / וָוֵיהֶם כֶּסֶף / וַחֲגוּרִים עַל-הָאַצִּילִים / כִּי מָתְנֵיהֶם אָחֲזוּ חִלְחוּלִים / וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֵיהֶם / וְנִלְאוּ מֵהָכִיל אֲזוֹרֵיהֶם / אָכֵן אֶל-אֲחוֹרֵיהֶם / תְּלוּיִם עַד-שְׁתוֹתֵיהֶם / וְכִיס תָּלוּ לְצִדּוֹ / אִישׁ אִישׁ כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ / וְכֶסֶף וְזָהָב יְמַלְּאוֹ / וְנִשְׁמַע קוֹלֹו בְבֹאוֹ / גַּם אֶצְבְּעוֹתָיו / נוֹשְׂאוֹת טַבְּעוֹתָיו / מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב / בְּמִלֻּאֹתָם / פִּתּוּחֵי חוֹתָם.

וּבְרֹאשָׁם כֹּבַע שָׁשְׁרָה / דַּקָּה וּקְצָרָה / וְעָלֶיהָ מַאֲחִיזִים / מַטְוֵה הָעִזִּים / עַל-חֲצִי הָרֹאשׁ שׂוּמָה / אֲשֶׁר שָׁם מְלוֹן הַכְּנִימָה / וְאֵין חִשְׁקָם / רַק לְכַסּוֹת נִתְקָם / אַךְ שַׂעֲרוֹתָם גְּדוֹלִים / קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים / וְסֶרַח הָעֹדֶף / בְּצִיצִית רֹאשָׁם נוֹטֵף / עַל- הַכָּתֵף / וְאִם בֹּהַק פָּרַח בְּצַוְּרוֹנוֹ / שְׂעַר רֹאשׁוֹ יְכַסֶּנּוּ / קְצוּצֵי פֵאָה וּבְלוֹרִית / וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית / לַשְּׂעִירִים אֲשֶׁר הֵם / זֹנִים אַחֲרֵיהֶם / וְאוּלַי יָעוּפוּ / בְּשַׂעֲרוֹתָם אֲשֶׁר עָדָפוּ / יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ / וְכָל-אֶחָד מֵהֶם מַחֲזִיק בְּאִוַּלְתּוֹ / אֵין אִישׁ נִחַם עַל-רָעָתוֹ / וְאִם אֶשְׁאָלֶנּוּ עַל-דֶּרֶךְ הַמּוּסָר / “דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר” / אֶקְרָא אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֵנִי / אֲשֶׁר בְּשַׂעֲרָה יְשׁוּפֵנִי / וּשְׁבוּעַת אָלָה אִם יַבְטִיא / אֶל-הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחְטִא / כִּי פְרָעוֹ לְשִׁמְצָה / לֵאמֹר אִם אֶבְחַר לְהִתְלוֹצֲצָה / אוֹ אִם עַוְלָה בִשְׂפָתַי תִּמְצָא / יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשִׁי אָרְצָה / וְלוּלֵי רְאִיתִים לָעָיִן / הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יָיִן / וּמְטַמְּאִים רֹאשׁ נִזְרָם / בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְמוּסָרָם / אָמַרְתִּי עֲלֵיהֶם / כִּי נְזִירִים הֵם / וְאַשְׁרֵי אֶרֶץ צָדְקוּ שָׂרֶיהָ / זַכּוּ נְזִירֶיהָ / וְאוּלַי נִשְׁבְּרוּ הַמִּסְפְּרַיִם וְהַתַּעַר / אוֹ הָאוּמָנִים אָחֲזוּ שָׂעַר / עַל-כֵּן יַעַר שַׂעֲרָם גָּדֵל וְסוֹעֵר / וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי בָּעֵר / וְכִי יָרִים כִּנָּיו / לֶאֱחֹז בִּסְבַךְ קַרְנָיו / וְהִנֵּה הַשְּׁוָרִים מַלִּינִים עֲלֵיהֶם / כִּי לָקְחוּ קַרְנוֹתֵיהֶם / לַעֲשׂוֹת לָהֶם מַסְרֵקִים קָשִׁים וַחֲזָקִים / כִּי בִסְבַךְ שַׂעֲרוֹתָם תָּמִיד מִשְׁתַּבְּרִים / כְּשֶׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים / וּמַדּוּעַ נֶחְתְּכָה הָאֵלָּה / אֲשֶׁר בָּהּ אַבְשָׁלוֹם נִתְלָה / אוּלַי תוֹרִיד לַמִּצְעָר / בַּעֲלֵי הַשֵּׂעָר. וְאִם הַכֹּל הוּא בְּטֶבַע הַזְּמָן וְגַלְגַּלָּיו / אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו / אוֹ הַיָּמִים יְמֵי אִוָּלֶת / וּשְׁנֵיהֶם מְלֵאִים פְּסֹלֶת / מַה-לִּי עוֹד לַעֲצַבִּים / אוֹ לִדְאָגוֹת וּמַכְאוֹבִים / לְבַקֵּשׁ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים / בְּתַהֲפֻכוֹת הַזְּמָן וְהַיָּמִים הַבּוֹגְדִים / אֵלְכָה-לִי אֶל- הַיְדִידִים וְאֵצֵא אַחֲרֵיהֶם / וְאֶעֱשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם / כִּי טוֹב לִי הֱיוֹת זָנָב לַאֲרָיוֹת / וְלֹא רֹאשׁ לְשׁוּעָלִים קְטַנִּים / מְחַבְּלִים כְּרָמִים.

t ‏[אוֹיָה לִי כִּי־גַרְתִּי מֶשֶׁךְ אָהֳלֵי קֵדָר וְגַעְתָּם] (סליחה) / בנימין בן אברהם מהענווים

m נחלת הכלל

עַל־מְחַטְּטֵי שִׁכְבַי (סְלִיחָה)

אוֹיָה לִי כִּי־גַרְתִּי מֶשֶׁךְ אָהֳלֵי קֵדָר וְגַעְתָּם

בֵּין אֲרָיוֹת וּפָרִיצֵי חַיּוֹת הַחוֹרְקִים מְתַלְּעוֹתָם

גֵּאִים הַקֹּפְאִים עַל-שִׁמְרֵיהֶם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם

הַשֹּׁכְבִים עַל-מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל- עַרְשׂתָם.

דָּחֹה הֻדַּחְתִּי וְאֵין דּוֹרֵשׁ בְּיַד עַמֵּי הָאֲרָצוֹת

הָיִיתִי חֶרְפַּת מָשָׁל בַּגּוֹיִם שִׁמֲמוֹת נֶחֱרָצוֹת

וַתִּשְׁתַּפֵּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי בְּהִשְׁתַּפֵּךְ לְקָלוֹן וּשְׁמָצוֹת

אַבְנֵי-קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל-חוּצוֹת.

זְאֵב עֲרָבוֹת שְׁדָדַנִי וְעוֹרֵר עָלַי חֲנִיתוֹ

חִצָּיו שְׁנוּנִים וְקַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת בְּאַפּוֹ וַחֲמָתוֹ

טִנֵּף נְבֵלָתִי בְּסָחֹב וְהַשְׁלֵךְ אַךְ פִּגְרֵי נְבֵלָתוֹ

כֻּלֻּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ.

יָדַעְנוּ יְיָ כִּי-צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ עַל-אֲמִתָּם

כַּלֵּה בְחֵמָה צוֹרֲרֵי עַמְּךָ וְיִתַּמּוּ בְחַטּאֹתָם

לְלַעַג וָקֶלֶס שָׁלְחוּ יַד לִסְחֹב בְּחוּצוֹתָם

הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם.

מָתַי תֶּחֱשׂף זְרוֹעֲךָ לְבַקֵּשׁ שְׁאֵרִית הַנִּדָּחָה

נִדְחֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם בְּחַטֹּאתָם וְאֵין מְנוּחָה

סָפוּ תַּמּוּ בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם נֶחְשְׁבוּ כְּצֹאן טִבְחָה

וַתְּהִי נִבְלָתָם כָּסּוּחָה.

עַצְמוֹת מֶלֶךְ-אֱדוֹם שׂרְפוּ הֲלֹא פָקַדְתָּ לְנָקְמוֹ

פְּקֹד עַצְמוֹת עֲבָדֶיךָ הַמּוּצָאִים מִקִּבְרוֹתָם יוֹם בְּיוֹמוֹ

צוֹרֲרִים הַצָּרִים הָשֵׁב פָּעֳלָם אֶל-חֵיקָם לְשַׁלְּמוֹ

לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל-זֵכֶר לָמוֹ.

קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרֲרַי וְגַאֲוָתָם

רֶגֶשׁ צְבָאָם תַּכְרִית וְתִמְחֶה מִדּוֹר אַחֵר שְׁמוֹתָם

שֵׁם וּשְׁאֵרִית תִּתֵּן לְעַמְּךָ וְעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם

יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם.

תֵּן יְיָ מַה-תִּתֵּן אַחֲרִית וְקָלוֹן וְשִׁמָּמוֹן

בְּשֶׁטֶף מַכָּה לִשְׁטֹף צָרִים מֵתֵי עַמְּךָ יַעֲרִימוּן

נַפְשׁוֹת חֲסִידֶיךָ עַל-רֹב שָׁלוֹם יִנְעָמוּן

יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן.

יִסַּח יְיָ בֵּית גֵּאִים מִתְקוֹמֲמִים הַמַּשְׁחִיתִים

מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל טַף וְנָשִׁים כָּל-עִיר מְתִים

נְבַרֵךְ שְׁמוֹ הַגּוֹמֵל טוֹבוֹת וְשׁוֹפֵט אֲמִתִּים

אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַמֵּתִים.

חֲסָדֶיךָ הָרַבִּים זְכֹר וְלֹא כְמַעֲשֵׂה הַשּׁוֹאֵל

זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה-לוֹ כִּי אֵין גּוֹאֵל

קַנּוֹא וְנוֹקֵם לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד וְהַכְרֵת צַר הוֹאֵל

וְיִוָּדַע כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל.

t ‏[בַּת צִיּוֹן עַד אָנָה נוֹדֶדֶת כַּמְּלוּנָה] (תְּחִנָּה) / בנימין בן אברהם מהענווים

m נחלת הכלל

תְּחִנָּה

בַּת צִיּוֹן עַד אָנָה / נוֹדֶדֶת כַּמְּלוּנָה

יוֹצֵאת אָנֶה וְאָנָה / מְשׁוֹטֶטֶת בְּכָל-פִּנָּה

יָדֶיהָ פְרוּשׂוֹת לִמְעוֹנָה / נוֹשְׂאָה עֵינֶיהָ לְקוֹנָהּ

אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם / צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ.

אֲהוּבָה מִכָּל-עֲלָמוֹת / אָחֲזָה רְעָדָה וְאֵימוֹת

בְּזָכְרָהּ עִתּוֹת קְדוּמוֹת / דָּרְכָה עַל-כָּל-בָּמוֹת

גָּבְרָה בְעֹז וְתַעֲצוּמוֹת / לַעֲלוֹת מַעֲלוֹת רָמוֹת

וְעַתָּה רַבַּת שָׁכְנָה / הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה.

דּוֹדָהּ אַלּוּף נְעוּרֶיהָ / אָז בִּימֵי נְעוּרֶיהָ

הֵעִיר וְדָפַק שְׁעָרֶיהָ / לְיַעֲדָהּ לוֹ לְשַׁחְרְרֶהָ

וּמַלְכוּת עֶגְלָה וְשָׂרֶיהָ / הִכְנִיעַ בַּעֲבוּרָה

וְעַתָּה אוֹיְבָהּ עִנָּהּ / וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה.

זֶה דַרְכָּה בְּמֵישָׁרִים / בְּיָד רָמָה לְעֵין זָרִים

חָלְפָה וְעָבְרָה גְזָרִים / בְּשִׂמְחַת לֵבָב וּבְשִׁירִים

טָעֲמָה לֶחֶם אַבִּירִים / וְלָמְדָה חֻקִּים יְשָׁרִים

וְעַתָּה שָׂבְעָה בָּשְׁנָה / שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה.

יָרְשָׁה אֶרֶץ חֶמְדָּה / נַחֲלַת צְבִי מְיֻחָדָה

כָּל-הָאָרֶץ חָרְדָה / וְהִתְגָּעֲשָׁה מִפַּחְדָהּ

לְכָל-בָּנוֹת עָלְתָה בְהוֹדָהּ / כְּמוֹ בַּת-מֶלֶךְ כְּבוּדָּה

וְעַתָּה שָׁכְנוּ בְמַחֲנָהּ / תַּנִים וּבְנוֹת יַעֲנָה.

מֵרֹב שֶׁקֶט שַׁלְוָתָהּ / וּמִמִּשְׁמַן מַרְעִיתָהּ

נִאֲצָה לְהָפֵר בְּאִוַּלְתָּהּ / בְּרִית אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתָהּ

סָרֲרָה דָּבְקָה בְחַטָּאתָהּ / לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ

וְעַתָּה כָשְׁלָה בַעֲוֹנָהּ / וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ.

עֲשָׁקוּהָ בְנֵי עַוְלָה / מִיּוֹם צֵאתָהּ בַּגּוֹלָה

פּוֹעֲרִים פִּיהֶם לְמוּלָהּ / שׁוּבִי שׁוּבִי סְגֻלָּה

צְבִי תִפְאַרְתֵּךְ בָּלָה / וּמַה-לָּךְ עוֹד לְהוֹחִילָה

וְעַתָּה בַת-עוּץ עֲדִינָה / הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.

קוֹלָהּ נָשְׂאָה בִנְדָבָה / מַה-תְּעוֹרֲרוּ אֶת-הָאַהֲבָה

רְאוּ זֹאת הָיְתָה סִבָּה / מִפְּנֵי מוֹצִיאֵי דִבָּה

שְׁטָרִי קוֹדֵם וּכְתֻבָּה / בְּחוֹתַם כָּל-חֹזֶה נִבָּא

וְעַתָּה יִזְכֹּר בְּרִית יְשָׁנָה / אֱמֶת לֹא-יָשׁוּב מִמֶּנָּה.

תַּמָּה תַּמּוּתָה בְּהִתְחַזְּקָהּ / וְעַל-דּוֹדָהּ מִתְרַפְּקָה

בְּאַלּוּף נְעוּרֶיהָ לְדָבְקָה / וְדַלְתֵי דֹדָיו לְדָפְקָה

נִדְבַת רְצוֹנוֹ הֵפִיקָה / לְבִלְתִּי הֱיוֹת עוֹד לְפוּקָה

וְעַתָּה תָשׁוּב אֶל-מְלוֹנָהּ / וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָה.

יֵאָמֵן דְּבַר כָּל-נָבִיא / וְצוֹפֶה אֲשֶׁר חָזוּ-בִי

מַלְכֵּךְ יָבוֹא לְהָבִיא / נִדַּחֲךְ מִבֵּית הַשְּׁבִי

נְוֵה-צֶדֶק אֶרֶץ צְבִי / לְבָדָד לָבֶטַח תֵּשְׁבִי

וְעַתָּה שׁוּבִי וּבֹאִי נָא / וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.

חוֹרְפַי אָשִׁיב בְּמִלַּי / הַמַּגְדִּילִים עָלָי

זֹאת הַפַּעַם בְּמַכְלֻלַי / יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלָי

קָרְבָה בָּאָה שְׁנַת גְּאוּלַי / וְיוֹם נִקְמַת הֵיכָלָי

וְעַתָּה אַחֲרֵי זִקְנָה / הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה.

t ‏[בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי בְּשָׂרִי וְדָמִי כְאַחַת] (סליחה) / בנימין בן אברהם מהענווים

m נחלת הכלל

סְלִיחָה לְשַׁחֲרִית יוֹם הַכִּפּוּרִים

(– – – – – –)

בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי / בְּשָׂרִי וְדָמִי כְאַחַת

כִּי מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי / פַּחַד וָפַח וָפָחַת

וְיוֹם רוּחִי לְךָ יִקְרָא / וְרָגְזָה שְׁאוֹל מִתָּחַת

וַאֲסַפְתּוֹ בִצְרוֹרְךָ / צְרוֹר חַיִּים וְנָחַת

וִיחִי-עוֹד לָנֶצַח / לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת.

נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים / יוֹם נָפַחְתָּ וְהָיָה

מִצּוּר חַיִּים חֲצַבְתָּהּ / וּמַקֶּבֶת בּוֹר נְקִיָּה

וַתַּבֵּט אֵלֶיהָ / וְהִנָּהּ עֵרֹם וְעֶרְיָה

וַתַּלְבֵּשׁ עוֹר וּבָשָׂר / לִהְיוֹת לְנֶפֶשׁ חַיָּה

וַתְּצַוֶּה עָלֶיהָ / נְטוֹת מִדַּרְכֵי גְוִיָּה

לְמַעַן תָּסוּר מִשְּׁאוֹל / מַטָּה לְדַרְכֵי עֲלִיָּה

וַתְּלַמְּדֶהָ לָקַחַת / מוּסַר אֱמֶת וְתוֹכָחַת.

יֵשׁ מֵאַיִן גָּלְמִי / יוֹם הִמְצֵאתָ וְאִם סָר

הִלְבַּשְׁתָּ וְסוֹכַכְתָּ / גִּידִים וְעֶצֶם וּבָשָׂר

מְרֻקָּם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים / לְכָל-מַעֲשֶׁיךָ הֱיוֹת שָׂר

וַתְּצַו עָלָיו חֻקִּים / וּמִצְוֹת, שֵׂכֶל וּמוּסָר

לְבַל-יֵט יָמִין וּשְׂמֹאל / וּמִנְּתִיבָם אַל-יָסָר

וְחַי בָהֶם לְעוֹלָם / וּכְבוֹדוֹ לֹא יֶחְסָר

יַחְשׂךְ מִנִּי-שָׁחַת / נַפְשׁוֹ וְהִיא כְּפֹרָחַת.

מֵאָז חֻבְּרוּ יַחְדָּו / נַפְשִׁי וּגְוִיָּתִי

יַחַד נוֹסְדוּ לָסוּר / מִנְּתִיבוֹת עֲלִיָּתִי

לָלֶכֶת נְתִיב תַּאֳווֹת / כִּבְהֶמְתִּי וְחַיָּתִי

וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן / מַרְעִיתִי בְּצִיָּתִי

וָאֶשְׁכַּח אֵל עוֹשַׂי / שָׁלֵו מִדֵּי הֱיוֹתִי

וְלֹא עָלְתָה עַל-לִבִּי / רֵאשִׁיתִי וְאַחֲרִיתִי

מְשׁוּבָתִי נִצַּחַת / צָרַעַת פֹּרָחַת.

נֶפֶשׁ כָּל-חַי בְּיָדְךָ / וְאִם הִיא כְלוּאָה בְמַאֲסַר

גֹּלֶם נִבְזֶה וְנִשְׁחַת / דַּעַת וְשֵׂכֶל חָסָר

וְאִם-עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ / וּכְפִשְׁעֵיהֶם תִּסָּר

מִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ / אִם נָגִיד וְאִם טִפְסָר

אָנָּא לְמַעַן שְמֶךָ / סְלַח אֱלֹהֵי הַמּוּסָר

הֲלֹא הֵן מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ / הַנֶּפֶשׁ וְהַבָּשָׂר

וּבְשׁוּבָה וָנַחַת / פְּדֵם מֵרֶדֶת שָׁחַת.

חֲטָאַי בְּפִי אֶתְוַדֶּה / וּבְלִבִּי אֶנָּחֵם

זְדוֹנִי כִּי עָשָׂה-לִי / אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה לוֹחֵם

קְרָא-נָא לְהַנְעִים חַיַּי / בְּשֶׁקֶט וְשַׁאֲנָן לְהַנְחֵם

כָּל-עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי / תִּזְכֹּר בְּרֹגֶז רַחֵם

וּבְשָׂרִי וְעַצְמוֹתַי / כַּדֶּשֶׁא הַפְרִיחֵם

וְאֶשְׂבְּעָה תְמוּנָתֶךָ / כַּהֲקִיצוֹתִי תְשִּׂיחֵם

שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְנַחַת / אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת.

t ‏[בַּצָּרָתָה לִי בְּקָרְאִי עֲצָרוֹת] (תְחִנָּה) / בנימין בן אברהם מהענווים

m נחלת הכלל

תְּחִנָּה

בַּצָּרָתָה לִי בְּקָרְאִי עֲצָרוֹת

נִגַּשׂ נַעֲנֶה בִּתְלָאוֹת וְצָרוֹת

יָהּ יַעֲנֶה בַמֶּרְחָב וְיִקְרָא דְרוֹרוֹת

מִמַּסְגֵּר לְהוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת

נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה וּבִזְמִירוֹת

עַל-הַנִּסִּים וְעַל-הַגְּבוּרוֹת.

אֵימוֹת מָוֶת עָלַי נָפָלוּ

בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים שָׁלוּ

בְּעַד הַחַיִּים לַמֵּתִים יִשְׁאָלוּ

אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת.

גּוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא לַהֲנִיפֵהֶם

בְּמֶתֶג וּבְרֶסֶן מַתְעֶה עַל-לְחֵיהֶם

דָּתֵיהֶם שׁוֹנוֹת תָּמִיד בְּהַבְלֵיהֶם

וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִירוּת.

הֲמוֹן עָרִיצִים עַד לַשָּׁמָיִם

יַעֲלֶה עַל-עַם מְיַחֲדֵי פַעֲמָיִם

וְיַעֲרִימוּ סוֹד לַעֲזֹב מְקוֹר מַיִם

חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת.

זִמַּת אִוֶּלֶת חַטַּאת נְבָלִים

מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים מוּסַר הֲבָלִים

חֻקּוֹתָם חִקְקֵי אָוֶן וַעֲמָלִים

אַחֲרֵי הַבְּעָלִים וְהַעָשְׁתָּרוֹת.

טוֹעֲנִים וְנוֹשְׂאִים עֲצֵי פִסְלָם

נוֹהֲמִים כַּהֲמוֹת יַמִּים בְּקוֹלָם

יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ וְאוּלָם

מַעַלְלֵיהֶם אֶל-יְיָ לַמְרוֹת.

כְּגֶבֶר עֲבָרוֹ יַיִן לְהָנִיעָה

בָּעֲרוּ נוֹאֲלוּ מִבְּלִי דֵעָה

לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר תֹּעָה

כִּי חָלְפוּ חֹק עָבְרוּ תוֹרֹת.

מִקּוֹל שְׁאוֹנָם לְבָבִי יֵחָת

רוֹגְזִים וְשׂוֹחֲקִים וְאֵין-לִי נָחַת

נָתְנוּ פַח-לִי פַּחַד וָפָחַת

שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת.

סֵתֶר וּמָנוֹס אָבַד מִפָּנָי

אֵין-לִי מַכִּיר בְּצִבְאוֹת מוֹנָי

עַל-זֹאת עוּרִי זְרוֹעַ יְיָ

עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דּוֹרוֹת.

פֶּן-יֹאמְרוּ רָמָה יָדָם אֱוִילִים

בּוֹעֲרִים הַמִּתְהַלֲלִים בָּאֱלִילִים

צַוֵּה וְיִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים

בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֳמֹרוֹת.

קַנּוֹא וְנוֹקֵם הֲתֶחֱשֶׁה עַד-מָה

רַבַּת צְרָרוּנוּ זֶה כַמָּה

רְאֵה כִּי לְבַד-בְּךָ נַזְכִּיר וְקוּמָה

יְיָ בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת.

שֵׁם קָדְשְׁךָ הַמְחֻלָּל בָּעַמִּים

הוֹדַע וְקַדֵּשׁ לְעֵין כָּל-אֻמִּים

תִּתֵּן לְעַמְּךָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים

תַּחַת אֲשֶׁר הִרְאִיתָנוּ צָרוֹת.

בִּיהוּדָה נוֹדָע אֱלֹהִים אֶחָד

מֵאָז בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וּמְיֻחָד

נִמְצָא בְּכָל-עֵת לְדוֹרְשָׁיו בְּלִי-כָּחַד

מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת.

יֵבשׁ כָּל-פֶּסֶל וְיִּכָּלְמוּ עוֹבְדָיו

מוֹשִׁיעַ חוֹסִים בְּהַפְלִיא חֲסָדָיו

נֶגֶד יְרֵאָיו יוֹדְעֵי סוֹדָיו

אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת.

‏צִדְקִיָּה בֶן־בִּנְיָמִן מֵהָעֲנָוִים

t ‏[אֶקְרָא צוּר עֶלְיוֹן יוֹשֵׁב סֵתֶר חֶבְיוֹן] (תְּחִנָּה עַל־צָרַת הַזְּמָן) / צדקיה בן בנימין מהענווים

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, מת אחרי שנת 1280]

תְּחִנָּה עַל־צָרַת הַזְּמָן

אֶקְרָא צוּר עֶלְיוֹן / יוֹשֵׁב סֵתֶר חֶבְיוֹן

אֵל גֹּמֵר עָלָי / תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי.

צוּר עֶלְיוֹן אֶקְרָא / עוֹנֶה בַצָּרָה

בְּךָ הִיא תוֹחַלְתִּי / נֶאְזָר בִּגְבוּרָה

מִלּוֹחֲמִים רַבִּים / תִּהְיֶה לִי עֶזְרָה

בַּקָּמִים עָלָי / סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.

מָה-רַבּוּ צָרָי / רוֹדַי שׁוֹדֲדָי

רַבִּים קָמוּ עָלָי / כֻּלָּם הָיוּ עָלָי.

צָרוֹת כַּמָּה מִסִּים / אֵיךְ אוּכַל שְׂאֵת

מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה / מַתָּן אֶשָּׂא מַשְׂאֵת

לִשְׂחֹק עוֹשִׂים / בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ יִשְׂאוּ אֵת

רְדִידִי מֵעָלָי / הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָי.

דָּמוּ לְעַבְדֵי הָאֱלִיל / כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת

הִתְעִיבוּ עֲלִילוֹת / תּוֹךְ אָוֶן וּמִרְמוֹת

כִּמְרִיבֵי כֹהֵן / מַעַשְׂרוֹת וּתְרוּמוֹת

מַגְדִּילִים עָלָי / מַחְשְׁבוֹתָם עָלָי.

קָרְבוּ רוֹדְפֵי זִמָּה / הֵם מַנְהִיגֵיהֶם

קִרְבָּם קֶבֶר הַוּוֹת / חֵץ שָׁחוּט פִּיהֶם

כּוֹנֲנוּ חִצָּם לִירוֹת / מִן-מַחֲבוֹאֵיהֶם

יִתְלַחֲשׁוּ עָלָי / כָּל-עֲצָתָם עָלָי.

יָצְאוּ מִינֵי מִינִים / שׁוּעָלִים חוֹבְלִים

מַהְגִּים לוֹבְשֵׁי שַׂקִּים / וִיחֵפִים חוֹבְלִים

דּוֹרְשִׁים מַקְלוֹת לִרְדּוֹת / נֹעַם אֶת-חוֹבְלִים

פָּצוּ פִיהֶם עָלָי / יָסֹלּוּ עָלָי.

הֵן מֵהֶם פָּרַח / שׂוֹנֵא בְלֹא רַחֲמִים

קֹץ מֻנָד נוֹשֵׁךְ / בָּשָׂר וַעֲצָמִים

אָח לְצָרָה יֻלַּד / וּלְאַף וּזְעָמִים

הֶגְיוֹנָיו עָלָי / לֹא יַחְמֹל עָלָי.

הַצִּילֵנִי נָא / אָבִי אֲבִיר יַעֲקֹב

מִיַּד אָחִי אַכְזָר / עָקוֹב יַעְקֹב

לְהַשְׁמִיד שְׁאָר יָשׁוּב / שְׁאָר יַעֲקֹב

רָחֲקוּ מֵעָלָי / עָמְדוּ עָלָי.

רִיבָה אֵל רִיבִי / שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי

מִצַּר אִישׁ חֶרְמִי / בַּעַל מִשְׁפָּטִי

נָתַן לִבּוֹ וְעֵינָיו / מֵעָמְדִי לְמוֹטֲטִי

אוֹיְבִי עָלָי / הִגְדִּיל עָלָי.

וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ / תֶּאֱחֹז בִּימִינִי

אַל תַּנִּיחֵנִי / לַכּוֹפְרִים וּמְלָשְׁנִי

מַחֲרִיבִים וּמְהָרְסִים / יָצְאוּ מִמֶּנִּי

נֶאֶסְפוּ עָלָי / שָׂחֲקוּ עָלָי.

פֹּצֶה-פֶה וּמְצַפְצֵף / אַחֲרַי חוֹקֵר

עַל-שָׁרְשֵׁי רַגְלַי / מִתְחַקֶּה וּמְבַקֵּר

יָפִחַ חָמָס / וּמֵקִים עֵדֵי שָׁקֶר

הָהְפַּךְ עָלָי / לִבּוֹ עָלָי.

אַחַת הִיא / עַל-כֵּן חָשַׁבְתִּי אָמָרְתִּי

אָמְנָה אָנֹכִי / חָטָאתִי הִרְשָׁעְתִּי

כָּל-זֹאת בָּאַתְנִי / כִּי בַבְּרִית שִׁקָּרְתִּי

בְּמוֹט רַגְלִי עָלָי / תִּכְבַּד עָלָי.

חַי צוּרִי וּבָרוּךְ / הָאֵל הַנֶּאֱמָן

זָכְרָה חֶסֶד וּבְרִית / אֶל-עָם לֹא אַלְמָן

קָרְבָה אֶל-נַפְשִׁי גְּאָלָהּ / אָב הָרַחְמָן

בִּקְרֹב עָלָי / נוֹסְדוּ עָלָי.

‏אַבְרָהָם בֶּן־יוֹאָב מֵהָעֲנָוִים

t ‏[אָבוֹא הַיּוֹם בִּתְפִלָּה אֶל־מִקְדְּשֵׁי אֵל] (סְלִיחָה לְתַעֲנִית צִבּוּר) / אברהם בן יואב מהענווים

m נחלת הכלל

[מרומא, חי באמצע המאה הי"ג]

סְלִיחָה לְתַעֲנִית צִבּוּר

אָבוֹא הַיּוֹם בִּתְפִלָּה אֶל-מִקְדְּשֵׁי אֵל

בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל

רַבִּים קָמִים עָלַי מְמִירֵי אֵל

וְאוּלָם אֲנִי אֶדְרשׁ אֶל-אֵל.

הַיּוֹם בְּיוֹם סְלִיחָתִי בָּאתִי בְתַחַן לְפָנֶיךָ

מְחֵה פִשְׁעִי וְחוֹבִי כִּי-בָאתִי לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ

חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי וְקָרְבֵנִי בִתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ

תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ.

בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב מַהֵר עֲנֵנִי

רַחוּם בִּתְפִלָּתִי רֵיקָם אַל-תְּשִׁיבֵנִי

יָהּ לְמַעַנְךָ כַּפֵּר אַשְׁמָתִי וְאַל-תַּאֲשִׁימֵנִי

יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי.

וְתַצִּיל עַמְּךָ מִיַּד צָרִים כִּי רַבִּים צָרָי

אָהֳלִי שֻׁדַּד וְכִמְעַט כִּי נִתְּקוּ מֵיתָרָי

בֵּין כָּל-אֻמָּה וְלָשׁוֹן נָפֹצוּ שְׁאֵרָי

בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי.

כִּמְעַט נָטָיוּ לַמּוֹט רַגְלֵי אֶבְיוֹנָי

לוּלֵי תַּנְחוּמוֹת נְבִיאֵי חֶזְיוֹנָי

כִּי נָמוּ צָרַי מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְיָ

וְעַתָּה יִגְדַּל-נָא כֹּחַ יְיָ.

קָרוֹב לְקוֹרְאֶיךָ הַטֵּה אֹזֶן וְשִׁמְעָה אֵלָי

צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ מֵחַדְרֵי לְבָבִי שְׂבֹר מִלּוּלָי

וּפְצֵנִי וְהַצִּילֵנִי כִּי חָשְׁבוּ לִדְחוֹת מַעְגָּלָי

וְעֵינַי תָּמִיד אֶל-יְיָ.

סִתְרִי וּמָגִנִּי אַתָּה הוּא אֱלֹהֵי תּוֹחַלְתִּי

וְהַקְשֵׁב לְקוֹלִי בְקָרְאִי כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְתִּי

בְּיוֹם עִנּוּיִי כַּפֵּר אַשְׁמָתִי וְתַרְבֶּה מְחִילָתִי

כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.

קָרְבֵנוּ לִישׁוּעָתְךָ מָלֵא רַחֲמִים

וּזְכָר-לָנוּ אַהֲבַת שְׁלשֶׁת קְדוּמִים

וּתְשִׁיבֵנוּ בְּבִנְין שָׁלֵם בְּנִחוּמִים

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא רַחֲמִים.

‏שְׁלֹמֹה בֶן־מֹשֶׁה מִן־הָאֲדֻמִים

t ‏[אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ] (תְּחִנָּה עַל־צָרַת הַזְּמָן) / שלמה בן משה מן האדומים

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, מת אחרי שנת 1284]

תְּחִנָּה עַל־צָרַת הַזְּמָן

אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ / אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ.

שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן חַלּוֹתִי הִיא / וּבְחַטָּאתִי נִרְחְקָה הַיְשׁוּעָה

הֲלֹא הַמַּחֲצֶבֶת רַהַב הִיא / וְלֹא קָצְרָה יָדוֹ וְלֹא נִגְרָעָה

עַל-זֹאת אֶזְעֲקָה הֶגֶה וָהִי / כִּי בַעֲוֹנִי קַרְנִי נִגְדָּעָה

שׁוּבֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.

לֹא לָנוּ אֵל כִּי אִם-לְשֵׁם קָדְשָׁךְ / קַנֵּא וְלִימִינְךָ הַנֶּאְדָּרִי

הוֹשֵׁעַ אֶת-עַם מֹרָט וּמְמֻשָּׁךְ / רְאֵה כִּי הֵם לְבַז בְּיַד חוֹרִי

בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם וּבַמַּחְשָׁךְ / יִסְּרוּנוּ בַּחֲמַת-קֶרִי

וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ / כִּי סְחִי וּמָאוֹס שַׂמְתָּנוּ.

מָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה / אַל-תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְשַׁוְעָתִי

לְבַד מִמְּךָ אָבִי אוֹחִיל לְעֶזְרָה / לֹא אֶשְׁאֲלָה אֵל זָר לִישׁוּעָתִי

מַה-תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ עָלַי נִקְרָא / אִם נֶאֱבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי

מִי-יִתֵּן בְּיָדְךָ מוּתֵנוּ / וּמִדְּרָכֶיךָ לֹא תַתְעֵנוּ.

הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ כִּי לֹא-כָלוּ / וְרַחֲמֶיךָ יִכְבְּשׁוּ אֶת-כַּעֲסָךְ

וְנִפְלְאוֹתֶיךָ מִקֶּדֶם גָּדָלוּ / אֶזְכְּרָה כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ

פֶּן-יֹאמְרוּ כִּי מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת חָדָלוּ / עוֹרֲרָה גְבוּרָתֶךָ וַהֲרֹס מָסָךְ

הַבֶּט-נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ / וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ.

רְאֵה רַחוּם דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים / בַּצַּר פְּקָדוּךָ בְּכָל-לִבָּם

בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים נֶאֱנָקִים / זוֹבְחִים תּוֹדָה דָּמָם וְחֶלְבָּם

מַלֵּט יוֹנְקִים וְעוֹלֲלִים צוֹעֲקִים / פְּרֹשׂ כְּנָפֶיךָ וֶהְיֵה מִשְׂגַּבָּם

וְיֹאמְרוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.

‏מֹשֶׁה בֶּן־אַבְרָהָם מֵהָעֲנָוִים

t ‏[אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא אֶחֱשֶׁה] (סליחה) / משה בן אברהם מהענווים

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, חי באמצע המאה הי"ג]

סְלִיחָה (כְּנִרְאֶה עַל-הַגְּזֵרָה שֶׁבִּשְׁנַת 1239)

אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא אֶחֱשֶׁה

מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע וּמִפְּנֵי חֲמַת הַנּוֹשֶׁה

בְּזִמַּת אִוַּלְתּוֹ יָעַץ לְהַכְחִיד נֹעַם מִדְרְשֵׁי

דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה יְיָ אֶת-משֶׁה.

גֶּבֶר יָהִיר וְסָכָל דּוֹרֵשׁ אָוֶן וְגִלּוּלִים

שָׁת בְּלִבּוֹ לַהֲפֹךְ שָׁרְשֵׁי דָת הַמְעֻלִּים

דְּרִישַׁת מִשְׁנָה וְסוֹד תַּלְמוּד בַּחשֶׁךְ לְהַעְלִים

שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים.

הֵכִין רֶשֶׁת לְיַד מַעְגַּל יְפַת פַּעֲמָיִם

הֶגְיוֹן יְסוֹדֵי תוּשִׁיָּה לְחַבֵּא בִּמְצוּל תְּהוֹמָיִם

וְלָכֵן כְּנַחֲלֵי-מַיִם עַל-מְשׁוּלַת מָיִם

עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מָּיִם.

זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאוֹשֲׁשׁוּ עַם דְּבוּקֵי כְהֶמְיָן

בְּצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד לָשֵׂאת לְמָרוֹם עָיִן

חֹסֶן מְשׁוּלָה כְיֵין הַטּוֹב מִלָּתֵת לְאָיִן

וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן.

טֹבוּ אָהֳלֵי תוּשִׁיָּה לְתָמִיד בָּהּ מְשַׁנְּנִים

רִפְאוּת לְחִכָּם כְּנֹפֶת דְּבַשׁ וְחָלָב מְכֻנִּים

יָזָם נָבָל לָשׂוּם כְּאַיִן וּלְהַכְחִיד הֶגְיוֹנִים

צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים.

כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע נִמְשָׁלָה וְאֵשׁ לַהֲבוֹנָי

אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן לְהוֹגֶיהָ בְּשִׁנּוּנָי

לוֹחֵץ נוֹאַל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְשַׁכַּח סֵפֶר זִכְרוֹנָי

דִּבְרֵי מִצְוֹת-יְיָ.

מְצוּקֵי אֶרֶץ וְגִבְעוֹת עוֹלָם רְדוּמֵי מַכְפֵּלָה

בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה קַדְּמוּ פְנֵי שׁוֹכֵן מָעְלָה

נַאְקַת קוֹרְאָיו לְהַקְשִׁיב וְלִפְתֹּחַ אָזְנָיו בְּחֶמְלָה

לִשְׁמֹעַ אֶל-הָרִנָּה וְאֶל-הַתְּפִלָּה.

סוֹד יְיָ לִירֵאָיו מִימֵי קֶדֶם לְהִשְׁתַּעֲשָׁע

רָשָׁע דִּמָּה עָרוֹת עַד הַיְסוֹד בְּפָשַׁע

עֵינָיו הָשַׁע וְאָזְנָיו הַכְבֵּד בְּלִי לְהִוָּשַׁע

אַל-תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע.

פַּחַת וָפַחַת וָפַח פְּקֹד עָלָיו לְהַעֲנִישׁוֹ

הָשֵׁב גְּמוּל חַטָּאתוֹ כְּצֹאן לַטֶּבַח לְהַקְדִּישׁוֹ

צַמֵּת יְקוּמוֹ וּמְחֵה זִכְרוֹ בְשׁוֹאָה לְהַרְעִישׁוֹ

יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ.

קוּמָה יְיָ קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ לְהֵחָרֵד

מְחַץ מָתְנָיו בְּקֶצְפְּךָ וּבִשְׁאוֹל אוֹתוֹ הוֹרֵד

רִשְׁעוֹ פְקֹד עָלָיו בִּפְשָׁעָיו תָּמִיד לְהִתְגָּרֵד

וְעַל-קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד.

שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וְרָע בְּחֶטְאוֹ לְהוֹכִיחֶנּוּ

חַטַּאת אִמּוֹ מִלִּמַּח וַעֲוֹן אֲבוֹתָיו לְהַזְכִּירֶנּוּ

תָּמִיד יְקַו לָאוֹר וְהִנֵּה חשֶׁךְ יְשׁוּפֶנּוּ

לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ.

מִשְׁאַל קוֹרְאֵי לְשִׁמְךָ תְּמַלֵּא אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר

זְרֵה אוֹיְבָם כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ לְהֵחָפֵר

שְׁעֵה עֲתִירָתִי וְקַיֵּם חָזוּת הֻגְּדָה בְּשֵׁפֶר

לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר.

הוֹגֵי בְשַׁעֲשׁוּעַ דָּתְךָ מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה

קְרָא לָהֶם שְׁנַת רָצוֹן וְעֵת בְּשׂוֹרָה

חֶזְיוֹן נְבִיאֶיךָ לְקַיֵּם כְּהִשְׁמַעְתָּ לָהֶם בַּהֲדָרָה

כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה.

זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ וּפָקְדֵּנוּ מִמְּעוֹנִים

וְאַמֵּץ לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ שְׁכֶם אֶחָד בְּרִצְיוֹנִים

קָרֵב קֵץ יְשׁוּעָה וְקַיֵּם מַאֲמַר חֶזְיוֹנִים

וּמָחָה יְיָ אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל-פָּנִים.

‏מֹשֶׁה בֶן־יוֹסֵף

t ‏[אִזְנוּ יְצוּרַי אֵלָי רְפוּ הוֹדוּ רִשְׁעַתְכֶם] (תּוֹכֵחָה) / משה בן יוסף

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, חי באמצע המאה הי"ג]

תּוֹכֵחָה

אִזְנוּ יְצוּרַי אֵלָי

רְפוּ הוֹדוּ רִשְׁעַתְכֶם

אֲחַלֶּה פְנֵי אֵל אוּלַי

אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם.

בְּטֶרֶם תִּתַּךְ בָּכֶם

חֲמָתוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת

וּבְטֶרֶם יַשְׁלִיכֲכֶם

אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת.

גַּרְתִּי מְאֹד מִמַּעֲלִי

וָאֹמַר אָשׁוּבָה לִּי

וְיִצְרִי קָם לְשָׂטָן לִי

וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי.

דָּמִי תוֹךְ גְּוִיָּתִי

הָלוֹךְ וְחָסוֹר יֵלֵךְ

בַּיּוֹם אֲשֶׁר נִקְרֵאתִי

לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ.

הָהּ שִׁחַתִּי דַרְכִּי

וַעֲוֹנִי אֹהֲבֶנּוּ

וּמָה אֶעֱשֶׂה בְּקוּם אֵל וְכִי-

יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ.

וְאָנָה אֲנִי בָא זְקֵנָי

וּלְמִי אָנוּס לְעֶזְרָה

לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ

הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.

זֹאת יִזְכֹּר יְמֵי עֲלוּמָיו

לְבִלְתִּי יָרוּם לִבּוֹ

אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו

כִּי רוּחַ עָבְרָה-בּוֹ.

חֲבֵרָיו יוֹצִיאוּהוּ

מִחוּץ לָעִיר מְהֵרָה

וּבַבּוֹר יַשְׁלִיכוּהוּ

שָׁם אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה.

טֻמַּן הַגּוּף וְנֶעְלָם

רַגְלוֹ תְעֻנֶּה בַכֶּבֶל

וְיָשַׁב שָׁם עַד-עוֹלָם

לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל.

יוֹאֵל עוֹד וִיסַפַּח

בְּתָרִים אֱלֹהִים חַיִים

וְיָשׁוּב בְּגָדְלוֹ וְיִפַּח

בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים.

כֹּה יַעַן רָם בְּעָצְמָה

מַמְרִים אֶת-דִּבְרָתִי

מַה-זֶּה בְזִיתֶם וְלָמָּה

לֹא-קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי.

לֹא דַי חֲרַשְׁתֶּם לֵאמֹר

לֶאֱהֹב אֶת-תּוֹעֲבוֹתַי

עוֹד מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר

מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתַי.

מֵשִׁיב הַגּוּף בְּאֵימָה

אֲנִי צוּר מֶה-עָשִׂיתִי

זַךְ אֲנִי מִפֶּשַׁע מַה-

פִּשְׁעִי וּמָה חַטָּאתִי.

נְשָׁמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה

עִמָּדִי הִיא תְשַׁבֵּשׁ

וּמֵאָז מֶנִּי לְקַחְתָּהּ

הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ.

סָתַתְנִי כְאִוֶּלֶת

סֶמֶל לַעֲבֹד וְתֶרֶף

שֵׁם קָדְשְׁךָ מְחַלֶּלֶת

הִיא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.

עוֹנָה נֶפֶשׁ אַחַר

הַגּוּף עוֹנֶה סָרָה

אָנָּא אַל-נָא יִחַר

לַאֲדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה.

פֶּה אֶפְתַּח וּמִלּוּלִי

בָּרוּר כִּי לֹא אֲכַנֶּה

אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח-לִי

אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה.

צֶדֶק אֶתֵּן לְקוֹנִי

זְדוֹנוֹת הַגּוּף מַבְאִישׁ

לֹא-אֲכַחֵד מֵאֲדֹנִי

אַל-נָא אֶשָּׂא פְנֵי-אִישׁ.

קְלוֹנוֹ אַגִּידֶנּוּ

וְתָבֹא בְלִבּוֹ חַרְבּוֹ

לָמָה אִירָאֶנּוּ

פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ.

רָדַף בְּכֹחַ וְלָאֵל

עֲבֹר מִצְוָתְךָ קְדוֹשִׁי

בְּאָמְרִי נֵלְכָה בֵית-אֵל

יֹאמַר אוֹי לִי רֹאשִׁי.

שׁוֹאֵל אוֹב וּמְעוֹנֵן

כָּל-תּוֹעֵבָה בְלִבּוֹ

לָכֵן צוּר כִּי-יְחַנֵּן

קוֹלוֹ אַל-תַּאֲמֶן-בּוֹ.

תִּירָא מֵאֵל וְחֶבְלוֹ

יְעַצְתִּיו יוֹמִי וְלֵילִי

לְעָבַנִי לֵאמֹר לֹא

כִּי שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי.

מֵאָז בּוֹ כְלִאתָנִי

תַּמּוּ כָל-מַאֲוַיָּי

שׁוֹבָב זֶה טִמְּאָנִי

צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי.

הָשֵׁב גְּמוּלוֹ וְאַיֵּה

תּוֹעֲבוֹתָיו יִתְמְכוּ בוֹ

בִּי חָיוֹ לֹא יִחְיֶה

מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ.

נוֹרָא יַגִּיד בְּאַחֲרִית

אֱמֶת כָּל-אֶחָד וּבַדָּיו

יַמְטֵר בָּם אֵשׁ וְגָפְרִית

וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.

וְאַחַר זֹאת תַּעַל בְּרוּם

הַנֶּפֶשׁ וְגוּף נוֹאָשׁ

סָר תָּאֳרוֹ וַיָּרֻם

תּוֹלָעִים וַיִּבְאָשׁ.

פֶּתִי תֶּן-לֵב וְגוּרָה

וּמַלְתָּה אֶת-עָרְלָתוֹ

בְּטֶרֶם בֹּא יוֹם מְגוּרָה

כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ.

עוּרָה מִשְּׁנַת הֶבְלֶךָ

דְּבַר הָאֵל וּנְאֻמּוֹ

יִהְיֶה חֶמְדַּת לִבֶּךָ

הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.

רִיב יִצְרְךָ בְּלִבּוֹ רְבֵה

חֵץ תְּשׁוּבָה וְקוּם עָלָיו

רָצְחֵהוּ לֹא-תֹאבֶה

לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו.

וַאֲנִי כָּשְׁלָה בִרְכִּי

עֲלֵי פְשָׁעַי וּבִלְבָבִי

מֹרֶךְ וָפַחַד כִּי

אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל-אָבִי.

יְבֻשַּׂר עַבְדְּךָ אֵלִי

רָצִיתִי בְּנִי בְכוֹרִי

וְהַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָא לִי

אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.

אָנָּא אֱלֹהַי אָנָּא

תְּפִלַּת דַּךְ אַל-תִּבְזֶה

כְּגֹדֶל חַסְדְּךָ סְלַח-נָא

לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.

‏יְשַׁעְיָה בֶן־אֵלִיָּה מִטְּרַאנִי

t ‏[יָצִיץ צוּר מֵחֲרַכּוֹ וְיַשְׁגִּיחַ מִפִּתְחוֹ] (סְלִיחָה לְשַׁחֲרִית יוֹם הַכִּפּוּרִים) / ישעיה בן אליה מטראני

m נחלת הכלל

[כנראה נולד בטְרָנִי לערך 1220]

סְלִיחָה לְשַׁחֲרִית יוֹם הַכִּפּוּרִים

יָצִיץ צוּר מֵחֲרַכּוֹ

וְיַשְׁגִּיחַ מִפִּתְחוֹ

לְכוֹרֵעַ עַל-בִּרְכּוֹ

וְשׁוֹפֵךְ מֶרֶר שִׂיחוֹ

יַסְכִּית נִיבֵי עֶרְכּוֹ

בַּעֲטֹף לְפָנָיו רוּחוֹ

כְּמִנְחָתוֹ וּכְנִסְכּוֹ

כְּעוֹלָתוֹ וּכְזִבְחוֹ

יְהִי-נָא נֶגְדְּךָ דַרְכּוֹ

וְנִכְחֲךָ יְהִי-לוֹ אָרְחוֹ

מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ

וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ.

שַׁדַּי אִם גֵּרַשְׁתָּה

אִשְׁתְּךָ הָיְתָה קְרוּאָה

וְסֵפֶר כְּרִיתוּת תַּתָּה

בְּיָדָהּ, לֹא נִטְמָאָה

הַחֲזִירֶהָ עַתָּה

בְּרֹב אַהֲבָה נִפְלָאָה

וְאִם אוֹתָהּ מָכַרְתָּה

כְּשִׁפְחָה דֹּפִי מְלֵאָה

פְּדֵה כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּה

פְּלֵיטָה הַנִּמְצָאָה

וְחִישׁ גּוֹאֵל וְהָבִיאָה

צִיץ נֵזֶר עַל-מִצְחוֹ.

עַל-מָה יֶחֱרֶה אַפֶּךָ

לְעַמְּךָ מִמִּצְרַיִם

הוֹצֵאתוֹ עֵת נָגְפֶּךָ

עַד-בְּכוֹר הָרֵחָיִם

וְשַׂכֹּתוֹ עִם כַּפֶּךָ

לְצֵל מֵחֹם צָהֳרָיִם

וּבְנָוְךָ וּבְסִפֶּךָ

הֲבֵאתוֹ יְרוּשָׁלִָם

שְׁפֹךְ אֶת-קֶצְפְּךָ וְשִׁצְפֶּךָ

לֶאֱדוֹם מִשָּׁמָיִם

וְנוֹשֵׂא לְךָ עֵינָיִם

תַּנִּיחֵהוּ בִמְנוּחוֹ.

יָהּ נַחֵם בִּנְךָ בְּכֶפֶל

כַּאֲשֶׁר הִלְקִיתוֹ בוֹ

וְאוֹרָה תַּחַת אֹפֶל

שַׁכֵּן הָאֵר סְבִיבוֹ

וְתַחַת הָיָה שָׁפֵל

תְּנָה כִּסֵּא מוֹשָׁבוֹ

נִשָּׂא עַד-הָעֲרָפֶל

וּמְחֵה חֶטְאוֹ וְחוֹבוֹ

אַל-תִּזְכֹּר עוֹד עֹפֶל

זְדוֹנוֹ, אֲשֶׁר הוּא אֲהֵבוֹ

לֹא-יִהְיֶה לוֹ אוֹיְבוֹ

לְשָׂטָן לַעֲמֹד נִכְחוֹ.

הֲלֹא דֶרֶךְ אֱנוֹשׁ לִמְעֹל

וְדַרְכְּךָ אֵל לִסְלֹחַ

אִם כַּחֲטָאָיו תִּפְעֹל

הֲיוּכַל לַעֲצֹר כֹּחַ

סְגוֹר פִּתְחֵיהֶם לִנְעֹל

וְדַלְתֵיהֶם לִבְרֹחַ

וְאַל-נָא תִּגְעַל גָּעֹל

וְאַל תִּזְנַח זָנֹחַ

שְׁבָר-נָא מוֹטוֹת הָעֹל

וְחִישׁ יֶשַׁע לִשְׁלֹחַ

כְּקֶדֶם אֲבִי זָנֹחַ

בְּנֹא צִוִּיתָ לְשָׁלְחוֹ.

‏יְחִיאֵל בֶּן־יְקוּתִיאֵל מֵהָעֲנָוִים

t ‏[בְּמַר נַפְשִׁי אֶהֱגֶה וַאֲקוֹנֵן וְאָהִים] (קִינָה עַל־הַשְּׂרֵפָה) / יחיאל בן יקותיאל מהענווים

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, נולד במחצית הראשונה של המאה הי"ג, מת אחרי שנת 1289]

קִינָה עַל-הַשְּׂרֵפָה שֶׁהָיְתָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טְרַסְטֵיוֵירֵי בִּשְׁנַת 1268]

בְּמַר נַפְשִׁי אֶהֱגֶה וַאֲקוֹנֵן וְאָהִים

אוֹי אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.

יְהִי הַלַּיְלָה הַהוּא גַּלְמוּד מֵרְנָנָה

וְיִשְׁכְּנוּ עָלָיו אֹפֶל וַעֲנָנָה

גַּם כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ מְאוֹרָם בִּמְעוֹנָה

יִכְהוּ וְיוּעָמוּ וְחָפְרָה הַלְּבָנָה

אַל-יִחַדְּ בְּמִנְיַן כָּל-יְמוֹת הַשָּׁנָה

וּבְמִסְפַּר יְרָחִים / אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים.

חֲבַצֶּלֶת שָׁרוֹן בִּבְכִי וַאֲנָקָה

הִתְרַצִּי-לוֹ לֹא תִהְיֶה לְךָ לְפוּקָה

הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַקָּהָל חֻקָּה

אַחַת לִקְרֹא אֶל-אֱלֹהֵינוּ בְּחָזְקָה

אוּלַי יִתְעַשֵּׁת מְדַבֵּר בִּצְדָקָה

לְזֹאת שׁוּבוּ תוֹהִים/ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

יְדִידִים בַּקְשׁוּ מֵאֱלֹהֵינוּ עַל-זֹאת

וְדִפְקוּ בִפְתָחָיו וְשִׁקְדוּ בִמְזוּזוֹת

וְטוּב מִשְׁמַן בְּשַׂרְכֶם לְהַכְחִישׁ וּלְהַרְזוֹת

וְדִמְכֶם לְנִיחוֹחַ לְמַעֵט וּלְהַזּוֹת

לְרָצוֹן כְּשֶׂה תָמִים פְּנֵי מֵבִין רָזוֹת

וּכְעוֹלוֹת מֵחִים / שָׁם הַר הָאֱלֹהִים.

אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים

בְּסִינַי נִגְלֵיתָ לְבָנִים הַחֲבִיבִים

וְדָת-אֵל הוֹרַשְׁתָּ אַיֶּלֶת אֲהָבִים

בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן וּלְהָבִים

וְאֵיךְ אֵשׁ הִצַּתָּ בְּאָרוֹן וּכְרֻבִים

וְהוֹשַׁבְתָּ בוֹהִים / מִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחִים.

לוֹבֵשׁ עֹז וְגֵאוּת חָקַקְתָּ בַתּוֹרָה

כִּי-תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים עִם סִירָה

שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר הַבְּעֵרָה

וּתְמוּר אֵשׁ-דָּת מַה-נָּבִיא כַפָּרָה

וּבַמֶּה אֲקַדֵּם לְבַד בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה

וְלִבּוֹת נֶאֱנָחִים / הֵם זִבְחֵי אֱלֹהִים.

חַנּוּן אִם נֶגְדְּךָ בִּפְשָׁעֵנוּ חַבְנוּ

הֲלֹא בְּבֵינוֹנִית תַּשְׁלוּם חוֹבֵנוּ

וְאֵיכָה מֵעִידִית גָּבִיתָ מֶנּוּ

תּוֹרָה מוֹרָשָׁה נָתַתָּה לָנוּ

אִם עֲוֹנוֹתֵינוּ עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ

זְכֹר בְּךָ נִתְאָחִים / אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים.

זוֹכְרֵי תְעוּדַת אֵל וְסִפְרֵי תוּשִׁיָּה

בְּלַהַב אֵשׁ אֲכוּלִים נְתוּנִים לִכְלָיָה

כְּמוֹ אֶחָד וְעֶשְׂרִים נִשְׂרְפוּ בִשְׁאִיָּה

רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה

לְבָבִי לְזֹאת נִדְהָם וְסוֹעֵר כָּאֳנִיָּה

וּכְסָלַי נוֹהִים / אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.

קְדוֹשׁ יַעֲקֹב אָנָּא כַּעַסְךָ הָפֵר

מֵעָם קָנִיתָ לְחֶבְלְךָ בְּשֶׁפֶר

וְהַמְּאֹרָע יִהְיֶה לְפִדְיוֹן וּלְכֹפֶר

לְעַמְּךָ לְמַעַן לֹא יֵבוֹשׁ וְיֵחָפֵר

וְכָל-הַנִּמְצָאִים כְּתוּבִים בַּסֵּפֶר

יוּבְלוּ שְׂמֵחִים / אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים.

t ‏[אֲנִי גֶבֶר בְּסִבּוֹת הַזְּמַנִּים] (שִׁיר חֲתִימָה לְסֵפֶר מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת) / יחיאל בן יקותיאל מהענווים

m נחלת הכלל

שִׁיר חֲתִימָה לְסֵפֶר מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת (קֶטַע)

̮̮ _ _ _ ̮ _ _ _ ̮̮ _ _

אֲנִי גֶבֶר בְּסִבּוֹת הַזְּמַנִּים / שְׂבַע רֹגֶז שְׂבַע בוּז עִם-קְלוֹנִים

וְדָלְקוּ אַחֲרַי צָרוֹת מְצֵרוֹת / וְשֹׁד עַל-שֹׁד וְעַל-שֶׁבֶר חֲרוֹנִים

וְצָלַלְתִּי בְּעִמְקֵי הַדְּאָגוֹת / וְעָלַי עָֽבְרוּ גַּלֵּי יְגוֹנִים

וְטֶרֶם אֶמְצְאָה מַרְפֵּא לְצִירַי / בְּצִדָּם צָֽמְחוּ הָאַחֲרוֹנִים

לְהַוָּתִי אֱמֶת שָׂחְקוּ צְעִירִים / לְמוֹ יָמִים וְשׁוּעָלִים קְטַנִּים

מְאַסְתִּימוֹ וְתִעַבְתִּי אֲבוֹתָם / לְשִׁיתָם שׁוֹֽמְרֵי עִזִּים וְצֹאנִים

וְתִבְחַר מַחֲנַק נַפְשִׁי וּמָוֶת / רְאוֹתִי בוּז וְלַעַג שַׁאֲנַנִּים

בְּשִׁמְרֵיהֶם מְאֹד שׁוֹקְטִים וְיוֹשְׁבִים / בְּנָוֵיהֶם דְּשֵׁנִים רַעֲנַנִּים

אֲשֶׁר אָמְרוּ לְנַפְשִׁי אֵין תְּשׁוּעָה / וְלֹא חֵלֶק בְּיָהּ רוֹכֵב עֲנָנִים

נְגִינָתָם אֲנִי שִׁבְתָּם וְקוּמָם / וְכִנּוֹרוֹת וְעוּגָבִים וּמִנִּים

וְהָיִיתִי לְמָשָׁל וּֽשְׁנִינָה / לְשָׁתוּקִים אֲסוּפִים וּֽנְתִינִים

וְכָל-רוֹאַי הֲכִי שָׁמְמוּ וְתָמְהוּ / לְקוֹרוֹתַי וְיוֹדְעַי מִלְּפָנִים

וְיֹאמְרוּ לִי חֲלָצֶיךָ תְּשַׁנֵּס / כְּאִישׁ גִּבּוֹר בְּרָב-כֹּחַ וְאוֹנִים

וְחֵץ בִּינָֽתְךָ תּוֹרֶה בְּלֵב הַ-/זְּמָן בָּגַד בְּךָ בֶּגֶד כְּמוֹנִים

חֲנִית חָכְמָֽתְךָ הַכֵּה בְקִרְבּוֹ / וְחַרְבוֹת שִׂכְלְךָ הָרֵק וְצִנִּים

וְזַמֵּן שִׂכְלְךָ תָּמִיד לְנֶגְדּוֹ / וְתִתְלוֹנֵן בְּסֵתֶר דַּר מְעוֹנִים

וְתָנוּחַ וְתִשְׁקֹט מִזְּמַנְךָ / וְתִנָּפֵשׁ לְךָ מִדַּאֲבוֹנִים

וְשָׁמַעְתִּי לְמִצְוָתָם לְמַעַן / חֲשַׁבְתִּימוֹ לְרֵעִים נֶאֱמָנִים

וְלָקַחְתִּי לְנַפְשִׁי תוֹֽכְחוֹתָם / וְהָיוּ לִי יְקָרִים מִפְּנִינִים

וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי אֵֽלְכָה נָּא / בְּעִקְבֵי בַעֲלֵי שֵׂכֶל נְבוֹנִים

וְאוֹכִיחַ לְנַפְשִׁי בַתְּחִלָּה / וּבִי יִתְיַסְּרוּ שָׂרִים וְרוֹזְנִים

וְאַחְרֵי-כֵן אֲיַסֵּר לַהֲמוֹן עָם / וְאוֹכִיחַ פְּתָאִים עִם-מְבִינִים

וּמוּסָרַי לְנַפְשָׁם יֶעֱרָבוּן / כְּטַל יוֹם חֹם וְעֵת שֶׁלֶג וְצִנִּים

וְאַף אָמְנָה חֲמָסִי עַל-זְמָן רַע / וּבוֹ אָרִיב וְאֶשָּׂא רֹב תְּלֻנִּים

דְּלָקַנִי בְיַלְדוּתִי וְרָדַף / עֲדֵי בַחְרוּת וְנָגַע עַד-זְקֻנִים

וְשָׁלַח-אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וְתִיקַד / שְׁאוֹל תַּחְתִּית וְהִרְגִּיזָה אֲדָנִים

וְהַנִּיר לִחֲכָה גַּם דִּלְדְּלָה הָר / וְסִכְסָכָה לְעֵצִים וַאֲבָנִים

הֲכִי בָנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם / לְנָכְרִים נֶחְשְׁבוּ-לִי גַּם לְשׂוֹטְנִים

עֲזָבוּנִי וְנוֹתַרְתִּי לְבַדִּי / וְכִכְלִי רִיק חֲשָׁבוּנִי כְעוֹיְנִים

וְלֹא-אָבוּ שְׁמוֹעַ לִי וְהָלְכוּ / בְּמוֹעְצוֹתָם לְאָחוֹר לֹא לְפָנִים

לְזֹאת אֶסְפֹּד אֲקוֹנֵן וַאֲיֵלִיל / וְאֵבֶל אֶעֲשֶׂה כִּבְנוֹת יְעֵנִים

לְקוֹל בִּכְיִי אֲעוֹרֵר כָּל-מְקוֹנְנוֹת / וְכָל-יוֹדְעֵי נְהִי עִם-כָּל-מְקוֹנְנִים

וְאֶתְבַּיֵּשׁ לְהָרִים רֹאשׁ לְמַעַן / כְּלִמָּה כִסְּתָה פָנַי כְּשָׁנִים

וְעִם-כָּל-זֶה הֱעִירַנִי לְבָבִי / יְשִׁיבוּנִי סְעִפַּי הַנְּכוֹנִים

וְיֹאמְרוּ לִי חֲמֹל עַל-הַפְּתָאיִם / לְהָסִיר מִפְּנֵיהֶם כִּֽשְׁלוֹנִים

וְחִבַּרְתִּי יְסוֹד סֵפֶר יְסַדְתִּיו / בְּאַגָּדוֹת אֲמִתִּיִּים וְכֵנִים

בְּמִקְרָאוֹת וּמִשְׁלֵי הַחֲכָמִים / וְחִידוֹתָם גְּלוּיִם עִם-צְפוּנִים

חֲצוּבִים מִמְּקוֹר בִּינָה וְהַשְׂכֵּל / בְּמוֹ-דֵעַ מְיֻסָּדִים נְכוֹנִים

כְּלַלְתִּיהוּ בְּכָל-חָכְמָה וּמוּסָר / לְהוֹכִיחַ לְבָנִים הַהֲגוּנִים

לְהָגֵן בַּעֲדָם מִן-הַזְּמָן מַר / לְמָתוֹק שָׂם וּמָתוֹק רֹאשׁ פְּתָנִים

לְבִלְתִּי יִמְצְאוּם נֶגַע וּמַחְלָה / בְּחַיֵּיהֶם וְאַף-לֹא קוֹל שְׁאוֹנִים

וְאַחְרִיתָם בְּעֵדֶן גַּן אֶלֹהִים / בְּצַד אָבוֹת יְהוּ שׁוֹכְנִים וְחוֹנִים.

‏פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי

t ‏[יְרָא הָאֵל וְהַכֵּר אֶת־גְּמוּלָיו] (מתוך השיר"יְסוֹד הַיִּרְאָה") / אלמוני/ת

m נחלת הכלל

[כנראה חי באיטליה במאה הי"ג]

יְסוֹד הַיִּרְאָה: שַׁעַר הַהַכָּרָה

̮̮ _ _ _ ̮ _ _ _ ̮̮ _ _

יְרָא הָאֵל וְהַכֵּר אֶת-גְּמוּלָיו / אֲשֶׁר גּוֹמֵל לְבִרְיוֹתָיו וְטוּבוֹ

וְדַע כִּי לֹא יְהִי צָרִיךְ אֲלֵיהֶם / אֲבָל צָרְכֵי יְצוּרָיו נִמְצְאִים בּוֹ

וְכִי תֹאמַר עֲלֵי-מַה-זֶּה בְּרָאָם / לְהוֹדִיעָם גְּבוּרַת עֹז רְהָבוֹ.

פְּקַח עֵינֵי לְבָבֶךָ לְהַכִּיר / אֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּעֵינֵי הַגְּוִיָּה

וְכַמָּה בָאֱנוֹשׁ עַיִן פְּקוּחָה / וְיַבִּיטוּ וְלֹא יִרְאוּ רְאִיָּה

וְיֶשׁ-עַיִן עֲצוּמָה תֶחֱזֶה כֹּל / וְגַם מַה-יֵּשׁ בְּמִסְתָּר לָהּ גְּלוּיָה.

אֱנוֹשׁ מַשְׂכִּיל לְהַכִּיר אֶת-מְקוֹמוֹ / וְכָל-מַעְשָׂיו כְּפִי יִרְאֶה בְּעַצְמוֹ

הֲכִי יִשְׁקֹט וְיִמְצָא אַחֲרִית טוֹב / בְּעוֹלָמוֹ כְּדֵי לֶכְתּוֹ לְתֻמּוֹ

וְאִם יֵט עַל-יְמִינוֹ אוֹ שְׂמֹאלוֹ / כְּבָר נָמַר וּפָג רֵיחוֹ וְטַעְמוֹ.

וּמַה-בֶּצַע בְּהַכִּיר הָאֱנוֹשׁ אִם / לְפִיהוּ לֹא יְיַשֵּׁר אֶת-פְּעָלָיו

הֲיִמָּלֵט אֱנוֹשׁ בֵּין הַסְּלָעִים / וּמִכְשׁוֹלִים וְאִם הוּא קַל בְּרַגְלָיו

וְאִם אֵין בּוֹ לְהַכִּיר טוֹב וְשׁוֹמֵר / פְּתָאִים יִשְׁמְרֵהוּ עַל-מְסִלָּיו.

אֱנוֹשׁ רוֹצֶה לְהַכְרִיחַ טְבָעָיו / לְהַכִּיר בַּאֲשֶׁר אֵין בּוֹ וְיוֹתֵר

פְּרָעֵהוּ וְאַל-נָא תַעֲבָר-בּוֹ / שְׂטֵה מֶנְהוּ וּמֵעָלָיו תְּנַתֵּר

כְּיוֹצֵא מִמְּסִלָּה הַיְשָׁרָה / וְתֵת דֶּרֶךְ בְּחַלָּמִישׁ יְחַתֵּר.

הֱיֵה מַשְׂכִּיל זְמָן הַבָּא לְהַכִּיר / בְּשֶׁעָבַר וּבִין אֶת-אַחֲרִיתוֹ

וְתַשִּׂיג אֶת-אֲשֶׁר לֹא בָא לְיָדְךָ / בְּמַה-שֶּׁבָּא לְיָדְךָ וַעֲבַרְתּוֹ

כְּאִישׁ צָד-צִפֳּרִים עָפוֹת בְּצִפּוֹר / אֲשֶׁר צָד מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם בְּרִשְׁתּוֹ.

וְהַכֵּר בַּדְּבָרִים עַד-אֲשֶׁר לֹא / עֲשִׂיתָם אִם בְּמַעַשׂ אוֹ בְמִבְטָא

וּמַה-בֶּצַע בְּהַכֵּר אַחֲרֵי כִי / כְבָר נַעְשָׂה וּמַה-תּוֹעִיל חֲרָטָה

הֲתָשׁוּב עוֹד וְתָשׁוּר לַחֲזוֹת עֵין / אֱנוֹשׁ אַחַר תְּנֻקַּר בַּעֲלָטָה.

אֲשֶׁר יִרְאֶה וְיַכִּיר בָּאֲחֵרִים / וְאִם נִמְצָא פְּתִיל שֵׂעָר בְּעֵינָם

וְלֹא יַכִּיר בְּעַצְמוֹ אֶת-אֲשֶׁר בּוֹ / עֲלֵי מָה נִפְקְחוּ עֵינָיו וְאֵינָם

הֲלֹא טוֹב עֻצְּמוּ עֵינָיו וְיָקֵל / בְּעֹל זָרִים אֲשֶׁר נוֹשֵׂא לְחִנָּם.

‏אֲחִיטוּב בֶּן־יִצְחָק מִפָּלֶרְמוֹ

t ‏[אָנָּא אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר אָמַר] (מִ“מַּחְבֶּרֶת הַטֶּנֶא”) / אחיטוב בן יצחק מפלרמו

m נחלת הכלל

[חי בפָּלֶרְמוֹ במחצית השניה של המאה הי"ג]

_ _ ̮ _ _ _ ̮̮ _ _ _

אָנָּא אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר אָמַר / אַחְרוֹן אֲנִי הוּא וַאֲנִי רִאשׁוֹן

נָא הַט בְּחַסְדֶּךָ לְרַעְיוֹנַי / שֵׂכֶל וְחָכְמָה כִּנְהַר פִּישׁוֹן

יָהּ שִׂים עֲצַת שָׁלוֹם בְּמַעְנֵיהֶם / כִּי מֵיְיָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן.

t ‏[אֲבִי צֶדֶק שְׁמַע פֵּרוּשׁ שְׁאֵלָה] (מִ“מַּחְבֶּרֶת הַטֶּנֶא”) / אחיטוב בן יצחק מפלרמו

m נחלת הכלל

̮̮ _ _ _ ̮ _ _ _ ̮̮ _ _

אֲבִי צֶדֶק שְׁמַע פֵּרוּשׁ שְׁאֵלָה / וְהַחָכְמָה אֲשֶׁר עַל-כֹּל מְעֻלָּה

חֲקָרָהּ אֵל וּמֵאָז הוּא הֱכִינָהּ / וְהִנְחִילָהּ אֱלֵי אֻמָּה סְגֻלָּה

יְקָרָה מִפְּנִינִים הִיא עֲבוּר כִּי / שְׁמָהּ תּוֹרַת יְיָ הַכְּלוּלָה

טְהֹרָה הִיא וְכָל-חָכְמָה וּבִינָה / וּמִצְוֹת בָּהּ וְהִיא מִיָּהּ אֲצוּלָה

וְדַע כִּי הִיא עֲלֵי הַכֹּל מְעֻלָּה / וְאַתְּ חַיָּב לְהַקְדִּימָה תְּחִלָּה

בְּטַח בָּאֵל וְהָחֵל לַהֲגוֹת בָּהּ / וְתֵן תּוֹדָה לְצוּר נוֹרָא עֲלִילָה.

‏הִלֵּל בֶּן־שְׁמוּאֵל

t ‏[לְכָל־אָדָם הֱיֵה נוֹדֵר לְשָׁרֵת] (שִׁיר הֲלָצִי עַל־הָרוֹפֵא) / הלל בן שמואל

m נחלת הכלל

[המכונה בטעות הלל מוֵרוֹנָה, נולד באיטליה במחצית הראשונה של המאה הי"ג, חי בבַּרְצֵלוֹנָה, רוֹמָא, קַפּוּאָה ופֿוֹרְלִי, מת סמוך לשנת 1295]

שִׁיר הֲלָצִי עַל־הָרוֹפֵא

̮̮ _ _ _ ̮ _ _ _ ̮̮ _ _

לְכָל-אָדָם הֱיֵה נוֹדֵר לְשָׁרֵת / בְּחָכְמָתְךָ וְאַל-תִּדֹּר לְרַפֵּא

הֲלִיכָתְךָ שְׁאַל וּשְׂכַר עֲבוֹדָה / וְאִם יָמוּת וְאִם רֻפֹּא יְרֻפֵּא

וְאַל תֹּאכַל וְאַל-תִּשְׁכַּב בְּבֵיתוֹ / וּמַרְאִיתְךָ יְהִי אֵלָיו לְמַרְפֵּא

וְתִשְׁאַל פִּי-שְׁנַיִם לוֹ בְּקוּמוֹ / וְתִשָּׁעֵן בְּמַשְׁכּוֹן לֹא בְעַל-פֶּה

עֲבֹד שָׂרִים לְמָזוֹר אוֹ לְמַרְפֵּא / וְנִדְבָתָם כְּמוֹ מַלְקוֹשׁ תְּצַפֶּה

וְיוֹם תִּתְעַל לְרַפֵּא הַגְּבִירוֹת / אֲזַי תַּעְדֶּה עֲדִי זָהָב וְיָשְׁפֶה.

‏עִמָּנוּאֵל בֶּן־שְׁלֹמֹה מִן־הָאֲדֻמִּים

t ‏[אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הֶבֶל יִפְצֶה] (תוכחה) / עמנואל בן שלמה מן האדומים

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, חי במחצית השניה של המאה הי"ג]

תּוֹכֵחָה

אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הֶבֶל יִפְצֶה

נְהַר אֲשָׁמָיו עַד־צַוָּאר יֶחֱצֶה

בְּגַפּוֹ יָבֹא בְגַפּוֹ יֵצֵא.

בִּמְסִבּוֹת הַזְּמָן יָרוּץ וְיִרְכָּב

וְהָאֲדָמָה אֲשֶׁר מִמֶּנָהּ הָרְכָּב

הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב.

גּוּף נָגוּף וְאַשְׁמָתוֹ נוֹבָעַת

בְּנֶפֶשׁ נִגְאֶלֶת גַּם בְּלֹא־דָעַת

כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת.

יָגוֹן לֵילוֹ וַאֲנָחָה יוֹמוֹ

וּבִמְלֹאת קִצּוֹ יִכָּרֵת שְׁמוֹ

מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעֵר מְקוֹמוֹ.

יָשֹׁם עַל־עֵקֶב בָּשְׁתּוֹ

וַעֲדֵי אֹבֵד אַחֲרִיתוֹ

וְעָלָה בָאְשׁוֹ וְתַעַל צַחֲנָתוֹ.

בְּפֶתַע יָצָא מִכַּנּוֹ

וְיָשִׂים בַּסֶּלַע קִנּוֹ

וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ.

אֵיךְ יָרוּם לִבּוֹ וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ

וּמְהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִמֶּנּוּ יֵצֵאוּ

עַל־פִּיו יֵצְאוּ וְעַל־פִּיו יָבֹאוּ.

מַה־יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר יִצְבֹּר

וְעָרוֹם יְרִיצוּהוּ אֶל־הַבּוֹר

אַל־יָנוּס הַקַּל וְאַל־יִמָּלֵט הַגִּבּוֹר.

זָכְרָה זֹאת אֱנוֹשׁ וְהַעֲלֵה עַל־לְבָבֶךָ

פְּקֻדַּת כָּל־הָאָדָם תִּפָּקֵד וּמָוֶת תְּשִׁיבֶךָ

הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ.

דָּמִיתָ כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנָיִם

וַעֲפַר־אֶרֶץ אֲשֶׁר בְּפֶתַח עֵינָיִם

הִנֵּה הוּא־לָךְ כְּסוּת עֵינָיִם.

בְּשָׂרְךָ יִלְבַּשׁ גּוּשׁ עָפָר וְרִמָּה

וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת יָם הָעֲצוּמָה

יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה.

רְאֵה זְמָן בּוֹגֵד וְטוּבוֹ

כִּסָּה פְּנֵי יְצוּרָיו בְּחֶלְבּוֹ

יֶאְשְׁמוּ כָּל־הַחֹסִים בּוֹ.

מְיַחֲלֵי הַזְּמָן בּוֹשׁוּ וְנִכְלָמוּ

יִמָּאֲסוּ כְּמוֹ־מַיִם יִתְהַלְּכוּ לָמוֹ

כָּל־אֹכְלָיו יֶאֱשָׁמוּ.

זְמָן הָרַע בְּחֶרְמוֹ יְגוֹרֵם

וְעַל־יְדֵי מָוֶת יַגִּירֵם

וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם.

יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם

יוֹם תּוֹלָעִים יִדְרְכוּ עַל־בָּמוֹתָם

גֹזְלֵי עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָם.

שׁוּבוּ בָּנִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם

הִמֹּלוּ לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם

וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם.

אַל־תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן־אָדָם

שֹׁכְנֵי בָתֵּי־חֹמֶר בְּעָפָר יְסוֹדָם

כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם.

וְטִמֵּאתָ אֶת־צִפּוּי גַּאֲוַת לְבָבֶךָ

וְאֶת־אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ

כִּי יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ.

הִכֹּן וְהַכֵּן לְיוֹם הַפְּקֻדָּה

וּבְטֶרֶם בֹּא יְמֵי הַפְּרִידָה

הָכִינוּ לָכֶם צֵדָה.

רַבֶּה צְבָאֲךָ עַל־יִצְרֶךָ

הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאוֹרֶיךָ

וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.

רְעֵה אֱמוּנָה וּשְׁכָן־אָרֶץ

בְּטֶרֶם בֹּא יְמֵי הָרָעָה וְהַקָּרֶץ

וַיְהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פָּרֶץ.

בַּיּוֹם אֲשֶׁר גְּמוּלְךָ יְשַׁלֵּם

וּמַצְפּוּנֵי לְבָבְךָ יְגַלֵּם

לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם.

טֻמְאַת נַפְשְׁךָ בְּשׁוּלֶיהָ

חֶרֶב תַּאֲוָתְךָ וּמִשְׁאֲלֶיהָ

הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ.

הָבָה נִתְחַכְּמָה לִבְשָׂרֵנוּ

פֶּן־יִרְבֶּה וּמָוֶת כִּי תִקְרֲנוּ

וְנוֹסַף גַּם־הוּא עַל־שׂנְאֵנוּ.

זָחַלְתִּי וְיָרֵאתִי מִיּוֹם הַבָּא

פֶּן מַה־תַּעֲשֶׂה נַפְשִׁי הָעֲצוּבָה

בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבֵּר־בָּהּ.

מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֱהִי צוֹרֵחַ

וְלִבִּי כְגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ

מִלִּפְנֵי יְיָ הוּא בֹרֵחַ.

לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי

וְיִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי

כִּי־אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל־אָבִי.

נַפְשִׁי עֹז תַאֲוֹתַיִךְ תִּדְרֹכִי

וְזִכְרִי זֹאת וְהִמָּלֵכִי

אֵי־מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי.

עַד־מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה

הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מִרֻבָּה

וַאֲנִי אָנָה אֲנִי־בָא.

יְיָ אֱלֹהַי קָדְשִׁי לֹא נָמוּת

בְּעֻזְּךָ תְּנַהֲגֵנוּ עַל־מוּת

תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת.

עֻזִּי וּמָעֻזִּי לְךָ אֶשְׁאַל שָׁאֹל

לִפְדּוֹת נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל

כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל.

מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ עָלֵי וְנָעֳמֶךָ

וְאַחֲרֶיךָ לְבָבִי בַּעֲמָמֶיךָ

לְבַד־בְּךָ אַזְכִּיר שְׁמֶךָ.

נַחַל עֲדָנֶיךָ תַּשְׁקֵנִי

וּמִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי

וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי.

וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ

יְסַפֵּר פִּי כָּל־מַלְאֲכוֹתֶיךָ

לְכָל־יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.

אֱלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע

לַפֶּתַח רֹבֵץ וְעַל־פַּת־לֶחֶם יִפְשָׁע

אָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשָׁע.

לֵאוֹר בְּאוֹר פָּנֶיךָ אֶל־מִקְדַּשׁ אֵל

תְּבִיאֵנִי וְאִמְרַת הַשּׁוֹאֵל

תָּקוּם כִּי עִמָּנּוּ אֵל.

‏יוֹאָב בֶּן־דָּנִיאֵל

t ‏[יוֹדֵעַ וָעֵד הוֹד פָּנֶיךָ נְחַלֶּה] / יואב בן דניאל

m נחלת הכלל

[כנראה חי ברוֹמָא במחצית השניה של המאה הי"ג]

יוֹדֵעַ וָעֵד הוֹד פָּנֶיךָ נְחַלֶּה

תּוֹשִׁיעַ בְּךָ חוֹסִים וַחֲסָדֶיךָ הַפְלֵה

תּוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא

נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה־פֶלֶא.

וּמְזוּזוֹת פְּתָחֶיךָ יִשְׁקֹדוּן יוֹם יוֹם

תְּנָה לָּמוֹ תִקְוָתָם יֶשַׁע וּפִדְיוֹם

חֶרְפַּת צוֹרֲרֵימוֹ תִּזְכֹּר נוֹרָא וְאָיוֹם

בְּאָמְרָם אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם כָּל־הַיּוֹם.

אֹזֶן תַּחַן עֲתִירָתֵנוּ סוֹכֵת עֲתִירָה

בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתְךָ וּלְבַדְּךָ נַזְכִּירָה

שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע גַּעֲיַת שֶׂה פְזוּרָה

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה.

בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת עִם בְּךָ מְקַוֶּה

אֲזַי תִּהְיֶה נִשְׂגָּב חָמוּד וְנָאוֶה

עַד אָן תְּשִׂימֵנוּ לְקֶלֶס וּלְרַאֲוָה

מַלְכִּי אֱלֹהִים יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב צַוֵּה.

חָזֹה תֶּחֱזֶה צִיּוֹן קִרְיָה נֶאֱמָנָה

נָוֶה שַׁאֲנָן יוֹשֶׁבֶת בָּדָד וַאֲנוּנָה

חוּשָׁהּ וְהַמְצֵא לָנוּ רַחֲמִים וַחֲנִינָה

כִּי־בָא מוֹעֵד וְעֵת לְחֶנִנָהּ.

זְרוּיֶיךָ תֶּאֱגֹר אֶל עִיר הַהֻלָּלָה

וְשׂוֹנְאֶיךָ תַּלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְקָמֶיךָ לְכָלָה

לְמַעַנְךָ תָּשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה

כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.

קוּמוּ וְחַלּוּ אֱלֹהֵי קֶדֶם מְעֹנָה

רְדוּמֵי מַכְפֵּל קִרְיַת דָּוִד חָנָה

אַל דֳּמִי לָכֶם יְשַׁנֵי חֶבְרוֹנָה

עַד־יְכוֹנֵן וְיָשִׂים יְרוּשָׁלַםִ לִמְכוֹנָהּ.

יָחִיד וְנֶאֱמָן אַמִּיץ בִּגְבוּרָה נְרוֹמֲמָךְ

בְּחַסְדְּךָ רַחֵם בָּךְ יֻשְׁעֵן וְיֻתְמָךְ

דָּגוּל נַהֵל יוֹשְׁבַי אֹהֶל לְאוּלָמָךְ

אָבִינוּ הָרַחֲמָן הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ.

‏יוֹאָב בֶּן־בִּנְיָמִן

t ‏[יָהּ מַלְכִּי מִנְעָה מִבְּכִי] (רשות לקדיש) / יואב בן בנימין

m נחלת הכלל

[חי ברוֹמָא בסוף המאה הי"ג ובראש המאה הי"ד]

רְשׁוּת לְקַדִּישׁ שֶׁל סֻכּוֹת

יָהּ מַלְכִּי / מִנְעָה מִבְּכִי / עֲנִיָּה סֹעֲרָה / לֹא נֻחָמָה

וְדַבֵּר עַל־ / לִבָּהּ וּגְעַל / אִישׁ שָׂעִיר / וּבֶן־הָאָמָה

אֲשֶׁר חֵרְפוּ / וְגַם גִּדְּפוּ / עִקְּבוֹת מְשִׁיחַ / שׁוֹכֵן רוֹמָה

בְּרֹב אוֹנָם / וּבִגְאוֹנָם / יֹאמְרוּ / יָדֵנוּ רָמָה

יִתְגַדַּל / וְיִתְקַדַּשׁ / שְׁמֵהּ רַבָּא / בְּעָלְמָא.

וְהוֹתֵר בְּנֵי / תְמוּתָה וּבְנֵה / אֶת־הַר צִיּוֹן / אֲשֶׁר שָׁמֵם

כִּי עַל־זֶה / בְּשָׂרִי רָזֶה / וְלִבִּי דָּוָה / וְדוֹמֵם

וְאָז אוֹדְךָ / וְלִכְבוֹדֵךְ / אֶת־בֵּית־אַל / נְרוֹמֵם

הָשֵׁב שְׁבוּתִי / וּמַחֲלָתִי / רְפָא־נָא לִי / וְאוֹתִי תְקוֹמֵם

אַחֲלֵי אָבִי / אַל־יִמְשְׁלוּ־בִּי / זֵדִים וְאַנְשֵׁי / דָמִים וּמִרְמָה.

אֲשֶׁר אַתָּה / מְעַט קָצַפְתָּ / וְהֵמָּה לְרָעָה / עָזָרוּ

טָמְנוּ־לִי / רֶשֶׁת לְרַגְלִי / חִנָּם שַׁחַת / לְרַגְלַי חָפָרוּ

הַבֵּט שִׁבְתָּם / וְקִימָתָם / כִּי אֶת־רוּחַ / קָדְשְׁךָ מֶרוּ

זְכֹר אָיוֹם / לָהֶם אֶת־יוֹם / הָאוֹמְרִים / עָרוּ עָרוּ

כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם / תֵּן לָהֶם / עַל־הַגְלוֹתָם / גָּלוּת שְׁלֵמָה.

בְּחַרְתַּנִי / בְּחַנְתַּנִי / בְּכוּר עֹנִי / בְּיַד זָרִים

כְּהוֹדַעְתָּ / וְהִשְׁמַעְתָּ / לְאָבִינוּ / בֵּין־הַבְּתָרִים

וּבְחֶזְיוֹנָיו / נִגְזַר לְבָנָיו / בְּמָרְדָם בֹּא / שְׁעָרָיו נָכְרִים

וּלְהַגְלוֹתָם / מֵאַדְמָתָם / טֶרֶם יֵרְדוּ / שְׁאוֹל כְּכוֹפְרִים

כַּמַרְאָה / אֲשֶׁר הָרְאָה / חֲשֵׁכָה גְדֹלָה / נוֹפֶלֶת וְאֵימָה.

חַזֵּק עַמְּךָ / וִיהִי נָעָמְךָ / עָלֵי וְחַסְדְּךָ / יְקַדְּמֵנִי

חִישׁ קִצָּם / רְאֵה לַחְצָם / פְּנֵה אֵלַי / וְחָנֵּנִי

זַרְעָם יִכּוֹן / וְיִהְיֶה נָכוֹן / לְפָנֶיךָ / וְתַצִּיבֵנִי

זְכֹר דָּבָר / כִּמְדֻבָּר / עַל אֲשֶׁר / יִחַלְתָּנִי

קְרַב מַהֵר / עֲדָתְךָ טַהֵר / מִכָּל־טֻמְאָה / כְּהִבְטַחְתָּנִי

קוּמָה וְהָעִיר / אֶת־שֵׁם הָעִיר / מִיּוֹם הֱיוֹתָהּ / יְיָ שָׁמָּה.

אָמֵן יְיָ / יֵאָמֵן לְעֵינַי / דִּבְרֵי נְבִיאֵי / וְכָל־חוֹזֵינוּ

מְלָכִים יִרְאוּ / וְיָבוֹאוּ / לְהִשְׁתַּחֲוֹת / לְמַלְכֵּנוּ

נִפְלָאוֹת / נוֹרָאוֹת / תֶּחֱזֶינָה / עֵינֵינוּ

בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן / בְּרַחֲמִים וּבְחִזָּיוֹן / כִּי בְּרוּכֵי / יְיָ הֵמָּה.

סֶלָה תִּשְׁכֹּן / בְּתוֹכֵנוּ וְתִכּוֹן / בֵּית קָדְשֵׁנוּ / וְתִפְאַרְתֵּנוּ

לָעַד תְּקוֹמֵם / וְגַם תְּרוֹמֵם / קֶרֶן לְדָוִד / מְשִׁיחֵנוּ

הָעָם אֲשֶׁר / בָּחַרְתָּ תְּאַשֶּׁר / לְעֵין הַכֹּל / כְּבִשַׂרְתָּנוּ

אֵלִי אֵלִי / יְיָ חֵילִי / וּשְׁמוֹ לְמִשְׂגָּב / לִי וּלְחוֹמָה.

‏עִמָּנוּאֵל הָרוֹמִי

t ‏הַיְרֻשָּׁה (הַשַּׁעַר הַי"ד מִסֵּפֶר הַמַּחְבָּרוֹת) / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

עִמָּנוּאֵל בֶּן־שְׁלֹמֹה הַצִּפְרוֹנִי הַמְכֻנֶּה עִמָּנוּאֵל הָרוֹמִי

Manoello Giudeo אוֹ Immanuele Romano

[נולד ברוֹמָא לערך 1272–1268, חי ברוֹמָא, פַּרוּגָ’ה, פֶֿרְמוֹ, פַֿבְּרִיָּנוֹ, קָמַרִינוֹ, אַנְקוֹנָה ווַרוֹנָה, מת אחרי שנת 1328]

הַיְרֻשָּׁה (הַשַּׁעַר הַי"ד מִסֵּפָר הַמַּחְבָּרוֹת)

אָמַר עִמָּנוּאֵל הַמְחַבֵּר: בִּהְיוֹתִי בְּבֵית הַשָּׂר שָׁמַן וְדָשֵׁן / שׁוֹכֵב עַל־מִטּוֹת שֵׁן / וּבְמַעֲדַנָּיו אֲשַׁלֵּחַ הַשֵּׁן / הָיִיתִי בְחוּצוֹת הַשְּׂמָחוֹת מְגַמֵּא / וְסוֹבֵב כָּל־מַעְיְנֵי הַשְּׂשׂוֹנִים סִבּוּב הַצָּמֵא / וַיְהִי הַיּוֹם וַאֲנִי אֶת־רַגְלִי חָלִיתִי / וְעָמַדְתִּי יָמִים שִׁבְעָה וּפְנֵי הַשָּׂר לֹא־רָאִיתִי / וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא־שָׁתִיתִי / וְכַאֲשֶׁר הִתְחַזַּקְתִּי וְיָצָאתִי מִפֶּתַח בֵּיתִי / וָאֶשָּׂא עֵינֵי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֵם הַשָּׂר בָּאָה לִקְרָאתִי / וָאָרוּץ לִקְרָאתָהּ וָאֹמַר “הֲשָׁלוֹם לָךְ גְּבִרְתִּי / הֲשָׁלוֹם לַשָּׂר הֲשָׁלוֹם לַיְלָדִים כִּי בָאת הֲלוֹם” וַתֹּאמֶר “שָׁלוֹם / אָמְנָם הַשָּׂר שְׁמוּעָה שָׁמַע וְחָרֵד חֲרָדָה / וְצִירִים אֲחָזוּהוּ כְּצִירֵי יוֹלֵדָה / סוֹעֵר כַּהֲמוֹת הַיָּם לְגַלָּיו / וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו / וְעַתָּה הַדּוֹד הַנֶּאֱמָן / הַחוֹמֵל עָלָיו וְהָרַחְמָן / לָמָּה תַעֲמֹד בְּרָחוֹק וְתַעֲלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה / וְהַיְגוֹנִים / חוֹנִים / עַל־הַשָּׂר אִישׁ עַל־דִּגְלוֹ בְאֹתֹת / בֹּאָה אֵלָיו הַחַדְרָה וְנַהֲלֵהוּ עַל־מֵי מְנוּחֹת / וְיִהְיֶה־לוֹ בִּרְאוֹתוֹ פָנֶיךָ שׂבַע שְׂמָחוֹת / וְשָׂא אֵלָיו חִידוֹתֶיךָ הַמְּשַׂמְּחוֹת / יְכַבּוּ אֵשׁ הַיְגוֹנִים / וְיָאִירוּ נֵרוֹת הַשְּׂשׂוֹנִים”.

וָאַעַן וָאֹמַר “הִנְּנִי גְּבִרְתִּי” / וָאָקוּם קַל חִישׁ נִשְׁעַן עַל־מִשְׁעַנְתִּי / וָאֵלֵךְ אֶל־הַשַּׂר חֶדֶר בְּחֶדֶר וּמְצָאתִיו הוֹמֶה וְסוֹעֵר / וּבְכָל מַחֲמַדֵּי הַזְּמָן גּוֹעֵר / וְלִבּוֹ בְּאֵשׁ הַיְגוֹנִים בּוֹעֵר / וְעִמּוֹ חֶבְרַת מְיֻדָּעָיו / וְגוֹאֲלָיו וְרֵעָיו / וּבִרְאוֹתָם אוֹתִי מֵרָחוֹק / וּבְיָדִי הַמִּשְׁעֶנֶת הֵחֵלּוּ לִשְׂחֹק / וַיֹּאמְרוּ “מִי הֱבִיאֲךָ הֲלוֹם וְאַתָּה צָרִיךְ לְמִשְׁעֶנֶת” / וָאַעַן וָאֹמַר “אַהֲבַת הַשַּׂר הַנֶּאֱמָנֶת” / וַיֹּאמְרוּ “הֲיָדַעְתָּ חִידָה מְשַׂמָּחַת / תִּהְיֶה אֶל־הַשָּׂר בִּשְׁמֹעַ אוֹתָהּ נָחַת / וְלֹא יָמוּת לַשָּׁחַת” / וָאַעַן וָאֹמַר “יָדַעְתִּי וְלֹא אוּכַל לְהַגִּידָה / וְעַתָּה חוּסוּ עַל־נַפְשִׁי הָאוֹבֵדָה / לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ / הֲטֶרֶם תֵּדְעוּ כִּי אָבָדָה / הֲלֹא תִרְאוּ עֲצָמַי אֲשֶׁר הִתְדַּלְדָּלוּ / וְהָעֲגָבוֹת הִתְקַלְקָלוּ / וְאַתֶּם אֶת־הַחִידָה תִּשְׁאָלוּ / לָמָּה־זֶה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ / הָבוּ שְׂכָרִי וְאִם־לֹא חֲדָלוּ” / וַיִּשְׂחֵק הַשַּׂר וַיֹאמַר “וּמַה־יִהְיֶה הַשָּׂכָר” / וָאַעַן וָאֹמַר “אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר” / וַיְצַו הַשַּׂר הַנֶּעֱרָב / וַיָּבֵא יֵין מַלְכוּת רָב / וָאֹמַר “בָּרוּךְ יְיָ צוּרִי הַמְּלַמֵּד יָדַי לַקְרָב” / וָאָקוּם וָאֶשְׁתֶּה יַיִן לְשָׂבְעָה / כִּי לֹא שָׁתִיתִי מִמֶּנּוּ יָמִים שִׁבְעָה / וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׂבַעְתִּי מִן־הַיָּיִן / הָיוּ יְגוֹנֵי הַשַּׂר בְּעֵינָיו אָיִן / וַיֹּאמַר “עַד־מָתַי חִידָתְךָ בְּתוֹךְ חִכְּךָ תִּמְנָעֶנָּה / חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה” / וָאַעַן וָאֹמַר "הַאֲזִינוּ מְיֻדָּעַי וַאֲדַבֵּרָה / וְזֶה־חָזִיתִי וַאֲסַפֵּרָה:

אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ רוֹמָא מֹשֶׁה שְׁמוֹ / רָצוּי לְרוֹב אֶחָיו וְדֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ / וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ רוֹשׂוֹלָה / אֲשֶׁר יָרַד עָלֶיהָ אָבֵל שְׁאֹלָה / וְשֵׁם בְּנוֹ דָּנִיֵּאל אֱוִיל שְׂפָתָיִם / חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם / לֹא מָצָא בְּבֵיתוֹ נָחַת / רַק פַּח וָפַחַד וָפָחַת / בָּרָד וְאֵשׁ מִתְלַקָּחַת / כִּי הָיוּ מִדַּי יוֹם יוֹם נִצִּים / הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים / יָקוּמוּ זֶה עַל־זֶה כְּהַר־פְּרָצִים / וַיִּצְעַק הָאִישׁ אֶל־יְיָ מִפְּנֵי לֹחֲצִים / כִּי בְנוֹ מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת־לֹצֲצִים / וְאִשְׁתּוֹ תּוֹרֶה בְלִבּוֹ מִן־הַכְּלִמָּה חִצִּים / וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים / וַיֹּאמֶר הָאִישׁ בְּלִבּוֹ: מִשֶּׁבֶת עוֹד אִתָּם נִבְעַתִּי / פֶּן־תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי / אֵין־לִי טוֹב רַק לְהַנִּיחַ אֵלֶּה הָאֲמֵלָלִים / וְלִגְלוֹת בְּרֹאשׁ גּוֹלִים / אוּלַי יִקָּרֶה יְיָ לִקְרָאתִי / וְאֶמְצָא מָקוֹם תִּהְיֶה־שָׁם מְנוּחָתִי. / וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקַּח הָאִישׁ הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ / וַיָּקֶם וַיֵּלֶךְ אֶל־נַפְשׁוֹ / וַיִּקֶר מִקְרֵהוּ בְּאֶרֶץ מֵאַרְצוֹת יָוָן אֲשֶׁר שָׁם אַנְשֵׁי אֱמוּנָה / הָיוּ עִם־הַשֵּׂכֶל בְּאָמְנָה / בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מוּדַעַת נֶאֱמָנָה / וְשֵׁם הָעִיר שִׂבְמָה / וַיַּרְא הָאִישׁ מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת־הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה / וַיִּטַּע שָׁם אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ / וַיִּשְׁכַּח שָׁם צָרַת אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ / וַיֹּאמַר “זֹאת הָאָרֶץ אֲהַבְתִּיהָ / אִוִּיתִיהָ חֲמַדְתִּיהָ / זֹאת־מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ” / וַיֶּאֱהָבוּהוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל־יָשְׁרוֹ / וְעַל־נֹעַם פְּעָלָיו וּכְבוֹד עָשְׁרוֹ / כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרוֹ / וַיֹּאמְרוּ “בֹּא־יָבֹא בְרִנָּה נֵזֶר הוֹדֵנוּ / הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵנוּ / הַמְחַדֵּשׁ כְּבוֹדֵנוּ / זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ”.

וַיּוֹאֵל הָאִישׁ לָשֶׁבֶת אִתָּם / וְלִבּוֹ עָלֵז בְּחֶבְרָתָם / וַיְהִי שָׁם כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְנֶאֱהָב / כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב / כִּי הִצְלִיחוֹ הָאֵל עוֹשָׂיו / וְהִרְוִיחוֹ בְּכָל־מַעֲשָׂיו / וַיְהִי הַיּוֹם חָלָה אֶת־חָלְיוֹ אֲשֶׁר מֵת בּוֹ / וּבִרְאוֹתוֹ כִי גָדֵל צִירוֹ וּמַכְאוֹבוֹ / קְרָא אֵלָיו אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ / אֲשֶׁר יָדַע כִּי הֵם דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ / וַיֹּאמַר “שְׁמָעוּנִי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי / הִנְנִי נֶאֱסָף אֶל־עַמִּי / וְאֵין לִי יוֹרֵשׁ וְגוֹאֵל / רַק בֵּן אֶחָד בְּרוֹמָא וּשְׁמוֹ דָּנִיֵּאל / אֲחַלֶּה לִפְנֵיכֶם הָאֲצִילִים לִהְיוֹת הוֹנִי בְּיֶדְכֶם לְמִשְׁמָרֶת / וְהוֹדִיעוּ לִבְנִי מִיתָתִי בְּאִגָּרֶת / וּבְבֹאוֹ הֵנָּה בְּעֵדוּת מְבֹאָרֶת / תְּנוּ לוֹ אֶת־נַחֲלָתִי הַנִּשְׁאָרֶת / וַאֲשֶׁר יָבוֹא בְּלֹא עֵדוּת וּמַזְכָּרֶת / יֵחָשֵׁב כְּגַנָּב נִמְצָא בַמַּחְתָּרֶת” / וַיַּעֲנוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ “אֲדֹנֵנוּ נֵזֶר הַיְקוּם / כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶת־עֲבָדֶיךָ כֵּן יָקוּם” / וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר עִם־אַנְשֵׁי שְׁלוֹמָיו / וַיֶאֱסֹף רַגְלָיו אֶל־הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיָּמָּת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו / וַיָּבוֹאוּ כָּל־אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ לָנוּד לוֹ וּלְסָפְדוֹ / “הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה” / וַיִּקְבְּרוּהוּ בְמַעֲלֵה קִבְרֵיהֶם עַל־צִדְקָתוֹ / וְכָבוֹד עָשׂוּ־לוֹ בְמוֹתוֹ.

וַיִּזְכְּרוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־מִצְוַת הָאִישׁ וַיִּשְׁלְחוּ לְרוֹמָא אִגָּרֶת / אֹדוֹת מִיתַת הָאִישׁ מְסַפָּרֶת / וְאֶת־כְּבוֹד עָשְׁרוֹ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לְיוֹרְשָׁיו / וַאֲשֶׁר יָבֹא בְעֵדוּת אֱמֶת כָּל־דּוֹרְשָׁיו / וּבְכֵן לֹא יִיעָפוּ כָּל־מְבַקְשָׁיו. / וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה בָּעִיר / וּנְגַלֶּה הַדָּבָר לְמִגָּדוֹל וְעַד־צָעִיר / נִמְצָא אָז בְּרוֹמָא אִישׁ אֶחָד מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים / וּשְׁמוֹ אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים / זוֹלֵל וְסֹבֵא / כָּל־הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה / פְּרִיץ חַיּוֹת / רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת / עֲקוּב הַלֵּב וְאִישׁ מַהֲתַלּוֹת / וְלוֹ לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת / הָיָה אִישׁ בַּעַל נֵכֶל וְעָרְמָה / וְלִבּוֹ חוֹרֵשׁ אָוֶן וּמִרְמָה / גָּבַר בְּמִרְמוֹת וָתֹךְ עַל־כָּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו / וְהָיָה דְבָרוֹ דָבָר דָּבֻר עַל־אָפְנָיו / וּבְשָׁמְעוֹ הַשְּׁמוּעָה חָשַׁב מַחֲשֶׁבֶת רָעָה / לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר תּוֹעָה / וַיָּשֶׁת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ / לָקַחַת מָמוֹן הַמֵּת וּלְיַרְשׁוֹ / וּמִן־הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ / וְלֹא־עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא־עָשָׂה שְׂפָמוֹ / וְלָבַשׁ שְׁחוֹרִים כְּאִלּוּ מִתְאַבֵּל עַל־מֵת / לְהַרְאוֹת הָעַמִּים כִּי הוּא בְנוֹ בֶּאֱמֶת.

וַיִּקַּח זְהָבוֹ וְכַסְפוֹ / וַיָּשֶׂם אֶת־נַפְשׁוֹ בְכַפוֹ / וַיַּעֲבֹר מִדְבָּרוֹת וְצִיּוֹת / וְהוּא מִתְהַלֵּךְ בֵּין הַחַיּוֹת / וַיִּרְכַּב אֳנִיּוֹת / עַד־אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל־מְחוֹז חֶפְצוֹ / וְאֶל־מְקוֹם הַמֵּת וְאֶל־אַרְצוֹ / וַיְהִי בְּהַגִּיעוֹ אֶל־הַמָּלוֹן קָרָא אֶל־הַנַּעַר לַיָּמִים צָעִיר / וַיֹּאמַר "קְרָא לִי עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִטּוֹבֵי הָעִיר / אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי־הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁפְטָיו / אֲשֶׁר יוֹרוּ חֻקֵּי אֵל וְאֶת־מִשְׁפָּטָיו / וֶאֱמֹר אֲלֵיהֶם: הִגִּיעַ פֹּה דָּנִיֵּאל הַנִּכְאָב / אֲשֶׁר דְּמֵי כְבֵדוֹ בִּבְכִי יִשְׁאָב / יַחְפֹּץ לַעֲשׂוֹת חֹק הַבֵּן עַל־מִיתַת הָאָב / וְאַחֲלֵי לִפְנֵי מִשְׂרֵת מַעֲלַתְכֶם / וִיקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלַּתְכֶם / לָלֶכֶת עִמּוֹ עַד־קֶבֶר אָבִיו קְדוֹשׁוֹ / רִכְבּוֹ וּפָרָשׁוֹ / כִּי שָׁם יִשְׁפֹּךְ עָלָיו אֶת־מְרִירוּת נַפְשׁוֹ. / וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר וַיִּקְבֹּץ כְּעֶשְׂרִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעִיר וְנִכְבְּדֵיהֶם / כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם / וַיֵּלְכוּ עִם הַנַּעַר אֶל־הַמָּלוֹן אֲשֶׁר שָׁם יַחֲנֶה / וְהִנֵּה שָׁם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה / וְיִמְצְאוּהוּ בִּדְמֵי דְמָעָיו מִתְגּוֹלֵל / וְקוֹלוֹ אַיָּלוֹת יְחוֹלֵל / יֹאמַר “אָבִי אָבִי רַב מְחוֹלֵל / הַמּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל / אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל” / וּבִרְאוֹתוֹ הַזְּקֵנִים קָם בַּעֲנָוָה וּבְמוּסָר / כְּאִלּוּ בְּחַבְלֵי הָעֶצֶב וְהַדְּאָגָה נֶאֱסָר / וַיֹאמַר “אַחֲלֵי לִפְנֵיכֶם מוֹרֵי הַתּוֹרָה וְהַהֲלָכָה / הַמַּצְלִיחִים לִמְלוּכָה / עֲשׂוּ אִתִי בְרָכָה / וּבֹאוּ אִתִּי אֶל־עֵמֶק הַבָּכָא / וְהַרְאוּנִי מְקוֹם מְנוּחַת צַדִּיק אָבִי / וְאֶעֱשֶׂה שָׁם כַּאֲשֶׁר עִם־לְבָבִי” / וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים “הִנְנוּ נַעֲשֶׂה כָּל־חֶפְצֶךָ / וַיְיָ אֱלהֶיךָ יִרְצֶךָ” / וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ וַיַּרְאוּהוּ מְקוֹם הַקְּבוּרָה / וּבִרְאוֹתוֹ הַקֶּבֶר צָעַק מָרָה / וַיֹּאמַר “אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו / קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרוֹשָׁיו / רָד עִם־אֵל וְעִם־קְדוֹשָׁיו / מִי הֶאֱמִין כִּי תָמוּת בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה / וְתַעֲזֹב אֵשֶׁת חֵיקְךָ תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה / בָּכוֹ תִּבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ / אָבִי אָבִי כֶּתֶר רָאשִׁי / הֲלֹא קָרָאתָ לִשְׁפֹּךְ עָלֶיךָ אֶת־מְרִירוּת נַפְשִׁי / מִי יָעַץ זֹאת עָלֶיךָ אָבִי אָבִי / לָמָּה הָיְתָה מַכָּתִי אֲנוּשָׁה וְנֶצַח כְּאֵבִי / חָנֻּנִי חִנָּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד־אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי” / וַיֵּבְךְּ הָאִישׁ בְּכִי נִמְרָץ / עַד אֲשֶׁר גְּבוּל הַבְּכִי פָּרָץ / כִּי דְבַר הַמָּמוֹן נָתַן בְּפִיהוּ חָזוֹן נִפְרָץ / וְכַאֲשֶׁר יִמְנָעוּהוּ מִלִּבְכּוֹת אָז יֶחֱרָץ / וּלְהַכּוֹת עַל־פָּנָיו וְעַל־חֵיקוֹ לֹא יְרַחֵם / וְשַׂעֲרוֹתָיו יִמְרֹט וּבְיָדוֹ יִקָּחֵם / וַיָּקוּמוּ כָּל־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁם לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם / וַיֹּאמַר כִּי נֵרֵד אֲנִי וְאִמִּי רוֹשׂוֹלָה / אֶל אָבִי אָבֵל שְׁאֹלָה. / וַיְהִי כִּרְאוֹת הָאֲנָשִׁים קוֹל בִּכְיָתוֹ כְּאִלּוּ הָאֵל זֹעֵם / וּבְקוֹל כָּמֹהוּ יַרְעֵם / וְכִי מַלְבּוּשָׁיו בְּיָדָיו יִקְרָעֵם / וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בִּשְׁתֵּי יָדָיו / לְבִלְתִּי יִקְרַע עוֹד בְּגָדָיו / וַיִּזְעַק הָאִישׁ וַיֹּאמַר “הִנְנִי נִשְׁבַּע בְּנֶפֶשׁ אָבִי / כִּי אִם תִּמְנְעוּנִי מִקְּרֹעַ בְגָדַי אֶקְרַע לְבָבִי” / וַיֵּבְךְּ הָאִישׁ עַד־אֲשֶׁר גְּרוֹנוֹ נִחַר / וַיִּשָּׁבַע כִּי לָמוּת עַל־אָבִיו יִבְחַר / וּמֵעֲשֹׁוֹת כָּזֶה יוֹם יוֹם לֹא יִתְאַחֵר / וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר / וַיִּפֹּל עַל־הַקֶּבֶר מְלֹא־קוֹמָתוֹ / וַיִּלְחֹךְ עַפְרוֹתָיו וְאַדְמָתוֹ / וַיִּהְיוּ הָאֲנָשִׁים בִּרְאוֹתָם צָרַת נַפְשׁוֹ תְּמֵהִים / וַיֹּאמְרוּ “אֵין זֶה כִּי אִם־אִישׁ אֱלֹהִים” / וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לִבְכּוֹת בְּכָל־אַוַּת נַפְשׁוֹ / וְלִמְרֹט שְׂעַר רֹאשׁוֹ / וַיֹּאמַר “אֲחַלֶּה לִפְנֵיכֶם הַזְּקֵנִים יוֹדְעֵי צָרַת לְבָבִי / לִקְרֹא צִדּוּק הַדִּין עַל־קֶבֶר אָבִי / אוּלַי יֵחָשֵךְ כְּאֵבִי” / וַיִּהְיוּ הָאֲנָשִׁים לִקְרוֹתוֹ מְהִירִים / וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי עָרֹם יַעֲרִים / וְעוֹד יַעֲשֶׂה עַל־מִיתַת הָאִישׁ הַזֶּה פּוּרִים / וַיְהִי כִּקְרֹא הַקּוֹרֵא “שׁוֹמְרֵי גִנְזֵי גַן עֵדֶן” וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמֵּת / הִתְאַנַּח אֲנָחָה גְּדוֹלָה לְהַרְאוֹת הֶפֶךְ הָאֱמֶת.

וַיָּשָׁב אֶל־בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ / בְּפָנָיו תַּחֲנֶה הַדְּאָגָה וּבְלִבּוֹ אָוֶן יַחֲרֹשׁ / בְּחָשְׁבוֹ כִּי תַחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ / וְהַזְּקֵנִים וְכָל־הָעָם עַד־בֵּיתוֹ לִוּוּהוּ / וּמִלִּבְכּוֹת עוֹד יַזְהִירוּהוּ וַיְצַוּוּהוּ / וַיִּשָּׁאֵר הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ מִתְעַסֵּק בְּאֶבְלוֹ / וּגְדוּדִי הַשְּׂמָחוֹת יַחֲנוּ בְלִבּוֹ אִישׁ אִישׁ עַל־דִּגְלוֹ / וְכָל־הָעָם שָׁב אִישׁ לְאָהֳלוֹ / וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הָאִישׁ / רָשָׁע מַחְפִּיר וּמַבְאִישׁ / יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל־יְיָ וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל־תִּמָּח / “עֵת לְפַזֵּר הַיּוֹם וּמָחָר אֶשְׂמָח / הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח” / וַיִּשְׁלַח וַיִּזְבַּח צֹאן וּבָקָר / לַעֲשׂוֹת לַעֲנִיֵּי הָאָרֶץ אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וְיָקָר / וַיְחַלֵּק לְכָל־הָעָם לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה / אֶשְׁפָּר וַאֲשִׁישָׁה וַיֹּאמַר כִּי זֶה יַעֲשֶׂה לְכַפָּרַת נֶפֶשׁ אָבִיו הַקְּדוֹשָׁה / וַיִּשְׁלַח לִמְחַלְּקֵי הַצְּדָקָה אֶל־הָאֲמֵלָלִים / כֶּסֶף שְׁלשִׁים שְׁקָלִים / לְחַלֵּק אוֹתָם לְאֶבְיוֹנִים וְדַלִּים / וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לָאַלְמָנוֹת וְלַיְתוֹמִים / וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעֵת יָמִים.

וַיָּשֶׁת הָאִישׁ עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ / לְהַצִּיב צִיּוּן עַל־קֶבֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר חָשַׁב לְיַרְשׁוֹ / לִבְנוֹת כְּמוֹ־רָמִים מִקְדָשׁוֹ / בְּחָשְׁבוֹ כִּי בָזֶה יַגִּיעַ אֶל־מְבֻקָּשׁוֹ / וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ אִם הוֹנִי הַיּוֹם חוֹלֵף וְאוֹזֵל / וַעֲמָלִי וִיגִיעַ כַפַּי אֲנִי גוֹזֵל / לְשַׁלֵּחַ אוֹתוֹ לַעֲזָאזֵל / תַּחַת הַכֶּסֶף אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל. / וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לֶחָרָשִׁים וְלַבּוֹנִים / וַיִּתֵּן אֶת־הַכֶּסֶף בִּידֵיהֶם כַּאֲבָנִים / וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם “אֲנִי עִם־לְבָבִי / לִבְנוֹת צִיּוּן עַל־קֶבֶר אָבִי / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת / וְלִכְתֹּב מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת / בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת / שֵׁם הַצַּדִּיק אָבִי וְשֵׁם אָבִיו וְאִמּוֹ / וְאֶחָיו וְשַׁעֵר מְקוֹמוֹ” / וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים “חַיֶּיךָ, לֹא־נִשְׁאַל וְלֹא־נְנַסֶּה / כְּכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה אֶת־עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה” / וַיִּבְנוּ עַל־הַקֶּבֶר בְּמִצְוַת הָאִישׁ צִיּוּן נִפְלָא / בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא יְסֻלָּא / וַיָּקִימוּ עָלָיו מַצֵּבָה גְדוֹלָה / לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה / וַיִּכְתֹּב שָׁם הָאִישׁ בְּיָדוֹ / זֶה הַמִּכְתָּב לְהַעֲלִים סוֹדוֹ / “פֹּה שׁוֹכֵב נֵזֶר הַחֲסִידִים / וְתִפְאֶרֶת הַנְּגִידִים / מֹשֶׁה בֶּן־פְּלוֹנִי מֵעִיר רוֹמָא וּבָנָה זֶה הַצִּיּוּן לִשְׁמוֹ וְלִכְבוֹדוֹ / דָּנִיֵּאל הַקּוֹדֵר וְהַנִּכְאָב בְּנוֹ יְחִידוֹ / אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ בְּכָל־לְבָבוֹ וּבְכָל־נַפְשׁוֹ וּבְכָל־מְאֹדוֹ / וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם בְּעוֹדוֹ / עַל־אֲשֶׁר לֹא־הָיָה עַל־פָּנָיו בְּהִפָּרְדוֹ / לָנוּד לוֹ וּלְסָפְדוֹ / הוֹי אָב וְהוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה”.

וַיֵּעֲמֹד שָׁם הָאִישׁ חֹדֶשׁ יָמִים / כְּאִישׁ מִתְאַבֵּל עַל־מֵת נֶעֱצָב וּמַשְׁמִים / וְלֹא שָׁאַל עַל־יְרֻשַּׁת אָבִיו לְעוֹלָם / פֶּן יִתְגַּלֶּה סוֹדוֹ וְיָשֹׁב דַּךְ וְנִכְלָם / וּמִדֵּי יוֹם יוֹם יַעֲלֶה בֵית־הַתְּפִלָּה לְהַעֲלִים סוֹדוֹ / וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כְּמַדּוֹ / וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְצִיצִת בְּבִגְדוֹ / עַד־אֲשֶׁר בָּטְחוּ בּוֹ הַלְּבָבוֹת / וְנִפְלָא בְּעֵינֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת. / וַיְהִי כִּרְאוֹת אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה / כִּי־זֶה הָאִישׁ חָרֵד עַל־מֵת חֲרָדָה גְּדוֹלָה / וְלֹא סָר מִלִּבְכּוֹת וּמֵהִתְאַבֵּל / וּמִלִּקְרֹא “עַל־נַהֲרוֹת בָּבֶל” / וְלֹא־שָׁאַל מָמוֹן הַמֵּת כְּאִלּוּ לֹא־הָלַךְ שָׁם לְקַבֵּל / וְכִי יְפַזֵּר כָּל־רְכוּשׁוֹ / לְתִתּוֹ לְכַפָּרַת נַפְשׁוֹ / וְכִי הֵקִים עַל־קִבְרוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן / לֹא־חָשְׁבוּ כִּי לִבּוֹ יִקְבָּץ־אָוֶן / וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו “מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ מַחֲשִׁים / וְהִנֵּה הָאִישׁ הַלָּזֶה זֶרַע קְדוֹשִׁים / אֵין צֹרֶךְ לְאִישׁ כָּזֶה עֵדוּת וּכְתִיבָה / עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה / בָּרוּךְ יְיָ אֲשֶׁר לֹא־הִשְׁבִּית לְאָבִיו גּוֹאֵל / וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל / וְעַתָּה נִתֵּן לוֹ אֶת־יְרֻשָּׁתוֹ / אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָדַעְנוּ אֶת־קְדֻשָּׁתוֹ” / וְהֵם לֹא־יָדְעוּ כִּי נִלְכְּדוּ בְרִשְׁתּוֹ.

וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּקְרְאוּ־לוֹ / וְהוּא עוֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּאֶבְלוֹ / וַיֹּאמְרוּ לוֹ “אֲדוֹנֵנוּ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר וּצְרוֹר הַמֹּר / אָבִיךְ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר / הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַתִּי בְיֶדְכֶם לִשְׁמֹר / תְּנוּ אוֹתוֹ לְדָנִיֵּאל בְּנִי וְיָרַשׁ אוֹתוֹ / וּבִתְנַאי שֶׁיָּבִיא רְאָיָה אוֹ עֵדוּת מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ / וּבְעֵדוּת זִקְנֵי קְהָלוֹ יִהְיֶה נֶעֱזָר / לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִקְרַב אִישׁ זָר / וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ בְךָ נוֹרָאוֹת / וְנֶגֶד עֵינֵינוּ עָשִׂיתָ עַל־מִיתַת אָבִיךָ נִפְלָאוֹת / וּבָא הַמּוֹפֵת וְהָאוֹת / כִּי פְעָלֶיךָ הַנִּכְבָּדִים / וּדְבָרֶיךָ הַנְּגִידִים / וְאַנְחוֹתֶיךָ וְדִמְעוֹתֶיךָ כְּמֵאָה עֵדִים / וּבְצִּיּוּן אֲשֶׁר עַל־קִבְרוֹ בָנִיתָ/ וְאֶת־אֲשֶׁר עָלָיו הִתְעַנִּיתָ / כֹּל אֲשֶׁר לְאָבִיךְ קָנִיתָ / מִלְּבַד אֲשֶׁר גָּבַרְתָּ עַל־אַנְשֵׁי הַדּוֹר בְּטוּב שִׂיחֶיךָ / וְכוֹכְבֵי הָעֲנָוָה זָרְחוּ בְמִצְחֶךָ / וְעַתָּה קוּמָה הַשָׂר לִמְנוּחֶיךָ / הִנֵּה כַפְתּוֹרֶיךָ וּפְרָחֶיךָ / עֲלֵה רֵשׁ / וְהָאֲנָחוֹת מִלִּבְּךָ גָּרֵשׁ תְּגָרֵשׁ / כִּי אֵין זוּלָתְךָ גּוֹאֵל וְיוֹרֵשׁ” / וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתָּחוּ / וְעֵינָיו יִבְכָּיוּן וִיצוּרָיו יִשְׂמָחוּ / וְרַעֲיוֹנָיו כֶּעָלֶה יִפְרָחוּ / וְעֶשְׁתֹּנוֹתָיו בְּגַנֵּי הַחֶדְוָה וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ / וַיֹּאמֶר אֶל־הָאֲנָשִׁים “יַעֲנֶה יְיָ שְׁלוֹמְכֶם / וְעַל־טוֹב יִזָּכֵר שִׁמְכֶם / מַה־יָּקָר חַסְדְכֶם / אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת־עַבְדְּכֶם / וַאֲנִי מָה / יְשַׁלֵּם יְיָ פָּעָלְכֶם וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתְּכֶם שְׁלֵמָה / וְעַתָּה הָאֲצִילִים וְהַשּׁוֹעִים / שִׁלְחוּ מִכֶּם אֲנָשִׁים לְשִׁבְטֵיכֶם יְדוּעִים / וִישׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת הָעִיר / וְיִשְׁאֲלוּ גָדוֹל וְצָעִיר / אִם אָבִי נִתְחַיֵּב מָמוֹן / לְאִישׁ מִכָּל־הֶהָמוֹן / בְּמֶכֶר אוֹ בְמִקָּח / יָבֹא וְיִקָּח / וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר שֵׁרֵת אוֹתוֹ בְּמַחֲלָתוֹ / אוֹ הִתְעַסֵּק בִּקְבוּרָתוֹ / הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ / וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נִתְחַיַּבְתִּי לוֹ דָבָר יִקָּחֵנוּ מִמֶּנִּי / בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי” / וַיַּעֲנוּהוּ הָאֲנָשִׁים “תְּבֹרַךְ מֵהָאֵל זֶרַע קְדוֹשִׁים / כִּי כַבֵּד כִּבַּדְתָּנוּ / וְלֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ / וּדְבַר־עֶצֶב מִמְּךָ וּמֵאָבִיךָ לֹא־סָבַלְנוּ / אֶת־הַכֹּל הִתְקַבָּלְנוּ / בָּרוּךְ יִהְיֶה אֲשֶׁר הֱבִיאֲךָ הֲלוֹם / אָחִינוּ לֵךְ לְשָׁלוֹם”.

וַיִּקַּח הָאִישׁ מִיָּדָם אֶת־הַהוֹן / וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן / שָׁמַע אֱלֹהִים קוֹל בִּכְיִי / הֲכִי קָרָא שְׁמִי אֶפְרַיִם כִּי־הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי / וְהָפַךְ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל / כַּאֲשֶׁר הֱבִיאַנִי נַחֲלַת אֲחֵרִים לִנְחֹל / בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לָחוֹל. / וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַכֶּסֶף לְיָדוֹ / יָרֵא פֶּן־יָבוֹא שָׁם אִישׁ וְיֶחֱשֹׂף סוֹדוֹ / וַיֹּאמַר “אֵין־לִי טוֹב כִּי אִם לִרְכֹּב עַל־צִי / וְלָשׁוּב אֶל־מְחוֹז חֶפְצִי / וְאֵלְכָה אֶל־מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי / פֶּן־יָבֹא בְּנוֹ הָאֲמִתִּי / אוֹ יְשַׁלַּח הֵנָּה אִישׁ עִתִּי / וְיוֹצִיאוּ אֶת־בִּלְעִי מִפִּי / וּמִבֵּין שִׁנַּי טַרְפִּי / וָאֶשֹּׁם עַל־עֵקֶב בָּשְׁתִּי / אִם יִקְּחוּ מִמֶּנִּי אֶת־אֲשֶׁר לָכַדְתִּי בְּרִשְׁתִּי / הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר לָקַחְתִּי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי” / וַיְמַהֵר וַיִּרְתֹּם פִּרְדֵי הַפְּרִידָה / וַיִּקַּח הַנְּסִיעָה לוֹ לְצֵידָה / וַיָּשָׁב אֶל־בֵּיתוֹ קַל חִישׁ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכֹל / בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל.

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים / וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל בֶּן־הַמֵּת עַל־לִבּוֹ לִרְכֹּב יַמִּים / וּלְהוֹצִיא אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב אֲשֶׁר הִנִּיחַ אָבִיו מִבֵּין קַרְנֵי רְאֵמִים / וְלֹא־יָדַע כִּי אֶפְרַיִם / לָקַח בִּרְכָתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ בֵּין תַּנּוּר וְכִירָיִם. / וַיִּקַּח דָּנִיֵּאל מִזִּקְנֵי קְהַל רוֹמָא עֵדוּת וּרְאָיָה / כִּי הוּא בֶן־פְּלוֹנִי אֲשֶׁר מֵת בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה / וְעַל־הַחָתוּם הָיוּ זִקְנֵי קְהַל רוֹמָא וְשׁוֹעֶיהָ / נְקוּבֵי רֵאשִׁית הַחָכְמָה וִידוּעֶיהָ / וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו וַיָּבֹא אֶל־חוֹף אֲרַם צוֹבָה / וַיִּמְצָא אֳנִיָּה וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ.

וַיֵּלֶךְ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה עַד־אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל עִיר־קִבְרוֹת אֲבוֹתָיו / וּבְהַגִּיעוֹ שָׁם לֹא־שָׁאַל עַל־אָבִיו וְעַל־אֹדוֹתָיו / וְאִם נִקְבַּר בְּקִבְרֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ בְאַשְׁפָּה / וְאִם עָשׂוּ לוֹ כָבוֹד בְּמוֹתוֹ אוֹ חֶרְפָּה / לֹא־בָכָה וְלֹא־הִתְאַבֵּל לְמִטּוֹב וְעַד־רָע / לֹא־מָרַט אֶת־רֹאשׁוֹ וּבְגָדָיו לֹא־קָרָע / רַק שָׁאַל בְּיַד מִי הִנִּיחַ אָבִיו הוֹנוֹ / וּמִקְנֵה קִנְיָנוֹ / כִּי הוּא כֹּחוֹ וְרֵאשִׁית אוֹנוֹ / לוֹ מִשְׁפַּט הַיְּרֻשָּׁה / אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה / וַיֹּאמְרוּ “מַה־לְּךָ הַפֶּתִי אֲשֶׁר עַל־רִיב לֹא־לְךָ תִּתְעַבָּר / וְעַתָּה מַה־לַּתֶּבֶן אֶת־הַבָּר / כִּי תָבוֹא בְּנֵכֶל וּבְעָרְמָה / כְּאִישׁ בַּעַל זָדוֹן וּמִרְמָה / לִשְׁאֹל יְרֻשַּׁת אֲנָשִׁים צַדִּיקִים / כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים / וְלֹא־זָכַרְתָּ “אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים” / וְעַתָּה חֲדַל־לְךָ הַסָּכָל וְהַנִּבְזֶה / שׁוֹכֵב וְהוֹזֶה / וְאַל־תּוֹסֶף עוֹד דַּבֵּר אֵלֵינוּ בַּדָּבָר הַזֶּה” / כִּשְׁמֹעַ הָאִישׁ תְּשׁוּבַת הָאֲנָשִׁים עָמַד מַרְעִיד / וַיּוֹצֵא אִגֶּרֶת מֵחֵיקוֹ וַיֹּאמַר “הִנֵּה זֹאת עָלַי תָּעִיד / כִּי אָנֹכִי דָּנִיֵּאל בֶּן־פְּלוֹנִי הַמֵּת / וְאֵינֶנִּי בָא אֲלֵיכֶם בְּמִרְמָה כִּי אִם בֶּאֱמֶת” / וַיִּקְרְאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־הָאִגֶּרֶת / וְהִנֵּה הִיא עַל־אֹדוֹת הָאִישׁ הַלָּזֶה מְדַבֶּרֶת / וְעַל־הֶחָתוּם זִקְנֵי קְהַל רוֹמָא וְרַבָּנֶיהָ / אֲצִילֶיהָ זְקֵנֶיהָ וּקְצִינֶיהָ.

וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ / וַיִּקָּהֲלוּ שָׁם קְהִלָּה גְּדוֹלָה כָּל־הָעָם מִקָּצֵהוּ / וַיְהִי כָּל־הָעָם נָדוֹן / לֵאמֹר “הָאִישׁ אֲשֶׁר לָקַח הַיְּרֻשָּׁה הָיָה אִישׁ מָדוֹן / וּבָא עָלֵינוּ בְדֶרֶךְ מִרְמָה וְזָדוֹן” / וּקְצָתָם חָשְׁבוּ רָעָה עַל־זֶה הָאַחֲרוֹן / וַיֹּאמְרוּ “מַה־מְּאֹד גָּדוֹל זֶה הָעִוָּרוֹן / אֲשֶׁר לֹא הִתְנַהַגְנוּ בִּכְבֵדוּת / בְּתִתֵּנוּ הַמָּמוֹן הַהוּא בְּלֹא רְאָיָה וְעֵדוּת / לְאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְנוּ אוֹתוֹ וְחִין עֶרְכּוֹ” / זֶה אֹמֵר בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה / וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל־הָאֲנָשִׁים / “אֶרְאֶה אֶתְכֶם מִתְלַחֲשִׁים / הַאִם נְתַתֶּם יְרֻשָּׁתִי לְאַחֵר” / וַיֹּאמְרוּ “נָתַנּוּ עֹבֵר לַסֹּחֵר” / וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ חֲרָדָה גְּדוֹלָה / וַיִּצְעַק צְעָקָה כְּקוֹל הֲמֻלָּה / וַיֹּאמַר “מִי הוּא אֲשֶׁר הִרְבָּה מְבוּכָתִי / וּבָא עַד־הֲלוֹם וְלָקַח אֶת־בִּרְכָתִי” / וַיֹּאמְרוּ “בָּא הֵנָּה אִישׁ־חַיִל רַב־פְּעָלִים לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ חָלַל / בּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל וּבִדְמֵי דְמָעָיו מִתְגּוֹלֵל / וַיַּעַט אֶל־הַשָּׁלָל / שָׁאַל עַל־קֶבֶר אָבִיךָ וּפַלְגֵי־מַיִם יָרְדוּ עֵינָיו / וַיִּקְרַע שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו / וַיִּמְרֹט שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ / וַיְחַלֵּק כַּמָּה זְהוּבִים לְכַפָּרַת נַפְשׁוֹ / וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ לְטוֹבָה אוֹתוֹ יִזְכֹּר / סָפַד עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר / בָּנָה צִיּוּן עַל־קִבְרוֹ מֵהוֹנוֹ לֹא־נַעֲשָׂה כֵן לְפָנִים / וּפִזֵּר וְנָתַן לָאֶבְיוֹנִים / וְעָמַד נֶעֱצָב וְנִכְאָב / וּמִדָּם כְּבֵדוֹ דְּמָעָיו יִשְׁאָב / וְעָשָׂה מַה־שֶׁלֹּא עָשָׂה לְעוֹלָם בֵּן עַל־אָב / לֹא שָׁאַל לְעוֹלָם יְרֻשָּׁה / רַק הָיָה עַל־מִיתַת אָבִיךָ כְּאֵבוֹ נֶצַח וּמַכָּתוֹ אֲנוּשָׁה / וְהָיוּ לְעוֹלָם צִיצִת בְּבִגְדוֹ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ / וְקָנָה הוֹן אָבִיךְ וּרְכוּשׁוֹ / בְּשַׂעֲרוֹת אֲשֶׁר תָּלַשׁ מֵרֹאשׁוֹ / וּבַזְּהוּבִים אֲשֶׁר חִלֵּק לְכַפָּרַת נַפְשׁוֹ / וְאֶת־כָּל־מִקְנֵה קִנְיָנָיו / בִּדְמָעוֹת אֲשֶׁר הוֹרִיד מֵעֵינָיו / וְאִם אַתָּה בְנוֹ כַּאֲשֶׁר עֵדִים הֵעַדְתָּ / וּכְפִי הַחִידָה אֲשֶׁר חָדְתָּ / אַיֵּה הַחֲרָדָה אֲשֶׁר עָלָיו חָרָדְתָּ / וּדְמָעוֹת אֲשֶׁר מֵעֵינֶיךָ הוֹרָדְתָּ / וְהַמִּסְפֵּד אֲשֶׁר עָלָיו סָפָדְתָּ / אַיֵּה בְגָדֶיךָ אֲשֶׁר קָרָעְתָּ / וְרֹאשְׁךָ אֲשֶׁר פָּרָעְתָּ / וּמַמְּרוֹרִים אֲשֶׁר עָלָיו שָׂבָעְתָּ. / וְאַף אִם נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵי אִגְּרוֹתֶיךָ / מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתֶיךָ / בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ”.

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ “מַה־גָּדְלָה זֹאת הַמְּבוּכָה / אֵין לְמַכָּתִי תְּעָלָה וַאֲרוּכָה / הֲלֹא אֲצַלְתֶּם לִי בְּרָכָה” / וַיֹּאמְרוּ “אָצַלְנוּ לְךָ הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בְּהַר עֵיבָל / וּבְשָׂרְךָ יִכְאַב וְנַפְשְׁךָ תֶּאֱבָל / כִּי עַל־מִיתַת אָבִיךָ לֹא תִּתְעַצָּב / וּלְבַקֵּשׁ יְרֻשָּׁתוֹ עַל־מָצוֹר תִּתְיַצָּב / וְעַתָּה אֱמָר־נָא הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב / מִי יַאֲמִין כִּי תִהְיֶה בְּנוֹ / וּמִי הוּא הַבֵּן אֲשֶׁר עַל־אָבִיו לֹא תָחוּס עֵינוֹ / וְאַף אִם אַתָּה בֶּן־אִשְׁתּוֹ שְׁמַע חֶרְפָּתֶךָ / זָנְתָה אִמְּךָ הוֹבִישָׁה הוֹרָתֶךָ / וְלָכֵן עַל־מִיתָתוֹ לֹא נִכְמְרוּ נִחוּמֶיךָ / רַק תְּבַקֵּשׁ הוֹנוֹ לְבָשְׁתֶּךָ וּלְבֹשֶת עֶרְוַת אִמֶּךָ / וְעַתָּה אַל־תַּשְׁמַע קוֹלְךָ עִמָּנוּ וְתִמְצָא נֹפֶשׁ / פֶּן־יִפְגְּעוּ בְךָ הָאֲנָשִׁים מָרֵי נָפֶשׁ” / וַיֹּאמֶר הָאִישׁ “חֲמָסִי עֲלֵיכֶם אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה הַקְּדוֹשָׁה / מַדּוּעַ מִהַרְתֶּם לָתֵת לְאִישׁ נָכְרִי הַיְרֻשָּׁה” / וַיַּעֲנוּ הָעָם אוֹתוֹ קָשָׁה / וַיֹּאמְרוּ “רָאֹה רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ / וְהַתְּפִלִּין אֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ / וְאֶת־אֲשֶׁר נָפַל עַל־קֶבֶר אָבִיךָ וְהִתְעַסֵּק בְּאֶבְלוֹ / עַד־אֲשֶׁר חָשַׁבְנוּ כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ / לֹא כַאֲשֶׁר עָשִׂיתָ אַתָּה אֱוִיל מַשְׁרִישׁ / בֵּן מַחְפִּיר וּמֵבִישׁ / כִּי הוּא מִלִּקְרֹא “אָבִי אָבִי” לֹא יַחֲרִישׁ / יִקְרָא “אוֹי וַאֲבוֹי” וְיִשְׁאַג כְּאַרְיֵה / וְנָתַנּוּ לוֹ הַכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וְלֹא אָמַר אַיֵּה / וַנְּבָרֲכֵהוּ גַּם־בָּרוּךְ יִהְיֶה” / וַיֹּאמֶר הָאִישׁ “אָרוּר יִהְיֶה מִן־הָעוֹלָם וְעַד־הָעוֹלָם / הָאִישׁ אֲשֶׁר הִתְאַבֵּל עַל־אָבִי וְהִקְשָׁה אֵלַי וַיִּשְׁלָם / וְלָקַח אֶת־בִּרְכָתִי וְאֶל־בֵּיתִי יְשִׁיבֵנִי דַּךְ וְנִכְלָם” / וַיִּפָּרֵד מֵהֶם וְהוּא בּוֹשׁ וְנֶאֱלָם / וְהָיְתָה לוֹ חֶרְפַּת עוֹלָם.

וַיְמַהֵר וַיִּרְכַּב אֳנִיּוֹת / וַיָּשָׁב אֶל־בֵּיתוֹ בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת / וַתִּשְׁאָלֵהוּ אִמּוֹ עַל־דְּבַר הַיְּרֻשָּׁה / וַיֹּאמַר “הִנְנִי שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ קָשָׁה / אֵין קוֹל עֲנוֹת גְבוּרָה רַק קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה / כִּי הָלַךְ שָׁם אִישׁ בְּלִיָּעַל / וּמָעַל בָּנוּ מָעַל / אַל־יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל / בָּכָה וְסָפַד עַל־אָבִי / וְלָקַח כַּסְפִּי וּזְהָבִי / וְתָלַשׁ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ / וְחִלֵּק מָמוֹן לְכַפָּרַת נַפְשׁוֹ / וְיָרַשׁ כָּל־רְכוּשׁוֹ / הֵקִים עַל־קִבְרוֹ מַצֵּבָה / וְעָשָׂה כַוָּנִים לְהַעֲצִבָה / וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן / וְלָדַעַת מִי הָיָה זֶה הַנָּבָל צָרִיךְ עִיּוּן / הָלַכְתִּי שָׁם לְקַבֵּל הוֹן / וְהֻכֵּתִי בְשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמָּהוֹן / קִבַּלְתִּי חֶרְפָּה מִכָּל־הַחֲרָפוֹת מְקֻבָּצֶת / וְקִלֲלוּנִי קְלָלָה נִמְרָצֶת / שָׂמוּ לִי עֲלִילוֹת / וַיְּבַקְּשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְהַקְלוֹת / וּלְיַחֲמֶנָּה בַּמַּקְלוֹת / וְעָלַיִךְ דִּבְּרוּ כְּאַחַת הַנְּבָלוֹת / וַאֲנִי זֹאת נֶחָמָתִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִדְבִּיקַתְנִי הָרָעָה / כִּי לֹא הוֹרַדְתִּי אֶל־אָבִי דִמְעָה / וְלֹא קָרַעְתִּי וְלֹא סָפָדְתִּי / וְעָלָיו חֲרָדָה לֹא חָרָדְתִּי / נָשָׂאתִי אִגֶּרֶת וְעֵדִים הֵעַדְתִּי / וּפָרַשְׂתִּי רִשְׁתִּי וְלֹא לָכָדְתִּי / וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי” / כִּשְׁמֹעַ אִמּוֹ חֶרְפָּתוֹ וְחֶרְפָּתָהּ / וַתֵּרֶא כִּי נוֹחֲלָה אָבְדָה תִּקְוָתָהּ / וַתָּסַר מֵעָלֶיהָ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ / וַתֹּאמֶר כִּי מִלִּבְכּוֹת עָלָיו גַּם־הִיא תֶחֱרָשׁ / אַחֲרֵי אֲשֶׁר מֵהוֹנוֹ לֹא תִירָשׁ / וַתְּהִי לָהֶם לְנֶחָמָה / וְיַחְדָּו הָלְכוּ בִכְלִמָּה".

כִּשְׁמֹעַ הַשַּׂר קוֹל הַחִידָה דּוֹפֵק / לֹא־יָכֹל לְהִתְאַפֵּק / וְאָז נִמְלָא פִיו שְׂחֹק / וְהַשִּׂמְחָה פָּעֲרָה פִיהָ לִבְלִי־חֹק / וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד־לְמֵרָחוֹק / כְּאִלּוּ נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ / וְאֵל־הַכָּבוֹד הִרְעִים מִזְּבוּלוֹ / וַיִּשְׁמְעוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶת־קוֹל הַשַּׂר בְּרֵעֹה / וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה / וַיְהִי הָאֲנָשִׁים עַל־שְׂחֹק הַשַּׂר תְּמֵהִים / כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עָלָיו פּוֹחֲדִים וְרוֹהִים / וַיֹּאמֶר הַשָּׂר “צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים / כָּל־הַשֹּׁמֵעַ יִצֲחַק־לִי / כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי” / וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּם כָּל־הָעָם לִשְׂחֹק לִרְצוֹנוֹ / וַיֹּאמֶר הַשָּׂר “הֲיָדַעְתָּ מֶה עָשָׂה אֶפְרַיִם הַבּוֹגֵד מֵהוֹנוֹ”.

וָאַעַן וָאֹמַר "זֶה פִּתְרֹנוֹ:

אֶפְרַיִם הָיָה עֻגָה בְּלִי הֲפוּכָה / לֹא הִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה / כִּי הָיָה בְרֶשַׁע נוֹדָע / לְכָל־אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל גּוֹאֵל וּמוֹדָע / אָכְלוּ זָרִים כֹּחוֹ וְהוּא לֹא יָדָע / וְאַחֲרֵי־כֵן הִתְחַבֵּר עִם־אַנְשֵׁי לָצוֹן / וּבוֹגְדֵי בֶגֶד יַעֲלוּ עַל־מִזְבְּחוֹ לְרָצוֹן / הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן / יִשְׁתֶּה יַיִן לְשָׂבְעָה / וְיִקְרַב אֶל־כָּל־בְּהֵמָה לְרִבְעָה / עַד־אֲשֶׁר חָלַף יְגִיעוֹ וַעֲמָלוֹ / וַיִּשְׁכֹּן בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִי־לוֹ / וְנִשְׁאַר בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ / כִּי הַגַּזְלָן זֶה־מִשְׁפָּטוֹ / וּדְבַר הָעוֹשֵׁק כֹּה מַבָּטוֹ / כְּבוֹלְעוֹ כֵּן פּוֹלְטוֹ".

וַיֹּאמֶר הַשָּׂר “אַף אִם יֵשׁ לִשְׂחֹק עַל־זֶה הַמְּאוֹרָע / הוּא עִנְיָן רָע / לְבֹא אִישׁ חָנַף וּמֵרָע / חָלְקוּ מַחֲמָאֹת פִּיו וּקְרָב־לִבּוֹ / יְקָרֵב כַּתַּנּוּר לִבּוֹ בְּאָרְבּוֹ / וַיִּקַּח אֶת־אֲשֶׁר לֹא־עָמַל בּוֹ / וְאֶחְשֹׁב כִּי זֹאת הָרָעָה לֹא הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר אֶפְרַיִם עָשָׂה / רַק נִגְעוּ בְּעוֹר רַבִּים פָּשָׂה”. / וָאַעַן וָאֹמַר "חַיֶּיךָ אֶפְרַיִם הָיָה אֶבֶן מַעֲמָסָה / וּפַח הָיָה לְרַבִּים וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה / נִשְׂרְטוּ בוֹ עוֹמְסָיו / וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכְּדוּ בְמַעֲשָׂיו / לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת־חֲמָסָיו / וְאִתּוֹ חֶבְרַת פָּרִיצִים / עֲצֶרֶת בּוֹגְדִים וּמְנַאֲצִים / יֵשְׁבוּ בְּמוֹשָׁב לֵצִים / מִלְּבַד הַתּוֹעֵבוֹת וְהַשִּׁקּוּצִים / וּבְרִית עִם־הַשִּׁכְּרוּת יִכְרֹתוּ / יוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ / וּמִן־הַפֶּלֶא אֵיךְ לֹא הָיָה בַזְּמָן כִּלָּיוֹן חָרוּץ / לְרֹב הֱיוֹת הַדּוֹר פָּרוּץ / כִּי רַבּוּ הָעֲבָדִים מֵאֲדֹנֵיהֶם מִתְפָּרְצִים / וְהַמּוֹרִים בְּקַשְּׁתוֹת הָרְכִילוּת וּבַעֲלֵי חִצִּים / אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה / וִימִינָם מָלְאָה נֵכֶל וְעָרְמָה / וְחָפְרָה הַבִּינָה וּבוֹשָׁה הַחָכְמָה / כִּי מָלַךְ הַנֵּכֶל בְּעֶבְרַת זָדוֹן / וּנְטֵה יָדוֹ בַּכִּידוֹן / וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת / וְהָיוּ דַדֵּי הַמִּרְמָה מֵינִיקוֹת / וּשְׁבוּ דַדֵּי הַתְּבוּנָה לִהְיוֹת צוֹמְקוֹת / וּפְנֵי הַשֵּׂכֶל מוֹרִיקוֹת / וְאֵין מַעֳמָד רַק לִלְשׁוֹנוֹת הַמַּחֲלִיקוֹת / וּלְקֹדְחֵי אֵשׁ וְלִמְאַזְּרֵי זִיקוֹת / וַתִּבְלַעְנָה הַפָּרוֹת הָרָעוֹת וְהַדַּקּוֹת / דֹּבֵר מֵישָׁרִים וְהֹלֵךְ צְדָקוֹת / וּמֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת / וַיִּהְיוּ לְרֹאשׁ אַנְשֵׁי אָיִן / וַאֲחוֹת תּוּבַל־קָיִן / הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יָיִן / וּבִרְאוֹתִי כִּי בְכַנְפֵיהֶם נִמְצְאוּ דַם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים / וְאַנְשֵׁי־צֶדֶק נְתוּנִים מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים / בָּחַרְתִּי מָוֶת מֵחַיִּים / וְלוּ שָׁתְקוּ הָאֱוִילִים וְהַחֲסֵרִים / וְשָׁמְרוּ מַחְסוֹם לְפִיהֶם הַשִּׁכּוֹרִים / אוֹ יְעָרוּ כַדָּם אֶל־הַשֹּׁקֶת / אָז נָשְׁתוּ מֵי־יָם הַמַּחֲלֹקֶת.

וָאֶשָּׂא מְשָׁלִי וָאֹמַר:

הָהּ כִּי מִדַּד / מִרְמָה תִּרְוֶה / תֵּבֵל וּשְׁדֵי / בִינָה צוֹמְקוֹת

וּפְנֵי הָמוֹן / פָּלַח רִמּוֹן / וּפְנֵי הַשָׂ־ / רִים מוֹרִיקוֹת

אֵיכָה הַיְקוּם / יֵעְמֹד יוֹם קוּם / כִּתּוֹת עַל־הַ־ / צֶּדֶק חוֹלְקוֹת

גָּזְלוּ מִיָּ־ / רָבְעָם עֶגְלֵי / זָהָב אַף מֵ־ / עָמְרִי חֻקּוֹת

וּלְשׁוֹנָם חֶ־ / רֶב וִידֵיהֶם / מָלְאוּ דָמִים / כַּמִּזְרָקוֹת

הָהּ עַל־רֹאשׁ אִישׁ / כַּעַשׂ יַחְרֹשׁ / הַפּוֹרֶה רֹאשׁ / אִישׁ מַעְשַׁקּוֹת

אֵין מָעֲמָד רַק / לַנִּרְגָּנִים / אוֹ לִלְשׁוֹנוֹת / הַמַּחְלִיקוֹת

וּלְאִישׁ עוֹיֵן / הַבּוֹחֵר יֵין / מַלְכוּת בִּכְלֵי / זָהָב הַשְׁקוֹת

נַפְשִׁי בִּרְאוֹת / כָּל־הַמֹּצְאוֹת / רַעְיוֹנֶיהָ / מָוֶת חוֹשְׁקוֹת

לוּלֵי יִרְאַת / אֵל עַל־פָּנַי / הָיוּ יָדַי / אוֹתִי חוֹנְקוֹת

כִּי מָה חֵפֶץ / עוֹד בַּחַיִּים / וִיאוֹרֵי הַ־ / בִּין שׁוֹקֵקוֹת

שָׁפַל רוּם הַ־ / בִּין וּפְתַיּוּת / הֶחְזִיק מַלְכוּת / בַּחְלַקְלַקּוֹת

מַדּוּעַ הַ־ / פָּרוֹת טוֹבוֹת / תִּבְלַעְנָה אוֹ־ / תָם הַדַּקּוֹת

מַה־לַּשֵּׂכֶל / וּלְצֹאן אוֹבְדוֹת / עָלוֹת וּגְמַ־ / לִּים מֵינִיקוֹת

אֵיךְ לֹא־יִשְׁתֹּק / אִישׁ סָכָל וּמְ־ / חַרְחֵר־רִיב וּמְ־ / אַזֵּר זִיקוֹת

אִלּוּ שָׁתַק / אִישׁ לֹא יֵדַע / אָז בָּטְלוּ כָּל־ / הַמַּחְלוֹקוֹת.

t ‏[צְבִי הַחֵן בְּרָקָיו מִמְּקוֹמָם] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

שִׁיר לִכְבוֹד הַמְשׁוֹרֵר יְהוּדָה צִיצִילְיַאנוֹ

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

צְבִי הַחֵן בְּרָקָיו מִמְּקוֹמָם / יְיָרְאוּנִי וְזָחַלְתִּי לְרַעְמָם

יְיָרְאוּנִי לְבַד שִׁירָיו וְאֵין שִׁיר / אֲשֶׁר שִׁירַי לְעַד עוֹלָם עֲמָמָם

וְאֵין זִכְרוֹן אֱלֵי רָאמוֹת וְגָבִישׁ / עֲנַדְתִּים מוּל מְאוֹרֵי יַהֲלֹמָם

אֲבוֹי שִׁירַי אֲשֶׁר שָׁרוּ לְכָל־שָׂר / וְהִנֵּה שֻׁדְּדוּ הֵם כַּהֲתִמָּם

תְּמוֹל כָּל־חֵיל לְשִׁירוֹתַי יְיַחֵל / וְהַיּוֹם אֵין אֲשֶׁר יִדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם

זְמִירַי הָפְכוּ כַיּוֹם וְגַם יַד / יְהוּדָה הָיְתָה בָהֶם לְהֻמָּם

וְהֵפֵר הַזְּמָן כָּל־מוֹעֲצוֹת שָׁר / וְהוּא יַעַשׂ אֲשֶׁר חָשַׁב וְזָמָם

וְאֵיכָה נַחֲשֹׁב לַחְקֹר נְבוּאוֹת / חֲרוּזוֹתָיו וְאֵין פּוֹתֵר חֲלוֹמָם

וְאֵיכָה נֵֽשְׁבָה עַל־כֵּס זְמִירָיו / וְלָאִינוּ לְהַשִּׂיג אֶת־הֲדוֹמָם

וְשִׁיר אָסָף וְהֵימָן נִטְּשׁוּ עַל / עֲפַר־אֶרֶץ כְּאִלּוּ אֵין מְקִימָם

וְשָׁרִים אָחֲזוּ שַׂעַר לְפָנָיו / וְנָסִים כִּי אֱלֹהֵינו הֲדִמָּם

וְכָל־חוֹזִים הֲכִי הוֹזִים וְשׁוֹכְבִים / וְלֹא יֵדְעוּ בְּשִׁכְבָם אוֹ בְקוּמָם

וְשִׁירָיו בִּֽגְבוּרָה נֶאֱזָרִים / וְשִׁירֵינוּ עֲטוּיִם עַל־שְׂפָמָם

וְלֹא נַשִּׂיג גְּלוּיֵי מַאֲמָרָיו / וְאֵיכָה נַחֲקֹר סוֹדוֹת עֲלוּמָם

וְהוּא יַחַשׂ לְכָל־נָגִיד וְטִפְסָר / וְהוּא עֶדְיָם וְחֶלְיָתָם וְנִזְמָם

וְאֵין בַּחַי וּבִמְדַבֵּר כְּעֶרְכּוֹ / וְאַף כִּי לֹא בְצוֹמֵחַ וְדוֹמָם

וְכָל־שָׁרִים כְּנֶגְדּוֹ כַעֲרוּמִים / וּבִזְמִרָיו יְכַסּוּ מַעֲרוּמָם

וְאֵיכָה נַחֲזִיק מַעֲמָד לְפָנָיו/ וְהוּא לוֹכֵד חֲכָמֵינוּ בְּעָרְמָם

וְאֵיךְ אַקְרִיב לְפָנָיו אֶת־קְטָרְתִּי / וְיָפִיחַ לְכָל־רוֹכְלִים וּבָשְׂמָם

וְכָל־שָׁרִים וְנוֹגְנִים יַחֲזִיקוּ / בְּכַנְפוֹת שִׁיר וְהוּא יִשְׁכֹּן מְרוֹמָם

וְלוּ פָּגַע זְמִירוֹ אֶת־לְשׁוֹנוֹת / נְשִׂיאִי הַמְּלִיצָה־הֶחֱרִימָם

וְלוּ דָרַךְ בְּרַגְלָיו עַל־בְּאֵרוֹת / חֲפָרוּמוֹ נְדִיבֵי עָם סְתָמָם

וְלוּ עִמּוֹ יְרוּצוּן כּוֹֽכְבֵי־אֵל / בְּמַעֲרֶכֶת תְּבוּנוֹת הוּא קְדָמָם

וְלוּ יִלָּחֲמוּ עִמּוֹ צְבָא רוֹם / אֲזַי מִדַּהֲרוֹת שִׁירָיו הֲלָמָם

וְלוּ יִגְעַר בְּיַרְדֵּן הַתְּעוּדוֹת / אֲזַי יִבָּקְעוּ מֵימָיו וְזִרְמָם

וְלוּ יֹאמַר “הַשֶּׁמֶשׁ דּוֹם בְּגִבְעוֹן” / אֲזַי מִגַּעֲרָתוֹ זָע וְדָמָם

וְאוּלַי הוּא אֲחִי שֶׁמֶשׁ וְסַהַר / וְעַל־כֵּן הֵם קְרָאוּהוּ תְאוֹמָם

צְבִי הַחֵן יְדֵי אֵל כּוֹנֲנוּהוּ / וְשַׂרְפֵי רוֹם יְלָדוּהוּ כְצַלְמָם

וּבוֹ יִתְפָּאֲרוּ רָאשֵׁי תְעוּדוֹת / וְהַשָּׁרִים קְרָאוּהוּ נְעִימָם

וְהָיוּ הֵם בְּעֵינֵיהֶם חֲגָבִים / וְכֵן הָיוּ וְהוּא קֶרֶן רְאֵמָם

וְהָיוּ כָּל־יְמֵי נוֹדוֹ עֲרָבִים / וְלֵילוֹת נִהְיוּ עִמּוֹ כְּיוֹמָם

וְלֹא נִרְאֶה לְבַד עַל־פִּיו תְּעוּדוֹת / וְאוּלַי כִּי בְּטַבַּעְתּוֹ חֲתָמָם

וְשָׁרִים יִשְׁמְרוּ מַחְסוֹם לְפִיהֶם / עֲדֵי אֶחְשֹׁב בְּשִׂכְלִי כִּי חֲסָמָם

וְזִיו פָּנָיו הֲכִי יַחְפִּיר מְאוֹרוֹת / וְעֵינָיו מוֹֽשְׁכִים קֶשֶׁת לְתֻמָּם

וְאִמְרָתוֹ לְקָחוּהָ מְלִיצִים / לְמֵנִקְתָּם וְהוֹרָתָם וְאִמָּם

וְשִׁירָתוֹ לְכָל־שִׁירִים לְצוּרָה / וְשִׁיר כָּל־שָׁר יְהִי לָהֶם לְגָלְמָם

לְמִי חֶמְדַּת זְמָן כִּי אִם לְזֵכֶר / פְּלִיאוֹת מַעֲלוֹתֵהוּ וְלִשְׁמָם

וְהֵאִירוּ פְּנֵי תֵּבֵל כְּהַיּוֹם / צְבִי הַחֵן בְּרָקָיו מִמְּקוֹמָם.

t ‏[יֹאמַר יָיִן: עֹז אָזָרְתִּי] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

יֹאמַר יָיִן: עֹז אָזָרְתִּי / לִפְגָרִים נֶפֶשׁ הֶחְזָרְתִּי

אֵין לִתְמֹהַּ אִם לִי תִּכְרַע / כָּל־בֶּרֶךְ עַם־זוּ יָצָרְתִּי

כִּי רַבִּים מִמָּוֶת אֶגְאָל / וִימֵי רַבִּים כֵּן הִקְצָרְתִּי

זֶה חַסְדִּי עִם־רֵעַי כִּי כָל־ / מוֹצְאִי יֹאמַר “אַךְ עָשָׁרְתִּי”

וּבְעֵת מִמֶּנִּי יִשְׂבַּע אִישׁ / יֹאמַר “דָּבָר לֹא חָסָרְתִּי”

מִלֵּב אַסִּיר תּוּגָה אָסִיר / שִׂמְחָה וָגִיל לוֹ עוֹרָרְתִּי

וּלְהַגִּיעוֹ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ / בִּמְשׁוֹטוֹת שִׂכְלִי חָתָרְתִּי

חָיוּ שֹׁכְנֵי עָפָר יוֹם עַל־ / לִבָּם טַל אוֹרֹת הִמְטָרְתִּי

אִישׁ לֹא שָׁתָה יַיִן יִעָף / יֹאמַר “כֹּחַ לֹא עָצָרְתִּי”

הָיִיתִי שִׂמְחַת הַיְצוּרִים / וּשְׁנַת טוֹבָתָם עִטָּרְתִּי

מִן־לִדָתִי טַל יַלְדוּתִי / אַזְקִין אָז תִּגְדַּל תִּפְאַרְתִּי

מִיּוֹם נֹחַ נָטַע כָּרֶם / לִמְלֹךְ עַל־תֵּבֵל נִכְתָּרְתִּי

בִּי יִתְהַלֵּל כָּל־מִתְהַלֵּל / עַל־כָּל־תַּעֲנוּגִים אֻשָּׁרְתִּי

וּלְהַרְאוֹת הָעַמִּים יָפְיִי / עַל־גִּלְדִּי שַׂק לֹא תָפָרְתִּי

עָרֹם יִרְאוּנִי לֹא אֵבוֹשׁ / לֹא חָפַרְתִּי כִּי נֶהְדָּרְתִּי

כָּל־אִישׁ יַחְשֹׁק אֶת־פִּי לִנְשֹׁק / וּבְעֵינֵי רוֹאַי יָקָרְתִּי

שָׂר עִם־סוֹחֵר פָּנַי שׁוֹחֵר / וּפְנֵי אַחֵר לֹא שִׁחָרְתִּי

אָסִיר שָׂפָה אֶל־נֶאְמָנִים / וּלְשׁוֹן נִלְעָגִים הִגְבָּרְתִּי

אַפְרִיד לִבּוֹת הַנִּצְמָדִים / חוֹשֵׁק עִם־עָפְרָה הֶחְבָּרְתִּי

וּבְתוּלוֹת גוֹבַבְתִּי וּבְיַד / הַחוֹשְׁקִים אוֹתָם הִסְגָּרְתִּי

כָּל־הַחוֹשְׁקִים לִי זִבֵּחוּ / אַף־קִטֵּרוּ אֶל־מִכְמַרְתִּי

כִּי בָהֵמָּה שָׁמַן חֶלְקָם / וּלְהַמְצִיא חֻקָּם מִהָרְתִּי

כָּל־דֶּרֶךְ אֶדְרֹךְ נָגַהּ אוֹר / יָקָם לִי אֹמֶר גָּזָרְתִּי

אִישִׁים חָשְׁבוּ לִקְבֹּר אוֹתִי / זֶה כַּמָּה אוֹתָם קָבָרְתִּי

אוֹתִי דִּמּוּ לַהְרֹג וּבְעֹז / יָדִי עַל־כֻּלָּם גָּבָרְתִּי

אֵת שֶׁהִתִּירוּ אָסַרְתִּי / אֵת שֶׁאָסָרוּ הִתָּרְתִּי

וּבְעֵת שָׂחְקוּ אָז בָּכִיתִי / וּבְעֵת בָּכוּ אָז שׁוֹרָרְתִּי

וּבְעֵת פָּרָצוּ בָּנִיתִי / וּבְעֵת בָּנוּ אָז סָתָרְתִּי

וּבְעֵת עָקָרוּ נָטַעְתִּי / וּבְעֵת נָטָעוּ עָקָרְתִּי

וּבְעֵת דִּבֵּרוּ הֶחְשֵׁיתִי / וּבְעֵת הֶחְשׁוּ אָז דִּבַּרְתִּי

וּבְעֵת שָׁמָרוּ הִשְׁלָכְתִּי / וּבְעֵת הִשְׁלִיכוּ שָׁמָרְתִּי

קֶשֶׁר אַמִּיץ אַתִּיר וּבְרִית / כָּרוּת בֵּין רֵעִים הֵפָרְתִּי

שׁוֹשֵׂתִי עִיר אַף־מַמְלָכוֹת / וּגְבוּלוֹת עַמִּים הֵסָרְתִּי

וִיסוֹדֵי עִיר גִּלִּיתִי אַף / אַבְנֵי־גִיר לַגַּי הִגָּרְתִּי

וּצְבָא־רוֹם בִּזְבוּל נִשְׁאָרְתִּי / וּלְבַדִּי נָבִיא נוֹתָרְתִּי

קָדְרוּ שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה אַךְ / אוֹרִי יָהֵל לֹא קָדָרְתִּי

בֵּין אִם יִהְיֶה בֵּין לֹא יִהְיֶה / בְּקָהָל רָב צֶדֶק בִּשָּׂרְתִּי

בָּטְחוּ אִישִׁים בִּנְדָרַי אַךְ / לֹא קִיַּמְתִּי שֶׁנָּדָרְתִּי

כֶּרֶם לֹא נָטַעְתִּי אֶבְצֹר / שָׂדֶה לֹא אֶזְרַע קָצָרְתִּי

עָלַי פָּצוּ פִיהֶם חַכְמֵי / עוֹלָם אָמְרוּ כִּי סָרָרְתִּי

וּלְעַוֵּר עֵינַי חָשָׁבוּ / אָכֵן עֵינֵיהֶם עִוָּרְתִּי

וּבְחָשְׁבָם כִּי אוֹתִי שָׁתוּ / עַל־חוּג רֹאשָׁם נִתְבַּצָּרְתִּי

חָשַׂפְתִּי מַצְפּוּן לִבּוֹתָם / וּבְקִרְבָּם סוֹד לֹא הִשְׁאָרְתִּי

בָּזוּנִי יַעַן נִמְכָּרְתִּי / שָׁכְחוּ כִּי אוֹתָם מָכָרְתִּי

אַשְׁכִּיר יוֹם יוֹם אִישִׁים אֵין־קֵץ / אַךְ מִיָּמַי לֹא שָׁכָרַתִּי

וּבְרַגְלֵיהֶם אִם נִרְמַסְתִּי / אֶזְכֹּר כִּי רַבִּים יִסָּרְתִּי

אִישִׁים הוֹצִיאוּ דִּבָּתִי / נָפְלוּ תּוֹךְ שַׁחַת חָפָרְתִּי

וּבְעֵת כִּי עָלֵי קָשְׁרוּ / תּוֹךְ לִבּוֹתָם אָז נִקְשָׁרְתִּי

לֹא הָיוּ לָהֶם יָדַיִם / יוֹם פָּנַי מֵהֶם הִסְתָּרְתִּי

שִׁבַּרְתִּי רָאשֵׁי תַנִּינִים / וּבְעֻזִּי הַיָּם פּוֹרָרְתִּי

לֹא נִמְלָטוּ מִיַּד רִשְׁתִּי / הֵם חָלָמוּ אַף־פָּתָרְתִּי

אֵמִים הִשְׁפַּלְתִּי עַד־אָרֶץ / שָׂרִים בֶּעָפָר עִפָּרְתִּי

וּבְשִׁבְתִּי בָדָד דּוּמִיָּה / בָּטַח לִבִּי אַף־נֶעְזָרְתִּי

אָמְנָם עֵת צָפוּ מַיִם עַל־ / רֹאשִׁי אָמַרְתִּי “נִגְזָרְתִּי”

t ‏[דּוֹד יוֹם קְרָאתִיהוּ לְעֶזְרָתוֹ] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – –

דּוֹד יוֹם קְרָאתִיהוּ לְעֶזְרָתוֹ / גָּז חִישׁ כְּצִפּוֹר מִמְּרוֹם קִנּוֹ

אַךְ יוֹם לְעֶזְרָתִי קְרָאתִיהוּ / הֶחְרִישׁ כְּפֶתֶן יַאֲטֵם אָזְנוֹ

נִדְמֶה לְכֶלֶב אִישׁ חֲרַשׁ בַּרְזֶל / בֵּית הוֹֽלְמִים שִׁבְתּוֹ וּמִשְׁכָּנוֹ

יִישַׁן לְקוֹל פַּטִּישׁ וְיֵרָדֵם / יִיקַץ לָעֵת אֹכֶל לְקוֹל שִׁנּוֹ.

t ‏[כָּל־הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

כָּל־הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי / קוֹנֶה אָדוֹן לוֹ בִּגְבוּלָיו

נָתַתִּי אֶל־עַבְדִי זֶרֶת / בִּקֵּשׁ אַמָּה לוֹ בִּמְשָׁלָיו

אָמַרְתִּי “סוּרָה וּשְׁבָה־פֹּה” / בִּקֵּשׁ כַּר לָשֶׁבֶת עָלָיו

אָמַרְתִּי “אָכְלָה מִצֵּידִי” / בִּקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת עִם טוֹב מִלָּיו

אָמַרְתִּי “לִין” בִּקֵּשׁ חָצֵר / בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלָיו

אוֹכִילֵהוּ פַת אַשְׁקֶנּוּ / יֵין רִקְחִי בִּקֵּשׁ מָן וּשְׂלָיו

הִלְבַּשְׁתִּיהוּ אֵפוֹד וּמְעִיל / בִּקֵּשׁ רִמּוֹנִים עַל־שׁוּלָיו

לָכֵן אָרִים קוֹל כַּשּׁוֹפָר / מִטַּעַם מֶלֶךְ וּגְדֹלָיו

לִקְנוֹת עִם־הָעֶבֶד מַקֵּל / וּרְצוּעָה לִפְרִי מַעְלָלָיו.

t ‏[מַה־לָךְ פֹּה שִׁפְחָה נֶחְרֶפֶת] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

מַה־לָךְ פֹּה שִׁפְחָה נֶחְרֶפֶת / וּבְעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפֶת

לֹא תַלְבִּינִי שַׁחְרוּת עוֹרֵךְ / עַד תַּלְבִּינִי אֶת־הַזָּפֶת.

t ‏[רְאוּ שִׁפְחָה שְׂרוּפַת אֵשׁ כְּסוּחָה] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

[רְאוּ שִׁפְחָה שְׂרוּפַת אֵשׁ]

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

רְאוּ שִׁפְחָה שְׂרוּפַת אֵשׁ כְּסוּחָה / בְּתַכְרִיךְ בּוּץ וְעַל־רֹאשָׁהּ עֲטָרָה

אֲשֶׁר יָצְאָה כְּהַיּוֹם לִי לְשָׂטָן / אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרָהּ.

t ‏[רְאוּ חָתָן פְּנֵי כִבְשָׁן] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

רְאוּ חָתָן פְּנֵי כִבְשָׁן כְּכוּשָׁן / וְזִיו כַּלָּה אֲשֶׁר יִזְרַח וְיֵאוֹר

וְהוֹדוּ אֵל אֲשֶׁר גּוֹלֵל לְאוֹר מִ־ / פְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר.

t ‏[אֶתְמַהּ עַל־כָּל חוֹשְׁקֵי חֵשֶׁק] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

אֶתְמַהּ עַל־כָּל חוֹשְׁקֵי חֵשֶׁק / אֵיךְ בַּחַיִּים לֹא יָקוּצוּ

כִּי רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה / דָּבָר עִם־הַפְכּוֹ נִקְבָּצוּ

כִּי רָאִיתִי פָּרָה וָדֹב / תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבָּצוּ.

t ‏[בָּזֹאת יִבְחַן נַפְשׁוֹ] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

בָּזֹאת יִבְחַן נַפְשׁוֹ אִישׁ שֶׁ־ / יִסְבֹּל חֶבְרַת אִשָּׁה רָעָה

הִמְשִׁילוּהָ לִזְאֵב עֶרֶב / תַּחְלִיף שַׂעְרָהּ אַךְ לֹא טִבְעָהּ.

t ‏[זֶה־לִּי שְׁנָתַיִם אֲשֶׁר נָשָׂאתִי] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

זֶה־לִּי שְׁנָתַיִם אֲשֶׁר נָשָׂאתִי

בַּעַל וְעוֹדוֹ חַי וְאֵין לִי נֹעַם

יָמוּת בְּחֵץ בָּרָק וּמִקּוֹל רָעַם

אָז בֵּין בְּנוֹת הַחֵן אֱהִי שָׂרָתִי.

הַמָּֽוְתָה יוֹם יוֹם אֲנִי קָרָאתִי

כִּי נִכְסְפָה נַפְשִׁי לְשַׁנּוֹת טָעַם

לֹא אֵֽדְעָה מָה אַחֲרִית הַזָּעַם

יוּאָר וְיֹאבַד יוֹם בְּבֵיתוֹ בָאתִי.

אֶרְאֶה שְׁכֶנְתִּי בֵּין שְׁלשִׁים חֹדֶשׁ

שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּעֲלִים קָבָרָה

כָּל־הַשְּׁכֵנוֹת אוֹֽמְרוֹת אַשְׁרֶיהָ.

הִיא חִלְּלָה אֵלִים וְשָׂרַי קֹדֶשׁ

הִיא כַלְּבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת גָּרָה

וּבְתוֹךְ כְּפִירִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ.

t ‏[נַפְשִׁי בְקִרְבִּי תַּחֲשֹׁב מַחְשָׁבֶת] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

נַפְשִׁי בְקִרְבִּי תַּחֲשֹׁב מַחְשָׁבֶת

לָקוּץ בְּעֵדֶן־גַּן וְלִרְצוֹת תֹּפֶת

כִּי אֶמְצְאָה שָׁם צוּף־דְּבַשׁ עִם־נֹפֶת

שָׁם כָּל־צְבִיַּת חֵן וְקוֹל עוֹגָבֶת.

מַה־לִּי בְעֵדֶן־גַּן וְאֵין אוֹהָבֶת

שָׁם רַק שְׁחוֹרוֹת מִשְּׁחוֹר אוֹ זָפֶת

שָׁמָּה זְקֵנוֹת בַּעֲלוֹת יַלָּפֶת

נַפְשִׁי בְּחֶבֶרָתָם תְּהִי נֶעְצָבֶת.

מַה־לִּי וְלָךְ עֵדֶן וְאַתְּ אוֹסֶפֶת

כָּל־בַּעֲלוֹת מוּמִים וְכָל־אִישׁ בֹּשֶׁת

עַל־כֵּן חֲשַׁבְתִּיךְ בְּעֵינַי אָיִן.

תֹּפֶת בְּעֵינֵי חֵן וְהוֹד יוֹסָפֶת

בָּהּ כָּל־צְבִיָּה הַיְקָר לוֹבָשֶׁת

וַתֶּאֱסֹף כָּל־מַחֲמַדֵּי־עָיִן.

t ‏[שֵׂכֶל מְצַיֵּר יוֹם אֲשֶׁר צִיַּרְתָּ] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

שֵׂכֶל מְצַיֵּר יוֹם אֲשֶׁר צִיַּרְתָּ

בַּת־גֵּֽרְשֹׁם כָּל־הַֽיְקוּם הִכְלָמְתָּ

יַעֵן בְּגִשְׁמָהּ כָּל־גְּנוּת הִשְׁלָמְתָּ

כִּי בָּא חֲלוֹם הַבּוּז וְאַתְּ פָּתָרְתָּ.

אוּלַי לְקַבֵּץ כָּל־גְּנוּת נָדָרְתָּ

אוֹ לַעֲשׂוֹת יַנְשׁוּף וְקוֹף יָזָמְתָּ

מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ

אִם רוּחֲךָ סָרָה וְאִם שָׁכָרְתָּ.

הַגֵּד כְּרוּב מִמְשַׁח הֲאִם הַשֶּׂרֶד

אוֹ הַמְּחוּגָה מִמְּךָ גֻּנָּבוּ

וַתַּעֲשֶׂה בַּת־גֵּֽרְשֹׁם בָּרָחַת.

אוֹ פָעֲלוּ בָּהּ כּוֹֽכְבֵי רוֹם מֶרֶד

סַרְטָן וְעַקְרָב אִם אֲזַי נִצָּבוּ

בִּזְנַב תְּלִי בַּמַּעֲלָה צוֹמָחַת.

t ‏[נְדִיבֵי עָם קְרָאוּנִי לְרַפּאוֹת] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

נְדִיבֵי עָם קְרָאוּנִי לְרַפּאוֹת / צְבִיָּה חָלְתָה יָמִים שְׁמֹנָה

מְצָאתִיהָ בְּמִטַּת־שֵׁן אֲחוּזָה / בְּחַבְלֵי־בּוּץ עֲלֵי תוֹלָע אֱמֻנָה

וְאָמַרְתִּי “שְׁלוֹמוֹת לָךְ צְבִיָּה / שְׁלוֹמוֹת לָךְ בְּעֶרֶשׂ רַעֲנָנָה”

וְשָׁלַחְתִּי אֲנִי אֶת־יַד יְמִינִי / לְמַשֶּׁשׁ־בּוֹ בְּדֶפֶק יַד־יְמִינָהּ

וּמִגֹּדֶל לְבָבָהּ נָתְנָה עַל־ / יְמִינָּהּ סוּת כְּמוֹ מַטְלִית לְבָנָה

אֲזַי גָדֵל מְאֹד לִבִּי בְּעֵינַי / וְחָשַׁבְתִּי לְהָתֶל בָּהּ כְּיוֹנָה

וְעִם־חָשְׁבִי יְעָצַנִי לְבָבִי / וְשַׂמְתִּי עַל־מְקוֹם דֶּפֶק לְבֵנָה

וּמִשַּׁשְׁתִּי אֲזַי עַל־הַלְּבֵנָה / בְּמַחְתָּה הָיְתָה אֶצְלִי נְתוּנָה

וְאָמַרְתִּי "וְאֵיכָה תַּחֲרִישׁוּן / וְהָעַלְמָה מְאֹד רַב עִצְּבוֹנָהּ

לְכוּ מַהֵר קְחוּ קַרְנֵי זְאֵבִים / וּמִיץ שַׁיִשׁ וְזֹהַר הַלְּבָנָה

וְחָלָב תַּרְנְגֹלֶת בַּת־שְׁנָתָהּ / וְעֵין אָשׁוּת וּמָרַת תֹּר וְיוֹנֶה

וְקַח נֹצַת כְּנַף עֹרֵב אֲדַמְדָּם / וְצֵל הַבּוֹר וְרֵיחַ הַלְּבֹנָה

וְקַח מִן־הַצְּפַרְדֵּעַ זְנָבוֹ / וְקוֹל הַתּוֹר וְחָלָב בַּת־יְעֵנָה

וְהַרְתַּח תּוֹךְ כְּלִי דוֹנַג וּבַשֵּׁל / בְּתוֹכָם תָּאֳמֵי פִּרְדָּה שְׁמֵנָה

וְתִשְׁטָחֵם עֲלֵי־עוֹר הַנְּמָלָה / וְלָעֶרֶב חֲבֹשׁ אוֹתָם בְּבִטְנָהּ

וְאִם־מָאֵן תְּמָאֵן לַעֲשׂוֹת זֹאת / קְחוּ יַלְדָּה וּמִרְטוּ אֶת־זְקָנָהּ

וְשִׂרְפוּהָ בְמֵי יַם־סוּף לְמֻלָהּ / וְהָעַלְמָה תְּקַבֵּל אֶת־עֲשָׁנָהּ

וְקַח שַׂעְרוֹת שְׁחוֹרוֹת צָמְחוּ־לָהּ / בְּכַף יָדָהּ לְגָרֶר בָּם לְשׁוֹנָהּ

וְהִנֵּה־זֹאת חֲקַרְנוּהָ וְכֶן־הִיא / וְכָזֹאת הִיא עֲצָתִי הַנְּכוֹנָה

רְאִיתִיהָ בְּסִפְרֵי הַנְּבוֹנִים / לְמַחְלָתָהּ נְתַתִּיהָ לְמָנָה

וּמִטַּעַם אֲבֶן זֹהַר וְרָאזִי / וְאִפּוֹקְרָט וְרָאשֵׁי הַתְּבוּנָה".

t ‏[מָה אֹֽמְרָה עֵת אֶחֱזֶה מִמַּעַל] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ – / – – ͝ – – – ͝ – – – –

מָה אֹֽמְרָה עֵת אֶחֱזֶה מִמַּעַל / יִפְעַת תְּמוּנָתֵךְ אֲשֶׁר זוֹרָחַת

אַבִּיט אֱלֵי־אֶרֶץ וְשָׁמָּה תַּאֲוַת / נַפְשִׁי כְּאֵשׁ תִּבְעַר וּמִתְלַקָּחַת

אָמְנָם לְגֹדֶל מַעֲלָתֵךְ יַעֲלָה / תִּרְגַּז יְחִידָתִי שְׁאוֹל מִתָּחַת.

t ‏[הַהוֹלְכוֹת וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ – / – – ͝ – – – ͝ – – – –

הַהוֹֽלְכוֹת וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם / הַקּוֹֽרְעוֹת לֵב חוֹֽשְׁקִים לִשְׁנָיִם

הַנּוֹֽתְנוֹת נֶפֶשׁ צְבָאיִם להְיוֹת / צָרָה כְּמַבְכִּירָה עֲלֵי אָבְנָיִם

לֹא אֵֽדְעָה בַּמֶּה תְּצוּדוּן אֶת־לְבַב / חוֹשֵׁק הֲאִם הוּא עַל־בְּרַד שִׁנָּיִם

אוֹ עַל־שְׁדֵי־חֶמֶד אֲשֶׁר מֹר נוֹֽטְפוֹת / כַּיּוֹם וְאִם הוּא בַּעֲגִיל אָזְנָיִם

מִי זֶה אֲשֶׁר יִתְמַהּ בְּעֵת זֹאת יֶחֱזֶה / אִם לִֽרְפָאִים עַשְׁתְּרוֹת קַרְנָיִם

תִּהְיוּ לְרָצוֹן לִי וְכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר / אֶרְאֶה פְנֵיכֶם אֶקְרְאֵם מַחְנָיִם.

t ‏[עַל־מָה עַלְמָה עַל־מַעַל־מָה] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

עַל־מָה עַלְמָה עַל־מַעַל־מָה / עַלְמָהּ עֵת יִשְׁקֹט עֵת יִדּוֹד

אוֹ בוֹ תַּחְפֹּץ אוֹ יָד תִּקְפֹּץ / וַתְּצַו לוֹ “לִין דּוֹד” אוֹ לִנְדוֹד.

t ‏[רְאוּ יַעְלָה אֲשֶׁר שֶׁמֶשׁ וְסַהַר] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

͝ – – ͝ – – – ͝ – –

רְאוּ יַעְלָה אֲשֶׁר שֶׁמֶשׁ וְסַהַר / שְׁחוֹחַ הוֹֽלְכוֹת נֶגְדָּהּ וְקוֹדְרוֹת

לָכֵן לֹא לְאוֹר חַמָּה לְבַד אַף / לְאוֹרָה אֹֽמְרָה “יוֹצֵר מְאוֹרוֹת”.

t ‏[לוּ קוֹמֲמִיּוּת הָלְכָה הַיַּעֲלָה] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ –

לוּ קוֹמֲמִיּוּת הָֽלְכָה הַיַּעֲלָה

עַד־כִּי מְאוֹרֶיהָ בְּנֵי־אַל יֶחֱזוּ

לִקְרַאת כְּבוֹדֶה כּוֹכְבֵי־אַל רָֽגְזוּ

תִּמְשֹׁךְ בְּחַכָּה כָּל־גְּדוּדֵי מַעֲלָה.

אוֹ אִם שְׁחוֹחַ הָֽלְכָה עַל־מַעֲלָ־

תָהּ שֹׁכְנֵי־עָפָר לְמֻלָהּ נֶחְפְּזוּ

יִחְיוּ נְבֵלָתָם וּמֵתִים עָֽלְזוּ

עַד־בֵּין עֲצוּמִים יַחְלְקוּ עוֹד נַחֲלָה.

עַל־כֵּן יְפֵיפִיָה בֶּחָכְמָה בָחֲרָה

לֶכֶת עֲלֵי־דֶרֶךְ אֲשֶׁר הִיא הוֹֽלְכָה

כִּי הִיא בְּפֶלֶךְ הַתְּבוּנָה תּוֹֽמְכָה

לֹא מִפְּנֵי מוּם בָּהּ וּמַעֲלָה חָֽסְרָה

כִּי הִיא כְּלִילַת הַֽיֳּפִי אַף־דּוֹֽרְכָה

עַל־בָּמֳתַי הַחֵן וְעַל־כֵּן מוֹֽלְכָה.

t ‏[יֹאמְרוּ שְׁחָקִים לָךְ אֲיֻמָּה נָאְוָה] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

יֹאמְרוּ שְׁחָקִים לָךְ אֲיֻמָּה נָאְוָה

"רַב־לֵךְ צְבִיָּה רַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ

בָּנוּ צְבָא מָרוֹם וּבָךְ עֵינָיִךְ

כִּי־נִֽהְיֶה נֶגְדָּם כְּהַיּוֹם רַאְוָה".

וּלְכוֹֽכְבֵי שַׁחַק כְּהַיּוֹם תַּאְוָה

הַיַּעֲלָה לִמְשֹׁל בְּמִכְמַנָּיִךְ

לֹא־יֹאֽמְרוּ “שָׁוְא עָמְלוּ בֹנָיִךְ”

כָּל־שׁוֹֽמְעֵי שִׁמְעֵךְ אֱמוּנַת גַּאְוָה.

אֶשְׁמַע כְּסִיל וָעָשׁ וְכימה יֹאֽמְרוּ

"מִי יִתְּנָה כַיּוֹם וְנִהְיֶה שׁוֹקְדִים

בִּפְנֵי צְבִיַּת־חֵן אֲזַי טוֹב לָנוּ".

מָה אֶל־שְׁחָקִים כִּי בְעֹז יִתְפָּאְרוּ

בּוֹ יַעֲלוּ יוֹמָם וְלַיְלָה יוֹרְדִים

עֹז הַשְּׁחָקִים יוֹם לְיוֹם הִגְלָנוּ.

t ‏[הָהּ לִזְמַנִּי כָּתַב שִׂטְנָה] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

הָהּ לִזְמַנִּי כָּתַב שִׂטְנָה / עָלַי לֹא־הִשְׁאִיר לִי עֶדְנָה

בִּימֵי חָרְפִּי הַשִׁיר עַל־פִּי / רָתַם רִכְבּוֹ עַל־פִּי חָנָה

כָּל־הַשִּׁירוֹת מִבּוֹר שִׁירוֹּ־ / תַי תִּקַּחְנָה וַתְּמַלֶּאנָה

מִרְמַס רַגְלַי הֵם תִּרְעֶינָה / מִרְפַּשׂ רַגְלַי הֵם תִּשְׁתֶּינָה

לוּ הִמְלִיכוּ מֶלֶךְ שִׁירַי / חֵשֶׁק שִׁירוֹתַי תִּמְלֹכְנָה

הָיִיתִי שַׁעֲשׁוּעַי לִבּוֹת / וּצְבִיּוֹת חֵן בִּי תָגֵלְנָה

בִּי תִּשְׁכַּחְנָה אֵידָן אוֹתִי / עַל־רֹאשׁ שִׂמְחָתָן תַּעֲלֶינָה

וּבְחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם / הָיִיתִי קָרוּא רִאשׁוֹנָה

דֹּדַי עָרְבוּ לִצְבִיּוֹת חֵן / וַיָבֹאוּ אֶל־קִרְבֶּנָה

לֹא־שָׂגְבָה עָפְרָה מִמֶּנִּי / לֹא־תִבָּצֵר עִיר צִיּוֹנָה

אִם־תִּסָּתֵר בַּמִּסְתָּרִים / הֶאָנֹכִי לֹא־אֶרְאֶנָּה

לוּ תֵחָבֵא אֶל־תּוֹךְ הַיָּם / מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֶנָּה

אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר אוֹ / בֵּין כּוֹכָבִים תָּשִׂים קִנָּהּ

אוֹ כָעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא / מִשָּׁם יָדִי תוֹרִידֶנָּה

אַשְׁפִּילֵנָּה עַד־הָאָרֶץ / עַד־הֶעָפָר אַגִּיעֶנָּה

אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ וּזְמַ־־ / נִּי נָחַנִי אֶל־תּוֹךְ גַּנָּהּ

לִרְאוֹת הַדּוּדָאִים לִרְעוֹת / בַּגַּנִּים לִלְקֹט שׁוֹשַׁנָּה

שָׁם רָאִיתִי עָפְרָה בָרָה / וּמְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנֶה

יוֹם צִיֵּר חוֹנֵן הַצּוּרוֹת / אוֹתָהּ מִכָּל־עֵשֶׂק פָּנָה

לֹא־הוֹלִיד עַל־תֵּבֵל כִּדְמוּ־ / תָהּ וּכְצַלְמָהּ עוֹד לֹא־שָׁנָה

יוֹם הֻלֶּדֶת הַנִּכְבֶּדֶת / כָּל־הֶהָרִים פָּצְחוּ רִנָּה

רֹאשָׁה עָלֶיהָ כַּכַּרְמֶל / וּשְׂפָתֶיהָ מֹר תִּטֹּפְנָה

וּמְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם / קוֹדְרִים מוּל זֹהַר יִפְעָתָהּ

שָׁרְרָהּ אַגֵּן סַהַר לֹא־יֶחְ־ / סַר וַעֲרֵמַת חִטִּים בִּטְנָהּ

וּלְחָיֶיהָ כָּל־הָאוֹרִים / בָּם תִּזְרַחְנָה בָּם תַּעֲרֹבְנָה

וּבְנִרְדָּם לֵב נִרְדָּם יֵעוֹר / וּבְנִיר־דָּם כָּאוֹר תָּאֹרְנָה

עֵינֶיהָ לַהַט הַחֶרֶב / תִּתְהַפֵּכְנָה אֶל־כָּל־פִּנָּה

עֶשְׁתֹּנוֹתַי וּמְזִּמּוֹתַי / גַּם־עֵינֵי נִכְחָן תַּבֵּטְנָה

מִשְׁתָּאוֹת מַחְשׁוֹת לָדַעַת / אִם־תִּגְרֹשְׁנָה אוֹ תִּקְרֶאנָה

לֹא־הִבְחַנְתִּי אַךְ הֶאְמַנְתִּי / כִּי הֵן אוֹמְרוֹת “לֵכְנָה שֹׁבְנָה”

חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר כִּלְ־ / יוֹתַי כָּאֵשׁ כֵּן תִּבְעַרְנָה

לֹא־יָדַעְתִּי אִם אֵשׁ חִשְׁקָהּ / הוּא אֶת־נַפְשִׁי יַלְהִיבֶנָּה

אוֹ מִמָּרוֹם שֻׁלַּח בִּי אֵשׁ / עַל־עַצְמוֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה

אָמַרְתִּי "מַה־יָּפִית עָפְרָה / יִפְעַת הוֹדֵךְ מִי זֶה מָנָה

אִם־עֵינַיִךְ לִי תִמְחַצְנָה / יָדַיִךְ אוֹתִי תִרְפֶּינָה

חוּסִי עָלַי וּתְנִי־נָא לִי / מִדּוּדָאֵי חִשְׁקֵךְ יוֹנָה"

כִּשְׁמֹעַ עָפְרָה שָׂשׂ לִבָּהּ / גַּם־עֵינֶיהָ בִּי תִּצְפֶּינָה

אָמְרָה "בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן / בִּי הַיּוֹם נֵזֶר הַבִּינָה

אֶחְלֹק גּוּפִי לִשְׁנֵי מָנוֹת / וּבְחַר־לְךָ אַחַת מֵהֵנָּה

הָאֵזוֹר הוּא יִגְבֹּל אוֹתָם / בֵּין עֶלְיוֹנָה לַתַּחְתּוֹנָה

הַעֲמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ / כִּי מָנָתְךָ לָךְ אֶתֵּנָה"

עֵת שָׁמַעְתִּי לֹא־יָדַעְתִּי / אִם־אַשְׂמִילָה אִם־אֵימִנָה

עֵינַי יָזֹקּוּ מִטְרוֹת עֹז / וַתָּבֹאנָה וַתִּדֶלָנָה

אָז אָמַרְתִּי "נִגְזַרְתִּי כִּי / נַפְשִׁי כַּיּוֹם לָקְחָה בָשְׁנָה

לֹא־יָדַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם / נַפְשִׁי עַד־כֹּה לֹא־הֵבִינָה

כִּי עָפְרָה יָד חִשְׁקָהּ תִּקְפֹּץ / וּבְאִישׁ חֵיקָהּ תֵּרַע עֵינָהּ

וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת כִּי / כָאֵלֶּה אוֹתִי תִקְרֶאנָה

אַךְ לִכְבוֹדֵךְ עָפְרָה אֶקַּח / לִי הַמָּנָה הָעֶלְיוֹנָה"

כִּשְׁמֹעַ זֹאת עָפְרַת הַחֵן / אָז כִּלְיוֹתֶיהָ תַעְלֹזְנָה

וַתִּשָּׂבַע "חַי הַחֵשֶׁק / חַי חִשְׁקֶךָ לִבִּי עִנָּה

יַעַן הָיְתָה זֹאת עִם־לִבְּךָ / כִּי לִנְדִיבוּת לִבְּךָ פָנָה

חַי־אָנִי הָאֵזוֹר תַּחַת / כַּפּוֹת רַגְלַי שָׁם אָכִינָה

וּמָשַׁלְתָּ בַכֹּל וּשְׁתֵּי / הַמַּמְלָכוֹת לָךְ תִּהְיֶינָה"

אָז הָלַכְתִּי עִם־עָפְרַת חֵן / עַד־בָּאתִי אֶל אַפִּרְיוֹנָהּ

אָכַלְתִּי יַעְרָהּ אָרִיתִי / מוֹרָהּ גַּם־שָׁתִיתִי יֵינָהּ

וּזְמַנִּי עַתָּה הֶלְאָנִי / וּצְבִיּוֹת חֵן לִי תִבְזֶינָה

לֹא־תַּחְשֹׁקְנָה בִי וּבְקוֹלִי / לֹא־תִשְׁמַעְנָה לֹא־תֹאבֶינָה

אִם אָמַרְתִּי לַחְשֹׁק עָפְרָה / חוֹשֵׁק אַחֵר יִשְׁכָּבֶנָּה

לֹא־תַּחְפֹּצְנָה מִיָּדִי זֶ־ / בַח עוֹלָתִי לֹא־תִרְצֶינָה

אֶצְעַק חָמָס לִצְבִיּוֹת כִּי / כִגְמוּל יָדִי לֹא־תִגְמֹלְנָה

לֹא־נָשִׁיתִי לֹא־נָשׁוּ בִי / כִּי רָעָה עָלַי תַּחְרֹשְׁנָה

אֶתְמַהּ עַל־כִּי תָקֹצְנָה בִּי / כִּי טָמֵא וּכְסִיל תִּשְׂכֹּרְנָה

לֹא נֶחְלוּ עַל־שִׁבְרִי כַּיּוֹם / אִלּוּ מַתִּי לֹא־תִבְכֶּינָה

לוּ נִמְכַּרְתִּי בִקְשִׁיטָה אֶל / עֵקֶר אוֹתִי לֹא־תִפְדֶּינָה

לוּ אֶהְיֶה פֶּטֶר לַחְמוֹרָם / לֹא תִפְדּוּנִי לִי תַעְרֹפְנָה

כִּי הִלְבִּין שַׂעְרִי וּזְקָנִי / מִזָּהָב אֶל־כֶּסֶף שָׁנָה

כִּי־יָצָא קֶצֶף הַשֵּׂיבָה / גַּם־הֵחֵל נֶגֶף הַזִּקְנָה.

t ‏[נָפְלָה עֲטֶרֶת הַזְּמָן כִּי־נָפְלָה] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ –

נָפְלָה עֲטֶרֶת הַזְּמָן כִּי־נָֽפְלָה

עָשׁ מֵעֲלֵי כִסֵּא יְקָרָהּ מִזְּבוּל

יָבְשׁוּ פְרָחֵינוּ וְאֻמְלַל כָּל־יְבוּל

צִיצַת אֲדָמָה אָֽבְלָה אַף נָֽבְלָה.

קָדְרוּ פְנֵי־שַׁחַק וְתֵבֵל אֻמְלָלָה

אוֹיָה לְיֶרַח זִיו אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְבוּל

רָבְתָה אֲנָחָה בּוֹ וְעָבְרָה הַגְּבוּל

עַל־עָשׁ וּמַעְלָתָהּ אֲשֶׁר בּוֹ שָֽׁפְלָה.

עָשׁ בַּעֲבוּרֵךְ אֹהֲבָה הַמָּֽוְתָה

מַה־מָּֽתְקָה מִיּוֹם אֲשֶׁר בָּךְ דָּֽבְקָה

מַה־נִּפְלְאָה מָוֶּת בְּעָשׁ הִתְחַבְּרָה

לֹא הַתְּמוּתָה מַעֲלָתֵךְ מוֹתֲתָה

אַךְ הַתְּמוּתָה הִיא בְמִתְקֵךְ מָֽתְקָה

עַל־צוּף וְיַעְרַת הַדְּבַשׁ הִתְגַּבְּרָה.

t ‏[הַשּׁוֹאֲלִים אֵיךְ אָהֳלִי נָטָשְׁתִּי] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

הַשּׁוֹאֲלִים אֵיךְ אָהֳלִי נָטָשְׁתִּי

לֹא־תֵֽדְעוּ כִּי כֵן זְמָן צִוָּנִי

הוּא מַמְּרוֹר עִם־לַעֲנָה הִרְוָנִי

עַד־מִמְּצֹא חֶפְצִי אֱמֶת נוֹאָשְׁתִּי.

קַצְתִּי בְמַחְמַדָּיו וּבוֹ נִבְאָשְׁתִּי

מָה אֹֽמְרָה עוֹד הַזְּמָן הִלְוַנִי

יָמִים יְמֵי־עֶצֶב עֲדֵי הִשְׁוַנִי

אֶל־מֵחֲנוֹת הָאֵל אֲשֶׁר פָּגָשָׁתִּי.

אֶשְׂנָא זְמָן תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּאתִי

כִּי אֶחֱזֶה נַפְשִׁי אֲשֶׁר כּוֹרַעַת

אֶל־הַר פְּתַיּוּת עַד־אֲשֶׁר נַעֲנֵיתִי

יָדַע זְמָן כִּי חָֽלְיוֹ שָׂנֵאתִי

עַל־כֵּן לְקִיקְיוֹנִי יְמַן תּוֹלָעַת

אוּלַי יְדִידַי כִּי לְטוֹב עֻנֵּיתִי.

t ‏[שְׁאֵלוּנִי "וּמַה־זֶּה טוֹב בְּאָדָם"] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

שְׁאֵלוּנִי “וּמַה־זֶּה טוֹב בְּאָדָם” / הֲשִׁיבוֹתִי “בְּשֵׂכֶל יִהְיֶה בּוֹ”

“וְאִם אֵין זֶה” עֲנִיתִים “הָעֲשִׁירוּת / לְהִתְהַדֵּר בְּמַסֵּכַת זְהָבוֹ”

“וְאִם אֵין זֶה” עֲנִיתִים “הַחֲבֵרָה / כְשֵׁרָה תַּעֲלִים מוּמֵי לְבָבוֹ”

“וְאִם אֵין זֶה” עֲנִיתִים “הַשְּׁתִיקָה / לְכַסּוֹת אֶת־זְדוֹן לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ”

“וְאִם אֵין זֶה” עֲנִיתִים “הַקְּבוּרָה / תְּהִי סֻכָּה עֲלֵי רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ”.

t ‏[הִזָּהֵר מִשִּׂנְאַת נִקְלֶה] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

הִזָּהֵר מִשִּׂנְאַת נִקְלֶה / וּרְחֵק מִקִּנְאַת אִישׁ נָבוּב

רָאִיתִי לִפְעָמִים רַבּוֹת / אָדָם עָנָק נֶחְנַק בִּזְבוּב.

t ‏[תֵּבֵל כִּשְׁמוֹ הַיָּדוּעַ] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

תֵּבֵל כִּשְׁמוֹ הַיָּדוּעַ / יִדְמֶה אֶל־גֶּשֶׁר רָעוּעַ

תַּחְתָּיו נַחַל שׁוֹטֵף עָמֹק / בּוֹ נָתוּן חֶבֶל גָּרוּעַ

דּוֹלֶה עָצֵל יָמָיו כַּצֵּל / רֹאשׁ פָּרוּעַ אִישׁ צָרוּעַ

וּדְלִי רָצוּץ נִבְזֶה נָפוּץ / קָלוּט שָׂרוּעַ קָרוּעַ

יוֹם בָּא לִדְלוֹת נָפָל וַתִּ־ / שָּׁבֵר כַּד עַל־הַמַּבּוּעַ.

t ‏[עֵת אֶחֱזֶה קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם] / עמנואל הרומי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – –

עֵת אֶחֱזֶה קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם / יִמַּס לְבָבִי יַעֲמֹד נִפְעָם

כִּי־אֶזְכְּרָה הַשּׁוֹֽכְבִים שָׁמָּה / אֵיךְ הָיְתָה אָרְחָם וְגַם־רִבְעָם

אֶזְכֹּר יְמֵי שִׁבְתָּם בְּתֵבֵל אַף־ / אֶזְכֹּר נְסִבָּה סִבְּבָה נָסְעָם

בָּהֶם אֲנָשִׁים חָֽכְמוּ לִמְאֹד / עַד כִּי־לְמֶרְחָק נָֽשְׂאוּ דֵעָם

הַדּוֹֽרְשִׁים טוֹבָה אֱלֵי עַמָּם / הַדּוֹֽבְרִים שָׁלוֹם לְכָל־זַרְעָם

בָּם בַּהֲמוֹת שָׂדַי בְּתַבְנִית אִישׁ / וַיְשַׁלְּחֵם הָאֵל בְּיַד־פִּשְׁעָם

בָּם בַּעֲלֵי אַשְׁמָה כְּמוֹ אָמוֹן / אַף בַּעֲלֵי חַטָּאת כְּיָרָבְעָם

הָאוֹֽמְרִים לָעוֹֽבְרִים סוּרוּ / וּמְקַדְּשִׁים הָעָם בְּמַגָּעָם

יִתְהוֹלֲלוּ יִתְמֹלֲלוּ אֵימִים / אַף־הֻמְּכוּ לוּ שָׁמְעוּ שִׁמְעָם

נִלְאָה זְמָן לִרְפֹּא מְשׁוּבוֹתָם / כִּי־הֶחֱלִיף צִבְעָם וְלֹא טִבְעָם

לֹא־נָתְנוּ לִבָּם לְאַחְרִיתָם / הִטּוּ לְבָבָם אַחֲרֵי בִצְעָם

שָׁמָּה רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז / שָׁם יוֹעֲצֵי אֶרֶץ בְּמַדָּעָם

שָׁמָּה עֲבָדִים מֵאֲדֹנֵיהֶם / חָפְשִׁים וְשָׁם כֵּהָה אֱמֶת נִגְעָם

שָׁמָּה יְגֵעִים בַּזְּמָן נָחוּ / שָׁם מָצְאוּ נָפְשָׁם וּמַרְגּוֹעָם

קָטָן וְגָדוֹל שָׁם וְכָל־הַיְקוּם / שָׁם רָבְדוּ עַרְשָׂם וּמַצָּעָם

יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ שָׁם / לֹא שָֽׁמְעוּ נוֹגֵשׂ וְקוֹל רַעַם

לֹא־נִכְּרוּ שׁוֹעִים וְנִכְבָּדִים / לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים מָלְאוּ זָעַם

הִתְיָאֲשׁוּ הֵם מֵֽרְאוֹת טוֹבָה / לֹא־עוֹד יְקַוּוּ לַחֲזוֹת נֹעַם

לִבִּי סְחַרְחַר בַּחֲזוֹת כָּל־זֹאת / לֹא־אֶשְׂמְחָה עֵת אֶחֱזֶה צַלְעָם

צַר־לִי וְאִם אֶהְיֶה כְמִתְעַלֵּם / יוֹם יוֹם אֲנִי הוֹלֵךְ לְמַסָּעָם

יַנְחֶה זְמָן אוֹתִי וְיִתְפַּלָּא / בִי כַּאֲשֶׁר נָחָם וְהִסִּיעָם

אֵרֵד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וְאַגִּיעַ / בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יָרָם וְהִגִּיעָם

יַשְׁקֶה זְמַנִּי לַעֲנָה וָרֹאשׁ / לִי כַּאֲשֶׁר הִשְׁקָם וְהִשְׂבִּיעָם

יַשְׁפִּיל גְּאוֹן לִבִּי וְיַכְנִיעַ / עָרְפִּי כְּהִשְׁפִּילָם וְהִכְנִיעָם

לוּלֵי אֲשֶׁר יָעַד אֱלֹהִים חַי / לָשׁוּב לְרַחֵם אֶת־אֲשֶׁר זָעָם

עֵת יִקְצוּ כָּל־שֹׁכְנֵי עָפָר / חַסְדוֹ וְעִזּוּזוֹ לְהוֹדִיעָם

וּלְהַחֲלִיץ עַצְמוֹת מְקֻדָּשָׁיו / אֶת־מַלְאֲכָיו יִשְׁלַח לְהַרְגִּיעָם

זֹאת בַּחֲזוֹתִי יִפְּלוּ פָנָי / יִמַּס לְבָבִי יַעֲמֹד נִפְעָם.

‏שְׁמַרְיָה בֶן־אֵלִיָּהוּ הַאִקְרִיטִי

t ‏[אוֹר הַיְקָר עָטָה נְגִידִי כַּמְּעִיל] (שִׁירִ לִכְבוֹד הַנָּגִיד רַבִּי דָּוִד נֶכֶד הָרַמְבַּ"ם) / שמריה האיקריטי

m נחלת הכלל

[כנראה נולד ברוֹמָא במחצית השנית של המאה הי"ג, וחי איזה זמן בעיר נֶגְרוֹפּוֹנְטַי. בשנת 1352 נסע לספרד]

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ – / – – ͝ – – – ͝ – – – –

אוֹר הַֽיְקָר עָטָה נְגִידִי כַּמְּעִיל / מֵאוֹר מְעִילוֹ נִבְרְאוּ שָׁמָיִם

לָבְשׁוּ עֲדָנִים כָּל־נְפָשִׁים שׂוֹרֲרוּ / אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל כְּסוּת עֵינָיִם

הֶחְפִּיר קְהַל צֹעַן וְחָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר / תֹּאֵר בְּנֵי חָנֵס וְעִיר מִצְרָיִם

נִדַּף פְּרִי מִזְרַע יְאוֹר עַל־פִּי יְאוֹר / שִׁבְרֵי פְלָגָיו נִשְּׁתוּ מִמָּיִם

גֵּאָה וְגָאוֹן יָרְשָׁה אֶרֶץ צְבִי / מִמַּעֲרָב לָהּ נָגְהוּ קַרְנָיִם

יֵחַת מְאוֹר מִזְרָח לְעֹז אוֹר מַעֲרָב / רָצֵי בְרָקָיו יַעְדְּפוּ כִפְלָיִם

דִּגְלֵי חֲיָלֵי כָּל־הֲמוֹנֵי יַעֲקֹב / יֵלְכוּ לְאוֹרוֹ יִמְחֲאוּ כַפָּיִם

נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל יְרוּמוּן מִלְּבַב / הָעָם אֲשֶׁר לוֹ פִּתְּחוּ אָזְנָיִם

כִּבְדֵי לְבָב שִׂימוּ יְקָר טוּב נָאֳמוֹ / בִּנְאוֹת דְּבִירְכֶם חֵל וְחוֹמוֹתָיִם

דִּרְשׁוּ אֲמָרָיו גַּם דְּרָכָיו וִֽחְיוּ / נִירוּ דְבָרָיו נִיר בְּסַרְעַפָּיִם

הֵמָּה מְקוֹר חַיִּים לְכָל־נֶפֶשׁ וּבָם / הִיא תַעֲלֶה רָמוֹת כְּבִכְנָפָיִם

גִּזְרַת פְּנִינִים כָּֽלְתָה נַפְשִׁי לְךָ / נֵצֶר קְדוֹשִׁים וּֽנְשׂוּא אַפָּיִם

אָמַר לְבָבִי לִי לְכָה אֵלָיו וְשֵׁב / דֹּם מִיְּמִין יוֹצְרָךְ עֲדֵי עַדָּיִם

וַיִּשְׁקְפוּ עֵינֵי בְּעַד אֶשְׁנַב פְּלִ־ / יאוֹת מִשְׁקְלֵי שִׂכְלוֹ בְמֹאזְנָיִם

נָדְבָה בְתֹם רוּחִי אֲשֻׁרָיו לֶאֱשׁוֹר / בִּהְיוֹת לְאוֹת עַל־יָד וּבֵין עֵינָיִם.

t ‏[שָׁקַט לְבָבִי בִּשְׁעוֹן עַל־יָדְךָ] (שִׁיר לִכְבוֹד הַנָּגִיד רַבִּי דָּוִד נֶכֶד הָרַמְבַּ"ם) / שמריה האיקריטי

m נחלת הכלל

שִׁיר לִכְבוֹד הַנָּגִיד רַבִּי דָּוִד נֶכֶד הָרַמְבַּ"ם

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ – / – – ͝ – – – ͝ – – – –

שָׁקַט לְבָבִי בִּֽשְׁעוֹן עַל־יָֽדְךָ / שָׁמַר הֱיוֹתוֹ עַבְדְּךָ לָנֶצַח

מַצַּב יְקוּמָיו אַתְּ וּמִמִּי יֶחֱרַד / מוֹנָיו וְקָמָיו יִפְּלוּ לָרֶצַח

רוֹעִי אֲבִיר רוֹעִים וְנִין שׁוֹעִים אֲשֶׁר / רָצוּי לְךָ הֵצִּיץ הֱיוֹת עַל־מֶצַח

יֵקַד בְּקִרְבִּי אֵשׁ פְּרִידָתְךָ וְהוּא / יִבְעַר בְּקִיר לִבִּי כְּקַשׁ גַּם קֶצַח

הֻצַּג מְכוֹן שִׁבְתָּךְ הֱיוֹת עַל־כָּל־בְּנֵי / הֶבֶל הֱיוֹתָם תַּחְתְּךָ לָנֶצַח.

‏דָּנִיאֵל בֶּן־יְחִיאֵל מִמּוֹנְטַלְצִּינוֹ

t ‏[נֶפֶשׁ יְקָרָה אֶת־יְיָ הַלֲלִי] (תְּחִנָּה) / דניאל בן יחיאל ממונטלצינו

m נחלת הכלל

[מִמוֹנְטַלְצִ֗ינוֹ (Montalcino) בפלך טוֹסְקָנָה, חי לערך 1300]

תְּחִנָּה

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ –

נֶפֶשׁ יְקָרָה אֶת־יְיָ הַלֲלִי / הִשָּׁעֲנִי אֵלָיו וְלוֹ הִתְחוֹלֲלִי

אֵלָיו שְׂאִי לִבֵּךְ בְּכַפַּיִךְ וְאֶת־ / הוֹד שֵׁם כְּבוֹדוֹ הַמְּהֻלָּל גַדְּלִי

מַה־תֶּחֱשִׁי עוּרִי זְמִירוֹת זַמְּרִי / לָאֵל אֲשֶׁר תָּמִיד בְּחַסְדוֹ גוֹֽמְלֵי

דִּרְשִׁי אֱלהַיִךְ בְּכָל־לִבֵּךְ וְגַם / עֹצֶם גְּבוּרוֹת נִפְלְאוֹתָיו מַלְּלִי

נֹעַם דְבָרָיו עַל־לְבָבֵךְ יִֽהְיוּ / שִׁמְעִי קְחִי עֵצָה וּמוּסָר קַבְּלִי

יִהְיוּ לְטֹטָפוֹת עֲלֵי מִצְחֵךְ וְעַל־ / לִבֵּךְ כְּמוֹ חוֹתָם וְגַם כֶּתֶם חֲלִי

אֹרַח נְתִיבָתֵךְ בְּחָכְמָה יַשְּׁרִי / פַּנִּי מְסִלָּתֵךְ וְאוֹתָהּ סַקְּלִי

לִבֵּךְ בְּבֹרִית הַתְּבוּנָה כַּבְּסִי / נַפְשֵׁךְ בְּיַרְדֵּן הַתְּעוּדָה תִּטְבְּלִי

בִּגְדֵי לְבוּשֵׁךְ מַחֲלָצוֹת יִֽהְיוּ / תַּעְדִּי בְּיִרְאַת אַל לְאַט תִּתְנַהֲלִי

רִפְאוּת לְשָׁדֵּךְ הִיא וְגַם שִׁקּוּי תְּהִי / אֶל־כָּל־עֲצָמַיִךְ לְרַפֵּא כָל־חֳלִי

יָשִׂישׂ לְבַב שִׂכְלֵךְ בְּהַשְׂכִּילֵךְ וְיָ־ / דֹעַ אֱלהַיִךְ בְּזֹאת תִּתְהַלֲּלִי

חֶלְקִי יְיָ תֹּאמְרִי נַפְשִׁי וְגַם / הִתְחַנְּנִי אֵלָיו לְחַסְדּוֹ יַחֲלִי

יִנְעַם לְחִכֵּךְ צוּף אֲמָרָיו נִמְלְצוּ / בָּם תִּגְאֲלִי נַפְשֵׁךְ וּמִשַּׁחַת בְּלִי

אַל־תַּחְמְסִי נַפְשֵׁךְ וְאַל־נָא תִּשְׁלֲלִי / אַל־נָא בְּטֻמְאַת הַזְּמָן תִּתְגָּעֲלִי

לִבְשִׁי אֱפוֹד חָכְמָה וְעַל־מִצְחֵךְ תְּנִי / צִיץ הוֹד וְעָלַיִךְ יְחִידָה תַּחְמְלִי

חוּסִי עֲלֵי נַפְשֵׁךְ וְגוּפֵךְ פֶּן בְּיוֹם / אֶחָד יְחִידָה גַּם שְׁנֵיהֶם תִּשְׁכְּלִי

זִכְרִי שְׁלשֶׁת הַזְּמַנִּים, יַשְּׁרִי / לִבֵּךְ אֱלֵי צוּרֵךְ וְאַל תִּתְרַשְּׁלִי

קוּמִי וְהָכִינִי קְחִי צֵדָה לְיוֹם / בֹּא עֵת פְּרִידָתֵךְ לְדַרְכֵּךְ תֵּֽזְלִי

הִתְעוֹרֲרִי נָא מַהֲרִי טֶרֶם אֲשֶׁר / בִּיוֵן מְצוּלוֹת טִיט זְמַנֵּךְ תִּצְלֲלִי

בִּינִי לְאַחְרִיתְךָ בְּטֶרֶם בֹּא יְמֵי / עֵת קֵץ פְּקֻדָּתֵךְ וְאַל תִּתְעַצְּלִי

שִׂימִי אֱלֵי שִׂכְלֵךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְעַל־ / יִצְרֵךְ יְחִידָתִי בְּחָכְמָה תִמְשְׁלִי

אִם תִּשְׁמְעִי מוּסָר וְתַקְשִׁיבִי לְקוֹל /…………..

‏יוֹאָב בֶּן־יְחִיאֵל מִבֵּית־אֵל

t ‏[אֶכְרַע אֶקֹּד לִפְנֵי מַלְכִּי] (רְשׁוּת לְנִשְׁמַת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה) / יואב בן יחיאל מבית אל

m נחלת הכלל

[בן המשפחה De Synagoga או Casadio, חי ברוֹמָא במחצית הראשונה של המאה הי"ד]

רְשׁוּת לְנִשְׁמַת שֶׁל רֹאשׁ הַשָׁנָה

אֶכְרַע אֶקֹּד לִפְנֵי מַלְכִּי / אֶקְרָאָה מִפָּנָיו אַבְרֵךְ

שׁוֹפֵט יָשָׁר הוּא אֵלִי כִּי / יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.

יוֹם זֶה יוֹם הַדִּין הוּא נִקְרָא / מִשְׁפָּט הוּא לֵאלֹהֵי יַעְקֹב

יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא רָם נוֹרָא / וּלְמִישׁוֹר יַיְשִׁיר הֶעָקֹב

עַל־הֶאָח תּוֹךְ אֵשׁ בּוֹעֵרָה / יַבְעִיר כָּל־אָח עָקֹב יַעְקֹב

לָכֵן אַתְּ שׁוֹכֶבֶת חֵיקִי / הִתְנַחְמִי סִפְקִי עַל־יָרֵךְ

עַל־בָּמוֹת יֵצֶר לֵב דִּרְכִי / תִּרְדִּי־בוֹ בַּעְבֹדַת פָּרֶךְ.

וּבִתְרוּעַת מֶלֶךְ עוּרִי / וּבִתְקֹעַ שׁוֹפָר שִׁמְעִי

וּבִשְׁבָרִים יִצְרֵךְ שִׁבְרִי / הַשְׁפִּילִי אוֹתוֹ הַכְנִיעִי

וּזְדוֹן עָרְלַת־לֵב הָסִירִי / הוֹחִילִי לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי

שׁוּבִי שׁוּלַמִּית עָדָיו כִּי / חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אַף אֶרֶךְ

גּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי / אֵין לוֹ דִמְיוֹן אַף־לֹא עֵרֶךְ.

אֵל דָּרַשׁ סֵפֶר וַיִּקְרָא / אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר

וּלְצַדִּיק דּוֹרֵךְ הַיְשָׁרָה / דּוֹדִי לִי אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר

וּרְשָׁעִים יִשְׁתּוּ מֵי מָרָה / אוֹכֶלֶת אֵשׁ כָּל־הַכּוֹפֵר

וּמִמַּחְצִית פִּשְׁעֵי עֶרְכִּי / מַעְבִיר רִאשׁוֹן צוּר מִתְבָּרֵךְ

וּמַכְרִיעַ מֹאזְנַי צִדְקִי / וּמֵשִׂים פַּעְמַי לַדָּרֶךְ.

בִּינוּ־נָא זֹאת הָאֵל דִּרְשׁוּ / מִיּוֹם דִּין עַד־יוֹם כַּפָּרָה

וּבֵינְתַּיִם פָּנָיו בַּקְשׁוּ / לֹא יַשְׁחִית בַּעְבוּר הָעְשָׁרָה

וּבְכָל־לֵב אוֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ / הוּא יַצִּילְכֶם מִכָּל־צָרָה

גַּם אַתְּ נַפְשִׁי אֵלִי בָרְכִי / וּלְפָנָיו הַכְרִיעִי בָרֶךְ

הוּא יִגְמֹל חֶסֶד עָלָיְכִי / קוּמִי אוֹרִי כִּי־בָא אוֹרֵךְ.

‏דָּנִיאֵל בֶּן־יְהוּדָה הַדַּיָן

t ‏[יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח] / דניאל בן יהודה הדיין

x מוגש ברשות פרסום

[ברוֹמָא, חי במחצית הראשונה של המאה הי"ד]

– – ͝ – – – ͝ – – –

יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח / נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל־מְצִיאוּתוֹ

אֶחָד וְאֵין עֵרֶךְ לְיִחוּדוֹ / נֶעְלָם וְאַיִן סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ

אֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף / לֹא נַעֲרֹך אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ

קַדְמוֹן לְכָל־דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא / רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ

הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל־נוֹצָר / יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ

שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנָהּ אֶל / אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ

לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד / נָבִיא וּמַבִּיט אֶת־תְּמוּנָתוֹ

תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל / עַל־יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ

לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר / דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ

צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ / מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמוּתוֹ

גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶסֶד כְּמִפְעָלוֹ / יִתֵּן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ

יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ / לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ

מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי־עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.

‏בִּנְיָמִן בֶּן־יְהוּדָה בּוֹצֵיקוֹ

t ‏[אֶשָּׂא נְהִי יְלֵל וְקִינָה] (קִינָה) / בנימין בן יהודה בוציקו

m נחלת הכלל

[מרוֹמָא, נולד קודם לשנת 1290, מת אחרי שנת 1330]

קִינָה

אֶשָּׂא נְהִי יְלֵל וְקִינָה

אֶזְעַק אוֹיָה בְּזָכְרִי

יוֹם אַל־יִחַדּ בִּימֵי שָׁנָה

כִּי בוֹ גָדֵל כַּיָּם שִׁבְרִי.

בְּזֶה חֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי

נִתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי

וַתִּבְחַר מַחֲנַק נַפְשִׁי

מָוֶת מֵעַצְמוֹתָי.

בַּחוּרִים וְגַם־בְּתוּלוֹת

זְקֵנִים עִם־נְעָרִים

הֵילִילוּ הָהּ קוֹלֵי קוֹלוֹת

בִּתְרוּעָה עִם שְׁבָרִים.

כִּי שֻׁדְּדָה עִיר עַלִּיזָה

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ

עַד־הַיְסוֹד עֵרָה אַרְזָה

עָלֶיהָ עָלָה הַפֹּרֵץ.

נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל

נַפְשֵׁנוּ לֶעָפָר שָׁחָה

אֵלָיו קָרָא רַב הַחֹבֵל

לְיוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה.

לְהַשְׁמִיד עָם וּלְאַבֵּד

תֵּת קֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס

בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד

אֲשֶׁר אִם־עָבַר וְרָמַס.

יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפוֹת

קַלּוּ מִנְּשָׁרִים סוּסָיו

טָסוּ כְּצִפֳּרִים עָפוֹת

מִהֲרוּ חָשׁוּ עָלוּ שׁוֹסָיו.

דָּרֹס דָּרַס וְהִנֵּה שׂרָף

חִלֵּל לָאָרֶץ נִזְרִי

כָּלָּה זַעַם וַחֲרוֹן אַף

מֵאִישׁ חֶרְמִי וְעָרִי.

מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן

הֻפְשַׁט מֵעָלֵי כְּבוֹדִי

לְבָב דַּוָּי וְרֹאשׁ דַּאֲגוֹן

נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי.

מְעוּף צוּקָה וַאֲפֵלָה

בָּהְשַׁמָּה כָּל־עֲדָתִי

שֶׁבֶר עַמִּי עַל־נְקַלָּה

עַרְשִׂי אַמְסֶה בְדִמְעָתִי.

נָתַתִּי גֵוִי לְמַכִּים

הָהְפַּךְ עָלֵי בַּלָּהוֹת

יָשַׁבְתִּי בְמַחֲשַׁכִּים

שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל־זֹאת.

יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים

חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה

פָּגְשׁוּ צִיִּים אֶת־אִיִּים

קִפּוֹז שָׁמָּה קִנְּנָה.

חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיָתֶךָ

וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה

נָשְׂאוּ רֹאשׁ עַל־עַמֶּךָ

עֲשֵׂה־נָא לָהֶם תּוֹעָה.

עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם

לְמָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת

עַל הַר־צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם

עֲשֵׂה עִמִּי לְטוֹבָה אוֹת.

זְרוֹעַ עֻזְּךָ גַּלֵּה

עַל־יַד חֹטֶר גֶּזַע יִשָׁי

הַתֵּר אָסִיר מִבֵּית כֶּלֶא

בָּעֵת הַהִיא יוּבֵל־שַׁי.

פְּעָמֵינוּ בַנְּעָלִים

שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה

דֶּרֶךְ יֵלְכוּ גְאוּלִים

וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.

קוֹל מְבַשֵׂר תַּשְׁמִיעַ

קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי

אֱלֹהֵי צִדְקִי מוֹשִׁיעַ

גְּאַל אֶת־גְּאֻלָּתִי.

קַח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ

שְׁבִי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל

אֲסִירְךָ פְּקַח־קוֹחַ

וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.

‏מְנַחֵם בֶּן־בִּנְיָמִן מֵרֵיקָנָטִי

t ‏[מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָמִים] (קֶטַע מִקִּינָה) / מנחם בן בנימין מרקנטי

m נחלת הכלל

[חי במחצית הראשונה של המאה הי"ד בעיר רֵקָנָטִי (Recanati)]

תְּחִנָּה (קֶטַע)

מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָמִים

שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ מְפֹאָר בְּפִי כָל־הַיְקוּמִים

לְפָנֶיךָ יְיָ גְּלוּיִם כָּל־נֶעְלָמִים

מַלְאֲכֵי צְבָאֶיךָ מְהַלֲלִים אוֹתְךָ בַּנְּעִימִים.

נֹשֵׂא עֲוֹן וָפֶשַׁע וְאַשְׁמָה

יוֹצֵר הַכֹּל וּמֵאִיר תַּעֲלוּמָה

הָקֵם נְפִילָתִי וְתַן לִי תְקוּמָה

אֱלֹהִים לְךָ תְּהַלֵּל כֹּל נְשָׁמָה.

חֲמָל־נָא אֵל עֲלֵי נַפְשִׁי הָאֲשֵׁמָה

וְשָׂא פְשָׁעַי וְשַׁכֵּךְ כַּעַס וְחֵמָה

וְאִם עֲוֹנוֹתַי נִשְׂתָּרְגוּ וְעָמְדוּ כַעֲרֵמָה

תְּקַבְּלֵנִי אֱלֹהַי בְּיַד יְמִינְךָ וְקַבֵּל אֶת־תְּשׁוּבָתִי שְׁלֵמָה.

מַלְכוּתְךָ מַגִּידִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים

שִׁמְךְ הַקָּדוֹשׁ מְפֹאָר מִפִּי חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים

וְאַיֵּה כְבוֹדְךָ לֹא מְבִינִים

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.

הוֹשַׁע יְמִינְךָ וְעַמְּךָ מִיַּד אֹם נָכְרִיָּה

בָּאנוּ בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה

עִיר הָאֱלֹהִים הַמֻּשְׁפֶּלֶת עַד־שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה

הָקֵם נְפִילָתָהּ, תַּחַת הָעֶלְיוֹנָה תִּהְיֶה בְנוּיָה.

קוּמִי מִדַּת הָרַחֲמִים הָנִיחִי חֵמָה

לִקְרַאת מִדַּת הַדִּין עִרְכִי מִלְחָמָה

רַחֲמִים שַׁאֲלִי בְּעַד לֹא רֻחָמָה

רָנֵּי־פַלֵּט לְבָרָה כַּחַמָּה.

טָהוֹר הַאֲזִינָה וְהַקְשִׁיבָה קוֹל שַׁוְעָתִי

זַעֲקִי רִנָּה וְהִתְפַּתֵּה בְהִתְוַדּוֹת אַשְׁמָתִי

קְרָאתִיךָ מִמֵּצַר קְרַב אֵלַי וְלֵךְ לִישׁוּעָתִי

חוּשָׁהּ לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי.

נוֹצֵר חֶסֶד עֲוֹנוֹת כּוֹבֵשׁ

מוֹשֵׁל עוֹלָם מוֹחֵץ וְחוֹבֵשׁ

סוֹבֵל עוֹלָמִים וְיַמִּים מְיַבֵּשׁ

יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ.

‏מַתִּתְיָה מִלְּרִפָּה

t ‏מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם (סְלִיחָה עַל הָרַעַשׁ בְּפֶלֶךְ מַרְקָה) / מתתיה מלריפה

m נחלת הכלל

[חי בשנת 1329 בלָרִפָּה (Larippa) בפלך מַרְקָה (Marche d’Ancona) ואחר כך בנוֹרְצִי]

סְלִיחָה עַל־הָרַעַשׁ בְּפֶלֶךְ מַרְקָה

מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם

מִגַּעֲרָתְךָ תָּנוּט הָאָרֶץ יִרְעֲשׁוּ הָאִיִּים

יִרְגְּזוּ יָחִילוּ לְפָנֶיךָ יִכְרְעוּ צִיִּים

כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר־בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ רָעָשָׁה

פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ הִתְנוֹדֲדָה כַּמְּלוּנָה הִתְגָּעָשָׁה

עִם־כָּל־צֶאֱצָאֶיהָ קַדְרוּת לָבָשָׁה

הִרְאִיתָ עַמְּךָ קָשָׁה.

תַּחַת אָוֶן אָהֳלֵי עוֹלָם רָאִיתִי

נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ עַל־נוֹרְאוֹתֶיךָ נִפְלֵיתִי

קָטֹנְתִּי בְעֵינַי וְגָדַלְתָּ מְאֹד אֵמֶיךָ נָשָׂאתִי

יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי.

תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ

נָטִיתָ יְמִינְךָ מַה־פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֵץ

תְּמֹךְ אוֹתָהּ בִּימִין צִדְקְךָ וְיֶחְדַּל הַקָּרֶץ

אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ.

תַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ זָעוּ

אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם כִּי נָצוּ גַּם־נָעוּ

אַבִּירֵי לֵב חַתּוּ וּמִגְּאוֹנָם נִכְנָעוּ

וַיִּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ.

תֹּלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִימָה בְּחָכְמָה

הַעֲבֵר עָלֶיהָ רוּחַ חֵן וְנֶחָמָה

דַּבֵּר עַל־לִבָּהּ כִּי כִמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה

לֹא אֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת־הָאֲדָמָה.

יוֹנָתְךָ חָרְדָה לִרְגָּעִים לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ

אַתָּה זָכַרְתָּ מִתּוֹךְ הַמַּבּוּל הִצַּלְתָּ נֹחַ

זָכַרְתָּ אֶת־אַבְרָהָם מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה לִשְׁלֹחַ

זָכְרָה־לָּנוּ לְטוֹבָה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב־כֹּחַ.

יֶעֱרֵב עָלֶיךָ כְּרֵיחַ נִיחֹחַ שִׂיחַ יְלָדֶיךָ

וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ־צֶדֶק עַל־צֹאן יָדֶיךָ

מִמֲתִים יָדְךָ יְיָ מִמֲתִים מֵחֶלְדֶּךָ

זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ.

הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ אָבְלָה נָבְלָה

קִרְיָה בְצּוּרָה לְמַפֵּלָה

כָּל־לְבַב אֱנוֹשׁ יִמַּס בְּכָל־מָתְנַיִם חַלְחָלָה

וְחָרְדוּ אִישׁ לְנַפְשׁוֹ קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה.

הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעַד וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד

מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד

בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר וְלֹא נִמְעָד

הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּלְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.

הָאֲדָמָה חַתָּה וַיִּרְעֲשׁוּ כָּל־צֶאֱצָאֶיהָ

קָרְאָה בַת־אֱדוֹם בְּחָזְקָה אֶל־אֱלֹהֶיהָ

טְמֵאַת הַשֵּׁם פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל־חֲלָצֶיהָ

נְמֹגִים־אֶרֶץ וְכָל־יֹשְׁבֶיהָ.

חוּסֶה עַל־עַמְּךָ וּשְׁמַע קוֹלָם

מִתִּגְרַת יָדְךָ וּמִכְּלֵי זַעַמְךָ לְהַצִּילָם

עַל־יַד יְמִינָם הֱיֵה סִתְרָם וְצִלָּם

וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם.

זַלְעָפָה אָחֲזָה רְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ

כָּל־כָּתֵף מְרוּטָה חֲבוּטָה לְאֵל זָר בִּלְתֶּךָ

לְבַד־בְּךָ נַזְכִּיר שִׁמְךָ כִּי אֵין זוּלָתֶךָ

אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.

קַבֵּץ נְפוּצוֹת יְהוּדָה וְנִדְחֵי יִשְׂרָאֵל

יוּבֵל לָטֶבַח כַּכֶּבֶשׂ אַלּוּף מַגְדִּיאֵל

וְלֹא יִרַשׁ בֶּן־הָאָמָה אֶת־אֲרִיאֵל

וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.

‏מְשֻׁלָּם הַסּוֹפֵר מִפְּרוּגָה

t ‏[מוֹשִׁיעִי לְעִתּוֹת צָרָה גְּאֻלַּת עַמְּךָ הוֹאֵל] (גְּאֻלָּה) / משולם הסופר מפרוג'ה

m נחלת הכלל

[מפֵּרוּגָ֗ה (Perugia) בפלך טוֹסְקָנָה, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה הי"ד]

גְּאֻלָּה

מוֹשִׁיעִי לְעִתּוֹת צָרָה / גְּאֻלַּת עַמְּךָ הוֹאֵל

אָנָּא שִׂים לָחֳרָבוֹת בָּצְרָה / לְשַׁמָּה קֵדָר וְאַרְבֵאל.

מְרוֹם שִׁבְתּוֹ שׁוֹכֵן סֶלַע / גַּאֲוַת לִבּוֹ הַשְׁפִּילֵהוּ

רֹבֶה קַשָּׁת תִּבְלַע / תִּפְתַּח־אֶרֶץ תְּכַסֵּהוּ

וְלוֹבֵשׁ רִקְמָה וְתוֹלָע / גֶּבֶר עֲמִיתְךָ כַּלֵּהוּ

וְתוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם / וּרְמֹס בְּחֵמָה מַגְדִּיאֵל

וְכָל־מַאֲמַצֵּי כֹחָם / וּבַל־יִזָּכֵר יִשְׁמָעֵאל.

שַׁוְעַת עַמְּךָ אָבִי זְכֹר / מַהֵר שְׁנַת פְּקֻדָּתָם

וּבְרִית בְּחִירֶיךָ תִּזְכֹּר / תּוֹשִׁיעֵם בַּעֲבוּר אַהֲבָתָם

יְדִידֶיךָ לָמָּה תִמְכֹּר / שְׁעֵה־נָא אֶל־תְּפִלָּתָם

חֹן עַל־פְּלֵיטַת עַמֶּךָ / וְרַחֶם־נָא לְדַל שׁוֹאֵל

וְכַפֵּר לְמַעַן שְׁמֶךָ / כִּי תְּעוּדָה הִיא בְּיִשְׂרָאֵל.

לִבְשִׁי עֻזְּךָ בִּזְרוֹעֶךָ / עוּרִי עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם

זִכְרוֹנְךָ וְשִׁמְעֶךָ / לֹא תִּשְׁכַּח יָמִים מִקֶּדֶם

וְכַנָּה אֲשֶׁר הִיא נִטְעֶךָ / תְּכִינֶהָ כְמִקֶּדֶם

בָּרֵךְ חֵילְךָ וְלֹא תִקֹּב / כִּי מָגִנֵּנוּ רַחֲמַי אַל

הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב / יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל.

מֵקִים אֶת־דִּבְרֵי עֲבָדָיו / וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים

וְאוֹהֵב צֶדֶק לִידִידָיו / וְשׁוֹמֵעַ צַעֲקַת דַּלִּים

מְרַחֵם לְמַעֲשֵׂה יָדָיו / יַגְבִּיהַּ קֶרֶן שְׁפָלִים

חוּשָׁה לִפְדּוֹת אֶת־עָם נוֹשַׁע / עֵת יַעֲמֹד הַשַּׂר מִיכָאֵל

וּשְׂרִידַי עַמְּךָ הוֹשַׁע / וְתָשִׁיב גּוֹלַת אֲרִיאֵל.

‏מֹשֶׁה בֶן־שַׁבְּתַי

t ‏[מַעֲשֵׂי יְיָ הַנּוֹרָאִים] (שִׁיר עֵדֶן הַחַיִּים) / משה בן שבתי

m נחלת הכלל

[מוִיטֶרְבּוֹ, חי ברוֹמָא באמצע המאה הי"ד]

שִׁיר עֵדֶן הַחַיִּים

מַעֲשֵׂי יְיָ הַנּוֹרָאִים

מִדְּבַשׁ לְפִי מְתוּקִים

שָׁם סָפוּן חֶלְקַת צַדִּיקִים

כִּי הֵם יְשׁוּעַת הַחַיִּים.

חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם

הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים

כִּי בְּמִצְוַת יְיָ יְצָרָם

יְנִיעוּן כָּל־הַיְצוּרִים

בִּשְׁמוֹ יַבִּיעוּ אֲמָרִים

עִבְדוּ אֶת־יְיָ בְּיִרְאָה

כִּי בְעֵין־שֵׂכֶל כֹּל רָאָה

וּבוֹ נִרְאֶה אוֹר הַחַיִּים.

מַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד

הָרָקִיעַ בִּתְנוּעָתוֹ

אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים

יוֹם יוֹם יַתְמִיד הַשְׂכָּלָתוֹ

מַשְׁמִיעַ קוֹל תְּהִלָּתוֹ

לֵאמֹר לְאָדָם בִּינָה

צֵידַת שֵׂכֶל לְךָ הָכִינָה

וְתִקְנֶה אֹשֶׁר הַחַיִּים.

מְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ דֵּעָה

יָסַד אֶרֶץ עַל־בְּלִימָה

וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָא

עָפָר לָקַח מִן־הָאֲדָמָה

יַשְׁמִיעֵהוּ קוֹל דְּמָמָה

לֶחֶם בְּזֵעַת אַפֶּיךָ

תֹּאכַל בִּיגִיעַ כַּפֶּיךָ

נִגְזָר מֵאֶרֶץ הַחַיִּים.

עַל־מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה

וָאֶרְאֶה מַה־יַעֲנֵנִי

אִם כָּל־נוֹצָר בְּקַדְמוּתוֹ

לִי אֲנִי מַה־יּוֹעִילֵנִי

וָאֶשְׁמַע קוֹל יְעִירֵנִי

קוּם נִרְדָּם וּשְׁמַע דְּבָרִים

מִזָּהָב וּפָז יְקָרִים

וְתִרְאֶה דֶרֶךְ הַחַיִּים.

‏שְׁלֹמֹה בֶּן־יִצְחָק מִפְּרוּגָה

t ‏[הַעֲלֵה־נָא אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא] (תְּפִלָּה עַל־הַמַּגֵּפָה) / שלמה בן יצחק מפרוג'ה

m נחלת הכלל

[מפֵּרוּגָ֗ה, חי בימי המגפה של 1374]

תְּפִלָּה עַל־הַמַּגֵּפָה

הַעֲלֵה־נָא אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא

לְחוֹלֵי עַמְּךָ אֶל רַחֲמָן רוֹפֵא

עֲצֹר מַגֵּפָה מֵעָם לְךָ מְצַפֶּה

כַּלֵּה דֶבֶר וּמַשְׁחִית וְלֹא נִסָּפֶה

וְתֹאמַר לַמַּלְאָךְ יָדְךָ הַרְפֵּה

רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא

רַב לָנוּ לִהְיוֹת

לָבַז לְחַיּוֹת

אֲדוֹמִיּוֹת חִתִּיּוֹת

קֵדָר וּנְבָיוֹת

וִיבֹאוּנוּ רַחֲמֶיךָ / כִּי גֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.

מָרֵי נֶפֶשׁ מָתַי תִּרְפָּאֵם

וְעָם בְּךָ מָעֲלוּ חַסְדְּךָ יְבוֹאֵם

וּמַשְׁחִית קִנְּךָ לָמָּה יְנִיאֵם

הַבָּנִים לָקַח וְלֹא שִׁלַּח הָאֵם

מְהֵרָה חוּשָׁהּ מִשְּׁבִי הוֹצִיאֵם

טֶרֶם תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם

וּבְבוֹא יוֹם עֶבְרָה

הַיּוֹם הַנּוֹרָא

וְהָיְתָה עֵת צָרָה

צָרָה כְּמַבְכִּירָה

חוּסָה יְיָ עַל־עַמֶּךָ / כִּי גֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.

‏מַתִּתְיָה בֶּן־יִצְחָק מִבּוֹלוֹנְיָה

t ‏[בֹּקֶר אוֹר אָשִׁיר עֻזֶּךָ] (רְשׁוּת לְנִשְׁמַת שֶׁל שַׁבַּת זָכֹר) / מתתיה בן יצחק מבולוניה

m נחלת הכלל

[כנראה נולד בעיר לוּצִ֗ינְיָנוֹ (Lucignano) בפלך טוֹסְקָנָה וחי בבּוֹלוֹנְיָה במחצית השניה של המאה הי"ד]

רְשׁוּת לְנִשְׁמַת שֶׁל שַׁבַּת זָכֹר

בֹּקֶר אוֹר אָשִׁיר עֻזֶּךָ / בִּקְהַל קֹדֶשׁ אַקְדִּישֶׁךָ

אַתָּה אֵל תַּגְדֵּל חַסְדֶּךָ / עַל־עָם מִתְפָּאֵר בִּשְׁמֶךָ.

מָעוֹן אַתָּה הַמִּתְנַשֵּׂא / עַל־רוּם מַעְלָה עוֹטֶה אוֹרָה

רוֹכֵב שָׁמַיִם וּמַחְסֶה / מַגְדִּיל חֶסֶד עִם־גְּבוּרָה

תִּפְאֶרֶת עֹז אֶל בּוֹ חוֹסֶה / נֶצַח הוֹד מַלְבִּישׁ עִם־אוֹרָה

שִׂים שָׁלוֹם יֶשַׁע וּבְרָכָה / עַל־עָם יוֹדֵעַ סוֹדֶךָ

עַל־זֹאת כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ / יִתֵּן מַהְלָל וּמַמְלָכָה.

תָּמִים נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף / וּמְנוֹסֵס עַמְּךָ לִסְגֻלָּה

עֵת בֹּא שׂוֹטֵן לִשְׁקֹל כֶּסֶף / עַל־יַד עוֹשֶׂה בָעָם כָּלָּה

לָבוֹז בַּז כָּתַב עִם כֹּסֶף / אֶל־עָם וּמְדִינָה בִּמְגִלָּה

בֶּן־יָאִיר קוֹרֵא בִּשְׁמֶךָ / צוֹעֵק מָרָה עַל־בָּנֶיךָ

יָבִיא כֶסֶף כִּפּוּרֶיךָ / כֹּפֶר נַפְשָׁם אֶל־גִּנְזֶךָ.

תָּגֶל נַפְשִׁי בֵּאלֹהֵי כִּי / הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי־יֶשַׁע

עֵת קָם אִישׁ צַר סוֹרֵר דַּרְכִּי / אוֹיֵב הוּא הָמָן הָרָשָׁע

וַיִּתֵּן אֵל תָּמִים דַּרְכִּי / וַיְהִי יִשְׂרָאֵל עַם נוֹשָׁע

חָשַׁב עַל־צֹאן מַרְעִיתֶךָ / הַשְׁמִיד נַעַר וּזְקֵנֶיךָ

הֶעְתִּירוּ הוֹשַׁע צֹאנֶךָ / מוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתֶּךָ.

יָחִיד נִחַם עַל־הָרָעָה / מִיַּד זוֹלֵל הוֹצִיא יָקָר

לִתְפִלַּת בֶּן־יָאִיר שָׁעָה / הֶעְטִיר עַמּוֹ שָׂשׂוֹן וִיקָר

אַתָּה אֵלִי לִי לִישׁוּעָה / הָיִית וַיְהִי צַר נֶעְקָר

כָּלוּ כֶעָשָׁן אוֹיְבֶיךָ / וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַמְלָכָה

פָּנִים הָאֵר אֶל־עַבְדֶּךָ / הַיְשֵׁר אֶל־פָּנַי דַּרְכֶּךָ.

הַיֹּצֵר יַחַד לִבֵּנוּ / אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי עֵינָי

חַי שִׂים בַּחַיִּים נַפְשֵׁנוּ / אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיְיָ

זִכְרָךְ יִתְפָּאֵר מַלְכֵּנוּ / תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי בַּיְיָ

קוּמָה קַבֵּץ נִדָּחֶיךָ / נָא אַל־יַבשׁוּ קֹוֶיךָ

הוֹשִׁיעָה נָּא אֶת־עַמֶּךָ / נִשְׁמַת כָּל־חַי תּוֹדֶה שְׁמֶךָ.

‏מֹשֶׁה רֵמוֹס

t ‏[מֶלֶךְ עוֹלָם / אֲשֶׁר נֶעְלָם] / רְשׁוּת לְקַדִּישׁ / משה רימוס

m נחלת הכלל

[מאִי מָיוֹרְקָה, חי בפָּלֶרמוֹ ונהרג שם בן כ"ד שנה סמוך לשנת 1430]

רְשׁוּת לְקַדִּישׁ

מֶלֶךְ עוֹלָם / אֲשֶׁר נֶעְלָם / שִׁיר וּתְהִלָּה / לְךָ יָאָתָה

בְּאֵימָה וּבְמוֹרָא / אֲסַפְּרָה / מַעֲשֶׂיךָ / אֲשֶׁר פָּעָלְתָּ

בָּרָאתָ / וְיָצַרְתָּ / בְּשֵׁשֶׁת יָמִים / כֹּל כִּלִּיתָ

הַשְּׁפָלִים / וְגַלְגַּלִים / וּשְׂכָלִים / בָּם כּוֹנָנְתָּ

טוּבְךָ יַתְמִידֵם / וְיַעֲמִידֵם / וְאֶת־כָּל־אֵלֶּה / יָדְךְ עָשָׂתָה

בְּךָ קַיָּמִים / צוּר עוֹלָמִים / אַתָּה הוּא / בָּרוּךְ אָתָּה

יִתְהַלֵּל שְׁמַהּ / דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא / לְעֵילָא וּלְעֵילָא / מִן־כָּל־בִּרְכָתָא.

שֶׁפַע טוּבוֹ / יַעֲבָר־בּוֹ / עַל־שְׂכָלִים / רֵאשִׁיתוֹ

וּמִשְּׂכָלִים / עַל־גַּלְגַּלִים / תַּעֲבֹר אֵת / הַשְׁפָּעָתוֹ

וְהַגַּלְגַּלִים / בְּעוֹלָם שְׁפָלִים / כִּי בְיָדָם אֵל / נָתַן מֶמְשַׁלְתּוֹ

וְהֵם עֲגֻלִּים / וּכְגִלְדֵּי בְצָלִים / זֶה בְּתוֹךְ זֶה / וְרוּחַ אֵין אִתּוֹ

וְכֻלָּם סוֹבֲבִים / וּבָהֶם כּוֹכָבִים / וּמְהַלֲלִים / כָּל־יוֹם אוֹתוֹ

וְזֶה מִסְפָּרָם / לְפִי סִדּוּרָם / תִּשְׁעָה הֵמָּה / מֵאוֹר עָשִׂיתָ.

הַגַּלְגַּל הָעֶלְיוֹן / בְּרוּם חֶבְיוֹן / הוּא עֲרָבוֹת / בָּחַר אוֹתוֹ

שְׁנֵים עָשָׂר / נְשִׂיאִים קָשַׁר / יַעֲקֹב שָׁם / חֲקוּקָה צוּרָתוֹ

שַׁבְּתַי וְצֶדֶק / יְחַזֵּק כָּל־בֶּדֶק / מַאֲדִים מוּל / מִלְחַמְתּוֹ

לַשֶּׁמֶשׁ שָׁם / אֹהֶל שָׂם / וְאֵין נִסְתָּר / מֵחַמָּתוֹ

וְגַם נֹגַהּ / אֲשֶׁר יִגַּהּ / וְכוֹכַב חַמָּה / בִּכְתִיבָתוֹ

וְהַלְּבָנָה / הִיא תַחְתּוֹנָה / תּוֹסִיף תִּגְרַע / בְּטוֹבָתָהּ.

רֹאשׁ וְשִׁלְטוֹן / הֵם בַּתַּחְתּוֹן / כִּי־כֵן רָצָה / בָּרוּךְ הוּא

חֹמֶר הָרִאשׁוֹן / הַתְחָלָה וְרִאשׁוֹן / אֶל־גֹּלֶם כֹּל / מֻרְכָּב הוּא

וּמִתְפָּעֵל / אֵינוֹ פוֹעֵל / כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת / סַפִּיר מַעֲשֵׂהוּ

כָּל־צוּרָה / מֶנּוּ נֶעְדָּרָה / וְהָאָרֶץ / הָיְתָה תֹהוּ

פּוֹשֵׁט צוּרָה / וְלוֹבֵשׁ צוּרָה / כִּי הַהֶעְדֵּר / דָּבֵק לוֹ הוּא

קִבֵּל צוּרוֹת / סְפוּרוֹת / הֵם הַיְסוֹדוֹת / אַתָּה יָצָרְתָּ.

מֵהַיְסוֹדוֹת / קַלּוֹת וּכְבֵדוֹת / נִפְעַל בְּחָמְרָם / פּוֹעֲלִים בְּצוּרָתָם

זַךְ עָב חָבֵר / אֵשׁ וַאֲוִיר / מַיִם וְעָפָר / הֵם אַרְבַּעְתָּם

טֶבַע הָאֵשׁ / חַם וְיָבֵשׁ / עֶלְיוֹן לְכֻלָּם / וּמַקִּיף אוֹתָם

הָאֲוִיר הַלַּח / הוּא חַם וְלַח / שְׁנֵי אֵלֶּה הֵם / עוֹלִים לְקַלּוּתָם

וּמַיִם נִבְעָם / קַר לַח טִבְעָם / וְעַל־אֶרֶץ / מוֹשְׁבוֹתָם

הַיַּבָּשָׁה / קָרָה וִיבֵשָׁה / וְעַל־בְּלִימָה / אוֹתָהּ תָּלִיתָ.

וְהַמֻּרְכָּבוֹת / הַמִּתְהַוּוֹת / מֵעֵרוּבָם / אַרְבָּעָה הֵם

הַדּוֹמָם / עַד תֻּמָם / וְהַצְּמָחִים / לְמִינֵהֶם

וּמַרְגִּישִׁים / בַּעֲלֵי חוּשִׁים / אֲשֶׁר בִּלְתִּי / מְדַבְּרִים הֵם

מַרְגִּישׁ מְדַבֵּר / אֲשֶׁר סוֹבֵר / בְּצֶלֶם אֱלֹהִים / עָשָׂה אֶתְהֶם

הוּא הָאָדָם / אֲשֶׁר בְּיָדָם / נָתַן הַכֹּל / וַיִּרְדוּ בָהֶם

וּבָחַרְתָּ אֶל / בְּיִשְׂרָאֵל / וְאֶת־תּוֹרָתְךָ / לָהֶם נָתַתָּ.

סֵתֶר וּמָגֵן / בַּעֲדָם הָגֵן / וּפְדֵה אוֹתָם / מִכָּל־צָרָה

לְמַעַן שִׁמְךָ / תְּכוֹנֵן עִירְךָ / וּתְקַבֵּץ שֶׂה / הַפְּזוּרָה

וְגַם תָּבִיא / הַנָּבִיא / אֱלִיָּהוּ / בִּבְשׂרָה

וְיָשִׁיב לֵבָב / הוֹלֵךְ שׁוֹבָב / לִפְנֵי בּוֹא יוֹם / אֵל הַנּוֹרָא

וְהַגּוֹאֵל / שַׁלַּח הוֹאֵל / בְּיָמֵינוּ / בִּמְּהֵרָה

תִּפְדֵּנוּ / וּתְקַבְּצֵנוּ / וּתְבִיאֵנוּ / אֶל־עִיר בָּחָרְתָּ.

‏יוֹסֵף בֶּן־יְהוּדָה זַארְקְ

t ‏[דֶּרֶךְ־אֳנִיָּה בְלֶב־יָם שִׂים פְּעָמֶיךָ] / יוסף בן יהודה זארק

m נחלת הכלל

[נולד בספרד בסוף המאה הי"ד, חי בסָרָגוֹסָה, ואחרי כן בפִּיזָה, פֵרָרָה, מוֹדֶנָה, פָּדוֹבָה, צֶ֗נְטוֹ אַנְקוֹנָה, רֵקָנָטִי, רֶג֗וֹ ומַנְטוֹבָה. מת אחרי שנת 1457]

– – ͝ – – ͝ – – – ͝ – – ͝ – / – – ͝ – – ͝ – – – ͝ – – –

דֶּרֶךְ־אֳנִיָּה בְלֶב־יָם שִׂים פְּעָמֶיךָ / לִבִּי רְאֵה אֶת־שְׁלוֹם נָשִׂיא בְעַמֶּךָ

לֹא מִפְּנֵי מִשְׁבְּרֵי נָהָר וְגַלֵּי תְהוֹם / תָּהֹם בְּיוֹם תִּתְּךָ דֶּרֶךְ בְּיַמֶּךָ

כִּי מוּל שְׁאוֹנִי לְיוֹם נָדַד אֲדֹנִי בְּלִי / נִשְׁמַע דְבָרוֹ כְּאוֹב קוֹל מֵי תְהוֹמֶךָ

הִכּוֹן לְפָנָיו וְהִתְהַדֵּר עֲלֵי רִצֲפַת / דַּר רוֹמֲמוּתוֹ וְעָשִׂית שְׂפָמֶךָ

יַעְרֹף מְטַר לִקְחֲךָ לִבִּי וְנִיב שִׂיחֲךָ / אֵלָיו תְּנָה הוֹֽדְךָ רֵיחַ בְּשָׂמֶיךָ

נַחַל זְמִיר נַחֲלָה נִתַּן לְךָ עַל־פְּנֵי / חוּצוֹת שְׁלַח־נָא כְּאָז נַחַל קְדוּמֶיךָ

עַל־כֵּס כְּבוֹדוֹ וְנֵס הוֹדוֹ לְאֵל תַּעֲתִיר / יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מִמְּרוֹמֶיךָ

וַחְסֵה בְצִלּוֹ וְסֵתֶר אָהֳלוֹ יִֽהְיֶה / מַחְסֶה לְךָ מִמְּשַׂנְאֶיךָ וְקָמֶיךָ

מִמַּעֲמַקִּים לְהָקִים חֵיל עֲשׁוּקִים שְׁמוֹ / נוֹדָע כְּהַיּוֹם יְקִימְךָ לוֹ וְרַחְמֶךָ

כָּעֵת בְּמָשְׁכוֹ בְּמוֹ־רֶשֶׁת אֲרֶשֶׁת שְׂפָ־ / תָיו אוֹֽתְךָ כִּי בְךָ בָּחַר וְגָלְמֶךָ

זָכַר בְּשִׂכְלוֹ בְּרִית אָבוֹת וְאַחַר בְּלוֹת / חַדֵּשׁ יְמוֹתַי יְצַו כִּימֵי עֲלוּמֶיךָ

וּזְבוּל לְךָ כּוֹנֲנוּ יָדָיו וְיָדָיו תְּבַ־ / צַּעֲנָה וְצִוָּה בְרָכָה בַאֲסָמֶיךָ

אָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה עֵינִי וְעֵינִי אֲשֶׁר / תִּדְמַע וּבִכְיִי שְׁמַע יַעַל לְשָׁמֶיךָ

אֶנְקַת אֲסִיר חִשְׁקְךָ תִּשַׁע אֲשֶׁר מֵאֲזַי / נִלְכַּד כְּצִפּוֹר בְּמוֹ מִשְׁטַח חֲרָמֶיךָ

תָּכִין לְבָבְךָ לְקוֹל עַנּוֹת עֱנוּתִי וּפִי / יִשַּׁק עֲפָרְךָ וְהָאָרֶץ הֲדֹמֶךָ

אַל־נָא תְכַזֵּב בְּרַב וּמְעַט וְקָט עַל־דְּבַר / מֹהַר וּמַתָּן וְיֵאָמֵן נְאֻמֶּךָ

אָגוּר לְעוֹלָם בְּאָהָלְךָ וְעַל־לִבְּךָ / אֶהְיֶה בְּחוֹתָם יְדִידוּתְךָ חֲתוּמֶךָ

אֵבוּס בְּעָלִים וּמַן זוּלָֽתְךָ הֵן גְּבִיר / אָבוּס וְאֶתְאַו בְּצָלֶיךָ וְשׁוּמֶיךָ

אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיוֹם יֶחֱזוּ / עֵינָיו נְוֵה קָדְשְׁךָ וּקְצֵה תְחוּמֶךָ

הָגוּת לְבָבִי וְנִיבִי קַח וְלֹא אֶחֱפַר / יִשְׁפַּר כְּאֶשְׁפָּר וּפַר זִבְחֵי שְׁלָמֶיךָ

יֻלַּד זְמִיר זֶה עֲלֵי בִרְכֵּי יְהוֹסֵף וְנִיב / צַח שִׂיחֲךָ לִי מְיַלֶּדֶת וְטַעֲמֶךָ

נִכְתַּב וְנֶחְתַּם הֲדַר שִׁירִי בְּחֹדֶשׁ אֲדָר / יִקֹּד לְנֹכַח חֲדַר גִּנְזֵי בְרֹמֶיךָ

שֻׁלַּח לְפָנֵי לְהוֹרוֹת בֵּית מְעוֹנִי וּפָ־ / נֶיךָ לְקַדֵּם וְלִדְרֹשׁ אֶת־שְׁלוֹמֶךָ

כִּי אַעֲתִיר לוֹ בְהָקִיץ יוֹם וְלֵיל בַּחֲלוֹם / לֶךְ־נָא רְאֵה אֶת־שְׁלוֹם נָשִׂיא בְעַמֶּךָ.

‏יַעֲקֹב בֶּן־אַבְרָהָם מֵאַסְקוֹלִי

t ‏[יוֹדוּ לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן מוֹרֶה] (רְשׁוּת לְנִשְׁמַת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים) / יעקב בן אברהם מאסקולי

m נחלת הכלל

Agnelo d’Ascoli

[חי בשנת 1436 בעיר קָמַרִינוֹ]

רְשׁוּת לְנִשְׁמַת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים

יוֹדוּ לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן מוֹרֶה / דֶּרֶךְ לָשׁוּב לְךָ כָּל־חָי

עוֹשֶׂה כֹל יוֹצֵר וּבוֹרֵא / נֶפֶשׁ רוּחַ נִשְׁמַת כָּל־חָי.

עַם זוּ בָחַר אֲדוֹן הַכֹּל / לִסְגֻלָּה מִכָּל־עַמִּים

וְעַד־לֹא יָרָה פִּנַּת כֹּל / הִגְדִּיל יוֹם זֶה מִכָּל־יָמִים

וּבְכֵן מֵאָז תִּכֵּן הַכֹּל / אֲרִיכוּת אַפּוֹ בְרַחֲמִים

כִּי יֵצֶר לֶב־אִישׁ וְנִסְכּוֹ / יָדַע מֵאָז יוֹצֵר כָּל־חָי

לָכֵן יֵיטִיב כָּל־אִישׁ דַּרְכּוֹ / וּבְכָל־לֵב יָשׁוּב לְאֵל־חָי.

קְהִלּוֹת עַמְּךָ בִּתְפִלָּתָם / לְפָנֶיךָ הֵם נֶעֱצָרִים

בַּחֲמֵשׁ עִנּוּיֵי תַאֲוָתָם / וִדּוּי פֶּשַׁע מַסְדִּירִים

אָנָּא סְלַח עַל־חַטֹּאתָם / בְּזָכְרָם מִדּוֹת הַיְקָרִים

כְּהִבְטַחְתָּם עַל־יַד חוֹזֶה / מֹשֶׁה עָנָיו מִבְחַר כָּל־חָי

לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם הַזֶּה / וְלִקְרֹא לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי.

בְּרִיחַ מִסְגַּר גָּלוּת שִׁבְיָם / הַתֶּר־נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ

וְתַשְׁקִיעַ בִמְצוּלוֹת יָם / פֶּשַׁע וַעֲוֹן חַטַּאת עַמֶּךָ

הָפֵק לָהֶם כָּל־מַאֲוַיָּם / וְהַצְמֵת עָם זוֹנֶה מִמֶּךָּ

וּשְׁבוּת עַמְּךָ הָשֵׁב מַהֵר / וְאָז יוֹדֶה לְשִׁמְךָ כָּל־חָי

וּבְאוֹר פָּנֶיךָ תַּנְהֵר / לְעָם חוֹסֶה בְשִׁמְךָ אֵל־חָי.

וּשְׁכִינָתְךָ בְּתוֹךְ צִיּוֹן / מְכוֹן שִׁבְתְּךָ תְּשִׁיבֶנָּה

וּלְהָאִירָהּ מֵרוּם חֶבְיוֹן / עַל־נַחֲלָתְךָ תְּכוֹנֲנָהּ

וּלְתִתָּהּ עַל־כָּל־גּוֹי עֶלְיוֹן / כְּהִבְטַחְתָּ אֵל אֲמוּנָה

וְכֵן תְּקַיֵּם כָּל־נְאֻמֶּיךָ / מְהֵרָה לְעֵינֵי כָל־חָי

וְכָל־לָשׁוֹן יִקְרָא בִשְׁמֶךָ / וְיַעֲנוּ יַחַד אֶל אֵל־חָי.

חַסְדְּךָ אֲשֶׁר הוּא מֵעוֹלָם / הַגְדֵּל עַל־עָם בְּךָ חֲתוּמִים

מַהֵר לְגַלּוֹת קֵץ הַנֶּעְלָם / כִּי לֹא תִּזְנַח לְעוֹלָמִים

לְמִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם / יֵדְעוּךָ רָם עַל־כָּל־רָמִים

וְכָל־עָם יוֹדֶה כִּי אֵין גּוֹאֵל / זוּלָתְךָ אֲדוֹן כָּל־חָי

פּוֹדֶה וּמוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל / אֲשֶׁר חֶבֶל חֶלְקוֹ אֵל־חָי.

יִהְיוּ לְרָצוֹן תְּהִלּוֹת עַמְּךָ / וְלֹא תִבְזֶה אֶת־עֱנוּתָם

וּשְׁלוּחֵיהֶם מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ / רַחֲמִים עֲלֵיהֶם בִּתְחִנָּתָם

רְצוֹנָם יַשִּׂיגוּ מֵעִמְּךָ / וּפְנֵה־נָא אֶל־קוֹל שַׁוְעָתָם

בִטְחוֹנָם בְּךָ בִּזְכוּת הוֹרִים / פּוֹתֵחַ יָד וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חָי

רְצֵה בָם כְּעוֹלוֹת פָּרִים / רוֹמֲמִים לְךָ נִשְׁמַת כָּל־חָי.

‏מֹשֶׁה בֶּן־יִצְחָק מַרִיאַטִי

t ‏[הֵיכַל קֹדֶשׁ מְכֻוָּן בְּאֶמְצַע] (מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה "מִקְדָּשׁ מְעַט", חֵלֶק שֵׁנִי, מַאֲמָר רִאשׁוֹן, קֶטַע) / משה בן יצחק מריאיטי

m נחלת הכלל

Mosè da Rieti

[נולד ברִיאַטִי בשנת 1398, חי בפֵּרוּגָ֗ה בגֵרְנִי וברוֹמָא, מת אחרי שנת 1460]

מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה “מִקְדָּשׁ מְעַט”:

חֵלֶק שֵׁנִי, מַאֲמָר רִאשׁוֹן (קֶטַע)

הֵיכַל קֹדֶשׁ מְכֻוָּן בְּאֶמְצַע

רָאשֵׁי הַיְצִירוֹת, וְאוֹר נֶעְלָם

רָצוּף תּוֹכוֹ וְעַל־שׁוּלָיו מֻצַּע

רָאִיתִי מִסְתַּלְסֵל בְּרוּם עוֹלָם

וְאֵין קֵץ לִגְדוּדִים אֵלָיו פּוֹנִים

עוֹלִים יוֹרְדִים בְּמַדְרֵגוֹת סֻלָּם.

וְיוֹם מִימֵי שָׁנַי הַנְּכוֹנִים

קוֹל מִסִּפּוּר גַּלְגֵּל מֵקִיץ נִרְדָּם

בְּלִי שָׂפָה הֻשַּׂג לְרַעְיוֹנִים

וְתָשִׁיב הַנֶּפֶשׁ בִּלְשׁוֹן אָדָם

לְלֵב "לְכָה מַה־זֶּה לֹא תִּתְעַצֵּב

וְנִפְקָד מְקוֹמְךָ עֵת רַב קָדָם.

עֵת הַכֹּחוֹת בָּאוּ לְהִתְיַצֵּב

לִטּוֹל רְשׁוּת אִישׁ עַל־עֲבוֹדָתוֹ

עַל־פָּעֳלוֹ בָּהָר שֶׁשָּׁם חֻצָּב"

אָז אַבִּיט לַהֵיכַל וּתְמוּנָתוֹ

וּסְבִיבוֹתָיו לִפְנִים הֲמוֹן עַם רָב

רַב וְתַלְמִיד יוֹשֵׁב בִּמְסִבָּתוֹ

וּמַבִּיעִים תּוֹרָה וּכְלֵי קְרָב

הַתַּלְמוּד בְּיָדָם וְלֹא תִקְצַר

מֵאַגָּדָה לַאֲשֶׁר לִבּוֹ עָרָב.

נְשָׁמוֹת הֵם וְכָל־כְּלִי יוּצַר

לְהַשָּׂגָה אֶצְלָם וּבְכֵן נָחוֹת

וְלֹא תֹאמַר אַחַת “מְקוֹמִי צַר”

אָרוֹן שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה מִזְבָּחוֹת

אֻרִים תֻּמִים וְכֹהֵן מְגֻבָּע

שָׁם וּקְעָרוֹת וּמַחְתָּה מוּנָחוֹת

עֲרֵבוּת רַב וְרָצוֹן לָשׂבַע

וְעַמּוּדִים לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה

אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה וְעוֹד שֶׁבַע

אֲבָנָיו אוֹתִיּוֹת עַם סְגֻלָּה

שָׁלשׁ אִמּוֹת וּכְפוּלוֹת וּפְשׁוּטוֹת

וּפוֹנוֹת אֶל־צֵרוּף לְאֵין תִכְלָה.

וְיִהְיוּ נָא עֵינַי הַמַּבִּיטוֹת

כְּעֵינֵי יִשְׁמָעֵאל בְּיוֹם כִּלַּל

יְדִיעוֹת בַּדְּבִיר בְּלִי נְטוֹת.

רָאָה אַכְתַּרִיאֵל וְהִתְפַּלַּל

לְגַלְגֵּל רַחֲמִים כִּי יֶאֱשֵׁם

אֱנוֹשׁ לְיוֹצְרוֹ וְלֹא יֻמְלָל.

וּבֶן־כְּפָר אֲנִי וָאֶרְאֶה שָׁם

מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת וּבְשָׂמָיו

מַעֲשֵׂה הַלּוּחֹת וּכְתָב נִרְשָׁם

וְתָאָיו וְאֵילָיו וְאֵילַמָּיו

לִבְנַת סַפִּיר לֹא תִדְמֶה בְעֶרְכָּה

לֹא אוֹר שֶׁמֶשׁ וְלֹא עֶצֶם שָׁמָיו.

לְשָׁכוֹת שִׁשִּׁים לוֹ עַל־מַעְרָכָה

וּבְלוּלִים יַעֲלוּ בַּמַּעֲלוֹת

מִסְפַּר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְכָל־לִשְׁכָּה.

יְרִיעוֹתָיו אַהֲבָה כְלוּלוֹת

אַרְגָּמָן עַל־זָהָב רְפִידָתוֹ

תַּחְתָּיו יוֹצֵא מַעְיַן הַמֻּשְׂכָּלוֹת

וְהַמַּגְבִּיל לְשֵׁעוּר קוֹמָתוֹ

סָבִיב מִחוּץ לוֹ עִגּוּל חֲלָבִי

אֲוִיר קַדְמוֹן תַּכְלִית רְשִׁימָתוֹ

שָׁאֹג יִשְׁאַג עָלָיו קוֹל כְּלָבִיא

לְהַרְעִישׁ הָעוֹלָם עַל־כָּל־מִשְׁמָר

יִשְׁמֹר חֻקּוֹ וְיָרוּץ לוֹ כִצְבִי.

וּלְכָל־צַדִּיק שֶׁחִלּוּקוֹ נִגְמָר

מָקוֹם מֻדְרָג וְשֵׁעוּר הַשְׁקָפָה

שָׁם כְּעֶרְכּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר

אַחַר הֱיוֹת הַנֶּפֶשׁ צְרוּפָה

יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶן בָּרֹאשׁ

מִזִּיו שְׁכִינָה מְנָתָם יָפָה.

t ‏[מְעוֹן הַשּׁוֹאֲלִים תַּכְלִית חֵפֶץ] (חלק שני, מאמר שני, קטע) / משה בן יצחק מריאיטי

m נחלת הכלל

חֵלֶק שֵׁנִי, מַאֲמָר שֵׁנִי (קֶטַע)

מְעוֹן הַשּׁוֹאֲלִים, תַּכְלִית חֵפֶץ

כָּל־מְבַקֵּשׁ חֶסֶד וְרַחֲמִים

וּמַעְיַן בִּרְכָתְךָ חַיִּים יָפֵץ

בָּאתִי הַיּוֹם מָךְ וּמֵעַי הוֹמִים.

יִוָּדַע בִי כִּי דָלַף לְגִיחוֹן

מוֹצָא מֵימַי אֶל־נַחַל קְדוּמִים

מִתְנַפֵּל עַל־פָּנִים שַׁח עַל־גָּחוֹן

בִּכְנִיעוּת חַיִל וּשְׁבִירוּת הַלֵּב

אוּלַי תְּכַפֵּר אֵל אוּלַי תָּחֹן

בְּבַעַת רֶתֶת וּמִעוּט חֵלֶב

בְּחִלְחוּל רַב וּבָטוּחַ אָנִי

כִּי מֵצַח זוֹנָה לִי וּפְנֵי־כֶלֶב.

וְאָקוּם בִּתְחִנָּה סָכָל עָנִי

וְנִשְׁמָתִי לִשְׁתַּיִם תִּבָּהֵל

בְּמִדְבַּר צִמָּאוֹן מְקוֹם שִׁכְנִי

עַל־עֹצֶם שֵׁם קָדְשָׁךְ אוֹר כִּי יָהֵל

עַל־נְמִיכוּת עֶרְכִּי שֶׁהוּא אֵפֶר

הוֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ וְאֵין מְנַהֵל.

וְאֶכְתֹּב עַל־לֵבָב גַּם עַל־סֵפֶר

מֵרֹב עֲוֹנוֹתַי מְעַט מִזְעָר

מֵרֹב תְּהִלָּתְךָ אִמְרֵי שֵׁפֶר

אַךְ בְּמוֹרָא אֶתְקָרֵב אֶל־שַׁעַר

זִכְרָךְ וְלִבִּי כְדוֹנַג יִמָּס

כִּי רַב מִרְיִי עֶרֶךְ לֹא יְשֹׁעַר.

אוֹי עַל־נֶפֶשׁ לְגוּף תִּצְעַק חָמָס

וְגוּף בְּנֶפֶשׁ מֵרִיב וְנִלְחָם

יוֹם תֵּת הַדִּין וִֽהְיוֹתָם לָמַס

לֹא זָֽכְרוּ מֵרֹאשׁ כִּי עַל־כָּרְחָם

סוֹף הַחַיִּים רִמָּה וְתוֹלֵעָה

עֵת פֶּגַע יִקְּרֵם וְנָס לֵחָם.

נַפְשִׁי פֶּן־תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה

שׁוּבִי שׁוּבִי הִמָּֽלְטִי מִתּוֹךְ

שְׂדֵה חֵרֶם אֲשֶׁר אַתְּ בּוֹ תּוֹעָה.

נַפְשִׁי מִשּׁוֹטַיִךְ מִרְמָה וָתוֹךְ

וּמַעְבָּרֵךְ בַּיָּם הוּא מֵי מָרִים

וּמַלְאָךְ בִּשְׂפָתוֹ דִינֵךְ יַחְתֹּך.

נַפְשִׁי שַׂמְתְּ בְּצוּרִים בְּצוּרִים

קִּנֵּךְ וּמְרוּצָתֵךְ גַּם כִּצְבִיָּה

רוֹדֶפֶת רִיק כְּקֹרֵא בֶּהָרִים.

נַפְשִׁי אִם אַתְּ מִמָּרוֹם כִּשְׁבוּיָה

וּכְצֵל עוֹבֵר מִסְפַּר יְמֵי חֶלְדֵּךְ

מַה־זֶּה תִּשְׁתַּקְּעִי תּוֹךְ גְּוִיָּה

לָגוּר בָּאֶרֶץ בָּאת לִלְבֹּשׁ מַדֵּךְ

לַעֲבֹד בָּהּ צוּרֵךְ וּשְׁתוֹת מֵימָיו.

שׁוּבִי אֵלָיו אָז עֵת מִלֵּאת כַּדֵּךְ

נַפְשִׁי אַף יִגְדַּל אִישׁ יִרְבּוּ יָמָיו

אַיִן וָאֶפֶס הוּא לְמוּל יוֹצֵר

הַכֹּל וּמְכַלְכְּלֵם בְּנִחוּמָיו.

‏אֶפְרַיִם בֶּן־יוֹאָב מִמּוֹדֵינָא

t ‏הַזְרֹעַ וְהַלְּחָיַיִּם וְהַקֵּבָה / אפרים בן יואב ממודינה

m נחלת הכלל

Efraim da Modena

]חי באמצע המאה הט"ו]

הַזְרֹעַ וְהַלְּחָיַיִּם וְהַקֵּבָה

אַחַי שִׁמְעוּ קוֹלִי / רֵעַי הַאְזִינוּ לִי / הַקְשִׁיבוּ מִלּוּלִי / בְּדַעַת בְּרוּרָה

פִּי אֶפְתַּח בְּמָשָׁל / שׁוֹֽמְעִי לֹא יִשַּׁל / וּבָשֵׁל יִתְבַּשֵּׁל / כְּבָשָׂר בַּסִּירָה

רַק וְלֹא יַאֲמִין / אַפִּיקוֹרוֹס אוֹ מִין / יִתְעֲבֵד הַדָּמִין / אַחֲרִיתוֹ מָרָה

יוֹסִיף יָמִים עשֶׁר / דֵּעָה בִּינָה כֹּשֶׁר / כָּל־מַעֲשָׂיו יֹשֶׁר / לוֹ תְהִי הַמִּשְׂרָה

מַאֲזִין אִמְרֵי־פִי / וְלֹא יִמְצָא דֹפִי / הוֹד הָדָר וָיֹפִי / לְנַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה

בִּינוּ אֶת־שִׁירָתִי / חִרְשׁוּ בְעֶגְלָתִי / הַשְׂכִּילוּ אִמְרָתִי / אֲשֶר הִיא יְשָׁרָה

נוֹרָאוֹת אַשְׁמִיעְכֶם / נִפְלָאוֹת אַרְאֲכֶם / דֵּעָה אֲחַוְּכֶם / בִּדְרִישָׁה חֲקִירָה

יִתְבּוֹנְנוּ שְׁמוּעוֹת / בִּשְׁלֹשֶׁת הָרָעוֹת / רֵאשִׁיתָן זְוָעוֹת / וְסוֹפָן מְאֵרָה

וַאֲשֶׁר יְפֻתֶּה / עָרוּךְ אֵלָיו תָּפְתֶּה / בַּעֲצִיצוֹ יִשְׁתֶּה / כָּל־שְׁנוֹתָיו עֶבְרָה

אַף נֶאֶסְפָה שִׂמְחָה / וְגִילָה וּרְוָחָה / וְיוֹם הַמְּנוּחָה / הוּא אֵלָיו לְזָרָא.

בַּעַר יְסִיתֵהוּ / צְחוֹק וִיכַלֵּהוּ / נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ / עֲצָתוֹ נִבְעָרָה

מַאְכָלוֹ לֹא לִשְׂבּוֹעַ / וְלֹא יִמְצָא מַרְגּוֹעַ / תָּמִיד יָנוּד יִנּוֹעַ / וְשׁוֹעַ הָהָרָה

מְנֻדָּח לַאְפֵלָה / הִתְקַצֵּף בִּקְלָלָה / וּפָנָה לְמָעְלָה / גַּם יְדַבֵּר סָרָה

וּמָעוֹת בְּכִיסוֹ / כְּחָשִׁים לְשׁוֹסוֹ / יִרְגַּז יַרְאֶה כַעְסוֹ / בְּמָדוֹן וְתִגְרָה

דַּלּוּת וְחֶסְרוֹן כִּיס / שַׁרְאֶצֶר רַב־סָרִיס / נֵרְגַל רַב־מָג עָכִיס / אַף זַעַם וְצָרָה

יָחִישָׁה מִפְלָט לוֹ / יִגְעֶה עַל־בְּלִי־לוֹ / יְחַנֵּן אֶת־קוֹלוֹ / כְּאִישׁ קָדוֹשׁ נוֹרָא

נָחוּץ בֵּית נְדִיבִים / בְּשַׁעַר בַּת־רַבִּים / לֶאֱסֹף זְהוּבִים / וְעֶרְוָתוֹ עֵרָה

אַךְ יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ / וְיֵשֵׁב עַל־כַּנוֹ / בְּכִיס עָרוֹ עֵינוֹ / לְפָנָיו בּוֹר כָּרָה

חוּשָׁהּ אַל־תַּעֲמֹד / הַדָּמִים אַל־תָּמֹד / מַהֵר יַתְחִיל לִלְמֹד / בְּסִפְרֵי וְסִפְרָא

זֹאת יַפְסִיק רֶגַע / יָד אַחֶרֶת תִּיגַּע / וְיִמְצָא כָּל־נֶגַע / לָמוּת נַפְשׁוֹ הֶעְרָה

קוֹרֵא בְּמַר נַפְשׁוֹ / צוֹעֵק אוֹי לוֹ רֹאשׁוֹ / וּמִצַּחְנַת בָּאְשׁוֹ / נִמְלְאָה הַבִּירָה

חָנוֹן לֹא יְחוֹנָן / כָּל־יָמָיו יִּתְאוֹנָן / וּבְנֵי בֵיתוֹ כּוֹנָן / בְּשֶׁבֶר וּסְעָרָה.

וְרָעָה עוֹד מִזֹּאת / אֲשֶׁר רָאוּי לִבְזוֹת / נְבָלָה גַּם לָזוּת / צָרָה כְּמַבְכִּירָה

אֲשֶׁר אֵלָיו יִנְעַם / לֶאֱכֹל רֹב מַטְעָם / וְגַם בְּתוֹךְ הָעָם / הוּא מַעֲלֶה גֵרָה

דָּבָר יִישֵׁר אֵלָיו / אַף כִּי אֵין בְּעָלָיו / יִצְעַק בַּחֲבָלָיו / יָחִיל כְּמוֹ הָרָה

יֹאכַל בְּלֹא עִתּוֹ / אִם נִתְמַלְּאָה סָאתוֹ / לֹא יוּכַל שְׂאֵתוֹ / לִבְנֵי בֵיתוֹ יִקְרָא

כִּי אֲחָזוֹ שָׁבָץ / לְרֹב אֹכֶל קָבָץ / תַּחַת מַשָּׂא רָבָץ / וְנַפְשׁוֹ בוֹעֵרָה

אֶת־הָאָרֶץ הִשְׁקָה / וְנַפְשׁוֹ רוֹקֵקָה / בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה / כָּל־מַאְכָלוֹ יָרָה

וְאֶל־הַמֶּרְקָחוֹת / עֵינָיו הֵן פְּקוּחוֹת / וּשְׂפָתָיו פְּתוּחוֹת / פִּיהוּ כְּפִי פָרָה

וְאִם יֹאכַל בָּשָׂר / לְבַדּוֹ אַל יִישַׁר / וְדָג גָדוֹל יִכְשַׁר / עִמּוֹ לְחַבֵּרֶה

וְרֹב הַמַּטְעַמִּים / יְכַלּוּ הַדָּמִים / אֲחָזוּהוּ אֵימִים / מַכָּתוֹ מְרוֹרָה

יִמְכֹּר אֶת־לְבוּשׁוֹ / לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ / יִשְׁתֶּה יִשְׁכַּח רִישׁוֹ / לֹא תֵחַת בּוֹ גְעָרָה.

וּמַכַּת הַזָּנָב / אֲשֶר אֵלָיו יֶעְנַב / וְגָנֹב יִתְגַנַּב / יֶחְכַּם הִתְנַכֵּרָה

יֵצֵא בְּעוֹד לַיְלָה / בְּאִישׁוֹן וַאְפֵלָה / מִתְכַּסֶּה בַשִּׂמְלָה / וּבְיָדוֹ תְשׁוּרָה

וְיֵלֵךְ אֶל־בֵּיתָהּ / חֲבִיטָא מַבְרַכְתָּא / תְּשִׁיתֵהוּ בָתָה / מַפְרַקְתּוֹ שְׁבוּרָה

יִקְרַב אֶל־אֵשֶׁת אִישׁ / כָּל־מִשְׁפַּחְתּוֹ יַבְאִישׁ / בֵּן מַחְפִּיר וּמַבְאִישׁ / וְיֶעְרֶה מְקוֹרָהּ

יִקְרַב אֶל־הַגּוֹיָה / מַכָּתוֹ טְרִיָּה / אוֹי לַגְּוִיָּה / אֲשֶׁר בָּהּ הֶעֱרָה

יִקְרַב אֶל־הָעְרָיוֹת / וְאֶל־שְׁתֵי אֲחָיוֹת / לְאוֹחִים וּנְמִיּוֹת / יִֽהְיֶה לְבָרָה.

וְאֶל־כָּל־הַמַּכּוֹת / תִּמָּצֶאין אֲרוּכוֹת / וּרְפוּאוֹת עֲרוּכוֹת / לְכָל־גֵּו נִשְׁבָּרָה

כִּי עֵת אֲשֶר יִצְחֹק / וְלוֹ תְהִי לַחֹק / עָנְיוֹ אוֹתוֹ יִדְחֹק / וְיוּבֵל כַּפָּרָה

כִּי יִשָּׁאֵר עָרוּם / תַּחַת שִׁבְתּוֹ בְרוּם / וְתוֹלָעִים יָרוּם / יִשְׁתֶּה מֵי מְאֵרָה

יְמַלֵּט אִי רוֹקֶקֶת / כְּגֶפֶן בּוֹקֶקֶת / נַפְשׁוֹ לוֹ עוֹקֶקֶת / בְּרָעָב צְרוּרָה

גַּם אֶת־אֲשֶׁר יִצְרוֹ / וְאֵשׁ מְבַעֲרוֹ / וּפִיו מָרָה מָרֹה / לְאוֹמֶרֶת סוּרָה

אָז כִּי יִהְיֶה תָפֵל / נִשְּׁתוּ יַמֵּי עֹפֶל / עוֹמֵד אָבֵל אָפֵל / תָּבוֹא לוֹ מְגוּרָה

אַךְ אִישׁ בַּעַל קָנֶה / יִפְרֹץ וְלֹא יִבְנֶה / בֵּית הָאוֹפִים חוֹנֶה / בּוֹ בָחַר לְדִירָה

עַד פִּיו עָפָר יִקְרַב / עַד מַעְיָנוֹ יֶחְרַב / מֵעֵדֶן לוֹ יֶעְרֵב / נַפְשׁוֹ הִיא אֲרוּרָה

הֵן אֵל יְשׁוּעָתִי / יְחַזֵּק לִבָּתִי / לַהְגּוֹת בְּתוֹרָתִי / לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ

אֶפְרַיִם בֶּן־יוֹאָב / בְּשָׂרוֹ לֹא יִכְאַב / וְנַפְשׁוֹ לֹא תִדְאַב / בְּיִרְאַת אֵל קְשׁוּרָה

אֶקְרָא אֶל־אַל עֶלְיוֹן / אֲשֶר לוֹ עֹז חֶבְיוֹן / בְּנֶחָמַת צִיּוֹן / אֶזְכֶּה לִרְאוֹת הֲדָרָה

יְקַבֵּץ פְּזוּרִים / יְכַנֵּס עֲדָרִים / יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים / יוּבַל שַׁי לַמּוֹרָא

בּוֹ אָשִׂים מָגִנִּי / וְהוּא יַעַזְרֵנִי / וְהוּא יְזַכֵּנִי / לְיוֹם הַבְּשׂרָה.

‏רְפָאֵל בֶּן־יִצְחָק מִפָּאָינְצָה

t ‏[רַעְיָתִי לִי אָזְנֵךְ הַטִּי־נָא] / רפאל בן יצחק מפאינצא

m נחלת הכלל

]כנראה מעיר פָֿאֶנְצָה בפלך רוֹמַנְיָה, חי בפִֿירֶנְצֵי סמוך לשנת 1450]

רַעְיָתִי לִי אָזְנֵךְ הַטִּי־נָא

כַּמָּה מִנֹּפֶת נָעַמְתְּ

מִמֶּתֶק חִשְׁקִי טָעָמְתְּ

אִמְרִי וְקוֹלִי תִּשְׁמְעִי־נָא

אֵי גַלַאנְטִינָה.

פִּלּוּלֵי אַהֲבָה תְּקַבְּלִי

כּוֹכָב צַח מִמֶּנִּי דְרוּשָׁה

שִׂפְתוֹתַיִךְ מִצּוּף מָתְקוּ לִי

בָּהֶם תִּשְּׁקִי פִי, וְהִגִּישָׁה

לְשׁוֹנֵךְ אֶל־חִכִּי וּתְכַלְכְּלִי

יוֹנָתִי לְדוֹדֵךְ בְּלִי בוּשָׁה

וְנָשִׁירָה בְּשִׁירָה חֲדָשָׁה

וְנָגִילָה בְמַקְהֵלוֹת

אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת

זְמִירוֹת אֲהָבִים רָנִּי־נָא

אֵי גַלַאנְטִינָה.

אַתְּ שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

יַעֲלָה בָרָה וּמְתֹאָרֶת

נֹעַם חִשְׁקֵךְ אַשְּׁשִׁי

עֲנָק צַוְּרֹנִי לְתִפְאֶרֶת

וּלְעוֹלָם תְּהִי לִי גְבָרֶת

וְאָשִׂימָה עָלַיִךְ כַּפִּי

תְּהִי עִם־פִּי וְתִתְיַפִּי

הוֹד פָּנַיִךְ מְאִירִים לִי תַרְאִי־נָא

אֵי גַלַאנְטִינָה.

זְכַרְתִּיךָ בַּלַּיְלָה עַל־מִשְׁכָּבִי

תַּמָּתִי וִיפִי מַכְלוּלָיִךְ

יוֹמָם וָלַיִל עֵינֵי וְלִבִּי

לְסַפֵּר בְּרֹן מַהֲלָלָיִךְ

וּלְהַנִּיחַ רָאשִׁי בֵּין שָׁדָיִךְ

שָׁם בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיּוֹת

מִמִּגְדָּל בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת

צְבִיָּה לְדוֹדֵךְ תִּקְרְאִי־נָא

אֵי גַלַאנְטִינָה.

ועתה שמע תשובת החשוקה לדודה:

גַּם אֲנִי לִמְאֹד אִוִּיתִיךָ

דּוֹד אוֹהֵב נָאֶה וְנָעִים

וּמֵאָז מִקֶּדֶם רְאִיתִיךָ

כָּל־קְרָבַי לְךָ הָיוּ נִשְׁמָעִים

נִשְׁתָּעֶה־נָא בְשַׁעֲשׁוּעִים

בְּעַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה

בָּהּ לִשְׂמֹחַ בִּרְנָנָה

עִמְּךְ צְבִי חֵן וְלָלִינָה

אֵי גַלַאנְטִינָה.

יָפְיָפִיתָ מִכָּל־דּוֹדִים

הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ

נִכְבָּדְתָּ עַל־כָּל־דּוֹדִים

עֲלָמוֹת בִּיקְּרוֹתֶיךָ

כִּי תִשְׁמֹר מִדַּבְּרֹתֶיךָ

וּפְרֹשׂ־נָא כְנָפְךָ עָלָי

כִּי תְמַשֵּׁשׁ כָּל־כֵּלָי

וְתָבוֹא אֵלַי הַאֲמִינָה

אֵי גַלַאנְטִינָה.

חִזְקוּ־נָא חוֹשְׁקִים וְאִמְצוּ

וּתְעוֹרֲרוּ הַבָּנוֹת

חוּשׁוּ רֵעִים וְהֵאִיצוּ

כִּי כֻלָּן מְזֻמָּנוֹת

לִמַלֹּאת חֶפְצְכֶם נְכוֹנוֹת

לִהְיוֹת לְבָשָׂר אֶחָד

וְאַתָּה הַדּוֹד בְּרָן־יַחַד

שְׁמַע רַעְיָתְךָ וּלְכָה לִינָה

אֵי גַלַאנְטִינָה.

‏בִּנְיָמִן בֶּן־יוֹאָב מִן־הַכְּנֶסֶת

t ‏[בְּקוֹל תַּחֲנוּנַי שִׁמְעָה] (סְלִיחָה) / בנימין בן יואב מן הכנסת

m נחלת הכלל

Guglielmo da Montalcino הַמְכֻנֶּה בִּנְיָמִן מִמּוֹנְטַלְצִ֗ינוֹ

[חי באמצע המאה הט"ז בפְּרָטוֹ, פִֿירֶנְצֵי, מוֹנְטַלְצִ֗ינוֹ וערים אחרות בפלך טוֹסְקָנָה. מת קֹדם לשנת 1487]

סְלִיחָה

בְּקוֹל תַּחֲנוּנַי שִׁמְעָה

וְהַט אָזְנְךָ אֶל־צְוָחָה

אָנָּא אֵל גְּדוֹל דֵּעָה

הַבֵּט לְנַפְשִׁי נֶאֱנָחָה

הָאוֹכֶלֶת לֶחֶם דִּמְעָה

וְקוֹרְאָה בְּמַר רוּחָהּ

עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים יְיָ שְׁמָעָה יְיָ סְלָחָה.

נִחֲתוּ־בִי חִצֶּיךָ

יָגֹרְתִּי פֶּן תִּזְנָחֵנִי

וְאִם עַל־פְּשָׁעַי לַחֲצֶךָ

אַל־בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי

וְנַפְשִׁי תְּשׁוֹבֵב תַּנְחֵנִי

כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה

עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים יְיָ שְׁמָעָה יְיָ סְלָחָה.

יְנַקְּשׁוּ מְבַקְשַׁי נַפְשִׁי

וְהֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי

כִּי־עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי

עַל־כֵּן רַבִּים קָמָי

וּפָנוּ בְעֶבְרָה כָּל־יָמָי

וְנַפְשִׁי לֶעָפָר שָׁחָה

עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים יְיָ שְׁמָעָה יְיָ סְלָחָה.

מִמַּעֲמַקִּים אֶקְרָא

יְיָ לְנֶגְדִּי שִׁוִּיתִי

כַּפֶּר־נָא חֵטְא וְסָרָה

כִּי חָטָאתִי גַם עָוִיתִי

וְתָקִים מִקְדָּשׁ קִוִּיתִי

וּבִנְדָבָה לְךָ אֶזְבְּחָה

עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים יְיָ שְׁמָעָה יְיָ סְלָחָה.

נַקֵּה מֵחֵטְא עֲדָתֶךָ

כִּי בָא מוֹעֵד לְחֶנְנָהּ

תָּקִים לָהּ נֶחָמָתֶךָ

כִּי נִרְצָה לָהּ עֲוֹנָה

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָא

אָנָּא יְיָ נָא הַצְלִיחָה

עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים יְיָ שְׁמָעָה יְיָ סְלָחָה.

‏יְהוּדָה בֶּן־יְחִיאֵל הַמְּכֻנֶּה מָסֶר לֵאוֹן

t ‏[יְשֻׁרוּן קוֹל תְּנָה] (רְשׁוּת לְבָרְכוּ) / יהודה בן יחיאל

m נחלת הכלל

הַמְכֻנֶּה מֶסֶר לֵיאוֹן

Messer Leon

]חי במאה הט"ו במַנְטוֹבָה, וֵנֶצְיָה, בּוֹלוֹנְיָה, אַנְקוֹנָה ונַפּוֹלִי, מת אחרי שנת 1492]

רְשׁוּת לְבָרְכוּ

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

יְשֻׁרוּן קוֹל תְּנָה אֶל־צוּר יְצָרָךְ / אֲשֶׁר יָסַד

לָרֹאשׁ פִּנָּה מְדוֹרָךְ

הֲלֹא שַׁחַק וְתֵבֵל הוּא יְסָדָם / בְּכֹחוֹ שָׂם גְּבוּל אֶל־מֵי

מְקוֹרָךְ

וְאֵין בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים יַעֲרָךְ־לוֹ / וּמִי נִשָּׂא כְּמוֹ כוֹנֵן

הֲדָרָךְ

דְּבָרוֹ עֵת בְּהַר קֹדֶשׁ נְשָׂאוֹ / אֲזַי הִגְדִּיל מְאֹד הִפְלִיא

פְאֵרָךְ

הֲדוֹם רַגְלָיו לְאֹם נִבְחַר שְׂאוּ יָד / וּבָרְכוּ אֶת־יְיָ

הַמְבֹרָךְ.

‏עֹבַדְיָה בֶּן־אַבְרָהָם יָרֵא מִבַּרְטִינוֹרוֹ

t ‏[עֲדֵי כִסֵּא זְבוּל רוֹכֵב עֲרָבוֹת] (רְשׁוּת לְקַדִּישׁ) / עובדיה מברטנורא

m נחלת הכלל

Obadia Jarè da Bertinoro

]מוצאו כנראה מעיר בֶּרְטִינוֹרוֹ בפלך רוֹמַנְיָה. לפני שנת 1485 התגורר בצִ֗יטָה דִי קַסְטֶלוֹ (Città di Castello) בסביבת פֵּרוּגָ֗ה ומשם נסע לארץ ישראל. בשנת 1488 בא לִירוּשָׁלַםִ וחי שם עד פטירתו לערך 1510–1500]

רְשׁוּת לְקַדִּישׁ

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

עֲדֵי כִסֵּא זְבוּל רוֹכֵב עֲרָבוֹת / עֲתִירָתִי כְּקָרְבַּן שַׁי לְמוֹרָא

בְּנֵי אֵלִים תְּמוּר אֵלִים רְבָבוֹת / שְׂפָתֵימוֹ בְרִבְבוֹת חִין וְצוּרָה

דְּבִיר שׂרַף וְאֵין זוּלַת לְבָבוֹת / שְׂרָד אָפֵס וְצִיר מֵשִׂים קְטוֹרָה

יְדִידֹת שִׁיר קְחָה חֵלֶף נְדָבוֹת / וּמִשּׁוֹר פָּר קְחָה הַלֵּל וְזִמְרָה

הֲכִי תִנְשֶׁה שְׁבוּעוֹת דַּם חֲצוּבוֹת / בְּרִית אָבוֹת וְנֶעְקַד בֵּית בְּחִירָה

יְדִידֶיךָ אֲשֶׁר הָיוּ לֶחַרְבוֹת / כְּצֹאן טִבְחָה בְּמוֹ אֶרֶץ גְּזֵרָה

רְצֵה אֵלִי וְכַפֵּר עַל־מְשׁובוֹת / וְחֹן שָׂרִיד לְאֹם קוֹרֵא עֲצָרָה

אֲזַי תָּרֹן לְשׁוֹן בָּנִים וְאָבוֹת / וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמָךְ אָיוֹם וְנוֹרָא.

‏אַבְרָהָם מִסַּרְטִיאָנוֹ

t ‏[אוּלַי יַחְשֹׁב מְעַיֵּן בְּשִׁירִי] (שׂוֹנֵא הַנָּשִׁים) / אברהם מסרטיאנו

m נחלת הכלל

ֹAbraham da Sarteano

[חַי בְּסַרְטֵאָנוֹ בפלך טוֹסְקָנָה בסוף המאה הט"ז]

שׂוֹנֵא הַנָּשִׁים

אוּלַי יַחְשֹׁב מְעַיֵּן בְּשִׁירִי

לְמַעַן הִנָּקֵם מִן הַנָּשִׁים

בָּעֵט עַל־חֶרְפָּתָן אַרְחִיב נִירִי.

אָשִׁיב כְּמִתְנַצֵּל אֶל־מַאֲשִׁים

כִּי הָאֱמֶת בִּלְבַד אוֹתִי הֵעִיר

זוּלַת שְׂפַת יֶתֶר וְּכְחָשִׁים.

וְאִם בַּעַר אָנֹכִי וְאִישׁ צָעִיר

אֶתְמֹךְ בַּקַּבָּלָה הַפְּלִילִית

לְיָוָן מְצוּיָה וְאִישׁ שָׂעִיר

וּמְחוֹקֲקֵי תוֹרָה יִשְׂרְאֵלִית

אָמְרוּ עַל־הָאִשָּׁה גַם־הֵם שִׂטְנָה

“אִשָּׁה לֹא תִקָּרֵא אֲבָל לִילִית”

וּבְרֹאשׁ אֵשׁ־דָּת אֶמְצָא חֵטְא תֹּאֲנָה

וַחֲמַת הַנָּחָש חֲמַת פֶּתֶן

אֲשֶׁר הִטִּיל בְּחַוָּה רִאשׁוֹנָה

וְכִי לְמַעֲנָהּ גֹּרָשׁ מֵעֵדֶן

אָדָם רֹאשׁ יְצוּרִים וּלְסִבָּתָהּ

חֶרֶב הַהֶעְדֵּר הוּצֵאת מִנָּדָן.

בְּנוּיַת צֶלַע הִיא מֵרֵאשִׁיתָהּ

וּבִגְלַל זֶה כָּל־רוֹדְפָהּ צוֹלֵעַ

רַגְלָיו עֲרֵבִים הוֹבִילוֹ לְמִיתָה.

אוֹהֵב תַּשְׁחִית וְשׂוֹנֵא תְבַלַּע

כִּי הִיא בֵּין טוֹב לְרַע לֹא תְבַקֵּר

נְטשׁ רִיבָהּ בְּטֶרֶם תִּתְגַּלָּע.

וּבְעֵת תְּכוּנָתָהּ אֱהִי חוֹקֵר

וָאֵרֶא בְנוֹת לוֹט בַּמְּעָרָה

בְּעֵצָה אַחַת אֲבִיהֶן לְשַׁכֵּר.

אִם הִפְלִיגוּ מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה

בְּטָהֳרַת חֶלְאַת חֲצִיפוּתָן

צְרוֹר גְּנוּת נִמְצֵאת בַּחֶדְרָה.

אֲבוֹי לָאִישׁ נִכְוֶה בְגַחַלְתָּן

אֲבוֹי וְהוֹי וְאִי וּמַפָּלָה

לְאִישׁ לֹא יִשָּׁמֵר מִמִּרְמָתָן.

כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ וְגַם דַּלָּה

כוּשִׁית עִם לְבָנָה מִכָּל־תַּבְנִית

מִכָּל־מִין וְתִפְלוּת עָשׂוּ כָלָה

עַל־הָאִישִׁים תְּעוֹרֵרְנָה חֲנִית

וְחֶרֶב וְכִידוֹן וּכְלִי קְרָב.

הֲלֹא תִזְכֹּר דִּינָה הַיּוֹצְאָנִית

לְמַעְנָהּ מְעוֹן שְׁכֶם נֶחֱרָב

וְעַמָּם מִתְבּוֹסֵס בְּדַם מִילָה

בְּשֶׁלַח עָבְרוּ צָעִיר וָרָב.

רַבָּה חֲצִיפוּתָן לְאֵין תִּכְלָה

בִּצְעִיף מִתְנַכֶּרֶת תָּמִיד תָּמָר

תָּפֵר בְּרִית יָבָם תַּשְׁלֶה שֵׁלָה.

רְאֵה יוֹסֵף מָצָא מִמָּוֶת מָר

לְזַעֲקַת אִשָּׁה לַשָּׁוְא תָּרֵעַ

הוּשַׂם לְלֹא חָמָס בְּמוֹ מִשְׁמָר.

קָצַר מַצַּע עֵטִי מֵהִשְתָּרֵעַ

לִכְתֹּב חֶרְפַּת וְזֻלּוּת הָאִשָּׁה

זְאֵבִית רְעֵבָה אֲהוּבַת רֵעַ.

פְּקַח עַיִן חֲזֵה חָזוּת קָשָׁה

בְּנוֹת מוֹאָב תִּזְנֶינָה בְשִׁטִּים

עִם בּוֹעֲרִים בָּעָם בְּלִי בוּשָׁה

וְזִמְרִי וּבַת־צוּר עוֹשֵׂי שֵׂטִים

פִּנְחָס בְּקִנְאָתוֹ אוֹתָם דָּקָר

וּבְמַגֵּפָה הָעָם בִּשְׁאוֹל חָתִּים.

וְאִם הִפְלִיגוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר

לִכְתֹּב מִן הַנָּשִׁים שְׁאוֹן מִרְיָם

אֵין רֵיק בְּדִבְרֵיהֶם אֲבָל עִקָּר

מִלַּעֲנָה וָרשׁ יֵמַר פִּרְיָם

גַּם נְבִיאוֹת תְּדַבֵּרְנָה תוֹעָה

כָּתוּב מֵעִיד “וַתְּדַבֵּר מִרְיָם”.

גַּם חֶבְרָתָן תְּגַלְגֵּל כָּל־רָעָה

דִּרְשׁוּ אִישִׁים מֵעַל־סֵפֶר הָאֵל

קִרְאוּ חֻרְבַּן פִּלֶּגֶשׁ בְּגִבְעָה

בָּהּ נִשְׁפְּכוּ דָמִים מֵאֵין גּוֹאֵל

וּבְחֶרֶב שְׁבָטִים מִדָּם זָלָה

נִפְקָד שֶׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.

אֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא דְלִילָה

בְּתוֹךְ חָצְנָהּ תְּיַשֵּׁן אֶת־שִׁמְשׁוֹן

וּתְפַתֵּהוּ בְצוּף מֶתֶק מִלָּה

רְאֵה גִבּוֹר לַסְּכָלִים רִאשׁוֹן

נִפְתָּה אַחַר זוֹנָה וּנְצוּרַת לֵב

יְגַשֵּׁשׁ כְּעִוְרִים זוּלַת אִישׁוֹן.

רוֹדֵף אִשָּׁה לֹא יִמְצָא שָׁלֵו

רֵאשִׁיתָהּ צַעַר אַחְרִיתָהּ מָנוֹן

לוּ הָיְתָה בַת־פַּרְעֹה אוֹ בַת־כָּלֵב.

אַבִּיטָה בִמְכוֹנִי הִנֵּה אַמְנוֹן

בְּאַהֲבַת תָּמָר יְפֵה־פִיָּה

בֵּין חַלֲלֵי חֶרֶב שְׁמוֹ יִנּוֹן

וְרוֹחֶצֶת עַל־גָּג וַעֲלִיָּה

גָּרְמָה לְדָוִד לִפְרֹשׂ חֶרְמוֹ

בְּמִרְמַת אִגָּרוֹת עַל־אוּרִיָּה.

אֶשָׂא לָרוֹם עַפְעַף עַל־שְׁלֹמֹה

עִם נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וּפִלַּגְשִׁים

בְּסוֹף יָמָיו נִטְרַד מֵעוֹלָמוֹ.

קְחוּ מוּסָר סִכְלֵי הָאִישִׁים

אִם הַנָּשִׁים הִטּוּ לְבַב אִישׁ זֶה

הֲלֹא תִרְפֶּינָה יְדֵי חַלָּשִׁים.

וְאֶלְטשׁ אִישׁוֹנִי עוֹד אֶחֱזֶה

עֲתַלְיָה תְאַבֵּד זֶרַע מַלְכוּת

וְכִסֵּא מְיֻשָּׁב נִשְׁאַר רָזֶה.

אִם לְעַבְדוּת אִשָּׁה אוֹ לִנְסִיכוּת

גְּבִירָה וְאָמָה כֻּלָּן שָׁווֹת

תְּגַלְגֵּלְנָה חוֹבָה וְלֹא זְכוּת.

הַבֵּט לְאַחְרוֹנָה בַכְּתוּבוֹת

יֶתֶר עַל־רִאשׁוֹנוֹת רָעָה תַפְלִיא

אִיזֶבֶל עוֹשְׁקָה אֶת־דַּם נָבוֹת.

בֵּין לַעֲגֵי שָׂפָה אָרִים דִּגְלִי

עַל־נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מַשָּׂא אַעְמִיס

אַכֵּם וְאוֹרִישֵׁם בְּמוֹ מַקְלִי.

מוֹצֵא אֲנִי מַלְכָּה סֵמִרָמִיס

תִּתְחַתֵּן עִם בְּנָהּ גַּם תִּנָּשֵׂא

וּצְנִיעוּת דָּת אַוַּת נַפְשָׁה תַּחְמִיס

וַעֲטָרָה וְשֵׁבֶט וְכִסֵּא

לִבְנָהּ תִּתֵּן וְשָׂמַתְהוּ אָדוֹן

וְחֶרְפַּת זְנוּנֶיהָ תְּכַסֶּה.

יָדָהּ מְאָדָּמָה תִּזְעַק דִּידוֹן

קוֹבֶלֶת עַל־הָאִישׁ הַטְּרוֹיָנִי

אֲשֶׁר הָיָה לְטוּרְנוֹ אִישׁ מָדוֹן

אֲשֶׁר בְּצִי אַדִּיר וְעִם אֳנִי

סִיעָתוֹ בְאִיטַאלְיָאה עָבְרָה

מִמֶּנוּ נִשְׁתַּלְשֵׁל כֵּס רוֹמָנִי.

אַחֲרָיו תָּהִים קְלֵיאוֹפַּטְרָה

עִם זוֹחֲלֵי עָפָר הִיא תִסָּפֶה

בֵּין קְבָרִים מִדַּעַת נִבְעָרָה.

תּוֹךְ בְּקַר־עֵץ רָאִיתִי פָּסִיפֵי

לְמַלְּאֹת תַּאְוָתָהּ עִם־פַּר חַטָּאת

בִּקְּשָׁה חָרָשׁ חָכָם לְהִרָפֵא

הֲתִמָּצֵא כָזֹאת אִשָּׁה נָטַת

מִדֶּרֶךְ טֶבַע לְשַׁנּוֹת טַעְמָהּ

נִרְבַּעַת לִבְהֵמָה וְעוֹר עָטַת.

הוֹי סְגֻלַּת נִאוּף מְקוֹר זִמַּה

מִירָה רָעָה אֶת־אָבִיהָ תִשְׁכַּב

תִּזְנֶה בַמִּסְתָּרִים בְּמוֹ עָרְמָה

וְצָדַק מַאֲמָר רוֹצָה בְקַב

אִשָּׁה וְעִם תִּפְלוּת לַחֲבוּרָה

מֵעֲשָׂרָה קַבִּין זוּלַת מִשְׁכָּב

וַתְּמָאֵן כְּסוּתָהּ גַּם שְׁאֵרָהּ

אִם אֶת־עֹנָתָהּ לָהּ לֹא תִגְרָע

לֹא תַחִפֹּץ לְמַלְכוּת אוֹ לִשְׂרָרָה.

הוֹי פִּירָאמוֹ נִכְאֶה נוֹפֵל בָּרַע

בְּאַהֲבַת טִיסְבֵּי חֲשׁוּקָתוֹ

עַל־חֶרֶב שְׁלוּפָה נָפַל כָּרַע

וְאִילַן תּוּת לְרֹעַ מִיתָתוֹ

גַּוָּן שִׁנָּה וּפִרְיוֹ הֶאֱדִים

אִם לֹא שָׁקַר חָכָם בְּגִרְסָתוֹ.

זוֹבֶחֶת וּמְקַטֶּרֶת לְשֵׁדִים

מֵידֵיאָה מִן אָחִיהָ קַטְלָנִית

בָּאָה בֵּית־יַאסוֹן שַׂר הַגְּדוּדִים

וְרָעָה אֶל־רָעָה תּוֹסִיף שֵׁנִית

עָשְׂתָה מַטְעַמִּים בִּבְשַׂר בְּנָהּ

כְּבַשֵּׁל עֲדָשִׁים פּוֹל אוֹ קִטְנִית.

בְּכָל־חוֹרַי לְמָשָׁל לִשְׁנִינָה

אֶרְאֶה וֵירְזִילְיאוֹ תָּלוּי בַּחַלּוֹן

נִמְסַר כְּאִישׁ נִקְלֶה בְּיַד זוֹנָה.

וַתְשׁוֹטֵט מַחְשַׁבְתִּי בְּכָל־מָלוֹן

וְאֶרְאֶה הָאִשָּׁה לָאִישׁ לְפַח

לְקֹץ מַכְאִיב וּלְדַרְדַּר וְסִלוֹן

וּלְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ שֶׁלֹּא נֻפַּח.

‏שְׁלֹמֹה בֶּן־אַבְרָהָם מֵאוּרְבִּינוֹ

t ‏[שְׁאוֹן קוֹל זוֹעֲקִים הָאֹם סְגֻלָּךְ] (רְשׁוּת לְבָרְכוּ) / שלמה בן אברהם מאורבינו

m נחלת הכלל

Salomon Urbino

[חי באוּרבִּינוֹ בפלך מַרְקָה בסוף המאה הט"ו ובתחלת הט"ז]

רְשׁוּת לְבָרְכוּ

ں – – – ں – – – ں – –

שְׁאוֹן קוֹל זוֹעֲקִים הָאֹם סְגֻלָּךְ / לְהַעְרִיץ וְּלְהַקְדִּישׁ שֵׁם טְהֹרָךְ

לְתַרְשִׁישִׁים וְכָל־הָמוֹן קְדוֹשִׁים / בְּכֹחָם אֵין לְהָבִין זִיו יְקָרָךְ

מְכוֹן שִירִים לְפָנֶיךָ מְרִימִים / עֲבָדֶיךָ תְּמוּר הַקְטֵר קְטֹרָךְ

הֲדוּרֵי אֵל בְּתוֹדָה שַׁבְּחוּ צוּר / וּבָרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.

‏יְהוּדָה בֶּן־יִצְחָק אַבְּרָבַנְאֵל

t ‏[זְמָן הִכָּה בְּחֵץ שָׁנוּן לְבָבִי] (תְּלֻנָּה עַל־הַזְמָּן) / יהודה אברבנאל

m נחלת הכלל

Leone Ebreo או Jehuda Abravanel

[נולד סמוך לשנת 1460 בלִיסַבּוֹן, הלך בשנת 1492 לאיטליה וחי בנַפּוֹלִי גֶּ’נוֹבָה ובַּרְלַטָה בפלך אַפּוּלְיָה ושוב בנַפּוֹלִי. מת אחרי 1521]

תְּלֻנָּה עַל־הַזְמָּן

ں – – – ں – – – ں – –

זְמָן הִכָּה בְּחֵץ שָׁנוּן לְבָבִי / וְכִלְיוֹתַי יְפַלֵּחַ בְּקִרְבִּי

וְהִכַּנִי וּמַכָּתוֹ אֲנוּשָׁה / וְדִכַּנִי וְשָׂם נֶצַח כְּאֵבִי

פְּצָעַנִי וּבִלָּה אֶת־בְּשָׂרִי / וְאָכַל הַכְּאֵב דָּמִי וְחֶלְבִּי

וְגֵרָם כָּל־עֲצָמַי בַּחֲמָתוֹ / וְהִתְנַשֵּׂא וַיָּקָם־בִּי כְּלָבִיא

וְלֹא דַי כִּי צְנָפַנִי צְנֵפָה / וְשָׂמַנִי מְגֹרָשׁ נָד בְּאִבִּי

וְכַשִּׁכּוֹר הֱנִיעָנִי בְּתֵבֵל / וְהוּא עַל־פַּאֲתֵי אֶרֶץ מְסִבִּי

וְהֵן זֶה־לִּי כְּעֶשְׂרִים מִשְּׁנוֹתַי / אֲשֶׁר לֹא שָׁקְטוּ סוּסַי וְרִכְבִּי

וּמָדַד שָׁעֳלִי מַיִם וְעַפְרוֹת / אֲרָצוֹת כָּל וְהֵם כִּלּוּ אֲבִיבִי

וְהִבְרִיחַ יְדִיד מֶנִּי וְהֶגְלָה / בְּנֵי־גִילִי וְהִרְחִיק עַם קְרוֹבִי

וְלֹא אֶרְאֶה וְלֹא אֵדַע מְיֻדָּע / וְאֶת־אִמִּי וְאֶת־אַחַי וְאָבִי

וּפִזֵּר מַחֲמַדַּי זֶה לְצָפוֹן / וְזֶה קֵדְמָה וְזֶה אֶל־מַעֲרָבִי

לְבַל עוֹד יוּכְלוּ הַשְׁקֵט זְמָמַי / וְלֹא אֶמְצָא מְנוּחָה גַּם בְּחָשְׁבִי

וּבִהְיוֹת מֻעֲדוֹת פָּנַי לְמִזְרָח / פְּרִידָתָם תְּשׁוּפֵנִי עֲקֵבִי

וְרַגְלִי תֵט וְלִבִּי נָד וְנוֹדֵד / וְלֹא אֶבְחַן בְּלֶכְתִּי אוֹ בְשׁוּבִי

הֲלֹא כִלָּה זְמָן לִבִּי וְשִׁסַּע / וְנִתְּחָהוּ כְדֻבִּי אוֹ זְאֵבִי

וְהִכּוּהוּ אֲנָחוֹת עִם בְּהָלוֹת / בְּשֹׁד שׁוֹדֵד וּבִזַּת הוֹן וּבִשְׁבִי

בְּעֵינָיו זֶה מְעַט מִזְעָר וּבִקֵּשׁ / לְכַלֵּנִי לְכָבּוֹת אֶת־שְׁבִיבִי

וְהוֹלַדְתִּי שְׁנֵי בָנִים זְכָרִים / בְּנֵי־חֶמֶד בְּהוֹד וִיקָר וּבִצְבִי

וְהַקָּטָן קְרָאתִיהוּ שְׁמוּאֵל / וְגָבָהוּ זְמָן נוֹגְשִׂי וְאוֹרְבִי

וְהִכָּהוּ לְחָמֵשׁ מִשְּׁנוֹתָיו / וְגָדַל בַּעֲדוֹ רָגְזִי וְעָצְבִּי

וְהַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִצְחָק קְרָאתִיו / אֲבַרְבַּנְאֵל כְּמוֹ צוּר מַחֲצָבִי

כְּשֵׁם גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל כְּהוֹרוֹ / כְּבֶן־יִשַׁי וְהוּא נֵר מַעֲרָבִי

בְּהִוָּלְדוֹ רְאִיתִיו טוֹב לְשַׁכֵּן / בְּלִבּוֹ בִּין וְטוּב הוֹרָיו וְטוּבִי

וּבֵן־שָׁנָה אֲהָהּ מִנִּי הֲדָפוֹ / וְהִדִּיחוֹ זְמָן שׂוֹנְאִי וְעוֹקְבִי

בְּעֵת גֹּרְשׁוּ בְּנֵי גָלוּת סְפָרַד / יְצַו מֶלֶךְ לְהַצִּיב מַאֲרָבִי

לְבַל אֵצֵא וְאֶעְבֹר בֵּין גְּזָרִים / וְלָקַחַת בְּנִי יוֹנֵק חֲלָבִי

לְהַכְנִיסוֹ בְדָתוֹ בַּעֲבוּרוֹ / וְגִלָּה אָזְנִי אִישׁ טוֹב אֲהוּבִי

שְׁלַחְתִּיו עִם מְנִיקָתוֹ בְּאִישׁוֹן / חֲצוֹת לַיִל כְּאִלּוּ הוּא גְנוּבִי

לְפוֹרְטוּגַל וְשָׁם מֶלֶךְ מְגֹאָל / אֲשֶׁר הָיָה לְפָנִים מַחֲרִיבִי

וְשָׁם גָּדַל כְּבוֹד אָבִי וְעָשְׁרוֹ / בְּחֵי אָבִיו וְהוּא מַלְכִּי חֲשׁוּבִי

וְזֶה קָם זֵד בְּלִיַּעַל וְאַכְזָר / וּבוֹצֵעַ וְאִישׁ חֶמְדָּן וְכַלְבִּי

וְעֵת קָשְׁרוּ סְגָנָיו בּוֹ וְאָחִיו / הֲלֹא אָבִי בְּקוֹשְׁרָיו שָׂם בְּכָזְבִי

וּבִקֵּשׁ בַּהֲרֹג אָחִיו לְהָרְגּוֹ / וְהִצִּיל נַפְשׁוֹ רוֹכֵב כְּרוּבִי

וְהוּא נִמְלַט לְקַשְׂטִילְיָה אֲשֶׁר שָׁם / מְקוֹם הוֹרַי וְשָׁמָּה בֵּית חֲצִיבִי

וְאַז שָׁלַל רְכוּשִׁי עַד־בְּלִי־דָי / וּבַז טוּבִי וְכַסְפִּי עִם זְהָבִי

וּבִרְאוֹתוֹ בְנִי כִּי בָא לְאַרְצוֹ / וּבֵית אָבִי בְּאִיטַלְיָה בְחָשְׁבִי

עֲצָרָהוּ לְבַל יָשׁוּב וְצִוָּה / לְבַל יִהְיֶה לְנִדָּחִי מְשִׁיבִי

בְּמוֹתוֹ אַחֲרָיו מֶלֶךְ כְּסִיל קָם / וְהוּא אָדוּק בְּדָתוֹ אִישׁ נְבוּבִי

וְאִנֵּס כָּל־עֲדַת יַעְקֹב וְהֶעְבִיר / עֲלֵי־דָת כָּל־בְּנֵי עַמִּי נְדִיבִי

וְרַבִּים הָרְגוּ עַצְמָם לְבִלְתִּי / עֲבֹר תּוֹרַת אֱלֹהִים מַרְחִיבִי

וְלֻקַּח מַחֲמַד נַפְשִׁי וְהוּמַר / שְׁמוֹ הַטּוֹב כְּפִי צוּרִי נְקוּבִי

כְּבָר הוּא בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֲדֶן לֹא / רְאִיתִיו בַּעֲוֹן בִּצְעִי וְחוֹבִי

וְאָהִימָה וְעַל־רֹאשִׁי חֲמָסִי / וְעֶל־נַפְשִׁי תְלֻנָּתִי וְרִיבִי

הֲנִיסוֹתִיו אֱלֵי־פַח מִפְּחָדִים / וּמֵרֶשֶׁף שְׁלַחְתִּיו תּוֹךְ לְהָבִי

אֲקַוֵּהוּ וְתוֹחַלְתִּי מְשׁוּכָה / וְלָמָּה תֶּאֱחַר עֹפֶר אֲהוּבִי

וְלָמָּה זֶּה תְּדַכֵּא לֵב יְלָדְךָ / וְתִהְיֶה חֵץ בְּכִלְיוֹתַי כְמֵבִיא

וְתַחְשִׁיךְ בַּעֲרִיפַי אוֹר וְתָשִׂים / זְרִחָתוֹ לְמוּל עֵינַי כְּעַרְבִּי

וְסַהַר יֶחֱשַׁךְ תָּמִיד בְּפָנַי / וְכוֹכָבִי יְשַׁו נִסְתָּם בְּעָבִי

וְלֹא יָאִיר שְׁבִיב חַרְסִי מְעוֹנִי / וְלֹא יִזְרַח בְּאֶשְׁנַבִּי וְעֻבִּי

וְלֹא תִפְרַח חֲבַצֶלֶת שְׁרוֹנִי / וְלֹא יֵרֵד עֲלֵי עֶשְׂבִּי רְבִיבִי

וְתִגְזֹל אֶת־שְׁנַת עֵינַי בְּזִכְרָךְ / וְלֹא אֵדַע בְּעֵת קוּמִי וְשִׁכְבִי

וְלֹא אֶטְעַם בְּמַאְכָלִי וְנֹפֶת / לְחִכִּי מַר וְסַף־רַעַל עֲרֵבִי

בְּעֹנִי אֶלְחֲמָה עֻגַת רְצָפִים / וּבִבְכִי אֹכְלָה לַחְמִי חֲרֵבִי

בְּדִמְעָה אֶמְזְגָה מֵימַי וְאֶשְׁתֶּה / וְלֹא יָבוֹא בְּמוֹ פִי דַּם עֲנָבִי

וְהָיִיתִי שְׁתוּי מַיִם וְנָזִיר / עֲדֵי כִי חִשְּׁבוּנִי בֶּן־רְכָבִי

וְעֵת כִּי אֶחֱלֹם שׁוּבְךָ וְאֶרְאֶה / תְמוּנָתְךָ בְּעֵינֵי מַחֲשָׁבִי

חֲבָלִים נָפְלוּ־לִי בַנְּעִימִים / וּפָנַי לָבְשׁוּ מַרְאֵה צְהֻבִּי

וְיָשַׁנְתִּי וְעָרְבָה לִי שְׁנָתִי / הֱקִיצוֹתִי שְׂבַע רָצוֹן וְצָבִי

וְשָׁתִיתִי וּמֵימַי לִי עֲרֵבִים / וְנִמְתַּק לִי בְּחֶבְרָתְךָ רְגָבִי

הֲכִי עֵת אֶזְכְּרָה נוּדְךָ כְּמוֹ־אֵשׁ / לְבָבִי חַם וְיַכֵּנִי שְׁרָבִי

וְהָיִיתִי כְּאִישׁ נִדְהָם וְנִרְדָּם / שְׁפַל קוֹמָה קְצַר אָרְכִּי וְרָחְבִּי

בְּזִכְרֶךָ שְׂשׂוֹנִי עִם יְגוֹנִי / צֳרִי אַתָּה וְאַתְּ צָרִי וְאוֹיְבִי

וְצוּרָתְךָ עֲלֵי לִבִּי חֲרוּתָה / וּמֶרְחָקְךָ בְּתוֹךְ לִבִּי חֲטוּבִי

וְיוֹתֵר מִהְיוֹת לִי מַעֲלִיזִי / דְּמוּתֶךָ נְדוֹדֶךָ מְרִיבִי

פְּרִידָתְךָ תְּסַכֵּל אֶת־עֲצָתִי / גְּרוּשְׁךָ סָךְ וְעִוָּה אֶת־נְתִיבִי

וּבַעֳבוּרְךָ גְּאוֹן נַפְשִׁי מְאֹד שַׁח / וְשָׁפֵל בַּעֲבוּרֶךָ רְהָבִי

עֲדֵי שִׁקְמִים גְּבֹהִים מִבְּרוֹשִׁי / עֲדֵי רָם עַל־אֲרָזַי עֵץ אֲזוֹבִי

עֲדֵּי גָבַהּ עֲלֵי נִצִּי עֲטַלֵף / וְעַל־כַנְפֵי נְשָׁרַי עָף זְבוּבִי

וְכִנְעָרַי יְצוּרַי נֶחֱלָשִׁים / וְגָבַר על־אֲרָיוֹתַי כְּשָׂבִי

וְאֶמְאַס שִׁיר וְשָׁבַרְתִּי נְבָלַי / וְכִנּוֹרַי תְּלִיתִים עַל־עֲרָבִי

וְהָפַכְתִּי לְקוֹל בּוֹכִים זְמִירִי / וְעוּגָבִי בְּמַכְאוֹבִי כְּאוֹבִי

עֲגוּרִי נֶהֱפַךְ קִפּוֹד וְתוֹרִי / כְּתַנִּים שָׁב וְיוֹנָתִי כְּעוֹרְבִי

וְתִעַבְתִּי בְהֵיכְלֵי הַמְּלָכִים / וְתָאַבְתִּי שְׁכֹן מִדְבַּר עֲרָבִי

בְּנִי פֶּרֶץ גְּרוּשְׁךָ יִפְרְצֵנִי / יְשׁוּפֵנִי וְשָׂם פַּחִים סְבִיבִי

וְשָׂם מֹרֶךְ בְּתוֹךְ לִבִּי וְרֹגֶז / בְּמוֹרָשַׁי וּבַעְצָמַי רְקָבִי

וְאֶשְׁמַע אִמְּךָ כָּל־יוֹם מְבַכָּה / בְּקָרְאָהּ לָךְ "יְדִיד לִבִּי רְטֻבִּי

וּמִי זֶה מֵעֲלֵי חֵיקִי גְּנָבְךָ / וּמִי שָׂמְךָ פְּרִי בִטְנִי עֲזוּבִי"

וְכִי לֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ לְסָבְלָה / וְלֹא לִטְמֹן דְּאָגָתִי בְחֻבִּי

עֲזַבְתִּיהָ וְהָלַכְתִּי לְשָׁרֵת / פְּנֵי מַלְכִּי נְתָנוֹ אֵל מְטִיבִי

וְכֵן נַדְתִּי וְלֹא נַחְתִּי וְנַעְתִּי / וְאֶשְׁכֹּן בֵּין אֱדוֹם תּוֹךְ עַם לְהָבִי

וְלֹא אֶמְצָא מְזוֹרִי אֶל־מְזוֹרִי / וּמִי יַיְשִׁיר זְמָן מַתְעִי וְעוֹלְבִי

וּמָאַסְתִּי יְמֵי עָמָל וְלֵילוֹת / וּמֵהֶם מָוְתָה אֶבְחַר וְאָבִי

וְחַיִּים כָּבְדוּ עָלַי וְיָמִים / כְּחוֹל יַמִּים עֲלֵי שִׁכְמִי וְגַבִּי

וּמַה בֶּצַע בְּחַיֵּי הַיְגוֹנִים / וְהַגִּיעַ אֱלֵי קִצִּי קְצוּבִי

לְמַר־נֶפֶשׁ הֲלֹא חַיִּים תְּמוּתָה / וְיֶשׁ־לִי רָב וּמִעוּטִי כְרֻבִּי

וּמָה אוֹחִיל לְרֹב יָמִים וְשָׁנִים / רְאוֹת טוֹבָה וְדֹב שַׁכּוּל בְּאוֹרְבִי

יְלִידֵי יוֹם בְּנֵי אַשְׁפָּה וְקַשְׁתָּם / בְּרוּם שַׁחַק זְמָן מוֹרִי וְרוֹבִי

וְהוּשַׂמְתִּי לְמַטָּרָה אֲלֵיהֶם / וְהֵמָּה סוֹבֲבִים עַל־חוּג קֳטָבִי

וְאָשׁוּבָה לְדַבֵּר אֶל־יְחִידִי / לְבִלְתִּי יִהְיֶה עוֹד מַאֲדִיבִי

בְּכוֹרִי שִׂים לְבָבְךָ דַּע הֲכִי בֶן / חֲכָמִים אַתְּ מְחֻכָּמִים כְּנָבִיא

וְהַחָכְמָה יְרֻשָּׁה לָךְ וְאַל־נָא / תְּאַבֵּד עוֹד יְמֵי יַלְדוּת חֲבִיבִי

רְאֵה עַתָּה בְּנִי חִמּוּד לְלִמּוּד / קְרֹא מִקְרָא וְהָבֵן מִכְּתָבִי

שְׁנוֹת מִשְׁנָה לְמֹד תַּלְמוּד בְּמִדּוֹת / שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה וּפֵרוּשׁ עִם מְתִיבִי

וְאֵיךְ אוּכַל לְהִתְאַפֵּק בְּעָבְרוֹ / וְזֶה חָלְיִי וְחַרְחוּרִי וְחַרְבִּי

וְזֶה יִקְרַע בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה / סְגוֹר לִבִּי וְלֹא תַעַר גְּלָבִי

וְזֶה יָבִיא בְלִבָּתִי אֲמוּלָה / בְּרַק חַרְבּוֹ בְּתוֹךְ בִּטְנִי וְקִרְבִּי

לְמִי זֶה אֶמְסְרָה רֻבֵּי תְבוּנוֹת / לְמִי אַשְׁקֶה עֲסִיס גִּתִּי וְיִקְבִי

וּמִי יִטְעַם וְיֹאכַל אַחֲרֵי עֵת / פְּרִידָתִי פְּרִי דָתִי וְכָתְבִי

וּמִי יָבִין סְפוּנֵי בִין בְּסִפְרֵי / תְעוּדוֹת מַעֲשֵׂה אָבִי נְצִיבִי

וּמִי יִשְׁאַב בְּצָמָא מֵי מְקוֹרוֹ / וּמִי יִשְׁתֶּה בְּצָיוֹנִי וְחָרְבִּי

וּמִי יִלְקֹט לְאַט פִּרְחֵי נְטָעַי / וְעֵץ־דַּעַת יְהִי אוֹרִי וְחוֹטְבִי

וּמִי יַעְצֹר וְיַשְׁלִים מַחְבְּרוֹתַי / וּמִי יֶאְרֹג שְׁתִי בִגְדִּי וְעֶרְבִּי

וּמִי יַעְדֶּה עֲדִי דָתִי בְּמוֹתִי / וּמִי יִרְכַּב עֲלֵי פִרְדִּי וְצָבִי

לְבַד אַתָּה יְדִיד נַפְשִׁי וְיוֹרְשִׁי / אֲנִי חַיָּב לְצוּרִי אַתְּ עֲרֵבִי

לְךָ צָמֵא לְךָ כָּמַהּ בְּשָׂרִי / בְּךָ אַשְׁקֶה צְמָאִי אַף רְעָבִי

לְךָ יָאְתָה תְבוּנָתִי הֲדוּרָה / וְהוֹד דֵּעִי וְחָכְמָה נוֹסֲסָה בִי

קְצָתָהּ לִי יְרֻשַּׁת־אָב מְאַלְּפִי / אֲבִי חָכְמוֹת וְהוּא מָרִי וְרַבִּי

וּמִקְצָתָהּ קְנוּיָה מִיְּגִיעִי / כְּבַשְׁתִּיהָ בְּמוֹ קַשְׁתִּי וְחַרְבִּי

וְעָמְקוּ מַחְשְבוֹתַי בָּהּ וְחַכְמֵי / אֱדוֹם הָיוּ בְעֵינַי כַּחֲגָבִי

וְהָלַכְתִּי בְבָתֵּי מִדְרְשֵׁיהֶם / וְאֵין מִי יַעֲרֹךְ אִתִּי קְרָבִי

אֲנַצֵּחַ אֱנוֹשׁ יָרוּם כְּנֶגְדִּי / וְאַכְנִיעַ וְאַרְשִׁיעַ מְרִיבִי

וּמִי זֶה יֶעֱרַב לִבּוֹ לְהַגִּיד / יְסוֹד רֵאשִׁית וְסוֹד מֶרְכָּב וְרוֹכְבִי

וְלִי נֶפֶשׁ יְתֵרָה נֶהֱדָרָה / עֲלֵי נַפְשׁוֹת בְּנֵי דוֹרִי עֲלוּבִי

וְלִי צוּרָה בְּעֹז צוּרָהּ בְּצוּרָה / עֲצוּרָה וַאֲסוּרָה תּוֹךְ כְּלוּבִי

וְכָלְתָה תַּעֲלֶה עַל־מַדְרְגָתִי / וְחָשַׁקְתִּי תְּקוֹמֵם עַל־שְׁלַבִּי

יְדִידִי מַה־לְּךָ בֵּין עַם טְמֵא־לֵב / כְּתַפּוּחַ בְּתוֹךְ יַעֲרֵי חֲרוּבִי

וְנַפְשָׁךְ הַטְּהוֹרָה בֵּין עֲמָמִים / כְּשׁוֹשַׁנָּה בְּבֵין חוֹחִי וְעֶשְׂבִּי

נְהַג וָלֵךְ וּבֹא עָדַי יְדִידִי / בְּרַח וּדְמֵה אֱלֵי־עֹפֶר וְלִצְבִי

וְהַלֶּךְ־נָא לְבֵית־אָב צוּר יְלָדְךָ / יְשַׂגְּבֶךָ אֱלֹהֵי מִשְׂגַּבִּי

וְהוּא אֵלִי יְיַשֵּׁר אֶת־נְתִיבְךָ / וּמִמֵּצַר יְבִיאָךְ אֶל־רְחוֹבִי

וְיִתֵּן בִּרְכוֹת הוֹרַי לְרֹאשְׁךָ / וְעוֹד לָךְ בִּרְכוֹת אָבִי וְשָׂבִי

וְיָאִיר מַחֲשַׁךְ רוּחִי וְיָשִׁיב / בְּרֹב חַסְדּוֹ לְמִישׁוֹר אֶת־עֲקֹבִי

אֲנִי אֶפְקֹד לְאֵל רוֹעִי זְרָעִי / וְאַשְׁלִיכָה אֱלֵי אָבִי יְהָבִי

וְיַרְאֵנִי צְבִי חִשְׁקִי לְפָנָיו / אֲנִי קוֹרֵא חֲמוּדִי מַקְשִׁיבִי

וְאְז אָשִׁיר לְיוֹצְרִי שִׁיר יְדִידֹת / אֲזַמֶּר־לוֹ בְּעוֹדִי שִׁיר עֲגָבִי

וְאַגִּישָׁה לְפָנָיו מִנְחָתִי / וְאֶעֶרְכָה תְשׁוּרָתִי לְהָבִיא

וּבָהּ נַפְשִׁי קְשׁוּרָה אֶל־קְדוֹשִׁי / וּבָהּ רֹאשִׁי וְשָׁם עֵינִי וְלִבִּי

וְיִיטַב לוֹ כְאֵילֵי מַהֲלָלִי / וּמִשּׁוֹר פָּר זְמִירָתִי וְנִיבִי

וְיַרְאֵנִי יְקָר צִיּוֹן וְיָפְיָהּ / בְּהוֹד מַלְכוּת וְשָׁם מִמְשַׁח כְּרוּבִי

וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים בְּרֹאשָׁהּ / שְׁנֵי אוֹרִים בְּנוֹ דָוִד וְתִשְׁבִּי

וְלֹא אוֹיֵב יְחָרְפֶהָ לְדוֹרִים / וְלֹא יַהֵל לְעוֹלָם שָׁם עֲרָבִי.

(נַפּוֹלִי 1503)

‏יוֹסֵף בֶּן־שְׁמוּאֵל צָרְפתּי

t ‏[בְּעוֹדִי חַי לְעֵין אַחַי אֲסוֹבֵב] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

[כנראה נולד ברוֹמָא, חי בפִירֶנְצִי וברוֹמָא, מת בשנת 1527 בסביבת העיר וִיקוֹוְרוֹ בפלך רוֹמָא]

ں – – – ں – – – ں – –

בְּעוֹדִי חַי לְעֵין אַחַי אֲסוֹבֵב

מְכוֹן שִׁבְתֵּךְ וְלֹא אָחוּשׁ לְשׁוּרָי

וְאֶת־דַּלְתוֹת פְּתָחֶיךָ אֲחוֹבֵב

וְאָכִין לַעֲבוֹדָתֵךְ אֲשׁוּרָי

בְּמִלַּי יוֹרְדֵי דוּמָה אֲדוֹבֵב

וְאָקִיץ שׁוֹכְנֵי עָפָר בְּשִׁירָי

עֲדֵי תִשְׁעִי נְהִי שַׁוְעִי וְדִמְעִי

בְּנוֹד יִשְׁעֵךְ וְתִשָּׁמְעִי לְשִׁמְעִי.

t ‏[וְאִם רָחַקְתְּ צְבִיָּה מִמְּגוּרָי] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

וְאִם רָחַקְתְּ צְבִיָּה מִמְּגוּרָי

קְרוֹבָה אַתְּ לְעַצְמִי מִבְּשָׂרִי

וְאִם חָפְשִׁי אֲנִי נֶחְשָׁב לְשׁוּרָי

גְּבִירִי נִיב שְׂפָתַיִךְ וְשָׂרִי

וְאִם אַרְחִיב לְעֵין רוֹאִי אֲשׁוּרָי

תְּאַסְרִי חִישׁ כְּרֶגַע מַאֲסָרִי

לְבַדֵּךְ אַתְּ לְמִיתָתִי אֲשֵׁמָה

וְתָשִׁיבִי בְחֶפְצֵךְ בִּי נְשָׁמָה.

t ‏[יְשֵׁנָה אַתְּ אֲנִי נֵעוֹר וְנוֹדֵד] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

יְשֵׁנָה אַתְּ אֲנִי נֵעוֹר וְנוֹדֵד

וּמִתְנַמְנֵם סְבִיב בֵּיתֵךְ עֲדִינָה

יְשֵׁנָה אַתְּ אֲנִי צוּרִים אֲעוֹדֵד

בְּמַכְאוֹבִי וְאַחְשִׁיךְ הַלְּבָנָה

יְשֵׁנָה אַתְּ וְזִיו מַרְאֵךְ יְשׁוֹדֵד

תְּנוּמָה מִבְּנוֹת עֵינַי וְשֵׁנָה

בְּצַלְמֵךְ כָּל־מְזִמּוֹתַי כְּנוּסִים

וְכַדּוֹנַג בְּתוֹךְ אִשֵּׁךְ נְמַסִּים.

t ‏[בְּגַב עֵינֵךְ צְבִיַּת־חֵן סְגֻלָּה] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

בְּגַב עֵינֵךְ צְבִיַּת־חֵן סְגֻלָּה

לְשׁוֹדֵד מִמְּשׂוֹשׂ תֵּבֵל פְּאֵרוֹ

וְלוֹ תַבְנִית חֲצִי קֶשֶׁת עֲגֻלָּה

כְּמוֹת סַהַר בְּהִתְחַפֵּשׂ מְאוֹרוֹ

וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵי־עַיִן כְּגֻלָּה

כְּנֵזֶר הוֹד לְנִיצוֹצָיו וְאוֹרוֹ

וְהֵם רָצִים כְּרוּץ חִצִּים חֲרוּצִים

וְכַל־עֵת יוֹצְאִים נֶגְדִי חֳלוּצִים.

t ‏[מְאוֹר עֵינֵךְ וְנִיצוֹצָיו חֲצָצִים] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

מְאוֹר עֵינֵךְ וְנִיצוֹצָיו חֲצָצִים

וְגָבּוֹתָיו קְשָׁתוֹת הֵם דְּרוּכוֹת

וְלִפְרֹץ בַּחֲשׁוּקַיִךְ פְּרָצִים

בְּכָל־עֵת הֵם עֲלֵי־יֶתֶר עֲרוּכוֹת

לְמַחְצָם נוֹפְלִים יוֹם יוֹם רְצוּצִים

רְבָבוֹת גֹּוְעִים מֵאֵין אֲרוּכוֹת

וְלִבֵּךְ צַר וְעַז מִצַּר וְאַכְזָר

וּמִמֵּךְ אֵין יְדִיד נִצַּל וְנֶעְזָר.

t ‏[אֲהָהּ כַּמָּהּ מְצֹא חִנֵךְ אֲשַׂבֵּר] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

אֲהָהּ כַּמָּהּ מְצֹא חִנֵךְ אֲשַׂבֵּר

וּבַמָּה אֶת־פְּנֵי חַסְדֵּךְ אֲכַפֵּר

וְכָל־עֵת שִׁיר בְּמַהְלָלֵךְ אֲחַבֵּר

וְגָדְלֵךְ בּוֹ לְכָל־יָבֹא אֲסַפֵּר

וְלַהַב לֵב נְהִי בִכְיִי יְשַׁבֵּר

וְכִלְיוֹתַי לְאָבָק דַּק יְעַפֵּר

וְאַתְּ שָׁמִיר לְבָבֵךְ שַׂמְתְּ וְעָרְפֵּךְ

וְאָזְנֵךְ אֶל־תְּחִנָּתִי כְּמַשְׁפֵּךְ.

t ‏[בְּעוֹדֵךְ רַעֲנָנָה כַזְּמוֹרָה] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

בְּעוֹדֵךְ רַעֲנָנָה כַזְּמוֹרָה

בְּהַבְשִׁיל אַשְׁכְּלֹתַיִךְ עֲנָבִים

וּבֵין חוֹחִים כְּשׁוֹשַׁנָּה שְׁמוּרָה

הֲדַר רֵיחֵךְ וְטוֹב טַעְמֵךְ עֲרֵבִים

הֲטוֹב כִּי סוֹרֲרָה תִהְיִי וּמוֹרָה

בְּתֵת דּוֹדִים כְּקַשׁ אֶל־תּוֹךְ לְהָבִים

וְזִקְנָה תִמְצְאֵךְ רֶגַע וְשֵׂיבָה

וּמֵאֵין דּוֹד בְּמַר תִּבְכִּי עֲצֵבַה.

t ‏[רְאִי עָפְרָה הֲכִי עָפָר יְסוֹדֵךְ] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

רְאִי עָפְרָה הֲכִי עָפָר יְסוֹדֵךְ

וְאֶל־עָפָר תְּשׁוּבָתֵךְ וְסוֹפֵךְ

וְסָף הוֹדֵךְ וְתַם לָרִיק כְּבוֹדֵךְ

בְּבֹא רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּגוּפֵךְ

זְמָן יִלְחֹךְ עֲפַר רַגְלֵךְ בְּעוֹדֵךְ

צְבִיַּת־חֵן וְעֵת זִקְנָה יְשׁוּפֵךְ

חֲזִי חֶסְרוֹן יְסוֹד גֵּוֵךְ וְדָפְיֵךְ

וְאַל־תִּגְאִי לְטוּב מַרְאֵךְ וְיָפְיֵךְ.

t ‏[זְמָן הַחֵן אֲשֶׁר זָרַע בְּמִצְחֵךְ] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

זְמָן הַחֵן אֲשֶׁר זָרַע בְּמִצְחֵךְ

יְאַסְּפֵהוּ וְלֹא יוֹסִיף לְתִתּוֹ

וְכֵס גָּבְהֵךְ אֲשֶׁר חָשַׁבְתְּ לְנִצְחֵךְ

שְׁאוֹל יוּרַד בְּבֹא יוֹמוֹ וְעִתּוֹ

וְחֶבֶל בּוֹ קְשַׁרְתִּינִי בְנָצְחֵךְ

זְמָן יִכְרֹת בְּמַזְמַרְתּוֹ וְאֵתוֹ

זְמָן מַשְׁפִּיל זְמָן מֵרִים וּמֵקִים

וְעוֹשֶׂה דִין וּמִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים.

t ‏[הֲלֹא זִקְנָה תְבַלֶּה כָּל־הֲוָיָה] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

הֲלֹא זִקְנָה תְבַלֶּה כָּל־הֲוָיָה

עֲדֵי בָאָה לְתַכְלִיתָהּ וְסוֹפָהּ

וְכָל־דּוֹמֵם וְצוֹמֵחַ וְחַיָּה

זְמָן יָנִיף לְפָנֶיהָ תְנוּפָה

וְכָל־מֻרְכָּב לְתַחְתִּיוֹת נְשִׁיָּה

תְּרִיצֵהוּ כְּרוּץ גַּלְגַּל בְּסוּפָה

וְכֵן זִקְנָה הֲדַר יָפְיֵךְ תְבַלֶּה

ומוּמַיִךְ לְעֵינֵי כֹל תְּגַלֶּה.

t ‏[יְמֵי זִקְנָה מְעַט מִזְעָר וְרָעִים] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

יְמֵי זִקְנָה מְעַט מִזְעָר וְרָעִים

מְלֵאִים צִיר וְיָגוֹן וַאֲנָחָה

בְּכָל־מַכָּה וְחֹלִי רַע נְגוּעִים

וּבָם קֶבֶר לְכָל־גֶּבֶר וְשׁוּחָה

יְמֵי בַחְרוּת וְשַׁחְרוּת שַׁעֲשׁוּעִים

וְכָל־בִּרְיָה בְחֶבְרָתָם שְׂמֵחָה

בְּחִבָּה חַבְּקִי עַלְמָה עֲלָמִים

בְּעוֹד נוֹצֵץ בְּמִצְחֵךְ זִיו עֲלוּמִים.

t ‏[מְאוֹרוֹת עַל־פְּנֵי עָפְרָה יְאִירוּן] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

מְאוֹרוֹת עַל־פְּנֵי עָפְרָה יְאִירוּן / וְאֹפֶל וַעֲרָפֶל אַל־יְגוּרוּן

וְלַהוֹלְכִים נְתִיב־חֵשֶׁק חֲשֵׁכִים / יְחַוּוּן מַהֲלָךְ יָשָׁר וְיוֹרוּן

הֲיֵשׁ נֹפֶת לְבַד תַּחַת לְשׁוֹנָהּ / וְאִם חַיּוֹת כְּחִנָּהּ שִׁיר יְשִׁירוּן

וְאֵי בִּרְיָה לְיָפְיָהּ תַּעֲרֹךְ אוֹ / בְּמַה־זֶה חוֹֽשְׁקִים עֶדְנָהּ יְמִירוּן

וְלָהּ צֶמֶד שְׁדֵי־חֶמֶד בְּחֵקָהּ / לְמִשְׁמַעְתָּם בְּנֵי אֵלִים יְסוּרוּן

וְטוּב רֵיחַ שְׁמָנֶיהָ וּבָשְׂמֵי / לְבוּשָׁה שׁוֹֽכְנֵי עָפָר יְעִירוּן

אֲשֵׁרַת חֵן קְרָאוּהָ וְאַשְׁרֵי / יְדִידִים זֹאת בְּמֶמְשַׁלְתָּם יְשׁוּרוּן

וְרוֹכְבִים עַל־שְׁמֵי רוֹם גַּאֲוָתָהּ / וּפִיּוֹת בָּהּ נְשִׁיקוֹת יַעֲתִירוּן

וְלוּ זָרְחוּ כְצַלְמָהּ הָאֲשֵׁרוֹת / אֲשֶׁר נָכְרִים בְּצֵל הֶבְלָם יְגוּרוּן

הֲלֹא צִוָּה אֲזַי משֶׁה לְעָבְדָם / בְּצֵאת מִבֵּית עֲבָדִים עַם־יְשֻׁרוּן.

t ‏[צֹר יַעֲלָה לִבֵּךְ וְשָׁמִיר עָז] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – –

צֹר יַעֲלָה לִבֵּךְ וְשָׁמִיר עָז / נִיב מַחֲשָׁבֵךְ רוֹשׁ פְּתָנִים מָר

אִמְרוֹת שְׂפָתַיִךְ חֲרָבוֹת הֵם / מִפַּחֲדָם שַׂעְרַת אֱנוֹשׁ תִּסְמָר

שָׁלַחְתְּ מְדוּרַת אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי / מִדָּם וְעַד־בָּשָׂר וְעוֹר נִכְמָר

לִבִּי סְחַרְחַר מִפְּנֵי פַחְדֵּךְ / עֵת אֶחֱזֵךְ קִרְבִּי הֲלֹא יֶחְמָר

אִם יָם אֲנִי עָפְרָה וְאִם תַּנִּין / כִּי תִתְּנִי אֶל־צַעֲדִי מִשְׁמָר

אוֹ אִם בְּשָׂרִי עַז וְנָחוּשׁ כִּי / יוֹם יוֹם בְּלִבִּי תִתְקָעִי מַסְמָר

חוּשִׁי לְעֶזְרָה יַעֲלָה עַל־מָה / דִּין אוֹהֲבֵךְ אֶל־מָוְתָה נִגְמָר

כִּי כָל־זְמָמָיו עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ / יַחְדָּו לְרַגְלַיִךְ כְּתוֹא מִכְמָר.

t ‏[אֶרְאֶה צְבִיָּה עָלְתָה עַל יֶתֶר] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – – ں – /– – ں – – – ں – – – –

אֶרְאֶה צְבִיָּה עָלְתָה עַל יֶתֶר / כָּל־יַעֲלוֹת הַחֵן וְאֶבְרַח סֵתֶר

פֶּן־תַּעֲשֶׂה רֶשֶׁת בְּשַׂעְרָהּ לִי וּפֶן־ / אֶפֹּל בְּחִצִּים כּוֹנֲנָה עַל־יֶתֶר

זֹאת מָלְכָה עַל־כָּל־בְּנוֹת הַחֵן וְעַל־ / רֹאשָׁהּ שְׁנֵי אוֹרִים וְכִדְמוּת כֶּתֶר

יָפָה בְטִבְעָהּ הִיא וּבִלְתָּהּ כָּל־בְּנוֹת / הַחֵן תְּכַבֵּסְנָה בְסִיד וּבְנֶתֶר.

t ‏[יַלְדָּה מְתֹאֶרֶת בְּאֶצְבַּע יָהּ] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – –

יַלְדָּה מְתֹאֶרֶת בְּאֶצְבַּע יָהּ / אַתְּ מַעֲשֵׂה מָרָן דְּבִשְׁמַיָּא

אַתְּ מַעֲשֵׂה יָדָיו לְהִתְפָּאֵר / חֶמְדַּת בְּנוֹת אִמָּה יְהוּדִיָּה

חֶמְדַּת בְּנוֹת תֵּבֵל וְטוּבָם אַתְּ / אַתְּ מַחֲזֶה כִרְאִי לְכָל־בִּרְיָה

הוֹד וַהֲדַר אִמֵּךְ בְּפָנַיִךְ / יָפְיָהּ עֲלֵי מִצְחֵךְ כְּצִיץ הָיָה

אַךְ בַּת־בְּלִיַּעַל וְרָשָׁע אַתְּ / זָרָה פְּעֻלָּתוֹ וְנָכְרִיָּה

נוֹדַע לְכָל־עוֹבֵר כְּאִישׁ עוֹבֵר / עַל־דָּת וְעַל־תּוֹרָה פְלִילִיָּה

זֶה מַחֲשִׁיךְ נֵרֵךְ וְזֶה הוֹפֵךְ / נֹגַהּ בְּאוֹר שִׁמְשֵׁךְ לְמַאְפֵּלְיָה

בּוֹזֵךְ וּמַשְׁפִּילֵךְ וְאִם־גָּבַהְתְּ / לִהְיוֹת גְּרוּעַת כֹּל וְתַחְתִּיָּה

מִי יַהֲרֹג הוֹרֵךְ וְאֶת־זִכְרוֹ / יִמְחֶה וְיִשָּׁכַח לְעָלְמַיָּא

אָז יִקְרְאֵךְ רוֹאֵךְ מְשׂוֹשׂ־אֶרֶץ / עֶגְלָה כְּלִילַת חֵן יְפֵיפִיָּה.

t ‏[צְבִיָּה מִבְּנוֹת דּוֹרִי אֲנוּסָה] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

צְבִיָּה מִבְּנוֹת דּוֹרִי אֲנוּסָה / אֲשֶׁר שַׂמְתְּ כָּל־יְפַת־תֹּאַר מְכֻסָּה

וְצָחַקְתְּ אֶל־צְבָא מָרוֹם בְּיָפְיֵךְ / וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּכַף רַגְלֵךְ דְּרוּסָה

תְּמוֹל לָכְדָה מְצוּדָתֵךְ זְמָמַי / וְרִשְׁתֵּךְ עַל מְזִמּוֹתַי פְּרוּסָה

וְנַפְשִׁי גָרְסָה אֶל־תַּאֲוָתֵךְ / בְּמַשָּׂא מַחְשְׁבוֹת חִשְׁקֵךְ עֲמוּסָה

פְּנֵי חַסְדֵּךְ מְשׂוֹשׂ לִבִּי אֲפַלֵּל / וְאֹמְרָה נָא חֲמֹל עָלַי וְחוּסָה

וְהַטֵּה לֵב גְּבִרְתֵּךְ אֶל־צְלוֹתִי / לְחֹן נֶפֶשׁ בְּטִיט נַעְלָהּ רְמוּסָה

יְדִידָה אִם שְׁלוֹמֵךְ לִי, אֲבַזֶה / חֲמַת שַׁחַק וְגַם אֶרֶץ כְּעוּסָה

וְלֹא אָחוּשׁ בְּבָחְרֵךְ בִּי הֲתִהְיֶה / גְּוִיָּתִי לְכָל־יוֹדְעַי מְאוּסָה

לְהֶבֶל כָּל־רְכוּשׁ תֵּבֵל אֲדַמֶּה / לְבַד תִּהְיִי בְאוֹצְרוֹתַי כְּמוּסָה

וְלֹא אִירָא לְנַפְשִׁי תּוֹךְ לְבָאִים / בְּמָצְאִי בֵין זְרֹעַיִךְ מְנוּסָה

בְּיָפְיֵךְ אַחֲלִיף תָּמָר וְאָמִיר / בְּחִין עֶרְכֵּךְ פְּאֵר כַּנֵּי הֲדַסָּה

הֲדַר בִּלְתֵּךְ לְעֻמָּתֵךְ נְמִבְזֶה / וְכָל־חֶמְדָּה לְפָנַיִךְ נְתוּסָה

וּמִי יִתֵּן וְאֶגְוַע מָחֳרַת יוֹם / וְלֹא אֶטְעַם בְּתֵבֵל עוֹד פְּרוּסָה

וְתֶהִי יַעֲלַת־חֵן לִי כְּהַיּוֹם / מְפֻתָּה אוֹ כְנוּסָה אוֹ אֲנוּסָה.

t ‏[שְׁנַת עוֹלָם לְעַבְדִּי בַּבְּקָרִים] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

שְׁנַת עוֹלָם לְעַבְדִּי בַּבְּקָרִים / בְּשַׁחְרוֹ יֶחֱשַׁךְ שִׂכְלוֹ וְעֵינָיו

וּבַמִּטָּה תְכַסֵּהוּ עֲלָטָה / וְלֹא יִזְכֹּר כְּאִישׁ שִׁכּוֹר יְגוֹנָיו

וְאָז תִּיטַב לְנִשְׁמָתוֹ שְׁנָתוֹ / בְּעֵת יֵהוֹם תְּהוֹם מִבֵּין עֲנָנָיו

וְעֵת הוֹמִים לְאֻמִּים בִּרְחוֹבוֹת / וְיַשְׁמִיעַ הֲמוֹן עַמִּים שְׁאוֹנָיו

וְכִי תוּכַן עֲלֵי שֻׁלְחָן סְעוּדָה / אֲזַי יַרְגִּישׁ בְּנוּמוֹ עַל סְדִינָיו

וְיֵעוֹרוּ יְצוּרָיו מִשְּׁנָתוֹ / לְקוֹל סִירוֹ וְטוּב רֵיחַ עֲדָנָיו

כְּמוֹ כֶלֶב חֲרַשׁ־בַּרְזֶל מְעוֹרֵר / בְּקִשְׁקוּשָׁיו וּפַטִּישָׁיו שְׁכֵנָיו

וְהוּא יִישַׁן לְקִשְׁקוּשָׁן וְנִקְשָׁן / וְיִתְעוֹרֵר לְקוֹל שִׁנֵּי אֲדֹנָיו.

t ‏[בְּתִמְהוֹן יַעֲקֹב נַפְשָׁךְ צְלוּלָה] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

בְּתִמְהוֹן יַעֲקֹב נַפְשָׁךְ צְלוּלָה / וְלִבָּתְךָ בְּקִרְבָתְךָ אֲמֻלָה

וְלָךְ רְאוֹת וּבָם לֹא תֶחֱזֶה כֹּל / וְאָזְנַיִם וְלֹא תִשְׁמַע הֲמֻלָּה

יְקִיצָתְךָ לְנוּמַת כָּל־בְּנֵי אִישׁ / וְנוּמָתְךָ לְמִיתָתָם מְשׁוּלָה

וְעִם הֶבְלָךְ סְבָרוֹת לָךְ אֲשֶׁר לֹא / כְּתוֹרַת אֵל וְדָתוֹ הַכְּלוּלָה

אֱמֶת לֹא אֵדְעָה שֹׁרֶשׁ יְסוֹדְךָ / וּמֵאַיִן יְחִידָתְךָ אֲצוּלָה

הֲמִנִּשְׁמַת אֱלֹהִים לִבְּךָ רֵיק / וּמֵהֶרְגֵּשׁ גְּוִיָּתְךָ שְׁלוּלָה

כְּחִזָּיוֹן לְעֵינַי אַתְּ וְדִמְיוֹן / כְצוּרַת שָׁוְא וְכִתְמוּנָה חֲלוּלָה

שְׁמָעֵנִי וְאִם אַתְּ מִבְּנֵי אִישׁ / זְרַע דֵּעָה וְתִקְצֹר אֶת־יְבוּלָהּ

וְהָקִיץ מִשְּׁנַת עַצְלוּת עֲצֵלִים / וְשִׂים נַפְשָׁךְ בְּחַצְרוֹת בִּין נְעוּלָה

וְאִם אַתְּ יַעֲקֹב מַעְשֵׂה כְשָׁפִים / וּמֵעִמְקֵי שְׁאוֹל נַפְשָׁךְ שְׁאוּלָה

דְּעֶה כִּי מָאֲסוּ אָרְחָךְ אֲנָשִׁים / וְחֶבְרָתְךָ לְכָל־גֶּבֶר גְּעוּלָה

בְּאֵל אַשְׁבִּיעֲךָ שׁוּב אֶל־עֲפָרְךָ / הֲכִי אֵלָיו מְסִלָּתְךָ סְלוּלָה.

t ‏[אֶלְבַּשׁ שְׂמָחוֹת וְגִילִים] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – ں – – ں – –

אֶלְבַּשׁ שְׂמָחוֹת וְגִילִים / אַף יֹאחֲזוּנִי חֲבָלִים

יִבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ לְבָבִי / יִסְעַר כְּשֶׁטֶף נְחָלִים

יַחַד בְּנוֹשֵׂא מְיֻחָד / אֶרְאֶה הֲפָכִים כְּלוּלִים

כָּזְבוּ בְזֹאת הַיְוָנִים / שָׁעוּ בְּדִבְרֵי הֲבָלִים

עֵת בֵּאֲרוּ כִּי כְאֶחָד / לֹא יִשְׂאוּם הַשְּׂכָלִים

אֵיךְ מִמְּךָ דּוֹד כְּהַיּוֹם / בִּי גִיל וְעֶצֶב אֲצוּלִים

אֶשְׂמַח לְגֹדֶל כְּבוֹדְךָ / אַךְ לִי כְאֵבִים וְחִילִים

כִּי תֵט אֲשׁוּרִים וְתַרְחִיק / מִמִּשְׁכְּנוֹתַי גְּבוּלִים

אֵין לִי אֲמָרִים חֲמוּדִים / אוֹ אֵי נְעִימוּת מְשָׁלִים

מִי מַעֲקַשִּׁים כְּמוֹתְךָ / יָסִיר וְיַיְשִׁיר שְׁבִילִים

מַה־טּוֹב שְׁכָן־לָךְ בְּרוֹמֵי / תֵבֵל מְצֻוֶּה גְדוֹלִים

מִהְיוֹת אֲדוֹן בַּשְּׁפֵלָה / כּוֹתֵשׁ בְּמַכְתֵּשׁ אֱוִילִים.

t ‏[אֲנִי אֶל־הָאֱמֶת אַטֶּה לְבָבִי] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

אֲנִי אֶל־הָאֱמֶת אַטֶּה לְבָבִי / וְכָל־חַדְרֵי קְרָבַי לָהּ אֲפַנֶּה

וּפִי יַגִּיד תְּהִלּוֹת הַיְשָׁרִים / וְרֹעַ מַעְלֲלֵי עִקֵּשׁ אֲגַנֶּה

וְאַל־נָא יִשְׂאוּ פָנַי פְּנֵי אִישׁ / וְאֶל־אָדָם בְּתֵבֵל לֹא אֲכַנֶּה.

t ‏[אִם אֶכְתְּבָה שִׁירָה וְאָעִירָה] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – –

אִם אֶכְתְּבָה שִׁירָה וְאָעִירָה / עַל־מַעֲשֵׂה הַטּוֹב וְהַנָּאוֹת

יֹאמַר בְּלִיַּעַל הֲכִי הוּא עַל־ / חֶסְרוֹן יְדִיעָתִי לְעֵד וּלְאוֹת

אִם אֶפְתְּחָה שִׁירוֹת בְּטִיב עָפְרוֹת / נִרְאוֹת כְּתַרְשִׁישׁ הוֹד מְמֻלָּאוֹת

אַף לַחֲכַם לֵבָב וְלַשּׁוֹבָב / כִּכְתָב אֱלֹהִים הֵם וְכִנְבוּאוֹת

יוֹם אֶמְכְּרֵם אֶל־עַם לְטוּב שִׁמְעָם / הִנָּם בְּכָל־הוֹנָם מְסֻלָּאוֹת

אַךְ הֵן זְמִירֵי־בִין בְּאָזְנֵיהֶם / קִינוֹת כְּקוֹל יַעְנוֹת וְקוֹל דָּאוֹת

בִּכְלַל אֱנוֹשׁ קָרֵב לְכָל־עָרֵב / חַפֵּשׂ וְתִמְצָא כֵן בְּכָל־פֵּאוֹת

אַךְ מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹת הֲמוֹנֵי עַם / מִבּוֹא עֲדֵי הַמַּעֲלָה לָאוֹת

הַמְנַצְּחִים בַּתַּעֲנוּגוֹת הֵם / מִפּוֹעֲלֵי רָמוֹת וְנוֹרָאוֹת

עַל־כֵּן עֲלֵי עָשׂוֹר אֲנִי בוֹנֶה / בָתִּים לְאַיְלוֹת עִיר וְלִצְבָאוֹת

הַתַּעֲנוּג נֹעַם רְאֵה הָעָם / אֶל־קִרְקְסָאוֹת יֵט וְטֵטְרָאוֹת

וּמְרַקְּדִים דּוֹדִים בְּכָל־גִּבְעָה / עַל־מַעֲלוֹת רָמוֹת וְנִשָׂאוֹת

כָּלוֹת בְּנוֹת שָׂשִׂים לְקוֹל סִכְלוּת / מִתְפָּֽֽרְצוֹת רָצוֹת וּמִתְלָאוֹת

עָפְרוֹת לְקוֹל תּוֹפֵשׂ בְּכִנּוֹרוֹת / יוֹצְאוֹת לְרִבּוֹאוֹת וְלַמֵּאוֹת

אִישׁ מִמְּתֵי הַמַּעֲלָה אֵיךְ לֹא / שִׂכְלוֹ וְלִבּוֹ יַעֲצֹם מֵרְאוֹת

יוֹם יֶחֱזֶה שׁוּק וַחֲזֵה יַעְלוֹת / עוֹשִׂים לְרֹב נִסִּים וְנִפְלָאוֹת.

t ‏[אִם הֶעֱלֵיתֶם כַּנְּשָׁרִים אֵבֶר] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – – ں – / – – ں – – – ں – – – –

אִם הֶעֱלֵיתֶם כַּנְּשָׁרִים אֵבֶר / וַתִּשְׁמְנוּ בִּרְכוּשׁ וְהוֹן כָּל־גֶּבֶר

מַה־תִּדְאֲגוּ אוֹ תִּשְׁאֲגוּ אִם יַעֲלוּ / פַעַם בְּמִשְׁקֶלֶת לְסוֹחֵר עוֹבֵר

פִּרְעוּ בְנִשְׁיֵכֶם רְכוּשְׁכֶם עַד כְּלוֹת / הוֹנְכֶם וְשִׂימוּ עַל־אֱלֹהִים שֵׂבֶר

אַל־תַּחְשְׁבוּ כִּי יִשְׁכְּבוּ לַמָּוְתָה / נוֹשִׁים וְלִפְנֵיכֶם יְכַלֵּם דֶּבֶר

אוֹ תַעֲלֶה עַל־רוּחֲכֶם כִּי תִנְחֲלוּם / יוֹם יַחֲצֹב לָהֶם זְמַנָּם קֶבֶר

כִּי בָר וְשֶׁבֶר יֵשׁ לְהַחְיוֹת בַּר וְיֵשׁ / לִשְׁבֹּר מְתַלְעוֹת הַחֲטָאִים שֶׁבֶר.

t ‏[אֲנִי נוּמָה כְּנִדְגָּלוֹת אֲיֻמָּה] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

שִׁיר עַל־מַצֶּבֶת קְבוּרַת הַהֶגְמוֹן מַרְקוֹ

ں – – – ں – – – ں – –

אֲנִי נוּמָה כְּנִדְגָּלוֹת אֲיֻמָּה / וְקִבְרוֹת אִישׁ אֲנִי אַלְבִּישׁ כְּלִמָּה

וְאֵין שׁוּחָה כְּמוֹנִי הוֹד מְשׁוּחָה / בּעוֹד מַרְקוּס בְּקִרְבִּי רֹאשׁ לְאֻמָּה

גְּבִיר הֶגְמוֹן מְלָאוֹ הוֹד כְּרִמוֹן / שְׂפַת יֶתֶר וְהֵבִין כָּל־מְזִמָּה

אֲבוֹי תֵּבֵל אֲשֶׁר נִשְׁאַר בְּחֵבֶל / לְבוּשׁ אֵבֶל שְׂבַע הֶבֶל וְזִמָּה

וְאַשְׁרֵי כֵן אֲשֶׁר הוּכַן לְשִׁבְתּוֹ / כְּמֹהוּ אֵין בְּבֵית מָוֶת וְדוּמָה

אֲנִי דוֹדִי מְעוֹן בִּינוֹת וְחָכְמָה / וְלֹא קֶבֶר לְגֶבֶר גּוּשׁ וְרִמָּה.

t ‏[הִסְתַּכְּלִי נַפְשִׁי וְשׁוּרִי פוֹעֲלֵךְ] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – – ں –

הִסְתַּכְּלִי נַפְשִׁי וְשׁוּרִי פוֹעֲלֵךְ

הִשְׁתַּחֲוִי אֵלָיו וְכִרְעִי בֶרֶךְ

פֶּן יֶחֱרֶה אַפּוֹ וְתֹאבְדִי דֶרֶךְ

סוּרָה עֲלֵי פִשְׁעֵךְ וְעַל־רֹב מַעֲלֵךְ.

אוֹרִי בְּאוֹר שֵׂכֶל וּמָרוֹם יַעֲלֵךְ

יָאִיר וְיַגִּיהַּ בְּחָשְׁכֵּךְ נֵרֵךְ

אַךְ נוֹתְנִים אֶל־תַּעֲנוּגִים עֵרֶךְ

חִשְׁבִים כְּחוּט רַגְלֵךְ וְכִשְׂרוֹךְ נַעֲלֵךְ.

הוּא יִגְאֲלֵךְ הוּא יַעֲלֵךְ מִשָּׁחַת

הוּא אֶת־פְּנֵי אֵל חֵן וְחֶסֶד לָךְ יְמַן

מַה תִּפְסְחִי עַל־זֹאת וּמָה אַתּ בּוֹדֲדָה.

הֵן טוֹב בְּגַן־עֵדֶן מְלֹא כַף נָחַת

מִכָּל־פְּאֵר תֵּבֵל וְחֶמְדַּת הַזְּמָן

הָרַע אֲשֶׁר אַתְּ בּוֹ כְהַיּוֹם נוֹדֲדָה.

t ‏[זְעוּמֵי אֵל וּמָנוּאֵל חֲבֵרָם] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

ں – – – ں – – – ں – –

זְעוּמֵי אֵל וּמָנוּאֵל חֲבֵרָם / וְעוֹזְרֵיהֶם וְאַבְרָהָם גְּבִירָם

וְכָל־בּוּז עָם אֲשֶׁר לוֹ יָד בְּרִשְׁעָם / וְהַקָּרֵב לְחַרְחֵר רִיב עֲבוּרָם

אֲשֶׁר תָּעוּ וְהִתְעוּ אֶת־עֲדָתָם / וְהֶחְשִׁיכוּ בְּעַב רִשְׁעָם מְאוֹרָם

וְנָגְעָה עַד נְשִׂיא הַדּוֹר לְשׁוֹנָם / וְכִמְעַט זָרְקוּ בוֹ כּוֹס מְרוֹרָם

כְּאֶחָד הֵם נְשׁוֹתֵיהֶם וְטַפָּם / וְקִנְיָנָם וְכָל־הוֹנָם יְחֹרָם

וְיִתְלַקַּח חֲרוֹן אַף הָאֱלֹהִים / בְּעַצְמֵיהֶם וּבִבְשָׂרָם וְעוֹרָם

בְּרוּם מִבְצָר מְעוֹנָם יַעֲלֶה צַר / וְצוֹרֵר יַחֲנֶה בִּמְרוֹם הֲרָרָם

עֲצֵי פִרְיָם בְּקַרְדֻּמּוֹת יְשַׁחֵת / בְּמַזְמֵרוֹת גְּאוֹן רָמֵי אֲמִירָם

וְכַרְמֵי נַעֲמָנִים יִטְּעוּ אַךְ / לְגוֹי אַכְזָר וְזָר יִהְיֶה בְצִירָם

וְשָׂדוֹת יִזְרְעוּ אַךְ בַּתְּבוּאוֹת / לְגָרְנוֹ יֶאֱסֹף נָכְרִי עֲמִירָם

גְּדוּד אוֹיֵב רְכוּשׁ חֵילָם יְשֹׁדֵד / וְכָל־מִקְנָם וְצֹאנָם אַף־בְּקָרָם

וְכִלְחֹךְ שׁוֹר יְרַק שָׂדֶה יְלַחֵךְ / יְבוּל עֵצָם וְכָל־דֶּשֶׁא חֲצִירָם

שְׁבִי חֶרֶב וְשֹׁד יִרֶב בְּאַרְצָם / וְסַף־רַעַל שְׁפוּכָה עַל־מְגוּרָם

וְכָל־אָלוֹת יְגוּרֵהֶם אֲשֶׁר צוּר / בְּיַד צִירוֹ לְיִשְׂרָאֵל מְסָרָם

מְנֻדָּחִים יְבַקְשׁוּ בַפְּתָחִים / בְּחֹסֶר כֹּל כְּסוּתָם עִם שְׁאֵרָם

רְעֵבִים מִבְּלִי לֶחֶם לְשָׂבְעָם / צְמֵאִים מִבְּלִי מַיִם בְּבוֹרָם

יְחֵפִים מִבְּלִי מַנְעָל לְרַגְלָם / וְסוּת בָּלוּי לְהִתְכַּסּוֹת בְּקֹרָם

בְּשִׁבְתָּם יִצְמְחוּ תוּגוֹת בְּלִבָּם / וְיִכָּשֵׁל בְּלֶכְתָּם חוּץ אֲשׁוּרָם

אֲשֶׁר הֵם יִמְאֲסוּ יִבְחַר אֱלֹהִים / וְיִמְאַס בָּחֳרִי אַפּוֹ בְּחִירָם

יְאַמֵּץ עֹז מְשַׂנְאֵיהֶם וְכִדְמוּת / גְּדִי עִזִּים יְשַׁסַּע גֵּו אֲבִירָם

וְרִשְׁעָם וַעֲוֹן בִּצְעָם יְלַהְטֵם / וְדָלְקָה בָם לְשׁוֹן אֵשׁ מִנְּחִירָם

וְיוֹמָם יֶחֱשַׁךְ שִׁמְשָׁם וְלַיְלָה / מְאוֹר אֵשׁ יַאֲפִיל נָגְהוֹ בְּנֵרָם

דְּצַ"ךְ עָדָ"שׁ בְּאָחָ"ב יִדְבְּקוּ בָם / לְכַלּוֹת מִגְּדוֹלָם עַד־צְעִירָם

וְיָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ נְבֻכִים / כְּשִׁכּוֹרִים אֲשֶׁר יַיִן עֲבָרָם

וְכָל־חֹלִי וּמַכָּה בָּם תְּקַנֵּן / וְאֵין צֹרִי לְמַכְאוֹבָם וְצִירָם

עֲדֵי תִדְבַּק לְשׁוֹן חֶלְקָם לְחִכָּם / וְתִמַּקְנָה בְּנוֹת עֵינָם בְחוֹרָם

וְנֶכֶד אַל־יְהִי לָהֶם וְלֹא נִין / הֲכִי יַשְׁבִּית אֱלֹהִים אֶת־מְקוֹרָם

וְחֶטְאָם לַצְּמִיתוּת יִמְכְּרֵם אֶל־ / מְצוּקוֹת יוֹם וְאֵין נוֹתֵן שְׂכָרָם

וְאֵיכָה יִתְּנוּ כָפְרָם וּמִמְכָּר / עֲדֵי־עַד חֵטְא חֲדַל שֵׁעוּר מְכָרָם

וּבַעְבוּר הֵם בְּנִכְלֵיהֶם אֲחִיהֶם / זְמַנָּם כֵּן בְּלִי חֶמְלָה מְכָרָם

זְמָן בָּם יַעֲשֶׂה יוֹם יוֹם שְׁפָטִים / וְיַרְבֶּה בַּאֲשֶׁר יִפְנוּ מְגוּרָם

וְחִצָּיו הַשְּׁנוּנִים בָּם יְפַלַּח / וְיִשָּׁבְרוּ וְאֵין חוֹבֵשׁ מְזוֹרָם

וְנָפְלוּ לַעֲפַר מָוֶת חֲלָלִים / וְאָכְלוּ עוֹף וְחַיָּה אֶת־בְּשָׂרָם

וּפִגְרֵיהֶם בְּקִבְרָם יִבְאֲשׁוּ עַד / אֲשֶׁר יִלְאֶה שְׂאֵת בָּאְשָׁם עֲפָרָם

כְּחָכָם בָּם וְכַסָּכָל יְסוּפוּן / וְיִכָּרְתוּ כְדַלָּם כַּעֲשִׁירָם

אֲשֶׁר חָפְשִׁי יְהִי בָהֶם יְדֻקָּר / וְלַטֶּבַח זְמָן יוֹצִיא אֲסִירָם

וּמֵימֵיהֶם וְלַחְמָם רוֹשׁ בְּלוּלִים / וְסָם מֵעֵץ בְקַלַּחְתָּם וְסִירָם

הֲיִבְכֶּה אִישׁ וְכַף יַכֶּה בְמוֹתָם / וְהֵמָּה גָֽֽרְמוּ בִכְיָם לְדוֹרָם

וּמִי לֹא יִִֽהְיֶה כַיּוֹם בְּעוֹכְרָם / וְהֵם עָכְרוּ אֲשֶׁר הוּנַף וְהוּרָם

וְאִם הֵם מָאֲסוּ חָכְמָה הֲיֶחְדַּל / חֲכַם־לֵב מֵעֲרוֹת נֶגַע שְׁאֵרָם

זְבוּל יָגִיל וְיַעַלְזוּ עֲרָבוֹת / לְהֵעָדְרָם וְיִשִׂאוּ קוֹל זְמִירָם

וְשִׁבְעָה כּוֹֽכְבֵי לֶכֶת כְּאֶחָד / בְּחִבָּה יַחְגְּרוּ חֶמְדַּת אֲזוֹרָם

וּמַזָּרוֹת בְּרֹן יַחַד זְמִירוֹת / יְרִיעוּן מוּל גְּאוֹן נִצְחָם וְצוּרָם

וְצוּר יִשְׂמַח לְהִמָּסְרָם וְאָבְדָם / הֲכִי נִחַם אֲשֶׁר כָּכָה יְצָרָם

וְתִפְצַחְנָה בְרִנָּה פֶּה אֲדָמוֹת / וְהֶהָרִים יְכַסֵּם סוּת הֲדָרָם

לְחָלְפָם בַּעֲלֵי כָנָף יְשִׂישׂוּן / וְעַל־רֹאשָׁם יְנוֹצֵץ הוֹד אֲוֵירָם

בְּהֵמוֹת עִם הֲמוֹן חַיּוֹת בְּשָׂדוֹת / בְּנַפְשׁוֹתָם לְנַצֵּל זִיו פְּאֵרָם

וְתוֹךְ סִיר נַחֲלֵי גָפְרִית יְעֻנּוּ / וְלֹא יֶחְסַר מְדוּרָתָם וְאוּרָם

כְּקֹרַח סָף יְהִי סוֹפָם לְהַכְרִית / וְאַחְרִיתָם כְּדָתָן וַאֲבִירָם.

(?1519)

t ‏[הִשְׁתַּעְשְׁעוּ וּשְׁעוּ כְּצוּר חִזְקוּ] / יוסף צרפתי

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – –

הִשְׁתַּעְשְׁעוּ וּשְׁעוּ כְּצוּר חִזְקוּ / בֵּית יַעֲקֹב הַקַּב וְהַנָּקִי

גַּעְלוּ בְעָם נִזְעָם בְּלִיַּעַל / וּבְכָל־גְּלִיל רוֹמִי וְאִיטַלְקִי

טֶרֶם בְּחֶטְאָם תִּסְפוּ טֶרֶם / אַרְצָם תְּגָרֶשְׁכֶם וְחוּץ תָּקִיא

טֶרֶם חֲרוֹן אַף רָם וּמִתְנַשֵּׂא / מַשְׁפִּיל שְׁאוֹל לִרְאוֹת וּמַעְמִיקִי

הִתְנַעֲרוּ עוּרוּ פְּנוּ לָכֶם / סֻרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי.

‏מֹשֶׁה בֶן־יוֹאָב

t ‏[בְּיוֹם אֶרְאֶה הֲדַר מַרְאֵךְ צְבִיָּה] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

[חי בפִֿירֶנְצִי במחצית הראשונה של המאה הט"ז, מת אחר שנת 1530]

[בְּיוֹם אֶרְאֶה הֲדַר מַרְאֵךְ]

ں – – – ں – – – ں – –

בְּיוֹם אֶרְאֶה הֲדַר מַרְאֵךְ צְבִיָּה / אֲשֶׁר לָךְ עַל־בְּנוֹת הַחֵן עֲלִיָּה

אֲזַי יִמְצָא לְבָבִי בָךְ מְנוּחָה / וְהוּשָׂמָה לְמַכָּתִי רְטִיָּה

לְחָיַיִךְ מְאוֹרוֹת הֵן יְאִירוּן / פְּנֵי דּוֹדִים וְכָל־דָּרֵי נְשִׁיָּה

שְׂפָתַיִךְ כְּשֶׁמֶן נוֹטְפוֹת מֹר / וְצָד בִּי מַחֲמַד יָפְיֵךְ צְדִיָּה

וּפָנַיִךְ לְבָנִים הֵן וְיָפוֹת / וּמִצְחֵךְ אוֹר כְּעֶשֶׁת שֵׁן נְקִיָּה

וְשָׁדַיִךְ כְּשׁוֹשַׂנֵּי עֲמָקִים / עֳפָרִים הֵם תְּאֹמֵי הַצְבִיָּה.

t ‏[יָמִים וְלֵילוֹת יְקוֹנֵן לְבָבִי] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

– – ں – – ں – – ں – –

יָמִים וְלֵילוֹת יְקוֹנֵן לְבָבִי / מוּלֵךְ צְבִיָּה יְמָרֵר אֲנָחוֹת

וּבְכִי וּמִסְפֵּד יְעוֹרֵר, לְזֹאת נָא / שִׁמְעִי אֲמָרוֹת לְבֵיתֵךְ שְׁלוּחוֹת

דָּבֵק בְּקָרְאִי לְשׁוֹנִי לְחִכִּי / מֵשִׂים הֲדָרֵךְ הֲרָרַי כְּשׁוּחוֹת

יִהְיוּ דְבָרַי בְלִבֵּךְ חֲקוּקוֹת / אִמְרוֹת זְמִירַי לְנֶגְדֵּךְ פְּתוּחוֹת

טוֹבוּ יְמוֹתַי בְּעֵת אֶחֱזֶה בָךְ / אָשִׂישׂ וְאָגִיל בְּשׂבַע שְׂמָחוֹת

הַטִּי לְבָבֵךְ לְנֹעַם אֲמָרַי / נִשְׁכַּב צְמָדִים בְּעֶרֶשׂ מְנוּחוֹת.

t ‏[אֶמְאַס אֲנִי עָפְרוֹת וְחֶבְרַת יַעֲלוֹת] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – – ں –

– – ں – – – ں – – – –

אֶמְאַס אֲנִי עָפְרוֹת וְחֶבְרַת יַעֲלוֹת־

הַחֵן וּמַגָּעָם כְּמַגַּע שָׁרֶץ

קַצְתִּי בְחַיַּי, אֶל־בְּנוֹת הָאָרֶץ

עוֹד תֵּת מְשׂוֹשׂ הוֹנִי וְאוֹנִי נַחֲלוֹת.

כִּי אַחֲרֵי קַחְתָּן בְּנַפְשִׁי מוֹעֲלוֹת

גַּם כִּדְמוּת כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ חוֹרֵץ

הֵמָּה לְשָׂטָן לִי וְלִפְרֹץ פָּרֶץ

עַל־כֵּן זְמִיר אָשִׁיר כְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת.

אֶל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל: הֲכִי נִתְחַכְּמָה

עַל־כֵּן בְּתוּלוֹת חֵן רְאוּ נִגְעָלָה

שֶׁבֶת בְּחֶבְרָתָן כְּחֶבְרַת שָׁחַל.

כָּל־יַעֲלָה תֵשֵׁב בְאֵין דּוֹד שׁוֹמֲמָה

סָפָה וְרָפָה עֻלְּפָה נִבְהָלָה

גַּם יִקְּרוּהָ נֶשֶׁר וְעוֹרְבֵי נָחַל

t ‏[אֲנִי קָם לְשָׂטָן לְגָדוֹל וְקָטָן] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

ں – – ں – – ں – – ں – –

אֲנִי קָם לְשָׂטָן / לְגָדוֹל וְקָטָן / בְּרֹמַח וְאֶהְיֶה / לְמַשְׁחִית בְּחַרְבִּי

כְּאוֹרֵב בְּחֶרֶב / וְרֶשֶׁת וְקֶשֶׁת / וְחִצִּים חֲצוּצִים / בְּאֹרַח נְתִיבִי

וְאֶפְרֹץ פְּרָצִים / וְאַפִּיל רְצוּצִים / וְלַחַשׁ כְּנָחָשׁ / אֲמָרַי וְנִיבִי.

t ‏[אַיְשִׁיר כְּלִי הַשִּׁיר וְאַכְשִׁיר נִיב] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – –

אַיְשִׁיר כְּלִי הַשִּׁיר וְאַכְשִׁיר נִיב / יָקָר עֲלֵי־אֶרֶץ בְּמִלּוּלוֹ

עַל־אִישׁ נְכֵה־רוּחַ הֲכִי חָשַׁב / קַחַת צְבִיַּת חֵן לְגוֹרָלוֹ

גַּם סָמְכָה דַעְתּוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ / לִמְצֹא מְנוּחָה בָהּ לְכַף רַגְלוֹ

יוֹם דֻּבְּרָה עָפְרָה לְאָבִיהָ / יַרְבּוּ תְהִלּוֹתָיו וּמַהְלָלוֹ

הוּא יַעֲנֶה אוֹתָם שְׂפַת־חֵלֶק / לֵאמֹר הֲכִי אֵין־עַל־עָפָר מָשְׁלוֹ

סוֹף סוֹף בְּחָפְנָיו יֶאֱסָף רוּחַ / מָאֵן יְמָאֵן אָב לְתִתָּהּ לוֹ.

t ‏[יוֹם בֹּא לְאֻמִּים עִם־קְהַל עַמִּים] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – – ں

יוֹם בֹּא לְאֻמִּים עִם־קְהַל עַמִּים / אֶל־פְּנֵי יִצְחָק וְאֶל־כַּסְפּוֹ

אָז יֶעֱשַׁן אַפּוֹ כְּמוֹ כִבְשָׁן / יָקוּם לְהֻמָּם בָּחֳרִי קִצְפּוֹ

יִשְׁאַג כְּאָרְיֵה עַז וְכַלָּבִיא / עֵת בַּעֲדָרִים יִהְיֶה חָטְפוֹ

יִשֹּׁם וְלוֹ כִדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב / קוֹל יֶהֱמֶה כִּכְפִיר עֲלֵי טַרְפּוֹ

עֵת יֶחֱזֶה אִישׁ דַּל אֲזַי יִגְדַּל / לִבּוֹ כְּלֵב שַׁחַל וְעַז תָּקְפּוֹ

אַךְ בַּחֲזוֹתוֹ שָׁם אֱנוֹשׁ עָרִיץ / אָז יֶחְשְׁכוּ כָּל־כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ

יִדְאַג וְלֹא יִשְׁאַג וְיִירָא פֶּן / יָקוּם וְכַשֶּׂה יַעֲרֹף עָרְפּוֹ.

t ‏[הֵן עֵת אֲשֶׁר לֹא אֶחֱזֶה פָנֶיךָ] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – – –

הֵן עֵת אֲשֶׁר לֹא אֶחֱזֶה פָנֶיךָ

פִּי עִם לְבָבִי יֶהֱמוּ יִצְעָקוּ

רוּחִי וְרַעְיוֹנִי בְּמַר יִנְאָקוּ

עַל־כֵּן שְׁלֹמֹה קוּם רְעֵה צֹאנֶךָ.

אִם עַל־חֲנוּתְךָ חָמְלוּ עֵינֶיךָ

פֹּה אוֹצְרוֹת הַהוֹן לְךָ יוּרָקוּ

אִם מַעֲשֶׂיךָ שָׁם מְאֹד עָתָקוּ

פֹּה יִפְרְצוּ הוֹנְךָ וְקִנְיָנֶיךָ.

כָּל־אוֹצְרוֹת מִכְתָּב לְךָ נִפְתָּחוּ

עַל־כֵּן מְאֹד נַפְשִׁי וְרוּחַ נִכְסָפוּ

שֶׁבֶת בְּחֶבְרָתְךָ בְּתוֹךְ צִלֶּךָ.

הַסּוֹפְרִים מִנֶגְדְּךָ בָּרָחוּ

כִּי שָׁמְרוּ הֶבֶל וְרוּחַ אָסָפוּ

אוּלָם אֲנִי אֶתְאַו קְרֹב אֵלֶיךָ.

t ‏[לִי יֹאמְרוּ רֵעַי וְלִי יִשְׁאָלוּ] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – – –

– – ں – – – ں – – – ں –

לִי יֹאמְרוּ רֵעַי וְלִי יִשְׁאָלוּ

מַה־זֶּה שְׂפָתַי מֵרְנָנִים דָּמּוּ

אָז אֶשְׁמְעָה פִימוֹ וְאָשִׁיב לָמוֹ

כִּי כָל־זְמָמַי עֻלְּפוּ נִבְהָלוּ.

עָלַי מְבוּכוֹת הַזְּמָן נִקְהָלוּ

לִבִּי בְקִרְבִּי מַר וּמֵעַי הָמוּ

עַל־כֵּן נְגִינוֹתַי כְּעָשָׁן כָּלוּ

גַּם כָּל־זְמִירַי כַּעֲלֵה נָבָלוּ.

אוֹיָה אֱלֵי נַפְשִׁי וְאֵיכָה תַעֲמֹד

יוֹם בֹּא חֲמַת עֶלְיוֹן וְאַפּוֹ יַעֲלֶה

לִפְקֹד עֲלֵי פִשְׁעִי וְיַבִּיט פָּעֳלִי.

אַךְ כָּל־זְמִירֵי הוֹד לְבָבִי יַחֲמֹד

עֵת כִּי פְקֻדַּת צוּר וְשׁוֹט זַעְמוֹ עֲלֵי

רוּחִי וְנִשְׁמָתִי בְּמַכְאוֹב עוֹלֲלִי.

t ‏[אֶזְעַק לְמֵרָחוֹק וְעֵינַי יִבְכְּיוּן] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – – ں – / – – ں – – – ں – – – –

אֶזְעַק לְמֵרָחוֹק וְעֵינַי יִבְכְּיוּן / כִּי אָבְדָה תִקְוָה וּמַעֲצָר כֹּחַ

הוֹי כִּי סְבָבוּנִי מְצוּקוֹת הַזְּמָן / גַּם עָמְדוּ בַמַּחֲנֶה שָׁטֹחַ

מִי יִהְיֶה מַחֲסֶה לְצִנָּה אוֹ לְצֵל / לָנוּ וְעַל־מִי נִבְטְחָה בָטֹחַ

כִּי מַלְאֲכֵי מָוֶת בְּאַרְצִי יִשְׁכְּבוּ / מֵהָאֱלֹהִים שֻלְּחוּ שָׁלֹחַ

אוֹי כִּי עֲלֵי זָקֵן וְטַף לֹא יַחְמְלוּ / כִּי כָל־קְהָלִי יִרְצְחוּ רָצֹחַ

אוֹיָה לְנַפְשֵׁנוּ וְאֵיכָה נַעֲמֹד / כִּי הַמְבוּכוֹת פָּרְחוּ פָרֹחַ.

קָמוּ נְגִידֵי עָם בְּזַעַם יֹאֽמְרוּ / הוֹן הַיְהוּדִים נִלְקְחָה לָקֹחַ

הֶרֶג וְאַבְדֹן אֶל־קְהַל עַם יַעֲקֹב / זָקֵן וְטַף יִנָּתְחוּ נָתֹחַ

אוֹי כִּי אֱלֹהֵינוּ בְּרָחוֹק יַעֲמֹד / אָמַר בְּלִבּוֹ אֶזְנְחָה זָנֹחַ

עַם יַעֲקֹב כִּי רָדְפוּ הֶבֶל וְרִיק / חֶטְאָם אֲנִי לֹא אֶסְלְחָה סָלֹחַ

אֵיכָה בְקוֹל רָעָה וְשׁוֹט זַעַם וְאַף / לֹא יִמְצְאוּ הַשְׁקֵט וְלֹא מָנוֹחַ

עַל־כֵּן אֲנִי אֶבְכֶּה וְאַכֶּה כַף בְּכַף / לִבִּי בְקִרְבִּי אֶפְלְחָה פָלֹחַ

מִלַּעֲשׂוֹת זֶבַח לְךָ עֶליוֹן וְצוּר / רוּחִי וְנַפְשִׁי אֶזְבְּחָה זָבֹחַ

כִּי רַחֲמֵי עֶליוֹן לְעַמּוֹ יִכְמְרוּ / חַסְדּוֹ וְטוּבֹו יִזְרְחוּ זָרֹחַ.

(1529/30)

t ‏[אָדוֹן בְּמָדוֹן וְכִידוֹן] / משה בן יואב

m נחלת הכלל

– – ں – – ں – –

אָדוֹן בְּמָדוֹן וְכִידוֹן / יִשְׁכֹּן בְּתוֹךְ הָרְחוֹבוֹת

יַפִּיל אֲנָשִׁים וְיַכְפִּיל / צָרוֹת אֱלֵי הַלְּבָבוֹת

אוֹי כִּי מְנוּסָה כְמוּסָה / אֵין לִי בְכָל־הַסְּבִיבוֹת

נֶגְדִּי יְגוֹנִים שְׁנוּנִים / מוּלִי כְלֵי הַקְּרָבוֹת

דֶּבֶר וְשֶׁבֶר וְחֶרֶב / בָּאוּ בְאַרְצִי רְבָבוֹת

אֶשְׂנָא חֲלִילִי וְנִבְלִי / אֶצְעַק כְּיַנְשׁוּף חֳרָבוֹת

גִּיל מַהֲלָלִי יִהְיֶה לִי / חשֶׁךְ וְאֹפֶל עֲרָבוֹת

כִּי תוֹךְ הֲפֵכָה חֲשׁוּכָה / אֶשְׁכֹּן וְעָלַי סְחָבוֹת

עַד כִּי יְרַחֵם יְנַחֵם / שׁוֹכֵן בְּגַלְגַּל עֲרָבוֹת.

(1530)

‏אַבְרָהָם בֶּן־דָּנִיאֵל מִמּוֹדֵינָא

t ‏אֲנִי אָמַרְתִּי אָבוֹא בִתְפִלָּה (תְּפִלָּה) / אברהם בן דניאל ממודנה

m נחלת הכלל

Abraham da modena

[נולד במוֹדֶנָה בשנת 1511, חי במַנְטוֹבָה, אָרָצוֹ, פֵֿרָרָה, פֿוֹרְלִי ובערים אחרות. בשנת 1575 היה עוד בחיים]

תְּפִלָה

אֲנִי אָמַרְתִּי אָבוֹא בִתְפִלָּה / לְפָנֶיךָ אֵל נוֹרָא תְהִלָּה / כִּי אֵין לִי מְנוּחָה / רַק בְּעֵת שָׁפְכִי שִׂיחָה / בְּאֵימָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ / וּבִתְחִנָּה אָבוֹא עָדֶיךָ / בְּאָמְרִי עֲנֵנִי נָא אֵלִי אֵלִי / הֲבִיאֵנִי אֶל־שִׂמְחַת גִּילִי / לֵישֵׁב בְּבֵיתְךָ לְאֹרֶךְ יָמִים / עִם יְרֵאֵי שִׁמְךָ הַחֲכָמִים / לַעֲסֹק תָּמִיד בְּדִבְרֵי תוֹרָה / בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים וּסְבָרָה / לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ בֶאֱמוּנָה / וְלָתֵת לְעָנִי וְאֶבְיוֹן מָנָה / מִשָּׁמַיִם מִמִּדַּת רַחֲמֶיךָ / בָּרְכֵנִי אֱלֹהַי בִּשְׁלוֹמֶךָ / וְהַרְאֵנִי בְנֹעַם הַתַּאֲוָה / לִקַּח תּוֹרָה בְגִילָה וְחֶדְוָה / אוֹתָהּ לְבַד לִבִּי מְבַקֵּשׁ / וְעַל־שַׁעֲרֵי רַחֲמִים נוֹקֵשׁ / לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הַתַּחֲנוּנִים / זֶה כַמָּה וְכַמָּה שָׁנִים / יְיָ הוֹשִׁיעָה בְּיוֹם קָרְאִי / עֲנֵנִי מְהֵרָה טֶרֶם קָרְאִי / לְפָנֶיךָ בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה / לְבַקֵּשׁ מְחִילָה וְכַפָּרָה / עַל־רֹב חַטּאֹתַי / פְשָׁעַי זְדוֹנוֹתַי וַעֲוֹנוֹתַי / אַל־תִּזְכֹּר עֲוֹן רִאשׁוֹנִים / וְגַם לֹא הָאַחֲרוֹנִים / הַרְאֵנִי אֶת־ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם / וְאַל־אָשׁוּב כְּדַךְ נִכְלָם / וְאֶת־תְּפִלּוֹתַי שֶׁרַבּוּ / לְפָנֶיךָ כְּאִשֶּׁה יֵחָשֵׁבוּ / עִם עָרְכִי בְקוֹל שׁוֹעוֹת / וְעַל־לְחָיַיִם דְּמָעוֹת / תִּהְיֶינָה כֻלָּנָה מְקֻבָּלוֹת / תּוֹבַלְנָה לִפְנִים בְגִילוֹת / וְרַבִּים מֵאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים / יֵשְׁבוּ עִמִּי שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים / וְאֹמַר בְּלֵב שָׂמֵחַ וְטוֹב / הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב.

‏שְׁמוּאֵל בֶּן־מֹשֶׁה מִקַּסְטִילְיוֹנֵי

t ‏[שְׁכוּלָה גַלְמוּדָה סֹעֲרָה עֲנִיָּה] (פִּזְמוֹן) / שמואל בן משה קסטיליוני

m נחלת הכלל

Samuel da Castiglione

[חי במַנְטוֹבָה באמצע המאה הט"ז]

פִּזְמוֹן

שְׁכוּלָה גַלְמוּדָה / סֹעֲרָה עֲנִיָּה

מִדֵּי הָעֲבוֹדָה / לְךָ הִיא הוֹמִיָּה

וּתְמַלֵּא כַדָהּ / מִדִּמְּעַת לֶחְיָהּ

וַנֹּאמַר כִּי פָדָה / וְהִנָּהּ בְּשִׁבְיָה

עַד־מָתַי הָעֵדָה / תִּהְיֶה בְזוּיָה

וְאַתָּה אָבִינוּ / וּבָנֶיךָ אָנוּ / אִם תַּעַזְבֵנוּ / מִי יִקָּחֵנוּ

לָמָּה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנוּ / יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ.

מֵיטַב שָׂדֶךָ / הִשְׁמִיד הַבָּרָד

וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ / מְפֻזָּר וּמְפֹרָד

כָּל־נְדִיב עַמֶּךָ / מִכָּבוֹד הוּרָד

הֲנִהְיָה כְּזַעְמֶךָ / מִן־יוֹם בְּהָ"רָד

עַד־מָתַי מֵחֲמָתֶךָ / לִבֵּנוּ יֶחֱרַד

וְאַתָּה רוֹעֵנוּ / וְצֹאנְךָ אָנוּ / אִם תִּטְּשֵׁנוּ / מִי יוֹשִׁיעֵנוּ

לָמָּה יְיָ תֶּאֱנַף בָּנוּ / יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ

וַאֲנַחְנוּ מַה־ / נָשִׁיב לַשּׁוֹאֵל

כִּי תוֹלָעֵי אֲדָמָה / עַם פָּרָס וְיִשְׁמָעֵאל

יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה / לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל

וְאַרְצֵנוּ שְׁמָמָה / עִם גּוֹלַת אֲרִיאֵל

עַד מָתַי לִכְלִמָּה / תֶּחֱרַשׁ וְתִשְׁקֹט אֵל.

וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ / וְעַמְּךָ אָנוּ / אִם תִּשְׁכָּחֵנוּ / מִי יִזְכְּרֵנוּ

לָמָּה יְיָ זְנַחְתָּנוּ / יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ.

לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה / נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים

בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה / אָצִים הַנּוֹגְשִׂים

יְרוּשָׁלַםִ כְּאַלְמָנָה / בְּעָלוּהָ חוֹמְסִים

קִרְיַת דָּוִד חָנָה / שַׁסּוּהָ שׁוֹסֲסִים

עַד־מָתַי וְעַד אָנָא / לֹא תוֹשִׁיעַ חוֹסִים.

וְאַתָּה נוֹטְרֵנוּ / וְכַרְמְךָ אָנוּ / אִם תַּרְחִיקֵנוּ / מִי יְקָרְבֵנוּ

לָמָּה יְיָ תַּעַזְבֵנוּ / יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ.

הָרוֹפֵא לְכָל־בָּשָׂר / הוּא יַפְלִיא לַעֲשׂוֹת

יוֹצִיאֵנוּ מִמַּאֲסָר / בְּמוֹפְתִים וּבְמַסּוֹת

מִכָּל־נָגִיד וְטַפְסָר / בַּיְיָ טוֹב לַחֲסוֹת

טוּבֵנוּ לֹא יֶחְסָר / הָאֱמֶת אֵין לְנַסּוֹת

עַד־מָתַי נְבֻשַּׂר / מִפָּנִים חֲדָשׁוֹת

וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ / וּסְגֻלָּתְךָ אָנוּ / אִם תִּגְאָלֵנוּ / מִי יִלָּחֵם בָּנוּ

לָמָּה יְיָ תְּרִיבֵנוּ / יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ.

‏עֲזַרְיָה בֶּן־מֹשֶׁה מִן־הָאֲדֻמִּים

t ‏[הֱיוֹת לִבְּךָ לִי בְּרֹב טוּבְךָ] / עזריה מן האדומים

m נחלת הכלל

Bonaiuto dei Rossi

[נולד במַנְטוֹבָה לערך 1514–1511, חי איזה זמן בבּוֹלוֹנְיָה, וַנֶצְיָה ואַנְקוֹנָה, ובסוף ימיו בפַרָרָה. מת שם בשנת 1578]

ں – – ں – – ں – – ں – –

הֱיוֹת לִבְּךָ לִי בְּרֹב טוּבְךָ לֹא / לְפִי מַעֲלָלַי לְעוֹלָם תְּשׁוּרָה

יְדַעְתִּיו לְמִיּוֹם לְבָבִי וְכָל־מַ־ / עֲיָנַי נְתַתִּים לְךָ דּוֹד תְּמוּרָה

וְהֵן לָז מְמַשֵּׁשׁ וּמַרְגִּישׁ כְּמוֹ לָז / בְּשׁוּבָם אֲחָדִים וְנַפְשָׁם קְשׁוּרָה.

וְאוּלָם לְזֹאת יֶחֱרַד עַבִדְּךָ כִּי / בְקוּם זֶה אֱלֵי־זֶה לְמִקְנֶה גְמוּרָה

וְהָאַהֲבָה הִיא תְשׂוּמָה בְיָדוֹ, / הֲלֹא הוּא יְהִי מַחֲזִירָה לְסוּרָה.

וְלָמָּה לְפִי־זֶה אֲנַחְנוּ וְכֵן כָּל־ / שְׁאָר הַיְדִידִים נְדַבֵּר סְתִירָה

אֱמֶת זֹאת לְעֵינַי פְּלִיאָה פְלְילְית / וְאַתָּה חֲכַם־לֵב פְּתַח־נָא סְגוּרָה.

t ‏[שְׁמַע קוֹלִי בְּרֹב חַסְדָךְ אֱלֹהַי] (רְשׁוּת לְבָרְכוּ) / עזריה מן האדומים

m נחלת הכלל

רְשׁוּת לְבָרְכוּ

ں – – – ں – – – ں – –

שְׁמַע קוֹלִי בְּרֹב חַסְדָךְ אֱלֹהַי / לְכַפֵּר אֶת־פְּשָׁעַי וַעֲוֹנָי

וּמַלֵּא־נָא לְבָבִי אַחֲרֶיךָ / לְדָבְקָה בָּךְ בְּכָל־אוֹן רַעֲיוֹנָי

וְאֶל־אַרְצָךְ נְחֵנִי־נָא בְשָׁלוֹם / מְחוֹז חֶפְצִי אֲשֶׁר בּוֹ מַעֲיָנָי

וְשָׁם כִּי תַעֲמֹד רַגְלִי בְמִישׁוֹר / בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֶכְךָ יְיָ.

t ‏[אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹהִים הַמְרוֹמָם] (רְשׁוּת לְבָרְכוּ) / עזריה מן האדומים

m נחלת הכלל

רְשׁוּת לְבָרְכוּ

ں – – – ں – – – ں – –

אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹהִים הַמְרוֹמָם / מְחוֹלֵל כֹּל בְּנֹגַהּ אוֹר יְקָרָךְ

בְּנֵי אֵלִים שְׁחָקִים וַאֲדָמָה / וְצִבְאוֹתָם מְלֵאִים זִיו הֲדָרָךְ

בְּךָ נִצְחָם וְלִכְבוֹדְךָ בְרָאתָם / הֲלֹא כֻלָם יְעִידוּן עַל־פְּאֵרָךְ

וְיִשְׂרָאֵל בְּלֶקַח טוֹב קְרָאתָם / לְדָבְקָה בָּךְ וְהִתְעַנֵּג בְאוֹרָךְ

בְּצִיּוֹן יַעֲלוּ עוֹד לָךְ זְבָחִים / וְאַךְ כַּיּוֹם תְּמוּרָתָם זְמִירָךְ

שְׂאוּ אֵיפוֹא לְבַבְכֶם לוֹ עֲבָדָיו / וּבָרְכוּ אֶת־יְיָ הַמְבֹרָךְ.

‏יְהוּדָה בֶּן־יוֹסֵף מוֹסְקַאטוֹ

t ‏[לַעְשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי אֱמֶת חָפָצְתִּי] (תְּחִנָה) / יהודה מוסקאטו

m נחלת הכלל

Leon Moscato

[נולד באוֹזִימוֹ (Osimo) בסביבת אַנְקוֹנָה, מת במַנְטוֹבָה לערך 1590־1594]

תְּחִנָה

– – ں – – – ں – – – –

לַעְשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי אֱמֶת חָפָצְתִּי

מָה אֶעֱשֶׂה כִּי הַשְּׂאוֹר מוֹנֵעַ

גַּם הַזְּמָן מִיּוֹם לְיּוֹם נוֹבֵעַ

בִּשְׂפַת חֲלַקְלַקּוֹת וְהִתְלוֹצָצְתִּי.

נִרְפֶּה אֲנִי נִרְפֶּה בְּחַיַּי קָצְתִּי

כִּי בַעֲוֹן כִּתְמִי אֲנִי גֹוֵעַ

בִּיְוֵן מְצוּלוֹת הַזְּמָן טוֹבֵעַ

אֵין מַעֲמָד כִּי כָל־גְּבוּל פָּרָצְתִּי.

אַל־תֶּחֱרַשׁ אַל־תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי

תַּרְחִיב צְעָדַי אֶשְׁמְרָה חֻקֶּיךָ

צוּרִי וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ.

הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכְּךָ וּנְחֵנִי

תָּמִיד לְשׁוֹנִי תֶּהֱגֶה צִדְקֶךָ

מַלְכִּי וְכָל־הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ.

‏מָרְדְּכַי בֶּן־יְהוּדָה דָּאטוֹ

t ‏[אַל תִּלְעֲגוּ עָלַי כִּי כַיּוֹם אָשִׁירָה] / מרדכי דאטו

m נחלת הכלל

Agnelo Dato (d’Ato)

[נולד בשנת 1525, חי בסן פַלִיצִ’י סוּל פָּנָרוֹ (San Felice sul Panaro) בסביבת פַֿרָרָה, מת לערך 1591־1601]

[אַל תִּלְעֲגוּ עָלַי]

אַל תִּלְעֲגוּ עָלַי כִּי כַיּוֹם אָשִׁירָה / בְּפִי שִׁיר עֲגָבִים וַאֲנִי זָקָנְתִּי

תַּחַת דֶּשֶׁן גַּחֶלֶת הֲלֹא בוֹעֵרָה / כֵּן בְּקִרְבִּי לֵב עֵר גַּם עֵת כִּי יָשָׁנְתִּי

אֶל זוּגָתִי אֵהַב וְהוּא בְּתַבְעֵרָה / כִי אֲהַבְתִּיהָ כְנַפְשִׁי בָּהּ נִשְׁעָנְתִּי

נִשְׁתַּנָה שְׂעָרִי לְגַוַּן סִהֲרָא / תְּכוּנָתִי לֹא כֵן וּבָהּ הִתְבּוֹנָנְתִּי

אַךְ לְלַמֵּד דַּעַת אֶל־זֹאת הַצְּעִירָה / עֲצוּרָה לִי עַתָּה וְאֶל זֶה כִוָּנְתִּי.

t ‏[אֲדּוֹן הַכֹּל וְחַי עוֹלָם] / מרדכי דאטו

m נחלת הכלל

ں – – –

אֲדּוֹן הַכֹּל /וְחַי עוֹלָם / וְעַד אֵין סוֹף / תְּחִלָּתוֹ

בְּכֶתֶר אוֹר / וְהוּא נֶעְלָם / בְּחָכְמָתוֹ / וּבִינָתוֹ

רְצוֹן חַסְדוֹ / לְאַבְרָהָם / וּמִי כָאֵל / גְּדֻלָּתוֹ

הֲלִיכוֹתָיו / בְּמִדּוֹתָיו / וְעַל יִצְחָק / גְּבוּרָתוֹ

מְקַבֵּל הָ־ / אֱמֶת יַעֲקֹב / וְלַהְקִימוֹ / בְתִפְאַרְתּוֹ

מְקוֹם נֶצַח / וְהוֹד צַדִּיק / יְסוֹד עוֹלָם / וּמַלְכוּתוֹ

יְהִי רָצוֹן / לְאִמְרֵי פִי / וְהֶגְיוֹן לֵב / וְיִרְאָתוֹ

כְּמוֹ חֶרֶב / בְּפִיפִיּוֹת / לְצַר צוֹרֵר / לְהַכְרִיתוֹ

אֱמוּנָתִי / יְחִידָתִי / תְּנִי לָאֵל / וְאַחְדּוּתוֹ

לְמָגֵן לִי / כְאַבְרָהָם / רְדֹף חַסְדוֹ / כְּמִדָתוֹ.

‏אַבְרָהָם בֶּן־דָּוִד פְּרוֹוֵינְצַאלִי

t ‏[מַה־תֶּהֱמִי עַלְמָה וּמַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי] / אברהם פרווינצאלי

x מוגש ברשות פרסום

Abraham Provenzale

[חי בקָזָלִי מוֹנְפֶרָטוֹ ובמַנְטוֹבָה במחצית השניה של המאה הט"ז]

– – ں – – – ں – – – ں –

מַה־תֶּהֱמִי עַלְמָה וּמַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי / מַה־תִּדְאֲגִי עַלְמָה וּמַה־תִּתְיַפְּחִי

מַה־תִּפְקְדִי שִׁקּוּץ כְּלִמַּת בּוֹגְדִים / חֶרְפַּת מְעַנַּיִךְ עֲלוּבָה תִּשְׁכְּחִי

לֹא תִזְכְּרִי עֶלְבּוֹן וְגִדּוּף מַחֲקִי / מַה־לָּךְ לְדִבְרֵי־שָׁוְא וּמִסִּפְרֵךְ מְחִי

זִכְרִי בְרִית חַסְדֵּךְ וְאוֹתָהּ קַיְּמִי / וּכְמוֹ בְרִית מֶלַח בְּמֶלַח תִּמְלְחִי

דֹּמִּי לְאֵל יִשְׁעֵךְ וְלוֹ הִתְחוֹלֲלִי / אֵלָיו תְּנִי לִבֵּךְ וְלֹא מַר תִּצְרְחִי

לֹא יֹאמְרוּ לָךְ עוֹד עֲזוּבָה תֵשְׁבִי / עֵדִים כְּשֵׁרִים לָךְ וְאַת בָּם תִּבְטְחִי

הֵן הָאֱמֶת אִתֵּךְ וְיוֹדֵעַ וְעֵד / יָעִיד עֲלֵי צִדְקֵךְ בְּאוֹרוֹ תִזְרְחִי

מִטָּה כְּסָת סָדִין וְחָלוּק נִבְדְּקוּ / נִגְלוּ בְלֹא זִיוּף אֲשֶׁר בּוֹ תִּסְרְחִי

גַּם בַּעֲלֵךְ פִּשְׁפֵּשׁ וְנִתְרַצָּה מְאֹד / נַעְשָׂה חֲתַן דָּמִים וּבָזֶה תִשְׂמְחִי

הָיִית כְּגַן נָעוּל עֲדֵי אוֹתוֹ זְמָן / כֹּהֵן נְתַנְאֵל בָּא וְרַק לוֹ תִפְתְּחִי

עִשָּׂה בְתוּלַיִךְ וְלָקַט הַפְּרִי / כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְלוֹ בִלְבַד שְׁחִי

בָּרוּךְ מְקוֹרָךְ וּמְבֹרָךְ הוּא יְהִי / בָּרוּךְ וְלוֹ כִרְעִי וְאֵלָיו תִּפְלְחִי

יַפְלַח וְיוֹקִירֵךְ וּבָךְ דָּבֵק יְהִי / רַק אַךְ בְּאָמְרֵךְ לוֹ “רְחַק בָּא אוֹֽרְחִי”

חָמוֹת וּבַת חָמוֹת וְנָשִׁים צֹבְאוֹת / רָאוּ כְבוֹדֵךְ רָם וְלֹא הוּשַׂם סְחִי

בֹּקֶר וְהוֹדִיעוּ לְעֵין כֹּל פָּרְשׂוּ / שִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים מִמְּחִי

לָךְ אָמְרוּ רוֹאִים בְּדָמַיִךְ חֲיִי / מָחֵי וּמַסֵּי הוּא וְלֹא תֵאָנְחִי

מִי זֶה יְצַפְצֵף עוֹד וְיִפְגֹם הוֹד יְקָר / אִשָּׁה טְהוֹרָה אַתְּ כְּמוֹ צִיץ תִּפְרְחִי

יֵשׁ פֶּה כְּדֵי הָשֵׁב לְכָל־מַשְׂטִין וְצַר / צוֹרֵר וְתִזְכִּי בַּאֲשֶׁר תִּתְוַכְּחִי

עִם כָּל־מְדַבֵּר בָּךְ צְאִי עִרְכִי קְרָב / שִׂימִי בְּפִיו עָפָר בְּדִבּוּר קַל דְּחִי

יָפֶה וְטוֹב כֹּחֵךְ לְהַרְשִׁיעַ לְשׁוֹן / קָמִים לְעֻמָּתֵךְ וְתַכִּים עַל־לְחִי

אִם יֶהֱגוּ בָךְ עוֹד לְשׁוֹנָם תַּחְתְּכִי / פִּצְעִי בְקָדְקֳדָם וְאוֹתוֹ שַׂפְּחִי

שִׁבְרִי גְאוֹן עֻזָּם בְּצַעַר אוֹ כְאֵב / מִרְטִי זְקָנָם אוֹ בְרֹאשָׁם תִּקְרְחִי

דִּקְרִי בְשַׂר הַחַי בְּמַחַט סִדְקִית / תִּפְשִׂי בְסַנְדַּלֵּךְ בְּמוֹחָם תִּטְפְּחִי

פִּיחַ עֲלֵיהֶם תִּזְרְקִי בָּהֶם יְהִי / לִשְׁחִין וְלֹא עָלָיו דְּבֵלָה תִמְרְחִי

רשֶׁם עֲשִׂי בָהֶם בְּחוּד חֶרֶט אֱנוֹשׁ / צוּרַת בְּלִיַּעַל בְּמִצְחָם פַּתְּחִי

אוֹ עֵין יְמִינָם נַקְּרִי שִׂימִי לְבוּז / הַכִּים בְּסַנְוֵרִים וְאַתְּ אוֹתָם נְחִי

אוֹ אַתְּ בְּעֵינַיִךְ שְׁבִיב אֵשׁ תִּשְׁלְחִי / עַל־בַּעֲלֵי לָשׁוֹן וְאוֹתָם תִּכְסְחִי

אִם יֹאמְרוּ סָרָה בְּזָדוֹן דִּבְּרוּ / רֹאשָׁם בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה גַּלְּחִי

שִׁבְרִי זְרוֹעָם אוֹ כְתֵפָם נַתְּקִי / יָרֵךְ וְשׁוֹק הַכִּי וְאוֹתָם קַפְּחִי

אִם יֵֽלְכוּ קֶרִי אֲזַי לָהֶם פְּנִי / רִדְפִים בְּאַף גָּדוֹל וְאוֹתָם תִּרְצְחִי

מִדָּה בִמִדָּתָם גְּרוֹנָם שַׁחֲטִי / קִרְעִי סְגוֹר לִבָּם וְאוֹתוֹ נַתְּחִי

יִהְיוּ מְשֻׁסָּעִים כְּשַׁסַּע הַגְּדִי / קִרְעִים כְּמוֹ דָגִים וְגַבָּם פַּלְּחִי

פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים תִּתְּנִי / גַּם אַזְּרִי זִיקוֹת וְהָאֵשׁ תִּקְדְּחִי

בָּאֵשׁ עֲשִׂי מֵהֶם מְבֻשָּׁל אוֹ צְלִי / עַל־מַחֲבַת בַּרְזֶל בְּאוּרֵךְ רַתְּחִי

אוֹ מִשְּׁמֵי מָרוֹם אֲבָנִים יִפְּלוּ / עַל־רֹאשׁ בְּנֵי רִיבֵךְ וְאַתְּ לֹא תִטְרְחִי

אוֹ כִי יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדָם מִבְּלִי / מַרְפֵּא לְמַכָּתָם וְרִנָּה תִפְצְחִי

עַל־צַוְּארֵי גֵאִים בְּרֶגֶל תִּרְמְסִי / גַּם תִּדְרְכִי עַזִּים עֲלֵיהֶם תִּפְסְחִי

עַד כִּי לְפָנַיִךְ חֲלָלִים יִפְּלוּ / אָז יֹאמְרוּ לָךְ “בַּהֲרוּגִים נָא פְחִי”

אִם חָטְאוּ זָרִים וְקֹדֶשׁ פִּגְּלוּ / חוּסִי עֲלֵיהֶם אֶת־עֲוֹנָם תִּסְלְחִי

מָוֶת בְּחַלּוֹנָם עֲלֵי פִשְׁעָם כְּבָר / אִם לֹא מְהֵרָה חִישׁ רְפוּאָה תִשְׁלְחִי

נַפְשָׁם תְּנִי לָהֶם וּמֵתִים הַחֲיִי / מִלְכִי עֲלֵיהֶם אֶת־רְכוּשָׁם לָךְ קְחִי

בָּטֹל מְבֻטָּל קוֹל וְהַקּוֹל יֶחֱדַל / כִּי הָאֱמֶת תִּצְמַח וְכֵן אַתְּ תִּצְמְחִי

פִּי דוֹבְרֵי־שֶׁקֶר כְּבָר נִסְכַּר מְלֹא / תֵבֵל תְּהִלָּתֵךְ וְלֹא תִנָּצְחִי

וּכְבוֹד שְׁמֵךְ לָעַד בְּפִי כָל־חַי יְהִי / עַד כִּי לְהוֹד כֶּתֶר מְלוּכָה תִצְלְחִי

לוּ יָדְעוּ טַעְמֵךְ מְלָכִים יֹאֽמְרוּ / כִּי עַל־כְּבוֹדָם תַּעְדְּפִי אַף־תִּסְרְחִי

לוּ הָיְתָה מַלְכוּת בְּיִשְׂרָאֵל הֲלֹא / לָךְ יִדְרְשׁוּ יוֹם יוֹם “צְפוּנוֹת פַּעְנְחִי”

הִנֵּה בְעוֹלָם זֶה כְּרוּתָה לָךְ בְּרִית / רֹאשֵׁךְ פְּאֵר חָבוּשׁ וְלֹא תִנָּסְחִי

קָמָה אֲלֻמָּתֵךְ וְלֹא תִכָּלְמִי / בָּרָה כְהֻנָּתֵךְ וְלֹא תִזָּנְחִי

רַבָּה אֱמוּנָתֵךְ וְתִכְרַע כַּף זְכוּת / לָקוּם בְּיוֹם מִשְׁפָּט וְשָׁם לֹא תִּבְרְחִי

גַּם אַחֳרֵי מוֹתֵךְ לְנִשְׁמָתֵךְ “עֲלִי” / יֹאמַר אֱלֹהַיִךְ “לְרָצוֹן מִזְבָּחִי”

כִּי אַתְּ מְזֻמֶּנֶת לְחַיֵּי־עַד וְשָׁם / תִּתְעַדְּנִי גַּם אֶל־נְהַר־עַד תִּצְלְחִי

שָׁם תֶּהֱנִי מִזִּיו שְׁכִינָה שָׁם בְּצֵל / שַׁדַּי תְהִי גַּם שָׁם כְּנָפֵךְ תִּשְׁטְחִי

וּשְׂכַר פְּעֻלָּה תִמְצְאִי וּתְקַבְּלִי / עַל־כָּל־כְּבוֹד חֻפָּה בְּאֹהֶל תִּמְתְּחִי

קַרְנֵי פְנֵי זִיוֵךְ כְּמוֹ קַרְנֵי רְאֵם / בָּהֶם שְׂנוּאַיִךְ וְצָרִים תִּנְגְּחִי

לָךְ יִהְיוּ מִרְמָס וּבָהֶם תִּמְשְׁלִי / גַּם תִּמְחֲצִי רֹאשָׁם בְּרַגְלֵךְ תִּדְלְחִי

אִמְרִי לְנַפְשָׁם אַתְּ כְּמוֹ כַלְבָּה לְרַע / לֹא תֶחְרְצִי לָשׁוֹן וְעוֹד לֹא תִנְבְּחִי

מֵהֶם פְּנִי דִינָה וּמֵי יֶשַׁע וְטַל / אוֹרוֹת בְּפָנַיִךְ בְּשָׂשׁוֹן וּלְחִי

הִתְפַּתְּחִי־נָא מוֹסְרֵי צַוָּאר וְגַם / הִנָּפְשִׁי עַתָּה מְאֹד הִתְרַוְּחִי

גִּילִי מְאֹד עַלְמָה וְתוּגָה גָרְשִׁי / מֶלֶךְ וְכֹהֵן לָךְ וְלֹא עוֹד תִּגְנְחִי

הִתְרַפְּקִי עַל־דּוֹד יְדִידוּתֵךְ בְּעֵת / דֹּדִים וּבוֹ דִבְקִי וְלוֹ תִזָּחֲחִי

סִגְרִי לְזוּלָתוֹ דְלָתַיִם וְלֹא / בִּלְבַד כְּמוֹ מָבוֹי בְּקוֹרָה אוֹ לְחִי

מִתּוֹךְ בְּאֵרֵךְ נוֹזְלִים טוֹבִים שְׁתִי / וּבְנַחֲלָתֵךְ פֹּה בְּגִיל הִסְתַּפְּחִי

אִמְרִי לְדוֹדֵךְ "בֹּא הֲלֹא נִתְעַלְּסָה / יַחַד וְאַף תָּאִיר בְּשִׁמְשָׁךְ מִזְרְחִי

שָׂשׂוֹן וְכָל־שִׂמְחָה נְעוֹרֵר־נָא וְנָס / יָגוֹן וְכָל־מַכְאוֹב וְיָסוּר מִרְזְחִי"

תִּזְכִּי וְתִבָּנִי בְּרֹב בָּנִים וְאַתְּ / אוֹתָם בְּכֹחֵךְ גַּדְּלִי וּתְטַפְּחִי

בָּתֵּי כְהֻנָּה יַעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי / חֵילֵךְ עֲלֵיהֶם אַתְּ לְאֵל־חַי תִּזְבְּחִי

בִּגְדֵי כְהֻנָּה תַעֲטִי לָהֶם וְגַם / שֶׁמֶן לְמִשְׁחָה עִם קְטֹרֶת תִּרְקְחִי

לִכְבוֹד אֱלֹהֵינוּ עֲבוֹדָה תַעֲשִׂי / עַל־יַד פְּרִי בִטְנֵךְ וְטֶבַח תִּטְבְּחִי

עִם קָרְבְּנוֹתֵיהֶם תְּרַצִּי חוֹטְאִים / פֶּשַׁע וְעָוֹן תִּשְּׂאִי וּתְקַנְּחִי

גַּם מִשְּׁמֵי מַעְלָה בְּרָכָה תִמְשְׁכִי / שֶׁפַע שְׂבַע רָצוֹן קְחִי וּתְקַלְּחִי

נֶפֶשׁ צְמֵאָה אָז כְּמַיִם נוֹזְלִים / אֶרֶץ יְבֵשָׁה תַעֲלִי וּתְלַחְלְחִי

טֹהַר נְשָׁמָה לָךְ לְהוֹרִיד טוֹב וְגַם / נִקְיוֹן גְּוִיָּה לָךְ וְלֹא תֵאָלְחִי

יָבוֹא מְשִׁיחֵנוּ וְאָז אַתְּ עִם בְּנוֹת / צִיּוֹן בְּשִׁיר חָדָשׁ עֲלֵי־זֶה תִצְוְחִי

זֶה יָם גְּדֻלָּתֵךְ זְרוֹעוֹת פָּרְשִׂי / דִּינָה וּבוֹ שׁוּטִי וְכִרְצוֹנֵךְ שְׂחִי

אֵלֶּה שְׁמֵי הוֹדֵךְ כְּנָפַיִךְ בְּעֹז / פָּרְשִׂי כְּמוֹ־נֶשֶׁר וּבָהֶם תִּפְרְחִי

הֵן זֶה קְצָת שִׁבְחֵךְ וְטוּב חֵלֶב קְחִי / עָלָיו תְּנִי לִבֵּךְ וְעַיִן תִּפְקְחִי

לָכֵן תְּנִי תוֹדָה עֲלֵי חֶלְקֵךְ לְצוּר / כָּכָה גְמָלֵךְ טוֹב וְלִשְׁמוֹ שַׁבְּחִי

אִכְלִי בְּשִׂמְחָה לַחְמֵךְ יֵינֵךְ שְׁתִי / הִתְנַחֲמִי בָזֶה וְגַם רוּחֵךְ תְּחִי

בִּגְדֵי פְאֵר לִבְשִׁי וּבָהֶם כַּהֲנִי / וּזְכִי כְמוֹ־שֶׁלֶג וּמֵחָלָב צְחִי

עָלְזִי עֲדִי עֶדְיֵךְ וּמִמִּקְרֵי זְמָן / מַה־תֶּהֱמִי עַלְמָה וּמַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי.

‏שְׁמוּאֵל בֶּן־אֶלְחָנָן יַעֲקֹב אַרְקְווֹלְטִי

t ‏[תְּהלָּה יְדַבֶּר־פִּי לְשׁוֹאֵל צְרוֹר כַּסְפִּי] (שִׁיר עַל חָנַף הַמִּשְׁתַּבֵּחַ בְּחַנַפוֹתוֹ) / שמואל בן אלחנן יעקב ארקיוולטי

m נחלת הכלל

Samuel Archevolti

[נולד בצַ’זֶנָה (Cesena) בפלך רוֹמַנְיָה בשנת 1515, חי בבּוֹלוֹנְיָה ובוֵנֶצְיָה ומשנת 1568 ואילך בפָּדוֹבָה. נפטר בשנת 1611]

שִׁיר עַל־חָנֵף הַמִּשְׁתַּבֵּחַ בַּחֲנֵפוּתוֹ

ں – – ں – – –

תְּהלָּה יְדַבֶּר־פִּי / לְשׁוֹאֵל צְרוֹר כַּסְפִּי / לְהָסִיר דְּבַר מִכְשׁוֹל / וּמַסְגֵּר לְאַמְתַּחְתִּי

וְאַקְהִיל קְהִלַּת עָם / לְדַבֵּר בְּלֵב נִפְעָם / וְאַטְמִין בְּתוֹךְ קִרְבִּי / שְׂעִפַּי וּמַחְשַׁבְתִּי

בְּמוֹ־פִי יְהִי שָׁלוֹם / לְדַלִּים וְהוּא חָלוֹם / וְאוֹי לוֹ לְמִי יִצְפֶּה / לְשִׁבְטִי וּמִשְׁעַנְתִּי

וְאֶפְרֹשׂ מְצוּדָתִי / לְעַמִּי בְּאִמְרָתִי / וְאַסְתִּיר צְפוּן לֵבָב / וְלִי יָד בְּאִישׁ עִתִּי

לְהַרְבּוֹת תְּלֻנָּתוֹ / לְנֶגְדִּי בְסִפְרָתוֹ / וְחֶלְקוֹ יְהִי עִמִּי / בְּיֵינִי וְגַם פִּתִּי

וְסַלְעִי יְהִי סַלְעִי / וּמַה־לִי לְמוֹדָעִי / יְדִידִי וּמַכָּרִי / וְלִבְנִי וּבֶן־בִּתִּי

וְאַרְבֶּה לְהַרְאוֹת אוֹת / וּמוֹפֵת וְנִפְלָאוֹת / לְקַיֵּם דְּבַר כָּזָב / בְּאַרְצִי וּמוֹלַדְתִּי

וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹתָיו / אֲסַלֵף בְּאִמְרוֹתָיו / וּפָנַי פְּנֵי אֶסְתֵּר / וְאֶרְשַׁע כְּמוֹ וַשְׁתִּי

בְּמוֹדִים אֶכְרַע אֶקֹּד / בְּבִרְכִּי אֲשַׁו קָדְקֹד / וְאַבִּיט סְבִיבוֹתַי / לְרוֹאִי וּמִי אִתִּי

אֲחַוֶּה לְכָל־רֵעַי / קְרוֹבַי מְיֻדָּעַי / כְּבוֹד כָּל־קְרוּאֵי שֵׁם / בְּבֵיתִי וּמִשְׁפַּחְתִּי

דְּבַשׁ מָן וְכָל־מִשְׁמָן / בְּחִכִּי וְעֵד נֶאְמָן / עֲלֵי כָל־מְזִמּוֹתַי / יְהִי לִי דְּבַר אִשְׁתִּי

וְלִי כָל־כְּלִי מִרְמָה / וּבִכְלָל בְּכָל־עָרְמָה / וְכָל־מִין חֲלָקוֹת פֶּה / אֲנִי הוּא וְאֵין בִּלְתִּי.

t ‏[מְצֻדַת אִשָּׁה רָעָה לְרַגְלֵי בַשָּׁוְא נִתְעָה] / שמואל בן אלחנן יעקב ארקיוולטי

m נחלת הכלל

ں – – – – – –

מְצֻדַת אִשָּׁה רָעָה / לְרַגְלֵי בַשָּׁוְא נִתְעָה / פְּרוּשָׂה, וּלְאֵין דֵּעָה / מְאֵרָה בִפְעֻלּוֹתָיו

לְהַחְשִׁיךְ אוֹרוֹ עָלָיו / מְנוֹד רֹאשׁ עַל־כָּל שׁוּלָיו / וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָיו / וְתִשְׁמֹר כָּל־אָרְחוֹתָיו.

t ‏[שׁוֹכֵן מְרוֹמִים לְךָ תִּכְסֹף וְחוֹשֶׁקֶת] / שמואל בן אלחנן יעקב ארקיוולטי

m נחלת הכלל

– – ں – – ں – – – ں –– ں – / – – ں – – ں – – – ں – – – –

שׁוֹכֵן מְרוֹמִים לְךָ תִּכְסֹף וְחוֹשֶׁקֶת / נַפְשִׁי וְרִצְפַּת דְּבִיר לִהְיוֹת מְנַשָּׁקֶת

מִנְחָה וְאָשָׁם וְגַם חַטָּאת לְכַפֵּר בְּעַד־ / עָוֹן וּמָשְׁגֶה הֲלֹא תִתְאַו וְשׁוֹקָקֶת

וּלְאֵין בְּגֹרֶן יְבוּס כֹּהֵן מְכַהֵן פְּאֵר / לֵילוֹת וְיָמִים בְּמַר תִּצְרַח וְנוֹאָקֶת

אָנָּא שְׂפָתַי פְּתַח וּתְהִי תְפִלָּה תְּמוּר / זִבְחֵי שְׁלָמִים לְךָ עוֹלָה וְנִמְתָּקֶת

לֹא אֶל־רְהָבִים אֲשֶׁר עַמִּים בְּצַר יִקְרְאוּ / אֶפְנֶה אֲבָל לָךְ לְבַד נַפְשִׁי מְצָעָקֶת

בָּטַח לְבָבִי לְאֵיד פִּדְיוֹן בְּדִמְעָה מְצֹא / כִּי לָהּ שְׁעָרִים וְלֹא הָיְתָה מְרֹחָקֶת

כָּלָה שְׁאֵרִי בְּעֵת זָכְרִי גְוִיָּה תְּמוֹל / זַכָּה וּמָחָר תְּהִי אַשְׁפָּה מְחַבָּקֶת

רוֹדֵף צְדָקָה הֲכִי אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְאוֹר / יִזְרַח לְרִשְׁעָה וְהִיא תָמִיד מְזַנָּקֶת

אָמְנָם לְהָחִישׁ פְּדוּת לֵבָב אֲשֶׁר יֶהֱמֶה / הֵן אֶזְכְּרָה כִּי לְךָ מִדָּה מְצֻדָּקֶת

לוֹחֵשׁ לְפַלֵּס נְתִיב צִדְקֵךְ בְּבַלַּע אֱנוֹשׁ / הִנֵּה עֲצָתוֹ תְהִי בּוּקָה מְבֻלָּקֶת

חוֹרֵק בְּשִׁנָּיו וְאָז נַפְשׁוֹ לְמָזוֹר תְּקַו / הוּא יִתְאוֹנֵן וְהִיא קוֹלוֹ מְשַׁתָּקֶת

נָאוֶה לְאִישׁ תָּם הֱיוֹת מוֹדֶה עֲלֵי־טוֹב וְרַע / כִּי בֵין שְׁנֵיהֶם בְּלִי דַעְתּוֹ מְחַלָּקֶת

נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה יָגִיל בְּעֵת יַחֲשֹׁב / רָעָה לְטוֹבָה הֲכִי אַשְׁמָה מְמָרָקֶת

יָרוּם וְנִשָּׂא מְאֹד חִשְׁקִי לְהָפִיק רָצוֹן / אֵלִי וְצוּרִי וּבוֹ רוּחִי מְחַזָּקֶת

עַל־כֵּן אֲטַהֵר הֲמוֹן מֵעַי וְיָדַי וְסוּת / וּתְהִי עֲתִירָה בְּכוּר דֵּעָה מְזֻקָּקֶת

קוֹלִי לְךָ אֶעֱרֹךְ רַגְלִי וּמָקוֹם וְקִיר / אַשְׁקִיף בְּחַלּוֹן לְמוּל אֶרֶץ מְפֻנָּקֶת

בָּדָד הֲלֹא אֱבְרְכָה אָנוּד וְנִיב אַאֲרִיךְ / אָמְנָם בְּעֵדָה לְבַד יָדִי כְדוֹפָקֶת

אֶשָּׂא לְבָבִי לְכַף אַבִּיט בְּעֵינֵי תְּהוֹם / בִּזְהַב צְדָקָה אֲשַׁו רִנָּה מְחֻשָּׁקֶת

רַחְשִׁי בְּחִתּוּךְ שְׂפַת נָעָה וְאַרְחִיק שְׂחֹק / תּוֹדָה בְשִׂמְחָה כְּנֵר תָּאִיר וּמַבְרָקֶת

קָטוֹן וְנִקְלֶה וְרָשׁ אָדָם יְסֹעַר כְּמֹץ / אֵיךְ עוֹד יְשַׁנֵּן לְשׁוֹן רַכָּה וְלוֹקָקֶת

וִיהִי מְהַלֵּל בְּפִיו שׁוֹאֵל מְקַדֵּשׁ לְאֵל / נַעְרָץ אֲשֶׁר לוֹ בְרוֹם שִׁירָה מְחֻקָּקֶת

וּלְזֹאת לְבָבִי בְּחִיל נָמֵס וְנִדְכֶּה וְגַם / יִסּוֹג לְאָחוֹר כְּיָד בּוֹשָׁה וְעוֹרֶקֶת

לוּלֵא בְשִׁמְךָ קְרֹא מִצְוָתְךָ אֵל עֲלֵי / אָדָם בְּצַר לוֹ וְאִם שָׁעָה מְשַׂחָקֶת

טוֹבָה רְצוּיָה לְךָ רִנַת יְשָּׁרִים וְעֵין / חֶמְלָה עֲלֵיהֶם לְטוֹב צוֹפָה וּמַעְנָקֶת

יִרְבֶּה וְיִפְרֶה בְךָ יִשְׁעִי וְלָכֵן תְּהִי / נַפְשִׁי כְגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ וְיוֹנָקֶת

חָפְשִׁי שְׁלַח־נָא אֲסִיר תִּקְוָה אֲשֶׁר הוּא קְצַר־ /רוּחַ וְדַעְתּוֹ הֲכִי תָמִיד מְסֻפָּקֶת

זוֹחֵל וְחָרֵד אֲנִי פֶּן אֶשְׁאֲלָה לִי דְּבַר / מִכְשׁוֹל בְּסִכְלוּת כְּאֵשׁ זָרָה וְדוֹלָקֶת

קָדוֹשׁ רְצֵה־נָא בְּחַר הַטּוֹב לְנַפְשִׁי עֲדֵי / יִכּוֹן לְרָצוֹן אֲשֶׁר תַּגִּישׁ וְיוֹצָקֶת

תִּזְכֶּה וְתִרְאֶה לְעֵת דֹּדִים שְׂמָחוֹת וְגִיל / עֵדָה פְזוּרָה בְיָד וּבְךָ מְדֻבָּקֶת

הֵן הִיא לְכָבוֹד וְחִן גּוֹאֵל תְּצַפֶּה וְקֵץ / יָמִין וְרִצְפַּת דְּבִיר לִהְיוֹת מְנַשָּׁקֶת.

t ‏[צִיּוֹן צְבִי וּפְאֵר לְרֹאשׁ בָּנַיִךְ] / שמואל בן אלחנן יעקב ארקיוולטי

m נחלת הכלל

– – ں – – – ں – – – –

צִיּוֹן צְבִי וּפְאֵר לְרֹאשׁ בָּנַיִךְ

תַּעְדִּי עֲדִי רִקְמָה וְגִיל תַּחְגֹּרִי

שִׂמְחָה וְשָׂשׁוֹן רַב לְכָל־בּוֹנַיִךְ

עָלְזִי בְּכָל־לֵבָב וְקוּמִי אוֹרִי

קוֹלֵךְ בְּשִׁיר יִנְעַם וּבִרְנָנַיִךְ

תּוֹדָה תְנִי לָאֵל וְדָת תִּצֹּרִי

כִּי בָא מְשִׁיחוֹ לָךְ וּבֵין שָׁדָיִךְ

יָלִין וְיִתְעַנַּג בְּהוֹד דֹּדָיִךְ.

‏יוֹחָנָן יְהוּדָה בֶּן־שְׁלֹמֹה אַלְטְרִינוֹ

t ‏[אַבִּיעָה מַעַשׂ מַחְזִיק כָּל־בֶּדֶק] (תּוֹכֵחָה) / יוחנן יהודה בן שלמה אלטרינו

m נחלת הכלל

Angelo Alatrini

[חי באיטליה בסוף המאה הט"ז]

תּוֹכֵחָה

אַבִּיעָה מַעַשׂ מַחְזִיק כָּל־בֶּדֶק

בְּיוֹם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים שׁוֹמֵר

דִּינָא יְתִב לִשְׁפֹּט עַמִּים בְּצֶדֶק.

נֶפֶשׁ תָּרִיב עִם מְקֹרַץ חֹמֶר

וְגוּף מֵרִיב נִלְחָם אֲזַי עִמָּהּ

וְזֶה לָזֶה יוֹם יוֹם יַבִּיעוּ אֹמֶר.

יּוֹם יִקָּרֵא נוֹצַר מֵאֲדָמָה

לִפְנֵי שׁוֹפֵט צַדִּיק מֶלֶךְ וָשָׂר

לָדוֹן וּלְהִתְוַכַּח עִם נְשָׁמָה

יֹאמַר תַּקִּיף אֶל־רוּחַ וּבָשָׂר

"לָמָּה־זֶּה חִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי

רְדַפְתֶּם הֶבֶל פְּרַעְתֶּם מוּסָר"

וְגוּף מֵשִׁיב "מֵחֵטְא אֵצֵא חָפְשִׁי

כִּי נְשָׁמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ בִּי

הִיא חָטְאָה לָךְ וּלְרַע אוֹתִי תַשִּׁיא

חָמָס וָשֹׁד נִשְׁמַע אָז בְּקִרְבִּי

כִּי הִיא הֵסַתְנִי פִּתַּתְנִי

לְהַפְסִיק דִּבּוּקְךָ מִנִּי, אָבִי".

נֶפֶשׁ תָּשִׁיב "הֲלֹא זַכָּה אֲנִי

בְּעֵת נֻפַּחְתִּי בְּגוּף מְלֻכְלָךְ

וְהוּא בְמַעֲשָׂיו טִמְּאַנִי

נָע וְשׁוֹבָב דֶּרֶךְ לִבּוֹ הָלָךְ

הוּא לְעָבַנִי בְּאָמְרִי אֵלָיו:

נַשְׁכִּימָה לַעְבֹד יְיָ מָלָךְ.

יָשִׁיב אָבִי כָּל־רָעָתוֹ עָלָיו

כִּי פָרַע חֹק, מִצְוָתְךָ עָבָר

וּלְרַע דֶּרֶךְ הֶרְגֵּל רָצוּ רַגְלָיו".

הַגּוּף בְּרַעַד לָהּ עוֹנֶה דָבָר

"אַתְּ הִדְרַכְתִּינִי בְמַעֲקַשּׁוֹת

וְעֵת מִנִּי יָצָאת כֹּחִי נִשְׁבָּר

וּבִלְתֵּךְ לֹא נֶהְנֵיתִי לְהַרְשׁוֹת

לִי לְהָרִים יָדִי וְאֶת־רַגְלִי

אַתְּ בִּי נָתַתְּ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת.

דּוּמָם נִשְׁאַרְתִּי וְדִבּוּר אֵין לִי

בְּעוֹפְפֵךְ לָגוּר אֶרֶץ אַחָרֶת

וְלֹא נִשְׁמַע אָז עוֹד בַּחוּץ קוֹלִי".

הַנְּשָׁמָה תָשִׁיב עוֹד מְדַבָּרֶת

"אֵיךְ תַּרְשִׁיעֵנִי בְּמֶלֶל כָּזָב

וְאוֹתִי תְשִׂימֵנִי כִמְשַׁקָּרֶת.

יָדוּעַ הוּא כִּי אַתְּ טָמֵא וָזָב

רוֹדֵף הַתַּאֲווֹת גּוּפָנִיּוֹת

לְמַלֵּא פִיךָ דֶּרֶךְ לֹא נֶעְזָב".

צַדִּיק יוֹשֵׁב עַל־שְׁמֵי עֲלִיּוֹת

מִן־הַשָּׁמַיִם עֲלֵיהֶם יִשְׂחָק

מִקּוֹל אוֹמְרִים אֶל־בּוֹחֵן כְּלָיוֹת.

וְיֵחָשְׁבוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן שַׁחַק

כְּחִגֵּר וְסוּמָא שׁוֹמְרֵי שָׂדֶה

וְזֶה לָזֶה לִלְקֹט פֵּרוֹת דָּחָק

וּבְעֵת דָּרַשׁ מֶלֶךְ שֶׁבָּם רוֹדֶה

הֵן כָּל־אֶחָד מֵהֶם פִּיהוּ סוֹגֵר

וּמְכַחֲשִׁים וְאֵין אֱמֶת יוֹדֶה

חָשׁ מֶלֶךְ וּשְׁנֵיהֶם יַחַד אוֹגֵר

לְהוֹדִיעַ הַדִּין לַאֲמִתּוֹ

הִרְכִּין סוּמָא, עָלָיו הִרְכִּיב חִגֵּר

כָּכָה נִמְצָא דָבָר עַל־מַתְכֻּנְתּוֹ

כִּי שְׁנֵיהֶם שָׁלְחוּ בוֹ יָדָם

וּשְׁנֵיהֶם יַחַד לָקוּ מֵאִתּוֹ.

מִזֶּה יִירְאוּ אַנְשֵׁי בָשָׂר וָדָם

כַּאֲשֶׁר בְּיַד־אֵל תָּשׁוּב רוּחָם

לֹא יוֹעִיל אָז כַּחַשׁ בְּנֵי אָדָם

וְהַמּוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם.

t ‏[יָסַד יְסוֹד מְיֻסָּד רַב וָרָהַב] (שִׁיר יְדִידֹת אֶל־בָּרוּךְ הַכֹּהֵן) / יוחנן יהודה בן שלמה אלטרינו

m נחלת הכלל

שִׁיר יְדִידֹת אֶל־בָּרוּךְ הַכֹּהֵן

- - - - - - - (-)

יָסַד יְסוֹד מְיֻסָּד רַב וָרָהַב

אֲדוֹן הַכֹּל וְשָׂם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ

אַדֶּרֶת הַחָכְמָה וּלְשׁוֹן זָהָב

וּמִי יוּכַל סַפֵּר הוֹד עֱזוּזוֹ

זֵכֵר נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר קָנָה

בְּשִׁיר וּבְקוֹל זִמְרָה שָׂם מָעֻזּוֹ.

חֵךְ וְלָשׁוֹן אֵין לִי לְרַנֲנָה

קְצָת תְּהִלּוֹתָיו וְסוֹד דָּתוֹ

לָכֵן עִמִּי הָרִים פִּצְחוּ רִנָּה.

נְעִים זֶמֶר רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ

אֶחָד מְשׁוֹרֵר הוּא וְאֵין שֵׁנִי

מְאוֹר עוֹלָם כְּשֶׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ.

נָא דְבָרַי אֶפְנֶה מוּל אֲדֹנִי

בִּשְׁפַל מְלִיצָתִי הַצְּעִירָה

וּמִפְּשָׁעַי נַקֵּה תְנַקֵּנִי.

יְקָרָה הָיְתָה־לִּי הַתְּשׁוּרָה

כְּעַל־כָּל־הוֹן שָׂמַחְתִּי בְקִרְבִּי

עָלָה בְאַפִּי רֵיחַ קְטֹרָה.

הִשְׂכַּלְתָּ־נָּא עֲשׂה חָפַצְתָּ בִּי

עַל־מְלָשְׁנֵי נָשִׁים לִפְרֹשׂ מִכְמָרֶת

קָנִיתָ כִלְיֹתַי וְגַם־לִבִּי

וּמִי יִתֵּן יָדִי לָהֶם גּוֹבָרֶת

לְיַד נָשִׁים אֶמְכֹּר אֶבְרֵיהֶם

הַלֵּב וְהַכָּבֵד וְהַיֹּתָרֶת.

דְּרֹךְ קַשְׁתָּךְ תִּלְעַג עַל־דִּבְרֵיהֶם

הַחֲזֵק בְּצִנָּה וּלְבַשׁ שִׁרְיוֹן

שְׁפֹךְ חֵמָה הַחֲרֵשׁ בַּדֵּיהֶם.

הֵן רַק לְאִישׁ אֶחָד אֵין לוֹ דִמְיוֹן

אֲשֶׁר מְיֻחָד הוּא בְּאַחְדּוּתוֹ

יָרֵאתִי גֶשֶׁת בְּסֵפֶר גִּלָּיוֹן.

אָמַר עִמָּנוּאֵל בִּמְלִיצָתוֹ:

אִשָּׁה סִבַּת הֶעְדֵּר הַקִּנְיָנִים

מָצָא אִשָּׁה מָצָא רֹב חֶרְפָּתוֹ.

לְפַח וּלְצוּר מִכְשׁוֹל וְלִצְנִינִים

שָׂם נֵזֶר הָאִשָּׁה זֶה לְמָנָה

לֹא חָס עַל־חֵץ גָּזַר הַסִּימָנִים.

טָמַן חֶבְלָן בְּשֵׁפֶל הַתַּחְתּוֹנָה

עַל־זֶה הוֹמִים עָלַי לֵב וּבְשָׂרִים

כִּי אֵין אָדָם שָׁלֵם בִּלְתִּי גִנָּה.

רוֹם יָדֶיךָ תִּשָּׂא כְגִבּוֹרִים

קוּמָה עָזְרָה כִּי אֵין בִּלְתָּךְ גּוֹאֵל

בְּאִשָּׁה זְרֹק מַיִם טְהֹרִים.

יִתֶּן לָךְ צוּר עֶלְיוֹן כֹּחַ וְלָאֵל

לִשְׁקֹד יוֹמָם וְלַיִל דַּלְתֵי חָכְמָה

יָרוּם חֶלְקָךְ כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל

נֹעַם תָּמִיד תִּרְדֹּף בְּכָל־עָצְמָה

וְהַשְׁמִיעֵנִי טוּב בְּרִיאוּתְךָ

חָפַצְתִּי זֶה מִכָּל־בִּגְדֵי רִקְמָה.

וְיִיטַב־נָא לִפְנֵי מַעֲלָתְךָ

מִצִּדִּי בִּכְנִיעוּת תִּשְׁתַּחֲוֶה

לְגִבּוֹר מְנַצֵּ"חַ אִישׁ טוֹבָתְךָ.

חֲשַׁקְתִּיךָ אוֹהֵב וַאֲקַוֶּה

תְּכַסֶּה אַהֲבָה עַל־פְּשָׁעִים

יָדַעְתִּי עַל־פָּנַי זֶה הוּא מַסְוֶה

זְכֹר בְּרִית אֲהוּבִים וְרֵעִים

צַוֵּנִי וְתֵעָשׂ כִּי יִיטַב לִי

לְשָׁרֶתְךָ אֲדֹנִי הַנָּעִים.

קַמְתִּי בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת כְּמִעוּט שִׂכְלִי

אֲהַבְתִּיךָ מִפָּז וְיַהֲלוֹם

זֶה־שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי

בָּרוּךְ מַדָּא לְבִישׁ דּוֹבֵר שָׁלוֹם.

‏שְׁמוּאֵל רְפָאֵל בֶּן־מַצְלִיחַ מַארְלִי

t ‏[שְׁמַע־נָא תְחִנָּה אֱלֹהֵי מְעוֹנָה] / שמואל רפאל מארלי

m נחלת הכלל

Samuel Marli

[חי במַנְטוֹבָה בתחלת המאה הי"ז]

͝– – ͝– –

שְׁמַע־נָא תְחִנָּה/ אֱלֹהֵי מְעוֹנָה/ עֲגוּמָה עֲגוּנָה/ בְּכַמָּה מְגוֹרִים

מְעוֹרֵר יְשֵׁנִים/ תְּחַיֶּה רְפָאִים/ וְתָצִיץ קְבוּרִים/ עֲדָרִים עֲדָרִים

וְהַדְרַת כְּבוֹדְךָ/ תְּגַלֶּה לְעַמְּךָ/ וְיֶהְנוּ בְזִיוְךָ/ בְּרָאשִׁים עֲטוּרִים

אֲשֶׁר זֹאת יְצַפֶּה/ לְאֵל חַי יְחַכֶּה/ בְּלֵב בַּר וְנִדְכֶּה/ וְזַךְ מִשְּׁמָרִים

לְטוֹבוֹת צְפוּנוֹת/ לְקֵץ הַפְּלָאוֹת/ מְחוֹלֵל אֲרָצוֹת/ יְזַכֶּה לְדוֹרִים

אֱלֹהֵי אֱלֹהִים/ מְעוֹדֵד עֲנָוִים/ רְמוּסַת לְאֻמִּים/ יְמַהֵר לְהָרִים

לְהָחִישׁ לְעַמּוֹ/ גְּאֻלַּת מְשִׁיחוֹ/ יְשׁוֹבֵב שְׁבוּתוֹ/בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים.

‏חֲנַנְיָה אֶלְיָקִים בֶּן־עֲשָׂהאֵל רְפָאֵל מֵרִיאֵטִי

t ‏[אָדוֹן עֶלְיוֹן תְּנָה פִדְיוֹן] / חנניה אליקים מריאטי

m נחלת הכלל

Graziadio da Reiti

[נולד בבּוֹלוֹנְיָה בשנת 1560, חי בְמַנטוֹבָה משנת 1589 ואילךְ ומת שם בשנת 1623]

/ ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ (־)

אָדוֹן עֶלְיוֹן/ תְּנָה פִדְיוֹן/ לְעָם אֶבְיוֹן/ יָדָיו רִפְיוֹן

בְּכָל־מוֹשָׁב/ לְגֵר נֶחְשָׁב/ הוֹלֵךְ וָשָׁב/ עִם בִּזָּיוֹן

גָּרשׁ נִגְרָשׁ/ נִמְאָס וָרָשׁ/ נִגְזָר נִפְרָשׁ/ כִּי אֵין רִשְׁיוֹן

דְּוֵה לֵבָב/ תָּמִיד נִצָּב/ גּוֹלֶה שׁוֹבָב/ לִמְקוֹם צָיוֹן

הָמוּם גַּלְמוּד/ בְּלִי לָמוּד/ נִשְׁבָּר קָפוּד/ כְּקִיקָיוֹן

וּבְכֵן שָׁבוּר/ עָנִי וָבוּר/ וְלֹא חָבוּר/ מַחְלוֹן כִּלְיוֹן

מָתַי עֶלְיוֹן/ תִּתֵּן פִּדְיוֹן/ לְעָם אֶבְיוֹן/ יָדָיו רִפְיוֹן.

זֹאת הַתּוֹרָה/ לֹא נִשְׁמְרָה/ עַל־כֵּן עֶבְרָה/ אָכְלָה אַפִּרְיוֹן

חֹק וּמִשְׁפָּט/ מִכֶּם נִשְׁמָט/ לְזֹאת שָׁפַט/ בַּר־תְּמַלְיוֹן

טִפֵּשׁ זָקֵן/ גֵּאֶה מִסְכֵּן/ מַחְלִיפֵי קֵן/ בְּלֵצָיוֹן

יַד כָּל־עָרִיץ/ הָיָה אַמִּיץ/ חַלָּשׁ יַעֲרִיץ/ כְּאִישׁ בִּרְיוֹן

הַאִם עֶלְיוֹן/ יִתֵּן פִּדְיוֹן/ לְעָם אֶבְיוֹן/ רַע הָרַעְיוֹן.

כָּכָה אָבוֹת/ הִרְבּוּ חוֹבוֹת/ וּבְמַכְאוֹבוֹת/ נֶחְרַב צִיּוֹן

לֵבָב קִרְעוּ/ הַרְפּוּ וּדְעוּ/ מוּסָר שִׁמְעוּ/ קְחוּ עֶצְיוֹן

מֶלֶךְ תַּקִּיף/ לְטוֹב יַשְׁקִיף/ אֶתְכֶם יַקִּיף/ כְּמוֹ שִׁרְיוֹן

נֶפֶשׁ יִנְצֹר/ עֹנֶשׁ יַעְצֹר/ זָדוֹן יִבְצֹר/ גַּם שִׁגָּיוֹן

וַדַּאי עֶלְיוֹן/ יִתֵּן פִּדְיוֹן / אִם עַם אֶבְיוֹן/ יֵיטִיב רַעְיוֹן.

סוֹד תְּשׁוּבָה/ נֵלְכָה בָהּ/ נַשְׁפִּיל לִבָּא/ כְּאֵזוֹב יוֹן

עַל־כָּל־עִוּוּי/ נַעְשֶׂה עִנּוּי/ נַסְדִּיר וִדּוּי/ נַכְשִׁיר כִּלְיוֹן

פֶּשַׁע נִמְרֹק/ עָוֹן נִמְחֹק/ גַּם חֵטְא נִדְחֹק/ לְטִמָּיוֹן

וּבְכֵן עֶלְיוֹן/יִתֵּן פִּדְיוֹן/ לְעָם אֶבְיוֹן/ יָדָיו רִפְיוֹן.

צוּר נְפָשׁוֹת/ מֵחַלָּשׁוֹת/ קַח רְחָשׁוֹת/ כְּדַם אַלְיוֹן

קָרְבָּן עוֹלָה/ וְכִבְלוּלָה/ נִיב תְּפִלָּה/ לְרוּם חֶבְיוֹן

רְאֵה רֵאשִׁית/שׁוּר אַחֲרִית/כִּי בָךְ נָשִׁית/כָּל־חִסָּיוֹן

מַהֵר עֶלְיוֹן/וְחִישׁ פִּדְיוֹן/ לְעָם אֶבְיוֹן/ יָדָיו רִפְיוֹן.

שִׁבְטֵי אַלְמָן/ הָשֵׁב נֶאְמָן/ מִנְּהַר גּוֹזָן/ הוּא סַבַּטְיוֹן

תִּשְׁמַע תּוֹדָה/ מִיְּהוּדָה/ בִּקְהַל עֵדָה/ בְּסוֹד חֶזְיוֹן

חַזֵּק נוֹפְלִים/ נַחֵם אֻמְלָלִים/ יוֹצֵר גַּלְגַּלִּים/הָשֵׁב צִיּוֹן

אֵל רָם יָחִיד/ קָדוֹשׁ יַעְמִיד/ מָרוֹם יַתְמִיד/אֶת־אַפִּרְיוֹן

אֵין עוֹד רִפְיוֹן/ חָדַל אֶבְיוֹן/כִּי בָא פִדְיוֹן/ מֵאֵל עֶלְיוֹן.

‏יַעֲקֹב בֶּן־יִצְחָק סֶנְרֵי

t ‏[הִנֵּה הֲנֵי נָשֵׁי בְּמַאי זַכְיָן] / יעקב בן יצחק סגרי

m נחלת הכלל

Jacob Segrè

[ חי בקִיאָרִי (Chieri) ובקָזָלֵי מוֹנְפֵרָטוֹ בסוף המאה הט"ז ובראש המאה הי"ז. מת אחרי שנת 1629 ]

– – ͝– – – ͝– – –

הִנֵּה הֲנֵי נָשֵׁי בְּמַאי זַכְיָן / עַל־מִשְׁבְּצוֹת זָהָב אֲשֶׁר תִּלְבַּשְׁנָה

הָלֹךְ וְטָפֹף הוֹלְכוֹת יַחְדָּו / מֹר וַאֲהָלוֹת עִם פְּאֵר תֶּחְבַּשְׁנָה

לוּ יָדְעוּ כִּי כָל־סְאוֹן סוֹאֵן / בָּא עַל־דְּבַר גָּאוֹן, וְעֵת תֻּקְדַּשְׁנָה

לֹא קָרְאוּ “בַּמֶּה וְלֹא בַמָּה / אִשָּׁה תְהֵא יוֹצֵאת” אֲבָל תֶּחְרַשְׁנָה.

t ‏[אִשָּׁה בְּכָל־אֵלֶּה רְאִי דַרְכֵּךְ] / יעקב בן יצחק סגרי

m נחלת הכלל

– – ͝– – – ͝– – –

אִשָּׁה בְּכָל־אֵלֶּה רְאִי דַרְכֵּךְ / עֵת עֹז וּבֶגֶד בּוֹגְדִים תִּרְדֹּפִי

מַה־תַּעֲשִׂי כִּי תִּלְבְּשִׁי שָׁנִי / וַתֵּלְכִי לִדְרשׁ אֲגֻדּוֹת דֹּפִי

לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ בְּיוֹם צָרָה / אִם אֶת־עֲשַׁן הַגַּאֲוָה תִנְדֹפִי

אָז תִּקְרְאִי “גַּם אַחֲרֵי רֹאִי / שֶׁקֶר מְאֹד הַחֵן וְהֶבֶל יֹפִי”.

t ‏[כִּילַי אֲנִי קֹרָא לוֹ גִבְעוֹנִי] / יעקב בן יצחק סגרי

m נחלת הכלל

– – ͝– – – – – – –

כִּילַי אֲנִי קֹרָא לוֹ גִבְעוֹנִי / גַּם נַעֲלָיו עָלָיו בָּלוּ מִיָּד

הִתְבַּקְּעוּ נוֹדוֹת יֵינוֹ, יָבֵשׁ / הָיָה כְעֵץ לַחְמוֹ חַם הִצְטַיָּד

יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי יֹאכַל עַד, / מָשָׁל לְצֵידָה עַל־יַד אִישׁ צַיָּד

נוֹאַל עֲדֵי יַחְשֹׁב כִּי אִם יִזְרַע / חִטָּה, שְׂעֹרָה לוֹ מַפֹּלֶת יָד.

‏יוֹסֵף יְדִידיָה בֶּן־בִּנְיָמִן יְקוּתִיאֵל קָרְמִי

t ‏[אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ מַה־תֶּהֱמִי עָלַי] (תּוֹכֵחָה) / יוסף ידידיה קרמי

m נחלת הכלל

Josef Carmi

[חי במוֹדָנָה במחצית הראשוֹנה של המאה הי"ז]

תוֹכֵחָה (קֶטַע)

אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ מַה־תֶּהֱמִי עָלַי / וְתֹאחֲזִי בְשׁוּלַי / לְהַסְתִּירֵנִי

בְּסֵתֶר אָהֳלֵךְ / וְלִשְׁכַּב עוֹד אֶצְלֵךְ / אִם תְּרוֹפַפְנָה עַמּוּדַיִךְ /

וְתִמּוֹטְנָה יְסוֹדוֹתַיִךְ / הֵן בָּךְ יַד הַהֶעְדֵּר הוֹיָה / וְכוֹסֵךְ רֹאשׁ

רְוָיָה / לֹא יִנָּקֶה כָל בָּךְ נוֹגֵעַ / אִם־חָכָם אִם־מִשְׁתַּגֵּע / אֲדַמֵּךְ

לְאֵשֶׁת זְנוּנִים / יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים /הַצְּמִידִים עַל־יָדֶיָה

וּצְרוֹר הַמֹּר בֵּין שָׁדֶיהָ / קְוצֻּוֹתֶיהָ בְּזָהָב תַּעְצֹר / וְשֵׁשׁ

וְאַרְגָּמָן תִּקְשֹׁר / וְהִנֵּה תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הַבֶּהָרֶת / נֶגַע צָרַעַת מַמְאָרֶת.

אֶרֶץ כָּכָה רִמִּיתִינִי / וְהַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּינִי / כִּי אַךְ לַאֲוֵיר הָעוֹלָם

הוּבֵאתִי / מֵאִתָּךְ נִקְרֵאתִי / וַתַּעַבְרִי לְפָנַי / כְּעֶרֶךְ שָׁנַי /

בְּכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים / וְרוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים / הֵן לִמַּדְתִּינִי

מִנְּעוּרַי / לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ לְקוֹל מוֹרַי / עַד מִפִּרְיֵךְ יַשְׂבִּיעוּנִי /

וּבִנְאוֹת דֶּשֶׁא יִרְעוּנִי /וְכִי נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי / כִּי

בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֻׁתַּלְתִּי / תִּתְרָאִי לִי בְעָרְמָה / בְּבִגְדֵי־חֹפֶשׁ

וְרִקְמָה / אָז אֶתְאַו לְאֵפוֹד בַּד וּמְעִיל / וְעַד אֵינֶנּוּ לְפִי צָמִיד

פָּתִיל / אַחֲרֵי־כֵן בְּאִסְתִּירָא בִלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קַרְיָא / מָעָה

וְדִינָר וּפוּנְדְּיוֹן / סֶלַע דַּרְכּוֹן וְדַרְכְּמוֹן / תָּשׁוּבִי אֵלַי שְׁלִישִׁיָּה /

וּבִלְעָדָם נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה / וְכִי שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי־מָיִם / יַתְחִיל

לְהָצִיץ מִיּוֹמָיִם / אוֹתוֹ תַשְׁחִיתִי וְתַכְרִיתִי בְהַמְצָאוֹתַיִךְ / כִּי

תִקְחִינִי בַּחֲלַקְלַקּוֹתַיִךְ / לָשׁוּט בָּאָרֶץ וּלְהִתְהַלֵּךְ בָּהּ / לְאָרְכָּהּ

וּלְרָחְבָּהּ / עַל־הֶהָרִים הָרָמִים / וְלִרְכֹּב אֳנִיּוֹת בְּלֵב יַמִּים /

בַּמִּדְבָּר וּבָעֲרָבָה / מִדַּמֶּשֶׂק עַד־חוֹבָה / וּדְבַר יְיָ / כְּסֵפֶר

הֶחָתוּם לְעֵינָי / כִּי תֹאמְרִי "מַה־בֶּצַע בְּדָמֶךָ / כִּי יִמְלְאוּ

יָמֶיךָ / וְשָׁכַבְתָּ עִם־אֲבוֹתֶיךָ / וְכָל־יְקָר לֹא רָאֲתָה עֵינֶךָ / הֲלֹא

טוֹב לָךְ / עוֹדְךָ בָּחוּר וָרַךְ / לֶאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה /כְּבֹא מוֹעֵד

צֵאתֶךָ / תִּכָּבֵד וְתֵשֵׁב בְּבֵיתֶךָ / וְתִקַּח מִפִּרְיוֹ וְתֹאכַל" / וְכִי

בְאֵלֶּה כַּף רַגְלַי / לֹא נִסּוּ וּמַעְגָּלַי / הֵן תַּרְהִיבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז /

לֵירֵד אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז / רַחַם וְרַחֲמָתַיִם / עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם /

וְשָׁמָּה אֶרְוֶה דֹדִים / אֶתְעַלֵּס בָּאֳהָבִים / אוֹ לָלֶכֶת אֶל־מִשְׁתֵּה

הַיַּיִן / עַד מוֹתָרִי מִן־הַבְּהֵמָה אָיִן / אוֹ לַחֲגֹר חֶרֶב עַל־

חֲלָצַיִם / קַסְדָּא וְשִׁרְיוֹן וּמְגָפַיִּם / אוֹ לִלְבּשׁ כְּתֹנֶת פַּסִּים /

בְּגֵאָה וְגָאוֹן וַחֲמָסִים / אוֹ בְכִנּוֹר שִׁיר עֲגָבִים הַחְבִּיר / וְאֵשׁ

זָרָה בִּלְבָבוֹת הַבְעִיר / וְנוֹסַף עַל־אֵלֶּה כַּמֶּה וְכַמָּה / אֶרֶץ

רַבַּת הַמְּהוּמָה /אֲשֶׁר בָּם גְּדוּד תִּגְדֹדִי / וְנֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּדִי.

נַפְשִׁי נַפְשִׁי אִם הָאֲרוּרָה הַזֹּאת / לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת / חֲלָלִים

הִפִּילָה / הֵן לֹא נִתְבּוֹנֲנָה וְנַשְׂכִּילָה / הֲנֹאמְרָה שָׁלוֹם / וְהִנֵּה

חֲלוֹם / הֲלֵב נַקְשֶׁה / וְהַנּוֹשֶׁה יַשֶּׁה / הֲנִיגַע לְהַעֲשִׁיר / וְהִנֵּה

מָוֶת בַּשִּׁיר / הֲנַעֲלֶה אֵבֶר / וּמָחָר בַּקֶּבֶר / כִּי גַם־בָּנוּ הִפִּילָה

הַגּוֹרָל / וּשְׁתֵה גַם־אַתָּה וְהֵעָרֵל / הֵן אָמְרָה בִלְבָבָהּ / וַתֶּאְסֹר

אֶת־רִכְבָּהּ עִם אַף וְחֵמָה / לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה / כִּי רָשָׁע רַע

כְּבֹא יוֹם נָפְלוֹ / אֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ.

‏יוֹסֵף בֶּן־מֹשֶׁה גַּנְאשׁוֹ

t ‏[יוֹמָם וָלַיִל לְאֵל עֶלְיוֹן] (פִּזְמוֹן) / יוסף גאנשו

m נחלת הכלל

Ganso Josef

[נולד בפֵּרוּגָ’ה במחצית הראשונה של המאה הי"ז, חי בעיר בְּרוּסָה בארץ תוגרמה ונפטר בירושלים]

פִּזְמוֹן

יוֹמָם וָלַיִל לְאֵל עֶלְיוֹן / אָקוּם לְהוֹדוֹת

אָבוֹאָה אֶל־מִשְׁכְּנוֹתָיו / לִי מַה־יְּדִידוֹת

אֲגַדֵּל וַאֲהַלֵּל שְׁמוֹ / בְּשִׁיר יְדִידוֹת

מִזִּמְרַת שִׁיר הֶגְיוֹנַי / לוֹ אֲשַׁלֵּם תּוֹדוֹת.

וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב / יַעֲלֹז לִבִּי

וּבְשִׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ / כָּל־עוֹד רוּחִי בִי

אֲרַנֵּן לוֹ לַבֹּקֶר / כִּי יִהְיֶה מִשְׂגַּבִּי

וּבְיוֹם צַר לִי יִהְיֶה / מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת.

סְבִיבוֹתָיו אֲסוֹבֲבָה / וּמְעוֹן כְּבוֹדוֹ

בְּמוֹ־פִי אֵלָיו אֶתְחַנֵּן / אֶשְׁאֲלָה חַסְדּוֹ

כִּי חִישׁ עָרֵי יְהוּדָה / יִבְנֶה לְזֶרַע עַבְדּוֹ

אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ, וְיִשְׁכֹּן / עָרִים נִכְחָדוֹת.

פְּנֵי אֱלֹהַי אֲבַקֵּשׁ / אֵלָיו אוֹחִילָה

אֲחַלֶּה פָנָיו כָּל־הַיּוֹם / עַל־הַגְּאֻלָּה

כִּי שָׁתִיתִי קֻבַּעַת / כּוֹס יֵין הַתַּרְעֵלָה

אֶשְׁאֲלָה מֶנּוּ כִּי יִשְׁלַח / לִי אִישׁ חֲמוּדוֹת.

t ‏[יִפָּלֵא בְעֵינֵי כָל־אִישׁ] (פִּזְמוֹן) / יוסף גאנשו

m נחלת הכלל

פִּזְמוֹן

יִפָּלֵא בְעֵינֵי כָל־אִישׁ / מַדּוּעַ אֵחַר יִשְׁעִי

וְיִתְמְהוּ בִי כָל־גּוֹיִם / זֵרוּ אָרְחִי וְרִבְעִי

הוֹשִׁיעָה אֵל וַעֲנֵנִי / וְאַל־תֵּפֶן לְרִשְׁעִי

מַלְכִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל / הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי.

וּרְאֵה צַר רֹאשִׁי בְכַשִּׁיל / וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹם

סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ / סוּרָה אַל־תִּקְרַב הֲלֹם

פְּנֵה וְהוֹלִיכֵנִי אֶל ־/ מְחוֹז חֶפְצִי לְשָׁלוֹם

וְאֶל מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים / גְּדִיּוֹתֶיךָ רְעִי.

אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף / לִבִּי כִּי תַעֲנֵנִי

וּבְיוֹם צַר לִי לְךָ אָבֹא / כִּי בְצִלְּךָ תַּסְתִּירֵנִי

כִּי אַתָּה גוֹחִי מִבֶּטֶן / וְאַתָּה אֵל עוֹשֵׂנִי

אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי / וְקוּמִי בַּנְתָּ לְרֵעִי.

‏יְהוּדָה אַרְיֵה בֶּן־יִצְחָק מִמּוֹדֵינָא

t ‏[יוֹם זֶה יְהִי מִשְׁקַל כָּל־חַטֹּאתַי] (סְלִיחָה) / יהודה אריה ממודנה

m נחלת הכלל

Leon Modena

[נולד בוֵנֶצְיָה בשנת 1571, התחנךְ בפֵֿרָרָה ופָּדוֹבָה. בשנת 1593 שב לוינציה וגר שם כל ימיו חוץ משנות 1604־1607 שחי בפֵֿרָרָה ושנות 1609־1610 שחי בפִֿירֶנְצֵי. נפטר בוֵנֶצְיָה בשנת 1648]

─

סְלִיחָה לְיוֹם כִּפּוּר קָטָן

– – ͝– – – – – – –

– – ͝– – – – – – – –

יוֹם זֶה יְהִי מִשְׁקַל כָּל־חַטֹּאתַי

בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ כִּדְמוּת יָרֵחַ

הַיּוֹם, לְבַד מִסְפַּר זְכֻיּוֹתַי

יִרְבֶּה וְיָצִיץ צִיץ וִיהִי פוֹרֵחַ.

וַדַּאי זְדוֹן לִבִּי אִתִּי גָלוּי

חוּטֵי עֲוֹנוֹתַי עִם דֹק רִשְׁעִי

דִּינִי אֲנִי אֵדַע בָּאֵשׁ קָלוּי

כִּי רַע וּבִישׁ אָרַגְתִּי אֶל־פִּשְׁעִי

הוֹלֵךְ בְּיוֹם וָיוֹם אַחְרֵי בִצְעִי

מִבֵּית מְקוֹם סֵפֶר תִּינוֹק בּוֹרֵחַ.

אָכֵן בְּחַבְלֵי־שָׁוְא עָוֹן מוֹשֵׁךְ

אָחוֹר, לְךָ אֵלִי בָּאתִי נִצָּב

רִפְאוּת לְאֶרֶס מַר נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ

שׁוֹאֵל וּמִתְחַנֵּן נִכְאָב נֶעְצָב

יוֹשֵׁב בְּעִנּוּיֵי אֶבֶן מַחְצָב

יָד פֶּה וְעַיִן אֵין לִי טַעַם רֵיחַ.

הֵן רֹאשׁ חֳדָשִׁים אֶל־עַמְּךָ נָתַתָּ

לִזְמָן כַּפָּרָה עַל־כָּל־תּוֹלְדוֹתָם

מֵאֵת אֲהוּבֶיךָ שׂוֹטֵן הִשְׁבַּתָּ

עַל־כֵּן אֲקַדֶּמְךָ בִּתְחִנָּתָם

מִיּוֹם לְפָנָיו בָּא כִּי אָז אֵיתָם

אָשׁוּב לְאִישׁ תּוֹשָׁב לֹא עוֹד אוֹרֵחַ.

וּבְרֹב חֲסָדֶיךָ אַתָּה מַלְכִּי

תָּקוּם תְּרַחֵם אֶת־צִיּוֹן קָדְשֵׁנוּ

דִּירַת מְנוּחָתְךָ שִׂים כָּבוֹד כִּי

בָּהּ נַעֲלֶה עוֹלוֹת רָאשֵׁי חָדְשֵׁינוּ

נָא אֵל שְׁלַח נוֹשֵׂא נֵזֶר רֹאשֵׁנוּ

כִּי שָׁם לְבָבֵנוּ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ.

t ‏[חֲרוֹן אַפִּי כְּאֵשׁ בּוֹעֵר וּבִבְשָׂרִי כְּמוֹ קוֹצִים] / יהודה אריה ממודנה

m נחלת הכלל

͝ – –

חֲרוֹן אַפִּי / כְּאֵשׁ בּוֹעֵר / וּבִבְשָׂרִי / כְּמוֹ קוֹצִים

עֲלֵי מִקְרֶה / אֲשֶׁר קָרָה / בְּלֶכְתֵּנוּ / מְשֻׁבָּצִים

בְּיוֹם שַׁבָּת / לְשׁוּט בַּחוּץ / לְמָקוֹם שָׁם /

בְּנֵי סִכְלוּת / מְשַׁנִּים אֶת־ / לְבוּשֵׁיהֶם / וּמִתְפָּרְצִים

וְכָל מַבְאִישׁ / לְאִישׁ, וַיִּשְׂ־ / טְמוּנוּ בַּ־ / עֲלֵי בֵיצִים

הֲקִימוּנוּ / שְׂחוֹק לָהֶם / כְּמַטָּרָה / אֱלֵי חִצִּים

וְקוֹל אוֹמֵר /“יְרֵה” וַיּוֹר / לְאִישִׁים עִ־ / בְרִים נִצִּים

וּבָחַרְנוּ / חֲנוֹת חָנוּת / וְהַנּוֹגְשִׂים / אֲזַי אָצִים

וְגַם שָׁמָה / רְדָפוּנוּ / וְלֹא הוּנַח / לְנִלְחָצִים

עֲדֵי נֶפֶשׁ / בְּכַף שַׂמְנוּ / וְיָצָאנוּ / מְאֹד רָצִים

וְכָל־אֶחָד / כְּנֶשֶׁר קַל / מְדַלֵּג הָר / וְחָרִיצִים

בְּכֵן בָּאנוּ / וְנִמְלַטְנוּ / יְדֵי שׁוֹסִים / וּפָרִיצִים

אֲהָהּ אֵל חַי / תְּנָה אוֹתָם / עֲלֵי־אֵשׁ אוֹ / עֲלֵי עֵצִים

וְהַדָּבָר / אֲשֶׁר יָרוּ / יְהוּ מֵהֶם / מְקֻצָּצִים

וְאָנוּ נָא / נְבָרֵךְ יָהּ / וּמֵעַתָּה / וְעַד־קִצִּים

וְלֹא נוֹסִיף / בְּיוֹם קֹדֶשׁ / לְהִתְעָרֵב / לְבֵין לֵצִים

וְרַק תּוֹרָה / וְזִיו אוֹרָה / וּבַמּוֹרִים / נְהִי רוֹצִים

אֲשֶׁר יוֹרוּ / כְּלָלֵי־דָת / בְּגַן עֶדְנָה / מְלֹא צִצִּים.

t ‏[מְשׁוֹרֵר יְעָרִים שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים] / יהודה אריה ממודנה

m נחלת הכלל

͝– – ͝– –

מְשׁוֹרֵר יְעָרִים / שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים / בְּהַקְשִׁיב לְהַדְפִּיס / מְצַוֶּה וְכוֹפֶה

מְלִיצָה וְשִׁירָה / סְתוּמָה וְזָרָה / צְרִיכָה לְרָשִׁ"י / וְקִמְחִי וְצוֹפֶה

בְּיָדְךָ לְהַכְתִּיר / וְאוֹסֵר וּמַתִּיר / עֲטָרָה לְחָכָם / כְּשֹׁהַם וְיָשְׁפֶה

לְשׁוֹנְךָ חֲרוּזִי / לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַזִּי / לְעֵיל אוֹ לְרַע לֹא / תְבַקֵּר וְתֶחְפֶּה

וְהַנָּע תְנִיחוֹ / וְהַנָּח בְּכֹחוֹ / תְּנִידוֹ, וְדָגֵשׁ / וְחָזָק וְרָפֶה

וְאַיֵּה נְעִימוּת / בְּאֵיכוּת וְכַמּוּת / לְקוֹרֵא בְשִׁירְךָ / בְּרֵישֵׁהּ לְסֵיפֵהּ

בְּכָל־טוּר וּמִלָּה / הֲמֻלָּה וּמַחְלָה / וְנוֹפֵל וְחַלָּשׁ / וְצָרִיךְ לְרוֹפֵא

וּמַה־זֶּה תְפַרְסֵם / כְּנָבִיא וְקוֹסֵם / נְבוּאוֹת נְגִינוֹת / לְעֵין טוֹב וְיָפֶה

אֲהָהּ זוֹ לְמָדָהּ / וְחַטְאַת יְהוּדָה / כְּנַפָּח כְּתוֹפֵר / כְּמַשְׁקֶה כְּאוֹפֶה

וְהֶמְיַת יְשִׁיבָה / לְךָ הִיא תְשׁוּבָה / וּמִשִּׁיר שְׁתֹק־נָא / וְשִׂים יָד לְמוֹ־פֶה.

t ‏[עַל־כָּל־יָגוֹן עַל־כָּל־צָרָה] / יהודה אריה ממודנה

m נחלת הכלל

─ ─ ─ ─ ─ ─ ─ ─

עַל־כָּל־יָגוֹן עַל־כָּל־צָרָה / עַל־חֳלָיִים עַל־מַכְאוֹבוֹת

הֵן לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם / רַק עַל־עָנִי עָמוּס חוֹבוֹת.

t ‏[נִבְזִים בַּכֹּל מִכֹּל נֶעְדְּרֵי דַעַת] / יהודה אריה ממודנה

m נחלת הכלל

─ ─ ─ ─ ─ ─ ─ ─ ─ ─

נִבְזִים בַּכֹּל מִכֹּל נֶעְדְּרֵי דַעַת / תֹּאַר יַחַס כָּבוֹד זָהָב וּרְכוּשׁ

אֵלֶּה שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם / וּלְשׁוֹנָם תִּתְהַלֵּךְ עַד אֶרֶץ כּוּשׁ.

‏מֹשֶׁה חַיִּים בֶּן־אַבְרָהָם קָטַאלַאנוֹ

t ‏[דֶּבֶר בְּתוֹךְ עִירְךָ פַּזֵּר רַגְלֶךָ] (מִתּוֹךְ הַשִּׁיר עַל-הַמַּגֵּפָה שֶׁהָיְתָה בְפָּדוֹבָה) / משה קאטלאנו

m נחלת הכלל

Mosè Catalano

[מפָּדוֹבָה, חי בפדובה ובמוֹנְטַנְיָנָה [Montagnana], מת בשנת 1661]

מִתּוֹךְ הַשִּׁיר עַל־הַמַּגֵּפָה שֶׁהָיְתָה בְפָּדוֹבָה בִּשְׁנוֹת 1630/31

/ ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟ / ͟

דֶּבֶר בְּתוֹךְ עִירְךָ פַּזֵּר רַגְלֶךָ

מִחוּץ לְמַחֲנֶה בְּמָקוֹם נָקִי

עֲשֵׂה נְחשֶׁת, בַּרְזֶל מִנְעָלֶךָ

וּבְרַח בְּחִפָּזוֹן כְּאִישׁ נָקִי

כִּי אִם תַּעֲמֹד שָׁם בְּתוֹךְ עִירֶךָ

תִּהְיֶה כְּכֶלֶב מִתְבּוֹסֵס בְּקִיא

וְאִם בַּשַּׁחַר לֹא תִפְתַּח עֵינָיִם

תְּמַשֵּׁשׁ אֲפֵלָה בַּצָהֳרָיִם.

אָכֵן אִם אֵין בְּיָדְךָ לִבְרֹח

דֶּבֶר בְּתוֹךְ עִירְךָ כַּנֵּס רַגְלֶךָ

וּבִרְאוֹתְךָ כִּי יַתְחִיל לִפְרֹחַ

בְּיָדְךָ תִּסְגֹּר דַּלְתֵי בֵיתֶךָ

וּבְטֶרֶם כִּי תִסְגֹּר צָרִיךְ לִטְרֹחַ

לְהָכִין לָךְ צֵדָה לְמִחְיָתֶךָ

חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת לְהַלְבִּישֶׁךָ

מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לְהַשְׂבִּיעֶךָ.

חֲפָר לְךָ בְּאֵר לִשְׁאֹב לָךְ מָיִם

לְכַבֵּס לְבַשֵּׁל לְמַזֵּג יָיִן

גַּם תַּעֲשֶׂה לְךָ תַּנּוּר כִּירָיִם

לֶאֱפוֹת מַאֲכָל לְאַוַּת עָיִן

קְנֵה לְךָ כֵּלִים אֵזוֹר מָתְנָיִם

עֲשֵׂה בְלִי שִׁפְחָה וְעֶבֶד אָיִן

אִם בִּשְׁכוּנָתְךָ דֶּבֶר עֵצָה עוּצָה

לִקְנוֹת לְךָ דִּירָה וְלָצֵאת חוּצָה.

‏יוֹסֵף בָּרוּךְ בֶּן־יְדִידיָה זְכַרְיָה מֵאוּרְבִּינוֹ

t ‏[אֱלֹהָי צָמְאָה נַפְשִׁי וְרוּחִי] / יוסף ברוך בן ידידיה זכריה מאורבינו

m נחלת הכלל

[חי במאה הי"ז במַנְטוֹבָה, מוֹדֶנָה ובּוּסֶטוֹ]

͝– – – ͝– – – ͝– –

אֱלֹהָי צָמְאָה נַפְשִׁי וְרוּחִי / לְךָ גּוֹחִי וּמִבְטַחִי וְכֹחִי

בְּעֵת אֶרְאֶה וְאֶשְׁתָּאֶה בְּפִלְאֵי / הֲמוֹן צִבְאֵי יְצוּרֶיךָ לְנָכְחִי

גְּדוֹל דֵּעִים מְאֹד נָעִים אֲשֶׁר עִם / הֱיוֹתְךָ רֹאשׁ לְכָל־רֹאשׁ רָם וְנִצְחִי

דְּרַשְׁתַּנִי חֲקַרְתַּנִי לְמִיּוֹם / יְצַרְתַּנִי בְּכָל־רִבְעֵי וְאָרְחִי

הֲלֹא תַחְקֹר בְּתוֹךְ מָקוֹר וְתַתִּיךְ / כְּמוֹ חָלָב יְסוֹד גּוּפִי וְלֵחִי

וְתַקְפִּיא כַגְּבִינָה עוֹר וּבָשָׂר / לְבוּשׁ יִכְשַׁר אֱלֵי נַפְשִׁי לְשִׁלְּחִי

זְבוּל מִבְצָר וּמַצַּע צַר כְּאוֹצָר / מְעֵי אִמִּי הֲכִינוֹתָ לְנוּחִי

חָשְׁכִּי תָאִיר וְתַגִּיהַּ וְתַזְהִיר / בְּהִלָּךְ נֵר עֲלֵי רֹאשִׁי וּמוֹחִי

טְהוֹרָה הִיא נְשָׁמָה הַתְּמִימָה / שְׁבִיב אוֹרְךָ אֱלֵי גוּפִי לְפַקְּחִי

יְצַרְתָּהּ אֵל וְשׁוֹכֵן־עַד לְמִסְעָד / וְחַיֵּי־עַד לְגוּף נָגוּף סְרוּחִי

כְּבוֹד הוֹדָהּ וְעֹז יָדָהּ הֱיוֹתָהּ / מְנַהֶלֶת וּמוֹשֶׁלֶת בְּנִצְחִי

לְגוּפִי זֶה, וְאֶחְזֶה מִבְּשָׂרִי / לְךָ צוּרִי בְּרֹב חָכְמָה לְשִׁבְחִי

מְלֹא עוֹלָם כְּלִיל הָדָר וְנִשְׁלָם / יְצַרְתַּנִי דְמוּת אִילָן וְצִמְחִי

נְטִיעָתִי מְקוֹם טָהְרָה בְרֹאשִׁי / וְהוּא שָׁרְשִׁי וְתָּו חַיִּים בְּמִצְחִי

סְעִיפַי הֵם זְרוֹעוֹתַי וְיָדָי / יְרֵכוֹתָי וְרַגְלַי צִיץ וּפִרְחִי

עֲצֵי־עֵדֶן לְיָפְיִי לֹא יְדַמּוּ / בְּעֵת קָרְבִי לְךָ אֵלִי וְגוֹחִי

פְּרִי צַדִּיק בְּעֵץ חַיִּים פְּעָלִים / עֲשׂוּיִים בֶּאֱמֶת ישֶׁר וְרַוְחִי

צְבִי עֶדְיִי עֱזוּז שַׂמְתָּ לְכָל־יוֹ־ / שְׁבֵי תֵבֵל כְּרַב חוֹבֵל וּמַנְחִי

קְבוּעִים בִּי עֲלִיּוֹת גַּם שְׁנִיּוֹת / וְתַחְתִּיּוֹת כְּמוֹ הֵיכָל נְכוֹחִי

רְמָזִים אֶל־שְׁלשָׁה הַמְּדוֹרוֹת / יְצִירוֹת בַּמְּאוֹרוֹת הֵם לְזָרְחִי

שְׁעָרִים בִּי חֲמִשָּׁה עִם חֲמֵשׁ שׁוֹ־ / עֲרִים הַשּׁוֹמְרִים תָּמִיד בְּפִתְחִי

תְּהִלָּתְךָ יְדַבֵּר פִּי יְבָרֵךְ / בְּשָׂרִי שֵׁם קְדֻשָּׁתְךָ וְיֶחִי

יְדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְיָ / צְבָאוֹת, אֶכְסְפָה תָמִיד בְּטוּחִי

וְלָךְ אֶקֹּד כְּפוּף קָדְקֹד וְאֶשְׁקֹד / לְסַפֵּר נוֹרְאוֹתֶיךָ בְּשִׂיחִי

סְמֹךְ אוֹתִי אֱיָלוּתִי וְקוּמָה / בְעֶזְרָתִי בְּקוּמִי אוֹ בְשָׁטְחִי

פְּנֵה אֵלַי לְקוֹל מִלַּי וְאַחְלַי / וּמִמֵּצָר לְךָ אָנוּס בְּבָרְחִי

בְּמוֹ עֵינַי וּמַעְיָנַי יְיָ / בְּתַחְנוּנַי לְךָ אֶפְנֶה בְבִטְחִי

רְאֵה קוֹנִי וְרִבּוֹנִי בְּאָזְנִי / אֲנִי אַקְשִׁיב לְתוֹרָתְךָ וְלִקְחִי

וְכִי אֶטְעַם בְּצוּף נֹעַם וְגִשּׁוּשׁ / בְּחוּשׁ מִשּׁוּשׁ וְאַפִּי בַהֲרִיחִי

כְּאֶחָד יִהְיוּ אָצִים וְרָצִים / נְחוּצִים אֶל־רְצוֹנְךָ בַּל לְזָנְחִי

מְשׂוֹשׂ חַיַּי תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי / לְזַמֶּר־לָךְ בְּחֹם לִבִּי וְרִתְחִי

אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָּל־תַּאֲוָתִי / וְחִשְׁקִי בָךְ לְדָבְקָה אֵשׁ קְדוּחִי

וְלָךְ אָרוּץ מְאֹד חָרוּץ בְּכָל־לֵב / וְעִם נַפְשִׁי וְנִשְׁמָתִי וְרוּחִי

רְאֵה עָנְיִי יְסוֹד נוֹיִי וְעֶדְיִי / וְעַל־מֶרְיִי שְׁמַע בִּכְיִי בְּצָוְחִי

בְּגֹדֶל חַסְדְּךָ עָלַי תְּכַפֵּר / לְשִׁגְגוֹתַי וְאַשְׁמוֹתַי בְּסָרְחִי

יְרֵה יִצְרִי וְהוּא צָרִי וְקֶטֶב / מְרִירִי רוֹדְפִי תָּמִיד לְטָבְחִי

נְטֵה צִדְקָךְ וּבוֹ תִקַּח בְּצִלָּךְ / יְחִידָתִי וְגַם גּוּפִי שְׁחוּחִי

וּמָה רַב טוּבְךָ צָפוּן וְסָפוּן / יְהִי חֶלְקִי מְנָת כּוֹסִי בְּטָרְחִי

וְיוֹסֵף עַמְּךָ לִרְאוֹת פְּלָאוֹת / וְנוֹרָאוֹת וּבֵן יִשַׁי מְשִׁיחִי

וְאֵל בָּרוּךְ תְּבָרֵךְ נַחֲלָתְךָ / לְבַקֵּר עוֹד בְּהֵיכָלְךָ בְּזִבְחִי

אֲזַי מָאוֹר בְּנָוֶךָ יְהִי אוֹר / וְקַבֵּץ שָׁם פְּזוּרֵי עָם וְנִדְחִי

מְבַשֵּׂר טוֹב לְבַת־צִיּוֹן יְבַשֵּׂר / וְיֹאמַר צַהֲלִי רִנָּה וּפִצְחִי

לְמַלְכוּתְךָ וְלִשְׁכִינַת כְּבוֹדְךָ / אֱלֹהַי צָמְאָה נַפְשִׁי וְרוּחִי.

(1659)

‏יַעֲקֹב בֶּן־דָּוִד פְרֵאנשֵׁיס

t ‏[לוּלֵי יְדַעְתִּיךְ אַהֲבָה מֵאָמֶשׁ]

m נחלת הכלל

Jacob Frances

[נולד במַנְטוֹבָה בשנת 1615 ומת בפִֿירֶנְצֵי בשנת 1667]

– – ͝– – – ͝– – – –

לוּלֵי יְדַעְתִּיךְ אַהֲבָה מֵאָמֶשׁ

לוּלֵי בְיָדִי פָּעֳלֵךְ מִשָּׁשְׁתִּי

לוּלֵי בְלִבִּי לַהֲבֵךְ הִרְגָּשְׁתִּי

וּכְשַׁבְּלוּל אֵלֵךְ לְמֵאָז תָּמֶס

לוּלֵי לְמִיּוֹם אֶחֱזֶה כַשֶּׁמֶשׁ

תָּקְפֵּךְ וּמֶמְשַׁלְתֵּךְ בְּעֵינַי חָשְׁתִּי

בַּמַחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי

מִמִּין אֱנוֹשִׁי עַד בְּעִיר וָרֶמֶשׂ

הָאַהֲבָה הַיּוֹם חֲשַׁבְתִּיךְ אָיִן

תֹּהוּ וְאֶפֶס נֶחֱשַׁב לִי חֵשֶׁק

לָךְ אֶקְרְאָה טָלֶא בְּצוּרַת לָיִשׁ.

כִּי אָזְרָה עָפְרָה לְנֶגְדּוֹ זָיִן

לִבָּהּ לְבוּשׁ שִׁרְיוֹן לְמוּל כָּל־נֵשֶׁק

חִצָּיו בְּחֵיקָהּ שַׁעֲוָה עַל־שַׁיִשׁ.

t ‏[אִשּׁוּת זֶה לִי לֹא שֹׁוֶה]

m נחלת הכלל

אִשּׁוּת זֶה לִי לֹא שֹׁוֶה

אֶתְאַוֶּה

לַזִּוּוּג אַךְ לִי שָׁוֶה

אֵיךְ לִי יֵאָמֵר “הֵא אָיִל”

וּלְאִשְׁתִּי

רַעְיָתִי

“הֵא אֵשֶׁת חָיִל”.

חֵיל דּוֹדִים הָמוֹן רַבָּה

לָהּ צָבָא

אָמְנָם אַחְזִיק לָהּ טוֹבָה

כִּי בִי לִנְסִיכָם בָּחָרָה

וּלְבַד לִי

לִכְלִילִי

קֶרֶן שָׁמָרָה.

יֵשׁ אוֹמֵר "הֵרֹם וּפְרשׁ

לֹא תִדְרשׁ

לָהּ פֶּן־תִּקָּרֵא קַל רֹאשׁ"

יֵשׁ עוֹנֶה "זֶה טַעַם הֶבֶל

יוֹם שַׁבָּת

לֹא יֻשְׁבַּת

מֵרֹאשׁוֹ סֵבֶל".

לֹא דַי לָהּ כִּי עַל־פָּנָי

וּלְעֵינָי

יָבוֹאוּ לַקְהוֹת שִׁנָּי

אַךְ לִי שׁוֹפָרוֹת יָסָדָה

לִקְרוֹתָם

עֵת אוֹתָם

לִזְנוּת יָעָדָה.

קוּמִי־נָא וּצְאִי נַפְשִׁי

לַחָפְשִׁי

מֵעַבְדוּתֵךְ הִנָּפְשִׁי

יוֹבֵל זֶה הַבָּא נֶגְדֵּנוּ

אוֹת חֵרוּת

מִשֵּׁרוּת

חֵשֶׁק יִפְדֵּנוּ.

יֵשׁ שׁוֹאֵל "אֵיךְ דּוֹד יָרוּץ

קַל חָרוּץ

לָנוּס" יֵשׁ נוֹתֵן תֵּרוּץ

"אִם מָחָר יַקְרִין וּבְכֹחַ

אַיִל הוּא

כָּמֹהוּ

יֵקַל לִבְרֹחַ".

הַשּׁוֹפָר יָעִיר לִבּוֹת

לִקְרָבוֹת

וְיחַמֵּם בַּעְלֵי רִיבוֹת

לֹא כֵן הוּא בִּקְרָב הַחֵשֶׁק

זֶה יָבִיא

בִּלְבָבִי

קֵרוּר לַנֵּשֶׁק.

לוּ אֶהְיֶה מֵהוֹן שׁוֹלָל

דַּל אֻמְלָל

מֵאֵין קֶרֶן וּמְחֹלָל

אֶשָּׂא זֹאת וּלְהוֹן כִּפְלָיִם

אָז אֶסְכֶּה

אָז אֶזְכֶּה

לִשְׁנֵי קַרְנָיִם.

אַךְ כַּנּוֹסָף כַּנִּגְרָע

גַּם זֶה רָע

כַּמָּה אָז לָרִיק אֶזְרַע

כָּל־קֶרֶן שֶׁבַח יַשְׁבִּיחַ

וּבְקַרְנַי

בּוּז וּגְנַי

וּסְחִי אַרְוִיחַ.

אִי כָבוֹד אֵיךְ בִּמְנוּחָה

וּרְוָחָה

תּוּבַל כַּצֹּאן לַטִּבְחָה

לָךְ הוּכַן בִּמְקוֹם מַטְבֵּחַ

עַל־כָּרְחִי

עַל־מִצְחִי

קַרְנוֹת מִזְבֵּחַ.

t ‏[עַל־מָה תְקַלֵּל הָאֱוִיל יוֹמָךְ]

m נחלת הכלל

– – ͝– – – ͝– – –

עַל־מָה תְקַלֵּל הָאֱוִיל יוֹמָךְ

לָמָּה גְרוֹנְךָ מִצְּעֹק נִחָר

נַפְשָׁךְ עֲלֵי־מָה מַחֲנַק תִּבְחָר

עַל־מָה שְׂחֹק תֶּהִי לְכָל־עַמָּךְ.

מַה־לָּךְ וְתִשְׁפֹּךְ בַּזְּמָן זַעְמָךְ

הַמָּוְתָה תָאֹר וּבוֹ תִתְחָר

יַעַן לְפֶתַח אִשְׁתְּךָ שִׁחָר

אוֹי אִישׁ עֲנִי דַעַת וּמִבִּין מָךְ.

אוֹתִי זְמָן בּוֹגֵד בְּרִשְׁתּוֹ צָד

לִילִית רְשָׁעָה לִי אֲהָהּ בִּדְמוּת

אִשָּׁה וְהִיא חַיָּה לְעוֹלָמִים.

הִיא לַזְּמָן תָּשַׂר וְלַיָּמִים

תּוּכַל בְּרֹב פִּשְׁעִי, וְלֹא תָמוּת

אִלּוּ בְראֹשָׁהּ יַחְבְּטוּ מַעְצָד.

t ‏[אֵיךְ נַעֲצוּץ יָרוּם עֲלֵי תִדְהָר]

m נחלת הכלל

– – ͝– – – ͝– – –

אֵיךְ נַעֲצוּץ יָרוּם עֲלֵי תִדְהָר

אֵיךְ בֵּין צְבָעִים יִבְחֲנוּ סוּמִים

אֵיךְ צִי בְלֹא חוֹבֵל בְּלֵב יַמִּים

יָשׁוּט, וְיַעַל שַׁבְּלוּל סַהַר.

אֵיךְ הַלְּטָאָה כַּכְּפִיר תִּדְהָר

חֹמֶט יְנַגֵּחַ בְּנֵי רֵמִים

יַפִּיל עֲלֵי־נֶשֶׁר זְבוּב אֵימִים

תִּבְעַט בְּלִוְיָתָן דְּגַת נָהָר.

כִּי אֶחֱזֶה כָּל־רֵיק וְכָל־חָצוּף

בִּרְכַּת מְלִיצָתִי בְּאַף יִזְעַם

עִם שִׁיר פְּגָעִים לַעֲנָה רָצוּף.

כִּתְבוּ מְרֹרוֹת בּוֹעֲרִים בָּעָם

נֶגֶד זְמִירָתִי מְלֵאָה צוּף

כִּי אָז לְפֶה תִמְתַּק לְחֵךְ תִּנְעָם.

t ‏[לְבַד שָׁלשׁ יְצִיאוֹת הֵן רְאוּיוֹת]

m נחלת הכלל

͝– – – ͝– – – ͝– –

לְבַד שָׁלשׁ יְצִיאוֹת הֵן רְאוּיוֹת / לְכָל־אִשָּׁה קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה

וְאַחַת הִיא בְּהִוָּלְדָהּ וְצֵאתָהּ / מְלֻכְלֶכֶת כְּמוֹ מִיוֵן מְצוּלָה

וְהַשֵּׁנִית בְּצֵאת מִבֵּית נְוָתָהּ / וְהוֹלֶכֶת לְבֵית חָתָן וּבַעְלָהּ

וְיוֹם תּוּבַל לְקֶבֶר הַשְּׁלִישִׁית / וּמִכָּל־הַיְצִיאוֹת זֹאת מְעֻלָּה.

t ‏[מִי שָׂם לְאִישׁ שׁוֹפֵט וְשָׂר עָלֵינוּ]

m נחלת הכלל

– – ͝– – – ͝– – – –

מִי שָׂם לְאִישׁ שׁוֹפֵט וְשָׂר עָלֵינוּ / הָאִישׁ תְּמוֹל רָבַץ בְּתוֹךְ זִבְלֵנוּ

הָאִישׁ אֲשֶׁר כֻּלּוֹ בְצֵל גַּרְגִּיר / חַרְדָּל יְכֻסֶּה אֵיךְ יְהִי צִלֵּנוּ

הָאִישׁ כְּקֹף הֹעַל עֲלֵי כָתֵף / עָלָיו עֲלֵי־מָה נַעֲזֹב חֵילֵנוּ

הָאִישׁ מְבֻלְבַּל רַעֲיוֹן וָפֶה / אֵיךְ יַעֲמֹד לָנוּ בְבִלְבּוּלֵנוּ

הָגוּן לְעֹל מִבַּהֲמוֹת שָׂדַי / אֵיךְ בָּא לְהַכְבִּיד עֹל עֲלֵי עֻלֵּנוּ

אֵיךְ יַחֲרִידֵנוּ וְהוּא אֶתְמוֹל / הָיָה שְׂחוֹקֵנוּ וְהִתּוּלֵנוּ

אֵיכָה כְעוֹף דָּאָה אֱנוֹשׁ רָאוּי / לָעוּף כְּמוֹ דָאָה בְּתוֹךְ לֵילֵנוּ

אֵיכָה יְסוֹד־חשֶׁךְ מְקוֹר־אֹפֶל / נֵר הוּא לְרַגְלֵנוּ וְנֵר הִלֵּנוּ

עֵת הַעֲמִיד מִגְדָּל לְמוּל אוֹיֵב / כִּנָּה מְאוּסָה אֵיךְ יְהִי דִגְלֵנוּ

הָאִישׁ אֲשֵׁר נֶחְשָׁב כְּמוֹ־גֶלֶל / אֵיכָה יְהִי שֶׁמֶשׁ בְּגַלְגַּלֵּנוּ

תָּפֵל בְּלִי־מֶלַח וְטַעַם אֵיךְ / יַנְעִים סְבָרוֹתָיו בְּפִלְפּוּלֵנוּ

אֵיךְ אֶל־לְבִיאֵנוּ יְהִי הַיּוֹם / הֲלֹא יְהִי זָנָב לְשׁוּעָלֵינוּ

כֵּתֶר לְרֹאשֵׁנוּ נְשַׁוֶּה אִישׁ / לֹא דַי הֱיוֹת לִשְׂרוֹךְ לְמַנְעָלֵנוּ.

t ‏[מַה־לָּךְ צְבִיָּה פֹּה אֲשֶׁר פֹּה תִּשְׁכְּבִי]

m נחלת הכלל

קִינָה עַל־מוֹת חַנָּה אֵשֶׁת אָחִיו (נִכְתְּבָה בְּשֵׁם עִמָּנוּאֵל פְרַאנְשֵׁיס)

– – ͝– – – ͝– – – ͝–

מַה־לָּךְ צְבִיָּה פֹּה אֲשֶׁר פֹּה תִּשְׁכְּבִי / מַה־לָּךְ וְאֵיךְ אֶל־אָהֳלֵךְ לֹא תִקְרְבִי

הַיּוֹשְׁבָה בִצְפוּן חֲדָרִים בַּדְּבִיר / אֵיךְ כַּנְּבָלוֹת בַּדְּרָכִים תֵּשְׁבִי

הַאַתְּ אֲשֶׁר בִּכְנַף מְעִילִי תֹאחֲזִי / עֵת אֵצְאָה לַשּׁוּק לְבַל־תֵּעָזְבִי

עַתָּה בְּמִי זֶה תִבְטְחִי כִּי יוֹם וְלֵיל / פֹּה תֵשְׁבִי בָדָד בְּמִי תִתְעָרְבִי

קוּמִי צְאִי הִתְעַלְּסִי בָאַהֲבָה / הִתְרַפְּקִי עָלַי וּבִי הִתְחַבְּבִי

אַלּוּף נְעוּרַיִךְ אֱהִי אִישֵׁךְ אֲנִי / מַה־זֶּה וְלִי תִּסָּתְרִי וַתַּחֲבִי

בַּעְלֵךְ אֲנִי גַּם אֵין בְּזֹאת הֶעְדֵּר יְקָר / חֶשְׂפִּי זְרוֹעַיִךְ גְּרוֹנִי סוֹבֲבִי

קוֹדֵר אֲהַלֵּךְ מִשְּׁחוֹר לֵבָב וְסוּת / וּלְדַאֲבוֹנִי אֵיךְ עֲדֶן לֹא תִדְאֲבִי

מֵי נוֹזְלֵי עֵינַי כְּמִנְהָגֵךְ מְחִי / נָא עִם לְחָיַיִךְ לְחָיַי נַגְּבִי

לָמָּה אֲדָמָה תַּעְצְרִי לִי מִנְּשֹׁק / אִשְׁתִּי וְאֵיךְ אוּכַל נְשׂא הֵעָכְבִי

מַה־זֶּה שְׁאוֹל תִּהְיֶה לְעֶדְנִי מַחֲבוֹא / אֶרֶץ פְּצִי לִי פִיךְ וְתַחְתַּי תִּרְחֲבִי

נֻפַּח כְּרֵסֵךְ וּטְבוּרֵךְ רָם מְאֹד / אַךְ מִבְּשָׂרִי תִשְׁמְנִי וַתַּעֲבִי

תִּפֹּל יְרֵכֵךְ הָאֲדָמָה אַחֲרֵי / כִי מִמְּרִירוּת מֵי דְמָעַי תִּצְבִי

קוּמִי צְאִי נָא יַעֲלָה הַאַתְּ אֲשֶׁר / מִלַּי עֲלֵי לוּחַ לְבָבֵךְ תִּכְתְּבִי

בִּתֵּךְ אֲשֶׁר תֹּאמַר “לְאָן אֵם הָלְכָה” / לָהּ אֵעֱנֶה “בָּךְ בָּחֲלָה אִמֵּךְ וּבִי”

לָמָּה עֲזַבְתִּינִי לְעוֹלָם יַעֲלָה / לָמָּה לְאִחוּרֵךְ זְמָן לֹא תִקְצְבִי

מַה־לִּי לְדֹדַיִךְ אֲשֶׁר לוּ תִתְּנֵם / אֵלַי הֲלֹא אַתְּ אָז לְבָבִי תִגְנְבִי

רוּחַ צְבִיָּה נַעֲלֵית מִגַּאֲוָה / בֵּין יוֹשְׁבֵי־חֹמֶר לְבַל תִּתְעָרְבִי

וַתִּיף בְּרֹב גָּבְהֵךְ וּמֵחֶמְדַּת יְקָר / בֵּין כּוֹכְבֵי רוֹם תִּפְרְחִי וַתֵּשְׁבִי

הָהּ בַּת תְּמִימָה אֵיךְ דֳּפִי בָךְ אֶתְּנָה / שֶׁקֶר תְּדַבֵּר פִּי לְשׁוֹנִי תִכְזְבִי

שִׂיחִי וְכַעְסִי יַעֲלָה בִינִי לְטוֹב / זַכִּי רְצוֹנִי רַק הֲגִיגִי חַיְּבִי

נָאָה כְעֶרְכֵּךְ לַשְּׁחָקִים יָאֲתָה / בִּי תִבְחֲלִי יַעַן לְצוּרֵךְ תִּתְאֲבִי

עֵינָהּ יְחִידָתֵךְ בְּקוֹנָהּ נָתְנָה / וּבְאַהֲבָתוֹ תַּחֲלִיפִי אַהֲבִי

מַה־לִּי לְאוֹר תֵּבֵל בְּלִי זִיו זָהֳרֵךְ / הָהּ יַעֲלָה וּמְאֹד בְּעֵינַי תִּיטְבִי

מָנוֹס לְלִבִּי אָן צְבִיָּה אֶמְצְאָה / אִם לוֹחֲמִי חִשְׁקֵךְ וְזִכְרֵךְ אוֹרְבִי

אֵיךְ שׁוֹכְבַת חֵיקִי בְּעֶרֶשׂ רַעֲנָן / מִדְרָס תְּהִי אֶל־כּוֹרְמִי וּלְיוֹגְבִי

הָהּ כִּי אֱמוּנָה אַתּ עֲלֵי תוֹלָע וְאֵיךְ / הַיּוֹם בְּתוֹךְ עָפָר וְכֵפִים תִּרְקְבִי

לֹא נִסְּתָה כַּף פַּעֲמֵךְ הַצֵּג עֲלֵי / אֶרֶץ וְאֵיךְ אוֹי לִי בְּטִיט תִסָּחֲבִי

אַיֵּךְ שְׂפַת עָפְרָה וְאַיֵּה נָעֳמֵךְ / הָהּ כִּי בְמַר כָּזֶה בְּצוּף לִי תַעְרְבִי

הֵבֵאת בְּנִיבֵךְ בַּכְּפוֹר חֹם רַחֲמִים / וּבְלֵב כְּצוּר עַז בּוֹר חֲסָדִים תַּחְצְבִי

בּוֹ כָל־קְשִׁי יֵרַךְ וְיֻתַּר כָּל־סְגוֹר / חוֹרִים בְּאָזְנַיִם אֲטוּמוֹת תִּקְּבִי

צַחוֹת אֲמָרַיִךְ נְפָשׁוֹת יִלְכְּדוּן / וּבְנָעֳמָם שָׁבִית לְבָבוֹת לָךְ שְׁבִי

לֹא נִשְׁמְעָה מִפִּיךְ שְׁאֵלַת תַּאֲוָה / וּלְבַד בְּעָנְגִּי תִפְצְרִי וּתְסָרְבִי

שֶׁקֶר יְהִי הַחֵן וְהֶבֶל הַיֳּפִי / עַל־תֹּם לְבָבֵךְ יֶאֱהָבֵךְ לִבְּבִי

סִקֵּל לְבָבֵךְ מִזְּמָמָּיו כָּל־דְּחִי / מִמַּחְשְׁבוֹתַיִךְ חֲרֻלִּים תַּחְטְבִי

בִּמְאֹד מְאֹד הָיִית שְׁפֵלַת לֵב וְגַם / עַל־בָּמֳתֵי רוּם הַיְחָסִים תִּרְכְּבִי

יֵיקַר בְּעֵינַיִךְ יְקָר הַכֹּל אֲבָל / הַכֹּל בְּצֶדֶק מַעֲשַׂיִךְ תַּעְלְבִי

קַצְתְּ בִּנְעִימוּת הַזְּמָן מִנָּעֳרֵךְ / וּלְבַד לְעֶדְנֵי הַנְּשָׁמָה תִּרְעֲבִי

מִנָּעֳרֵךְ בָּזִית בְּכָל־מַלְבּוּשׁ יְקָר / תִּבְזִי בְלִבֵּךְ כָּל־עֲדִי וּתְתַעֲבִי

פִּזֵּר לְאֶבְיוֹן תִּתְּנִי וּלְשַׁד שְׁדֵי / חַסְדֵּךְ לְדַלִּים וַעֲנִיִּים תַּחְלְבִי

אַיֵּךְ טְהוֹרַת לֵב וְזַכַּת רַעֲיוֹן / אֵלֵךְ לְעֵצָה לָךְ כְּתַלְמִיד אֶל־רְבִי

אִמְרֵי שְׂפָתַי לָךְ לְדָת הָיוּ וְחֹק / לַעְשׂוֹת רְצוֹנִי מַחֲשָׁבוֹת תַּחְשְׁבִי

אֶזְכֹּר גְּבִרְתִּי אֵיךְ כְּאָמָה אֶל־גְּבִיר / תִּתְרַפְּסִי תַחְתַּי וְאוֹתִי תִרְהֲבִי

אַךְ גַּחֲלֵי אֵשׁ צַעֲרִי אֵיךְ אֶחֱתֶה / הַרְפּוּ שְׁבִיבֵי חִיל כְּבִי אִשִּׁי כְּבִי

מָה אֹמְרָה הִנְנִי כְפוּי טוֹבָה כְזֹאת / אֵשׁ עַד שְׁאוֹל תִּיקַד עֲלֵה עוֹד לַהֲבִי

חִילִי גְדַל עִצְמוּ דְוֵי נַפְשִׁי מְאֹד / שֶׁטֶף יְגוֹנוֹתַי פְּרִי תוּגָה רְבִי

אֶל־אַהֲבָתֵךְ עוֹד וְעוֹד אֶתְחַיְּבָה / נִשְׁיִי אֲשַׁלֵּם לָךְ קְצָת חוֹבֵךְ גְּבִי

אֶשְׁתַּגְּעָה עֵת כִּי בְקִרְבִּי אֶחֱשֹׁב / לוּ אַתְּ קְבַרְתִּינִי וּמַה־תִּתְעַצְּבִי

הָלֹךְ וְטָפֹף תֵּלְכִי כָל־עֵת וְלִי / תִּתְאוֹנֲנִי לָעַד לְעוֹלָם תִּכְאֲבִי

לוּ שִׁכְּלוּ בָנוּ יְדֵי הַמָּוְתָה / כַּמָּה צְבִיָּה תִּגְנְחִי וּתְיַבְּבִי

אָז מִקְּרָבַיִךְ אֲנָחוֹת תִּשְׁאֲפִי / אָז דַּם דְמָעוֹת מִלְּבָבֵךְ תִּשְׁאֲבִי

הַמָּוְתָה אֶקְרָא בְּכָל־כֹּחִי אֲבָל / אֵיכָה תְעָלָה אֶשְׁאֲלָה מֵאוֹיְבִי

אוֹי לִי וְאֵיךְ שִׁנָּה לְרַע לִי צַעֲדוֹ / אֵיךְ בָּא לְאִטּוֹ לִי וְלָךְ רָץ כַּצְּבִי

נוּחִי יְחִידָתִי בְּדִי חָלִית בְּדָא / נוּחִי בְצֵל שַׁדַּי וְתוֹדוֹת לוֹ הֲבִי

אֵלָיו תְּחַלִּי־נָא אֲשֶׁר לָךְ אֵלְכָה / מַהֵר וְאֶכְרַע בַּאֲשֶׁר תִּתְיַצְּבִי

וּבְיוֹם יְקִיצַת וַהֲקָמַת כָּל־יְצִיר / נֵחַד שְׁלִישִׁיָּה בְּאֶרֶץ הַצְּבִי

וּבְעַד יְלָדַיִךְ לְאֵל חַלִּי אֲשֶׁר / יֹאמַר לְצוּלַת יָם יְגוֹנָם “תַּחְרְבִי”

תִּזְכִּי לְטוֹב צָפוּן לְכָל־יִרְאוֹת שְׁמוֹ / תַּחַת כְּנָפָיו אוֹר וְיֶשַׁע תִּשְׂגְּבִי

שָׁלוֹם עֲלַיךְ מַחֲצִית נַפְשִׁי וְאִם / אֶצְלֵךְ תְּהִי כֻלָּה בְּשָׁלוֹם תִּשְׁכְּבִי.

(1654)

t ‏[עוֹבֵר שְׁאַל עָלַי וְתֵדַע כִּי כְבָר]

m נחלת הכלל

– – ͝– – – ͝– – – ͝– / – – ͝– – – ͝– – – –

עוֹבֵר שְׁאַל עָלַי וְתֵדַע כִּי כְבָר / דַּרְתִּי בְאַרְמוֹנִים אֲשֶׁר פִּסָּגְתִּי

דַּרְתִּי בְאַרְמוֹנִים כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד / זֶה הֶחֱיֵיתִי אָז וְזֶה הָרָגְתִּי

עַפְתִּי כְנֶשֶׁר עַל־מְרוֹמֵי הַזְּמָן / אֶתְמוֹל וְאֶבְרַת אוֹיְבַי מָלָגְתִּי

גִּבּוֹר וְאַמִּיץ הֶחֱלַשְׁתִּי בֶּעֱזוּז / כֹּחִי וּבִרְכֵּי כוֹשְׁלִים הִבְלָגְתִּי

אֵיזֶה גְדֻלָּה בַזְּמָן לֹא מָצְאָה / יָדִי וּמַעְדַנִּים וְלֹא הִשָּׂגְתִּי

לֹא עָזְבָה נַפְשִׁי אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה / שַׂשְׂתִּי בְכָל־שָׂשׂוֹן וְהִתְעַנָּגְתִּי

שַׂשְׂתִּי בְכָל־שָׂשׂוֹן בְּחֶבְרַת אוֹהֲבִים / לִקְרַאת צְבָאוֹת כַּצְּבִי דָלָגְתִּי

הִנְנִי נְבֵלָה סוֹרְחָה הִנְנִי בְחוּר / פֶּתֶן וְלִנְחָשִׁים גְּבוּל הִסָּגְתִּי

לוּ יֵשׁ בְּעֵינַי אוֹר וְגוּפִי אֶחֱזֶה / אוֹתִי סְחִי שַׂמְתִּי וּבִי לָעָגְתִּי

בָּאתִי לְכָאן רֵיקַן תְּעוּדָה בֹּר וְתֹם / עַל־זֶה לְבַד עַל־זֶה לְבַד דָּאָגְתִּי

אֵיזֶה חֲלוּקָתִי דְרַבָּנָן וְלִי / בֶגֶד בְּגָדִים אַלֲלַי אָרָגְתִּי

אוֹי לִי וְאֵיךְ לֹא אֵשְׁבָה בַּמַּחֲשָׁךְ / חשֶׁךְ וְלֹא אוֹר לִבְּכִי נִסָּגְתִּי

כָּל־כַּךְ זְדוֹנוֹת יֵשׁ עֲלֵי גַבִּי אֲשֶׁר / אֶחְשֹׁב לְהֶבֶל אֶת־אֲשֶׁר שָׁגָגְתִּי

בָּאתִי בְלִי מַעְצוֹר כְּבַעַר וֶאֱוִיל / לִסְבַךְ תְּשׁוּקוֹתַי וְנִשְׂתָּרָגְתִּי

נַסְתִּי כְאַיִל מִשְּׁמֹר מִצְוָה וְחֹק / עַל־זֹאת כְּאַיִל בֶּאֱיָל עָרָגְתִּי

אוֹי לִי אֲבוֹי כִּי אַחֲרֵי הַמָּוְתָה / אֵין מַאֲזִין אִם כַּאֲרִי שָׁאָגְתִּי

מִי־יִתְּנֵנִי מִי וְאֶתְמוֹל יַחֲזֹר / מִי־יִתְּנֵנִי מִי וְאָחוֹר סָגְתִּי

אֵפֶר כְּלֶחֶם אֹכְלָה עוֹד כָּל־יְמֵי/ חַיַּי וּמַשְׁקִי בַּבְּכִי מָזָגְתִּי

לוּ יִפְתְּחוּ לִי הַשְּׁחָקִים שַׁעֲרֵי / דִמְעָה בְּבִכְיִי יַהֲלֹם מוֹגָגְתִּי

אֶנְקוֹת לְבָבִי יִבְקְעוּ שַׁחַק וְרוֹם / הַיּוֹם וּפִתְחֵי הַזְּבוּל פִּלָּגְתִּי

אֶבְלֹם עֲדִי יִצְרִי וּפִיהוּ אֶחֱסֹם / גַּם־עַל־פְּנֵי יָם תַּאֲוָה חֹק חָגְתִּי

הוֹי עוֹבְרִים אַחַר אֲשֶׁר לֹא אוּכְלָה / לִבְכּוֹת בְּכוּ עָלַי וְלוּ זָלָגְתִּי

שׁוּבוּ בְּטֶרֶם בֹּא לְגוּשׁ פֶּן־תַּחְרְגוּ / מִמִּסְגְּרוֹתָיו כַּאֲשֶׁר חָרָגְתִּי

פֶּן תֻּצְּגוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים מֵעֲדִי / צֶדֶק עֲרוּמִים כַּאֲשֶׁר הֻצָּגְתִּי.

‏יְהוּדָה עֲשָׂהאֵל בֶּן־אֱלִיעֶזֶר דָּוִד מֵהַטּוֹב

t ‏[מְלִיצָתִי לְאֵין מֵבִין כְּחֹמֶץ רַע לְשִׁנָּיִם] / יהודה עשהאל בן אליעזר דוד מהטוב

m נחלת הכלל

Leon del Bene

[מפֵֿרָרָה, מת בשנת 1678]

מְלִיצָתִי / לְאֵין מֵבִין / כְּחֹמֶץ רַע / לְשִׁנָּיִם

תְּבַלְבֵּל בּוֹ / מְאוֹר שִׂכְלוֹ / כְּמוֹ עָשָׁן / לְעֵינָיִם

וְהוּא אִשָּׁה / בְּעִיּוּנוֹ / כְּמַבְכִּירָה / עַל־הָאְבִנָיִם

וְכַקֹּרֵא / אֲשֶׁר דָּגַר / וְלֹא יָלַד / תּוֹךְ מַחְנָיִם

אֲבָל הִיא לָךְ / יְדִיד שׁוֹקֵל / נְעִימוּתָהּ / עִם מֹאזְנָיִם

נְגִינַת שִׁיר / עֲלֵי עָשׂוֹר / עֲלֵי־נֵבֶל / בְּאָזְנַיִם

וְאִם קָטָן / אֲנִי נֶגְדָּךְ / וּמַגִּיעַ / לְמָתְנָיִם

מְדֹד עֶרְכִּי / כְּבֵינוֹנִי / בְּאַמַּת אִישׁ / הַבֵּינָיִם

וְאָסַפְתָּ / שְׂפַת לָשׁוֹן / וְרוּחַ חֵן / בֶּחָפְנָיִם

אֲשֶׁר מֵלִיץ / תְּנַגַּח בָּם / בְּעַשְׁתְּרוֹת /הַקַּרְנָיִם.

(1649)

‏יוֹם טוֹב וַאלוַאזוֹן

t ‏[כָּל מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן וְדָרֵי עָרֶץ] (מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה “הֵד אוּרִים”) / יום טוב ואלואזון

m נחלת הכלל

Bondì Valvason

]מוֵינֶצְיָה, נולד בשנת 1616 ומת בשנת 1690]

מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה “הֵד אוּרִים”

– – ͝ – – – ͝ – – – –

כָּל מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן וְדָרֵי עָרֶץ

עִם כּוֹֽכְבֵי בֹקֶר זְמִיר הִשְׁכִּימוּ

שָׁם זִמְּרוּ תוֹדוֹת וְשָׁם הֵרִימוּ

כָּל־יוֹשְׁבַי תֵּבֵל וְשׁוֹכְנֵי־אָרֶץ.

כֵּן שִׁבְּחוּ אֵלִים קְהוּלִים שָׁמָּה

בֵּית הַבְּחִירָה זֹאת אֲשֶׁר נִשְׁלָמָה. / לָמָּה.

בִּירָה מְאֹד בְּרֶה הֲלֹא נִשְׁתַּנָּה

בִּזְבוּל אֲשֶׁר בּוֹ הַשְּׁכִינָה לָנָה. / אָנָה.

בִּמְעוֹן אֱלֹהִים זֶה שְׂרָפִים בָּאוּ

לִרְאוֹת יְקָר גָּדְלוֹ וְכֵן תָּמָהוּ. / מַה־הוּא.

מִקְדַשׁ אֲדֹנָי הוּא וְטוּר כָּל־טֹהַר

בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת בְּחַדְרֵי־זֹהַר. / זוֹ הַר.

הָר זֶה יְמִינוֹ קָנְתָה לָנֶצַחַ

מִי זֶה יְהַלֵּל לוֹ בְכָל־קוֹל פֶּצַח. / פֶּה צַח.

פֶּה צַח זְמִיר יִפְצַח וּמִי עִמָּנוּ

יוֹדֶה תְּהִלּוֹת אֵל אֲשֶׁר קָנָנוּ. / אָנוּ.

גַּם כּוֹֽכְבֵי מָרוֹם בְּשִׁירִים סָרוּ

לָשִׁיר בְּשִׁיר שָׁרִים אֲשֶׁר אֻשָּׁרוּ. / שָׁרוּ.

(1662)

‏מֹשֶׁה בֶּן־מָרְדְּכַי זַכּוּת

k ‏מִתּוֹךְ הַמַּחֲזֶה "יְסוֹד עוֹלָם": הַשִּׂיחָה בֵין תֶּרַח וְאַבְרָם / משה זכות

m נחלת הכלל

Mosè Zacuto

]נולד באַמְסְטֶרְדָּם בשנת 1625, התחנך בעיר מולדתו ובפוֹזְנָא, חי בוֵרוֹנָה, פָּדוֹבָה, וֵנֶצְיָה (1645) ומַנְטוֹבָה (1673). מת במַנְטוֹבָה בשנת 1697]

מִתּוֹךְ הַמַּחֲזֶה “יְסוֹד עוֹלָם”: הַשִּׂיחָה בֵין תֶּרַח וְאַבְרָם

– – ͝ – – – ͝ – – – –

תרח: מִי הוּא וְאֵיזֶה הוּא אֲשֶׁר בַּבַּעַל

שָׁלַח כְּצַר יָדוֹ בְּעַזּוּת־מֶצַח

מִי הָעֲוִיל וְצַר וּמוֹעֵל מַעַל

הִגְדִּיל בְּרִשְׁעָתוֹ כְּאֵבִי נֶצַח

מִי יַאֲמִין כִּי אֶת־אֱלוֹהַּ מַעַל

שִׁבַּר וְדָשׁ הֵדַק כְּהִדּוּשׁ קֶצַח

אוֹי כִּי בְנִי תִהְיֶה כְלִמָּתֵנוּ

לַעַג וְקֶלָס אֶל־סְבִיבוֹתֵינוּ.

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ –

– – ͝ – – – ͝ – – – –

אברם: הַסְכַּת וְהִשָּׁקֵט אֲדֹנִי נָא שְׁמַע

מִלֵּי, וּמַה־תִּצְעַק בְּלִי תּוֹעָלֶת

דַּע כִּי תְמוֹל בָּאָה לְחַדְרֵי הָאֱלִיל

אִשָּׁה כְּאַלְמָנָה וּמִתְאַבָּלֶת

לָהֶם לְמִנְחָתָהּ הֵבִיאָה צוּף־דְּבַשׁ

חַסְדָּם וְעֶזְרָם הָיְתָה שׁוֹאָלֶת

נֹכַח פְּנֵיהֶם הַזְּקֵנָה הָיְתָה

מִתְחַנְּנָה בּוֹכָה וּמִתְפַּלָּלֶת.

אַחַר תְּפִלָּתָהּ בְּרֹב חֶדְוָה וְגִיל

שָׁבָה לְאֹהָלָהּ בְּטוּב תּוֹחָלֶת

כִּי חָשְׁבָה תִּהְיֶה תְחִנָּתָהּ כְּבָר

עוֹלָה אֱלֵי רָצוֹן וּמִתְקַבָּלֶת.

וְאֶשְׁמְעָה אָז קוֹל שְׁאוֹן צַעַר כְּקוֹל

הָרֶה עֲלֵי מַשְׁבֵּר וְכִמְיַלָּלֵת

כִּי הָאֱלִיל גָּדוֹל בְּרוּחַ גַּאֲוָה

רוּחוֹ בְּרֵעָיו מוֹאֲסָה גּוֹעָלֶת

“לִי יָאֲתָה” אָמַר "נְדָבָה זֹאת לְבַד

כִּי לִי עֲלֵיכֶם הוֹד צְבִי מֶמְשָׁלֶת"

לֹא חָפְצוּ הֵמָּה שְׁמֹעַ לוֹ וְגַם

נַפְשָׁם בְּנַפְשׁוֹ הָֽיְתָה בּוֹחָלֶת

אָז הוּא בְאַפּוֹ קָם חֲמָתוֹ בָעֲרָה

לִמְאֹד כְּלַהַב אֵשׁ בְּתוֹךְ גֶּחָלֶת

חָגַר כְּלֵי־זַיִן כְּצֵאתוֹ לַקָּרָב

פַּטִּישׁ בְּיָד לָקַח וְגַם מַאְכָלֶת

אֶת־כָּל־אֱלִילֶיךָ כְּאַכְזָר שִׁבְּרָם

הִנָּם לְפָנֶיךָ כְּצִיץ נוֹבָלֶת

אָז נָס לְהֵחָבֵא וְנַפְשׁוֹ הָיְתָה

דָוָה וְשׁוֹמֵמָה וּמִתְבַּהָלֶת

וּלְהַאֲמִין מִלֵּי אֲדֹנִי נָא רְאֵה

אוֹתוֹ וְהִנּוֹ אַחֲרֵי הַדָּלֶת.

תרח: אוֹי לִי וְהָהּ עָלֵי אֱוִיל בַּעַר שְׁתֹק

לָמָּה תְּסַפֵּר מַעֲשֵׂה אִוָּלֶת

אֵיךְ יִפְעֲלוּ אִם הֵם כְּמוֹ־אֶבֶן אֲשֶׁר

עַל־הָאֲדָמָה נוֹֽפְלָה מוּטָלֶת

– – ͝ – – – ͝ – – – –

אברם: אִם־כֵּן יְדִיד נַפְשִׁי פְּקַח עֵינֶיךָ

הָבֵן גְּזֵרַת הָאֱמֶת גָּזַרְתָּ

מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ אֲשֶׁר דִּבָּרְתָּ

תִּשְׁמַע וְהַשְׂכֵּל אֶל־שְׁתֵּי אָזְנֶיךָ.

לָמָּה יְפַתֶּךָ וּמַה יוֹנֶךָ

צֶלֶם אֲשֶׁר אַתָּה בְיָדְךָ צָרְתָּ

מֵעֵץ וּמֵאֶבֶן אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ

וַתַּעֲזֹב צוּר עֹשְׂךָ קָנֶךָ.

לָמָּה לְשִׁבְרוֹן עֵץ וְשֶׁבֶר נֵבֶל

כָּל־מַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֱנוֹשׁ יוֹדֵעַ

כֵּן תָּמְהוּ כֵּן נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ.

לֹא עוֹד אֲדֹנִי אַחֲרֵי הַהֶבֶל

תֵּלֵךְ אֲבָל אָבִי הֱיֵה שׁוֹמֵעַ:

חָכְמָה וּמוּסָר הָאֱוִילִים בָּזוּ.

הָאֵל אֲשֶׁר אֵלָיו אֲנִי כוֹרֵעַ

קַדְמוֹן מְצֻחְצָח צַח וְשֵׂכֶל זֹהַר

פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הוּא וְעֶצֶם טֹהֵר

אֶחָד בְּמִדּוֹתָיו וְאֵין לוֹ רֵעַ.

קַיָּם וְלֹא יִשְׁנֶה וְיִתְנוֹעֵעַ

כִּי אֵין תְּמוּנָה לוֹ וְתַבְנִית־תֹּאֵר

עַל־כֵּן שְׁמוֹתָיו לוֹ לְשֵׁם הַתֹּאַר

כִּי הוּא לְבַדּוֹ אֶת־שְׁמוֹ יוֹדֵעַ.

עֻזּוֹ בְחֶבְיוֹן נֶעֱלָם מֵעָיִן

רַק קוֹל מְצִיאוּתוֹ לְבַד יִשְׁמָעוּ

אִשִּׁים וְחַשְׁמַלִּים וְאִישֵׁי־עָרֶץ.

הוֹצִיא פְעֻלּוֹתָיו לְיֵשׁ מֵאָיִן

אָז בַּאֲמָרָיו נוֹֽסְדוּ נִקְבָּעוּ

כָּל־יֽשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ.

אָמַר “יְהִי אוֹרָה” וְגַם הִצִּיעַ

אֶרֶץ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְהַשָּׁמָיִם

גָּזַר בְּיוֹם שֵׁנִי "בְּתוֹךְ הַמָּיִם

חוֹצֵץ לְהַבְדִּילָם יְהִי רָקִיעַ".

גַּם בַּשְּׁלִישִׁי הַתְּהוֹם הִצִּיעַ

אֶרֶץ וּמַיִם נֶחְלְקוּ לִשְׁנָיִם

אַךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַעֲשֵׂה יוֹמָיִם

צִוָּה “יְהִי עֵשֶׂב וְעֵץ מַזְרִיעַ”.

שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים וְהַיָּרֵחַ

צִפּוֹר בְּהֵמָה דָּג וְחַיְתוֹ־יָעַר

בִּזְמָן שְׁלשָׁה צָר לְתוֹעַלְתֵּנוּ.

וּלְסוֹף יְצִירוֹתָיו בְּלֵב שָׂמֵחַ

אָז “נַעֲשֶׂה” אָמַר לְשַׂרְפֵי־שָׁעַר

“אָדָם בְּצַלְמֵנוּ וְכִדְמוּתֵנוּ”.

הֵן מִמְּעוֹנוֹ יֶחֱזֶה יַשְׁגִיחַ

עַל־הַֽיְקוּם כֻּלּוֹ בְּעֵינֵי־יֹשֶׁר

כִּי מִלְּפָנָיו כָּל־יְקָר וָעשֶׁר

וּבְרֹב חֲסָדָיו אֶת־אֱנוֹשׁ מַצְלִיחַ.

מֵשִׁיב גְּמוּל שָׁלֵם אֲשֶׁר מַבְטִיחַ

לַהוֹֽלְכִים עִמּוֹ בְּדַרְכֵי־כֹשֶׁר

וּבְסוֹף יְמֵי חֶלְדָּם בְּעֵדֶן־אֹשֶׁר

נִשְׁמַת יְחִידָתָם הֲכִי יַנִּיחַ.

זֶה הוּא יְדִיד נַפְשִׁי אֲשֶׁר אָהָבְתִּי

הִנּוֹ מְפַלְּטִי לִי וְאוֹר בַּעְדֵנִי

בּוֹ אֶחֱסֶה בּוֹ אֶמְצְאָה מָנוֹחַ.

אִם בַּחֲרוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר חָשָׁבְתִּי

תֹּאמַר בְּתוֹךְ לִבְּךָ לְהַשְׁמִידֵנִי

קֹוֵי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ.

אָמְנָם עֲצַבֶּיךָ אֱלִילֵי־רוּחַ

אֹזֶן אֲלֵיהֶם יֵשׁ וְלֹא יַאְזִינוּ

עַיִן אֲלֵיהֶם יֵשׁ וְלֹא יָבִינוּ

כִּי גוּף לְבַד הֵמָּה וּבִלְתִּי רוּחַ.

צוּרָם וְצַלְמָם בַּדֳכִי יָשׁוּחַ

יוֹם יֹאכְלֵם תּוֹלָע וְעֵת יַזְקִינוּ

יִהְיוּ כְמוֹהֶם כָּל־אֲשֶׁר יַאְמִינוּ

בָּהֶם וְלִבָּם בָּם יְהִי בָטוּחַ.

עַתָּה הֲשִׁיבֵנִי: הֲאִם עָצַרְתָּ

כֹּחַ לְהִתְיַצֵּב בְּרֹב אוֹנֶךָ

הָבֵן אֱמוּנָתִי וְצוּף מִלֶּיהָ.

אִם בָּאֱלִילִים נַפְשְׁךָ קָשַׁרְתָּ

הַתֵּר כְּבֶן־חַיִל בְּרֹב אוֹנֶךָ

אֶת־כָּל־אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ.

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

תרח: אֲהָהּ עָלֵי וּמִי יַאְמִין לְצַעְרִי

אֲשֶׁר נֶגְדִּי בְנִי נֶהְפֵּךְ לְצָרִי

אֲהָהּ כִּי יָֽצְאוּ מִנִּי מְהָרְסַי

לְשׁוֹחֵחַ כְּבוֹדִי וַהֲדָרִי

עֲוִיל שׁוֹטֶה וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה

אֲשֶׁר קַמְתָּ לְהַשְׁפִּיל הוֹד יְקָרִי

אֱמֶת כִּי טָחֲנָה אִמְּךָ לְאַחֵר

וְאֵינְךָ לֹא קְרוֹבִי וְלֹא שְׁאֵרִי

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר הֱיוֹתְךָ בֶּן־חֲלָצַי

אֲשֶׁר יָצָא בְשָׂרְךָ מִבְּשָׂרִי

וְאֵי בַּעַר כְּבוֹד הָאָב וּפַחְדּוֹ

וְאֵי מוֹרָאֲךָ שׂוֹנְאִי וְעוֹכְרִי

לְאָן אוֹלִיךְ כְּלִמָּתִי וּבָשְׁתִּי

וּמָה אֹמַר אֱלֵי מַלְכִּי וְשָׂרִי

וּמָה אָשִׁיב בְּעֵת יִרְצוּ שְׁכֵנַי

לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתָם בְּחַדְרִי

הֲלֹא אִם לִבְּךָ שַׂמְתָּ לְהַאְמִין

אֱמוּנָה זֹאת כְּמוֹ גֶבֶר הֲרָרִי

אֱמוּנָתְךָ לְךָ תִּהְיֶה לְבַדְּךָ

וְלָמָּה נֶהֱפַכְתָּ לִי לְעָרִי

וּמַדּוּעַ הֲדִקּוֹתָ אֱלֹהַי

אֲשֶׁר הָיוּ לְמִשְׂגָּב לִי וְעֶזְרִי

הֲלֹא חָרֵד לְבָבְךָ בָּם בְּקָרְבָךְ

לְכַבּוֹת אֶת־פְּאֵר עֵינַי וְאוֹרִי

אֲבָל כַּתֵּר זְעֵיר לִי וְאֲחַוֶּה

לְנִמְרוֹד אֶת־תְּלָאוֹתַי וְשִׁבְרִי

וְהוּא יִשְׁפֹּט עֲלִילָתְךָ בְּצֶדֶק

וְיִנְקֹם מִמְּךָ חֶבְלִי וְצִירִי

יְשִׂימוּךָ בְּנִבְכֵי בֵית אֲסוּרִים

וְיָמֶיךָ יְבַלֶּה מַאֲסָרִי

אֲזַי תַּשְׁפִּיל זְדוֹן לִבְּךָ וְתִהְיֶה

נְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי.

(ויצא תרח בכדי חרון וקצף)

– – ͝ – – – ͝ – – – –

אברם: סַלְעִי וּמָגִנִּי בְּךָ חָסִיתִי

עֹשֵׂה גְדֹלוֹת אַתְּ עֲדֵי אֵין חֵקֶר

שׁוּר כִּי לְשִׁמְךָ צוּר אֲנִי עָשִׂיתִי

לִשְׁבֹּר וְלָדוּשׁ אֶת־אֱלִילֵי שֶׁקֶר

גַּם פִּלְאֲךָ שַׂחְתִּי וְלֹא כִסִּיתִי

לִהְיוֹת לְךָ יִשְׁעִי לְהוֹד וּלְיֶקֶר

לָכֵן לְעָזְרֵנִי בְּעֹז הוֹדֶךָ

קוּמָה יְיָ אֵל נְשָׂא יָדֶךָ.

(אברם בתפלתו)

נוֹרָא תְהִלּוֹת נָא וְעֹשֵׂה־פֶלֵא

מַה־תֶּחֱזֶה עָמָל וְתַבִּיט כָּעַס

הוֹדַע שְׁמָךְ לַבּוֹעֲרִים הָאֵלֶּה

אָנָּא אֱלֹהֵי עַל־כְּבוֹדְךָ תָּעַשׂ

שׁוּר צוּר אֲשֶׁר אָבִי בְּבֵית הַכֶּלֶא

אָמַר לְאָסְרֵנִי בְּאַף וּבְכָעַס

נָא בִי מְפַלְּטִי הַחֲזֵק אַל־תֶּרֶף

כִּי הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף.

תָּפְתָּה עָרוּךְ (קֶטַע)

… ברגע הכנס הנפש אל תוך הקבר יחזרו למת חושיו אך בטירוף ועירוב ולכן יקדים הוא לדבר אל לבו כעין הדברים האלה:

– – ͝ – – – ͝ – – – –

[הַמֵּת]: אִם הַֽיְסוֹדוֹת נִרְקְבוּ נִפְרָצוּ

שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנִים וְגוֹדְרֵי פָרֶץ

אִם יֶחֱרַץ חָרוּץ כְּרוּז הֶחָרֶץ

לֹא יִצְלְחוּ אִישִׁים וְאִם יֶחְרָצוּ

כִּי בַחֲרִיצוּת פָּעֳלָם יֶחְרָצוּ.

הָרוֹֽפְאִים כַּהוֹלֲלִים יָהֹלּוּ

וִימַשְּׁשׁוּ כַעִֽוְרִים בַּנָּשֶׁף

כִּי יֹאֽמְרוּ לַדְרִיךְ לְחוּמֵי־רָשֶׁף

לִמְחוֹז תְּרוּפַת מַחֲלָה יִסְבֹּלוּ

וַיַּחְתְּרוּ לָרִיק וְלֹא יָכֹלוּ.

יוֹם נִמְסְרוּ דִינֵי רְשָׁעִים לָנוּ

לוּ נוֹֽדְעוּ אֵלֶּה וְלוּ נִזְכָּרוּ

לֹא נִכְתְּבוּ מִיתוֹת אֲשֶׁר נִמְסָרוּ

כִּי עֵת לְמִיתָה פּוֹֽשְׁעִים יוּכָנוּ

יֹאמְרוּ “בְּיַד הָרוֹֽפְאִים יֻתָּנוּ”.

אִם נָֽתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לָאֵלֶּה

הֵן הָֽיְתָה רַק לַחֲבֹשׁ כָּל־פָּצַע

אַךְ בַּפְּנִימִי אֵין בְּמַעֲשָׂם בָּצַע

רַק הוּא פְּעֻלַּת אֵל בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא

עַל־כֵּן יְחִידָתִי בְּסִכְלָם תֵּלֶא.

עַתָּה בְנִכְלֵיהֶם חֲדָשִׁים בָּאוּ

לִנְתֹץ וְלִנְטֹשׁ לַהֲרֹג לִרְצֹחַ

הֵם רוֹפְאִים כִּשְׁמָם מְרַפִּים כֹּחַ

כִּי רַק לְהָרִיק אוֹ לְדָם יוּבָאוּ

גַּם אַחֲרֵי־כֵן הָרְכוּשׁ יִשָּׂאוּ.

זֶה־לִּי זְמָן אָרֹךְ אֲשֶׁר יָחִילוּ

גּוּפִי בְהַקָּזוֹת וּמִינֵי חָבֶל

זִיקוֹת וְהָרָקוֹת וְהַכֹּל הָבֶל.

אֶחְשֹׁב אֲשֶׁר יִכְלוּ וְאָז יָחִילוּ

וַיִּיגְעוּ לַשָּׁוְא וְלֹא יוֹעִילוּ.

אֶמֶשׁ הֲלָמוּנִי וּמַה־נֶּהְלָמְתִּי

בִּשְׁתִי וְשִׁקּוּי מַר אֲשֶׁר שָׁתִיתִי

טִפּוֹת כְּמוֹ מַר מִדְּלִי מָצִיתִי

עַד כִּי בְתַרְדֵּמָה כְּמֵת נִרְדָּמְתִּי

לֹא נִים וְלֹא נִים תִּיר וְלֹא תִיר נָמְתִּי.

אַךְ אַף־אֲשֶׁר עַד־פֹּה אֲנִי יָשָׁנְתִּי

לֹא סָר כָּאַב הָרֹאשׁ וְדַאְבוֹן נָפֶשׁ

אֶהְיֶה כְאִישׁ מֻשְׁלָךְ בְּטִיט וָרָפֶשׁ.

אִלּוּ כְפֶגֶר מֵת בְּבוֹר שָׁכָנְתִּי

שָׁם אֶשְׁקְטָה יוֹתֵר וּפֹה שַׁאְנָנְתִּי.

לֹא יֵשׁ זְמָן הַרְבֵּה אֲשֶׁר רָבָדוּ

מַצַּע כְּסָתוֹתַי וְכַר הַתָּבֶן

עַתָּה בְקָשְׁיָם יִדְּמוּ כָאָבֶן.

אִלּוּ עֲצָמַי אֶל־שְׁאוֹל יוּרָדוּ

שָׁם יִשְׁכְּבוּ יוֹתֵר וּפֹה נִפְרָדוּ.

אַף נֶעֱדַּר חֻמִּי וְהִתְפּוֹרָרְתִּי

וּכְסוּת בְּגָדִים לִי בְּלִי תּוֹעָלֶת

מַה־לִּי לְהוֹחִיל עוֹד וְאֵין תּוֹחָלֶת.

הֵן לוּ בְקֶבֶר הַתְּהוֹם נִסְתָּרְתִּי

יֵחַם בְּמִכְסֶה לִי וּפֹה נִקְרָרְתִּי.

גַּם כָּל־בְּשָׂמִים רֹאשׁ וּמִינֵי רֵיחַ

מוֹר וַאֲהָלוֹת עַל־יְצוּעִי נָפוּ

עַתָּה בְסִרְחוֹן מִסְּחִי נִדָּפוּ.

לוּ בֵין־פְּגָרִים אֵֽרְדָה בוֹרֵחַ

עוֹד יֶעֱרֵב רֵיחָם וּפֹה סוֹרֵחַ.

תִּקְצֵר גְּוִיָּתִי וְהִנָּהּ צָרָה

הֵן עַד־פְּאַת מִטָּה דְמֶשֶׁק עָרֶשׂ

תִּדְמֶה סְגוּרָה בֵּין־שְׁנֵי הַקָּרֶשׁ.

כִּי לוּ לְצִמְצוּם יַרְכְּתֵי־בוֹר סָרָה

יִרְחַב מְאֹד עוֹד לָהּ וּפֹה נֶאְסָרָה.

עוֹד עַל־יְגוֹנִי מַחֲלָה נִצַּחַת

כִּי אֶת־בְּשָׂרִי קָרְעוּ לֹא דָמוּ

כִּנָּה וְגַם פַּרְעֹשׁ וּפִשְׁפֵּשׁ קָמוּ.

לֹא כֵן בְבוֹר־שַחַת אֲשֶׁר מִתָּחַת

רִמָּה וְתוֹלָע עוֹֽקְצִים כַּמָחַט.

נֵרוֹת מֵאוֹרִי בַּעֲדִי חָשָׁכוּ

וּמְשָֽׁרְתַי אוֹתִי לְבַד עָזָבוּ

כִּי נִשְׁמְטוּ לִישֹׁן וְעוֹד לֹא שָׁבוּ.

אַף־מִלְּפָנַי אוֹהֲבַי נֶחְשָׂכוּ

קָטוֹן וְגָדוֹל נָדֲדוּ הָלָכוּ.

קַצְתִּי בְחַיָּי נָא וְנַפְשִׁי לָאָה

צָרוֹת תְּכוּפוֹת זוֹ לְזוֹ הֶרְאֵיתִי

מַשָּׂא כְבֵדוּתָם נְשׂא נִלְאֵיתִי.

אוֹי כִּי תְלָאָה עַל־תְּלָאָה בָאָה

הַמָּֽוְתָה הַמָּֽוְתָה אֶקְרָאָה.

מַהֵר צֳרִי צִירִי מְהֵרָה חוּשָׁה

בֹּא בֹּא וְלָמָּה תַעֲמֹד הַמָּוֵת

טוֹב לִי אֲשֶׁר אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת

כִּי סַעֲרַת מֵחוּשׁ אֲשֶׁר אָחוּשָׁה

הֵן שָׁבְרָה לִבִּי לְזֹאת אָנוּשָׁה.

הוֹאֵל אֱלֹהִים אֵל רְצֵה לָקַחַת

נַפְשִׁי וְרוּחִי לָךְ אֱסֹף הַפָּעַם

אָז יֶחְדְּלוּ צִירִים וְקוֹל הָרַעַם.

כִּי הֵן בְּרִדְתִּי אֶל־בְּאֵר הַשָּׁחַת

אֶשְׁקֹט וְאֶמְצָא שָׁם בְּעָפָר נָחַת.

אִם אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי וּמָה אוֹעִילָה

מָה אֵֽשְׁבָה דוּמָם וְלֹא אֶצְעָקָה

כִּי מָה אֲיַחֵל עוֹד ואֵתְאַפָּקָה.

אִם בָּחֳלִי אַכְזָר וְזָר אוֹחִילָה

עַל־מָה אֲנִי יוֹשֵׁב וּמָה אוֹחִילָה.

לֹא יֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהִתְנוֹעֵעַ

חוּשׁוּ עֲבָדַי מַהֲרוּ אֵתָיוּ

חוּשׁוּ לְעָזְרֵנִי רְצוּ וּבְעָיוּ

חוּסוּ עֲלֵי נֶהְפַּךְ כְּאִישׁ גֹּוֵעַ

אֵיךְ עַצְמְכֶם תַּעֲשׂוּ כְּלֹא שׁוֹמֵעַ.

אֵי לַהֲקַת בָּנַי וְכָל־הַחֶבֶל

אָן הָלְכוּ עֵבֶר וּבוּז וָחֵפֶר

אַיֵּה חֲצַר־מָוֶת וְאֵיפֹה עֵפֶר

לָמָּה תְאַחֵר בֹּא מְשָׁרְתִי הָבֶל

אֵיךְ נַאֲקִי לֹא תִּשְׁמְעִי אִיזָבֶל.

אוֹי כִּי בְקֶרֶב אָהֳלִי אֻמְלָלְתִּי

כִּי בִי כְבֶגֶד בּוֹֽגְדִים בָּגָדוּ

אִישׁ אִישׁ לְעַרְשׂוֹ הָלְכוּ נָדָדוּ

וַאֲנִי כְאִּישׁ נוֹפֵל לְבוֹר צָלָלְתִּי

לֹא עָלְתָה עַל־לֵב וְלֹא פִלָּלְתִּי.

אוֹי לִי אֲשֶׁר אֶסְבֹּל יְגוֹן הַצָּעַר

כִּי הֵם בְּהַשְׁקֵט שַׁאֲנָן נִשְׁלָמוּ

וּבְיָם שְׁנָתָם נִשְׁקְעוּ נִרְדָּמוּ.

אָמְנָם אֲנִי מַקְשִׁיב לְמוּל הַשָּׁעַר

קוֹל לֹא כְקוֹל אִישׁ אַךְ כְּקוֹל הַסָּעַר.

מַה־קּוֹל הֲמֻלָּה זֹאת אֲשֶׁר אֶשְׁמָעָה

קוֹל נַהֲמַת־יָם לֹא כְקוֹל הַנָּחַל

וּכְשַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל הַשָּׁחֵל.

צַר־לִי מְאֹד עַתָּה וְלֹא אֵדָעָה

אִם קָרְבָה עִתִּי אֲשֶׁר אֶגְוָעָה.

יִרְעַד לְבָבִי אֶפְחֲדָה אָגוּרָה

הֵן מִשְּׁמוּעָה זֹאת מְאֹד שׁוֹמָמְתִּי

אַף מֵֽרְאוּת עֵינַי בְּחִיל נִפְעָמְתִּי

אֶתְפַּלְּצָה מִמַּחֲזֶה אָשׁוּרָה

אַרְחִיק נְדוֹד מִזֶּה וְחִישׁ אָסוּרָה.

אָמְנָם מְקוֹמִי הוּא קְצַר יָדַיִם

אוֹי לִי אֲשֶׁר לֹא אוּֽכְלָה לִבְרֹחַ

כִּי עָֽיְפָה נַפְשִׁי וְאֵין בִּי כֹחַ

גַּם חָֽשְׁלוּ רַגְלַי בְּפִיק בִּרְכָּיִם

רַעַד וְחַלְחָלָה בְּכָל־מָתְנָיִם.

מָתַי הֱבִיאוּנִי חֲבֵרַי הֵנָּה

אֵיכָה לְמָקוֹם צַר כְּזֶה הוּלָכְתִּי

אֵיךְ פֹּה כְּגוּף מוּבָס וּמֵת הָשְׁלָכְתִּי.

יִשֹּׁם לְבָבִי בִי וְגַם תִּכְלֶינָה

עֵינַי לְמַרְאָה זֶה אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה.

הוא ענין העמקת הקבר עד גהינם

לדין חיבוט הקבר כמו שאמרו רז"ל.

אֶרְאֶה בְקָעוֹת כַּתְּהוֹם עָמָקוּ

אֶרְאֶה עֲמָקִים בַּשְּׁאוֹל מִתָּחַת

אֶרְאֶה מְחִלּוֹת מַהֲמֹרוֹת פָּחַת

אֶרְאֶה מְעָרוֹת לוֹהֲטוֹת דָּלָקוּ

אֶרְאֶה נְקִיקִים בַּשְּׁבִיב נֶחְקָקוּ.

אַבִּיט בְּקַרְקָעָם מְקוֹם יָצִיעַ

גָּפְרִית וּמֶלַח נֶעֱרָב בַּזָּפֶת

צֹאָה וְטִיט יָוֵן וְעַבְטִיט רָפֶת

יִטְבַּע מְהַלֵּךְ בּוֹ וְלֹא יַסִּיעַ

רַגְלָיו, אֲבָל עַד־קָדְקֳדוֹ יַגִּיעַ.

אַשְׂכִּיל בְּקִירוֹתָם סְבִיב כָּל־בָּיִת

כִּירוֹת וְתַנּוּרִים בְּדוּד נָפוּחַ

וּמְנַפְּחִים בָּהֶם בְּחֹזֶק רוּחַ

וּמְלַהֲטִים מִחוּץ וְגַם מִבָּיִת

עִטְרָן וְנֵפְטְ אָחוּז בְּקוֹץ וָשָׁיִת.

אָצִיץ תְּהוֹמוֹת יָם וְנִבְכֵי־מָיִם

קָפְאוּ כְמוֹ־נֵד נֹֽזְלִים בַּפָּלֶג

וּמְסוֹבֲבֵי חוֹמָה בְּהָרֵי־שָׁלֶג

קֶרַח וּבָרָד עִם כְּפוֹר שָׁמָיִם

לֹא נִהְיְתָה כָזֹאת בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.

מֵרֹב רְעָדָה לִבְּבִי יִנּוֹעַ

כִּי אֶחֱזֶה בִּרְיוֹת בְּעֵינַי זָרוּ

לֹא הֹעֲלוּ עַל־לֵב וְלֹא שֹׁעָרוּ.

רוּחִי וְנַפְשִׁי תָּאֳרָם יָרֹעַ

לֹא־כֵן שְׂעִירִים יִֽדְמוּם לָרֹעַ.

הֵם כַּעֲנָקִים עַשְׁתְּרוֹת קַרְנָיִם

רוּמָם וְגָבְהָם יַאֲרִיךְ כַּתֹּרֶן

תַּעַר בְּרֹאשׁ אֶצְבַּע מְקוֹם צִפֹּרֶן

עָלוּ בְמִצְחֵיהֶם שְׁתֵּי קַרְנָיִם

חַדּוֹת וְכָל־גּוּפָם מְלֵא עֵינָיִם.

בִּפְנֵי לְהָבִים לוֹהֲטִים יִלְהָבוּ

וכְשׁוֹֽלְפֵי חֶרֶב וְרוֹמֵי־קָשֶׁת

עוֹטִים בְּקַשְׂקֶשֶׂת כְּמַעֲשֵׂה רָשֶׁת

בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ גַּאֲוָה יִרְהָבוּ

אִישׁ עַל־מְקוֹמוֹ עָמְדוּ נִצָּבוּ.

אָשׁוּר נְהַר דִּי־נוּר אֲשֶׁר יֵרֹמּוּ

גַּלָּיו וּמִשְׁבָּרָיו בְּזֶרֶם שֵׁטֶף

דּוֹמִים בְּמַרְאֵיהֶם לְגוּרֵי־חֶטֶף

כֵּן יִשְׂרְפוּ כֵּן יִשְׁטְפוּ יִזְרֹמוּ

כֵּן יִנְהֲמוּ כֵּן יֶהֱמוּ יֵהֹמוּ.

שָׁם אֶחֱזֶה נָחָשׁ וְשַׂרְפֵי־פָחַד

מִתּוֹךְ תְּהוֹמוֹת הַֽיְקוֹד יִשְׁרֹצוּ

מִזֶּה וּמִזֶּה בּוֹעֲרִים יִפְרֹצוּ

חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת יָחַד

שִׁנָּן וְצִפָּרְנָן כְּבַרְזֶל יָחַד.

מִשָּׁם לְעִמְקֵי הַתְּהוֹם יָרָדוּ

שָׁם יַעֲלוּ יִשְׂאוּ רְתִיחוֹת־קָצֶף

שָׁם בַּחֲרוֹן חֵמָה וְזַעַם קָצֶף

יַאָֽסְפוּ יַחְדָּו וְיִוָּעָדוּ

אָז יֵֽלְכוּ מִשָּׁם וְיִפָּרָדוּ.

שָׁם נֶחֶלְקוּ כָּל־נַהֲרֵי שַׁלְהָבֶת

לִפְאַת מְעָרוֹת אוֹ בְאֵרוֹת שֶׁבַע

לֹא יַאֲמִינוּ בַּעֲלֵי הַטֶּבַע

חֹזֶק שְׁבִיב הָאוֹר וְאֵשׁ צָרָבֶת

כִּי לֹא שִׁעָרוּם חוֹֽשְׁבֵי מַחְשָׁבֶת.

לִבִּי וְעֵינַי אַל־אֲשֶׁר יַשְׁגִּיחוּ

יִפָּֽלְאוּ יִתְמַהְמְהוּ יִתְמָהוּ

הֶמְיַת הֲמוֹנִים יִצְעֲקוּ יִנָּהוּ

כִּי לוֹחֲצִים אוֹתָם בְּאַף יַטְרִיחוּ

מִקֹּר לְחֹם מֵחֹם לְקֹר יַדִּיחוּ.

דֹּחוּ כְמוֹ־אֶבֶן בְּכַף הַקָּלַע

נָדִים דְּחוּפִים מִדְּחִי אֶל־דֶּחִי

יֻכּוּ בְשׁוֹט שׁוֹטֵף עֲלֵי הַלֶּחִי

וִירֻטְּשׁוּ בֵּין כָּל־נְקִיקֵי סָלַע

וּבְכָל־זְמָן יִתְכּוֹנֲנוּ אֶל־צָלַע.

אִם יִצְעֲקוּ כִּי צִיר כְּאֵבָם נֶצַח

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה וְכֵן אֵין קֶשֶׁב

אָמְנָם סְחוּבִים יוּֽבְלוּ כַכֶּשֶׂב

אֶל־הַטְּבִיחָה וַהֲרֵגַת רֶצַח

יוּדַשׁ בְּשָׂרָם שָׁם כְּהִדּוּשׁ קֶצַח.

הַצּוֹרֲרִים אוֹתָם בְּדִין יַעֲמִידוּ

כָּל־עֵת וְעֵת לֹא יִתְּנוּם לָנוּחַ

לֹא יוּֽכְלוּ הַשְׁקֵט וְהָשֵׁב רוּחַ

זֶה בָא וְזֶה הוֹלֵךְ וְכֵן יַתְמִידוּ

בִּגְזַר נְקַם אַכְזָר עֲדֵי יַשְׁמִידוּ.

אֶל־זֶה בְּשֵׁן חַדָּה כְּצוּר יִנְשֹׁכוּ

לַלָּז בְּשָׂרוֹ יִסְרְקוּ יִשְׂרֹטוּ

וּלְזֶה בְּעַזּוּת שַׂעֲרוֹ יִמְרֹטוּ

עַל־זֶה בְּפַרְסָה כַּזְּאֵב יִדְרֹכוּ

וּבְיָד וְרֶגֶל יִכְתְּשׁוּ יַהְדֹּכוּ.

מִבַּהֲמוֹת שָׂדַי וְחַיְתוֹ־יַעַר

זָרִים וְאַכְזָרִים בְּלִי יַחְמֹלוּ

שָׁם הַמְּרוּדִים צַעֲרָם יִסְבֹּלוּ

בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה וְשָׂב וָנָעַר

עָשִׁיר וְרָשׁ חָכָם כְּסִיל וָבָעַר.

אֵלֶּה כְּמוֹ צִפּוֹר בְּפַח שֻׁדָּדוּ

אֵלֶּה בְּמוֹקֵשׁ נָפְלוּ נִשְׁבָּרוּ

אֵלֶּה בְּחַבְלֵי מַאֲסָר נֶאְסָרוּ

אֵלֶּה לְעִמְקֵי מַאֲפֵל הוּרָדוּ

אֵלֶּה בְּפַחִים נוֹֽקְשׁוּ נִלְכָּדוּ.

אֵלֶּה בְּחָצָץ יִגְרְסוּ שִׁנָּיִם

אֵלֶּה שְׂבֵעֵי מַר וְכוֹס קֻבָּעַת

אֵלֶּה בְּעַצְמָם תַּעֲלֶה תוֹלָעַת

אֵלֶּה תְּלוּאִים מִשְּׁתֵּי רַגְלָיִם

אֵלֶּה בְּהַלָּשׁוֹן וּבַשָּׁדָיִם.

אֵלֶּה מְרֵרָתָם כְּשֹׁד יָמֹצּוּ

אֵלֶּה דְּמֵיהֶם כַּשְּׁתִי יִבְלָעוּ

אֵלֶּה גְּלַל בִּטְנָם וְקִיא יִשְׂבָּעוּ

אֵלֶּה לְפִתִּים רֻצֲּצוּ נָרֹצוּ

אֵלֶּה לְדֹמֶן כַּסְּחִי נָפֹצוּ.

אֵלֶּה בְּשָׂרָם יִנְשְׁכוּ יֹאכֵלוּ

אֵלֶּה לְאָכְלָם גַּחֲלֵי הָרֹתֶם

אֵלֶּה תְּלוּיִם מִנְּחִיר הַחֹטֶם

אֵלֶּה בְּלַהַב אֻמְלְלוּ קָמֵלוּ

שִׁמְעוּ בְּנֵי אָדָם וְהִבָּהֵלוּ.

מִכָּל־אֲשֶׁר פֹּה אֶחֱזֶה רָגָזְתִּי

יִמַּס לְבָבִי בִי וְהָיָה מָיִם.

חוּלִי אֲדָמָה שֹׁמֲמוּ שָׁמָיִם

לֹא אֵֽדְעָה גַּם־כִּי עֲדֶן הֻגָּשְׁתִּי

הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי.

[הִתְיַצְּבוּ נֶגְדִּי]

– – ͝ – – – – – – – ͝ – / – – ͝ – – – – – – – – –

הִתְיַצְּבוּ נֶגְדִּי מַזָּרוֹת הַזְּבוּל / הִתְמוֹטֲטָה מֶנִּי אֶרֶץ מִתָּחַת

אִם אֹֽמְרָה אָקוּם יַדִּיחוּנִי כְמֹץ / יִזְרוּ אֲנָשִׁים אֶל־רוּחַ בָּרָחַת

אֵשֵׁב וְכִהְיוֹתִי קֹרַח תַּחְתַּי הֲלֹא / פִיהָ אֲדָמָה אָז תִּהְיֶה פוֹתָחַת

אֶשְׁכַּב בְּחֶזְיוֹנוֹת אֶתְבָּהֵל בַּחֲלוֹם / אֶהְיֶה כְּנָס מִפַּח אֶל־תּוֹךְ הַפָּחַת

אֶתְנוֹדֲדָה תָמִיד בִּתְנוּעוֹת הַזְּמָן / תִּדְמֶה יְחִידָתִי עִיר הַנִדָּחַת

אִיגַע וְהַצְלָחָה מִמֶּנִּי רָחֲקָה / אֶחְשֹׁב וְלֹא אֵדַע עֵצָה לָקָחַת

לוּ אֶמְכְּרָה קֶמַח יָצוּמוּ יִשְׁאֲפוּ / רוּחַ וְהַחִטָּה תִּהְיֶה מוּנָחַת

מַיִם הֲאִם אַשְׁבִּיר מִמָּרָה יַחְשְׁבוּם / בִּינוּ הֲיֵשׁ כָּזֹאת רָעָה נִצָּחַת

אֶסְחַר בְּבִגְדֵי אִישׁ בִּימֵי הַקֹּר אֲזַי / יֵלְכוּ כְּכוּשִׁיִּים בִּלְתִּי מִטְפָּחַת

לוּ אֶקְבְּרָה אִישִׁים עֵץ חַיִּים יִמְצְאוּ / יִחְיוּ לְעוֹלָם לֹא יִרְאוּ הַשָּׁחַת

תִּלָאֶה יְחִידָתִי אַף־מִנִּי נָדֲדָה / כִּמְעַט בְּלִי תִקְוָה וּבְמַר צוֹרָחַת

“אָן תֵּלְכִי” אֹמַר וַתֹּאמַר “מִפְּנֵי / צָרָה גְבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרָחַת”.

[בְּעוֹד אֶחְיֶה]

͝> – – – ͝ – – – ͝ – –

בְּעוֹד אֶחְיֶה עֲרֵבִים לִי הֲלִיכָי / וּמָה אֶבְטַח בְּרֹב חֵילִי וְאֶחָי

וּמָה־יִצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם־אֵל וְיִצְדַּק / וּמַה־יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה וְאִישׁ־חָי

הֲלֹא הֵם תּוֹאֲמִים שָׁוִים בְּמִקְרֶה / תְּמִימֵי־לֵב וְנִמְהָרִים וְאִישׁ־חָי

וּמָה אִם כֵּן אֲיַחֵל עוֹד וְהִנֵּה / לְהֶבֶל אֶעֱמֹל תָּמִיד בְּשִׂיחָי

וְאֵיךְ אֶעְמֹד לְפָנֶיךָ אֱלֹהִים / וְאֵין כֹּחַ בְּרֹב מִלַּי וְשִׂיחָי

בְּיוֹם אֶשְׁכַּח לְרֶחֶם אַךְ לְרִמָּה / אֱהִי מָתוֹק כְּמוֹ־חָרוֹן כְּמוֹ־חָי

וְיִתְחַפֵּשׂ בְּרָב־כֹּחַ לְבוּשִׁי / וּמַהֵר אֵֽרְדָה מֵרוּם צְחִיחָי

אֲזַי אֶהְיֶה כְּעַרְעָר בַּעֲרָבָה / וְאֵין מַיִם אֱלֵי גַנִּי וְשִׂיחָי

אֲזַי אַתָּה בְּשַׁחֵת תִּטְבְּלֵנִי / וְאָדְמָתִי הֲכִי תִּסְּגֹּר בְּרִיחָי

בְּיַעַן אַתְּ בְּסוֹף יָמַי לְמָוֶת / תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מוֹעֵד לְכָל־חָי.

[מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם]

– ͝ – – – ͝ – – – – –

מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם הֲדַר צוּר הַשְׁמִיעוּ

מַהֲלַל מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ.

שֶׁכְּבָר עָבַר עֲנַן אֵיד הַפָּחַד

שַׁאֲפוּ זִרְחוּ בְּאוֹר אֵל הוֹפִיעוּ

הֵן בְּלֵיל אַתֶּם בְּמַר בּוֹכִים יָחַד

הֵד חֲצוֹת לַיְלָה בְּמָרָה תַדְמִיעוּ.

זַעֲוַת הַקּוֹל בְּמָרָה תַקְשִׁיבוּ

זַעֲקוֹת רָחֵל מְרוֹמִים הִבְקִיעוּ

כֹּה חֲסִידֵי־אֵל כְּמוֹכֶם יִדְאָבוּ

כִּי יְגוֹנֵיהֶם שְׁנָתָם יָנִיעוּ.

וַעֲדוּ עַתָּה קְהַלְכֶם וָשִׁירוּ

וַעֲלוּ עַל־כֵּס כְּבוֹד אֵל הַבִּיעוּ

תַּאֲוַת דּוֹדִים קְדוֹשִׁים הָעִירוּ

תַּחֲנוּן עַם־אֵל עֲדֵי־רוֹם הַגִּיעוּ.

הַאֲדִירוּ עֹז לְהַעְלוֹת קוֹלֵנוּ

הַמְּמוּ מַשְׂטִין וְכָל־צַר הַכְנִיעוּ

צַעֲדוּ־נָא עַד־הֲדֹם כֵּס צוּרֵנוּ

צַהֲלוּ וּכְנַף רְנָנִים הַרְקִיעוּ.

עַטְּרוּ כֶתֶר לְאֵל־חַי לָנֶצַח

עֹז לְכֶתֶר זֶה בְּסוֹד שֵׁם הַשְׁבִּיעוּ

יַעֲלֶה יִהְיֶה כְּצִיץ עַל־הַמֶּצַח

יַעֲנֶה אֶתְכֶם בְּעֵת בּוֹ תַפְגִּיעוּ.

רוֹמֲמוּ שַׁדַּי וְטוּבוֹ תַשְׁפִּיעוּ

רִנֲנַת מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ.

t ‏תָּפְתָּה עָרוּךְ (קֶטַע) / משה זכות

m נחלת הכלל

תָּפְתָּה עָרוּךְ (קֶטַע)

… ברגע הכנס הנפש אל תוך הקבר יחזרו למת חושיו אך בטירוף ועירוב ולכן יקדים הוא לדבר אל לבו כעין הדברים האלה:

– – ͝ – – – ͝ – – – –

[הַמֵּת]: אִם הַֽיְסוֹדוֹת נִרְקְבוּ נִפְרָצוּ

שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנִים וְגוֹדְרֵי פָרֶץ

אִם יֶחֱרַץ חָרוּץ כְּרוּז הֶחָרֶץ

לֹא יִצְלְחוּ אִישִׁים וְאִם יֶחְרָצוּ

כִּי בַחֲרִיצוּת פָּעֳלָם יֶחְרָצוּ.

הָרוֹֽפְאִים כַּהוֹלֲלִים יָהֹלּוּ

וִימַשְּׁשׁוּ כַעִֽוְרִים בַּנָּשֶׁף

כִּי יֹאֽמְרוּ לַדְרִיךְ לְחוּמֵי־רָשֶׁף

לִמְחוֹז תְּרוּפַת מַחֲלָה יִסְבֹּלוּ

וַיַּחְתְּרוּ לָרִיק וְלֹא יָכֹלוּ.

יוֹם נִמְסְרוּ דִינֵי רְשָׁעִים לָנוּ

לוּ נוֹֽדְעוּ אֵלֶּה וְלוּ נִזְכָּרוּ

לֹא נִכְתְּבוּ מִיתוֹת אֲשֶׁר נִמְסָרוּ

כִּי עֵת לְמִיתָה פּוֹֽשְׁעִים יוּכָנוּ

יֹאמְרוּ “בְּיַד הָרוֹֽפְאִים יֻתָּנוּ”.

אִם נָֽתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לָאֵלֶּה

הֵן הָֽיְתָה רַק לַחֲבֹשׁ כָּל־פָּצַע

אַךְ בַּפְּנִימִי אֵין בְּמַעֲשָׂם בָּצַע

רַק הוּא פְּעֻלַּת אֵל בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא

עַל־כֵּן יְחִידָתִי בְּסִכְלָם תֵּלֶא.

עַתָּה בְנִכְלֵיהֶם חֲדָשִׁים בָּאוּ

לִנְתֹץ וְלִנְטֹשׁ לַהֲרֹג לִרְצֹחַ

הֵם רוֹפְאִים כִּשְׁמָם מְרַפִּים כֹּחַ

כִּי רַק לְהָרִיק אוֹ לְדָם יוּבָאוּ

גַּם אַחֲרֵי־כֵן הָרְכוּשׁ יִשָּׂאוּ.

זֶה־לִּי זְמָן אָרֹךְ אֲשֶׁר יָחִילוּ

גּוּפִי בְהַקָּזוֹת וּמִינֵי חָבֶל

זִיקוֹת וְהָרָקוֹת וְהַכֹּל הָבֶל.

אֶחְשֹׁב אֲשֶׁר יִכְלוּ וְאָז יָחִילוּ

וַיִּיגְעוּ לַשָּׁוְא וְלֹא יוֹעִילוּ.

אֶמֶשׁ הֲלָמוּנִי וּמַה־נֶּהְלָמְתִּי

בִּשְׁתִי וְשִׁקּוּי מַר אֲשֶׁר שָׁתִיתִי

טִפּוֹת כְּמוֹ מַר מִדְּלִי מָצִיתִי

עַד כִּי בְתַרְדֵּמָה כְּמֵת נִרְדָּמְתִּי

לֹא נִים וְלֹא נִים תִּיר וְלֹא תִיר נָמְתִּי.

אַךְ אַף־אֲשֶׁר עַד־פֹּה אֲנִי יָשָׁנְתִּי

לֹא סָר כָּאַב הָרֹאשׁ וְדַאְבוֹן נָפֶשׁ

אֶהְיֶה כְאִישׁ מֻשְׁלָךְ בְּטִיט וָרָפֶשׁ.

אִלּוּ כְפֶגֶר מֵת בְּבוֹר שָׁכָנְתִּי

שָׁם אֶשְׁקְטָה יוֹתֵר וּפֹה שַׁאְנָנְתִּי.

לֹא יֵשׁ זְמָן הַרְבֵּה אֲשֶׁר רָבָדוּ

מַצַּע כְּסָתוֹתַי וְכַר הַתָּבֶן

עַתָּה בְקָשְׁיָם יִדְּמוּ כָאָבֶן.

אִלּוּ עֲצָמַי אֶל־שְׁאוֹל יוּרָדוּ

שָׁם יִשְׁכְּבוּ יוֹתֵר וּפֹה נִפְרָדוּ.

אַף נֶעֱדַּר חֻמִּי וְהִתְפּוֹרָרְתִּי

וּכְסוּת בְּגָדִים לִי בְּלִי תּוֹעָלֶת

מַה־לִּי לְהוֹחִיל עוֹד וְאֵין תּוֹחָלֶת.

הֵן לוּ בְקֶבֶר הַתְּהוֹם נִסְתָּרְתִּי

יֵחַם בְּמִכְסֶה לִי וּפֹה נִקְרָרְתִּי.

גַּם כָּל־בְּשָׂמִים רֹאשׁ וּמִינֵי רֵיחַ

מוֹר וַאֲהָלוֹת עַל־יְצוּעִי נָפוּ

עַתָּה בְסִרְחוֹן מִסְּחִי נִדָּפוּ.

לוּ בֵין־פְּגָרִים אֵֽרְדָה בוֹרֵחַ

עוֹד יֶעֱרֵב רֵיחָם וּפֹה סוֹרֵחַ.

תִּקְצֵר גְּוִיָּתִי וְהִנָּהּ צָרָה

הֵן עַד־פְּאַת מִטָּה דְמֶשֶׁק עָרֶשׂ

תִּדְמֶה סְגוּרָה בֵּין־שְׁנֵי הַקָּרֶשׁ.

כִּי לוּ לְצִמְצוּם יַרְכְּתֵי־בוֹר סָרָה

יִרְחַב מְאֹד עוֹד לָהּ וּפֹה נֶאְסָרָה.

עוֹד עַל־יְגוֹנִי מַחֲלָה נִצַּחַת

כִּי אֶת־בְּשָׂרִי קָרְעוּ לֹא דָמוּ

כִּנָּה וְגַם פַּרְעֹשׁ וּפִשְׁפֵּשׁ קָמוּ.

לֹא כֵן בְבוֹר־שַחַת אֲשֶׁר מִתָּחַת

רִמָּה וְתוֹלָע עוֹֽקְצִים כַּמָחַט.

נֵרוֹת מֵאוֹרִי בַּעֲדִי חָשָׁכוּ

וּמְשָֽׁרְתַי אוֹתִי לְבַד עָזָבוּ

כִּי נִשְׁמְטוּ לִישֹׁן וְעוֹד לֹא שָׁבוּ.

אַף־מִלְּפָנַי אוֹהֲבַי נֶחְשָׂכוּ

קָטוֹן וְגָדוֹל נָדֲדוּ הָלָכוּ.

קַצְתִּי בְחַיָּי נָא וְנַפְשִׁי לָאָה

צָרוֹת תְּכוּפוֹת זוֹ לְזוֹ הֶרְאֵיתִי

מַשָּׂא כְבֵדוּתָם נְשׂא נִלְאֵיתִי.

אוֹי כִּי תְלָאָה עַל־תְּלָאָה בָאָה

הַמָּֽוְתָה הַמָּֽוְתָה אֶקְרָאָה.

מַהֵר צֳרִי צִירִי מְהֵרָה חוּשָׁה

בֹּא בֹּא וְלָמָּה תַעֲמֹד הַמָּוֵת

טוֹב לִי אֲשֶׁר אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת

כִּי סַעֲרַת מֵחוּשׁ אֲשֶׁר אָחוּשָׁה

הֵן שָׁבְרָה לִבִּי לְזֹאת אָנוּשָׁה.

הוֹאֵל אֱלֹהִים אֵל רְצֵה לָקַחַת

נַפְשִׁי וְרוּחִי לָךְ אֱסֹף הַפָּעַם

אָז יֶחְדְּלוּ צִירִים וְקוֹל הָרַעַם.

כִּי הֵן בְּרִדְתִּי אֶל־בְּאֵר הַשָּׁחַת

אֶשְׁקֹט וְאֶמְצָא שָׁם בְּעָפָר נָחַת.

אִם אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי וּמָה אוֹעִילָה

מָה אֵֽשְׁבָה דוּמָם וְלֹא אֶצְעָקָה

כִּי מָה אֲיַחֵל עוֹד ואֵתְאַפָּקָה.

אִם בָּחֳלִי אַכְזָר וְזָר אוֹחִילָה

עַל־מָה אֲנִי יוֹשֵׁב וּמָה אוֹחִילָה.

לֹא יֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהִתְנוֹעֵעַ

חוּשׁוּ עֲבָדַי מַהֲרוּ אֵתָיוּ

חוּשׁוּ לְעָזְרֵנִי רְצוּ וּבְעָיוּ

חוּסוּ עֲלֵי נֶהְפַּךְ כְּאִישׁ גֹּוֵעַ

אֵיךְ עַצְמְכֶם תַּעֲשׂוּ כְּלֹא שׁוֹמֵעַ.

אֵי לַהֲקַת בָּנַי וְכָל־הַחֶבֶל

אָן הָלְכוּ עֵבֶר וּבוּז וָחֵפֶר

אַיֵּה חֲצַר־מָוֶת וְאֵיפֹה עֵפֶר

לָמָּה תְאַחֵר בֹּא מְשָׁרְתִי הָבֶל

אֵיךְ נַאֲקִי לֹא תִּשְׁמְעִי אִיזָבֶל.

אוֹי כִּי בְקֶרֶב אָהֳלִי אֻמְלָלְתִּי

כִּי בִי כְבֶגֶד בּוֹֽגְדִים בָּגָדוּ

אִישׁ אִישׁ לְעַרְשׂוֹ הָלְכוּ נָדָדוּ

וַאֲנִי כְאִּישׁ נוֹפֵל לְבוֹר צָלָלְתִּי

לֹא עָלְתָה עַל־לֵב וְלֹא פִלָּלְתִּי.

אוֹי לִי אֲשֶׁר אֶסְבֹּל יְגוֹן הַצָּעַר

כִּי הֵם בְּהַשְׁקֵט שַׁאֲנָן נִשְׁלָמוּ

וּבְיָם שְׁנָתָם נִשְׁקְעוּ נִרְדָּמוּ.

אָמְנָם אֲנִי מַקְשִׁיב לְמוּל הַשָּׁעַר

קוֹל לֹא כְקוֹל אִישׁ אַךְ כְּקוֹל הַסָּעַר.

מַה־קּוֹל הֲמֻלָּה זֹאת אֲשֶׁר אֶשְׁמָעָה

קוֹל נַהֲמַת־יָם לֹא כְקוֹל הַנָּחַל

וּכְשַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל הַשָּׁחֵל.

צַר־לִי מְאֹד עַתָּה וְלֹא אֵדָעָה

אִם קָרְבָה עִתִּי אֲשֶׁר אֶגְוָעָה.

יִרְעַד לְבָבִי אֶפְחֲדָה אָגוּרָה

הֵן מִשְּׁמוּעָה זֹאת מְאֹד שׁוֹמָמְתִּי

אַף מֵֽרְאוּת עֵינַי בְּחִיל נִפְעָמְתִּי

אֶתְפַּלְּצָה מִמַּחֲזֶה אָשׁוּרָה

אַרְחִיק נְדוֹד מִזֶּה וְחִישׁ אָסוּרָה.

אָמְנָם מְקוֹמִי הוּא קְצַר יָדַיִם

אוֹי לִי אֲשֶׁר לֹא אוּֽכְלָה לִבְרֹחַ

כִּי עָֽיְפָה נַפְשִׁי וְאֵין בִּי כֹחַ

גַּם חָֽשְׁלוּ רַגְלַי בְּפִיק בִּרְכָּיִם

רַעַד וְחַלְחָלָה בְּכָל־מָתְנָיִם.

מָתַי הֱבִיאוּנִי חֲבֵרַי הֵנָּה

אֵיכָה לְמָקוֹם צַר כְּזֶה הוּלָכְתִּי

אֵיךְ פֹּה כְּגוּף מוּבָס וּמֵת הָשְׁלָכְתִּי.

יִשֹּׁם לְבָבִי בִי וְגַם תִּכְלֶינָה

עֵינַי לְמַרְאָה זֶה אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה.

הוא ענין העמקת הקבר עד גהינם לדין חיבוט הקבר כמו שאמרו רז"ל.

אֶרְאֶה בְקָעוֹת כַּתְּהוֹם עָמָקוּ

אֶרְאֶה עֲמָקִים בַּשְּׁאוֹל מִתָּחַת

אֶרְאֶה מְחִלּוֹת מַהֲמֹרוֹת פָּחַת

אֶרְאֶה מְעָרוֹת לוֹהֲטוֹת דָּלָקוּ

אֶרְאֶה נְקִיקִים בַּשְּׁבִיב נֶחְקָקוּ.

אַבִּיט בְּקַרְקָעָם מְקוֹם יָצִיעַ

גָּפְרִית וּמֶלַח נֶעֱרָב בַּזָּפֶת

צֹאָה וְטִיט יָוֵן וְעַבְטִיט רָפֶת

יִטְבַּע מְהַלֵּךְ בּוֹ וְלֹא יַסִּיעַ

רַגְלָיו, אֲבָל עַד־קָדְקֳדוֹ יַגִּיעַ.

אַשְׂכִּיל בְּקִירוֹתָם סְבִיב כָּל־בָּיִת

כִּירוֹת וְתַנּוּרִים בְּדוּד נָפוּחַ

וּמְנַפְּחִים בָּהֶם בְּחֹזֶק רוּחַ

וּמְלַהֲטִים מִחוּץ וְגַם מִבָּיִת

עִטְרָן וְנֵפְטְ אָחוּז בְּקוֹץ וָשָׁיִת.

אָצִיץ תְּהוֹמוֹת יָם וְנִבְכֵי־מָיִם

קָפְאוּ כְמוֹ־נֵד נֹֽזְלִים בַּפָּלֶג

וּמְסוֹבֲבֵי חוֹמָה בְּהָרֵי־שָׁלֶג

קֶרַח וּבָרָד עִם כְּפוֹר שָׁמָיִם

לֹא נִהְיְתָה כָזֹאת בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.

מֵרֹב רְעָדָה לִבְּבִי יִנּוֹעַ

כִּי אֶחֱזֶה בִּרְיוֹת בְּעֵינַי זָרוּ

לֹא הֹעֲלוּ עַל־לֵב וְלֹא שֹׁעָרוּ.

רוּחִי וְנַפְשִׁי תָּאֳרָם יָרֹעַ

לֹא־כֵן שְׂעִירִים יִֽדְמוּם לָרֹעַ.

הֵם כַּעֲנָקִים עַשְׁתְּרוֹת קַרְנָיִם

רוּמָם וְגָבְהָם יַאֲרִיךְ כַּתֹּרֶן

תַּעַר בְּרֹאשׁ אֶצְבַּע מְקוֹם צִפֹּרֶן

עָלוּ בְמִצְחֵיהֶם שְׁתֵּי קַרְנָיִם

חַדּוֹת וְכָל־גּוּפָם מְלֵא עֵינָיִם.

בִּפְנֵי לְהָבִים לוֹהֲטִים יִלְהָבוּ

וכְשׁוֹֽלְפֵי חֶרֶב וְרוֹמֵי־קָשֶׁת

עוֹטִים בְּקַשְׂקֶשֶׂת כְּמַעֲשֵׂה רָשֶׁת

בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ גַּאֲוָה יִרְהָבוּ

אִישׁ עַל־מְקוֹמוֹ עָמְדוּ נִצָּבוּ.

אָשׁוּר נְהַר דִּי־נוּר אֲשֶׁר יֵרֹמּוּ

גַּלָּיו וּמִשְׁבָּרָיו בְּזֶרֶם שֵׁטֶף

דּוֹמִים בְּמַרְאֵיהֶם לְגוּרֵי־חֶטֶף

כֵּן יִשְׂרְפוּ כֵּן יִשְׁטְפוּ יִזְרֹמוּ

כֵּן יִנְהֲמוּ כֵּן יֶהֱמוּ יֵהֹמוּ.

שָׁם אֶחֱזֶה נָחָשׁ וְשַׂרְפֵי־פָחַד

מִתּוֹךְ תְּהוֹמוֹת הַֽיְקוֹד יִשְׁרֹצוּ

מִזֶּה וּמִזֶּה בּוֹעֲרִים יִפְרֹצוּ

חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת יָחַד

שִׁנָּן וְצִפָּרְנָן כְּבַרְזֶל יָחַד.

מִשָּׁם לְעִמְקֵי הַתְּהוֹם יָרָדוּ

שָׁם יַעֲלוּ יִשְׂאוּ רְתִיחוֹת־קָצֶף

שָׁם בַּחֲרוֹן חֵמָה וְזַעַם קָצֶף

יַאָֽסְפוּ יַחְדָּו וְיִוָּעָדוּ

אָז יֵֽלְכוּ מִשָּׁם וְיִפָּרָדוּ.

שָׁם נֶחֶלְקוּ כָּל־נַהֲרֵי שַׁלְהָבֶת

לִפְאַת מְעָרוֹת אוֹ בְאֵרוֹת שֶׁבַע

לֹא יַאֲמִינוּ בַּעֲלֵי הַטֶּבַע

חֹזֶק שְׁבִיב הָאוֹר וְאֵשׁ צָרָבֶת

כִּי לֹא שִׁעָרוּם חוֹֽשְׁבֵי מַחְשָׁבֶת.

לִבִּי וְעֵינַי אַל־אֲשֶׁר יַשְׁגִּיחוּ

יִפָּֽלְאוּ יִתְמַהְמְהוּ יִתְמָהוּ

הֶמְיַת הֲמוֹנִים יִצְעֲקוּ יִנָּהוּ

כִּי לוֹחֲצִים אוֹתָם בְּאַף יַטְרִיחוּ

מִקֹּר לְחֹם מֵחֹם לְקֹר יַדִּיחוּ.

דֹּחוּ כְמוֹ־אֶבֶן בְּכַף הַקָּלַע

נָדִים דְּחוּפִים מִדְּחִי אֶל־דֶּחִי

יֻכּוּ בְשׁוֹט שׁוֹטֵף עֲלֵי הַלֶּחִי

וִירֻטְּשׁוּ בֵּין כָּל־נְקִיקֵי סָלַע

וּבְכָל־זְמָן יִתְכּוֹנֲנוּ אֶל־צָלַע.

אִם יִצְעֲקוּ כִּי צִיר כְּאֵבָם נֶצַח

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה וְכֵן אֵין קֶשֶׁב

אָמְנָם סְחוּבִים יוּֽבְלוּ כַכֶּשֶׂב

אֶל־הַטְּבִיחָה וַהֲרֵגַת רֶצַח

יוּדַשׁ בְּשָׂרָם שָׁם כְּהִדּוּשׁ קֶצַח.

הַצּוֹרֲרִים אוֹתָם בְּדִין יַעֲמִידוּ

כָּל־עֵת וְעֵת לֹא יִתְּנוּם לָנוּחַ

לֹא יוּֽכְלוּ הַשְׁקֵט וְהָשֵׁב רוּחַ

זֶה בָא וְזֶה הוֹלֵךְ וְכֵן יַתְמִידוּ

בִּגְזַר נְקַם אַכְזָר עֲדֵי יַשְׁמִידוּ.

אֶל־זֶה בְּשֵׁן חַדָּה כְּצוּר יִנְשֹׁכוּ

לַלָּז בְּשָׂרוֹ יִסְרְקוּ יִשְׂרֹטוּ

וּלְזֶה בְּעַזּוּת שַׂעֲרוֹ יִמְרֹטוּ

עַל־זֶה בְּפַרְסָה כַּזְּאֵב יִדְרֹכוּ

וּבְיָד וְרֶגֶל יִכְתְּשׁוּ יַהְדֹּכוּ.

מִבַּהֲמוֹת שָׂדַי וְחַיְתוֹ־יַעַר

זָרִים וְאַכְזָרִים בְּלִי יַחְמֹלוּ

שָׁם הַמְּרוּדִים צַעֲרָם יִסְבֹּלוּ

בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה וְשָׂב וָנָעַר

עָשִׁיר וְרָשׁ חָכָם כְּסִיל וָבָעַר.

אֵלֶּה כְּמוֹ צִפּוֹר בְּפַח שֻׁדָּדוּ

אֵלֶּה בְּמוֹקֵשׁ נָפְלוּ נִשְׁבָּרוּ

אֵלֶּה בְּחַבְלֵי מַאֲסָר נֶאְסָרוּ

אֵלֶּה לְעִמְקֵי מַאֲפֵל הוּרָדוּ

אֵלֶּה בְּפַחִים נוֹֽקְשׁוּ נִלְכָּדוּ.

אֵלֶּה בְּחָצָץ יִגְרְסוּ שִׁנָּיִם

אֵלֶּה שְׂבֵעֵי מַר וְכוֹס קֻבָּעַת

אֵלֶּה בְּעַצְמָם תַּעֲלֶה תוֹלָעַת

אֵלֶּה תְּלוּאִים מִשְּׁתֵּי רַגְלָיִם

אֵלֶּה בְּהַלָּשׁוֹן וּבַשָּׁדָיִם.

אֵלֶּה מְרֵרָתָם כְּשֹׁד יָמֹצּוּ

אֵלֶּה דְּמֵיהֶם כַּשְּׁתִי יִבְלָעוּ

אֵלֶּה גְּלַל בִּטְנָם וְקִיא יִשְׂבָּעוּ

אֵלֶּה לְפִתִּים רֻצֲּצוּ נָרֹצוּ

אֵלֶּה לְדֹמֶן כַּסְּחִי נָפֹצוּ.

אֵלֶּה בְּשָׂרָם יִנְשְׁכוּ יֹאכֵלוּ

אֵלֶּה לְאָכְלָם גַּחֲלֵי הָרֹתֶם

אֵלֶּה תְּלוּיִם מִנְּחִיר הַחֹטֶם

אֵלֶּה בְּלַהַב אֻמְלְלוּ קָמֵלוּ

שִׁמְעוּ בְּנֵי אָדָם וְהִבָּהֵלוּ.

מִכָּל־אֲשֶׁר פֹּה אֶחֱזֶה רָגָזְתִּי

יִמַּס לְבָבִי בִי וְהָיָה מָיִם.

חוּלִי אֲדָמָה שֹׁמֲמוּ שָׁמָיִם

לֹא אֵֽדְעָה גַּם־כִּי עֲדֶן הֻגָּשְׁתִּי

הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי.

t ‏[הִתְיַצְּבוּ נֶגְדִּי מַזָּרוֹת הַזְּבוּל] / משה זכות

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – – – – – ͝ – / – – ͝ – – – – – – – – –

הִתְיַצְּבוּ נֶגְדִּי מַזָּרוֹת הַזְּבוּל / הִתְמוֹטֲטָה מֶנִּי אֶרֶץ מִתָּחַת

אִם אֹֽמְרָה אָקוּם יַדִּיחוּנִי כְמֹץ / יִזְרוּ אֲנָשִׁים אֶל־רוּחַ בָּרָחַת

אֵשֵׁב וְכִהְיוֹתִי קֹרַח תַּחְתַּי הֲלֹא / פִיהָ אֲדָמָה אָז תִּהְיֶה פוֹתָחַת

אֶשְׁכַּב בְּחֶזְיוֹנוֹת אֶתְבָּהֵל בַּחֲלוֹם / אֶהְיֶה כְּנָס מִפַּח אֶל־תּוֹךְ הַפָּחַת

אֶתְנוֹדֲדָה תָמִיד בִּתְנוּעוֹת הַזְּמָן / תִּדְמֶה יְחִידָתִי עִיר הַנִדָּחַת

אִיגַע וְהַצְלָחָה מִמֶּנִּי רָחֲקָה / אֶחְשֹׁב וְלֹא אֵדַע עֵצָה לָקָחַת

לוּ אֶמְכְּרָה קֶמַח יָצוּמוּ יִשְׁאֲפוּ / רוּחַ וְהַחִטָּה תִּהְיֶה מוּנָחַת

מַיִם הֲאִם אַשְׁבִּיר מִמָּרָה יַחְשְׁבוּם / בִּינוּ הֲיֵשׁ כָּזֹאת רָעָה נִצָּחַת

אֶסְחַר בְּבִגְדֵי אִישׁ בִּימֵי הַקֹּר אֲזַי / יֵלְכוּ כְּכוּשִׁיִּים בִּלְתִּי מִטְפָּחַת

לוּ אֶקְבְּרָה אִישִׁים עֵץ חַיִּים יִמְצְאוּ / יִחְיוּ לְעוֹלָם לֹא יִרְאוּ הַשָּׁחַת

תִּלָאֶה יְחִידָתִי אַף־מִנִּי נָדֲדָה / כִּמְעַט בְּלִי תִקְוָה וּבְמַר צוֹרָחַת

“אָן תֵּלְכִי” אֹמַר וַתֹּאמַר “מִפְּנֵי / צָרָה גְבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרָחַת”.

t ‏[בְּעוֹד אֶחְיֶה עֲרֵבִים לִי הֲלִיכָי] / משה זכות

m נחלת הכלל

– – – ͝ – – – ͝ – –

בְּעוֹד אֶחְיֶה עֲרֵבִים לִי הֲלִיכָי / וּמָה אֶבְטַח בְּרֹב חֵילִי וְאֶחָי

וּמָה־יִצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם־אֵל וְיִצְדַּק / וּמַה־יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה וְאִישׁ־חָי

הֲלֹא הֵם תּוֹאֲמִים שָׁוִים בְּמִקְרֶה / תְּמִימֵי־לֵב וְנִמְהָרִים וְאִישׁ־חָי

וּמָה אִם כֵּן אֲיַחֵל עוֹד וְהִנֵּה / לְהֶבֶל אֶעֱמֹל תָּמִיד בְּשִׂיחָי

וְאֵיךְ אֶעְמֹד לְפָנֶיךָ אֱלֹהִים / וְאֵין כֹּחַ בְּרֹב מִלַּי וְשִׂיחָי

בְּיוֹם אֶשְׁכַּח לְרֶחֶם אַךְ לְרִמָּה / אֱהִי מָתוֹק כְּמוֹ־חָרוֹן כְּמוֹ־חָי

וְיִתְחַפֵּשׂ בְּרָב־כֹּחַ לְבוּשִׁי / וּמַהֵר אֵֽרְדָה מֵרוּם צְחִיחָי

אֲזַי אֶהְיֶה כְּעַרְעָר בַּעֲרָבָה / וְאֵין מַיִם אֱלֵי גַנִּי וְשִׂיחָי

אֲזַי אַתָּה בְּשַׁחֵת תִּטְבְּלֵנִי / וְאָדְמָתִי הֲכִי תִּסְּגֹּר בְּרִיחָי

בְּיַעַן אַתְּ בְּסוֹף יָמַי לְמָוֶת / תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מוֹעֵד לְכָל־חָי.

t ‏[מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם הֲדַר צוּר הַשְׁמִיעוּ] / משה זכות

m נחלת הכלל

– ͝ – – – ͝ – – – – –

מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם הֲדַר צוּר הַשְׁמִיעוּ

מַהֲלַל מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ.

שֶׁכְּבָר עָבַר עֲנַן אֵיד הַפָּחַד

שַׁאֲפוּ זִרְחוּ בְּאוֹר אֵל הוֹפִיעוּ

הֵן בְּלֵיל אַתֶּם בְּמַר בּוֹכִים יָחַד

הֵד חֲצוֹת לַיְלָה בְּמָרָה תַדְמִיעוּ.

זַעֲוַת הַקּוֹל בְּמָרָה תַקְשִׁיבוּ

זַעֲקוֹת רָחֵל מְרוֹמִים הִבְקִיעוּ

כֹּה חֲסִידֵי־אֵל כְּמוֹכֶם יִדְאָבוּ

כִּי יְגוֹנֵיהֶם שְׁנָתָם יָנִיעוּ.

וַעֲדוּ עַתָּה קְהַלְכֶם וָשִׁירוּ

וַעֲלוּ עַל־כֵּס כְּבוֹד אֵל הַבִּיעוּ

תַּאֲוַת דּוֹדִים קְדוֹשִׁים הָעִירוּ

תַּחֲנוּן עַם־אֵל עֲדֵי־רוֹם הַגִּיעוּ.

הַאֲדִירוּ עֹז לְהַעְלוֹת קוֹלֵנוּ

הַמְּמוּ מַשְׂטִין וְכָל־צַר הַכְנִיעוּ

צַעֲדוּ־נָא עַד־הֲדֹם כֵּס צוּרֵנוּ

צַהֲלוּ וּכְנַף רְנָנִים הַרְקִיעוּ.

עַטְּרוּ כֶתֶר לְאֵל־חַי לָנֶצַח

עֹז לְכֶתֶר זֶה בְּסוֹד שֵׁם הַשְׁבִּיעוּ

יַעֲלֶה יִהְיֶה כְּצִיץ עַל־הַמֶּצַח

יַעֲנֶה אֶתְכֶם בְּעֵת בּוֹ תַפְגִּיעוּ.

רוֹמֲמוּ שַׁדַּי וְטוּבוֹ תַשְׁפִּיעוּ

רִנֲנַת מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ.

‏עִמָּנוּאֵל בֶּן־דָּוִד פְרַנְשֵׁיס

k ‏וִכּוּחַ רֵכָב וּבַעֲנָה / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

Immanuel Frances

]נולד בלִיווֹרְנוֹ בשנת 1618, חי איזה זמן בפֵֿירֶנְצֵי ובאַלְגַ֗זִיר, מת בלִיווֹרְנוֹ אחרי שנת 1710]

רכב: סוּרָה אֵלַי בַּעֲנָה אָחִי.

בענה: הֶרֶף מִמֶּנִּי כִּי הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי / כִּי לֹא נְתָנַנִי הַזְּמָן הָשֵׁב רוּחִי.

רכב: אֵיךְ נִבְהֲלוּ רַעְיוֹנֶיךָ / וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ / וְתַחֲרֹק שִׁנֶּיךָ/ וּמַה־יִּרְמְזוּן עֵינֶיךָ.

בענה: הִנְנִי נִשְׁבַּע בְּחַיֵּי רֹאשִׁי / כִּי כִמְעַט אֶבְחַר מַחֲנַק נַפְשִׁי.

רכב: גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה / לָדַעַת הַסִּבָּה / הַגִּידָה־לִי הַמַּחֲלָה / אוּלַי אֶמְצָא לָהּ תְּעָלָה.

בענה: תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לְךָ רֵכָב רֵעִי / אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעַי / אָמְנָם דַּע כִּי אֲנוּשָׁה מַכָּתִי / וְאֵין מַרְפֵּא לְמַחֲלָתִי / כִּי אֵיכָכָה אוּכַל / וְלִבִּי אֵשׁ קִנְאָה לֹא תֹּאכַל / בִּרְאוֹתִי ישֵׁב בְּסֵתֶר הֵיכָל / כָּל־טִפֵּשׁ וְכָל־סָכָל / אֲשֶׁר בְּשֵׁם רַבָּנִים יְקֹרָאוּ / וּמִפְּנֵיהֶם זְקֵנִים עָמְדוּ וּנְעָרִים נֶחְבָּאוּ / וַאֲנִי הַדַּל וְהַמָּךְ / בְּהֵמוֹת הַבַּיִת הָיִיתִי עִמָּךְ / לֹא יַבִּיטוּ וְלֹא יִרְאוּ בִי / וְלֹא הִגַּעְתִּי לְהִקָּרֵא רַבִּי / עַל־זֶה אַשְׂחֶה בְּכָל־לַיְלָה מִטָּתִי / וְאַמְסֶה עַרְשִׂי בְּדִמְעָתִי / וְאֶקְרָא לַמָּוֶת לְהָפִיק מַאֲוַיָּי / כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי.

רכב: צְחוֹק עָשִׂיתָ לִי בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה / וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלִי אֲאַלֶּפְךָ בִּינָה / וּלְמַרְבֶּה לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה / תִּקָּרֵא הָרַב כמהר"ר בַּעֲנָה.

בענה: רֵכָב מֵרִים רֹאשִׁי וּכְבוֹדִי / אִם הַחֶסֶד הַזֶּה תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי / אֶהְיֶה לְךָ מֵאָח דָּבֵק / וּבַעֲפַר רַגְלֵיךָ אֶתְאַבֵּק.

רכב: הַסְכֶּת־נָא אֵלָי / וַעֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת לְמִלָּי / שִׂים הַסַּרְבָּל עַל־הַכְּתֵפַיִם / שֶׁיִּהְיֶה אָרֹךְ עַד הָרַגְלַיִם / וּבָתֵּי עֵינַיִם קְשׁוּרִים לְאָזְנַיִם / וְכוֹבָע גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם / וְאַבְנֵט חָגוּר עַל־הַמָּתְנַיִם / וּבָתֵּי יָדַיִם / וּבְשִׁבְתְּךָ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְשִׁפְלוּת עֵינַיִם / תָּנִיעַ הַשְּׂפָתַיִם / וּבְבִרְכַּת “בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם” / תִּשָּׂא עֵינֶיךָ לַשָּׁמַיִם / וְתוֹרִיד דְּמָעוֹת כַּמַּיִם / וּבְבִרְכַּת הוֹדָאָה תִּקֹּד עַד הַקַּרְסֻלַּיִם / וּבְ"עוֹשֵׂה שָׁלוֹם" תִּשְׁתַּחֲוֶה שִׁבְעָתַיִם / וְאִם תּוּכַל גַּדֵל זְקָנְךָ שֶׁיַּגִּיעַ לְבִרְכַּיִם / כִּי מִי יִרְאֶה אִישׁ זְקָנוֹ מַגִּיעַ לַטַּבּוּר / גַּם כִּי יִהְיֶה רֵק וָבוּר / וְלֹא יֹאמַר שֶׁהוּא רָאוּי לִהְיוֹת רַב מְמֻנֶּה עַל־הַצִּבּוּר.

בענה: מַה־נִּמְלְצוּ אִמְרוֹתֶיךָ לְחִכִּי / וְאוּלָם רֵכָב מַלְכִּי / הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכִּי / כִּי אַתָּה תַּגִּיהַּ חָשְׁכִּי.

רכב: גַּם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת תִּשָּׂא עַל־חֲבֵרֶיךָ דָּגֶל / וְהוּא בִדְרָשׁ נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל.

בענה: סִכְלוּתִי אוֹדִיעֲךָ וְאִוַּלְתִּי לֹא כִסִּיתִי / כִּי מֵעוֹלָם בִּדְרָשׁ לֹא נִסִּיתִי.

רכב: יֵשׁ דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ / וּמִי יוֹדֵעַ אִם הוּא קֶמַח שֶׁטְּחָנוֹ בְּעַצְמוֹ / וְלֹא תִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים / שֶׁיֹּאמְרוּ כִּי מָה הֵם דּוֹרְשִׁים / בִּפְשָׁטִים נָאִים וּפֵרוּשִׁים / מִלִבָּם הֵם מְחֻדָּשִׁים / כִּי גָבְרוּ וְלֹא לֶאֱמוּנָה / וּבְפִיהֶם אֵין נְכוֹנָה / כִּי רָבוּ כְּמוֹ רָבוּ סִפְרֵי הַדְּרָשׁוֹת / יְשָׁנוֹת גַּם חֲדָשׁוֹת / וְהַדַּרְשָׁנִים יַעֲשׂוּ מֵהֶם / דְּרוּשִׁים לְכָל־חֶפְצֵיהֶם / גַּם יֵשׁ דַּרְשָׁן בִּזְמַנֵּנוּ / שֶׁרָאִינוּ בְעֵינֵינוּ / וְשָׁמַעְנוּ בְאָזְנֵינוּ / אֲשֶׁר הָיָה בְּעֵינֵי הָעָם לְאוֹת / וַיְסַפְּרוּ מִדְּרָשׁוֹתָיו נִפְלָאוֹת / וְלֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו כִּי אִם גִּמַּטְרִיָּאוֹת לְמֵאוֹת / וְנוֹטָרִיקוֹן וְרָאשֵׁי תֵיבוֹת / לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת / וְעַל־כַּמָּה מַאֲמָרִים וּפְסוּקִים / שֶׁקָּשִׁים לְהָלְמָם וְכִרְאִי מוּצָק חֲזָקִים / יֹאמַר פֵּרוּשִׁים דְּחוּקִים / וּמֵהָאֱמֶת רְחוֹקִים / כָּל־הָעָם מִקָּצֶה וְעַד־קָצֶה / כָּל־דִּבּוּר אֲשֶׁר מִפִּיו יוֹצֵא / בְּצָמָא שׁוֹתֶה וּמוֹצֶה / וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאֹמֵר / הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה כְּמִין חֹמֶר / וְכָל־הַדָּרוּשׁ בְּעֵינַי כִּנְתִינָתוֹ מִסִּינַי.

בענה: בֹּא אֶל־הַפְּרָטִים כֹּה יוֹשִׁיעֲךָ הַיּוֹצֵר / וּדְבַר־מָה לְךָ לֹא יִבָּצֵר / וּבְמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינְךָ רַשָּׁאִי לְקַצֵּר / וְדָבָר מִמֶּנִּי לֹא תְּכַסֶּה / וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה / בַּעֲלוֹתִי עַל־הַדּוּכָן אוֹ בְּשִׁבְתִּי עַל־הַכִּסֵּא.

רכב: תִּתְעַטֵּף בְּצִיצִת בַּעֲלוֹתְךָ עַל־הַדּוּכָן / אוֹ בְּשִׁבְתְּךָ עַל־הַכִּסֵּא לַדּוֹרְשִׁים מוּכָן / וְקֹדֶם תַּתְחִיל הַדְּרָשָׁה תִּירַק / וְהַחֹטֶם מִן הַזָּהֳמָא יוּרַק / וְקַנֵּחַ פִּיךָ כְּאִלּוּ שָׁתִיתָ מָרָק / וּזְקָנְךָ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ תִסְרָק. / אַחַר זֶה דְּרשׁ דְּרוּשְׁךָ בְּלִי בוּשָׁה / בְּעַזּוּת פָּנִים וּבְמֵצַח נְחוּשָׁה / וּבְסוֹף דְּבָרֶיךָ שִׂים פָּנֶיךָ נֶגֶד הָעָם / וְהַגֵּד לָהֶם חַטָּאתָם וּפִשְׁעָם / בֶּאֱמֹר “אֵיכָה זְהַב הַמּוּסָר יוּעַם / בְּטוּבוֹ לַאֲנָשִׁים יִטְעַם וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם / רַבּוּ חַטֹּאת הַדּוֹר מֵחַטֹּאת יָרָבְעָם / וְאוּלָם אִי לָאו דְּמִסְתְּפֵינָא שֶׁיִּקְרְאוּנִי אַכְזָר מִבִּלְעָם / אֶזְעֹם מַה־שֶּׁהוּא לֹא זָעַם / אֶרְאֶה הַדּוֹר וְהוּא פָּרוּץ / וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד לָרַע יָרוּץ / זָרִיז וְחָרוּץ / לֶאֱסֹף פָּז וְחָרוּץ / וּלְכַנֵּס הַחָכְמָה מִתְרַשְּׁלִים וּמִתְעַצְּלִים / כְּאִלּוּ הֵם נִכְשָׁלִים וְנֶחְשָׁלִים / וְאֵין מַכְלִים / וְגַם עַל־פַּרְנְסֵי הַקָּהָל אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחַ / וּכְלַפֵּי שָׂרֵי הָעָם דְּבָרִים אַטִּיחַ / וְלוּ יֵשׁ־בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ / יָרִיעַ אַף־יַצְרִיחַ / עַד־מָתַי עַמִּי תּוֹעֶה / כַּצֹאן אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה. / קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה / וְשׁוּבוּ לְאֵל בִּמְהֵרָה / פֶּן־יְשַׁלַּח בָּכֶם אֶת־הַמְּאֵרָה / עֶבְרָה וְזַעַם וְצָרָה / וְאַל־נָא תַקְשׁוּ עָרְפְּכֶם / וְהָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכֲכֶם / הוּא יִצְרְכֶם הָרָע הַצּוֹרֵר אֶתְכֶם / וְדִרְשׁוּ יְיָ בְּכָל־לְבַבְכֶם / אוּלַי יֵחֱנַנְכֶם וְיִשְׁלַח גּוֹאֵל וִיקַבֵּץ נִדַּחֲכֶם / כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם”. / וְתֹאמַר הַכֹּל בְּרָמָה / וְתִסְפֹּק עַל־הַקְּרָשִׁים בְּחֵמָה / וּתְהִי לְךָ לְחָכְמָה / וְאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ עַד־מָה / וְכָל־זֶה תַּעֲשֵׂה בִנְקַלָּה / וּתְהִי לְךָ לִתְהִלָּה / וְכָל־הָעָם מִזָּקֵן וְעַד־נַעַר / יֹאמְרוּ “אִלּוּ לֹא הָיָה אָדָם גָּדוֹל, לֹא הָיָה מוֹכִיחַ בַּשָּׁעַר.”

בענה: אֵין לִי עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת אֲפִילּוּ כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל / וְאֶרְאֶה כָּל־דַּרְשָׁן מִדַּבֵּר בָּם לֹא יֶחְדָּל / וְאִם לֹא אֶעֱשֶׂה כֵּן אֲנִי הַדַּל / הַקָּטוֹן שֶׁבָּהֶם מִמֶּנִּי יִגְדָּל.

רכב: דַּע כִּי רַבִּים מֵהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם / וְגַם אַתָּה עֲשֵׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם / וְדַבֶּר בָּם כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ / וֶאֱמֹר כִּי נָהִירִין לָךְ שְׁבִילֵי הַסּוֹדוֹת כִּשְׁבִילֵי עִיר מוֹשָׁבֶךָ / וְאִם לֹא אֵפוֹ מִי יַכְזִיבֶךָ / וּקְרָא בְגָרוֹן “שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם / כִּי יֵשׁ־לִי סוֹד נִסְתָּר וְנֶעְלָם / אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בִּמְּדִינַת עֵילָם / מִפִּי הַמְקֻבָּל הַגָּדוֹל ר' חִירָה מֵעִיר עֲדֻלָּם / שֶׁחִבֵּר סֵפֶר “חֲמוֹר עוֹלֶה בַסֻּלָּם” / מִי־הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם / וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא מִכִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל־עוֹלָם / הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי / וְיִהְיֶה לִי לְבַדִּי / עַד אֶמְצָא אֵיזֶה יְחִידִי/ רָאוּי לָבֹא בְסוֹדִי”.

בענה: וְאִם יָבוֹא לְפָנַי דְּבַר אִסּוּר וְהֶתֵּר.

רכב: אִם תּוּכַל מֵהֶם הִסָּתֵר / וְאִם לֹא תּוּכַל לְהִתְעַלֵּם הַחֲרֵשׁ וְהִתְאַפֵּק / וֶאֱמֹר כִּי אַתָּה מְסֻפָּק / וְדַעְתְּךָ בַּדָּבָר נְבוּכָה / וְהַמַּחְמִיר תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.

בענה: וּבְלֶכְתִּי אֶל־הַיְשִׁיבָה / אֵיךְ אֶתְנַהֵג בָּהּ / כִּי לֹא אֵדַע הַוָּיוֹת אַבַּיֵי וְרָבָא / וַאֲנִי אָנָה אֲנִי־בָא.

רכב: יֵשׁ לַמָּקוֹם הַרְבֵּה דְרָכִים / וַאֲנִי אֶתֶּן־לְךָ בָּהֶם מַהֲלָכִים / אֱמֹר כִּי שָׁלְחוּ לְךָ שְׁאֵלוֹת מִתָּם / וְאַתָּה עָסוּק בִּתְשׁוּבוֹתָם / אוֹ אֱמֹר כִּי מֵרֹב עֲסָקֶיךָ לֹא נָתַתָּ לְעֵינֶיךָ שֵׁנָה / וּשְׁמֵעְתָּא בַעְיָא צַלּוּתָא כְּיוֹמָא דְּאִסְתָּנָא.

בענה: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל / כִּי הָיִיתָ לִּי לְאָב וְגוֹאֵל.

רכב: גַּם זֹאת עֲשֵׂה אִם בַּיְשִׁיבָה תֵשֵׁב / דַּעַת בַּעֲלֵי תְּרִיסִין הַקְשֵׁב / וּדְבַר־מָה קֹדֶם אַל־תָּשֵׁב / וְסִכְלוּתְךָ לַעֲנָוָה תֵחָשֵׁב / וְזֹאת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תָּבֹר לְעוֹלָם / נְטֵה אַחַר סִבְרַת הַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם / וְלֹא תָשׁוּב דַּךְ נִכְלָם / וֶאֱמֹר “יֶחְדְּלוּן אַחִים וְרֵעִים / כִּי דִבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים / וּבֶאֱמֶת כִּי דִבְרֵי הָרַב פְּלוֹנִי בְּזֹאת הַמֵּימְרָא / סְבָרָא נְכוֹנָה וִישָׁרָה / וּמִמֶּנָּה אֵין לְהָמִישׁ”.

בענה: וְאִם יָשִׂימוּ הַחוֹלְקִים פְּנֵיהֶם כַּחַלָּמִישׁ / וְיֹאמְרוּ לִי בְּאַף וּבְזַעַם / “קוֹלְךָ כְּקוֹל הָרַעַם / אֱמָר־לָנוּ טַעַם / וְלֹא תֵלֵךְ עִמָּנוּ כְּפַעַם בְּפָעַם”.

רכב: עֲנֵה לָהֶם כְּבָר אָמַרְתִּי דַי וְהוֹתֵר / וְלֹא בָאתִי כָאן לְקַנְטֵר / כִּי כָל־יָמַי בֵּין חֲכָמִים עָמַדְתִּי / וּבְדַלְתוֹת מִדְרְשֵׁיהֶם שָׁקַדְתִּי / וּלְעָמְקָהּ שֶׁל־הֲלָכָה יָרַדְתִּי / וְלֹא עָמַדְתִּי עַל־הַנִּצּוּחַ / בְּדִבְרֵי הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ / וּזְכוּרַנִי כִּי מִנְּעוּרַי שָׁלשׁ פְּעָמִים הוֹדֵיתִי לְדִבְרֵי חֲבֵרַי / וְגַם הֵמָּה פְּעָמִים רַבּוֹת הוֹדוּ לִדְבָרָי / וּלְמַעַן כְּבוֹדִי לֹא יִתְבַּזֶּה / לֹא אוֹסִיף עוֹד דַּבֵּר בַּדָּבָר הַזֶּה / וְלָכֵן בַּעֲנָה לֵךְ וֶאֱכֹל לַחְמְךָ בְּשִׂמְחָה / וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה / וּמֻבְטָח אֲנִי כִּי לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה / תִּקָּרֵא רַב בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.

בענה: מִי־יִתֵּן וְהָיָה / וְאוּלָם בְּהִתְהַלְּכִי עֲצָתְךָ תַנְחֵנִי / וַהֲקִיצוֹתִי וְהִיא תְשִׂיחֵנִי / וְאֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ כִּי נִחַמְתַּנִי / וְעַד־הֲלֹם הֲבִיאֹתַנִי / וְעַתָּה שִׁמְעָה שִׁירָתִי / וְהַקְשִׁיבָה רִנָּתִי:

– – ͝ – –

רוּחִי גְבוהָה / תָּמִיד צְמֵאָה / אֶל־הַסְּמִיכָה /

סִמּוּךְ אֲשִׁישׁוֹת

וַיְהִי לְבָבִי / חָלָל בְּקִרְבִּי / אַף־מַחְשְׁבוֹתַי /

כָּל־עֵת אֲנוּשׁוֹת

לֵאמֹר וְאֵיכָה / אֻסְמַךְ סְמִיכָה / בִּקְרָב הֲלָכָה /

יָדַי חֲלוּשׁוֹת

אֹמַר לְשִׂכְלִי / מִי יַעֲמָד לִי / לִפְרוֹת בְּתוֹרַת /

הָאֵל וְלִפְשׂוֹת

דּוֹחֵק וּמֵצֵר / לִבִּי וְקָצֵר / הַיּוֹם וְהִנּוֹ /

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

גַּם כִּי לְשַׁחְרוּת / אָשׁוּב וּבַחְרוּת / אוֹי לִי וְדֵעוֹת /

שִׂכְלִי קְלוּשׁוֹת

אֹמַר בְּעַצְמִי / מִי יַעֲמֹד מִי / יוֹם הַחֲקִירוֹת /

יוֹם הַדְּרִישׁוֹת

יוֹם בִּי יְדֻבַּר / לִשְׁמִי יְחֻבַּר / כִּנּוּי חֲמוֹר בַּר /

אוֹכֵל חֲשָׁשׁוֹת

נוֹדַע לְנַפְשִׁי / רִיק שֶׁבְּרֹאשִׁי / גַּם זֶה יְמַלֵּא /

לִבִּי חֲשָׁשׁוֹת

כַּמָה הֲכָנוֹת / צָרִיךְ וּבִינוֹת / כַּמָּה פְּרִישׁוֹת /

כַּמָּה קְדֻשּׁוֹת

לִלְבּשׁ תְּחִלָּה / מַעְטֵה תְהִלָּה / לָתֵת בְּרַגְלֵי /

יִצְרִי נְחוּשׁוֹת

כִּי כָל־שְׁנָתִי / תִּדַּד שְׁנָתִי / לִשְׁכַּב בְּסִפְרִי /

אֶל־הַמְּרָאשׁוֹת

שַׂמְתִּי לְמֻכְרָח / אוֹתִי וּמֻצְרָךְ / לֵידַע לְפַלְפֵּל /

תָּרֵץ וְהַקְשׁוֹת

עַל־זֶה בְּצַעְרִי / אֶפְרַע שְׂעָרִי / וּפֵאוֹת זְקָנִי /

מֵחִיל תְּלוּשׁוֹת

אֶבְכֶּה וְלֶחְיִי / נִשְׁטַף בְּבִכְיִי / הָיוּ לְכַעְסִי /

עֵינַי עֲשֵׁשׁוֹת

הָהּ לֵב מְעֻקָּל / מַאֲמִין בְּנָקָל / הֶפֶךְ זְמָמְךָ /

יָדַי מְמִישׁוֹת

יוּשָׂם לְרַבָּן / רָאוּי לְדָרְבָן / אִישִׁים רְאוּיִם /

אֶל־מַחֲרֵשׁוֹת

אָסְפוּ בְחָפְנָם / רוּחַ וְגָרְנָם / תֶּבֶן וְאֵין כָּל־ /

בָּר בַּמְּדוּשׁוֹת

צֶאנָה זְמִירוֹת / פִּי בַחֲצוֹצְרוֹת / צֶאנָה מְהִירוֹת /

לָרוּץ וְחָשׁוֹת

צֶאנָה בְדִיצָה / שִׂפְתֵי מְלִיצָה / מִשִּׁיר וְרִנָּה /

וּשְׂחוֹק גְּדוּשׁוֹת

מִי יַאֲמִין כִּי / יַסְפִּיק לְצָרְכִּי / אַרְבַּע הֲגָדוֹת /

וּשְׁתֵּי דְרָשׁוֹת

פִּלְפּוּל גְּמָרָא / שִׁקּוּל סְבָרָא / נֶחְשָׁב לְהֶבֶל /

וּלְמַעֲקַשּׁוֹת

חָכְמוֹת עֲמֻקּוֹת / מִפֹּה מְחוּקוֹת / בַּחוּץ נְטוּשׁוֹת /

בַּטִיט רְטוּשׁוֹת

נַפְשִׁי עֲרֻמָּה / מִבִּין וְחָכְמָה / יֵשׁ יֵשׁ כְּמוֹתֵךְ /

הָדָר לְבוּשׁוֹת

יֵשׁ יֵשׁ מְנוּיוֹת / בִּכְלַל רְאוּיוֹת / לִפְאֵר וּמִמֵּךְ /

רָעוֹת וְטִפְּשׁוֹת

נֶפֶשׁ מְקֻבָּל / לֹא עוֹד תְּחֻבַּל / לֹא יֶחֱטָאוּ /

עַל־הַנְּפָשׁוֹת

כֻּלָּם בְּרִיאִים / גַּסִּים וְנָאִים / מֵרְאוֹת פְּנֵיהֶם /

אֵינָם כְּבוּשׁוֹת

כָּל־מַחְשְׁבוֹת רַב / הִנָּם לְהוֹן רַב / רַגְלָיו בְּרֶשֶׁת /

חֶמְדָּה יְקוּשׁוֹת

נִדְמוּ לְבִלְעָם / כָּל־הוֹן בְּבָלְעָם / וּשְׁמָם כְּמשֶׁה /

לִמְשֹׁךְ וְלִמְשׁוֹת

כָּל־בּוּר וְסָכָל / יָשַׂר וְיוּכַל/ לֹא עֵת לְשׁוֹנִי /

לִשְׁתֹּק וְלַחְשׁוֹת

הִנְנִי הֲגַם כִּי / שָׁפָל בְּעֶרְכִּי / אָדָם וְלֹא קוֹף /

לִמְאֹס וְלִנְשׁוֹת

מָתַי אֲבֹרַר / לִהְיוֹת כְּמַהְרַ"ר / הוֹד רַב כְּשֵׁעוּר /

שָׁלשׁ עֲדָשׁוֹת

אִמְרוֹת תְּחִנָּה / נָא תִֽהְיֶנָה / הַיּוֹם בְּלִבּוֹת /

מוֹרִים חֲרוּשׁוֹת

עֵינֵי גְאוֹנִים / אָזְנֵי נְבוֹנִים / הָיוּ עֲדֶנָה /

עִוְרוֹת וְחֵרְשׁוֹת

אָמְנָם בְּאֶהְיֶה / אֶבְטַח יְחַיֶּה / עַצְמוֹת כְּבוֹדִי /

אַף כִּי יְבֵשׁוֹת

אוֹחִיל לְחַסְדּוֹ / כִּי הוּא לְבַדּוֹ / פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת /

עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת.

רכב: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה לְמִדְבָּרֶךָ / וְתָגֵל עֲרָבָה לַעֲרֵבוּת זְמִירֶךָ / וְעַתָּה לֵךְ לְשָׁלוֹם

לְאֹהָלֶךָ.

בענה: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ / וִיהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֶךָ.

t ‏[לוּ יֶחֱזוּ שִׁירַי וְלוּ יַבְחִינוּ] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

לוּ יֶחֱזוּ שִׁירַי וְלוּ יַבְחִינוּ / בֵּין טוֹב לְרַע עַמִּי וְאַנְשֵׁי־סֵבֶר

אָז אֶל־מְלִיצוֹתַי פְּאֵר יָכִינוּ / שִׁירֵי אֲחֵרִים יִתְּנוּם בַּקֶּבֶר

לוּ יָֽדְעוּ אוֹתִי וְלוּ יָבִינוּ / מֶתֶק לְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְשִׁירֵי עֵבֶר

יָוָן וּמַגְדִּיאֵל אֲזַי יֹאמֵרוּ / מָארוֹן חֲדַל מֵרֹן וְהַס אוֹמֵירוֹ.

t ‏[מִי שָׂמְךָ נוֹטֵר לְכַרְמֵי־שִׁיר] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – –

מִי שָֽׂמְךָ נוֹטֵר לְכַרְמֵי־שִׁיר / לַעַז אֲשֶׁר תִּצֹּר כְּמוֹ אִישׁוֹן

כִּי תַעֲזֹב כֶּרֶם לְשׁוֹן קֹדֶשׁ / נָתוּן בְּגַן־עֵדֶן לְאָב רִאשׁוֹן

חֵפֶץ אֲשֶׁר הַצּוּר חֲנָנְךָ אֵיךְ / תַּשְׁלִיךְ לְאַשְׁפּוֹת עִם שְׁלשׁ קִלְּשׁוֹן

לָךְ שֵׁם בְּאֹהֶל שֵׁם וְאֵיךְ תֵּשֵׁב / עִם אָהֳלֵי־אֵצֶר וּבֵין דִּישׁוֹן

מַה־לָּךְ לְפֵיגַאזוֹ וְאֵילִיקוֹן / אִם לָךְ פְּרָת גִּיחוֹן וְלָךְ פִּישׁוֹן

אֵיךְ בִּֽינְךָ נִגְרַף בְּגַלֵּיהֶם / הָיִית כְּחֵיל יָבִין בְּמֵי קִישׁוֹן

מַה־לָּךְ לְשִׁיר מָארִין וְשִׁיר מָארוֹן / שִׁירַת מְרָרִי שִׁיר וְשִׁיר גֵּרְשׁוֹן

בִּמְקוֹם הֲדַס אֵיךְ יַעֲלֶה סִרְפָּד / תַּחַת בְּרוֹשׁ אֵיךְ יַעֲלֶה קִמְּשׁוֹן

צִפְצוּף דְּרוֹר תַּשְׁוֶה וְרֹן עָגוּר / אֶל־קוֹל תְּאוֹ אֶל־גַּעֲיַת דִּישׁוֹן

הַאִם זְמִיר נָכְרִי כְּשִׁיר עִבְרִי / הַאִם שְׁלֹמִית כַּאֲחוֹת נַחְשׁוֹן

לָמָּה יְדִיד תִּשְׁגֶּה בְנָכְרִיָּה / מַה־זֶּה בְחֵיקָהּ חֶפְצְךָ לִישׁוֹן

עוּרָה גְּבִירִי מִתְּנוּמָתְךָ / אִם הִיא דְלִילָה אַל־תְּהִי שִׁמְשׁוֹן

זַמֵּר זְמִיר צִיּוֹן וְזוּלָתוֹ / לֹא יַעֲלֶה עַל־לֵב וְעַל־לָשׁוֹן.

t ‏[מִי שָׂם חֲמוֹר נוֹעֵר בְּאַמְתַּחְתֶּךָ] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

מִי שָׂם חֲמוֹר נוֹעֵר בְּאַמְתַּחְתֶּךָ

כֶּסֶף מְלִיצָה זֹאת וּמִי הִצְנִיעַ

בַּעַר בְּפִי שַׂקְּךָ יְקָר גָּבִיעַ

לוּלֵי גְזֵלָה הִיא בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ.

לֹא לָךְ כְּסִיל לֹא לָךְ מְלִיצָתֶךָ

לִזְמִֽירְךָ אֶשְׁרֹק וְרֹאשׁ אָנִיעַ

עָלָיו כְּעַל־גַנָּב אֲנִי אָרִיעַ

וּתְהִי כְּבוֹד הוֹדוֹ לְרֹב בָּשְׁתֶּךָ.

אֵיךְ אַאֲמִין כִּי דַעְתְּךָ הִגִּיעָה

לִשְׁמֵי מְרוֹם הַשִּׁיר הֲרֵי עַד־עַתָּה

כָּל־פֶּה לְךָ יִלְעַג וְלִרְנָנֶיךָ.

גַּם אִם לְזֹאת תּוֹדָה בְּקוֹל נַשְׁמִיעָה

לֹא לָךְ תְּהִי כִּי לֹא לְךָ יָאָתָה

הַמַּהֲלָל יֻתַּן לְצִפָּרְנֶיךָ.

t ‏[קוּם אַשְׁמְדַאי קוּם לָךְ דְּחֹף רָצִים] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – –

קוּם אַשְׁמְדַאי קוּם לָךְ דְּחֹף רָצִים

אֶל־תָּפְתְּךָ מַהֵר וּבִמְדִינוֹת

מַלְכוּֽתְךָ פִּתְגָּם שְׁלַח לִקְנוֹת

עִטְרָן וְנֵפְטְ גָּפְרִית וְרֹב עֵצִים.

צַוֵּה עֲלֵיהֶם נֹֽגְשִׂים אָצִים

לֶאְסֹף צְבָא שָׂרִים וְלִגְיוֹנוֹת

כִּי יוֹם עֲבָרוֹת זֶה וְעֵת עַנּוֹת

אִישׁ רַע וְשׂוֹנֵא טוֹב אֲבִי לֵצִים.

הַצֵּת בְּעֵרָה בוֹ וְאַל יֵרַךְ

לִבְּךָ בְּעֵת תִּזְכֹּר אֲשֶׁר אֶתְמוֹל

מִלֵּא נְשָׁמוֹת יַרְכְּתֵי בוֹרָךְ.

עַל־צַוְּרוֹנֵי רוֹֽזְנִים דָּרַךְ

אִישׁ זֶה וְיוֹם בּוֹ אַשְׁמְדַאי תַּחְמֹל

אַחַר בְּעַזּוּת יַעֲשֹׁק כִּתְרָךְ.

t ‏[אִם מִכְּנַף־אֶרֶץ זְמִירוֹת נִשְׁמְעוּ] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

שִׁיר עַל־שְׁמוּעוֹת כּוֹזְבוֹת בָּאוּ מֵעִיר וְיֶנָא שֶׁשַּׁבְּתַי צְבִי נִכְתַּר בְקוֹסְטַנְטִינָה עַל־יְדֵי הַסּוּלְטָן

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ –

אִם מִכְּנַף־אֶרֶץ זְמִירוֹת נִשְׁמְעוּ:

נִכְתַּר צְבִי צַדִּיק מְשִׁיחַ צִדְקְכֶם

עַל־יַד מְאֵימֵי"ט לַעֲבֹד אוֹתוֹ שְׁכֶם

אֶחָד, וְכָל שָׂרָיו לְפָנָיו כָרְעוּ.

אַל־תַּאֲמִינוּ זֹאת וְאַל־תִּשְׁתַּגְּעוּ

אֵין זֶה מְשִׁיחֵנוּ וְאֵין זֶה מַלְכְּכֶם

קַוּוּ לְחַסְדֵי אֵל וְהוּא יוֹשִׁיעֲכֶם

צֶמַח אֱמֶת יִשְׁלַח וּבוֹ תִוָּֽשְׁעוּ.

אֵדַע אֲשֵׁר רַבִּים לְנַפְשִׁי אוֹֽמְרִים

"אֵין לוֹ יְשׁוּעָה לַאֲפִיקוֹרוֹס וּמִין

גַּם נַחֲלָה אֵין לוֹ בְאֶרֶץ הַצְּבִי".

אֶלְעַג אֲנִי לָהֶם וְאֹמַר "בּוֹעֲרִים

אֵיךְ אֶשְׁמְעָה לָכֶם וּבָכֶם אַאֲמִין

אִם טוּֽבְכֶם מוּנָח עֲלֵי קֶרֶן צְבִי".

(1666)

t ‏[אַל־תִּתְמְהִי עָפְרָה לְרֹב מִלַּי] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – –

אַל־תִּתְמְהִי עָפְרָה לְרֹב מִלַּי

אַל־תַּחְשְׁבִי אוֹתִי לְאִישׁ סָכָל

יַעַן בְּרִנָּה אֶכְתְּבָה מִלַּי.

תִּמְהִי לְרֹב עֻזִּי אֲשֶׁר אוּכַל

עַד־כֹּה סְבֹל אוֹתוֹ וְעוֹד אֶחְיֶה

אֵיךְ יַעֲמֹד אִישׁ מִמְּרוֹר אֻכָּל.

מָה גַּם גְּבוּרָתִי אֲשֶׁר יִחְיֶה

לִבִּי אֲשֶׁר יִכְתֹּב וְעֹז מִלָּיו

אֶצְעַק וְאִם לֹא אֵֽדְעָה אַיֵּה.

כִּי אֶחֱזֶה חֶלֶד וּמַנְעוּלָיו

הֶעְבִיר בְּעַד פִּתְחֵי תְפִלּוֹתָי

גָּזַר אֲשֶׁר אֶחְיֶה וְלֹא אֶשְׁלָו.

מָתַי אֲהָהּ לִי אֶגְוְעָה מָתָי

לוּ יִתְּנֵנִי מִזְּבוּל רִשְׁיוֹן

לָתֵת בְּיָדִי קֵץ לְעִתּוֹתָי.

כָּכָה לְנַפְשִׁי אֶתְּנָה פִדְיוֹן

מִמַּאֲסַר תֵּבֵל וּמַעְמָסוֹ

וּלְשַׁרְשְׁרוֹתַי אֶמְצְאָה רִפְיוֹן.

הָהּ יַעֲלָה לֹא אוּֽכְלָה לִנְשׂא

גֹּדֶל נְעִימוּתֵךְ מְאֹד נִכָּר

לֹא אֵֽדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה עָשׂה.

לִבִּי שְׁלַחְתִּיו לָךְ כְּמוֹ אֶשְׁכָּר

מִיּוֹם רְאִיתִיךְ, קַבְּלִי אוֹתוֹ

וִיהִי כְעֶבֶד נֶאֱמָן נִמְכָּר.

אַל־נָא בְעֵינַיִךְ עֲבוֹדָתוֹ

תִּבְזִי צְבִיַּת־חֵן וְאִם עֶרְכּוֹ

יִמְעַט הֲלֹא רַבָּה אֱמוּנָתוֹ.

יָאִיר מְהֵרָה זָהֳרֵךְ חָשְׁכּוֹ

טֶרֶם תְּמוּתָה בַּעֲדֵךְ קִצִּי

תָּחִישׁ וְתֹאמַר לִי “לְכָה עַד־כֹּה”.

אַךְ אִם בְּמוֹתִי, נַעֲמָה, תִּרְצִי

לִבִּי בְיָדֵךְ עַד־שְׁאוֹל יֵרֵד

וּדְעִי אֲשֶׁר חֶפְצֵךְ יְהִי חֶפְצִי.

מִן־הַתְּמוּתָה לֹא אֱהִי חָרֵד

וּלְבַד לְזֹאת אֶשָּׂא נְהִי נִהְיָה

כִּי אֶרְחֲקָה מִמֵּךְ וְאֶפָּרֵד.

אָמְנָם אֲקַו כִּי אַתְּ יְפֵה־פִיָּה

עֵת עַל־לְבָבֵךְ יַעֲלֶה זִכְרִי

תֵּאָֽנְחִי דָוָה וּבוֹכִיָּה.

וּתְקוֹנֲנִי מָרָה עֲלֵי קִבְרִי

אָז תֹּאֽמְרִי "כַּמָּה אֲהָהּ כַּמָּה

קָשֶׁה לְבָבִי זֶה וְאָכְזָרִי.

אָן אֵֽלְכָה אוֹי לִי לְנֶחָמָה

אִם בַּעֲבוּרִי זֶה־צְּבִי הַדַּל

נָפַל וּבָא אֶל־שַׁעֲרֵי דוּמָה.

גָּדַל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא גָּדָל

אֵין כָּל־סְלִיחָה לִי וְאִי־אֶפְשִׁי

כִּי כָל־יְמוֹתַי מִבְּכִי אֶחְדָּל.

מִמַּאֲסַר חֵשֶׁק כְּבָר חָפְשִׁי

הַדּוֹד וְלֹא יוֹעִיל לְהִנָּחֵם"

כֹּה תֹאמְרִי עָפְרָה וְאָז נַפְשִׁי

תִּמְצָא מְנוּחָה לָהּ וְתִתְנָחֵם.

t ‏[חַסְדֵי שְׁנָתִי אַהֲבָה אַזְכִּירָה] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

חַסְדֵי שְׁנָתִי אַהֲבָה אַזְכִּירָה

עַל־כִּי פְנִינָה בַּחֲלוֹם הֶרְאָתְנִי

לֹא אֵֽדְעָה נַפְשִׁי וְאֵיךְ שָׂמָתְנִי

נָאוֹר וְאֵיךְ תּוֹךְ מַאֲפֵל הֵאִירָה.

חַסְדָּהּ גְּבִרְתִּי בֶּאֱמֶת הִגְבִּירָה

עָלַי בְּחֶזְיוֹנָהּ אֲשֶׁר חִיָּתְנִי

אָמְנָם בְּהָקִיצִי הֲלֹא הֶלְאָתְנִי

מִי יִתְּנֵנִי־נָא וְלֹא אָעִירָה.

יָשׁוּב חֲלוֹמִי עוֹד וְיַחְלִימֵנִי

אָז לַתְּנוּמָה אֶקְרְאָה שָׂרָתִי

כִּי הִיא תְחַיֵּנִי וְתַחְלִימֵנִי.

אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי אֲשֶׁר חָטָאתִי

גַּם כִּי תְבוּנָה נִדְּחָה מִמֶּנִּי

עֵת לָהּ דְּמוּת הַמָּוְתָה קָרָאתִי.

t ‏[דּוֹדִים שְׂעַר עָפְרָה אֲשֶׁר זוֹרֵחַ] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

דּוֹדִים שְׂעַר עָפְרָה אֲשֶׁר זוֹרֵחַ

בּוֹ נִסְתְּרָה לַחוֹֽשְׁקִים הַפָּחַת

שָׁמָּה חֲלָלִים יִפְּלוּ לַשָּׁחַת

כָּל־הַלְּכוּדִים בָּהּ וְאֵין בּוֹרֵחַ.

שֶׁלֶג בְּדַדֶּיהָ וְאֵשׁ קוֹדֵחַ

מִתְעָֽרְבָה יַחַד וּמִתְלַקָּחַת

מִי זֶה כְפוֹר רָאָה וְאֵשׁ מִתָּחַת

קֶרַח וְגֶחָלִים וְאֵין נוֹצֵחַ.

אָכֵן בְּעֵינֶיהָ בְעֹז יָדָיִם

חֵשֶׁק הֲלֹא דָרַךְ כְּאוֹיֵב קָשֶׁת

וַיַּךְ לְבָבוֹת בּוֹ בְּמַר כִּפְלָיִם.

לָכֵן יְדִידִים תִּֽירְאוּ מִגֶּשֶׁת

אֶל־דַּד וְאֶל־שֵׂעָר וְאֶל־עֵינָיִם

יַעַן חֲצָצִים בָּם וְאֵשׁ וָרָשֶׁת.

t ‏[שִׁמְעִי כְּלִילַת הוֹד וְחֵן בִּמְאֹד] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

שִׁיר בְּשֵׁם פַּפּוּס בַּעַל הַמָּלוֹן לַחֲשׁוּקָתוֹ

– – ͝ – – – ͝ – – –

שִׁמְעִי כְּלִילַת הוֹד וְחֵן בִּמְאֹד / אֶל־צַעֲקַת פַּפּוּס וְרִנָּתוֹ

גּוֹעֶה כְמוֹ־שׁוֹר כַּחֲמוֹר נוֹעֵר / לָךְ כִּי אֲתוֹנוֹ אַתְּ וּפָרָתוֹ

לִבּוֹ כְּבָר קָלִי וְכַצָּלִי / בִּשְׁפוּד אֲהָבִים הוּא וְלִבָּתוֹ

הִשָּׁקְפִי עָפְרָה בְּעַד אֶשְׁנָב / וּרְאִי בְצוּרָתוֹ וְתַבְנִיתוֹ

כִּי נָפְלוּ פָנָיו וּמֵעֵינָיו / לֹא פָֽסְקוּ בִּכְיוֹ וְדִמְעָתוֹ

קֶרַח בְּקָרַחְתּוֹ וְגַבַּחְתּוֹ / הֻשְׁלַךְ וְטַל נִמְלָא קְוֻצָּתוֹ

דּוֹמֶה אֱלֵי חָתוּל אֲשֶׁר עַל־גַּג / בּוֹדֵד וְיִתְמוֹגֵג בְּרָעָתוֹ

קוֹרֵא נְהִי נִהְיָה בְּקוֹל מָרָה / יַעַן עֲרָפֶל שָׂם חֲתֻלָּתוֹ.

t ‏[לְבָבִי חָלְפוּ יָמַי כְּהֶגֶה] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

לְבָבִי חָֽלְפוּ יָמַי כְּהֶגֶה / וְיֵשׁ בֵּינִי וְהַמָּוֶת כְּמִצְעָד

הֲלֹא צָבָא עֲלֵי־אֶרֶץ לְכָל־חַי / וְיֵשׁ לַכֹּל זְמָן קָצוּב וְיֵשׁ עַד

זְמַן חַיֵּי מְתוּשֶׁלַח וְיֶרֶד / כְּבָר עָבַר וּפָנָה לַעֲדֵי־עַד

וְאָמְנָם אֶל־חֳלִי זִקְנָה וְשֵׂיבָה / צֳרִי אַיִן וְאֵין רוֹפֵא בְגִלְעָד

וְאֵיךְ אֶמְצָא מְנוּחָה אוֹ רְוָחָה / וְלַשּׁוּחָה אֲנִי קָרוּא וְנוֹעָד

אֲשֶׁר חָלָל אֲנִי אֻמְלָל וְשׁוֹלָל / לְתוֹלָעִים אֱהִי לָבַז וְלָעַד

בְּלֶכְתִּי עַל־שְׂפַת קִבְרִי וְכִמְעַט / בְּתוֹכוֹ מָט אֱהִי נִשְׁמָט וְאֶמְעָד

וּמָה אֹמַר בְּתֵת חֶשְׁבּוֹן לְקוֹנִי / וּמִלַּת מָה בְּפִי אַיִן וְאֵין עַד

וְעַל־זֹאת אָחֲזוּ אוֹתִי חֲבָלִים / וְעַל־זֹאת יֶהֱמוּ מֵעַי וְאֶרְעָד

פְּנַאי אֵין עוֹד מְהֵרָה שׁוּב לְבָבִי / לְצוּר חַנּוּן וְלָךְ יִהְיֶה לְמִסְעָד

מְנֵה וּסְפֹר שְׁנוֹת חַיַּי וְתִמְצָא / אֲשֶׁר עוֹלִים בְּמִסְפָּרָם עֲדֵי עַ"ד.

(1692)

t ‏[עַל־הַשְּׁמִינִית שִׁיר בְּנִי שׁוֹאֵל] / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

לְבָחוּר אֲשֶׁר שָׁאַל מִמֶּנִּי לְחַבֵּר לוֹ שִׁיר עַל־הַשְּׁמִינִית וְלֹא אָמַר עַל־עִנְיַן מָה אֲחַבְּרֵהוּ

– – ͝ – – – ͝ – – –

עַל־הַשְּׁמִינִית שִׁיר בְּנִי שׁוֹאֵל

אֶקַּח לְכָתְבוֹ עֵט נְיָר וּדְיוֹ.

אָמְנָם בְּעוֹד שֶׁחַבְּרוֹ אוֹאֵל

אֶרְאֶה וְהִנֵּה נַעֲשָׂה חֶצְיוֹ.

גַּם הַשְּׁאָר אַעַשׂ בְּעֶזְרַת אֵל

עַל־קַו שְׁאֵלָתוֹ וּמַאְוַיּוֹ.

כִּי אִם־שְׁתֵּי שִׁטּוֹת לְבָד אוּלָם

עַל־הַשְּׁמִינִית שִׁיר כְּבָר נִשְׁלָם.

t ‏צִּיוּנֵי קֶבֶר: לגבן, לאשה שמנה, לרופא, לננס / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

לגבן ובשמו

– – ͝ – – – ͝ – – – –

לֹא דַי לְךָ מַזָּל אֲשֶׁר הָיִיתִי

נוֹשֵׂא חֲטוֹטָרָה בְּעוֹד חָיִיתִי

כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי לְאוֹיֵב קַמְתָּ

עָלַי וְאֶבֶן זֹאת בְּגַבִּי שַׂמְתָּ.

לאשה שמנה

– – ͝ – – – ͝ – – –

אִשָּׁה שְׁמֵנָה פֹּה וְהַתּוֹלָע

כִּמְעַט בְּשָׂרָהּ מֵאֱכֹל חָדָל

לָכֵן לְבַל־יָקִיא אֲשֶׁר בָּלָע

שִׂימוּ בְצִדָּהּ קַעֲרַת חַרְדָּל.

לרופא

תֵּן הוֹדָאָה קוֹרֵא לַצּוּר בּוֹרְאֶךָ

שֶׁלִּידֵי רוֹפֵא זֶה מֵאָז לֹא בָאתָ

כִּי כָעֵת צִיּוּנִי זֶה לֹא קָרָאתָ

אִם עַד־שֶׁחָיָה הָיָה הוּא רוֹפְאֶךָ.

לננס

צִיּוּן זֶה אֶל־אָדָם נַנָּס

בָּזֶה הוּבָא לִקְבוּרָתוֹ

וּבְבַת אַחַת עֵת פֹּה נִכְנַס

תּוֹלָע אֶחָד בָּלַע אוֹתוֹ.

t ‏צִיּוּנֵי קֶבֶר: לבעל חטם גדול, לנערה יפה / עמנואל פרנשיס

m נחלת הכלל

לבעל חטם גדול

לָמָּה צִיּוּן הַלָּז בָּנוּ עַל־גֶּבֶר

מִכָּל־אַנְשֵׁי דוֹרוֹ אֶרֶךְ אַפָּיִם

כִּי הָיָה לוֹ צִיּוּן גָּדוֹל כִּפְלָיִם

אִלּוּ נִשְׁאַר חָטְמוֹ מִחוּץ לַקֶּבֶר.

לנערה יפה

עַלְמָה יָפָה מִכָּל־עַלְמָה

תִּשְׁכַּב פֹּה אַךְ לֹא יִמָּצֵא

מִדּוֹדֶיהָ אִישׁ שֶׁיִּרְצֶה

לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ.

‏יוֹנָה הַכֹּהֵן רַפָּא

t ‏חֲגִיגַת הַקַּרְנֵוָל אֵצֶל הַנּוֹצְרִים (מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר “פִּלְפּוּל זְמָן זְמַנִּים וּזְמַנֵּיהֶם”) / יונה הכהן רפא

m נחלת הכלל

Jona Coen Rappa

[חי בקָזָלַי מוֹנְפֵרָטוֹ לערך 1680]

וּבַיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא / לֹא נִשְׁמַע קוֹל וַי אוֹי הֹוָה וּנְהִי / וְנָס יָגוֹן וְהִי / וְאֵין דּוֹרֵשׁ / וְאֵין מְבַקֵּשׁ / כִּי אִם־רִבּוּי וְשִׁנּוּי יֵינוֹת וּמַאֲכָלִים / וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה כִּי אִם מִנִּים וְעוּגָב תֻּפִּים וְכִנּוֹרוֹת וּנְבָלִים / וְקָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קַיתְרֹס וַחֲלִלִים / וְשַׂבְּכָא וּפְסַנְתֵּרִין וְכֹל זְנֵי זְמָרָא נְבוּבִין וַחֲלוּלִים / וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים / עוּגוֹת מַצּוֹת וְחֹמֶץ וְהָאִסְקְרִיטִין וְהַסּוּפְגָּנִין / וְהַחַלּוֹת וְהָאִצְטַגְנִין / זָבוֹת וְזָבִים חָלָב וּדְבַשׁ וְתַבְלִין / וּרְקִיקִין וּרְבוּכָה אֲשֶׁר עַל־מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂינָה / בְּכָל־סְטָר וַאֲתָר מְצֵינָא / וְיַיִן מְרֻקָּח וּמְעֻטָּר / בְּכָל־מָקוֹם מֻגָּשׁ מֻקְטָר / וְכָל־צִפּוֹר כָּל־כָּנָף / אֲשֶׁר הוּרַם וַאֲשֶׁר הוּנַף / וּשְׁאָר כָּל־הָעוֹפוֹת וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים / הֵמָּה נִקְרְאוּ הֵמָּה נִבְחֲרוּ וְהֵמָּה הַנִּגָּשִׁים / וְשׁוֹר פָּר / בְּרִיתוֹ לֹא תוּפָר / וְעֵגֶל / נוֹשֵׂא הַדֶּגֶל / וְכִמְעַט כָּלְתָה רֶגֶל / וְאַיִל / עוֹשֶׂה חַיִל / וְשֶׂה / אֲשֶׁר כֹּל בּוֹ חוֹסֶה / וּבְכָל־עִיר וָעִיר / קוֹל קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר / וּגְדִי / גָּד גְּדִי / וְטָלֶה / מְקַצֵּר וְעוֹלֶה / וְהָאַרְנֶבֶת / מִיָּד לְיָד נִגְנֶבֶת / וְשָׁפָן / בָּא אַחֲרִיתָן וְסוֹפָן / וּבָשָׂר וְשֹׁמֶן הַחֲזִיר / הוּא הַסּוֹבֵב וְהוּא הַמַּחְזִיר / וְאֵין מִי שֶׁמִּמֶּנּוּ יַזִּיר / וּמַאֲכָלֵי גְבִינָה וְחָלָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנוּ וּמֵרֹב לֹא יִסָּפֵרוּ / תִּשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ וּזְמִירוֹת יֹאמֵרוּ / וְכוּתָח הַבַּבְלִי וְזִיתוֹס הַמִּצְרִי / אֵינוֹ הוֹלֵךְ עֲרִירִי / וְיִטְבְּלוּ בָם בְּשַׂר שׁוֹר וְעֵגֶל וּמְרִיא / וְכָל־מִינֵי לִפְתָּן וּמַטְעַמִּים מֻרְכָּבִים / וּמַאֲכָלִים חֲשׁוּבִים / וּמְעֻלִּים וַעֲרֵבִים / כֻּלָּם בְּרוּרִים כֻּלָּם אֲהוּבִים.

סוֹף סוֹף כָּל־הַדָּגִים / אָחוֹר נְהוּגִים וְנוּגִים / וְיָרָק / בְּפָנָיו יוּרַק / וְיֵצֵא יָצֹא כְּבָרָק / וּמִינֵי קִטְנִית / אֵין תָּכְנִית וְתַבְנִית / וְכָל־הָרוֹאֶה אוֹתָן בַּחֲלוֹם יוֹשֵׁב עָלָיו בְּתַעֲנִית / וּבְשַׂר הָרָזָה / נִמְאֶסֶת וּנְמִבְזָה / וְכָל־הַתַּבְשִׁילִין / צְלוּיִם שְׁפוּדִים שְׁלוּקִין וּכְבוּשִׁין מִכָּל־מִין וּמִין בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין / לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין / וּבְמִסְפַּר וּבְמִפְקַד יֶתֶר הָעִדּוּנִין / אֲשֶׁר עַל־זֶה אֲנַחְנוּ דָנִין / נַעַר וְזָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּשַׁנּוֹתָם אֶת־טַעֲמָם אֶת־טִבְעָם יִתְחַפְּשׂוּ וּשְׁנוֹתֵיהֶם יַסְתִּירוּ וְיַעְלִימוּ / וּבְלֶכְתָּם בִּשְׁוָקִים וּבִרְחוֹבוֹת הִכָּלֵם לֹא יִכָּלְמוּ וְלֹא יַאְדִּימוּ / וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂימוּ.

הֶן־אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵיהֶם / וְתַעֲנוּגֵיהֶם / וְטוּב מַאֲכָלֵיהֶם וּמִשְׁתֵּיהֶם / וַעֲרֵבוּת מַשְׁקֵיהֶם / יֶחֱרֶה אַף יְיָ בָּהֶם / זֶה הַכְּלָל בַּיָּמִים הָהֵם / וּבַזְּמָן הַזֶּה יְבֻקַּשׁ הֶחָכָם וְאֵינֶנּוּ / הַמַּשְׂכִּיל וְלֹא תִמְצָאֶנּוּ / הַנָּבוֹן וּבַעַל דַּעַת מִקַּצְוֵי אֶרֶץ וּמִיָּם עַד־יָם / וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמָם אַיָּם / אִם בַּעַל הַמּוּסָר / צִלּוֹ סָר / וְאִם הַמְּלִיצִים וְהֶחָרוּצִים / כֻּלָּם עָבְרוּ חֲלוּצִים / וְחָלְפוּ לָמוֹ דְחוּפִים וְרָצִים / וּמָשְׁכוּ יְדֵיהֶם אֶת־לֹצֲצִים / בַּעֲלֵי עֲנָוָה / שְׁטוּפִים בְּמִיץ הָעֲנָבָה / כְּאִלּוּ הֻקְבַּע הַדָּבָר חוֹבָה / הַחֲסִידִים / חֲסֵרִים חֲסוּדִים וַחֲשׁוּדִים / הַפִּקְחִים / נֶהְפָכִים וְהוֹפְכִים / וּבְכוֹסוֹת וּבִצְלוֹחִיּוֹת נוֹפְחִים / הַסּוֹפְרִים / כּוֹפְרִים וְנֶחְפָּרִים / הַשּׁוֹפְטִים / נִשְׁפָּטִים וּמֻפְתִּים / וְאֶחָד אֶחָד נִשְׁמָטִים / אַנְשֵׁי אֱמֶת וְהַיּשֶׁר / אָכְלוּ בֹסֶר / וְלֹא יָדְעוּ כִּי יְבוֹאֵם חֹסֶר / הַנְּגִידִים / נֶאֱגָדִים / וּבָגְדוּ בֶּגֶד בּוֹגְדִים / הַשּׁוֹטְרִים נִפְטָרִים / וְנִסְתָּרִים בִּסְתָרִים / הַמּוֹשְׁלִים / לִמְשָׁלִים / הַיּוֹעֲצִים / כְּקוֹצִים וְעֵצִים / צַחֵי הַלָּשׁוֹן / לְלַעַג וּלְקֶלֶס וּלְלָצוֹן / וְהַשָּׂבָע לְעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן / הַמְשׁוֹרֲרִים / סוֹרֲרִים / וְהֵמָּה צוֹרֲרִים וּצְרוּרִים / הַטִּבְעִיִּים וְהַתְּכוּנָיִים / בַּדַּאִים וּפְנוּיִים / וְהַפִּילוֹסוֹפִים וְהָאַשָּׁפִים וְהַמְכַשְּׁפִים / נִכְסָפִים וְנֶהְדָּפִים / וְלֹא נֶאֱסָפִים / הַחַרְטֻמִּים / אֲטֻמִים וּסְתֻמִים / וְהַקּוֹסְמִים / נֶחְשָׁבִים כְּקֵיסָמִים / הַהוֹבְרִים / כִּשְׁבוּרִים וּקְבוּרִים / וְאֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים / וּבַעֲלֵי מִבְטָא / בִּבְלִי הַבָּטָה / בָּאָה לָהֶם הַחֲבָטָה / וְכֻלָּם מְלֵאֵי חֲרָטָה.

נִמְצָא הַדִּקְדּוּק / בְּבַקְבּוּק / הַהִגָּיוֹן / בְּשִׁגָּיוֹן / חָכְמַת הַשִׁיר / בְּדוּד וְסִיר / הַפְּעֻלָּה / בִּבְתוּלָה וּבְעוּלָה / הַצֵּרוּף / לְגִדּוּף וְחֵרוּף / חָכְמַת הַמֶּחְקָר / אַחֲרֵי הַצֹּאן וְהַבָּקָר / הַתַּחְבּוּלָה / נִתְבָּהֲלָה / הַהַנְדָּסָה / בְּדַיְסָא / וְהִיא נְתוּשָׁה וּדְרוּסָה / הַהֲלָצָה / לְכָלָה וְנֶחֱרָצָה / הַחֶשְׁבּוֹן / לְעִזָּבוֹן / וּלְזָבוֹן / הַתִּשְׁבֹּרֶת / נִרְאֲתָה וְהִיא שְׁחַרְחֹרֶת / מְלֶאכֶת הַיָּד / מְגֻיָּד / הָרְפוּאָה / כְּאִיסְטֵיס וּפוּאָה / חָכְמַת הַתְּכוּנָה / מְגֻנָּה / כִּי אֵין בְּפִיהָ נְכוֹנָה / הַחַיָּטִים / בּוֹעֲטִים / הַסַּפָּרִים / מְסַפְּרִים סִפּוּרִים שַׁפִּירִים / הַכּוֹבְסִים / מִיִּצְרָם נִכְבָּשִׁים / וְהָרַצְעָנִים / נִשְׁעָנִים וּנְזוֹנִים / וְאֵינָם מִתְעַנִּים / הַסַפָּן / שָׂמֵחַ בְּכָל־אוֹפָן / הַחַמָּר / אָזֵל וּמְזַמֵּר / הַגַּמָּל / הָרָה לוֹ עָמָל / הָרוֹעֶה / מְטַיֵּל וְתוֹעֶה / וְכָל־הָאוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בְּהִתּוּלִים הַלָּלוּ אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה / הַנַּגָּר / דּוֹמֶה לְתַגָּר / וְאֵינוֹ רָץ לִבְאֵר הַמַּיִם כְּהָגָר / הַבַּנַּאי / בּוֹנֶה דֶרֶךְ גְּנַאי / וְכִמְעַט שֶׁאֵין לוֹ פְנַאי / וּבַלָּן / רֹאשׁ לְכֻלָּן / כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה הַצּוֹחֲקוֹת וְשׁוֹמֵעַ לְקוֹלָן / אוֹמֵר: “בְּרִיךְ רַחְמָנָא דִּיְהַבָךְ לָן” / חָרָשׁ / יֶחֱרַשׁ / וְחוֹשֵׁב חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת / אֲשֶׁר לֹא טוֹבוֹת / וְרוֹקֵם עוֹקֵם מְלַאכְתּוֹ / וְלַלֵּצִים הוּא יָלִיץ בְּקִימָתוֹ וְשִׁבְתּוֹ / וְגַם הַמֶּלֶךְ מוֹחֵל עַל־כְּבוֹדוֹ / וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְאֵימָתוֹ וַהֲדָרוֹ וְהוֹדוֹ / וְהַמַּלְכָּה מִלְכָּהּ עֲלַהּ יִשְׁפַּר / וִיפֵה־תֹאַר וּמַרְאֶה בְּעֵינֶיהָ תֶחְפַּר / הַדּוּכוֹס / עַל־יְקָרוֹ לֹא יָחוֹס / וְהַשָּׂר / מִפְּאֵרוֹ יֶחְסָר / וְהַפַּחוֹת פּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים אַחַר נוֹגְנִים / וְהַשִּׁלְטוֹנִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַסְּגָנִים / נִכְשָׁלִים בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים / וְשָׂרֵי הַצָּבָא / בִּטְנָם צָבָה / וְשָׂרֵי אֲלָפִים וּמֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַעֲשָׂרוֹת / מַנִּיחִים אֶת־חֲיָלוֹתֵיהֶם וְאֶת־הַשְּׁמִירוֹת / מִשְׁמַרְתָּן וּמִשְׁמֶרֶת הָעֲיָרוֹת / וְהוֹלְכִין אַחַר הַבְּתוּלוֹת הַיָּפוֹת וְהַנָּשִׁים הַיְקָרוֹת / הָאַפִּיפְיוֹר / שׁוֹתֶה יַיִן בְּמִזְרְקֵי־כֶסֶף וּבְכִיּוֹר / וְהוּא עוֹמֵד וּמְטַיֵּל עַל־שְׂפַת הַיְאוֹר / הַחַשְׁמַנִּים / אוֹתָן דִּרְבוּ יַתִּירָא הָיָה נוֹתֵן עֲלֵיהֶם סִימָנִים / בָּאַשְׁמַנִּים / שְׁמֵנִים וּדְשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים / הַהֶגְמוֹן / אֲשֶׁר כְּאַגְמוֹן / רֹאשׁוֹ יַכְנִיעַ וְיָכֹף / גַּם הוּא בְמַעֲלָלָיו דּוֹמֶה לְקוֹף.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה / נֶהֱנִין וְנִזּוֹנִין מִזִּיו הַשְּׁכוּנָה וְהַחֲבוּרָה / וְחָטְאוּ וְעָווּ וּפָשְׁעוּ וְעָבְרוּ הָעֲבֵרָה / אֵין יוֹם שֶׁאֵין סְעוּדָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֶרְתָּהּ / וְלָא אִיבְּרִי סִיהֲרָא לְשֵׁינְתָא / אֶלָּא לִזְנוּתָא וְהֶפְקְרוּתָא.

שֶׁבִּן־לַיְלָה הָיָה וּבִן־לַיְלָה אָבְדָה שִׂמְחָתָם / וְסָרָה מֵעֲלֵיהֶם אִוַּלְתָּם / וְיָקוּמוּ אִישׁ אִישׁ מִמְּסִבָּתָם / וְרִקּוּדָם וּצְחִיקוּתָם / בְּשָׁמְעָם אֶת־רִנָּתָם / וְאֶת־קוֹל תְּרוּעָתָם / בְּבֵית אוֹן אֱלֹהֵיהֶם / וְיִפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אֲחֵיהֶם / רֵעֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם / וְיֵרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת זֶה נָגוּעַ וְזֶה מֻכֶּה / זֶה נִשְׁבָּר וְזֶה נִדְכֶּה / זֶה כּוֹאֵב וְזֶה דּוֹאֵג / זֶה מִתְאַנֵּחַ וְזֶה שׁוֹאֵג / זֶה חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ / וְזֶה בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ / זֶה מִמִּלּוּי אִצְטָמְכָתוֹ צוֹעֵק כְּאִלּוּ נִשְׁתַּטָּה / וְזֶה מִזְּרֹעוֹתָיו וּמַרְגְלוֹתָיו דּוֹאֵב כְּאִלּוּ נָפְלָה עֲלֵיהֶם מוֹטָה / וְחוֹלֶה וְנוֹפֵל עַל־הַמִּטָּה / זֶה חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ / וְזֶה אָבַד תַּאֲוָתוֹ וְאֶפְשׁוֹ / וְלֹא יָדַע כִּי הוּא בְנַפְשׁוֹ / כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֹרֶב וְקֶרַח בָּאוּ בֵית שֶׁמֶץ אֱלֹהֵיהֶם / וְהֵמָּה כָּרְעוּ עַל־בִּרְכֵיהֶם / וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם.

‏שְׁלֹמֹה נִיצָא

t ‏[שָׁבָץ אֲחָזַנִי עֲצָמַי חָרוּ] (סְלִיחָה) / שלמה ניצה

m נחלת הכלל

Salomon Nizza

]מִוֵנֶצְיָה, בשנת 1718 היה עוד בחיים]

סְלִיחָה

– – ͝ – – – ͝ – – – –

שָׁבָץ אֲחָזַנִי עֲצָמַי חָרוּ

יָרֵא וְחָרֵד נִֽבְהָל שָׂמָנִי

עֵת אֶזְכְּרָה יָמַי אֲהָהּ עָבָרוּ

כִּמְלֹאת רְצוֹן יִצְרִי שְׁאוֹל הוֹרָנִי

עַל־כִּי חֲטָאַי עַד־מְאֹד גָּבָרוּ

מִיּוֹצְרִי אוֹי לִי אֲשֶׁר עָשָׂנִי

מָה אֹמְרָה אֵלָיו וְיַשְׁמִיעֵנִי

דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מִמֶּנִי.

לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם וְשׁוֹפֵט צֶדֶק

מָה אֶעֱנֶה אִם לוֹ אֲנִי שָׁגִיתִי

כִּי יַחְקְרֵנִי אַל וְיִמְצָא בֶדֶק

אוֹיָה לְנִשְׁמָתִי, אֲבוֹי, מָרִיתִי

פִּשְׁעִי כְּקוֹץ מַכְאִיב, מְשֻׂכַת חֵדֶק

יַפְרִישׁ כְּצִפְעוֹנִי עֲדֵי חָלִיתִי

לִבִּי כְמוֹ דוֹנַג בְּתוֹךְ מֵעָיִם

נָמֵס וְאֵין כֹּחַ רְפֵה יָדָיִם.

מִכָּל־מְשׁוּבוֹתַי כְּהַיּוֹם שָׁבְתִּי

בּוֹכֶה וּמִתְוַדֶּה אֱמֶת חָטָאתִי

סַרְתִּי כְּבֵן סוֹרֵר וְלֹא הִקְשָׁבְתִּי

מִמַּעְגְּלֵי־ישֶׁר וְקָו יָצָאתִי

נִחַם וְנֶעֱצָב מֵאֲשֶׁר שׁוֹבָבְתִּי

עֵינַי אֱלֵי־עַל גֹּאֲלִי נָשָׂאתִי

חַטֹּאת נְּעוּרַי אֶעֱזֹב מֵעָתָּה

רַחוּם כְּחַסְדֶּךָ זְכָר־לִי אָתָּה.

הִנֵּה מְבַשֵּׂר טוֹב וְצִיר מִמַּעַל

עוֹנֶה “חֲזַק אַל־תַּעֲרֹץ” הָיִיתָ

"קוּם לֵךְ וְאַל־תֵחַת עֲלֵי הַמַּעַל

קוּמָה וְהִתְעוֹרֵר וְאִם עָוִיתָ

הֵן הַתְּשׁוּבָה לַמְּשׁוּבָה תַעַל

מַרְפֵּא אֲרוּכָה לָךְ בְּכִי בָכִיתָ

יִשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־תְּפִלָּתֶךָ

יִתֵּן לְךָ כָּל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ.

נוֹסַף תְּשׁוּבָה שֶׁכְּבָר תִּכַּנְתָּ

תַּעְתִּיר בְּעֵת רָצוֹן לְשׁוֹכֵן עָרֶץ

תָּכִין לְבָבֶךָ וְהִתְבּוֹנַנְתָּ

תָּרִים תְּרוּמָה לַעֲנִיֵּי אָרֶץ

אִם תַּעֲשֶׂה אוֹתָם אֲזַי כּוֹנַנְתָּ

דִּין רָע לְךָ נִקְרַע וְנִסְתַּם פָּרֶץ

יַצִּֽילְךָ מִפַּח וּמִבֵּית־כֶּלֶא

תִּזְכֶּה וְתִחְיֶה עַל־שְׁלשָׁה אֵלֶּה".

יָפוּ דְבָרֶיךָ וְכֵן דִּבָּרְתָּ

הֵמָּה מְשׂוֹשׂ לִבִּי מְאֻשָּׁר אָנִי

כֵּן אֶעֱשֶׂה אֶשְׁמֹר אֲשֶׁר אָמָרְתָּ

כִּי אֶל־מְחוֹז חֶפְצִי הֲבִיאוֹתָנִי

אוֹתִי בְמִלֶּיךָ הֲלֹא עָזָרְתָּ

שׁוֹלֵחֲךָ אוֹדֶה אֲשֶׁר הִנְחָנִי

קָרוֹב לְכָל־קוֹרֵא בְרֹב חַסְדֶּךָ

מַהֵר עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.

צַדִּיק וְיָשָׁר נֶגְדְּךָ אַשָׁמְתִּי

קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי הֱיֵה סוֹלֵחַ

תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי כְּאִלּוּ שַׂמְתִּי

קָרְבַּן קְטֹרֶת לְךָ עֲלֵי מִזְבֵּחַ.

מִצְוַת צְדָקָה לֶאֱנוֹשׁ קִיָּמְתִּי

וּבְחוּט מְשֻׁלָּשׁ זֶה אֲנִי בוֹטֵחַ

אָבוֹא בְרִנָּה אֶל־מְעוֹן בֵּיתֶךָ

אֲנִי בְצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ.

הוֹשַׁע עֲבָדֶיךָ וְהַצִּילֵמוֹ

מִלּוֹחֲצִים, לַצּוֹרֲרִים תַּכְרִיעַ

מִקְדָּֽשְׁךָ כּוֹנֵן, וְתִטָּעֵמוֹ

מָכוֹן לְשִׁבְתֶּךָ, וְשָׁם תּוֹפִיעַ.

אַתָּה כְּרוֹעֶה נַהֲלֵם תִּרְעֵמוֹ

אֶת־צֹאֽנְךָ נָא תַחֲבשׁ תַּרְגִּיעַ

אָנָּא לְרַוְחָתָם פְּקַח עֵינֶיךָ

קוּמָה אֲדֹנָי אֵל נְשָׂא יָדֶךָ.

‏יוֹסֵף פִּיאַמֵּיטָא

t ‏[עַל־מָה בְּנֵי תֵבֵל] (קִינָה עַל־פְּטִירַת משֶׁה זַכּוּת) / יוסף פיאמיטה

m נחלת הכלל

Josef Fiammetta

]נולד באַנְקוֹנָה ומת שם בשנת 1721]

– – ͝ – – – / – – ͝ – – – /– – ͝ – – – / – – – ͝ – –

מָוֶת

עַל־מָה בְּנֵי תֵּבֵל / בּוֹכִים בְּרָב־אֵבֶל / כִּבְנַהֲרוֹת בָּבֶל / נִשְׁמַע קוֹל יְלָלָה.

הַקּוֹל לְמֵרָחוֹק / נִשְׁמַע, וְלִבְלִי־חֹק / פִּי נִמְלְאָה בִשְׂחֹק / בִּשְׁמֹעַ אֲמֻלָה.

לֹא יַחֲטִיא דַּעְתִּי / לַחְשֹׁב תְּבוּנָתִי / מֶנִּי וּמֵאִתִּי / נֶעֶֽשְׂתָה נְבָלָה.

חַרְבִּי מְשׂוֹשׂ לִבִּי / שָׁבָה צְבִי שֶׁבִי / חָכָם וְאִישׁ נָבִיא / שָׁתָה כוֹס רְעָלָה.

חַיִּים

מַה־לְךָ פְּאֵר אַכְזָר / אִם אֵל לְךָ גָזַר / נֶעֱזָר כְּעֶבֶד זָר / אֵיךְ עַצְמְךָ תְּפַנֵּק

לִשְׁמֹר דְּבַר שַׁדַּי / כָּל־חַֽיְתוֹ שָׂדַי / יָעוּף כְּזִיז שָׂדַי / וּכְאַרְיֵה יְזַנֵּק.

אַךְ רַע לְרַע יֻשְׁלָח / לֹא זֶה וְזֶה יִצְלָח / כַּצִי אֲשֶׁר מַלָּח / בּוֹ עוֹלֵל וְיוֹנֵק.

קוּם בּוֹשׁ לְבשׁ חֶרְפָּה / מוּכָן לְמַדְחֵפָה / לִסְקֹל וְלִשְׂרֵפָה / וּלְהֶרֶג וְחָנֶק.

מָוֶת

מַה־לָּךְ לְהַרְחִיב פֶּה / נִסְפֶּה וְלֹא תִצְפֶּה / כִּי אֵין לְךָ מַרְפֵּא / מִצִּיר מַחֲלָתִי.

אֶקְצֹר אֲשֶׁר תִּזְרַע / תַּרְבֶּה אֲנִי אֶגְרַע / דָּת יוֹעֲצִים אֶפְרַע / תִּתְקַיֵּם עֲצָתִי.

אֵין דַּל וְאֵין עָשִׁיר / עֵת בֹּא עֲדַי יָשִׁיר / אַף מַעֲשָׂיו יַכְשִׁיר / יִלָּכֵד בְּרִשְׁתִּי.

דֹּם כַּהֲדֹם רַגְלַי / מִדְרָס לְמַעְגָּלַי / מַהֵר וּבוֹא אֵלַי / תִּשְׁתֶּה כּוֹס חֲמָתִי.

הַיּוֹם שְׁבָה בָּדָד / כִּי אָהֳלָךְ שֻׁדָּד / רֹאשׁ דָּת כְּעוֹף נֹדָד / צֻדַּד תּוֹךְ מְצוֹדִי.

משֶׁה זְכוּתוֹ רַב / לֻמַּד כְרַב לַקְרָב / בִּי רָב וְלֹא עָרַב / אֵלָיו חֵץ כְּבֵדִי.

נִלְחַם בְּעֹז כֹּחוֹ / שַׁח שַׁךְ נְתִיב אָרְחוֹ / סוֹף נֶאֱסַף רוּחוֹ / וּמְסָרוֹ בְיָדִי.

הוּא עָף מְקוֹם עַפְעַף / רָץ רָץ וְלֹא יִיעָף / עַל־זֹאת לְבַד נוֹעָף / כִּי נִבְהַל בְּפַחְדִּי.

חַיִּים (בינו לבין עצמו)

אוֹי אוֹי לְשֶׁבֶר זֶה / אֵיךְ עַל־אֲבִי חוֹזֶה / מַזֶּה וּבֶן־מַזֶּה / שָׁלַט בֶּן־זְדוֹנִים

גָּדוֹל וְרָם יַשְׁפִּיל / הַר לַעֲלוֹת יַעְפִּיל / נָזִיר כְּזֵיר יַפִּיל / יִבְנֶה הַלְּבֵנִים

בַּר בַּר יְשַׁלַח בַּר / יִשְׁבַּר לְבַב גָבָר / שׁוֹסֶה גְרָנוֹת בָּר / לִטַּע קִמְּשׁוֹנִים

אֵיךְ רֹאשׁ גְּדוּד שָׁדוּד / נָפַל בְּלִי פְדוּת / נִשְׁבָּה אֲרוֹן עֵדוּת / מִשַּׁעַר זְקֵנִים.

(אל פני המות)

אוֹיְבִי וְאִישׁ רִיבִי / לָבִיא עֲלֵי לִבִּי / שָׂשׂ דָּץ בְּמַכְאוֹבִי / עַל־חוֹבִי מְשׂוֹשָׂךְ.

אֵיךְ רִיב לְמוּל אָדוֹן / תִּדּוֹן בְּלֵב זָדוֹן / תִּשְׁלַח בְּפִקָּדוֹן / הָאֵל יָד מְבִישָׁךְ.

אֵיךְ תַחֲבשׁ לִכְבּשׁ / עִיר צוּר, וְלֹא תַבשׁ / גַּסּוּת כְּסוּת תִּלְבּשׁ / וּלְבוּשָׁךְ לְבוּשָׁךְ.

לֹא לֹא כְגוֹרָלָךְ / מַלְאָךְ כְּרוּב הָלָךְ / דֹּם מִזְּדוֹן מִלָּךְ / כִּי הוּא יַחֲרִישָׁךְ.

מָוֶת

עַל־מָה דְבָרִים עוֹד / הֶבֶל וְרִיק לִסְעֹד / לַעַג וּבוּז תִּסְעֹד / עַצְמֶךָ תְּפַתֶּה.

כִּי כָל־בְּשַׂר הָחַי / יִפֹּל בְּתוֹךְ שׁוּחַי / הוֹלֵךְ לְעֵדֶן חַי / לִשְׁאוֹלָה וְתָפְתֶּה.

אֵין עִיר וְאֵין מִקְלָט / אֵין נָס וְאֵין נִמְלָט / נִגְזַר וְכֵן נֶחְלַט / עַל־עָרוּם וּפוֹתֶה.

יִפֹּל בְּמִכְמַרְתִּי / בֶּן־צוּף וְאֶפְרָתִי / אֶת־כּוֹס רְעָלָתִי / כֹּל יִרְוֶה וְיִשְׁתֶּה.

חַיִּים

דֹּם דֹּם שְׁתֹק שׁוֹטֶה / חוֹטֵא בְּעֵת בּוֹטֵא / עוֹטֶה וּמִתְחַטֵּא / עַל־פֶּשַׁע וְזָדוֹן.

אִם מוֹֽסְדֵי תֵבֵל / מָטוּ כְּצִיץ נוֹבֵל / יִבְכֶּה וְיִתְאַבֵּל / עֶבֶד שַׂר וְאָדוֹן.

אִם בַּאֲרָזִים עָל / לַהַב מְלֹא שֹׁעַל / מַה־יַעֲשֶׂה יִפְעַל / אֵזוֹב קִיר כְּנָדוֹן.

דָּרֵי זְבוּל יִדְכּוּ / כִּי לֹא בְדִּין יִזְכּוּ / אִם כֵּן בְּמַר יִבְכּוּ / מָוֶת וַאֲבָדוֹן.

מָוֶת

אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי / כִּי פָֽשְׂתָה נִגְעִי / עַל־שַׂר וְאִישׁ שׁוֹעִי / אוֹר עַמִּים וְצִלָּם.

מַעְלָה וּמַטָּה הֵם / בּוֹכִים לְמִינֵיהֶם / עָלַי בְחֶבְלֵיהֶם / מַשְׁמִיעִים בְּקוֹלָם.

אוֹי לִי לְאָן אֶבְרַח / אִם מַעֲרָב מִזְרָח / אֶזְרַח בְּתוֹךְ זֶרַח / אוֹ אֶעְלַם בְּעֵילָם.

כָּפוּף בְּלֵב מַסְעִיר / אֵלֵךְ לְאָח צָעִיר / עִמּוֹ נְהִי אָעִיר / נֶאְלָם בּוֹשׁ וְנִכְלָם.

מָוֶת חַיִּים

קִרְאוּ בְקוֹל עַנּוֹת / תַּנּוֹת בְּנוֹת בִּינוֹת / קִינוֹת כְּמוֹ תַנּוֹת / מִסְפֵּד מַר כְּתַנִּים

שִׁבְרוּ בְנֵי־תֵבֵל / נֵבֶל כְּמוֹ־נֶבֶל / חֵבֶל וְרָב־אֵבֶל / לֹא עוּגָב וּמִנִּים.

שׁוֹלָל מְעִיל מַעְלָה / עַל־מִוֹעֲלֵי מַעְלָה / אֶדֶר יְקָר גָּלָה / וּלְבוּשׁ הַסְּדִינִים.

הַיּוֹם בְּחַטַּאתְכֶם / לֻקַּח וְסָר מִכֶּם / מַעְדֶּה וּמַלְבִּישְׁכֶם / שָׁנִי עִם־עֲדָנִים.

נֵר מַעֲרָב כָּבָה / רֹאשׁ דָּת וְשַׂר צָבָא / שָׁב מִצְּבֹא צָבָא / גַּם לֹא יַעֲבֹד עוֹד.

כִּי לַעֲבֹד עֶלְיוֹן / הָלַךְ לְרוּם חֶבְיוֹן / שָׁמָּה בְאַפִּרְיוֹן / לֹא יָמוּשׁ וְיִמְעֹד.

אַךְ לִי כְאֵב חֹלִי / סָר שַׂר וְרֹאשׁ חֵילִי / מַלְכִּי מְנַת חֶבְלִי / לִי מַשְׁעֵן וּמִסְעוֹד.

שָׁקַע וּבָא שִׁמְשִׁי / שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי / הוּמַר בְּמַר דִּבְשִׁי /רוֹשׁ אֹכַל וְאֶסְעֹד.

רַב טוֹב לְיִשְׂרָאֵל / מֵשִׁיב לְכָל־שׁוֹאֵל / בָּקִי בְרָזֵי אֵל / וּבְסִתְרֵי בְרֵאשִׁית.

יָדַע בְּכָל־מֻפְלֶא / נִגְלֶה וְהוּא פֶלֶא / עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה / עַל־דַּעַת אֱנוּשִׁית.

וּדְבַר אֱמֶת מוֹרֶה / תֶּבֶן וְקַשׁ זוֹרֶה / מוֹרֶה לְכָל־מוֹרֶה / אֶל־דֹּפֶן חֲמִישִׁית.

תּוֹעֶה בְגֶלֲלוֹ / נִמְכַּר לְעֶבֶד לוֹ / הוֹצִיא בְרֹב חֵילוֹ / לַחֵרוּת וְחָפְשִׁית.

מֵלִיץ וּמִן־אֶלֶף / יָחִיד וְאֵין חֵלֶף / מִן־תָּיו וְעַד־אָלֶף / בָּנָה נַחֲלַת־הוֹן.

לֹא יֵשׁ דְּיוֹ דַיּוֹ / לִכְתֹּב פְּאֵר עֶדְיוֹ / גָּבַהּ צְבִי עֶדְיוֹ / שָׂמָהוּ לְגָאוֹן.

הֵשִׁיב בְּדָרוּשָׁיו / לֵב עַם לְצוּר עוֹשָׂיו / דָּתָן בְּדָת עַכְשָׁיו / בֶּן־פֶּלֶת וְהוּא אוֹן.

הִשְׁפִּיל זְדוֹן קָמִים / הַלּוֹחֲמִים תַּמִּים / הִצְלִיל בְּלֵב יַמִּים / כָּל־סוֹאֵן בְּשָׁאוֹן.

רוֹעֶה אֲשֶׁר צוֹעֶה / אֵיךְ צֹאן בְּלִי מִרְעֶה / תִּטֹּשׁ וְלֹא תִשְׁעֶה / תּוֹעֶה עַל־גְּבָעוֹת.

שֶׂה שׁוּר בְּנִקְרַת־צוּר / עָצוּר בְּאֵין עָצוּר / נָצוּר וְאֵין לָהּ צוּר / גַּם פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת.

תִּשְׁמַע וְלֹא תָחוּשׁ / תִּפְנֶה וְלֹא תָחוּשׁ / תִּרְאֶה וְלֹא תָחוּס / אֶל־בֶּכִי וְשַׁוְעוֹת.

רַב עַל־פְּרִידָתְךָ / גַּם עַל־פְּרִי דָתְךָ / שׁוֹתָה פְרִידָתְךָ / בַּשָּׁלִישׁ דְּמָעוֹת.

מִי זֶה יְנַחֵם עַם / נִפְעָם בְּיוֹם זַעַם / לִבּוֹ כְּמוֹ־פָעַם / הוֹלֵם מַהֲלֻמּוֹת.

בּוֹכֶה לְדוֹר יָתוֹם / בִּלְתִּי מְתֹם נִתֹּם / חָזוֹן חֲתֹם וּסְתֹם / חָכְמוֹת נֶעֱלָמוֹת.

כִּי נָֽפְלוּ רָאשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין / שָׂרִים וְשָׁלִישִׁים / כָּל־דּוֹרֵשׁ רְשׁוּמוֹת.

נִשְׁאַר אֱנוֹשׁ חֻלִּין / מַכְבִּיר לְבַד מִלִּין / בִּיקָר וְלֹא יָלִין / נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת.

אַךְ זֹאת יְנַחֵם כֹּל / אֵשׁ זֶה לְכָל־אֶשְכֹּל / חָכָם וְרֹב יָכֹל / עִם־תֻּמִּים וְאֻרִים.

צִיר נֶאֱמָן נִפְטָר / דּוֹד בִּכְלִיל עֻטָּר / כִּי כֵן חָתוּם בִּשְׁטָר / עַל־כָּל הַֽיְצוּרִים.

הַכֹּל זְמָן יִכְלֶה / עָשִׁיר וְרָשׁ נִקְלֶה / שׁוֹקֵט וְגַם גּוֹלֶה / יוֹשֵׁב עַל־שְׁמָרִים.

אָכֵן לְאִישׁ יָשָׁר / יֶחְסַר לְבַד בָּשָׂר / רוּחוֹ אֲזַי יִכְשַׁר / לָצֵאת לַדְּרוֹרִים.

לִרְאוֹת אֲשֶׁר פָּעַל / מַעְלָה וְרוֹם יַעַל / שַׁעַר בְּלִי נִגְעָל / וּדְרָכִים גְּבֹהִים.

יִרְאֶה וְיִתְפַּלֵּא / טוֹב אוֹֽצְרוֹת מָלֵא / צָפוּן בְּאוֹר נִגְלֶה / וּדְבָרִים תְּמֵהִים.

שָׁמָּה לְקַבֵּל לוֹ / בָּאִים בְּנֵי גִילוֹ / אוֹתוֹ לְהֵיכָלוֹ / יִלְווּהוּ כְמֵהִים.

כִּי שָׁם בְּהוֹד נִגְלוּ / יִרְאוּ וְיִבָּהְלוּ / עֵת עוֹד לְרוּם יַעְלוּ / לָהֶם הָאֱלֹהִים.

שָׁמָּה בְּרוּם חֶבְיוֹן / יֶחְזוּ לְאֵל עֶלְיוֹן / יִרְאוּ בְּלִי דִמְיוֹן / אוֹר זִיו הַשְּׁכִינָה.

אָז יִכְרְעוּ נֶגְדּוֹ / גַּם יִשְׁאֲלוּ חַסְדּוֹ / אֶל־עַם וְצֹאן יָדוֹ / חֶמְלָה וַחֲנִינָה.

יַחְמֹל לְנִשְׁאָרִים / יַכְרִית פְּנֵי זָרִים / יִקְבֹּץ מְפֻזָּרִים / מִכָּל־עִיר וּפִנָּה.

“דַּי דַּי” לְיוֹם רָעָה / יֹאמַר “וְאַל שַׁוְעָה” / הַזּוֹרְעִים דִּמְעָה / יִקְצֹרוּ בְרִנָּה.

(1697)

‏יְהוֹשֻׁעַ יוֹסֵף בֶּן־דָּוִד לֵוִי

t ‏מִתּוֹךְ הַשִּׁיר “כּוֹס תַּנְחוּמִין”: עַל־פְּטִירַת מֹשֶׁה לֵוִי מוּייָא / יהושע יוסף בן דוד לוי

m נחלת הכלל

[חי בוֵנֶצְיָה לערך שנת 1700]

מִתּוֹךְ הַשִּׁיר “כּוֹס תַּנְחוּמִין” (עַל־פְּטִירַת משֶׁה לִֵוי מוּייָא)

תרעומת נרגן על תבל המרטשת עולליה ושליתה היוצֵת מבין רגליה.

– – – – – – – –

יוֹם יוֹם תַּהַר תֵּבֵל תּוֹלִיד בָּנִים

עֵת וָעֵת כּוֹרָה שַׁחַת קִבְרוֹתָם

הַאִם עָצְמָה אֵין לָהּ אִם אֵין אוֹנִים

שָׁוִים לִשְׁמִירָתָם כִּבְרִיאָתָם

אוֹ פֶן־רַחְמָהּ הָרָתָה לִזְנוּנִים

שֶׁתַּעְלִים נַבְלוּתָהּ בִּשְׁחִיתוֹתָם

תֵּרַע תַּקָּנָתָהּ עַל־קִלְקוּלָהּ

חַטָּאָה רַבָּה לֹא תִּמְחֶה קַלָּה.

אַךְ אִם תֹּאכַל אֶת־כָּל־בָּשָׂר חַרְבָּהּ

מַה־לִּי וָלָהּ לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָם

אַלְפֵי רִבּוֹא אִישׁ וּבְהֵמָה רַבָּה

הֵמָּה יָרִיבוּ אֶת־מִשְׁפַּט דִּינָם.

אֵת שֶׁהֵיטֵב חָרָה לִי אַפִּי בָהּ

עַל־רֶשֶׁת זוּ טָמָנָה לִי חִנָּם

עַל־לֹא חָמָס עָלַי עַל־לֹא עַוְלָה

אוֹי גַּם מָחָר אַף־אָנִי קָרוּא לָהּ.

אֵיזֶה פִשְׁעִי אֵיזֶה חֶטְאִי אֶצְלָהּ

שֶׁתִּשְׁתּוֹנֵן שִׁנָּהּ בִּי בִּבְשָׂרִי

אִלּוּ תֶחְסַר בָּשָׂר מִדֵּי אָכְלָהּ

שׁוֹר אוֹ כֵשֶׂב אוֹ עֵז, רַב לִי עֶדְרִי.

תֵּלֶךְ־נָא אֶל־הַצֹּאן, שָׁם תִּקַּח לָהּ

בָּשָׂר שַׂגִּיא פִּדְיוֹן נַפְשִׁי כָּפְרִי

לֹא גָזַר מִמִּכְלָא צֹנֶה מִקְנָי

עִזָּא טַבָּחָא שָׁמֵינָא מִנָּי.

תַּרְתִּי חָתַרְתִּי לַחְשֹׂף מַצְפּוּנָהּ

עַל־אֹדוֹת מֶה דַּרְכָּהּ זֶה כֵּסֶל לָהּ

וָאֶתְכּוֹנֵן רֵאשִׁית כָּל־עִנְיָנָהּ

גָזוֹר אָחוֹר מֵאֵת סוֹף מִפְעָלָהּ

שֶׁלֹּא תִלְטשׁ מַחְשֶׁבֶת רַעְיוֹנָהּ

רַק לִמְשָׁל בָּנוּ שֵׁן בִּרְיָה קַלָּה

שִׁנֵּי תּוֹלַעַת, מַלְתַּעַת רִמָּה

מֵאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד־מָה.

תִּמְהוֹן לִבִּי עַל־זֶה בִּי מִשְׁתָּאֶה

אָפוּנָה אִם חוֹלֵם הוּא אוֹ הוֹזֶה

אֵיךְ תַּשְׁחִית מִין נֶחְמָד וִיפֵה מַרְאֶה

לַבְרוֹת לַרְווֹת לַצְבּוֹת בֶּטֶן נִבְזֶה

חָלִילָה לָהּ חָלִילָה לֹא יָאֶה

לִיקָר הַדְרָהּ לָתֵת זֶה תַּחַת זֶה

בַּעַר וּבְעִיר מַבְעִיר מֵיטַב כַּרְמוֹ

לִצְבֹּר רַק שֶׁמֶץ רֶמֶץ פֶּחָמוֹ.

מִתְגּוֹלֵל עוֹד בִּמְסִלַּת רַעְיוֹנָי

לִמְצֹא חִידַת סוֹדָהּ סוֹד חִידָתָהּ

וַתִּתְגַּל כִּתְמוּנָה נֶגֶד עֵינָי

אִשָּׁה כוֹפֶפֶת קֶשֶׁת זִקְנָתָהּ

תִּשְׁלַח אֶצְבַּע רָגְזָהּ אֶל־מוּל פָּנָי

בּוֹעֶטֶת כַּף רַגְלָהּ עַל־אַדְמָתָהּ

שִׂפְתוֹתֶיהָ נָעוֹת קוֹל נָמוּךְ לָהּ

וָאֶשְׁמַע כָּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלָהּ.

תשובת תבל הומיה היא וסוררת וזאת אומרת:

הִנֵנִי הִנֵּה אָנֹכִי תֵבֵל

מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלַי

הָאִישׁ כָּמוֹךָ דַּל רַב הַחוֹבֵל

חוֹתֵר בִּמְשׁוֹט שִׂכְלוֹ עַל־שָׁוְא גַּלָּי

מִי אַתָּה מֹץ נִדָּף עָלֶה נוֹבֵל

שֶׁתִּשְׂתָּרֵר סִכְלוּת כִּסְלָךְ עָלָי

אִם תַּבְחִין מַה עֶרְכָּךְ מָךְ מֵעֶרְכִּי

בּוּז דַּרְכָּךְ לֹא יִשְׁפֹּךְ בּוּז עַל־דַּרְכִּי.

קָלַעְתָּ אַבְנֵי־דֹפִי אֶל־מִצְחִי

וַתּוֹצֵא כִסְלוּתְךָ אֶת־דִּבָּתָהּ

וַתּוֹכִיחֵנִי עַל־חֻלְשַׁת כֹּחִי

לִנְצֹר אֶת־בֶּן־בִּטְנָה בִּבְרִיאָתָהּ

כַּזּוֹלֵלָה הִבְאַשְׁתָּ אֶת־רֵיחִי

כַּנּוֹאֶפֶת חוֹנֶקֶת שִׁלְיָתָהּ

אַךְ שָׁוְא לִי עֶלְבּוֹנְךָ שָׁוְא הִלּוּלָךְ

אִם־אֶנְאַף אִם־אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ.

הַגֶּד־נָא אִם יָדַעְתָּ אֶת־עַצְמָךְ

בִּנְיַן גּוּפְךָ קִשְׁרֵי הַרְכָּבָתוֹ

אַלְפֵי פִלְאֵי אֵבָרֶיךָ דָּמָךְ

רוּחוֹ נוּעוֹ נוּחוֹ וּתְקוּפָתוֹ

כִּי חוּצָה לָךְ תִּדְרֹשׁ מֻפְלָא מִמָּךְ

וּבְמַה־שֶׁעִמָּךְ לֹא תַּשִּׂיג אוֹתוֹ

לָרִיק נֶעְלָם עַצְמוֹ אֵצֶל עַצְמוֹ

יַחְקֹר סִתְרֵי סִדְרֵי סוֹד עוֹלָמוֹ.

לוּלֵא חַסְתִּי חָשַׁשְׁתִּי לִכְבוֹדִי

פֶּן־דַּם פִּשְׁפֵּשׁ יַבְאִישׁ אֶת־צִפָּרְנָי

הִנֵּה עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת־יָדִי

וָאֶטְבַּח פִּגְרָךְ אֶל־כַּלְבֵי צֹאנִי

אַךְ אִם חֶטְאָךְ יָרֵט דַּרְכּוֹ נֶגְדִּי

לֹא אֶשְׁקֹל חֵטְא לָחֵטְא עַל־כַּף מֹאזְנָי

אִם רַע כָּל־רַע הוּא. רַע זֶה הַבּוֹחֵר

לִגְמֹל רֵעוֹ רַע תַּחַת רַע אַחֵר.

אִלּוּלֵי מָעוֹז חֶסֶד חֶמְלָתִי

עוֹדֵף לִסְלֹחַ כָּל־עֲוֹן אַשְׁמָה

שֵׁבֶט מוּסָרִי שֵׁבֶט עֶבְרָתִי

כִּכְבָר הֵטִילוּ עָלֶיךָ אֵימָה

אַךְ מָה־אֶתְנַכֵּל אֶקְחָה נִקְמָתִי

מִפֶּתִי נִבְעַר דַּעַת וּמְזִמָּה

הַפֶּתִי סִרְחוֹנוֹ מֵחֶסְרוֹנוֹ

טִפֵּשׁ לֹא יִתָּפֵשׂ עַל־שִׁגְעוֹנוֹ.

זוּלַת רַבַּת רָעַת נִקְמַת חֶטְאוֹ

יֵאוֹת לָחוּס אַךְ עַל־טֵרוּף דַּעְתּוֹ

נָגִיד הַשֵּׂכֶל שָׂם בָּנוּ כִּסְאוֹ

לִפְנֵי לִפְנִים בָּמֹחַ רַק שִׁבְתּוֹ

שָׁם נֶעְלַם מִן־הָעַיִן מַחְבוֹאוֹ

שָׁם לֹא תִּגַּע בּוֹ יָד אֶל־מִסְגַּרְתוֹ

חָלְיוֹ כִּמְעַט נוֹאַשׁ מִתַּקָּנָה

כָּל־מַכַּת חָלָל חֶזְקַת סַכָּנָה.

(1707)

‏יְהוּדָה בְּרִיאֵל

t ‏[רוֹעֵי אֱלִיל בּוֹזֵי בְדִין צָוָחוּ] (עַל־הַמְשֻׁמָּד יְהוּדָה אַנְקוֹנָה) / יהודה בריאל

m נחלת הכלל

Leon Brieli

[נולד במַנְטוֹבָה בשנת 1643 ומת שם בשנת 1722]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

רוֹעֵי אֱלִיל בּוֹזֵי בְדִין צָוָחוּ

כִּי נִשְׂגָּבָה בִינַת נְבוֹנֵיהֶם

אַךְ יֶחֱזוּ מִתְבּוֹנֲנִים כִּי טַחוּ

קשְׁטְ מֵֽרְאוֹת לִבָּם וְעֵינֵיהֶם.

עֵינֵי יְהוּדָה זֶה אֲשֶׁר נִפְקָחוּ

מַחְשָׁךְ כְּמֹהֶם בִּקְּשׁוּ לָהֶם

הֵן הוּא וְרַעְיָתוֹ בְּרַע שָׂמָחוּ

וַיְשַׁחֲתוּ גַם צֶאֱצָאֵיהֶם.

דֹּרֵשׁ לְעַמּוֹ רַע עֲזֹב דַּרְכֶּךָ

אַל־תַּעֲבֹד נִבְרָא וּבוֹרֵא דַע

וּפְנֵה וְהוֹצֵא מִשְּׁאוֹל נַפְשֶׁךָ.

אִם תַּעֲזֹב אֵל־מֵת בְּתַחְתִּית אָרֶץ

וּלְךָ אֱלֹהִים חַי יְהִי נוֹדָע

אֶת־נַפְשְׁךָ תַּצִּיל בְּבֹא עֵת קָרֶץ.

‏יִצְחָק חַיִּים הַכֹּהֵן מִן־הַחַזָּנִים

t ‏[לַמְנַצֵּחַ עַל־מְגִנּוֹת לִבְנֵי פָּאדוֹבָה] / יצחק קנטריני

m נחלת הכלל

Isac Vita Cantarini

[נולד בפָּדוֹבָה בשנת 1644 ומת שם בשנת 1723]

לַמְנַצֵּחַ עַל־מְגִנּוֹת לִבְנֵי פָּאדוֹבָה / שִׁיר מִזְמוֹר לְהַזְכִּיר

לְךָ יְיָ חֶסֶד / אֲשֶׁר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ בַּצָּר

שִׂפְתֵי כָזָב קָשְׁרוּ שְׁקָרִים / לֶאְסֹר אִסָּר עֲלֵי־נָפֶשׁ

עֲלִילוֹת קָמִים וְהֶגְיוֹנָם / נִצְּבוּ לְבַלְּעֵנוּ חַיִּים

הַבּוֹדְאִים לָנוּ לִדְאָבוֹן / וְהָאֹבְדִים חָשְׁבוּ לְאַבֵּד

בִּימֵי מָצוֹר לְמָצוֹר הָיִינוּ / וְהַקְּרָב אֵלֵינוּ נִקְרָב

נַפְשֵׁנוּ תָּמִיד תִּדֹּם תִּזְכֹּר / וֶאֱלוּל הָיָה אַלְלַי

בָּעֲשִׂירִי בּוֹ רַעַשׁ אֲחָזָנוּ / סִמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרֵנוּ

פָּשְׁטוּ גְדוּדִים בְּרֶגֶשׁ רַב / וּסְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה נִגָּשׁוּ

שְׁעָרָיו רָעֲשׁוּ מִדֶּחִי / וַיַּדּוּ־אֶבֶן בָּמוֹ

דַּלְתֵי אֲרָזִים הִתְפֹּצָצוּ / וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעוּ

פָּעֲרוּ פִיהֶם לִבְלִי־חֹק / וַיָּבֹאוּ כַבִּירִים שׁוֹטְפִים

אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ / לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ

וַיִּשְׁלַח נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי־קָשֶׁת / וַיְגָרְשׁוּם בְּקוֹל הֲמֻלָּה

וַיִּחַר אַף יְיָ בְּעַמּוֹ / וַיָּסֶת עוֹד שָׂטָן לְמַשְׁחִית

וַיֵּרָגְנוּ בִרְחֹבוֹת קִרְיָה / וַיַּלִּינוּ כָּל־עַם הָאֶרֶץ

וַיַּדִּיחוּ עשְׁקֵי עשֶׁק / זוֹנָה עֲנִיָּה בְשִׁית חָמָס

צָעֲקָה הַחוּצָה וַתֵּבְךְּ / וְאַחֲרֶיהָ כָּל־רִשְׁעֵי לֵב

צָעֲקָה רָצּוֹא וָשׁוֹב / וַתֹּאמֶר כִּי שָׂרַפְנוּ בְנָהּ

כָּל־פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר / וְהַשָּׂרִים נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ

חוֹרֵי הָעִיר עָמְדוּ בַפָּרֶץ / וַיֹּאמְרוּ לִרְגֹּם אֹתָם

אַלְפֵי סוֹרֲרִים נוֹסְדוּ יַחַד / לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד שֵׁנִית

בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת וּכְלֵי קְרָב / וְאֵשׁ זִלְעָפוֹת בְּיָדָם

וַיָּשׁוּבוּ עוֹד לַהֲרֹס / וְכָל־לֵב נָמֵס בְּמֵעָיו

בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם / שַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת נִפְתָּחוּ

אַךְ שָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם / וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה

וַיֶּהֱמוּ חֲלִלִים בַּדָּרֶךְ / לְקוֹלָם נִבְקְעָה הָאָרֶץ

וַיִּקָּרְאוּ חֲרָשִׁים בְּאִישׁוֹן / לִשְׁמֹר אֶת־בָּתֵּי יְהוּדָה

הַשֹּׁמְרִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף / שֹׁדֲדֵי לַיְלָה לְחַלֵּק שָׁלָל

שַׁדַּי הֵאִיר לַיְלָה כַּיּוֹם / וַיַּהֲפֹךְ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה

פַּחַד וָפַחַד הָיָה לָנוּ / הַמָּוֶת וְהַפֶּצַע הִרְחִיק

וַיּוֹצִיא עַמּוֹ מֵאָסוֹן / מִקִּינָה אֶת־בְּחִירָיו

וַיִּתֵּן אוֹתָנוּ לְרַחֲמִים / לִפְנֵי שָׂרַי הַמְּלוּכָה

וַנִּשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם / וְנָשִׁיר נוֹרְאֹת יְמִינוֹ

אֶת־אֵלֶּה נִזְכְּרָה לְאֶלֶף דּוֹר / וּנְזַמְּרָה שְׁמוֹ עֶלְיוֹן

רַחוּם יִשְׁמַע מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ / תְּפִלַּת עָנִי בַּשִּׁבְיָה

בִּשְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ / יוֹשִׁיעַ מִמּוּעָקָה וְצוּקָה

יִשְׁבֹּר מֹסְרוֹת עַוְלָה / לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים

יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק / וּלְשׁוֹנֵנוּ תִּמָּלֵא רִנָּה

תַּחַת מְגִנּוֹת־לֵב מַנְגִינוֹת תָּבֹאנָה / יִשְׂחַק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת

לְשִׂפְתֵי־שָׁוְא יַעֲקֹב יִצְחָק / וּפַחַד לֹא יִהְיֶה עוֹד.

(1648)

‏שִׁמְשׁוֹן כֹּהֵן מוֹדוֹן

t ‏עַל הַמְשׁוֹרֲרִים הַבּוֹעֲרִים / שמשון כהן מודון

m נחלת הכלל

Sanson Coen Modon

[נולד במַנְטוֹבָה בשנת 1679 ומת שם בשנת 1727]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

אֶל־הַר זְמִירוֹת לַעֲלוֹת יַעְפִּילוּ

הַיּוֹם חֲמוֹרִים נוֹֽשְׂאֵי מַרְדָּעַת

הַקּוֹף וְהַיַּנְשׁוּף וְאִישׁ מָךְ דָּעַת

כָּל־עִלְּגֵי שָׂפָה בְּרֹן יַצְהִילוּ.

מֵאָז קְצִינֵי־שִׁיר גְּבוּל הִגְבִּילוּ

סָבִיב לְהַר לֹא יוּכְלוּ לָגַעַת

אַךְ פָּֽרְצוּ גָדֵר בְּרֹב מִגְרָעַת

גַּם יַעֲלוּ עָלֹה וְלֹא הוֹעִילוּ.

הָהּ כִּי מְאוֹר זִמְרָה בְּצֵל הִקְדִּירוּ

שִׁירוֹת כְּסִירוֹת מִשְּׁחוֹר הוּעָמוּ

נֹעַם מְלִיצוֹת־צוּף בְּמַר הֵמִירוּ.

לָהֶם מְקוֹרוֹת הַזְּמִיר נִסְתָּמוּ

לֹא יָדְעוּ דַבֵּר וְשִׁיר יָשִׁירוּ

לוּ יַחֲרִישׁוּ אֹֽמְרָה יֶחְכָּמוּ.

t ‏לִטְמֵאֵי שְׂפָתַיִם / שמשון כהן מודון

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ –

– – ͝ – – – ͝ – – –

הַפּוֹעֲרִים פִּיהֶם בְּלִי־חֹק גּוֹֽזְרִים

דֶּבֶר בְּכָל־דִּבְרָה לְנַפְשׁוֹתָם

כִּי טִמְּאוּ שָׂפָה בְנַבְלוּתָם

עֵת פָּֽתְחוּ גָרוֹן וְקוֹלָם מַחְצְצ֜֨רִים.

וַיְנַבְּלוּ לָשׁוֹן יְקָר הַמְדַבְּרִים

אַךְ לָאֱנוֹשׁ אֹמֶר לְאוֹת נֶחְתָּם

וַיְנַאֲצוּ הָאוֹת וְהַחוֹתָם

וּלְבַהֲמוֹת שָׂדֶה אֲדַמֶּה בוֹעֲרִים.

לֹא אֶל־דְּגֵי הַיָּם לְנֶצַח שׁוֹֽתְקִים

לֹא אֶל־הָאֲרִי נוֹהֵם וּמִשְׂתָּעֵר

לֹא אֶל־זְאֵב אוֹ דֹב לְטֶרֶף דּוֹֽלְקִים.

זֹאת אֹֽמְרָה לָהֶם בְּלֵב בּוֹעֵר:

נִדְמוּ לְמִשְׁמָרַת כְּלָבִים צוֹעֲקִים

נִדְמוּ לְמִשְׁמָרַת חֲמוֹר נוֹעַר.

t ‏צָרוֹת הַנּוֹאֲפִים / שמשון כהן מודון

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

רוּחַ זְנוּנִים לַעֲשׂוֹת הִגְדִּילָה

הָרִים תְּפָרֵק עַד־מְאֹד חָזָקָה

רַבִּים וְנִכְבָּדִים כְּבָר הִפִּילָה

הֵם חַלֲלֵי הָאַהֲבָה דָלָקָה.

מֵרֹאשׁ פְּתָאִים אָֽמְרוּ “מָתָקָה”

אַךְ לַעֲנָה וָרֹאשׁ בְּסוֹף הִנְחִילָה

וּבְשַׂר גְּוִיָּה נָֽמְסָה נָמָקָּה

גַּם הַנְּשָׁמָה צָעֲקָה “אֵילִילָה”.

בֵּיתָם וְהוֹנָם פִּזְּרוּ אִבָּדוּ

לִקְנוֹת כְּאֵב אָנוּשׁ וְהִתְהֹלָלוּ

כִּי נוֹאֲלוּ אֶל־יַעֲלוֹת נִצְמָדוּ.

מֵאֵין רְפוּאָה אֶל־שְׁאוֹל יוּבָלוּ

אַךְ לֹא לְבֵית מָנוֹס וְשָׁם יִרְעָדוּ

יִרְאוּ חֲתַת חֶטְאָם וְעוֹד נִבְהָלוּ.

t ‏חַיֵּי רוֹעֵה זוֹנוֹת / שמשון כהן מודון

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

רוּחַ זְנוּנִים רַב גְּדֹל הַכֹּחַ

נִכְנַס בְּעֵין נוֹאֵף וְלֵב יַבְעִיר

רַבָּה תְנוּעָתוֹ כְּיָם יַסְעִיר

יִשְׁכַּב וְחִישׁ יָקוּם בְּלִי מָנוֹחַ.

עֶרֶשׂ יְצוּעָיו לוֹ כְּמוֹ הַחוֹחַ

יָקוּם חֲצוֹת לַיְלָה יְסוֹבֵב עִיר

עוֹבֵד חֲשׁוּקָתוֹ כְּאִישׁ צָעִיר

לִבּוֹ בְיָדָהּ הוּא שְׁבִי מַלְקוֹחַ.

מַרְבֵּה תְשׁוּרוֹת לָהּ וְעוֹד יוֹסִיף

אַךְ כַּעֲלוּקָה הִיא וְלֹא שָׂבָעָה

תִּקַח תְּפַתֵּהוּ בְּלֵךְ וָשׁוּב.

יֵלֵךְ וְיוֹבִיל שַׁי וְלָהּ יָשׁוּב

יִכְרַע וְיִתְחַנֵּן וְלֹא שָׁמָעָה

יִבְכֶּה וְהִיא תִּשְׂמַח בְּחַג אָסִיף.

‏יְהוּדָה מַצְלִיחַ פַּאדוֹבָה

t ‏עוֹלָם הָפוּךְ: דּוֹמֵם מְדַבֵּר וּמְדַבֵּר דּוֹמֵם, עֶלְיוֹן יוֹרֵד וְשָׁפַל עוֹלֶה / יהודה מצליח פאדובה

m נחלת הכלל

Leon Prospero Padova

]חי במוֹדֶנָה ומת שם בשנת 1728]

דּוֹמֵם מְדַבֵּר וּמְדַבֵּר דּוֹמֵם, עֶלְיוֹן יוֹרֵד וְשָׁפֵל עוֹלֶה

͝ – – – – – ͝ – – – –

אֱנוֹשׁ עוֹבֵר וָשָׁב וְאֵין לוֹ דָעַת

קְרַב אֶצְלִי וּשְׁמַע דְּבַר תּוֹכָחַת

בְּצֶדֶק אִמְרֵי פִי בְּלִי מִגְרָעַת

בְּמוּסָרָם תִּמְצָא לְנַפְשָׁךְ נָחַת

רְאֵה כִּי תֵבֵל מִמְּךָ מוֹנַעַת

שְׁלֵמוּת הַנִּצְחִית וְגַם לוֹקָחַת

גְּאוֹן עֻזְּךָ תּוֹרִיד בְּאֵר הַשָּׁחַת

וְשָׁם הִנֵּה כָּל־גַּאֲוָה נִכְנָעַת.

שְׁמַע הַקְשֵׁב כִּי לֹא דְבָרַי לָעוּ

הֲלֹא אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ

עֲלוֹת עַל־כָּל־בִּרְיוֹת, וְלָךְ יִכְרָעוּ

בְּרוּאֵי כָל־עוֹלָם, וְעֹז אָזָרְתָּ.

בְּהֵמוֹת עִם חַיּוֹת לְךָ נִשְׁמָעוּ

וְצִצִּים וּפְרָחִים בְּיָד כָּרָתָּ

וְלִי אֶבֶן דּוֹמֵם בְּבוּז רָמָסְתָּ

וְסוֹדוֹת תַּכְלִית לֹא לְךָ נוֹדָעוּ.

פְּקַח עֵינֵי שִׂכְלָךְ אֱמֶת יִדְרשׁוּ

רְאֵה עֻזְּךָ נִשְׁבַּר וְתִפְאַרְתֶּךָ

עֲלֵי גַבְּךָ הֵן חוֹֽרְשִׁים יַחְרשׁוּ

עֲשָׂבִים עוֹלִים עַל־רְפִידָתֶךָ

בְּאֵין מַכְלִים דָּבָר הֲלֹא יִשְׁרשׁוּ

וְקוֹץ דַּרְדַּר הֵן מָֽלְאוּ בָתֶּיךָ

וְדוֹמָמִים, מִדְרַס הֲלִיכָתֶיךָ,

זְקוּפִים עַל־רֹאשְׁךָ וְלֹא יָמוּשׁוּ.

הֲלֹא תֵעוֹר אָדָם בְּאַף חֵמָתָה

הֲלֹא תִגְעַר בִּרְיוֹת אֲשֶׁר נוֹצָרוּ

כְּנוּעִים לָךְ אֵיכָה בְּלִי אֵימָתָה

לְעֵת כָּזֹאת כֻּלָּם בְּךָ עָצָרוּ

וְאַיֵּה בֵית מִדּוֹת וְחֵיל חוֹמָתָה

וְאָן חֶמְדַּת אִישִׁים אֲשֶׁר אָצָרוּ

וְאֵיךְ תּוֹךְ־קֶבֶר זֶה בְּאוֹי נִסְגָּרוּ

הֲדַר אוֹרָם נִדְעַךְ וְנֵר כָּבָתָה

אֲנִי אֶבֶן רֹאשָׁה בְּקוֹל אֶזְעָקָה

לְנֵס עַמִּים אֶעְמֹד בְּדִבְרֵי־טָעַם

לְשׁוֹן אָדָם כָּעֵת לְחֵיךְ דָּבָקָה

וְלֹא יִפְתַּח פִּיהוּ בְּקוֹל אוֹ רָעַם

לְבַד יַעְמֹד דּוּמָם בְּפֶה נָמָקָּה

רְאוּ כִּי לִי מִשְׂרָה וְלִי הַנֹּעַם

וּמַה־יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ, וּבְעֵת הַזַּעַם

יְשׁוּעָה מֶנּוּ נָֽסְעָה רָחָקָה.

בְּכֵן אִישִׁים מוּסָר הֲלֹא יִקָּחוּ

וְלֵדָתָם תִּהְיֶה לְזֵכֶר לָמוֹ

הֲלֹא טִפָּה קַלָּה אֲשֶׁר קָלָחוּ

סְרוּחָה מוֹלַדְתָּם אֲזַי יִכְלָמוּ

לְבָבָם הֶעָרֵל וְרֹאשׁ יִשָּׁחוּ

בְּעֵת יֶחְזוּ כִּי נוֹֽפְלִים יִתָּמּוּ

לְדַרְכָּם זוֹ קַל חִישׁ בְּצֵיד יַקְדִּימוּ

אֲזַי יַעְלוּ עֵדֶן וְשָׁם יִשְׂמָחוּ.

‏מָרְדְּכַי פֵירָארֵיסִי

t ‏[עַלְמָה יְפֵה־פִיָּה אֲשֶׁר עָלֶיהָ] (שִׁיר לִכְבוֹד הַמְשׁוֹרֵר אַבְרָהָם הַכֹּהֵן וַנְטַי) / מרדכי פיראריסי

m נחלת הכלל

Mordecai Ferrarese

]חי בפָּדוֹבָה בראשית המאה הי"ח]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

עַלְמָה יְפֵה־פִיָּה אֲשֶׁר עָלֶיהָ

חֵן חֵן תְּשֻׁאוֹת יִרְעֲפוּ שָׁמָיִם

תָּעִיר בְּזִיו יָּפְיָהּ בְּאוֹר פָּנֶיהָ

חֶמְדַּת לְבָבוֹת עִם רְאוּת עֵינָיִם.

אַךְ אִם תְּכַהֵן גַּם פְּאֵר כֵּלֶיהָ

תַּעְדֶּה מְעִיל רִקְמַת זְהַב פַּרְוָיִם

נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ וְקִשּׁוּרֶיהָ

יִגַּהּ שְׁבִיב אִשָּׁהּ צְבִי כִפְלָיִם.

גַּם הוֹד מְלָכִים עוֹד יְרוֹמֵם כֶּתֶר

עַל־כֵּס מְלוּכָה עַל־מְרֹמֵי קָרֶת

בֵּין יַהֲלֹם סַפִּיר שְׁבוֹ אַחְלָמָה.

כֵּן בַּחֲרוּזִים נִשְּׂאוּ עַל־יֶתֶר

שִׁירֵי בְנוֹ יִשַׁי בְּרֹב תִּפְאָרֶת

קַרְנָם בְּכָבוֹד עַד־שְׁחָקִים רָמָה.

(1719)

‏אַבְרָהָם בֶּן־שַׁבְּתַי הַכֹּהֵן (זַגְטַי)

t ‏[כּוּשִׁית אֲשֶׁר עוֹרָהּ לְעֵד עָלֶיהָ] (שִיר לִכְבוֹד מָרְדְּכַי פֵירַארֵיסֵי) / אברהם בן שבתי הכהן

m נחלת הכלל

Abraham Coen (Zante)

]נולד בשנת 1670 בקַנְדְיָה (ארץ יון), חי בעיר פָּדוֹבָה ובאי זַנְטֵי (יון). מת בשנת 1729]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

כּוּשִׁית אֲשֶׁר עוֹרָהּ לְעֵד עָלֶיהָ

חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר כּוֹנֲנוּ שָׁמָיִם

יַגֵּר בְּרוֹאֶיהָ עָשָׁן פָּנֶיהָ

נַחַל דְּמָעוֹת מִבְּכִי עֵינָיִם.

גַּם כִּי בְמַרְאָה תַּעֲרֹךְ כֵּלֶיהָ

בִּגְדֵי צְבָעִים עִם סְגוֹר פַּרְוָיִם

צָמִיד וְאֶצְעָדָה וְקִשּׁוּרֶיהָ

מִשְׁנֶה כְלִמּוֹת הֵם שְׁחוֹר כִּפְלָיִם.

נִקְשֶׁה אֲשֶׁר יִשָּׂא בְרֹאשׁוֹ כֶתֶר

קֶלֶס נְעָרִים הוּא בְּחוּצוֹת קָרֶת

הַבּוּץ לְבֹץ יִהְיֶה לְבוּז אַחְלָמָה.

אַךְ שִֽׁירְךָ מַפְלִיא וְנָתוֹן יֶתֶר

עוֹר יַהֲפֹךְ כּוּשִׁי בְּאוֹר תִּפְאָרֶת

וִימִין קְשֵׁה יוֹם עַל־עֲרָבוֹת רָמָה.

(1719)

‏בִּנְיָמִין כֹּהֵן וִיטַאלִי

t ‏[בְּשִׂפְתֵי רְנָנוֹת וְשִׁירֵי נְגִינוֹת] / בנימין הכהן ויטאלי

m נחלת הכלל

Biniamin Coen Vitale

]נולד באָלֵסַנְדְּרִיָה בשנת 1651 ומת ברֶג֗וֹ בשנת 1739]

͝ – – ͝ – –

בְּשִׂפְתֵי רְנָנוֹת / וְשִׁירֵי נְגִינוֹת / נְהַלֵּל בְּקוֹל עֹז / לְשׁוֹכֵן שְׁחָקִים

נְעִימוֹת יְמִינוֹ / לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ / בְּרָכָה וְשָׁלוֹם / בְּכָל־עֵת מְרִיקִים

יְשָׁרִים בְּעוֹדָם / בְּמִשְׁכָּן כְּבוֹדָם / בְּלֵיל זֶה שְׂמֵחִים / בְּמָחוֹל מְשַׂחְקִים

מְאִירִים בְּנֵרוֹת / לְכָל־הַחֲצֵרוֹת / בְּתוֹךְ עִיר קְדוֹשָׁה / בְּמַרְאֵה בְרָקִים

יְעִידוּן יְגִידוּן / בְּפִיהֶם יְהוֹדוּן / לְאֵל רָם וְנִשָּׂא / אֲשֶׁר בּוֹ דְבֵקִים

נְדָבוֹת גְּשָׁמָיו / וְיִזְלוּ בְשָׂמָיו / וְלִשְׁאֹב בְּשָׂשׂוֹן / לְמֵימוֹת מְתוּקִים

כְּמוֹ־כֵן עֲבָדָיו / וְזֶרַע יְדִידָיו / בְּאֵימָה בְיִרְאָה / הֲלֹא מַחֲזִיקִים

הֲלִיכוֹת אֲבוֹתָם / דְּבָרִים בְּעִתָּם / בְּבֵית־אֶל בְּלֵילוֹת / וּמִמַּעֲמַקִּים

נְכוֹנִים לְסַפֵּר / וְנִכְתַּב בְּסֵפֶר / כְּאַיָּל בְּשַׁחַר / וְעַל־הָאֲפִיקִים

יְהִי שֵׁם יְיָ / וּבִקְהַל אֱמוּנַי / מְבֹרָךְ לְעוֹלָם / בְּכָל־הַפְּרָקִים

צְבָאוֹת יְחוֹנֵן / וְעַמּוֹ יְגוֹנֵן / וְיָחִישׁ מְבַשֵּׂר / לְקָרֵב רְחוֹקִים

וְיָבִיא לְצִיּוֹן / גְּאֻלָּה וּפִדְיוֹן / וְיִשְׁלַח מְשִׁיחוֹ / לְהַצִּיל עֲשׁוּקִים

וְיִבְנֶה דְבִירוֹ / וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ / בְּשָׁלֵם לְסֻכּוֹ / מְהֵרָה לְהָקִים

תְּהִי־נָא רְוָחָה / וְאוֹרָה וְשִׂמְחָה / לְהַלֵּל בְּקוֹל עֹז / לְשׁוֹכֵן שְׁחָקִים.

‏יְשַׁעְיָהוּ בַּאסַאן

t ‏[שֵׂיבוֹת זְקֻנֵי הַסְּתָיו הִלְבִּינוּ] (שִׁיר נִשּׂוּאִין) / ישעיהו באסאן

m נחלת הכלל

Isaia Bassani

]עיר מולדתו לא נודעה, חי במַנְטוֹבָה, צֶ֗נְטוֹ, פָּדוֹבָה ורֶג֗וֹ. מת ברֶג֗וֹ בשנת 1739]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

שֵׂיבוֹת זְקֻנֵי הַסְּתָיו הִלְבִּינוּ

רֹאשׁ עַֽפְרוֹת תֵּבֵל וְחוּצוֹתֶיהָ,

יוֹמָם וְלַיְלָה יִדְרְכוּ יָלִינוּ

נִטְפֵי רְסִיסִים עַל־קְוֻצּוֹתֶיהָ

חָפוּ פְנֵי צִיָּה בְּבֹץ הָטְבָּעוּ

וַיִּצְמְקוּ דַּדֵּי תְנוּבוֹתֶיהָ.

אֶרֶץ וְחוּצוֹת יִזְּלוּ יִדְמָעוּ

יִבְכּוּ תְלָמֶיהָ בְּצִיר וָצָעַר

גַּם יִצְוְחוּ הָרִים וְיִתְרוֹעָעוּ.

שִׂיחִים בְּשִׂיחָם יִסְעֲרוּ מִסָּעַר

הַקּוֹֽדְרִים מִנִּי כְפוֹר וָקָרַח

וַיִּסְפְּקוּ כַף כָּל־עֲצֵי הַיָּעַר

וַיִּמְרְטוּ רֹאשָׁם, בְּרֹאשָׁם קָרַח

כָּל־רֹאשׁ יְנִיקוֹתָם וְהִתְגּוֹדָדוּ

עָלֶה וְצִיץ נָבֵל וְתַם הַפָּרַח.

אָמְנָם יְמוֹת־חֹרֶף בְּעֵת נָדָדוּ

עֵת חָֽדְלוּ אָרְחוֹת סְתָיו נֶעְלָמוּ

אָז חָֽדְלוּ קַל חִישׁ וְלֹא עָמָדוּ.

קוֹלוֹת הֲמוֹן גֶּשֶׁם אֲשֶׁר הָמָמוּ

אָז חָֽדְלוּ אָז שָֽׁקְטוּ נִשְׁבָּתוּ,

שִׁבְרֵי אֲדָמָה נִרְפְּאוּ נֻחָמוּ.

שָׂשׂוּ פְנֵי צִיָּה אֲשֶׁר הָשְׁחָתוּ

אֶגְלֵי דְמָעוֹת לֶֽחְיָהּ נִמָּחוּ

וּכְפוֹר וְקֶרַח זֹֽרְבוּ נִצְמָתוּ.

גָּבְהוּ בְּנוֹת הַשִּׁיר אֲשֶׁר שָׁחָחוּ

גַּם נָֽשְׂאוּ רֹאשָׁן אֲשֶׁר הוֹרִידוּ

מִנִּים וְעוּגָב צֶלְצְלִים לָקָחוּ

הָרוּ זְמִירֵיהֶן וְשִׁיר הוֹלִידוּ

עַל־לִֽבְבֵהֶם שׁוֹרֲרִים יָשֹׁרוּ

נַחְלֵי רְנָנוֹת נִצְּחוּ הֵנִידוּ

כָּל־הַֽרֲרֵי עוֹלָם בְּגִיל יַחְגֹּרוּ

וַיִּרְקְדוּן כַּצֹּאן וְשִׁיר יָעִירוּ,

הַזֹּֽרְעִים דִּמְעָה וְרֹן יִקְצֹרוּ.

גִּבְעָה וְגַיְא יִתְרוֹעֲעוּ יָשִׁירוּ

צוּלָה אֲשֶׁר אֶתְמוֹל בְּטִיט צָלָלָה

כָּל־בַּעֲלֵי כָנָף זְמִיר יַחְבִּירוּ.

כִּי פָֽרְחָה גֶפֶן אֲשֶׁר אֻמְלָלָה

אָז עָֽלְתָה נִצָּה וְשָׂרִיגֶיהָ

צִיץ אֶשְׁכְּלוֹתֶיהָ פְּרִי גָמָלָה.

גַּם הַתְּאֵנָה חָֽנְטָה פַגֶּיהָ

רִמּוֹן וְגַם תָּמָר וְהַתַּפּוּחַ

כַּנָּה פְּרִי תִתֵּן וְתַעְנוּגֶיהָ.

כֵּן יוֹם בְּשׂרָה זֶה וְעֵת לִשְׂמֹחַ

שִׂמְחַת יְמֵי קָצִיר וְיוֹם טוֹב בָּנוּ

פִּרְחֵי כְהֻנָּה הֶחֱלוּ לִצְמֹחַ

קוּמוּ שְׂעִפַּי נָא וְהִכּוֹנָנוּ

בַּתֹּף וּבַנְבָלִים וּבִמְצִלְתָּיִם

הֶחָֽלְצוּ חוּשִׁים וְאַל־תִּישָׁנוּ.

אַל־תִּלְבְּשׁוּ נוּמָה וּבַעְצַלְתָּיִם

וּפְנוּ סְעוּ לָכֶם לְהַר הַזֶּמֶר

כִּי שָׁם בְּנוֹת הַשִּׁיר בְּיַרְכָתָיִם.

עוּרִי מְלִיצָה רַחֲצִי כַצֶּמֶר

עַל־מַעְיְנוֹת זִמְרָה בְּגִיל תִּשְׁכֹּנִי

שָׁם נִֽטְפֵי עָסִיס כְּכֶרֶם חֶמֶר.

קוּמִי קְחִי כַדֵּךְ וְשָׁם הִכּוֹנִי

חֶבֶל נְבִיאִים תִּקְּחִי תִּמְשֹׁכִי

שַׁבְּחִי יְדִידִים, צַהֲלִי וָרֹנִּי.

נַפְשֵׁךְ עֲלֵי דוֹדִים בְּשִׁיר תִּשְׁפֹּכִי

עִם־צִלְצְלֵי־שֶׁמַע שְׁמָם הַשְׁמִיעִי

עַל־בָּמֳתַי זִמְרָה בְּעֹז תִּדְרֹכִי

וּפְאֵר הֲדַר נִטְעָם לְכִי הוֹדִיעִי.

זֶרַע אֱמֶת זַרְעָם אֲשֶׁר הִזְרִיחַ

וּבְעַד שְׁלוֹמָם נָא לְאֵל הַפְגִּיעִי.

יִחְיוּ כְּמַטֵּה אַהֲרֹן הִפְרִיחַ

כִּי יִצְמְחוּ יַחְדָּו בְּעֵת לָטָעַת

מַטֵּה תְּהִלָּתָם בְּעֹז יַצְמִיחַ

יִפְרוּ כְּעֵץ חַיִּים וְעֵץ הַדָּעַת.

בִּמְעִיל צְדָקָה יַעֲטוּ יִלְבָּשׁוּ

וּצְנִיף מְלוּכָה יַחְבְּשׁוּ מִגְבָּעַת

לַחְזוֹת בְּנֹעַם יִקְרְבוּ יִגָּשׁוּ

פִּרְחֵי כְהֻנָּה יִתְּנוּ יָנוּבוּ

וּכְבוֹד אֲבוֹתָם יִנְחֲלוּ יִירָשׁוּ.

מֶגֶד תְּנוּבוֹת זָהֳרָם יָזוּבוּ

יִהְיוּ כְזַיִת רַעֲנָן בָּטוּחַ

עַל־מֵי עֲלוּמֵיהֶם הֲכִי יָשׁוּבוּ

שָׁרְשָׁם אֱלֵי־מַיִם יְהִי פָתוּחַ

עַל־מֵי מְנוּחוֹת נַחֲלֵי הָעֵדֶן

שָׁם שַׁאֲנָן לֹא תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.

‏מֹשֶׁה חַיִּים לוּצַאטוֹ

k ‏מַעֲשֵׂה שִׁמְשׁוֹן / משה חיים לוצטו

m נחלת הכלל

[ואלה שׁמות המדברים:]

שִׁמְשׁוֹן

חֵשֶׁק

אֲבִי שִׁמְשׁוֹן

תִּמְנִית

פְּלִשְׁתִּים

מִרְמָה

חוֹתן שִׁמְשׁוֹן

שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים

יְהוּדָה

מַגִּיד

עַזָּתִים

דְּלִילָה

שֹׁחַד

שְׁלִיחַ הַסְּרָנִים

הַנַּעַר המחזיק בידי שמשון

והנה אציבה לך ציונים על דמות הבאים במעשים האלה ולבושיהם, הלא המה: הגבורה, החשק, המרמה, והַשֹּׁחַד והיכלו כאשר ידַמום המושלים:

הַגְּבוּרָה – תדמה אשה לבושה שריון קשקשים וכובע בראשה, בימינה תאחז חרב חדה ובשמאלה אגֻדַּת לפידים בוערים.

הַחֵשֶׁק – נער רובה קשת ולו כנפיים ככנפי הנשר.

הַמִּרְמָה – נערה יפה, ממשבצות זהב לבושה, ובידה האחת כוס מלאה נֹפת צופים ובידה האחרת – שָׂרָף מעופף.

הַשֹּׁחַד – איש הדוּר בלבושו, והוא עוטה מעיל מְרֻקָּם זהב וכסף,
והוא עִוֵר, ופיו רחב ופתוח. בידו האחת – לב נטוי, ובידו האחרת – מֹאזנים יכריעו אל צד ימין.

וְהֵיכָלוֹ – ארמון רחב עד מאד וקיריו מצֻפים זהב וכסף, כסאו מכֻסה מעוֹר זאב (כי כן לא ישבע) ותחת הדום רגליו כמראה אשת יפת תאר והאמת זרחה במצחה.

ראש א

חלק א ¹

שמשון (במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל)

[אל גבורה] אַתְּ אַתְּ, הוֹי אַשֶׁת חָיִל ²,

בֵּין הַגִּבּוֹרִים אֶת זִכְרוֹנֵךְ שַׂמְתְּ,

שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשּׂים כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי.

חֹסֶן יְשׁוּעוֹת כּוֹבַע

עֲלֵי רֹאשֵׁךְ יוֹפִיעַ,

חַרְבֵּךְ לֹא תִדֹּם, הִיא הוּחַדָּה חֶרֶב,

לְמַעַן רְווֹת מִדַּם אוֹיְבַיִךְ,

מֵאֲגֻדָּתֵךְ לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ.

אַתְּ אַתְּ, גְּבוּרָה, בֹּאִי!

פֹּה בְּמַחֲנֵה גוּר אַרְיֵה תוֹפִיעִי

עַל נֶפֶשׁ תַּעֲרֹג לִרְווֹת דּוֹדַיִךְ,

פֹּה בְּמַחֲנֵה שְׁפִיפוֹן עַל אֹרַח

מֵאָז יְזַנֵּק נֶאְדָּרִי בַכֹּחַ

מֵהַרְרֵי בָשָׁן לַעֲשׂוֹת חָיִל. ³

אוּלָם אִם לֹא שָׁגִיתִי,

הֵן יִתְחַדֵּש כָּעֵת בִּלְבָבִי רוּחַ

וַיֶהֱמוּ גַלָּיו כַּהֲמוֹת יַמָּה, ⁴

רוּחַ בָּעֵר הוּא אֵימָתָה וָפַחַד

יָפִיץ עֲנַן אֵימָה וְזָרַח שֶׁמֶשׁ,

שֶׁמֶשׁ בָּהִיר הוּא וּבִכְנָפָיו חֹסֶן.

עוּרוּ נָא אֵיפֹא,⁵ עוּרוּ,

עוּרו שְׂעִפַּי נָא, אֲחוּזֵי-חֶרֶב

מְלֻמְּדֵי מִלְחֶמֶת,

לֹא עֵת שְׁכֹן הָעֵת אָהֳלֵי פַחַד,

עֹז זְרוֹעִי תִגְדַּל וְגַם לֹא תֵלַהּ,

תָּעֹז יָדִי, תָּרוּם יְמִינִי סֶלָה.

אִם אִישׁ נָפַל שָׁדוּד בְּחֵיק אֵימָתָה

לֹא יוֹסִיף קוּם, עַד כִּי⁶ תְמוֹתְתֵהוּ:

טֶרֶם יָחִיל – יִגְוַע, טֶרֶם נֻכָּתָה –

נַפְשׁוֹ תֵצֵא מִפַּחַד⁷ מַחֲלֵהוּ.

חלק ב

חשק אִם בֵּין קְרִיאֵי-שֵׁם יְלִיד-הַחֵשֶׁק⁸

שֵׁם לוֹ מֵעוֹלָם, זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, –

הַיּוֹם בְּעֵט בַּרְזֶל, בְּעֵט עוֹפֶרֶת

בַּצּוּר יֵחָצֵב כָּל תָּקְפּוֹ לָנֶצַח;

כִּי עוֹד תִּרְאוּ כָעֵת פְּלִיאָה דַעַת

כִּי לְעָצְמָה עַצְמָהּ חִצַּי יָבִיאוּ,

כְּאַחַד הָאָדָם, בִּלְבָבָהּ מֹרֶךְ.⁹

זֶה הוּא אִישׁ רַב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ

שׁמְשׁוֹן מוֹדָע בָּאָרֶץ,

אֲשֶׁר לִבּוֹ אַצִּיבָה

כְּמַטָּרָה לַחֵץ, לְחִצַּי עָתָּה.

בְּאֵין זִקִּים אָסוּר וְכַבְלֵי עֹנִי,

כָּלוּא וְחָפְשִׁי בֵין אֲסִירֵי-חֵשֶׁק

הִנֵּה תִרְאוּהוּ בִנְתִיבוֹת תִּמְנָתָה.

אַךְ מֵיְיָ הִיא, עַל כֵּן אוֹחִילָה –

כִּי לֹא הֶבֶל אִיגַע, אָמְנָם אוֹעִילָה. –

אִם מִשּׁמֵי עֶלְיוֹן הַדָּת יִתֵּנוּ

כִּי רוּם וּבֹר יִשּׁח לִפְנֵי רֵעֵהוּ,¹⁰

תִּרְפֶּינָה כַנְפֵי כֹחַ יָדֵיהוּ

וִידֵי רֵעוֹ לִמְשֹׁל בּוֹ יֵאָמֵנוּ.

חלק ג

שמשון (יורד התִמנתה ורואה את התִמנית:

ותישר בעיניו)

מַה-טּוֹב בֹּאִי הֲלוֹם! וּבְיוֹם טוֹב בָּאתִי

לִרְאוֹת אוֹר כִּי יָהֵל, עַפְעַפֵּי שָׁחַר

אֲשֶׁר מֵחָלָב צַחוּ,

בִּפְנֵי רַעֲיָתִי זֹאת יַחְדָּו יִזְרָחוּ, –

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה הִיא, וּבִכְנָפֶיהָ

תִּשּׂא תְשׁוּאוֹת-חֵן וּמִכְלֹל-יֹפִי.

אַף אִישׁוֹן בַּת-עֵינֶיהָ

יוֹרֶה בְנֵי-קַשְׁתּוֹ, וּשְׁנוּנִים הֵמָּה;

כֵּן לְבָבִי יֵלֵךְ לְאוֹר חִצֶּיהָ,

בְּאֵין מַעֲצוֹר, לַשּׁבִי

בֵּין כָּל אֲסִירֵי-חֵשֶׁק.

אַךְ מַה יֵּרַךְ לִבִּי – וְרַךְ אֵינֶנּוּ?

כִּי מֵרוּחַ קָדִים גְּבוּרוֹת-חֹסֶן

הֵן מִשְׁבְּרֵי גַלָּיו יוֹם יוֹם יֵהוֹמוּ.¹¹

אֵיפֹה אֵיפֹא עַתָּה יָדָיו יָנִיחַ,

יֹאבַד עֵצוֹת, תָּקְפּוֹ – לְחִצֵּי חֵשֶׁק!

מָה עוֹד אֲיַחֵל פֹּה? הֲלֹא אָקוּמָה,

עֲדֵי אָבִי אֶשּׂא רַגְלַי לָלֶכֶת

וְתַאֲוַת לִבִּי אֵלָיו אַגִּידָה,

כִּי לֹא יֶחְדַּל מַלְאוֹת אֶת חֶפְצִי סֶלָה.

אַחֲרֵי-כֵן אָשׁוּבָה,

דּוֹדֵי רַעֲיָתִי זֹאת אֶרְוֶה לָבֶטַח,

אֶתְעַלְּסָה שָׁלֵו בַּאֲהָבֶיהָ.

אֵלֵךְ (כִּי לֹא אֶשְׁקֹט עֲדֵי אָבֹאָה),

אֵלֵךְ וְתִקְוָתִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ.¹²

לָשׁוּב לִמְצוּלוֹת-יָם תָּמִיד יַחְפֹּצוּ

הַנְּחָלִים רָצוֹא וְלֹא יַרְגִיעוּ:

הַמִּתְאַוִּים כֵּן בַּמְּנוּחוֹת יָקוּצוּ

רָצוֹא וָשוֹב עַד אֶל חִשְׁקָם יַגִּיעוּ.

שמשון (עולה אל אביו ואמו; וידבר עמו על דבר התמנית).

חלק ד

שמשון אָבִי, אָבִי, אֶת חַסְדְּךָ אֶדְרשָׁה

אֶל מִשְׁבְּרֵי לִבִּי לִמְצֹא מַרְגּוֹעַ,¹³

כִּי כֵן יַעֲלַת-חֵן הִנֵּה רָאִיתִי:

יִרְבַּץ הֲדַר יָפְיָהּ בְּעִיר תִּמְנָתָה.

חִצֵּי מְאוֹר-עֵינֶיהָ

סְגוֹר-לִבִּי קָרָעוּ,

וְהַשְׁקֵט לֹא יוּכַל יוֹמָם וָלָיְלָה.

כֵּן אַחֲלַי יִכּוֹנוּ:¹⁴

אוֹתָהּ תִּקַּח לִי, בַּל תּמְנַע מִמֶּנִּי.

אביו לָמָּה תִשְׁגֶּה, בְנִי, בְּזָרָה? לָמָּה

תִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ לְּךָ וּלְאֶבֶן נָגֶף?

הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ

יְפַת-מַרְאֵה, כִּי מִפְּלִשְׁתִּים אֵלֶּה

הָעֲרֵלִים, יִקָּחֲךָ לִבֶּךָ

עֵזֶר כְּנֶגְדְּךָ הָעֵת לָקַחַת?

שמשון אוּלָם אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי כֵן דָּבֵקָה

נַפְשִׁי בְזִיו יָפְיָהּ וּבָהּ הוֹאַלְתִּי,

כִּי הִיא לְבָד תּוּכַל לָתֵת מָנוֹחַ

אֶל מוֹרָשֵׁי לִבִּי: אוֹתָהּ לָקֹחַ.

לֹא יְכַבּוּ רִשְׁפֵי חֵשֶׁק כָּל מָיִם,

לֹא יִשְׁטְפוּ אוֹתָם נַהֲרוֹת שָׂחוּ:

לֹא לַאֲסִירָיו לֵב וּמְאוֹר עֵינַיִם

עַד יַשּׂיגוּ חִשְׁקָם וּבוֹ יִשְׂמָחוּ.

חלק ה

שמשון (יורד תמנתה ואביו ואמו, והנה כפיר אריות שואג לקראתו והגבורה באה לעזרו ובראותה כה יאמר:)

[אל-הגבורה] יָפָה בַנָּשִׁים, אֵיךְ לָבֹא מִהַרְתְּ!

אֵיךְ בַּצָּרָתָה לִי בָּאתָ לְעֶזְרָתָה!

יְהִי טַעֲמֵךְ מִנִי נָשִׁים בָּאֹהֶל

בָּרוּךְ! וּבְרוּכָה אַתְּ כִּי הוֹשַׁעְתִּנִי

מִבֵּין שִׁנֵּי כְּפִיר שׁוֹאֵג מִנָּגֶד.

הִנֵּה עַתָּה אָקוּם אֲשַׁסְּעֵהוּ

כּשַׁסַּע גְּדִי, בַּאֲשֶׁר חָנַנְתְּ

אֶל זְרוֹעַ עֻזִּי לַעֲשׂוֹת חָיִל.

נוּסִי אֵיפֹא מִנִּי אֵימָה וָפָחַד,

תִּלְבַּשְׁנָה חֹסֶן זְרוֹעוֹתַי יָחַד.

בֵּין כָּל חֲמֻדּוֹת תַּחֲבֹשׁ מִגְבַּעַת

חֵן וְכָבוֹד, תִּתְמֹךְ חֹסֶן וָכֹחַ,

תִּשְׂחַק לַפַּחַד, כֵּן תִּשְׁכַּב רוֹגָעַת,¹⁵

כִּי מִי זֶה יִקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ?

(ישסע הכפיר).

חלק ו

ירד תמנתה וידבר לאשה.

שמשון ותמנית.

שמשון אִמְרִי, רַעֲיָתִי, אַתְּ: הַאִם תַּחְפֹּצִי

אֶת אָהֳלִי בָךְ נֶאֱמָן לִנְטֹעַ? ¹⁶

הִנֵּה טוֹבִים דּוֹדַיִךְ

אֵלַי עֲדֵי אֵין חֵקֶר

אַף כָּל אֲהָבַי אֵלַיִךְ אַקְרִיבָה.

תמנית כֵּן, אֲדוֹנִי! עַתָּה שָׁלוֹם בּוֹאֶךָ,

אָסוּר לְמִשְׁמַעְתֶּךָ

אִם בִּי חָפַצְתָּ, כֵּן בְּךָ חָפָצְתּי.

שניהם מַה-טּוֹב חֶלְקִי וּמַה-נָּעֵמָה.

שמשון }¹⁷ חֶבְלִי יְפַת-מַרְאֶה אַף שָׂרַת-טָעַם

תמנית } " יְפֵה- " " אִישׁ שַׂר-טָעַם¹⁸

כֵּן אַךְ אֶת יְיָ אוֹדֶה הַפָּעַם!

שמשון אוּלָם יְהִי בָרוּךְ יוֹם הֲלוֹם בָאתִי,

תּוֹפַע בּוֹ נְהָרָה וְכַנְפֵי שָׁמֶשׁ,

תָּבֹא רְנָנָה בוֹ וְתָמִישׁ אָמֶשׁ,

כִּי זֹאת מְנוּחָתִי בָזֶה מָצָאתִי.

חלק ז

שמשון (ישוב לקחת התמנית וימצא הדבש בגוית האריה)

הֵן מִפְלְאוֹת תְּמִים-דֵעִים אָשׁוּרָה

הֲלוֹם אֲשֶׁר גָבֵרוּ: ¹⁹

מִבֵּין גְּוִיַת זֶה גוּר אַרְיֵה נֹפֶת

צוּפִים יָצָא, וּמַה מָּתוֹק מִמֶּנּוּ?

מִנִּי אוֹכֵל יָצָא מַאֲכָל לָנוּ,

מֵעַז – מָתוֹק. הִנֵּה פְלִיאָה דָעַת.

אַךְ מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת צוּרֵנוּ!

יַפְלִיא גְבוּרוֹתָיו הַפְלֵא וָפֶלֶא,

מִנִּי חֶשְׁכַת צָרוֹת אוֹרָה יַזְרִיח, – ²⁰

חֹסֶן יְשׁוּעוֹתָיו – מִבֵּין צַלְמָוֶת.

הִנֵּה אֶת זֹאת הֶרְאַנִי

כָּעֵת בְּצֵאת דְּבַשׁ מִגּוּפַת שָׁחַל.

עַתָּה לְדַרְכִּי אֵלְכָה בוֹטֵחַ

עַל יוֹם חֲתֻנָּתִי בְלִב שָׂמֵחַ.

אַף שָׁפְרָה דַרְכִּי וּמַה צָּלֵחָה,

נֶגֶד יְיָ הִיא, וְכֵן אָגִילָה!

כֵּן אֶל טוּב חֲסָדָיו לָעַד אוֹחִילָה,

אַךְ זֶה הַיּוֹם תָּשִׂישׂ נַפְשִׁי שָׂמֵחָה!

חלק ח

שמשון (ילך ויקחה לאשה ויעשה המשתה ויאמר חידתו אל הפלשתים).

שמשון ופלשתים

שמשון אַחַי, נָא שְׁמָעוּנִי,

אָחוּדָה נָא חִידָה, כִּי עֵת לִשְׂמֹחַ,

וְתַגִּידוּ אוֹתָהּ לִי אִם תּוּכָלוּ.

הִנֵּה זְמָן נָתַתִּי,

שִׁבְעַת יְמֵי מִשְׁתֶּה אֲשֶׁר עוֹד אָעַשׂ.

הֲלֹא לִפְעֻלַּתְכֶם כֵּן שָׂכָר יֶהִי,

כִּי אִם אוֹתָהּ תַּגִּידוּ

חֲלִיפוֹת בְּגָדִים וּסְדִינִים יַחַד

מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אֲלֵיכֶם אֶתֵּנָה;

אִם לֹא – לִי תִתֵּנוּ

אַתֶּם כָּזֹאת. כִּי כֵן הִנֵּה יָאָתָה.

אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם, עַתָּה שְׁמָעוּ

חִידָתִי זֹאת, אִם לְהַגִידָהּ תֵּדָעוּ.

פלשתים חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה.

שמשון אִם חִידָתִי זֹאת תַּחְפְּצוּ לָדַעַת,

הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי עָתָּה:

מֵאוֹכֵל יָצָא אֹכֶל

וּמִנִּי עַז מָתוֹק. הִנֵּה הִגַּדְתִּי

לָכֶם חִידָתִי, עַתָּה הַגִּידוּהָ,

אִם לֹא – אֶת דִּבְרֵיכֶם אֵלַי תָּקִימוּ.

הֵן עַד שִׁבְעַת יָמִים לָכֶם אוֹחִילָה,

עַתָּה בְיוֹם טוֹבָה נִשְׂמַח, נָגִילָה.

חלק ט

פלשתים (ילכו אל אשת שמשון כי תפַתה אישה ויגיד לה החידה והיא תגיד להם).

פלשתים הֲלֹא אַתְּ אֲחוֹתֵנוּ

מִשּׁרְשֵׁנוּ הַפּוֹרֶה מִבֶּן-תִּמְנָתָה!

לֹא נֵאֲמִין אֵיפוֹא²¹ כִּי תִמְאֲסִי בָנוּ

וְכִי רֵיקָם תָּשִׁיבִי

אֶת פָּנֵינוּ כָּעֵת אֲשֶׁר אָתָאנוּ

חַלּוֹת פָּנָיִךְ. אִם תֹּאבִי לִשְׁמֹעַ

לְפֵתּוֹת אֶת אִישֵׁךְ, וְיַגֵּד לָנוּ

דִּבְרֵי חִידָתוֹ; כִּי אִם תַּחֲרִישִי –

עֶבְרוֹת אַפֵּנוּ עָלַיִךְ נָפִיצָה,

אוֹתָךְ וּבֵית אָבִיךְ בָּאֵשׁ נִשְׁלָחָה.

הֲאִם תִּקְצַר יָדֵנוּ

מֵעֳשׂוֹת זֹאת? אִמְרִי, הֵן אַתְּ תֵּדָעִי,

אוֹ כִי לְיָרְשֵׁנוּ

עַתָּה קְרָאתֶם לָנוּ?

אִם נַפְשֵׁךְ עִם נֶפֶשׁ בֵּיתֵךְ גַּם יַחַד

יְקָרָה בְעֵינָיִךְ,

הֲיִי לְאֵשֶׁת-חָיִל

וּמֵאִישֵׁךְ אֶת חִידָתוֹ הוֹצִיאִי,

אַחַר תַּגִּידִי לָנוּ;

פֶּן נָרַע לָךְ מְאֹד וּפֶן נַכְחִידָה

אֶת בֵּיתֵךְ מִתּוֹכֵנוּ.

תמנית אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת, אִם אֶעְצָר כֹּחַ.

פלשתים עָשֹׂה תַעֲשִׁי, גַּם יָכֹל תּוּכָלִי.

תמנית אִם אוּכַל הוֹעִיל, הֵן לֹא אֶחְדָלָה.

הִנֵּה לַמּוֹעֵד עוֹד הַיָּמִים רֵבּו,

אִם לֹא הַיּוֹם – מָחָר, אִם מָחָר אַיִן –

בַּשְׁלִישִׁית אוּלַי לֹא יִמְנַע מֶנִּי.

עַתָּה לְכוּ, עַד כִּי הַיּוֹם יַגִּיעַ

כִּי יַגִּיד לִי – וַאֲלֵיכֶם אוֹדִיעַ.

חלק י

תמנית, מרמה וחשק.

תמנית מִי יָקוּם לִי בֵין כָּל מֵרֵעִים אֵלֶּה.

מִי יַחֲזִיק יָדִי וְיַעַזְרֵנִי?

מִי יַעֲרֹב לִבּוֹ אֵלַי לָגֶשֶׁת,

מִמִּסְגְּרֵי לְבַב אִישִׁי הָגִיחַ

דִּבְרֵי-חִידָתוֹ, אֲשֶׁר בָּם נִכְלָאוּ!

הִנֵּה לִבִּי תָסֹב אֵימָה וָפַחַד

וּכְיָם נִגְרָשׁ הַשְׁקֵט לֹא יוּכַל סֶלָה

פֶּן מַאֲכֹלֶת אֵשׁ בֵּיתִי יָשִׂימוּ.

(תשמע רגלי המרמה כי באה)

אַךְ קוֹל צְעָדָה כִּי יִקְרַב אֶשְׁמָעָה,

יִדְמֶה לְקוֹל רַגְלֵי הַבַּת אָהַבְתִּי,

מִרְמָה רַעְיָתִי!

מרמה אָנִי!

תמנית מִי זֶה הֱבִיאֵךְ, אֲחוֹתִי, עַד הֵנָּה

עַתָּה בְיוֹם צַר לִי, אֲשֶׁר חָמַדְתִּי

אוֹתָךְ כִּי תַעַזְרִי ²² אוֹתִי.

מרמה הִנֵּנִי

לְעֶזְרָתֵךְ מַה-לָּךְ אֵיפֹא, הַגִּידִי?

מַה תֶּהֱמִי? מַה תִּירָאִי?

תמנית יָרֵאתִי

פֶּן אֶהְיֶה אֶל אֵשׁ אֹכֶלֶת לָחֶם.²³

מרמה אֶל אֵשׁ אֹכֶלֶת לָחֶם!

מַה-זֶּה וְעַל מַה-זֶּה, אִמְרִי לִי עָתָּה,

כִּי מְזִמָּה לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנִּי

לְהַצְמִיחַ יִשְׁעֵךְ. הֲלֹא יָדַעַתְּ

כֹּחִי וְיָדִי רָמָה,

לֹא יַעֲצֹר נֶגְדִי כֹּחַ אִישׁ-חָיִל.

אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי,

לֹא יַעֲמֹד נֶגְדִּי כָל נְבוֹן-לָחַשׁ,

עַל כָּל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ

כַּנְפֵי עֹצֶם יָדִי צִלָּם יִפְרֹשׂוּ.

אַל תְּכַחֲדִי נָא אֵיפֹא מִמֶּנִּי,

בִּתִּי, מַה תִּירְאִי; וְאַל תִּירָאִי,

כִּי לְעֶזְרָתֵךְ אָנִי.

תמנית אוּלָם, רַעֲיָתִי, הֵן אֱמֶת אַגִּידָה:

הִנֵּה עַד הֲלוֹם בָּא – זֶה יָמִים רַבּוּ –

בָּחוּר צַח וְאָדֹם, יְפֵה עֵינַיִם,

כְּאִישׁ גְּבוּרָתוֹ, אֵין יַעַרְכֵהוּ.²⁴

מִדֵּי רְאוֹתוֹ אֶת פָּנַי – אַף אָנִי

אֶת זִיו יָפְיוֹ רָאִיתִי –

הֵבִיא בְכִלְיוֹתַי יְלִיד-הַחֵשֶׁק

בְּנֵי-אַשְׁפָּתוֹ וְרִשְׁפֵי שַׁלְהֶבֶת

יַחְתֶּה בְחֵיקִי, עַד לִבִּי הִבְעִירוּ.

כֵּן גַּם לְעֻמָּתִי יִבְעַר כָּמוֹנִי

לֵב זֶה יְדִידִי, עַד יַחְדָּו חֻבַּרְנוּ.

בְּיוֹם חֲתֻנָּתֵנוּ

עָשָׂה מִשְׁתֶּה וַנִּשְׂמְחָה בוֹ יָחַד,

כִּי כֵן יַעֲשׂוּ כָל-בַּחוּרֵי חָמֵד.

אָז נִסְפְּחוּ אֵלָיו שְׁלֹשִׁים רֵעַ,

וְחִידָה לְהַגִּיד לוֹ נָתַן לָמוֹ,

כִּי אִם דַּרְכָּהּ יָבִינוּ,

שָׂכָר לִפְעֻלָּתָם יִתֵּן; אִם אַיִן –

הֵם לוֹ שָׂכָר יִתֵּנוּ.

וּזְמָן נָתַן לָהֵם, יָמִים שָׁבוּעַ;

עַתָּה – זֶה יָמִים שְׁלֹשָׁה עָבָרוּ –

הֵן נוֹסְדוּ כֻלָּם וְאֵלַי בָאוּ

לֵאמֹר: פַּתִּי אִישֵׁךְ וְיַגֶּד-לָנוּ

דִבְרֵי חִידָתוֹ, כִּי אִם לֹא – תֵּדָעִי

כִּי בֵית אָבִיךְ אִתָּךְ תֹּאכַל שַׁלְהָבֶת.

עַתּה שְׂעִפַּי הָמוּ,

גַּלֵּי לְבָבִי נִגְרָשׁים יֵרוֹמוּ

אַף הַשְׁקֵט לֹא יוּכָלוּ,

כִּי אֵיך לַעֲשׂוֹת זֹאת הֵן לֹא אֵדָעָה,

וּמְגוֹרוֹתַי תָּסֹבְנָה

אֶת לְבָבִי – עַד לֹא יִמְצָא מָנוֹחַ.

אִם יֵשׁ לְאֵל יָדֵךְ, נָא הוֹשִׁיעִינִי!

כִּי אֵלַיִךְ גִּלִּיתִי

אֶת אַנְחוֹתַי כִּי רַבּוּ.

מרמה אַךְ כָּל שְׁאוֹנֵךְ זֶה עַתָּה תִשְׁקֹטִי,

הֵרָגְעִי וָדֹמִּי,

כִּי כֵן נְקַלָּה לִי לְגַלּוֹת יֶשַׁע

לָךְ מִמְּגוֹרַת שָׁוְא אֲשֶׁר יָגֹרְתְּ.

זֹאת תַּעֲשִׂי, בִּתִּי, וְאָז תַּצְלִיחִי:

לִשְׁפֹּךְ נַחֲלֵי דֶמַע

לִפְנֵי יְדִיד חִשְׁקֵךְ וְלֹא תֶחְדָּלִי,

אַף תֹּאמְרִי בְכֹה אֵלָיו: אֵיכָכָה

תֹאמַר כִּי נַפְשְׁךָ אַךְ בִּי דָבֵקָה

וּבֵינוֹתֵנוּ רַב מְאֹד הַדָּרֶךְ:

הִנֵּה הַחִידָה חַדְתָּ

לִבְנֵי עַמִּי וְלִי לֹא הִגַּדְתָּ.

הֲיִקָּרֵא לָזֹאת שַׁלְהֶבֶת-חֵשֶׁק

אוֹ רַק פְּרִי-שִׂנְאָה, כִּי שְׂנֵאתָנִי!

שׁוּבִי לַעֲשׂוֹת זֹאת אַחַת וּשְׁתָּיִם,

כִּי לְבָבוֹ יֵרַךְ, אִם אֶבֶן אֵינֶנּוּ,

וְאֶת לְבָבוֹ יְגַלֶּה אֵלָיִךְ.

תמנית אַךְ טוֹבוּ, אֲחוֹתִי, אִמְרוֹתָיִךְ!

כֵּן נְתִיבוֹת, אֲשֶׁר דָּרַכְתְּ בָּמוֹ

לָבֹא עָדַי, יִהְיוּ בְרוּכִים סֶלָה.

אַךְ עוֹד דַּבֵּר הוֹאָלְתִּי:

אוּלַי לֹא יֹאבֶה לִי וְיַאְטֵם אֹזֶן

מִקּוֹל בִּכְיִי כְּמוֹ הַחֵרֵשׁ פֶּתֶן,

מָה אֶעֱשֶׂה אֵפוֹא,²⁵ כִּי לֹא יֶחְדָּלוּ

רֵעָיו מֵרֵעִים לִי לְהַכְחִידֵנִי.

מרמה אִם לֹא יֹאבֶה אֵלַיִךְ,

עֵת כִּי יִבְעַר לִבּוֹ לִרְווֹת דּוֹדַיִךְ –

תַּרְחִיקִי ²⁶נְדוֹד מִמֶּנּוּ.

תמנית אִם גַּם לָזֹאת לֹא יָשִׂים לֵב, מָה אָעַשׂ?

מִי זֶה אֲשֶׁר אֶרְאֶה מֵרָחוֹק?

מרמה אָנָּה? ²⁷

תמנית לֹא תִרְאִי נַעַר זֶה יִקְרַב אֵלֵינוּ?

וְהוּא רוֹבֶה קַשּׁת, אִם לֹא שָׁגִיתִי.

בֵּין כְּתֵפָיו אֶרְאֶה (אַךְ לֹא אֵדָעָה

אֲשֶׁר אֶרְאֶה, כִּי עוֹד יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ)

כְּכַנְפֵי נָשֶׁר.

מרמה כֵּן, עַתָּה אֶרְאֵהוּ.

תֵּדְעִי מִי זֶה? הוּא יְלִיד-הַחֵשֶׁק,

קַשְׁתּוֹ בִימִינוֹ יַחֲזִיק וְאֵבֶר

כְּמוֹ נְשָׁרִים יַעַל.

תמנית יִהְיֶה שָׁלוֹם בּוֹאוֹ, כִּי הוּא יַצְלִיחַ

לְבַד כָּל עֲצָתֵנוּ.²⁸

עַתָּה אַחֲלַי²⁹ לְפָנָיו אַפִּילָה:

יָכִין חִצָּיו עַל יֶתֶר,

עַד לֵב יְדִידִי יִשְׁלָחֵם לָלָכֶת,³⁰

כִּי אָז יִבְעַר לִבּוֹ לְחִשְׁקִי סֶלָה.

וְאִם יִמְנַע מִמֶּנִּי

הַגִּיד חִידָתוֹ, אַף אֲנִי אַרְחִיקָה

נְדוֹד כַּאֲשֶׁר, רַעֲיָתִי, אָמַרְתְּ.

אָז אַחֲרַי יִרְדֹף, כִּי לֹא יוּכָלוּ

כִּלְיוֹתָיו הִתְאַפֵּק בֵּין רִשְׁפֵי-חֵשֶׁק.

מרמה כֵּן, אֲחוֹתִי, דִּבַּרְתְּ.

עַתָּה נָקוּם נֵלֵכָה,

נָרוּץ לִקְרָאתוֹ וְאַפַּיִם אַרְצָה

נִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, כִּי לֹא יִמְנַע מֶנּוּ

אֶת כָּל אֲשֶׁר נִשְׁאָלָה.

(תלכנה לקראתו ותשתחוינה).

חשק נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת, מַה תַּעֲשֶׂינָה

פֹה? הֲשָׁלוֹם לָכֶן?

תמנית ומרמה שָׁלוֹם! וּבָאנוּ

לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְךָ, צְבִי חִשְׁקֵנוּ.

חשק מַה תִּדְרֹשְׁנָה מִמֶּנִּי?

מַה תַּחְפֹּצְנָה? שְׁאַלְנָה,

כִּי לֹא אֶמְנַע מִכֶּן³¹ אֲשֶׁר אוּכָלָה.

תמנית אוּלָם דָּבָר קָטֹן אֶשְׁאַל מִמֶּךָּ,

הֲלֹא מִצְעָר הִיא – כֵּן לֹא תִמְנָעֶהָ.

חשק אֲשֶׁר אוּכַל שְׁאָלִי! כִּי אֶעֱשֶׂה.

תמנית רַק מִמְּךָ חָפַצְתִּי,

כִּי תָעֹז יָדְךָ וְאֶת חִצֶּיךָ

בְּלֵב שִׁמְשׁוֹן דּוֹדִי תִשְׁלַח, לְמַעַן

יִבְעַר בְּלַבַּת אַהֲבָתִי סֶלָה.

חשק לְכִי, אַל תִּירָאִי! כִּי אֶת זֹאת אַָעַשׂ,

אֶת תַּאֲוָתֵךְ אֲמַלֵּא.

תמנית אַף אָנִי

אֲמָתְךָ אֶהְיֶה וּלְמִשְׁמַעְתֶּךָ

אָסוּר, וְלֹא אָסוּר כָּל יָמַי נֶצַח.³²

יְלִיד-חֵשֶׁק, תְּשׁוּאוֹת-חֵן אֵלֶיךָ

נַקְרִיב לְעוֹלָמִים, צְבִי חִשְׁקֵנוּ

עַל שִׁכְמֵנוּ יֶעֱרַב סֻבֳּלֶךָ

וְתָרֹם יָדְךָ, כֵּן יָגֶל לִבֵּנוּ.

(ילך החשק).

מרמה עַתָּה הֲלֹא שָׁמַעַתְּ,

בִּתִּי, אֵיךְ תַּעֲשִׂי.

תמנית הִנֵּה שָׁמַעְתִּי,

כֵּן סְפֹרוֹת לֹא אֵדָעָה אֵיכָכָה

תְהִלָּתֵךְ כִּי רַבָּה

הֵן אֶסְפֹּר אוֹתָהּ, אִם אֶדֹּם סֶלָה.

כִּי עַד תְּכוּנָתָהּ הֵן לֹא אָבֹאָה,

יָדַי לְמוֹ פִי כֵן לָדֹם אָשִׁיבָה,

עֲבוֹדָתִי עַל מִזְבְּחֵךְ אַקְרִיבָה.

הִנֵּה דוּמִיָּה – תְהִלָּה, אִם רָבוּ

תְהִלּוֹת אִישׁ, עַד לֹא יִסָּפֵרוּ;

כִּי אִם מִכָּל תִּכְלָה מְאֹד יִרְחָבוּ,

אֵיך לָשִׂים קֵץ לָהֵם – לַשָּׁוְא יֹאמֵרוּ.

חלק יא

תמנית ושמשון.

תמנית דּוֹדִי, צְבִי חִשְׁקִי, עֵת כִּי אֶרְאֶךָ

יִתְרוֹצְצוּ בִי שְׂעִפַּי גַם יָחַד.

כִּי אֶחֱזֶה מִכְלֹל יְפִי פָנֶיךָ,

כַּנְפֵי נֹגַהּ לְךָ כִּי עָלַי יוֹפִיעוּ,

חִצֵּי גִבּוֹר לִי שְׁנוּנִים יָשׁוּבוּ,

יִמְחֲצוּ כִלְיוֹתַי וְלֹא יַחֲמֹלוּ,

יֵקַד בְּלִבִּי כִּיקוֹד אֵשׁ אוֹכָלֶת,

נַפְשִׁי בְנַפְשְׁךָ יַחְדָּו נִקְשָׁרָה.

אַךְ עָרְפְּךָ קָשֶׁה אָז כִּי אַבִּיטָה,

תֹּאמַר כִּי תִדְבַּק בִּי וְרָחוֹק אָתָּה,

תַּחַת אַהֲבָתִי שִׂנְאָה תָּשִׁיבָה, –

תַּחַת רִשְׁפֵּי אִשּׁי יַעֲמֹד קֶרַח,

מִלִּבְּךָ יַרְחִיק וְיִזְרֶה הָלְאָה

לִבִּי, כִּי שְׂנֵאתָנִי.

אַךְ לֹא אֶתְאַפֵּק לְהַרְחִיק מִמֶּךָּ

נְדֹד אִם כֵּן יָאָתָה,

כִּי לֹא אַקְשֶׁה עָרְפִּי, אַכְזָר, כָּמוֹךָ.

אַךְ נַהֲרֵי יָגוֹן לִבִּי יָסֹבּוּ,

כֵּן נַחֲלֵי דִמְעָה עֵינַי תֵּרַדְנָה,

הִמֵּס יִמַּס לִבִּי, חִיל יֹאחֲזֵנִי.

אַךְ מָה אֹמַר? הִנֵּה הַיּוֹם הִגִּיעַ,

יָשׁוּב גְּמוּלִי לִי אֲשֶׁר חָטָאתִי

לָתֵת מֶגֶד דּוֹדֵי, אַכְזָר, אֵלֶיךָ

וּלְהִתְרַפֵּק כְּעַל יְדִיד עָלֶיךָ.

מֶה חָטָאתִי נֶגְדְּךָ, יְלִיד-הַחֵשֶׁק,

כִּי בְיַד זֶה עֹרֶף-בַּרְזֶל שַׁתָּנִי?

תָּעִיר בְּתוֹךְ לִבִּי קְרָב וָנֵשֶׁק,

בִּמְרִי עָצְבִּי אֶשְׁכַּח, כִּי יִסַּרְתָּנִי.

שמשון מַה-תֶּהֱמִי עָלַי, יוֹנָתִי? לָמָּה תִבְכִּי?

תמנית לָמָּה אֶבְכֶּה? וַתִּשְׂטְמֵנִי!

שמשון הֵן אַתְּ מְשׂוֹשׂ לִבִּי – וְשׂוֹנֵא אָנִי!

אֵיפֹה פְרִי שִׂנְאָה מֶנִּי אָכַלְתְּ?

תמנית אֵיפֹה פְרִי שִׂנְאָתְךָ אָכָלְתִּי?

אֵיפֹה פְרִי דוֹדִים – הֲלֹא תִשְׁאָלָה!

הִנֵּה לִבְנֵי עַמִּי הַחִידָה חַדְתָּ,

אִם אֲהַבְתַּנִי – אֵיךְ לִי לֹא הִגַּדְתָּ?

שמשון אֵיך אַגִּידָהּ לָךְ אִם לֹא הִגַּדְתִּי לְאָבִי וּלְאִמִּי?

תמנית לָכֵן אָמַרְתִּי

מֵאָז כִּי שְׂנֵאתָנִי.

אַךְ אֶת זֹאת אֶעֱשֶׂה: אֶהְיֶה כָּמוֹךָ,

אָצוּק לְבָבִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ,

תִּגְעַל נַפְשִׁי אֲהָבֶיךָ – כִּי לָמָּה

הֶבֶל אִיגַע עִם לֵב לֹא לֵב, עִם אָבֶן?

לֹא עוֹד אָסוּר, לֹא עוֹד, אֶל מִשְׁמַעְתֶּךָ

עַד עֵת כִּי לְחָבְשָׁהּ יָשוּב לִבֶּךָ.³³

לֹא יִכָּנַע בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת סֶלָה

כִּי אֶל בַּרְזֶל אַחֵר, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ.

כַּף-יָד לְפוֹצֵץ כֵּן לֵב-אֶבֶן תֵּלַהּ; ³⁴

רַק לֵב-אֶבֶן אַחֵר יוּכַל עֲשֹׂהוּ.

(תלך לה התמנית).

חלק יב

שמשון ותמנית.

[שמשון ] אַיֶּכָּה, עֻזִּי? מֵרוּם רְקֵיעַי חֹסֶן

עַד בּוֹר מְגִנּוֹת לֵב שָׁדוּד נָפָלְתָּ.

לִקְרַאת גּוּר אַרְיֵה תִּתְיַצֵּב מִנֶּגֶד

וּכְמוֹ שַׁסַּע גְּדִי תְּשַׁסְּעֵהוּ.

הִנֵּה מֵאָז חָשַׁבְתִּי

כָּל-פְּחָדִים אֵלַי עוֹד לֹא יַגִּיעוּ,

כִּי מִי יַעֲרֹךְ לִי וְיָדִי רָמָה:

רוּחַ גְּבוּרָה בֵין כְּתֵפַי שָׁתָה

יַלְדֵי עֱזוּז יָדָהּ וְאֶפְרוֹחֶיהָ.³⁵

אֵיךְ נִגְדַעְתָּ לָאָרֶץ

וּזְרוֹעֲךָ בְּחֵיק אִשּׁה נִשְׁבָּרָה!

כִּי עֵת בֵּין נַהֲרֵי יָגוֹן וָחֵבֶל

תִּטְבַּע בְּלִי כֹחַ לַעֲלוֹת מֶנְהוּ,

בֵּין תְּהוֹמוֹת-כְּאֵב וּמְצוּלוֹת-דֶּמַע,

כִּי יַעֲלַת-חֵן נָדְדָה אָזָלָה, –

הַאִם עֶזְרָתִי בִי וּזְרוֹעִי אָיִן? ³⁶

אָנָה נַסְתָּ, לִבִּי? אָנָה בָרַחְתָּ?

פֹּה אֶתְהַפֵּךְ בֵּין צִירִים אֲחָזוּנִי,

אֲנִי לְבַדּי וְאֵין לִי מוֹשִׁיעַ.

עוּרִי, יַעֲלַת-חֵן, לְקוֹלִי עוּרִי!

יֵרַךְ לְבָבֵךְ נָא וְתוֹצִיאִינִי³⁷

מֵחַבְלֵי-חֵבֶל אֵלֶּה!

תמנית אָמְנָם כֵּן, אוֹצִיאֶךָ

אַךְ אֶת חִידָתְךָ אֵלַי תַּגִּידָה.

שמשון לֹא אַגִּיד חִידָתִי.

תמנית אִם כֵּן תִּשְׂבָּעָה

מִפְּרִי מֶרְיְךָ, וּמַה תִּצְעָקָה?

שמשון מָה אֶעֱשֶׂה עוֹד וַאֲנִי הָשְׁבַּרְתִּי,

שַׁמָּה הֶחֱזִיקַתְנִי.

בֹּאִי, יַעֲלַת-חֵן, וְלָךְ אַגִּידָה

אֶת דִּבְרֵי חִידָתִי.

תמנית עַתָּה אָבֹאָה.

שמשון הִנֵּה חִידָתִי עֵל כְּפִיר שִׁסַּעְתִּי

וּבֵין גְּוִיָּתוֹ נֹפֶת מָצָאתִי

מֵעֲדַת דְּבוֹרִים כִּי בָאוּ שָׁמָּה.

הֵן מִכְּפִיר אוכֵל יָצָא הָאֹכֶל

וּמָה עַז מֵאֲרִי, מָתוֹק מִנֹפֶת?

מָה עוֹד מֶנִּי תִשְׁאֲלִי וְלָךְ אֶתֵּנָה,

כִּי אֶל לִבִּי תִקְרָא דְרוֹר מִכֶּבֶל

שַׂמְתְּ אֱלֵי רַגְלָיו עַד כֹּה? ³⁸

תמנית הִנֶּנִי,

עַתָּה אֲמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ,

כִּי כֵן בְּזֹאת אֵדַע כִּי אֲהַבְתָּנִי,

מִמְגִנַּת לִבִּי כִּי נִחַמְתָּנִי.

שמשון אִם בֶּן קַשְׁתּוֹ יוֹרֶה יְלִיד-הַחֶשֶׁק,

מִי זֶה יֹאמַר אֵלָיו: הֲפֹךְ יָדֶיךָ?

לִקְרַאת מוֹרֶה יָעִיר קְרָב וָנֶשֶׁק,

עַד כִּי יֹאמַר: אָסוּר לְמִשְׁמַעְתֶּךָ.

אֵין גַּם אֶחָד נִמְלָט, גַּם אֶחָד אָיִן,

כִּי כֵן יִדְרֹךְ חִצָּיו סְתוּם-הָעָיִן.

חלק יג

תמנית ופלשתים.

תמנית בֹּאוּ, כִּי כֵן אַגִּידָה

לָכֶם חִידָת אִישִׁי, כִּי לִי הוֹדִיעַ.³⁹

פלשתים אִמְרִי נָא, אֵשֶׁת-חָיִל!

תמנית אַךְ חִידָתוֹ עַל כִּי הָרַג בֶּן-שַׁחַל

וּבֵין גְּוִיָּתוֹ מָצָא צוּף נֹפֶת

מֵעֲדַת דְּבוֹרִים כִּי שָׁם עָשׂוּהוּ.

עַתָּה אוֹתָהּ תָּבִינוּ,

כִּי מָה עַז מֵאֲרִי, מִדְּבַשׁ מֶגֶד? ⁴⁰

חלק יד

שמשון ופלשתים.

שמשון הַהִגַּדְתֶּם עֲדֶן חִידָתִי?

פלשתים בָּאנוּ

כָּעֵת לְהַגִּידָהּ, וְכֵן מִהַרְנוּ

טֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה,

פֶּן תִּתְפָּאֵר עָלֵינוּ

לֵאמׁר: עָבַר זְמָן וּמוֹעֵד שַׂמְתִּי.

חִידָתְךָ – עַל פֶּגֶר אַרְיֵה שִׁסַּעְתָּ

וּמִגִּוְיָתוֹ דְבַשׁ רָדִיתָ,

כִּי מָה עַז מֵאֲרִי וּמִצּוּף מֶתֶק?

שמשון אָמְנָם כְּבָר יָדַעְתִּי,

כִּי תָבִינוּ אוֹתָהּ.

פלשתים וְאֵיךְ יָדָעְתָּ?

שמשון כִּי אָמְנָם אִשְׁתִּי הִיא אֲשֶׁר הִגִּידָה

אֶת חִידָתִי לָכֶם.

פלשתים אַךְ עַתָּה קוּמָה

תְּנָה לָנוּ שְׂכַר פְּעֻלָּתֵנוּ.

שמשון כֵּן, אָנֹכִי אֶתֵּנָה

אִם עוֹד מְעַט תּוֹחִילוּ.

(ילך ויך שלשים איש, ויקח את חליפתם).

חלק טו

שמשון ופלשתים.

שמשון הִנֵּה שְׂכַרְכֶם אֲשֶׁר הֵבֵאתִי,

עַתָּה קוּמוּ וָלֵכוּ.

(יצאו פלשתים)

שמשון מִכָּל רֹאשׁ פְּתָנִים וְכוֹס קֻבַּעַת,

מִכָּל יַלְדֵי זְמָן אֲשֶׁר לַבֹּקֶר

מְרוֹרָתָם יִתֵּנוּ,

נִגְעֵי בְנֵי-אָדָם וְחֶבְלֵי-עֹנִי,

יַמַר לְבַב אִשּׁה מִמַר הַמָּוֶת.

יוֹם הוּלֶדֶת מִרְמָה עֲלֵי הָאָרֶץ,

אוֹתוֹ לְמוֹשָׁב לַהּ לְבַד אִוָּתָה!

רַק מְצוֹדִים הוּא וַחֲרָמִים סֶלָה,

יִלָּכְדוּן בָּהֶם כָּל רִשְׁעֵי-אָרֶץ.

תַּחַת לְשׁוֹנָהּ רַק עָמָל וָאֶָוֶן,

שָׁם קִנְּנָה וַתְּמַלֵּט עַוְלָתָה.

עֵת יִזְּלוּ עֵינֶיהָ

רֹב נַחֲלֵי דִמְעָה וּפַלְגֵי-מַיִם,

אָז בְּקִרְבָּהּ תָּלִין תּוֹעֵבוֹת שֶׁבַע.

אֵין נְכוֹנָה בְּפִיהָ.

אִם תְּדַבֵּר אִתָּהּ, נֹפֶת תִּטֹּפְנָה

אֶל לִבְּךָ מִלֶּיהָ.

הִנֵּה תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ,

לִבָּה לְךָ תַּקְרִיב עַד הַדִּיחֶךָ,

עַד לִבְּךָ תִּגְנֹב, כִּי לֹא נִשְׁמָרְתָּ.

אַךְ אָנֹכִי חָטָאתִי

אָז, כִּי לִנְצוּרַת-לֵב דּוֹדַי נָתָתִּי.

עַתָּה אָקוּמָה, אֵלְכָה אָשׁוּבָה

אֶל מְקוֹמִי רִאשוֹן, כִּי אָז מֵעַתָּה

טוֹב לִי, כִּי לֹא אֶפֹּל בִּמְצוֹדֵי אֵשֶׁת

מוֹרָה זִקִּים, חִצִּים כַּמִּתְלַהְלֵהַּ –

לֹא אֶתְאַפֵּק עוֹד פֹּה, לֹא אֶתְמַהְמֵהַּ.

תִּמְנִית, שִׁמְעִי קוֹלִי, בַּת-בְּלִיָּעַל:

קַצְתִּי בְחֶבְרָתֵךְ, לֵב גֹּנָבֶת!

תִּשְׂבַּע נַפְשֵׁךְ, כִּי מָעֲלָה בִי מָעַל,

מִמְּרוֹרַת-פִּרְיָהּ – גַּלְמוּד לָשָׁבֶת!

ראש ב

חלק א

שמשון אַךְ עַד מָתַי הֲלוֹם בָּדָד אֵשֵׁבָה

מֵאֵין כְּנֶגְדִי עֵזֶר?

הִנֵּה מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ,

לֹא נֶאֶמְנָה רוּחוֹ וְלֹא שָׁקֵטָה,

עֵד כִּי אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו לֻקָּחָה

בְּעֵת תַּרְדֵּמָה עַל עֵינָיו נָפָלָה,

כִּי מֵעֲצָמָיו עֶצֶם,

בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ נִבְנְתָה לוֹ אֵשֶׁת.

הֵן אֱלוֹהַּ מִמַּעַל

לְבַד (וְגַם זֶה לוֹ יְקַר תִּפְאֶרֶת)

מוֹשִיב יְחִידִים בָּיְתָה:⁴¹

הִנֵּה בְדוֹר רִאשׁוֹן תְּשׁוֹמַם אֶרֶץ

אִם לֹא אִשּׁה הָיָתָה,

כִּי הִיא תְחַיֶּה זָרַע.

וְאִם לֵבָב הוּתַל בַּאֲהָבֶיהָ

נִפְתָּה עַד יִתְמְכוּ צְעָדָיו שָׁחַת,

לֹא לָהּ עָוֹן, לֹא חֵטְא וּמִשְׁפַּט מָוֶת,

כֵּי הוּא אֲשֶׁר עוֹכֵר שְׁאֵרוֹ. כָּכָה

פְּרִי נְחוּמִים (אַךְ לָרִיק וָהֶבֶל,

יַעַן בְּלֹא עֵת הֵם) לְשֹׂבַע נֶפֶשׁ

יֹאכַל, כִּי כֵן יָאָתָה.⁴²

מַה מִּדְּבַשׁ מָתוֹק וּמִצּוּף מֶגֶד

לְחֵךְ יִטְעַם אוֹתוֹ? אַךְ עוֹד שְׂבֹעַ

טוּבוֹ – כֵּן יְקִיאֶנּוּ.

הֵן יְשַׂמַּח חַיִּים דַּם עִנְבֵי-חֶמֶד,

יֶשִׁיב נֶפֶשׁ אֹבֵד וּמָרֵי-נָפֶשׁ;

אַךְ אִם יָסִיר גְּבוּל וְיִפְרֹץ הֶרֶב,

לֹא תַעֲרֹךְ אֵלָיו חֶרֶב נוֹקֶמֶת,

כִּי פְּצָעָיו יַרְבֶּה וַאֲבוֹי יֶרֶב.

לְמִי אוֹי? לְמִי חַכְלִילוּת עֵינַיִם?

כֵּן חוֹלְלָה אִשּׁה לְטוֹבַת גֶּבֶר,

כִּי יֶחְסַר בִּלְתָּהּ כָּל שׁוּבָה וָנַחַת,

תֶּחְסַר גּוּפָתוֹ חֵצִי,

בַּל יִקָּרֵא אָדָם עַד כִּי גַם יַחַד

אִישׁ וְאִשּׁה חֻבָּרוֹ.

אַךְ אִם נִשְׂבַּע אוֹתָהּ – כֵּן נְקִיאֶנָּהּ,

תַּחַת טוֹבָה תָּשִׁיב רַק רָעָה לָנוּ.

אַךְ כִּי נִשְׁמֹר חֹק וְדַת הוּשָׂמָה

אִשּׁה לָנוּ לָקַחַת

לְבַד לְעֵזֶר, לֹא לְאֶבֶן נֶגֶף,

כִּי לֹא יִקַּח לִבֵּנוּ

צְבִי תָאֳרָהּ, טֹהַר עַפְעַפֶּיהָ,

בֵּין עֶדְנֵי-הַשְׁקֵט נִרְוֶה דוֹדֶיהָ,

לֹא תְאֻנֶּה רָעָה, לֹא יִקְרַב נֶגַע

בְּאָהֳלֵי טוּבֵנוּ.

כֵּן גַם אָנֹכִי אֵלְכָה אָשׁוּבָה

אֶל אֵשֶׁת נְעוּרַי וְלֹא לָנֶצַח

אֶקְצֹף, לֹא אֶטֹּר סֶלָה,

אַךְ אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחֲסוֹם, אֶשְׁמֹרָה

אֶת דַּרְכִּי, פֶּן חֵלֶק שְׂפָתֶיהָ

עוֹד לְבָבִי תַּדִּיחַ,

אֶקַּח מִנִּי נָחָשׁ צֳרִי, וְרַעַל

מְרוֹרָתוֹ אַשְׁלִיךְ – וְאָז אַצְלִיחַ.

אַיֶּלֶת אֲהָבַי, אָשׁוּב אֵלֶיהָ,

אָלִין, וְאַךְ נִשְׁמָר, בְּבֵין שָׁדֶיהָ.

הֵן לֹא יִצְמַח מֶגֶד תְּבוּאוֹת שֶׁמֶשׁ

אִם אֵין תַּלְמֵי-שָׂדַי וּמֶגֶד-אָרֶץ:

בְּאֵין אִשּׁה אִישׁ כֵּן לֹא יִפְרֹץ פָּרֶץ,

תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה אָמֶשׁ.

חלק ב

שמשון וחותנו.

שמשון הִנֵּה, חוֹתְנִי, בָּאתִי

שֵׁנִית לְחֵיק בִּתֶּךָ:

בִּגְדִי-עִזִּים זֶה אָבֹא לָהּ הַחֶדְרָה.

חותנו לֹא תָבֹא שָׁמָּה.

שמשון לָמָּה?

חותנו אוּלָם דְּבַר אֱמֶת לְךַ אַגִּידָה:

הִנֵּה רָאֹה רָאִיתִי

כִּי שְׂנֵאתָהּ –

שמשון וַאֲנִי שְׂנֵאתִיהָ?

חותנו אִם לֹא שְׂנֵאתָהּ, לָמָּה בָהּ מָאַסְתָּ וַתַּעֲזֹב אוֹתָהּ?

שמשון וּמֶה עָשִׂיתָ?

חותנו הִנֵּה לְמֵרֵעֲךָ נְתַתִּיהָ.

שמשון הוֹי אִישׁ בֶּן בְּלִיָעַל!

הֲלֹא זָכֹר תִּזְכֹּר, הֲלֹא יָדַעְתָּ

אִם יֵשׁ לְאֵל יָדִי אֶתְכֶם לִבְלֹעַ!

אֶל אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַעֲשֶׂה! סוּרָה,

זָקֵן וּכְסִיל, פֶּן בֵּין יָדַי אוֹתָכָה

אֶסְפֹּק וְאַכְחִיד, וְאֶת כָּל עַמֶּךָ

אֲשַׁלְּחָה לְפִי חָרֶב.

חותנו לֹא יֶחֱרֶה אַפֶּךָ:

הֲלֹא אֲחוֹתָהּ הִיא טוֹבָה מִמֶּנָּהּ,

תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ.

שמשון עוֹד מִצְחֲךָ כִּנְחוּשָׁה תָּעֵזָּה

וּשְׂפָתֶיךָ מִרְמָה נֶגְדִּי תַבַּעְנָה!

אַךְ הַפַּעַם נִקֵּיתִי

מִפְּלִשְׁתִּים, אֲשֶׁר אָרַע לָהֵמָּה.

עַתָּה יֶחֱזוּ אִם יָדִי עָצֵמָה.

בֵּין קַמוֹתֵיהֶם לַפִּידַי יֵלֵכוּ,

לַבַּת-אִשָׁם תֹּאכַל שָׁמִיר וָשָׁיִת:

כֵּן חֶרְפָּתִי אֶנָּקֵם, כִּי יְלַחֵכוּ

מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה, עַד כֶּרֶם זָיִת.

חלק ג

שרי פלשתים ופלשתים

שרים מִי זֶה עָשָׂה זֹאת לָנוּ?

מִי מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כָּכָה?

פלשתים שִׁמְשׁוֹן חֲתַן תִּמְנִי, מוּדָע בָּאָרֶץ

כִּי חוֹתְנוֹ אֵשֶׁת-חֵיקוֹ מֶנְּהוּ

לָקַח וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ.

שרים אוּלָם פֶּשַׁע אֵין לוֹ וּמִשְׁפַּט-מָוֶת,

כִּי חוֹתְנוֹ הוּא הַמֵּסֵב כָּל אֵלֶּה,

הוּא וּבִתּוֹ, זוֹנָה בַת-בְּלִיָעַל.

כֵּן נְשַׁלְחָהּ בָּאֵשׁ לְבָעֵר אָוֶן

וּמִמֶּנּוּ נִנָּקֵּם, כִּי הֵרַע לָנוּ,

בַּאֲשֶׁר רַעֲיָתוֹ בָאֵשׁ נַצִּיתָה.

(יבוא שמשון)

שמשון מַה תִּמְרוֹת עָשָׁן אֲשֶׁר רָאִיתִי

כַּעֲשַׁן הַכִּבְשָׁן עוֹלוֹת מֵהֵנָּה?

פלשתים הֵן הוּא עֲשַׁן אִשּׁךָ

אֲשֶׁר שְׂרָפָנוּ! יַעַן

אַתָּה שָׂרַפְתָּ לָנוּ

מֵיטַב כָּל שָׂדֶה וּמֵיטַב כָּל כָּרֶם.

שמשון אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת, כִּי אִם נִקַּמְתִּי

בָכֶם, אַחַר אֶחְדָּל, אָז תֶּחֱזֶינָה

עֵינַי גְּאוֹנֵיכֶם – בְּעֵת תִּשְׂבָּעוּ

פְּרִי חַטֹאתֵיכֶם, וְהֵם יִדְמָעוּ.

חֶרֶב תִּתְמֹךְ יָדִי, חֶרֶב נוֹקֶמֶת

לִנְקֹם נִקְמָתִי מִפְּלִשְׁתִּים אֵּלֶּה!

תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי בְיוֹם מִלְחֶמֶת,

מִזְּרוֹעַ עֻזִּי עַזּוּתָם תֵּלֶא.

(ילחם בהם ויכם).

חלק ד

פלשתים ויהודה.

יהודה מַה זֶּה לָכֶם וְלָנוּ

כִּי עֲלִיתֶם הֲלוֹם כְּיוֹם מִלְחֶמֶת?

פלשתים אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם לְקוֹל מִלֵּינוּ,

לָכֶם לֹא נָרַע, אַךְ אִם תְּמָאֵנוּ –

חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ.

יהודה וּמָה תַּחְפֹּצוּ?

פלשתים אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, זֶה שִׁמְשׁוֹן, נַחְפֹּצָה,

כִּי עַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ נוֹרִידָה.

יהודה עַתָּה נִבְחֲרָה לָנוּ

אַנְשֵׁי-חַיִל וְנָקוּמָה נֵלֵכָה

אוֹתוֹ לֶאֱסֹר אִם נַעֲצָר-כֹּחַ.

חלק ה

יהודה ושמשון.

יהודה מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָנוּ

לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחֵנוּ

בְּעֵינֵי פְּלִשְׁתִּים? הֲלֹא יָדַעְתָּ,

כִּי מוֹשְׁלִים הֵם בָּנוּ!

שמשון כְּמוֹ עָשׂוּ לִי, כֵּן לָהֵם עָשִׂיתִי.

יהודה הֲלֹא תֵדַע, כִּי קָצְרָה יָדֵנוּ,

וְאִם נִלָּחֵם בָּם – אַךְ נַהֲפֹךְ עֹרֶף.

שמשון וּמַה תֹּאבוּ מִמֶּנִּי?

יהודה לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ

וּלְתִתְּךָ בְיַד פְּלִשְׁתִּים אֵלֶּה,

כִּי כֵן עָלוּ עָלֵינוּ

הוֹמִים בְּעֶבְרָתָם, אֲחוּזֵי חֶרֶב

לֵאמֹר: אוֹ כִי שִׁמְשׁוֹן תִּתְּנוּ לָנוּ,

אוֹ כִי נִבְלַתְכֶם לְעוֹף הַשָּׁמַיִם

נִתְּנָה לְפִי חָרֶב.

שמשון אִם פֶּן תִּפְגּעוּן בִּי לִי תִּשָּׁבֵעוּ,

כִּי תֵּאֵסְרוּ אוֹתִי לָכֶם אַנִּיחַ.

יהודה לֹא, כִּי נֶאֱסָרְךָ רַק, וּנְתַנּוּךָ

בְיָדָם וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ.

עַתָּה הַנִּיחָה לָנוּ

לָאֱסָרְךָ, אִם נַפְשֵׁנוּ יְקָרָה

בְּעֵינֶיךָ.

שמשון אַנִּיחָה.

חלק ו

פלשתים, יהודה, ושמשון אסור בידם.

פלשתים הִנֵּה פֹּה אוֹיְבֵנוּ!

הִנֵּה פֹּה זֶה הָאִישׁ מַרְעִישׁ הָאָרֶץ,

יָעֹז בְּרֹב עֻזּוֹ, יִגְבַּהּ.

שמשון הִנֵּנִי!

מָה עוֹד אֲדַבֵּר וְהַיוֹם הִגִּיעַ,

אֲשֶׁר גַּם גְּאוֹנִי יוּרַד לִשְׁאוֹלָה,⁴³

אֲשֶׁר נָבֹל תִּבֹּל זְרוֹעִי רָמָה,

אֲשֶׁר בֵּין עֲבוֹתִים מָעֻזִּי תֵּלֶא.

שִׂמְחוּ, שִׂמְחוּ עָלַי ורֹאשׁ הָנִיעוּ,

כִּי כֵן שָׁבַת נוֹגֵשׂ, נָפַל לָאָרֶץ,

הַמַּלְבִּישְׁכֶם אֵימָה, עוֹטְכֶם פַּחַד,

בֵּין יְדֵיכֶם נָפַל!– אַךְ מַה-תַּחְשֹׁבוּ?

זֶה רַק לְרָעַתְכֶם: וַחֲזוּ עָתָּה!

(ימסו אסוריו ויכם בלחי החמור)

רְאוּ אֵיפֹא כִּי כֵן שָׁדוּד נָפָלְתִּי,

יָדַי אֲסוּרוֹת הֵן,⁴⁴ וּמָה עוֹד אָעַשׂ?

בְּיַד אוֹיְבַי אָנִי!

בִּלְחִי הַחֲמוֹר אֶלֶף אִישׁ הִכֵּיתִי,

שׁוּבוּ, שׁוּבוּ עָדַי וְתַאֵסְרוּנִי!..

שׁוּבוּ, שׁוּבוּ עָדַי וְהֲמִיתוּנִי!..

אוּלָם לְשׁוֹנִי בַצָּמָא נָשָׁתָּה -

מָה אֶעֱשֶׁה אֵיפֹא וּמַיִם אָיִן?

אַךְ נִלְאֵיתִי נְשֹׂא וַעֲצָמַי חָרוּ.

חוּסָה נָא, צוּרִי, חוּשָה וַעֲנֵנִי,

כִּי אֶת גָּדְלְךָ וְעֹצֶם יָדֶךָ

בְּיַד עַבְדְּךָ הֵן הַיּוֹם הֶראֵיתָ.

אַל נָא תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תֵּעֲלִימָה

לְעִתּוֹת בַּצָּרָה לִי, פֶּן אָמוּתָה

צִחֵה-צָמָא וּבְיַד עֲרֵלִים אֵלֶּה

בְּלִי כֹחַ אֶפֹּלָה.

(ישתה מן הסלע אשר במכתש)

הִנֵּה שָׁבָה רוּחִי אֲשֶׁר קָצָרָה,

בֵּין חַרְבוֹנֵי צִמְאָה אֲשֶׁר סֻגָּרָה.

אִם הִרְבְּתָה מָוֶת תּוֹצְאוֹתֶיהָ⁴⁵

לֹא אֵדְעָה כֻּלָּם, אַךְ זֹאת יָדָעְתִּי,

כִי מָוֶת בְּיַד צָמָא: תַּחְלוּאֶיהָ

רַבִּים, כִּי כֵן כִּמְעַט מֵהֶם גָוָעְתִּי

חלק ז

שמשון בעזה. מגיד ועזתים.

מגיד הֲלֹא תֵדְעוּ, עַזָּתִים, כִּי הֵנָּה

בָא זֶה הָאִישׁ שִׁמְשׁוֹן מַרְגִּיז הָאָרֶץ.

עזתים אֶת זֹאת נַעֲשֶה לְמַעַן הַצְלִיחַ:

כְּחֵרֵשׁ לֹא יִשְׁמַע אֶת-כָּל-מְאוּמָה,

לֹא נְדַבֵּר עַד עֶת-בּוֹא אוֹר הַבֹּקֶר:

כִּי נַעֲלֶה אֵלָיו בְּשָׁכְבוֹ בֶטַח,

וְהוּא הֵן לֹא נִשְׁמַר, וַהֲרַגְנוּהוּ.

(שמשון על הר חברון עם הדלת)

שמשון מַה תַּחְשְׁבוּ אֵיפֹא? כִּי אִם שָׁכַבְתִּי

לֹא אֶשְׁמְרָה נַפְשִׁי, אוֹ כִּי אִישָׁנָה?

לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנִּי

עֵצוֹת לָנוּס מִכֶּם – וַחֲזוּ עָתָּה,

כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְעֶזְרִי סֶלָה,

מֵרְדֹף אַחֲרַי רוּחֲכֶם תֵּלַהּ.

מָה יַעֲשׂוּ אֵיפֹא, וְאִם נוֹסָדוּ

יַחְדָּו בְּנֵי-חֲלוֹף, נֶגֶד אֱלוֹהַּ?

עֲלֵי אַדִּיר הֵם לַשָּׁוְא נוֹעָדוּ,

כִּי גָבֹהַּ עֻזִּי מֵעַל גָּבֹהַּ.

ראש ג

חלק א

פלשתים ודלילה

פלשתים הֲלֹא בְּבֵין שָׁדַיִךְ,

בּוֹעֵר בְּאֵשׁ חִשְׁקֵךְ, יָלִין בָּטוּחַ

שִׁמְשׁוֹן, זֶה אוֹיְבֵנוּ

הַמַּחֲרִיב אַרְצֵנוּ.

הִנֵּה לְאוֹר חִצַּיִךְ,

כַּצְבִי לְיַד יָקוּשׁ, יֵלֵךְ בַּשֶּׁבִי.

אֵין עוֹד בִּלְתֵּךְ אֵיפֹא לְהוֹעִיל לָנוּ,

אֲשֶׁר תִּרְאִי בַּמֶּה זֶה כֹּחוֹ יִרֶב

וּבַמֶּה נוּכַל לוֹ וַאֲסַרְנוּהוּ

לְעַנּוֹתוֹ, עַד כִּי עָרְפּוֹ יַכְנִיעַ.

דלילה וְאֵיךְ תֹּאבוּ מִמֶּנִּי⁴⁶

לִבְגֹּד בִּידִיד חִשְׁקִי, וְלוֹ אָשִׁיבָה

תַחַת אַהֲבָתוֹ שִׂנְאָה וָפֶשַׁע?

טֶרֶם תִּפְתַּח אֶת פִּיהָ,

תִּבְלַע אֶרֶץ אוֹתִי כִּבְלֹעַ קֹרַח,

כִּי תֵעָשֶׂה נְבָלָה זֹאת עָלֶיהָ!

וְאֵיכָכָה אוּכַל נָא וְרָאִיתִי⁴⁷

שָׁדוּד בְּיַד שׂוֹנֵא הַחֵיק אָהָבְתִּי?

הֲלֹא חֵיקִי אָרִיץ גַם לִקְרַאת נֶשֶׁק,

אַף נִמְלְצוּ לִי אִם עַד לֵב יַגִּיעוּ⁴⁸

זִקִּים, חִצִּים וָמָוֶת,

אִם אוּכָלָה מַלֵּט אֶת חֵיקוֹ סֶלָה.

אֶחְשֹׁב מוֹתִי תַחְתָּיו עֶדְנֵי-מֶגֶד,

נֹפֶת צוּפִים – כָּל מַחֲלָה וָנָגַע,

וּבְצֵאת נַפְשׁוֹ תֵצֵא נַפְשִׁי כְּרָגַע.

אֵיךְ תֹּאמְרוּ לִי, עַם לֹא חָכָם: תֵּנִי

נֶפֶשׁ יְדִיד חִשְׁקֵךְ לְבֵין שִׁנֵּינוּ?

הֲלֹא אֶת נַפְשִׁי תִשְׁאֲלוּ מִמֶּנִּי,

כִּי גַם הַמָּוֶת לֹא יַפְרִיד בֵּינֵינוּ.

חלק ב

סרני פלשתים.

[ פלשתים ] מַה-נַּעֲשֶׂה אֵיפֹא? וּמִי יַצְלִיחַ

אֶת עֲצָתֵנוּ זֹאת אֲשֶׁר יָעָצְנוּ?

מִי יַהֲפֹךְ לְבַב דְּלִילָה לָנוּ,

כִּי נִקְשְׁרָה נַפְשָׁהּ עִם דּוֹדָהּ יָחַד?

אֵין עוֹד כִּי אִם הַשֹּׁחַד,

כִּי הוּא יְעַוֵּר דָּעַת.

אֶל הֵיכָלוֹ נֵלֵךְ וְנִדְרְשֶׁנּוּ,

כִּי הוּא יְמַלֵּא כָל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ.

חלק ג

פלשתים ושחד בהיכלו.

שחד מַה-לָּכֶם פֹּה, כִּי בָאתֶם אֵלַי עָתָּה?

מֵה-תִּדְרֹשׁוּ מֶנִּי?

פלשתים אַךְ עַתָּה בָאנוּ

לשַׁחֵר פָּנֶיךָ, כִּי כֵן יָדָעְנוּ:

בִּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ נַפְשֵׁנוּ,

כִּי שָׁחָה עַד עָפָר וּמֵקִים אָיִן.

הִנֵּה יָדַעְנוּ כֹּחֲךָ כִּי יִרֶב,

זְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה עָצֵמָה

עַל כָּל כַּנְפוֹת תֵּבֵל וְאַפְסֵי-אָרֶץ.

עַד חִקְרֵי לֵב, וְאִם עִוֵּר אַתָּה,

תַּבִּיט וּלְכָל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ תַּטֶּנּוּ.

עַתָּה לְבַד אֶת זֹאת נִדְרֹש מִמֶּךָּ:

אֲשֶׁר תָּבֹא אִתָּנוּ

לֶב-אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְהַטּוֹת אֵלֵינוּ,

אֲשֶׁר הָפַךְ עַד כֹּה אֵלֵינוּ עֹרֶף.

שחד אַל תִּירָאוּ, אַל תִּפְחָדוּ! אָבֹאָה

וְדַרְכֵיכֶם אַצְלִיחַ,

עַתָּה נָקוּם נֵלֵכָה.

חלק ד

פלשתים, שחד ודלילה.

דלילה מִי זֶה, פְּלִשְׁתִּים, בָּא עִמָּכֶם הֵנָּה,

הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֶבַע רִקְמָתַיִם,

רִקְמֵי זָהָב וָכֶסֶף

עַל מְעִילוֹ יוֹפִיעוּ?

הֲלֹא עִוֵּר הוּא – וְיֵלֵךְ לָבֶטַח,

רַגְלוֹ לֹא תִגֹּף,⁴⁹ נִשְׁמָרָה מִלָּכֶד,

גָּם צְעָדָיו תַּחְתָּיו יַחְדָּו כּוֹנֶנוּ.

לֹא תֹאמְרוּ לִי, מִי הוּא זֶה?

פלשתים נֹאמֵרָה:

הִנֵּה זֶה שֹׁחַד הוּא כִּי בָא עִמָּנוּ

לְחַלּוֹת אֶת פָּנַיִךְ

כִּי תְפַתִּי אִישֵׁךְ, עַד כִּי יוֹדִיעַ

בַּמָּה כֹּחוֹ גָדוֹל, לְהַגִּיד לָנוּ,

וּבַמֶּה יֵאָסֵר לְעַנּוֹת נָפֶשׁ?

כִּי אִם תַּעֲשִׂי זֹאת, הִנֵּה אֲנַחְנוּ

נִתֵּן לָךְ אִישׁ אֶלֶף וּמֵאָה כָּסֶף.

דלילה וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת וֶאֱוִיל אֵינוֹ

לְהַגִּיד לִי כָּזֹאת?

שחר אַךְ אִם תַּחְפֹּצִי

עָשׂה תַּעֲשִׂי, כִּי עֵת בֵּין שָׁדַיִךְ

יָלִין, וְהוּא בוֹעֵר בְּרִשְׁפֵי חֵשֶׁק,

לֹא יִמְנַע מִמֵּךְ כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלִי.

דלילה אֵלֵךְ, וַאֲשֶׁר תַּשּׂיג יָדִי אָעַשׂ;

אַךְ כִּי כֵנִים תִּהְיוּ וְכֵן תָּקִימוּ

הַיּוֹצֵא מִפִּיכֶם, וְלֹא תֶחְדָּלוּ.

פלשתים לְכִי, אַל תִּירָאִי! כִּי כֵן נָקִימָה

אֶת כָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ.

(תלך דלילה)

פלשתים עַתָּה נִשְׁתַּחֲוֶה לְךָ, מַלכֵּנוּ,

כִּי דַרְכֵּנוּ הִצְלַחְתָּ,

עֲדֵי הֵיכַל-עֻזְּךָ יַחַד נָבֹאָה,

עַל כִּסְאֲךָ נָכוֹן אוֹתְךָ נוֹשִׁיבָה,

זִבְחֵי תְשִׁוּאוֹת-חֵן לְךָ נַקְרִיבָה.

יְחִי לָעַד, יְחִי שֹׁחַד מַלְכֵּנוּ!

יְקַדְּמוּ כִּסְאוֹ שׁוּבָה וָנָחַת,

וּבְהֵיכָלוֹ יוֹם יוֹם קוֹלָם יִתֵּנוּ

יַלְדֵי גִילָה, כִּי שָׁם תְּהִי פוֹרָחַת.

חלק ה

דלילה ושמשון.

דלילה דּוֹדִי צַח וְאָדֹם, אֲשֶׁר אָהָבְתִּי!

מַה-מִּדְּבַשׁ מָתוֹק לְחִכִּי מֶגֶד

פְּרִי יְדִידוּתֶךָ!

כֵּן נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי⁵⁰

בִּרְאוֹת רֹב עֻזְּךָ וּמִי כָמוֹהוּ!

אוּלָם אֱמָר-נָא לִי: בַּמֶּה הִגְדַּלְתָּ

זֶה כֹּחֲךָ גָּדֹל וְתָקְפְּךָ יִרֶב?

הֲיוּכַל אִישׁ בָּאָרֶץ

עַנּוֹתְךָ וֶאֱסָרְךָ, אִם אָיִן?

שמשון יוּכַל עַנּוֹתִי גָבֶר:

כִּי אִם עוֹד יַאַסְרוּנִי

בְּשִׁבְעָה יְתָרִים כִּי לֹא חֹרָבוּ,

הֵן יַעֲזֹב אוֹתִי כֹּחִי וְיֵלֶךְ; ⁵¹

אָז אֶדְמֶה לִבְנֵי-חֲלוֹף גַּם יָחַד.

דלילה עַתָּה אֶרְאֶה אִם אוּכַל עַנּוֹתֶךָ.

(תאסרהו)

דלילה עוּרָה-נָא, שִׁמְשׁוֹן, עוּרָה:

כִּי פְלִשְׁתִּים עָלֶיךָ!

שמשון אִם פְּלִשְׁתִּים יָבֹאוּ,

כִּי לֹא מֵהֶם אָגוּרָה;

כִּי כֵן אֲנַתֵּק עָתָּה,

כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל נְעֹרֶת

בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ, הַיְּתָרִים יָחַד.

(ינתק אותם)

דלילה אָמְנָם הֵתַלְתָּ בִּי! עַתָּה הַגִּידָה

דִבְרֵי אֳמוּנָה אֹמֶן:

בֵּמָּה תֵּאָסֵר נָא לְעַנּוֹתֶךָ,

שמשון אִם אָסֹר יַאַסְרוּנִי

בַּעֲבוֹתִים חֲדָשִׁים, אָז חָלִיתִי,

אִם לֹא נַעֲ שָׂה מְלָאכָה בָּהֵמָּה.

דלילה עַתָּה אֶרְאֶה אִם הָאֱמֶת הִגַּדְתָּ.

(תאסרהו)

עוּרָה-נָא, שִׁמְשׁוֹן, עוּרָה,

כִּי פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ!

שמשון אִם פְּלִשְׁתִּים יָבֹאוּ,

כִּי לֹא מֵהֶם אָגוּרָה:

כִּי אֲנַתֵּק אֶת הָעֲבוֹתִים אֵלֶּה

מֵעַל זְרֹעוֹתַי כַּחוּט גַּם יָחַד.

(ינתקם)

דלילה הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִי, שִׁמְשׁוֹן, עַד הֵנָּה.

עַתָּה אֱמֶת הַגִּידָה:

בַּמָּה תֵּאָסֵר נָא לְעַנּוֹתֶךָ?

שמשון אִם תַּאַרְגִי אֶת שֶׁבַע

אַל מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי עִם הַמַּסָּכֶת.

דלילה הִנֵּה עַתָּה אֶרְאֶה, אִם גַּם הַפַּעַם

הֵתַלְתָּ בִּי אוֹ כִי קשֶׁט מִלֶּיךָ.

(תארוג את מחלפות ראשו).

עוּרָה-נָא, שִׁמְשׁוֹן, עוּרָה,

כִּי פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ!

שמשון אִם פְּלִשְׁתִּים יָבֹאוּ,

כִּי לֹא מֵהֶם אָגוּרָה:

הִנֵּה עַתָּה אַסִּיעָה

הַיְתַד הָאֶרֶג וְהַמַּסָכֶת.

(יסיעם)

דלילה אַךְ אֵיךְ אָמֹר תֹּאמַר לִי: אֲהַבְתִּיךְ –

וְלִבְּךָ יִרְחַק מְאֹד מִמֶּנִּי!

הֲזֶה גְמוּל תָּשִׁיבָה

אֶל אַהֲבָתִי הָעַזָּה כַמָּוֶת?

הֲזֶה פְרִי חִשְׁקִי אֲשֶׁר אֶקְצֹרָה

מֵאִתְּךָ, אַכְזָר?

שמשון וְאַכְזָר אָנִי!

דלילה הַאִם לֹא אַכְזָר אָתָּה,

כִּי אֶת לִבִּי תִרְאֶה בְאֵשׁ אוֹכֶלֶת,

אַכְזָר (וְאַכְזָר אָתָּה!),

יִבְעַר לְעֻמָּתֶךָ,

תַּחְתָּיו תַּצִּיב נֶגדִּי קְשִׁי עָרְפֶּךָ?

מַה-יֶּעֱרַב אֱלֵי חִכִּי מִמֶּגֶד

קְצִיר אַהֲבָתֶךָ?

וְאַתָּה אֶת מֶתֶק דּוֹדַי תָּבוּזָה!

אוּלָם מְאֹד שׁגִיתִי

לֵאמֹר: אֲהַבְתִּיךָ,⁵²

כִּי עוֹד אַהֲבָה לֹא תִגַּע עָדֶיךָ,

כֵּן לֹא תֵדַע אוֹתָהּ וְלֹא תַגִּיעַ.

אָמְנָם אִם לֹא יָדַעְתָּ

רְווֹת רְצוֹנִי אֶת קִצְפִּי תִשְׂבָּעָה!

יִרְעַץ קְשִׁי-עָרְפִּי קְשִׁי-עָרְפֶּךָ,

יַשְׁפִּיל זְדוֹן-לִבִּי זְדוֹן-לִבֶּךָ!

מַעֲדֶה-בֶּגֶד בְּיוֹם קָרַת חֹרֶף

דּוֹבֵר חֲלָקוֹת עַל לֵב רָע יִדְמֵהוּ:

כִּי שָׁוְא לָשׁוֹן רַכָּה אֶל קְשַׁה-עֹרֶף,

רַק מַעֲנַה עַזּוֹת יְפַצְפְּצֵהוּ!

שמשון אוּלָם מַכְשִׁיל-כֹּחִי הֲלֹא תִרְאִיהוּ: ⁵³

אַתְּ, יַעֲלַת-חֵן, הוּא וּמְאוֹר-פָּנַיִךְ.

כִּי תָנִיעִי רַגְלֵךְ מֶנִּי לָלֶכֶת,

יִתַּר לִבִּי מִמְּקוֹמוֹ לִבְרֹחַ

וְלָנוּד אַחֲרָיִךְ;

כֵּן עֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ,

כִּי אֶת מַלְכָּם יִרְאוּ נִגְדָּע לָאָרֶץ;⁵⁴

וּכְמוֹ חֲלָלִים שׁוֹכְבֵי הַקֶּבֶר,

חָלָל בְקִרְבִּי הוּא וִיהִי לְאָבֶן.

דלילה לֹא נֶהְפַּךְ עַתָּה לִבְּךָ אָבֶן,

כִּי כֵן מִיוֹם הִבָּרְאוֹ הִנֵּהוּ.

שמשון אַל תִּשְׁלְחִי בִי עוֹד, יָפָה, חִצָּיִךְ,

כִּי מִתִּגְרַת יָדֵךְ הִנֵּה חָלִיתִי,

כִּמְעַט נַפְשִׁי יָצָאָה.

דלילה לֹא לְבָבִי יִמַּס לְקוֹל מִלֶּיךָ.

שמשון אַךְ לְבָבִי יִמַּס לְקוֹל מִלַּיִךְ:

חִצִּים וָמָוֶת לִי אִמְרוֹתַיִךְ.

הַצֳּרִי אַיִן, מַרְפֵּא לְצִירִי יֵעַל?

דלילה אוּלָם בְּיָדִי הוּא צֳרִי צִירֶךָ.⁵⁵

שמשון עַד אָן אִוָּסֵר? מַה-מָּצָאתָ בִּי מַעַל?

דלילה עַד תַּעֲלֶה אַתָּה צֳרִי צִירֶךָ.

שמשון צֳרִי לְצִירִי אֵיךְ אַעֲלֶה אָנִי, אִם בְּיָדֵךְ הוּא?

דלילה אִם הוּא בְיָדֶךָ.

שמשון צֳרִי צִירִי רַק כִּי תֶאֱהָבִינִי.⁵⁶

דלילה צֳרִי צִירְךָ רַק כִּי תֶאֱהָבֵנִי.

שמשון כִּי אֶאֱהַב אוֹתָךְ! וּמֶה חָלִיתִי?

הֵן רַק עָלַיִךְ, כִּי לֹא אֲהַבְתַּנִי.

דלילה כִּי אֶאֱהַב אוֹתָךָ! וּמַה-קָּצַפְתִּי?

הֵן רַק עָלֶיךָ, כִּי לֹא אֲהַבְתָּנִי.

שמשון וּמַה תֹּאבִי?

דלילה וּמַה אֹבֶה – יָדָעְתָּ:

כִּי תֹאמַר לִי בַמֶּה כֹּחֲךָ יִרֶב?

אַךְ אַל תּוֹסֶף הָתֵל כְּמוֹ עַד הֵנָּה.

שמשון אִם זֹאת לְבַד תֹּאבִי, אֶת חֶפְצֵךְ אָעַשׂ.

בּוֹאִי, יַעֲלַת-חֵן, וְיָסוּר⁵⁷ כַּעַס,

וּדְבַר אֱמֶת אַגִּידָה:

נְזִיר אֱלֹהִים אָנִי

מִנִּי בֶטֶן אִמִּי וְלֹא גֻלָּחְתִּי.

אִם גֻלַּחְתִּי עַתָּה – וכֹחִי סָרָה⁵⁸

וּכְאַחַד הָאָדָם אֶהְיֶה לכֹח.

דלילה (תקרא, בלי ראותו, השליח ותאמר לו)

קְרָא סַרְנֵי עַמִּי אֲשֶׁר יָבֹאוּ,

כִּי אֶת כָּל לְבָבוֹ גּלָּה לִי עָתָּה.

דלילה [אל שמשון]

רְאֵה עַתָּה כִּי כֵן יֶחְדַּל צִירֶךָ,

כִּי שׁוֹב תָּשׁוּב לִי הַיְדִיד הָיִיתָ.⁵⁹

עַתָּה תִּשְׂמְחָה בִי, וּבְךָ אָגִילָה.

עַתָּה שׁוּב לְחֵיקִי, כִּי אֲהַבְתִּיךָ,

אַף עַל בִּרְכַּי תְּשָׁעֳשַׁע לָבֶטַח –

אַחֲרֵי רְאוֹתִי כִּי אֲהַבְתָּנִי,

לֹא כַאֲשֶׁר עַד כֹּה עֲשֹׂה הִסְכָּלְתָּ.

(ישן על ברכיה)

דלילה [אל האיש]

קוּם חִישׁ, אַל תְּאַחֵר וּתְגַלְחֵהוּ.

(יגלח אותו)

דלילה עוּרָה-נָא שִׁמְשׁוֹן, עוּרָה,

כִּי פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ!

(ייקץ)

שמשון אַךְ מֶה הָיָה לִי וּבִרְכַּי כָּשָׁלוּ,

אֵין עוֹד אִתִּי כֹּחִי, וְעֻזִּי סָרָה.⁶⁰

מַה זֶּה לֹא אוּכַל קוּם? אוֹי, כִּי גֻלָּחְתִּי!

פלשתים עַתָּה קוּם הִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד לָנוּ,

קוּם הִנָּעֵר כְּמוֹ פַעַם בְּפָעַם:

אִם רֹאשְׁךָ גֻלַּחְתָּ,

לֹא גֻלַּחְתָּ כֹּחֶךָ!

שמשון מָה עוֹד אֲדַבֵּר וַאֲנִי עָשִׂיתִי!

צַדִּיק הוּא יְיָ, כִּי פִיו מָרִיתִי.

פלשתים הִנֵּה עַתָּה יֵרֵד עֲלֵי רֹאשֶׁךָ

חֲמָסְךָ הִרְבֵּיתָ!

עַתָּה קוּמוּ תִפֶשׂוּהוּ,

עֵינָיו רָמוֹת תְּנַקְּרוּ, תוֹרִידוּ

אַחַר אוֹתוֹ עַזָּתָה,

שָׁמָּה תְעַנּוּ אֶת רַגְלוֹ בַכֶּבֶל!

(יתפשוהו ויורידוהו ויעשו לו את כל אלה)

חלק ו

שמשון בבית האסורים.

שמשון אוּלָם רְדָה אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר, חֵשֶׁק,

יֹאכַל לָעַד בַּדֶּיךָ בְּכוֹר-מָוֶת,

עַל נְוֶךָ גָפְרִית יְזֹרֶה סֶלָה.

יוּשַׁת חֹשֶׁךְ סִתְרֶךָ,

תֵּשֵׁב מַחְשַׁכֵּי אֶרֶץ עֵיפָתָה,

תִּפֹּל קַשְׁתֶּךָ וִימִנְךָ יַחַד,

וּשְׂמֹאלְךָ עִם חִצֶּיהָ נִשְׁבָּרֶת.

אָרוּר יְהִי הַיּוֹם אוֹתְךָ יָדָעְתִּי,

יוֹם כִּי צְבִי אִשָּׁה עֵינַי בָּחָרוּ!

יְהִי נְוֵה תַנִים וּמִדְבַּר חֹרֶב

נַחַל שׁוֹרֵק,⁶¹ מְקוֹם קִמּוֹשׁ וָחוֹחַ!

תִּבְלַע אֶרֶץ אוֹתָךְ, בַּת בְּלִיָּעַל,

הוֹי דְלִילָה בוֹגָדֶת!

תִּשְׁכֹּן⁶² עֲנָנָה עַל הַיּוֹם רָאִיתִי

אוֹתָךְ, יוֹם כִּי יָפְיֵךְ בּוֹגֵד חָמָדְתִּי,

יוֹם כִּי לָקַח לִבִּי זִיו עַפְעַפָּיִךְ,

יוֹם חֵלֶק שְׂפָתַיִךְ הִדִּיחָנִי!

הִנֵּה חֹשֶׁךְ יְהִי יוֹם הֶאֱמַנְתִּי

דִּבְרֵי תַרְמִיתֵך כֶּאֱמוּנָה אֹמֶן,

אָז כִּי לִבֵּךְ לִי אֵשׁ בוֹעֵר הֶרְאֵית,

בּוֹ תַעֲמֹדְנָה כָּל תּוֹעֵבוֹת יָחַד,

אָז כִּי הַרַךְ לִבִּי יְלִיד הָרֶשַׁע

וְאֶת סוֹדִי לָךְ, בּוֹגֶדֶת, הִגַּדְתִּי,

אָז כִּי לְרֹאשִׁי קִדַּמְתְּ בִּרְכַּיִם

וַעֲלֵיהֶם שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה!

אַךְ מָה אֹמַר? הֵן אָנֹכִי חָטָאתִי

אֶל צוּר אֲשֶׁר נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ,

וּבְחֵיק נְצוּרַת-לֵב אוֹתוֹ שָׁכָחְתִּי.

שִׂמְחוּ, פְּלִשְׁתִּים, כִּי לָכֶם לִשְׂמֹחַ,

כִּי זְרוֹעִי נִשְׁבַּר כְּשֶׁבֶר נֵבֶל.

בִּלְחִי הַחֲמוֹר אֶלֶף אִישׁ הִכִּיתִי,

וּבְאֵין מַרְפֵּא בְּחֵיק אִשָּׁה חָלִיתִי.

אָמְנָם לֹא דָגוֹן הוּא כִי הֲדִימָנִי,

אַךְ אֱלֹהֵי אָבִי – כִּי בוֹ מָרָדְתִּי,

צוּרִי יְשׁוּעָתִי – כִּי בוֹ בָגָדְתִּי.

הֵאָנֵק דֹּם, לִבִּי! לָמָּה תִּצְעָקָה

בְרָעָתֶךָ, וְאַתָּה הֲסִבּוֹתָ?

לַשָׁוְא תִּבְכֶּה, וִישׁוּעָתְךָ רָחָקָה,

כִּי פִרְיְךָ זֶה – אֲשֶׁר הֲרֵעוֹתָ!

חלק ז

פלשתים עושים משתה

פלשתים עַתָּה נָגִילָה, נִשְׂמְחָה גַם יָחַד!

כִּי נִתַּן בְיָדֵינוּ

זֶה שִׁמְשׁוֹן אוֹיְבֵנוּ.

קִרְאוּ נָא לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֵק לָנוּ!

שליח שִׁמְשׁוֹן, בּוֹא! הַסְּרָנִים קְרָאוּךָ.

(יביאו שמשון)

פלשתים יַעֲמֹד נָא בֵין הָעַמּוּדִים אֵלֶּה!

שמשון (לנערו) אָנָא הֲמִישֵׁנִי וְאֶשָּׁעֵנָה

עַתָּה עַל עַמּוּדֵי מְכוֹן הַבָּיִת.

(ימישהו)

שמשון זָכְרָה, אֱלֹהֵי, נָא אֲשֶׁר שָׁפַטתִּי

עֶשְׂרִים שָׁנָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ

וְהַחֲזֵק עֻזִּי נָא אַךְ הַפָּעַם,

עַד כִּי נִקְמַת אַחַת מֵעֵינַי עַתָּה

אִנָּקְמָה מִנִּי פְּלִשְׁתִּים אֵלֶּה

(יהפוך פניו אל הפלשתים)

לָמָּה לִי חַיִּים? לָמָּה?

הִנֵּה יְמוֹתֵי לִי חֳרָבוֹת שָׁבוּ,

אַף כָּל רְגָעַי – בִּעוּתֵי אֱלוֹהַּ.

לִפְנֵי לַחְמִי הֵן אַנִחָתִי תָּבוֹאָה,

נִתְּכוּ שַׁאֲגוֹתַי כַּמָּיִם.

כֵּן אֲחַכֶּה לַמָּוֶת,

מִמַּטְמוֹנִים אֶחְפֹּר אִם אֶמְצָאֶנּוּ,

כִּי אֶשְׁמְעָה צָרַי סָבִיב יִתֵּנוּ

עָלַי בּקוֹלָם וְאֵין לִי מוֹשִׁיעַ.

אָמְנָם זְרוֹעִי לִי תַצְמִיחַ יֶשַׁע,

כִּי אֶת נַפְשִׁי אָמִיתָה –

יַעַן חַיֵּי הַשְּׁקֵט וָבֶטַח

אֶתֵּן לְלִבִּי אִם אֲמוֹתְתֵהוּ –

אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה!

כִּי אִם כֹּחִי אִבַּדְתִּי,

לֹא אִבַּדְתִּי לִבִּי-לֹא, לֹא אִבַּדְתִּי

רוּחִי נְדִיבָה, מֵאָז סְמְכָתְנִי!

אָמִית נַפְשִׁי כִּי אָז אֶהְיֶה רוֹגֵעַ.

חַיַּי-תְּמוּתָה, כִּי נַפְשִׁי נִבְהָלָה,

יָמַי נִזְעָכוּ וְרוּחִי חֻבָּלָה.

אֶת מִשְׁבְּרֵי לִבִּי אֲנִי אַכְרִיעַ,

אֶלְבַּשׁ גְּבוּרָה וְנַפְשׁי אָמִיתָה,

אָמוּת כְּמוֹ גִבּוֹר וְאָז אַרְגִיעַ,

אֶחְיֶה בְמוֹתִי וּכְאֵבִי אַשְׁבִּיתָה,

אָמוּת, מָוֶת לֹא אָגוּר, אֶשְׂחַק לְפָחַד –

תָּמֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים גַּם יָחַד!

ראש א‘, חלק א’ - כך אצל רמח"ל במקום המונחים החדשים : ,מערכה" ומחזה". זאת היתה תקופת הילדות של הדרמה העברית. בשתי דרמותיו האחרות: מִגְדַּל עז" ו,לַיְשָׁרִים תְּהִלָּה" הוּנחוּ, על-ידי המסדרים, “חלק” לציין “מערכה” ו"ענין" – “מחזה”. ↩︎
מן הצד בכתב-היד, נוסח אחר: “חִילָה”. שמשון מדבר כאן אל הגבורה, כמו שהוא אומר להלן: „אַתְּ אַתְּ, גְבוּרָה. בֹאִי". המשורר מדַמה אותה, כנזכר למעלה: אשה לבושה שריון קשקשים וכובע בראשה, בימינה תאחז חרב חדה ובשמאלה - אגודת לפידים בוערים". על כן יאמר להלן: מֵאֲגֻדָּתֵךְ לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ". יש כאן השפעת המיתולוגיה היוָנית, שעברה אל רמח"ל דרך הספרות האיטלקית. ↩︎
פֹּה בְמַחֲנֵה גוּר אַרְיֵה… פה בְמַחֲנֵה שְׁפִיפון - כלומר: במחנה דן, שנאמר עליו: יְהִי דָן… שְׁפִיפון עֲלֵי אֹרַח" (בראשית מ"ט, יז) וגם: דָן גוּר אַרְיֵה יְזְנֵּק מִן הַבָּשָׁן" (דברים ל"ג, כב). ↩︎
וְיֶהֱמוּ גַלָיו כַּהֲמוֹת יָמָה - במקום: יָם. וכן רמח"ל נוהג לכתוב “שְׁאוֹלָה” במקום “שאול”. וכל כך למה? כדי שלא תהיה מלה בת הברה אחת, או מלרעית, בסוף החרוז. פעל עבר נוכח נדון כמלה בת מלעיל לענין זה, ↩︎
בכתב-היד בטעות: “אֵיפה”. ↩︎
נוסח אחר בכה": "כי היא במקום: “עד כי”. ↩︎
נוסח אחר: כִּי תָגוּרי במקום: “מִפַּחַד”. ↩︎
אִם בֵּין קְרִיאֵי־שֵׁם יְלִיד־הַחֵשֶׁק - הוא אֶל־האהבה היוָני בתרגום עברי, והמשורר דִמָּהוּ למעלה אל "נער רובה קשת ולו כנפים ככנפי הנשרי. המושג היוני החי נהפך בעברית להַפְשָׁטָה קָרָה, ואולם תחת זה, נעשה המושג עברי־טהור וקרוב אל שכל הקורא העברי. ↩︎
שֵעוּר הכתוב כך הוא: כי העָצמה עצמה - חִצֵּי יביאו מֹרך בלבבה, כמו בלב אחד האדם. מִבְנֶה־משפט קשה אשר כזה אינו רגיל אצל רמח"ל בלתי אם בהיותו אסור בכַבלי המשקל. כאן לא היה הכרח בדבר לפי שבדרַמת נעורים זו אינו אסיר־משקל כל־כך, כמו בשתי דרמותיו האחרות, שהוא נזקק בהם לשתי תנועות ויתד בראש כל חרוז. ↩︎
כִּי רוּם וּבֹר יְשַּׁח לְפְנֵי רֵעֵהוּ - הכונה, כפי הנראה, כך היא: אם מן השמים נגזר הדבר, כי רוּם־רוח ובֹר־נפש יִשַׁחוּ לפני החשק, - תרפינה ידי הגבור וכנפיו, וידי רעו החשק בו תמשלנה. ↩︎
כלומר: והלא לבי איננו רך, כי בהתעורר רוח־קדים משברי־גליו (של הלב) יהמו יום יום הֶמְיַת גבוּרות־חוסן. ↩︎
בסוף כל מחזה באים שני חרוזים אחרונים בחריזות (כגון כאן : אָבוֹאָה - אֱלוֹהַּ), והבית שלאחריהם כלו מחורז, חריזות אלו בסופי מחזות נהוגות אף אצל שֶׁקְסְפִּיר, והן נותנות טעם לשבח בשרות החרוזים הלבָנים המוֹנוֹטוֹניים שכתובים בהם המחזות, מנהג זה היה מקובל אף בספרות האיטלקית, ומשם קבלו רמח"ל הצעיר. ↩︎
כלומר: למצוא מרגוע למשברי לבי, דרכו של רמח"ל, על־פי־רוב, להשתמש במלת־היחס “אֶל” במקום לְ־ ↩︎
אַחֲלַי - משאלות לבי. ↩︎
כל זה מוסב על נושא אחד: הגבוּרה. ↩︎
כלומר: האם חפצה את שאני אטע בך אהל נאמן, באהבתי אותך. ↩︎
סימון זה } מסמן ששניהם מדברים יחד. [צוות פרויקט בן-יהודה] ↩︎
אמצעי טֶכני מקורי ומוזר קצת בדפוס. כשהמחזה מוצג על הבמה, שניהם באחד מביעים עליצות אהבתם זה לזו בבת אחת, “מה טוב חלקי ומה נָעֲמָה” – אלא שכאן שמשון מוסיף: “חבלי־יפתי מראה אף שרת טעם” ותמנית מוסיפה: “חבלי יפה־מראה אף איש שר טעם”, ומסימים שניהם כאחד: "כן אך את ה' אודה הפעם. ↩︎
“הֲלוֹם” כמעט תמיד משמש אצל רמח"ל במקום “פֹּה”. ↩︎
יַזריח – בכ"י יזרים, והיא כנראה טעות סופר שהרי המלה האחרונה בחרוז צריכה להיות מלעילית. ↩︎
במקור: איפה ומלת “כי” שלאחריה חסרה בכ"י. ↩︎
בכתב-היד בטעות: תעזור". ↩︎
כלומר: פן אהיה לחם, טֶרף לשִׁני אש אוכלת, כי באש אימו עליה הפלשתים. ↩︎
כלומר: אין כערכו, אין דומה לו. ↩︎
כמו בהערה 20. ↩︎
במקור בטעות: תַּרחיק. ↩︎
הכונה לא: לאן, אלא: איפה, ושִׁמוּש־לשון זה רגיל הרבה אצל רמח"ל. ↩︎
כלומר: כי הוא לבדו יעשה, שכל עצתנו תצליח. ↩︎
ראה הערה 14. ↩︎
כלומר: החשק ישלח את חִציו ללכת ולהגיע עד לב שמשון. ↩︎
במקור בטעות: מִכֶּם. ↩︎
למשמעתך אסור, ולא אסור [מזה, כלומר: משמוע בקולך] כל יָמַי. ↩︎
לחָבְשָׁה - כנראה, הכונה: לחבוש את פצעי נפשי. (ואולי צריך להיות: לְחָנְנָה. העורך) ↩︎
כלומר: אגרוף־בשר יִלאה לפוצץ לב אבן; ורק לב אבן אחר יובל עשות זאת. ↩︎
הגבורה שפכה עליו רוח ילידי הענקים. ↩︎
כלומר: האין עזרתי בי ובזרועי? ↩︎
במקור בטעות: וְתוֹצִיאֵנִי. ↩︎
(מִכֶּבֶל – בכ"י: „מַכָּתו", והיא בל"ס טעות המעתיק. העורך). ↩︎
בכתב-היד בטעות: אוֹדיע. ↩︎
מֶגֶד כאן במקום תואר; מָתוֹק. ↩︎
בונה להם בית; הקדוש־ברוך־הוא מזַוֵּג זִווּגים בכבודו ובעצמו. ↩︎
כי כן ראוי לו, לעוכר שארו, לאכול פרי מוסר־כליות לשובע נפשו, אך ללא תועלת, אחרי שכבר אֵחר המועד. ↩︎
לשאוֹלה - במקום לשאוֹל – ראה הערה 4. ↩︎
בכתב-היד בטעות: הֵם. ↩︎
“מָוֶת” כאן בלשון נקבה, כמו מיתה. ↩︎
כלומר: איך תדרשי ממני. ↩︎
שְׁמוּש בלתי-רגיל של המלה “נָא”. וכן להלן: בָּמָה תֵאָסֵר נָא לְעֲנּוֹתָךָ. ↩︎
זאת אומרת: גם יערבו לי, ואם־כי יורדים חדרי לב, וגומר. ↩︎
תִגֹף – ת' “תְנָגֶף” - מפני שגרת הלשון לא תגף באבן רגלך (תהלים ציא, יב), ששם הוא פעל יוצא. ↩︎
בכתב־היד בטעות: נִפלִיתי. ↩︎
כן צריך להיות, ובכתב־היד: הֵן תַּעֲזֹב אוֹתִי כֹּחִי וְתֵלֵךְ בלשון־נקבה, בהתכונו, כנראה, לגבורה. ↩︎
אחרי החרוז הזה בא חרון: כי לא אהבה תדע, שנמחק בכתב־היד. ↩︎
בכתב־היד בטעות: תִּראִהוּ ↩︎
הלב הוא המלך של אברי האדם ↩︎
צֳרִי צִירֶךָ – לשון נופל על לשון ↩︎
בכתב־היד בטעות: תֶּאֱהָבֵנִי. ↩︎
בכתב-היד בטעות: וְתָסוּר. ↩︎
ראה הערה 48. ↩︎
כלומר: כי שוב תשוב להיות לי הידיד אשר היית. ↩︎
ראה הערה 48. ↩︎
מקום שפגש שם את דלילה לראשונה. ↩︎
בכתב-היד בטעות: יִשְׁכּוֹן. ↩︎

k ‏מִגְדַּל־עֹז או תֻּמַּת יְשָׁרִים / משה חיים לוצטו

m נחלת הכלל

שיר ממשל לכבוד המשכיל ונבון כמהח"ר ישראל

בנימין, בן הרב הגדול החכם הכולל מ"ו כמוהר"ר

ישעיהו באסאן נר"ו

ביום חתונתו וביום שמחת לבו.

מנחה היא מנחת ידידות מאת הצעיר

משה חיים בלא"א יעקב חי לוצאטו יצ"ו.

זה חלק אדם באשר אדם הוא, נפש חיה, לבטא בשפתים ככל אשר תאוה נפשו. כי על כן יִתְרָה לו מבהמות ארץ. זה חלק אדם באשר הוא אדם, כקטון כגדול, אין יתרון לחכם מן הכסיל; אכן רוח הוא באנוש דַבֵּר דבר דָבוּר על אפניו, ומליצה תמתיק בפיו, אף כי חוד חידה ומשול משל; אשר על כן יאמר: “להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם”, נחלת חכמי לב איפוא אלה. והיה לנו לעינים החכם מכל האדם, כי יגיד עליו אמרו: “אִזֵן וחקר ותקן משלים הרבה”; ומשלי שועלים ואחרים כמוהם הנמצאים לחז"ל, המה יורונו יאמרו לנו, כי לא שוא ודבר כזב תועבת ה' יחשבו אלה, גם כי אמנם שקר המה, אשר בדו מלבם ללמד דעת את העם.

תורָה אמת דברה, אל אחת משתים יביט המשל (והיה כל מבקש לראות היעמדו דברי, בין משלי חכמים הלא יחקר זאת): או מעשה יגיד לְדֵעָה תולדות מה, והיה כזה משל: “צדיק מצרה נחלץ” ומשל: “כרכושתא ושנרא עבדו הילולא מתרבא דביש גדא”; או דברים יספר להורותינו משפטי צדק ללמד דעת מוסר השכל, והיה כזה משל יותם בן ירובעל: “הלוך הלכו העצים למשוח עליהם” וכו'.

יום טובה היום הזה, יום הוא כי מִשְּׁנָתִי יעירני, יום חתונת משכיל ונבון, דודי ורעי אלופי ומיודעי כמהח"ר ישראל בנימין, בן הרב הגדול החכם הכולל מ"ו כמוהר"ר ישעיהו באסאן נר"ו.

אשר לקח לו הבתולה הצנועה מרת טובה בת מלך כמוהו, מאן מלכי רבנן, בת החכם הכולל החסיד כמוהר"ר מנחם קראקוביה זצוק"ל, יום כי קול קורא באזני, קורא באהלי חשך: מה לך נרדם? זכור אל תשכח חסדי מורך אביו אשר קטונת מהם, וזכור אהבתו כי רבה היא אהבת עולמים.

אל קול הקריאה הקיצותי ואבינה, ובהביני אשתומם, כי לא אדע מה אדבר ומה אחריש. אם אמרתי אספרה תפארתם ותהלתם על תכליתן, אחטא ואשמתי, בשומי קץ לאשר אין קץ לו: וגם כי אֹמר אחת מכל תהלות צדקתם ומשירי אהודנה, מורשי לבבי נבוכים, כי רבו.

החרש לא אוכל, ודַבֵּר לא אדע, מה לעשות כי תקראנה כאלה?

במדרש הקדוש קדוש מדבר, ידמה במשלו תורת ה' ואשר חפץ בה אל נערה בתולה, בת מלך היא ונעלמה בעיני כל חי, במגדל עוז אשר לה חביון חתום, אל אוהבה אחד תגלה ואיש בלתו לא ידעה. זאת לקחתי היום ותהי לי למוסדותי, לבנות עליה משלי, והנה לפניך. כי זה דודי חכם ונבון נפל חבלו בנעימים בת מלכים, מאן מלכי רבנן, והיו תואמים בני מלכים גם יחד, בן ת"ח ובת ת"ח, אשר קנה לו, ויחדיו יהיה תמימים, בצדקם אחדים, וביד צדקה יֵחַדוּ, אשרי שזה ילד, אשרי שזאת גִדֵל, כי הם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.

פתשגן המשל

מגדל היה בראש הר עֹז מהררי קדם, והיה המגדל ההוא מבצר אמיץ וחזק, וגנה על ראשו טובה מאד, ואיש אין יבוא בו, כי כל מבוא לא נמצא לו. ויעבֵר המלך רם בכל מדינות מלכותו קול לאמר: אשר יבוא אל המגדל ואל גנו יעלה, ונתתי את שלומית בתי לו לאשה; כי אמר יד אל תהי בו, כי מעוז לי הוא. ושלומית היתה יפת תאר ויפת מראה. ויהי היום והנה נער עובר, שלום בן מלך ענמים, ויפן אל המגדל ויראהו והנה אין שער למגדל, והגנה עליו מלמעלה, וישקף אליו ויָבן בכל ההר, וימצא מערה לירכתים בנקיק סלעים, ותתכס דשא; ויבוא בה ויתהלך בה, והנה היא מבוא המגדל. ויעל למגדל, וימצא שער לו, ויפתח את דלתות השער, ועל פניו כטיט מֻדבק; בפתחו ויפול ארצה. ויעל אל הגנה, וילך בה ויצא, ואת דבר המלך לא ידע. ויהי בעבור איש, זיפה שמו, אשר שמע את דבר המלך, וירא את הפתח, ויתמה, ויחפש, ויחקור, וירא כי אין איש, וירץ אל המלך ויאמר: יתבשר נא אדוני המלך, אשר מצא עבדך אל המגדל מבואו, וגם באתי בו, ואל הגנה אשר עליו עליתי, וזה פריה. וישמח המלך מאד, ויקם מכסאו, ויחבקהו וינשקהו, ויתן תודה לה', ויאמר לתת את שלומית בתו לו לאשה.

בימים ההם חשק שלום בשלומית, ותכל נפשו אליה, ושלומית אהבתו, כי נבון דבר הוא, גבור חיל וטוב תאר. ותתרע שלומית את זיפה מיראתה את אביה. ובלבבה מאסתהו. ויודע לעדה, והיא בשלום חפצה. ותצרור את שלומית, ותתנכל אותה להמיתה. ויהי היום ותשלח עדה את שפחת שלומית, ובידה מנחה מאת שלומית לזיפה, ושלומית לא ידעה. ודְבַר עדה את זיפה ביד משמע עבדה בסתר לאמר: השמר לך, כי היום שולחת שלומית מנחה לך להמיתך. ויגד משמע לאיה, אוהבת זיפה, כדברים האלה, ותלך איה ותגד לזיפה ויבא לפני המלך. ויהי בבוא מנחת שלומית, וינסוה, ויראו כי מות בה, ויצו המלך ויתפשו את שלומית ויביאוה אל רחוב העיר להשרף, והמוקד מבוער לפניה. ויבוא שלום ויראה, וירץ לפני המלך ויאמר: בי אדוני העון, והמלך ובתו נקיים; תהי נא ידך בי המלך, הרגני נא הרוג, ושלומית חיה תחיה. ושלומית צועקת: לא כן אבי, למה תחטא בדם נקי, אנכי החוטאת, המיתֵני, ומדוע ימות שלום, וצדיק הוא, ודמו ידרש מיד המלך. ויהי הם נדונים, ויאמר שלום בנפשו: אבל אשם אנכי, על דבר המגדל אשר לא יראתי לנגוע בו, והנה גמול ידי אשר אמר להשיבני. כי פתח שלום דלתות המגדל, וימצא אחריהן מחוקה כדברים האלה: “לְקְרוֹב הֲלוֹם יִשָּׂאֲךְ לִבֶּךְ, עָלַי לְשַׁלֵּם לָךְ גְּמוּל יָדֶיךָ”. ויחרד המלך כשמעו, ויאמר אל שלום: מה־מגדל?

ומה גמול אשר אמרת? אל נא תכחד דבר מכל אשר עשית. ויאמר שלום! אבל אנכי חטאתי, ואבוא יום בהר עז, ואתבונן על מגדל אַיִן,¹ וארא והנה אין שער למגדל, והגנה עליו טובה מאד; ואשקיף עליו ואדרוש, והנה מערה בסתר ההר במורד, ואבוא בה ואתהלך בה, ואמצאה מבוא המגדל, ואעל אל ראשו ואמצא את פתחו, ואפתח את דלתותיו, ותפול האדמה אשר על פניו. וימהר המלך ויחבקהו וינשקהו ויפול על צואריו ויבכה. ויקרא אל שלומית בתו ויאמר: קומי קומי שלומית, קומי קומי אל תיראי, הנה ישעך יבוא לך, זה היום תשמחי. ויִוָעץ המלך את דרדע ואת הימן, ויאמרו ליָרֵא את זיפה; ויירא זיפה ויודֶה, לא כחד דבר. גם חלומות חלם המלך אשר כח אלה הגידוהו, ויאמר להבינם, ולא יכול, עד אשר באו. ויצו המלך, ויסירו הכבלים אשר לשלומית, ואת מאסרי שלום פתחו, וירא כל העם וירונו, כי שמעו בדבר שלום אל המלך. וילכו הארמונה ויעשו שם משתה גדול, ויתן את שלומית לשלום לאשה. ותאהב שלומית את שלום, וימצא חן בעיני המלך, ויהי לו לבן, כי בנים לא היו לו, ויושביהו על כסא ממלכתו, וימשול בכל בני קדם, ותכון מלכותו מאד.

ואלה שמות המובאים:

רָם, מלך קדם.
שְׁלוֹמִית, בתו.
זִיפָה, אומר כי הוא מצא שער המגדל, חתן שלומית.
שָׁלוֹם, בן מלך אגמים ענמים אוהב שלומית.
אַיָּה, אוהבת זיפה.
עֲדָה,² אוהבת שלום.
עַרִי, קוסם, אוהב עדה.
עֲנָה, עבדי רם.

אִמֵּר עבדי רם.
בַּת־שׁוּעַ, שפחת שלומית.
חֶבֶר שָׁרִים
כָּבוּל, עבד זיפה.
מִשְׁמָע, עבד עדה.
דַּרְדָּע, יועץ המלך.
צָדוֹק, שר צבא המלך.
בֻּקִּי

עֻזִּי
אַסִּיר
הֵימָן, חוזה.
שִׁמְעִי
אֶצְבּוֹן
שׁוּנִי
חָנָן, מודע לשלום

מבוא המשל

המשל מדבר

פִּי הַמְּדַבֵּר, וַאֲנִי הִנֵּנִי

הַשָּׂם לְאוֹרָה חשֶׁךְ,

נוֹתֵן לְנַעַר דָּעַת,

מֵבִין פְּתָאִים שֵׂכֶל,

וּדְבַר אֱמֶת אַגִּיד אֲשֶׁר נִסְתָּרָה,

עוֹטֶה לְבוּשׁ בַּדִּים, וְלֹא נִכְחָדָה

פִּי הַמְּדַבֵּר הוּא, וּמָשָׁל אָנִי;

מָשָׁל, אֲשֶׁר מֵאָז בְּהַשְׂכִּיל גָבֶר

הוּכַן בְּפִי זִקְנֵי וְחַכְמֵי קֶדֶם.

הֵן יוֹם לְיָדִי בָא אֲשֶׁר אִוִּיתִי,

לָשִׁית לְאוֹר יָפְיִי, וּבוֹ אַגְדִּילָה

הוֹד מַעֲשַׂי, אַגְדִּיל שְׁמִי לָנֶצַח;

כִּי אוֹהֲבַי אָשִׁירָה,

אָשִׁיר נְבוֹנֵי לֵב כְּלִילֵי צֶדֶק,

הַתּוֹאֲמִים גַּם יָחַד;

גִּזְעֵי חֲכָמִים תּוֹמְכֵי תִפְאֶרֶת

אָשִׁיר וְהָשִׁיר אוֹסֶף,³

אָשִׁיר וְלֹא אֶכְלֶה,⁴ בְּאֶפֶס קֵצֶה.

מִגְדַּל תְּבוּנֹות אַתָּה

דּוֹדִי הֲלֹא פָתַחְתָּ,

אַף כִּי כְבָר לָכָדְתָּ;

וּשְׂכָרְךָ נִתָּנָה

זֹאת בַּת־חֲכָמִים, בַּת כְּלִילַת יֹפִי,

חֶבְרַת נְעִימוֹת זֹאת אֲחֻזַּת ישֶׁר,

שוֹרֵק בְּשׂוֹרֵק יָחַד,⁵

קִשְׁרֵי יְדִידוּתָם אֱמֶת וָחָסֶד;

יִבְטַח לְבָבִי בָם אֲשֶׁר יִתֵּנוּ

פִּרְיָם כְּמוֹהֶם עוֹד, וּמָתוֹק יֶהִי.

כִּי לֹא מְרוֹרוֹת־רַעַל

יתֵּן דְּבַשׁ וָנֹפֶת.

עַתָּה שְׂמַח, דּוֹדִי, וְטוֹב לִבֶּךָ

וּבְיַעֲלַת־הַחֵן תְּהִי לָנֶצַח

שָׁלֵו שְׂבַע רָצוֹן נְוֵה צִדְקֶךָ.⁶

חלק ראשון

ענין א

שמעי ושלום

שמעי:

שָׁלוֹם, יְדִיד נַפְשִׁי, הֲלֹא מַרְאֶךָ

לֹא אֵדְעָה גַּם אָנִי

אִם סַר וְזָעֵף, אֹו יְדוּעַ־חֹלִי;

כִּי נָפְלוּ פָנֶיךָ.

"אִם זֶה חֳלִי, גַּם כָּל־חֳלִי וָקֶצֶף

"הֵן הֵם נְצִיבִים מֵאֱלֹהֵי⁷ קֶדֶם

"אֶל כֹּל אֲשֶׁר שֻׁלָּחוּ,

"כִּי יִתְּנֵם עַד־עֵת, וְעוֹד יֵלֵכוּ.

אַךְ אִם דְּאָגָה הִיא, הֲלֹא יָדַעְתָּ

"כִּי עָשׁ לְבֶגֶד הוּא כְּאֵב לַנֶּפֶשׁ,

"לִמְעַט מְעַט, אַךְ עַד פְּתִיל בּוֹ יְהִי,

"יֹאכַל וְיוֹרִישֶׁנּוּ.⁸

אִם מִמְּךָ אֶת־זֹאת, יְדִיד, דָּרָשְׁתִּי

הֵן רַק כְּחָפֵץ⁹ בָּךְ; וְזֶה יָדַעְתָּ

"כִּי חָק־יְדִידוּת הוּא, אֲשֶׁר לִשְׁנַיִם

"יַכֶּה חֳלִי אֶחָד; וְאִם חֻלֵּיתָ,

מֵחֶלְיְךָ אַף אָנִי

הֵן אֶחֱלֶה כָמוֹךָ.

אַךְ זֹאת אֲדַמֶּה כִי–אֲבָל אֶדֹּמָה,

טוֹב אַחֲרִישׁ.

שלום:

לֹא, לֹא, אֱמֹר.

שמעי:

אָמַרְתִּי כִּי זֶה־אֲבָל טוֹב לַחֲשׁוֹת.

שלום:

אַךְ פַּעַם אַחַת אֱמֹר.

שמעי:

אֹמַר.

שלום:

אֱמֹר.

שמעי:

כִּי חֵשֶׁק

בִּלְבָבְךָ יִבְעַר, וְעַל פָּנֶיךָ

יַגִּיד יְקוֹד אִשּׁוֹ.

שלום:

יְהִי כֵן שֶׁקֶר

אוֹבֶה, כְּמוֹ, שִׁמְעִי, אֱמֶת דִּבַּרְתָּ.¹⁰

שמעי:

אַךְ חֹק לְכָל לֵבָב וְדָת נִתָּנָה,

כִּי אִם בְּגָבְהוֹ¹¹ הֶעֱמִיק לָשָׁבֶת,

עָקֹב¹² וּמִסְתַּתֵּר בְּחַדְרֵי בָטֶן,

יִהְיוּ חֲרַכִּים לֹו וּבָם נִרְאֵהוּ:

פָּנָיו, וְלֹא נִשְׁגֶּה בְּהַבִּיט בָּמוֹ¹³;

אַף כִּי יְקוֹד הַחֵשֶׁק

עַל מוֹקְדוֹ יִבְעַר, וְעָשָׁן יַעַל

מִנִּי אֲרֻבּוֹת אֵלֶּה.¹⁴

אָמְנָם עֲשׂה הִסְכַּלְתָּ,

שָׁלוֹם יְדִידִי, וַתְּכַחֵד ¹⁵מֶנִּי

מָה, לֹא לְכַחֵד גַּם לְכָל רוֹאֶיךָ,

לֹא לִי לְבַד, יָכֹלְתָּ.¹⁶

כִּי מַה־לְּךָ¹⁷ אֵטִיב, וּמִי יוֹדֵעַ

אִם יֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהוֹעִילֶךָ?

שלום:

אִם הֶחֱרַשְׁתִּי, גַּם עֲדֶן הָיִיתִי¹⁸

עוֹד מַחֲרִישׁ לָעַד וְשׁוֹמֵם.

שמעי:

לָמָּה?

שלום:

כִּי הַחֲרֵשׁ טוֹב מִלְּדַבֵּר הָבֶל.

שמעי:

לָמָּה תְדַבֵּר הָבֶל?

שלום:

יַעַן לְמַכָּתִי רְפוּאָה אָיִן.

שמעי:

"בִּבְלִי אֲרוּכָה אֵין חֳלִי וָנָגַע¹⁹.

שלום:

חָפֵץ בְּנִמְנָע לוֹ, צֳרִי לוֹ אָיִן.

שמעי:

"לַחְפֹּץ יְכָלְתּוֹ אִישׁ תְּבוּנֹות יוֹאֶל.

שלום:

"הֵן כָּל־תְּבוּנָה אֵין לְנֶגֶד חֵשֶׁק.

שמעי:

אַךְ נָא תְסַפֵּר לִי וְתוֹדִיעֵנִי²⁰,

מִי זֹאת אֲשֶׁר לִבֶּךָ

יִבְעַר יְדִידוּתָהּ? ²¹

שלום:

הֲלֹא יָדַעְתָּ

הַבַּת יְפֵה־פִיָּה לְרָם הַמֶּלֶךְ,

אַחַת לְכִסְאוֹ אַחֲרִית וָשֵׂבֶר?

שמעי:

הַבַּת שְׁלוֹמִית? הֵן אֱמֶת רָאִיתִי

אוֹתָהּ, אֲבָל מָתַי וְאֵיךְ אֹו אָנָה²²

לֹא אֵדְעָה; אַךְ, אִם אֱמֶת אֶזְכֹּרָה,

הַיּוֹם²³ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ

עִם הַסְּגָנִים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ

לָצוּד בְּעֵץ הַיָּעַר.

שלום:

יוּכַל הֱיוֹת²⁴.

שמעי:

אָמְנָם בְּנַפְשִׁי עַתָּה

אֶזְכֹּר אֲשֶׁר כֵּן הוּא, וְלֹא שָׁגִיתִי

אַף כִּי רְאוֹת אֶדְמֶה²⁵ בְלֶכְתָּהּ שָׁמָּה

עַל יָדְךָ נִשְׁעֶנֶת

אֶל מִסְגְּרוֹת הָהָר לְיַד הַמֶּלֶךְ.

שלום:

כֵּן הוּא.

שמעי:

וְאַף גַּם בַּמְחוֹלוֹת יָחַד

עִמָּהּ מְרַקֵּד אוֹתְךָ רָאִיתִי,

אַחַר לְכֹד אָבִיהָ

אֶת הָאֲרִי, וַיּוֹלֶךְ

אוֹתוֹ בְיָדוֹ עַד חֲצַר הַצָּיִד.

שלום:

הוֹי יוֹם גְּדֹלוֹת, יוֹם פְּלָאוֹת סֶלָה!

כִּי מִדְּבַשׁ מָתוֹק וּמִסַּף־רַעַל

מַר לִי כְאֶחָד עָתָּה²⁶

אִם אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, וְאֶתְבּוֹנֵנָה

אֵיךְ נַחֲלָתִי שָׁפְרָה נָעֵמָה

בִּתְמֹךְ יְמִינִי שָׁם יְפַת־הַתֹּאַר,

וַיַהֲלֹךְ לִבִּי לְאוֹר חִצֶּיהָ

לוֹהֵט, וְהוּא אָסוּר בַּעְפְעַפֶּיהָ,

בִשְׁבִי יְדִידוּתָהּ, שְׁלַל הַחֵשֶׁק,-

הֵן אֶעֱלֹז גַּם־עָתָּה,

אֶתְעַלְּסָה בִזְכֹר²⁷ אֲשֶׁר שָׂמָחְתִּי.

אַךְ אִם לְנֶגֶד אֵלֶּה

אֶשְׁקֹל מְרִי הַיּוֹם אֲשֶׁר מָלֵאתִי

חֵמָה וְשִׁבְרוֹן רוּחַ,-

מַר מֵחֲמַת נָחָשׁ²⁸ וּמֵרֹאשׁ פָּתֶן,

אַף לַעֲנָה יַרְוֵנִי

זָכְרִי לְבַד כִּי יוֹם כְּבָר שָׂמָחְתִּי²⁹.

הוֹי יַעֲלַת־הַחֵן, כְּלִילַת יֹפִי,

מִיַּהֲלֹם יָקָרָה

מִיַּהֲלֹם אָכֵן קְשַׁת־הָעֹרֶף! ³⁰

הֵן אַתּ לְבַד נַפְשִׁי; וְעוֹד חַי אָנִי

אִם בִּי כְבָר מָאַסְתְּ

וַתִּרְחֲקִי מִמֶּנִּי? ³¹

שמעי:

שָׁלוֹם יְדִידִי, הַדְּמָעוֹת הֵנָּה

אֶל לַהֲבַת הַחֵשֶׁק

"דֶלֶף לְאֵשׁ בּוֹעֵר, אֲשֶׁר יַרְבֵּהוּ.³²

דֹּם אִם חֲכַם לֵבָב וְנָבוֹן אָתָּה,

דֹּם נָא, וּבִי נִשְׁבַּעְתִּי

תִּתִּי לְהוֹעִילֶךָ

כֹּחִי וְכָל נַפְשִׁי; וְאוַּלי אַעַשֹ

וּדְבָרְךָ עִמָּהּ יְהִי.³³

שלום:

נִשְׁבַּעְתָּ?

שמעי:

אֶת כָּל־יְכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת נִשְׁבַּעְתִּי,

וּכְכָל אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי

כֵּן אֶעֱשֶׂה.

שלום:

מָתַי

שמעי:

וְאוּלַי יֶהִי

הַיּוֹם.

שלום:

יְהִי כִדְבָרְךָ.

שמעי:

אַף³⁴ אַתָּה

פֹּה עַל־שְׂפַת הַנָּחַל,

עַד אֵלְכָה וָשַׁבְתִּי,

תִּשְׁמֹר.

שלום:

וְאַתָּה אַל תְּאַחֵר, שׁוּבָה

לִפְנֵי מְלֹאת הַיּוֹם וּבָא הַשָּׁמֶשׁ;

כִּי חַג לְרָם הַלָּילָה,

וּבְהַקְּרוּאִים אָנִי.

שמעי:

עַתָּה לְדֶרֶך אֶת פְּעָמַי שַׂמְתִּי.

שלום:

מַהֵר לְכָה וּצְלַח, וּפֹה אֶשְׁמֹרָה

עַד בּוֹאֲךָ.

שמעי:

שָׁלוֹם! (אֲבָל חָשַׁבְתִּי

כִּי טוֹב לֶהַגִּיד לוֹ בְטֶרֶם לֶכֶת). ³⁵

שלום:

מַה־זֶּה יְדִידִי, שַׁבְתָּ?

שמעי:

שֶׁבְתִּי לְדַבֵּר אִתְּך.

שלום:

הִנֵּנִי.

שמעי:

אִם אֶת שְׁלוֹמִית אָהֲבָה נַפְשֶׁךָ,

הַסְכֵּת שְׁמֹר.

שלום:

מַה־זֶּה?

שמעי:

לְבַל יֵדָעוּ,

כִּי אוֹהֲבָה אַתָּה וּבָהּ חָשַׁקְתָּ,

כָּל חַי, וְעַד כָּל בֶּן־זְבוּב פּוֹרֶחַ.³⁶

שלום:

אוֹי לִי, וּמָה כָל אֵלֶּה?

שמעי:

כִּי לוּ יֶדַמֶּה זֹאת לְבַב אָבִיהָ,

אַחַת כְּבָר דָּתָהּ לְהַצִּיתֶנָּה.

שלום:

הוֹי צַר וּמָצוֹק, הוֹי קְשֵׁה יוֹם סֶלָה,

אוֹבֵד וּמַר, שָׁלוֹם! ³⁷ וְכָל זֶה לָמָּה?

שמעי:

לֹא נוֹדְעָה אֵלֶיךָ

הַדָּת אֲשֶר בֵּינֵינוּ?

שלום:

לֹא, כִּי תְמוֹל בּוֹאִי, וְלֹא שָׁמַעְתִּי

דָּבָר עֲדֶן מִמֶּנָּה.

שמעי:

מִיּוֹם תְּהוֹם רַבָּה, אֲשֶׁר מִתַּחַת

קִצְבֵי גְבָעוֹת בָּא, לְקוֹל צֵוּרֵנוּ

כִּי לַעֲלוֹת צִוָּהוּ,³⁸

מִסֻּבְּכוֹ עָלָה כְדָב, וַיֵּתֶא

חָפְשִׁי, מְשֻׁלָּח, אֶל קְצוֹת הָאָרֶץ;

בִּימֵי יְלִידֵי לֶמֶךְ,

דּוֹר הָעֲשֵׂירִי אֶל אֲבִי כָל־גֶּבֶר,

שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט יַחְצְאֵל הַמֶּלֶךְ,

(רִאשׁוֹן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּאֶרֶץ קֶדֶם,

אַחַר יְבֹש הָאָרֶץ

מִמֵּי[*39] תְהוֹם רַבָּה אֲשֶׁר כִּסּוּהָ),

לִשְׁמֹר מְאֹד עַל³⁹ נָפֶשׁ

כָּל נַעֲרָה, בַּל אַחֲרֵי אֹרָשָׂה

אֶל אַהֲבַת זָרִים לְבָבָהּ יִפֶן;

כִּי בַחֲטוֹא אַחַת וְהֻטַּמָּאָה,

כָּלִיל תְּהִי לִפְנֵי בְנֵי עַמֶּיהָ

עַל מוֹקְדָה, אִם לֹא בְּתֵת תַּחְתֶּיהָ

אֶל הַיְּקוֹד אַחֵר נְדָבָה נָפֶש.

שלום:

אַךְ⁴⁰ הָיְתָה כָזֹאת, אֲשֶׁר שָׂרָפוּ

כָּל נַעֲרָה מִיּוֹם אֲשֶׁר תִּזְכֹּרָה?

שמעי:

אִם הָיְתָה? לֹא פַעַם

אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ לְבַד הָיָתָה,

כִּי אִם, כְּמוֹ זָכַרְתִּי,⁴¹

הִנֵּה כְעֶשֶׂר הֵן אֲשֶׁר נִשְׂרָפוּ

מֵאָז הֱיוֹתִי בֶּן־כְשֵׁשׁ אוֹ־שֶׁבַע⁴²

שָׁנִים, וְעַד הַיּוֹם אֲשֶׁר הִגַּעְתִּי

אֶל הַשְּׁלשִׁים.

שלום:

פּה בְעִיר הַמֶּלֶךְ?

שמעי:

לֹא, כִּי בְכָל עָרָיו; וְאָמְנָם הֵמָּה

עַתָּה כְּשָׁנִים עֶשֶׂר,

אוֹ מִבְּלִי הָיָתָה,

אוֹ מִבְּלִי נוֹדָעָה,

לֹא נִמְצְאָה עַלְמָה אֲשֶׁר חָטָאָה.⁴³

שלום:

הֵן אַחֲרִישׁ אֵפוֹא, וּמַר לִשְׁאוֹלָה⁴⁴

אֵרֵד בְּאֶבְלִי, מִבְּלִי תּוֹחֶלֶת.

הוֹי אַהֲבַת נַפְשִׁי, לְבָבִי סֶלָה!

אִם דַּבְּרִי רָע, הַחֲרֵשׁ אָמוּתָה; ⁴⁵

וִיסַפְּרוּ מַכְאוֹב־לְבָבִי אֵלֶּה

סַלְעֵי מְרוֹם הָרָיִךְ,

אוֹתָם אֲשֶׁר לִמַּדְתִּי

תֵּת אֶל שְׁמֵךְ הַדָם; ⁴⁶ וְיוֹם וָלָיְלָה

יַגִּיד כְּאֵבִי, בַּהֲמוֹת הָרוּחַ,

כָּל עֵץ פְּרִי; כָּל עוֹף בְּהָרֵי קֶדֶם

יָשִׁיר מְאוֹר פָּנַי אֲשֶׁר הִפַּלְתִּי; ⁴⁷

וּבְהַחֲרִישׁ כָּל־אֵלֶּה

לֹא יַחֲרִישׁ מוֹתִי, וְיַגִּיד מָוֶת

כָּל עַצְּבוֹתַי לָךְ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי.

שמעי:

שָׁלוֹם, יְדִיד נַפְשִׁי, דְּמָעוֹתֶיךָ⁴⁸

חִצִּים שְׁנוּנִים אֶל־לְבָבִי הֵנָּה;

אַךְ לֹא כְּבָר אָמַרְתִּי⁴⁹

כִּי אֶתְּנָה נַפְשִׁי לְהוֹעִילֶךָ?

דֹּם, וַאֲנִי אֵלֵכָה

עַתָּה. וְאֶרְאֶה מָה עֲשוֹת אוּכָלָה.

ענין ב

עדה לבדה

עדה:

הוֹי הָאֱוִיל שָׁלוֹם, חֲסַר־לֵב נָעַר,

מִכָּל פְּתָאִים פֶּתִי.

גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדַי וְחַיְתוֹ אָרֶץ,

הַרְחֵק מְנַדֵּיהֶם, לְבַד יִקְרָאוּ

לִמְקָרְבָם טוֹב עָיִן;

וּלְבָבְךָ יִבְחַר (פְּלִיאָה דַעַת!)

עַל אוֹיְבָיו מוּת, בַּל־אֱהוֹב מִי מָוֶת

יִבְחַר לְבַד עָלֶיךָ.⁵⁰

אַךְ מִי, עֲדָה, תַּרְשִׁיעִי?

שָׁלוֹם? ⁵¹ הֲלֹא אוֹתָךְ, אֲשֶׁר תַּשְׁחִיתִי

עַל שׂוֹנְאֵךְ אַפָּיִךְ.

הַיַּחְסְרוּ ⁵² אֵלַיִךְ

מִסְפַּר עֲפַר אַרְצֵךְ יְדִידִים עָתָּה? ⁵³

הֵן אַתְּ, עֲדָה, הֵן אַתְּ (אֱמוֹר אֶחְפֹּצָה),

אַתְּ יַעֲלַת־הַחֵן, אֲשֶׁר מִּקֶדֶם

יִלְטֹש יְפִי עֵינָיִךְ

חִצִּים לְקַשְׁתּוֹת חֵשֶק.⁵⁴

הֵן הִיא עֲדָה אָנֹכִי

הָאוֹמְרָה⁵⁵ מֵאָז (וְלֹא שָׁנִיתִי):

"זָהָב נְחֹשֶׁת הוּא בְיַד אִישׁ בַּעַר,

"כִּי כַּחֲזִיר מִיַעַר,

"עֵת לַחֲבוֹק אַשְׁפָּה, יְטַמֵּא נָזֶם;

“בִּידֵי כְסִיל נִבְלָע מְחִיר לָנֶצַח”.⁵⁶

הֵן אֵין לְנָשִׁים חָיִל,

אֵין כָּל גְּבוּרָה, אֵין מְשׁוֹל וָנֵזֶר,

כִּי הַגְּבָרִים הֵם אֲשֶׁר יִגְבָּרוּ; ⁵⁷

רַק זֹאת לְבַד חוֹנָנוּ

לִמְשֹׁל בְּלֵב וָלֵב, בְּחֵן וָיֹפִי.

אִם מִבְּלִי נֶעְבֶדֶת

גַם־נַחֲלָתָן זֹאת נְשֵׁי־אִוֶּלֶת

שִׁכְמָן לְהַטּוֹת, תַּעֲזֹבְנָה סֶלָה,⁵⁸

הִנֵּה אֲמָהוֹת רַק הֲלֹא תִהְיֶינָה,

נִבְזוֹת לְכָל נִבְזֶה אֲשֶׁר אִישׁ יֶהִי.

"מַה־טּוֹב מְלֹא בֵיתוֹ לְיֶלֶד לֶחֶם,

"כִּי לֹא אֲכֹל יֵדָע? וּמָה יוֹעִילוּ

"כָּל אוֹצְרוֹת מִצְרָיִם

"אִישׁ⁵⁹ אֲשֶׁר לוֹ הֵם, וְלֹא יוֹדֵעַ

"כִּי אוֹצְרוֹתָיו הֵמָּה?

אֵשֶׁת תְּבוּנָה זֹאת לְחֹק לָהּ תָּשֶׂם,

בַּל תֶּחֱלֶה עַל־אִישׁ, וְאֶת־דּוֹדֶיהָ

תּוֹקִיר וְלֹא תַשְׂבִּיעַ;

"כִּי הַאֲרֵךְ, יָשִׁיב לְזָרָא שׂבַע.⁶⁰

כן עם לבבי אמרה הייתי⁶¹

כֵּן אֶת־בְּתוּלוֹתַי כְּבָר לִמָּדְתִּי;

אַךְ גַּם אֲנִי נֶהְפָּכְתִּי

בַּל אֵדְעָה אֵיכָכָה,

כִּי שֻׁדְּדוּ נַפְשִׁי וְלִבִּי פֶתַע

מִזִּיו פְּנֵי שָׁלוֹם.⁶² וְלוּ חָלִיתִי!

אַךְ עוֹד מְעַט מֵתָה כְּבָר אָנֹכִי.

מַה־תַּעֲשִׂי אֵפוֹא, עֲדָה, הַפָּעַם?

מַה־תֹּאמְרִי? מַה־תַּחְשְׁבִי" תֵּלֵכִי

בִּבְכִי לְרַגְלָיו? תֵּזְלִי? תַּשְׁפִּילִי

הַדְרַת גְּאוֹן יָפְיֵךְ לְרַגְלֵי גָבֶר?

אַךְ מָה? לְדוֹר דּוֹרִים שְׂרוּפַת חֵשֶׁק

תִּכְלִי בְחַבְלֵי עֹנִי?

הוֹי צָר וְאוֹיֵב עַז וְאַמִּיץ, חֵשֶׁק!

כֵּן⁶³ חשְׁבִים עָלֶיךָ,

לֵאמֹר: יְהִי עַבְדֵּנוּ, -

כַּלֵּה בְחֵמָה בָם בְּנֵי קַשְׁתֶּךָ,

מֶמְשַׁלְתְּךָ הוֹדִיעַ.⁶⁴

הִנֵּה עֲדָה פֹה, מֵאֲשֶׁר הָיָתָה

מֵאָז גְּבוֹהָה, שָׁחֲחָה תַּחְתֶּיךָ.

אַךְ תֶּחֱזַק לָנֶצַח

הוֹי, שׂנְאִי, מִמֶּנִּי?

לֹא תֶחֱזַק, כִּי אֵין מְאַמֵּץ כֹּחַ,

לֹא־יִרְעֲצוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁבֶר נֵבֶל

נִכְלֵי לְבַב אִשָּׁה; וּמַה גַּם אָתָּה! ⁶⁵

ענין ג

(רם, זיפה, שלומית, ענה⁶⁶)

רם:

זִיפָה, יְקַר כִּסְאִי, אֲשֶׁר אָהַבְתִּי,

הִנֵּה כְאַיָּל⁶⁷ עַל אֲפִיקֵי מָיִם,

כֵּן תַּעֲרֹג אֵלֶיךָ

בִּתִּי שְלוֹמִית.

שלומית:

כֹּה יְהִי.⁶⁸

רם:

אַף אָנִי

מַהֵר חֲתֻנַּתְכֶם, בְּנִי, נִכְסָפְתִּי.

"כִּי יוֹם בְּיוֹמוֹ יֵלֵךְ,

"יוֹם מִבְּלִי יָשׁוּב; וְאֵין אִתָּנוּ

"יום מחרתו מה־יהי, יודע⁶⁹

הֵן הַזְּמָן חָצִיר, אֱשֶׁר בַּבֹּקֶר

"יָצִיץ, וְיִמַּל עָרֶב;

"הַשְׁקֵט וְשָׁלוֹם, רֶגַע,

וּשְׁאוֹן קְרָב מִשְׁנֵהוּ; [⁷⁰

עַתָּה יְהִי חַיִּים, וְעַתָּה מָוֶת.

הִנֵּה לְמֶרָקָה ⁷¹הֲלוֹךְ חָפַצְתִּי,

יָמִים אֲחָדִים שָׁם לְבַד אֵשֵבָה;

אַךְ, אַחֲרֵי שׁוּבִי, אֲלֵיכֶם אֵפֶן,

אוֹשִׁיבְכֶם מַהֵר שְׂמֵחִים בָּיְתָה.

זיפה:

מַלְכִּי לְעוֹלָם יֶחִי!

שָׁלוֹ יֶהִי צֵאָ

אַף בּוֹאֲךָ שָׁלוֹם; וְגַם אָנֹכִי

אֵלֵךְ לְסִין עִירִי, אֲשֶׁר נִקְרֵאתִי

מֵאוֹהֲבַי שָׁם.

שלומית:

לֵךְ, וְלֹא תָשׁוּבָה.

רם:

אַתָּה, עֲנָה עַבְדִי, לְכָה אִתָּנוּ.

ענה:

כֵּן אֶעֱשֶׂה; אַךְ טֶרֶם⁷²

(אִם לֹא לְמַלְכִּי יִחַר)

דָּבָר בְּאָזְנָיו נָא אֲדַבֵּר עָתָּה.

רם:

דַּבֵּר וְאֶשְׁמָעֶךָּ

ענה:

בִּגְדּוֹל בְּעַפְעַפַּי תְּנוּמָה אֶמֶשׁ

וַתַּהֲלֹךְ⁷³ נַפְשִׁי בְאִישׁוֹן לָיְלָה

מִבֵּין שְׂעִפֵּי יוֹם חֲלוֹם חָלָמְתִּי.

רם:

הֵן הַחֲלוֹמוֹת רַק חֲלוֹמוֹת הֵמָּה,

כִּי שָׁוְא לְבַד אִתָּם; אֲבָל הַגִּידָה.

ענה:

עַל כִּסְאֲךָ בִתֶּךָ

יָפָה כְּתִרְצָה צָהֲלָה רָאִיתִי

וַיַּעֲלֶה אֵלֶיהָ
זִיפָה כְטוֹב לִבּוֹ, כְּלִיל תִּפְאֶרֶת

עַל מַעֲלוֹת כִּסְאָה.

רם:

הֲלֹא כָל־אֵלֶּה

יִהְיוּ בְעֶזְרַת אֵל אֱלֹהֵי־קֶדֶם.

ענה:

אַךְ בַּעֲלוֹת זִיפָה, וְהִנֵּה נַעַר

עוֹלֶה, וְהוּא טוֹב תֹּאַר,

עַל לֵב שְׁלוֹמִית הַךְ⁷⁴ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף,

דָּחֹה וְהַפִּיל, נָפְלָה צוֹעֶקֶת

בֵּין לַהֲבוֹת אֵשׁ רָב, וְכִמְעַט מֵתָה,

אִם כַּצְּבִי לֹא רָץ⁷⁵ אֲזַי הַנָּעַר

וַיְחַלְצֶנָּה רָגַע.

אָז גַּם שְׁנֵיהֶם יָחַד

עָלוּ לְכִסֵּא לָךְ, וְשָׁם עָמָדוּ

יַחְדָּו שְׂבֵעֵי טוֹב.

רם:

הֲלֹא אָמַרְתִּי

כִּי הַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא, וְהֵמָּה הָבֶל.

"הֵן מַחֲשְׁבוֹת לֶב־אִישׁ, אֲשֶׁר תִפְנֶינָה

"אִשָּׁה לְדַרְכָּהּ, נֶאֱסָפוֹת לָיְלָה;

וּכְמוֹ לְבַדְהֶן טוֹבוּ,

"כֵּן חוֹבְרוֹת מַחְבֶּרֶת

"אַךְ שָׁוְא וְרִיק תִּהְיֶינָה.

אַךְ גַּם חֲלוֹם טוֹב זֶה. הֲלֹא רָאִיתָ

עוֹלִים לְכִסֵּא גַּם־שְׁנֵיהֶם יָחַד

טוֹבִים שְׂמֵחֵי־לֵב; וְזֶה אֵינֶנּוּ

סוֹף החֲלוֹם? הָאֵשׁ יְהִי⁷⁶ אֵשׁ חֵשֶׁק.

כֵּן יַעֲשֶׂה צוּרֵנוּ!

שלומית:

כִּי אוֹ לְזִיפָה אוֹ שְׁלוֹמִית תֹּאכַל

הָאֵשׁ, וְלֹא יֵחָדוּ! ⁷⁷

רם:

עַתָּה, עֲנָה, נֵלֵכָה,

אַתָּה, בְּנִי זִיפָה, לְכָה גַם־אָתָּה,

אֶל־בֵּית תְּפִלָּתֵנוּ

לִשְׁאֹל לְאֵל חַסְדּוֹ, וְיָאֶר לָנוּ

"כִּי מִבְּלִי עֶזְרַת יְיָ, הֶבֶל

"יִיגַע אֱנוֹשׁ; כִּי יַעֲמֹל לָרוּחַ,

"אַף אִם יְקַוֶּה כָּל־אֲשֶׁר בָּאָרֶץ;

"אַף־כִּי נְסִיכֵי עָם אֲשֶׁר כָּמוֹנִי.

"לֹא יַעֲזֹב מוֹשֵׁל בְּלֵב כָּל־מֶלֶךְ⁷⁸

"לִבּוֹת מְלָכָיו, כִּי בְּאַרְצוֹ הֵמָּה

"מַרְאֵה דְמוּת גָּדְלוֹ; וְהוֹדוֹ לָמוֹ

"חָלַק, לְנַהֵל עָם בְּשֵׁבֶט ישֶׁר.

"אַךְ לֵב מְיַחֵל יִרֶץ,

"כִּי לֹא לְפָנָיו קוֹל מְפַחֵד יָעַל.⁷⁹

"נֶפֶשׁ יְקַוֵּה־לוֹ ימַלֵּט סֶלָה,

"חֶסֶד יְסוֹבֵב כָּל־מְיַחֵל חָסֶד.

אִם כֵּן בְּלֵב שָׂמֵחַ

אֶל הָאֱלֹהִים נֵלְכָה בָטֹחַ,

כִּי לֹא יְתָעֵב בֹּטְחָיו לָנֶצַח.

שָׁלוֹם, בְּנִי זִיפָה.

זיפה:

יְחִי הַמֶּלֶךְ!

ענין ד

ערי הקוסם

ערי:

מִכָּל פְּתָנִים רוֹשׁ⁸⁰ וְכוֹס קֻבָּעַת,

מִכָּל חֲנִית וּסְגוֹר וְכָל בֶּן־קֶשֶׁת,

מַשְׁחִית לְחַבֵּל חֵשֶׁק.

פֹּה אִם יְמִיתוּן אֵלֶּה,

הֵן טִיט וְגוּשׁ עָפָר לְבַד יָמִיתוּ;

כִּי יִירְאוּ מִגֶּשֶת

אֶל הַנְּשָׁמָה, בַּל־קְרוֹב אֵלֶיהָ.

אַךְ צַר וְאוֹיֵב חֵשֶׁק

מֵחֵץ חֲנִיתוֹ עוֹר וּבָשָׂר יִכֶל⁸¹

יַחְדָּו, וְגַם הַנֶּפֶשׁ

לֹא תֶחֱזַק מִמֶּנוּ.

כִּי תַעֲלוּמוֹת לֵב וְחַדְרֵי בָטֶן,

מֵאָז נְאוֹת עֻזָּהּ, יְשִׁיתֵם עָתָּה

בָּתֵּי קְבוּרָתָה בְּנָפְלָהּ שָׁמָּה.⁸²

הִנֵּה פְתָאִים רֶגַע

יוֹרֵם, וְשָׁם יָשׁוּבוּ⁸³

גַּם עִוְּרִים גַּם אִלְּמִים לָנֶצַח,

גַּם חֵרְשִׁים גַּם חַסְרֵי לֵב סֶלָה.

אַךְ זֶה מְעַט, אִם לֹא גְבַהּ־לֵב יִבֶז

כִּי־עַל־בְּנֵי נָבָל לְבַד יָסֹלּוּ

חִצָּיו נְתִיבָתָם וְשָׁם יִתָּמּוּ;

כִּי אֶת קְרִיאֵי שֵׁם וְיִקְרֵי נָפֶשׁ

יִבְחַר לְמִפְגָּע לוֹ, וּבִקֵּשׁ סֶלָה

לִירוֹת בְּחֵץ רִשְׁעוֹ וְכֵן יוֹרֵמוֹ.⁸⁴

כִּי מִי חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ

יָעֹז וְיֹאמֶר לוֹ: הֲפֹךְ יָדֶךָ?

אַךְ מַה־לְּאַשְׁמָה חֵשֶׁק,

כִּי־אֶתְּנָה עָלָיו תְּלוּנוֹת אָיִן? ⁸⁵

אִם בֹּעֲרִים בָּעָם מְתֵי אִוֶּלֶת

יִכָּשְׁלוּ בוֹ, לוֹ יְהִי הַפָּשַׁע?

הֵן רַק אֱמֶת אִתּוֹ וְאַהֲבַת חָסֶד.

חֶרֶב מְשַׁכֵּל הוּא מְדָנִים סֶלָה,⁸⁶

שִׂנְאָה וְקִנְאָה יַהֲפֹךְ מִשֹּׁרֶשׁ.

אֶחָד יְסוֹד עוֹלָם, וּמִי כָמֹהוּ

בֵּין מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם אֲשֶׁר מִמָּעַל?

הוּא יַחֲזִיק מַלְכוּת וְיִירַשׁ עֶצֶר,

כִּי רַק בְּכֹחוֹ לָאֲחָדִים הֵמָּה.

בִּלְתּוֹ זְאֵבֵי עֶרֶב,

עֵת כִּי רְעֵבִים הֵם לְחוּמֵי רֶשֶׁף,

יִהְיוּ מְתֵי תֵבֵל,⁸⁷ אֲשֶׁר גַּם יָחַד

אִישׁ אֵת עֲמִיתו יֹאכַל:

אִם גַּם בְּעוֹדוֹ, פּוֹרְחִים לַבֹּקֶר

רִיבוֹת כְּצִיץ שָׂדַי, קְרָב וָהֶרֶג.⁸⁸

הֵן חָכְמוּ הִשְׂכִּילוּ

וַיֵדְעוּ מַה־הוּא, אֲשֶׁר שַׁלְהֶבֶת

אוֹתוֹ בְשֵׁם קָרָאוּ.⁸⁹

הִנֵּה בְיוֹם קָרָה, בְּהַשְׁלִיךְ אָרְצָה

מוֹשֵׁל בְּעֹז עוֹלָם כְּפוֹר וָקֶרַח,

אָז כִּי בְלִבְנַת שֶׁלֶג

יִסְפֹּן פְּנֵי אַרְצוֹ אֲשֶׁר נִבְקָעוּ,

אָז כִּי תְסַמֵּר תַּחַת

מִכְסֵה בְגָדִים שַׂעֲרַת כָּל גָבֶר,-

מִכָּל מְגָדִים יֶעֱרַב⁹⁰ לַנָּפֶשׁ

חֹם גַחֲלֵי אִשָּׁהּ, אֲשֶׁר בּוֹ תֶחִי.

הֵן כָּל אֲשֶׁר נֹאכַל, וְעַד־הַלֶּחֶם,

הִנֵּה יְלָדָיו הֵם; וּמֶה גַם־אֵלֶּה

כָּל מִפְלְאוֹת חָכְמָה, אֲשֶׁר חָפָרוּ

מִמַּעֲמַקֵּי דַעַת

אַנְשֵׁי תְבוּנוֹת, כִּי לְשַׁנּוֹת בָּמוֹ

יִצְרֵי בְרֵאשִׁית מֵאֲשֶׁר נוֹלָדוּ,

רַק לַהֲבוֹת אֵשׁ יַעֲשׂוּם גַּם־יָחַד.

תַּכְלִית וְסוֹף דָּבָר: לְבַד תּוֹעֶלֶת⁹¹

אֶל מוֹשְׁלָיו יִתֵּן, אֲשֶׁר יַנְחוּהוּ

כִּרְצוֹן לְבָבָם אַךְ בְּמִשְׁפַּט שֵׂכֶל.

הָאֵשׁ אֲבָל,⁹² אִם פַּעַם

הָסִיר גְּבוּל יֵצֵא, וְאָדוֹן אַיִן

עָלָיו וְיִסְגֹּר בַּעֲדוֹ, הֵן אֶלֶף

בָּתִּים וּמִבְצָרִים בְּשֶׁצֶף קֶצֶף

יִכְלֶה⁹³ וְיָשִׂים אֵפֶר.

כֵּן אַהֲבָה וָחֵשֶׁק

אֶל לֹוֹבְשֵׁי בִינָה, חֲגוּרֵי שֵׂכֶל,

כִּי יִמְשְׁלוּ הֵם בּוֹ וְלוֹ הוּא בָמוֹ,

מַה־מִּדְּבַשׁ מָתוֹק, וּמַה־טּוֹב לָמוֹ!

כִּי יַאֲכִילֵם מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ,

גַּם מִבְּלִי יָגּוֹן וְשִׁבְרוֹן רוּחַ.

אַךְ אֵת כְּסִילִים נוֹחֲלֵי אִוֶּלֶת

כִּי לוֹ עֲבָדִים שָׁבוּ,

כִּפְרִיץ זְאֵבֵי עֶרֶב

יַכֵּם לְרַגְלָיו מִבְּלִי יָקוּמוּ.

"אִם כֵּן תְּלוּנוֹת אָיִן

עַל אַהֲבָה וָחֵשֶק;

כִּי עוֹבְדֵי אוֹתוֹ לְבַד אַרְשִׁיַע,

תַּחַת מְשֹׁל בּוֹ כַּאֲשֶׁר יָאָתָה.⁹⁴

כֵּן אוֹתְךָ, עַרִי, הֲלֹא תַרְשִׁיעַ,⁹⁵

כִּי נַפְשְׁךָ נָתַתָּ

תַּחַת עֲבוֹדָתוֹ, עֲבוֹדַת־פָּרֶךְ.

אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי, אֲבָל חָטָאתִי

כִּי הֶאֱמַנְתִּי לָךְ, מְעוֹן הָרֶשַׁע,

זוֹנָה נְצוּרַת לֵב, עֲדָה סוֹרָרֶת.

מִשְׁטַח חֲרָמִים אוֹרְבִים לַנָּפֶשׁ

אֶל־עִקְּבוֹתַי, בּוֹגְדָה, פָרַשְׂתְּ,⁹⁶

וַתִּלְכְּדִי, וַתִּלְכְּדִי אִישׁ בַּעַר,

עִוֵּר וְעֵינָיו לוֹ, חֲסַר־לֵב פֶּתִי.

הֵן נָגְעָה עַד־כֹּה, מְשׁוּבָה סֶלָה,

מִרְמַת לְבָבֵךְ, כִּי (פְּלִיאָה מֶנִּי!)

מִיַּד יְמִינִי, בּוֹגְדָה, לָקַחַתְּ

חַרְבִּי וְקַשְׁתִּי, בַּל עֲרֹץ אוּכָלָה.

הִנֵּה בְדִמְעַת שָׁוְא וְאַנְחַת אָוֶן

מָה אֶל־כְּשָׁפַי יַעֲמֹד מִנֶּגֶד⁹⁷

מִמִּסְגְּרֵי לִבִּי כְּבָר גָּנַבְתְּ.⁹⁸

לוּלֵא חֲמָסֵךְ זֶה, הֲלֹא אַךְ רֶגַע

אוֹתָךְ כְּבָר הִשְׁחָתִּי,

מָה אֶעֱשֶׂה עוֹד? וַאֲנִי הָיִיתִי

עַתָּה כְּבָר נִדְהָם וְיָעֵף כֹּחַ,⁹⁹

כִּי כָּל־כְּשָׁפַי, כָּל־קְסָמַי יָחַד

לֹא יוּכְלוּ לָהּ, אִם כְּבָר יוֹדַעַת

אֵיךְ תַּעֲמֹד נֶגְדָּם, וְלֹא יָרֵאָה.

הוֹי בּוֹגְדוֹת נָשִׁים, נְשֵׁי הָרֶשַׁע!

כִּי רַק לְבַבְכֶן, בָּז וְשׁוֹנֶא צֶדֶק,

אִוָּה לְמוֹשָׁב עָוֶל.

אִם נֶאֱנָחוֹת הֵן, וְאִם תִּבְכֶּינָה,

אַנְחַת לְבָבָן שָׁוְא, וּבִכְיָן אָוֶן.

אִם אַהֲבָה תַרְאֶינָה,

אֵיבָה לְבַד הֶן־הִיא, אֲבָל נִסְתָּרֶת.

מַרְאִית פְּנֵיהֶן כַּחַשׁ,

כָּזָב דְּבַר פִּיהֶן, יְמִינָן שָׁקֶר,

רַגְלָן בְּשָׁוְא יִנּוֹעַ,

מִרְמָה מְכַסּוֹת מֵצַח,

וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם.

אִם דּוֹבְרוֹת, אִם הוֹלְכוֹת תִּהְיֶינָה,

אִם שֹוֹחֲקוֹת, אִם סוֹפְדוֹת, אַךְ שָׁקֶר.

אַךְ עוֹד פְּרִי רִשְׁעָהּ עֲדָה אַשְׂבִּיעַ.

אִם לָהּ כְּשָׁפַי עַתָּה

לֹא יַעֲשׂוּ דָבָר וְלֹא יוֹעִילוּ –

אַךְ יוּכְלוּ לִי, כִּי בְּכֹחָם אַעַט

מִכָּל אֱנוֹשׁ בָּאָרֶץ,

בִּלְבוּשׁ מְעִילִי, תֹּקֶף.¹⁰⁰

אָז כָּאֲרִי אֶתְהַלְּכָה אֵלֶיהָ,

אֶטְרֹף וּמִי יַצִּיל? וְאַשְׁחִיתֶנָּה,

בִּנְטוֹת סְבִיבוֹתַי וְאֶל־שָׁמָיִם,

בִּנְטוֹת וְהַשְׁפִּיל אֶל־שְׁאוֹל מִתָּחַת¹⁰¹

יָדִי בְעֹז מַקְלָהּ, וְחוֹבֵר חָבֶר.

מֵהַרְרֵי אֵימָה, מְקוֹם שָׁם קָבֶר,

מִשְׁכָּן לְכָל־נִקְשֶׁה וְצִבְאוֹת בָּלַע,

אַלְפֵי שְׂעִירִים בֹּאוּ,

לָשִׁית זְרוֹעוֹתַי מְכוֹנוֹת סָלַע.

תִּרְעַץ יְמִינִי כָּל־מְשַׂנְּאַי יָחַד,

יַפִּיל מְאוֹר פָּנַי עֲלֵיהֶם פָּחַד,

יִגְדַּל זְרוֹעִי עַז, וְלֹא כָמֹהוּ; ¹⁰²

מֵהַרְרֵי אֵימָה שְׂעִירִים בֹּאוּ.¹⁰³

חלק שני

ענין א

שמעי, ואחרי כן עדה.

שמעי:

מַה־הוּא וְאֵיזֶה רוּחַ

נָשָׂא עֲדָה הַיּוֹם? אֲשֶׁר יָגַעְתִּי

לִמְצֹא כְבָר אוֹתָהּ, וְלֹא מָצָאתִי.

אַךְ אִם־אֲרִי אוֹ־שַׁחַל

לֹא אָכְלוּ אוֹתָהּ, הֲלֹא אַךְ פַּעַם

תָּבֹא וְאֶמְצָאֶנָּה.

אָמְנָם אֲנִי רוֹאֶה, וּבוֹחֵן אֵינִי,¹⁰⁴

מִיַּרְכְּתֵי הָהָר לְנֶגְדִּי בָאָה,

כִּדְמוּת עֲדָה, אִשָּׁה. יְהִי לָנֶצַח

בָּרוּךְ אֲדֹנָי, כִּי הֲלוֹם הִנֶּהָ!

עדה:

שִׁמְעִי יְדִידִי, תֶּחִי;

מַה־תַּעֲשֶׂה פֹה מִבְּלִי רֵעֶךָ?

הֵן אוֹתְךָ אֶרְאֶה כְּמוֹ יָגֵעַ.

שמעי:

אִם לַעֲמֹד אֵין עוֹד בְּנַפְשִׁי כֹּחַ, -

כִּי כָל־קְצוֹת הָעִיר וְהָר וָעֵמֶק,

גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְכָל־הַבָּיִת,

כִּי לַחֲשֹׁב יָכֹלְתִּי

אוּלַי תְּהִי שָׁם, זֶה לְבַקֵּש בָּאתִי

אוֹתָךְ, עֲדָה, אַךְ לֹא מְצָאתִיךְ.¹⁰⁵

עדה:

לָמָּה

כָּל זֹאת? וּמָה תֹאבֶה? שְׁאַל מִמֶּנִּי;

כִּי עַד־אַשֶׁר־יַגִּיעַ

כֹּחִי, הֲלֹא יָדַעְתָּ

כִּי רַק אֲדוֹנִי אָתָּה.

שמעי:

חֵן חֵן תְּשׁוּאוֹת לָךְְ, אֲחוֹתִי סֶלָה.

עַתָּה הֲלֹא אֲנָחְנוּ¹⁰⁶

אֶל־בַּת שְׁלוֹמִית אַתְּ, לְשָׁלוֹם אָנִי,

כַּיָּד וְגוּפַת גָבֶר,

כִּי יֶחֱלֶה אִישׁ בַּחֲלוֹת רֵעֵהוּ.¹⁰⁷

"הִנֵּה בְיוֹם רָעָה, בְּהָמֵר פֶּגַע,

"יִבָּחֲנוּ רֵעִים וְיִתְנַכָּרוּ.

"כִּי לֹא שְׁנָת יִתֵּן לְעֵינָיו סֶלָה

"אוֹהֵב טְהָר־לֵב,¹⁰⁸ אִם בְּחַבְלֵי עֹנִי

"תִּדַּד שְׁנַת רֵעוֹ: וְאָמְנָם יִפֶן

"לִמְצֹא אֲרוּכָה לוֹ, וְיוֹם וָלַיְלָה.

"כִּי גַּם בְּהִסָּתֵר יְשׁוּעָה מֶנְהוּ,

"לֹא יַעֲזֹב מִתֵּת לְנַפְשׁוֹ נֹחַם,

"אֶת־מַחְשְׁבוֹתָיו סוֹעֲרוֹת הַרְאֵהוּ,

"עִמֹּו בְצָרָה יַחַד.¹⁰⁹

"אַךְ אִם בְּיָדוֹ יֶהִי

"רִפְאוּת לְמַכָּתוֹ –¹¹⁰

עדה:

אֱמֶת דִבַּרְתָּ.

שמעי:

עַתָּה הֲלֹא יָדַעְתְּ

מֶה לַעֲשׂוֹת לָמוּד בְּפִרְחֵי נֹעַר

מֵאָז בְּקַשְׁתּוֹ חֵשֶׁק: ¹¹¹

כִּי מֵעֲפַר הָאָרֶץ

מֻכָּיו חֲדָשִׁים יִפְרְחוּ, לַבֹּוקֶר

הִנֵּה חֲדָשִׁים הֵמָּה.¹¹²

כִּי אֶת־לְבַב שָׁלוֹם בְּאוֹר פָּנֶיהָ

הַבַּת שְׁלוֹמִית מָחֲצָה נָגֹעַ;

וּכְמוֹ בְּטֶרֵם זֹאת כְּבָר הָיָתָה

כֻּלָּהּ יְדִידוּת אַהֲבָה וָחֶסֶד. –

כֵּן אַחֲרֵי הַכּוֹת לְבָבוֹ, שָׁבָה

חֵמָה מְלֵאָה לוֹ, וְכִמְאוֹס דֹּמֶן

תִּמְאַס רְאוֹת פָּנָיו, וְתַרְחִיקֶנּוּ.

בֵּין כָּל־מְסִבּוֹת אֵלֶּה

נַפְשִׁי, אֲשֶׁר אֶת־נֶפֶשׁ

שָׁלוֹם קְשׁוּרָה הִיא, כְּבָר נָגָעָה

מִמַּר כְּאֵבוֹ עַד־שְׁאוֹל וָמָוֶת.

כֵּן לָךְ, עֲדָה, אֵפוֹא לְבַד יִשַּׁרְתִּי¹¹³

הַיּוֹם פְּעָמַי, כִּי כְבָר יָדַעְתִּי

לֹא תַעֲזֹב שִׁמְעִי עֲדָה לָנֶצַח.

כִּי־לֹא לְבַד הַיּוֹם אֱמֶת וָחֶסֶד

עִמִּי עֲשׂה הֵחֵלָּה;

אַף כִּי לְעֵת כָּזֹאת, אֲשֶׁר גַּם־אָבֶן

תֵּעוֹר לְשֵׁמַע אֹזֶן

צָרַת לְבַב שָׁלוֹם, וְתֵלֶךְ מָיִם.

עדה:

אַפְלִיא עֲשׂוֹת, אִם לַעֲצֹר אוּכָלָה

עֵינִי וְלֹא תִדְמַע.

שמעי:

אֲבָל לֹא אֵלֶּה

אֹבֶה, עֲדָה; כִּי לֹא־יְרַפְּאוּ שֶׁבֶר

"אֶחָד דְּמָעוֹת אֶלֶף.

"מוֹתַר מְרַחֵם מִבְּלִי הוֹשֵׁעַ

"מִלֹּא־מְרַחֵם אָיִן.¹¹⁴

אִם אֶת־לְבָבֵךְ יֵשׁ לְהֵיטִיב לָנוּ,¹¹⁵

אַחַת, וְהִיא מִצְעָר, לְבַד שָׁאָלְתִּי.

עדה:

אִם־תַּעֲלֶה שָׁמָיִם,

תִּהְיֶה בְכַף־אִישׁ, לַאֲשֶׁר חָפָצְתִּי,

אָחִי, לְשָׁרֶתְךָ.¹¹⁶

שמעי:

עֲדָה, אֵיכָכָה

אֶשָּׂא אֲנִי אֵת־כָּל־אֲשֶׁר גָּמַלְתְּ¹¹⁷

אוֹתִי, וְרַק חִנָּם? וּמָתַי אָנִי

חַסְדֵּךְ, אֲחוֹתִי, זֶה מְצֹא יָכֹלְתִּי?

עדה:

אַל נָא דְבָרִים עוֹד; שְׁאַל חֶפְצֶךָ.

שמעי:

הִנֵּה שְׁלוֹמִית לָךְ וְאַתְּ אֵלֶיהָ

נֶפֶשׁ לְגוּפָתָה; וְלֹא גַם נֶפֶשׁ

בִּלְבַד לְגוּפָתָהּ, הֲלֹא אַף נֶפֶשׁ¹¹⁸

אַחַת לְבַד בִּשְׁתֵּי לְבָבוֹת יָחַד.

אֶת־זֹאת לְבַד אֵפוֹא מְבַקֵּשׁ אָנִי,

כִּי תַעֲשִׂי הַשְׂכֵּל (וְזֶה יָדַעְתִּי

כִּי לֹא מְזִמָּה חָסְרָה אֵלָיִךְ)

עַד תִּמְשְׁכִי אוֹתָהּ וְתַחְפֹּץ פַּעַם

אַחַת לְמִצְעָר דַבְּרוֹ לִשְׁמוֹעַ.

עדה:

אֶת־זֹאת לְבַד תַחְפֹּץ?

שמעי:

לְבַד זֹאת.

עדה:

יֶחִי

נָא רוּחֲךָ, וִיטִיבְךָ לִבֶּךָ,

כִּי זֶה מְהֵרָה יֶהִי.

שמעי:

בָּרוּךְ יְהִי טַעְמֵךְ.

עדה:

רְאֵה, הִנֵּנִי

עַתָּה לְבֵיתָהּ הֹלְכָה, אַךְ אַתָּה

אַחַר נְטוֹת הַיּוֹם הֲלוֹם תָּשׁוּבָה,

כִּי נֵדְעָה מַה־נַּעֲשֶׂה עוֹד.

שמעי:

לֵכִי.

עדה:

שָׁלוֹם, יְדִיד נַפְשִׁי.

שמעי:

עֲדָה, הַצְלִיחִי.

ענין ב

(זיפה, כבוד, ואחר כן איה בלבוש ציד) ¹¹⁹

זיפה:

הֵן אֶחֱזֶה, לֹא אֵדְעָה גַם אָנִי,

בִּפְנֵי שְׁלוֹמִית תֹּאַר

יִדְמֶה כְּמוֹ נִזְעָף, וְאָמְנָה אֵינוֹ

מַרְאֶה אֲשֶׁר יַגִּיד בְּפָנָיו חֵשֶׁק

עָלֵז, וְלֹא מוּצָק.¹²⁰

כבול:

אֲדוֹנִי, אֵלֶּה

יַלְדֵי יְדִידוּת הֵם, כְּבָר נוֹדָעוּ

"לִמְזוֹן תְּשׁוּקָה, אַהֲבָה וָכֹסֶף;

"כִּי כָל־אֲשֶׁר מֵהֶם נְמַלֵּא נָפֶשׁ,

"נִרְעַב אֲזַי יוֹתֵר בְּיוֹתֵר שׂבַע.

זיפה:

הִנֵּה אֱמֶת דִּבַּרְתָּ.

כבול:

אָדוֹן. רְאֵה אַיָּל מְדַלֵּג שָׁמָּה:

מַה־טּוֹב וּבָרִיא הוּא! יְרֵה, תָּפְשֵׂהוּ!

זיפה:

אֵיכָה לְעֵת טוֹב פֹּה בְקַשְׁתִּי בָאתִי!

אָמְנָם מְקַפֵּץ הוּא וְרָחוֹק לָנוּ;

טוֹב, אַחֲרָיו נִרְדֹּף וְנַשִּׂיגֶנוּ.

מַהֵר, רְדֹף גַּם־אַתָּה,

כָּבוּל!

כבול:

אֲדוֹנִי, הִנְנִי בָא.

זיפה:

עַתָּה

פֹּה אֶעֱמֹד, אֶמְשֹׁךְ, אֲשֶׁר קָרַבְתִּי

אֵלָיו. אֲבָל נִסְתַּר, וְלֹא הִגַּעְתִּי

אוֹתוֹ בְחִצִּי; רוּץ וְקַח הַחֵצִי,

(איה באה)

אַךְ הֵן בְּרַגְלִי זֹאת לְמִכְשׁוֹל בָּאָה.

מָה אֶעֱשֶׂה? אֵלֵךְ? וְכָבוּל אָנָה

יָבֹא וְיִמְצָאֵנִי?

איה:

נַפְשִׁי כְלֹא רוֹאָה לְזִיפָה אָעַשׂ.

זיפה:

כָּבוּל!

כבול:

אֲדוֹנִי!

זיפה:

לָמָּה

עַד כֹּה תְאַחֵר שָׁם וְלֹא תָשׁוּבָה?

איה:

אַיָּה, קְשַׁת יוֹם, הוֹי! וְאָנָה שַׂמְתְּ

תִּקְוַת לְבָבֵךְ? לָמָּה

תִּשְׂאִי כְאֵב אָנוּשׁ? ועוֹד תָּמוּתִי

עַל־לֵב אֲשֶׁר מִמֵּךְ כְּמוֹ מִמָּוֶת

יִבְרַח, וְשׂוֹנֵא לָךְ וְיָפְיֵךְ יִבֶז,¹²¹

יִמְאַס בְּיִפְעָתֵךְ כְּטֻמְאַת דֹּמֶן?

אַךְ־מֶה, לְבָבִי? מַה־מְּזִמּוֹתֶיךָ?

כִּי אֶעֱזֹב, חָשַׁבְתָּ,

זִיפָה, יְדִיד נַפְשִׁי? תְּפַשֵּׂק טֶרֶם

אֶרֶץ לְנָסָה פֶּה וְתִבְלָעֵנִי.¹²²

יִהְיוּ יְמֵי חַיַּי מְרוֹרוֹת שַׁחַת,

אֵרֵד בְּיָגוֹן אֶל־שְׁאוֹל מִתַּחַת;

אַךְ אַהֲבַת זִיפָה בְזָרִים סֶלָה

לֹא תַחֲלִיף נַפְשִׁי, וְלֹא אָמִירָה.

זיפה:

עֵצָה מְזִמּוֹת לִי וְדַעַת הָבוּ;

כִּי נִבְהֲלָה נַפְשִׁי, וְלֹא יָדַעְתִּי

מָה תֶאֱחֹז יָדִי, וְאֶת־מָה תֶרֶף.

הֵן קוֹל¹²³ בְּכִי אַיָּה וְדִבְרֵי פִיהָ,

אִם אַהֲבָה לֹא, רַחֲמִים הֵעִירוּ

בִּי,¹²⁴ מִבְּלִי אוּכָלָה

אָעֹז וְאֶתְאַפָּק; וְאִם אֶרְאֶנָּה,

אִם אֶשְׁמְעָה פָּנִים בְּפָנִים יַחַד

אֶת דַּבְּרָהּ אִתִּי, כְּבָר יָדַעְתִּי

כִּי יֶהֱמוּ מֵעַי וְלִבִּי שָׁמָּה

יֵרַךְ לְעֻמָּתָהּ, וּבֵין יָדֶיהָ,

שָׁדוּד הֲלֹא אֶפֹּלָה.

הִנֵּה אֱמוּנָתָהּ, אֲשֶׁר גַּם־עַתָּה

כִּי עַז אֲנִי לָהּ כֹּה וְאַכְזָר סֶלָה,

לֹא חָפְצָה אוֹתִי עֲזֹב לָנֶצַח, -

כִּי אַהֲבַת לִבִּי גְּמוּלָהּ יֶהִי

מִשְׁפַּט אֱמֶת אֶשְׁפֹּט.¹²⁵ אֲבָל אִם אֵרֶא

נֶגְדִּי שְׁלוֹמִית כִּי בְשִׂפְתוֹתֶיהָ

כָּל־חֵן וְהוֹד הוּצַק וּמִכְלַל יֹפִי;

אִם עַל לְבָבִי אַעַל,

כִּי עַל־שְׁלוֹמִית רַק¹²⁶ חֲתַן הַמֶּלֶךְ

אֶהְיֶה, וְעוֹד אֶמְלֹךְ בְּאֶרֶץ קֶדֶם, -

“כִּי לֹא! שְׁמֹר!” יוֹרֵנְי,

"חֵלֶק שְפַת זָרָה וְדִבְרֵי פִיהָ

אַל־נָא לְךָ יִנְעָמוּ,

פֶּן בַּנְּעִימִים מַר לְךָ יַשְׂבִּיעוּ": ¹²⁷

מַה־תַּעֲשֶׂה, זִיפָה, הֲלוֹם? מַה־תָּעַשׂ?

כִּי לַקְּרָב בִּלְבָבְךָ נִקְרָבוּ¹²⁸

גַם־זֶה לְעֻמַּת־זֶה אֱמֶת וָחֵשֶׁק.

תִּגְבַּר אֱמֶת, תִּגְבַּר! וְשַׁח תַּחְתֶּיהָ

חֵשֶק, אֲשֶׁר אֶל־כָּל־פְּנוֹת מַרְשִׁיעַ.

איה:

זִיפָה, יְדִיד נַפְשִׁי, עֲדֶן תִּרְאֵנִי

דַּלָּה כְמוֹ אָנֹכִי,

חוֹלַת יְדִידוּתֶךָ,

בַּל יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ,

בַּל עֵינְךָ תָּחוֹס וְתַחְמֹל פָּעַם?

הַבֵּט, יְדִיד אַכְזָר, רְאֵה הַבִּיטָה

כִּי אֵין כְּבָר נִגְרָע וְחָסֵר מֶנִּי

מִמָּוְתָה כִּי מוּת,¹²⁹ אֲשֶׁר תִּתֹּמְנָה

גַּם נַאֲקוֹתַי אֵלֶּה.

אִם נֶעֱזָבִים יִקְרְאוּ יִזְעָקוּ

תֹּועִים בְּנֵי עוֹרֵב, הֲלֹא יִמְצָאוּ

עוֹנֶה לְשַׁוְעָתָם; וְלֹא אֶמְצָאָה

עוֹנֶה לְשַׁוְעָתִי עֲזוּבָה אָנִי?

זיפה:

אַיָּה אֲחוֹתִי, הֵן מְרַחֵם אָנִי

עַל מַחֲלָתֵךְ זֹאת עֲדֵי אֵין־חֵקֶר.

איה:

אַיָּה אֲחוֹתָךְ? פֶּלֶא?

אַךְ לוּ מְרַחֵם אַתָּה

עָלַי, הֲלֹא חוֹלָה אֲשֶׁר הִיא עַתָּה

לֹא הָיְתָה אַיָּה.¹³⁰

זיפה:

אֲנִי רִחַמְתִּי;

אַךְ לֹא אֱלֹהִים אָנִי,

כִּי אֶחֱבשׁ מַכָּה וְאֶרְפָּא חֹלִי.

איה:

"הָהּ! כִּי כְאוֹטֵם אֹזֶן

"חֵרֵשׁ בְּאָדָם אָיִן.

זיפה:

מַה־עוֹד שְׁאֵלָתֵךְ, וּמָה מִמֶּנִּי

תִּרְצִי עֲדֶן?

איה:

לִבֶּךָ

כִּי תִתְּנו לִי.

זיפה:

אַךְ אֲנִי אֵיכָכָה

אוּכַל חֲסַר לֵבָב חֲשֹׁב מַחֲשָׁבֶת?

איה:

זִיפָה, אֲהָהּ זִיפָה! כְּבָר יָדַעְתִּי

כִּי שָׁוְא לְבַד אֶזְרַע, וְרִיק אֶקְצוֹרָה.

לוּ נַפְשְׁךָ הָבִין,¹³¹ כְּבָר הֵבַנְתָּ.

לֹא חָפְצָה נַפְשִׁי בְּאַבֵּד אַתָּה

אֶת־לִבְּךָ עָלַי; אֲבָל כִּי תוֹסֶף

בִּלְבָבְךָ הַשְׂכֵּל קְנוֹת וָדָעַת,

כִּי מָה לְךָ טוֹב יִבְחֲנוּ עֵינֶיךָ.¹³²

בֵּין חֵיקְךָ אֵת לִבְּךָ שָׁמְרֵהוּ,

אַךְ תִּתְּנוֹ לִי, כִּי לְנֵס וָפֶלֶא

יִשְׁכּוֹן בְּחֵיק לִשְׁנַיִם

אֶחָד לְבָבָם.

זיפה:

לֹא כְבָר אָמַרְתִּי,

כִּי לֹא אֱלֹהִים אָנִי,

כִּי לַעֲשׂוֹת אַפְלִיא?

איה:

אֲהָהּ! כִּי פֶלֶא

רַק לוּ יְהִי, יִהְיֶה; כְּבָר יָדַעְתִּי

כִּי לַעֲנוֹת, לֹא לַעֲלֹז יֻלָּדְתִּי.¹³³

כבול:

זִיפָה, אֲדוֹנִי!

זיפה:

מָה?

כבול:

כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי

עַד עָיְפָה נַפְשִׁי, וְלֹא מָצָאתִי

אֶת־חִצְּךָ.

זיפה:

אָרוּר יְהִי לָנֶצַח

אַיָּל אֲשֶׁר רָדַפְתִּי,¹³⁴

כִּי רַק לְמִכְשׁוֹל לִי וְאֶבֶן נֶגֶף

הָיָה.

איה:

וְיֵרֵע לָךְ, אֲשֶׁר מָצָאתָ

מִי אוֹתְךָ אִתָּהּ, וְיוֹם וָלָיְלָה,

תִּשְׁמֹר כְּחוֹתָם עַל־לְבָבָהּ סֶלָה?

הֵן מִמְּךָ, אַכְזָר, מְרַחֵם נָפֶשׁ

הַנּוֹגְעָה¹³⁵ עַד מָוֶת

אַיָּל אֲשֶׁר תָּאֹר הֲלֹא הִנֵּהוּ:¹³⁶

כִּי אוֹתְךָ נָהַג אֲשֶׁר אֶרְאֶךָּ,

אוּלַי מְעַט אַבְלִיגָה.

הַבֵּט יְדִיד אַכְזָר. רְאֵה הַבִּיטָה:

גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדַי וְחַיְתוֹ־אָרֶץ,

רוֹעֵי גְבָעוֹת אֵלֶּה,

אֶל־נַאֲקוֹת לִבִּי אֲשֶׁר הִרְעִימוּ

מִבֵּין נְאוֹת מִרְעָם, בְּשִׂיחִי שָׁמָּה,

גּוֹלָה, שְׂבֵעַת רֹגֶז,

בָּדָד, כְּאֵב נַפְשִׁי, - הֲלֹא יֵעוֹרוּ,

מֵרֹךְ לְבָבָם לִי, לְחַפֵּשׂ עֹפֶר.¹³⁷

זיפה:

הֵן רַק דְּבָרִים אֵלֶּה

הֶמְיַת תְּשׁוּאוֹת שָׁוְא וְדִבְרֵי רוּחַ.

אַךְ מָה עֲדֶן מִמֶּנִּי

תִּרְצִי?

איה:

יְדִידוּתֶךָ.

זיפה:

אֶת־זֹאת לְבַד?

איה:

אֶת־זֹאת לְבַד

זיפה:

אֵלַיִךְ

נָתוּן יְהִי, נָתוּן; עֲשִׂי מִמֶּנּוּ

אֶת כָּל־אֲשֶׁר־תִּרְצִי. הֲגַם כָּל־אֵלֶּה

אֵין דַּי עֲדֶן?

איה:

לוּ נַפְשְׁךָ יוֹדַעַת

מָה עַל־נְקַלָּה כֹּה בְדִבְרֵי פִיךָ

תִּתֵּן, וְאִם לִבֶּךָ

כִּלְשׁוֹנְךָ הָיָה, הֲלֹא שָׂמֵחָה¹³⁸

אָז אֶעֱלֹז הַיּוֹם.

זיפה:

שְׂאִי וָרֹנִי,

כִּי כֵן כְּבָר הוּא.

איה:

הָהּ יְדִידִי, חֵשֶק

אֵין מַחֲבֵא לוֹ, אֵשׁ אֲשֶׁר בּוֹעֶרֶת

אִם־קָדְחָה, תִּפְרֹץ וְתֵצֵא חוּצָה.

זיפה:

כָּבוּל, וְאִם כֵּן נֶאֱבַד הַחֵצִי?

איה:

אֶת־חִצְּךָ תִּדְרשׁ, יְדִיד!

זיפה:

יָדַעַתְּ

דָּבָר, אֲחוֹתִי, מֶנּוּ?

איה:

כֵּן, אֵדְעָה, אַף אוֹתְךָ אוֹדִיעַ;

אַךְ־מָה שְׂכָרִי יְהִי?

זיפה:

מָה אֶתְּנָה?

איה:

מַה־תִּתְּנָה?

זיפה:

מָה אֶתֵּן -

אַתְּ שַׁאֲלִי.

איה:

הֵן רַק יְדִידוּתֶךָ.

זיפה:

טוֹב, אֶתְּנוֹ לָךְ, רַק אֱמֶת הַגִּידִי.

איה:

הֵן חִצְּךָ אִתִּי לְבַד הִנֵּהוּ.

זיפה:

אִם־כֵּן תְּנִי אוֹתוֹ.

איה:

לְמִי? אֵלֶיךָ?

אֹבֶה, אֲבָל לֹא אוּכְלָה.¹³⁹

זיפה:

מַדּוּעַ?

איה:

לֹא אֵדְעָה.

זיפה:

מָה אֵלֶּה?

לֹא תוּכְלִי תִתּוֹ, וְלֹא תֵדָעִי

לָמָּה?

איה:

הֲלֹא אַתָּה אֲשֶׁר מָאַסְתָּ

קִחְתּוֹ.

זיפה:

אֲבָל אֶחְשֹׁב אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה

חִידוֹת לְבַד מִלָּיִךְ.

איה:

לִירוֹת צְבִי חָשַׁבְתָּ,

וַתּוֹר לְבַד חַיָּה הֲלוֹם אוֹבֶדֶת;

חַיָּה אֲשֶׁר פֹּה אֶל־בְּרַק חִצֶּיךָ

אוֹתָהּ לְמִפְגָּע שַׂמְתָּ.

זיפה:

לֹא שָׁלְמָה חִידָה עֲדֶן הַלֵּזוּ? ¹⁴⁰

חִצִּי תְּנִי אֵלָי. הֲלֹא אָמַרְתִּי

כִּי רַק מְשָׁלִים אַתְּ הֲלוֹם מוֹשֶׁלֶת.

איה:

הֵן עֵינְךָ - קַשְׁתֶּךָ,

מַבָּטְךָ - הַחֵץ אֲשֶׁר הִכָּנִי;

הַחֵץ אֲשֶׁר אֹבֶה, וְלֹא אוּכָלָה,

כִּי כַאֲשֶׁר לִי הוּא יְהִי אֵלֶיךָ.

מַה־יִּפְּלוּ פָנֶיךָ?

כֹּה יֶחֱרֶה לָךְ? כֹּה לְךָ יָרֵעַ?

כִּי־אִם לְעֹנֶג לֹא לְנֶגַע יֶהִי

יִפְגָּעֲךָ אֵלַי צְבִי הוֹדֶךָ.¹⁴¹

זיפה:

הֵן מֵחֲרוֹנִי מַהֲרִי וָנוּסִי,

פֶּן אַחֲרֵי חֵמָה נְקָמָה תֵּתֶא.

בָּךְ גָּעֲלָה נַפְשִׁי, מְשׁוּבָה, סֶלָה,

אֵשֶׁת כְּסִילוּת בּוֹגְדָה סוֹרָרֶת!

איה:

כִּי אֵלְכָה מִפֹּה? ¹⁴²

זיפה:

וְאִם תּוֹחִילִי,

תִּרְאִי.

איה:

וּמָה אֶרְאֶה?

זיפה:

הֲלֹא תֵדָעִי.

איה:

עַל הָאֲדָמָה פֹּה, אֲדַמֶּה, טֶרֶם

אוֹתִי נְפוֹל תִּרְאֶה.¹⁴³

זיפה:

וְרַק כֵּן יֶהִי

אִם תֵּשְבִי עוֹד כֹּה.

איה:

יְהִי! כִּי מָוֶת

יִנְעַם לְנַפְשִׁי מֵחֲיוֹתָהּ¹⁴⁴ סֶלָה;

אַף כִּי בְיַד זִיפָה אֲשֶׁר אָהָבְתִּי.¹⁴⁵

זיפה:

טוֹב אֵלְכָה אָנֹכִי.

איה:

אָן לֶכְתְּךָ, זִיפָה? רְאֵה אִם־אָיִן;

אֵת חִצְּךָ אִתִּי רְאֵה, הַבִּיטָה,

אִם לֹא בְיָדִי הוּא.

זיפה:

אֲחוֹתִי, לָמָּה? –

איה:

לֹא עוֹד מְשׁוּבָה אָנִי,

עַתָּה אֲחוֹתְךָ? ¹⁴⁶

זיפה:

לָמָּה

אוֹתִי תְעֲנִּי כֹה לְהַכְעִיסֵנִי?

אָנָּא תְּנִי חִצִּי.

איה:

רְאֵה אֵיכָכָה

מֵאֵין אֱמוּנָה לִבְּךָ יִנּוֹעַ.

זיפה:

אִם אֶת לְבָבֵךְ יֵשׁ, תְּנִי הַחֵצִי;

אִם לֹא, לְכִי.

איה:

אֵלֵךְ, וְרַק לַמָּוֶת

אֵלֵךְ, וְקֵץ אָשִׂימָה

אֶל־שָׁוְא יְגוֹנוֹתַי,¹⁴⁷ בְּרִדְתִּי שָׁחַת.

אִם חִצְּךָ מָאַס לְלִבִּי הֵנָּה

חַיִּים וְשָׁלוֹם תֵּת בְּאוֹר פָּנֶיךָ;

יִתֵּן בְּעֹז אַפֶּךָ

מוֹתוֹ לְהַשְׁקִיט כָּל־כְּאֵבָיו יָחַד.

ענין ג

(עדה ושלומית בגן שלומית)

עדה:

אָמְנָם מְשִׁיבֵי נָפֶשׁ

כָּל תּוֹצְאוֹת¹⁴⁸ חָצִיר וְדֶשֶׁא הֵמָּה.

שלומית:

"נִשְׁמַת אֱלֹהִים הִיא אֲשֶׁר יֻלָּדָה

"בֵּין רַחֲבֵי שָׁמָיו, בְּבִלְתִּי שָׁמָּה

"גָּדֵר אֲשֶׁר יָשִׂים לְרָחְבָּם קֵצֶה,¹⁴⁹

"כִּי גַם בְּרִדְתָּהּ פֹּה בְחַדְרֵי בָטֶן

"תִּמְאַס בְּמָקוֹם צָר קְצַר יָדָיִם;

"כִּי לֹא בְבֵיתָהּ נִסְּתָה בָּאֵלֶּה.

אַךְ־מָה? אֲהָהּ! טוֹב לָהּ אֲשֶׁר לֹא תֵרֶא

כַּנְפֵי פְנֵי חַמָּה וְאוֹר יָרֵחַ! ¹⁵⁰

כִּי עַל פְּנֵי חַמָּה וְאוֹר יָרֵחַ

עָלֵז יְהִי שִׁבְתָּהּ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ,

בַּל־תַּעֲבֹר עָלֶיהָ

כּוֹס אוֹרְרֵי יוֹם, הַחֲדָשִׁים הֵנָּה¹⁵¹

כָּל יוֹם בְּיוֹמוֹ לַבְּקָרִים סֶלָה.

עדה:

לֹא לָךְ, שְׁלוֹמִית, אֵלֶּה

דִּבְרֵי קְשֵׁי־יָמִים,¹⁵² וְאַתְּ בַּת־מֶלֶךְ,

לִמְלֹךְ לְבַד יֻלָּדְתְּ.

דַּבֵּר כְּזֹאת הַנִּיחִי

אֶל־מִי בְמִשְׁפָּט כֹּה לְדַבֵּר יֶרֶב

שלומית:

מִי־זֶה בְמִשְׁפָּט כֹּה יְדַבֵּר? ¹⁵³

עדה:

לָמָּה

זֹאת תִּשְׁאֲלִי? הַאִם מְעַטִּים הֵמָּה

הָאוֹבְדִים הַיֹּום וּמָרֵי נָפֶשׁ?

יָחִיד הֲלֹא אֵינֶנּוּ

הַיּוֹם אֲשֶׁר יָמֵר¹⁵⁴ וְיִשְׂבַּע רֹגֶז.

שלומית:

הַעֲלֵם הֲלֹא תֹאבִי דְבָרֵךְ מֶנִּי,

אַךְ אֵין לְאֵל יָדֵךְ.

עדה:

הֲבָלִים אֶלֶּה

לֹא עוֹד אֲנִי אָמַרְתִּי,

כִּי אִם־אֲשֶׁר כָּזֹאת דְּבַר בַּת־מֶלֶךְ-

לֹא־אֵדְעָה מַדּוּעַ?

שלומית:

אָמְנָם, אֲחוֹתִי, עוֹד עֲצוֹר לָנֶצַח

לֹא יָכְלָה נַפְשִׁי מְרִי מִלֶּיהָ.

לוּ בֶאֱמוּנָתֵךְ, עֲדָה, נִשְׁבַּעַתְּ

בַּל־יַעֲלוּ עַל־פִּיךְ דְּבָרַי אֵלֶּה,

לָךְ אֹמְרָה הָיִיתִי

דָּבָר אֲשֶׁר לִי.

עדה:

כִּי אֲסַפֵּר אָנִי

מַה־תֹּאמְרִי אֵלָי? הֲלֹא יָדַעַתְּ

מִשְׁפַּט עֲדָה אִתֵּךְ.

שלומית:

כְּבָר יָדָעְתִּי.

עַתָּה דְעִי, אָחוֹת, אֲשֶׁר הִנֵּנִי

הַיּוֹם שְׁבוּרַת רוּחַ,

מָרָה, וְכִמְעַט גַּם כְּבָר אֹבֶדֶת.

אִם אֶת־לְבָבִי אֶזְכְּרָה, אָשִׂיחָה

כִּי עוֹד לְזִיפָה נַעַר,

מִכָּל תְּבוּנָה רֵיק, כְּסִיל וּבַעַר,

אִשָּׁה שְׁלוֹמית תֶּהִי,

לֹא־אֵדְעָה מַה־עֹנֶג

לִי יֶעֱרַב, מַה־מֶּגֶד

יַמְתִּיק בְּפִי עוֹד, אִם מְרִי מָלֵאתִי.

הָהּ! כִּי לְבָבִי, גַּם בְּטֶרֶם בָּאוּ,

יָדַע אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה

אוֹתִי כְאֵלֶּה תַּהֲפוּכוֹת אָוֶן,

מִיּוֹם עֲבוֹר הַקּוֹל בְּאֶרֶץ קֶדֶם,

הַמַּר וְהַנִּמְהָר לְנַפְשִׁי נֶצַח.¹⁵⁵

אַךְ¹⁵⁶ קִלֲלָתִי אִם לְמִגְדַּל־אַיִן

תָּבֹא, כְּבָר יָדַעְתִּי

כִּי רַק רְסִיסִים אַרְצָה

יִפֹּל, וְעוֹד יָשׁוּב לְאֵין סֶלָה.

עדה:

כַּמָּה פְּעָמִים גַּם־אֲנִי אָמַרְתִּי:

ֵאיךְ יַעֲלַת הַחֵן, כְּלִילַת יֹפִי, חַכְמַת בְּתוּלות, בַּת־עֲטֶרֶת קֶדֶם אֶל־אִישׁ כְּסִיל אִשָּׁה תְהִי? אֵיכָכָה? וּלְבֶן־מְלָכִים רַב־תְּבוּנוֹת, נַעַר בֹּו מִזְּקֵנִים טָעַם, כִּי כָל־אֲשֶׁר־תִּשְׁאַל לְאָדָם נֶפֶשׁ בּוֹ תוֹאֲמִים נִמְצָאוּ, חָכְמָה וְיֹפִי יָחַד, עֹשֶׁר, גְּבוּרָה, הוֹד, יְקָר וָיַחַשׂ, - יֻתַּן לְחֶלְקוֹ רַק מְרוֹרוֹת סֶלָה?

שלומית שָׁלֹש רְגָלִים זֶה כְּבָר שָׁמַעְתִּי

בֵּין דַּבְּרֵךְ דָּבָר, לְהַכְחִיֵדנִי¹⁵⁷

תִּרְצִי, אֲבָל לֹא־תוּכְלִי; אַךְ פַּעַם

אִמְרִי אֲשֶׁר אָבִין, וּמִי בֶן־מֶלֶךְ

כָּזֶה אֲשֶׁר אָמַרְתְּ?

עדה:

אִם זֹאת אֲגַלֶּה, אַחֲרֵי־כֵן מֶנִּי

תִּמְנַע¹⁵⁸ שְׁאֵלָתִי.

שלומית:

כְּחֶפְצֵךְ אָעַשׂ.

עדה:

אָמְנָם רְאִי כִּי לֹא־בְתַרְמִית שֶׁקֶר

אוֹתִי תְּפַתִּי.

שלומית:

לֹא בְתַרְמִית שָׁקֶר.

עדה:

הִשָּׁבְעִי.

שלומית:

נִשְׁבָּעְתִּי.

עדה:

כִּי תַעֲשִׂי אֵת כֹּל אֲשֶׁר אֵלַיִךְ

אֹמַר.

שלומית:

וְרַק כִּי לֹא רְחוֹקָה תֶהִי

אוֹ נִשְׂגְּבָה מִמֶּנִּי,

מַה־תִּשְׁאֲלִי.

עדה

לֹא נִשְׂגְּבָה.

שלומית:

נִשְׁבָּעְתִּי.

עדה:

הֵן בֶּן־מְלָכִים זֶה אֲשֶר אָמַרְתִּי

שָׁלוֹם.

שלומית:

וְלָמָּה לוֹ מְרוֹרוֹת אֵלֶּה?

עדה:

זֶה תוּכְלִי הָבִין וּבִלְתִּי דָעַת.

שלומית:

אַךְ־מַה לְנַפְשׁוֹ טוֹב, אֲשֶׁר יַנִּיחַ מַה לֹא אֲחוֹז יוּכַל, ומִלֵּב אֵלֶּה הָסֵר תְּשׁוּקוֹת שָׁוְא, אֲשֶׁר תּוֹחֶלֶת מֵהֶן כְּבָר אָבָדָה; 159 מַה תִשְׁאֲלִי עָתָּה?

רְאִי נִשְׁבַּעַתְּ לָתֵת שְׁאֵלָתִי. שלומית: אֱמֶת נִשְׁבַּעַתִּי, אַךְ שָׁאֳלֵךְ אִמְרִי וְאֶשְׁמָעֶנּוּ. עדה: אֶשְׁאַל אֲשֶׁר אַחַת לְבַד תּוֹאִילִי אֶת דַּבְּרוֹ לִשְׁמוֹעַ. שלומית: הִנֵה שְׁאוֹל הִקְשִׁית, עֲדה, מִמֶּנִי.

לא נשגבה זאת.

עדה:

למה?

לו נודעה כזאת אשר דברתי

עמו דברים אלה,

מה־יעשה אבי? לאש אכלת

אחת כבד דתי הלא נתנה.

עדה:

מה יחלש לבך?

שלומית:

וחלש יהי,

כי יחזיק חיי.

עדה:

אבל נשבעת.

שלומית:

אם לא רחוקה היא כבר אמרתי

עדה:

לא תאמרי לו, רק אשר יניח
אֵלֶּה תְשׁוּקוֹתָיו בְּאֵין תּוֹחֶלֶת.

אִמְרִי, וְיִגְוַע. זֹאת לְבָד.

שלומית:

הַנִּיחִי

אָנָּא, עַדָה, אֶת־אֵלֶּה.

עדה:

אַךְ אִם אֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ

לֹא אַתְּ, שְׁלוֹמִית, תִּשְׁמְרִי, גַּם־אָנִי

לֹא אֶשְׁמְרָה אֶת־דַּבְּרִי אֵלָיִךְ.

שָׁלוֹם!

שלומית:

עֲדָה, שִׁמְעִי.

עדה:

וְאֵיךְ יֵדָעוּ?

הִנֵּה בְאַחַד הַסְּלָעִים נַחְנוּ

נִהְיֶה לְבָד.

שלומית:

אָמְנָם, עֲדָה, תִשְׁמֹרִי

כִּי יַעֲמֹד מִנֶּגֶד,

הַרְחֵק כְּאַמַּת־אִישׁ, לְדַבֵּר שָׁמָּה.

עדה:

טוֹב, יַעֲמֹד מִנֶּגֶד,

הַרְחֵק כְּאַמַּת־אִישׁ, לְדַבֵּר שָׁמָּה.

מָה עוֹד שְׁמוּרוֹת תַּעֲשִׂי אֵלָיִךְ?

שלומית:

לֹא עוֹד.

עדה:

אֲבָל מָתַי

שלומית:

אֲנִי גַּם עָתָּה.¹⁵⁹

עדה:

טוֹב, גַּם אֲנִי.

שלומית:

אַךְ אָנָה? ¹⁶⁰

כִּי גַּם־עֲדֶן אַחֶרֶת

אֹבֶה

עדה:

עֲדֶן תֹּאבִי?

שלומית:

עֲדֶן רָצִיתִי

כִּי תַעֲשִׂי עַד־יַאֲמִין כִּי אֵינִי

בָּאָה לְדַבֶּר־לוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי

דָּבָר.

עדה:

וְגַם זֹאת אֶעֱשֶׂה.

שלומית:

אַךְ אָנָה?

עדה:

הִנֵּה הֲלֹא יוֹם צַיִד

מָחָר; לְכִי גַם־אַתְּ, וְשָׁם תּוֹחִילִי

רַק עַד־אֲשֶׁר יָחֵלּוּ;

וּבְעוֹד עֲמֵלִים הֵם בְּצֵידָם, בֹּאִי

בָּדָד לְרֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר מַשְׁגִּיחַ

אֶל־מוּל־פְּנֵי הַנָּחַל;

מִשָּׁם כְּבָר נִרְאֶה דְבַר הַצָּיִד:

כִּי גַּם אֲנִי אָבֹא וְשָׁלוֹם יַחַד,

גַּם מִבְּלִי יֵדַע הֱיוֹתֵךְ שָׁמָּה.

שלומית:

טוֹב

עדה:

הִנְנִי הוֹלֶכֶת

עַתָּה לְבֵית אָבִי, וּמָחָר נַעַשׂ

אֶת־כָּל־אֱשֶׁר דִּבַּרְנוּ.

שלומית:

מָחָר יְהִי; עַתָּה לְשָׁלוֹם לֵכִי.

ענין ד

(עֵרי הקוסם מתחפש בבגדי רש ועדה הולכת לביתה)

ערי:

עַלְמָה, עֲשִׂי־נָא חֶסֶד,

כִּי־דַל וְאֶבְיוֹן אָנִי;

אָנָּא תְּנִי פַּת־לֶחֶם,¹⁶¹

כִּי זֶה־שְׁנֵי יָמִים אֲשֶׁר כָּל־אֹכֶל

לֹא־בָא לְפִי, עַד־כִּי כְמֵת הִנֵּנִי;

חֹמַרְמְרוּ¹⁶² מֵעַי וְעַצְמִי חָרָה.

עדה:

עֵד נֶאֱמָן פָּנֶיךָ,

כִּי כַחֲלָלִים שֹׁכְבֵי הַקֶּבֶר

כֵּן נָפְלוּ, נִזְעָכוּ.¹⁶³

אָמְנָם בְּיָדִי אֵיִן

דָּבָר אֲשֶׁר אֶתֵּנָה.

אִם אַחֲרַי תָּבֹא לְבֵיתִי, שָׁמָּה

אֶת־נַפְשְׁךָ אָשִׁיב.

ערי:

אֲנִי אָבֹאָה.

עדה:

מָה־אַרְצְךָ? מַה־מַּעֲשֶׂיךָ?

ערי:

אָנִי

מֵהוֹבְרֵי שָׁמָיִם.

עדה:

בָּרוּך יְהִי בוֹאֶךָ.

אִם־כֵּן רְאֵה קִצִּי, וְאִם אַצְלִיחַ.

ערי:

מַה־יּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתְּ?

עדה:

רִאשׁוֹן, בְּאוֹר הַבֹּקֶר.

ערי:

יָדֵךְ תְּנִי.

עדה:

הַבֵּט.

ערי:

אֲבָל אַבִּיטָה

אוֹתוֹת אֲשֶׁר לֹא־טוֹבוּ.

מִקּוֹסְמִים הִשָּׁמְרִי כִּי - -

עדה:

לָמָּה?

ערי:

כִּי אֶחֱזֶה בָהֵמָּה

חוֹשֵׁב לְהָרַע לָךְ, וְגַם יָרֵעַ.

עדה:

הֵן מִנְּהֶם נָבָל וּפֹועֵל אָוֶן

אֶחָד מְרַדֵּף אַחֲרַי הִנֵּהוּ.

אַךְ יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לְהָרֵע?

ערי:

יֶהִי

עדה:

כָּזֹאת יְהִי?

ערי:

הֵן עָתָּה.

(יאחזנה בצוארה)

עדה:

מַה־תַּעֲשֶׂה? הַנִּיחָה.

ערי:

עַתָּה, עֲדָה, אָנִיחַ.

הַתֵּדְעִי¹⁶⁴ מִי אָנִי?

לֹא־תִזְכְּרִי עֵרִי אֲשֶׁר מָאַסְתְּ,

נָבָל וּפוֹעֵל אָוֶן?

עדה:

מֵתָה אֲנִי! אָנָּא, יְדִידִי, הֶרֶף.

ערי:

אַל־תִּירְאִי, כִּי לֹא עֲדֶן תָּמוִּתי.

אִנָּקְמָה מִמֵּך קְלוֹנִי טֶרֶם,¹⁶⁵

אֶת־תַּאֲוַת לִבִּי בְּבָשְׁתֵּךְ אָעַשׂ,

אַחַר בְּשָׂרֵךְ מַאֲכָל אֶתֵּנָה

אֶל־בַּהֲמוֹת שָׂדַי וְעוֹף שָׁמַיִם.

לֹא־אַתְּ, עֲדָה, הַיּוֹם מְקוֹר הָרֶשַׁע,

בַּבּוֹגְדִים שָׂרָתִי?

עדה:

הִנֵּה עֲדָה אָנֹכִי,

אוֹתָהּ, אֲשֶׁר מֵאָז סְגֻלַּת־מֶלֶךְ

אֶל־נַפְשְׁךָ הָיָתָה.

אֵיךְ נִהְיְתָה כָזֹאת, אֲשֶׁר אָשׁוּבָה

אוֹיַבְתְּךָ, מִרְמָס לְכַף רַגלֶיךָ? ¹⁶⁶

ערי:

לִי תִּשְׁאֲלִי? רִשְׁעֵךְ הֲלֹא תִשְׁאָלִי,

זוֹנָה נְצוּרַת־לֵב; כְּבָר שָׁכַחַתְּ

כָּל־תּוֹעֲבוֹת אוֹנֵךְ וְתַזְנוּתָיִךְ?

עדה:

זוֹנָה עֲדָה?

ערי:

הִנֵּה פְלָאִים אֵלֶּה

אֶל־לֵב תְּמִימַת נָפֶשׁ!

עדה:

אָנָּא, יְדִידִי, הֶרֶף.

ערי:

הוֹי בוֹגְדָה, סוֹרָרֶת,

אוֹתִי יְדִיד עוֹד תִּקְרְאִי? מִרְשַׁעַת,

אֵיךְ לֹא־תְכַסֵּךְ בֹּשֶׁת?

אַךְ עוֹד מְעַט תֵּדָעִי

מַה־לָּךְ יְדִידוּת, בַּהֲשִׁיבִי אָנִי

עַל קָדְקֳדֵךְ הַיּוֹם חֲמַס כַּפָּיִךְ.¹⁶⁷

עדה:

אוֹי גַּרְגְּרוֹתַי! אוֹי!

ערי:

וּמַה תִּצְעָקִי?

עדה:

אֶפְחַד וּמַר אֶזְעַק¹⁶⁸ אֲשֶׁר סָחַבְתָּ

אוֹתִי בְצַוָּארִי כְּחַיַּת אָרֶץ.

ערי:

מַה־זֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי?

חִבּוּק יְדִידוּת הוּא, יְדִידֵךְ אֵינִי?

אִם־תּוּכְלִי תָּנוּסִי.

אִם קָדְקֳדֵךְ תַּנִיחִי

בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי פֹּה, אֲזַי תֵּלֵכִי.

עדה:

אָנָּא חֲדַל, עַד־כִּי אֲדַבֵּר רָגַע.

ערי:

טוֹב! דַּבְּרִי.

עדה:

אַךְ הֶרֶף.

ערי:

מָה? דַּבְּרֵךְ עַתָּה בְצַוָּאר יֶהִי?

פִּיךְ אוֹ לְשׁוֹנֵךְ לֹא־בְיָדִי הֵמָּה.

עדה:

אֵיכָה אֲדַבֵּר? וַאֲנִי עַל־אָרֶץ,

וּבְיָדְךָ נִתְפָּשֶׂת? ¹⁶⁹

אָנָּא מְעַט הַנִּיחָה

אוֹתִי

ערי:

אֲשֶׁר אַנִּיחַ

אוֹתֵךְ? בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת אֵלֶּה

אוֹתֵךְ הֲלֹא אָבִיא, וְשָׁם תֵּדָעִי

עֵרִי יְדִידֵךְ, מָה אֲהָבָיו הֵמָּה.

עדה:

אֵיךְ לִבְּךָ יוּכַל עֲשׂוֹת כָּאֵלֶּה

אֶל הָיְתָה יוֹם אַהֲבַת נַפְשֶׁךָ? ¹⁷⁰

אָנָא זְכֹר, עֵרִי, אֲשֶׁר הָיִיתִי

מַחְמַד־מְאוֹר עֵינֶיךָ.

אָנָּא זְכֹר כִּי בַשְּׁבִי הָלַכְתָּ,

עֵרִי, לְאוֹר חִצַּי, אֲשֶׁר עָלַזְתָּ

מֵאָז בְּבֵין־שָׁדַי וְהִתְעַנַּגְתָּ.

אֵיכָה שְׁפָטִים אֵלֶּה¹⁷¹

בִּי לַעֲשׂוֹת תּוּכַל, וְתַשְׁחִיתֵנִי?

לֹא לִבְּךָ בַּרְזֶל! נְחוּשָׁה אֵינוֹ!

ערי:

אַךְ עָבְרוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר אָמַרְתְּ

לִי, בּוֹגְדָה סוֹרָרֶת,

נָבָל וּפוֹעֵל אָוֶן! ¹⁷²

עדה:

עֵרִי אֲדוֹנִי, אִם יְדִיד מָאַסְתָּ

כִּי אוֹתְךָ אֶקְרָא, אֱמֶת חָטָאתִי.

אוֹדֶה עֲלֵי־פִשְׁעִי, וּפֹה הִנֵּנִי

מִרְמַס הֲדוֹם רַגְלֶיךָ,

כִּי רַחֲמִים אֶשְׁאַל, סְלִיחַת חָסֶד.

אִם אוֹתְךָ בָזִיתִי,

כַּפֵּר עֲוֹנִי נָא, וְשִׁפְחָתֶךָ

עוֹד־כָּל־יְמֵי חַיַּי אֱהִי לָנֶצַח;

אָסוּר לְמִשְׁמַעְתֶּךָ,

אֶת־כָּל־אֲשֶׁר תֹּאמַר עֲשׂוֹת אָחִישָׁה;

אֵת תַּאֲוַת לִבֶּךָ,

מָתַי אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, אֲמַלֵּא אָנִי;

אָכֵן חֲדַל, אַל־עוֹד נְקָמָה תַעַשׂ

בִּי, כִּי לְךָ יָאָבְתִּי.

כִּי אִם־אֲשֶׁר אָנוּסָה

תִּפְחַד לְהַנִּיחַנִי,

צִיצַת קְוֻצּוֹתַי אֱחֹז, אַל תֶּרֶף;

כִּי אִתְּךָ אֶל־כָּל־אֲשֶׁר חָפַצְתָּ

אָבֹא וְאֶתֵּן אֶת־שְׁאֵלָתֶךְ.

ערי:

טוֹב! אֶעֱשֶׂה כֹּה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ.

(יקחנה בקווצותיה)

עדה:

אִם לִבְּךָ חָפֵץ, לְכָה נָבֹאָה

אֶל־הַמְּעָרָה זֹאת אֲשֶׁר סַבּוּהָ

אֵלֶּה בְּרוֹשִים, אֵלֶּה

שִׁטָּה הֲדַס וָאֶרֶז;

נִתְעַלְּסָה שָׁם, נִשְׁמְחָה נָגִילָה.

ערי:

נֵלֵךְ.

עדה:

וְכֹה תַנְחֵנִי

כִּנְחוֹת בְּרֶסֶן סוּס?

ערי:

לְכִי, נֵלֵכָה.

פֹּה נֵשְׁבָה.

עדה:

לֹא כִּי בְתוֹךְ הַחָדֶר¹⁷³

לֵךְ בַּמְּעָרָה.

ערי:

בֹּאִי

(יבא במערה: ובבואו יפול בבור אשר שם מכוסה בעשב)

עדה:

לֵךְ לַחֲרָפוֹת עַד־שְׁאוֹל מִתָּחַת.

אִם חִישׁ מְהֵרָה לֹא בְיָד אָחַזְתִּי¹⁷⁴

בַּצֶּאֱלִים הָאֵל, כְּבָר יָרַדְתִּי

שָׁם אַחֲרָיו גַּם־אָנִי.

אַךְ טוֹב אֲשֶׁר מִפֹּה נְדוֹד אַרְחִיקָה,

פֶּן עוֹד בְּרוֹב חַטַּאת קְסָמָיו יָעַל.

חלק שלישי

ענין א

(שלום ושמעי, ואחרי כן שלומית)

שלום:

הוֹי הַרְרֵי עוֹלָם נְעִימֵי שָׁבֶת,

סִתְרֵי נְאוֹת שָׁלוֹם, אֲשֶׁר לָבֶטַח

בָּדָד הֲלוֹם תִּגְבָּהוּ; ¹⁷⁵

מַה־יָּקְרוּ לִי אֵלֶּה

חֻפּוֹת אֲשֵׁרֵיכֶם מְשִׁיבוֹת נָפֶשׁ!

"מָה אַרְמְנֹות שָׂרִים¹⁷⁶ וְהֵיכְלֵי מֶלֶךְ,

"עָרִים בְּצוּרוֹת רַחֲבוֹת יָדָיִם?

"כִּי רַק־מְרוֹרִים סֻגְּרוּ בָהֵנָּה.

"בִּרְבוֹת זְהָבָם, יִרֶב

"אוֹיֵב בְּקִרְבָּם, כִּי לְרַגְלָם רֶשֶׁת

"יִפְרֹשׂ, וְלֹא יֶחְדַּל עֲדֵי־יִפֹּלוּ.

לֹא־כֵן מְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת אֵלֶּה,

כִּי קוֹל תְּרוּעַת נָשֶק,

קוֹל נוֹגְשִׂים, קוֹל רִיב וּמַצַּת־פֶּצַע

מִזֶּה נְדוֹד הִרְחִיקוּ.

"נַפְשׁוֹת עֲנִיִּים בַּעֲטֹף עָלֵימוֹ,

"אֶל־יַרְכְּתֵי אֵלָה בְּשָׁכְבָם אָרְצָה,

"מִקּוֹל דְּמָמָה זֹאת אֲשֶׁר יָפוּחַ

"מִבֵּין־עֳפָאִים בַּהֲמוֹת הָרוּחַ,

"הִנֵּה יְחִי רוּחָם, וְשָׁם יִשְׁכָּחוּ

"גַּם־כָּל מְעוּף צוּקָה, וְרִישָׁם עשֶׁר.

"הֵן תּוֹצְאוֹת חָצִיר וְדֶשֶׁא אֵלֶּה

"חֶלְקֵי נְעִימוֹת גַּן־אֱלֹהִים הֵמָּה;

"כִּי גַן הֲלֹא גַם־הוּא אֲשֶׁר מִקֶּדֶם.

זֹאת נַחֲלַת אשֶׁר אֱנוֹשׁ בָּאָרֶץ; ¹⁷⁷

כִּי מִבְּלִי יָגוֹן וְצָרָה בֶטַח

תַּחַת תְּאֵנָתוֹ, לְצֵל מֵחֹרֶב,

יִשְׁכַּב בְּבֵין חָצִיר, וְרָחַב סֶלָה

לִבּוֹ בְשִׂמְחָתוֹ בְּאֵין מַרְשִׁיעַ.

מָה אוֹצְרוֹת זָהָב יְקָר וָעשֶׁר,

כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, לַמְּלָכִים כֶּתֶר?

"הֵן אוֹצְרוֹת אִישׁ בֵּית אֲסוּרִים הֵמָּה

"אֶל־לֵב אֲדוֹנֵיהֶם, וְנַחְתּוֹם שָׁמָּה,

"אִם יֵשְׁבוּ, אִם יֵלְכוּ, אִם קָמוּ,

"אִם גַּם־יְשֵׁנִים הֵם וְאִם יָקִיצוּ.¹⁷⁸

"אוֹ־מָה מְשׁוֹל וָנֵזֶר,

"אִם־לֹא עֲבוֹדַת פָּרֶךְ?

"כִּי עוֹל מְדִינוֹת אֶלֶף

"שִׁכְמוֹ לְבַד יִשָּׂא, וּמַה גַּם־אֵלֶּה?

"מֶלֶךְ בְּכִסְאוֹ הוּא אֱנוֹשׁ בַּשַּׁעַר,

"נִצָּב לְעֵינֵי כֹּל אֲשֶׁר יָבוֹאוּ,

"מִי יִשְׁתַּחְוֶה לוֹ,¹⁷⁹ וּמִי יִבְזֵהוּ.

רוֹעֶה עֲדָרָיו נַעַר,

מַה־טּוֹב מְנָת חֶלְקוֹ, וּמַה־נָּעַמָה!

בֵּין מִכְלְאוֹת צֹאנוֹ מְנַהֵל יֵלֶךְ,

הָלוֹךְ וְרָץ וָשָׁב; בְּעָנְיוֹ יָגֶל,

פָּנָיו וְלִבּוֹ תוֹאֲמִים יָשׂישֹוּ.

בֵּין צָאֱלִים יִשְׁכַּב, וְהוּא בֹטֵחַ;

דַּל הוּא, וְאַךְ שָׂמֵחַ.

לֹא־נַעֲנָה רוּחוֹ בְּאַוּת כֶּסֶף,

לֹא־חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ יְקָר תִּפְאֶרֶת.

אִם קוֹץ וְדַרְדַּר מַאֲכָלוֹ יֶהִי,

כִּי טוֹב לְבָבוֹ הוּא, בְּפִיו יַמְתִּיקוּ.¹⁸⁰

עַל־מִשְׁכְּבֵי עָנְיוֹ בְּשָׁכְבוֹ לָיְלָה

יִמְצָא מְנוּחָתוֹ, וְחִדֵּש בֹּקֶר

פִּרְחֵי בְחוּרוֹתָיו, כְּחַדֵּשׁ נָשֶׁר.

אִם־נִמְלְאוּ שָׂדוֹת וְאִם נָשַׁמּוּ,

אִם יִלְבְּשׁוּ קַדְרוּת וְזֶרֶם קָטֶב

שָׁמָיו, וְאִם יַרְעִימוּ,

לֹא זָע לְבָבוֹ בוֹ, וְלֹא יִנּוֹעַ.

לֹא אֹרְבִים יָגוּר, וְלֹא יָקוּמוּ

עֵדֵי שְׁקָרִים בּוֹ וְשָׁוְא יָפֵחַ:

דַּל הוּא, וְאַךְ שָׂמֵחַ.

עַלְמָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינָיו שָׁמָּה,

עַלְמָה אֲשֶׁר תִּתֵּן לְחֶלְקוֹ חֵשֶׁק,

בָּהּ יַעֲלֹז לִבּוֹ, וְהִיא כָמֹהוּ

בּוֹ יַעֲלֹז לִבָּהּ, וְלֹא יֵדָעוּ

רַק תַּעֲנוּגוֹת סֶלָה;

כִּי זֶה לְעֻמַּת זֹה, וּמַפְחִיד אָיִן,¹⁸¹

יִתְעַלְּסוּ יִתְעַנְּגוּ לָבֶטַח.

אִם עָיְפָה נַפְשׁוֹ, בְּבֵין שָׁדֶיהָ

יִשְׁכַּח עֲמָלוֹ, כִּי לְאוֹר פָּנֶיהָ

אֵת כָּל־עֲבוֹדָתוֹ כְבָר זוֹנֵחַ:

דַּל הוּא, וְאַךְ שָׂמֵחַ.

מַה־טּוֹב מְנָת חֶלְקוֹ, וּמַה־נָּעַמָה!

אֵיכָה בְכָל לִבִּי בְּחֶלְקוֹ חֵלֶק

נַפְשִׁי אֲנִי אָמִירָה!- ¹⁸²

אַךְ שָׁם רְאֵה¹⁸³ שִׁמְעִי. יְדִידִי, תֶּחִי!

מָה־אִתְּךָ אֵלַי בְּשׂוֹרָה?

שמעי:

אָפֶס.

שלום:

אַךְ מָה לְנַפְשִׁי, אוֹהֲבִי, עָשִׂיתָ?

שמעי:

עַתָּה אֲסַפֵּר כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.

דַּע כִּי בְכָל כֹּחִי כְבָר בִּקַּשְׁתִּי

לִמְצֹא, וְגַם מָצָאתִי

רַעֲיָה לְיָפָתֶךָ,

אֵשֶׁת צְפוּן לִבָּהּ וּמִסְתָּרֶיהָ;

כִּי כֹל אֲשֶׁר אֵלֶיהָ

אֹמַר, תְּדַבֵּר לָהּ, וְכֹחָהּ יִרֶב

לַנְחוֹת שְׁלוֹמִית בַּאֲשֶׁר חָפֵצָה.

שלום:

אָחִי, בְּיוֹם קָרְאֶךָ

תִּמְצָא צְדָקָה, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ.

אַךְ מִי רְעוּתָהּ זֹאת?

שמעי:

הֲלֹא יָדַעְתָּ

הַבַּת עֲדָה?

שלום:

יָדָעְתִּי.

שמעי:

אוֹתָהּ שְׁלוֹמִית אָהֲבָה עַד־נָפֶשׁ

כָּל תַּעֲלוּמוֹתֶיהָ

רַק־לָהּ לְבַד תַּגִּיד; וְלָהּ דִּבַּרְתִּי.

אַף־תָּקְעָה כַף לִי כְבָר, וַתֹּאמֶר

כִּי כָל־אֲשֶׁר תּוּכַל לְהוֹעִילֶךָ

לֹא־תַעֲזֹב; וַתֵּלֶךְ

אֶל־בֵּית שְׁלוֹמִית אָז, וְעִמָּהּ שָׁמָּה

מַה־דִּבְּרָה לֹא אֵדְעָה אָנֹכִי;

אַךְ אַחֲרֵי־כֵן שָׁבָה,

לֵאמֹר אֲשֶׁר נָבֹא כְהַיּוֹם הֵנָה,

כִּי אַחֲרֵינוּ בָאָה.

אַךְ נֵשְׁבָה פֹה עַד־אֲשֶׁר נִרְאֶהָ;

כִּי עִמְּךָ תָבֹא לְהָר הֵכִינָה

לִהְיוֹת שְׁלוֹמִית שָׁם.

שלום:

אֲבָל עַד־אָנָה

נוֹחִיל הֲלוֹם.

שמעי:

הִנֵּה מְעַט, חָשַׁבְתִּי.

(שלומית באה לבדה, ושלום רוֹאָהּ מרחוק)

שלום:

אַךְ הֵן שְׁלוֹמִית שָׁם לְבָדָד בָּאָה;

עַתָּה לְנֶגְדָּהּ אֵלְכָה אָרוּצָה.

שמעי:

אַל־נָא, יְדִידִי! עַד אֲשֶׁר אַלֵינוּ

תָּבֹא עֲדָה, שֵׁב; כִּי כְבָר נִשְׁבָּעָה

לָבֹא, וְתָבֹא.

שלום:

אַךְ לְבָבִי אֵינוֹ

יָכֹל לְהִתְאַפֵק.

שמעי:

יְדִידִי, שׁוּבָה,

שׁוּב נָא, יְדִיד.

שלום:

הַנִּיחָה.

(ירוץ לקראתה, והיא שבה לאחוריה ונסה)

מַה־תֵּלְכִי? מַה תִּירְאִי? אֵינֶנִּי

רָץ לָךְ, שְׁלוֹמִית לֹא; רְאִי, הִנֵּנִי

רָץ לַהֲלֹךְ עִם־הַנְּחָלִים יָמָּה,

לָשִׁית לְחַיַּי קֵץ, וְאֶכְלֶה שָׁמָּה.

(ירוץ על הנחל לטבוע בו)

שלומית:

מַה תַּעֲשֶׂה? שִׁמְעִי, מְהֵרָה רוּצָה.

(תרוץ ותאחז בו)

אָנָּא עֲמֹד, שָׁלוֹם.

שלום:

לְחַבֵּק עַתָּה

אוֹתִי לְבַד הוֹאִילִי; ¹⁸⁴

כִּי מִבְּלִי הַנִּיחַ

אוֹתִי בְאַחַת מוּת, פְּעָמִים אֶלֶף

יִתֵּן קְשִׁי־עָרְפֵּךְ לְנַפְשִׁי מָוֶת.

שלומית:

מֵתָה אֲנִי.

שלום:

כֹּה יֶחֱרֶה אֵלָיִךְ

כִּי אֶל־כְּאֵבִי קֵץ אֲנִי אָשִׂימָה?

שלומית:

מִי נָחֲךָ עַד־אֵלֶּה,

אֵת נַפְשְׁךָ לָתֵת לְבוֹגֵד נָחַל?

שלום:

הוֹי יַעֲלַת הַחֵן, עֲדֶן תִּשְׁאֲלִי?

שָׁלוֹם, קְשֵׁה־יוֹם, הוֹי! וְחַיִּים לָמָּה

אֶל־נַפְשְׁךָ יֻתַּן, וְאֹבֵד אָתָּה?

בֵּין־מוֹקְדֵי תָפְתֶּה הֲלֹא הִנֶּךָ,

גַּם מִבְּלִי תֵרֵד לְגֵיא צַלְמָוֶת.

שלומית:

מַה־טּוֹב לְךָ יִהְיֶה וּמָה תַשְׂכִּילָה,

לוּ תַעֲזֹב מִלֶּכֶת

עוֹד אַחֲרַי! כִּי מָה תְבַקֵּשׁ מֶנִּי?

שלום:

כִּי תִשְׁמְעִי אַחַת¹⁸⁵ דְּבָרַי טֶרֶם

אָמוּת.

שלומית:

כְּבָר שָׁמָעְתִּי.

זֶה¹⁸⁶ נִתְּנָה אֵלֶיךָ,

עַד־לֹא־שְׁאוֹל אוֹתָהּ, שְׁאֵלָתֶךָ.

שלום:

מַר מִדְּלִי זֶה, מִמְּצוּלָה דֶּלֶף,

אֶת כָּל־אֲשֶׁר אֶסְגֹּר בְּחַדְרֵי בָטֶן.

שלומית:

גַּם־זֹאת לְךָ אֶתֵּן, וְאֶשְׁמָעֶךָ;

אַךְ כִּי מְעַט מִלֶּיךָ

יִהְיוּ; וְעוֹד אַחֶרֶת:

כִּי אַחֲרֵי דַבֵּר אֲשֶׁר חָפַצְתָּ,

תֵּלֵךְ, וְלֹא־אוֹסִיף רְאוֹת פָּנֶיךָ.

שלום:

הוֹי אַהֲבַת נַפְשִׁי! כְּבָלִים אֵלֶּה

מִי זֶה נְשׂוֹא יוּכַל, אֲשֶׁר תָּשִׂימִי

אֶל־לֵב כְּאֵשׁ בּוֹעֵר נְגוּעַ חֵשֶׁק?

כִּי אֶאֱהֹב, גַּם מֵאֲשֶׁר אָהֲבְתִּי

חַיַּי וְנַפְשִׁי סֶלָה,

אוֹתָךְ, שְׁלוֹמִית, יַעֲנוּ יַגִּידוּ

סַלְעֵי גְבָעוֹת אֵלֶּה;

כִּי נוֹטְפִים כִּמְעַט כְּבָר נָמַסּוּ

מִנַּחֲלֵי דִמְעָה אֲשֶׁר עָלֵימוֹ,

נִקְשֶׁה וּמָר, שָׁפַכְתִּי.

יַגִּיד יְגוֹנִי זֶה אֲשֶׁר נָחַנִּי

לָשִׁית מְרוּצַת נַחַל

תַּכְלִית תְּשׁוּקָתִי, לְחַיַּי קֵצֶה.

הָהּ! כִּי כְצֵל עוֹבֵר, כְּמַסַב עָיִן¹⁸⁷

הָיָה מְאוֹר יוֹמִי; וְנָטָה פֶתַע

לִקְרַאת מְבוֹאוֹ, לַעֲרֹב לָנֶצַח.

הֵן גַּם־אֲנִי יָדַעְתִּי

כִּי אַחֲרֵי בוֹאוֹ כְּבָר אָבַדְתִּי¹⁸⁸

כָּל־מִסְעֲדֵי תִקְוָה, אֲשֶׁר לִזְרֹחַ

יָשׁוּב וְנָגַהּ עוֹד; וְכֵן נִחָמְתִּי.¹⁸⁹

כָּלָה כְּבָר גָּמַרְתִּי,

אִם כּוֹכְבֵי נִשְׁפִּי בְזֹאת חָפֵצוּ

לָתֵת מְנָת כּוֹסִי דְאָגָה סֶלָה:

הֵן יִמְתְּקוּ־לִי כָּל־מְרוֹרוֹת מָוֶת

כִּי עַל־שְׁלוֹמִית אֶל־לְבָבִי חֵלֶק

יִנָּתְנוּ, אִם זֹאת לְבַד אַשִּׂיגָה,

כִּי אַךְ בְּמוֹתִי רַחֲמִים יוֹפִיעַ

נֶגְדִּי מְאוֹר עֵינֶיהָ.

שלומית:

הִנֵּה כְּבָר כָּל־חֶפְצְךָ דִּבַּרְתָּ.

שלום:

הוֹי יַעֲלַת הַחֵן, לְבַב הָאָבֶן!

הֵן יֶחֱזוּ עֵינָיִךְ,

לֹא־כָבְדוּ אָזְנַיִךְ,

הִנֵּה בְּבָשָׂר רַק וְדָם רֻקַּמְתְּ,¹⁹⁰

הֵן מֵאֱנוֹשׁ יֻלָּדְתְּ:

אֵיךְ רַחֲמִים מִמֵּךְ נְדוֹד הִרְחִיקוּ?

פַּטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע,

יַשְׁרֵשׁ אֲרָזִים רוּחַ,¹⁹¹

יִבֹּל גְּבַהּ הָרִים בְּרַעַשׁ אָרֶץ,

וּלְבַב שְׁלוֹמִית עַז יֶהִי לָנֶצַח?

אָנָּא, שְׁלוֹמִית, זֹאת לְמִזְעָר תֵּנִי: ¹⁹²

אִמְרִי לְשָׁלוֹם: “מוּת”, וְאָז אָמוּתָה

עָלֵז וְטוֹב לֵב כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ.

לִבֵּך עֲדֶן תַּקְשִׁי? עֲדֶן תִּמְאָסִי

תֵּת מַעֲנֶה אֵלָי? עֲדֶן תִּדֹּמִּי?

שלומית:

שָׁלוֹם, לְהָסִיר אֶת־תְּלוּנוֹתֶיךָ

וּלְבַעֲבוּר תֵּדָעָה

כִּי שָׁוְא לְבַד תִּשְׁקֹד, וְתַעַזְבֶנוּ,

אֶרְצֶה לְהָשִׂיב לָךְ, וְהַסְכֵּת עָתָּה.

הִנֵּה תְדַמֶּה אַתָּה,

כִּי מִבְּלִי אֵדָע לְרַחֵם, אָנִי

הַיּוֹם לְאַכְזָר לָךְ; וְתִקְרָאֵנִי

עַלְמָה קְשַׁת־עָרְפָּהּ, לְבַב הָאֶבֶן;

אוּלַי לְקוֹלוֹת אֵלֶּה

אָשׁוּב לְרַחֵם כַּאֲשֶׁר חָפָצְתָּ.

אַךְ זֹאת שְׁמַע נָא וְאֲמָרַי בִּינָה.

לוּ רַחֲמִים כָּאֵל, אֲשֶׁר תִּדְרשָׁה

מֶנִּי, לְךָ נָתָתִּי:

לֹא זֶה שְׂכָרִי יֶהִי,

לִפְנֵי בְנֵי־עִירִי בְאֵשׁ אֹכֶלֶת

עִמִּי כְבוֹדִי שׁוּב עֲרֵמַת אֵפֶר?

וּלְךָ חֲמַת אָבִי אֲשֶׁר בּוֹעֶרֶת

בִּבְלִי נְקוֹם לֹא תֵכֶל¹⁹³

"גַּם כָּל־מְרַחֵם כֹּל מְרַחֵם אֵינוֹ.¹⁹⁴

"כַּמָּה בְּרַחֵם רַחֲמִים יַשְׁחִיתוּ,

"כִּי רַחֲמֵיהֶם רַק לְאַכְזָר הֵמָּה.¹⁹⁵

"חוֹלֶה אֲשֶׁר יַגִּיעַ

"עַד־שַׁעֲרֵי מוֹתוֹ, וּבִקֶּשׁ אֹכֶל,

"בַּקֵּשׁ וּבָכֹה אֹכֶל

"מַשְׁחִית לְנַפְשׁו,־רַחֲמִים נִקְרָאָה

"אֵלָיו נְתוֹן אוֹתוֹ, אֲשֶׁר־עַד־רֶגַע

"יֹאכַל וְיָמוּת, הוּא בְפִיו עוֹדֶנּוּ?

"כַּמָּה יְרַפֵּא חֹלִי

"מַר מִמְּרוֹרוֹת רַעַל;

"וּדְבַשׁ לְחֵךְ אִישׁ, לַעֲנָה לַנָּפֶשׁ! ¹⁹⁶

"אוֹבֵד לְבָבוֹ, כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי

רָץ אוֹתְךָ לִטְבֹּעַ,

אָז גַּם אֲנִי מִהַרְתִּי,

כִּי רַחֲמַי נִכְמָרוּ,

לָתֵת יְשׁוּעָה לָךְ לְהַצִּילֶךָ.

הֵן רַחֲמִים כָּאֵלֶּה

לָתֵת לְךָ יָכֹלְתִּי,

וָאֶתְּנָה; מִבַּלְעֲדָם אַךְ הֶבֶל¹⁹⁷

אוֹתָם דְּרשׁ, אוֹ כִּי תְיַחֵל לָמוֹ:

הַרְבֵּה רְחוֹקָה מִמְּךָ, נִפְלָאָה

הַרְבֵּה תְּשׁוּקָתֶךָ;

לֹא יִתְּנֶנָּה אֵל, וְאִישׁ בָּאָרֶץ,

וּכְבוֹד שְׁלוֹמִית יִשְׁמְרֶנָּה סֶלָה.

"כִּי מִכְּבוֹדוֹ אַיִן

"שׁוֹמֵר לְאִישׁ נִכְבָּד יְקַר הָרוּחַ.¹⁹⁸

אִם תֶּאֱהַב אוֹתִי, אֱהֹב בִּי אֵלֶּה

דָתֵי כְבוּדָה, מִשְׁפְּטֵי בַת־מֶלֶך.

יִשְׁעִי, אֱהֹב חַיַּי; וְהַשְׁקֵט אָתָּה,

אִם לִבְּךָ יָבִין וְאִם חָכָמְתּ.

הַשְׁקֵט, וְלִשׁקֹט גַּם־אֲנִי תַנִּיחַ.

הַרְחֵק נְדֹד מִנִּי, וְעָלֵז תֶּחִי,

אַל נַפְשְׁךָ תֹאבַד, וְאַל תָּמוּתָה.

"כִּי זֹאת תְּבוּנַת אִישׁ תְּבוּנוֹת, דַּעַת

"מָה יֶעֱרַב הַנִּיחַ,

"אִם בַּעֲרֹב יָרֵעַ.¹⁹⁹

הַשְׂכֵּל חֲגוֹר וּצְלַח; וּמִלִּבֶּךָ

הָסֵר חֳלִי מִשְׁגֶּה, הֲתֻלֵי חֵשֶׁק:

הַרְחֵק וְהֵרָפֵה, וְעָלַז תֶּחִי.

שלום:

הוֹי יַעֲלַת הַחֵן! אֲשֶׁר אַרְחִיקָה

אֵיךְ תֹּאמְרִי? הֵן לוּ כְּבָר הוֹאַלְתִּי

שִׁכְמִי פְנוֹת לָלֶכֶת,

נַפְשִׁי תְמָאֵן בּוֹא, וְאִתֵּךְ סֶלָה

בִּי, אוֹ לְבַדָּהּ, לַעֲמֹד חָפֵצָה.²⁰⁰

הֵן אַךְ נְפֹל תִּרְאִי בְּצֵאתָה אָרְצָה

אוֹתִי, בְּאָמְרִי לַהֲלֹךְ מֵהֵנָּה.²⁰¹

שלומית:

שָׁלוֹם! שְׁמַע־נָא זֹאת, וְעַל לִבֶּךָ

אוֹתָהּ כְּחוֹתָם שִׂימָה:

"אֵין אַחֲרִית שָׁלוֹם לְרָעָה סֶלָה;

מוּסָר לְבַד יִצְעַד לְרַגְלי פֶשַׁע.

אִם דַּרְכְּךָ זֶה עוֹד־דְּרֹךְ חָפָצְתָּ,

הִנֵּה כְבָר יָדַעְתִּי

כִּי אַחֲרִיתוֹ מַר יְהִי לִשְׁנֵינוּ.

אָז תֵּדְעָה גַּם־אָתָּה

חֶטְאָךְ בְּיוֹם אֵין־עוֹד לְאֵל יָדֶךָ,

כִּי אִם לְהִתְאוֹנֵן אֲשֶׁר חָטָאתָ.

אָנָּא חֲדַל אֵפוֹא, חֲדַל מִמֶּנִּי;

כִּי־גַם־לְךָ גַּם־לִי לְטוֹבָה יֶהִי.

עוֹד זֹאת שְׁמַע, עַל־נַפְשְׁךָ קָשְׁרֶהָ:

לֹא אֶל־נְדִיב לִבּוֹ יְקַר הָרוּחַ

בַּקֵּשׁ בְּיוֹם צָרָה לְמָנוֹס מָוֶת! [^204

אַךְ לוּ מְהוֹלָל לִבְּךָ כָאֵלֵּה,²⁰²

עִוֵּר בְּמַכְאוֹבָיו וּבִבְלִי דַעַת,

יַחְשֹׁב,- רְאֵה כִּי־לֹא לְבַד נַפְשֶׁךָ

תָּמִית בְּמוֹתָהּ, כִּי כְבוֹדִי יַחַד²⁰³

עִמָּהּ תְּמוֹתֵת סֶלָה.²⁰⁴

אִם תֶּאֱהַב אֵפוֹא שְׁלוֹמִית, תֶּחִי;

הַשְׂכֵּל חֲגוֹר וּצְלַח, וְהַנִּיחֵנִי

שָׁלוֹם.

שלום:

שְׁלוֹמִית, עוֹד מְעַט הוֹאִילִי

אָנָּא שְׁבִי פֹה.

שלומית:

כָּל־אֲשֶׁר אָחִישָה

לֶכְתִּי, הֲלֹא אֶחְדַּל לְעַנּוֹתֶךָ.

לוּ מִבְּלִי לֶכְתִּי עֲשׂה יָכֹלְתִּי,

אָז אֶעֱמֹד; אַךְ אִם כְּבָר אֵלֵכָה,

לֹא־טוֹב אֲשֶׁר אָחִישׁ וְתִשְׁקֹט אָתָּה? ²⁰⁵

שלום:

הוֹי אַהֲבַת נַפְשִׁי, וְאוּכַל אָנִי

בִּלְתֵּךְ חֲיוֹת?

שלומית:

שָׁלוֹם, הֲלֹא הִנֶּךָ

גֶּזַע מְלָכִים, כַּאֲשֶׁר הִנֵּנֵי.

תֹּאמַר, אֲשֶׁר יָפָה אֲנִי אֵלֶיךָ?

מִשְׁגֶּה הֲכִי זֶה לָךְ. אֲבָל גַּם יֶהִי;

תִּירָא אֲשֶׁר תֶּחְסַרְנָה

הֲלוֹם עֲלָמוֹת לָךְ כְּלִילוֹת־יֹפִי? ²⁰⁶

שלום:

כִּי בֶן־תְּשׁוּאוֹת חֵן וּמִכְלַל־יֹפִי

חֵשֶׁק יֶהִי, הֵן לֹא מְכַחֵד אָנִי;

אָמְנָם יָדַעְתִּי

כִּי לֹא־לְאוֹר יָפְיֵךְ לְבַד נִקְשָׁרָה

נַפְשִׁי בְנַפְשֵׁךְ, אַךְ בְּאַמִּיץ קֶשֶר

לֹא אֵדְעָה מָה הוּא, וְרַק אֵדָעָה

כִּי־לֹא לְהִפָּרֵד אֲאַמֵּץ כֹּחַ

מִמֵּךְ, וְנַפְשִׁי עוֹד בְּקִרְבִּי תֶּהִי,

בַּל־תִּרְדְּפֵךְ לָנֶצַח.

אֶצְבַּע אֱלֹהִים, אִם בְּמִשְׁגֶּה אָנִי,

אֶחְשֹׁב אֲשֶׁר זֹאת הִיא, וְאַךְ נִסְתָּרָה

דַּרְכּוֹ בְמִסְתָּרָיו מְסִבּוֹת קֹדֶשׁ.²⁰⁷

שלומית:

אַךְ מֵאֱלֹהִים לֹא לְעַוֵּת צֶדֶק

יצא; וְאִם נִשְׁבַּעְתִּי

בִּשְׁמוֹ, וְאֶל־זִיפָה כְּבָר נָתַתִּי

יָד בֶּאֱמוּנָתִי, לְאַשְׁמַת מָוֶת

אֵיךְ עוֹד אֲשַׁקֵּר־בּוֹ וְאֶמְסָר־מָעַל?

מִדַּרְכְּךָ, שָׁלוֹם, חֲדַל, כִּי לָמָּה

רָע אוֹתְךָ יִמְצָא וְאוֹתִי יָחַד?

הַשְׂכֵּל חֲגוֹר וּצְלַח, וְהַנִּיחֵנִי;

וּבְאַהֲבַת עַלְמָה אֲשֶׁר מִמֶּנִּי

תִּיטַב, שְׂבַע רָצוֹן, שְׂמַח לָנֶצַח.

שלום:

לוּ אַחֲלִיף נַפְשִׁי, וְלֵב אָמִירָה.

שלומית:

שָׁלוֹם, שְׂמַח, אָחִי.

שלום:

אֲהָהּ כִּי נָסָה

נַפְשִׁי, שׁלֹומִית! אוֹי לְבָבִי סֶלָה!

הִנֵּה אֲנִי מֵת, אַךְ רְצִי וָבֹאִי

פַּעַם כְּטוֹב לִבֵּךְ שְׂמֵחָה הֵנָּה,

כִּי תֶחֱזִי דָמִי, וְכֵן תָּגִילִי,

בִּרְאֹות נְקַם לִבֵּךְ אֲשֶׁר חָפָצְתְּ.

פֹּה תִמְצְאִי נַפְשִׁי שְׂבֵעַת רֹגֶז

בֵּין צֶאֱלִים נוֹדֶדֶת.

נַפְשִׁי! שְׁלוֹמִית! הִנְנִי מֵת עָ־תָּה.[^211

(אזי יפול על פניו ארצה)

ענין ב

(שלומית ואחרי כן עדה)

שלומית:

אִם מִמְּסִלּוֹתָם צְבָא שָׁמָיִם

יִלָּחֲמוּ בִי, מַה עֲשׂוֹת אוּכָלָה?

שָׁלוֹם, אֲהָהּ שׁלֹום, יְדִידִי סֶלָה!

לוּ נַפְשְׁךָ יוֹדַעַת

אֵיכָה לְבָבִי בִי, כְּבָר יָדַעְתִּי

כִּי רַחֲמִים תִּתֵּן וְלֹא תִשְׁאָלָה.

אִם־כָּתְבוּ יוֹמִי, וְנַחְתֹּם שָׁמָּה

בֵּין כּוֹכְבֵי מָרוֹם, מְרִי שָׂבַע;

מַה גַּם עֲנִיֵּי־עָם קְטַנֵּי־אָרֶץ

לֹא יוֹלְדַי הָיוּ, וְלֹא אָבִינָה

הַיּוֹם נְפִילָתִי, בְּשִׁבְתִּי מָטָּה? ²⁰⁸

כִּי מַעֲלוֹתַי גָּדְלוּ הִגְבִּיהוּ,

רַק בַּעֲבוּר יִגְדַּל בְּיוֹם אֶפֹּלָה

נִפְלִי כְרֹב גָּדְלִי, וְשִׁבְרִי יִרֶב.²⁰⁹

שָׁלוֹם, אֲהָהּ שָׁלוֹם, יְדִידִי סֶלָה,

מַה־טּוֹב לְךָ, כִּי אֶחֱלֶה עָלֶיךָ,

כִּי תֶחֱלֶה עָלַי? וּמָה לִי תָּעַשׂ?

הוֹי כּוֹכְבֵי נִשְׁפִּי! וּמָה תַפְרִידוּ,

אִם אַהֲבָה תִקְשֹׁר שְׁנֵינוּ יָחַד?

אַתְּ אַהֲבָה, מַדּוּעַ

תִּקְשֹׁר²¹⁰ אֲשֶׁר יַפְרִיד צְבָא שָׁמֵינוּ?

שָׁלוֹם, סְלַח־נָא אֶל־אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ

אוֹיַבְתְּךָ עַזָּה, וְהִיא עָלֶיךָ

חוֹלָה לְאֵין־מַרְפֵּא, שְׁבוּרַת־רוּחַ.

אָנָּא סְלַח אִם דַּבְּרִי הֶעְתַּרְתִּי,

אָנָּא סְלַח־נָא אִם לְבָבִי אֶבֶן

לִקְרָאתְךָ הֶרְאֵיתִי;

כִּי כֹה אֲנִי אֵלֶיךָ,

יַעַן לְאֵל יָדִי לְרַחֵם אָיִן.

אַךְ נַאֲקוֹת לִבֶּךָ

שִׁבְרוֹן לְבָבִי הֵנָּה;

אַנְחָתְךָ־רוּחִי, וְדִמְעָתֶךָ-

דָּמִי, אֲשֶׁר תִּשְׁפֹּךְ בְּיֹום בָּכִיתָ.

עדה:

שָׁלוֹם, אֲחוֹתִי.

שלומית:

הָהּ עֲדָה!

עדה:

שָׁמָעְתִּי

אֶת־כָּל־אֲשֶׁר קָרָה.

שלומית:

וּמִי אֵלַיִךְ

סִפֵּר כְּבָר כָּל אֵלֶּה?

עדה:

שִׁמְעִי; אֲבָל גַּם כָּל־אֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ

זֶה שָׁמְעָה אָזְנִי. וְלֹא אָמַרְתִּי

גַם לָךְ בְּטֶרֶם זֹאת.

שלומית:

וּמָה אָמַרְתִּי? ²¹¹

עדה:

כִּי אַתְּ לְשָׁלוֹם בֶּאֱמֶת אוֹהָבֶת.

אַךְ מֵעֲדָה תִּסָּתְרִי? מִמֶּנִּי?

שלומית:

הָהּ כִּי אֱמֶת דִּבַּרְתְּ.

עדה:

אָכֵן קְשַׁת־לֵב אַתְּ

שלומית:

וּמֶה קָשִׁיתִי?

עדה:

כִּי לֹא־תְרַחֵם²¹² לֵב אֲשֶׁר מָחַצְתְּ.

שלומית:

אַךְ לֹא קְשֵׁה־לֵב הוּא, אֲשֶׁר רַק חֶסֶד

יִהְיֶה מְגַמָּתוֹ.²¹³

עדה:

הֲבָלִים אֵלֶּה.

"עָצֵל תְּמוֹתֵת תַּאֲוָתוֹ סֶלָה;

מִישׁוֹר גְּבַהּ־הָרִים לְגִבּוֹר־חָיִל.²¹⁴

שלומית:

טוֹב; אַךְ אֲחוֹתִי, אַתְּ אֲשֶׁר חָכַמְתְּ,

מָה אֶעֱשֶׂה? אִמְרִי; וְלֹא אַפִּילָה

מִכֹּל דְּבָרֵךְ אָרְצָה.

עדה:

הֵן לֹא, אֲחוֹתִי, בַּת דְּבָרִים אָנִי.

עַתָּה דְעִי: אִם בֶּאֱמֶת חָפַצְתְּ

זִיפָה לְאִיש לָקַחַת,

אוֹתוֹ קְחִי, אַל־תֵּפֶן

נַפְשֵׁךְ לְשָׁלוֹם אוֹ לְאַחֵר סֶלָה.

שלומית:

מֶה כָּל־כְּאֵב לִבִּי? הֲלֹא לָדַעַת

כִּי לִי יְהִי זִיפָה.

עדה:

וְאִם מָאַסְתְּ

בּוֹ, כִּי בְשָׁלוֹם רַק²¹⁵ לְבַד חָשַׁקְתְּ,-

אַל־עוֹד תְּעַנִּי אֶת לְבָבוֹ, לָמָּה

יֵרֵד בְּלֹא־עִתּוֹ בְיָגוֹן שָׁחַת.

שלומית:

אַךְ לַעֲשׂוֹת אֵיכָכָה

אוּכַל וְאֶמָּלֵט, וְלֹא אָמוּתָה,

אִם־אֶתְּנָה–לוֹ זֹאת? וּמִכָּל אֵלֶּה,

אֵיךְ אֶעֱשֶׂה כָּזֹאת נְבָלָה אָנִי?

אֵיךְ אֶחֱטָא לָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂנִי?

עדה:

עַתָּה דְעִי: חָשַׁבְתִּי

זֹאת אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם, אֲשֶׁר נַצְלִיחַ.

הִנֵּה אֲנִי יָדַעְתִּי

כִּי יֶאֱהַב עַד־נָפֶשׁ

שִׁפְחָתְךָ זִיפָה.²¹⁶

שלומית:

אֱמֶת סִפַּרְתְּ?

מָה תֹּאמְרִי? מִי יֶאֱהַב?

עדה:

בַּת־שׁוּעַ

שִׁפְחָתְךָ.

שלומית:

הוֹי פֶּתִי,

נָבָל כְּסִיל וָרֵק, אֲשֶׁר תַּנִּיחַ

עַל־אַהֲבַת שִׁפְחָה, אֲהוֹב בַּת־מֶלֶךְ.

עדה:

אַךְ הִיא תְתַעֵב אֶת־אֲהָבָיו.

שלומית:

לָמָּה?

עדה:

כִּי שָׂנְאָה אוֹתוֹ. וְאַתְּ מַדּוּעַ

כֹּה תִמְאֲסִי בוֹ? עַתָּה

שִׁמְעִי עֲצָתִי זֹאת אֲשֶׁר יָעָצְתִּי:

שִׁפְחָתְךָ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי,

לִי תִשְׁלְחִי הַבָּיְתָה;

אַךְ כָּל־דְּבָרַי, טֶרֶם,²¹⁷

אוֹתָהּ תְּצַוִּי לַעֲשׂוֹת; כִּי אָנִי

אָסֵב מְסִבּוֹת, עַד אֲשֶׁר תַּגִּיעַ

זֹאת תּוֹעֲבַת זִיפָה לְרָם הַמֶּלֶךְ;

כִּי יַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְאָז תּוּכָלִי²¹⁸

שָׁלוֹם שְׁאֹל מִמֶּנּוּ,

כִּי יִתְּנֶנּוּ לָךְ, וְהוּא בֶן־חָיִל

וִילִיד מְלָכִים הוּא, וּמֵבִין דָּעַת.

שלומית:

בָּרוּךְ יְהִי טַעֲמֵךְ, עֲדָה מַשְׂכֶּלֶת;

כֵּן אֶעֱשֶׂה.

עדה:

אַל־תֹּאמְרִי אֵלֶיהָ

מִזֶּה מְאוּמָה, רַק אֲשֶׁר תָּבֹאָה

אֵלַי, וְאַךְ אֶת מַאֲמָרַי תָּעַשׂ.

שלומית:

אַךְ מָה עֲשׂוֹת עִמָּהּ, עֲדָה, חָשַׁבְתְּ?

עדה:

אוֹתִי עֲשׂוֹת הַנִּיחִי.

הֵן שָׂנְאָה אוֹתוֹ; נְקַלָּה תֶהִי

כִּי אֶל־מְעוּף־צוּקָה כְּבָר תִּדְחֵהוּ.

אוֹתָהּ אֲלַמֵּד לֶכֶת

הַיּוֹם לְרָם הַמֶּלֶךְ,

בָּכֹה לְהַגִּיד לוֹ אֲשֶׁר אֵלֶיהָ

פּוֹנֶה לְבַב זִיפָה מְבֹעָר חֵשֶׁק;

אַךְ מֵאֲשֶׁר יָרֵאָה

פֶּן נוֹדְעָה לוֹ זֹאת, וְלָהּ יַגִּיעַ

לָשֵׂאת עֲוֹן חֶטְאוֹ, לְפָנָיו בָּאָה

הַיּוֹם לְהַגִּיד זֹאת, לְמַעַן יֵרָא

כִּי בַחֲטֹא זִיפָה אֲשֵׁמָה אֵינָהּ.

שלומית:

נַפְשִׁי בְיָדֵךְ הִנְנִי נוֹתֶנֶת.

עדה:

אַל־תִּירְאִי, אָחוֹת; לְבֵיתֵך לֵכִי

מַהֵר עֲשִׂי אֶת־כָּל־אֲשֶׁר אָמָרְתִּי.

שלומית:

שָׁלוֹם, אֲחוֹתִי.

עדה:

תִּשְׂמְחִי לָנֶצַח,-

הִנֵּה כְבָר פִּתֵּיתִי

פּוֹתָה וְאֵין לֵב זֹאת; כְּבָר נֵהַלְתִּי

אוֹתָהּ שְׂמֵחָה לַאֲשֶׁר חָפָצְתִּי.

זֹאת אֶעֱשֶׂה עַתָּה: בְּבֹא בַּת־שׁוּעַ

אֶתֵּן בְּיָדָהּ, כִּי לְזִיפָה תוֹלֶךְ

מִנְחָה, אֲשֶׁר רוֹשׁ בָּהּ, וְלאֹ תֵדָעָה;

וּבְשֵׁם שְׁלוֹמִית אֶתְּנָה אֵלֶיהָ,

כִּי לַעֲשׂוֹת הִנֵּה כְבָר צִוַּתָּהּ

אֶת־כָּל־אֲשֶׁר אֹמַר; וְאֵלֶךְ, טֶרֶם,

אֶל־רָם וְאֶל־זִיפָה לְהַגִּיד לָמוֹ,

כִּי מֵאֲשֶׁר מֵאָז בְּזִיפָה קָצָה

נֶפֶשׁ שְׁלוֹמִית, עַתָּה

תִּשְׁלַח תְּשׁוּרָה לוֹ אֲשֶׁר בָּהּ מָוֶת.

הֵן יִדְרְשׁוּ עַל־זֹאת, וְעוֹד יִמְצָאוּ

כֵּנִים דְּבָרַי; בַּחֲרוֹת אַפָּמוֹ

תָּמוּת שְׁלוֹמִית מִבְּלִי יַחְמֹלוּ;

וּבְאֵין צְנִינִים עוֹד אֲשֶׁר יָעִיקוּ,

הֵן לִי יְהִי שָׁלוֹם מְאַהֵב סֶלָה.²¹⁹

ענין ג

(רם על כסאו, ולפניו בֻקי, עֻזי, אַסיר, שלשת חכמיו, ואחרי כן הימן החוזה, ועבדיו סביביו).

רם:

אַנְשֵׁי תְבוּנוֹת, תּוֹפְשֵׂי הַדָּעַת! ²²⁰

אָמְנָם אֲנִי יָדַעְתִּי

כִּי אִם מְסִבּוֹת אֵל אֱלֹהֵי קֶדֶם

בֵּין חִקְקֵי שָׁמָיו צְפוּנוֹת קֹדֶשׁ

אֵין מִי רְאוֹת יוּכַל וְיַגֶּד־לָנוּ,

אַךְ יוּכְלוּ מִבֵּין חֲרַכֵּי דַעַת

הָצִיץ וְתוּר אֶתְהֶן נְבוֹנֵי־לָחַשׁ.

עַתָּה דְעוּ כִּי אֶמֶשׁ

בֵּין סַעֲרוֹת אֵימָה חֲלוֹם חָלָמְתִּי

בִּגְדֹל רְעָדָה בִי, וְהִנֵּה גֶפֶן²²¹

עַל־מַעֲלוֹת כִּסְאִי כְּלִילַת יֹפִי;

אַחַת זְמוֹרָה לָהּ וְהִיא פוֹרָחַת.

עוֹד הִנְנִי מֵבִין, וְהִנֵּה רַעַשׁ

גָּדוֹל וְחֹשֶךְ רָב, וּבֵין הַחשֶׁךְ

שָׂטָן מְרַקֵּד, בֶּאֱמֹר הָרִיעַ: ²²²

גַּם זֹאת הֲלֹא תִכְרֹתוּ.

אָז קָם לְקוֹלוֹ חִישׁ פְּקִיד הַזַּעַם,

קוֹלוֹ כְקוֹל הָמוֹן, וְשׁוֹלֵף חָרֶב

לִכְרֹת זְמוֹרָתָה אֲשֶׁר רָאִיתִי;

אַךְ בַּהֲרִימוֹ יָד בְּחַרְבּוֹ שָׁמָּה

נָפַל, וְלֹא יָכֹל לְהַשְׁחִיתֶנָּה.

נַפְשִׁי בְאֵלֶּה נִבְהֲלָה, וָאִיקֶץ

חָרֵד כְּאִישׁ נִדְהָם; וְאָז אָמַרְתִּי

הַיּוֹם קְרֹא אֶתְכֶם, אֲשֶׁר תּוּכָלוּ

לָתֵת בְּפִתְרוֹנוֹ לְנַפְשִׁי שָׁקֶט.

בקי:

מַלְכִּי לְעוֹלָם יֶחִי!

מִכֹּל טְמוּנֵי סוֹד פְּלִיאָה מֶנִּי

לִפְתֹּר חֲלוֹם.

רם:

מַדּוּעַ?

בקי:

מִן־הַחֲלוֹמוֹת אַךְ מְעַטִּים הֵמָּה

לֹא־דֹבְרֵי עָמָל; וְגַם מֵאֵלֶּה

לֹא־נִמְצְאָה אֶחָד אֲשֶׁר אֵין־תֶּבֶן.

עַתָּה רְאֵה הַמֶּלֶךְ,

פִּתְרוֹן הֲבָלִים רַק הֲבָלִים יֶהִי.

אַךְ בַּחֲלוֹם הֶבְלוֹ, וְאֵין יוֹדֵעַ

מַה־טּוֹב וּמַה לֹא־טוֹב; הֲיֵשׁ מֵעַתָּה

לִפְתֹּר חֲלוֹם מֵאֵין הֲבָלִים אֵלֶּה?

רם:

מוֹתַר חֲכַם־לֵב מִכְּסִיל וָבַעַר

אִם־כֵּן אֱמֹר מַה־הוּא? הֲלֹא לָדַעַת

הַטּוֹב וְאֶת הָרַע אֲשֶׁר נִסְתָּרוּ.

גַּם בּוֹעֲרִים בָּעָם הֲלֹא יֵדָעוּ

כִּי טוֹב דְּבַשׁ, וְרַע מְרוֹרוֹת רָעַל.

בקי:

אַךְ בַּחֲלוֹם מַלְכִּי, אֲשֶׁר חָלַמְתָּ,

גִּלָּה סְתָרָיו לָךְ אֱלֹהֵי קֶדֶם.

כִּי אֵת אֲשֶׁר יָבֹא, בְּטֶרֶם יֵתֶא

הִגִּיד לְךָ הַיּוֹם. אֲמָרַי בִּינָה.

מַלְכוּתְךָ הַגָּפֶן,

שׂוֹרֵק אֲשֶׁר רָאִיתָ

מַטַּע פְּאֵר הִיא, כַּאֲשֶׁר גָּדַלְתָּ.²²³

שָׂטָן אֲשֶׁר בֵּין־מַחֲשַׁכֵּי רַעַשׁ

פָּקַד כְּרֹת אוֹתָהּ פְּקִיד הַזַּעַם,

צָר הוּא, אֲשֶׁר יָבֹא וְצָר עָלֶיךָ,

וּבְיַדְךָ יִפֹּל. הֲלֹא רָאִיתָ

כִּי בַהֲרִימוֹ יָד לְהַכְרִיתֶנָּה,

נָפַל לְאָחוֹר אָרְצָה.

רם:

לֹא־טוֹב אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.

עֻזִּי, אֱמֹר אַתָּה.

עזי:

יְחִי הַמֶּלֶךְ!

לֹא מֵאֲשֶׁר חָכַמְתִּי,

לִפְתֹּר חֲלוֹם מַלְכִּי לְבָבִי יוֹאֶל;

כִּי אֶל־אֱלֹהִים אַךְ מְיַחֵל אָנִי:

סוֹדוֹ יְגַלֶּה־לִי, לְמַעַן דַּעַת

מַלְכִּי, אֲשֶׁר אָהַב, סְתָרָיו עָתָּה.

יָחִיד הֲלֹא אַתָּה, אֲדוֹנִי מֶלֶךְ,

בֵּין מַמְלְכוֹת אַרְצֶךָ;

זֹאת הַזְּמוֹרָה הִיא אֲשֶׁר רָאִיתָ

עַל כִּסְאֲךָ, אַחַת לְבַד בַּגָּפֶן.

שָׂטָן אֲשֶׁר בִּרְקֹד, פְּקִיד הַזַּעַם

צִוָּה כְּרֹת אוֹתָהּ, יְגַלֶּה אֹזֶן

מַלְכִּי, אֲשֶׁר יִפֹּל יְדוּעַ חֹלִי

וּלְשַׁעֲרֵי מוֹתוֹ כְבָר יַגִּיעַ;

אַךְ לֹא לְהַשְׁחִית, כִּי בְכִסְאוֹ יוֹסֶף²²⁴

לִנְהֹג בְּתָם־שִׁבְטוֹ עֲדָרָיו סֶלָה.

רם:

עֻזִּי, לְדַבֵּר בֶּאֱמֶת הֵיטַבְתָּ;

אָמְנָם בְּכָל־זֹאת לֹא־עֲדֶן שָׁקָטָה

רוּחִי, עֲדֶן נִפְעָמְתִּי.

אַסִּיר, אֱמֹר גַּם־אָתָּה.

אסיר:

מַלְכִּי לְעוֹלָם יֶחִי!

מִכֹּל מְרֵעַי אֵלֶּה

צָעִיר לְיָמִים אָנִי,

אַף־כִּי חֲסַר־הַשְׂכֵּל, וְלֹא חָכָמְתִּי.

הִנֵּה כְבָר אָמַרְתִּי

יָמִים וְחָכְמָה תּוֹאֲמִים יִשְׁכֹּנוּ;

אַךְ בֶּאֱמֶת רָאִיתִי

כִּי בֶאֱנוֹשׁ הִיא רוּחַ,

מַתַּת אֱלֹהִים סֶלָה.

"הִנֵּה בְטִיט חוּצֹות וְאַשְׁפַּת דֹּמֶן

"יִמְצָא פְנִינִים אִישׁ; וּמִי יוֹדֵעַ

אִם כֹּה בְיָדִי יֶהִי

תֵּת תַּאֲוַת מַלְכִּי, וְאִם קָטֹנְתִּי?

מַלְכִּי הֲלֹא הִנֶּךָ

יָחִיד בְּמַלְכוּת קֶדֶם;

זֹאת הַזְּמוֹרָה הִיא אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ

מֵעַבְדְּךָ עֻזִּי כְבָר, אִישׁ דָּעַת.

אָמְנָם אֲשֶׁר רָאִיתָ

שָׂטָן מְצַוֶּה אֶל־פְּקִיד הַזַּעַם

לִכְרֹת זְמוֹרָה זֹאת, הֲלֹא הִנֵּהוּ

נָבָל אֲשֶׁר יִמְרֹד בְּמַלְכוּתֶךָ;

כִּי בַהֲרִימוֹ יָד וְחָשַׁב אָוֶן,

יִפֹּל וְיִשָּׁבֵר בְּעֹז אַפֶּךָ.

רם:

לֹא־יָשְׁרָה גַם־זֹאת, וְהַכֹּל הָבֶל.

אִמֵּר, לְכָה מַהֵר, וְהָבֵא הֵנָּה

הֵימָן.

אמר:

יְחִי מַלְכִּי! וְהֹלֵךְ אָנִי.

(יבא הימן)

רם:

הֵימָן, אֲנִי יָדַעְתִּי

כִּי אִישׁ חֲכַם לֵב אַתָּה,

חוֹזֶה אֱמֶת אַתָּה, אֲשֶׁר תַּבִּיטָה

מִמַּעֲמַקֵּי אֶרֶץ

סִתְרֵי שְׁמֵי עֶלְיוֹן אֲשֶׁר גָּבָהוּ.

הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי,

וּבְכָל חֲכָמַי אֵלֶּה

פּוֹתֵר אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינַי אָין

עַתָּה לְךָ שָלַחְתִּי,

אוּלַי בְּחָכְמָתֶךָ

תִּתֵּן מְנוּחָתָהּ לְנַפְשִׁי אָתָּה

כִּי אִם כְּמוֹהֶם אֵינְךָ לִי עַתָּה

פּוֹתֵר חֲלוֹמִי, דַּע אֲשֶׁר לַמָּוֶת

אֶת־כֻּלְּכֶם יַחְדָּו כְּבָר נָתָתִּי.²²⁵

הימן:

מֶלֶךְ מְלָכִים, רַב־תְּבוּנוֹת יֶחִי!

הִנֵּה שְׁפַל אִישִׁים וּבַעַר אָנִי;

אַךְ אִם בְּזֹאת חָפַצְתָּ,

יָמִים שְׁלשָׁה תֵּן לְמוֹעֵד לָנוּ,

כִּי אֶל־אֱלֹהִים אַחֲלַי יִכֹּנוּ,

אוּלַי יְגַל עֵינַי, לְמַעַן דַּעַת

מַלְכִּי אֲשֶׁר חָפֵץ וְיִשְׁקֹט סֶלָה.

רם:

כִּדְבָרְךָ, הֵימָן, זְמָן נָתַתִּי;

אַךְ תִּשְׁמְרוּ, כִּי אַחֲרֵי כָל־אֵלֶּה

לִפְתֹּר חֲלוֹמִי זֶה הֲלֹא תֵיטִיבוּ.

עַתָּה לְכוּ יַחְדָּו.

כלם:

יְחִי הַמֶּלֶךְ!

ענין ד

(בת־שוע ועדה)

בת־שוע:

הִנֵּה גְבִרְתִּי, בָּאתִי

בִּדְבַר שְׁלוֹמִית הֵנָּה;

כִּי לַעֲשׂוֹת צִוַּתְנִי

אֶת כָּל־אֲשֶׁר תֹּאמֵרִי.

עדה:

בִּתִּי, קְחִי־נָא זֹאת אֲשֶׁר תָּבִיאִי

מִנְחָה לְזִיפָה עַתָּה

מֵאֵת שְׁלוֹמִית כַּאֲשֶׁר יָדַעַתְּ.²²⁶

בת־שוע:

טוֹב, הִנְנִי הוֹלֶכֶת.

עדה:

לֹא־עֵת לְהִתְמַהְמֵהַּ.

אֶשְׁלַח לְזִיפָה עֶבֶד,

אוֹ אֵלְכָה אָנֹכִי,

לֵאמֹר אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ כְבָר נִתָּנָה

אֶל־יַד תְּנוּמַת בֶּטַח.²²⁷

אַךְ טוֹב אֲשֶׁר אֶשְׁלַח וְלֹא אֵלֵכָה.

ענין ה

(משמע עבד עדה שלוח לזיפה ופגה באיה)

משמע:

אָרוּץ מְהֵרָה, פֶּן בְּטֶרֶם בָּאתִי,

שִׁפְחַת שְׁלוֹמִית בֹּגְדָה תַגִּיעַ.

איה:

אָן לֶכְתְּךָ, מִשְׁמָע, אֲשֶׁר תָּרוּצָה?

משמע:

אַיָּה, דְּעִי־נָא פֶלֶא.

איה:

מַה־זֶּה?

משמע:

לְהַצִּיל הִנְנִי רָץ עַתָּה

מִבֹּגְדִים זִיפָה.

איה:

אֲהָהּ! מָה־אֵלֶּה?

משמע:

כִּי שָׁלְחָה הַיּוֹם בְּיַד בַּת־שׁוּעַ

מִנְחָה שְׁלוֹמִית לוֹ מְכַסַּת מָוֶת.

איה:

אַךְ מִי לְךָ הִגִּיד?

משמע:

עֲדָה הִגִּידָה;

אַף שָׁלְחָה אוֹתִי, אֲשֶׁר אוֹדִיעַ

אוֹתוֹ, וְלֹא יָמוּת.

איה:

מְבֹרָךְ תֶּהִי!

אָמְנָם עֲשֵׂהֵ־נָא חָסֶד.

הִנֵּה זְמָן הַרְבֵּה אֲשֶׁר חָלִיתִי

עַל־אַהֲבָתוֹ, כִּי כְחֵרֵשׁ פֶּתֶן

מִזַּעֲקָתִי אֹזֶן

יֶאְטֹם, וְלֹא יַחְמֹל, וְרוּחִי צָרָה.

עַתָּה הֲלֹא אֶרְאֶה לְשֶׁבֶר שֵׂבֶר,²²⁸

אִם־תַּעֲזֹב מִלֶּכֶת

אַתָּה לְהַגִּיד לוֹ, וְלִי תַנִּיחַ²²⁹

הַיּוֹם לְהַגִּיד; כִּי בְזֹאת אֹחִילָה

אוּלַי יְדִידוּתוֹ שְׂכָרִי יִתֶּן,

תַּחַת אֲשֶׁר אַצִּילָה

נַפְשֹׁו וְלֹא־יִגְוָע.

משמע:

גְּבִרְתִּי, לֵכִי:

יִתֵּן שְׁאֵלָתֵךְ אֱלֹהֵי קֶדֶם!

איה:

אֵין־רַע לְאִישׁ כִּי טוֹב לְאָחִיו אֵינוֹ.²³⁰

אַךְ עָמְקוּ הַגְבֵּהַּ,

אַךְ הַעֲמֵק גָּבָהוּ

עַל־רֹאשׁ שְׁחָקִים מַחְשְׁבוֹת צוּרֵנוּ!

בֵּין־סַעֲרוֹת תֵּימָן בְּיוֹם הַקָּיִץ

יֶחְשַׁךְ וְנִכְסָה שָׁמֶשׁ,

מֵאוֹצְרוֹתָיו רוּחַ

יֵצֵא כְּקוֹל־שַׁדַּי מְפֹצֵץ סָלַע;

יַרְעֵם בְּקוֹלוֹ אֵל, וְאֵשׁ אֹכֶלֶת

סָבִיב תְּלַהֵט בֵּין־גְּבוּרוֹת גָּשֶׁם:

וַיְהִי בְהִתְחַזֵּק שְׁאוֹן הַסַּעַר,

הִנֵּה נְהָרָה פֶתַע,

כִּי־לֹא יְשַׂבֵּר גָּבֶר,²³¹

שֶׁמֶשׁ כְּגִבּוֹר שָׂשׂ, וְיָאֶר לָנוּ

גַּם מֵאֲשֶׁר הֵאִיר בְּטֶרֶם אֵלֶּה.

כֵּן הוּא בְהֵקִּיף אִישׁ מְצָרֵי עֹנִי,

אָז כַּאֲשֶׁר יַחְשֹׁב בְּאֵין תּוֹחֶלֶת

חָלְיוֹ הֱיוֹת לָנֶצַח,

פִּתְאֹם וּמִמֶּרְחָק מְזוֹרוֹ יֵתֶא.-

עַתָּה לְזִיפָה אֵלְכָה, אַגִּידָה

כִּי בוֹ שְׁלוֹמִית בֹּגְדָה מִרְשַׁעַת; ²³²

אַךְ אֵלְכָה מַהֵר, וְלֹא תַגִּיעַ,

טֶרֶם אֲשֶׁר אָבֹא אֲנִי, בַּת־שׁוּעַ.

ענין ו

(עדה ושלום)

עדה:

שָׁלוֹם יְדִידִי! הֵן אֲנִי עָשִׂיתִי

אֶת־כָּל־אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה

יָדִי להוֹעִילֶךָ;

לוּ עוֹד עֲשׂה יָכֹלְתִּי,

לֹא־אֶעֱזֹב; אַךְ הֶרֶב²³³

תַּקְשֶׁה לְבָבָהּ סֶלָה

רַעְיָתְךָ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהָבְתָּ.

שלום:

הֵן זֶה קְשִׁי יוֹמִי, אֲשֶׁר כָּאֶבֶן

יַקְשֶׁה לְבָבָהּ בָּהּ לְהַכְעִיסֵנִי.

מָה אֶעֱשֶׂה? הֵן זֶה לְבַד נָתָנוּ

בֵּין־כּוֹכְבֵי מָרוֹם לְנַפְשִׁי חֵלֶק:

אִם־הִיא לְבָבָהּ סֶלַע

תָּשִׁית לְעַנּוֹתִי, אֲנִי כָמוֹהָ

אָשִׁית לְבָבִי סֶלַע

לָשֵׂאת כְּאֵבִי נֶצַח.

עדה:

שָׁלוֹם יְדִידִי, הֵן חֲכַם־לֵב אָתָּה;

הִנֵּה כְבָר יָדַעְתָּ,

"כִּי לֹא לְרַחֵם גֶּבֶר

"חָפֵץ בְּחָלְיוֹ וַאֲרוּכָה יִבֶז.

שלום:

מַה־זֹּאת וּבֹזֶה אָנִי

"הַיּוֹם אֲרוּכָתִי? עֲדָה, מָה אֵלֶּה?

עדה:

הֵן יֵשׁ לְאֵל יָדֶךָ²³⁴

לִמְצֹא אֲרוּכָה לָךְ, וְתַעַזְבֶנָּה.

שלום:

לֹא אֵדְעָה מָה אֵלֶּה;

אִמְרִי, אֲשֶׁר אָבִינָה.

עדה:

רַק תַּאֲוָה תָמִיר, וְנִרְפָּא אָתָּה.²³⁵

שלום:

אִמְרִי אֲשֶׁר אָמִירָה

נַפְשִׁי וְלִבִּי טֶרֶם.²³⁶

עדה:

אַךְ לֹא כְבָר אָמַרְתִּי

כִּי יֵשׁ לְאֵל יָדֶךָ

לִמְצֹא אֲרוּכָה לָךְ, וְתַעַזְבֶנָה?

אוֹיַבְתְּךָ תִּרְדֹּף אֲשֶׁר צָמֵאָה

לִרְאוֹת נְקָמָה מִמְּךָ, הַנִּיחַ

עַלְמָה אֲשֶׁר רַק־עַל־יְדִידוּתֶךָ

אֶל־שַׁעֲרֵי מוֹתָהּ כְּבָר הִגִּיעָה.

אָנָּא חֲדַל, שָׁלוֹם, חֲדַל מֵאֵלֶּה;

אָנָּא עֲזֹב נָא רֶגֶל

גֵאֶה אֲשֶׁר יָנוּס וְיַעַזְבֶךָ,

וּלְחֵיקֵךְ הַקְרֵב, כְּצֵל הוֹלֶכֶת²³⁷

רַק אַחֲרֶיךָ סֶלָה,

עַלְמָה אֲשֶׁר אֵלֶיךָ

שִׁפְחָה לְעוֹלָמִים הֱיוֹת חָפֵצָה,

אֶל־אוֹת תְּנוּפַת־יָד אֲשֶׁר תָּרִימָה

תָּרוּץ לְמִשְׁמַעְתֶּךָ,

אִם קֹר וְאִם חֹם הוּא, וְיוֹם וָלָיְלָה.

זֹאת נַחֲלַת שַׁדַּי אֲשֶׁר בָּאַתְךָ,

אַל תַּעֲזֹב אוֹתָהּ, וְאַל תִּבְזֶנָּה;

כִּי־לֹא סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ²³⁸

יֻתַּן וְיַעַרְכֶנָּה:

לָשׂוּשׂ בְּאֵין־עָמָל וְאֵין־מַרְשִׁיעַ.

שלום:

מִי זֹאת כְּבָר לֹא־אֵדְעָה אָנֹכִי.

אָמְנָם דְּעִי, כִּי כַאֲשֶׁר הָיָתָה

רֵאשִׁית יְדִידוּתִי שְׁלוֹמִית, תֶּהִי,

אִם־תֶּאֱהַב אוֹתִי וְאִם תִּבְזֵנִי,

גַּם־סוֹף וְתַכְלִית לוֹ; ²³⁹וְלֹא אֵדָעָה

מִבַּלְעֲדֵי אוֹתָהּ אֲהָבִים סֶלָה.²⁴⁰

ענין ז

(זיפה, איה בבית זיפה)

זיפה:

מַה־לָּךְ בְּבֵיתִי?

איה:

הָהּ לְבַב הָאֶבֶן!

זיפה:

גַּם פֹּה בְאַנְחוֹתַיִךְ

נַפְשִׁי לְעֵנּוֹת בָּאת בְּדִבְרֵי רוּחַ?

איה:

הֵן לֹא לְעַנּוֹתֶךָ,

אַכְזָר יְדִידִי, בָּאתִי;

כִּי לַחְשׂךְ מִמָּוֶת

אוֹתְךָ, וְלֹא תִגְוַע בְּבֹגֵד קָשֶׁר.²⁴¹

זיפה:

מֶה־תֹּאמְרִי?

איה:

כִּי לַחְשׂךְ מִמָּוֶת

אֶת־נַפְשְׁךָ הַיּוֹם הֲלוֹם הִנֵּנִי.

זיפה:

מַה־תֹּאמְרִי? מַה־קָּשֶׁר?

מַה־בּוֹגְדִים? מָה אֵלֶּה?

איה:

נֶפֶשׁ אֲשֶׁר יָקָרָה

מִנַּפְשְׁךָ אֵלֶיךָ²⁴²

אֶת־נַפְשְךָ צֹדָה, וְגַם לָכָדָה

אֹותָה כְּבָר, לוּ עַד־הֲלוֹם לֹא־בָאתִי.

זיפה:

מִי־זֹאת? הֲלֹא תַגִּידִי?

איה:

אַךְ־זֹאת שְׁלוֹמִית הִיא, אֲשֶׁר שׁוֹלַחַת

הַיּוֹם לְךָ לָבוּשׁ מְגָדִים מָוֶת.

רַעְיָתְךָ זֹאת הִיא אֲשֶׁר אָהָבְתָּ;

זה־לך שכר־היום ידידות²⁴³

זיפה:

שָׁקֶר!

איה:

שֶׁקֶר? הֲלֹא תִרְאֶה.

זיפה:

וּמַה־זֶּה ארֶא?

איה:

תִּרְאֶה אֲשֶׁר תָּבִיא לְךָ בּת־שׁוּעַ

מֵאֵת שְׁלוֹמִית שַׁי, וְתִבְחָנֶנּוּ

אִם לֹא בְתוֹכוֹ רוֹשׁ.

זיפה:

הֲלֹא נַבְחִינָה.

איה:

תִּרְאֶה, יְדִיד אַכְזָר, אֲשֶׁר אָהַבְתָּ;

תַּבִּיט אֲשֶׁר מָאָסְתָּ:

רַעְיָתְךָ לָךְ תֶּאֱרֹב לַנָּפֶשׁ,

אוֹיַבְתְּךָ תַּצִּילְךָ מִמֶּנָּה.

אַךְ אִם־אֱמֶת זֹאת הִיא, לְתָעֵב תֹּסֶף

אוֹתִי כְמֵאָז? אוֹ בְךָ אָגִילָה?

זיפה:

אֶרְאֶה.

איה:

וּמָה תִרְאֶה? הֲזֶה תָּשִׁיבָה

אֵלַי גְּמוּל, אַחַר אֲשֶׁר פָּדִיתִי

אֶת־נַפְשְׁךָ מִמָּוֶת?

זיפה:

אַל־תִּירְאִי; כִּי אִם אֱמֶת זֹאת תֶּהִי,

לֹא־אֶשְׁכְּחָהָ חַסְדֵּךְ, אֲחוֹתִי, סֶלָה.

איה:

אַךְ תֶּאֱהַב אוֹתִי בְכָל לִבֶּךָ?

זיפה:

אַל־תִּירְאִי.

איה:

הִשָּׁבְעָה.

זיפה:

נִשְׁבָּעְתּי.

איה:

אִם־כֵּן בְּזֹאת חַיַּי תְּלוּאִים הֵמָּה;

אַךְ בָּאֱמֶת נִתְלוּ, וּמָה אָגוּרָה?

תִּצְמַח אֱמֶת, תִּצְמַח, וְיִשְׁעִי יָחַד.

חלק רביעי

ענין א

(בת־שוע, זיפה ורם)

בת־שוע:

זִיפָה אֲדוֹנִי, תֶּחִי!

מֵאֵת שְׁלוֹמִית שַׁי לְךָ הֵבֵאתִי;

זִכְרוֹן יְדִידוּת הוּא, רְצֵה קָחֶנוּ.

זיפה:

חֵן חֵן תְּשׁוּאוֹת אֶל־יְפַת הַתֹּאַר.
(תלך בת־שוע)

אָנָּא יְצַו מַלְכִּי אַשֶׁר יָבִיאוּ

כֶּלֶב הֲלוֹם.

רם:

מָה אֵלֶּה!

זיפה:

קֶשֶׁר, אֲדוֹנִי, קָשֶׁר!

מֵאֵת שְׁלוֹמִית זֶה לְזִיפָה מָוֶת

לָתֵת לְלֵב שָׁלוֹם אֲהָבֵי בֶגֶד.²⁴⁴

רם:

לֹא אַאֲמִין

זיפה:

מַלְכִּי, הֲלֹא תִרְאֶנּוּ.

רם:

כֶּלֶב לְהָבִיא חוּשׁוּ.

(יותן לכלב ממנה וימות)

זיפה:

מַלְכִּי, רְאֵה עַתָּה: אֱמֶת דִּבַּרְתִּי?

הֵן גַּם־בְּיוֹם הַצַּיִד

עִמּוֹ בְסֶלַע הָיְתָה בַסֵּתֶר.

רם:

הָהּ כִּי אֱמֶת הוּא, הוֹי מְשׁוּבָה סֶלָה,

בִּתִּי לְחֶרְפָּתִי! אֲהָהּ, אֵיכָכָה

אֶתֵּן אֲנִי מוֹתֵךְ? וּמִפְלָט אָיִן.

כִּי לֹא־לְצֶדֶק מֶלֶךְ

יִמְלֹךְ, אֲשֶׁר לֹא־לוֹ שׁפָטָיו יָעַשׂ.

פִּתְרוֹן חֲלומִי, הָהּ, כְּבָר הֵבַנְתִּי:

זֹאת הַזְּמוֹרָה הִיא אֲשֶׁר רָאִיתִי,

אַחַת לְבַד בַּגָּפֶן;

עַתָּה לְהִכָּרֵת הֲלֹא הִגִּיעָה.

מָה־אֶסְפְּדָה עָלָיִךְ:

כָּבוֹד אֲשֶׁר אָבַדְתְּ –

אוֹ אֶסְפְּדָה חַיִּים אֲשֶׁר תֹּאבֵדִי? ²⁴⁵

הָהּ כִּי כְבוֹדֵךְ אֶסְפֶּדָה לָנֶצַח;

כִּי־לֶאֱנוֹשׁ יָמוּת הֲלֹא יֻלָּדְתְּ,

אַךְ־לֹא לְאִישׁ נָבָל וּפֹעֵל אָוֶן.

מָה־אֶעֱשֶׂה? כִּי חֹק לְמַלְכוּת קֶדֶם

צוֹעֵק בְּאָזְנַי הוּא: נְקָמָה, מֶלֶךְ!

קוּמוּ, עֲבָדַי, קוּמוּ,

נָא מַהֲרוּ תִפְשׂוּהָ;

כִּי בָרְחוֹב הַיּוֹם בְּאֵשׁ אֹכֶלֶת

מָגוֹר תְּהִי אֶל־כָּל־אֲשֵׁמִים סֶלָה.

ענין ב

(שלומית ואחרי כן צבא המלך, ובראשם צדוק שר הצבא)

שלומית:

צוּרִי מְעוֹנָה אֵל אֱלֹהֵי קֶדֶם,

מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ?

אוֹ מִי לְחֵקֶר מִפְלְאוֹת גָּדְלֶךָ

הַשְׂכֵּל וְלֵב יַגִּיעַ?

כִּי רַחֲבֵי תֵבֵל וְקַצְוֵי אָרֶץ,

עִם־כָּל־אֲשֶׁר בָּהֵמָּה,

נִבְכֵי מְצוּלָה עַד־שְׁאוֹל מִתָּחַת,

רַק מִפְלְאוֹת גָּדְלָךְ הֲלֹא הִנָּמוֹ.

הָרִים וְעֵמֶק שַׁתָּה,

אֵזוֹב וְאֶרֶז יָחַד;

נִקְלֶה וְנִכְבַּד־רוּחַ,

חָכָם, כְּסִיל, עָשִׁיר וְרָשׁ יָצַרְתָּ,

שִׁפְחָה, גְּבִרְתָּהּ, מוֹשְׁלִים וָעָבֶד.

אַתָּה, אֱלֹהֵי, אַתָּה

אוֹתִי הֲלֹא חָנַנְתָּ,

כִּי מֵעֲנִיֵּי עָם הֲרִימוֹתָנִי,

לִהְיוֹת כְּהַיּוֹם בַּת־קְצִינֵי אָרֶץ.

נָא חַסְדְּךָ הַפְלֵא וְהוֹשִׁיעֵנִי,

אַל־תִּתְּנֵנִי נָא בְיַד־אִישׁ בַּעַר,

זִיפָה אֲשֶׁר מָאַסְתִּי;

כִּי אִישׁ חֲסַר־לֵב הוּא וְרַב־אִוֶּלֶת.

אָנָּא שְׁמַע קוֹלִי, אֱלֹהֵי קֶדֶם,

אָנָּא שְׁמַע קוֹלִי וְהַצִּילֵנִי.

(יבואו עליה צבא המלך ויתפשוה)

מַה־זֶּה?

צדוק:

דְּבַר הַמֶּלֶךְ.

שלומית:

מַה־זֹּאת, אֱלֹהִים? זֶה אֲשֶׁר עַד־הנָּה

אֶת־חַסְדְּךָ חִלִּיתִי?

צדוק:

אָנָּא, גְּבִרְתִּי, בֹּאִי

כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ.

שלומית:

עַל מֶה? וּמַה חָטָאתִי?

צדוק:

לֹא־אֵדְעָה.

שלומית:

אַל־נָא תְכַחֵד מֶנִּי.

צדוק:

הֵן תֵּדְעִי אַתְּ מֵאֲשֶׁר יָדַעְתִּי; ²⁴⁶

כִּי לֵב מְרִי נַפְשׁוֹ הֲלֹא יוֹדֵעַ.

שלומית:

חֶסֶד אֲנִי שׁוֹאֶלֶת,

כִּי לִי תְסַפֵּר: לָמָּה

הַיּוֹם אֲנִי נִתְפֶּשֶׂת?

צדוק:

הַּתֵּדְעִי שָׁלוֹם? ²⁴⁷

שלומית:

וְאִם יָדַעְתִּי

מַה־זֶּה?

צדוק:

אֲהָהּ! הַרְבֵּה הֲלֹא זֶה עָתָּה.

שלומית:

יָדִי לְאֵל־עֶלְיוֹן תְּנוּפַת קֹדֶשׁ,

אִם אֵדְעָה מָה אֵלֶּה?

צדוק:

מֵעַי, גְבִרְתִּי, יֶהֱמוּ אֵלָיִךְ;

כִּי־מִי לְבַב הָאֶבֶן

לֹא עַל־תְּלָאָה זֹאת אֲשֶׁר בָּאַתְנוּ

יֵעוֹר וְיֵלֶךְ מָיִם?

בַּת־רָם, וְאַחַת הִיא בְמַלְכוּת קֶדֶם,

חַכְמַת בְּתוּלוֹת, בַּת כְּלִילַת יֹפִי,

לִשְׂטוֹת וְלִמְעֹל מֵעַל

תִּקְרַב לְמוֹתֵת בֵּין־בְּחוּרוֹתֶיהָ!

שלומית:

מָה? עַל־דְּבַר־שָׁלוֹם אֲנִי נִתְפֶּשֶׂת?

צדוק:

הִנֵּה אֱמֶת דִּבַּרְתְּ.

שלומית:

אִם כֵּן הֲלֹא אֶבְטַח וּמַה־יָּגֹרְתִּי?

הִנֵּה לְבָבִי זַךְ אֲנִי יָדַעְתִּי.

נָקִי וּבַר לֵבָב מְפַחֵד אֵינוֹ

מִתּוֹכְחוֹת מוּסָר, גְּמוּלוֹת פָּשַׁע.

צדוק:

אֹבֶה אֲשֶׁר כֹּה יֶהִי;

אַךְ־מַה בְּיוֹם הַצַּיִד

עִמּוֹ לְבַד עָשִׂית בְּסֵתֶר סָלַע?

שלומית:

מָה? כָּל סְתָרַי אוֹי! כְּבָר נוֹדָעוּ.

צדוק:

אָמְנָם, גְּבִרְתִּי, תַּעֲלוּמוֹת אָיִן

אֶל־עֵין־אֱלֹהִים; כִּי כְאָדָם אֵינוֹ

לָנוּס בְּחֶבְיוֹן חֶדֶר,

בַּל־יֶחֱזֶה אוֹתָנוּ.

אִם־נַעֲלֶה שָׁמַיִם,

אוֹ אִם־שְׁאוֹל נַצִּיעָה,²⁴⁸

אִם־בַּעֲבִי הָאָרֶץ,

אִם־בַּמְּצוּלוֹת, אִם־בְּמַחְשַׁךְ קֶבֶר

נָנוּס, הֲלֹא יַבִּיט צְפוּן לִבֵּנוּ,

כִּי רַק בְּיָדוֹ הוּא, וּמַה־נָּנוּסָה?

אִם נֶחֱטָא, יֵדַע; וְלֹא יָנִיחַ

שָׁם בַּאֲשֶׁר חָטָאנוּ

כָּמוּס לְעוֹלָמִים עֲוֹן רִשְׁעֵנוּ.

כִּי הוּא יְגַל אוֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁלָיוּ

הַחוֹטְאִים לָנֶצַח.

שלומית:

אַךְ הוּא אֱמֶת יוֹדֵעַ

כִּי זַךְ לְבָבִי הוּא, וְלֹא חָטָאתִי

אֵלָיו בְּדָבָר זֶה.

צדוק:

גְּבִרְתִּי, אֵינִי

חָפֵץ לְרַמּוֹתֵךְ. אֱמֶת אַבִּיעָה;

שָׁוְא תִּבְטְחִי עַל אֵלֶּה:

אִם־מַעֲשֶׂה יָעִיד, דְּבָרִים לָמָּה?

שלומית:

אַךְ כֹּה שְׁלוֹמִית בּוֹגְדָה תִשְׁפֹּטָה,

צָדוֹק?

צדוק:

אֲנִי אֶת־זֹאת לְבַד יָדַעְתִּי,

כִּי אַתְּ לְבַד עִמּוֹ בְיוֹם־הַצָּיִד

הָיִית בְּסֵתֶר סָלַע.

שלומית:

לֹא יָדְעָה נַפְשִׁי הֱיוֹתוֹ שָׁמָּה.

צדוק:

אִם־כֵּן, גְּבִרְתִּי, לָמָּה

שָׁמָּה לְבַד הָלָכְתְּ?

שלומית:

נַפְשִׁי אֲנִי יוֹדַעַת,

כִּי אֵין־בְּזֹאת חֵטְא לָהּ.

צדוק:

הֲבָלִים אֵלֶּה.

שלומית:

אִם־כֵּן בְּאֵין־מָנֹוס לְמֹותֵת אָנִי?

אֵין מַאֲזִין אֵלָי? וְאֵין מוֹשִׁיעַ?

כֹּה אָבְדָה תִּקְוַת לְבָבִי סֶלָה?

צדוק:

אָנָּא, גְּבִרְתִּי, לָמָּה

עַל־מַחֲלָתֵךְ זֹאת חֳלִי תוֹסִיפִי?

יָפוּג לְבָבֵךְ נָא; וְאִם פָּשַׁעַתְּ,

חֶטְאֵךְ שְׂאִי הַיּוֹם לְטַהֵר נָפֶשׁ.

שלומית:

הוֹי דַּת אֱנוֹשׁ אַכְזָר וְתוֹעֶה סֶלָה!

אַךְ שָׁם בְּכֵס קָדְשׁוֹ הֲלֹא יוֹדֵעַ

צִדְקִי וְתָם־לִבִּי אֱלֹהֵי קֶדֶם.

צדוק:

אַל־עוֹד, גְּבִרְתִּי; רַב אֲשֶׁר הוֹחַלְנוּ.

עַתָּה רְצִי וָבֹאִי²⁴⁹

אִתִּי לְרָם אָבִיךְ.

שלומית:

אֲנִי אָבֹאָה.

אָבֹא, וְשׁוֹפֵט כָּל־קְצוֹת הָאָרֶץ

יַשְׁקִיף עֳנִי נַפְשִׁי בְּאֵין־לִי פָשַׁע;

יַשְׁקִיף וְיִשְׁפֹּט, יֵרֶא,

יָדִין בְּאַף קָמַי, אֲשֶׁר נָתָנוּ

עָלַי פְּשָׁעִים, וַאֲנִי טָהָרְתִּי.

ענין ג

(שלום, שמעי, אצבון ושוני שלשה רעיו)

שלום:

רֵעַי! כְּאֵבִי רָב; ²⁵⁰ וְיוֹתֵר יִרֶב

אִם אֶזְכְּרָה כִּי נִסְתְּרָה לָנֶצַח

גַּם כָּל־יְשׁוּעָה מֶנִּי.

הוֹי יוֹם! וְלֹא יוֹם הוּא, אֲבָל לֵיל אֹפֶל,

הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי:

לָמָּה לְיַד עָמָל וְשִׁבְרוֹן רוּחַ

אוֹתִי הֲלוֹם הוֹצֵאתָ?

מֶה לֹא הֲרַת עוֹלָם וְקִבְרִי שַׂמְתָּ

רֶחֶם אֲשֶׁר בּוֹ לַעֲנוֹת רֻקַּמְתִּי? ²⁵¹

"אִם עַל־עֲצֵי שָׂדֶה לְהַכְרִית יַעַל

"גַּרְזֶן, וְאִם יַזְקִינוּ,

"קָצִיר כְּמוֹ־נֶטַע לְרֵיחַ־מַיִם

"הֵן יַחֲלִיפוּ עוֹד, וְלֹא יָמוּתוּ.

וּלְבַב אֱנוֹשׁ כָּמוֹנִי

יָמִית בְּאֵין־תִּקְוָה כְּאֵב וָשֶׁבֶר.²⁵²

לָמָּה לְעָמָל אוֹר, וְחַיִּים לָמָּה

יִתֵּן לְמָרֵי נָפֶשׁ?

הֵן רַק שְׁאוֹל שִׂבְרָם, לְכַלּוֹת שָׁמָּה

רָגְזָם וּמַכְאוֹבָם, וְשָׁם יָנוּחוּ.

שמעי:

עַד־אָן, יְדִיד נַפְשִׁי, תְּכַל נַפְשֶׁךָ

בֵּין־נַהֲרֵי יָנוֹן וְחַבְלֵי עֹנִי?

"בֵּין אַרְמְנוֹת אַלּוֹן²⁵³ לְבַקֵּשׁ לחם

"יָשִׂים נְתִיבָה בַּמְּצוּלָה גָּבֶר.

"כִּי שָׁם בְּכַנְפֵי רוּחַ

"קַל עַל־פְּנֵי־מֵימָיו מְעוֹפֵף יֵלַךְ.

"וַיְהִי בְהַרְעִים רֶגַע

"מוֹשֵׁל בְּעֹז עוֹלָם, וְיִתֶּן אֹמֶר,

"רַגְלֵי סְעָרָה, מִנְּשָׁרִים קַלּוּ,

"הוֹמִים בְּעֶבְרָתָם הֲלֹא יָבֹאוּ;

"בָּרָד וְזֶרֶם קֶטֶב

"יַכּוּ שְׁאוֹן גַּלִּים, וְנֶגְדָם הֵמָה

"אָז יַעֲלוּ שָּמיִם,

"אַחַר תְּהוֹמוֹת הַעֲמֵק יֵרֵדוּ.

"עוֹשֵׂי מְלָאכָה בָּם כְּקַש יָנוּעוּ,

"וּכְבָר בְּפִיהֶם²⁵⁴ יַחַד

"יִבָּלְעוּ כֻּלָּם וּפָלִיט אָיִן, -

"אִם לֹא בְחָכְמָתוֹ מְאַמֵּץ כֹּחַ

"רַב חוֹבְלִים יָעֹז לְמִפְלָט לָמוֹ.

"כִּי כַאֲשֶׁר עוֹד יֶחֱזַק הַסַּעַר,

"כֵּן יֶחֱזַק לִבּו וְיַאְמֵץ כֹּחַ,²⁵⁵

"עַד יַעֲמָד־לוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ רָוַח.

"כֵּן אִישׁ אֲשֶׁר סַבּוּהוּ

"בַּלִהוֹת מְרִי כַמָּיִם,

"אִם אִישׁ־תְּבוּנוֹת הוּא, הֲלֹא אַךְ תֹּקֶף

"יַלְבִּישׁ לְבָבוֹ; כִּי בְרֹאשׁ הַתֹּרֶן

"רַב־חוֹבְלִים יָקוּם, מְחַפֵּשׂ עֵזֶר,

"לָתוּר מְנוּחָה לוֹ, וְיִמְצָאֶנָּה.²⁵⁶

שלום:

אָמְנָם אֲנִי יָדַעְתִּי

כִּי כֹה יְדַבֵּר רֵעַ

אוֹהֵב שְׁלוֹם רֵעוֹ, וְלֹא נָגוּעַ.

"מַה־טּוֹב לְיַד־נָהָר אֱמֹר: “חַזֵּקוּ”,

"אֶל טוֹבְעִים בּוֹ: “כֹּחֲכֶם!” כִּי מַיִם

"אֵילָו בְּלִי יַגִּיעוּ.²⁵⁷

נַפְשִׁי, וְלֹא אַתֶּם, אֲהָהּ יוֹדַעַת²⁵⁸

הַיּוֹם מְרִי שִׂיחִי. אֲנִי הָשְׁבַּרְתִּי.

לַחְמִי בְמֵעַי מָר; וּמָסַךְ בֶּכִי,

אִם יוֹם לְפִי יָבֹא, וְאֶטְעַם, יָיִן.

אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, כְּצֵל פּוֹרֵחַ,

יָמָיו חֲרוּצִים הֵם; וְרַק יַרְחִיבוּ,

גַּם מִבְּלִי גָבוֹל,²⁵⁹ יְגוֹנָיו סֶלָה.

אָנָּא אֱלֹהֵי קֶדֶם,

אָנָּא שְׁעֵה מִמֶּנּוּ,

עַד כִּי צְבָאוֹ יִרֶץ.

מָה עֹז לְבָבוֹ, כִּי יְיַחֵל נֵצַח? ²⁶⁰

הַאִם נְחוּשָׁה הוּא, וְנַפְשׁוֹ אָבֶן?

לָמָּה לְמִפְגָּע לָךְ נְתַתּוֹ? לָמָּה?

כִּי גַם כְּבָר עָלַי לְמַשָּׂא אָנִי.

אָנָּא חֲדַל מֶנִּי, מְעַט אַבְלִיגָה.

הִנֵּה לְעָפָר עַתָּה

אֶשְׁכַּב, וְאֵינִי עוֹד, וְלֹא אָשׁוּבָה.

אצבון:

עַד־אָן תְּמַלֶּל־אֵל, יְדִידִי? לָמָּה{²⁶⁵]

תִּתֵּן לְאַשְׁמָה פִיךָ?

גָּבְהֵי שְׁחָקִים שׁוּר, יְלִידֵי עָיִשׁ;

כִּי עַל־מְרוֹמֵיהֶם לְכִסֵּא יֵשֶׁב

שׁוֹפֵט אֱלֹהִים, בַּל־יְעַוֵּת צֶדק.

לִזְבוּל עֲרָפֶל לוֹ, וְחוּג שָׁמַיִם

נָתִיב לְרַגְלָיו שָׁם, אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּ

“אַיּוֹ מְקוֹמוֹ” גַּם עֲבָדָיו שָׁמָּה.

מַה־תַּעֲשֶׂה־לּוֹ אִם חֲטָאִים תֶּרֶב?

אוֹ מֶה אֲשֶׁר צָדַקְתָּ

מִיָדְךָ יִקָּח? הֲלֹא רִשְׁעֶךָ

עַל־רֹאשְׁךָ יֵרֵד, וְשָׁב אֵלֶיךָ.

כִּי־תֶאֱרֹג פַּחִים סְבִיבוֹתֶיךָ,

הֵם רַגְלְךָ יִלְכֹּדוּ.

לֹא יַחֲזִיק יַד־רָע, וְלֹא לָנֶצַח

יִמְאַס אֱלֹהִים תָּם; אֲבָל יַשְׁגִּיחַ

מֵרוּם מְכוֹנוֹ צַעֲדֵי אִישׁ הֵנָּה,

כִּי רַק כְּאֹרַח אִישׁ לְהַמְצִיאֶנּוּ.²⁶¹

יַגִּיד בְּמוּסַר אַף לְאַנְשֵׁי רֶשַׁע²⁶²

אֶת־פָּעֳלָם כִּי רָע; אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ.

אִם יִשְׁמְעוּ, בַּטּוֹב יְכַלּוּ יֶתֶר

מִסְפַּר יְמֵיהֶם עוֹד; וְאִם עַד־אֵלֶּה

לֹא יִשְׁמְעוּ, בַּשֶּׁלַח

עוֹד תַּעֲבֹר נַפְשָׁם, שְׁאוֹל יִפֹּלוּ.

שלום:

גַּם־לִי כְמוֹכֶם לֵב, וְלֹא נָפַלְתִּי

מִכֶּם, אֲשֶׁר תַּכְלִימוּ

אוֹתִי בְחִנָּם. גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי

כִּי בַמְּרוֹמִים אֵל, מְצוּקֵי אֶרֶץ

עַל־פָּעֳלָם יִשְׁפֹּט, וְיִשְׁפֹּט צֶדֶק.

אַךְ־זֹאת פְּלִיאָה מֶנִּי,

כִּי מִשְּׁאוֹל אַכְזָר, וְעַז כַּמָּוֶת,

מַשִּׂיג גְּבוּל יָתוֹם, וְדַל בַּשַּׁעַר

מַטֶּה, בְּלֹא יֵדַע יְרַחֵם עֹנִי,

שָׁלֵו שְׂבַע רָצוֹן יְהִי נָוֵהוּ;

וּבְבֵית נְקִיִּים רַק זְוָעָה סֶלָה,

שָׁם קִנְּנוּ, שָׁם יִפְרְחוּ לַבֹּקֶר

רַק כָּל־מְרוֹרוֹת, רַק חֳלִי וָקָצֶף.

שוני:

שָׁלוֹם, הֲזֹאת יָדַעְתָּ,²⁶³

כִּי כַחֲלוֹם יָעוּף, כְּחֶזְיוֹן לָיְלָה,

שִמְחַת בְּנֵי־נָבָל וְגִילַת־רָשָׁע?

אִם־יַעֲלֶה שִׂיאוֹ לְעָב יַגִּיעַ,

רֶגַע שְׁאוֹל יֵחַת, וּמֵקִים אָיִן.

בָּנָיו יְרַצּוּ דָל, וְהֵם יָקִיאוּ

הוֹן יוֹלְדָם בָּלַע בְּתַרְמִית־עֹשֶק;

כִּי עַד־מְלֹאת סִפְקוֹ וְלֹא־עוֹד יָגֶל.

אִם יֶחֱטָא צַדִּיק, וְחֶטְאוֹ פֶשַׁע,²⁶⁴

עוֹדוֹ יְשֻׁלַּם לוֹ, וְנָקִי יֶהִי

בֵּין־מִשְׁכְּנוֹת שָׁלוֹם, אֲשֶׁר מִמָּעַל.

כִּי לֹא לְעַוֶּת־אִישׁ אֱלוֹהַּ יֵרֶא,

כִּי־לֹא־יְשַׁלֵּם רָע תְּמוּרַת צֶדֶק.

הִנֵּה אֱנוֹשׁ אַשְׁרָיו וְיוֹכִיחֶנּוּ

צוּרוֹ כְּאָב אֶת־בֵּן, לְהַשְׂבִּיעֵהוּ

שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־יְשָרִים סֶלָה.

שלום:

הִנֵּה כְאֵלֶּה עוֹד כְּבָר שָׁמַעְתִּי

רַבּוֹת תְּשׁוּבוֹת שָׁוְא וְדִבְרֵי רוּחַ;

אָמְנָם אֲנִי נַפְשִׁי הֲכִי יָדָעְתִּי.

הֵן אֵל אֱמֶת יִרְאֶה, וְעַד בַּשַּׁחַק

יִסְפֹּר צְעָדַי יָחַד,

וּבְמֹאזְנֵי צִדְקוֹ דְרָכַי יַעַל:

פִּתִּי לְבַדִּי אִם לְפִי הֵבֵאתִי,

בַּל־יֹאכְלוּ דַלִּים רְעֵבִים מֶנָּה;

אִם מִבְּלִי לִלְבּשׁ בְּיוֹם הַשֶּׁלֶג

אֹבַד וְדַל רָאִיתִי,

כִּי גֵז כְּבָשַׂי לֹא חֲלָצָיו שָׁמָּה

אַלְבִּישׁ וְיִתְחַמֵּם וְחַי בָּהֵמָּה;

אִם אֶת קְשֵׁה־יוֹם לֹא לְבָבִי מַיִם

הָלַךְ לְקוֹל בִּכְיוֹ, וְלֹא קָדַרְתִּי;

אִם פִּיד מְשַׂנְאִי־לִי כְּחַג שָׂמֵחַ

הָיָה, וְהִתְעוֹרַרְתִּי

אִם רָע מְצָאוֹ סֶלָה.

כִּי הִנְנְי הַיּוֹם כְּבָר גֹּוֵעַ

בֵּין־נַחֲלֵי יָגוֹן, וְלֹא אֶמְצָאָה

כִּמְעַט צְדָקָה רַחֲמִים וָחֶסֶד.²⁶⁵ -

אָמְנָם בְּעַצְמוֹתַי מְהַלֵּךְ עַתָּה

מָה, לֹא אֲני אֵדַע, אֱמֶת אָחוּשָׁה²⁶⁶

רַגְלִי כְמוֹ נִדְחֶה; וְלָכֵן, אָנָה

לֹא אֵדְעָה, אֶדְמֶה אֲשֶׁר יַנְחֵנִי.²⁶⁷

אֶל־מוּל־רְחוֹב הָעִיר לְבֵית הַמֶּלֶךְ

אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה מָה. וְאַתֶּם שֵׁבוּ

עַל־מַעֲשֵׂיכֶם פֹּה.

רעיו:

לְכָה; יַצְלִיחַ

אֶת־דַּרְכְּךָ הוֹפֵךְ מְסִבּוֹת אָרֶץ!

ענין ד

(שלום מתהלך לבדו אל רחוב העיר, ושם רם, ושלומית בנחושתים מובאת חוץ, וצבא המלך)

שלום:

אַךְ מַה־תְּהִי זֹאת? מִי בְקִרְבִּי רוּחַ

הֵעִיר אֲשֶׁר כֹּה לַהֲלֹךְ נָחָנִי? (אָנִי) ²⁶⁸

מִי זֶה בְּקוֹל יַרְעֵם? פְּלָאוֹת אֵלֶּה!

אַךְ יוֹם גְּדוֹלוֹת הוּא! אֲבָל הִנֵּנִי

מֻדָּח, וּבַל יָדַעְתִּי

מִמִּי, וּמֻדָּח מִבְּלִי יַנִּיחַ

כִּי אֶעֱמֹד מִזְעָר וְלֹא אָרוּצָה. (רוּצָה)

וִיהִי אֲשֶׁר אָרוּץ; וְאַךְ מַה־יִּתֶּן

סוֹף אֶל־מְרוּצָתִי? מְנוּחוֹת עֵדֶן,

אוֹ רַק מְרוֹרוֹת בּוֹר וְגֵיא צַלְמָוֶת? (מָוֶת)

מוֹתִי? וּמִי יִתֵּן כְּבָר גָּוָעְתִּי!

כִּי מִמְּצוּלוֹת יָם־כְּאֵב הָיָתָה

נַפְשִׁי כְּבָר עוֹלָה. אֲבָל מִי יֶהִי,

כִּי אֶל־מְצוּקוֹתַי לְבַל תִּרְחַבְנָה

יִתֵּן גְּבוּל עוֹלָם בְמוֹתִי עָתָּה? (אָתָּה)

אוֹתִי אֲנִי אָמִיתָה?

אַךְ לֵב שְׁלוֹמִית מָה? עֲדֶן־לִי יֶהִי

אַכְזָר כְּמוֹ הוּא, אוֹ מְרַחֵם פַּעַם

יִתֵּן כְּאֵבִי לוֹ כְּאֵב וָחֶבֶל? (אֵבֶל)

אַךְ לַחֲבֹק בִּלְתִּי שְׁלוֹמִית גֶּבֶר

תּוּכַל שְׂמֵחַת לֵב וְטוֹבַת עָיִן? (אָיִן)

אִם־כֵּן בְּלִי תֵדַע אֱנוֹשׁ בָּאָרֶץ

רַק אַלְמְנוּת חַיּוּת צְרוָּרה תֶחִי?

בַּל־יַעֲלֹז בָּהּ אִישׁ, וְרַק לַקֶּבֶר

יֻלַּד הֲדַר יָפְיָהּ, לְהַרווֹת שָׁמָּה

רִמָּה וְתוֹלֵעָה יְלִידֵי חפֶשׂ? (אֶפֶס)

אַךְ בֶּאֱמֶת אָמוּת, וְאֵין מִי יוֹשַׁע (יוֹשַע)

לֹא אֵדְעָה מָה יִרְזְמוּן מִלֶּיךָ. (לֵכָה)

הֵן רַק מְשָׁלִים אַתָּה

אֵלַי מְמַשֵּׁל, מִבְּלִי אָבִינָה.

אִם חֶפְצְךָ, דַּבֵּר וְלֹא בַסֵּתֶר;

אִם לֹא, חֲדַל מִמֶּנִי.

אַל־נָא תְשַׂחֵק בִּי בְהֶגְיוֹן אָוֶן,²⁶⁹

כִּי אִישׁ קְשֵׁה רוּחֹו וּמָר אָנֹכִי.

הר:

רוּצָה לְמָוֶת אַתָּה;

אֵבֶל בְּאֶפֶס לָךְ, וְיוֹשַׁע אָיִן.²⁷⁰

שלום:

אִם כֵּן בְּאֵין מוֹשִׁיעַ

אָרוּץ לְיַד מוֹתִי? אֲבָל אָרוּצָה;

כִּי טוֹב כְּבָר מוּת פַּעַם

אַחַת, וְלֹא מוּת אָלֶף.

אָרוּץ; וְלֹא אָרוּץ, מְעוֹפֵף אֵלֶךְ

לִקְרַאת תְּמוּתָה, כִּי בְמַחְשַׁךְ קָבֶר

יָמַי וּמַכְאוֹבַי אֲכַלֶה יָחַד.

(יתהלך ויתקרב עוד מעט אל הרחוב)

אַךְ מָה לְנֶגְדִּי אֵשׁ בְּבֵית הַמֶּלֶךְ?

אַךְ לֹא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ:

בִּרְאוֹת לְמֵרָחוֹק הֲכִי שָׁגִיתִי: -

הִיא בָרְחוֹב. עַתָּה לְאִישׁ מֵאֵלֶּה

הָעוֹמְדִים אֶשְׁאַל, וְיַגִּידוּנִי.

חָנָן, הֲלֹא תַגִּיד: לְמִי בוֹעֶרֶת

אֵשׁ אֹכְלָה הַזֹּאת?

חנן:

הֲלֹא יָדַעְתָּ

כִּי שָׂטְתָה לִזְנוּת וְלִמְעֹל מַעַל

הַבַּת שְׁלוֹמִית?

שלום:

מָה? אֲהָהּ! מֵת אָנִי.

(יפול על פניו)

חנן:

רֵעִים, מְהֵרָה בֹּאו

עִזְרוּ לְשָׁלוֹם, כִּי לְאַפָּיו אָרְצָה

נָפַל, וְלֹא יָדַעְתִּי

אִם חַי וְאִם מֵת הוּא.

שלום:

אֲהָהּ שָׁמַיִם?

חנן:

שָׁלוֹם אֲדוֹנִי, קוּם, יְכַלְכֵּל רוּחַ

בִּינָתְךָ חָלְיָךְ.²⁷¹

שלום:

אֲהָהּ, מַה־שֵּׁמַע!

הַבַּת שְׁלוֹמִית זָנְתָה!

חנן:

הַנִּיחָה,

עַתָּה יְחִי רוּחֶךָ.

שלום:

אַךְ מָה? וְתִשָּׂרֵף?

חנן:

רְאֵה כִּי בָאָה

עַתָּה בְּפֶתַח הָרְחוֹב; הַבִּיטָה

כִּי עַל־זְרוֹעוֹתֶיהָ

כַּבְלֵי נְחֹשֶת יֵשׁ, וּבִנְחֻשְׁתַּיִם

עִנּוּ כְבָר רַגְלֶיהָ.

שלום:

נַפְשִׁי שְׁלוֹמִית, אוֹי! וְאֶרְאֵךְ כָּכָה!

אַךְ מִי יְדִידָהּ זֶה, אֲשֶׁר הִגִּיעַ

אוֹתָהּ כְּבָר עַד־מָוֶת?

חנן:

לֹא אֵדְעָה; אָמְנָם קְרַב עַד־אֵלֶּה

אַנְשֵׁי צְבָא הַמֶּלֶךְ,

מֵהֶם שְׁאַל, כִּי יֵדְעוּ.

שלום: (אל צבא המלך)

הַגִּידוּ,

עַל־מֶה שְׁלוֹמִית פֹּה? ²⁷²

אנשי הצבא:

עֲדֶן תִּשְׁאָלָה!

שלום:

מַה־תֹּאמְרוּ?

אנשי הצבא:

הַעוֹד כְּלֹא־יוֹדֵעַ

אֶת־נַפְשְּךָ פֹּה תַעֲשֶׂה?

שלום:

מָה אֵלֶּה?

אִם תֹּאמְרוּ, אֵדָע.

אנשי הצבא:

הֲלֹא עָלֶיךָ!

שלום:

עָלַי שְׁלוֹמִית מֵתָה?

(ירוץ לפני המלך)

הוֹי, רָם, אֲדוֹנִי מֶלֶךְ!

נָאוָה מְלוּכָה לָךְ, וְשׁוֹפֵט צֶדֶק:

הֵן הַיְּקוֹד רַק לִי מְבֹעָר הֵנָה,²⁷³

לֹא אֶל־שְׁלוֹמִית. מָה כְבָלִים אֵלֶּה

אֶרְאֶה לְרַגְלָהּ עוֹד?

רם:

קְרַב עַד־הֵנָּה.

אִם־כֵּן נְדָבָה נַפְשְׁךָ תַחְתֶּיהָ

תִּתֵּן לְאֵשׁ אֹכֶלֶת?

שלום:

אֶתֵּן! וְיִהְיֶה לִי כְדֶשֶׁן נֹפֶת

מָתוֹק, וְטוֹב מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיהָ.

שלומית:

אָבִי! אֲשֶׁר אָבִי קְרֹא אֵלֶיךָ

אֵבוֹשׁ וְאֶכָּלֵם, אֲבָל בַּת אָנִי,

אָבִי, לְבֹשֶׁת לָךְ–הֲלֹא עַד הֵנָּה

חֻלַּל כְּבוֹדִי, כִּי לְאֵשׁ אֹכֶלֶת

עַד־הָרְחוֹב אוּבַל, לְשׁוּבִי שָׁמָּה,²⁷⁴

תַּחַת גְּבִירָה עַל־מְרוֹמֵי שָׁבֶת,

אֵפֶר שְׂרוּפָה עַל־מְרוֹמֵי קָרֶת,

לֹא עוֹד חֲיוֹת, לֹא עוֹד חֲיוֹת חָפַצְתִּי;

לֹא עוֹד חֲיוֹת, אַחַר כְּבָר זֶה מָתִּי.

"כִּי מִבְּלִי כָבוֹד יְקָרָה נֶפֶשׁ

"מֵתָה בְחַיִּים הִיא. אֲבָל אָמוּתָה!

כִּי יֶעֱרַב לִי, בַּל־רְאוֹת עוֹד חָלֶד.

אָמוּת! וְאֵת צִדְקִי לְהַגִּיד יַעַן

אֶבֶן בְּקִיר בַּיְתָה וְעֵץ בַּשָּׁעַר.

אָמוּת! וְהַשָּׁמַיִם,

נִקְיוֹן לְבָבִי אוֹמְרִים, אַנִּיחַ.

עַפְרוֹת אֲדָמָה זֹה אֲשֶׁר מִתַּחַת

צִדְקִי וְתֻמִּי צוֹעֲקִים יַגִּידוּ.

וּבְהַחֲרִישׁ כָּל־אֵלֶּה,

לֹא יַחֲרִישׁ מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי קֶדֶם;

"כִּי אֶת־יְשָׁרִים הוּא יְבַקֵּשׁ סֶלָה,

"בַּל־יִתְּנֵם לִמְצֹא בְשֶׁקֶר פָּשַׁע.²⁷⁵

"הֵן אִם אֲנָשִׁים עִוְּרֵי הַשֵּׂכֶל,

"כִּי עַל־רְאוּת עֵינָיִם

"דִּינָם לְבַד יִשְׁפֹּטוּ,

"סִתְרֵי יְלִידֵי הַזְּמָן לָדַעַת

"יִלאוּ, וְלֹא יַגִּיעוּ, -

"אַךְ מֵאֱלֹהִים לֹא־פְלִיאוֹת הֵמָּה,

"כִּי תַעֲלוּמוֹת לֵב וְחַדְרֵי בָטֶן

"הוּא יַחֲקֹר, לֹא תֹאַר.²⁷⁶

צוּרִי! וְתִהְיֶה זֹאת? וְכֹה אָמוּתָה

זַכָּה נְקִיַּת לֵב? אֲבָל לֹא מָוֶת

אֶבְכֶּה וְיֵמַר לִי, כְּבוֹדִי סֶלָה

אֶבְכֶּה, וְלֹא אָפוּג, אֲשֶׁר אָבָדְתִּי.²⁷⁷

חָרְבוּ מְאֹד שָׁמַיִם,

תִּרְעַשׁ וְתִרְגַּז אָרֶץ!

אֵיךְ נִהְיְתָה כָּזֹאת, אֲשֶׁר בָּרוֹחַ

מִיַּד מְצוֹדֵי חֵטְא, בְּרָע אֶפֹּלָה? ²⁷⁸

לֹא אוֹתְךָ, לֹא אוֹתְךָ אַרְשִׁיעַ,

אָבִי, אֲשֶׁר יָדַעְתִּי

כִּי עַד־אֲשֶׁר תַּגִּיעַ

בִּינָתְךָ, תַּחְקֹר,²⁷⁹ וּמִשְפַּט צֶדֶק

תִּתְמֹךְ לְבָד. אָמְנָם חֲמָסִי יֵרֶא

נוֹקֵם בְּחֵמָה מֵאֲשֶׁר בִּי קָמוּ²⁸⁰

עֵדֵי שְׁקָרִים יָחַד.

שָׁלוֹם, אֲהָהּ, שָׁלוֹם לְבָבִי, לָמָּה ²⁸¹

יפָה לְךָ הָיִיתִי,

אִם רַק לְהַפִּיל גַּם־שְׁנֵינוּ יָחַד

מִנַּפְשְׁךָ נַפְשִׁי לְךָ יָקָרָה?

הֵן בַּמְּרוֹמִים שָׂהֲדִי יוֹדֵעַ

כִּי רַק חֳלִי וָקֶצֶף,

בַּל־אֶחְטָא, אֵת נַפְשְׁךָ הִשְׂבָּעְתִּי; ²⁸²

לִמְאוֹר שְׁתֵּי עֵינַי בְּרִית כָּרַתִּי,

בַּל יֶחֱזוּ הוֹדֶךָ.

אַךְ מָה דְבָרִים עוֹד? הֲלֹא הַמָּוֶת

הַיּוֹם לְנַפְשִׁי נֹחַם.

עַתָּה הֲלֹא כָל־רֶגַע,

כִּי בוֹ עֲדֶן אֶחְיֶה, חֲנִית וָחֶרֶב

רַק אֶל־לְבָבִי הוּא. אֲבָל אַחֶרֶת: ²⁸³

אָבִי, אֲנִי חָטָאתִי;

אֵיךְ יוּכלוּ כֹה מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ

לִנְשׂא אֲשֶׁר שָׁלוֹם תְּמוֹתֵת הֵנָּה? ²⁸⁴

אָבִי, רְאֵה כִּי נֶפֶשׁ

תַּשְׁחִית, נְקִיָה הִיא וּבִבְלִי פָשַׁע.

עָלַי לְבַד אִם־כֵּן מְהֵרָה יֵרֶד

חֶטְאִי, וְשָׁלוֹם יֶחִי!

שלום:

לֹא־רַחֲמִים כָּאֵלֶּה

אֹבֶה, שְׁלוֹמִית. לֹא, שְׁלוֹמִית! דֹּמִּי,

הֵרָגְעִי וָדֹּמִּי;

כִּי מִקְּשִׁי אַכְזָר לְהַכְאִיב יֶרֶב

חַסְדֵּךְ, שְׁלוֹמִית, זה לְאִישׁ כָּמוֹנִי

בּוֹעֵר בְּאֵשׁ עָלָיִךְ.²⁸⁵

שלומית:

לֹא! כִּי אֲנִי חָטָאתִי,

אִם־כֵּן אֲנִי אָמוּתָה.

רם:

רִיבוֹת חֲדָשִׁים אֵלֶּה.

אָמְנָם דְּעִי, בִּתִּי, אֲשֶׁר חֹק לָנוּ:

כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּן נְדָבָה נָפֶשׁ

לָמוּת תְּמוּרַת רֵעַ,²⁸⁶

לֹא עוֹד חֲיוֹת יוּכָל.

שלום:

יְחִי הַמֶּלֶךְ!

אָמוּת אֲנִי אֵפוֹא, וּמוֹתִי יִתֵּן

חַיִּים וְשָׁלוֹם אֶל־שְׁלוֹמִית סֶלָה.²⁸⁷

ענין ה

(שלום ברחוב קשור ידים ורגלים כורע על ברכיו, ורם ודרדע יועצו וענה עבדו, ושלומית קשורה מרחוק ונשמרת מצבא, והימן בא)

רם:

שָׁלוֹם בְּנִי, נָדִיב יְקַר הָרוּחַ,

כִּי נַפְשְׁךָ נָתַתָּ

הַיּוֹם לְמָוֶת עַל־יְדִידוּת אֹמֶן,²⁸⁸

מֵת הִנְּךָ עַתָּה, אֲבָל עוֹד תֶּחִי

כָּל־עוֹד אֱנוֹשׁ תִּשָּׂא בְחֵיקָהּ אָרֶץ.

כִּי אַחֲרֵי יִבְצֹר גְּבָרִים אֶלֶף

מָוֶת בְּמַגָּלוֹ כְּבוֹצֵר גֶּפֶן

שָׂרִים נְבוֹנִים אוֹבְדֵי זִכְרָמוֹ,

לֹא זִכְרְךָ יָסוּף כְּמוֹהֶם סֶלָה;

כִּי מַעֲשֶׂךָ זֶה יְחִי לָנֶצַח.

עַתָּה, בְּנִי, אֶת־כָּל־אֲשֶׁר חָפַצְתָּ

דַּבֵּר בֶּטֶרם מוּת.

שלום:

יֶחִי הַמֶּלֶךְ!

הִנֵּה אֲנִי מֵת כַּאֲשֶׁר יָאָבְתִּי;

כִּי לֹא יְהִי מוֹתִי כְּמוֹת כָּל־גָּבֶר,

אַךְ מוֹת יְשָׁרִים עַל־אֱמֶת וָחָסֶד.

עַתָּה בְטֶרֶם מַתִּי

אוֹדֶה עֲלֵי־פִשְׁעִי וְחַטַּאת נֹעַר.

אִם אֶל־אֱלֹהִים הֵנָּה

נִגְלוֹת כְּבָר, לָמָּה אֲכַחֵד אָנִי? ²⁸⁹

אַזְכִּיר חֲטָאַי, הֵנָּה

אוֹדֶה וְאֶכָּלֵם אֲשֶׁר חָטָאתִי,

וִיהִי בְכָל־זֹאת לִי לְמֵשׁיב נָפֶשׁ;

כִּי תוֹכְחוֹת מוּסָר אֲשֶׁר נָכוֹנוּ

אֶל־כָּל־פְּשָׁעַי, עַתָּה

אֶשָּׂא בְטוּב לִבִּי, וּמִי יוֹדֵעַ

אִם־לֹא יְכֻפַּר לִי וְאֶטְהַר סֶלָה?

רם:

הִנֵּה עֲצֹר נִלְאֵיתִי

שֶּׁטֶף דְּמָעוֹתַי, וְלֹא אוּכָלָה.²⁹⁰

שלום:

עַתָּה שְׁמַע, מַלְכִּי. אֲנִי יָדַעְתִּי

כִּי זֹאת בְּצֶדֶק וֶאֱמֶת בָּאַתְנִי;

כִּי אֶל־זְדוֹנִי הוּא גְמוּל וָשֶׂכֶר.

הִנֵּה מְשֻׁלָּח פֶּרֶא,

נַעַר וְאֵין הָבִין, בְּהָרֵי קֶדֶם²⁹¹

הוֹלֵךְ וְשָׁט הָיִיתִי;

וַיְהִי לְהַר־עֹז יוֹם בְּמִקְרֶה בָאתִי,

וָאֶחֱזֶה מִגְדָּל, וְרֹאשׁוֹ שָׁמָּה

סָגוּר וְאֵין מָבוֹא, וְאֵין כָּל־שָׁעַר.

אָז בָּעֲרָה בִי תַּאֲוָה לָדַעַת

מַה־זֶּה וְעַל־מַה־זֶּה, וְשָׁם בִּינוֹתִי,

עַד כִּי רְאוֹת דִּמִּיתִי

מָקוֹם אֲשֶׁר אוּכַל מְצֹא שָׁם פָּתַח;

וּבְרֹב זְדוֹן יַלְדּוּת אֲשֶׁר נָחַנִּי

הָלוֹךְ וְדָרוֹשׁ פֹּה וּפֹה, מָצָאתִי,

אַחַר עֲמָלִי רָב, מְקוֹם הַשָּׁעַר.

וַיְהִי בְּבוֹאִי בוֹ, כְּתָב רָאִיתִי

אַחַר שְׁעָרָיו כַּדְּבָרִים אֵלֶּה:

"לִקְרֹב הֲלוֹם יִשָּׂאֲךָ לִבֶּךָ,

עָלַי לְשַׁלֵּם לָךְ גְּמוּל יָדֶיךָ".

עַתָּה הֲלֹא הִנֵּהוּ,

זֶה לִי גְמוּל יָדַי בְּכֵן קָרָנִי.

מַה־זֶּה לְךָ, מַלְכִּי, אֲשֶׁר נִבְהָלְתָּ?

רם:

שָׁלוֹם בְּנִי, שָׁלוֹם.

שלום:

פְּלָאִים אֵלֶּה!

רם:

שָׁלום, אֱמֶת הוּא כָּל־אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ?

שלום:

אִם זֶה אֱמֶת? מַלְכִּי! הֲלֹא מִמָּוֶת

רָחוֹק כְּפֶשַׂע אָנִי,

מוֹדֶה עֲלֵי־פִשְׁעִי אֲשֶׁר חָטָאתִי;

עַתָּה אֲשַׁקֵּר עוֹד?

רם:

וְאֵיךְ יָכֹלְתָּ,

שָׁלוֹם, מְצֹא הַפָּתַח?

שלום:

אֶל־יַרְכְּתֵי הָהָר מְעָרַת סֵתֶר,

כִּי צֶאֱלִים כִּסּוּהָ,

וּבְמַחֲשַׁכִּים מַהֲלָךְ רָאִיתִי;

שָׁמָּה פְעָמַי נָטוּ.²⁹²

וַיְהִי בְּבֹאִי בָהּ בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ,

רָחוֹק מְעַט הִבַּטְתִּי

מִשְׁטַח זְרוֹעוֹת שָׁמֶשׁ,

הַנּוֹתְנִים אוֹר לָהּ, וְהִיא גָדֵלָה.

אָז לַהֲלֹךְ הוֹסַפְתִּי,

וָאֶחֱזֶה סֻלָּם אֲשֶׁר מַגִּיעַ

רֹאשׁוֹ לְהַמִּגְדָּל, וּבוֹ עָלִיתִי,

וָאֶמְצְאָה פִתְחוֹ, אֲבָל לִפְנִימָה,

כִּי מִבְּלִי נוֹדַע וְנִרְאָה חוּצָה.

אוֹתוֹ אֲזַי פָּתַחְתִּי,

וָאֶחֱזֶה עָלָיו, אֲשֶׁר כִּסּוּהוּ

עָפָר וְטִיט מֻדְבָּק כְּמַרְאֵה אָבֶן;

הֵם הֵם אֲשֶׁר הֶעְלִימוּ

אוֹתוֹ, וְלֹא נִרְאָה לְהִוָּדֵעַ.

אַךְ בַּאֲשֶׁר עָפָר וְאַדְמַת חֹמֶר

הָיוּ לְבַד, יָכֹלְתִּי

אוֹתָם דְּחוֹת מַהֵר, וְהִפַּלְתִּימוֹ.

רם:

אָכֵן בְּאֵיזֶה יוֹם כְּזֹאת עָשִׂיתָ?

שלום:

שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים הֵם, בְּיוֹם הֻלֶּדֶת

מַלְכִּי, לְעוֹלָם יֶחִי.

רם:

אַךְ תַּעֲלוּמוֹת אֵלֶּה

סִתְרֵי מְסִבּוֹת אֵל אֱלֹהֵי קֶדֶם.

(אל ענה)

לֵךְ חִישׁ קְרָא זִיפָה וְיָבֹא הֵנָּה. –

עוֹשֵׂה גְּדוֹלוֹת! חַסְדְּךָ הוֹחָלְתִּי;

אַל־תַּעֲזֹב אוֹתִי, וְהָשֵב נֶפֶשׁ

מָרָה אֲשֶׁר הֵמַרְתָּ.

מֶה עָמְקוּ הַפְלֵא מְזִמּוֹתֶיךָ!

מַה־קָּצְרוּ עֵינֵי אֱנוֹשׁ בָּאָרֶץ!

זיפה:

מַלְכִּי יְחִי! הִנֵּנִי.

רם:

הִנֵּה לְמִגְדַּל אַיִן

אַתָּה הֲלֹא מָצָאתָ

פִּתְחוֹ כְּבָר?

זיפה:

מַלְכִּי, הֲלֹא יָדַעְתָּ.

רם:

אָכֵן בְּאֵיזֶה יוֹם?

זיפה:

בְּיוֹם הֻלֶּדֶת

מַלְכִּי.

רם:

וְאֵיךְ יָכֹלְתָּ

פִּתְחוֹ מְצֹא?

זיפה:

מָה אֵלֶּה?

רם:

פִּתְחוֹ, אֱמֹר, אֵיכָכָה מְצֹא יָכֹלְתָּ?

זיפה:

מַלְכִּי, וְלָמָּה זֹאת תְּבַקֵּשׁ עָתָּה?

רם:

הֵן לֹא לְךָ לָדַעַת

לָמָּה אֲבַקֵּשׁ זֹאת. אֱמֹר: אֵיכָכָה

פִּתְחוֹ מְצֹא יָכֹלְתָּ?

זיפה:

מַבִּיט וְצוֹפֶה שָׁם זְמַן עָמַדְתִּי,

וָאֶמְצְאָה אוֹתוֹ.

רם:

וּמַה־מָּצָאתָ?

זיפה:

עָפָר אֲשֶׁר הִפַּלְתִּי

מֻדְבָּק כְּמַרְאֵה אֶבֶן

הָיָה.

שם:

וְאֵיךְ דִּמִּיתָ

כִּי טִיט יְהִי, אִם הוּא כְמַרְאֵה אָבֶן?

זיפה:

שׁוֹנֶה מְעַט רָאִיתִי

אוֹתוֹ.

רם:

זְעֵיר הַרְחִיקָה. –

דַּרְדַּע, וּמַה־תֹּאמַר? וּמֶה־חָשַׁבְתָּ?

דרדע:

מַלְכִּי, אֱמֶת דַּרְכָּהּ הֲלֹא תוֹרֵנוּ.

הִנֵּה גְלוּיָה זֹאת לְכָל־אִישׁ־דַּעַת,

כִּי שָׁוְא דְּבַר זִיפָה וְהַבְלֵי שָׁקֶר.

רם:

כֵּן גַּם אֲנִי חָשָׁבְתִּי.

דרדע:

גַּם־זֹאת עֲשׂוֹת נוּכַל –

רם:

אֱמֹר.

דרדע:

נֵלֵכָה

לִרְאוֹת הֲיֵשׁ זֹאת הַמְּעָרָה שָׁמָּה.

(הימן בא)

הימן:

מַלְכִּי יְחִי לָנֶצַח!

לִפְתֹּר חֲלוֹם מַלְכִּי כְהַיּוֹם בָּאתִי;

וָאֶחֱזֶה, גַּם טֶרֶם

אוֹתוֹ אֱמֹר, כִּי הָאֱמֶת רָאִיתִי.²⁹³

הֵן הַזְּמוֹרָה כִּי לְבַד הָיָתָה

עַל־כִּסְאֲךָ, אַחַת בְּכָל הַגֶּפֶן,

זֹאת הִיא שְׁלוֹמִית.

רם:

גַּם אֲנִי הֵבַנְתִּי

כָּל־זֹאת כְּבָר.

הימן:

אַךְ עוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי

נוֹפֵל, בְּהָרִים יָד, פְּקִיד הַזַּעַם,

גַּם מִבְּלִי יוּכַל לְהַכְרִיתֶנָּה;

כָּזֹאת יְהִי הַיּוֹם, וְתִוָּשֵׁעַ

הַבַּת שְׁלוֹמִית, יַעַן

שָׁלוֹם לְבַד הָיָה אֲשֶׁר הַפֶּתַח

מָצָא לְמִגְדַּל־אָיִן.²⁹⁴

מַלְכִּי, דְּרֹשׁ זֹאת, כִּי אֱמֶת דִּבַּרְתִּי.

רם:

בָּרוּךְ תְּהִי, הֵימָן! כְּבָר אֵלֵינוּ

סִפֵּר כְּזֹאת שָׁלוֹם. אֲבָל עַד־אֵלֶּה

אֵין־דַּי אֲשֶׁר זִיפָה לְהוֹדוֹת יוֹאֶל.

הימן:

מַלְכִּי, מְזִמָּה מִמְּךָ אֵיכָכָה

יֶחְסַר וְיִבָּצֵר? הֲלֹא הַמָּוֶת

תָּשִׁית לְנֶגְדוֹ, כִּי מְהֵרָה תֵרֶא

אִם הָאֱמֶת יַגִּיד, וּבַדָּיו יָעַן.²⁹⁵

רם:

זִיפָה! שְׁמַע, וּשְׁמֹר מְאֹד נַפְשֶׁךָ:

אִם הָאֱמֶת אַתָּה מְכַחֵד אַתָּה,²⁹⁶

אֶת־רֹאשְׁךָ הַיּוֹם אֲנִי אָסִירָה.

הִנֵּה כְבָר יָדַעְתִּי

כִּי אֵינְךָ הָאִישׁ אֲשֶׁר הַפֶּתַח

מָצָא לְמִגְדּל־אָיִן.

אָכֵן אֱמֹר, אֵיכָה לְתוֹכוֹ בָאתָ;

כִּי אִם־תְּכַזֵּב, הִנְּךָ מֵת עָתָּה.

זיפה:

מַלְכִּי, סְלַח־נָא! וֶאֱמֶת אַגִּידָה.

רם:

אֶסְלַח; אֲבָל תִּשְׁמֹר, אֱמֶת הַגִּידָה.

זיפה:

לִצְעֹד בְּיוֹם הֻלֶּדֶת

מַלְכִּי בְּהַר־עֹז בָּאתִי,

וָאֶמְצְאָה אוֹתוֹ אֲשֶׁר נִפְתָּחוּ

דַּלְתוֹת שְׁעָרָיו, וֶאֱנוֹשׁ אֵין שָׁמָּה.

לָרוּץ לְךָ, מַלְכִּי, לְבַשֵּׂר חַשְׁתִּי,

וָאֹמְרָה אֵת כָּל־אֲשֶׁר אָמָרְתִּי.

אָנָּא סְלַח, מַלְכִּי, מְחֹל.

רם:

סָלָחְתִּי.

ענה:

מַלְכִּי, זְכָר־נָא עַתָּה

אֶת־הַחֲלוֹם חָלָמְתִּי.²⁹⁷

שָׁלוֹם הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר רָאִיתִי

נַעַר יְפֵה־עֵינַיִם,

דּוֹחֶה שְׁלוֹמִית אָז בְאֵשׁ אֹכֶלֶת!

לֹא זֶה אֲשֶׁר מִהֵר לְהַצִּילֶנָּה?

לֹא־יַעֲלוּ עַתָּה לְכִסְאָךְ יָחַד?

רם:

שָׂשֹוֹן וְגִיל מָלֵאתִי,²⁹⁸

לִבִּי בְרֻבָּם יִשְׁטְפוּ יִלְחָצוּ,

בַּל־אוּכָלָה הַרְאוֹת שְׂשׂוֹנִי חוּצָה.

סַלְעִי וּמָגִנִּי אֱלֹהִים אַתָּה,²⁹⁹

מִשְׂגָּב בְּיוֹם צַר לִי וְעוֹשֵׂה פֶלֶא!

זוּלָתְךָ אֵין־עוֹד, וְאֵין כָּמוֹךָ

מוֹשֵׁל בְּעֹז עוֹלָם וְשׁוֹפֵט צֶדֶק.

תַּשְׁקִיט, וּמִי יַרְשִׁיעַ?

תַּסְתִּיר, וּמִי יָשׁוּר מְאוֹר פָּנֶיךָ?

הִנֵּה בְאֶחָד אַתָּה; ³⁰⁰

רַק נַפְשְׁךָ אִם אִוְּתָה, וַתָּעַשׂ.³⁰¹

מָה עוֹד אֲדַבֵּר? וַאֲנִי קָטֹנְתִּי

מִכָּל אֱמֶת וָחֶסֶד,

כִּי לַעֲשׂוֹת הִפְלֵאתָ

עִם עַבְדְּךָ. אָנֹכִי

אִם אַחֲרִישׁ, אַגְדִּיל גְּדֻלָּתֶךּ;

אֶדֹּם, וְדֹם אַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.

הימן:

לָמָּה נִאַחֵר עוֹד? וְעֵת הִגִּיעַ

כִּי יִשְׂבְּעוּ פִרְיָם יְדִידֵי אֹמֶן.

אֶל־בֵּיתְךָ, מַלְכֵּנוּ,

נֵלֵךְ וְנוֹשִׁיב שָׁם, שְׂמֵחִים בַּיְתָה,

שָׁלוֹם, שְׁלוֹמִית, רַעֲנַנִּים סֶלָה.

ענין ו

(עדה ושמעי)

עדה:

הִנֵּה כְבָר מֵתָה שְׁלוֹמִית תֶּהִי,

עַתָּה יְהִי שָׁלוֹם יְדִידִי סֶלָה.

שמעי:

תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה שְׂאוּ וָרֹנּוּ,

סַלְעֵי נְאוֹת הָרִים וְכַנְפוֹת אָרֶץ;

שִׂמְחוּ, עֲצֵי הַיַּעַר,

כָּל־בַּהֲמוֹת שָׂדַי וְרוֹעֵי דֶשֶׁא,

בָּחוּר, בְּתוּלָה, שָׂב וְיָשִׁישׁ יָחַד,

כָּל־מַחַזִיקֵי שֵׁבֶט,

אָדוֹן וְעֶבֶד לוֹ בְּהָרֵי קֶדֶם.

עדה:

מַה־טּוֹב לְבַב שִׁמְעִי וּמַה־שָּׂמֵחַ!

שמעי:

עוֹשֶׂה גְּדוֹלוֹת, מַה־מְּאֹד גָּדַלְתָּ!

מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ,

אוֹ כָל־תְּהִלָּתֶךָ

מִי זֶה אֲשֶׁר יַשְׁמִיעַ? –

שָׁלֹום, עֲדָה! שָׁמַעַתְּ

אֶת כָּל־אֲשֶׁר בָּאַתְנוּ?

עדה:

הִנֵּה בְלִבִּי עַתָּה

זֹאת חוֹשְׁבָה הָיִיתִי:

מַה־זֶּה אֲשֶׁר תִּשְׂמַח, וְכֹה שָׂשׂ אָתָּה?

הִנֵּה שְׁלוֹמִית מֵתָה.

שמעי:

מַה־תֹּאמְרִי? הִנֵּה שְׁלוֹמִית מֵתָה?

חַיָּה שְׂמֵחָה הִיא, וְגַם נִתָּנָה

אִשָּׁה לְשָׁלוֹם.

עדה:

מָה? וְלֹא לַמָּוֶת

נִגְזַר כְּבָר דָּתָה?

שמעי:

כְּבָר לַמָּוֶת

נִגְזַר וְגַם נוֹשָׁעָה.

עדה:

אֶשְׁמַע אֲנִי אוֹ אֶחֱלֹם לִשְׁמֹעַ?

שמעי:

עִמִּי, אֲחוֹתִי, בֹאִי,

כִּי כָל־אֲשֶׁר־אָמַרְתִּי

גַּם אַתְּ הֲלֹא תִרְאִי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ.

אַךְ לוּ אֲחוֹתִי, שָׁמָּה

הָיִית, כְּבָר יָדַעְתִּי

כִּי גַם שְׂשׂוֹנֵךְ יִרֶב,

כִּרְבוֹת שְׂשׂוֹנִי עָתָּה. –

מַה־טּוֹב מְנָת חֶלְקֶךָ,

שָׁלוֹם יְדִיד נַפְשִׁי, וּמַה־נָּעֵמָה!

אֵיךְ נַהֲפֹךְ חַבְלֶךָ

מִמָּר לְמָתוֹק פֶּתַע;

פִּתְאֹם לְאוֹר מֵחשֶׁךְ,

מִנַחֲלֵי יָגוֹן וְחַבְלֵי עֹנִי

אֶל־נַחֲלֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחַת נָפֶשׁ;

מֵרִדְתְּךָ אָבֵל וּמָר אֶל־קֶבֶר

לָשׂוּשׂ בְּצֵל חֻפָּה בְּכִסֵּא מֶלֶךְ.

ענין ז

(משוררים, עדה, שלום, שלומית, רם, שרים)

משוררים:

מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה,

הוֹפֵךְ מְסִבּוֹתֵינוּ;

מִקָּדְשְׁךָ הַשְׁקִיפָה,

וּרְצֵה בְשִׂמְחָתֵנוּ.³⁰²

בִּרְכָתְךָ צַוֵּה לְדוֹדִים אֵלֶּה,

נוֹרָא תְהִלּוֹת אֵל וְעוֹשֵׂה פֶלֶא.

עדה:

עַתָּה רְאִי, מִרְשַעַת!

עַתָּה פְרִי רִשְׁעֵךְ, עֲדָה, תִשְבָּעִי.

זַכָּה תְּמִימַת לֵב, הֲלֹא חָשַׁבְתְּ

הַיּוֹם לְהַפִּילָהּ בְּנִכְלֵי שָׁקֶר,

לָתֵת לְלֵב סוֹרֵר תְּשׁוּקֹות אָוֶן.³⁰³

אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים, יֵשׁ, וְשׁוֹפֵט צָדֶק,

נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע, לְצַדִּיק חָסֵד.

הוֹי חֵן אֲשֶׁר רַע לוֹ, וּבֹגד יֹפִי! ³⁰⁴

אִם עוָכְרֵי נַפְשִׁי הֱיִיתֶם יַחַד,

אַךְ פִּשְׁעֲכֶם תִּשָּׂאוּ;

כִּי הִנְּנִי הוֹלֶכֶת

לָשֵׂאת גְּמוּל רִשְׁעִי, לְשׁוּבִי עַתָּה

עַפְרוֹת אֲדָמָה כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי! ³⁰⁵

משוררים:

מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה,

הוֹפֵךְ מְסִבּוֹתֵינוּ;

מִקָּדְשְׁךָ הַשְׁקִיפָה

וּרְצֵה בְשִׂמְחָתֵנוּ.

בִּרְכָתְךָ צַוֵּה לְדוֹדִים אֵלֶּה,

נוֹרָא תְהִלּוֹת אֵל וְעוֹשֵׂה פֶלֶא.

עדה:

מַלְכִּי, לְעוֹלָם יֶחִי;

דּוֹדִים תְּמִימִים תּוֹמְכֵי תִפְאֶרֶת!

פִּשְׁעִי בְּפָנַי יַעַן;

בּוֹשָׁה אֲגַלֶּה אָנִי

נַכֶל מְזִיּמֻותַי אֲשֶׁר הִרְשָׁעְתִּי.

לֹא רַחֲמִים אֶשְׁאַל, סְלִיחַת חֶסֶד;

מִשְׁפָּט לְבַד אֹבֶה, אֲשֶׁר תִּתֵּנָה

אֵלַי גְּמוּל רִשְׁעִי, וְלֹא תַחְמֹלָה.

הִנֵּה בְּתַרְמִית שֶׁקֶר

שִׂנְאָה בְּשִׂמְלַת אַהֲבָה כִסִּיתִי,

וַיְהִי תְשׁוּקָתִי לְהָרִיץ אָרְצָה³⁰⁶

דַּם זַךְ וְנָקִי, דַּם תְּמִימַת נָפֶשׁ,

דַּם זֹאת שְׁלוֹמִית, בַּת־כְּלִילַת צֶדֶק.

מִנְחָה אֲשֶׁר אֶתְמוֹל בְּיַד בַּת־שׁוּעַ

מֵאֵת שְׁלוֹמִית שֻׁלְּחָה, סַף רַעַל

לָתֵת לְזִיפָה, אָנִי

אוֹתָהּ לְבַד שָׁלַחְתּי,

בַּל־יָדְעָה דָבָר שְׁלוֹמִית מֶנָּה.

וָאֶשְׁלְחָה עַבְדִּי לְגַלּוֹת אֹזֶן

זִיפָה, אֲשֶׁר שׁוֹלַחַת

מָוְתָה שְׁלוֹמִית לוֹ,- לְהַשְמִידֶנָּה.

עַתָּה דְּעוּ מַה־תַּעֲשׂוּ מִמֶּנִּי,

כִּי מוּת לְבַד אֶחְפֹּץ; וְאִם חָטָאתִי,

הַיּוֹם נְשׂוֹא חֶטְאִי לְנַפְשִׁי נֹחַם.

רם:

אַל־תִּירְאִי, תָּמוּתִי.

שלומית:

הַיּוֹם אֱנוֹשׁ יוּמַת, אֲשֶׁר יָצָאתִי

מִיַד תְּמוּתָה אָנִי?

אַף כִּי עֲדָה! אָבִי גְּדוֹל הַדַּעַת,

אֶצְבַּע עֲדָה לֹא עָשְׂתָה כָּל־אֵלֶּה,

אֶצְבַּע אֶלֹהִים הִיא אֲשֶׁר חָנָּנִי.

הֵן פָּעָלָהּ לִי טוֹב וְנָעִים עָתָּה;

אִם חָשְׁבָה רָע, מֶה לְנַפְשִׁי יָעַשׂ?

חֶטְאֵךְ, עֲדָה, סָלַחְתִּי;

אַף אֶאֱהֹב אוֹתֵךְ, אֲשֶׁר הֵבִיאָה

יָדֵךְ תְּשׁוּעָתִי, וּבָךְ חָפָצְתִּי.

ענה:

חֵן חֵן תְּשׁוּאוֹת לָךְ, כְּלִילַת יֹפִי!

משוררים:

מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה,

הוֹפֵךְ מְסִבּוֹתֵינוּ;

מִקָּדְשְךָ הַשְׁקִיפָה,

וּרְצֵה בְשִׂמְחָתֵנוּ.

בִּרְכָתְךָ צַוֵּה לְדוֹדִים אֵלֶּה,

נוֹרָא תְהִלּוֹת אֵל וְעוֹשֵׂה פֶלֶא.

שלום:

נַפְשִׁי שְׁלוֹמִית! אִם אֱמֶת אַבִּיעָה,

לֹא־אֵדְעָה מָה אֵרֶא.

נִרְאִים עֲדֶן לִי כַּחֲלוֹמוֹת אֵלֶּה;

אִירָא עֲדֶן, פֶּן מִשְׁנָתִי אִיקָץ,

כִּי עוֹד חֲלוֹמִי זֶה מְעוֹפֵף יֵלֶךְ.

אַךְ זֶה אֲשֶׁר אָמַר בְּהַרְעִים שָׁמָּה

הַהֵד אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי:

“אֵבֶל בְּאֶפֶס לָךְ, וְיוֹשַׁע אָיִן”.

הִנֵּה יְשׁוּעָתִי אֲשֶׁר בָּאַתְנִי

הַיּוֹם בְּיַד הַר־עֹז וּמִגְדַּל־אָיִן.

זֶה הוּא גְמוּל יָדִי אֲשֶׁר מָצָאתִי.

אַךְ עוֹד רְאוֹת חָפַצְתִּי

כִּי לֹא חֲלוֹם זֶה לִי, וְלֹא אִישָׁנָה.

משוררים:

מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה,

הוֹפֵךְ מְסִבּוֹתֵינוּ;

מִקָּדְשְׁךָ הַשְׁקִיפָה,

וּרְצֵה בְשִׂמְחָתֵנוּ.

בִּרְכָתְךָ צַוֵּה לְדֹודִים אֵלֶּה,

נוֹרָא תְהִלּוֹת אֵל וְעוֹשֵׂה פֶלֶא.

חבר שרים:

שִׂמְחוּ, יְדִידִים, שִׂישׂוּ,

נִצְרֵי מְלוּכָה יַחַד,

כִּי חָפְרוּ הוֹבִישׁוּ

כָּל־דּוֹרְשֵׁי רָעַת לְבַבְכֶם סֶלָה.

תִּפְרַח וְתִגְדַּל כַּאֲשֶׁר הֵחֵלָּה

חֶבְרַת יְשָׁרִים אֵלֶּה,

וּכְבֹר יְדֵיהֶם בּוֹטְחִים יָשׂרוּ: ³⁰⁷

אִם זָרְעוּ דִמְעָה, שְׂחוֹק יקְצֹרוּ.

משוררים:

מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה,

הוֹפֵךְ מְסִבּוֹתֵינוּ;

מִקָּדְשְׁךָ הַשְׁקִיפָה,

וּרְצֵה בְשִׂמְחָתֵנוּ.

בִּרְכָתְךָ צַוֵּה לְדוֹדִים אֵלֶּה,

נוֹרָא תְהִלּוֹת אֵל וְעוֹשֵׂה פֶלֶא.

חבר שרים:

לִמְדוּ בְנֵי תֵבֵל אֱמֶת לָדַעַת,

חֶבַרת יְשָׁרִים מָה אֲשֶׁר יָשָׁרָה,³⁰⁸

לֹא כָל־אֲשֶׁר חֻבָּרָה,

חֶבְרָה אֲשֶׁר תִּיטַב לְהִשְׁתַּבֵּחַ.

חֶבְרַת יְדִידִים אָז לְבַד נָעֵמָה,³⁰⁹

אִם רַק בְּיַד צִדְקָם אֲחָדִים הֵמָּה.

משוררים:

מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה,

הוֹפֵךְ מְסִבּוֹתֵינוּ;

מִקָּדְשְׁךָ הַשְׁקִיפָה,

וּרְצֵה בְשִׂמְחָתֵנוּ.

בִּרְכָתְךָ צַוֵּה לְדוֹדִים אֵלֶּה,

נוֹרָא תְהִלּוֹת אֵל וְעוֹשֵׂה פֶלֶא.

חבר שרים:

שִׂמְחוּ, יְדִידִים, שִׁישׂוּ,

נִצְרֵי מְלוּכָה יָחַד;

שִׂמְחוּ, וְאֵין אֵימָה, וְנָס כָּל־פָּחַד.

זֹאת נַחֲלַת שַׁדַּי וְשׁוֹפֵט צֶדֶק,

נוֹתֵן כְּבֹר יָדָיו לְגֶבֶר חָסֶד.

צִדְקֵךְ, שְׁלוֹמִית! זֶה אֲשֶׁר תִּקְצֹרִי,

שָׁלוֹם! פְּרִי חַסְדָּךְ אֲשֶׁר תֹּאכֵלָה.³¹⁰

כלם:

אַךְ זֶה פְּרִי תֻמַּת יְשָׁרִים סֶלָה.

אַתָּה בְנוֹ אוֹצַר סְגֻלּוֹת דַּעַת,

אַתָּה בְנוֹ־בָּאסָאן מְאוֹר עֵינֵינוּ;

אַתָּה אֲשֶׁר תָּקוּמָה

תַּחְתָּיו, כְּלִיל חָכְמָה וְלוֹבֵש צֶדֶק;

טוֹבָה מְנָת חֶלְקֶךָ,

חֵלֶק אֱלֹהִים הִיא, אֲשֶׁר נִתָּנָה

אֶל־נַפְשְׁךָ הַיּוֹם גְּמוּל יָדֶיךָ.

הֵן בַּת־חֲכָמִים הִיא, אֲשֶׁר כָּמֹכָה

לֹא נֳפְלָה מִמְּךָ בְּצִדְקוֹתֶיהָ;

וּבְחֶלְקְךָ נָפָלָה,

בִּקְנוֹתְךָ חָכְמָה אֲשֶׁר קָנִיתָ,

מִגְדָּל אֲשֶׁר פָּתַחְתָּ.

בָּהּ יַעֲלֹז לִבֶּךָ,

בָּךְ יַעֲלֹז לִבָּהּ; וְשׂוֹשֹ תָּשִׂישׂוּ.

כִּי כַּאֲשֶׁר הֵיטִיב, לְהֵיטִיב יוֹסֶף

תָּמִיד אֲדֹנָי לָךְ; וְעוֹד עָלֶיךָ

יָעִיר, וְשִׁלֵּם אֶת־נְוַת צִדְקֶךָ.

––––––––

זה קרבן

רעך כאח לך אוהב טהר לב,

משה חיים בן לאדוני אבי יעקב חי לוצאטו יצ"ו

הֶעָרוֹת לַמַּחֲזֶה מִגְדֶל עוז³¹¹

מִנֶּגֶד" שבהוצאת דליטש.

יַחַד" במקום יַחְדָּו".

„אַיִן" הוא שם המגדל. (הוצ' דליטש). ↩︎
בכיי נקוד: עֲדָה. ועיין הערה 52 להלן. ↩︎
אשיר ואוסיף לשיר, פעם אחר פעם. מלת הָשיר היא כאן מקור מבנין הפעיל, והוא על דעת אותם המדקדקים האומרים כי יָשִׁיר, יָשִׂים, יָשִׁיש וחבריהם כלם בנין הפעיל, וּשִׁירוּ, שִׂימוּ, שִׂישׂוּ עומדים במקום הָשִׁירוּ, הָשִׂימוּ וכו'; ומדקדקים אחרים אומרים כי יָשיר וחבריו הם מבנין הקל מנחי עיין יו"ד, ולפי זה לא יתָכן לומר הָשיר, אלא שיר. (כ"י). אותה הערה, בשנוּי לשון קצת, ישנה גם בהוצאת דליטש, ושם באה הוספת שד"ל: אך לדעת האומרים שהוא קל מנחי עי"ן יו"ד, אין מלת הָשיר נכונה בדקדוק, וראוי לתקן ולָשִׁיר". תקון שד"ל עולה יפה לפי המשקל שהניח רמח"ל ב"מגדל עז", אשר על פיו כל חרוז מתחיל בשתי תנועות ויתד אחריה, ושוב שתי תנועות ויתד אחריה - בכל חרוז ארוך - חוק ולא יעבור, שאסר את ידיו ואת רגליו, והוא מס ששִׁלם רמח"ל בנעוריו לכבלי השירה הספרדית, אשר עמד עוד בתחום השפעתה. ↩︎
בכ"י הוער ע"ז כי בא כאן הקל במקום פעל. (ואין צורך, כי באמת הוא מלשון „איש לא יכלה" (בראשית כ"ג, י) כלומר, לא אמנע, לא אחדל. (המערכת). ↩︎
ענבי הגפן בענבי הגפן (פסחים דף מ"ט). (כ’י). ↩︎
נְוֶה צִדְקֶךָ - כן הוא בכ"י, ולא נָוֵת צִדְקֶךְ" כמו שהוא בטעות בהוצאת דליטש. וכנראה הכונה, שתהיה לנצח שלֵו ושבע רצון בנוה צדקך. (ולדעתנו, נוסח דליטש מתוקן מזה של כתב־היד, ושעור החרוזים כך: "וביעלת החן, נות צדקך, תהי שלו וגו'. המערכת). ↩︎
בכ"י: מֵאֱלֹקֵי, כנהוג בכתיבת יראים. ↩︎
שעור הדברים כך הוא: אם זה חלי, הנה החלי ימיו קציבים כימי נָציב אשר נתמנה עד עת, ואחר ילך. לא כן דאגה, אשר היא לנפש כמו עֶש לבגד, אשר מעט מעט יהרוס את הארג בו וישאיר אך חוטים בודדים. ↩︎
כְּחָפֶץ - כן הוא בכ"י - ולא בְּחָפֵץ, כמו שהוא בטעות בהוצאת דליטש. כלומר: אם שאלתי דבר זה ממך, עשיתי זאת רק כחפץ בך וכדורש טובתך. ↩︎
אחפוץ, ומי יתן, כי מַה שאמרת אתה, שמעי, יהיה שקר, כמו שהוא אמת. (כ"י). ובלשון שד"ל: “הלואי ויהיה שקר מה שאמרת, כמו שבהפך אמת הוא. אֹבָה - אחפץ, כלומר: מי יתן”. ↩︎
בְּגָבְהוֹ - כן הוא בכ"י ־– ולא “בְּגֵוָה” כמו שהוא בהוצאת דליטש. ↩︎
עָקֹב - כן צ"ל, לפי כה"י - ולא עָקוּב כמו שהוא בהוצ' דליטש. ↩︎
אעפ"י שהלב יושב במעמקי הגוף והוא מסתתר בחדרי בטן, הנה פני האדם הם כחלונות אשר בהם נוכל לראות לבבו, ולא נטעה. גֵוָה – גוף (איוב כי, כה). ובכתיבת־יד היה כתוב: כי אם בגָבהוֹ הֶעֱמִיק לָשֶׁבֶת" (שרל). אנו למדים אפוא מהערה זו, כי לפני שד"ל היו שני כתבי־יד, ובתוכם אולי כתב־היד שהוא כעת לנגד עיני המסדר, ושד"ל בחר בנוסח: בגֵוָה. ואולם בכה"י אשר לפנֵי יש עלה־הגהות מיוחד, ובו יש תקון זה של “בגֶבהוֹ” במקום ,בגֵוָה", והכונה אם הלב בגאותו וגו'. ויש להעיר כי אחרי מלת פניו באו בספר שלפנינו בטעות הדפוס שתי נקודות תחת פסיק (קאממא). ↩︎
הדת ניתנה לכל לב, שאעפ"י שבגאותו הוא יושב במעמקי הגוף והוא מסתתר בחדרי בטן, מכל מקום יש לו חלונות אשר משם נוכל לראותו, והחלונות הם הפנים, ובפרט יקוד החשק הוא נראה וניכר יותר משאר מחשבות הלב, כי הוא מעלה עשן מהחלונות הנזכרים, (כ"י). ↩︎
וַתְּכַחֵד - בכ"י, במקום וּתְכַחֵד - שבהוצ' דליטש. ↩︎
נסכלת במה שהסתרת ממני דבר שאין בידך להעלים אותו לא ממני לבדי, אלא אפילו משום אחד מרואי פניך. (כ’י), שד’ל מוסיף : “כי כל רואי פניך יכירו כי חולה אהבה אתה”. ↩︎
מַה־לְּךָ - כן צ"ל לפי המשקל – ובהוצ' ד': “מֶה לָךְ”. ועיין הערה 3 בסוף, כונת הדברים כנראה כך היא: נסכלת שלא גלית לי, כי אפשר הייתי יכול להיטיב לך ולעזור לך במה שהוא. (הפירוש אינו הולם יפה את הלשון, וצע. המערכת). ↩︎
החרשתי עד עתה, וגם עכשו הייתי בוחר לשתוק ולהיות מחריש ושומם לעד. ↩︎
בִּבְלִי אֲרוּכָה וגו' אִיש תְּבוּנוֹת יוֹאֶל - שמעי אומר: אין חלי בלי תרופה. על זה עונה שלום: אין תרופה למי שרוצה בדבר שהוא מן הנמנע להשיגו, ושמעי עונה: כי החכם יחפוץ באשר יוכל להשיג. כל זה נאמר בקיצור נמרץ ובסגנון אֶפְיגרַמָתי, כנהוג בדרַמה היונית העתיקה מימי אֶסכילוס ואילך. שלש השורות האלה מובאות במרכאות כפולות מצד ימין, ואפשר שנתכוון רמח"ל בזה לציין ציטאטות שהביא או שזכַר מדרַמות איטלקיות, אשר סגנון זה עבר אליהן בירושה מהיוָניות. מרכאות כפולות כאלה ישנן עוד בכמה מקומות, ואולי כלן הן ציטאטות כאלה בשנוּי לשון וצוּרה, כמובן. (עפ"י טה"ד נשמט בפנים במקום זה מספר 19, סמן ההערה). ↩︎
אַךְ נָא תְסַפֶר – זוּ דרכו של רמח"ל להקדים מלת נָא לפועל, על־פי רוב לצורך המשקל. ותוֹדִיעֵנִי - כן הוא בכ"י - ולא והוֹדיעני כמו שהוא בהוצ' דליטש. ↩︎
כלומר: יבער ברִשפי אהבתה. וצ"ל: יבער [בְּז]יְדִידוּתָה, אלא שהבי"ת נשמטה לצורך המשקל. ↩︎
אָנָה במקום אֵיפֿה, שמוש זה נהוג אצל רמח"ל על־פי רוב. ↩︎
כלומר: אם לא יַטעני זכרוני, ראיתי אותה ביום וגו'. ↩︎
שמוש זה של יוּכַל הֱיוֹת במקום “אפשר” בשירה, אם לא רמח"ל היה ראשון להנהיגו, על כל פנים היה ראשון לקבעו ולתת לו סַנקציה בשירתנו - כמובן, לצורך המשקל. ↩︎
היה ראוי לומר אֲדַמֶה בפִעל, ומפני המשקל אמר אֶדְמֶה, כמו למעלה (הערה 4) אֶכְלֶה במקום אֲכָלָה. (כ’י). ↩︎
כלומר: זכרון היום ההוא מתוק לי מדבש ומר לי מכוס רעל גם יחד. ↩︎
בִּזְכור במקום בְּזָכְרי, לצורך המשקל. וכמוהו רבים במליצת רמח"ל. ↩︎
כן צ"ל ולא נֵחַש, כמו שהוא בטעות בהוצאת דליטש. ↩︎
כלומר: אתעצב בזכרי כי כל זה הוא רק בעבר. ↩︎
אָכֵן מִיַהֲלֹם, כלומר: אך יותר קשה מן היהלום, (כ"י). ↩︎
הן אַתְּ לבדך נפשי, ואיך יתכן לי לחיות עוד אחר שאַתְּ מאסתני ורחקת ממני? (כ"י). ↩︎
כלומר: הדמעות הן ללהב החשק כמו דֶלף לדליקה, אשר יגדילה. שמוש המלה אֶל במקום אות לְ־ אופיָני מאד לרמח"ל. אֵש בּוֹעֶר - אש בוערת, לצורך המשקל. ↩︎
כלומר: נשבעתי לבוא לעזרתך בכל כחי ונפשי; ואולי אוכל - ואעשה ודברך עמה יקום. ↩︎
אַף – כן הוא בכ"י - ולא אַך, כפי שהוא בהוצ' ד'. כלומר: אני אלך ואתה תחכה לי פה עד שובי. ↩︎
את הדברים האלה הוא כמדבר אל לבו. (הוצ' ד'). ↩︎
בהוצאת דליטש הנוסח הוא כך: לְבַל יָדָעוּ /כִּי אוֹהֲבָהּ אַתָּה: וּבָהּ חָשָׁקוּ/ כָּל חַי וְעַד כָּל בֶּן־זְבוּב פּוֹרֵחַ. על יסוד כ"י שהיה כתוב בו: וּבָה חָשָׁקוּ. ואולם בכה"י אשר היה לנגד עיני יש הערה זו של המעתיק: “בכ”י היה כתוב חָשָׁקוּ, ולי נראה שצריך להגיה חָשַׁקְתָּ, והכונה: שמור לך ששום חי, ואפילו זבוב פורח, לא ידעו שאתה אוהב אותה וחשקת בה, כי עוף השמים יוליך את הקול". עד כאן לשונו. ודעתי נוטה לקבל הגהה זו של כ"י שני כנגד הנוסח של כ"י ראשון, מֵאַחר שבמקומות מועטים פליטות הקולמוס מצויות אצל רמח"ל, והפְּנים מרויח מהגהה זו לאין ערוך הן מצד התוכן והן מצד הסגנון כאשר יעמוד על זה כל מעיין. בֶּן־זְבוּב פּוֹרֵחַ ־– יושם נא לב לשמוש פראזה תלמודית זו בסגנון לשון המקרא, ולא נודע כי באה אל קרבו. ↩︎
שָׁלום כאן שֶׁם עצם פרטי. המדבר אומר כאן על עצמו: שהוא שלום, אומלל וקשה־יום ומר־נפש. ↩︎
בָּא - כן הוא בכ"י - במקום הוא שבהוצאת דליטש. תְּהוֹם נמצא לשון זבר ולשון נקבה (שד"ל) ↩︎
על נֶפֶשׁ" – כצ"ל, ובקצת מהדורות בטעות; “עד נפש”. ↩︎
“אך היתה” - כלומר: אך האם היתה כזאת ? ↩︎
כלומר: כפי שאני זוכר, ראשית חבלי לשון עתיקה בשמוש מוֹדרני. ↩︎
בֶּן כְּשֶׁש - במקום: כְּבֶן שש - לצורך המשקל. ↩︎
הכונה: זה כעשר שנים לא נמצאה נערה אשר חטאה - ואין לדעת, אם באמת לא היתה כזו, או שהיתה ורק לא נתפשה בעוונה. ↩︎
לִשְׁאוֹלָה - כך רגיל רמח"ל להשתמש בשְׁאוֹלֶה" במקום “שאולי” (עדה"ב תהל' טי, יח) לצורך המשקל המלעלי. בכלל לא ערב לאונו בסוף חרוז סיום הנגינה מלרע, וּבְכֵּר עליה היא נוספת. ובדרך רִתְּמוּס מלעלי זה של רמח"ל הלכו הבאים אחריו, עד אדם הכהן ועד סמוך לדורנו. המשוררים החדשים הכניסו את הרְתְּמוּס המלרעי הגברי. ↩︎
כלומר: אם בדברי עלול אני לסכן את נפשך, אבחר למות בשתיקה. ↩︎
הכונה: אשר למדתי אותם להשמיע הֵד בקראי את שמך. הֶדָם - כן הוא בכ"י - במקום הֵד רָם, שבהוצאת דליטש. ↩︎
כָּל עוֹף בְּהָרֵי קֶדֶם - כן הוא בכ"י - במקום: כל עוף כנף בהרי קדם שבהוצאת דליטש, נוסח שאיננו לפי המשקל, יָשיר - ובכ"י אשר לנגד עיני יש הערה כזו: בכ"י היה כתוב : יָאיר", והבוחר יבחר. ↩︎
דְמָעוֹתֶיך - כן הוא בכ"י, במקום: דִמְעוֹתֶיךָ, שבהוצאת דליטש. "היה ראוי לומר דִמְעוֹתֶיךָ, לולא הכרח המשקל, ואולי סמך המשורר על קְעָרוֹתָיו, מְעָרֶת, תְּעָלַתי. (כ"י). ↩︎
כלומר: כלום לא אמרתי לך כבר? ↩︎
קושי מיוחד בסגנון לצורך המשקל, קושי שמציין ביחוד את “מגדל עז”, דרַמת־נעוריו של רמח"ל, ושאין למצוא דוגמתו ב"לישרים תהלה", בת־זקוניו של המשורר, והכונה: גם בהמות־השדה בהרחיקן את שונאיהן תקרבנה את המקרב והמחבב אותן; ואולם שלום אין דרכו כך. אלא בוחר הוא למוּת בעד מי שהוא שונאו, ולא לאהוב את מי שהיה נכון לבחור מות עליו, על שלום. ↩︎
אַךְ מִי, עֲדָה - כן צריך לנקד לפי המשקל, ולא עָדָה, שלום ? - כלומר: כלום את שלום תרשיעי? הלא תאשימי את עצמך, שהנך משחיתה את תאר פניך מחמת חלי־אהבה על האיש השונא אותך. ↩︎
הַיַחְסְרוּ - להכרח המשקל באה ה"א התימה בפתח ודגש אחריה, על דרך “הייטב בעיני ה'”. (כ"י), לצורך השיר נראה שהתיר לו המשורר לנקד ה"א השאלה בפתח, על דרך הַייטב בעיני ה' (ויקרא י, יט). ועוד כזאת למטה. (שד"ל). ↩︎
יְדִידִים עֶתָּה - ולא יְדִידַי, כמו שהוא בהוצ' דליטש. הכונה: כלום יחסרו לך, עדה, אוהבים? והלא מספרם כעפר הארץ ? ↩︎
חַשֶׁק כאן במובן אֶל־האהבה. ויש כאן השפעת תקופת הריניסַנס האיטלקי על רמח"ל. ↩︎
הָאוֹמְרָה – כן צ"ל - ולא אַך אומרה, כמו שהוא בהוצ' ד'. ↩︎
המחיר נבלע ונשחת ביד הכסיל, על דרך : למה זה מחזיר ביד כסיל וגו', (כ"י). ↩︎
לשון נופל על לשון. ↩︎
אם הנשים תעזובנה גם נחלתן זאת, שהוא החן והיופי, כשדה בלתי נעבד, להטות שכמן לסבול, אז תהיינה רק אמהות ונבזות לכל נבזה אשר תהיה בו רק המעלה הזאת שיהיה איש ולא אשה. (כ’י). ↩︎
אֶל אִישׁ אֲשֶׁר - כן צ"ל, במקום: איש אשר, שבהוצאת דליטש. שלפי נוסח אחרון חסרה תנועה למשקל, (באשמת מסדר האותיות והמגיה לא הוכנס תקון נכון זה אל הפנים גם הפעם, ומצוה לתקן, המערכת). ↩︎
רוב ההמשך יהפוך השובע לזרא ומיאוס, (כ"י), יָשיב - במקום : ישוּב שבהוצאת דליטש. ↩︎
אוֹמְרָה הָיִיתִי – יושם נא לב לשמוש זמן הווה מתמיד זה, שמוש תלמודי בעיקר, בסגנון המקראי של רמח"ל. ↩︎
מְזִיו – זה לפי דעת רד"ק שפירש זיו בלשון מקרא (ישעיה ס"ו, יא) כמו זיו בלשון חכמים. ולדעת האחרונים אינו כן. (כי). ↩︎
“כֵּן” במקום “הֵן” שבהוצאת דליטש. ↩︎
בכתב־היד: “תּוֹדיע”. ↩︎
אין לך שום חזק ואמיץ כח שלא יוכלו לו נכלי אשה, וכל שכן אתה, (שד"ל). ↩︎
בהוצאת דליטש, אחרי “רם, זיפה, שלומית, ענה” בא בטעות גם “עבדים”. ↩︎
בהוצאת דליטש: הִנֵּה כְאַיָל הַעֶרג על אֲפִיקֵי מַיִם. ↩︎
יְהִי - כן צ"ל, במקום : יְחִי שבהוצ' ד', שלומית מדברת בלעג. ↩︎
כל יום ילך ויחלוף יום אחד, בלי שאחד מהם ישוב, ואין אתנו מי שיהיה יודע מה יהיה יום המחרת; כלומר: הנה אני בא בימים, על כן חפצתי למהר חתונתכם בטרם אמות, יום ביוֹמוֹ “יֶלֶךְ” (כצ"ל, ולא יֵלֵךְ" כנדפס בטעות) הוא משל הדיוט באיטליה ogni di passa un di (כ"י). אנו למדים אפוא מכאן, בפירוש, שהמקומות המצוינים במרכאות כפולות אינם אלא ציטאטות מאיטלקית. ועיין הערה 19 בסוף. ↩︎
הרגע השני, כלומר: רגע אחד יהיה השקט ושלום וברגע שאחריו יהיה שאון מלחמה, (כ"י). ↩︎
בכ"י: למרקה, ויען בכל המקרא לא מצינו מקום ששמו כך, החלפתיו במָרֵשָׁה, שם עיר ידועה בספרי הקדש", (כ"י) ובהוצאת דליטש הנוסח הוא: למָרֵאטה, היא Moretta, עיר שוק באיטליה הצפונית, ולא תפסתי לא נוסח דליטש, ולא נוסח כה"י (של אלמנצי ?), אלא נוסח למרקה, שאם ננקדהו יהיה בודאי למָרָקָה, ונראים הדברים, שהרי רם הוא מלך קדם, והיתה לפי זה, ממלכה אגדית בין מָרָקָה ובין סין, עיר זיפה, שהוא מדבר עליה להלן. ↩︎
“טֶרֶם” כאן במובן תחלה, והוא שמוש רגיל אצל רמח"ל. ↩︎
וַתַּהֲלֹךְ – כן צ"ל, במקום; וַתִּהֲלַךְ שבהוצ' ד'. (אין הכרח בתקון זה, המערכת), בשורה הקודמת נדפס בטעות בִּגְדּוֹל" דגוש ד' - תחת רפה. ↩︎
הַךְ - מקור ומשפטו הַכֶּה (דברים י"ג, טו), (כ"י). ↩︎
אִם כַּצְבִי לֹא רָץ - כלומר: לולא רץ כצבי. ↩︎
הָאֵשׁ יְהִי - וקודם לכן: בֵּין לַהֲבוֹת אֵשׁ רָב – אֱש בלשון זכר, שמוש רגיל אצל רמח"ל. ↩︎
יהי רצון שתאכל אש אותו או אותי, ולא אהיה אני אשתו, (כ"י). ↩︎
תואר להקב"ה, כלומר: ה' שהוא מושל בלב כל מלך לא יעזוב לבות המלכים, כי הם על הארץ מראה ואספקלריה של דמות גדלו, והוא חלק להם מכבודו והודו למען ינהלו את העם בשביל יושר, חָלֶק - כן צ"ל, ולא חֵלֶק. (שד"ל). ↩︎
רצון האל הוא באיש אשר לבו מיחל לו, ולא יעלה לפניו קול איש המפחד באין בטחון. (כ"י), ↩︎
רוֹש - כן הוא בכ"י - במקום ראש. ↩︎
(מֵחֵץ – כן נ"ל לנקד בתחלה עפ"י הכתיב ש"א י"ז, ז. ובכ"י, וכן בכל המהדורות הנדפסות: “מַחַץ”, ומתוך כך נתקשו המבארים במלת יִכֶל" שלאחריה. ואולם אחרי העיון נתברר כי אכן השתמש הרמח"ל לדוחק המשקל במלת “כלה” בקל כפעל יוצא, עיין למשל להלן הערה 94. ואם כן הנקוד מַחַץ" הוא הנכון. ויש מהדורות שמנוקד בהן “יֶכֶל” בהפעיל. המערכת). ↩︎
כלומר: בנפול החנית של חשק שמה, אל תעלומות לב וחדרי - בטן, מְבצרי הנפש, יעשה אותם לבתי־קבורתה. ↩︎
החשק יורה בחציו לב פתאים רגע אחד, ואחר־כך ישובו להיות עורים, אלמים וגומר, יָשׁוּבוּ - במקום: יְשוּבוּ וְהָיוּ – שמוש־ לשון רגיל אצל רמח"ל. ↩︎
כל הרע הזה היה מעט, אם לא היה נוסף על זה עוד שהוא בגובה לבו בו בעיניו לדרוך חציו בהדיוטות לבדם, ויבחר למטרה לו אנשים יקרים וקריאי שם . (שד"ל). ↩︎
כלומר: למה אאשים את חשק, בהתלונני עליו תלונות שוא ואין. ↩︎
הוא (כחרב) משַכל וממית המדנים והריבות. (כ"י). ↩︎
לולא האהבה היו כל אנשי תבל כזאבים רעבים, כלומר: לא היה כל אחד פונה כי אם לבצעו ולהנאת עצמו. (שד"ל). ↩︎
כְּצִיץ שְׂדֵי – כן בכ"י – במקום כְּזיז שדי שבהוצ' ד'. כלומר: “ומה - אם עכשיו שאהבה נמצאת יפרחו כל יום ריבות ומלחמות כציץ השדה, אם לא היתה האהבה בעולם על אחת כמה וכמה”, (כ"י). ↩︎
אותם שקראו האהבה בשם שלהבת, הם השכילו והבינו טבע החשק. (שד"ל). ↩︎
יֶעֱרַב - כן צ"ל - במקום: תְּעֶרַב. ↩︎
כלומר: אך תועלת בלבד. ↩︎
אֲבָל האש, כמו למעלה הערה 30. (כ"י). ↩︎
דוחק המשקל לחץ את המשורר לאמר יִכְלֶה במקום יְכַלֶה; וכן למעלה במבוא המשל: אָשִׁיר וְלֹא אֶכְלֶה, והיה לו לומר אֲכֶלֶה, (שד"ל). ↩︎
אם כן אין להתלונן על האהבה, אבל ארשיע ואאשים רק את האנשים העובדים אותו, תחת שהיה להם למשול בו. (כ"י). ↩︎
מדבר כנגד עצמו, ואומר: אין לך להרשיע רק את עצמך. (שד"ל). ↩︎
החרוז מסיים בנגינה מלרע, שלא כדרך המשקל. (ולא היא, כי - הרמח"ל, וכן שאר בני זמנו האיטלקים, משתמשים בנוכחת עבר שלמים כמו במלעיל, מפני כפל השואים בסוף. המערכת). ↩︎
מַה אֶל כְּשָׁפִי יַעֲמֹד מִנֶּגֶֶּד - כן צ"ל – במקום: "פֹּה אֶל כְּשָׁפִי בַּעֲמֹד ↩︎
הקוסם מתלונן כי האשה אשר אהב הִטַּתּוּ לגלות לה במה כחו - גדול ובמה יוכל איש לבטל כשפיו, והרי זה כאילו גנבה ממנו חרבו וקשתו, (כ"י). ↩︎
עַתָּה כְּבָר נִדְהָם וגו' – כצ"ל. ובהוצ' דליטש החרוז מתחיל: כְּבָר נִדְהָם וגו', וזה נגד המשקל. ↩︎
בְּלְבוש מעילי - כן הוא בכ"י, ובהוצ' דליטש: כלבוש מעילי, ופירש שד"ל: אעטה תוקף וגבורה כמעיל, על דרך : ויעט כמעיל קנאה (ישעיה נ"ט, יז), ולפי נוסח כה"י, כנראה, הכונה לקסמים שבלבוש מעילו, אשר בכחם יעטה תוקף וגבורה יותר מכל אדם בארץ. (נוסח “כלבוש” נכונה יותר. המערכת). ↩︎
בִּנְטוֹת וְהַשְׁפִּיל – כצ"ל, במקום: בנטות וְהַשְׂמִיל שבהוצ' דליטש. ↩︎
ולא כמהו - כנראה, הכונה: ואין כמוהו, או: ולא יהיה כמוהו. ↩︎
תשעת הטורים האחרונים באים בחריזות, וכן מצינו בדרמה ראשונה שלו “מעשה שמשון”, בסוף כל ענין. יש כאן חקוּי לדרך הדרמות האיטלקיות, ומנהג זה נמצא אף אצל שקספיר ברוב דרמותיו. ↩︎
וּבוֹחֵן אֵיני - כן הוא בכ"י; ובהוצ' דליטש: ובוחן אָני, ונוסח כה"י נראה יותר; כי ראשונה כמעט נתיאש ממצוא את עדה. אחר כך הוא רואה אשה כדמות עדה, אלא שעדיין אינו מבחין היטב, ולבסוף בהוָכחו, כי היא זאת, יאמר: יהי לנצח ברוך ה', כי הלום (כלומר: פה) הנה. ↩︎
אם עיף אני - הרי זה מפני שבאתי לבקש אותך בכל קצות העיר, בהר ועמק, בגנות ופרדסים, ובכל בית, אשר יכולתי לחשוב ולשער: שמא היא שם. ↩︎
בכה"י; אָנָחנוּ, ובהערה : לצורך המשקל החליף נקוד האל"ף. ↩︎
הן אנחנו, כלומר אני כלפי שלום ואת כלפי שלומית, כמו יד וגוף האדם, שאם יחלה הגוף תחלה גם היד, וכן להפך; ככה אני חולה בצרת שלום, ואת חולה בצרת שלומית, (כ"י, גם שד"ל). ↩︎
“אוהב טהר־לב” - בטוי זה, שמקורו במשלי כ"ב, יא נתחבב על רמח"ל כל־כך, שהוא חותם בו כמה ממכתביו אל חבריו. ↩︎
האוהב יתאחד עם אוהבו בצרתו בהראותו אליו כי מחשבותיו סוערות ונבהלות ברעת רעהו, (כ"י). ↩︎
מאמר בלתי נשלם, והכונה; אך אם יהיה בידו להמציא תרופה למכתו, אין ספק שיעשה בעבורו ככל אשר תשיג ידו. (כ"י). [או הוא מוסב על: עמו בצרה יֵחד, כלומר: האוהב הנאמן יקח חלק כחלק בצרת רעהו ויסתכן עמו, אם יקוה להקל בזה כאב רעו, והבוחר יבחר]. (לֶטֶריס ?) בהוספה אל הערת שד"ל. ↩︎
לָמוּד - כן הוא בכ"י – במקום: לִמֻּד שבהוצי דליטש. הלא ידעת מה רגיל ומלומר החשק לעשות בקשתו בפרחי נוער. (ידידי מליץ והמשורר הנכבד מאיר הלוי לטריס), (כ"י) ↩︎
חולי האהבה מֻכי החשק הם משתנים ומתחדשים פתאום, ומיד בבוא החשק אל לבם הנה הם כאילו צמחו מן הארץ, ונהיו בריה חדשה. (כ"י). ↩︎
בֶּן – כצ"ל – במקום: הֵן. ↩︎
מי שמרחם ואינו מושיע אין לו שום יתרון על מי שאינו מרחם. (כ"י, וכן בדיוק בהערות שד"ל). ↩︎
להֵיטיב - כצ"ל - במקום: להָטיב. ↩︎
אפילו שאלתך בשמים היא. תדמה בעיני (לרוב תשוקתי לשרתך) כאילו היא קרובה וכמו בכף איש. או (כדעת ידידי המשכיל והנבון כמ"ר יוסף אלמנצי); כאילו היא קטנה ככף איש, (כ"י). על יסוד הערה זו, וכן הערה 115, יש ידים להשערה כאשר יתברר לכל מעיין, שכה"י שייך אולי לשדל גופו. לְשָׁרֶתְךָ - כן הוא בהוצ' דליטש, ובכ"י; לשרת לך – ואין נוסח כה"י מתאים למשקל. (אי משום הא לא איריא. יש לנקד לָךְ", והמשקל יעלה יפה. המערכת). ↩︎
עיין הערה 97. (ועיין שם בהוספת המערכת). ↩︎
אף - כן הוא בכ"י - במקום; אך. ↩︎
“בלבוש ציד” - כן הוא בכ"י - ונשמט בהוצאת דליטש. ↩︎
כלומר: אין מראה פניה מעיד על אהבה שמֵחה, ולא על אהבה עצבה, וכ"י ושר"ל מפרשים; “אין נראה ממראית פניה לא שהשיגה מה שנכספה אליו, והיא שמחה באהבתה, ואף לא שנמנע ממנה מה שתחפוץ, והיא אוהבת במצור ובמצוק”. והוא הוא. ↩︎
בכ"י נוסח אחר: וְעוֹד תָּמוּתִי /עַל לֵב אֲשֶׁר מִמָּוֶת /אֵכְזָר, וְשׂוֹנָא לָךְ, וְיָפְיֵךְ יִבֶן. הבוחר יבחר. ↩︎
בכ"י נוסח אחר: תְּפַשֵׂק טֶרֶם /אֶרֶץ לְנָס מִכֹּה וְתִבְלָעֵנִי. והעירו על זה כה"י ושד"ל: תפתח ארץ למי שינוס מכאן, כלומר: תפתח ארץ ותבלעני אם אלך מכאן להתרחק מזיפה, ואולי הלשון מוטעה וצ"ל; לְנֵס פִּיהָ – תפתח הארץ את פיה דרך נס ותבלעני בטרם אעזוב זיפה, ולטריס מוסיף להערת שד"ל את השערתו: “או: לְנָסָה פֶה, ויהי המאמר הזה על תבנית ותכונת הלשון במקרא (יחזקאל ט"ז, כה). ובכ”י היה כתוב: לְנָס מִפֹּה". ונראית השערתו של לטריס. לפי זה תוקן הנוסח בהוצ' דליטש. ↩︎
הֵן - כן הוא בכ"י - במקום: כֵּן. ↩︎
אם לא העירו בי אהבה, העירו בי רחמים, (כ"י ושד"ל). ↩︎
אם אתבונן לאמונתה אשר נאמנה אתי ולא תעזבני עם היותי אכזר עמה, אשפוט כי ראוי לי להשיב לה כגמולה ולאהוב אותה. (כ"י ושד"ל) ↩︎
כי רק על שלומית, (כ"י). ↩︎
אבל אם אתבונן ליפי שלומית, ואעלה על לבבי כי רק על ידה אעלה לגדולה, כל זה יורני ויאמר לי: לא! השמר לך ושמור נפשך מאד שלא תתפתה אחרי חלקת לשון זרה, היא אַיָּה, פן נעימותה מרה תהיה לך באחרונה. (שד"ל, וכן בכ"י בדיוק). ↩︎
לשון נופל על לשון: לַקְרָב - נִקְרָבוּ. ↩︎
הגעתי עד שערי מות ולא חסר לי עוד כי אם למות, וידידי רמה"ל [ר' מאיר הלוי לטריס] מוסיף: ועוד ארויח אם אמות באמת. כי או תתומנה גם נאקותי; אכן עתה אני כמתה, ונוסף לזה עוד סבל החיים ונאקות העצב, עלי היו כלנה, (כ"י). ↩︎
כלו' : לו רחמת עלי באמת, לא היתה איה חולה כמו שהיא עכשיו. ↩︎
בכ"י: הָבין, במקום: תָבין. ↩︎
לוּ יש את נפשך להבין, כלומר: אם היית רוצה להבין – כבר היית מבין שאין רצוני שתהיה אתה מאבד את לבך בשבילי, אבל רצוני שתוסיף לקנות בלבבך שכל ודעת, ויבחנו עיניך מה הוא הטוב לך. (כ"י). ↩︎
אהה, רק פלא יהיה אם יהיה זה שאני מבקשת. כי כבר ידעתי שנולדתי להיות עניה סוערה ולא לעלוז. (כ"י). ↩︎
רָדַפְתִּי – כן הוא בכ"י - במקום: יָדַעְתִּי שבהוצי דליטש. ↩︎
בכ"י היה כתוב: הַגְנוּבָה, והערה בצדה: “אולי צ”ל: הַנוֹגְעָה". ובהוצ' דליטש מעיר שד"ל: יש כאן טעות סופר ואולי צ"ל: הַנּוֹגְעָה וכו' (כי הכ"י היה כתוב הַגְּנוָּבה)" – וקבלתי התיקון. מפני שנוסח כה"י מתנגד למשקל. ↩︎
האיל אשר אתה מקלל הוא מרחם על נפש אשר הגיעה עד שערי מות יותר ממה שתרחם אתה האכזר. (כ"י, וכן שד"ל). ↩︎
עפֶר – כן הוא בכ"י – במקום: עֹמר שבהוצי דליטש. ↩︎
שָׂמֵחָה – לדוחק המשקל, במקום: שְׂמֵחָה, שם התאר; כי שָׂמֵחָה - אינו אלא פעל עבר. (כ"י). ↩︎
אוֹבֶה, אֲבָל לֹא אוּכָלָה - כן הוא בכתב־היד – במקום: אוֹבֶה אֲשֶׁר אוּכָלָה – שבהוצאת דליטש. ↩︎
לא נשלמה עדיין החידה הזאת? (כ"י). הֲלוֹם אוֹבֶדֶת" שלפני כן הכונה: פה אובדת". וכן להלן: “הֲלום מוֹשֶׁלֶת” שמוש זה של הלום במקום פה רגיל הוא אצל רמח"ל ועיין הערה 22 בדבר שמוש אנה במקום איפה. ↩︎
יהיה לטובה ולא לרעה אם צבי הודך ויפיך יפגע בך וימחצך (בחץ האהבה) אלי, באופן שתאהב אותי כאשר אני אוהבת אותך, (כ"י), לענֶג לא לְנֶגֶע - לשון נופל על לשון. ↩︎
מפֹּה - כן הוא בכ"י - במקום ; מכֹּה שבהוצאת דליטש. ↩︎
אֲדַמֶּה טֶרֶם - כן נראה לי לנקד במקום אֲדָמָה טֶרֶם שבהוצ' די וגם בכ"י, ושאין לו מובן. ויהי לפי זה פירוש הדברים: לפני שאלך מכאן, אחשוב שתראני קודם נופלת ארצה מתה. שמוש המלה טרם" במובן של לפני כן רגיל הוא אצל רמח"ל ועיין הערה 123. ↩︎
מֵחֲיוֹתָהּ - כן צ"ל - במקום: מֵחַיוּתָהּ שבהוצאת דליטש. ↩︎
וכל שכן שינעם לי המות, אם ימיתני זיפה אשר אהבתי. (כ"י). ↩︎
נוסח הדברים בכתב־היד כך הוא: זיפה: טוב, אֵלְכָה אָנֹכִי איה: אֶת הִצְךְ אִתִּי רְאֶה, הַבִּיטָה, /אִם לֹא בְיָדִי הוּא. זיפה: אֲחוֹתִי לָמָה – איה: לא עוד מְשׁוּבָה אָנִי ? /אָן לֶכְתְּךָ, זִיפָה? רְאֵה אָם אֵינִי /עַתָּה אֲחוֹתִךְ ? ↩︎
ויְגוֹנוֹתַי - כן הוא בכ"י, במקום: יְגִיעָתִי שבהוצ' דליטש. ↩︎
בכ"י: כל תשואות חציר וגו', וזה מתנגד למשקל. לפיכך השארתי הנוסח הקיים שבהוצאת דליטש, אף כי נוסח כה"י יפה יותר. שכן מצינו במונולוג של שלום (חלק ג, ענין א): הן תוצאות חציר ודשא אלה. ↩︎
בכ"י: לְרָחְבָּה במקום לרחבם שבהוצאת דליטש, ותפסתי נוסח אחרון, שהוא מוסיף, ואולם הראשון גורע. ↩︎
מה טוב ומה נעים לנפש אם לא תראה עוד השמש והירח, . כלומר: אם תפרד מן הגוף, (כ"י). ↩︎
הֵנה במקום : פה. ועיין הערה 22. ↩︎
קְשֵׁי יָמִים - כן הוא בכ"י, במקום: קשי יום שבהוצאת דליטש ושאינו לפי המשקל. ↩︎
בכה"י: לְדַבֵּר, במקום: יְדַבֵּר שבהוצאת דליטש. ↩︎
יָמֵר - כן צ"ל במקום: יֶמַר שבהוצ' ד'. (לפי הענין נכון יותר “יֵמַר”. המערכת). ↩︎
הוא הקול אשר העביר המלך רם לאמר: אשר יבוא אל המגדל, ונתתי את שלומית בתי לו לאשה. (כ"י). ↩︎
אך - כן הוא בכ"י, במקום אף שבהוצאת דליטש. ↩︎
הכונה: לכחד ממני. כָּזֶה אֲשֶׁר אָמַרְתְּ – כן הוא בכ"י, במקום: הזה וגו'. ↩︎
לדוחק המשקל, במקום: תִּמְנְעִי. (כ"י). ↩︎
עָתָּה - כן הוא בכ"י - במקום: אָתָּה שבהוצאת דליטש. והכונה: אני מוכנה ומזומנה אפילו ברגע זה. ↩︎
כלומר: איפה? - ועיין הערה 141. ↩︎
פת לחם - כן הוא בכ"י, במקום: מה לחם שבהוצ' דליטש. ↩︎
לצורך המשקל החליף חטף קמץ בחולם על דרך אהָלים, שהיה משפטו להיות בפלס חָדָשים. (כ"י). ↩︎
כן - בכ"י - במקום: הן שבהוצ' דליטש. ↩︎
הַתֵּדְעִי – במקום: הֲתֵדְעִי - לצורך המשקל. ועיין הערה 53. ↩︎
עיין הערה 144. ↩︎
יושם נא לב לשמוש המלה אוֹתָה במובנה התלמודי. אֲשֶׁר אָשׁוּבָה אוֹיַבְתְּךְ - הכונה: אשר שבתי והייתי. ↩︎
כן הוא בכה"י : - במקום הנוסח שבהוצ' ד' : מַה־לָּךְ יְדִידוּת, בַּחֲשִׁיבִי אָנִי /מַה־לָּךְ יְדִידוּתַי, בְּהָשִׁיב אָנִי /עַל קָדְקְדֵךְ הַיּוֹם חֲמַס כַּפַּיִךְ /עַל קָרְקָדֵךְ הַיּוֹם כַּפַּיִךְ. ↩︎
אֶפְחַד – כן הגיה ידידי רמה"ל (ר' מאיר הלוי לטריס), ובכ"י כתוב: אכחד. (כ"י). ושד"ל מעיר בהוצ' ד'; נ"ל אֶצְרַח וּמַר אֶצְעַק. ↩︎
נִתְּפֶשֶׂת – כן הוא בכ"י – במקום: נִתְפָּשְׁתִּי שבהוצ' ד'. ↩︎
למי שהיתה בזמן שעבר אהבת נפשך, יום, בזמן שעבר, על דרך שיאמר האיטלקי un di והצרפתי jadis. (כ"י). ↩︎
שְׁפָטִים - כן הוא בכ"י - במקום: שבטים. ↩︎
כלום עברו שנים מאז קראת לי נבל ופועל און. ↩︎
לא, כי בתוך החדר – כן הוא בכ"י - במקום: לא, פה וגו'.. ↩︎
אם לא - במקום: לולא. שמוש זה רגיל אצל רמח"ל. ↩︎
תִּגְבָּהוּ – כן הוא בכ"י - במקום: תִּגְבָּה. ↩︎
„מָה אַרְמְנוֹת שָׁרִים וְהֵיכְלִי מֶלֶךְ – כן הוא בכ"י, במקום: מֵאַרְמְנוֹת וגו' שבהוצ' דליטש ושנמשך אל מַה יָקְרוּ". ↩︎
אשֶׁר אֱנוש - כן הוא בכ"י, במקום אֲשֶׁר וגו'. ↩︎
בעלי האוצרות לבם חתום באוצרותם בשבתם בביתם ובלכתם בדרך ובשכבם ובקומם, ואפילו בעת שנתם, כלומר: תמיד לבם לשמירת אוצרותם, (כ"י). ↩︎
בא היתד חוץ למקומו, וכבר התיר המשורר היקר הזה לעצמו דבר כזה פעם אחרת בקינתו על כמוהר"ר מנחם רפאל קרֶקוביא באמרו: לוּ נפשך היתה /עַתָּה כְמוֹ נַפְשִׁי שְׂבֵעַת רֹגֶז, /אָז אֶחֶזֶה אִם חֲתוּלִים עִמָּךְ. (כ"י). י הנקוד לפי המשקל: יִשְׁתְּחַוֶּה, והוא נגד הדקדוק. (שד"ל). ↩︎
אם יאכל קוץ ודרדר הם מתוקים בפיו, יען לבו טוב ושמח, (כ"י). ↩︎
וּמַפחיד - כן הוא בכ"י - במקום: ומפריד. ↩︎
בכל לבבי הייתי ממיר חלקי בחלקו של הרועה הנזכר. (כ"י. וכן שד"ל). ↩︎
“ראה” להוראת הנה, כמו: ראה אנכי נותן לפניכם, (כ"י). ↩︎
בכתב־היד: תּוֹאִילִי. ↩︎
אַחֵת - כלומר: פעם אחת. (כ"י). ↩︎
זה - כבר. (כ"י). ↩︎
בכתב־היד מנוקד: כְּמַסַּב. ↩︎
לא נמנע המשורר מהשתמש בשרש אבד בבנין הקל כאילו הוא פעל יוצא ( perdere, verlieren), גם כי באמת איננו אלא פעל עומד. (כ"י). ↩︎
הוא קורא “מאור יומו” לזמן שלותו והצלחתו, והוא הזמן שהיה מקוה ששלומית תאהבנו ; והוא אומר, כי הזמן ההוא פנה פתאום לערוב, ואין לו שום תקוה שישוב ויזרח עוד, כי לא יוסיף לראות טוב כל ימי חייו. ובזה הוא מתנחם, לא תנחומין ממש, אלא כאדם המשקיט סערת רוחו כשהוא יודע שאי־אפשר למצבו שישתנה. (שד"ל, וכן בדיוק כ"י). ↩︎
הן רק בבשר ודם רוקמת, (כ"י). ↩︎
לא מצינו ההפעיל השריש להוראת עקירת השרשים, והיה אפשר לומר: אֵלִיםְ יְשָׁרֵשׁ רוּחַ, או: יַעֲקוֹר אֲרָזִים. (שד"ל, וכן כ"י). ↩︎
למִזְעֶר – לפחות. (כ’י). ↩︎
תֵּכֶל - כן הוא בהוצ' דליטש. ובכה"י: תֵּלֶךְ. שעור הדברים: אם אתן לך רחמים, כלום לא זה יהיה שכרי, לשוב ולהיות לערמת אֵפר באֱש אשר תאכל את כבוד עמי לעיני כל בני עירי? ושחמת אבי הבוערת לא תעבור בלי להנקם בך ? ↩︎
לא כל מי שירחם על הכל הוא באמת מרחם. (כ"י).. ↩︎
הֵמָּה - כן הוא בכ"י; ובהוצ' די במקום זה: סֶלָה. ↩︎
כמה פעמים מר אחד, טיפה אחת (לשון: מר מדלי) של מרורות תרעלה הוא מרפא החולי. וידידי רמה"ל (ר' מאיר הלוי לטריס) מפרש כמשמעו לשון מרירות, דבר מר אשר תגדל מרירותו יותר ממרורות רעל, יפה, לפעמים לבריאות הגוף; והדבש אשר אין מתוק כמוהו, הוא לפעמים לענה לנפש, (כ"י). ↩︎
מִבִּלְעָדָם – זאת אומרת: מבלעדי היכולת לתתם (את הרחמים). (“מבלעדם” – ת' בלעדיהם" לדוחק המשקל. המערכת). ↩︎
איש נכבד ויקר אין לו שומר יותר מכבודו, (כ"י). ↩︎
זאת היא תבונת מי שהוא איש תבונות לדעת להניח ולעזוב מה שהוא עָרֵב, אם בהיותו עָרֵב הוא מזיק. (כ"י). ↩︎
כן הוא בכתב־היד : נַפְשִׁי תְמָאֵן בּא; וְאֶתֵּךְ סֶלָה /בִּי, או לְבַדָּהּ, לַעֲמֹד חָפֵצָה. ובהוצאת דליטש: נַפְשִׁי תְמָאֵן בָּהּ, וְאִתֵךְ סֶלָה /אִתִּךְ לְבָרֵךְ לַעֲמֹד חָפֵצָה. היופי והיתרון של נוסח ראשון ברורים. ↩︎
מיד כשאומַר ללכת מכאן תראי שאפול ארצה מת בצאת נפשי ממני, כי היא לא תחפוץ להתרחק מעליך. (כ"י) ↩︎
אַךְ לוּ מְהוֹלָל - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד'; “לא” במקום: “לוּ” ↩︎
תָּמִית בְּמוֹתָה - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד' : בְּמוֹתָךְ. ↩︎
תְּמוֹתֵת - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד': מְמוֹתֵת, ↩︎
אָחִיש -כן הוא בכ"י - במקום: אָחוּש. ↩︎
הֲלוֹם - בכ"י נקוד: הָלוֹם, ויש הערה: “קמץ במקום חטף פתח לדוחק המשקל”. כונת הדברים: תאמר, כי מצאתי חן בעיניך ביפיי? הלא אך מִשגה הוא וטעות בידך. אבל אם גם כן הדבר, הַחֲסַר עלמות יפות אתה? ↩︎
אם אהבָתי אותה היא משוגה נראה לי שהיא אצבע אלהים, והוא מסבות מהפך ומי יבין דרכו? ↩︎
אם נגזר על יומי (ונחתם כן בכוכבי מרום) שיהיה שבע מרי, למה לא היו יולדי עניי עם קטני ארץ, באופן שבהיותי יושבת במדרגה שפלה לא ארגיש היום בנפילתי ? (כ"י). מַה־גַּם עֲנִיִי עָם קְטַנֵי אָרֶץ /לֹא יוֹלְדֵי הָיוּ, וְלֹא אָבִינָה - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד' הנוסח מוקשה : מַה! גַם עֲנִיִי עָם קְטַנֵי אֶרֶץ /לוּ יוֹלְדֵי הָיוּ! וְלֹא אָבִינָה - וגוי. ↩︎
נִפְלִי בְרֹב גָדְלִי - כן הוא בכ"י, במקום נִפְלִי בְרוֹב גֻדְלוֹ - שבהוצאת דליטש. ↩︎
זכר במקום נקבה לדוחק המשקל. (כ’י), ↩︎
המשת החרוזים האלה נשמטו בהוצ' ד', והנוסח שם נקרא כך : עדה: שָׁמַעְתִּי /אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָה. שלומית: וּמָה אָמַרְתְּ?־בטעות במקום אָמַרְתִּי", וכמובן אין לנוסח זה שום שחר. שִׁמְעִי – הכונה לרֵעו של שלום בְּטֶרֶם - הכונה: לפני כן, ושמוש זה רגיל אצל רמח"ל, ↩︎
עיין הערה 214. ↩︎
איננו קשה־לב מי שאין מגמתו רק לעשות חסד, כמוני המתאכזרת עם שלום לטובתו. (כ"י) אַךְ לֹא קְשֶׁה לֶב הוא - כן הוא בכ"י; ובהוצאת ד'; אך לא קְשִׁי לֵב הוּא. ↩︎
תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות; אבל מי שהוא גבור, גם הר היותר גבוה הוא בעיניו כמישור. (כ"י). . ↩︎
רַק - מלה זו נשמטה בהוצ' ד', ודרושה היא למשקל. ↩︎
שִׁפְחָתְךָ – במקום שְׁפְחָתֵךְ, לצורך המשקל. עיין הערות 214, 216. זיפה - מלה זו נשמטה בהוצאת דליטש. ↩︎
טֶרֶם - קודם לכן, ועיין הערה 215. ↩︎
תּוּכָלִי - כן הוא בכ"י, במקום תוּבָלִי שבהוצ' ד'. ↩︎
מְאַהֵב סֶלָה - כן הוא בכ"י, ובהוצ' ד' : הֵן לִי יְהִי שָׁלוֹם, וְאוֹהֵב סֶלָה. ↩︎
תּוֹפְשֵׁי הַדָּעַת - כן הוא בכ"י, במקום חוֹפְשִׁי הַדָּעַת. ↩︎
בִּגְדֹל רְעָדָה בִי – כן הוא בכ"י, במקום: בִּנְדוֹד רְעָדָה בִי. ↩︎
בהריע, כלומר: בקול רם ובתרועה, (כ"י). ↩︎
בכתב־היד נוסח אחר: מַטַע פְּאֵר, כִּי כַאֲשֶׁר גָדַלְתָּ. ↩︎
לְהַשְׁחִית - כן הוא בכ"י, במקום “לְמַשְׁחִית”. ↩︎
אֶת כָּלְכֶם יַחְדָּו כְּבָר נָתַתִּי - כן הוא בכ"י; ובהוצאת דליטש: ↩︎
יָדַעַתְּ - כן הוא בכ"י, במקום: יָדָעְתִּי. ↩︎
אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ כְּבָר נִתָּנָה־כן הוא בכ"י; ונשמטה מלת נפשו" בהוצ' די. אל יד תנומת בטח־כן הוא בהוצ' ד; ובכ"י: אֶל יַד תְּמוּנַת בֶּטַח או: תנומת נצח, כלומר: להגיד לו כי הכינו לו כלי מות, ונפשו כבר מסורה ביד דומה. וידידי רמה"ל מקיים נוסח: תמונת בטח, כי המות הוא דמיון השקט וצלם המרגוע". ↩︎
לְשֶׁבֶר שֵׁבֶר – כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד' : לְשִׁבְרִי שֵׁבֶר. ↩︎
ולי תַנִיחַ - כן הוא בכ"י, במקום וְלִי הָנִיחַ. ↩︎
אין דבר בעולם שיהיה רע לאחד ולא יהיה טוב לאחר. כן ענין סם המות ששלחה שלומית לזיפה יהיה לטוב לי, כי אציל אותו, ותחת זאת יאהבני. (כ"י). ↩︎
בכ"י נוסח אחר: כִּי לֹא חֲשָׁבָה גֶבֶר. ↩︎
כִּי בוֹ שְׁלוֹמִית בּוֹגְדָה מִרְשַׁעַת - כן הוא בכ"י; ובהוצאת דליטש: כִּי בוֹגְדָה בוֹ שְׁלוֹמִית מִרְשַׁעַת, וזה נגד המשקל. ↩︎
לא אֶעֶזֹב" – לא אחדל, לא אמָנע; הֶרֶב, במקום : הַרְבֵּה. ↩︎
הֵן יֵשׁ לְאֵל יָדֶיךְ - כן הוא בכ"י; הֵן במקום “פֶן” שבהוצ' ד'. ↩︎
רַק תַּאֲוָה תָמִיר - נוסח כה"י; “תמיר” במקום “הָמיר”. ↩︎
כלומר: לפני שאחליף ואשכח אהבתי, עלי להחליף נפשי ולבי. ↩︎
הַקְרֵב - כן הוא בכ"י, במקום: קָרֵב, הכונה: ולחיקך הַקְרֵב אותי אשר הולכת אחריך כצל. ↩︎
סְגור – הכונה כאן: סגור זהב, כל אוצר שבעולם. ↩︎
הערה בשולי הגליון בהוצ' ד': “בכתב־יד היה כתוב: לוֹ, מוסב על ידידוּתו, שהיא בכל השיר בלשון זכר”. אולי מפני שידידות שֵׁם נרדף הוא לחשק. שֵׁם נרדף הוא לחשק. ↩︎
מִבִּלְעָדִי אוֹתָהּ – במקום: מִבִּלְעָדֶיהָ - מפני דוחק המשקל: ↩︎
כלומר: בקֶשר בוֹגד. ובכ"י שלפני: בְּבֶגֶד קֶשֶׁר. ↩︎
נפש אשר יקרה לך יותר מנפשך, והיא שלומית, היא צודה את נפשך. (כ"י). ↩︎
שלומית שולחת לך מות בלבוש ממתקים, וזה לך בשכר ידידותך ואהבתך, כשכיר־היום הבא על שכרו בערב. ↩︎
לָתֵת לְלֵב שָׁלוֹם אֲהָבֵי בֶּגֶד - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד' : לָתֵת לְלֶב שָׁלוֹם אֲהוּבָה מִגְד. כלומר: זה מות ששלומית נותנת לזיפה, כדי לתת אחר־כך דודיה ואהביה (שהם אהבי בגד, אהבה שיש בה בגידה) ללב שלום, ובנוסח אחר: אֲהוּבָה בֶּגֶד, וידידי רמה"ל קורא: אֲהוּבָה מֶגֶד, כלומר: לתת תענוג ללב שלום שהוא אהוב שלה. (כ"י). ↩︎
עיין הערה 190. ↩︎
את יודעת יותר משאני יודע. ↩︎
עיין הערה 53. ↩︎
נַצִּיעָה - כן הוא בכ"י; ובהוצ' דליטש: נָצִּיעַ. ↩︎
עַתָּה רְצִי וָבֹאִי - כן הוא בכ"י; “רְצִי” במקום : רְאִי שבהוצ' ד'. ↩︎
כְּאֵבִי רָב - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד'; כְּאֵבִי מָר. ↩︎
הרחם אשר בו רוקמתי להיות אחר־כך עני וכואב למה לא היה הרת עולם, ולמה לא היה הוא קברי? (כ"י). ↩︎
הכאב והשבר ימיתו ללב אנוש באין תקוה ובאין תקומה, (כ"י). ↩︎
כנוי לספינה. (כ"י, וכן שד"ל). ↩︎
בְּפִי הגלים, (כ"י). ↩︎
בְּחָכְמָתוֹ – כצ"ל, במקום: בְּחָכְמָה שבהוצ' ד', והוא מתנגד למשקל. ↩︎
איש אשר סבבוהו כמים בלהות וצרות, אם איש תבונה הוא, יחזק את לבו באופן שלבו יעשה את עצמו רב החובל, ויקום בראש התורן לנהג ספינתו המטורפת בסערת המצוקות, וימצא לה מנוחה. (כ"י). ↩︎
טוב ונעים הוא לשבת על שפת הנהר ולומר לבני אדם הטובעים במימיו: תחזקנה ידיכם והצילו נפשכם, כי המדַבר עומד במקום בטח, והמים אליו לא יגיעו. (כ"י, וגם שד"ל). [ושיעור המאמר הוא: מה טוב ליד נהר אמור אל טובעים בו: “חזקו כוחכם!” וכו', כי המלות לפעמים משולבות]. (שד"ל - לטריס). ↩︎
נַפְשִׁי, וְלֹא אַתֶּם, אֲהָהּ יוֹדַעַת - כן הוא בכ"י; ובהוצ' די נשמטה מלת “אֲהָהּ” וזה נגד המשקל ↩︎
בכ"י: גַם מִבְּלִי גֶבול – והערה בצדו : “צרי במקום שוא לדוחק המשקל”, ובהוצ' ד' לטריס מעיר : “ולי נראה לנקד גָבֹל, מקור מן הקל”. ונראה תקונו. ↩︎
מָה עֹז לְבָבוֹ, כִּי יְיַחֵל נֶצַח ? - כצ"ל; ובהוצ' ד' : מָה עָז לְבָבוֹ וגוי והיא טעות. (אצל ד' מלת “עֹז” מוקפת ונקודה בקמץ קטן כדין. המערכת), אולם בכ"י הנוסח הוא: לבבי וגו' ונפשי - ולא נראה לי, לפי מהלך הענין. ↩︎
כי ימצא לכל אדם לפי דרכו והנהגתו, עדה"כ באיוב ל"ד, יא. ↩︎
יַגִיד בְּמוּסָר אַף - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד'; במוסר אַך וגו'. ↩︎
שלום, הֵזאת יָדְעתָּ - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד': הֲלֹא, במקום; הַזֹּאת, ↩︎
וחטא קל נחשב לצדיק כפשע כבר. (כ"י) ↩︎
כל השיחה הזאת בין שלום ושלשת רעיו מזכירה את איוב וחבריו. ↩︎
עתה מהלך בעצמותי דבר־מה שאני מרגיש אותו באמת, ואם - לא אדע מה הוא. אָחוּשָׁה - ענין הרגשה וחוש. (כ"י). ↩︎
רגלי כדחויה ודחוקה לילך, וכמדומה לי שרגלי תנחה אותי למקום אשר לא אדע. (כ"י). ↩︎
קול ההֵד הוא העונה סוף כל מאמר, הוא ברוב שירי המשורר הזה כקול מתנבא חדשות ונצורות אשר תבאנה לאחרונה. ובשיר הזה יקר קול הזה ביתר שאת, כי מליו האחדים יתחברו יחד למאמר פלא כמשפט האוּרים. (לטריס). השמוּש בקול ההד העונה סוף כל מאמר היה אמצעי טֶכני רגיל בשירה האיטלקית בתקופת רמח"ל ולפיו, ואחריו השתמשו בזה רוב המשוררים העברים בעלי הדרַמות. ועוד ידובר על זה בפרוטרוט בספרי על רמח"ל, שיצא בתור כרך חמישי בסוף הוצאת כתביו. ↩︎
תְּשַׁחֵק – כצ"ל במקום: תִּשְׂחַק שבהוצ' ד', והוא נגד המשקל. אָוֶן - כן הוא בכ"י; והערה בצדו; “בכ”י כתוב אזֶן". זאת אומרת, כי היה כ"י אחר לעיני בעל כה"י הזה. ↩︎
יחבר מלות ההד חוברות אשה אל אחותה והיו למאמר שלם, כאיש חושב מחשבות, לבקש הרעיון הכמוס בדברים אשר שמע. (לטרים), ↩︎
בכ"י: חָלְיָהּ. ואם נקיים נוסח זה, תהא הכונה: חָלְיָה של בינתך, , כלומר: נפשך. ↩︎
בכ"י כ"ה" במקום: “פה”, והכונה אחת היא.. ↩︎
הֵנָּה במובן: פה, שמוש־לשון רגיל אצל רמח"ל. ↩︎
עַד הָרְחוֹב אוּבַל – כן הוא בכ"י; ובהוצי די: “עַל” במקום: עַד. - לשוּבִי שָׁמָּה - למען אשוב שמה להיות. ↩︎
לא יתן ה' לישרים שימצאם עון בשקר על־ידי עלילות דברים (ידידי רמה"ל). (כ"י). ↩︎
האל חוקר פנימיות הדברים, לא תארם וחיצוניותם בלבד. (כ"י). ↩︎
עיין הערה 249, גם 190. ↩︎
כלומר: אף כי ברחתי מן החטא, נפלתי ברע. ↩︎
ידעתי שאתה חוקר עד מקום שיד בינתך מגעת, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ואתה כונתך רצויה, וצדק צדק תרדוף. (כ"י). ↩︎
האֵל אשר יפּרע משונאי וּקָמַי שטפלו עלי שקר. ↩︎
שָׁלוֹם לְבָבִי - כלומר: שלום הקרוב ללבבי, והיא סמיכות מיוחדת במינה, אשר הנסמך בה הוא שֵׁם עצם פרטי ונקודו לא נשתנה. ↩︎
השבעתי אותך חלי וקצף כדי שלא אחטא. (כ"י). ↩︎
בכ"י מלת “אחרת” לא מנוקדת וסוף פסוק אחריה, ושמא יש לנקד; אֲחַרְתָּ, ותהא הכונה: אבל מאחר אתה, אבי, ומתמהמה למותתֵני, ואני כל רגע שעודני בחיים ענוי הוא לי. ↩︎
עיין הערה 279. ↩︎
חסדך לבלתי הניחני למות הוא מכאיב אותי (הבוער באש אהבה עליך) יותר ממה שיוכל להכאיבני קשיו ורוע לבבו של איש אכזרי. (כ"י). ↩︎
לָמוּת תְּמוּרַת רֵעַ - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד': לָתֵת, במקום: לָמוּת. ↩︎
מה נעים כפל הרעיון פה: א) כי מותו יתן לה חיים ומנוחה, וב) יתן לה את אוהבה שלום, רצוני : אות נאמן, כי נפשו קשורה בנפשה לעולם, וגם המות לא יפריד בינותם, (לטריס). ↩︎
הַיוֹם לְמָוֶת - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד'; לְמוֹתֵת, במקום לְמָוֶת. ↩︎
אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעֵי – כצ"ל לשם המשקל; ובהוצ' ד' נקוד: פְּשָׁעי. הנוסח בכ"י הוא שונה קצת, ונקרא כך : עַתָּה בְטֶרֶם מַתִּי /אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי; וְחַטאת נֹעַר, /אָם אֶל אֱלֹהִים הֵמָּה /נִגְלוֹת כְּבָר, לָמָּה אֲכַחֵד אָנִי ? ונראה לי לקִים הנוסח של הוצאת דליטש. ↩︎
דְמָעוֹתַי - במקום: דִמְעוֹתַי" לצורך המשקל, ועיין הערה 49. ↩︎
כך הוא בכ"י: ובהוצי די בטעות וכנגד המשקל" הִנֵּה מְשְׁלָח פֶּרֶא, /הִנֵּה מְשְׁלָח פֶּרֶא /נַעַר וְאֵין הָבִין, בְּהָרֵי קֶדֶם. - וְאֵין הָבִין בְּהָרֵי קֶדֶם. ↩︎
כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד' נשמטו שני החרוזים האחרונים ובא - במקומם חרוז אחד: הָלֹךְ וְתָר רָאִיתִי. ↩︎
רָאִיתִי – כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד'; רָאִיתָ. הכונה: גם לפני - אמרי את הפתרון, ראיתי כי פתרון אמת הוא. ↩︎
-אַיִן" הוא שם המגדל (ראה פתשגן המשל). (שד"ל). ↩︎
הוא עצמו יענה ויעיד כי שקר היו דבריו. (כ"י). ↩︎
מְכַחֵד - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד' : מְנַחֵש. ↩︎
עיין למעלה חלק אי ענין ג'. (כ"י). ↩︎
ששון וגיל אשר מלאתי, (כ"י). ↩︎
אַתָּה - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד'; סֶלָה, במקום אַתָּה. ↩︎
איוב כ"ג, יג. (כ"י). ↩︎
הוי"ו לתשובת התנאי: אם אִוָּתָה, תעשה, (כ"י). ↩︎
וּרְצֵה - כן הוא בכ"י; ובהוצ' די; וּרְאֵה. ↩︎
למלא תשוקות און של לבך הסורר, אשר חשק בשלום, (כ"י). ↩︎
אֲשֶׁר רַע לו – כן הוא בכ"י; והכונה: חן אשר יָרַע לעצמו. ובהוצ' ד' : לִי" במקום: לוֹ. ↩︎
(“לשובי” כן נראה להגיה, ובכל המהדורות, וכן בכ"י, בטעות “לטובי”, ובהערה שם: הנני הולכת לעפרות אדמה, כלומר: הנני אמות, וזה לשאת גמול רשעי לטובתי, לכפרת פשעי. (ידידי רמה"ל). (כ"י). אבל הדוחק של פירוש זה גלוי לעינים, והנכון כהגהתנו. המערכת). ↩︎
לְהָרִיץ אָרְצָה - כן הוא בכ"י; והוא לשון נופל על לשון, ובהוצי דליטש: להריק ארצה, והערה בצדו; בכ"י היה כתוב: להָריץ. (“להריק” נכון יותר. המערכת). ↩︎
בשכר בֹּר ידיהם וצדקתם יאריכו ימים על ממלכתם ויעמדו בשררותם לבטח, ובכ"י היה כתוב: וכבוד, בדל"ת. ↩︎
מה היא ואיזו היא חברת ישרים אשר נאה לה להקרא חברה ישרה, (שד"ל). ↩︎
חֶבְרַת יְדִידִים - כן הוא בכ"י; ובהוצ' ד': חברת ידידוּת. ↩︎
שָׁלוֹם! פְּרִי חַסְדָּךְ אֲשֶׁר תּאכֵלָה - כן הוא בכ"י; ובהוצ' דליטש: שַׁלְוָת פְּרִי חֶסֶד אֲשֶׁר תּאכֵלָה, ונדחק שד"ל להעיר בצדו: זכר במקום נקבה לעשות חרוז עם סלה". ולפי נוסחת כהיי הכל אתי שפיר. זה צדקך אשר תקצרי שלומית, וזה פרי חסדך אשר תאכל אתה שלום. (כ"י). ↩︎
תקוני טעויות, על־פי השואה לכתב־יד, והערות שנמצאו באותו כתב־היד [גוף המקור הוא בביבליותיקה של בית המדרש לרבנים בניו־יורק] - יצוינו בסופם בראשי־תבות: כ"י, הערות שד"ל, בתוספות מאת מאיר הלוי לטריס, שבאו בסוף “מגדל עז” הוצאת דליטש - יצוינו בר"ת: הוצ' ד' וגם שד"ל. שאר ההערות הן של המסדר. ↩︎

k ‏לישרים תהילה / משה חיים לוצטו

m נחלת הכלל

לַיְשָׁרִים תְהִלָּה / ר' משה חיים לוצאטו (רמח"ל)

שיר ידידות

יסודתו בהררי קדש, יראת ה' מוסר חכמה.

ליום חתונת החכם והנבון כהר"ר

יעקב דא-גאויש יצ"ו

עם הכלה הבתולה המהוללה הצנועה מרת

רחל די-וייגא אינרקיש יצ"ו

מאתי הצעיר משה חיים בכמ"ר יעקב חיים לוצאטו ז"ל.

ב"ה

ביום טובה אורה ושמחה, כי ה' דבר צבי לצדיק, זה חלק טוב אשר היטיב ה' את הישר הולך, ותאות צדיקים יתן להנחיל אוהביו ברכה ושלום, ולישרי לב שמחה, הדר הוא לכל חסידיו, עיניהם יראו וישמחו יגיל לבם בה':

אך זה היום שקויתיו, מצאתי ראיתי, הולך בתום ימצא טוב ושפל רוח יתמוך כבוד, נטע שעשועים אשר מנעוריו גדלוהו מי התורה והעבודה, וייף בגדלו ותארכנה פארותיו להבין ולהשכיל בחכמה ובתבונה ובדעת, אף חכמתו עמדה לו ללכת בדרך תמים לשמור את מצות ה' וללכת בדרכיו יראת ה' היא אוצרו, נאה בטובה, זית רענן יפה פרי תואר, שזכה לשתי שלחנות, תורה וגדולה במקום אחד, וכתר שם טוב עולה על גביהם, חכו ממתקים וכלו מחמדים, הוא על נדיבות יקום ועל גמילות חסדים:

וישב ה' לו כצדקו, לעת מצוא זו אשה, מנה אחת אפים נתנה לו מאת המלך מלכו של עולם, חן וכבוד טובה כפולה ומכופלת, טובה על טובה יקראו, בחור שא עיניך וראה, ברכת ה' אלהיך אשר נתן לך, תן עיניך ביופי, תן עיניך בעושר, תן עיניך במשפחה, אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו, כי מתת אלהים היא, הלא זה מדושתי ובן גרני החכם ונבון כהר"ר יעקב בן הגביר המרומם האלוף המהולל החכם הנעלה כ"ה ר' משה די-גאויש יצ"ו, אשר לקח לו את הבתולה הצנועה תשואות חן חן לה מרת רחל בת הגביר המרומם האלוף המהולל המשכיל ונבון כ"ה ר' יצחק דא-ויגא אינריקש יצ"ו, כלם אהובים כלם ברורים שרש וענף אבות על בנים, נודע בשערים שמם ותהלתם עד קצוי ארץ:

אמרתי אני בלבי הנה העת עת דודים, עת הזמיר הגיע, הפעם אודה את ה', הטוב ומטיב מטובו לטובים, ותהלות ידידי אשירה ואזמרה נגד אחי ועמי, ובשמחת לבבו ישמח לבי גם אני, כי אהבת עולם אהבתיו ובקירות לבבי חקותיו, עטרות לראשי אענדנו, אחזתיו ולא ארפנו:

כשוט שרעפי ומזמותי תתהלכנה, לבקש להם מאשר ימצאו אבני מליצה ואבני שיר לבנות לה בית לזמרתי בארץ הלולים, והונחה שם על מכונתה, וארא בשירים אבינה ברננות, והנה אין כמשל להמציא אמת וללמד דעת, לגלות עמוקות מני חשך ותעלומה להוציא אור, לפקוח עינים עורות ופתאים להקנות לב, כי את אשר לא ידמו ישכילו ואשר לא שמעו יתבוננו:

אז אמרתי הנה באתי, אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם, הליכות עולם כמנהגו, הכל כאשר לכל, הטוב והרע, החכמה והסכלות, הצדק והרשע, האמת והשקר, גם את זה לעומת זה, יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, איש לדרכו, הבוגד בוגד והשודד שודד והכסיל בחשך הולך, עד יערה עלינו רוח ממרום, והאלהים יבקש את נרדף:

אלה תולדות פרץ הזמן והעת כי עת רעה היא, כי זנה תזנה הארץ אחרי רהבים ושטי כזב, ויגנוב התרמית את לב ההמון ויוליכם אחרי ההבלים אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה ורהבם עמל ואון, ויהיו הם מאשרים זדון ואת הריק יהללו, לא באמת ולא בצדקה, כי רוח התאוה התעם ומדוחי הדמיון הדיחום, חכמת סופרים תסרח, והסכלות תעלא בעידניה:

אשרי תמימי דרך גבורי כח עושי דברו, וצדיק באמונתו יחיה עד יגוע לא יסור תומתו ממנו, וקוי ה' יחליפו כח, כי עד צדק ישוב משפט, ואחריו כל ישרי לב ישמחו יעלצו לפני אלהים, ויאמר אדם אך פרי לצדיק, כי אל אמונה הוא מסבות מתהפך בתחבולותיו, ונודעה יד ה' את עבדיו, וזעם את אויביו, ושח גבהות אדם ושפל רום אנשים, וענוים יירשו ארץ ותמימים יותרו בה, יבושו כל רודפי הבל וכסילים קלון ינחלו להם, לא יחרוך רמיה צידו, והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, כבוד חכמים ינחלו, ויאמר כל אשר נשמה באפו, לא נאוה לכסיל כבוד, לישרים נאוה תהלה:

ע"פ האמת והדברים האלה את משלי יסדתי, ככל אשר ראינו היום הזה בצאת שער עלי קרת מוכתר בתהלתו ביום חתונתו, זה דודי וזה רעי, זה בנה אב לכל הישר הולך כי לא ייגע לריק ולא יעמול ללא דבר, אכן פעולתו את ה' וסוף הכבוד לבא:

ראו קראתי בשם, ליושר, בן האמת, כי תולדת האמת הוא, ואת התהלה, לבת המון שמתיה, כי המון העם הם המהללים דבר או המגנים אותו, ובלכת כל העם בדרכי האמת לא יהללו ולא ישבחו כי אם היושר. התאוה נתתיה לאמת לשפחה, כי כן נאה לה ונאה לעולם; ואולם תולדת התאוה הוא הרהב, והמגדלו הוא הדמיון הכוזב, ובמשול המבוכה בעולם, בהיות שנתקלקלו נתעוותו הדרכים, וארחות האדם התקלקלו, שגו ברואה פקו פליליה, ואת הרהב יחשבו לתולדת האמת ואת היושר לא יכירו; ראה כמה בהיותם בעם מהוללים בראש כל חוצות, בוערים תפושי הזהב והכסף ומגדילים לעשות בשוא ובשקר ומרבים הבל בלא הועיל, התרמית פעל כל זאת, המדיח את לב ההמון כלו, והסכלות צהלה ושמחה. אכן התהלה ממאנת ברהב דמיתיה, כי לא לכך נוצרה, כי אם אולת ההמון תסלף דרכם והופכים הקערה על פיה, הנה כי כן יקנא בהוללים ושלום רשעים ימרר את היושר בראותו רהב מתכסה בטלית שאינו שלו והשעה משחקת לו. אולם השכל כריע כאח לאיש הישר, ידריכהו ובמסלות התבונה ינחהו, והסבלנות גם היא כאמו תנחמנו ותהי לו לאומנת, היא סמכתהו לקוות ולחזור ולקוות עד עת מועד, כי אולם אחרי כן יואל אלוה השומר אמת לעולם וזקניו יחכם, לתת לפתאים ערמה, עד תאחז במשפט ידו ואת ערות רהב יגלה לעיני כל רואיו, ואת היושר יצדיק לרבים ויהללוהו בשערים לעולם ועד. היא התהלה אשר לאשה נתנה לו במשלי זה בגזרת המשפט, כי לו משפט התהלה באמת:

והנה ערכתי לכל איש ואשה הבאים במשלי זה, את כל הדברים אשר ידברו, שומה בפיהם, כדרכם וכעלילותם כמשפטם אשר הם עושים דבר יום ביומו, את אשר אומרים הם בלבבם ומרעיהם לא יכחדו; המשכילים לבד והסכלים לבד, הישרים לבד והרמאים לבד, ההמון כמשפטו, והזקנים כמשפטם, את הכל תמצא ערוך בפיהם ובלשונם יגידוהו.

עד הנה סוד מליצתי, שמענה ואתה דע לך:

רמזי המליצות

לפי סדרי החלקים ודבוריהם, כל מדבר לפי ענינו במליצת שירו ירמוז על הענינים ההוים ומתילדים בעולם, ועל דעת בני האדם וסברותיהם ומדותיהם, הטובים והרעים איש איש כדרכיו:

חלק א

המשל מדבר ירמוז על ענין המשל ותועלתו, ויבאר שבח החתן והכלה, שעליהם נוסד המשל הזה, ויחס המשל הזה להם:

שיחה א ירמוז על חמס בני האדם שחומסים את חק האמת והראוי, במה שזונים אחרי ההבל ומגדילים ומהללים את הרהב:

שיחה ב על הכח אשר לתרמית על ההמון נגד השכל ומופתי ראיותיו:

שיחה ג על הפסד המנהגים הנוהגים, להגדיל הרשע והסכלות ולהשפיל הישרים והתמימים ומיאון ההמון לקבל המוסר, ויראה שבח ההתבודדות וגנות החברה הבלתי טובה, ויבאר הבטחון ואמונת הלב הראוי לאיש הישר:

שיחה ד ירמוז על גנות החכמים והלומדים בעיני הסכלים, ועל אומץ לב הסכלים ועליצותם:

חלק ב

שיחה א ירמוז על התקוה הראויה לאדם בעת צרותיו, ויבאר גנות הסכלים והרמאים ומעשיהם המקולקלים. ויבאר טעות העין והראות:

שיחה ב ירמוז היות ראוי לאיש המשכיל להסיח הדאגה מלבו, וישתמש לזה התכלית במנוחת השדה והמים, ובחפוש קצת מדברי הטבע, שבהם יסיר מחשבות עצב מלבבו, ובם יכיר את גדולת הבורא ית"ש וישבחהו על נפלאות מעשיו; ויבאר צורת הצמחים וצמיחתם וחלקיהם והדבש והשעוה הנלקחים מהם ושאר עניניהם:

שיחה ג ירמוז היות ראוי לאדם לשום בטחונו בה' ולהתפלל לו בצרותיו, וגם לכבוש את כעסו שלא לדחוק את השעה:

שיחה ד ירמוז שלפעמים אע"פ שאין אדם רואה, מזלו רואה:

חלק ג

שיחה א על אמתת ההשגחה, ועל מה שהיצר מפתה את בני האדם ליחס הכל לטבע ולמקרה, ויבאר מציאות הרעמים והברקים והזועות, ויראה הלעג שלועגים הלצים על יראי החטא, ועצת הזקנים והחכמים נגד פתוי היצר:

שיחה ב ירמוז איך הסכלים מוכרחים בסוף לבקש את החכמים ולדפוק על דלתותיהם כשתתגלה חרפת הדמיון:

שיחה ג בגילוי שקר הרהב וכזב ההבל בכח המשפט:

שיחה ד חרטת בני האדם על שלא הלכו אחר השכל, כשמגעת להם הרעה:

שיחה ה גילוי ערך היושר וחשיבותו באמת והיות התהלה נאוה לו לבדו:

שיחה ו ירמוז על שמחת העולם כלו בהתישר הדברים ועמוד הכל על מכון האמת:

פתשגן המשל

לאמת יולד בן, ויאמר להמון לאמר: אם יש את נפשך תהי נא תהלה בתך יעודה לבני לאשה, וישמע המון לאמת ויכרתו שניהם ברית. בעת ההיא ילדה תאוה שפחת אמת גם היא בן ותהי היא ובנה אתו בבית. ויבא צבא המבוכה ויבוזו העיר ואת הילדים לקחו וינהגו וילכו, וירא אמת כי נשבה בנו ויעל למשפט השערה ויכתוב בספר ויחתום לפני משפט כדברים האלה: בני ועבדי שדדו השודדים, ועתה למען לא יתחלף בני בעבדי בהאריך הימים, הנני מפרש סימניו, ויפרש אותו לפני משפט. וימת אמת, ויעברו הימים ובן התאוה לוקח ביתה דמיון ויגדלהו ויקרא את שמו רהב, ויאמר תרמית לרהב אלכה נא ואגידה אל המון לאמר: הנה בן אמת עומד בבית דמיון, הלא כי נפתה הוא ונתן לך תהלה יעודת אדוניך לאשה. וילך תרמית ויאמר להמון: יתבשר נא אדוני אשר נמצא בן אמת, הנה הוא עומד בבית דמיון. וילך המון ויקח את רהב מבית דמיון ויאמר לו: הנה לך תהלה בתי אשר דברתי אל אמת אביך לתתה לך לאשה, קחנה ותהי לך לאשה כאשר דברתי לך. בימים ההם ויושר בן אמת יוצא ובא בתוך העם ולא יכירוהו, ויהי הנער הולך וגדל וטוב, ותראהו תהלה ותאהבהו בלבה, אך דבר המון היה חזק על בתו לתתה אל רהב כאשר דבר. וימלאו הימים ויאמר רהב להמון: הבה את אשתי כי מלאו ימי. ויקם המון ויאסוף את כל אנשי העיר ויעש משתה, ויהי הם אוכלים ושותים והנה רעש גדול ורוח גדולה וחזק ויגע בארבע פנות הבית, והקירות נטו לנפול והעמודים חשבו להשבר וינתץ עמוד התוך. ויראו האנשים וייראו מאד ויבהלו איש אל רעהו, ויקם אחד מן הזקנים ויאמר: שמעוני אחי! חרדת אלהים עלינו; ועתה כי זוכר אני, אשר קצף ה' על העיר הזאת ויביא עליה את הגוי המר והנמהר חיל המבוכה וישללוה, ולאמת אחינו היה בן ובן אמתו בביתו ויגדלו הנערים ויתערבו, ויכתוב אמת את סימני בנו לפני משפט אדוננו להיות לו לעד עד עולם. עתה נדרשה נא ויבוקש בספר זכרונות משפט, וימצא, אולי אין רהב בן אמת ולא לו תנתן תהלה, כי לבן אמת תהיה. ויבקשו את הדבר ויחקרו היטב, ולא נמצאו ברהב הסימנים ההמה, וידעו כי לא בן אמת הוא וישלחוהו. וישמע שכל ריע יושר ויבא וישתחו ארצה לפניהם ויאמר: ברוך ה' אלהי אמת, הנני אבא ואציג בן אמת לפניכם ולו תהיה תהלה לאשה. ויביא לפניהם את יושר ויעמידהו לפני משפט, וימצאו בו את סימני אביו ויכירוהו. ויאמר משפט להמון: זה בן אמת אשר יעדת לו בתך, אליו תתננה. ויקח יושר את תהלה ורוחה היתה. וישמחו כל העם מאד ויברכו את ה':

ואלה שמות המדברים

משל

תהלה בת המון

המון אבי תהלה

יושר בן אמת, חתן תהלה

רהב בן תאוה, נחשב לבן אמת בטעות

תרמית ריע רהב

שכל ריע יושר

סכלות שפחת המון

סבלנות מינקת יושר

מחקר מתבודד

עבד

קרואים

זקן

סופר

משפט מלך

משוררים

המשל מדבר

פִּי הַמְדַבֵּר, הַמָּשָׁל, אָנֹכִי

אוֹתוֹ אֲשֶׁר בָּחָרָה

מֵרֹאשׁ יְמוֹת עוֹלָם מֵעֵת הֵכִינָה

חָכְמָה מְרוֹם כִּסְאָהּ עַל פִּתְחֵי שַׁעַר,

אוֹתָהּ לְשָׁרֵת, וּבְכָל חַצְרוֹתֶיהָ

מַשְׂכִּיל וּמוֹצֵא חֵן רִאשׁוֹן נִצָּחְתִּי.

מִמַּעֲמַקֵּי לֵב כִּתְהוֹם לָעֹמֶק

עֵצָה דְלוֹת, הִנֵּה יָדַי לִמַּדְתִּי,

וּבְתוֹךְ לְבַב אִישׁ חֵץ מוּסָר וָדַעַת

לִירוֹת (בְּלִי אֶחְטָא), מֵאֵין כָּמוֹנִי.

הֵן עַד מְעַט מִלִּין דֵּעָה אַכְבִּירָה,

מִבְחַר תְּהִלּוֹת הֵנָּה

יַחְדָּו תְּהִלּוֹתַי, מֵיטַב כָּל שֶׁבַח.

כִּי אֶת אֲשֶׁר קָצַר כָּל לָשׁוֹן מֶנּוּ

הֵן יִרְזְמוּן מִלָּי, הֵמָּה יִצְפֹּנוּ

בֵּין מִשְׁבְּצוֹת עֶדְיָם חָכְמָה רַבָּתִי.

עַתָּה יְדִידִי, הֵן אֶחָד מֵאֶלֶף

בֵּין שׁוֹמְרֵי סַף בֵּית חָכְמָה מָצָאתִי

אוֹתָךְ לְהַלֵּל, עַל כֵּן בָּךְ יָרִיתִי

אֶבֶן לְפִנָּה לִי, וָאֵט עָלֶיהָ

קַו חֵן לְמִבְנֵה חָסֶד.

כִּי רֹב תְּהִלּוֹתֶיךָ

אָשִׁיר בְּחִידָתִי, אַף אֶפְרוֹשׁ נֶגֶד

אַחַי וְגַם אַחֶיךָ.

הִנֵּה אֲהַלֶּלְךָ, אַף לֹא עַל שָׁקֶר,

אָכֵן לְךָ אֶתֵּנָה

אֶת שֶׁלְּךָ, הוֹד וּתְהִלָּה יָאָתָה

אֶל יָשְׁרְךָ, כִּי זַךְ אַף יָשָׁר אָתָּה.

עַל כָּל רְהָבִים עַל כָּל כָּזָב יָחַד,

תִּדְרוֹךְ וְתִרְמוֹס סֶלָה,

כִּי לִבְּךָ לָהֶם פּוֹנֶה אֵינֶנּוּ,

יִרְחַק לְשׁוֹן תַּרְמִית, יָסוּר מִמֶּךָּ,

כִּי כֵן שְׂנֵאתוֹ אַף אוֹתוֹ מָאָסְתָּ.

תֵּבוֹשׁ וְתִכָּחֶשׁ לָךְ סִכְלוּת נֶצַח,

וִיקָרְךָ תִּפְאֶרֶת

אֶל כָּל מְבַקֵּשׁ שֶׂכֶל.

מַטָּע לְהִתְפָּאֵר, גֶּפֶן אַדֶּרֶת,

רַב הָעֲנָפִים, אַף נִכְבַּד הַשֹּׁרֶשׁ.

יָקָר כְּבָר הָיִיתָ,

אָכֵן עֲטָרָה אֶל הוֹד רֹאשָׁךְ שָׂמוּ

עוֹד מִמְּרוֹמִים עָתָּה,

אֶת יָפְיְךָ לִכְלוֹל, אֶת יִפְעָתֶךָ,

הוֹד הַבְּתוּלוֹת זֹאת כַּלָּה אֵרַשְׂתָּ,

הַדְרַת בְּנוֹת הֶחָיִל,

עַל מֵי יְקָר פַּלְגֵי כָבוֹד נִטָּעָה,

אֶל נַהֲרֵי הָדָר כָּל שָׁרָשֶׁיהָ.

הִנֵּה הֲכִי קָרָאוּ

לָךְ יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, כִּי תָּם הִנֶּךָ,

וּלְחֶלְקְךָ נִתָּנָה

רָחֵל, כְּרָחֵל כֵּן תִּבְנֶה בֵּיתֶךָ.

אָבוֹת מְאֻשָּׁרִים, מוֹצָאֵי אֵלֶה

נִטְעֵי אֱמֶת, בָּהֶם שִׂישׂוּ וָגִילוּ,

תִּפְאַרְתְּכֶם הַבִּיטוּ

אַחַר אֲשֶׁר זָקָנָה,

עַתָּה חֲדָשָׁה בִּבְנֵיכֶם צוֹמָחַת.

הִתְבָּרְכִי חֶבְרַת צַדִּיקִים סֶלָה,

תִּנְעַם אֲחֻזַּתְכֶם לָכֶם עַד נֶצַח,

תִּרְאוּ כְּחוֹל יָם זָרַע,

אַף בַּנְּעִימִים רֹב יָמִים תִּשְׂבָּעוּ.

עַתָּה רְצוּ נָא קָחוּ

מִנְחַת יְדִידוּת זֹאת לָכֶם הֵבֵאתִי,

מִגִּיל לְבָבִי, מִשִּׂמְחָה מָלֵאתִי,

עַל נַחֲלַתְכֶם, כִּי עָלַי נָעֵמָה.

וּתְהִי לְעֵדָה לִי, אוֹת לָכֶם צֶדֶק,

עַל כָּל אֲשֶׁר נִכְסוֹף נִכְסָף אָנֹכִי

לִשְׁלוֹמְכֶם תָּמִיד, לִרְאוֹתְכֶם יַחַד

שָׂשִׂים שְׂמֵחִים עַד לִבְלִי יָרֵחַ.

וּכְטָהֳרַת לֵבָב וּכְמוֹ תֹּם נָפֶשׁ,

מִנְחָה קְטַנָּה זֹאת לָכֶם הִגַּשְׁתִּי,

אוֹתָהּ לְקַבֵּל כֵּן אָנָּא הוֹאִילוּ,

שָׁלוֹם יְהִי לָכֶם, שִׂישׂוּ וָגִילוּ!

חלק א

שיחה א'

תהלה לבדה בשדה בין ההרים

הוֹי צֵל כְּצוּף מָתוֹק, הוֹי יִבְלֵי מָיִם,

מִפָּז יְקָרִים יַחַד,

הָרֵי מְנוּחָה, כָּל סַלְעֵי מַרְגּוֹעַ,

הַבּוֹדְדִים שַׁלְוָה וּמְפִיקִים שֶׁקֶט.

מָה אֶבְחֲרָה בָכֶם, כַּמָּה אָגִילָה

עַל שִׂיחֲכֶם כִּי שָׁח, עַל עַנְוַת דֶּשֶׁא,

מִכָּל שְׁאוֹן עָרַי כִּי הִכְרִיעוּנִי,

מַה נַּחֲלָתִי כִּי מָרָה שָׂבַעְתִּי,

וִיהִי לְבָבִי לָהּ עַד עוֹלָם קָבֶר,

בַּל יִתְּנוּנִי אֶת כַּעְסִי הוֹדִיעַ.

אֶל יַד כְּסִיל אָדָם כִּי יִבְלָעֵנִי,

אָל יַד אֱוִיל נִבְעָר מַחְפִּיר מַרְשִׁיעַ

יִנָּתְנוּ דוֹדַי בִּזְרוֹעַ כֹּחַ,

הוֹדִי לְזָר יַסְגִּירוּ,

בִּי הוֹלְלִים יַכְתִּירוּ.

אֶרְאֶה וּבַת עֵינִי מִכַּעַשׂ תֵּכַהּ,

וּכְשֶׂה לְטֶבַח דּוּמִיָּה אֵלֵכָה.

תֵּבֵל אֲהָהּ תֵּבֵל! אֵיכָה הִרְחַבְתְּ

אַךְ אֶל דְּבַר כָּזָב אֶת מַעְגָּלָיִךְ?

מוֹשַׁב נְגִידִים אֵיךְ שֶׁקֶר הוֹשַׁבְתְּ

תּוֹךְ אַרְמְנוֹת עֻזֵּךְ וּבְטִירוֹתָיִךְ?

שיחה ב'

רהב ותרמית

רהב: מָתַי אֲשַׁלֵּם אוֹ מֶה לָךְ אָשִׁיבָה

אָחִי, כְּעַל כָּל טוּב כָּל תַּגְמוּלֶיךָ?

הֵן מָצְאָה כַּבִּיר עֹצֶם יָדֶךָ

לָתֵת שְׁאֵלָתִי וּלְהַמְצִיאֵנִי

הַבַּת תְּהִלָּה זֹאת כִּי אִוִּיתִיהָ.

עַתָּה שְׁאַל מִמֶּנִּי,

כִּי כָל־יְכָלְתִּי לֹא אֶמְנַע מִמֶּךָּ.

תרמית: רַהַב יְדִיד נַפְשִׁי! הִנֵּה עֵינֶיךָ

רָאוּ וְלֹא זָר אֶת פֹּעַל פָּעַלְתִּי,

כִּי רַק בְּזֵעַת אַף וִיגִיעַת נָפֶשׁ

לָךְ עַד הֲלוֹם הֵבֵאתִי.

עֵת כַּאֲרִי בַיַּעַר

נוֹהֵם בְּעֶבְרָתוֹ שׁוֹאֵג לַטָּרֶף,

יַחְפּוֹז זְנָבוֹ וּכְמוֹ דָּם יַאְדִּימוּ

עֵינָיו מְזָרֵי פַחַד,

כֵּן קָם לְנֶגְדִּי אִישׁ מִלְחַמְתִּי שֶׂכֶל,

לָתֵת לְהָמוֹן דָּעַת,

לִבּוֹ לְהַשְׂכִּיל אַף עֵינָיו לִפְקוֹחַ,

לִבְלִי חֲפוֹץ בָּךְ וּלְבִלְתִּי קַחְתֶּךָ,

לוּלֵי בְּתַחְבּוּלוֹת אָז הִתְחַזַּקְתִּי,

לוּ בַּחֲלָקוֹת לֹא אוֹתוֹ דָּחִיתִי,

מִנַּחֲלָתוֹ זֶה לָעַד גֹּרָשְׁתָּ.

רהב: אַךְ מֶה בְּנַפְשִׁי עָוֶל

מָצָא לְהַרְחִיקֵנִי,

כִּי כֵן לְעֶזְרָתִי צֵאת הִתְחַזָּקְתָּ?

תרמית: רַהַב יְדִידִי! אִלּוּ

לֹא יִמְצְאוּ בָךְ רַק כִּי הִתְגַּדַּלְתָּ

מִימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ

תָּמִיד בְּבֵית דִּמְיוֹן, הִנֵּה דַיֶּךָּ

לִמְאֹס בְּנַפְשָׁךְ כָּל־לִמּוּדֵי שֶׂכֶל,

אַף כִּי הֲלֹא כָּמוֹנִי כֵּן יָדַעְתָּ,

כִּי כָל־הֲדַר יָפְיָךְ, כָּל־יִפְעָתֶךָ

לוּלֵי מְזִמּוֹתַי וּנְכָלַי רַבּוּ,

כֻּלָּם כְּאַיִן מֵאֶפֶס נֶחְשָׁבוּ,

כֶּסֶף וְזָהָב, חֵן, כָּבוֹד וָיֹפִי,

אִם מִבְּלִי תַרְמִית יַעַמְדוּ רֶגַע,

פָּז רַב לְטִיט יָשׁוּב, יֹפִי לָנֶגַע,

חֵן טוֹב לְמָאוֹס, אַף כָּבוֹד לַדֹּפִי.

שיחה ג'

שכל יושר וסבלנות

שכל: רֵעִי כְּאָח לִי! יִוָּדַע לָךְ אֹמֶן

כִּי צַר מְאֹד לִי עַל צָרַת נַפְשֶׁךָ,

וּכְאֵבְךָ אַךְ כִּכְאֵבִי יָדָעְתִּי;

הֵן זֶה בְּרִית רֵעִים חָק־אַחְוָה סֶלָה.

כִּי תֹאֲמִים יַחְדָּו כִּתְאֹמֵי בָטֶן

יִתְעוֹרְרוּ אֶל כָּל מִקְרֶה וָפֶגַע.

אַךְ מָה אֲדַבֵּר, כִּי מֵעֵת עָבָרוּ

מֵי הַמְּבוּכָה הַמָּרִים הָאֵלֶּה

עַל הָעֲנִיָּה זֹאת עִיר מוֹלַדְתֵּנוּ,

לֹא נָח לְבָבִי לֹא שָׁקַט מֵרֹגֶז

מִכָּל־אֲשֶׁר רוֹאֶה יוֹם יוֹם אָנֹכִי.

הֵן זֶה בְּעֵינָי זָר לֹא אֵדָעֵהוּ,

אֵיכָה כְּהַיּוֹם אֶל עוֹלָם יֹאמֵרוּ

בָּנוּי, וְהִנּוֹ אַךְ תֹּהוּ וָבֹהוּ,

יָמִין רְאֵה וּשְׂמֹאל שׁוּב נָא הַבִּיטָה,

מֶה עַל מְכוֹנוֹ בַּמִּשְׁפָּט וָצֶדֶק

תִּמְצָא מְכוֹנָן? אַךְ אֶת־זֶה חָזִיתִי,

עַוְלָה כְּמוֹ פוֹרַחַת,

נֵץ הֶעֱלָתָה וַתִּגְמוֹל שַׁלָּטֶת,

זָדוֹן וְלָצוֹן עַלִּיזִים יִמְשֹׁכוּ,

גּוֹי לֹא מְעַט אַחַר הֶמְיָתָם שָׁקֶר,

וּמְתֵי אֱמוּנָה עַד־אֶרֶץ שָׁפָלוּ,

לֹא נִכְּרוּ בַּחוּץ כָּל־מַיְשִׁיר לָכֶת,

עַל תָּם וְסָר מֵרָע הַלְעֵג יַלְעִיגוּ,

נָקִי וּבַר לֵבָב פֶּתִי יִקְרָאוּ,

זִמָּה מְזִמָּה לָמוֹ,

רֶשַׁע - תְּבוּנָה, אַף תַּהְפּוּכוֹת דָּעַת.

אַךְ אַחֲרֵי רוֹאִי זֶה אֶת־כָּל־אֵלֶּה,

אִם לֹא לְךָ רַק אֶל־רַהַב יִתֵּנוּ

עַתָּה תְּהִלָּה, לָמָּה

אֶתְמַהּ וְאִפָּלֵא? הֵן אָז נִפְלֵאתִי,

לוּ יִתְּנוּהָ לָךְ, כִּי לָךְ יָאָתָה.

הֵן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי

תַּרְמִית בְּבוֹאוֹ אֶל־הָמוֹן מִנֶּגֶד,

לִבִּי כְּבָר הִכָּנִי

וָאֵדְעָה כִּי לֹא טוֹבָה תַּגִּיעַ

עַל יַד מְעַוֵּל זֶה, וּכְבָר יָדַעְתִּי

הָמוֹן וְשִׂיחוֹ, כִּי הוּא אֶל־כָּל־רוּחַ

יָנוּד כְּמוֹ נוֹד הַקָּנֶה בַּמָּיִם.

אָכֵן לְעֵת כָּזֹאת שָׁוְא נִתְיַגֵּעַ,

כִּי זֶה לְבַב הָמוֹן נִשְׁבָּה וַיֵּלֶךְ

אָסוּר בְּזִקֵּי זֶה גִבּוֹר הַצָּיִד,

לֹא יַאֲמִין עוֹד אֶל־כָּל־אִמְרֵי קֹשֶׁט

וּלְכָל דְּבָרַי אֹזֶן

יַאְטֵם כְּפֶתֶן בַּל שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ.

כִּי כַּאֲשֶׁר נָקֵל הוּא לוֹ לָלֶכֶת

אַחַר כְּזָבִים אוֹ מַרְאֵה עֵינַיִם,

קָשֶׁה בְּעֵינָיו כֵּן אוֹתָם הַנִּיחַ,

לִמְשׁוֹךְ בְּעוֹל בִּינוֹת, בִּמְסִלּוֹת דָּעַת.

אֵין טוֹב אֲשֶׁר אֶדּוֹם אֵפוֹא מִמֶּנּוּ,

פֶּן עוֹד נְהִי לָבוּז מֵאֵין תּוֹחֶלֶת,

לָשׁוּב עֲצַת חָכְמָה מוּסַר אִוֶּלֶת.

מַשְׁחִית דְּבָרָיו כָּל־דוֹבֵר עַל־אֹזֶן

סוּגָה בְּאִוַּלְתָּהּ, כִּי לֹא שׁוֹמָעַת,

נוֹתֵן לְלֵץ מוּסָר עֵצָה אֶל־פֶּתִי,

עוֹכֵר שְׁאֵרוֹ הוּא אַף חוֹמֵס דָּעַת.

יושר: שֶׂכֶל מְאוֹר עֵינַי אַלּוּפִי סֶלָה,

אַנְחוֹת לְבָבִי רַבּוּ,

דָּמִי בְּקִרְבִּי אֵשׁ, רוּחִי שַׁלְהָבֶת,

אַף כָּל־אֲשֶׁר סָבִיב עֵינַי תִּרְאֶינָה,

עֵצִים לְגַחַלְתִּי הֵמָּה גַּם יַחַד,

לַבְעִיר עֲצָמַי בָּם וּלְמַעַן תַּעַל

עַל מוֹקְדָהּ נַפְשִׁי יוֹמָם וָלָיְלָה.

מִי יִתְּנֵנִי עָיִט,

מִבַּד לְבַד אָעוּף, בֵּין סִבְכֵי יָעַר,

עַל הַרְרֵי עַד בֶּטַח

בֵּין צֶאֱלִים בּוֹדֵד נַפְשִׁי תַּרְגִּיעַ,

כִּי לֹא בְאַנְחָתִי אֶתְהַלֵּךְ תֶּמֶס,

בֵּין מִצְהֲלוֹת קִרְיָה וּשְׁאוֹנֵי קָרֶת.

רוֹעֶה עֲדָרָיו נַעַר

אֵין מִמְּנָת חֶלְקוֹ טוֹבָה בָּאָרֶץ,

כָּל מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ תִּשְׁפַּלְנָה שָׁבֶת,

בַּל תַּחֲמוֹד נַפְשׁוֹ בִּגְדוֹלוֹת לֶכֶת,

כִּי אִם רְעוֹת צֹאנוֹ אֶל עֵין הַמָּיִם,

וּלְפִיו חֲלָבָם קַחַת,

יַבִּיט כְּצֵאת אָדֹם מִקָּדִים שָׁמֶשׁ,

מַעְיָן אֲשֶׁר נֶאְמָנוּ

מֵימָיו וְלֹא יִכְזָבוּ,

יָשׁוּר בְּלֵב שָׂמֵחַ,

הָלוֹךְ וְנַגֵּן מִתְהַלֵּךְ אֶל רֶגֶל

צֹאנוֹ כְּמַרְעִיתָם, עֵינָיו יִבְחָנוּ

עִשְּׂבוֹת הֲרָרָיו, אַף שִׂפְתוֹתָיו שֶׁבַח

אֶל־יוֹצְרָם תַּבַּעְנָה.

אַשְׁרָיו וּמַה טּוּבוֹ, כַּמָּה יִמְתָּקוּ

לוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו, כַּמָּה יַרְגִּיעַ!

כִּי כָל־אֲשֶׁר תַּהְפּוֹךְ תֵּבֵל הַלֵּזוּ

עָלָיו מְסִבּוֹתֶיהָ,

יִבְזֶה וְלֹא יָחוּשׁ, לֹא יֵדַע רֹגֶז,

יִשְׂמַח בְּעָנְיוֹ, כִּי לֹא חָמַד עֹשֶׁר,

קִנְאָה וְכָבוֹד לֹא לִבּוֹ יִלְחָצוּ,

טוֹב לוֹ מְלוּנָתוֹ מֵהֵיכַל מֶלֶךְ,

מַקְלוֹ וְיַלְקוּטוֹ מִבִּגְדֵי חֹפֶשׁ.

עַלְמָה אֲשֵׁר לוֹ חֶבֶל

תִּפּוֹל, הֲלֹא לָבֶטַח

בָּהּ יַעֲלוֹז לִבּוֹ, בּוֹ לִבָּהּ יָגֶל.

אֵין מַחֲרִיד לָהֶם, רַע לֹא יֵדָעוּ,

סָבִיב לְשֻׁלְחָנָם כִּשְׁתִילֵי זַיִת

זַרְעָם מְלֵאֵי גִיל יִרְאוּ יַבִּיטוּ,

עַל נַחֲלַת חֶלְקָם כָּל־עֵת כָּל־רֶגַע

לִמְחוֹנְנָם תּוֹדוֹת אֶלֶף יִתֵּנוּ.

לֹא כֵן שְׁאוֹן וָרַעַשׁ

חַצְרוֹת נְגִידִים וּמְדִינוֹת הָאֵלֶּה,

כִּי כָּל־יְקָר תִּפְאֶרֶת

עֹשֶׁר כְּבוֹדָם הָבֶל,

שִׂמְחַת עֲלִיצוּתָם כָּזָב וָשָׁקֶר,

טוּבָם כְּקַשׁ תְּשָּׂאֵהוּ סוּפָתָה,

הֶמְיַת הֲמוֹנָם אָיִן,

אַף פָּעֳלָם מֵאָפַע,

קָדִים לְבָד יִרְדֹּפוּ

יִרְעֶה לְבָבָם רוּחַ,

וַיִּבְעֲרוּ יַחְדָּו, יַחְדָּו יִכְסָלוּ

רַק אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ.

כָּל־רוֹדְפֵי כָבוֹד, כָּל־אָץ לָעֹשֶׁר,

שָׁוְא זוֹרְעִים הֵם אַף עָמָל יִקְצֹרוּ,

כֹּחָם יְכַלּוּ בָם, וּבְעֵת הִשִּׂיגוּ

אוֹתָם, הֲלֹא הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ.

סבלנות: יֹשֶׁר בְּנִי, מִכָּל־חָכְמָה וָדַעַת

כַּלְכֵּל אֱנוֹשׁ שִׂיחוֹ וּנְשׂוֹא אֶת נֶגַע

לִבּוֹ בְּטוּב לֵבָב, יָקָר לָנֶצַח.

חֻקַּת אֱמוּנָה זֹאת, תּוֹרַת תֹּם סֶלָה:

אִישׁ אִישׁ כְּמוֹ מַסְמֵר רַגְלוֹ לִנְטוֹעַ

בִּנְתִיב צְדָקָה לָלֶכֶת, אַךְ דֶּרֶךְ

מִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל־אָרְחוֹת קֹשֶׁט,

יֹאחֵז בְּתֻמָּתוֹ אַף לֹא יַרְפֶּנָּה,

וּלְכָל־אֲשֶׁר יִקְרֵהוּ

הִנֵּה כְּמוֹ עַמּוּד בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת

כֵּן יַעֲמוֹד חָזָק, בַּל יַנַּח רֶגַע

קָטֹן מְקוֹמוֹ, בַּל יֵט מִנִּי אֹרַח.

עָלָיו כְּגָמוּל כֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ יָשֶׁת,

יַבִּיט וְלֹא יִשְׁאַל, יִשְׁמַע אַל יַעַן

יִמְאַס לְהִתְחַכֵּם יוֹתֵר, יַנִּיחַ

בַּקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת מֶנּוּ,

אָכֵן עֲלֵי מִשְׁמֶרֶת

מַשָּׂא פְקֻדָּתוֹ יָקוּם כַּשַּׁחַל,

יַאְמִין וְלֹא יַחְקוֹר, יִשְׁמוֹר אַף יַעַשׂ

מִצְוַת אֱלֹהָיו בַּל־יָסוּר מִמֶּנָּה,

אֶל־פּוֹעֲלוֹ יִתֵּן עַד־עוֹלָם צֶדֶק,

נִכְנָע וְשַׁח עֵינָיִם,

יִשְׁמוֹר גְּבוּל לִבּוֹ בַּל יַעַבְרֶנְהוּ.

רֶסֶן תְּשׁוּקָתוֹ יֹאחֵז אַל־יֶרֶף,

תּוֹדוֹת יְמַלֵּא פִיהוּ,

דּוּמָם וְיָחִיל לִתְשׁוּעָתוֹ סֶלָה.

כִּי אֵל אֱמוּנָה הוּא, אֵין בּוֹ עַוְלָתָה,

צוּר פָּעֳלוֹ תָמִים, אַף חָפֵץ חָסֶד,

אָכֵן דְּרָכָיו מֶנּוּ

הֵן עַד־מְאֹד נִשְׂגָּבוּ,

אָחוֹר חֲכָמִים בָּם מֵהָבִין שָׁבוּ.

אֵיכָה מְצוֹא יוּכַל, אֵיךְ יוּכַל דַּעַת,

אָדָם אֲשֶׁר יִרְאֶה רַק לָעֵינָיִם,

סִתְרֵי פְלִיאוֹת רוּם גֹּבַהּ שָׁמָיִם,

אֶל־רֹאשׁ שְׁחָקִים אֵיךְ יָעוּף תּוֹלָעַת.

שיחה ד'

המון וסכלות, אח"כ ילך המון ונשארה סכלות לבדה.

המון: קוּמִי אֲמָתִי, נָא!

סכלות: אָדוֹן, הִנֵּנִי!

המון: קוּמִי, לְכִי נָא אֵצֶל

בִּתִּי וְלָהּ הַגִּידִי,

כִּי יוֹם חֲתֻנָּתָהּ וּכְלוּלוֹתֶיהָ

הָלוֹךְ וְקָרֵב בָּא, וּלְרַהַב שַׂמְתִּי

מוֹעֵד לְיוֹם הַחֹדֶשׁ,

עַתָּה לְהָכִין אֶל־יוֹם שִׂמְחָתֵנוּ

הוֹלֵךְ אֲנִי, אַף אַתְּ חִישִׁי וָלֵכִי.

ילך המון וסכלות נשארת לבדה

סכלות: הִנֵּה כְּבָר יוֹם בָּא שֶׁקִּוִּיתִיהוּ!

הִנֵּה כְּבָר רָאִיתִי

כָּל־תַּאֲוַת נַפְשִׁי. יָבֹא נָא שֶׂכֶל

עַתָּה בְּחָכְמוֹתָיו, אִם יַעְצָר־כֹּחַ

עוֹד אֶת־תְּהִלָּה מִיַּד רַהַב קָחַת.

הֵן מָאֲסָה נַפְשִׁי וּכְשֶׁקֶץ יַחַד

הֵמָּה בְּעֵינַי כָּל־זֵידוֹנִים אֵלֶּה

יַלְדֵי חֲצֵרֵי שֶׂכֶל,

כִּי הֵם לְבַדָּם הֵמָּה

אָדָם בְּעֵינֵיהֶם, וּכְקַשׁ יַחְשֹׁבוּ

אֶת־כָּל־שְׁאָר מִינֵנוּ.

אַף הֵם בְּדִבְרֵי אַיִן

יָמִים וְלֵילוֹת מַהְבִּילִים יוֹצִיאוּ,

כֶּסֶף וְזָהָב בָּם לֹא יַרְבּוּ לָמוֹ,

לֹא־יִשְׁבְּרוּ בָהֶם לִרְעָבָם אֹכֶל,

אֶת־כָּל־צְבָא שָׁמַיִם

כָּאֵל בְּשֵׁם לִקְרוֹא הִנֵּה יֹאמֵרוּ,

חֹק אֶל־הֲלִיכוֹת שֶׁמֶשׁ

יִתְאַמְּרוּ לָתֵת, אוֹ אֶל־יָרֵחַ;

בִּמְדוֹד שְׁלֹשׁ הַצֵּלַע,

עִגּוּל וְרִבּוּעַ, אֹרֶךְ וָרֹחַב

רוּחָם יְכַלּוּ, וּסְפָרִים מִלֵּאוּ

תֵּבֵל כְּחוֹל הַיָּם מֵאֵין תּוֹעָלֶת.

יִתְיַגְּעוּ לִדְרוֹשׁ אֵיכָה תַּצְמִיחַ

גַּנָּה בְּעֵת חֻקָּהּ אֶת־זֵרוּעֶיהָ;

אֵיךְ יַעֲלֶה עָנָן, אוֹ אֵיךְ יָרִיקוּ

מָטָר נְשִׂיאִים עַל־כָּל־קַצְוֵי אָרֶץ,

לִשְׁקוֹל בְּפֶלֶַס רוּחַ,

וּמְדוֹד בְּשַׁעַל מָיִם,

יִגְבַּהּ לְבָבָם וּבְבֵיתָם אֵין לָחֶם.

עַתָּה הֲלֹא יֵבוֹשׁוּ

מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם, עַתָּה יֶחְפָּרוּ,

כִּי עַל־חֲמַת אַפָּמוֹ

הִנֵּה תְהִלָּה עַתָּה

יִרְאוּ בְּחֵיק רַהַב, לַמְרוֹת עֵינֵימוֹ.

נַחְנוּ בְּשִׂמְחָתֵנוּ

נָגִיל וְנָשִׂישׂ בֶּטַח,

נִשְׂמַח לְקוֹל עוּגָב עַל־יֵין הָרֶקַח,

כָּל־מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ

נֹאכַל לְמַלֵּא בֶטֶן,

גִּיל נִשְׂבְּעָה הַיּוֹם, נִשְׂחַק לַפָּחַד

כִּי עוֹד כְּבָר מָחָר נָמוּת גַּם־יָחַד.

שִׂמְחוּ בְּנֵי תֵבֵל גִּילוּ וּשְׂמָחוּ,

וּבְעוֹדְכֶם חַיִּים מָוֶת תִּשְׁכָּחוּ.

אַל־תַּחְפְּצוּ זִקְנָה טֶרֶם תִּזְקָנוּ,

כִּי דַּי בְּעִתָּהּ לַצָּרָה זֹאת לָנוּ.

רָעָה אֲשֶׁר עוֹדֶנָּה

לִהְיוֹת עֲתִידָה, אַל תֵּחַתּוּ מֶנָּה.

הִתְעַבְּרוּ וּבְטָחוּ,

שִׂמְחוּ בְּנֵי תֵבֵל, גִּילוּ וּשְׂמָחוּ!

חלק שני

שיחה א'

שכל ויושר בשדה, אח"כ הולך שכל ונשאר יושר לבדו.

שכל: יֹשֶׁר יְדִיד נַפְשִׁי, יַאְמֵץ לִבֶּךָ,

שַׁנֵּס כְּאֵזוֹר חָיִל,

כִּי כַּאֲשֶׁר יוֹתֵר מֵרָחוֹק יֶשַׁע

נִרְאֶה, הֲלֹא פִתְאֹם אָז יִרְוַח לָנוּ.

בֵּין לַהֲבוֹת חֹם בֵּין חַרְבוֹנֵי קַיִץ

קַדְרוּת עֲרָפֶל עֵת כָּסּוּ שָׁמָיִם,

תָּחִיל לְקוֹל רַעְמָם אֶרֶץ מִתָּחַת,

בִּבְרוֹק כְּחֵץ בָּרָק וּכְפָרֵק רוּחַ

הָרִים כְּנִבְלֵי חָרֶשׂ,

אֶל־קוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם

עֵת תֶּחֱרַשׁ כָּל־אֹזֶן,

יַחְדָּו יְנוּסוּן כָּל־חַיְתוֹ בַיָּעַר,

יִדְאוּ בְּנֵי יוֹנָה אֶל־חַגְוֵי סָלַע,

רֶגַע בְּהוֹד אוֹרוֹ הֵן יִזְרַח שָׁמֶשׁ,

יִבְקַע וְהֵפִיץ כָּל־עָנָן וָחֹשֶׁךְ,

וִיהִי כְּלֹא הָיָה אָז כָּל־הַסָּעַר;

כֵּן אֶל־אֱנוֹשׁ נִדְכֶּה רֶגַע יַצְמִיחַ

מֹשֵׁל בְּעֹז עוֹלָם מִצָּרָה רֶוַח.

יושר: שֶׂכֶל מְשׂוֹשׂ לִבִּי, תַּנְחוּמוֹתֶיךָ

לִבִּי הֲלֹא יַרְחִיבוּ,

כִּי עֵת כְּמוֹ אַבִּיט מֵאִמְרֵי פִיךָ

פֶּתַח לְתוֹחַלְתִּי, אָכֵן הוֹאִילָה

אִם יֵשׁ בְּשׂוֹרָה לָךְ אַל תִּמְנַע מֶנִּי.

שכל: לוּ הָיְתָה אִתִּי לֹא כִחַדְתִּיהָ,

אָכֵן אֲקַו תִּתָּהּ גַּם כִּי אֵין עָתָּה.

כִּי לֹא לְעוֹלָם מָט כָּל־פּוֹעֵל צֶדֶק,

תִּקְוַת תְּמִימִים לֹא תֹאבַד לָנֶצַח.

הֵן יַעֲלֶה רַהַב, לָעָב יַגִּיעַ,

עַל־בָּמֳתֵי תֵבֵל יִרְכַּב, יַצְלִיחַ,

עָרִיץ וּמִתְעָרֶה אַף גּוֹבֵר חָיִל,

מִתַּאֲוָתוֹ לֹא יֶחְדַּל, לֹא יֵרֶא

עָמָל וְלֹא יֵדַע כָּל־חַבְלֵי עֹנִי,

אַךְ אֶל־שְׁאוֹל יוּרַד, אַךְ שָׁם תָּשֹׁחַ

כָּל־גַּאֲוַת לִבּוֹ, וּתְמוּרַת גֹּבַהּ

יִלְבַּשׁ כְּבֶגֶד בֹּשֶׁת,

קָלוֹן עֲלֵי כָבוֹד יִקַּח לָנֶצַח.

וּפְרִי אֱמוּנָתֶךָ

תִּמְצָא בְּעִתּוֹ אָתָּה,

מִכָּל עֲמַל נַפְשֶׁךָ

תִּרְאֶה וְתִשְׂבַּע סֶלָה.

עַל־עָנְיְךָ תּוֹדֶה כִּי תִגָּאֵלָה.

צָרוֹת אֲשֶׁר עָבָרוּ

גַּם הֵן שְׂמָחוֹת הֵנָּה

יַחְדָּו בְּיוֹם טוֹבָה, כִּי גִיל תַּרְבֶּינָה

כָּל עֵת אֲשֶׁר נִזְכָּרוּ.

יושר: אֹבֶה אֲשֶׁר אוּכַל, כִּי אֶעְצָר כֹּחַ,

לִסְבּוֹל כְּמוֹ חָפַצְתִּי,

(שֶׂכֶל) מְרִי שִׂיחִי; אַךְ כָּבֵד מֶנִּי

כָּל־עֵת אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה

עֵינַי שְׁנֵי צוּרֵי מִכְשׁוֹל הָאֵלֶּה,

תַּרְמִית וְסִכְלוּת, כִּי יַחְדָּו נוֹעָדוּ

לִהְיוֹת לְשִׂכִּים לִי וּלְדַאְבוֹן נָפֶשׁ.

זֹאת בַּהֲמֻלָּתָהּ בַּחוּץ תָּרִיעַ,

עַל־כָּל מְרוֹמֵי קָרֶת,

תִּדְרוֹךְ בְּעֹז פָּנֶיהָ,

לֹא־יָדְעָה יִרְאָה, לֹא־תַכִּיר בֹּשֶׁת,

כָּל־הַבְּרִית תָּפֵר, כָּל־חֹק תַּפְרִיעַ,

אֵין כָּל־אֱמוּנָה בָּהּ וִימִינָהּ שָׁקֶר,

חָמָס רְכֻלָּתָהּ, אָלָה וָכַחַשׁ,

אָחוֹת לְכָל־רָעָה, אֵם אֶל־כָּל־פָּשַׁע,

וּלְכָל־בְּנֵי הַשְׂכֵּל עַד־מוּת צוֹרָרֶת,

תֵּשֵׁב תְּדַבֵּר בָּמוֹ,

בֵּין מִזְרְקֵי שֵׁכָר בָּהֶם תָּשִׂיחַ,

כָּל־מַחְשְׁבוֹת לִבָּהּ רַק רַע עָלֵימוֹ,

לוּ יָכְלָה כַּדָּג כֵּן תִּבְלָעֵמוֹ,

אוֹ כַּחֲמוֹר תִּשּׁוֹךְ לִשְׁבּוֹר כָּל־גָּרֶם.

אַף־זֶה בְּחֵלֶק פִּיהוּ

יָצוּד כְּצִפּוֹר נָפֶשׁ,

וּכְסוּי דְּבַשׁ אֶַת־אִישׁ שׁוֹגֶה וָפֶתִי

רוֹשׁ יַאֲכִיל וָמָוֶת.

יִשֹּׁךְ בְּעֵת יִשַּׁק, וּבְעֵת תִּרְפֶּינָה

יָדָיו אֲזַי יִמְחָץ, וּבְכָל־חֶפְצֵהוּ

עוֹשֶׂה וְגַם־מַצְלִיחַ.

שכל: אָכֵן שְׁגָגָה הִיא זֹאת אֶל־עֵינֵינוּ

כִּי עֵין בְּשָׂרִים הֵמָּה,

עַל־כֵּן אֱמֶת בִּדְבַר־כָּזָב יָמִירוּ,

חֹשֶׁךְ לְאוֹר שָׂמִים וָאוֹר לַחֹשֶׁךְ.

הֵן בַּאֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ

יִתְעוּ לְכָל־מִקְרֶה קָטֹן וָפֶגַע,

אַף כִּי בְּמֻפְלָא וּמְכֻסֶּה מֵהֵמָּה.

שׁוּר נָא קְצֵה מָשׁוֹט אֶל־תּוֹךְ הַמָּיִם,

הֵן רַק־מְעֻוָּת וּמְעֻקָּל תִּרְאֵהוּ,

וּלְבָבְךָ יוֹדֵעַ

כִּי בֶאֱמֶת יָשָׁר הִנֵּה הִנֵּהוּ.

שֵׁשַׁי וְתַלְמַי אַךְ־כִּנְמָלִים תֵּרֶא

מִתּוֹךְ זְכוּכִית אִם־פָּנָיו ישְׁקָעוּ,

וִיהִי לְהֶפֶךְ אִם רָמוּ גָּבָהוּ.

הַבֵּט הֲלֹא רוּחֵנוּ

כַּיָּם, אֲשֶׁר לֹא־רֶגַע

מִמִּלְחֲמוֹת הָרוּחַ

יִשְׁקוֹט, אֲשֶׁר גַּלָּיו הֵנָּה אוֹ־הֵנָּה

לֹא־יוּנְפוּ הָנֵף אוֹ לֹא־יִדַּחוּ;

מֵעִצְּבוֹנוֹת כֵּן לֹא־נִקָּה סֶלָה,

וּכְהַחֲלִיפָם הֵמָּה

אֶת־טַעְמוֹ, כֵּן בָּנוּ

יִתְחַלְּפוּ מֵעֵת אֶל־עֵת חוּשֵׁינוּ,

בַּל־נֶחֱזֶה כִּי־אִם עַל־פִּי הַחֵפֶץ,

בַּל־יִשְׁמְעוּ אָזְנֵינוּ

כִּי־אִם כְּמוֹ נִכְסַפְנוּ,

אוֹ כַּאֲשֶׁר דִּמִּינוּ.

לוּ נֶחֱזֶה עוֹלָם בָּרוּר אַךְ פַּעַם

אַחַת, אֲזַי רָאִינוּ

אֶת שׂוֹנְאֵינוּ אֵלֶּה

כֹּה נַעֲנִים מֻכִּים אֻמְלָלִים יַחַד,

כִּי נֹאמְרָה דַּי וּנְקָמוֹת שָׂבָעְנוּ.

הֵן כַּאֲשֶׁר רוֹאוֹת אוֹתָם עֵינֶיךָ

כֻּלָּם מְלֵאֵי טוֹב וּשְׂבֵעֵי נָחַת,

כֵּן עִקְבוֹתֵיהֶם בָּרֶשֶׁת הֵמָּה

מֵאָז אֲחוּזִים, בַּל מֶנּוּ יֵצֵאוּ,

עִמְקֵי שְׁאוֹל יִתְמֹכוּ

כָּל־צַעֲדֵיהֶם, רַגְלֵיהֶם יִמּוֹטוּ,

בַּל־יוּכְלוּ קוּם שָׁמָּה.

אַתָּה חֲזַק עַתָּה, הִתְאַזֵּר כֹּחַ,

כִּי־אֵלְכָה אֶרְאֶה, דָּבָר אֶשְׁמָעָה,

אָשׁוּב וְאַגִּיד לָךְ. אַךְ הַשְׁקֵט אַתָּה

וּנְהַג כְּחָכְמָתֶךָ

כָּל־מַחְשְׁבוֹת לִבָּךְ וּמְזִמּוֹתֶיךָ.

הֵן כָּל־גְּבוּרָה אֵין כִּגְבוּרַת גֶּבֶר

כּוֹבֵשׁ בְּעֹז יִצְרוֹ, שַׁלִּיט בָּרוּחַ;

רַק לֵב אֲשֶׁר יָסִיר מִמֶּנּוּ כַּעַשׂ,

הוּא לֵב אֲשֶׁר־יִשְׁקוֹט, הוּא לֵב יָנוּחַ.

שיחה ב'

יושר נשאר לבדו ומוצא מחקר מתבודד בהר.

יושר: אֵין טוֹב אֲשֶׁר אֶפְנֶה לִרְאוֹת פֹּה אֵלֶּה

דִּשְׁאֵי נְאוֹת שָׂדַי, עֵינוֹת הַמָּיִם

הַנּוֹזְלִים מֵרֹאשׁ הַצּוּרִים הֵנָּה,

אַטֶּה לְקוֹל הַתּוֹר אוֹ צִפּוֹר אֹזֶן,

אֶרְבַּץ בְּבֵין חָצִיר תַּחַת הַתֹּמֶר,

אֶשְׁאַף כְּעֶבֶד רוּחַ,

אַף כָּל־שְׂעִפַּי כָּל־שַׂרְעַפַּי יַחַד

אַךְ אַחֲרֵי גֵוִי כִּמְעַט אַשְׁלִיכָה,

אֶשְׁכַּח מְרִי שִׂיחִי, אוּלַי אַרְוִיחַ.

הֶן־שָׁם הֲלֹא מֶחְקָר בּוֹדֵד אַבִּיטָה,

אַךְ שָׂשׂ אֲנִי עָלָיו, עָלֵז אָנֹכִי

עַל כִּי־מְצָאתִיו עָתָּה,

כִּי חִקְרֵי לִבּוֹ הִנֵּה יוֹעִילוּ

עַתָּה לְהַשְׁכִּיחֵנִי

אֶת־כָּל־עֲמָלִי, אַף־נַפְשִׁי שַׂמֵּחַ.

שָׁלוֹם לְךָ מֶחְקָר! אָן תִּתְהַלַּכְנָה

כָּעֵת מְזִמּוֹתֶיךָ

בֵּין הַרְרֵי בָדָד וּנְחָלִים אֵלֶּה?

מחקר: הוֹלֵךְ וְתָר הִנֵּנִי

פִּלְאֵי תְבוּנוֹת מֵאֵין חֵקֶר לָמוֹ,

בּוֹרֵא וְיוֹצֵר כֹּל הֶרְאָה הוֹדִיעַ

אֶל־כֹּל אֲשֶׁר־עֵינָיו לֹא עִוֵּר סֶכֶל

אוֹ שִׁחֲתָה עַצְלָה, בִּפְלִיאוֹת צֶמַח

כָּל־הָאֲדָמָה אִם־שָׂדֶה אִם־יָעַר.

כָּל־מַחְשְׁבוֹתָיו מַה לִּמְאֹד עָמָקוּ!

כָּל־מַעֲשָׂיו מָה רַבּוּ!

כֻּלָּם בְּחָכְמָה מִכָּל־לֵב נִשְׂגָּבוּ.

שִׂים עֵינְךָ נָא עַל־שָׁרָשִׁים אֵלֶּה,

פִּיּוֹת פְּתוּחוֹת בָּמוֹ

לָרֹב מְאֹד הִנֵּה יִרְאוּ עֵינֶיךָ,

הֵם יִשְׁאֲבוּ יַחְדָּו, יַחְדָּו יִינָקוּ

מִשֹּׁד אֲדָמָה זֹאת אֶת־כָּל־הַלֵּחַ,

הַמְכַלְכְּלָם כָּל־עוֹד בַּחַיִּים הֵמָּה,

תּוֹךְ רַהֲטֵי גִזְעָם אוֹתוֹ יוֹלִיכוּ

מֵרֹאשׁ וְעַד־סוֹף, אֶל־כָּל־בַּד, כָּל־חֹטֶר,

לִהְיוֹת לְמִחְיָה אֶל־כֻּלָּם גַּם יָחַד,

אַף־הוּא בְּעֵת צֵאתוֹ בָּלוּל מֵרֶחֶם

כּוֹנֵס בְּקִרְבּוֹ, אַךְ בִּלְתִּי נִבְדָּלוּ,

עָפָר וְשֶׁמֶן, אוֹ־גָפְרִית וָמֶלַח,

עִם־כָּל־שְׁאֵרִית כָּל־בּוֹנֵי כָּל־גָּשֶׁם,

בִּרְבוֹת תְּנוּעָתוֹ וּכְמַהֵר לֶכֶת

בֵּין שִׁקְתוֹת הַגֶּזַע,

יִמַּס כְּדוֹנַג, יִשָּׁפֵךְ כַּמַּיִם

מִמַּעְבְּרוֹתָיו, אוֹ מָקוֹם יָנוּחַ.

מֵרֹב זְמַנִּים כִּי עָלָיו יַחְלֹפוּ,

יָמִים וְלֵילוֹת, קֹר וָחֹם וָרוּחַ,

עוֹד יַחֲלִיף טַעְמוֹ, וּבְשֵׁם הַנֶּטַע

הוּבַל לְתוֹכָהּ, כִּי יִשְׁוֶה אֵלֶיהָ,

הִנֵּה יְכַנֶּה סֶלָה.

עַתָּה רְאֵה אֵלֶּה הַגִּידִים הֵנָּה,

מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשׁ קוּר עַכָּבִישׂ דַּקּוּ,

אֶת־כָּל־פְּנֵי זֶה הֶעָלֶה מִלֵּאוּ,

כִּי בָם בְּלִי רִפְיוֹן וּבְלִי מַרְגּוֹעַ

עָסִיס יְסוֹבֵב, הוּא אֶל־חֹם הַשֶּׁמֶשׁ

יִרְתַּח בְּעוֹד יוֹמָם, אַף־שֶׁמֶץ מֶנְהוּ

יִקְפָּא לְקֹר הַלָּיְלָה,

אוֹתוֹ בְּמוֹ־פִיהֶן הִנֵה תָּמֹצְנָה

אָז הַדְּבוֹרִים, וּבְמֵעֵיהֶן יָשָׁב

אֶל־הַדְּבַשׁ שֶׁבֵּין דּוֹנַג תַּזֵּלְנָה.

שׁוּר נָא פְּרָחִים, אֶל־יָפְיָם הַבִּיטָה.

מַרְאָם חֲזֵה, אַף־נִיחוֹחָם הָרִיחָה.

מִתּוֹךְ תְּמוּנַת כּוֹס תַּבְנִית גָּבִיעַ

הַזֶּה אֲשֶׁר לָהֶם תִּרְאֶה מִתַּחַת

סָבִיב עֲלֵיהֶם רִאשׁוֹנָה יַפְרִיחוּ,

אַף אַחֲרֵי נָפְלָם הוּא יָשׁוּב פֶּרִי.

חוּטִים כְּעַמּוּדִים הַבֵּט, נִצָּבוּ,

מִי עַל לְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע

נוֹשֵׂא, וּמִי בִּלְתּוֹ, אַךְ כֻּלָּם יַחַד

עִם־כָּל־עֲלֵיהֶם אִישׁ אָחִיו יַעְזֹרוּ

וּבְנַחֲלֵיהֶם הֶעָסִיס יָכִינוּ,

לַגְדִּיל פְּרִיהֶם בּוֹ וּלְהַמְתִּיקֵהוּ.

תַּבְנִית כְּמוֹ צִפֹּרֶן

הַזֶּה אֲשֶׁר תִּרְאֶה, כִּי יִתָּקֵעַ

לִבְנוֹ בְּלוֹיָתוֹ, שָׁמָּה יָנִיחוּ

דִּבְשָׁם אֲשֶׁר תָּמֹץ, כִּי תִמְצָאֵהוּ,

פִּי הַדְּבוֹרִים לָיְלָה.

עַתָּה חֲקָר־זֹאת עוֹד, הַבֵּט וָבִינָה

אֶל־נִפְלְאוֹת צוּרֵנוּ,

בִּין נָא לְזֶרַע זֶה, תּוֹכָם יַסְגִּירוּ

יַחְדָּו לְמִינָם כָּל־צֶמַח, כָּל־עֵשֶׂב,

שָׁפִיר בְּשִׁלְיָתוֹ עָלָיו נִכְפֶּלֶת,

רַב אוֹ מְעַט, כֵּן דִּמְיוֹנוֹ הִנֵּהוּ.

רֹב אוֹצְרוֹתָיו שֶׁמֶן

הִנֵּה בְּלִי מַחְסוֹר מִלֵּא הַטֶּבַע,

כִּי כָל־עֲצָמָיו, כָּל־גִּיד בּוֹ, כָּל־עֹרֶק,

בּוֹ יַחֲלִיץ יַחְדָּו, אַף בּוֹ יֵרָכּוּ.

תּוֹכוֹ יְרַחֵף רוּחַ

חַד, אַף לְעוֹפֵף קַל, חַי וּגְדָל־כֹּחַ,

הוּא יַעֲמִיד אֶת־כָּל־סִדְרֵי הַנֶּטַע

דָּבָר עֲלֵי אָפְנָיו, אִישׁ עַל יָדֵהוּ,

מִנִּי עֲבִי שַׁמְנוֹ, אַחַר הוֹבִישׁוּ

אוֹתוֹ פְּנֵי חַמָּה וּנְשִׁיבוֹת רוּחַ,

יֵעָשׂ סְבִיבוֹתָיו שִׁרְיוֹן תִּלְבֹּשֶׁת,

עָלָיו יְגוֹנֵן מִכָּל־רַע וָפֶגַע,

חָמוּץ בְּתוֹכוֹ רוּחַ,

נִצָּב כְּאִישׁ מִלְחֶמֶת

נֶגֶד לְכָל־בָּאְשָׁה, אַף־שֶׁמֶן מֶנּוּ

לָרֹב וְרַב הַחַיִל

הֵן יִמְשְׁכוּ יַזִּילוּ.

מַצַע שְׂרָף תַּחְתָּיו הֵן יִשְׂתָּרֵעַ,

וּכְמֵחֲרַכִּים בֵּין בֶּקַע אוֹ נֶקֶב

יָצִיץ זְעֵיר שָׁם וּזְעֵיר שָׁם הַחוּצָה.

אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵי קָדוֹשׁ, וּכְאֵלֶּה

רַבּוֹת לְאֵין מִסְפָּר נִפְלָאוֹת סֶלָה.

כָּל־דּוֹרְשִׁים אוֹתָם, אוֹתָם יִמְצָאוּ

תָּמִיד בְּכָל־הָחַי וּבְכָל־צוֹמֵחַ

וּבְכָל־אֲשֶׁר כָּל־רוּחַ

חַיִּים בְּקִרְבּוֹ אָיִן,

וּבְכָל־אֲשֶׁר בָּאָרֶץ

וּבְכָל־אֲשֶׁר בַּמָּיִם,

וּבְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ עַיִן

אָדָם לְהַבִּיט יָשֶׁת.

אַשְׁרֵי אֲשֶׁר חָכְמָה מָצָא וָדָעַת,

אַשְׁרֵי מְדַבֵּר עַל־אֹזֶן שׁוֹמָעַת!

יושר: בָּרוּךְ תְּהִי מֶחְקָר, כִּי נִחַמְתָּנִי

עֵת מִשְׁבְּרֵי יָגוֹן עַד־נַפְשִׁי בָּאוּ,

כִּי עֵת בְּצוּף לִקְחֶךָ

מָרַת לְבָבִי זֶה אוֹתִי הִשְׁכָּחְתָּ,

אַף־מִסְפְּדִי לִי אֶל־מָחוֹל הָפָכְתָּ.

כַּצֵּל לְעָיֵף וּכְאֶל־צָמֵא מַיִם,

כֵּן יֶעֱרַב יִנְעַם לַנֶּפֶשׁ דָּעַת.

שִׂמְחָה לְלֵבָב הוּא, אוֹר לָעֵינַיִם,

עָנָק לְצַוָּאר, אַף אֶל־רֹאשׁ מִגְבָּעַת.

שיחה ג'

תהלה באה בשדה לבדה, אח"כ רואה את יושר מרחוק ובורחת.

תהלה: הֵן פֹּה אֲשֶׁר עוֹמֶדֶת

עַתָּה לְבַדִּי אָנִי,

אֶשָּׂא לְבָבִי אַף־כַּפַּי אֶפְרֹשָׂה,

אֶשְׁפּוֹךְ בְּמַר נַפְשִׁי אַף־רוּחִי יַחַד

לִפְנֵי אֱלֹהָי, כִּי זוּלָתוֹ אֶַפֶס

מָנוֹס וּמִשְׂגָּב סֶלָה.

אוּלַי בְּעָנְיִי יֵרֶא,

אוּלַי יְחַלֵּץ זֹאת נֶפֶשׁ נִבְהָלָה

מִמּוֹקְשִׁים חִנָּם אֶל־רַגְלָהּ שָׁתוּ.

מוֹשֵׁל בְּעֹז עוֹלָם, שַׁלִּיט וָמֶלֶךְ,

אֶחָד וְאֵין בִּלְתֶּךָ,

יָכוֹל, אֲשֶׁר אֵין קֵצֶה

אֶל־עֹז יְכָלְתָּךְ סֶלָה:

אֶל־חֶפְצְךָ מֵשִׁיב הִנֵּה אֵינֶנּוּ,

אַף־צוּר אֲשֶׁר כָּמוֹךָ

הֵן בַּשְּׁחִָקִים אָיִן,

אַף כִּי בְּכָל־הָאָרֶץ,

מִי זֶה וְאֵי־זֶה הוּא אָמַר וַתֶּהִי,

אוֹ יַעֲמִיד עֵצָה אִם לֹא צִוִּיתָ?

מִי הוּא אֲשֶׁר־יָרִים אוֹ מִי יָנִיחַ

יָדוֹ וְרַגְלוֹ, צוּר בִּלְתִּי יָדָעְתָּ!

מִי הוּא אֲשֶׁר־יִשְׁקוֹט בַּל תַּשְׁקִיטֶנּוּ,

אוֹ מִי יְעֻנֶּה לֹא עִנִּיתוֹ אָתָּה.

אָנָּא רְצֵה־נָא, הֵעָתֵר אֶל־נֶפֶשׁ,

זוּלָתְךָ מָנוֹס לָהּ לֹא יָדָעָה,

הוֹאֵל עֲשֵׂה־נָא חֶסֶד

עִם לֵב בְּעָנְיוֹ מָר, רוּחַ דִּכִּיתָ.

גַּלֵּי חֲמַת אַפֶּךָ

אָנָּא רְצֵה הַשְׁבִּיתָה,

וּכְאָב רְצֵה־עוֹד אֶת־נֶפֶשׁ הוֹכָחְתָּ.

הוֹאֵל וְהוֹצֵא־נָא רַגְלִי מֵרָשֶׁת,

הוֹאֵל שְׁבוֹר פַּח, בּוֹ כָּעוֹף נִלְכָּדְתִּי,

לָמָּה לְעַוָּל, חֵלֶק

נַפְשִׁי תְּהִי, אֶל־אִישׁ כָּזָב שָׂנֵאתָ

לָמָה אֱהִי מִרְמָס, לָמָּה יָרִיעוּ

עָלַי רְשָׁעִים אַף־בִּי יִתְעַלָּלוּ

זֵדִים אֲשֶׁר תִּעַבְתָּ.

אֶהְיֶה לְצַדִּיק חֶבֶל,

אַל אֶל־בְּנֵי עַוְלָה, אֶהְיֶה אֶל־יֹשֶׁר

אָמָה, וְאַל־נָא בֵּית רַהַב שַׁלָּטֶת.

עַתָּה אֲשֻׁרַי אֶל־הָהָר אַדְרִיכָה,

אֶשְׁמוֹר עֲלֵי הָעַיִן

עַד־בֹּא אֲמָתִי, כִּי שָׁם צִוִּיתִיהָ

לֵאמֹר: מְהֵרָה לֵכִי,

כִּי תִמְצְאִי אוֹתִי וּנְהַלֵּךְ יַחַד

הָעִיר כְּבוֹא הַשָּׁמֶשׁ.

אַךְ מִי אֲשֶׁר־אֶרְאֶה מֵרָחוֹק שָׁמָּה

הוֹלֵךְ? הֲלֹּא זֶה יֹשֶׁר!

מָה אֶעֱשֶׂה עַתָּה? מָה אֶבְחַר עָתָּה?

מַה זֶּה יְאֻנֶּה לִי! מַה זֶּה יִקְרֵנִי!

אֵלֵךְ לְפָנִים אוֹ אָחוֹר אָשׁוּבָה?

לִבִּי הֲלֹא לָלֶכֶת

אֵלָיו, פְּעָמַי מֵאַיֶּלֶת יַעַר

יִשָּׂא וְיָרִיץ אַף־יָעִיף כַּנָּשֶׁר,

אַף חָק־יְקָרִי דָּת מוּסַר הַצְנֵעַ,

רַגְלַי הֲלֹא יָשִׁיב, רוּחִי יַפְרִיעַ.

הוֹי נַחֲלַת חֶלְקִי, הוֹי חַבְלֵי חֶבֶל

אֵלַי נְפַלְתֶּם! לָמָּה

אוֹתִי מְאוֹס תָּדִינוּ

אַךְ אֶת־אֲשֶׁר אָהַבְתִּי,

אַף לֶאֱהוֹב תַּכְרִיעוּ

אַךְ אֶת־אֲשֶׁר מָאָסְתִּי?

הֵן אֵלְכָה, אָכֵן לִבִּי לֹא יֵלֶךְ,

אָשׁוּב לְאָחוֹר, אַךְ נַפְשִׁי לֹא תָשָׁב.

יֹשֶׁר יְדִידִי! לוּ יִרְאוּ עֵינֶיךָ

נֶפֶשׁ עֲנִיָּה זֹאת עֵת כִּי רַגְלֶיהָ

מִצִּלְּךָ יָנוּסוּ,

אֵיךְ אַחֲרֶיךָ הִיא תִּדְבַּק אַף תָּרָץ,

אֵיךְ צִלְּךָ תַּחְמוֹד, אֵיכָה נִכְסָפָה

לִלְחוֹךְ עֲפַר רַגְלֶיךָ,

מַה יֶּהֱמוּ מֵעֶיךָ

עַל־כָּל־כְּאֵבָהּ! מֶה עַל־עָנְיָהּ תָּחָס!

אַךְ אֵלְכָה מַהֵר טֶרֶם יִרְאֵנִי,

אָנוּס וְאֶבְרַח, פֶּן רַע יִקְרָאֵנִי.

מִתַּאֲוַת נַפְשִׁי בּוֹרַחַת אָנִי

אֶל־תּוֹעֲבַת נַפְשִׁי, אֶל־מַר־הַמָּוֶת;

מִגַּן עֲדָנִים, בּוֹ רַגְלִי נָחַנִי,

נָסָה אֲנִי לִשְׁאוֹל וּלְגֵיא צַלְמָוֶת.

אַךְ גַּם בְּכָל־זֹאת לֹא הוֹחִיל אֶחְדָּלָה,

לֹא נוֹאֲשָׁה נַפְשִׁי אַף לֹא נוֹחָלָה.

שיחה ד'

סכלות ותהלה

סכלות: מַה־זֶּה, גְּבִרְתִּי, אָן הָיִית עַד עָתָּה

כִּי לֹא מְצָאתִיךְ?

תהלה: אַךְ הֵנָּה הָיִיתִי.

סכלות: הִנֵּה לְרֹאשׁ הָהָר כִּדְבָרֵךְ בָּאתִי,

וָאֵלְכָה הָעָיְנָה

אַךְ לֹא מְצָאתִיךְ.

תהלה: מַה דִּבֶּר אֵלַיִךְ

אָבִי וּמַה צִּוָּה עָלָי?

סכלות: צִוַּנִי

שִׂמְחָה לְבַשֵּׂר לָךְ.

תהלה: מִי יִתֵּן יֶהִי!

סכלות: אָמְנָם הֲלֹא כֵן הוּא.

תהלה: כֵּן יִהְיֶה סֶלָה

אַךְ אֶת־אֲשֶׁר אִתָּךְ אִמְרִי.

סכלות: תֵּדָעִי,

כִּי יוֹם כְּלוּלוֹתַיִךְ,

מוֹעֵד חֲתֻנָּתֵךְ אֶל־יוֹם הַחֹדֶשׁ

הוּשָׂם.

תהלה: וְעִם מִי?

סכלות: עִם מִי לֹא יָדַעַתְּ?

מִי הוּא חֲתָנֵךְ, לֹא רַהַב?

תהלה: אַךְ לָמָּה

לֹא אֶת־שְׁמוֹ הִזְכַּרְתְּ?

סכלות: מִי הוּא אֲשֶׁר אֶת־זֹאת לֹא־יָדַע עָתָּה,

מִי בַּשְּׁעָרִים אִישׁ נוֹדַע מִמֶּנּוּ?

תהלה לעצמה: מִי יִתְּנֵנִי לֹא־הִכַּרְתִּיו אָנִי!

אל סכלות: אַךְ אִישׁ וְאִשָּׁה שָׁם עַל־עֵין הַמַּיִם

מָצָאת בְּבוֹאֵךְ שָׁמָּה?

סכלות: חֶבְרַת אֲנָשִׁים שָׁם הִנֵּה רָאִיתִי

מִשְׁתּוֹמְמִים יַחְדָּו אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ,

אַךְ מוֹצְאוֹתָם לֹא אוֹתָם שָׁאָלְתִּי.

תהלה: אָמְנָם עֲשֹׂה הִסְכָּלְתְּ!

עַתָּה לְכִי מַהֵר, רוּצִי וָשׁוּבִי,

טֶרֶם עֲרוֹב הַיּוֹם וּדְעִי מָה־אֵלֶּה.

סכלות: כֵּן אֶעֱשֶׂה.

תהלה: מַהֵר רוּצִי וָבֹאִי!

לִבִּי מְקַפֵּץ בִּי, נַפְשִׁי מַגֶּדֶת

אֵלַי חֲדָשׁוֹת, אַךְ יָדִי קָצָרָה

אוֹתָם לְהָבִין. בֵּין תִּקְוָה וָפַחַד

רוּחִי כְּקָנֶה נָד הֵנָּה וָהֵנָּה.

צוּרִי! פְּתַח־נָא לִי פִּתְחֵי חַסְדֶּךָ,

לֵבָב אֲשֶׁר נִשְׁבַּר יִמְצָא־נָא רֶוַח,

נִגְעוֹ רְפָא נָא וּכְאֵבָיו יִתָּמּוּ (תָּמּוּ)

מַה קּוֹל בְּאָזְנָי, מִי לִדְבָרַי עַתָּה

עוֹנֶה וְלֹא קָרָאתִי? (אַתְּ הִיא)

הַאַתְּ אֲשֶׁר תֵּשֵׁבִי

סִכְלוּת לְצַחֶק בִּי שָׁמָּה בַּסָּתֶר?

קוּמִי מְהֵרָה לֵכִי!

כִּי פֹה מְצַפָּה לָךְ הִנֵּה הִנֵּנִי. (אֵינִי)

אִם־אֵינְךָ סִכְלוּת מִי־אֵפוֹא אַתָּה

לוֹעֵג לְרֵישִׁי שׂוֹחֵק אֶל־אֵבֶל? (הֶבֶל)

הוֹי קוֹל בְּלִי יָדַעְתִּי!

לוּ הָיְתָה נַפְשֵׁךְ תַּחְתַּי, אָז אֵרֶא

אִם־תִּשְׂחֲקִי כָעֵת אוֹ אִם תָּגִילִי. (גִּילִי)

אָגִיל! וְעַל־מִי־זֶה (אִמְרִי) אָגִילָה?

אָגִיל עֲלֵי רַהַב אוֹ אַשִּׂיג יֹשֶׁר! (יֹשֶׁר)

מַה־זֶּה אֲדַמֶּה עַתָּה?

מָה אֶחֱלוֹם עַתָּה, אוֹ מָה אֶשְׁמָעָה?

יֹשֶׁר אֲשֶׁר מִמֶּנִּי

מִנִּי שְׁחָקִים יִמְנָעוּן, אַשִּׂיגָה!

אָנָה מְזִמּוֹתַי כַּיּוֹם הָלָכוּ? (לָךְ הוּא)

יֹשֶׁר יְהִי שֶׁלִּי? הָהּ מִי מִמֶּנִּי

עַלְמָה מְאֻשָּׁרָה תִּהְיֶה בָּאָרֶץ!

לוּ נֶאֱמָן קוֹל זֶה חֶזְיוֹנֵךְ יֶהִי! (יֶהִי)

יִהְיֶה, אֱלֹהַי יוֹאֶל.

כִּי רַק עֱזוּזוֹ, אַךְ עֹצֶם יָדֵהוּ

יוּכַל עֲשׂוֹת זֹאת עַתַָּה,

וּבְתוֹךְ תְּהוֹם הַחֹשֶׁךְ

יִזְרַח כַּשַּׁחַר לָנוּ,

יוֹצִיא בְּרָב־כֹּחוֹ לָאוֹר צִדְקֵנוּ. (כֵּן הוּא)

סכלות: עַתָּה, גְּבִרְתִּי, שַׁבְתִּי

וּבְפִי פְלָאִים, מִשָּׁמְעָם נִבְהָלְתִּי:

רַהַב לְאִטּוֹ אֶת־תַּרְמִית בַּיַּעַר

מִתְהַלְּכִים הָיוּ, עֵת נִרְאֶה פֶּתַע

עָרֹב מְאֹד כָּבֵד, (לִבִּי יִנּוֹעַ

מִדֵּי אֲדַבֵּר), דֹּב, נָמֵר וָשַׁחַל

רַבִּים כְּחוֹל הַיָּם, וַיִּתְיַצָּבוּ

אוֹתָם כְּשֶׂה אֶחָד לִטְרוֹף גַּם־יָחַד.

תהלה: וַיִּטְרְפוּ אוֹתָם?

סכלות: לֹא, כִּי נִצּוֹלוּ.

תהלה לעצמה: צַר לִי מְאֹד.

אל סכלות: אַךְ אֵיכָכָה נִצּוֹלוּ?

סכלות: רָעַשׁ לְעֻמָּתָם הָהָר מִנֶּגֶד

וַיֶּחֱרַד הָעֵמֶק,

וַיִּבְרְחוּ כֻלָּם וּלְמֶרְחָק נָסוּ,

רַהַב וְתַרְמִית אָז מֵהֶם נִמְלָטוּ

וַיְמַהֲרוּ וַיָּשׁוּבוּ הָעִירָה.

תהלה לעצמה: הֵן קִנְּאוּ עַתָּה חַיְתוֹ בַּיַּעַר

עַל תּוֹךְ בְּנֵי אָדָם עַוְלַת יָדֵימוֹ!

אָמְנָם מְתֵי רִשְׁעָה אֵלֶּה פָּלָטוּ,

אַךְ לֹא עֲדֶן גָּמָרוּ

כָּל־הַמְסִבּוֹת, לֹא רָאוּ עֵינֵינוּ

תַּכְלִית דְּבַר חָזוֹן הַזֶּה עַד־הֵנָּה.

עוֹד יוֹם הֲלֹא יָבֹא, נִרְאֶה, נֵדָעָה

מָה אַחֲרִית כָּל־אֵלֶּה,

כִּי רַק לְיוֹם נָקָם וּלְמוֹעֵד זַעַם

לַָכֵן שְׁמוּרִים הֵמָּה.

אל סכלות: עַתָּה לְכִי נָבוֹאָה

מַהֵר לְבֵית אָבִי, פֶּן־יִדְאַג לָנוּ

כִּי רַד מְאֹד הַיּוֹם וּבְשָׂדֶה אָנוּ.

לִבִּי וְנַפְשִׁי! הֵן אֶתְכֶם אֶשְׁמָעָה,

אֵלַי פְּלָאִים מַטִּיפִים גַּם־יַָחַד,

אָכֵן חֲתוּמִים הֵם, אַף בַּל־אֵדָעָה,

חָזוּתְכֶם מַה־לִּי, תִּקְוָה אוֹ פָחַד;

אוּלָם יְהִי מָה, אָנֹכִי אוֹחִילָה,

אוֹחִיל וְאוֹחִיל עוֹד, אוּלַי אָגִילָה.

חלק שלישי

שיחה א'

המון, תהלה, רהב, תרמית ושאר קרואים במשתה בבקר קודם החופה.

המון: אִכְלוּ, שְׁתוּ, אַחַי, רֵעַי, הֵיטִיבוּ

אֶת־לִבְּכֶם הַיּוֹם, כִּי עוֹד אוֹחִילָה,

עַל־צֶאֱצָאֵי אֵלֶּה

בָּנַי, בְּשִׂמְחָה עוֹד נָשׁוּב נָגִילָה.

תרמית: הָמוֹן! כְּמוֹ שִׂמַּחְתָּ

הַיּוֹם מְתֵי סוֹדֶךָ,

כֵּן בֶּן־מְאַת שָׁנָה אוֹתָם תָּשִׂישָׂה,

עוֹד רַעֲנָן, דָּשֵׁן וּשְׂבַע כָּל־נָחַת.

רהב: אָבִי! הֲלֹא תִרְאֶה, אֵיכָכָה פֶתַע

הִתְקַדְּרוּ שָׁמָיִם.

הַבֵּט עֲרָפֶל זֶה נִצָּב נֶגְדֵּנוּ,

אָיֹם כְּמֵפִיץ אַף וּכְשׁוֹפֵךְ זָעַם.

שׁוּר־נָא חֲגוֹרָה זֹאת חָגַר רָקִיעַ

כַּדָּם אֲדֻמָּה.

המון: כֵּן, הִנֵּה גַם־אָנִי

רֹאֶה, וְלֹא חָדַלְתִּי

לִדְאֹג, אֲשֶׁר כַּיּוֹם, יוֹם שִׂמְחָתֵנוּ,

כָּזֹאת תְּאֻנֶּה.

תרמית: מַה־יִּפּוֹל לִבֶּךָ,

הָמוֹן, הֲלֹא תֵבוֹשׁ, מַה־תִּפְחַד פַּחַד

מֵעָב קְטַנָּה כִּי תִרְאֶה, מִגֶּשֶׁם

קָטֹן אֲשֶׁר יָבֹא? קוּם, קוּם, הַנִּיחָה

הָמוֹן, פְּחָדִים אֵלֶּה!

לִכְבוֹדְךָ כּוֹס זֶה אֶשְׁתֶּה־נָּא עַתָּה

כָּל־טוֹב לְבַשֶּׂר לָךְ, אַף אַתָּה קוּמָה

אִתִּי שְׁתֵה וּלְךָ יִנְעַם לָנֶצַח.

המון: מַה־זֶּה, בְּנִי, הָרַחְמָן יַצִּילֵנוּ?

מָה הַסְּעָרָה זֹאת מִתֵּימָן בָּאָה?

רהב: חָרֵד לְבָבִי בִּי מִקּוֹל הָרָעַם.

תהלה: אֵיךְ תִּהֲלַךְ כָּזֹאת (אָבִי!) אֵשׁ אָרְצָה.

רהב: הַקִּיר, רְאֵה, נוֹטֶה לִנְפּוֹל הִנֵּהוּ.

קרואים: מִנִּי שְׁמֵי מָרוֹם נִלְחָמִים בָּנוּ.

המון: סַעַר אֲשֶׁר כָּזֶה עוֹד לֹא רָאִיתִי.

רהב: שׁוֹמֵם אֲנִי.

קרואים: אָנָה נָנוּסָה, אָנָה?

תרמית: מַה־תִּירְאוּ? לָמָּה כָזֶה תֵּחָתּוּ?

מַה־זֶּה, הֲלֹא מִקְרֶה הוּא מִימֵי קֶדֶם,

קָרָה וְיִקְרֶה עוֹד דּוֹר וָדוֹר סֶלָה,

עֵת מִמְּעֵי הָאָרֶץ

אֵד יַעֲלֶה שָׁאוֹף גָּפְרִית וָנֶתֶר,

יִבְעַר כְּאֵשׁ (כִּגְבוֹהַּ

עוּפוֹ) וְיִתְלַקֵּחַ,

יִבְרֹק כְּחֵץ בָּרָק, יַרְעִים, יַצְרִיחַ,

זֶרֶם וְנֶפֶץ יִזָּרוּ מִמֶּנּוּ;

בֵּין הַמְּצָרִים עֵת יִכָּלֵא רוּחַ

לוֹחֵם בְּרָב־כֹּחוֹ סָגוּר מִתָּחַת,

הֵן יַחֲרִיד תֵּבֵל אַף־יַרְגִּיזֶנָּה,.

אַחַר כְּאַרְיֵה מֶנָּה

יִבְקַע וְיֵצֵא וּשְׁאִיָּה יַכֶּהָ,

וִיהִי כְתֻמּוֹ עוֹד נָשׁוּב נִשְׁקֹטָה

וּכְבַתְּחִלָּה כֵּן שִׂמְחָה נוֹסִיפָה,

נִשְׁתֶּה בְּלֶב־טוֹב אָנוּ אֶת־יֵינֵנוּ,

נֹאכַל בְּגִיל לַחְמֵנוּ.

יִירָא הֲרָרִי בַשָּׂדֶה, יָגוּרוּ

כָּל־הוֹלְכֵי עַל־דֶּרֶךְ,

כִּי מַחֲסֶה אֵין לָמוֹ;

אַךְ פֹּה, בְּצֵל קוֹרַת עֹפֶל וָבַחַן,

מַה־תִּירְאוּ רַכֵּי הַלֵּבָב? בֹּשׁוּ

יַחְדָּו שְׁפַנֵּי סָלַע!

המון: אָמְנָם לְבָבִי נָע, רוּחִי חֻבָּלָה.

יָרֵא אֲנִי, אִם־זֶה מוֹרָא אוֹ מֹרֶךְ

לֹא אֵדְעָה, אָכֵן יָרֵא אָנֹכִי.

תרמית: נָכוֹן וְרָאוּי אַתָּה

הָמוֹן, לְשַׂר צָבָא מֵאֵין כָּמוֹךָ,

כִּרְאוֹת בְּרַק הַחֶרֶב,

אוֹ צַהֲלַת סוּס הָאֶחָד בִּשְׁמוֹעַ,

הַמַּחֲנֶה נֶעְזָב הִנֵּה תַּנִּיחַ

וּבְמַהֲמוֹר אֶחָד אוֹ תַּחַת בֶּטֶן

סוּס רִכְבְּךָ הֵן תִּתְחַבֵּא נַפְשֶׁךָ!

המון: תַּרְמִית! הֲלֹא דָבָר הוּא, כִּי מִמַּעַל

הַיּוֹם כְּצָר נִצָּבוּ

לֹא אֵדְעָה שַׁלָּמָּה?

תרמית: הֶרֶף מְעַט נָא, הֶרֶף,

הָמוֹן, חֲדַל, כִּי אֵין דָּבָר, הַרְגִּיעָה!

המון: לֹא אוּכְלָה הַרְגִּיעַ,

אֵין יֵשׁ הֲפוּגוֹת אֶל־לִבִּי, כִּי תַּחַת

בֹּא כָּל־דְּמָמָה מִתְגַּבֵּר הַסָּעַר.

תרמית: הִנֵּה כְּאֵלֶּה אֶלֶף

בִּבְנֵי אֱנוֹשׁ פָּשָׁטוּ

דִּבְרֵי כְזָבִים, וּלְבָבֵימוֹ שָׁבוּ

אוֹתָם לְהַאְמִין כִּנְבוּאוֹת הַצֶּדֶק,

אָכֵן יְסוּדָתָם מִקְרֶה אוֹ פֶגַע

קָרָה. כְּצֵאת אִישׁ אוֹ בֹאוֹ הַבָּיְתָה,

עָלָיו דְּבַר מִשְׁפָּט אֹמֶר יִגְזֹרוּ,

כִּי זֶה לְרֶגֶל זֶה נִקְרָא וַיֵּתֶא,

וִיחַבְּרוּ יַחְדָּו אֶת־לֹא חֻבָּרוּ,

וּלְאָב לְלֹא בֵן לוֹ נָתוֹן יִתֵּנוּ.

אִם קָם כְּהַיּוֹם סַעַר

(אֶת שֶׁפְּעָמִים זֶה רַבּוֹת רִָאִינוּ)

וּבְמִצְהֲלוֹת חֻפָּה אַתָּה שָׂמֵחַ,

עַל־כֵּן תְּדַמֶּה כִּי עַל־חֻפָּתֶךָ

הִשְׂתָּעֲרוּ שָׁמָיִם.

אִם־תִּשְׁאֲלָה אֶת־פִּי, הֵן הִתְבּוֹנַנְתִּי,

כִּי לַעֲלוֹת הֵחֵל כָּל־זֶה הַסַּעַר

אָז כַּאֲשֶׁר הִנַּחְתָּ

מִיָּדְךָ הַכּוֹס, כִּי לֹא רָצִיתָ

יוֹתֵר שְׁתוֹת, אָמוֹר כִּי חַם רֹאשֶׁךָ,

תֹּאמַר אֲשֶׁר עַל־זֹאת עָלֶיךָ קָּצֶף,

יַעַן שְׁתוֹת מֵאַנְתָּ

וַתֶּחֱטָא אֶל־הוֹד גֶּפֶן הַיָּיִן .

בִּין זֹאת בְּחָכְמַת לֵב, הָמוֹן, נָא בִּינָה!

לָמָּה תְּרַדֵּף הָבֶל!

מִשְׁפָּט וְחֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ

עַל־מִשְׁמְרוֹתֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחַד,

זֶרַע וְקָצִיר, קֹר, חֹם, קַיִץ, חֹרֶף,

לַיְלָה וְגַם יוֹמָם, גַּם־אוֹר גַּם־חֹשֶׁךְ,

גַּם־טַל וְגַם מָטָר, בָּרָד וָשֶׁלֶג,

קֶרַח, כְּפוֹר, עָנָן, בָּרָק וָרַעַם,

הָלוֹךְ וְשׁוֹב יָסֹבּוּ

אִישׁ אִישׁ בְּעִתּוֹ עַל־גַּלְגַּל הַטֶּבַע,

רַב אוֹ מְעַט, כִּי כֵן יִקָּר מִקְרֵהוּ.

רַק לֵב נְעָרִים הוּא יִפְחַד מֵהֵמָּה,

אוֹ אִישׁ חֲסַר לֵב, גַּם שׁוֹגֶה וָפֶתִי,

כִּי גַם בְּזִקְנָתוֹ עוֹדֶנּוּ נָעַר.

המון: לֹא אֶשְׁמְעָה לָּךְ סֶלָה,

תַּרְמִית, בְּדָבָר זֶה, לֹא, לֹא!

תרמית: יָדַעְתִּי,

הָמוֹן, כְּבָר יָדַעְתִּי,

כִּי זֶה כְּבָר מֵאָז רַבּוֹת רָאִיתִי,

דֵּעָה אֲשֶׁר זָקָנָה

לֶב־אִישׁ מְאֹד תִּמְשׁוֹל גַּם כִּי־כּוֹזָבֶת.

עבד: אָדוֹן, כְּבָר נִשְׁבַּר עַמּוּד הַתָּוֶךְ.

זקן: מָה עוֹד נְצַפֶּה עַתָּה?

אֶת־מַה נְּקַוֶּה, אוֹ מֶה עוֹד נוֹחִילָה?

עַד־מוֹת וְהִקָּבֵר לֹא נִירָא מָוֶת?

אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, בִּינוּ־נָא, בִּינוּ!

אַל־לִבְּכֶם תַּכְבִּידוּ,

אַל־תֵּלְכוּ נָא קֶרִי,

פֶּן־תִּפְּלוּ בָרָע, בַּל־קוּם תּוּכָלוּ.

אַךְ־זֶה חֳלִי רַע הוּא, מַר וּבְלִיַּעַל,

מוֹרִיד שְׁאוֹל רַבִּים מֵעַם הָאָרֶץ,

כִּי יוֹם לְיוֹם יֻכַּתּוּ,

עַל־רֹב חֲטָאֵיהֶם מַכְאוֹבִים לָמוֹ,

כֹּחָם לְרִיק יִתֹּם וּלְזָר יִיגָעוּ,

יֹאכַל פְּרִי עֵצָם חָסִיל וָיָלֶק,

עָשְׁרָם כְּחֶזְיוֹן לַיְלָה

יִדּוֹד וְהֵן אֵינֶנּוּ,

כָּעוֹף כְּבוֹדָם כֵּן יִתְעוֹפֵף רָגַע,

בַּל יִלְמְדוּ יִרְאָה, מוּסָר יִקָּחוּ,

כִּי כָל־אֲשֶׁר עָלֵימוֹ

יָבֹא וְיִמְצָאֵם, אֵלָיו יִמְצָאוּ

טַעַם בְּחָכְמָתָם (חָכְמַת־מֶה לָמוֹ!)

לִבְלִי שְׁבוֹר לִבָּם וּבְלִי הַכְנִיעַ

רוּחָם, וְשׁוֹבָב יֵלֶךְ

הָעָם בְּלִי יָשׁוּב עַד־הַמַּכֵּהוּ,

עַל־כֵּן לְמוּסָרָם כָּל־תַּכְלִית אָיִן,

הֹוָה עֲלֵי הֹוָה, שֶׁבֶר עַל־שֶׁבֶר

הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל־צַוָּארֵימוֹ,

לֹא יָדְעוּ שַׁחְרָם, אוֹר לֹא יַשִּׂיגוּ.

המון: אָכֵן בְּמָה אָשֵׁם, אָחִי, אָנֹכִי

הַיּוֹם וּמֶה עָשִׂיתִי?

הוֹאֵל וְהוֹדִיעֵנִי

פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי, כִּי־אָסוּר מֶנּוּ.

זקן: אוֹמֵר לְבָבִי לִי וּכְמוֹ אֶזְכֹּרָה,

כִּי־עֵת אֲשֶׁר שָׁלָלוּ

הַמַּעֲטִירָה זֹאת, קִרְיַת גִּילֵנוּ,

צִבְאוֹת מְבוּכָה, לָנֶצַח יֹאבֵדוּ,

הֵן בֶּן אֱמֶת אָחִינוּ

וִילִיד אֲמָתוֹ שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ,

כִּרְאוֹת אֱמֶת אֶת־זֹאת, מִהֵר וַיַּעַל

אָז מִדְּאָגָה מִדָּבָר הַשָּׁעְרָה

וּלְמוּל הֲדוֹם רַגְלֵי מִשְׁפָּט מַלְכֵּנוּ

הִשְׁתַּחֲוָה וַיֹּאמֶר:

"מַלְכִּי לְעוֹלָם יֶחִי!

הִנֵּה לְמֵרָחוֹק עֵינַי תִּצְפֶּינָה

וּלְאַחֲרִית יָמִים פַּחַד פָּחַדְתִּי,

כִּי יַעֲבוֹר מוֹעֵד, שָׁנִים יֶאְתָיוּ

וּבְנִי בְּעַבְדִּי לֹא הָמֵר יָמִירוּ,

עַל־כֵּן פְּנֵי כִּסֵּא הַדְרַת עֻזֶּךָ

בָּאֵר לְעֵדוּת אֶל־זַרְעִי הוֹאַלְתִּי

אוֹתוֹת, אֲשֶׁר בָּהֵמָּה

נִסְמָן לְהִוָּדֵעַ

בָּם, עוֹד בְּרוֹב יָמִים כִּי יַכִּירוּהוּ".

עַתָּה לְכוּ נִדְרוֹשׁ דָּבָר, נַחְקֹרָה,

פֶּן מִבְּלִי דַעְתֵּנוּ

הַיּוֹם אֲשֵׁמִים אָנוּ,

כִּי בֶּן־אֱמֶת לֹא יֶהִי

רַהַב, כְּמוֹ דִּמִּינוּ.

המון: אוֹי, מַה־מְּנָת חֶלְקִי! מַה זֶּה יִקְרֵנִי?

רהב: אוֹי, מַה יְּהִי זֶה לָנוּ?

תרמית: נָמֵס לְבָבִי בִּי, בִּרְכַּי כָּשָׁלוּ!

זקן: מַה תַּעֲרוֹץ, הָמוֹן? הוֹחֵל עַד־נֵרֶא

אֵיכָה יְהִי נוֹפֵל דָּבָר, אָז נֵדַע

מַה נַּעֲשֶׂה.

המון: אַתֶּם אַנְשֵׁי הַשֶּׁקֶר,

רַהַב וְתַרְמִית יַחַד,

אֵיךְ כֹּה לְכַזֵּב בִּי זַדְתֶּם, אֵיכָכָה?

תרמית: הַאִם כְּבָר רָאִיתָ,

הָמוֹן, וְנוֹדַע כִּי רַהַב אֵינֶנּוּ

זֶרַע אֱמֶת?

המון: עַוָּל, עוֹד תִּפְתַּח פִּיךָ?

סוּרוּ מְרֵעִים, סוּרוּ!

סוּרוּ בְּנֵי עַוְלָה, סוּרוּ מִמֶּנִּי!

מִי יִתְּנֵנִי נֶפֶל

אוֹ עִם־חֲלָלִים קָבֶר

אָז אֶשְׁכְּבָה טֶרֶם אֶתְכֶם יָדָעְתִּי,

חֵרֵשׁ אֱהִי טֶרֶם לָכֶם שָמָעְתִּי.

זקן: הַשְׁקֵט מְעַט, הָמוֹן, קוּם נָא וָבֹאָה,

כִּי נֵלְכָה אֶל־בֵּית מִשְׁפָּט כֻּלָּנוּ,

הוּא לַאֲשׁוּרוֹ הַדָּבָר יוֹדִיעַ,

דִּינוֹ לְאוֹר עַמִּים נָכוֹן יַרְגִּיעַ,

דּוֹרֵשׁ יְשׁוּעָה לוֹ, נִמְהָר אַל־יֶהִי,

פֶּן רַע אֲשֶׁר יָגוּר, הוּא יַשִּׂיגֶנּוּ;

אִם־תֶּחֱזֶה אִישׁ אָץ נִפְחָז כַּמָּיִם,

דַּע כִּי לְבַד לִכְסִיל תִּקְוָה מִמֶּנּוּ.

שיחה ב'

סכלות הולכת לבקש שכל. אח "כ תמצא אותו עם יושר .

סכלות: אִם לֹא נְשָׂאוֹ רוּחַ

אוֹ עָב שְׁאָפוֹ, סוֹף עוֹד אֶמְצָאֶנּוּ.

דָּבָר אֲשֶׁר אֵלָיו יוֹתֵר נִכְסֹפָה,

הֶן־הוּא אֲשֶׁר־יוֹתֵר יִרְחַק מִמֶּנּוּ,

אָמְנָם הֲלֹא אֶרְאֶה שָׁמָּה בָּעֵמֶק

אֶחָד מְהַלֵּךְ, תֹּאַר

פָּנָיו כְּפָנָיו, אִם־שׁוֹגָה אֵינֶנִּי.

כֶּן־הוּא וְלֹא שָׁגִיתִי!

שֶׂכֶל! הֲלֹא תֹאמַר, אָנָה נַחְבֵּאתָ

הַיּוֹם? אֲשֶׁר יָגַעְתִּי

כַּסּוּס לְבַקֶּשְׁךָ אַךְ־לֹא מָצָאתִי.

הָרִים כְּבָר עָלִיתִי,

שִׁפְלָה וְעֵמֶקִ, אַף מַעְיָן וָנָחַל,

בַּל־אוֹתְךָ אֶמְצָא, וּכְבָר נוֹאַשְׁתִּי

וָאַחְדְּלָה לִדְרוֹשׁ, לוּלֵי כִּי עַתָּה

לִרְאוֹת דְּמוּתָךְ מֵרָחוֹק דִּמִּיתִי.

שכל: מַה־זֶּה וְעַל־מַה־זֶּה, סִכְלוּת, מַדּוּעַ

אוֹתִי תְּבַקְשִׁי? מַה יֵּשׁ אִתָּךְ לָנוּ?

סכלות: אִתִּי חֲדָשׁוֹת, אוֹת נוֹרָא וָפֶלֶא,

דָּבָר, אֲשֶׁר תִּצַּלְנָה

אֶל־שׁוֹמְעָיו אָזְנָיִם.

לֹא אַאֲמִין לוּלֵי עֵינַי רָאוּהוּ.

שכל: מַה־זֶּה אֲשֶׁר קָרָה? אִמְרִי, הַגִּידִי!

סכלות: לִּבִּי סְחַרְחַר, מִשְׁתָּאָה עוֹדֶנִּי

(שֶׂכֶל) וְלֹא אֵדָעָה

אִם רָאֲתָה עֵינִי אוֹ אִם־חָלָמְתִּי.

שכל: אַךְ מָה אֲשֶׁר נִהְיָה אִמְרִי, סַפֵּרִי.

סכלות: מָה אֹמְרָה לָכֶם? רַהַב גֵּרֵשׁוּ

מִהְיוֹת חֲתַן הָמוֹן.

יושר: מַה־זֶּה בָּאת עַתָּה

סִכְלוּת לְצַחֶק בִּי?

סכלות: לֹא, כִּי שֹׂחֶקֶת

בָּךְ אֵין אֲנִי, אַךְ אֶל־עֵינַי גֵּרֵשׁוּ

אוֹתוֹ וְכֵן נִבְהָלְתִּי.

שכל: אֵיךְ נִהְיְתָה זֹאת? נָא!

יושר: צוּרִי, מָה אֵלֶּה

סכלות: אֵיךְ, אֵין אֲנִי יוֹדָעַת,

אָמְנָם אֲשֶׁר רָאִיתִי,

כִּי גֵרְשׁוּ רַהַב וַיַּבְרִיחוּהוּ

וַיֵּלְכוּ אֶל־בֵּית מִשְׁפָּט כֻּלָּמוֹ,

לֹא אֵדְעָה עַל־מָה אוֹ מַה־זֶּה יֶהִי

עוֹד אַחֲרִית כָּל־אֵלֶּה.

שכל: אַךְ מִי אֲשֶׁר הֵעִיר אֶת־כָּל־זֶה עַתָּה

פִּתְאֹם, וְאֵיךְ הֵחֵלָּה

זֹאת הַהֲמֻלָּה? לֹא הָיִית אַתְּ שָׁמָּה?

סכלות: שׁוֹתִים בְּמִשְׁתֵּיהֶם הָיוּ לָבֶטַח,

עֵת כִּי סְעָרָה קָמָה,

עָנָן וְרַעַשׁ, אַף אֵשׁ מִתְלַקַּחַת,

וּבְתוֹךְ שְׁאוֹן פַּחְדָּם רִיבוֹת נָפָלוּ,

מִן־הַזְּקֵנִים אָז אֶחָד רָאִיתִי

קָשׁוֹת מְדַבֵּר, וּלְקוֹלוֹ עָמָדוּ

וַיְגָרְשׁוּ רַהַב, אַחַר הָלָכוּ

כֻּלָּם נְבוּכִים אֶל־בֵּית מִשְׁפָּט יָחַד.

שכל: יֹשֶׁר יְדִידִי, אֵלֶּה

פִּלְאֵי תְּמִים דֵּעִים, סִתְרֵי צוּרֵנוּ!

קוּם־נָא לְכָה נָבוֹאָה

אֶל שַׁעֲרֵי מִשְׁפָּט, נִרְאֶה, נֵדָעָה,

מַה־יַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ

הָאֵל יְיָ, כִּי יֶשַׁע יַצְמִיחַ

הַיּוֹם לְנַפְשׁוֹתֵינוּ.

יושר: יוֹאֵל אֱלֹהַי נָא, כִּי כִּדְבָרֶךָ

כֵּן יַעֲשֶׂה, אָכֵן בִּין לֹא אוּכָלָה,

מַה־זֶּה אֲשֶׁר יֻלַּד בֵּינֵיהֶם פֶּתַע,

כִּי כָל־מְזִמּוֹתָם כֹּה תִּתְהַפַּכְנָה?

שכל: יֹשֶׁר, הֲזֹאת תִּסְכַּל, אִם־לֹא יָדַעְתָּ,

כִּי כָל־בְּנֵי אָדָם וּבְנֵי אִישׁ יַחַד,

כָּל־מוֹעֲצוֹתֵיהֶם, כָּל־חָכְמוֹת לָמוֹ

חֹמֶר בְּיַד יוֹצֵר הִנֵּה הִנָּמוֹ,

כֻּלָּם בְּיַד עוֹשֵׂנוּ,

רֶגַע יְדַבֵּר אַף־יַהַפְכֵם סֶלָה,

צוּרָם כְּצֵל יִבְרָחוּ

טֶרֶם יְסַפֶּר אִישׁ וּכְבָר נִשְׁכָּחוּ.

שָׁוְא עַל־מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים, אִישִׁים, תֶָּגִילוּ,

שָׁוְא תִּקְשְׁרוּ מִסְפֵּד מַר עַל־כָּל־אֵבֶל,

אִם־לִבְּכֶם יָבִין אוֹ אִם־תַּשְׂכִּילוּ

מַה־מַּחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי־הֵמָּה הָבֶל,

אֶבְלוֹ וְגִילוֹ, אֹמֶץ לֵב אוֹ פַּחַד,

גַּם־זֶה וְגַם־זֶה הֵם מֵהֶבֶל יָחַד,

פִּגְעוֹ וְכָל־מִקְרֵהוּ

רֶגַע הֲלֹא יֶשְׁנוֹ, אַךְ לֹא מִשְׁנֵהוּ.

שיחה ג'

המון ורהב והזקן ושאר קרואים לפני משפט מלכם.

המון: עֹז עַמְּךָ, מָגֵן גּוֹי מַרְעִיתֶךָ,

הַדְרַת תְּהִלָּתֵנוּ!

מַלְכוּתְךָ יָכִין בּוֹרֵא שָׁמָיִם

עַד־עוֹלְמֵי עַד סֶלָה.

הֵן אוֹתְךָ הֵקִים הָאֵל מִמַּעַל

לִהְיוֹת לְרוֹעֶה לָנוּ,

לִשְׁמוֹר, לְנַהֵל, לִשְׁפּוֹט וּלְהוֹשִׁיעַ,

וּבְצִלְּךָ שָׁלוֹם נִתְלוֹנֵן בֶּטַח.

עַתָּה לְךָ אָתָאנוּ

בַּצַּר לְנַפְשׁוֹתֵינוּ,

כִּי תַעֲמִיד אֶל־צֹאן יָדֶיךָ רֶוַח

וּתְנַחֲמֵנוּ שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ.

משפט: בָּנַי! תְּשׁוּעַתְכֶם נַפְשִׁי דּוֹרֶשֶׁת

וּשְׁלוֹמְכֶם חָפָצְתִּי,

אַךְ מָה אֲשֶׁר אֶתְכֶם לוֹחֵץ הוּא עָתָּה?

המון: מַלְכִּי, אֲשֶׁר קָרָנִי

דָּבָר מְאֹד זָר הוּא, כָּל־לֵב מַתְמִיהַּ.

אֶל־בֶּן אֱמֶת יָעַדְתִּי

בִּתִּי תְּהִלָּה, זֶה שָׁנִים עָבָרוּ,

עַתָּה אֲנִי יָרֵא פֶּן־הוּמַר לָנוּ

יֶלֶד אֱמֶת בִּילִיד שִׁפְחָתוֹ, יַעַן

צִבְאוֹת מְבוּכָה אָז אוֹתָם לָקָחוּ

יַחְדָּו וְהִגְלוּם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת.

אָמְנָה בְּזֹאת נִחַמְתִּי,

כִּי סִפְּרוּ לִי וּזְקֵנִים הִגִּידוּ,

אֵיכָה לְמֵרָחוֹק צָפָה כָּל־אֵלֶּה

מֵאָז אֱמֶת, עַל־כֵּן קָדַם וַיּוֹאֶל

אוֹתוֹת בְּנוֹ בָּאֵר לִפְנֵי כִסְאֶךָ.

משפט: כֵּן הוּא, וְעַל־סֵפֶר זִכָּרוֹן הֵמָּה

מֵאָז כְּתוּבִים, קוּם סוֹפֵר, הָבִיאָה

מַהֵר הֲלוֹם הַסֵּפֶר.

המון: מַלְכִּי, יְחִי לָעַד שֵׁם מַלְכוּתֶךָ.

סופר: מַלְכִּי לְעוֹלָם יֶחִי,

כִּדְבָרְךָ פֹּה הַסֵּפֶר הִנֵּהוּ.

משפט: עַתָּה קְרָא אֶת־הָרָשׁוּם.

סופר: הִנֵּנִי.

"אֶל־בֶּן אֱמֶת אֵלֶּה צִיּוּנִים הֵמָּה.

"מִצְחוֹ כְּשֶׁלֶג צַח וּכְצֶמֶר צָחַר;

"קַוָּיו אֲרֻכִּים, בַּמִּישׁוֹר יֵלֵכוּ;

"עֵינָיו עֲלֵי מִלֵּאת, נִכְחָם יַבִּיטוּ,

"וּדְמוּת כְּמוֹ תַבְנִית סַפִּיר אוֹ שֹׁהַם

"נִרְאָה עֲלֵי לִבּוֹ כִּבְתוֹךְ מִשְׁבֶּצֶת;

"עַל־רֹאשׁ כְּתֵפוֹ הַיְמָנִית צוֹמֵחַ

"שֵׂעָר כְּכֶתֶם פָּז מִתּוֹךְ בַּהֶרֶת,

"כִּדְמוּת עֲדָשָׁה וּכְמוֹ תַבְנִית כֶּתֶר.

משפט: עַתָּה יְבֻקַּר נָא פֹּה אֶל־עֵינֵינוּ,

רַהַב, גְּשָׁה וּפְשׁוֹט אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ!

רהב לעצמו: אוֹי, כִּי כְּבָר אָבָדְתִּי.

משפט: אֶחָד לְךָ אֵין מִכָּל־אוֹתוֹת אֵלֶּה!

קוּמָה בְּרַח לָךְ, כִּי לֹא לָךְ יָאָתָה

הַבַּת תְּהִלָּה זֹאת, אַף לָךְ לֹא תֶהִי,

כִּי בֶּן אֱמֶת אֵין אָתָּה,

הָמוֹן, תְּנָה אַתָּה תּוֹדוֹת אֵין חֵקֶר

אֶל־אֵל יְשׁוּעָתֵנוּ,

כִּי רַגְלְךָ שָׁמַר הַיּוֹם מִלָּכֶד.

אַף־בִּתְּךָ מִפַּח מִלֵּט וַיּוֹשַׁע;

הוּא עוֹד שְׁאֵלָתֶךָ

יִתֵּן, וְשִׁלַּח לָךְ מַהֵר אַל־יוֹחֶר

הַבֵּן אֲשֶׁר תַּחְמוֹד וּבְטוּבוֹ תָגֶל.

המון: מַלְכוּתְךָ תָרוּם, מַלְכִּי, לָנֶצַח.

זקן: יָרוּם לְדוֹר וָדוֹר, מַלְכִּי, קַרְנֶךָ,

תִּרְעֶה לְעוֹלָמִים שָׁלוֹם צֹאנֶךָ.

המון: מַה־תִּבְחֲרָה הַיּוֹם שִׂמְחָה אוֹ אֵבֶל?

זָקֵן, שְׂבַע קָלוֹן, עָנִי, מַה־תַּעַשׂ?

לָךְ נִבְלְלוּ עַתָּה מָשׂוֹשׂ וָכַעַשׂ,

אֶל־קוֹל נְהִי תַּקְשִׁיב אוֹ תֹּף וָנֶבֶל?

שיחה ד'

שכל ויושר הולכים אל בית המשפט והמון ושאר העם שם.

שכל: הָמוֹן הֲלֹא זֶה הוּא הָעוֹמֵד שָׁמָּה,

יָדוֹ אֱלֵי מִצְחוֹ, מֻטֶּה הַקִּירָה.

יושר: כֵּן אֶחֱשׁוֹב גַּם־אָנִי;

הֵן עַל־מְרִי שִׂיחוֹ פָּנָיו יָעִידוּ.

שכל: הוּא הוּא, לְכָה נִקְרַב אֵלָיו, נִשְׁאָלָה

לוֹ עַל־אֲשֶׁר קָרָהוּ.

מַה־זֶּה אֲשֶׁר אֶרְאֶךָּ

הָמוֹן, כְּמוֹ זָעֵף? מַה־לָּךְ הִגִּיעַ.

המון: הֶרֶף, שְׁעֵה מֶנִּי, שֶׂכֶל, הַנִּיחָה,

כִּי אֶת־קְשִׁי יוֹמִי אָרִיד, אָהִימָה,

אֶסְפּוֹד לְגוֹרָלִי, אַף־אֶבְכֶּה חֶבֶל

נָפַל לְנַפְשִׁי; אַךְ יוֹתֵר מֵהֵמָּה

אֶבְכֶּה לְאִוַּלְתִּי, כִּי אֶל־קוֹלְךָ

שֶׂכֶל, שְׁמוֹעַ לֹא מֵאָז אָבִיתִי,

אָנָה כְּלִמָּתִי אֶשָּׂא נָא, אָנָה?

אֵיפֹה מְחִלּוֹת לִי וּנְקִיקֵי סָלַע,

בָּם שַׂעֲרוֹת זִקְנַת בָּשְׁתִּי אַסְתִּירָה.

שכל: מַה־קָּרְךָ כֹּה רָע?

המון: הָהּ כִּי מִמָּוֶת

מַר הוּא אֲשֶׁר קָרָנִי!

כִּי אֶל־כְּלִמַּת סֶלָה

יָרַד כְּבוֹדִי וּלְמָשָׁל הִגִּיעַ

זִכְרִי בְּפִי כָּל־בֶּן אָמָה וָעֶבֶד,

לִשְׂחוֹק וָקֶלֶס אֶת־בִּתִּי גַּם־יָחַד,

אֶל־כָּל־בְּזוּיֵי עָם, הִנֵּה הִנֵּנִי.

מֵאִישׁ חֲמָסִים זֶה תַּרְמִית הֻדַּחְתִּי

לִילִיד אֱמֶת, רַהַב נִמְהָר זֶה קַחַת;

עַתָּה קְלוֹנוֹ לִקְלוֹנִי, שָׁמַיִם

גִּלּוּ לְעֵינֵי־כֹל, וּכְבָר נוֹדָעוּ

שִׁקְרֵי כְזָבָיו עַל־כָּל־אַפְסֵי אָרֶץ,

כִּי לֶאֱמֶת אֵינֶנּוּ

בֵּן, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי

אֶת־הָעֲנִיָּה זֹאת בִּתִּי לָנֶצַח

יַחְדָּו כְּסוּיֵי בֹשֶׁת.

הֵן הֶחֱזַקְתָּ אַתָּה

אִמְרוֹת תְּבוּנָתֶךָ

נֶגְדִּי, לְמַעַן תֵּת לִי מוּסַר דַּעַת,

בַּל אַחֲרֵי תַרְמִית אוֹאִיל לָלֶכֶת,

בַּל אֶשְׁפְּטָה דָבָר אֶל־מַרְאֵה עָיִן;

אָכֵן אֲנִי נוֹאַלְתִּי,

וּלְךָ בְּכִסְלִי לֹא אֹזֶן הִטֵּיתִי,

אַךְ אַחֲרֵי עֵינַי לִבִּי הוֹלַכְתִּי.

עַתָּה פְּרִי חֶטְאָהּ נַפְשִׁי שָׂבֵעָה,

עַתָּה עֲלֵי יָרֵךְ אַךְ שָׁוְא אֶסְפֹּקָה,

כִּי לֹא לְתַקֵּן עַוָּתָתִי עַתָּה

יָכוֹל אֲנִי, וּכְבָר הוֹדִי שִׁחַתִּי.

שכל: הָמוֹן! וּמִי יוֹדֵעַ

אִם לֹא לְטוֹבָתֶךָ

בָּאוּ לְךָ הַיּוֹם הַזֶּה כָּל־אֵלֶּה?

המון: אֵיכָה לְטוֹבָתִי אֵלֶּה תִּהְיֶינָה?

אֵיכָה לְנַפְשִׁי נֹחַם

אֶמְצָא, וְעֵינַי אֶת־בִּתִּי תִּרְאֶינָה

כֹּה אַלְמְנוּת חַיּוּת שׁוֹמֵמָה סֶלָה?

שכל: אַךְ בִּתְּךָ לָמָּה שׁוֹמֵמָה סֶלָה

תִּהְיֶה?

המון: וְאֵיךְ לֹא תֶהִי?

אָן בֶּן אֱמֶת עַתָּה תִּמְצָא נָא? אָנָה?

שכל: אָנָה? וְאוּלַי יוֹתֶר

מִכָּל־אֲשֶׁר דַּמּוֹת יוּכַל לִבֶּךָ

קָרוֹב לְךָ יִהְיֶה.

שכל: אֵיכָכָה, שֶׂכֶל!

כָּזֹאת תְּדַבֵּר עָתָּה?

שכל: אַךְ מִי לְךָ הִגִּיד, אוֹ אֵיךְ יָדַעְתָּ?

מִי הֵם אֲשֶׁר גִּלּוּ, אוֹ אֵיךְ הוֹכִיחוּ

כִּי בֶּן אֱמֶת רַהַב אֵינֶַנּוּ?

המון: שֶׂכֶל!

הִנֵּה עֲצַת עֶלְיוֹן, אִמְרַת צוּרֵנוּ,

הִיא גִּלְּתָה אוֹתוֹ, הִיא הוֹכִיחַתְהוּ!

מִתּוֹךְ פְּחָדִים מִתּוֹךְ חֶרְדַּת אָרֶץ,

אַחַד זְקֵנֵינוּ נִזְכַּר וַיֹּאמֶר,

כִּי אֶל־פְּנֵי מִשְׁפָּט מֵאָז נִקָּבוּ

אֶל־בֶּן אֱמֶת אוֹתוֹת יִנָּכֶר בָּמוֹ,

וַנִּדְרְשָׁה עַל־זֹאת וַיְחֻפַּשׂ חֵפֶשׂ

וַנִּמְצְאָה כִּי כֵן, וַיְבֻקַּר שָׁמָּה

רַהַב וְהֵן אֵין בּוֹ אֶחָד מֵהֵמָּה

שכל: אַךְ תֵּדְעָה הַגִּיד סִימָּנִים אֵלֶּה?

המון: אֵדַע וְגַם אַגִּידָה.

מִצְחוֹ כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג,

קַוִּים אֲרֻכִּים בּוֹ יָשָׁר יֵלֵכוּ,

עֵינָיו כְּלִילוֹת יֹפִי,

וּדְמוּת עֲלֵי לִבּוֹ נִרְאָה לָעָיִן

סַפִּיר מְשֻׁבָּץ, אַף עַל־כָּתֵף כֶּתֶם

תַּבְנִית עֲדָשָׁה וּשְׂעָרָהּ צִמֵּחַ.

שכל: עַל־הַיְּמָנִית הוּא?

המון: כֵּן.

שכל: וּדְמוּת נֶזֶר?

המון: כֵּן.

שכל: אַף שְׂעָרָהּ כַּזָּהָב.

המון: אֵיכָכָה

נוֹדַע לְךָ כָּל־זֹאת? מִתְנַבֵּא אַתָּה?

שכל: נָבִיא וּבֶן נָבִיא הָמוֹן אֵינֶנִּי

אַךְ נַפְשְׁךָ הַיּוֹם הִנֵּה אָשִׁיבָה.

הִנֵּה אֲנִי יוֹדֵעַ

הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ אֵלֶּה,

כִּי הוּא לְבַדּוֹ, לֹא אַחֵר, הִנֵּהוּ

הַבֵּן אֲשֶׁר אַךְ־לוֹ כָּל־חֶמְדָּתֵנוּ.

וּכְבָר יְדַעְתִּיו אָנִי,

אָכֵן לְבָבִי לֹא עָרַב הוֹדִיעַ

אוֹתוֹ לְכָל־אִישׁ, כִּי אָמוֹר אָמַרְתִּי:

הֵן לִי וְלִדְבָרַי הֵם לֹא יַאְמִינוּ,

כִּי אַחֲרֵי רַהַב זוֹנִים הֵם עַתָּה,

וִיהִי כְשָׁמְעָם אַךְ אַף יִתְמַלָּאוּ

אַף־רַע וְלֹא כָּל־טוֹב עָלָיו אָבִיאָה,

עַל־כֵּן בְּמַר נַפְשִׁי הִנֵּה נֶאְלַמְתִּי,

עַד כִּי עֲדֵי קִצּוֹ יָבֹא יַגִּיעַ,

וּלְעֵת אֲשֶׁר תָּמוּט רַגְלוֹ הוֹחַלְתִּי,

כִּי אָז, כְּבָר יָדַעְתִּי,

אֵלַי תְּבוֹאוּן וּבְקוֹלִי תִּשְׁמָעוּ,

תֹּאבוּ וְטוֹב לָכֶם וּשְׂמַחְתֶּם יָחַד.

עַתָּה לְכָה לִפְנֵי כִּסֵּא מַלְכֵּנוּ,

נִתְיַצְּבָה יַחְדָּו, וּדְבָרַי שָׁמָּה

הִנֵּה אֲדַבֵּר, אַף־שָׁמָּה אַרְאֶךָּ

אֶת־בֶּן אֱמֶת, אַף־בּוֹ גִּיל אַשְׂבִּיעֶךָּ.

הֵן כִּזְמַן רוֹפֵא אֵין אֶל־כָּל־פֶּגַע,

אַף אֵין כְּמוֹ תוֹחֶלֶת

מָזוֹר לְכָל־מַכָּה חֹלִי וָנֶגַע.

גַּם סוֹעֲרָה תִּהְיֶה עוֹד יוֹם נֻחָמָה,

כִּי עֵת וּמִשְׁפָּט אֶל־כָּל־חֵפֶץ שָׁמָּה,

תִּשְׂחַק לְיוֹם אַחְרוֹן נֶפֶשׁ יִחֵלָּה,

דָּבָר בְּעִתּוֹ מַה־מָּתוֹק הוּא סֶלָה.

שיחה ה'

שכל המון ותהלה ויושר ושאר קרואים לפני משפט.

משפט: מַה־לָּךְ אֱמוּנִי שֶׂכֶל!

מַה־הִיא שְׁאֵלָתֶךָ

בַּקֵּשׁ וְיֻתַּן לָךְ.

שכל: מַלְכִּי, לָנֶצַח

יִגְדַּל הֲדַר כִּסְאֶךָ!

הֵן כָּל־תְּשׁוּקָתָךְ הֵן כָּל־חֶפְצֶךָ

מִגּוֹזְלוֹ אֶבְיוֹן וָדַךְ הוֹשִׁיעַ,

עוֹשֵׁק לְדַכֵּא וּמְעַוֵּל הַכְנִיעַ,

וּדְבָרְךָ כַּטַּל אֶל־עַנְוֵי אָרֶץ

עַתָּה כְּבָר הִשְׁפִּילָה

אִמְרָתְךָ גֵּאוּת אַחִים לָרֶשַׁע,

רַהַב וְתַרְמִית, כִּי לָרַע כָּרָתוּ

יַחְדָּו בְּרִית, לִנְדּוֹחַ

לִבּוֹת עֲנִיֵּי עָם וּלְחַבֵּל יַחַד

תֵּבֵל בְּאִמְרֵי שָׁקֶר.

עַתָּה אֲקַוֶּה כִּי אֶל־דַּל עֶזְרָתָה

יִהְיֶה דְּבַר הַדְרַת עֹז מַלְכוּתֶךָ,

אֶל־בֶּן אֱמֶת, כִּי מִתְנַכֵּר עַד־עַתָּה,

לִפְנֵי בְּנֵי־עַוְלָה מָט וַיָּשֹׁחַ.

משפט: אָמְנָם לְךָ נוֹדַע אַף מַכִּיר אַתָּה

אֶת־בֶּן אֱמֶת, בַּל־תִּשְׁגֶּה־בּוֹ?

שכל: יָדַעְתִּי

וּדְבָרְךָ יוֹדִיעַ

אוֹתוֹ לְכָל־עַמֶּךָ.

הַיּוֹם.

משפט: הֲלֹא תֵדַע כִּי לוֹ נִקָּבוּ

מִפִּי אֱמֶת אָבִיו אוֹתוֹת, בָּהֵמָּה

יֻכַּר וְיִבָּחֵן.

שכל: עַל־כֵּן אָמַרְתִּי

כִּי זֶה יְהִי הַיּוֹם שֶׁיַּכִּירוּהוּ.

משפט: אָן הוּא? קְרָא־נָא לוֹ.

שכל: קוּם גֵּשׁ פֹּה יֹשֶׁר

הִשְׁתַּחֲוֶה אֶל־מוּל הַדְרַת מַלְכֵּנוּ!

משפט: זֶה בֶּן אֱמֶת?

שכל: זֶה הוּא!

משפט: קוּם לָךְ, הֵן תֹּאַר

פָּנָיו לְטוֹבָה בּוֹ יָעִיד יוֹכִיחַ,

כִּי אֶחֱזֶה מִצְחוֹ וּכְמוֹ־כֵן יַחַד

קַוָּיו וְעֵינָיו כַּכָּתוּב בַּסֵּפֶר,

עַתָּה שְׁלַח בִּגְדֶּךָ,

אֶת־חֵיקְךָ נַבִּיט אַף אֶת־שִׁכְמֶךָ.

כֵּן הוּא! בְּךָ יַחְדָּו הִנֵּה נִמְצָאוּ

אוֹתוֹת, אֲשֶׁר אָבִיךָ

רָשַׁם לְךָ מֵאָז. הֵיטַבְתָּ שֶׂכֶל!

לִרְאוֹת כְּמִנְהָגֶךָ.

שכל: מַלְכִּי! הֲלֹא אָמַרְתִּי

זֶה, כִּי דְבַר הַדְרַת מַלְכוּתֶךָ יֶשַׁע

הַיּוֹם לְעַמָּךְ יֶהִי,

מִנַּחֲלֵי צָרָה וּתְהוֹמוֹת חֶבֶל

זֹאת הָעֲנִיָּה, זֹאת בַּת לֹא רֻחָמָה

בִּדְבָרְךָ תַּמְשֶׁה אַף־תִּגְאָלֶנָּה.

וּלְבַב זְקֵנִים אֵלֶּה,

הָמוֹן וְרֵעָיו יַחַד,

תָּשׁוּב תְּנַחֵם וּתְשַׂמַּח. אַף יֹשֶׁר

מִטּוּב פְּרִי תֻמּוֹ הַיּוֹם תַּשְׂבִּיעַ.

משפט: הָמוֹן, קְרַב עַד־הֵנָּה!

יֹשֶׁר, גְּשָׁה גַּם־אַתָּה.

אַף־אַתְּ, תְּהִלָּה, גֹּשִׁי.

אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עִמָּךְ הִגְדִּיל וַיַּעַשׂ

הַיּוֹם אֱלֹהֵי קֶדֶם,

הָמוֹן, הֲלֹא עֵינֶיךָ

רֹאוֹת וְכֵן שָׂמָחְתָּ.

מִמּוֹקְשֵׁי רָעִים הִנֵּה נִמְלַטְתָּ,

אַף בֵּן אֲשֶׁר אִוִּיתָ

לִימִינְךָ פֹּה הוּא. קוּמָה, קָחֵהוּ

וּלְבִתְּךָ יִהְיֶה כִּי לוֹ יָאָתָה.

אַתָּה תְּמִים הַדֶּרֶךְ,

נֵצֶר כְּמוֹ שָׁרְשֶׁךָ,

זֶרַע אֱמֶת, נִכְבָּד, אַף נֶחְמָד, יֹשֶׁר!

עַתָּה קְצִיר צִדְקֶךָ

תִּשָּׂא בְּרִנָּה אָתָּה,

הִנֵּה עֲטֶרֶת פָּז אֶל־רֹאשְׁךָ תֶּהִי

הַבַּת תְּהִלָּה וּבְיָפְיָהּ תָּגִילָה.

אַף־אַתְּ, בְּתוּלַת חָיִל,

יָפָה וְרַבַּת טַעַם,

שִׂמְחִי בְּאִישׁ חֶלְקֵךְ, שִׂישִׂי וָגִילִי,

עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ שִׁכְחִי שָׁכוֹחַ,

אַף אֶל־יְדִידֵךְ זֶה נֹעַם דּוֹדַיִךְ

עַתָּה שְׂמֵחָה תֵּנִי,

וּלְרֹאשְׁכֶם יַגִּיעוּ

יַחְדָּו כְּאֶחָד כָּל־בִּרְכוֹת שָׁמָיִם,

אֶל־בֵּיתְךָ עַתָּה, הָמוֹן, הָבִיאָה

אֵלֶּה שְׁנֵי בָנֶיךָ

כִּי יִשְׂמְחוּ יַחְדָּו וּבְשִׂמְחָתָמוֹ

תִּתְעַלְּסָה גַם־אָתָּה,

אֶת־נַפְשְׁךָ יָמִים רַבִּים יָשִׁיבוּ

וִיכַלְכְּלוּ שָׁלוֹם אֶת־שֵׂיבָתֶךָ,

וּלְךָ תְשֻׁאוֹת חֵן, שֶׂכֶל, יַקְרִיבוּ

כָּל־רוֹדְפֵי שָׁלוֹם וּמְבַקְשֵׁי צֶדֶק,

כִּי יָדְךָ עָשָׂתָה

זֹאת הַתְּשׁוּעָה, אַף כָּל־בָּאֵי שַׁעַר

עִירִי הֲלֹא נִחַמְתָּ.

כלם: לָעַד יְחִי מַלְכֵּנוּ,

בִּגְדוֹל הֲדַר כִּסְאוֹ ירְאוּ עֵינֵינוּ.

אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי עַם, רוֹעוֹ עָלֵימוֹ

עֵינָיו פְּקוּחוֹת בַּל לִבּוֹ יַקְשִׁיחַ,

יִשָּׂא עֲמַל טָרְחָם, אַף־יַסְתִּירֵמוֹ

יַחְדָּו בְּצִלּוֹ וּלְבָבָם יָנִיחַ.

כִּי מִגְּבוֹהַּ כָּל־חוֹמוֹת גַּם־יָחַד

עֵין שׁוֹפְטָם אוֹתָם יַשְׁלִים מִפָּחַד.

שיחה ו'

חברת משוררים, יושר ותהלה, המון ושכל ושאר קרואים בבית המון אחר החופה

משוררים: כָּל־תּוֹפְשֵׂי כִנּוֹר עוּגָב וָנֶבֶל

קוּמוּ וּבֹאוּ נָא נַגֵּן הֵיטִיבוּ,

אַתֶּם נְעִימֵי שִׁיר, פִּיכֶם הַרְחִיבוּ,

שִׁירוּ לְגוֹרָל זֶה שִׁירוּ עַל־חֶבֶל

מָתוֹק כְּצוּף. הַיּוֹם רָאוּ עֵינֵינוּ,

נָפַל לְיִשְׁרֵי לֵב הוֹד תִּפְאַרְתֵּנוּ.

שכל: קוֹצֵר בְּרֹב רִנָּה יֹשֶׁר הֵן אַתָּה

זֶרַע אֲשֶׁר עַל־מֵי דִּמְעָה זָרַעְתָּ,

גִּילַת וְרַנֵּן, הֵן עוֹד תִּשְׂבַּע עַתָּה

עַל־כָּל־אֲשֶׁר עַד־כֹּה עָמָל שָׂבַעְתָּ,

אַךְ זֶה פְּרִי תִקְוָה, צִדְקַת תֹּם דֶּרֶךְ,

זֶה סוֹף עֲנָוִים, קֵץ כָּל־שִׁפְלֵי בֶרֶךְ,

שֵׁן יַחֲרוֹק תַּרְמִית אַף־נָמַס נֶצַח.

כֵּן יַהֲרוֹג רַהַב וִימוֹתֵת כַּעַשׂ,

וּתְהִי בְּתוֹךְ עַצְמוֹת סִכְלוּת אַךְ רֶצַח.

תִּפְאַרְתְּךָ בַּל־עוֹד תּוּשִׁיָּה תַּעַשׂ,

כִּי לַיְשָׁרים אַךְ־כַּיּוֹם יִגְזֹרוּ

נָאוָה תְהִלָּה וּתְמִימִים יָשֹׂרוּ.

משוררים: כָּל־תּוֹפְשֵׂי כִנּוֹר עוּגָב וָנֶבֶל

קוּמוּ וּבֹאוּ נָא נַגֵּן הֵיטִיבוּ,

אַתֶּם נְעִימֵי שִׁיר, פִּיכֶם הַרְחִיבוּ,

שִׁירוּ לְגוֹרָל זֶה שִׁירוּ עַל־חֶבֶל

מָתוֹק כְּצוּף. הַיּוֹם רָאוּ עֵינֵינוּ,

נָפַל לְיִשְׁרֵי לֵב הוֹד תִּפְאַרְתֵּנוּ.

המון: מָה אֶשְׁאֲלָה עוֹד כִּי עֵינִי רָאָתָה

פִּלְאֵי פְלָאִים, לֹא לִרְאוֹת פִּלָּלְתִּי,

מִתּוֹךְ שְׁאוֹן שׁוֹאָה, רִגְשַׁת סוּפָתָה,

חֶלְקַת מְנוּחַוֹת לִי לָעַד נִחַלְתִּי,

כִּרְאוֹת מְקוֹם רַהַב עַל־הוֹד רֹאשׁ יֹשֶׁר,

לִוְיַת תְּהִלָּה, חֵן כָּבוֹד וָעֹשֶׁר.

משוררים: כָּל־תּוֹפְשֵׂי כִנּוֹר עוּגָב וָנֶבֶל

קוּמוּ וּבֹאוּ נָא נַגֵּן הֵיטִיבוּ,

אַתֶּם נְעִימֵי שִׁיר, פִּיכֶם הַרְחִיבוּ,

שִׁירוּ לְגוֹרָל זֶה שִׁירוּ עַל־חֶבֶל

מָתוֹק כְּצוּף. הַיּוֹם רָאוּ עֵינֵינוּ,

נָפַל לְיִשְׁרֵי לֵב הוֹד תִּפְאַרְתֵּנוּ.

חֵלֶק תְּהִלָּה אֶל־יֹשֶׁר הִנֶּהָ,

אַף אֶל־תְּהִלָּה יֹשֶׁר חֵלֶק סֶלָה.

תֶּרֶב גְּדֻלָּתָם, מַעְלָה הַגְבֵּהַּ,

תָּרוּם וְתִנָּשֵׂא, תֵּלֵךְ אַל־תֵּלַהּ,

יִתְבּוֹנְנוּ בָנִים, לֵבָב יִקָּחוּ,

יִרְאוּ יְשָׁרִים אַף־יַחְדָּו יִשְׂמָחוּ.

תם

t ‏שִׁיר מִזְמוֹר לְהַזְכִּיר / משה חיים לוצטו

m נחלת הכלל

שִׁיר מִזְמוֹר לְהַזְכִּיר.

לְךָ יְיָ נִכְסְפָה נַפְשִׁי / כָּלְתָה רוּחִי יוֹמָם וָלָיְלָה

קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וְאָשִׂיחָה בָּךְ / וְעַל־מִשְׁכָּבִי קִוִּיתִיךָ

אֹמַר לַיְיָ מִשְׂגַּבִּי / צוּרִי וְתוֹחַלְתִּי לְדֹר וָדֹר

פָּקַחְתָּ עֵינַי וְאוֹדֶךָּ / אֲהַלֶּלְךָ אֱלֹהַי עוֹלָם וָעֶד

הִקְשַׁבְתָּ לְרִנָּתִי יְיָ אֱלֹהַי / הֲכִינוֹתָ לִבִּי וָאֶשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ

תַּעֲלֵנִי מִשַּׁחַת חַיַּי / וּבְאָרְחֹתֶיךָ תַּדְרִיכֵנִי

יוֹדוּךָ יְיָ כָּל־אַפְסִיֵ־אָרֶץ / יִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל־מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים

מְהֻלָּל שִׁמְךָ יְיָ עַד־מְאֹד / כְּבוֹדְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים

כִּי מִי אֵל יַעֲרֹךְ לַיְיָ / וּמִי אֱלוֹהַּ זוּלָתִי אֱלֹהֵינו

בְּהֵיכָלְךָ פָּעָלְךָ כָבוֹד / וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ

יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב הַבֵּט מִמָּרוֹם / רְאֵה הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וּתְחַלְּצֵנִי

תָּשִׁיב נִדָּחִים לְפָנֶיךָ / וְלִנְפֻצוֹת עַמְּךָ תְּכַנֵּס

הָאֵר פָּנֶיךָ יְיָ הֲשִׁיבֵנִי / אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה בִישׁוּעָתֶךָ.

(1729)

t ‏מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה לִכְבוֹד הָאַפִּיפְיוֹר / משה חיים לוצטו

m נחלת הכלל

– – ͝– – – ͝– – – –

עֵץ רַעֲנָן עַל־מֵי מְנוּחוֹתֶיךָ

בַּמֶּה נְקַדֶּמְךָ אֲשֶׁר תִּרְצֶנּוּ

מַה־נִּבְחֲרָה בֵּין־רֹב תְּהִלּוֹתֶיךָ

לָשֵׂאת עֲלֵי רֹאשׁ כָּל־זְמִירוֹתֵינוּ

הוֹד צִלְּךָ כִּי טוֹב סְבִיבוֹתֶיךָ

אוֹ פֶרְיְךָ מָתוֹק אֱלֵי חִכֵּנוּ

הַדְרַת יְפֵה קוֹמָֽתְךָ נַזְכִּירָה

אוֹ שָׁרְשְׁךְ אֶל־גִּזְעֲךָ נָשִׁירָה.

הִנֵּה כְחוֹף יַמִּים אֲשֶׁר סַבּוּהוּ

הָרִים גְּבֹהִים נוֹֽפְלִים נִשְׂגָּבוּ

כִּי יִצְפְּנוּ אוֹתוֹ וְהִסְתִּירוּהוּ

מִסַּעֲרוֹת תֵּימָן אֲשֶׁר יִרְהָבוּ

שָׁם שָֽׁקְטוּ יַחְדָּו וְכֵן אִוּוּהוּ

כָּל־תּוֹֽפְסֵי מָשׁוֹט וְשָׁם יִשְׁכָּבוּ

אֶל־יַרְכְּתֵי חֶבְלָם בְּטוּחִים יָחַד

לִבָּם כְּלֵב אַרְיֵה שְׁכֵחֵי פָחַד

לֵב עַמְּךָ כֵּן בַּעֲצַת שִׂכְלֶךָ

שָׁקֵט וְשָׁלֵו תַּעֲמִיד בּוֹטֵחַ

כִּי רַק לְשָׁלוֹם תַּחֲגֹר חַרְבֶּךָ

וּבְבֹא בְלִי צָבָא תְּהִי נוֹצֵחַ

זֶה צִלְּךָ כִּי טוֹב וְזֶה סֻכֶּךָ

תַּחְתָּיו יְרַנֵּן גּוֹי בְּךָ שָׂמֵחַ

אַמִּיץ לְעֹז הִנֵּה וְגוֹדֵר פָּרֶץ

וּדְבָֽרְךָ שָׁלוֹם לְאַפְסֵי־אָרֶץ.

‏שַׁבְּתַי חַיִּים מַארִנִי

t ‏[הָהּ כִּי פְנֵי חַמָּה לְקַדְרוּת נֶהְפְּכוּ] / שבתי חיים מריני

m נחלת הכלל

Sabbato Vita Marini

[נולד בפָּדוֹבָה לערך 1690 ומת שם בשנת 1748]

– – ͝– – – ͝– – – ͝– / – – ͝– – – ͝– – – –

הָהּ כִּי פְנֵי חַמָּה לְקַדְרוּת נֶהְפְּכוּ / הָיָה לְאִישׁ אַחֵר מְקוֹר הַדָּעַת

הַדְרַת צְבִי הַחֵן בְּאֵבֶל נָסְעָה / בֵּין אוֹֽצְרוֹת עֶבְרָה וְשָׁם נִכְנָעַת

חַוָּה אֲשֶׁר כָּל־חַי בְּבִטְנָהּ נִֽהְיָה / בֵּין מִשְׁבְּרֵי הַמָּֽוְתָה כּוֹרָעַת

עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲשֶׁר בָּהּ נַאֲוָה / בֵּין מַעְיְנוֹת הַדּוֹמְעִים טוֹבָעַת

מַה־תַּעֲשׂוּ אִישִׁים גִּבִירֵי גַאֲוָה / עֵת אֵם לְכָל־בָּשָׂר בַּבּוֹר שׁוֹקָעַת

אֵיךְ נָֽפְלוּ חִצִּים וְחָרְבוֹת נוֹֽצְחִים / קֶשֶׁת נְחוּשָׁה הָיְתָה מִרְשָׁעַת

לִבּוֹת מְתֵי צָבָא כְּדוֹנַג נוֹֽזְלִים / הֶמְיַת שְׁאוֹנָם לֹא תְהִי נִשְׁמָעַת

כָּל־מַרְכְּבוֹתֵיהֶם כְּחָצִיר אֻמְלְלוּ / יִהְיוּ כְמֹץ כַּקַּשׁ לְאֵשׁ מוּצָעַת

חֵץ וַחֲנִית יַחְדָּו כְּעָשָׁן יֹאֽבְדוּ / כִּי לַהֲבַת אָסוֹן בְּעֹז נוֹבָעַת

לֹא נָֽצְחָה דִמְעָה וּפוּגַת־לֵב אֲשֶׁר / מוּל מַחֲנֵה הַמָּֽוְתָה נוֹסָעַת

כָּל־נַחֲלֵי תֵבֵל לְאֶפֶס נֶחְשְׁבוּ / כִּי גַחֲלָתוֹ לַזְּבוּל נוֹגָעַת

כָּל־אוֹֽצְרוֹת זָהָב כְּנִבְלֵי יוֹֽצְרִים / כִּי לַעֲנָה וָרוֹשׁ בְּכַף מַכְרָעַת

כָּל־נַהֲרוֹת חֵמָה סְבִיבָיו עוֹֽמְדִים / עָנָן וְחֹשֶׁךְ רַב וְכָל־מִגְרָעַת

לֹא זָֽרְחוּ נֶגְדּוֹ שְׁבִיבֵי יַהֲלֹם / כֶּסֶף אַרְגָּמָן שֳׁנִי תוֹלָעַת

לוּ כוֹֽכְבֵי מָרוֹם לְמוּלוֹ נִמְשְׁלוּ / רַגְלָם יְשָׁרָה תִהֲלַךְ צוֹלָעַת

לוּ מַרְכְּבוֹת חַמָּה לְפָנָיו יִשְׁכְּנוּ / יִפְעַת גְּדֻלָּתָם תְּהִי שׁוֹקָעַת

וַיִּקְדְּרוּ נֶגְדּוֹ פְנֵי מֹשֶׁה, בְּעֵת / אוֹרָה בְפָנָיו הָיְתָה שׁוֹפָעַת

לֹא הֶאֱמַנְתִּי עַד־אֲשֶׁר עוֹד אֶחֱזֶה / כִּי אֵשׁ חֲמָסִים עַל־אֱנוֹשׁ נִזְרָעַת

חִצִּים שְׁנוּנִים לוֹ וְיָדוֹ תִזְרְקֵם / לֹא תַּחֲטִיא הַשַּׂעֲרָה קוֹלָעַת

בָּם נִכְרְתוּ אִישִׁים וְנָשִׁים נִגְדְּעוּ / שִׂמְחַת קְצִירֵיהֶם אֲזַי נִמְנָעַת

לֹא הֶאֱמַנְתִּי כִּי לְחַוָּה אָפֲפוּ / חֶבְלֵי מְרוֹרָתוֹ וְכוֹס קֻבָּעַת

עוֹד מַלְתְּעוֹת נָחָשׁ שְׁלוֹמָהּ עָֽשְׁקוּ / עַד־כִּי מְאֵרַת מָֽוְתָה קוֹבָעַת

מָה אֹֽמְרָה אִם זֹאת לְנַפְשָׁהּ סִבְּבָה / כִּי עֵץ בְּחִירוֹ הָֽיְתָה נוֹגָעַת

מָה אֶעֱשֶׂה אִם עֵץ תְּבוּנָה לָֽקְחָה / אַךְ עַל־דְּבַר צוּר נַעֲלֶה פּוֹשָׁעַת

אֵם פָּֽשְׁטָה יָדָהּ בְּאֶדֶר הַֽיְקָר / וּבְעֵץ חֲמַת עַכְשׁוּב תְּהִי מוּקָעַת

אֵם חָֽשְׁבָה לִקְנוֹת פְּרִי הַשְׂכֵּל, אֲבָל / עַל־עֹז סְעִפִּים בּוֹֽגְדִים פּוֹסָעַת

לוּלֵי שְׁדֵי חַסְדָהּ מְלָכִים הֶחֱיוּ / לֹא תַחֲרִישׁ נַפְשִׁי לְאֵם גֹּוָעַת

לוּלֵי בְנֵי־בִטְנָה נְשִׂיאֵי הַזְּמָן / אֶלְבַּשׁ מְעִיל קַדְרוּת וְלֹא מִגְבָּעַת

אַל־תִּשְׁקְטִי רוּחִי וְאַל־נָא תֶחֱשִׁי / לִבֵּךְ וְעֵינֵךְ אַל־תְּהִי רוֹגָעַת

אַךְ כָּל־יְמוֹת עוֹלָם בְּבִכְיִי אַחֲזִיק / נֶפֶשׁ בְּמַר בּוֹכָה וְעֵין דּוֹמָעַת

כִּי מִפְּנִינֵי פָז פְּתָנִים יָֽצְאוּ / כָּל־מַעֲלָה טוֹבָה בְּאַף נִגְדָּעַת

הָהּ כִּי הֲלֹם דֵּעָה לְרָעָה נֶחְלְפָה / הָיָה לְאִישׁ אַחֵר מְקוֹר הַדָּעַת.

t ‏[שָׁוְא תִּרְגְּזוּ הָרִים וְתִתְקַלְקָלוּ] / שבתי חיים מריני

m נחלת הכלל

– – ͝– – – ͝– – – –

שָׁוְא תִּרְגְּזוּ הָרִים וְתִתְקַלְקָלוּ

שָׁוְא תִּרְעֲשׁוּ אַדְנֵי שְׁמֵי שָׁמָיִם

שָׁוְא תִּשְׁטְפוּ בָרָד וְזֶרֶם מָיִם

לָרִיק פְּנֵי תֵבֵל כְּעָשָׁן כָּלוּ.

עַמּוּד נְחוּשָׁה לִי וּבוֹ יִנְחָלוּ

כָּל־אִישׁ טְהוֹר לֵבָב נְקִי כַפָּיִם

בּוֹ יִמְצְאוּ עוֹלָם רְחַב יָדָיִם

בּוֹ יַחֲזִיקוּ כֹל אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּ.

דֹּמוּ יְסוֹדֵי רוֹם וְלֹא תִלְבָּשׁוּ

מַעְטֵה תְהִלָּה בַאֲשֶׁר יָאָתָה

הִכָּֽלְמוּ הַיּוֹם וְהִתְבּשָׁשׁוּ.

הִתְחַזְּקוּ כָּל־שׂוֹֽנְאֵי עַוְלָתָה

עַל־מוֹֽסְדוֹת עֶזְרִי וְהִתְאשָׁשׁוּ

כִּי תִּרְכְּבוּ עַל־בָּמֳתֵי עֶזְרָתָה.

t ‏הַמַּבּוּל (מתוך "שִׁירֵי הַחֲלִיפוֹת" לְאוֹבִיד) / אובידיוס

בתרגום ג'ובני אנדראה דל אנגווילרה, שבתי חיים מריני (מאיטלקית)

m נחלת הכלל

(“שִׁירֵי הַחֲלִיפוֹת” לְאוֹבִיד עַל־פִּי הַתַּרְגּוּם הָאִיטַלְקִי שֶׁל דּ' אַנְגְּוִילָרָה, סֵפֶר א', טוּר 581)

– – ͝– – – ͝– – – –

רִגְשַׁת נְהָרוֹת כִּי גְבוּל נָאָצוּ

מִזֶּה וּמִזֶּה נִגְּרָה שׁוֹטָפֶת

שֶׁטֶף וְזֶרֶם עַד־אֲשֶׁר נִקְבָּצוּ

כֻּלָּם כְּאֶחָד חֻבְּרוּ לָלָכֶת

וּבְגַאֲוָה וָבוּז אֱלֵי־יָם רָצוּ

אוֹתָם יְגָרֵשׁ יָם, וּמִתְהַפֶּכֶת

שִׁפְעַת נְחָלִים עַד־מְאֹד פָּרָצוּ

וּבְמִשְׁבְּרֵי יַמִּים קְרָב יֶחְפָּצוּ.

מַיִם בְּמַיִם לוֹחֲמִים נָגָעוּ

הָלוֹךְ וְשׁוֹב נָהָר וְיָם לֹא נָחוּ

עַד־כִּי בְגַאְוַת־יָם אֲפִיקִים לָעוּ

מִיּוֹם לְיוֹם הָרִים גְּבֹהִים שַׁחוּ

אָז מִמְּעוֹנוֹתָם כְּפִירִים תָּעוּ

מֵאַרְמְנוֹתָם מוֹֽשְׁלִים בָּרָחוּ

גַּם הָאֲנָשִׁים עוֹֽרְקִים הָהָרָה

דַּרְכָּם בְּנִבְכֵי־יָם אֲהָהּ נִסְתָּרָה.

כָּל־עוֹד אֲשֶׁר יִבְכּוּ וְיִתְאַבָּלוּ

הִתְגָּעֲשׁוּ יַמִּים וּמַיִם גָּאוּ

עַל־הַֽרְרֵי־אֵל לַעֲלוֹת נִבְהָלוּ

כִּי הַֽרְרֵי מִצְעָר כְּבָר נֶחְבָּאוּ

לִשְׂחוֹת בְּלֶב־יָם רָֽגְזוּ וָחָלוּ

וּבְרֹב מְהוּמָה פּוֹֽרְצִים נִמְצָאוּ

עֵגֶל כְּפִיר וּמְרִיא וְאִישׁ עִם־לָיִשׁ

פָּרָה וְדֹב יַחְדָּו זְאֵב עִם־תָּיִשׁ.

תֹּאבַד וְתִסְתַּתֵּר תְּבוּנַת־גָּבֶר

גַּם תּוֹעֲפוֹת לָבִיא הֲכִי אֻמְלָלוּ

אַל לַמְּלָכִים הוֹן וְגִנְזֵי־שָׁבֶר

שָׁוְא מִבְּלִי מָנוֹס צְבָאִים קַלּוּ

גַּם זֶה כְמוֹ־זֶה נָפְלוּ בַשָּׁבֶר

דָּגִים הֲלֹם בֵּין צֶאֱלִים יוּבָלוּ

לִמְקוֹם נְוֵה תַנִּים וּמִרְבַּץ־שָׁחַל

וּלְקֵן דְּרוֹר אוֹ עוֹֽרְבֵי הַנָּחַל.

רַבִּים בְּחָפְזָם נוֹעֲצוּ לִבְרֹחַ

עַל־הַר מְרוֹמִים תּוֹךְ צְחִיחַ סָלַע

וּבְחֵיל וְחוֹמָה חָֽשְׁבוּ לִגְדֹחַ

מֵימֵי תְהוֹם רַבָּה וְגַלֵּי־בָלַע

אַךְ מִסְגְּרוֹתָם פָּֽתְחוּ פָתֹחַ

וַיִּתְּנוּ נַפְשָׁם בְּכַף הַקָּלַע

צָרוֹר מְצֻדַת עֹז בְּקֶצֶף מֶרֶד

עַד־כִּי לְתֵל עוֹלָם פְּלָאִים תֵּרֵד.

אָז יַעֲלֶה בָכֹה לְרָמָתָיִם

וּבְנוֹ בְחֵיקוֹ יוֹֽשְׁבַי גִבְעָתָה

יִתְאַמְּרוּ יַמִּים וּמֵי מָתְנָיִם

כִּסּוּ זְרוֹעוֹתָיו בְּרֹב אֵימָתָה

יִתְפֹּשׂ בְּרֹאשׁ אָמִיר בְּמוֹ יָדָיִם

גַּם שָׁם חֲמַת הַיָּם כְּבָר עָלָתָה

וּבְרֹב גְּאוֹנוֹ יִרְדְּפֶנּוּ שֶׁבַע

עַל־רֹאשׁ בְּכָאִים עַל־מְרוֹמֵי־גָבַע.

גַּם הָאֳנִיּוֹת כַּאֲשֶׁר תּוּבֵלְנָה

עַל־בָּמֳתֵי יַמִּים בְּרֹב תִּפְאָרֶת

מָטוּ לְהִשָּׁבֵר וְתִבָּהַלְנָה

פַּעַם עֲלֵי גַפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת

פַּעַם בְּנִבְכֵי הַתְּהוֹם תִּשְׁפַּלְנָה

כִּי נַהֲמַת הַיָּם מְאֹד סוֹרָרֶת

רוּחַ סְעָרוֹת כָּל־אֳנִי בוֹקֵעַ

בִּבְלִי מְצֹא מַעֲצוֹר לְהִוָּשֵׁעַ.

אָן יֵֽלְכוּ אֵפוֹא מְרוּדִים אָנָה

כָּל־תּוֹֽפְשֵׂי מָשׁוֹט בְּמֵימֵי־שָׁבֶר

לִשְׂחוֹת כְּדָגִים יוּֽכְלוּ עַד־אָנָה

בֵּין גַּל לְגַל בֵּין מוֹֽקְשֵׁי הַקָּבֶר

קֵדְמָה וְיָמָּה אוֹ פְאַת תֵּימָנָה

צִפּוֹר רְצוּץ נוֹצָה מְרוֹחַ אֵבֶר

יָעוּף אֲבָל כִּי יֶחֱלַשׁ וַיָּעַף

מָצָא קְבוּרָתוֹ בְּשֶׁטֶף זַעַף.

כֵּן מוֹסְדוֹת יַמִּים בְּעֵת נִתָּקוּ

רֹאשׁ הַֽרְרֵי־עַד בַּל יְהִי פָרוּעַ

מִיָּם עֲדֵי־יָם שׁוֹֽטְפִים נָשָׁקוּ

נָהָר לְיָם נֶהְפַּךְ וְכָל־מַבּוּעַ

וּבְנֵי חֲלוֹף יַחְדָּו בְּיָם נָמָקּוּ

אָחוֹר וְקֶדֶם נֶעֱקַר נָטוּעַ

לֹא הֶעֱמִידוּ מִפְּנֵי הַפָּרֶץ

שָׂפָה לְפִיו סְבִיב קְצוֹת הָאָרֶץ.

‏יַעֲקֹב דָּנִיאֵל אוֹלְמוֹ

t ‏מִתּוֹךְ הַשִׁירָה “עֵדֶן עָרוּךְ” / יעקב דניאל אולמו

m נחלת הכלל

Jacob Daniel Olmo

[נולד בפֵֿרָרָה לערך 1690 ומת שם בשנת 1757]

– – ͝– – – ͝– – – –

אֶשְׂחַק בְּיוֹם זֶה אַחֲרוֹן הִגִּיעַ

הוּא אַחֲרִית אֶל־כָּל־מְצוּקוֹת חֵבֶל

תַּם כָּל־הֲבֵל תֵּבֵל וְקוֹל הָאֵבֶל

עַתָּה יְחִידָתִי בְּטוֹב תַּרְגִּיעַ

תָּחֵל מְנוּחָתָהּ וְגַם תּוֹפִיעַ.

זֶה יוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִשְׂמְחָה נָגִילָה

הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי הֲלֹם מָצָאנוּ

נָבִין בְּסוֹדוֹת דָּת וְשָׁם נַשְׂכִּילָה

תּוֹךְ עִיר אֱלֹהִים רָחֲבָה הִגְדִּילָה.

הָעוֹֽמְדִים, הִתַּמְהוּ וּתְמָהוּ

מִמַּחֲזֶה הַלָּז אֲשֶׁר אָשׁוּרָה

אֶרְאֶה קְרוֹבַי פֹּה וְלֹא אָגוּרָה

מֵתוּ כְבָר עַתָּה לְפָנַי בָּאוּ

שָׂשִׂים בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת נִמְצָאוּ.

אָנָּא אֱלֹהִים חַי בְּרֹב חַסְדֶּךָ

אַבִּיט צְבָא מָרוֹם לְךָ יִכְרָעוּ

בָּאִים לְעֻמָּתִי וְלִי יִכְנָעוּ

מִשְׁתַּחֲוִים אֵלַי בְּמִצְוָתֶךָ

קוּמָה אֲדֹנָי אֵל נְשָׂא יָדֶךָ.

אֶשָּׂא בְכֵן עֵינַי אֱלֵי שָׁמָיִם

אִישׁ חַד לְבוּשׁ בַּדִּים אֲנִי אַבִּיטָה

תַּרְשִׁישׁ גְּוִיָּתוֹ, אֱנוֹשׁ הִמְלִיטָה

חָגוּר בְּכֶתֶם פָּז עֲלֵי מָתְנָיִם

פָּנָיו כְּמַרְאֵה אֵשׁ בְּרָקֵי מָיִם.

עֵינָיו כְּלַפִּיד אֵשׁ וּמִתְלַקָּחַת

רַגְלָיו זְרוֹעוֹתָיו, רְאוּ, כִּנְחֹשֶׁת

קָלָל מְמֹרָט הוּא מְעִיל תִּלְבֹּשֶׁת

וּכְקוֹל הֲמוֹן עַמִּים דְּבָרָיו נָחַת

מֵאִיר מְאוֹר חַמָּה בְעֵת זוֹרָחַת.

הוֹלֵךְ וְקָרֵב הוּא עֲדֵי הָעָרֶשׂ

בֹּא בָא לְעֻמָּתִי בְּקוֹמַת־זֹהַר

נוֹרָא מְאֹד זִיווֹ, יְפֵה הַתֹּאַר

עַד־זֶה מְדַבֵּר לִי בְּאִמְרֵי־חֶרֶשׁ

קוֹרֵא שְׁמִי נוֹדָע מְפָרֵשׁ אָרֶשׁ.

אוּלָם בְּמַרְאָה זוֹ מְאֹד גָּדֵלָה

תָּקְפִּי וְהוֹדִי עוֹמְדִים לִבְרוֹחַ

בִּי נָֽגְעָה יָדוֹ וְהוֹסִיף כֹּחַ

וַיְחַזְּקֵנִי אָז בְּיָד לֹא תֵלַהּ

עָמֹד עֲלֵי עָמְדִי עֲדֵי־עַד סֶלָּה.

אָמְנָם דְּמוּת פָּנָיו בְּעֵת חָזִיתִי

עָלָה בְדִמְיוֹנִי לְהַכִּירֵהוּ

נוֹדַע כְבָר אֵלַי יְפִי מַרְאֵהוּ

גַּם אַהֲבָתוֹ מִתְּמוֹל נִסִּיתִי

מַלְאַךְ אֱלֹהִים זֶה אֲשֶׁר אִוִּיתִי.

הוּא בֶאֱמֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר חָשָׁבְתִּי

מוֹרִי יְדִיד נַפְשִׁי לְמִימֵי קֶדֶם

עִמִּי בְגַן־עֵדֶן אֲשֶׁר מִקֶּדֶם

הָלַךְ לְהַרְאוֹת לִי זְבוּל תָּאָבְתִּי

רַבִּי, בְּבֶטֶן אֵם בְּעֵת יָשָׁבְתִּי.

(1743)

‏אֱלִיעֶזֶר חֵפֶץ

t ‏[נַפְשִׁי שְׂכִיַּת־פָּז צְבִי שָׁמָיִם] / אליעזר חפץ

m נחלת הכלל

Elieser Gentili

[חי בגוֹרִיצְיָה במחצית הראשונה של המאה הי"ח]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

נַפְשִׁי שְׂכִיַּת־פָּז צְבִי שָׁמָיִם

הֵן אַתְּ בְּסֹהַר צַר עֲלֵי הָאָרֶץ

אֵיךְ תִּשְׁכְּחִי עָמְדֵךְ בְּרוּם שָׁמָיִם

אֵיךְ תִּשְׂמְחִי בַגִּיל בְּהַבְלֵי־אָרֶץ.

נַפְשִׁי דְּעִי עָזְבֵךְ שְׁבִיל שָׁמָיִם

לִרְאוֹת בְּמוֹ־אֹפֶל בְּעֶרְוַת־אָרֶץ

תַּעְדִּי יְקָר מַלְכוּת וְזִיו שָׁמָיִם

יָאִיר וְיַבְרִיק לָךְ בְּחֶשְׁכַּת־אָרֶץ.

עֵת אַתְּ בְּגוּף נָגוּף רְאִי שָׁמָיִם

לִקְטִי פְרִי נֶחְמָד בְּקַצְוֵי־אָרֶץ

וּשְׂאִי אֲלֻמָּתֵךְ אֱלֵי שָׁמָיִם.

עִזְבִי גְוִיָּתֵךְ בְּתַחְתִּית אָרֶץ

אִמְרִי לְקוֹנֵךְ אָז "אֲדוֹן שָׁמָיִם

אֵלֶּה יְגִיעוֹתַי בְּתֵבֵל אָרֶץ".

‏מַלְאֲכִי הַכֹּהֵן

t ‏[אוֹי כִּי שְׂשׂוֹן כָּל־לֵב וְגִיל נֶאֶסָפוּ ] (קִינָה עַל־פְּטִירַת רַבִּי חַיִּים אִבְּן עַטָּר) / מלאכי הכהן

m נחלת הכלל

Malachi Coen

[נולד בלִיווֹרְנוֹ בשנת 1700 ומת שם בשנת 1771]

– – ͝ – – – ͝ – – – ͝ – / – – ͝ – – – ͝ – – – –

אוֹי כִּי שְׂשׂוֹן כָּל־לֵב וְגִיל נֶאֶסָפוּ / הָהּ כִּי כְהַיּוֹם מַעֲנַי לִי סָפוּ

הַמְקוֹנְנִים הַמְיַלֲלִים הַמְיַבְּבִים / הִקָּבְצוּ עָדַי וְהִתְאַסָּפוּ

כִּי בָא זְמָן לִסְפֹּד לְקוֹנֵן גַּם נְהִי / כָּעֵת בְּמָרוֹם נָֽגְהוּ קָצָפוּ

כִּי כוֹֽכְבֵי־שַׁחַק בְּקַדְרוּת לָֽבְשׁוּ / אֶגְלֵי דְמָעוֹת מִזְּבוּל יִרְעָפוּ

יוֹם הַשְּׂרָפִים לַמְּצוּקִים נָֽצְחוּ / וּשְׁבִי צְבִי צַדִּיק הֲלֹא חָטָפוּ

אֵשֶׁל וְעֵץ חַיִּים לְפִרְיָם חָֽמְדוּ / עוֹדָם בְּאִבָּם יָֽבְשׁוּ נִשְׁדָפוּ

אֶבֶן מְאִירָה וַעֲטֶרֶת דָּת וְזִיו / עוֹלָם מְאוֹרוֹת זָהֳרָם אָסָפוּ

זֵית רַעֲנַן וִיפֵה פְרִי־תֹאַר, בְּצִ־ / לָּם יֶחֱסוּ הָעָם וְיִסְתּוֹפָפוּ

עַתָּה כְּמוֹ־צִיץ נָֽבְלוּ גַם נִגְדְּעוּ / גַּם נִכְרְתוּ גַּם אֻמְלְלוּ נִקְטָפוּ

מִדְרַשׁ כְּנֶסֶת עָם וְיִשְׂרָאֵל אֲהָהּ / כִּי בַעֲוֹן דּוֹר מוֹֽסְדָיו רוֹפָפוּ

אֵין עוֹד מְאוֹר שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר בָּם יַאֲהִיל / חֹשֶׁךְ וְעָנָן כַּמְּעִיל עָטָפוּ

לֹא יִלְקְטוּ עוֹד מִפְּרִי־דַעַת וְלֹא / יִשְׁתּוּ לְמֵימָיו כַּאֲשֶׁר יִשְׁאָפוּ

אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף אֵיךְ תְּהוֹמוֹת הַתְּבוּ־ / נוֹת חָֽסְרוּ חָסֹר וְלֹא עָדָפוּ

פַּטִּישׁ יְפוֹצֵץ הַסְּלָעִים אֵיךְ יְהִי / נִגְדָּע וְאוֹתוֹ מָחֲצוּ חָלָפוּ

עַמּוּד יְמִינִי רֹאשׁ לְפִנָּה אֵיךְ כְּמוֹ / קָנֶה וְסוּף רֹאשָׁם הֲכִי כָפָפוּ

הָהּ כִּי גְאוֹן הַדּוֹר הֲלֹא נֶעְדַּר וְרַב / כִּי מַאֲמָרוֹת פִּיו כְּפָז צֹרָפוּ

מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ סָר לְמִשְׁמַע אֵל וְכָל־ / יָמָיו קְרָבָיו הֵם בְּצוֹם סֻגָּפוּ

וּבְתוֹֽכְחוֹת מוּסָר לְרַבִּים מֵחֲטֹא / הֶחְדִּיל וְצֶדֶק וֶאֱמֶת נִכְסָפוּ

שֶׁפֶר חֲסִידִים אַחֲרָיו הֵם יֵֽלְכוּ / תַּחַת כְּנָפָיו יֶחֱסוּ נִכְנָפוּ

דָּרַשׁ לְעַמּוֹ טוֹב כְּמוֹ פַרְדֵּ"ס בְּיוֹם / וָלֵיל וְשִׂפְתוֹתָיו דְּבַשׁ נָטָפוּ

עָנָיו כְּאִישׁ מֹשֶׁה כְּהִלֵּל מַעֲשָׂיו / מוּל הָאֱלֹהִים עַד־מְאֹד יָפְיָפוּ

אָבִין תְּהִלּוֹתָיו וּמֵחוֹל יִרְבְּיוּן / כָּל־פֶּה וְלָשׁוֹן מִסְּפוֹר יִיעָפוּ

מִי יַעֲלֶה־לָנוּ וְעַל־מִי נִסְמְכָה / וּפְנֵי יְדִיד אֵל בַּחֲרֻלִּים חָפוּ

עַל־כֵּן שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבְּכִי / כִּי קָצְרָה רוּחִי וְיָדַי רָפוּ

אֶצְעַק בְּקוֹל מַר עַל־תְּמִימֵי עַם אֲשֶׁר / בַּבַּחֲרוּת הֵם עוֹפֲפוּ רָחָפוּ

אֶזְכֹּר בְּעֵת נַפְשִׁי בְנַפְשׁוֹ נִקְשְׁרָה / לוֹ יֶהֱמוּ מֵעַי וְיִתְעַלָּפוּ

אִלּוּ לְפִי אֵידִי דְמָעַי יִזְלוּ / הֵמָּה כְמַבּוּל הַֽיְקוּם שָׁטָפוּ

חָפֵץ יְיָ בּוֹ לְהָאִיר לוֹ בְּאוֹר / חַיִּים בְּגַן שָׁם הַֽיְשָׁרִים עָפוּ

לֹא מֵת נְשִׂיאֵנוּ אֲבָל חַי יַעֲמֹד / כִּי יֶהֱגוּ דָתוֹ אֲשֶׁר אָלָפוּ

הוּא שָׂר יְחַלֶּה אֵל עֲלֵי עַמּוֹ בְּעִיר / קֹדֶשׁ בְּשָׂשׂוֹן לֵב וְגִיל נֶאְסָפוּ.

(1743)

‏יַעֲקֹב רְפָאֵל סַארָוַאל

t ‏[תִּצַּל וְתִבָּהֵל אֹזֶן שׁוֹמַעַת] (קִינַת סוֹפְדִים (עַל־אָסוֹן שֶׁקָּרָה בְמַנְטוֹבָה)) / יעקב רפאל סרוואל

m נחלת הכלל

Jacob Raffael Saraval

[נולד בוֵנֶצְיָה בשנת 1707 ומת במַנְטוֹבָה בשנת 1782]

קִינַת סוֹפְדִים (עַל־אָסוֹן שֶׁקָּרָה בְמַנְטוֹבָה)

– – ͝ – – – – – – – –

תִּצַּל וְתִבָּהֵל אֹזֶן שׁוֹמַעַת

מֵאֵין הֲפוּגוֹת אַל־תִּדֹּם בַּת־עָיִן

רוּחַ אֱנוֹשׁ תִּכְהֶה וּכְרוּחַ אָיִן

כָּל־רֹאשׁ לְקָרְחָה כָּל־זָקָן לִגְרַעַת

לַמְקוֹֽנְנוֹת קִרְאוּ נֶהִי תִשֶּׂאנָה

אֶל־הַחֲכָמוֹת שִׁלְחוּ וּתְבֹאֶינָה.

הֶהָֽיְתָה כָזֹאת שָׁאֹל יִשְׁאָלוּ

דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים כִּי יִוָּלֵדוּ

מַשְׂאוֹת עֲיֵפוֹת מִמֶּנּוּ כָבֵדוּ

בָּנִים וְאָב וָאֵם יַחַד אֻמְלָלוּ

יִמַּס לְבַב אִישׁ תִּרְפֶּינָה יָדָיִם

תַּחַת פְּתִיגִיל שַׂק יַחְגֹּר מָתְנָיִם.

שִׁשִּׁי בְשַׁבָּת בִּכְנִיסַת הַקֹּדֶשׁ

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ שַׁבָּת עַד־כִּמְעַט רָגַע

הַשִּׁיר לְצִיר נֶהְפַּךְ עֹנֶג אֶל־נָגַע.

הֶגֶ֒ה סְפַר זִכְרוֹ בִּימוֹת הַחֹדֶשׁ

יֶרַח שְׁלִישִׁי חֻלַּל יִפְעָתֵהוּ

הַלְק֒וֹת פְּרַט שָׁנָה מַר זִכְרוֹנֵהוּ.

בֵּיתָה חֲתוּנָה מַקְהֵלוֹת נוֹעָדוּ

שָׂשׂוֹן סְאוֹן אָסוֹן פֶּתַע נִפְגָּשׁוּ

רִצְפָּה וְקוֹרוֹת מִקִּירוֹת נִתָּשׁוּ

אֵין מָעֳמָד קַרְסֻלַּיִם מָעָדוּ

עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי נִסָּעוּ נִגָּלוּ

שָׁם נָֽפְלוּ דֹּחוּ קוּם לֹא־יָכֹלוּ.

בֵּין קוֹל הֲמוֹן שִׁירִים צִירִים נָבֹכוּ

פֶּה פָּֽתְחָה, דִּמוּ, אֶרֶץ לִבְלֹעַ

קוֹל אוֹֽמְרִים “הַאִם תִּמְנוּ לִגְוֹעַ”

חִישׁ בּוֹֽרְחִים וּכְלַפִּידִים יַהְלֹכוּ

אֶל־קוֹל פְּחָדִים נָס מֵרֶדֶת שַׁחַת

בַּדֵּי שְׁאוֹל יָרַד עַד־עָפָר נָחַת.

קוֹל קוֹֽרְאִים מִן־הַמֵּצַר עֶזְרָתָה

קוֹל שׁוֹֽפְכִים נַפְשָׁם אֶל־שׁוֹכֵן עָרֶץ

קוֹל נוֹהֲמִים כָּאוֹב מִתַּחְתִּית אָרֶץ

קוֹל צוֹעֲקִים “מִי לָנוּ לִישׁוּעָתָה”

כֹּל דּוֹבֲבִים דָּוִים "נוֹדֶה פִשְׁעֵנוּ

דַּיַּן אֱמֶת עַל־כָּל־הַבָּא עָלֵינוּ".

נִבְהָל שְׁמֹעַ הִתְאַזָּר לָלֶכֶת

הַצֵּל נְפָשׁוֹת נִלְקָחִים לַמָּוֶת

בַּאְשֶׁר חֲלָלִים שָׁם אֹפֶל צַלְמָוֶת

גִּבּוֹר וְאַמִּיץ לֵב קָרַב לִמְלֶאכֶת.

מִי מָֽצְאוּ מֻכֶּה אוֹ מִי קָרוּעַ

מִי מֵת וּמִי עֻלְפֶה אוֹ מִי פָצוּעַ.

מִי עֻוְּרוּ עֵינָיו אֶל־מִי יָצָאוּ

מִי כָלְאָה רוּחוֹ גָרוֹן נֶחְנָקֶת

מִי נִשְׁבְּרָה צַלְעוֹ מִי הַמַּפְרָקֶת

הֵילֵל בְּרֹאשׁ אֶרֶז נָפַל הִכָּהוּ

מִי נִגְדְּעָה יָדָם אוֹ מִי רַגְלֵימוֹ

הֵכִין כְּלֵי מַשְׁחִית מָוֶת אֵלֵימוֹ.

“לִבִּי לְמוֹ־אָב” הַבֵּן מַר צוֹרֵחַ

הָאָב לְמוּל צוֹעֵק “אָן אֶמְצָאֵהוּ”

הָאֵם “בְּנִי אַיּוֹ בַּעְלִי אַיֵּהוּ”

תִּצְעַק וְתִתְאוֹנֵן מַר תִּתְיַפֵּחַ.

פִּתְאֹם שְׁלָשְׁתָּם נִשְׁמָתָם פָּרָחָה

מִמְקוֹם אֲשֶׁר נַפְשָׁם לֶעָפָר שָׁחָה.

בִּכְ֒יָה לְאוֹת מִסְפֵּד מִסְפַּר הַגָּבֶר

בָּחוּר וְזָקֵן שָׂב וָטָף אִתָּמוֹ

אֶבְ֒כֶּה נְשֵׁי עַמִּי כִּי סָפוּ לָמוֹ

הַ֒ס לָךְ לְהַזְכִּיר נִתָּנוּ לַקָּבֶר.

אַב רַחֲמִים חַסְדָּךְ עַל־בֵּ֒ן אִמָּצְתָּ

כֵּן מִשְׁפָּטֵי צִדְקָךְ אַתָּה חָרָצְתָּ.

דָּת נִתְּנָה מֵאֵת שָׂרַי הַפֶּלֶךְ

הוֹצִיא פְגָרִים פֶּן־תִּבְאַשׁ הָאָרֶץ

כִּי יַעֲלֶה בָאְשָׁם הַרְבּוֹת הַפָּרֶץ

נֶעְזַב שְׁבוּת שַׁבָּת עַל־מִצְוַת מֶלֶךְ.

הוֹי לֵיל יְהִי גַלְמוּד יֶחְשַׁךְ נִשְׁפֵּהוּ

הוֹי לוֹ לְדוֹר מִקְרֶה כָזֹאת יִקְרֵהוּ.

עַל־שֵׁשׁ עֲגָלוֹת לִקְבָרוֹת הוּבָלוּ

לֹא מָצְאוּ גַם שָׁם שׁוּבָה וָנָחַת

הָרוֹפְאִים טֶרֶם יוֹרִידוּם שָׁחַת

בָּאוּ כְדָת לִרְאוֹת גּוּפוֹת חֻבָּלוּ.

אִם יַעֲמֹד לֵב אִישׁ בִּרְאוֹתוֹ אֵלֶּה

אִם תֶּחֱזַק יָדוֹ רוּחוֹ לֹא תֵלֶא?

אֶל־רַעֲשַׁת אוֹפָן סוֹבֵב בַּדֶּרֶךְ

נָשִׁים בְּעַד הַחַלּוֹנִים תִּקְרֶאנָה

אִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה הוֹי תִּשֶּׂאנָה

זֹאת צָעֲקָה “אֶל־מַכָּתִי אֵין עֵרֶךְ”

תָּשִׁיב אֲמָרִים הִיא "מַכְאוֹבִי נֶצַח

בַּעְלִי בְּנִי אוֹיָה לֹא אֶשְׁכַּח נֶצַח."

אָמְנָם עֲדֶן מֵתִים לֹא הוּנַח לָמוֹ

כִּי יוֹם הֲנָחָה הוּא חַיִּים יַרְגִּיעוּ

גַּם יוֹם אֲנָחָה הוּא עַד־כִּי יַבְקִיעוּ

אוֹרָם כְּסִילֵי־רוּם בִּמְסִלּוֹתָמוֹ.

אָז אָזְרוּ עֻזָּם מָתְנֵי כָל־גָּבֶר

בָּעֵת מְצֹא מֵתִים מָקוֹם שָׁם קָבֶר.

אַחַי רְאוּ קוֹרוֹת זָרוֹת כִּי רָבוּ

אִם יוּֽכְלוּ הָכִיל אַנְשֵׁי הֶחָיִל

אִם נִסְפְּדָה סָפֹד יוֹמָם וָלָיִל

לֹא נוּֽכְלָה סַפֵּר כַּמָּה נִרְחָבוּ.

יָחִיל בְּקִרְבּוֹ אִישׁ לֹא יִסְבֹּל סֵבֶל

כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הֶבֶל.

אֵבֶל עֲלֵי אִישִׁים אֵין עֶזֶר לָמוֹ

כִּי לֻקְּחָה מֵהֶם תִּפְאֶרֶת בָּיִת

אֵבֶל עֲלֵי בָּנִים כִּשְׁתִילֵי־זָיִת

הָיוּ וְאֵין סוֹמֵךְ תּוֹמֵךְ אוֹתָמוֹ

אֵבֶל עֲלֵי־בַת עִם־אִמָּהּ נִפְרָצָה

כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא כָּלָה נֶחְרָצָה.

אֵבֶל עֲלֵי אִמָּהוֹת כִּי אָבָדוּ

בֵּן מַחֲמַד בִּטְנָם לָמוֹ מִשְׁעָנֶת

אֵבֶל עֲלֵי אִשָּׁה מַר מִתְאוֹנָנֶת

אִישָׁהּ שְׁנֵי בָנִים מֶנָּה נִפְקָדוּ

אֵבֶל עֲלֵי הָרָה כִּי בָא לָהּ חֵבֶל

אָז נָֽפְחָה נַפְשָׁהּ רַבָּתִּי אֵבֶל.

אֵבֶל עֲלֵי הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת

מַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב תַּלְמִידִים בַּדָּרֶךְ

אֵבֶל עֲלֵי רוֹעִים אֵין לָמוֹ עֵרֶךְ

אֶל־בֵּית כְּנִיסָתָם בָּאָה מִגְרָעַת

אֵבֶל עֲלֵי־צִיר שָׁר לִפְנֵי קוֹנֵהוּ

אֶל־שֽׁוֹלְחָיו נֶאְמָן תָּם מִפְעָלֵהוּ.

אֵבֶל עֲלֵי אִשָּׁה פִּתְאֹם אָבָדָה

בַּעַל נְעוּרִים אָב וָאֵם אָח יָחַד

אֵבֶל עֲלֵי־אִישׁ נָס מִקּוֹל הַפָּחַד

נָפַל בְּפַחַת זוֹ רַבִּים לָכָדָה

אֵבֶל עֲלֵי יָקָר נִשְׁבַּר כַּנֵּבֶל

אֵבֵל אֲבֵלִים הִנֵּה הַכֹּל אֵבֶל.

נַפְשׁוֹת חֲסִידֵי אֵל קוֹלִי תִשְׁמַעְנָה

מִיתָה מְכַפֶּרֶת אַשְׁמָה וָרֶשַׁע

אֶל־הַמְּנוּחָה בָאתֶם מַעְיַן יֶשַׁע

שָׁם נַפְשְׁכֶם רַב טוּב צָפוּן תִּשְׂבַּעְנָה.

נַחְנוּ נְחַלֶּה חַנּוּן וִיחָנֵּנוּ

וּזְכוּתְכֶם הָגֵן יָגֵן עָלֵינוּ.

הַדּוֹר רְאוּ אַתֶּם מִלַּי הַקְשִׁיבוּ

לֹא אֶל־בְּנֵי עִירִי בִּלְבַד אַבִּיעַ

אֶל־שׁוֹבֲבִים שָׁבִים דֵּעִי אוֹדִיעַ

אֶת־דַּרְכְּכֶם עִזְבוּ שׁוּבוּ הֵיטִיבוּ

רֵעַ לְרֵעוֹ לֹא יָצוּדוּ חֵרֶם

הַחוֹקְקִים חֻקִּים יָסִירוּ חֵרֶם.

הַתַּחֲרוּת הָסֵר שִׂנְאַת הָרֵעַ

לַשָּׁוְא בְּרִית כָּרֹת הִשָּׁבַע שֶׁקֶר

הַצְמֵד לְשׁוֹן מִרְמָה וּמְשַׁלֵּשׁ דֶּקֶר

הִתְרַחֲצוּ חוֹטְאִים חִדְלוּ הָרֵעַ.

יָתוֹם וְאַלְמָנָה צֶדֶק תִּשְׁפֹּטוּ

שׁוּבוּ בְּנוּ בָתִּים עוֹד לֹא יִמּוֹטוּ.

הָהּ אֵל נְקָמוֹת עַד־עַתָּה הוֹפָעְתָּ

אֶל־תַּעֲרָהּ הָשֵׁב חֶרֶב נוֹקָמֶת

יוֹנָֽתְךָ הוֹמָה נֶגְדָּךְ נוֹהָמֶת

“זָכְרָה בְּרִית אָבוֹת כַּאְשֶׁר נִשְׁבָּעְתָּ”

אִם נָֽשְׂאָה עַד־כֹּה מַשְׂאַת אֵימֶיךָ

אַל־תֶּחֱשֶׁה מַהֵר חִישׁ נִחוּמֶיךָ.

יָהּ עַמְּךָ קוֹרֵא “בָּרוּךְ” בִּשְׁמֶךָ

דַּיַּן אֱמֶת עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וָצֶדֶק

הַחְזֵק בְּמָעֻזּוֹ מַחְזִיק כָּל־בֶּדֶק

תַּעַל תְּחִנָּתוֹ לִמְעוֹן שָׁמֶיךָ

שַׁכַּח עֲמָלוֹ שׁוּבָה וּתְחַיֵּנוּ

הַשְׁלֵךְ מְצוּלוֹת־יָם כָּל־חַטֹּאתֵינוּ.

סוּרָה שְׁבָה וּשְׁכֹן אֵל חַי קִרְבֵּנוּ

רַחֵם פְּלֵיטַת צֹאן טִבְחָה נֶחְשָׁבָה

אֵל נָא רְפָא־נָא לָהּ עָדֶיךָ שָׁבָה

וּמְחַל עֲוֹן אָבוֹת יַשֵּׁר דַּרְכֵּנוּ.

אָנָּא סְלַח יָשׁוּב עַם זוּ יִסָּרְתָּ

לָשׂוּשׂ בְּהֵיטִבְךָ עַם זוּ יָצָרְתָּ.

מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחְזֶינָה עֵינֵינוּ

נֹגַהּ כְּאוֹר תִּהְיֶה אוֹר שִׁבְעָתָיִם

טַלֵּי תְחִיָּה יַרְעִיפוּ שָׁמָיִם

וִירַנְּנוּ מֵתִים “חַיִּים עוֹדֵינוּ”

בָּנוּ רָצָה הָאֵל בִּרְצוֹן עַמֵּךָ

הוֹאֵל וּפָקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ.

(1781)

‏יַעֲקֹב חַי יִשְׂרָאֵל

t ‏[כִּנִּים וּפַרְעשִׁים הֲלֹא תֹּאמֵרוּ] / יעקב חי ישראל

m נחלת הכלל

Jacob Vita Israel

[נולד באיטליה וחי באמצע המאה הי"ח באַמְסְטֶרְדָּם]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

כִּנִּים וּפַרְעשִׁים הֲלֹא תֹּאמֵרוּ

מִי זֶה אֲשֶׁר קָרָא אֲלֵיכֶם הֵנָּה

לָבֹא בְמִטָּתִי לְהָעִירֵנִי

אִמְרוּ בְּנֵי עַוְלָה וְחִישׁ דַּבֵּרוּ

לָאוֹרְחִים פֹּה תַעֲשׂוּ כָהֵנָּה

לָבֹא בְלִי רִשְׁיוֹן לְהָקִיצֵנִי

קוּמוּ וּבִמְהֵרָה צְאוּ, אִם אָיִן

אֶת־זַרְעֲכֶם אָשִׁיב כְּאָז אֶל־אָיִן.

אַךְ הֵם כְּפֶתֶן אָֽטְמוּ אָזְנֵימוֹ

לֹא שָֽׁמְעוּ מִלַּי וְלֹא הִקְשִׁיבוּ

וִיצַמְּקוּ גוּפִי בְמוֹ כָל־רוּחַ

יִמַּח שְׁמָם לָעַד וְגַם זִכְרֵימוֹ.

וּבְלַהֲבַת הָאֵשׁ כָּעֵץ יַלְהִיבוּ

גּוּפָם, וְאֶפְרָם יִזְרְקוּ לָרוּחַ

כִּי כַכְּפִירִים שׁוֹאֲגִים לָטָרֶף

הָיָה לְשִׁנֵּיהֶם בְּשָׂרִי טָרֶף.

לָכֵן כְּמוֹ אַחִים בְּאִישׁוֹן לַיִל

גּוּדָל וְאֶצְבַּע נוֹעֲדוּ נֶחְבָּרוּ

לִנְקֹם נְקַם דָּמַי אֲשֶׁר צָמָקוּ

וַיִּכְתְּשׁוּ מֵהֶם בְּעֹז וָחָיִל.

מֵהֶם בְּמַחַט הָֽרְגוּ דָקָרוּ

מֵהֶם לְאוֹר הַנֵּר בְּאַף זָרָקוּ

אַךְ כַּאֲשֶׁר נֻכּוּ וְכִי נִפְרָצוּ

כֵּן לִֽרְבָבוֹת שָֽׁרְצוּ פָרָצוּ.

כָּכָה אֱלֵי רֵעַי אֲנִי שָׁאַלְתִּי

לִמְצֹא לְנַפְשִׁי פֹה מְעַט מַרְגּוֹעַ

“מָה” אֹֽמְרָה "אֶל־עַם קְשֵׁה הָעֹרֶף

מָה אֶעֱשֶׂה לָהֶם וְלֹא פָעָלְתִּי"

וַיַּעֲנוּ "לֹא יוּֽכְלוּ לִגְוֹעַ

כִּי אִם בְּהִתְקָרֵב יְמֵי הַחֹרֶף"

אָז צָעֲקָה נַפְשִׁי "אֲהָהּ חָנֵּנִי

חִישׁ־נָא סְתָיו וּבֹא וְהוֹשִׁיעֵנִי".

‏שִׂמְחָה קַאלִימַאנִי

k ‏קוֹל שִׂמְחָה אוֹ נִצוּחַ הַחָכְמָה: חֵלֶק רִאשׁוֹן, דִּבּוּר שֵׁנִי / שמחה קאלימאני

m נחלת הכלל

Simon Calimani

[נולד בוֵנֶצְיָה בשנת 1699. מת שם בשנת 1784]

סכלות יוצאת מאהלה ואחריה קנאה אחותה

– – ͝ – – – ͝ – – – –

– – ͝ – – – –

סכלות:

בָּאנוּ אֲחֹתִי פֹּה וּמַה־תּוֹעֶלֶת

הוֹגַע גְּדוּדוֹתַי.

קנאה:

הֲלֹא יָדַעְתְּ

כִּי יָֽשְׁבוּ כִסְאוֹת לְחָכְמָה שָׁמָּה.

חָכְמָה אֲשֶׁר מֵאָז עֲדֵי רָקִיעַ

לֵב נָֽשְׂאָה גַּם מָֽצְאוּ יָדֶיהָ

מִתְנַשְּׂאָה לֵאמֹר "אֲנִי אֶמְלֹכֶה

עַל־יֽשְׁבִי תֵבֵל וְצֶאְצָאֶיהָ"

גַּם כָּֽרְעוּ בִרְכָּם לְמוּל פָּנֶיהָ

זִיו זָהֳרָה מִיּוֹם לְיוֹם רַק יֵרֶב.

נָא מַהֲרִי כִּי אִם מְעַט תּוֹחִילִי

חֶרְפָּה שְׂאֵתֵךְ רַק וּבוּז מִשְׁפַּחַת

עַמִּים יְחִתֵּךְ סֶלָה.

עַד תּוּֽכְלָה יָדֵךְ כְּפִיר תִּרְמֹסִי

כִּי אִם יְגַדֵּל שָׁחַל

תִּהְיִי לְפַרְסוֹתָיו לְמִרְמַס נֶצַח.

סכלות:

אֵי זֹה נְבָלָה עָֽשְׂתָה נֶגְדֵּנוּ

מִיּוֹם הֱיוֹת חָכְמָה עֲלֵי הַשָּׁבֶת

כִּי מַחְשְׁבוֹת נָקָם בְּלֵב תִּפֹּלְנָה

אוֹ כִי רְעָדוֹת רִיק יְחִילוּן נָפֶשׁ.

מַה דִּבְּרָה נֶגְדִּי וּמֶה עָשָׂתָה

מָה רָֽזְמוּ עֵינֶיהָ

כִּי אַאֲמִין כִּי תַחֲשֹׁב שִׁבְרֵנוּ.

קנאה:

הֵן זֹאת הֲלֹא מוּדַעַת

כִּי רַק כְּלָבִים אִלְּמִים יִנְשֹכוּ

וּלְבַד נְשִׁיקוֹת צַר חֲרָבוֹת הֵנָּה

תַּחַת דְּבַשׁ וָנֹפֶת

נִרְאֶה פְעָמִים לַעֲנָה נִסְתָּרֶת

רָפוּד עֲלֵי הַטִּיט סְגוֹר וָכָסֶף.

אָמְנָם כְּבָר שָׁכַחַתְּ

הַקּוֹל אֲשֶׁר עָבַר עֲדֵי אָזְנֵינוּ

שִׁמְעִי נְאֻמֵּי־פִי וְאַזְכִּירֶנּוּ:

חָכְמָה עֲלֵי גַפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת

מִיּוֹם לְיוֹם תִּקְרָא בְאָזְנֵי־גָבֶר

"בֹּאוּ לְכוּ אֵלַי וְאַל־תִּפְרָעוּ

יַחַד כְּסִיל וָבַעַר.

עַל־מָה פְתָיִים תִּרְדְּפוּ הַפֶּתִי.

הֵן אוֹהֲבַי אֵהַב וְאֵיטִיב לָמוֹ

דַּעַת מְזִמּוֹת תִּמְצְאוּ וָחֵפֶץ

וּבְתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפְּטֵי הַצֶּדֶק

יָסוּר חֲסַר־לֵב הֵנָּה

יִשְׁקֹד מְזוּזוֹתַי וְחַיִּים יָפֵק

יִלְחֵם בְּמַנְעַמַּי וְיוֹסֵף לֶקַח.

מַה־טּוֹב וּמַה־נָּעִים פְּרִי הַדָּעַת

נָא טַעֲמוּ אוֹתוֹ וְתִרְוֶה נָפֶשׁ.

בֹּאוּ רְאוּ צִלִּי חֲסוּ תַחְתֵּיהוּ

וִחְיוּ וְאַל־תִּירָאוּ"

כָּזֶה וְכָזֶה נִיב אֲשֶׁר מַשְׁמַעַת

חָכְמָה בְּבוּז וָלַעַג.

אַתְּ תַּחְרִישִׁי לוֹ, וְאָן תּוֹלִיכִי

חֶרְפָּה אֲשֶׁר תִּשְּׂאִי וְלֹא תָבִינִי.

סכלות:

חֵמָה אֲשֶׁר שָׁכָכָה

אֶשְׁמַע לְמוֹ קוֹלֵךְ כְּאֵשׁ בּוֹעָרֶת

לִיקֹד בְּתוֹךְ קִרְבִּי.

קנאה:

וְאִם תִּשְׁמָעִי

עוֹד קוֹל אֲמָרַי, תִּלְבְּשִׁי תִלְבֹּשֶׁת

נָקָם וְתִתְנַחֵמִי

יַעַן בְּרַק חַרְבֵּךָ וְאוֹר חִצַּיִךְ

לֹא יָצְאוּ עַד־הֵנָּה.

שִׁמְעִי וְהִתְאוֹשָׁשִׁי:

אֶדֶר יְקָר מִמֵּךְ הֲלֹא מַפְשֶׁטֶת

חָכְמָה וְהִיא לוֹבָשֶׁת,

יָד שָֽׁלְחָה לִכְסִיל וְכַף פּוֹרֶשֶׂת

אֶל־כָּל־בְּנֵי חֵילֵךְ וְהֵם יֵלֵכוּ.

סוּרָה וְגַלְמוּדָה מְהֵרָה תֶהִי

אָז יֶחֱרַב בֵּיתֵךְ וְאָז תָּשׁוּרִי

יַחַד מְכוֹן חָכְמָה וְחָרְבָּנָיִךְ.

גָּאוֹן עֲדִי וְגֹבַהּ

מַהֵר צְבִי עֶדְיָהּ לְקָלוֹן שִׂימִי

קוּמִי וְהַכְרִיעִיהוּ.

סכלות:

כֵּן אֶעֱשֶׂה אַל־תִּירְאִי אַשְׁלִיכָה

אַרְצָה מְעוֹן חָכְמָה וָאַעְתִּיקֵהוּ.

רָקָב בְּעַצְמוֹתַי כְּעָשׁ בַּבֶּגֶד

יִבְלֶה בְשָׂרִי תֶּאֱבַל הַנֶּפֶשׁ

גַּם אֶת־חֲמָתִי לֹא אֲכַלֶּה שָׁמָּה.

קנאה:

אִם תַּעֲשִׂי כָזֹאת אֲזַי תַּצְלִיחִי

שִׁכְחִי בְרֹגֶז חֹן וְרַק תַּקְשִׁיחִי.

– – ͝ – – –

͝ – – – –

רַק יֵֽלְכוּ בַקְרָב

חֵמָה וְשֶׁטֶף אַף

וְדִגְלֵי־מָוֶת.

אַבְדָן וְהֶרֶג רַב

עַמִּים עֲלוֹת יִשְׁאַף

בְּגֵיא צַלְמָוֶת.

הולכת.

(1734)

k ‏תּוֹכַחַת מְגֻלָּה: חֵלֶק שְׁלִישִׁי: הֶבֶל בְּנֵי אָדָם / שמחה קאלימאני

m נחלת הכלל

– – – – – – ͝ – – – –

דרדע:

דּוֹד גַּן הַזֶּה אָכֵן יְחַוֶּה דַעַת

אֶל־הַבָּאִים תּוֹכוֹ וְרֹב שִׂכְלֶךָ.

אִילָנוֹת וּנְטָעִים אֲשֶׁר בּוֹ רַבּוּ

הַצִּצִּים וּפְרָחִים אֲשֶׁר נָטַעְתָּ

אֵל מֵאֵלֶּה שׁוֹנִים יְרַוּוּ עָיִן

וּבְשָׂמָיו נִזָּלִים יְשִׁיבוּן נָפֶשׁ.

פַּלְגֵי־מַיִם הָעוֹֽבְרִים בֵּינֵימוֹ

כִּי יִגָּחוּ שָׁרְשָׁם יְעַדְּנוּ אֹזֶן

בִּדְמָמָה הַדַּקָּה אֲשֶׁר נִשְׁמַעַת

מִנִּי דָּכְיָם הַקָּט וּמִשְׁבָּרֵמוֹ.

אַךְ מָה אוֹסִיף הַמַּהֲלָל וָשֶׁבַח

אִם פֹּעַל זֶה רַק כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ.

כלכל:

אוֹדֶה דַּרְדַּע כִּי פֹה לְבַד יַצְמִיחַ

כָּל־יִשְׁעִי בִלְבָבִי וְחֶפְצִי סֶלָה.

מֵהֵד תֵּבֵל פֹּה אֶמְצְאָה מָנוֹחַ

וּבְהַשְׁקֵט יָשׁוּט לֵב בְּיַם הַדָּעַת

בַּל יִבָּהֵל מִשֹּׁד זְמָן וָנָגֶף.

אָמְנָם זוּלָתִי זֹאת בְּגַנִּי אַחַז

הַבְלֵי תֵבֵל וּכְמוֹ בְמַרְאֵה טֹהַר

אֶגְלֶה סִכְלוּת הַיּוֹֽשְׁבִים עָלֶיהָ.

דרדע:

הֵן בַּדָּבָר הַזֶּה פְּלִיאָה דָּעַת

מִמֶּנִּי, לֹא אָבִין אֲשֶׁר אָמָרְתָּ

אִם לֹא תַרְאֵנִי מִפְלְאוֹת מִלֶּיךָ.

כלכל:

נָקֵל לִי הַדָּבָר בְּעֵת נַחְקֹרָה

יַחַד הַבְלֵי תֵבֵל וְצֶאְצָאֶיהָ.

תַּחַת עַרְמוֹן הַלַּז גְּשָׁה וָשֵׁבָה

כִּי מֵחֹם שֶׁמֶשׁ צִלֲּלוֹ מַחְסֵנוּ.

דרדע:

לֵישֵׁב אִתְּךָ כִּרְצוֹֽנְךָ חָפָצְתִּי

דַּבֵּר עַתָּה אֵלַי וְאַטֶּה אֹזֶן.

כלכל:

אַשְׁפִּיל אַרְצָה עֵינַי וְשָׁם אַבִּיטָה

כַּר נִרְחָב מַה־נֶּחְמָד לְמַרְאֶה יֶהִי

כִּי בִּפְרָחָיו שׁוֹנִים גְּוָנָיו רָבוּ

עַל־הַמַּרְאֶה לָבָן אֲדַמְדָּם שָׁמָּה

אַרְגָּמָן וִירַקְרַק וְצָהֹב תֵּרֶא

בִּתְכֵלֶת אוֹ שָׁנִי אֲחוּזִים יָחַד

כִּי בָם עַיִן תִּשְׂמַח וְתַעְלֹז רוּחַ.

וּבְהַבִּיטִי אֶל־מִפְלְאוֹת הַטֶּבַע

אֶגְמֹר כִּי אֵין צַיָּר כְּמוֹ צוּרֵנוּ.

בִּתְלֻנּוֹת עַל־תֵּבֵל אֲזַי אֵצֵאָה

כִּרְאוֹת הָמוֹן רַבָּה בְחוּצוֹתֶיהָ

תָּמִיד לָלֶכֶת אַחֲרֵי עֵינֵימוֹ

שׁוֹנִים אַחַר צִיּוּר צְבָעִים אָלֶף.

זֶה יִבְנֶה בֵית מִדּוֹת עֲלִיּוֹת רֶוַח

מָשֻׁחַ בַּשָּׁשַׁר בְּסִפּוּן אָרֶז

וִיחַקֶּה עַל־הַקִּיר נְטַע שַׁעְשׁוּעַ

אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְצִיץ וָפֶרַח

אוֹ עַל־בַּיִת אָרוּג שְׁתִי וָעֵרֶב

רָבוּעַ בִּסְבִיבוֹ כְּמוֹ מִקְלָעַת

אוֹ לִפְקָעִים עָשׂוּי בְּצִפּוּי בֶּצֶר

בִּתְבוּנָה וּבְחָכְמָה יְצַיֵּר צֶבַע.

שֶׁבַע עֵינַיִם בִּמְעִיל וּכְתֹנֶת

יִבְחַר אַחֵר לִרְאוֹת, וּבִלְבוּשׁ־אֵשֶׁת

לָכֵן חוּר כַּרְפָּס יֶאֱחֹז וּתְכֵלֶת

עִם חַבְלֵי־בוּץ בָּהֶם לְרִקְמָתָיִם,

פֶּרַח יֵצֵא מִפֹּה וּמִפֹּה פֶרִי

מִזֶּה כָּל־צִיץ שָׂדֶה וְגַם עֵץ־יָעַר.

בִּדְבָרִים אֵל מוֹצָא יִהְיֶה לָכָסֶף

וּבְמָקוֹם זֶה זָהָב הֲכִי יָזֹקּוּ.

אִם זֶה לֹא הֶבֶל הוּא, אֱמֹר לִי עָתָּה

מַה־יּוֹעִילוּ לָהֶם וּמַה־יַּצִּילוּ

אִם אָז בִּלְבַד יִתְהַלְּכוּ בַצֶּלֶם.

אֹמַר אָז אֶל־לִבִּי: פְּתָיִים אֵלֶּה

יָסוּרוּ פֹה אִם חוֹֽמְדִים הַצֶּבַע.

דרדע:

מָתוֹק אֶל־פִּי מִנִּי דְבַשׁ נִיב פִּיךָ

הַזָּקוּק וּמְיֻסָּד בְּאַדְנֵי־צֶדֶק

לָכֵן אָנָּא הוֹסֵף שְׂאֵת נִיבֶךָ.

כלכל:

אָנֹכִי הָרוֹאֶה בְּהַבְלֵי־חָלֶד

אֶרְאֶה רַבִּים תּוֹעִים בְּשִׁיר וָזָמֶר

כִּי הַשֵּׁנָה הֵן נִגְזְלָה מֵהֵמָּה

כִּי אֶת־אָכְלָם הֵם יִמְנְעוּ מִפִּימוֹ

גַּם יַעַזְבוּ מִכָּל־חֲפָצֵי־בָיִת

אִם לֹא מִטֶּרֶם יִשְׁמְעוּ אוֹתָמוֹ.

אִשָּׁה נוֹלָדָה מִקְּטַנֵּי־אָרֶץ

קָלוֹן וּכְלִמַּת עָם וּבוּז מִשְׁפָּחַת

אִם קוֹלָהּ קוֹל עָרֵב וְשִׁיר מַשְׁמָעַת

תוּבַל בֵּיתָה אִישִׁים נְטִילֵי־כָסֶף

כִּגְבֶרֶת תֵּחָשֵׁב וְשָׁם שַׁלָּטֶת.

גַּם אִישׁ כִּי גִידֵי פַחֲדָיו נִתָּקוּ

אוֹ מָעוּךְ יֶהִי אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ

גַּם הוּא לָשִׁיר יֻקַּח בְּרֹב תִּפְאָרֶת

אֵלָיו יָרִיצוּ מַתְּנוֹת הָעֶרֶךְ

זוּלָתִי הַשָּׂכָר אֲשֶׁר לוֹ יֵרֶב

יִטֶּה אַרְצָה מִנְלָם וְהוּא הָעֹשֶׁר

מִיּוֹם אֶל־יוֹם יַרְבֶּה עֲדֵי אֵין־חֵקֶר.

אֵלֶּה כִי אַחַר שִׁיר וְקוֹל יֶהְבָּלוּ

כִּי רֻבָּם אוֹ כֻלָּם עֲגָבִים הֵמָּה

מַפְרִיעִים מֵחָכְמָה וּמוּסָר נָפֶשׁ.

לָמָּה יִשְׁגוּ בָהֶם, הֲלֹא טוֹב לָמוֹ

לָסוּר אֶל־צֵל גַּנִּים וְכַרְמֵי־חֶמֶד

כִּי שָׁם לָאֶלֶף צִפֳּרִים קִנֵּנוּ

וּבְצִפְצוּפָם קוֹלוֹת עֲרֵבִים יַחַד

רַק מֶתֶק וּנְעִימוּת בְּלֵב יִתֵּנוּ

בִּלְתִּי זָהָב וּבְלֹא מְחִיר וָכָסֶף

וּבְטֹהַר רַב כִּי לֹא יְהַבֵּל נָפֶשׁ.

אַף זֶה יִבְחַן לִבִּי בְּשִׁבְתִּי הֵנָּה.

דרדע:

גַּם בָּזֶה עַל־נָכוֹן רְאוֹת הֵטָבְתָּ

לֹא אֶשְׁנֶה אָנִי אַחֲרֵי מִלֶּיךָ

כִּי טֹבוּ לִי בִמְאֹד וְכִי נָעֵמוּ.

כלכל:

עוֹד אָשׁוּבָה אֶרְאֶה בְגַנִּי הֵנָּה

כָּל־שִׂיחַ הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַפֶּרִי

יִתֵּן אֵלַי בִּלְבַד בְּעִתּוֹ סֶלָה

כַּאְשֶׁר חָק לוֹ צוּרִי בְּיָצְרוֹ אָרֶץ.

מִזֶּה אַבִּיט יָמִין פְּתַיּוּת־גָּבֶר

הוֹלֵךְ אַחַר יִצְרוֹ לְבַקֵּשׁ אֹכֶל

הַיָּקָר בַּנִּמְצָא וְעוֹד אֵינֶנּוּ

עַד־כִּי יוּבַל לוֹ עַל־יְדֵי הַכָּסֶף

מִמֶּרְחַקִּים כָּל־מַאֲוַיֵּי נָפֶשׁ

וִישַׁלֵּם עַל־אֶחָד בְּשִׁבְעָתָיִם

עִם כִּי נָמַר רֵיחוֹ וְאָבַד טָעַם

אוֹ בַבָּכִיר אוֹ בַאֲפִיל בִּפְרֹחַ,

אָמְנָם אֶל־חֵךְ יִטְעַם לְבַד מֵהֶבֶל.

אָכֵן הַבְלֵי הַחֵךְ מְאֹד נִפְלָאוּ

וּלְעֵין שִׂכְלִי הִנֵּה אֲזַי יָבוֹאוּ.

יִמָּלֵא לוֹ שִׂפְקוֹ וְעוֹד לוֹ יֵצַר

וּתְבוֹאֶנּוּ עוֹד תַּאֲוָה שׁוֹקָקֶת

כִּי תִתְאַוֶּה נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר אֵין שָׁמָּה

וּלְמֵרָחוֹק עֵינָיו הֲלֹא יַבִּיטוּ.

הָאוֹצָרוֹת יִהְיוּ מְלֵאֵי יָיִן

כִּי לוֹ הַגֶּפֶן נָתְנָה לָשׂבַע

אַךְ יֵין חֶלְבּוֹן נִדְרָךְ בְּעִיר דַּמֶשֶׂק

אוֹ בִיקָבֵי כַרְמֶל יְהִי לוֹ נַחַת

עַל־שֻׁלְחָנוֹ, כִּי בוֹ יְשַׂמַּח חֵבֶר.

בָּז כָּל־בָּא מֵאַרְצוֹ, וְיָבוּס נֹפֶת

אִם נִמְצָא שָׁם, גַּם זִהֲמַתּוּ לָחֶם

וּבְשַׂר פָּר הַשָּׁמֵן, אֲשֶׁר שָׂדֵהוּ

יִתֵּן אֵלָיו, יַעַן בְּכָל־עֵת יֶהִי.

וִיבַקֵּשׁ לוֹ תַחְתָּם בְּחַיְתוֹ־יָעַר

בִּדְגֵי הַיָּם וּבְצִפֳּרִי שָׁמָיִם

הַיְקָרִים מִנִּי־פָז לְפִיו הַטָּרֶף.

הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעַט בְּבֵיתוֹ כָכָה.

דרדע:

יִהְיֶה חִזּוּק וָאוֹת לְאִמְרוֹתֶיךָ:

הֶבֶל כָּזֶה הָיָה בְקֵיסָר רוֹמִי

כִּי נַחַת שֻׁלְחָנוֹ בְּהָרֵי־גֹבַהּ

הָיָה לָשׂבַע מִדְּגֵי הַמָּיִם

וּבְשִׁבְתּוֹ בִלְבַב־יָם בְּאַוַּת־סֶכֶל

חָפֵץ חַיַּת שָׂדֶה וְעוֹף שָׁמָיִם.

כָּכָה מַהֵר כָּל־אוֹֽצְרוֹתָיו תָּמּוּ.

אִם עַל־כָּל־עֵץ עוֹד אַעֲמִיד הָעָיִן

אָשׁוּב אֶרְאֶה עוֹד מֵאֱנוֹשׁ הֶהָבֶל.

הֵא עַרְמוֹן זֶה, כִּי רַעֲנָן עָלֵהוּ

כִּי צֵל דָּלִיּוֹתָיו לְמַחֲסֶה לָנוּ

כֻּלָּם כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה עֲמוּסֵי פֶרִי.

הַגֶּפֶן שׁוּר הַמְשַׂמְּחָה עֵינַיִם

בִּירַק פֹּארוֹת וּבְאַשְׁכְּלוֹת הִבְשִׁילוּ,

שׁוּר בִּתְאֵנָה כִּי בִּשְּׁלָה פַגֶּיהָ

זָבַת חָלָב מֵהֶם וּמִבַּדֶּיהָ.

הִנֵּה יָבוֹא מַהֵר סְתָיו גַּם הֵנָּה

כִּי תָבוֹא אָז מִנִּי מְזָרִים רוּחַ

לִפְתֹּחַ דֶּלֶת אוֹֽצְרוֹת הַשָּׁלֶג

תָּבוֹא קָדִים עַזָּה וְשַׂעַר קָטֶב

וּבְנָשְׁבָם בָּם יָפְיָם אֲזַי יָסִירוּ

יִבֹּלוּ הֶעָלִים וּפִרְיָם יָחַד

וּלְבַד הָעֵץ יִשְׁאַר כְּעַל־הָר תֹּרֶן

עָרֹם מִכָּל־הוֹדוֹ וּמִכָּל־הֶדֶר.

אָכֵן אֶל־עֵץ שָׂדֶה יְדַמֶּה גָבֶר

כִּי כָל־יָפְיוֹ יֹאבַד בְּפִתְאֹם פֶּתַע.

הִנֵּה כִּי עַתָּה רַעֲנָן תִּרְאֵהוּ

מִתְעָרֶה כָאֶזְרָח וְכֻלּוֹ יֹפִי

לוֹ תֹאַר לוֹ הָדָר וְלוֹ הָעֹצֶם

וּבְשַׁחְרוּתוֹ נָעִים הֲכִי מַרְאֵהוּ,

אָמְנָם פִּתְאֹם מָוֶת יְסֹעֵר סָעַר

וִיחוֹלֵל עַל־רֹאשׁוֹ וְחָלַף תֵּאֵר

יִשְׁאַר נֵצֶר נִתְעָב כְּנֻס הַלֵּחַ

וָהוֹד מֶנּוּ יִמְעַט וְרַב הַפֶּגֶר

כִּי יָשׁוּב אֶל־עָפָר כְּרֵאשִׁיתֵהוּ.

הַנּוֹתָר מֵרִמָּה וּבוּז תּוֹלָעַת

כֵּן סוֹף אָדָם לִסְחִי וּמָאוֹס יֶהִי.

הָהּ כִּי לוּ גֶבֵר יַחֲשֹׁב כָּמוֹנִי

לֹא יִשְׁעֶה בִלְבָבוֹ בְּדִבְרֵי־שָׁקֶר

יַשְׁפִּיל כַּנְפֵי רוּמוֹ גְּבַהּ עֵינָים

כִּי יַבִּיט אֶת־סוֹפוֹ הֱיוֹתוֹ אָפֶס.

כִּרְנַן הַמִּתְעַלֵּס בְּנוֹצַת־הֶדֶר

כִּי אַרְצָה יַשְׁפִּילָהּ בְּהַבִּיט רֶגֶל

תּוֹעֶה אַחַר תֵּבֵל וְרוֹדֵף יֵצֶר

מוֹרָשֵׁי־לֵב יִנָּֽתְקוּ מִמֶּנּוּ.

יִרְאַת שַׁדַּי לֹא יַעֲזֹב הַגֶּבֶר

לִמָּנַע מֵרֵעוֹ גְמִילוּת־חָסֶד

אָמְנָם הוּא לֹא יָבִין בְּיוֹם הַמָּוֶת

כִּי לֹא יִקַּח כָּבוֹד וְלֹא הַבֶּצַע

יֵרֵד עִמּוֹ יוֹמָם אֲשֶׁר יַגִּיעַ

וּלְאַדְמָתוֹ עֵרֹם וְעֶרְיָה יֵלֶךְ

יִשְׂחַק רַק אֶל־יוֹם אַחֲרוֹן הַפֶּתִי

וּכְאִלּוּ הוּא כָרַת בְּרִית אֶת־מָוֶת

בֹּאוֹ פִּתְאֹם אַל־יַאֲמֵן וּבְרֶגַע

זֶה הוּא יוֹתֵר מִכָּל־הֲבָלִים הָבֶל.

דרדע:

אֶת־דַּבֶּרְךָ כַּלְכֹּל אֱמֶת צָדָקְתָּ

וּבְשָׁפְטֶךָ רֵעִי הֲכִי זָכִיתָ

אַחַר הַהֶבֶל יֵֽלְכוּ יֶהְבָּלוּ

אִישִׁים כִּי יוֹם הַמָּֽוְתָה שָׁכָחוּ

אוּלָם תַּחְקֹר כִּי לֹא נְעָרִים הֵמָּה

בִּלְבַד כִּי בָמוֹ בוֹֽטְחִים וָבָאוּ

אַף גַּם יָשִׁישׁ וָשָׂב וּבָא עַד־כָּלַח

מִיּוֹם אֶל־יוֹם קָרֵב עֲלֵי־פִי־פַחַת

יַחְשֹׁב וִיִדַמֶּה כִּי רְחוֹקָה מֶנּוּ.

שׁוּר שָׁם זָקֵן כֻּלּוֹ רְתֵת וָרָעַד

כִּי נָס לֵחֹה כִּי כָהֲתָה לוֹ עָיִן

וּבְיַד יָמִין סוֹמֵךְ עֲלֵי מִשְׁעָנֶת

עוֹד כִּי תוֹכָהּ יַד הַשְּׂמֹאל סוֹגֶרֶת

הֵיטֵב מַפְתֵּחַ אוֹֽצְרוֹת הָרֶשַׁע

כִּי נִתֵּק מִבְטַחוֹ וְיַבְעִיתוּהוּ

בַּלָּהוֹת כִּי כַסְפוֹ יְגֻנַּב מֶנּוּ.

שׁוּר אִישׁ אַחֵר כִּי זָרְקָה עָלֵהוּ

שֵׂיבָה כִּי שַׂעְרַת רֹאשׁ מְאֹד הִלְבִּינָה

מַשְׁחִית אוֹתָהּ וּפְאַת זְקָנוֹ יָחַד

יַעַן זִמּוֹתָיו הֵם לְכַחֵד זֹקֶן

וּשְׂעַר צָהֹב אָחוּז בְּרֶשֶׁת מֶשִׁי

כִּי לִגְזֹז מִמֵּתִים אֲנָשִׁים זָדוּ

יַעַל תַּחַת שַׂעְרוֹ עֲלֵי רֹאשֵׁהוּ.

וּבְכֵן בִּלְבוּשׁ מִכְלוֹל יְפַת הַתֹּאַר

יִרְדֹּף וּבְאַהְבָתָהּ כְּבָחוּר חֶמֶד

יִשְׁגֶּה וִיאַבֵּד הוֹן וְאֵין בּוֹ דַעַת

לֵאמֹר הִנֵּה כֹחִי כְבָר כִּלֵּיתִי.

אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לְבַב הַיֵּצֶר.

אִם מִישִׁישִׁים כֵּן הַתְּבוּנָה סָרָה

מַה־נּוֹחִיל בִּנְעָרִים, אֲהָהּ כִּי הֶבֶל

מָלֵא לֵב הָאָדָם וְכֵן דִּבָּרְתָּ.

כלכל:

הִנֵּה רָפָה הַיּוֹם וְטֶרֶם עֶרֶב

יָבוֹא פֹה בִּצְלָלָיו לְכַסּוֹת אָרֶץ

בֹּאָה אִתִּי דּוֹדִי וּפֹה אֶרְאֶךָּ

כָּל־מַסְלוּלֵי הַגַּן לְךָ נִסְתָּרוּ

כָּל־מַטָּעָיו שׁוֹנִים וְכֶרֶם חֶמֶד

כִּי עַד־עַתָּה לֹא גִלְּתָה עֵינֶךָ

כִּלְבָבְךָ אָז תָּשׁוּב לְמוֹ בֵיתֶךָ.

דרדע:

אִתְּךָ הִנֵּנִי כַּאֲשֶׁר דִּבָּרְתָּ.

‏אַבְרָהָם יִצְחָק קַאשְׂטֵילוֹ

k ‏מִתּוֹךְ הַמַּחֲזֶה “קוֹל מִלִּין”: דִּבְרֵי הַקִּנְאָה / אברהם יצחק קאשטילו

m נחלת הכלל

Abraham Ishac Castello

[נולד באַנְקוֹנָה בשנת 1726, חי בלִיווֹרְנוֹ ומת שם בשנת 1789]

ויסעו [חכמה עשר וגבורה]. הם עומדים בסף השער והנה הקנאה באה ותשא עיניה ותרא שלשה נצבים עליה ופערה פיה לבלי חק ותאמר:

– – ͝ – – – – – – – –

– – ͝ – – – –

נוּסּוּ לְמֵרָחוֹק פֹּה אַל־תִּקְרָבוּ

מִי זֶה בְּבֵיתִי יֵלֶךְ?

לִכְבּשׁ יְפַת־עַיִן עִמִּי בַּבָּיִת

בָּאתֶּם שְׁלשָׁה יָחַד?

מִי יַעֲמֹד רֶגַע עַל־סַף הַשָּׁעַר

אִם יַעֲלֶה הַסָּעַר?

גַּם־כִּי בְשֶׁצֶף קֶצֶף

אַשְׁחִית וְאֶטְרֹף, מִגֶּבֶר אַשְׁבִּיתָה

אֶת־שִׁמְּכֶם עַד יִשָׁכַח לָנֶצַח.

אִמְרוּ וְאַל־תֵּדָעוּ

כִּי מַאֲוַיַּי רֶשַׁע?

אֵין לִי אֱמוּנָה עִם־אוֹהֵב וָרֵעַ

אַל־כָּל־אֲנָשִׁים אָנֹכִי אוֹיָבֶת

גַּם־לֹא שְׂאֵת אוּכַל טוֹבָה וָאֹשֶׁר.

לִבִּי כְחֵץ שָׁנוּן אֶל־כָּל־הַגָּבֶר

קֶשֶׁת וְחֵץ תּוֹךְ אַשְׁפָּתִי הֵבֵאתִי

לִירוֹת בְּמִסְתָּרִים תָּם וּנְכֵה־רוּחַ.

אִם יַעֲלֶה שִׂיאוֹ עַד־לַשָּׁמָיִם

אָחִישׁ וְאוֹרִידֵהוּ

מִשָּׁם וְאַשְׁפִּילֵהוּ.

עֵינַי לְרִגְעֵי־אָרֶץ

לֹא אֶל־שְׁפַל־רוּחַ אֶל־שַׁח עֵינָיִם

לֹא אֶל־חֲדַל אִישִׁים וּבְזֹה הַנָּפֶשׁ

לֹא אֶל־עֲנִיִּים מִזֶּרֶם יִרְטָבוּ

עֵת חִבְּקוּ הַסָּלַע.

אֶחְדַּל וְלֹא אָרִיב עִמָּם חָלִילָה.

אֵלֶּה אֲשֶׁר אֶשְׁפֹּכָה

בָּהֶם חֲמָתִי נֶצַח

כָּל־הַחֲכָמִים אִמְרֵי פִיהֶם צֶדֶק

כָּל־הַנְּבוֹנִים כִּי יוֹסִיפוּ דָעַת

כָּל־הַגְּבָרִים גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל

גַּם־כָּל־עֲשִׁירֵי עָם כִּי הִשְׂגוּ־חָיִל

חִצַּי אֲכַלֶּה בָם אִישׁ לֹא אֶחְמֹלָה

אָשִׂים מְחִתָּה מִבְצָרָם, וּבְרֶגַע

חַיִּים שְׁאוֹל יֵחָתוּ.

עֵינַי וְלִבִּי שָׁם, אַשְׁמִיד מִמַּעַל

פִּרְיָם, וְגַם כָּל־שָׁרָשֵׁיהֶם מִתָּחַת.

חַג אֶהֱפֹךְ לָאֵבֶל

אָשִׂים לְמַר הַנֹּפֶת

אַלְבִּישׁ מְשַׂנְּאַי אֵלֶּה

שַׂקִּים עֲלֵי מָתְנָיִם.

תַּכְרִית וְתֹאכַל חָרֶב

חֶרֶב בְּדָם נוֹקָמֶת

עוֹד כָּל־יְמֵי הָאָרֶץ

לֹא יַעֲבֹר הַזָּעַם.

בִּרְחוּ וְאַל־תִּגָּשׁוּ

הַסּוּ וְאַל־תָּרִימוּ

קוֹל עַל־שְׁפָיִם גַּם לֹא יָד תָּנִיפוּ

נוּסּוּ, רְאוֹת פָּנַי לֹא עוֹד תּוֹסִיפוּ.

– – – – – – – –

– – – – – – – –

רָשָׁע יָּגֶיל יִשְׂמַח

נוֹשֵׂא צִנָּה רֹמַח

עַד יִכָּרֶה הַשָּׁחַת.

יִפָּקֵד מוֹשָׁבוֹ

וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ

אָז יִפֹּל אֶל־הַפָּחַת.

(1765)

‏יִשְׂרָאֵל בִּנְיָמִין בַּאסַאן

t ‏שִׁיר נִשּׂוּאִן: עוֹטֶה כְסוּת קָרָה בְּבֵית הַחֹרֶף / ישראל בנימין באסאן

m נחלת הכלל

Israel Biniamin Bassani

[נולד ברֶג’וֹ בשנת 1701 ומת שם בשנת 1790]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

– – ͝ – – – –

עוֹטֶה כְסוּת קָרָה בְּבֵית הַחֹרֶף

מִסְפַּר יְרָחִים גָּרְתִּי

נִצָּב עֲלֵי הָאָח כְּאִישׁ מִשְׁמֶרֶת

שָׁם מָעֳמָד לַחְמָם, בְּקוֹל מִגְעֶרֶת

זָעֵף וְסַר אָמָרְתִּי

"הוֹי קֹר וּמָתַי תַּהֲפוֹךְ לִי עֹרֶף.

הֶרֶב כְּעוֹף תּוֹךְ הַכְּלוּב הִגְבַּלְתָּ

אוֹתִי, וְהִתְעַלַּלְתָּ

בִּי דָי בְּקִפָּאוֹן וְעַצְלַת שֶׂכֶל

כִּמְעַט וְנִתַּן בַּמְּרוֹמִים סֶכֶל."

הָיָה לְמַסָּעָיו סְתָיו בִּנְסֹעַ

הוֹלֵךְ וְשָׁב פּוֹסֵחַ

עַל־הַסְּעִפִּים לַהֲלֹךְ אוֹ שֶׁבֶת

בֵּין יוֹֽשְׁבַי תֵבֵל (וְכַשַּׁלְהֶבֶת

לָנוּס לְהִסְתַּפֵּחַ

תָּנוּד בְּנֵר כֵּהָה בְּלִי מַרְגּוֹעַ)

עֵת מַלְאֲכֵי אָבִיב בְּפֶתַע בָּאוּ

בַּשֵּׂר דְּרוֹר, קָרָאוּ

אַחַר סְתָיו מָלֵא "עֲלֵי נַפְשֶׁךָ

מַלֵּט מְהֵרָה חוּשׁ וְשָׂא רַגְלֶיךָ."

הֵם הַבְּרָקִים מַלְאֲכֵי הָרַעַם

פִּתְאֹם אֲשֶׁר הִגִּיעוּ,

שָׁם בַּמְּרוֹמִים זֶה כְלַהַט חֶרֶב

יָמִין שְׂמֹאל רָצִים שְׁתִי וָעֵרֶב

הַמַּאֲפֵל הִבְקִיעוּ.

הֵן אַחֲרֵיהֶם קוֹל כְּהוֹלֶם פַּעַם

רַעַם נְשִׂיאִים קוֹֽדְרֵי שָׁמָיִם

וַיִּתְּכוּ הַמַּיִם

עַל־הָאֲדָמָה אָז, וְהִנֵּה רֵיחַ

שָׂדֶה, וְהוּא מוֹפֵת סְתָיו בּוֹרֵחַ.

הִרְחִיב לְבָבִי קוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם

וַיַּחֲלִיפוּ כֹחַ

הֶמְיַת סְעִפֵּי שִׁיר, וְלִגְזֹר אֹמֶר

הִתְנוֹסֲסוּ בָרֹאשׁ עֲלֵי הַחֹמֶר,

וַיִּשְׁטְחוּ שָׁטֹחַ

זִמּוֹת יְקָרוֹת כִּֽשְׁבוֹ וָלֶשֶׁם

עָמָל לְגָרֵשׁ הַחֲרוּשׁ עַל־לוּחַ

לִבִּי, וְיִחְיֶה רוּחַ.

כִּי כֵן כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן נָחָה

רוּחַ נְבוּאָה עַל־אֲשֶׁר לֻקָּחָה.

אָבִיב וְתֹר עַלְמוּת שְׂדֵה הָאָרֶץ

מַה־נִּמְלְצוּ דֹדֶיךָ.

הַחַי וְהַדּוֹמֵם וְהַצּוֹמֵחַ

גַּם הֵם כְּאָדָם יַחֲלִיפוּ לֵחַ

אַחַר בְּלוֹת, עָלֶיךָ

יִשְׁתַּעְשְׁעוּ יִתְנוֹדֲדוּ כַשָּׁרֶץ,

יִשְׁכֹּן לְמִינוֹ אֶת־פְּנֵי רֵעֵהוּ

כָּל־מִין וְיִמָּלֵאוּ

מִכָּל־מְגָדִים, יִשְׂבְּעוּ יוֹתִירוּ

יִתְעַלְּסוּ יִתְרוֹעֲעוּ יָשִׁירוּ.

נֵבֶל בְּעֵת צִנָּה אֲשֶׁר זָנָחְתִּי

תּוֹךְ אָהֳלִי, וּכְאֵשֶׁת

מִבַּלְעֲדֵי אִישָׁהּ וּמִתְאַבָּלֶת

תָּלוּי מְעֻלָּף אַחֲרֵי הַדָּלֶת,

אֵלָיו וְאֶל־הַקֶּשֶׁת

יָדִי לְנַגֵּן בּוֹ הֲלֹא שָׁלָחְתִּי.

כֻּלּוֹ כְּסוּי אָבָק מְצָאתִיו, מֶמֶר

גַּם עוֹד לְקוֹלוֹת זֶמֶר.

יָפֶה עֲשִׂיתִיו, גַּם עֱרוּךְ הַחֶבֶל

וּבְכֵן לְזַמֵּר הִנְּנִי בַנֶּבֶל.

שֶׁקֶט וְשִׁיר הִנֵּה לְעוֹלָם סֶלָה

יִתְלַכְּדוּ יֵחָדוּ

מִבֵּין שְׁנֵיהֶם הַנְּעִימוֹת (אֶדֶן

מֵיטַב מְלֶאכֶת שִׁיר וְיִהְיֶה עֵדֶן

אֶל־שׁוֹֽמְעוֹ) נוֹלָדוּ

שָׁאוֹן כְּבֵן הָעִיר אֲבָל גִּדֵּלָה.

לָכֵן לְשָׂדֶה זֶה, כְּמוֹ הַשַּׁחַר

עָלָה וְטֶרֶם יַחַר

שֶׁמֶשׁ כְּנָפָיו לִי, פַּעֲמִי שַׂמְתִּי

בִּנְאוֹת דְּשָׁאִים פֹּה לְגֵו דּוֹמָמְתִּי.

פֹּה כָלְלוּ יָפְיָם עֲדָנֵי־חֵפֶץ,

הִנֵּה כְרִקְמָתָיִם

מִשְׁטַח דְּשָׁאִים זֶה כְּגַן פּוֹרֵחַ

צִצִּים פְּרָחִים כַּלְּבָנוֹן רֵיחַ

לָהֶם, וְנַחַל מַיִם

שׁוֹרֵץ וְצַח, וּבְקוֹל דְּמָמָה נֶפֶץ

רַנֵּן וְגִיל יָפִיץ. כְּשֶׁיָּפוּחַ

בֵּין הָעֳפָאִים רוּחַ

אוֹתָם בְּפֶלֶס נוֹֽגְנִים יָנִיעַ

יַחַד בְּרָן־הַצִּפֳּרִים יָרִיעַ.

רוֹעֶה סְעִפַּי עַל־נְאוֹת הַמֶּגֶד

רוֹבֵץ הֲלֹם הָיִיתִי

בּוֹדֵד וּמִתְלוֹנֵן בְּצֵל הָאֹרֶן

עֵת הֵא לְמֵרָחוֹק בְּנֵס וָתֹרֶן

שִׁפְעַת אֲנִי רָאִיתִי.

וַיְהִי כְרֶגַע אֶחֱזֶה מִנֶּגֶד

רַגְלִים וְסוּס דֹּהֵר וְלַהַב חָרֶב,

הֵם מִזְּאֵבֵי עָרֶב

חַדּוּ, וְכֹה וָכֹה כְּנֶשֶׁר עָפוּ

שָׁם הָֽרְגוּ, פֹּה רָֽמְסוּ חָטָפוּ.

כִּי אָֽסְפוּ נָגְהָם פְּנֵי הָאָרֶץ

גַּן נֶהֱפַךְ מִדְבָּרָה

כֹּל רָאֲתָה עֵינִי כְּטִיט וָרָפֶשׁ.

נִכְזַב בְּתוֹחַלְתִּי בְּמַפַּח־נָפֶשׁ

אִמָּֽלְטָה הָהָרָה.

אָז אָֽמְרָה נַפְשִׁי: פְּנֵי הַפָּרֶץ

לֹא אֶחֱזֶה עוֹד. עַל־שְׁכֶם זָרַקְתִּי

נִבְלִי, וְאָז הֶעְתַּקְתִּי

רַגְלַי לְרֹאשׁ הָהָר, וְכִי עָלִיתִי

שָׁם מִתְּלָאָה נֶעֱזָב חָלִיתִי.

גַּם פֹּה מְנוּחָה אֵין, וְהִדְרִיכוּהָ

קוֹל שׁוֹט וְקוֹל הַטָּרֶף.

לֹא תַאֲמִינוּ כִּי עֲלֵי־שֵׁן־סֶלַע

סוּסִים יְרֻצוּן, לֹא, וְדִבְרֵי־בֶלַע

הֵם תֹּאֽמְרוּ לִי “הֶרֶף”

אַךְ הָאֱמֶת אִתִּי, וְיִשְׁמָעוּהָ

מִיּוֹם לְיוֹם כָּל־עוֹֽבְרֵי עַל־דֶרֶךְ

הַזֶּה בְּצוֹק וּבְפָרֶךְ.

זֹאת הָיְתָה לִי כִּי פְנֵי תֵימָנָה

שַׂמְתִּי פְעָמַי אֶל־מְחוֹז טוֹסְקַאנָה.

מֵהַר לְהַר, מִצּוּר לְצוּר צוֹלֵעַ

דּוֹלֵג מְקַפֵּץ בָּאתִי

אֶל־הַגְּבָעוֹת אֶל־נְאוֹת הַחֵשֶׁק.

מִשָּׁם לְצוּר צוֹפֶה פְנֵי דַמֶּשֶׂק

הִיא עִיר וְאֵם שָׂרָתִי

עַל־הַמְּדִינוֹת בַּצְּבִי בַדֵּעַ

וּשְׁמָהּ אֱמֶת כֵּן הִיא כְּשֵׁם הַפֶּרַח.

תּוֹכָהּ בְּזִיו הַיָּרֵחַ

בָּאתִי, לְהִסְתּוֹפֵף אֲנִי נִקְרֵאתִי

לָבוֹא בְבֵית רֵעִי וְשָׁם נִרְפֵּאתִי.

עִם־אוֹהֲבִי סוֹדִי הֲכִי הִמְתָּקְתִּי

שִׂיחִי וְכַעְסִי נָחוּ.

“אָחִי שְׁמַע” אָמַר "בְּנוֹף הַלֵּזוּ

שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה זֶה בְזֶה יֹאחֵזוּ

תָּמִיד וְיִתְלַקָּחוּ.

כִּמְלַאכְתְּךָ בַשִּׁיר אֲנִי חָשָׁקְתִּי.

אִתִּי בְּגוֹרָלִי עֲלֵה מֵעַתָּה

עִמִּי שְׂמַח אַף־אָתָּה

תִּסַּע לְבֹקֶר אוֹר בְּכִנּוֹרֶךָ

עִמִּי לְחוֹף הַיָּם וְשָׂשׂ לִבֶּךָ.

שָׁם בַּאֲשֶׁר מֵימֵי נְהַר טוֹסְקָאנָה,

אַרְנוֹ, בְחֵיק הַיָּמָּה

רָצִים לְהִנָּפֵשׁ כְּאִישׁ עַל־עָרֶשׂ,

הִנֵּה בְחוֹף הַיָּם לְמִזְרַח־חָרֶס

הָעִיר קְטָנָה, רָמָה

עַל־כָּל־מְדִינוֹת. מִתְּמוֹל בֹּאָנָה

רַבּוֹת אֳנִיּוֹת לָהּ, וְהִיא רוֹכֶלֶת

עַמִּים וּמִסְתּוֹלֶלֶת

בָּהֶם. כְּצוֹר אַף הִיא וּבִלְתִּי דֹפִי

תֹּאמַר “אֲנִי הָעִיר כְּלִילַת יֹפִי”.

הִפָּֽלְאִי בּוֹאִי בְּאֶחָד רֶגַע

הָיוּ, וְאִם אֵימִינָה

אוֹ אַשְׂמְאִיל אֶתְמַהּ, וּמִכָּל־עֵבֶר

אֶרְאֶה נְאוֹת שָׁלוֹם וְטַף וָגֶבֶר

שָׁקֵט, וְלֹא אָבִינָה

בָּם יוֹדְעֵי כָל־מַחֲלָה כָל־נֶגַע.

וַיְהִי אֲנִי שׂוֹבֵר לְאָן וּלְאָנָה

קוֹל אֶשְׁמְעָה "הוּכָנָה

הַיּוֹם לְאִישׁ כַּלָּה בְקִשּׁוּרֵיהּ.

בֹּאוּ חֲסוּ אֶל־צֵל כְּלוּלוֹתֶיהָ".

עוֹד זֶה מְדַבֵּר כֵּן וְזֶה הִשְׁמִיעַ

בַּתֹּף וּבִמְצִלְתָּיִם

וַיְהִי כְאֶחָד מַחְצצְרִים מִבָּיִת

יָדוֹ יְנוֹפֵף זֶה בְעַנְפֵי־זָית

אוֹמֵר בְּכָל־אָזְנָיִם

"לַמְשׁוֹרְרִים הָעֵת הֲלֹא הִגִּיעַ

יָדוֹ יְמַלֵּא כָל־אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ

עַל־הֻיְּדוֹת לָשֹוּחַ".

אָמַר לְבָבִי אָז לְשֵׁמַעַ טַעַם

אֵצֵא וְאִנָּעֵר כְּפַעַם פָּעַם.

אֶל־הַדְּבִיר עִם אוֹהֲבִי קָרָבְתִּי

הַמַּעֲלוֹת עָלִיתִי

מִשָּׁם לְאַפִּרְיוֹן כְּהֵיכָל מֶלֶךְ

בָּאַהֲבָה רָצוּף, בְּנוֹת הַפֶּלֶךְ

הַמְחוֹֽלְלוֹת רָאִיתִי

עִם נוֹֽגְנִים וּמְתוֹפֲפוֹת, יָשַׁבְתִּי

שָׁמָּה, וְהִנֵּה קוֹל וְאָמַר “הַסּוּ”

אָז הַצְּלָלִים נָסוּ

כִּי בָא כְשַׁחַר אוֹר וְצַח בָּקוּעַ

עִם־יַעֲלַת הַחֵן וּבִיהוֹשֻׁעַ.

אַנְשֵׁי קְרָב חָלִיל בְּעֵת יָרִיעַ

חוּשִׁים הֲלֹא יָרוּצוּ

הַמַּעֲרָכָה אִישׁ עֲלֵי יָדֵימוֹ

וּבְקוֹל דְּמָמָה שָׁם לְשָׁלִישֵׁמוֹ

קֹוִים, וְלֹא יָפוּצוּ,

אָזְנָם בְּבוֹאוֹ לַאֲשֶׁר יַבִּיעַ

יַטּוּ, לְמִצְוָתוֹ שְׁכֶם יִתֵּנוּ.

כָּכָה שְׁנֵי דוֹדֵינוּ

הַמִּסְדְּרוֹנָה עֵת אֲשֶׁר יָצָאוּ

כָּל־אִישׁ וְאִישׁ תַּחְתָּיו אֲזַי נִמְצָאוּ.

מִזֶּה וּמִזֶּה לַדְּבִיר חֻצָּצוּ

הַצּוֹֽבְאִים, עָבָרוּ

דּוֹדִים, בְּתוֹכָם נוֹצֲצִים תִּפְאָרֶת

עִם־שַׁעֲשׁוּעֵי אַהֲבָה נִסְתָּרֶת.

כִּסְּאוֹת אֲשֶׁר נִבְחָרוּ

לָהֶם בְּהוֹד עָלוּ וְשָׁם נִקְבָּצוּ

שָׂשִׂים שְׂמֵחִים יָד לְיָד יוֹשִׁיטוּ

עַיִן כְּחֵץ יָמִיטוּ

בָּאַהֲבָה וּבְחִין יְקָר רַב־כֹּחַ

יִלָּחֲמוּ מִי זֶה וּמִי מַלְקוֹחַ.

מוֹרֶה בְאֶצְבָּעוֹ אֲנִי חָזִיתִי

חָתָן “וּמִי יוֹכִיחַ”

לֵאמֹר, וְרוּחַ נוֹסֲסָה בִי לֶקַח

טוֹב אָז לְהִנָּבֵא בְיֵין הָרֶקַח

הַלּוֹחֲמִים מַשְׁבִּיחַ.

כָּזֹאת וְכָזֹאת אָז אֲנִי פָצִיתִי

"חָתָן כְּשֶׁמֶשׁ הוּא נְוֵה הַזֹּהַר

אַף יַעֲלֶה כַצֹּהַר

טוֹבִים כְּאֶחָד הֵם הֲכִי נִסְפָּחוּ

טוֹב שֵׁם כְּשָׁמֵן טוֹב אֱמֶת יִרְקָחוּ.

יַעְצֹר כְּמוֹ בִן־נוּן עֲלֵי יָרֵחַ

חָתָן בְּאֶסְתֵּר “דֹּמִי”

יֹאמַר "כְּמוֹ עַל־הַשְּׁמָרִים יָיִן

תּוֹךְ יַרְכְּתֵי בֵיתִי, כְּאִישׁוֹן עָיִן

תִּנָּֽצְרִי, תֵּרוֹמִי

עִם־מִשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשׁ זוֹרֵחַ

עַל־כָּל־בְּנוֹת קִרְיָה. אֲנִי הַגֶּבֶר

עָלַי לְהַשְׁבִּיר שֶׁבֶר.

לָאִישׁ נְטִיל בֵּיתוֹ כְּעִיר לַמֶּלֶךְ

מַשָּׂא לְאִשָּׁה רַק תְּמֹךְ הַפֶּלֶךְ.

אֶסְתֵּר שְׁמָהּ שָׂרָה וּמִשְׂתָּרֶרֶת

אַף־הִיא עֲלֵי הַבַּעַל

לִבּוֹ בְּלִוְיַת־חֵן וְאֵשֶׁת חָיִל

יִבְטַח בְּעֶזְרָתָהּ בְּיוֹם וָלָיִל.

כֻּלָּה אֱמֶת אֵין מַעַל

תִּגְמֹל פְּרִי בִטְנוֹ (וְזֹאת אַחֶרֶת

אֵלַי גְּדוֹלָה הִיא) וּמִן־הַלֶּחֶם

נִכְבַּד פְּרִי הָרֶחֶם.

כִּי בֵן מְנַבֵּל אָב כְּקוֹץ וָשָׁיִת

וּבְבֵן אֱמוּנִים נֶאֱמָן הַבָּיִת.

אִם אַעֲלֶה אֶל־מֹאֽזְנַיִם יַחַד

דּוֹדִי בְּחִין עֶרְכֶּךָ

חִין אִשְׁתְּךָ, הִנֵּה שְׁנֵיכֶם צֶדֶק

בָּאַהֲבָה בִּיקָר אֱמֶת אֵין בֶּדֶק.

כִּי הִיא נְוַת צִדְקֶךָ,

בָּזֶה לְבָבִי שַׁאֲנָן מִפָּחַד.

עִמָּהּ שְׂמַח בָּחוּר. יְפַת הַתֹּאַר

אַף־אַתְּ תְּנִי לוֹ מֹהַר,

אוֹצַר תְּשׁוּקָתֵךְ, וְזֶה חָפַצְתִּי

הַיּוֹם בְּמִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר חָרָצְתִּי.

הַנּוֹֽגְנִים אַתֶּם תְּנוּ בַנֶּבֶל

קוֹמְנָה בְפֶלֶס רֶגֶל

אַתֶּן עֲלָמוֹת עִם בְּחוּרֵי חֶמֶד

לָחוּל בְּמָחוֹל, צַהֲלוּ אֶל־צֶמֶד

דּוֹדִים, לְמוּלָם דֶּגֶל

שִׂמְחָה שְׂאוּ. הִנֵּה לְמַלֵּא חֶבֶל

שִׁירִי לְשַׁי יוּבַל וְלֹא אֵחָתָּה

כִּי אֶחֱשֶׁה מֵעָתָּה.

אֵדַע בְּהָקִיץ אִם אֱמֶת נָעַמְתִּי

עִם הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי".

(1746)

‏אֶפְרַיִם לוּצַאטוֹ

t ‏[הַחֵשֶׁק הַשַּׁלִּיט בִּלְבַב כָּל־נָעַר] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

Efraim Luzzatto

[נולד בסַן דָּנִיאָלַי בפלך פְֿרִיּוּלִי בשנת 1727, חי בלוֹנְדוֹן ומת בלוֹזַנָּה (שויצריה) בשנת 1792]

הַחֵשֶׁק הַשַּׁלִּיט בִּלְבַב כָּל־נָעַר

זָמַם אַף־הִשְׂתָּרֵר עַל־אִישׁ טוֹב טָעַם

וַיַּעַט כַּשַּׂלְמָה קִנְאָה וָזָעַם

עַלֽ־שׁוּב חַרְבּוֹ רֵיקָם אֶל־תּוֹךְ הַתַּעַר.

פִּתְאֹם עוֹד הִתְאַזָּר מִתּוֹךְ הַסָּעַר

וַיֵּט יָדוֹ שֵׁנִית בִּגְבוּרוֹת רָעַם

חִצָּיו יָרָה מֵעֵין שָׂרָה הַפָּעַם

וּכְרֶגַע זִיקוֹתָיו הֵקִיץ וַיָּעַר.

הָהּ בִּרְעָדָה וָגִיל לִקְרַאת הָעֶצֶב

כִּרְעוּ עַל־בִּרְכֵיהֶם כָּל־אַנְשֵׁי שָׁחַץ

וּשְׂאוּ עֻזּוֹ עַל־כָּל־מִדָּה וָקֶצֶב.

כִּי אִם אֶת־לֵב יוֹסֵף שִׁסַּע וַיַּחַץ

רוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ עֶצֶב

מִי זֶה בָכֶם יַצִּיל נַפְשׁוֹ מִמַּחַץ.

t ‏[אָמְנָם דּוֹדִי נָעִים מֵאָז עַד־הֵנָּה] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

אָמְנָם דּוֹדִי נָעִים מֵאָז עַד־הֵנָּה

הוֹאַלְתָּ וַתִּסְבֹּל כָּל־צִיר כָּל־חֶבֶל

הָיִיתָ כִמְעֻנֶּה כָּלוּא בַכֶּבֶל

וַתֵּתָע בִּשְׂעִפִּים הֵנָּה וָהֵנָּה.

לֶךְ־נָא אֶל הָעַלְמָה וּשְׁאַל מִמֶּנָּה

אֶשְׁכַּר הָעִצָּבוֹן וּפְרִי הַסֵּבֶל

בּוֹא תַחַת חַלּוֹנָהּ הַכֵּה הַנֵּבֶל

כִּי מֵיתָרִים הָהֵם זִקִּים תִּהְיֶינָה.

אוּלַי תָּשִׁיב אֵלַי "שָׁאַפְתִּי נָחַת

טוֹב לִי לִשְׁבֹּר עֻלִּי לָצֵאת מִכֶּלֶא

מַה־זֶּה הֶבֶל אִיגַע לָמוּת לָשָׁחַת."

אָכֵן אַנְשֵׁי זִמְרָה בָּרוּר הִגִּידוּ

כִּי אִם אוֹהֵב תָּמִים יֹאמַר כָּאֵלֶּה

אֶת־מַשְׂכֻּרְתּוֹ אָבַד מֵעִם קוּפִּידוֹ.

t ‏[אַחַי הַבַּחוּרִים אִם נָא תַשְׁקִיפוּ] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

אַחַי הַבַּחוּרִים אִם נָא תַשְׁקִיפוּ

הַיֶּלֶד הָעִוֵּר נָאוֶה מִנֶּגֶד

גַּלּוּ אֶת־עֵינֵיכֶם וּרְאֹה הוֹסִיפוּ

כִּי הוּא מַסְתִּיר חִצִּים תַּחַת הַבֶּגֶד.

הֵא שִׂפְתוֹתָיו רַכּוּ הַטַּף יַטִּיפוּ

כָּל־עֹנֶג כָּל־שָׂשׂוֹן כָּל־טוּב כָּל־מֶגֶד

רַק שַׂרְעַפָּיו זָרִים הַקֵּף יַקִּיפוּ

כָּל־אָוֶן כָּל־מִרְמָה כָּל־רִיב כָּל־בֶּגֶד.

גַּם אָנֹכִי מֵאָז אֵלָיו נִקְרֵאתִי

אַף־הוּא כִמְצַחֵק בִּי שָׁנָה וָחֵצִי

חִנַּנִּי בִנְדָבָה מַה הִתְאַוֵּיתִי.

אוּלָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם דָּרַךְ עַד־רֶגַע

קַשְׁתּוֹ הַנּוֹרָאָה וַיּוֹר בִּי חֵצִי

וּרְאוּ כִּי בִלְבָבִי פָשָׂה הַנָּגַע.

t ‏[עַלְמָה הַנִּשְׁקָפָה בָּרָה כַּשָּׁחַר] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

עַלְמָה הַנִּשְׁקָפָה בָּרָה כַּשָּׁחַר

נַפְשִׁי חַתָּה מִמֵּךְ הָלְאָה בוֹרָחַת

לֹא כֵן אָמְנָה חוּשִׁי שֶׁאֵין לוֹ שָׁחַר

כִּי בָךְ עָלֵז עַל־רֹב שָׁלוֹם וָנָחַת.

הִנֵּה צַוָּארֵךְ צַח מִצֶּמֶר צַחַר

עָרֵב רֵיחַ אַפֵּךְ מִכָּל־מִרְקָחַת

אַךְ בִּגְלָלְךָ הַחֵשֶׁק בָּא, וַיִּחַר

עָלַי אַפּוֹ, כִּמְעַט אָמוּת לָשָׁחַת.

תַּתִּי לִבִּי לָתוּר וּלְבַקֵּשׁ חֵפֶשׂ

אַךְ בִּשְׂעִפַּי תּוֹעֶה עַד־כֹּה הִסְכָּלְתִּי

אִם מִשְׁפָּטִי אַטֶּה הֵנָּה אוֹ הֵנָּה.

“הוֹלֵךְ אַחַר עֵינָיו חוֹמֵס הַנֶּפֶשׁ.”

אוּלָם אִם זֹאת אַקְשִׁיב יָפְיֵךְ חִלָּלְתִּי

וְאָנָה לִי חַיִּים אִם לֹא מִמֶּנָּה.

t ‏[חַנָּה אַיֶּלֶת חֵן אַתְּ כִּי תִּתְמֹכִי] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

חַנָּה אַיֶּלֶת חֵן אַתְּ כִּי תִּתְמֹכִי

כָּבוֹד עַל־הַבָּנוֹת בִּצְבִי מַרְאָיִךְ

אַתְּ כִּי מִיֵּין הַטּוֹב טוֹבוּ דֹּדָיִךְ

וּלְהִתְעַנֵּג בָּהֶם כָּל־לֵב תִּמְשֹׁכִי.

אֶת־קֶשֶׁת יִפְעָתֵךְ אַל־נָא תִּדְרֹכִי

אַל־יִמְחָצוּנִי נָא חִצֵּי עֵינָיִךְ

הָבִיאִי הַצָּעִיף כַּסִּי פָנָיִךְ

מִן־הָאָדֹם הַזֶּה עָיֵף אָנֹכִי.

הַהוֹד עִם־הֶהָדָר הַחֵן וָיֹפִי

כִּי לִבְחִירֵי חֶמְדָּה עֶדְנָה תִּהְיֶינָה

בָּהֵנָּה אַתְּ אֶת־לִבָּתִי תִגֹּפִי.

מֵחֶלְקַת צַוָּארֵךְ זִיקוֹת תֵּצֶאנָה

וָצֶלֶם הַנָּאוָה זַכָּה מִדֹּפִי

נֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה תּוּקַד מִמֶנָּה.

t ‏[זֹאת רַעְיָתִי נָאוָה בִּבְנוֹת הָאָרֶץ] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

זֹאת רַעְיָתִי נָאוָה בִּבְנוֹת הָאָרֶץ

זָרָה גַּם נָכְרִיָּה מֵחַיְתוֹ־יָעַר

מֵחַלָּמִישׁ קָשָׁה קָרָה מִשֶּׁלֶג

הִבְעִירָה בִלְבָבִי חַרְבֹנֵי קָיִץ

יֵשׁ חֹשֶׁךְ עִמָּדִי עָנָן וָלָיְלָה

עוֹד מִמּוּלִי תֵּשֵׁב בָּרָה כַּשֶּׁמֶשׁ.

רָחַקְתִּי בִמְנוּסָה מִזֶּה הַשָּׁמֶשׁ

וָאָמָד בִּצְעָדַי מֶרְחַב הָאָרֶץ

תָּעִיתִי כֹה וָכֹה יוֹמָם וָלָיְלָה

בָּהָר אוֹ בַבִּקְעָה שָׂדֶה אוֹ יָעַר

הַחֹרֶף הָאָבִיב קָצִיר וָקָיִץ

אֶל־זֶרֶם אֶל־מָטָר בָּרָד וָשָׁלֶג.

הָיִיתִי כַדּוֹנַג חֶמְאָה אוֹ שָׁלֶג

כִּי יִמַּסּוּ הִמֵּס מֵחוּם הַשָּׁמֶשׁ.

חִכִּיתִי הָאָבִיב וַיָּבֹא קָיִץ

כִּי בִגְלָלִי הוּמַר מִשְׁפַּט הָאָרֶץ.

דָּמִיתִי אֵשׁ לוֹהֵט בִּקְצֵה הַיָּעַר

וַיִּרֶב הַמּוֹקֵד לַיְלָה מִלָּיְלָה.

מָתַי יָבֹא מָתַי יָבֹא הַלַּיְלָה

וִישַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי אֶגְלֵי הַשָּׁלֶג

הִנֵּה כֹחִי יָבֵשׁ כָּעֵץ בַּיָּעַר

וַיַּךְ אֶת־עַצְמוֹתַי שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ

רַק נָע וָנָד הֵן אֶתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ

לָרִיק יוֹם יוֹם שׁוֹאֵף בִּכּוּרֵי קָיִץ.

בַּחֹרֶף חֹם יִהְיֶה אוֹ קֹר בַּקָּיִץ

אִם אָנֹכִי אֶשְׁקֹט אוֹ יוֹם אוֹ לָיְלָה

יָרוּצוּ הַדָּגִים עַל־כָּל־הָאָרֶץ

הַחֹמֶט יִתְנַשֵּׂא יָעוּף לַשָּׁמֶשׁ

הָאֵשׁ בִּבְרִית שָׁלוֹם יִדְבַּק לַשָּׁלֶג

אַרְיֵה יָגוּר בָּעִיר הָאִישׁ בַּיָּעַר.

שֵׁם יָפָתִי אֶכְתֹּב עַל־עֵץ בַּיָּעַר

עַל־קֶרַח בַּקָּרָה עַל־צִיץ בַּקָּיִץ

אָכֵן בִּבְלִי צַלְמָהּ כִּבְלִי אוֹר שָׁמֶשׁ

בַּלַּיְלָה יוֹם בַּיּוֹם אֶקְרָא הַלָּיְלָה

וּבְלִי מַרְאֶה הַהוּא תוֹלָע וָשֶׁלֶג

אַלְבִּין אוֹ אֶתְאַדַּם עוֹדִי בָאָרֶץ.

t ‏[יַלְדָּה יָפֶה אַחַת וּמְאֹד אוֹהָבֶת] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

יַלְדָּה יָפֶה אַחַת וּמְאֹד אוֹהָבֶת

בָּאָה בֵיתָה רוֹפֵא מָזוֹר לָקָחַת

לֵאמֹר כִּי זֶה יָמִים נַפְשָׁהּ כּוֹאָבֶת

אַף־בַּלֵּילוֹת רָחַק מִמֶּנָּה נָחַת.

עוֹד הַשֵּׁגָל הַזֹּאת אֶצְלוֹ נִצָּבֶת

שָׁלַח יָדוֹ לַחְקֹר אִם יֵשׁ קַדָּחַת

וַתִּצַּת בִּלְבָבוֹ פִתְאֹם שַׁלְהָבֶת

אָהַב נִלְכַּד גַּם־הוּא אֶל־תּוֹךְ הַפָּחַת.

נִדְהָם אַף־מִשְׁתָּאֶה הָיָה הַגָּבֶר

עַד הַחוֹלָה שֵׁנִית הֵטִיבָה טָעַם

“בִּי הָאָדוֹן הָאֵין מַרְפֵּה לַשָּׁבֶר.”

אָז הוּא "הָהּ רַעְיָתִי אַל־נָא תַחְשׂכִי

חִבְשִׁי אַתְּ אֶת־פִּצְעִי אָמְנָם הַפָּעַם

לֹא הָרוֹפֵא אַךְ הַחוֹלֶה אָנֹכִי."

t ‏[רוֹפֵא יְמִין יָדָיו צֳרִי כוֹתָבֶת] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

רוֹפֵא יְמִין יָדָיו צֳרִי כוֹתָבֶת

וּשְׂמֹאל מְלֹא כַפָּהּ כְּבָר הִצִּיעָה

יַבְטַח אֲרוּכָתוֹ לְכָל־עַצָּבֶת

נֶחְפָּז יְקַבֵּל פָּז וּבַל הִגִּיעָה.

אִם נַעֲרָה תִתְחַל יְאַחֵר שֶׁבֶת

עַל־יַרְכְּתֵי עַרְשָׂהּ עֲדֵי הִרְגִּיעָה

אַךְ אִם זְקֵנָה הִיא אֲשֶׁר כּוֹאָבֶת

יַשְׁלִים פְּקֻדָּתוֹ בְעַד אַרְגִּיעָה.

עֵת אֶחֱזֶה יָדוֹ אֲשֶׁר הִפִּילָה

יוֹם יוֹם לְפִי נוֹצָה חֲלָלִים אָלֶף

בֵּינוֹ וּבֵין־שׁוֹטֵר מְעַט אַבְדִּילָה.

רַק מָה? הֲלֹא עֶרְכָּם רְחֹקָה, עֵקֶב

כִּי הוּא יְמוֹתֵת רַק עֲנוּשֵׁי סָלֶף

זֶה יַהֲרֹג נָקִי וְנָשָׂא עֵקֶב.

t ‏[הָרוֹפְאִים כֻּלָּמוֹ רָעִים וְחַטָּאִים בְּנֵי עַוְלָתָה] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – –

– – ͝ – – – ͝ – – – –

הָרוֹפְאִים כֻּלָּמוֹ

רָעִים וְחַטָּאִים בְּנֵי עַוְלָתָה

לֹא דָת יְרֻשָּׁה לָמוֹ

לֹא אֵל עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ

אַךְ אַחֲרֵי בִצְעָם לְבָבָם יֵלֶךְ

וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי כֶסֶף.

דַּרְכָּם הֲכִי נִשְׁחָתָה

כִּי נַעֲרָה בִפְקֹד אֲשֶׁר נָעֵמָה

מִבַּלְעֲדֵי נָגְעָם הֲיֵשׁ קַדָּחַת

יָד יִשְׁלְחוּ מִתָּחַת

וִימַשְּׁשׁוּ כָל־עֵבֶר

אוּלַי מְעֵי בִטְנָהּ סְתוּמִים הֵמָּה.

אֵלֶּה בְדִבְרֵי־שֶׁקֶר

יִנָּֽשְׂאוּ עַד לַחֲבשׁ כָּל־שָׁבֶר

אַךְ אוֹֽרְבִים אֶל־דָּם כְּאַנְשֵׁי רֶשַׁע

וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ עֲדֵי אֵין חֵקֶר.

אֵיךְ יֶחֱזוּ אֵיפֹא בְאוֹר הַיֶּשַׁע

אִם מַעֲלָם שִׁלֵּשׁוּ

כִּי רָֽצְחוּ זָנוּ וְגַם כִּחֵשׁוּ.

t ‏[הוֹי עָיְפָה נַפְשִׁי מְאֹד וַתֵּלַהּ] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

הוֹי עָיְפָה נַפְשִׁי מְאֹד וַתֵּלַהּ

וּבְסַעֲרַת לֵבָב אֲנִי אִתָּפֶשׂ

עַד־בֹּא חֲלִיפָתִי אֲמָרֵר סֶלָה

וּשְׁאוֹל אֲנִי אֶשְׁאַל אֲשֶׁר אִנָּפֶשׁ.

הוֹי הַכְּאֵב גָּדֵל כְּאֵשׁ אוֹכֵלָה

נֶעְצַר בְּעַצְמוֹתַי וּבָא עַד־נָפֶשׁ

רָחֵל אֲהוּבָתִי תְמוֹל הֵחֵלָה

הַיּוֹם בְּפֶתַע גָּֽוְעָה וָאָפֶס.

רֵעַי מְיֻדָּעַי אֲהָהּ חָנּוּנִי

הַשְׁלֵךְ נְבֵלָתִי בְגֵיא צַלְמָוֶת

כִּי נָֽפְלוּ עָלַי מְהוּמוֹת מָוֶת.

אוֹ אֶל־שְׁמֵי מָרוֹם עֲלוֹת הוֹרוּנִי

כִּי שָׁם אֱיָלוּתִי אֲהָהּ אֶרְאֶנָּה,

לוּ הֶחֱזַקְתִּי בָהּ וְלֹא אַרְפֶּנָּה.

t ‏[מֵעַל־מִרְכֶּבֶת אֵשׁ עַתָּה הַשֶּׁמֶשׁ] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

(קֶטַע)

מֵעַל־מִרְכֶּבֶת אֵשׁ עַתָּה הַשֶּׁמֶשׁ

יָשִׂישׂ לָרוּץ אָרְחוֹ כִּדְמוּת אִישׁ חָיִל

צוֹלֵל אֶל־תּוֹךְ הַיָּם עֵת בֹּא הַלָּיִל

וּכְאוֹר בֹּקֶר יָקוּם לוֹהֵט מֵאֶמֶשׁ

שֶׁלֶג וּכְפוֹר בִּשְׁבִיב אִשּׁוֹ נָמָקּוּ

שָׂדוֹת יַעַטְפוּ בָּר אַחִים יִשְׂחָקוּ.

אַחַר סֹב הָעִתִּים אָתָה הַחֹדֶשׁ

רָשׁוּם בִּגְלַל הַדָּת מוֹרָשָׁה לָנוּ

עַל־כֵּן שָׁנָה שָׁנָה יִתְחַדֵּשׁ בָּנוּ

זִכְרוֹן יוֹם הַנּוֹרָא נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ

כִּי בַמַּרְאָה הַהִיא שֶׁאֵין כָּמוֹהָ

הָאֵל קָרֵב אֶל־אִישׁ הָאִישׁ לֵאלוֹהַּ.

t ‏[צִיּוֹן הַנִּדָּחָה כִּי עַד־הָאֵפֶר] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

צִיּוֹן הַנִּדָּחָה כִּי עַד־הָאֵפֶר

הָאֵל הַמִּתְנַשֵּׂא הִטָּה פָנָיִךְ

וּלְמַעַן עַנּוֹתֵךְ וּקְהוֹת שִׁנָּיִךְ

אֶת־אֹמֶץ הָאֻמִּים הִרְבָּה וַיֶּפֶר.

מָתַי מָתַי נָאוָה בִּפְאֵר וָשֵׁפֶר

תּוֹפִיעִי מִסָּבִיב, כִּי אָז בָּנָיִךְ

יָרֹנּוּ בִצְדָקָה וּמְתֵי מוֹנָיִךְ

יֵבֹשׁוּ יַחַד כַּכָּתוּב בַּסֵּפֶר.

קוֹל כַּתַּנִּים עַל־מַפַּלְתֵּךְ אָרִימָה

אֶשֹּׁם אֶשְׁאַף אַצְרִיחַ אַף־אָרִיעַ

כִּי מִמַּכַּת מַכֵּךְ מֻכֶּה גַם־אָנִי.

אָרִיד בִּמְרִי שִׂיחִי וּמְאֹד אָהִימָה

שָׁלוֹם לֹא יִהְיֶה לִּי עַד־כִּי יַגִּיעַ

יוֹם הַבָּהִיר הַהוּא כִּי תִכּוֹנָנִי.

t ‏[אַרְצִי הַנִּשְׁקָפָה הִנֵּה נָכוֹנָה] / אפרים לוצטו

m נחלת הכלל

אַרְצִי הַנִּשְׁקָפָה הִנֵּה נָכוֹנָה

עַל־רֹאשׁ גִּבְעָה רָמָה רַבַּת יָדָיִם

בֵּיתִי בִרְחוֹבָהּ הוּא כִדְמוּת הַרְמוֹנָה

לוּצַאטָה מִשְׁפַּחְתִּי וּשְׁמִי אֶפְרָיִם.

שָׁם אָנֹכִי עַל־רֹב שָׁלוֹם אֶשְׁכֹּנָה

שָׁם לִי נָטַעְתִּי גַן עַל־עֵין הַמָּיִם

וּבְנוֹת הַשִּׁיר עַל־הַשָּׂפָה תָרֹנָּה

מִשְׁלֵּי דוֹדִים יוֹם יוֹם בֵּין־הָעַרְבָּיִם.

הִנֵּה אָמְנָה אַף כִּי עוֹדֶנִּי יָלֶד

אֵין כָּל־דָּבָר כִּי עַל־רוּחִי אוֹת יָעַשׂ

קִנְאָה אֵין בִּלְבָבִי אַף־אֵין בִּי כָעַשׂ.

אַף־כִּמְצַחֵק אֶל־מוּל קוֹרוֹת הֶחָלֶד

לֹא עֹשֶׁר אֶתְאַוֶּה לֹא אִירָא עֹנִי

מִי זֶה הָאִישׁ אֵפוֹא אֻשָּׁר כָּמֹנִי.

‏יִצְחָק חַיִּים פְּרוֹסוֹלוֹנִי

t ‏[הַיּוֹם לְהִשְׁתַּקְשֵׁק יָצָאתִי חוּצָה] (פְּתִיחָה לְשִׁיר נִשּׂוּאִין) / יצחק חיים פרוסולוני

m נחלת הכלל

Isac Vita Frosolone

[נולד בסִיֶּנָה ומת בלִיווֹרנוֹ בשנת 1794]

פְּתִיחָה לְשִׁיר נִשּׂוּאִין

– – ͝ – – – – – – – –

– – ͝ – – – –

הַיּוֹם לְהִשְׁתַּקְשֵׁק יָצָאתִי חוּצָה

גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים נֶגְדִּי רָאִיתִי

פִּתְאֹם לְעֻמָּתָם הָלֹךְ הָלָכְתִּי

אֵצֶל גְּבוּלָם וּבְתוֹכָם יָרָדְתִּי

בִּמְקוֹם נְאוֹת דֶּשֶׁא יַעַר צוֹמֵחַ

עֵצִים וְכָל־מִין שִׂיחַ

עוֹשֶׂה פְּרִי נֶחְמָד טוֹב לָעֵינָיִם

מָתוֹק לְנֶפֶשׁ אִישׁ מַרְפֵּא לָעָצֶם.

שָׁמָּה עֲרֻגוֹת בֹּשֶׂם

שׁוֹשָׁן חֲבַצֶּלֶת צִצִּים וָפֶרַח

שָׁם נָֽתְנוּ הַדּוּדָאִים כָּל־רֵיחַ

שָׁמָּה בִרֵכוֹת מַיִם

שֶׂכֶר וְאַגְמֵי־נָפֶשׁ

נַחַל וּמֵי מַבּוּעַ

הוֹמִים לְאַט נוֹטִים בִּלְתִּי קוֹל רָעַם

הַהוֹֽלְכִים נָלוֹז תַּחַת הָאָרֶץ

תּוֹךְ מַעְגְּלוֹתֵיהֶם כִּי לֹא נוֹדָעוּ

עַד כִּי מְפַכִּים מִן־חוֹרִים הַחוּצָה

עוֹלִים לְמַעְלָה אֶל־מָקוֹם גָּבֹהַּ

עוֹד נוֹֽזְלִים כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ

דֶּרֶךְ מְקוֹרָם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת.

שָׁמָּה נְתִיבוֹת פּוֹנוֹת אֶל־כָּל־רוּחַ

קֵדְמָה וְצָפוֹנָה יָמָּה וָנֶגְבָּה

וּשְׁבִיל רְחַב יָדַיִם

צוֹפֶה לְאֵם הַדָּרֶךְ

אָרְכּוֹ מְלֹא הָעָיִן

מִפֹּה וּמִפֹּה חומותיו נִשְׂגָּבוּ:

תִּדְהָר הֲדַס וּבְרוֹשׁ שִׁטָּה וָאָרֶז

שָׁוִים בְּקַו הַיֹּשֶׁר.

שָׁמָּה בְדָלִיּוֹתֵיהֶם יִשְׁכֹּנוּ

צִפּוֹר וְעוֹף שָׁמָיִם

עַיִט וְכָל־כָּנָף זָמִיר יַשְׁמִיעוּ

צִפְצוּף וְשִׁיר יַבִּיעוּ.

שָׁם כָּֽלְתָה נַפְשִׁי, שָׁמָּה נִכְסָפָה

לֵישֵׁב לְהִסְתּוֹפֵף לִמְצֹא מַרְגּוֹעַ,

בָּדָד בְּצֵל שִׂיחִים בֶּטַח שָׁכָבְתִּי

לִי עָרְבָה שֵׁינָה כִּי כֵן תָּאָבְתִּי.

– – – – – – – –

יָגֵל אָדָם עֵת סָר לִרְאוֹת

פַּרְדֵּס נָאֶה בִּנְוֵה הַטּוֹב

תּוֹךְ גַּן רָוֶה כָּל־עֵץ רָטוֹב

תָּשִׂישׂ נַפְשׁוֹ לִבּוֹ יִשְׂמַח.

יִתִאַו לָשׁוּט אָרְכּוֹ רָחְבּוֹ

שָׁמָּה לָגוּר לִטַּע נָוֶה

שָׁם בִּמְנוּחוֹת נַפְשׁוֹ יִרְוֶה

יָנוּס יָגוֹן עֶצֶב יִמַּח.

‏יְהוֹשֻׁעַ סֶגְרֵי

t ‏סִיר הַשִּׁירִים (שיר עלילי על המלחמה שהיתה באיטליה בשנות 1733–1735): חלק ששי / יהושע סגרי

m נחלת הכלל

Salvator Segrè

[מוֶרְצֶ’לִי (Vercelli), חי בסְקַנְדְּיָנוֹ, מת סמוך לשנת 1798]

חֵלֶק שִׁשִּׁי

וַיֵּצְאוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים וַיִּתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל־הַמַּאנְטוֹבַאנוֹ זוֹ וְאַף זוֹ

בְּבּוֹזוֹלֵיזוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִמְכַסֶּה עָתִיק / אִישׁ צַר וְאִישׁ

מָצוֹק וְאִישׁ צַדִּיק / כִּי פָנָה הַיּוֹם לַעֲרֹב / וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה

גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם לָרֹב. / וְלוּלֵי זֹאת אָבְדָה תִקְוָתָם

וְתוֹחַלְתָּם / וְהִגִּיעַ הָעֵת לְהִסָּגֵר בְּמַנְטוֹבָה כִּי שָׁם בֵּיתָם /

וַיִּמְצְאוּ סַבְּיוֹנֵיטָה סֹגֶרֶת וּמְסֻגָּרֶת / וְאַרְבַּע מֵאוֹת צָרְפַתִּים

אוֹגָרֶת / וַיֹּאמְרוּ "מַה־זֹּאת בְּיָדֵנוּ / נַחְגֹּר כְּלֵי־מִלְחָמָה מִמַּעַל

לְמַדֵּינוּ כְמִדָּתֵנוּ."

– – ͝ – – – – – – – –

הַשָּׂר אֲשֶׁר עָבַר אוֹלְיוֹ הֵנִיעַ

רֹאשׁוֹ, בְּבֹא עַד־סַבְּיוֹנֵיטָה תָּחַת,

אָמַר "בְּצוּרָה זֹאת אֵלַי תַּגִּיעַ

אֶת־פַּעֲמֵי רַגְלַי אֶדְרֹךְ וּבְנַחַת

עָרְמָה וּמִרְמָה נָא אָכִין אַצִּיעַ,

אֶזְרֶה כְבַמִּזְרֶה וּכְמוֹ בָרָחַת

אֶת־שׂוֹֽנְאַי, מִפֹּה יֵלֵכוּ חוּצָה

אָז כָּל־אֱנוֹשׁ יֹאמַר “לִרְאוֹת אָרוּצָה.”

"לֹא חֵץ וְלֹא תוֹתָח כַּדּוּר וָזָיִן,

שִׁרְיוֹן בְּקַשְׂקַשִּׂים, מִשְׁקָלָם עָשֶׂר,

מָגֵן, חֲנִית וּסְגוֹר מַפְחִידֵי עָיִן,

כִּידוֹן וְאַלָּה מַחְזִיקִים הַקָּשֶׁר.

כֹּל אֶעֱזֹב, אֶחְשֹׁב הֶבֶל וָאָיִן

אֵלֵךְ אֲדַדֶּה עַד־בִּנְיַן הַגָּשֶׁר

אָשׁוּב לְעֵת מוֹעֵד, וּלְיוֹם הַזָּעַם

חִישׁ אַחֲלִיק פַּטִּישׁ עִם־הוֹלֶם פָּעַם."

אָמַר לְחָרַשׁ עֵץ "שָׂא־נָא כֵלֶיךָ

מַשּׂוֹר וְקַרְדֻּמְּךָ וּמְחוּגָה שֶׂרֶד

קַח הַפְּצִירָה פִּים מַקָּב אֵלֶיךָ

קַו קַו וּמַקְצֻעוֹת, וּרְכַב עַל־פֶּרֶד.

הֵן נֵֽלְכָה יַחְדָּו (אֶרְאֶה חֵילֶיךָ)

לִכְרֹת בְּיָד תִּרְזָה עַד־פֹּה וָאֶרֶז"

פָּעַל וְגַם עָשָׂה שָׁשַׁר נִתָּכֶת

קַאנוֹן בְּעֵץ יַעְרִי צוּרַת מַתָּכֶת.

לָקַח עֲגָלָה לוֹ, מָשַׁךְ מִיַּעַר

עֵצוֹ, לְמוּל מִבְצָר הֵרִים הֵנִיחַ.

הַשּׂוֹֽנְאִים עָלוּ זָקֵן וָנָעַר,

כָּל־אִישׁ עֲלֵי חוֹמָה עֵינוֹ הֵשִׂיחַ

מֵרַעֲדָה נִדְמֶה סָכָל וָבָעַר

הֵקִיא וְנִתְעַלֵּף, מַטָּה הֵפִיחַ.

וַיִּרְאוּ מֵעֵץ יִרְאָה וָפָחַד

וַיִּשְׁאֲלוּ לָצֵאת נִצָּבִים יָחַד.

כָּל־שׁוֹֽמְעָיו יִשְׂחַק יַכֶּה כַפָּיִם

יֹאמַר בְּקוֹל אוֹיְבוֹ “אוֹ אוֹ” יַשְׁמִיעַ

יִשְׁתַּחֲוֶה יִכְרַע אֶל־שָׂר אַפָּיִם

כִּי חֹק לְהִלָּחֵם חָדָשׁ הוֹדִיעַ

לֹא עוֹד לְמַטָּרָה יִשְׂאוּ גַפָּיִם

חִצִּים וְרוֹמָחִים לוֹחֵם יַצְנִיעַ

תִּרְזָה מְקוֹם קַאנוֹן לָעַד יִקָּחוּ

בֵּיצִים וְתַפּוּחִים מוּל חֵיל יִפְרָחוּ.

t ‏סִיר הַשִּׁירִים (שיר עלילי על המלחמה שהיתה באיטליה בשנות 1733–1735): חלק שביעי / יהושע סגרי

m נחלת הכלל

חֵלֶק שְׁבִיעִי

הַסְּתָיו עָבַר וְהַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ / לֹא יִגְעֶה שׁוֹר עַל־

בְּלִילוֹ / הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ וְעֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ. / וַיְצַּו הַשַּׂר

בְּמַפְגִּיעַ / “סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה / רְדוּ שָׁמָּה לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה” /

וְכָל־הַחֲיָלוֹת חָזְרוּ לְקַדְמוּתָן / לְעֻמָּתָן / וְהָאַשְׁכְּנַזִּים עָשׂוּ

שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶם / וְעֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמֵיהֶם /

לְהִסָּגֵּר בְּמִבְצָרֵיהֶם / וְעוֹמְדִים מִפֹּה / לַעֲבֹר לִנְהַר פּוֹ /לְצַד

מַנְטוֹבָה הַבִּירָה / לִרְאוֹת מַה־לָּהֶם וְלַצָּרָה / וַיִּתְיָעֲצוּ

הַסְּפָרַדִּים לָצוּר אֶת־עִיר מִירַאנְדּוֹלָה פַּעַם הַזֹּאת הַשֵּׁנִית /

בְּחֶרֶב כִּידוֹן וַחֲנִית.

– – ͝ – – – ͝ – – – –

אַנְשֵׁי סְפָרַד נוֹעֲדוּ נוֹעָצוּ

"לֹא טוֹב הֱיוֹת מִבְצָר בְּיָד צָרֵינוּ.

הֵם שָׁמֲמוּ הֵם רָֽמְסוּ גַּם אָצוּ

הֵם נָֽגְשׂוּ הֵם חָֽרְבוּ עָרֵינוּ

הֵם בִּלְבְּלוּ הֵם קִלְקְלוּ הֵם נָצוּ

הֵם הֶחֱזִיקוּ רִיב בְּתוֹךְ דּוֹרֵינוּ.

נָקוּם בְּיָד רָמָה כְּתוֹפֵשׂ קָשֶׁת

לִנְקֹם נְקָם כִּי יֵירְאוּ מִגָּשֶׁת."

וַיֵּרְדוּ עַד־שָׁם וְלֹא אֵחַרוּ

לָרֹב עֲגָלוֹת מִלְּאוּ הֵעִיקוּ

עָמִיר וְכָל צֵידָה וְהֹן בָּחָרוּ

וּלְאַט לְאַט הֵם צָרֲרוּ הֵצִיקוּ.

הֵן מִשְּׁחוֹר אֶת־תָּאֳרָם שִׁחַרוּ

וַיְמַלְּאוּ כֵלִים וְלֹא הֵרִיקוּ

מִתְרַשְּׁלִים מִתְעַצְּלִים בָּחָרֶב

וַיִּסְבְּלוּ חַמָּה וְחֹם וָשָׁרֶב.

מִסּוֹף לְאַרְבָּעִים יְמוֹת הַקָּיִץ

שֶׁצָּֽרְרוּ שֶׁבִּעֲרוּ שַׁלְהָבֶת

שֶׁנִּקְּבוּ שֶׁסָּֽתְרוּ כָל־חָיִץ

שֶׁדָּחֲקוּ שֶׁפֵּֽרְרוּ חַיָּבֶת

שֶׁיָּרְֽשׁוּ חֶלְקָה וְעֵץ וָקָיִץ

מִבְחַר מְקוֹם מִרְעֶה אֲשֶׁר אוֹהָבֶת

הִיא יָֽצְאָה גַּם עָֽזְבָה הַבָּיִת.

אָז הָיְתָה אֶל־צַר כְּשָׁמִיר שָׁיִת.

אִם תֹּאֽמְרוּ "מַה־זֶּה אֲשֶׁר הֶאְרִיכוּ

לִכְבֹּשׁ בְּנֵי עַוְלָה יְלִידֵי שֶׁקֶר"

אָשִׁיב "אֲבוֹתָם גַּאֲוָה הִדְרִיכוּ

אוֹתָם, בְּגֹדֶל לֵב עֲדֵי אֵין חֵקֶר.

אַף־כִּי חֲיָלוֹת סָֽדְרוּ הֶעְרִיכוּ

לֹא יִגְמְרוּ מִפְעָל לְשָׁרֵשׁ עֵקֶר.

טֶרֶם יְדֵיהֶם יֵצְֽאוּ יָרִימוּ

מָגֵן מְאָדָּם אוֹיְבִים יָשִׂימוּ."

אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, צְבִי תִפְאֶרֶת:

חֵיל אַשְׁכְּנַז קוֹפֵץ וְגַם פּוֹסֵחַ

דּוֹמֶה לְפַרְעשׁ זֶה עֲלֵי כֹתֶרֶת

דּוֹלֵג, בְּיָד הוֹרֵג, בְּיָד רוֹצֵחַ.

חֵיל צָֽרְפַת כִּי מִצְעֲדִים סוֹדָרֶת

תָּרוּץ כְּפִשְׁפֵּשׁ זֶה אֲשֶׁר נוֹצֵחַ

וּבְנֵי סְפָרַד עַֽצְלֵי מָתְנָיִם

מֵתִים כְּכִנָּה זוֹ בְיַד מַחְנָיִם.

(1737)

‏יִצְחָק לוּצַאטוֹ

t ‏[בִּגְדֹל דֵּעָה גָּאוֹן וּבְרֹב מֶמְשֶׁלֶת] / יצחק לוצטו

m נחלת הכלל

Isach Luzzatto

[נולד בסַן דָּנִיאֶלֵי בפלך פְֿרִיּוּלִי בשנת 1730, ומת בטְרִיֶּסְטֵי בשנת 1803]

בִּגְדֹל דֵּעָה גָּאוֹן וּבְרֹב מֶמְשֶׁלֶת

רָדִית מֵאָז עָלַי טוֹבַת הָעָיִן

רִמָּנִי זֶה צַלְמֵךְ בּוֹגֵד מִיָּיִן

עִם־יֹפִי מַלְבּוּשֵׁךְ כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת.

וּלְעֵת כָּזֹאת אָמְנָה מוֹקֵד גַּחֶלֶת

שָׁבַת מִתּוֹךְ לִבִּי שָׁבַת וָאָיִן

הֵן זֹהַר יִפְעָתֵךְ אֶחְשֹׁב כָּאָיִן

גַּם־שַׂמְתִּי זִכְרוֹנֵךְ אַחַר הַדֶּלֶת.

אֶקֹּב הַיּוֹם הַהוּא כִּי בוֹ עָכַרְתִּי

גַּם־יַחַד בִּגְלָלֵךְ בָּשָׂר וָרוּחַ

קַוֹּה מִמֵּךְ אֶשְׂכָּר וּבְלִי זָכָרְתִּי

כִּי בַגַּלִּים חוֹרֶשׁ בַּחוֹל זוֹרֵעַ

וִיקַו אֶל־תּוֹךְ רִשְׁתּוֹ לִכְנֹס הָרוּחַ

אָדָם בִּלְבַב אִשָּׁה כִּסְלוֹ שׁוֹקֵעַ.

t ‏[טוֹב מֵחַיַּי מוֹתִי אַיֶּלֶת שָׁחַר] / יצחק לוצטו

m נחלת הכלל

טוֹב מֵחַיַּי מוֹתִי אַיֶּלֶת שָׁחַר

טוֹב מֵחַיַּי מוֹתִי לָצֵאת מִכֶּבֶל

הִנֵּה כִּי בִלְבָבִי גָדֵל הַחֵבֶל

יָעִיד לִבְנַת פָּנַי מִצֶּמֶר צָחַר.

הַחֵשֶׁק אֶת־רוּחִי הוֹגָה וַיָּחַר

כִּי סֶלֶף מִפְעָלָיו נִלְאֵיתִי סֵבֶל

תָּמִיד לוֹ אֶתְחַנֵּן אָמְנָם לַהֶבֶל

אוֹ לֹא יָשִׁיב אוֹ בִדְבָרָיו אֵין שָׁחַר.

אוֹי בִּנְתִיבוֹת יָגוֹן עֵינִי הִנְחָנִי

אֶל־מוּל מַרְאֵךְ נָאוֶה נִכְסָף לָשָׁבֶת

כִּי בִלְעָדֵךְ עַתָּה גֹוֵעַ אָנִי.

כִּי מִבִּלְתִּי צֵידוֹ יָמוּת גַּם־שָׁחַל

גַּם אֶפֶס הָעֵצִים יִדְעַךְ שַׁלְהָבֶת

וּבְלִי זַרְזִיף מָטָר יִיבַשׁ הַנָּחַל.

t ‏[כִּדְמוּת אָדָם עָמֵל עָיֵף מִדָּרֶךְ] / יצחק לוצטו

m נחלת הכלל

כִּדְמוּת אָדָם עָמֵל עָיֵף מִדָּרֶךְ

כִּרְאוֹת צִפּוֹר נָאוֶה יָרֹן עַל־שִׂיחַ

יָרִים שׁוֹקָיו רָפוֹת וּלְמִן־הַפָּרֶךְ

כָּעֵת יִשְׁמַע קוֹלוֹ הַלֵּב יַקְשִׁיחַ

כֵּן אָנֹכִי עִמָּךְ רַבַּת הָעָרֶךְ

כּוֹשֵׁל בִּנְתִיב חִשְׁקִי וּמִלֹא רַב שִׂיחַ

כִּי אֹמֶץ וּגְבוּרָה נוֹסַף לַבָּרֶךְ

מִן־מֶתֶק מִדְבָּרֵךְ מִנֹּעַם שִׂיחַ.

הֵא לִכְאֵבִי עַתָּה מָצָאתִי כֹפֶר

וּכְמוֹ לִקְרַאת חַמָּה יִדְאֶה הַנָּשֶׁר

כֵּן אַצְתִּי בִפְעָמַי רָצוֹא מֵעֹפֶר.

אַךְ מִקָּרוֹב צָפֹה צַלְמֵךְ זוֹרֵחַ

נָפַל בֵּין שַׂרְעַפַּי מָדוֹן וָקָשֶׁר:

זֶה סָר לִרְאוֹת, זֶה מִפַּחְדוֹ בוֹרֵחַ.

t ‏[נִצָּב עַל־סִיר בָּשָׂר זוֹלֵל בַּבֹּקֶר] / יצחק לוצטו

m נחלת הכלל

נִצָּב עַל־סִיר בָּשָׂר זוֹלֵל בַּבֹּקֶר

מִמֶּנּוּ לֹא יָסוּר עַד־בֹּא הָעָרֶב

סוֹבֵא מִדַּם עֵנָב עַד־אוֹר הַבֹּקֶר

כֹּה מִשְׁפָּטוֹ תָמִיד בֹּקֶר וָעָרֶב.

בָּעֶרֶב הוּא יֹאמַר “מִי יִתֵּן בֹּקֶר”

בַּבֹּקֶר הוּא יֹאמַר “מִי יִתֵּן עָרֶב”

רֵאשִׁית אֶל־שֻׁלְחָנוֹ רֵאשִׁית הַבֹּקֶר

גַּם סוֹף אֶל־יֵין מִשְׁתָּיו קִנְצֵי הָעֶרֶב.

עֶרֶב קִרְבּוֹ יָחִיל מִשּׂבַע בֹּקֶר

בֹּקֶר בִּטְנוֹ צָבָה מִמִּשְׁתֵּה עָרֶב

לוּלֵא כִּי שִׁקּוּיָו יָקִיא בַבֹּקֶר.

אָכֵן יֶחְשַׁךְ הַיּוֹם טֶרֶם הָעָרֶב

אָז אָז יִבְכֶּה לַשָּׁוְא הַבְלֵי הַבֹּקֶר

כִּי מַכְאוֹבִים יָמָיו עֵת בֹּא הָעֶרֶב.

t ‏[הַיַּעֲלוֹת כִּי לָמוֹ אַךְ יַהֲלֹם זוֹרֵחַ] / יצחק לוצטו

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – –

– – ͝ – – – ͝ – – – –

הַיַּעֲלוֹת כִּי לָמוֹ

אַךְ יַהֲלֹם זוֹרֵחַ

בַּיָּד וּבַצַּוָּאר וְעַל־אָזְנָיִם

הַנּוֹֽצְרוֹת חֻקִּים בְּשׂוֹא רַגְלָמוֹ

וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם

אִם נָא מְעַט תִּזְכֹּרְנָה

כִּי הַזְּמָן מָהִיר וְחִישׁ בּוֹרֵחַ

וּשְׁנֵי נְעוּרֵיהֶן מְאֹד תִּקְצֹרְנָה

אוֹ יוֹם אֲשֶׁר אֶל־עַל בְּחִיל תּוּבַלְנָה

לֹא לַחֲזוֹת בַּיֵּשַׁע

רַק בַּעֲבוּר פַּלֵס גְּמוּל כָּל־פֶּשַׁע

אֶת־גַּאֲוַת רוּחָן הֲכִי תַשְׁפֵּלְנָה

אַךְ יִפְתְּ לֵב הוּתַל וַיַּט אוֹתָנָה

לֵאמֹר אֲשֶׁר צָבָא לְיוֹם מוֹתָנָה.

t ‏[אֵיךְ עַל־אַדְמַת נֵכָר שִׁירִים אַחְבִּירָה] / יצחק לוצטו

m נחלת הכלל

אֵיךְ עַל־אַדְמַת נֵכָר שִׁירִים אַחְבִּירָה

וּבְשֶׁבֶר בַּת־עַמִּי אֶשְׁעֶה אֶל־הֶבֶל

אוֹ אֵיךְ תֹּאחַז יָדִי כִנּוֹר וָנֵבֶל

אוֹ אֵיךְ מִשֹּׁד צִיּוֹן פָּנַי אַסְתִּירָה.

הֵן מֵאִישׁוֹן עֵינִי דִּמְעָה אַמְטִירָה

וּכְמוֹ הָרָה לָלַת אֶזְעַק מֵחֵבֶל

אִכַּף אַכֶּה הַכַּף אַרְבֶּה לִי אֵבֶל

וּבְרֹאשׁ כָּל־שִׂמְחָתִי עָנְיִי אַזְכִּירָה.

אַזְכִּיר לִמְיֻדָּעַי בָּבֶל וּפְלָשֶׁת

יָוָן וּבְנֵי שֵׂעִיר שֶׁהֵם הִגְלוּנִי

נָתֹן כַּרְמִי שׂוֹרֵק מִמְשַׁק אֶל־חֵדֶק.

כִּי הֵמָּה לִפְעָמַי הֵכִינוּ רָשֶׁת

וּכְבָר עַד אֵין שָׂרִיד כִּמְעַט כִּלּוּנִי

לוּלֵי חָמַל עָלַי מַלְכִּי אֵל צֶדֶק.

t ‏[יָחִיל בְּקִרְבִּי לֵב וְאֵימוֹת־מָוֶת] / יצחק לוצטו

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

יָחִיל בְּקִרְבִּי לֵב וְאֵימוֹת־מָוֶת

אוֹי נָֽפְלוּ עָלַי אֲנִי הַגָּבֶר

אַךְ טוֹב הֱיוֹת כַּמֵּת בְּעִמְקֵי־קָבֶר

מִלַּחֲזוֹת עָמָל וְשֹׁד צַלְמָוֶת

כִּי כוֹֽכְבֵי מָרוֹם הֲלֹא נִלְחָמוּ,

מִנִּי מְסִלּוֹתָם וּפִיד זָמָמוּ.

אֹמַר "שְׁעוּ אַחַי וְאַל־תָּאִיצוּ

עַתָּה בְנִחוּמִים וְדִבְרֵי־הֶבֶל"

אֶשְׁאַג וְאֶתְאוֹנֵן לְהַרְבּוֹת אֵבֶל

עַד שׁוֹֽכְבֵי עָפָר לְקוֹל יָקִיצוּ

אוֹ עַד־אֲשֶׁר אֶגְוַע כְּמוֹהֶם אָנִי:

כִּי מַה־לְּחֶלֶד זוֹ אֲשֶׁר רִמָּנִי.

שַׂשְׂתִּי אֲהָהּ לַשָּׁוְא כְּצֵאת מֵרֶחֶם

אֶתְמוֹל בְּנִי יַקִּיר וְהֵן גֹּוֵעַ

הָיָה כְמוֹ שׁוֹשָׁן לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ

יָקוּם וְיִתְהַלֵּךְ וְיֹאכַל לָחֶם

הֵן מָֽתְקוּ מִצּוּף נְשִׁיקוֹת פִּיהוּ

כִּי אֶשְׁכְּחָה בָּהֶם יְגוֹן אָחִיהוּ.

יִשְׁכַּב לְיַד חֵיקִי בְּעֵת אִישָׁנָה

אִם אֵֽלְכָה בַחוּץ וְהוּא בַדָּרֶךְ.

יִקְטַן לְהַרְגִּיעִי כְבָר כָּל־פָּרֶךְ,

כִּי אֵין עֲרוֹךְ אֵלָיו, וְאָן וְאָנָה

בָּרָה תְמוּנָתוֹ, וּמַה־לִי בֶצַע

רַק בַּעֲבוּר סַבֵּב כְּאֵב וָפֶצַע.

הָהּ הִנְנִי דָוֶה בְּאֶפֶס נָחַת

אֶתְהַלְּכָה קוֹדֵר וְלֹא אַרְגִּיעַ

קוֹל צַעֲקַת לִבִּי לְעָב יַגִּיעַ

אַרְגִּיז בְּאַנְחוֹתַי שְׁאוֹל מִתָּחַת.

אֶמְאַס הֲבֵל עוֹלָם וְשָׁוְא כָּל־שֶׁפֶר

דִּמְעָה בְּשִׁקּוּיַי וְלַחְמִי אֵפֶר.

אֶרֶץ אֲשֶׁר דָּמוֹ תְכַסִּי הֵנָּה

בִּינִי בְבֵין בָּנִים, וּמִי כָמֹהוּ.

הִנֵּה לְכֻלָּהַם יְהִי קַו תֹּהוּ

כָּעֵת כְּלִי חֶמְדָּה, רְאִי, אֶתֵּנָה.

רִמָּה וְתוֹלֵעָה אֲהָהּ תַּחְשׂכִי

יָד הַחֲזִיקִי בוֹ וְנָא תִּתְמֹכִי.

עַד־בֹּא דְבַר הָאֵל בְּבָתֵּי־חֹמֶר

לְשׁוּב אֱלֵי עַצְמוֹ בְּשַׂר כָּל־רוּחַ

כִּי אָז בְּטַל אוֹרוֹת יְנוֹפֵף רוּחַ

יִקְשַׁב פְּרִי בִטְנִי וְיִתֶּן אֹמֶר.

יִפְרַח כְּשׁוֹשַׁנָּה יְהִי כַזָּיִת

יָשׁוּב לְחֵיק הוֹרִים כְּבוֹד הַבָּיִת.

נִינִי אֲשֶׁר מֵרָע לְטוֹב נָסַעְתָּ

לֹא לֹא לְגוֹרָלְךָ אֲנִי קִנֵּאתִי

אֶת־שִׁבְתְּךָ אֵדָע אֲבָל יָרֵאתִי

פֶּן נָֽוְךָ תִּשְׁכַּח אֲשֶׁר הוֹפָעְתָּ:

הֵן הִיא מְבֻלָּקָה וְרַק בָּהּ אֹפֶל

יוֹם לֶכְתְּךָ מוּעָף בְּעֵדֶן עֹפֶל.

מִשָּׁם רְאֵה הָאָב אֲשֶׁר דּוֹמֵעַ

וָאֵם רְאֵה דָוָה בְּפַלְגֵי־מָיִם

הַבֵּט וְשָׂא רִנָּה לְאֵל שָׁמָיִם

כִּי תַאֲוַת דַּלִּים יְהִי שׁוֹמֵעַ.

נַחְנוּ בְּבוֹר תֵּבֵל כְּמַר וּכְשַׁחַק

אַתָּה הֱוֵה מֵלִיץ וְעֵד בַּשַּׁחַק.

‏חִזְקִיָּה דָּוִד אַבּוֹלַאפְיוֹ

t ‏[אֹמַר בְּחָפְזִי עַל־שְׂחֹק הַקַּרְטִי] {נֶגֶד הַצַּחְקָנִים) / חזקיה דוד אבולעפיה

m נחלת הכלל

Ezechia David Bolaffio

[חי במחצית השניה של המאה הי"ח בטְרִיֶּסְטֵי]

– – – ͝ – – – – ͝ – – – –

אֹמַר בְּחָפְזִי עַל־שְׂחֹק הַקַּרְטִי

"אָרוּר אֱנוֹשׁ אוֹבֵד זְמָן וָרָגַע

אֵלָיו יְאֻנֶּה רַע וְיִקְרַב נָגַע"

כָּל־זֶה בְּנִסְיוֹנִי אֲנִי הִכַּרְתִּי.

פֶּסֶל וּמַסֵּכָה שְׂחֹק לַגֶּבֶר

יִקְרָא בְּשֵׁם בַּעַל וְיִשְׁאַל עֵזֶר

שָׂטָן וְכָל־חֵילוֹ וְנוֹשֵׂא נֵזֶר

סוּסִים עֲבָדִים הֵם יְהִי לוֹ שֵׂבֶר.

גֶּבֶר אֲשֶׁר שׂוֹחֵק בְּיוֹם וָעֶרֶב

יִדְמֶה לְאִישׁ שִׁכּוֹר אֱוִיל וָפֶתִי

צוֹעֵק “תְּנוּ יַיִן אֲהָהּ צָמֵאתִי”

יוֹסִיף וְלֹא יֶחְדַּל וְיִשְׁתֶּה הֶרֶב.

יִשְׂחַק כְּסִיל יוֹם יוֹם בְּאִישׁוֹן לָיִל

יָשׁוּב לְבֵיתוֹ רֵיק וְתַם הַכֶּסֶף

מִמָּחֳרָת יָרוּץ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף

לִשְׂחֹק, וְעֵת לִבְכּוֹת בְּבֹא הֶחָיִל

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו "בְּמוֹ הָאֹפֶל

שַׁלֵּם תְּשַׁלֵּם חוֹב, עֲלֵה הָעֹפֶל".

‏יִצְחָק חַי מוּסַאטִי

t ‏[בָּנִיתִי גַּם הֲכִינוֹתִי בַיִת] (בְּהַשְׁלָמַת בִּנְיַן בֵּיתִי) / יצחק חיים מוסטי

m נחלת הכלל

Isac Vita Mussati

[נולד באַנְקוֹנָה בשנת 1710, בשנת 1806 היה עוד בחיים]

– – – – – ͝ – – – – – – – ͝ – –

בָּנִיתִי גַּם הֲכִינוֹתִי בַיִת זֶה לְבָנָי

אַךְ בִּנְיָנוֹ בְעִיר זָרִים הֵמִיר אֶת־רְצוֹנִי

כִּי עַל־כָּל הַשְּׂמָחוֹת וּלְטוֹב כָּל־מַעֲדַנָּי

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי.

סַדְתִּי הַסִּיד סְבִיבוֹת פֹּה מִנֶּגֶד לְעֵינָי

עַל־זֵכֶר שֹׁמֲמוּתַיִךְ חָרְבַּן בֵּית מְעוֹנִי

גַּם־כִּי קִיר מֻֽזְהָב הִנֶּנוּ לִפְנִים וְלִפְנָי

אִם לֹא אֶזְכֹּר שְׁמֵךְ תִּדְבַּק אֶל־חִכִּי לְשׁוֹנִי.

אֶשָּׂא נַפְשִׁי לְךָ אָבִי עִם־קוֹל תַּחֲנוּנָי

הַרְאֵנִי לָהּ בְּבִנְיָנָהּ שֶׁאָנִי מְצַפֶּה

הַשְׁמֵד כָּל־לוֹחֲצִים קָמִים עָלֶיהָ לְרָעָה.

אָנָּא אַל־נָא תְכַבֶּה אֶת־נֵר עַם נֶאֱמָנָי

הַנֶּחְשָׁךְ מִבְּלִי בָנוּ עוֹד נָבִיא וְצוֹפֶה

וּשְׁלַח לָנוּ מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה.

‏יִצְחָק רְפָאֵל פִינְצִי

t ‏[שִׂפְתֵי רְנָנוֹת לִבְנֵי פַּאדוֹבָה] / יצחק רפאל פינצי

m נחלת הכלל

Isac Raffael Finzi

[נולד בשנת 1728 בפֵֿרָרָה ומת בפָּדוֹבָה בשנת 1813]

שִׂפְתֵי רְנָנוֹת לִבְנֵי פַּאדוֹבָה / רָנֵּי פַלֵּט יְסוֹבֲבֵם סֶלָּה

הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂה יְיָ / וַיְסַפְּרוּ כְבוֹדוֹ בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה

רְעָדָה אֲחָזָתָם בְּאִישׁוֹן לָיְלָה / עוֹדָם בְּעַרְשׂוֹתָם יְשֵׁנִים

אֵין מִסְפָּר לְקוֹלוֹת הֲמוֹנָם / שַׁוְעָתָם הַשָּׁמַיִם עָלָתָה

וְהָיָה זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה / כִּי צָעֲקוּ וְאֵין שׁוֹמֵעַ

וְקוֹל הָעָם בְּרֵעֹה / לֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן

יַפְטִירוּ בְשָׂפָה הוֹי הוֹי / וְאֵין מֵבִין מַה־לָּעָם כִּי יִבְכּוּ

עַל־כֵּן רָחַק יְשׁוּעָה / וְלֹא יַשִּׂיגֶנּוּ רֶוַח וְהֵצָּלָה

עַד נֵעוֹרוּ מִשְּׁנָתָם / וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵהוּ

אָז נִבְהֲלוּ מֵרְאוֹת / וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ

כִּי בָעֲרָה אֵשׁ בְּבֵית יְהוּדָה / לֶהָבָה תְלַהֵט קֹרוֹת בֵּיתוֹּ

רָאוּ נְעָרִים נֶחְבָּאוּ / מָנוֹס בִּקְשׁוּ לְנַפְשָׁם

שָׁכֵן קָרוֹב וְאָח רָחוֹק / פַּלָצוּת אֲחָזָם וְלִבָּם סְחַרְחַר

וּקְרוֹבִים מֵרָחוֹק עָמָדוּ / פֶּן־יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים

וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף / עֲרוּמִים הָלְכוּ בְּלִי לְבוּשׁ

חֹק וּזְמָן לֹא נִתַּן לָהֶם / לְהַצִּיל כָּל־הוֹן יָקָר וְנָעִים

וַיַּעַזְבוּ אֶת־אָהֳלֵיהֶם / וְתוֹחֶלֶת הוֹנָם אָבָדָה

וְהֶחָצֵר סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת / וְאֵין פּוֹתֵחַ בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם

וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶחָד וּשְׁנַיִם מֵעַמֵּנוּ / וְלִפְנֵי שַׂר הָעִיר מְהֵרָה רָצוּ

וַיָּקֶם הַמּוֹשֵׁל לַיְלָה / וְלַעֲבָדִים צִוָּה וַיִּגְזַר אֹמֶר

לֵאמֹר צֵאוּ מַהֵר וּרְאוּ / וּבָתֵּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הַצִּילוּ

וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם / וְהֶחָלִיל מַכֶּה בְחוּצוֹתָיִם

גַּם מֵהַמִּגְדָּלִים קוֹלוֹת נִשְׁמָעוּ / בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד

וַיִּתְקְעוּ וַיָּרִיעוּ לֵאמֹר / הֵאָסְפוּ וּלְכוּ לִישׁוּעָתָה

וַיִּקָּהֲלוּ כְּאִישׁ אֶחָד וַיָּבֹאוּ / אוּמָנִים וּמַשְׁלִיכֵי בַּיְאֹר כֶּלִי

וַיִּפָּתְחוּ כָּל־בְּאֵרוֹת הַמָּיִם / וּבְכָל־פִּנּוֹת נֵרוֹת הִדְלִיקוּ

וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם בְּחִפָּזוֹן / וְלִמְקוֹם הַבְּעֵרָה הֵבִיאוּ

וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְיָ / וְשַׁלְהֶבֶת אָחוֹר נָסוֹגָה

בְּכַדֵּי־מַיִם יָדוֹ פָּרַשׂ שָׂר / וּנְדִיבֵי עַמִּים אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ

בְּבֵית הַתְּפִלָּה מוֹרִים הֶעְתִּירוּ / כִּי לַיְיָ הַיְשׁוּעָה וְנַעְתּוֹר לָמוֹ

תַּחַת הַהֲרִיסוּת תִּשְׁקַע הָאֵשׁ / וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד

מָגוֹר מִסָּבִיב לְבִטְחָה נֶהְפַּךְ / וּבַעֲלוֹת הַחַרְסָה חֶסֶד אֵל יְבֹאֵנוּ

תּוֹשָׁב וְגֵר אוּלָמוֹ שָׁב / וְכֻלָּם יִבְכּוּ אֶת־הַשְּׂרֵפָה

וַיָּעַר יְיָ אֶת־רוּחַ הַנָגִיד / וְהֶעֱמִיד מֵאֲנָשָׁיו לְשָׁמְרֵנוּ

וְהוּא כְּחָפֵץ חֶסֶד / הוֹלֵךְ וּבָא לְהַזְהִירָם

בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ / אֲשֶׁר נָתַן כָּזֹאת בְּלֵב הַשָּׂר

כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמַהּ / כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלֵינוּ

כִּי כְמִשְׁלשׁ שָׁעוֹת חָזַר / וְנֵעוֹר הָאֵשׁ מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר

מַשְׂאֵת הֶעָשָׁן הֵחֵלָּה / מִתּוֹךְ הַמִּשְׂרְפוֹת גֻּלְתָה הֹעֲלָתָה

וּלְרָאשֵׁי הָעֵדָה נִתַּן תּוֹדָה / כִּי בְיִרְאַת יְיָ עֲלֵיהֶם

קִדְּשׁוּ צוֹם קָרְאוּ עֲצָרָה / וּמִנְדִיבֵי לֵב נְדָבָה הוֹצִיאוּ

וְכָל־הַקָּהָל עַל־עָמְדָם / מִמַּחֲצִית הַיּוֹם וְעַד־הַלָּיְלָה

כֻּלָּם בְּשִׁירֵי דָוִד / עוֹנִים וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה

עַל־כֵּן בְּיוֹם זֶה בְּכָל־שָׁנָה / יְשֻׁבַּח לַאדֹנָי לַדּוֹר

וּבְיוֹם חַ"ג לְיֶרַח מַתַּן דָּת / לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה בָנוּ

כִּי בִלְתִּי מְקוֹם הַבְּעֵרָה / יְיָ בָתֵּינוּ הִצִּיל

וְהָאֵל הַנִּקְדָשׁ בִּצְדָקָה / לוֹ יְשֻׁלַּם נֵדֶר נָדַרְנוּ

וְאַחֲלֵינוּ יִכּוֹנוּ דְרָכֵינוּ / וְאֶת־הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת

לֹא נִרְאֶה עוֹד / וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן נִשְׂמְחָה וְנָגִילָה

יִצְחַק יְרַנֵּן כָּל־אִישׁ / וּבְעַד עֲדָתוֹ יַפְגִּיעַ

רְפָא אֵל נָא אֶת־שְׁבָרֶיהָ / וּגְאֻלָּתָם מְהֵרָה תַּצְמַח

יְבָרֵךְ יִשְׁמֹר יְיָ חֵילָם / וְזַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם

צֶאֱצָאֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר / וּבְתוֹרָה יָרִימוּ רֹאשׁ

יְבִיאֵם לִגְבוּל קָדְשׁוֹ / הַר זֶה קָנְתָ"ה יְמִינוֹ.

(1795)

‏מַתִּתְיָה נִסִּים טֵירְנִי

k ‏מִתּוֹךְ הַמַּחֲזֶה “חוֹבְלִים (תַּנְחוּמֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל)” / מתתיה נסים טירני

m נחלת הכלל

Donato Terni

[נולד באַנְקוֹנָה בשנת 1745, גר בפֵּזָרוֹ

אוּרְבִּינוֹ וסִינִיגַלְיָה. בשנת 1810 היה עוד בחיים]

כנסת ישראל לבדה

– – – – – – – – – – – –

בַּלָּהוֹת וּתְשׁוּאוֹת בִּמְקוֹם הַזֶּה סַבּוּנִי

כָּל־נִצִּים פֹּה רָצִים לִישׁוֹן לֹא יַנִּיחוּנִי

שַׁעַר צַעַר הוּא זֶה פֹּה הַתּוּגָה קֻנָּנָה

מִקְלַט כָּל־מַר נֶפֶשׁ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.

עוֹבֵר מִכָּל־עֵבֶר יִתְעַבֵּר יִלְחָצֵנִי

עַד־כִּי גַּם בַּשֵּׁנָה רָעַת מַזָּל הִנֵּנִי

אִם־כֵּן אֵין עוֹד מוֹעֵד לִישֹׁן רַק עֵת לִנְסֹעַ

חֶבְרַת אִישִׁים נִקְשִׁים אֶפְחָדָה עוֹד לִפְגֹעַ.

יֵשׁ פֹּה חוֹלֶה קָרוֹב אָבוֹאָה תּוֹךְ נָוֵהוּ

כִּי כָל־כּוֹאֵב אוֹהֵב חֶבְרַת כּוֹאֵב רֵעֵהוּ.

ותבא כ"י בחדר החולה ותשאל לו

מַה־לָּךְ אָחִי מַה־לָּךְ מֻשְׁלָךְ בִּפְאַת הֶעָרֶשׂ.

חולה: חָלְיִי הֵסִיר כֹּחִי, לֵחִי יָבֵשׁ כֶּחָרֶשׂ.

כ"י: מָתַי חָלִיתָ.

חולה: זֶה כַּמֶּה שָׁנִים נִהְיֵתִי

וָאֹמָר: רָזִי־לִי אוֹיָה לִי כִי־נִדְמֵיתִי.

כ"י (בינה לבית עצמה): (פָּנָיו עֵדֵי חָלְיוֹ) אָחִי עוֹרֵק לִי הָבָה.

חולה: הֵא לָךְ.

כ"י (בינה לבית עצמה):

(דּוֹפֵק בִּמְאֹד. בֶּאְמֶת קַדַּחַת רַבָּה בָּרֹאשׁ, מַצַּב הָרֹאשׁ הֵן טוֹב לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ)

(כלפי החולה): רֹאשֶׁךָ בָּרִיא הוּא?

חוֹלֶה: רֹאשִׁי חָפְשִׁי אֵינֶנּוּ

כָּבֵד מִנֵּטֶל חוֹל, חוֹל יָחוּל יוֹם וָלָיִל

כ"י: הַמֹּחַ עַל־כַּנּוֹ?

חולה: הִנּוֹ שׁוֹלָל מֵחָיִל

בִּקְדֵרָתוֹ סוֹבֵב כַּבָּשָׂר בַּקַּלָּחַת.

כ"י: הַלֵּב?

חולה: דּוֹפֵק הוֹמֶה יִתַּר קֶרֶב צַלָּחַת.

כ"י: הֶחָזֶה?

חולה: הוּא רָזֶה, טוֹב מֶנּוּ חֵיק אֶפְרֹחַ

כ"י: הָאִצְטוֹמְכָא?

חולה: דַּכָּא וּלְעַכֵּל אֵין לוֹ כֹחַ.

כ"י: וּשְׁאָר הַגּוּף אֵיךְ הוּא.

חולה: נָגוּף בִּשְׂאֵת סַפָּחַת

נִשְׁחָת נִכְחָד נִפְחָת מֵעֹצֶם הַקַּדָּחַת.

כ"י: הַגֵּד אַיָּם אֵפוֹא רֵעֶיךָ וּקְרוֹבֶיךָ.

חולה: זֶה שָׁבוּעִים שִׁבְעִים סָעוּ מִזֶּה.

כ"י: אִשְׁתֶּךָ?

חולה: נָתָנָה אֵלַי גֵּט שֶׁלֹּא כַדִּין וָסֵדֶר.

כ"י: הַבָּנִים?

חולה: הֵם חוֹנִים הַרְחֵק מִזֶּה הַחֶדֶר.

כ"י: אֵין פֹּה רוֹפֵא בָקִי, אוּמָן בַּשָּׂם פִּקֵּחַ?

חולה: לוּ לוּ כָלוּ כֻלָּם, לֹא עָשׂוּ בִי מַטְבֵּחַ.

נוֹעֲדוּ יוֹם אֶחָד עַל־חָלְיִי נִתְוַכָּחוּ

הָמוּ כַשִׁכּוֹרִים כַּיַּחְמוּרִים צָוָחוּ

זֶה שׁוֹאֵל זֶה מֵשִׁיב זֶה מַקְשִׁיב זֶה צוֹרֵחַ

זֶה גַאלֵנוֹ מַזְכִּיר זֶה עָלָיו יִתְוַכֵּחַ.

וּבְתַכְלִית דִּבְרֵיהֶם עֵצָה רָעָה בָחָרוּ

לִשְׁפֹּךְ אַרְצָה דָמִי אוֹי בֵּינֵיהֶם גָּמָרוּ.

וַיָּבֹא הָאוּמָן אֶצְלִי בִּכְלִי הָרֶצַח

הִזִּיק הֵצִיק עוֹרִי עַד־כִּי הֵקִיז הַנֶּצַח

נִשְׁמָתִי כִמְעַט קָט מֵאִתִּי לֹא פָרָחָה

לֹא סָרָה קַדַּחְתִּי חַבּוּרָתִי נִמְתָּחָה.

בִּרְאוֹתָם צָרָתִי כָּל־חָכְמָתָם נִשְׁחָתָה

בָּשְׁתֶּם וּכְלִמָּתָם אֶת־מַרְאִיתָם כִּסָּתָה.

קֶרֶב בֵּיתָם שֵׁנִית אֶת־חֶבְרָתָם אָסָפוּ

סַמִּים מַשְׁקִים מָרִים לָתֵת אֵלַי כָּסָפוּ

קִינָא קַסְיָא טוּרְבִּיט אַסֶּנְצְיוֹ הִבְלִיעוּנִי

וֵירַאטְרוֹ טְרוּצִישִׁי רַפּוֹנְטִיקוֹ הִרְווּנִי

וּשְׁאָר טִפּוֹת מָרוֹת יוֹם וָלָיְלָה מָצִיתִי

גַּם דֶּרֶךְ צִיר תַּחְתּוֹן מֵי הַמָּרִים שָׁתִיתִי.

לֹא שָׁווּ לִי כָל־אַל לָכֵן שָׁבוּ נוֹעָדוּ,

תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי אֶת־הַיּוֹנִים אָגָדוּ.

אַךְ שִׁבְרִי לֹא נִרְפָּא עָצְבִּי לִבִּי קוֹרֵעַ

תַּם כִּסְלִי רַב כִּסְלִי קוֹלִי לֹא יִשָּׁמֵעַ.

עָשׂוּ מִנִּי כָלָה עִשּׂוּ גוּפִי כָל־רָגַע

הוֹסִיפוּ כָל־שָׁעָה עָלַי רָעָה וָנָגַע.

טָעוּתָם כִּסְלוּתָם נִגְלָתָה אָז אֵלֵימוֹ

נִסְתַּם נֶחְתַּם פִּיהֶם נֶעְתַּם צֶלֶם פָּנֵימוֹ

כִּי חָכְמָתָם הֶבֶל וּמְזִמָּתָם טִיט רָפֶשׁ

וּמְרִיקִים כָּל־הַיּוֹם דַּם כִּיס עִם דַּם הַנָּפֶשׁ.

הֵם טַבָּחִים אֹחִים אֵין בָּם מַשְׂכִּיל יוֹדֵעַ

דָּמִים רַבִּים רוֹצִים רָצִים אֶל־הַמַּטְבֵּעַ

וּשְׁחוֹרָה נִשְׁמָתָם אֶל־שִׂמְלָתָם נִמְשָׁלֶת

וּפְעֻלָּתָם סִכְלוּת אוּמָנוּתָם אִוָּלֶת.

רוֹפֵא כִּשְׁמוֹ רָפֶה וּמְרַפֶּה אֶת־רֵעֵהוּ

אוּמָן מַקִּיז הָמָן מַזִּיק מֵצִיק הִנֵּהוּ.

אוֹי לִי כִּי תּוֹךְ רִשְׁתָּם וּמְצוּדָתָם הוּבֵאתִי

גּוּפִי מָלֵא נִקְלֶה מִכָּל־חוֹלֶה חֻלֵּיתִי

עַד־כִּי עַרְשִׂי אֶחְשֹׁב מָלֵא קִמּוֹשׁ וָחוֹחַ

וּלְבַד אַרְגָּז יִהְיֶה אֶל־עַצְמִי תֵּבַת־נֹחַ.

– – – – – –

– – – – –

כָּל־חַיָּה וּבְהֵמָה

אִשָּׁה וָגֶבֶר

תִּפֹּל בָּהֶם אֵימָה

יִרְעַד כָּל־אֵבֶר

עֵת רוּחַ וּנְשָׁמָה

יָרִימוּ אֵבֶר

עֵת יַד מָוֶת רָמָה

לִשְׁבָּר־בָּם שֶׁבֶר.

אָכֵן נַפְשִׁי תִּצְמָא

לִמְצֹא הַקֶּבֶר

וּכְמוֹ חָתָן כָּמַהּ

אֶל־אֵשֶׁת חֶבֶר

כֵּן אֶכְסֹף עֵת רִמָּה

שָׁם עַל־כָּל־עֵבֵר

בִּי תִמְצָא אֶת־לַחְמָהּ

תָּכִין לָהּ שֶׁבֶר.

כ"י: אָחִי הַסְכֵּת שִׂיחִי נִכְחִי הַסְתֵּר חֶבְלֶךָ

עָנְיִי חָלְיִי הָבֵן תַּקְטִין גֹּדֶל חָלְיֶיךָ

אֵבָרַי וִיצוּרַי הֻכּוּ לָקוּ כִפְלָיִם

וּמְתֹם לֹא תִרְאֶה בִי מִן־הָרֹאשׁ עַד־רַגְלָיִם.

מִמֶּשֶׁךְ צָרוֹתַי מֹחִי חוּשַׁי נֶעְכָּרוּ

וכְאֵב קָדְקֹד יִשְׁקֹד כָּל־הַכֹּחוֹת נֶעְדָּרוּ

עֵינִי נָגְהָהּ כֵּהָה מִנִּי־עֹנִי נֶעְתָּמֶת

וַתִּצַּלְנָה אָזְנַי מִקּוֹל רַעַם מִלְחָמֶת.

הָרֵיאָה הִיא לָאָה מִפַּחַד צַר נִצְמָקֶת

וּלְשׁוֹנִי אֶל־חִכִּי הַבִּיטָה כִּי נִדְבָּקֶת.

חָזֶה בִמְזֵי רָעָב רָזֶה יָבֵשׁ כַּלּוּחַ

וּנְפוּחָה כָל־בִּטְנִי הָאִצְטוֹמְכָא סָרוּחַ.

יָדַי וּזְרוֹעוֹתַי הָדֵק הֵטֵב אֻגָּדוּ

רַגְלַי עִם־קַרְסֻלַּי מִן־הצּוֹמִים מָעָדוּ

לִבִּי פוֹחֵד תָּמִיד, מָרָה, כָּבֵד נִכְמָרוּ

וּטְחוֹל נִפְרָד כַּחוֹל, כָּל־עַצְמוֹתַי נִחָרוּ.

אוֹיָה לִי עַל־שִׁבְרִי אֵין כִּדְמוּתִי נִכְאָבֶת

לָךְ יֵשׁ מִטָּה לִשְׁכַּב חֶדֶר קָטָן לָשָׁבֶת

אַךְ לִי יֶחְסַר מָעוֹן וּבְלִי מִשְׁכָּב הִנֵּנִי

וּבְכֵן אַתָּה חוֹלֶה טוֹב וּמְעֻלֶּה מִמֶּנִּי.

אִם רֵעִים וּקְרוֹבִים מִמְּךָ נָצוּ גַּם־נָעוּ

לֹא עָשׂוּ עִמְּךָ רַע וּבְעַצְמָךְ לֹא פָגָעוּ.

אַךְ רֵעַי וּקְרוֹבַי וּסְבִיבַי הֵם רִמּוּנִי

גַּם בָּנַי הַמַּמְרִים הִכּוּנִי וּפְצָעוּנִי

דַּם צַדִּיקִים זַכִּים בִּרְחוֹבוֹת עִיר שָׁפָכוּ

נִבְלָתָם גוּפוֹתָם לִפְנֵי דֻּבִּים עָרָכוּ.

– – – – – –

לִבְנֵי אֶפְעֶה נִדְמוּ

כִּי בִנְשִׁיכוֹתֵיהֶם

לָצֵאת מֵרֶחֶם אֵם

יִקֹּבוּ אֶת רַחְמָהּ.

נִדְמֵיתִי לַיָּרֵךְ

מִמֶּנָּה מִתּוֹכָהּ

נִסְרָחָה וּמְעוּכָה

תִּלְבַּשׁ תָּרֻם רִמָּה.

יַעַן הַפָּרִיצִים

הִשְׁחִיתוּ אֻמָּתִי

שָׂמוּ עִיר תִּפְאַרְתִּי

אֶרֶץ צִיָּה שַׁמָּה.

אִם־כֵּן חוֹלֶה הוֹדֶה

כִּי מַכָּתִי נַחְלָה

עַל־כִּי דִמְיוֹן אֵין לָהּ

נֶעְדַּרְתִּי נֶחָמָה.

חולה: נִכְבָּד עָלַי חָלְיִי עַל־כִּי חָלְיֵיךְ הִקְשָׁבְתִּי.

כ"י: לִשְׁתֹּק לִסַּע מִפֹּה לָכֵן כָּעֵת חָשָׁבְתִּי.

חולה: עִמְדִּי עִמְדִּי יָפָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי.

כ"י: לֹא כִּי אֶסָּעָה.

חולה: מַה עוֹד אַפְצִיר, נִסְעִי לֵכִי.

ותסע כ"י מהחולה.

(1771)

‏שְׁמוּאֵל אַהֲרֹן רוֹמָאנִילִי

t ‏[נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר אֵל שׁוֹכֵן עָרֶץ] (מִתּוֹךְ הַשִּׁיר “רוּחַ נָכוֹן”) / שמואל רומאנלי

m נחלת הכלל

Samuel Romanelli

[נולד במַנְטוֹבָה בשנת 1757, חי בבֶּרְלִין, וִינָה, לוֹנְדוֹן וערים אחרות, מת בקָזָלֵי מוֹנְפֵרַטוֹ בשנת 1814]

מִתּוֹךְ הַשִּׁיר “רוּחַ נָכוֹן”

– – – – – – – – – – –

נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר אֵל שׁוֹכֵן עָרֶץ

גָּבֹהַּ בִּגְבֹהִים מֵקִים כָּל־אָרֶץ

אַתָּה יָצַרְתָּ כֹל בַּכֹּל מָשָׁלְתָּ.

שָׁמַיִם וּצְבָאָם כָּעֵת יִזְרָחוּ

הָאָרֶץ וּמְלֹאָה כָּעֵת יִפְרָחוּ

הַכֹּל יוֹדוּ יַבִּיעוּ “מַה־גָּדָלְתָּ”.

כִּי אֶתְבּוֹנֵן פִּלְאֵי מַעְשֵׂי יָדֶיךָ

כִּי אֶחְשׂף כִּי אַכִּיר אוֹת מַעְבָּדֶיךָ

נִפְעַמְתִּי מִדַּבֵּר נַפְשִׁי נָבֹכָה.

וּבְרֹב שַׂרְעַפַּי בִּי לִבִּי יִשְׁטֹפוּ

אִם נָא אֶפְצֶה פִּי אִם מִלַּי יִטֹּפוּ

“מִי כָמֹכָה” אֶקְרָא מֵאֵין כָּמֹכָה.

מֵעֶצֶם הַנִּכְבָּד עַל־חוּג שָׁמָיִם

עַד־הַשּׁוֹכֵן נֶגְדּוֹ בִּתְהוֹמוֹת מָיִם

זֶה מִזֶּה יִינַק זֶה לָזֶה יַשְׁפִּיעַ

עַד־כִּי אֵשׁ מִמָּרוֹם מֵחֶרֶס מָטָה

לָתֵת מִחְיָה לָאָרֶץ תֵּרֵד מָטָּה

מִמֶּנָּה עֵץ יִצְמַח, עֵשֶׂב מַזְרִיעַ.

אֵין רוֹם אֵין עֹמֶק אֵין רֹחַב אֵין אֹרֶךְ

יַפְרִיד בֵּינוֹתָם אוֹ יַרְחִיק הַצֹּרֶךְ

כִּי בַקֶּשֶׁר אַמִּיץ יַעַנְדֵּם יָחַד.

אִישׁ עַל־דִּגְלוֹ יִשְׁמֹר הָעֵת וָפֶגַע

(כִּי תִשָּׁחַת תֵּבֵל אִם יָסוּר רֶגַע)

וּפְנֵי אִישׁ אֶל־אִישׁוֹ יַשְׁלִים וַיַּחַד.

גַּם מוֹצָאֵי לִבִּי מֵעַל גָּבֹהַּ

יִקְחוּ חֶלְקָם, אִם־מָשׂוֹשׂ בָּם אִם־נֹהַּ,

וּבְזִקֵּי מַתְכֻּנְתּוֹ תָּמִיד רֻתָּקוּ.

אִם שָׁמַיִם זַכּוּ עֹנֶג יִמְצָאוּ,

אִם בֶּעָבִים כָּסוּ פָנִים, יִגָּהוּ

יַזְהִירוּ עוֹד יָגִילוּ עוֹד יִשְׂחָקוּ.

וּכְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה וּכְעֵץ הַחֹרֶשׁ

בִּגְבֹהוֹת וּגְדוֹלוֹת נִמְצָא בָם שֹׁרֶשׁ

כֵּן כָּל־דָּבָר אַף־כִּי קֹרַץ מֵחֹמֶר.

אַף־כִּי נַפְשִׁי מִצּוּר שַׁדַּי חֻצָּבָה

וּבְחָכְמָה וּבְמַדָּע מִגֵּו נִשְׂגָּבָה

כִּי חֶלְקָהּ בִּמְרוֹמִים גַּם נִגְזַר אֹמֶר.

(1792)

t ‏{אֶל־שַׂרְעַפַּי נָתַתִּי צִיץ, וָאֵדֶא] (מִתּוֹךְ הַשִּׁיר "מַחֲזֵה שַׁדַּי") / שמואל רומאנלי

m נחלת הכלל

מִתּוֹךְ הַשִּׁיר “מַחֲזֵה שַׁדַּי”

– – – – – – – – – – –

אֶל־שַׂרְעַפַּי נָתַתִּי צִיץ, וָאֵדֶא

עַל־כַּנְפֵיהֶם חָשׁוֹת מִנֶּשֶׁר קַלּוּ,

דֶּרֶךְ מֶרְחָב הָרֵק שִׂיאִי אַגְבִּיהַּ

וָאֶתְנוֹסֵס עַד־אֶל־רָמוֹתֵי שַׁחַק.

רוּחַ מִבִּינָתִי בֶּטַח יַנְחֵנִי

רוּחַ כִּי מִשַּׁדַּי בָּאִישׁ הָטְבָּעָה

לִבְרַק נָגְהוֹ וּלְאוֹר חִצָּיו לָלָכֶת,

עַמּוּד עָנָן יוֹמָם עַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה

בִּנְתִיבוֹת תּוּשִׁיָּה וּשְׁבִילֵי־חָלֶד

וּבְגִבְעָה וּבְבִקְעָה וּבְעִמְקֵי־פַחַת

בַּל־יֵתַע בַּל־יִגֹּף בַּל־יִשְׁתַּקֵּעַ

פֶּן־יַעְפִּיל פֶּן־יַהְרֹס פֶּן־יָהִין דָּעַת

כָּמוּס מֵעֵין בָּשָׂר עָמוּם מִשֵּׂכֶל

לוּ יִכָּוֶה אוֹ עַפְעַפָּיו תֶּחְשַׁכְנָה

מִנִּיצוֹצֵי בָזָק וּשְׁבִיבֵי־נֹגַהּ

כִּי בִגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת לָהָטוּ.

וָאֶתְאַבֵּךְ לָתוּר בִּשְׁפָאֵי־גֹבַהּ

מִבַּעַד הָאֶשְׁנָב חֶרֶס מִקֵּדְמָה

כָּל־מַעְבָּדֵי אֵלִים, גִּבּוֹרֵי־כֹחַ

מִצּוּר שַׁדַּי עַל־מִשְׁמַרְתָּם פֻּקָּדוּ.

אִישׁ אִישׁ עַל־מַשָּׂאוֹ שֵׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ

וּלְמִשְׁמַרְתּוֹ יָסוּרוּ בַּל־יַחְטִיאוּ

מִדֵּי גֶשֶׁם שִׁפְעָם אַרְצָה יָנִיפוּ

לָתֵת מִחְיָה וּלְהָרִיק טוֹב מִמָּעַל.

שִׁפְעַת אֶרְאֶלָּם אָנֹכִי חָזִיתִי

אַלְפֵי שִׁנְאָן רִכְבֵי אֵל רִבּוֹתָיִם

וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְעֻלּוֹתָם עָמָדְתִּי.

כִּדְמוּת אִישׁ מִשְׁתָּאֶה נִדְהָם נִפְעָמְתִּי

וָאֶדֹּם וָאַבִּיטָה וָאַשְׂכִּילָה

כָּל־הֶהָמוֹן הָרַב הַזֶּה אָשׁוּרָה

וּבְקַוֵּי זִקִּים בָּם יָדָם אוֹחָזֶת

נִגְלָה אוֹרָם מִמַּחְצִיתָם וּלְמָעְלָה

וַיִּסָּתֵר מִמַּחְצִיתָם וּלְמָטָּה.

יָנִידוּ קַוֵּיהֶם אָנֶה וָאָנֶה

לִגְבוּל מַבָּטָם לַנְחוֹתָם בַּדָּרֶךְ.

רֶגַע יַפְרִידוּם אוֹ יַעַנְדּוּם רֶגַע

עַל־שָׁלשׁ עַל־אַרְבַּע עַל־שֵׁשׁ עַל־שֶׁבַע

אוֹ רֶגַע יַחְבִּירוּם יַחַד כֻּלָּמוֹ

וַיִּהְיוּ בִידֵיהֶם עָבוֹת וָחָבֶל.

אָמְנָם אֶחָד קָדוֹשׁ נִצָּב בַּתָּוֶךְ

הַשּׁוֹכֵן בֵּינוֹתָם כַּשָּׂר בַּחָיִל

יוֹפִיעַ בִּסְבִיבָיו נוֹרָא עָלֵימוֹ

בּוֹ מַעְיָנָם כָּל־מַעְיָנָיו בָּהֵמָּה.

אֵין טֹרַח אֵין עָמָל אֵין לוֹ רַק נֹחַ

עַל־כֵּס נָאוֹר כַּצַּח עַל־אוֹר יַגִּיהַּ

כִּי כוֹכָבִים כַּסַפִּירִים כּוֹנָנוּ

צוֹפֶה בּוֹחֵן סוֹפֵר שׁוֹקֵל בַּפֶּלֶס

פֹּעַל אָדָם עִנְיָנוֹ שִׂיג יָדֵהוּ

תַּחְבֻּלּוֹתָיו עֶשְׁתֹּנוֹתָיו בָּאָרֶץ.

(1808)

k ‏מִתּוֹךְ הַמַּחֲזֵה "הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן" חֵלֶק שֵׁנִי, דִּבּוּר רִאשׁוֹן / שמואל רומאנלי

m נחלת הכלל

חֵלֶק שֵׁנִי, דִּבּוּר רִאשׁוֹן

אולם שער בית ארמון צדק. תקוה וחסן.

– – – – – – – – – – –

– – – – – – –

תקוה: חֹסֶן, כֵּן הִיא: מִמְּךָ יָדִי גּוֹבָרֶת.

חסן: מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל תֵּתַע

תִּקְוָה כִּי בִלְבַב אִישׁ אֵין הִיא נִקְשָׁרֶת.

פֶּתַע תִּוָּלֵד בּוֹ תִּשָּׁבֵר פֶּתַע

הִיא כַלַּהַב כֵּהָה סָבִיב גַּחֶלֶת

בִּזְנַב הָאוּד עָשֵׁן לֹא מִתְלַקָּחַת

יִדְעַךְ מֵרוּחַ פֶּה, רֶגַע פּוֹרָחַת.

אֶל־שֵׂבֶר יִשְׂאוּ עַיִן

אִישִׁים בָּאֵד וָשֶׁבֶר

אַךְ אִם בּוֹשֵׁשׁ הַיֶּשַׁע

אָז יִאֵשׁ אֶת־לִבָּם כּוֹשֵׁל וַיָּעַף

עַל־אֵל אֵלִים יִזְעָפוּ וַיָּסֹבּוּ

תֹּאבַד תִּקְוָה, כִּי נִגְזָרוּ יַחְשֹׁבוּ.

לֹא כֵן אִם בִּי יִדְבָּקוּ

כִּי נֶצַח יִתְאַפָּקוּ:

כָּל־עוֹד מַכְאוֹב יוֹסִיפוּ

יוֹסִיפוּ גַּם־כֵּן אֹמֶץ.

כָּעֵת מִמַּזְמֵרוֹת זַלְזַלֵּי־גָפֶן

כֹּרָתוּ, עוֹד יִרְבֶּה בִשְׂאֵת וָיֶתֶר

תּוֹמֵךְ בִּי כֵן יַזְקִין, כֵּן בָּא עַד־מָוֶת.

סִיר לֹא יַמְאִיר לוֹ, לֹא יַכְאִיב לוֹ חוֹחַ.

תקוה: דַּעַת בִּשְׂפָתֶיךָ בָּרוּר מִלֵּלָה

אַךְ עוֹד רֵעַי יִכּוֹנוּ.

חסן: פִּתְחִי־נָא פִיךְ וּדְבָרַיִךְ יָאִירוּ.

תקוה: כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים כִּי תִתֵּן כֹּחַ

לַכֹּל, יָנוּב בּוֹ חָיִל.

אַךְ עַד־בּוֹאִי אֶל־גָּבֶר

אֵיךְ תּוּכַל לָבוֹא אָתָּה.

רִאשׁוֹן אֶל־הָאָדָם יִוָּלֵד שֵׂבֶר

אַחַר חֹסֶן יָבוֹא לוֹ לִישׁוּעָתָה.

חסן: הֵן טוֹב אַחְרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתֵהוּ.

תקוה: אַף אִם אוֹדֶה עַתָּה כִּי כֵן דִּבַּרְתָּ

אֵיךְ תִּמְצָא סוֹף דָּבָר אִם רֵאשִׁית אָפֶס.

אִם בִּין תָּבִין, אוֹ יוֹלַדְתֶּךָ אָנִי

אוֹ כָמוֹנִי כָמוֹךָ,

אַךְ רִאשׁוֹנָה אֶמְלֹכָה.

קַדְמוֹנִיּוֹת נָא תִּתְבּוֹנָן וַתַּחַז

חִישׁ מִשְׂגַּבִּי לָעִתּוֹת צַר וָחֵבֶל

לָסוּר שִׁכְמוֹ מִסֵּבֶל

אִתּוֹ אֶל־הַתֵּבָה עַד־בִּימֵי נֹחַ

בָּאתִי לִסְגֹּר הַשָּׁעַר.

רוּחַ סוֹעָה מִסַּעַר

וּבְזַלְעָפָה בָאָה סוּפָה מֵחָדֶר

אַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ

הַמַּעְתִּיק הֶהָרִים הַמַּרְגִּיז אָרֶץ.

יִתְפַּלָּצוּן מִתַּחַת עַמּוּדֶיהָ

גִּשְׁמֵי גָפְרִית יִשְׁטֹפוּ

וּבְרָקִים כִּפְלָדוֹת סָבִיב לִהֵטוּ

בִּעוּתֵי אֵל יַרְעֵמוּ

וּתְהוֹם לִתְהוֹם קוֹרֵא יַחְדָּו נִבְקָעוּ

וּנְחָלִים מֵעִם־גָּרוּ

לָזֶפֶת נֶהְפָּכִים חוּצָה פָרָצוּ

זַעַם יִצְעַד וּלְפָנָיו יֵלֵךְ דָּבֶר

הַמַּשְׁחִית וּמְכַלֶּה אִישִׁים וָאָרֶץ.

שָׁמָּה הַצִּי חָרֵד יָחֹג יָנוּעַ,

תּוֹכָהּ אַנְשֵׁי הַשֵּׁם לָנֵס נִשָּׂאוּ

בִּרְתֵת רוּחָם וּבְחִתַּת לֵב יָשֹׁמּוּ.

שָׁם אֶל־נַפְשָׁם נִבְהָלֶת

מִי שִׁלַּם נִחוּמִים אִם לֹא תּוֹחָלֶת.

מִי זֶה תֹּאמַר מִי הֶחְזִיק בִּימִין צֶדֶק

עֵת אַמִּיץ לֵב וּבְלִי דִמְעָה עַל־לֶחִי

לִשְׁחֹט בֵּן יַקִּיר לוֹ וִידִיד הַנָּפֶשׁ

שָׁלַח יָדוֹ לָקַח אֶת־הַמַּאְכָלֶת

מִי שָׂם רוּחוֹ כִּכְפִיר אִם לֹא תּוֹחָלֶת.

יוֹם צִיר נֶאְמָן פָּדָה מִצַּר וָלַחַץ

הָעָם בָּחַר לוֹ אֵל לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק

יוֹם תָּעָה בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ

מִצְרַיִם מֵאָחוֹר הַיָּם מִקֶּדֶם

יוֹם בָּקַע יָם לַעְבִיר עֵדָה נִבְדָּלֶת

מִי יִלָּוֶה אֵלָיו אִם לֹא תּוֹחָלֶת.

– – – – – – –

– – – – – –

עַל־רֹאשׁוֹ תַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ

בַּיוֹם, קֶרַח בָּאֶמֶשׁ

אַךְ אִם עִמִּי רָץ אֹרַח

אַיִן נֶגְדּוֹ כָל־טֹרַח,

עוֹבֵד אֶת־אַדְמָתוֹ.

אָסוּר תּוֹךְ בֵּית הַסֹּהַר

דּוֹבֵר עִמִּי סָר חֵבֶל

אַךְ בִּי יָחִיל אֶל־זֹהַר

עָמָל יִשְׁכַּח וָזָעַם

גַּם יִקֶר מִקְרֶה פָּעַם:

אֶל־קוֹל זִקָּיו וָחֶבֶל

יָעִיר קוֹל שִׁירָתוֹ.

(1791)

k ‏"עֲלוֹת הַמִּנְחָה אוֹ חֶבֶר מְאֻשָּׁר": קֶטַע מִתּוֹךְ הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי / שמואל רומאנלי

m נחלת הכלל

קֶטַע מִתּוֹךְ הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי

(מערה אפילה)

– – ͝ – – – – – – – ––

מדון: הוֹי שׁוֹֽכְנֵי יָוֵן בִּמְחִלּוֹת־רֶתֶת

מִי יַעֲצֹר אֶתְכֶם. חִישׁ הִנָּתֵּקוּ

וּפְחוּ חֲמַת תַּנִּין וּמְרוֹרוֹת־פֶּתֶן

מֵרוּחֲכֶם הָרְעָל, מִפִּיכֶם סֶחִי.

רוּחוֹת בְּנֵי קִיטוֹר כִּי תִכּוֹנָנוּ

אֶל־תּוֹֽכְחוֹת חֵמָה, מָה לֹא תִרְגָּשׁוּ

הַיּוֹם לְעֵדֶר עֵדֶר לָשׁוּט. לָמָּה

לֹא תִזְרְעוּ בִשְׁמִי אַבְדָן וָקָטֶב.

לָמָּה לְהָרַע לִי מִשְׁפָּט תַּהְפֹּכוּ

לִזְכֹּר כְּהַיּוֹם הָרְחֵם מֵרֹגֶז.

גַּם רַחֲמֵיכֶם הָהּ אַכְזָרִי הֵמָּה

וָאַתְּ מְקוֹר פִּידִי נֹגַהּ מִרְשָׁעַת

לוּ אוּֽכְלָה שַׁסַּע חֵיקֵךְ כַּלָּיִשׁ

לִרְווֹת שְׂפָתַי נָא בִדְמֵי מֵעָיִךְ.

לָמָּה בְשַׂר בָּנַיִךְ לֹא אוּכָלָה

לָתֵת לְשִׁנֵּי חַיְתוֹ־יַעַר טָרֶף

לִהְיוֹת לְמִשְׂחָק אֶל־צִפָּרְנֵי־פָרֶס.

הָהּ כִּי זְבוּל חֵרֵשׁ וקְשֵׁי יוֹם זָרוּ.

הֵא נָא לְאוֹיַבְתִּי יוֹם גִּיל, הִנֶּהָ

דֶּגֶל מְשׂוֹשָׂה לָבֶטַח פּוֹרָשֶׂת.

מַה־לִּי לְהוֹחִיל עוֹד, חַיִּים לִי לָמָּה.

יָמַי בְּדוּמָה מֵחַיַּי לִי טֹבוֹ.

– – – – – – –

– – – – – –

נוּסָה בִמְשׁוֹאַת אָמֶשׁ

נוּס מִתַּחַת הַשָּׁמֶשׁ

נוּס מָדוֹן כִּי נִשְׁבַּרְתָּ

אֵיד לָטַשׁ לָךְ חַרְבּוֹ.

אוֹי כִּי תִּשְׁתֶּה לָנֶצַח

רֹק וּכְלִמּוֹת וָרֶצַח

גּוּמָץ לַזָּר חָפַרְתָּ

עַתָּה נָפַלְתָּ בוֹ.

(1793)

t ‏[הַיָּם שָׁקַט, גַּלָּיו בִּמְרוּצַת־נַחַת] / שמואל רומאנלי

m נחלת הכלל

– – – – – – – = – – –

– – – – – – –

הַיָּם שָׁקַט, גַּלָּיו בִּמְרוּצַת־נַחַת

הָרוּחַ צַח עַל־כַּנְפֵי נֵס יָפוּחַ

וּסְפִינָה בִרְוָחָה כָּעוֹף פּוֹרָחַת

וּלְיַרְכָתָהּ חוֹבֵל יִישַׁן יָנוּחַ.

אַךְ פֶּתַע יָם יֵהֹם כִּשְׁאוֹל מִתַּחַת

יַרְחִיב נַפְשׁוֹ יַבַּע כַּדּוּד נָפוּחַ

תַּחַת רַגְלָיו חוֹבֵל יִרְאֶה הַשָּׁחַת

וּבְסוּפָה וּסְעָרָה סוֹעָה הָרוּחַ.

חָכְמָתוֹ תִּתְבַּלָּע נַפְשׁוֹ רַב תֵּלֶא

יַטִּיל כֵּלָיו יָסִיר נֵס יִכְרֹת תֹּרֶן

וַיַּגִּיעַ אֶל־חַף מִדֶּרֶךְ פֶּלֶא.

מֻצָּל, אַךְ אֵיךְ מֻצָּל? כַּנָּס מִפָּחַד

כְּאוּד מֵאֵשׁ כַּמֹּץ מִסַּעַר גֹּרֶן,

עָיֵף כּוֹשֵׁל יִשֹּׁם יִשְׁאַף גַּם־יָחַד

מוֹרָשֵׁי לִבּוֹ יָחַד,

מֵאָן יָבוֹא עֶזְרוֹ נֵּהָה אֶל־שֶׁבֶר,

תִּקְוָה אֶל־אַחְרִיתוֹ אַחְרִית אֶל־שֵׂבֶר.

כֵּן אָנֹכִי הַגֶּבֶר:

לִקְשֵׁי לִמְרִירֵי יוֹם עַתָּה צוֹרֵחַ

מִשֹּׁד מִקֶּטֶב בַּת עַמִּי בוֹרֵחַ.

(1789)

‏חֲנַנְיָה אֶלְחָנָן חַי כֹּהֵן

t ‏הַחֵשֶׁק הָרַע / חנניה אלחנן חי הכהן

m נחלת הכלל

Anania Coen

[נולד ברֶג’וֹ בשנת 1751 ומת בפִֿירֶנְצֵי בשנת 1834]

– – – – – – – – – –

הַחֵשֶׁק הֶעָרוּם יָדוֹ בַכֹּל

מֶנְהוּ אַף־הַגִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל

לִמְחֹץ לִכְבּשׁ כָּל־הֶחָפֵץ יָכֹל.

בִּתְחִלָּתוֹ עוֹפֵף עוֹבֵר כַּצֵּל

אַחַר יָשׁוּב בַּבַּיִת מִסְתּוֹפֵף

שָׁמָּה יָגוּר כִּדְמוּת אָדָם עָצֵל

יוֹרֶה זִקִּים בַּסֵּתֶר וִינוֹפֵף

יָדוֹ לֵאמֹר “כָּמוֹנִי מִי יוֹרֶה”

וּכְנֶשֶׁר חָשׁ יָקוּם אָז וִיעוֹפֵף.

שִׂנְאָה וּמְדָנִים עִם־קַשְׁתּוֹ זוֹרֶה

כָּל־רִיב כָּל־בֶּגֶד אָוֶן גַּם־מִרְמָה

יֶלֶד הִנּוֹ וּכְבֵן סוֹרֵר מוֹרֶה.

עֻמַּת אִמּוֹ הִקְרִיב לַמִּלְחָמָה

יָרָה מִזִּקָּיו בָּהּ שָׁבָה שִׁבְיוֹ

מָלֵא מִרְמוֹת וָתֹּךְ לָבוּשׁ עָרְמָה.

מָתַי אֶרְאֶה כִּי יִסָּתֵר יָפְיוֹ

מָתַי עֶלְיוֹן יִתֵּן בִּטְנוֹ צָבָה

מָתַי יֹאבַד כִּי יֵאָמֵר אַיּוֹ

בִּשְׁבֹת נוֹגֵשׂ אָז תִּשְׁבֹּת מַדְהֵבָה.

‏שְׁמוּאֵל חַיִּים לוֹלִי

t ‏לִכְבוֹד הַמְשׁוֹרֵר יוֹסֵף אַלְמַנְצִי / שמואל חיים לולי

m נחלת הכלל

Samuel Vita Lolli

[נולד בגוֹרִיצְיָה בשנת 1788 ומת בשנת 1845]

– – ͝ – – – – – – – –

לֹא אַהֲלֵל שִׁירֶיךָ כִּי נָעֵמוּ

לֹא דִּבְּרוֹת הַחֵן מַעְיָן נוֹבֵעַ

הַיּוֹֽצְאִים מִפִּיךָ, וִינַחֵמוּ

כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר עֵינוֹ מֵאוֹן דּוֹמֵעַ

לֹא תּוֹֽכְחוֹת מוּסָר לִמְאֹד עָצֵמוּ

הַחוֹֽדְרוֹת בִּלְבַב כָּל־אִישׁ פּוֹשֵׁעַ

עַנְוָֽתְךָ רַבָּה לָעַד אַבִּיעָה

כִּי עַד־שְׁמֹעַ לִי הִנֵּה הִגִּיעָה.

תֵּאוֹת תְּהִלָּה אֶל־אִישׁ מֵלִיץ־יֹשֶׁר

יַרְפֶּה בְאִמְרֵי פִיו קַשְׁיוּת הַשָּׁיִשׁ

תֵּאוֹת תְּהִלָּה אֶל־הוֹלֵךְ בַּכֹּשֶׁר

יָכִין מְעוֹן שִׁבְתּוֹ מֵעַל לָעָיִשׁ

תֵּאוֹת תְּהִלָּה גַּם אֶל־אִישׁ רַב עֹשֶׁר

יִפְתַּח לְדַל אוֹצַר בָּצִיר וָדָיִשׁ

אַךְ מִי לְךָ יַעְרֹךְ צִיץ בִּלְתִּי חֵדֶק

כִּי מִלְּבַד כָּל־זֶה לָךְ עַנְוָה צֶדֶק.

יוֹסֵף, מְלִיצָתִי מִסַּפֵּר תֵּלֶא

אֶת־כָּל־תְּהִלּוֹתֶיךָ כִּי גָבָרוּ

חָכְמָה תְּבוּנָה לָךְ גַּם עַל־כָּל־אֵלֶּה

עֹשֶׁר וְגַם שֵׁם טוֹב בָּךְ הִתְחַבָּרוּ

וּכְלִיל לְךָ עַנְוָה הַפְלֵא וָפֶלֶא

כָּל־אוֹהֲבֵי שִׁמְךָ בָּךְ יִתְפָּאָרוּ.

מֶה עוֹד? אֱלֵי מָרוֹם אֶשָּׂא כַפָּיִם

תִּפְאַרְתְּךָ יָקִים כִּימֵי שָׁמָיִם.

(1842)

‏יִצְחָק שְׁמוּאֵל רֵיגְיוֹ

t ‏[אֶל־כּוֹכְבֵי מָרוֹם בְּלֵב שָׁמַיִם] / יצחק שמואל רג'יו

m נחלת הכלל

Isaaco Reggio

[נולד בגוֹרִיצְיָה בשנת 1784 ומת שם בשנת 1855]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

אֶל־כּוֹֽכְבֵי מָרוֹם בְּלֵב שָׁמַיִם

אַבִּיט כְּאִישׁ נִדְהָם וְאֶשְׁתּוֹמֵמָה

שָׁמָּה לְהַרְבּוֹת הוֹד נְתוּנִים הֵמָּה

נוֹרָא מְקוֹם שִׁבְתָּם רְחַב יָדָיִם.

אִישִׁים יְצוּרֵי־אֵל לְרִבּוֹתַיִם

יָד יִמְצְאוּ בָהֶם אֲשֶׁר נָעֵמָה

לֹא יִפְגְּשׁוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵמָה

שַׁגָּם יְעוֹפֵפוּ כְבַכְנָפָיִם.

סַפֵּר חֲסִין חָכְמָֽתְךָ אֵין דָּרֶךְ

כִּי שָֽׂגְבוּ מִנִּי פְּעֻלּוֹתֶיךָ

פִּי יַחֲרִישׁ תִּכְרַע לְךָ כָל־בָּרֶךְ.

אַךְ יֶהֱגֶה לִבִּי תְהִלּוֹתֶיךָ

כִּי בֵין כְּדוּרֵי־אֵשׁ גְּדוֹלֵי עֶרֶךְ

תִּזְכֹּר יְלוּד אִשָּׁה אֱנוֹשׁ חֵלֵכָה.

(1828)

‏יוֹסֵף אַלְמַנְצִי

t ‏עַל בַּעַל אִשָּׁה יָפָה הַמְּפַחֵד תָּמִיד מִפַּח יוֹקְשִׁים / יוסף אלמנצי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

יָרֵא וְרַךְ לֵבָב, וְאֵיךְ פָּחַדְתָּ

לַיְלָה וְיוֹמָם עַל־דְּבַר אִשְׁתֶּךָ

וּלְבָשְׁתְּךָ כָזֹאת לְחֶרְפָּתֶךָ

כִּי עַרְשְׂךָ בִּכְסוּת רְתֵת רִפָּדְתָּ.

הִנֵּה כְאַיָּלִים הֲלֹא רָקַדְתָּ

מִפֶּהֹ וְגַם מִפֹּה, בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ

רַעַד וּפַלָּצוּת, סְבִיבוֹתֶיךָ

יוֹקְשִׁים הֲלֹא תִרְאֶה וְלֹא נִלְכָּדְתָּ.

הַשְׁלֵךְ מְעִיל קִנְאָה וְסוּת הַפַּחַד

מֵעִמְּךָ הָסֵר, וְשִׂימָה שֵׂבֶר

עַל־יַעֲלַת־חֵן אוֹֽתְךָ אוֹהָבֶת.

בִּזְדוֹֽנְךָ וּבְמֶרְיְךָ גַּם־יַחַד

אִם תַּעֲמֹד, תִּהְיֶה לְךָ אוֹיָבֶת

וּשְׂחוֹק יְהִי שִׁמְךָ בְּפִי כָּל־גָּבֶר.

t ‏עַל־הַשֶּׁלֶג / יוסף אלמנצי

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

שֶׁלֶג כְּפוֹר דַּק מֵעֲנַן שָׁמָיִם

תֵּרֵד לְאַט לָאַט וְתַשְׁקִיט רוּחַ

תַּלְבִּין פְּנֵי תֵבֵל וְשָׁם תָּנוּחַ

לִהְיוֹת כְּטִיט מִרְמָס לְכַף רָגְלָיִם.

אַתָּה דְּמוּת חָסִיד נְקִי כַפָּיִם

בִּדְבַר אֱלֹהִים נֶאֱמָן בָּטוּחַ

דּוֹרֵשׁ לְעַמּוֹ טוֹב נְכֵה הָרוּחַ

נִבְזֶה וְסוֹבֵל רַע טְהוֹר עֵינָיִם.

מוּסָר עֲנָוָה כָּל־אֱנוֹשׁ מִמֶּךָּ

יָבִין וְיִצְרוֹ יֶאֱסֹר בַּכָּבֶל

יִפְחַד עֲלֵי יוֹמוֹ וְעַל־צַלְמָוֶת.

אֶזְכֹּר חֲטָאַי יוֹם אֲשֶׁר אֶרְאֶךָּ

אֶזְכֹּר יְמֵי יַלְדוּת וְשַׁחְרוּת הָבֶל

אֶזְכֹּר יְמֵי זִקְנָה וְיוֹם הַמָּוֶת.

t ‏שִׁיר זָהָב לָקוּחַ מִטָּרְקְוָטוֹ טַסּוֹ (Veglia VII) / יוסף אלמנצי

m נחלת הכלל

שִׁיר זָהָב לָקוּחַ מִטָּרְקְוָטוֹ טַסּוֹ (Veglia VII)

– – ͝ – – – ͝ – – – –

רוֹפֵא אֱלִיל תִּקְרָא חָלְיִי קַדָּחַת

כִּי אֵשׁ בְּעַצְמוֹתָי יוֹם יוֹם בּוֹעָרֶת

עַל־מוֹקְדָהּ תַּחְשֹׁב לִשְׁפֹּךְ מֵי נָחַת

אַךְ מַחֲלַת לִבִּי לָךְ מִתְנַכָּרֶת.

צֵא־נָא רְאֵה זִיוֹת שֶׁמֶשׁ זוֹרָחַת

בִּגְדֹל תְּקוּפָתָהּ בִּרְחוֹבוֹת־קָרֶת

תִּהְיֶה כְאִישׁ עִוֵּר נוֹפֵל בַּפָּחַת

אָז עֵֽינְךָ תִּהְיֶה פִתְאֹם קוֹדָרֶת.

הִנֵּה כְמוֹ חַמָּה לַפִּיד וָנָשֶׁק

אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אֵלַי נִגְלָתָה

וּבְאוֹר בְּרַק חִצָּה עֵינִי נִכְסָתָה.

גֵּוִי בְאֵין מַדְוֶה, אוּלָם רַק חֵשֶׁק

יַשְׁבִּית יְגוֹן חַיַּי הוּא יִרְפָּאֵנִי

רוֹפֵא אֱלִיל לֶךְ־נָא הֶרֶף מִמֶּנִי.

‏אַבְרָהָם בָּרוּךְ פִּיפֵּירְנוֹ

t ‏[עוּרִי מְלִיצָתִי עָלְזִי שִׂמְחִי] (לִכְבוֹד הַמְשׁוֹרֵר יוֹסֵף אַלְמַנְצִי) / אברהם ברוך פיפרנו

m נחלת הכלל

Abram Benedetto Piperno

[חי בלִיווֹרְנוֹ ומת שם בשנת 1863]

– – ͝ – – – – – – –

עוּרִי מְלִיצָתִי עָלְזִי שִׂמְחִי

סוּת אַלְמְנוּת פִּשְׁטִי לִבְשִׁי הָדָר

לֹא בֵין־קְבָרִים עוֹד יָפְיֵךְ יִקְדָּר

לֹא עוֹד בְּמַר תִּבְכִּי יָגוֹן שִׁכְחִי.

זִיו תָּאֳרֵךְ הַרְאִי רִנָּה פִצְחִי

וּתְנִי יְקָר שִׁבְחֵךְ לָאִישׁ נֶהְדָּר

דּוֹבֵר אֱמֶת וּבְיִרְאַת אֵל נֶאְדָּר

יוֹסֵף אֲשֶׁר קִנֵּא עַל־טוּב לִקְחִי.

בִּשְׂדֵה זְמִיר צִיּוֹן הוּשַׁת בָּתָה

נָטַע שְׁתִילֵי חֵן הוֹצִיא פִרְחָם

וּפְרִי מְגָדִים בָּם מַהֵר יִפְרֶה.

תַּעֲטֶה לְשׁוֹן עֵבֶר הוֹד יִפְעָתָהּ

וִיבָֽרְכוּ בָנִים גֶּבֶר הִנְחָם

לִרְעוֹת בְּגַן דָּשֵׁן וּמִתְעָרֶה.

‏שְׁמוּאֵל דָּוִד לוּצַאטוֹ

t ‏[אֶל־עַם עִמְקֵי שָׂפָה אַתָּה שָׁלוּחַ] / שמואל דוד לוצטו

m נחלת הכלל

אֶל־עַם עִמְקֵי שָׂפָה אַתָּה שָׁלוּחַ

דּוֹלֶה מִמַּעְמַקִּים שָׂפָה נִשְׁכָּחַת

אוּלַי אָזְנָם יַטּוּ מוּסָר לָקָחַת

בַּפֶּגֶר הַמּוּבָס לָפַחַת רוּחַ.

צֵא בֵּן יַקִּיר בִּשְׂדֵי תֵבֵל לָשֹוּחַ

בּוֹזִים רַבִּים תִּמְצָא בּוֹזֵי תּוֹכָחַת

וִיבַהֶלְךָ פִתְאֹם פַּחַד וָפָחַת

נֹעַם מִלֶּיךָ כִּי תִשְׁפֹּךְ לָרוּחַ.

אַךְ לֹא תִירָא תֵחָת: אֶחָד וּשְׁנַיִם

מֵעִיר מִמִּשְׁפָּחָה אָזְנָם לִבָּמוֹ

יַטּוּ אֵלֶיךָ, מִשֵּׁנָה יָקִיצוּ.

יִרְאוּ יַשְׂכִּילוּ יַאַזְרוּ מָתְנָיִם

יוֹסִיפוּ עַל־לִקְחָךְ מֶתֶק לִקְחָמוֹ

וּבְעַם עִמְקֵי שָׂפָה אוֹרָה יָפִיצוּ.

(1829)

t ‏לִכְבוֹד דַּנְטֵי הַמְשׁוֹרֵר / שמואל דוד לוצטו

m נחלת הכלל

לָשׁוֹן שׂוֹנֵא כָזָב גָּאוֹן וָעָוֶל

שָׂפָה קוֹלָהּ קָדוֹשׁ חֶסֶד וָיֹשֶׁר

בִּכְרֹעַ כָּל־לָשׁוֹן לִפְנֵי הֶהָבֶל,

חֶמְדָּה עֶדְנָה כָּבוֹד שִׁלְטוֹן וָעֹשֶׁר

אַתְּ לֵאלֹהִים וּלְמֵישָׁרִים נֶאֱמַנְתְּ:

הַכְתִּירִי נָא צַדִּיק זַמֵּרִי דַנְטֵי.

מִדְיָנִים בֵּין־אַחִים קִרְיָה פוֹרָחַת

הִפִּילוּ בִמְצוּלַת כָּל־רַע כָּל־שֶׁבֶר,

אָז גֹּרַשְׁתָּ וְאָז, גּוֹלָה נִדָּחַת,

הַנֶּפֶשׁ הַזַּכָּה הֵרִימָה אֵבֶר.

פִּיךָ פָתַחְתָּ בֶּחָזוֹן מִשָּׁחַת

קָרָאתָ לִרְפָאִים מֵחַדְרֵי־קָבֶר

הִרְעַמְתָּ עַל־עַוְלָה רַעַם תּוֹכָחַת

הוֹדַעְתָּ אֵל גּוֹמֵל כִּפְעֻלּוֹת גָּבֶר.

כִּנְבִיאִי־קֶדֶם עֹז קִנְאָה עָטִיתָ

הֵנַפְתָּ עַל־גֵּאִים שֵׁבֶט הַקֹּשֶׁט

דַּלֹּתָ אַךְ עַל־כָּל־רָם הִתְרוֹמָמְתָּ.

עַל־כָּל־חַכְמֵי זִמְרָה עַל־כֵּן עָלִיתָ

עַל־כֵּן כָּל־גּוֹי שֵׁם וּתְהִלָּה לָךְ יוֹשֶׁט

וּלְנֵס וּלְמוֹפֵת לַדּוֹרוֹת הוּשָׂמְתָּ.

(1865)

t ‏הָאֱמֶת נִסִּי / שמואל דוד לוצטו

m נחלת הכלל

– – – – – ͝ – – – – –

קֹשֶׁט וָיֹשֶׁר, אֱמֶת בַּת שָׁמָיִם,

אוֹתָךְ מִנֹּעַר וְעַד־כֹּה אָהָבְתִּי

מָעֹז מִצַּר בַּעֲבוּרֵךְ נִצָּבְתִּי

דּוֹרֵךְ הַקֶּשֶׁת וְחוֹגֵר מָתְנָיִם.

לִפְנֵי הַשֶּׁקֶר כְּרוּעֵי בִּרְכָּיִם

רַבִּים רָאִיתִי וְאֶת־רִיבֵךְ רָבְתִּי

מִרְמָה שִׁקַּצְתִּי נְכָלִים תִּעָבְתִּי

כָּבוֹד הִנְחַלְתִּי לְבָרֵי כַפָּיִם.

עַל־כֵּן מַשְׂטֵמָה וּמַשְׂאֵת הֵחֵלָּה

בֵּינִי וִידִידַי, חֲסַר־לֵב שָׂמוּנִי

וּלְדוֹן קִישׁוֹט הַמְשֻׁגָּע דִּמּוּנִי.

נָאוָה וּשְׁחוֹרָה גְּבִרְתִּי, עַד־קָבֶר

טוֹב לִי עָלַיִךְ שְׂאֵת חֶרְפַּת־גָּבֶר

אֶהְיֶה קִישׁוֹט מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה.

(1844)

t ‏[אָמַרְתִּי אוֹי נָא לִי] / שמואל דוד לוצטו

m נחלת הכלל

אָמַרְתִּי "אוֹי נָא לִי

כִּי יָסֵף אֵל יָגוֹן עַל־מַכְאוֹבִי

וּבְאַנְחָתִי יָגָעְתִּי

וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי

טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי"

אָז אֶת־קוֹלִי שָׁמַעְתָּ וִימִינְךָ

חָבְשָׁה מַכּוֹתַי אַף תִסְעָדֵנִי.

t ‏אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טַעַם / שמואל דוד לוצטו

m נחלת הכלל

אַיֶּלֶת מַחְמַדִּים

יוֹעֶטֶת הַבַּדִּים

וָנֵזֶר וּצְמִידִים

וָכֹפֶר וּנְרָדִים

נוֹצֶצֶת כִּידוֹדִים

פָּנֶיהָ לַפִּידִים

צוֹרֶבֶת כָּאוּדִים

יוֹם יוֹם מֵאָה דוֹדִים.

חִשְּׁבוּהָ הַיְלָדִים

כִּפְרִי הָעַזְרָדִים

אִם כַּתּוֹלָע יַאְדִּים

מַרְאָיו אִם נֶחְמָדִים

הוּא רֶשֶׁת וּמְצוֹדִים

חַרְבוֹת צוּרִים חַדִּים

הוּא רוּחַ הַקָּדִים

הוּא עֵמֶק הַשֵּׁדִים.

(1816)

t ‏הַכְּלָבִים הַנּוֹבְחִים לִקְרַאת רֶכֶב אֵשׁ / שמואל דוד לוצטו

m נחלת הכלל

[– – – –]

רֶכֶב אֵשׁ הַמִּתְגַּלְגֵּל

עַל־גַּפֵּי מַסְלוּל בַּרְזֶל

כַּבָּרָק אוֹ כִסְעָרָה.

מִסָּבִיב גּוּרִים נִקְבָּצוּ

וּלְשׁוֹנָם עָלָיו חָרָצוּ

מִקּוֹלָם אוּלַי יִירָא?

לֹא יָדַע כֶּלֶב הוֹזֶה

מִשְׁפַּט רֶכֶב הַלָּזֶה

לֹא בָשָׂר סוּסָיו אַךְ רוּחַ

הָעוֹלֶה מִסִּיר נָפוּחַ.

עַזֵּי נֶפֶשׁ לוּ יַשְׂכִּילוּ

לֹא יַעְפִּילוּ

בָּרָעָה לֹא יִתְגָּרוּ.

רֶכֶב אֵשׁ יִגַּע בָּהֶם

וִיגָרֵם עַצְמוֹתֵיהֶם.

חוּשִׁי חוּשִׁי עוּשִׁי טוּשִׁי

מֶרְכַּבְתִּי עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ,

רוּחַ אֵל אֵשׁ אוֹכֵלָה

הַאִם כֶּלֶב וּנְבֵלָה

גַּלְגַּלַּיִךְ יַעַצְרוּ.

עַל־גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים

שֵׁבֶט רֶשַׁע לֹא יָנוּחַ

זֵידוֹנִים יוֹרֵי זִקִּים

בַּשּׁוּחָה לָנוּ כָרוּ

יַדִּיחֵמוֹ, כִּי מָרוּ.

(1841)

t ‏מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה "דֶּרֶךְ אֶרֶץ אוֹ אַטִּיצִיזמוּס" / שמואל דוד לוצטו

m נחלת הכלל

דּוֹר דֵּעָה דּוֹר שָׁלוֹם אַשְׁרֵי בָנֶיךָ

אַשְׁרַי מַה־טּוֹב חֶלְקִי כִּי בָךְ נוֹלָדְתִּי.

אֵיבָה אֵין עוֹד אֵין עוֹד שִׂנְאָה, אָח רֵעַ

כָּל־גֶּבֶר אֶל־כָּל־גָּבֶר

לֹא לֶאְמוּנָה וּלְמַחְשָׁבָה יֵרָדֶף

אָדָם אוֹ יִשָּׂרֵף, תַּמָּה נִכְרָתָה

שִׂנְאַת הַדָּת, אָבַד זִכְרָהּ לָנֶצַח.

דּוֹר חֹפֶשׁ דּוֹר חֵרוּת חָכְמָה וָדָעַת

עַל־הַבְלֵי הַיְשִׁישִׁים יִשְׁפֹּךְ בּוּז לָעַג.

אֶל יִהְיֶה שָׁם הָרוּחַ

לָלֶכֶת, יֵלֵךְ אִישׁ, לוֹעֵג מוֹכִיחַ

שׂוֹנֵא אֵין עוֹד, וּלְבַד שָׁלוֹם בָּאָרֶץ.

מָאתַיִם אֶלֶף כֶּסֶף

יִלְוֶה אִישׁ וּלְנוֹשָׁיו יִפְשֹׁט הָרָגֶל

לֹא יִתֵּן וְלֹא יִבְרַח, כִּתְמוֹל הַנֵּהוּ

סוֹחֵר קוֹנֶה לֹוֶה: שָׁלוֹם בָּאָרֶץ.

תִּמְעַל אִשָּׁה תִּתֵּן לַזָּר דֹּדֶיהָ

יֵדַע יִרְאֶה הָעָם יִרְאֶה הַבָּעַל

אֵין אֹמֶר וּדְבָרִים: שָׁלוֹם בָּאָרֶץ.

עָקֹב יַעְקֹב הָאָח וִירַמֶּה רֵעַ

מִרְמָתוֹ וּתְכָכָיו יֵדַע אָחִיהוּ

אָכֵן מֵרַע עַד טוֹב לֹא יִפְצֶה פִּיהוּ

אֵין פֶּרֶץ וּצְוָחָה בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ

חָמָס וָשֹׁד לֹא יִשָּׁמַע, תִּקָּבֶר

תּוֹךְ מַצְפּוּנֵי לֵב גָּבֶר

חֵמָה, שִׂנְאָה בַּל־תִּגָּלֶה הַחוּצָה,

אַךְ נֵכֶל תַּחַת נָכֶל

אַךְ שֵׂכֶל תַּחַת שָׂכֶל

עָקְבָה תַּחַת עָקְבָה, תֹּךְ תַּחַת תֹּךְ.

אֵין רִיבוֹת וּתְלֻנּוֹת מָדוֹן תּוֹכָחַת

אֵין אֹמֶר וּדְבָרִים: שָׁלוֹם בָּאָרֶץ.

(1840)

‏אַבְרָהָם שָׁלוֹם

t ‏[פֹּה עַל־מִטַּת בַּהַט וָשֵׁשׁ שׁוֹכֶבֶת] (עַל־קֶבֶר פְרַאנְשֶׁסְקוֹ פֶּטְרַרְקָא אֲשֶׁר בְּגִבְעַת אַרְקְוָה) / אברהם שלום (אבשלום)

m נחלת הכלל

Abram Salom

[נולד בפַּדוֹבָה בשנת 1793 ומת שם בשנת 1866]

– – – – – – – – – – –

פֹּה עַל־מִטַּת בַּהַט וָשֵׁשׁ שׁוֹכֶבֶת

גּוּפַת אַלּוּף זִמְרָה צִפּוֹר שָׁמָיִם

מִנִּי עֵינוֹת זָמִיר רוּחוֹ שׁוֹאָבֶת

וּלְכָל־חָרָשֵׁי שִׁיר מוֹצֶקֶת מָיִם.

בִּמְלִיצַת חֵן שִׁירוֹ וּבְקוֹל נִשְׂגָּבֶת

אֶת־שֵׁם לַוּרָא חָקַק עַל־לוּחוֹתָיִם

עִטּוֹ עֵט דֹּדִים בִּדְמָעוֹת כּוֹתֶבֶת

יִפְעַת וִיקָר הוֹדָהּ בֵּין־הָעַרְבָּיִם.

חוֹתַם תָּכְנִית חָכְמָה אוֹצַר כָּל־מֶגֶד

בַּדֶּשֶׁן תִּתְעַנֵּג בִּמְכוֹן תִּכָּנְתָּ

וּבְזִיו מַרְאֶה נָגְהָהּ תַּבִּיט מִנֶּגֶד.

שָׁלוֹם חֶמְדַּת שָׁרִים לַצּוֹפִים מֶלֶךְ

שָׁלוֹם גִּבְעַת אַרְקְוָה הַר זֶה שָׁכָנְתָּ

שָׁלוֹם הַדְרַת תֵּבֵל וּפְאֵר הַפֶּלֶךְ.

‏רָחֵל מוֹרְפּוּרְגּוֹ

t ‏[אוֹי לִי, תֹּאמַר נַפְשִׁי, כִּי מַר לִי מָר] / רחל מורפורגו

m נחלת הכלל

Rachel Morpurgo

[נולדה בטְרִיֶּסְטֵי בשנת 1790 ומתה שם בשנת 1871]

– – – – – – – – – –

– – – – – – – – – – –

אוֹי לִי, תֹּאמַר נַפְשִׁי, כִּי מַר לִי מָר

טָפַח רוּחִי עָלַי וָאֶתְיַמָּר

שָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר "שִׁירֵךְ נִשְׁמָר

מִי כְמוֹתְךָ רָחֵל לוֹמֶדֶת שִׁיר".

רוּחִי יָשִׁיב אֵלַי: רֵיחִי נָמָר

גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה עוֹרִי סָמָר

טַעְמִי לֹא עָמַד בִּי כַּרְמִי זֻמָּר

מִכְּלִמּוֹת אֶפְחָד לֹא עוֹד אָשִׁיר.

אֶפְנֶה צָפוֹן דָּרוֹם קֵדְמָה וָיָמָּה.

דַּעַת נָשִׁים קַלָּה, לָזֹאת הוּרָמָה.

אַחַר כַּמָּה שָׁנִים הֵן עַתָּה לָמָּה

יִזְכֹּר מִכֶּלֶב מֵת כָּל־עִיר כָּל־פֶּלֶךְ?

הִנֵּה הָעֵד יָעִיד תּוֹשָׁב וָהֵלֶךְ:

אֵין חָכְמָה לָאִשָּׁה כִּי אִם בַּפֶּלֶךְ.

(1847)

t ‏הוי עמק עכור / רחל מורפורגו

m נחלת הכלל

XLVII

‎( a. 5627 – 1867)

הוי עמק עכור¹

וגם פה לא עשיתי מאומה, כי שמו אותי בבור לפ"ק.

הוֹי עֵמֶק עָכוֹר חוֹשֶׁךְ עֲרָפֶל

עַד אָנָה תַּאַסְּרֵנִי בִּנְחֻשְׁתָּיִם?

טוֹב לִי מוּתִי טוֹב הִתְלוֹנֵן בְּצֵל

מִשֶּׁבֶת בָּדָד בִּמְצוּלוֹת הַמָּיִם!

גִּבְעוֹת עוֹלָם הֵן מֵרָחוֹק אַשְׁקִיפָה

וּפִרְחֵי הוֹד יַעְטוּ פְנֵיהֶן נֶצַח.

כַּנְפֵי נֶשֶׁר אֶשָּׂא, עֵינַי אָעִיפָה,

בַּשֶּׁמֶש לַחֲזוֹת אָרִים הַמֶּצַח!

הַשַּׁחַק! מַה יָּפוּ תַּהֲלוּכוֹתֶיךָ,

מָקוֹם שָׁם הַחֵרוּת נֶצַח תּוֹפִיעַ,

וְרוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת עַל בָּמוֹתֶיךָ

מַה־מָּתְקוּ, מִי זֶה מִי זֶה יַבִּיעַ!

שיר חפשי ומשקלו י"א הברות ואני תרגמתיו בלשון איטלקי. [הערת העורך י"ח קסטיליוני; איננו מציגים כאן את התרגום האיטלקי - הערת פרויקט בן־יהודה] ↩︎

‏הִלֵּל דַּי לַא טוֹרֵי הַכֹּהֵן

t ‏[אַחַי רֵעַי אַיָּם? מַהֵר נָא רוּצוּ] / הלל דה לה טורה

m נחלת הכלל

Lelio della Torre

[נולד בקוּנֵיאוֹ (Cuneo) בפלך פְּיֶמוֹנְטֵי בשנת 1805 ומת בפַּדוֹבָה בשנת 1871]

– – – – – – – – – – –

אַחַי רֵעַי אַיָּם? מַהֵר נָא רוּצוּ,

יֶדְכֶם מִלֵּאתִי טוֹב, נָא תוֹשִׁיעֵנִי.

גַּלְגַּל עִתִּי נֶהְפַּךְ וַיַּשְׁלִיכֵנִי,

כִּסְלִי שַׁתִּי בָכֶם, מָה לִי תָעוּצוּ.

אַךְ מֶה? עֹרֶף תַּפְנוּ, מִנִּי תָפוּצוּ,

תַּלְעִיגוּ לִי, כָּל־רֵעַ יַעַזְבֵנִי?

הָהּ לֹא רֵעַי (מַסְוֶה יִפֹּל מִמֶּנִי)

רֵעֵי שַׁלְוָתִי הֵמָּה, בִּי יָקוּצוּ.

אֶתְמוֹל עֵת בִּדְבִיר־עֹנֶג צוּף טָעָמְתִּי

סַבֻּנִי כָל־הַיּוֹם דִּגְלִי הֵנִיפוּ

לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתוֹתַי כַּטַּל עַל־אָחוּ.

הַיּוֹם עַל־עֶזְרָתָם מִבְטַחִי שָׂמְתִּי

כִּי מַיִם זֵידוֹנִים נַפְשִׁי הֵצִיפוּ:

אֵין אִישׁ מֵהֶם, רֶגַע כֻּלָּם בָּרָחוּ.

t ‏[עַל־כֵּס חֻצַּב בַּצּוּר עַל־בָּמוֹת יָעַר] / הלל דה לה טורה

m נחלת הכלל

– – – – – – – – – – –

עַל־כֵּס חֻצַּב בַּצּוּר עַל־בָּמוֹת יָעַר

לֹא תּוֹךְ חוֹמוֹת קִרְיָה עָצוּר בַּכֶּלֶא

כָּל־מַרְאֶה בִּלְבָבִי תִּמָּהוֹן יָעַר

וּבְקִרְבִּי גַם נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹמֵם תֵּלֵא.

הָרֵי אַלְפִּי נֶגְדִּי מִשְׁכַּן הַסַּעַר

יָרִימוּ מֶצַח חַלָּמִישׁ הוֹי פֶּלֶא,

תַּחְתֵּנִי כִּכָּר רָב וּקְרִיּוֹת שַׁעַר

וּפְרָזוֹן וּנְהַר פּוֹ: מִי בָרָא אֵלֶּה.

וּסְבִיבוֹתַי גִּבְעוֹת־עַד תִּתְנַשֶּׂאנָה

עַד־כּוֹכָבִים, וּבְגֵיא רַבָּה תִכְלֶינָה

וּשְׁדֵמוֹת וּכְרָמִים אֶל־רֹאשָׁן כֶּתֶר.

מִי בָרָא אֵל, יַד מִי עֵינַי תִּצְפֶּינָה?

הַבְמִישׁוֹר מוֹשָׁבוֹ, עַל הָרֵי־בֶתֶר?

פֶּתִי לוֹ הִשְׁתּוֹחַח, הוּא יוֹשֵׁב סֵתֶר.

t ‏עַל־קֵן צִפּוֹר מֵת יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ / הלל דה לה טורה

m נחלת הכלל

– – – –

קֶבֶר נַחְפּוֹר / פֹּה אֶל־צִפּוֹר / עַתָּה כִכְפוֹר / קַר הוּא גַפּוֹ.

צִיּוּן הַזֶּה / נָא כָל־חוֹזֶה / דִּמְעָה יַזֶּה / אַל־יִשְחַק פֹּה.

t ‏מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה "הַדּוֹר הַזֶּה אוֹ דּוֹר הָפוּךְ" / הלל דה לה טורה

m נחלת הכלל

– – – – – – – –

– – – – – – – – –

אַךְ הַדּוֹר זוֹ דּוֹר עֵרֶב רַב

וּלְאֹם בִּלְאֹם בּוֹ יִתְעָרָב.

הָבָה נָקוּמָה נִתְאַחַד

אֶל־עַם אֶחָד וּלְגוֹי אֶחָד.

מָחֹה נִמְחֶה זֵכֶר אָבוֹת,

זֵכֶר קוֹרוֹת רָעוֹת טוֹבוֹת.

שָׂפָה עִבְרִית מֵתָה, קִבְרוּהָ,

עַל־פִּיכֶם עוֹד אַל־תַּשְׁמִיעוּהָ.

קִבְרוּ קִרְעוּ שִׂרְפוּ כָל־סֵפֶר

זִכְרוֹנֵי־קֶדֶם מִשְׁלֵי־אֵפֶר

אֵיךְ נִתְרַצֶּה לִבְנֵי אַרְצֵנוּ

אִם לֹא נִטֹּשׁ, נָמִיר חֻקֵּינוּ

אִם נַבִּיט עוֹד אֶל־צוּר חֻצָּבְנוּ

אִם לֹא נִשְׁכַּח אֶרֶץ עָזָבְנוּ?

חַיִץ נַפִּיל, מָסָךְ נִקְרַע

עִמָּם נַסְכִּין אִתָּם נִתְרַע.

לָהֶם נָשׁוּבָה אִם יִדְחוּנוּ

נִתְרַפֵּס לָמוֹ אִם יִבְזוּנוּ

מֵהֶם נִקַּח חָרָשׁ תּוֹפֵר

רוֹפֵא מֵלִיץ חוֹנֵךְ סוֹפֵר.

וּבְמַרְכֻּלְתָּמוֹ נִצְטַיָּד

כָּל־הוֹן נִקְנֶה וּסְחוֹרַת יָד.

רַק כִּשְׁמוֹתָם נִקְרָא שֵׁמוֹת

רַק מֵהֶם דַּעַת וּמְזִמּוֹת.

מָקוֹם בָּרֹאשׁ לָמוֹ נִתֵּן

בָּהֶם נִדְבַּק בָּם נִתְחַתֵּן.

נֹאכַל נִשְׁתֶּה עַל־שֻׁלְחָנָם

פִּתָּם טִבְחָם שַׁמְנָם יֵינָם

יָקוּץ יִמְאַס רַק בֶּן־הָגָר

שֹׁסֵעַ שֶׁסַע לֹא יִגָּר:

כַּטָּמֵא לָנוּ כַטָּהוֹר

קֹדֶשׁ וָחֹל מַצָּה וּשְׂאוֹר.

חַגָּם נָחֹג אַךְ לֹא חַגֵּנוּ

וּבְשַׁבָּתָם נַעְדֶּה כֵלֵינוּ.

בַּיִת יִבְנוּ לִקְדוֹשֵׁיהֶם

לָאָדָם אֵל לִבְתוּלָה אֵם

גַּם מִכַּסְפֵּנוּ יִבָּנֶה

וּלְמִקְדָּשֵׁנוּ לֹא נִפְנֶה.

כֹּה נִתְחַבֵּר כֹּה נִתְאַחַד

אֶל־עַם אֶחָד וּלְגוֹי אֶחָד.

‏שְׁמוּאֵל חַיִּים זַלְמָן

t ‏[מַר תֶּאֱבָל נַפְשִׁי לְהַר זִמְרָה] / שמואל חיים זלמן

m נחלת הכלל

Samuel Vita Zelman

[נולד בטְרִיֶּסְטֵי בשנת 1808 ומת שם בשנת 1885]

– – ͝ – – – ͝ – – – –

מַר תֶּאֱבָל נַפְשִׁי לְהַר זִמְרָה

מִרְמָס אֱלֵי לֵצִים וְנִפְתָּלִים

בּוֹ הָלְכוּ קוֹפִים וְשׁוּעָלִים

קָאָת וְכוֹס בּוֹ יִפְרְשׂוּן אֶבְרָה.

אוֹי נִֽבְהָל לַהוֹן כְּלִסְחוֹרָה

תֹּאחֵז בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים

שַׁי לַעֲשִׁירֵי עַם וְלִנְבָלִים

תּוֹבִיל בְּעֹז פָּנִים בְּתִפְאָרָה.

עַל־קוֹֽלְךָ עַז כַּאֲרִי יִנְהֹם

תִּתְהַלְּלָה לַשָּׁוְא וְתִתְפָּאָר

יַכִּֽירְךָ כָּל־אִישׁ, חֲמוֹר נוֹעֵר.

מִתְנַבְּאִים לַשָּׁוְא בְּאֵשׁ בּוֹעֵר

עֵצָה קְחוּ פֶּן־תִּפְּלוּ פִתְאֹם:

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר.

t ‏[נֶגֶד נָבָל הַכִּילַי הַכָּלִבִּי] / שמואל חיים זלמן

m נחלת הכלל

– – – – – ͝ – –

כֶּלֶב שׁוֹמֵר הוֹן אֲדֹנָיו

יוֹמָם וָלֵיל בֶּאֱמוּנָה

כָּל־עֵת אָדוֹן בָּא לְפָנָיו

יָגִיל גִּילָה נֶאֱמָנָה

כִּי יָדִין דִּין לַאֲמִתּוֹ

קִוָּה שָׂכָר אֶל־מְלַאכְתּוֹ.

אָמְנָם אַתְּ שַׂר הַנְּבָלִים

אָן תּוֹחַלְתָּךְ אָן שְׂכָרָךְ

מִי כָמֹכָה בָּאֱוִילִים.

עָשְׁרָךְ יִלָּחֶם בְּאָשְׁרָךְ

עַד־לֹא יִתֵּן לָךְ רְוָחָה

תִּקְצֹר רַק רַע וַאֲנָחָה.

הָהּ הָהּ לִבִּי לִבִּי

מִכֶּלֶב הֵן הוּא רַע הַכָּלִבִּי.

t ‏נְדָרִים / שמואל חיים זלמן

m נחלת הכלל

כַּעֲרֹךְ לְפָנַי לֶחֶם חֻקִּי

בִּמְלָאכָה מְבָרֶכֶת אֵל צִדְקִי

הַמְשִׁיבָה שִׁבְעָתַיִם אֶל־חֵיקִי

הָיִיתִי אַךְ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי

וְלֹא אֶת־עֹשֶׁר

שָׁאָפְתִּי

כִּי אִם לָאֹשֶׁר

נִכְסָפְתִּי,

עַל־כֵּן אֶת־יֹשֶׁר

רָדָפְתִּי.

אוּלָם בָּא יוֹם בָּעֲשִׁירִים קִנֵּאתִי

וָחֳלִי פָז חֻלֵּיתִי

וָאֶקְרָא בְלִבִּי “בָּז הוֹן הוּא פֶתִי.”

בִּרְאוֹתִי מְרוּדִים

וְאֵין לְאֵל יָדִי לַהְבִיאָם בָּיִת

בִּרְאוֹתִי יְלָדִים

הָלֹךְ עָרֹם יָחֵף בְּמִשְׁעוֹל שָׁיִת

וְאֵין יָדִי מַשֶּׂגֶת

לְכַסּוֹתָם וְלַנְחוֹתָם בַּדָּרֶךְ

עַד כִּי רוּחִי שׁוֹאֶגֶת

“זֹאת דְּאָגָה רַבָּה וְאֵין לָהּ עֶרֶךְ.”

בִּרְאוֹתִי מוּךְ אַחִים

וּלְהַחֲזִיק בָּם מִתְאַוָּה נַפְשִׁי

וְלִי אֵין מֶרְקָחִים

לַאְרוּכָתָם מֵעֹצֶר רְכוּשִׁי

בִּרְאוֹת מִבְחַר בָּנִים

מִדַּלַּת עַם צָמֵא לְמֵי תוֹרָה

וְלוֹ מַעְצוֹר אוֹנִים

וּמַסַּכְתִי לַעֲזֹר לוֹ צָרָה

סְחַר כֶּסֶף חִשָּׁבְתִּי

כְּלִי בְרָכָה הוּא לָחֹן דַּלִּים

וּלְהָפִיק הוֹן תָּאָבְתִּי.

צָעַקְתִּי אֶל־מִבְטַח מְיַחֲלִים

"אַב רַחֲמִים אִמַּצְתָּ

תּוֹרָֽתְךָ עַל־בֶּן הָרַחֲמִים

אֶחְרֹץ אֲשֶׁר חָפַצְתָּ

עַל־כָּל־עוֹלָה רָם זֶבַח שְׁלָמִים

גְּבוּלִי נָא הַרְחִיבָה

נֵדֶר נָדַרְתִּי וַאֲשַׁלְּמֵהוּ:

אֶת־בֶּן־עָנִי אֵיטִיבָה

אֱהֵי אָב לַיָּתוֹם לָרָשׁ מַחְסֵהוּ."

אַךְ עוֹדָם בְּאָזְנַי

נִדְרֵי רַבִּים בְּהַשְׁפִּילָם לָשָׁבֶת

וּמָה רָאוּ עֵינַי

בִּגְדֻלָּתָם וּבְהַגְבִּיהָם לָשָׁבֶת.

שָׁתוּ מֵי נְשִׁיָּה

וִימֵי רָעָה מִקֶּדֶם לֹא זָכָרוּ,

כִּבּוּ שַׁלְהֶבֶת־יָהּ

וּמוֹצָא שִׂפְתוֹתֵימוֹ לֹא נָצָרוּ.

הֵן בְּעָשִׁיר מִמֶּנּוּ

יְקַנֵּא וְאָמַר “הַרְבָּה אַרְבֶּה.”

הַקִּנְאָה תִדְּפֶנּוּ

וְרֹב טוּבוֹ? יַחְסְלֶנּוּ אַרְבֶּה.

אַף־תַּאְווֹתָיו תִּרְבֶּינָה

וּלְמַעֲנָן יָפֵר אִסָּר אָסָר.

רַק לִבְשָׂרוֹ תִשְׁעֶינָה

עֵינָיו, מַה־לּוֹ אִם בֶּטֶן דַּל תֶּחְסָר.

הֵזִיד חָכְמָה חִקֵּר

עָלֶיהָ, בְּחֻקּוֹת הִגּוֹיִם יֵלֶךְ

יִטְרֹף בְּלִי בַקֵּר

אִם כָּשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

יִרְדֹּף אַחַר כָּבוֹד

לֹא הַכָּבוֹד שְׂכַר רַב פְּעָלִים

כִּי יָשֹׁק יַעֲבֹד

לְהֵרָאוֹת יוֹשֵׁב אֶת־גְּדוֹלִים.

בִּינוֹתִי תַהְפּוּכוֹת

נְבָלִים אֵלֶּה וְלִבִּי הִכָּנִי

פֶּן־אַטֶּה הֲלִיכוֹת

פֶּן־אַרְבֵּה וְאָסוּר אֶבְעַט גַּם אָנִי.

חַכְמֵי־קֶדֶם הוֹרוּנוּ

"אַל־תַּאְמֵן בְּעַצְמְךָ עַד־יוֹם מוֹתָךְ

יִצְרֵי רָע יְסֻבּוּנוּ

אוֹי לָךְ אִם תִּשָּׁעֵן אֶל־בִּינָתָךְ".

אֶת־זְרֹעִי חָשַׂפְתִּי

וָאֵרֶא כִּי זְרוֹעַ אֱנוֹשׁ לִי

זָחַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי

תְּפִלָּה לִתְפִלָּה אֶל־גּוֹאֲלִי

"מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי:

הַעֲשִׁירֵנִי נָא, הַעֲשִׁירֵנִי.

וְכִי בַמֶּרְחָב בָּאתִי

לִתְמֹךְ נוֹפֵל הָעֹשֶׁר יַעְזְרֵנִי.

בְּלֶכְתָּם לֹא יִסָּבּוּ

עַד־כֹּה מִדַּרְכֵי־חֶסֶד פְּעָמָי

אִם יוֹם רְכוּשַׁי רָבּוּ

יִמְעֲדוּ בָם וְיֶחְמְרוּ מֵימָי.

בְּטֶרֶם תֵּשְׂטְ רַגְלִי מִשְּׁבִילָךְ

וְשָׁקְעָה בָרָפֶשׁ,

אֵלִי תֶּן־לִי הַנָּפֶשׁ

וְהָֽרְכֻשׁ קַח־לָךְ."

(1884)

‏יִשְׂרָאֵל קוֹשְׁטָא

t ‏הֶחָרוּל וְהַחֲבַצֶּלֶת / ישראל קושטא

m נחלת הכלל

Israel Costa

[נולד בלִיווֹרְנוֹ בשנת 1810 ומת שם בשנת 1897]

הֶחָרוּל לַחֲבַצֶּלֶת

מִסְתּוֹלֶלֶת

בְּמַר לֵב אֹמֶר הִבִּיעַ

"לָמָּה אִישׁ יִשָּׂא פָנַיִךְ

הִלּוּלַיִךְ

בִּקְהַל עַם סַפֵּר מוֹפִיעַ.

אִישׁ פּוֹלֵחַ וּבוֹקֵעַ

וְנוֹטֵעַ

יַעֲלֹז בְּיוֹם תִּצְמָחִי

נוֹֽצְרָךְ כָּל־עֵת כָּל־רֶגַע

וּמִפֶּגַע

יַצִּילֵךְ כָּל־עוֹד תִּפְרָחִי.

הַעַלְמָה תָאִיר פָּנֶיהָ

אִם עֵינֶיהָ

בָּךְ תַּבֵּטְנָה, וְאִם סֵבֶל

נוֹֽשְׂאָה, בּוֹ אַל־תַּשְׁגִּיחַ

כִּי תָשִׂיחַ

בְּהוֹדָךְ וְתִשְׁכַּח חֵבֶל.

יִשְׂמַח בָּךְ כָּל־עוֹבֵר דֶּרֶךְ

“לָהּ אֵין עֵרֶךְ”

יֹאֽמְרוּ "וּמְאֹד יָקָרָה

עֲלֵי־רֹאשׁ לְהוֹד תִּפְאֶרֶת

כַּעֲטֶרֶת

שִׂימוּ זֹאת כִּי נֶהֱדָרָה".

וַאֲנִי בָזוּי מַר נֶפֶשׁ

וְכָרֶפֶשׁ

כָּל־הַיּוֹם תִּרְמֹס הָרֶגֶל

מַטָּעִי וְלֹא אָנוּחַ

אֵין בִּי רוּחַ

מִי יִתֵּן עָלַי אַף־אֵגֶל.

עַל־קוֹצַי אוֹתִי יִנְאָצוּ

כִּי יִמְחָצוּ

הֲלֹא בָךְ סִירִים וָחוֹחַ

וְלָמָּה אוֹתָךְ יַגְדִּילוּ

וְיַצְהִילוּ

וַאֲנִי הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ".

"זֹאת אֹמַר וּלְךָ אָשִׁיבָה

אַךְ הַקְשִׁיבָה

אִם אִישִׁים בִּי יִתְגּוֹדָדוּ

אִם נִמְצָא בִי שֶׁמֶץ דֹּפִי

לִי רַב יֹפִי

וּלְרֵיחִי לִבּוֹת יִחַדּוּ".

t ‏הַלָּשׁוֹן וְהָאָזְנַיִם / ישראל קושטא

m נחלת הכלל

לָשׁוֹן בְּמֶתֶק שִׂיחַ

אָמְרָה לָאָזְנַיִם

"לָמָּה אַתֶּם שְׁתַּיִם

וְאָנֹכִי אַחַת".

"אִם שְׁתַּיִם אֲנַחְנוּ

גַּם תְּלָאוֹת אִתָּנוּ

רַבּוֹת שְׁמוּעוֹת לָנוּ

תָּבֹאנָה כְאַחַת".

"נְשׂא טֹרַח הָאֹמֶר

גַּם אָנֹכִי נִלְאֵיתִי

תַּחַת עֻלּוֹ נִדְכֵּאתִי

כִּי מָלֵאתִי מִלִּים".

"הֵיטֵב לָשׁוֹן דִּבַּרְתְּ

אַךְ זֹאת נָשִׁיב אֵלַיִךְ

רַבּוּ לָרֹב מִלַּיִךְ

אַךְ בְּפִי כְסִילִים".

‏יִצְחָק חַיִּים קַסְטִילְיוֹנֵי

t ‏הַבֵּן וְהָאֵם / יצחק חיים קסטיליוני

m נחלת הכלל

Vittorio Castiglioni

[נולד בטְרִיֶּסְטֵי בשנת 1840 ומת ברוֹמָא בשנת 1911]

יֶלֶד נָעִים, אוֹצַר כָּל־מַעְדַּנֶּיהָ

מָוֶת אַכְזָר טָרַף מֵחֵיק אִמֵּהוּ

סָפוּ תַּמּוּ עִמּוֹ כָל־שִׂמְחוֹתֶיהָ

תִּבְכֶּה עַל־טוּב טַעְמוֹ נֹעַם מַרְאֵהוּ.

פַּעַם בִּנְפֹל שֵׁנָה עַל־עַפְעַפֶּיהָ

רָאַתְהוּ כִּי שׁוֹכֵב עַל־מִטָּתֵהוּ

אָז בִּמְחוֹתוֹ דִמְעָה מֵעַל פָּנֶיהָ

הַיֶּלֶד כֹּה דִּבֵּר אֶל־יוֹלַדְתֵּהוּ

"אִמִּי אָזְנִי לָקָחָה אַנְחוֹתָיִךְ

אָנָּא לֹא תִבְכִּי עוֹד כִּי דִּמְעוֹתַיִךְ

תַּשְׂחֶינָה מִטָּתִי, נוּם לֹא אוּכָלָה."

מִיּוֹם הַהוּא מִבִּכְיָתָה חָדָלָה

מִפִּיהָ לֹא יָצָא עוֹד הִי וָנֶהִי.

הוֹי גַּלְמוּדָה כִּנְצִיב הָאֵבֶל תֶּהִי.

t ‏עַל־מוֹת פִּילוֹסוֹף מְעֻלֶּה וּמְפֹאָר / יצחק חיים קסטיליוני

m נחלת הכלל

–/–/–/–/ –/–/–/–/ –/–/–/

נִשְׁמַת אָדָם קֶרֶן תָּצִיץ מִמַּעַל

עִם־כָּל־חֹמֶר הַגּוּף הוּא לָהּ בֵּית־כֶּלֶא

מָרוֹם לִרְאוֹת אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים תַּעַל

נִשְׂגָּבוֹת נוֹרָאוֹת בַּקֵּשׁ לֹא תֵלֶא.

אָמְנָם נִשְׁמַת מִי עוּף תַּגְבִּיהַּ תַּעַל

בֵּין־רִבֵּי רְבָבוֹת נְשָׁמוֹת אֵלֶּה

עַד־שְׁחָקִים מְכוֹן אֱלֹהֵי־מַעַל

כְּמוֹ נִשְׁמָֽתְךָ אַתָּה אִישׁ פֶּלֶא.

נִשְׁמַת מִי דִמְּתָה גֵאוּת אֱלוֹהַּ

מִדּוֹתָיו כּוֹחוֹתָיו הַדְרַת מַעְלֵהוּ

וְנִכְבָּדוֹת דִּבְּרָה־בוֹ כָמוֹהָ?

אוּלָם עַתָּה חָפְשִׁית בִּמְקוֹם זִיוֵהוּ

תִּתְעַדֵּן, בְּבֹאָהּ בְּסוֹד גָּבֹהַּ

תָּבִין: הִשִּׂיגָה רַק שֶׁמֶץ מִנֵּהוּ.

t ‏אֶל־שַׁעַר הַכָּבוֹד אֲשֶׁר הוּקַם לְטִיטוּס בְּעִיר רוֹמָא אַחֲרֵי חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי / יצחק חיים קסטיליוני

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

אַתָּה לְכָל־עוֹבֵר וְשָׁב תַּשְׁמִיעַ

שֹׁד עַם בְּנֵי צִיּוֹן וְאַנְחוֹתָיו

תָּמִיד לְדוֹר דּוֹרִים גְּאוֹן תּוֹדִיעַ

מַחְרִיב דְּבִיר שַׁדַּי וּמִקְדָּשָׁיו.

אַךְ גַּם לְעַם נוֹלָד בְּקוֹל תַּבִּיעַ

אֵיכָה כְּדֹב שַׁכּוּל בְּעַד עָרָיו

אֹם יַעֲקֹב נִלְחַם, וְאֵיךְ הִכְרִיעַ

אֹמֶץ חֲיָלֵי צָר שְׁאוֹן קָמָיו.

כִּי אִם אֱלֹהִים חַי בְּיַד צָרֵימוֹ

הִסְגִּיר בְּנֵי עַמּוֹ לְהוֹכִיחֵמוֹ

וַיִּתְּשֵׁם מֵעַל גְּבוּל אַרְצָמוֹ

בַּל־יִטְּשֵׁם לָעַד, וְיִגְאָלֵמוֹ.

אַךְ צוֹרֲרֵימוֹ נֶחְפְּזוּ נִבְהָלוּ

נִשְׁכַּח שְׁמָם כָּלוּ בְעָשָׁן כָּלוּ.

t ‏וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי / יצחק חיים קסטיליוני

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – – – – – –

חוֹלֶה עֲלֵי עַרְשִׂי מוּטָל הָיִיתִי

לִימֵי נְעוּרַי עֶשְׁתֹּנוֹתַי עָפוּ

אֶל אוֹהֲבֵי נַפְשִׁי לִבִּי נָטִיתִי

זֹהַר פְּנֵיהֶם מַה־נָּעִים, מַה־יָּפוּ.

אַךְ לֹא בְחַיֵּיהֶם רֻבָּם רָאִיתִי

כִּי מִמְּכוֹן נוּחָם אֵלַי נִשְׁקָפוּ

עִמָּם לְהִתְעַדֵּן לֹא עוֹד זָכִיתִי

חַיֵּי מְגוּרֵיהֶם עָבָרוּ סָפוּ.

נִבְהַל לְדוֹר אַחֵר לִבִּי סַבֹּתִי

אֶל־מוּל פְּנֵי בָנַי רַק בִּי עֵינֵימוֹ

לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אֵל חָנַן לָמוֹ.

גַּם כִּי מְאֹד נִדְכֵּאתִי וּנְפוּגוֹתִי

שַׂשְׂתִּי בְהַבִּיטִי נֹעַם פָּנֵימוֹ

אֶשְׁאַל עֲלֵי רֹאשָׁם בִּרְכוֹת צוּרָמוֹ.

t ‏עַל־מַפֶּלֶת הָרוּסִים בְּהִלָּחֲמָם עִם יַאפַּאן / יצחק חיים קסטיליוני

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

אַתֶּם בְּלִי חֶמְלָה כְחַיְתוֹ־יָעַר

עַל־עַם סְגֻלַּת אֵל שְׁפַכְתֶּם זָעַם

זָקֵן וְעוּל יָמִים וְשָׂב וָנָעַר

קַמְתֶּם וְהִכִּיתֶם כְּהוֹלֶם פָּעַם.

שַׁדַּי בְּיַד אוֹיֵב חֲשַׁבְתֶּם בָּעַר

אֶתְכֶם, בְּנֵי עַוְלָה וְסָרֵי טָעַם,

הִסְגִּיר, בְּיַד לוֹחֵם כְּרוּחַ סָעַר

דּוֹרֵך בְּעֹז, קוֹלוֹ כְקוֹל הָרָעַם.

צָרֵי בְנֵי צִיּוֹן רְאוּ הַזְכִּירוּ

קִנְאַת אֱלֹהֵי עַד לְנֶאְמָנָיו

יָדִין בְּעָרֵיהֶם וְיִפְרָץ־פָּרֶץ.

כָּל־פּוֹעֲלֵי רִשְׁעָה רְאוּ הַכִּירוּ

צִדְקַת תְּמִים דֵּעִים וּמִפְעָלָיו

כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ.

(?1905)

t ‏עַל־מוֹת טֵיאוֹדוֹרוֹ הֶערְצְל / יצחק חיים קסטיליוני

m נחלת הכלל

– – ͝ – – – ͝ – – – –

מַה־תֶּהֱמִי צִיּוֹן וְתִשְׁתּוֹחָחִי

תִּתְלַבְּשִׁי קַדְרוּת נְהִי תַשְׁמִיעִי

אָזְנֵךְ לְקוֹל קִינִים יְלֵל תִּפְתָּחִי

הֶגֶה וְתַאְנִיָּה בְמַר תַּבִּיעִי.

אָכֵן בְּצֶדֶק הוֹד וְגִיל תִּשְׁכָּחִי

אֶבְלֵךְ יְגוֹן לִבֵּךְ בְּעֹז תּוֹדִיעִי

שָׁלוֹם בְּצֶדֶק גַּם דֳּמִי תִזְנָחִי

עַד כּוֹֽכְבֵי מָרוֹם בְּכִי תַגִּיעִי.

אָמְנָם זְכֹר אִם בֵּן יְדִיד אָבַדְתְּ

בִּקֵּשׁ בְּכָל־כֹּחוֹ גְּדֻלָּתֵךְ

נַפְשׁוֹ בְּכַפוֹ שָׂם לְטוּב בָּנָיִךְ.

כִּי שׁוֹֽמְרֵךְ אֵל חַי אֲשֶׁר עָבַדְתְּ

הוּא יַחֲבֹשׁ נִגְעֵךְ וּמַכָּתֵךְ

יִגְדֹּר בְּרֹב חַסְדּוֹ גְדֵרוֹתָיִךְ.

(1904)

‏רְשִׁימוֹת וּמַפְתְּחוֹת

מאת חיים שירמן

‏רשימת המקורות

‏רשימת השירים והפיוטים

‏מפתח המשקלים

‏מפתח החרוזים

‏מפתח סוגי השיר

‏רשימת סימני השמות

‏רשימת המשוררים והפיטנים

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

קישוריוֹת חיצוניות (תיפתחנה בלשונית חדשה)

אין עדיין קישוריות מאושרות

& הצעת קישורית נוספת

סְלִיחָה

תְּחִנָּה

הַיְרֻשָּׁה (הַשַּׁעַר הַי"ד מִסֵּפָר הַמַּחְבָּרוֹת)

[רְאוּ שִׁפְחָה שְׂרוּפַת אֵשׁ]

רְשׁוּת לְנִשְׁמַת שֶׁל רֹאשׁ הַשָׁנָה

קִינָה

רְשׁוּת לְקַדִּישׁ

הַזְרֹעַ וְהַלְּחָיַיִּם וְהַקֵּבָה

ועתה שמע תשובת החשוקה לדודה:

סְלִיחָה

רְשׁוּת לְבָרְכוּ

רְשׁוּת לְקַדִּישׁ

שׂוֹנֵא הַנָּשִׁים

רְשׁוּת לְבָרְכוּ

תְּלֻנָּה עַל־הַזְמָּן

[בְּיוֹם אֶרְאֶה הֲדַר מַרְאֵךְ]

[אַל תִּלְעֲגוּ עָלַי]

תָּפְתָּה עָרוּךְ (קֶטַע)

הוא ענין העמקת הקבר עד גהינם

[הִתְיַצְּבוּ נֶגְדִּי]

[בְּעוֹד אֶחְיֶה]

[מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם]

לגבן ובשמו

לאשה שמנה

לרופא

לננס

לבעל חטם גדול

לנערה יפה

והנה אציבה לך ציונים על דמות הבאים במעשים האלה ולבושיהם, הלא המה: הגבורה, החשק, המרמה, והַשֹּׁחַד והיכלו כאשר ידַמום המושלים:

ראש א

חלק א 1

חלק ב

חלק ג

חלק ד

חלק ה

חלק ו

שמשון ותמנית.

חלק ז

חלק ח

שמשון ופלשתים

חלק ט

חלק י

תמנית, מרמה וחשק.

חלק יא

תמנית ושמשון.

חלק יב

שמשון ותמנית.

חלק יג

תמנית ופלשתים.

חלק יד

שמשון ופלשתים.

חלק טו

שמשון ופלשתים.

ראש ב

חלק א

חלק ב

שמשון וחותנו.

חלק ג

שרי פלשתים ופלשתים

חלק ד

פלשתים ויהודה.

חלק ה

יהודה ושמשון.

חלק ו

פלשתים, יהודה, ושמשון אסור בידם.

חלק ז

שמשון בעזה. מגיד ועזתים.

ראש ג

חלק א

פלשתים ודלילה

חלק ב

סרני פלשתים.

חלק ג

פלשתים ושחד בהיכלו.

חלק ד

פלשתים, שחד ודלילה.

חלק ה

דלילה ושמשון.

חלק ו

שמשון בבית האסורים.

חלק א ¹