

אָדָם גֵּאֶה רוֹדֵף כָּבוֹד
הוּא אִישׁ כָּזָב, הוּא אִישׁ מִרְמָה.
עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו יַסְתִּיר תָּמִיד,
הַטֵּף יַטִּיף בִּלְשׁוֹן חָכְמָה.
אֵין בִּשְׂפָתָיו דָּבָר נָכוֹן,
כִּי כַשִּׁרְיָן יַעֲטֶה עָרְמָה.
וּלְבַד מִזֹּאת הֵן עוֹד שֵׁנִית
יִכָּשֶׁל בָּה הוֹלֵךְ רוֹמָה.
אַחַר הָרוֹב תָּמִיד יֵלֵךְ,
אִם עֶת-שָׁלוֹם, אִם מִלְחָמָה.
אִם הָעָם רָב, יָרִיב גַּם-הוּא;
אִם-הוּא אוֹהֵב, לֹא יִתְמַהְמָהּ.
כִּי הֶהָמוֹן חוֹלֵק הַיְּקָר,
עַל-כֵּן אֵלָיו כַּקּוֹף נִדְמָה.
אָמְנָם גָּלוּי כִי הֶהָמוֹן
מַשְׁחִית דַּרְכּוֹ כִסְדוֹם אַדְמָה.
לָכֵן גֵּאֶה רָשָׁע מִכֹּל,
כִּי הוּא הָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה.
על בקשת הכבוד המדֻמה
תקע"ו
תָּם-לֵבָב וֶאֱמוּנָה אֹמֶן,
צֶדֶק, יֹשֶׁר, בָּר-כַּפַּיִם,
עַל-סוּסִים קַלִּים כָּרוּחַ
נוּסוּ נוּסוּ הַשָּׁמַיִם;
כִּי כַדֹּמֶן-וּכְמוֹ-נֵפֶל
פֹּה בַשֵּׁפֶל-נֶחְשַׁבְתֶּם.
מַה לָּכֶם וּלְאַנְשֵׁי-חָלֶד?
שָׂב וָיֶלֶד יֵלֶךְ קֶרִי,
זֶרַע מֶרִי פָרַץ פָרֶץ,
מִן הָאָרֶץ גֹּרַשְׁתֶּם.
הֵעָלוּ מִמִּשְׁכַּן-קֹרַח,
דַּרְכֵי-צֶדֶק וֶאֱמוּנָה.
מַה-תִּהְיוּ עָלָיו לָטֹרַח?
לָרוּץ אֹרַח חִישׁוּ נָא.
הִנֵּה הַשֶּׁקֶר קָם וַיּוֹצֵא פֶרַח,
וַיָּצֶץ צִיץ, וַיַּעַל;
וַיּגְמֹל עָוֶל, שֹׁד, חָמָס וָרֶשַׁע,
חַטָּאת, עָוֹן וָפֶשַׁע.
שָׂב, טַף, אִשָּה וָגֶבֶר,
זֶרַע שֵׁם, חָם וָיֶפֶת, וּבְנֵי עֵבֶר,
גֹמֶר, מָגוֹג וָהֹדוּ,
שָׂרִים וּבְנֵי הַמְּלֶאכֶת,
עַל-דַּלְתוֹת הַמִּרְמָה יוֹם יוֹם יִשְׁקֹדוּ,
וּשְׂפַת-צֶדֶק וֶאֱמֶת אַרְצָה מֻשְׁלֶכֶת.
כָּל-בַּיִת, עִיר וָפֶלֶךְ
יִמָּלֵא דִבְרֵי-הֶבֶל וְשְׂפַת-יֶתֶר;
חָנֵף נָבָל עַוָּל הוּא יִמְלָךְ-מֶלֶךְ,
אֵלָיו יֻתַּן הַכֶּתֶר;
וּבְנֵי הַצֶּדֶק וּבְנֵי תֹם וָיֹשֶׁר
לֹא יַשִּׂיגוּן לָעַד כָּבוֹד וָעֹשֶׁר;
כִּי אֵין בִּשְׂפָתָם חֵן: כִּי מָה הַחֹנֶף?
אֵינֶנוּ רַק חֵן פֶּה; וָאֵיךְ יִמְצָאוּ
רָצוֹן וָחֵן, אִם הַחֹנֶף יִשְׂנָאוּ?
אֶל דִּבְרֵי-שָׁוְא אֵין חֵקֶר
מֵאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר עַד-הָעֶרֶב;
כִּי עִיר מִקְלַט הַשֶּׁקֶר,
אֶל כָּל-גֶּבֶר חַלָּשׁ עָצְמָה הוּא יֶרֶב;
וּלְהַעֲשִׁיר עָנִי יוֹדֵעַ,
וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גֵּדֵּעַ.
אָמְנָם אָמְנָם אַתֶּם דַּרְכֵי הַצֶּדֶק,
כִּי תִשְׂנָאוּן תַּרְמִית, חֹנֶף וָבָצַע,
אַתֶּם כִּמְשׂוּכַת חֶדֶק,
תַּרְבּוּ חַבּוּרוֹת פָּצַע.
כָּל-שִׁבָּרוֹן, כָּל-בֶּדֶק,
רַק בַּשֶׁקֶר טוֹב לִבְטוֹחַ,
רַק בַּשָּׁוְא אִישִׁים יִבְטָחוּ:
הוּא אַבִּיר, הוּא אַמִּיץ כֹּחַ,
וִידִידָיו בַּכּל יִצְלָחוּ;
אַשְׁרֵיהֶם כִּי לֹא יִרְעָבוּ,
לֹא יִדְאָבוּ, לֹא יִכְאָבוּ.
מִקָּדְקֹד הָאָדָם עַד הָרַגְלַיִם,
כָּל-עֶצֶם, כָּל-בָּשָׂר, כָּל-גִּיד, כָּל-עֹרֶק,
לַאֲלַפִים, לִרְבָבוֹת ולְרִבּוֹתַיִם,
עַבְדֵי תַרְמִית כֻּלָּמוֹ;
כֻּלָּם כָּל-עֵת יוּכָלוּ
אַחַר הַשָּׁוְא יֵלֵכוּ,
יִכְסָלוּ וַיֶהְבָּלוּ,
וּבְמִשְׁמַרְתָּם תָּמִיד כֻּלָּם יָקוּמוּ,
אָמְנָם הָרֹאשׁ רֹאשׁ אֶל מַלְכוּת הֶהָבֶל,
כִּי כֵן מִצְוַת אִיזָבֶל.1
לַזְרִיחַ כַּחַמָּה אֶת-אוֹר פָּנֵימוֹ,
עַתָּה עַל-קָדְקֹדָם יָשִׁיתוּ סֹלֶת;
וּלְהוֹרִיד כַּמִּשְׁפָּט אֶת-תַּלְתַּלֵּימוֹ
(תִּפְאֶרֶת הַגֻּלְגֶּלת) – הֵן יִקָּחוּ
בַּרְזֶל בָּאֵשׁ מֻלְבָּן, וּנְיָר קָרוּעַ
לִקְרָעִים עַד אֵין חֵקֶר, כָּיָּדוּעַ
כִּי כֵן אִשָּׁה וָגֶבֶר
שַׂעְרוֹת הָרֹאשׁ יִשְׂרֹפוּ וִיקַוֵּצוּ.
וּלְבַד מִזֹּאת, מִבְחַר שֶׁמֶן מִרְקַחַת
עַל קָדְקֹדָם יִתֵּנוּ;
עוֹד עַל רֹאשָׁמוֹ קֹבַע,
מַרְאֵהוּ וּדְמוּתוֹ כִּדְמוּת קַלַּחַת.
נָשִׁים לֹא-זֹאת לָהֵגָּה,
אֵין כֹּבַע עַל רֹאשָׁמוֹ;
אַךְ אַף-גַּם-זֹאת גַּם-הֵנָּה
בָּרֹאשׁ כָּל-מַחְשַׁבְתָּמוֹ,
וּבְיֹפִי הַשֵּׂעָר הֵן תִּתְפָּאַרְנָה;
וּכְעַיִר, סוּס וָפֶרֶד,
אֶת-הַזָּנָב תַּגְדֵֵּלְנָה;
אַךְ פֶּן עַל-עָרְפָּן יֵרֶד,
כַּחֶבֶל יִשָּׁלֵשׁ; אַחַר כַּסֵּפֶר
אֶת הַזָּנָב תָּגֹלְּנָה
בִּתְמוּנוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, כַּאֲשֶׁר תִּלְמַדְנָה
אִשָּׁה מֵרֵעוֹתֶיהָ;
עַל-הַזָּנָב הַזֶּה יֻתַּן מַסְרֶקֶת
מִבֵּית הַצָּב, אוֹ קֶרֶן,2
וִיהִי רֹאשָׁהּ מַגִּיעַ הַשָׁמָיְמָה.
אִם מִשַּׂעְרַת רֹאשָׁן יִשַּׁל לָאָרֶץ,
אוֹיָה! אוֹי מֶה הָיָה! הָהּ! תֵאָנַחְנָה.
אַךְ בִּתְבוּנָה וָשֵׂכֶל,
לִגְדּוֹר כַּאֲשֶׁר תּוּכַלְנָה אֶת-הַפָּרֶץ,
סַמִּים מִן-הַגִּלְעָד וַהֲדַס תִּקַּחְנָה,
אוֹ שֶׁמֶן הַפִּשְׁתָּה, וּבְכֵן תִּמְשַׁחְנָה
רֹאשָׁן עֶרֶב וָבֹקֶר,
אוּלַי יִגְדַּל שַׂעְרָן כִּזְקַן הַתָּיִשׁ.
אִם גַּם אַחַר הַטֹּרַח
לֹא צִמֵּחַ שַׂעְרָן, רַק חָסוֹר יֵלֶךְ,
שַׂעְרוֹת אִשָּׁה אַחֶרֶת
עַל קָדְקֹדָן בִּתְבוּנָתָן תִּתֵּנָּה;
וִיהִי מָה, מִי-יֵדַע? אַךְ הַתִּפְאֶרֶת
כֻּלָּה תִּהְיֶה לָהֵנָּה, כֵּן הַמֶּלֶךְ
תַּחַת צֵל הֵיכָלוֹ שָׁלֵו, שָׂמֵּחַ,
אִם צִבְאוֹתָיו תִּגְבַּרְנָה יִשְׁתַּבֵּחַ.
אוּלָם לָהֵן עוֹד דֶּרֶך
נָקֵל מֵהָאָמוּר הַפְלֵא וָפֶלֶא
לִמְצוֹא אֹתוֹ בִינַת כָּל-מַשְׂכִּיל תֵּלֶא.
מַקַּשׁ, מִסְפּוֹא וָתֶבֶן
יֵעָשׂ לָהֵן מִגְבַּעַת;
וּבְרֹב בִּינָה וָדַעַת,
קִשּׁוּרִים וּרְעָלוֹת גַּם עֶדְיֵי מֶשִׁי
לָרֹב יוּשַׁת עָלֶיהָ;
וּכְתַיִשׁ וּכְפָרָה וּכְעוֹף שָׁמַיִם
הִנֵּה עַל-מִגְבַּעְתָּמוֹ
מִנּוֹצַת תֻּכִּיִים שִׁבְעָה קַרְנַיִם.
הַשְׁגַּחְנָה, דַּרְכֵי-צֶדֶק,
נָא לִדְבָרַי עַד-הֵנָה;
הַבֵּטְנָה נָא וּרְאֶינָה,
הַבֵּטְנָה קֶשֶׁר, קָשֶׁר.
בַּשָּׁוְא דָּבַק כָּל-גֶּבֶר,
אֶל-אַנְשֵׁי-שָׁוְא אֵין חֵקֶר;
יָרוּץ כָּל-אִישׁ לַשֶּקֶר,
כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר.
עַד-הֵנָּה לֹא גִלִֵּיתִי
מִכָּל-עַבְדֵי הַהֶבֶל
כִּי-אִם אֶת הַשֵּׂעָר.
אַךְ עוֹד רַבִּים נִמְצָאוּ,
וּבְמִסְתָּרִים הָחְבָּאוּ.
עַתָּה אָעִיר הַנֵּבֶל,
אַגִּידָה כָל-מִסְתָּר.
מִתַּחַת הַשֵּׂעָר קֹמְנָה הַבֵּטְנָה,
וּשְׁנֵי חוֹרִים הַנִּקְרָאִים עֵינַיִם,
אַתֵּן דַּרְכֵי חָכְמָה קֹמְנָה וּרְאֶינָה.
מִי-אֵלֶּה נָא, מִי-אֵלֶה?
מַה-מִּשְׁמַרְתָּמוֹ תַּחַת הַשָּׁמַיִם?
הַאֲזֵנָּה אִמְרָתִי. לַחְפֹּר הָאָרֶץ,
לִרְאוֹת עֶרְוַת כָּל-גֶּבֶר,
לִמְצוֹא מוּמִים וָדֹפִי,
יָתוּרוּ כָל-הַיּוֹם עֵבֶר וָעֵבֶר.
הִנֵּה כָל-מַבָּטָם לִבְדּוֹק כָּל-אֵבֶר,
לִרְאוֹת הֵיטֵב מִנֶּגֶד
אֶת-תֹּאַר הָאָדָם, אַף אֶת-הַבֶּגֶד;
לִרְאוֹת אִם אִישׁ יָבֹא מֻכֶּה נָגוּעַ,
אִם זֶה קָלוּט שָׂרוּעַ,
הַאִם חָטְמוֹ מָרוּחַ,
אוֹ אִם נָמַק מֵחֹלִי הַנֹּאֶפֶת;
אִם מַלְבּוּשׁוּ קָרוּעַ,
הַאֵין עָלָיו מִצְנֶפֶת;
אִם הוּא חָרוּץ יַבֶּלֶת;
אִם לֹא סָגַר הַדֶּלֶת;
אִם מֵאָזְנוֹ אַחַת לֹא טוֹב שׁוֹמֵעַ;
אִם הוּא עִוֵּר, שָׁבוּר, אוֹ אִם צֹלֵעַ.
אַךְ הַנָּשִׁים, כִּי עָרְמָתָן גָּבֵרָה,
אֶל כָּל-עַלְמָה תִּקְרַבְנָה
מֵאָחוֹר, מִפָּנִים, לַחְקוֹר מוּמֶיהָ;
וּכְבַמִּסְתָּר תֶּאֱרַבְנָה
פֶּן עָרְמָתָן תִּתְגַּל. אַךְ אִם נִגְלָתָה, אֶל הָעַלְמָה הַהִיא כָּזֹאת תֹּאמַרְנָה:
עַלְמָה אַיֶּלֶת חֵן, אַל-נָא תִרְגָּזִי
אִם לִקְרָב-לָךְ, יָפָה, עֵינַי הֵעֵזוּ. הֵן צוֹפִיָּה הָיִיתִי הוֹד שַׂלְמָתֵךְ הַלֵּזוּ-הַנִּכְבֶּדֶת:
הָה! מַה-יָּקָר עֶרְכָּה! בָּנוֹת הַבֵּטְנָה!
כָּזֹאת מִיּוֹם הִלֶּדֶת לֹא רָאִיתִי.
הַבֵּטְנָה הַבָּנוֹת בִּינַת עוֹשֶׂהָ,
הַבֵּטְנָה תַּשְׁבֵּץ זֶה; קֹמְנָה וּרְאֶינָה
אֶת יֹפִי הַמְּלָאכָה. הָהּ! מַה-יָּקָרָה
שַׂלְמָתֵךְ, בַּת יָפָה! הִנֵּה חוּטֶיהָ
חוּצָה לֹא יֵרָאֶה אַחַד מֵהֵמָּה.
עַל הַיָּדַיִם כִּי כָזֹאת תִּפְעַלְנָה
יֵאוֹת לֵאמֹר: בִּרְכוֹת שַׁדַּי תִּזַּלְנָה!
הָהּ! שַׂלְמָה זֹאת, הָהּ, אִם לִבִּי לֹא-יֵתַע,
לֹא אִישׁ אָמָּן עָשָׂה מֵעַם הָאָרֶץ;
רַק אַתְּ, אַיֶּלֶת חֵן, אַתְּ מִכְלַל-יֹפִי,
אַתְּ שִׂמְלָתֵךְ עָשִׂית, אַתְּ וּבְיָדַיִךְ;
אַתְּ כִּי תֹאַר פָּנַיִךְ עֵד לָנֶצַח,
כִּי אֵין בֵּין הַבָּנוֹת תִּדְמֶה אֵלַיִךְ.
וּבְכֵן בִּשְׁקָרִים אֵלֶה
כָּל-מוּמֵי הָעַלְמָה בֶּטַח תַּחְקֹרְנָה,
וּבְכֵן אִם מוּם קַל בָּה וּבְמַלְבּוּשֶׁיהָ,
לָעַד וּלְעוֹלָמִים אֹתוֹ תִזְכֹּרְנָה,
אוּלָם לֹא כַאֲשֶׁר הוּא, רַק עִם תּוֹסֶפֶת,
כִּי כֵן פָּקַד הַמֶּלֶךְ: אַל תָּשִׂיחוּ
שִׂיחָה, כִּי אִם גֹּרַעַת אוֹ עֹדֶפֶת.
אַךְ עֵינַיִם מַה-יִסְכֹּנּוּ,
וּפּעֻלָּה אֵיכָה יוֹלִידוּ?
הֵם יִרְאוּ, אַךְ לֹא יָרֹנּוּ,
לֹא יַגִּידוּ, לֹא יָעִידוּ:
אִם אֵין פֶּה, כָּל-טוֹב אֵין בָּמוֹ,
לָכֵן הִיא יֵחַד אִתָּמוֹ.
אִם כָּל-דֹּפִי יִרְאוּ הֵמָּה,
הִיא לַכֹּל מַהֵר תּוֹדִיעַ;
וּבְעוֹדָהּ אַחֵר תַּרְשִׁיעַ,
אֶת-עַצְמָהּ אֵשֶׁת הַשֶּקֶר
וּבְעָלֶיהָ וִילָדֶיהָ
לַשָּׁמַיִם תָּרִים כָּכָה:
דִּינָה בַת-אֶלְקָנָה אֵשֶׁת מִיכָיְהוּ
בָּאָה בֵיתִי יוֹם חַג-הַפֶּסַח אֶמֶשׁ;
הַדֶּלֶת כִּבְנֵי-בַיִת חִישׁ פָּתָחָה,
וַתִּכָּנֵס פִּתְאוֹם חֶרֶשׁ הֶחָדְרָה;
וַאֲנִי שָׁמָּה בָּדָד בֶּטַח הָיִיתִי,
לָלֶכֶת בֵּית הָאֵבֶל
אֶת-בִּגְדוֹתַי לוֹבֶשֶׁת,
אֵין אִישׁ אִתִּי, כִּי כֵן דַרְכִּי מִקֶּדֶם
מֵאָז, מִיַּלְדוּתִי, לִלְבּוֹשׁ כָּל-בֶּגֶד
בִּלְתִּי עֵזֶר שִׁפְחָה, כַּאֲשֶָר תַּעֲשֶׂינָה
כָּל-הַבָּנוֹת, כִּי יֵשׁ וָיִשׁ לָהֵנָּה
נָשִׁים כִּי אֶת שַׂלְמוֹתֵיהֶן תִּבְדֹּקְנָה,
אִם כַּחֻקָּה עַל-גּוּפָתָן הוּשָׁתוּ,
כִּי מֵעַצְמָן לָזֹאת הֵן לֹא תִסְפֹּקְנָה;
רַק אָנֹכִי אֶת-אֵלֶּה לֹא אָהַבְתִּי,
וּבְמוֹ יָדַי, תּוֹדוֹת לֵאלֹהֵי קֹדֶשׁ,
בִּגְדֵי עָנְיִי אֶלְבַּשׁ שַׁבָּת וָחֹדֶשׁ.
הִנֵּה כַּאֲשֶׁר מֵרֹאשׁ לָכֶם הִגַדְתִּי,
פִּתְאוֹם אֶל-לִשְׁכָּתִי הָאִשָּׁה בָּאָה,
בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת, צָנִיף, אֵפֹד וָחֹשֶׁן.
בֹּשְׁתִּי וָאֶכָּלֵם. אוּלָם מָה אַעַשׂ?
כִּסִיתִי אֶת הַבַּעַשׂ,
שָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹמָהּ, וָאוֹשִׁיבֶהָ,
הִקְשַׁבְתִּי אֶת מִלֶּיהָ;
וּבְכֵן שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּשָּׁוְא אִבַּדְתִּי,
וּדְבַר חָכְמָה וָדַעַת לֹא לָמַדְתִּי,
רַק כִּי הַפַּלְמוֹנִית אֶתמֹל אֹרָשָׂה
בִּשְׁלֹשִׁים כֶּסֶף מֹהַר, אַךְ אַחֶרֶת
בִּשְׁנֵים עָשָׁר מָנֶה מֵאִישׁ נִשְׁגָּלָה,
וַאֲחוֹתָהּ בָּגוֹדָה לִזְנוּנִים חָלָה;
כִּי אֵשֶׁת אַלְמוֹנִי תֵּצֵא הַחוּצָה,
כִּי זֶה עֶשֶׂר שָׁנִים בֵּן לֹא יָלָדָה;
כִּי בֵין אַחֵי אִישָׁהּ מַצָּה נוֹלָדָה,
וְהִיא בִתְבוּנָתָה רִיבָם הִשְׁקִיטָה;
כִּי טוֹב אִישָׁהּ מִכָּל-גֶּבֶר וָגֶבֶר,
כִּי כָל-חֶפְצָהּ יַשְׁלִים יוֹמָם וָלַיְלָה,
כִּי יֹאמַר לָה תָּמִיד: אַתְּ מִכְלַל-יֹפִי,
הִנֵּה מִיַּין טוֹב דֹּדַיִךְ טֹבוּ;
כִּי יֶלֶד טוֹב כִּבְנָה בָּאָרֶץ אַיִן,
כִּי יִשַּׁק לָהּ יוֹם יוֹם, לֵאמֹר: צַוִּינִי,
חֶפְצֵךְ בִּלְתִּי כָל-פַּחַד הַשְׁמִיעִינִי.
שִׂיחָתָהּ-תְּנוּעָתָהּ
וְשִׂפְתוֹתֶיה,
וּלְשׁוֹנָהּ-וְעִנְיָנָהּ
וְאִמְרוֹתֶיהָ,
עַד עֶת-בּשׁ בְּדִבְרֵי-שָׁוְא
אֲשֶׁר יָדָעוּ,
כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם,
כֵּן נָסָעוּ.
כִּשְּׁמוֹעַ אֶת-כָּל-אֵלֶּה
שָׁבָץ אוֹ זַלְעָפָה כִּמְעַט בָּאָנִי;
וּכְבָר נוֹדַע לַכֹּל אֵיכָה שָׂנֵאתִי
דִּבְרֵי הַהֶבֶל אָנִי;
וּכְבָר תֵּדַעְנָה גַם-אַתֶּן מִקֶּדֶם
אֵיךְ גַם-אִישִׁי הִרְחַקְתִּי
מִמּוֹשַׁב עַם-הָאָרֶץ; גַּם יָדוּעַ
אֵיכָה לָרוּץ אַחַר חָכְמָה וָדַעַת
אֶת כָּל זַרְעִי הוֹכַחְתִּי,
וּבְמַסְלוּלִי הִדְרַכְתִּי,
לַחְמוֹד אֶת-הַחָכְמוֹת, לִמְאוֹס בַּהֶבֶל;
וּלְקוֹל מִלַּי גַּם-הֵמָּה
(גַּם כִּי לֹא-טוֹב כִּי אַגִּיד זֹאת אָנֹכִי)
אָזְנָם יַטּוּ יוֹם יוֹם, גַּם כִּי יִגְּדָּלוּ,
וּבְעַד הַפֶּתַח עָבוֹר לֹא יוּכָלוּ;
וּבְכֵן גָּדַל שִׁמְעָם, וּנְשִׂיאֵי אֶרֶץ
בִּי הִתְחַתֵּן בִּקֵּשׁוּ,
וּשְׁלֹשִׁים בַּארֹלָי! 3 בִּתִּי שָׁאָלוּ.
בִּינוּ אַתֶּם אֵיפוֹא אֵיכָה תוּכַלְנָה
לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי-שָׁוְא נָשִׁים כָּמֹנִי.
אַךְ אֶל-בֵּיתִי אֶת-זֹאת מָתַי קָרָאתִי?
אִתַּהּ מָתַי הִתְרַעְתִּי?
מָתַי אָמַרְתִּי לָהּ: אֶל-בֵּיתִי בֹאִי?
רַק בֵּית הָרַחְצָה פַּעַם בָּה פָּגַעְתִּי,
מִקֶּדֶם אֶת-פָּנֶיהָ בַל-יָדַעְתִּי.
מִן הָרֶגַע הַהוּא טוֹב לֹא רָאִיתִי,
וּלְבַד יוֹם יוֹם חָזִיתִי – הוֹד מַרְאֶיהָ.
הָהּ! אִם-תִּרְאוּ פָנֶיהָ – אָז תִּצְחָקוּ,
וּבְקוֹל גָּדוֹל תִּצְעָקוּ – טוֹבַת רֹאִי
עֵינַי כָּמוֹהָ לֹא חָזוּ עַד-הֵנָּה;
מָה אָשִׁיב לַאדֹנָי עַל תַּגְמוּלוֹהִי,
וּפְנֵי כִימָה וּכְסִיל עֵינַי תִרְאֶינָה?
כִּפְנֵי מַלְכֵי צֹעַן אַחַר כִּי נֶחְנָטוּ,
הֵן כָּכָה פָּנֶיהָ נִקְוָצוּ נִקְמָטוּ.
אַפָּהּ כַּסֻלָּם, כִּשְׁאוֹל רָחַב פִּיהָ;
הִשְׁאִיל עַיִר פֶּרֶא אֵלֶיהָ אָזְנַיִם,
וּקְאַת הַמִּדְבָּר הִשְׁאִילָה עֵינַיִם.
כַּשָּׂק אוֹ אַמְתַּחַת כָּל-בֶּגֶד כֵּלֶיהָ,
וּכְרֵיחַ אַשְׁפָּה מִבֵּין שִׂפְתוֹתֶיהָ.
עוֹרָה כּדֹּנָג, כַּכֶּסֶף שַׂעְרָהּ;
שִׁנֶּיהָ פֶּחָם לִצְבִי תִפְאָרָה,
וּכְתֹאַר מַנְעָל הָיָה צַוָּארָהּ.
פָּכָה אֵשֶׁת הַשְֶׁקֶר
אֶת-רַעְיָתָהּ תַּרְשִׁיעַ;
כָּכָה לַכֹּל תּוֹדִיעַ
עֶרְוַת דָּבָר וָדֹּפִי אִם רָאָתָה;
כִּי אֵין אֶל-עָרְמָתָהּ מִדָּה וָחֵקֶר;
יַעַן לִבָּה לָנֶצַח
יִמְאַס עַצְלוּת לֹא יֵרָדֶם,
עֵת רוּם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם.
אַךְ אֵין כָּל-אֵלֶּה רַק אַחַת מֵאֶלֶף
שִׂיחוֹת שִׂפְתֵי מִרְמָה, כָּזָב וָחֹנֶף
הַזָּלִים כָּל-הַיּוֹם מִלִּים כַּדֶּלֶף.
חָכָם, מַשְׂכִּיל, נָבוֹן הִנֵּה כָל-גֶּבֶר;
כָּעֵת יִהְיֶה כָל-אִישׁ מִכְלוֹל הַדַּעַת,
כָּל-אִישׁ לַתַּעֲלוּמוֹת יָדוֹ מַגַּעַת,
כָּל-אִישׁ עַד-הַשָּׁמַיִם יַעַל אֵבֶר.
אִם-יִקֶּר כָּל-מִקְרֶה, גַּם-טוֹב, גַּם-שֶׁבֶר,
יֹאמַר כָּל-אִישׁ: כָּזֹאת מֵאָז מִקֶּדֶם
גַּם-אָנֹכִי אָמַרְתִּי,
וַיְהִי כַאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי,
דָּבָר מִכָּל מִלַּי לֹא נָפַל אַרְצָה.
הָהּ! כִּי יָדַעְתִּי אָנִי;
אַךְ מִיָּמַי אִישׁ עָרוּם לֹא רִמָּנִי.
אִם מֵאָדָם יַקְשִׁיבוּ
מִלִּים כִּי לֹא יִצְדָּקוּ,
אָמֵן, אָמֵן יָשִׁיבוּ,
לֵאמֹר: אָחִי, חָכָמְתָּ;
וּבְדַעַת יִתְאַפָּקוּ,
וּבָתוֹךְ קִרְבָּם יִצְחָקוּ.
כָּשֵׁר מָה הוּא אוֹמֵר? כָּשֵׁר מַה-יַעַשׂ?
הוּא אֶל דָּבָר אַחֵר יַשִּׂיא רֵעֵהוּ,
וּמְסִבּוֹת יִתְהַפֵּךְ; אַךְ לֹא יוֹרֵהוּ,
אַף בַּל-יֹאמַר אֵלָיו: אָחִי, שָׁגִיתָ.
לֹא-כֵן אָמְנָם אִם זָר יִמָּצֵא שָׁמָּה,
אֶת-מִלֵּיהֶם יִשְׁמַע – אָז קוֹל יָרִימוּ,
יַכְּחִישׁוּ כָל-דָּבָר, גַּם טוֹב, וָלָמָּה?
כִּי כֵן עַצְמָם כִּבְנֵי בִינָה יָשִׂימוּ
אֶל-עֵינֵי הַשּׁוֹמֵעַ. כַּמָּה, כַּמָּה
אֶת רֵעֵיהֶם חִנָּם הַכְלֵם יַכְלִימוּ!
וּלְמַעַן יִקְנוּ הֵם גַּרְגַּר תִּפְּאָרֶת,
אֵין רָע אִם יַחְפִּיר אִישׁ בִּמְרוֹמֵי קָרֶת.
דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶל יוֹדֵעַ סֵפֶר
לַגְדִיל אֶת-תִּפְאַרְתּוֹ בֵּין עַם הָאָרֶץ.
בֵּין שִׁירוֹת אַנְשֵׁי-שִׁיר שֶׁהָיוּ אֵפָר,
אַבְרָהָם בֶּן-מֵאִיר נֵזֶר עַמֵּנוּ6
וִידַעְיָה הַנִּשְׁעָן כִּסְתוּמֵי עַיִן7
עִמָּנוּאֵל, וּמְנַחֵם8 אִישׁ הַדַּעַת,
עוֹרֵג הַבֹּשֶׂם, אוֹ עוֹרֵךְ הַתֹּפֶת9
שִׁמְשׁוֹן כֹּהֵן, מֹשֶׁה חַיִּים, אֶפְרַיִם
הָלוֹךְ יֵלֵךְ לִלְקוֹט אָנֶה וָאָנָה,
לָקוֹחַ כָּל-מוּם רָע, הַרְחֵק כָּל-יֹפִי,
נְתוֹן אֶצְלָם דִּבְרֵי-שָׁוְא וּשְׂפַת-יֶתֶר,
וּמְלִיצוֹת נִמְאָסוֹת אֶל-רֹאשָׁם כֶּתֶר,
שִׁירִים יִכְתֹּב לִימֵי שִׂמְחָה וָעֹנֶג,
מִמִּי יִירָא, מִמִּי יִפְחָד? אִם תַּמוּ
אַנְשֵׁי בִינָה, וּפְלִיטֵיהֶם נָשַמּוּ,
מָה? מָה אָמַרְתִּי נָא? אֶת מִי הוֹכַחְתִּי?
הַאִם יֵשׁ לִדְבָרַי אֹזֶן שֹׁמַעַת?
הַאִם יֵשׁ בַּתֵּבֵל אִישׁ מֵבִין דַּעַת?
אַךְ, קוֹל נִדְבָּרִים יַחַד; אַטֶּה אֹזֶן
לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵיהֶם – אֲדוֹן לִי אַתָּה,
וּלְּךָ עֶבֶד עוֹלָם אֶהְיֶה אָנֹכִי.
הֶאָח, הֶאָח! כִּמְעַט לֹא הִכַּרְתִּיךָ;
הִנֵּה שָׁמַנְתָּ, עָבִיתָ, כָּשִׂיתָ,
טֹבוּ מַרְאֶיךָ, נָעַמְתָּ, יָפִיתָ.
הַאִם גַּם-זֶה בְנֶךָ? חֵן רַב לָבַשְׁתָּ;
שַׁדַּי יִשְׁמֹר אוֹתָךְ! אָמְנָם יָדַעְתִּי
כִּי לֹא שָׁמִיר וָשַׁיִת
יֵצֵא מִשׁרֶשׁ זַיִת.
קוּמָה, אָדוֹן, צַוֵנִי כִּרְצוֹנֶךָ,
כִּי אָנֹכִי עַבְדֶּךָ,
וּלְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת אֵלַי יֶהִי.
כַּבֵּד בֵּיתִי, בֹּאה אִתִּי וּסְעָדָה,
כָּל-תַּאֲוָתְךָ מַלֵּא, כִּי זֶה בֵיתֶךָ.
אִם-יָקוּם הָאִיש לָלֶכֶת,
יִפְצַר-בּוֹ, לֵאמֹר: מַה-כָּכָה?
אָן תָּנוּס, אָדוֹן? אֵיכָכָה
תִּקַּח מֶנִּי עֹנֶג זֶה?
וּבְקִרְבּוֹ – יָשִׂים אָרְבּוֹ,
אֶת-מוּמָיו יָבִין יֶחְזֶה.
עוֹד הִנֵּה בִּרְכַּת הַבֹּקֶר:
אַלּוּפִי, יוֹם טוֹב עָלֶיךָ!
גַּם יֶשׁ-לָנוּ מִנְחַת-עָרֶב:
טוֹב הַלַּיְלָה לִכְבוֹדֶךָ!
וּבְרָכָה אֶל-הַסּוֹעֵד,
וּבְרָכָה לִימֵי מוֹעֵד.
אָמְנָם עִם-תּוֹשְׁבֵי קִרְיָה אַחֶרֶת,
כִּי לֹא יַגִּיעַ שָׁם קוֹל שִׂפְתוֹתֵינוּ,
אֵיכָה נֵצֵא אֵפוֹא מִידֵי חוֹבֵנוּ?
בִּכְתָב נָאֶה וָטוֹב לִיקַר תִּפְאֶרֶת
בִּרְכוֹתֵינוּ נִפְרוֹשׂ הֵיטֵב עַל-סֵפֶר,
וּבִדְבַר-חֵן וָהוֹד וּבְאִמְרִי-שֶׁפֶר כִּיכָלְתֵּנוּ נַעְשִׁיר אֶת-הָאִגֶּרֶת:
כָּזֹאת מִדֵּי כָּל-חַג נִשְׁלַח שָׁלוֹחַ,
כִּי תֵרָצֶה בִּמְקוֹם פֶּה וְשְׂפָתַיִם.
אוּלָם אַתֶּם, אַנְשֵׁי בִינָה וָדַעַת,
אִם לֵב תָּמִים לָכֶם כַּאֲשֶׁר תֹּאמֵרוּ,
אִם בַּיּוֹצֵר תִּהְיֶה פִיכֶם פֹּגַעַת
עַל-אֹשֶׁר רֵעֵיכֶם, מַה-תִּתְפָּאֵרוּ?
מַה-יִסְכַּנְכֶם כַּאֲשֶָר תִּהְיֶה מוּדַעַת
צִדְקַתְכֶם לָאָדָם? אוֹ יִסָּתֵרוּ
מֵהֶם חַסְדֵיכֶם, מַה-לָּכֶם מִגְרַעַת?
הֵן שִׂפְתֵי הַמֵּיטִיב לוּ יִסָּכֵרוּ,
אָז הַמְּקַבֵּל חַסְדּוֹ יִפְתַּח אֶת-פִּיהוּ,
כַּיֶּלֶד הַמַּגִּיד חַסְדֵי אָבִיהוּ.
אוּלַי תָשִׁיבוּ לִדְבָרַי: אֵיכָכָה
יִפְתַּח הָאִישׁ אֶת-פִּיו, אִם לֹא נוֹדִיעָה
אֵלָיו אֶת-אַהֲבָתֵנוּ? אֵיכָה יֵדַע
כִּי בִגְלָלוֹ נִשְׁפֹּךְ לֵאלֹהִים שִׂיחַ,
לוּ בִלְשׁוֹנֵנוּ לֹא נִתְגַּלֶה נַחְנוּ?
וִיהִי מָה, אַנְשֵׁי לֵב, אֵל בַּשָּׁמַיִם,
הוּא הַיוֹדֵע צִדְקַתְכֶם; מִנֵּהוּ
יָבֹא לִפְעֻלַּתְכֶם מַתָּן וָעֵקֶב.
לָמָּה מִילוּד אִשָּה שָׂכָר תּוֹחִילוּ? –
אַךְ בִּלְבָבִי אֹמַר: כָּל עוֹשֵׂה אֵלֶּה
אִתּוֹ אֵין חֶסֶד, רַק מִרְמָה וָחֹנֶף.
וָאָנָה אֲנִי בָא? אֵיכָה צָלַלְתִּי
בִּתְהוֹם רֹבֶצֶת תַּחַת,
וּבְמַיִם בִּלְּתִּי-סוֹף? אוֹיָה! נוֹאַלְתִּי.
אֶת-נִכְלֵי הַלָּשׁוֹן הַמִתְהַפֶּכֶת,
הַתּוֹלָה בַאֲחֵרִים אֶת-כָּל-מוּמֶיהָ,
אֵיכָה יִסְפֹּק כֹּחִי לִסְפֹּר עַד-תֻּמּוֹ?
אוֹ אֵיךְ אַחַר גֵּוִי עַתָּה אַשְׁלִיכָה
תִּפְאֶרֶת הָאִשָּׁה, רֶשֶׁת הַגֶּבֶר?
אֶטּוֹשָׁה נָא לָשׁוֹן, פֶּה וּשְׂפָתַיִם,
וּלְפִי הַשֶּׁקֶר כִּרְצוֹנָם יִשָּׁקוּ;
אֶשְׁכַּח אֶת-הַשִׁנַּיִם,
וּלְהַרְאוֹת יִפְעָתָם לַכֹּל יִצְחָקוּ;
אֶשְׁכַּח אֶת-הַצַּוָּאר, אֶת-הַגַּרְגֶּרֶת,
הֶעָנָק, הַשַּׁרְשֶׁרֶת,
גַּם אֶת-הָאַלְמוֹגִים וּצְרוֹר הַבֹּשֶׂם;
אֶשְׁכַּח פָּנִים הַמְאָדָּמִים בַּצֶּבַע;
אֶשְׁכַּח אֶת-הַיָּדַיִם,
אֶשְׁכַּח הָאֶזְרוֹעוֹת, אֶשְׁכַּח בָּתֵּימוֹ;
אֶשְׁכַּח כָּל-מִין טַבַּעַת;
אָנִיחַ הַשּׁוֹקַיִם,
וּלְגֶשֶׁם וּלְמָטָר יִתְאַוּוּ הֵמָּה,
לִגְלוֹת אֶת-שׁוּלֵיהֶם עַד-הַבִּרְכַּיִם;
אָנִיחַ הָרַגְלַיִם,
וּלְאַט כִּתְְשׁוּקָתָן בָּעִיר תֵּלַכְנָה,
לִרְעוֹת אֶת עֵינֵיהֶם אָנֶה וָאָנָה.
וּלְהֵרָאֹה גַם הֵם לִבְנֵי הַתֹּהוּ,
וּלְהַרְאוֹת לָעֵדָה אֶת-שִׂמְלוֹתָמוֹ
הַמְחֻדָּשׁוֹת כָּל-חֹדֶשׁ,
וּלְהוֹדִיעַ לַכֹּל אֶת-רֹב עָשְׁרָמוֹ,
וּלְהַמְשִׁיךְ לָמוֹ כָּכָה כָּל-עֵינַיִם;
אֶשְׁכַּח עַתָּה כֻלָמוֹ,
אָשִׁיר שִׁירִי עַתָּה עַל-השׁ…
כַּאֲשֶׁר יִכְסֹף הָעֶלֶם
לַגִּיד אֶל-יָפָתוֹ
שַׁלְהֶבֶת חֶמדָּתוֹ
אֹכֶלֶת עַצְמוֹתָיו;
אוּלָם יִשָּׁאֶר אֵלֶם,
יַעַן תִּגְבַּר בָּשְׁתּוֹ,
כִּי לֹא בָאֵר הֵיטֵב
אֶת-תֹּקֶף אַהֲבָתוֹ
תּוּכַלְןָ שִׂפְתוֹתָיו:
כָּכָה נָשִׁים תִּכְסֹפְנָה
לַרִאוֹת בּחוּץ יָפְיָמוֹ,
אוּלָם גַּם-הֵן תִּקְצֹפְנָה
כַּנַּעַר עַל-בָּשְׁתָּמוֹ,
מֵעַתָּה מַה-תַּעֲשֶׂינָה?
מָזוֹר אָנָה תִּמְצֶאנָה?
אַךְ אָמְנָם אֶל-כָּל-אִישׁ זֹאת מוּדַעַת
כִּי לִמְשׁוֹךְ לִוְיָתָהּ בַּחַכָּה,
וּלְהָשִׁיב הָאָדָם עַד-דַּכָּא,
תִּתְנַכֵּל כָּל-אִשָּׁה נִכְלֵי-דַעַת;
אַף כָּל-עֵצֶב כָּבֵד לֹא תַחְשׂכְנָה
לִוְיָתָן בָּחַכָּה עַד-תִּמְשֹׁכְנָה.
לָכֵן הִנֵּה מֵהֶן מָאֵן מֵאֵנוּ
לִשְּׁמוֹעַ אֶל-הַבֹּשֶׁת, וְיַרְחִיקוּ
אוֹתָה מֶרְחַקֵּי אֶרֶץ, וְיַבְהִיקוּ
מִזִיו הָאַשְׁכֹּלוֹת אֶת חוּצוֹתֵינוּ.
אָכֵן אַשְׁכֹּלוֹת אֵלֶּה
לֹא כָל-גּוּפָמוֹ יֵרָאֶה הַחוּצָה,
רַק יִשָּׁאֵר שָׁרְשָׁם טָמוּן בָּאָרֶץ;
וּבְכֵן הַפְלֵא וָפֶלֶא
יַרְבֶּה יָפְיָם, וּבְכֵן יִפְרֹצוּ פָרֶץ,
יַעַן קֶשֶׁר אַמִּיץ יִלְחַץ שָׁרְשָׁמוֹ,
וּבְעוֹד שָׁרְשָׁם יִלְחַץ, יִדְחֶה מִמַּעַל
דָּמָם, חַרְצַנֵּיהֶם, וּבְכֵן יַאְדִּימוּ,
וּבְכֵן אֶל מַרְאֵה-עַיִן גַּם יִשְׁמָנוּ.
יֵשׁ עַל-הָאַשְׁכֹּלוֹת מַסְוֶה תִּפְרֹשְׂנָה,
צַלְמוֹ כִּדְמוּת הָרֶשֶׁת,
אַךְ לֹא מִצִּדְקָתָן, רַק לָצוּד צַיִד,
לֶאֱחוֹז כָּל-עוֹף כָּנָף הַקָּרֵב לָמוֹ
לֶאֱכוֹל מֵעִנְבֵיהֶם; יַעַן וּבְיַעַן
הַטּוֹב הַמִתְיַקֵּר יִיטַב אֵלֵינוּ.
מֵהֶן פֵּאָה אַחַת עֵרֹם תִּשְׁכַּחְנָה,
וּכְבַשָּׂדֶה פִּנַּת הַפְקֵד תַּנַּחְנָה,
כֵּן אִישׁ קֹנֶה מֹכֵר, מֵיטַב מִקְנֵהוּ
יוֹצִיא אֶל-עֵין כָּל-אִישׁ חוּץ מִנָּוֵהוּ.
אַךְ אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב הִיא לֹא כָאֵלֶּה:
עֵרֹם עֶרְיָּה לֹא תֵלֶךְ,
אַף לֹא עַל-יָם לָבָן תִּפְרֹשׂ הָרָשֶׁת,
אוּלָם עַל-הַחָזֶה הַצָּעִיף תָּשֶׁת.
עֵת תִּמָּצֵא בִקְהַל נָשִׁים אֵין גֶּבֶר,
הֵיטֵּב סָבִיב סָבִיב הִיא תַעַנְדֶּנּוּ;
כַּאֲשֶׁר תֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ,
תַּנַח בָּאֶמְצַע פֶּתַח, וּכְמוֹ נֹחַ
צֹהַר לַתֵּבָה תַּעַשׂ;
אִם אֶל-בָּחוּר תִּקְרַב, תִּפְתַּח הַפָּתַח,
וּכְלֵי הַזַּעַם תָּפֶק,
וּכְאִלוּ לֹא כָחֹק הַצָּעִיף יֶהִי,
תִּפְתַּח, תִּסְגֹּר, תִּסְגֹּר, תִּפְתַּח הַצֹהַר
עַד-תָּבִיא הַנִּפְתֶּה אֶל-בֵּית הַסֹּהַר.
בִּימֵי הֶעָנָן כָּכָה
הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל מַקְוֵה הַזֹהַר
פַּעַם כָּסּוּ פָנָיו וִיהִי עֵיפָתָה,
פַּעַם מִבֵּין הֶעָב אֶת-זִיווֹ נֵרֶא,
פַּעַם סָר הֶעָנָן, חַמָּה נִגְלָתָה.
כֵּן דֶּרֶךְ הָאָדָם, וּכְבַר פָּשָׂתָה
בָּאָרֶץ הַמִּסְפַּחַת,
וֶאֶמֱת וָיֹשֶׁר וֶאֱמוּנָה נִשְׁכַּחַת.
אָמְנָם אָמְנָם גַּם כִּי רַבּוֹת אָמַרְתִּי,
אוֹיָה! הֵנָּה עַד-הֵנָּה
אוּלַי מֵאֶלֶף רַק מֵאָה סִפַּרְתִּי.
הִנֵּה, דַּרְכֵי הַצֶּדֶק,
הִנֵּה עַתָּה נִלְאֵיתִי;
הִנֵּה מִלִּים הִרְבֵּיתִי
עַל כָּל-מִדָּה וָקֶצֶב.
אוּלָם אָדָם כִּי חֵדֶק
תּוֹךְ לִבְשָּׂרוֹ נֶעְצָר,
לַבְרִיחַ אֶת-הַצָּר
יִשָּׂא מַכְאוֹב וָעֶצֶב.
כֵּן אָנֹכִי הַנַּעַר,
אֵשׁ בִּלְבָבִי בֹעָרֶת,
כִּרְאוֹת עֵינַי בַקָּרֶת
רַק שֶׁקֶר, רַק תָּרְמָה.
לָכֵן מֵרֹב הַצַּעַר
טֹרַח, עָמָל בָּזִיתִי;
אֶת-שִׂפְתוֹתַי פָּצִיתִי,
פָּצִיתִי, וִיהִי מָה.
אֶת-עֶרְוַת אַנְשֵׁי-שֶׁקֶר גִּלֵּיתִי,
בִּימִין צֶדֶק וָיֹשֶׁר תָּמַכְתִּי;
כִּי עָלֵימוֹ מִבֶּטֶן נִסְמַכְתִּי,
כִּי אָמַרְתִּי עַל-אֵלֶּה נִבְרֵאתִי.
אֵל שַׁדַּי! אַתָּה אֵל, קָרֵב יֶשַׁע;
עַד-מָתַי יִמְלָךְ-בָּנוּ הָרֶשַׁע?
הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָרֶץ,
קָרֵב יֶשַׁע בַּת-עַמֶּךָ;
תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי-שֶׁקֶר,
וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ.
-
מלכים ב‘, ט’ ל'. ↩
-
ויקרא י“א כ”ט. ↩
-
לשון שבועה, במקום בַאדֹני. ↩
-
ר' יהודה הלוי בעל הכוזרי, נשיא משוררי בני עמנו. ↩
-
בעל “שמע קולי” ו“מוסר השכל”. ↩
-
הוא הראב"ע והיה גדול מאד בעיני בימי ילדותי. ↩
-
בעל בחינת עולם, שכתב: סוף דבר – תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין וכו'. ↩
-
לוגזאנו. ↩
-
בעל “ערגת הבשם” ובעל “תפתה ערוך”. ↩
תקע"ז
חֶמְדַּת כָּבוֹד, אָשׁוּבָה נָא הַפַּעַם,
אֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם, חֵמָה וָזַעַם,
אֶת-אַשְׁפָּתִי אֶפְתַּח לִירוֹת בָּךְ חֵצִי,
הֵן גַּם פַּעַם אַחֶרֶת בָּךְ נִדְבַּרְתִּי,
מוּמַיִךְ הָרַבִּים חָקוֹר חָקַרְתִּי;
אַךְ לֹא רָאִיתִי אָז אַף אֶת-הַחֵצִי.
הֵן מִן הַכּוֹכָבִים מוּמַיְכִי רַבּוּ,
לָכֵן מִלַּי בָהֶם כָּעֵת יִסַּבּוּ;
וָאָן כָּמוֹךְ מָקוֹר, זִמְרָה נוֹבֵעַ?
אֵין חֵקֶר אֶל-רָחְבֵּךְ, אֵין קֵץ לָאֹרֶךְ,
אַף כֹּחַ לָךְ; אַךְ בִּלְבָבִי אֵין מֹרֶךְ:
בִּיוֵן הַשֶּׁקֶר בַּל-אֶהְיֶה טֹבֵעַ.
הָעֵץ הָרָם הַזֶּה כָּעֵת אַנִּיחָה,
עָנָף קָטֹן אֶקַּח, עָלָיו אָשִׂיחָה:
נֵצֶר נִתְעָב! עָלֶיךָ אִמְרֵי-שֶׁפֶר,
אֶשְׁכַּח אֵיךְ קָם גָּאוֹן בֵּין עַם-הָאָרֶץ,
אֵיךְ מַמְלַכְתּוֹ הִגְדִּיל וַיִּפְרָץ-פָּרֶץ;
אַגִּיד אֵיכָה שָׁרַץ בֵּין אַנְשֵׁי-סֵפֶר.
לֹא-עוֹד עַל-הֶהָמוֹן, לֹא-עוֹד אָרִיעָה;
חַטֹּאת הֶבֶל וָשָׁוְא לֹא-עוֹד אַשְׁמִיעָה:
לֹא תִצְחָקון כָּעֵת, רַק מַר תִּבְכָּיוּ.
אַגִּידָה נִפְלָאוֹת, חִידוֹת וָפֶלִאי:
אֹמַר כִּי זֹאת אֵם כָּל-מִשְׁגֶּה וָשֶׁלִי,
וָאַתְּ עָשִׂיתְ אִם כִּנְחָלִים נִטָּיוּ.
אֶשְׁכַּח הַמַּקְהִילִים עֵדָה וָחֵבֶל,
לַשְּׁמִיעַ מִכִּסְאָם דִּבְרִי הַהֶבֶל
אֶל-כָּל-אִישׁ בַּעַר הַמַּטֶּה אָזְנָיִם.
הַשָּׂשִׂים שָׂשׂוֹן רַב אֵין קֵץ וָחֵקֶר,
אִם מִגְדָּלִים יִבְנוּ עַל-אַבְנֵי שֶׁקֶר,
אוּלַי יָרוּם שִׂיאָם עַד-הַשָּׁמָיִם.
חֶמְדַּת כָּבוֹד, הִִנֵּה בָנַיִךְ הֵמָּה;
אַתְּ לִמַּדְתִּים, לֵאמֹר: דַּרְכִּי נָעֵמָה;
בָּנַיִךְ הֵם, אַךְ לֹא אַטִּיפָה לָמוֹ.
לֹא רַבָּה רָעָתָם, פִי אֵין בַּחֶלֶד
גֶּבֶר יַאֲמִין לָהֶם; כִּי גַם הַיֶּלֶד
יָבִין כִּי שָׁוְא וָשֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָמוֹ,
אֶשְׁכַּח אֹתָם, אִתָּם לֹא אֶתְיַצָּבָה.
אַתֶּם קִרְבוּ, אַנְשֵׁי דֵעָה נִשְׂגָּבָה,
קִרְבוּ אַתֶּם כִּי תִכְתְּבוּן עַל-לוּחַ.
פִּקְחוּ עֵינֵיכֶם נָא, נִרְדָּמִים עוּרוּ;
מִדֶּרֶךְ רוּם לֵבָב שִׁמְעוּ וָסוּרוּ;
לִמְדוּ כִּי אֵין מוּם רָע מִגֹּבַהּ רוּחַ.
כַּמָה מִכֶּם, אַנְשֵׁי דֵעָה וָשֵׂכֶל,
שֵׁם רַב אִווּ, וַיִתְנַכָּלוּ נֵכֶל,
שַׁגוֹת, חַדֵּשׁ, תַּקֵּן כָּל-דִּבְרֵי-קֶדֶם!
לֹא הַיָּשָׁר, רַק הֶחָדָשׁ אָהֵבוּ,
וּלְבַד אוֹתוֹ יִבְחָרוּ וִיקָרֵבוּ,
לִרְאוֹת כִּי אֵין כָּהֶם יָמָּה וָקֶדֶם.
כַּמָּה מִכֶּם הֶפֶךְ חֵטָא זֶה חָטָאוּ,
וּלְמַעַן מַשְׂכִּילִים לָהֶם יִקְרָאוּ
כָּל-שֶׁקֶר עַל כַּנּוֹ הַשְׁאֵר יַשְׁאִירוּ!
בִּנְתִיב קַדְמֹנֵיהֶם תָּמִיד יַהֲלֹכוּ,
וְשְׁגִיאוֹתֵימוֹ בִּימִינָם יִתְמֹכוּ,
כִּי עַם-הָאָרֶץ אָז אוֹתָם יוֹקִירוּ.
שֶׁקֶר עַל-כֵּן גָּדַל וַיַעַשׂ תֹּקֶף,
עַל-כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה מֵרֹב הַנֹּקֶף,
וָאָן אֵלֶיהָ עוֹד מָקוֹם תּוֹכֵנוּ?
אוּלַי לָכֶם מִלַּי חִידוֹת וָפֶלִאי,
אָכֵן כֵּן הוּא: אַב כָּל-מִשְׁגֶּה וָשֶׁלִי
הוּא גֹבַהּ הַלֵבָב, כִּי תִתְבּוֹנֵנוּ.
אִם מִי הָיָה אָבִיו, דַעַת תַּחְפֹּצוּ,
אַגִּידָה אֶת-הַסּוֹד, רַק אַל-תָּקֹצוּ:
הֵן שֵׁם אָבִיו אַף שֵׁם אִמּוֹ אֶכתֹּבָה.
“כֶּסֶל” אָהַב “עַצְלוּת” וַיִתְחַבָּרוּ,
וּבְרִית חֶבְרָתָם בֶּאֱמוּנָה שָׁמָרוּ,
וַיִּוָּלֵד מֵהֶם “גָּאוֹן וָגֹבַהּ”.
חָרוּץ יַשְׁלִים נַפְשׁוֹ; וּבְלִבּוֹ יֵרֶא
אֶת-הֶהָמוֹן כָּעַיִר אוֹ כַפֶּרֶא,
עַל-כֵּן יִהְיֶה עָנָו, יִבְזֶה תִּפְאָרֶת.
עָצֵל, עַד יוֹם מוֹתוֹ סָכָל וָבַעַר;
לָכֵן מִפַּחַד בּוּז, קָלוֹן וָצַעַר,
יִדְרוֹשׁ כָּבוֹד וָשֵׁם בִּמְרוֹמֵי קָרֶת.
כִּרְאוֹת כִּי יֵשׁ רַבִּים טֹבוּ מִמֶּנּוּ,
מִיִּרְאָתוֹ פֶּן כָּל-אָדָם יִבְזֶנּוּ,
יִגְבַּהּ, יִגְאֶה, וּלְהִתְכַּבֵּד יָגֵעַ.
אוּלָם גֶּבֶר שָׁלֵם יַשְׁפִּיל הָעַיִן,
לֹא יָחוּשׁ אִם-גָּדְלוֹ יוֹדֵעַ אַיִן;
יִזְכֹּר כִּי שָׁם בַּשַּׁחַק יֵשׁ יוֹדֵעַ1.
קָרַב מִכָּל הַחַי מֹשֶׁה לֵאלֹהַּ,
וַתָּרָם תִּפְאַרְתּוֹ מֵאֵין כָּמוֹהָ;
עַל-כֵּן עָנָו הָיָה וּשְׁפַל הַבֶּרֶךְ.
וּבְדַבֶּר-בּוֹ מִרְיָם אָז עִם-אָחִיהוּ,
שָׁמַע אֶת-חֶרְפָּתוֹ וַיַּחְסָם-פִּיהוּ:
יָדַע כִּי הֶבֶל הֵם וּקְטַנֵּי עֶרֶךְ.
לָכֵן רָב-הַנָּשִׁים, יַעַן תִּרְאֵינָה
כִּי חָכְמָה וּגְבוּרָה יֶחְסַר לָהֵנָּה,
גָּבַהּ רוּחָן מִכֹּל, וִיָקר שָׁאָפוּ.
וּלְמַדְרֵגּוֹת גַּם-הֵנָּה תִבָּדַלְנָה,
וּכְפִי מִיעוּט יָפְיָן כֵּן תִּתְהַלַּלְנָה,
וּכְגֹדֶל מָשְׁחָתָן כָּבוֹד רָדָפוּ.
הַבִּיטָה הַבָּקָר אַמִּיץ הַכֹּחַ,
הַבִּיטָה אֵיךְ יִשְׁפַּל, יִדְבֶּה יָשֹׁחַ,
וִיהִי עָנָו, כִּי הוּא רַב הַתּוֹעֶלֶת.
אוּלָם הַסּוּס לֹא יַשְׂבִּיעֵנוּ לָחֶם.
הִנֵּה כִּי כֵן יִגְבַּהּ יִגְאֶה מֵרָחֶם,
וּתְהִי נַפְשׁוֹ בַּשֶּׁקֶר מִסְתּוֹלֶלֶת.
גֵּאָה גָאוֹן – יַלְדֵי סִכְלוּת,
כִּי מֵחָכְמָה תֵּצֵא שִׁפְלוּת;
רַק אִישׁ אִוֶּלֶת אַף עַצְלוּת
יִרְדֹּף כָּבוֹד, יִירָא זֻלּוּת.
מִי יִכְסֹף שֵׁם חָכָם? – הָאִישׁ הַבַּעַר;
עַל-מִי בֶּגֶד יָקָר? – עַל-חַסְרֵי-כָסֶף;
בִּגְבוּרָתוֹ מִי יִתְהַלֵּל? – אִישׁ מֹרֶךְ;
מִי-זֶה יֹאמַר כָּל-רֶגַע:
“דִּבְרֵי-צֶדֶק וֶאֱמֶת אֹמַר אֵלֶיךָ?” –
הָאִישׁ הַדֹּבֵר שֶׁקֶר;
מִי-זֶה עַל-מִצְעָדָיו תָּמִיד לֵב יָשֶׁת? –
הַגֶּבֶר הַצֹּלֵעַ; עֹשֶׂה עָוֶל
כָּל-אִישׁ עַל-חַטֹּאתָיו יוֹם יוֹם יוֹכִיחַ –
מִי כָאִישׁ הַשּׂנֵא רַכּוֹת יָשִׂיחַ? –
מִי-זֶה פָּנָיו כִּפְנֵי מַלְאָךְ מִמַּעַל,
בַּל-יָתוּרוּ עֵינָיו, בַּל-יַרְבֶּה אֹמֶר,
בַּל-יִצְחַק רֶגַע עִם אָדָם? נוֹאָפֶת –
כִּי רַק בַּאֲשֶׁר אֵין בּוֹ יִתְהַלֵּל גָּבֶר.
אוּלָם בַּסּוֹד הַזֶּה רַבִּים נִכְְשָׁלוּ,
וּלְקָהָל רָב דִבְרֵי תוֹעָה הִשְׁמִיעוּ;
שָׂמוּ חֹשֶׁךְ לָאוֹר וָאוֹר לַחֹשֶׁךְ,
וּלְמַכִּיר אֶת-עַצְמוֹ גֵאֶה קָרָאוּ,
וּבְדִמְיוֹנָם עוֹלָם הָפוּךְ בָּרָאוּ.
לֹא כָאֵלֶּה אָמְנָם אַנְשֵׁי הָרוּחַ,
וַיַּשְׂכִּילוּ בַסּוֹד וֶאֱמֶת כָּתָבוּ.
הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם חָרַת עַל לוּחַ2:
שִׂפְתֵי סָכָל חֹטֻר גָאוֹן אָהָבוּ;
גַּם בֶּן-אָמוֹץ אֶל-הֶעָשָׁן וָרוּחַ
גֵּאוּת הִמְשִׁיל3. מֶה שַׂרְעַפָּיו נִשְׂגָּבוּ!
עָשָׁן הוּא הַגֵּאוּת, אֵשׁ הוּא הָרֶשַׁע;
זֶה הוֹלִיד זֹאת: כִּי גַם הָעַצְלוּת פֶּשַׁע.
נוּסוּ אֵפוֹא מִן-הָעַצְלוּת, הָחִישׁוּ,
הָחִישׁוּ הַמָּנוֹס, אַל-תִּתְמַהְמֵהוּ.
חִבַּת הַטֹּרַח בִּלְבַבְכֶם הַשְׁרִישׁוּ,
כִּי שֹׁרֶשׁ זֶה אַךְ טוֹב יִהְיֶה פִרְיֵהוּ.
חָרוּצִים בִּמְלַאכְתָּם, הֵם לֹא יַגִּישׁוּ
לִבָּם אֶל-הַגָּאוֹן; לֹא יִתְנַשֵּׂאוּ.
כָּל-מִפְעָלֵימוֹ יַגִּידוּן שִׁבְחָמוֹ,
וּלְחַנֵּף וּלְחָרֵף אֵין צֹרֶךְ לָמוֹ.
(תוספת אלול תרי"א)
נַעַר הָיִיתִי, גַּם כִּמְעַט זָקַנְתִּי,
תּוֹעִים אַחַר כָּבוֹד רַבִּים בָּחַנְתִּי,
וָאֵרֶא כִּי כֻלָּם צִלָּם יִרְדֹּפוּ.
יָנוּסוּ מִפָּנָיו, יִקְרַב אֵלֵימוֹ;
יָרוּצוּ לִתְפּוֹשׂ בּוֹ, נָס מִפָּנֵימוֹ;
אֵלֶּה וָאֵלֶּה אַךְ לָרִיק יִקְצֹפוּ.
שֵׁם טוֹב גַּם-אָנִי בִּנְעוּרַי אִוִּיתִי,
אַךְ לֹא קָרָאתִי לוֹ, אוּלָם צִפִּיתִי,
הוֹחַלְתִּי, וּבְצוּרִי נַפְשִׁי חָסָיָה.
עָבַדְתִּי כָל-יָמַי, וּלְהִתְוַּדֵּעַ
לֹא אַצְתִּי, וָאוֹחִיל, וָאֶכָּנֵעַ,
נֶאֱלַמְתִּי, פִּי חָסַמְתִּי, לֹא אֶהְמָיָה.
לִרְצוֹן אָבִי וּתְחִנָּתוֹ נֶעְתָּרְתִּי,
לִפְנֵי חַכְמֵי עִירִי חִידָה פָתַרְתִּי4
וָאִוָּדַע לָהֶם מֵאָז וָהָלְאָה.
אַחַר שָׁנִים שָׁלֹשׁ סֵפֶר תִּרְגַּמְתִּי5,
וּשְׁמִי (וּבְלִי שָׂכָר) מִכֹּל הֶעֱלַמְתִּי;
בִּגְלַל זָקֵן נִכְבָּד נַפְשִׁי עָמָלָה.
אַךְ שׂנֵא וּמְקַנֵּא חָשַׂף סוֹדֵנוּ
הִכִּיר מִכְתַּב יָדִי, וּלְרֹאשׁ עִירֵנוּ
אָמַר: פֹּעַל שֵ"ד הוּא: פִּגּוּל הִנֵּהוּ.
נִשְׁעַן עַל עָרְמָתוֹ נָחָשׁ וָפֶתֶן
חָשַׁב כִּי הַמְּלָאכָה אֵלָיו תִּנָּתֶן,
וּמְחִיר יָקָר בִּגְלָלָהּ יַגִּיעֵהוּ.
וַאֲנִי כִי לִכְבוֹד זָר חִנָּם יָגַעְתִּי,
עַל יַד צָרַי בַּיּוֹם הַהוּא נוֹדַעְתִּי.
וּשְׁמִי עַל רֹאשׁ סִפְרִי הוּחַק לָנֶצַח6.
הוּחַק בִּשְׁנַת אֶפְרֹשׂ, וַיִּפְרֹשׂ אֵבֶר
מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶל כָּל-עֵבֶר;
זֵדִים אָז בּוֹשׁוּ וַיַשְׁפִּילוּ מֵצַח.
אוֹר בִּכּוּרֵי עִתִּים הֵחֵל לִזְרוֹחַ,
וַיְּעִירֵנִי מֵאִיר7 שָׁמָּה לִשְׁלוֹחַ.
“תֵּן מִכְתָּבֶיךָ לִי, וּלְאוֹר יֵצֵאוּ.”
אַךְ הַמְּקַנֵּא (עֵינוֹ מִכַּעַס תֵּכַהּ)
אָמַר: מַה בֶּצַע? מִי יִקְרָא מִלֶּיךָ?
כִּי לֹא לִשְׂפַת עִבְרִים אִישִׁים צָמֵאוּ.
יָחוּלוּ עַל מֵאִיר בִּרְכוֹת שָׁמַיִם!
מִמַּחְשַׁכִּים הוֹצִיא שָׁדַ"ל, יָדַיִם
רָפוֹת חִזֵּק; הָבוּ לִשְׁמוֹ תִפְאֶרֶת.
בִּלְתּוֹ אוּלַי עַד-כֹּה אֵלֶם נִשְׁאַרְתִּי,
קֵדְמָה וָיָמָּה צֶדֶק לֹא בִשַּׂרְתִּי,
לֹא הִגַּשְׁתִּי מִנְחָה לֶאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת.
נַעַר הָיִיתִי, גַּם כִּמְעַט זָקַנְתִּי,
לֹא מִיָמַי עַל בִּינַת זָר נִשְׁעַנְתִּי,
לֹא עָבַדְתִּי רַמְבָּ"ם, אַף לֹא שְׁפִּינוֹזָה.
הַכֹּל שָׁקַלְתִּי; וּבְעֵינַי נִסִּיתִי
כִּי רַק הִשְׂכַּלְתִּי אָז, עֵת טוֹב עָשִׂיתִי;
עַל-כֵּן לָנֶצַח בַּאדֹנָי אֶעֱלֹזָה.
-
אחר ימים ושנים כתבתי נוסחא אחרת, והיא: רַב לוֹ אִם אֶת–גָּדְלוֹ יודע וברוך ה' שהחייני וקיימני והגיעני להחזיר הנוסחה ליושנה. ↩
-
בפי א יל חטר גאוה (משלי י"ד ג'). ↩
-
גאות עשן (ישעיה ט' י"ז). ↩
-
סיון תקע"ח. ↩
-
הוא סדר התפלות כמנהג אשכנז שתרגמתי איטלקית ונדפס בווין בש' 1821. ↩
-
הוא הדבר אשר דברתי בשיר “זד יהיר לץ שמו”: אתה חרב תשלוף תדרוך הקשת, ושאת ועז תוסיף להם כפלים – ושם בראשי הבתים נרשם שם האיש, אך שם משפחתו לא רציתי לגלות. ↩
-
מורי ורבי החכם מהר“ר מאיר ראנדעגגער הי”ו היה מחליף אגרות עם אנטאן שמיד, והוא זירזני לתת לו ממכתבי, לשלוח אותם לבכורי העתים. ↩
לפריט זה טרם הוצעו תגיות