אֵין כְּמוֹ לְתַנּוֹת אַהֲבָה

בָּאוֹר הֶעָדִין שֶׁל אַחַר־הַצָּהֳרַיִם

עִם הָאִישׁ שֶׁלִּי

בַּמִּטָּה שֶׁלָּנוּ

כְּשֶׁהָרְחוֹב דּוֹמֵם

וַעֲלֵי הַגַּפְנִית מַאְדִּימִים

מַסְמִיקִים לִפְנֵי שֶׁיִּנְשְׁרוּ

אֶחָד אֶחָד בַּעֲדִינוּת יִתְנַפְנְפוּ יִדַּקְּקוּ יִזְדַהֲרוּ עוֹד פַּעַם

עַל גִּבְעוֹל יְשַׁמְּשׁוּ מַצָּע לְהוֹלְכֵי הָרֶגֶל הַמְּעַטִים בַּמָּבוֹי

הַסָּתוּם בִּקְצֵה הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת

וּמְחַכָּה לוֹ

שֶׁיִּכָּנֵס

וְנִרְדֶּמֶת

(2014)

– אֲנִי חוֹגֶגֶת לְבַד.

– וַאֲנִי נִמְצָא אֵיפֹה שֶׁהָיְתָה הַחֻפָּה.

– אַתָּה עוֹבֵד לְיַד הַקְּלֵמֶנְטִינָה?

– הַשָּׁמוּטִי.

– שָׁמוּטִי? אֲבָל זֶה בַּצַּד הַשֵּׁנִי…

– לֹא. הַחֻפָּה הָיְתָה מִצַּד דָּרוֹם, אֵיפֹה שֶׁהַשָּׁמוּטִי

– וַאֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁיָּרַדְתִּי בַּמַּדְרֵגוֹת מֵהַצַּד שֶׁל הַקְּלֵמֶנְטִינָה.

– לֹא חוֹשֵׁב. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֲנִי לְיַד הַוָּלֶנְסְיָה.

וָלֶנְסְיָה.עַנְפֵי עֵץ אֲפַרְפָּרִים מִתְפַּתְּלִים פָּנַי נִלְחָצוֹת אֶל

צוּרוֹת צְהַבְהַבּוֹת יְרַקְרַקּוֹת סִימֶטְרִיּוֹת עִגּוּלִים עִגּוּלִים"

חִדּוּדִים חִדּוּדִים רֵיחַ חָרִיף לַיְלָה שָׁקֵט וַאֲנַחְנוּ בְּתוֹךְ

סְכָךְ רֵיחָנִי שֶׁל עֲלֵי עֵץ הָדָר מְאֻבָּקִים

פּוֹרֶקֶת שַׂקִּיוֹת מֵהַסּוּפֶּר, הוֹלֶכֶת לִשְׁטֹף כֵּלִים.

(2010)

בְּיוֹם הַנִּשּׁוּאִים הַ־41 שֶׁלָּנוּ

לֹא שָׁכַבְנוּ

גַּם לֹא יָצָאנוּ מֵהַבַּיִת

הָיְתָה שַׁבָּת [זֶה הָיָה אֶתְמוֹל]

וְגֶשֶׁם. עֲנָנִים.

חָבֵר בִּקֵּר.

לָבַשְׁתָּ לָרִאשׁוֹנָה אֶת הַסְּוֵדֶר הַסָּגֹל

הֶחָדָשׁ מֵאַנְגְלִיָה

וּמִכְנְסֵי טְרֶנִינְג שֶׁל הַבֵּן הַצָּעִיר.

הֵכַנְתִּי לְךָ תֵּה.

לְלֹא תֵּיוֹן, עֲלֵי לוּאִיזָה וְנַעְנַע

מֵעָצִיץ בַּמִּרְפֶּסֶת,

לִימוֹן וּדְבַשׁ.

ירושלים, 2.11.14

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ אֶת הַמִּלִּים הַגַּסּוֹת הָאֵלֶּה

כְּשֶׁאֲנִי מַדְרִיכָה אֶת אֶצְבָּעֲךָ

בְּלִי מִלִּים

הַכֹּל נֶעֱלָם כְּמוֹ שֶׁפִּתְאֹם

נֶעֱלָמוֹת הַדְּבוֹרִים בָּעוֹלָם:

הַקִּירוֹת, עַנְפֵי הַגַּפְנִית,

זִמְזוּם הַדְּבוֹרִים, הַיְלָדִים

הַנְּכָדִים, הַשָּׁנִים.

אַחֲרֵי כֵן

אֲנִי חוֹזֶרֶת

אֶל מַסָּעוֹ הַבּוֹחֵשׁ, הָאִטִּי

שֶׁל מְאַוְרֵר־הַתִּקְרָה

וְאֶל רֵיחַ הַבָּשָׂר הַנִּצְלֶה בְּמִיצָיו בַּתַּנּוּר

לִפְנֵי הָאֲרוּחָה.

(2011)

אֲנִי לוֹקַחַת אֶת יָדְךָ וְאוֹמֶרֶת אוֹר

תִּרְאֶה כַּמָּה אוֹר, אֲבָל אַתָּה לֹא מִסְתַּכֵּל

אֶל הָאוֹר אֶלָּא בִּי

אֲנִי אוֹמֶרֶת פֶּרַח

וְאַתָּה לֹא מִסְתַּכֵּל אֶל הַפֶּרַח

אֶלָּא אֵלַי

וּפָנֶיךָ אֵינָן מְאִירוֹת

(2003)

בִּתְנוּעוֹת יְרוּשַלְמִיּוֹת

עָשִׂינוּ אַהֲבָה

בְּדִירָה סִיצִילִיאָנִית

שֶׁמִּכָּל פִּנָּה בָּהּ נִרְאֶה

הַיָּם וּבוֹ הַסְּלָעִים שֶׁזָּרַק פּוֹלִיפֶמוּס,

הַקִּיקְלוֹפּ הָעִוֵּר, עַל אוֹדִיסֵאוּס.

סְלָעִים שְׁחוֹרִים מִזְדַּקְּרִים

מִמֵּי הַתְּכֵלֶת הַשְּׁקֵטִים שֶׁל הַמִּפְרָץ.

הַיּוֹם אַתָּה בֶּן 68

הַשֵּׂעָר הַמֻּעָט שֶׁבְּרֹאשְׁךָ

הוֹלֵךְ וּמַלְבִּין,

אַךְ אַתָּה אוֹתוֹ גֶּבֶר

בַּעַל הַחִיּוּךְ הַבַּיְשָׁנִי

חוֹבֵב גַּלְגַּלֵּי שִׁנַּיִם, מְכוֹנוֹת,

הַמְצָאוֹת וַעֲבוֹדָה קָשָׁה,

שֶׁנָּסַעְתִּי אִתְּךָ בְּאוֹפַנּוֹעַ

בְּרַחֲבֵי הַגָּדָה

וְשָׂם חוֹל בַּגַּלְגַּל

כְּשֶׁהָיָה פַּנְצֵ’ר,

עַל מְנַת שֶׁנּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ.

(2016)

שַׁבָּת בַּבֹּקֶר. הָרְחוֹב דּוֹמֵם

אֲנִי מְלַטֶּפֶת אֶת גַּבְּךָ

מִתְעַכֶּבֶת בָּעֲמָקִים שֶׁבֵּין הַשְּׁכָמוֹת

אֵינֶנּוּ מַרְבִּים בְּמִלִּים בְּמַעֲשֶׂה הָאַהֲבָה

וְיֵשׁ לָנוּ אֶת הַהֶרְגֵּלִים שֶׁלָּנוּ

אֲבָל עַכְשָׁו הַלֵּב שֶׁלְּךָ שׁוֹנֶה.

יֵשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה סְטֶנְטִים מִמַּתֶּכֶת

לְאֹרֶךְ שְׁנֵי עוֹרְקִים כְּלִילִיִּים

עָלֵי הַגַּפְנִית בַּחוּץ מַאְדִּימִים

אֲנִי מַאֲזִינָה לְכָל נְשִׁימָה שֶׁלְּךָ

חֲרֵדָה שֶׁלֹּא תִּתְאַמֵּץ

אֲנִי רוֹצָה אוֹתְךָ לְעוֹד הַרְבֵּה שָׁנִים

חָלָק וּשְׁרִירִי וּמֵיטִיב כְּמוֹ שֶׁאַתָּה עַכְשָׁו

כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים

שֶׁהָלַכְתָּ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה.

אַחַר כָּךְ, לְיַד כִּיּוֹר הַמִּטְבָּח, עֵירֹמִים

מְקַלְּפִים יַחַד תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לַתַּנּוּר –

עוֹד מְעַט מַגִּיעִים הַנְּכָדִים.

(2016)