

אַחֲרֵי תָּכְנִית הַטֶּלֶבִיזִיָה
שֶׁל צִלּוּמֵי הַתְּפָרִים, הַשָּׁדַיִם
הַחֲסֵרִים, הַבּוֹדְדִים, הַמְּצֻלָּקִים,
הָעֵינַיִם הַחִיּוּנִיּוֹת, הַפָּנִים
הַמְּאֻפָּרוֹת, רְצִינִיּוֹת וּמְחַיְּכוֹת,
הַנָּשִׁים, הַנָּשִׁים עִם הַבְּעָלִים,
הַנָּשִׁים בְּלִי הַבְּעָלִים
אֲנַחְנוּ לֹא מְדַבְּרִים.
אֲנַחְנוּ שְׁקֵטִים, יַחַד,
רַגְלַי לְאֹרֶךְ הַסַּפָּה, צְמוּדוֹת
אֶל שֶׁלְּךָ, אַתָּה מֵהַצַּד
הַשָּׁלֵם שֶׁלִּי.
(2012)
וְאֵיךְ הִתְבַּיַּשְׁתִּי לַחֲשׂף אֶת
חָזִי
עַל הַגַּג
הֵיכָן שֶׁהַנָּשִׁים הִשְׁתַּזְּפוּ בְּעֵירֹם
פַּעַם
כְּשֶׁהָיִיתִי סְטוּדֶנְטִית
וְהַחַמַּאם עָמַד עַל תִּלּוֹ, שָׁלֵם
כְּמוֹ שְׁנֵי שָׁדַי.
(2014)
מוּל חֶדֶר 8 –
“זְהִירוּת קְרִינָה מְיַנֶּנֶת”
אוֹר אָדֹם מֵעַל לַדֶּלֶת –
הַלֵּב מַגְבִּיר מְהִירוּת.
אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנִים אַחֲרֵי.
בְּדֶלְפֵּק־הַקַּבָּלָה וּבַמִּסְדְּרוֹן
מֻשְׁחֶזֶת הַמִּלָּה “בִּיּוֹפְּסְיָה”.
בַּקְבּוּקֵי שֶׁתֶן מוֹבִילִים אֲנָשִׁים.
עֶגְלַת הַקְּנִיּוֹת צְמוּדָה לְצִדִּי.
אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה. בַּזְּמַן הַזֶּה מֵתוּ אֲנָשִׁים [אמא,
דבורה, אריק איינשטיין, אריק לביא, עודד, אשתו של
השכן, שכן אחר ועוד ועוד ועוד] וַאֲחֵרִים [ישי,
איציק, שכנה, ועוד ועוד] הִבְרִיאוּ. נוֹלְדוּ נְכָדַי,
קַרְנֵי אוֹר מְפַזְּזוֹת, פֵיוֹת וּנְסִיכִים,
בֻּבּוֹת וְדֻּבּוֹנִים.
אָחוֹת קָרְאָה בִּשְׁמִי
בְּתוֹךְ הַחֶדֶר הַלֶּחִי לְחוּצָה
צַוָּאר בַּאֲלַכְסוֹן
הַדָּם מַעֲלֶה הִלּוּךְ
וְהַפִּטְמָה, רְגִישָׁה, בֵּין שְׁנֵי
לוּחוֹת בֶּטוֹן
שׁוּב צִפִּיָּה בַּמִּסְדְּרוֹן
הַפִּטְמָה מִתְאוֹשֶׁשֶׁת, הַלֵּב
בְּהִלּוּךְ סְרָק, כֻּלָּנוּ
מְחַכִּים לַתּוֹצָאוֹת
עַכְשָׁו לַשּׁוּק, אָמְרָה הָרוֹפְאָה,
מִתְבּוֹנֶנֶת בְּעֶגְלַת הַקְּנִיּוֹת.
(2013)
לזכר דבורה סאקס
זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה שֶׁאֲנִי בְּאִירְלַנְד,
אָמְרָה. בְּעוֹד יוֹמַיִם הִיא תַּעֲבֹר בִּיּוֹפְּסְיָה בָּרֵאוֹת.
וּבַמִּקְרֶה הַטּוֹב זֶה יִגָּמֵר בְּשַׁד.
שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם שֶׁל תְּחִלַּת סֶפְּטֶמְבֶּר. הִיא
מִתְעַטֶּפֶת בְּשָׁל. אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַּמִּרְפֶּסֶת
בְּצֵל אֶקָלִיפְּטוּסִים וּבְרוֹשִׁים אַדִּירִים,
אוֹכְלִים בֵּיְגֶּל עַרְבִי מְנֻקָּד סוּמְסוּם
שׁוֹתִים קָפֶה וְתֵה עִם הַרְבֵּה נַעְנַע.
אִירְלַנְד זֶה הַחוֹף הָאַחֲרוֹן,
וּמֵהַצּוּקִים הַגְּבוֹהִים, הַפְּרָאִים, יָכוֹל מַשַּׁב רוּחַ
לְהַפִּיל אוֹתְךָ בִּן רֶגַע.
(2011)
אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ,
רָמַת גַּן הִיא הָעִיר בָּהּ תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים שֶׁל הַנָּשִׁים
הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ
הִיא צוֹחֶקֶת.
בַּלַּיְלָה נָשַׁר לָהּ הַשֵּׂעָר
אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה כְּבָר קָצָר.
הַלְוַאי, הִיא אוֹמֶרֶת, שֶׁיִּגְדַּל לִי שֵׂעָר גִּ’ינְגִּ’י חָדָשׁ
כְּמוֹ לְאִירִית.
לְפִי נְתוּנֵי הַלָּמָ"ס
בְּרָמַת גַּן חַיּוֹת הַנָּשִׁים 84.6 שָׁנִים וְהַגְּבָרִים 80.6 שָׁנִים
נְתַנְיָה הִיא הָעִיר בָּהּ הַפַּעַר בְּתוֹחֶלֶת הַחַיִּים בֵּין גְּבָרִים וְנָשִׂים
הוּא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.
בִּירוּשָׁלַיִם, עִירִי, הַנָּשִׁים בַּמָּקוֹם הַשְּׁבִיעִי.
(2013)
הִיא בָּאָה לִשְׁתֵּי הַהַשָּׁקוֹת שֶׁל סִפְרִי
עַל הַסַּרְטָן, בִּירוּשָׁלַיִם וּבְתֵל־אָבִיב.
אָמְרָה שֶׁהִיא גְּרוּפִּי שֶׁלִּי.
וְעַכְשָׁו הוּא אֶצְלָהּ, הַסַּרְטָן.
אֲנַחְנוּ נוֹסְעוֹת בְּיַעַר יְרוּשָׁלַיִם
הָאֳרָנִים בְּצַד הַדֶּרֶךְ שׁוֹתְקִים בָּרוּחַ הַחַמָּה.
אֲנַחְנוּ מְדַבְּרוֹת עַל מַאֲבָקוֹ שֶׁל הָאָדָם
בַּוַּדָּאוּת שֶׁל סוֹפִיּוּת הַחַיִּים
עַל עִסּוּקוֹ בִּדְבָרִים שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אַחֲרָיו:
יְלָדִים, יְצִירָה, חָזוֹן
אַחֲרֵי הַנִּתּוּחַ אֲמוּרָה הָיְתָה
לְהַתְחִיל בַּהַקְרָנוֹת
וְהֶחְלִיטוּ שֶׁלֹּא
כִּי בַּאוּלְטְרָא־סָאוֹנְד מָצְאוּ
גּוּשׁ נוֹסָף
הִיא שָׁאֲלָה אוֹתִי אִם הִיא צְרִיכָה לִדְאֹג.
וְהִזְמִינָה שַׁקְשׁוּקָה עִם גְּבִינַת עִזִּים.
אֲנִי הִתְלַבַּטְתִּי בֵּין שַׁקְשׁוּקָה לִמְלָאוַוח.
וְהַמֶּלְצָרִית אָמְרָה
שְׁתֵּי שַׁקְשׁוּקוֹת זֶה מֻגְזָם.
(2010)
- אסף ברטוב
- יוסי לבנון
לפריט זה טרם הוצעו תגיות