חֵלֶק רִאשׁוֹן

 

א. עַל יַד חוֹפֵי בְּרַזִּילִיָּה    🔗

– עוֹד מְעַט וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה! שׁוֹנִיּוֹת נִרְאוֹת מִשְּׂמֹאל! צְעָקָה גְּדוֹלָה זוֹ, שֶׁפָּרְצָה מִמְּרוֹם הַתֹּרֶן, אֲשֶׁר אַחַד הַמַּלָּחִים טִפֵּס עָלָיו לַמְרוֹת הַטִּלְטוּל הָאָיֹם, גָּרַם לְהַחֲוָרַת־פְּנֵיהֶם שֶׁל יוֹרְדֵי־הַיָּם, שֶׁנֶּאֶסְפוּ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה.

הַחוֹף שֶׁבְּקַוֵּי־רֹחַב אֵלּוּ לֹא הָיָה בִּשְׁבִילָם חוֹף מִבְטָחִים כְּלָל; לוּ אַף מִלְּטוּ אֶת נַפְשָׁם מֵהַגַּלִּים, שֶׁאִיְּמוּ כָּל רֶגַע לְנַפֵּץ לִרְסִיסִים אֶת אֳנִיָּתָם הַקְּטַנָּה. הֲרֵי עַל הַחוֹף צְפוּיִים הָיוּ אֱלֵי סַכָּנָה נוֹרָאָה אוֹ גַּם לְמָוֶת בָּטוּחַ.

בְּיַעֲרוֹת הָעַד, שֶׁעִטְּרוּ חוֹף זֶה, שָׁכְנוּ שְׁבָטִים אוֹכְלֵי־אָדָם, אֲשֶׁר לֹא חִיּוּ שׁוּם בִּרְיָה שֶׁבָּאָה לִרְשׁוּתָם. מַעֲשֵׂי הָעֲרִיצוּת וְהַבִּזָּה, שֶׁבֻּצְּעוּ עַל־יְדֵי הַמְּיַשְׁבִים־הָאֵירוֹפֶּאִים כְּלַפֵּי הַיְלִידִים סִיְּעוּ עוֹד לַעֲקֹר מִלֵּב הָאַחֲרוֹנִים כָּל מִדָּה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים וְאַהֲבַת שָׁלוֹם כְּלַפֵּי הָאוֹרְחִים הַלְּבָנִים הַבִּלְתִּי קְרוּאִים, וְלָכֵן לֹא מְעַטִּים הָיוּ חֶבְרֵי־הַמַּלָּחִים שֶׁל אֳנִיּוֹת, שֶׁנִּטְרְפוּ לְיַד חוֹפִים אֵלּוּ, שֶׁקִּפְּחוּ כָּאן אֶת חַיֵּיהֶם.

לֹא יִפָּלֵא, אֵפוֹא, אִם כָּל הַמַּלָּחִים, בְּשָׁמְעָם אֶת צַעֲקַת חֲבֵרָם, קָפְצוּ בִּן־רָגַע מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם וְחָשׁוּ לְחַרְטֹם הָאֳנִיָּה, בְּלָטְשָׁם אֶת עֵינֵיהֶם אֶל הָאֹפֶק הַמְעֻנָּן.

– הֵיכָן רוֹאֶה אַתָּה יַבָּשָׁה?ּ – שָׁאֵל יַמַּאי זָקֵן, בְּזָקְפוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וּבְהַבִּיטוֹ אֶל הָסַפָּּן, שֶׁעָלָה עַל הַתֹּרֶן.

– שָׁמָּה!.. מוּלֵנוּ מַמָּשׁ… חוֹף… אִיִּים קְטַנִּים… שׁוֹנִיּוֹת.

– חֲבֵרִים! – אָמַר הַזָּקֵן בְּקוֹל נִרְגָּשׁ. – הַחוֹף מְאַיֵּם עָלֵינוּ בְּכִלָּיוֹן חָרוּץ.

– כְּלוּם נִשְׁבַּר הַהֶגֶה? – שָׁאַל בָּחוּר יְפֵהפֶה גְבַהּ־קוֹמָה, אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ הִוָּה נִגּוּד גָּמוּר לִפְנֵיהֶם הַשְּׁזוּפִים וְהַמְגֻשָּׁמִים שֶׁל יַמַּאֵי הָאֳנִיָּה.

– כֵּן, סִנְיוֹר אַלְוַרָה. הַנַּחְשׁוֹל סְחָפוֹ רְגָעִים מִסְפָּר קֹדֶם לָכֵן.

– וּכְלוּם אִי אֶפְשָׁר לַהֲמִירוֹ בְּאַחֵר?

– בְּלֵב סוּפָה כָּזֹאת?.. לֹא זוֹ תְּהֵא מְלָאכָה לְבַטָּלָה.

– אוּלָם בְּאֵיזֶה אֹרַח נִקְלַעְנוּ עַכְשָׁיו לְקִרְבַת הַחוֹף?

– לֹא אֵדַע. הַסּוּפָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת מִזֶּה שָׁלֹשׁ יְמָמוֹת וְהִיא מְטַלְטֶלֶת אוֹתָנוּ טַלְטַל וְהַדְרֵם יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

– וְהַאִם יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתְךָ לְהַגִּיד מָה הַיַּבָּשָׁה אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ?

– כְּסָבוּר אֲנִי, שֶׁזּוֹהִי בְּרַזִּילִיָּה.

פְּנֵי הַבָּחוּר נִזְעָמוּ.

– אֵין פָּנַי מוֹעָדוֹת שָׁמָּה כְּלָל וּכְלָל – אָמַר בְּתַרְעֹמֶת. – בְּרַזִּילִיָּה – הִיא לא פּוֹרְטוֹרִיקָה, לֹא סַן־סַלְבַדוֹר וְלֹא דַרִיֶּן, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל. צַפֵּה צִפִּיתִי כִּי אֲטֻלְטַל לְמִפְרַץ – מֶכְּסִיקוֹ, אוּלָם בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא לְכָאן. שׁוּם דִין וּדְבָרִים אֵין לִי עִם פְּרָאִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר זֶה דַרְכָּם הַמְּתֹעָב לִצְלוֹת אֶת אוֹיְבֵיהֶם עַל הַשִּׁפּוּד.

– חוֹשֵׁשְׁנִי, סִנְיוֹר אַלְוַרָה דֵי־קוֹרֵיאָה, כִּי אֵלֶּה הַמְצַפִּים לְבוֹאֲךָ יְצַפּוּ עַד בּוֹשׁ…

– הוֹ! הֲרֵי לְעֵת־עַתָּה אֳנִיָּתֵנוּ לֹא נִטְרְפָה, וְעוֹד לֹא נָפַלְנוּ בִּידֵי אוֹכְלֵי־הָאָדָם, תֵּן דַעְתְּךָ עַל כַּךְ, שֶׁהָאֳנִיָּה לֹא תְּנֻפַּץ לִרְסִיסִים לְיַד חוֹפִים אֵלֶּה.

– נַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר לְאֵל יָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת, הֲגַם שֶׁמְּעַט הוּא הַסִּכּוּי לְהַצְלָחָה.

רַב־הַחוֹבֵל הַזָּקֵן הָיָה לוֹ יְסוֹד לְפַקְפַּק בְּסוֹפוֹ הַמֻּצְלָח שֶׁל הַמַּאֲבָק עִם אֵיתָנֵי הַטֶּבַע.

לִפְנֵי עֵינֵיהֶם שֶׁל יוֹרְדֵי־הַיָּם בִּישֵׁי־הַמַּזָּל הִשְׂתָּרַע מֶרְחַב־עֲנָק שֶׁל הָאוּקְיָנוֹס הַמִּתְגָעֵשׁ, אֲשֶׁר הֵם נִשְּׂאוּ עַל פָּנָיו מִזֶּה שְׁלֹשָׁה יָמִים, כְּשֶׁדִינָם נֶחֱרַץ, כַּנִּרְאֶה, לְמִיתָהּ. גַלִּים זֵדוֹנִים הִשְׂתָּעֲרוּ בְקוֹל נֶפֶץ אַדִּיר עַל הָאֳנִיָּה הַבָּלָה, בְּאַיְּמָם כָּל רֶגַע לְבָלְעָהּ חַיִּים עַל כָּל חֶבֶר־הַמַּלָּחִים שֶׁבְּתוֹכָהּ. בָּשְׁנַת 1535, – הִיא הַשָּׁנָה בָּהּ אָרַע הַמְסֻפָּר בָּזֶה – הָיוּ כָּל אֳנִיּוֹת־הַסּוֹחֵר בַּעֲלוֹת גֹּדֶל צָנוּעַ מְאֹד. סְפִינוֹת גְדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, הַקַּיָּמוֹת בְּיָמֵינוּ לֹא נוֹדְעוּ אָז לְגַמְרֵי. וְאִלּוּ יוֹרְדֵי־הַיָּם שֶׁבְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה לֹא הִסְּסוּ מִלְבַצַּע בָּאֳנִיּוֹתֵיהֶם הַלֹּא־גְדוֹלוֹת מַסָּעוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, וְהִפְלִיגוּ בָּהֶן לַאֲמֵרִיקָה וְאַף לְהֹדוּ הַמִּזְרָחִית.

הָאֳנִיָּה הַפּוֹרְטוּגַלִּית אֲשֶׁר הַסְּעָרָה טִלְטְלָה אוֹתָהּ עַד לְחוֹפֵי בְּרַזִּילִיָּה, אֶרֶץ לֹא־נוֹדַעַת כִּמְעַט בָּאוֹתוֹ זְמַן, עָזְבָה אֶת חוֹף פּוֹרְטוּגַל שְׁלֹשָׁה חֲדָשִׁים קֹדֶם לָכֵן. הִפְלִיגוּ בָּה עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה עוֹבְדֵי הָאֳנִיָּה וְנוֹסֵעַ אֶחָד, וּמְחוֹז חֶפְצָהּ הָיָה הֹדוּ הַמִּזְרָחִית. בְּרַם, כְּפִי שֶׁאָרַע תְּכוּפוֹת בְּאוֹתָם הַזְּמַנִים, כְּשֶׁאָמָּנוּת הַשִּׁיוּט נִמְצְאָה עֲדַיִן בְּמַדְרֵגָה נְמוּכָה לְמַדַּי, סָטְתָה הָאֳנִיָּה מִמַּסְלוּלָהּ הָרִאשׁוֹן, וְהַסְּעָרָה טְלְטְלָה אוֹתָהּ טַלְטַל וְהַדְרַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְחוֹפֵי בְּרַזִּילִיָּה. הָאֳנִיָּה רָעַת־הַמַּזָּל, נְטוּלַת הַהֶגָה וְהַמִּפְרָשִׂים, בַּעֲלַת הַסִּפּוּן וְהַיַּרְכָּתַיִם הָרְעוּעִים לֹא עָצְרָה כֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי זַעַף הַנַּחְשׁוֹלִים וְהָרוּחַ. יְמֵי הָאֳנִיָּה, שְׁעוֹתֶיהָ, הָיוּ סְפוּרוֹת וְאִלּוּלֵא הִשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ הַגַּלִּים אֶל הַחוֹף הֲרֵי בֵּין כֹּה וְכֹה הָיָה הַיָּם הַמִּתְגָעַשׁ בּוֹלַעַ אוֹתָהּ בִּמֻקְדָם אוֹ בִּמְאֻחָר.

רַב־הַחוֹבֵל הַזָּקֵן, אֲשֶׁר חָצָה לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם אֶת הָאוּקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, לֹא הִשְׁלָה עַצְמוֹ כָּל־עִקָּר בִּדְבַר גוֹרַל הָאֳנִיָּה, וּבְתוֹר אָדָם מְנֻסֶּה הֵחֵל תֵּכֶף וּמִיָּד לִנְקֹט בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁבְּיָדוֹ, שֶׁשֶּׁבֶר הָאֳנִיָּה לֹא תִּהְיֶינָה לוֹ תּוֹצָאוֹת הַרְסָנִיּוֹת בְּיוֹתֵר.

הוא צִיֵּד שְׁתֵּי דוּגִיּוֹת וְטָעֵן אוֹתָן בְּחָמְרֵי־אַסְפָּקָה הֶכְרַחִיִּים, בְּעִקָּר בַּנֶּשֶׁק; אַחַר פָּקַד לִגְדֹעַ אֶת שְׁנֵי הַתְּרָנִים, כְּדֵי לְהָקֵל עַל מַשָּׂא הָאֳנִיָּה, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַחַד הַתְּרָנִים בְּתוֹר הֶגֶה אוֹ מָשׁוֹט אֲשֶׁר בְּעֶזְרָתוֹ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָשִׁיט אֶת הָאֳנִיָּה.

כָּל זֶה נַעֲשָׂה תּוֹךְ מְבוּכָה כְּלָלִית וְאָבְדַן־עֵצָה. רַק אַלְוַרָה דֵי־קוֹרֵיאָה, לַמְרוֹת גִילוֹ הַצָּעִיר, לֹא אָבַד אֶת קֹר־רוּחוֹ וְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל הַהֲכָנוֹת הָאֵלֶּה, בְּהַבְלִיגוֹ עַל הַתְרַגְשׁוּתוֹ אוֹ חֶרְדָתוֹ.

– הַאִם אָנוּ מוּכָנִים? – שָׁאֵל אַלְוַרָה בְּנַחַת וּבְקוֹל מְבֻדָּח, כְּשֶׁשְּׁתֵּי הַדוּגִיוֹת כְּבָר הֻטְעֲנוּ בְּכָל הַנָּחוּץ.

– כֵּן, סִנְיוֹר, הֵשִׁיב רַב־הַחוֹבֵל, בְּהִתְאַמְּצוֹ לְהַבְחִין בַּחוֹף, עַל אַף חֶשְׁכַת־הַלַּיְלָה הַמִּשְׂתָּרֶרֶת.

– מַנִּיחַ אֲנִי, שֶׁאֵינְךָ מִתְכַּוֵּן לִנְטשׁ עַכְשָׁו אֶת הָאֳנִיָּה?

– עוֹד לֹא הִגַּעְנוּ לַחוֹף.

– הַגֶּד־נָא, הַאָפְסָה כָּל תִּקְוָה לְהַצִּיל אֶת הָאֳנִיָּה? – שָׁאַל אַלְוַרָה.

– כָּל תִּקְוָה. הָאֳנִיָּה נִדּוֹנָה לְכִלָּיוֹן חָרוּץ.

– אָכֵן, סִכּוּי נֶהְדָּר! טוֹב עוֹד שֶׁיִהְיֶה לָנוּ שִׂיח וָשִׂיג עִם פְּרָאִים. לְפָחוֹת זֶה יִהְיֶה מְעַנְיַן!

– אַל תַּחְמֹד לָצוֹן, סִנְיוֹר אַלְוַרָה, – הֵעִיר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל בְּכֹבֶד־רֹאשׁ. לֹא עַת הִתְבַּדֵחַ הִיא.

– אֶלָּא מַאי, הַמְבַקֵּשׁ אַתָּה כִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי? – הִצְטַחֵק אַלְוַרָה.

רַב־הַחוֹבֵל לִכְסֵן מֶבָּט.

– הֲלָצוֹת גַסּוֹת! – רָטַן תּוֹךְ אִנְפּוּף. – הָבָה נִרְאֶה כֵּיצַד תִּפְרֹץ בִּצְחוֹק כַּאֲשֶׁר הַיָּם יִבְלָעֲךָ אוֹ כְּשֶׁהַפְּרָאִים יָחֵלּוּ לִצְלוֹתְךָ עַל הַמְּדוּרָה.

הָאֳנִיָּה נִשְּׂאָה עַל דַבֶּשֶׁת נַחְשׁוֹל־עֲנָק לִקְרַאת הַכֵּפִים, אֲשֶׁר הַמַּלָּח שֶׁעָלָה עַל הַתֹּרֶן הָיָה עֵד־רְאִיָּה לָהֶם, אוּלָם הוֹאִיל וְהֶחֱשִׁיךְ לְגַמְרֵי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִקְבֹּעַ אֶת קִרְבָתָם לָאֲנִיָה.

פֶּתַע פִּלַּח בָּרָק כְּרֶגַע אֶת הָאֲפֵלָה, וְאִם כִּי הִבְרִיק כְּהֶרֶף־עַיִן בִּלְבֵד, הֲרֵי הִסְפִיק לְמַּדַי, כְּדֵי שֶׁהָאֲנָשִׁים יִקְבְּעוּ לְאוֹרוֹ אֶת מַצַּב הָאֳנִיָּה. הִיא נִמְצְאָה לְיַד הַכְּנִיסָה לְמִפְרָץ עָמֹק, הַזָּרוּעַ אִיִּים קְטַנִּים וְהַמְעֻטָּר הֲרָרִים רָמִים, הַמְּכֻסִּים בִּיעָרוֹת וּבְצוּקִים נִרְחָבִים. מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל נִרְאוּ רָאשֵׁי הַשּׁוֹנִיוֹת, אֲשֶׁר הַגַּלִים הִתְנַפְּצוּ אֲלֵיהֶן בְּזַעַף.

עַל אַף קֹר־רוּחוֹ וְאֹמֶץ־לִבּוֹ לֹא יָכֹל אַלְוַרָה לִכְבּשׁ אֶת הִתְרַגְזוּתוֹ תּוֹךְ קְרִיאָה:

– יַקִּירִי רַב־הַחוֹבֵל, – אָמַר בִּפְנוֹתוֹ לַיַמַּאי הַזָקֵן, – כִּמְדֻמֶּה אֲנִי, שֶׁשּׁוּם אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יִצְטָרֵךְ יוֹתֵר לֶאֱסֹר מִלְחָמָה עַל הַמַּוְרִים או לַעֲרֹךְ מַסַּע־צַיְּלָנוּת לִירוּשָׁלַיִם. שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן לְמַסָּע לְתוֹךְ עוֹלָם אַחֵר…

– הַאֲזִינוּ! – צָעַק פֶּתַע מִישֶׁהוּ בְּקוֹלוֹ.

– לַעֲזָאזֵל! אֵלֶּה הֵם הַגַּלִים הַמִּתְנַפְצִים אֶל הַסְּלָעִים.

– דְּחִיפָה!.. הַקֹּעַר¹ נֶחְבַּט בַּשּׁוֹנִית…

רַב־הַחוֹבֵל חָשׁ אֶל הַסִּפּוּן בִּצְעָקָה:

– מַהֲרוּ אֶל הַסִּירָה! הָאֳנִיָּה תְּנֻפַּץ מִיָּד לִרְסִיסִים…

– הַפַּחַד הֵעִיב אֶת אוֹר שִׂכְלוֹ, – הֵעִיר אַלְוַרָה. הָאֳנִיָּה לֹא תַּעֲצֹר כֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֲבָטוֹת אֵלּוּ, וְאִלּוּ הוּא סָבוּר, כִּי הַסִּירָה תַּעֲמֹד בִּפְנֵיהֶן! אֲנִי, כְּמוּבָן, לֹא אַפְלִיג בָּהּ…

הַמְבוּכָה עַל הָאֳנִיָּה הִגִיעָה לְשִׂיאָהּ. כָּל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעַת הַסַּפָּנִים אָצוּ־רָצוּ בְּעִרְבּוּבְיָה אֶל הַסִּירָה, בְּמַהֲרָם לִתְפֹּשׂ מָקוֹם וּבְדָחֲפָם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, הוֹאִיל וְסִירָה אַחַת לֹא יָכְלָה לְהָכִיל אֶת כֻּלָם. וְאִלּוּ הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה קַלָּה לְמַדַּי, וְשׁוּם אִישׁ לֹא הֵעֵז לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ.

בִּיגִיעָה לֹא־מְעַטָּה עָלָה בִּידֵי הַמַּלָּחִים לְהוֹרִיד אֶת הַדּוּגִית, אֶפֶס נִשְׁקְפָה לָהּ הַסַּכָּנָה לְהִתְנַפֵּץ אֶל הָאֳנִיָּה. כַּמָּה מֵהֶם, מִבְּלִי לִשְׁעוֹת לְסַכָּנָה, קָפְצוּ לְתוֹךְ הַדּוּגִית מִמְּרוֹם הַסִּפּוּן, כַּמָּה סַפָּנִים שֶׁהָלְכוּ בְּעָקְבוֹתֵיהֶם, לֹא שִׂחֲקָה לָהֶם הַשָּׁעָה, וּבְנָפְלָם אֶל הַמַּיִם נִסְחֲפוּ חִישׁ־מַהֵר עַל־יְדֵי הַגַּלִים.

הַדּוּגִית טֶרֶם הִסְפִּיקָה כִּמְעַט לָזוּז מֵהָאֳנִיָּה, וְהִנֵּה עָמַד עָלֶיהָ גַּל גָדוֹל שֶׁנָּשָׂא אוֹתָהּ לְעֵבֶר הַשּׁוֹנִיּוֹת. אַלְוַרָה חָשַׁב כִּי יָרְדָה תְּהוֹמָה, אַךְ לְפֶתַע הִבְחִין כֵּיצַד בִּצְבְּצָה שׁוּב עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְשָׁמַע אֶת קוֹל רַב־הַחוֹבֵל הַקּוֹרֵא אַלָיו:

סִנְיוֹר קוֹרֵיאָה, נַעַר נִשְׁאַר בָּאֳנִיָּה… אִם יֵשׁ לְאֵל יָדְךָ אָנָא הַשְׁגֵּח עָלָיו…

– נַעַר? – קָרָא קוֹרֵיאָה בְּקוֹל, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ מִסָּבִיב. אַךְ אַיֵּהוּ? לא אֶרְאֵהוּ… וַדַּאי מִסְתַּתֵּר הוּא אֵי־שָׁם. אַחֲרֵי כֵן אֶמְצָא אוֹתוֹ…

קוֹרֵיאָה הִפְנָה אֶת כָּל תְּשׂוּמַת לִבּוֹ כְּלַפֵּי הַסִּירָה, בְּחַכּוֹתוֹ כָּל רֶגַע שֶׁהַגַּלִים יִבְלְעוּהָ.

וְאוּלָם כַּנִּרְאֶה, שֶׁהַמַּזָּל הֵאִיר לָהּ פָּנִים. לַמְרוֹת זַעַף הַגַּלִּים נִשְּׂאָה הַסִּירָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, בַּעֲלוֹתָהּ, כִּפְקָק, עַל דַּבֶּשֶׁת הַנַּחְשׁוֹלִים. הִיא נִצְּלָה כְּבָר מֵהַשּׁוֹנִית הַשְּׁנִיָּה וְהִתְקָרְבָה אֶל הַחוֹף כְּשֶׁהִיא נִדְחֶפֶת עַל־יְדֵי הַמְּשׁוֹטִים וְהַגַּלִים. אַף־עַל־פִי־כֵן לֹא הָיוּ רַשָּׁאִים עוֹד הַמַּלָחִים לִרְאוֹת אֶת עַצְמָם כְּנִצּוֹלִים. הַחוֹף הָיָה כִּמְעַט נִמְנַע הַגִּישָׁה, הוא הִתְנַשֵּׂא בְּצוּרָה זְקוּפָה וּמְעֻטָּר הָיָה בְּכֵפִים, שֶׁהִזְדַּקְרוּ אֵי־שָׁם מִתּוֹךְ הַמַּיִם.

– הִיא תְּנֻפַּץ לִרְסִיסִים! לָחַשׁ קוֹרֵיאָה. כַּנִּרְאֶה שֶׁמַּצָּבִי שֶׁלִּי, עַל גַבֵּי שְׁבָרִים אֵלֶּה, הוּא פָּחוֹת מְסֻכָּן מִזֶּה שֶׁלָּהֶם, בְּתוֹךְ הַסִּירָה. הָאֳנִיָּה אֵיךְ־שֶׁהוּא עוֹד מַחֲזִיקָה מַעֲמָד וַעֲדַיִן יִהְיֶה סֵפֶק בְּיָדִי לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת בִּדְבַר הַצָּלָתִי.

הַשָּׁמַיִם הָלְכוּ הָלֹךְ וְהִתְבָּהֵר מִדֵי רֶגַע בְּרֶגַע וְקוֹרֵיאָה יָכֹל הָיָה לְהַשְׁגִיחַ בַּסִּירָה. עוֹד מְעַט וְקַרְנֵי הַחַמָּה פִּלְּחוּ אֶת הֶעָבִים וְהֵאִירוּ אֶת הַחוֹף וְאֶת גַלֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַמַּקְצִיפִים.

אֶפֶס הַסּוּפָה לֹא שָׁכְכָה, הַמִּשְׁבָּרִים גָאוּ וְהִתְנַשְּׂאוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְהָמוּ בְּזַעַף. הַסִּירָה הִתְקָרְבָה אֶל הַחוֹף וּבְלֵב נָמוֹג מֵאֵימָה חִכָּה קוֹרֵיאָה, כִּי תְּנֻפַּץ וְכִי הַגַּלִים יִבְלְעוּ אֶת כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ.

“אָסוּר הָיָה לִי לְעָזְבָם! – סָח לְעַצְמוֹ. בְּרַם, כְּלִוּם הָיוּ מְצַיְּתִים לִי? הֵם הָיוּ מִתְמָרְדִים נֶגְדִּי וּכְמוּבָן הָיוּ עוֹשִׂים אֶת שֶׁלָהֶם… אַף־על־פִּי־כֵן הָבָה נְקַוֶה, כִּי כַּמָּה מֵהֶם יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהִנָּצֵל!”

הַסִּירָה כְּבָר נִמְצְאָה כְּדֵי שְׁלֹשִׁים צַעַד מֵהַחוֹף, אֶפֶס מִן הַנִּמְנָע הָיָה לִקְרֹב אֵלָיו!

קוֹרֵיאָה רָאָה כֵּיצַד יוֹרְדֵי הַיָּם עֲמֵלִים בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם לְהִנָּצֵל מַחֲבָטוֹת הַכֵּפִים. אוּלָם כָּל עֲמָלָם הָיָה לַשָּׁוְא. נַחְשׁוֹל גָּדוֹל אָחַז בַּסִּירָה. רֶגַע אֶחָד הִיא נִרְאֲתָה רוֹכֶבֶת עַל דַּבֶּשֶׁת הַגַּל וְאַחַר נָגֹזָה בְּתוֹךְ קָצֶף הַמַּיִם… תּוֹךְ שַׁאֲגַת הָרוּח וּדֳכִי הַמִשְׁבָּרִים נִשָּׂא לְאָזְנֵי אַלְוַרָה קוֹל־צְעָקָה וְהוּא הִשְׁגִיחַ בִּבְנֵי אָדָם הַמְּפַרְכְּסִים בֵּינוֹת לַגַּלִּים. אַחַר כַּךְ נִבְלַע הַכֹּל בְּתוֹךְ הַמְצוּלָה הַמַּקְצִיפָה, וּכְהֶרֶף עַיִן שָׁקְעוּ פֶּתַע אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה, דוֹמֶה כְּאִלּוּ חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר לִשְׁתָּיִם.

– כְּלוּם גַּם שְׁעָתִי שֶׁלִּי הִגִּיעָה, – לָחַשׁ קוֹרֵיאָה. שׂוּמָה יִהְיֶה עָלַי לִמְצוֹא מִפְלָט עַל אַחַד הַסְּלָעִים הָאֵלֶּה.

הוּא יָרַד אֶל הַמִּכְסֶה הַתַּחְתּוֹן וּלְפֶתַע הִגִּיעָה לְאָזְנָיו יְבָבָה חֲנוּקָה, שֶׁבָּקְעָה מִתּוֹךְ הַתָּא הַנָּעוּל.

– האֵין זֶה קוֹל הַנַּעַר? בְּוַדַּאי זֶה הוּא וְלֹא אַחֵר – אָמַר אֲחוּז פַּלָצוּת.

קוֹרֵיאָה יָרַד בְּסֻלַּם הָאֳנִיָּה, בְּאָחֲזוֹ הֵיטֵב בְּמִסְעָדָיו, כְּדֵי שֶׁהַגַּלִּים, שֶׁהֵצִיפוּ אֶת הָאֳנִיָּה, לֹא יַמְעִידוּ אֶת רַגְלָיו.

– מִי זֶה הַבּוֹכֶה שָׁם? – שָׁאַל קוֹרֵיאָה לְיַד דַלְתוֹת הַתָּא, שֶׁהָיָה כְּבָר שָׁרוּי מִקְצָתוֹ בַּמָּיִם.

– פְּתַח־נָא סִנְיוֹר! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ.

– אַיֶּּכָּה?

– אֲנִי נָעוּל בַּתָּא.

– מִי, אֵפוֹא, הִצְפִּינְךָ שָׁמָּה? אָכֵן מַעֲשֶׂה רַב, אֵין לְהַכְחִישׁ!

בַּחֲבָטָה אַחַת פָּרַץ קוֹרֵיאָה אֶת הַדֶּלֶת וּלְעֵינָיו נִגְלָה נַעַר בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה, אֲשֶׁר חָשׁ אֶל הַמִּכְסֶה בִּצְעָקָה:

– אָנוּ טוֹבְעִים! רוּצָה סִנְיוֹר!.. הִנָּצֵל!..

בִּרְאוֹתוֹ, כִּי אֵין אִישׁ זוּלַת קוֹרֵיאָה נֶעֱצַר הַנַּעַר וְשָׁאֵל: הֵיכָן שְׁאָר הָאֲנָשִׁים?

– הֵם נָסְעוּ מִזֶּה כֻּלָּם, זַאֲטוּט, – הֵשִׁיב קוֹרֵיאָה

– הַאִם אָנוּ לְבַדֵּנוּ כָּאן?

– לְבַדֵּנוּ לְגַמְרֵי.

– נוּ, עַתָּה אָבִינָה לָמָּה כָּלָא אוֹתִי פֶדְרוֹ הַנָּבָל בַּתָּא! הוּא חָשַׁשׁ שֶׁמָּא אַכְבִּיד עַל הַסִּירָה, אִם אֶתְפֹּס בָּהּ מָקוֹם.

– אִם כָּכָה, הוּרַע מַזָלוֹ, גַּרְסִיאָה חֲבִיבִי. רָאִיתִי כֵּיצַד הוּטַל אֶל סֶלַע וְרֹאשׁוֹ נֻפָּץ.

– וְהַשְׁאָר?

– הַאִם כְּבָר עָלוּ עַל הַחוֹף, סִנְיוֹר קוֹרֵיאָה?

– לֹא אֵדַע. עַל־כָּל־פָּנִים אֵינִי מִתְקַנֵּא בְּגוֹרָלָם וְלֹא הָיִיתִי מִתְחַלַף עִמָּהֶם. אֲפִילוּ עָלָה בְּיָדָם לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף הֲרֵי זָכוּ לְחִבּוּט־אֲבָרִים הָגוּן עֵקֶב הַגַּלִּים.

– וְאַף לָנוּ צָפוּי גוֹרָל כָּזֶה, סִנְיוֹר!

– כְּלוּם סָבוּר אַתָּה כַּךְ?

– הַמַּיִם גֵאִים וְהוֹלְכִים וּבַתָּאִים כְּבָר עָלוּ לְגֹבַהּ שֶׁל שְׁתֵּי אַמּוֹת.

– נוּ, לֹא כָּל־כַּךְ מֵהֵר יַגִיעוּ עַד הַסִּפּוּן. הַמְפַחֵד אַתָּה?

– עִמְּךְ – לֹא, סִנְיוֹר קוֹרֵיאָה!

– נָסוּרָה־נָא לְרְאוֹת הַאֵין גַּם לְאֵל יָדֵנוּ לְנַסּוֹת לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף!

– שָׁם יֶשְׁנָה עוֹד דוּגִית קְטַנָּה.

– נַעֲזֹב אוֹתָהּ לְעֵת־עַתָּה, נַעֲרִי. הִיא לֹא תִּצְלַח לְשִׁמּוּשׁ בְּנַחְשׁוֹלִים כָּאֵלֶּה. אַגַּב, לֹא בָּטוּחַ, יִתָּכֵן גַּם שֶׁהִיא נִסְחֲפָה עַל־יְדֵי הַגַלִים… עַל־כָּל־פָּנִים, גַּרְסִיאָה, הָבָה נְקַוֶּה כִּי גּוֹרָלֵנוּ שָׁפַר מִשֶׁלָּהֶם…

 

ב. אוֹכְלֵי אָדָם    🔗

דִיאֶגוֹ אַלְוַרָה וִיאַנָּה דֵי־קוֹרֵיאָה, שֶׁמִּלֵא בִּמְאֻחָר תַּפְקִיד כֹּה חָשׁוּב בְּמַעֲשֶׂה הַהִתְיַשְׁבוּת שֶׁבִּבְרַזִּילִיָּה, שֶׁעוֹרֵר סַקְרָנוּת כֹּה רַבָּה עַל־יְדֵי הַרְפַּתְקָאוֹתָיו הַבִּלְתִּי שְׁכִיחוֹת וַאֲשֶׁר שְׁמוּעוֹת כֹּה מוּזָרוֹת נָפוֹצוּ עָלָיו בְּחוּגֵי חֲצַר הַמַּלְכוּת שֶׁבְּפּוֹרְטוּגַל וּבַחֲצַר הֵינְרִיךְ הַשֵׁנִי, מֶלֶךְ צָרְפַת, – נוֹלַד בְּדִיוּק בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק־זְמַן כְּשֶׁכָּל אֵירוֹפָּה נִרְעֲשָׁה לְרֶגֶל הַתַּגְלִיּוֹת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁבַּאֲמַרִיקָה וְהִתְלַהֲבָה לְמִשְׁמַע אֹמֶץ־הָרוּחַ הַנּוֹעָז, שֶׁגִּלּוּ הַפּוֹרְטוּגַלִּים בְּהֹדוּ הַמִּזְרָחִית. אַלְוַרָה הֵחֵל כְּבָר מִשַּׁחַר יָמָיו לִשְׁגוֹת בְּמַעֲשֵׂי־הַגְּבוּרָה שֶׁל הַכּוֹבְשִׁים הַסְּפָרַדִּים וּבְבַחֲרוּתוֹ בִּצַּע כַּמָּה מַסָּעוֹת לְאֹרֶךְ הַחוֹף הָאַפְרִיקָאִי. הוּא לָחַם בְּמַוְרִים, שֶׁשָּׁלְטוּ שָׁם בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, וְגִלָּה אֹמֶץ־לֵב וְקֹר־רוּחַ בִּלְתִּי־שְׁכִיחִים בְּגִילוֹ. אוּלָם חֲלוֹם־חַיָּיו הָיָה תָּמִיד הַהַפְלָנָה לְאַמַרִיקָה אוֹ לְהֹדוּ, מָקוֹם שָׁם בְּנֵי אַרְצוֹ נָחֲלוּ תְּהִלָּה, מַמְלָכוֹת וְעשֶׁר אַגָּדִי.

הַהִזְדַמְנוּת, שֶׁצִּפָּה לָהּ זְמַן כֹּה רַב בָּאָה סוף־סוֹף לְיָדוֹ. נוֹדַע לוֹ, כִּי אֳנִיָּה אַחַת מַפְלִיגָה עָם מִטְעָן לָאִיִּים הָאַנְטִילִיִּים בְּהַנְהָלָתוֹ שָׁל קְבַרְנִיט מְנֻסֶּה. בָּאֳנִיָּה זוֹ הוּא יָרַד לְשֵׁם מִמּוּשׁ מַסָּעוֹ.

לְרֹע־הַמַּזָּל טִלְטְלָה הַסְּעָרָה אֶת הָאֳנִיָּה טַלְטַל וְהַדְרֵם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, תּוֹךְ סְטִיָּה מֵהַדֶּרֶךְ הַמְחֻשֶּׁבֶת וְהַמְתֻכֶּנֶת. שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן טֻלְטַל קַבְּרַל², שֶׁאָמַר לְהַפְלִיג לְהֹדוּ הַמִּזְרָחִית, עַל־יְדֵי הַסְּעָרָה לְחוֹפֵי בְּרַזִּילִיָּה, אֶרֶץ שֶׁטֶרֶם נוֹדְעָה אָז לְגַמְרֵי, וְעַכְשָׁו מֻנָּה גוֹרָל כָּזֶה גַּם לְאַלְוַרָה.

כַּאֲשֶׁר אַלְוַרָה וְהַנַּעַר עָלוּ עַל הַסִּפּוּן הֵחֵלָה הָאֳנִיָּה לִנְטוֹת שׁוּב עַל צִדָּהּ לְעֶבֶר הַשּׁוֹנִית, מָקוֹם שָׁם נִתְקְעָה עַל־יְדֵי הַגַּלִּים, בְּאַיְּמָם כָּל רֶגַע לְנַפֵּץ אוֹתָהּ לִרְסִיסִים. אַף־עַל־פִּי־כֵּן קִוָּה עוֹד אַלְוַרָה, כִּי הָאֳנִיָּה תַּעֲמֹד בִּפְנֵי נַפֶץ הַגַּלִים וְכִי יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַפְנוֹתָה לְמָקוֹם מוּגָן בֵּין הַצוּקִים.

– שָׁם הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַמְתִּין עַד שֹׁךְ הַסְעָרָה – אָמַר, – וְאַחַר הָיִינוּ בּוֹנִים מִשְּׁיָרֵי הָאֳנִיָּה דֹבְרָה, כְּדֵי לַחֲצוֹת בָּהּ מִפְרָץ זֶה.

– אֲנִי שַׂחְיָן טוֹב, סִנְיוֹר אַלְוַרָה – הֵעִיר הַנָּעַר.

– אַף אֲנִי. אֲבָל, אֵין לִי כָּל חֵשֶׁק לִהְיוֹת טֶרֶף לְשִׁנֵּי תַּנִינֵי־הַיָּם. שָׁמַעְתִּי, כִּי לְיַד חוֹפֵי בְּרַזִּילִיָּה שׁוֹרְצִים הֵם בְּכַמֻּיּוֹת עֲצוּמוֹת. וַהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה מָה אַכְזָרִיִּים הֶם בַּעֲלֵי־חַיִים אֵלֶּה!

– וְהֵיכָן הֵם חֲבֵרֵינוּ?

– כָּל כַּמָּה שֶׁאֲנִי תָּר וּמְבַלֵּשׁ בְּעֵינַי אֵינִי מַבְחִין בָּהֶם, בְּכָל ז­ֹאת, בְּשׁוּם מָקוֹם.

– הֲיִּתָּכֵן שֶׁכְּלָם נִסְפּוּ?

– אֵינִי סְבוּר כַּךְ. וַדַּאי מִסְתַּתְּרִים הֶם בְּיַעַר זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹא יַרְגִישׁוּ בָּהֶם הַפְּרָאִים.

קוֹרֵיאָה עָזַב אֶת הַנַּעַר וְעָלָה בַּסֻּלָם עַל הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמִּכְסֶה, בְּאָחֲזוֹ בִּשְׂפַת הָאֳנִיָּה. הוא אַף טִפֵּס עַל אַרְגָּז, כְּדֵי שֶׁיֵיטִיב לְהִתְבּוֹנֵן בַּסְּבִיבָה, וְנָגֶד רְצוֹנוֹ פָּרַץ בִּתְרוּעַת־גִיל לְמַרְאֵה הַנּוֹף, שֶׁנִּתְגַלָּה לְעֵינָיו.

הַסְּעָרָה תָּקְעָה אֶת הָאֳנִיָּה לְתוֹךְ מִפְרָץ נוֹרָא־הוֹד, אֲשֶׁר קוֹרֵיאָה לֹא רָאָה כְּמוֹתוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם. מִשְּׂמֹאל לִכְנִיסָה הִתְנַשֵּׂא אִי נֶהְדָּר רְחַב־יָדַיִם מְשֻׁפָּע בְּדִקְלֵי־קוֹקוֹס, וְאִלּוּ בְּלֵב הַמִּפְרָץ זְרוּעִים הָיוּ אִיִּים זְעִירִים, כָּל אֶחָד צְבְעוֹנִי וְרַב־חַן מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁהִוּוּ גַנֵּי־חֶמֶד מַמָּשׁ, מַרְהִיבִים בַּעֲתֶרֶת צִמְחֵיהֶם הַנֶּהְדָּרִים. כַּמָּה פְּלָגִים הִשְׁתַּפְּכוּ בַּאֲשָׂדוֹת רְחָבִים לְתוֹךְ הַיָּם, מָקוֹם שָׁם הַגַּלִּים הַגּוֹעֲשִׁים הִתְאַמְּצוּ כְּאִלּוּ לַהֲדֹף אָחוֹר אֶת הַמַּיִם, שֶׁהוּבְאוּ עַל יָדָם.

– מָה אֶרֶץ נִפְלָאָה! קָרָא אַלְוַרָה. – קֹדֶם לֹא הִשְׁגַחְתִּי בְּכַךְ. יֵשׁ רַק לְהִצְטָעֵר עַל שֶׁהִיא מְיֻשֶּׁבֶת עַל־יְדֵי אוֹכְלֵי־אָדָם אֲיֻמִּים, אֲשֶׁר בְּשַׂר אוֹיְבֵיהֶם יֶעֱרַב לְחִכָּם… הָבָה נִתְבּוֹנֵן, בְּכָל־זֹאת, אִם לֹא נִצַּל מִישֶׁהוּ מִמַּלָּחֵינוּ.

אַלְוַרָה טִפֵּס עַל שֶׁבֶר הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי, שֶׁנִּשְׁתַּיֵר בָּאֳנִיָּה, וְהוּא עָשָׂה זֹאת בִּזְרִיזוּת כֹּה רַבָּה, שֶׁעוֹרְרָה אֶת הִתְפָּעֲלוּתוֹ שֶׁל גַּרְסִיאָה. מִגֹּבַהּ זֶה יָכֹל הָיָה לִסְקֹר אֶת כָּל הַמִּפְרָץ וְאַף אֶת הַחוֹף הַסָמוּךְ בְּיוֹתֵר, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מִילִין.

לְמַרְגְלוֹת צוּק־סֶלַע גָבֹהּ רָאָה אַלְוַרָה מְדוּרָה עֲרוּכָה, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהּ יָשְׁבוּ אֲנָשִׁים עֲרֻמִּים כִּמְעַט וְיִבְּשׁוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם.

– אֵלֶּה הֵם מַלָּחִים מַהַסְּפִינָה – קָרָא אַלְוַרָה בְּשִׂמְחָה. כַּמָּה שָׂמֵחַ אֲנִי, שֶׁרַבִּים מֵהֶם נִצְּלוּ! וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי כִּי גַּלֵּי הַיָּם בָּלְעוּ אֶת כֻּלָּם.

הוּא אִגְרֵף אֶת כַּפּוֹ עַל פִּיו וְהִרְעִים בְּקוֹלוֹ: “הֶאָח!”

מִסְפַּר הַנִּצָּלִים הִגִּיעַ לִשְׁנֵים עָשָׂר, וְרַבִּים מֵהֶם צָלְעוּ מְעַט. רַב־הַחוֹבֵל אַף הוּא הָיָה בֵּין הַנִּצָּלִים. כְּנִרְאֶה שֶׁהוּא נֶחְבַּל פָּחוֹת מִכֻּלָּם.

– סִנְיוֹר קוֹרֵיאָה! – הִדְהֵד קוֹלוֹ הָרָם בִּתְשׁוּבָתוֹ, לְאַחַר הַמְתִּינוֹ קְצָת עַד אֲשֶׁר הַנַּחְשׁוֹל יִשְׁטֹף לְאָחוֹר וְהָרַעַשׁ יִשְׁקַט מְעַט. מַה, הַאִם הָאֳנִיָּה מוֹסִיפָה לִשְׁקֹעַ בַּמָּיִם?

– לֹא, אֵינָהּ נָעָה מִמְקוֹמָהּ.

– קִפְצוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם וּבוֹאוּ אֵלֵינוּ.

– בְּרֶגַע זָה מַצָּבִי נוֹחַ מְאֹד וְלֹא אֵצֵא מִן הָאֳנִיָּה עַד אֲשֶׁר תָּשֹׁךְ הַסְּעָרָה.

– הִזָּהֲרוּ לְבַל יִסְחֲפוּ אֶתְכֶם הַגַּלִּים לְתוֹךְ הַיָּם. הָאוּקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי סוֹעַר מְאֹד.

– אֶשְׁתַּדֵל לְהִזָּהֵר.

– אִם יֵשׁ בִּיכָלְתְּכֶם, הַתְקִינוּ, לְפָחוֹת, דֹבְרָה.

– אֶעֱשֶׂה כְּהַצָּעָתְךָ. הֱיֶה שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל, וְהִשָּׁמְרוּ כֻּלְכֶם לְנַפְשְׁכֶם לְבֵל תִּפְּלוּ בִּידֵי אוֹכְלֵי־הָאָדָם.

אַלְוַרָה יָרַד מִשֶׁבֶר־הַתֹּרֶן אֶל הַמִּכְסָה, מָקוֹם שָׁם חִכָּה לוֹ הַנַּעַר הַשָּׁרוּי בְּפַחַד.

– עַד עַכְשָׁו הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ. חֲזֹר־נָא אַחֲרֵי גַּרְזֶן וְאָז נַתְחִיל לִבְנוֹת דֹבְרָה. הַסּוּפָה הִתְחִילָה לָשֹׁךְ, וְיִתָּכֵן כִּי עוֹד הָעֶרֶב נְנַסֶּה לַחֲתֹר אֶל הַחוֹף, בְּלֹא לְהִסְתַּכֵּן סִכּוּן כָּלְשֶׁהוּ.

– שָׁמָּה, בְּתָא רַב־הַחוֹבֵל, יֵשׁ גַרְזִנִּים – הֵשִׁיב גַרְסִיאָה.

– אַף אֵין לָנוּ כָּל מַחֲסוֹר לֹא בָּעֵצִים וְלֹא בַּחֲבָלִים… אַךְ כִּמְדֻמֶּה לִי, שֶׁהַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה עַתָּה לְפַת שַׁחֲרִית. יִתָּכֵן, שֶׁמְּצוּיִים כָּאן גַּם אֵלּוּ צָרְכֵי־אֹכֶל.

– יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת מְקוֹם הַמַּחְסָן! – קָרָא הָעֶלֶם וּבוֹ בָּרֶגַע גָּלַשׁ לְמַטָּה.

בֵּין כֹּה וָכֹה פָּנָה אַלְוַרָה לִבְדֹּק אֶת הָאֳנִיָּה בִּפְרָטוּת, כְּדֵי לִקְבֹּעַ אִם עֲשׂוּיָה הִיא לַעֲמֹד בִּפְנֵי נֵפֶץ הַגַּלִּים. תּוֹצְאוֹת בְּדִיקָתוֹ הָיוּ עֲגוּמוֹת לְמַדַּי. לְפִי דַעְתּוֹ מַצַּב הָאֳנִיָּה הָיָה לְלֹא כָּל תַּקָנָה וְכִי טְבִיעָתָהּ בַּיָּם אֵינָהּ אֶלָּא שְׁאֵלָה שֶׁל זְמָן.

– חֲבַל! – קָרָא אַלְוַרָה. – אֶפְשָׁר הָיָה לִבְנוֹת מֵהַשְּׁבָרִים סִירָה גְּדוֹלָה וּלְנַסּוֹת לַחֲתֹר בָּהּ לַחוֹפִים הָאַנְטִילִיִּים. מַה, בְּעֶצֶם, עֲתִידִים אָנוּ לַעֲשׂוֹת בְּחוֹף זֶה, בְּרִחוּק־מָקוֹם כָּל־כַּךְ מִיִשּׁוּבֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַגֶּזַע הַלָּבָן? תָּאֵב הָיִיתִי לָדַעַת מַה יִהְיֶה כָּאן בְּסוֹפֵנוּ…

מַרְאֵה הַנַּעַר, שֶׁעָלָה עַל הַסִּפּוּן עִם סַל בְּיָדָיו, שֶׁהֵכִיל צְנִימִים וְקָתְלֵי־חֲזִיר, הִסִּיחוּ אֶת דַעְתּוֹ.

– חֲבֵרֶיךָ וַדַּאי שֶׁהָיוּ מְאֻשָּׁרִים מְאֹד אִלּוּ הִשִּׂיגָה יָדָם מְזוֹנוֹת כָּאֵלּוּ. אָכֵן, בְּחוֹפִי בְּרַזִילִיָּה אֵין מַחֲסוֹר בְּצִמְחֵי־מַאֲכָל וּבַפֵּירוֹת.

אַלְוֵרָה יָשַׁב עַל חֶבְיוֹנָה וְהִתְכּוֹנֵן לֶאֱכֹל פַּת־שַׁחֲרִית אַךְ לְפֶתַע פָּרְצָה מִן הַחוֹף צְוָחָה אַדִּירָה שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל.

– סִנְיוֹר קוֹרֵיאָה! סִנְיוֹר קוֹרֵיאָה!

בְּקוֹלוֹ שָׁל הַזָּקֵן חִלְחֲלָה אֵימַת־מָוֶת.

אַלְוַרָה, חִוֵּר וּמַרְעִיד, קָפַץ בִּן־רֶגַע עַל רַגְלָיו וְחָשׁ לְעֵבֶר יַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה מִשְּׂמֹאל, מְקוֹם שָׁם אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנַן בַּחוֹף, בְּלֹא לַעֲלוֹת עַל הַתֹּרֶן.

בְּרֶגַע זֶה בָּקְעוּ מֵהַחוֹף צְעָקוֹת אֲיֻמּוֹת, שֶׁהָפְכוּ לִילָלָה מַמָּשׁ. אַלְוַרָה לָטַשׁ אֶת עֵינָיו לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, בּוֹ נִצָּלֵי הָאֳנִיָּה עָרְכוֹ מְדוּרָה בְּמַחֲסֵה הַכֵּף. אוּלָם כְּבָר נִפְקַד מְקוֹמָם שָׁם. הֵם רָצוּ בְּעִרְבּוּבְיָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף, כְּשֶׁהֵם מֻדְבָּקִים עַל־יְדֵי חִצֵּי הַפְּרָאִים, שֶׁנּוֹרוּ בָּהֶם תּוֹךְ כְּדֵי רְדִיפָה אַחֲרֵיהֶם.

– סנְיוֹר! – צָעַק הַנַּעַר שֶׁחָוֵר כַּמֵּת. – הֶם הוֹרְגִים אֶת חֲבֵרֵינוּ!..

עַל הַחוֹף הוֹפִיעַ הֲמוֹן פְּרָאִים עֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה, אֲרֻכֵּי שֵׂעָר וַעֲטוּרֵי נוֹצוֹת לְרֹאשָׁם.

הֵם הָיוּ בַּעֲלַי קוֹמָה בֵּינוֹנִית וַחֲסוּנֵי גֵו, וְעוֹרָם הָיָה צָבוּעַ פַּסִים שְׁחוֹרִים וַאֲדֻמִּים, מַה שֶׁשִּׁוָה לָהֶם דְּמוּת שֶׁל מִפְלָצוֹת מַמָּשׁ. הֵם הֶחֱזִיקוּ בִּידֵיהֶם אַלּוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁבַע אַמּוֹת אָרְכָּן, אֲשֶׁר קְצוֹתֵיהֶם שֻׁבְּצוּ בְּזִיזִים חַדִּים, בְּדוֹמֶה לְמַשּׂוֹר. אַלּוֹת אֵלֶּה הָיוּ, כְּמוּבָן, נֶשֶׁק מְסֻכָּן, הוֹאִיל וְדַיָּה הָיְתָה חֲבָטָה אַחַת בָּהֶן, כְּדֵי לְהַכְרִיעַ אֶת הָאוֹיֵב בּוֹ בַּמָּקוֹם. כַּמָּה אֲחֵרִים הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּאַשְׁפּוֹת, שֶׁהָיוּ יוֹרִים מֵהֶן חִצִּים דַּקִיקִים לְהַפְלִיא, שֶׁבְּוַדַּאי מְשׁוּחִים הָיוּ בְמִין חֹמֶר אַרְסִי, שֶׁכֵּן שָׂרֶטֶת קַלָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁנִּגְרְמָה עַל־יְדֵי חֵץ כָּזֶה כֹּחָהּ הָיָה יָפֶה לְקַפַּחַ אֶת חַיֵּי הָאָדָם.

הַבְּרַזִּילִיאָנִים דָּלְקוּ אַחֲרֵי הַנָּסִים, בְּחָשְׁשָׁם, בְּוַדַּאי, שֶׁמָּא יִמְצְאוּ מִפְלָט בַּיָּם תּוֹךְ שְׂחִיָה. הֵם הִמְטִירוּ עֲלֵיהֶם חִצִּים וְרוֹצְצוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בְּאַלּוֹתֵיהֶם. קוֹרֵיאָה שֶׁהַפְּרָאִים לֹא הִרְגִּישׁוּ בּוֹ, הָיָה עַד־רְאִיָּה לְהֶרֶג זָה וּבַחֲרוֹן אֵין־אוֹנִים צָרַח:

– הַרְפּוּ, נְבָלִים! – וָלֹא – אַכְרִיעַ אֶת כֻּלְכֶם לַטֶּבַח, כַּאֲשֶׁר אֶעֱלֶה עַל הַחוֹף.

אַך הַבְּרַזִילִיאַנִּים לֹא שָׁמְעוּ אֶת צַעֲקָתוֹ, וּבִכְלָל לֹא הִבְחִינוּ אֲפִילוּ בִּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה, שֶׁכֵּן הָיוּ עֲסוּקִים בָּרְדִיפָתָם אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים, שֶׁשָּׂרְדוּ מֵהַהֶרֶג הַכְּלָלִי. אוּלָם הַרְדִיפָה אַחֲרֵי מַלְקוֹחַ הָאָדָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁתֶּאֱרַךְ זְמַן רַב, הוֹאִיל וְהַפְּרָאִים הֵיטִיבוּ לָרוּץ מֵאַיָּלוֹת. מִתּוֹךְ שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹרְדֵי־הַיָּם, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחֲרֵי טֵרוּף הַסְּפִינָה שָׂרְדוּ רַק חֲמִשָּׁה, שֶׁטִּפְּסוּ עַל אַחַד הַצוּקִים וְנִסּוּ מִשָּׁם לַהֲדֹף אֶת הַתְקָפַת הַפְּרָאִים. אוּלָם לְבַסּוֹף נִרְצְחוּ כֻּלָּם נֶפֶשׁ עַד אֶחָד. קְרִיאַת־נִצָּחוֹן אַדִּירָה בָּקְעָה מֵעַל לַחוֹף, כַּאֲשֶׁר חֲמֵשֶׁת הַמַּלָּחִים שֶׁשָּׂרְדוּ הָפְכוּ לְקֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר שׁוֹתֵת דָּם.

– סִנְיוֹר, עַכְשָׁו הֶם יַדְבִּיקוּ גַּם אוֹתָנוּ – לָחַשׁ הַנַּעַר בְּקוֹל רוֹעֵד.

– כִּמְדֻמַנִּי, שֶׁהֵם לֹא הִבְחִינוּ בָּנוּ עֲדַיִן – עָנָה אַלְוַרָה.

– לֹא נֵרָאֶה בַּחוֹף, סִנְיוֹר.

– וַאֲנִי דַוְקָא יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי שֶׁהֵם יָבוֹאוּ! יֵשׁ לָנוּ רוֹבִים. אֲנַחְנוּ נִתְגוֹנָן וְנִנְקֹם אֶת דַּם חֲבֵרֵינוּ.

– מַה יַעֲשׂוּ עָם גוּפוֹתֵיהֶם? – שָׁאֵל הַנַּעַר נַפְחַד כֻּלּוֹ?

– יֹאכְלוּן, כְּמוּבָן. שׁוּר!

הַבְּרַזִּילִיאַנִּים, בְּצָבְרָם אֶת גּוּפוֹת הַנִּרְצָחִים, פָּנוּ לְעֵבֶר הַמְדוּרָה, שֶׁהָבְעֲרָה עַל־יְדֵי רַב־הַחוֹבֵל הַזָּקֵן. כַּמָּה מֵהֶם עָסְקוּ בְּגִבּוּב עָלִים שֶׁל דִקְלֵי־קוֹקוֹס, כַּמָּה אֲחֵרִים הִשְׁלִיכוּ עֲנָפִים יְבֵשִׁים לְתוֹךְ הַמְדוּרָה. אַחֲרֵי סַדְּרָם אֶת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הַגּוּפוֹת בְּשׁוּרָה אַחַת מִהֲרוּ הַפְּרָאִים לִפְשֹׁט אֶת בִּגְדֵי הַחֲלָלִים וְלִגְזֹז אֶת שְׂעַר רֹאשָׁם בְּעֶזְרַת סַכִּינִים, שֶׁהֻתְקָנוּ מִקּוֹנְכִיּוֹת מְחֻדָּדוֹת. אַחַר, בְּרָחֲצָם אֶת הַגּוּפוֹת בְּמֵי הַיָּם, הִנִּיחוּן עַל שִׂבְכַת־עֲנָק עֲרוּכָה מַעֲנָפִים וְהִבְעִירוּ אֵשׁ תַּחְתֶיהָ. כְּשֶׁרִיחַ הַבָּשָׂר הַצָּלוּי נָדַף בָּאֲוִיר הַחֵלּוּ הַפְּרָאִים, כְּשַׁלְבָם אֶת יְדֵיהֶם אִישׁ בִּידֵי חֲבֵרוֹ, לִרְקֹד מִסָּבִיב לָאֵשׁ, כְּשֶׁהֵם נוֹהֲקִים נַהֲקוֹת־הִתְהוֹלְלוּת. אָכֵן, שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מֵהֶם לֹא לָקְחוּ חֶבֶל בָּרִקּוּד וּבְמַלְּאָם תַּפְקִיד שֶׁל מְנַגְּנִים נָשְׁפוּ בְּכָל מַאֲמַּצֵּי כֹּחָם בְּמַשְׁרוֹקִיּוֹת, שֶׁהֻתְקָנוּ, כַּנִּרְאָה, מֵעַצְמוֹת אָדָם.

– הֲגַם אָנוּ, סִנְיוֹר, נַעֲלֶה עַל הַחוֹף? – שָׁאַל הַנַּעַר בְּפַחַד.

– אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אַחֶרֶת אִם אֵין בִּרְצוֹנֵנוּ לָמוּת מֵרָעָב וּמִצָמָא אוֹ לְהִסָּחֵף לְתוֹךְ הַיָּם.

– הֲנִבְצָר מִמֶּנּוּ לַעֲקֹף אֶת חוֹף בְּרַזִּילִיָּה וּלְהַגִיעַ לְמִפְרַץ מֶכְּסִיקוֹ?

– הֲכֵיצַד? בְּאֶמְצָעוּת הַדֹּבְרָה? הוֹ, נַעֲרִי חֲבִיבִי, לֹא הָיִינוּ מַרְחִיקִים בְּמַסָּעֵנוּ, וְאִם כֹּה וְאִם כֹּה שׂוּמָה הָיָה עָלֵינוּ לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה, וּבְכָל מָקוֹם עֲשׂוּיִים הָיִינוּ לִהְיוֹת טֶרֶף לְאוֹכְלֵי הָאָדָם.

– הַאֻמְנָם כָּל הַשְּׁבָטִים כָּאן אוֹכְלִים בְּשַׂר אָדָם?

– לֹא כֻּלָּם, אוּלָם רַבִּים מֵהֶם, חֲבִיבִי.

– וּבְכֵן, מַה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?

– לא אֵדַע בְּעַצְמִי – הֵשִׁיב אַלְוַרָה. – בִּרְשׁוּתֵנוּ רוֹבִים וְיוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי כָּל הַפְּרָאִים יְרֵאִים מִפְּנֵי נֶשֶׁק יוֹרֶה־אֵשׁ וְהֵם פּוֹנִים עֹרֶף לְמִשְׁמַע קוֹל יְרִיָּה. יִתָּכֵן, אֵפוֹא, כִּי גַּם פְּרָאִים אֵלֶּה יָנוּסוּ. עַל־כָּל־פָּנִים אָנוּ נְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר יִסְתַּלְקוּ מֵהַמָּקוֹם. מְשָׁעַר אֲנִי, כִּי לֹא יִשָּׁאֲרוּ כָּאן, אֶלָא יַחַזְרוּ לִכְפָר מוֹשָׁבָם.

תּוֹךְ כַּךְ נִשְּׂאוּ שׁוּב נְהָקוֹת מִן הַחוֹף. אֵלֶּה הָיוּ הַכְרָזוֹת הַטַּבָּחִים, שֶׁהָפְקְדוּ עַל צְלִיַּת גּוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַלְבָנִים, שֶׁהִכְרִיזוּ, כִּי מַאֲכָל־הַתַּאֲוָה מְתֻקָּן לִסְעוּדָה. הָרִקּוּד נִפְסַק חִישׁ־מַהֵר וְהַכֹּל פָּנוּ לְעֵבֶר הַמְדוּרָה, בְּצָהֲלָם צָהֲלוֹת־גִּיל. הַגּוּפוֹת הַצְּלוּיוֹת נָא הוּצְאוּ מִתּוֹךְ הַמְדוּרָה וְהוּנְחוּ עַל כַּפּוֹת־תְּמָרִים עֲנָקִיּוֹת.

אִינְדִּיאֵנִּי זָקֵן, אֲשֶׁר רְבִיךְ עָשׂוּי שִׁנַּיִּם שֶׁל חַיּוֹת־טֶרֶף הִתְנוֹצֵץ עַל חָזֵהוּ וַאֲשֶׁר עָנַד צְמִידֵי זָהָב עַל יָדָיו נָשָׂא לְרֶגֶל הַמְאֹרָע נְאוּם חֲגִיגִי קָטָן וְאַחַר, בְּנָטְלוֹ אֶת הַגַּרְזֶן, הִתְחִיל לְבַתֵּר אֶת הַגּוּפוֹת, כְּשֶׁהוּא זוֹרֵק לְתוֹךְ הֶהָמוֹן לָאֶחָד – רֹאשׁ, לַשֶׁנִי – יָד אוֹ רֶגֶל אוֹ רֵיאָה עַל צַלְעוֹתָיהָ, וְכוּ' וְכוּ'.

– נְבָלִים –! שָׁאַג אַלְוַרָה. – וַאֲנִי קָצְרָה יָדִי לַהֲנִיאָם מִמַּעֲשֶׂה בַּרְבָּרִי זָה! גַּרְסִיאָה, אַל תַּבִּיט לְשָׁם, נַפְשְׁךָ תִּבְחַל בַּמַּרְאֶה…

הַפְּרָאִים עָטוּ אֶל הָאֹכֶל בְּתַאַוְתָנוּת כָּזֹאת, כְּאִלּוּ לֹא בָּא כָּל אֹכֶל אֶל פִיהֶם, שָׁבוּעַ יָמִים, לְפָחוֹת. כַּעֲבֹר זְמַן־מַה לֹא נִשְׁאֵר מְאוּמָה מִיּוֹרְדֵי־הַיָּם הָאֻמְלָלִים מִלְבַד גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת וְגֻלְגָלוֹת רֵיקוֹת.

אַחֲרֵי מַלְּאָם כְּרֵסָם עַד לְהָקִיא הִשְׁתַּטְחוּ אוֹכְלֵי־הָאָדָם תַּחַת הָעֵצִים, בְּהִתְמַכְּרָם לְנֹעַם הַמַּרְגוֹעַ. רַק שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מֵהֶם, שֶׁמִּלְאוּ תַּפְקִיד שֶׁל זְקֵיפִים טִפְּסוּ עַל הַצוּקִים שֶׁלְיַד הַחוֹף, כְּדֵי לִסְקֹר אֶת הַסְּבִיבָה. הָאֲפֵלָה שֶׁעָטְתָה הַכֹּל לֹא הֵפִיגָה אֶת חֶרְדָתוֹ שֶׁל אַלְוַרָה. הוּא הָיָה מַעְדִּיף הַתְקָפָה גְלוּיָה. כְּמוּבָן, מִסְפָּר הַפְרָאִים הָיָה רַב לְמַדַּי, בְּרַם, בִּגְלַל שְׁלִיטָתוֹ בְּנֶשֶׁק יוֹרֶה אֵשׁ רַשַׁאִי הָיָה לְקַוּוֹת לְהַחֲזִיקָם בְּרִחוּק מָקוֹם מִמֶּנּוּ וְאוּלַי גַם לְאַלְצָם לְוַתֵּר עַל הַתְקָפָתָם. אוּלָם הוּא חָשַׁשׁ שֶׁמָּא הַפְּרָאִים מְחַכִּים לְבוֹאָהּ שֶׁל תִּגְבֹּרֶת וְאָז יִשְׂתָּעֲרוּ עַל הָאֳנִיָּה.

– נַעֲרִי הַמִּסְכֵּן, שׂוּמָה עָלֵינוּ לֹא לַעֲצֹם עָיִן, הַפְּרָאִים לֹא יִתְּנוּ לָנוּ מָנוֹחַ.

– כְּלוּם יוֹדְעִים הֶם כִּי יֵשׁ בָּאֳנִיָּה אֲנָשִׁים?

– אֵינִי מְפַקְפֵּק בְּכַךְ.

– וְלָמָּה אֵינָם מִשְׂתָּעֲרִים עָלֵינוּ עַכְשָׁיו?

– וַדַּאי מְחַכִּים הֵם לַסִּירוֹת. רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ סִפֵּר לִי, כִּי כָּל תּוֹשָׁבֵי הַחוֹף בַּבְרַזִּילִיָּה יוֹדְעִים לְהַתְקִין סִירוֹת מִקְלִפַּת הָעֵצִים, שֶׁהֵם מֵיטִיבִים מְאֹד לַהֲשִׁיטָן.

– הוֹ, דָמִי יִקְפָא בְּעוֹרְקַי עַת יַעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתִּי, כִּי אַף בְּשָׂרֵנוּ יְתֻקָּן סְעוּדָה בַּשְׁבִיל פְּרָאִים אֵלֶּה.

– אַל יִפֹּל רוּחֲךָ, נַעֲרִי! אִם מְבַקֵשׁ אַתָּה לְהַצִּיל אֶת עוֹרְךָ שׂוּמָה עָלֶיךְ לַעֲזֹר לִי בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחֲךָ. הֲיָכוֹל אַתָּה לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּרוֹבָה?

– כֵּן, סִנְיוֹר. אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל חַיָּל.

– אִם כָּכָה לֵךְ וְהָבֵא הַנָּה אֶת כָּל הַנֶּשֶׁק, אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ עַל הָאֳנִיָּה. עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן לְמִלְחֶמֶת־מָגֵן. הַפְּרָאִים וַדַּאי לֹא יָעַזּוּ לְהַפְלִיג בְּסִירוֹתֵיהֶם בַּיָּם טֶרֶם שָׁכְכוּ הַגַּלִּים וְלָכֵן עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ פְּנָאי.

מְעוֹדָד בְּמִקְצָת עַל־יְדֵי דִבְרֵי אַלְוַרָה יָרַד הַנַּעַר לְמַטָּה לְהָבִיא אֶת הַנָּשֶׁק. לְרֹעַ־הַמַּזָל נִמְצָא מַחְסַן הַנֶּשֶׁק בְּמַצָּב גָּרוּעַ. יִתָּכֵן כִּי בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה הֻסְתָּרוּ כְּלֵי־זַיִן, אוּלָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה עוֹד לַחֲדֹר לְשָׁם, שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם הוּצַף כֻּלּוֹ בַּמָּיִם. נִמְצְאוּ בְּסַךְ־הַכֹּל שְׁנֵי רוֹבִים כְּשֵׁרִים לְשִׁמּוּשׁ, נוֹסָף עַל כַּךְ עָלָה בִּידֵי גַרְסִיאָה לִמְצוֹא עוֹד אַרְבַּע חֶבְיוֹנוֹת שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וְכַמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל שַׂקִּיקִים מְלֵאִים כַּדּוּרִים. אֶת כָּל זֶה הֵבִיא לְאַלְוַרָה, אֲשֶׁר אַחֲרֵי בָּדְקוֹ אֶת הַנֶּשֶׁק בִּטְבִיעוּת־עיִן שֶׁל מוּמְחֶה אָמַר:

– זֶה יַסְפִּיק לָנוּ. עַל־כָּל־פָּנִים נוֹכִיחַ הִתְנַגְּדוּת עַזָּה לָאוֹכְלֵי־הָאָדָם הָאֲרוּרִים אִם יְנַסּוּ לְהִשְׂתָּעֵר עָלֵינוּ.

אַחֲרֵי הַנִיחוֹ אֶת הַנֶּשֶׁק הָלַךְ אַלְוֵרָה לִרְאוֹת מַה מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַפְּרָאִים.

כֻּלָּם יָשְׁנוּ עֲדַין בְּצֵל הַדְּקָלִים, פְּרָט לִזְקִיפִים, שֶׁלָּטְשׁוּ אֶת עֵינֵיהֶם לְעֵבֶר הַשֶׁפֶךְ שֶׁל נַחַל גָדוֹל, בְּצַפּוֹתָם כְּאִלּוּ לְמַשֶׁהוּ.

– הֵם מְחַכִּים לְסִירוֹתֵיהֶם, בְּטוּחַנִי בְּכַךְ – אָמַר אַלְוֵרָה בְּקוֹל רְוֵה חֲרָדָה. – מִסְתַּבֵּר, הֵם לֹא יַעַזְבוּ מָקוֹם זֶה טֶרֶם כִּבְּדוּנוּ בְּבְקוּרָם. אַל נַחֲמִיץ אֶת הַשָּׁעָה, גַרְסִיאָה. אָנוּ נִבְנֶה דֹבְרָה וְעוֹד הָעָרָב נַפְלִיג מִכָּאן, אִם הָאוּקְיָנוֹס יָשֹׁךְ קְצָת.

 

ג. הִתְנַפְּלוּת אוֹכְלֵי הָאָדָם    🔗

הַתְקָנַת הַדֹּבְרָה, בַּעֲלַת כֹּחַ קִבּוּל שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, לֹא הָיְתָה כְּרוּכָה, כְּמוּבָן, בְּשׁוּם קְשָׁיים, בְּיִחוּד כְּשֶׁעֵצִים וַחֲבָלִים מְצוּיִים הָיוּ בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת. כְּדֵי לְהָקֵל עַל מַשָּׂאָהּ הִדֵּק אַלְוַרָה אַרְבַּע חֶבְיוֹנוֹת רֵיקוֹת, שֶׁנִּמְצְאוּ בָּאֳנִיָּה לְאַרְבַּע קְצוֹת הַדֹּבְרָה. אַךְ טֶרֶם הַשְׁלִימָם כִּמְעַט אֶת בִּנְיַן הַדֹּבְרָה הִגִּיעוּ פֶּתַע לְאָזְנֵיהֶם צְרִיחוֹת עֲמוּמוֹת. אַלְוַרָה הִרְהֵר תּוֹךְ חֲרָדָה, כִּי יִתָּכֵן, שֶׁפְּרָאִים חֲדָשִׁים הִגִּיעוּ. הוּא הִבִּיט אֶל הַחוֹף וְרָאָה כִּיצַד כָּל אוֹכְלֵי הָאָדָם שֶׁשָּׁכְבוּ מִתַּחַת לַדְקָלִים קָפְצוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְכִתְּרוּ אֶת הַצּוּק, מָקוֹם שָׁם הַזְּקִיפִים עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר. כֻּלָּם עָשׂוּ תְּנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוֹת וְכִוְּנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם כְּלַפֵּי נְקוּדָה מְסֻיָּמֶת שֶׁבַּדָרוֹם.

אַלְוַרָה הִפְנָה אֶת מֶבָּטוֹ לְשָׁם וְלִבּוֹ הֵחֵל לַהֲלֹם בְּחָזְקָה. מֵאַשְׁדּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַנְּהָרוֹת הֵגִיחוּ סִירוֹת שֶׁשָׁטוּ לְאַט וַאֲשֶׁר שַׁיָּטִים עֲרֻמִּים לְגַמְרֵי נִרְאוּ מִתּוֹכָן. עַל אַף הַהִתְנַחְשְׁלוּת הָעַזָּה נִכְנְסוּ הַסִּירוֹת לְתוֹךְ הַמִּפְרָץ וּפָנוּ לְעֵבֶר הַצוּק, שָׁם נִקְהֲלוּ הַפְּרָאִים.

– גַּרְסִיאָה יַקִּירִי, מַצָּבֵנוּ בִּישׁ, – אָמַר אַלְוַרָה. סִירוֹת אֵלּוּ דְרוּשׁוֹת לַפְּרָאִים כְּדֵי לְהִשְׂתָּעַר עָלֵינוּ.

– וּמַה פְּעֻלָּה נְכַלְכֵּל אָנוּ?

– נָבִיא שְׁתֵּי חֶבְיוֹנוֹת וּנְחַבֵּר אֲלֵיהֶן פְּתִיל חָזָק – הֵשָׁיב אַלְוַרָה בִּקְרִירוּת.

– זֹאת אוֹמֶרֶת, כִּי שְׁנֵינוּ נִתְפּוֹצֵץ בַּחֲלַל הָאֲוִיר?

– יַחַד עִמָּהֶם, אִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לַהֲדֹף אֶת הַהִשְׂתָּעֲרוּת.

– הוֹ, סִנְיוֹר!..

– אִם מַעְדִּיף אַתָּה לְהִצָּלוֹת עַל הַשִּׁפּוּד לֹא אֶעֱמֹד לְךְ לְשָׂטָן בְּדַרְכְּךָ. אֲבָל אֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי מְבַקֵּשׁ לָמוּת מוֹת חַיָּל… אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּסְבוּר אֲנִי, שֶׁנַצְלִיחַ לְהַצִּיל אֶת עוֹרֵנוּ… הוֹ, כֵּן! אָנוּ נַתְקִין מוֹקֵשׁ הָגוּן מֵאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה, דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהָבִיא לִידֵי תּוֹצָאוֹת מַזְהִירוֹת.

הוּא סָקַר בְּמֶבָּטוֹ אֶת אֹרֶךְ הָאֳנִיָּה.

– שְׁמוֹנֶה עָשָׂר מֶטֶר בְּקֵרוּב – סָח כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ. שׂוּמָה עָלֵינוּ לִמְדֹד כַּהֲלָכָה אֶת הַמֶּרְחָק… לְכָל הַמְּרֻבֶּה נוּטַל לְתוֹךְ הַיָּם… הֵיכָן הַחֶבְיוֹנוֹת עָם אֲבַק הַשְׂרֵפָה?

– בְּתָא רַב הַחוֹבֵל. אֲבָל מָה אוֹמֵר אַתָּה לַעֲשׂוֹת?

– הֲיֵשׁ פְּתִילִים בָּאֲנִיָּה?

– חֶבֶל זָפוּת יָפֶה עָשׂוּי לְשַׁמֵּשׁ תַּחֲלִיף לִפְתִילִים.

– חָרִיף אַתָּה, – אָמַר לוֹ אַלְוַרָה בְּחִיוּךְ. נְטַפֵּל, אֵפוֹא, בְּהַתְקָנַת הַמּוֹקֵשׁ. הַהִתְפּוֹצְצוּת תַּהֲרֹס אֶת אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה, אוּלָם הֲרֵי לְגַבֵּינוּ אֵין כָּל חֲשִׁיבוּת לָעֻבְדָּה, שֶׁהָאֳנִיָּה לֹא תִּצְלַח יוֹתֵר לִמְאוּמָה!

אַלְוַרָה פָּתַח בִּזְהִירוּת חֶבְיוֹנָה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעֵרָה כְּאַרְבָּעָה פוּנְטִים מִמֶּנָהּ לְתוֹךְ תַּכְרִיךְ־נְיָר שֶׁהוּכַן מֵרֹאשׁ, בְּשִׂימוֹ אֶת הָאַחֲרוֹן בַּתֵּבָה, שֶׁהוּצְאוּ מִמֶּנָהּ חֶפְצֵי הַמַּלָּחִים. אַחַר נָטַל חֲתִיכָה שֶׁל חֶבֶל מְזֻפָּת וְהִכְנִיס אֶת קָצֵהוּ הָאֶחָד לְתוֹךְ תַּכְרִיךְ הַנְּיָר עִם אֲבַק־הַשְּׂרַפָה שֶׁבַּתֵּבָה הַהֲדוּקָה.

־ הֲרֵי הַמּוֹקֵשׁ מוּכָן וּמְזֻמָּן! – קָרָא אַלְוַרָה.

הוּא שָׁב וּפָקַק אֶת הַחֶבְיוֹנָה עָם אֲבַק הַשְּׂרֵפָה וּבְעָטְפוֹ אוֹתָהּ בַּאֲרִיג־מִפְרָשׂ רָטֹב נָשָׂא אוֹתָהּ אֶל הַתָּא.

בְּשָׁעָה זוֹ נִכְנְסוּ סִירוֹת הַפְּרָאִים אֶל הַמַּפְרָץ וְהֵן נִרְאוּ מִיָּמִין, עַל יַד הַשּׁוֹנִיּוֹת. עֵינֵי הַבְּרַזִילִיאַנִּים הָיוּ לְטוּשׁוֹת אֶל הָאֳנִיָּה, שֶׁהֵם עָקְבוּ אַחֲרֶיהָ בִּתְשׁוּמַת־לֵב. וַדַּאי, כְּבָר עָמְדוּ עַל כַּךְ, כִּי בָּאֲנִיַּת־עֲנָק זוֹ, לְפִי מוּשָׂגֵיהֶם, חָדְרוּ אֶל הַמִּפְרֶץ אֲנָשִׁים לְבָנִים, יִתָּכֵן גַּם, כִּי הִרְגִישׁוּ בִּמְצִיאוּתָם שֶׁל אַלְוַרָה וְגַרְסִיאָה בָּאֳנִיָּה.

אֶפֶס, הָאוּקְיָנוֹס עוֹד סָעַר לְמַדַי, וְלָכֵן הֵם לֹא הֵעֵזּוּ לַחֲצוֹת אֶת הַמִּפְרָץ בְּסִירוֹתֵיהֶם, אִם גַּם שָׁקְטָה הָרוּחַ הוֹסִיפוּ עוֹד נַחְשׁוֹלִים עַזִּים לְהִתְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵי הַמִּפְרָץ, מַה שֶׁעָצַר אֶת הַפְּרָאִים בְּמֶרְחָק הָגוּן מִן הָאֳנִיָּה. נוֹסָף עַל כָּךְ הָעֶרֶב מִשְׁמֵשׁ וּבָא וְהֵם הִסְּסוּ, כְּמוּבָן, לְהָשִׁיט אֶת סִירוֹתֵיהֶם בָּאֲפֵלָה, בֵּינוֹת לַכֵּפִים הָרַבִּים, שֶׁמִּלְאוּ אֶת הַמִּפְרֶָץ.

– לִבָּם לֹא יִמְלָאֵם לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, סִנְיוֹר, – אָמַר גַּרְסִיאָה.

– מֻבְטָח לָהֶם, כִּי לֹא נִמָּלֵט מִיָּדָם, – הֵשִׁיב קוֹרֵיאָה, – הָבָה נְקַוֶּה, כִּי הַגַּלִּים יָשׂכּוּ. עַל־כָּל פָּנִים אָנוּ נִישַׁן הַלַּיְלָה עַל־פִּי תּוֹר. הוֹאִיל וְאַתָּה הַצָּעִיר לֵךְ לִישֹׁן הָרִאשׁוֹן.

– תִּקְרָא לִי בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַשֵּׁנָה תַּחְטָפְךָ.

– מוּבֶן מַאֵלָיו, זַאֲטוּט.

אַלְוַרָה נָטַל שְׁנֵי רוֹבִים וְיָשַׁב עַל מַעְגַּל הַחֶבֶל הַכָּרוּךְ, מִמְּקוֹם שָׁם יָכֹל הָיָה לְהִתְבּוֹנַן הֵיטֵב אֶל הַחוֹף.

הַלַּיְלָה מִהֵר לָבוֹא וְעָטָה הַכֹּל בַּאֲפֵלָה דְחוּסָה וּסְמִיכָה מֵחֲמַת חַשְׁרַת־הֶעָבִים הַשְּׁחוֹרוֹת, שֶׁנִּתְקַשְׁרוּ בַּמָּרוֹם. רַק עַל הַחוֹף הִבְהֲבוּ אוֹרוֹת. אֵלֶּה הָיוּ מְדוּרוֹת, שֶׁנֶּעֶרְכוּ עַל יְדֵי הַפְּרָאִים, וּלְאוֹרָן יָכֹל הָיָה אַלְוַרָה לְהַבְחִין בִּדְמֻיּוֹתֵיהֶם הָעֲרֻמּוֹת. הֵם עָשׂוּ תְּנוּעוֹת שׁוֹנוֹת וְהִצְבִּיעוּ עַל הַשּׁוֹנִיּוֹת, שֶׁהָאֳנִיָּה נִתְקְעָה לְתוֹכָן, וְרַק עִם חֲצוֹת שָׁכְבוּ כֻּלָּם לִישֹׁן, וְאוֹרוֹת הַמְדוּרוֹת הֵחֵלּוּ לִדְעֹךְ.

קוֹרֵיאָה לֹא עָצֵם עַיִן כָּל הַלַּיְלָה. הוּא הִסֵּס לְהַפְקִיד אֶת הַשְּׁמִירָה בִּידֵי הַנַּעַר מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ, כִּי יֵרָדֵם וְלֹא יַרְגִישׁ בְּהִתְקָרְבוּתָן שֶׁל הַסִּירוֹת. אֲבָל גַּרְסִיאָה הֵקִיץ מֵאֵלָיו סָמוּךְ אַחֲרֵי חֲצוֹת וְלֹא נִרְדָּם יוֹתֵר.

הַלַּיְלָה עָבֵר תּוֹךְ חֲרָדָה בִּלְתִּי־נִפְסֶקֶת. כְּשֶׁעָלְתָה הַחַמָּה לֹא חָל כָּל שִׁנּוּי בַּמַּצָּב. הַמִשְׁבָּרִים הוֹסִיפוּ לְגְאוֹת עַל פְּנֵי הַמִּפְרָץ, אִם גַּם עָצְמַת הִתְגָעֲשׁוּתָם פָּחֲתָה מִבְּאֶמֶשׁ.

הַפְּרָאִים קָמוּ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וּבְטַפְּסָם עַל צוּק הִבִּיטוּ לְעֵבֶר הָאֳנִיָּה. תּוֹפְשֵׂי־הַמָּשׁוֹט הוֹרִידוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם אֶת הַסִּירוֹת, שֶׁנְשְׁאֲרוּ בַּחוֹף בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל.

– הֵם מִתְכּוֹנְנִים לְהִשְׂתָּעֲרוּת – אָמַר אַלְוַרָה. – רְאֵה, אַל תִּפְחַד לְמַרְאֵהֶם, אֶלָא הִשְׁתַּדֵּל לֹא לְהַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה.

– אֵינֶנִי קַלָּע גָּרוּעַ כָּל־עִקָּר, סָנְיוֹר, – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה. – אָבִי לִמְדַנִי אֶת מְלֶאכֶת הַיְרִיָּה.

– אִם כָּכָה, הַכֹּל יִהְיֶה כְּתִקּוּנוֹ… הִנֵּה הֵם פּוֹתְחִים אֶת מַסָּעָם. הָבָה נִזְדַיֵּן וְנִתְאַמֵּץ לְהַרְבּוֹת מַחַץ כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

הַפְּרָאִים יָרְדוּ מֵעַל הַצּוּק וְהֵחֵלּוּ לִקְפֹּץ לְתוֹךְ סִירוֹתֵיהֶם בְּצָרְחָם צְרִיחוֹת מַחֲרִישׁוֹת אָזְנַיִם. דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ כֻּלָּם הֻכּוּ בְּשִׁגָּעוֹן. הֵם נוֹפְפוּ בְּמַקְלוֹתֵיהֶם וּבְאַשְׁפּוֹתֵיהֶם, הַמְלֵאִים חִצִּים מְשׁוּחִים בָּרַעַל הֶחָרִיף בְּיוֹתֵר קוֹרַרֶה, שֶׁלֹא הָיְתָה כָּל תְּרוּפָה נֶגְדּוֹ.

בְּהִסְתַּדְרָם אֵיךְ שֶׁהוּא עַל הַסִּירוֹת הֶם הִפְלִיגוּ לְבַסוֹף וּפָנוּ לְעֵבֶר הָאֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה.

עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו שֶׁל קוֹרֵיאָה לֹא אָבְדוּ. הוּא בָּדַק אֶת הַמּוֹקֵשׁ שֶׁהֵכִין וּבְהִוָּכְחוֹ, כִּי הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ, בָּנָה לְעַצְמוֹ מֵעֵין מִתְרָס מִתּוֹךְ אַרְגָּזִים וְחֶבְיוֹנוֹת שׁוֹנִים, שֶׁמֵאֲחוֹרָיו הִסְתַּתְּרוּ הוּא וְגַרְסִיאָה בְּהַחֲזִיקָם בְּיָדָם אֶת הָרוֹבִים וְהַחֲרָבוֹת.

– גַּרְסִיאָה, כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁבַּקְבּוּק יַיִן שָׁמוּר אִתָּנוּ? – שָׁאַל.

– כֵּן, סִנְיוֹר.

– נוּ, אִם כֵּן הָבָה לִי וּשְׁתֵה גַּם אַתָּה טֶרֶם הֵחֵל הַקְּרָב. זֶה יוֹסִיף לְךָ אֹמֶץ.

– הַנַּעַר לֹא סֵרַב וְלָגַם מִתּוֹךְ הַבַּקְבּוּק, שֶׁאַלְוֵרָה מָסַר לְיָדוֹ.

– כָּכָה!.. אִם נִגְזַר עָלֵינוּ לְהִצָּלוֹת עַל הַשִּׁפּוּד הֲרֵי הַצְּלִי הַמֻּתְקָן מִבְּשָׂרֵנוּ יִהְיֶה עַתָּה עֲסִיסִי יוֹתֵר – אָמַר אַלְוֵרָה, שֶׁמָּצָא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהִתְלוֹצֵץ בְּרֶגַע חָמוּר כָּזֶה. – לְגֹם־נָא, גַּרְסִיאָה, הַפְּרָאִים מִתְקָרְבִים…

אַלְוֵרָה נָטַל אֶת הָרוֹבֶה וּבְקָלְעוֹ לְפֶרֶא אֶחָד גְּבַהּ־קוֹמָה, שֶׁהִרְבָּה לִצְרֹחַ מֵהַשְּׁאָר וְנִפְנֵף בְּאַלָּתוֹ בַּסִּירָה הַקִּדְמִית, יָרָה בּוֹ. הַפֶּרֶא שֶׁנִּפְגַע בַּכַּדּוּר בְּחָזֵהוּ, נָפַל בּוֹ בָּרֶגַע לְתוֹךְ הַמָּיִם.

בְּשָׁמְעָם אֶת קוֹל הַיְּרִיָּה דִּמּוּ הַפְּרָאִים בְּנַפְשָׁם. כִּי בָּרָק פָּגַע בַּחֲבֵרָם, וְלָכֵן הִפְנוּ כֻּלָּם אֶת מֶבָּטָם כְּלַפֵּי מַעְלָה בִּמְקוֹם לְהַבִּיט אֶל הָאֳנִיָּה. שׁוּם אִישׁ לֹא שָׁעָה לְזַעֲקוֹת הַפָּצוּעַ, אֲשֶׁר חִישׁ מַהֵר יָרַד תְּהוֹמָהּ.

יְרִיָּה שְׁנִיָּה, שֶׁנּוֹרְתָה בִּידֵי הַנַּעַר, מָחֲצָה אֶת גַּבּוֹ שֶׁל אֶחָד הַשַּׁיָּטִים. אָז שָׁעֲרוּ הַפְּרָאִים, כִּי מַכּוֹת־הַמָּוֶת הַמִּסְתּוֹרִיּוֹת אֵינָן נוֹחֲתוֹת מִמְּרוֹם הָרָקִיעַ, אֲשֶׁר שׁוּם עֲנָנָה לֹא נִרְאֲתָה בּוֹ, כִּי אִם מִן הָאֳנִיָּה. הֵם הִבְחִינוּ בָּאֵשׁ, שֶׁנִּצְנְצָה עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה וּבְעַנְנַת־עָשָׁן, אֲשֶׁר רוּחַ הַבֹּקֶר טֶרֶם הִסְפִּיק לְפַזְּרָהּ.

תִּמָּהוֹן לֹא־יְתֹאָר כָּבַשׁ לְלֹא שִׁיּוּר אֶת לֵב הַפְּרָאִים, אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲרוֹת הָעַד הַתְּמִימִים וְהָאַכְזָרִיִּים כְּאֶחָד. אֲחוּזֵי פַּלָּצוּת הֵם הִבִּיטוּ אֶל עֵבֶר הָאֳנִיָּה, מִבְּלִי אֲשֶׁר יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לִתְפֹּשׂ מָשׁוֹט. מָה פֵּשֶׁר הַמִּפְלָצוֹת הָאֵלֶּה, הַשּׁוֹלְחוֹת אֵשׁ־לֶהָבָה וְהַהוֹרְגוֹת וּמוֹחֲצוֹת בְּנֵי־אָדָם בְּטַוָּח כֹּה רַב מִמְּקוֹם סִתְרָם שָׁמָּה?

אַף־עַל־פִּי־כֵן חִישׁ קַל הִבְלִיגוּ פְּרָאִים אֵלֶּה, שֶׁהִסְכִּינוּ כָּל יְמֵיהֶם לְהִתְגָרוֹת מִלְחָמָה בַּשְׁבָטִים אֲחֵרִים, עַל מְבוּכָתָם וְתַדְהֵמָתָם. – גַּרְגְרָנוּתָם וְסַקְרָנוּתָם גָּבְרוּ עַל פַּחְדָם וְהֵם חָזְרוּ וְתָפְשׂוּ אֶת מְשׁוֹטֵיהֶם, בְּכַוְּנָם אֶת סִירוֹתֵיהֶם כְּלַפֵּי הָאֳנִיָּה. הֵם כְּבָר הִבְחִינוּ שָׁם בִּמְצִיאוּתָם שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים – הַבָּחוּר וְהַנַּעַר ־ וְקִוּוּ, כְּמוּבָן, שֶׁיּוּכְלוּ לָהֶם בִּמְהֵרָה.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה – אָמַר הַנַּעַר – הֶם מוֹסִיפִים לַחֲתֹר לְלֹא חָשָׂךְ. כַּנְרְאֶה, שֶׁיְּרִיּוֹתֵינוּ וְכַדּוּרֵינוּ אֵינָם מַטִּילִים עֲלֵיהֶם אֵימָה יְתֵרָה.

– שָׁם צָפוּי לָהֶם מוֹקֵשׁ. עוֹד מְעַט וְתִרְאֶה כֵּיצַד יִתְרַסְקוּ כֻּלָּם. אֲקַוֶּה, כִּי יִגְּשׁוּ לְחַרְטֹם הָאֳנִיָּה.

– וַאֲנַחְנוּ?

– אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר לִקְצֵה הָאֳנִיָּה הַשֵּׁנִי. הַהִתְפּוֹצְצוּת לֹא תִּגְרֹם הֶרֶס רַב. הֲטָעַנְתָּ אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלְּךָ?

– כֵּן, סִנְיוֹר.

– אִם כָּכָה קְלַע לְתוֹךְ הַסִּירָה הַשְּׁנִיָה וַאֲנִי אֲטַפֵּל בָּרִאשׁוֹנָה.

עוֹד שְׁנֵי פְּרָאִים הִתְנוֹדְדוּ וְצָנְחוּ מַעַל סַפְסַלֵּיהֶם, אֶחָד הָרוּג וְאֶחָד פָּצוּעַ.

שְׁאָגָה פִּרְאִית עָנְתָה כְּהֵד לִירִיּוֹת אֵלֶּה וְאָחַר נָהַק מִישֶׁהוּ בְּקוֹלוֹ הָאַדִּיר, כְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה וּמְשַׁלֵּשׁ:

– קַרַמוּרָה!.. קַרַמוּרָה!..

אַלְוַרָה לֹא יָדַע מַה מַשְׁמָעָהּ שֶׁל מִלָּה זו, אַף שַׁעְתּוֹ לֹא הָיְתָה פְּנוּיָה לְהַרְהֵר בְּכַךְ, הוֹאִיל וְסִירוֹת הַפְּרָאִים כְּבָר הִתְקָרְבוּ לְחַרְטֹם הָאֳנִיָּה, מָקוֹם בּוֹ נוֹחַ הָיָה לְרֶדֶת אֶל הָאֳנִיָּה וּלְכָבְשָׁהּ. אַלְוַרָה הַכִין אֶת הַפְּתִילָה בְּעוֹד מוֹעֵד, לִפְנֵי הַתְחָלַת הַקְּרָב עִם הַפְּרָאִים.

– נֵלְכָה מִפֹּה, גַּרְסִיאָה – צָעַק בְּקוֹלוֹ.

– לֹא, סִנְיוֹר, – הֵשִׁיב הַנַּעַר בְּקוֹל נִמְרָץ. – הָרוֹבֶה שֶׁלִּי טָעוּן וַאַנִי אָגֵן עָלֶיךָ.

בָּעֵת שֶׁהַפְּרָאִים נִסּוּ לְהַבְקִיעַ בְּעֶזְרַת הַחֲבָלִים וְהַשַּׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ הַחַרְטֹם אֶל הָאֳנִיָּה, מִהֵר אַלְוַרָה לְהַדְלִיק אֶת קְצֵה הַחֶבֶל, שֶׁהִזְדַּקֵּר מִתּוֹךְ הַתֵּבָה, בָּהּ נִטְמַן הַמּוֹקֵשׁ שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה. כַּעֲשׂוֹתוֹ זֹאת מִהֵר לָרוּץ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ. בְּרֶגַע זֶה נִגְלָה מִיַּרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה הַפֶּרֶא הָרִאשׁוֹן, שֶׁכְּבָר שָׁלַח אֶת רַגְלוֹ אֶל הַסִּפּוּן, אֶפֶס קְלִיעָתוֹ הַמְצֻיֶּנֶת שֶׁל גַּרְסִיאָה בְּרוֹבֵהוּ גָּרְמָה לוֹ לְהִדַּרְדֵּר לְמַטָּה עֲל גַּבֵּיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו, שֶׁהִתְאַחֲזוּ אַף הֵם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת הָאֳנִיָּה.

– הֵידָד גַּרְסִיאָה! – הֵרִיעַ אַלְוַרָה בְּמַהֲרוֹ לְטַפֵּס עַל אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה. – חוּשָׁה, זַאֲטוּט, רוּץ הֵנָּה. עוֹד מְעַט וְתָבוֹא הִתְפּוֹצְצוּת.

אֹמֶץ לִבָּם שֶׁל הַפְּרָאִים רָפָה, כַּנִּרְאֶה, לֹא כָּל כָּךְ בִּגְלַל אָבְדַנָּם הַפִּתְאוֹמִי שֶׁל חֲבֵרֵיהֶם, כְּמוֹ בִּגְלַל קוֹל־הַיְּרִיּוֹת, הַנִּשְׂגָּב מִבִּינָתָם. מִשּׁוּם כָּךְ קָפְצוּ לְתוֹךְ סִירוֹתֵיהֶם בְּלִי לְהָעֵז לְהִתְפָּרֵץ אֶל הָאֳנִיָּה. הֵם הוֹסִיפוּ לִנְהֹק בַּאֲרֶשֶׁת שֶׁל חַלְחָלָה, תּוֹךְ כְּדֵי חֲזִירָתָם עַל הַמִּלָּה הַבִּלְתִּי־מוּבֶנֶת:

– קַרַמוּרָה!.. קַרַמוּרָה!..

– פֶּתַע נִשְׁמְעָה הִתְפּוֹצְצוּת אֲיֻמָּה, שֶׁהֶחֱרִישָׁה אֶת צְרִיחוֹתֵיהֶם. תֵּבוֹת, חֶבְיוֹנוֹת, חֲבָלִים הִתְעוֹפְפוּ לְכָל עֵבֶר, וְכָל הַחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁל הָאֳנִיָּה נִתְמוֹטֵט כָּלִיל וְנֶהֱרַס בִּמְחָת אַחַת. קוֹל הַנֵּפֶץ הָיָה כֹּה אַדִּיר עַד שֶׁאַלְוֵרָה וְהַנַּעַר נֶהֶדְפוּ מַטָּה חֲבוּקִים אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת חֲבֵרוֹ. כָּל הַחֲפַצִים שֶׁהָיוּ בַּאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה נָפְלוּ אַרְצָה, דַלְתוֹת הַתָּאִים נֶעֶקְרוּ מִצִּירֵיהֶם.

– לַעֲזָאזֵל, מַה הִתְפּוֹצְצוּת הִיא זוֹ! – קָרָא אַלְוֵרָה בְּקָפְצוֹ עַל רַגְלָיו. אִלּוּ עָרִיתִי חֲצִי חֶבִיוֹנָה לְתֵבַת הַמּוֹקֵשׁ הָיִינוּ מִתְעוֹפְפִים תּוֹךְ רִסּוּק אֲבָרִים! הוֹ, זַאֲטוּט, כְּלוּם לֹא נִפְצַעְתָּ?

– נֶחְבַּלְתִּי קְצָת בְּאֵפִּי, סִנְיוֹר, – הֵשִׁיב הַנָּעַר.

– הָבָה נִרְאֶה אֶת הַנַּעֲשָׂה שָׁם!

בְּאָחֲזָם בְּרוֹבֵיהֶם וּבְחַרְבוֹתֵיהֶם הֵם עָלוּ עַל הַסִפּוּן. כָּל חֵלֶק הַחַרְטֹם שֶׁבָּאֳנְיָּה עוֹד עָטָה תִּמְרוֹת עָשָׁן סְָמִיךְ, שֶׁלְּשׁוֹנוֹת אֵשׁ נִשְׁקְפוּ בַּעֲדוֹ, כְּשֶׁהֵן מְלַחֲכוֹת אֶת הַקְּרָשִּׁים. חֶבְלֵי הָעֹגֶן הַמְזֻפָּתִים וּבִגְדֵי הַמַּלָּחִים שֶׁנִּמְצְאוּ שָׁם הִתְלַקְחוּ בָּאֵשׁ.

– הוֹ לַעֲזָאזֵל! – נִזְעַם אַלְוַרָה. – לֹא עָלְתָה כְּלָל עַל דַעְתִּי אֶפְשָׁרוּת סַכָּנָה כְּזוֹ.

הוּא טִפֵּס עַל דֹפֶן הָאֳנִיָּה, בְּהֵאָחֲזוֹ בַּחֲבָלִים, שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ מִשִּׁבְרֵי הַמְפְרָשׂ הָרָאשִׁי, וְהִבִּיט לְעֶבֶר הַחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁבָּהּ.

תְּבוּסַת הַפְּרָאִים הָיְתָה חֲרוּצָה. מֵאַרְבַּע הַסִּירוֹת יָרְדָה אַחַת תְּהוֹמָה בִּן רֶגַע, וְהַשְׁאָר נִמְלְטוּ תּוֹךְ אִי־סֵדֶר לְעֵבֶר הַחוֹף.

– מַהֲלוּמָה הֲגוּנָה, בְּהֵן צִדְקִי! – קָרָא אַלְוַרָה בְּחִיּוּךְ. עַתָּה לֹא יָעֵזּוּ לְחַדֵּשׁ אֶת הַתְקָפָתָם.

הוא הִצְלִיף מֶבָּט כְּלַפֵּי הַיָּם, מִסָבִיב לַשּׁוֹנִית, שֶׁהָאֳנִיָּה נִתְקְעָה לְתוֹכָהּ, וְרָאָה שֶׁהוּא זָרוּעַ גּוּפוֹת מָשְׁחָתוֹת הַתֹּאַר לִמְאֹד, אֲבָרִים מְרֻסָּקִים וּגְזִירֵי מְשׁוֹטִים וְסִירוֹת.

כָּל זֶה נִשָּׂא עַל פְּנֵי הַגַּלִים הַשּׁוֹצְפִים, בֵּינוֹת לַשּׁוֹנִיּוֹת וְלַכֵּפִים.

– כְּלוּם הִסְתַּלְקוּ מִכָּאן, סִנְיוֹר אַלְוַרָה? – שָׁאֵל הַנַּעַר.

– הֵם נָסוּ בְּחִפָּזוֹן כָּזֶה, כְּאִלּוּ רוּחַ מְסַיַּעַת מִלְּאָה אֶת מִפְרְשֵׂיהֶם, וְטִלְטְלָה אוֹתָם אֶל הַחוֹף – הֵשִׁיב אַלְוַרָה. הֲרֵינִי מוּכָן לְהִתְעָרֵב, כִּי דָמָם קָפָא בְּעוֹרְקֵיהֶם מֵעֹצֶם הַמַּהֲלוּמָה.

– כַּמָּה נֶחְפָּזִים הֵם! – קָרָא הַנַּעַר, אֲשֶׁר קָפַץ מִיָּד עַל שְׂפַת הָאֳנִיָּה. וַדַּאי, אֵימָה יְתֵרָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם!

– רַבִּים מֵהֶם נִסְפּוּ.

– הַתַּנִּינִים טוֹרְפִים אוֹתָם, סִנְיוֹר. אֲהָהּ, כַּמָּה אֲיֻמּוֹת הֵן הַחַיּוֹת הַלָּלוּ! אֵלוּ מַלְתָּעוֹת עֲנָקִיּוֹת לָהֶן! כְּהֶרֶף־עַיִן מְשַׁסְּעוֹת הֵן עַד תֹּם אֶת הַגּוּפָה בְּשִׁנֵּיהֶן, דּוֹמֶה כְּאִלוּ גוֹזְרוֹת אוֹתָהּ בְּמִסְפָּרַיִם גַּמְלוֹנִיּוֹת.

קוֹרֵיאָה הִבִּיט לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הַנַּעַר הִצְבִּיעַ עָלָיו וְנִתְחַלְחֵל. שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה תַּנִּינִים מִפְלַצְתִּיִּים כִּתְּרוּ אֶת הַשּׁוֹנִית בְּפָעֲרָם אֶת לוֹעֵיהֶם הָעֲנָקִיִּים, הַזְרוּעִים שִׁנַּיִם אֲיֻמּוֹת. הֵם שָׁכְבוּ אַפְּרַקְדָּן, כְּדֵי לִתְפֹּשׂ אֶת טַרְפָּם, שֶׁכֵּן בִּגְלַל הַמִּבְנֶה הַמְיֻחָד שֶׁל פִּיהֶם נַבְצַר מֵהֶם לְהַשִּׂיגוֹ בְּאֹרַח אַחֵר, וְאַחַר נִשְׁמַע כִּרְסוּס אָיֹם מְנַבֵּא רָע. חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל הַגּוּפָהּ שֶׁשֻׁסְּעָה לִשְׁתַּיִם עַל יְדֵי הַתַּנִּין נֶעֱלָם בְּתוֹךְ לוֹעוֹ, וּפְנֵי הַיָּם אָדְמוּ מִזִּרְמֵי הַדָּם.

– הוֹ, דָּגִים אֲיֻמִּים! – קָרָא קוֹרֵיאָה. אִלּוּ הִתְרַחֵב שֶׁטַח הַהִתְפּוֹצְצוּת וְחָדַר לְתוֹךְ הַיָּם, כִּי אָז הֵקִּיץ הַקֵּץ גַּם עֲלֵיהֶם.

עָנָן שֶׁל פִּיחַ שָׁחוֹר מַעֲלֶה סִרְחוֹן וְסָפוּג רֵיחַ זֶפֶת הִזְכִּיר לְקוֹרֵיאָה, כִּי סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת עַתָּה מִמָּקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי.

– אֵל אֱלֹהִים! – קָרָא קוֹרֵיאָה, הֲלֹא שָׁכַחְנוּ לְגַמְרֵי, כִּי חַרְטֹם הָאֳנִיָּה כָּמֹהוּ כְּתַנּוּר בּוֹעֶר!

שׂוּמָה עָלֵינוּ לִקְפּץ לְתוֹךְ הַמַּיִם – וְלֹא לְהַחֲמִיץ אֶת שְׁעַת הַכּשֶׁר

– אֵיכָכָה, סִנְיוֹר?.. וְתַנִּינִים אֵלֶּה?..

– הֵם עֲסוּקִים עַכְשָׁו וְלֹא יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב. מִלְבַד זֶה הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ נֶשֶׁק. אִם יֹאמְרוּ לְהִשְׂתָּעַר עַל הַדֹּבְרָה אֲזַי נִתְגוֹנַן…

הוּא הִבִּיט לְעֵבֶר הַחוֹף, שְׁלָשׁ סִירוֹת הַפְּרָאִים נִכְסוּ לְתוֹךְ אֶשֶׁד אַחַד הַנְּהָרוֹת, הַמִּשְׁתַּפְּכִים אֶל הַמִּפְרֶץ, וְחִישׁ־מַהֵר נֶעֶלְמוּ תַּחַת הַכִּפָּה הַיְרֻקָּה, שֶׁנּוֹצְרָה עַל־יְדֵי שִׁפְעַת הַצְּמָחִים הַנֶּהְדָּרִים, שֶׁעִטְּרוּ אֶת גְּדוֹת הַנָּהָר.

– מַהֵר אֶל הַדֹּבְרָה, גַּרְסִיאָה! – צְעַק קוֹרֵיאָה. – הַעֲבֵר לְשָׁם אֶת הַחֶבְיוֹנָה שֶׁל אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְאֶת הַכַּדוּרִים וּכְמוֹ כֵּן אֶת צָרְכֵי הָאֹכֶל.

– כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי הַמַּחְסָן שֶׁרוּי מִתַּחַת לַמַּיִם, סִנְיוֹר.

– מֵילָא, מַה לַעֲשׂוֹת! שׂוּמָה יִהְיֶה עָלֵינוּ לִמְצוֹא מָזוֹן בַּחוֹף. רָאִיתִי בֵּין הָעֵצִים הַרְבֵּה עוֹפוֹת, וַהֲלֹא שְׁנֵינוּ מִיטִיבִים לִקְלֹעַ.

צָרִיךְ הָיָה לְמַהֵר. לַהֲבַת הָאֵשׁ הִתְפַּשְׁטָה חִישׁ. קוֹרֵיאָה הוֹרִיד אֶת הַדֹּבְרָה בְּעֶזְרַת הַנַּעַר הַמַּיְמָה בְּלֹא קְשָׁיִּים מְיֻחָדִים. הָאוֹקְיָנוֹס קָם לִדְמָמָה וְרַק לְעִתִּים נְדִירוֹת הוֹפִיעוּ גַּלִּים לֹא־גְדוֹלִים.

הַדֹּבְרָה הָיְתָה קְטַנָּה וְקַלָּה וְכַאֲשֶׁר הוֹרִידוּ אוֹתָהּ הַמַּיְמָה הִיא נִשְּׂאָה בַּעֲלִיזוּת עַל פְּנֵי הַגַּלִּים. לְאַחַר שֶׁנּוֹכַח בְּיַצִּיבוּתָהּ הֶעֱמִיד עָלֶיהָ קוֹרֵיאָה שְׁתֵּי חֶבְיוֹנוֹת שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וְתַחְמֹשֶׁת וְכֵן תִּלְבּשֶׁת־מַה, שֶׁמָּצָא בְּתָאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל. בְּנָטְלָם אֶת הַחֲרָבוֹת, הַגַּרְזִנִּים וְהָרוֹבִים קָפְצוּ הַשְּׁנַיִם לְתוֹךְ הַדֹּבְרָה וְגָזְרוּ אֶת הַחֲבָלִים, שֶׁעָצְרוּ אֶת הַדֹּבְרָה לְיַד הָאֳנִיָּה.

– לְאָן, אֵיפוֹא, נָשִׁים אֶת פָּנֵינוּ, סִנְיוֹר? – שָׁאֵל הַנַּעַר, בְּתָפְשׂוֹ בְּיָדָיו אֶת הַמְשׁוֹטִים.

קוֹרֵיאָה סָקֵר אֶת הַחוֹף, וְאַחַר, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל אַחַד הַנְּהָרוֹת הַמִּשְׁתַּפָּכִים אֶל הַמִּפְרָץ הַנִּרְחָב אָמַר:

– נַפְלִיג לְשָׁם. נַרְחִיק בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת מַהַמָּקוֹם, בּוֹ נִגְלוּ לְעֵינֵינוּ הַבְּרַזִילִיאַנִּים.

 

ד. עַל הַחוֹף    🔗

קוֹרֵיאָה וְהַנַּעַר הֵחֵלּוּ לַחֲתֹר בְּמֶרֶץ לְעֵבֶר הַחוֹף, תּוֹךְ הַשָׁטָתָם אֶת הַדֹּבְרָה, אִם גַּם הִתְאַמְּצוּ לֹא לִגְרֹעַ עַיִן מֵהַמָּקוֹם, בּוֹ נֶעֶלְמוּ שָׁלשׁ סִירוֹת הַפְּרָאִים. הֵם חָשְׁשׁוּ בְּכָל זֹאת, שֶׁמָּא מִסְתַּתְּרִים הַפְּרָאִים בְּמַעֲבֵה הַצְּמָחִים הַמִּשְׂתָּרְגִים וְהָעֲבֻתִּים, שֶׁעִטְּרוּ אֶת גְּדוֹת הָאֶשֶׁד, וְהֵם עֲלוּלִים לְהָגִיחַ פֶּתַע מִמַּחֲבוֹאָם. בְּרַם, הַכֹּל הָיָה שָׁקֵט בְּתוֹךְ הַמִּפְרָץ, וְרַק עוֹפוֹת־יָם, אֲשֶׁר אַלְוֵרָה לֹא רָאָה כְּמוֹתָם מִיָּמָיו, הִתְעוֹפְפוּ מֵעַל לַמַּיִם וְרָדְפוּ אַחֲרֵי הַדָּגָה. עַל פְּנֵי כָּל שֶׁטַח הַמִּפְרָץ, הַזָּרוּעַ אִיֵּי־חֶמֶד זְעִירִים, לֹא נִרְאֲתָה אַף דּוּגִית אַחַת. שָׂרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה. שׁוּם רַחַשׁ חָשׁוּד לֹא נִשְׁמַע וְשׁוּם דָּבָר לֹא הִשְׁבִּית אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁל פִּנָּה סַסְגוֹנִית זוֹ, אֲשֶׁר יְעוּדָה הָיְתָה לַהֲפֹךְ בִּמְרוּצַת הַיָּמִים לְאַחַד הַנְּמָלִים הַגְּדוֹלִים, הָעֲשִׁירִים וְהַמּוּגָנִים בְּיוֹתֵר שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית. רַק הַשָּׁאוֹן וּדֳכִי הַגַּלִּים, שֶׁהִתְנַפְּצוּ אֶל הַסְּלָעִים, שֶׁפָּגְעוּ בְּדַרְכָּם, הִפְרִיעוּ מְעַט דּוּמִיָה זוֹ.

הַדֹּבְרָה כְּבָר הִרְחִיקָה כְּדֵי מֵאָה מֶטְרִים מֵהָאֳנִיָּה הַבּוֹעֶרֶת כַּאֲשֶׁר הַנַּעַר קָרָא פִּתְאֹם בְּקוֹל־בְּעָתָה:

– סִנְיוֹר קוֹרֵיאָה!

– שׁוּב פְּרָאִים? – שָׁאַל אַלְוֵרָה, שֶׁהִסִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהָאוֹיבִים הָאֲחֵרִים, הַמְסֻכָּנִים לֹא פָּחוֹת מֵהַפְּרָאִים, שֶׁאִיְּמוּ עֲלֵיהֶם בְּמֵימֵי בְּרַזִילִיָּה.

– לֹא… תַּנִינִים!

– כְּאִלּוּ הַכֹּל נִדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּאָרֶץ אֲרוּרָה זֹאת לֶאֱרֹב לָנוּ, כְּדֵי לְהִתְעַנֵּג עַל בְּשָׂרֵנוּ. כְּבָר קָצְרָה נַפְשִׁי, כִּמְעַט, לְמַרְאֵה כָּל אֵלֶּה!

– הַתַּנִינִים מְכַתְּרִים אוֹתָנוּ, סִנְיוֹר!

אַלְוֵרָה מָשַׁךְ אֶת הַמָּשׁוֹט מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ. כִּשְׁמוֹנָה תַּנִינִים גְּדוֹלִים שָׁטוּ מִסָּבִיב לַדֹּבְרָה, בְּפַעֲרָם מִדַּי פַּעַם בְּפַעַם אֶת לוֹעָם הָעֲנָקִי. הֵם לֹא גָרְעוּ עַיִּן מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁאֳנִיָּתָם נִטְרְפָה, דוֹמֶה כְּאִלּוּ מְבַקְּשִׁים הֵם לְהַפְּנֵט אוֹתָם.

– מִפְלָצוֹת אֵלֶּה מְסֻכָּנוֹת בִּשְׁבִילֵנוּ לֹא פָּחוֹת מֵהַפְּרָאִים – אָמַר אַלְוֵרָה. לְמַזָלֵנוּ עָרוּךְ פִּיהֶם כַּךְ, שֶׁנִּבְצַר מֵהֶם לִתְפּשׂ בָּנוּ מִתּוֹךְ הַדֹּבְרָה. אַךְ רְאֵה־נָא מַה לוֹעַ לָהֶם! כְּלוּם לֹא יִקְפָּא דָּמְךָ בְּעוֹרְקֶיךָ לְמַרְאֵיהֶם בִּלְבַד, גַּרְסִיאָה?

– אָמְנָם כֵּן, וּמִלְּבַד זֶה גַּם הָרֹאשׁ מִסְתַּחְרֵר!

– קַח אֶת הַחֶרֶב וַהֲדֹף אֶת אֵלֶּה מֵהֶם, הָאוֹמְרִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַדֹּבְרָה.

– מוּטָב יוֹתֵר לִירוֹת בָּהֶם.

– חַס וְחָלִילָה! עַל־יְדֵי־כַּךְ עֲלוּלִים אָנוּ לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם שֶׁל הָאִינְדִּיאַנִּים, הַמִסְתַּתְּרִים כָּאן, בְּתוֹךְ הַיְעָרוֹת.

הַתַּנִינִים הִמְשִׁיכוּ לָשׁוּט מִסָּבִיב לְרַפְסֹדָה, עִתִּים אַף מִתַּחַת לָהּ, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלֶיהָ חָשׁוּ דֶרֶךְ הַקְּרָשִׁים אֶת גַּבֵּיהֶם פְּרוּעֵי הַשֵּׂעָר.

– הֵם מְבַקְּשִׁים לַהֲפֹךְ אֶת הָרַפְסֹדָה – הֵעִיר קוֹרֵיאָה, כְּשֶׁהוּא נִבְעָת מְאֹד. – אֲקַוֶּה בְּכָל זאת, כִּי כֹּחוֹתֵיהֶם לֹא יַסְפִּיקוּ לְכַךְ. הֵן גַּם לְגוּפֵינוּ מִשְׁקָל־מָה!

בְּשָׁלְפוֹ אֶת חַרְבּוֹ הוּא הִתְיַצֵּב תּוֹךְ הִסְתַּכְּנוּת נוֹעֶזֶת בִּקְצֵה הָרַפְסֹדָה וְהֵחֵל לְהַנְחִית אֶת מַהֲלוּמוֹתָיו. אֶפֶס הַתַּנִינִּים הָאֲרוּרִים שָׁקְעוּ בִּזְרִיזוּת רַבָּה בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּדֵי לְהִמָּנַע מִן הַמַּהֲלוּמוֹת, וְחִישׁ נִרְאוּ מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. אַךְ אַחַד הַתַּנִינִים, שֶׁפָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ, כַּנִּרְאֶה, וְהָרָעֵב בְּיוֹתֵר שֶׁבָּהֶם, הִתְרוֹמֵם פֶּתַע מִן הַמַּיִם תּוֹךְ חֲבָטָה אַדִּירָה בִּזְנָבוֹ, וּבְהִתְהַפְּכוֹ עַל גַּבּוֹ פָּעַר אֶת לוֹעוֹ הָעֲנָקִי עַל שְׂפַת הַדֹּבְרָה מַמָּשׁ.

זֶה בָּא בְּאֹרַח כֹּה מַפְתִּיעַ עַד שֶׁקּוֹרֵיאָהּ כִּמְעַט שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הַלּוֹעַ הַפָּעוּר שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת, שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לְבָלְעוֹ.

– הוֹ, לַעֲזָאזֵל! – קָרָא בְּהַחֲזִירוֹ לְעַצְמוֹ אֶת קֹר־הָרוּחַ. – הַמַּצָּב הוֹלֵךְ וּמַחֲמִיר. אִם כֻּלָם יִשְׂתָּעֲרוּ עָלֵינוּ בְּבַת־אַחַת לֹא יִקְשֶׁה עֲלֵיהֶם לִקְרֹעַ אוֹתָנוּ לִגְזָרִים.

בְּהַרְגִישׁוֹ כִּי הַתַּנִינִים מִתְקַבְּצִים, כְּדֵי לְחַדֵּשׁ אֶת הַתְקָפָתָם עַל הַדֹּבְרָה, אָחַז קוֹרֵיאָה בְּחַרְבּוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו וּבְהָלְמוֹ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ אֶת רֹאשׁ הַמִּפְלֶצֶת בִּתֵּק אֶת מַחֲצִיתוֹ הָאַחַת. הַתַּנִין הַמְּשֻׁסָּע נֶעֱלַם מִתַּחַת לַמַּיִם, בְּהַשְׁאִירוֹ עַל פְּנֵיהֶם עִקְבוֹת־דָּם מְרֻבִּים וְאֶת חֵלֶק הָרֹאשׁ הַמְבֻתָּק, אֲשֶׁר צָף לְמַעְלָה יַחַד עִם הָעַיִן, שֶׁעוֹד נִשְׁתַּמְּרָה בָּהּ הָאֲרֶשֶׁת הָאֲיֻמָּה, הָאַכְזָרִית שֶׁלָּהּ.

– חוֹשֵׁבְנִי, כִּי מְנֻוָּל זֶה בָּא עַל שְׂכָרוֹ כְּהֹגֶן – אָמַר קוֹרֵיאָה.

– אַף שֶׁלִי! – קָרָא הַנַּעַר, שֶׁנִּתְעוֹדֵד עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל חֲבֵרוֹ הַמְבֻגָּר וְשֶׁרִצֵּץ אַף הוּא אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל תַּנִין, שֶׁשָּׁט בְּקִרְבָתוֹ.

בְּרַם, מַהֲלוּמוֹת מֻצְלָחוֹת אֵלֶּה הֵבִיאוּ בְּעִקְבוֹתֵיהֶן תּוֹצָאוֹת בִּלְתִּי רְצוּיוֹת. רֵיחַ הַדָּם מָשַׁךְ אֵלָיו אֶת הַתַּנִינִים, שֶׁגִּלּוּ הַפַּעַם מִשְׁנֶה־זַעַם בִּרְדִיפָתָם אַחֲרֵי הַדֹּבְרָה. הֵם סוֹבְבוּ אוֹתָהּ מִכָּל עֵבֶר, בְּהַגִּיחָם פַּעַם מִיָּמִין, פַּעַם מִשְּׂמֹאל, וְהֵם הִכּוּ בְּזַנְבוֹתֵיהֶם בְּכֹחַ כָּזֶה, עַד שֶׁהַדֹּבְרָה נִזְדַעְזְעָה כֻּלָּהּ, וְכַמָּה פְּעָמִים צְפוּיָה הָיְתָה לְאָבְדַּן שִׁוּוּי־מִשְׁקָלָהּ. הַמַּצָּב הָלַךְ הָלֹךְ וְקָשֶׁה עַל אַף מַכּוֹת־הַחֶרֶב הָאַכְזָרִיּוֹת. אַךְ לְפֶתַע בָּקַע קוֹל־נֵפֶץ אַדִיר וְנַחְשׁוֹל־עֲנָק, שֶׁהִתְנַשֵּׂא עַל פְּנֵי הַמִּפְרָץ, אָחַז בָּרַפְסֹדָה וְטִלְטֵל אוֹתָהּ אֶל הַחוֹף.

זוֹ הָיְתָה הָאֳנִיָּה, שֶׁהִתְעוֹפְפָה בַּחֲלַל הָאֲוִיר. לַהֲבַת־הָאֵשׁ חָדְרָה לְתַחְתִּית הָאֳנִיָּה, מְקוֹם שָׁם נִשְׁתַּמְּרוּ חֶבְיוֹנוֹת שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, בָּאָה הִתְפּוֹצְצוּת אֲיֻמָּה וְהָאֳנִיָּה הַמִּסְכֵּנָה הִתְנַפְּצָה לִרְסִיסִים.

הַהִתְפּוֹצְצוּת גִּלְּתָה, כְּמוּבָן, כֹּחַ־מַחַץ רַב יֶתֶר מִמַּכּוֹת הַחֶרֶב. הַתַּנִּינִים נֶעֶלְמוּ פֶּתַע. וַדַּאי הֵם הִסְתַּתְּרוּ בְּאַחַת הַמְחִלּוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם, הַמְשַׁמְשׁוֹת, כְּרָגִיל, מְקוֹם מַחֲסֶה לְמִפְלָצוֹת אֵלֶּה בְּמִפְרְצֵי אֲמֵרִיקָה.

תִּמְרוֹת עָשָׁן וְקִיטוֹר לָבָן הִתְאַבְּכוּ וְכִסּוּ אֶת עֵין הַמִּפְרָץ. כַּאֲשֶׁר נָמוֹג הֶעָשָׁן הָפַךְ קוֹרֵיאָה אֶת פָּנָיו וְהִבִּיט לְעֵבֶר הַשּׁוֹנִית, אֲשֶׁר שְׂרִידֵי הָאֳנִיָּה הַבּוֹעֶרֶת דָּעֲכוּ עוֹד בְּקִרְבָתָהּ.

– אֳנִיָּה מִסְכֵּנָה! – אָמַר בְּקוֹל נִרְגָשׁ.

דְּחִיפָה חֲזָקָה כִּמְעַט שֶׁהִפִּילָה אֶת אַלְוֵרָה הַמַּיְמָה.

– שׁוּב הַתַּנִינִים הַלָּלוּ! – צָעַק בְּקוֹלוֹ.

– לא, סִנְיוֹר. אָנוּ פָּשׁוּט עָלִינוּ עַל שִׂרְטוֹן. הַחוֹף שׁוֹכֵן בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים צַעַד בְּסַךְ־הַכֹּל מֵאִתָּנוּ. הַנַּחְשׁוֹל שֶׁנּוֹצַר עֵקֶב הַהִתְפּוֹצְצוּת טָרַד אוֹתָנוּ לְכָאן בְּקְצֶב מָהִיר יוֹתֵר מֵרוּחַ מְסַיַּעַת.

– וּמָה הָעֹמֶק כָּאן?

– לֹא יוֹתֵר מֵאַמָּה.

– אִם כָּכָה נִטּשׁ אֶת הָרַפְסֹדָה וְנֵלְכָה לָתוּר אַחֲרֵי מָזוֹן.

אַחֲרֵי לָקְחָם עִמָּהֶם אֶת הַחֶבְיוֹנוֹת, הָרוֹבִים וְהַתִּלְבּשֶׁת אֲשֶׁר עַל הָרַפְסֹדָה הֵם עָבְרוּ חִישׁ מַהֵר בָּרֶגֶל אֶת הַמֶּרְחָק, שֶׁהִפְרִיד בֵּינָם לְבֵין הַחוֹף. הַיַּעַר שֶׁכִּסָה חוֹף זֶה הִשְׁתָּרַע כִּמְעַט עַד לַיָּם מַמָּשׁ, כַּךְ שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶם שֶׁל כַּמָּה צְמָחִים טָבְלוּ בְּמֵימֵי הַמִּפְרָץ. הָיָה זֶה הֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיַּעַר הָעֲנָקִי, הַחוֹבֵק עַד הַיּוֹם אֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל שֶׁל בְּרַזִּילִיָּה הַפְּנִימִית, וְהַשּׁוֹמֵר עַל דְיוֹקָנוֹ הַקַּדְמוֹנִי, עַל אַף כָּל מַאֲמַצֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְיַשְׁבִים הַלְּבָנִים וְהַיְלִידִים, הַמְפַלְּסִים בִּשְׁקִידָה נְתִיבוֹת בְּמַעֲבֵה הַסֹּבֶךְ.

קוֹרֵיאָה וְגַרְסִיאָה הִבִּיטוּ מְלֵאֵי הִתְפָּעֲלוּת עַל הַשִּׁפְעָה הַסַּסְגוֹנִית שֶׁל צִמְחֵי־הָעַד הַמַּרְהִיבִים, עַל הָעֵצִים רַבֵּי־הַתִּפְאֶרֶת, הָעֲטוּפִים בִּמְטַפְּסִים וּבַהֲמוֹן צְמָחִים טַפִּילִיִּים אֲחֵרִים, הַמִּשְׁתַּלְשְׁלִים וְיוֹרְדִים לְמַטָּה בִּדְמוּת מִקְלַעַת־פְּרָחִים דִּמְיוֹנִית אוֹ בְּצוּרַת סַלְסָלָה מְשֻׁקֶּדֶת, וְהָעוֹשִׂים אֶת מַעֲבֵה יַעַר־הָעַד הָאֲמֵרִיקָאִי נִמְנַע הַמַּעֲבָר לֹא רַק לַאֲנָשִׁים, כִּי אִם גַּם לְבַעֲלֵי־חַיִּים. הַצִּפֳּרִים הַיָּפוֹת, בַּעֲלוֹת הַנּוֹצָה הַבְּהִירָה וְהַמַּבְרִיקָה, הִתְעוֹפְפוּ בֵּינוֹת לָעֵצִים, בְּהַשְׁבִּיתָן בְּזִמְרָתָן אֶת הַדְּמָמָה הַנִּשְׂגָבָה אֲשֶׁר בָּעֳבִי הַיָּעַר.

– מַה יִרְחַשׁ לִבְּךָ לְמַרְאֵה כָּל אֵלֶּה, גַּרְסִיאָה? – שָׁאַל קוֹרֵיאָה, אֲשֶׁר הִבִּיט בְּחֶדְוָה עַל הַצִּפֳּרִים, שֶׁלֹא נִבְהֲלוּ, כַּנִּרְאֶה, כָּל־עִקָּר מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים הַזָּרִים.

– כִּי וַדַּאי נְקְלַעָנוּ לְגַן־עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן! – קָרָא גַרְסִיאָה בְּקוֹל.

– כֵּן, עֵדֶן נִבְחָר, אֲשֶׁר תּוֹשָׁבָיו הַהוֹלְכִים עַל שְׁתַּיִם עוֹלִים בְּאַכְזְרִיּוּתָם עַל חַיּוֹת הַטֶּרֶף הַהוֹלְכוֹת עַל אַרְבַּע.

– אַף־עַל־פִּי־כֵן עָלֶיךָ לִהְיוֹת תְּמִים דַעִים עִמִּי, כִּי יַעַר זֶה נוֹרָא־הוֹד.

– לְגַמְרֵי. אֶפֶס אִין אָנוּ מוֹצְאִים בּוֹ שׁוּם דָבָר הָרָאוּי לַאֲרוּחַת־בֹּקֶר.

– וְהַצִּפֳּרִים?

– הָיִיתִי מַתְקִין, כְּמוּבָן, בְּעֹנֶג צָלִי מִבְּשָׂרָם, לוּלֵא הַפַּחַד לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת־לֵב הַפְּרָאִים.

– הֶאָח, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה!…

– מַה מְצִיאָה מָצָאתָ שָׁם?

– הַבֶּט־נָא, מָה הֵמָה הָעֵצִים הָאַדִּירִים שׁוֹפְעֵי הַפֵּרוֹת? לוּ רַק יָכֹלְנוּ לְהַשִּׂיגָם!

אַלְוֵרָה הִבִּיט לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר גַּרְסִיאָה הִצְבִּיעַ עָלָיו, וְאָמְנָם הוּא רָאָה עֵצִים שַׂגִּיאִים מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים בַּפֵּרוֹת, שֶׁדָּמוּ בְּמַרְאֵהֶם לְאַגָּס, אַךְ בַּעֲלֵי צוּרָה מָאֳרֶכֶת יוֹתֵר וּבְהִירֵי גַוָּן יוֹתֵר. עֵץ זֶה, הַנִּקְרָא acalaba, שֶׁנּוֹדָע לוֹ עֶרֶךְ רַב בְּיוֹתֵר בָּאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, שִׁמֵּשׁ לֹא פַּעַם סִבָּה לְמִלְחֲמוֹת־דָּמִים בֵּין שִׁבְטֵי הַיְלִידִים, אֲשֶׁר רָבוּ עַל הָאֲדָמָה, בָּהּ גָדְלוּ עֵצִים אֵלֶּה. אַלְוֵרָה לֹא הִכִּיר עֵצִים אֵלָּה, הוֹאִיל וְלֹא בִּקֵּר בִּבְרַזִּילִיָּה מִיָּמָיו, וְלָכֵן הִבִּיט בְּסָפֵק־מַה עַל הַפֵּרוֹת הַנָּאִים, בְלֹא שֶׁיֵּדַע אִם הֵם רְאוּיִים לַאֲכִילָה וְאִם אֵינָם מְכִילִים בְּתוֹכָם חֹמֶר אַרְסִי כָּלְשֶׁהוּ.

– נַסֵּה־נָא לְהַשִּׂיגָם, גַרְסִיאָה, – אָמַר לְבַסוֹף. פֵּרוֹת אֵלֶּה כֹּה נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה, עַד שֶׁהֵם עֲשׂוּיִים לְגָרוֹת אֶת תַּאֲבוֹנָם שֶׁל אֲנָשִׁים פָּחוֹת רְעֵבִים מִמֶּנּוּ. הֲתוּכַל לְטַפֵּס עַל עֵץ זֶה?

– בִּשְׁבִיל נַעַר אֵין בְּכַךְ מִשּׁוּם קֹשִׁי! – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה בְּגַאֲוָה.

הוּא כְּבָר אָחַז בְּיָדוֹ בִּמְטַפֵּס וְהִתְכּוֹנֵן לַעֲלוֹת עַל הָעֵץ. אַךְ לְפֶתַע גָעָה בִּצְחוֹק פָּרוּעַ.

– הֶאָח, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, – קָרָא בְּקוֹל – כַּמָּה מְגֻחָכִים הֵם! כַּמָּה רָזִים הֵם!

– הַבִּיטָה לְשָׁם, לְבֵין הֶעָלִים. כַּנִרְאֶה, שֶׁפֵּרוֹת אֵלּוּ טְעִימִים מְאֹד. הֵם זוֹלְלִים אוֹתָם בְּתֵאָבוֹן רָב.

– אַלְוֵרָה זָקֵף אֶת רֹאשׁוֹ וְקָרָא:

– קוֹפִים!..

– קוֹפִים… הֵם דּוֹמִים לַעֲכָבִישִׁים עֲנָקִיִּים!

גַּרְסִיאָה עָשָׂה בְּלֹא־יוֹדְעִים אוֹתָהּ הַשְׁוָאָה עַצְמָהּ, אֲשֶׁר עַל יְסוֹדָהּ כִּנּוּ בִּמְאֻחָר חוֹקְרֵי הַטֶּבַע בַּעֲלֵי־חַיִּים אֵלֶּה בְּשֵׁם קוֹפִים דְּמוּיֵי עַכָּבִישׁ. מִמֶּרְחָק מְסֻיָּם נִרְאִים קוֹפִים אֵלֶּה, תּוֹדוֹת לְגַפֵּיהֶם הָאֲרֻכִּים מְאֹד, דּוֹמִים בְּיּוֹתֵר לַעֲכָבִישִׁים עֲנָקִיִּים.

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַקּוֹפִים הִבְחִינוּ בִּמְצִיאוּת בְּנֵי אָדָם אָחֲזָה אוֹתָם חֲרָדָה גְּדוֹלָה, וְכָל הָעֵדֶר אָץ לְקָצֵהוּ הָאַחֲרוֹן שֶׁל עָנָף־עֲנָק, שֶׁנִּתְלָה מֵעַל לַפֶּלֶג. הֵם רָעֲמוּ בְּקוֹלָם, חָרְקוּ בְּשִׁנֵּיהֶם בַּחֲמַת־זַעַם, וּכְאִלּוּ הִתְכּוֹנְנוּ לְהִשְׂתָּעֵר עַל הַנַּעַר, שֶׁטִּפֵּס עַל הָעֵץ.

– הִזָּהֵר, גַּרְסִיאָה, – צָעַק אֵלָיו אַלְוֵרָה בְּטַעֲנוֹ אֶת רוֹבֵהוּ – נִדְמֶה לִי, כִּי קוֹפִים אֵלֶּה הֵם תּוּקְפָּנִיִּים מְאֹד…

– בְּיָדִי גַרְזֶן! – הֵשִׁיב הַנַּעַר, בְּהוֹסִיפוֹ לְטַפֵּס עַל הָעֵצִים. מִסְתַּבֵּר, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בִּידֵי בַּעֲלֵי־חֲיִים אֵלּוּ לְאַלְּצֵנִי לְוַתֵּר עַל אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר שֶׁלִּי.

יִלְלַת הַקוֹפִים גָבְרָה, אֶפֶס הַנַּעַר, בְּלֹא לִשְׁעוֹת לָהֶם, טִפֵּס בִּזְרִיזוּת לְמַעְלָה, בְּגָרְמוֹ לְהִתְנוֹדְדוּת הֶעָנָף, אֲשֶׁר הַקּוֹפִים יָשְׁבוּ עָלָיו. בְּהִוָּכְחָם, כַּנִּרְאֶה, שֶׁלֹא יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַפְחִיד אֶת הַנַּעַר הָאַמִּיץ, פָּתְחוּ הַקּוֹפִים בָּצְרִיחַת־זַעַם, אֲשֶׁר חִישׁ לָקְחָה אֶת מְקוֹמָהּ נְהִימָה כֹּה עֲצוּבָה, עַד שֶׁאַלְוֵרָה לֹא יָכֹל לְהַבְלִיג עַל צְחוֹקוֹ.

– נוּ, נוּ! – כַּנִּרְאֶה שֶׁבַּעֲלֵי־חַיִּים אֵלֶּה בַּעֲלֵי אַרְבַּע הַיָּדַיִם אֵינָם אַמִּיצִים בְּיוֹתֵר – אָמַר.

הַנַּעַר פָּנָה אֵלָיו בִּקְרִיאָה:

– הִסְתַּכֵּל־נָא בְּמַעֲשֵׂי קוֹפִים אֵלֶּה, סִנְיוֹר! הֵם מִתְקַבְּצִים כְּאִלּוּ לַעֲרֹךְ הִשְׂתָּעֲרוּת עַל מִישֶׁהוּ.

וְאָמְנָם הַקּוֹפִים עָרְכוּ כְּעֵין תִּמְרוֹן מִסְתּוֹרִי. הֵם נֶאֶסְפוּ כֻּלָּם עַל קְצֵה הַבַּד וְאַחַד הַקּוֹפִיפִים, בְּהֵאָחֲזוֹ בִּזְנָבוֹ בְּקוֹפִיף אַחֵר הַקָּרוֹב אֵלָיו, קָפַץ בִּזְרִיזוּת לְמַטָּה, אַחֲרָיו חָזַר על תִּמְרוֹן זֶה הַקּוֹפִיף הַשֵּׁנִי וְאַחֲרָיו הַשְּׁלִישִׁי וְכוּלֵי, עַד שֶׁלִבְסוֹף נִתְהַוְּתָה כְּעֵין שַׁרְשֶׁרֶת חַיָּה, שֶׁנִּתְלְתָה לְמַטָּה. הַקּוֹפִים שֶׁנֶּאֶחֲזוּ זֶה בָּזֶה בְּזַנְבוֹתֵיהֶם הֵחֵלּוּ לְהִתְנוֹדֵד יּוֹתֵר וְיוֹתֵר מַהֵר עַל פְּנֵי אַמַּת־הַמַּיִם עַד שֶׁהַקּוֹף הַתַּחְתּוֹן בְּיוֹתֵר, שֶׁהִוָּה אֶת סוֹף הַשַּׁרְשֶׁרֶת, נִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה מֶטְרִים מֵהַחוֹף הַשֵּׁנִי. כְּשֶׁהִתְנוֹדְדוּת הַשַּׁרְשֶׁרֶת גָּבְרָה עוֹד תָּפַשׂ הַקּוֹף בְּיָדָיו בַּעֲנַף אַחַד הָעֵצִים, שֶׁגָּדַל מַעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחוֹף וְאָז אִחֲדָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת אֶת שְׁנֵי הַחוֹפִים שֶׁל הַנָּהָר וְהִוְּתָה כְּעֵין גֶשֶׁר תָּלוּי. עַל פְּנֵי גֶשֶׁר זֶה עָבְרוּ בָּרֹאשׁ הַקּוֹפוֹת וְגוּרֵיהֶן, אַחַר נִפְרַד הַקּוֹף הָאֲחוֹרִי מֵהָעֵץ הָרִאשׁוֹן, וְכָל הַשַּׁרְשֶׁרֶת נִתְלְתָה עַל הָעֵץ הַשֵּׁנִי, וְהַקּוֹפִים, הָחֵל מֵהַתַּחְתּוֹן, הִתְרוֹמְמוּ עַל פְּנֵי גַבֵּיהֶם וְרָאשֵׁיהֶם שֶׁל חַבְרֵיהֶם עַל הַחוֹף הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁכָּל הָעֵדֶר עָקַר לְשָׁם, שֶׁהִבִּיעַ אֶת שִׂמְחָתוֹ עַל כַּךְ בִּקְפִיצוֹת מַפְלִיאוֹת בְּיוֹתֵר.

– דֶּרֶךְ צְלֵחָה! – צְעַק גַּרְסִיאָה אַחֲרֵיהֶם, בְּקָטְפוֹ פֵּרוֹת מִתּוֹךְ הֶעָנָף וּבְזָרְקוֹ אוֹתָם לְבֶן־לִוְיָתוֹ.

– אִם הַקּוֹפִים אוֹכְלִים פֵּרוֹת אֵלּוּ, סִימָן שֶׁאֵינָם אַרְסִיִּים – אָמַר אַלְוֵרָה, בְּנָגְסוֹ פֶּלַח פֶּרִי. – הֶאָח, כַּמָּה טְעִימִים הֵם! – צָהַל קוֹלוֹ. – אֶפֶס אֵינָם דּוֹמִים כְּלָל לְאַגָּסִים שֶׁלָּנוּ, הֲגַם שֶׁהֵם רוֹמְזִים עֲלֵיהֶם בְּמַרְאֵהֶם.

גַּרְסִיאָה, אַחֲרֵי הִתְיַשְּׁבוֹ עַל הַבַּד, אָכַל בְּכָל פֶּה אֶת הַפֵּרוֹת הָעֲסִיסִיִּים. בְּשָׁעָה זוֹ אַלְוֵרָה, בְּמַלְאוֹ כְּרֵסוֹ אַף הוּא, הִשְׁתַּטַח עַל הָעֵשֶׂב מִתַּחַת לָעֵץ, בְּהִתְכּוֹנְנוֹ לָנוּחַ; פֶּתַע הִרְגִישׁ כִּי הַנַּעַר גוֹלֵשׁ בְּחִפָּזוֹן מִן הָעֵץ, כְּשֶׁעֵינָיו מְזָרוֹת אֵימָה רַבָּה.

– מַה יֵשׁ, זַאֲטוּט? – שָׁאַל בְּתָפְשׂוֹ בָּרוֹבֶה.

– הָאִינְדִיאַנִּים! – הֵשִׁיב הַנַּעַר בְּקוֹל נִבְעַת.

– שׁוּב! הֲרַבִּים הֵם?

– רָאִיתִי רַק שְׁנָיִם.

אַלְוֵרָה וְהַנַּעַר הִתְגַנְבוּ חִישׁ־מַהֵר לְתוֹךְ מַעֲבֵה הַשִּׂיחִים, דֶרֶךְ שָׁם יְכוֹלִים הָיוּ לִרְאוֹת מִבַּעַד לַעֲנָפִים אֶת הַחוֹף מִמֶּרְחָק רַב, בְּלֹא לְהִסְתַּכֵּן, שֶׁאֲחֵרִים יַרְגִישׁוּ בִּמְצִיאוּתָם.

הָאִינְדִּיאַנִּים פָּנוּ, כַּנִּרְאֶה, לְעֵבֶר שֶׁפֶךְ הַנַּחַל, וַהֲגַם שֶׁלֹא נִרְאוּ עֲדַיִן כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּקוֹלוֹתֵיהֶם.

– כִּמְדֻמַּנִי שֶׁמִּסְפָּרָם אֵינוֹ עוֹלֶה עַל שְׁנַיִם, וְאֵין לָנוּ לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶם, – אָמַר אַלְוֵרָה תּוֹךְ הַקְשָׁבָה מְתוּחָה.

– אֲבָל יִתָּכֵן, כִּי אֵין הַלָּלוּ אֶלָא סַיָּרִים בִּלְבַד, הֵם עֲלוּלִים לְגַלּוֹת אֶת מַחֲבוֹאֵנוּ, לָלֶּכֶת בְּעִקְבוֹתֵינוּ וְלִרְאוֹת אֶת הַדֹּבְרָה שֶׁלָּנוּ.

– אוֹ אָז נִרְצְחֵם נָפֶשׁ.

בְּרֶגַע זֶה יָצָאוּ שְׁנֵי אִינְדִיאַנִּים מִן הַיַּעַר וּפָנוּ לְעֵבֶר הַחוֹף. אֵלֶּה הָיוּ אַנְשֵׁי־מִדּוֹת, דַּלֵּי־בָּשָׂר בְּמִקְצָת, בַּעֲלֵי קַוֵּי פָּנִים יְשָׁרִים, בַּעֲלֵי עוֹר מָשׁוּחַ בְּצֶבַע שָׁחוֹר וְאָדֹם וּמְגֻדָּלֵי שֵׂעָר אָרֹךְ וּמְסֻלְסָל, שֶׁנָּפַל עַל שִׁכְמָם. הֵם הָיוּ עֲרֻמִּים לְגַמְרֵי, וְרַק סִנָּר קָטָן, הַקָּלוּעַ בָּאֹרַח גַּס מִסִּיבֵי עָלִים, כִּסָּה אֶת מַעֲרוּמִיהֶם. הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה, הַמְשׁוּכָה כְּלַפֵּי מַטָּה וַאֲשֶׁר פֶּלַח יָשְׁפֵה עָגֹל שֻׁבַּץ בַּבָּשָׂר הַחַי שֶׁבְּתוֹכָהּ, שִׁוְּתָה לָהֶם מַרְאֶה מְכֹעָר וְדוֹחֶה. קִשּׁוּט זֶה, הַמְכֻנֶּה barbotto, אֶפְשָׁר לִפְגשׁ עַד הַיּוֹם בַּגְּלִילוֹת הַתִּיכוֹנִיִּים שֶׁבִּבְרַזִּילִיָּה וְהוּא מַשְׁחִית אֶת תָּאֳרָם שֶׁל הַיְלִידִים, בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָהּ. נִתּוּחַ כָּזֶה מְבֻצָּע עַל יְדֵי הָאִינְדִּיאַנִּים גַּם לְגַבֵּי הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה: הֵם נוֹקְבִים אוֹתָהּ וְשָׂמִים תְּחִלָּה בַּנֶּקֶב גְזִיר־עֵץ זָעִיר, וְאַחַר חֲתִיכוֹת עֵץ גְדוֹלוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁהַחוֹר מִתְמַתֵּחַ לִידֵי שִׁעוּר רַב. בְּחוֹר זֶה מִצְטַבֵּר בְּלִי חָשָׂךְ רִיר לְיַד הַשּׁוּלַיִם, מַה שֶׁיּוֹצֵר אֶת הָרֹשֶׁם הַמַּבְחִיל בְּיוֹתֵר.

הָאִינְדִּיאַנִּים שָׂמִים גִּזְרֵי־עֵץ כָּאֵלּוּ אַף לְתוֹךְ תְּנוּכֵי־הָאָזְנַיִם, בְּמַתְּחָם אוֹתָם בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהָאָזְנַיִם נוֹגְעוֹת אֶצְלָם תְּכוּפוֹת בִּכְתֵפָם.

שְׁנֵי הָאִינְדִּיאַנִּים, שָׁאַלְוֵרָה הִשְׁגִיחַ בָּהֶם, הָיוּ חֲמוּשִׁים בִּקְשָׁתוֹת אֲרֻכּוֹת וּבְפִגְיוֹנוֹת־עֵץ מְחֻדָּדִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם. הֵם נֶעֶצְרוּ לְיַד הַחוֹף וְלָטְשׁוּ אֶת עֵינֵיהֶם אֶל הַמָּיִם.

– הֵם מִתְכּוֹנְנִים כְּאִלּוּ לָדוּג דָּגָה, – אָמַר אַלְוֵרָה.

– מְעַנְיֵן, כֵּיצַד יְבַצְּעוּ אֶת הַדָּבָר! – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה.

אַחֲרֵי הֵעָצְרָם מְעַט הֵם עָבְרוּ לְיַד הַחוֹף, פָּנוּ יְמִינָה וְהֵחֵלּוּ לְהָתֵז אֶת הָעֲנָפִים מֵאַחַד הַמְטַפְּסִים וּלְקָלְעָם יָחַד. בְּאֹרַח זֶה נִתְהַוֶּה חֶבֶל חָזָק בְּיּוֹתֵר, בְּאֹרֶךְ שֶׁל מֵאָה אַמּוֹת, לְפָחוֹת. כַּעֲשׂוֹתָם זֹאת הֵם יָשְׁבוּ זֶה מוּל זֶה בְּצֵל הַדֶּקֶל, אֶחָד מֵהֶם הוֹצִיא מִתּוֹךְ הַחֲגוֹרָה מַכְשִׁיר־מַה מְשֻׁנֶּה, שֶׁצוּרַת X לוֹ וְהֶעָשׂוּי מִשְׁתֵּי עַצְמוֹת־אַיָּה אֲרֻכּוֹת חֲלוּלוֹת מִבִּפְנִים, וְשָׁפַךְ מִקּוֹנְכִיָּה לְתוֹכָן מִין אֲבָקָה שְׁחוֹרָה. אַחַר הִכְנִיס לְתוֹךְ פִּיו אֶת הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל מִתְקָן זֶה וְאֶת הָעֶלְיוֹן שָׂם בְּתוֹךְ חָטְמוֹ. אוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ עָשָׂה גַּם חֲבֵרוֹ בִּקְּצוֹתָיו הָאֲחֵרִים שֶׁל הַמִּתְקָן. וְאָז הֵחֵלּוּ שְׁנֵיהֶם יַחֲדָיו לָפַחַת לְתוֹךְ הַחוֹר בְּכָל מַאֲמַצֵי כֹּחָם כְּשֶׁהֵם מִתְעַטְּשִׁים וְנוֹשְׁמִים בִּכְבֵדוּת.

אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה הִבִּיטוּ נִדְהָמִים עַל תַּעֲלוּלֵיהֶם שֶׁל הַלָּלוּ, בְּלֹא לְנַחֵשׁ כָּל־עִקָּר, שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא אֹרַח מְיֻחָד שֶׁל שִׁמּוּשׁ בְּטַבַּק. הַטַבַּק רַק הֵחֵל אָז לְהִתְפַּשֵּׁט בְּאֵירוֹפָּה, וְאִלּוּ הָאִינְדִּיאַנִּים הִשְׁתַּמְשׁוּ בּוֹ אַחֲרֵי הָפְכָם אוֹתוֹ לְאָבָק, וּכְפִי שֶׁנּוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת הָאֲנָשִׁים הַמְרִיחִים טַבַּק.

אַחֲרֵי הִתְעַטְּשָׁם בְּמִדָּה הֲגוּנָה הִשְׁתַּטְחוּ הַפְּרָאִים עַל פְּנֵי הַדֶּשֶׁא, בְּלֹא לִגְרֹעַ עַיִן מִן הַמַּיִם, אֲשֶׁר בְּמָקוֹם זֶה הָיוּ עֲמֻקִּים לְמַדַּי. "לְמַה מְצַפִּים הֵם? – שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם אַלְוֵרָה וּבֶן־לִוְיָתוֹ. אֶפֶס הַתְּשׁוּבָה הִקְדִימָה לָבוֹא, מִכְּפִי שֶׁהֵם שָׁעֲרוּ.

לֹא עָבְרוּ אַף חֲמִשָּׁה־עָשָׂר רֶגַע וּשְׁנֵי הַפְּרָאִים קָפְצוּ עַל רַגְלֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ פִּגְיוֹן־עֵץ מְחֻדָּד בְּקָצֵהוּ וּמִשְׁנֵהוּ – חֶבֶל קָלוּעַ מֵעֲלֵי מְטַפֵּס. הָרִאשׁוֹן טִפֵּס עַל צוּק־סֶלַע קָטָן, שֶׁהִתְנַשֵּׂא מַעַל לַמַּיִם, שָׂם אֶת הַפִּגְיוֹן בֵּין שִׁנָּיו וְקָפַץ לְתוֹךְ הַמַּיִם.

– אֵלֶה הֵם דַּיָּגִים – אָמַר אַלְוֵרָה. אֶפֶס תָּאֵב אֲנִי מְאֹד לְדַעַת מַהוּ הַדָּג, שֶׁהוּא אוֹמֵר לְבַתְּקוֹ בְּפִגְיוֹנוֹ.

– אָפוּנָה אִם חֶפְצוֹ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ! הֵם זְרִיזִים מִדַּי, שׁוֹכְנֵי־הַמַּיִם הָאֵלֶּה.

– הוֹ, לַעֲזָאזֵל!.. שׁוּר, כַּמָּה אֹמֶץ־רוּחַ לִפְרָאִים אֵלֶּה!..

עַל פְּנֵי הַמַּיִם, בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הַפֶּרֶא קָפַץ לְשָׁם, נִרְאָה רֹאשׁ מִפְלַצְתִּי שֶׁל תַּנִין.

– הַדַּיָג נִסְפֶּה! – קָּרָא הַנָּעַר.

– כְּלָל וּכְלָל לֹא! הוּא צָלַל, כְּדֵי לַהֲרֹג אֶת הַתַּנִּין.

– הַאֻמְנָם פְּרָאִים אֵלֶה כֹּה אַמִּיצֵי־לֵב הֵם?

– הִתְבּוֹנַן־נָא בְּשִׁנֵּיהֶם, גַּרְסִיאָה.

הַדַּיָג נִרְאָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּשִׁנָּיו אֶת הַפִּגְיוֹן וְשׂוֹחֶה לְעֵבֶר הַתַּנִּין, שֶׁטָּבַל בְּנַחַת בַּמַּיִם הַמַּקְצִיפִים. חֲבֵרוֹ אֲשֶׁר עַל הַחוֹף הִסְתַּכֵּל בְּשִׂים־לֵב בְּמַעֲשֵׂה־דַיִג זֶה, בְּלֹא לְגַלּוֹת שׁוּם אוֹתוֹת חֲרָטָה לְתוֹצָאוֹתָיו וּבְהַחֲזִיקוֹ מוּכָן אֶת הַחֶבֶל.

הַתַּנִין הָעֲנָקִי, בְּהַבְחִינוֹ בָּאָדָם, נֶעֱצַר. מִשְׁתָּאֶה כְּאִלּוּ לְמַרְאֵה אֹמֶץ רוּחוֹ, וְאַחַר בַּעֲשׂוֹתוֹ תְּנוּעָה מְהִירָה הִתְהַפֵּךְ עַל גַּבּוֹ וּפָעַר אֶת לוֹעוֹ הָאָיֹם. וְאִלּוּ הָאִינְדִּאַנִּי, בִּמְקוֹם לְהִמָּלֵט מִן הַסַכָּנָה הִשְׂתָּעֵר יָשָׁר עַל הַתַּנִּין וּבְאָחֲזוֹ בְּיָדָיו אֶת הַפִּגְיוֹן תָּקַע חִישׁ־מַהֵר אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ הַלּוֹעַ. הַתַּנִין סָגַר אֶת מַלְתְּעוֹתָיו, אֶפֶס פִּגְיוֹן־הַפִּיפִיוֹת נִנְעַץ בִּגְרוֹנוֹ וּבְחִכּוֹ, בַּהֲסִבּוֹ, כַּנְרְאֶה, פְּצָעִים חֲמוּרִים, שֶׁכֵּן הַתַּנִין הֵחֵל לְפַרְכֵּס וּלְפַרְפֵּר בַּחֲמַת־זַעַם, וְהַמַּיִם אָדְמוּ בִּן־רֶגַע מִדָּם. בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַדַּיָג הַנּוֹעָז שָׂחָה עַד לַחוֹף וְעָמַד בְּצַד רֵעֵהוּ, בְּהִסְתַּכְּלוֹ תּוֹךְ קוֹרַת־רוּחַ גְּלוּיָה בַּקְּפִיצוֹת הַשִּׁגְעוֹנִיּוֹת שֶׁל מִפְלֶצֶת־הַיָּם הַגּוֹסֶסֶת.

– יְדִידִי, גַרְסִיאָה, – אָמַר אַלְוֵרָה – אִם שׁוּמָה יִהְיֶה עָלֵינוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַפְּרָאִים הֲרֵי מְסֻפָּקְנִי כֵּיצַד נֵחָלֵץ מֵהֶם. אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה, הַבָּזִים לְכָל סַכָּנָה, צְרִיכִים לְהִצְטַיֵּן בְּעֹז־רוּחַ יָחִיד בְּמִינוֹ. כְּלוּם רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ, כִּי יוֹרְדֵי־הַיָּם שֶׁלָּנוּ יַפְלִיגוּ לְדַיִג מֵעֵין זֶה, כְּשֶׁהֵם מְזֻיָּנִים בְּפִגְיוֹן־עֵץ בִּלְבַד?

– מֵעוֹלָם לֹא, סִנְיוֹר, – הֵשִׁיב הַנַּעַר בְּקוֹל פַּסְקָנִי. אֶפֶס מַה פַּשֶׁר מַעֲשָׂם עַתָּה?

שְׁנֵי הָאִינְדִּיאַנִּים סָקְרוּ בְּשִׂים־לֵב אֶת חוֹל הַחוֹף, בְּהַבִּיעָם בִּתְנוּעוֹת אֶת תִּמְהוֹנָם הַגָּדוֹל.

– מֻבְטָח לִי, כִּי הֵם הִבְחִינוּ בְּעִקְבוֹתֵינוּ, – אָמַר אַלְוֵרָה בְּקוֹל נֶחְרָד קְצָת.

– מַשְׁמָע, שֶׁיָּבוֹאוּ הֵנָּה.

– כֵּן, אִם יֵלְכוּ בְּעִקְבוֹתֵינוּ. עַל־כָּל־פָּנִים צְרִיכִים הֵם לְהִתְפַּלֵּא בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵה עִקְבוֹת כָּאֵלֶּה. הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ עִקְבוֹת רֶגֶל נְעוּלָה בְּנָעַל. קָרוֹב לְוַדַּאי, כִּי הֵם יְיַחֲסוּ אֶת עִקְבוֹתֵינוּ לְחַיָּה יוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָגִיל. אוּלָם עָלֵינוּ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וּלְהָכִין אֶת רוֹבֵינוּ.

– נִמָּלֵט, סִנְיוֹר!

– כֵּן, זֶה מִתְקַבֵּל יוֹתֵר עַל הַדַּעַת – נֵאוֹת אַלְוֵרָה.

מַעֲבֵה הַחֹרֶשׁ הַסָּמִיךְ, שֶׁהִסְתּוֹפְפוּ בּוֹ, הִסְתִּירָם יָפֶה מֵעֵין רוֹאִים. אַחֲרֵי לָקְחָם אֶת שְׁתֵּי הַחֶבְיוֹנוֹת עִם אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְהַכַּדוּרִים הֵם הִתְקַדְמוּ בִּזְהִירוּת עַל פְּנֵי הַיָּעַר. כְּשֶׁעָבְרוּ קָרוֹב לְעֶשְׂרִים צַעַד הִגִּיעַ פֶּתַע לְאָזְנֵיהֶם רִשְׁרוּשׁ חָשׁוּד מִיָּמִין: חֵץ אָרֹךְ מְאֹד חָלַף בְּקִרְבָתָם ונִתְקַע בְּגֶזַע־עֵץ.

אַלְוֵרָה הִפְנָה חִישׁ אֶת רֹאשׁוֹ וְהֵרִים אֶת רוֹבֵהוּ. שְׁנֵי הָאִינְדִּיאַנִּים הוֹפִיעוּ בְּמַפְתִּיעַ בְּמַעֲבֵה הַחֹרֶשׁ, אֲשֶׁר אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה יָצְאוּ מִשָּׁם זֶה עַתָּה. כְּשֶׁנִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְבָנִים, שֶׁלֹּא רָאוּם, כְּמוּבָן, מִימֵיהֶם, הֵם צָוְחוּ מַרֹב תִּמָּהוֹן וְמִבְּלִי הֲעִזָּם לִירוֹת אֶת הַחֵץ הַשֵּׁנִי הֵם הֵרִימוּ וְהוֹרִידוּ חֲלִיפוֹת אֶת קַשְׁתּוֹתֵיהֶם. פֶּתַע הִבְרִיק קְנֵה־הָרוֹבֶה שֶׁל אַלְוֵרָה לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. לְמַרְאֵהוּ אָחֲזָה אֶת הַפְּרָאִים אֵימָה כָּזֹאת עַד שֶׁהֵם שָׂמוּ אֶת רַגְלֵיהֶם כְּאַיָלוֹת וּמִהֲרוּ לְהַמָּלֵט עַל נַפְשָׁם.

– וַאֲנִי כְּבָר הִתְכּוֹנַנְתִּי לִירוֹת בָּהֶם, – אָמַר אַלְוֵרָה בְּהוֹרִידוֹ אֶת הָרוֹבֶה. – טוֹב הַדָּבָר, שֶׁהֵם נָסוּ!

– נִמָּלֵט גַּם אָנוּ, סִנְיוֹר, וָלֹא – יִתָּכֵן, שֶׁהֵם יַחַזְרוּ הֵנָּה בְּמִסְפָּר רַב יוֹתֵר – אָמַר גַּרְסִיאָה.

– צָדַקְתָּ, זַאֲטוּט: מוּטָב לְהִסְתַּלֵּק מִכָּאן וּלְבַקֵּשׁ לָנוּ מִפְלָט־מָה בְּמָקוֹם מֻצְנָע בַּיָּעַר. בִּפְנוֹתָם עֹרֶף אֶל הַחוֹף הֵם רָצוּ, בְּהַעֲמִיקָם חֲדֹר אֶל לֵב הַיַּעַר, שֶׁהָפַךְ עִם כָּל צַעַד נוֹסָף סָמִיךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר…

 

ה. בַּיַּעַר הַבְּרָזִילִי    🔗

אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה נֶאֶלְצוּ חִישׁ מַהֵר לְהָאֵט אֶת מְרוֹצָם. הֵם הִתְקַדְּמוּ בְּקשִׁי בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר, שֶׁהִוָּה כְּעֵין אַנְדְּרָלָמוּסְיָה שֶׁל צְמָחִים, גְּזָעִים, שָׁרָשִׁים עֲנָקִיִּים, מְטַפְּסִים וְשִׂיחִים עֲבֻתִּים. הָיָה זֶה יַעַר עַד מַמָּשׁ, שֶׁכִּסָּה בַּתְּקוּפָה הַנִּדּוֹנָה בְּסִפּוּרֵנוּ אֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל שֶׁל בְּרָזִילִיָה וְשֶׁהִתְפַּשֵּׁט מִשְׂפַת הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי עַד הַשַּׁרְשֶׁרֶת הָעֲנָקִית שֶׁל רִכְסֵי הַקּוֹרְדִּילֶרִים.

אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה נֶעֶצְרוּ, בְּחַבְּלָם תַּחְבּוּלוֹת כֵּיצַד לִפְרֹץ דֶרֶךְ מָסָךְ עָבֶה שֶׁל יֶרֶק, שֶׁנִרְאָה לָהֶם אָטוּם לְגַמְרֵי.

– יִקְשֶׁה עָלֵינוּ לִבְקֹעַ כָּאן! – אָמַר אַלְוֵרָה. – מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי יַעַר כָּזֶה.

– אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִרְחַקְנוּ עוֹד מֵהַחוֹף, – הֶעִיר גַּרְסִיאָה, וַעֲמִידָתֵנוּ כָּאן יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם הִסְתַּכְּנוּת. נִנְהַג, אֵפוֹא, סִנְיוֹר, בְּדוֹמֶה לַקּוֹפִים, אִם אֵינְךָ מִתְנַגֵּד לְכָךְ. אַגַּב, אִם נִתְקַדַּם כְּאֹרַח הַקּוֹפִים לֹא נַשְׁאִיר שׁוּם עִקְּבוֹת, שֶׁעַל פִּיהֶם יְכוֹלִים הָיוּ הָאִינְדִּיָאנִים לִדְלֹק אַחֲרֵינוּ.

– עֲצָתְךָ נִרְאֵית לִי. זַאֲטוּט. נְחַקֶּה, אֵפוֹא, אֶת מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־אַרְבַּע הַיָּדַיִם.

הֵם עָלוּ בְּעֹז עַל אַחַד הַמְטַפְּסִים וְהִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם עַל פִּי הִסְתָּעֲפֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלָּלוּ. בְּהִתְקַדְּמָם בְּצוּרָה זוֹ מִבַּד לֶעָנָף הֵם עָבְרוּ כְּמֵאָה מֶטְרִים, כַּאֲשֶׁר תְנוּעָתָם הֻפְסְקָה פֶּתַע עַל־יְדֵי שַּׁאֲגָה מוּזָרָה, פִּרְאִית, שֶׁהִשְׁבִּיתָה אֶת דִמְמַת הַיַּעַר. דוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ שׁוֹחֲטִים אֶת מִישֶׁהוּ אוֹ מְעַנִּים בְּעִנּוּיִים נוֹרָאִים. צְעָקוֹת אֵלּוּ הָיָה בָּהֶן כְּדֵי לְזַעְזֵעַ מַמָּשׁ אֶת כָּל שׁוֹמְעֵיהֶן.

– סִנְיוֹר! – נָשָׂא גַרְסִיאָה קוֹלוֹ, בְּשִּׁבְתּוֹ עַל בַּד. – כָּאן מוֹצִיאִים לְהוֹרֵג אֶת מִישֶׁהוּ.

– מִישֶׁהוּ… לִי נִדְמֶה, שֶׁכָּאן רוֹצְחִים אוֹ מְעַנִּים הָמוֹן רַב.

– כְּלוּם אֵלֶּה הֵם הָאִינְדִּיאָנִים, הַמְעַנִּים אֶת שְׁבוּיֵיהֶם קֹדֶם צְלִיָּתָם?

– לֹא אֵדַע – יִתָּכֵן… אֶפֶס… הַאֲזִינָה, הֵם שָׁרִים שְׁבוּיִים אֵלֶּה! – קָרָא אַלְוֵרָה תּוֹךְ הַקְשָׁבָה מְתוּחָה.

הַצְּרִיחוֹת הַמָּרוֹת נִפְסְקוּ פֶּתַע וּבִמְקוֹמָן נִשְּׂאָה כְּעֵין זִמְרַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נְזִירִים מַנְעִימֵי זְמִירוֹת אִווּ לְמִשְׁכָּן לָהֶם יַעַר זֶה.

– אָכֵן שָׁרִים! – חָזַר אַלְוֵרָה.

– אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב, כִּי אֵלֶּה הֵם אִינְדִּיָאנִים הַנּוֹשְׂאִים תְּפִלָּה…

– נוּ, וַהֲמֻלָּה זוֹ מַה פִּשְׁרָהּ?

הָרִטּוּן הַמּוּזָר חָדַל פֶּתַע וּבִמְקוֹמוֹ בָּקַע קוֹל הַקָּשׁוֹת, כְּאִלּוּ הֲמוֹן חוֹטְבֵי עֵצִים עָסְקוּ כָּאן בְּבֵרוּא יַעַר. הַקָּשׁוֹת אֵלּוּ הֻפְרְעוּ לִפְרָקִים עַל־יְדֵי פִּכְפּוּךְ־מָה, כְּאִלּוּ זֶרֶם־מַיִם נִמְצָא בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם.

– לֹא יִתָּכֵן, כִּי אֵלֶה הֵם אִינְדִּיָאנִים! הַאֲזִינָה, הִנֵּה שׁוּב פָּתְחוּ בְּשִׁירָה וּבִגְנִיחוֹת. תָּאֵב הָיִיתִי לָדַעַת מִי הֵמָּה שַׂחֲקָנִים אֵלֶּה!

– וּמִי הֵם, לְפִי דַעְתְּךָ?

– לא אֵדַע. עַל־כָּל־פָּנִים אֵין אֵלֶּה בְּנֵי־אָדָם. הָבָה נֵלֵךְ לְשָׁם וְנִרְאֶה.

בְּטוּחִים כִּי אֵין שָׁם פְּרָאִים הִמְשִׁיכוּ אֶת מַסָּעָם הָאֲוִירִי עַל פְּנֵי הָעֲנָפִים וְהַמְטַפְּסִים שֶׁל יַעַר־הָעַד הַבְּרָזִּילִי. צְלִילֵי הַקּוֹלוֹת, שֶׁכֹּה בִּלְבְּלוּ אֶת רוּחָם הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָבוֹר, סִמָּן שֶׁהַשַּׂחְקָנִים אֵינָם בְּרִחוּק מָקוֹם. אַף־עַל־פִּי־כֵן, עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹא תָבוֹא, הִתְקַדְּמוּ נוֹסְעֵינוּ בִּזְהִירוּת מְרֻבָּה, הוֹאִיל וְהֵם חָשְׁשׁוּ, בְּכָל־זֹאת, בְּמִקְצָת, שֶׁמָּא מַנְעִימֵי זְמִירוֹת אֵלֶּה בְּנֵי אָדָם הֵם. בְּעָבְרָם עוֹד כְּמָאתַיִם מֶטֶר עָמְדוּ מִלֶּכֶת.

עֵץ אַדִּיר, מֵהַזַּן הָעֲנָקִי בְּיוֹתֵר הַגָּדֵל בְּיַעֲרוֹת בְּרָזִילְיָה, הִתְנַשֵּׂא בְּלֵב הַמַּעַר הַקָּטָן. בְּרֹאשׁ הָאָמִיר שֶׁלּוֹ, בֵּינוֹת לָעֲנָפִים הַמְגֻיָּדִים, נֶאֶסְפוּ עוֹרְכֵי הַתִּזְמֹרֶת אֲשֶׁר לְמַרְאֵיהֶם פָּרַץ אַלְוֵרָה בִּצְחוֹק כֹּה פָּרוּעַ, עַד שֶׁהַזַּמָּרִים הַנִּבְהָלִים הִתְחַבְּאוּ בִּן־רֶגַע בְּמַעֲבֵה הָעַלְוָה.

– קוֹפִים! – צָהַל אַלְוֵרָה. – מַה גְּרוֹן־פֶּלֶא לָהֶם לְבַעֲלֵי אַרְבַּע יָדַיִם אֵלֶּה! הֵם מְטִיבִים לְחַקּוֹת אֶת הַנְּזִירִים וְאֶת הַיְּהוּדִים, הַנּוֹתְנִים זְמִירוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

וְאָמְנָם הָיוּ אֵלֶּה קוֹפִים מִמִּשְׁפָּחַת הַנַּהֲמָנִים, הָעוֹרְכִים “קוֹנְצֶרְטִים” אֲיֻמִּים כָּאֵלֶה בְּיַעֲרוֹת אֲמֵרִיקָה. כִּרְאוֹתָם אֶת הָאֲנָשִׁים הֵם הִתְפַּזְּרוּ בְּבֶהָלָה בֵּין הָעֲנָפִים וְנֶעֶלְמוּ בְּתוֹךְ מִקְלְעוֹת־הַפְּרָחִים שֶׁל הַמְטַפְּסִים וְהֶעָלִים.

– הֵם רַשָּׁאִים לְהִתְיַמֵּר, כִּי הֱבִיאוּנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן קָשֶׁה לְשָׁעָה קַלָּה. הֲרֵי מוּכָן הָיִיתִי לְהִשָּׁבַע, כִּי כָּאן מְעַנִּים שְׁבוּיִים! – קָרָא גַרְסִיאָה.

– אַף אֲנִי כָּךְ, – הֵשִׁיב אַלְוֵרָה, – אִם נֵאָלֵץ לִשְׁהוֹת זְמַן רַב בְּיַעַר זֶה יִּזְדַּמֵן לָנוּ לִרְאוֹת דְּבָרִים מַפְלִיאִים… חַכֵּה־נָא! שׁוּר, כַּמָּה מַכְתְּשִׁים לְעֵץ זֶה! מֻתָּר לָנוּ לָנוּחַ וְלָלוּן כָּאן הַלַּיְלָה, בְּיִחוּד כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר נוֹטָה לַעֲרֹב.

– וּסְעֻדַּת עַרְבִית מַה יְּהֵא עָלֶיהָ סִנְיוֹר? הֲגַם שֶׁהִתְעַנַּגְנוּ דַיֵּנוּ עַל אַגָּסִים, הֲרֵי קֵבָתִי רֵיקָה.

– נַחֲזֹר אַחֲרֵי אֵלּוּ פֵּרוֹת.

– הָיִיתִי מַעְדִּיף אֶת הַבָּשָׂר וּמֻבְטָח לִי, שֶׁגַּם אַתָּה, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, לֹא הָיִיתָ מִסְתַּלֵּק מִקְּצִיצָה.

– הוֹ, מוּבָן מֵאֵלָיו, בְּרַם, לְצַעֲרֵנוּ, מַאֲכַל־תַּאֲוָה זֶה מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה כָּעֵת, וּלְפִי שָׁעָה הִנְנוּ נֶאֱלָצִים לְהִסְתַּפֵּק בַּפֵּרוֹת… וַהֲרֵי צֶמַח שֶׁיְּסַפֵּק לָנוּ פַּת עַרְבִית.

אַלְוֵרָה הֵחֵל לִגְלשׁ חִישׁ מֵעַל הַמְטַפֵּס, וְרַגְלָיו כִּמְעַט שֶׁכְּבָר נָגְעוּ בָּאֲדָמָה, כְּשֶׁלְפֶתַע הִבְחִין גַּרְסִיאָה, שֶׁהוּא נִרְתַּע בְּאֵימָה לַאֲחוֹרָיו. כִּמְעַט מִתַּחַת לְרַגְלָיו שֶׁל אַלְוֵרָה בִּצְבְּצָה צְפַרְדֵּעַ גַּמְלוֹנִית בַּעֲלַת תּוֹסָפוֹת קַרְנִיּוֹת בְּגוּפָהּ וְעִם עוֹר מְנֻמָּר בִּכְתָמִים שְׁחֹרִים וּצְהֻבִּים.

צְפַרְדְּעִים עֲנָקִיּוֹת כָּאֵלֶּה שׁוֹרְצוֹת לָרֹב בַּיְּעָרוֹת הַטְּחוּבִים שֶׁבִּבְּרָזִילְיָה.

– מַה טִּיבָהּ שֶׁל חַיָּה זוֹ? קָרָא גַרְסִיאָה. – מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי בַּעַל־חַי מָשְׁחַת הַתֹּאַר כְּמוֹתָהּ.

– אַנִי תְמִים־דֵּעִים עִמְּךָ לְגַמְרֵי – אָמַר אַלְוֵרָה, בְּהַשְׁלִיכוֹ מַקֵּל עַל הַחַיָּה, כְּדֵי לְאַלְּצָהּ לְהִסְתַּלֵּק מֵהַמָּקוֹם.

גַּרְסִיאָה הִתְנַדְנֵד מֵרֹב צְחוֹק.

– לא, הִסְתַּכֵּל־נָא, סִנְיוֹר! הֵן רוֹקְדוֹת כְּאִלּוּ רַגְלֵיהֶן צְמוּדוֹת לִקְפִיצִים, – הִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ. – מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי צְפַרְדְּעִים כָּאֵלֶּה.

בְּמַעַר הַחֹרֶשׁ הוֹפִיעָה פְּלֻגָּה שְׁלֵמָה שֶׁל צְפַרְדְּעִים שְׁחֹרוֹת בַּעֲלוֹת רַגְלַיִּם אֲרֻכּוֹת מְאֹד, אֲשֶׁר כֹּה הִגְבִּיהוּ לִרְקֹד עַד שֶׁנָּגְעוּ כִּמְעַט בְּעַנְפֵי הָעֵץ. צְפַרְדְּעִים בְּרָזִילִיוֹת אֵלֶּה הֵן כֹּה זְרִיזוֹת וּמְזֹרָזוֹת, עד שֶׁתְּכוּפוֹת הֵן קוֹפְצוֹת לְתוֹךְ חַלּוֹנוֹת הַבְּקָתוֹת שֶׁל הַיְלִידִים.

– כַּנִּרְאֶה, יֵשׁ כָּאן בְּקִרְבָתֵנוּ בְּרֵכַת־מָה אוֹ בִּצָּה, – אָמַר אַלְוֵרָה, כַּאֲשֶׁר הַצְפַרְדְּעִים, בְּרָקְדָן תּוֹךְ אִי־סֵדֶר, נֶעֶלְמוּ בַּיַּעַר. – מָחָר נָתוּר אֶת הַמָּקוֹם וּנְנַסֶּה לָדוּג דָּגָה. לָקַחְתִּי עִמִּי חַכּוֹת.

הֶם פָּנוּ לְעֵבֶר הַצֶּמַח, אֲשֶׁר אַלְוֵרָה הִבְחִין בּוֹ מִקֹּדֶם. הוּא הָיָה מָלֵא פֵּרוֹת, שֶׁדָּמוּ בְּמַרְאֵיהֶם לָאִצְטְרוֹבָלִים שֶׁל הָאֶרֶז. הָיָה זֶה צֶמַח, הַנִּקְרָא “pinha”, אֲשֶׁר נוֹדַעַת לוֹ חֲשִׁיבוּת רַבָּה מְאֹד אֵצֶל הָאִינְדְיָּאנִים.

שְׁנֵי הַתַּיָרִים הִשְׁתַּדְּלוּ, מֵחֹסֶר אֹכֶל מֵזִין יוֹתֵר, לְשְׁבּר אֶת רַעֲבוֹנָם בְּפֵרוֹת אֵלּוּ, וְאַחַר הִתְכַּנְסוּ לְאַחַד הַמַּכְתְּשִׁים שֶׁל הָעֵץ “summameira”, מְקוֹם שָׁם יָכְלוּ לִקְנוֹת אֲחִיזָה בְּאֹפֶן נוֹחַ לְמַדַּי. שָׁם הָיוּ מוּגַנִּים מִטַּחַב הַלַּיְלָה וְיָכְלוּ לְקַוּוֹת לְהַחֲלִיף כֹּחַ אַחֲרֵי הַהִתְרַגְּשֻׁיּוֹת, שֶׁעָדוּ עֲלֵיהֶם.

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְהַחֲשֵׁכָה עָטְתָה חִישׁ הַכֹּל מִסָּבִיב. הַיַּעַר הָאָפֵל הִתְמַלֵּא בְּאַלְפֵי צְלִילִים מוּזָרִים, שֶׁגָּרְמוּ בְּלִי מֵשִׂים לְהִזְדַעְזְעוּתָם שֶׁל הַנַּעַר וְשֶׁל חֲבֵרוֹ הַמְבֻגָּר הֵימֶנּוּ. עִתִּים בָּקְעוּ שְׁרִיקָה וּרְחִישָׁה אֵין־קֵץ־לָהֶן, שֶׁהִפְרִיעוּ אֶת הַשַּׁלְוָה הַנִּשְׂגָּבָה שֶׁל הַיַּעַר הָעֲנָקִי, עִתִּים נִשְּׂאוּ אֲנָקָה מְמֻשֶּׁכֶת, שַׁאֲגָה וּגְעִיָּה, כְּאִלּוּ עֶדֶר פָּרִים רָעָה אֵי־שָׁם בְּקִרְבָתָם, וְיֵשׁ אֲשֶׁר צְלִיל מְחֻסְפָּס, צוֹרֵם, שֶׁהִזְכִּיר אֶת חֲרִיקַת הַבַּרְזֶל הִגִּיעַ לָאָזְנַיִּם. עִתִּים דָּמְמוּ פֶּתַע כָּל הַקּוֹלוֹת הַמְשֻׁנִּים וְדוּמִיָּה מִסְתּוֹרִית הִשְׂתָּרְרָה שֵׁנִית. אַךְ זֶה אָרַךְ זְמַן לֹא רַב. שׁוּב הֵחֵלּוּ שְׁרִיקוֹת, אֲשֶׁר נְאָקוֹת וּגְעִיּוֹת וְקִרְקוּר צְפַרְדְּעִים עָנוּ כְּהֵד לְעֻמָּתָן מַרָחוֹק.

חֲרָדָה סְתוּמָה, אִי־בְרוּרָה, אָפְפָה אֶת שְׁנֵי הַתַּיָּרִים, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מַה פֵּשֶׁר הַתִּזְמֹרָת הַיַּעֲרִית הַזֹּאת. הַאִם חַיּוֹת מְסֻכָּנוֹת הֵן, שֶׁנִתְאַסְפוּ בְּקִרְבָתָם, אוֹ שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת הַמְשֻׁנִּים הָאֵלֶּה אֵינָם טוֹמְנִים שׁוּם סַכָּנָה בְּחֻבָּם? כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת, אַךְ שְׁנֵיהֶם לֹא הִרְהִיבוּ עֹז לַעֲצֹם אֶת עֵינֵיהֶם, הֲגַם שֶׁהִרְגִּישׁוּ לֵאוּת נוֹרָאָה בְּגוּפָם. עָלוּ בְּזִכְרוֹנָם בִּמְעֻמְעָם הַסִּפּוּרִים הַשּׁוֹנִים עַל הַחַיּוֹת הָאַכְזָרִיּוֹת מְאֹד, הַשּׁוֹכְנוֹת בְּיַעֲרוֹת אֲמֵרִיקָה, עַל הַיָּגּוּאָרִים³ וְהַקוּגוּאָרִים⁴, וּבְפַחְדָּם כָּל רֶגַע מִפְּנֵי הוֹפָעָתָהּ שֶׁל חַיַּת־טֶרֶף כָּלְשֶׁהִי הֵכִינוּ אֶת רוֹבֵיהֶם.

עִתִּים פִּלְּחוּ אֶת אֲפֵלַת הַיַּעַר אֵילוּ גִצִּים מַבְרִיקִים וּמִתְנוֹעֲעִים. הָיוּ אֵלֶה חֲרָקִים מְאִירִים, הַמְפִיקִים אוֹר בָּהִיר בִּלְתִּי־שָׁכִיחַ. הָאִינְדְיָאנִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם עַד הַיּוֹם לְתַכְלִית דַּיִג. הֵם מוֹשִׁיבִים חֲרָקִים אֵלֶּה עַל גַבֵּי מַקֵּל וּמְהַדְּקִים אוֹתוֹ לְחַרְטֹם סִירָתָם, בִּשְׁעַת הַפְלָגָתָם בּעֲרָבִים לָדוּג דָּגָה.

כְּבָר חָלְפוּ שְׁעָתַיִם מֵאָז נִתְכַּנְסוּ שְׁנֵי הַתַּיָּרִים לְתוֹךְ מִקְלָטָם, כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע הִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם בְּקִרְבָתָם הֲמֻלָּה מוּזָרָה, כְּעֵין קוֹל נְקִישָׁה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, שֶׁבְּעִקְּבוֹתָיו בָּאוּ שְׁרִיקָה חַדָּה וּלְחִישָׁה.

בִּרְכֵּי גַרְסִיאָה פָּקוּ מִפַּחַד וְהוּא לָחַשׁ:

– זֶהוּ מִין בַּעַל־חַיִים עֲנָקִי, סִנְיוֹר!

– לא אֵדַע. נִבְצַר מִמֶּנִי לְהַבְחִין מִקְּצֵה אַפִּי וָהָלְאָה הֵשִׁיב אַלְוֵרָה. – אַחַת רַק אֵדָעָה, כִּי שָׂבַעְתִּי אֶת הַיַּעַר הַבְּרָזִילִי, וְכִי תָּאֵב הָיִיתִי לְהַכִּיר אֶת בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָאֵלֶּה הַשּׁוֹרְקִים, נוֹהֲמִים וּמַקִּישִׁים כְּאִלּוּ בְּקֻרְנָס עַל־גַּבֵּי הַסְּדָן, בְּנַדְּדָם אֶת הַשֵּׁנָה מֵעֵינֵי הַכֹּל בַּלֵּילוֹת. אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי: כֵּיצַד יְכוֹלִים לִישֹׁן תּוֹשָׁבֵי מְקוֹמוֹת אֵלֶּה בְּתוֹךְ רַעַשׁ כָּזֶה?

– הֲתִשְׁמַע קוֹל שְׁרִיקָה?

– כֵּן, כַּנִּרְאֶה זֶהוּ מִין נְחַשׁ־עֲנָק.

– אוֹי, אֲנִי מִתְיָרֵא מְאֹד מִפְּנֵי זוֹחֲלִים אֵלֶּה, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה. הָיִיתִי מַעְדִּיף אֲפִילוּ פְּגִישָׁה עִם חַיַּת־טֶרֶף!

– עָלֶיךָ לְהִתְרַגֵּל, זַאֲטוּטִי הַמִּסְכֵּן. רַב־הַחוֹבֵל סִפֵּר לִי, כִּי בְּיַעֲרוֹת אֲמֵרִיקָה שׁוֹרְצִים הַנְּחָשִׁים בְּכַמּוּת עֲצוּמָה, וְאַגַּב הֵם בַּעֲלֵי שִׁעוּר רַב מְאֹד.

– הוֹ, מָתַי יִכְלֶה הַלַּיְלָה הַזֶּה! הוּא נִדְמֶה לִי אֵינְסוֹפִי!

– עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ וְהִתְאַמֵץ לְהֵרָדֵם. אֲנִי אֶעֱמֹד עַל הַמִּשְׁמָר – אָמַר לוֹ אַלְוֵרָה.

– לִישֹׁן! כְּלוּם זֶה מִן הָאֶפְשָׁר? כִּמְעַט עָצֵם גַּרְסִיאָה אֶת עֵינָיו וְתִזְמֹרֶת – הַתֹּפֶת הִתְחַדְּשָׁה בְּיֶתֶר עֹז וְכָל הַיַּעַר שָׁפַע קוֹלוֹת וּבְנוֹת־קוֹלוֹת.

מִלְיוֹנֵי צְפַרְדְּעִים כְּאִלּוּ נִדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶם וְעָרְכוּ תִּצְרֹמֶת־קוֹלוֹת אֲיֻמָּה כָּזוֹ, שֶׁעֲשׂוּיָה הָיְתָה לְהָקֵץ אֲפִילוּ יְשֵׁנֵי־עָפָר. יַעֲרוֹת־אֲמֵרִיקָה שׁוֹרְצִים דוּחַיִּים לָרֹב, וְכֻלָּם כְּאִלּוּ מִתְחָרִים אִישׁ בְּרַעֵהוּ בְּרַבְגּוֹנִיוּת הַצְּלִילִים, שֶׁהֵם מְפִיקִים. כַּמָּה מֵהֶם גּוֹעִים כְּשׁוֹר־פַּר, כַּמָּה אֲחֵרִים נוֹבְחִים כַּכְּלָבִים אוֹ מְפִיקִים קוֹלוֹת, הַדּוֹמִים לְהַקָּשַׁת הַקֻרְנָס עַל פְּנֵי דוּד־הַבַּרְזֶל. וְאִלּוּ הַשּׁוֹכְנִים עַל הָעֵצִים שׁוֹרְקִים בְּדוֹמֶה לְקַטָּרִים אוֹ חוֹרְקִים כְּגַלְגַּלִים בִּלְתִּי מְשׁוּחִים. קַל לְתָאֵר מַה “קוֹנְצֶרְט” מַחֲרִישׁ־אָזְנַיִם נֶעֱרָךְ בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר, מְקוֹם שָׁם שׁוֹכְנִים בַּעֲלֵי־חַיִּים אֵלֶּה בְּכַמֻּיּוֹת עֲצוּמוֹת לְאֵין שִׁעוּר.

– סִנְיוֹר! – צָעַק גַּרְסִיאָה הַנִּפְחָד. מַה פֵּשֶׁר כָּל אֵלֶּה? כְּלוּם לֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל הָעוֹלָם?

– אַל תִּירָא. אֵין אֵלֶּה אֶלָּא צְפַרְדְּעִים. שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהַסְכִּין לְתִזְמֹרוֹת אֵלֶּה, אִם מְבַקְשִּׁים אָנוּ לִישֹׁן בַּלֵּילוֹת.

– אֲנִי תִקְוָה, כִּי לֹא יֵאַרְכוּ יְמֵי יְשִׁיבָתֵנוּ בְּאֶרֶץ זוֹ וְכִי נָתוּר לָנוּ מָקוֹם בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת.

– אַף אֲנִי הִרְהַרְתִּי בְּכָךְ.

– אַךְ אַנָה נִפְנֶה וּמָתַי? כְּלוּם קַיָּמִים כָּאן אֵלּוּ יִשּׁוּבִים אֵירוֹפִּיִּים עַל חוֹף זֶה?

– שׁוּם יִשׁוּב. לֹא עָלָה עוֹד בְּדַעַת שׁוּם אִישׁ לְהִתְיַשֵּׁב בִּבְּרָזִילְיָה, הַשַּׁיֶּכֶת לָנוּ לְפִי מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה, מֵאָז הִכְרִיז עָלֶיהָ בֶּן־אַרְצֵנוּ קַבְּרַל כְּאִפַּרְכִיָּה פּוֹרְטוּגָלִית.

– שָׁמַעְתִּי, כִּי הַסְּפָרַדִּים תָּפְשׂוּ כְּאִלּוּ חַבְלֵי־אֶרֶץ עֲנָקִיִּים בָּאֲמֵרִיקָה.

– נָכוֹן הַדָּבָר. אֶפֶס הַמִּשְׁמָרוֹת הַסְּפָרַדִּיִּים שׁוֹכְנִים בְּמֶרְחָק רַב מְאֹד מֵאִתָּנוּ, וְשׂוּמָה יִהְיֶה אָז עָלֵינוּ לַחֲצוֹת אֶת כָּל אֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְפֶּרוּ.

– הַאִם זֶהוּ מַסָּע אָרֹךְ מְאֹד?

– עֲנָקִי. נֶאֱלָצִים הָיִינוּ לָלֶכֶת אַלְפֵי מִילִין רַבִּים דֶּרֶךְ יַעֲרוֹת־הָעַד, מְקוֹם שָּׁם שׁוֹכְנִים אוֹכְלֵי־אָדָם וְכָל מִינֵי חַיּוֹת רָעוֹת… אֵין אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּקִרְבִּי דֵּי אֹמֶץ־לֵב, כְּדֵי לְבַצֵּע מַסָּע כָּזֶה… בְּרַם, שָׁמַעְתִּי עַל אֵי־אֵלּוּ יִשׁוּבִים צָרְפַתִּיִּים, הַשּׁוֹכְנִים אֵי־שָׁם בִּדְרוֹם בְּרָזִילְיָה, בְּקִרְבַת שֶׁפֶךְ הַנָּהָר, הַנִּקְרָא לַה־פְּלָטָה. עָלֵינוּ לְנַסּוֹת לְהַגִּיעַ לְשָׁם.

– אַף מָקוֹם זֶה רָחוֹק מִכָּאן?

– יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי נָהָר זֶה זוֹרֵם אֵי־שָׁם בְּדָרוֹם, אַךְ נִבְצָר מִמֶּנִּי לְהַגִּיד לְךָ מִדַּת־רִחוּקוֹ מֵאִתָּנוּ.

– הוֹ, סִנְיוֹר! – חוֹשְׁשַׁנִי, כִּי לְעוֹלָם לֹא נֵחָלֵץ מִיַּעַר זֶה וְכִי לעוֹלָם לֹא נִרְאֶה עוֹד, לֹא אֶת הַנָּהָר שֶׁלָנוּ טָגוֹ⁵ וְלֹא אֶת פַּרְצוּפוֹ שֶׁל אָדָם לָבָן! – קָרָא גַרְסִיאָה בְּהֵאָנְחוֹ.

– אַל, יֵאוּשׁ! יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי אֳנִיּוֹת שֶׁצֻּיְּדוּ עַל־יְדֵי סוֹחֲרִים מֵהַבְר⁶ הִפְלִיגוּ פְּעָמִים רַבּוֹת לְעֵבֶר חוֹפֵי בְּרָזִילְיָה לְשֵׁם טְעִינַת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים. מִי יוֹדֵעַ, יִתָּכֵן כִּי תִזְדַּמֵּן לָנוּ אֳנִיַּת־מָה בְּמִפְרָץ זֶה?

– בְּמִּקְרֶה כָּזֶה, סִנְיוֹר, שׂוּמָה עָלֵינוּ לֹא לְהַרְחִיק מֵחוֹף זֶה.

– אָנוּ לֹא נַעְלִים בֶּאֱמֶת עַיִן מִמֶּנוּ וְנַעֲרֹךְ הַפְלָגוֹת תְּכוּפוֹת כְּלַפֵּי דָרוֹם וְצָפוֹן שֶׁל מִפְרָץ נֶהְדָּר זֶה… אַךְ הִנֵּה הֵחֵלּוּ הַצְפַרְדְּעִים לְהִתְיַגֵּעַ. נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּהִזְדַּמְנוּת וְנָנוּחַ קְצָת.

– וּמָה אִם אֵיזֶה בַּעַל־חַי יִתְגַּנֵּב אֵלֵינוּ חֶרֶשׁ בִּשְׁעַת שְׁנָתֵנוּ?

– עַד כֹּה לֹא הִשְׁגַּחְנוּ כָּאן בְּשׁוּם חַיּוֹת, פְּרָט לִצְפַרְדְּעִים וְצִפֳּרִים. אַגַּב, יִתָּכֵן מְאֹד, כִּי יוֹרְדֵי־הַיָּם הַסְּפוּרִים, שֶׁהִתְקָרְבוּ לְחוֹפִים אֵלֶּה הִגְזִימוּ מְאֹד בְּתֵאוּר אַכְזְרִיּוּתָן שֶׁל חַיּוֹת אֲמֵרִיקָה… נָשִׂים אֶת הֶחֳרָבוֹת תַּחַת בֵּית־שֶׁחְיֵנוּ וְאֶת הָרוֹבִים נַחֲזִיק בֵּין הַבִּרְכַּיִם וּנְנַסֶּה אֵיךְ שֶׁהוּא לְהִתְנַמְנֵם.

הֵם יָשְׁבוּ בְּאֹפֶן נוֹחַ בְּיוֹתֵר בִּשְׁקַעֲרוּרַת הָעֵץ, נִלְחֲצוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְאָכֵן נִרְדְּמוּ חִישׁ מַהֵר, עַל אַף פַּחְדָּם.

הַצְפַרְדְּעִים, שֶׁקִּרְקְרוּ כִּשְׁעָתַיִם בְּלִי חָשָׂךְ, הֵחֵלּוּ אַף הֵן לְהֵרָגַע. עִתִּים בָּקְעָה עוֹד שְׁרִיקַת־מָה אוֹ רִטּוּן עָמוּם וְאַחַר דָּמַם הַכֹּל וּבַיַּעַר הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט.

עם שַׁחַר הִתְעוֹרְרוּ תַּיָּרֵינוּ, אַחֲרֵי יָשְׁנָם כְּאַרְבַּע שֶׁעוֹת, בִּגְלַל תִּזְמֹרֶת אַחֶרֶת, אָמְנָם פָּחוֹת רַעֲשָׁנִית, שֶׁבָּקְעָה מִתּוֹךְ עַלְוַת הָעֵץ, שֶׁשִׁמֵּשׁ לָהֶם מַחְסֶה.

הַמְנַגְּנִים הַחֲדָשִׁים הָיוּ תֻּכִּים זְעִירִים, בַּעֲלֵי נוֹצוֹת יְרֻקּוֹת וּבַעֲלֵי רֹאשׁ, אֲשֶׁר צֶבַע קְלָא־אִילָן לוֹ. הֵם לֹא פָּסְקוּ מִלְּצַיֵּץ אַף לְרֶגַע בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת.

– קוּם, גַּרְסִיאָה! – צָעַק אַלְוֵרָה בְּהִתְמוֹדְדוֹ. הַשֶׁמֶשׁ כְּבָר עָלָה. וְעַד אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם אֲרֻכָּה הַשָּׁעָה, וְאִלּוּ תַּאֲבוֹנִי הוֹלֵךְ וְגָדֵל.

– אַךְ אֵיפֹה נַשִּׂיג אֹכֶל, סִנְיוֹר? – שָׁאַל גַּרְסִיאָה.

– צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּאן בְּרֵכָה אוֹ בִּצָּה בְּקִרְבָתֵנוּ. נֵלֵךְ לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר קִרְקוּר הַצְפַרְדְּעִים בָּקַע מִמֶּנּוּ. מֵחֹסֶר צֵידָה נִסְתַּפֵּק בִּצְלִי דָגִים.

אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה סָעֲדוּ קְצָת אֶת לִבָּם בְּפֵרוֹת הָעֵץ “pinha”, הֶחֱלִיפוּ אֶת טֹעַן הָרוֹבִים, בְּחָשְׁשָׁם שֶׁמָּא קִלְקֵל טַחָב הַלַּיְלָה אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה, הֵטִילוּ עַל שִׁכְמָם אֶת הַחֶבְיוֹנוֹת וְהֶעְמִיקוּ לַחְדֹר אֶל הַחֹרֶשׁ.

בְּמָקוֹם זֶה לֹא הָיָה הַיַּעַר כֹּה סָמִיךְ כְּבִמְקוֹם בּוֹ עָבְרוּ אֶמֶשׁ. כָּאן גָּדְלוּ עֵצִים שַׂגִּיאִים, בַּעֲלֵי עֹבִי עֲנָקִי, דְּקָלִים בְּגֹבַהּ שֶׁלְּמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים מֶטֶר, הַנִּמְנִים עִם זַן דִקְלֵי הַשַּׁעֲוָה, אֲשֶׁר גִּזְעָם וַעֲלֵיהֶם מַפְרִישִׁים חֹמֶר שַׁמְנוּנִי, הַמְשַׁמֵּשׁ עַכְשָׁו לְתַעֲשִׂיַּת הַנֵּרוֹת. אֲבָל בַּתְּקוּפָה הַהִיא צָרְכוּ הָאִינְדְּיָאנִים רַק אֶת פֵּרוֹתָיו שֶׁל עֵץ זֶה, הַגָּדֵל בְּשֶׁפַע לֹא רַק בְּיַעֲרוֹת בְּרָזִילְיָה, אֶלָא הֶעָשׂוּי לְשַׂגְשֵׂג אַף בְּגֹבַהּ שֶׁל 3000 מֶטְרִים, וְלָכֵן הוּא שָׁכִיחַ גַּם בְּרִכְסֵי הַקּוֹרְדִּילֶרִים.

אַלְוֵרָה, בְּלֹא לָשִׂים לֵב לַדְּקָלִים הָעֲנָקִיִּים הַנָּאִים, אֲשֶׁר מִדַּת יְעִילוּתָם נֶעֶלְמָה אָז מִמֶּנּוּ, הָלַךְ בְּרֹאשׁ, תָּפוּשׂ בְּהִרְהוּרָיו עַל הַסְּעֻדָּה, שֶׁהַסִכּוּיִים לְהַשָׂגָתָהּ נִשְׁאֲרוּ סְתוּמִים מְאֹד. הַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחַת לְרַגְלָיו הָפְכָה רְטֻבָּה וּמְמֻסְמֶסֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעוֹד מְעַט וְהוֹפִיעוּ בִּמְקוֹם הַדְּקָלִים שִׂיחִים רָמֵי־קוֹמָה וְצִמְחֵי־בִצָה מַזְהִירִים בְּצִבְעֵי־אַרְגָּמָן נָאִים; צִפֳּרִים לְאֵין מִסְפָּר, גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, דִבְשׁוֹנִים חִנָּנִיִּים, הַמַּפְלִיאִים בְּיָפְיָם וּבִזְעִירוּתָם, הִתְעוֹפְפוּ בִּמְשׁוּבַת־גִּיל בֵּינוֹת לִצְמָחִים אֵלֶּה.

– כַּמָּה יָפוֹת הֵן! הַבֶּט־נָא, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, דוֹמֶה כְּאִלּוּ מְעֻלָּפוֹת הֵן אַבְנֵי־חֵן צְבְעוֹנִיוֹת – הֵרִיעַ גַּרְסִיאָה מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת.

– אָכֵן, הֵן נִפְלָאוֹת. בְּרַם, אֲנִי הָיִיתִי מַעְדִּיף אֶת הַתֻּכִּי – הֵעִיר אַלְוֵרָה בְּהַרְהֲרוֹ עַל סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם.

– אַף אֵלֶּה יֶשְׁנָם כָּאן. הַבִּיטָה עַל עֵץ זֶה.

– כֵּן, רוֹאֶה אֲנִי… וּמִי הֵנָּה הַחַיּוֹת הַנִּתְעָבוֹת הַמִּתְרוֹצְצוֹת בֵּינוֹת לָעֲנָפִים?..

אֵלֶּה הָיוּ לְטָאוֹת יְרֻקוֹת, כְּמֶטֶר אָרְכָּן, אֲשֶׁר עוֹרָן חוֹנָן בִּסְגֻלָּה לְהַחֲלִיף אֶת צִבְעוֹ בִּשְׁעַת הִתְרַגְּזוּתָהּ שֶׁל הַחַיָּה, בְּדוֹמֶה לַזִּקִּיּוֹת הָאַפְרִיקָנִיּוֹת מַמָּשׁ. לַמְרוֹת אַרְסִיּוּתָן שֶׁל הַלְּטָאוֹת הָאֵלֶּה הֲרֵי צוֹרְכִים אֶת בְּשָׂרָן. הוּא לָבָן וַעֲסִיסִי, בְּדוֹמֶה לִבְשַׂר תַּרְנְגֹלֶת, וְטַעְמוֹ כִּבְשַׂר־רַגְלֵי צְפַרְדֵעַ, אֲשֶׁר הַמִּטְבָּח הַצָּרְפַתִּי כֹּה מַרְבֶּה לְהוֹקִירוֹ.

אֶפֶס דְּבַר צְרִיכָתָן שֶׁל לְטָאוֹת אֵלֶּה נֶעְלַם מֵאַלְוֵרָה, וְלוּ אַף נוֹדַע לוֹ הַדָּבָר, יֵשׁ לָפוּן אִם הָיָה מַסְכִּים לִצְרֹךְ לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם בַּעֲלֵי־חַיִּים אֵלֶּה, אֲשֶׁר מַרְאֵיהֶם בִּלְבַד עוֹרֵר אֶת בְּחִילָתוֹ. אַגַּב, הוּא פָּחַד לְהַרְחִיק לֶכֶת לְמַעֲבֵה הַיַּעַר. הַקַּרְקַע כְּבָר הָיְתָה מְחֻלְחֶלֶת בְּמַיִם, הָעֵצִים הָלְכוּ הָלֹךְ וְהַקְלֵשׁ, וְהַכֹּל הֵעִיד עַל קִרְבָתָם שֶׁל בִּצָּה אוֹ אֲגַם.

– הִנֵּה שָׁם מַיִם, – אָמַר גַּרְסִיאָה, שֶׁהָלַךְ בְּרֹאשׁ. כִּמְדֻמַּנִּי, שֶׁכָּאן אֲגַם.

הֵם הֵאֵטּוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם מַחֲשַׁשׁ אַדְמַת־הַבִּצָּה וְנֶעֶצְרוּ עַל שְׂפַת אֲגַם נִרְחָב, הַמְגֻדָּל כֻּלּוֹ בְּאֵי־אֵלּוּ צִמְחֵי־בִּצָּה, בַּעֲלֵי עָלִים רְחָבִים מְאֹד, אֲשֶׁר עוֹפוֹת־בִּצָּה הִתְשׁוֹטְטוּ⁷ בֵּינֵיהֶם בְּנַחַת. זְעֵיר פֹּה, זְעֵיר שָׁם נִרְאוּ אִיִּים זְעִירִים מְאֹד מְגֻדְּלֵי דְקָלִים, שֶׁשִׁמְּשׁוּ מַחְסֶה לְצִפֳּרִים רַבּוֹת מְאֹד, אֲשֶׁר מִלְּאוּ אֶת חֲלַל הָאֲוִיר בְּצִיּוּצֵיהֶם.

– כַּמָּה שְׁחֹרִים הַמַּיִם! – הֵעִיר גַּרְסִיאָה. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ לְתוֹכָם חָבִית שֶׁל דְּיוֹ. כְּלוּם אֶפְשָׁר לָהֶם לַדָּגִים לְהִתְקַיֵּם כָּאן?

אַלְוֵרָה לֹא הֵשִׁיב דָּבָר. הוּא הִסְתַּכֵּל בְּחֶרְדַּת־מָה בְּאִי זְעַרְעָר הַמְגֻדָּל בְּשִׂיחִים, שֶׁהִתְנוֹדֵד כְּאִלּוּ נִדְחַף עַל־יְדֵי מִישֶׁהוּ.

– הָאִי זָע, – הֵעִיר אַף גַּרְסִיאָה. הוּא מִתְנוֹעֵעַ כְּאִלּוּ. מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר?.. כְּלוּם לֹא נֶחְבָּא שָׁם אִינְדְּיָאנִי?..

– כֵּן, אִינְדְּיָאנִי… בַּעַל זָנָב, הֶעָשׂוּי לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקֵינוּ!.. וַדַּאי, זֶהוּ מִין תִּמְסָח אֲמֵרִיקָנִי אוֹ קַיְמַן⁸…

– הֲבֶאֱמֶת הוּא נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ אֶת כָּל הַצְּמָחִים הָאֵלֶּה?

– שָׁמַעְתִּי, שֶׁבַּעֲלֵי חַיִּים אֵלּוּ מִתְחַפְּרִים מִזְמַן לִזְמַן בְּתוֹךְ הַטִּין וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן הֵם נִשְׁאָרִים בְּמַצָּב שֶׁל קִפָּאוֹן, כָּךְ שֶׁהַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים עַל קַרְקָע הַמַּיִם תְּכוּפוֹת סוֹגְרִים עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי.

– כְּלוּם מְסֻכָּנִים הֵם?

– לִפְרָקִים, אַךְ אֵין לָנוּ לִפְחֹד מִפָּנָיו, הוּא מִתְנוֹעֵעַ בְּלֵב הָאֲגַם וְאֵינוֹ שָׂם אֵלֵינוּ לֵב… הֶאָח, מַה נִפְלָאוֹת צִפֳּרִים אֵלֶּה! אֲנַסֶּה לִירוֹת בָּהֶן.

– וְקוֹל הַיְרִיָּה? כְּלוּם אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת־לֵב הָאִינְדְּיָאנִים?

– נִרְאֶה שֶׁבְּמָקוֹם זֶה אֵינָם.

לַהֲקָה שֶׁל צִפֳּרֵי־בִּצָּה הִתְעוֹפְפָה בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים צַעַד מֵאֵת הַפּוֹרטוּגָלִיִּים. אַלְוֵרָה בְּטַעֲנוֹ אֶת רוֹבֵהוּ יָרָה בָהֶן. כַּמָּה צִפֳּרִים נָפְלוּ אַרְצָה עַל פְּנֵי הָאִי הַזָּעִיר, שֶׁשָּׁכַן בְּקִרְבַת הַחוֹף. גַּרְסִיאָה נִכְנַס מִיָּד לְתוֹךְ הַמַּיִם לְקַחְתָּן, לְאַחַר שֶׁנּוֹכַח, כִּי הַמַּיִם כָּאן רְדוּדִים מְאֹד. הָרַעְיוֹן עַל סְעֻדַּת־הַצָּהֳרַיִם גֵּרָה אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר, וְלֹא יָכֹל לְוַתֵּר עַל צָלִי כָּזֶה! אַךְ בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִשְׁקֹעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּבְהַרְחִיקוֹ רַק כַּעֲשָׂרָה מֶטְרִים מֵהַחוֹף פָּרַץ לְפֶתַע בִּצְעָקָה כָּזוֹ, עַד שֶׁדָּמוֹ שֶׁל אַלְוֵרָה קָפָא בְּעוֹרְקָיו מֵרֹב אֵימָה.

– הוֹשַׁע־נָא! הוֹשַׁע־נָא!…

 

ו. בִּצּוֹת בְּרָזִילְיָה    🔗

הַבִּצּוֹת בַּאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית מְסֻכָּנוֹת הֵן בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעֲלָה הֵימֶנָּה וְהָאִינְדְּיָאנִים מְטִיבִים לָדַעַת זֹאת. קֹדֶם הַחְלִיטָם לַחֲצוֹת בִּצָּה בּוֹדְקִים הָאִינְדְּיָאנִים תָּדִיר בִּזְהִירוּת אֶת הֶרְכֵּבָהּ, כְּדֵי לֹא לְהִסְתַּכֵּן וּלְהִבָּלַע עַל־יְדֵי הַחוֹל הַמִּתְנוֹדֵד וְהַטִּין הָרַךְ הַמְהַוֶּה אֶת הַקַּרְקַע. לִפְרָקִים מַרְאֵה בִּצּוֹת אֵלֶּה כָּמוֹהוּ כְּמַרְאֵה אָפָר פּוֹרֵחַ, הַמְכְסֶה בַּעֲתֶרֶת צְמָחִים נֶהְדָּרִים. אֲבָל אוֹי לוֹ לָאִישׁ אוֹ לַחַיָּה הַבִּלְתִּי זְהִירִים, אֲשֶׁר רַגְלֵיהֶם דּוֹרְכוֹת עַל פְּנֵי שָׁטִיחַ רַךְ זֶה! הוּא יִּשְׁקַע לְתוֹכוֹ אַט אַט כִּלְתוֹךְ תְּהוֹם אֲיֻמָּה, הַבּוֹלַעַת הַכֹּל, וְלֹא יִשְׂרַד מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, אַף הַשִּׁלְדָּה, הַנִּשְׁאֶרֶת קְבוּרָה בַּטִין עַד שֶׁתִּתְפּוֹרֵר לְגַמְרֵי.

גַּרְסִיאָה, שֶׁלֹּא שָׁמַע מִיָּמָיו עַל הַחוֹלוֹת הַמִּתְנוֹדְדִים וְלֹא עַל הָאֲפָרִים הַבּוֹגְדָנִיִּים שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, נִתְקַל בְּאַקְרַאי בְּקַרְקַע מִתְנוֹעַעַת כָּזֹאת, וּבִמְחִי־רֶגֶל אֶחָד שָׁקַע לְתוֹכָהּ כִּמְעַט עַד הַבִּרְכַּיִם.

אַלְוֵרָה, שֶׁחָשֵׁב כִּי קַיְמַן הִשְׂתָּעֵר עַל גַּרְסִיאָה, עָמַד לָחוּשׁ לְעֶזְרָתוֹ, אַךְ הַנַּעַר עֲצָרוֹ אַגַּב צְעָקָה:

– לֹא, לֹא, אַל תֵּלֵךְ!.. אַף אַתָּה תִּפֹּל בַּפָּח!

אַלְוֵרָה עָמַד תֵּכֶף עַל טִיבָהּ שֶׁל הַסַכָּנָה, הוֹאִיל וְאַף הַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחַת רַגְלָיו הֵחֵלָה לְהִשָּׁמֵט, אֶפֶס הוּא סֵרֵב, כַּמּוּבָן, לַעֲזֹב אֶת חֲבֵרוֹ לַאֲנָחוֹת, אֲשֶׁר הָלַךְ וְשָׁקַע לְעֵינָיו. בְּהִתְאַמְּצוֹ לְהֵחָלֵץ עָשָׂה גַּרְסִיאָה תְּנוּעוֹת נוֹאָשׁוֹת, שֶׁהֵחִישׁוּ רַק אֶת טְבִיעָתוֹ.

– אַל תָּנִיד עַפְעַף, גַּרְסִיאָה! – צָעַק אֵלָיו אַלְוֵרָה.

בְּהַתִּירוֹ חִישׁ חֶבֶל חָזָק, שֶׁחָגַר אֶת מָתְנָיו, זָרַק אֶת קָצֵהוּ הָאֶחָד לַנַּעַר הָאֻמְלָל, שֶׁשָּׁקַע כִּמְעַט עַד לְחָזֵהוּ.

– תְּפֹס וַעֲמֹד עַל עָמְדְךָ – קָרָא אֵלָיו בְּקוֹל.

גַּרְסִיאָה לֹא אִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וּבוֹ בָרֶגַע, בְּכָרְכוֹ אֶת הַחֶבֶל מִסָּבִיב לָגוּפוֹ, קָשַׁר אוֹתוֹ בְּקֶשֶׁר־סַפָּנִים מְהֻדָּק. אַלְוֵרָה, בְּאָחֳזוֹ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֶבֶל, טִפֵּס עַל תְּלוּלִית שֶׁלְּיַד הַחוֹף וְקָרָא: חֲזַק וֶאֱמָץ, אֲנִי עוֹמֵד לִמְשׁוֹתְךָ!

בְּכָרְכוֹ אֶת הַחֶבֶל מִסָּבִיב לָעֵץ, מָשַׁךְ אַלְוֵרָה בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחוֹ וְהֶעֱלָה אֶת הַנַּעַר מִבּוֹר־שַׁחַת, שֶׁעָמַד לְבַלְעוֹ חַיִּים.

גַּרְסִיאָה לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה כָּלְשֶׁהִי, שֶׁהָיָה בָּהּ מִשּׁוּם סִיּוּעַ לְאַלְוֵרָה, בְּחָשְׁשׁוֹ שֶׁמָּא תִּפְצֶה שׁוּב הַתְּהוֹם אֶת פִּיהָ לְבָלְעוֹ. אַלְוֵרָה סָחַב אוֹתוֹ כִּסְחֹב שַׂק עָמוּס וְהוּא כְּבָר נָגַע בְּאַדְמַת הַחוֹף. כַּאֲשֶׁר פֶּתַע הִרְעִידוּ הַמַּיִם וּמִקַּרְקַּע הַמִּפְרָץ הִתְרוֹמֵם טִין. יַחַד עִם זֹאת נִשְּׂאָה שְׁרִיקָה חַדָּה.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, רְעִידַת אֲדָמָה! – צָעַק גַּרְסִיאָה הַנִּפְחָד.

נְחַשׁ־עֲנָק בִּצְבֵּץ פֶּתַע בֵּינוֹת לַשִּׂיחִים וּלְצִמְחֵי־הַמַּיִם, כְּשֶׁהוּא מֵרִים בִּתְנוּעוֹת זְנָבוֹ הַגַּמְלוֹנִי כַּמֻּיּוֹת מְרֻבּוֹת שֶׁל מַיִם וָטִין. הָיָה זֶה אַחַד הַזּוֹחֲלִים הָאֲיֻמִּים בְּיוֹתֵר, הַשּׁוֹרְצִים בְּעַרְבוֹת בְּרָזִילְיָה. נִרְאֶה שֶׁבִּגְלַל תְּנוּעוֹתָיו הַנּוֹאָשׁוֹת, שֶׁזִעְזְעוּ אֶת קַרְקַע הַבִּצָּה, עוֹרֵר הַנַּעַר אֶת הַנָּחָשׁ מִשְּׁנָתוֹ, אֲשֶׁר אַחֲרֵי הַיְשִׁירוֹ אֶת גֵּווֹ וְשָׁרְקוֹ בְּזַעַם, הֵחֵל לִלְטשׁ אֶת עֵינָיו הַיּוֹקְדוֹת אֶל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים.

אֶפֶס אַלְוֵרָה לֹא נָבוֹךְ. הוּא מָשַׁךְ אֶת הַנַּעַר אֶל הַחוֹף וְטָעַן אֶת רוֹבֵהוּ.

הַנָּחָשׁ רָגַז לֹא רַק בִּגְּלַל שֶׁהִטְרִידוּהוּ מִמְּנוּחָתוֹ. בְּוַדַּאי הָיָה רָעֵב, וְלָכֵן פָּנָה מִיָּד לְעֵבֶר אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה, כְּשֶׁהוּא מִתְכַּוֵן לְהִשְׂתָּעֵר עֲלֵיהֶם.

– חוּשָׁה, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, יְרֵה! וָלֹא – הוּא יִבְלַע אֶת שְׁנֵינוּ – צָעַק גַּרְסִיאָה, בְּמַהֲרוֹ אֶל רוֹבֵהוּ.

אַלְוֵרָה קָלַע וְיָרָה.

הַנָּחָשׁ, שֶׁנִּפְצַע לְמַטָּה קְצָת מֵרֹאשׁוֹ, הֵחֵל לְהִתְפַּתֵּל וּלְהִתְעַוֵּת, כְּשֶׁהוּא שׁוֹרֵק וּמֵטִיל מִתּוֹךְ לוֹעוֹ זֻהֲמָה וָדָם. הוּא הִכִּישׁ בַּזְנָבוֹ בַּחֲמַת־זַעַם, בַּהֲרִימוֹ מִזְרָקוֹת מְלֵאוֹת שֶׁל טִין נוֹזֵל, וּלְבַסּוֹף, בְּאַמְּצוֹ אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו, נָפַל עַל הַחוֹף, כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל צְעָדִים מִסְפָּר מַאַלְוֵרָה.

– הָבָה לִי אֶת רוֹבְךָ, גַּרְסִיאָה! – הִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ.

גַּרְסִיאָה כְּבָר טָעַן אוֹתוֹ וּמְסָרוֹ לְאַלְוֵרָה.

הַנָּחָשׁ הִצְטַנֵּף וּכְבָר הִתְכּוֹנֵן לִכְרֹךְ בִּזְנָבוֹ הֶחָסוֹן אֶת רַגְלֵי אַלְוֵרָה וּלְמַעֲכוֹ בִּלְפִיתוֹתָיו, אַךְ הוּא הִבְחִין בְּסַכָּנָה בְּרֶגַע־הַכּשֶׁר.

בְּהֵרָתְעוֹ לְאָחוֹר הוּא יָרָה כִּמְעַט סָמוּךְ לְנִצְּרַת הָרוֹבֶה, בְּרַצְּצוֹ אֶת גֻּלְגֹּלֶת הַמִּפְלֶצֶת.

בְּרַם, אַף מְרוֹצַץ־רֹאשׁוֹ עוֹד שִׁבֵּר הַנָּחָשׁ, בְּזַנְּקוֹ, אֶת אֲמִיר הַדֶּקֶל, שֶׁגָּדַל בְּסָמוּךְ; וְאַחַר נָפַל עַל הָאָרֶץ וְנִשְׁאַר חֲסַר־תְּנוּעָה.

– לַעֲזָאזֵל! – קָרָא אַלְוֵרָה בְּפָנִים חִוְּרִים. כְּבָר דִּמִּיתִי בְּלִבִּי, כִּי הוּא יְמַעֲכֵנוּ כָּלִיל. מִיָּמַי לֹא שָׁעַרְתִּי, כִּי הַמַּיִם עֲשׂוּיִים לִשְׂרֹף זוֹחֲלִים כֹּה עֲנָקִיִּים וְכֹה אֲיֻמִּים!..

נָחָשׁ זֶה, אַחַד הַזּוֹחֲלִים הָאַדִּירִים בְּיוֹתֵר הַשּׁוֹרְצִים כָּאן, אָרְכּוֹ הָיָה שְׁנֵים־עָשָׂר מֶטֶר וְעָבְיוֹ – כְּדֵי קוֹמַת אִישׁ בֵּינוֹנִי.

– אֵיזֶה כְּרִי! – קָרָא גַּרְסִיאָה, אֲשֶׁר עִקְּבוֹת הַפַּחַד עוֹד נִכְּרוּ בְּפָנָיו.

– נָחָשׁ כָּזֶה עָלוּל לִבְלֹעַ אָדָם עַל קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו וּלְלֹא כָל חֶבְלֵי עִכּוּל! אַף־עַל־פִּי־כֵן הִפְסַדְנוּ שָׁלשׁ יְרִיּוֹת וְלֹא זָכִינוּ בַּאֲרוּחָה.

– אֲנִי אֲהַסֵס לְהַבָּא לַחֲזֹר אַחֲרֵי אֹכֶל, – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה בְּהִזְדַּעְזְעוֹ.

– נָתוּר אַחֲרֵי דְבַר־מָה אַחֵר, – הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ אַלְוֵרָה. – חַכֵּה־נָא, הֲרֵי בָּאנוּ הֵנָּה לָדוּג דָּגִים!

– סִנְיוֹר! – צָעַק פֶּתַע גַּרְסִיאָה. – הַבֶּט־נָא שָׁמָּה. הַאֵין זֹאת דּוּגִית?

– אֵיפֹה אַתָּה מַבְחִין בָּהּ?

– שָׁמָּה עַל הַחוֹף, בֵּינוֹת לְצִמְחֵי הָרְקָק.

– כְּלוּם יִתָּכֵן שֶׁהָאִינְדְּיָאנִים בָּאִים הֵנָּה? – אַלְוֵרָה הִצְלִיף מַבָּט אִי־שָׁקֵט כְּלַפֵּי הַשִּׂיחִים וּמַעֲבֵה הַיַּעַר. – הֲרֵי אִם סִירָה כָּאן, מַשְׁמַע שֶׁמִּישֶׁהוּ בָּא הֵנָּה לָדוּג דָּגִים! מַה דַּעְתְּךָ עַל כָּךְ, גַּרְסִיאָה?

– דַּעְתִּי הִיא, כִּי עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּסִירָה זוֹ וּלְהַפְלִיג בָּהּ לָקַחַת אֶת הַצַּיִד, שֶׁצַּדְנוּ קֹדֶם לָכֵן.

– וְאַחַר־כָּךְ לִצְלוֹתוֹ, הַאֵין זֹאת?

– אָמְנָם כֵּן, וְעַל אַחַד הָאִיִּים הַזְּעִירִים דַוְקָא, כְּדֵי שֶׁהָאִינְדְּיָאנִים לֹא יוּכְלוּ לְלָכְדֵנוּ פֶּתַע.

– אֶל הַסִּירָה! צָעַק אַלְוֵרָה, שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיו הָרַעְיוֹן לַחֲצוֹת אֶת הָאֲגַם בְּסִירָה זוֹ, וּבְדֶרֶךְ זוֹ לְהִתְרַחֵק מֵהַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַמִּפְרָץ, הַמְבֻקָּר עַל־יְדֵי אוֹכְלֵי אָדָם.

בְּרַם, הַדּוּגִית הַקְּטַנָּה, הַנְּבוּבָה מִגֶּזַע עֵץ־הַסְּפוֹג שֶׁהֵם מָצְאוּ, הָיְתָה יְשָׁנָה מְאֹד וְלֹא צָלְחָה לִמְאוּמָה. הִיא הָיְתָה מְלֵאָה מַיִם.

– כְּלוּם סָבוּר אַתָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ תַּקָּנָה? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– הִיא בְּמַצָּב גָּרוּעַ מְאֹד – הֵשִׁיב הַנַּעַר. יֵשׁ צֹרֶךְ בִּנְעֹרֶת וּבְזֶפֶת. אֲנִי חוֹשֵׁב, כִּי קַרְקָעִיתָהּ מְנֻקֶבֶת כַּכְּבָרָה.

– אָנוּ נִמְצָא בַּיַּעַר גַּם זֶפֶת וְגַם נְעֹרֶת. רָאִיתִי בְּעֵת עָבְרֵנוּ צֶמַח, שֶׁגִּזְעוֹ מְכֻסֶּה בְּסִיבִים. אֵלֶּה יוּכְלוּ לְמַלֵּא מְקוֹם נְעֹרֶת.

– אַךְ הַתִּקּוּן מַצְרִיךְ זְמַן.

– נִתְאַזֵר בְּסַבְלָנוּת.

– מַסְכִּים, וּמַה בְּנוֹגֵעַ לִסְעֻדָּתֵנוּ הַמְהֻלֶּלֶת?

– מַה יֵשׁ, נִסְתַּפַּק לְפִי שָׁעָה בְּפֵרוֹת אוֹ נְנַסֶּה לִירוֹת אֵילוּ תֻּכִּים… הָבָה, נֵלְכָה־נָא אֶל הַיָּעַר, גַּרְסִיאָה.

הֵם כְּבָר פָּנוּ לָלֶכֶת חֲזָרָה, כְּשֶׁלְּפֶתַע הִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם אֵי־מִזֶּה בְּקִרְבָתָם גְנִיחָה מְמֻשֶּׁכֶת.

– מִי הוּא הַמִּתְיַפֵּחַ כָּאן? – שָׁאַל אַלְוֵרָה, בְּהִתְבּוֹנְנו מִסָּבִּיב⁹.

– אֵינִי רוֹאֶה מְאוּמָה, סִנְיוֹר – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה.

– יִתָּכֵן, כִּי זֶהוּ מִין קוֹף מִתְבַּדֵּחַ.

– צְוָחָה חֲדָשָׁה, עֲצוּבָה יוֹתֵר, מִנַּבְּאָה רָע יוֹתֵר, פָּרְצָה לֹא־הַרְחֵק, וְהַפַּעַם, דּוֹמֶה, נִשְּׂאָה אֵי־מִזֶּה מֵעָל. אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה נָשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם, וּבְהִסְתַּכְּלָם מִסָּבִיב הִשְׁגִּיחוּ בְּאֵיזֶה בַּעַל־חַיִּים מוּזָר, אֲשֶׁר צֶבַע עוֹרוֹ הָאָרֹךְ אָפֹר־צְהַבְהַב, שֶׁהִצְטַנֵּף עַל קְצֵה הַבַּד שֶׁל עֵץ מְסֻקָּס וְשֶׁשִּׁרְבֵּב לְמַטָּה אֶת זְנָבוֹ הָאָרֹךְ מְאֹד.

– הֲרֵי לְךָ קְצִיצָה! – קָרָא אַלְוֵרָה. יִהְיֶה טִיבוֹ שֶׁל בַּעַל־חַיִּים זֶה כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה, אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְאַתְקִין מִמֶּנּוּ צָלִי. הָעִקָּר, שֶׁלֹא יִבְרַח מִמֶּנּוּ.

וְאָכֵן, בַּעַל־חַיִּים מוּזָר זֶה יָשַׁב לְלֹא־נוֹעַ וּבְלֹא לְנַסּוֹת לְהִמָּלֵט נֹכַח הָאֲנָשִׁים הַמִּתְקָרְבִים. הוּא הוֹסִיף לְהַשְׁמִיעַ צְעָקוֹת מָרוֹת: “אַי… אִי”, כְּשֶׁהוּא מְכַשְׁכֵּשׁ מְעַט בְּזְנָבוֹ הַמְשֻׁרְבָּב.

– כְּלוּם אֵין רַגְלָיו שְׁבוּרוֹת? – הֵעִיר גַּרְסִיאָה.

– בֶּאֱמֶת, לָמָּה אֵינוֹ נִמְלָט עַל נַפְשׁוֹ? – הִתְעַנְיֵן אַף אַלְוֵרָה.

הוּא נִגַּשׁ לְעֵץ לֹא־גָבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר בַּעַל־הַחַיִּים הַמּוּזָר יָשַׁב עָלָיו, וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּתִמָּהוֹן, בְּשַׁעֲרוֹ, כִּי אֵיזֶה פֶּצַע חָמוּר מוֹנֵעַ אֶת בְּרִיחָתוֹ. אַף־עַל־פִּי־כֵן, הוּא נוֹכַח מַהֵר, כִּי הַחַיָּה לֹא נִזּוֹקָה כְּלָל.

– מָה, אֵפוֹא, פֵּשֶׁר הַדָּבָר? הָבָה נְנַסֵּה לְהַפִּילוֹ אָרְצָה! – אָמַר.

אַלְוֵרָה הֵחֵל לְנַעֲנֵעַ אֶת הָעֵץ, אֲשֶׁר עֳבִי גִזְעוֹ לֹא עָלָה עַל עֳבִי יַד הָאָדָם.

מְלָאכָה לְבַטָּלָה! בַּעַל־הַחַיִּים כְּאִלּוּ נִצְמַד אֶל הַבַּד וְאֶת זַעְמוֹ עַל הַטְרָדָתוֹ הִבִּיעַ רַק בִּצְעָקוֹת מָרוֹת: “אַ… אִי!.. אַי… אִי!”

– עָלַי לְטַפֵּס עַל הָעֵץ! –קָרָא אַלְוֵרָה וְעָלָה חִישׁ־מַהֵר עַל הַבַּד, בְּהַחֲזִיקוֹ בְּיָדוֹ אֶת הַגַּרְזֶן. בַּעַל־הַחַיִּים בִּרְאוֹתוֹ אֶת אַלְוֵרָה כֹּה קָרוֹב הֵחֵל לִנְהֹם, בְּדוֹמֶה לְחָתוּל מְרֻגָּז וְצַמְרוֹ סָמַר. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִרְפָּה מֵהַבַּד, אֲשֶׁר נִנְעַץ בּוֹ בְּצִפָּרְנָיו, וְעַל נְקַלָּה עָלָה בִּידֵי אַלְוֵרָה לִמְחֹץ אֶת רֹאשׁוֹ בְּהַכָּאַת הַגַּרְזֶן וּלְהַפִּילוֹ אָרְצָה.

הָיָה זֶה בַּעַל־הַחַיִּים הַנּוֹדָע בִּשְׁמוֹ “אַאִי”, בִּגְלַל הַצְּעָקָה הַמָּרָה שֶׁהוּא מַשְׁמִיעַ; הוּא נִקְרָא גַם בְּשֵׁם “עַצְלָן”, עַל שׁוּם תְּנוּעוֹתָיו הָאִטִיוֹת וְהַמְרֻשָּׁלוֹת.

עַד שֶׁיּוּכַן הַצָּלִי – אָמַר אַלְוֵרָה, לְאַחַר שֶׁנֶּעֶרְכָה הָאֵשׁ – אֵלְכָה לְלַקֵּט פֵּרוֹת, וְכֵן אֶבְדֹּק אִם אֵין שָׁם תַּחֲלִיף לִנְעֹרֶת. כְּלוּם אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לְהִשָּׁאֵר כָּאן יְחִידִי?

– הוֹ, לֹא! – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה. – רוֹבִי טָעוּן.

אַלְוֵרָה שָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו, הַיַּעַר שָׁכַן כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים צַעַד מִמְּקוֹם חֲנִיָּתָם, וְהוּא כְּבָר הִסְפִּיק לִקְרֹב לִמְבוֹאוֹ, כַּאֲשֶׁר קוֹל־נֶפֶץ מוּזָר עוֹרֵר פֶּתַע אֶת תְּשׂוּמַת־לִבּוֹ. דּוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ כַּדּוּרִים נִדַּרְדְּרוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְנִשְׁתַּבְּרוּ.

– “כְּלוּם אֵין אֵלֶה אִינְדְּיָאנִים?” – חָשַׁב אַלְוֵרָה.

הוא הִבִּיט לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, שֶׁבָּקַע מִמֶּנּוּ קוֹל הַנֶּפֶץ, וְרָאָה עֵץ־עֲנָק, שֶׁהִתְנַשֵּׂא בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים צַעַד מִמֶּנּוּ. פֵּרוֹת גַּסִים מְאֹד נָשְׁרוּ מִשָּׁם, אֲשֶׁר הִתְבַּקְּעוּ, בְּפָלְטָם הַחוּצָה כְּעֵין אֱגוֹזִים.

– “מִי זֶה, אֵפוֹא, הַזּוֹרֵק אוֹתָם אָרְצָה?” – שָׁאַל אַלְוֵרָה אֶת עַצְמוֹ, אֲשֶׁר תּוֹפָעָה זוֹ גֵּרְתָה מְאֹד אֶת סַקְרָנוּתוֹ. – הֵם מֻשְׁלָכִים בְּכֹחַ רַב לְמַדַּי, וְאַגַּב אֵינָם נוֹפְלִים בְּקַו נִצָּב עַל הָאָרֶץ, סִמָּן, שֶׁאֵינָם נִתְלָשִׁים מֵאֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ הַבַּדִּים".

הוּא הִבִּיט לְמַעְלָה וְרָאָה בֵּין עַנְפֵי עֵץ־הָעֲנָק קוֹפִים שֶׁקָּטְפוּ בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה פֵּרוֹת גַּמְלוֹנִיִּים וּזְרָקוּם לְמַטָּה, כָּךְ שֶׁהֵם הִתְנַגְּפוּ בָּאֲדָמָה וְהִתְבַּקְּעוּ. אַחֲרֵי זָרְקָם כַּמּוּת נִכֶּרֶת שֶׁל אֱגוֹזִים יָרְדוּ הַקּוֹפִים בִּזְרִיזוּת מִן הָעֵץ וְהֵחֵלּוּ לְזָלְלָם בְּתַאַוְתָנוּת. פֶּתַע הִרְגִּישׁוּ בִּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל אוֹיֵב וְאָז, בְּתָפְשָׂם אֶת שְׁיָרֵי הָאֱגוֹזִים, שָׂמוּ רַגְלֵיהֶם כָּאַיָּלוֹת וּמִהֲרוּ לָרוּץ אֶל הַיַּעַר, בְּהֵעָלְמָם חִישׁ־מַהֵר בֵּינוֹת לְמִקְלְעוֹת־הַפְּרָחִים שֶׁל הַמְטַפְּסִים.

אַלְוֵרָה נִגַּשׁ לְרַגְלֵי הָעֵץ וְהֵרִים כַּמָּה אֱגוֹזִים גְּדוֹלִים. הָיָה זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶׁהִצְטָרֵךְ לוֹ: בְּפַצְּחוֹ אֶת אַחַד הָאֱגוֹזִים הַמְבֻקָּעִים מָצָא בֵּין הַקְּלִפָּה וְהַגַּלְעִין שִׁכְבָה שֶׁל סִיבִים.

אִלּוּ יָדַע אַלְוֵרָה טִיבוֹ שָׁל צֶמַח זֶה הָיָה בוֹדֵק מִתַּחַת לִקְלִפָּתוֹ שֶׁל הָעֵץ, מְקוֹם שָׁם שִׁכְבַת הַסִּיבִים עָבָה לְמַדַּי; בְּרַם, הַצִּמְחִיָּה שֶׁל בְּרָזִילְיָה הָיְתָה כַּסֵּפֶר הֶחָתוּם בְּעֵינָיו.

מְרֻצֶּה מְאֹד מִמְּצִיאָתוֹ חָזַר לִשְׂפַת הָאֲגַם, מְקוֹם שָׁם גַּרְסִיאָה מִלֵּא תַּפְקִיד שֶׁל טַבָּח.

– הֶעָלָה הַצָּלִי יָפֶה? – שָׁאַל אַלְוֵרָה, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ כֵּיצַד הוּא מוֹצִיא אֶת הַכְּלִי הַמּוּכָן מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.

– טַבָּח הָאֳנִיָּה לֹא הָיָה מֵיטִיב לִצְלוֹת. אַךְ…

– מַה יֵּשׁ?

– כְּלוּם לֹא נִדְמֶה לְךָ, שֶׁקּוֹל זֶה מַזְכִּיר תִּינוֹק, שֶׁצָלוּהוּ בַּשַּׁפּוּד?

– יִתָּכֵן, – הִסְכִּים אַלְוֵרָה, אֲשֶׁר תַּאֲבוֹנוֹ נִטַּל מִמֶּנּוּ עוֹבֵר לְהֶעָרַת הַנַּעַר. – אוּלָם הֲרֵי שְׁרוּיִים אָנוּ בָּאָרֶץ, שֶׁאוֹכְלֵי אָדָם נְחִתִּים בָּהּ. לֹא נִהְיֶה, אֵפוֹא, בַּרְרָנִים יָתֶר עַל הַמִּדָּה.

אַלְוֵרָה נָטַל אֶת הַצָּלִי וּבְהַנִּיחוֹ אוֹתוֹ עַל עֲלֵה בָּנָנָה חָתַךְ אוֹתוֹ לְכַמָּה חֲתִיכוֹת.

– רֵיחוֹ נָעִים – אָמַר – הָבָה נִרְאֶה מַה טַּעְמוֹ.

– חוֹשְׁבַנִי, כִּי בְּשַׂר תֻּכִּי יֶעֱרַב יוֹתֵר לַחֵךְ – הֵעִיר גַּרְסִיאָה, בְּהִתְאַמְּצוֹ מַאֲמָץ רַב לִבְלֹע נֵתַח.

– אָכֵן, בָּשָׂר זֶה לֹא יִצְלַח לִמְאוּמָה! כָּמוֹהוּ כִּבְשַׂר פֶּרֶד תָּשׁוּשׁ! – קָרָא אַלְוֵרָה.

בְּרַם, הָרָעָב מְחוֹלֵל פְּלָאִים. רֻבּוֹ שֶׁל הַבָּשָׂר הַצָּהֹב וְהַתָּפֵל שֶׁל הַחַיָה אַאִי נֶאֱכַל בְּכָל זֹאת. אַחֲרֵי סַפְּקָם בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת אֶת תְּבִיעוֹת הַקֵּבָה פָּנוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַסִּירָה, שֶׁבִּקְשׁוּ לְתַקְּנָהּ בְּכָל מְחִיר, הוֹאִיל וְשִׁעֲרוּ, כִּי בַּמַּיִם הַשְּׁחֹרִים שֶׁל הָאֲגַם שׁוֹרְצִים דָּגִים.

אַחֲרֵי הָפְכָם אֶת הַסִּירָה הַחֵלּוּ לְתַקֵּן אֶת קַרְקָעִיתָהּ וּכְבָר הִסְפִּיקוּ לִסְתּם אֶת כָּל הַחֹרִים, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע פָּרְצוּ בַּיַּעַר זְעָקוֹת נוֹאָשׁוֹת, אֲשֶׁר מִן הַנִּמְנָע הָיָּה, כִּי יָצְאוּ מִפִּי קוֹפִים. מֻתָּר הָיָה לְהַנִּיחַ, כִּי שָׁמָּה, מִתַּחַת לָעֵצִים נִטַּשׁ קְרָב אָיֹם בֵּין שְׁנֵי שְׁבָטִים אוֹיְבִים זֶה לָזֶה. לְאָזְנֵיהֶם הִגִּיעַ קוֹל מַכּוֹת אֲיֻמּוֹת, שְׁרִיקַת חִצִּים וּצְעָקוֹת נוֹרָאוֹת, מֻכָּרוֹת לָהֶם מְאֹד. אַלְוֵרָה חָשׁ בְּאֹרַח אִנְסְטִינקְטִיבִי אֶל הַסִּירָה, בְּחָשְׁשׁוֹ שֶׁמָּא הַלּוֹחֲמִים, בְּדָלְקָם אִישׁ אַחֲרֵי יְרִיבוֹ, יִפְנוּ לְעֵבֶר הָאֲגַם.

– סִנְיוֹר, וּמַה בְּנוֹגַעַ לִמְשׁוֹטִים? – קָרָא גַרְסִיאָה אַחֲרָיו.

אַלְוֵרָה הִתְבּוֹנֵן סְבִיבָיו. בְּקִרְבָתוֹ גָּדַל עֵץ גוּץ, בַּעַל עָלִים עֲבֻתִּים מְאֹד. בְּכַמָּה הַכָּאוֹת־גַּרְזֶן הוּא הִפִּילוֹ.

– זֶה יַסְפִּיק, – אָמַר.

אַחֲרֵי הַתִּיזוֹ שְׁנֵי עֲנָפִים הוּא חָשׁ אֶל הַסִּירָה, מְקוֹם שָׁם גַּרְסִיאָה כְּבָר נִמְצָא בוֹ.

– הַפְלֵג – קָרָא אֵלָיו.

הֵם לֹא בָדְקוּ אֲפִילוּ אִם הַסִּירָה תֻּקְּנָה כָּרָאוּי. בְּהִסּוֹגָם אָחוֹר מֵהַחוֹף הֵם הִפְלִיגוּ מַהֵר בְּעֶזְרַת מְשׁוֹטִים מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וְחִישׁ נֶעֶלְמוּ בֵּין הָאִיִּים הַזְּרוּעִים עַל פְּנֵי הָאֲגַם.

 

ז. הִתְנַפְּלוּת הַקַּיְמָן    🔗

לַמְרוֹת מַצָבָהּ הַגָּרוּעַ שֶׁל הַדּוּגִית הִיא הִתְנוֹעֲעָה בְּכָל־זֹאת כָּרָאוּי, וְהֶחֱזִיקָה מַעֲמָד על פְּנֵי הַמַּיִם. הַתַּיָּרִים בְּחָשְׁשָׁם כָּל רֶגַע לְהוֹפָעָתָם שֶׁל הַפְּרָאִים הַנִּלְחָמִים, שֶׁצַעֲקוֹתֵיהֶם הִגִיעוּ לְאָזְנֵיהֶם, עָבְרוּ בְּלֹא לְהֵעָצֵר לְיַד הָאִי הַזָּעִיר אֲשֶׁר הַצִּפֳּרִים, שֶׁנּוֹרוּ בִּידֵי אַלְוֵרָה, הִתְגּוֹלְלוּ עָלָיו, וְהֶחְלִיטוּ לַחְתֹּר לְלֵב הָאֲגַם הַנִּרְחָב.

אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם נֶאֶלְצוּ תּוֹךְ מַאֲמַצִּים רַבִּים לְפַלֵּס לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּינוֹת לַמַּעֲבֶה שֶׁל צִמְחֵי־הַמַּיִם הָעֲבֻתִּים, בְּהִסְתַּיְּעָם לְשֵׁם כָּךְ בְּגַרְזִנִים וּבִמְשׁוֹטֵי הַדּוּגִית. כְּמִכְשׁוֹל עִקָּרִי שִׁמֵשׁ הַצֶּמַח הַנֶּהְדָּר וִיקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית (Victoria regia), אֲשֶׁר עָלָיו הַגַּמְלוֹנִיִּים הָיוּ בַּעֲלֵי הֶקֵּף שֶׁל מֶטֶר וּמֶחֲצָה וְדָמוּ לְדֹבְרוֹת זְעִירוֹת, שֶׁהֲמוֹן צִפֳּרִים הִתְשׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵיהֶן. הַפְּרָחִים הַלְבָנִים הַיָּפִים לְהַפְלִיא שֶׁל צֶמַח־מַיִם זֶה מְשַׁמְּשִׁים עַד הַיּוֹם נוֹשֵׂא לְהִתְפָּעֲלוּתָם שֶׁל תַּיָּרֵי אֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, וְאִלּוּ חוֹחָיו הָאֵיתָנִים גּוֹרְמִים לִפְצָעִים מְמֻשָּׁכִים, הַמִּתְרַפְּאִים בְּקֹשִׁי.

בְּפַלְסָם לָהֶם דֶּרֶךְ בְּהַכָּאוֹת חֶרֶב וּבִמְשׁוֹטִים הִגִּיעוּ תַּיָרֵינוּ לְבַסּוֹף לְאִי זְעַרְעָר, אֲשֶׁר הֶקֵּפוֹ לֹא עָלָה עַל חֲמִשִּׁים מֶטֶר וְהֶעָטוּף חֻרְשַׁת בָּנָנוֹת נֶהְדֶּרֶת, מְלֵאָה אֶשְׁכּוֹלִים גַּסִּים שֶׁל פֵּרוֹת עֲסִיסִיִּים וּטְעִימִים.

– יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לְהִסְתַּתֵּר כָּאן, מִתַּחַת לְעָלִים גַּמְלוֹנִיִּים אֵלּוּ, אָמַר גַּרְסִיאָה, אֲשֶׁר סִמָּנֵי עֲיֵפוּת נִרְאוּ בְּפָנָיו. – נִדְמֶה לִי, כִּי עָלֵינוּ לַעֲלוֹת אֶל הַחוֹף, הוֹאִיל וְלֹא תִּקַנּוּ אֶת הַסִּירָה כִּדְבָעִי, וְהִיא כְּבָר מַתְחִילָה לִדְלֹף בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים. הַבֶּט־נָא, נְעָלַי הֻרְטְבוּ כֻלָּן.

– יֵשׁ לָנוּ נְעֹרֶת וְאָנוּ נִסְּתֹּם אֶת הַסִירָה – הֵעִיר אַלְוֵרָה. – לַעֲזָאזֵל! אָכֵן, זֶהוּ אִי נֶהְדָּר וְנוּכַל לִזְלֹל בָּנָנוֹת עַד לְהָקִיא.

– אַף כָּאן יֵשׁ צִפֳּרִים. הֵן עֲשׂוּיוֹת לְסַפֵּק לָנוּ צָלִי עָדִיף מִזֶּה, שֶׁאָכַלְנוּ הַיּוֹם.

– וְהָאִינְדְּיָאנִים? כָּלוּם הִסַּחְתָּ אֶת דַעְתְּךָ מֵהֶם? אִם יִשְׁמְעוּ קוֹל יְרִיָּה, וַדַּאי שֶׁיָּבוֹאוּ הֵנָּה.

– נַעֲלֶה מִכָּל סָפֵק – הִסְכִּים גַּרְסִיאָה.

הֵם קָרְבוּ אֶל הַחוֹף וְעָלוּ, כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים אֶת נִשְׁקָם.

הָאִי הָיָה עָטוּף דֶשֶׁא סָמִיךְ וְעֵצִים מְצִלִּים.

לְהָקוֹת שְׁלַמוֹת שֶׁל דִבְשׁוֹנִים חִנָּנִִיִּים, שֶׁבָּנוּ אֶת קִנֵּיהֶם בְּתוֹךְ הָעַלְוָה הַסְּמִיכָה, הִתְעוֹפְפוּ בִּמְשׁוּבַת־צָהֲלָה, צִיְּצוּ וְהִתְגָּרוּ זֶה בָּזֶה, בְּגַלּוֹתָם אֶת אָפְיָם הַמִּלְחַמְתִּי הַמֻּבְהָק, לַמְרוֹת קֹטֶן שִׁעוּרָם.

– יִיטַב לָנוּ לָשֶׁבֶת כָּאן, – אָמַר אַלְוֵרָה. חוֹשְׁבַנִי, כִּי מֻתָּר לָנוּ לְקַוּוֹת, שֶׁהָאִינְדְּיָאנִים לֹא יָבוֹאוּ הֵנָּה.

– מַסְכִּים. בְּרַם, מִתְעַלֵּם אַתָּה מִשְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה: סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם!

– וְאַתָּה מִתְעַלֵם מִכֵּךְ, שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי חַכּוֹת.

– אָכֵן, צָדַקְתָּ. הֵן נִשְׁמְטוּ מִזִּכְרוֹנִי לְגַמְרֵי.

־ נְשׁוֹטֵט קְצָת בָּאִפַּרְכִיָּה שֶׁלָנוּ, נַחֲזֹר אַחֲרֵי תּוֹלָעִים וְאַחַר נַשְׁלִיךְ חַכָּה.

הֵם סָקְרוּ בְּשִׂים לֵב אֶת הַחוֹף, בְּהַקִּישָׁם בַּחֶרֶב עַל הַשִּׂיחִים כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם נְחָשִׁים אֵינָם מִסְתַּתְּרִים שָׁם, וּלְבַסּוֹף בָּחֲרוּ בַּפִּנָּה, בְּתוֹךְ שׁוּרָה שֶׁל שִׂיחֵי־רְקָק.

רָאִיתִי צֵל בַּמַּיִם, – אָמַר אַלְוֵרָה. – סִמָּן שֶׁיֵּשׁ כָּאן דָּגִים.

גַּרְסִיאָה כְּבָר אָסַף זְחָלִים וּבְהַתִּירוֹ אֶת הַחֶבֶל, שֶׁחָגַר אֶת מָתְנָיו, קָשַׁר אֵלָיו וָו.

לְאַחַר שֶׁהִדֵּק אֶת הַחֶבֶל לְשִׂיחַ אָרֹךְ הוּא שָׂם עַל הַוָּו אֶת חֹמֶר הַפְּתָּיוֹן, וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַחַכָּה לְבֵין עֲלֵי וִקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית, מְקוֹם שָׁם, לְפִי דַעְתּוֹ, צְרִיכִים הָיוּ לְשְׁרֹץ דָּגִים. וְאָמְנָם עֲמָלוֹ לֹא הָיָה לַשָּׁוְא, וְהוּא הֶעֱלָה שְׁנֵי דְגִיגִים לֹא־קְטַנִים בַּעֲלֵי לוֹעַ גָּדוֹל, הַמְצֻיָּד בְּשִׁנַּיִם חַדּוֹת.

סְעֻדַּת־הָעֶרֶב הָיְתָה מֻבְטַחַת, אֵפוֹא. מְעוֹדָדִים עַל־יְדֵי הַצְלָחָה זוֹ הֵם הִשְׁלִיכוּ אֶת חַכָּתָם שֵׁנִית וּפֶתַע, לְתַדְהֵמָתָם הַגְּדוֹלָה, הִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם גְּעִיָה מוּזָרָה וּמְמֻשֶּׁכֶת, שֶׁבָּקְעָה מִתַּחַת לַמַּיִם.

– הַשָׁמַעְתָּ, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, – שָׁאַל הַנַּעַר.

– לַעֲזָאזֵל! כְּלוּם חֵרֵשׁ אֲנִי?

– מִי הוּא, לְפִי דַעְתְּךָ, הַנּוֹהֵם שָׁם?

– וַדַּאי זֶהוּ מִין דָּג גָּדוֹל מִמִּין בִּלְתִּי יָדוּעַ.

– וְאוּלַי נָחָשׁ הוּא זֶה?

– אַף זֶה יִתָּכֵן

– וְאוּלַי קַיְמָן…

– שׂוּמָה הָיָה עָלָיו לַעֲלוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כְּדֵי לִנְשֹׁם, אֲבָל אֵין אֲנִי מַבְחִין בּוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם…

בְּרֶגַע זֶה מָשַׁךְ מִישֶׁהוּ אֶת הַחַכָּה בְּכֹחַ כֹּה רָב, עַד שֶׁהַנַּעַר כִַּמְעַט שֶׁנָּפַל הַמַּיְמָה. בְּקֹשִׁי עָלָה בִּידֵי אַלְוֵרָה לִתְמֹךְ בּוֹ.

– עֲזֹב אֶת הַחַכָּה! – צָעַק אַלְוֵרָה.

מוֹט הַדִּיוּג וּקְנֵה הַשִׂיחַ נֶעֶלְמוּ חִישׁ מִתַּחַת לַמַּיִם וְעַמוּד שָׁלֵם שֶׁל מַיִם וְטִין הִתְרוֹמֵם מִשָּׁם, כְּשָׁהוּא פוֹנֶה יָשָׁר כְּלַפֵּי דַיָּגֵינוּ וּמְלֻוֶּה בִּנְהִימָה אַדִּירָה.

– לַעֲזָאזֵל! – צָעַק אַלְוֵרָה, בְּקָפְצוֹ עַל רַגְלָיו. הַאִם מוֹקֵשׁ הוּא, שֶׁהִתְפּוֹצֵץ בְּקַרְקַע הַיָּם?

– זָהוּ מַשֶׁהוּ אַחֵר, סִנְיוֹר, – הֵעִיר גַּרְסִיאָה. – רָאִיתִי בְּתוֹךְ הַטִּין זָנָב גַּמְלוֹנִי שֶׁל חַיָה אַחַת. יִתָּכֵן כִּי זֶהוּ מִין נָחָשׁ, דֻּגְמַת זֶה שֶׁהָרַגְנוּ הַבֹּקֶר.

– חֶבֶל־אֶרֶץ מְשֻׁנֶּה, מְקוֹם בּוֹ הַנְּחָשִׁים, תַּחַת לִזְחֹל עַל הַדֶּשֶׁא, חַיִּים בְּתוֹךְ הַמַּיִם, בְּדוֹמֶה לִצְלוֹפָחִים!.. אַךְ לֹא נַטְרִיד עוֹד מִפְלֶצֶת זוֹ. אַף בִּלְעֲדֵי זֹאת וַדַּאי שֶׁהִיא מְרֻגֶּזֶת בְּיוֹתֵר, בִּגְלַל בָּלְעָהּ אֶת הַוָּו. וְאִלּוּ סְעֻדַּת־עֶרֶב יֵשׁ לָנוּ מִכָּל מָקוֹם.

– וְאֵימָתַי נַפְלִיג מִכָּאן?

– נָלוּן כָּאן הַלַּיְלָה. בָּאִי הַזֶּה שֶׁבְּלֵב הָאֲגַם אָנוּ שְׁרוּיִים בְּיֶתֶר בִּטָּחוֹן מֵאֲשֶׁר שָׁם בַּיַּעַר.

– לְפֶלֶא הַדָּבָר, שֶׁלֹא נִשְׁמַע שׁוּם הֵד מִן הָאִינְדְּיָאנִים, כַּנִּרְאֶה, הֵם עֲסוּקִים עַכְשָׁו בִּצְלִיָּתָם שֶׁל הַחֲלָלִים, שֶׁנָּפְלוּ עַל שְׂדֵה הַקֶטֶל.

– וְכֵן שֶׁל הַשְׁבוּיִים, גַּרְסִיאָה, – הֵעִיר אַלְוֵרָה.

– אָכֵן, בִּיעָרוֹת אֵלֶּה אֵין, כַּנִּרְאֶה, שׁוּם מַחְסוֹר, לֹא בְּפֵרוֹת וְלֹא בְּאוֹכְלֵי אָדָם…

– כָּל זֶה, יְדִידִי, הוּא שְׁאֵלָה שֶׁל טַעַם… אַף־עַל־פִּי־כֵן נְטַפֵּל עַתָּה בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב וְנַעֲרֹךְ אֵשׁ.

הַשֶׁמֶשׁ נָטְתָה חִישׁ לַעֲרֹב.

בְּחָשְׁשׁוֹ, שֶׁמָּא יַרְגִישׁוּ הָאִינְדְּיָאנִים בָּאֵשׁ, בָּחַר אַלְוֵרָה בְּפִנָּה מְבוֹדֶדֶת, הַמּוּגַנָּה מִכָּל עֲבָרֶיהָ בִּצְמָחִים. שָׁם הֵם עָרְכוּ מְדוּרָה קְטַנָּה מִזְּרָדִים יְבֵשִׁים וְהֵחֵלּוּ לִצְלוֹת אֶת הַדָּגִים.

דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב עָטְפוּ הַכֹּל מִסָּבִיב, וּמִן הַמַּיִם הִתְרוֹמַם עֲרָפֶל סְפוּג אֵדִים מַבְאִישִׁים וּמְסֻכָּנִים, הַגּוֹרְמִים לְקַדַּחַת צְהֻבָּה וַאֲיֻמָּה. רִבְבוֹת יַתּוּשִׁים זִמְזְמוּ וּבַחֲלַל הָאֲוִיר רִחֲפוּ עֲטַלֵּפִים עֲנָקִיִּים, שֶׁאַף עֲלוּקוֹת אֲיֻמּוֹת, הַמּוֹצְצוֹת אֶת דַּם הָאֲנָשִׁים וְהַחַיּוֹת הַיְשֵׁנִים, נִלְווּ עִמָּהֶם. עִתִּים פָּרְצָה קְרִיאָה עֲצוּבָה וְחַדְגּוֹנִית שֶׁל אֵיזוֹ צִפּוֹר־לַיִל שֶׁהִפְרִיעָה אֶת הַדְּמָמָה.

כַּמָּה קוֹדֵר הַמָּקוֹם! – אָמַר אַלְוֵרָה, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֶל אֹפֶן צְלִיַּת הַדָּגִים! זֶה מַשְׁרֶה עָלַי עַצְבוּת.

– אַף עָלַי, סִנְיוֹר, – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה. הָיִיתִי מְבַכֵּר לְשָׁהוֹת עוֹד לְיַד חוֹף הַיָּם.

– אָנוּ נַחֲזֹר לְשָׁם בִּמְהֵרָה, זַאֲטוּט. מָחָר נֶחֱצֶה אֶת הָאֲגַם, כְּשֶׁפָנֵינוּ מוּעָדוֹת מִזְרָחָה, עַד אֲשֶׁר נַגִּיעַ אֶל הַחוֹף. וַדַּאי שֶׁלֹּא הִתְרַחַקְנוּ יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם־שְׁלֹשָׁה מִילִין מֵהַחוֹף. אַגַּב…

– מַה יֵּשׁ?

– הֲגָמָאתָ אֶת מֵימֵי הָאֲגַם הַזֶּה?

– עֲדַיִן לֹא.

– הֲרֵי יִתָּכֵן, כִּי יֵשׁ לוֹ חִבּוּר־מָה אֶל הַיָּם?

– תֵּכֶף אֲבָרֵר אֶת הַדָּבָר. בָּעֵת שֶׁתּוֹרִיד אֶת הַדָּגִים מִן הָאֵשׁ אַשִׂיג מְעַט מַיִם וְאֶגְמָא מֵהֶם, הֲגַם שֶׁהֵם כֹּה שְׁחֹרִים עַד שֶׁאַף צִחֵה צָמָא לֹא הָיָה תָאֵב לִשְׁתּוֹתָם.

– הֵם מְלוּחִים! – הִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ, בְּטַעֲמוֹ מִן הַמַּיִם – לֹא אָפוּנָה, כִּי אֲגַם זֶה יֵשׁ לוֹ חִבּוּר אֶל הַיָּם.

בְּהִתְרוֹמְמוֹ הוּא רָאָה כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל עֲשָׂרָה צְעָדִים מִן הַחוֹף גוּשׁ־מָה אָפֵל מִתְנוֹעֵעַ, הַמֻּרְכָּב, כְּאִלּוּ, מֵעֲרֵמָה שֶׁל צִמְחֵי־מַיִם. רִטּוּן־מָה עָמוּם, שֶׁנִשָּׂא מִשָּׁם, אִלֵץ אוֹתוֹ לְלְטשׁ אֶת עֵינָיו כְּלַפֵּי אִי זָעִיר זֶה.

– “כַּנִּרְאֶה, זֶהוּ שׁוּב הַקַּיְמָן” – חָשֵׁב בְּהִתְחַלְחֲלוֹ.

אַלְוֵרָה, שֶׁשָּׁמַע אַף הוּא אֶת קוֹל הַהֲמֻלָּה, מִהֵר אֵלָיו בְּרוֹבֵהוּ.

– מַה יֵּשׁ כָּאן? – שָׁאַל.

– בַּעַל־חַיִּים זֶה אוֹרַב לְמִישֶׁהוּ, סִנְיוֹר… אַגָּב, מְסֻפְּקַנִי אִם מְצוּיָה שָׁם אֵיזוֹ חַיָּה. אֵינִי רוֹאֶה כְלוּם פְּרָט לְשִׂיחִים, וְרַק לְפִי הִתְנוֹעֲעוּתָם חוֹשֵׁד אֲנִי, כִּי מִתַּחַת לָהֶם מִסְתַּתֵּר קַיְמָן.

אָכֵן, אֵינִי מִשְׁתּוֹקֵק כָּל־עִקָּר לִהְיוֹת שָׁרוּי שָׁם בֵּין הַשִּׂיחִים הַלָּלוּ! הֲגַם, שֶׁהַקַּיְמָנִים אֵינָם כֹּה גַמְלוֹנִיִּים וְכֹה אַכְזָרִים כַּתִּמְסָחִים הָאַפְרִיקָאִים, מִכָּל מָקוֹם הֵם מְסֻכָּנִים לְמַדַּי. מֵילָא, נַלֵךְ בְּכָל־זֹאת לִסְעֹד אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב קֹדֶם שֶׁיּוּצַן הַצָּלִי. נַשְׁגִּיחַ שְׁנֵינוּ יַחְדָּו וְנָכִין אֶת רוֹבֵינוּ.

אַלְוֵרָה, שָׁלֹא נֶחֱרַד בְּיוֹתֵר, כַּנִּרְאֶה, מִפְּנֵי שְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל הַקַּיְמָן, שֶׁנֶעְצַר כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעִים מֶטֶר מֵהַחוֹף, שָׁב בְּנַחַת אֶל מַחֲנֵהוּ הֶעָשׂוּי מִנֵּיהּ וּבֵיהּ וְיָשַׁב אֶל הַ"שֻּׁלְחָן", לְפִי בִטּוּיוֹ, בְּהִתְכּוֹנְנוֹ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת הָעֶרֶב.

גַּרְסִיאָה עָשָׂה כְמַעֲשֵׂהוּ וּשְׁנֵי הַדָּגִים נֶאֶכְלוּ חִישׁ־מַהֵר. בְּשָׂרָם עָרַב מְאֹד לְחִכָּם.

טֶרֶם הִסְפִיקוּ עוֹד לְגְמֹר אֶת סְעֻדָּתָם בָּקְעָה פֶּתַע מִן הַשִּׂיחִים הֲמֻלַּת־מָה חֲשׁוּדָה.

– זֶהוּ, כַּנִּרְאֶה, הַקַּיְמָן, הַטּוֹרֵחַ לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף – לָחַשׁ אַלְוֵרָה וּמִהֵר לִטְעֹן אֶת רוֹבֵהוּ.

הוּא הִשְׁתַּטֵּח עַל הָעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַ וְזָחַל לְעֵבֶר הַחוֹף בְּלִוְיַת הַנַּעַר, הַמְצֻיָּד בְּגַרְזֶן.

קוֹל הַנֶּפֶץ נִמְשַׁךְ, כְּאִלּוּ אֵיזֶה בַּעַל־חַיִּים אַדִּיר הִתְאַמֵּץ לְפַלֵּס לוֹ דֶרֶךְ, בְּשָׁבְרוֹ אֶת הַקָּנִים הַיְבֵשִׁים.

– הַאָמְנָם זֶהוּ הַקַּיְמָן? – שָׁאַל גַּרְסִיאָה בְּלַחַשׁ.

– לא אָפוּנָה! יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי לִתְקֹעַ כַּדּוּר לְתוֹךְ לוֹעוֹ. הָבָה נִרְאָה, אִם יִהְיֶה לְאֵל יָדוֹ לָשׁוּב אָז הַמַּיְמָה.

הֵם זָחֲלוּ שְׁנֵיהֶם וּכְבָר הִגִּיעוּ עַד לַחוֹף, אֶפֶס קוֹל הַנֶּפֶץ נִפְסַק פִּתְאֹם. בְּרַם. הַקַּיְמָן לֹא הָיָה, כַּנִּרְאֶה, בְּרִחוּק מָקוֹם מֵהֶם. רוּחַ־הַלַּיְלָה הַקָּלִיל נָשָׂא לְאַפָּם אֶת רֵיחוֹ הֶחָרִיף שֶׁל מֹשֶׁק, הַנּוֹדֵף מַחַיָּה זוֹ.

– יִתָּכֵן, כִּי הַקַּיְמָן שָׁב אֶל הַמַּיִם, – אָמַר אַלְוֵרָה.

הוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו כְּדֵי לְהָצִיץ, כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע זָעוּ הַשִּׂיחִים וְהוּא רָאָה לְפָנָיו שְׁתֵּי מַלְתְּעוֹת מִפְלֶצֶת פְּעוּרוֹת, הַמּוּכָנוֹת לְבָלְעוֹ, וּבְאַפּוֹ עָלָה רֵיחַ מַבְחִיל שֶׁל בָּשָׂר מַסְרִיחַ, זֶה הַנּוֹדַף תָּמִיד מִלּוֹעָם עֲקוּב הַדָּם שֶׁל חַיּוֹת טֶרֶף.

– הוֹ, לַעֲזָאזֵל! – קָרָא אַלְוֵרָה, בְּתָפְסוֹ מַהֵר אֶת רוֹבֵהוּ הַטָּעוּן וּבְתָקְעוֹ אֶת הַקָּנֶה לְתוֹךְ לוֹעַ־הָעֲנָק שֶׁל הַקַּיְמָן.

נִשְׁמַע קוֹל־יְרִיָה אַדִּיר וּשְׁתֵּי הַמַּלְתְּעוֹת הַגְדוֹלוֹת נִסְגְרוּ פֶתַע, בְּהִתְכּוֹנְנָן כְּאִלּוּ לִנְשֹׁךְ אֶת חֵלֶק הָרוֹבֶה.

הַקַּיְמָן, שֶׁבָּלַע אֶת הַכַּדּוּר, אֲשֶׁר מָחַץ אֶת לוֹעוֹ, הִתְרוֹמֵם עַל זְנָבוֹ, בְּדוֹמֶה לְנָחָשׁ הָאוֹמֵר לְהִשְּׂתָּעֵר עַל טַרְפּוֹ, וּבַהֲפִיקוֹ קוֹל־מָה, הַדּוֹמֶה לִגְנִיחָה עֲמֻקָּה וּמְמֻשֶּׁכֶת, הִתְהַפֵּךְ לְאָחוֹר, בְּנַעַנְעוֹ בְּזַעַם אֶת כַּפּוֹתָיו הַנִרְחָבוֹת.

– כַּנִּרְאֶה, מֵחֲמַת אִי־זְהִירוּת בָּלַע הַקַּיְמָן אֶת סֻכָּרִיַּת־הָעוֹפֶרֶת וְהִיא נִתְקְעָה בִּגְרוֹנוֹ – הֵעִיר אַלְוֵרָה בְּלָצוֹן. – נֶחְפַּזְתָּ יוֹתֵר מִדַּי, עֲמִיתִי! צָרִיךְ הָיִיתָ לְלַעֲסָהּ יָפֶה קֹדֶם לָכֵן.

אַלְוֵרָה קָפַץ עַל רַגְלָיו וְאָמַר לְהִסְתַּלַק מֵהַמָּקוֹם, כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע הִפִּיל אוֹתוֹ הַקַּיְמָן שֶׁחַי עוֹד, לַמְרוֹת פִּצְעוֹ הַנּוֹרָא בַּחֲבָטַת־זָנָב אַדִירָה לְתוֹךְ הַשִּׂיחִים. לוּלֵא נֶחְלְשָׁה הַחַיָּה בִּגְלַל הַפֶּצַע, וַדַּאי שֶׁאַלְוֵרָה הָיָה נֶהֱרָג בּוֹ בַמָּקוֹם מֵעֹצֶם הַמַּכָּה, שֶׁכֵּן זְנַב הַקַּיְמָן מִצְטַיֵּן בְּכֹחַ אַדִּיר. אַךְ לְמַזָּלוֹ שֶׁל הַפּוֹרטוּגָלִי כְּבָר שָׁרוּי הָיָה הַקַּיְמָן בְּחֶבְלֵי־גְסִיסָהּ, וְכֹחוֹתָיו עֲזָבוּהוּ. אַף־עַל־פִּי־כֵן עוֹד הָיָה בְּחֶזְקַת אוֹיֵב מְסֻכָּן, וְלוּ גַם פָּצוּעַ פִּצְעֵי־מָוֶת.

בִּרְאוֹת גַּרְסִיאָה כִּי אַלְוֵרָה נָפַל אַרְצָה וְכִי הַקַּיְמָן הִתְרוֹמַם שׁוּב, בְּהִתְכּוֹנְנו כְּאִלּוּ לְחַדֵשׁ אֶת הִשְׂתָּעֲרוּתוֹ, תָּקַע בּוֹ חִישׁ כַּדּוּר שֵׁנִי, אַךְ לְלֹא כָּל הַצְלָחָה. הוּא לֹא יָדַע, כִּי קַשְׂקְשׂוֹתֵיהֶן שֶׁל הַחַיּוֹת הַלָּלוּ מְגַלּוֹת הִתְנַגְּדוּת אַדִּירָה לְכַדּוּרִים, וְלָכֵן בִּנְגֹעַ הַכַּדּוּר בְּגַבּוֹ וּבְצַוָּארוֹ שֶׁל הַקַּיְמָן לֹא עָשָׂה עָלָיו כָּל רֹשָׁם.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה! – צָוֵח הַנַּעַר הַנִּבְעָת עַד מָוֶת, בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַקַּיְמָן פָּעַר שׁוּב אֶת לוֹעוֹ.

אַלְוֵרָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת קוֹל הַיְרִיָה הַשְּׁנִיָה חָשַׁב, כִּי גַּרְסִיאָה בְּסַכָּנָה וְחָשׁ לְעֶזְרָתוֹ, בְּהַחָלְצוֹ בְּקֹשִׁי מִתּוֹךְ מַעֲבֵה הַשִּׂיחִים הַדּוֹקְרִים, שֶׁהֻשְׁלַךְ לְשָׁם. אַגַּב, הַקַּיְמָן לֹא עָצַר עוֹד כֹּחַ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּמַלְתְּעוֹתָיו לְשֵׁם הִשְׂתָּעֲרוּת. הַמַּלְתָּעָה הָעֶלְיוֹנָה הָיְתָה מְרֻסֶּקֶת וְנִתְלְתָה מְדֻלְדֶּלֶת. אֶפֶס בְּרֶגַע זֶה הִפְנָה אֶת עַצְמוֹ וְהֵחֵל לְהַפְעִיל אֶת זְנָבוֹ הָאָיֹם.

– הוֹ, מְנֻוָּל! – צָעַק אַלְוֵרָה. – אָכֵן, עוֹרוֹ עָבֶה לְמַדַּי!

גַּרְסִיאָה זָרַק לַפּוֹרטוּגָלִי גַּרְזֶן, שֶׁהוּא תְפָשׂוֹ בּוֹ בַמָּקוֹם וּבִן־רֶגַע קָפַץ בְּעֹז־רוּחַ מַפְלִיא עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַקַּיְמָן וּבְכֹחַ רַב הָלַם כַּמָּה פְּעָמִים בְּרֹאשׁוֹ. רַק לְאַחַר הַמַּהֲלֻמָּה הַשְּׁלִישִׁית נִבְקְעָה גֻלְגֹּלֶת הַקַּיְמָן וְהַגַּרְזֶן נִתְקַע בַּחֹמֶר הָרַךְ שֶׁל הַמֹחַ. הַפַּעַם הֻכְרַע הַקַּיְמָן. הוּא הַתְחַפֵּר בְּחַרְטֻמוֹ בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב, וְעַל פְּנֵי גֵווֹ הָאָרֹךְ חָלְפָה עֲוִית, אַחַר נִשְׁמְעָה אֲנָחָה עֲמֻקָּה, חַלְחוּל־מָה – וַחֲסַל.

– לֹא קַל לְגְבֹּר עַל חַיָּה כָּזֹאת – אָמַר אַלְוֵרָה, הִיא זְרִיזָה מִדַּי.

– הַאִם לֹא נִפְצַעְתָּ, סִנְיוֹר?

– אֲנִי חָשׁ עוֹד קְצָת בְּעַצְמוֹתַי, אֶפֶס מַעֲרֶכֶת אֵבָרַי לֹא נִפְגְמָה – הֵשִׁיב אַלְוֵרָה בְּצַחֲקוֹ.

– הֲיָדוּעַ לְךָ, כִּי אָרְכּוֹ שֶׁל קַיְמָן זֶה הוּא שִׁבְעָה מֶטְרִים לְפָחוֹת?

– וּבְשָׂרוֹ הַאִם רָאוּי הוּא לַאֲכִילָה? – שָׁאֵל גַּרְסִיאָה.

– תּוּף! כְּלוּם אֵינְךָ מַרְגִישׁ בְּרִֵיחַ הַמֹשֶׁק, הַנּוֹדֵף מִמֶּנּוּ?

– מַשְׁמַע, שֶׁלֹא יִצְלַח לִמְאוּמָה?

– יְכוֹלִים הָיִינוּ לְהַתְקִין לָנוּ נַעֲלַיִם מֵעוֹרוֹ, אִלּוּ הָיָה לָנוּ צֹרֶךְ בְּכָךְ. בְּרַם, נְעָלֵינוּ מְצֻיָּנוֹת עֲדַיִן, וְלָכֵן נַעֲזֹב אוֹתוֹ לַנְּחָשִׁים, אִם הַלָּלוּ מְצוּיִים כָּאן, וְאִלּוּ אָנוּ עַצְמֵנוּ נֵלֵךְ לִישֹׁן.

– וּמָה אִם יוֹפִיעוּ קַיְמָנִים אֲחֵרִים, – שָׁאַל הַנַּעַר תּוֹךְ אִי־שֶׁקֶט.

– אָנוּ נַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר עַל פִּי תּוֹר.

אַחֲרֵי קִצְּצָם בַּגַּרְזֶן עֵשֶׂב לָרֹב הֵם הִתְקִינוּ לְעַצְמָם מַצָע רַךְ וְהִשְׂתָּרְעוּ עָלָיו, בְּלֹא לָשִׂים לֵב עוֹד לַמְּדוּרָה, אֲשֶׁר דָּעֲכָה מַהֵר…

שֶׁלֹּא לְפִי הַמְצֻפֶּה עָבַר הַלַּיְלָה בְּשֶׁקֶט, וְרַק סָמוּךְ לַחֲצוֹת שָׁמְעוּ גְעִיַת־מָה מִסְתּוֹרִית, שֶׁבָּקְעָה כְּאִלּוּ מִתַּחַת לַמָּיִם.

 

ח. הַדֹּבְרָה הַחַיָה    🔗

לְמָחֲרָת חִכְּתָה לָהֶם אַפְתָּעָה אִי־נְעִימָה, אֲשֶׁר אַחֲרִית מָרָה עֲלוּלָה הָיְתָה לָבוֹא בְּעִקְּבוֹתֶיהָ. כְּשֶׁהָלַךְ הַנַּעַר אֶל הַחוֹף לִבְדֹק אֶת הַסִּירָה לֹא מָצָא אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ.

אֲחוּז בֶּהָלָה מִהֵר אֶל הַמַּחֲנֶה וְעוֹרֵר אֶת אַלְוֵרָה, שֶׁנָּם עוֹד שְׁנָּתוֹ.

– סִנְיוֹר! – קָרָא הַנַּעַר הַנִּבְהָל. כְּלוּם לֹא הִבְחַנְתָּ בְּמִישֶׁהוּ, שֶׁקָרַב אֶל אִיֵּנוּ בַּלַּיְלָה?

– מַה פֵּשֶׁר שְׁאֵלָתְךָ? כְּלוּם אֶרַע דְּבַר־מָה? – שָׁאַל אַלְוֵרָה מִשְׁתּוֹמֵם.

– סִירָתֵנוּ נִגְנְבָה!

– נִגְנְבָה… בִּידֵי מִי?

– לא אֵדַע!.. יִתָּכֵן, כִּי בִּידֵי הָאִינְדְּיָאנִים.

– לֹא יִתָּכֵן! כַּמָּה פְּעָמִים הִקַּפְתִּי אֶת הָאִי הַזָּעִיר בִּשְׁעַת עֲמִידָתִי עַל הַמִּשְׁמָר. אִלּוּ הִתְקָרְבוּ הָאִינְדְּיָאנִים אֶל הָאִי וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי מַבְחִין בָּהֶם.

– לוּ יְהִי כִדְבָרֶיךָ. אֲבָל הַסִּירָה נֶעֶלְמָה בְּכָל זֹאת…

אַלְוֵרָה, שֶׁנֶּחֱרַד מִבְּשׂוֹרָה רָעָה זו, הָלַךְ בְּעַצְמוֹ לְהִוָכַח בְּמוֹ עֵינָיו בַּאֲמִתּוּת הָעֻבְדָּה.

– זֶהוּ מִקְרֶה בִּישׁ מְאֹד – אָמַר.

– מִי, אֵפוֹא, גְּנָבָהּ, לְפִי דַעְתְּךָ?

– אֵינִי סָבוּר, כִּי זֶה מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאִינְדְּיָאנִים. הַחוֹף מָלֵא טִין בְּמָקוֹם זֶה, וְאִלוּ עָלוּ אֲנָשִׁים כָּאן עַל הַחוֹף הֲרֵי הָיוּ מַשְׁאִירִים עֲקֵבוֹת… מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת יוֹתֵר, כִּי הִיא טָבְעָה.

– זָה יִתָּכֵן מְאֹד, סִנְיוֹר. הִיא הָיְתָה נְקוּבָה.

– אָכֵן, נִכְשַׁלְנוּ בְּאִי־זְהִירוּת מְרֻבָּה, גַּרְסִיאָה. שׂוּמָה הָיְתָה עָלֵינוּ לֹא לְעָזְבָהּ בְּתוֹךְ הַשִּׂיחִים, אֶלָא לְמָשְׁכָהּ כֻּלָהּ אֶל הַחוֹף.

– כֵּיצַד נְכַלְכֵּל עַתָּה אֶת מַעֲשֵׂינוּ? כִּיצַד נֵחָלֵץ מִכָּאן? הַחוֹף הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר שׁוֹכֵן בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין, לְפָחוֹת, מֵאִתָּנוּ,

– אָכֵן, נָפַלְנוּ בַּשְׁבִי, זַאֲטוּט.

– הַאֵין כְּדַאי לְנַסּוֹת לַחֲצוֹת אֶת הָאֲגַם בִּשְׂחִיָה? הֲרֵי שְׁלֹשָׁה מִילִין אֵינָם מַפְחִידִים אוֹתִי.

– אַף אוֹתִי. יָכוֹל הָיִיתִי לִשְׂחוֹת אַף חֲמִשָּׁה מִילִין, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא אֶעֱרֹב אֶת לִבִּי לִצְלל בְּמַיִם שְׁחֹרִים אֵלֶּה, הַשּׁוֹרְצִים קַיְמָנִים וּנְחָשִׁים עֲנָקִיִים.

אָכֵן, שָׁכַחְתִּי לְגַמְרֵי, כִּי אַף כָּאן, בְּמֵימֵי הָאֲגַם, מְצוּיִים אוֹכְלֵי־אָדָם. בְּרַם, הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַתְמִיד כָּאן בִּישִׁיבָתֵנוּ. לֹא נִמְצָא מָזוֹן בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת בְּאִי זֶה.

אַלְוֵרָה לֹא הֵשִׁיב. הוּא הִבִּיט עַל הָעֵצִים הַמְעַטִּים, שֶׁגָּדְלוּ בָּאִי הַקָּטָן, וְהִרְהֵר עַל כָּךְ, אִם יַסְפִּיקוּ הַלָּלוּ לְהַתְקָנַת דֹּבְרָה, שֶׁכֹּחָהּ יְהֵא יָפֶה בִּשְׁבִיל שְׁנֵי אֲנָשִׁים.

– הָבָה נְנַסֶּה, – אָמַר לְבַסּוֹף. בָּאִי גָדְלוּ חֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה עֵצִים בְּגֹבַהּ שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר מֶטֶר. גִּזְעָם שֶׁל עֵצִים אֵלֶּה, הַמְחֻפִּים בִּקְלִפָּה מִצֶּבַע קִנָּמוֹן־כֵּהֶה, הָיָה דַק לְמַדַּי, וְלֹא הִתְאִים, כַּנִּרְאֶה, לְתַפְקִיד זֶה. מְטַפְּסִים וְשִׂיחִים, הֲגַם שֶׁגָּדְלוּ שָׁם בְּשֶׁפַע, מֻתָּר הָיָה לְפַקְפֵּק אִם נִתָּן לְהָפִיק מֵהֶם תּוֹעֶלֶת־מָה.

– בִּרְצוֹנְךָ לְהַתְקִין דֹבְרָה? – שָׁאַל הַנַּעַר.

– אִם נִמְצָא חֹמֶר…

– דַּי אִם נַעֲשֶׂה רַק אֶת הַשֶּׁלֶד מֵעֵץ, וְאִלּוּ הָרִבּוּד שֶׁבִּפְנִים יָכֹל לְהֵעָשׂוֹת גַּם מִשִּׂיחִים.

– דָּבָר זֶה לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי כְּלָל, גַּרְסִיאָה. הָבָה לִי אֶת הַגַּרְזֶן וְנֵלֵךְ לְבָרֵא אֶת יַעֲרֵנוּ הַקָּטֹן.

הוּא הֵנִיף אֶת הַגַּרְזֶן וְהִכָּה בְּכֹחַ עַל הָעֵץ הַגָּבוֹהַ בְּיוֹתֵר. אֶפֶס בַּהַכָּאָה הָרִאשׁוֹנָה כְּבָר קָהָה חֹד הַגַּרְזֶן, בְּלֹא לִפְגֹּם פְּגִימָה כָּלְשֶׁהִי בִּקְלִפַּת הָעֵץ.

– הוֹ, לַעֲזָאזֵל! – קָרָא אַלְוֵרָה הַנִּדְהָם. – מַה זֹּאת? הֲרֵי יָדִי גְּבַרְתָּנִית וְהַגַּרְזֶן מֻשְׁחָז יָפֶה!

הוּא שָׁב וְהִכָּה עַל הָעֵץ, אַךְ הַגַּרְזֶן הִרְתִּיעַ לְאָחוֹר, כְּאִלּוּ פָּגַע בָּאֶבֶן אוֹ בַּבַּרְזֶל.

– לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר! – הֵרִים קוֹלוֹ.

גַּרְסִיאָה לָקַח סַכִּין וְנִסָּה לְנַעֲצָהּ בְּתוֹךְ הַגֶּזַע. הַלַּהַב הָאָרֹךְ וְהַדַּק שֶׁל הַסַּכִּין, בִּמְקוֹם לְהִנָּעֵץ בְּתוֹךְ הָעֵצָה, נִשְׁבַּר כְּאִלּוּ הָיָה עָשׂוּי זְכוּכִית. גַּרְסִיאָה הִבִּיט בַּמְבוּכָה.

– הָעֵצִים הַלָּלוּ עֲשׂוּיִים בַּרְזֶל, סִנְיוֹר, וּלְעוֹלָם לֹא יַעֲלָה בְּיָדֵנוּ לְכָרְתָם.

אַלְוֵרָה נִסָּה לְהַכּוֹת בַּגַּרְזֶן עֵץ אַחֵר. אוּלָם נִתְקַבְּלָה אוֹתָהּ תּוֹצָאָה עַצְמָהּ.

– שָׁמַעְתִּי מַשֶּׁהוּ בִּדְבַר עֵצִים קָשִׁים מְאֹד, הַגְּדֵלִים בַּאֲמֵרִיקָה. יִתָּכֵן, כִּי הָעֵצִים הַלָּלוּ נִמְנִים עִמָּהֶם.

הוּא לֹא שָׁגָה. כַּמּוּת־הָעֵצִים הַקְּטַנָּה שֶׁגָּדְלָה בָּאִי הַשְׁתַּיְכָה לַעֲצֵי־הַבַּרְזֶל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁקָּנוּ שֵׁם טוֹב לְכַמָּה מִיַּעֲרוֹת בְּרָזִילְיָה וּלְחֶבֶל נְהַר אֲמַזוֹנְקָה. עֵצִים אֵלֶּה כֹּה קָשִׁים, כְּאִלּוּ רִקְמוֹתֵיהֶם עֲשׂוּיוֹת בַּרְזֶל. אַף הַגַּרְזֶן הַמִּשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְבַקְעָם, וְהֵם כֹּה כְּבֵדִים, שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לָצוּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְלָכֵן, לוּ גַם עָלָה בִּידֵי אַלְוֵרָה לִכְרֹת עֵץ כָּזֶה, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהָפִיק מִמֶּנּוּ שׁוּם תּוֹעֶלֶת וַעֲמָלוֹ הַיָה לַשָּׁוְא.

– סִנְיוֹר, אֵין כְּדַאי לְטַפֵּל בְּעֵץ זֶה, – הֵעִיר הַנַּעַר. – תְּכַלֶּה רַק אֶת כֹּחֲךָ לָרִיק וּתְקַלְקֵל אֶת הַגַּרְזֶן.

– מַשְׁמַע, שֶׁעָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר כָּאן בַּשֶׁבִי! – קָרָא אַלְוֵרָה.

– מוּטָב שֶׁנְחַפֵּשׂ אֶת סִירָתֵנוּ.

– מִי יוֹדֵעַ מְקוֹמָהּ אַיֵּהוּ. הֲרֵי הַמַּיִם זוֹרְמִים כָּאן בְּמִדַּת־מָה.

– וּבְכֵן, אֵפוֹא, מַה לַּעֲשׂוֹת, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה?

– לֹא אֵדַע, – הֵשִׁיב הַפּוֹרטוּגָלִי בְּפָכְרוֹ אֶת יָדָיו.

עֲצוּבִים וּמֻדְאָגִים סוֹבְבוּ שְׁנֵיהֶם אֶת הָאִי בְּתִקְוָה לִמְצֹא דְבַר־מָה, הָרָאוּי לְהַתְקָנַת דּוֹבְרָה. אַךְ לֹא מָצְאוּ דָבָר וּמְדֻכָּאִים כָּלִיל חָזְרוּ לְמַחֲנָם. כַּמָּה שֶׁאַלְוֵרָה הוֹגִיעַ אֶת מוֹחוֹ לֹא יָכֹל לִמְצֹא שׁוּם מוֹצָא. בְּאֵין סִירָה, בְּאֵין עַץ לְהַתְקָנַת דוֹבְרָה לֹא רָאָה שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהֵחָלֵץ מִכֶּלֶא זֶה. הַשָּׁעוֹת חָלְפוּ בְּלֹא שֶׁיָּחוּל כָּל שִׁנּוּי בַּמַּצָּב. הַשָּׁרָב הָיָה כָבֵד וּמֵימֵי הָאֲגַם הֶעֱלוּ עָשָׁן, כְּאִלּוּ קַרְקָעוֹ רָתַח. הַשֶׁמֶשׁ לָהֲטָה לְלֹא־נְשׂוֹא וְעֵינֵי שְׁנֵי הָתַּיָרִים כָּאֲבוּ מֵעָצְמַת הָאוֹר הַבָּהִיר. הַדְּמָמָה שֶׁשָּׂרְרָה עַל פְּנֵי הָאֲגַם הֻפְרְעָה לְעִתִּים עַל־יְדֵי הַצִפֳּרִים, שֶׁהִתְעוֹפְפוּ מֵעַל לְצִמְחֵי הַמַּיִם. וְכֵן עַל־יְדֵי לַהֲקַת תַּרְנְגוֹלוֹת־מַיִם, שֶׁהוֹפִיעָה בֵּין הַשִּׂיחִים. פְּעָמִים נִרְאָה קַיְמָן, שֶׁהִתְנוֹעֵעַ בִּמְרֻשָּׁל בֵּינוֹת לַעֲלֵי וִיקְטוֹרְיָה הַמַּלְכוּתִית.

כְּבָר חָלְפָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁהַנַּעַר שֶׁשָּׁכַב בְּצֵל עֵץ־הַבַּרְזֶל וְשֶׁהוֹגִיעַ אֶת מֹחוֹ לַשָּׁוְא בְּתָכְנִיּוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִתְמַמֵּשׁ, קָפַץ פֶּתַע עַל רַגְלָיו וְאָמַר:

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, הִסַּחְנוּ אֶת דַעְתֵּנוּ מִסַּכָּנָה, הַגְּרוּעָה אַף מֵרָעָב. בִּרְצוֹנִי לִשְׁתּוֹת, סִנְיוֹר. אֲנִי צִחֵה צָמָא לְאֵין נְשׂוֹא.

הַפּוֹרטוּגָלִי קָם אַף הוּא וְהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ תּוֹךְ גַּעְגּוּעִים. אֱמֶת וְיַצִּיב: הֲרֵי מֵימֵי הָאֲגַם מְלוּחִים הֵם!

– אָבַדְנוּ! – נָשָׂא קוֹלוֹ.

– בְּוַדַּאי, אִם לֹא נְחַבֵּל תַּחְבּוּלַת מוֹצָא.

– אֲבָל אֵיזֶה? בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן הוֹגַעְתִּי אֶת מֹחִי בִּשְּׁאֵלָה זוֹ…

– שְׁמַע נָא. יִתָּכֵן, כִּי הָאִינְדְּיָאנִים מְצוּיִים כָּאן בְּקִרְבָתֵנוּ.

– יִתָּכֵן מְאֹד.

– בְּמִקְרֶה כָּזֶה כְּלוּם אֵין זֶה מִן הָרָאוּי לְהַבְעִיר אֶת הַשִּׂיחִים וּלְאוֹתֵת לָהֶם בִּירִיַּת רוֹבֶה?

– כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ הֵנָּה לָקַחַת אוֹתָנוּ שֶׁבִי וְלִצְלוֹתֵנוּ עַל הַשַּׁפּוּד? לא, גַּרְסִיאָה, אֲנִי מַעְדִיף לָמוּת מֵרָעָב וּמִצָּמָא!

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה… – הֵחֵל הַנַּעַר.

– אַךְ הַפּוֹרטוּגָלִי לֹא הִקְשִׁיב לִדְבָרָיו וּמִהֵר אֶל מַעֲבָה הַשִׂיחִים, בְּהִסְתַּכְּלוֹ בְּשִׂים לֵב אֶל הַחוֹף.

– שׁוּב קַיְמָן? – שָׁאֵל גַּרְסִיאָה.

– כִּמְדֻמֶּה, זֶהוּ מִין בַּעַל־חַיִּים אַחֵר. רָאִיתִי כֵּיצַד זָע הַסּוּף.

– אֶפְשָׁר וְנָחָשׁ הוּא?

– שְׁשְׁ!…

מִין בַּעַל־חַיִּים, כַּנִּרְאֶה רָחָב וּנְמוּךְ־קוֹמָה, אֲשֶׁר אָמְנָם נִבְצַר מֵהֶם לְהַבְחִין יָפֶה בְּצוּרָתוֹ, נִסָּה לִפְרֹץ דֶּרֶךְ סְבַךְ הַשִּׂיחִים, בְּשַׁבְּרוֹ אוֹתָם אָנֶה וָאָנָה.

– הֲרֵינִי מוּכָן לְהִשָּׁבַע, כִּי זֶהוּ צָב!ּ – לָחַשׁ אַלְוֵרָה.

וְאָמְנָם הָיָה זֶה אַחַד הַצַבִּים הָעֲנָקִיִים בַּעֲלֵי שִׁרְיוֹן יְרַקְרַק וּמְנֻמָּר, הַמְּצוּיִים בְּנַהֲרוֹת בְּרָזִילְיָה וַאֲגַמֶּיהָ. בַּעֲלֵי־חַיִּים הַלָּלוּ יֵשׁ וְאָרְכָּם עוֹלֶה עַל שְׁנֵי מֶטְרִים וּמֶחֱצָה. וְאוֹתוֹ צָב שֶׁשָּׂחָה לְעֵבֶר הָאִי הָיָה בַּעַל שִׁעוּר עֲנָקִי בְּיוֹתֵר.

– עֲמֹד עַל עָמְדְּךָ. גַּרְסִיאָה! – לָחַשׁ אַלְוֵרָה. זֶה עָשׂוּי לְסַפֵּק לָנוּ אֹכֶל לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ תָּמִים.

לְבַסּוֹף עָבַר הַצָּב אֶת הַשִּׂיחִים וְהוֹפִיעַ עַל הַחוֹף.

אַלְוֵרָה, שֶׁעָקַב בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעוֹתָיו, אָמַר בְּלַחַשׁ:

– זוֹהִי צַבָּה, הַמִּתְכּוֹנֶנֶת לְהָטִיל בֵּיצִים… – אֵלַי, גַּרְסִיאָה!

עַד אַרְגִּיעָה הִשִּׂיגוּ אֶת הַצַבָּה וַהֲפָכוּהָ עַל גַּבָּהּ.

– הִיא בְּיָדֵנוּ! – צָהַל קוֹלוֹ שֶׁל גַּרְסִיאָה. הָבָה גַרְזֶן, סִנְיוֹר!

אַלְוֵרָה נָטַל אֶת הַגַּרְזֶן, וּכְבָר עָמַד לַהֲלֹם אֶת רֹאשָׁהּ, כְּשֶׁלְּפֶתַע נִצְנֵץ בּוֹ רַעְיוֹן־מָה.

– לֹא – אָמַר. – כִּמְעַט שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂה שְׁטוּת.

– אֵיךְ, כְּלוּם לֹא תַהַרְגֶנָּה? – שָׁאַל הַנַּעַר.

– לְהָרְגָהּ!? חוֹשְׁבַנִי, כִּי מְרֻבָּה תְּהֵא מִדַּת הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁנָּפִיק מִמֶּנָּה בְּחַיֶּיהָ מֵאֲשֶׁר אַחֲרֵי מוֹתָהּ, רְחִימָאִי.

– בְּאֵיזֶה אֹפֶן?

– פָּשׁוּט מְאֹד. הִיא תוֹבִילֵנִי עַד הַחוֹף… מַה דַּעְתְּךָ, כְּלוּם צַבָּה זוֹ אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְשַׁמֵּשׁ דּוֹבְרָה לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ? הַבֶּט־נָא, כַּמָּה נִרְחָב שִׁרְיוֹנָהּ!

– הוֹ, סִנְיוֹר! – פָּרַץ הַנַּעַר בִּצְחוֹק.

– הֲסָבוּר אַתָּה, שֶׁאֲנִי חוֹמֵד לִי לָצוֹן? לֹא מִמֶּנּוּ וְלֹא מִקְּצָתוֹ!

– הֲרֵי כְּשֶׁתְּהֵא שְׁרוּיָה בְּתוֹךְ הַמַּיִם, תִּשְׁקַע לְמַטָּה בְּהֶכְרַח. מָה אֵפוֹא, תַּעֲשֶׂה אָז?

– כָּךְ סָבוּר אַתָּה?.. לֹא אֶתֵּן לָהּ לִצְלֹל… לֵךְ עִמִּי וְתִרְאֶה.

– וּכְלוּם לֹא תִמָּלֵט הַצַּבָּה?

– אַל תְּפַחֵד. כְּשֶׁהִיא הֲפוּכָה עַל גַּבָּה נִבְצָר מִמֶּנָּה לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ. הִיא לֹא תַחֲמֹק מִכָּאן לְשׁוּם מָקוֹם.

הַקַּיְמָן הֶהָרוּג הָיָה מוּטָל כְּמִקֹּדֶם, כְּשֶׁהוּא שָׂרוּע בִּמְלוֹא אָרְכּוֹ. הוּא הֵחֵל כְּבָר לְהִתְפּוֹרֵר, גּוּפָתוֹ תָּפְחָה כֻּלָהּ, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ עוֹד מְעַט וְתִתְפַּקַע…

– כַּמָּה אָיֹם הוּא! – אָמַר גַּרְסִיאָה. הוּא גַם קֹדֶם לֹא הָיָה יְפֵה־תֹאַר, וְאִלּוּ עַכְשָׁו הוּא מֻקְצָה מֵחֲמַת מִאוּס מַמָּשׁ.

אַלְוֵרָה הָלַם בְּגַרְזִנּוֹ אֶת הַגּוּפָה הַמֵּתָה בְּצִדָּהּ, וְהִרְתִּיעַ לְאָחוֹר בּוֹ בָרֶגַע. הַמֵּעַיִם, שֶׁהִתְמַתְּחוּ עַל־יְדֵי הַגַּזִים, פָּרְצוּ הַחוּצָה עַל הַדֶּשֶׁא.

– אָכֵן, זֶהוּ הַדָּרוּשׁ לִי, בְּעֶצֶם, – אָמַר הַפּוֹרטוּגָלִי.

– כְּלוּם אֵינְךָ אוֹמֵר לְהַתְקִין נַקְנִיק, בְּמַלְּאוֹתְךָ בִּבְשַׂר הַצַּבָּה מֵעַיִם אֵלּוּ?

– לֹא, יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי לְמַלְּאוֹתָם אֲוִיר.

– הֶאָח! – קָרָא הַנַּעַר בְּעָמְדוֹ עַל טִיבוֹ שֶׁל הָעִנְיָן. – עַכְשָׁו בַּנְתִּי לְרֵעֲךָ. אָכֵן, מַה נֶּהְדָּר הוּא הָרַעְיוֹן, סִנְיוֹר!

– אִם בַּנְתָּ לִי אֲזַי בּוֹא לְעֶזְרָתִי.

בְּהַקָּשׁוֹת מִסְפָּר שֶׁל סַכִּינִים חָתְכוּ אֶת הַמֵּעַיִם וְסָחֲבוּ אוֹתָם אֶל הַחוֹף. שָׁם הֵרִיקוּ אוֹתָם וְנִקּוּם.

– עַתָּה הָבָה לִי קְנֵה־שִׂיחַ וְחֶבֶל דַק, – פָּנָה אַלְוֵרָה אֶל הַנַּעַר.

גַּרְסִיאָה הִמְצִיא לוֹ אֶת שְׁנֵיהֶם.

בְּהַדְּקוֹ קָצֶה אֶחָד שֶׁל הַמֵּעַיִם נָעַץ אַלְוֵרָה בְּמִשְׁנֵהוּ אֶת קְצֵה הַשִּׂיחַ וְהֵחֵל לִנְשֹׁף בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחוֹ, עַד שֶׁכָּל הַמֵּעַיִם, שֶׁאָרְכָּם הִגִּיעַ כְּדֵי שְׁנֵים עָשָׂר מֶטֶר, לְפָחוֹת, הִתְמַלְּאוּ כֻלָּם בָּאֲוִיר.

– עַתָּה נְהַדֵּק אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי, נִקְשֹׁר שֵׁנִית קְשָׁרִים מִסְפָּר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כְּדֵי שֶׁבְּמִקְרֶה שֶׁל קֶרַע לֹא יִפָּלֵט כָּל הָאֲוִיר, וְנַחֲזֹר אֶל הַצַּבָּה שֶׁלָּנוּ. אָנוּ נִכְרֹךְ אֶת גּוּפָהּ סָבִיב בְּמֵעַיִם אֵלֶּה, וְנִרְאֶה אִם תַּעֲצֹר כֹּחַ לָרֶדֶת אֶל הַמַּיִם!

הֵם נָשְּׂאוּ אֶת הַמֵּעַיִם הַמְמֻלָּאִים בַּאֲוִיר בִּזְהִירוּת מְרֻבָּה דֶּרֶךְ מַעֲבֵה הַשִּׂיחִים וְקָרְבוּ אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ נֶעֶצְרָה הַצַּבָּה.

הַצַּבָּה הַמִּסְכֵּנָה לֹא הָיָה לְאֵל יָדָהּ, לַמְרוֹת מַאֲמַצֶיהָ הַנּוֹאָשִּׁים, לְהִתְהַפֵּךְ, וְהִיא הוֹסִיפָה לִשְׁכַּב אַפְּרַקְדָּן, בְּסוֹבְבָהּ מְחֻסֶּרֶת אוֹנִים אֶת כַּפּוֹתֶיהָ וְצַוָּארָה. אַלְוֵרָה, בְּעֶזְרַת הַנַּעַר, כָּרַךְ אֶת גּוּפָהּ בַּמֵּעַיִם, בְּתָקְעוֹ אוֹתָם מִתַּחַת לְשִׁרְיוֹנָהּ וּבְהַדְּקוֹ אוֹתָם שָׁם; וּלְמַעַן מְנוֹעַ אֶת קְרִיעָתָם שֶׁל הַלָּלוּ הֵם הִתְקִינוּ מִשִּׂיחַ כְּעֵין מִסְגֶרֶת סְבִיב הַמֵּעַיִם הַמְנֻפָּחִים, שֶׁתַּפְקִידָהּ הָיָה לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מֵהַחוֹחִים שֶׁל וִיקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית.

– מְעַנְיֵן, כֵּיצַד תַּרְגִישׁ אֶת עַצְמָהּ מִסְכֵּנָה זוֹ בַּמַּיִם, – אָמַר הַנַּעַר בְּצַחֲקוֹ, כְּשֶׁהוּא מַצְלִיף מַבָּט עַל הַצַבָּה הַמְיֻפָּה.

– בְּיֶתֶר־שְׂאֵת לְאַחַר שֶׁנְאַכְּפָהּ בְּאֻכָּף – הוֹסִיף אַלְוֵרָה בְּחִיוּךְ.

– וְכֵיצַד תִּרְדֶּה בָּהּ?

– בְּאֶמְצָעוּת מַקֵּל, חֲבִיבִי, אֲשֶׁר אֶחְבֹּט בּוֹ עַל יְמִינָהּ וְעַל שְׂמֹאלָהּ.

– בְּרַם, שָׁכַחְתָּ דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד.

– וּמַהוּ, רְחִימָאִי?

– כִּי עָלַי לְהִשָּׁאֵר יְחִידִי עַל הָאִי, הוֹאִיל וְהַצַבָּה לֹא תּוּכַל שֵׂאת אֶת שְׁנֵינוּ.

– לֹא אַתָּה, כִּי אִם אֲנִי אֶשָּׁאֵר כָּאן וְאַמְתִּין לַחֲזִירָתָךְ. אֵין אַתָּה כְּבַד־מִשְׁקָל כָּמוֹנִי, וְהִנְּךָ מַתְאִים יוֹתֵר לִפְעֻלָּה כָזֹאת.

– וְאַתָּה כֵּיצַד תַּגִיעַ אֶל הַחוֹף?

– אַתָּה תִבְנֶה דוֹבְרָה וְתַחֲזֹר לְקַחְתֵּנִי. הֲרֵי לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ, כִּי הַצַּבָּה תִּהְיֶה כֹּה אֲדִיבָה, עַד שֶׁתָּבוֹא הֵנָּה לְבַדָּהּ, כְּדֵי לְהַעֲבִירֵנִי!

– פִּתְרוֹן הוֹלֵם לְךָ לְכָל קֹשִׁי, סִנְיוֹר!

– כְּלוּם מִתְיָרֵא אַתָּה?

– אֲנִי? הָיִיתִי רוֹכֵב בְּרָצוֹן אֲפִילוּ עַל גַּבֵּי נָחָשׁ, וּבִלְבַד שֶׁיַּסִּיעֵנִי מִכָּאן!

– וּבְכֵן שִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמֶיךָ. קַח אִתְּךָ אֶת רוֹבְךָ וְאֶת הַגַּרְזֶן. רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ, בַּל תּוֹרִיד אֶת רַגְלֶיךָ לְמַטָּה, כַּוֵּץ אוֹתָן תַּחְתֶּיךָ. בְּמִקְרֶה שֶׁתַּבְחִין בַּקַּיְמָן, הַמִּתְקָרֵב אֵלֶיךָ, אַל תָּחוּס עַל הַכַּדּוּרִים וְעַל אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, יְרֵה לְלֹא כָל הִסּוּסִים. אַגַּב, מֻבְטָח לִי כִּי תָבוֹא בְּשָׁלוֹם אֶל הַחוֹף.

– אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי כֵּיצַד אֶהְיֶה מְגֻחָךְ רָכוּב עַל גַבֵּי הַצַּבָּה! – אָמַר גַּרְסִיאָה. – הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא שִׁעַרְתִּי בְּנַפְשִׁי, כִּי אֵי־פַעַם יִזְדַּמֵּן לִי לִרְכֹּב עַל צַבָּה!

– חוּשָׁה, גַּרְסִיאָה. שְׁנֵינוּ רְעֵבִים וּצְמֵאִים לְמַיִם. אֲקַוֶה, כִּי הָעֶרֶב נָבוֹא עַל שְׂכָרֵנוּ חֵלֶּף מַחְסוֹרֵינוּ אֵלֶּה.

– הֲנִצְלֶה אֶת הַצַּבָּה?

– מוּבָן מֵאֵלָיו… עַל שִׁרְיוֹנָה! – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה.

– הֵם שָׁבוּ וְהֶעֱמִידוּ אֶת הַצַּבָּה עַל רַגְלֶיהָ בְּתַכְלִית הַזְּהִירוּת וְדָחֲפוּ אוֹתָהּ לְעֵבֶר הַחוֹף. הַמִּסְכֵּנָה הַלְּחוּצָה עַל־יְדֵי מִסְגֶּרֶת־הַשִּׂיחַ שֶׁהִזְדַּקְּרָה מִכָּל הַצְּדָדִים, נִרְאֲתָה נְבוֹכָה וַאֲחוּזַת בֶּהָלָה, וְכַמָּה פְּעָמִים נִסְּתָה לְהִתְרוֹמֵם, כְּדֵי לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלֶיהָ אֶת הַכֹּל, אֶפֶס חֲבָטָה חֲזָקָה בַּמַּקֵּל אִלְּצָה אוֹתָהּ לְהִתְקַדַּם. אַגַּב, בּוֹ בָּרֶגַע כִּמְעַט, שֶׁהִרְגִּישָׁה בַּמַּיִם מִהֲרָה לְתוֹכָם, בְּתִקְוָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמִּסְגֶּרֶת־הַשִּׂיחַ וּלְהֵעָלֵם מִתַּחַת לַמַּיִם. מִיָּד קָפַץ הַנַּעַר, בְּזְרִיזוּת שֶׁל חָתוּל, עַל שִׁרְיוֹנָהּ הַנִּרְחָב וְיָשַׁב עָלָיו בְּכַוְּצוֹ אֶת רַגְלָיו כְּאֹרַח הַטוּרְקִים. כְּשֶׁהִרְגִישָׁה מַשָּׂא־מָה עַל גַּבָּה הֵחֵלָּה הַצַּבָּה לְהִתְהַפֵּךְ שׁוּב מִצַד אֶל צַד, בְּנַסּוֹתָהּ לִצְלֹל בַּמַּיִם. מַאֲמַצֵי שָׁוְא! הַמַּיִם הַמְנֻפָּחִים עַל־יְדֵי הָאֲוִיר הֶחֱזִיקוּ אוֹתָהּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם. הַצַּבָּה הִכְּתָה בְּזַעַם בְּכַפּוֹתֶיהָ, שִׂרְבְּבָה אֶת צַוָּארָהּ וּזְנָבָהּ וְהִפְּכָה אוֹתָם מִצַּד אֶל צַד מְבֻלְבֶּלֶת כֻּלָהּ.

– הִנֵּה רַעְיוֹן נִפְלָא! – צָהַל גַּרְסִיאָה, בְּנוֹפְפוֹ בְּמֶרֶץ בְּמַקְלוֹ. – סִנְיוֹר אַלְוֵרָה! מַה דּוֹבְרָה נֶהְדֶרֶת הִיא! הִיא שָׁטָה, כָּאִלּוּ דְחוּפָה עַל־יְדֵי הָרוּחַ!

אַלְוֵרָה שֶׁעָמַד לְיַד הַחוֹף גָעָה בִּצְחוֹק עַד כְּדֵי נְפִילָה לְמַרְאֵה הַמַּאֲמַצִים הַנּוֹאָשִׁים שֶׁל הַצַּבָּה לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלֶיהָ אֶת רוֹכְבָהּ הַמּוּזָר.

הַפּוֹרטוּגָלִי הוֹשִׁיט לוֹ גַּרְזֶן וְרוֹבֶה וְקָרָא:

– דֶּרֶךְ צְלֵחָה, יְדִידִי!

– אֶשְׁתַּדֵל לַחֲזֹר בַּהֶקְדֵּם הָאָפְשָׁרִי – הֵשִׁיב הַנַּעַר. – נוּ, לֵךְ הָלְאָה, בַּעַל־חַיִּים!..

לְבַסּוֹף, לְאַחַר שַׁהַצַּבָּה נוֹכְחָה, כִּי מַאֲמַצֶּיהָ הֵם לַשָּׁוְא, מִהֲרָה לִשְׂחוֹת כְּלַפֵּי לֵב הָאֲגַם.

לְעַתִּים נִסְּתָה, אָמְנָם, לְהִמָּלֵט אֶל הַסּוּף אוֹ לְבֵין עָלֶיהָ הַנִּרְחָבִים שֶׁל וִיקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית, אֶפֶס גַּרְסִיאָה הִכִּישָׁהּ בְּמַקְלוֹ בְּלִי רַחֲמִים וְאִלְּצָהּ לְהִתְקַדֵּם בַּכִּוּוּן הָרָצוּי, הַצַּבָּה הָאֻמְלָלָה, שֶׁדַּעְתָּהּ נִטְרְפָה עָלֶיהָ מֵרֹב פַּחַד, שָׂחָה מַהֵר מְאֹד.

– הִיא שׂוֹחָה בְּאֹפֶן נֶהְדָּר – אָמַר גַּרְסִיאָה, בְּהַבִּיטוֹ אֶל הַחוֹף, שֶׁהָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר קָרוֹב אֶל הָאִי, מִכְּפִי שֶׁדִּמָּה. – אִם תִּתְקַדֵם בַּמְהִירוּת כָּזוֹ גַּם לְהַבָּא הֲרֵי בְּפָחוֹת מֵחֲצִי שָׁעָה אַגִּיעַ אֶל הַחוֹף.

הוּא כִּוֵּץ אֶת רַגְלָיו תַּחְתָּיו, הִתְיַשֵׁב בַּצּוּרָה הַנּוֹחָה בְּיוֹתֵר, הִנִּיחַ אֶת רוֹבֵהוּ הַטָּעוּן עַל בִּרְכָּיו וְהִבִּיט עַל הָאִי. אַלְוֵרָה עָמַד אַף הוּא כְּשֶׁרוֹבֵהוּ בְיָדוֹ וְהִשְׁקִיף עַל הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא מְרֻצֶּה כַּנִּרְאֶה, מִתַּחְבּוּלָתוֹ.

“אֶחֱזֹר בִּמְהֵרָה לְקַחְתּוֹ, – חָשַׁב גַּרְסִיאָה. אֵין זֶה דָבָר קָשֶׁה לִבְנוֹת רַפְסוֹדָה, כְּשֶׁבִּרְשׁוּתְךָ חֹמֶר־בִּנְיָן וְגַרְזֶן טוֹב”.

הַצַּבָּה, בְּנָשְׁמָהּ בִּכְבֵדוּת, הוֹסִיפָה לִשְׁחוֹת, וְלֹא הִתְאַמְּצָה עוֹד לְהִסְתַּתֵּר בֵּין עֲלֵי וִיקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית אוֹ בְּתוֹךְ הַסּוּף, בְּפַחְדָהּ בְּוַדַּאי, מִפְּנֵי בְּרַד הַמַּכּוֹת הַצָּפוּי לָהּ מֵרוֹכְבָהּ הַמְשֻׁנֶּה.

גַּרסִיאָה כְּבָר הִפְלִיג יוֹתֵר מִמִּיל, כְּשֶׁהִרְגִּישׁ פֶּתַע, כִּי צֶמֶד קַיְּמָנִים מְלַוֶּה אוֹתוֹ.

הַחַיּוֹת הַמַּבְחִילוֹת הִסְתַּתְּרוּ כָּלִיל, כִּמְעַט, מִתַּחַת לַמַּיִם, כְּשֶׁהֵן מְגַלּוֹת רַק אֶת קְצֵה חַרְטֻמָּן. הֵן הָיוּ מֻסְתָּרוֹת עַל־יְדֵי צִמְחֵי־מַיִם, שֶׁכִּסּוּ אֶת גַּבֵּיהֶן, כָּךְ שֶׁיָּכְלוּ לְהִתְקָרֵב בְּלֹא שֶׁיַּרְגִישׁוּ בָּהֶן כָּל־עִקָּר. בְּרַם, גַּרסִיאָה נִחֵשׁ אֶת מְצִיאוּתָן עַל פִּי זִרְמֵי־הַמַּיִם, שֶׁנִּרְאוּ לְאָחוֹר.

– בְּנֵי־לְוָיָה מְסֻכָּנִים, – הִרְהֵר, כְּשֶׁהוּא בִּלְתִּי־מְרֻצֶּה יוֹתֵר מְשֶּׁהוּא נִבְהָל נֹכַח מִקְרֶה זֶה, כְּלוּם אֵינָן זוֹמְמוֹת לִטְרֹף אֶת כַּפּוֹת הַסּוּסָה שֶׁלִּי? לְמַזָּלִי יֵשׁ בְּיָדִי אֶמְצָעִי לְהָגֵן עָלֶיהָ.

הוּא הִרְבָּה לְכַוֵּץ אֶת רַגְלָיו וְהֶחֱזִיק אֶת רוֹבֵהוּ בְּמַצַּב הָכֵן, בְּהִתְכַּוְּנוֹ לִירוֹת נֹכַח הָאוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁל פְּעֻלָּה תּוֹקְפָּנִית מִצַּד הַקַּיְמָנִים. הַצַּבָּה, שֶׁעָמְדָה, כְּאִלּוּ, עַל הַסַכָּנָה הַנִשְׁקֶפֶת, הִכְפִּילָה אֶת מְהִירוּתָהּ.

אֶפֶס הַקַּיְמָנִים לֹא נֶחְפְּזוּ, כַּנִּרְאֶה, לְהִשְׂתָּעַר. הֵם רַק לִוּוּ אֶת הַצַּבָּה, בְּפַעֲרָם לִפְרָקִים אֶת לוֹעָם הָאָיֹם. רְדִיפָה עַקְשָׁנִית זוֹ הֵחֵלָּה לְהַדְרִיךְ אֶת מְנוּחַת הַנַּעַר. הַחוֹף עוֹד רָחַק יוֹתֵר מִמִּיל וּמֶחֱצָה, וְאִלּוּ בְּחֵלֶק־אֲגַם זֶה לֹא נִרְאָה אִי כָּלְשֶׁהוּ, מְקוֹם שָׁם אֶפְשָׁר הָיָה לְבַקֵּשׁ מִפְלָט, בְּמִקְרָה שֶׁהַקַּיְמָנִים יִתְנַפְּלוּ עַל הַצַּבָּה.

“מַה יְּהֵא בְּסוֹפוֹ שֶׁל מִשְׂחָק זֶה? – שָׁאַל הַנַּעַר אֶת עַצְמוֹ בַּחֲרָדָה. נִרְאֶה, שִׁמְנֻוָּלִים אֵלֶּה מְסָרְבִים לְהַרְפּוֹת מִמֶּנִּי. וּמָה אִם יַפִּילוּ אוֹתִי בְּהַכָּשַׁת זָנָב?”

הוּא רָאָה בְּאֵימָה, כֵּיצַד אַחַד הַקַּיְמָנִים הִתְקָרֵב תּוֹךְ שְׂחִיָּתוֹ וְהִתְכּוֹנֵן, כַּנִּרְאֶה, לְהִשְׂתָּעֲרות. הוּא כְּבָר נִמְצָא כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר צַעַד מֵהַצַּבָּה, וְאַף פָּעַר אֶת לוֹעוֹ הָאָיֹם.

אֶפֶס עֶשְׁתּוֹנוֹת הַנַּעַר לֹא אָבְדוּ. הוּא קָלַע אֶל הַלּוֹעַ הַפָּעוּר שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת וְיָרָה.

קוֹל הַיְרִיָּה הַמַּבְהִיל כֹּה הִקְפִּיץ אֶת הַצַּבָּה, עַד שֶׁהַנַּעַר נָפַל כִּמְעַט הַמַּיְמָה, אַךְ לְמַזָּלוֹ הִסְפִּיק לֶאֱחֹז בְּעוֹד מוֹעֵד בַּשִּׂיחַ וְלִתְפּשׂ אֶת הָרוֹבֶה, שֶׁנִּשְׁמַט מִיָּדָיו.

הַקַּיְמָן, שֶׁהַכַּדּוּר פִּלַח אֶת גְּרוֹנוֹ, קָפַץ קְפִיצַת־עֲנָק, אַךְ בּוֹ בָרֶגַּע נָפַל חֲזָרָה הַמַּיְמָה. הוּא הִכִּישׁ בְּזַעַם בִּזְנָבוֹ וְהִתְפַּתֵּל לְכָל עֵבֶר, בְּעַת שֶׁהַדָּם זִנֵּק בְּשֶׁפַע מִגְּרוֹנוֹ וְהֶאְדִּים אֶת פְּנֵי הַמַּיִם. וְאִלּוּ חֲבֵרוֹ, שֶׁנִּבְעַת, כַּנִּרְאֶה, מִקּוֹל הַיְרִיָּה, נֶעְלַם חִישׁ מִתַּחַת לַמַּיִם.

– חוּשָׁה! חוּשָׁה! – צָהַל קוֹלוֹ שֶׁל גַּרְסִיאָה, בְּהַעֲנִיקוֹ מַהֲלֻמָּה לַצַּבָּה הַמִּסְכֵּנָה.

אֶפֶס הִיא לֹא נִזְקְקָה כְּלָל לְדִרְבּוּן כָּזֶה. מְבֻלְבֶּלֶת מֵרֹב פַּחַד שָׂחֲתָה הַצַּבָּה הָאֻמְלָלָה, שֶׁהוֹגִיעָה אֶת כָּל כֹּחוֹתֶיהָ, אֶל הַחוֹף, וּלְבַסּוֹף קָפְצָה עַל הַחוֹל לְרַגְלֵי עֵצִים גְּדוֹלִים, שֶׁגָּדְלוּ לְיַד הַמַּיִם מַמָּשׁ…

 

ט. הִתְנַפְּלוּת הַפֶּקָּרִי¹⁰    🔗

הַחוֹף, עָלָיו עָלָה גַּרְסִיאָה בְּאֹרַח כֹּה מְשֻׁנֶּה, הָיָה מְגֻדָּל צִמְחִיָּה סְמִיכָה, שֶׁהִוְּתָה בְּוַדַּאי קְצֵּה גְבוּלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יַעַר־עֲנָק, שֶׁעָטַר אֶת שְׂפַת הַמִּפְרָץ.

דְּקָלִים נֶהְדָּרִים וְרַבֵּי־קוֹמָה, שֶׁהִתְרוֹמְמוּ לְגֹבַהּ שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר – עֶשְׂרִים מֶטֶר, מְטַפְּסִים וּצְמָחִים זוֹחֲלִים אֲחֵרִים, בְּרוֹמֵלִיִים וְשַחֲלָבִים – כָּל זֶה הִסְתַּבֵּךְ וְהִשְׂתָּרֵג יַחַד, הִוָּה כְּעֵין מָסָךְ אָטוּם שֶׁל יֶרֶק וּפְרָחִים. תֻּכִּים צִבְעוֹנִיִּים וּמַבְהִיקִים יָשְׁבוּ עַל עֳפָאֵי הָעֵצִים, כְּשֶׁהֵם בּוֹלְטִים עַל רֶקַע הַיַּרְקוּת. אֶפֶס הַנַּעַר נִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהִתְעַנֵּג עַל חֲמוּדוֹת הַטֶּבַע. הוּא נִכְנַס לְתוֹךְ הַיַּעַר, כְּדֵי לִמְצֹא בְּהֶקְדֵּם אֵי־אֵלּוּ פֵּרוֹת וּמַיִם לִשְׁבֹּר בָּהֶם אֶת צְמָאוֹ. הַשָּׂגַת הַמַּיִם הָיְתָה קָשָׁה לְמַדַּי, הוֹאִיל וְלֹא נִרְאָה שׁוּם מַעְיָן בְּכָל הַסְּבִיבָה, וּבֵינְתַיִם פָּחַד גַּרְסִיאָה לְהַרְחִיק לֶכֶת מִן הַחוֹף, וְהָעִקָּר הוּא נֶחְפַּז לְהַתְקִין בְּמֻקְדָּם אֶת הַדֹּבְרָה.

בְּעָבְרוֹ כְּמָאתַיִם מֶטֶר נָעְצַר לְיַד עֵץ שַׂגִּיא, בַּעַל עֲנָפִים גְדוֹלִים מְאֹד וְעַלְוָה סְמִיכָה, אֲשֶׁר פֵּרוֹת גַּמְלוֹנִיִּים כְּדֵי שִׁעוּר שֶׁל דְּלַעַת נִרְאוּ בְּתוֹכָם.

“הָבָה נְקַוֶּה, כִּי פֵּרוֹת אֵלּוּ רָאוּיִים לַאֲכִילָה” – אָמַר הַנַּעַר לְעַצְמוֹ וְטִפֵּס חִישׁ עַל בַּד הָעֵץ. פֶּתַע הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל הֲמֻלָּה מוּזָרָה, שֶׁבָּקְעָה, כַּנִּרְאֶה, מִתּוֹךְ מַעֲבֵה־הַשִּׂיחִים שֶׁבְּקִרְבָתוֹ.

– “כְּלוּם אֵין אֵלֶּה הָאִינְדְּיָאנִים?” – הִרְהֵר תּוֹךְ חֲרָדָה.

הַהֲמֻלָּה גָבְרָה. כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ חָרַק אֶת שִׁנָּיו בְּזַעַף וַהֲגַם שֶׁגַּרסִיאָה, לַמְרוֹת גִילוֹ הַצָּעִיר, הַצְטַיֵּן בְּאֹמֶץ־רוּחַ מוֹפְתִי, לִבּוֹ נָמוֹג עַתָּה מִפַּחַד. בְּאָחֳזּוֹ בְּיָדוֹ הָאַחַת בִּמְטַפֵּס וּבְלֹא לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֶה מִיָּדוֹ הַשְּׁנִיָה הֶאֱזִין לְקוֹל הַשָּׁאוֹן, וּמִיָּד הִבְחִין בִּצְרִיחָה, אֲשֶׁר קוֹל נֶפֶץ עֲנָפִים בָּא בְּעִקְּבוֹתֶיהָ.

“הַאֻמְנָם מְצוּיִים כָּאן חֲזִירֵי־בָר? – חָשַׁב. – בְּרַם, לָמָּה לֹא? הֲרֵי בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ שְׁכִיחִים הֵם. מַדּוּעַ, אֵפוֹא, לֹא יִהְיוּ מְצוּיִים גַּם כָּאן. מָה אַפְתָּעָה הָיְתָה זוֹ בִּשְׁבִיל סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, אִלּוּ הָיִיתִי מֵבִיא לוֹ חֲזִיר־בָּר קָטָן אֶחָד!”

נִרְגָּע קְצָת הִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי גֶזַע עֵץ וְחִכָּה, בְּהַחֲזִיקוֹ אֶת רוֹבֵהוּ בְּמַצַּב הָכֵן. בְּרַם, אִלּוּ הִכִּיר גַּרְסִיאָה בְּמִקְצָת אֶת הֲלִיכוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲזִירֵי־הַיַּעַר שֶׁבִּבְּרָזִילְיָה, וַדַּאי הָיָה מִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִפְגֹּשׁ בָּהֶם.

אֵלֶּה הָיוּ הַפֶּקָּרִי, – חֲזִירֵי־בָר, – אַחַת הַחַיּוֹת הָאַכְזָרִיּוֹת וְהָאַמִּיצוֹת בְּיוֹתֵר, הַמְעִזּוֹת לְהִתְנַפֵּל אַף עַל הָאָדָם. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה שוֹטְטוּ הַ"פֶּקָּרִי" עֲדָרִים עֲדָרִים לְאֵין סְפוֹרוֹת בְּיַעֲרוֹת בְּרָזִילְיָה, וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁפָּגַע בָּהֶם בְּדַרְכּוֹ. בְּזַעַם לֹא יְתֹאַר מִשְׂתָּעֲרִים הֵם עָלָיו וְקוֹרְעִים אוֹתוֹ לִגְזָרִים מַמָּשׁ בְּנִיבֵיהֶם הַחֲזָקִים. וְאִלּוּ גַרְסִיאָה, שֶׁשִּׁעֵר, כִּי הַלָּלוּ אֵינָם אֶלָּא חֲזִירֵי־יַעַר רְגִּילִים לֹא נָבוֹךְ כְּלָל. הוּא יָרָה בְּ"פֶּקָּרִי" אֶחָד, שֶׁנֶּעְצַר כְּדֵי חֲמִשָּׁה־עָשָׂר צַעַד לְפָנָיו, בְּעָקְרוֹ שֹׁרֶשׁ־מָה. הַחַיָּה הַמְפֻלַּחַת עַל־יְדֵי הַכַּדּוּר חָשָׁה אֶל הַשִּׂיחִים, בַּהֲרִימָה קוֹל־שְׁאָגָה, וְנֶעֶלְמָה מִתַּחַת לְכִפַּת הַיֶּרֶק. הַנַּעַר הַמְרֻצֶּה מֵהַצְלָחָתוֹ רָדַף אַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְרַטְּשָׁהּ סוֹפִית בְּגַרְזִנּוֹ, אַךְ פֶּתַע נֶעְצַר, שֶׁכֵּן שָׁמַע קוֹל־נֶפֶץ אָיֹם בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר. הַשִּׂיחִים הִתְגּוֹלְלוּ, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נִגְדְּעוּ בִּידֵי אָדָם, וְהֶעָלִים הִתְעוֹפְפוּ בַּחֲלַל הָאֲוִיר. כָּל הַיַּעַר כֻּלּוֹ הִתְמַלֵּא בִּשְׁאָגָה אֲיֻמָּה.

– כְּלוּם לֹא שָׁגִיתִי? חָשַׁב גַּרסִיאָה, וְאַחֲרֵי תְלוֹתוֹ אֶת רוֹבֵהוּ עַל שִׁכְמוֹ אָחַז בִּמְטַפַּס, כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל עֵץ. טֶרֶם הִסְפִּיק לְהִתְרוֹמַם כְּדֵי שְׁלֹשָׁה־אַרְבָּעָה מֶטְרִים מִן הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר רָאָה עֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל חֲזִירֵי־בָר, הַנִּשָּׂא אֵלָיו בִּמְהִירוּת הַסּוּפָה.

כַּנִּרְאֶה הָיוּ הַלָּלוּ בְּשִׂיא זַעְמָם. הֵם מִהֲרוּ לָרוּץ בִּזְנָבִים זְקוּפִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּבְשֵׂעָר סָמוּר, וּבִן רֶגַע הִקִּיפוּ אֶת הָעֵץ, עָלָיו עָלָה גַּרסִיאָה. הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ בְּקִרְבָתוֹ נָשְׁכוּ וְכִרְסְמוּ בַּחֲמַת־זַעַם אֶת קְלִפַּת הָעֵץ וְהַמְטַפֵּס, שֶׁשִּׁמֵּשׁ סֻלָּם לַנַּעַר; אֲחֵרִים קָפְצוּ כְּמֻכֵּי שִׁגָּעוֹן, פַּעַם בְּסוֹבְבָם אֶת חֲבֵרָם הַמֵּת, פַּעַם בְּשׁוּבָם אֶל הָעֵץ וּבְהַרְאוֹתָם אוֹתוֹת רֹגֶז לֹא־יְשֹׁעַר. הֵם לָטְשׁוּ אֶת עֵינֵיהֶם הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַזּוֹעֲמוֹת אֶל הַנַּעַר, שֶׁיָּשַׁב עַל הָעֵץ וְחָרְקוּ בְּנִיבֵיהֶם, בְּעוֹרְרָם קוֹל רַעֲשׁ גָּדוֹל בַּיַּעַר. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִתְבַּהֵל גַּרְסִיאָה בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי הִתְנַפְּלוּת פֶּתַע זֹאת. הוּא יָשַׁב בְּמָקוֹם מוּגָן עַל בַּד גָּדוֹל וְהִתְבּוֹנֵן בַּחֲרוֹן־אֵין־הָאוֹנִים שֶׁל הַפֶּקָּרִי, אֲשֶׁר קָצְרָה יָדָם לְטַפֵּס עַל הָעֵץ, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הָאוֹיֵב.

– לִכְשֶׁיִּוָכְחוּ בְּחֹסֶר הַתּוֹעֶלֶת שָׁל מַאֲמַצֵּיהֶם יִסְתַּלְקוּ מִכָּאן – נִחֵם אֶת עַצְמוֹ הַנַּעַר.

בְּרַם, הוּא שָׁגָה. אִם קַיָּמִים בָּעוֹלָם בַּעֲלֵי־חַיִּים נַקְמָנִיִּים וְעַקְשָׁנִיִּים בְּיוֹתֵר הֲרֵי אֵלֶּה הֵם הַ"פֶּקָּרִי" הַבְּרָזִילִיִּים דַּוְקָא.

כְּשֹׁךְ הִתְפָּרְצוּת־הַזַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עָזְבוּ אֶת גֶזַע הָעֵץ, בְּהִוָּכְחָם כִּי נִבְצַר מֵהֶם לְהַפִּיל עֵץ אַדִּיר זֶה, וְנֶאֶסְפוּ מִסָּבִיב לְוֹ בְּקֵרוּב מָקוֹם, בְּעָרְכָם כְּעֵין מָצוֹר מַמָּשִׁי.

“אַף־עַל־פִּי־כֵן נִלְכַּדְתִּי, כַּנִּרְאָה, בַּפָּח! – הִרְהֵר גַּרְסִיאָה. שֶׁהֵחֵל לַחֲרֹד לְגוֹרָלוֹ. מַה יַּחֲשֹׁב עָלַי, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, בִּרְאוֹתוֹ, כִּי אֲנִי נֶעְדָּר זְמַן כֹּה רַב. מָתַי יָבוֹא קֵץ לְמָצוֹר זֶה… הֲרֵי צָמֵא הוּא לְמַיִם לֹא פָּחוֹת מִמֶּנִּי… אַךְ אַל יאוּשׁ! יֵשׁ לִי רוֹבֶה וְכַדּוּרִים. הָבָה אֲנַסֶּה לְגָרֵשׁ חֲזִירִים מַבְחִילִים אֵלֶּה. אִם אֶהֲרֹג כַּמָּה מֵהֶם הֲרֵי יִתָּכֵן, כִּי הַשְּׁאָר יִסְתַּלְקוּ מִכָּאן, וִיהֵא סֵפֶק בְּיָדִי, לְבַסּוֹף, לְהַתְקִין דוֹבְרָה”…

בְּבָחֲרוֹ בַּחֲזִיר זָקֵן, שֶׁנִּרְאָה מְרֻגָּז בְּיוֹתֵר מִכֻּלָּם קָלַע אֵלָיו גַּרסִיאָה וְיָרָה. הַיְרִיָּה לֹא הֶחְטִיאָה אֶת מַטְרָתָהּ, אֶפֶס תּוֹצָאָה בִּלְתִּי צְפוּיָה בָּאָה בְּעִקְּבוֹתֶיהָ: כָּל הָעֵדֶר כֻּלּוֹ הִשְׂתָּעֵר שׁוּב בְּמִשְׁנֵה־זַעַם עַל הָעֵץ, בְּתָקְעוֹ אֶת נִיבָיו. כַּמַּחֲזֶה הַזֶּה נִשְׁנָה גַּם לְאַחַר הַיְרִיָּה הַשְּׁנִיָה וְהַשְּׁלִישִׁית. הִשְׁתּוֹלְלוּת הַחֲזִירִים הָלְכָה הָלוֹךְ וְגָבוֹר.

הוא אָמַר לְהַמְשִׁיךְ בִּירִיָה, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע נִצְנֵץ בּוֹ רַעְיוֹן, כִּי יְרִיוֹת תְּכוּפוֹת כָּאֵלֶּה עֲשׂוּיוֹת לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת־לֵב הַפְּרָאִים. מוּטָב, אֵפוֹא, לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹן הַמָּצוֹר שֶׁל הַפֶּקָּרִי מַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כָּאן עֵד רְאִיָּה לְהִתְאַסְּפוּתָם שֶׁל אוֹכְלֵי הָאָדָם!

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה הַמִּסְכֵּן! כַּמָּה צָרִיךְ הוּא לַחֲרֹד לְמִשְׁמַע יְרִיּוֹת אֵלֶּה! תֵּלֵכְנָה לַעֲזָאזֵל חַיּוֹת עֵקְשָׁנִיּוֹת אֵלֶּה! – חָשַׁב גַּרסִיאָה. – אֵין בְּרֵירָה, שׂוּמָה עָלַי לְהִתְאַזֵר בְּסַבְלָנוּת וּלְחַכּוֹת עַד בּוֹא הַלַּיְלָה. כַּאֲשֶׁר יֵרָדְמוּ אֲנַסֶה לְהֵחָלֵץ מִכָּאן בַּחֲשַׁאי. וּלְעֵת־עַתָּה אֲנַסֶה לִסְעֹד אֶת לִבִּי, לְפָחוֹת, בַּפֵּרוֹת הַלָּלוּ…

בְּאָחֳזוֹ בַּבֵּד, שֶׁפֵּרוֹת גַּמְלוֹנִיִּים הָיוּ תְלוּיִים בּוֹ, קִצֵּץ בַּגַּרְזֶן אֶחָד מֵהֶם. בְּתוֹךְ הַפְּרִי נִמְצְאָה צִיפָה צְהַבְהֶבֶת שֶׁדָּמְתָה בְּמַרְאֶהָ אֶל הַדְּלַעַת אֶלָּא שֶׁטַעְמָהּ הָיָה עָדִין יוֹתֵר.

– אִם אֵין זֶה דְּלַעַת הֲרֵי מַשֶּׁהוּ הַקָּרוֹב לְמִינָהּ. אֲקַוֶּה, כִּי אֶשְׁבֹּר בִּפְרִי זֶה אֶת צְמָאִי וְאֶת רַעֲבוֹנִי כְּאֶחָד – אָמַר לְעַצְמוֹ.

וְאָכֵן הַצִּיפָה הָיְתָה מְתוּקָה מְעַט וַעֲרֵבָה לַחֵךְ. הָיָה זֶה פְּרִי עֵץ־הַלֶּחֶם, וְאִלּוּ הָיָה סֵפֶק בִּידֵי גַרְסִיאָה לְצְלוֹתוֹ, וַדַּאי שֶׁעָרַב לְחִכּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר. אַךְ הוּא לֹא יָדַע טִיבוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה וְרַק שָׂמַח לַמִּקְרֶה הַמֻּצְלָח, שֶׁזִּמֵּן לוֹ עֵץ זֶה. בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַפֶּקָּרִי לֹא הִפְסִיקוּ אֶת הַפְגָּנוֹתֵיהֶם הָעוֹיְנוֹת – בְּצוּרָה אֲיֻמָּה הֵם שָׁפְכוּ אֵת כַּעְסָם אַף עַל חַבְרֵיהֶם הַמֵּתִים, אֲשֶׁר קְרָעוּם לִגְזָרִים. לְבַסּוֹף אַחֲרֵי הֵרָגְעָם מְעַט הִתְפַּזְרוּ, אֶפֶס לֹא הִרְחִיקוּ לֶכֶת מֵעֵץ־הַלֶחֶם וְלֹא אִבְּדוּ אוֹתוֹ מִשְּׂדֵה רְאִיָּתָם. מִזְּמַן לִזְמַן שָׁבוּ וְהִשְׂתָּעֲרוּ בַּחֲמַת־זַעַם עַל הָעֵץ, בַּהֲרִימָם קוֹל־שְׁאָגָה פִּרְאִית, וְאַחַר שָׁבוּ מַחָדָשׁ אֶל הַשִּׂיחִים וְהֵחֵלּוּ לַעֲקֹר אֶת הַשָּׁרָשִׁים וְלִתְלֹשׁ גַּרְגְּרִים.

גַּרסִיאָה לֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. בְּיֶתֶר שְׂאֵת הִדְאִיג אוֹתוֹ הָרַעְיוֹן עַל אַלְוֵרָה. כַּמָּה פְעָמִים נִסָּה לָרֶדֶת לְמַטָּה, כְּשֶׁהַחֲזִירִים נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן. אַךְ רַק אָחֲזָה יָדוֹ בַּמְטַפֵּס, וְהַפֶּקָּרִי כְּבָר הִתְאַסְּפוּ תּוֹךְ זִנּוּק וְהִקִּיפוּ אֶת הָעֵץ. נִרְאֶה שֶׁאַף בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים כְּאִלּוּ בְּחִפּוּשׂ שָׁרָשִׁים וְגַרְגְּרִים הֵם הוֹסִיפוּ בְּכָל־זֹאת לַעֲקֹב אַחֲרָיו.

הַיּוֹם חָלַף, הַשָּׁעוֹת נִדְמוּ לוֹ לַנַּעַר הַמִּסְכֵּן אֲרֻכּוֹת כַּנֵּצַח. לְבַסּוֹף שָׁקְעָה הַחַמָּה וְהַכֹּל הָלַךְ וְנִבְלַע בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. גַּרְסִיאָה הִבְחִין בְּשִׂמְחָה כֵּיצַד הַפֶּקָּרִי שׁוֹכְבִים לִישֹׁן בְּתוֹךְ הַשִּׂיחִים, הָעוֹטְרִים אֶת הָעֵץ, נִרְאֶה שֶׁעַקְשָׁנִים אֵלֶה מֵאֲנוּ לְהָסִיר אֶת הַמָּצוֹר, בְּגָמְרָם אֹמֶר לְלַמֵּד לֶקַח אֶת אוֹיְבָם.

“לֹא יְאֻמֵּן כִּי יְסֻפָּר! הִשְׁתּוֹמֵם גַּרְסִיאָה. – לוּ הָיוּ אֵלֶּה בְּנֵי־אָדָם הָיִיתִי מֵבִין אֶת קְשִׁי־עָרְפָּם. אוּלָם חַיּוֹת!.. סִנְיוֹר אַלְוֵרָה לֹא יֹאבֶה לְהַאֲמִין, כִּי צָרוּ עָלַי זְמַן כֹּה רָב”.

גַּרסִיאָה הִמְתִּין עוֹד כִּשְׁעָתַיִם טֶרֶם הַחְלִיטוֹ לָנוּעַ. אַךְ בְּהִוָכְחוֹ כִּי הַכֹּל שֹׁקֵט לְמַטָה, הֵחֵל לָרֶדֶת בְּעֶזְרַת הַמְטַפֵּס בַּזְּהִירוּת הָרַבָּה, בְּיוֹתֵר, אַחֲרֵי קָשְׁרוֹ אֶל הַחֲגוֹרָה שְׁנֵי פֵּרוֹת מֵעַץ הַלֶחֶם. לְעִתִּים נֶעְצַר, בְּהַקְשִׁיבוֹ תּוֹךְ מְתִיחוּת. אֶפֶס הַדְּמָמָה לֹא הֻפְרְעָה. נִרְגָּע יָרַד, לְבַסּוֹף, בַּלָּאט עַל הָאָרֶץ… הַפֶּקָּרִי, שֶׁיָשְׁנוּ בְּתוֹךְ הַשִּׂיחִים, לֹא זָעוּ.

בְּהִתְאַמְצוֹ לֹא לְעוֹרֵר אֶת הַשָּׁאוֹן הַקָּטָן בְּיוֹתֵר בָּקַע גַּרְסִיאָה דֶּרֶךְ הָעֵצִים, אַךְ אַחֲרֵי עָבְרוֹ כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת צַעַד שָׁכַח אֶת כָּל אֶמְצָעֵי הַזְּהִירוּת וּמִהֵר לָרוּץ לְחוֹף הָאֲגַם.

מִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר הִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ הִשְׁאִיר אֶת הַצַּבָּה. אַף הִיא יָשְׁנָה, בְּהַסְתִּירָה אֶת רֹאשָׁהּ מִתַּחַת לְשִׁרְיוֹנָהּ.

בְּחָשְׁשׁוֹ לְקִרְבַת הַפֶּקָּרִי הוֹסִיף לָרוּץ וְנֶעְצַר עַל שְׂפַת מִפְרָץ קָטָן, הֶעָטוּר עֵצִים.

– לֹא אֲאַבֵּד אֶת הַזְּמַן לְבַטָּלָה – אָמַר לְעַצְמוֹ. – יֵשׁ כָּאן עֵצִים לְמַכְבִּיר וְהַיָּרֵחַ הַחֵל לַעֲלוֹת.

הוּא הִשְׁעִין אֶת רוֹבֵהוּ אֶל הָעֵץ וְהֵחֵל לְגַבֵּב מְטַפְּסִים, שֶׁיָכֹל לְהָפִיק מֵהֶם תּוֹעֶלֶת בִּשְׁעַת הַתְקָנַת הַדוֹבְרָה. הַלָּלוּ הָיוּ כָּאן בְּשֶׁפַע, כָּל הָעֵצִים הָיוּ עֲטוּרִים בָּהֶם, כָּךְ שֶׁצָרִיךְ הָיָה רַק לִבְרֹר. בְּמֶרְחָק לֹא רַב מִמֶּנּוּ הִבְחִין בִּקְבוּצַת עֲצֵי חִזְרָן שַׂגִּיאִים, וְכַמּוּבָן מִהֵר בּוֹ בָּרֶגַע לְשָׁם. נִמְצָא שָׁם חֹמֶר לְהַתְקָנַת הַדּוֹבְרָה, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי הַדָּרוּשׁ.

עַד מְהֵרָה עָמְדָה הַדּוֹבְרָה מוּכֶנֶת, אַחֲרֵי הַתְקִינוֹ שְׁנֵי מְשׁוֹטִים מִנֵיהּ וּבֵיהּ מֵעֲנָפִים אֲרֻכִּים הוֹרִיד גַּרסִיאָה מִיָּד אֶת הַדּוֹבְרָה אֶל הַמַּיִם. בְּחָתְרוֹ בְּכָל כֹּחוֹ בַּמְּשׁוֹטִים קָרַב אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ נִמְצְאָה הַצַּבָּה, וּבְהַעֲמִידוֹ אוֹתָהּ עַל רַגְלֶיהָ אִלֵּץ אוֹתָהּ עַל־יְדֵי כַּמָּה חֲבָטוֹת חֲזָקוֹת לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַמַּיִם.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה מַחֲשִׁיב בְּיוֹתֵר בַּעַל־חַיִּים זֶה אוֹ, בְּיֶתֶר דִּיּוּק, אֶת בְּשָׂרוֹ. אָסוּר לִי לְעָזְבוֹ כָאן וּלְתִתּוֹ טֶרֶף לְשִׁנֵּי חַיּוֹת־הַפֶּרֶא או הָאִינְדְּיָאנִים. עַל־כָּל־פָּנִים יְסַפַּק לָנוּ מָזוֹן לִשְׁלֹשָׁה־אַרְבָּעָה יָמִים – שָקַל גַּרסִיאָה בְּשִׂכְלוֹ.

הַיָרֵחַ, שֶׁהִבְהִיק בְּאוֹרוֹ עַל פְּנֵי הַשַּׁחַק הַבָּהִיר, הֵאִיר אֶת מֵימֵי הָאֲגַם, וְלָכֵן יָכֹל גַּרסִיאָה לְנַהֵג אֶת הַדוֹבְרָה לְלֹא כָל קְשִׁי. הָאִיִּים הַזְּעִירִים בָּלְטוּ בָּרוּר עַל רֶקַע הָאֲגַם הַמַּכְסִיף.

כְּבָר הָיְתָה שְׁעַת חֲצוֹת, כְּשֶׁגַּרְסִיאָה הִגִּיעַ לְלֵב הָאֲגַם, וּבְרֶגַע זֶה הִבְחִין בִּנְקֻדָּה מִתְנוֹצֶצֶת עַל אַחַד הָאִיִּים, בֵּינוֹת לַצְּמָחִים הָעוֹטְרִים אוֹתוֹ.

“בְּוַדַּאי, זֶהוּ סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, שֶׁעָרַךְ שָׁם מְדוּרָה”, – הֵחֵל לְהַרְהֵר, אַךְ פֶּתַע נֶעְצַר וְלָחַשׁ נִבְעָת: לָאו! אֵין זֶה כְּלָל אוֹתוֹ אִי, בּוֹ חָנִינוּ. זוֹכְרַנִי יָפָה אֶת צוּרָתוֹ וְאֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַלָּה. לֹא, זֶהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי".

זֵעָה קָרָה הוֹפִיעָה עַל מִצְחוֹ וְלָבּוֹ הָלַם מִפַּחַד. “וּמָה אִם הַפְּרָאִים הוֹפִיעוּ עַל הָאִי וְתָפְשׂוּ פֶתַע אֶת סִנְיוֹר אַלְוֵרָה!”.

וְאָכֵן, הָיָה יְסוֹד־מָה לְפַחַד הַנַּעַר. שֶׁהֲרֵי מִי עָלוּל הָיָה לַחְדֹּר לְאִי זֶה אִם לֹא אִינְדְּיָאנִים, אַלְוֵרָה לֹא הָיָה לְאֵל יָדוֹ לְהַגִּיעַ לְאִי זֶה, שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ לוֹ עֵצִים לְהַתְקָנַת דּוֹבְרָה, וְלוּ אַף הַקְּטַנָּה בְיוֹתֵר.

– אוּלָם אֶפְשָׁר, וְהִגִּיעַ אֶל הָאִי בִּשְׂחִיָּה? אַף־עַל־פִּי־כֵן דָּחָה גַּרסִיאָה מִיָּד רַעְיוֹן זֶה. הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה מְסֻכָּן וּבִלְתִּי־זָהִיר עַד מְאֹד לְהַפְלִיג בִּשְׂחִיָּה בַּמַּיִם הַשְּׁחוֹרִים, הַשׁוֹרְצִים קַיְמָנִים וּנְחָשִׁים! גַּרסִיאָה נֶעְצַר כַּמָּה פְעָמִים תּוֹךְ אָבְדַן־עֵצָה וְאַחַר אָחַז שׁוּב בַּמְּשׁוֹטִים.

מֵילָא, אֶחְתֹּר אֶל הָאִי! – אָמַר לְעַצְמוֹ. אִם לֹא אֶמְצָא שָׁם אֶת סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, אֶחְתֹּר לָאִי הָאַחֵר וְאֶרְאֶה מִי עָרַךְ שָׁם מְדוּרָה.

הוּא עָקַף אֶת דַּרְכּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יַּרְגִישׁוּ בוֹ, וְהִגִיעַ לְחוֹף הָאִי הַקָּטָן. הוא הִכִּירוֹ בוֹ בָרֶגַע, לְפִי הָעֵצִים הַקְשִׁים, שֶׁמִּן הַנִּמְנָע הָיָה לְכָרְתָם בַּגַּרְזֶן.

לאַחַר שֶׁנָּעַץ קָנֶה לְיַד הַחוֹף קָשַׁר אֵלָיו אֶת הַדּוֹבְרָה, וּבְטַעֲנוֹ אֶת רוֹבֵהוּ עָלָה בִּזְהִירוּת עַל הַחוֹף וְחָצָה אֶת הַשִּׂיחִים. בַּמָקוֹם, בּוֹ עָרְכוּ אֶתְמוֹל מְדוּרָה וְצָלוּ אֶת הַדָּגִים, לֹא הָיְתָה כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה. הָאֵשׁ כָּבְתָה מִכְּבָר וְאַף הָאֵפֶר הוּצַן.

לֵב הַנַּעַר נִתְכַּוֵּץ מֵרֹב כְּאֵב…

“מַה קָרָה לְסִנְיוֹר אַלְוֵרָה? – הִרְהֵר, בְּהַרְגִּישׁוֹ כֵּיצַד גוּפוֹ נַעֲשֶׂה קָר מֵרֹב אֵימָה. מָה אֶעֱשֶׂה כָּאן, נַּעַר גַּלְמוּד, הָאוֹבָד בְּיַעֲרוֹת אֲמֵרִיקָה”…

 

י. הַמַּאֲבָק בַּיַּעַר    🔗

הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן כִּמְעַט אָמַר נוֹאָשׁ בְּמַצָּבוֹ, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע נִצְנְצָה בוֹ מַחֲשָׁבָה, כִּי מִן הַנִּמְנָע, שֶׁאַלְוֵרָה יַסְגִּיר אֶת עַצְמוֹ אֶל הַפְּרָאִים לְלֹא כָל הִתְנַגְּדוּת. וְאִם כָּךְ, הֲרֵי צְרִיכִים הָיוּ לְהִשָּׁאֵר עַל הָאִי עִקְּבוֹת הַמַּאֲבָק, וְאִלּוּ לְמַעֲשֶׂה הַכֹּל עָמַד בְּעֵינוֹ לְלֹא שִׁנּוּי כָּלְשֶׁהוּ, לֹא הַשִּׂיחִים, אַף לֹא הָעֵשֶׂב, לֹא הָיוּ רְמוּסִים. קָרוֹב לְוַדַּאי, כִּי אַלְוֵרָה, שֶׁחָרַד מְאֹד לְגוֹרָלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ נָטַשׁ אִי זֶה בְּקַוּוֹתוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא לִצְלֹחַ בְּרֵכָה זוֹ. בִּשְׁבִיל שַׂחְיָן מְצֻיָּן כְּאַלְוֵרָה לֹא הָיָה זֶה בְּגֶדֶר הַנִּמְנָע.

אַחֲרֵי שֶׁנִּרְגַע מְעַט עָבַר גַּרְסִיאָה אֶת כָּל הָאִי, וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ נִמְצְאָה הַצַּבָּה קִבֵּל פֶּתַע אִשּׁוּר לְהַשְׁעָרָתוֹ. עַל הַחוֹף הָיוּ מוּטָלִים קָנִים רַבִּים, שֶׁנִּקְצְצוּ לֹא מִכְּבָר. “וַדַּאי, שֶׁסִּנְיוֹר אַלְוֵרָה הֶחְלִיט לְהַתְקִין דּוֹבְרָה קְטַנָּה מֵחֹמֶר זֶה – הִרְהֵר, – וְהוּא עָצַר כֹּחַ לְהַפְלִיג בָּהּ לָאִי הַלָּז, אֲשֶׁר הָאוֹר בּוֹקֵעַ מִמֶּנּוּ. יֵשׁ לְהִוָּכַח!”

גַּרסִיאָה חָזַר לְדוֹבְרָתוֹ וְהִפְלִיג שׁוּב אֶל לֵב הָאֲגַם. לַמְרוֹת עֲיֵפוּתוֹ הַנּוֹרָאָה חָתַר בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ וּמִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה הִשִּׂיג אֶת הָאִי הָאַחֵר, אֲשֶׁר עַל שְׂפָתוֹ רָאָה בֶאֱמֶת דּוֹבְרָה קְטַנָּה עֲשׂוּיָה קָנִים וְעָלִים.

כְּעָבְרוֹ צְעָדִים מִסְפָּר רָאָה בֵּינוֹת לְעֵצִים אִישׁ אֶחָד, שֶׁיָּשַׁב לְיַד מְדוּרָה דּוֹעֶכֶת, וּבְתָמְכוֹ בְיָדָיו אֶת רֹאשׁוֹ שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת אוֹ נִרְדַּם.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה! – צָעַק גַּרְסִיאָה בְּקוֹל רוֹעֵד מִגִּיל.

הַפּוֹרְטוּגָלִי הַמְנַמְנֵם, בְּשָׁמְעוֹ קוֹל קְרִיאָה, הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, אֶפֶס לֹא יָכֹל, כַּנִּרְאֶה, לִתְפֹּס בּוֹ בָרֶגַע מַה פֵּשֶׁר הַקְּרִיאָה, וְרַק בִּקְרֹב אֵלָיו גַּרְסִיאָה קָפַץ עַל רַגְלָיו וּבְצָהֲלַת־חֶדְוָה חִבֵּק אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו.

– הֶאָח, נַעֲרִי יַקִירִי! – קָרָא. מַהֵיכָן הֵגַחְתָּ? מַאָה אֶלֶף קַיְמָנִים! מָה אֵימָה הֵסַבְתָּ לִי! לַעֲזָאזֵל!.. רַשַּׁאי אַתָּה לְהִשְׁתַּבַּח, כִּי גָרַמְתָּ לִי לִרְעֹד!

– כְּלוּם סָבוּר הָיִיתָ, כִּי נִסְפֵּיתִי?

– וְאַף נֶאֱכַל!.. הַחוֹשֵׁב אַתָּה, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי אֶת יְרִיּוֹתֶיךָ? כְּלוּם הִתְנַפְלוּ עָלֶיךָ אִינְדְּיָאנִים?

– לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. הִתְגּוֹנַנְתִּי בִּפְנֵי חֲזִירֵי־בָר אַכְזָרִיִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁשָּׂמוּ עָלַי מָצוֹר.

– אֲנִי תִקְוָה, כִּי הֵבֵאתָ לִי, לְפָחוֹת, אֶחָד מֵהֶם. הִנְנִי גוֹוֵעַ מֵרָעָב אִם לֹא מִצָּמָא.

– דָּבָר זֶה נִבְצָר מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹתוֹ. אַךְ הֵבֵאתִי הֵנָּה אֶת הַצַּבָּה, וְסָבוּר אֲנִי, כִּי בְּשָׂרָהּ יֶעֱרַב לְחִכְּךָ לֹא פָחוֹת מִבְּשַׂר חֲזִיר־הַיַּעַר.

– אָכֵן, הֵיטַבְתָּ לְנַחֵשׁ אֶת מְלַאי מְזוֹנוֹתֵינוּ, גַּרסִיאָה יַקִּירִי.

– הֵבֵאתִי לְךָ, מִלְבַד זֶה, גַּם פֵּרוֹת.

– אֵינִי מַרְגִישׁ צֹרֶךְ בָּהֶם. מָצָאתִי בְּאִי זֶה אַגָּסִים, בְּדוֹמֶה לְאֵלֶּה, שֶׁמִּלֵּאנוּ כְּרֵשֵׂנוּ בָהֶם. הַפַּעַם הֵם שָׁבְרוּ אֶת צְמָאִי.

– וְאוּלָם לָמָּה עָזַבְתָּ אֶת הָאִי?

– כְּדֵי לְהִתְאַחֵד עִמְּךָ בְּהֶקְדֵּם. כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת יְרִיּוֹתַי?

– לֹא, סִנְיוֹר.

– יָרִיתִי עֶשֶׂר יְרִיּוֹת, לְפָחוֹת, וְהוֹאִיל וְלֹא עָנִיתָ לִי, גָּמַרְתִּי אֹמֶר לַחֲצוֹת אֶת הַבְּרֵכָה בְּדוֹבְרַת־קָנִים. וְיִתָּכֵן, כִּי חֶפְצִי הָיָה מַצְלִיחַ בְּיָדִי לוּלֵא הַקַיְמָנִים, שֶׁעָמְדוּ לְשָׂטָן עַל דַּרְכִּי וְאִלְצוּנִי לְהֵחָבֵא בְּאִי זֶה בְּהֶקְדֵם. הַדּוֹבְרָה שֶׁלִּי, הָעֲשׂוּיָה רַק קָנִים וְעָלִים, הֶחֱזִיקָה אוֹתִי בְּקְשִׁי רָב, כַּמּוּבָן, וְרַגְלַי שָׁקְעוּ כָּל הַזְּמַן בַּמַּיִם.

– רָאִיתִי אֶת דּוֹבְרָתְךָ עַל הַחוֹף – אָמַר גַּרְסִיאָה.

– נוּ, דַּי לְפַטְפֵּט. נַחֲשֹׁב עַל אֲרוּחַת הָעֶרֶב.

אַלְוֵרָה הוֹסִיף זְרָדִים עַל הַמְּדוּרָה, שֶׁהַחֵלָּה לִדְעֹךְ, וְהָלַךְ יַחַד עִם גַּרְסִיאָה לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, בּוֹ הִשְׁאִיר הָאַחֲרוֹן אֶת דּוֹבְרָתוֹ וְאֶת הַצַבָּה, שֶׁנִּרְדְמָה תַּרְדֵּמַת מַרְמִיטָה.

בְּקֹשִׁי רַב הֵם הֵרִימוּ אוֹתָהּ, עָרְפוּ אֶת רֹאשָׁהּ בַּחֲבָטָה אַחַת, וְאַחַר, בְּהָפְכָם אוֹתָהּ עַל גַּבָּהּ, שָׂמוּ אוֹתָהּ עַל הַמְּדוּרָה.

– בַּעַל־חַיִּים מִסְכֵּן! – כַּמָּה כְּפִיַּת־טוֹבָה מִצִּדֵנוּ!

– הַקֵּבָה הָרְעֵבָה אֵינָהּ מְדַקְדֶּקֶת וְאֵינָהּ שׁוֹקֶלֶת בִּתְבוּנָתָהּ, יְדִידִי, – הֵעִיר לוֹ אַלְוֵרָה, בְּנָשְׁמוֹ לְתוֹכוֹ בְּעֹנֶג אֶת רֵיחַ הַבָּשָׂר הַצָּלוּי שֶׁל הַצַּבָּה.

– וַהֲרֵי הַדְלָעִים שָׁלִי, – אָמַר גַּרְסִיאָה וְהִנִיחַ עַל הָאָרֶץ פֵּרוֹת גַּמְלוֹנִיִּים.

– כְּסָבוּר אַתָּה, שֶׁהַלָּלוּ דְּלוּעִים הֵם? הֲרֵי הֵם פֵּרוֹתָיו שֶׁל עֵץ־הַלֶּחֶם, חֲבִיבִי! הֵם יְשַׁמְּשׁוּ תַּחֲלִיף לַצְּנִימִים הָאוֹזְלִים אֶצְלֵנוּ. כְּבָר טָעַמְתִּי מֵהֶם וִיכוֹלַנִי לְהַבְטִיחֲךָ נֶאֱמָנָה, כִּי לְאַחַר שֶׁנִּקְלוּ מְעַט הֵם טְעִימִים בְּיוֹתֵר.

– אֵיכָכָה? תָּמַה גַּרְסִיאָה. – מְצוּיִים כָּאן עֵצִים, שֶׁגָּדֵל עֲלֵיהֶם לֶחֶם? – אָכֵן, אֶרֶץ מְאֻשֶׁרֶת, שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בָּהּ בְּלֹא מַאֲפִיּוֹת־לֶחֶם!

אַלְוֵרָה הֵסִיר אֶת הַקְּלִפָּה וּבְחָתְכוֹ אֶת צִיפַת הַפְּרִי לִפְלָחִים גָדוֹלִים הִנִּיחַ אוֹתָם עַל הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת.

הַצַּבָּה כְּבָר נִצְלְתָה כִּדְבָעִי וְאַלְוֵרָה, בַּהֲסִירוֹ אֶת שִׁרְיוֹנָהּ הַתַּחְתּוֹן, הִצִּיעַ לַחֲבֵרוֹ לִנְגֹּס מִבְּשָׂרָהּ.

– אֱכֹל לְשׂבַע נַפְשְׁךָ, – אָמַר לוֹ, בְּהוֹשִׁיטוֹ פֶּלַח הַפְּרִי הַקָּלוּי מֵעֵץ־הַלֶּחֶם. – זֶה יַסְפִיק לְכַמָּה אֲנָשִׁים. – מֻבְטָח לִי, כִּי זֶה יָמִים רַבִּים לֹא סָעַדְנוּ סְעֻדַּת־עֶרֶב כָּזוֹ… מַה דַּעְתְּךָ עַל פֵּרוֹת אֵלּוּ? הַאִם לֹא נָכוֹן הוּא, כִּי הֵם רְאוּיִּים לָבוֹא בִּמְקוֹם צְנִימִים?

– בְּהֶחְלֵט.

אַחֲרֵי אָכְלָם לָשׂבַע הִשְׁתַּטְחוּ עַל הָעֵשֶׂב, וּבְלֹא לִדְאֹג לִמְצִיאוּתָם שֶׁל הַקַּיְמָנִים וְנַחֲשֵׁי־הַמַּיִם שָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. שְׁנֵיהֶם לֹא עָצְרוּ כֹחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי חַבְלֵי־הַשֵּׁנָה, וְהֵם נָמוּ שְׁנָתָם כִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעָה בְּאֵין הֲפוּגוֹת. הַלַיְלָה עָבַר בְּשֶׁקֶט גָּמוּר, וּבְהִתְעוֹרְרָם כְּבָר עָמַד הַשֶּׁמֶשׁ בִּמְרוֹם הָרָקִיעַ.

לאַחַר שֶׁנּוֹכְחוּ. כִּי שׁוּם סִירָה שֶׁל הַפְּרָאִים אֵינָהּ נִרְאֵית עַל פְּנֵי הַבְּרֵכָה, הִנִּיחוּ אֶת בְּשַׂר־הַצַּבָּה הַנּוֹתָר עַל הַדּוֹבְרָה וְהִפְלִיגוּ חֲזָרָה לָאִי הַקוֹדֵם, מְקוֹם שָׁם אַלְוֵרָה טָמַן בְּתוֹךְ הַשִּׂיחִים שְׁתֵּי חֶבְיוֹנוֹת שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, בְּהַסְּסוֹ לְקַחְתָּם עִמּוֹ עַל דּוֹבְרָתוֹ הָרְפִיפָה. שְׁנֵיהֶם רָצוּ לַחֲזֹר בְּהֶקְדֵּם אֶל הַיַּעַר, מְקוֹם שָׁם הָיוּ בְטוּחִים, כִּי תָמִיד יִמְצְאוּ מַיִם וּמָזוֹן. נוֹסָף עַל כָּךְ הֵם הִשְׁתּוֹקְקוּ לָשׁוּב מַהֵר אֶל הַמִּפְרָץ, בְּתִקְוָה לִמְצֹא אֳנְיַת־מָה אֲשֶׁר יִתָּכֵן, כִּי נִכְנְסָה לְתוֹכוֹ, אִם מִשּׁוּם שֶׁנִטְרְדָה עַל־יְדֵי הַגַּלִּים, וְאִם בְּמַחֲשָׁבָה תְחִלָּה לְתַכְלִית חֲקִירַת הַמִּפְרָץ הַנֶּהְדָר הַזֶּה, אַחַד הַגָּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית.

כִּשְׁעָתַיִם אָרְכָה צְלִיחַת הַבְּרֵכָה הַקְטַנָּה וּלְבַסּוֹף הִגִיעוּ אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ עָלוּ גַרְסִיאָה וְהַצַּבָּה עַל הַחוֹף.

– נָשִׂים אֶת פְּעָמֵינוּ לְעֵץ־הַלֶחֶם וְנִצְטַיֵּד בְּפַרוֹתָיו – אָמַר אַלְוֵרָה, לְאַחַר עֶמְסָם עַל שִׁכְמָם כָּל מַה שֶּׁהָיָה בִרְשׁוּתָם.

– וּמָה אִם חֲזִירֵי־בָּר עוֹד יֶשְׁנָם שָׁם? – הַעִיר גַּרְסִיאָה.

– וּמַה בְּכָךְ. הֲרֵי עַכְשָׁו שְׁנַיִם אָנוּ כָאן. בִּיכָלְתֵּנוּ לְהִתְמוֹדֵד עִמָּהֶם.

הֵם הֶעְמִיקוּ לֶכֶת אֶל הַיַּעַר וְעַד מְהֵרָה מָצְאוּ אֶת עֵץ־הַלֶּחֶם, הַפֶּקָּרִי נֶעְדְּרוּ שָׁם. נִשְׁאֲרוּ רַק שְׁלֹשָׁה שְׁלָדִים עֲרֻמִּים מִבָּשָׂר. כַּנִּרְאֶה, שֶׁחַיּוֹת־טֶרֶף כְּבָר כִּבְּדוּ אֶת הַמָּקוֹם בְּבִקּוּרָם.

– מַה לַעֲשׂוֹת! – אָמַר אַלְוֵרָה. נֵאָלֵץ לְהִסְתַּפֵּק בָּבְשַׂר־הַצַּבָּה.

הֶם קָטְפוּ כִּתְרֵיסַר פֵּרוֹת שֶׁל עֵץ־הַלֶחֶם. לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת יוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁבִּלְעֲדֵי זֹאת הָיוּ עֲמוּסִים יָתֵר עַל הַמִּדָּה, וְאַחֲרֵי הַחֲלִיפָם כֹּחַ הָלְכוּ לָתוּר פֶּלֶג־מָה, כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת צְמָאָם, וְאַחַר כָּךְ לַחֲזֹר אֶל חוֹף הַמִּפְרָץ.

– חוֹשְׁבַנִי, כִּי מָחָר נַגִּיעַ אֵלָיו, – אָמַר אַלְוֵרָה, בִּרְצוֹתוֹ לְעוֹדֵד אֶת חֲבֵרוֹ הַצָּעִיר.

הַיַּעַר נַעֲשָׂה סָמִיךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהַתְּנוּעָה בּוֹ קָשְׁתָה וְהָלְכָה. נוֹסָף עַל כָּךְ קָשֶׁה הָיָה עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר עַל כִּוּוּן הֲלִיכָתָם, הוֹאִיל וּמַעֲבֵה הַיַּעַר מָנַע אֶת אוֹר הַשֶׁמֶשׁ מַחֲדֹר שָׁמָּה. לְמַטָּה שָׂרְרָה אֲפֵלָה גְמוּרָה, מִלְבַד זֹאת הָיָה הָאֲוִיר מַחְנִיק וְהַנְּשִׁימָה כָּבְדָה עֲלֵיהֶם. אַף זִיעַ קַל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאֲוִיר לֹא הוּחַשׁ בְּאַנְדְרָלָמוּסְיַת־צְמָחִים זוֹ וּבַמָּסָךְ הָאָטוּם שָׁל הֶעָלִים הָעֲנָקִיִּים.

עִם כָּל צַעַד נוֹסֶף כָּבְדָה הַהֲלִיכָה בַיַּעַר, וְהַתַּיָרִים, בְּהוֹגִּיעָם אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם אַחֲרֵי הִשְׂתָּרְרָם בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שֶׁעוֹת, נֶעֶצְרוּ, בְּהוֹפִיעָם פֶּתַע עַל שְׂפַת נַחַל אֵיתָן, אֲשֶׁר רָחְבּוֹ הִגִּיעַ כְּדֵי עֶשְׂרִים מֶטֶר.

– נָפוּשׁ – אָמַר גַּרְסִיאָה. – כָּשַׁל כֹּחִי וְלֹא אוּכַל לְהוֹסִיף לֶכֶת.

– אַף אֲנִי אֵין כֹּחִי יָפָה מִשֶּׁלְךָ. אוּלָם קֹדֶם כֹּל נִרְוֶה מָיִם.

הוּא יָרַד אֶל הַחוֹף וּכְבָר עָמַד לַחֲצוֹת אֶת צִמְחֵי־הַמַּיִם, שֶׁגָּדְלוּ עַל שְׂפַת־הַנָּהָר, כַּאֲשֶׁר גַּרְסִיאָה תָּפַשׂ בְּיָדוֹ פֶּתַע.

– הַבֶּט־נָא עַל עֵץ זֶה!

– זֶה קוֹף, – אָמַר הַלָּה, בְּזָקְפוֹ אֶת רֹאשׁוֹ.

– נָכוֹן, אֶפֶס בַּעַל־הַחַיִּים הַשֵּׁנִי… הֲרֵי אֵין זֶה קוֹף.

אַלְוֵרָה פִּסְפֵּס בִּזְהִירוּת אֶת הַצְּמָחִים וְהִבִּיט לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר גַּרְסִיאָה הִצְבִּיעַ כְּלַפָּיו.

כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים צַעַד מִמֶּנּוּ הִשְׂתָּרַע בְּמָאֳזָן עַל פְּנֵי הַנָּהָר עֲנַף־עֲנָק שֶׁל עֵץ, אֲשֶׁר קוֹפָה שְׁחֹרַת־זָקָן, בַּעֲלַת שְׁתֵּי כַּרְבּוֹלוֹת אַרֻכּוֹת, שֶׁדָּמוּ לְקַרְנַיִם, יָשְׁבָה עָלָיו. הִיא הֶחֱזִיקָה בְּיָדֶיהָ קוֹפִיף קָטָן, שֶׁצָרַח מָרוֹת, לַמְרוֹת לִטּוּפֵי הָאֵם. וְאִלּוּ עַל פְּנֵי גֶזַע־הָעֵץ שֶׁהִתְכּוֹפֵף מֵעַל לַמַּיִם נָעָה בַלָּאט חַיָּה, שֶׁמַּרְאֶהָ בִּלְבַד גָּרַם לְלִבּוֹ שֶׁל אַלְוֵרָה לַהֲלֹם בְּיֶתֶר חֹזֶק, הוֹאִיל וְחָשַׁב אוֹתָהּ לְנָמֵר אוֹ לְחַיָּה כְּגוֹן זוֹ.

הָיָה זֶה יָגוּאָר, אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ וּבְצִמְאוֹנוֹ לְדָם, אֵינוֹ נוֹפֵל מִשׁוֹכְנֵי הַג’וּנגְלִים שֶׁבְּהֹדוּ, וְאִלּוּ בַאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית שׁוּם חַיַּת־טֶרֶף אֵינָהּ יכוֹלָה לְהִתְחָרוֹת בּוֹ. הַלָּה, שֶׁנִּזְדַמֵּן לוֹ לְאַלְוֵרָה לִרְאוֹתוֹ, נִמְנָה עִם הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם, וּבְוַדַּאי גַּם הָאַכְזָרִיִּים שֶׁבָּהֶם. נִרְאֶה, שֶׁהִשִּׂיג לְפֶתַע־פִתְאֹם אֶת הַקּוֹפָה הַמִּסְכֵּנָה, שֶׁאִבְּדָה אֶת בְּנֵי־לִוְיָתָהּ, וְאִלֵּץ אוֹתָהּ, לְהָחִישׁ מִפְלָט לָהּ עַל עֵץ זֶה, אֲשֶׁר עַל־נְקַלָּה יָכֹל לְהַשִּׂיגָהּ עָלָיו הוֹאִיל וְאָבַד מָנוֹס מִמֶּנָּה.

הַקּוֹפָה, שֶׁנִּחֲשָׁה אֶת הַסַכָּנָה, גָּעֲתָה מַר, בְּקָרְאָהּ, וַדַּאי, לְעֶזְרָה אֶת חֲבַרֶיהָ, שֶׁנִּמְצְאוּ, כַּנִּרְאֶה, לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם. אֲבָל שׁוּם מַעֲנֶה לֹא בָא עַל קְרִיאָתָהּ. מוּבָן מַאֵלָיו, שֶׁאַף אַחַד מֵהֶם לֹא הָיָה מַרְהִיב עֹז לְהֵאָבֵק עִם פְּרִיץ־חַיוֹת אַכְזָרִי זֶה – כֻּלָם מִהֲרוּ לְהִמָּלֵט, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִנְפֹּל בַּפַּח כָּמוֹהָ.

– כַּמָּה נֶהְדֶּרֶת חַיָּה זוֹ! – לָחַשׁ אַלְוֵרָה, בְּהֵרָתְעוֹ בִּזְהִירוּת וּבְהֵחָבְאוֹ בֵּינוֹת לַצְּמָחִים, כְּדֵי שֶׁלֹא לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּהּ.

– הַאֵין זֶה נָמֵר? – שָׁאֵל גַּרְסִיאָה.

– לֹא, הֵשִׁיב אַלְוֵרָה. הוּא דוֹמֶה יוֹתֵר לְפַנְתֵּרָה.

אַלְוֵרָה לֹא רָאָה יָגוּאָרִים מִיָּמָיו, שֶׁבְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה לֹא נוֹדְעוּ כְלָל בְּאֵירוֹפָּה.

– הַאֻמְנָם קוֹפָה מִסְכֵּנָה זוֹ תִּהְיָה טֶרֶף לְשִׁנָּיו? – לָחַשׁ גַּרְסִיאָה.

– נִרְאֶה. כַּמּוּבָן, לֹא יִקְשֶׁה עָלָיו לְהַשִּׂיגָהּ, אֲבָל בָּרֶגַע הַמַּתְאִים נוּכַל לְהִתְעָרַב בַּמַּאֲבָק, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִי, כִּי מְסֻכָּן לִהְיוֹת שָׁרוּי בִּמְחִצָּתָהּ שֶׁל חַיָּה כָזוֹ.

הַיָּגוּאָר נָע בִּזְהִירוּת, הוֹאִיל וְגֶזַע־הָעֵץ הָיָה קוֹצָנִי בְּיוֹתֵר, וְהוּא פָחַד לִפְצֹעַ אֶת כַּפּוֹתָיו. הַקּוֹפָה, בִּרְאוֹתָהּ כֵּיצַד הוּא מִתְקָרֵב הִגְבִּירָה אֶת צַעֲקוֹתֶיהָ, וּבְאָחֳזָהּ בְּיָדָהּ הָאַחַת אֶת הַקּוֹפִיף, נִמְלְטָה דֶּרֶךְ הַבַּדִּים, שֶׁנִּתְלוּ מֵעַל לַנָּהָר. הִיא כְבָר הִגִּיעָה לַבָּד הָאַחֲרוֹן וְלֹא יָכְלָה לָנוּעַ הָלְאָה, הוֹאִיל וּבַד זֶה הָיָה דַק וְעָמַד כָּל רֶגַע לְהִשָּׁבֵר תַּחַת מַשָּׂאָהּ.

כַּךְ נִתְלְתָה כֻּלָּהּ מֵעַל לַנָּהָר, בְּלֹא לָדַעַת אֲנָה לִבְרֹחַ מִפְּנֵי פְּרִיץ־הַחַיּוֹת הָאָיֹם. לוּ גַם הִשְׁלִיכָה עַצְמָהּ הַמַּיְמָה הֲרֵי בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא הָיְתָה נִמְלֶטֶת מִצִּפָּרְנָיו הַנּוֹרָאוֹת שֶׁל הַיָּגוּאָר, שֶׁכֵּן חַיּוֹת אֵלּוּ מֵיטִיבוֹת לִשְׂחוֹת.

כַּנִּרְאֶה, הַיָּגוּאָר קָצָה נַפְשׁוֹ לָנוּע לְאַט, וְקָפַץ פֶּתַע עַל אַחַד הַבַּדִּים הַגְּדוֹלִים, מְקוֹם שָׁם לֹא הָיוּ חוֹחִים.

– הַקּוֹפָה אֲבוּדָה – אָמַר אַלְוֵרָה, שֶׁעָקַב בְּהִתְעַנְיְנוּת יוֹצֵאת מֵהַכְּלָל אַחֲרֵי כָל תִּמְרוֹנֶיהָ שֶׁל הַחַיָּה.

הַיָּגוּאָר, הַזָּרִיז כֶּחָתוּל, טִפֵּס חִישׁ־מַהֵר עַל הַבַּד, אֶפֶס נֶעְצַר, בְּלֹא לְהַגִּיעַ עַד סוֹפוֹ, הוֹאִיל וְשָׁמַע קוֹל־נֵפֶץ, וְכַנִּרְאֶה הֵבִין מִדַּעְתּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה זֶה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי זָהִיר לְהִתְקַדֵּם הָלְאָה. הַבַּד, כַּמּוּבָן, לֹא הָיָה עוֹצֵר כֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי מַשָּׂאוֹ, וְהָיָה נוֹפֵל הַמַּיְמָה, דָּבָר, שֶׁהַקּוֹפָה וַדַּאי לֹא הָיְתָה מַחְמִיצָה מֵהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הָרוֹדֵף.

– מַהֲלַךְ הַנְסִבּוֹת אֵינוֹ נוֹחַ בַּשְׁבִיל הַטּוֹרֵף הַמַּתְקִיף. יִתָּכֵן גַּם, שֶׁהַקּוֹפָה תִּתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ – הֵעִיר אַלְוֵרָה.

הַיָּגוּאָר, הַבִּלְתִּי־מְרֻצֶּה, כַּנִּרְאֶה, רָטַן בְּדוֹמֶה לְחָתוּל מְרֻגָּז וְכִלָּה אֶת חֲמָתוֹ בִּקְלִפַּת הָעֵץ, בְּנָתְשׁוֹ אוֹתָהּ בְּצִפָּרְנָיו.

הַקּוֹפָה, שֶׁדַּעְתָּהּ נִתְבַּלְבְּלָה עָלֶיהָ כָּלִיל מַרֹב פַּחַד, נִתְלְתָה בִּקְצֵה הַבֵּד, בְּתָפְשָׂהּ בּוֹ בְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, כְּשֶׁהִיא מַחֲזִיקָה בְּיָדָהּ הַיְמָנִית אֶת גּוּרָהּ.

בְּשָׁעָה זוֹ נִרְאוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, מִתַּחַת לָעֵץ מַמָּשׁ, עָלֶיהָ הַגַּמְלוֹנִיִּים שֶׁל וִיקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית, שָׁנִשְּׂאוּ עַל־יְדֵי הַזֶּרֶם. הֵם שָׁטוּ מַהֵר, כְּשֶׁהֵם נִסְחָפִים עַל יְדֵי דְכִי הַנָּהָר.

– זוֹהִי חַכְמָנִית! – קָרָא אַלְוֵרָה, בִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד הַקּוֹפָה קוֹפֶצֶת עַל אַחַד הֶעָלִים, בְּלֹא לִשְׁמֹט אֶת גּוּרָהּ. הַדּוֹבְרָה הַקְּטַנָּה שָׁקְעָה קְצָת בַּמַּיִם בִּגְלַל הַדְּחִיפָה, אֶלָּא שֶׁסָּמוּךְ לְכָךְ צָפָה שֵׁנִית לְמַעְלָה וְיַחַד, עִם הַקּוֹפָה נִשְּׂאָה עַל פְּנֵי הַזֶּרֶם, שֶׁטִּלְטֵל אוֹתָהּ אֶל הַחוֹף הַנֶּגְדִּי.

הַקּוֹפָה קָפְצָה עַל הַחוֹף וְהֵרִיעָה תְּרוּעַת־נִצָּחוֹן.

הַיָּגוּאָר הִגִּיעַ לְשִׂיא הִתְגָּעֲשׁוּתוֹ לְמַרְאֵה טַרְפּוֹ שֶׁנִּשְׁמַט מִמֶּנּוּ. כֻּלּוֹ אוֹמֵר זַעַם הֵרִים קוֹל־שְׁאָגָה וְזִנֵּק לְתוֹךְ הַנָּהָר.

– כַּנִּרְאֶה, הוא יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת, – הֵעִיר אַלְוֵרָה. – יִתָּכֵן גַּם, כִּי יַדְבִּיק אֶת הַקּוֹפָה…

עַד אַרְגִּיעָה צָלַל בַּמַיִם וְנֶעְלַם מַעֵינֵי הַצּוֹפִים. אַחַר, כְּשֶׁצָּף לְמַעְלָה, נִשְׁמְעָה נְהָמָה אֲיֻמָּה מְלֻוָּה שְׁרִיקָה נוֹקֶבֶת, שֶׁבָּקְעָה, כַּנִּרְאֶה, מִפִּי חַיָּה אַחֶרֶת.

– כַּנִּרְאֶה, הַיָּגוּאָר נִתְקַל בַּמַּיִם בְּמִישֶׁהוּ – אָמַר אַלְוֵרָה, וּמִהֵר אֶל הַחוֹף, כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בַּנָּהָר.

בְּרֶגַע זָה בִּצְבֵּץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם זָנָב עֲנָקִי שָׁחֹר, וְאַלְוֵרָה הִבְחִין כֵּיצַד נְחַשׁ־עֲנָק צָנַף אֶת הַיָּגוּאָר וְלָחַץ אוֹתוֹ בְּטַבְּעוֹתָיו. הָיָה זֶה הַנָּחָשׁ אֲנַקְוֹנְדָה, הַזּוֹחֵל הָאַדִּיר בְּיוֹתֵר שֶׁבִּבְּרָזִילְיָה, שֶׁאָרְכּוֹ מַגִּיעַ לִפְרָקִים כְּדֵי 14–13 מֶטְרִים. הוא שׁוֹכֵן בְּקַרְקַע הַנְּהָרוֹת, וַהֲגַם שֶׁאֵינוֹ אַרְסִי הֲרֵי מִצְטַיֵּן הוּא בִּגְבוּרָה כָזֹאת, שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה לָחַנֵּק אֲפִילוּ שׁוֹר־פָּר, בְּלָפְתוֹ אוֹתוֹ בְּטַבְּעוֹתָיו. קָרוֹב לְוַדַּאי, כִּי הַיָּגוּאָר קָפַץ הַמַּיְמָה בּוֹ בַמָּקוֹם, שֶׁהַנָּחָשׁ הָיָה שָׁרוּי שָׁם וְהוּא תְפָשׁוֹ בּוֹ בָרֶגַע.

פְּרִיץ־הַחַיוֹת וְהַזּוֹחֵל נֶאֶבְקוּ בַּחֲמַת־זַעַם, פּעַם בְּבַצְבְּצָם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, פַּעַם בְּצָלְלָם בָּהֶם.

הַיָּגוּאָר, שֶׁהִשְׁתּוֹלֵל מֵעָצְמַת הַכְּאֵב, קָרַע בְּשִׁנָּיו וּבְצִפָּרְנָיו אֶת עוֹר הַנָּחָשׁ, וְאִלּוּ הַנָּחָשׁ הִגְבִּיר אֶת לְחִיצוֹתָיו, בְּהִתְאַמְצוֹ לִשְׁבֹּר אֶת עַצְמוֹת הַיָּגוּאָר וְאֶת חוּט־הַשִּׁדְרָה שֶׁלּוֹ. הַמַּיִם אָדְמוּ מִדָּם, אֶפֶס הַנָּחָשׁ לֹא הִרְפָּה מִטַּרְפּוֹ, בִּהְיוֹתוֹ בָטוּחַ בְּהַצְלָחָתוֹ. לְבַסּוֹף שָׁקְעוּ שְׁנֵיהֶם בִּמְצוּלַת הַנָּהָר וְלֹא נִרְאוּ עוֹד עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

– לַעֲזָאזֵל! – קָרָא אַלְוֵרָה. – הַלָּלוּ הֵם אוֹיְבִים, שֶׁשּׂוּמָה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר מֵהֶם מְאֹד.

– הַאָם כְּבָר בָּא קִצּוֹ שֶׁל הַנָּמֵר? מַה דַּעְתְּךָ, סִנְיוֹר? – שָׁאַל גַּרְסִיאָה.

– בְּוַדַּאי. בְּרַם, סָבוּר אֲנִי, כִּי גַם הַנָּחָשׁ בָּא עַל עָנְשׁוֹ כִּדְבָעִי. עַל־כָּל־פָּנִים, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשְׁעַת כּשֶׁר זוֹ, כְּדֵי לַעֲבֹר לְעֵבֶר הַחוֹף הַשֵּׁנִי.

– וְאוּלַי יֶשְׁנָן כָּאן בְּקִרְבָתֵנוּ עוֹד חַיּוֹת רָעוֹת כָּאֵלֶּה?

– מְסֻפְּקַנִי. הֵן הָיוּ לוֹקְחוֹת חֶבֶל בְּמַאֲבָק זֶה. – הֲרָאִיתָ אֶת הַקּוֹפָה?

– הִיא עָלְתָה עַל הַחוֹף וְנֶעֶלְמָה בַּיָּעַר.

– לֹא נַחְמִיץ, אֵפוֹא, אֶת הַהִזְדַּמְנוּת, שָׁעָה שֶׁהַנָּחָשׁ עָסוּק בִּזְלִילַת טַרְפּוֹ…

עַד מְהֵרָה הֵם קִצְצוּ עֵץ חִזְרָן, כָּרְכוּ אוֹתוֹ בִּמְטַפֵּס וְהִתְקִינוּ דוֹבְרָה. כַּעֲבֹר מַחֲצִית הַשָּׁעָה כְּבָר הָיוּ שְׁרוּיִים בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל־הַחוֹף, בְּהַגִיעָם בְּדִיּוּק לְאוֹתוֹ מָקוֹם, בּוֹ נֶעֶלְמָה הַקּוֹפָה, שֶׁנִּצְּלָה מִצִּפָּרְנֵי הַיָּגוּאָר…

 

יא. בְּיַעַר הָעַד    🔗

הַיַּעַר נִמְשַׁךְ אַף בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר, וְהָיָה סָמִיךְ וְנִמְנַע הַמַּעֲבָר לֹא פָחוֹת מִזֶּה אֲשֶׁר תַּיָּרֵינוּ הִשְׂתָּרְכוּ בוֹ קֹדֶם לָכֵן. יִתָּכֵן לוֹמַר, כִּי מַעֲבֵה הַיַּעַר הָיָה כָאן סָמִיךְ יוֹתֵר, הוֹאִיל וְשָׂרְרָה כָאן אַנְדְּרָלָמוּסְיָה מַמָּשׁ שֶׁל מִינֵי צְמָחִים וְגִדּוּלִים.

לְמַטָּה הַשְׂתָּרְגוּ וְהִתְעבְּתוּ הַצְמָחִים כָּלִיל, וְהִוּוּ גוּשׁ כְּלָלִי שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִצְעֹד עָלָיו כְּעַל פְּנֵי הָאָרֶץ. בְּרַם, מִתַּחַת לְגוּשׁ זֶה הָיָה הַקַּרְקַע רָטֹב לְגַמְרֵי וְרֵיחַ שֶׁל רָקָב וָעֹבֶשׁ עָלָה מִשָּׁם, מַה שֶּׁגָּרַם לְתַיָּרֵינוּ לַעֲקֹם אֶת חָטְמָם, מַעֲשֵׂה אִסְטְנִיס.

– הֲרֵי זֶה יַעַר־עַד מַמָּשׁ! – אָמַר אַלְוֵרָה, שֶׁהָיָה מְבַכֵּר, כַּמּוּבָן, אָפָר רָגִיל עַל פְּנֵי צִמְחִיָּה עֲשִׁירָה זוֹ. – כֵּיצַד נְפַלֵּס לָנוּ נָתִיב בְּמַעֲבֶה זֶה, שֶׁאֵינוֹ מַחְדִיר אַף קֶרֶן־שֶׁמֶשׁ אַחַת? חוֹשְׁשַׁנִי, כִּי יִקְשֶׁה עָלֵינוּ לְהַגִיעַ אֶל הַמִּפְרָץ.

– כְּלוּם לֹא נִתְעִינוּ? – שָׁאַל גַּרְסִיאָה.

– זֶה יִתָּכֵן מְאֹד.

– כְּלוּם בְּרָזִילְיָה מְגֻדֶּלֶת אַךְ וְרַק יְעָרוֹת כָּאֵלֶּה?

– קָרוֹב לְוַדַּאי. כַּנְרְאֶה, הָאִינְדְּיָאנִים אֵינָם מִתְעַנְיְנִים בְּבֵרוּאָם. עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה אֵינָהּ קַיֶּמֶת אֶצְלָם.

– בְּוַדַּאי כָּךְ. – בִּיעָרוֹת אֵלֶּה אֵין מַחְסוֹר בְּפֵרוֹת.

– אַף בְּצַיִד… מַה פֵּשֶׁר הַהֲמֻלָּה הַזֹּאת?

אֵי־שָׁם בַּמַּעֲבֶה בָּקְעָה גְעִיָה נוֹקֶבֶת, עַד שֶׁאַף לַהֲקַת הַתֻּכִּים, שֶׁצָרְחוּ בְּאֵין הֲפוּגוֹת, נֶאֶלְמָה בִּן־רָגַע. גַּרְסִיאָה אָטַם אֶת אָזְנָיו.

– מִי הוּא הָעוֹרֵךְ שָׁם “קוֹנְצֶרט” אָיֹם כָּזֶה? – צָעַק. הַאֻמְנָם חַיּוֹת־טֶרֶף הֵן אֵלֶּה?

– לא, הַלָּלוּ קוֹפִים הֵם.

הַגְּעִיָּה וְהַנְהָמָה גָבְרוּ וְנִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הֵם מְמַלְּאִים אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל הַיַּעַר.

– הָבָה נֵלֵךְ – אָמַר אַלְוֵרָה, – נְאַלֵּץ־נָא מְנַגְּנִים בִּלְתִּי רְצוּיִים אֵלֶּה לְהִשְׁתַּתֵּק. וְשֶׁמָּא גַּם נַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג צָלִי. הֲרֵי בְיָדֵינוּ אֵין כֹּל. בִּגְלַל לַהַט הַשָּׁרָב נִבְאֵשׁ בְּשַׂר־הַצַּבָּה בְּמִדָּה כָזֹאת, שָׁלֹא יִתָּכֵן לְאָכְלוֹ.

הֵם הָלְכוּ לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הַקוֹלוֹת נִשְּׂאוּ מִשָּׁם, וַאֲשֶׁר לֹא הֻפְסְקוּ אַף כְּהֶרֶף עַיִן. אֶת רוֹבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בְּמַצַּב הָכֵן. הַפְּגִישָׁה עִם הַיָּגוּאָר לִמְדָתַם לִנְהֹג בִּזְהִירוּת. בְּבָקְעָם בְּקֹשִׁי לֹא־יְתֹאַר דֶּרֶךְ סֹבֶךְ שֶׁל צְמָחִים נִכְרָכִים וְשָׁרָשִׁים מִשְׂתָּרְגִים בִּזְבְּזוּ שָׁעָה תְּמִימָה, כְּדֵי לַעֲבֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת, שֶׁהִפְרִידוּ בֵּינָם לְבֵין הַמָּקוֹם, בּוֹ נִקְהֲלוּ מְנַגְּנֵי הַלַּיְלָה.

כְּפִי שֶׁנִּחֵשׁ אַלְוֵרָה מֵרֹאשׁ הָיוּ שַׂחְקָנִים אֵלֶּה קוֹפִים, שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ בַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה עַל עַנְפֵי עֵץ אֶחָד וְהִתְחָרוּ בְּצַעֲקוֹתֵיהֶם זֶה בָזֶה. בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל מַקְהֵלָה זוֹ יָשַׁב הַמְנַצֵּחַ, שָׁאֶת תַּפְקִידוֹ מִלֵּא הַקּוֹף הָרָזֶה בְיוֹתֵר שֶׁבָּעֵדֶר, אֲשֶׁר הִצְטַיֵּן, אָמְנָם, יוֹתֵר מִכָּל חֲבֵרָיו בְּקוֹלוֹ הֶחָזָק וְהֶעָרֵב. קוֹף זֶה פָּתַח בִּנְעִימָה וְהַשְּׁאָר עָנוּ אַחֲרָיו, בְּהַגְבִּירָם אֶת קוֹלָם בְּהַדְרָגָה, שֶׁנִּשָּׂא עַל פְּנֵי כָל הַיַּעַר, וּלְבַסּוֹף דָּמַם. הַקּוֹפִים נִשְׁתַּתְּקוּ רֶגַע, בְּצַפּוֹתָם לְאוֹת חָדָשׁ. בְּמִקְרֶה, שֶׁאֶחָד מֵהֶם פָּתַח בִּנְעִימָה שָׁלֹא כְּיָאוּת, הֶעֱנִיק לוֹ הַמְנַצֵּחַ חֲבָטָה בְּרֹאשׁוֹ וְאִלְּצוֹ לְהִדֹּם.

– דֹּם! – קָרָא גַרְסִיאָה לַקְּוֹפִים, בְּקָרְבוֹ אֶל הָעֵץ. אָזְנָיו נִצְרְמוּ מֵהַזִּמְזוּם הָאָיֹם וְקִוָּה לְאַלֵּץ אֶת הַקּוֹפִים בִּקְרִיאָתוֹ לְהִתְפַּזֵּר. אוּלָם לַשָּׁוְא! הַקּוֹפִים הָיוּ כֹּה טְרוּדִים בְּתַרְגִילֵי־הַזִּמְרָה שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁלֹּא שָׁעוּ כְלָל לְקוֹל הַפְּקֻדָּה.

– קְרִיאָתְךָ לְבַטָּלָה – הֵעִיר לו אַלְוֵרָה. – כְּלוּם אֶפְשָׁר לוֹ לְקוֹלְךָ שֶׁיִּשָׁמַע בְּתוֹךְ אַנְדְּרָלָמוּסְיַת־צְלִילִים זֹאת?

– אָכֵן, כָּאן יֵשׁ צֹרֶךְ בְּתוֹתָח, כְּדֵי לְאַלְּצָם לְהִשְׁתַּתֵּק – הִסְכִּים גַּרְסִיאָה.

– יְרִיָּה חֲזָקָה עֲשׂוּיָה גַם כֵּן לְהַצְלִיחַ. הָבָה נְנַסֶּה לְהַפִּיל אֶת הַמְנַצֵּחַ.

אַלְוֵרָה הָיָה קַלָּע מְצֻיָּן. הוא קָלַע וְיָרָה בַּזַּמָּר הָרָאשִׁי, שֶׁצָרַם בְּקוֹלוֹ אֶת הָאָזְנַיִם יוֹתֵר מִכֻּלָם. הַקּוֹף קָפָא עַל עָמְדוֹ בְּפִיו הַפָּעוּר. קוֹלוֹ נִפְסֵק בְּשִׂיא סְלְסוּלוֹ, הוּא הִתְרוֹמֵם, פָּרַשׂ אֶת יָדָיו, הִסְתּוֹבֵב עַל מָקוֹם אֶחָד וּלְבַסּוֹף הִתְגּוֹלֵל מֵת, בְּלֹא שֶׁיִּפֹּל, בְּכָל זֹאת, אַרְצָה, כִּי אִם נִשְׁאֵר מְרַחֵף בָּאֲוִיר, בְּהֵאָחֲזוֹ בִּזְנָבוֹ בְּאַחַד הַבַּדִּים. חֲבַרָיו, שֶׁנִּבְעֲתוּ בְיוֹתֵר, מִהֲרוּ לְטַפֵּס אֶל רֹאשׁ הָאָמִיר, בְּצָרְחָם מַר.

גַּרְסִיאָה כְּבָר הִתְכּוֹנֵן לְהוֹרִיד אֶת גוּפַת הַקּוֹף, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע הִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם קְרִיאָה בַּנִיב הַסְּפָרַדִּי הַטָּהוֹר בְּיוֹתֵר.

– קַרְרַמְבָּה! מַהּ יְרִיָּה קוֹלַעַת!

אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה נִדְהֲמוּ מֵרֹב הִשְׁתּוֹמְמוּת. הַאִם לֹא נִתְעוּ בַּשָּׁוא? שְׁנֵיהֶם הֵיטִיבוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַשָּׂפָה הַסְּפָרַדִּית, שֶׁהָיְתָה נְפוֹצָה בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה כִּמְעַט בְּאוֹתָהּ מִדָּה, כְּמוֹ הַצָּרְפַתִּית בְּיָמֵינוּ. בְּהִתְבּוֹנְנָם סְבִיבָם רָאוּ בְּתוֹךְ הַשִּׂיחִים אִישׁ גְבַהּ־קוֹמָה, בַּעַל הַדְרַת פָּנִים, כְּבֶן־אַרְבָּעִים, מְעֻטָּר זָקָן שָׁחֹר וּשְׂעָרוֹת שְׁחֹרוֹת אֲרֻכּוֹת, אֲשֶׁר עָמַד תּוֹךְ שִׂכּוּל יָדָיו וְהִבִּיט עֲלֵיהֶם בְּחִיוּךְ. אַף עַל פִּי שֶׁעוֹרוֹ הָיָה שָׁחוּם מְאֹד, הֲרֵי קַוֵּי פָנָיו הַיְשָׁרִים, עֵינָיו הַשְּׁחֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְקוֹמָתוֹ – הַכֹּל הֵעִיד עַל מוֹצָא אֵירוֹפִּי.

אַף־עַל־פִּי־כֵן דָּמָה בִלְבוּשׁוֹ לַיְלִידִים הָאִינְדְּיָאנִים. עַל רֹאשׁוֹ עָנַד עֲטָרָה עֲשׂוּיָה נוֹצוֹת וּלְבוּשׁוֹ כָּלַל שִׂמְלָה קְלוּעָה מֵאֵי־אֵלּוּ סִיבִים, שֶׁהִבְרִיקוּ כַּמֶּשִׁי. צְמִידִים וּרְבִיד עָשׁוּי מִשִׁנֵּי הַקַּיְמָנִים וְחַיְתוֹ־טֶרֶף הִשְׁלִימוּ אֶת תִּלְבָּשְׁתּוֹ, וְאִלּוּ עַל חָזֵהוּ תְּלוּיָה הָיְתָה מַזְכֶּרֶת־נִצָּחוֹן שֶׁדָּמְתָה לְחֻלְיוֹת־נָחָשׁ.

“הַאִינְדְּיָאנִי הוּא אוֹ סְפָרַדִּי?” – חָשַׁב אַלְוֵרָה, בְּהִתְיַצְבוֹ בְּמַצָּב שֶׁל הִתְגּוֹנְנוּת וּבְרָמְזוֹ לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיָּכִין אֶת רוֹבֵהוּ.

הַזָּר לֹא נָע וְלֹא זָע. הוּא הוֹסִיף לְחַיֵּךְ בְּהַשְׁגִיחוֹ תּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת עֲמֻקָּה עַל אַלְוֵרָה, בְּלֹא שֶׁיִגַע בְּיָדָיו לֹא בְּאַלָּה הַכְּבֵדָה, שֶׁהָיְתָה תְלוּיָה עַל יְרֵכוֹ, וְלֹא בְּכִידוֹנוֹ הַקָּצָר, שֶׁנִּרְאָה מֵאֲחוֹרֵי כְתֵפָיו.

– הַיְדִיד אוֹ אוֹיֵב? – שָׁאַל לְבַסּוֹף אַלְוֵרָה בִּסְפָרַדִּית, בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַזֶּר אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִפְתֹּחַ בְּשִׂיחָה.

– מֵאֵימָתַי הֵחֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַלְּבָנִים, שֶׁנִּתְעוּ בְּיַעֲרוֹת אֶרֶץ רְחוֹקָה, לא־נוֹדַעַת, לְהַכְרִיז עַל עַצְמָם כָּאוֹיְבִים? – אָמַר הַזָּר בְּקוֹל מַרְעִיד. – הֲגַם שֶׁאֲנִי נִרְאֶה בְעֵינֵיכֶם כְּאִינְדְּיָאנִי, הֲרֵי לְמַעֲשֶׂה הִנְנִי אָדָם לָבָן כְּמוֹתְכֶם, וְאַף אֵירוֹפָּאִי. אַלְוֵרָה, שֶׁרָגַשׁ לֹא פָחוֹת מֵהַזָּר, תָּלָה אֶת רוֹבֵהוּ וּבְקָרְבוֹ אֵלָיו שָׁאַל:

– אַף אַתָּה מִנִּצּוֹלֵי אֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה?

– כֵּן. אוּלָם זֶה אֵרַע לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד.

– וּמָה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן, בְּיַעֲרוֹת בְּרָזִילְיָה?

– שְׁאֵלָה זוֹ הָיִיתִי רַשַּׁאי לִשְׁאֹל גַּם אֶתְכֶם. הַסְפָרַדִּים אֶתֶּם?

– לֹא, פּוֹרְטוּגַלִּים.

– מַשְׁמַע, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי מוֹלֶדֶת אַחַת כִּמְעַט. קָשֶׁה לָכֶם לְתָאֵר אֲפִלּוּ כַּמָּה נִרְגָּשׁ אֲנִי מִפְּגִישָׁה זוֹ!.. הָיִיתִי מְשֻׁכְנָע, כִּי לְעוֹלָם כְּבָר לֹא יַעֲלֶה בְיָדִי לִרְאוֹת שׁוּם אֵרוֹפָּאִי.

– הַמִזְּמַן אַתָּה שׁוֹהֶה כָאן?

– מִשְּׁנַת 1516.

– בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל מִי בָאתָ?

– עִם אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת הַסְּפָרַדִּית שֶׁל אֲמֵרִיגוֹ וֶסְפּוּטְשׁי, אִישׁ פְלוֹרֶנְצִיָּה, גִּ’יאוֹבַנִּי־דִי־פִּנְצוֹן וְדִיאַץ סוֹלִיס. נִמְנֵיתִי עִם חֶבֶר־הַמַּלָּחִים שֶׁל דיאַץ.

– גּוֹרָלָהּ שֶׁל מִשְׁלַחַת זוֹ, שֶׁנִּתְאַרְגְּנָה עַל יְדֵי הַפְלוֹרֶנְטִינִי אַמִּיץ הָרוּחַ, יָדוּעַ, אַךְ אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֶה הָיָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דִיאַץ.

– הוּא נִרְצַח עַל־יְדֵי הָאִינְדִּיָאנִים מִשֵּׁבֶט חָרוּאָה. אֲהָהּ, סִנְיוֹר, זֶהוּ סִפּוּר מַעֲצִיב מְאֹד.

– וְאַתָּה הַיְּחִידִי שֶׁשָּׂרַדְתָּ?

– כֵּן, הַיְחִידִי.

– וּמַה מַעֲשֶׂיךָ עַתָּהּ?

– הַסְּפָרַדִּי כְּאִלּוּ נָבוֹךְ מְעַט, וְאַחַר אָמַר בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה:

– אֲנִי מְכַשֵּׁף הַשֵׁבֶט טוּפִּינַמְבִּי.

מִסְתַּבֵּר, כִּי בִּמְסִבּוֹת אֲחֵרוֹת לֹא הָיָה יָכוֹל אַלְוֵרָה לְהַבְלִיג עַל חִיּוּכוֹ, אֶפֶס בִּרְאוֹתוֹ אֶת מְבוּכָתוֹ וְעָגְמָתוֹ שֶׁל אִישׂ־שִׂיחוֹ, הִצְטַמְצֵם בְּהֶעָרָה גְרֵידָא.

– וַדַּאי, זוֹהִי מְשִׂימָה רַבַּת־חֲשִׁיבוּת?

– הוֹ, סִנְיוֹר!..

– אַלְוֵרָה דֶה־וִיאַנָּה.

– דִּיאץ קַרְטֶגּוֹ.

– עַל־כָּל־פָּנִים זֶה הִצִּיל אֶת חַיֶּיךָ.

־ כַּמּוּבָן.

– הֲרָעֵב אַתָּה?

– זֶה לִי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שֶׁעוֹת שֶׁאֲנִי מְכַתֵּת אֶת רַגְלַי בְּאֵין הֲפוּגוֹת, כְּדֵי לֹא לִנְפֹּל בִּידֵי הַהֵימוּרִים, שֶׁהִשְׁתַּלְטוּ עַל כָּל הָאָרֶץ כָּאן וּפִזְּרוּ אֶת הַשְּׁבָטִים טוּפִּינַמְבִּי וְטַמוֹאִי.

– הַרְחוֹקִים הֵם מֵאִתָּנוּ?

– כָּעֵת – כֵּן.

– הַיְכוֹלִים הֵם לְהַדְבִּיק אוֹתָנוּ כָאן?

– לְעֵת־עַתָּה – לֹא.

– נוּ, אִם כָּכָה נִשְׁתַּמֵשׁ בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ לְהַתְקִין אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם. אָנוּ הָרַגְנוּ קוֹף.

– רָאִיתִי. בְּשָׂרָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת־קוֹפִים זוֹ הוּא עָנֹג מְאֹד, סִנְיוֹר וִיאַנָּה. לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם טָעַמְתִּי מִמֶּנּוּ.

– אִם כָּכָה עֲזֹר לָנוּ לְהַתְקִין אוֹתוֹ.

הַסְּפָרַדִּי לֹא הִמְתִּין עַד שֶׁיִּפְצְרוּ בוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה עָרְכוּ אֵשׁ, הֵכִין הוּא אֶת הַצָּלִי מִבְּשַׂר הַקּוֹף, שֶׁנִּצְלָה עַל קְנֵה־הָרוֹבֶה, אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת מְקוֹם הַשַּׁפּוּד.

כַּאֲשֶׁר הַצָּלִי עָמַד מוּכָן, הָלַךְ דִּיאַץ לְאֵי־שָׁם וְחָזַר עִם שְׁנֵי עֲלֵי־בָּנָנָה מְקֻפָּלִים בְּצוּרַת שְׁפוֹפֶרֶת, שֶׁהָיוּ מְמֻלָּאִים בְּמִין נוֹזֵל, אֲשֶׁר עֵינוֹ כְּעֵין הַיַּיִן הַלָּבָן.

–!Assahy – אָמַר, בְּהַזְמִינוֹ אֶת אַלְוֵרָה לִטְעֹם. – אַל תַּחְשׁשׁ. זֶה לֹא יַזִּיק לְךָ.

־ הֵיכָן הִשַּׂגְתָּ נוֹזַל זֶה?

– זֶהוּ מִיץ הַדֶּקֶל Assahy. הוא רָאוּי לְמַלֵא אֶת מְקוֹם הַיַּיִן.

– צָלִי וְיַיִן! חֲבָל רַק, שֶׁאֵין לֶחֶם!

– נַשִּׂיג גַּם אֶת זֶה, יְהֵא לִבְּכֶם סָמוּךְ וּבָטוּחַ. אִם כִּי כָאן אֵינוֹ מָצוּי הַצֶּמַח שֶׁחִפַּשְׂתִּי, הֲרֵי עַל־כָּל־פָּנִים נִמְצָא בְּמָקוֹם אַחֵר אֶת הַדָּרוּשׁ לָנוּ. כְּפִי שֶׁהִנְּכֶם רוֹאִים הַחַיִּים בְּבְּרָזִילְיָה אֵינָם קָשִׁים, וְצָרִיךְ רַק לְהִתְכּוֹפֵף, כְּדֵי לִמְצֹא דְבַר־מָה הֶעָשׂוּי לִשְׁבֹּר אֶת הָרָעָב וְהַצָּמָא. הַרְבֵּה לְמַדְתִּי מֵהָאִינְדְּיָאנִים, שֶׁקֹּדֶם לֹא הָיָה לִי כָּל מֻשָּׂג מִמֶּנּוּ.

– אָכֵן, אָרֶץ מְאֻשֶּׁרֶת! – אָמַר אַלְוֵרָה.

– וְאַתָּה סִנְיוֹר, כְּלוּם אֳנִיָּתְךָ נִטְרְפָה זֶה כְבָר?

– זֶה יָמִים מִסְפָּר. אֲסַפֵּר לְךָ אֶת תּוֹלְדוֹתַי, בְּתִקְוָה לִשְׁמֹעַ אֶת שֶׁלְּךָ, שֶׁוַדַּאי הֵן מְעַנְיְנוֹת בְּיוֹתֵר.

– וַעֲצוּבוֹת, – הוֹסִיף דִּיאַץ.

בְּשָׁעָה שֶׁהוּא הִסְתַּכֵּל כֵּיצַד נִצְלָה בְּשַׂר־הַקּוֹף, סִפֵּר לוֹ אַלְוֵרָה עַל אָבְדַן הַסְּפִינָה, עַל סוֹפוֹ הָאָיֹם שֶׁל חֶבֶר הַמַּלָּחִים וְעַל הַפַּחַד, שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בּוֹ, בְּצַפּוֹתָם כָּל רֶגַע לְבוֹא הַפְּרָאִים.

– כַּנִּרְאֶה, אֵלֶּה הֵם הַהֵימוּרִים, שֶׁאָכְלוּ אֶת חַבְרֵיכֶם – אָמַר דִּיאַץ. הַלָּלוּ הֵם הַפְּרָאִים הָאַכְזָרִים בְּיוֹתֵר, הַנְחִתִּים בְּיַעֲרוֹת בְּרָזִילְיָה. הֵם לֹא יֵדְעוּ חַנּוֹת.

– הָאֲרוּחָה מוּכֶנֶת! – הִכְרִיז גַּרְסִיאָה.

שְׁלָשְׁתָּם הֵחֵלּוּ לֶאֱכֹל בְּכָל פֶּה אֶת הַצָלִי, שֶׁאָמְנָם עָרַב מְאֹד לַחֵךְ. אַחַר גָּמְעוּ לַהֲנָאָתָם אֶת מִיץ־הַדְּקָלִים, שֶׁדָמָהּ בְּטַעְמוֹ לַעֲסִיס תַּפּוּחִים, וּלְבַסּוֹף הִשְׁתַּטְחוּ מִתַּחַת לָעֵץ, בְּהַנִּיחָם אֶת זֵינָם לְצִדָּם.

– הֲמֻתָּר לָנוּ לָנוּחַ כְּשְׁעָתַיִם בְּלֹא לְהִסְתַּכֵּן? – שָׁאַל אַלְוֵרָה אֶת הַסְּפָרַדִּי.

– רַק לְעִתִּים רָחוֹקוֹת שָׂמִים הַהֵימוּרִים לַדֶּרֶךְ פַּעֲמִיהֶם בְּלַהַט הַשָּׁרָב – הֵשִׁיב דִּיאַץ. – אַגַּב, נָקַטְתִּי גַּם אֶמְצָעִים, שָׁלֹא יוּכְלוּ לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתַי.

– מַשְׁמַע שֶׁהֵם רָדְפוּ אַחֲרֶיךָ?

– כֵּן, אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם לָכֵן.

– וּבְכֵן, בָּאתָ הֵנָּה מֵרָחוֹק?

– הַכְּפָר, שֶׁהִסְתּוֹפַפְתִּי בוֹ, שׁוֹכֵן כְּדֵי מַהֲלָךְ שִׁבְעָה יָמִים מְכָּאן, בַּיָּעַר.

– הֲתַחֲזֹר לְשָׁם?

– בְּוַדַּאי. אֲנִי מְחַכֶּה רַק לְהִתְרַחֲקוּתָם שֶׁל הַהֵימוּרִים כְּלַפֵּי דָרוֹם, אֲקַוֶּה, כִּי גַם אַתֶּם תִּצְטָרְפוּ אֵלַי. הַטּוּפִינַמְבִּי יְקַבְּלוּכֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת אִם תָּבוֹאוּ יַחַד עִמִּי, הוֹאִיל וַאֲנִי – פִּיאַיֶה כְּלִוֹמַר מְכַשֵּׁף שִׁבְטָם… מַה תַּעֲשׂוּ לְבַדְכֶם בְּיַעַר עֲנָקִי זֶה? בְּמֻקְדָּם אוֹ בִמְאֻחָר תִּהְיוּ מוּטָלִים עַל הַשַּׁפּוּד וְתִהְיוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם שֶׁל הַטַּמוּרִים אוֹ הַטוּפִּי, אוֹכְלֵי־אָדָם כְּמוֹהֶם כַּהֵימוּרִים.

– וּכְלוּם הַטּוּפִינַמְבִּי אֵינָם אוֹכְלִים אֶת הַנִּבְרָאִים בְּצֶלֶם?

– כְּמוֹהֶם כַּאֲחֵרִים, אֶפֶס… בְּנוֹכְחוּתִי אֵין לָכֶם לַחֲשׁשׁ כְּלוּם!

– כָּעֵת סַפֶּר־נָא לָנוּ אֶת תּוֹלְדוֹתֶיךָ, סִנְיוֹר דִּיאַץ, עוֹרַרְתָּ מְאֹד אֶת סַקְרָנוּתִי, – פָּנָה אֵלָיו אַלְוֵרָה.

– לְשֵׁרוּתְךָ סִנְיוֹר וִיאַנָּה…

 

יב. תּוֹלְדוֹת דִּיאַץ    🔗

כְּבָר נָקְפוּ שְׁלֹשִׁים שֶׁנָה, – הָחֵל דִּיאַץ אֶת סִפּוּרוֹ, – לְמִן הָעֵת אֲשֶׁר מֶמְשֶׁלֶת קַשְׂטִילְיָה שָׁלְחָה צִי בְּהַנְהָלָתָם שֶׁל וֶספּוּטְשִׁי וְסוֹלִיס בִּפְקֻדָּה לְיַסֵּד עָרִים לְאֹרֶךְ חוֹפֵי בְּרָזִילְיָה. אֶפֶס לְמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן הִתְגַלְּעוּ חִלּוּקֵי־דֵעוֹת לְגַבֵּי הַשְׁאֵלָה מִי יַעֲמֹד בְּרֹאשׁ מִפְעָּל זֶה.

אֲמֵרִיגוֹ וֶספּוּטְשִׁי, שֶׁכְּבָר בְּקֵר בְּבְּרָזִילְיָה וְשֶׁנָּטַל חֵלֶק חָשׁוּב בְּגִלּוּיָהּ שֶׁל הַיַּבֶּשֶׁת הַחֲדָשָׁה, זַכַּאִי הָיָה, כַּמּוּבָן, יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת, בְּרַם, בַּחֲצֵר־הַמַּלְכוּת בְּלִיסַבּוֹן הִתְיַחֲסוּ אֵלָיוּ בְּאִי־אֵמוּן מְסֻיָּם, וְזֶה הָיָה בְעוֹכְרָיו, אַף־עַל־פִּי־כֵן עָבְרָה הַנָּסִיעָה בְּשֶׁקֶט לְמַדַּי, וּמִקֵץ שְׁלֹשָׁה חֲדָשִׁים הִגִיעַ הַצִּי בְּשָׁלוֹם אֶל הַמִּפְרָץ¹¹. אַחֲרֵי הִצְטַיְדָם בְּמַיִם וְאַחֲרֵי קָשְׁרָם קִשְׁרֵי־חֲלִיפִין עַם הָאִינְדְּיָאנִים, פָּנוּ אַנְשֵׁי הַצִּי כְּלַפֵּי דָרוֹם וְחָקְרוּ רְצוּעַת חוֹף אֲרֻכָּה לְמַדַּי, בְּתָקְעָם בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים צְלָבִים, כְּאוֹת הַשִּׁלְטוֹן הַקַשְּׁטִּילִי. לְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַצִי עַד לְשֶׁפֶךְ נָהָר אֵיתָן מְאֹד, אֲשֶׁר בַּתְּחִלָה נִרְאָה בְּעֵינֵינוּ כִּזְרוֹעַ הַיָּם.

הָיָה זֶה לַפְּלָטָה. כְּשֶׁבָּאנוּ לְשָׁם הִתְגַלְעוּ שׁוּב חִכּוּכִים בֵּין הַמְפַקְּדִים. וֶסְפּוּטְשִׁי וּפִּינְצוֹן סֵרְבוּ לְלַוּוֹת אֶת רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלִּי וְנָטְשׁוּ אוֹתוֹ, בְּהַפְלִיגָם הָלְאָה לְתַכְלִית גִּלּוּיָן שֶׁל אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. מַה גּוֹרָל מֻנָּה לָהֶם בֶּעָתִיד נֶעֱלַם מִמֶּנִי, הוֹאִיל וּמֵאָז לֹא רָאִיתִי יוֹתֵר שׁוּם אָדָם לָבָן בְּיַבֶּשֶׁת זוֹ.

– בִּיכָלְתִּי לְהַרְגִּיעֲךָ בְּנוֹגֵעַ לְגוֹרָלָם – אָמַר אַלְוֵרָה – הֵם חָזְרוּ בְּשָׁלוֹם לִסְפָרַד.

– סוֹלִיס – הִמְשִׁיךְ דִּיאַץ אֶת סִפּוּרוֹ – סֵרֵב לַחֲזֹר לִסְפָרַד בְּלֹא שֶׁיְבַצַּע שׁוּם תַּגְלִית גְדוֹלָה. הוּא חָלַם עַל כֶּתֶר תְּהִלָּה וּמוֹנִיטִין, וְלָכֵן הִפְלִיג לְלֹא הִסּוּס כָּלְשֶׁהוּ בְּסִירָה מֵעַל לְזֶרֶם הַנָּהָר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר רָאִינוּ אֶת שִׁפְכּוֹ. לָקַחְתִּי חֶבֶל בְּמִשְׁלַחְתּוֹ, הוֹאִיל וְקָנִיתִי לִי שֵׁם שֶׁל רַב־חוֹבֵל מְנֻסֶּה וְקַלָּע טוֹב.

כַּמָּה יָמִים שַׁטְנוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר, מְלֻוִּים לְיַד הַחוֹף בְּהָמוֹן גָּדוֹל שֶׁל אִינְדְּיָאנִים, שֶׁהִזְמִינוּ אוֹתָנוּ לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה. כֻּלָּם הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּחִצִּים וּבְכִידוֹנִים קְטַנִּים. סוֹלִיס, אֲשֶׁר אִחֵד בְּקִרְבּוֹ אֹמֶץ־רוּחַ רַב יַחַד עִם אִי־זְהִירוּת מְסֻיֶּמֶת, לֹא שָׁעָה לְהַזְמָנָתָם, וְכַמּוּבָן מוּטָב הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר, אִלּוּ לֹא נָגְעָה רַגְלוֹ כְּלָל בְּיַבֶּשֶׁת זוֹ.

הָאִינְדְּיָאנִים שֶׁהִזְמִינוּהוּ נִמְנוּ עִם שֶׁבֶט חָרוּאָה. אֵלֶּה הָיוּ הַפְּרָאִים הַנּוֹעָזִים בְּיוֹתֵר וְהַתּוֹקְפָנִיִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁהִתְנַגְּדוּ בְּעֹז לַחֲדִירָתָם שֶׁל הַלְּבָנִים הַזָּרִים לְאַרְצָם. הֵם כְּבָר נִתְקְלוּ בְּאֵירוֹפָּאִים, וְהוֹאִיל וְהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל רַבִּים מִנְצִיגֵי הַגֶּזַע שֶׁלָנוּ כָּאן, נִתָּן לְהוֹדוֹת, אֵינָהּ הוֹלֶמֶת כְּלָל וּכְלָל אֶת אֹרַח חַיָּיו שֶל נוֹצְרִי נֶאֱמָן, הֲרֵי יַחֲסוֹ שֶׁל שֵׁבֶט זֶה אֶל הַלְּבָנִים הָיָה עוֹיֵן מְאֹד, הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַשְׁמִיד אֶת פְּלֻגּוֹת הֶחָלוּץ שֶׁל הַמְהַגְּרִים הַזָּרִים, בַּאֲשֶׁר יָדְעוּ אֶל נָכוֹן, כִּי שׁוּם דָּבָר, פְּרָט לְהַשְׁמָדָה, מַעֲשֵׂי שֹׁד וְשִׁעְבּוּד, אֵינוֹ צָפוּי לָהֶם מֵהַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים. אֵי לָזֹאת מֻבְטָח הָיָה לְכֻלָּנוּ, כִּי אֵין לִרְחשׁ אֵמוּן לִתְנוּעוֹתֵיהֶם מַסְבִּירוֹת־הַפָּנִים שֶׁל הַפְּרָאִים, שֶׁבְּלֹא סָפֵק זָמְמוּ לִטְמֹן לָנוּ פַּח.

לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִסְפַּקְנוּ לַחְקֹר רְצוּעָה אַרֻכָּה לְמַדַּי שֶׁל אֶרֶץ הַחוֹף נֶעֶלְמוּ הָאִינְדְּיָאנִים, וּבְמֹחוֹ שֶׁל סוֹלִיס, שֶׁחָשַׁב כִּי הַסַכָּנָה כְּבָר חָלְפָה, נִצְנֵץ רַעְיוֹן אֻמְלָל לְהַעֲמִיק חֲדֹר לְתוֹךְ הָאָרֶץ.

דִבַּרְתִּי עַל לִבּוֹ לְהִמָּנַע מִכָּךְ, אַךְ הוּא עָלָה עַל הַחוֹף בִּמְבוֹא יַעַר גָּדוֹל וְהִשְׁאִיר אוֹתִי, יַחַד עִם שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, לִשְׁמֹר אָת הַסִּירָה.

– הִזָּהֵר מִפְּנֵי מַאֲרָב, סִנְיוֹר סוֹלִיס! – הִתְרֵיתִי בּוֹ.

הוא רַק נִעֲנַע אֵלַי בְּיָדוֹ לְאוֹת פְּרֵדָה וְנֶעְלַם בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר יַחַד עִם פְּלֻגָּתוֹ הַזְּעִירָה.

אַף־עַל־פִּי־כֵן חָרַדְנוּ חֲרָדָה גְדוֹלָה. הֵעָלְמוּתָם הַפִּתְאֹמִית שֶׁל הַפְּרָאִים נִרְאֲתָה חֲשׁוּדָה, נִחַשְׁתִּי בְּכָךְ מְזִמַּת־עָרְמָה. דַּאֲגָתִי כֹּה גָבְרָה עַד שֶׁבְּקֹשִׁי נִשְׁאַרְתִּי עַל עֶמְדָּתִי. בְּרַם, לַעֲצֹר אֶת סוֹלִיס וּלְאַלְּצוֹ לַחֲזֹר בּוֹ מִתָּכְנִיתוֹ הָיָה בְגֶדֶר הַנִּמְנָע. אִישׁ זֶה, שֶׁשָּׁלַט בְּאֹפֶן מְצֻיָּן בַּנֶשֶׁק, הָיָה עָשׂוּי לִבְלִי חָת, וּבְוַדַּאי הָיָה לוֹעֵג לְחַשְׁדָּנוּתִי.

שָׁעָה קַלָּה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה שָׁמַעְנוּ פֶתַע כַּמָּה יְרִיּוֹת שֶׁלֻּוּוּ בִּשְׁאָגָה אֲיֻמָּה כָזוֹ, שֶׁהִיא מְהַדְהֶדֶת עַד הַיּוֹם בְּאָזְנִי. שׁוּם שְׁאָגָה שֶׁל פְּרִיץ־חַיּוֹת לֹא תַעֲרֹךְ לְצַעֲקוֹתֵיהֶם הַמִּלְחַמְתִּיוֹת שֶׁל פְּרְאֵי דְרוֹם־אֲמֵרִיקָה!

קָפַצְנוּ כֻּלָּנוּ מִמְּקוֹמוֹתֵינוּ, אֲחוּזֵי בְעָתָה לְמִשְׁמַע הַקוֹלוֹת הַמְעַנִּים.

– הִתְנַפְּלוּ עַל הַקְּבַרְנִיט שֶׁלָּנוּ. הָבָה נַחָלֵץ לְעֶזְרָתוֹ!.. – קָרָאתִי לַחֲבֵרַי.

הֵם הִבִּיטוּ בְּלֹא לְהָשִׁיב, כְּאִלּוּ כּשֶׁר הַדִּבּוּר נִטַּל מֵהֶם בִּגְלַל פַּחְדָם. הֲבִינוֹתִי, כִּי לֹא יַעֲלֶה בְיָדִי לְאַלְצָם לְהַקְשִׁיב לִדְבָרַי. וּמֵה, בְּעֶצֶם, יָכֹלְנוּ עֲשׂה, שָׁעָה שָׁלֹא יָדַעְנוּ אֲפִילוּ אָנָה לִפְנוֹת? בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה רְגָעִים שָׁמַעְנוּ יְרִיּוֹת שֶׁנִּשְׁנוּ וּצְרִיחוֹת הָאִינְדְּיָאנִים, אַחַר הִשְׂתָּרְרָה דוּמִיַּת־מָוֶת. כַּנִּרְאֶה, הֵקִיץ הַקֵּץ עַל כֻּלָּם! סוֹלִיס וּבְנֵי לִוְיָתוֹ נִלְכְּדוּ, וַדַּאי, בַּמַּאֲרָב שֶׁטָּמְנוּ לָהֶם הָאִינְדְּיָאנִים, וְיָרְדוּ לַטֶּבַח.

חֲבֵרַי הִפְצִירוּ בִי לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן וְלַחֲזֹר בְּהֶקְדֵּם אֶל הָאֳנִיָּה, שֶׁחִכְּתָה לָנוּ בְּשֶׁפֶךְ הַנָּהָר. אַךְ אֲנִי מֵאַנְתִּי בְּהֶחְלֵט לִנְטשׁ אֶת מְקוֹם חֲנָיָתִי קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר שֶׁל יוֹם הַמָּחֳרָת. עַל אַף הַכֹּל קִנְּנָה בְּלִבִּי תִּקְוָה עֲמוּמָה, כִּי מִישֶׁהוּ נִצַּל בְּכָל־זֹאת מִן הַטֶבַח, וְאֶפְשָׁר שָׁיַחֲזֹר אֶל הַחוֹף, בְּדַעְתּוֹ כִּי אָנוּ מַמְתִּינִים שָׁם.

כָּךְ חִכִּינוּ עַד בּוֹא הַלַּיְלָה. לֹא יָכֹלְתִּי לְהֵרָגַע. הַתְּשׁוּקָה הָעַזָּה לָדַעַת מֶה הָיָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַקְּבַרְנִיט שֶׁלִי אִלְּצָה אוֹתִי לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף, וְהוֹאִיל וְאַף אֶחָד מֵחֲבֵרַי לֹא נֵאוֹת לְלַוּוֹתֵנִי הָלַכְתִּי לְבַדִּי, בְּקַחְתִּי עִמִּי אֶת הָרוֹבֶה וְהַחֶרֶב. הִתְקַדַּמְתִּי בִזְהִירוּת בְּהִסְתַּתְּרִי בֵּינוֹת לָעֵצִים וּתְכוּפוֹת נָמוֹג לִבִּי נֹכַח הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי בְּכָל רֶגַע עָשׂוּי חֵץ לְפַלְחֵנִי אוֹ אִינְדְּיָאנִי־מָה, הָאוֹרַב לִי, יָכֹל לָרֹץ אֶת רֹאשִׁי בְּהַכָּאַת הָאַלָּה הָאֲיֻמָּה שֶׁלּוֹ.

כָּךְ תָּעִיתִי שָׁעָה אֲרֻכָּה לְמַדַּי, בְּלֹא לִפְגּשׁ שׁוּם אִישׁ עַד אֲשֶׁר לְבַסּוֹף אָמַרְתִּי נוֹאָשׁ לִמְצֹא אֶת חֲבֵרַי. כְּבָר פָּנִיתִי לָלֶכֶת חֲזָרָה, אַךְ פֶּתַע שָׁמַעְתִּי מֵרָחוֹק אֵי־אֵלּוּ קוֹלוֹת אָדָם מוּזָרִים. בָּרְצוֹתִי לְבָרֵר מִי הוּא הַנִּמְצָא שָׁם פָּנִיתִי לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, שֶׁהַקּוֹלוֹת בָּקְעוּ מִשָּׁם. אַךְ טֶרֶם הִסְפַּקְתִּי לִפְסֹעַ פְּסִיעוֹת מִסְפָּר, כַּאֲשֶׁר פִּתְאֹם זִמְזֵם חַץ בְּקִרְבָתִי. יָרִיתִי שָׁלֹא בְמִתְכַּוֵּן וּמִהַרְתִּי לָרוּץ. מֵאֲחוֹרַי בָּקְעוּ צְרִיחוֹתֵיהֶם הָעַזּוֹת שֶׁל הָאִינְדְּיָאנִים, שֶׁרָדְפוּ אַחֲרַי. חֶשְׁכַת הַלַּיִל וְהַיַּעַר הַסָּמִיךְ סִיְּעוּ בְיָדִי לְהִסְתַּתֵּר זְמַן־מָה מֵעֵינֵי רוֹדְפַי.

לְבַסּוֹף הַגַּעְתִּי לַמָּקוֹם, בּוֹ צְרִיכָה הָיְתָה לַעֲגֹן הַסִּירָה, אֶפֶס שָׁם חִכְּתָה לִי אַפְתָּעָה גְמוּרָה. חֲבֵרַי, שֶׁחָשְׁבוּ, בְּוַדַּאי, כִּי נִסְפֵּיתִי, נִמְלְטוּ, וַעֲזָבוּנִי לְנַפְשִׁי, יְחִידִי בְּתוֹךְ הַיַּעַר הַנּוֹרָא, כְּשֶׁאֲנִי נִרְדָּף עַל צַוָּאר!

– הוֹ מְנֻוָּלִים! – לֹא יָכְלוּ לְהַבְלִיג אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה עַל רָגְזָם.

– הֵם חָשְׁבוּ, כִּי נָפַלְתִּי חָלָל – שָׁנָה דִּיאַץ בְּעֶצֶב.

מִקֵץ רְגָעִים מִסְפָּר הִגִּיעוּ שׁוּב לְאָזְנַי צַעֲקוֹת־זַעַם שֶׁל הָאִינְדְּיָאנִים, שֶׁהִתְקָרְבוּ בִּמְהִירוּת אֲיֻמָּה. וּלְפֶתַע נִצְנֵץ בְּמֹחִי רַעְיוֹן יָאוּת. לֹא רָאִיתִי אַף דּוּגִית אַחַת עַל פְּנֵי הַנָּהָר, סִימָן שֶׁהָאִינְדְּיָאנִים לְמַטֵה חָרוּאָה אֵינָם מְצוּיִּים שָׁם. וְאִלּוּ אֲנִי הָיִיתִי שַׂחְיָן מְצֻיָן, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי לִקְפֹּץ לְתוֹךְ הַמַּיִם. אַגַּב, זֶה הָיָה דֶרֶךְ־הַהַצָּלָה הַיְחִידִי.

אִלּוּ חָזַרְתִּי אֶל הַיַּעַר, וַדַּאי כִּי שֵׁדִים מִשַּׁחַת אֵלֶּה הָיוּ מְגַלִּים אֶת מְקוֹם מַחֲבוֹאִי וְהָיִיתִי נוֹפֵל בַּפָּח. בְּרַחֲשֵׁי אֵמוּן לְכֹחוֹת עַצְמִי וְלִזְרִיזוּתִי קָפַצְתִּי הַמַּיְמָה עָם הָרוֹבֶה מַעַל לִכְתֵפַי, בְּפָשְׁטִי קֹדֶם אֶת כָּל בְּגָדַי.

בְּמָקוֹם זֶה הִגִיעַ רֹחַב הַנָּהָר לִכְדֵי שִׁשָּׁה־שִׁבְעָה קִילוֹמֶטְרִים לְפָחוֹת, אַךְ כְּשֶׁהָאִינְדְּיָאנִים בָּאוּ אֶל הַחוֹף כְּבָר נִמְצֵאתִי בְּלֵב הַנָּהָר!

שָׂחִיתִי בִּמְהִירוּת רַבָּה, בְּהִסְתַּכְּלִי סְבִיבֵי וּבְפַחְדִּי כָּל רֶגַע לֹא לְהִתָּקֵל בְּאִינְדְּיָאנִי. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה כְּבָר שָׂחִיתִי בְּמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם־שְׁלֹשׁ מֵאוֹת צְעָדִים מֵהַחוֹף הַנֶּגְדִּי. כְּבָר הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי קְצָת, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע חַשְׁתִּי כְּאֵב כֹּה חָזָק בְּרַגְלַי עַד שֶׁלֹּא בִרְצוֹנִי הֲרִימוֹתִי קוֹל צְעָקָה. אֲחוּז בָּהָלָה, בְּלֹא לָדַעַת פֵּשֶׁר הַחִזָּיוֹן, הֵחַשְׁתִּי עוֹד אֶת שְׂחִיָּתִי. אַךְ סָמוּךְ לְכָךְ הִרְגַּשְׁתִּי עֲקִיצָה שְׁנִיָּה, לֹא פָחוֹת מַכְאִיבָה, וְרָאִיתִי, כִּי כִתְּרוּנִי רִבְבוֹת דַּגִּיגִים קְטַנִּים, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלַי בְּזַעַף וְנִתְקְעוּ בִּבְשָׂרִי בְּשִׁנֵּיהֶם הַחַדּוֹת…

– וּמִי הָיוּ אֵלֶּה? – שָׁאַל אַלְוֵרָה, שֶׁהִתְעַנְיֵּן בְּיוֹתֵר בְּסִפּוּרוֹ שָׁל דִּיאַץ.

– נִתְקַלְתִּי בְעֵדֶר שֶׁל קָרִיבִּים. אֲסַפֵּר לָכֶם אַחַר־כָּךְ מַה טִּיבָם שֶׁל אֵלּוּ. לְמַזָּלִי לֹא רָחַק הַחוֹף. הִתְאַמַּצְתִּי בְּכָל כֹּחוֹתַי, וּלְבַסּוֹף, בְּהַגִּיעִי אֶל הַחוֹף, נָפַלְתִּי אֵין־אוֹנִים בֵּינוֹת לַצְּמָחִים שֶׁגָּדְלוּ עָלָיו. אַךְ מָה רַבּוּ הַיִסּוּרִים, שֶׁנִּגְרְמוּ לִי עַל־יְדֵי מִפְלָצוֹת קְטַנּוֹת אֵלֶּה! דָּמִי שָׁתַת מֵרֹב עֲקִיצוֹת, שֶׁכִּסּוּ אֶת גוּפִי.

– הַגְדוֹלִים הֵם דָּגִים אֵלֶּה? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– שִׁעוּרָם אֵינוֹ עוֹלֶה עַל שִׁעוּר יָדְךְ, אַךְ הֶם מְסֻכָּנִים יוֹתֵר מֵהַקַּיְמָנִים וְהַיָגוּאָרִים וְכֹה לְהוּטִים אַחֲרֵי בְשַׂר־אָדָם, עַד שָׁאִם עוֹלֶה בְיָדָם לְכַתֵּר שַׂחְיָן־מָה, הֲרֵי הֵם טוֹרְפִים אוֹתוֹ מִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר, וְרַק שִׁלְדוֹ יִוָּתֵר מִמֶּנּוּ. הוֹ, מִפְלָצוֹת קְטַנּוֹת אֵלֶּה נֶחֱשָׁבוֹת בְּצֶדֶק כְּמַטֵּה־זַעְמָם שֶׁל נַהֲרוֹת אֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית.

אַחֲרֵי הַחָלְצִי מֵרוֹדְפַי נִשְׁאַרְתִּי כָּמְעַט שָׁבוּעַ תָּמִים בְּיַעַר זֶה, בְּהִזּוֹנִי בְּפֵרוֹת, בְּשָׁרָשִׁים, וְלִפְרָקִים בְּצַיִד, קֹדֶם הַחְלִיטִי לָשׂוּם פְּעָמַי לַדֶּרֶךְ וּלְנַסּוֹת לְמַמֵּשׁ אֶת הַמִּפְעָל הַגָּדוֹל, שֶׁתִּכַּנְתִּי.

יָדַעְתִּי, כִּי הַסְּפָרַדִּים הֵקִימוּ יִשּׁוּבִים בְּוֶנֶצוּאֶלָה וְגָמַרְתִּי אֹמֶר לַעֲבֹר לְשָׁם. כַּמּוּבָן, נְסִיעָה זוֹ הָיְתָה מַצְרִיכָה, בְּוַדַּאי, כַּמָּה שָׁנִים, אַךְ לֹא הָיָה לִי מוֹצָא אַחֵר.

הָלַכְתִי שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים בַּיַּעַר, בְּהִתְקַדְּמִי בִּזְהִירוּת וּבְעָקְפִי אֶת הַכְּפָרִים הָאִינְדְּיָאנִים הַקְּטַנִים, כָּכָה הֶעֱמַקְתִּי לַחְדֹר יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִפְנִים בְּרָזִילְיָה עַד אֲשֶׁר, לְבַסּוֹף, הוֹפַעְתִּי בֵּין יִשּׁוּבֵיהֶם שֶׁל פִּרְאֵי הַשֵּׁבֶט טוּפִּינַמְבִּי. הַאִם מִשּׁוּם שֶׁעוֹרִי הָפַךְ שָׁחוּם כֻּלּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁצָּמַח לִי זָקָן שָׁחֹר אָרֹךְ וְעַל כְּתַפַי הִתְנוֹסְסָה פַּרְוַת־יָגוּאָר, או אוּלַי מִסִּבָּה אַחֶרֶת – עַל־כָּל־פָּנִים קְלַסְתֵּר פָּנַי עוֹרֵר אֶת רַחֲשֵׁי הוֹקָרָתָם שֶׁל הַפְּרָאִים, וּבִמְקוֹם לְרָצְחֵנִי נֶפֶשׁ הֵם קִבְּלוּנִי כְּיָדִיד. כַּמָּה שָׁבוּעוֹת קֹדֶם לָכֵן מֵת הַמְכַשֵּׁף שֶׁלָּהֶם, לְאַחַר שֶׁנִּפְצַע עַל־יְדֵי קַיְמָן, וְהֵם הִזְמִינוּנִי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ. בְּאֹרַח זָה נַעֲשִׂיתִי “פִּיאַיֶּה”…

נָקְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וּכְבָר לֹא פִלַּלְתִּי לִרְאוֹת אֵי־פַעַם אֶת פָּנָיו שֶׁל אֵירוֹפָּאִי. אַךְ הִנֵּה עָרְכוּ הַהֵימוּרִים הִתְנַפְּלוּת עַל הַכְּפָרִים שֶׁלָּנוּ, וְתוֹשָׁבֵיהֶם הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר. אַף אֲנִי נִמְלַטְתִּי אֶל הַיַּעַר, וּבְהִתָּעוֹתִי נִתְגַּלְגַּלְתִּי לְכָאן. בָּרִי, לֹא אֶהְיֶה אַסִּיר־תּוֹדָה לְהֵימוּרִים עַל הַשַּׁמּוֹת, שֶׁעָשׂוּ בִּכְפָרֵינוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן חוֹשְׁבֵנִי, כִּי לוּלֵא מַסַּע הִשְׂתָּעֲרוּתָם לֹא נָפַל בְּחֶלְקִי לְעוֹלָמִים לִרְאוֹת עוֹד אֶת פְּנֵי בֶּן־הַגֶּזַע שֶׁלִי! הִנְנִי מַבְטִיחֲךְ נֶאֱמָנָה, סִנְיוֹר וִיאַנָּה, כִּי הַיּוֹם, בּוֹ פְּגֵשְׁתִּיכֶם, הוּא הַמְאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר שֶׁבִּימֵי חֶלְדִּי!

– וְעַכְשָׁו יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לַחֲזֹר שׁוּב לְשֵׁבֶט טוּפִּינַמְבִּי – שָׁאֵל אַלְוֵרָה.

– כַּמוּבָן, וַאֲנִי מַצִּיעַ לָכֶם לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתֵי. זֶה מִזְּמַן הֵשַׁבְתִּי אֶל לִבִּי, כִּי הָיָה זֶה שִׁגָּעוֹן מִצִּדִּי לְנַסּוֹת לְהַגִּיעַ לְיִשּׁוּבֵי הַסְּפָרַדִּים בְּוֶנֶצוּאֶלָה, וְלָכֵן הִסְתַּלַּקְתִּי מִמַּחֲשָׁבָה זוֹ.

– וּבְכֵן הָבָה נֵלֵכָה לְהָצִיץ עַל הַטוּפִּינַמְבִּי. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יָשִׂימוּ אוֹתָנוּ עַל הַשְּׂבָכָה.

־ הוֹ, אֲחֵי הַמְכַשֵׁף!.. לְעוֹלָם לֹא! הֵם יְרֵאִים אוֹתִי לְמַדַּי, הוֹאִיל וּשְׁמִי יָצָא לִתְהִלָּה בְּתוֹר פִּיאַיֶּה הַכֹּל־יָכוֹל בְּכָל הַחֶבֶל הַזֶּה.

– אֵימָתַי, אֵפוֹא, נָרִים אֶת פְּעָמֵינוּ?

– כָּעֵת מְאֻחָר מִדַּי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, סִנְיוֹרִים, הַלַּיְלָה נָלוּן פֹּה וּלְמָחָר נִבְדֹק תְּחִלָּה אִם הַדֶּרֶךְ אֵינָהּ מְשֻׁבֶּשֶׁת, וְאַחַר נִפְנָה לָלֶכֶת מַעֲרָבָה. הַהֵימוּרִים אֵינָם רְגִילִים לִשְׁהוֹת זְמַן רַב בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, וּמִקֵּץ זְמַן־מָה הֵם חוֹזְרִים תָּדִיר אֶל הַיְּעָרוֹת שֶׁלָּהֶם.

– מֵילָא, נַצִּיעַ לָנוּ מַצָּע טוֹב וְנָנוּם אֶת שְׁנָתֵנוּ – אָמַר אַלְוֵרָה.

– כֵּן, אָנוּ נִישַׁן, בְּדוֹמֶה לַמַּלָּחִים אֲשֶׁר עַל מְשְׁמַר הָאֳנִיָּה, זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּעֵיִן אַחַת – הֵעִיר דִּיאַץ.

 

יג. הַהֵימוּרִים    🔗

נִרְגָּעִים עַל־יְדֵי הַדְּמָמָה, שֶׁהִשְׂתָּרְרָה בַּיַעַר הֵם שָׁכְבוּ שְׁלָשְׁתָּם וְעָצְמוּ אֶת עֵינֵיהֶם. הָעֲיֵפוּת לְאַחַר נְדוּדֵיהֶם הַמְמֻשָּׁכִים בַּיַּעַר בְּיָמִים עָבָרוּ נָתְנָה אֶת אוֹתוֹתֶיהָ, וְהֵם זְקוּקִים הָיוּ בְּיוֹתֵר לִמְנוּחָה, הוֹאִיל וּצְפוּיִים הָיוּ לְמַסָּע אָרֹךְ בַּיּוֹם הַבָּא. אֶפֶס הֵם יָשְׁנוּ בֶּאֱמֶת כְּמַלָּחֵי־מִשְׁמָר, שֶׁכֵּן שְׁנָתָם הָיְתָה רְגִישָׁה מְאֹד, וּבְפַחְדָּם מִפְּנֵי הוֹפָעָתָם הַפִּתְאֹמִית שֶׁל הַהֵימוּרִים הִתְעוֹרְרוּ תְכוּפוֹת תּוֹךְ הַקְשָׁבָה מְתוּחָה.

בַּשָּׁעוֹת הָרִאשוֹנוֹת לֹא שָׁמְעוּ כְלוּם, חוּץ מִקוֹלוֹת־הַיַּעַר הָרְגִילִים: שְׁרִיקָה, נְהָמָה וְקַרְקוּר אַדִּיר שֶׁל צְפַרְדְּעִים, בְּרָם, דִּיאַץ, שֶׁהִתְעוֹרֵר אַחֲרֵי חֲצוֹת שָׁמַע רִשְׁרוּשׁ־מָה, שֶׁבְּשׁוּם פָּנִים לֹא יָכוֹל לְעַרְבְּבוֹ עִם אֵילוּ קוֹלוֹת אֲחֵרִים. הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת, שֶׁהוּא עָשָׂה בַּיְּעָרוֹת לִמְדוּהוּ לְהַבְחִין בֵּין הַקוֹלוֹת הַשּׁוֹנִים וּשְׁמִיעָתוֹ לֹא הִטְעַתּוּ. הוּא קִבֵּל מַהֵר אִשּׁוּר לַחֲשָׁשׁוֹתָיו. מַרָחוֹק נִשָּׂא אֵלָיו קוֹל, אֲשֶׁר יִתָּכֵן כִּי אִישׁ אַחֵר לֹא הָיָה מַרְגִישׁ בּוֹ, וְאִלּוּ בִּשְׁבִילוֹ שִׁמֵּשׁ הוֹכָחָה, כִּי בְלֵב הַיַּעַר הָאֵינְסוֹפִי צוֹעֵד הָמוֹן רַב שֶׁל אֲנָשִׁים.

בְּגָחְנוֹ אֶל אַלְוֵרָה הַיָּשֵׁן נָגַע נְגִיעָה קַלָּה בִּכְתֵפוֹ.

– עוּרָה, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, – אָמַר, – הֵם בָּאִים.

– מִי הֵמָה? – שָׁאֵל אַלְוֵרָה, בְּהִתְרוֹמְמוֹ.

– לֹא אֵדַע, אִם הֵימוּרִים הֵם אֵלֶּה אוֹ אִינְדְּיָאנִים אֲחֵרִים, הַזּוֹמְמִים לְהִשְׂתָּעֵר עָלֵינוּ, עַל־כָּל־פָּנִים הָמוֹן רַב שֶׁל אֲנָשִׁים צוֹעֵד דֶּרֶךְ הַיַּעַר, וְנִדְמֶה לִי, כִּי הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁל אִי־זְהִירוּת מֻפְלֶגֶת מִצִּדֵּנוּ לְהִשָּׁאֵר כָּאן.

– הוֹ, לַעֲזָאזֵל, שְׁנָתִי כֹּה עָרְבָה לִי! – קָרָא אַלְוֵרָה.

– בְּאֶרֶץ זוֹ צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת תָּמִיד מוּכָן לִבְרִיחָה. הַשֶּׁקֶט כָּאן מַטְעָה – הֵעִיר דִּיאַץ בְּקוֹל שֶׁל מַדְרִיךְ.

– מַשְׁמַע, שֶׁעָלֵינוּ לְהִסְתַּלֵק מִכָּאן? – שָׁאֵל אַלְוֵרָה.

– כְּלָל וּכְלָל לֹא, – הֵשִׁיב דִּיאַץ. ־ אָנוּ רַק נָתוּר לָנוּ מִקְלָט בָּטוּחַ יוֹתֵר.

– כֵּיצַד? בְּהִשָּׁאֲרֵנוּ כָאן?..

– כֵּן. תְּכוּפוֹת עָלָה בְיָדִי בְּלֹא לָזוּז מִמְקוֹמִי לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הָאִינְדְּיָאנִים, שֶׁרָדְפוּ אַחֲרַי. הַבֶּט־נָא עַל הָעֵץ הַזֶּה. הוּא יַעֲזֹר לָנוּ לְהַתְעוֹת אֶת הָאִינְדְּיָאנִים, אֲשֶׁר יוֹגִיעוּ אֶת מֹחָם לָרִיק תּוֹךְ הִתְחַקּוּתָם עַל עִקְּבוֹתֵינוּ. הָעֵר בְּהֶקְדֵּם אֶת חֲבֵרְךָ וְאַל נָא נַחְמִיץ אֶת הַשָּׁעָה.

אַךְ גַּרְסִיאָה כְּבָר הַתְעוֹרֵר מֵאֵלָיו, וּבְשָׁמְעוֹ אֶת הַשִּׂיחָה קָפַץ על רַגְלָיו. כְּשֶׁנוֹדַע לוֹ הָעָנְיָן הַעִיר הַנַּעַר הָאַמִּיץ בְּשֶׁקֶט:

– בַּ! הֲלֹא יֵשׁ לָנוּ רוֹבִים וְנוּכַל, אֵפוֹא, לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵיהֶם כְּיָאוּת.

– הַכְּדַאי לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ? – שָׁאַל אַלְוֵרָה, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל הַמְּדוּרָה.

– לֹא, תֵּן לָהּ לִדְעֹךְ. הַשְׁאֵר אֶת הַגֶּחָלִים וְאֶת הָאֵפֶר. גַּם זֶה יְסַיֵּעַ בְּיָדֵינוּ לְבַלְבֵּל אֶת הָאִינְדְּיָאנִים. אָנוּ נַעֲלֶה בְּעֶזְרַת הַמְטַפְּסִים עַל הָעֵץ. גִּזְעוֹ עָבֶה לְמַדַּי, וּמִן הַנִּמְנֶע לְלַפְּפוֹ, כָּךְ שֶׁעַל־יְדֵי הַגֶּזַע לֹא יְהֵא בִּיכָלְתָּם שֶׁל הַפְּרָאִים לְטַפֵּס עַל הָעֵץ.

שְׁלָשְׁתָּם עָלוּ עַל הָעֵץ, וְאַחַר קִצְצוּ אֶת כָּל הַגִדּוּלִים הַזּוֹחֲלִים הַבַּדִּים וְהַמְטַפְּסִים, בְּשִׂימָם לִבָּם לְכָךְ, שֶׁאַף בַּד אֶחָד לֹא יִפֹּל אַרְצָה וְשֶׁלֹא יְגַלֶּה אֶת מְקוֹם הִמָּצְאָם עַל הָעֵץ.

– הִנֵּה תִרְאוּ, שֶׁהֵם לֹא יְבַקְשׁוּ אוֹתָנוּ כָּאן – אָמַר דִּיאַץ. – כַּמָּה שֶׁמּוּזָר הַדָּבָר, אַךְ הַפְּרָאִים בִּשְׁעַת רְדִיפָתָם אַחֲרֵי מִישֶׁהוּ לְעוֹלָם אֵינָם מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ עַל הָעֵצִים.

דִּיאַץ וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הִגְבִּיהוּ לְטַפֵּס עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וְהִתְיַשְּׁבוּ בִּמְקוֹם בּוֹ הָיוּ הָעֲנָפִים עֲבֻתִּים וְהֶעָלִים סְמִיכִים בְּיוֹתֵר. בַּחֲרָדָה מוּבֶנֶת צִפּוּ לְבוֹאָם שֶׁל הַפְּרָאִים הַנּוֹדְדִים בַּיַּעַר. יִהְיוּ מִי שֶׁיִּהְיוּ פְּרָאִים אֵלֶּה, הַסַכָּנָה, שֶׁנִּשְׁקְפָה מֵהֶם, עָמְדָה בְעֵינָהּ וּבְתָקְפָּה: אֵלֶּה הָיוּ אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר לְפִי דִבְרֵי דִיאַץ, מִן הַמֻּכְרָח לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּכָל מְחִיר, כְּדֵי שֶׁלֹא לָבוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן אָיֹם מִכָּל אָיֹם – לְהִצָּלוֹת וּלְהֵאָכֵל עַל יָדָם.

הָרְשְׁרוּשׁ, שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵי דִיאַץ, לֹא דָמַם. כַּנִּרְאֶה, פְּלֻגָּה נִכֶּרֶת לְמַדַּי שֶׁל פְּרָאִים צָעֲדָה דֶרֶךְ הַיַּעַר, כְּאִלּוּ בְּעִקְּבוֹתָיו שֶׁל מִישֶׁהוּ, וְאוּלַי פָּנְתָה בְּאַקְרַאי כְּלַפֵּי אוֹתוֹ הָאָפָר הַקָּטָן עַצְמוֹ, אֲשֶׁר הָאֵירוֹפָּאִים נֶחְבְּאוּ שָׁמָּה.

– הַאוֹיְבֶיךָ הֵם הַמְבַקְשִׁים אוֹתְךָ? – שָׁאַל אַלְוֵרָה בְּטַעֲנוֹ אֶת רוֹבֵהוּ.

– עוֹד מְעַט וְנֵדַע – הֵשִׁיב דִּיאַץ תּוֹךְ הַקְשָׁבָה מְתוּחָה.

– וְאוּלַי יְדִידֶיךָ הֵם אֵלֶּה?

– הֲטוּפִּינַמְבִּי? לֹא, זֶה לֹא יִתָּכֵן. הֲרֵי רַק אֶתְמוֹל רָדְפוּ אוֹתִי הַהֵימוּרִים, וְהוֹאִיל וְעַד הַיּוֹם לֹא חָזְרוּ לְיַעֲרוֹתֵיהֶם, הֲרֵי שׁוּם אִינְדְּיָאנִי בֶּן־שִׁבְטִי לֹא יַרְהִיב עֹז לָשׁוּב לִכְפָרוֹ. מִלְּבַד זֶה יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי הֵם נָסוּ מַעֲרָבָה וְלֹא לְעֵבֶר הַיָּם.

– מֵהֵיכָן, אֵפוֹא, הֵגִיחוּ הַהֵימוּרִים?

– מִגְּלִילֵי הַדָּרוֹם. אַכוּפִים עַל־יְדֵי הַמַּחְסוֹר הֵם מִתְפָּרְצִים מִזְּמַן לִזְמַן אֶל גְלִילִים פּוֹרִים יוֹתֵר, בְּהַשְּׁמִידָם הַכֹּל עַל דַּרְכָּם, וְעַד הַיּוֹם לֹא עָלָה בִּידֵי שׁוּם שֵׁבֶט לְהַכְרִיעָם. שְׁמָם בִּלְבַד מֵטִיל אֵימָה כָּזוֹ, עַד שֶׁאַף הַשְּׁבָטִים הַנּוֹעָזִים וְאַמִּיצֵי־הַלֵּב בְּיוֹתֵר מְבַכְּרִים לְהִמָּלֵט עִם הִתְקָרְבוּתָם, בְּנָטְשָׁם אֶת כְּפָרֵיהֶם וּמַטָּעֵיהֶם, אַף בְּלֹא לְנַסּוֹת לְהָגַן עֲלֵיהֶם.

– וּמַה מַּרְאֵיהֶם?

– עוֹד מְעַט וְתִרְאֶה בְעַצְמְךָ. וַדַּאי אֵינָם רְחוֹקִים מִכָּאן… וַהֲרֵי הַסַּיָּרִים שֶׁלָּהֶם – לָחַשׁ דִּיאַץ. – שׁוּר!

עַל אַף הַחֲשֵׁכָה שֶׁבַּיַּעַר הִבְחִינוּ אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה בְּשְׁתֵּי דְמֻיּוֹת מוּזָרוֹת, אֲשֶׁר נָעוּ, בְּדוֹמֶה לְחַיּוֹת, עַל רַגְלֵיהֶם וְעַל יְדֵיהֶם, וּבִזְהִירוּת, בְּלֹא לְעוֹרֵר אֶת הַשָּׁאוֹן הַקָּטָן בְיוֹתֵר, עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם עַל פְּנֵי מַעַר הַיַּעַר.

– הַהֵימוּרִים הֵם? – שָׁאַל אַלְוֵרָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָה.

– כֵּן, הַשִׁיב דִּיאַץ.

– הֵם נִרְאִים בְּעֵינַי כְּיָגוּאָרִים.

– אֶת אֹרַח הִלּוּכָם הֵם שָׁאֲלוּ בֶּאֱמֶת מֵאֵת הַיָּגוּאָרִים.

– מַה דַּעְתְּךָ, הֲיֵעָצְרוּ כָאן אוֹ יַמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה?

– אִם הוֹלְכִים הֵם בְּעִקְּבוֹתַי, בָּרִי שֶׁיֵעָצְרוּ כָאן, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ אוֹתִי.

הַפְּרָאִים חָצוּ אֶת מַעַר הַיַּעַר וְאַחַר נֶעֶצְרוּ פֶתַע וְהֵרִימוּ קוֹל צְעָקָה.

– הֵם הִבְחִינוּ בִּשְׁיָרֵי הַמְּדוּרָה – הֵעִיר דִּיאַץ.

– וּמַה יַעֲשׂוּ עַתָּה?

– יְחַכּוּ לְבוֹא חַבְרֵיהֶם וִיטַכְּסוּ עֵצָה יַחַד.

– הָעִקָּר שֶׁלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם לְחַפֵּשׂ אוֹתָנוּ עַל הָעֵץ.

– אַל פַּחַד! – אַגַּב, אוֹכְלֵי־אָדָם אֵלֶּה אֵין לָהֶם מֻשָּׂג קַל בְּיוֹתֵר עַל נֶשֶׁק יוֹרֶה־אֵשׁ, וְכַמּוּבָן תַּסְפַּקְנָה שְׁתֵּי יְרִיּוֹת, כְּדֵי לְהַפִּיל עֲלֵיהֶם אֵימוֹת־מָוֶת.

שְׁנֵי הַפְּרָאִים הֵחֵלּוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לָב בְּאֵפֶר הַמְּדוּרָה. וַדַּאי בִּקְשׁוּ לִקְבֹּעַ עַל־פִּי מַצַּב הָאֵפֶר אֶת מוֹעֵד בְּרִיחָתוֹ שֶׁל מְכַשֵּׁף שֵׁבֶט טוּפִּינַמְבִּי מֵהַמָּקוֹם. הָאֵירוֹפָּאִים שָׁמְעוּ כֵּיצַד הֵם רוֹטְנִים רִטּוּן־מָה. אַחַר מִהֵר אַחַד מֵהֶם לָרוּץ עַל רַגְלָיו וְיָדָיו אֶל הַיַּעַר, שָׁעָה שֶׁחֲבֵרוֹ הִתְיַשֵׁב לְיַד הַמְּדוּרָה הַכְּבוּיָה. כַּעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר נִשְׁמַע שׁוּב רִשְׁרוּשׁ בַּיַּעַר. כַּנִּרְאֶה. זוֹ הָיְתָה הַשַּׁיָּרָה שֶׁהֵחֵלָּה אֶת מִצְעָדָהּ, לְאַחַר שֶׁחִכְּתָה לְשׁוּבָם שֶׁל סַיָּרֶיהָ. עַד־מְהֵרָה הוֹפִיעָה עַל פְּנֵי הַמַּעַר, לֹא הַרְחֵק מַהָעֵץ אֲשֶׁר הָאֵירוֹפָּאִים הִסְתַּתְּרוּ עָלָיו.

– הֵם רַבִּים לְמַדַּי – לָחַשׁ אַלְוֵרָה, שָׁלֹא נִרְגַע כָּל־עִקָּר, לַמְרוֹת שִׁדּוּלָיו שֶׁל דִּיאַץ.

הַפְּרָאִים יָשְׁבוּ בְּמַעֲגָּל. שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מֵהֶם הֵחֵלּוּ לַעֲרֹךְ מְדוּרָה, אֲשֶׁר עַד מְהֵרָה הִתְלַקְּחָה בְּלַהֲבַת־אֵשׁ מִתְנוֹצֶצֶת וְהֵאִירָה אֶת הָאָפָר.

– כַּמָּה מַבְחִילִים הֵם! – לַחַשׁ גַּרְסִיאָה.

וְאָמְנָם מַרְאֵה פְרָאִים אֵלֶּה הָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. שִׂרְטוּטֵי־פְנֵיהֶם הִזְכִּירוּ אֶת הַקּוֹפִים. עֵינֵיהֶם הָיוּ אֲלַכְסוֹנִיּוֹת, וּשְׂעָרָם הָאָרֹךְ, הַשָּׁחֹר וְהַנֻּקְשֶׁה דָּמָה לְרַעֲמַת הַסּוּס. כֻּלָם הָיוּ רָזִים לְהַפְלִיא וְגֵוָם שֶׁל רַבִּים מֵהֶם הָיָה צָבוּעַ כֻּלּוֹ וּמְכֻסֶּה בָּרֶפֶשׁ. כַמָּה פַּסִּים שֶׁל אֲרִיג־מָה גַס, שֶׁנִּתְלוּ מִסָּבִיב לְיַרְכֵיהֶם הִווּ אֶת כָּל תִּלְבָּשְׁתָּם. מַבְחִילִים בְיוֹתֵר הֵיוּ פְנֵיהֶם. הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל כֻּלָּם הָיְתָה מְמֻתַּחַת וּמְנֻקֶּבֶת, וּבַנֶּקֶב הוּשַׂם גֶּזֶר־עֵץ עֲגַלְגֵּל. נִשְׁקָם כָּלַל אַלּוֹת כְּבֵדוֹת מְאֹד, מַקְלוֹת מְחֻדָּדִים וּקְשָׁתוֹת בַּעֲלוֹת חִצִים ארֻכִּים בְּיוֹתֵר מַעַץ הַחִזְרָן, הַמִּסְתַּיְּמִים בְּקוֹצֵי־אֲקַקִיָּה קָשִׁים מְאֹד.

אַחֲרֵי הִתְקוֹטְטָם בֵּינֵיהֶם בִּגְלָל שְׁיָרֵי הָאֲרוּחָה שֶׁל הָאֵירוֹפָּאִים זָלְלוּ הַפְּרָאִים רֹאשׁ־קוֹף חַי וְאַחַר, עִם תֹּם הִתְיָעֲצוּת קְצָרָה, הִתְשׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הַמַּעַר, בְּבָדְקָם הֵיטֵב אֶת הָעֵשֶׂב.

מֵאַיִן בָּאוּ פְּרָאִים אֵלֶּה. אֲשֶׁר מִזְּמַן לִזְמַן, אַךְ לֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, בִּצְּעוּ הַתְקָפוֹת וּמַסְעֵי שֹׁד עַל פְּנֵי הַיְּעָרוֹת הָעֲנָקִיִּים שֶׁבִּבְּרָזִילְיָה, בַּהֲשִׁמָּם אֶת הַכְּפָרִים וּבְזָלְלָם אֶת כָּל מִי שֶׁנָּפַל לְיָדָם? הַהִסְטוֹרְיוֹנִים הָאֲמֵרִיקָנִיִּים אֵינָם נוֹתְנִים שׁוּם יְדִיעוֹת בְּנִדּוֹן זֶה. לְפִי דִבְרֵי הַבְּרָזִילְיָנִים הָיוּ אֵלֶּה תּוֹשָׁבֵי הַחֲבָלִים הַדְּרוֹמִיִּים בְּיוֹתֵר, דָּבָר שֶׁוַדָּאוּתוֹ קְרוֹבָה מְאֹד, הוֹאִיל וְהַלָּלוּ עָלוּ בְקוֹמָתָם עַל כָּל הָאִינְדְּיָאנִים. יִתָּכֵן גַּם כֵּן, שֶׁאֵלֶּה הָיוּ אֲבוֹתֵיהֶם הַקַּדְמוֹנִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי הַפַּמְפָּסִים וּפַטָּגוֹנְיָה.

הֵם דָּמוּ לְקוֹפִים לֹא רַק בְּמַרְאֵיהֶם הַחִיצוֹנִי בַּלְבַד, כִּי אִם גַּם בָּאֹרַח חַיֵּיהֶם. לְשׁוֹנָם הָיְתָה מֻרְכֶּבֶת מֵאֵילוּ צְלִילִים פִּרְאִיִּים סְתוּמִים, אֲשֶׁר שׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע אֶת פִּשְׁרָם. מִבַּחוּץ נִבְדְּלוּ מִקּוֹפִים בָּזֶה שֶׁעָקְרוּ אֶת כָּל הַשְּׂעָרוֹת שֶׁצָמְחוּ בְגוּפָם, אֲפִילוּ אֶת גַּבּוֹת עֵינֵיהֶם, וְקִיְּמוּ רַק אֶת שְׂעַר הָרֹאשׁ. הֵם הָיוּ עֲרֻמִּים לְגַמְרֵי, נִבְצַר מֵהֶם לִבְנוֹת אֲפִילוּ סֻכּוֹת, וּבְדוֹמֶה לְחַיְתוֹ יַעַר הִסְתַּתְּרוּ בְּעוֹנַת הַגְּשָׁמִים מִתַּחַת לְעֵצִים בַּעֲלֵי עַלְוָה סְמִיכָה מְאֹד.

הֵם הֵיטִיבוּ לָרוּץ עַל רַגְלֵיהֶם וִידֵיהֶם בְּמִדָּה כָזוֹ, שֶׁיָּכְלוּ לְהִתְחָרוֹת אַף בְּסוּסִים. תַּכְסִיס הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּהֶם הָיָה מְסֻכָּן מְאֹד, הוֹאִיל וּמֵעוֹלָם לֹא הִתְקִיפוּ הַתְקָפַת־מֵצַח, כִּי אִם אָרְבוּ לָאוֹיֵב בַּיַּעַר. הַדָּבָר הַיְחִידִי, שֶׁהִתְיָרְאוּ מִמֶּנּוּ הָיָה – מָיִם. אַף הַפֶּלֶג הַקָּטָן בְּיוֹתֵר הָיָה בוֹ כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת מַסָּעָם עַד אֲשֶׁר לֹא תֻתְקַן עָלָיו מַעְבָּרָה.

אַף לְאַחַר מִכֵּן, כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים, כְּשֶׁהַפּוֹרְטוּגָלִים כְּבָר הִתְבַּסְּסוּ בְּמִדָּה מְרֻבָּה עַל אַדְמַת חוֹף בְּרָזִילְיָה וְהֵקִימוּ שָׁם עָרִים עֲשִׁירוֹת, הוֹסִיפוּ הַהֵימוּרִים לְבַצֵּעַ אֶת הַתְקָפוֹתֵיהֶם הָעוֹנָתִיּוֹת וְסִכְּנוּ הַרְבֵּה אֶת הַיִשּׁוּבִים הַפּוֹרְטוּגָלִיִּים. רַק אַחֲרֵי מַאֲבָק אָרֹךְ וְעַקְשָׁנִי הִצְלִיחוּ לְשַׁחְרֵר אֶת בְּרָזִילְיָה מִתִּגְרַת־יָדָם הַקָּשָׁה שֶׁל הַהֵימוּרִים, אֲשֶׁר הֻשְׁמְדוּ כָּלִיל כִּמְעָט. שָׂרְדוּ לֹא יוֹתֵר מִמֵּאָה, שֶׁקִבְּלוּ חֲנִינָה בִּתְנַאי, שֶׁלֹא יִתְקָרְבוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי שִׁשִּׁים מִילִין מֵהַחוֹף. אַגַּב, כַּמָּה מֵהֶם נִכְבְּשׁוּ לַעֲבָדִים, אֶפֶס כֻּלָּם כַּמְעַט גָוְעוּ מֵרָעָב, בְּהַעְדִּיפָם אֶת הַמָּוֶת עַל שְׁלִילַת הַחֹפֶשׁ

 

יד. הָרְדִיפָה אַחֲרֵי הַפִּיאַיֶּה הַלָּבָן    🔗

הַהֵימוּרִים שֶׁבָּאוּ לְמַעַר הַיַּעַר הָלְכוּ, כַּנּרְאֶה, בְּעִקְּבוֹתָיו שֶׁל דִּיאַץ, שֶׁהִשְׁאִיר בַּיַעַר בְּעֵת בְּרִיחָתוֹ. בְּרַם, וְדִיפָה עַקְשָׁנִית כָּזוֹ נִרְאֲתָה בְּכָל זאת מוּזֶרֶת. הֲרֵי נוֹשֵׂא רְדִיפָתָם לֹא הָיָה כָאן שֵׁבֶט שָׁלֵם, שֶׁעָשׂוּי הָיָה לְסַפֵּק לַהֵימוּרִים בְּשַׂר־אָדָם בְּשֶׁפַע! הֵם רָדְפוּ רַק אַחֲרֵי אָדָם אֶחָד בִּלְבַד, אַךְ חֶפְצָם הָיָה אַדִּיר לְהַחֲזִיק בּוֹ.

הֵם הָיוּ מְרֻגָּזִים מְאֹד, בִּגְלַל הֶעְדֵּר עִקְּבוֹת הַבּוֹרֵחַ. דָּבָר זֶה נִתַּן לְהַכִּיר עַל־פִּי תְנוּעוֹתֵיהֶם הֶעַצְבָּנִיוֹת וְהָרִטּוּן הַמְשֻׁנֶּה, הַבִּלְתִּי־אֱנוֹשִׁי שֶׁלָּהֶם. נַעֲלֶה מִכָּל סָפֵק, כִּי הֶעְדֵרָם שֶׁל עֲקֵבוֹת עַל הַקַּרְקַע הָרָטֹב שֶׁבַּיַּעַר עָשׂוּי הָיָה לִטְרֹף עֲלֵיהֶם אֶת דַּעְתָּם. אַף־עַל־פִּי־כֵן, לְמַזְלָם שֶׁל הַנִּרְדָּפִים, לֹא עָלָה עַל דַּעַת אִישׁ לְהָרִים אֶת עֵינֵיהֶם

לְמַעְלָה, עַל הָעֵץ.

הֵם טִכְּסוּ עֵצָה זְמַן־רַב לְמַדַּי, וּלְבַסּוֹף בְּקַחְתָּם עִמָּהֶם אֶת כְּלֵי זֵינָם נֶעֶלְמוּ שׁוּב בַּיַּעַר.

– הֵם מִתְחַקִּים עַל עִקְּבוֹתַי – אָמַר דִּיאַץ.

– מַה פַּשֶׁר עַקְשָׁנוּת זוֹ? – שָׁאַל אַלְוֵרָה. – אוּלַי מִתְכַּוְּנִים הֵם לְנַסּוֹת אֶת בְּשַׂר הָאָדָם, אֲשֶׁר צֶבַע עוֹרוֹ בָּהִיר?

– לֹא, – הֵשִׁיב דִּיאַץ. – חוֹשְׁבַנִי, כִּי לוּ גַם נָפַלְתִּי בְיָדָם, לֹא הָיוּ חַיַּי בְּסַכָּנָה.

– מַדּוּעַ?

– שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַטּוּפִּינַמְבִּי שֶׁנִּתְקְלוּ בָהֶם, כִּי הַפִּיאַיֶּה שֶׁל הַהֵימוּרִים נֶהֱרֵג עַל־יְדֵי חֵץ בְּעֵת הִתְנַפְּלוּת אַחַת. מִי יוֹדֵעַ, יוּכַל לִהְיוֹת, כִּי תְּהִלַּת הַפִּיאַיֶּה הַלָּבָן, שֶׁנִּמְצָא בִּרְשׁוּתָם שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי, הִגִיעָה לְאָזְנֵי הַהֵימוּרִים, וּבִגְלַל זֹאת הַחֵלּוּ לַעֲקֹב אַחֲרַי, בִּרְצוֹתָם לְהַחֲזִיק בִּי! אַחֶרֶת נִבְצֵר מִמֶּנִּי לְהָבִין פֵּשֶׁר רְדִיפָה זֹאת. מָה עֵרֶךְ אָדָם אֶחָד בְּעֵינֵיהֶם? בְּקֹשִׁי יַסְפִּיק לָהֶם מְזוֹן סְעֻדָּה אַחַת.

– יִתָּכֵן, כִּי צָדַקְתָּ, דִּיאַץ, – אָמַר אַלְוֵרָה. – מַה דַּעְתְּךָ, הֲיִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן?

– לֹא אָפוּנָה. לְאַחַר שֶׁיִוָּכְחוּ, כִּי אֵין לִמְצֹא אֶת עִקְּבוֹתֵי בַּיַּעַר, יֵלְכוּ לָהֶם.

– וּמָה אִם יְגַלּוּ אֶת מַחֲבוֹאֵנוּ?

– הֵם לֹא יַחְשְׁדוּ אֲפִילוּ, כִּי הָיִינוּ כֹּה קְרוֹבִים אֲלֵיהֶם… לַעֲזָאזֵל! הִסַּחְתִּי אֶת דַּעְתִּי לְגַמְרֵי מֵהַקּוֹפִים. הֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּעוֹכְרֵינוּ.

הַקוֹפִים הַנַּהֲמָנִים שָׁבוּ לְמִשְׁכָּנָם הַקּוֹדֵם וְטִפְּסוּ עַל הָעֲנָפִים הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר הָאֵירוֹפָּאִים הִסְתּוֹפְפוּ שָׁם. בִּלְתִּי מֻפְרָעִים יוֹתֵר עַל־יְדֵי מִישֶׁהוּ חִדְּשׁוּ אֶת הַ"קּוֹנְצֶרְט" שֶׁלָּהֶם מַחֲרִישׁ הָאָזְנַיִם.

– אִם הַהֵימוּרִים יַחְזְרוּ לְמִשְׁמַע צַעֲקוֹת הַקּוֹפִים וַדַּאי שֶׁיְבַקְשׁוּ לַהֲמִיתָם. וְאָז יְגַלּוּ אֶת נוֹכְחוּתֵנוּ כָאן.

– יֵשׁ לַהֲרֹג זַמָּרִים אֵלֶּה לִפְנֵי שׁוּבָם שֶׁל הַפְּרָאִים הֵנָּה. כִּמְדֻמַּנִי, שֶׁמּוּטָב לְחַסְּלָם עַל־יְדֵי חֲבָטוֹת סַכִּין – אָמַר אַלְוֵרָה. – לא הָיִיתִי מֵעֵז לִירוֹת עַכְשָׁו.

– וְאֶת הַנָּשֶׁק שֶׁלִּי אֵינְךָ מֵבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן? – הֵעִיר דִּיאַץ.

– הַנֶּשֶׁק שֶׁלְּךָ! – קָרָא אַלְוֵרָה. – הֲרֵי אֵין בְּיָדְךָ אֶלָּא צִנּוֹר־מָה, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי אֲפִילוּ לְמַלֵּא מְקוֹם מַקֵּל.

– עוֹד מְעַט וְתִרְאֶה, כַּמָּה עָלוּל לִהְיוֹת מְסֻכָּן הַצִּנּוֹר שֶׁלִּי, בְּיִחוּד אִם אָשִׂים בְּתוֹכוֹ חַץ זָעִיר, הַמָּשׁוּחַ בָּרַעַל הַמֵּמִית בוּלְרָלִי.

– מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה?

– רַעַל אָיֹם, הַמֵּמִית אֶת הָאָדָם בְּמֶשֶׁךְ דַּקוֹת מִסְפָּר, עַל הַקּוֹפִים הוּא פּוֹעַל בִּמְהִירוּת הַבָּזָק. בִּרְצוֹנְךָ לַחֲזוֹת?

– וּמָה אִם גוּפַת הַקּוֹף תִּפֹּל אַרְצָה? הֲרֵי זֶה עָשׂוּי לְגַלּוֹתֵנוּ!

– לֹא, – עִרְעֵר דִּיאַץ. – קוֹפִים אֵלֶּה אֵינָם נוֹפְלִים לְאַחַר מוֹתָם, אֶלָא נִשְׁאָרִים תְּלוּיִים בִּזְנָבָם.

דִּיאַץ הוֹצִיא מֵאֲחוֹרֵי כְתֵפָיו צִנּוֹר, אֲשֶׁר נִרְאָה בְּעֵינֵי אַלְוֵרָה עַד עַתָּה כְּמַקֵּל. הָיָה זֶה הַנֶּשֶׁק הַמְפֻרְסָם שֶׁל הַבְּרָזִילְיָאנִים, הַמְכֻנֶּה גְרַוַּטַנָּה. (Gravatana) זוֹ מֻרְכֶּבֶת מִשְּׁנֵי גִזְרֵי עֵץ נְבוּבִים הַמֻתְאָמִים יָפֶה וּקְשׁוּרִים יַחַד. בְּקָצֶהָ הַתַּחְתּוֹן נִמְצָא חוֹר, הַסָּגוּר בְּלוּחִית־עֵץ מְדֻבֶּקֶת בְּגוּמִי. דִּיאַץ נָשַׁף בּוֹ, אַחַר הִתִּיר חֲתִיכַת־עוֹר הַקְּשׁוּרָה לַחֲגוֹרָתוֹ וְהוֹצִיא מִשָּׁם חֵץ זָעִיר, אֲשֶׁר קָצֵהוּ הָאֶחָד הָיָה מְצֻיָּד בְּקוֹץ חַד מְאֹד, מָשׂוּחַ בְּמִין נוֹזֵל מִצֶּבַע קִנָּמוֹן כַּהֶה.

– הַאִם זֶה חֵץ מָשׁוּחַ בְּרַעַל? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– כֵּן! וְלֹא בְרַעַל סְתָם אֶלָא בְּמִין מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר. רַק הַטוּפִּינַמְבִּי יוֹדְעִים אֶת אֹפֶן הַתְקָנַת הַקּוּרַרָה אוֹ הַבוּלְרָלִי, וְלֹא רַב הוּא מִסְפַּר שִׁבְטֵי בְּרָזִילְיָה הַיְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ.

– מַשְׁמַע, שֶׁבְּשָׂרָם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַחַיִים, שֶׁהוּמְתוּ עַל־יְדֵי רַעַל זֶה מֻרְעָל הוּא וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה?

– לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. רַעַל זֶה מֻתָּר לְהַכְנִיסוֹ בִּפְנִים הַגּוּף לְלֹא כָל נַזֶק לָאָדָם. רַשַׁאי אַתָּה לְלֹא כָל חֲשָׁשׁ לֶאֱכֹל אֶת בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, שֶׁהוּמְתוּ עַל־יְדֵי חִצִּים זְעִירִים אֵלֶּה.

דִּיאַץ תָּקַע אֶת הַחֵץ בְּתוֹךְ הַצְנּוֹר כָּךְ, שֶׁקָצֵהוּ הַקֵּהֶה, הַכָּרוּךְ בְּמִין אָרִיג, הַדּוֹמֶה לְצֶמֶר־גֶּפֶן, יְהֻדַּק הֵיטֵב לַדְּפָנוֹת, אַחַר קֵרֵב אֶת הַצִּנּוֹר לִשְׂפָתיו וּבַהֲרִימוֹ אוֹתוֹ לְמַעְלָה נָשַׁף.

נִשְׁמְעָה שְׁרִיקָה קַלָּה, בִּלְתִּי מֻרְגֶשֶׁת כִּמְעַט, וְאַחַד הַקּוֹפִים עָשָׂה פֶתַע תְּנוּעָה כָּזוֹ, כְּאִלּוּ הִתְכַּוֵּן לְהִתְחַכֵּךְ בְּגַבּוֹ.

– זֶה קָלַע! – אָמַר דִּיאַץ, בְּהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַצִּנּוֹר חֵץ אַחֵר.

הַקּוֹף קָפָא רֶגַע עַל עָמְדוֹ בְּפֶה פָעוּר, בְּלֹא לְהוֹצִיא שׁוּם קוֹל אֲנָחָה, אַחַר הִתְרוֹמֵם כְּאִלּוּ בְּהַשְׁפָּעֵת זֶרֶם חַשְׁמַלִּי, הִתְנוֹדֵד מְעַט וְנָפַל לְמַטָּה, כְּשֶׁהוּא נִתְלֶה בִזְנָבוֹ.

– אֶלֶף פְּעָמִים לַעֲזָאזֵל! – קָרָא אַלְוֵרָה – זוֹהִי מִיתָה לְאַלְתָּר!

הַבוּלְרָלִי לֹא יֵדַע חַנּוֹת – אָמַר דִּיאַץ. – אַךְ נִשְׁאֲרוּ שָׁם לְמַעְלָה עוֹד שִׁשָּׁה קוֹפִים. יֵשׁ לְהִזְדָּרֵז לִפְנֵי שׁוּבָם שֶׁל הַהֵימוּרִים.

הוּא יָרָה עוֹד כַּמָּה חִצִּים, זָה אַחֲרֵי זֶה, וְכַעֲבֹר שְׁתֵּי דַקּוֹת דָמְמָה כָלִיל נַהֲמַת הַקּוֹפִים. בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָאֻמְלָלִים נִתְלוּ בְזַנְבֵיהֶם, בְּדוֹמֶה לְאַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים אֲשֶׁר עַל זְמוֹרוֹת הַגֶּפֶן, אַךְ כְּבָר לֹא הֶרְאוּ שׁוּם אוֹתוֹת חַיִּים.

– וּבְכֵן, מַה דַּעְתְּךָ עַל נִשְׁקִי, שֶׁנִּרְאָה בְּעֵינֶיךָ כְּמַקֵּל פָּשׁוּט? – שָׁאַל דִּיאַץ אֶת אַלְוֵרָה.

– כִּי הוּא עוֹלֶה עַל רוֹבֵינוּ! – הֵשִׁיב אַלְוֵרָה נִפְעָם מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת.

– הוּא מֵמִית בְּלֹא לְעוֹרֵר שׁוּם רַעַשׁ. חֲבָל רַק עַל שַׁכַּמּוּת הַחִצִּים שֶׁבִּרְשׁוּתִי זְעוּמָה לְמַדַּי, בְּרַם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִי סוֹד הַתְקָנַת הַבוּלְרָלִי וּבִשְׁעָתוֹ אֲצַיֵּד אֶתְכֶם בִּגְרַוַּטַנּוֹת. אֵין זֶה דָבָר קָשֶׁה לְהַתְקִין הָרַעַל זֶה אִם מַכִּיר אַתָּה אֶת הַצְּמָחִים, שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא מוּפָק.

– מִי לִמֶּדְךָ זֹאת?

– הַמַּנְהִיג הַזָּקֵן שֶׁל טוּפִּינַמְבִּי. סוֹד זֶה נִמְסַר רַק לַפִּיאַיֶּה וְאֵינוֹ יָדוּעַ יוֹתֵר לְשׁוּם אִישׁ. הִנֵּה הַסִּבָּה הַמַּמָּשִׁית מַדּוּעַ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְאִינְדְּיָאנִים אֵלֶּה לְהִתְקַיֵּם בִּלְעָדַי.

הַגֶּד־נָא, דִּיאַץ, כְּלוּם אֵינְךָ סָבוּר, כִּי נוֹדַע לַהֵימוּרִים עַל כָּךְ, שֶׁאַתָּה הוּא בַּעַל הַסּוֹד הַנִּכְבָּד הַזֶּה?

– יִתָּכֵן מְאֹד… אַךְ הִנֵּה הֵם בָּאִים בִּכְבוֹדָם וּבְעַצְמָם! אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת מִצְעָדָם בַּיַּעַר.

הַהֵימוּרִים חָזְרוּ, כַּנִּרְאֶה מְרֻגָּזִים בְּיוֹתֵר, עַל שֶׁלֹּא עָלָהּ בְיָדָם לַחֲשׂף אֶת עִקְּבוֹת הַפִּיאַיֶּה בַּעַל הָעוֹר הַלָּבָן.

הֶם שָׁאֲגוּ כְּחַיּוֹת, בְּנוֹפְפָם בְּזַעַם אֶת אַלּוֹתֵיהֶם וּבְהִתְכּוֹנְנָם כְּאִלּוּ לַקְּרָב.

– הֵם יוֹצְאִים מִכְּלֵיהֶם! – אָמַר דִּיאַץ. – בָּלְשׁוּ, בָּלְשׁוּ, יְדִידַי אֶת עִקְּבוֹתֵי!ּ בְּוַדַּאי לֹא תְּגַלּוּם.

– מִשּׁוּם כָּךְ מְסָרְבִים הֵם לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם – הֵעִיר אַלְוֵרָה.

– הִסְתַּדַּרְנוּ כָאן בְּאֹפֶן לֹא רַע, סִנְיוֹר, – אָמַר דִּיאַץ. – עַלְוָה כָּאן סְמִיכָה מְאֹד, וְלֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹתֵנוּ כָּאן.

– אַךְ אֲנִי הָיִיתִי מַעְדִּיף, שֶׁיְמַהֲרוּ לְהִסְתַּלֵּק כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

– הֵם לֹא יִשְׁהוּ כָאן זְמַן רָב.

שוּב נִתְקַיְּמָה הִתְיָעֲצוּת אֵצֶל הַהֵימוּרִים, שֶׁלְאַחֲרֶיהָ הִתְרוֹמְמוּ מֵהַמָּקוֹם מִהֲרוּ אֶל הַיַּעַר, תּוֹךְ רִיצָה עַל יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם. דִּיאַץ הִמְתִּין זְמַן־מָה, וְכַאֲשֶׁר דָּמַם כָּלִיל הָרִשְׁרוּשׁ שֶׁבַּיַעַר אָמַר לְאַלְוֵרָה:

– חוֹשְׁבַנִי, כִּי עוֹד מְעַט נוּכַל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. הֵם לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד הֵנָּה.

– הֲיִתְחֲקוּ עַל עִקְּבוֹתֵינוּ בַּיָּעַר?

– יִתָּכֵן. אַךְ עֲמָלָם יַעֲלֶה בַּתֹּהוּ, וְאָנוּ נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַמְנוּת זוֹ וְנִבְרַח מַעֲרָבָה.

– נֵרֵד, אֵפוֹא, בְּהֶקְדֵּם אַרְצָה. אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ, כְּבָר נָקְעָה נַפְשִׁי מַעֵץ זֶה.

– נְחַכֶּה עוֹד מְעַט, וָלֹא – יִתָּכֵן, כִּי הֵם יָשׁוּבוּ הֵנָּה וְיַשִּׂיגוּנוּ פֶּתַע־פִּתְאֹם.

הַתַּיָּרִים נִשְׁאֲרוּ עוֹד עַל הָעֵץ זְמַן־מָה וְאַחַר, נִרְגָעִים מֵהַדְּמָמָה שֶׁהִשְׂתָּרְרָה בַיַּעַר, הוֹרִידוּ אֶת הַמְטַפֵּס, שֶׁהֶעֱלוּ קֹדֶם־לָכֵן עַל הָעֵץ, וְיָרְדוּ בְּעֶזְרָתוֹ מַהֵר אַרְצָה.

– הַהֵימוּרִים פָּנוּ כְּלַפֵּי צָפוֹן – אָמַר דִּיאַץ, וְאִלּוּ אָנוּ נָשִׂים פְּעָמֵינוּ מַעֲרָבָה. הַכְּפָרִים שֶׁל בְּנֵי טוּפִּינַמְבִּי שׁוֹכְנִים דָּרוֹמָה מִכָּאן, אַךְ מוּטָב, שֶׁלֹּא נִפְנֶה עַכְשָׁו לְשָׁם, הוֹאִיל וְיִתָּכֵן, כִּי נִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אֶת חֵיל הַמְאַסֵּף שֶׁל הַהֵימוּרִים אוֹ אֶת הַכֹּחוֹת הָרָאשִׁיִּים שֶׁלָּהֶם… וּבְכֵן, נָרִים אֶת פְּעָמֵינוּ וְלֹא נָחוּס עַל רַגְלֵינוּ, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה.

כַּעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר כְּבָר נֶעֶלְמוּ הַתַּיָּרִים בְּיַעַר־הָעֲנָק הַסָּמִיךְ, שֶׁעִטֵּר אֶת הַמַּעַר מִכָּל עֵבֶר.

 

טו. הַצְּלוֹפָחִים הַחַשְׁמַלִּיִּים    🔗

בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁעוֹת תְּמִימוֹת צָעֲדָה פְּלֻגָּתֵנוּ הַקְּטַנָּה בְּאֵין הֲפוּגוֹת כִּמְעַט דֶּרֶךְ יַעַר־הָעֲנָק, בַּחֲצוֹתָם אֶת מַעֲבֵה הָעֵצִים וּבְּהֵעָצְרָם רַק לְדַקּוֹת מִסְפָּר, כְּדֵי לִקְבֹּעַ אִם רִשְׁרוּשׁ־מָה חָשׁוּד אֵינוֹ נִשְׁמָע בַּיַּעַר, הַמֵּעִיד, כִּי הַהֵימוּרִים חִדְּשׁוּ אֶת רְדִיפָתָם.

בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר הִגִיעוּ עֲיֵפִים מְאֹד וּרְעֵבִים לִשְׂפַת נָהָר, שֶׁרָחְבּוֹ לֹא עָלָה עַל אַרְבָּעִים מֶטֶר, וְשֶׁהָיָה מְגֻדָּל הַרְבֵּה צִמְחֵי־רְקָק סְמִיכִים, שֶׁעֲשׂוּיִים הָיוּ לְשַׁמֵּשׁ מִקְלָט לְכָל מִינֵי דוּחַיִּים וְדָגִים, כְּלָל וּכְלָל לֹא בִּלְתִּי־מְסֻכָּנִים לָאָדָם.

– הֲרֵי זֶה מָקוֹם לֹא־רַע כָּל־עִקָּר – אָמַר דִּיאַץ, בְּרְדְתּוֹ אֶל הַנָּהָר. – אִלוּ יָכֹלְנוּ לִמְצֹא כָּאן מְקוֹם מַעֲבָר, הֲרֵי לֹא הָיָה לָנוּ לַחֲשׁשׁ כְּלָל לַהֵימוּרִים, הַמְבַקְשִׁים אוֹתִי. הֵם פּוֹחֲדִים לְמַדַּי מִפְּנֵי הַמַּיִם, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לִצְלֹחַ אֶת הַנָּהָר בַּמַּיִם הָרְדוּדִים, וְאִלּוּ הֲקָמָתוֹ שֶׁל גֶּשֶׁר הָיְתָה מַצְרִיכָה זְמַן רַב לְמַדַּי.

– יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לְצָלְחוֹ בִּשְׂחִיָה – הֵעִיר אַלְוֵרָה. נִדְמֶה לִי, כִּי הַמַּיִם אֵינָם עֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר וְהַזֶּרֶם אֵינוֹ אֵיתָן לְמַדַּי.

– הִזָּהֵר סִנְיוֹר! – קָרָא דִּיאַץ. נַהֲרוֹת־בְּרָזִילְיָה אֵינָם דוֹמִים לְנַהֲרוֹת פּוֹרטוּגָל אוֹ סְפָרַד. אֶפְשָׁר וְהֵם מְסֻכָּנִים יוֹתֵר מֵהַיְּעָרוֹת.

– אֵינִי מַבְחִין כָּאן בְּקַיְמָנִים – עִרְעֵר אַלְוֵרָה עַל דְּבָרָיו.

– אִלּוּ נִשְׁקְפָה סַכָּנָה מִצַּד הַקַּיְמָנִים לֹא הָיִיתִי דוֹאֵג כָּל כָּךְ. לֹא בְכָל עֵת וּבְכָל זְמַן שְׁרוּיִים הַקַּיְמָנִים בְּרָעָב וְלֹא בִתְמִידוּת מִתְנַפְּלִים הֵם עַל הָאָדָם.

– מַשְׁמַע שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לְקָרִיבִּים.

– לא, חוֹשְׁבַנִי כִּי אֵינָם מְצוּיִים כָּאן. מִפְלָצוֹת קְטַנּוֹת אֵלֶּה מַעְדִּיפוֹת תָּדִיר אֶת הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים וְהַשְּׁקוּפִים.

– וּבְכֵן, מַה מַּפְחִיד אוֹתְךָ?

– פּוֹחֵד אֲנִי מִנְּחַשׁ־הַמַּיִם, זוֹחַל עֲנָקִי, אֲשֶׁר אָרְכּוֹ מַגִּיעַ לִפְרָקִים לִכְדֵי שְׁנֵים עָשָׂר מֶטֶר.

– הוֹ! – כְּבָר רָאִינוּ נְחָשִׁים כָּאֵלֶּה וְאַף הָרַגְנוּ אַחַד מֵהֶם.

– וְלָכֵן קֹדֶם כְּנִיסָתֵנוּ לַמַּיִם שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהִוָּכַח אִם אֵין שָׁם נְחָשִׁים כָּאֵלֶּה.

– וּבְאֵיזֶה אֹפֶן?

– עוֹד מְעַט וְתִרְאֶה, בְּיֶתֶר דִיּוּק, – תִּשְׁמַע. הַטוּפִּינַמְבִּי לִמְּדוּנִי דֶרֶךְ־בְּדִיקָה נֶאֱמֶנֶת זוֹ לְהַבְחִין עַל פִּיהָ עַל מְצִיאוּת הַנְּחָשִׁים.

דִּיאַץ מָשַׁךְ אֵלָיו בְּמַקְלוֹ אַחַד מֵעֲלֵי וִיקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית, שֶׁנִּשָׂא לְאַט עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְהֵחֵל לְהַקִּישׁ עַל גַּבָּיו, בְּהַשְׁמִיעוֹ קוֹל־נַהֲמָה צָרוּד וּשְׁרִיקַת מָה. מִקֵץ רְגָעִים מִסְפָּר בָּקַע מִמְצוּלַת הַנָּהָר קוֹל־שָׁאוֹן עָמוּם, שֶׁגָּבַר וְהָלַךְ בְּהַדְּרָגָה.

– זוֹהִי לְחִישַׁת הַנָּחָשׁ הַמֵּשִׁיב – אָמַר דִּיאַץ, בְּטַפְּסוֹ מַהֵר עַל הַחוֹף. לוּ הֶחְלַטְנוּ לִצְלֹחַ אֶת הַנָּהָר בָּשְׂחִיָּה, כִּי אָז הִתְחַיַּבְנוּ בְּנַפְשֵׁנוּ.

– כְּלוּם מָצוּי שָׁם, מִתַּחַת לַמַּיִם, הַבּוֹאַ¹²? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– אָמְנָם כֵּן. הוּא מִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַדֶּשֶׁא.

– הַאִם הַנָּחָשׁ עוֹנֶה תָמִיד?

– תָּמִיד. כָּל הַנְּחָשִׁים נוֹהֲגִים לַעֲנוֹת, אִם מֵיטִיבִים לְחַקּוֹת אֶת קוֹלָם.

– לא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר!

– כְּשֶׁהָאִינְדְּיָאנִים רוֹצִים לְהִפָּטֵר מַהַזּוֹחֲלִים, הַמְמַלְּאִים אֶת הַיְעָרוֹת, הֲרֵי הֵם מַזְעִיקִים אוֹתָם עַל־יְדֵי קוֹל־שְׁרִיקָה רַךְ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. הַרְבֵּה פְעָמִים נִסִּיתִי בְּהַצְלָחָה דֶּרֶךְ זוֹ. בְּאַחַד הָעֲרָבִים מָשַׁכְתִּי אַחֲרֵי שְׁנֵי נַחֲשֵׁי־מַיִם עַד לְדֶלֶת בִּקְתָּתִי, אֲשֶׁר זְמַן־מָה קֹדֶם לָכֵן טָרְפוּ אֶת הַתֻּכִּים שֶׁלִּי. נִתְרוֹמֵם, אֵפוֹא, עַל פְּנֵי הַנָּהָר וּנְחַפֵּשׂ מָקוֹם פָּחוֹת מְסֻכָּן, שֶׁמֵימָיו רְדוּדִים.

– וּמָתַי נֹאכַל אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם? אַל־נָא תִּשְׁכַּח, שֶׁאָנוּ מְכַתְּתִּים אֶת רַגְלֵינוּ זֶה כְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת וּמֵאֶמֶשׁ לֹא בָא כָּל אֹכֶל אֶל פִּינוּ.

– נֹאכַל אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם אַחַר־כָּךְ, בְּעֶבְרוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הַנָּהָר; בְּיַעֲרוֹת בְּרָזִילְיָה אֵין מַחְסוֹר בְּצַיִד לְמִי שֶׁכְּלִי־זֵינוֹ בְיָדוֹ וְיוֹדֵע כֵּיצַד לִשְׁלֹט בּוֹ.

הֵם הָלְכוּ לָאֹרֶךְ הַחוֹף, בְּצַעֲדָם בִּזְהִירוּת וּבְהַבִּיטָם מִתַּחַת לְרַגְלֵיהֶם, הוֹאִיל וְהִתְגּוֹלְלוּ כָאן גִּזְעֵי־עֵצִים שֶׁנָּפְלוּ אַרְצָה, וַאֲשֶׁר יָכְלוּ לְשַׁמֵשׁ מִקְלָט לַנְּחָשִׁים הַזְּעִירִים, הַמְסֻכָּנִים מְאֹד, הַנִּקְרָאִים “Jararaca”, הַדּוֹמִים בְּמַרְאֵיהֶם לְעָלִים יְבַשִׁים. נַחֲשׁוּשִׁים אֵלֶּה עֲלוּלִים לְהַכִּישׁ בְּמַפְתִּיעַ אֶת רֶגֶל הַהֵלֶךְ וּלְהָמִית אֶת הָאָדָם הַגְּבַרְתָּן בְּיוֹתֵר בִּרְגָעִים מִסְפָּר.

לְאֹרֶךְ הַנָּהָר גָּדְלוּ דְקָלִים גְבוֹהִים מְאֹד, אַאֲשֶׁר צְמָחִים מִצֶּבַע קִנָּמוֹן נִרְאוּ עַל גִּזְעֵיהֶם.

דִּיאַץ קִצֵּץ אוֹתָם וּטְמָנָם בְּנַרְתִּיק שֶׁל עוֹר, שֶׁהוּא נָשָׂא בַחֲגוֹרָתוֹ.

– מַה לִקַּטְתָּ – שָׁאַל אַלְוֵרָה, שֶׁהִתְעַנְיֵן לָדַעַת מַה צֹּרֶךְ לוֹ לְדִיאַץ בְּכַדּוּרִים אֵלֶּה מִצֶּבַע הַקִּנָּמוֹן.

– צָבַרְתִּי בָּר בִּשְׁבִיל אֲרוּחַת־הַצָהֲרַיִם שֶׁלָּנוּ – הֵשִׁיב דִּיאַץ בְּחַיְּכוֹ. – זֶהוּ צֶמַח יְקַר הַמְּצִיאוּת, הַמְכֻנֶּה cornahuba, וְאִלּוּ הָיְתָה שְׁעָתֵנוּ פְנוּיָה יָכוֹל הָיִיתִי לְכַבֶּדְךָ אֲפִילוּ בְּבִּיסְקְוִיטִים. אַךְ אָסוּר לָנוּ לְהֵעָצֵר כָּאן, וְלָכֵן לָקַחְתִּי רַק אֶת הַשְּׂרָף שֶׁל עֵץ זֶה, הָרָאוּי אַף הוּא לַאֲכִילָה.

– וְאִלּוּ אֲנִי לוּ עָבַרְתִּי אַף מֵאָה פְּעָמִים לְיַד עֵצִים אֵלֶּה לֹא הָיָה עוֹלָה בְּדַעְתִּי כְּלָל, שֶׁהֵם עֲשׂוּיִים לְהַטְּרִיפֵנִי לֶחֶם.

– כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ עַל דִקְלֵי־סָגוֹ?

– עַל אֵלֶּה הַמְּכִילִים בְּגִזְעֵיהֶם חֹמֶר־עֲמִילָן מְיֻחָד, הָרָאוּי לַאֲכִילָה וְשֶׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְהַתְקָנַת לֶחֶם?

– כֵּן, סִנְיוֹר וִיאַנָּה, עֵץ זֶה מֵכִיל קֶמַח, שֶׁהוּא מֵזִין לֹא פָּחוֹת מִזֶּה, הַמּוּפָק מַהַדְּקָלִים, הַגְּדַלִים בְּאִיֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.

– מַשְׁמַע, שֶׁכָּאן אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא חִטִּים?

– מוּבָן מֵאֵלָיו. אַגַּב, הַחִטָּה הָיְתָה מְשַׂגְשֶׂגֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת כָּאן יָתֵר עַל הַמִּדָּה, אַךְ לֹא הָיְתָה נָבָה זֵרְעוֹנִים. וְאִלּוּ עַץ זֶה מַעֲנִיק עוֹד מַשֶּׁהוּ מִלְבַד קֶמַח וּשְׂרָף, הַמְשַׁמְּשִׁים מָזוֹן.

– אוּלַי לְבוּשׁ?

– לא, נֵרוֹת, סִנְיוֹר. אֲנִי עַצְמִי הִתְקַנְתִּי אוֹתָם בְּכַמּוּת מְרֻבָּה. אֲנִי אוֹסֵף עָלִים, מְיַבֵּשׁ אוֹתָם וְאָז מוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם מַשֶׁהוּ כְּעֵין שַׁעֲוָה, אֲשֶׁר בְּהִתְרַכְּבָה עָם כַּמּוּת מֻעֶטֶת שֶׁל שֻׁמַּן בַּעֲלֵי־חַיִּים עֲשׂוּיָה הִיא לְשַׁמֵּשׁ יָפֶה לַמָּאוֹר, וְאִלּוּ מִשָּׁרָשָׁיו שֶׁל צֶמַח זֶה מְפִיקִים מִין שִׁקּוּי רְפוּאִי… אַךְ הִנֵּה עוֹד מְקוֹם מַעֲבָר… אַף עָדִיף מֵהַלָּה! עֹמֶק הַמַּיִם אֵינוֹ עוֹלֶה כָאן עַל מֶטֶר.

– כְּלוּם אֵין כָּאן נְחָשִׁים?

– נִרְאֶה.

דִּיאַץ חָזַר עַל נִסְיוֹנוֹ הָרִאשׁוֹן, אַךְ כָּל מַעֲנֶה לֹא בָא מִמְּצוּלַת הַמַּיִם.

– אָנוּ יְכוֹלִים לַחְשֹׁב אֶת עַצְמֵנוּ כִּבְטוּחִים בְּרֶגַע זֶה, – אָמַר, ־ אֲקַוֶּה, כִּי הַהֵימוּרִים לֹא יִשְׂתָּעֲרוּ עָלֵינוּ יוֹתֵר!

– וַהֲלֹא אָמַרְתָּ, כִּי יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתָם לְהַתְקִין גֶשֶׁר?

– כֵּן, יֵשׁ וְיִקְרֶה, שֶׁכַּמָּה מִפְּרָאִים אֵלֶּה מְעִזִּים לַעֲבֹר נְהָרוֹת וְאַף אֲגַמִּים. בְּרַם, זֶה מַצְרִיךְ זְמַן רַב לְמַדַּי, כָּךְ שֶׁיַּעַבְרוּ כַּמָּה יָמִים עד שֶׁיַסְפִּיקוּ לִצְלֹחַ אֶת הַנָּהָר וַהֲרֵי אָנוּ לֹא נַשֵׁב וְנַמְתִּין כָּאן.

בְּנַסּוֹתוֹ בְּמַקֵּל אֶת קַרְקַע הַנָּהָר וּבְהִוָּכְחוֹ, שֶׁאֵינוֹ מֻרְכָּב מֵחוֹלוֹת נוֹדְדִים וְכִי יַצִּיבוּתוֹ מַסְפִיקָה לְמַדַּי נִכְנֵּס דִּיאַץ לְתוֹךְ הַמַּיִם וּבְהִשָּׁעֲנוֹ עַל צִמְחֵי־הַמַּיִם, שֶׁהִוּוּ בְּעֶבְרוֹ הַיְמָנִי שֶׁל הַנָּהָר מַעֲבֵה־חֹרֶשׁ סָמִיךְ, כִּמְעַט שֶׁהִגִּיעַ לַחוֹף הַנֶּגְדִּי, כַּאֲשֶׁר אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה, שֶׁהָלְכוּ בְעִקְּבוֹתָיו, רָאוּ פֶתַע כֵּיצַד הוּא הֵחֵל לְהִתְפַּתֵּל מִכְּאֵב, וְאַחַר נָפַל עַל הָעֵשֶׂב, שֶׁגָּדַל לְיַד הַחוֹף, בְּגָנְחוֹ בְּקוֹל. מַשֶּׁהוּ אָרֹךְ, כַּהֶה, בִּצְבֵּץ רֶגַע עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְעֵינֵי אַלְוֵרָה וְאַחַר נֶעְלַם בְּקַרְקַע הַטִּין, טֶרֶם הַסְפִּיקָם לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ כָּרָאוּי.

– דִּיאַץ, מָה אֻנָּה אֵלֶיךָ? – קָרְאוּ שְׁנֵיהֶם, בִּרְאוֹתָם, כִּי הוּא מוֹסִיף לְהִתְפַּתֵּל בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב.

– לֹא כְלוּם… שְׁטֻיּוֹת… צְלוֹפָח חַשְׁמֵלִי… צְלוֹפָח מַרְתִּית!

– כְּלוּם הִכִּישְׁךְ נָחָשׁ? – שָׁאַל אַלְוֵרָה הַנִּבְעָת.

– הוֹ, לֹא!.. צְלוֹפָח מַרְתִּית. הוּא הִמֵּם אוֹתִי. קִבַּלְתִּי מַכַּת־חַשְׁמַל… שֶׁהִפִּילָה אוֹתִי לָאָרֶץ.

– צְלוֹפָה מַרְתִּית? מַה פֵּרוּשׁוֹ?

– בַּנְּהָרוֹת שׁוֹרְצִים צְלוֹפָחִים – הֵשִׁיב דִּיאַץ בְּהִתְאַמְּצוֹ לְחַיֵּךְ – אֲשֶׁר פִּי הָאִינְדְּיָאנִים יִקְּבֶנּוּ בְּשֵׁם “צְלוֹפָחִים מַרְתִּיתִים”. הֶם מְפִיקִים מִטְעַן חַשְׁמַלִּי, בְּדוֹמֶה לִדְגֵי הַטּוֹרפֵּדוֹ שֶׁלָּנוּ שֶׁבְּאֵירוֹפָּה. לְמַזָלִי הָיָה כָּאן רַק צְלוֹפָח אֶחָד מִמִּין זֶה…

– וּכְלוּם מַכָּה כָזוֹ יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית?ּ

– לֹא, אַךְ עֲלוּלָה הִיא לִשְׁלֹל מֵהָאָדָם אֶת כּשֶׁר הַשְּׁלִיטָה עַל אֵבָרָיו בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים… בַּ! הַכְּאֵב פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ, עוֹד מְעַט וְרַגְלַי תִּתְאוֹשֵׁשָׁנָה וְתָשֹׁבְנָה לְאֵיתָנָן.

– לִבִּי יַעֲלֹץ בְּגְלַל שָׁלוֹמְךָ, וּבְמִקְצָת בִּגְלַל… אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם שֶׁלָּנוּ, – אָמַר אַלְוֵרָה.

– הוֹ, וַאֲנִי שְׁכַחְתִּיהָ! – קָרָא דִיאַץ בְּהִתְבּוֹנְנוֹ סְבִיבוֹ. – חַכּוּ־נָא, הֲרֵי הִזְדַּמְּנוּת! עֲלֵיכֶם רַק לְהִתְכּוֹפֵף, כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּאֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם. הֲרוֹאִים אַתֶּם שָׁמָּה אָפָר קָטָן? בְּוַדַּאי גֶדְלוּ שָׁם קֹדֶם מַטָּעִים

אַלְוֵרָה הִבִּיט לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר דִּיאַץ הִצְבִּיעַ עָלָיו. מִיָּמִין לַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל דִּקְלֵי הַשְּׂרָף נִרְאֶה אָפָר זָעִיר, מְקוֹם שָׁם גָּדְלוּ שִׂיחִים בּוֹדְדִים שִׁפְלֵי־קוֹמָה, בַּעֲלֵי צַמֶּרֶת לֹא־גְדוֹלָה שֶׁל עָלִים דְּמוּיַי־דֶקֶל. אַךְ זָה הָיָה הַכֹּל, וְאַלְוֵרָה לֹא מָצָא שָׁם שׁוּם סִמָּנִים שֶׁל אֲרוּחַת־צָהָרַיִם, שֶׁדִּיאַץ הִבְטִיחַ לוֹ.

– הֵי, גַּרסִיאָה, – קָרָא אַלְוֵרָה. – עֵיִן בּוֹחֶנֶת לְךָ, הוֹאֵל, אֵפוֹא, בְּטוּבְךָ לִבְדֹּק כָּאן הֵיכָן מִסְתַּתֶּרֶת הָאֲרוּחָה, שֶׁבְּשׁוּם פָּנִים אֵינִי יָכוֹל לְהַבְחִין בָּהּ. הֲגַם שֶׁאַף אֲנִי, כִּמְדֻמֶּה, אֵינִי סוּמָא!

– אִם לֹא תִּתֵּן לִי מִשְׁקָפַיִם הֲרֵי גַם אֲנִי לֹא אֶרְאֶה כְלוּם – הַשִׁיב גַּרְסִיאָה.

– קַח אֶת סַכִּינְךָ וְעַזֵּק מִסָּבִיב לְאַחַד הַשִּׂיחִים – פָּנָה אֵלָיו דִּיאַץ.

– מַשְׁמַע שֶׁסְּעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם נִמְצֵאת מִתַּחַת לָאֲדָמָה. הָבָה נְקַוֶּה, כִּי נִמְצָא שָׁם, לְפָחוֹת, שַׁבְּלוּלִים!

– נִמְצָא מַשֶׁהוּ טוֹב מִזֶּה – הֵעִיר דִיאַץ.

גַּרְסִיאָה צִיֵּת וּבְעָדְרוֹ אֶת הָאֲדָמָה שֶׁלְיַד הַשִּׂיחִים מָצָא שָׁם אֵילוּ פְּקָעִיּוֹת, הַשּוֹנוֹת בְּצוּרָתָן וּבְשִׁעוּרָן.

– מַה זֹּאת? – שָׁאַל בְּתִמָּהוֹן.

– אֵלֶּה הֵם פֵּרוֹת־אֲדָמָה מְצֻיָּנִים, שֶׁלָמַדְתִּי לְהוֹקִירָם בְּיוֹתֵר – הֵשִׁיב דִּיאַץ.

– הָבָה נִטְעֹם מֵהֶם – קָרָא הַנַּעַר.

הוּא עָמַד לִנְגֹּס מֵהַפְּרִי, שֶׁהוּא נְגָבוֹ יָפֶה בִּכְנַף מְעִילוֹ, אַךְ דִּיאַץ הֵנִיא אוֹתוֹ מִמַּעֲשֵׂהוּ בְּקָרְאוֹ:

– אַל תִּגַּע! אַי, אַי, כַּמָּה חֹסֶר זְהִירוּת! אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ!

אַלְוֵרָה וְגַּרְסִיאָה הִבִּיטוּ בְתִמָּהוֹן אִישׁ לְעֵבֶר רֵעֵהוּ, בְּלֹא לְהָבִין אֶת פַּשֶׁר דְּבָרָיו. הֲרֵי זֶה עַתָּה הִפְלִיג בְּשֶׁבַח פֵּרוֹת אֵלּוּ, וְהִנֵּה מִתְבָּרֵר פֶּתַע כִּי אַרְסִיִּים הֵם!

– הֲלֹא זֹאת מַנִּיאוֹקָה! – הוֹסִיף דִּיאַץ.

– דְּבָרֶיךָ סְתוּמִים מְאֹד! מַנִּיאקָה! מַה טִּיבָהּ שֶׁל זוֹ – שָׁאֵל אַלְוֵרָה.

– אַ, טִפֵּשׁ אֲנִי! קָרָא דִיאַץ בְּקוֹל. – שָׁכַחְתִּי לְגַמְרֵי כִי פְקָעִיוֹת יִקְרוֹת־עֵרֶךְ אֵלֶּה לֹא נוֹדְעוּ עֲדַיִן בְּאֵירוֹפָּה. אֲנִי אֲלַמֶּדְכֶם כֵּיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בָּהֶן, כְּדֵי לַעֲשׂוֹתָן מְתֻקָּנוֹת לִסְעֻדָּה, בְּלֹא לְהִסְתַּכֵּן בְּהַרְעָלָה עַצְמִית, הוֹאִיל וּבַפְּקָעִיּוֹת הַלָּלוּ כָּלוּל מִיץ אַרְסִי מְאֹד… יוֹדֵעַ אַתָּה, גַּרְסִיאָה, לַךְ וְלַקֵּט פֵּרוֹת אֵלּוּ, וַאֲנִי אַתְקִין אוֹתָם וַאֲכַבֵּד אֶתְכֶם בְּמִינֵי רְקִיקִים, שֶׁאֵינָם נוֹפְלִים בִּמְאוּמָה מֵעוּגוֹת תִּירָס. הוֹאִיל וְאֵין לָנוּ לַחֲשׁשׁ לְעֵת־עַתָּה לְבוֹא הַהֵימוּרִים הֲרֵי מֻתָּר לָנוּ לְהָכִין מְלַאי לֹא גָדוֹל מֵרְקִיקִים אֵלֶּה.

– אֵינִי יָכוֹל לִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי לֹא לִנְגֹּס מֵהֶם – קָרָא אַלְוֵרָה. הֲלֹא זֶה מִכְּבָר לֹא בָא אֶל פִּנוּ.

– כָּאן יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתִי לְהַתְקִין רְקִיקִים אֵלֶּה בְּכַמּוּת מֻגְבֶּלֶת בִּלְבַד, אַךְ בְּהַגִּיעֵנוּ אֶל כְּפָרֵי הַטוּפִּינַמְבִּי אַרְאֶה לָכֶם אֶת אֹפֶן הַתְקָנָתָם שֶׁל רְקִיקִים אֵלֶּה בְּכַמֻיּוֹת מְרֻבּוֹת.

הוּא מִשְׁמֵשׁ בְּתַרְמִילוֹ וְהוֹצִיא מִשָּׁם עֶצֶם־דָּג פְּגוּמָה, לוּחִית מְלֻטֶּשֶׁת עֲשׂוּיָה חַרְסִית שְׂרוּפָה וְרֶשֶׁת קְטַנָּה קְלוּעָה מִסִּיבֵי עָלִים.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, הַבְעַר אֵשׁ שָׁמָּה, מַאֲחוֹרֵי הַגֶּזַע הֶעָבֶה הַזֶּה, כְּדֵי שָׁלֹא תֵּרָאֶה מֵעָבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחוֹף.

אַחֲרֵי הַנִּיחוֹ עַל הָאָרֶץ עָלֶה גָדוֹל שֶׁל בָּנָנָה נָטַל דִּיאַץ אֶת הַפְּקָעִיּוֹת וְגָרַד אוֹתָן בְּעֶצֶם הַדָּג, כָּךְ שֶׁנִּתְקַבְּלָה כְּעֵין עִסָּה רַכָּה סְפוּגָה מִיץ חֲלָבִי. – הִנֵּה הָרַעַל – אָמַר לְאַלְוֵרָה, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל הַנּוֹזֵל הַלְּבַנְבַּן. אָמְנָם הוּא מֵמִית, אַךְ הוּא מְשַׁמֵּשׁ גַּם כְּסַם־שֶׁכְּנֶגֶד לַעֲקִיצוֹתֵיהֶם שֶׁל כַּמָּה נְחָשִׁים, וְכֵן מְמָרֵק הוּא יָפֶה אֶת הַבַּרְזֶל. עַל־כָּל־פָּנִים יֵשׁ לְהַרְחִיק מִיץ זֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַפְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה.

הוּא מִלֵּא אֶת הָרֶשֶׁת בָּעִסָּה הַמּוּכֶנֶת וְסָחַט אוֹתָהּ יָפֶה, כָּךְ שֶׁכָּל הַמִּיץ יָצָא הַחוּצָה.

– מוּכָן! – אָמַר, בְּעָרְכוֹ אֶת הָעִסָּה עַל לוּחִית הַחַרְסִית.

הוּא הִנִּיחַ אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי גֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, וּכְשֶׁהָעִסָּה נֶאֶפְתָה קְצָתָהּ, הוֹרִיד אֶת הָרָקִיק מִן הָאֵשׁ וְהִצִּיעַ אוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו.

– מֻתָּר לָכֶם לְאָכְלוֹ לְלֹא כָל חֲשָׁשׁ, – אָמַר. – אֲפִילוּ נִשְׁאֵר בָּעִסָּה קְצָת מֵהַמִּיץ הָאַרְסִי, הֲרֵי בְּהַשְׁפָּעַת הַחֹם הִתְאַיֵּד.

– מַאֲכָל נֶהְדָּר! – קָרָא אַלְוֵרָה, כְּשֶׁהוּא לוֹעַס בָּמְלֹא לֻגְּמָיו אֶת הָרָקִיק.

– מְאַת מוֹנִים עָדִיף מֵעוּגוֹת־הַיָּם, – הוֹסִיף גַּרְסִיאָה בְּבָלְעוֹ בְּתַאַוְתָנוּת פְּרוּסָה אַחֲרֵי פְרוּסָה. סֻפְגָּן נִפְלָא! מַה צַּר, כִּי אֵין כָּאן לֹא יֵין מַלָּגָה וְלֹא פּוֹרטוִין, כְּדֵי לְקַנֵּחַ בָּהֶם אֶת סְעֻדָּתֵנוּ!

– אִלּוּ הָיְתָה שְׁעָתֵנוּ פְנוּיָה וְלוּ הָיָה בְּיָדֵנוּ כְּלִי־מָה, הָיִיתִי מַתְקִין בִּשְׁבִילְכֶם מַשְׁקֶה חָרִיף. בִּיכָלְתִּי לְהַתְקִין טָרוֹבָּה. בְּלֹא לְהִזָּקֵק לְשִׁנֵּי הַזְּקֵנוֹת.

– מַה טִּיבוֹ שֶׁל מַשְׁקֶה זֶה?

– הוא מוּפָק מִפְּקָעִיּוֹת אֵלֶּה. אַךְ לְצַעֲרִי אֵין לִי קְדֵרָה!

– וּמַה עִנְיַּן שִׁנֵּי הַזְּקֵנוֹת לְכָאן?

דִּיאַץ רַק הִתְכּוֹנֵן לְהָשִׁיב עַל הַשְּׁאֵלָה, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע הִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם הֲמֻלַת־מָה מִן הַנָּהָר.

– הַהֵימוּרִים הֵם? – שָׁאֲלוּ אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.

– לא, – הֵשִׁיב דִּיאַץ. שָׁמַעְתִּי קוֹל חֲרִיקָה וְשִׁכְשׁוּךְ הַמַּיִם.

– אֶפְשָׁר וְזֶהוּ הַקַּיְמָן?

– דִּיאַץ הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה:

– לְכוּ אַחֲרֵי, אַךְ אַל תְּעוֹרְרוּ רַעַשׁ. יִתָּכֵן, שֶׁנִּזְכֶּה בְּתוֹסֶפֶת הֲגוּנָה לְלַפֵּת בָּהּ אֶת פִּתֵּנוּ.

הֵם נִכְנְסוּ לְתוֹךְ מַעֲבֵה הַחֹרֶשׁ, שֶׁגָּדַל עַל הַחוֹף, בְּהַשְׁתַּדְּלָם לְהִתְקַדַּם בְּתַכְלִית הַזְּהִירוּת, וּכְדֵי מֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעִים צַעַד מֵהֶם הִשְׁגִּיחוּ בְּבַעַל חַיִּים, שֶׁדָּמָה לַחֲזִיר־בָּר קָטָן. בַּעַל־חַיִּים זָה הִשְׁתַּכְשֵׁךְ בַּמַּיִם, בְּחָרְקוֹ וּבְחַפְּשׁוֹ אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם שֶׁל צִמְחֵי־הַמַּיִם. לְמַרְאֵהוּ עִקֵּם דִּיאַץ אֶת חָטְמוֹ, מַעֲשֵׂה אִסְטְנִיס.

– הֲלָתֵת לְךָ חֵץ? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– אֵין כְּדַאי. בְּשָׂרָם שֶׁל נַבְרָנִים אֵלֶּה מְעוֹרֵר בְּחִילָה כָּזוֹ, עַד שֶׁמְּזַלְזְלִים בּוֹ לֹא רַק הָאִינְדְּיָאנִים אֶלָא פְּעָמִים אַף הַיָּגוּאָרִים… אַ! הִנֵּה מַשֶׁהוּ אַחֵר, הֶעָשׂוּי לְהָבִיא לָנוּ תוֹעֶלֶת.

בְּמֶרְחַק־מָה מֵהֶם הִתְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵי הַחוֹף בַּעַל־חַיִּים אַחֵר, מוּזָר מְאֹד בְּמַרְאֵהוּ. דְּמוּתוֹ הַמְשֻׁנָּה שֶׁל בַּעַל־חַיִּים זֶה גַּרְתָה בְּיוֹתֵר אֶת סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל אַלְוֵרָה, שֶׁהִשְׁמִיעַ בְּקוֹל דְמָמָה:

– כְּלוּם רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה כָזוֹ? כַּנִּרְאֶה, הִיא נְטוּלַת פֶּה, בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה זוֹ. כֵּיצַד אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְקַיֵּם?

– כְּפִי שֶׁהִנְּךָ רוֹאֶה חַיָּיו שֶׁל בַּעַל־חַיִּים זֶה אֵינָם רָעִים כְּלָל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁמֵן לְהַפְלִיא – הֵשִׁיב דִּיאַץ.

– אַךְ מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה?

– הֲרֵי זֶה טַמַּנְדוּאַ, זוֹלֵל נְמָלִים.

– הֲרָאוּי הוּא לַאֲכִילָה?

– לְאַחַר שֶׁתִּטְעַם מִמֶּנּוּ תְּחַוֶּה לִי אֶת דַעְתְּךָ. זֶהוּ מַאֲכַל־מְלָכִים, הֲגַם שֶׁבְּשָׂרוֹ מָרִיר קְצָת בְּטַעְמוֹ עֵקֶב הַמָּזוֹן, שֶׁהוּא נִזּוֹן בּוֹ.

– וּבַמֶּה הוּא נִזּוֹן? אֵינִי רוֹאֶה אֶצְלוֹ פֶּה לְגַמְרֵי.

– אָמְנָם פִּיו זָעִיר וּמְחֻסַּר שִׁנַּיִם לַחֲלוּטִין, אֶפֶס בִּמְקוֹם זֶה לְשׁוֹנוֹ דְמוּיַת הַתּוֹלַעַת אֲרֻכָּה מְאֹד וְהִיא נוֹחָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילוֹ.

– כְּלוּם מְלַחֵךְ הוּא בָהּ אֶת הַצְּמָחִים? – שָׁאֵל גַּרְסִיאָה.

– הוא אוֹכֵל לֹא פָחוֹת מִמֶּנּוּ. עוֹד מְעַט וְתִרְאֶה כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׁה זאת.

– כְּלוּם אֵינְךָ מִתְכַּוֵּן לְהָרְגוֹ?

– וַדַּאי שֶׁכָּךְ, בְּרַם רַק לְאַחַר שֶׁיְסַפֵּק לָנוּ מַאֲכַל־תַּאֲוָה מִנְּמָלִים.

– פְּפוּ!

– אַל פְּזִיזוּת, סִנְיוֹר וִיאַנָּה! נִרְאֶה עוֹד אִם תְּעַקֵּם אֶת חָטְמְךָ לִכְשֶׁתִּטְעַם אֶת הַמַּאֲכָל, שֶׁהֻתְקַן מִנְּמָלִים לְבָנוֹת מְטֻגָּנוֹת בְּשֻׁמָּן שֶׁל טַמַּנְדוּאַ. נַעֲלֶה מִכָּל סָפֵק, אַתָּה תְּלַקֵק עוֹד לַהֲנָאָתְךָ אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ!..

 

טז. הִתְנַפְּלוּת־הַפֶּתַע    🔗

הַטַמַּנְדּוּאַ טִפֵּס עַל הַחוֹף לְאִטּוֹ, בְּיִחוּד כְּשֶׁהַחוֹף בְּמָקוֹם זֶה הָיָה תָלוּל בְּרֻבּוֹ. הוּא נִתְמַךְ בַּעֲלִיָּתוֹ בְּכַפּוֹתָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, הַחֲזָקוֹת יוֹתֵר וּמְזֻיָּנוֹת יוֹתֵר מֵהַקִּדְמִיּוֹת, הָרְדִיפָה אַחֲרֵי בַעַל־חַיִּים זֶה לֹא הִוְּתָה שׁוּם קְשָׁיִים, בִּפְרָט כְּשֶׁאֹרַח תְּנוּעָתוֹ בִּכְלָל הָיָה מָתוּן וְאִטִּי לְמַדַּי; אֵי לָזֹאת, כְּשֶׁהִבְחִין דִּיאַץ לָאָן מוּעָדוֹת פָּנֶיהָ שֶׁל הַחַיָּה, הוֹבִיל אֶת חֲבֵרָיו דֶּרֶךְ הַשִּׂיחִים בַּחֲתָךְ יָשָׁר, כְּדֵי לְהַדְבִּיק אֶת הַטַּמַנְדוּאַ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁיִּתְקָרֵב לְיַרְכְּתֵי הַיָּעַר.

– הַגֶּד־נָא, דִּיאַץ, – שָׁאַל אַלְוֵרָה, בְּהֵעָצְרוֹ רֶגַע, – כְּלוּם בַּעֲלֵי־חַיִּים אֵלּוּ מְסֻכָּנִים הֵם? אֵצֶל הַטַּמַנְדוּא, שֶׁאָנוּ רוֹדְפִים אַחֲרָיו, רָאִיתִי נֶשֶׁק מְסֻכָּן מְאֹד – צִפָּרְנָיו הָאֲרֻכּוֹת בְּיוֹתֵר עֲלוּלוֹת וַדַּאי לְרַטֵּשׁ אַף אֶת בִּטְנוֹ שֶׁל אָדָם.

– הֵם מִתְגּוֹנְנִים בְּאֹמֶץ רַב מְאֹד, כְּשֶׁמִּתְנַפְּלִים עֲלֵיהֶם, וְעִתִּים הֵם עוֹמְדִים עַל נַפְשָׁם אַף בִּפְנֵי יָגוּאָר וְקוּגוּאָר, אוֹיְבֵיהֶם הַמְסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר יֵשׁ וְהֵם מְאַלְּצִים אוֹתָם לָסֶגֶת. בְּרַם, נֶגֶד הָאָדָם, וְלוּ אַף מְצֻיָּד בְּאַלָּה פְשׁוּטָה, הֵם מְחֻסְרֵי־יֵשַׁע לְגַמְרֵי.

– וּמַהִי, מְגַמַּת פָּנָיו שֶׁל טַמַּנְדוּא זֶה הַפַּעַם?

– הַהִתְחֲקוּת עַל תֵּל־נְמָלִים. הוֹ, אֵין לוֹ צֹרֶךְ כְּלָל לְהַרְחִיק לֶכֶת! הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת מְצוּיוֹת בְּשֶׁפַע בְּיַעֲרוֹת־בְּרָזִילְיָה… שׁוּר, הַטַּמַנְדוּאַ כְּבָר מֵאֵט אֶת צְעָדָיו וּמְרַחֲרֵחַ אֶת הָאֲוִיר. הוּא כְבָר חָשׁ אֶת קִרְבַת צֵידוֹ!

– כְּלוּם נְאַפְשֵׁר לוֹ זֹאת? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– נַַמְתִּין עַד אֲשֶׁר יַהֲרֹס אֶת מִבְצַר הַנְּמָלִים. שְׁמַע־נָא גַּרְסִיאָה, חֲזָר־נָא לִמְקוֹם חֲנָיָתֵנוּ וְהָכֵן לֶחֶם. הֲלֹא רָאִיתָ אֶת אֹרַח הַתְקָנָתוֹ. תָּצִיץ גַּם לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר.

– מֵילָא, אֶהְיֶה אוֹפֶה, – אָמַר גַּרְסִיאָה בִּמְרִירוּת־מָה. – נוֹכְחוּתִי כָאן מְיֻתֶּרֶת.

הַטַּמַנְדוּאַ הִתְקַדֵּם בִּזְהִירוּת מְרֻבָּה לְעֶבֶר קְבוּצַת עֵצִים, אֲשֶׁר מִתַּחַת לָהֶם נִרְאוּ אֵי־אֵלּוּ חַדּוּדִיּוֹת־עָפָר לְבַנְבַּנּוֹת, כְּדֵי גֹבַהּ שֶׁל מֶטֶר וּלְמַעְלָה. הֵן הָיוּ מְפֻזָּרוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה אַחַת לְיַד חֲבֶרְתָּהּ.

– תֵּל־נְמָלִים! – קָרָא דִיאַץ עִם רְאִיָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל חָדּוּדִיּוֹת אֵלֶּה.

– אַ! – וּבְכֵן שָׁם בִּפְנִים יֵשׁ נְמָלִים! – אָמַר אַלְוֵרָה, – הַטַּמַּנְדוּאַ שֶׁלָּנוּ לֹא יִצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ הַרְבֵּה, כְּדֵי לַהֲרֹס חַדּוּדִיּוֹת אֵלֶּה.

– הוֹ, לא! הֵן קָשׁוֹת כַּצּוּר – עִרְעֵר עָלָיו דִּיאַץ. בְּלִי מַגְרֵפָה טוֹבָה אֵין לְהָרְסָן.

– הַאֻמְנָם מִבְצָר כָּזֶה הוּא מַעֲשֵׂה־יְדֵי נְמָלִים?

– כֵּן, סִנְיוֹר, מַעֲשֵׂה נְמָלִים, וְעוֹד שֶׁל אֵיזוֹ! מֵהַמִּין הַנּוֹרָא בְיוֹתֵר, הַשּׁוֹנֶה תַּכְלִית שִׁנּוּי מֵהַנְּמָלִים הָאֵירוֹפִּיּוֹת שֶׁלָּנוּ! אָרְכָּן מַגִיע כְּדֵי זֶרֶת. וְכַמָּה עוֹקְצָנִיּוֹת הֵן אוֹ, בְּיֶתֶר דִּיּוּק, כַּמָּה נוֹשְׁכוֹת הֵן זוֹ אֶת זוֹ! וְכַמָּה רְעַבְתָּנִיּוֹת הֵן! אוֹי לוֹ לַיָּשֵׁן, שֶׁהֵן מַשִּׂיגוֹת אוֹתוֹ בַּיַּעַר! אִם לֹא יִתְעוֹרֵר בּוֹ בָרֶגַע הֲרֵיהוּ אָבוּד! רִבְבוֹת לְסָתוֹת זְעִירוֹת נִנְעָצוֹת לְתוֹכוֹ מִכָּל הָעֲבָרִים וּמִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר לֹא יִשְׁתַּיְרוּ מִמֶּנּוּ אֶלָא עַצְמוֹתָיו בִּלְבַד.

– אִם כֵּן נְמָלִים אֵלּוּ רַצְחָנִיּוֹת הֵן?

– כֵּן, הֵן עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת מְסֻכָּנוֹת מְאֹד.

– לַעֲזָאזֵל! יֵשׁ לַחֲשׁשׁ כָּאן וּלְהִזָּהֵר אַף מִפְּנֵי חֲרָקִים עֲלוּבִים, – קָרָא אַלְוֵרָה.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַטַּמַּנְּדוּאַ הִגִּיע לְתֵל־הַנְּמָלִים וְהֵחֵל לַעֲרֹךְ אֶת צֵֵידוֹ עַל הַנְּמָלִים. תּוֹךְ כְּדֵי בְּחִישָׁתוֹ וְחִטּוּטוֹ בְּקִנֵּיהֶן שִׁרְבֵּב לְשָׁם אֶת לְשׁוֹנוֹ הָאֲרֻכָּה, הַמְכֻסָּה רִיר דָּבִיק, וּבְהַאֲחִיזוֹ בָהּ כַּמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל חֲרָקִים, מִלֵּא בָהֶן אֶת פִּיו.

– נוּ, עַכְשָׁו הִגִּיעָה שְׁעַת־הַכֹּשֶׁר לִירוֹת בּוֹ, – אָמַר דִּיאַץ.

אַלְוֵרָה, שֶׁרָצָה לְהִתְרַגֵּל בְּנֶשֶׁק הַיְלִידִים נָטַל מִדִּיאַץ אֶת הַגְרַוַּטַּנָּה, שָׂם בְּתוֹכָהּ חֵץ, וְאַחַר בְּקָלְעוֹ נָשַׁף לְתוֹךְ הַחֹר בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחוֹ.

הַחֵץ הַדָּקִיק נִשָּׂא לְלֹא כָל שָׁאוֹן וְנִתְקַע בְּכַף רַגְלוֹ שֶׁל הַטַּמַּנְדוּאַ. אֶפֶס הָרַעַבְתָּן, שֶׁעָסוּק הָיָה בִּזְלִילַת הַנְּמָלִים, לֹא שָׂם אַף לִבּוֹ לְכָךְ. אַף־עַל־פִּי־כֵן, לֹא עָבְרוּ אַף שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר וּפְעֻלַת הָרַעַל כְּבָר נָתְנָה אֶת אוֹתוֹתֶיהָ. הַטַּמַּנְּדוּא הִזְדַּעְזַע כֻּלּוֹ, זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ, הִכִּישׁ בִּזְנָבוֹ פַּעֲמַיִם עַל הַקַּרְקַע וּבוֹ בָרֶגַע נָפַל מַת עַל־גַבֵּי עֲרֵמָה שֶׁל נְמָלִים.

– לֵךְ, טֹל אֶת הַטַּמַּנְדוּאַ וְרוּץ מַהֵר בַּחֲזָרָה, אִם אֵין בִּרְצוֹנְךְ לְהֵעָקֵץ עַל־יְדֵי הַנְּמָלִים! – קָרָא דִיאַץ.

הוּא אָץ לְפָנִים, בְּהַחֲזִיקוֹ בְיָדוֹ אַחַת קֶטַע שֶׁל עֲלֵה־דֶקֶל יָבֵשׁ, שֶׁיָּכֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּבַמַּעְדֵּר, וּבְאַחַת – שַׂק, וְקָפַץ יָשָׁר לְתוֹךְ מַחֲנֵה הַנְּמָלִים. בְּמֶשֶׁךְ שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר חָפַן אֶת הַנְּמָלִים וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ שַׂקּוֹ וּבִן רֶגַע מִהֵר לָרוּץ בְּכָל כֹּחוֹ מְלֻוֶּה עַל־יְדֵי אַלְוֵרָה, שֶׁסָּחַב עַל כְּתֵפָיו אֶת גּוּפַת הַטַּמַּנְדוּאַ הַמֵּת.

– חוּשָׁה, חוּשָׁה! – זֵרְזוֹ דִיאַץ. הַנְּמָלִים עֲלוּלוֹת לְהַפְנוֹת אֵלֵינוּ אֶת זַעְמָן וּלְהִטַּפֵּל לָנוּ בְּהֶקְדֵּם.

הֵם חָצוּ מַהֵר אֶת הַיַּעַר וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה הִגִּיעוּ לִמְקוֹם חֲנָיָּתָם.

– כֵּיצַד נֶאֱפִים הָרְקִיקִים? – שָׁאַל אַלְוֵרָה, בִּרְאוֹתוֹ אֶת גַּרְסִיאָה עָמֵל בִּשְׁקִידָה לְיַד הַמְּדוּרָה.

– מְצֻיָּן – הֵשִׁיב הַנַּעַר, בְּנַגְּבוֹ אֶת הַזֵּעָה, שֶׁנִּגְּרָה מֵעַל פָּנָיו. נַעֲשֵׂיתִי אוֹפֶה מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה, מֻבְטְחַנִי בְּכָךְ! – הֲתֵדַע, כְּבָר הִסְפַּקְתִּי לֶאֱפוֹת חֲמִשָּׁה־עָשָׂר רְקִיקֵי־חֶמֶד.

– וְהַהֵימוּרִים? – שָׁאַל דִּיאַץ.

– לֹא רָאִיתִי אִישׁ עַל הַחוֹף הַנֶּגְדִּי.

– וּבְכֵן נַעֲסֹק עַתָּה בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם.

– הוֹ, שָׁכַחְתִּי לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין לִי קְדֵרָה! זוֹ שֶׁהָיְתָה בְיָדִי נִשְׁבְּרָה. צָרִיךְ יִהְיֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְקוֹמָהּ בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר… סִנְיוֹר וִיאַנָה, הַתְקֵן־נָא אֶת הַטַּמַּנְדוּא, וַאֲנִי אֵלֵךְ לַחֲזֹר אַחֲרֵי כְלִי־מָה. אֶשְׁתַּדֵּל לִירוֹת שְׁתֵּי אַרְנָבוֹת בִּירִיָה אַחַת.

– אָדָם נִפְלָא! – קָרָא אַלְוֵרָה, בְּהַבִּיטוֹ אַחֲרָיו. – הוּא קָנָה, כַּנִּרְאֶה, הַרְבֵּה דַעַת בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל הַפְּרָאִים… פְּרָאִים: הֵם מֵיטִיבִים לָדַעַת מֵאִתָּנוּ וּבַתְּנָאִים הַנְּתוּנִים רַשָּׁאִים הֶם לִהְיוֹת מוֹרֵיהֶם שֶׁל הָאֵירוֹפָּאִים…

הוּא כְּבָר פָּשַׁט אֶת עוֹר הַחַיָּה, שֶׁשִׁכְבַת־שֻׁמָּן עָבָה נִרְאֲתָה תַחְתָּיו, כַּאֲשֶׁר דִּיאַץ שָׁב מִמַּעֲבֵה הַשִּׂיחִים, שֶׁגָּדְלוּ לְיַד הַחוֹף. מִתַּחַת לְבֵית שֶׁחְיוֹ נָשָׂא צָב בְּשִׁעוּר שֶׁל מַחֲצִית הַמֶּטֶר.

– דַּי לִדְאֹג לְהַגְדָּלַת הַתַּפְרִיט שֶׁל אֲרוּחָתֵנוּ! – אָמַר אַלְוֵרָה בְּחַיְּכוֹ.

– לא הָיִיתִי נוֹגֵעַ אֲפִילוּ בַצָּב אִלּוּ הָיָה בְיָדָי כְּלִי־מָה לִצְלִיָּה – הֵשִׁיב דִּיאַץ. הִבְחַנְתִּי בְּצָב זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהָלַכְנוּ לָצוּד אֶת הַטַּמַּנְדוּאַ. נוּ, עַכְשָׁו לַעֲבוֹדָה, טַבָּח! אֲפִילוּ קֵיסְרֵי רוֹמָא בִּשְׁעָתָם לֹא אָכְלוּ סְעֻדָּה כָזוֹ, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לֶאֱכֹל עַתָּה!..

בְּשָׁעָה שֶׁגַּרְסִיאָה הִתְעַסֵק בָּרְקִיקִים וְאַלְוֵרָה צָלָה נֵתַח בָּשָׂר שֶׁל הַטַּמַּנְדוּאַ בִּקַּע דִּיאַץ אֶת שִׁרְיוֹן הָצָּב וְהֵסִיר אֶת בְּשָׂרוֹ, שֶׁהוּא הִסְתִּירוֹ לָאֲרוּחָה הַבָּאָה. כְּשֶׁהַשִּׁרְיוֹן עָמַד מוּכָן הֵטִיל לְתוֹכוֹ נִתְחֵי שֻׁמָּן שֶׁל הַטַּמַּנְדוּאַ וְשָׁפַת הַכֹּל עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת. לְאַחַר שֶׁחִמֵּם אֶת הַשֻּׁמָּן שָׁפַךְ לְתוֹכוֹ אֶת הַנְּמָלִים שֶׁבַּשַּׂק. בַּחֲלַל הָאֲוִיר נָדַף רֵיחַ כְּדָג מְטֻגָּן.

– מוּכָן! הוּא עָרַךְ אֶת הַנְּמָלִים הַמְטֻגָּנוֹת עַל עֲלֵה־בָּנָנָה רַעֲנָן וְכֻלָּם יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לוֹ. אֶפֶס אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה הִסְּסוּ לִפְתֹּחַ בַּאֲכִילָה, הַנְּמָלִים הַמְטֻגָּנוֹת לֹא גֵרוּ אֶת תַּאֲבוֹנָם כָּל־עִקָּר.

– טַעֲמוּ בְּכָל זֹאת! – שִׁדְּלָם דִּיאַץ.

הֲגַם שֶׁאַלְוֵרָה עִקֵּם אֶת חָטְמוֹ גָּמַר אֹמֶר לִטְעֹם קְצָת. בְּשִׂימוֹ כַּמָּה מֵהַנְּמָלִים לְתוֹךְ פִּיו קָרָא:

– לַעֲזָאזֵל! הֲרֵי הֵן טְעִימוֹת וּמְדֻשָּׁנוֹת יוֹתֵר מִסְּלְתָּנִיּוֹת־יָם מְשֻׁבָּחוֹת! אֱכֹל, גַּרְסִיאָה, וּלְמַד לְהוֹקִיר אֶת הַמִּטְבָּח שֶׁל פִּרְאֵי־בְּרָזִילְיָה.

חִישׁ מַהֵר הֵקִיץ הַקֵּץ עַל כָּל מְלַאי הַנְּמָלִים הַמְטֻגָּנוֹת.

– וְעַכְשָׁו הַמָּנָה הַשְּׁנִיָּה! – קָרָא דִיאַץ, בְּהִתְכּוֹנְנוֹ לָקוּם, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַבָּשָׂר הַצָּלוּי, אַךְ נִשְׁאַר בּוֹ בַמָּקוֹם לְלֹא־נוֹעַ…

מֵעַל לָאָפָר הַקָּטָן חָלַף חַץ לְלֹא שָׁאוֹן כָּלְשֶׁהוּ וְנִתְקַע בָּעֵץ סָמוּךְ לְאַלְוֵרָה.

– שֵׁדִים מִשַּׁחַת! – קָרָא דִיאַץ, בְּקָפְצוֹ חִישׁ עַל רַגְלָיו. – הַהֵימוּרִים! נָנוּס! נָנוּס!

בַּחוֹף הַנֶּגְדִּי שֶׁל הַנָּהָר נִרְאוּ כַּמָּה פְּרָאִים, אַשֶׁר דִּיאַץ הִכִּירָם מִיָּד כְּרוֹדְפָיו אַבִּירֵי־הַלֵּב.

כַּנִּרְאֶה, סוֹף־סוֹף עָלָה בְּיָדָם לְגַלּוֹת בֶּאֱמֶת אֶת עִקְּבוֹת הַנִּמְלָטִים, וְעַתָּה הִתְכּוֹנְנוּ לְהַמְטִיר עֲלֵיהֶם חִצִּים.

אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאֵן אַלְוֵרָה לְוַתֵּר עַל כָּל הָאֹכֶל וּלְעָזְבוֹ לִשְׁרִירוּת הַמִּקְרֶה. הוּא תָּפַשׂ אֶת הַצָּלִי וְרָץ בְּעִקְּבוֹת דִּיאַץ. גַּרְסִיאָה נִמְשַׁךְ אַחֲרֵיהֶם, בְּעָמְסוֹ עַל גַּבּוֹ אֶת בְּשַׂר הַצָּב.

לְמַזָּלָם שֶׁל הַנִּמְלָטִים לֹא יָכְלוּ הַהֵימוּרִים לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. הַנָּהָר, אִם גַּם נִתַּן לַחֲצוֹתוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְדוּדִים, הִוָּה לְגַבָּם מַעֲצוֹר, שֶׁאֵין לִיכֹל לוֹ, וְאִלּוּ גֶשֶׁר מִן הַנִּמְנָע הָיָה לְהַתְקִין בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה רְגָעִים, בְּיִחוּד כְּשֶׁבִּרְשׁוּתָם שֶׁל הַלָּלוּ הָיוּ רַק גַּרְזִנִּים גַּסִּים וּבִלְתִּי מְהֻקְצָעִים, עֲשׂוּיִים מִקּוּנְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמִפִּלְחֵי חַלָּמִישׁ.

– אַל חִפָּזוֹן! – קָרָא אַלְוֵרָה בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הַהֵימוּרִים אֵינָם מְעִזִּים לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַמַּיִם. אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְכַלּוֹת אֶת כֹּחִי. הֲרֵי אֵין אָנוּ מְשֻׁלְּלֵי נֶשֶׁק, וְאֵין לָנוּ כָּל מַחְסוֹר בְּכַדּוּרִים.

– לֹא נֵעָצֵר כָּאן, סִנְיוֹר – עִרְעֵר דִּיאַץ עַל דְּבָרָיו. נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּנְּסִבּוֹת הַנּוֹחוֹת, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת כְּכָל הָאֶפְשָׁר אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵינוּ וּבֵין פְּרָאִים אֵלֶּה. הֲלֹא הֵם מְמַהֲרִים לָרוּץ כְּאַיָּלוֹת וּלְאַחַר שֶׁיִּבְנוּ גֶּשֶׁר יָחֵלּוּ לִדְלֹק אַחֲרֵינוּ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף כָּזֶה, עַד אֲשֶׁר לֹא נֵדַע מָנוֹחַ אַף לְרֶגַע.

– אֲבָל לְעֵת־עַתָּה לֹא בָנוּ עֲדַיִן אֶת הַגֶּשֶׁר – הֵעִיר אַלְוֵרָה.

– יְהִי לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי הֵם יָקִימוּ אֶת הַגֶּשֶׁר. אִם כְּבָר גָּמְרוּ אֹמֶר לְתָפְשֵׂנִי, אֲזַי לֹא יִתְּנוּ לָנוּ מָנוֹחַ בְּשׁוּם פָּנִים, אֲנִי מַבְטִיחֲךָ בְּכָךְ! נִתְאַזֵּר, אֵפוֹא, כֻּלָּנוּ לְהִמָּלֵט בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחֵנוּ.

– הוֹ, מְנֻוָּלִים שֶׁכְּמוֹתָם! – קָרָא אַלְוֵרָה, בִּלְתִּי־מְרֻצֶּה בְּיוֹתֵר. – כְּלוּם לֹא יָכְלוּ לְהוֹפִיעַ בִּמְאֻחָר קְצָת, לְאַחַר גְּמַר אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם?!

הֵם חִדְּשׁוּ אֶת מְרוֹצָם דֶּרֶךְ הַיַּעַר הָאֵינְסוֹפִי, שֶׁנַּעֲשָׂה סָמִיךְ וּפִרְעִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר. לְבַסּוֹף נֶעֶצְרוּ, בְּחוּשָׁם חֹסֶר־אוֹנִים גָּמוּר.

– נָנוּחַ קְצָת וְנָדוּן עַל מַצָּבֵנוּ – אָמַר אַלְוֵרָה. – הֲרֵי עָבַרְנוּ, וַדַּאי, קָרוֹב לְשִׁשָּׁה מִילִין. יִתָּכֵן, כִּי הַהֵימוּרִים לֹא הִתְקִינוּ עֲדַיִן אֶת הַגֶּשֶׁר. נִדְמֶה לִי, כִּי אֵינָם מְזֹרָזִים בְּיוֹתֵר בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה וְלֹא עָבְרוּ עוֹד, כַּנִּרְאֶה, אֶת הַנָּהָר, מַה דַּעְתְּךָ, דִּיאַץ?

– כִּי בְרֶגַע זֶה אֵינֶנּוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה – הֵשִׁיב הַסְּפָרַדִּי. – הַנָּהָר רָחָב לְמַדַּי וְלֹא עַל נְקַלָּה אֶפְשָׁר לִכְרֹת עֵצִים, שֶׁגָּבְהָם מַגִּיעַ כְּדֵי אַרְבָּעִים אוֹ שִׁשִּׁים מֶטֶר, בְּעֶזְרַת גַּרְזִנִּים כֹּה עֲלוּבִים, שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתָם. בְּרַם, מָחָר בַּבֹּקֶר, וְיִתָּכֵן גַּם, כִּי עוֹד הָעֶרֶב יַגִּיעוּ הֵנָּה.

– וּכְלוּם רְחוֹקִים אָנוּ מִיִשּׁוּבֵי הַטוּפִּינַמְבִּי?

– כֵּן, לְכָל הַפָּחוֹת עוֹד מַהֲלַךְ שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה יָמִים לְפָנֵינוּ. הֲרֵי עָלֵינוּ לַעֲקֹף הַרְבֵּה אֶת דַּרְכֵּנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתָּקֵל בַּכֹּחוֹת הָרָאשִׁיִּים שֶׁל הַהֵימוּרִים.

– לַעֲזָאזֵל! – קָרָא אַלְוֵרָה – עוֹד שִׁבְעָה יָמִים, וְתוֹךְ רִיצָה בִּלְתִּי פוֹסֶקֶת! כְּלוּם נוּכַל לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן?!

– אֵין בְּרֵרָה, אִם אֵין בִּרְצוֹנֵנוּ לִהְיוֹת טֶרֶף לְשִׁנֵּי הַפְּרָאִים!

– הַאִם אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהֵחָבֵא?

– גְמ! זֶהוּ עִנְיָן קָשֶׁה. אַךְ לוּ גַם עָלָה בְיָדֵנוּ לְהִסְתַּתֵּר, כְּלוּם רַשָּׁאִים אָנוּ לַחְשֹׁב אֶת עַצְמֵנוּ כִּבְטוּחִים? הֲלֹא כְּשֶׁפְּרָאִים אֲרוּרִים אֵלֶּה מַתְחִילִים לִרְדֹּף אַחֲרֵי מִישֶׁהוּ אֲזַי הֵם עוֹשִׂים זֹאת בְּמִשְׁנֵה־זְרִיזוּת מֵהַכְּלָבִים, הַמִּתְחַקִּים עַל עִקְבוֹת הַצַּיִּד. עָלֵינוּ לִמְצֹא נָהָר אַחֵר אוֹ, מַה שֶׁעָדִיף, בִּצָּה אוֹ סָוַנָּה¹³ מוּצֶפֶת מַיִם. אֵינִי בָּקִי בִּסְבִיבָה זוֹ. יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁנִּפְגַשׁ בְּדַרְכֵּנוּ נָהָר אוֹ בִּצָּה. וּבְכֵן, סִנְיוֹרִים, הָרִימוּ פַעֲמֵיכֶם!

– שׁוּב?! – קָרָא אַלְוֵרָה.

– כֵּן, שׁוּב. הָלַכְתִּי בְּאֵין הֲפוּגוֹת אַחַד־עָשָׂר יוֹם, נִרְדָּף עַל צַוָּאר כָּל הַזְּמַן מֵאֵת הַהֵימוּרִים. וְלוּ בָּגְדוּ בִי רַגְלַי, כִּי עַתָּה הָיִיתִי פִּיאֵיֶּה שֶׁל הַהֵימוּרִים אוֹ… שֶׁהָיוּ מַתְקִינִים מִמֶּנִּי צָלִי!..

– הוֹ, דִּיאַץ, לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיךָ תֹּאחֲזֵנִי סְמַרְמֹרֶת!.. – אָמַר אַלְוֵרָה.

– אֲשֶׁר, אֲקַוֶּה, תּוֹסִיף לְךָ אֹמֶץ – הֵעִיר דִּיאַץ בְּחִיּוּךְ.

– הַרְשֵׁה לָנוּ, לְפָחוֹת, לִנְגֹּס אֶת הַצָּלִי! – הִתְחַנֵּן אַלְוֵרָה.

– וְהַצָּב שֶׁלִּי? – שָׁאֵל גַּרְסִיאָה.

– נַשְׁאִיר אוֹתוֹ לְמָחָר, שְׁעָתֵנוּ לֹא תִהְיֶה פְּנוּיָה יוֹתֵר לַעֲסֹק בְּצַיִד.

– הִזְדָרְזוּ! חוּשׁוּ!… הַנְּמָלִים הַמְטֻגָּנוֹת אֵינָן מַאֲכָל מֵזִין בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים, הַזְּקוּקִים לְהַפְעִיל כָּל־כָּךְ אֶת רַגְלֵיהֶם.

בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ רְעֵבָה, הוֹאִיל וּסְעֻדָּתָם נִפְסְקָה בִּתְחִלָּתָהּ, הֵם הִשְׁמִידוּ חִישׁ אֶת הַצָּלִי וְכַמָּה רְקִיקִים שֶׁלָּקְחוּ עִמָּהֶם. אַחֲרֵי סַעֲדָם אֶת לִבָּם בְּפֵרוֹת הָעֵצִים הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם, מְזֹרָזִים עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַהֵימוּרִים כְּבָר מָצְאוּ תַחְבּוּלָה כֵּיצַד לִצְלֹחַ אֶת הַנָּהָר, וְעַכְשָׁו הֵם הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם.

הַיַּעַר הָיָה סָמִיךְ מְאֹד כְּמִקֹּדֶם, וְלֹא הִצְטַיֵּן בְּרַבְגוֹנִיּוּת מְיֻחֶדֶת. עֲצֵי־פְרִי הָיוּ מֻעָטִים מְאֹד. אַף צִפֳּרִים נִרְאוּ רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר שָׂרַר אֹפֶל גָּמוּר וְהַטַּחַב הָיָה רַב בְּיוֹתֵר. דִּיאַץ, שֶׁיָּדַע לְכַוֵּן אֶת הָרוּחוֹת אַף בְּלֹא עֶזְרַת מַצְפֵּן, אָץ בְּרַגְלָיו מִבְּלִי לִשְׂטוֹת אַף פַּעַם מֵהַדֶּרֶךְ, וְהֵבִיא לִידֵי נִסָּיוֹן קָשֶׁה אֶת רַגְלֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־לִוְיָתוֹ.

– קָדִימָה, רַק קָדִימָה, בְּלֹא לְהֵעָצֵר, אִם מְבַקְשִׁים אַתֶּם לְהִנָּצֵל מִיַד הַהֵימוּרִים! – אָמַר.

– אֲבָל הֲלֹא רַגְלֵינוּ בָּשָׂר הֵנָּה וְלֹא עֵץ! – קָבֵל אַלְוֵרָה. הֲרֵי לא בִּלִּינוּ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בֵּין הַפְּרָאִים!..

– זָה הֶכְרָחִי! – הִכְרִיז דִּיאַץ בְּקוֹל נִמְרָץ. מִי שֶׁיֵּחָשֵׁל – אָבוּד!

מְדֻרְבָּנִים עַל־יְדֵי הַפַּחַד הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת דֶּרֶךְ יַעַר־הָעֲנָק, עִתִּים בְּזָחֳלָם עַל יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מִתַּחַת לָרֶשֶׁת הַסְּמִיכָה שֶׁל הַגִּדּוּלִים הַזּוֹחֲלִים, שֶׁהִוּוּ כִּפָּה אֲטוּמָה מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם. עִם עֶרֶב הִגִּיעוּ יְגִיעֵי כֹּחַ וּרְעֵבִים לְזֶרֶם־מַיִם לֹא גָדוֹל.

– מַסְפִּיק הַיּוֹם! – הִכְרִיז דִּיאַץ. הָלַכְנוּ כִּפְּרָאִים בְּרָזִילְיָאנִים מַמָּשׁ. עַכְשָׁו רַשָּׁאִים אָנוּ לָפוּשׁ. הַהֵימוּרִים יִשְׁכְּבוּ לִישֹׁן וְאַף אָנוּ רַשָּׁאִים לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם.

אַחֲרֵי אָכְלָם כַּמָּה בָּנָנוֹת נָפְלוּ בְּאֵין־אוֹנִים תַּחַת עֵץ־עֲנָק, שֶׁפָּרַשׂ אֶת עֲנָפָיו לְכָל עֵבֶר.

– יִשְׁנוּ! – אָמַר דִּיאַץ, הַפָּחוֹת עָיֵף. – אֲנִי אֶעֱמֹד רִאשׁוֹן עַל הַמִּשְׁמָר.

 

יז. הַסָּוַנָּה הַמּוּצֶפֶת    🔗

הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל־חֲרָדוֹת. הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַפְּרָאִים שְׁרוּיִים אֵי־שָׁם בְּקִרְבָתָם וְכִי הֵם עֲלוּלִים לְהוֹפִיעַ בְּכָל רֶגַע הִדִּידָה אֶת שְׁנָתָם מֵעֵינֵיהֶם. אַךְ פַּחְדָּם הָיָה פַּחַד שָׁוְא וְהַלַּיְלָה עָבַר בְּשֶׁקֶט. הַנִּמְלָטִים קִדְּמוּ בְכָל־זֹאת בְּשִׂמְחָה אֶת צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, הוֹאִיל וּלְאוֹר הַיּוֹם יָכְלוּ לְיַחֵל יוֹתֵר לְהִנָּצֵל מֵהִתְנַפְּלוּת־פֶּתַע.

– הֲגַם שֶׁלֹּא נַחְתִּי כָּרָאוּי הִנְנִי מַעְדִּיף לָלֶכֶת מֵאֲשֶׁר לְהִשָּׁאֵר בְּמָקוֹם אֶחָד – אָמַר אַלְוֵרָה. – הַפְּרָאִים הָאֲרוּרִים מַטִּילִים עָלַי אֵימָה יְתֵרָה עַד שֶׁאֵינִי מֻכְשָׁר אֲפִילוּ לְהַסְתִּירָה!

– נֵלֵךְ, סִנְיוֹר – הֵשִׁיב דִּיאַץ בְּפָנִים קוֹדְרוֹת: הֲלָךְ־נַפְשׁוֹ הָעַלִּיז הַקּוֹדֵם כְּאִלּוּ עֲזָבוֹ פִתְאֹם. – נָתוּר לָנוּ אֹכֶל אַחַר כָּךְ.

– הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ צָב – אָמַר גַּרְסִיאָה.

– הוּא לֹא יִצְלַח לִמְאוּמָה, אִם רַק לֹא תֹאבֶה לְאָכְלוֹ חַי, שֶׁכֵּן לֹא אַרְשֶׁה לְהַבְעִיר אֵשׁ. הַפְּרָאִים חָשִׁים אֶת הֶעָשָׁן מִמֶּרְחָק רַב, וְהָאֵשׁ הָיְתָה מְגַלָּה לָהֶם אֶת מְקוֹם הִמָּצְאֵנוּ.

– מַצָּבֵנוּ בִּישׁ – אָמַר אַלְוֵרָה. – עָלֵינוּ לְמַהֵר לָרוּץ, בְּדוֹמֶה לְסוּסִים וְלִסְעֹד אֶת לִבֵּנוּ, אַךְ וְרַק בְּפֵרוֹת! אֲנִי מַבְטִיחֲךָ, יַקִּירִי, כִּי לא נוּכַל לַעֲמֹד הַרְבֵּה בַנִּסָּיוֹן.

– מִי יוֹדֵעַ, יִתָּכֵן, כִּי נִמְצָא מַשֶּׁהוּ עָדִיף מִפֵּרוֹת – הַשִׁיב דִּיאַץ. בְּיַעֲרוֹת בְּרָזִילְיָה אֶפְשָׁר לִמְצֹא מְקוֹרוֹת־מִחְיָה מַפְתִּיעִים… וּבְכֵן, נֵלֵךְ בְּלֹא לְבַזְבֵּז זְמָן.

– מַה דַּעְתְּךָ, הַקְּרוֹבִים הֵם אֵלֵינוּ, אוֹכְלֵי־אָדָם אֲרוּרִים אֵלֶּה?

– הֵם הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵינוּ, נַעֲלֶה מִכָּל סָפֵק.

– סוֹף סוֹף מָתַי יִזְדַמֵּן לָנוּ נָהָר אַחֵר, שֶׁיְּאַפְשֵׁר לָנוּ לָנוּחַ?

– לא אֵדַע – הַשִׁיב דִּיאַץ. מְקוֹמוֹת אֵלֶּה בִּלְתִּי מֻכָּרִים לִי. אַךְ בְּרָזִילְיָה מְשֻׁפַּעַת בִּנְהָרוֹת, וַעֲלוּלִים אָנוּ כָּל רֶגַע לִפְגשׁ בְּזֶרֶם־מָה.

הֵם יָצְאוּ שׁוּב לְדַרְכָּם, פַּעַם בְּהַרְחִיבָם אֶת צַעֲדֵיהֶם, פַּעַם בְּהַאִטָם אֶת מַהֲלָכָם. יֵשׁ וְהֵם נֶאֶלְצוּ לְהֵעָצֵר לִפְנֵי סְבַךְ עָבֶה וּמְעֻבֶּה שֶׁל כָּל מִינֵי צְמָחִים, שֶׁהִוּוּ רֶשֶׁת אֲטוּמָה כִּמְעַט וּלְחַפֵּשׁ מוֹצָא מֵאַנְדְּרָלָמוּסִית־צְמָחִים זוֹ. בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת קִנְּנוּ לְהָקוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל צִפֳּרִים שׁוֹנוֹת בֵּין עֲלֵי הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים, שֶׁהֵרִימוּ קוֹל שָׁאוֹן עִם הִתְקָרְבוּת הָאֲנָשִׁים וְשֶׁמִלְּאוּ אֶת הַיַּעַר בִּצְרִיחוֹת מַחֲרִישׁוֹת אָזְנַיִם.

הַקַּרְקַע הָפְכָה רְטֻבָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְרַגְלֵי הַנִּמְלָטִים הִשְׁאִירוּ עֲקֵבוֹת נִכָּרִים לְמַדַּי, דָּבָר שֶׁהָיָה בוֹ, כַּמּוּבָן, כְּדֵי לְהָקֵל הַרְבֵּה עַל הַהֵימוּרִים לִמְצֹא אֶת הַנִּרְדָּפִים. הַצְּעִידָה הָלְכָה הָלֹךְ וְקָשֹׁה וְכֹחַ הַסַבָּל שֶׁל הַנָּסִים כָּשַׁל בְּמִדָּה רַבָּה. אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה נִגְרְרוּ בְקשִׁי אַחֲרֵי דִיאַץ, שֶׁכְּבָר הִסְכִּין לְנִסְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו הָאֲרֻכִּים בֵּין הַפְּרָאִים וְנִרְאֶה לֹא־עָיֵף כְּלָל.

בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר, בְּעֵרֶךְ, הִבְחִין דִּיאַץ בְּמַצָּבָם הֶעָלוּב שֶׁל בְּנֵי לִוְיָתוֹ וְהִרְשָׁה לָהֶם לָנוּחַ. הוּא הֵבִין, כִּי הַהֲלִיכָה הִיא לְמַּעְלָה מִכֹּחוֹתֵיהֶם. מִלְּבַד זֶה נָתַן גַּם הָרָעָב אֶת אוֹתוֹתָיו. הֲרֵי אֶמֶשׁ אָכְלוּ אֲרוּחָה גְרוּעָה בְיוֹתֵר.

– נֵעָצֵר כָּאן וּנְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ לִסְּעֹד אֶת לִבֵּנוּ – אָמַר.

– דַּי! – אָמַר אַלְוֵרָה. – עוֹד מְעַט וְתִמְעַדְנָה רַגְלַי. נוֹסָף עַל כָּךְ קֵבָתִי רֵיקָה וְלֹא תִשְׁעֶה לְשׁוּם סְבָרוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת. הוֹ, לוּ הָיוּ בְיָדֵינוּ הָרְקִיקִים שֶׁל אֶתְמוֹל.

– הַהֵימוּרִים כְּבָר אָכְלוּ אוֹתָם. אַל תַּחְשֹׁב עוֹד עֲלֵיהֶם, תִּגְמֹל לְעַצְמְךָ בִּכְפָרֵי הַטּוּפִּינַמְבִּי, אִם נִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְשָׁם.

– כְּלוּם מְסֻפָּק אַתָּה אִם יַעֲלֶה בְיָדֵינוּ לְהִמָּלֵט מֵהַהֵימוּרִים? – שָׁאַל אַלְוֵרָה בַּחֲרָדָה.

– כֵּן, אִם לֹא נִמְצָא מַחְסֶה בָטוּחַ אוֹ אִם לֹא נִפְגַע בְּדַרְכֵּנוּ נָהָר אַחֵר, שֶׁהָיָה בוֹ כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת הַהֵימוּרִים וּלְאַפְשֵׁר לָנוּ לְהַרְוִיח זְמָן. כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי הֵם רָצִים בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה, וְרַגְלֶיךָ אֵינָן יְכוֹלוֹת, כַּמּוּבָן, לְהִתְחָרוֹת בָּהֶם… אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל נֹאמַר נוֹאָשׁ. אַגַּב, הֲרֵי יֵשׁ לָכֶם רוֹבִים, וְנֶשֶׁק יוֹרֶה־אֵשׁ עוֹשֶׁה בְּדֶרֶךְ־כְּלָל רשֶׁם מַחֲרִיד עַל הָאִינְדְּיָאנִים… אַח, עִקָּר שָׁכַחְתִּי! אֲרוּחַת־הַצָהֳרַיִם שֶׁלָּנוּ מַה יְהֵא עָלֶיהָ?!..

הוּא הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ וְרָאָה עֵץ־עֲנָק כְּדֵי גֹבַהּ שֶׁל אַרְבָּעִים מֶטֶר כִּמְעַט. קְלִפַּת עֵץ זֶה הָיְתָה מְכֻסָּה כֻּלָּהּ זִיזִים עוֹקְצָנִיִים. הָיָה זֶה עַץ־מַחַט שַׂגִּיא, אֶפֶס לא רוּם קוֹמָתוֹ, אַף לֹא פֵּרוֹתָיו שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה, מָשְׁכוּ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל דִּיאַץ, כִּי אִם קֵן עֲנָקִי, שֶׁנִּרְאָה בֵּין שְׁנֵי עֲנָפִים עָבִים וַאֲשֶׁר מֵאוֹת צִפֳּרִים קְטַנּוֹת הִתְעוֹפְפוּ בְתוֹכוֹ.

– הָיִינוּ זוֹכִים לְצָלִי מְצֻיָּן אִלּוּ מֻתָּר הָיָה לָנוּ לְהַבְעִיר אֵשׁ! – קָרָא דִיאַץ. – אַךְ בְּעַל־כָּרְחֵנוּ עָלֵינוּ לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ מִכָּךְ. נְנַסֶּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבֵיצִים אִם טְרִיּוֹת הֵן.

– מַה טִּיבוֹ שֶׁל קֵן זֶה? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– הֲרֵי זֶה מְקוֹם מִשְׁכָּנָם שֶׁל קִיכְלִים. – הֶן מוּזָרוֹת מְאֹד צִפֳּרִים אֵלֶּה, בְּדוֹמֶה לָאַנְקוֹרִים, הֵן מַעְדִּיפוֹת לִחְיוֹת חַיֵּי־צְוָת. שָׁם, בַּקֵן, אֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּוַדַּאי בֵּיצִים לְמַכְבִּיר.

– וּכְלוּם יַצִּיב קֵן זֶה?

– יוּכַל לָשֵׂאת אִישׁ אֶחָד. צִפֳּרִים אֵלֶה הֵן בַּנָּאִים זְרִיזִים בְּתַכְלִית. הוֹ, גַּרְסִיאָה, הַרְאֵה־נָא אֶת חָרִיצוּתְךָ וְנַסֵּה לְטַפֵּס עַל הָעֵץ. הַזִּיזִים אֲשֶׁר עַל הַגֶּזַע יָקֵלּוּ עָלֶיךְ אֶת עֲלִיָּתְךָ, אַךְ הִזָּהֵר מִפְּנֵי הַקּוֹצִים.

– מַסְכִּים, סִנְיוֹר! – קָרָא גַּרְסִיאָה. – אֵין זֶה דָבָר קָשֶׁה כָּל־עִקָּר.

– לְאַט לְךָ, לְאַט לְךָ, יַקִּירִי! הִזָּהֵר לִכְשֶׁתְּטַפֵּס לְמַעְלָה.

– כְּלוּם עֲלוּלוֹת צִפֳּרִים אֵלּוּ לְנַקֵּר אֶת עֵינַי?

– לא, אַךְ יֵשׁ שָׁם צְרָעוֹת, הָעוֹקְצוֹת בְּמִדָּה מַכְאִיבָה מְאֹד. הַצִּפֳּרִים מִמִּין זֶה בּוֹנוֹת תָּמִיד אֶת קִנֵּיהֶן בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה, הַמְשַׁמְּשִׁים גַם כְּקִנָּן שֶׁל הַצְּרָעוֹת. זֶה נַעֲשֶׂה בְּכַוָּנָה תְחִלָּה, כְּדֵי שֶׁלַּקְּקָנִים שׁוֹנִים לֹא יִתְקָרְבוּ לְבֵיצֵיהֶן.

– מַשְׁמַע שֶׁהַצִּפֳּרִים כּוֹרְתוֹת בְּרִית עִם הַצְּרָעוֹת?

– כֵּן, בְּרִית־הַתְקָפָה וּבְרִית־הֲגַנָּה. בְּמִקְרֶה שֶׁנִּשְׁקֶפֶת סַכָּנָה לְקֵן מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הַצְּרָעוֹת כְּדֵי לְהָגֵן עַל בְּנוֹת בְּרִיתָן. וְאַף הַצִּפֳּרִים מִצִּדָּן הֵן הוֹדְפוֹת אֶת הִשְׂתָּעֲרוּתָם שֶׁל בַּעֲלֵי־נוֹצוֹת עַל הַצְּרָעוֹת.

– זֶה מְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר.

– כֵּן… לֵךְ, אֵפוֹא, גַּרְסִיאָה, וְהִשָּׁמֵר לְנַפְשְׁךָ. תֵּכֶף וּמִיָּד, לְאַחַר שֶׁתְּמַלֵּא אֶת כִּיסֶיךָ בֵּיצִים, רַד מַהֵר!

הַנַּעַר טִפֵּס בִּזְרִיזוּת רַבָּה עַל הָעֵץ, וְכַעֲבֹר שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר כְּבָר קָרַב לַקֵּן, מְקוֹם שָׁם נִמְצָא מִסְפָּר עָצוּם שֶׁל חֹרִים, אֲשֶׁר בֵּיצִים הָיוּ מוּטָלוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם. הַצִּפֳּרִים, בְּרְאוֹתָן אוֹרֵחַ לֹא קָרוּא וּבְחָשְׁדָן בְּכַוָּנוֹתָיו הָרָעוֹת הֵרִימוּ קוֹל מְהוּמָה וְשָׁאוֹן, בְּקָרְאָן כַּנִּרְאֶה לְעֶזְרָה אֶת בְּנוֹת־בְּרִיתָן – הַצְּרָעוֹת. אַךְ גַּרְסִיאָה לֹא נָבוֹךְ. הוּא מִהֵר לְמַלֵּא אֶת כִּיסָיו בְּבֵיצִים וּבְצָנְחוֹ מִן הַבַּד עַל הֶעָנָף קָפַץ חִישׁ עַל הָאָרֶץ. בְּכִיסוֹ נִמְצְאוּ קָרוֹב לְשִׁבְעִים בֵּיצָה!

דִּיאַץ נָטַל אַחַת מֵהֶן, הִסְתַּכֵּל בָּהּ לְאוֹר הַשֶׁמֶשׁ וְאָמַר: טְרִיּוֹת!

הַבֵּיצִים הַזְּעִירוֹת נֶעֶלְמוּ כְּהֶרֶף עַיִן. הַתַּיָּרִים הָרְעֵבִים בָּלְעוּ אוֹתָן חִישׁ, הֲגַם שֶׁהֵן הִסְפִיקוּ רַק בְּדֹחַק רַב.

אַחֲרֵי סַעֲדָם אֶת לִבָּם בַּאֲרוּחָה דַּלָּה זוֹ שָׂמוּ שׁוּב אֶת פַּעֲמֵיהֶם לַדֶּרֶךְ כְּלַפֵּי מַעֲרָב. מִזְּמַן לִזְמַן נֶעֶצְרוּ כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ, אַחַר הִרְחִיבוּ שׁוּב אֶת צַעֲדֵיהֶם בַּיַּעַר, מְזֹרָזִים עַל־יְדֵי הַתִּקְוָה לִמְצֹא זֶרֶם־מָה.

אַגַּב, הַכֹּל מִסָּבִיב הֵעִיד עַל קִרְבַת הַמַּיִם: הַקַּרְקַע הָרְטֻבָּה, הַשִּׁנּוּי בַּצִּמְחִיָּה, הוֹפָעָתָם שֶׁל עוֹפוֹת־בִּצָּה. לְאַט לְאַט פִּנּוּ הַגִּדּוּלִים בַּעֲלֵי־הַקּוֹמָה אֶת מְקוֹמָם לִקְטַנִּים מֵהֶם, הוֹפִיעוּ דֶשֶׁא וְצִמְחֵי־רְקָק, וּלְבַסּוֹף, לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, הִבְהִיקוּ, בֵּינוֹת לְגִזְעֵי הָעֵצִים וְהַשִּׂיחִים, פְּנֵי הַמַּיִם.

– סָוַנָּה מוּצֶפֶת! – צָהַל קוֹלוֹ הָעַלִּיז שֶׁל דִּיאַץ. – זֶהוּ אשֶׁר סִנְיוֹר וִיאַנָה, מֻתָּר לָנוּ סוֹף־סוֹף לָפוּשׁ וְאַף לְהִתְעַנֵּג מְעַט בַּצַּיִד.

הֵם הִרְחִיבוּ צַעַד וְעַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ לִשְׂפַת אֲגַם נִרְחָב וּמָלֵא בֹץ, בַּעַל מַיִם שְׁחֹרִים, שׁוֹפְעִים צִמְחֵי־רְקָק שׁוֹנִים.

עַל פְּנֵי הָאֲגַם נִרְאוּ אִיִּים זַעֲרוּרִיִּים, שֶׁהִוּוּ בְּוַדַּאי רַק תִּצְבּוֹרוֹת פְּשׁוּטוֹת שֶׁל טִין מְכֻסּוֹת דֶּשֶׁא סָמִיךְ. לְמֵרָחוֹק נִרְאָה יַעַר, שֶׁעִטֵּר אֶת הַחוֹף הַנֶּגְדִּי.

– מָה, אֵפוֹא, בְּדַעְתְּךָ לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו? – שָׁאַל אַלְוֵרָה אֶת דִּיאַץ, שֶׁהִרְבָּה לְהִתְבּוֹנֵן בָּאִיִּים הַזְעִירִים, הָרַבִּים לְאֵין סְפוֹרוֹת.

– אָנוּ נִסְתַּתֵּר בְּאַחַד הָאִיִּים הָאֵלֶּה וּנְחַכֶּה שָׁם לְהִסְתַּלְקוּתָם שֶׁל הַהֵימוּרִים – הֵשִׁיב דִּיאַץ.

– וְאוּלָם בְּאֵיזֶה אֹפֶן נַגִּיעַ לְשָׁם? – אֵינִי רוֹאֶה כָאן שׁוּם סִירָה.

– אֶפְשָׁר לְהַתְקִין סִירָה עַל נְקַלָּה, וְלֹא זֶה הַמַּדְאִיג אוֹתִי. אֲנִי מְפַקְפֵּק בְּיַצִּיבוּתָם שֶׁל אִיִּים זְעִירִים אֵלֶּה וּבִרְצוֹנִי לְהִוָּכַח תְּחִלָּה בְכָךְ. אָנוּ נַתְקִין דּוֹבְרָה קְטַנָּה, שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה לָשֵׂאת אוֹתִי בִלְּבַד וַאֲנִי אָשׁוּט בָּהּ לַחֲקֹר אֶת הָאֲגָם. הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת וְהַהֵימוּרִים אַף הֵם, וַדַּאי, הִתְעַכְּבוּ לְלִינַת לַיְלָה, וְרַק מָחָר יָבוֹאוּ הֵנָּה.

– חוֹשֵׁשׁ אַתָּה, שֶׁמָּא לֹא נִמְצָא כָאן קַרְקַע מוּצָקָה?

– קָשֶׁה לְהַגִּיד בְּפַסְקָנוּת. בְּרַם, עַל־כָּל־פָּנִים, יֵשׁ כָּאן אִיִּים לְמַכְבִּיר, וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ לְהִתְיַאֵשׁ… בְּאִם אֶתְמַהְמַהּ אַל תִּדְאֲגוּ לִי. יִשְׁנוּ בִּמְנוּחָה וּבְשַׁלְוָה. מַכִּיר אֲנִי יָפֶה אֶת הַסָּוַנּוֹת, וְהַקַּיְמָנִים אֵינָם מַפְחִידִים אוֹתִי.

– אֲנַחְנוּ נִתֵּן לְךָ אַחַד הָרוֹבִים שֶׁלָּנוּ וְכַמּוּת מַסְפִּיקָה שֶׁל כַּדּוּרִים.

– תּוֹדָה, לֹא אֶסְתַּלֵּק מִנֶּשֶׁק יוֹרֶה־אֵשׁ.

הַתְקָנַת הַדוֹבְרָה הַקְּטַנָּה לֹא הִוְּתָה שׁוּם קְשָׁיִים, אַךְ קֹדֶם הַפְלָגָתוֹ הָלַךְ דִּיאַץ לָתוּר מְזוֹן־מָה בִּשְׁבִיל אֲרוּחַת־הָעֶרֶב וְהֵבִיא פֵּרוֹת טְעִימִים מְאֹד: כַּמָּה מֵהֶם דָּמוּ לַאֲפַרְסְקִים, כַּמָּה אֲחֵרִים – לִשְׁזִיפִים, אַךְ מְרִירִים יוֹתֵר.

– בְּעַת שֶׁאַתֶּם תָּנוּחוּ פֹה אָתוּר לָנוּ מִקְלָט בָּטוּחַ – אָמַר דִּיאַץ לִפְנֵי הַפְלָגָתוֹ. – חֲקִירַת הָאֲגַם עֲשׂוּיָה לְהַצְרִיךְ זְמַן רַב וְלָכֵן, בְּאִם לֹא אֶחֱזֹר עִם הָנֵץ הַחַמָּה, אַל תַּחְשְׁשׁוּ לִשְׁלוֹמִי.

הוא לָקַח אֶת רוֹבֵהוּ שֶׁל גַּרסִיאָה, קָפַץ עַל הַדּוֹבְרָה הַקְּטַנָּה וְנִבְלַע בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

– הִנֵּה אָדָם נִפְלָא! – קָרָא אַלְוֵרָה, כְּשֶׁדִּיאַץ נֶעְלַם מִשְּׂדֵה רְאִיָּתָם. – מְאַפְשֵׁר לָנוּ, הָעַצְלָנִים, לָנוּחַ, וְהוּא עַצְמוֹ מַפְלִיג לְחַפֵּשׂ בִּשְׁבִילֵנוּ מַחְסֶה בָטוּחַ. מָה אֹרֶךְ־רוּחַ לְסַפָּן זֶה!

– הָיִיתִי רוֹצֶה, שֶׁהוּא יַחֲזֹר בְּהֶקְדֵּם! – אָמַר גַּרסִיאָה. – בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל פֶּרֶא־לְמֶחֱצָה זֶה, הַיּוֹדֵעַ הַכֹּל וּמְנַחֵשׁ הַכֹּל, אֲנִי חָשׁ אֶת עַצְמִי בָּטוּחַ יוֹתֵר.

– אַף אֲנִי לֹא פָחוֹת מִמְּךָ, זַאֲטוּט. הָבָה נְקַוֶּה, כִּי יַחֲזֹר מַהֵר וְכִי יִמְצָא אִי בַּעַל קַרְקַע מוּצֶקֶת.

– הַאִם נַמְתִּין לְבוֹאוֹ וְלֹא נִשְׁכַּב לִישֹׁן? – שָׁאַל גַּרסִיאָה.

– לְהֵפֶךְ, נִשְׁתַּמֵשׁ בִּפְנַאי זֶה וְנִישַׁן שְׁנַת־קֶבַע. הֲרֵי אַתָּה עָיֵף, בְּוַדַּאי, לֹא פָחוֹת מִמֶּנִּי?

– כֵּן. עֵינֵי נֶעֱצָמוֹת וְהוֹלְכוֹת.

– רוֹאֶה אַתָּה, צָדַקְתִּי. שְׁכַב לְצִדִּי. הַהֵימוּרִים לֹא יַפְרִיעוּנוּ, עַל כָּל פָּנִים, לֹא הַלַּיְלָה.

אַלְוֵרָה רַק הִתְכּוֹנֵן לִשְׁכַּב, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע מָשְׁכוּ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ אֵי־אֵלּוּ יְצוּרִים מוּזָרִים מִתְעוֹפְפִים, שֶׁבָּאוּ מִצַּד הַסָּוַנָּה אֶל הָעֵץ, אֲשֶׁר הוּא אָמַר לִשְׁכַּב תַּחְתָּיו.

– מַה טִּיבָם שֶׁל בַּעֲלֵי־חַיִים אֵלּוּ? – שָׁאֵל אֶת עַצְמוֹ. – נִדְמֶה לִי, אֵלֶּה הֵם עֲטַלֵּפִים, אַךְ מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי גְדוֹלִים כָּאֵלֶּה.

אִלּוּ הֵיטִיב אַלְוֵרָה לָדַעַת אֶת בְּרָזִילְיָה, הֲרֵי בִרְאוֹתוֹ עֲטַלֵּפִים אֵלֶּה הָיָה מִתְאַמֵּץ לֹא לְהֵרָדֵם, עַל אַף עֲיֵּפוּתוֹ הָרַבָּה. אַךְ הוּא לֹא יָדַע, כִּי הַלָּלוּ אֵינָם בְּרִיוֹת שְׁלֵווֹת כְּלָל וּכְלָל, בְּדוֹמֶה לָעֲטַלֵּפִים הָרְגִילִים, וְלָכֵן בְּהִשָׁעֲנוֹ אֶל גֶּזַע הָעֵץ עָצַם אֶת עֵינָיו וְנִרְדָּם מַהֵר. סָמוּךְ לְכָךְ יָרַד עַל כְּתֵפָיו אֶחָד מִמּוֹצְצֵי דָם אֵלּוּ, וּבְהִצָּמְדוֹ בְּנַחַת אֶל עוֹרוֹ מַאֲחוֹרֵי אָזְנוֹ נָשַּׁךְ אוֹתוֹ בְכֹחַ וְהֵחֵל לְעַלֵּעַ אֶת דָּמוֹ. לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה לָרְוָיָה וּפָרַח לוֹ הֵחֵל הַדָּם שׁוֹתֵת בְּצוּרַת קִלּוּחַ דַּק מִתּוֹךְ נֶקֶב זָעִיר שֶׁבָּעוֹר, אֲשֶׁר אַלְוֵרָה, שֶׁלֹּא הִתְעוֹרֵר אֲפִילוּ, לֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ. עֲטַלֵּף אַחֵר צָנַח עַל גַּרְסִיאָה וּכְבָר הֵחֵל לָמֹץ אֶת דָּמוֹ, אַךְ פֶּתַע בָּקַע קוֹל־הֲמֻלָּה מִן הַיַּעַר, שֶׁאִלֵּץ אוֹתוֹ לְהַרְפּוֹת מִטַּרְפּוֹ.

שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁזָּחֲלוּ עַל רַגְלֵיהֶם וִידֵיהֶם הִתְקָרְבוּ חֶרֶשׁ אֶל הַיְשֵׁנִים. הֵם הִתְקַדְּמוּ בֵּינוֹת לָעֲנָפִים, לַשָּׁרָשִׁים וְלַמְטַפְּסִים בְּלֹא לְעוֹרֵר שָׁאוֹן כָּלְשֶׁהוּ. בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם בָּאָה מֵהַיַּעַר פְּלֻגָּה בַּת שְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ, עֲרֻמִּים לְגַמְרֵי אַךְ מְצֻבְּעֵי גֵוָם, שֶׁפָּנוּ יָשָׁר אֶל הָעֵץ, אֲשֶׁר הָאֵירוֹפָּאִים יָשְׁנוּ תַחְתָּיו בִּמְנוּחָה. כִּרְאוֹתָם אוֹתָם נָשְׂאוּ הַפְּרָאִים קוֹל־צְעָקָה צָרוּד, שֶׁדָּמָה יוֹתֵר לְשַׁאֲגַת־חַיָּה מֵאֲשֶׁר לְקוֹל־אָדָם. הַפְּרָאִים הִבִּיעוּ בְכָךְ אֶת שִׂמְחָתָם, כִּי הַטֶּרֶף, אֲשֶׁר הִתְחַקּוּ עַל עִקְּבוֹתָיו בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף כָּזוּ, סוֹף סוֹף נָפַל לְיָדָם.

אַף־עַל־פִּי־כֵן שׁוּם אִישׁ מֵהַפְּרָאִים לֹא הֵרִים אֶת אַלָּתוֹ עַל הַיְשֵׁנִים. הֵם נֶעֶצְרוּ וְהִבִּיטוּ עֲלֵיהֶם אַף בְּכִבּוּד־מָה. אַחַר, בְּהַחֲלִיפָם מִלִּים מִסְפָּר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, הִתְקִינוּ שְׁתֵּי אֲלֻנְקוֹת מִבַּדֵּי־עֵצִים, וְהִנִּיחוּ עֲלֵיהֶם אֶת שְׁנֵי הָאֵירוֹפֶּאִים, שֶׁהוֹסִיפוּ לִישֹׁן עֲמֻקּוֹת, בִּגְלַל עֲיֵפוּתָם, שֶׁגָּדְלָה עוֹד עֵקֶב אִבּוּד הַדָּם.

אַחֲרֵי הַנִּיחָם אֶת הָרוֹבִים וְאֶת חֶבְיוֹנוֹת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה עַל אֲלֻנְקָה שְׁלִישִׁית פָּנוּ חִישׁ לְעֵבֶר הַיַּעַר וְעַד מְהֵרָה נֶעֶלְמוּ בֵּין הָעֵצִים.

כַּאֲשֶׁר אַלְוֵרָה הִתְעוֹרֵר, רָאָה לְתַדְהֵמָתוֹ הָרַבָּה, כִּי הוּא שׁוֹכֵב עַל מַצָּע רַךְ שֶׁל עֲלֵי־דְקָלִים רַעֲנַנִּים בְּסֻכָּה בְּנוּיָה מִגִּזְעֵי־עֵץ עָבִים לְלֹא כָל חָרָךְ. אַף־עַל־פִּי־כֵן חָדַר הָאוֹר לְתוֹכוֹ בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת דֶּרֶךְ בְּקִיעֵי הַקִּירוֹת, כָּךְ שֶׁאַלְוֵרָה יָכֹל לִסְקֹר יָפֶה אֶת מַרְאֵהּ מְעוֹנוֹ הֶעָלוּב פְּנִימָה.

הוּא קָפַץ עַל רַגְלָיו, בְּהִסְתַּכְּלוֹ מִסָּבִיב בְּהִסּוּס רַב וּבְלִי לְהָבִין כֵּיצַד נִתְגַּלְגֵּל לְסֻכָּה זוֹ. הַאִם אֵין זֶה חֲלוֹם? הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן כִּי דִיאַץ בָּנָה בְּמֶשֶׁךְ לַיְלָה אֶחָד סֻכָּה כָּזֹאת וְהֶעֱבִיר אוֹתוֹ בִּשְׁנָתוֹ לְשָׁם!

פֶּתַע פָּרְצָה קָרִיאָה מִפִּיו. הוא רָאָה בְּפִנַּת הַסֻּכָּה אֶת גַּרסִיאָה, שֶׁשָּׁכַב עַל מַצָּע שֶׁל עֲלֵי דְקָלִים כָּמוֹהוּ וּבְפָנִים מְגֹאָלִים בְּדָם.

– גַּרסִיאָה, גַּרסִיאָה – צָעַק, בְּמַהֲרוֹ אֵלָיו. מַה קָּרָה? הֵיכָן אָנוּ שְׁרוּיִים? לָמָּה פָנֶיךָ מֻכְתָּמִים בְּדָם?

– הַנַּעַר, בְּשָׁמְעוֹ אֶת קְרִיאָתוֹ, פָּקַח אֶת עֵינָיו, הִתְרוֹמֵם וְיָשַׁב, כְּשֶׁהוּא מִתְמוֹדֵד וּמְפַהֵק.

– בֹּקֶר טוֹב, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, – אָמַר. – הַאִם כְּבָר חָזַר הַסַּפָּן?

– מָה עִנְיַן סַפָּן לְכָאן?! רְאֵה הֵיכָן אָנוּ!

– הוֹ, זוֹהִי מִין בִּקְתָּה. מִי הוּא, אֵפוֹא, שֶׁבָּנָה אוֹתָהּ וְ… אַח, לָמָּה פָנֶיךָ מְגֹאָלִים בְּדָם, סִנְיוֹר! מֵאֲחוֹרֵי אָזְנְךָ הַיְמָנִית כָּל הָעוֹר מְלֻכְלָךְ בְּדָם וְאַף הַכָּתֵף מֻכְתֶּמֶת.

– אֵיךְ, אַף אֲנִי? וְגַם אַתָּה!

אַלְוֵרָה הֶעֱבִיר אֶת יָדוֹ מֵאֲחוֹרֵי אָזְנוֹ הַיְמָנִית וְרָאָה, שֶׁהִיא שׁוֹתֶתֶת כֻּלָּהּ דָּם.

– מִי הוּא, אֵפוֹא, אֲשֶׁר כֹּה הוֹלִיךְ אוֹתָנוּ שׁוֹלָל? – קָרָא.

– מִין חַיָּה רָעָה נָשְׁכָה אוֹתָנוּ בִּשְׁעַת שְׁנָתֵנוּ – אָמַר גַּרסִיאָה. – יִתָּכֵן, כִּי הַנְּמָלִים, מֵעֵין אֵלֶּה, שֶׁאָכַלְנוּ אוֹתָן מְטֻגָּנוֹת.

– לא אֵדַע, לֹא אֵדַע… אַךְ חָשׁ אֲנִי חֻלְשָׁה רַבָּה.

– וְאַף אֲנִי, סִנְיוֹר.

– וְהֵיכָן הוּא דִיאַץ? מִי הֵבִיא אוֹתָנוּ לְבִקְתָּה זוֹ? אֶפְשָׁר וְהֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לְכָאן שְׁקוּעִים בְּשֵׁנָה?

בְּרֶגַע שָׁאַלְוֵרָה הִתְכּוֹנַן לְהָשִׁיב פָּרְצָה פֶּתַע צְעָקָה פִרְאִית. צְעָקָה כָזוֹ שָׁמַע פַּעַם עַל שְׂפַת הַנָּהָר, כַּאֲשֶׁר הַהֵימוּרִים הוֹפִיעוּ פִּתְאֹם וְהִפְסִיקוּ אֶת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם שֶׁלּוֹ… הוּא הֶחְוִיר כַּמֵּת וְעַל מִצְחוֹ נִרְאוּ אֶגְלֵי זֵעָה קָרָה.

– הֵם חָטְפוּ אוֹתָנוּ – קָרָא, בְּנָשְׁמוֹ בִּכְבֵדוּת, וְהִבִּיט עַל גַּרְסִיאָה בַּאֲרָשֶׁת שֶׁל חַלְחָלָה בְּפָנָיו. – עַכְשָׁו מַבִין אֲנִי אֶת הַכֹּל… הִנְנוּ שְׁבוּיִים בִּידֵי הַהֵימוּרִים!..

בְּרֶגַע זֶה נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַבִּקְתָּה, וְאִינְדְּיָאנִי מְזֻיָּן בְּמַקֵּל כָּבֵד נִכְנֵס פְּנִימָה.

חֵלֶק שֵׁנִי

 

יח. הַ’פִּאַיִם' הַלְבָנִים    🔗

הַפֶּרֶא, שֶׁנִּכְנַס אֶל הַבִּקְתָּה הָיָה אִישׁ־מִדּוֹת, עָרֹם כִּמְעַט, בַּעַל עוֹר צָבוּעַ שָׁחוֹר, אָדֹם וְכָחֹל. פָּנָיו, לְרַבּוֹת גַבּוֹת עֵינָיו, הָיוּ לְלֹא כָּל חֲתִימַת שֵׂעָר וְרַק רֹאשׁוֹ הָיָה מְגֻדָּל פֶּרַע, אֲשֶׁר נוֹצוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת בָּלְטוּ מִמֶּנּוּ. נוֹצוֹת כָּאֵלֶּה דֻבְּקוּ עַל יְדֵי שְׂרָף־הַלּוֹט גַם לִלְחָיָיו, מַה שֶׁשִּׁוָּה לוֹ מַרְאֶה מוּזָר לְהַפְלִיא. בִּשְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה הַמְמֻתָּחָה נִרְאָה נֶקֶב מְמֻלָּא בְּפֶלַַח־יָשְׁפֵּה יְרַקְרַק, וְעַל צַוָּארוֹ הִתְנוֹצֵץ עָנָק עָשׂוּי קוֹנְכִיּוֹת לְבָנוֹת, זֶה הַמְהַוֶּה אֶת עִקָּר – קִשּׁוּטָם שֶׁל רָאשֵׁי שִׁבְטֵי בְּרַזִּילִיָּה.

כְּבוֹאוֹ אֶל הַבִּקְתָּה הִשְׁתַּחֲוָה הַפֶּרֶא מְלוֹא אַפָּיו אַרְצָה וְשִׁרְבֵּב אֶת לְשׁוֹנוֹ, בְּהַבִּיעוֹ עַל יְדֵי עֲוָיוֹתָיו אֶת רַחֲשֵׁי הוֹקָרָתוֹ הָעֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר. אַחַר הִתְרוֹמֵם וּמִלְמֵל אֵי־אֵלּוּ מִלִּים בִּלְתִּי־מוּבָנוֹת, שֶׁהָיוּ מָרְכָּבוֹת מִשּׁוּרָה שֶׁל קוֹלוֹת חִכִּיִּים.

אַלְוֵרָה, שֶׁלֹא הִתְאוֹשֵׁשׁ עֲדַיִן מִפַּחֲדוֹ, נִשְׁאֵר לְלֹא־נוֹעַ, בְּהַבִּיטוֹ תּוֹךְ חֲרָדָה אֶל הַמַּקֵּל הַכָּבֵד שֶׁבִּידֵי הַפֶּרֶא וּבְחַכּוֹתוֹ כָּל רֶגַע, כִּי יִנְחַת עַל רֹאשׁוֹ.

הַהֵימוּר, בִּרְאוֹתוֹ אֶת חֹסֶר־הַתְּנוּעָה שֶׁל הַפּוֹרְטוּגַלִּי, פָּנָה לְגַרְסִיאָה, אֲשֶׁר נֶחְבָּא נִפְחָד אֶל קֶרֶן־הַזָּוִית, וּמִלְמֵל שׁוּב אֵי־אֵלּוּ מִלִּים, שֶׁכָּלְלוּ מִן הַסְתָם שְׁאֵלַת־מָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא קִבֵּל שׁוּם מַעֲנֶה. הוּא עָשָׂה תְּנוּעָה, שֶׁהִבִּיעָה קֹצֶר־רוּחַ, וּבְהַפְנוֹתוֹ אֶת רֹאשׁוֹ לִמְבוֹא הַבִּקְתָּה הֵרִים קוֹל צְעָקָה עַזָּה, שֶׁדָּמְתָה יוֹתֵר לְשַׁאֲגַת חַיָּה רָעָה מֵאֲשֶׁר לְקוֹל אָדָם.

עַד אַרְגִּיעָה נִרְאָה בְּפֶתַח הַבִּקְתָּה אִינְדִּיאַנִּי עוּל־יָמִים בְּגִילוֹ שֶׁל גַּרסִיאָה, וְעָמַד מֵאֲחוֹרֵי רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים.

הָיָה זֶה נַעַר־חֶמֶד, בַּעַל עֵינַיִם פִּקְחוֹת וּשְׁחוֹרוֹת מְאֹד וּפָנִים מְפִיקֵי תְּבוּנָה, כְּאִלּוּ הָיָה שַׁיָּךְ לְגֶזַע אַחֵר. גוֹן עוֹרוֹ הָיָה בָּהִיר יוֹתֵר, שִׂרְטוּטֵי פָּנָיו – דַקִּים יוֹתֵר וְשַׂעֲרוֹ גַּס פָּחוֹת.

רֹאשׁ הַהֵימוּרִים לָקַח דְּבָרִים עִמּוֹ, בְּהַחֲלִיקוֹ אֶת מִצְחוֹ, וּבַעֲשׂוֹתוֹ תְּנוּעַת־אִיּוּם בְּיָדוֹ הֶרְאָה עַל אַלְוֵרָה. לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב שֶׁל הָאַחֲרוֹן פָּתַח הַנַּעַר וְאָמַר:

– סִנְיוֹרִים!..

אַלְוֵרָה וְגַרסִיאָה הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל עֵבֶר רֵעֵהוּ, בְּשַׁאֲלָם אֶת עַצְמָם אִם אֵינָם הוֹזִים בְּהָקִיץ. פֶּרֶא בְּרַזִילִיאַנִּי, הַמְדַבֵּר סְפָרַדִּית! לא יְאֻמַּן, כִּי יְסֻפָּר!

– סִנְיוֹרִים, – הִשְׁמִיעַ הַנַּעַר. – רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים דִּבֶּר אֲלֵיכֶם וְחָרָה לוֹ לָמָּה לֹא עֲנִיתֶם עַל שְׁאֵלוֹתָיו…

– מִי לִמְּדְךָ אֶת שְׂפַת הַלְּבָנִים? – שָׁאֵל אַלְוֵרָה נִדְהָם כֻּלּוֹ.

– הַפִּיאַיֶּה שֶׁל שִׁבְטִי, – הֵשִׁיב הַנַּעַר.

– דִּיאַץ?

– כֵּן, זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַפַּטְרוֹן שֶׁלִּי. הִנְנִי נִזְכָּר, כִּי לֹא פַּעַם שָׁמַעְתִּי כֵּיצַד הָיָה אוֹמַר לְעַצְמוֹ: “דִיאַץ הַמִּסְכֵּן!”

– מַשְׁמָע, שֶׁאַתָּה טוּפִּינַמְבִּי?

– כֵּן, סִנְיוֹר.

– הַאִם נִשְׁבֵּיתָ עַל־יְדֵי הַהֵימוּרִים?

– כֵּן.

– וְלָמָּה הִשְׁאִירוּ אוֹתְךָ בַּחַיִּים?

– אָמַרְתִּי לָהֶם, כִּי בִּלְעָדַי לֹא יוּכְלוּ לְהִדָּבֵר עָם הַפִּיאַיֶּה הַלָּבָן, כַּאֲשֶׁר יִתְפְּשׂוּהוּ.

– וְאָנוּ? מַה יַעֲשׂוּ בָּנוּ?

– אַל פַּחַד, סִנְיוֹרִים! הַהֵימוּרִים אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לְעֵת־עַתָּה לְאָכְלְכֶם.

– הֲתֵדַע פַּשֶׁר רְדִיפָתָם אַחֲרֵי הַפַּטְרוֹן שֶׁלְּךָ?

– כֵּן. הֵם בִּקְשׁוּ לְמַנּוֹתוֹ לְפִּיאַיֶּה שֶׁל שְׁבְטָם. הַפִּיאַיֶּה שֶׁל הַהֵימוּרִים נִפְטַר וְיֵשׁ צֹרֶךְ לְהַחֲלִיפוֹ בְּאַחֵר. כְּלוּם רְאִיתֶם אֶת הַפַּטְרוֹן שֶׁלִּי?

– כֵּן, נִפְרַדְנוּ מִמֶּנּוּ אֶמֶשׁ…

קוֹלוֹ הַצָּרוּד וְהַחַד שֶׁל הַהֵימוּר שִׁסַּע אוֹתוֹ. כַּנִּרְאֶה שֶׁהָרֹאשׁ הִתְרַגֵּז בְּיוֹתֵר לְמִשְׁמַע שִׂיחָה כֹּה מְמֻשֶּׁכֶת, שֶׁלֹּא הֵבִין בָּהּ אַף מִלָּה אַחַת. הוּא הִבִּיט תּוֹךְ אִיּוּם עַל הַנַּעַר וְרִטֵּן כַּמָּה מִלִּים, בְּנָקְשׁוֹ בְּזַעַם בְּמַקְלוֹ הַכָּבֵד.

– הַמַּנְהִיג מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אִם נֶחֱשָׁבִים אַתֶּם לְ’פִּיאַיִם' בְּאַרְצְכֶם! – תִּרְגֵם הַנַּעַר אֶת דְּבָרָיו.

– כָּל הָאֲנָשִׁים הַלְבָנִים הֵם בְּחֶזְקַת ‘פִּיאַיֶּה’ – הֵשִׁיב אַלְוֵרָה.

– הוּא מַבְטִיחַ לְחַיּוֹת אֶתְכֶם, בִּתְנַאי שֶׁתֵּאוֹתוּ לִהְיוֹת הַ’פִּיאַיִם' שֶׁל שִׁבְטוֹ. אִם תִּיקַר נַפְשְׁכֶם בְּעֵינֵיכֶם אַל תָּשִׁיבוּ אֶת פָּנָיו.

– אוֹיָה, אֲנַחְנוּ נַהְיֶה הַקּוֹסְמִים שֶׁל הַהֵימוּרִים, הַפְּרָאִים הַנִּתְעָבִים הָאֵלֶּה?.. מַה דַעְתְּךָ עַל כַּךְ, גַּרְסִיאָה?

– נִדְמֶה לִי, כִּי מוּטָב לִהְיוֹת קוֹסֵם מַאֲשֶׁר לְהִצָּלוֹת עַל הַשְּׂבָכָה… עַל־כָּל־פָּנִים נַרְוִיחַ זְמַן בְּאֹרַח זֶה. הֲרֵי אִם הַמַּלָּח הָלַךְ בְּעִקְּבוֹתֵינוּ מֻבְטָח לִי, כִּי לֹא יַעַזְבֵנוּ.

– צָדַקְתָּ, גַּרסִיאָה – אָמַר אַלְוֵרָה אַחֲרֵי שִׁקּוּל־דַעַת קַל. דִּיאַץ בְּלִי סָפֵק יִשְׁתַּדֵל לִפְדוֹת אוֹתָנוּ.

בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַנַּעַר אָמַּר לוֹ:

– אֱמֹר לָרֹאשׁ, כִּי אָנוּ מַסְכִּימִים.

כְשֶׁהַהֵימוּר שָׁמַע אֶת הַתְּשׁוּבָה הִצְהִיל פָּנָיו וְעֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת, הַקּוֹדְרוֹת הִבְרִיקוּ, הוּא שָׁמַט אֶת אַלָּתוֹ וּבִפְנוֹתוֹ תְּחִלָּה לְאַלְוֵרָה וְאַחַר כַּךְ לְגַרסִיאָה מִלְמַל מִלִּים מִסְפָּר.

– מַה פֵּשֶׁר דְּבָרָיו? – שָׁאַל אַלְוֵרָה אֶת הַנַּעַר הָאִינְדִּיאַנִי.

– הוּא אוֹמֵר, כִּי אַתָּה תִּהְיֶה ‘פִּיאַיֶּה’ גָדוֹל וַחֲבֵרְךָ יִהְיֶה ‘פִּיאַיֶּה’ קָטֹן שֶׁל שֵׁבֶט הַהֵימוּרִים וְכִי בְּעֶזְרַת מְכַשְּׁפִים אַדִּירִים כָּאֵלֶּה יִהְיֶה שֵׁבֶט הַהֵימוּרִים בִּלְתִּי מְנֻצָּח וּלְעוֹלָם לֹא יֵדַע מַחֲסוֹר בִּבְשַׂר־אָדָם.

– נָבָל! – קָרָא אַלְוֵרָה.

לְמַזָלוֹ לֹא הֵבִין רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים אֶת קְרִיאָתוֹ. בְּהַחֲווֹתוֹ קִידָה עֲמֻקָּה הוּא נָגַע בִּקְצֵה לְשׁוֹנוֹ בָּאֲדָמָה וְיָצָא בְּלִוְיַת הַנָּעַר.

– מַה דַעְתְּךָ, גַּרסִיאָה? שָׁאַל אַלְוֵרָה, בְּהִשָּׁאֲרָם לְבַדָּם. הַאִם לֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ לְמַלֵּא תַּפְקִיד שֶׁל מְכַשֵּׁף קָטָן?

– אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יִדְרְשׁוּ מִמֶּנִי פְּרָאִים אֵלֶּה, עַל־כָּל־פָּנִים חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי בְּרֶגַע זֶה אֵינֶנּוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה לְהִצָּלוֹת, וְזֶה הָעִקָּר!.. אוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, כִּי קָשֶׁה הָיָה לִי לְהַשְׁלִים עִם הָרַעֲיוֹן, כִּי קֵבַת פֶּרֶא תִּהְיֶה מְקוֹם קִבְרִי!

– אַף לִי, זַאֲטוּט.

– וּמַה דַעְתְּךָ, הֲיַשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ כַּאן אוֹ יַעֲבִירוּ אוֹתָנוּ לְבִקְתָּה מְרֻוָּחָה יוֹתֵר?

– לא אֵדַע. אַף דִּיאַץ, כַּנִּרְאֶה, מַמְעִיט לְהַכִּיר פְּרָאִים אֵלֶּה, הֲגַם שֶׁהוּא מַכִּיר הַרְבֵּה שְׁבָטִים.

– אֲנִי חוֹשֵׁב, כִּי…

בּוֹאוֹ שֶׁל הַנַּעַר הָאִינְדִיאַנִי שִׁסְּעוֹ בְּאֶמְצַע דִּבּוּרוֹ. הַנַּעַר לֹא הָיָה יְחִידִי. יַחַד עִמּוֹ בָּאוּ אַרְבָּעָה פְּרָאִים מְכֹעָרִים בְּיוֹתֵר מְקֻשָּׁטִים בְּנוֹצוֹת־תֻּכִּי. הֵם נָשְׂאוּ שְׁנֵי סַלֵּי־עֲנָק.

– מַה חֶפְצָם? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– הֵם הֵבִיאוּ לָכֶם אֶת בְּגָדָיו וְתַכְשִׁיטָיו שֶׁל הַפִּיאַיֶּה הַמֵּת. הַמָּנוֹחַ לֹא חָסַר כָּל טוֹב, וְהוּא זָכָה לִתְהִלָּה רַבָּה. שׂוּמָה עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת נוֹכְחִים בִּשְׁעַת קְבוּרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁחֵלֶק מִנִּשְׁמָתוֹ יִתְגַלְגֵל בָּכֶם.

– אֵיכָכָה! הֲלֹא אָמַרְתָּ לִי, כִּי הוּא מֵת שָׁבוּעַ קֹדֶם לָכֵן?

– אָמְנָם כֵּן, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְתִתּוֹ לְמַאֲכָל טֶרֶם נִמְצָא לוֹ מְמַלֵּא מָקוֹם.

– לְתִתּוֹ לְמַאֲכָל? מַשְׁמָע, שֶׁהַהֵימוּרִים כֹּה מַפְלִיגִים בְּהַעֲרָצָתָם אֶת הַנִּפְטָר הַגָּדוֹל, עַד שֶׁהֵם מוּכָנִים לְאָכְלוֹ?

– הוֹ, לָאו! הֵם אוֹכְלִים רַק אֶת הַשְׁבוּיִים, וְרַק בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת הֵם אוֹכְלִים אַף אֶת גּוּפוֹת קְרוֹבֵיהֶם… אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּדַאי שֶׁתִּזְדַרְזוּ, סִנְיוֹרִים, הָרֹאשׁ מְחַכֶּה לָכֶם.

אַרְבָּעָה פְּרָאִים פָּתְחוּ אֶת הַסַּלִּים וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם עֲטָרוֹת קְלוּעוֹת מִסִּיבֵי צְמָחִים, אֲשֶׁר פִּלְחֵי זָהָב, עֲנָקִים וּצְמִידִים עֲשׂוּיִים שִׁנֵּי קַיְמַנִּים וְיַגּוֹאַרִים וָחֳלָיוֹת־נְחָשִׁים שֻׁבְּצוּ בָּהֶן, אַחַר – סִנָּרִים מֻתְקָנִים מִרְצוּעוֹת עוֹר שֶׁל חֲזִיר־הַפִּיל וְהָעֲרוּכִים אַף בְּטַעַם־מָה, לְבַסּוֹף הוֹצִיאוּ מִסְפָּר רַב מְאֹד שֶׁל שַׂקִּיקִים, שֶׁהֵכִילוּ קְמֵיעוֹת יְקָרִים וּתְרוּפוֹת־פֶּלֶא.

הַנַּעַר נָתַן אוֹת וְהָאִינְדִּיאַנִּים הֶעֱנִידוּ לָאֵירוֹפָּאִים עֲנָקִים וּצְמִידִים, קָשְׁרוּ אֶת סִנָּרֵיהֶם, שָׂמוּ עַל רָאשֵׁיהֶם כִּתְרֵי־נוֹצוֹת יָפִים בְּיוֹתֵר וְאַחַר הִזְמִינוּם לָצֵאת.

– הַרְצֵן פָּנֶיךָ! – אָמַר אַלְוֵרָה לַחֲבֵרוֹ. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אָסוּר לוֹ לִצְחֹק, זְכֹר זֹאת!

– אֶתְאַמֵץ בְּכָל כֹּחוֹתַי, שֶׁלֹּא לִפְרֹץ בִּצְחוֹק, סִנְיוֹר! – הַשִׁיב גַּרסִיאָה.

מֵאֲחוֹרֵיהֶם הִשְׂתָּרְעָה כִּכָּר רַחֲבַת־יָדַיִם מְעֻטֶּרֶת בִּבְקָתוֹת שֶׁהָיוּ שַׁיָּכוֹת, בְּוַדַּאי, לְשֵׁבֶט־מָה מְנֻצָּח. קָרוֹב לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ מְבֻגָּרִים, עֲרֻמִים לְגַמְרֵי כִּמְעַט, אַךְ מְזֻיָּנִים בִּקְשָׁתוֹת, אַלּוֹת, גְרַוַּטַנּוֹת וּבְגַרְזִנֵּי־אֶבֶן הִתְפַּזְרוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת לְלֹא כָּל סֵדֶר עַל פְּנֵי כִּכָּר זוֹ. כַּמָּה מֵהֶם עָמְדוּ, כַּמָּה אֲחֵרִים יָשְׁבוּ כְּרוּעֵי בֶּרֶךְ, כְּאִלּוּ הֵם מַמְתִּינִים לְמַשֶּׁהוּ.

כֻּלָּם הָיוּ מָשְׁחָתֵי הַתֹּאַר מְאֹד, בַּעֲלֵי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת אֲרֻכּוֹת וּמְדֻבְלָלוֹת וּצְבוּעִים בְּמִתְכַּוֵּן בְּצוּרָה כְּזוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַטִּיל אֵימָה עַל הָאוֹיֵב.

ראשׁ־הָהֵימוּרִים עָמַד בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר וּבְסָמוּךְ לוֹ הִסְתַּדְּרָה פַּמַלְיָה נִכְבָּדָה, שֶׁסּוֹבְבָה חֲבִילַת־מָה אֲרֻכָּה וְרַבַּת הֶקֵף.

בְּרֶגַע שֶׁהוֹפִיעוּ שְׁנֵי הַ’פִּיאַיִם' הַחֲדָשִׁים פָּרְצָה שְׁאָגָה אַדִּירָה עַל הַכִּכָּר, דוֹמֶה כְּאִלּוּ נֶאֶסְפוּ לְכַאן מֵאוֹת חַיּוֹת־טֶרֶף. אֲבָל לְפִי אוֹת הַמַּנְהִיג הִיא הֻפְסְקָה מִיָּד.

– זוֹהִי חַבְרַיָּא! – קָרָא גַּרסִיאָה. הֵם נוֹהֲקִים, בְּדוֹמֶה לְחַיּוֹת פֶּרֶא שֶׁבַּמִּדְבָּר.

– וְהֵם רָצִים כְּמוֹהֶן – הוֹסִיף אַלְוֵרָה, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ כֵּיצַד כָּל הַהֵימוּרִים עָמְדוּ עַל אַרְבַּע.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, לִבִּי מָלֵא פַּחַד, שֶׁמָּא פְּרָאִים אֵלֶּה יָשִׂימוּ אוֹתָנוּ עַל הַשְּׁבָכָה.

– אַל תִּפְחַד, הִנְנוּ קְדוֹשִׁים לָהֶם.

– וּמָהִי הַחֲבִילָה, שֶׁהֵם כֹּה שׁוֹמְרִים עָלֶיהָ?

– חוֹשֵׁבְנִי, כִּי גוּפַת הַ’פִּיאֵיֶּה' הַמֵּת טְמוּנָה בָּהּ.

– וּמַה אִם יְאַלְּצוּ אוֹתָנוּ לְאָכְלָה, כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ תִכָּנֵס לְתוֹךְ גוּפֵינוּ?..

– בְּלֹם פִּיךָ, גַּרְסִיאָה, וָה מְעוֹרֵר בִּי בְּחִילָה.

רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים קָרַב אֲלֵיהֶם וּבְהַבִּיעוֹ אֶת רַחֲשֵׁי הַחֲשָׁבָתוֹ הָעֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר, נָתַן לָהֶם אוֹת, בְּהַזְמִינוֹ לָלֶכֶת אַחֲרָיו.

בְּנֵי־לִוְיָתוֹ כְּבָר נָשְׂאוּ עַל כִּתְפֵיהֶם אֶת הַחֲבִילָה הָעֲטוּפָה בָּאָרִיג גַּס, הֶעָשׂוּי מִסְתָּמָא סִיבִים אוֹ קְלִפַּת צֶמַח־מָה, וּפְנֵיהֶם הָיוּ מוּעַדוֹת הַיַּעֲרָה. שְׁאָר הַלּוֹחֲמִים הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם: כַּמָּה מֵהֶם הָלְכוּ זְקוּפֵי רֹאשׁ, כַּמָּה אֲחֵרִים רָצוּ עַל יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם. הֵם רָטְנוּ עֲמוּמוֹת, בְּדוֹמֶה לְיַגּוּאַרִים, וְעִתִּים צָרְחוּ צְרִיחוֹת מְשֻׁנּוֹת בְּיוֹתֵר בְּתָלְשָׁם אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם וּבְהַכּוֹתָם בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם עַל לִבָּם.

– כְּלוּם לֹא הָלְכוּ לִקְבֹּר אֶת הַנִּפְטָר? – שָׁאַל גַּרסִיאָה.

– כַּנִּרְאֶה, אִם נוֹהֲגִים הֵם בִּכְלָל לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם. בְּרַם, אֲנִי מַטִּיל סָפֵק בְּכָךְ.

הֲמוֹנֵי הַהֵימוּרִים הִתְפַּזְּרוּ בְּעִרְבּוּבְיָה עַל פְּנֵי הַיַּעַר תּוֹךְ צְעָקוֹת, נְהִימָה וּשְׁאָגָה. מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה קָרְבוּ הָאֲנָשִׁים נוֹשְׂאֵי הַחֲבִילָה אֶל נָהָר, שֶׁנִּדְמֶה מִן הַחוֹף עָמֹק בְּיוֹתֵר.

רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים טִפֵּס על צוּק סֶלַע, שֶׁנִּתְלָה עַל פְּנֵי הַנָּהָר, וּבְמֶשֶׁךְ כַּמָּה רְגָעִים הִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים־לֵב בַּמָּיִם.

אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה, שֶׁעָקְבוּ אַחֲרָיו, נִסּוּ לְשַׁאֲלוֹ.

– קָרִיבִּים, – הֵשִׁיב רֹאשׁ הַהֵימוּרִים.

– קָרִיבִּים! קָרָא אַלְוֵרָה. – אֵלֶּה הֵם, וַדַּאי, הַדָּגִיגִים הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁטָּרְפוּ אֶת דִּיאַץ. הֲזוֹכֵר אַתָּה, גַרְסִיאָה?

– כֵּן, זוֹכֵר אֲנִי. אֲבָל הַאֻמְנָם הַפְּרָאִים בָּאוּ הֵנָּהּ, כְּדֵי לָדוּג דָגָה?

– נִרְאֶה, – הֵשִׁיב אַלְוֵרָה.

הָרֹאשׁ פָּקַד לְהָבִיא אֵלָיו אֶת הַסַּל וְהוּא הוֹצִיא מִשָּׁם אֶבְרֵי אָדָם, שֶׁקֻּטְּעוּ, כַּנִּרְאֶה, לֹא מִכְּבָר, הוֹאִיל וְהָיוּ מְגֹאָלִים בַּדָּם. הוא נָטַל יָד, אֲשֶׁר צָמִיד עָשׂוּי קוֹנְכִיּוֹת נִשְׁתַּמֵּר עוֹד עַל גַבָּהּ, וְזָרַק אוֹתָהּ אֶל הַנָּהָר. אַחַר הִשְׁלִיךְ רֶגֶל וְרֹאשׁ, שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים לְנַעַר.

– הוֹ, נְבָלִים! – קָרָא אַלְוֵרָה, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַבְלִיג עַל שְׁאָט־נַפְשׁוֹ. – הֵם מְעוֹרְרִים בִּי זְוָעָה מַמָּשׁ!

– נֵלֵךְ מִפֹּה, סִנְיוֹר אַלְוֵרָה! – אָמַר גַּרסִיאָה. לֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ לַחֲזוֹת יוֹתֵר.

– אַתָּה רַק תְּחַלֵל אֶת כְּבוֹדְךָ בְּעֵינֵי הַפְּרָאִים, לֹא, אִם מְבַקְּשִׁים אָנוּ לְהַצִּיל אֶת עוֹרֵנוּ, עָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר!

– קָרִיבִּים! שָׁנָה הַמַּנְהִיג, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל הַנָּהָר לְאַלְוֵרָה.

הַפּוֹרטוּגַלִּי הִתְכּוֹפֵף בְּקְצֵה הַצּוּק וְצָפָה בַּמַּיִם, שֶׁהָיוּ שְׁקוּפִים לְהַפְלִיא. הוּא רָאָה שָׁם רִבְבוֹת דָּגִיגִים קְטַנִּים, בַּעֲלֵי גַבִּים כַּהִים וּכְרֵסִים כְּסַפְסָפוֹת, שֶׁנֶּאֶבְקוּ בְּאַכְזָרִיּוּת בֵּינֵיהֶם, בְּזָלְלָם אֶת הַבָּשָׂר הַמָּשְׁלָךְ.

– רֹאשׁ הַהֵימוּרִים הִשְׁלִיךְ הַמַּיְמָה נִתְחֵי בְּשַׂר־אָדָם, וְזֶה מָשַׁךְ אֵלָיו אֶת הַקָּרִיבִּים – הֵעִיר אַלְוֵרָה לַחֲבֵרוֹ.

– וְלָמָּה מִתְכַּוֵּן הוּא לְמָשְׁכָם הֵנָּה?

בְּרֶגַע זֶה עָלָה רֵיחַ סִרְחוֹן אָיֹם מִשְּׂפַת הַנָּהָר. הַפַּמַלְיָה, שֶׁנָּשְׂאָה אֶת הַחֲבִילָה הַמִּסְתּוֹרִית, הֵסִירָה אֶת הַמִּכְסֶה וּפָתְחָה אֶת גוּפַת הָאִינְדִיאַנִּי הַזָּקֵן, שֶׁכְּבָר הִתְפּוֹרְרָה כָּלִיל.

– אָכֵן, הוּא מַסְרִיחַ בְּמִדָּה הֲגוּנָה אִינְדִיאַנִי זֶה! – קָרָא גַרסִיאָה, בְּסָתְמוֹ אֶת חָטְמוֹ. – לַעֲזָאזֵל כָּל הַהֵימוּרִים עִם כָּל הַמְּכַשְׁפִים שֶׁלָּהֶם!..

הָאִינְדִיאַנִּים כָּרְכוּ אֶת הַגְּוִיָּה בִּמְטַפְּסִים חֲזָקִים וְסָחֲבוּ אוֹתָהּ עַד שְׂפַת הַצּוּק, וּמִשָּׁם הוֹרִידוּהָ, תּוֹךְ הֲסִיטָם אוֹתָהּ לְאַט, הַמָּיְמָה.

– הֵם נְתָנוּהָ מַאֲכָל לַדָּגִים – אָמַר אַלְוֵרָה.

הַקָּרִיבִּים הִתְנַפְּלוּ בְּזַעַם עַל הַגּוּפָה וְנִתְקְעוּ בָּהּ בְּשִׁנֵּיהֶם הַחֲסֻנוֹת, בְּקָרְעָם בִּתְרֵי בָּשָׂר וָעוֹר. כַּמָּה מֵהַדָּגִיגִים הֶעֱמִיקוּ לַחֲדֹר לְתוֹךְ בֶּטֶן הַגּוּפָה, בְּזָלְלָם אֶת הַקְרָבַּיִם. הַבָּשָׂר נֶעְלַם בִּמְהִירוּת־לֹא־תֵאָמֵן, וְלֹא עָבְרָה אַף שָׁעָה קַלָּה, וּמֵהַגּוּפָה לֹא שָׂרַד מְאוּמָה, פְּרָט לָעֲצָמוֹת.

וְאָמְנָם הֵם כֹּה נִקּוּ אֶת הַשֶּׁלֶד עַד שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה בּוֹ בָּרֶגַע לְהַעֲמִידוֹ לְרַאֲוָה בְּבֵית־נְכֹאת!

הָאִינְדִּיאַנִּים מָשׁוּ בְּזְהִירוּת אֶת הַשֶּׁלֶד מִן הַמַּיִם, עָטְפוּ אוֹתוֹ בְּמַחְצֶלֶת גְּדוֹלָה וְאַחֲרֵי כָּרְכָם אוֹתוֹ בִּמְטַפְּסִים הִנִּיחוּהוּ עַל גַבֵּי אֲלוּנְקָה קְלוּעָה מִבַּדֵי עֵצִים.

– הַטֶּכֶס נִגְמָר! – נִשְׁמָע קוֹלוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ. אַלְוֵרָה הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה אֶת הַנַּעַר הָאִינְדִיאַנִי עוֹמֵד עַל יָדוֹ.

– הַ"פִּיאַיִם" לִבְנֵי הָעוֹר רַשָּׁאִים לָדוּר עַתָּה בְּבִקְתַּת הַמָּנוֹחַ – אָמַר הָאִינְדִיאַנִי הַצָּעִיר.

– וּמַה יַעֲשׂוּ בְּעַצְמוֹת הַמֵּת? שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– יִתְלוּ אוֹתָן עַל עֵץ, וְשָׁם תִּהְיֶינָה מוּנָחוֹת עַד אֲשֶׁר יִפְּלוּ אַרְצָה.

הַהֵימוּרִים שָׁבוּ עַל עִקְבוֹתֵיהֶם. פְּנֵיהֶם לֹא הֵפִיקוּ כָּל עֶצֶב. כַּמָּה מֵהֶם אַף הָיוּ עַלִּיזִים בְּיוֹתֵר וְנוֹפְפוּ אֶת אַלּוֹתֵיהֶם, דוֹמֶה כְּאִלּוּ הֵם נִלְחָמִים בְּאוֹיֵב עָלוּם. לְעִתִּים הֵם הִתְפַּזְרוּ לְכָל עֵבֶר תּוֹךְ צְרִיחָה אֲיֻמָּה, כְּאִלּוּ הֵם רוֹדְפִים אַחֲרֵי שֵׁבֶט אוֹיֵב, בְּהַצְלִיפָם תּוֹךְ כַּךְ בְּאַלוֹתֵיהֶם אָנֶה וָאָנֶה. אַחַר נֶעֶצְרוּ פֶּתַע וְנָסֹגוּ אָחוֹר לְעֵבֶר רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט, בְּהַעֲמִידָם פָּנִים כְּנָסִים. עֵינֵיהֶם הִבְרִיקוּ בְּזַעַם, הֵם הֵנִיעוּ בִּלְסָתוֹתֵיהֶם בְּחֵמָה שְׁפוּכָה, דוֹמֶה כְּאִלּוּ הֵם מְשַׁסְּעִים בָּשָׂר בְּשִׁנֵּיהֶם, וְתוֹךְ כַּךְ הֵרִימוּ קוֹל שְׁאָגָה פִּרְאִית.

כְּשֶׁחָזְרוּ אֶל הַכְּפָר הִתְשׁוֹטְטוּ¹⁴ רַבִּים מֵהֶם עַל פְּנֵי הַיַּעַר, הוֹאִיל וְהַבְּקָתוֹת צָרוֹת הָיוּ מֵהָכִיל אֶת כֻּלָּם. אַף־עַל־פִּי־כֵן נֶעֶצְרוּ כַּמָּה עֲשָׂרוֹת מֵאַנְשֵׁי־מִלְחָמָה אֵלּוּ לְיַד בִּקְתָּה רַחֲבַת יָדַיִם בְּיוֹתֵר, שֶׁשָּׁכְנָה בְּטַבּוּר הַכִּכָּר.

קִירוֹת בִּקְתָּה זוֹ קֻשְּׁטוּ בְּעוֹרוֹת־נְחָשִׁים וְעַל גַגָּהּ הִתְנוֹסְסוּ רָאשֵׁי הַקַּיְמַנִּים.

– מַה טִיבָהּ שֶׁל בִּקְתָּה זוֹ? – שָׁאַל אַלְוֵרָה אֶת הַנַּעַר הָאִינְדִיאַנִּי.

– זֶהוּ מְעוֹנוֹ שֶׁל הַ’פִּיאַיֶּה' הַנִּפְטַר – הֵשִׁיב הָאִינְדִיאַנִּי. מֵהַיּוֹם וְהָלְאָה תֵּשְׁבוּ כַּאן, מֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן, שֶׁהַהֵימוּרִים יַחֲנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה. נִתַּן לִי צַו לְהוֹלִיךְ אֶתְכֶם הֵנָּה וּלְהִשָּׁאֵר בִּמְחִיצַתְכֶם עַד אֲשֶׁר תִּלְמְדוּ אֶת שְׂפַת הַיְלִידִים.

– וְהַאֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל אֹכֶל־מָה? – שָׁאַל אוֹתוֹ אַלְוֵרָה.

– עוֹד מְעַט יוּקְרַב אֶחָד מִשְּׁבוּיֵי הַמִּלְחָמָה וְיִצָּלֶה. אַתֶּם תִּטְּלוּ אֶת מֵיטַב הַנְּתָחִים…

– אֲשֶׁר אַתָּה תִּזְלְלוֹ, בְּכוֹר שָׂטָן; – שִׁסַּע אוֹתוֹ אַלְוֵרָה תּוֹךְ הִתְרַגְזוּת.

הַנַּעַר הָאִינְדִיאַנִי הִבִּיט אֵלָיו בְּחִיּוּךְ.

– הוֹ, כֵּן! – אָמַר. – הָאֲנָשִׁים הַלְבָנִים אֵינָם מְחַבְּבִים אֶת בְּשַׂר הָאָדָם. – וּבְכֵן תְּקַבְּלוּ בִּמְקוֹמוֹ אֶת בְּשַׂר חֲזִיר – הַפִּיל, בְּשַׂר הַצָּב וּפֵרוֹת הַמַּנִּיאוֹקָה. הִכָּנְסוּ לְכַאן, וְאַל תַּצְאוּ מֵהַבִּקְתָּה עַד אֲשֶׁר תְּקַבְּלוּ רְשׁוּת לְכַךְ מֵאֵת הָרֹאשׁ. לֹא יָאֶה לְ’פִּיאַיֶּה' לְהֵרָאוֹת תְּכוּפוֹת מִדַּי בִּפְנֵי הֶהָמוֹן.

אַחֲרֵי הִסּוּס־מָה הֶחֱלִיטוּ אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה לַעֲבֹר אֶת מִפְתַּן הַבִּקְתָּה וְהֵם נִכְנְסוּ לָדוּר בִּמְעוֹנוֹ שֶׁל הַ’פִּיאַיֶּה' הַמָּנוֹחַ.

 

יט. קָרְבְּנוֹת הַמִּלְחָמָה    🔗

הַבִּקְתָּה, שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת קֹדֶם לַ’פִּיאַיֶּה' שֶׁל הַשֵּׁבֶט, שֶׁגֹּרַשׁ אוֹ שֶׁהֻשְׁמַד עַל־יְדֵי הַהֵימוּרִים, הָיְתָה מְרֻוַּחַת רַב יֶתֶר מִשְּׁאָר הַבְּקָתוֹת, אַךְ גַּם אַפְלוּלִית הַרְבֵּה יוֹתֵר. הוֹאִיל וּבַקִּירוֹת לֹא הָיו חֲרַכִּים, וְהָאוֹר חָדַר לְתוֹכוֹ דֶרֶךְ חוֹר זָעִיר שֶׁבַּגַּג. כְּבָר בְּהֶעָפַת־עַיִן רִאשׁוֹנָה אֶפְשָׁר הָיָה לְהַסִּיק, כִּי הָיָה זֶה מְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל קוֹסֵם, מֵאַחַר שֶׁהָיָה גָדוּשׁ בְּקָמִיעוֹת וַעֲנָקִים מִשִּׁנֵּי חַיּוֹת־טֶרֶף וָחֳלָיוֹת־נְחָשִׁים, שֶׁכִּסּוּ אֶת הַקִּירוֹת. אַךְ שְׁנֵי הָאֵירוֹפֵּאִים שָׂמוּ לֵב קֹדֶם כָּל, כְּמוּבָן, לְאֹסֶף גֻּלְגְּלוֹת־הָאָדָם, שֶׁנִּשְׁתַּמְרוּ בְּאֹפֶן מְצֻיָּן וְשֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת הַכֹּתֶל, אֲשֶׁר מִמּוּל לְדֶלֶת הַכְּנִיסָה. פִּרְאֵי בְּרַזִילִיָה נָהֲגוּ תָּמִיד לְקַיֵּם אֶת רָאשֵׁי הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שִׁבְטֵי הָאוֹיֵב, שֶׁנָּפְלוּ חָלָל עַל שְׂדֵה הַקְּרָב אוֹ שֶׁנֶּאֶכְלוּ עַל יָדָם. הֵם שִׁמְּרוּ אוֹתָם בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת: תְּחִלָּה הִרְחִיקוּ אֶת הַמֹּחַ, שֶׁנֶּחְשַׁב לְמַאֲכַל־תַּאֲוָה. אַחַר שִׁקְּעוּ אֶת הַגֻּלְגֹלֶת בִּכְלִי מְמֻלָּא שֶׁמֶן־צְמָחִים מָרִיר, הַנִּקְרָא “antiroba”, וּלְבַסּוֹף הִיא נִתְּגָה לִפְעוּלַת הֶעָשָׁן בְּמֶשֶׁךְ זְמַן־מָה. לְאַחַר שֶהוֹצִיאוּ אֶת הָעֵינַיִּם הֵם שָׂמוּ בִּמְקוֹמָן שְׁתֵּי שִׁנַּיִם חוֹתְכוֹת שֶׁל כַּרְסְמָן־מָה, תָּפְרוּ כָּלִיל אֶת הַשְּׂפָתַיִם וְקִשְׁטוּ אֶת הָאָזְנַיִם בִּצְרוֹרוֹת קְטַנִּים שֶׁל נוֹצוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹ כְּתֻמּוֹת.

הָאֹסֶף שֶׁל הַ"פִּיאַיֶּה" הַמָּנוֹחַ הָיָה רַב לְמַדַּי; הוּא הֵכִיל עֶשְׂרִים גֻּלְגֹלֶת, שֶׁנִּשְׁתַּמְרוּ יָפֶה. חוּץ מֵאֵלּוּ לֹא הָיָה בַּבִּקְתָּה שׁוּם חֵפֶץ כִּמְעָט. כָּל הָ"רִהוּט" כָּלַל כַּמָּה עַרְסָלִים קְלוּעִים מִסִּיבִים גַּסִים. דְּלוּעִים נְבוּבוֹת וּקְלִפּוֹת אֱגוֹזֵי קוֹקוֹס צְרִיכוֹת הָיוּ לְשַׁמֵּשׁ בִּמְקוֹם כְּלֵי־מִטְבָּח וְכַמָּה סְפָלִים עֲשׂוּיִים חֵמָר נַקְבּוּבִי עָמְדוּ מְלֵאִים מַיִם, שֶׁהִסְתַּנְּנוּ דֶּרֶךְ הַדְּפָנוֹת וְהִתְכַּנְּסוּ לְתוֹךְ גִּגִּית־עֲנָק. כַּמָּה שֶׁמּוּזָר הַדָּבָר, אַךְ פִּרְאֵי־בְּרַזִּילִיָּה הִקְדִישׁוּ תָּמִיד תְּשׂוּמַת־לֵב רַבָּה לְמֵי־הַשְׁתִיָה וְהִשְׁתַּמְשׁוּ רַק בְּמַיִם טְהוֹרִים לַחֲלוּטִין, שֶׁהִסְתַּנְּנוּ דֶרֶךְ כְּלֵי חֶרֶס מְיֻחָדִים לְכָךְ.

– וּבְכֵן, מָה הוּא מְעוֹנֵנוּ בְּעֵינֶיךָ? – שָׁאַל אַלְוַרָה, לְאַחַר שֶׁהֵם סָקְרוּ אֶת כָּל הַזָּוִיּוֹת.

– הוּא אַפְלוּלִי בְּמִקְצָת, סִנְיוֹר, – הֵשִׁיב גַּרסִיאָה, – מִלְּבַד זֶה…, גֻּלְגָלוֹת אֵלֶּה, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ לוֹעֲגוֹת לָנוּ, אֵינָן עוֹשׂוֹת אֶת דִּירָתֵנוּ לְעַלִּיזָה. לְמִי הִשְׁתַּיְכוּ הַלָּלוּ?..

– וַדַּאי לַאֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֶכְלוּ עַל־יְדֵי הַהֵימוּרים.

– הֲרֵי סֵפֶק הָיָה בְּיָדָם לֶאֱכֹל גַּם גֻּלְגָלוֹת אֵלֶּה וְלֹא לְהַשְׁאִירָן כַּאן!.. שְׁמַע־נָא, סִנְיוֹר אַלוַרָה, אֲקַוֶה, כִּי אֵין בְּדַעְתְּךָ לְמַלֵּא זְמַן רַב מְשִׂימָתוֹ שֶׁל קוֹסֵם… בִּשְׁבִילִי כְּבָר מַסְפִּיק, וְהָיִיתִי רוֹצֶה לַחֲזֹר אֶל הַיָּעַר.

– נַסֵּה־נָא, זַאֲטוּט. אֵינִי אוֹסֵר עָלֶיךָ.

– לוּ יָכֹלְתִּי לֹא הָיִיתִי מַמְתִּין עַד שֶׁיַּפְצִירוּ בִּי! – הֵשִׁיב הַנָּעַר.

– וּלְפִי שָׁעָה נִהְיֶה מְרֻצִּים מִמַּה שֶׁמִּנּוּ אוֹתָנוּ כְּ’פִּיאַיִם'. הֲרֵי אַף אֲנִי אֵין לִי רָצוֹן כָּלְשֶׁהוּ לְהִשָׁאֵר כַּאן בְּקֶרֶב אוֹכְלֵי־אָדָם אֵלּוּ, אֲשֶׁר, אָגַּב, אֵין לָתֵת בָּהֶם כֹּל אֵמוּן… דִּיאַץ, בְּלֹא סָפֵק, יְגַלֶּה אֶת מְקוֹם הִמָּצְאוֹ בְּאֹרַח כָּל־שֶׁהוּא, וַדַּאי, שֶׁהוּא כְּבָר יוֹדֵעַ עַכְשָׁו, כִּי נַפַלְנוּ בִּידֵי הַהֵימוּרִים.

– מַה דַּעְתְּךָ, הֲשׁוֹמְרִים הֵם עָלֵינוּ בַּלֵּילוֹת?

– נַעֲלֶה מִכָּל סָפֵק. הֲרֵי אֵינָם רוֹחֲשִׁים לָנוּ אֵמוּן, וּמוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁהֵם מַשְׁגִיחִים עָלֵינוּ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, אַךְ לוּ גַם הִצְלַחְנוּ לְהִמָּלֵט מַה הָיִינוּ עוֹשִׂים עַכְשָו, בְּאֵין רוֹבִים בְּיָדֵנוּ! הוֹ, לוּ יָכֹלְתִּי לְהַשִּׂיג אֶת רוֹבִי וְהַכַּדּוּרִים שֶׁלִּי! אַגַּב, חוֹשֵׁבְנִי, כִּי אֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע. הֲרֵי הַפְּרָאִים נֶעְלַם עֲדַיִן מֵהֶם הַשִּׁמּוּשׁ בְּנֶשֶׁק יוֹרֶה־אֵשׁ וְאָנוּ יְכוֹלִים, אֵפוֹא, לְאַלְּצֵם לְהָשִּׁיב לָנוּ אֶת רוֹבֵינוּ וְאֶת הַכַּדּוּרִים. רַעֲיוֹן נָאֶה! נִשְׁתַּדֵּל לְשַׁכְנֵעַ נְבָלִים אֵלֶּה, כִּי הַלָּלוּ הֵם קְמֵיעוֹת שֶׁלָּנוּ, הַמַּנְחִילִים לָנוּ נִצָּחוֹן עַל אוֹיְבֵינוּ.

בְּרֶגַע זֶהִ בָּקְעוּ מִן הַחוֹף צְלִילִים עֲמוּמִים שֶׁל מַכְשִׁיר־מָה, שֶׁדָּמָה לְחָלִיל וְקוֹל נֵפֶץ מוּזָר, כְּאִלּוּ אַלְפֵי חַלּוּקֵי־אֲבָנִים נִדַּרְדְּרוּ לְתוֹךְ תֵּיבָה וְנֻפְּצוּ אֶל דָּפְנוֹתֶיהָ.

– מוּסִיקָה! קָרָא גַרְסִיאָה. כְּלוּם מִתְכַּוְנִים הַהֵימוּרִים לַעֲרֹךְ ‘קוֹנְצֶרט’ בִּשְׁבִילֵנוּ? הָיִיתִי מַעֲדִיף אֲרוּחָה…

הוּא הֵעִיף עַיִן עַל הַפֶּתַח וְרָאָה, כִּי שְׁנֵים־עָשָׂר פְּרָאִים פּוֹנִים אֶל עֵבֶר הַבִּקְתָּה וְכִי בְּרֹאשָׁם צוֹעֵד הַנַּעַר שֶׁל טוּפִּינַמְבִּי, שֶׁמִּלֵּא תַּפְקִיד שֶׁל תֻּרְגְמָן. אַרְבָּעָה פְּרָאִים נִגְּנוּ בְּכֵלִים, שֶׁהִוּוּ כְּעֵין חֲלִילִים וְשֶׁנַעֲשׂוּ כַּנִּרְאֶה, מֵעֶצֶם הַקּוּלִית שֶׁל אָדָם. שְׁנַיִם אֲחֵרִים נוֹפְפוּ אָנֶה וָאָנֶה בִּידֵיהֶם בַּקְבּוּקֵי־דְלַעַת מְלֵאִים חַלּוּקֵי־אֲבָנִים. מֵאֲחוֹרֵיהֶם נָשָׂא פֶּרֶא אֶחָד נַרְתִּיק־מָה עָשׂוּי עוֹר־נָחָשׁ, מְקֻשָּׁט גַּרְעִינֵי זָהָב וְקוֹנְכִיּוֹת, וְכַמָּה אֲחֵרִים נָשְׂאוּ סַלִּים, שֶׁנִּרְאוּ כְּבֵדִים לְמַדַּי.

– מַה מְבַקְּשִׁים הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה? – שָׁאַל אַלְוַרָה אֶת נַעַר הַטּוּפִּינַמְבִּי.

– הֵם בָּאוּ לִמְסֹר לָכֶם אֶת הַטּוּשַׁנָּה שֶׁל הַמַּנְהִיג, אֲשֶׁר שוּמָה עֲלֵיכֶם לְנָצְרָה מִכָּל מִשְׁמָר.

– מַה טִיבָהּ שֶׁל זוֹ?

– זֶהוּ שַׁרְבִיט הַשֵּׁבֶט. וְאִלּוּ הַשְׁאָר נוֹשְׂאִים אֹכֶל וְטַרוֹבָּה מְשֻׁבַּחַת, שֶׁהֻתְקְּנָה בִּמְיֻחָד עַל־יְדֵי הַזְּקֵנָה בִּנְשֵׁי הַהֵימוּרִים בִּשְׁבִיל הַ’פִּיאַיֶה' הַמָּנוֹחַ.

– הַנַּח אֶת הַטּוּשַׁנָּה אֵי־שָׁם בְּקֶרֶן־זָוִית, הוֹאִיל וּבְרֶגַע זֶה מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ בְּעִקָּר הָאֹכֶל. הֲרֵי הַ’פִּיאַיִם' לִבְנֵי הָעוֹר אִי אֶפְשָׁר לָהֶם, בְּכָל זֹאת, לְהִזֹּן בָּאֲוִיר בִּלְבָד!

הַנַּעַר הִבִּיט אֲלֵיהֶם בְּתִמָהוֹן־מָה, נָטַל שְׁפוֹפֶרֶת, שֶׁהַשַׁרְבִיט הִשְׁתַּמֵר בְּתוֹכָהּ, הִנִּיחָה מֵאֲחוֹרֵי הַגֻּלְגָלוֹת הַמְשֻׁמָּרוֹת וְאַחַר פָּקַד לְהַעֲמִיד אֶת הַסַּלִּים עַל הָאָרֶץ.

אַלְוַרָה הִרְחִיק בִּתְנוּעַת יָדוֹ אֶת הַמְנַגְּנִים וְהַסַבָּלִים וְהֵרִים בִּזְהִירוּת אֶת הַמִּכְסֶה, מִתּוֹךְ חַשָׁשׁ שֶׁמָּא יִמְצָא בַּסַּל כַּמָּה נְתָחִים שֶׁל בְּשַׂר־אָדָם צָלוּי. אַךְ טַבָּחֵי רֹאשׁ הַהֵימוּרִיּם שָׂמוּ בִּמְקוֹם בְּשַׂר־אָדָם דָּגִים מְשֻׁבָּחִים, רְקִיקִים שֶׁל מַנִּיאוֹקָה וּבַנַּנּוֹת קְלוּיוֹת בָּרֶמֶץ. לִסְעוּדָה זוֹ הֵם הוֹסִיפוּ שְׁנֵי קִיתוֹנוֹת גְּדוֹלִים מְלֵאִים מִין נוֹזֵל חֲלָבִי שֶׁרֵיחַ חָרִיף שֶׁל כֹּהֶל נָדַף מִמֶנּוּ.

– נִפְתַּח בַּסְּעוּדָה, גַרְסִיאָה! – צָהַל אַלְוַרָה. מַאֲכָל זֶה אֵין בּוֹ בְּשָׂר־אָדָם וּמֻתָּר לָנוּ לְאָכְלוֹ לְלֹא כָּל חֲשָׁשׁ.

בְּלֹא לִשְׁעוֹת אֶל הַנַּעַר הָאִינְדִיאַנִי, שֶׁנִּשְׁאַר בַּבִּקְתָּה, הֵם הֵחֵלּוּ לֶאֱכֹל בְּרֹב תֵאָבוֹן וְאַחַר טָעֲמוּ אֶת מַשְׁקֵה הַטַּרוֹבָּה, בְּהִשְׁתַּמְשָׁם בִּמְקוֹם כּוֹסוֹת בְּכַפּוֹת־תְּמָרִים, מְגוֹלָלִים בְּצוּרַת שְׁפוֹפֶרֶת.

– לֹא רַע – אָמַר אַלְוַרָה. – לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי כְּלָל, כִּי אוֹכְלֵי אָדָם אֵלֶּה יוֹדְעִים לְהַתְקִין לִיקֶרִים… בַּ! כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁשָׁמַעְתִּי מַשֶׁהוּ עַל מַשְׁקֶה זֶה!..

– וְעַל שִׁנֵּי הַזְּקֵנוֹת, סִנְיוֹר, הוֹסִיף גַּרְסִיאָה.

– נָכוֹן, נָכוֹן, אַף עַל הַשִּׁנַּיִם! – הֵשִׁיב אַלְוַרָה, בְּשָׁמְטוֹ מִיָּדוֹ אֶת כַּף־הַתָּמָר. – הֵי נַעַר, הֲיוֹדֵעַ אַתָּה כֵּיצַד מַתְקִינִים מַשְׁקֶה זֶה?

– הַאִם אֵינוֹ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ? – שָׁאַל הַנַּעַר.

– שׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ, מָהוּ הָחֹמֶר מִמֶּנּוּ מֻתְקָן הַמַּשְׁקֶה?

– פְּקָעִיּוֹת שֶׁל מַנִּיאוֹקָה, סִנְיּוֹר, – הֵשִׁיב הָאִינְדִּיאַנִּי. קֹדֶם מַרְתִּיחִים אוֹתָן וְאַחַר נוֹתְנִים לִלְעֹס לַזְּקֵנוֹת שֶׁבִּנְשֵׁי הַשֵׁבֶט…

– לַעֲזָאזֵל! – קָרָא אַלְוַרָה תּוֹךְ הַרְגָשַת בְּחִילָה.

– אַחַר, כְּשֶׁהֵן טוֹחֲנוֹת יָפֶה פְּקָעִיּוֹת אֵלּוּ בְּשִׁנֵּיהֶן, מַרְתִּיחִים שׁוּב אֶת הַחֹמֶר הַלָּעוּס וּלְבַסּוֹף שׁוֹפְכִים לְתוֹךְ הַקִּיתוֹנוֹת וְטוֹמְנִים בְּקַרְקַע, מְקוֹם שָׁם הַמַּשְׁקֶה נִתָּן לִתְסִיסָה.

–פְּפ, וְאַתֶּם שׁוֹתִים קִיא־חֲזִירִים זֶה?!.. גַּרְסִיאָה, זְרֹק הַחוּצָה קִיתוֹנוֹת אֵלֶּה! לַעֲזָאזֵל טַרוֹבָּה זוֹ! אִינְדִּיאַנִים אֵלֶּה כְּמוֹהֶם כַּחֲזִירִים מַמָּשׁ!

– לָמָּה תֹאמַר כָּזֹאת? – שָׁאַל הַנַּעַר.

– שֶׁאֲנִי אֶשְׁתֶּה קִיא־טִנֹּפֶת זוֹ, הַלְּעוּסָה עַל־יְדֵי הַזְּקֵנוֹת?..

– אֲבָלּ, סִנְיוֹר, אִם לֹא יִלְעֲסוּ תְּחִלָּה אֶת פְּקָעִיּוֹת הַמַּנִיאוֹקָה לֹא תַעֲלֶה הַטַּרוֹבָּה יָפֶה.

– סַלֵּק בְּהֶקְדֵם מַשְׁקֶה זֶה, וָלֹא – אֶשְׁפֹּךְ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ הָאִינְדִּיאַנִי הָרִאשׁוֹן, שֶׁיַעֲבֹר עַל יָדִי, הַ’פִּיאַיֶּה' בַּעֲלֵי הָעוֹר הַלָּבָן אֵינָם נוֹהֲגִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַשְׁקָאוֹת כָּאֵלֶּה… לַעֲזָאזֵל! הֲרֵי כָּל הָאֲרוּחָה שֶׁלִי נִתְקַלְקְלָה עַכְשָׁו!

– סִנְיוֹר… – הֵעִיר לָהֶם הַנַּעַר, שֶׁהִתְנַדְנֵד מִצְּחוֹק. לֹא כְּדַאי לְהַרְעִישׁ כָּל־כַּךְ אֶת הָעוֹלָמוֹת! אֵיךְ־שֶׁהוּא, אֲבָל מַשְׁקֶה זֶה אֵינוֹ גָרוּעַ כְּלָל וּכְלָל!..

הָאִינְדִיאַנִי עוּל־הַיָּמִים נָבוֹךְ קְצָת בִּגְלַל קַבָּלַת־הַפָּנִים, שֶׁזָּכָה לָהּ מִצַּד הַפִּיאַיִם הַלְּבָנִים בְּעַד הַמְעוּלֶה שֶׁבְּמַשְׁקָאוֹת הַבְּרַזִילִיִּים. הוּא נָטַל אֶת שְׁנֵי הַקִּיתוֹנוֹת וְהוֹצִיאָם מֵהַבִּקְתָּה, בְּשַׁאֲלוֹ אֶת עַצְמוֹ מָה הֵמָּה הַמַּשְׁקָאוֹת הַחֲרִיפִים הַחֲבִיבִים עַל הָאֲנָשִׁים הַלְּבָנִים, אִם הֵם כֹּה מַרְבִּים לְזַלְזֵל בְּטַרוֹבָּה, הַמֻּתְקֶנֶת עַל־יְדֵי זְקֵנוֹת הַשֵּׁבֶט.

– עַכְשָׁו נִרְאֶה מַה טִיבָהּ שֶׁל טוּשַׁנָּה זוֹ, שֶׁעָלֵינוּ לְשָׁמְרָה – אָמַר אַלְוַרָה. זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת חֵפֶץ רַב־חֲשִׁיבוּת, כְּעֵין חוֹתֶמֶת הַמֶּלֶךְ אוֹ בְּדוֹמֶה לְזוֹ.

הוּא לָקַח אֶת הַנַּרְתִּיק הֶעָשׂוּי קְנֵה־חִזְרָן עָבֶה, כְּדֵי אֹרֶךְ שֶׁל מֶטֶר לְפָחוֹת, וְהַמְקֻשָּׁט בְּקוֹנְכִיוֹת וּבְרִקּוּעֵי זָהָב. בִּפְנִים נִמְצָא מַקֵל־עֵץ כָּבֵד מְאֹד, וַדַּאי עָשׂוּי מֵעֵץ־הַבַּרְזֶל. לִשְׁנֵי קְצוֹת הַמַּקֵּל הָיוּ קְשׁוּרִים צְרוֹרוֹת שֶׁל נוֹצוֹת־צִפֳּרִים בְּהִירוֹת.

– כָּמֹהוּ כְּשַׁרְבִיט הַמַּצְבִּיא הָרָאשִׁי – אָמַר אַלְוַרָה, בְּלָטְשׁוֹ אֶת עֵינָיו בְּסַקְרָנוּת אֶל הַמַּקֵל. אִם הֵם מַפְקִידִים בְּיָדֵינוּ לְמִשְׁמֶרֶת שַׁרְבִיט זֶה, סִמָּן שֶׁנִהְיִינוּ לַאֲנָשִׁים רָמֵי מַעְלָה. דִּיאַץ סִפֵּר לִי, כִּי חֵפֶץ זֶה מֻפְקָד רַק בִּידֵי אֲנָשִׁים נְשׂוּאֵי־פָּנִים. זֶה מַרְגִיעַ בְּמִקְצָת אֶת רוּחִי בְּנוֹגֵעַ לְגוֹרָלֵנוּ.

– וּבְכֵן, נוֹסִיף לְמַלֵּא תַּפְקִיד שֶׁל קוֹסְמִים?

– עַל מָה אַתָּה קוֹבֵל? הוֹ, נַעַר תַּבְעָנִי אַתָּה! הֲרֵי בִּמְחָת אַחַת הָפַכְנוּ לַאֲנָשִׁים מְאֹד נִכְבַּדִּים, לְכֹהֲנִים גְּדוֹלִים, בִּמְקוֹם לְהִצָּלוֹת עַל שִׂבְכַת־הַעֲנָפִים, וְאַתָּה אֵינְךָ מְרֻצֶּה עֲדַיִן!

– אֲנִי מַעֲדִיף אֶת חַיֵי הַחֹפֶשׁ בַּיַּעַר יַחַד עִם הַסַּפָּן…

– אֹרֶךְ־רוּחַ, גַּרְסִיאָה יַקִּירִי. אַף אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לֹא פָּחוֹת מִמְּךָ לְהֵחָלֵץ מִכַּאן. לְפִי שָׁעָה נִשָּׁאֵר קוֹסְמִים, וְאַחַר נִרְאֶה.

בְּרֶגַע זֶה נִכְנַס הַנַּעַר־הַתֻּרְגְמָן לְתוֹךְ הַבִּקְתָּה וּבִפְנוֹתוֹ לְאַלְוַרָה אָמַר:

– ‘פִּיאַיֶּה’ גָּדוֹל! רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים מְבַקֶּשְׁךָ לִהְיוֹת נוֹכַח בִּשְׁעַת הוֹצָאָתוֹ לַהוֹרֵג שֶׁל שָׁבוּי שֶׁהָקְצָה לַאֲכִילָה. תְּתֻקַּן סְעוּדָה בִּשְׁבִיל הַמְפַקְדִים וּבִשְׁבִיל הַלּוֹחֲמִים הָאַמִּיצִים בְּיוֹתֵר. הָרֹאשׁ אוֹמֵר, כִּי בְּשָׂרוֹ שֶׁל שָׁבוּי זֶה יֶעֱרַב שִׁבְעָתַיִם אִם תָּשִׂים עֵינְךָ בּוֹ.

– לוּ עֲזַבְתַּנִי לְנַפְשִׁי הָיִיתִי מְרֻצֶּה יוֹתֵר. אֵין אֲנִי אוֹהֵב לִהְיוֹת עֵד־רְאִיָה לְהוֹצָאָתוֹ לַהוֹרֵג שֶׁל אָדָם אֻמְלָל, עַל אַחַת כַּמָּה יִקְשֶׁה לִי לִרְאוֹת כֵּיצַד יֹאכְלוּהוּ.

– כָּזֶה הוּא הַנֹּהַג שֶׁל הַשֵׁבֶט וְאָסוּר לְךָ לְהִשְׁתַּמֵּט מִמִּלּוּי הָחוֹבוֹת הַמֻּטָלוֹת עַל ‘פִּיאַיֶּה’.

– הַאִם הַנָּדוֹן הוּא בֶּן־אַרְצְךָ?

– לֹא. זֶהוּ טוּפִּי.

– הָרַשַּׁאי אֲנִי לְהִשְׁתַּדֵּל בִּדְבַר הַצָּלָתוֹ?

– אַל תַּעֲשֶׂה כָּזֹאת, ‘פִּיאַיֶּה’ גָּדוֹל. אַף הַפַּטְרוֹן שֶׁלִּי נִסָּה בְּרֵאשִׁית בּוֹאוֹ לַעֲשׂוֹת כָּמוֹךָ, אֶלָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ כִּמְעַט שֶׁנֶּאֱכָל בִּמְקוֹם הַשָּׁבוּי.

– הוֹ, אַרוּרִים יִהְיוּ, חַיּוֹת אֵלּוּ. הַמַּכְרִיחִים אוֹתָנוּ לִהְיוֹת עֵדֵי־רְאִיָה שֶׁל רֶצַח נִתְעָב! כַּמָּה תָּאֵב הָייתִי לְהַשְׁמִיד אֶת כֻּלָּם עַד אֶחָד!

– רוֹאֶה אֲנִי – הֵעִיר הָאִינְדִיאַנִי עַל כַּךְ – כִּי הַ’פִּיאַיֶּה' הַלָּבָן חוֹשֵׁב אוֹתָנוּ, אֲדֻמֵּי הָעוֹר, לְאַכְזָרִיִּים לְמַדַּי וּלְרָעִים. אַךְ הַ’פִּיאַיֶּה' דִּיאַץ סִפֵּר לִי רַבּוֹת עַל חַיֵּיהֶם וּמִנְהֲגֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַלְּבָנִים וְסָבוּר אֲנִי, כִּי הֵם לֹא פָּחוֹת אַכְזָרִיִּים מֵאֲדֻמֵּי הָעוֹר. קֹדֶם הוֹצָאָתָם לַהוֹרֵג אֶת הַנָּדוֹן לָמוּת הֵם תְּכוּפוֹת מְעַנִּים אוֹתוֹ מִשּׁוּם־מָה עִנּוּיִים קָשִׁים וְנוֹרָאִים, וְאֵינָם צוֹלִים אוֹתוֹ קְצָת, אֶלָּא שׂוֹרְפִים אוֹתוֹ כָּלִיל חַיִּים עַל גַּבֵּי מְדוּרַת־אֵשׁ. וַדַּאי בִּגְלַל הַסִּבָּה הַיְחִידָה, שֶׁבְּשַׂר־אָדָם לֹא יֶעֱרַב לְחִכָּם. אֶצְלֵנוּ מִנְהָגִים מִשֶּׁלָּנוּ וְאַל תְּנַסֶה לְהִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם, אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהַצִּיל אֶת חַיֶּיךָ… הֲתִשְׁמַע? הַשָּׁבוּי כְּבָר הֵחֵל אֶת מְחוֹלוֹ הַמִּלְחַמְתִּי. הוּא, כְּמוּבָן, לֹא יִרְעַד מִפַּחַד וְיִתְגוֹנֵן בְּעֹז, כְּשֶׁיִתְכּוֹנְנוּ לְרַצֵּץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ.

מֵהַכִּכָּר נִשְּׂאוּ צְלִילֵי חֲלִילִים וְקוֹל רַעַשׁ חַלּוּקֵי־אֲבָנִים, הַמְמֻלָּאִים בְּבַקְבּוּקֵי דְלַעַת. עִתִּים בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל אֵי־מִי, קוֹל אַדִּיר, שֶׁהֶחֱרִישׁ אֶת כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה.

– כַּנִּרְאֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִשְׁתַּמֵּט, בְּלֹא לְהִסְתַּכֵּן, – אָמַר אַלְוַרָה. שׂוּמָה עָלֵינוּ לָגֶשֶׁת לְשָׁם. הַמְשִׂימָה שֶׁל ‘פִּיאַיֶּה’, כַּמָּה שֶׁהִיא נִכְבֶּדֶת, יֵשׁ לָהּ בְּכָל זֹאת, צְדָדִים בִּלְתִּי נְעִימִים שֶׁלָּהּ…

הֵם יָצְאוּ מֵהַבִּקְתָּה וּפָנוּ אֶל הַכִּכָּר, מְקוֹם שָׁם כְּבָר נֶאֶסְפוּ כַּמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים. הָיוּ גַּם נָשִׁים, בְּרִיּוֹת עֲלוּבוֹת, מָשְׁחָתוֹת הַתֹּאַר, כְּמוֹהֶן כָּאֲנָשִׁים.

הַטּוּפִּי, שֶׁהָקְצָה בִּשְׁבִיל אֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, כְּבָר הוּבָא אֶל הַכִּכָּר. הָיָה זֶה אָדָם צָעִיר בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, בַּעַל קוֹמָה וּבַעַל קֻוֵּי־פָּנִים¹⁵ דַקִּים וְנָאִים רַב יֶתֶר מֵהַהֵימוּרִים. הוּא שָׁר וְרִקֵּד, כְּשֶׁהוּא מְלֻוֶּה עַל־יְדֵי הַמְנַגְנִים, בְּהַרְאוֹתוֹ בְּכַךְ, כִּי פַּחַד הַמָּוֶת מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה. מֵאֲחוֹרָיו צָעֲדָה מִרְשַׁעַת זְקֵנָה מְצֻבָּעַת אֲיֻמּוֹת וְנָשְׂאָה אַלָּה קְדוֹשָׁה, שֶׁפִּרְאֵי בְּרַזִילִיָּה נוֹהֲגִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּשְׁעַת הוֹצָאָתָם לַהוֹרֵג שֶׁל שְׁבוּיֵיהֶם. כִּמְעַט כָּל שִׁבְטֵי בְּרַזִילִיָה מִתְיַחֲסִים לְאוֹיְבֵיהֶם, שֶׁנָּפְלוּ בְּשִׁבְיָם, בְּחִבָּה וְחוֹשְבִים אוֹתָם לִקְדוֹשִׁים. הֵם אֵינָם חוֹבְשִׁים אוֹתָם בַּכֶּלֶא וְאַף מוֹצִיאִים אוֹתָם לֵחֹפֶשׁ, אֶלָּא שֶׁמַּשְׁגִיחִים עֲלֵיהֶם בְּעַיִן פְּקוּחָה, שֶׁלֹּא יָנוּסוּ. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי מַשְׁפִּיעִים עַל הַשְׁבוּיִים רֹב אֹכֶל, כְּדֵי שֶׁלֹא יְשֻׁלַּח בָּהֶם רָזוֹן, וְתָמִיד הֵם מְקַבְּלִים אֶת אֲרוּחַת הַמַנְהִיג כְּיוֹמַים לִפְנֵי הַמוֹעֵד שֶׁנִקְבַּע לְכַךְ כּוֹרִים כֵּרָה לִכְבוֹד הַנָּדוֹן לָמוּת, וְעַל הַקָּרְבָּנוֹת הָאֻמְלָלִים שׂוּמָה לָקַחַת בָּהּ חֶבֶל פָּעִיל וּלְהִתְאַמֵּץ לְהַסְבִּיר אֶת פְּנֵיהֶם בְּיוֹתֵר לְשׁוֹבֵיהֶם, אִם כִּי יוֹדְעִים הֵם, כִּי נְשֵׁי הַשֵׁבֶט כְּבָר מְכִינוֹת כֵּלִים, בָּהֶם יִתְבַּשֵּׁל בְּשָׂרָם. כַּךְ דוֹרֵשׁ הַנִּמּוּס וְשׁוּם שָׁבוּי לֹא עָלָה עוֹד בְּדַעְתּוֹ לַעֲבֹר עָלָיו. כְּמוּבָן, אַף הַטּוּפִּי, שֶׁצָּפוּי הָיָה לָמוּת, הוֹכִיחַ, כִּי הוּא בֵּן נֶאֱמָן לְשִׁבְטוֹ, אֲשֶׁר שְׁמוֹ נוֹדָע לִתְהִלָּה כְּאַמִּיץ לֵב בְּיוֹתֵר וְכִמְלֻמַּד מִלְחָמָה שֶׁבְּשִׁבְטֵי בְּרַזִילִיָּה. הוּא רִקֵד, שָׂחַק וְחָמַד לוֹ לָצוֹן עִם הַהֵימוּרִים וְהֶעֱמִיד פָּנִים, כְּאִלּוּ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת שִׁירַת הַמָּוֶת, שֶׁפָּתְחָה בָּהּ הַזְּקֵנָה, אֲשֶׁר נָשְׂאָה אֶת הָאַלָּה הַגּוֹרָלִית.

– אָנוּ אוֹחֲזִים אֶת הַצִּפּוֹר בְּצַוָּארָהּ – שָׂרָה הַזְּקֵנָה, בְּהִשְׁתַּדְלָה לְהַשְׁלִיךְ כְּעֵין פַּלְצוּר עַל כְּתֵפָיו שֶׁל הַשָּׁבוּי. – לוּ הָיִּיתָ תֻּכִּי, שֶׁבָּא לְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים אֶצְלֵנוּ, הָיִיתָ פּוֹרֵחַ מִכָּאן. אֶפֶס עַתָּה קִצַּצְנוּ אֶת כְּנָפֶיךָ וְהָיִיתָ לָנוּ לְמַאֲכָל!..

אָז הִפְסִיק הַשָּׁבוּי אֶת בְּדִיחוֹתָיו וְאֶת רִקּוּדוֹ וּכְאִלּוּ נֶאְפָּד פֶּתַע זַעַם הִרְעִים בְּקוֹלוֹ:

– אַתֶּם תֹּאכְלוּ אוֹתִי, אֶפֶס אֲנִי הָרַגְתִּי אֶת אֲבִי הַלּוֹחֵם, הָעוֹמֵד עַל יַד הַנָּשִׂיא, וְאָכַלְתִּי אֶת לִבּוֹ, וְאֹמֶץ רוּחוֹ עָבַר אֵלַי, בְּהוֹסִיפוּ אֶת גְּבוּרָתִי. אֲנִי הָרַגְתִּי גַם אֶת אֶחָד מֵרָאשֵׁיכֶם וּפָצַעְתִּי פִּצְעֵי־מָוֶת אֶת בְּנוֹ, וְאֶת שְׁנֵיהֶם אָכַלְנוּ!..

הוּא כְּבָר קָרַב עַד לְמֶרְכַּז הַכִּכָּר, מְקוֹם שָׁם נֶעֶרְכָה מְדוּרַת־עֲנָק, אֲשֶׁר שְׂבָכָה גְּדוֹלָה מֵעֶץ־הַבַּרְזֶל הֻתְקְנָה עָלֶיהָ.

רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים, שֶׁקֻשַּׁט בִּמְיֻחָד לְרֶגֶל הַחֲגִיגָה בְּנוֹצוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת וּבַעֲנָקִים, נִגַּשׁ אֶל הַשָּׁבוּי בְּלִוְיַת פַּמַלְיַת אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה, וּבְהֶסְכֵּם לַנֹּהָג, הִצִּיעַ לוֹ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְהָצִיץ עַל הַשֶּׁמֶשׁ.

אַחַר, בְּנַעֲצוֹ בּוֹ אֶת מָבָּטוֹ הָאַכְזָר, אָמַר:

– חֲזֹר בְּךָ מִדְּבָרֶיךָ, אֱמֹר. כִּי לֹא אָכַלְתָּ אֶת אָבִיו שֶׁל לוֹחֵם זֶה, אַף לֹא אֶת אַחַד הָרָאשִׁים שֶׁלָּנוּ וְאֶת בְּנוֹ!

– הוֹצֵא אוֹתִי לַחָפְשִׁי וְאָז אֹכַל גַּם אוֹתְךָ וְגַם אֶת כָּל אֲנָשֶׁיךָ! – הֵשִׁיב הַטּוּפִּי בְּגָאוֹן.

– גְּמוּלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשְׁךָ, אֲנִי עוֹמֵד לְהַנְחִית עָלֶיךָ מַכַּת מָוֶת, הוֹאִיל וְאַתָּה טוֹעֵן, כִּי הָרַגְתָּ וְאָכַלְתָּ אֶת לוֹחֲמַי. בִּגְלַל זֶה תֵּעָנֵשׁ וְתֵאָכֵל עוֹד הַיּוֹם.

הָרֹאשׁ הִשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרָיו, בְּנוֹפְפוֹ אֶת אַלָּתוֹ בָּאֲוִיר, כְּאִלּוּ הוּא מְנַסֶּה אֶת כֹּחוֹתָיו.

– אֵלֶּה הֵן תַּהְפּוּכוֹת הַגּוֹרָל – הֵשִׁיב לוֹ הַשָּׁבוּי בְּשֶׁקֶט, בְּמָשְׁכוֹ בִּכְתֵפָיו. – אֶפֶס מִסְפָּר רֵעַי רַב וְעָצוּם, וְהֵם יִנְקְמוּ אֶת נִקְמָתִי!..

– כַּמָּה עֹז־רוּחַ לְצָעִיר זֶה! – אָמַר אַלְוַרָה, אֲשֶׁר הַנַּעַר הָאִינְדִיאַנִי תִּרְגֵם לוֹ אֶת כָּל תֹּכֶן הַשִּׂיחָה.

– הוּא גִבּוֹר חַיִּל, בֶּן נֶאֱמָן לְאָבִיו, אִישׁ־מִלְחָמָה דָּגוּל – הֵשִׁיב הַנָּעַר.

– מַה צַר עַל כִּי נִבְצַר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת לְהַצָּלָתוֹ!

– הַהֵימוּרִים הָיוּ בָּאִים לִידֵי רֹגֶז. עָזְבֵהוּ לְנַפְשׁוֹ!..

שְׁנֵי הֵימוּרִים נִגְּשׁוּ אֶל הַשָׁבוּי וְכָפְתוּ אֶת רַגְלָיו, בְּהַשְׁאִירָם אֶת יָדָיו חָפְשִׁיּוֹת. אָז הֵחֵל לְהִתְפַּתֵּל וּלְהִשְׁתּוֹלֵל, כְּמִי שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית, בְּהַזְמִינוֹ אֶת הַכֹּל לְהִתְגָרוֹת בּוֹ. בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הַלּוֹחֲמִים מִתְקָרְבִים אֵלָיו הוּא הֵרִים כַּמָּה אֲבָנִים, שֶׁהָיוּ בְּקִרְבָתוֹ, וְיִּדָּה אוֹתָן בְּאוֹיְבָיו. הוּא יָכֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת, הוֹאִיל וְנִתְּנָה לוֹ זְכוּת הַהִתְגוֹנְנוּת. הוּא שָׁאַג, בְּדוֹמֶה לְחַיַּת־פֶּרֶא וְלַמְרוֹת־מַה שֶׁרַגְלָיו הָיוּ כְּפוּתוֹת הוּא דִּלֵּג בְּקַלּוּת שֶׁל אַיָּלָה.

אַךְ הַמַעְגָּל שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ הָלַךְ הָלֹךְ וְהֵחָסֵם יוֹתֵר וְיוֹתֵר…

הָרֹאשׁ הֵרִים אֶת אַלָּתוֹ… בְּמֶשֶׁךְ דַקּוֹת מִסְפָּר הוֹסִיף הַשָׁבוּי לְהִתְנַדְנֵד אָנֶה וָאָנֶה וּלְהַעֲנִיק אֶת אֶגְרוֹפָיו לִירִיבָיו, אַחַר צִלְצְלָה פֶּתַע מַכָּה עֲמוּמָה… הָאַלַּה רִצְּצָה אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ וְהוּא נָפַל אַרְצָה כַּהֲלוּם רַעַם.

– נֵלֵךְ מִפֹּה! – קָרָא אַלְוַרָה, תּוֹךְ הַרְגָשַׁת בְּחִילָה, שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ. לֹא אֶעֱצר כֹּחַ לִשְׁהוֹת עוֹד בֵּמְחִיצָתָם שֶׁל מְרַצְּחִים אֵלֶּה!

הוּא נָטַל אֶת גַּרְסִיאָה בְּיָדוֹ וְשָׁב לְבִקְתָּתוֹ, שָׁעָה שֶׁהַהֵימוּרִים הִתְנַפְּלוּ תּוֹךְ שְׁאַגָה פִּרְאִית עַל הַגּוּפָה הַחַמָּה עֲדַיִן שֶׁל הַלּוֹחֵם וְסָחֲבוּ אוֹתָהּ אֶל הַמְדוּרָה.

 

כ. אִישׁ הָאֵשׁ    🔗

כְּהֻנַּת הַ’פִּיאַיֶּה' כְּבָר הֵחֵלָה לִהְיוֹת לְזָרָא לְאַלְוַרָה וּלְגַרְסִיאָה וּתְשׁוּקָה עַזָּה לְחֹפֶשׁ כִּבְשָׁה אֶת לִבָּם.

כְּבָר עָבְרוּ שִׁשָׁה יָמִים מֵאָז נָפְלוּ בִּידֵי הַפְּרָאִים. הֲם יָשְׁבוּ כְּלוּאִים בְּבִקְתָּתָם וְרַשָּׁאִים הָיוּ לְעָזְבָהּ רַק כְּדֵי לִהְיוֹת נוֹכְחִים בְּכֵרוֹת הַפְּרָאִים, שָׁעָה שֶׁנֶּאֱכַל בְּשַׂר־אָדָם. מִקְרִים כָּאֵלֶּה הָיוּ תְּכוּפִים בְּיוֹתֵר, הוֹאִיל וְהַהֵימוּרִים לָקְחוּ בִּשְׁבִי בְּעֵת מַסְעֵי־הִשְׂתָּעַרוּתָם הָאַחֲרוֹנִים הֲמוֹן אֲנָשִׁים מִשִּׁבְטֵי הַטַּמוֹאִי, הַטּוּפִּי וְהַטּוּפִּינַמְבִּי.

אֹרַח־חַיִּים זֶה הֵעִיק עֲלֵיהֶם לְלֹא נְשׂוֹא, בִּפְרָט כְּשֶׁתִּקְוָתָם לְהַשִּׂיג יְדִיעוֹת כָּלְשֶׁהֵן מִדִּיאַץ רָפְתָה מִיּוֹם לְיוֹם. מֶה־הָיָה בְּסוֹפוֹ? הֲנִשְׁבָּה אַף הוּא בִּידֵי פְּלֻגַּת־הֵימוּרִים אַחֶרֶת אוֹ שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ בְּמַסַּע בְּרִיחָתוֹ דֶרֶךְ הַיַּעַר אֶל כְּפָרֵי הַטּוּפִּינַמְבִּי, לְאַחַר שֶׁנּוֹאַשׁ מִלְּהַצִּיל אֶת חֲבֵרָיו – כָּל זֶה הָיָה לוּטָה בְּעַרְפֶל הַתַּעֲלוּמָה.

– נִסְתַּלֵק מִכַּאן! – אָמַר וְשָׁנָה וְשִׁלֵשׁ גַּרְסִיאָה עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם.

– נִסְתַּלֵק, – הֶחֱרָה־הֶחֱזִיק אַחֲרָיו אַלְוַרָה.

בְּרַם, שְׁעַת־הַכּשֶׁר לְכַךְ לֹא בָּאָה לְיָדָם. הַפְּרָאִים הוֹסִיפוּ לַחְשֹׁד בָּהֶם, וְכָל עֶרֶב עָמַד מִשְׁמָר שֶׁל הֵימוּרִים לְיַד הַבִּקְתָּה.

אִם כֹּה וְאִם כֹּה שְׁנֵי הָאֵירוֹפֵּאִים חָשׁוּ, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן זְמַן רַב. נַפְשָׁם קָצָה בִּכְהֻנָּתָם וְהֵם לֹא יָדְעוּ כֵּיצַּד לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּהּ.

הִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשִׁבְיָם וְדוֹמֶה הָיָה, כִּי לֹא יֻבְדַל בִּמְאוּמָה מִיֶּתֶר הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר אַחַר הַצָּהֳרַיִם בָּא פֶּתַע לְבִקְתָּתָם רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים בְּלִוְיַת הַנַּעַר־הַתֻּרְגְמָן.

– כַּנִרְאֶה שֶׁקָּרָה דְבַר־מָה נִכְבָּד – אָמַר אַלְוַרָה לַחֲבֵרוֹ, – הֲלֹא זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, מֵאָז הוֹצָאָתוֹ לַהוֹרֵג שֶׁל הַטּוּפִּי, שֶׁהָרֹאשׁ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מְזַכֶּה אוֹתָנוּ בְּבִקּוּרוֹ.

הָרֹאשׁ נִרְאָה מֻדְאָג וּזְעוּף־פָּנִים בְּמִקְצָת. אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא הֶחֱוָה קִידָה עֲמֻקָּה לִשְׁנֵי הַ’פִּיאַיִם' וְנָגַע בִּקְצֵה לְשׁוֹנוֹ בָּאֲדָמָה.

– מַה בַּקָּשׁתוֹ שֶׁל הָרֹאשׁ – שָׁאַל אַלְוַרָה.

הָרֹאשׁ נָתַן אוֹת לַנַּעַר שֶׁיְדַבֵּר.

– הָרֹאשׁ מֵצַר עַל כַּךְ, שֶׁאֵין אַתֶּם מְגִנִּים כָּרָאוּי עַל הַשֵׁבֶט – אָמַר הַנַּעַר. הוּא פָּקַד עָלַי לְהַזְהִירְכֶם, כִּי בְּאִם לֹא תַּהַרְגוּ אֶת הַנָּחָשׁ הָאָיֹם שֶׁהוֹפִיעַ בַּסְּבִיבָה סוֹפְכֶם לְהֵאָכֵל..

– אַח! קָרָא אַלְוַרָה נָבוֹךְ קְצַת. – כַּמָּה לָהוּט הוּא אַחֲרֵי בְּשָׂרֵנוּ! אַף בִּלְעֲדֵי זֹאת אֵינִי מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמִי בְּמַצָּב שֶׁל בִּטָּחוֹן. – אַגַּב, מָהוּ הַנָּדוֹן?

– נָחָשׁ נוֹרָא כְּבָר טָרַף חֲמִשָּׁה לוֹחֲמִים מֵהַשֵׁבֶט – הֵשִׁיב הַנָּעַר.

– מָה, אֵפוֹא, מְבַקֵשׁ הוּא מֵאִתָּנוּ? –

– כִּי תָבוֹאוּ בָּאָלוֹת וּבְהַשְׁבָּעוֹת לְאַלֵּץ אֶת הַנָּחָשׁ, כִּי יַחֲזֹר אֶל הַסָּוַּנָה אוֹ שֶׁתַּהַרְגּוּהוּ.

– אֵין זֶה דָּבָר קָשֶׁה – הֵשִׁיב אַלְוַרָה. – אַךְ חֲסֵרִים אָנוּ אֶת הַקְּמֵיעוֹת שֶׁלָּנוּ.

– אֵיזוֹ? – שָׁאַל הַנַּעַר, לְאַחַר שֶׁתִּרְגֵם תְּשׁוּבָה זוֹ לָרֹאשׁ.

– כַּאֲשֶׁר לָקְחוּ אוֹתָנוּ בַּשְׁבִי הָיוּ בִּרְשׁוּתֵנוּ קְמֵיעוֹת אַדִּירֵי יְכֹלֶת, אֲשֶׁר, בְּכָל זֹאת, לֹא הֻחֲזְרוּ לָנוּ עַל־יְדֵי הַהֵימוּרִים. יוּשׁבוּ־נָא אֵלֵינוּ וְאָז נֵלֵךְ וְנַהֲרֹג אֶת הַנָּחָשׁ, הַמְאַיֵם עַל כָּל הַשֵּׁבֶט.

– אַתֶּם תְּקַבְּלוּ אוֹתָם, – אָמַר הַנַּעַר. הֵם מִשְׁתַּמְרִים אֵצֶל הָרֹאשׁ וְהוּא יַחֲזִירֵם לָכֶם.

– מָתַי, אֵפוֹא, עָלֵינוּ לְהִכּוֹן לַדֶּרֶךְ, כְּדֵי לַהֲרֹג אֶת הַנָּחָשׁ?

– הָעֶרֶב: בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם אֵינוֹ נִרְאֶה לְעוֹלָם.

– אֳמֹר, אֵפוֹא, לָרֹאשׁ, כִּי הַ’פִּיאַיִם' יִהְיוּ מוּכָנִים וְכִי הַנָּחָשׁ לֹא יָעַז יוֹתֵר לְהַשְׁמִיד בְּנֵי־אָדָם, הַנִּמְנִים עִם הַשֵּׁבֶט, הַנִּמְצָא בַּחֲסוּתֵנוּ.

הַהֵימוּר, שֶׁהָיָה מְרֻצֶּה, כַּנִּרְאֶה, מִתְּשׁוּבָה זוֹ, יָצָא יַחַד עִם הַנַּעַר, כְּהַחֲווֹתוֹ קִידָה עֲמֻקָּה יוֹתֵר מִבַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְלִקֵּק שׁוּב אֶת רִצְפַּת הֶעָפָר שֶׁל הַבִּקְתָּה.

– גַּרְסִיאָה! – אָמַר אַלְוַרָה, בְּהִשָׁאֲרָם לְבַדָּם. שְׁעַת־הַכֹּשֶׁר, שֶׁכֹּה יִחַלְנוּ לָהּ, הִגִּיעָה, וְאִם נַחֲמִיצָנָה נִצְטָרֵךְ לְוַתֵּר לְעוֹלָם עַל הַשִׁיבָה לְחֹפֶשׁ. אֲשֶׁר לִי הֲרֵי בִּרְצוֹנִי לְנַסּוֹת אֶת מַזָּלִי וּלְהִסְתַּכֵּן.

– וּכְלוּם יַחֲזִירוּ לָנוּ אֶת הָרוֹבִים?

– הֵם הִבְטִיחוּ לִי, וְאַגַּב, הֲרֵי אֵינָם חוֹשְׁדִים אֲפִילוּ, כִּי זֶהוּ נֶשֶׁק נוֹרָא הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאַלּוֹתֵיהֶם וְחִצֵּיהֶם.

– מָה, אֵפוֹא, נַעֲשֶׂה, סִנְיוֹר?

– אָנוּ נִמָּלֵט וְנָשׁוּב לְחַיֵי־הַנְּדוּדִים הַקּוֹדְמִים שֶׁלָּנוּ עַד אֲשֶׁר נִמְצָא אֶת דִּיאַץ אוֹ אֶת שִׁבְטוֹ.

– סִנְיוֹר אַלְוַרָה, לִבִּי נָמוֹג בְּקִרְבִּי.

אִם נִשָּׁאֵר כַּאן הֲרֵי אִם כֹּה וְאִם כֹּה יֹאכְלוּ אוֹתָנוּ הַפְּרָאִים בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד. אֵין לָנוּ לְהַשְׁלוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּנִדּוֹן זֶה, וּכְהֻנָּתֵנוּ אֵינָהּ מַבְטִיחָה אֶת חַיֵּינוּ אַף בְּמַשֶּׁהוּ.

– מָה, אֵפוֹא, אַתָּה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂות?

– לֹא אֵדַע בְּעַצְמִי בְּבֵרוּר. אֶהְיֶה מוּכָן לַכֹּל, אוֹ…

יְרִיָּה פִּתְאֹמִית, שֶׁנּוֹרְתָה עַל הַכִּכָּר אִלְּצָתַם לִקְפֹּץ עַל רַגְלֵיהֶם. מִכָּל עֵבֶר בָּקְעוּ נַהֲקוֹת־פֶּרֶא, שֶׁהִבִּיעוּ פַּלָצוּת־מָוֶת.

אַלְוַרָה וְגַרְסִיאָה מִהֲרוּ אֶל הַדֶּלֶת. לְיַד הַבִּקְתָּה עָבְרוּ בִּמְרוּצָת לוֹחֲמִים נִבְעָתִים עַד מְאֹד, דוֹמֶה כְּאִלּוּ הֵם נִרְדָּפִים עַל צַוָּאר. כַּמָּה מֵהֶם הִסְתַּתְּרוּ בַּבְּקָתוֹת, כַּמָּה אֲחֵרִים בָּרְחוּ אֶל הַיַעַר, בְּהַשְׁאִירָם בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר אֶת גּוּפַת־חֲבֵרָם, אֲשֶׁר עָשָׁן קָלוּשׁ תִּמֵּר וְעָלָה מִמֶּנָּה.

– הֵם הֵרִיקוּ אֶת טֹעַן הָרוֹבֶה! – קָרָא אַלְוַרָה. – הִנֵּה שָׁמָּה מוּטָל הֶחָלָל!.. בַּ! וְהָרוֹבֶה מֻשְׁלָךְ עַל יָדוֹ, אַף חֶבְיוֹנוֹת אֲבַק־הַשְׂרֵפָה וְשַׂק הַכַּדוּרִים… נִשְׁתַּמֵשׁ, אֵפוֹא, בְּבֶהָלָתָם וְנִתְפֹּשׂ הַכֹּל. בְּנֶשֶׁק יוֹרֶה־אֵשׁ בְּיָדַיִם נוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי פְּרָאִים אֵלֶּה!..

הוּא מִהֵר לָרוּץ אֶל הַכִּכָּר וְתֵכֶף וּמִיָד זָכָה בָּרוֹבֶה וּבַכַּדּוּרִים, שֶׁהָיוּ מוּטָלִים לְיַד גְוִיַת הָאִינְדִיאַנִי, הוּא כְּבָר הֶיָה לְלֹא כָּל רוּחַ חַיִּים. הַכַּדוּר פִּלַּח אֶת עֵינָיו וְיָצָא מִצִּדּוֹ הַיְמָנִי שֶׁל עָרְפּוֹ.

אֵי־מִזֶּה נִשְׁקְפוּ בְּעַד בִּקְתָּה פְּרָאִים, כַּאֲשֶׁר אַלְוַרָה וְגַרְסִיאָה נִרְאוּ בַּכִּכָּר, אַךְ שׁוּם אִישׁ לֹא הֵעֵז לָצֵאת. רַעַם קוֹל הַיְרִיָה וּמִיתָתוֹ הַפִּתְאֹמִית שֶׁל הָאִינְדִיאַנִי צְרִיכִים הָיוּ, כְּמוּבָן, לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם מַחֲרִיד עַל הַפְּרָאִים. לֹא הָיָה לָהֶם כָּל מֻשָׂג בִּדְבַר נֶשֶׁק יוֹרֶה־אֵשׁ, וּכְכָל הָעַמִּים הַקַּדְמוֹנִים פָּחֲדוּ מִפְּנֵי קוֹל הָרַעַם.

– סִנְיוֹר אַלְוַרָה – אָמַר גַרְסִיאָה – נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבֶהָלָתָם וְנִמָּלֵט.

– לֹא, יַקִּירִי; הֵם לֹא יַנִּיחוּ לָנוּ לָלֶכֶת וְכֻלָּם יִרְדְּפוּ אַחֲרֵינוּ – הִנֵּה תִּרְאֶה. לֹא שְׁעַת בְּרִיחָה עַתָּה. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל אִי־זְהִירוּת רַבָּה וְקַלוּת־דַעַת. וַהֲרֵי הַנַּעַר הָאִנְדִיאַנִי! פָּנָיו מוּעָדוֹת אֵלֵינוּ. הַמִּסְכֵּן נִבְהַל לֹא פָּחוֹת מֵאֲחֵרִים.

הָאִינְדִיאַנִי עוּל־הַיָּמִים יָצָא מִן הַבִּקְתָּה וְהִתְקָרֵב תּוֹךְ הִסּוּס אֲלֵיהֶם וּמֵאֲחוֹרָיו נִשְׁמַע קוֹלוֹ הַצָּרוּד שֶׁל הָרֹאשׁ. הַנַּעַר הָיָה חִוֵּר וְהִרְתִּית כֻּלּוֹ.

– אַל תִּפְחַד – אָמַר אַלְוַרָה בְּחַיְּכוֹ. – שׁוּם אִישׁ לֹא יָהִין לְהָרְגֶךָ.

– סִנְיוֹרִים – רָטַן הַנַּעַר בְּקוֹל רוֹעֵד, בְּהַבִּיטוֹ בִּבְעָתָה לֹא תְּתֹאָר אֶל הָרוֹבֶה, אֲשֶׁר אַלְוַרָה הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ. הָרֹאשׁ צִוָּה אוֹתִי לִשְׁאָלְכֶם מִי הוּא אוֹ מַה הִיא סִבַּת מוֹתוֹ שֶׁל לוֹחֵם זֶה?

– הָאִישׁ הַזֶּה בִּקֵּשׁ לִנְגֹעַ בַּקְּמֵיעַ הָאַדִּיר, אֲשֶׁר הָעֳנַק לַ’פִּיאַיֶּה' עַל־יְדֵי הָרוּחַ הַשַּׂגִּיא מַנִּיטוּ וְלָכֵן נֶהֱרַג. הֲלֹא אֲדֻמֵּי הָעוֹר אֵינָם שׁוֹלְטִים בָּאֵשׁ הַשָּׁמַיְמִית – הֵשִׁיב אַלְוַרָה.

– הַאִם קוֹל־רַעַם זֶה וְאֵשׁ זוֹ עֲצוּרִים בַּגְּרַוַּטַּנָּה, שֶׁאַתָּה מַחֲזִיק בְּיָדֶיךָ? – שָׁאַל הַנַּעַר.

– כֵּן.

– וְכֹחָם יָפֶה לְהָמִית?

– הֲלֹא בְּמוֹ עֵינֶיךָ רָאִיתָ זֹאת. מֶה עָשָׂה אִישׁ־מִלְחָמָה זֶה?

– הוּא בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת מַה כָּלוּל בִּגְרַוַּטַּנָּה שֶׁלְּךָ וּלְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל רַעַם, כְּאִלּוּ הִתְחוֹלְלָה סוּפָה וְהוּא נָפַל תּוֹךְ עַנְנַת־עָשָׁן.

– הוּא לֹא נָהַג זְהִירוּת וּמַנִיטוּ הַשַׂגִּיא עָנַשׁ אוֹתוֹ בְּשֶׁל כַּךְ. אָסוּר הָיָה עָלָיו לִרְאוֹת אֶת הַכָּלוּל בַּקְּמֵיעַ שֶׁל הַ’פִּיאַיֶּה' לְבֶן הָעוֹר. לֵךְ וֶאֱמֹר לָרֹאשׁ, שֶׁיִּקְרַב אֵלַי וְאָז אַרְאֶה לוֹ אֶת תַּעֲצוּמַת עֻזָּה שֶׁל הַגְּרַוַּטַּנָּה שֶׁלִּי, אִם שֵׁם זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ.

– וְשוּם אִישׁ לֹא יֵהָרֵג עַל יָדָהּ?

– יֵהָרֵג הַנָּחָשׁ, שֶׁטָּרַף אֶת הַלּוֹחֲמִים – הֲשִׁיב אַלְוַרָה.

הַנַּעַר מִהֵר אֶל הַבִּקְתָּה, בָּהּ הִסְתַּתֵּר רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים, וְעַד אַרְגִיעָה חָזַר יַחַד עִמּוֹ. הָרֹאשׁ אַף הוּא הָיָה חִוֵּר כַּמֵּת וְנִבְעָת. הוּא לִכְסֵן מֶבָּט עַל הָאֵירוֹפֵּאִים וּבִמְיֻחָד עַל הַנֶּשֶׁק הַקַטְלָנִי, שֶׁהִלֵּךְ עָלָיו אֵימִים. חֹסֶר־הַתְּנוּעָה שֶׁל אַלְוַרָה וְחִיּוּכוֹ עוֹדְדוּ בְּמִקְצָת אֶת הַפְּרָאִים. לְאַט לְאַט הֵם כִּתְּרוּ אוֹתוֹ, בְּעָמְדָם בְּכָל זֹאת בְּרִחוּק מָקוֹם מִמֶּנּוּ.

– אֱמֹר לָרֹאשׁ, שֶׁיָּבִיא הֵנָּה בַּעַל־חַי כָּלְשֶׁהוּ. אֲנִי אַרְאֶה לוֹ כֵּיצַד יִמְצָא אֶת מוֹתוֹ – אָמַר אַלְוַרָה.

הַנַּעַר תִּרְגֵּם אֶת דְּבָרָיו לָרֹאשׁ וְאַחַר הֵשִׁיב:

– הָרֹאשׁ מַצִּיעַ לְךָ אֶת אַחַד הַשְׁבוּיִים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ. נִשׁאֲרוּ לוֹ עוֹד תְּרֵיסָר.

– יָבִיא־נָא בַּעַל־חַי כָּלְשֶׁהוּ אוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה כְּלוּם! בְּרֶגַע זֶה פּוֹקֵד אֲנִי – הַ’פִּיאַיֶּה'!

כַּמָּה אִינְדִיאַנִים, שֶׁהַנַּעַר תִּרְגֵם לָהֶם אֶת תְּשׁוּבַת הַפּוֹרטוּגַלִּי, פָּנוּ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל הַיַּעַר, מָקוֹם שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּפִנָה גְדוּרָה בַּעֲלֵי־חַיִּים שׁוֹנִים כִּמְלַאי לִשְׁעַת צֹרֶךְ. מִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר הֵם חָזְרוּ, בְּסָחֲבָם אַחֲרֵיהֶם מִין בַּעַל־חַי מוּזָר, שֶׁדָּמָה לַחֲזִיר, אַךְ הֶעָבֶה מִמֶּנּוּ כִּפְלָיִם. הָיָה זֶה חֲזִיר־הַפִּיל – חַיָּה שְׁקֵטָה לְמַדַּי, הַמְצוּיָה בַּיְּעָרוֹת הַמְטֻנָּנִים אוֹ בְּקִרְבַת הַסָּוַנּוֹת, שֶמַּאֲכַל תַּאֲוָתָה הֵם שִׂיחֵי־הַבִּצָּה אוֹ שָׁרְשֵָיהֶם שֶׁל צִמְחֵי־מָיִם. הַחַיָּה הָאֻמְלֶלֶת, בְּנַחֲשָׁה, כְּאִלּוּ, אֶת הַצָּפוּי לָהּ, הִקְשְׁתָה אֶת עָרְפָּה, אַךְ הָאִינְדִיאַנִים בְּהַמְטִירָם עָלֶיהָ מַהֲלוּמוֹת אִלְּצוּהָ לָגֶשֶׁת לְדֶקֶל, מְקוֹם שָׁם קָשְׁרוּ אוֹתָהּ בַּחֲבָלִים חֲזָקִים שֶׁל מְטַפְּסִים. אָז נָתַן אַלְוַרָה אוֹת, שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מֵהַמָּקוֹם וּבְהִסּוֹגוֹ כַּחֲמִשִּׁים צַעַד לָחַשׁ אֵי־אֵלּוּ מִלִּים מִסְתּוֹרִיוֹת, אַחַר נָשָׂא אֶת יָדוֹ לַמָּרוֹם, בְּקָרְאוֹ כְּאִלּוּ לָעֶזְרָה אֶת מַנִּיטוּ הַגָּדוֹל, אֲדוֹן הָאָרֶץ וְהָאֵשׁ, וּלְבַסּוֹף קָלַע בִּזְהִירוּת.

דוּמִיָּה עֲמֻקָּה הִשְׂתָּרְרָה בֵּין הַהֵימוּרִים, שֶׁנֶּאֶסְפוּ מִסָּבִיב לְאַלְוַרָה. בִּפְנֵיהֶם נִכְּרוּ אוֹתוֹת חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד. פֶּתַע נִשְׁמַע קוֹל־יְרִיָּה, שֶׁהִתְגוֹלֵל בְּרַעַשׁ עַל פְּנֵי הַיַּעַר.

זַעֲקַת־אֵימָה פָּרְצָה מִפִּי הַפְּרָאִים. כַּמָּה מֵהֶם נָסוּ כְּשֶׁהֵם אוֹטְמִים אֶת אָזְנֵיהֶם, כַּמָּה אֲחֵרִים נָפְלוּ אַרְצָה, כְּשֶׁהֵם מִתְפַּתְּלִים, כַּאֲחוּזֵי עֲוִית. אַךְ רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים וְעוֹד אִינְדִיאַנִי אֶחָד, הָאַמִּיץ מֵחֲבֵרָיו, קָרְבוּ בִּמְרוּצָה אֶל הַדֶּקֶל, אֲשֶׁר חֲזִיר־הַפִּיל פִּרְפֵּר לְמַרְגְּלוֹתָיו בְּחַבְלֵי־גְסִיסָה. כַּאֲשֶׁר נָפַח אֶת רוּחוֹ וְהֵם נוֹכְחוּ, כִּי שׁוּם חֵץ לֹא פָּצַע אוֹתוֹ שָלְחוּ יְדֵיהֶם אֶל אַלְוַרָה, בְּצַעֲקָם בְּכָל כֹּחָם: קַרַמוּרָה! קַרַמוּרָה!..

– קַרַמוּרָה! חָזַר אַלְוַרָה. כְּבָר שָׁמַעְתִּי דִבּוּר זֶה מַה מִשְׁמָעוֹ? – שָׁאַל אֶת הַנַּעַר־הַתֻּרְגְמָן.

– אִישׁ־הָאֵשׁ! – הֵשִׁיב הַנַּעַר הַנִּבְהָל. אוּלַי אַתָּה הוּא אֲדוֹן הָאֵשׁ?

“הִנֵּה הַתֹּאַר, אֲשֶׁר יְאַלֵּץ אֶת כָּל שִׁבְטֵי בְּרַזִּילִיָּה לִפְחֹד מִפָּנַי – חָשַׁב אַלְוַרָה בְּחַיְּכוֹ – תְּהִלָּתִי מֻבְטַחַת מֵעַתָּה”.

– לֵךְ אֱמֹר לְרֹאשׁ הַהֵימוּרִים, כִּי הַסִּנְיוֹר קַרַמוּרָה מוּכָן לַהֲרֹג אֶת הַנָּחָשׁ הַטּוֹרֵף אֶת אַנְשֵׁי הַמִלְחָמָה שֶׁלּוֹ – אָמַר אַלְוַרָה, בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַתֻּרְגְמָן. – וְאַחַר נִשָּׂא אֶת רַגְלֵינוּ וְנִבְרַח – לָחַשׁ לְגַרְסִיאָה.

רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים, נִכְנָע וּמַרְעִיד, הִתְקָרֵב אֵלָיו וְצִוָּה עַל הַתֻּרְגְמָן לִמְסֹר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים:

– אַתָּה הַכֹּל־יָכוֹל וְהָאַדִּיר שֶׁבַּ’פִּיאַיִם'! זֶה, הַנִּמְצָא בִּרְשׁוּתָם שֶׁל הַטוּפִּינַמְבִּי וְשֶׁהָיָה בְּדַעְתִּי לְחָטְפוֹ וּלְמַנּוֹתוֹ כְּ’פִּאַיֶּה' שֶׁלִּי, אֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם לְעֻמָּתְךָ. מֵהַיוֹם וְהָלְאָה תִּשָּׁאֵר עִמָּנוּ תָּמִיד וְתִפְקֹד עָלֵינוּ כְּרֹאשׁ וּכְמַנְהִיג. עִמְּךָ נִהְיֶה בִּלְתִּי מְנֻצָחִים וְלֹא נֵדֵע מַחֲסוֹר בַּשְׁבוּיִים, שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ לְמַאֲכָל.

– מְנֻוָּל! – אָמַר אַלְוַרָה, בִּפְנוֹתוֹ לְגַרְסִיאָה, לְאַחַר שֶׁתֻּרְגְמוּ לוֹ דִּבְרֵי הָרֹאשׁ. – הוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת אוֹתָנוּ סַפָּקִים שֶׁל בְּשַׂר־אָדָם! חַכֵּה־נָא עַד הָעֶרֶב, עֲמִיתִי! הָבָה נִרְאֶה, אִם יִהְיוּ לְךָ מָחָר הַפִּיאַיִם לִבְנֵי־הָעוֹר!..

– וּבְכֵן, הָעֶרֶב נָרִים פְּעָמֵינוּ? – שָׁאַל גַרְסִיאָה.

– כֵּן, גָמַרְתִּי אֹמֶר. נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּבֶּהָלָה, שֶׁנִגְרְמָה עַל־יְדֵי הָרוֹבֶה שֶׁלָּנוּ…

– הֲנֵלֵךְ לְהִתְחַקּוֹת עַל עִקְבֵי הַמַּלָּח?

– אָנוּ זְקוּקִים עַכְשָׁו לְאָדָם זֶה בְּיוֹתֵר. הֲרֵי הָרוֹבֶה שֶׁלְּךָ נִשְׁאַר אֶצְלוֹ! כְּשֶׁיִּהְיוּ בִּרְשׁוּתֵנוּ שְׁנֵי רוֹבִים נִהְיֶה בִּלְתִּי מְנֻצָּחִים וְנוּכַל לְנַסּוֹת לַחֲתֹר אֲפִילוּ עַד לְיִשׁוּבֵי הַסְּפָרַדִּים. אֵין לִי כָּל חֵשֶׁק לְבַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִית יָמַי בְּקֶרֶב הַפְּרָאִים הַנִתְעָבִים הָאֵלֶּה… נֵלֵךְ עַתָּה לֶאֱכֹל אֲרוּחַת הָעֶרֶב וְאַחַר נַחֲשֹׁב עַל הַנָּחָשׁ…

אַלְוַרָה עָשָׂה תְּנוּעָה מְלֵאַת־הוֹד בְּיָדוֹ לָרֹאשׁ וּלְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו, וְאָמַר לְתֻרְגְּמָנוֹ, כִּי בִּרְצוֹנוֹ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת־עֶרֶב קֹדֶם צֵאתוֹ לַצָּיִד.

הַחֲשִׁיבוּת וְהַפַּחַד, שֶׁאַלְוַרָה נָתַן בְּלֵב הַהֵימוּרִים עָשׂוּ אוֹתָם לִנְדִיבֵי־לֵב בְּיוֹתֵר, וְכָל אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה אָצוּ לְהַעֲנִיק לוֹ מַשֶׁהוּ, כַּךְ שֶׁעַד־מְהֵרָה הִתְכַּסְתָה כָּל הָרִצְפָּה בְּדִבְרֵי־מַאֲכָל שׁוֹנִים.

– כְּלוּם אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לְפַטְּמֵנוּ, כְּדֵי לְזָלְלֵנוּ אַחַר כַּךְ! – הֵעִיר אַלְוַרָה בְּלָצוֹן. אוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, שֶׁפַע זֶה שֶׁל מַאֲכָלוֹת אֵינוֹ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי!

– הֵם לֹא יָעֵזּוּ – הֵעִיר גַּרְסִיאָה. הֲרֵי זֶה עַתָּה נָתְנוּ אֶת אֵמוּנָם בְּכֹחֵנוּ וְהֵם מַעֲרִיצִים אוֹתָנוּ כֵּאלָהוּת.

– אֶ! אַל נָא תִּסְמֹךְ יוֹתֵר מִדַּי עַל הַאֲלָהָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה. לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם יִתְקֹף אוֹתָם הַחֵשֶׁק לִטְעֹם אֶת בְּשַׁר אֵלֵיהֶם. לֹא, לֹא, מוּטָב לְהִסְתַּלֵּק מִכַּאן, זַאֲטוּט, בְּהֶקְדֵם, וּלְוַתֵּר עַל כָּל הַשֶּׁפַע הַזֶּה!..

 

כא. הַבְּרִיחָה    🔗

כְּשָׁעָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאוּ שְׁנֵי הַ’פִּיאַיִם' מֵהַכְּפָר בְּלִוְיַּת הָרֹאשׁ וּפְּלֻגָּה שֶׁל עֲשָׂרָה לוֹחֲמִים, שֶׁנִּבְחֲרוּ מִקֶּרֶב הַזְּרִיזִים וְהָאַמִּיצִים בְּיוֹתֵר שֶׁבָּהֶם. כֻּלָּם פָּנוּ אֶל הַיַעַר, מְקוֹם שָׁם שָׁכֵן הַנָּחָשׁ הַנּוֹרָא. אַלְוַרָה כְּבָר תִּכֵּן אֶת תָּכְנִיתוֹ וְלָכֵן הִתְנַגֵּד בְּעֹז לִרְצוֹנוֹ שֶׁל הָרֹאשׁ לְהַרְבּוֹת כְּכָל הָאֶפְשָׁר בַּאֲנָשִׁים. הוּא אָמַר, כִּי דַי בֹּו בִּלְבָד לְבִצּוּעַ הַצַּיִד, אַךְ הַהֵימוּרִים, כַּנִּרְאֶה, לֹא רָחֲשׁוּ לוֹ, בְּכָל זֹאת, אֵמוּן גָּמוּר וְלָכֵן נִשְׁלְחָה עִמּוֹ פְּלֻגָּה לֹא־גְדוֹלָה. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי אַלְוַרָה הָיָה מְוַתֵּר בְּעֹנֶג עַל הַפְּרָאִים הָאֵלֶּה, אַךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר אֶת חֲשָׁדוֹ שֶׁל הָרֹאשׁ הוּא נֵאוֹת, שֶׁהֵם יְלַוּוּ אוֹתוֹ. אַגַּב, עַתָּה כְּשֶׁהָיָה בְּיָדוֹ רוֹבֶה לֹא פָּחַד מִפְּנֵיהֶם כָּל־עִקָּר, בְּיָדְעוֹ, שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לַהֲנִיסָם כָּל רָגַע.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַיַּעַר הָלַךְ הָלֹךְ וְהִתְעַבֵּת, כַּךְ שֶׁנִּתָּן לְפַקְפֵּק אִם יָכֹל הָיָה אַלְוַרָה לִפְרֹץ סְבַךְ כָּזֶה בְלֹא עֶזְרַת הָאִינְדִּיאַנִּים, אֲשֶׁר בָּקְעוּ שְׁבִיל בְּמַעֲבֵה הַיָּעַר.

– הַנָּחָשׁ בָּחַר לוֹ מַחֲסֶה לֹא רַע – הֵעִיר אַלְוַרָה לַתֻּרְגְמָן, שֶׁהָלַךְ בָּרֹאשׁ. – הֲבָטוּחַ אַתָּה כִּי הוּא שׁוֹכֵן כַּאן?

– עוֹד אֶתְמוֹל נִרְאָה כַּאן, – הֵשִׁיב הַתֻּרְגְמָן.

– הֲגָדוֹל הוּא?

– עָבְיוֹ כְּדֵי קוֹמָתְךָ.

– הוּא אַף אָרֹךְ?

– כֵּן… וְזוֹלֵל לְהַפְלִיא.

– הֲיֵשׁ לוֹ מְאוּרָה בְּיַעַר זֶה?

– הוּא נָח עַל הָעֵצִים, וְלָכֵן לְאַחַר שֶׁנַּרְחִיק מְעַט אִיעָצְךָ לָשֵׂאת עֵינֶיךָ כְּלַפֵּי מַעֲלָה. הַנָּחָשׁ רָגִיל לָנוּחַ עַל עֲנַף־מָה וּמִשָּׁם לְהִשְׂתָּעֵר מַטָּה עַל טַרְפּוֹ.

– אַשְׁגִיחַ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, – אָמַר אַלְוַרָה. – וְאַתָּה, גַרְסִיאָה, דְבַק בִּי, הוֹאִיל וּמֻבְטָח לִי, כִּי בְּרֶגַע שֶׁל סַכָּנָה יָנוסוּ כָּל הַלּוֹחֲמִים הָאַמִיצִים הָאֵלֶּה לְכָל רוּחַ, בְּדוֹמֶה לְעֵדֶר שֶׁל שְׁפַנִּים.

– וְאָנוּ נִשְׁתַּמֵשׁ בְּכַךְ, הֲלֹא כֵן, סִנְיוֹר אַלְוַרָה. – אָמַר גַּרְסִיאָה

– בְּוַדַּאי, וְנִמָּלֵט אֶל הָעֵבֶר הַנִּגְדִי. כְּמוּבָן, לֹא נַחֲמִיץ הִזְדַמְנוּת כָּזוֹ!

בְּרֶגַע זֶה נָתַן הָרֹאשׁ לְאַרְבָּעָה מִלּוֹחֲמָיו, שֶׁשָּׁלַח אוֹתָם לְפָנִים לִבְקֹעַ שְׁבִיל בַּמַּעֲבֶה, אוֹת־מָה בְּיָּדוֹ.

– הוּא מוֹדִיעַ לָכֶם, כִּי הִגַּעֲנוּ אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ נִרְאָה הַנָּחָשׁ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, – הִסְבִּיר לָהֶם הַתֻּרְגְמָן. – הוּא מְיָעֵץ לָכֶם לְהַבִּיט בְּשִׂימַת־לֵב עַל הָעֵצִים, אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ תַּחְתֵּיהֶם.

– עַיִן בּוֹחֶנֶת לִי – הֵשִׁיב אַלְוַרָה, מִלְּבֵד זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהַרְגִּישׁ בְּנָחָשׁ, שֶׁגָדְלוֹ כְּקוֹרַת בֵּית־הַבַּד.

– לֹא תָמִיד, סִנְיוֹר – הֵעִיר הַתֻּרְגְמָן. – בְכַמָּה מִקְרִים קַל לְהַחֲלִיפוֹ בְּעָנָף, הוֹאִיל וְגַבּוֹ מְנֻמָּר בְּפַסִּים יְרֻקִּים.

הָאִינְדִּיאַנִים הֵאִיטוּ אֶת מַהֲלָכָם וְלֹא קָצְצוּ עוֹד אֶת הַמְּטַפְּסִים כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַבְהִיל אֶת הַנָּחָשׁ, אֶלָּא הגְבִּיהוּ אוֹתָם בִּזְהִירוּת לְמַעַן אַפְשֵׁר לַ’פִּיאַיִם' לַעֲבֹר תַּחְתֵּיהֶם. לְבַסּוֹף נֶעֶצְרוּ וְהֵחֵלוּ לְהַקְשִׁיב תּוֹךְ אִמּוּץ הַחוּשִׁים וּלְהִתְבּוֹנֵן מִבַּעַד לֶעָלִים הַגַּמְלוֹנִיִּים, הַמְּלַפְּפִים אֶת הַצְּמָחִים. פְּנֵיהֶם הִבִּיעוּ אֵימָה יְתֵרָה, וְאַף קוֹלוֹ שֶׁל הָרֹאשׁ רָטַט מְעַט, בְּגַלּוֹתוֹ אֶת חֶרְדָּתוֹ.

– הוֹ, כַּמָּה פּוֹחֲדִים הֵם! – לָחַשׁ אַלְוַרָה, כְּשֶׁהִבְחִין בְּכַךְ. – הַאֻמְנָם אֵינָם שָׂמִים בִּי מִבְטַחָם יוֹתֵר? הֲלֹא בְּמוֹ עֵינֵיהֶם רָאוּ כַּמָּה יָפֶה כֹּחי לְהָמִית!

הָאִינְדִּיאַנִים נֶעֶצְרוּ, בְּהִסְתַּכְּלָם סְבִיבָּם תֹּוֹךְ חֲרָדָה גְדוֹלָה מְאֹד.

– מַה קָרָה? – שָׁאַל אַלְוַרָה.

– הֵם רָאוּ צִפּוֹר, הַמְצוּיָה תָּדִיר בְּקִרְבַת הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁהַנָּחָשׁ שָׁרוּי שָׁם, שֶׁכֵּן הִיא נִזּוֹנִית בִּשְׁיָרֵי אָכְלוֹ.

– אַף־עַל־פִּי־כֵן, צִפּוֹר זוֹ, כַּנִּרְאֶה, אַמִּיצַת־לֵב הִיא, אִם אֵין אֵימַת הַנָּחָשׁ עָלֶיהָ. אִם הָאַחֲרוֹן נִמְצָא בְּקִרְבָתֵנו נֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ. תָּאֵב אֲנִי מְאֹד לִרְאוֹת נָחָשׁ זֶה. שְׁמַע־נָא, פָּנָה אֶל הַתֻּרְגְמָן, – אֱמֹר לָהֶם, כִּי מוּטָב שֶׁיִּסְתַּלְקוּ, אִם הֵם מְהַסְּסִים לְהוֹבִיל אוֹתִי אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ מִסְתַּתֵּר הַנָּחָשׁ. הֲרֵי לֹא בָּאתִי הֵנָּה כְּדֵי לָזוֹן עֵינַי בַּשִּׂיחִים! חוּץ מִזֶּה, מַה מַפְחִיד אוֹתָם? כְּלוּם אֵינִי שַׁלִּיטָהּ שֶׁל הָאֵשׁ הַשָּׁמַיּמִית? כְּלוּם אֵינִי יוֹתֵר קַרַמוּרָה? הַ’פִּיַאִים' לִבְנֵי־הָעוֹר הִבְטִיחוּ לָכֶם לַּהֲרֹג אֶת הַנָּחָשׁ וְהֵם יַעַמְדוּ בְּדִבּוּרָם!

כְּשֶׁדְּבָרָיו תֻּרְגְּמוּ לָרֹאשׁ נָתַן אוֹת לַאֲנָשָׁיו, שֶׁיֵּלְכוּ לְפָנִים, בְּהַחֲזִיקָם בִּידֵיהֶם אֶת הָאַלּוֹת וְהַגְרַוַּטַּנוֹת. אֶפֶס הֵם הִתְקַדְּמוּ, בְּכָל זֹאת, בְּאִטִּיּוּת רַבָּה, בְּלָטְשָׁם עֵינֵיהֶם פַּעַם כְּלַפֵּי מַעֲלָה פַּעַם כְּלַפֵּי מַטָּה, הוֹאִיל וְהַנָּחָשׁ עָלוּל הָיָה לְהוֹפִיעַ כָּל רֶגַע,

– כַּנִּרְאֶה, שֶׁהֵם מְרִיחִים בּוֹ – אָמַר אַלְוַרָה. אִם הֵם הוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, בְּדוֹמֶה לִכְלָבִים, וַדַּאי שֶׁהֵם מִצְטַיְּנִים בְּחוּשׁ הָרֵיחַ כְּמוֹתָם. הַשְׁגַח־נָא גַרסִיאָה, דְבַק בִּי. נִהְיֶה מוּכָנִים, כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבֶהָלָתָם… הֲפּוֹחֵד אַתָּה?

– עִמְּךָ? – לְעוֹלָם לֹא, סִנְיוֹר אַלְוַרָה, קָרָא גַרסִיאָה.

– הַנָּחָשׁ, כַּנִּרְאֶה, קָרוֹב לָנוּ. הַשְׁגַח, אֵפוֹא, אַל נָא תַּחֲמִיץ אֶת שְׁעַת־הַכֹּשֶׁר…

צְעָקָה אֲיֻמָּה שִׁסְּעָה אֶת דִּבּוּרוֹ. נְחַשׁ־עֲנָק, שֶׁעָבְיוֹ כְּדֵי קוֹמַת אָדָם וְאָרְכּוֹ חֲמִשָׁה עָשָׂר מֶטֶר, לְפָחוֹת, זִנֵּק הַיְשַׁר עַל רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים, שֶׁצָּעַד בְּרֹאשׁ פְּלֻגָּתוֹ. הָאִנִדִּיאָנִי הָאֻמְלַל נָפַל אַרְצָה וְטֶרֶם הִסְפִּיק לְהִתְרוֹמֵם כְּבָר נִלְחַץ עַל־יְדֵי טַּבְּעוֹת הַנָּחָשׁ הַנּוֹרָאוֹת.

אַלְוַרָה, בְלֹא לָשִׂים לֵב לְשׁוּם דָּבָר וּבְשָׁכְחוֹ, כִּי הִגִּיעַ רֶגַע־הַכֹּשֶׁר לְהִמָּלֵט, מִהֵר לְפָנִים, שָׁעָה שֶׁכָּל הַלּוֹחֲמִים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עַבֶר, בְּפָרְצָם בִּצְרִיחוֹת־טֵרוּף.

– סִנְיוֹר! סִנְיוֹר! נִמָּלֵט! – צָעַק גַּרסִיאָה.

– כֵּן, כֵּן, נִמָּלֵט, אֲבָל רַק לְאַחַר מִכֵּן…

מַרְאֵה הַנָּחָשׁ הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְזַעֲזֵעַ. הוּא לָחַץ בְּטַבְּעוֹתָיו עַל הָאִינְדִּיאַנִי הָאֻמְלָל בְעָצְמָה כְּזוֹ, עַד שֶׁהַלָּה לֹא יָכֹל לְהָנִיד אֵבֶר כָּלְשֶׁהוּ. בְּלַחֲשׁוֹ בְּזַעַם שִׁרְבֵּב הַנָּחָשׁ אֶת לְשׁוֹנוֹ הַחֲצוּיָה אָנֶה וָאָנֶה, בְּפַעֲרוֹ אֶת לוֹעוֹ הָאָיֹם וּבְהַפְרִישׁוֹ זִרְמֵי־חֵמָה מַקְצִיפִים. בִּזְנָבוֹ הֶחָסֹן הִכִּישׁ לְכָל עֵבֶר, בְּשַׁבְּרוֹ אֶת הַשִּׂיחִים וּבְמָנְעוֹ מֵהִתְקָרֵב אֵלָיו, לְמַעַן הַצֵּל טַרְפּוֹ מִיָּדוֹ.

אַלְוַרָה קָלַע אֶל רֹאשׁ הַנָּחָשׁ וְיָרָה. הַנָּחָשׁ הִתְרוֹמֵם, בְּרַפּוֹתוֹ אֶת טַבְּעוֹתָיו וְהִרפָּה מֵהָאִינְדִּיאַנִי, אֲשֶׁר נָפַל עַל הָאָרֶץ לְלֹא כָּל אוֹתוֹת חַיִּים. אַחַר הֵחֵל הַנָּחָשׁ לְהִתְפַּתֵּל וּלְהִתְעַוֵּת, בְּנַתְּרוֹ מְעַט עַל הָאָרֶץ. הַכַּדּוּר רִצֵּץ אֶת רֹאשׁוֹ, אַךְ לֹא הֵמיתוֹ.

– בְּרַח, סִנְיוֹר אַלְוַרָה – צָעַק גַּרסִיאָה, שֶׁחָוַר כַּמֵת. הָאִינְדּיאַנִי כְּבָר מֵת בֵּין כֹּה וָכֹה, וְעַתָּה יִשְׂתָּעֵר הַנָּחָשׁ עָלֶיךָ.

אַלְוַרָה יָרָה עוֹד שָׁלשׁ יְרִיּוֹת, אַךְ הַנָּחָשׁ הוֹסִיף לְהַכִּישׁ בִּזְנָבוֹ בַּחֲמַת־זַעַם, בְּשַׁבְּרוֹ אֶת הַצְּמָחִים וּבַהֲרִימוֹ עֲרֵמוֹת מְלֵאוֹת שֶׁל עָלִים יְבֵשִׁים וַעֲנָפִים.

הוּא הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ. הַכֹּל נָסוּ, אַף הַנַּעַר הָאִינְדִּיאַנִי, שֶׁשִּׁמֵּשׁ תֻּרְגְּמָן, בִּכְלָל.

– בַּ! – אָמַר לְבַסּוֹף. – אִם רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים לֹא מֵת יְחַלֶּץ־נָא אֶת עַצְמוֹ, אִם יוּכַל. לִכְשֶׁתִּרְצֶה, מוּטָב לָנוּס עַתָּה, כָּל עוֹד לֹא שָׁבוּ הָאִינְדִּיאַנִים. קָדִימָה, גַרסִיאָה! נִשְׁתַּדֵּל לְהַרְחִיק לֶכֶת כְּכָל הָאֶפְשָר.

בְּלֹא לִשְׁעוֹת יוֹתֵר אֶל הַנָּחָשׁ, שֶׁהוֹסִיף לְפַרְפֵּר וּלְפַרְכֵּס, הֵם מִהֲרוּ לָרוּץ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם, בִּפְרָט, כְּשֶׁהַיַּעַר כְּבָר לֹא הָיָה כֹּה גָּדוּר עַל יְדֵי מְטַפְּסִים כְּמִקֹּדֶם, וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְקַדֵּם לְלֹא הַפְרָעָה בֵּין הָעֵצִים.

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְהַחֲשֵׁכָה מִשְּׁמְשָׁה וּבָאָה. הַנִּמְלָטִים גָמְרוּ אֹמֶר לְהֵעָצֵר לְלִינַת לַיְלָה לְמַרְגְּלוֹת אֶחָד מֵעֲצֵי־הָעֲנָק, הַמְּצוּיִים בְּשֶׁפַע בְּיַעֲרוֹת בְּרַזִּילִיָה. הֵם מֵאֲנוּ לְהַרְחִיק לֶכֶת, הוֹאִיל וּפָחֲדוּ לִתְעוֹת מִן הַדֶּרֶךְ.

– לֹא נֵלֵךְ הָלְאָה, – אָמַר אַלְוַרָה, בְּנָשְׁמוֹ בִּכְבֵדוּת, בִּגְלַל מְהִירוּת הָרִיצָה. אֵין לָנוּ לַחֲשֹׁש בְּשָׁעָה זוֹ לִרְדִיפָה. בֵּין כֹּה וָכֹה עֲלוּלִים אָנוּ עַל־נְקַלָּה לְאַבֵּד אֶת כִּוּוּן הָרוּחוֹת בְּיַעַר זֶה. וְאִלּוּ אָנוּ מְצֻוּיִם בְּהֶכְרַח לַחֲזֹר אֶל הַסָּוַנָּה הַמּוּצֶפֶת, מְקוֹם שֶׁנִּפְרַדְנוּ מִדִּיאַץ. הַצָּלָתֵנוּ נִמְצֵאת בְּיָדָיו וְעָלֵינוּ לִמְצוֹא אוֹתוֹ.

– אִם רַק נִשְׁאַר בַּחַיִּים! – הֵעִיר גַּרסִיאָה.

– לֹא אָפוּנָה – הֵשִׁיב אַלְוַרָה. יֵשׁ בְּיָדוֹ הָרוֹבֶה שֶלְּךָ וְכַמּוּת מַסְפִּיקָה שֶׁל כַּדּוּרִים וַאֲבַק־שְׂרֵפָה. בְּנֶשֶׁק כָּזֶה אֵין לוֹ לַחֲשׁשׁ כְּלוּם.

– וּמָה אִם נָטַשׁ אוֹתָנוּ?

– זֶה מִן הַנִּמְנָע!

– מַה דַעְתְּךָ, הֲיָדוּעַ לוֹ, כִּי הַהֵימוּרִים חָטְפוּ אוֹתָנוּ?

– בְּוַדַּאי. הִנְנִי מְשֻׁכְנָע, כִּי הוּא חוֹבֵל עַתָּה תַּחְבּוּלוֹת כֵּיצַד לְחַלֵּץ אוֹתָנוּ.

– וּכְלוּם הַהֵימוּרִים לֹא יִרְדְפוּ אַחֲרֵינוּ? – שָׁאַל גַּרסִיאָה, שֶׁלֹּא הָיָה חוֹזֶה וְרוּדוֹת, בְּדוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ.

– הֵם חוֹשְׁבִים בְּלֹא סָפֵק, כִּי נִסְפִּינוּ – אָמַר אַלְוַרָה.

– וּמֻבְטַח לְךָ, כִּי רֹאשׁ הַהֵימוּרִים נָפְחָה נַפְשוֹ? לִי נִדְמָה, כִּי עוֹד נָשַׁם.

– נֵלֵךְ לְהִוָּכַח.

– אֵיךְ, יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לַחֲזֹר לְמָקוֹם זֶה?

– מוּבָן מֵאֵלָיו. בִּרְצוֹנִי לָדַעַת אִם הָרֹאשׁ חַי אוֹ מֵת. אִם כְּבָר אֵינֶנּוּ בַּחַיִּים אֲזַי אֵין לָנוּ מַה לִפְחֹד מִפְּנֵי הַהֵימוּרִים. דִּיאַץ סִפֵּר לִי, כִּי הַהֵימוּרִים, שֶׁרֹאשָׁם נָפַל חָלָל, נִבְצַר מֵהֶם לְכַלְכֵּל מַעֲשֵׂה־מָה טֶרֶם יִבְחֲרוּ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ וְהַבְּחִירוֹת נִמְשָׁכוֹת, כְּרָגִיל, זְמַן רַב לְמַדַּי. אַךְ אִם הָרֹאשׁ נִשְׁאַר בַּחַיִּים, וַדַּאי שֶׁלֹּא יַאֲמִין בְּאַבְדָנֵנוּ, וְהוֹאִיל וְהוּא חַשְׁדָנִי מְאֹד הֲרֵי יִּשְׁתַּדֵּל לִמְצוֹא אוֹתָנוּ בְּכָל מְחִיר.

– מָתַי, אֵפוֹא, נָרִים פְּעָמֵינוּ שָׁמָּה?

– נַמְתִּין עַד אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַיָּרֵחַ. יִּתָּכֵן, כִּי הַיַעַר יוּאָר אָז יוֹתֵר. אִם בִּרְצוֹנְךָ לִישֹׁן הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁהוּת זוֹ, זַאֲטוּט. הֲרֵי בִּשְׁנוֹתֶיךָ מְחַבְּבִים לִישׁן! אֲנִי אֶשְׁמֹר.

גַּרסִיאָה נִשְׁעַן אֶל הָעֵץ וְעָצַם אֶת עֵינָיו. נִרְגַע מֵהַדְמָמָה, שֶׁשָּׂרְרָה בַּיַּעַר, נִרְדַּם אַף אַלְוַרָה, אַךְ אִוְשַׁת־פֶּתַע, שֶׁנִּשְּׂאָה בְּקִרְבָתוֹ אִלְצָה אוֹתוֹ לִקְפֹּץ עַל רַגְלָיו וְלֶאֱחֹז בְּרוֹבֵהוּ.

– שֶׁקֶט מַתְעֶה! – לָחַש. – וַהֲלֹא כִּמְעַט נִרְדַמְתִּי! מַה הַזְנָחָה הָיְתָה זוֹ!

הוּא צָעַד צְעָדִים מִסְפָּר לְפָנִים, בְּהִתְאַמְצוֹ לְהִתְחַקּוֹת עַל הַיְצוּר הַמִּסְתּוֹרִי, שֶׁהִתְשׁוֹטֵט בְּנַחַת עַל פְּנֵי הַיַּעַר. אֶפֶס הַחֲשֵׁכָה עוֹד הָיְתָה דְחוּסָה לְמַדַּי וְהוּא לֹא יָכֹל לְהַבְחִין כְּלוּם.

“יִתָּכֵן כִּי זֶהוּ אַחַד הַהֵימוּרִים הַמְבַקֵּשׁ אוֹתָנוּ?” – חָשַׁב אַלְוַרָה.

הוּא נִגַּשׁ לְגַרְסִיאָה הַיָּשֵׁן, כְּדֵי לְעוֹרְרוֹ, וּפֶתַע הִרְגִישׁ בֵּינוֹת לַדְּחִיסוּת הָאֲפֵלָה שֶׁל הֲיֶרֶק שְׁתֵּי נְקוּדוֹת מַקְרִינוֹת מִזְדַהֲרוֹת בְּאוֹר יָרֹק.

– בְּכוֹר שָׂטָן! – לָחַשׁ. – זוֹהִי כַּנִרְאֶה, חַיָּה מִמִשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים. שְׁכֵנוּת בִּלְתִּי נְעִימָה, בְּיֶתֶר שְׁאֵת אִם רְעֵבָה הִיא!

לְלֹא נוֹעַ וּבְלֹא לְהוֹצִיא אֶת רוֹבֵהוּ מִיָדוֹ הוּא נָגַע נְגִיעָה קַלָּה בְּרַגְלוֹ בַּיָּשֵׁן. גַּרסִיאָה קָפַץ מִיָּד עַל רַגְלָיו.

– מַה קָרָה? – שָׁאַל.

אַלְוַרָה הִצְבִּיעַ עַל שְׁתֵּי הַנְּקוּדוֹת הַמִּתְנוֹצְצוֹת.

– אַח – קָרָא גַּרסִיאָה. מָה אֲיֻמּוֹת הָעֵינַיִם! וְהֵן לְטוּשׁוֹת אֵלֵינוּ! הֲרֵי קַלָּע מְשֻׁבָּח אַתָּה, סִנְיוֹר, שְׁלַח, אֵפוֹא, כַּדּוּר בְּחַיָּה זוֹ.

– כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת־לֵב הַהֵימוּרִים? מִי יוֹדֵעַ, יִתָּכֵן, כִּי הֵם מְבַקְּשִׁים אוֹתָנוּ. לֹא, אֲנִי אִירָה רַק בְּמִקְרֶה, כְּשֶׁחַיָה זוֹ תִּתְנַפֵּל עַלֵינוּ.

הַחַיָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, עָמְדָה לְלֹא־נוּעַ. חָלְפוּ רְגָעִים וּלְפֶתַע נֶעֶלְמוּ הַנְּקוּדוֹת הַמִּתְנוֹצְצוֹת, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ כָּבוּ, אַךְ סָמוּךְ לְכַךְ בָּקַע רִטּוּן עָמוּם, מַתְרִיעַ, בְּדוּמִיַּת־הַלַּיִל, אֲשֶׁר יְלָלָה כֹּה אֲיֻמָּה בָּאָה בְּעִקְּבוֹתָיו, עַד שֶׁסָּמַר שְׂעָרוֹ שֶׁל גַּרסִיאָה. אַחַר נִשְׁמַע בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים מִסְפָּר קוֹל־נֵפֶץ שֶׁל עָלִים יְבֵשִׁים וּלְבַסּוֹף דָמַם הַכֹּל.

– כַּנִּרְאֶה, שֶׁהִיא נִבְהֲלָה מִפְּנֵי הָרוֹבֶה שֶׁלְּךָ – הֵעִיר גַּרְסִיאָה.

– מוּבָן מֵאֵלָיו. הִתְרוּ בָּהּ, כִּי אֲנִי אִישׁ־הָאֵשׁ; שְׁמִי יָצָא לִתְהִלָּה בֵּין הַחַיּוֹת – אָמַר אַלְוַרָה בִּצְחוֹק.

– עַל־כָּל־פָּנִים, חַיָּה זוֹ לֹא פָּגְעָה בָּנוּ לְרָעָה!

– כֵּן, אַךְ יִתָּכֵן גַּם, כִּי הִיא זוֹמֶמֶת לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ פֶּתַע פִּתְאֹם! שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר וְלֹא לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ… עַכְשָׁיו מֵאִיר יוֹתֵר. נֵלֵךְ גַּרסִיאָה. נַפְשִׁי תִּכְלֶה מִקֹּצֶר רוּחַ לָדַעַת מֶה הָיָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַהֵימוֹרִים.

שָׁעָה קַלָּה הֵם עָמְדוּ תּוֹךְ הַאֲזָנָה מְתוּחָה, אַךְ הַדְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה שׁוּב בַּיַּעַר. בְּהִתְקַדְּמָם לְאַט וּבִזְהִירוּת הֵם הִגִּיעוּ לְבַסּוֹף אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ הִשְׂתָּעֵר הַנָּחָשׁ עַל רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים.

– אִם אֵינִי טוֹעֶה יֵשׁ כַּאן אָפָר קָטֹן, בַּמָּקוֹם, בּוֹ נֶהֱרַג הַנָּחָשׁ – אָמַר אַלְוַרָה.

– כֵּן, כֵּן, זֶהוּ כַּאן. הִכַּרְתִּי אֶת הַצְמָחִים, שֶׁפִּרְיָם דוֹמֶה לִדְלַעַת! – קָרָא גַּרסִיאָה.

– בִּזְהִירוּת, גַּרסִיאָה. יִתָּכֵן, כִּי הַהֵימוּרִים כְּבָר חָזְרוּ.

בְּהַקְשִׁיבָם בְּשִׂים־לֵב וּבְהִסְתַּכְּלָם סְבִיבָם הֵם חָצוּ אֶת מַעֲבֵה הַשִׂיחִים וְהִגִּיעוּ לַכִּכָּר הַקְּטַנָּה, הַמּוּגַהַת לְמַדַּי בְּאוֹר הַיָּרֵחַ, וְעַד־אַרְגִּיעָה רָאוּ אֶת נְחַשׁ הָעֲנָק הַמּוּטָל לְלֹא־נוֹעַ עַל גַּבֵּי עֲרֵמָה שֶׁל עֲנָפִים שְׁבוּרִים.

– הוּא מֵת – אָמַר אַלְוַרָה, בְּהִתְקָרְבוֹ בִּזְהִירוּת. – הַכַּדּוּר שֶׁלִי פִּלַּח, כַּנִרְאֶה, אֶת מוֹחוֹ.

– הַבֶּט־נָא, הוּא פְּסוּק רֹאשׁ. וַדַּאי הֻתַּז עַל־יְדֵי הַכָּאָה בְּגַרזֶן־אֶבֶן – הֵעִיר גַּרסִיאָה.

– סִמָּן, שֶׁהָאִינְדִּיאַנִים חָזְרוּ הֵנָּה. וְהֵיכָן רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים?.. הֲנָשְׂאוּ אוֹתוֹ עִמָּהֶם חַי אוֹ מֵת?.. לַעֲזָאזֵל, זֶה לֹא נָעִים! הָיִיתִי מְרֻצֶּה יוֹתֵר, לוּ יָדַעְתִּי אֶל נָכוֹן, כִּי כְּבָר נִמְחַק מִסֵּפֶר הַחַיִים. אַךְ כֵּיצַד לְבָרֵר זֹאת? הַמַּצָּב שֶׁלָּנוּ חָמוּר לְמַדַּי, יֵשׁ לְהוֹדוֹת בְּכַךְ!..

טֶרֶם הִסְפִּיק לִגְמֹר פָּסוּק זֶה נִשְּׂאוּ בְּקִרְבָתָם רִטּוּן אַדִּיר וִילָלָה, וְאַחַר בָּאָה בְּעִקְבוֹתֵיהֶם קְרִיאָה נוֹאֶשֶׁת שֶׁל אֵי־מִי: “הַצִּילוּ!”

אַלְוַרָה חָשׁ כְּהֶרֶף עַיִן לְפָנִים.

– דִּיאַץ!.. גַּרסִיאָה, הֵנָּה! חַיָּה פָּגְעָה בּוֹ!.. – הֵרִים קוֹל.

 

כב. דִּיאַץ בְּסַכָּנָה    🔗

הַקְרִיאָה פָּרְצָה מִתּוֹךְ מַעֲבֵה הַצְּמָחִים, הַנִּקְרָאִים סַפּוֹקַיְאָה וְהַמֻּפְּלָנִים בְּגִדּוּלָם בְּיַעֲרוֹת־בְּרַזִילִיָּה. אַלְוַרָה מֻבְטָח הָיָה לוֹ, כִּי הִכִּיר אֶת קוֹלוֹ שֶׁל דִּיאַץ, הוּא עָט אֶל הַמָּקוֹם תּוֹךְ זִנּוּק וְרָאָה אִישׁ, שֶׁתַּשׁ כֹּחוֹ בְּהֵאָבְקוּתוֹ עִם חַיָּה שְׁחוֹרַת עוֹר, שֶׁדָּמְתָהּ לְפַנְתֵּר.

בְּלֹא לַחֲשֹׁב עַל הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לוֹ, מִהֵר אַלְוַרָה אֶל הַחַיָּה וּבְכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ הָלַם בְּרֹאשָׁהּ בְּקַת־הָרוֹבֶה הַכָּבֵד.

הַחַיָּה נִדְהֲמָה מֵעֹצֶם הַמַּהֲלוּמָה, אַךְ טֶרֶם הִסְפִּיק אַלְוַרָה לְהַנְחִית עָלֶיהָ אֶת הַמַּהֲלוּמָה הַשְׁנִיָּה, הִרְפְּתָה הַחַיָּה מִטַּרְפָּה וְתוֹךְ שְׁאָגָה אֲיֻמָּה הִתְכּוֹנְנָה לְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו.

– יְרֵה! חִישׁ! חִישׁ! – צָעַק הָאִישׁ, שֶׁהָיָה מוּטָל עַל הָאָרֶץ.

אַלְוַרָה, שֵׁלֹא אִבֵּד מִיָּמָיו אֶת קוֹר־רוּחוֹ, הִרְתִּיעַ חִישׁ הַצִּדָּה, מֵאֲחוֹרֵי עֵץ גָּבוֹהַּ, וְיָרָה בּוֹ בָּרֶגַע.

הַחַיָּה קִפְּצָה מְעַט וְאַחַר, בְּהִתְהַפְּכָה כַּמָּה פְּעָמִים מִצַּד אֶל צַד נָפְלָה אַרְצָה. בְּרֶגַע זֶה הִתְרוֹמֵם הָאִישׁ הַמּוּטָל עַל הָאָרֶץ וּבִירוֹת בָּהּ שִׁסַּע אֶת חַרְטֻמָּה.

– דִּיאַץ! – קָרָא אַלְוַרָה, בְּמַהֲרוֹ אֶל הַמַּלָּח, שֶׁצָנַח שׁוּב, בְּשָׁמְטוֹ אֶת רוֹבֵהוּ.

– סִנְיוֹר וִיאַנָּה! – הֵשִׁיב דִּיאַץ בְּקוֹל נִרְגָּשׁ. – מָה רַב הָאשֶׁר!

– הֲנִפְצַעְתָּ?

– כִּמְדֻמָּנִי, שֶׁרַגְלִי נִמְחֲצָה… זֶה הוּא – יַגּוּאַר שָׁחוֹר, הָאֲיֻמָּה בַּחַיּוֹת שֶׁבְּיַעֲרוֹת בְּרַזִילִיָּה! הוּא קָפַץ עָלַי מֵאֲחוֹרַי… אַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת חַיַּי… הוֹי, מָה רַב הַכְּאֵב!

– אַח סִנְיוֹר דִּיאַץ הַמִּסְכֵּן! מַה צַר לִרְאוֹתְךָ בְּכַךְ! – קָרָא גַּרסִיאָה, בְּהִתְקָרְבוֹ אֵלָיו.

– נִבְצַר מִמֶּנִּי לָקוּם – קָרָא דִּיאַץ, בְּהִתְאַמְּצוֹ לְחַיֵּךְ.

– חַכֵּה־נָא מְעַט, אָנוּ נַעֲבִיר אוֹתְךָ לְמִשְׁעוֹל מוּאָר וְשָׁם נִבְדֹק אֶת פִּצְעֲךָ. אֲקַוֶּה, שֶׁאֵינוֹ חָמוּר לְמַדַּי – הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ אַלְוַרָה.

לְאַחַר שֶׁנּוֹכַח, כִּי הַחֵיָּה נֶהֶרְגָה נָטַל אֶת דִּיאַץ תַּחַת בֵּית שִׁחְיוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל הָאָפָר הַקָּטָן, שָׁם גַּרסִיאָה כְּבָר הִתְקִין מַצָּע שֶׁל עָלִים יְבֵשִׁים. אַלְוַרָה הוֹרִיד בִּזְהִירוּת אֶת הַפָּצוּעַ עַל הַמַּצָּע וְגָחַן עָלָיו. בְּפָנָיו נִרְאֲתָה אֲרֶשֶׁת שֶׁל חֲרָדָה.

– אֵל אֱלֹהִים! – אָמַר בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה. מַה צִפָּרְנַיִם אֲיֻמּוֹת לְחַיָּה זוֹ!..

וְאָכֵן מַרְאֵה הַפֶּצַע הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְזַעֲזֵעַ. הַדָּם זָרַם בְּשִׁפְעֵי־שְׁפָעִים וַחֲתָכֵי בָּשָׂר קָרוּעַ וָעוֹר נִתְלוּ מְדֻלְדָּלִים בִּשְׂפַת הַפֶּצַע.

– יֵשׁ לְהַפְסִיק אֶת שֶׁפֶךְ הַדָּם, – הֵשִׁיב אַלְוַרָה עַל שְׁאֵלַת דִּיאַץ, שֶׁלֹּא הִרְגִישׁ כְּאִלּוּ כָּל צָרְכּוֹ בִּכְאֵבָיו.

– אֵין לְךָ קַל מִזֶֶּה – אָמַר דִּיאַץ. לָמַדְתִּי אֵצֶל הַפְּרָאִים אֶת אֻמָּנוּת הָרוֹפְאוּת… חִפְרוּ קְצַת בָּאֲדָמָה וְתִמְצְאוּ שָׁם שִָכְבַת חֵמָר. הֲקַּרְקַע כַּאן רְטֻבָּה, וּמִכַּאן מְצִיאוּת הַחֵמָר. קְחוּ אֶת סַכִּינִי, תִּמְצְאוּ בּוֹ תּוֹעֶלֶת. הִנֵּה שָׁם עֵץ־חִזְרָן כְּדֵי עֹבִי שֶׁל רַגְלִי. גִּזְרוּ גָזִיר בְּאֹרֶךְ שֶׁל עֶשְׂרִים סַנְטִימֶטֶר. חַצּוּהוּ וְלִקְּטוּ כַּמָּה מְטַפְּסִים… חִישׁ, חִישׁ, סִנְיוֹר אַלְוַרָה, כִּי כֹּחוֹתַי אוֹזְלִים וְכָלִים…

דִיאַץ הֵיטִיב לָדַעַת אֶת הַיַּעַר וְאֶת הַקַּרְקַע שֶׁבִּבְרַזִילִיָּה, וְלָכֵן לֹא שָׁגָּה, וְאַלְוַרָה כְּבָר מָצָא בְּעֹמֶק שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר סַנְטִימֶטֶר שִׁכְבָה שֶׁל חֵמָר אַפְרוּרִי וְדָשֵׁן.

– הַתְקִינוּ מֵחֵמָר זֶה כְּעֵין נַרְתִּיק סָבִיב לְפִצְעִי, אַחַר שִׂימוּ אֶת הָרֶגֶל בְּתוֹךְ הַקִּישׁוּשִׁים שֶׁל הַחִזְרָן וְקִשְׁרוּ בִּמְטַפֵּס. שֶׁפֶךְ הַדָּם יִפָּסֵק בּוֹ בָּרֶגַע.

אַלְוַרָה, בְּחָשְׁשוֹ שֶׁמָּא יִתְחַלֵשׁ דִּיאַץ מֵחֲמַת אִבּוּד דָּם, מִלֵּא חִישׁ אֶת הוֹרָאוֹתָיו שֶׁל הַלָּה. אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא הִתְחַלֵּשׁ בֶּאֱמֶת.

– סִנְיוֹר, הוּא גָוַע! – צָעַק גַּרסִיאָה תּוֹךְ דְמָעוֹת בְּעֵינָיו.

– לֹא, הוּא רַק שָׁרוּי בְּמַצָּב שֶׁל הִתְחַלְּשׁוּת. הַפֶּצַע הוּא חָמוּר, אַךְ לֹא מְסֻכָּן לְמַדַּי. רוּחוֹ יָשׁוּב אֵלָיו, מֻבְטַחֲנִי בְּכַךְ.

הוּא קֵרַב אֶת כַּפּוֹ אֶל לִבּוֹ שֶׁל הַפָּצוּעַ וְנוֹכַח, כִּי הוּא הוֹלֵם כְּתִקֵּנוֹ.

– סִמָּן יָפֶה – אָמַר. נֵלֵךְ עַכְשָׁו לְחַפֵּשׂ, לְפִי הוֹרָאָתוֹ, אֶת הַסִּיבִים הָעֲשׂוּיִים לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם צֶמֶר־הַגֶּפֶן, כְּדֵי לַעֲטֹף אֶת הָרֶגֶל. הוּא אָמַר, כִּי מִתַּחַת לִקְלִפַּת־עֵץ זֶה נִמְצָא אֶת הַדָּרוּשׁ לָנוּ.

אַלְוַרָה הֵרִים אֶת הַקְּלִפָּה בִּקְצֵה סַכִּינוֹ וְמָצָא תַּחְתֶּיהָ סִיבֵי־מֶשִׁי דַקִּים.

– מַפְלִיא כַּמָּה מַרְבֶּה לָדַעַת אָדָם זֶה! – קָרָא. סִיבִים אֵלוּ כֹּה חֲזָקִים, שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱרֹג מֵהֶם אָרִיג.

הוּא אָסַף כַּמּוּת מְרֻבָּה שֶׁל סִיבִים אֵלּוּ וְשָׁב אֶל הַפָּצוּעַ, שֶׁנִּרְאָה כְּיָשֵׁן, אוֹ יִתָּכֵן, שֶׁנִּמְצָא בְּמַצָּב שֶׁל קִפָּאוֹן. אַף־עַל־פִּי־כֵן נְשִׁימָתוֹ הָיְתָה כְּתִקֵּנָהּ, וְלֹא קָדַח.

אַלְוַרָה עָטַף אֶת הַפֶּצַע בְּשִׁכְבָה שֶׁל סִיבִים, כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם הַדָּם אֵינוֹ מִסְתַּנֵּן הַחוּצָה.

– מַה נוּכַל עֲשׂה, – אָמַר, בִּפְנוֹתוֹ לַחֲבֵרוֹ הַצָּעִיר. הֲרֵי הַפְּרָאִים עֲלוּלִים לָבוֹא הֵנָּה, כְּדֵי לָקַחַת אֶת גּוּפַת הַנָּחָשׁ. זֶה מַפְחִיד אוֹתִי יוֹתֵר מִכָּל!

– כְּלוּם לֹא כְּדַאי לְהַעֲבִיר אֶת דִּיאַץ לְמָקוֹם רָחוֹק יוֹתֵר. הֲרֵי יֵשׁ בִּיכָלְתֵּנוּ לְהַתְקִין אֲלוּנְקָה מֵעֲנָפִים וְלָשֵׂאת אוֹתוֹ.

– כֹּחוֹתֶיךָ לֹא יַסְפִּיקוּ לְכַךְ, יְדִידִי גַרְסִיאָה.

– אַף־עַל־פִּי־כֵן עָלֵינוּ לְנַסּוֹת. הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִשָּׁאֵר כַּאן וְשׂוּמָה עָלֵינוּ לָשׁוּב אֶל הַסָּוַנָּה הַמּוּצֶפֶת. אִם כִּי נַעַר אָנֹכִי, הִנֵּה יָדַי חֲזָקוֹת לְמַדַּי.

– טוֹב, נְנַסֶּה – נֵאוֹת אַלְוַרָה. נִתְקַדֵּם חֶרֶשׁ וְנָנוּחַ תְּכוּפוֹת. כַּאן אֵינִי מַרְגִישׁ עַצְמִי בֶּאֱמֶת בְּמַצָּב שֶׁל בִּטָּחוֹן, אִם כִּי יֵשׁ בִּרְשׁוּתֵנוּ שְׁנֵי רוֹבִים.

הֵם הִתְקִינוּ בִּזְרִיזוּת אֲלוּנְקָָה מִעֲנָפִים וְאַחֲרֵי כַּסּוֹתָם אוֹתָהּ בְּכַפּוֹת־תְּמָרִים הִנִּיחוּ עָלֶיהָ בִּזְהִירוּת אֶת הַפָּצוּעַ, אֲשֶׁר לֹא פָּקַח אֲפִילוּ אֶת עֵינָיו. אַךְ שְׁנָתִוֹ הָיְתָה שְׁקֵטָה, אִם כִּי כְּבָר הֵחֵל לִקְדֹחַ, כַּנִּרְאֶה, שֶׁכֵּן פָּנָיו הִסְמִיקוּ מַשֶּׁהוּ.

גַרסִיאָה גִלָּה כֹּחַ בִּלְתִּי רָגִיל בְּגִילוֹ. הֵם הָלְכוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה וְגַרְסִיאָה לֹא הִתְאוֹנֵן אַף פַּעַם עַל עֲיֵפוּתוֹ. אָמְנָם, הֵם נֶעֶצְרוּ תְּכוּפוֹת, כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ, אֶפֶס עִם שַׁחַר בָּאוּ לִידֵי אֲפִיסַת הַכֹּחוֹת.

הֵם נֶעֶצְרוּ לְיַד קְבוּצַת־עֲנָק שֶׁל אֵי־אֵלוּ צְמָחִים שׁוֹפְעִים פֵּרוֹת גַּמְלוֹנִיִּים בַּעֲלֵי צֶבַע קִנָּמוֹן־כֵּהֶה, שֶׁדָּמוּ בְּמַרְאֵיהֶם לִדְלַעַת.

בְּהוֹרִידָם בִּזְהִירוּת אֶת הָאֲלוּנְקָה הֵם אָמְרוּ לָלֶכֶת, כְּדֵי לִקְטֹף פֵּרוֹת אֵלּוּ, אַךְ אַלְוַרָה שָׁמַע פֶּתַע אֶת קוֹלוֹ הֶחָלוּשׁ שֶׁל הַפָּצוּעַ:

– מַיִם!.. סִנְיוֹר וִיאַנָּה…

– מַהִי הַרְגָשָׁתְךָ, דִּיאַץ, שָׁאַל אַלְוַרָה, בְּגָחֲנוֹ אֵלָיו.

– אֲנִי חוֹלֵה קַדַּחַת… וּגְבֹהַת חֹם לְמַדַּי… אֲנִי חָשׁ חֻלְשָׁה אֲיֻמָּה. אָכֵן יַגּוּאַר זֶה הֶעֱנִיק לִי מָנָה יָפָה!..

דִּיאַץ נִסָּה לְהִתְרוֹמֵם וְהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ.

– “Sapota!” – צָהַל קוֹלוֹ. לְמַזָּלִי הוּא, שֶׁנֶּעֱצַרְתֶּם כַּאן! פֵּרוֹתָיו שֶׁל צֶמַח זֶה מְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר וּמִיצוֹ מְהַוֶּה סַם־פֶּלֶא נֶגֶד קַדַּחַת… צֶמַח זֶה נוֹדָע לְכָל הָאִינְדִּיאַנִים. קִצְצוּ כַּמָּה בַּדִּים וְהָבִיאוּ אֵלַי. מִקֵץ שָׁעוֹת מִסְפָּר תִּפְחַת הַקַּדַּחַת.

אַלְוַרָה מִלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד. לְאַחַר שֶׁכָּרַת בַּד אֶחָד הוּא רָאָה כֵּיצַד מִיץ לְבַנְבָן צָמִיג נוֹטֵף מִמֶּנוּ. אַחֲרֵי אָסְפוֹ אוֹתוֹ לְתוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת מְגוֹלֶלֶת מִכַּף תֹּמֶר הוּא נָתַן אוֹתוֹ בִּידֵי הַפָּצוּעַ וַהֲלָה גָמַע אוֹתוֹ בּוֹ בָּרֶגַע. אַף בְּלֹא לְהִתְקַמֵּט.

– תְּמֵהַנִי אִם זֶה טָעִים – הֵעִיר אַלְוַרָה.

– אַךְ בִּמְקוֹם זֶה הוּא יַצִּיל אֶת חַיַּי! – הֵשִׁיב הַפָּצוּעַ. הַקַּדַּחַת כַּאן גּוֹרֶמֶת תְּכוּפוֹת לְמָוֶת.

– הֲמֵצִיק לְךָ הַפֶּצַע?

– בְּמִדָּה הֲגוּנָה. לוּ יָכֹלְנוּ לְהַשִּׂיג כַּאן אֶת הַצֶּמַח “Almesegueira” כִּי אָז חָיָה פִּצְעִי עַל נְקַלָּה. הָאִינְדִּיאַנִים אֵינָם יוֹצְאִים לְעוֹלָם לַמִּלְחָמָה אוֹ לְצַיִד בְּלֹא שֶׁיִּצְטַיְּדוּ תְּחִלָּה בְּכַמּוּת קְטַנָּה שֶׁל צֶמַח־מַרְפֵּא זֶה. הַשְׂרָף הַזִּפְתִּי שֶׁלּוֹ הוּא חֲרִיף־ הָרֵיחַ וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ צֳרִי מְשֻׁבָּח לִפְצָעִים… הוֹ, אָנוּ, כְּמוּבָן, נַשִּׂיג צֶמַח זֶה, הוּא מָצוּי כַּאן עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל…

אַחֲרֵי חַכּוֹתוֹ מְעַט הִתְרוֹמֵם הַפָּצוּעַ עַל מַצָּעוֹ וְיָשַׁב.

– סִנְיוֹר אַלְוַרָה, – הֲרַב הוּא הַמֶּרְחַק מִן הָאָפָר הַקָּטָן, בּוֹ תָּפַשׂ נְחַשׁ־הַבָּרִיחַ אֶת רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים?

– וְכֵיצַד נוֹדַע לְךָ הַדָּבָר? – שָׁאַל אַלְוַרָה בְּתִמָּהוֹן.

– הָיִיתִי עֵד־רְאִיָה לְמַחֲזֶה זֶה, בְּיָשְׁבִי עַל רֹאשׁ הָאָמִיר שֶׁל אַחַד הָעֵצִים, וְנֶהֱנֵיתִי לְמַרְאֵה אֹמֶץ־לִבְּךָ. לוּלֵא אַתָּה, כִּי אָז בָּא קִצּוֹ שֶׁל רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים. עָקַבְתִּי כָּל הַזְּמָן אַחֲרֵיכֶם – הוֹסִיף בְּחַיְכוֹ, – וְרַק צִפִּיתִי לְהִזְדַמְנוּת לְחַלֵּץ אֶתְכֶם מִידֵי הַהֵימוּרִים. כְּשֶׁחָזַרְתִּי וְלֹא מְצָאתִיכֶם בַּמָּקוֹם, בּוֹ הִשְׁאַרְתִּיכֶם, נִחַשְׁתִּי בּוֹ בָּרֶגַע, שֶׁהַהֵימוּרִים חָטְפוּ אֶתְכֶם. גִּלִּיתִי עַל נְקַלָּה אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶם וְהִגַעְתִּי עַד לִכְפָרָם, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִסְתַּיַּע הַדָּבָר בִּיָדִי לְשַׁחְרֵר אֶתְכֶם. הִסְתַּתַּרְתִּי עַל הָעֵצִים, שָׁעָה שֶׁיְּצָאתֶם לְצַיִד יַחַד עִם רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים וְאַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ, וְכַאֲשֶׁר חֲזַרְתֶּם אֶל הָאָפָר הַקָּטָן, בְּטֶרֶם הִסְפַּקְתִּי לִקְרֹב אֲלֵיכֶם, כְּבָר הִתְנַפֵּל עָלַי הַיַּגוּאַר.

– וְרֹאשׁ־הַהֵימוּרִים לֹא מֵת?

– לֹא, הוּא נִצַּל תּוֹדוֹת לִירִיָּתְךָ. הַנָּחָשׁ, שֶׁנִפְצַּע פִּצְעֵי־מָוֶת, רִפָּה אֶת טַבְּעוֹתָיו וְהַהֵימוּר נִשְׁאַר בְּחַיִּים.

– וְהוּא נִמְלַט?

– כֵּן, אֶלָּא שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הִתִּיז אֶת רֹאשׁ הַנָּחָשׁ.

– מוּטָב הָיָה אִלּוּ מֵת – הֵעִיר אַלְוַרָה. – הוּא יִפְנֶה עַכְשָׁו, כְּמוּבָן, לְחַזֵּר אַחֲרֵי הַ’פִּיאַיִּם' שֶׁלּוֹ.

– אָכֵן, כַּאן מְקוֹר הַסַּכָּנָה – הֵשִׁיב דִּיאַץ מְהֻרְהָר. שׂוּמָה עָלֵינוּ לָשׁוּב אֶל הַסָּוַנָּה הַמּוּצֶפֶת וּלְהִתְחַבֵּא בָּאִי שֶׁמָּצָאתִי.

– וְשָׁם לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב לְאֵיתָנְךָ – הוֹסִיף אַלְוַרָה. – הֲרַב הוּא הַמֶּרְחָק מִן הַסָּוַנָּה?

– כְּדֵי מַהֲלַךְ שְׁעָתָיִם.

– וּבְכֵן, נָרִים פְּעָמֵינוּ בְּלֹא לְהַחֲמִיץ אֶת הַזְּמַן. יִתָּכֵן כִּי הַהֵימוּרִים כְּבָר מָצְאוּ אֶת עִקְבוֹתֵינוּ.

– וְכֹחוֹתֵיכֶם יַסְפִּיקוּ לְכַךְ? הֲרֵי תִּצְטָרְכוּ לָשֵׂאת אוֹתִי.

– כְּמוּבָן, גַּרְסִיאָה כֹּחוֹ בְּמָתְנָיו רַב־יֶתֶר מִכְּפִי שֶׁשֶׁעַרְתִּי. נִסְעַד אֶת לִבֵּנוּ בְּפֵרוֹת אֵלּוּ וְנֵצֵא לַדֶּרֶךְ.

בְּרֶגַע זֶה בְּדִיּוּק חָזַר גַרסִיאָה עִם מְלַאי שֶׁל פֵּרוֹת שׁוֹנִים. אַחֲרֵי אָכְלָם אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר הֵרִימוּ שׁוּב אֶת הָאֲלוּנְקָה וּפָנוּ אֶל הַיַעַר הַסָּמִיךְ בְּיוֹתֵר, בְּלֹא לַחֲשׁשׁ, שֶׁמָּא יְאַבְּדוּ אֶת כִּוּוּן הָרוּחוֹת הוֹאִיל וְדִיאַץ נִלְוָה עִמָּהֶם.

כְּשֶׁנִּזְדַמְּנוּ לָהֶם בַּדֶּרֶךְ אֵי־אֵלּוּ צְמָחִים מְגֻדְּלֵי פֵּרוֹת הֵם נֶעֶצְרוּ וַאֲסָפוּם. הֵם לֹא יָכְלוּ לִסְמֹךְ עוֹד עַל צַיִד, הוֹאִיל וְלֹא הֵעֵזוּ לִירוֹת.

– יִמָּצֵא לָנוּ צַיִד עַל שְׂפַת הָאֲגָם, – הִרְגִיעַ דִּיאַץ אֶת אַלְוַרָה.

– דַּאֲגָתִי נְתוּנָה יוֹתֵר לְךָ מֵאֲשֶׁר לִי, – הֵעִיר אַלְוַרָה. אַתָּה זָקוּק עַתָּה לְאֹכֶל מֵזִין יוֹתֵר, וְאַל לְךָ לְהִסְתַּפֵּק בְּפֵרוֹת בִּלְבָד. כְּדַאי הָיָה לְבַשֵׁל לְךָ מְרַק־בָּשָׂר!

– אַתָּה מִתְעַלֵּם מִכַּךְ, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם כְּלֵי־בִּשׁוּל, – הִתְעָרֵב גַּרְסִיאָה.

– אֵלֶּה דְבָרִים שֶׁל מַה־בְּכַךְ – הֵעִיר דִּיאַץ. – עַל שְׂפַת הַסָּוַנָּה גְדֵלִים שְׁנֵי עֵצִים, שֶׁיְּסַפְּקוּ לָנוּ כֵּלִים.

– הֲכֵיצַד? בְּאֶרץ זוֹ גְדֵלִים עַל הָעֵצִים קְעָרוֹת וּקְדֵרוֹת – קָרָא אַלְוַרָה.

– לֹא, אַךְ הָעֵצִים מְסַפְּקִים חֹמֶר, הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָאֵשׁ, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַתְקִין מִמֶּנּוּ גַם קְעָרוֹת וְגַם סִירִים. – אֶרֶץ נִפְלָאָה!

בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר הִגִּיעוּ הַתַּיָרִים, אַחֲרֵי כַּמָּה חֲנָיוֹת קְטַנּוֹת בַּדֶּרֶךְ, לְבַסּוֹף, לִשְׂפַת הַסָּוַנָּה הַמּוּצֶפֶת. הֵם בָּאוּ בְּדִיּוּק לַמָּקוֹם, בּוֹ הִשְׁאִיר דִּיאַץ אֶת דֹבְרָתוֹ, שֶׁשִׁמְּשָׁה לוֹ לַחֲקִירַת הָאֲגָם…

 

כג. הַשִׁיבָה    🔗

הַסָּוַּנָּה הָיְתָה שׁוֹמֵמָה כָּלִיל. רַק עוֹפוֹת־רְקָק שׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי עֲלֵי וִקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית וְצִמְחֵי־מַיִם אֲחֵרִים, וְכַמָּה תֻּכִּים יָשְׁבוּ עַל שׂוֹכוֹת הָעֵצִים, שֶׁעִטְּרוּ אֲגָם נִרְחָב זֶה שֶׁל מַיִם עוֹמְדִים, הַמַּעֲלִים סִרְחוֹן. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאָה אַף קַיְמַן אֶחָד, תּוֹשָׁבָם הָרָגִיל שֶׁל מְקוֹמוֹת אֵלֶּה.

– כַּנִּרְאֶה, שֶׁהַהֵימוּרִים עוֹד לֹא נִקְלְעוּ הֵנָּה – אָמַר אַלְוַרָה. – יִהְיֶה לָנוּ פְּנַאי לַעֲבֹר לָאִי הַקָּטָן.

– אֲבָל קֹדֶם כָּל עָלֵינוּ לְקַבַּל אֶת כְּלֵי־הַמִּטְבָּח, שֶׁהִבְטִיחַ לָנוּ סִנְיוֹר דִּיאַץ – הֵעִיר גַּרְסִיאָה.

– נָכוֹן, נָכוֹן! – הֵשִׁיב דִּיאַץ. אָנוּ זְקוּקִים לָהֶם…

– אִם כִּי אֵין לָנוּ מַה לָשִׂים בְּתוֹכָם – אָמַר אַלְוַרָה.

– נִמְצָא! עוֹפוֹת־בִּצָה מְצוּיִים בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת בָּאִי. רָאִיתִי שָׁם צִפֳּרִים, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַתְקִין מֵהֶן מָרָק מְצֻיָּן… וַהֲרֵי עֵץ כְּלֵי־הַמִּטְבָּח!

הָעֵץ, אֲשֶׁר דִּיאַץ הִצְבִּיעַ עָלָיו, הָיָה דֻגְמָה נֶהְדֶּרֶת שֶׁל הַצֶּמַח, הַמְּכֻנֶּה עַל־יְדֵי חַכְמֵי הַטֶבַע בְּשֵׁם “Moquilea utilis”, כְּדֵי גֹבַהּ שֶׁל שְׁלֹשִׁים מֶטֶר וּבַעַל גֶזַע דַּק וְאֵיתָן. צֶמַח זֶה, הַמִּזְדַּמֵן תְּכוּפוֹת בְּיַעֲרוֹת בְּרַזִילִיָּה, מְשַׁמֵּשׁ לִפְרָאִים לְשֵׁם יִצּוּר כְּלֵי־מִטְבָּח. לְתַכְלִית זוֹ אֵין הֵם כּוֹרְתִים אֶת הָעֵץ, אֶלָּא מְקַלְּפִים אֶת קְלִפָּתוֹ בִּלְבָד, אַחַר שׂוֹרְפִים לְפֶחָם וְטוֹחֲנִים לְאָבָק, שֶׁמְּעַרְבְּבִים אוֹתוֹ אַחַר־כַּךְ עִם חֵמָר, הַמָּצוּי בְּשֶׁפַע בְּקַרְקַע הַיַּעַר. הַכֵּלִים הַמְיֻצְרִים מִתַּעֲרֹבֶת זוֹ הֵם מוּצָקִים מְאֹד וּמְמֹרָטִים, בְּדוֹמֶה לִמְזֻגָּגִים. שְׁנֵי הַפּוֹרְטוּגַלִּים נִגְּשׁוּ, כְּמוּבָן, תֵּכֶף לַעֲבוֹדָה וּבְצָבְרָם כַּמּוּת מַסְפֶּקֶת שֶׁל חֵמָר וּקְלִפָּה כְּבָר הִתְכּוֹנְנוּ לַעֲרֹךְ מְדוּרָה, כַּאֲשֶׁר דִּיאַץ עָצַר בַּעֲדָם.

– נַשְׁלִים עֲבוֹדָה זוֹ עַל הָאִי, – אָמַר. – לַעֲרֹךְ אֵשׁ כַּאן מְסֻכָּן. מוּטָב שֶׁתַּתְקִינוּ דֹבְרָה.

– נָכוֹן! – צָעַק אַלְוַרָה בְּקוֹל. כִּמְעַט שֶׁנִּכְשַׁלְתִּי בְּחֹסֶר זְהִירוּת. נִגַּשׁ בְּהֶקְדֵם לַעֲבוֹדַת הַבְּנִיָה!

הוּא וְגַרְסִיאָה נִגְּשׁוּ בְּמֶרֶץ לַעֲבוֹדָה. פֶּתַע נִשְׁמְעָה יְלָלָה מְמֻשֶׁכֶת אַי־שָׁם בְּקִרְבָתָם. דִּיאַץ הֵרִים אֶת הָרֹאשׁ תּוֹךְ הַקְשָׁבָה.

– כְּלוּם חַיָּה הִיא זוֹ? – שָׁאַל אַלְוַרָה בְּהִתְכּוֹנְנוֹ לֶאֱחֹז בְּרוֹבֵהוּ.

– זֶהוּ מִין זְאֵב… לָאָדָם אֵין בּוֹ מִשּׁוּם סַכָּנָה…

– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַתָּה חָרֵד כְּאִלּוּ לְמַרְאֵהוּ?

– נָכוֹן. חַיָּה זוֹ מְגִיחָה מַמְאוּרָתָהּ רַק בַּלַּיְלָה וְאִם הִיא נִרְאֵית בַּיּוֹם. סִמָּן שֶׁמִּישֶׁהוּ גֵּרֵשׁ אוֹתָהּ מִשָּׁם.

– שׁוּר! שׁוּר! הִיא רָצָה כָּל עוֹד נַפְשָׁהּ בָּהּ…

מִין חַיָּה בְּגֹדֶל שֶׁל זְאֵב סִיבִּירִי, בַּעֲלַת רֹאשׁ אָרֹךְ מְאֹד וַאֲדֶמְדֶמֶת עוֹר רָצָה תּוֹךְ קְפִיצוֹת גְּדוֹלוֹת. הִיא נֶעֶצְרָה רֶגַע, בְּהַבְחִינָה בִּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים וְהִבִּיטָה עֲלֵיהֶם בְּסַקְרָנוּת, אַחַר הוֹסִיפָה לָרוּץ וְעַד מְהֵרָה נֶעֶלְמָה בָּאֹפֶק.

– הִיא לֹא יָפָה בְּיוֹתֵר, – הֵעִיר אַלְוַרָה, בְּהַמְשִׁיכוֹ לַעֲבֹד.

– הִזְדָרֵז, סִנְיוֹר אַלְוַרָה – אָמַר דִיאַץ. – אִם הַזְּאֵב לֹא חָזַר אֶל הַיַּעַר מַשְׁמָע, שֶׁמִּישֶׁהוּ מִסְתַּתֵּר שָׁם. שְׁכֵנוּת זוֹ עֲלוּלָה לִהְיוֹת מְסֻכֶּנֶת.

– הַאֻמְנָם אוֹכְלֵי־אָדָם אֲרוּרִים אֵלֶה לֹא יִתְּנוּ לָנוּ מָנוֹחַ? זֶה הָיָה לִי לְזָרָא. הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהַנְחוֹת עֲלֵיהֶם מַהֲלוּמַת מָוֶת.

– אַל נָא תַּסִיחַ אֶת דַעְתְּךָ מִכַּךְ, שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לַעֲזֹר לָכֶם, וְרַק אַכְבִּיד עֲלֵיכֶם, – הֵעִיר דִּיאַץ.

– לוּלֵא הַפֶּצַע שֶׁלְךָ הָיִיתִי מַרְאֶה לִפְרָאִים אֵלֶּה, כִּי אֲנִי – אִישׁ הָאֵשׁ!

– כֵּן, כֵּן, קַרַמוּרָה – אָמַר דִּיאַץ בְּחִיוּךְ. זֶהוּ שֵׁם נוֹרָא, הַמַּחֲדִיר אֵימָה בְּלֵב כָּל פִּרְאֵי בְּרַזִילִיָּה… הַבִּיטָה, הִנֵּה רָצָה חַיָּה אַחֶרֶת וְגַם כֵּן חַיַּת־לַיְלָה… זֶהוּ סִמָּן רָע!

– הוֹ, מַה נָאֶה חָתוּל זֶה! – קָרָא אַלְוַרָה.

מִן הַיַּעַר הֵגִּיחָה תּוֹךְ רִיצָה חַיָּה נָאָה וְדַקַת גֵּו, מְכֻסָּה עוֹר סָמִיךְ מִתְנַחֲשֵׁל, בַּעַל גְוָּנִים אֲדַמְדָּמִים וּלְבָנִים, שֶׁדָּמְתָה לְחָתוּל.

– אַף חָתוּל זֶה נִבְעָת מִמַּשֶּׁהוּ – אָמַר דִּיאַץ בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

– בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה תִּהְיֶה הַדֹבְרָה מוּכֶנֶת…

קְרִיאַת־גִּיל שֶׁל גַּרסִיאָה אִלְּצָתַם לְהִסְתַּכֵּל סְבִיבָם.

– הִנֵּה, חָכְמָנִים! הֵם הִשְׁאִירוּ כַּאן סִירָה… וְאָנוּ לֹא הִרְגַשְׁנוּ בָּהּ כְּלָל עַד־כֹּה! – צָעַק גַּרְסִיאָה. בִּקְפִיצָה אַחַת עָט אַלְוַרָה אֶל הַחוֹף.

בֵּינוֹת לַעֲלֵי־הָעֲנָק שֶׁל וִקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית הֻסְתְּרָהּ סִירָה נָאָה, שְׁקוּעָה רֻבָּהּ כְּכֻלָּהּ בַּמַּיִם וּקְשׁוּרָה אֶל הַחוֹף בִּמְטַפַּס.

– סְחַב אוֹתָהּ הֵנָּה, גַּרסִיאָה! – קָרָא אַלְוַרָה. – אָנוּ נִשְׁאָב אֶת הַמַּיִם מִמֶּנָּהּ בְּעֶזְרַת עֲלֵי מוֹזִים.

– כַּאן, בְּקִרְבַתְכֶם, גָּדֵל צֶמַח, הֶעָשׂוּי לְשַׁמֵּשׁ מַשְׁאָב – אָמַר לָהֶם דִּיאַץ. אֲבָל תְּחִלָה מְשׁוּ אֶת הַסִּירָה, וּבְהֶקְדֵם!..

לְאַחַר שָׁמָּשׁוּ אֶת הַסִּירָה הָרְאָה לָהֶם דִּיאַץ עַץ הַמְגֻדָּל כֻּלּוֹ צְמָחִים מֻפְלָאִים. הֵם רָאוּ פֵּרוֹת, שֶׁדָּמוּ לִדְלַעַת. אַלְוַרָה קָטַף אֶחָד מֵהֶם, וְנִסָּה בְּסַכִּינוֹ לְחַצּוֹתוֹ לִשְׁנַיִם, אַךְ הוּא הִתְבַּקַּע לִצְדָדִים שׁוֹנִים. כֵּן הָיָה גַם מִקְרֵהוּ שֶׁל הַפְּרִי הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי.

– לֹא כַּךְ! – קָרָא דִּיאַץ. עֲמָלְךָ יִהְיֶה לַשָּׁוְא. קַח מְטַפֵּס דַּק, כְּרֹךְ אוֹתוֹ מִסָּבִיב לַפְּרִי וּמְשֹׁךְ בְּחָזְקָה וְאָז יֵחָצֶה. כַּךְ נוֹהֲגִים תָּמִיד הָאִינְדִּיאַנִים. עַל יְדֵי סַכִּין לֹא תַּחְתֹּךְ אוֹתוֹ.

וְאָכֵן, פְּרִי זֶה, שֶׁנִּרְאָה קָשֶׁה כּצוּר, נֶחֱצֶה בּוֹ בָּרֶגַע, כַּאֲשֶׁר אַלְוַרָה מְשָׁכוֹ בִּמְטַפֵּס. לְאַחַר שֶׁנִּקָּה אֶת תּוֹכוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ אַלְוַרָה בְּקְלִפַּת־הַפְּרִי הַקָּשָׁה בְּתוֹר דְּלִי וּבְעֶזְרַת גַּרְסִיאָה הֵרִיק חִישׁ אֶת הַסִירָה. בַּהֲסִירוֹ אֶת צִמְחֵי־הַמַּיִם שֶׁלִפְּפוּהָ וְשֶׁהֵעִידוּ שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה זְמַן רַב בַּמַּיִם, הָלַךְ אֶל דִּיאַץ, כְּדֵי לְהַעֲבִירוֹ אֶל הַסִּירָה, מְקוֹם שֶׁגַּרְסִיאָה כְּבָר הִתְקִין בִּשְׁבִילוֹ מַצָּע מִכַּפּוֹת־תְּּמָרִים. בְּרֶגַע זֶה הֵגִיחַ מֵהַיַּעַר עוֹד זְאֵב־לַיְלָה.

– בְּלִי סָפֵק מִישֶׁהוּ הוֹלֵךְ הֵנָּה. נִזְדָרֵז – אָמַר דִּיאַץ.

אַלְוַרָה הֵרִים אֶת דִּיאַץ מִתַּחַת בֵּית־שִׁחְיוֹ וְנָשָׂא אוֹתוֹ אֶל הַסִּירָה. לְשָׁם הוּא הֶעֱבִיר גַּם אֶת מְלַאי הַחֵמָר וְאֶת קְלִפָּתוֹ שֶׁל עֵץ־כְּלֵי־הַמִּטְבָּח. כַּעֲשוֹתוֹ זאת הוּא הִפְלִיג מֵהַחוֹף.

– חִתְרוּ אֶל לֵב הַסָּוַנָּה וְהַדְרִימוּ מְעַט – אָמַר דִּיאַץ, – שָׁמָּה מָצָאתִי אִי, הֶעָשׂוּי לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מִקְלָט.

הֵם הִרְחִיקוּ רַק כְּשִׁשִּׁים צַעַד מֵהַחוֹף, כַּאֲשֶׁר הֵגִיחוּ מֵהַיַּעַר, תּוֹךְ נְהָקוֹת מַחֲרִישׁוֹת, כַּמָּה פְּרָאִים מְצֻבָּעִים אֲיֻמּוֹת וּמְקֻשָׁרִים קִשּׁוּרֵי־נוֹצוֹת לְרֹאשָׁם.

– הַקַּחֶטִי! אָמַר דִּיאַץ נִבְעָת. אֵינָם טוֹבִים מֵהַהֵימוּרִים.

– הָעֵק עַל הַמְשׁוֹטִים. גַּרְסִיאָה, – קָרָא אַלְוַרָה.

כִּרְאוֹת הַפְּרָאִים, כִּי הַסִּירָה מִתְרַחֶקֶת הֵחֵלּוּ לָפַחַת בַּגְרַוַּטַּנוֹת שֶׁלָּהֶם, בְּקַוּוֹתָם לִמְחֹץ בְּחִצֵּיהֶם אֶת הַשַּׁטְיָנִים. אֶפֶס לְמַזָּלָם כְּבָר הִסְפִּיקוּ הָאַחֲרוֹנִים לְהִתְרַחֵק לְמַדַּי כַּךְ, שֶׁהַחִצִּים שֶׁהֻרְעֲלוּ, בְּוַדַּאי, בְּרַעַל הַקּוּרַרָה לֹא יָכְלוּ לְהַשִּׂיגָם. מְרֻגָּזִים בְּיוֹתֵר בִּגְלַל אִי־הַהַצְלָחָה קָפְצוּ כַּמָּה מֵהַפְּרָאִים הַמַּיְמָה לְמַעַן הַדְבֵּק אֶת הַסִּירָה. אַךְ טֶרֶם הִסְפִּיקוּ לִשְׂחוֹת כַּעֲשָׂרָה מֶטְרִים מֵהַחוֹף, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע בָּקְעָה צְרִיחָה אֲיֻמָּה. שְׁנֵי קַיְמַנִים עֲנָקִיִּים, שֶׁנִּמְנְמוּ, כַּנִרְאֶה, מִתַּחַת לַעֲלֵי וִקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית, הִשְׂתָּעֲרוּ פֶּתַע עַל הַשׂוֹחִים וְאֶחָד מֵהֶם מָשְׁכוּ לְתוֹךְ הַמְצוּלָה. הַשְׁאָר, מְבֹהָלִים עַד לְמָוֶת, חָזְרוּ חִישׁ בִּשְׂחִיָה אֶל הַחוֹף, מְקוֹם שֶׁחַבְרֵיהֶם נָהֲקִוּ בְּכָל כֹּחָם, בְּלֹא לְהָעֵז, בְּכָל זֹאת, לְהַתְנַפֵּל עַל הַקַּיְמַנִים וּלְגָרְשָׁם.

– הֵם לֹא יַעַרְבוּ עוֹד אֶת לִבָּם לִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ – אָמַר דִּיאַץ. – שׁוּם אִינְדִּיאַנִי לֹא יַרְהִיב עֹז לִקְפֹּץ הַמַּיְמָה אִם מְצוּיִים שָׁם קַיְמַנִים, וְאִם לֹא יִמְצְאוּ סִירוֹת הֲרֵי נִצַּלְנוּ מֵהִתְנַפְּלוּת.

– הֲיִבָּצֵר מֵהֶם לְהַתְקִין דֹבְרָה? – שָׁאַל אַלְוַרָה, שֶׁלָּחַץ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ עַל הַמְּשׁוֹטִים.

– לֹא אֵדַע אִם יוֹדְעִים הֵם לְהַתְקִין דֹּבְרוֹת, אֶפֶס הֶם מֵיטִיבִים לְהָשִׁיט סִירוֹת וְשָׂשִׂים מְאֹד אֱלֵי קְרָב – הֵשִׁיב דִּיאַץ.

דִּיאַץ, שֶׁיָּשַׁב שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת בְּקֶרֶב שִׁבְטֵי הַבְּרַזִילִיאַנִים, קָלַע אֶל הָאֱמֶת. הַקַּחֶטִי הָיוּ שֵׁבֶט אַמִּיץ־כֹּחַ, אֲשֶׁר כְּפָרָיו שָׁכְנוּ הֵן בִּפְנִים הָאָרֶץ וְהֵן לְיַד חוֹף הַיָּם. בִּרְשׁוּתָם הָיוּ סִירוֹת לְאֵין מִסְפָּר, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְהָכִיל עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר אִישׁ. בִּמְאֻחָר קָרָה לָהֶם לַפּוֹרטוּגַלִּים לִטְעֹם אֶת טַעַם הַמֶּרֶי וְהָאֹמֶץ שֶׁל פְּרָאִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר בִּבְרִית עִם הַצָרְפַתִּים נִסּוּ לְהִשְׁתָּלֵט עַל חֵלֶק מִבְּרַזִילִיָּה, בְּיִחוּד עַל הַמִּפְרָץ הַנֶּהְדָּר שֶׁל רִיאוֹ־דֶ־גַ’נֶירוֹ.

תּוֹדוֹת לַחֲתִירָהּ הַמְאֻמֶּצֶת וְהַמְהִירָה הִגִּיעָה הַסִּירָה לָאִיוֹן¹⁶ הָרִאשׁוֹן הַמְגֻדָּל יֶרֶק סָמִיךְ, שֶׁהִפְרִיעַ אֶת הַפְּרָאִים לַעֲקֹב מֵהַחוֹף אַחֲרֵי כִּוּוּן הַסִּירָה.

– שׁוּטוּ כָּל הַזְּמַן מֵאֲחוֹרֵי אִי זֶה – אָמַר דִיאַץ לְאַלְוַרָה. – הָעִקָּר, שֶׁהַקַּחֶטִי לֹא יַרְגִישׁוּ הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים לַחֲנוֹת.

– הֲרָחוֹק הוּא הָאִיוֹן שֶׁגִּלִּיתָ מֵאִתָּנוּ?

נַגִּיעַ לְשָׁם בְּעוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת.

– מַשְׁמָע שֶׁסָּוַנָּה זוֹ גְדוֹלָה מְאֹד.

– כֵּן. הִיא רַבַּת־הֶקֵף לְמַדַּי. לֹא יָכֹלְתִּי בֶּאֱמֶת לִרְאוֹת אֶת הַגָּדָה הַנֶּגְדִּית.

הָאִיִּים הַקְּטַנִים חָלְפוּ אֲחוּזִים זֶה בְּעִקְבוֹת זֶה, בְּרַם רֻבָּם שֶׁל אֵלֶּה לֹא הָיוּ אֶלָּא תִּצְבָּרוֹת שֶׁל טִין, שֶׁהִתְרוֹמְמוּ מְעַט מֵעַל לַמַּיִם וְשֶׁהָיוּ עֲטוּפוֹת צִמְחֵי־מַים סְמִיכִים. אִישׁ לֹא יָכֹל הָיָה לִדְרוֹךְ עַל אִי כָּזֶה, בְּלֹא לְהִסְתַּכֵּן לִשְׁקֹעַ בְּתוֹכוֹ. נִמְצְאוּ שָׁם שִׂרְטוֹנוֹת מְסֻכָּנִים, שֶׁהָיוּ מֻרְכָּבִים מֵחוֹלוֹת נַיָּדִים, וּמִי שֶׁנִּתְקַל בְּשִׂרְטוֹן כָּזֶה נָדוֹן לִכְלָיָה.

עָבְרוּ עוֹד שְׁתַּיִם־שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַפּוֹרטוּגַלִּים חָתְרוּ בִּמְשׁוֹטֵיהֶם לַמְרוֹת הַשָּׁרָב הַנּוֹרָא, אַךְ הֵם חָשׁוּ כִּי תָּם כֹּחָם. לְבַסּוֹף רָאוּ אִי מְגֻדָּל עֵצִים נִפְלָאִים וְסַסְגוֹנִיִּים, שֶׁיָּכְלוּ לְגְדֹּל רַק בְּקַרְקַע מוּצֶקֶת, וְדִיאַץ הִכְרִיז:

– הִגַּעְנוּ!

 

כד. הָאִיּוֹן    🔗

הָאִי שֶׁחָנוּ בּוֹ עָלָה הַרְבֵּה בְּגָדְלוֹ עַל זֶה, שָׁאַלְוַרָה וְגַרְסִיאָה הִסְתַּתְּרוּ בּוֹ אַחֲרֵי בְּרִיחָתָם מֵחוֹף הַיָּם.

– זֶהוּ גַּן־הָעֵדֶן הַתַּחְתּוֹן מַמָּשׁ! – קָרָא אַלְוַרָה, בְּהִתְעַנְגוֹ עַל הָעֵצִים הָאֲדֻמִּים הַנִּפְלָאִים, אֲשֶׁר מִקֵּץ יָמִים נוֹדְעָה לָהֶם חֲשִׁיבוּת כֹּה רַבָּה בְּשׁוּק הַמִסְחָר, עַד שֶׁצֻיְּדוּ מִשְׁלָחוֹת־צִי שְׁלֵמוֹת לִבְרַזִילִיָּה לְשֵׁם הוֹצָאָתוֹ שֶׁל עֵץ יְקַר־עֵרֶךְ זֶה. אֶפֶס בְּפֶרֶק־הַזְמַן הַנָּדוֹן בְּסִפּוּרֵנוּ לֹא נִתְיַחֲדָה כָּל חֲשִׁיבוּת לְעֵץ זָה מִצַּד הַיְלִידִים, וְאַף הַכּוֹבְשִׁים הָאֵירוֹפָּאִים הִשְׁתַּמְשׁוּ בּוֹ לַעֲרִיכַת מְדוּרוֹת־אֵשׁ, כְּפִי שֶׁעָשָׂה זֹאת הַתַּיָר הַצָּרְפַתִּי הַמְפֹרְסָם דֶה־גְרַמוֹן.

– כַּאן, דִּיאַץ יַקִּירִי, תּוּכַל לְחַכּוֹת בְּשַׁלְוָה לְהַחֲלָמָתְךָ הַשְּׁלֵמָה – אָמַר אַלְוַרָה בִּפְנוֹתוֹ לַסְּפָרַדִּי.

– אָמְנָם כֵּן, אַם רַק הַקַּחֶטִי לֹא יַחֲרִידוּנוּ – הֵשִׁיב.

– מִתְעַלֵּם אַתָּה מִכַּךְ, כִּי אֲנִי – אִישׁ־הָאֵשׁ וְכִי עָתִיד אֲנִי לְהַטִּיל אֶת אֵימָתִי עַל פְּרָאִים אֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁהִטַּלְתִּי אֶת אֵימָתִי עַל הַהֵימוּרִים הָאַכְזָרִים.

– זֶה נָכוֹן. יֵשׁ לָנוּ רוֹבִים וְאָנוּ נַהֲדֹף אֶת הִשְׂתָּעֲרוּתָם אִם יֹאמְרוּ לָבוֹא הֵנָּה. אֲבָל, עַל כָּל פָּנִים, עָלֵינוּ לַעֲקֹב בְּעַיִן פְּקוּחָה, שֶׁלֹּא יַשִּׂיגוּנוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם.

– נַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר! ־ קָרָא אַלְוַרָה. – הֵי, גַרְסִיאָה, אוּלַי תַּבְעִיר אֵשׁ עַתָּה וְתִיצֹר כְּלֵי־מִטְבָּח!

– וּמַה נְבַשֵּׁל בָּהֶם? – שָׁאַל גַּרְסִיאָה.

– אַה, שָׁכַחְתִּי, כִּי לֹא דָאַגְנוּ כְּלָל עַל הָאֹכֶל!

– הֲרֵי לֹא אָכַלְנוּ עוֹד פַּת־שַׁחֲרִית, סִנְיוֹר!

– קֵבָתִי מַזְכִּירָה לִי עַל כַּךְ! אַף־עַל־פִּי־כֵן, הַבְעֵר אֵשׁ וְנַסֵּה לִיצֹר קְדֵרָה; אִם כִּי לֹא הָיִיתָ קַדָּר מִיָּמֶיךָ, הִנֵּה יִתָּכֵן, כִּי טִרְחָתְךָ תִּשָּׂא פְּרִי־מָה.

– לוּלֵא הַיַּגוּאַר הָאָרוּר, אֲשֶׁר מְחָצַנִי בְּצוּרָה כֹּה עֲלוּבָה הָיִיתִי מַרְאֶה לָכֶם, כֵּיצַד עוֹשִׁים זֹאת הָאִינְדִּיאַנִים –סִנֵּן דִּיאַץ מִבֵּין שְׂפָתָיו.

– לְאַחַר מִכֵּן תִּיצֹר כֵּלִים אֲחֵרִים – הִרְגִיעַ אוֹתוֹ אַלְוַרָה – וּלְפִי שָׁעָה נִסְתַּפֵּק בַּמֶּה, שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדֵינוּ. אֵין אָנוּ לְהוּטִים אַחֲרֵי הַצוּרָה הַחִיצוֹנִית.

גַּרסִיאָה הֵחֵל לִיצֹר אֶת כְּלֵי הַמִּטְבָּח וְאַלְוַרָה נָטַל אֶת הָרוֹבֶה וּפָנָה לָצוּד צַיִד מָה.

“דִּיאַץ הַמִּסְכֵּן, שֶׁאִבֵּד דַּם כֹּה רָב זָקוּק לְמָרָק מֵזִין” – אָמַר לְעַצְמוֹ.

הָאִי, שֶׁכָּלַל כַּמָּה מִילִין בְּהֶקֵפוֹ, הָיָה עָטוּף צִמְחִיָּה סְמִיכָה מְאֹד. מִלְבַד הָעֵצִים הָאֲדֻמִּים, הַמַּרְהִיבִים בְּיָפְיָם לֹא הָיָה כַּאן כָּל מַחֲסוֹר גַּם בְּמִינֵי דְקָלִים שׁוֹנִים וּבִמְטַפְּסִים. הָיוּ גַם צְמָחִים רַבִּים עוֹשֵׂי פְּרִי.

“וּבְכֵן, אֵפוֹא, לֹא נֵדַע, כְּמוּבָן, מַחֲסוֹר בְּפֵרוֹת בִּשְׁעַת סְעוּדָתֵנוּ, חָשַׁב אַלְוַרָה. – וְאִלּוּ צַיִד אֵינִי רוֹאֶה כָּל־עִקָּר, פְּרָט לַצִפֳּרִים הַזְּעִירוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ לִירוֹת מֵהֶן כִּתְרֵסָר, לְפָחוֹת, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַתְקִין אֶת הַמָּרָק הַצָּנוּעַ בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל אֶחָד”.

הוא שׁוֹטֵט כָּכָה עַד אֶמְצַע הָאִי, כַּאֲשֶׁר רָאָה כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי־חַיִּים מוּזָרִים, שֶׁחֲשָׁבָם מֵרָחוֹק לְצַבִּים קְטַנִּים.

בַּעֲלֵי־חַיִּים אֵלּוּ שֶׁבָּרְחוּ מִפָּנָיו הֵחֵלּוּ לִנְבֹּר מֵהֵר בָּאֲדָמָה, בְּהִתְכַּוְּנָם, כַּנִּרְאֶה, לַחֲפֹר מְאוּרָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה, כְּדֵי לְהִתְחַבֵּא שָׁם, כַּפּוֹתֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת עָמְלוּ בִּזְרִיזוּת כָּזֹאת, עַד כְּשֶׁאַלְוַרָה נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם בְּרוֹבֵהוּ הַמּוּרָם, כְּדֵי לַהֲלֹם בַּקַּת, נֶעֶלְמוּ מִתַּחַת לָאֲדָמָה. אַף־עַל־פִּי כֵּן עָלָה בְּיָדוֹ לִתְפֹּשׁ שְׁנַיִם מֵהֶם קֹדֶם הִתְחַבְּאָם בִּמְאוּרָתָם.

– כַּמָּה נִפְלָאִים בַּעֲלֵי־חַיִּים קְטַנִּים אֵלֶּה! מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי כְּמוֹהֶם! – חָשַׁב אַלְוַרָה. הַשְּׁאֵלָה הִיא רַק אִם רְאוּיִים הֵם לַאֲכִילָה?".

וְאָכֵן, אֵלֶּה הָיוּ יְצִירִים מוּזָרִים מִמִּשְׁפַּחַת הַנַּבְרָנִים, שֶׁלֹּא עָלוּ בְּגָדְלָם עַל הַשָּׁפָן. גֵּוָם הָיָה חָסוּם בְּתוֹךְ שִׂרְיוֹן, הַמֻּרְכָּב כֻּלּוֹ מֵרִקּוּעִים קָשִׁים, וְהָרֹאשׁ הָיָה מוּגָן בִּכְעֵין צִנָּה מוּצֶקֶת וְקַשְׂקַשִׂית שֶׁשִּׁוְּתָה לְבַעַל־הַחַי מַרְאֶה מוּזָר מְאֹד.

כְּשֶׁאַלְוַרָה חָזַר עִם טַרְפּוֹ לְמַחֲנֵהוּ רָאָה שֶׁגַּרסִיאָה יוֹשֵׁב נִשְׁעָן עַל בַּרְכָּיו וּמַשְׁגִיחַ בִּשְׂרֵפָתָם שֶׁל שְׁתֵּי קְדֵרוֹת מְשֻׁנּוֹת.

– אִלְפֵּסִים! – צָהֵל קוֹלוֹ שֶׁל אַלְוַרָה.

– תְּמֵהַנִי אִם מֻתָּר לְכַנּוֹתָם כַּךְ – הֵעִיר גַּרסִיאָה נָבוֹךְ. נָכוֹן יוֹתֵר, הַלָּלוּ הֵם כַּדּוּרִים מְשֻׁנִים.

– אִם כֹּה וְאִם כֹּה – הֵם כְּשֵׁרִים לְתַשְׁמִישָׁם – הִרְגִיעַ אוֹתוֹ דִּיאַץ, שֶׁשָּׁכַב מִתַּחַת לְצִלּוֹ שֶׁל עֵץ־מוֹז גָדוֹל. אַה, סִנְיוֹר וִיאַנָּה. הִתְעַנַגְתָּ יָפֶה בַּצַיִד! אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי רָאִיתִי בְּאִי זֶה טַטּוּ.

– הַאִם זֶה טַטּו? – שָׁאַל אַלְוַרָה, כְּלוּם רְאוּיִים הֵם לָצֳלִי?

– בְּשָׂרָם אֵינוֹ נוֹפֵל מִבְּשַׂר הַצָּב, סִנְיוֹר… הֵיכָן מָצָאתָ בַּד זֶה, שֶׁהִנְךָ מַחֲזִיק בְּיָדְךָ? – שָׁאַל פִּתְאֹם.

– שָׁמָה, בַּמָּקוֹם שֶׁהָרַגְתִּי בַּעֲלֵי־חַיִּים אֵלּוּ, גָּדֵל עֵץ אֶחָד. קִצַּצְתִּי מִמֶּנוּ עָנָף.

– זֶהוּ מַטֵּי! – קָרָא דִּיאַץ. – מִטְּרָפָיו שֶׁל עֵץ זֶה אֶפְשָׁר לְהַתְקִין מַשְׁקֶה מְצֻיָּן, שֶׁכָּל הָאִינְדִּיאַנִּים מַרְבִּים לְהוֹקִירוֹ. אִם לֹא יִקְשֶׁה לְךָ הוֹאֵל לַחֲזֹר לְשָׁם לִפְנֵי גְּמַר שְׂרֵפָתָן שֶׁל הַקְּדֵרוֹת, אֱסֹף עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר הַרְבֵּה עָלִים כָּאֵלֶּה וְיַבֵּשׁ אוֹתָם לְיַד הָאֵשׁ. מִקֵץ רֶבַע שָׁעָה שָׁב אַלְוַרָה בִּמְלָאי שָׁלֵם שֶׁל עַנְפֵי הָעֵץ מַטֵּי, אֲשֶׁר הַיְלִידִים הַבְּרַזִּילִיִּים וְהַפַּרַגוַאִים מַתְקִינִים מִטְּרָפָיו תֵּה; שִׁמּוּשׁוֹ שֶׁל זֶה נָפוֹץ עַכְשָׁו בְּיוֹתֵר בְּכָל אֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית.

– זֶה יַסְפִּיק לְשָׁבוּעוֹת רַבִּים, – אָמַר דִּיאַץ, שֶׁנִּרְאָה מְרֻצֶּה מְאֹד, – לֹא עָלְתָה עַל דַעְתִּי כְּלָל, כִּי בְּאִי קָטָן זֶה יִמָּצֵא צֶמַח כֹּה יְקַר־עֵרֶךְ! הוֹ, לוּ גַּם הִצְלַחְנוּ לִמְצֹא טַבַּק! זֶה זְמַן רַב שֶׁלֹּא עִשַּׁנְתִּי!

– מַה פַּשֶׁר דְּבָרֶיךָ? – שָׁאֵל אַלְוַרָה בְּתִמָּהוֹן.

– אַה, שָׁכַחְתִּי, כִּי בְּאֵירוֹפָּה אֵין עֲדַיִן מֻשָּׂג כָּלְשֶׁהוּ עַל צֶמַח זֶה, הִנֵּה, כְּשֶׁנַגִיעַ לְיִשּׁוּבֵי הַטּוּפִּינַמְבִּי תְּנַסֶה גַם אַתָּה לְעַשֵׁן. וּמִסְתָּמָא יִמְצָא מְאֹד חַן בְּעֵינֶיךָ הֶעָשָׁן הָרֵחָנִי שֶׁל עָלִים אֵלֶּה… סִנְיוֹר וִיאַנָּה, נִדְמֶה לִי, כִּי הַקְּדֵרוֹת כְּבָר הוּצְנוּ וְאֶפְשָׁר לְמַלְּאוֹתָם בְּמַיִם.

– וּלְבַשֵּׁל מָרָק, כְּמוּבָן! – קָרָא אַלְוַרָה. זֶה יוֹעִיל לְדִיאַץ.

– הַמַּטֵּי יִסְעָדֵנִי וִיחַדֵּשׁ כֹּחִי יוֹתֵר. – אַה! הִנֵּה עוֹד צֶמַח. עַקְּרוּ אוֹתוֹ וְחִפְרוּ אֶת הָאֲדָמָה מִתַּחְתָּיו.

– וּמָה, אֵפוֹא, אֶמְצָא שָׁם?

– פְּקָעִיּוֹת מְצֻיָּנוֹת… עֲדִיפוֹת מֵהַמַּנִיאוֹקָה. הֵן מְשֻׁבָּחוֹת בְּטַעֲמָן כְּשֶׁמִּתְבַּשְׁלֹוֹת בְּמָרָק.

– אִיּוֹן זֶה כָּמֹהוּ כְּגַן־עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן, הֲלֹא כֵן?

– בִּפְרָט – בִּשְׁבִילנוּ, סִנְיוֹר וִיאַנָּה.

– אָכֵן, זוֹהִי אֶרֶץ מְאֻשֶׁרֶת, מְקוֹם בּוֹ מַסְפִּיק לְהִתְכּוֹפֵף, כְּדֵי לִזְכּוֹת מִן הַהֶפְקֵר בְּכָל הַנִּצְרָךְ לָאָדָם.

גַּרְסִיאָה עָקַר מִיָּד אֶת הַשִּׂיחִים, שֶׁדִּיאַץ הִצְבִּיעַ עֲלֵיהֶם וְהֵחֵל לְעַזֵּק אֶת הָאֲדָמָה. וְאָכֵן הוּא מָצָא מַהֵר פְּקָעוֹת גְּדוֹלוֹת לְמַדַּי.¹⁷

– הֶסֵר אֶת קְלִפָּתָן וּזְרֹק לְתוֹךְ הַקְּדֵרָה. הַמָּרָק יִהְיֶה טָעִים יִוֹתֵר – אָמַר דִיאַץ.

הַמָּרָק כְּבָר רָתַח בַּסִּיר, כְּשֶׁרֵיחוֹ הַמְּגָרֶה נוֹדֵף.

– חֲבַל, שֶׁאֵין לָנוּ מֶלַח לְתַבֵּל אֶת הַתַּבְשִׁיל. הַמָּרָק עָרַב אָז לְחִכֵּנוּ – הֵעִיר אַלְוַרָה.

– אִם נִמְצָא כַּאן צֶמַח, שֶׁאָפְשָׁר לְהָפִיק מֵאֶפְרוֹ מֶלַח, הֲרֵי לֹא נֵדַע כָּל מַחֲסוֹר גַּם בָּזֶה. אֲבָל הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא בִּתְבִיעוֹת. שֶׁאִיּוֹן זֶה יְסַפֵּק הַכֹּל לַחֲלוּטִין, סִנְיוֹר וִיאַנָּה! אַף אַתָּה תַסְכִּין, כָּמוֹנִי, עִם הֶעְדֵרוֹ שֶׁל תַּבְלִין רַב־עֵרֶךְ זֶה.

– אֵיךְ? הַאֻמְנָם גַּם הַמֶּלַח מוּפָק כַּאן מֵעֵצִים?

– הַכֹּל בְּאֶרֶץ מְבֹרֶכֶת זוּ מוּפָק מִצְּמָחִים: יַיִן וְחָלָב, שַׁעֲוָה לְנֵרוֹת, צֳרִי לִפְצָעִים, כָּל מִינֵי שְׂרָפִים צִמְחִיִּים, וְנוֹסָף לְכַךְ אַף רְעָלִים נוֹרָאִים נוֹשְׁאֵי מוֹת־חֶתֶף! יַעֲרוֹת בְּרַזִּילִיָּה מְסַפְּקִים הַכֹּל, אַף נֶשֶׁק נֶגֶד חַיּוֹת־טֶרֶף…

– וְאַף מַטְרִיפִים אוֹתָנוּ מְזוֹנוֹת חֻקֵּנוּ וּמִצְרָכֵינוּ הַיּוֹמְיּוֹמִיִּים – הוֹסִיף גַּרסִיאָה.

– אָמְנָם כֵּן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְלֹא טֹרַח כָּלְשֶׁהוּ – קִיֵּם דִּיאַץ.

– אֶרֶץ אַגָּדִית מַמָּשׁ – אָמַר אַלְוַרָה בְּחִיוּךְ.

– אֲבָל רַק בִּשְׁבִיל אֵלֶּה, הַיּוֹדְעִים כֵּיצַד לְהָפִיק מִמֶנָּהּ תּוֹעֶלֶת, – הֵעִיר דִּיאַץ.

– וְהֵיכָן, נוֹסֶף לְכַךְ, הִנְךָ צָפוּי עוֹד לְסַכָּנָה לְהֵאָכֵל, בְּדוֹמֶה לְפַרְגִית, – הוֹסִיף אַלְוַרָה.

– זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל הֶרְגֵל וּמִנְהָגִים – עִרְעֵר דִּיאַץ. אָנוּ אוֹכְלִים פָּרִים וַעֲגָלִים, וְכַאן אוֹכְלִים בְּנֵי־אָדָם, בְּדוֹמֶה לִבְשַׂר־בָּקָר… אַה, לַעֲזָאזֵל, אָנוּ חוֹמְדִים לָנוּ לָצוֹן כַּאן וּמִתְעַלְמִים מֵהַהֵימוּרִים וּמֵהַקַחֶטִי…

– הָאֲרוּחָה מוּכֶנֶת! – קָרָא גַּרְסִיאָה, בַּהֲסִירוֹ אֶת הַקְּדֵרָה מֵהָאֵשׁ. – יִזְלְלוּ־לָהֶם הָאִינְדִּיאַנִּים אֶת הַנִּבְרָאִים בְּצֶלֶם וְאָנוּ נִתְעַנֵּג על בְּשַׂר הַטַּטּוּ. כְּסָבוּר אֲנִי, שֶׁהוּא עָדִיף…

 

כה. הַקְרָב בִֵּין אוֹכְלֵי הָאָדָם    🔗

נָקַף שָׁבוּעַ מֵאָז עֲלִיָּתָם שֶׁל הַפְּלִיטִים עַל הָאִי הַקָּטָן וְשׁוּם מְאֹרָע לֹא הִשְׁבִּית אֶת מַהֲלַךְ חַיֵּיהֶם הַשָּׁקֵט. פִּצְעוֹ שֶׁל דִּיאַץ הִגְלִיד מַהֵר תּוֹדוֹת לַשִּׁמּוּשׁ בִּשְׂרָף הַצֶּמַח Almesegueira, שֶׁגָּדַל בָּאִי הַסָּמוּךְ. וַאֲשֶׁר לִפְרָאִים הִנֵּה לֹא נִשְׁמַע עֲלֵיהֶם דָּבָר.

הַחַיִּים זָרְמוּ בְּאֹרַח חַדְגוֹנִי בְיוֹתֵר. לֹא הָיָה מַה לַעֲשׂוֹת, רַק לֶאֱכֹל, לִשְׁתּוֹת מַטֵּי בְּשִׁעוּר רַב וְלִישֹׁן, אֵי לָזֹאת הֵחֵל אַלְוַרָה לְהִשְׁתַּעֲמֵם. הוא אָמַר, כִּי חַיִּים שְׁקֵטִים כָּאֵלֶּה שֶׁל אֶפֶס מַעֲשֶׂה הָיוּ לוֹ לְזָרָא וְכִי יֵשׁ עִם לְבָבוֹ לָשׁוּב אֶל הַיַעַר, וְלוּ רַק כְּדֵי לָצוּד צַיִד אַחֵר, הוֹאִיל וּבָאִי הָיוּ מְצוּיִים רַק עוֹפוֹת־מַיִם.

– לֹא אֶצְלַח לְחַיֵּי אִי, – אָמַר יוֹם יוֹם. – נִדְמֶה לִי, כִּי אֲנִי כָּלוּא בְּבֵית־סֹהַר. נָשׁוּב אֶל הַיָּעַר.

– הַמְתֵּן־נָא עַד אֲשֶׁר אָשׁוּב לְאֵיתָנִי כָּלִיל, – אָמַר דִּיאַץ. וְאָז נָשִׂים פָּנֵינוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַטּוּפִּינַמְבִּי.

– הַרְשֵׁה לִי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, עַל מְנָת לְהָבִיא צַיִד־מָה בִּשְׁבִיל אֲרוּחַת־הַצָהֳרַיִם שֶׁלָּנוּ.

– אַל נָא תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה־פְּזִיזוּת כָּזֶה. הַקַּחֶטִי עֲלוּלִים לְהַתְנַפֵּל עָלֶיךָ.

– אַךְ הֲרֵי אֵינָם נִרְאִים בְּשׁוּם מָקוֹם, מַשְׁמָע שֶׁהִסְתַּלְּקוּ.

– אֵל נָא תִּסְמֹךְ יוֹתֵר מִדַּאי עַל כַּךְ. מַכִּיר אֲנִי פְּרָאִים אֵלֶּה וְיוֹדֵעַ כַּמָּה אֹרֶךְ־רוּחַ לָהֶם. מֻבְטַח לִי, כִּי הֵם עוֹקְבִים אַחֲרֵינוּ.

שִׂיחָה כְּזוֹ הָלְכָה וְנִשְׁנְתָה יוֹם יוֹם, אֶפֶס כָּל הַהוֹכָחוֹת שֶׁהֵבִיא דִיאַץ לֹא יָכְלוּ לְנַצֵּחַ אֶת תְּשׁוּקַת אַלְוַרָה לְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵי הַיָּעַר.

בַּיּוֹם הַשְׁמִינִי פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל אַלְוַרָה. נַפְשׁוֹ קָצָה מְאֹד בְּאֹרַח הַחַיִּים הַחַדְגוֹנִי, שֶׁהִלֵּךְ עָלָיו שִׁעֲמוּם, וְהוּא גָמַר אֹמֶר לַעֲבֹר אֶל הַחוֹף הַסָּמוּךְ, לְטַיֵל שָׁם אֲרֻכּוֹת וְאַגַּב לָצוּד גַם צַיִד כָּלְשֶׁהוּ, הוֹאִיל וְהַצִפֳּרִים שֶׁנִּבְהֲלוּ בִּגְלַל הַיְרִיוֹת עָזְבוּ אֶת הָאִי, וְהַפֵּרוֹת וְהַפְּקָעִיּוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ כַּמּוּתָם הָיְתָה מֻגְבֶּלֶת לְמַדַּי.

– אָשׁוּב בְּקָרוֹב – אָמַר אַלְוַרָה – וְאִם אֶרְאֶה, שֶׁהַקַּחֶטִי נֶעֶלְמוּ כָּלִיל, אָז נוּכַל לַעֲבֹר כֻּלָּנוּ מָחָר אֶל הַיַּעַר. הֲרֵי בְּאִי זֶה לֹא שָׂרַד מְאוּמָה, חוּץ מֵעָלִים, וְרָעָב מְאַיֵּם עָלֵינוּ.

– קַח עִמְּךָ אֶת הַנַּעַר – יָעַץ לוֹ דִּיאַץ. אֵינִי זָקוּק עוֹד לְטִפּוּל. הַבֹּקֶר הָיָה בִּיכָלְתִּי אַף לָקוּם וּלְהַקִּיף אֶת הָעֵצִים. סוֹף־סוֹף שְׁנֵי רוֹבִים טוֹבִים מֵהָאֶחָד.

– אֵין עִם לְבָבִי לַעֲזֹב אוֹתְךָ לְבַדְּךָ.

– אַל־נָא תִּדְאַג לִי, סִנְיוֹר וִיאַנָּה. אֲנִי אֶעֱסֹק בְּקְלִיעַת מִגְבָּעוֹת בִּשְׁבִילְכֶם, כְּדֵי לְבַלּוֹת אֶת הַזְּמַן. הַכּוֹבָעִים שֶׁלָּכֶם כְבָר נִתְבַּלוּ כָּלִיל. אַךְ הֱיוּ זְהִירִים וּבְשׁוּם פָּנִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל הַחוֹף טֶרֶם נוֹכַחְתֶּם, כִּי אֵין שָׁם אִישׁ.

– אֲנִי מַבְטִיחֲךָ בְּכַךְ. אָנוּ נָשׁוּב לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ וַאֲנִי תִּקְוָה, כִּי נָבִיא צַיִד־מָה.

הֵם לָקְחוּ אֶת הָרוֹבִים וְקָפְצוּ לְתוֹךְ הַסִּירָה.

– הֱיוּ, אֵפוֹא, זְהִירִים! – שָׁנָה דִּיאַץ, שֶׁנִּשְׁאַר שׁוֹכֵב בְּצֵל עֵץ מוֹז עֲנָק, שֶׁשָּׁלַח אֶת עֲנָפָיו לְכָל עֵבֶר.

אַלְוַרָה נִפְנֵף בְּיָדוֹ בִּתְשׁוּבָה וְהַסִּירָה נִשְׂאָה בִּמְהִירוּת עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשְׁחַרְחַרִים שֶׁל הַסָּוַנָה הַמּוּצֶפֶת.

– אַל תִּתְמַהְמַה, גַּרְסִיאָה. אוֹ אָז נַגִּיעַ אֶל הַיַּעַר בְּעוֹד שְׁעָתַיִם – אָמַר אַלְוַרָה.

– וּבְעֹנֶג אֶהְיֶה צוֹפֶה בַּיַּעַר – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה. הָאִי הָפַךְ קָטָן לְמַדַּי אַף בִּשְׁבִילִי, וְהוּא מְהַלֵּךְ עָלַי שִׁעֲמוּם, בְּדוֹמֶה לְךָ.

– בְּעוֹד אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים נָשִׂים פְּעָמֵינוּ לְדָרֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַטּוֹפִּינַמְבִּי, אִם הַהֵימוּרִים לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת כֻּלָּם. לֹא אֵדַע מַדּוּעַ, אַךְ נִדְמֶה לִי, כִּי דִּיאַץ אֵינוֹ נִרְגַע כָּל־עִקָּר בְּנוֹגֵעַ לְגוֹרָלוֹ שֶׁל שֵׁבֶט זֶה. תְּחִלָּה הִתְנַפְּלוּ עָלָיו הַהֵימוּרִים, אַחַר־כַּךְ הַקַּחֶטִי, וַהֲרֵי אֵלּוּ וְאֵלּוּ הֶם צַרְכָּנִים גְּדוֹלִים שֶׁל בְּשַׂר אָדָם.

– וּמָה אִם לֹא שָׂרַד אִישׁ מִשֵׁבֶט זֶה בַּחַיִּים?

– אוֹ אָז, יַקִּירִי, נָשִׂים פָּנֵינוּ לַחוּץ וּנְנַסֶּה לַחֲתֹר בְּסִירַת־מָה לְצָפוֹן, לְיִשּׁוּבֵי הַסְּפָרַדִּים בְּוֶנֶצוּאַלָּה. דִּיאַץ וַדַּאי שֶׁלֹּא יֵרָתַע מִמַּסָע אָרֹךְ.

בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר כְּבָר יָצְאָה הַסִּירָה מֵהַשֶּׁטַח הַמּוּצָף וּמִמַעֲבֵה צִמְחֵי־הַמַּיִם וְשָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַחָפְשִׁים. הַחוֹף כְּבָר נִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל מִיל, לֹא יוֹתֵר. אַלְוַרָה הִנִּיחַ לְרֶגַע אֶת הַמְּשׁוֹטִים וְהִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב.

– אֵינִי רוֹאֶה בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא סִירָה, לֹא דֹבְרָה, – אָמַר. – אֵין נִרְאֶה גַּם עָשָׁן בְּשׁוּם מָקוֹם. חוֹשֵׁבְנִי, כִּי הַקַּחֶטִי חָזְרוּ לִכְפָרֵיהֶם.

– וְאָנוּ נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַךְ וְנָצוּד צַיִד בְּיַעַר, – הֵשִׁיב גַּרסִיאָה.

– נָכוֹן, וְנִקְטֹף גַּם פֵּרוֹת. כִּמְדֻמֶּה לִי, שֶׁדִּקְלֵי־קוֹקוֹס נִרְאִים שָׁם. אִם פֵּרוֹתֵיהֶם לֹא הִבְשִׁילוּ עֲדַיִן, הֲרֵי עַל־כָּל־פָּנִים נִמְצָא חָלָב. הַגְבֵּר אֶת חֲתִירָתְךָ, גַּרסִיאָה! עוֹד עֲשָׂרָה רְגָעִים – וּבָאנוּ אֶל הַיָּעַר!

חוֹמַת־עֲנָק שֶׁל עֵצִים מַרְהִיבִים כְּבָר הִתְרוֹמְמָה לִפְנֵיהֶם. אַף־עַל־פִּי־כֵּן, קֹדֶם עֲלִיָתָם עַל הַחוֹף, הֵם הֶאֱזִינוּ תּוֹךְ אִמּוּץ הַחוּשִׁים, בְּפַחֲדָם, שֶׁמָּא יָגִיחוּ הַקַּחֶטִי מִתּוֹךְ הַשִּׂיחִים. אַךְ שׁוּם דָּבָר לֹא נִשְׁמַע, פְּרָט לִצְרִיחָה חַדְגוֹנִית שֶׁל תֻּכִּים. אָז הֶחֱלִיטוּ לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף.

– נֵלֵךְ, קֹדֶם כָּל נְכַבֵּד בְּבִקּוּר אֶת דִּקְלֵי־הַקוֹקוֹס, – אָמַר אַלְוַרָה.

אַךְ טֶרֶם הִסְפִּיקוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַדְּקָלִים, כַּאֲשֶׁר בֵּינוֹת לָעַלְוָה הַסְּמִיכָה, הֵחֵלּוּ לִבְקֹעַ צְעָקוֹת עַזּוֹת.

– אִינְדִּיאַנִּים! – לָחַשׁ גַּרְסִיאָה נִבְעָת.

– לֹא, כְּסָבוּר אֲנִי, כִּי אֵלֶּה הֶם קוֹפִים. בּוֹאָה, נִרְאֶה, גַּרְסִיאָה. יוֹדֵעַ אַתָּה, אֵין לְזַלְזֵל בִּבְשָׂרָם שֶׁל קוֹפִים.

הַצְּעָקוֹת גָּבְרוּ וְהָלְכוּ, כַּךְ שֶׁהֶחֱרִישׁוּ לְגַמְרֵי אֶת צְרִיחַת הַתֻּכִּים.

– כֵּן, הַלָּלוּ קוֹפִים הֵם, – אָמַר, לְבַסּוֹף, אַלְוַרָה, שֶׁכְּבָר חָדַר עַד מֵעֲבֵה הַיַּעַר. אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם עַל עֵץ זֶה, שֶׁפָּרַש אֶת פֹּארוֹתָיו בְּמָאֳזָן כִּמְעַט… אֶפֶס תָּאֵב אֲנִי לָדַעַת מַה פֵּשֶׁר צַעֲקָתָם. כְּלוּם לֹא נִדְמֶה לְךָ, כִּי הֵם מֻפְחָדִים עַל־יְדֵי מַשֶׁהוּ.

– אָמְנָם כֵּן. הֵם מִתְאֵוִים כְּאִלּוּ לְהַגְבִּיהַ לְטַפֵּס, כְּכָל הָאֶפְשָׁר, עַל הָעֵץ. כַּנִּרְאֶה, מִישֶׁהוּ מְאַיֵּם עֲלֵיהֶם.

בְּפַסְפְּסוֹ בִּזְהִירוּת אֶת בַּדֵּי הַשִּׂיחַ הִתְגַנֵּב אַלְוַרָה לִפְנִים וְנֶעֶצָר פֶּתַע.

– הִנֵּה הָאוֹיֵב שֶׁלָהֶם, גַּרְסִיאָה! – אָמַר בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, – רוֹאֶה אַתָּה, הוא זוֹחֵל עַל פְּנֵי הַגֶּזַע.

גַּרְסִיאָה קָרַב יוֹתֵר וְרָאָה אֶת הַטּוֹרֵף הַצּוֹדֶה לַקּוֹפִים. הָיָה זֶה קוּגוּאַר. חַיָּה זוֹ מְסֻכֶּּנֶת פָּחוֹת מִיַּגוּאַר, הוֹאִיל וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אֵינָהּ פּוֹגַעַת בָּאָדָם. אִם כִּי יֵשׁ וְיִקְרֶה, שָׁעָה שֶׁהָרָעָב מֵצִיק לָהּ, שֶׁהִיא מְעִזָּה לְהִתְנַפֵּל גַּם עַל הָאָדָם; לְעֻמַּת זֹאת מִתְגּוֹנֶנֶת הִיא בְּאֹמֶץ לֹא יְתֹאָר, וְלֹא תָמִיד יַד הָאָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה בְּהֵאָבְקוּת זוֹ.

הַקּוּגוּאַר, שֶׁאַלְוַרָה הִבְחִין בּוֹ הָיָה רָעֵב, כַּנִּרְאֶה, אַךְ לֹא הִרְגִישׁ עוֹד בְּנוֹכְחוּת בְּנֵי־אָדָם, וְכָל תְּשׂוּמַת לִבּוֹ הָיְתָה מֻפְנֵית כְּלַפֵּי הַקּוֹפִים.

– מְסָרֵב הָיִיתִי לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּמַצָּבָם שֶׁל הַקּוֹפִים, – לָחַשׁ אַלְוַרָה, בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַנַּעַר, שֶׁעָקַב תּוֹךְ הִתְעַנְיָנוּת יוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָגִיל אַחֲרֵי תִּמְרוֹנֶיהָ שֶׁל הַחַיָּה. – הִיא מְטַפֶּסֶת עַל הָעֵץ בְּיֶתֶר־זְרִיזוּת מֵהֶחָתוּל וְכַעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר תַּשִּׂיג אֶת טַרְפָּה.

הַקּוּגוּאַר כְּבָר הִגִּיעַ לְרֹאשׁ הַגֶּזַע וְרָקַד מִבַּד לְבַד בִּזְרִיזוּת כָּזוֹ, עַד שֶׁהֶעָלִים לֹא זֶעוּ אֲפִילוּ. הַקּוֹפִים, בִּרְאוֹתָם כִּי אוֹיְבָם כֹּה קָרוֹב לָהֶם, חָשׁוּ לִמְצוֹא מִפְלָט עַל הַבַּדִּים הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר, אַךְ הַקּוּגוּאַר הִשִּׂיג כְּהֶרֶף־עַיִן אֶחָד מֵהֶם, הַזָּרִיז פָּחוֹת, וּבְּמַכַּת כַּפּוֹתָיו שִׁבֵּר כָּלִיל אֶת חוּט־הַשִּׁדְרָה שֶׁלּוֹ וְאַחַר נָשַׁךְ נְשִׁיכָה עֲמֻקָּה אֶת צַוָּארוֹ. בְּהַשְׁלִיכוֹ אוֹתוֹ על שׂוֹכָה אַחַת, כְּדֵי שֶׁלֹא יִפֹּל אַרְצָה, הוּא נִצְמַד בְּפִיו לְפֶצַע הַגָּרוֹן וְהֵחֵל בְּתַאַוְתָנוּת לְעַלֵּעַ אֶת הַדָּם, שֶׁזָּרַם בְּשֶׁפַע.

– עַתָּה הִגִיעָה הַשָּׁעָה! – אָמַר אַלְוַרָה, בַּהֲרִימוֹ אֶת רוֹבֵהוּ, אַךְ בְּרֶגַע, שֶׁכְּבָר הִתְכּוֹנֵן לִירוֹת הִגִּיעָה לְאָזְנָיו שְׂרִיקָה קַלָּה וְחַצָּץ דַּקִּיק, בְּפַלְחוֹ אֶת הָאֲוִיר, נִתְקַע בְּשׁוֹקוֹ של הַקּוּגוּאַר. הוּא הִפְסִיק רֶגַע לְעַלֵּעַ אֶת הַדָּם וְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ. כְּשֶׁהִרְגִישׁ בַּחֵץ הוֹצִיאוֹ בְּשִׁנָּיו וְחָזַר לְכַרְסֵם אֶת טַרְפּוֹ.

– אַלְוַרָה הוֹרִיד מִיָּד אֶת רוֹבֵהוּ.

– חֵץ! – לָחַשׁ בְּאָזְנוֹ שֶׁל הַנַּעַר.

– הַהִשְׁגַחְתָּ בּוֹ, סִנְיוֹר?

– בְּוַדַּאי. כַּנִּרְאֶה שֶׁנּוֹרָה עַל־יְדֵי אִינְדִּיאַנִּי.

– נִמָּלֵט, סִנְיוֹר!

– לֹא, אָסוּר לָזוּז מֵהַמָּקוֹם. הָאִישׁ שֶׁיָּרָה אֶת הַחֵץ יָכֹל לְהַבְחִין בָּנוּ. וַהֲרֵי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם אֶחָד הוּא אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד בְּנֵי־לְוָיָה. כַּאן, בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר, אָנוּ מֻסְתָּרִים יָפֶה וְשׁוּם אִישׁ אֵינוֹ עָלוּל לַחֲשֹׁד בְּנוֹכְחוּתֵנוּ פֹּה. וַאֲנִי כִּמְעַט יָרִיתִי!..

נִשְׁמַע קוֹל־נֶפֶץ חָזָק. זֶה נָפַל אַרְצָה הַקּוּגוּאַר, שֶׁנִּפְצַע, מִן הַסְּתָם, עַל־יְדֵי הַחֵץ הַמָּרְעָל.

– אַל תָּזוּז! – לָחַשׁ אַלְוַרָה, בְּעָצְרוֹ אֶת הַנַּעַר, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ וּלְהָצִיץ, אֲחוּז סַקְרָנוּת בְּיוֹתֵר.

בְּפַסְפְּסוֹ מַשֶּׁהוּ אֶת הָעֲנָפִים הוּא רָאָה מִתַּחַת לָעֵץ אֶת גוּפַת הַקּוּגוּאַר בְּשׁוּרָה אַחַת עִם גּוּפַת הַקּוֹף.

– נִרְאֶה, מִי יָבוֹא לָקַחַת אֶת הַטֶּרֶף הַזֶּה – לָחַשׁ אַלְוַרָה.

לֹא עָבְרוּ שְׁנֵי רְגָעִים, כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע רִשְׁרוּשׁ עָלִים וּצְעִידָה שֶׁל מִישֶׁהוּ. אֵי־מִי בָּקַע בַּשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁהִוּוּ כְּעֵין מַעֲבֵה־חֹרֶשׁ שֵׁנִי מִתַּחַת לָעֵצִים הַשַּׂגִּיאִים שֶׁבַּיַּעַר. עַד־מְהֵרָה הֵם רָאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁפָּנוּ בְּזְרִיזוּת אֶל הַחַיָּה הַהֲרוּגָה, וְאַלְוַרָה גָּבַר בְּקְשִׁי עַל קְרִיאַת־הַתִּמָהוֹן, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁהִתְמַלְּטָה מִפִּיו. הוּא הִכִּיר אֶת רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים וְאֶת הַנַּעַר הָאִינְדִּיאַנִּי שֶׁשִּׁמֵּשׁ לוֹ תֻּרְגְמָן.

– אַל תָּנִיד עַפְעַף, גַּרְסִיאָה! אָנוּ צְפוּיִים אֶל סַכָּנָה לִהְיוֹת לָהֶם לְמַאֲכָל – לָחַשׁ אַלְוַרָה לַנַּעַר, שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הָאִינְדִּיאַנִּים. חֲשֹׁךְ שְׂפָתֶיךָ, אִם חַיֶּיךָ יְקָרִים לְךָ.

רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים מְלֻוֶּה עַל־יְדֵי הַנַּעַר הָאִינְדִּיאַנִּי נִגַּשׁ אֶל הַקּוּגוּאָר הַמֵּת וּבְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ אֶת קְצֵה הַחֵץ שָׁרַק שְׁרִיקָה עַזָּה.

מִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר נִרְאוּ עוֹד אַרְבָּעָה אִינְדִּיאַנִּים, שֶׁיָּשְׁבוּ, בְּוַדַּאי, בְּמַאֲרָב. רֹאשׁ הַהֵימוּרִים הִבִּיט בְּעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת אֶל הָעֵץ, וּבְהִוָּכְחוֹ, כִּי לֹא נִשְׁאַר עוֹד כָּל צַיִד, הוֹאִיל וְהַקּוֹפִים נִמְלְטוּ כֻּלָם, הָלַךְ בְּעִקְבוֹת יֶתֶר הָאִינְדִּיאַנִים, וְעַד־מְהֵרָה נִבְלַע בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר.

– בְּמִקְרֶה נִצַּלְנוּ מִסַּכָּנָה נוֹרָאָה – אָמַר אַלְוַרָה, כְּשֶׁהִשְׂתַּרֵר שׁוּב שֶׁקֶט בַּיָּעַר. – לוּלֵא הִתְמַהְמַהְתִּי מְעַט וְיָרִיתִי מִי יוֹדֵעַ מָה הָיָה בְּסוֹפֵנוּ הַפָּעַם!

– הַאֻמְנָם הִכַּרְתָּ אֶת הָרֹאשׁ?

– בָּרוּר. הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ בּוֹ בָּרֶגַע, נַעֲרִי הַיָּקָר!

– הַמְבַקְשִׁים הֵם מִישֶׁהוּ אוֹ עוֹסְקִים בְּצַיִד סְתָם?

– כִּמְדֻמֶּה לִי, קָשֶׁה לְהַנִּיחַ כִּי כֹּה יַרְחִיקוּ מִכְּפָרָם לְתַכְלִית צַיִד.

– מַה נַעֲשֶׂה, אֵפוֹא, סִנְיוֹר?

– נִתְחַבֵּא פֹּה וּבָעֶרֶב נָשׁוּב לְאִיֵּנוּ. אֲנִי מְהַסֵּס לָלֶכֶת הָלְאָה. הַהֵימוּרִים עֲלוּלִים לְהַרְגִישׁ בָּנוּ.

– כַּנִּרְאֶה, צָדַק דִּיאַץ בִּדְבָרָיו, כְּשֶׁשִּׁדֵּל אוֹתְךָ לֹא לָלֶכֶת…

– עַל מָה אַתָּה קוֹבֵל, זַאֲטוּט? הֲרֵי לֹא נָפַלְתָּ עֲדַיִן בִּידֵי הַהֵימוּרִים!

– אַךְ נָשׁוּב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת…

– נִפְסַח עַל הַסָּוַנָּה וְנַפְלִיג לָצוּד צַיִד בְּחוֹף כָּלְשֶׁהוּ אַחֵר. הֲרֵי מִן הַנִּמְנָע, כִּי אֲגַם־בִּצָּה זֶה אָרְכּוֹ כְּאֹרֶךְ הָאוּקְיָנוֹס!

הַשֶּׁקֶט שֶׁשָּׂרֵר בַּיַּעַר הֻפְרַע פֶּתַע עַל־יְדֵי צְעָקוֹת אֲיֻמוֹת וּשְׁרִיקוֹת עַזּוֹת. אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּקְעוּ מִשְּׁנֵי כִּוּוּנִים שׁוֹנִים.

– כַּנִּרְאֶה, שְׁנֵי שְׁבָטִים עוֹיְנִים הֵחֵלּוּ לְהִתְגָרוֹת מִלְחָמָה, – אָמַר אַלְוַרָה, בְּהַקְשִׁיבוֹ רַב קֶשֶׁב.

הוּא הִבְחִין בִּצְלִילֵי־קוֹלוֹת רָמִים וְעַזִּים, שֶׁהוּפְקוּ מִתּוֹךְ כְּלֵי־נְגִּינָה, אֲשֶׁר דָּמוּ לַחֲלִילִים.

– נֵלֵךְ לִרְאוֹת, – הוֹסִיף. אִם יִפְרֹץ קְרָב הֲרֵי שְׁנֵי הַצְּדָדִים שְׁעָתָם לֹא תַּסְפִּיק לְהִפָּנוֹת אֵלֵינוּ.

הֵם יָצְאוּ מִמַּעֲבֵה הַשִּׂיחִים וּפָנוּ לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, שֶׁהַצְּעָקוֹת בָּקְעוּ מִשָּׁם, בְּהִשְׁתַּדְּלָם, כְּמוּבָן, לְהִשָּׁאֵר מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ הַשִּׂיחִים הַסְּמִיכִים. עַד מְהֵרָה הֵם הִגִּיעוּ לְיַרְכְּתֵי אֲפַר־יַעַר רְחַב־יָדַיִם, שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ גָדְלוּ רַק קְבוּצוֹת לֹא־גְדוֹלוֹת שֶׁל דְּקָלִים.

אַלְוַרָה לֹא שָׁגָה: שְׁנֵי שְׁבָטִים אוֹיְבִים הִתְכּוֹנְנוּ לֶאְסֹר מִלְחָמָה אִישׁ עַל רֵעֵהוּ.

– הַלָּלוּ הֵם הַהֵימוּרִים, – אָמַר, בְּהִתְחַבְּאוֹ בְּמַעֲבֵה הַשִּׂיחִים. הֵם נִלְחָמִים בְּמִין שֵׁבֶט אַחֵר.

כַּמָּה מֵאוֹת אִינְדִּיאַנִּים מְצֻבָּעִים אֲיֻמּוֹת וּמְקֻשָּׁטִים בְּנוֹצוֹת־תֻּכִּים בְּהִירוֹת, שֶׁדֻּבְּקוּ לְמִצְחָם, לִלְחָיֵיהֶם וּלְסַנְטֵרָם כַּךְ, שֶׁשִּׁוָּה לָהֶן דְּמוּת זָקָן, זְקַן־לְחָיַיִם וְקַרְנַים, הִתְקַדְּמוּ לְאַט, בְּנוֹפְפָם אֶת אַלּוֹתֵיהֶם, קַשְׁתּוֹתֵיהֶם וְגַרְזִנֵּי־הָאֶבֶן שֶׁלָּהֶם. אַף־עַל־פִּי־כֵן, הַקְרָב, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לַהֲפֹךְ מַהֵר לְרַב־דָּמִים, הוֹאִיל וְכָל פִּרְאֵי בְּרַזִילִיָּה מִצְטַיְּנִים בְּאֹמֶץ־רוּחַ בִּלְתִּי־רָגִיל, לֹא הֵחֵל עֲדַיִן. לִפְנֵי צֵאתָם לְמִלְחֶמֶת־תְּנוּפָה הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ תָּמִיד לְהַרְגִיז וּלְעוֹרֵר אֶת הָאוֹיֵב לַקְּרָב. וְעַכְשָׁו הֵם נָעוּ אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה בְּצַעֲדֵי־אוֹן וָעֹז, בְּהֵעָצְרָם נְדִירוֹת, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט, שֶׁהֵעִירוּ אֶת כָּל חֲמָתָם. אוֹ אָז הֵם שָׁלְחוּ יְדֵיהֶם, אִיְּמוּ עַל הָאוֹיֵב בְּחִצִּים וּבְאַלוֹת, הֶרְאוּ לוֹ עַל גַּבֵּי חֻדֵּי הַגַּרְזִנִּים אֶת עַצְמוֹת הַשְּׁבוּיִים, שֶׁנֶּאֶכְלוּ עַל יָדָם, וְהִשְׁמִיעוּ צַעֲקוֹת־פֶּרֶא לְמַעַן הַַפְחֵד אֶת הָאוֹיֵב.

הַהֵימוּרִים עָלוּ עַל הָאוֹיֵב בְּמִסְפָּרָם, אַךְ הָאַחֲרוֹנִים, כַּנִּרְאֶה, הָיוּ זְרִיזִים יוֹתֵר, מְזֻיָנִים יוֹתֵר וּבְקוֹמָתָם עָלוּ עַל הַהֵימוּרִים.

– הַלְוַאי הִשְׁמִידוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ! – לָחַשׁ אַלְוַרָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה. זֶה הָיָה דָּבָר רָצוּי מְאוֹד בִּשְׁבִילֵנוּ.

– אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם יֵצֵא מְנַצֵּחַ!

– עוֹד מְעַט וְנִוָּכַח בְּכָךְ. מִלְחֶמֶת־אֶגְרוֹף כָּזוֹ אִי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁתִּמָּשֵׁךְ זְמַן רָב.

שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים, בְּהִתְקַדְּמָם לְלֹא כָּל סֵדֶר, אַךְ תּוֹךְ שׁוּרוֹת סְגוּרוֹת, נֶעֶצְרוּ בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה מֶטְרִים זֶה מִזֶּה, דָרְכוּ אֶת קַשְׁתּוֹתֵיהֶם, וּבְרַד חִצִּים הִתְחִיל לִשְׁרֹק בָּאֲוִיר.

הָיָה זֶה מַחֲזֶה מַרְהִיב וּמַדְאִיב כְּאֶחָד. מְקֻשָּׁטִים בִּקְצוֹתֵיהֶם בִּצְרוֹרוֹת שֶׁל נוֹצוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת הִתְעוֹפְפוּ הַחִצִּים לְכָל עֵבֶר. הַחַיָּלִים הַפְּצוּעִים הוֹצִיאוּ בַּחֲמַת־זַעַם אֶת הַחִצִּים מִתּוֹךְ בְּשָׂרָם, בְּשַׁבְּרָם וּבְנָשְׁכָם אוֹתָם, אַךְ לֹא נָסֹגוּ אָחוֹר אַף כְּדֵי צַעַד, וְנָפְלוּ אַרְצָה רַק שְׁדוּדִים וּמֻכְרָעִים עַל־יְדֵי רַעַל הַבוּלְרַלִי.

כְּשֶׁאָזַל מְלַאי הַחִצִּים הִשְׂתָּעֲרוּ הָאוֹיְבִים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ תּוֹךְ שְׁאָגָה מַחֲרִישָׁה וְאַלּוֹת מוּרָמוֹת.

 

כו. הֵעָלְמוּתוֹ שֶׁל גַּרְסִיאָה    🔗

הַהֵאָבְקוּת שֶׁהִתְלַקְּחָה בֵּין הַהֵימוּרִים וּבֵין אוֹיְבֵיהֶם הִצְּטַיְּנָה בְּאַכְזְרִיּוּת בִּלְתִּי רְגִילָה. פְּרָאִים אֵלֶּה נִלְחֲמוּ בְּאֹמֶץ־לֵב לֹא־יְתֹאָר, בְּנוֹפְפָם אֶת אַלּוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת – נֶשֶׁק, שֶׁהֶעֱדִיפוּ אוֹתוֹ עַל הַגַּרְזִנִּים וְהַגְרַוַּטַּנּוֹת, בַּעֲלוֹת הַחִצִּים הַמְמִיתִים. הָאַלּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵעֵץ הַבַּרְזֶל הָיוּ כֹּה כְּבֵדוֹת עַד שֶׁהָאֵירוֹפֵּאִים לֹא יָכְלוּ לַהֲרִימָן בְּיָד אַחַת, וְאִלּוּ הַפְּרָאִים נוֹפְפוּ אוֹתָן בְּקַלּוּת וּבִזְרִיזוּת כֹּה רַבָּה, שֶׁעוֹרְרוּ הִתְפָּעֲלוּת שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן. שׁוּם מַכָּה לֹא שָׁבָה רֵיקָם. הֵם הָלְמוּ בְּרֹאשׁ הָאוֹיֵב וּבִמְחָת אַחַת רִצְּצוּ אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת לִשְׁנָיִם. בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים מִסְפָּר לֹא יָכְלוּ אַלְוַרָה וְגַרסִיאָה לְהַבְחִין כְּלוּם, פְּרָט לַגּוּפִים הָעֲרֻמִים הַמְגֹאָלִים בַּדָּם, שֶׁהִתְכַּתְּשׁוּ וְהִצְטַנְּפוּ לִצְנֵפַת־עֲרֵמָה, אֶפֶס לְאַחַר מִכֵּן הִתְחַלְּקוּ הַלּוֹחֲמִים לִקְבוּצוֹת נִבְדָּלוֹת, בְּלֹא לְהַפְסִיק אֶת הַקְּרָב. מִסְפָּר רַב שֶׁל לוֹחֲמִים הָיָה מוּטָל עַל הָאָרֶץ בְּגֻלְגָלוֹת רְצוּצוֹת, אַךְ הַלּוֹחֲמִים הָאֲחֵרִים מֵאֲנוּ בְּכָל זֹאת לְהַנִּיחַ אֶת נִשְׁקָם, מְזֹרָזִים עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּקָה לִשְׁבּוֹת שְׁבוּיִים רַבִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר, הוֹאִיל וּפִרְאֵי בְּרַזִילִיָּה, לְפִי מִנְהַג מוּזָר, לֹא אָכְלוּ מֵעוֹלָם אֶת הַנּוֹפֵל חָלָל בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

הַהֵימוּרִים, שֶׁעָלוּ בְּמִסְפָּרָם עַל אוֹיְבֵיהֶם, אִם כִּי הָיוּ חֲמוּשִׁים פָּחוֹת, גָּבְרוּ עַל צָרֵיהֶם וְהִשְׁמִידוּ אֶת שׁוּרוֹתֵיהֶם בְּלִי רַחֲמִים, רֹאשׁ־הַהֵימוּרִים שָׁאַג בְּקוֹלוֹ, בְּדוֹמֶה לְיַגוּאַר, בְּנוֹפְפוֹ אֶת אַלָּתוֹ הַמְגֹאֶלֶת בַּדָּם עַד בֵּית־יָדָהּ. הוּא הִתְאַמֵּץ לְהַתִּישׁ אֶת כֹּחוֹת הָאוֹיֵב, כְּדֵי לְהַנְחִיל אֶת הַמַּהֲלוּמָה הָאַחֲרוֹנָה.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהָאוֹיֵב גִּלָּה עַקְשָׁנוּת נוֹאֶשֶׁת וּמֵאֵן לְהִכָּנַע. רֹאשׁ מַחֲנֵה הָאוֹיֵב, פֶּרֶא גְּבַה־קוֹמָה וּבַעַל־צוּרָה, הִתְאַמֵּץ הִתְאַמְּצוּת עַל־אֱנוֹשִׁית, כְּדֵי לַהְדֹּף אֶת הִשְׂתָּעֲרוּת־הַזַעַף שֶׁל הָאוֹיֵב, אַךְ עַד כֹּה עֲמָלוֹ עָלָה בַּתֹּהוּ. אוֹ אָז עָט בְּאַלָּה מוּרֶמֶת הַיְשֵׁר אֶל רֹאשׁ הַהֵימוּרִים. אךְ הַלָּה, שֶׁחָזָה מֵרֹאשׁ, כַּנִּרְאֶה, אֶת הַהִתְנַפְּלוּת נִרְתַּע חִישׁ לַאֲחוֹרָיו וְהֵפִיח בִּגְרַוַּטַּנָּה שֶׁלּוֹ. הַחֵץ שֶׁנּוֹרָה נִתְקַע בּוֹ בָּרֶגַע בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב. הַלּוֹחֵם הַפָּצוּעַ, שֶׁחָשׁ, כַּנִּרְאֶה, אֶת קִצּוֹ הַמִּתְקָרֵב הִשְׂתָּעֵר, בְּכָל־זֹאת, הַיְשֵׁר עַל אוֹיְבוֹ, בְּהִשְׁתַּדְלוֹ לִמְחֹץ אֶת רֹאשׁוֹ בְּהַכָּאַת אַלָּתוֹ, אַךְ כֹּחוֹתָיו עֲזָבוּהוּ. הַקּוּרַרֶה פָּעַל אֶת פְּעוּלָתוֹ. הַנֶשֶׁק נִשְׁמַט מִיָּדוֹ, הוּא נָפַל עַל בִּרְכָּיו וְהָאַלָּה הַכְּבַדָה שֶׁל הַהֵימוּר נָחֲתָה עַל רֹאשׁוֹ.

מות רֹאשׁ־הַשֵּׁבֶט הִטִּיל מְבוּכָה גְמוּרָה בְּשׁוּרוֹת הַלּוֹחֲמִים, אֲשֶׁר מִסְפָּרָם פָּחַת בִּלְעֲדֵי זֹאת, כְּדֵי מַחֲצִית כִּמְעָט. בִּרְאוֹתָם כִּי הַהֵימוּרִים מְחַדְּשִׁים אֶת הִשְׂתָּעֲרוּתָם, הֵם מִהֲרוּ לָנוּס – בְּדִיּוּק לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, בּוֹ הִסְתַּתְּרוּ אַלְוַרָה וְגַרסִיאָה.

– שֵׁדִים מִשַּׁחַת! – צָעַק אַלְוַרָה, בְּקָפְצוֹ עַל רַגְלָיו. – נִמָּלֵט חִישׁ, חִישׁ, גַּרסִיאָה!

– אַךְ הַפְּרָאִים, שֶׁרָצוּ כִּצְבָאִים הָיוּ קְרוֹבִים מִדַּי, וּכְבָר לֹא הָיָה סֵפֶק בִּידֵי הָאֵירוֹפָּאִים לְהִתְחַמֵּק מֵהֶם.

בְּרֶגַע חָמוּר זָה זָכַר אַלְוַרָה, כִּי הוּא נֶחְשַׁב בְּעֵינֵי הַפְּרָאִים לְאִישׁ־הָאֵשׁ. בַּהֲרִימוֹ אֶת רוֹבָהוּ הוּא יָרָה הַיְשֵׁר לְתוֹךְ הַפְּרָאִים, שֶׁרָצוּ לִקְרָאתוֹ.

פְּעוּלַת הַיְרִיָּה הָיְתָה אַדִּירָה. אֲחוּזֵי אֵימָה נָפְלוּ הַפְּרָאִים אַרְצָה, כַּהֲלוּמֵי בָּרָק.

– רוּצָה גַּרְסִיאָה, חִישׁ! אֶל הַסִּירָה! – צָעַק אַלְוַרָה, בְּמַהֲרוֹ לָרוּץ לחוֹף הַסָּוַנָּה. מִבַּעַד לָעֵצִים פָּרְצוּ צְעָקוֹת:

– קַרַמוּרָה! קַרַמוּרָה!

אֵלֶּה הָיוּ הַהֵימוּרִים, שֶׁהִכִּירוּ אֶת הַפִּאַיֶּה שֶׁלָּהֶם.

אַלְוַרָה, שֶׁרָץ בְּכָל מַאֲמַצֵי כֹּחוֹ, בְלֹא לְהַבִּיט סְבִיבוֹ, מֻבְטָח הָיָה לוֹ, שֶׁגַּרְסִיאָה רָץ בְּעִקְבוֹתָיו. בְּפָחוֹת מֵחֲמִשָּׁה רְגָעִים הוּא הִגִּיעַ לְבֶן־מִפְרָץ קָטָן, בּוֹ הִשְׁאִיר אֶת הַסִּירָה. כַּאן הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ לְאָחוֹר וְצָעַק:

– גַּרסִיאָה. חוּשָׁה!

בִּתְשׁוּבָה נִשְׁמְעָה קוֹל יְרִיָה וְאַחַר צְעָקָה:

אַלְוַרָה רָאָה הֲמוֹן פְּרָאִים אֲשֶׁר, בְּדוֹמֶה לְסוּפָה, נִשְּׂאוּ בִּיעָף בֵּינוֹת לָעֵצִים וְנֶעֶלְמוּ בְּמַעֲבֵה הַיָּעַר.

אֵלֶּה הָיוּ הַמְנֻצָּחִים שֶׁנָּסוּ.

– הוֹשַׁע־נָא!.. סִנְיוֹר!.. נִשְׂאָה זְעָקָה מֵרָחוֹק.

– נַעֲרִי הַמִּסְכֵּן! – צָרַח אַלְוַרָה.

הוּא הָיָה מוּכָן לִדְלֹק אַחֲרֵי הַפְּרָאִים הַנָּסִים, אַךְ זָכַר בְּעוֹד מוֹעֵד, כִּי לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַדְבִּיקָם. נוֹסָף עַל כַּךְ, הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ הָיָה רֵיק וּשְׁעָתוֹ לֹא הִסְפִּיקָה לְטַעֲנוֹ שׁוּב. בְּבָלְעוֹ אֶת דִּמְעוֹתָיו הוּא קָפַץ לְתוֹךְ הַסִּירָה וְהִפְלִיג מַהֵר מִן הַחוֹף. חִצִּים נִשְׁלְחוּ בְּעִקְבוֹתָיו וְכַמָּה מֵהֶם נִתְקְעוּ בַּאֲחוֹרֵי הַסִּירָה.

הַפְּרָאִים שֶׁנָּחֲלוּ תְּבוּסָה, בָּרְחוּ לְעֵבֶר הַחוֹף הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַסָּוַנָה וְאַלְוַרָה חָתַר אַף הוא בְּכִווּן זֶה, בְּקַוּוֹתוֹ לִרְאוֹת הֵיכָן יֵעָצְרוּ: הוא שָׁמַע נְהָקוֹת וְרָאָה אֶת הַהֵימוּרִים הָרָצִים לְשָׁם. כַּנִּרְאֶה, שֶׁשָּׁמָּה, מֵאֲחוֹרֵי הָעֵצִים, נִתְחוֹלֵל קְרָב שֵׁנִי, שֶׁכֵּן בָּקְעוּ שׁוּב קוֹל־חֲבָטוֹת, שְׁרִיקוֹת עַזּוֹת וּקְרִיאוֹת מִלְחָמָה.

– גַּרסִיאָה הַמִסְכֵּן, הַמִסְכֵּן שֶׁלִי! – לָחַשׁ אַלְוַרָה, בְּלֹא לְהַפְסִיק אֶת חֲתִירָתוֹ.

עד מְהֵרָה הָלְכוּ הַצְּעָקוֹת הָלֹךְ וְהִתְרַחֵק וְהֵם הִגִּיעוּ אֵלָיו לֹא מִן הַחוֹף, כִּי אִם מֵהַיַּעַר. כַּנִּרְאֶה שֶׁהַפְּרָאִים שֶׁנֻּצְּחוּ בַּשְׁנִיָּה נָסוּ שוּב אֶל הַיַּעַר, מְקוֹם שָׁם יָכְלוּ לְהִסְתַּתֵּר בַּמַּעֲבֶה הַסָּמִיךְ.

לָהוֹסִיף לָשׁוּט בְּכִוּוּן זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה חֲסַר תּוֹעֶלֶת. מוּטָב הָיָה לַחֲזֹר בַּמֻּקְדָם הָאֶפְשָׁרִי אֶל הָאִי וּלְסַפֵּר לְדִיאַץ אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָה. רַק הוּא בִּלְבַד יָכֹל הָיָה לְיָעֵץ עֵצָה טוֹבָה וְהוֹגֶנֶת.

– אָנוּ לֹא נַעֲזֹב לְעוֹלָם אֶת הַנַּעַר הַיַּקִיר! – אָמַר אַלְוַרָה לְעַצְמוֹ, בְּהָפְכוֹ אֶת כִּוּוּן הַסִּירָה וּבְהַחִלּוֹ לַחֲתֹר בְּרֹב מֶרֶץ. – אִם הִסְפִּיקָה שְׁעָתוֹ לִטְעֹן אֶת רוֹבֵהוּ הֲרֵי הַפְּרָאִים, כְּמוּבָן, יַחַשְׁבוּהוּ לִיצִיר עֶלְיוֹן. בְּאֹרַח זֶה הוּא לֹא יֵאָכֵל וִימֻנֶּה כְּ’פִּאַיֶּה'. הֵן לֹא יִתָּכֵן כִּי פְּרָאִים אֵלֶּה יִהְיוּ אַכְזָרִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַהֵימוּרִים!

בְּהַרְגִיעוֹ אֶת עַצְמוֹ בְּשִּׁקּוּלִים אֵלֶּה שָׁט אַלְוַרָה מַהֵר לְעֵבֶר הָאִי.

הַקְּרָב, שֶׁנִּטַּשׁ בַּיַּעַר כְּבָר בָּא, כַּנִּרְאֵה, לִידֵי גְמָרוֹ, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁמַע יוֹתֵר מְאוּמָה. הַלּוֹחֲמִים הִתְרַחֲקוּ, מִן הַסְּתָם, מֵחוֹף הַסָּוַנָה.

הָיְתָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר אַלְוַרָה, מְדֻכְדָּךְ וּבְלֵב דַוָּי, עָלָה עַל הַחוֹף.

דִיאַץ, שֶׁלֹא צִפָּה לְשׁוּבָם שֶׁל חֲבֵרָיו קֹדֶם הָעֶרֶב וְשֶׁהִשְׁתַּעֲמֵם בִּלְעֲדֵיהֶם, נִרְדַּם, בְּשָׁכְבוֹ תַּחַת עֵץ. קוֹלוֹ שֶׁל אַלְוַרָה עוֹרְרוֹ מִשְׁנָתוֹ.

– אַתָּה יְחִידִי, סִנְיוֹר וִיאַנָּה? מַה קָרְךָ?

– הוא אָבַד לִי, – אָמַר אַלְוַרָה.

– אֵל אֱלֹהִים! מַה זֶה אֻנָּה אֶל הַנַּעַר?

– הַפְּרָאִים חָטְפוּ אוֹתוֹ.

– הֲקַחֶטִי?

– לֹא אֵדַע… שָׁם הָיוּ גַם הֵימוּרִים… הֵם נִלְחֲמוּ זֶה בָּזֶה.

– הֵרָגַע, סִנְיוֹר אַלְוַרָה, וְסַפֵּר לִי הַכֹּל בִּפְרָטוּת.

יֵאוּשׁ כָּבַשׁ אֶת לֵב אַלְוַרָה לְלֹא שִׁיּוּר, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא הִבְלִיג עַל דִכְאוֹנוֹ וְסִפֵּר הַכֹּל, כְּפִי שֶׁקָּרָה.

– מַה דַעְתְּךָ, דִּיאַץ, הֲיֵשׁ פֶּתַח תִּקְוָה לְהַצִּילוֹ?

דִּיאַץ הִקְשִׁיב מַחֲרִישׁ לְסִפּוּרוֹ וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים.

– הֲמֻבְטָח לְךָ, כִּי חוֹטְפָיו לֹא הָיוּ הֵימוּרִים? – שָׁאַל, בְּקָמְטוֹ אֶת מִצְחוֹ.

– הַהֵימוּרִים טֶרֶם הִסְפִּיקוּ אָז לְהַגִּיעַ לְשָׁם…

– מָשְׁמָע, שֶׁאֵלֶּה הָיוּ פְּרָאִים אֲחֵרִים?

– כֵּן.

– אֱמֹר לִי, מַה מַרְאֵהֶם?

– הֵם עוֹלִים בְּקוֹמָתָם עַל הַהֵימוּרִים, שַׂעֲרָם אָרֹךְ, שָׁחוֹר וְגוֹן עוֹרָם קִנָּמוֹן־כֵּהֶה.

– הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ לְכַךְ, שֶׁעַל יְדֵיהֶם וִירֵכֵיהֶם נִמְצָא חֲתָךְ בִּבְשָׂרָם?

– כֵּן, שָׂרֶטֶת עֲמֻקָּה לְמַדַּי.

– וּכְלוּם לֹא דֻבְּקוּ נוֹצוֹת לְיַד הָעֵינַיִם שֶׁלָּהֶם?

– כֵּן.

– הַלָּלוּ הֵם הָאִינְדִּיאַנִים טוּפִּי, אוֹיְבֵיהֶם הַקְּשׁוּחִים וְהַסַּרְבָּנִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי. שָׂמֵחַ אֲנִי, כִּי הֵם, וְלֹא הַהֵימוּרִים, חָטְפוּ אֶת גַּרסִיאָה, אִם כִּי כְּמוֹתָם, גַּם הֵם אַכְזָרִיִּים בְּאוֹתָהּ מִדָּה מַמָּשׁ.

מַה דַעְתְּךָ, הֲיעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְמָצְאוֹ?

– יוֹדַעַ אֲנִי הֵיכָן יוֹשֵׁב כְּפָרָם הָרָאשִׁי, וּסְבוּרְנִי, כִּי יוֹבִילוּ אֶת גַּרְסִיאָה לִנְשִׂיא הַשֵּׁבֶט פִּירַגִ’יבָּה, יַד הַדַּיָג.

– הֲיֶחֶרְצוּ אֶת דִּינוֹ לַאֲכִילָהּ?

– יִתָּכֵן, אִם לֹא יְבַכְּרוּ לְמַנּוֹתוֹ לְ’פִּאַיֶּה', אַךְ בְּשָׁעָה זוֹ אֵין לָנוּ לַחֲשֹׁשׁ לְחַיָּיו. הוּא דַּל־בָּשָׂר לְמַדַּי וְאֵינוֹ רָאוּי לָצֳלִי וְעַד אֲשֶׁר יְפַטְּמוּהוּ יַעַבְרוּ, בְּכָל זֹאת, כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, יִתָּכֵן גַם כַּמָּה חֳדָשִׁים.

– מַשְׁמָע, שֶׁאֵין אַתָּה מְיָאֵשׁ אֶת לִבְּךָ מִלְהַצִּילוֹ?

– אֵין זֶה דָּבָר קַל כְּלָל וּכְלָל, אַךְ עַל־כָּל־פָּנִים נְנַסֶּה זֹאת. אִם נִוָּכַח, כִּי הָעִנְיָן קָשֶׁה לְמַדַּי אֲזַי נִקְרָא לְעֶזְרָה אֶת הַטּוּפִּינַמְבִּי, אֲשֶׁר קָרוֹב לְוַדַּאי, כְּבָר חָזְרוּ לִכְפָרֵיהֶם.

– כְּלוּם כֹּחוֹתֶיךָ יַרְשׁוּ לְךָ לְקַבֵּל עַל עַצְמְךָ נְסִיעָה כָּזוֹ?

– בְּעוֹד יוֹמַיִם אָשׁוּב לְאֵיתָנִי לַחֲלוּטִין.

– יוֹמַיִם! זֶהוּ זְמַן אָרֹךְ, דִּיאַץ.

– אַךְ לֹא נֵשֵׁב כָּאן בְּחִבּוּק יָדַיִם וְתֵכֶף וּמִיָּד נַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם. חָקַרְתִּי יָפֶה סָוַנָּה זוֹ וְהִנְנִי מְשֻׁכְנָע. כִּי בְּאִם נַדְרִים נִתְקָרֵב בְּמִדָּה נִכֶּרֶת לְאֶרֶץ הַטוּפִּי. יֵשׁ לָנוּ סִירָה וְנִשְּׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְמַטְרָתֵנוּ.

אַגַב, עָלֵינוּ לִנְטשׁ אִי זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִגְוֹעַ מֵרָעָב – אָמַר אַלְוַרָה. הֲרֵי לֹא הֵבֵאתִי כְּלוּם מֵהַיַּעַר.

– וּבְכֵן נִסַּע!

דִּיאַץ הִתְרוֹמֵם בְּלִי עֶזְרַת אַלְוַרָה וְקָרַב אֶל הַסִּירָה בִּצְעָדִים מְאֻשָּׁשִׁים לְמַדַּי.

– הָרֶגֶל מְמַלְּאָה אֶת תַּפְקִידָה עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. בְּאַקְלִים זֶה הַהַחֲלָמָה מַקְדִימָה לָבוֹא רַב יֶתֶר מִבַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת.

הֵם יָשְׁבוּ בַּסִּירָה, בְּלָקְחָם עִמָּם אֶת נִשְׁקָם, וְאַלְוַרָה תָּפַשׂ בַּמְּשׁוֹטִים.

– הוֹבֵל אוֹתִי אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ נִטַּשׁ הַקְּרָב – אָמַר דִּיאַץ. בִּרְצוֹנִי לְהִוָּכַח בְּמוֹ עֵינַי, כִּי הָאִינְדִיאַנִים הַמְנֻצָּחִים הֵם הַטּוּפִּי.

– וַהֲרֵי יִתָּכֵן, כִּי הַהֵימוּרִים עֶוֹד מִסְתַּתְּרִים שָׁמָּה?

– חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי הֵם עֲסוּקִים עַכְשָׁו בְּהִתְחֲקוּת עַל עִקְּבֵי אוֹיְבֵיהֶם. אַךְ עַל־כָּל־פָּנִים אָנוּ נַעֲלֶה עַל הַחוֹף רַק אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ.

אַלְוַרָה הַחֵל לַחֲתֹר, בְּלֹא לְאַמֵּץ אֶת כֹּחוֹתָיו בְּיוֹתֵר, הוֹאִיל וְעַד הָעָרֶב נִשְׁאֲרוּ, לְפָחוֹת, עוֹד שָׁלשׁ שָׁעוֹת. הוּא הִשְׁתַּדֵּל לֶאֱחֹז דַרְכּוֹ כְּכָל הָאֶפְשָׁר מַאֲחוֹרֵי הָאִיִּים, כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכְלוּ לְהַבְחִין בַּסִּירָה מִצַד הַחוֹפִים. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה מַאֲחוֹרֵי עֲצֵי־הַיַּעַר הָרָמִים, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְמִפְרָץ זָעִיר.

דְּמָמָה מְלֵאָה שָׂרְרָה בַּחוֹף, וְרַק יְבָבָה מְמֻשֶּׁכֶת שֶׁל חַיּוֹת־הַלַּיְלָה נִשְּׂאָה מֵהַיַּעַר.

– סִמָּן יָפֶה, – אָמַר דִּיאַץ.

– מַדּוּעַ? – שָׁאַל אַלְוַרָה.

– הוֹאִיל וּבְשָׁעָה שֶׁמּוֹפִיעִים זְאֵבִים אֲדֻמִים עַל שְׂדֵה הַקְּרָב וּמַתְחִילִים לִזְלֹל אֶת הַגּוּפוֹת, מַשְׁמָע שֶׁהַחַיָּלִים הַחַיִּים כְּבָר הִסְתַּלְקוּ מִשָּׁם. בְּדֶרֶךְ־כְּלָל חַיּוֹת אֵלּוּ מִשְׁתַּדְּלוֹת לִהְיוֹת בְּרִחוּק־מָקוֹם מִיִּשׁוּבָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם. הֲתוּכָל לְהוֹבִילֵנִי אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב?

– אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַדֶרֶךְ, – הֵשִׁיב אַלְוַרָה.

הֵם הֶעֱמִיקוּ לַחֲדֹר אֶל הַיַּעַר, בְּקָטְפָם אֶת הַפֵּרוֹת, שֶׁנִּזְדַמְנוּ לָהֶם בַּדֶּרֶךְ, הוֹאִיל וְלֹא טָעֲמוּ כְּלוּם מֵאָז הַבֹּקֶר.

יִלְלַת הַזְּאֵבִים הָאֲדֻמִּים הָיְתָה עַזָּה וְנוֹקֶבֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כַּנִּרְאֶה, שֶׁהַטּוֹרְפִים שֶׁהִתְנַפְּלוּ בִּלְהִיטוּת תַּאַוְתָנִית עַל הַגּוּפוֹת נֶאֶבְקוּ זֶה עִם זֶה.

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה כְּבָר הִשִּׂיגוּ אַלְוַרָה וְדִיאַץ אֶת יַרְכְּתֵי אֲפַר־הַיַּעַר, וְרָאוּ אֶת גְוִיוֹת־הַלּוֹחֲמִים הַמְּפֻזָרוֹת קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת, אֲשֶׁר גֻּלְגָּלוֹתֵיהֶן רֻצְּצוּ עַל־יְדֵי אַלּוֹת נוֹרָאוֹת. זְאֵבִים לְמַכְבִּיר שׁוֹטְטוּ בֵּין הַפְּגָרִים תּוֹךְ יְלָלָה וּשְׁאָגָה וְלַהֲקוֹת עוֹפוֹת טוֹרְפִים הִתְעוֹפְפוּ עַל פְּנֵי שְׂדֵה־הַקְּרָב, בַּהֲרִיחָם אֶת מַאֲכַל־הַתַּאֲוָה.

דִּיאַץ, בְּלֹא לִשְׁעוֹת אֶל הַזְאֵבִים הָאֲדֻמִּים, נִגַּשׁ לִקְבוּצַת גּוּפוֹת, שֶׁהִתְגוֹלְלוּ לַעֲרֵמָה, וּבְמֶשֶׁךְ רְגָעִים מִסְפָּר הִבִּיט אֲלֵיהֶם בְּעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת.

– אָכֵן, – אָמַר, – אֵלֶּה הֵם הַטּוּפִי. הִכַּרְתִּי אוֹתָם לְפִי הָעֲנָקִים הָעֲנוּדִים לְגַרְגְּרוֹתֵיהֶם וּלְפִי הַשָּׂרָטוֹת שֶׁעַל יַרְכֵיהֶם וִידֵיהֶם. הַבֶּט־נָא עַל אִינְדִּיאַנִי זֶה. מַה שָׂרָטוֹת עֲמֻקּוֹת בִּזְרוֹעוֹ! כַּנִּרְאֶה, שֶׁזֶּה הָיָה אִישׁ־מִלְחָמָה נוֹדַע לְשֵׁם.

– לָמָּה אַתָּה חוֹשֵׁב כַּךְ? – שָׁאֵל אַלְוַרָה.

– הוֹאִיל וְכָל שָׂרֶטֶת מְסַמֶּנֶת אוֹיֵב הָרוּג.

– מַשְׁמָע, שֶׁאִינְדִּיאַנִים אֵלֶּה הֵם אֵימָתָנִים בְּיוֹתֵר?

– הֵם שָׂשִׂים מְאֹד אֶלֵי קְרָב.

– גַּרְסִיאָה הַמִּסְכֵּן! אָמַר אַלְוַרָה בְּהֵאָנְחוֹ. לוּ רַק הִסְפַּקְנוּ לְהַצִּילוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד!

– הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי עַד שֶׁיְפַטְּמוּהוּ כְּיָאוּת שׁוּם סַכָּנָה אֵינָהּ נִשְׁקֶפֶת לוֹ. נָשׁוּב, אֵפוֹא, לְסִירָתֵנוּ, סִנְיוֹר וִיאַנָּה. לֹא שַׁבְתִּי עוֹד לְאֵיתָנִי כָּל צָרְכִּי, וַהֲלִיכָה מְרֻבָּה מַתִּישָׁה אֶת כֹּחִי.

– וְהֵיכָן נִישַׁן?

– בַּסִּירָה. שָׁם נִהְיֶה בְּטוּחִים מֵאַפְתָּעוֹת בִּלְתִּי נְעִימוֹת.

הֵם נִגְשׁוּ בַּלָּט אָל הַחוֹף, בְּאָסְפָם בַּדֶּרֶךְ מוֹזִים וֶאֱגוֹזֵי־קוֹקוֹס. לְאַחַר שֶׁיָּשְׁבוּ בַּסִּירָה הֵם הִפְלִיגוּ כְּלַפֵּי צָפוֹן. כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הֵם נֶעֶצְרוּ לְלִינַת־לַיְלָה בַּשִּׂרְטוֹן, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל פַּרְסָה מֵהַחוֹף. בְּאֹרַח זֶה חָשְׁבוּ אֶת עַצְמָם לִבְטוּחִים מֵהִתְנַפְּלוּת פִּתְאוֹמִית, וְעַד־מְהֵרָה חֲטָפָתָם שֵׁנָה, עַל אַף הַתִּזְמֹרֶת הָעֲנָקִית שֶׁל כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי־חַיִּים, הַשּׁוֹרְצִים בַּמַּיִם וְהַשּׁוֹכְנִים בְּאִיֵּי הַסָּוַנָּה.

בַּיּוֹם הַבָּא, אַחֲרֵי סַעֲדָם אֶת לִבָּם בֶּאֱגוֹזֵי קוֹקוֹס, הֵם חִדְּשׁוּ אֶת מַסָּעָם, בְּאָחֲזָם דַרְכָּם בְּמֶרְחָק נִכָּר מַהַחוֹף. אַךְ הַמֶּרְחָב הַמּוּצָף הָרַב נִדְמָה אָרֹךְ לְאֵין קֵץ. לא הַחוֹף הַדְּרוֹמִי וְלֹא הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַסָּוַנָּה לֹא נִרְאוּ עֲדַיִן. יֵשׁ וְהִתְגַנֵּב חֲשָׁד־מָה אֵצֶל שְׁנֵיהֶם, כִּי אֲגַם־בִּצָה נִרְחָב זָה עָלוּל לְהִמָּשֵׁךְ עַד לַיָּם מַמָּשׁ, הוֹאִיל וּמֵימֵי הָאֲגָם הָיוּ מְלוּחִים בְּמִקְצָת.

דִּיאַץ וְאַלְוַרָה חָתְרוּ בְּלֹא לְהֵעָצֵר עַד לִשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם. לְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁנּוֹכְחוּ שֶׁשּׁוּם נֶפֶשׁ חַיָּה אֵינָהּ נִרְאֵית עַל הַחוֹף, הֵם עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה, הוֹאִיל וְצָרִיךְ הָיָה לָתוּר אֲחֲרֵי אֹכֶל־מָה.

– הֲיֵשׁ עִם לְבָבְךָ לְהַתְקִין צֳלִי מִצִפֳּרִים? – שָׁאַל אַלְוַרָה, בִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד דִּיאַץ מַכְנִיס לְתוֹךְ הַגְרַוַּטַּנָה שֶׁלּוֹ חֵץ מָשׁוּחַ בְּרַעַל.

– לֹא. בִּרְצוֹנִי לְכַבֵּד אוֹתְךָ בְּמַשֶׁהוּ עָדִיף מִזֶּה, – הַשִׁיב דִּיאַץ בְּסָקְרוֹ אֶת סְבַךְ הַצְּמָחִים הַנְּמוּכִים, שֶׁעִטְּרוּ אֶת גִּזְעוֹ שֶׁל עֵץ גָּבֹהֵ. – הַבֶּט־נָא הִנֵּה הוּא מִתְקָרֵב אֶל הַצִּפֳּרִים.

מִין חַיָּה, שֶׁדָּמְתָה לְחָתוּל, בַּעֲלַת עוֹר אָרֹךְ וְדַק מִצֶּבַע קִנָּמוֹן־שָׁחוֹר, עֵינָנִית וּזְקוּפַת אָזְנַיִם, טִפְּסָה חֶרֶשׁ עַל הַגֶּזַע בְּהִתְגַנְּבָה אֶל הַתֻּכִּים הַפְּעוּטִים, שֶׁהֵרִימוּ קוֹל־הֲמוּלָה חָזָק בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ.

– הֶאָח, הִנֵּה בֶּן־תַּחֲרוּת אַחֵר!

חַיָּה נָאָה, מְפֹאֶרֶת גֵו, אַף הִיא מִמִּשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים, בַּעֲלַת עוֹר סָמִיךְ רַךְ וּמְנֻמָּר, הִתְקָרְבָה אֶל הַצִּפֳּרִים מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעֵץ, בְּקָפְצָה עַל הֶעָנָף הַתִּיכוֹן.

– כָּמֹהָ כִּנְמַרָה קְטַנָה, – אָמַר אַלְוַרָה. בְּהִסְתַּתְּרוֹ מֵאֲחוֹרֵי גֶזַע הָעֵץ.

– זֶהוּ אֲרִי־בַּרְדֵּלָס, הַמִּזְדַמֵּן כַּאן תְּכוּפוֹת. מִכָּל הַחֲתוּלִים הַפְּרָאִים זֶהוּ הַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם וְהַנּוֹעָז שֶׁבָּהֶם. הוּא מִתְגוֹנֵן בְּעֹז אַף בִּפְנֵי הָאָדָם. הִנֵּה תִּרְאֶה, שֶׁהוּא לֹא יֵרָתַע מִלְהִתְנַפֵּל עַל בֶּן־תַּחֲרוּתוֹ.

אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְחָרֶה זֶה, בְּהַבְחִינוֹ בִּשְׁכֵנוֹ הַמְּסֻכָּן שָׁב מִיָּד על עִקְּבוֹתָיו וּבְקָפְצוֹ קְפִיצַת־עֲנָק עַל הָעֵץ הַסָּמוּךְ נֶעְלַם בַּמַּעֲבֶה.

– אַל־נָא נַזְנִיחַ, לְפָחוֹת, אֶת הַשֵּׁנִי – לָחַשׁ דִּיאַץ וְהֵפִיחַ בִּגְרַוַּטַּנָּה שֶׁלּוֹ. הַחֵץ נִשָּׂא חִישׁ וְנִתְקַע בְּיֶרֶךְ אֲרִי־הַבַּרְדֵּלָס, אֲשֶׁר כַּעֲבֹר דַקּוֹת מִסְפָּר כְּבָר הָיָה מוּטָל מֵת.

כַּהֲרִימוֹ אֶת הַחַיָּה הַהֲרוּגָה הֵם חָזְרוּ אֶל הַסִּירָה, בְּהַחֲלִיטָם לַעֲלוֹת עַל אַחַד הָאִיִּים וְלַעֲרֹךְ שָׁם מְדוּרָה, בְּלֹא לַחֲשֹׁשׁ לְהִתְנַפְּלוּת־פֶּתַע.

– קַח אֶת הַקְּדֵרָה, – אָמַר דִּיאַץ, לְאַחַר שֶׁעָלוּ עַל הָאִי וְגָרְרוּ אֶת הַסִּירָה אֶל הַחוֹף. – אָנוּ נְבַשֵּׁל בָּשָׂר.

– הֲיֶעֱרַב לְחִכֵּנוּ? – שָׁאַל אַלְוַרָה. – מֵעוֹלָם לֹא אָכַלְתִּי בְּשַׂר חָתוּל!

– כָּל הָאִינְדִּיאַנִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ. אַגַּב, הֲרֵי אֵין לָנוּ דְבַר־מָה טוֹב מִמֶּנּוּ!…

טֶרֶם הִסְפִּיק לְסַיֵּם אֶת מִשְׁפָּטוֹ הִבִּיט תּוֹךְ אִי־שֶׁקֶט עַל קְבוּצָה שֶׁל צְמָחִים, שֶׁגָּדְלוּ בָּאִי.

– מַה זֹאת? – שָׁאַל אַלְוַרָה. בִּרְאוֹתוֹ כִּי דִּיאַץ שָׂם בְּחִפָּזוֹן חֵץ לְתוֹךְ הַגְרַוַּטַּנָּה.

– אֲנִי רוֹאֶה רֹאשׁ שֶׁל בִּקְתָּה…

– מַשְׁמָע שֶׁאִי זֶה מְיֻשָּׁב!

– בְּמִקְרֶה כָּזֶה צְרִיכָה לִהְיוֹת כַּאן אֵי־שָׁם סִירָה אִינְדִּיאַנִית. וְאִלּוּ אֲנִי אֵינִי מַבְחִין בָּהּ בְּשׁוּם מָקוֹם. טְעַן אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלְךָ וְנֵלֵךְ לִבְדֹּק.

בַּחֲצוֹתָם אֶת הַמַּעֲבֶה הַסָּמִיךְ שֶׁל הַצְּמָחִים שֶׁעָטְפוּ אֶת הָאִיּוֹן, הֵם הִגִיעוּ מַהֵר לְמוּסָךְ, הַבָּנוּי מִכַּמָּה מְרִישִׁים, שֶׁהָיוּ מוּנָחִים בְּצוּרַת שְׁתִי־וְעֶרֶב כָּפוּל שְׁנַיִם וּמְסֻכָּכִים בַּעֲלֵי מוֹזִים.

– אֵינִי רוֹאֶה כַּאן שׁוּם אִישׁ – אָמַר דִּיאַץ.

הוא קָרַב בִּזְהִירוּת, בְּאָחֲזוֹ בְּיָדוֹ אֶת הַגְרַוַּטַּנָּה סָמוּךְ לְסַנְטֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָפַחַת לְתוֹכָהּ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁיּוֹפִיעַ הָאוֹיֵב, וּבְהִוָּכְחוֹ, כִּי אִין אִישׁ בַּמּוּסָךְ נִכְנַס לְתוֹכוֹ.

הַבִּנְיָן הָיָה רֵיק, אַךְ לְפִי כָּל הַסִּמָּנִים עָזַב בְּעָלָיו אֶת הַמָּקוֹם לֹא מִכְּבָר. בְּקֶרֶן־זָוִית אַחַת, בֵּין שְׁתֵּי אֲבָנִים, עָמְדָה קְדֵרָה שֶׁל חֶרֶס עִם כַּמָּה פְּקָעִיּוֹת־צְמָחִים, טְרִיוֹת לְמַדַּי, כֵּן נִמְצְאוּ עוֹד אֵי־אֵלּוּ כְּלֵי־מִטְבָּח מֻתְקָנִים מִדְּלָעַת.

עַרְסָל גָּדוֹל, קָלוּעַ מִסִּיבִים צִבְעוֹנִיִּים גַּסִּים, שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִטַּת־שֵׁנָה הָיָה תָּלוּי בָּאֶמְצַע. כַּאן עָמְדוּ גַם כֵּלִים עֲשׂוּיִים חֵמָר נַקְבּוּבִי, שֶׁשִׁמְשׁוּ לְסִנּוּן הַמַּיִם וְעוֹד כַּמָּה חֲפֵצִים אֲחֵרִים, שֶׁתַּשְׁמִישָׁם נֶעְלַם מֵאַלְוַרָה.

– נִכָּנֵס לַבִּירָה, – אָמַר דִּיאַץ בְּחִיוּךְ, שֶׁהָיָה מְרֻצֶּה מְאֹד, כַּנִּרְאֶה, מִתַּגְלִיתוֹ.

– וְהֵיכָן בַּעַל הַבִּירָה? – שָׁאַל אַלְוַרָה בִּמְבוּכָה.

– כַּנִּרְאֶה, שֶׁהָלַךְ אֶל הַחוֹף לָצוּד צַיִד.

– אֲבָל מִי הוּא זֶה, לְדַעְתְּךָ?

– טוּפִּינַמְבִּי, אֵינִי מַטִּיל סָפֵק בְּכַךְ. רַק הָאִינְדִּיאַנִים בְּנֵי שֵׁבֶט זֶה יוֹדְעִים לִקְלֹעַ עַרְסָלִים כֹּה נְעִימִים וְכֹה נוֹחִים.

– מַשְׁמָע, זֶהוּ אֶחָד מִידִידֶיךָ?

– עַל־כָּל־פָּנִים, אֲנִי סָבוּר כַּךְ.

– כַּנִּרְאֶה, שֶׁהוּא נִתְגַּלְגֵל הֵנָּה, תּוֹךְ כְּדֵי בַּקָּשַׁת מִפְלָט מֵהַהֵימוּרִים?

– יִתָּכֵן מְאֹד. אִם דַיַּר בִּקְתָּה זוֹ הוּא בֶּאֱמֶת טוּפִּינַמְבִּי יֵשׁ לָנוּ לְבָרֵךְ עַל הַמִּקְרֶה הַמֻּצְלָח, שֶׁזִּמֵּן אוֹתָנוּ לְכַאן. הוּא יוֹבִיל אוֹתָנוּ לִכְפָרָם שֶׁל הַטּוּפִּי וְיַעֲמֹד לִימִינֵנוּ… הִנֵּה מוּטָלִים שָׁם עֲצֵי הֲסָקָה וְכַאן בְּנוּיִים כִּירַיִם. נוּכַל לְהַתְקִין לָנוּ אֲרוּחָה וּלְהוֹסִיף אֶל הַבָּשָׂר אֶת הַפְּקָעִיּוֹת הָאֵלֶּה, הַטְּעִימוֹת מְאֹד.

הֵם הִבְעִירוּ אֵשׁ וְהִתְקִינוּ אֶת בְּשַׂר הַחַיָּה הַהֲרוּגָה, כְּדֵי לְבַשְׁלוֹ. בְּעֵת שֶׁאַלְוַרָה פָּקַח עַיִן עַל הָאֵשׁ סָקַר דִּיאַץ אֶת הַחֲפַצִים, שֶׁנִּמְצְאוּ מִתַּחַת לַמּוּסָךְ, וּפִתְאֹם פָּרַץ בִּקְרִיאַת־גִּיל.

– מַה מָצָאתָ כַּאן? – שָׁאֵל אַלְוַרָה.

– כְּלִי שֶׁל דְּלַעַת מָלֵא פַּרִיקָה.

– מַה טִיבָה שֶׁל זוֹ?

– זוֹהִי אֲבָקָה, הַמּוּפֶקֶת עַל־יְדֵי הָאִינְדִּיאַנִים מִזֵרְעוֹנֵי צֶמַח אֶחָד, הַנִּקְרָא אִינְגָה. זוֹ מִצְטַיֶּנֶת בִּסְגוּלָה מְשַׁכֶּרֶת קַלָּה. הָאִינְדִּיאַנִים שׁוֹאֲפִים אוֹתָהּ בְּאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי שְׁפוֹפָרוֹת קְטַנּוֹת עֲשׂוּיוֹת עַצְמוֹת אַיָּה.

– ומַה תַּכְלִיתָהּ שֶׁל שְׁאִיפַת־אֲבָקָה זוֹ?

– הָאֲבָקָה פּוֹעֶלֶת עֲלֵיהֶם, בְּדוֹמֶה לְיַיִן מְשֻׁבָּח, עוֹשָׂה אוֹתָם לְעַלִּיזִים. תּוֹשַׁב בִּקְתָּה זוֹ שִׂמַּח אֶת עַצְמוֹ, כַּנִּרְאֶה.

– כַּעֲבֹר רֶגַע קָרָא דִּיאַץ חֲגִיגִית:

– טַבַּק!.. וַאֲנִי לֹא עִשַּׁנְתִּי זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים! נֹאכַל אֲרוּחַת הָצָּהֳרַיִם בְּהֶקְדֵם וְאַחַר נְעַשֵּׁן מְעָט. רוֹאֶה אֲנִי, כִּי לְבַעַל בִּקְתָּה זוֹ יֵשׁ אֹסֶף שֶׁל שְׁפוֹפָרוֹת…

– בְּעֹנֶג אֶקַּח חֶבֶל בְּהִתְבַּדְרוּתְךָ. תָּאֵב אֲנִי מְאֹד לָחוּשׁ אֶת פְּעוּלַת הַטַּבַּק עָלַי.

 

כז. הַצְּפַרְדֵּעַ הַגְּחוֹנָנִית¹⁸    🔗

לֹא יִפָּלֵא, כִּי אַלְוֵרָה לֹא שָׁמַע מְאוּם בִּדְבַר הַטַּבַּק. הֵן בְּאֵירוֹפָּה וְהֵן בְּאַסִּיָּה טֶרֶם נוֹדַע אָז צֶמַח זָה כִּמְעַט לַחֲלוּטִין, אִם כִּי מַלָּחָיו שֶׁל כְּרִיסְטוּפוֹר קוֹלוּמְבּוֹס וְיוֹרְדֵי יָם סְפָרַדִיִּים אֲחֵרִים, שֶׁבִּצְעוּ לְאַחַר מִכֵּן תַּגְלִיּוֹת בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ הִכִּירוּ אֶת שִׁמּוּשׁ הַטַבַּק וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְאֵירוֹפָּה. אֲבָל עַד שְׁנַת 1580, כַּאֲשֶׁר צִיר־צָרְפַת שֶׁלְּיַד חֲצַר־הַמַּלְכוּת שֶׁבְּפּוֹרְטוּגַל, נִיקוֹטִי, הִכְנִיס אֶת שִׁמּוּשׁ הַטַּבַּק לְחוּגֵי הֶחָצֵר, לֹא הָיָה צֶמַח זֶה נָפוֹץ בְּאֵירוֹפָּה. אַגַּב, אַף אָז הַשְׁתַּמְּשׁוּ בְּטַבַּק יוֹתֵר לַהֲרָחָה מֵאֲשֶׁר לְעִשּׁוּן.

מְסַפְּרִים עַל סֶר וַלְטֶר רַלֵּיי, הַחוֹקֵר של אוֹרִינוֹקוֹ, כִּי לָמַד אֶת עִשּׁוּן הַטַבַּק מַהָאִינְדִּיאֵנִים וְעַד־מְהֵרָה הָפַךְ אֶצְלוֹ הֶרְגֵל, שֶׁלֹּא יָכֹל לְוַתֵּר עָלָּיו אַף לְאַחַר שִׁיבָתוֹ לְאֵירוֹפָה. לְיָמִים, בְּשִׁבְתּוֹ בַּחֲדַר־הָאֹכֶל וּבְעַשְׁנוֹ אֶת מִקְטָרְתּוֹ, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה עַל יְדֵי מַנְהִיג אִינְדִּיאַנִי אֶחָד, נִכְנֵס פֶּתַע מְשָׁרְתוֹ הַזָּקֵן. הָאִישׁ הַנִּכְבָּד נִבְהַל מְאֹד לְמַרְאֵה הָעָשָׁן הָעוֹלֶה מִפִּי אֲדוֹנָיו, וּבְשַׁעֲרוֹ, כִּי הוּא תּוֹצָאָה שֶׁל בְּעֵרָה פְּנִימִית מִהֵר לְחֶדֶר הַסָּמוּךְ, תָּפַשׂ קִיתוֹן־כֶּסֶף מָלֵא מַיִם וּשְׁפָכוֹ עַל גַבּוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו, בְּצַעֲקוֹ:

– אֵשׁ! אֵשׁ!

מִי פִּלֵּל אָז, כִּי בְּעוֹד מֵאָה שָׁנָה יִתְפַּשֵּׁט צֶמַח זָה, שֶׁנּוֹדַע רַק לָאִינְדִּיאֵנִים הָאֵמֵרִיקַנִּים, עַל פְּנֵי כָל כַּדּוּר הָאָרֶץ וְיִגְרֹם מַהְפֵּכָה מַמָּשִׁית בְּמִנְהֲגֵיהֶם וּבְהֶרְגֵּלֵיהֶם שֶׁל עֶשְׂרוֹת מִילְיּוֹנִי בְּנֵי־אָדָם, וְכִי כָּל הַשַּׁלִיטִים יִשְׁתַּמְשׁוּ בְּכַךְ לְשֵׁם הַעֲשָׁרָתָה שֶׁל קוּפַּת הַמֶּמְשָׁלָה.

אַלְוֵרָה וְדִיאַץ כְּבָר גָּמְרוּ אֶת סְעוּדָתָם וְהִתְכּוֹנְנוּ לַעֲסֹק בְּעִשּׁוּן, כְּשֶׁלְפֶתַע נִשְׁמְעָה חֲבָטַת־מָה עַל הַחוֹף, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הַתְנַּגְשׁוּ שְׁתֵּי סִירוֹת.

שְׁנֵיהֶם קָפְצוּ בִּן־רֶגַע מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם וְאָחֲזוּ בְּרוֹבֵיהֶם.

– יִתָּכֵן, כִּי בַּעַל הַבִּקְתָּה חָזַר עַכְשָׁו, – אָמַר אַלְוֵרָה בְּטַעֲנוֹ אֶת רוֹבֵהוּ בְּחִפָּזוֹן.

– כַּנִּרְאֶה. הַמְתֵּן רֶגַע, אִם יַעֲנֶה עַל קְרִיאָתִי, סִמָּן שֶׁהוּא טוּפִּינַמְבִּי.

דִּיאַץ קֵרֵב אֶל פִּיו פִּסַת עָלֶה כָּפוּל שְׁנַיִם וְשָׁרַק שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. שְׁרִיקָה עַזָּה וְנוֹקֶבֶת צְרִיכָה הָיְתָה לְהַדְהֵד עַד לְמֵרָחוֹק. דִּיאַץ הֶאֱזִין. עַד אַרְגִיעָה עָנְתָה כְּהֵד שְׁרִיקָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, שֶׁנִּשְׂאָה מֵהַחוֹף, שָׁם גָּדְלוּ דְקָלִים גּוּצִים.

– זֶהוּ יְדִיד, – אָמַר דִּיאַץ.

רִשְׁרוּשׁ הֶעָלִים גָּבַר וְהָלַךְ, בְּהוֹדִיעוֹ, כִּי מִישֶׁהוּ מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בִּמְהִירוּת. פֶּתַע הוּסְטוּ עַנְפֵי עֵץ־הַמּוֹז וְאִינְדִּיאֵנִי עָט מִשָּׁם אֶל הָרְחָבָה הַקְּטַנָּה שֶׁלִפְנֵי הַבִּקְתָּה.

הָיָה זֶה אָדָם גְבַה־קוֹמָה בִּשְׁנוֹת הָעֲמִידָה, אֲרֹךְ שֵׂעָר וּבַעַל עֵינַיִם קְטַנּוֹת מְאֹד, הַשּׁוֹפְעוֹת מֶרֶץ.

גּוֹן עוֹרוֹ שֶׁל אִינְדִּיאַנִי זֶה הָיָה יְרַקְרַק, בִּגְלַל הַשִּׁמּוּשׁ הַנִּפְרָז בְּשֶׁמֶן־קוֹקוֹס וּבְשׁוּמָן לְקִעֲקוּעַ חָזֵהוּ וְיָדָיו, שֶׁתֵּאֵר צְפַרְדְּעִים נוֹרָאוֹת פְּעוּרוֹת לוֹע.

הוּא הָיָה עָרֹם כָּלִיל וְרַק עָנַד עֲנָק מִשִּׁנֵּי אָדָם, שֶׁנִּטְּלוּ, מִן הַסְּתָם, מֵאוֹיְבִים שֶׁנֻּצְחוּ. בְּיָדוֹ הַיְמָנִית הֶחֱזִיק גְרַוַּטַּנָּה.

– הֲתַכִּירַנִי, קוּרוּרוּפֶּבּוֹ (=צְפַרְדֵעַ גְּדוֹלַת הַגָּחוֹן)? – שָׁאַל דִּיאַץ, בְּצַעֲדוֹ לְפָנִים.

– הַ’פִּיאַיֶּה' הַגָּדוֹל שֶׁל זוֹמֶה! – קָרָא הָאִינְדִּיאַנִי, בְּהַבִּיעוֹ אֶת תִּמְהוֹנוֹ הָרַב בְּיוֹתֵר.

וּבְהַצְלִיפוֹ מֶבָּט עַל אַלְוֵרָה שָׁאַל:

– הֲבִנְךָ זֶה?

– כֵּן, אֲשֶׁר מְצָאתִיו מְקֵץ שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת! וְאַתָּה מַה מַעֲשֶׂיךָ פֹּה?

– הִסְתַּתַּרְתִּי כַּאן, בְּאִי זֶה, לְאַחַר חֻרְבֵּן כְּפָר מוֹלַדְתִּי – הֵשִׁיב הָאִינְדִּיאֵנִי.

– כְּלוּם הַשֵּׁבֶט מַמְשִׁיךְ עוֹד בִּבְרִיחָתוֹ?

– לֹא אֵדַע. יָדוּעַ לִי רַק, כִּי הַהֵימוּרִים, לְאַחַר הֲשִׁמָּם אֶת כְּפָרֵי הַטּוּפִּי, נְסוֹגִים עַתָּה, כְּשֶׁהֵם נִרְדָּפִים עַל צַוָּאר עַל יְדֵי שִׁבְטֵי הַקַּחֶטִי, הַטַּמוֹאִי וְהַגְּוִיַּטַּקַּזִּי, קָרוֹב לְוַדַּאי, כִּי בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר יָשׁוּבוּ מְרַצְחִים אֵלֶּה לְמִדְבְּרִיוֹתֵיהֶם. כָּל הַפְּלוּגוֹת שֶׁלָּהֶם נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁן, וְלֹא יַעַצְרוּ כֹּחַ לְהִלָּחֵם עוֹד.

– אַף־עַל־פִּי־כֵן הִתְגָרוּ אֶתְמוֹל מִלְחָמָה בַּטּוּפִּי.

– יוֹדֵעַ אֲנִי. אֶפֶס בְּעֵת, שֶׁהֵם רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, הִתְנַפְּלוּ פֶּתַע גַם עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים וְהִכּוּם שׁוֹק עַל יָרֵךְ. – וְהַ’פִּיאַיֶּה' הַגָּדוֹל שֶׁל זוֹמֶה מַה מַעֲשָׂיו כַּאן ?

– אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת בְּנִי הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר הַטּוּפִּי גָּזְלוּ אוֹתוֹ.

עֵינֵי הָאִינְדִּיאַנִי הִתְלַקְּחוּ בְּאֵשׁ זָרָה.

– שׁוּב הַזְּאֵבִים הַנְּמִבְזִים הָאֵלֶּה! – קָרָא. הֵם גְרוּעִים מֵהַהֵימוּרִים וְאֵינָם רוֹחֲשִׁים כָּבוֹד אַף לַ’פִיאַיֶּה' לְבֶן־הָעוֹר שֶׁלָנוּ… הַאִם כְּבָר זְלָלוּהוּ?

– עֲדַיִן.

– לָמָּה, אֵפוֹא, נֶעֱצַרְתָּ כָּאן.

– זוֹמֶה, רִבּוֹן הָרוּחוֹת וְהַמַּיִם, הָאָרֶץ וְהַשֶּׁמֶשׁ, הַמְּלַמֵּד אֶת בְּנֵי־הַיַּעַר אֲדֻמֵּי הָעוֹר לְגַדֵּל מַנִּיאוֹקָה, הֵעִיר אֶת רוּחִי, כִּי עָלַי לָבוֹא הֵנָּה וְלִמְצוֹא אֶת קוֹרוּרוּפֶּבּוֹ, אֲשֶׁר יַעֲזֹר לִי לְהַצִּיל אֶת בְּנִי.

הָאִינְדִּיאַנִי הִזְדַּקֵף מְלוֹא קוֹמָתוֹ תּוֹךְ סֵבֶר רַב־חֲשִׁיבוּת.

– מַשְׁמָע, כִּי זוֹמֶה חוֹשֵׁב אוֹתִי לְאִישׁ־מִלְחָמָה גָּדוֹל? – שָׁאַל.

– כֵּן, וּמוֹכִיחַ לְךָ זֹאת בְּמַה, שֶׁשָּׁלַח אוֹתִי הֵנָּה.

– בְּשָׂרִי, דָמִי וְהַגְרַוַּטַּנָּה שֶׁלִּי – לַ’פִּיאַיֶּה' הַגָּדוֹל הַלָּבָן הֵם! אֱמֹר לִי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת?

– הוֹבֵל אוֹתִי לִכְפָר הַטּוּפִּי וַעֲזֹר לִי לְחַלֵץ אֶת בְּנִי.

– קוּרוּרוּפֶּבּוֹ מוּכָן תֵּכֶף וּמִיָּד לָשִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו. הוּא לוֹחֵם גָּדוֹל וְאֵינוֹ יָרֵא מִפְּנֵי הַזְּאֵבִים הָאֲרוּרִים הָאֵלֶּה! – הִכְרִיז הָאִינְדִּיאֵנִי בְּגָאוֹן.

– קַח, אֵפוֹא, אֶת הַדָּרוּשׁ לְךָ וְנִסַּע!

הָאִינְדִּיאַנִי הָלַךְ לְהוֹרִיד אֶת הָעַרְסָל וְלָקַחַת אֶת כְּלֵי־מִטְבָּחוֹ, וּבְשָׁעָה זוֹ הוֹבִיל דִּיאַץ, שֶׁהָיָה מְרֻצֶה בְּיוֹתֵר מִתּוֹצְאוֹת הַשִּׂיחָה, אֶת אַלְוֵרָה אֶל הַחוֹף, בְּאָמְרוֹ לוֹ:

– הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים. קוּרוּרוּפֶּבּוֹ יוֹבִיל אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ הַטּוּפִּי וְיַעֲזֹר לָנוּ בְּכָל כֹּחוֹתָיו בְּענְיָנֵנוּ. זֶהוּ חָבֵר רַב־עֵרֶךְ בְּיוֹתֵר, הוֹאיל וְהוּא עָשׂוּי לִבְלִי חָת, אֶחָד מֵאֵלֶּה הַנֶּחְשָׁבִים לְבִלְתִּי מְנֻצָּחִים. הוּא הָרַג, לְכָל הַפָּחוֹת, אַרְבָּעָה־עָשָׂר אִישׁ מֵאוֹיְבָיו וְאָכַל מֵהֶם כַּמִּסְפָּר הַזֶּה.

– אָנָה נָשִׂים פָּנֵינוּ? – שָׁאַל דִּיאַץ אֶת הָאִינְדִּיאַנִי, כְּשֶׁהַלָּה נִגַּשׁ אֶל הַסִּירָה.

– הִנֵּה שָׁמָּה זוֹרֵם נָהָר, הַמּוֹלִיךְ אֶל הַטּוּפִּי. אָם אֵינוֹ מְשֻׁבָּשׁ בִּכְנֻפִיּוֹת נַפְרִישׁ בּוֹ.

– וּמַה מֶרְחָקוֹ מֵאִתָּנוּ?

הָאִינְדִּיאַנִי הֵרִים אֶת עֵינָיו כְּלַפֵּי הַשֶּׁמֶשׁ וְאָמַר:

– נִהְיֶה שָׁם לְאַחַר הַשְּׁקִיעָה.

– עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָיוּ שְׁלֹשָׁה שַׁטְיָנִים, נִשְּׂאָה הַסִּירָה כַּחֵץ, בִּפְרָט כְּשֶׁהָאִינְדִּיאַנִי, כְּרֻבָּם שֶׁל בְּנֵי אַרְצוֹ, הָיָה שַׁטְיָן רִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה.

הַסָּוַנָּה הָיְתָה זְרוּעָה כְּמִקֹּדֶם שִׂרְטוֹנוֹת, הַמְּגֻדָּלִים בְּקָנִים וּבְשִׁפְעַת עֲצֵי־חִזְרָן, אֲשֶׁר הָאִינְדִּיאַנִים מְיַצְּרִים מֵהֶם אֶת חִצֵּיהֶם. אַלְפֵי עוֹפוֹת־מַיִם חָגוּ מִסָּבִיב בְּלֹא לַחֲשֹׁשׁ כְּלָל מִפְּנֵי הַסִּירָה. הָאִינְדִּיאַנִי שִׁלַּח בָּהֶם כַּמָּה פְּעָמִים אֶת חִצָּיו בְּלֹא לְהַחֲטִיא. בְּתוֹר אָדָם חַסְכָּן, הַמְּכַלְכֵּל אֶת מִשְׁקוֹ בִּתְבוּנָה, הוּא חִשֵּׁב לֹא רַק עַל אֲרוּחַת הָעֶרֶב אֶלָּא גַם עַל אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל יוֹם הַמָּחֳרָת. עִתִּים הוּא הֵעִיף אֶת חִצּוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם וְקָלַע לְאַחַד הַדָּגִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁשָּׁרְצוּ לְמַכְבִּיר בְּמֵימֵי־הָאֲגָם הַכֵּהִים.

– כַּמָּה זְרִיזִים פְּרָאִים אֵלֶּה! – אָמַר אַלְוֵרָה, מִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֵה קְלִיעָתוֹ הַמְּצֻיֶּנֶת שֶׁל קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– אִם בְּנֵי מוֹלַדְתִּי יַחַשְׁבוּ לִכְבֹּשׁ בְּכֹחַ אֶרֶץ זוֹ יִצְטָרְכוּ לִדְאֹג לְכֵךְ, שָׁלֹא יִפְּלוּ בִּגְבוּרָתָם וּבִזְרִיזוּתָם מִבְּנֵי־יְעָרוֹת אֵלֶּה.

עִם עֶרֶב הִתְקָרְבָה הַסִּירָה לְאֶשֶׁד נָהָר בְּרֹחַב שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת מֶטְרִים. הוּא פִּלֵג, כַּנִּרְאֶה, לְמֶרְחָב רַב יַעַר־עֲנָק, שֶׁהֵחֵל מֵחוֹף הָאֲגָם.

– אִיבִּירָה – אָמַר הָאִינְדִּיאַנִי, בִּפְנוֹתוֹ אֶל דִּיאַץ. בְּשׁוּטֵנוּ עַל פְּנֵי נָהָר זֶה נַגִּיעַ מִקֵּץ יוֹמַיִם לְיִשּׁוּבָם הָרָאשִׁי שֶׁל הַטּוּפִּי.

– הַמְיֻשָּׁבִים הֵם חוֹפֵי נָהָר זֶה? – שָׁאַל דִּיאַץ.

– אֲנִי סָבוּר שֶׁכֵּן.

– עַל־יְדֵי מִי?

– עַל־יְדֵי הַטּוּפִּי.

– בְּמִקְרָה כָּזֶה עֲלוּלִים הֵם לְהַשְׁגִיחַ בָּנוּ.

– אָנוּ נָשׁוּט רַק בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה.

– אָם יַרְגִישׁוּ בָּנוּ יִגְדְרוּ אֶת הַדֶרֶךְ בַּעֲדֵנוּ.

– אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת. בִּרְשׁוּתָם שֶׁל הַטּוּפִּי הַרְבֵּה סִירוֹת. נִשְׁתַּדֵּל לָשׁוּט בְּנָהָר זֶה עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר, וְאַחַר נָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל הַיַּעַר. שָׁמָּה, לְפָחוֹת, נִהְיֶה בְּמַצָּב שֶׁל בִּטָּחוֹן וְיֵקַל לָנוּ לְהַבְקִיע אֶל כְּפָרֵי הַטּוּפִּי… וְעַתָּה נָנוּחַ קְצָת וְנֹאכַל פַּת עַרְבִית.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ בָּדַק אֶת הַחוֹף בְּהֶקֵף שֶׁל כַּמָּה מַאוֹת מֶטְרִים, כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם אֵין בַּסְּבִיבָה הַקְרוֹבָה שׁוּם בֵּית־דִירָה, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן הִבְעִיר אֵשׁ וְהִתְקִין אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב בִּמְהִירוּת, בִּצְלוֹתוֹ אֶת הַדָּגִים עַל הַגֶּחָלִים וּבְבַשְּׁלוֹ אֶת הַצִּפֳּרִים הַיְרוּיּוֹת בִּקְדֵרָה יַחַד עִם כַּמָּה קְלָחִים מְתוּקִים וַעֲנֻגִּים, שֶׁתְּלָשָׁם תּוֹךְ כְּדֵי הִתְשׁוֹטְטוּתָם הַקְּצָרָה בַּיָּעַר.

כְּשֶׁהַסְּעוּדָה עָמְדָה מְתֻקֶּנֶת כֻּלָּהּ צִדֵד פָּנָיו, הוֹאִיל וְאֵין הָאִינְדִּיאַנִים רְגִילִים לֶאֱכֹל בְּצַוָּת אֲפִילוּ בְּמִשְׁפַּחְתָּם. הוּא הֵרִיק אֶת קְדַרָתוֹ, שֶׁהָיְתָה מְלַאָה מָרָק, בְּהִשְׁתַּמְשׁוֹ בִּמְקוֹם כַּף בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, הַיְנוּ בָּאַמָּה וּבָאֶצְבַּע. הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בִּזְרִיזוּת כָּזוֹ, עַד שֶׁהִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת מְנַת הַמָּרָק שֶׁלּוֹ בְּהֶקְדֵם רַב מִשְּׁנֵי הָאֵירוֹפָּאִים. בִּמְהִירוּת כָּזוֹ נֶאֶכְלוּ גַם הַדָּגִים, שֶׁלֹּא הֵסִיר לִפְנֵי הַתְקָנָתָם לֹא אֶת קַשְׂקְשׂוֹתֵיהֶם וְלֹא אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם – מֵחֹסֶר פְּנָאי.

הָאִינְדִּיאַנִים אֵינָם מְסִיחִים בִּסְעוּדָה וְאֵינָם שׁוֹתִים כְּלוּם, אַךְ לְאַחַר אָכְלָם לָשׂבַע אוֹהֲבִים הֵם לְפַטְפֵט שָׁעוֹת תְּמִימוֹת, בְּדוֹמֶה לְתֻכִּים, בְּגָמְעָם מַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים שׁוֹנִים בְּשֶׁפַע. בְּאֵין בְּרֵרָה נֶאֱלָץ קוּרוּרוּפֶּבּוֹ לְהִסְתַּפֵּק הַפַּעַם בְּמֵי הַנָּהָר. אַךְ הוּא בָּא עַל שְׂכָרוֹ בַּהֲרָחַת הָאֲבָקָה שֶׁל הַפַּרִיקָה, שֶׁבְּהַשְׁפָּעָתָהּ נִתְבַּסְּמָה דַעְתּוֹ עָלָיו בְּיוֹתֵר.

הַהַפְסָקָה הַהֶכְרָחִית, כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לְשַׁטְיָנִים הָעֲיֵפִים לְהַחֲלִיף כֹּחַ, נִמְשְׁכָה עַד חֲצוֹת הַלָּיְלָה, כִּמְעָט. לְאַחַר מִכֵּן הֵם נִשְּׂאוּ שׁוּב בִּמְהִירוּת עַל פְּנֵי הַנָּהָר, בְּהִשְׁתַּדְּלָם לְהִסְתַּיֵּעַ בַּחֲשֵׁכָה, כְּדֵי לַעֲבֹר מֶרְחָק רַב כְּכָל הָאֶפְשָׁר, בְּלֹא לְהִסְתַּכֵּן לִהְיוֹת מֻשְׁגָחִים מִצַד הַחוֹף.

דְּקָלִים רַבֵּי־תִּפְאֶרֶת, שֶׁעִטְּרוּ אֶת חוֹף הַנָּהָר מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו, הִטִּילוּ צֵל כֹּה מְעֻבֶּה, עַד שֶׁהִסְתִּירוּ לַחֲלוּטִין אֶת הַסִּירָה. בְּעִקָר הָיוּ אֵלֶּה דִקְלֵי־שַׁעֲוָה יָפִים לְהַפְלִיא, רָמֵי־קוֹמָה מְאֹד וְדַקִּים, בַּעֲלֵי צַמֶּרֶת מְפֹאֶרֶת, אֲרֻכַּת עָלִים נוֹצִיִּים. עִתִּים נִרְאוּ בְּמַעֲבֵה הַשִּׂיחִים זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם נְקוּדוֹת יְרַקְרַקוֹת מִתְנוֹצְצוֹת, נִשָּׂא קוֹל פְּעִיָה־ גְעִיָה, יְלָלָה וּשְׁאָגָה אַדִּירָה וְהִזְדַקְרוּ אֵי־אֵלּוּ צְלָלִים. אֵלֶּה הָיוּ כָּל מִינֵי טוֹרְפִים: יַגּוּאַרִים, קוּגוּאַרִים, זְאֵבִים אֲדֻמִּים וַחֲתוּלִים מְנֻמָּרִים, דְּמוּיֵי אֲרִי־בַּרְדַּלֶּס, שֶׁשּׁוֹטְטוּ בְּיַרְכְּתֵי הַיָּעַר.

כְּשֶׁקּוּרוּרוּפֶּבּוֹ הִבְחִין בָּהֶם הֵשִׁיט חִישׁ, תּוֹךְ תְּנוּפָה מְאֻמֶּצֶת שֶׁל הַמְשׁוֹטִים, אֶת הַסִּירָה לְלֵב הַנָּהָר. הוּא יָדַע מִנִּסְיוֹנוֹ אֶת חֻצְּפָּתָם של טוֹרְפִים אֵלֶּה וּלְפִיכָךְ נָקַט בְּאֶמְצָעֵי־זְהִירוּת קוֹדְמִים.

– מַה שֶׁפַע עָצוּם שֶׁל חַיּוֹת מָצוּי כַּאן! – אָמַר אַלְוֵרָה בְּהַבִּיטוֹ אֶל שְׁנֵי צְלָלִים אֲרֻכִּים, שֶׁזָּעוּ בִּמְהִירוּת לְעֵבֶר הַשִּׂרְטוֹן, שֶׁנִּמְשַׁךְ עַד לֵב הַנָּהָר כִּמְעָט.

– כַּאן כָּל הַחוֹפִים שׁוֹרְצִים־שׁוֹפְעִים טוֹרְפִים – הֵשִׁיב דִּיאַץ. בְּיַעַר גָּדוֹל אֵינָם מְצוּיִים בְּכַמּוּת כֹּה רַבָּה, הוֹאִיל וּמִסְפַּר הָאֲגָמִים וְהַפְּלָגִים זָעוּם שָׁם, וְלָכֵן מְמַעֲטִים לְבַקֵּר שָׁם חֲזִירֵי־הַפִּיל, הַקּוֹפִים וְהַפֶּקֶרִי, – חֲזִירֵי־הַבָּר, – הַמְהַוִּים אֶת טַרְפָּם הָרָגִיל שֶׁל הַטּוֹרְפִים.

– הַס, ‘פִּיאַיֶּה’ גָדוֹל! – אָמַר פֶּתַע קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, בַּהֲרִימוֹ אֶת הַמְשׁוֹטִים.

– מַה יֵשׁ? – שָׁאַל דִּיאַץ.

– כְּפָר.

– הֵיכָן?

– הִנֵּה, בָּעֵבֶר הַהוּא…

– שֶׁל הַטּוּפִּי?

– בְּוַדַּאי, – הֵשִׁיב הָאִינְדִּיאַנִי.

– הֲיִבָּצֵר מִמֶּנּוּ, בְּכָל־זֹאת, לָשׁוּט הָלְאָה, בְּלֹא לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לֵב הַתּוֹשָׁבִים? – שְׁאֵלוֹ דִּיאַץ. הֲלֹא הֵם יְשֵׁנִים עַתָּה, מִן הַסְּתָם.

– אִם הַהֵימוּרִים עוֹד לֹא גֹרְשׁוּ לַחֲלוּטִין מֶאֶרֶץ זוֹ, מְקַיֵּם הַכְּפָר, עַל כָּל חֲשָׁשׁ, פְּלוּגוֹת־מִשְׁמָר.

– זֶה נָכוֹן. מָה, אֵפוֹא, אַתָּה מְיָעֵץ לָנוּ לַעֲשׂוֹת?

– לַעֲזֹב אֶת הַסִּירָה וְלָבוֹא אֶל הַיַּעַר. שָׁם נִהְיֶה בְּיֶתֶר־בִּטָּחוֹן וְנוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַכְּפָר הָרָאשִׁי שֶׁל הַטּוּפִּי, בְּלֹא לַחֲשֹׁש, שֶׁמָּא יַרְגִישׁוּ בָּנוּ.

– אֵין אֶת נַפְשִׁי לְהַפְקִיר אֶת הַסִּירָה.

– אָנוּ נְטַבֵּעַ אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁבַּחֲזִירָתֵנוּ נוּכַל לְמָצְאָה בּוֹ בַּמָּקוֹם וּלְהַפְלִיג בָּהּ שׁוּב אֶל הַסָּוַנָּה.

– מַה פֵּשֶׁר דִּבְרֵי הָאִינְדִּיאַנִי? – שָׁאַל אַלְוֵרָה, בְּנְעִימַת־מָה שֶׁל קֹצֶר־רוּחַ.

– לְפָנֵינוּ כְּפָר הַטּוּפִּי, – הֵשִׁיב דִּיאַץ. קוּרוּרוּפֶּבּוֹ מְהַסֵּס לַעֲבֹר עַל יָדוֹ וּמְיָעֵץ לִפְנוֹת אֶל הַיַּעַר הַגָּדוֹל.

– הַמֻתָּר לָנוּ לָתֵת בּוֹ אֵמוּן?

– לַחֲלוּטִין.

– וּבְכֵן, נַעֲלֶה עַל הַחוֹף.

– הֵם צָלְחוּ אֶת הַנָּהָר וְהִגִיעוּ אֶל הַגָּדָה הַיְמָנִית.

הָאִינְדִּיאַנִי קָשַׁר אֶת הַסִּירָה לָעֵץ בִּמְטַפֵּס אָרֹךְ וְחָזָק, פָּרַק מִמֶּנָּה אֶת הַמְּלַאי שֶׁלּוֹ, אֶת עַרְסָלוֹ וְאֶת צֶמֶד הַקְּדֵרוֹת, אַחַר מִלֵּא אֶת הַסִּירָה מַיִם, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁקַע כָּלִיל בַּנָּהָר. הֶעָלִים הַגַּמְּלוֹנִים שֶׁל וִקְטוֹרִיָּה הַמַּלְכוּתִית, שֶׁגָּדְלָה בְּמָקוֹם זֶה, כִּסּוּ אֶת הַסִּירָה לַחֲלוּטִין כַּךְ שֶׁשׁוּם אִישׁ לֹא יָכֹל הָיָה לְהַבְחִין בָּהּ.

אַלְוֵרָה וְדִיאַץ אַךְ עָלוּ עַל הַחוֹף וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַיַּעַר, כַּאֲשֶׁר הָאִינְדִּיאַנִי הִפְסִיק אוֹתָם פֶּתַע.

– רְאֵה־נָא, ‘פִּיאַיֶּה’ גָדוֹל! – אָמַר.

דִּיאַץ הִבִּיט לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הָאִינְדִּיאַנִי הִצְבִּיעַ כְּלַפָּיו.

גּוּשׁ־מָה אָרֹךְ וְאַפְלוּלִי, פָּרַשׁ מַחֲצִי־הָאִי, שֶׁהַכְּפָר שָׁכַן עָלָיו, וְהֵחֵל לָנוּעַ בִּמְהִירוּת עַל פְּנֵי הַנָּהָר.

– סִירָה! קָרָא דִּיאַץ.

– פְּלוּגוֹת־הַמִּשְׁמָר מַבִּיטוֹת בְּעַיִן פְּקוּחָה – אָמַר הָאִינְדִּיאַנִי. – הָלְכוּ לְהִוָּכַח אִם עָלִינוּ עַל הַחוֹף.

– אָכֵן, כְּבָר הִרְגִישׁוּ בָּנוּ. נָחוּשׁ אֶל הַיַּעַר וּבְצַעֲדֵי אוֹן נצְעַד קָדִימָה!

הֵם הִסְתַּתְּרוּ בַּיָּעַר. שְׁרָכִים נִשָּׂאִים דְמוּיֵי עֵצִים, מְטַפְּסִים, שִׂיחֵי־שֶׁנֶף וּקְבוּצוֹת־שַׁחְלָבִים, שֶׁיָּרְדוּ וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּ מֵהַבַּדִים, הִוּוּ מַעֲבֶה סָמִיךְ יַחַד עִם הַדְּקָלִים הַמַּרְהִיבִים, שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ לַמָּרוֹם. הָאֲוִיר הָיָה שָׁקוּי נִיחוֹחַ־פְּרָחִים חָרִיף, אֶפֶס הַהֲלָכִים צָעֲדוּ מַהֵר, בְּלֹא לְהַשְׁגִיחַ בְּשׁוּם דָּבָר וּבְפַחֲדָם כָּל רֶגַע מֵרוֹדְפִים. הָאִינְדִּיאַנִי, אֲשֶׁר חוֹנַן, בְּדוֹמֶה לְכָל הַפְּרָאִים, בְּחוּשׁ שֵׁמַע חַד לְהַפְלִיא, נֶעֱצַר לִפְרָקִים וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶב. אַחַר צָעַד שׁוּב לְפָנִים, בְּהַגְדִּילוֹ אֶת מְהִירוּתוֹ וּבְּהַעֲמִיקוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְתוֹךְ הַיַּעַר הָאָפֵל.

דִּיאַץ, שֶׁכְּבָר הִסְכִּין לַהֲלִיכָה מְהִירָה שֶׁל הָאִינְדִּיאַנִים, הָעֲשׂוּיִים לְעִתִּים לְגַמֵּא מֶרְחַקִּים עֲצוּמִים בְּמֶשֶׁךְ לַיְלָה אֶחָד, צַעַד בְּלִי קֹשִׁי מְיֻחָד בְּעִקְבוֹת קוּרוּרוּפֶּבּוֹ. וְאִלוּ אַלְוֵרָה צָרִיךְ הָיָה לֶאֱזֹר כָּל כֹּחוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁלֹא לְהֵחָשֵׁל. מִלְבַד זֶה הוּא חָשׁ מִין כְּאֵב מוּזָר בִּשְׁתֵּי בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו, דוֹמֶה כְּאִלּוּ קוֹצִים נִתְקְעוּ לְתוֹכָן.

מִקֵּץ הֲלִיכָה מְהִירָה וּבִלְתִּי־נִפְסֶקֶת בְּמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם הוּא הִכִּיר, לְבַסּוֹף, בְּפִגְרוֹנוֹ הַוַדַּאי.

– נֵעָצֵר, דִּיאַץ, – אָמַר, – נִבְצַר מִמֶּנִּי לָלֶכֶת עוֹד. אַגַּב, נִדְמֶה לִי, כִּי שׁוּם סַכָּנָה אֵינָהּ נִשְׁקֶפֶת לָנוּ בְּרֶגַע זֶה.

– כֵּן, נֵעָצֵר, – הִסְכִּים דִּיאַץ. – אֵין אַתָּה רָגִיל בַּהֲלִיכָה מְרֻבָּה בָּרֶגֶל, כְּפִרְאֵי בְּרַזִּילִיָּה.

– מִלְבַד זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מָצָא אֶת רַגְלַי. נִדְמֶה לִי, כִּי בְּהוֹנוֹת רַגְלַי נִפְגֶעוּ.

– אַה, – קָרָא דִּיאַץ. – יוֹדֵעַ אֲנִי טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר. זֶהוּ מִין חָרָק מַזִּיק הַמְכַרְסֵם אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ. יַשׁ לְחַלֵּץ אוֹתְךָ מִמֶּנּוּ – וָלֹא תִּתְקַלְקֵלְנָה רַגְלֶיךָ.

– מַה טִיבוֹ שֶׁל חָרָק זֶה?

– זֶהוּ מִין פַּרְעֹשׁ. קוּרוּרוּפֶּבּוֹ יְחַלֵּץ אוֹתְךָ מִמֶּנּוּ. אַךְ יֵשׁ לְהַמְתִּין עַד אוֹר הַשַּׁחַר, שֶׁכֵּן בְּמִקְרֶה שֶׁהַשַׂקִּיק הַמֵּכִיל אֶת הַבֵּיצִיּוֹת לֹא יוּצָא כָּלִיל וְחֵלֶק מִמֶּנּוּ יִשָּׁאֵר, תָּבוֹא הִתְמַגְלוּת, הָעֲלוּלָה לִטּוֹל מִמְּךָ אֶת כּשֶׁר הַהֲלִיכָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת רַבִּים.

– אָמַרְתָּ, שֶׁזֶּהוּ פַּרְעשׁ.

– כֵּן, פַּרְעֹשׁ רָגִיל מְאוֹד כַּאן. אֵין יָדוּעַ לָמָּה מַעֲדִיף הוּא אֶת בְּהוֹנוֹת הָרַגְלַיִם. הַנְּקֵבָה מַטִילָה שָׁם אֶת בֵּיצִיּוֹתֶיהָ. אוֹי לְמִי שֶׁאֵין מַרְחִיק אוֹתָן בִּשְׁעָתוֹ. יֵשׁ וְתִנָּטֵל רַגְלוֹ לְגַמְרֵי… נִשְׁכַּב מִתַּחַת לְעֵץ זֶה וְנַמְתִּין עַד שֶׁיָּאִיר הַשַּׁחַר.

– אֲבָל הֲלֹא הַפְּרָאִים, שֶׁהִפְלִיגוּ בַּסִּירָה הַהִיא, עֲלוּלִים לִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ?

– אִם קוּרוּרוּפֶּבּוֹ שָׁקֵט, מַשְׁמָע, שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מְאַיֵּם עָלֵינוּ.

וְאָכֵן, הָאִינְדִּיאַנִּי לֹא גִלָּה שׁוּם אוֹתוֹת שֶׁל חֲרָדָה. בְּהִשָּׁעֲנוֹ בְּמַרְפֵּקוֹ אֶל גִּזְעוֹ שֶׁל דֶּקֶל הוּא מָשַׁךְ בְּעֹנֶג לְתוֹךְ אַפּוֹ אֶת הַפַּרִיקָה, בְּעָקְבוֹ תּוֹךְ פִּזּוּר־הַנֶּפֶשׁ אַחֲרֵי מְעוּפָם שֶׁל הַחֲרָקִים הַמִּתְנוֹצְצִים, שֶׁנִּשְׂאוּ בֵינוֹת לַצְּמָחִים, בְּדוֹמֶה לְרִבְבוֹת כּוֹכְבוֹנִים קוֹרְנִים.

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר הוּאַר כָּל הַיַּעַר בְּאוֹר וְרַדְוַרָד עָנֹג, שֶׁחָדַר מִבַּעַד לְמָסַךְ הַיֶּרֶק. קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, שֶׁדִּיאַץ כְּבָר הִסְפִּיק לְסַפֵּר לוֹ מַה שֶׁמָּצָא אֶת אַלְוֵרָה, הִשִּׂיג קוֹצִים מִסְפָּר שֶׁל דֶּקֶל אֶחָד, בְּבָחֳרוֹ בְּאֵלֶּה, שֶׁעָקְצָם דַּקִּיק בְּיוֹתֵר.

– נִתּוּחַ זֶה הוּא מָהִיר מְאֹד וְאֵינוֹ מַכְאִיב כָּל־עִקָּר – הִרְגִיעַ דִּיאַץ אֶת אַלְוֵרָה. בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁקַּן־הַפַּרְעוֹשׁ יֻרְחַק יְהֵא בִּיכָלְתְּךָ לָלֶכֶת, בְּלֹא לָחוּשׁ אִי־נוֹחוּת כָּלְשֶׁהִי.

הָאִינְדִּיאַנִּי בָּדַק יָפֶה אֶת רַגְלֵי אַלְוֵרָה וּמָצָא מִיָּד תְּפִיחוֹת קְטַנּוֹת עַל גַּבֵּי שְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת. הוּא נָטַל אַחַד הַקּוֹצִים וּבִזְרִיזוּת בִּלְתִּי־רְגִילָה הוֹצִיא מִבְּשַׂר הָאֶצְבַּע שְׁלֹשָׁה שַׂקִּיקִים זְעִירִים, שֶׁהִשְׁלִיךְ אוֹתָם בּוֹ בָּרֶגַע. הַלָּלוּ הָיוּ קִנֵּי הַפַּרְעֹשׁ, שֶׁהֵכִילוּ אֶת הַבֵּיצִיּוֹת.

– הַפַּרְעשִׁים מָצְאוּ מִשּׁוּם־מַה אֶת רַגְלֶיךָ כְּשֵׁרוֹת בְּיוֹתֵר לְהַטָּלַת בֵּיצִים וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכָךְ, – אָמַר דִּיאַץ בְּחִיּוּךְ. אַךְ הִנֵּה כְּבָר נִפְטַרְתָּ מִדַּיָּרִים זְעִירִים מְסֻכָּנִים אֵלֶּה.

הָאִינְדִּיאַנִי שָׁפַךְ מְעַט פַּרִיקָה עַל הָעֲקִיצוֹת, וּפָנָה לְדִיאַץ בַּדְבָרִים הַבָּאִים:

– עַתָּה נִצְעַד הָלְאָה!

– הֲרוֹדְפִים אַחֲרֵינוּ? – שָׁאַל דִּיאַץ.

– לְאָזְנֵי קוּרוּרוּפֶּבּוֹ לֹא הִגִּיעַ שׁוּם קוֹל הֲמוּלָה חָשׁוּד, אף־עַל־פִּי־כֵן מוּטָב לְהִתְרַחֵק מִן הַחוֹף – הֵשִׁיב הָאִינְדִּיאַנִי.

– מָתַי נַגִּיעַ אֶל הַכְּפָר הָרָאשִׁי?

– הָעֶרֶב, אִם נִצְעַד כַּהֲלָכָה.

הוּא הִתְכּוֹפֵף וּבְסָקְרוֹ בְּשִׂים לֵב אֶת הַקַרְקַע הָלַךְ לְפָנִים, בְּבָחֳרוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁפֻּלַּס, כַּנִּרְאֶה, עַל־יְדֵי מִין בַּעַל־חַי גַּס, אִם לָדוּן לְפִי כַּמּוּת הַשִּׂיחִים הַשְּׁבוּרִים וְהַרְמוּסִים.

– זוֹהִי דַרְכּוֹ שֶׁל חֲזִיר־הַפִּיל – אָמַר דִּיאַץ, בִּפְנוֹתוֹ אֶל אַלְוֵרָה.

– כְּלוּם זוֹהִי חַיָּה, הַדּוֹמָה לַחֲזִיר, אַךְ מְחוֹנֶנֶת בִּכְעֵין חֵדֶק נַיָּד בִּקְצֵה חַרְטֻמָּה? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– כֵּן, סִנְיוֹר וִיאַנָּה, וּשְׁבִיל זֶה מַרְאֶה עַל קֵרְבָתָהּ שֶׁל בִּצַּת־מָה. חַיּוֹת אֵלּוּ נִבְצַר מֵהֶן לִחְיוֹת בְּרִחוּק־מָקוֹם מִן הַמָּיִם, הוֹאִיל וְהֵן נִזּוֹנוֹת בְּשָׁרְשֵׁיהֶם שֶׁל צִמְחֵי־מָיִם.

– אוּלָם לָמָּה מְפַלְסוֹת הֵן בַּיַעַר מִשְׁעוֹלִים כָּאֵלֶה? הֲרֵי דֶרֶךְ זוֹ כָּמוֹהָ כְּמַסְלוּל אָדָם כִּמְעָט.

– חֲזִירֵי־הַפִּיל רְגִילִים לַעֲבֹר תָּמִיד דָּרֶךְ אַחַת וִיחִידָה בְּלֶכְתָּם אָל מְאוּרָתָם אֵי־שָׁם בְּקִרְבַת הַבִּצָּה. בְּאֹרַח זֶה הַם מְפַלְּסִים נְתִיבוֹת בַּמַּעֲבֶה הַסָּמִיךְ בְּיוֹתֵר.

– אֲהָה! – קָרָא קוּרוּרוּפֶּבּוֹ וְנֶעֱצַר מִיָּד.

– מַה קָּרָה? –שָׁאַל דִּיאַץ, בְּהִתְקָרְבוֹ אֵלָיו בְּרִיצָה.

– הַטּוּפִּי עָבְרוּ כָּאן – אָמַר הַפֶּרֶא. נִמָּלֵט חִישׁ.

וְאָכֵן בַּמָּקוֹם, בּוֹ נֶעֱצַר נִרְאֶה שִׂיחַ מִתְגּוֹלֵל, מְטַפְּסִים שֶׁנִּקְצְצוּ וְשַׁחְלָבִים רְמוּסִים, כְּאִלּוּ הֲמוֹן בְּנֵי אָדָם נִשְּׂאוּ כַּאן כַּסּוּפָה.

על קַרְקַע־הַיַּעַר הַמְּטֻנֶּנֶת נִרְאוּ עִקְבוֹת רַבִּים מְאֹד שֶׁל רַגְלַיִם וּבְגִזְעֵי הָעֵצִים הִזְדַּקְרוּ חִצִּים, שֶׁנִּנְעֲצוּ בַּקְּלִפָּה.

הָאִינְדִּיאַנִי הוֹצִיא אֶת אַחַד הַחִצִים הָאֵלֶּה וּבָדַק אוֹתוֹ יָפֶה.

– הַלָּלוּ הֵם חִצֵּי הַטּוּפִּי, – אָמַר.

– הֲאֵיךְ הִכַּרְתָּ אוֹתָם? – שְׁאֵלוֹ דִּיאַץ.

– לְפִי קִצָּם הַכָּפוּף כְּקֶרֶס… וַהֲרֵי חִצֵי הַהֵימוּרִים! – אָמֵר הָאִינְדִּיאַנִי, בְּהוֹצִיאוֹ עוֹד חַץ אֶחָד. – קְצֵה הַחֵץ עָשׂוּי מִקּוֹץ הַדֶּקֶל.

– יִתָּכֵן, כִּי הַטּוּפִי שֶׁנֻּצְחוּ עַל חוֹף הַסָּוַנָה עָבְרוּ כַּאן! – אָמַר דִּיאַץ.

הִנֵּה שָׁמָּה… חֲלָלִים…

– ומָה אִם הַהֵימוּרִים הִדְבִּיקִוּ אֶת הַטּוּפִּי וְהִשְׁמִידוּם כָּלִיל? – נִצְנֵץ רַעֲיוֹן בְּמוֹחוֹ. – הֲרֵי בְּמִקְרֶה זֶה לֹא נִצַּל גַרסִיאָה מִמָּוֶת!

דִּיאַץ הָלַךְ בְּעִקְבוֹת הֵאִינְדִּיאַנִי אֲחוּז חֲרָדָה, אַךְ לֹא גִלָּה אֶת חֲשָׁשׁוֹתָיו לְאַלְוֵרָה. בְּעָבְרָם כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת צַעַד נֶעֱצַר הָאִינְדִּיאַנִי לְיַד בְּרֵכָה נִרְחָבָה, אֲשֶׁר חוֹפֶיהָ הָיוּ חֲשׂוּפִים לְלֹא כָּל עֵצִים.

בְּמָקוֹם זֶה, כַּנִרְאֶה, נִטַּשׁ קְרָב אָיֹם. כַּמָּה מֵאוֹת גּוּפוֹת, שֶׁכְּבָר נִמְצְאוּ בְּמַצָּב שֶׁל הִתְפּוֹרְרוּת הָיוּ מוּטָלוֹת מִסָּבִיב לַבְּרֵכָה. כַּאן הִתְגוֹלְלוּ גַם קְשָׁתוֹת, חִצִים, גְרַוַּטַּנּוֹת וְאַלּוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה נוֹרָאָה. שְׁלוּלִיּוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל דָּם שֶׁהִקְרִישׁ נִּרְאוּ בְּכָל מִשְׁקָע לֹא־גָדוֹל שֶׁבַּקַּרְקָע.

– הֵימוּרִים – אָמַר קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, וּבְפָנָיו נִרְאֲתָה אֲרֶשֶׁת שֶׁל שִׂמְחָה לְאֵיד. – הַטּוּפִּינַמְבִּי רָאוּ בְּאוֹיְבֵיהֶם!

– מַשְׁמָע שֶׁהַהֵימוּרִים נֻצְּחוּ? – שָׁאַל דִּיאַץ.

– כֵּן, כֻּלָּם אוֹ כִּמְעַט כֻּלָּם נָפְלוּ חָלָל. הִנֵּה שָׁם גֻּלְגֹּלֶת הַנָּשִׂיא שֶׁלָּהֶם…

עַל גַּבֵּי עֲרֵמָה שֶׁל גּוּפוֹת הִתְנַשְּׂאָה, תְּקוּעָה בְּתוֹךְ מוֹט, גֻּלְגֹּלֶת־אָדָם מְחוּצָה וּנְטוּלַת עֵינַיִם. הִיא הָיְתָה עֲנוּדָה עוֹד עֲטָרָה־שֶׁל־נוֹצוֹת, סְפוּגוֹת כֻּלָן דָּם…

אַלְוֵרָה לֹא יָכוֹל לְהַבְלִיג עַל קְרִיאַת־תִּמָּהוֹן, שֶׁפָּרְצָה מִפִּיו לְמַרְאֵה הַגֻּלְגֹּלֶת.

– זֶהוּ נְשִׂיא־הַהֵימוּרִים, – אָמַר. הִכַּרְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ, אִם כִּי הוּא מָשְׁחָת הַתֹּאַר מְאֹד.

– שַׁפִּיר! – הֵעִיר דִּיאַץ. עַל־כָּל־פָּנִים הַלָּזֶה לֹא יַדְאִיג אוֹתָנוּ יוֹתֵר.

הָאִינְדִּיאַנִי, שֶׁבָּדַק בִּתְשׂוּמַת־לֵב רַבָּה אֶת שְׂדֵה־הַקְּרָב וְאֶת הַגּוּפוֹת, כְּאִלּוּ חִפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ, גָחַן פֶּתַע וְהֵרִים חֵפֶץ־מָה מִן הָאָרֶץ.

– בִּנְךָ, ‘פִּיאַיֶּה’ לָבָן גָּדוֹל, עָבַר כַּאן, אָמַר בִּפְנוֹתוֹ אֶל דִּיאַץ, עַכְשָׁו יְהִי לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי הוּא נִמְצָא בִּידֵי הַטּוּפִּי.

– מָה, אֵפוֹא, מָצָאתָ?

– אֲבָקָה הַמַּשְׁמִיעָה קוֹל רַעַם.

– קוּרוּרוּפֶּבּוֹ הֶרְאָה לוֹ שַׂקִּיק עוֹר, שֶׁשָּׁפַךְ מִמֶּנּוּ כַּמָּה גַרְגִּירִים שְׁחוֹרִים לְתוֹךְ כַּף־יָדוֹ הַיְמָנִית.

זוֹכֵרְנִי יָפֶה אֲבָקָה זוֹ. הַ’פִּיאַיֶּה' הַגָּדוֹל הֵפִיק מִתּוֹכָהּ חֲזִיז וָרַעַם.

דִּיאַץ חָטַף תֵּכֶף מִיָּדָיו אֶת הַשַּׂקִיק וְהֶרְאָה אוֹתוֹ לְאַלְוֵרָה.

– הֲתַּכִּיר אוֹתוֹ? – שָׁאַל.

– זֶהוּ מְלַאי אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, שֶׁגַּרְסִיאָה נָטַל עִמּו!: – קָרָא אַלְוֵרָה נִרְעָּשׁ מְאֹד.

– מַה דַעְתְּךָ, אֵפוֹא?

– כִּי גַרסיאָה נֶחֱטַף בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי הַטּוּפִי – הֵשִׁיב דִּיאַץ.

– הַחַי הוּא?

– לֹא אָפוּנָה.

– הוֹ, נַעֲרִי הַמִּסְכֵּן!…

– אַל תִּפְחַד, אָנוּ נַצִילוֹ, וְלוּ גַם יִהְיֶה צֹרֶךְ לֶאֱסֹף אֶת כָּל שֶׁבֶט הַטּוּפִּינְמְבִּי וּלְשָׁלְחוֹ נֶגֶד הַחוֹטְפִים… וְעַתָּה, קַח אֲבַק־שְׂרֵפָה זה, סִנְיוֹר וִיאַנָּה. הוּא עָשׂוּי לְהָבִיא לָנוּ תּוֹעֶלֶת.

– מֵאֵלָיו מוּבָן, כִּי לֹא נַשְׁאִיר אוֹתוֹ לִפְגָרִים אֵלֶּה. הַמְלַאי שֶׁלִי כְּבָר פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ.

יוֹאִיל נָא הַ’פִּיאַיֶה' הַגָּדוֹל לָלֶכֶת בְּעָקְבוֹתַי, – אָמַר בְּרֶגַע זֶה קוּרוּרוּפֶּבּוֹ. – אָנוּ עוֹבְרִים עַכְשָׁו לְדֶרֶךְ צְבָאִית שֶׁל הַטּוּפִּי, וְנֵלֵךְ בָּהּ עַד הַכְּפָר הַגָּדוֹל, בּוֹ נִמְצָא בִּנְךָ בַּשֶּׁבִי.

 

כח. אלדֵּיֶה – כְּפָר הַטּוּפִּי    🔗

עִם עֶרֶב, אֲחֲרֵי הֲלִיכָה מְיַגַּעַת וּמְמֻשֶׁכֶת מְאֹד דֶרֶךְ יַעַר־הָעַד, הִגִּיעוּ שְׁנֵי הָאֵירוֹפָּאִים וְהָאִינְדִּיאַנִי לְחוֹפוֹ שֶׁל אֲגָם נִרְחָב אַחֵר, שֶׁהִוָּה אַף הוּא סָוַנָּה מוּצֶפֶת, אִם כִּי קְטַנָּה בְּהֶקֵפָהּ מִזּוֹ, שֶׁהֵם עָזְבוּ.

עַל הַגָּדָה הַנֶּגְדִית שֶׁל הָאֲגָם, הַמּוּאַר עוֹד בְּדִמְדּוּמֵי הַשְּׁקִיעָה, נִרְאוּ אֵי־אֵלּוּ בִּנְיָנִים גְדוֹלִים, הַמּוּקָפִים גְדְרֵי־ יְתֵדוֹת גְבוֹהוֹת מְאֹד וְשֶׁהִוּוּ מִבְצָר מַמָּשׁ, שֶׁיָּכֹל לַעֲמֹד אַף בִּפְנֵי כֹּחוֹת רַבִּים מְאֹד שֶׁל הָאוֹיֵב.

כִּמְעַט כָּל שִׁבְטֵי בְּרַזִילִיָּה מְקִימִים בְּאֹרַח זָה אֶת כְּפָרֵיהֶם, כְּדֵי לְהַבְטִיחַ אֶת עַצְמָם מֵהִשְׂתָּעֲרוּת פִּתְאוֹמִית, הוֹאִיל וְהֵם מִתְגָרִים תָּמִיד מִלְחָמָה אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּשְׁבוּיִים וּלְאָכְלָם.

בְּנִגּוּד לַכּוּשִׁים הָאַפְרִיקָאִים, לֹא נָהֲגוּ הָאִינְדִּיאַנִים הַבְּרַזִילִיִּים לְהָקִים סֻכּוֹת אוֹ בְּקָתוֹת נִפְרָדוֹת בִּשְׁבִיל כָּל מִשְׁפָּחָה. בְּרָגִיל הֵם בָּנוּ מִגִּזְעֵי־עֵצִים בְּקָתוֹת רַחֲבוֹת־יָדַיִם מְאֹד, כְּדֵי אֹרֶךְ שֶׁל מֵאָה מֶטֶר וּלְמַעֲלָה.

בְּקָתוֹת אֵלּוּ נִקְרְאוּ בְּשֵׁם קַרְבֶּטִים. הַלָּלוּ הָיוּ מְסֻכָּכִים בַּעֲלֵי מוֹזִים וְהֵכִילוּ שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת, שֶׁאַחַת מֵהֶן פָּנְתָה כְּלַפֵּי רְחָבָה, מְקוֹם שָׁם, בְּרָגִיל, הוּצְאוּ לַהוֹרֵג שְׁבוּיֵי הַמִּלְחָמָה, שֶׁהֻקְצוּ לַאֲכִילָה.

בְּכָל אַחַת מִבִּקְתּוֹת אֵלֶּה דָרוּ לֹא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים מִשְׁפָּחוֹת. אוּלָם הוֹאִיל וְשׁוּם מְחִיצָה לֹא נִתְקַיְמָה בְּתוֹךְ הַבְּקָתוֹת, הֲרֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת יָשְׁבוּ יַחְדָּו, בְּהַוּוֹתָן כְּעֵין קְהִלָּה אַחַת.

נוֹסָף עַל כַּךְ, כָּל כְּפָר, אִם גָּדוֹל וְאִם קָטֹן, הָיָה מוּקֶף גָּדֵר כְּפוּלָה, מְקוֹם שָׁם הִתְנַשְּׂאוּ – הִתְנוֹסְסוּ גֻלְגְּלוֹת הָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֶכְלוּ, אֲשֶׁר שֻׁמְרוּ בְּאֹרַח מְיֻחָד, וְלָכֵן נִתְקַיְּמוּ זְמַן רַב לְמַדַּי.

אַף־עַל־פִּי־כֵן, תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר לֹא יָשְׁבוּ יְשִׁיבַת קֶבַע בְּמָקוֹם אֶחָד. מִקֵץ חָמֵשׁ־שֵׁשׁ שָׁנִים, כְּשֶׁהָעֵצִים וְהַקַּרְקָע הִכְחִישׁוּ וְלֹא עָשׂוּ יוֹתֵר פֵּרוֹת, נָטְשׁוּ תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר אֶת הַמָּקוֹם. הֵם נָתְנוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אֶת הַבִּנְיָנִים וְאֶת הַגָּדַר וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְמָקוֹם אַחֵר, פּוֹרֶה יוֹתֵר וְעָשִׁיר בְּצַיִד יוֹתֵר, וְשָׁם הֵקִימוּ כְּפָר חָדָשׁ.

הַכְּפָר אוֹ הָאַלְדֵיָה שֶׁל הַטּוּפִּי, אֲשֶׁר קוּרוּרוּפֶּבּוֹ הֶרְאָה עָלָיו הָיָה, בְּוַדַּאי, יִשּׁוּבוֹ הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁל שֵׁבֶט זֶה, הוֹאִיל וְהוּא תָּפַס שֶׁטַח רַב מְאֹד, שֶׁהָיָה מוּקֶף גָּדַר כְּפוּלָה וְנִשָּׂאָה, מִסְפַּר הַבְּקָתוֹת

הַגָּדוֹלוֹת בִּכְפָר זֶה הָיָה גַם כֵּן נִכָּר לְמַדִּי.

– שָׁם יוֹשֵׁב הַמַּנְהִיג הָרָאשִׁי שֶׁל הַטּוּפִּי, – אָמַר הָאִינְדִּיאַנִי. כְּפָר זֶה הוּא מִבְצָר מַמָּשׁ, אֲשֶׁר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה שֶׁל שִׁבְטִי לֹא עָרְבוּ אֶת לִבָּם מֵעוֹלָם לְהִשְׂתָּעַר עָלָיו.

– וַאֲנַחְנוּ? – שָׁאֵל דִּיאַץ.

– אֲנַחְנוּ… שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים יְכוֹלִים בְּנָקֵל לְהַבְקִיעַ אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ מֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל לוֹחֲמִים נִבְצָר הָיָה מֵהֶם לְפַלֵּס לָהֶם נָתִיב אֲפִילוּ בְּכֹחַ.

– אֲבָל הֲלֹא נֶעְלַם מִמֶּנוּ הֵיכָן הֵם הֶחְבִּיאוּ אֶת בְּנִי, הַ’פִּיאַיֶּה' הַקָּטָן, – אָמַר דִּיאַץ. – הֲמַכִּיר אֶתָּה אֶת הַסִּדּוּר הַפְּנִימִי שָׁל הַכְּפָר?

– לֹא.

– וְכְלוּם תִּכַּנְתָּ תָּכְנִית־מָה שֶׁל פְּעוּלָה?

– כֵּן.

– וּבְכֵן, הַגֵּד, אֵפוֹא.

– אָנוּ זְקוּקִים לְשָׁבוּי.

– כְּדֵי לַחֲקֹר אוֹתוֹ?

– לְמַעַן יוֹבִיל אוֹתָנוּ אֶל הַקַרְבֶּט, בּוֹ כְּלוּאִים הַשְּׁבוּיִים, הַמְּיוּעָדִים לַאֲכִילָה בַּמִּשְׁתֶּה הַחֲגִיגִי שֶׁל הַלּוֹחֲמִים.

– וְהֵיכָן נַשִּׂיג שָׁבוּי כָּזֶה?

– מִדֵי בֹּקֶר יוֹצְאִים נַעֲרֵי הַשֵׁבֶט וְנָשָׁיו מֵהַכְּפָר וְהוֹלְכִים לִשְׁאֹב מַיִם. עָלֵינוּ לָתוּר אַחֲרֵי הַבְּרֵכָה אוֹ הַפֶּלֶג, אֲשֶׁר תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר שׁוֹאֲבִים מִמֶּנּוּ. חוֹשֵׁבְנִי, כִּי דָּבָר זֶה אֵינוֹ כָּרוּךְ בְּקֹשִׁי מְיֻחָד.

– וְטֶרֶם יַגִּיעַ אֶחָד מֵהֶם אֶל הַפֶּלֶג נִקַּח אוֹתוֹ בַּשְּׁבִי?

– הַ’פִּיאַיֶּה' הַגָּדוֹל מֵיטִיב לָדַעַת אֶת מַחֲשְׁבוֹתַי! – אָמַר הָאִינְדִיאַנִי.

– בְּמִקְרֶה כָּזֶה נַלֵךְ לְבַקֵּשׁ בְּרֵכָה אוֹ פֶּלֶג וּמָקוֹם מַתְאִים לַעֲרִיכַת מַאֲרָב.

– יוֹאִילוּ נָא הַ’פִּיאֵיִם' הַלְּבָנִים לָלֶכֶת אַחֲרֵי!

הָאִינְדִּיאַנִי פָּנָה אֶל הַיַּעַר וְהָלַךְ לְחַפֵּשׂ פֶּלֶג אוֹ בְּרֵכָה, כֵּוָן שֶׁיָּדַע, כִּי הַבְּרַזִילִיאַנִּים נוֹהֲגִים לְהָקִים אֶת כְּפָרֵיהֶם בְּקַרְבַת זֶרֶם־מַיִם אוֹ אֲגָם, מֵהֶם הֵם שׁוֹאֲבִים אֶת מֵימֵיהֶם.

בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת הוּא תָּעָה בַּיַּעַר, בְּהַרְכִּינוֹ לִפְרָקִים אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וּבְתוּרוֹ אַחֲרֵי דְבַר־מָה, וּלְבַסּוֹף הוֹבִיל אֶת שְׁנֵי בְּנֵי־לִוְיָתוֹ לִבְרֵכָה עֲגֻלָה, שֶׁנִּמְצְאָה מֵעֶבְרוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הַכְּפָר.

הַבְּרֵכָה הָיְתָה עֲטוּרָה בְּמַעֲבֶה רְחַב־יָדַיִם שֶׁל עֲצֵי חִזְרָן, שָׁם אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְחַבֵּא עַל נְקַלָּה.

– הֲסָבוּר אַתָּה, שֶׁהֵם שׁוֹאֲבִים מַיִם מִבְּרֵכָה זוֹ? – שָׁאַל דִּיאַץ.

– כֵּן, אֲנִי מַבְחִין רִשּׁוּמֵיהֶם שֶׁל עִקְבוֹת בְּנֵי־אָדָם רַבִּים עַל הָאָרֶץ.

– וּבְכֵן, נֵעָצֵר כַּאן וְנַמְתִּין עַד הַבֹּקֶר – אָמַר דִּיאַץ.

הֵם פָּחֲדוּ לַעֲרֹךְ אֵשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹא לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לֵב אַנְשֵׁי הַכְּפָר, וְהִסְתַּפְּקוּ בַּפֵּרוֹת שֶׁלִּקְטוּ בַּדֶרֶךְ. בְּהַבְקִיעָם אֶל סְבַךְ עֲצֵי־הַחִזְרָן הֵם הִשְׁתַּטְחוּ עַל הָעָלִים, שֶׁנֶּאֶסְפוּ עַל יְדֵי הָאִינְדִּיאַנִים. נִרְגָעִים מֵהַשֶׁקֶט שֶׁשָּׂרַר סְבִיבָם וּבְטוּחִים, כִּי בְּשָׁעָה זוֹ אֵינָם צְפוּיִים לְשׁוּם סַכָּנָה, נִרְדְּמוּ אַלְוֵרָה וְדִיאַץ עַד־מְהֵרָה. אַגָּב, שְׁנֵיהֶם, יָכְלוּ לִסְמֹךְ לַחֲלוּטִין על חוּשׁ־הַשֵּׁמַע הַחַד שֶׁל הָאִינְדִּיאַנִי. אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיג פִּתְאֹם לֹא רַק כְּשֶׁהוּא עֵר, כִּי אִם גַם בִּשְׁנָתוֹ, הוֹאִיל וְאַף אָז הָיָה חָשׁ וּמְנַחֵשׁ אֶת הִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב.

הַלַּיְלָה עָבַר בְּשֶׁקֶט וְרַק יִלְלַת הַזְּאֵבִים הָאֲדֻמִּים, שֶׁשּׁוֹטְטוּ סְבִיב הַכְּפֶר הִפְרִיעָה לִפְרָקִים אֶת שְׁנָתָם. לֹא נִשְּׁמַע שׁוּם קוֹל שְׁאָגָה וְרִטּוּן יַגּוּאַרִים אוֹ קוּגוּאַרִים, אִם כִּי אֵלוּ וְאֵלּוּ וַדַּאי שֶׁהָיוּ מְצוּיִים כַּאן לְמַכְבִּיר. יֵשׁ וְחֻצְפָּתָם שֶׁל טוֹרְפִים אֵלּוּ גָבְרָה בְּמִדָּה כָּזוֹ, עַד שֶׁקָּפְצוּ מֵעַל לְגָדֵר גְּבוֹהָה וְחָדְרוּ לְקַרְבֶּט, כְּדֵי לַחֲטֹף שָׁם נַעַר אִינְדִּיאַנִי. אַךְ הַפַּעַם לֹא נִרְאוּ פְּרִיצֵי־חַיוֹת מְסֻכָּנִים אֵלֶּה, וְהַלַּיְלָה עָבַר בְּשָׁלוֹם עַל עוֹבְרֵי־אֹרַח שֶׁלָּנוּ.

בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר נִשְׁמַע קוֹל זֶמֶר, שֶׁקָּרַב וְהָלַךְ וְעַד מְהֵרָה כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּקוֹלוֹ שֶׁל הַמְזַמֵּר.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, קָפַץ עַל רַגְלָיו וּבְנָטְלוֹ אֶת הַגְרַוַּטַּנָּה אָמַר לְדִיאַץ:

– בָּאִים לִשְׁאֹב מַיִם!

– זֶהוּ קוֹלוֹ שֶׁל נַעַר, – הֵעִיר דִּיאַץ בְּהַקְשִׁיבוֹ רַב קֶשֶׁב.

– וְאַגַּב, אֵין זֶה טּוּפּי! – אָמַר הָאִינְדִּיאַנִי בְּתִמָּהוֹן. – זֶהוּ פִּזְמוֹן שֶׁל הַטּוּפִינַמְבִּי. פּוֹזְמִים אוֹתוֹ הַלּוֹחֲמִים, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹקְדִים אֶת הַשָּׁבוּי, הַנָּדוֹן לָמוּת, הֲלֹא שָׁמַעְתָּ פִּזְמוֹן זֶה, ‘פִּיאֵיֶּה’ גָדוֹל?

– הוֹסֵף גַּם, כִּי גַם שָׁמַעְתִּי אֶת הַקּוֹל הַזֶּה, – אָמַר דִּיאַץ, שֶׁהִשְׁתּוֹמֵם לֹא פָּחוֹת מֵהָאִינְדִּיאֵנִי… כֵּן, כֵּן, זָהוּ קוֹלוֹ שֶׁל יַפִּי! אֵינִי טוֹעָה…

– יַפִּי? אוֹתוֹ נַעַר, שֶׁנִּמְסַר לְךָ עַל מְנָת שֶׁתְּקַדְּשׁוֹ וְתַכְשִׁירוֹ לִכְהוּנַת הַ’פִּיאַיֶּה'? הַאֻמְנָם זֶהוּ? – קָרָא קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– הַהֵימוּרִים שָׁדְדוּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי.

אַלְוֵרָה לֹא הֵבִין אֶת תֹּכֶן שִׂיחָתָם שָׁל דִּיאַץ וְהָאִינְדִּיאֵנִי, אַךְ נִדְמָה לוֹ, כִּי אַף הוּא שָׁמַע אֵי־שָׁם אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַמְזַמֵּר. שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן נִזְכָּר בַּנַעַר, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לוֹ תֻּרְגְמָן אֵצֶל הַהֵימוּרִים.

קוֹל הַמְזַמֵּר נִפְסַק, אַךְ נִשְׁמַע בָּרוּר רִשְׁרוּשׁ עָלִים יְבַשִׁים מִתַּחַת לְרַגְלַיִם וּפִסְפּוּס שֶׁל עֲנָפִים. הַצְּעָדִים הָלְכוּ הָלֹךְ וְקָרֹב. קוּרוּרוּפֶּבּוֹ הֵגִיחַ מִמַּאֲרָבוֹ, וּבְדוֹמֶה לְנָמֵר הִתְכּוֹנֵן לְהִשְׂתָּעֵר עַל טַרְפּוֹ, בָּעֵת שֶׁנַּעַר נוֹשֵׂא קֵיתוֹן שֶׁל חֶרֶס עַל רֹאשׁוֹ נִשְׁקֵף בְּעַד הַשִּׂיחִים.

אַלְוֵרָה וְדִיאַץ רָצוּ לִקְרָאתוֹ וְגָדְרוּ בְּעַד קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, שָׁהִתְכּוֹנַן לַחְבֹּט בּוֹ בְּאַלָּתוֹ, כְּדֵי לְהַמֵּם אוֹתוֹ.

– הַתֻּרְגְמִן שֶׁל רֹאשׁ הַהֵימוּרִים! – קָרָא הָרִאשׁוֹן.

– יַפִּי! – קָרָא הַשֵּׁנִי.

הַנַּעַר נִדְהֵם מֵרֹב תִּמָהוֹן וְהִבִּיט מַחֲרִישׁ פַּעַם עַל הָאֶחָד, פַּעַם עַל מִשְׁנֵהוּ. לְבַסּוֹף נִצְטַלְּלָה עָלָיו דַּעְתּוֹ וְהוּא מִהֵר אֶל דִּיאַץ בִּצְעָקָה:

– הַפַּטְרוֹן שֶׁלִי… וַהֲרֵי הַ’פִּיאַיֶּה' שֶׁל הַהֵימוּרִים!.. הוֹ, כַּמָּה מְאֻשָּׁר אֲנִי, לִרְאוֹתְכֶם חַיִּים עוֹד…

– הַלְבַדְּךָ אַתָּה פֹּה? – שָׁאֵל דִּיאַץ.

– מֵאֲחוֹרֵי הוֹלְכוֹת נָשִׁים, הַבָּאוֹת הֵנָּה לְשְׁאֹב מַיִם, הִמָּלְטוּ, וָלֹא – יַשְׁגִיחוּ בָכֶם.

– לְכָה עִמָּנוּ!

הַנַּעַר צִיֵּת וְרָץ אַחֲרֵיהֶם אֶל הַיַּעַר. הֵם רָצוּ כְּדֵי פַּרְסָה וְאַחַר נֶעֶצְרוּ, בְּהִסְתַּתְּרָם בְּתוֹךְ קְבוּצָה שֶׁל עֲצֵי־מוֹז שַׁגִּיאִים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הַגָּדוֹלִים הֶעֱלִימוּ אוֹתָם כָּלִיל.

– אֱמֹר יַפִּי! – פָּנָה אֵלָיו דִּיאַץ. – הַאִם הַנַּעַר הַלָּבָן יֶשְׁנוֹ בַּכְּפָר?

– כֵּן, – הֵשִׁיב הָעֶלֶם. – הֵם לָקְחוּ אוֹתוֹ בַּשְּׁבִי כְּיוֹמַיִם לִפְנֵי הַקְּרָב הַשֵּׁנִי עָם הַהֵימוּרִים.

– פָּחַדְתִּי, שֶׁמָּא כְּבָר אֲכָלוּהוּ.

– עֲדַיִן. אַךְ הֵם מְפַטְּמִים אוֹתוֹ.

– הֲנִפְגַשְׁתָּ עִמּוֹ? – שָׁאֵל אַלְוֵרָה נִרְגָשׁ מְאֹד.

– לא. שׁוּם אִישׁ אֵינוֹ מֵעַז לָבוֹא אֶל הַקַּרְבֶּט, בּוֹ הוּא כָּלוּא.

– הֲרָאִיתָ אוֹתוֹ, לְפָחוֹת?

– כֵּן. כִּמְדֻמֶּה לִי, שֶׁהוּא כְּבָר יוֹדֵעַ אֶת הַצָּפוּי לוֹ.

– בָּאנוּ הֵנָּה כְּדֵי לְהַצִּילוֹ – אָמַר דִּיאַץ. מַה דַעְתְּךָ, כְּלוּם יִתָּכֵן לְחַלְּצוֹ מִשָּׁם כַּךְ, שֶׁהַטּוּפִּי לֹא יַשְׁגִיחוּ בַּדָּבָר?

– הֵם רַבִּים מִדֵּי וְהֵם שׁוֹמְרִים עָלָיו, – הֵשִׁיב יַפִּי.

– יֵשׁ לְאֵל יָדְךָ לָבוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ. לָמָּה חִיוּ אוֹתְךָ? הֲרֵי יוֹדְעִים הֵם, כִּי אַתָּה טוּפִּינַמְבִּי.

– אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַטּוּפִּי לָקַח אוֹתִי לוֹ לְבֵן, בְּיָדְעוֹ כִּי שִׁמַּשְׁתִּי אֶת הַ’פִּיאַיֶּה' הֵלָּבָן הַגָּדוֹל.

– מַשְׁמָע, שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה מִמִּדָה מְסֻיֶמֶת שֶׁל חֹפֶשׁ?

– כֵּן, אֲדוֹנִי.

– הֲתִמְצָא יָדְךָ לָצֵאת בַּלַּיְלָה מֵהַקַרְבֶּט שֶׁלְךָ?

– כֵּן, זָה יִתָּכֵן.

– הֲתוּכַל גַּם לִפְתֹּחַ אֶת פִּשְׁפַּשׁ הַגָּדֵר?

– אין לָךְ דָּבָר קַל מִזֶּה. תִּינוֹק יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זאת – הֵשִׁיב יַפִּי.

– כַּמָּה אִינְדִּיאֵנִים שׁוֹמְרִים עַל הַקַּרְבֶּט שֶׁל הַשְּׁבוּיִים?

– שְׁנֵים עָשָׂר.

– הַיְשֵׁנִים הֵם בַּלַּיְלָה? – שָׁאַל אַלְוֵרָה.

– כֵּן, מִסָּבִיב לַמְדוּרָה, הָעֲרוּכָה לִפְנֵי דֶּלֶת הַקַּרְבֶּט – הֵשִׁיב יַפִּי.

– חֲתִמְצָא עֹז לִפְתֹּחַ לָנוּ הָעֶרֶב לִפְנֵי עֲלוֹת הַיָּרֵחַ אֶת פִּשְׁפַּשׁ הַגָּדֵר וּלְהוֹבִיל אוֹתָנוּ אֶל הַקַּרְבֶּט שֶׁל הַשְּׁבוּיִים? עַל הַשְּׁאָר אַל תִּדְאַג! אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ נַדַע לַחֲדֹר אֶל הַבִּקְתָּה וְלַחֲטֹף אֶת הַנַּעַר מִשָּׁם…

– לְעֵת־עַתָּה אֵינֶנִּי טוּפִּי, כִּי אִם טוּפִּינַמְבִּי – הֵשִׁיב יַפִּי בְּגָאוֹן, – וְאַתָּה – שַׁלִּיטִי! אֶעֶשֶׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר יִדְרֹשׁ מִמֶּנִּי הַ’פִּיאַיֶּה' הַגָּדוֹל, וּבִלְבָד שֶׁיַחֲזִירֵנִי אֶל שִׁבְטִי!

– מַהוּ הַפִּשְׁפָּשׁ, הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר אָל קַרְבֶּט הַשְּׁבוּיִים?

– זֶה הַפּוֹנֶה כְּלַפֵּי מַעֲרָב.

– אָנוּ נִהְיֶה לְיַד פִּשְׁפָּשׁ זֶה. בְּרֶגַע שֶׁתַּגִּיעַ לְאָזְנֶיךָ לְחִישַׁת פֶּתֶן תִּפְתְחָנוּ מִיָּד וְאָנוּ נִכָּנֵס אֶל הַכְּפָר.

– הֲתִוּכָל לְהוֹדִיעַ לְגַרְסִיאָה שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן? – שָׁאֵל אַלְוֵרָה.

– אֲנִי אֶקְרָא לוֹ בְּקוֹל וְאוֹדִיעַ לוֹ עַל כֵּךְ, בְּעָבְרִי לְיַד הַקַרְבֶּט. הַטּוּפּי אֵינָם שׁוֹמְעִים אֶת שְׂפַת הַלְּבָנִים, וְאִלּוּ הַ’פִיאַיֶּה' הַקָּטָן יְבִינֵנִי.

– עַתָּה לֵךְ, וָלֹא – תַּרְגֵשְׁנָה הַנָּשִׁים בְּהֶעְדֵּרְךָ, וְזֶה יְעוֹרֵר אֶת חֲשָׁדָם שֶׁל הַטּוּפִי, – אָמַר דִּיאַץ.

– אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַשֶׁמֶשׁ אֶעֱמֹד עַל מִשְׁמַרְתִּי וַאֲחַכֶּה לְאוֹת – הִכְרִיז יַפִּי, וּבִן־רֶגַע נִשָּׂא כַּחֵץ בַּחֲזָרָה.

– הֲיֵשׁ תִּקְוָה? – שָׁאַל אַלְוֵרָה, בְּהַבִּיטוֹ אֶל דִּיאַץ, שֶׁעָמַד בְּפָנִים קוֹדְרוֹת.

– אוֹ שֶׁנַּצִּילוֹ אוֹ שֶׁנֵּאָכֵל כֻּלָּנוּ! – הֵשִׁיב דִּיאַץ. – אַה, לוּ יָכֹלְנוּ לְהוֹדִיעַ עַל כַּךְ לַטּוּפִּינַמְבִּי! אַךְ הֵם רְחוֹקִים מִדַּי, וּבְכֵן, אֵפוֹא, הָיוּ בָּאִים הֵנָּה מְאֻחָר מִדַּי…

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, שֶׁלֹא שָׁמַע אַף מִלָּה אַחַת לֹא בִּסְפָרַדִּית וְלֹא בְּפוֹרְטוּגַלִית, לֹא הֵבִין, כְּמוּבָן, כְּלוּם מִשִּׂיחָה זוֹ, אַךְ נִמְסַר לוֹ עַל מַה שֶׁהֻסְכָּם. הַתָּכְנִית הַנּוֹעָזָה יָשְׁרָה, כַּנִּרְאֶה, בְּעֵינָיו מְאֹד.

– הָעֶרֶב! – אָמַר. – מָחָר אוֹ יַעֲלֹץ לִבָּם שֶׁל הַטּוּפִּי אוֹ יִהְיוּ שְׁרוּיִים בְּצַעַר רַב!

הוא שָׂם פָּנָיו אֶל הַיַּעַר לָתוּר אַחֲרֵי צַיִד־מָה לִסְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם, בְּלֹא לְהַעֲלוֹת אֲפִילוּ עַל דַּעְתּוֹ, כְּאִלּוּ, אֶת דְּבַר הַסַכָּנָּה הַצְפוּיָה לוֹ. על כַּךְ, שֶׁהוּא עָלוּל לִנְפֹּל בַּשְּׁבִי וּלְהֵאָכֵל עַל־יְדֵי אוֹיְבָיו הַמֻּשְׁבָּעִים שֶׁל שִׁבְטוֹ, – לֹא הִרְהֵר כְּלָל.

הַיּוֹם עָבַר בַּחֲרָדָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת עַל אַלְוֵרָה וְדִיאַץ, אֲשֶׁר עַל אַף הַחֲלָטָתָם הַנָּחוּשָׁה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְמַעַן הַצָּלָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר, לִבָּם נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ, נוֹכַח הָרַעֲיוֹן, כִּי בְּמִקְרֶה שֶׁל כִּשָּׁלוֹן אֶפְשָׁרִי שֶׁל תָּכְנִיתָם הַנּוֹעֶזֶת, עֲלוּלִים הֵם לְהִנָּתֵן כֻּלָם טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם שֶׁל אוֹכְלֵי־אָדָם מְשֻׁקָּצִים.

רַק קוּרוּרוּפֶּבּוֹ בְּלְבַד הָיָה שָׁקֵט וְלֹא אִבֵּד לְרֶגַע אֶת קֹר רוּחוֹ, בִּהְיוֹתוֹ עָסוּק אַךְ וְרַק בְּהַשָּׂגַת אֹכֶל. בָּעֶרֶב נָתַן אוֹת לַחֲבֵרָיו הַלְּבָנִים, שֶׁיֵּלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו.

הֶם הָיוּ שְׁרוּיִים בְּעֶבְרוֹ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַכְּפָר, בְּשָׁעָה שֶׁהַדֶּלֶת, שֶׁשׂוּמָה הָיָה עֲלֵיהֶם לְהִכָּנֵס דַרְכָּהּ, נִמְצְאָה בְּצַד מַעֲרָב. צָרִיךְ הָיָה לַעֲקֹף אֶת הַדֶּרֶךְ וְהָאִינְדִּיאַנִי הוֹלִיכָם דֶרֶךְ הַיָּעַר

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הֵם הִגִּיעוּ לְאָפָר, מְקוֹם בּוֹ הִשְׂתָּרַע הַכְּפָר הָרָאשִׁי שֶׁל הַטּוּפִּי.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ הוֹצִיא אֶת חִצָיו, הַסְּפוּגִים בְּרַעַל הַבוּלְרַלִּי, בָּדַק אוֹתָם, וּבְשִׂימוֹ אֶחָד מֵהֶם לְתוֹךְ גְרַוַּטַּנָּה אָמַר:

– נֵלֵךְ, קוּרוּרוּפֶּבּוֹ מוּכָן!

הַלַּיְלָה הָיָה אָפֵל, הוֹאִיל וְהַשָּׁמַיִם הָיוּ מְכֻסִים כֻּלָּם בֶּעָבִים. רַק חֲרָקִים מְאִירִים נִצְנְצוּ לְעִתִּים בַחֲלַל הָאֲוִיר, בְּפַלְחָם אֶת הַחֲשֵׁכָה הַשְּׁרוּיָה בַּיַּעַר וּבָאָפָר.

שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים קָרְבוּ לְאַט וּבִזְהִירוּת אֶל הַכְּפָר, בְּלֹא לְהָסֵב עַיִן מֵהַגָּדֵר, אֲשֶׁר בָּבוּאָתָהּ הִצְטַיְרָה בִּמְעֻמְעָם עַל רֶקַע הָאֲפֵלָה. הָאִינְדִּיאַנִי הָלַךְ בָּרֹאשׁ. עִתִּים הוּא נֶעֱצַר, הִתְרוֹמֵם עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו, בְּהִסְתַּכְּלוֹ מִסָּבִיב. אַחַר הִמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ, בְּהֵעָלְמוֹ בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב, בְּדוֹמֶה לְנָחָשׁ.

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה הֵם הִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם אֶל הַגָּדֵר, בְּלֹא לְעוֹרֵר תְּשׂוֹמַת־לֵב כָּלְשֶׁהִי בַּכְּפָר. שָׁמָּה יָשְׁנוּ, כַּנְרְאֶה, הַכֹּל שֵׁנָה עֲמֻקָה. לֹא נִשְׁמְעָה שׁוּם הֲמוּלָה וְאַף הַמְדוּרָה. שֶׁבָּעֲרָה לִפְנֵי הַקָּרְבֶּט שֶׁל הַשְׁבוּיִים, כָּבְתָה כְּאִלּוּ.

הֵם זָחֲלוּ עַל אַרְבַּע לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר עַד הַגִּיעָם אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ צָרִיךְ הָיָה לְחַכּוֹת יַפִּי.

– הֲיִמָּצֵא שָׁם? – שָׁאַל אַלְוֵרָה בְּקוֹל דְּמָמָה.

– אֲנִי מַכִּירוֹ מִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת וְיוֹדֵעַ אֶת עֶרְכּוֹ! – הֵשִׁיב דִּיאַץ.

הוּא תָּלַשׁ עֵשֵׂב, קֵרַב אוֹתוֹ אֶל שְׂפָתַיו וְנָתַן קוֹל־שְׁרִיקָה, בְּחַקּוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת כָּזֹאת אֶת לְחִישַׁת הַפֶּתֶן, עַד שֶׁקּוּרוּרוּפֶּבּוֹ הִתְבּוֹנֵן אֲפִילוּ סְבִיבָיו, בְּחָשְׁשׁוֹ שֶׁמָּא נִמְצָא בְּקִרְבָתָם נָחָשׁ מְסֻכָּן זֶה.

עַד־מְהֵרָה נִשְּׂאָה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר שְׁרִיקָה־לְחִישָׁה כָּזוֹ בִּתְשׁוּבָה. אַחַר נִשְׁמַע שָׁאוֹן קַל וְאַחַד הַקְרָשִׁים, הַסּוֹגְרִים עַל הַכְּנִיסָה, הִתְרוֹמֵם בְּפָתְחוֹ מַעֲבָר צַר, שֶׁהִסְפִּיק בְּדֹחַק בִּשְׁבִיל אָדָם אֶחָד.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, בְּהַחֲזִיקוֹ אֶת הַגְּרַוַּטַּנָּה בְּפִיו, נִכְנַס רִאשׁוֹן, אַחֲרָיו זָחַל פְּנִימָה אַלְוֵרָה, בְּאָחֲזוֹ אַף הוא אֶת רוֹבֵהוּ בְמַצָּב הָכֵן, וּלְבַסּוֹף נִכְנַס דִּיאַץ.

יַפִּי בָּלַט מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. הוּא וְדִיאַץ נִכְנְסוּ בְּשִׂיחָה חֲטוּפָה.

– הֵם לֹא הִשְׁגִיחוּ כְּלוּם? – שָׁאַל דִּיאַץ.

– לֹא – הֵשִׁיב יַפִּי,

– הַיְשֵׁנִים כֻּלָּם?

– כֻּלָּם.

– וְהַלּוֹחֲמִים, הַשּׁוֹמְרִים עַל הַקַּרְבֶּט?

– אַף הֵם יְשֵׁנִים. צִוּוּ לְכַבּוֹת אֶת הַמְדוּרָה.

– הֲיוֹדֵעַ גַּרְסִיאָה, כִּי אָנוּ כַּאן?

– הָיָה בִּיכָלְתִּי לְהוֹדִיעוֹ.

– שַׁפִּיר. אָנוּ הוֹלְכִים קָדִימָה.

מִימִין וּמִשְׂמֹאל לַדֶּלֶת הִתְרוֹמְמוּ בִּנְיָנִים גְּבוֹהִים, שֶׁהִטִּילוּ צֵל מְעֻבֶּה.

הֵם הָלְכוּ בְּעִקְבוֹת יַפִּי, בְּהִתְקַדְּמָם לְאַט עַל קְצוֹת בְּהוֹנוֹת רַגְלֵיהֶם וּבְאָחֲזָם דַּרְכָּם לְיַד קִירוֹת הַבְּקָתוֹת. אַלְוֵרָה וְדִיאַץ הִרְגִישׁוּ, כֵּיצַד מוֹפִיעָה עַל מִצְחָם זֵעָה קָרָה, וְלִבָּם נָמוֹג מֵאֵימָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַנַּחֲרָה הַשְּׁלֵוָה שֶׁל הַיְשֵׁנִים, שֶׁבָּקְעָה דֶרֶךְ כָּתְלֵי־הַבְּקָתוֹת, הַמְסֻכָּכִים בְּכַּפּוֹת־תְּמָרִים. הֵם עָבְרוּ לְיַד כַּמָּה בְּקָתוֹת וּכְבָר קָרְבוּ אֶל הַרְחָבָה, שָׁם נֶעֶרְכָה הַהוֹצָאָה לַהוֹרֵג וְהַצְּלִיָּה שֶׁל הַשְּׁבוּיִים, כַּאֲשֶׁר יַפִּי נֶעֱצַר פֶּתַע וְנִלְחַץ אֶל הַקִּיר, בְּהִתְכַּוְּצוֹ כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

– מַה יֵשׁ? – שָׁאַל דִּיאַץ בְּלַחַשׁ.

– נִרְאָה לִי צֵל־מָה שֶׁל אָדָם מֵאֲחוֹרֵי הַקַּרְבֶּט אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ, – הֵשִׁיב.

– הָאֻמְנָם נָתַתָּ מָקוֹם לְהַחֲשִׁיד בְּךָ?

– בְּקַרְבֶּט שֶׁלִּי יָשְׁנוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת כְּשֶׁיָּצָאתִי.

– הַהִשְׁאַרְתָּ אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה?

– כֵּן. אֲדוֹנִי.

הֵם נֶעֶמְדוּ רְגָעִים מִסְפָּר, בְּהִלָּחֲצָם אֶל הַקִּיר תּוֹךְ הַאֲזָנָה מְתוּחָה וּצְפִיָה רַבַּת דְּרִיכוּת.

– כַּנִּרְאֶה. שֶׁנִּדְמָה לְךָ – אָמַר דִּיאַץ וּפָנָה אָל קוּרוּרוּפֶּבּוֹ שֶׁהוֹסִיף לְהַאֲזִין.

– הֲרָאִיתָ מַשֶׁהוּ? שָׁאַל אוֹתוֹ.

– לֹא, – השִׁיב הָאִינְדִיאַנִּי, אֲבָל קוּרוּרוּפֶּבּוֹ שָׁמַע!

– מָה?

– הַחוֹל חָרַק.

– אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי כְּלוּם.

– הָאִינְדִּיאַנִי שֶׁבַּיַּעַר צָד אֶת הַצְּלִילִים הַחֲרִישִׁים בְּיוֹתֵר – הֵעִיר קוּרוּרוּפֶּבּוֹ. – שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מִתְחַמֵּק מֵאָזְנָיו. הוא מַאֲזִין גַּם לִרְחִישַׁת הַנָּחָשׁ עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב.

– מָה, אֵפוֹא, יֵשׁ לַעֲשוֹת?

– אָנוּ לֹא בָּאנוּ הֵנָּה לַעֲרֹךְ טִיּוּל – אָמַר קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, – בִּגְרַוַּטַּנָּּה שֶׁלִי מוּנָח חֵץ מָרְעָל וְהוּא יְפַלַּח אֶת הַטּוּפִּי, שֶׁיִּתְחַקָה עַל עִקְבוֹתֵינוּ.

הוא נָתַן אוֹת־פְּקוּדָה לְדִיאַץ לֹא לָזוּז מֵהַמָּקוֹם. בְּהִתְרַחֲקוֹ מִן הַקִּיר חָצָה קוּרוּרוּפֶּבּוֹ לְלֹא שָׁאוֹן כָּלְשֶׁהוּ אֶת הָרְחָבָה וְנֶעְלַם מַאֲחוֹרֵי קֶרֶן־זָוִית.

חָלְפוּ שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר שֶׁל חֶרְדַּת־עֱנוּת וּפֶתַע פָּרְצָה צְעָקָה עַזָּה, שֶׁהִפְרִיעָה אֶת הַדְּמָמָה הָעֲמֻקָּה, שֶׁשָּׂרְרָה בַּכְּפָר.

אִישׁ־מָה, אִינְדִיאַנִי, מִהֵר אֶל הָרְחָבָה, בְּתָמְכוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת צַוָּארוֹ. הוּא הִתְנוֹדֵד אָנֶה וָאָנֶה, וְאַחַר נָפַל אַרְצָה בִּכְבֵדוּת. בֵּין כֹּה וָכֹה הֵגִיחוּ אַנְשֵׁי־מִלְחָמָה מִכָּל הַקַּרְבֶּטִים, בְּנַהֲקָם בְּקוֹל־בַּלָּהוֹת.

– נִמָּלֵט! – קָרָא דִּיאַץ.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, הַרָץ כַּצְבִי, עָט אֲלֵיהֶם.

– קָלַעְתִּי אֵלָיו נָמוּךְ מִדַּאי! – הִסְפִּיק לְהַגִּיד לְדִיאַץ.

הֶם זִנְּקוּ אֶל הַקַרְבֶּט. כְּשֶׁיַפִּי רָץ בָּרֹאשׁ, אַךְ הַטּוּפִּי כְּבָר נֶאֶסְפוּ מִכָּל עֵבֶר.

– סִנְיוֹר וִיאַנָּה, יְרֵה, וָלֹא – אָבַדְנוּ! – קָרָא דִּיאַץ בְּקוֹל.

מוּבָן מֵאֵלָיו, רַק יְרִיָּה יָכְלָה לַעֲצֹר אֶת אֲסַפְסוּף הַפְּרָאִים, הַמּוּכָנִים לְהִשְׂתָּעֵר עֲלֵיהֶם.

אַלְוֵרָה הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ וְיָרָה הַיְשֵׁר לְתוֹךְ הֲמוֹן הַטּוּפִּי, שֶׁמִּלְאוּ אֶת הָרְחָבָה.

הָאוֹר הַבָּהִיר וְקוֹל־רַעַם הַיְרִיָּה הִדְהִימוּ אֶת הַפְּרָאִים. הֵם נֶעֶצְרוּ רֶגַע וְאַחַר נָסוּ אֲחוּזֵי פַּלָּצוּת לְכָל רוּחַ.

לְרוֹעַ הַמַּזָּל, הַלּוֹחֲמִים, שֶׁהֵגִיחוּ מִצַּד הַגָּדֵר וְשֶׁשָּׁמְעוּ רַק אֶת קוֹל־הַיְרִיָה בְּלֹא לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹרֶה, הִפְרִידוּ בִּמְנוּסָתָם הַמְבֹהֶלֶת בֵּין אַלְוֵרָה לַחֲבֵרָיו, וְהוּא נִמְצָא לָחוּץ בְּתוֹךְ שׁוּרוֹת הַבּוֹרְחִים.

לאַחַר שֶׁעָמַד עַל הַסַכָּנָה וּבִרְאוֹתוֹ חֹסֶר כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַדְבִּיק אֶת חֲבֵרָיו מִהֵר אַלְוֵרָה בְּאֹרַח אִנְסְטִינְקְטִיבִי אֶל הַרְחָבָה, בְּתִקְוָה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לַחֲצוֹת תּוֹךְ רִיצָה אֶת הַכְּפָר וְלִמְצוֹא מוֹצָא אַחֵר. הַמְבוּכָה וְהַפַּחַד, שֶׁשָׂרְרוּ בְּשׁוּרוֹת הַטּוּפִּי, וְכֵן הַחֲשַׁכָה סִיְּעוּ בְּיָדוֹ. הוּא מָצָא אֶת עַצְמוֹ עַל הָרְחָבָה, מְקוֹם שָׁם הִתְרוֹמֵם הַקַרְבֶּט שֶׁל הַשְּׁבוּיִים, אַךְ כַּאן, לְחֶרְדָּתוֹ הַגְּדוֹלָה, רָאָה, כִּי הַמַּעֲבָר חָסוּם עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי מִלְחָמָה, שֶׁהִגִיעוּ מַעֶבְרָהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַגָּדַר.

רֶגַע קָט נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּמֹחוֹ לְהַחֲלִיף אֶת הָרוֹבֶה בְּמַקֵּל וּלְנַסּוֹת לִבְקֹעַ בְּשׁוּרוֹת הָאִינְדִּיאַנִים, אֲבָל הוּא הֵבִין מִיָּד, כִּי הָיָה זֶה טֵרוּף גָּמוּר מִצִּדּוֹ לְהִתְגָרוֹת בִּבְנֵי־אָדָם, הַיְכוֹלִים לִפְעֹל בִּזְרִיזוּת כֹּה רַבָּה בְאַלּוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת.

“נִלְכַּדְתִּי בַּפַּח”, – הִרְהֵר תּוֹךְ חַלְחָלָה.

הוּא נִמְצָא לְיַד הַקַרְבֶּט שֶׁל הַשְׁבוּיִים, שֶׁדַּלְתּוֹ הָיְתָה מְכֻסָּה בְמַחְצֶלֶת פְּשׁוּטָה. הַמִּשְׁמָר, שֶׁעָמַד לְיַד הַקַּרְבֶּט, נָס לְכָל רוּחַ.

“גַּרְסִיאָה שָׁם!” – נִצְנֵץ בְּמֹחוֹ.

הוּא נִכְנַס לְתוֹךְ הַקַּרְבֶּט, בְּהִתְקַדְמוֹ תּוֹךְ גִּשּׁוּשׁ־מִשּׁוּשׁ, הוֹאִיל וּבִפְנִים בִּנְיָן נִרְחָב זֶה שָׂרַר חֹשֶׁךְ־מִצְרָיִם.

– גַּרְסִיאָה! גַּרְסִיאָה! – קָרָא בְּקוֹל.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה!

גַּרְסִיאָה רָץ חִישׁ לִקְרָאתוֹ.

– הַס! גִּלּוּ אוֹתָנוּ… הַכֹּל אָבוּד!…

– וְהֵיכָן דִּיאַץ? – שָׁאַל גַּרְסִיאָה בְּקוֹל מַרְתִּית.

– לא אֵדַע… בָּרַח… יִתָּכֵן כִּי נֶהֱרַג אוֹ נִתְפַּשׂ חַיִּים. הָבָה, אֶטְעַן אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלִי. לַעֲזָאזֵל! לִבִּי נִבָּא לִי כִּי הַכֹּל יִגָּמֵר בְּאֹרַח בִּישׁ!

בַּחוּץ נִמְשְׁכוּ הַצְּרִיחוֹת הָעַזּוֹת שֶׁל הַפְּרָאִים הַנִּבְעָתִים.

הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים הִתְרוֹצְצוּ אָנֶה וָאָנֶה עִם בַּדִּים בּוֹעֲרִים בִּידֵיהֶם, בְּנוֹפְפָם אֶת אַלּוֹתֵיהֶם וּבְּחַפְּשָׂם אֶת הָאוֹיְבִים בַּסִּמְטוֹת הַצָרוֹת, שֶׁהִפְרִידוּ בֵּין הַקַּרְבֶּטִים.

“הַהִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט קוּרוּרוּפֶּבּוֹ וְדִיאַץ” – הִרְהֵר אַלְוֵרָה בְּאֵימָה וּבְגַעְגּוּעִים, בְּהַאֲזִינוֹ אֶל הַנְהָקוֹת.

הוּא טָעַן אֶת רוֹבֵהוּ וְהִתְיַצֵב מַאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, כְּשֶׁהַחֲלָטָתוֹ נְחוּשָׁה לְהַרְבּוֹת בִּמְחִיר חַיָּיו כְּכָל הָאֶפְשָׁר וְלִירוֹת בּוֹ בַּמָּקוֹם אֶת הַטּוּפִּי הָרִאשׁוֹן, שֶׁיָּעֵז לַעֲבֹר אֶת הַמִּפְתָּן.

גַּרְסִיאָה לֹא הָיָה כָּפוּת, הוֹאִיל וְהַבְּרַזִילִיאַנִּים לֹא נָהֲגוּ לֶאְסֹר אֶת שְׁבוּיֵיהֶם הָעֲצוּרִים בְּקַרְבֶּט. לָכֵן הִתְיַצֵב תֵּכֶף לְיַד אַלְוֵרָה, מְזֻיָּן בְּמַקֵל, שֶׁמָצָא בְּפִנַּת הַבִּקְתָּה, וּמוּכָן לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ.

הַטּוּפִּי, כַּנִּרְאֶה, כְּבָר הִשְׁגִיחוּ בְּכַךְ, שֶׁאִישׁ־הָאֵשׁ הָאָיֹם הִסְתַּתֵּר בְּקַרְבֶּט שֶׁל הַשְׁבוּיִים, אַךְ הֵם לֹא עָרְבוּ אֶת לִבָּם לְהִתְקָרֵב, כְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵט עָלָיו. קָרוֹב לְוַדַּאי, כִּי תְהִלַּת הַקַּרַמוּרָה, אֲדוֹן הָאֵשׁ הַשָּׁמַיְמִית, הִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם, וְחָסַר לָהֶם הָאֹמֶץ לְהִתְגָרוֹת בּוֹ מִלְחָמָה.

הַפְּרָאִים נֶאֶסְפוּ עַל הַכְּכָּר הַנִּרְחָבָה וּבְהִתְחַלְקָם לִקְבוּצוֹת הֵם נִדְבְּרוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, בַּעֲשׂוֹתָם תְּנוּעוֹת מְאַיְּמוֹת, אַךְ בְּלֹא לְהָעֵז לְהִשְׂתָּעַר עַל הַקַּרְבֶּט, בּוֹ הִסְתַּתֵּר הַקַּרַמוּרָה.

– הֵם כְּבָר יוֹדְעִים, כִּי אֲנִי כַּאן, – אָמַר אַלְוֵרָה.

– וְהֵם פּוֹחֲדִים, סִנְיוֹר, – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה. כַּנִּרְאֶה, שֶׁהַנַּעַר הָאִינְדִיאַנִי סִפֵּר לָהֶם, כִּי גָזַלְתָּ אֶת הָאֵשׁ הַשָּׁמַיְמִית וְכִי אַתָּה מַפְלִיא לַהֲרֹג, רַב יֶתֶר מַאֲשֶׁר הֵמָּה בְּחִצֵּיהֶם.

– אֶפֶס, כַּמָּה זְמַן יֶאֱרַךְ פַּחְדָּם? – זוֹהִי הַשְּׁאֵלָה, יְדִידִי, – הֵעִיר אַלְוֵרָה.

– הֲרַבִּים הֵם כַּדּוּרֶיךָ?

– יַסְפִּיקוּ, לְפָחוֹת, לַחֲמִשִׁים יְרִיּוֹת.

– מַסְפִּיק לְמַדַּי, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּמָצוֹר מְמֻשָּׁךְ.

– וּבִקְתָּה זוֹ, כְּלוּם יַצִּיבָה הִיא וַחֲזָקָה דַיָּהּ?

– כֵּן, הִיא בְּנוּיָה קוֹרוֹת כְּבֵדוֹת.

– הַאֶפְשָׁר לַעֲלוֹת עַל הַגַּג?

– רָאִיתִי כַּאן מוֹטוֹת בְּקֶרֶן־זָוִית, וְשָׁמָּה, לְמַּעֲלָה, יֵשׁ חֹר, שֶׁדַּרְכּוֹ חוֹדֵר הָאוֹר לְכֶלֶא זֶה.

– לוּ יָכֹלְנוּ לְבַצֵּר אֶת הַדֶּלֶת!

– הֲרֵי שָׁם סִירִים עֲנָקִיִּים, הַמְשַׁמְשִׁים, מִסְתָּמָא, לְבִשּׁוּל בְּשָׂרָם שֶׁל הַשְׁבוּיִים. יִתָּכֵן, כִּי יָכֹלְנוּ לְהָפִיק מֵהֶם תּוֹעֶלֶת.

– קַח אֶת הָרוֹבֶה וּבְאִם תַּשְׁגִיחַ בְּמִישֶׁהוּ הַמִּתְקָרֵב אֶל הַדֶּלֶת יְרֵה בּוֹ בַּמָּקוֹם. אֲנִי אֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ סִירִים אֵלּוּ.

– הֵם נִמְצָאִים שָׁמָּה בַּזָּוִית הָאַפְלוּלִית – אָמַר גַּרְסִיאָה. מִסְפָּרָם עוֹלָה עַל תְּרֵיסָר וְהֵם בַּעֲלֵי גֹדֶל רַב. מִי יוֹדֵעַ אֶת מִסְפָּר הָאֻמְלָלִים, שֶׁנִּתְבַּשְׁלוּ בָּהֶם!

אַלְוֵרָה פָּנָה אֶל קֶרֶן־הַזָּוִית, שֶׁגַּרְסִיאָה הִצְבִּיעַ עָלֶיהָ וּלְאוֹר לַפִּידֵי הַפְּרָאִים, שֶׁחָדַר בְּעַד בְּקִיעֵי הַבִּקְתָּה הוּא הִבְחִין בְּקָרוֹב לַעֲשָׂרָה סִירֵי־חֶרֶס, כְּדֵי גֹבַהּ שֶׁל מֶטֶר וָחֵצִי וּבַעֲלֵי נֶפַח כָּזֶה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְבַשֵׁל בָּהֶם שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּבַת־אַחַת.

– סִירִים שֶׁל אוֹכְלֵי־אָדָם! – רָטַן אַלְוֵרָה רְתֵת. – יִתָּכֵן, כִּי גַם קִצֵּנוּ יָבוֹא בְּאֹרַח זֶה, וְכִי נִתְבַּשֵׁל בְּסִירִים אֵלֶּה, בְּדוֹמֶה לְפַרְגִיּוֹת.

הוּא סָחַב בְּמַאֲמַצִים עַל־אֱנוֹשִׁיִּים סִיר אַחֲרֵי סִיר אֶל הַדֶּלֶת וְהִתְקִין מֵהֶם מִתְרָס כָּפוּל, שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְהָרְסוֹ בִּגְלַל מַשְׁקָלוֹ הָרַב וְהֵקֵפוֹ הָעֲנָקִי. בָּעַת שֶׁהוּא עָבַד עָצַר גַּרְסִיאָה תּוֹךְ פַּחַד אֶת הַפְּרָאִים, בְּזָקְרוֹ הַחוּצָה מִזְּמַן לִזְּמַן אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה מֵעַל לַסִּירִים.

– עַתָּה נְנַסֶּה לַעֲלוֹת עַל הַגַּג – אָמַר אַלְוֵרָה. מִשָּׁם יֵקַל לָנוּ לַעֲקֹב אַחֲרֵי מַעֲשֵׂי הַצָּרִים וְלִירוֹת בָּהֶם בְּהַצְלָחָה גְדוֹלָה.

– סִנְיוֹר, הִזָּהֵר מִלִּירוֹת! – הַעִיר לוֹ גַרְסִיאָה. הֲרֵי אַף הַטּוּפִּי יוֹדְעִים לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּבוּלְרַלִי!

– נִהְיֶה זְהִירִים – הֵשִׁיב אַלְוֵרָה. הַכִּכָּר רַחֲבַת־יָדַיִם הִיא, וְאִלּוּ מְטַחֲוֵי הַגְרַוַּטַּנָּה קְצָרִים הֵם, בְּעוֹד שֶׁהָרוֹבֶה שֶׁלִי יוֹרֶה לְמֶרְחָק שֶׁל חָמֵשׁ מֵאוֹת מֶטֶר.

בְּגַשְׁשָׁם בְּקַרְנוֹת הַבִּקְתָּה הָעֲנָקִית הֵם מָצְאוּ כַּמָּה מוֹטוֹת גְּדוֹלִים, שֶׁחֲרִיצִים עֲמֻקִּים הָיוּ חֲרוּצִים בָּהֶם בְּרֶוַח שֶׁל אַמָּה זֶה מִזֶּה.

– יִתָּכֵן, כִּי אֵלֶּה הֵם הַסֻלַּמּוֹת הַבְּרַזִילִיִּים – אָמַר אַלְוֵרָה. – אַגָּב, אִם כֹּה וְאִם כֹּה אָנוּ נִשְׁתַּמַשׁ בָּהֶם בְּכָל אֹפֶן וּנְטַפֵּס עַל הַגָּג.

בְּטַבּוּר הַגַּג נִרְאָה חֹר עָגֹל, אֲשֶׁר הָאוֹר חָדַר דַּרְכּוֹ אֶל פְּנִים הַבִּקְתָּה.

אַלְוֵרָה שָׂם אֶל קְצוֹתָיו שְׁנֵי מוֹטוֹת וּבְלֹא קֹשִׁי מְיֻחָד טִפֵּס עַל הַגַּג, הַבָּנוּי מְרִישִׁים גְּדוֹלִים מְסֻכָּכִים בְּשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל עֲלֵי מוֹז.

הַפְּרָאִים הוֹסִיפוּ לַעֲמֹד עַל הַרְחָבָה. הֵם כִתְּרוּ אֶת הַקַּרְבֶּט, אֶפֶס נֶעֶצְרוּ בְּמֶרְחָק הָגוּן מִמֶּנּוּ. בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת נֶעֶרְכוּ מְדוּרוֹת, כְּדֵי לַעֲקֹב לְאוֹרָן אַחֲרֵי הַנְּצוּרִים.

– מִסְפָּרָם אֵינוֹ פָּחוֹת מִמָאתַיִם אִישׁ, – אָמַר אַלְוֵרָה, – בְּלֹא לְחַשֵּׁב אֶת אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה, הָרוֹדְפִים אַחֲרֵי דִּיאַץ וְקוּרוּרוּפֶּבּוֹ. לוּ רַק יָכֹלְנוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַד בּוֹא הַטּוּפִּינַמְבִּי!

– מַה דַעְתָּךְ. הַאִם פְּרָאִים אֵלֶה יָבוֹאוּ לְעֶזְרָתֵנוּ? – שָׁאֵל גַרסִיאָה.

– אֵינִי מְפַקְפֵּק בְּכַךְ, אִם רַק עָלָה בִּידֵי דִּיאַץ וְקוּרוּרוּפֶּבּוֹ לְהִמָּלֵט מִידֵי הַטּוּפִּי. לֹא, אֵין זֶה מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, כִּי אִישׁ כְּדִיאַץ יִפֹּל בִּידֵי אוֹכְלֵי אָדָם אֵלֶּה! הוּא יָשׁוּב הֵנָּה בְּרֹאשׁ הַטּוּפִּינַמְבִּי. מֻבְטַחֲנִי בְּכַךְ… אַח, לוּ הָיָה בִּרְשׁוּתֵנוּ הָרוֹבָה שֶׁלְךָ!..

– הוּגַד לִי, כִּי הוּא נִמְצָא בְּבִקְתַּת הַ’פִּיאַיֶּה' שֶׁל הַשֵּׁבֶט.

– מִי אָמַר לְךָ זֹאת?

– הַנַּעַר הָאִינְדִּיאַנִּי.

– בְּאֵיזֶה אֹרַח נָפַלְתָּ בִּידֵי נְבָלִים אֵלֶּה? לוּ הָלַכְתָּ אַחֲרֵי בּוֹ בָּרֶגַע, לֹא הָיִיתָ בָּא לִידֵי מַצָּב אָיֹם זֶה, בּוֹ אַתָּה שָׁרוּי עַתָּה, וְיַחַד עִמְּךָ גַּם אָנִי!

– אַף אֲנִי רָצִיתִי לְהִמָּלַט אֶל הַסָּוַנָה, – אָמַר גַּרְסִיאָה, – אַךְ מַאֲחוֹרֵי הִתְנַפְּלוּ עָלַי פְּלִיטִים מִשְּׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. יָרִיתִי, בְּתִקְוָה לְעָצְרָם, אַךְ נִכְשַׁלְתִּי. אִינְדִּיאַנִּי אֶחָד קִפֵּחַ, תָּפַשׂ בְּיָדִי וּמִהֵר לָרוּץ כְּמִי שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית, בְּנָשְׂאוֹ אוֹתִי. אַחַר עָטְפוּ אוֹתִי בָּרֶשֶׁת וְהֵבִיאוּנִי אֶל הַיַּעַר. הַהֵימוּרִים דָּלְקוּ אַחֲרֵינוּ בְּעַקְשָׁנוּת מַפְלִיאָה, בְּהִתְאַמְּצָם לִשְׁבּוֹת שְׁבוּיִים רַבִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר. הַטּוּפִּי כְּבָר חָשְׁבוּ אֶת עַצְמָם אֲבוּדִים, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע חָשׁוּ לְעֶזְרָתָם תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר הַזֶּה. הֵם הִשְׂתָּעֲרוּ עַל הַמְנַצְּחִים וְהִכְרִיעוּם לָטֶבַח. כִּמְדֻמֶּה לִי, אַף הֵימוּר אֶחָד לֹא נִצַּל!

– כֵּן, רָאִינוּ אֶת חַלְלֵיהֶם. הַמְשֵׁךְ! – אָמַר אַלְוֵרָה.

– הֵם הִסְתִּירוּנִי בְּבִקְתָּה זוֹ וְרָמְזוּ לִי, כִּי יֹאכְלוּנִי.

– הֲנָהֲגוּ עִמְּךָ שֶׁלֹּא כְּשׁוּרָה?

– לְהֵפֶךְ. הִשְׁתַּדְלוּ לְבַדֵּחַ אֶת דַעְתִּי. הֵם שָׁלְחוּ אֵלַי יְלָדוֹת, כְּדֵי לְאַלְּצֵנִי לִרְקֹד וְהִלְעִיטוּ אוֹתִי בְּמַעֲדַנֵּי עוֹלָם.

– הֵם רָצוּ מְאֹד לְפַטֶּמְךָ בְּהֶקְדֵּם הָאֶפְשָׁרִי.

– וְכַאֲשֶׁר מִלֵּאתִי כְּרֵסִי הַכְרִיחוּנִי בְּכֹחַ לִבְלֹעַ מִינֵי קְלָחִים מְתוּקִים; לְפֶלֶא בְּעֵינַי לָמָּה לֹא פָּקְעָה בִּטְנִי מֵרֹב אֹכֶל.

– גַּרְסִיאָה הַמִּסְכֵּן שֶׁלִי! – קָרָא אַלְוֵרָה בְּחִיוּךְ עַגְמוּמִי. אָבְסוּ אוֹתְךָ, בְּדוֹמֶה לְאַוַּזֵּי שְׁטְרַסְבּוּרג. בְּרַם, אֵינִי מוֹצֵא, כִּי עָבִיתָ בְּיוֹתֵר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה…

– הוֹ! לוּ אָרַךְ פִּטּוּם זֶה עוֹד חֳדָשִׁים מִסְפָּר, בָּרִי שֶׁנֶהְפַּכְתִּי לְחָבִית כַּרְסְתָנִית…

– אַ! – צָעַק פֶּתַע אַלְוֵרָה, בְּמַחֲאוֹ בְּכַפּוֹ עַל מִצְחוֹ, כְּאִלּוּ הִבְרִיקָה בּוֹ מַחֲשֶׁבֶת־מָה.

– מַה יֵשׁ, סִנְיוֹר?

– וְאָנוּ בַּמֶה נְכַלְכֵּל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ?

– יֵשׁ כַּּאן כַמָּה פְקָעִיּוֹת־צְמָחִים, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחֲרֵי אֲרוּחַת־הָעֶרֶב וּרְקִיקִים מִקֶּמַח מַנִּיאוֹקָה.

– זֶה מְעַט מְאֹד – הֵעִיר אַלְוֵרָה בְּפָנִים מֻדְאָגוֹת. – כֵּיצַד נִתְקַיֵם עַד בּוֹא הַטּוּפִּינַמְבִּי?

– בִּמְקוֹם זֶה יֵשׁ לָנוּ מַיִם, הַמִּסְתַּנְנִים לַסֵּפֶל דֶּרֶךְ קֵיתוֹנוֹת־חֶרֶס נַקְבּוּבִיִּים.

– מֵילָא, אַל נֹאמַר נוֹאָשׁ! – קָרָא אַלְוֵרָה. נִשְׁתַּדֵּל אֵיךְ־שֶׁהוּא, בְּאֵין בְּרֵרָה, לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֹכֶל.

 

כט. בַּמָּצוֹר    🔗

הַשַׁחַק כְּבָר הָלַךְ וָאוֹר וּבַמִזְרָח כְּבָר הַפְצִיעוּ קַרְנֵי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁצָבְעוּ בְּאוֹר וָרֹד אֶת פַּאֲתֵי הָאֹפֶק.

הַפְּרָאִים נִשְׁאֲרוּ עוֹד בּוֹ בַּמָּקוֹם, כְּמִקֹּדֶם, בְּכַתְּרָם אֶת הַקַּרְבֶּט. הֵם אַף הִתְיַשְּׁבוּ עַל הָאָרֶץ, בְּקִרְבַת הַבִּקְתָּה, וְלֹא גָרְעוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵהַנְּצוּרִים, שֶׁהִתְבַּצְרוּ עַל הַגָּג.

בְּשֶׁלְמָה לֹא הֵחֵלּוּ בִּפְעוּלוֹת־אֵיבָה? לְמַה יִחֲלוּ? הֲלֹא מִסְפָּרָם הִסְפִּיק לְמַדַּי, כְּדֵי לָקַחַת אֶת הַקַּרְבֶּט בְּהִשְׂתָּעֲרוּת?

מִזְּמַן לִזְמַן הִזְדַּקֵף אַחַד הַפְּרָאִים וּבְשָׁלְחוֹ אֶת אֶגְרוֹפוֹ לְעֵבֶר אַלְוֵרָה קָרָא בְּגָרוֹן:

– קַרַמוּרָה! קַרַמוּרָה!

– כֵּן, אֲנִי קַרַמוּרָה, אִישׁ־הָאֵשׁ! – עָנָה אַלְוֵרָה רְתֵת. בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת רוֹבֵהוּ. – וְהִנְנִי מוּכָן לִירוֹת בָּכֶם.

– קָרַמוּרָה! קָרָמוּרָה! – צָרְחוּ הַפְּרָאִים בְּמַקְהֵלוֹת, בְּקָפְצָם עַל רַגְלֵיהֶם וּבְנוֹפְפָם אֶת אַלּוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת. תּוֹךְ כַּךְ הֵם הֵנִיעוּ בִּלְסָתוֹתֵיהֶם כְּאִלּוּ בִּקְּשׁוּ לְהַרְאוֹתָם לָדַעַת, כִּי הֵם מְחַכִּים רַק לִכְנִיעָתָם, וְאָז יֵאָכְלוּ.

אַגַּב, שׁוּם אִישׁ מֵהַפְּרָאִים לֹא הִרְהִיב עֹז לִצְעֹד אַף צַעַד אֶחָד לְפָנִים. הִפְחִיד אוֹתָם מַרְאֵה קְנֵה־הָרוֹבָה, שָׁהִבְרִיק בִּידֵי אִישׁ־הָאֵשׁ.

כָּל־אֵימַת שֶׁאַלְוֵרָה הוֹרִיד אֶת רוֹבֵהוּ, בְּהִתְכּוֹנְנוֹ כְּאִלּוּ לִירוֹת בָּהֶם, נָסוּ הַפָּחוֹת אַמִּיצִים שֶׁבָּהֶם וְהִסְתַּתְּרוּ בְּבִקְתּוֹתֵיהֶם, מְקוֹם שָׁם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדוֹת נָשְׂאוּ תֵּכֶף קוֹל־יְלָלָה, דוֹמֶה כְּאִלּוּ נֶשֶׁק זֶה כֹּחוֹ יָפֶה לְהַחֲרִיב אֶת כָּל הַכְּפָר בִּמְּחָת אַחַת.

הַנּוֹעָזִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּלוֹחֲמִים נִסּוּ, בְּכָל זֹאת, לְשַׁלַּח אֶת חִצֵּיהֶם בַּנְּצוּרִים. אַךְ חִצִּים אֵלֶּה הִשִּׂיגוּ רַק בְּמִקְרִים נְדִירִים אֶת הַגַּג וּבְדֶרֶךְ כְּלָל לֹא יָכְלוּ לְהָסֵב כָּל נֵזֶק לַנְּצוּרִים. יוֹרֶה הַחֵץ נָס, כְּרָגִיל, תּוֹךְ כְּדֵי יְרְיָּתוֹ, בְּחַכּוֹתוֹ, כִּי הַקַּרַמוּרָה יִפְגַע בּוֹ בָּאֵשׁ הַשָּׁמַיְמִית. בְּהַסְתַּתְּרוֹ בְּקַרְבֶּט כְּבָר לֹא עָרַב עַז־הַנֶּפֶשׁ אֶת לִבּוֹ לְהֵרָאוֹת עוֹד.

אַף־עַל־פִּי־כֵן מָצוֹר שָׁקֵט זֶה הֵחֵל לְהַדְאִיג בְּמִדָּה רַבָּה אֶת אַלְוֵרָה. הוּא הָיָה מְבַכֵּר הַשְׂתָּעֲרוּת־מֵצַח, הוֹאִיל וְאָז מֵיטִיב הָיָה לִשְׁפֹּט עַל הָרֹשֶׁם, שֶׁנִּשְׁקוֹ יוֹרֶה־הָאֵשׁ צָרִיךְ הָיָה לַעֲשׂוֹת עַל הַפְּרָאִים הַנִּבְעָרִים. הוּא מֵאֵן לְפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בִּפְעוּלוֹת־אֵיבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַרְגִיזָם בְּיוֹתֵר.

– זֶה מֵחֵל לִהְיוֹת לִי לְזָרָא, – אָמַר לְגַרְסִיאָה, שֶׁלֹא זָז מִיָּדוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַטָּרָה לְחִצִּים. תָּאֵב הָיִיתִי לָדַעַת מָתַי יִכְלֶה הַמָּצוֹר הַזֶּה?

– מִתְעוֹרֵר אֶצְלִי חֲשָׁד, – אָמַר גַּרְסִיאָה.

– אֵיזֶה?

– כִּי פְּרָאִים אֵלֶּה מְחַכִּים לְשִׁיבַת חַבְרֵיהֶם, כְּדֵי לַעֲבֹר לְהַתְקָפָה.

– מֵילָא, הַלָּלוּ לֹא יָשׁוּבוּ מַהֵר. קָרוֹב לְוַדַּאי, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִים בִּרְדִיפָתָם, בְּקַוּוֹתָם לִתְפֹּשׂ אֶת קוּרוּרוּפֶּבּוֹ וְדִיאַץ.

– אִם יִתְפְּשׂוּ אוֹתָם אֲזַי אָנוּ אֲבוּדִים! לֹא נוּכַל לְקַוּוֹת עוֹד לְעֶזְרַת הַטּוּפִּינַמְבִּי.

– דִּיאַץ הוּא אָדָם עָרֹם מְאֹד וְזָרִיז. אִם הִשְׂכִּיל לְהִתְחַמֵּק בְּמֶשֶׁךְ יָמִים כֹּה רַבִּים מֵהַהֵימוּרִים, שֶׁרָדְפוּ אַחֲרָיו בְּרֹב עַקְשָׁנוּת, וַדַּאי שָׁלֹא יַנִּיחַ לַטּוּפִּי לְתָפְשׂוֹ. נוֹסָף עַל כַּךְ, הֲרֵי אֵינֶנּוּ יְחִידִי עַכְשָׁו. עִמּוֹ קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, אַחַד הַלּוֹחֲמִים הָאַמִּיצִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּשִׁבְטוֹ.

– כַּמָּה זְמַן יִדָּרֵשׁ עַד שׁוּבָם הֵנָּה? הֲלֹא זוֹהִי כָּל הַשְׁאֵלָה כֻּלָּהּ!

– הָאִינְדִּיאַנִים – רַגְלִים מְשֻׁבָּחִים, אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ לֵאוּת. – הֵעִיר אַלְוֵרָה.

– אֲבָל הֲלֹא הַצֵּידָה שֶׁבְּיָדֵנוּ זְעוּמָה מְאֹד. תְּמֵהַנִי אִם תַּסְפִּיק אֲפִילוּ לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר.

– אף־עַל־פִּי־כֵן נַשְׁאִיר חֵלֶק מִמֶּנָּהּ לִסְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם.

– וּלְמָחָר?

– נִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ. וְאַתָּה רֵד־נָא וּבְדֹק מַה נִמְצָא אֶצְלְךָ בַּמְּזָוֶה.

– אַח, לוּ יָדַעְתִּי, כִּי נִהְיֶה בַּמָּצוֹר הָיִיתִי מִשְׁתַּדֵּל לְקַמֵּץ!

– מְאֻחָר מִדַּי לְהִתְחָרֵט, גַּרְסִיאָה הַמִּסְכֵּן שֶׁלִּי! רֵד מַהֵר, אֵפוֹא וַאֲנִי אַבִּיט בְּעֵיִן פְּקוּחָה עַל הַנְּבָלִים הָאֵלֶּה, הַתְּאֵבִים לְהִתְעַנֵּג עַל בְּשָׂרֵנוּ.

גַּרְסִיאָה יָרַד לְמַטָּה. הוּא שָׁהָה בַּבִּקְתָּה שָׁעָה קַלָּה בְּיוֹתֵר וְעַד־מְהֵרָה חָזַר אֶל הַגַּג, אַךְ פָּנָיו הִשְׁחִירוּ כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה.

– וּבְכֵן, אֵפוֹא, זַאֲטוט? – אָמַר אַלְוֵרָה.

– הַמַּצָּב הוּא בִּישׁ, סִנְיוֹר! הַמְּלַאי שֶׁלָּנוּ הוּא דַּל מְאֹד.

– הֲמָצָאתָ בְּכָל־זֹאת מַשֶׁהוּ?

– שְׁלֹשָׁה רְקִיקֵי מַנִּיאוֹקָה וּשְׁתֵּי פְּקָעוֹת־צְּמָחִים.

– וְהַפְּקָעוֹת גְּדוֹלוֹת הֵן?

– כְּגָדְלוֹ שֶׁל רֹאשׁ תִּינוֹק.

– מֵילָא, זֶה יַסְפִּיק לָנוּ לְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים… הִנֵּה שָׁמָּה יַפִּי! מֵהֵיכָן נִתְגַלְגֵּל הֵנָּה?.. חָשַׁבְתִּי, כִּי נִמְלַט יַחַד עִם דִּיאַץ וְקוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– יַפִּי נִרְאָה עַל מִפְתָּנוֹ שֶׁל קַרְבֶּט אֶחָד, שֶׁשָּׁכַן בְּדִיּוּק מוּל הַקַּרְבֶּט שֶׁל הַשְׁבוּיִים. פָּנָיו הָיוּ עֲצוּבִים וְעֵינָיו הָיוּ מְלֵאוֹת דְמָעוֹת. הוּא נָתַן אֵי־אֵלּוּ אוֹתוֹת בְּהֵחָבֵא לַנְּצוּרִים וְנֶעְלָם בִּפְנִים הַקַּרְבֶּט.

– הָיִיתִי שָׂמֵחַ לִרְאוֹתוֹ! – קָרָא אַלְוֵרָה.

– אַךְ אֵין לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת כְּלִוּם לְמַעֲנֵנוּ, סִנְיוֹר. לוּ נִסָּה לְהַצִּילֵנוּ, וַדַּאי שֶׁהָיָה נֶהֱרַג תֵּכֶף וּמִיָּד, אַף הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ לְלֹא כָּל הִסּוּס, אִם כִּי הַשֵּׁבֶט לְקָחוֹ לוֹ לְבֵן.

– מִי יוֹדֵעַ! – אָמַר אַלְוֵרָה. – אֶ… הָאִינְדִּיאַנִּים זוֹמְמִים מַשֶּׁהוּ…

הַמַּעְגָּל שֶׁכִּתֵּר אֶת קַרְבֶּט הַשְּׁבוּיִים נִפְרַץ פֶּתַע וְחֵלֶק מֵאַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה נִכְנַס לְתוֹךְ קַרְבֶּט מְרֻוָּח, הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁבַּכְּפָר. אַלְוֵרָה כְּבָר הִבְחִין קֹדֶם, כִּי מִקַּרְבֶּט זֶה יָצְאוּ הַנָּשִׂיא וְהַפַּמַּלְיָה שֶׁלּוֹ. הוא הִכִּיר אֶת הַנָּשִׂיא לְפִי הַכֶּתֶר הֶעָשׂוּי נוֹצוֹת – תֻּכִּי.

– הֵם מְטַכְּסִים עֵצָה – הֵעִיר. עוֹד מְעַט וְנִוָּדַע אֵי־אֵלּוּ חֲדָשׁוֹת.

– לִכְשֶׁתִּרְצֶה, הֵם יִגְמְרוּ אֹמֶר, כִּי צָרִיךְ לַעֲרֹךְ הַתְקָפָה עָלֵינוּ.

– יִתָּכֵן מְאֹד, כִּי הֵם יְנַסּוּ לִתְפֹּשׂ אוֹתָנוּ בְּהִשְׂתָּעֲרוּת.

– הַתְרֶה בָּהֶם, סִנְיוֹר.

– נָכוֹן. אֲנִי אִירֶה בַּקַּרְבֶּט – אָמַר אַלְוֵרָה. כַּאֲשֶׁר יַכִּירוּ יוֹתֵר אֶת כֹּחוֹ וֶעֱזוּזוֹ שֶׁל הָרוֹבֶה שֶׁלִי לֹא יָעֵזוּ, כִּמְדֻמֶּה, לְהִשְׂתָּעַר עָלֵינוּ.

הַקַּרְבֶּט, אֲשֶׁר רָאשֵׁי־הַשֵּׁבֶט וְאַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֵלָיו, שָׁכַן בִּקְצֵה הַרְחָבָה, כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל שָׁלֹשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת.

אַלְוֵרָה, שֶׁבִּקֵשׁ לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם עַל הַפְּרָאִים, לְהַפְחִידָם וּלְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם, כִּי אָכֵן אִישׁ־הָאֵשׁ הוּא בִּלְתִּי־מְנֻצָּח וְשׁוֹלֵט בָּאֵשׁ הַשָּׁמַיְמִית, קָלַע אֶל דֶּלֶת הַקַּרְבֶּט וְיָרָה..

נְהָקוֹת אֲיֻמּוֹת מִלְּאוּ אֶת חֲלַל־אֲוִירוֹ שֶׁל הַכְּפָר. גְּבָרִים, נָשִׁים וְטַף נָסוּ מֵהַקַּרְבֶּטִים וְעָטוּ כְּמֻכִּים בְּשִׁגָּעוֹן לְעֵבֶר הַגָּדֵר, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הַחֵלֶק הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַכְּפָר עָמַד לְהִתְפּוֹצֵץ כֻּלּוֹ.

בַּקַּרְבֶּט, שֶׁנֶּעֶרְכָה בּוֹ הַהִתְיָעֲצוּת, הִשְׂתָּרְרָה אַנְדְּרָלָמוּסִיָּה לֹא־תְּתֹאָר. כָּל הַפְּרָאִים כְּאִלּוּ הָפְכוּ חַיּוֹת־טֶרֶף; הֵם שָׁאֲגוּ כְּיַגּוּאָרִים וְיִלְלוּ כִּזְאֵבִים.

– “הַהָרַגְתִּי מִשֶׁהוּ?” – הִרְהֵר אַלְוֵרָה, בְּטַעֲנוֹ אֶת רוֹבֵהוּ בְּחִפָּזוֹן.

שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ יָצְאוּ בִּמְרוּצָה מִתּוֹךְ הַקַּרְבֶּט, בְּהַרְעִימָם קוֹלָם:

– קַרַמוּרָה! קַרַמוּרָה! פַּרַגְוַצּוּ!..

הֵם הָיוּ בְּשִׂיא הִשְׁתּוֹלְלוּתָם, שׁוֹטְטוּ כִּמְטֹרָפִים, תּוֹךְ חֲבָטָה בְּאַלּוֹתֵיהֶם בָּאָרֶץ, זִנְּקוּ כִּנְמֵרִים וְשָׂרְטוּ בִּלְחָיֵיהֶם עַד זוֹב דָם, בְּהוֹסִיפָם לִנְהֹק:

– קַרַמוּרָה! קַרַמוּרָה! פַּרַגְוַצּוּ!..

– מַה מַשְׁמָעוֹ שֶׁל דִּבּוּר זֶה: פַּרַגְוַצּוּ? – אָמַר אַלְוֵרָה תּוֹךְ מְבִוּכָה.

– אֲנִי כְּבָר שָׁמַעְתִּי מִלָּה זוֹ, – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה. – הֵם חָזְרוּ עָלֶיהָ, כַּאֲשֶׁר הוֹבִילוּ אוֹתִי הֵנָּה. זוֹהִי, כַּנִּרְאֶה, כְּעֵין הַשְׁבָּעָה.

מֵהַקַּרְבֶּט יָצְאוּ לוֹחֲמִים אֲחֵרִים, שֶׁנָּשְׂאוּ עַל אַלּוֹתֵיהֶם הַמָּרְכָּבוֹת בְּצוּרַת אֲלַנְקָה אִישׁ־מָה, שֶׁלֹּא גִלָּה שׁוּם אוֹתוֹת חַיִּים, רֹאשׁוֹ הָיָה עָנוּד עֲטֶרֶת נוֹצוֹת.

– כַּנִּרְאֶה, שֶׁהָרַגְתִּי אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַשֵּׁבֶט, – אָמַר אַלְוֵרָה.

הַלּוֹחֲמִים הִנִּיחוּ אֶת הַגּוּפָה עַל הָאָרֶץ, אַחַר הֵחֵלּוּ לַעֲרֹךְ מִסָּבִיב לָהּ מִין מְחוֹל־שֵׁדִים, בְּשַׁאֲגָם כִּפְרִיצֵי־חַיּוֹת.

הֶם קָפְצוּ קְפִיצוֹת אַדִּירוֹת, הִכּוּ בְּזַעַם בְּאַלּוֹתֵיהֶם, חִלְּלוּ בַּחֲלִילִים עֲשׂוּיִים עַצְמוֹת אָדָם וְשָׁלְחוּ אֶת אָגְרוֹפֵיהֶם תּוֹךְ תְּנוּעוֹת מְאַיְּמוֹת לְעֵבֶר אַלְוֵרָה.

מִסְפָּר הַלּוֹחֲמִים שֶׁבַּרְחָבָה הָלַךְ הָלֹךְ וְרַב. בָּאוּ גַם לוֹחֲמִים מֵהַקַּרְבֶּטִים הַשְּׁכֵנִים. כֻּלָּם הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּאַלּוֹת, בִּגְרַוַּטַּנּוֹת, בִּקְשָׁתוֹת גְדוֹלוֹת כְּדֵי אֹרֶךְ שֶׁל שְׁנֵי מֶטְרִים, כִּמְעַט, וּבְגַרְזִנֵּי־אֶבֶן.

פֶּתַע פִּלַח אֶת חֲלַל הָאֲוִיר בְּרַד חִצִּים, שֶׁנִּשְּׂאוּ זֶה אַחַר זֶה בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה, תּוֹךְ שְׁרִיקָה וְזִמְזוּם בִּלְתִּי נִפְסָקִים. הֶם הוּעָפוּ אֶל מוּל גַּג הַכֶּלֶא, אֶל מוּל הַקִּירוֹת וְהַסִּירִים, שֶׁחָסְמוּ אֶת הַכְּנִיסָה לַקַּרְבֶּט.

– הֵם עוֹבְרִים לְהִשְׂתָּעֲרוּת – אָמַר אַלְוֵרָה, בְּהִשְׁתַּטְּחוֹ עַל הַגַּג, כְדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מַטָּרָה. גַּרְסִיאָה חִקָּה אֶת מַעֲשֵׂהוּ.

אַךְ הַחִצִּים הֶחֱטִיאוּ אֶת מַטְּרָתָם, הוֹאִיל וְהַפְּרָאִים יָרוּ מֵחֲמַת זְהִירוּת בְּרִחוּק־מָקוֹם מֵהַקַּרְבֶּט. הַפַּחַד בָּלַם אוֹתָם עַכְשָׁו עוֹד יוֹתֵר, אִם כִּי מִסְפַּר הַלּוֹחֲמִים כְּבָר הֻכְפָּל. עַל הָרְחָבָה נִמְצְאוּ, לְפָחוֹת, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וְלוּ עֶרְכוּ כֻּלָּם הִשְׂתָּעֲרוּת כְּלָלִית עַל הַקַּרְבֶּט, בָּרוּר, כִּי מָרָה הָיְתָה אַחֲרִית הַנְּצוּרִים.

אַלְוֵרָה נִבְצַר הָיָה אָז מִמֶּנּוּ לְגַלּוֹת הִתְנַגְדּוּת כָּלְשֶׁהִי כְּלַפֵּיהֶם, שָׁעָה שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ רַק רוֹבֶה אֶחָד, שֶׁכֵּן כָּל פַּעַם הָיָה צֹרֶךְ בִּשְׁהוּת, כְּדֵי לִטְעֹן אותו.

– לוּ הָיָה בִּרְשׁוּתִי גַם הָרוֹבֶה שֶׁלְךָ, גַּרְסִיאָה! – הִפְלִיט בְּעֶצֶב.

בְּרַד־חִצִּים זֶה, שֶׁנָּפַל עַל הַקַּרְבֶּט, נִמְשַׁךְ כַּמָּה רְגָעִים מְלֻוֶּה בְּקוֹל רַעַשׁ, הוֹאִיל וְהַפְּרָאִים, לְמַעַן הוֹסִיף גְבוּרָה, לֹא פָּסְקוּ מִלִּצְרֹחַ בְּכָל כֹּחָם וּלְהַכּוֹת בְּאַלּוֹתֵיהֶם, אַחַת אַחֲרֵי חֲבֶרְתָּהּ.

לְאַחַר מִכֵּן נִפְרְדוּ כַּמָּה לוֹחֲמִים מֵהָאַמִּיצִים בְּיוֹתֵר, מִשְּׁאָר הֶהָמוֹן וּפָנוּ לְעֵבֶר הַכְּנִיסָה שֶׁל הַקַּרְבֶּט.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה – לָחַשׁ גַּרְסִיאָה, שֶׁהֵחֵל לַחֲרֹד, – הֵם הוֹלְכִים לַהֲרֹס אֶת הַסִּירִים, הַחוֹסְמִים אֶת הַכְּנִיסָה.

– נרְאֶה, – אָמַר אַלְוֵרָה, בְּקָפְצוֹ עַל רַגְלָיו.

אַחַד הַמַּנְהִיגִים הָלַךְ בְּרֹאשׁ פְּלוּגָה קְטַנָּה זוֹ, בְּסַבְּבוֹ בְּיָדָיו אֶת אַלָּתוֹ בִּמְהִירוּת מְסַחֲרֶרֶת.

– אֲנַסֶה לִירוֹת בְּיָדוֹ, – רִטֵּן אַלְוֵרָה. אִם אַצְלִיחַ אֲזַי יִרְאוּ לָדַעַת, כִּי שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי אִישׁ־הָאֵשׁ.

הוּא הִתְכּוֹפֵף, בְּהִשָּׁעֲנוֹ בְּמַרְפֵּקוֹ הַשְּׂמָאלִי אֶל בִּרְכּוֹ וְקָלַע בְּשִׂים לֵב.

הַמַּנְהִיג חָדַל מִלְסַבֵּב בְּאַלָּתוֹ, אֶלָּא הֵרִים אוֹתָהּ לְמַעֲלָה וְאָחַז בָּהּ, בְּדוֹמֶה לְדֶגֶל.

נִשְׁמַע קוֹל־יְרִיָּה. הָאַלָּה, שֶׁבֻּקְעָה לִשְׁנַיִם נָחֲתָה עַל רֹאשׁ הַפֶּרֶא, שֶׁהִתְכּוֹפֵף מֵעָצְמַת הַמַּכָּה.

קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הָרֹשֶׁם הָאַדִּיר, שֶׁעָשְׂתָה עַל הַפְּרָאִים יְרִיָּה כֹּה קוֹלַעַת, אֲשֶׁר הָיְתָה נוֹתֶנֶת כָּבוֹד לְקַלָּע הַזָּרִיז בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאֵירוֹפָּה!

הַנְּהָקוֹת וְהַשָּׁאוֹן נִפְסְקוּ בִּן־רֶגַע, כְּאִלּוּ הַפַּחַד שִׁתֵּק אֶת כֻּלָּם. וְאַחַר הָפְכָה הַתַּדְהֵמָה, שֶׁאָחֲזָה אֶת הַפְּרָאִים, לְפַלָּצוּת־מָוֶת לֹא תְּשֹׁעָר.

הֵחֵלָּה בְּרִיחָה כְּלָלִית. הַפְּרָאִים נָסוּ מִכָּל עֵבֶר עַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת הַצָרִים שֶׁבַּכְּפָר. כַּמָּה מֵהֶם הִתְחַבְּאוּ בְּקַרְבֶּטִים, כַּמָּה אֲחֵרִים הִסְתַּתְּרוּ מַאֲחוֹרֵי הַגְּדֵרוֹת, מְקוֹם שָׁם הֵחִישׁוּ מִפְלָט לָהֶן נְשֵׁי הַשֵּׁבֶט וְיַלְדוֹתֵיהֶן.

הַמַּנְהִיג, שֶׁקִּבֵּל מַהֲלוּמַת אַלָּה בְּרֹאשׁוֹ, שָׁכַב עַל הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ חִכָּה לְחֵץ־אֵשׁ שֶׁל הַקַּרַמּוּרָה.

– מַה מָצָא אוֹתוֹ? הֲמֵת מִפַּחַד אוֹ שֶׁהֲרַגְתִּיו בֶּאֱמֶת? – קָרָא אַלְוֵרָה, שֶׁגָּעָה בִּצָחוֹק לְמַרְאֵה הַבְּרִיחָה הַכְּלָלִית שֶׁל הַפְּרָאִים.

– אֲבָל טוֹעֶה אַתָּה, סִנְיוֹר! – אָמַר גַּרְסִיאָה, שֶׁטִּפֵּס עַל קְצֵה הַגַּג מַמָּשׁ, כְּדֵי לְהֵיטִיב לְהִתְבּוֹנֵן. – הַבֶּט־נָא, הוּא מֵנִיד אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו!..

לְפֶתַע קָפַץ הַמַּת הַמְּדֻמֶּה עַל רַגְלָיו וּמִהֵר לָרוּץ אֶל הַקַּרְבֶּט הַסָּמוּךְ, בְּלֹא לְהָעֵז אֲפִילוּ לְהָרִים אֶת שִׁבְרֵי אַלָּתוֹ מֵהָאָרֶץ.

– כְּסָבוּר אֲנִי, כִּי בְּרֶגַע זֶה הֵם כֹּה נִפְחָדִים, עַד שֶׁיַּעַזְבוּ אֶת אִישׁ־הָאֵשׁ לְנַפְשׁוֹ – אָמַר אַלְוֵרָה. – הֵם לֹא יַרְהִיבוּ עֹז לָשׁוּב!

– וְאָנוּ נִשְׁתַּמַשׁ בִּשְּׁעַת כֹּשֶׁר זוֹ וְנִסְעַד פַּת שַׁחֲרִית – אָמַר גַּרְסִיאָה. – מַחֲזֶה זֶה לֹא קִלְקֵל אֶת תַּאֲבוֹנִי!

– לְאַט לְךְ, נַעַר! יֵשׁ לְרַסֵּן אֶת הַתֵּאָבוֹן. אָסוּר לְךָ לֶאֱכֹל לָשׂבַע, גַּרְגְּרָן! עָלֶיךָ לְהִסְתַּפֵּק בַּחֲצִי רָקִיק וּבְפֶלַח פְּקַעַת. עָלֵינוּ לְכַלְכֵּל אֶת מְזוֹנוֹתֵינוּ בְּתַכְלִית הַצִמְצוּם.

הֵם הִתְיַשְׁבוּ בִּקְצֵה הַחֹר שֶׁבַּגַּג, בְּשַׁלְשְׁלָם אֶת רַגְלֵיהֶם לְמַטָּה, וּבְטוּחִים, כִּי בְּרֶגַע זֶה, לְפָחוֹת, שׁוּם אִישׁ לֹא יַפְרִיעַ אוֹתָם, חִלְקוּ בֵּינֵיהֶם בְּאֹרַח אֲחָהִי שָׁוֶה בְּשָׁוֶה רָקִיק וּפְקַעַת צְמָחִים אַחַת. הַמַּיִם הַמְסֻנָּנִים דֶּרֶךְ קִיתוֹנוֹת־הַחֶרֶס הַנַּקְבּוּבִיִּים צְרִיכִים הָיוּ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם דְּבַשׁ־הַתְּמָרִים, שֶׁנִּבְצַר מֵהֶם לְהַשִּׂיגוֹ.

הַפְּרָאִים עָמְדוּ בְּרִחוּק־מָקוֹם, בְּפָקְחָם עַיִן עַל הַנְּצוּרִים, שֶׁלֹּא יִמָּלְטוּ מֵהַקַּרְבֶּט. אַגַּב, הַבְּרִיחָה מֵהַכְּפָר הָיְתָה מִן הַנִּמְנָע לַחֲלוּטִין. הַגָּדֵר הַכְּפוּלָה הָיְתָה גְּבוֹהָה לְמַדַּי, כַּךְ שָׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְטַפֵּס עָלֶיהָ. נוֹסֶף לָזֶה שׂוּמָה הָיָה לְהִתְנַגֵשׁ עִם כֹּחוֹת־אוֹיֵב רַבִּים, הַמְזֻיָּנִים בְּחִצִּים מָרְעָלִים.

אַךְ אַלְוֵרָה לֹא חָשֵׁב אֲפִילוּ עַל בְּרִיחָה. הוּא לֹא רָצָה כָּל־עִקָּר לִהְיוֹת מַטָּרָה וַדָּאִית לְחִצֵּי הַבוּלְרַלִּי. וְלָכֵן הוּא הֶעְדִּיף לָשֶׁבֶת בַּמָּצוֹר וּלְחַכּוֹת לְבוֹא הַטוּפִינַמְבִּי.

הַיּוֹם עָבַר בְּשֶׁקֶט לְלֹא כָּל חֲרָדָה, כַּךְ שֶׁאַלְוֵרָה הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ אַף לְהִתְנַמְנֵם כִּשְׁעָתַיִם, בְּעֵת שֶׁגַּרְסִיאָה עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר. צָרִיךְ הָיָה לְהִתְכּוֹנֵן לְמַצָּב שֶׁל עֵרָנוּת בַּלָּיְלָה.

כַּמָּה שָׁעוֹת לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ הֵם רָאוּ מֵרֹאשׁ מִגְדַּל־הַצּוֹפִים שֶׁלָּהֶם, כִּי פְּלוּגוֹת רַבּוֹת שֶׁל פְּרָאִים נִכְנְסוּ אֶל הַכְּפָר, מְכֻסִּים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ בָּרֶפֶשׁ וָטִין.

– לְפִי הַנִּרְאֶה, הַלָּלוּ הֵם אוֹתָם הַלּוֹחֲמִים עַצְמָם, שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵי חֲבֵרֵינוּ, – אָמַר אַלְוֵרָה, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בָּהֶם.

– הַאֵינְךָ רוֹאֶה אֶת דִּיאַץ בֵּינֵיהֶם? – שָׁאַל גַּרְסִיאָה.

– לא, גַּרְסִיאָה, לֹא אֶת דִּיאַץ וְלֹא אֶת קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– מַשְׁמָע שֶׁהֵם נִצְּלוּ מַהַרְדִיפָה.

– כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁהֵם אֲנָשִׁים זְרִיזִים לְהַפְלִיא!

– וְאַתָּה מְשָׁעֵר, כִּי פְּנֵיהֶם מוּעָדוֹת אֶל הַכְּפָר שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי.

– לא אָפוּנָה. דִּיאַץ יַעֲשֶׂה הַכֹּל, כְּדֵי לְהַצִּילֵנוּ!

– וּמָה אִם הַטּוּפִּינַמְּבִּי יְמָאֲנוּ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם?

– אֲזַי, גַרסִיאָה יַקִּירִי, לֹא תִּהְיֶה בְּרַרָה בְּיָדֵנוּ אֶלָא לְהִנָּתֵן לִצְלִיָּה וְלַאֲכִילָה!

– אֲנִי אִירֶה קֹדֶם לָכֵן בְּעַצְמִי! – לִמְלֵם גַרְסִיאָה בְּקוֹל קוֹדֵר.

– אִם כֹּה וְאִם כֹּה לֹא תִּתְחַמֵּק מִקֵּבַת הַפְּרָאִים. כְּלוּם לֹא מוּטָב, אֵפוֹא, שֶׁתִּזְחַל לְתוֹךְ אַחַד הַסִּירִים וְשָׁם תַּהֲרֹג אֶת עַצְמְךָ, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הַטִּרְחָה מֵהַפְּרָאִים לָשִׂים אוֹתְךָ בִּכְלִי זֶה.

– הוֹ, סִנְיוֹר! כֵּיצַד יָכוֹל אַתָּה לַחְמֹד לְךָ לָצוֹן כָּזֶה…

– בַּ! כְּלוּם לֹא אַחַת הִיא כֵּיצַד לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם: בִּבְכִי או בִּצְחוֹק? – קָרָא אַלְוֵרָה. – אַךְ דַיָה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ. וּלְעֵת־עַתָּהּ עוֹד לֹא אָפְסָה תִּקְוָתֵנוּ כָּלִיל.

– כֵּן… אֶפֶס כְּבָר הִגִּיעָה הָעֵת לְהִתְכּוֹנֵן לַקְּרָב, סִנְיוֹר… שׁוּר, הַפְּרָאִים עָזְבוּ אֶת הַגָּדֵר וְהִסְתַּדְרוּ לְאֹרֶךְ קִירוֹת הַקַּרְבֶּט.

– עַל־יְדֵי כַּךְ הֵם סוֹגְרִים עָלֵינוּ בְּחֵיל־הַמִּשְׁמָר, כְּדֵי לִמְנֹעַ אוֹתָנוּ מִבְּרִיחָה, נַשְׁגִיחַ, אֵפוֹא, בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, שֶׁלֹּא יַשִּׂיגוּנוּ פֶּתַע… וְנֹאכַל־נָא תֵכֶף אֶת פַּת־הָעַרְבִית שֶׁלָּנוּ, גַּרְסִיאָה, כָּל עוֹד שְׁעָתֵנוּ פְּנוּיָה. אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר הָיְתָה וְעוּמָה לְמַדַּי, וְאִלוּ תַּאֲבוֹנִי רַב לְהַפְלִיא

– וּלְמָחָר?

– יִשָּׁאֵר לָנוּ עוֹד רָקִיק אֶחָד וְנִסְתַּפַּק בּוֹ – אָמַר אַלְוֵרָה.

אֲרוּחַת־הָעֶרֶב נִבְלְעָה מִקֵץ רְגָעִים מִסְפָּר, אַךְ הָרָעָב שֶׁהֵצִיק לְאַלְוֵרָה לֹא בָּא עַל תִּקּוּנוֹ אַף בְּמַשֶּׁהוּ.

הַשָּׁמַיִם הִתְכַּסּוּ אַט אַט בְּעָבִים כִּבְאֶמֶשׁ, וְהַכֹּל שָׁקַע בְּחֹשֶׁךְ־אֲפֵלָה. אֶגְלֵי־מָטָר גְּדוֹלִים נָפְלוּ בְּרַעַשׁ עַל גַּגּוֹת הַבְּקָתוֹת, אַךְ פְּרָט לְכַךְ לֹא נִשְׁמַע שׁוּם קוֹל רַחַשׁ אוֹ צְלִיל כָּלְשֶׁהוּ. הָאִינְדִּיאַנִּים לֹא נִרְאוּ בְּשׁוּם מָקוֹם, יִתָּכֵן, כִּי הִסְתַּתְּרוּ בְּבִקְתּוֹתֵיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם. סְבִיב הַרְחָבָה לֹא נֶעֶרְכָה שׁוּם מְדוּרָה. דוֹמֶה, כְּאִלּוּ הַכֹּל גָוַע בַּכְפָר.

אַף־עַל־פִּי־כֵן, שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה אֵלֶּה לֹא עוֹרְרוּ כָּל אֵמוּן בְּלֵב אַלְוֵרָה. לְהֵפֶךְ, הֵם רַק הִגְבִּירוּ אֶת חֶרְדָּתוֹ.

“הַאִם אֵינָם זוֹמְמִים לַעֲרֹךְ עָלֵינוּ הִשְׂתָּעֲרוּת פִּתְאוֹמִית בְּהִסְתַּיְּעָם בָּאֲפֵלָה?” – הִרְהֵר כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, כְּלוּם אֵין כְּדַאי לָנוּ לְנַסּוֹת לִבְרֹחַ? אֵינִי רוֹאֶה עוֹד פְּרָאִים! – פָּנָה אֵלָיו גַּרְסִיאָה.

– אַל תִּסְמֹךְ עַל כַּךְ, נַעַר. מֻבְטַח לִי, כִּי הֵם אוֹרְבִים לָנוּ וְרַק מְחַכִּים לִשְׁעַת־הַכּשֶׁר, כְּדֵי לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ. שְׁכַב כַּאן לְיָדִי, וְהָיָה מוּכָן לַהְדֹּף אֶת הַהִשְׂתָּעֲרוּת.

הֵם טִפְּסוּ עַל הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן בְּיוֹתֵר שֶׁל הַגַּג וְנִלְחֲצוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, בְּהִתְכַּסּוֹתָם בְּעָלִים גְדוֹלִים, שֶׁהַגַּג הָיָה מְסֻכָּךְ בָּהֶם.

הַגֶּשֶׁם הוֹסִיף לָרֶדֶת בְּזַעַף וְהַטִּפּוֹת נָפְלוּ בִּנְקִישָׁה קַלָּה, שֶׁהִפְרִיעָה אֶת דִּמְמַת הַלַּיְלָה. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאָה אוֹר וְאִישׁוֹן־חֹשֶׁךְ שָׂרַר בַּכְּפָר וּבַיַּעַר הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ.

אַלְוֵרָה, שָׁהֶחֱזִיק אֶת רוֹבֵהוּ תַּחַת כְּנַף מִקְטָרְנוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְטַב אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, הֶאֱזִין תּוֹךְ אִמּוּץ כָּל חוּשָׁיו וּבְעָצְרוֹ אֶת נְשִׁימָתוֹ.

עִתִּים נִדְמָה לוֹ, כִּי הוּא שׁוֹמֵעַ מִין רִשְׁרוּשׁ מוּזָר וְכִי הַגַּג זָע מַשֶּׁהוּ, כְּאִלּוּ אֲנָשִׁים מְטַפְּסִים עָלָיו.

חָלְפוּ כְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל־נֵפֶץ קַל, מָשָׁל חֵץ נִתְקַע בְּאֶחָד מִמְּרִישֵׁי הַגָּג.

– הֲשָׁמַעְתָּ סִנְיוֹר? – שָׁאַל גַּרְסִיאָה, שֶׁנֶּאֱבַק בִּמְרִירוּת עִם הַשֵּׁנָה.

– כֵּן, – הֵשִׁיב אַלְוֵרָה.

– הֵם שִׁלְחוּ חֵץ תּוֹךְ תִּקְוָה, שֶׁהוּא יִפְגַע בָּנוּ.

– אַךְ אֵין זֶה חֵץ שֶׁל גְרַוַּטַּנָּה, – הֵעִיר אַלְוֵרָה. הַחֲצָצִים הַדַּקִּיקִים אֵינָם מְעוֹרְרִים כִּמְעַט שׁוּם שָׁאוֹן.

– נִדְמֶה לִי, כִּי מוֹט־מָה נִדְחַף לְתוֹךְ הַגָּג.

– אֵלֵךְ לִבְדֹּק.

– הִזָּהֵר, סִנְיוֹר. זְכֹר, כִּי אַף שְׂרִיטָה קַלָּה, הַנִּגְרֶמֶת עַל־יְדֵי חִצִּים אֵלֶּה, יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית.

– בַּחֲשֵׁכָה כָּזוֹ אִי אֶפְשָׁר לִקְלֹעַ הֵיטֵב.

הוּא זָחַל עַל בִּטְנוֹ אֶל קְצֵה הַגַּג, וְעֵינָיו שֶׁהִסְכּינוּ אֶל הָאֲפֵלָה הִבְחִינוּ בְּקָנֶה, שֶׁלֹא דָמָה בְּכָל זֹאת לְחֵץ רָגִיל. בְּהִתְקָרְבוֹ אֵלָיו, כִּמְעַט שֶׁפָּרַץ בִּצְעָקָה מֵרֹב תִּמָּהוֹן.

הָיָה זֶה מַקֵּל־חִזְרָן כְּדֵי אֹרֶךְ שֶׁל מֶטֶר, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ צוּרַת חֵץ. הוּא נִזְרַק, כַּנִּרְאֶה, בְּאֶמְצָעוּת אַחַת הַקְּשָׁתוֹת הָעֲצוּמוֹת, שֶׁאַלְוֵרָה רָאָה בִּידֵי הַפְּרָאִים. חֶבֶל דַק קְלוּעַ מִסִּיבִים הָיָה קָשׁוּר בְּאֶמְצַע הַחֵץ. הוא הִשְׁתַּלְשֵׁל לְמַטָּה מֵהַגַּג וּכְשָׁאַלְוֵרָה מָשַׁךְ בּוֹ הִרְגִישׁ בְּהִתְנַגְדוּת, כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ נִקְשָׁר בְּקָצֵהוּ.

– מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר? וְלָמָּה זָרְקוּ הֵנָּה חֵץ זֶה?

הוּא מָשַׁךְ שׁוּב בְּכָל כֹּחוֹ וְשָׁמַע, כִּי מַשֶּׁהוּ הִקִּישׁ עַל קִירוֹת הַקַּרְבֶּט.

– סִנְיוֹר, מָה אַתָּה סוֹחֵב? – שָׁאֵל גַּרְסִיאָה, שֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו בִּזְחִילָה.

– לֹא אֵדַע בְּעַצְמִי…

אַלְוֵרָה מָשַׁךְ אֶת הַחֶבֶל וְהֶעֱלָה הַגָּגָה אַחַד הַסַּלִּים, שֶׁהַפְּרָאִים נוֹהֲגִים לְהַחֲזִיק בָּהֶם אֶת צֵידָתָם.

– פִּלְאֵי פְּלָאִים, גַּרְסִיאָה, – צָהַל קוֹלוֹ שֶׁל אַלְוֵרָה, – הֲרֵי זֶה הָרוֹבֶה שֶׁלְךָ!

כַּמָּה שֶׁלֹא יֵאָמֵן הַדָּבָר, אַךְ הָיְתָה זוֹ אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ: בַּסַּל, שֶׁאָרְכּוֹ הִגִיעַ לִשְׁנֵי מֶטְרִים, הָיָה מֻנָּח הָרוֹבֶה מְכֻסֶּה בְּעָלִים, אוֹתוֹ רוֹבֶה עַצְמוֹ, שֶׁהַטּוּפִּי לָקְחוּ אוֹתוֹ מִגַּרְסִיאָה וּנְתָנוּהוּ לְמִשְׁמֶרֶת לַ’פִּיאַיֶּה' שֶׁל שִׁבְטָם.

אַך זֶה לֹא הָיָה הַכֹּל. מָגִנָּם הַמִּסְתּוֹרִי שֶׁל הַנְּצוּרִים דָּאַג לֹא רַק לְצַיֵּד אוֹתָם בְּנֶשֶׁק־מָגֵן אָיֹם, כִּי אִם גַּם שָׂם בַּסַּל צָרְכֵי־אֹכֶל, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲמֹד בְּהִתְנַגְדּוּתָם בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב.

וְאָכֵן, יַחַד עָם הָרוֹבֶה, אֲשֶׁר עֶרְכּוֹ לֹא יְסֻלָּא עַל יְדֵי הַנְּצוּרִים בְּמַצָּבָם הֶחָמוּר, נִמְצְאוּ בַּסַּל שְׁנֵי תְּרֵיסָרִים שָׁל רְקִיקֵי מַנִּיאוֹקָה, פְּקָעוֹת־צְמָחִים, בְּדוֹמֶה לְאֵלֶּה, שֶׁאָכְלוּ בִּשְׁעַת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, צִפּוֹר גְּדוֹלָה צְלוּיָה וּכְתוֹסֶפֶת לְכַךְ גַם בַּקְבּוּק עָשׂוּי מִדְּלַעַת, מְמֻלָּא בְּמִין נוֹזֵל חָרִיף כְּעֵין דְבַשׁ־תְּמָרִים.

– זוֹהִי מַתָּנָה! – קָרָא גַּרְסִיאָה בְּהִתְפָּעֲלוּת. – הֲרֵי חֲשִׁיבוּתָה שֶׁל זוֹ לְגַבֵּינוּ עוֹלָה בְּרֶגַע זֶה אַף עַל כַּדּוּרִים.

– וַדַּאי כַּךְ! אָכֵן, זֶהוּ סִיּוּעַ שֶׁל פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ מַמָּשׁ! – הֵעִיר אַלְוֵרָה.

– כַּנִּרְאֶה, זֶה שָׁלַח לָנוּ הַנַּעַר הָאִינְדִּיאַנִּי, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לָנוּ תֻּרְגְמָן

– נַעֲלֶה מִכָּל סָפֵק. שֶׁהֲרֵי מִי עוֹד מֵחֲבֵרֵינוּ הָיָה לְאֵל יָדוֹ לִגְזֹל אֶת הָרוֹבֶה? הֲלֹא הוּא רֵעוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל דִּיאַץ. הָבָה, יְנַסּוּ־נָא עַתָּה הַטּוּפִּי לִלְכֹּד אוֹתָנוּ בְּהִשְׂתָּעֲרוּת! יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי רוֹבִים וּמְלָאי אֹכֶל כְּדֵי שָׁבוּעַ תָּמִים. יְכוֹלִים אָנוּ לְהַמְתִּין לְבוֹאָם שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי לְלֹא פָּחַד…

 

ל. בֵּין הָאֵשׁ וְהַחִצִּים    🔗

מוּבָן מֵאֵלָיו, רַק יַפִּי עָשׂוּי הָיָה לַעֲמֹד לַנְצוּרִים בַּשְׁעַת דָּחֲקָם הַגָּדוֹל וּלְהוֹשִׁיט לָהֶם עֶזְרָה כֹּה חֲשׁוּבָה.

עוֹד קֹדֶם לָכֵן, בָּהְיוֹתָם בִּשְּׁבִי הַהֵימוּרִים, הוּא קָשַׁר חִבָּה עִמָּהֶם. וְעַתָּה, בְּהִסְתַּיְעוֹ בַּבֶּהָלָה הַכְּלָלִית וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, שָׁלַח לָהֶם אֶת הָרוֹבֶה, שֶׁגְּנָבוֹ בַּשֶּׁלִי מֵאֵת קוֹסֵם הַשֵּׁבֶט, אֲשֶׁר שָׁמַר עָלָיו בְּבִקְתָּתוֹ. בַּהֲבִינוֹ, כִּי הַנְּצוּרִים סוֹבְלִים רָעָב, הוּא הוֹסִיף עוֹד צָרְכֵי־אֹכֶל, שֶׁהוּא אָסַף בַּלָּט בִּשְׁבִילָם.

הָעֶזְרָה הַמַּפְתִּיעָה וְהַחֲשׁוּבָה הוֹסִיפָה אֹמֶץ לַנְּצוּרִים, שֶׁכְּבָר הֵחֵלּוּ לְיָאֵשׁ אֶת לִבָּם, כִּמְעַט, מִתּוֹצָאָה מֻצְלַחַת שֶׁל הַמָּצוֹר.

עַתָּה, כְּשֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתָם שְׁנֵי רוֹבִים, הֵם הִרְגִישׁוּ, כִּי לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם לְהַמְשִׁיךְ בְּמַאֲבָקָם. בְּלֹא לַחֲשׁשׁ לְשׁוּם הִשְׂתָּעֲרוּת וּבְלֹא לִדְאֹג בְּיוֹתֵר לְאֹרֶךְ יְמֵי הַמָּצוֹר.

יִתָּכֵן, כִּי הַטּוּפִּינַמְבִּי כְּבָר יָצְאוּ לְמַסַּע־הַתְקָפָה וּפָנוּ בְּצַעֲדֵי אוֹן לְעֵבֶר כְּפָר הַטּוּפִּי, שָׁהָיוּ אוֹיְבֵיהֶם בְּנֶפֶשׁ וְשֶׁעָרְכוּ פְּעָמִים רַבּוֹת הִתְנַפְּלֻיּוֹת עֲלֵיהֶם.

– עַכְשָׁו אָנוּ בְּלְתִּי־מְנֻצָּחִים. – אָמַר אַלְוֵרָה, כְבָדְקוֹ אֶת רוֹבֵהוּ של גַּרְסִיאָה וּבְהִוָּכְחוֹ, כִּי הוּא כָּשֵׁר לְתַפְקִידוֹ. כְּשֶׁהַטּוּפִּי יִרְאוּ, כִּי שְׁנֵינוּ מְזֻיָּנִים לֹא יָעֵזוּ לְחַדֵּשׁ אֶת הִשְׂתָּעֲרוּתָם… הֶאָח, נַעֲרִי הַיָּקָר, לֹא פִּלַלְתִּי, כִּי הַהַצְלָחָה כֹּה תָאֵר לָנוּ אֶת פָּנֶיהָ! אָכֵן, שְׁנֵינוּ נוֹלַדְנוּ בְּמַזָל טוֹב! אֲנִי כְּבָר נוֹטֶה לַחֲשֹׁב אֲפִילוּ, כִּי לְעוֹלָם לֹא יַעֲלֶה בִּידֵי הַבְּרַזִּילִיאַנִּים לִתְקֹעַ אֶת שִׁנֵּיהֶם בִּבְשָׂרֵנוּ.

– אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי אֶת הִתְפַּלְּאוּתָם שֶׁל פְּרָאִים אֵלֶּה לִכְשֶׁיִּוָכְחוּ, כִּי הָרוֹבֶה נֶעְלַם מִבִּקְתַּת הַקּוֹסֵם וְהָעֳבַר בְּאֹרַח פֶּלֶא אֵלֵינוּ! – קָרָא גַּרְסִיאָה.

– וְכָכָה שְׁמֵנוּ יֵצֵא לִתְהִלָּה כְּ’פִּאַיִם' בִּלְתִּי־מְנֻצָּחִים. וַאֲנִי לֹא אֶתְפַּלֵא כְּלָל וּכְלָל, אִם הֵם יֹאכְלוּ עַכְשָׁו אֶת הַקּוֹסֵם שֶׁלָהֶם.

– מִסְכֵּן!

– אַךְ מָה עוֹשִׂים עַתָּה הַפְּרָאִים? קָשֶׁה לִי לְהַאֲמִין, כִּי הֵם לֹא יִשְׁתַּמְשׁוּ בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה לְשֵׁם תַּחְבּוּלַת־עָרְמָה. הַשֶּׁקֶט הַשּׂוֹרֵר מִסָּבִיב אֵינוֹ מַנִיחַ אֶת דַעְתִּי כָּל־עִקָּר!

– אַף־עַל־פִּי־כֵן, סִנְיוֹר, אֵין לךאוֹת בְּשׁוּם מָקוֹם אַף צֵל־אָדָם אֶחָד וְאֵין לִשְׁמֹעַ קוֹל־הֲמוּלָה חָלוּשׁ בְּיוֹתֵר.

– וְלַמְרוֹת זֹאת חֲרָדָה כּוֹבֶשֶׁת אֶת לִבִּי. לֹא נִישַׁן וְנַכְפִּיל אֶת עֵרָנוּתֵנוּ!.. חַכֵּה־נָא! הֲאִם לֹא שָׁמַעְתָּ דְפִיקָה עֲמוּמָה?.. כְּאִלּוּ עַץ נָפַל…

– כַּנִּרְאֶה, נָעֲלוּ דֶלֶת שֶׁל בִּקְתַּת־מָה אוֹ גָדֵר.

– וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, כִּי הַפְּרָאִים אֵינָם יְשֵׁנִים.

– יַשׁ לָנוּ שְׁנֵי רוֹבִים, סִנְיוֹר!..

– כֵּן, וְאָנוּ נָחֵל לִירוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד עִם אוֹת־הַמְהוּמָה הָרִאשׁוֹן. אַתָּה, גַּרְסִיאָה, הַבֵּט בְּעַיִן פְּקוּחָה לְרוּחַ זוֹ וַאֲנִי אַבִּיט לְרוּחַ הַנֶּגְדִּית… תִּירֶה, בְּלֹא לְחַכּוֹת לִפְקוּדָתִי, בְּאִם תַּבְחִין בְּמַשֶׁהוּ חָשׁוּד… הֲרֵי אַתָּה יוֹרֶה לֹא רָע.

הֵם הַסְתַּדְרוּ בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי־הַגַּג הַנֶגְדִּיִים, בִּקְצֵה הַגַּג מַמָּשׁ, כְּדֵי לְהַשְׁגִיחַ יָפֶה בָּרְחָבָה, וְחִכּוּ בְּקֹצֶר רוּחַ לַעֲלוֹת הַשָּׁחַר.

הֹטּוּפִּי, כַּנִּרְאֶה, הָיוּ טְרוּדִים בְּיוֹתֵר בְּמַשֶׁהוּ. מִזְּמַן לִזְמַן שָׁמְעוּ הַנְּצוּרִים אֵי־אֵלּוּ הַקָּשׁוֹת עֲמוּמוֹת, דוֹמֶה כְּאִלּוּ עֵצִים הִתְגוֹלְלוּ עַל הָרְחָבָה, וְכֵן רְחִישַׁת־מָה, כְּאִלּוּ אֵי־מִי נָתַן פְּקוּדוֹת בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה.

עִתִּים נִרְאוּ בַּכְּפָר צִלְלֵי־אֲנָשִׁים, שָׁחָמְקוּ חִישׁ וְנֶעֶלְמוּ מֵאֲחוֹרֵי הַקַּרְבֶּטִים, שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָרְחָבָה.

אַלְוֵרָה נִסָּה לְנַחֵשׁ אֶת פְּעוּלוֹת הַפְּרָאִים. הַחֲשֶׁכָה וְהַגֶּשֶׁם הִפְרִיעוּ אוֹתוֹ לְהַבְחִין בַּמִּתְרַחֵשׁ בִּקְצֵה הָרְחָבָה.

“כְּלוּם אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לְהַגְבִּיר אֶת הַמָּצוֹר? – שָׁאֵל אֶת עַצְמוֹ בְּאִי־שֶׁקֶט מְסֻיָּם. – אַגַּב, נוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַד בּוֹאוֹ שֶׁל דִּיאַץ”.

לְבַסּוֹף הֵחֵלָה הַחֲשֵׁכָה לְהַקְלִישׁ, וּכְשֶׁעָלָה עַמּוּד הַשָּׁחַר פָּסַק הַגֶּשֶׁם.

חֲשָׁשׁוֹתָיו שֶׁל אַלְוֵרָה נִתְאַמְתּוּ.

כְּדֵי שֶׁלֹא לִהְיוֹת מַטָּרָה לַיְּרִיוֹת, שֶׁכֹּה פָּחֲדוּ מִפְּנֵיהֶן, הִסְתַּיְעוּ הַטּוּפִּי בַּחֲשַׁכָה וְכִתְּרוּ אֶת הַכִּכָּר בְּגִזְעֵי־עֵצִים עָבִים וַחֲסֻנִּים, שֶׁעַנְפֵיהֶם קֻצְּצוּ. קוֹרוֹת אֵלּוּ הָעָמְדוּ כַּךְ, שֶׁאָפְשָׁר הָיָה לְסַבֵּב אוֹתָן לְלֹא קֹשִׁי מְיֻחָד וְלַהֲנִיעַן לְעֵבֶר הַקַּרְבֶּט.

זֶה הָיָה מִתְרָס נַיָּד, שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו הִסְתַּתְּרוּ לוֹחֲמִים רַבִּים מְזֻיָּנִים בִּקְשָׁתוֹת וּבִגְרַוַּטַּנּוֹת וּמוּכָנִים לְהַמְטִיר חִצִּים עַל הַנְּצוּרִים.

– זֶהוּ מָצוֹר לְפִי כָּל הַכְּלָלִים – אָמַר אַלְוֵרָה, בְּהֵרָתְעוֹ מַהֵר אֶל הַחוֹר הַמֶּרְכָּזִי שֶׁבַּגַּג, שֶׁהָאוֹר חָדַר דַּרְכּוֹ אֶל הַקַּרְבֶּט. – יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהַחֲלִיף אֶת הַדִּירָה אִם יָחֵלּוּ לְהָנִיעַ קוֹרוֹת עָבוֹת אֵלֶּה עַל פְּנֵי הָרְחָבָה. מֵעוֹלָם לֹא שֶׁעַרְתִּי, כִּי כֹּה עֲרוּמִים הֵם, פְּרָאִים אֵלֶּה!

– מַה פְּעוּלָה, אֵפוֹא, נִנְקֹט אָנוּ סִנְיוֹר? – שָׁאַל גַּרְסִיאָה בְּקוֹל־חֲרָדָה.

– אָנוּ יְכוֹלִים לְגַלּוֹת הִתְנַגְדּוּת מְמֻשֶּׁכֶת לָהֶם בִּפְנִים הַקַּרְבֶּט. לִכְשֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בְּכַךְ נִפְרֹץ פִּרְצָה בַּקִּיר וְלֹא נְקַמֵּץ כַּדּוּרִים… אָנוּ מְצֻיָּדִים עַכְשָׁו בְּמִדָּה הֲגוּנָה בִּבְחִינָה זוֹ. אַף יֵשׁ לָנוּ מְלַאי מַסְפִּיק.

– הַעוֹד לֹא רָפוּ יָדֶיךָ, סִנְיוֹר?

– כְּלָל וּכְלָל לֹא. אָנוּ נִירֶה כַּמָּה יְרִיּוֹת־הַפְחָדָה, לְמַעַן יָבִינוּ הַצָּרִים עָלֵינוּ, כִּי יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי רוֹבִים. כְּסְבוּר אֲנִי, שֶׁדָּבָר זֶה יַעֲשֶׂה רֹשֶׁם עַל אוֹכְלֵי־אָדָם אֲרוּרִים אֵלֶה…

הַטּוּפִּי שֶׁגָּמְרוּ אֹמֶר, כַּנִּרְאֶה, לְהַכְרִיעַ אֶת הַנְּצוּרִים כָּלִיל, כְּבָר הֵחֵלּוּ לְהָסִיט אֶת הַקּוֹרוֹת כְּלַפֵּי הַקַּרְבֶּט, תּוֹךְ כְּדֵי הִשְׁתַּדְּלוּתָם לְהִסְתַּתֵּר בִּזְהִירוּת מַאֲחוֹרֵיהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַטָּרָה לְכַדּוּרִים.

– יְרֵה גַרְסִיאָה! – קָרָא אַלְוֵרָה, שֶׁכְּבָר הֵחֵל לַחֲרֹד בִּרְצִינוּת לְמַצָּבָם. אָסוּר לָנוּ לְאַפְשֵׁר לָהֶם לְהִתְקָרֵב אֶל קִירוֹת הַקַּרְבֶּט.

גַרְסִיאָה, שֶׁהֶעֱבִיר אֶת הַצִיּוּד לְמָקוֹם בָּטוּחַ, טִפֵּס חִישׁ לְמַעֲלָה.

– יְרִיָּה אַחַת יְמִינָה, אַחֶרֶת – שְׂמֹאלָה! – פָּקַד אַלְוֵרָה. הִשְׁתַּדַּל לִמְחֹץ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ, אִם רַק תּוּכָל.

הַפְּרָאִים, אִם כִּי לֹא הַתְקָרְבוּ עֲדַיִן בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת אֶל הַקַּרְבֶּט, אַף־עַל־פִּי כֵן כְּבָר הִתְחִילוּ לִירוֹת בּוֹ מִקַּשְׁתּוֹתֵיהֶם הַגְדוֹלוֹת, וְכַמָּה מֵחִצֵּיהֶם נִתְקְעוּ בְּקִירוֹת הַקַּרְבֶּט.

גַּרְסִיאָה וְאַלְוֵרָה יָרוּ תְּכוּפִים זָה אַחֲרֵי זֶה. עַד אַרְגִיעָה פָּרְצוּ בְּעִקְבוֹת הַיְרִיּוֹת נַהֲקוֹת־בֶּהָלָה גְּדוֹלוֹת שֶׁל הַפְּרָאִים, שֶׁעָזְבוּ מִיָּד אֶת הַמִּתְרָס שֶׁלָּהֶם וְעָטוּ אֶל הַקַּרְבֶּטִים הַסְּמוּכִים.

כְּמוּבָן, לֹא הָיָה גְבוּל לְתִמְהוֹן הַפְּרָאִים, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְאָזְנֵיהֶם שְׁתֵּי יְרִיּוֹת בְּבַת־רֹאשׁ, וְהֵם נִחֲשׁוּ, כִּי נֶשֶׁק הַהֶרֶס הַנּוֹרָא נִמְצָא עַכְשָׁו בִּידֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַנְּצוּרִים, בְּעוֹד שֶׁקֹדֶם לָכֵן יָכֹל הָיָה לִירוֹת רַק אֶחָד מֵהֶם.

מָה אַדִּיר צָרִיךְ לִהְיוֹת כֹּחָם שֶׁל אֲנָשִׁים לְבָנִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר יָכְלוּ לִגְזֹל בְּקַלּוּת כָּזוֹ אֶת הָאֵשׁ הַשָּׁמַיְמִית וְלִנְגֹּף בָּהּ אֶת הַפְּרָאִים!

שְׁתֵּי הַיְרִיוֹת נוֹרוּ לְתוֹךְ הֶחָלָל הָרֵיק וְלֹא פָּצְעוּ שׁוּם אִישׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם גָּרְמוּ לִמְהוּמָה גְדוֹלָה בְּקֶרֶב הַפְּרָאִים. עִם זֶה לֹא בּוֹשְׁשָׁה לָבוֹא הִתְפָּרְצוּת־זַעַם חֲדָשָׁה לְאַחַר רֶגַע־מָה שֶׁל זַעֲוַת־מָוֶת, וְאַף יָכְלָה לָהּ. וְאָכֵן, לֹא עָבְרוּ אַף עֲשָׂרָה רְגָּעִים, וְהַפְּרָאִים שָׁבוּ מֵרֹאשׁ אֶל הַמִּתְרָס שֶׁלָּהֶם.

הֵם נָהַקוּ נַהֲקוֹת־פֶּרֶא וְהִמְטִירוּ בְּרַד־חִצִּים כָּבֵד, בְּעַת שֶׁהַזְּקֵנִים הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָסֵת אוֹתָם, וּבְהַעִירָם אֶת כָּל חֲמָתָם זֵרְזוּם לְהַתְקָפָה.

שְׁנֵי אֲנָשִׁים יָכְלוּ לְהַטִיל מוֹרָא שֶׁל כָּבוֹד בְּמֶשֶׁךְ מֵעַת־לְעַת עַל שֵׁבֶט שָׁלֵם, שֶׁנֶּחֱשַׁב עַד כֹּה לְבִלְתִּי מְנֻצָּח. הֵן לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר! רַעְיוֹן זֶה בִּלְבָד הִרְגִּיז אֶת הַפְּרָאִים לְאֵין נְשׂוֹא.

– הוֹ, סִנְיוֹר! אֵימָה נוֹפֶלֶת עָלַי!..

– יְרֵה חִישׁ בְּלִי רַחֲמִים!

גִּזְעֵי־עֵצִים אַדִּירִים, הַנִּדְחָפִים עַל־יְדֵי עֶשְׂרוֹת יָדַיִם, נָעוּ אֶל הַקַּרְבֶּט וְהַלּוֹחֲמִים שֶׁהִסְתַּתְּרוּ מַאֲחוֹרֵיהֶם הִמְטִירוּ בְּרַד־חִצִּים עַל הַגַּג מִקְּשָׁתוֹת וּמִגְרַוַּטַּנּוֹת.

אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה בְּכָרְעָם עַל בִּרְכֵּיהֶם בְּשׁוּרָה אַחַת פָּתְחוּ אֵשׁ וְהָרְגוּ שְׁנֵי לוֹחֲמִים, שָׁלֹא נָהֲגוּ בִּזְהִירוּת וְהוֹצִיאוּ אֶת רֹאשָׁם מֵהַמִּתְרָס.

שְׁתֵּי יְרִיּוֹת מֻצְלָחוֹת אֵלֶּה עָצְרוּ לְרֶגַע אֶת הַצָּרִים. הֵם לֹא יָכְלוּ, בְּכָל זֹאת, לְהַבְלִיג עַל הָאֵימָה, שֶׁקּוֹל רַעַם הַיְרִיּוֹת עוֹרֵר אוֹתָהּ.

– גַּרְסִיאָה, עָלֶיךָ רַק לִטְעֹן אֶת הָרוֹבִים, וַאֲנִי כְּבָר אִירֶה בְּעַצְמִי בְּנְבָלִים אֵלֶּה – אָמַר לוֹ אַלְוֵרָה, שָׁלֹא הָגָה אֵמוּן גָּמוּר לְאָמָנוּת הַקְּלִיעָה שֶׁלּוֹ. – יֵשׁ וִירִיּוֹתֶיךָ מַחֲטִיאוֹת, בְּכָל זֹאת, אֶת הַמַּטָּרָה.

– נָכוֹן, סִנְיוֹר… אַגַּב, יָדַי רוֹעֲדוֹת…

– אַל תִּפְחַד, גַרְסִיאָה, אָנוּ נַהֲדֹף אֶת הִתְנַפְּלוּתָם.

הוּא הֵחֵל לִירוֹת וְגַרְסִיאָה טָעַן בְּחִפָּזוֹן אֶת הָרוֹבִים וּמְסָרָם לְיָדוֹ.

הַיְרִיּוֹת נוֹרוּ זוֹ אַחַר זוֹ וְלֹא הֶחֱטִיאוּ. כָּל כַּדּוּר מָחַץ אֶת אַחַד הַלּוֹחֲמִים אִם מִימִין וְאִם מִשְּׂמֹאל וְאִם מֵאָחוֹר, הוֹאִיל וְהָאִינְדִּיאַנִים כְּבָר הִתְקָרְבוּ מִכָּל עֵבֶר.

בָּעַת, שֶׁאַחַד הַלּוֹחֲמִים נָפַל, נֶעֶצְרוּ חֲבֵרָיו לְרֶגַע, בְּפָרְצָם בִּצְרִיחוֹת־אֵימִים וְאַחַר חִדְּשׁוּ אֶת הִשְׂתָּעֲרוּתָם. הַחִצִּים כְּבָר הֵחֵלּוּ לִנְפֹל בְּקִרְבַת אַלְוֵרָה וְהַמַּצָּב הֶחֱמִיר וְהָלַךְ, כַּאֲשֶׁר מִקְרֶה מֻצְלָח הִפְסִיק אֶת הַהַתְקָפָה.

כַּמָּה רְגָעִים קֹדֶם לָכֵן הִבְחִין אַלְוֵרָה בְּאִינְדִּיאַנִּי אֶחָד גְבַה־קוֹמָה עֲנוּד עֲטֶרֶת־נוֹצוֹת לְרֹאשׁוֹ. עַל חָזֵהוּ וְיָדָיו עָדָה עֲנָקִים וּצְמִידִים עֲשׂוּיִים זָהָב וּמְעֻלָּפִים אַבְנֵי־חֵן מַבְרִיקוֹת.

בְּחָשְׁבוֹ, כִּי אִינְדִּיאַנִי כֹּה מְקֻשָּׁט הוּא נְשִׂיא הַשֵּׁבֶט הִשְׁתַּדֵל אַלְוֵרָה לִקְלֹעַ אֵלָיו, אַךְ הֶחְטִיא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֶת מַטְּרָתוֹ. לְבַסּוֹף, בַּפַּעַם הָרְבִיעִית, רָאָה סִימָן בְּרָכָה.

הַנָּשִׂיא, שֶׁנִּפְצַע בְּחָזֵהוּ, צָנַח מַרֹאשׁ הַקּוֹרָה, שֶׁטִּפֵּס עָלֶיהָ, כְּדֵי לְהַשְׁגִיחַ יָפֶה בַּנְּצוּרִים, וּנְפִילָתוֹ עָשְׂתָה רֹשֶׁם מַחֲרִיד עַל הַפְּרָאִים, בְּגָרְמָה לְאַנְדְרָלָמוּסִיָּה לֹא תְּתֹאָר.

הַלּוֹחֲמִים הִשְׁלִיכוּ אֶת נִשְׁקָם, קְשָׁתוֹת, אַלּוֹת. גְרַוַּטַּנּוֹת, וּמִהֲרוּ לָנוּס כָּל עוֹד נַפְשָׁם בָּם, דוֹמֶה כְּאִלּוּ הֻמְטְרוּ עֲלֵיהֶם יְרִיוֹת מִמַּקְלֵעַת־עֲנָק.

מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה מְנוּסַת לוֹחֲמִים כֹּה מִתְפָּרֶצֶת וְכֹה נוֹאֶשֶׁת.

– סִנְיוֹר, קָרָא גַּרְסִיאָה, שֶׁנִּדְהֵם לְמַרְאֵה נְסִיגָה מַפְתִּיעָה זוֹ. אָכֵן, מַהֲלוּמָה לְמוֹפֵת!

– כְּסָבוּר אֲנִי, שֶׁעָלָה בְּיָדִי לַהֲרֹג אֶת נְשִׂיא הַשֵּׁבֶט, – אָמַר אַלְוֵרָה. קָלַעְתִּי אֵלָיו זֶה מִזְּמַן וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעוֹתָיו, בְּהִתְכַּוְּנִי לִפְגֹעַ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְּחָזֵהוּ…

– הַאֻמְנָם אֵין זֶה מַסְפִּיק לָהֶם עֲדַיִן?

– הָבָה נִרְאֶה, חֲבִיבִי.

– אֵינָם נִרְאִים עוֹד!..

– אִם הַנָּשִׂיא נֶהֱרַג אֶל נָכוֹן, אֲזַי לֹא יַשְׁאִירוּ כַּאן אֶת גּוּפָתוֹ… אַה, הִנֵּה הֵם מִתְקָרְבִים, בְּהִסְתַּתְּרָם מַאֲחוֹרֵי גִּזְעֵי הָעֵצִים. הֶם הוֹלְכִים לָקַחַת אֶת הַגְּוִיָה…

– אֲנִי רוֹאֶה זֹאת, סִנְיוֹר.

– לְפִי הַנִּרְאֶה, פֶּרֶא זֶה הָיָה אָדָם רָם־הַמַּעֲלָה בְּיוֹתֵר…

הָאִינְדִּיאַנִּים, שֶׁיָּצְאוּ מַהַקַּרְבֶּט הַסָּמוּךְ, הִתְקָרְבוּ, בְּהִתְחַבְּאָם מֵאֲחוֹרֵי הַגְּזָעִים וּבְהִשְׁתַּדְּלָם לָגֶשֶׁת אֶל הַנָּשִׂיא הֶהָרוּג.

אַלְוֵרָה יָכֹל הָיָה עַל־נְקַלָּה לִפְגֹעַ בְּכֻלָּם, הוֹאִיל וְהִבְחִין בָּהֶם יָפֶה מֵרֹאשׁ הַגַּג וְיָכֹל לִקְלֹעַ אֲלֵיהֶם. אַךְ הוּא לֹא נָגַע בָּאִישׁ לְרָעָה וְאִפְשֵׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהֶם, בַּאֲשֶׁר מֵאֵן לְהַרְגִיזָם עוֹד אַחֲרֵי הַהַתְקָפָה הַזּוֹעֶפֶת, שֶׁהִתְחוֹלְלָה זֶה עַתָּה, אֲשֶׁר אַחֲרִיתָהּ מָרָה הָיְתָה כִּמְעַט בִּשְׁבִיל שְׁנֵי הָאֵירוֹפָּאִים.

הַפְּרָאִים הֵרִימוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ אֶת גּוּפַת נְשִׂיאָם וְהֶעֱבִירוּהָ לְאַחַד הַקַּרְבֶּטִים הַסְמוּכִים.

– אָכֵן! – אָמַר אַלְוֵרָה לַנַּעַר, שֶׁשְּׁאָלוֹ בְּסַקְרָנוּת. כַּנִּרְאֶה, שֶׁהָרַגְתִּי אֶת אַחַד הַלּוֹחֲמִים הַמְהֻלָּלִים בְּיוֹתֵר.

– לְפֶלֶא בְּעֵינַי, לָמָּה אֵינָם מִשְׁתַּדְּלִים לִנְקֹם אֶת דָּמוֹ, – הֵעִיר גַּרְסִיאָה.

– הֵם דּוֹחִים אֶת נִקְמָתָם לְשָׁעָה כְּשֵׁרָה יוֹתֵר. נַעֲרִי הֶחָבִיב. עָלֵינוּ לַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ עַד קָצֵה גְבוּל יְכָלְתֵּנוּ.

– סִנְיוֹר אַלְוֵרָה, אֲנִי מַתְחִיל לְיָאֵשׁ אֶת לִבִּי!.. – קָרָא גַּרְסִיאָה.

– וַאֲנִי לֹא. כָּל עוֹד יֵשׁ לָנוּ כַּדּוּרִים, אֲבַק־שְׂרַפָה וְאֹכֶל אֵין מָקוֹם לְמֹרֶךְ־לֵב וּלְאַבְדַּן־אֹמֶץ.

– הַאָמְנָם תְּקַוֶּה עוֹד לְבוֹאָם שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי?

– כֵּן, גַּרְסִיאָה, עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתִי.

– לוּ בָאוּ הַיּוֹם!..

– נַעֲזֹב אֶת הַפְּרָאִים, גַּרְסִיאָה, וְנִסְעַד אֶת לְבֵּנוּ, כָּל עוֹד אֵינָם פּוֹגְעִים בָּנוּ.

הַטּוּפִּי הִתְרַחֲקוּ, בְּנָשְׂאָם עִמָּהֶם אֶת גְּוִיּוֹת הַנָּשִׂיא וְיֶתֶר הַחֲלָלִים, שֶׁנָּפְלוּ בְּמֶשֶׁךְ הַקְּרָב הַקָּצֵר, אַךְ רַב־הַדָּמִים. כַּנִּרְאֶה, שֶׁהֵם לֹא מָצָאוּ עוֹד עִנְיָן בְּמִתְרָס שֶׁלָּהֶם. נִשְׁאֲרוּ רַק לוֹחֲמִים מִסְפָּר, שֶׁהִתְחַבְּאוּ בְּקַרְנוֹת הַקַּרְבֶּטִים וְשֶׁהִבִּיטוּ בְּעַיִן פְּקוּחָה עַל הַנְּצוּרִים, כְּדֵי לְהַזְהִיר עַל בְּרִיחָתָם.

צְרִיחוֹת מָרוֹת וְיִלְלַת נָשִׁים, אֲנָשִׁים וָטַף, נִשְּׂאוּ מֵהַבְּקָתוֹת, שֶׁשָּׁכְנוּ בִּקְצֵה הַכְּפָר וְשֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לַגָּדֵר. כַּנִּרְאֶה, הַשֵּׁבֶט נָשָׂא קִינָה על מוֹת נְשִׂיאוֹ.

נִרְגָשׁ מֵהַמִּקְרִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַקְּרָב, אַלְוֵרָה יָכֹל בְקֹשִׁי לִבְלֹעַ כַּמָּה פְּרוּסוֹת, וְהוּא חָזַר מִיָּד אֶל הַמִּצְפֶּה שֶׁלּוֹ בְרֹאשׁ הַקַּרְבֶּט.

הוּא הִרְגִישׁ בְּחוּשׁ, כִּי נִשְׁקֶפֶת לָהֶם סַכָּנָה גְדוֹלָה, הוֹאִיל וּמֻבְטָח הָיָה לוֹ, כִּי הַפְּרָאִים גָמְרוּ אֹמֶר לִנְקֹם אֶת נִקְמַת אַחַד הַלּוֹחֲמִים הַדְּגוּלִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּשִׁבְטָם.

גַּרְסִיאָה כְּבָר הָיָה אָחוּז כֻּלּוֹ אֵימָה יְתֵרָה וְתוֹךְ חַלְחָלָה הִבִּיט אֶל סִירֵי־הָעֲנָק, שֶׁחָסְמוּ אֶת הַדֶּלֶת, בְּהַרְהֲרוֹ, כִּי בְמֻקְדָּם אוֹ בִמְאֻחָר יְבֻשָּׁל בְּאֶחָד מֵהֶם.

אַף־עַל־פִּי־כֵן, עָבֵר הַיּוֹם בְּשֶׁקֶט גָמוּר. אַגָּב, הָאִינְדִּיאַנִים לֹא פָּסְקוּ מִלְצְרֹחַ מָרוֹת וּמִלְחַצְּצֵר בַּחֲצוֹצְרוֹת־הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּהֶם.

עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה דָמְמוּ פֶּתַע כָּל הַצְרִיחוֹת וְהַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה. אַלְוֵרָה הֵעִיף עַיִן עַל גַּרְסִיאָה וְהִרְגִישׁ, שֶׁהוּא אֲחוּז סְמַרְמֹרֶת.

– אַתָּה פּוֹחֵד, גַּרְסִיאָה הַמִּסְכֵּן שֶׁלִי! – אָמַר.

– נִדְמֶה לִי, כִּי הַמָּוֶת כְּבָר נוֹגֵעַ־פּוֹגֵעַ בִּי – הֵשִׁיב גַּרְסִיאָה. הֲנִתְקַיֵּם עַד לְמָחָר? אַלְוֵרָה לֹא מָצָא עֹז לְהַגִּיד דְּבַר־מָה לַנַּעַר הַמִּסְכֵּן…

בְּטַפְּסוֹ עַל הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן בְּיוֹתֵר שֶׁל הַגַּג הוּא הִבִּיט בְּעֶצֶב וּבִתְהִיָּה כְּלַפֵּי מַעֲרָב, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ אֶת הָאֹפֶק, הַמוּפָז עוֹד בְּזַהֲרוּרֵי־הַשְׁקִיעָה הָאַחֲרוֹנִים.

– אֵין אִישׁ! – אָמַר תּוֹךְ שֶׁבֶר רוּחַ. – אִם יָבוֹאוּ יִהְיֶה מְאֻחָר מִדָּי

הוא יָשַׁב עַל הַגַּג, בְּאָחֲזוֹ בְּרוֹבֵה עַל בִּרְכָּיו. הַחֲשֵׁכָה הִתְעַבְּתָה וְהָלְכָה חִישׁ מַהֵר וְדִמְדּוּמֵי הַנֶּשֶׁף נִבְלְעוּ בַּשַׁחַק. הַכֹּל שָׁקַע בַּעֲלָטָה. בַּכְפָר שָׂרְרָה דוּמִיַּת מָוֶת, דוֹמֶה כְּאִלּוּ כָּל הָאִינְדִּיאַנִים עָזְבוּ אֶת בִּקְתּוֹתֵיהֶם וְהִסְתַּלְקוּ לְאֵי־שָׁם.

– מָה עוֹשִׂים הֵם? מַה מְכִינִים הֵם? – שָׁאֵל אַלְוֵרָה אֶת עַצְמוֹ בְּעֶצֶב. – שֶׁקֶט זֶה מַפְחִיד אוֹתִי!

– לְפֶתַע הִבְרִיקָה נְקוּדַת־מָה נוֹצֶצֶת עַל הַכִּכָּר וְנָפְלָה עַל הַגַּג.

אַלְוֵרָה קָפַץ עַל רַגְלָיו וְצָעַק בְּקוֹל־אֵימִים:

– אָבַדְנוּ!..

הוּא הֵבִין אֶת הַתָּכְנִית הַשְּׂטָנִית שֶׁל הַפְּרָאִים.

לְאַחַר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִלְּתָפְשָׂם חַיִּים גָמְרוּ הַפְרָאִים אֹמֶר לְשָׂרְפָם, בְתוֹךְ הַקַּרְבֶּט.

כַּנִּרְאֶה, הֵם וִתְּרוּ עַל מַאֲכַל־הַתַּאֲוָה, אֲשֶׁר כֹּה הִרְבּוּ לִשְׁגוֹת בּוֹ וְהִקְרִיבוּ אֶת זוֹלְלוּתָם עַל מִזְבַּח תַּאֲוַת הַנָּקָם בְּעַד מוֹת נְשִׂיאָם.

– גַרְסִיאָה! – קָרָא אַלְוֵרָה, – אַל תַּפְסִיק אֶת יְרִיוֹתֶיךָ וְהִתְכּוֹנֵן לָלֶכֶת אַחֲרַי, כַּאֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ אוֹת.

– סִנְיוֹר! מִלְמֵל גַּרְסִיאָה, בְּגַמְגְמוֹ מֵעֹצֶר פַּחַד. – הֲלֹא הֵם יִצְלוּ אוֹתָנוּ חַיִּים כַּאן!

– כֵּן, הֵם זוֹמְמִים לִגְמֹל לְאִישׁ־הָאֵשׁ – בָּאֵשׁ! – הִפְלִיט אַלְוֵרָה בְּלַעַג מַר. – מֵילָא, אָנוּ נַשְׁפִּיעַ לָהֶם קְרָב וְנִלָּחֵם עַד הַכַּדּוּר הָאַחֲרוֹן וְעַד גַּרְגִיר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה הָאַחֲרוֹן!

חִצִּים, אֲשֶׁר בִּקְצוֹתֵיהֶם נִקְשַׁר כֹּתֶן סְפוּג־זֶפֶת וּמוּצָת, נָפְלוּ מִכָּל עֵבֶר עַל הַגַּג וְנִתְקְעוּ בְּקִירוֹת הַקַּרְבֶּט.

רֹבֶד הֶעָלִים, שֶׁסִּכֵּךְ אֶת הַגַּג כְּבָר הֵחֵל לְהַעֲלוֹת עָשָׁן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, אַךְ הָאֵשׁ לִחֲכָה, בְּכָל־זֹאת, רַק אַט אַט אֶת הֶעָלִים, הוֹאִיל וְהָיוּ רְטֻבִּים עֲדַיִן אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם.

אַלְוֵרָה וְגַרְסִיאָה יָרוּ לְכָל עֵבֶר כִּמְטֹרָפִים וְכָל יְרִיָּה לֻוְּתָה בְּנַהֲקוֹת־זַעַם שֶׁל הַפְּרָאִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי יְרִיוֹת אֵלֶּה הֵבִיאוּ רַק תּוֹעֶלֶת מוּעֶטֶת, מֵאַחַר שֶׁהַנְּצוּרִים הָיוּ אֲפוּפִים חֹשֶׁךְ מִצְרַיִם. הֵם רַק רָאוּ חִצִּים בּוֹעֲרִים, שֶׁקָשְׁטוּ אֲלֵיהֶם מִכָּל עֵבֶר, אַךְ לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין בְּמִי שֶׁיָּרָה אוֹתָם.

כַּנְרְאֶה, שֶׁהַפְּרָאִים הֵיטִיבוּ לְהִתְחַבֵּא מַאֲחוֹרֵי גִזְעֵי־הָעֵצִים הַגְּדוֹלִים.

הֶעָשָן כְּבָר עָטַף אֶת שְׁנֵי הָאֵירוֹפָּאִים וְאֵי־שָׁם עַל הַגַּג בִּצְבְּצוּ לְשׁוֹנוֹת־אֵשׁ קְטַנּוֹת, שֶׁהִטִּילוּ אוֹר מְנַבֵּא רָע עַל הַבִּקְתָּה פְּנִימָה.

אִישׁ־הָאֵשׁ אֲפוּף לַהֲבַת־אֵשׁ טִפֵּס עַל רֹאשׁ הַקַּרְבֶּט, בְּלֹא לִשְׁעוֹת לְתַחֲנוּנֵי גַּרְסִיאָה, וְהוֹסִיף לִירוֹת בְּלֹא לְהַשְׁגִיחַ בַּחִצִּים הַבּוֹעֲרִים, שֶׁהִתְעוֹפְפוּ סְבִיבָיו.

– תְּקַבְּלוּ! – צָרַח בְּמַצָּב שֶׁל שֶׁצֶף רֹגֶז כָּל אֵימַת, שֶׁהֵרִיק אֶת טֹעַן הָרוֹבֶה. – הֲרֵי לָכֶם תְּשׁוּבַת הַקַּרַמוּרָה!.. בֹּאוּ וּקְחוּ אוֹתוֹ, אִם תַּרְהִיבוּ עֹז!.. פַּעַם הוּא נֶעְלַם בְּעַנְנֵי עָשָׁן, אֲשֶׁר הָרוּחַ דָּחַף אוֹתוֹ כְּלַפֵּי מַעֲרָב. פַּעַם נִגְלָה שׁוּב לְנֹגַהּ הַלֶּהָבָה, בְּדוֹמֶה לְאֵל הַמִּלְחָמָה, בְּהוֹעִידוֹ בַּחֲמַת־זַעַם לִקְּרָב אֶת מֵאוֹת אוֹיְבָיו הַבִּלְתִּי־נִרְאִים.

אַךְ הָאֵשׁ הֵחֵלָה לְהִתְפַּשֵּׁט מַהֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הֶעָלִים הִתְלַקְחוּ מִכָּל עֵבֶר וְהַקּוֹרוֹת הִתְגּוֹלְלוּ. הַגַּג אִיֵּם לְהִתְמוֹטֵט וְלִמְשֹׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַנְּצוּרִים.

– הִסְתַּלֵּק גַּרְסִיאָה! – קָרָא אַלְוֵרָה בְּקוֹל, שֶׁעָמַד, לְבַסּוֹף, עַל גֹּדֶל הַסַּכָּנָה.

עוֹטֶה עָשָׁן הוּא יָרַד חִישׁ אֶל הַבִּקְתָּה פְּנִימָה.

אַךְ גַּם שָׁם לֹא שָׁפַר מַצָּבָם. הַקִּירוֹת כְּבָר הֵחֵלּוּ לְהִתְלַקֵחַ בָּאֵשׁ, וּבַבִּקְתָּה פְּנִימָה שָׂרַר חֹם לְאֵין־נְשׂוֹא.

אַלְוֵרָה הִצְלִיף מָבָּט שֶׁל אֶפֶס־תִּקְוָה, לֹא הָיָה כָּל מוֹצָא.

– תַּם! – מִלֵּל בְּקוֹל צָרוּד. – מֵילָא, יְהִי כֵן! אַךְ אָנוּ נָמוּת בְּנֶשֶׁק בְּיָדֵינוּ…

הוּא הֵסִיט כַּמָּה סִירִים וְעָט אֶל הַכִּכָּר, בְּצַעֲקוֹ אֶל חֲבֵרוֹ:

– לְהִלָחֵם עַד הַסּוֹף! הַבָּשָׂר שָׁלָנוּ יַעֲלֶה בְּיֹקֶר לָאוֹכְלֵי־אָדָם הַלָּלוּ!

 

לא. הִתְנַפְּלוּת הַטּוּפִּינַמְבִּי    🔗

דִּיאַץ וְקוּרוּרוּפֶּבּוֹ, שֶׁשִּׂחֲקָה לָהֶם הַשָּׁעָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְאַלְוֵרָה, הִסְתַּיְעוּ בַּבֶּהָלָה הַנּוֹרָאָה, שֶׁבָּאָה בְּעִקְבוֹת הַיְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה, וּבָרְחוּ אֶל אַחַת הַסִּמְטָאוֹת הַצְּדָדִיוֹת, הַצָּרוֹת וְהַמְעֻקָּלוֹת בֵּינוֹת לַקַּרְבֶּטִים, שֶׁהוֹלִיכוּ אֶל הַגָּדֵר. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים, כִּי אַלְוֵרָה הוֹלֵךְ בְּעָקְבוֹתֵיהֶם, אַךְ בְּהַגִּיעָם אֶל הַדֶּלֶת, אֲשֶׁר יַפִּי הִשְׁאִירָהּ פְּתוּחָה, רָאוּ לְמָגִנַּת־לִבָּם הַגְּדוֹלָה, כִּי הֵם לְבַדָּם.

– הָאֻמְלָל תָּעָה מִן הַדָּרֶךְ! – קָרָא דִּיאַץ בְּמַפַּח־נֶפֶשׁ. – בִּמְקוֹם לָרוּץ אֶל הַגָּדֵר הוּא חָשׁ מִן הַסְּתָם לְעֵבֶר מֶרְכַּז הַכְּפָר… נָשׁוּב, קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, וְנִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ.

הוּא כְּבָר פָּנָה לַחֲזֹר, אַךְ הָאִינְדִּיאַנִי אָחַז בְּחָזְקָה בְּיָדוֹ וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ אַחֲרָיו.

– הַאָם הַ’פִּאַיֶּה' הַלָּבָן קָץ בְּחַיָּיו? – אָמַר. הִנֵּה שָׁמָּה שָׁבִים הַטּוּפִּי! בְּרַח, אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִנָּצֵל! הַטּוּפִּינַמְבִּי יִדְרְשׁוּ דָמָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַלְבָנִים!

אַחֲרֵי הִתְאוֹשְׁשִים מִפַּחְדָּם מִהֲרוּ הַטּוּפִּי לִדְלֹק אַחֲרֵי הַנִּמְלָטִים. הַפְּרָאִים הִבְחִינוּ בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁרָצוּ אֶל הַגָּדַר וְהֵבִינוּ מִיָּד, כִּי אֵלֶּה הֵם אוֹיְבִים. וְאָז הֵחֵלּוּ לִרְדֹף אַחֲרֵיהֶם, בְּנוֹפְפָם בְּזַעַם אֶת אַלּוֹתֵיהֶם.

הָיָה זֶה מַעֲשֵׂה שִׁגָּעוֹן לְהִתְגָרוֹת בָּהֶם, הוֹאִיל וּמִסְפָּרָם עָלָה עַל מֵאָה. לְגַבֵּי דִּיאַץ וְקוּרוּרוּפֶּבּוֹ הִתְגָרוּת בַּטּוּפִּי מַשְׁמָעָהּ הָיָה כִּלָּיוֹן חָרוּץ, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשְׁנֵיהֶם הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּמִדָּה זְעוּמָה.

לוּ הָיוּ בִּרְשׁוּתָם רוֹבִים יִתָּכֵן, כִּי הָיוּ מְנַסִים לַעֲצֹר אֶת הַפְּרָאִים וְלַהֲנִיסָם. אַךְ בְּאֵין בְּיָדָם אֶלָא גְרַוַּטַּנּוֹת בִּלְבָד, הֲרֵי סִכּוּיֵיהֶם לְכַךְ הָיוּ רָפִים בְּיוֹתֵר.

דִּיאַץ הֵבִין, כִּי הֵם הִפְסִידוּ אֶת הַמִּשְׂחָק וְכִי הַשָּׁעָה אֵינָהּ כְּשֵׁרָה עַכְשָׁו לַעֲסֹק בְּאַלְוֵרָה בִּישׁ־הַמַּזָל.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ כְּבָר קָפַץ לְתוֹךְ הַדֶּלֶת וְרָץ כַּצְבִי דֶרֶךְ הָאָפָר הַיְשֵׁר אֶל הַיַּעַר, אֲשֶׁר הַקִּיר הָאָטוּם שֶׁלּוֹ הִתְרוֹמֵם בְּמֶרְחָק שֶׁל 50 צַעַד לִפְנֵיהֶם.

דִּיאַץ, אַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ מַאֲמָץ נוֹאָשׁ, הִצְלִיחַ לְהַדְבִּיקוֹ בְּיַרְכְּתֵי הַיַּעַר, בְּעֵת שֶׁהַטּוּפִּי, שֶׁרָדְפוּ אַחֲרָיו תּוֹךְ צְרִיחוֹת־זַעַם הִתְפַּזְרוּ עַל פְּנֵי הָאָפָר.

– אֶל הַנָּהָר! פָּקַד דִּיאַץ. שׂוּמָה עָלֵינוּ לִמְצוֹא אֶת הַסִּירָה, אִם רַק לֹא שָׁדְדוּ אוֹתָהּ מֵאִתָּנוּ!

– כֵּן, אֶל הַנָּהָר! – הֵשִׁיב קוּרוּרוּפֶּבּוֹ. הַצָּלָתֵנוּ נִמְצֵאת שָׁם, בַּסַּוַּנָּה הַמּוּצֶפֶת.

הֵם נִכְנְסוּ תּוֹךְ רִיצָה אֶל הַיַּעַר. קוּרוּרוּפֶּבּוֹ הִתְמַצֵא חִישׁ־מַהֵר וּמִיָּד הֵחֵל לָרוּץ שׁוּב, מְלֻוֶּה עַל־יְדֵי דִּיאַץ, שֶׁלָּמַד לְגַמֵּא מֶרְחַקִּים אַף הוּא.

הַטּוּפִּי רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם בְּאַכְזְרִיּוּת־חֵמָה, אוּלָם הוֹאִיל וְשׂוּמָה הָיָה עֲלֵיהֶם לִמְצוֹא אֶת הָעִקְבוֹת הֲרֵי הֵם נֶעֶצְרוּ תְּכוּפוֹת, וּכְמוּבָן, הַבּוֹרְחִים הִשְׁתַּמְשׁוּ בְּכַךְ, כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת הַמֶּרְחָק בֵּין רוֹדְפִיהֶם לְבֵינָם.

מִקֵץ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּלָה כֹּחָם הֵם הִגִיעוּ לִשְׂפַת הַנָּהָר. קורוּרוּפֶּבּוֹ סָקֵר אֶת הַחוֹף וְרָאָה בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל הַנָּהָר כֵּף קָטָן, הַצוֹפֶה פְּנֵי כְּפָר, שֶׁהֵם הִשְׁגִיחוּ בּוֹ בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה יַחַד עִם אַלְוֵרָה, הוּא פָּנָה מִיָּד כְּלַפֵּי מַעֲרָב, וְאַחֲרֵי רוּצוֹ כְּשֶׁבַע מֵאוֹת אוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פְּסִיעוֹת, נֶעֱצַר לְיַד עֵץ, שֶׁשָּׁרָשָׁיו טָבְלוּ בַּנָּהָר.

– הַסִירָה! הַ’פִּיאַיֶּה' הַגָּדוֹל יוֹאִיל לָבוֹא לְעֶזְרָתִי – קָרָא בְּקוֹל.

וְאָכֵן, תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר לֹא הִרְגִישׁוּ כְּלָל בַּמְּטַפֵּס, שֶׁעָצַר אֶת הַסִּירָה לְיַד הַגָּדָה. קוּרוּרוּפֶּבּוֹ וְדִיאַץ מָשׁוּ בְּמַאֲמַצִּים מְשֻׁתָּפִים אֶת הַסִּירָה, בַּהֲסִיטָם אֶת הֶעָלִים הַגַּמְלוֹנִיִּים שֶׁל וִקְטוֹרְיָה הַמַּלְכוּתִית, שֶׁכִּסּוּ אוֹתָהּ, וְשָׁאֲבוּ אֶת הַמַּיִם מִתּוֹכָהּ בַּסִּירִים, שֶׁהִסְתִּירוּ בָּהּ.

– וְעַתָּה אֶל הַסָּוַנָּה! – אָמַר קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, בְּתָפְשׂוֹ בַּמְשׁוֹטִים.

הַזֶּרֶם בְּמָקוֹם זֶה הָיָה מָהִיר מְאֹד וְסִיַּע לָהֶם, כַּךְ שֶׁמִּקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הֵם הַגִּיעוּ אֶל הַסָּוַנָה לְלֹא כָּל הַרְפַּתְקָאוֹת.

קוֹלוֹת הַטּוּפִּי לֹא נִשְׁמְעוּ עוֹד. כַּנִּרְאֶה, הֵם נִשְׁאֲרוּ בַּיַּעַר, בְּהִתְחַקּוֹתָם עַל עִקְבוֹת הַבּוֹרְחִים וּבְהַנִּיחָם, כִּי הֵם מִסְתַּתְּרִים שָׁם.

– הֵיכָן אֶפְשָׁר לִמְצוֹא אֶת הַטּוּפִּינַמְבִּי? – שָׁאַל דִּיאַץ, לְאַחַר שֶׁהִפְלִיגוּ מֵאֶשֶׁד הַנָּהָר.

– נָשִׂים פָּנֵינוּ לַכְּפָר הַגָּדוֹל טוּלִיפָּה – הֵשִׁיב קוּרוּרוּפֶּבּוֹ. – מֻבְטָח לִי, כִּי נִמְצָא שָׁם אֶת בְּנֵי־אַרְצִי, כְּנֻפְיוֹת מִסְפָּר שֶׁל הַהֵימוּרִים כְּבָר הִסְתַּלְקוּ מִשָּׁם וְכַמָּה אַחֵרוֹת פֻּזְרוּ.

– וּמָתַי נוּכַל לְהַגִּיעַ לְשָׁם?

– נָבוֹא שָׁמָּה עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה.

– מַשְׁמָע, יִדָּרְשׁוּ עוֹד יוֹמַיִם, לְפָחוֹת, כְּדֵי לַחֲזֹר לִכְפָר הַטּוּפִּי… כְּלוּם יַעֲמֹד אַלְוֵרָה בְּנִסָּיוֹן זְמַן כֹּה רָב, אִם עָלָה בְּיָדוֹ לְהִתְבַּצֵר בְּבִקְתַּת־מָה?

– אֲפִילוּ לָקְחוּ אוֹתוֹ בַּשְּׁבִי הֲרֵי לֹא יֹאכְלוּהוּ תֵכֶף וּמִיָּד. הֲרֵי יָדוּעַ לְךָ, כִּי מְקַיְּמִים אֶת הַשְּׁבוּיִים עַד לִמְאֹרָעוֹת חֲגִיגִיִים, – הֵעִיר קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, דֶּרֶךְ הוֹרָאָה.

– הֲיֵלְכוּ בְּנֵי אַרְצְךָ אַחֲרֵינוּ?

– אִישׁ־הָאֵשׁ עֶרְכּוֹ רַב בְּיוֹתֵר, וְהֵם לֹא יֹאבוּ לְהַשְׁאִירוֹ בִּידֵי הַטּוּפִּי. תֵּן דַעְתְּךָ, מָה עָצְמָה הָיָה רוֹכֵשׁ הַשֵּׁבֶט שֶׁלָּנוּ אִלּוּ זָכָה בְּ’פִּאַיֶּה' כַּבִּיר־כֹּחַ כָּמוֹהוּ, הַשּׁוֹלֵט בָּאֵשׁ הַשָּׁמַיְמִית, הָרוֹעֶמֶת וְקוֹטֶלֶת עַד לְמֵרָחוֹק!

– זֶה נָכוֹן, – הִסְכִּים דִּיאַץ.

– הַכֹּל הָיוּ מִתְגָאִים בְּכַךְ, שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבָּם אִישׁ כָּמוֹהוּ!.. מֻבְטָח לִי, כִּי אַף הָאוֹיְבִים שֶׁלּוֹ לֹא הָיוּ מְעִזִּים לְאָכְלוֹ…

– אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי חָרֵד לְגוֹרָלוֹ וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ…

דִּיאַץ הִתְרוֹמֵם פֶּתַע בְּלֹא לְסַיֵּם אֶת פְּסוּקוֹ, וּבְהַנִּיחוֹ אֶת הַמָּשׁוֹט הַחֵל לְהִתְבּוֹנֵן בַּחוֹף הַסָּמוּךְ הַמְפֹרָץ עַל יְדֵי נַחַל קָטֹן, אֲשֶׁר שִׁפְכוֹ הָיָה זָרוּעַ אִיִּים זְעִירִים.

– בַּמֶּה אַתָּה מִסְתַּכֵּל? – שָׁאַל קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– שָׁמַעְתִּי שְׁרִיקַת־מָה שָׁמָה בֵּינוֹת לַקָּנִים, – הֵשִׁיב דִּיאַץ.

– יִתָּכֵן, כִּי זֶה חֲזִיר־הַפִּיל, הֲרֵי מְצוּיִים הַלָּלוּ בְשֶׁפַע עַל גְּדוֹת הַסָּוַנָּה.

– וְלִי נִדְמָה, כִּי זוֹהִי שְׁרִיקַת חֵץ.

– הַאִם לֹא יָרְדוּ הַטּוּפִּי עַל פְּנֵי נַחַל זֶה, בְּנַחֲשָׁם, כִּי אָנוּ עֲתִידִים לְהַפְלִיג אֶל הַסָּוַנָּה? – הִפְלִיט הָאִינְדִּיאַנִי תּוֹךְ חֶרְדַּת־מָה.

– אַךְ יֵשׁ לָנוּ סִירָה, וְלֹא נַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת לַעֲלוֹת כַּאן עַל הַיַּבָּשָׁה.

– אַף־עַל־פִּי־כֵן הֲלֹא אָמַרְתָּ בְּעַצְמְךָ, כִּי יֵשׁ לָהֶם סִירוֹת?

– לְדַאֲבוֹנִי, – הֵשִׁיב הָאִינְדִּיאַנִי.

הוּא סָקַר חִישׁ אֶת הַסָּוַנָּה וּבְהַשְׁגִיחוֹ בְקֵרוּב־מָקוֹם בִּקְבוּצָה שֶׁל אִיֵּי יַעַר זְעִירִים הוֹסִיף:

– הַאֵין כְּדַאי לָנוּ לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה, כָּל עוֹד לֹא הֵאִיר הַשַּׁחַר? יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי לְהִוָּכַח תְּחִלָּה אִם הַטּוּפִּי אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ בְּסִירוֹת, קֹדֶם שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לְהַסְתַּכֵּן לִצְלֹחַ אֶת הַסָוַּנָּה.

– אֲנִי תְּמִים דֵעִים עִמְּךָ לַחֲלוּטִין – אָמַר דִיאַץ. נִהְיֶה שְׁרוּיִים בְּיֶתֶר־בִּטָּחוֹן בֵּינוֹת לַצְּמָחִים מֵאֲשֶׁר בְּסִירָה זוֹ, שֶׁהָאוֹיְבִים כְּבָר הִבְחִינוּ בָּהּ.

– וּבְכֵן תְּפֹשׂ מַהֵר בַּמְשׁוֹטִים! – קָרָא הָאִינְדִּיאַנִי.

בִּפְנוֹתָם עֹרֶף אֶל הַחוֹף וּבְהַעִיקָם עַל הַמְשׁוֹטִים הֵם חָשׁוּ בִּמְהִירוּת־הַחֵץ לְאַחַד הָאִיִּים הַזְּעִירִים, הַמְגֻדָּל בַּעֲתֶרֶת צְמָחִים.

הוֹאִיל וְהַחוֹף הָיָה מְעֻטָּר בְּמַעֲבֶה סָמִיךְ שָׁל צְמָחִים הִסְתִּירוּ אֶת סִירָתָם מִתַּחַת לְשׂוֹכוֹתָיו הַמְעֻקָּלוֹת שֶׁל אַחַד הָעֵצִים, וְהֵם גוּפָם, בְּדָלְגָם מִגֶּזַע לְגֶזַע הִגִיעוּ עַד לְקַרְקָע מוּצֶקֶת.

– חַכֵּה־נָא! – אָמַר קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, בְּלַפְּפוֹ בְּיָדָיו אֶת גִזְעוֹ הַיָּשָׁר וְהַדַּק שֶׁל דֶּקֶל גָּבֹהּ מְאֹד. אֲנִי אֶעֶלָה וְאַבִּיט מִלְּמַעֲלָה, הַאִם הָלְכוּ הַטּוּפִּי בְּעִקְבוֹתֵינוּ אֶל הַסָּוַנָּה.

הוּא טִפֵּס חִישׁ־קַל וּבִזְרִיזוּת עַל פְּנֵי הַסַּנְסַנִים עַד הַצַּמֶרֶת, אַךְ טֶרֶם הַגִּיעוֹ עַד רֹאשׁ הָאָמִיר גָלַשׁ מִיָּד לְמַטָּה.

– הֵם עוֹלִים כַּאן? – שָׁאַל דִּיאַץ.

– לֹא, – הֵשִׁיב הָאִינְדִּיאַנִי.

– וּבְכֵן, לָמָּה יָרַדְתָּ?

– רָאִיתִי אֵשׁ עַל הַחוֹף.

– עַל יַד שֶׁפֶךְ הַנַּחַל?

– כֵּן… וְרָאִיתִי צִלְלֵי אֲנָשִׁים, הַפּוֹנִים אֶל הַסָּוַנָּה.

– וּמִי הֵמָּה, לְפִי דַעְתְּךָ? – שָׁאַל דִּיאַץ, אַחֲרֵי הַחֲרִישׁוֹ רֶגַע.

– כְּמוּבָן, אוֹיְבִים.

– מַשְׁמָע, הַלָּלוּ טוּפִּי הֵם?

– אוֹ אֲחֵרִים, הַמְסֻכָּנִים כְּמוֹהֶם. הַקַּחֶטִי פָּלְשׁוּ לְלֵב הָאָרֶץ, וְהֵם הֲרֵי אֵינָם טוֹבִים מֵהַטּוּפִּי.

דִּיאַץ, שֶׁלֹּא סָמַךְ, מִשּׁוּם־מָה, הַפַּעַם עַל טְבִיעוּת עֵינוֹ שֶׁל קוּרוּרוּפֶּבּוֹ טִפֵּס אַף הוּא עַל הָעֵץ וְהִבִּיט לְעֵבֶר הַסָּוַנָּה הַמּוּצֶפֶת.

וְאָכֵן, אַרְבַּע נְקוּדוֹת מַבְרִיקוֹת, שֶׁהִשְׁתַּקְפוּ בְּמֵימֶיהָ הָאַפְלוּלִים שֶׁל הַסָּוַנָּה, הִבְהֲבוּ מֵרָחוֹק. אֲבָל מַה שֶּׁהָיָה גָרוּעַ מִכָּל, נְקוּדוֹת מְאִירוֹת אֵלֶּה, לַפִּידִים כַּנִּרְאֶה, נָעוּ לְאַט כְּלַפֵּי הָאִיּוֹן הַזָּעִיר, מְקוֹם שָׁם דִּיאַץ וְקוּרוּרוּפֶּבּוֹ חָשׁוּ מִפְלָט זְמַנִי לָהֶם.

כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּחַרְטֻמֵּיהֶן שֶׁל אַרְבַּע הַסִּירוֹת, שֶׁעָלוּ בְּגָדְלָן, כַּנִּרְאֶה, עַל הַסִּירָה, שֶׁהָיְתָה בִּרְשׁוּתָם שֶׁל הַנִּמְלָטִים, וּבְמִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּתוֹכָן, כֻּלָּם עֲרֻמִּים לְגַמְרֵי.

– אָכֵן, לַיְלָה מְבֹרָךְ, אֵין לְהַכְחִישׁ! – סִנֵּן דִּיאַץ מִבֵּין שְׂפָתָיו. מַה יִהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ?

– הַהִשְׁגַחְתָּ בָּהֶם? – שָׁאַל קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– כְּלוּם סוּמָא אֲנִי?

– הֵם בָּאִים הֵנָּה.

– אֲנִי רוֹאֶה.

– הֵם עָקְבוּ אַחֲרֵינוּ מִשֶּׁפֶךְ הַנַּחַל מַמָּשׁ. כַּנִּרְאֶה, לֹא שָׁגִיתָ כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ שְׁרִיקַת חֵץ.

– תָּאֵב אֲנִי לָדַעַת מִי הֵמָּה.

– מִסְתָּמָא אֵין אֵלֶּה טוּפִּינַמְבִּי, – הָשִׁיב הָאִינְדִּיאַנִי. בְּנֵי אַרְצִי אֵינָם בָּאִים לְגְדוֹת סָוַנָּה זוֹ.

– מַה פְּעוּלָה, אֵפוֹא, נְכַלְכֵּל עַתָּה?

– לְעֵת־עַתָּה נִתְחַבֵּא בַּסִירָה – אָמַר הָאִינְדִּיאַנִי.

– וּכְלוּם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ, בְּמִקְרֶה שֶׁל סַכָּנָה, לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה? הֲלֹא מַצָּבֵנוּ עָלוּל אָז לִהְיוֹת גָרוּעַ שִׁבְעָתָיִם.

– אָמְנָם כֵּן, אָז צָפוּיִים אָנוּ גַּם לְהִתְנַגְשֻׁיוֹת תְּכוּפוֹת עִם הַיַּגּוּאַרִים, הָאוֹרְבִים כַּאן עַל כָּל צַעַד!

– חַבֵּל־נָא תַּחְבּוּלַת־מָה אַחֶרֶת!

– נְאַפְשֵׁר לָהֶם לַעֲלוֹת, וְאַחַר נַשֵׁב בַּסִּירָה וְנַחֲתֹר בְּכָל כֹּחֵנוּ כְּלַפֵּי דָרוֹם. הַשֶׁמֶשׁ תַּעֲלֶה רַק בְּעוֹד שְׁעָתַיִם וְיִתָּכֵן, כִּי יַעֲלָה בְּיָדֵינוּ לְהִתְחַמֵּק מֵאוֹיְבֵינוּ. שְׁכַב לְיָדִי וּנְחַכֶּה…

הֵם הִשְׁתַּטְחוּ עַל קַרְקָעִית הַסִּירָה, בְּהַשְׁעִינָם אֶת הַגְרַוַּטַּנּוֹת שֶׁלָּהֶם אֶל דַּפְנוֹת הַסִּירָה, כְּשֶׁהֵם מוּכָנִים לְהָעִיף אֶת חִצֵיהֶם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁיְהֵא צֹרֶךְ בְּכַךְ.

– אַרְבַּע סִירוֹת שֶׁל פְּרָאִים הִתְקָרְבוּ בִּזְהִירוּת אֶל הַחוֹף, בְּהִסְתַּדְּרָן בְּשׁוּרָה זוֹ אַחַר זוֹ, תּוֹךְ כְּדֵי רֶוַח שֶׁל שְׁלֹשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים צַעַד בֵּינֵיהֶן. כָּל אַחַת מֵהֶן כָּלְלָה שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ. עַל גַבֵּי סַפְסָלִים הָיוּ מוּנָחוֹת גְרַוַּטַּנּוֹת וְאַלּוֹת־מִלְחָמָה.

– מִי הֵמָּה? – שָׁאַל דִּיאַץ בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה.

– הַטּוּפִּי, – הֵשִׁיב קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– בְּאֵיזֶה אֹרַח יָכְלוּ לְהַגִּיעַ הֵנָּה?

– הֶם עָקְבוּ אַחֲרֵינוּ לְאֹרֶךְ הַנָּהָר, וְאָנוּ לֹא הִרְגַשְׁנוּ בְּכַךְ.

– וּבְכֵן, הֵם זְרִיזִים וּמְמֻלָּחִים, לִסְטִים אֵלֶּה!

– נִרְאֶה אִם יוּכְלוּ לְלָכְדֵנוּ! – אָמַר הָאִינְדִּיאַנִי.

– לֹא אֶתֵּן אֶת גֵוִי לְמַאֲכָל עַד אֲשֶׁר אֲכַלֶה אֶת כָּל חִצַּי, וַעֲדַיִן יֵשׁ בְּיָדִי, לְפָחוֹת, מְלָאַי שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה אֵלֶּה.

– אַף אֲנִי! – הֶחֱרָה־הֶחֱזִיק אַחֲרָיו אַלְוֵרָה.

הַסִּירוֹת קָרְבוּ אֶל הַשִּׂיחִים וְהִתְחַבְּרוּ יַחַד, כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר צַעַד מֵהַמָּקוֹם, בּוֹ הִסְתַּתְּרוּ הַנִּמְלָטִים.

– הֲנַעֲלֶה כַּאן? – שָׁאַל הָאִינְדִּיאַנִי, שֶׁיָּשַׁב בַּסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה.

– כֵּן, – הַשִׁיב הַשֵּׁנִי, כַּנִּרְאֶה, מְנַהֵל הַמִּשְׁלַחַת, הוֹאִיל וְרֹאשׁוֹ עָנוּד הָיָה עֲטָרָה. – הֵם עָלוּ מִן הַסְּתָם עַל הַחוֹף הַזֶּה… נִתְחַלֵּק לִשְׁתֵּי פְלוּגוֹת וְנַשְׁאִיר אֶת הַזָּקִיף לִשְׁמֹר אֶת הַסִּירָה.

בְּקָשְׁרָם אֶת סִירוֹתֵיהֶם לְגִזְעוֹ שֶׁל אַחַד הָעֵצִים, שֶׁנִּתְלוּ מֵעַל לַמַּיִם, הֵם טִפְּסוּ עָלָיו וּבְהִתְקַדְּמָם מַעָנָף לְעָנָף עָלוּ עַל הַחוֹף.

– אֲנִי אֶטְמֹן לָהֶם פַּח – לָחַשׁ קוּרוּרוּפֶּבּוֹ לְדִיאַץ.

– מַה יֵשׁ עִם לְבָבְךָ לַעֲשׂוֹת?

– בִּרְצוֹנִי לְהָנִיא אוֹתָם מֵרְדֹף אַחֲרֵינוּ.

– בְּאֵיזֶה אֹפֶן?

– תִּרְאֶה.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ הִתְרוֹמֵם וְיָצָא בְּרֹב זְהִירוּת מְתַּחַת לָעֲנָפִים וְלֶעָלִים, שֶׁכִּסּוּ אֶת הַסִּירָה.

שְׁתֵּי פְּלוּגוֹת אֲשֶׁר שְׁנֵי פְּרָאִים נוֹשְׂאֵי בַּדִּים מְזֻפָּתִים בּוֹעֲרִים, שֶׁשִּׁמְשׁוּ כְּלַפִּידִים, הָלְכוּ לִפְנֵיהֶם, נִכְנְסוּ לְתוֹךְ מַעֲבֵה הַיַּעַר וְנֶעֶלְמוּ שָׁם.

– הֵם הִסְתַּלְקוּ, – לָחַשׁ קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– בְּאָחֲזוֹ בַּמָּשׁוֹט הוּא נִסָּה אֶת קַרְקַע הַסָּוַנָּה.

– כַּאן עָמֹק לְמַדַּי, – אָמַר. – אֵינִי מַבְחִין כַּאן בְּקַרְקַע שֶׁל חוֹל.

– הַגֶד־נָא, מָה, אֵפוֹא, מִתְכַּוֵּן אַתָּה לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל דִּיאַץ בִּנְעִימָה שֶׁל קֹצֶר־רוּחַ.

– אֲנִי הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אֶת הָאִישׁ, שֶׁנִּשְׁאַר לִשְׁמֹר אֶת הַסִּירוֹת, – אָמַר הָאִינְדִּיאַנִי.

– לְאֵיזוֹ תַּכְלִית? הֲרֵי אִם יִצְעַק יָחוּשׁוּ חֲבֵרָיו לְעֶזְרָתוֹ וְיִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ!

– הֵם לֹא יוּכְלוּ לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

– כְּחִידָהּ לִי דְבָרֶיךָ.

– אֲנִי אֶהֱרֹג אֶת הָאִישׁ וַאֲטַבֵּעַ אֶת הַסִּירוֹת. בְּאֵיזֶה אֹרַח יוּכְלוּ אָז לִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ?

– אַתָּה עוֹד עָרֹם מֵהֶם!..

– הַמְתֵּן לִי כַּאן אָדָם לָבָן!

– וְהַקַּיְמַנִים? כְּסָבוּר אַתָּה, שֶׁאֵינָם מְצוּיִם כַּאן?

– קוּרוּרוּפֶּבּוֹ אֵינוֹ מְפַחֵד מִפְּנֵיהֶם, – אָמַר הָאִינְדִּיאַנִי, בְּהוֹצִיאוֹ מֵאֲזֵנוֹ חֹטֶר בְּגֹדֶל שֶׁל אַמָּה, מְחֻדָּד בִּשְּׁנֵי קְצוֹתָיו.

– הוּא עָשׂוּי מֵעֵץ הַבַּרְזֶל, – סִנֵּן מִבֵּין שְׂפָתָיו. – הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה תַּשְׁמִישׁוֹ?

הוּא צָלַל חֶרֶשׁ בַּמַּיִם, בְּהַחֲזִיקוֹ בְּשִׁנָּיו בַּגְרַוַּטַּנָּה, וּבְתִתּוֹ אוֹת לְדִיאַץ, שֶׁלֹּא יָזוּז מֵהַמָּקוֹם, שָׂחָה לְאַט, בְּהִשְׁתַּדְּלוֹ לַחֲסוֹת תַּחַת עַנְפֵי־הָעֵצִים הַמְעֻקָּלִים בְּצוּרַת קֶשֶׁת. הוּא נָע בִּזְרִיזוּת כָּזוֹ, שֶׁלֹּא עוֹרֵר אַף אֶת הַשָּׁאוֹן הַקַּל בְּיוֹתֵר וְנִדְמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ אֵינוֹ שׂוֹחֶה אֶלָּא מַחֲלִיק עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כָּמוֹהוּ כְּדָג מַמָּשׁ.

אַרְבַּע הַסִּירוֹת נֶעֶצְרוּ, כְּפִי שֶׁסֻּפַּר לְמַעֲלָה, כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל שִׁשִּׁים צַעַד מֵהַמָּקוֹם, בּוֹ הִסְתַּתְּרוּ הַנִּמְלָטִים.

בַּסִּירָה הַקְרוֹבָה בְּיוֹתֵר יָשַׁב אִינְדִּיאַנִי, שֶׁהֻפְקַד עַל הַשְּׁמִירָה. הוא נִשְׁעַן אֶל הַחַרְטֹם, בְּהַחֲזִיקוֹ בְּאַלָּתוֹ. סָמוּךְ לוֹ דָלַק עָנָף מְזֻפָּת אָרֹךְ תָּקוּעַ בְּסַפְסָל.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ הִתְקָרֵב אֵלָיו בַּלָט וְנֶעֱצַר בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר צַעַד מִמֶּנּוּ, מִחוּץ לְמַעֲגַּל הָאוֹר. בְּהֵאָחֲזוֹ בְּיָדוֹ בִּקְנֵה־הַסּוּף הוּא קֵרֵב בְּיָדוֹ הַשְׁנִיָּה אֶת הַגְרַוַּטַּנָּה אֶל שְׂפָתָיו וּבְקָלְעוֹ הֵיטֵב הֵפִיחַ. הַחֵץ הִתְעוֹפֵף תּוֹךְ שְׁרִיקָה חֲרִישִּׁית בְּיוֹתֵר.

הַטּוּפִּי קָפַץ עַל רַגְלָיו וְאָחַז בִּשְׁתֵּי יָדָיו בְּצַוָּארוֹ. הַחֵץ הָאָיֹם פִּלַּח אֶת גְרוֹנוֹ לְמַעֲלָה מִסְּחוּס הַגַּרְגֶרֶת.

הָאִינְדִּיאַנִי שָׁלַף אוֹתוֹ, בְּנָתְנוֹ קוֹל צְעָקָה עַזָּה, וְהִתְכּוֹפֵף, כְּדֵי לִתְפֹּשׂ בְּאַלָּתוֹ, אַךְ פֶּתַע מָעֲדוּ רַגְלָיו, וְהוּא נָפַל תּוֹךְ שִׁכְשׁוּךְ אֶל מִי־הַסָּוַנָּה הַשְּׁחוֹרִים.

– רָאוּי לַאֲכִילָה לְקַיְמַנִּים, – רָטַן קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

בְּשִׂימוֹ שׁוּב אֶת הַגְרַוַּטַּנָּה לְתוֹךְ שִׁנָּיו נִגַּשׁ הָאִינְדִּיאַנִי הָאַמִּיץ אָל הַסִּירָה וּבְאָחֲזוֹ בְּדָפְנָהּ הָפַךְ אוֹתָהּ עַל פִּיהָ, תּוֹךְ דְּחִיפָה חֲזָקָה וְנָתַן לָהּ לָרֶדֶת תְּהוֹמָהּ.

אוֹתוֹ דָבָר עַצְמוֹ עָשָׂה בְּשָׁלֹשׁ הַסִּירוֹת הָאֲחֵרוֹת.

כְּשֶׁנֶעֶלְמוּ כֻּלָּן בַּמַּיִם הָאֲפֵלִים טִפֵּס קוּרוּרוּפֶּבּוֹ עַל עֲנַף־הָעֵץ הַמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְהִבִּיט אֶל הַחוֹף. הָאִינְדִּיאַנִים לֹא נִרְאוּ בְּשׁוּם מָקוֹם.

– הֵם לֹא הִבְחִינוּ כְּלוּם! עַתָּה יְכוֹלִים אָנוּ לְהַפְלִיג בְּלֹא לַחֲשֹׁשׁ לִרְדִיפָה, – אָמַר לְעַצְמוֹ, בְּהַסְתִּירוֹ אֶת הַגְרַוַּטַּנָּה.

הוּא שָׂחָה חֲזָרָה גַם כֵּן לְלֹא כָּל שָׁאוֹן, אַךְ פֶּתַע חָשׁ דְּחִיפָה בְּמִין גוּף מְחֻסְפָּס רַב־קְמָטִים, וּבוֹ בָּרֶגַע עָלָה בְּאַפּוֹ רֵיחַ שֶׁל מֹשֶׁק.

– קַיְמַן! – קָרָא וְעָשָׂה כַּמָּה תְּנוּפוֹת־יָד חֲזָקוֹת, כְּדֵי לִשְׂחוֹת הָלְאָה.

“כַּנִּרְאֶה, שֶׁעוֹרַרְתִּי אוֹתוֹ”! – חָשַׁב.

בְּהִתְהַפְּכוֹ עַל גַּבּוֹ הוּא נָח עַל פְּנֵי הַמַּיִם, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ סְבִיבוֹ וּבְאָחֲזוֹ בְּיָדוֹ הַיְמָנִית כְּעֵין פִּגְיוֹן־פִּיפִיוֹת מֵעֵץ־הַבַּרְזֶל.

שִׁכְשׁוּךְ קַל הוֹדִיעַ לוֹ, כִּי הַקַּיְמַן שָׂחָה אַחֲרָיו מִתַּחַת לַמָּיִם.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ פָּחַד לִקְרוֹא אֶת דִּיאַץ לְעֶזְרָה, שֶׁכֵּן חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יַגִּיעַ קוֹלוֹ אֶל אוֹיְבָיו. לָכֵן בִּכֵּר לַהֲדֹּף יְחִידִי אֶת הַסַּכָּנָה, שֶׁאִיְּמָה עָלָיו מְצַד הַקַּיְמָן.

לֹא עָבְרוּ אַף שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר, כַּאֲשֶׁר רָאָה קַיְמַן, שֶׁצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְשֶׁכְּבָר פָּעַר אֶת לוֹעוֹ הָאָיֹם, כְּדֵי לִתְפֹּשׂ אֶת טַרְפּוֹ.

אַךְ קוּרוּרוּפֶּבּוֹ לֹא זָע. הוּא רַק הֵנִיע אַט אַט בְּרַגְלָיו, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל מַצָּבוֹ הָאָפְקִי, וּבְשָׁעָה שֶׁהַקַּיְמַן הִשְׂתָּעֵר עָלָיו הוּא תָּקַע בְּאֹמֶץ לְתוֹךְ לוֹעוֹ אֶת יָדוֹ הַיְמָנִית, שֶׁהֶחֱזִיקָה בְּפִגְיוֹן הַפִּיפִיּוֹת, אֲשֶׁר נִנְעַץ בְּבַת־רֹאשׁ בִּלְשׁוֹנָהּ וּבְחִכָּהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת.

הַקַּיְמַן נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו, בַּהֲרִימוֹ קוֹל שְׁאָגָה וּגְנִיחָה וְהֵחֵל לְפַרְכֵּס בְּזַעַם.

שְׁנֵי קְצוֹת הַמַּקֵל שֶׁל עֵץ־הַבַּרְזֶל נִתְקְעוּ עָמֹק בְּלוֹעוֹ, וְהוּא לֹא יָכֹל לֹא לְסָגְרוֹ וְלֹא לְפָתְחוֹ. מוֹתוֹ הָיָה רַק שְׁאֵלָה שֶׁל שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר, הוֹאִיל וְהַמַּיִם שֶׁחָדְרוּ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ עֲתִידִים הָיוּ לְחָנְקוֹ בְּהָכְרֵחַ.

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ שָׂחָה חִישׁ הָלְאָה וְעָג עוּגָה גְדוֹלָה, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהַכָּשַׁת זְנָבוֹ הָאָיֹם שֶׁל הַקַּיְמַן, שֶׁהוֹסִיף לְפַרְפֵּר נוֹאָשׁוֹת, בַּהֲרִימוֹ נַחֲשׁוֹלִים גְדוֹלִים.

דִּיאַץ שֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹל הָרַעַשׁ וְאֶת פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם חִכָּה בַּחֲרָדָה לְשׁוּבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

– נַפְלִיג מַהֵר! – קָרָא קוּרוּרוּפֶּבּוֹ בְּקוֹל, בְּהִתְקָרְבוֹ אֵלָיו בִּשְׂחִיָה.

– וְסִירוֹת הַטּוּפִּי?

– הֵן טֻבְּעוּ.

– וְהַשׁוֹמֵר־הַזָּקִיף?

– מֵת.

– וּמַה פֵּשֶׁר הַגַּלִּים הָאֵלֶּה?

– זֶה חוֹלֵל הַקַּיְמַן, שֶׁהִתְנַפֵּל עָלַי, וְהַגּוֹסֵס עָתָּה.

–־ בֶּן־חַיִל אַתָּה!

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ חִיֵּךְ וּבְתָפְשׂוֹ בַּמְשׁוֹטִים שָׁנָה: נַפְלִיג מַהֵר!

– וְהַאִם הַשְּׁאָר לֹא יִרְדְפוּ אַחֲרֵינוּ? – הֵעִיר דִּיאַץ.

– כֵּיצַד יְכוֹלִים הֵם לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּאֵין בְּיָדָם סִירוֹת, – הֵשִׁיב קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

הֵם עָזְבוּ אֶת מַחֲסָם וְהִפְלִיגוּ מַהֵר מֵהַחוֹף.

– אַל נַרְחִיק בְּיוֹתֵר, – אָמַר קוּרוּרוּפֶּבּוֹ. הַצִּמְחִיָה, אֲשֶׁר עַל יַד הַחוֹף, מַסְתִּירָה אוֹתָנוּ מֵעֵין זָרִים וּמְגִנָּה בִּפְנֵי חִצִּים.

– אֵיפֹה הֵם מְבַקְשִׁים אוֹתָנוּ, לְפִי דַעְתְּךָ?

– מִן הַסְּתָם, בְּמַעֲבֵה הַיָּעַר.

– לֹא פִּלַלְתִּי, כִּי הַרְפַּתְקָה זוֹ תִּסְתַּיֵם בְּהַצְלָחָה כָּזוֹ!

– הַגְבֵּר אֶת חֲתִירָתְךָ, אָדָם לָבָן!

הֵם הוֹסִיפוּ לְהִתְקַדֵם לְאֹרֶךְ הַקָּנִים, בְּהִשְׁתַּדְלָם כְּכָל הָאֶפְשָׁר לִגְרֹם שָׁאוֹן קָטֹן בְּיוֹתֵר, וְהִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם לִקְצֵה הָאִי. בְּהַפְלִיגָם הָלְאָהּ כָּבָר הִרְחִיקוּ כַּחֲמִשִּׁים מֶטֶר מֵהַחוֹף, כַּאֲשֶׁר פֶּתַע הִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם קוֹל־צְעָקָה:

– הִנֵּה שָׁמָּה הֵם!.. הֵם בּוֹרְחִים!..

– לַעֲזָאזֵל! – קָרָא דִּיאַץ.

מִמַּעֲבֵה הַיַּעַר הֵגִיחוּ אֲנָשִׁים תּוֹךְ רִיצָה וּמִהֲרוּ אֶל הַחוֹף.

– הִתְכּוֹפֵף! – קָרָא קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, בְּשָׁמְעוֹ זִמְזוּם־חֵץ.

דִּיאַץ עָט אֶל קַרְקָעִית הַסִּירָה וְשָׁמַע שִׁכְשׁוּךְ.

– הֵם שׂוֹחִים אֵלֵינוּ! – צָעַק.

– בְּיָדִי אַלָּה וְאַתָּה תְּפֹשׂ בַּמְשׁוֹטִים – הֵשִׁיב קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– אַךְ הֵם מַמְטִירִים עָלֵינוּ חִצִּים!

בַּהֲאֲהִילוֹ עַל רֹאשׁוֹ בַּחֵלֶק הָרָחָב שֶׁל הַמָּשׁוֹט הִתְרוֹמֵם דִּיאַץ בְּמִקְצָת וְהִבִּיט אֶל הַחוֹף.

שָׁמָּה קָפְצוּ כִּמְטֹרָפִים כַּמָּה אִינְדִּיאַנִים וְיָרוּ חִצִּים, שֶׁשָּׁקְעוּ בְּדָפְנֵי הַסִּירָה, אִם כִּי מֶרְחָקָהּ מֵהַחוֹף כְּבָר הָיָה נִכָּר לְמַדַּי. כַּמָּה אֲחֵרִים הִתְנַפְּלוּ הַמַּיְמָה וּמִהֲרוּ לִשְׂחוֹת כְּדֵי לְהַדְבִּיק אֶת הַסִּירָה. הֵם שָׂחוּ בְּיָד אַחַת בִּלְבָד, הוֹאִיל וּבַשְּׁנִיָה הֶחֱזִיקוּ אַלָּה.

– הוֹ, מְנֻוָּלִים! – צָעַק דִּיאַץ.

– הֵם שׂוֹחִים? – שָׁאַל קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– הֵם כְּבָר מִתְקָרְבִים וְהוֹלְכִים אֵלֵינוּ!

– נִמָּלֵט!

הֵם תָּפְשׂוּ בַּמְּשׁוֹטִים, בְּהִסְתַּיְעָם בְּכַךְ, שֶׁהָאִינְדִּיאַנִים אֲשֶׁר עַל הַחוֹף הָיוּ עֲסוּקִים בִּפְרִיצַת־פִּרְצָה בֵּין הַקָּנִים, כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַמְטָרַת הַחִצִּים עַל הַנָּסִים. אַף־עַל־פִּי־כֵן שְׁהוּת קְצָרָה זוֹ דַיָּה הָיְתָה, כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אֶת הַסִּירָה לְמֶרְחָק רַב יוֹתֵר, כַּךְ שֶׁהַחִצִּים לֹא יָכְלוּ לְהַשִּׂיגָהּ.

שְׁלֹשָׁה טוּפִּי, שַׁחֲיָנִים זְרִיזִים וּמְהִירִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר חַבְרֵיהֶם, הִסְפִּיקוּ בְּכָל־זֹאת לְהַדְבִּיק אֶת הַסִּירָה וְאֶחָד מֵהֶם אַף אָחַז בְּיָדוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַסִּירָה, בְּהִתְכַּוְנוֹ לִקְפֹּץ לְתוֹכָהּ. אַךְ דִּיאַץ הִבְחִין בּוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד, וּבְתָפְשׂוֹ אֶת אַלַּת חֲבֵרוֹ כֹּה חָבַט בָּהּ בְּרֹאשׁ הַטּוּפִי, שֶׁהוּא נֶעְלַם מִיָּד מִתַּחַת לַמָּיִם.

בְּאוֹתָה עֵת וְעוֹנָה עַצְמָה יָרָה קוּרוּרוּפֶּבּוֹ חֵץ בַּטּוּפִּי הַשֵּׁנִי וּפָצַע אוֹתוֹ בְּחָזֵהוּ. הַטּוּפִּי הַשְּׁלִישִׁי, נִבְעַת כֻּלּוֹ, צָלַל בַּמַּיִם, וְאַף יֶתֶר חֲבֵרָיו, שֶׁנִּמְצְאוּ מַאֲחוֹרָיו, הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו.

– שְׂחֵה!ּ שְׂחֵה! קָרָא דִּיאַץ בְּקוֹל. עַכְשָׁו כְּבָר לֹא יַעֲלֶה בְּיָדְךָ לִתְפֹּשׂ אוֹתָנוּ!

בְּלֹא לִשְׁעוֹת לִצְרִיחוֹת־הַזַּעַם שֶׁל הָאִינְדִּיאַנִים אֲשֶׁר עַל הַחוֹף, שֶׁרָאוּ בְּכִשְׁלוֹן חַבְרֵיהֶם וְשֶׁיָּדָם קָצְרָה מִלָּבוֹא לְעֶזְרָתָם, אָחֲזוּ דִּיאַץ וְקוּרוּרוּפֶּבּוֹ בַּמְּשׁוֹטִים וְנִשְּׂאוּ חִישׁ כְּלַפֵּי דְרוֹם־מַעֲרָב.

הִפְצִיעוּ קַרְנֵי־הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנוֹת. הַחֲשֵׁכָה גָזָה חִישׁ וְהַשַּׁחַק הוּאַר בְּאוֹר וָרֹד־בָּהִיר, הַמְבַשֵּׂר אֶת הֶנֶץ הַחַמָּה.

– קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, כְּלוּם לֹא תָּעִינוּ מִן הַדֶּרֶךְ? – שָׁאַל דִּיאַץ.

– אַל תִּפְחַד, אָדָם לָבָן! אַךְ חֲתֹר בְּיֶתֶר מֶרֶץ. הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה עֲדַיִן, וַחֲבֵרֶיךָ, יִתָּכֵן, כִּי הֵם צְפוּיִים אֱלֵי סַכָּנָה גְדוֹלָה. כָּל תְּנוּפַת מָשׁוֹט מַרְבָּה אֶת אֶפְשָׁרוּת הַצָּלָתָם!

קוּרוּרוּפֶּבּוֹ, שֶׁהֵיטִיב לָדַעַת אֶת הַסָּוַנָּה וְשֶׁיָכֹל לִמְצוֹא אֶת דַרְכּוֹ עַל נְקַלָּה הִפְנָה אֶת חַרְטֹם הַסִּירָה הַיְשֵׁר כְּלַפֵּי דָרוֹם וְחָתַר בְּעֹז וּלְלֹא לֵאוּת.

בַּצָּהֲרַיִם הֵם כְּבָר הִגִּיעוּ לְקָצֶהָ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַסָּוַנָּה וְרָאוּ נָהָר גָּדוֹל, שֶׁזָּרַם, כַּנִּרְאֶה, מִמִּזְרָח. אַחֲרֵי נוּחָם קְצָת וְסַעֲדָם אֶת לִבָּם בַּפֵּרוֹת, שֶׁקָּטְפוּ מֵהָעֵצִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ בַּחוֹפִים הִתְרוֹמְמוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר, בְּחָתְרָם נֶגֶד הַזֶּרֶם.

עִם עֶרֶב כְּבָר שָׁטָה הַסִּירָה בְּקִרְבַת כְּפָר, שֶׁכָּלַל, לְפָחוֹת, מֵאָה קַרְבֶּטִים מְרֻוָּחִים בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם עָשׂוּי הָיָה לְשַׁכֵּן קָרוֹב לְעֶשְׂרִים מִשְׁפָּחָה. הָיְתָה זוֹ הָאַלְדֵיָה הָרָאשָׁה שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי – כְּפָר בּוֹ יָשְׁבוּ לֹא פָּחוֹת מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת לוֹחֲמִים.

בְּאוֹתָם הַזְמַנִים הָיוּ הַטּוּפִּינַמְבִּי שֵׁבֶט נֶאְדָר בַּכֹּחַ וְאַרְצָם הִשְׂתָּרְעָה עַד חוֹפֵי הָאוּקְיָנוֹס מַמָּשׁ, מְקוֹם שָׁם מִתְנַשְּׂאָה עַכְשָׁו הָעִיר בַּגִּיאָה.

לַטּוּפִּינַמְבִּי הָיוּ כְּפָרִים מְיֻשָּׁבִים רַבִּים וּשְׁמָם יָצָא לְמֵרָחוֹק כַּשֵּׁבֶט הָאַמִּיץ וְעַז־הָרוּחַ בְּיוֹתֵר. הֵם הָיוּ רְאוּיִים לִתְהִלָּתָם, וְהַשֵּׁם טוּפִּינַמְבִּי הָיָה שֵׁם נִרְדָּף לְ"אַמִיץ־לֵב וְיָשָׁר". הֵם שָׂשׂוּ מְאֹד אֱלֵי קְרָב וְתָדִיר הִתְגָרוּ בִּשְׁבָטִים אֲחֵרִים, בְּיִחוּד עִם הַטּוּפִּי, שֶׁהָיוּ אוֹיְבֵיהֶם הַמֻּשְׁבָּעִים.

מַסַּע הַהִשְׂתָּעֲרוּת שֶׁל הַהֵימוּרִים, שֶׁהִתְנַפְּלוּ בְּמַחֲנֵה כָּבֵד עַל יַעֲרוֹת בְּרַזִּילִיָה, אִלֵּץ אֶת הַטּוּפִּינַמְבִּי, מִקֵּץ הִתְנַגְדּוּת מְמֻשֶּׁכֶת וּקְרָבוֹת רַבֵּי־דָמִים, לִנְטשׁ אֶת כְּפָרֵיהֶם וְלָחוּשׁ לָהֶם מִפְלַט־עֲרַאי בַּיְּעָרוֹת. אַךְ כְּשֶׁחָלְפָה הַסַּכָּנָה, וְהַזָּרִים הָאַכְזָרִים, שֶׁנָּחֲלוּ מִצִּדָּם הֵם תְּבוּסָה בְּהִתְנַגְשֻׁיּוֹתֵיהֶם עָם שְׁבָטִים שׁוֹנִים, שָׁבוּ לְבַסּוֹף אֶל עַרְבוֹתֵיהֶם, חָזְרוּ אַף הַטּוּפִּינַמְבִּי אֶל כְּפָרֵיהֶם. מִסְפָּרָם יָרַד בְּמִדָה נִכֶּרֶת עֵקֶב הָאֲבֵדוֹת, שֶׁנִּגְרְמוּ לָהֶם בַּקְּרָבוֹת. וְהֵם הָיוּ עַתָּה לְלֹא מַנְהִיג וָרֹאשׁ, הוֹאִיל וּמַנְהִיגָם, שֶׁנִּפְצַע בַּקְרָב עִם הַהֵימוּרִים, נִלְקַח בַּשְּׁבִי וְנֶאֱכַל שָׁמָּה.

לֹא יִפָּלֵא, אֵפוֹא, כִּי רָבְתָה הַשִּׂמְחָה אֵצֶל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה פִּתְאֹם לְעֵינֵיהֶם הַ’פִּיאַיֶּה' הַגָּדוֹל הַלָּבָן, שֶׁהֻכַּר כְּאִישִׁיות רָמַת־הַמַּעֲלָה בְּיוֹתֵר שֶׁבַּשֵּׁבֶט אַחֲרֵי הַנָּשִׂיא וְשֶׁהֵם חָשְׁבוּ אוֹתוֹ עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן כַּמֵּת.

דִּיאַץ, שֶׁיָשַׁב שָׁנִים כֹּה רָבְתָה¹⁹ בְּקֶרֶב הַפְּרָאִים הַגֵּאִים וְהַחָפְשִׁים, יָדַע לִקְנוֹת אֶת הוֹקָרָתָם וְאַהֲבָתָם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לִמֵּד אוֹתָם הֲמוֹן דְּבָרִים מוֹעִילִים. עַל כֵּן קִּדְּמוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר וְכָל הַמַּנְהִיגִים הַשְּׁנִיִּים בְּמַעֲלָה אֶת פָּנָיו בִּתְרוּעוֹת־גִּיל וּבְמִצְהֲלוֹת־חֶדְוָה.

בּוֹ בָּרֶגַע הֻתְקְנָה אֲלוּנְקָה וְהַתּוֹשָׁבִים נְשָׂאוּהוּ בְּאֹרַח חֲגִיגִי לַבִּקְתָּה הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁיָּשְׁבָה בְּטַבּוּר הַכְּפָר וְשֶׁדָּמְתָה בְּמַרְאֶהָ לְמָעוֹן סְפָרַדִּי.

דִּיאַץ, שֶׁלֹא חָדַל מִלַּחֲרֹד לְאַלְוֵרָה קָרָא תֵּכֶף לְכָל הַמְפַקְדִים וּלְזִקְנֵי הַשֵּׁבֶט וְהִרְצָה בִּפְנֵיהֶם אֶת הַנְּסִבּוֹת, שֶׁהֵנִיעוּהוּ לְמַהֵר אֶל הַכְּפָר, יַחַד עם קוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב כְּבָר נוֹדַע שֵׁם הַקַּרְמּוּרָה לַטּוּפִּינַמְבִּי. הַכֹּל שָׁמְעוּ על אִישׁ־הָאֵשׁ הַנּוֹרָא, שַׁלִיט הָאֵשׁ הַשָּׁמַיְמִית, הַקּוֹטֶלֶת וְהָרוֹעֶמֶת. עַל כַּךְ יָדְעוּ גַם הַשְּׁבָטִים הַשְּׁכֵנִים, שֶׁיָּשְׁבוּ צְפוֹנִית מֵאַרְצָם. הַתְּשׁוּקָה לִהְיוֹת בַּעֲלַי ‘פִּיאַיֶּה’ כָּל יָכוֹל וּבִלְתִּי־מְנֻצָּח הִלְהִיבָה, כְּמוּבָן, מִיָּד אֶת לִבּוֹת כָּל הַטּוּפִּינַמְבִּי.

בַּעֲמֹד בְּרֹאשָׁם אִישׁ־הָאֵשׁ עֲתִידִים הַטּוּפִּינַמְבִּי לְהַרְבּוֹת עָצְמָה וַחֲשִׁיבוּת יְחִידוֹת בְּמִינָן וְלַהָפֵךְ לְבִלְתִּי־מְנֻצָּחִים.

ללא כָּל הִסּוּס הָחְלַט בְּדְבַר שִׁגּוּר מִשְׁלַחַת לִכְפָר הַטּוּפִּי, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנִּתְנָה אֶפְשָׁרוּת לִרְעֹץ אֶת הָאוֹיֵב הֶעָרִיץ, אֲשֶׁר כֹּה הִרְבָּה לְהָצִיק לַטּוּפִינַמְּבִּי.

בּוֹ בָעֶרֶב הִפְרִישׁוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר אַרְבָּעִים סִירוֹת גְדוֹלוֹת עִם חָמֵשׁ מֵאוֹת לוֹחֲמִים, הַמְזֻיָּנִים בְּאַלּוֹת, גַּרְזִנֵּי־אֶבֶן, קְשָׁתוֹת וּגְרַוַטַּנּוֹת וְהַחֲמוּשִׁים גַּם בְּכַמּוּת מַסְפֶּקֶת שֶׁל חִצֵּי בוּלְרַלִי.

דִּיאַץ עָמַד בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת וְהוּא מִנָּה כִּסְגָנוֹ אֶת קוּרוּרוּפֶּבּוֹ. לְמָחֳרָת הָעֶרֶב כְּבָר עָבְרוּ לְנָהָר אַחֵר וְהִגִּיעוּ אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ דִּיאַץ וְקוּרוּרוּפֶּבּוֹ עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

בְּהַפְקִידָם חֲמִשִּׁים אִישׁ עַל שְׁמִירַת הַסִּירוֹת נָע גְדוּד הַטּוּפִּינַמְבִּי בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל קוּרוּרוּפֶּבּוֹ דָּרֶךְ הַיַּעַר, כְּדֵי לְהִשְׂתָּעֵר פֶּתַע עַל הַכְּפָר הָרָאשִׁי שֶׁל הַטּוּפִּי. הֵם כְּבָר קָרְבוּ לְיַרְכְּתֵי הַיַּעַר, כַּאֲשֶׁר דִּיאַץ, שֶׁהָלַךְ בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת יַחַד עִם מְפַקְדִים אֲחֵרִים, שָׁמַע פִּתְאֹם קוֹל־יְרִיּוֹת, שֶׁנִּשָׂא מֵרָחוֹק.

– זֶהוּ אַלְוֵרָה!.. זֶהוּ אִישׁ הָאֵשׁ! – נָשָׂא קוֹלוֹ. – מַשְׁמָע שֶׁהוּא חַי עֲדַיִן וְעוֹמֵד עַל נַפְשׁוֹ… נִרְחִיב, אֵפוֹא, צַעַד וְנָכִין אֶת הַנֶּשֶׁק.

בְּפַאֲתֵי הָרָקִיעַ הוֹפִיעָה אַדְמוּמִית, שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְגָדֹל, וְעוֹד מְעַט כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בַּעֲנַן־עָשָׁן וְרוּד־שׁוּלַיִם, שֶׁהִּתְאַבֵּךְ וְתִמֵּר אֶל עָל.

מִן הַכְּפָר בָּקְעוּ וְעָלוּ נְהָקוֹת מַחֲרִישׁוֹת וִירִיּוֹת חֲלִיפוֹת. זֶה אֵרַע בְּדִיּוּק בּוֹ בָּרֶגַע, כְּשֶׁאַלְוֵרָה עָזַב אֶת הַקַּרְבֶּט הַבּוֹעַר.

דִּיאַץ, אֲחוּז חֶרְדַּת־מָוֶת, זֵרֵז אֶת לוֹחֲמָיו, שֶׁרָצוּ כַּצְּבָאִים, לוֹהֲטִים כֻּלָּם מִתַּאֲוַת דָּם וְנָקָם. הֲלֹא אוֹיְבֵיהֶם בְּנֶפֶשׁ הָיוּ כֹּה קְרוֹבִים, וְהֵם נָשְׂאוּ אֶת נַפְשָׁם לְהַחֲזִיק בְּקַרַמוּרָה הָאָיֹם, פְּלַג־אֵל, שַׁלִּיט הָאֵשׁ הַשָּׁמַיְמִית!

אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי חָצוּ בִּן־רָגַע אֶת הָאָפָר וְהִבְקִיעוּ אֶל שַׁעַר הַגָּדֵר, אֲשֶׁר שׁוּם אִישׁ כְּבָר לֹא שָׁמַר עָלָיו, הוֹאִיל וְכָל הַתּוֹשָׁבִים מִהֲרוּ אֶל הַכִּכָּר, מְקוֹם שֶׁנִּטְּשָׁה הַהֵאָבְקוּת עִם הַ’פִּיאַיֶּה' הַלָּבָן, שֶׁהָרַג אֶת נְשִׂיא הַשֵּׁבֶט.

תַּחַת מַהֲלוּמוֹתֵיהֶם הָאַדִּירוֹת שֶׁל אַלּוֹת הַטּוּפִּינַמְּבִּי הִתְמוֹטְטוּ הַשְּׁעָרִים וְדִיאַץ פָּרַץ רִאשׁוֹן לְתוֹךְ הַכְּפָר לְיַד הַקַּרְבֶּטִים בְּלִוְיַת פְּלוּגַת־הֶחָלוּץ.

הַטּוּפִּינַמְבִּי, שֶׁצָרְחוּ צְרִיחוֹת־אִיוּם אַדִּירוֹת, שֶׁדָּמוּ לִשְׁאָגוֹת, כֹּה הִפְתִּיעוּ בְּבוֹאָם, עַד שֶׁהַטּוּפִּי נִדְהֲמוּ כָּלִיל, וְכַאֲשֶׁר עָמְדוּ עַל הַמַּצָּב כְּבָר אֵחֲרוּ אֶת הַמּוֹעֵד: הָאוֹיְבִים כְּבָר חָנוּ בְּלֵב הַכְּפָר.

בַּסִּמְטָאוֹת בֵּין הַקַּרְבֶּטִים הִתְחוֹלֵל קְרָב אַכְזָרִי. הַטּוּפִּי הַהֲמוּמִים נִזְעֲקוּ מִכָּל עֵבֶר לְגוֹנֵן עַל הַקַּרְבֶּטִים שֶׁלָּהֶם, בְּסָכְכָם עַל נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם. חֵלֶק מֵהַלּוֹחֲמִים נִשְׁאַר עַל הַכִּכָּר, בְּהֵאָבְקוֹ עִם אַלְוֵרָה וְגַּרְסִיאָה, שֶׁהוֹסִיפוּ לִירוֹת כְּמֻכִּים בְּשִׁגָּעוֹן לְיַד הַקַּרְבֶּט הַבּוֹעַר.

בְּכָל מָקוֹם פָּרְצוּ קְרָבוֹת. הָנְחֲתוּ מַהֲלוּמוֹת בְּאַלּוֹת וּבְגַרְזִנִּים. הַכְּפָר גָעַשׁ כֻּלוֹ מִרַעַשׁ שְׂטָנִי. הַטּוּפִּי, אִם כִּי נָשְׁתָה גְבוּרָתָם בְּמִדָּה לֹא מְעַטָּה בִּגְלַל הָאֲבֵדוֹת, שֶׁנִּגְרְמוּ עַל יְדֵי יְרִיּוֹתָיו שֶׁל אַלְוֵרָה, הִתְגּוֹנְנוּ בְּכָל זֹאת בְּרֹב עֹז, אֶפֶס לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַלַּחַץ הָאַדִּיר שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי, שֶׁעָלוּ עֲלֵיהֶם בְּמִסְפָּרָם.

דִּיאַץ, שֶׁשָּׁמַע אֶת הַיְרִיּוֹת, שֶׁבָּקְעוּ מֵהָרְחָבָה, לָקַח עִמּוֹ אֶת מִבְחַר לוֹחֲמָיו וְיַחַד עִם קוּרוּרוּפֶּבּוֹ מִהֵר לַמָּקוֹם, בּוֹ נִתְלַקֵּחַ הַקַּרְבֶּט שֶׁל הַשְּׁבוּיִים, בְּדוֹמֶה לְלַפִּיד־עֲנָק, בְּהַטִּילוֹ בָבוּאוֹת־דָּם עַל הַשַּׁחַק הָאַפְלוּלִי.

בְּהַבְקִיעוֹ אֶל שׁוּרוֹת הַטּוּפִּי, שֶׁכְּבָר הִדְלִילוּ בְּמִדָּה רַבָּה, הוּא הִתְפָּרֵץ לְפָנִים עִם אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ, בְּשִׂימוֹ לְעִיִּים כָּל מַה שֶׁבְּדַרְכּוֹ. עוֹטֶה עַנְנֵי־עָשָׁן וּמוּאָר בְּלַהֲבוֹת־הָאֵשׁ שֶׁל הַקַּרְבֶּט הַבּוֹעֵר עָמַד אַלְוֵרָה וּבְשׁוּרָה אַחַת עִמּוֹ גַּרְסִיאָה…

– אַלְוֵרָה! – צָעַק דִּיאַץ. עִמִּי הַטּוּפִּינַמְבִּי!..

אַלְוֵרָה, שֶׁהִשְׁחִיר כֻּלוֹ מֵעָשָׁן וּמֵאֲבַק־שְׂרֵפָה, הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ. הָרוֹבֶה נִשְׁמַט מִיָּדוֹ וְהוּא נָפַל בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל דִּיאַץ.

בְּרֶגַע זֶה פִּלַח חֵץ אֶת בִּרְכּוֹ שֶׁל דִּיאַץ.

– אָבַדְתִּי! – צָעַק בְּקוֹל. – בוּלְרַלִי!..

הוּא שָׁלַף בְּזַעַם אֶת הַחֵץ, אַךְ נָפַל בּוֹ בָּרֶגַע עַל יְדֵיהֶם שֶׁל אַלְוֵרָה וְקוּרוּרוּפֶּבּוֹ.

– רֵעִי הַמִּסְכֵּן, הַמִּסְכֵּן! צָרַח אַלְוֵרָה, כְּשָׁהוּא שָׁטוּף כֻּלוֹ בַּדְּמָעוֹת.

דִּיאַץ נָתַן תְּנוּעָה שֶׁל פְּרִידָה וְאָמַר:

– הַמְפַקְדִים… אֵלַי! קַרַמוּרָה!

הַטּוּפִּינַמְבִּי כְּבָר נֶאֶסְפוּ בְּרִיצָה מִכָּל עֵבֶר. הַטּוּפִּי, שֶׁהֻכּוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ, נָסוּ אֶל הַיַּעַר הַסָּמוּךְ.

נַהֲקַת־זַעַם וְהִתְמַרְמְרוּת פָּרְצָה מִפִּי הַלּוֹחֲמִים שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי, בִּרְאוֹתָם אֶת דִּיאַץ הַגּוֹסֵס. קֶצֶף אֲשֶׁר עֵינוֹ כְּעֵין הַדָּם הוֹפִיעַ עַל שְׂפָתָיו, וּמֶבָּטוֹ הַלְטוּשׁ אֶל מוּל אַלְוֵרָה כְּבָר הֵחֵל לִדְעֹךְ. תּוֹךְ מַאֲמָץ רַב הוּא נָתַן אוֹת לַמְפַקְּדִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּבְהַצְבִּיעוֹ על אַלְוֵרָה הַמִּתְיַפֵּחַ אָמַר:

– אִישׁ־האֵשׁ… נְשִׂיא הַטּוּפִּינַמְבִּי… בִּלְתִּי מְנֻצָּח…

בְּאָחֲזוֹ בְּאַלְוֵרָה וְגַּרְסִיאָה בְּיָדָיו הוּא נִסָּה לְחַיֵּךְ לָהֶם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה וְאָמַר בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה מְאֹד:

– סִלְחוּ… הַבוּלְרַלִי אֵינוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים לְשׁוּם אִישׁ!

הוּא בִּקֵּשׁ לְהִתְרוֹמֵם, אַךְ צָנַח בּוֹ בָּרֶגַע.

דִּיאַץ, הַ’פִּיאַיֶּה' הַלָּבָן הַגָּדוֹל שֶׁל הַטּוּפִּינַמְבִּי, נָפְחָה נַפְשׁוֹ!..

 

חֲתִימָה    🔗

מִקֵץ עֲשָׂרָה יָמִים נִבְחַר הַקַּרַמוּרָה בְּתוֹר נְשִׂיא הַנְּשִׂיאִים שֶׁל שֵׁבֶט הַטּוּפִּינַמְבִּי וְעַד־מְהֵרָה הֵקִים כְּפָר חָדָשׁ עַל שְׂפַת הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן רֶקוֹנְקַבוֹ, מְקוֹם בּוֹ נוֹסְדָה מִקֵץ יָמִים, הָעִיר בַּגִיאָה.

שָׁנִים רַבּוֹת הוּא חַי בְּקֶרֶב הַפְּרָאִים הָאֵלֶּה, שֶׁהוֹקִירוּ אֶת עֶרְכּוֹ מְאֹד וְכִבְּדוּהוּ בְּיוֹתֵר. הוּא הֵגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַשְׂתָּעֲרֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל הַשְּׁבָטִים הָאֲחֵרִים וְהִטִּיל אֶת אֵימָתוֹ עַל כָּל תּוֹשָׁבֵי בְּרַזִילִיָּה הַדְּרוֹמִית.

בְּהֶסְכֵּם לַנֹהַג הוּא נָשָׂא כַּמָּה נָשִׁים. אֵלֶּה הָיוּ בְּנוֹתֵיהֶם שֶׁל נְשִׂיאִים נוֹדָעִים לְשֵׁם. שָׁרוּי בְּתוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ רַבַּת־הַנְּפָשׁוֹת הוּא כְּבָר הִשְׁלִים עִם הָרַעֲיוֹן לְבַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִית יָמָיו בְּיַעֲרוֹת בְּרַזִּילִיָּה, כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד נִרְאֲתָה בַּחוֹף אֳנִיָּה נוֹרְמַנְדִּית וְהִשְׁלִיכָה עָגְנָהּ בַּמִּפְרָץ שֶׁל רֶקוֹנְקַבָה.

הַתְּשׁוּקָה לִרְאוֹת אֶת אַרְצוֹ, אֶת בְּנֵי גִזְעוֹ, הִתְלַקְּחָה בּוֹ מִיָּד בְּעֹז, עַד שֶׁלֹּא יָכֹל לְוַתֵּר עַל הַהַצָּעָה הָאֲדִיבָה, שֶׁהֻצְּעָהּ לוֹ עַל־יְדֵי רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ לְהַפְלִיג עִמּוֹ לְאֵירוֹפָּה.

עַל אַלְוֵרָה שׂוּמָה הָיָה לָתֵת הִתְחַיְּבוּת חֲגִיגִית לְשִׁבְטוֹ, שֶׁהוּא יָשׁוּב. הוא לָקַח עִמּוֹ רַק אֶת אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה פַּרַגְבַצּוּ, הוֹאִיל וְחָשַׁשׁ לְהֵרָאוֹת בְּאֵירוֹפָּה עִם כָּל נָשָׁיו.

מְסַפְּרִים, כִּי בְּשָׁעָה, שֶׁהָאֳנִיָּה שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתוֹ, עֶזְבָה אֶת חוֹף בְּרַזִּילִיָּה, הִתְנַפְּלוּ יֶתֶר נָשָׁיו הַמַּיְמָה וְשָׂחוּ אַחֲרָיו, בְּחַנְּנָן קוֹלָן לְקַחְתָּן עִמּוֹ. כַּמָּה מֵהֵן הֶעְדִּיפוּ אֲפִילוּ לְטַבֵּעַ אֶת עַצְמָן מֵאֲשֶׁר לִבְגֹּד בְּאִישׁ־הָאֵשׁ, אֲשֶׁר הַכֹּל הִשְׁקִיפוּ עָלָיו כְּעַל פְּלַג־אֵל.

רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל הָאֳנִיָּה, בִּמְקוֹם לְהַעֲלוֹתוֹ בְּלִיסַבּוֹן, כְּפִי שֶׁהֻתְנָה, הוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְנוֹרְמַנְדִיָּה וְהֵבִיאוֹ לַחֲצַר־הַמֶּלֶךְ הַצָּרְפַתִּי, מְקוֹם שָׁם אֵשֶׁת אַלְוֵרָה, הַבְּרַזִּילִיאַנִית הַיָּפָה פַּרַגְבַצּוּ, עָשְׂתָה רֹשֶׁם עַז וְנִתְקַבְּלָה בְּכָבוֹד רַב, בֵּין עַל־יְדֵי הֵינְרִיךְ הַשֵּׁנִי וּבֵין עַל־יְדֵי יֶקַּטִירִינָה מֶדִיטְשִׁי. הֵם הִטְבִּילוּ אוֹתָהּ לְשֵׁם נַצְרוּת וְהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, שֶׁהָיוּ לָהּ סַנְדָּקִים, הֶעֱנִיקוּ לָהּ מַתָּנוֹת לְמַכְבִּיר.

מִסְתַּבֵּר, כָּל זֶה הֶחֱנִיף לְאָנוֹכִיּוּתוֹ שֶׁל אַלְוֵרָה, אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, הוּא לֹא חָדַל מִלְהִשְׁתּוֹקֵק לַחֲזֹר לְמוֹלַדְתּוֹ, מַה שֶׁלֹּא יָשַׁר כָּל־עִקָּר בְּעֵינֵי פַּמַּלְיַת הַמֶּלֶךְ הַצָּרְפַתִּי, שֶׁחִבְּלָה תַּחְבּוּלוֹת לְהִסְתַּיֵּעַ בּוֹ לְשֵׁם כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל בְּרַזִּילִיָּה. מִטַּעַם זֶה לֹא נָתְנוּ לוֹ לָצֵאת מִצָּרְפַת, בְּעַכְּבָם אוֹתוֹ לְיַד חֲצַר־הַמַּלְכוּת, אֶלָא שֶׁבְּכָל־זֹאת עָלָה בְּיָדוֹ לָבוֹא בִּקְשָׁרִים עָם הַמֶּלֶךְ הַפּוֹרְטוּגַלִי יוֹהַן. סוֹף־סוֹף הִצְלִיחַ לַעֲזֹב בְּהֵחָבֵא אֶת חֲצַר־הַמֶּלֶךְ הַצָּרְפַתִּי וְלִבְרֹחַ לְלִיסַבּוֹן, בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל בַּעַל־אֳנִיּוֹת צָרְפַתִּי עָשִׁיר, שֶׁחָבַר אֵלָיו.

שָׁנִים מִסְפָּר לְאַחַר מִכֵּן הִפְלִיג אַלְוֵרָה, שָׁלֹא שָׁכַח אֶת הִתְחַיְבוּתוֹ לַחֲזֹר לְשִׁבְטוֹ, לִבְרַזִּילִיָּה יַחַד עִם מִשְׁלַחַת צְבָאִית גְּדוֹלָה שֶׁל פְרַנְטֶשְׁסְקוֹ פֶּרֵירָה קוּטִנְיוֹ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ מָסַר לִרְשׁוּתוֹ בַּאֲרִיסוּת

אֶת כָּל הַחֶבֶל הַנָּרְחָב הַמִּשְׂתָּרֵעַ בֵּין הַנָּהָר סַן־פְרַנְצִיסְקוֹ וּבֵין הַכֵּף פַּדְרָה, בּוֹ יוֹשֶׁבֶת הָעִיר בַּגִּיאָה.

אַךְ רֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת, סִנְיוֹר קוּטִנְיוֹ, הָיָה שׁוֹחֵר־הַרְפַּתְקָאוֹת אֲמִתִּי. זֶה הָיָה אָדָם חֲסַר־מַצְפּוּן וּמְנֹעָר מִן הָעִקְרוֹנוֹת, טִפּוּס של קוֹנְקְבִיסטַדּוֹר²⁰ שֶׁחֲצָן וְעָרִיץ.

כְּשֶׁעָלָה עַל הַיַּבָּשָׁה בִּבְרַזִּילִיָּה לֹא אָבָה לַעֲצוֹתָיו שֶׁל אַלְוֵרָה וְהֵחֵל לִנְהֹג בְּרֹב־אַכְזְרִיּוּת וּבְגַסּוּת בַּטּוּפִּינַמְבִּי, בְּהַסִּיחוֹ אֶת דַעְתּוֹ מִכַּךְ, שֶׁיָּצָא שְׁמָם כַּשֵּׁבֶט הָאַמִּיץ וּמְלֻמָּד הַקְּרָב בְּיוֹתֵר שֶׁבְּשִׁבְטֵי בְּרַזִּילִיָּה. אַךְ לֹא דַי בָּזֶה! הוּא הִרְחִיב אֶת גְּבוּל חֻצְפָּתוֹ עַד כְּדֵי כַּךְ, שֶׁהֵעֵז אֲפִילוּ לֶאְסֹר אֶת אַלְוֵרָה וּלְכָלְאוֹ כְּשָׁבוּי בְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת בְּהוֹעִידוֹ עַל־יְדֵי כַּךְ לַקְּרָב אֶת הַפְּרָאִים, שֶׁהֶעֱרִיצוּ אֶת אַלְוֵרָה כִּיצִיר עֶלְיוֹן.

בְּקֶרֶב הַפְּרָאִים נָפוֹצָה שְׁמוּעָה, כִּי אַלְוֵרָה נֶהֱרָג.

אִשְׁתּוֹ, פַּרַגְבַּצוּ הַיָּפָה, זִיְּנָה אֶת בְּנֵי שִׁבְטָהּ וְקָרְאָה לְעֶזְרָה לוֹחֲמִים אַמִּיצִים אֲחֵרִים מִשִּׁבְטֵי הַטַּמּוֹאִי. הַמִּלְחָמָה הִתְפַּשְּׁטָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. הַפְּרָאִים נָתְנוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אֶת יִשׁוּבֵי הַפּוֹרְטוּגַלִּים וְאֶת מַטְעֵי הַסֻּכָּר, בְּהַכְרִיעָם לָטֶבַח אֶת הַמִּתְיַּשְׁבִים הַלְּבָנִים, שֶׁגַּם בְּנוֹ שֶׁל קוּטִנְיוֹ נִמְנָה עִמָּהֶם, וּבִגְבוּרָה וּבְאֹמֶץ־רוּחַ לֹא יָשׁוּבוּ מִפְּנֵי כֹל נִהֲלוּ אֶת מַאֲבָקָם עִם הַהַרְפַּתְקָנִים הָאֵירוֹפָּאִים.

הַמִּלְחָמָה נִמְשְׁכָה כַּמָּה שָׁנִים עַד שֶׁלְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר קוּטִנְיוֹ נוֹאָשׁ מִלְהַדְבִּיר תַּחְתָּיו אֶת הַטּוּפִּינַמְבִּי וּבְאַבְּדוֹ אֶת כָּל מִבְצָרָיו בָּרַח בְּאֹפֶן מַחְפִּיר וְהִסְתַּתֵּר בַּגָּלִיל הַסָּמוּךְ אוֹס־אִימוּס.

אֶפֶס קוּטִנְיוֹ הוֹבִיל עִמּוֹ, בְּכָל־זֹאת, לְשָׁם אַף אֶת אַלְוֵרָה, שֶׁהֶחֱזִיקוֹ בַּשֶׁבִי. סָמוּךְ לְכַךְ נֶעֱרַךְ הֶסְכֵּם בֵּין צִירֵי קוּטִנְיוֹ וּבֵין מַנְהִיגֵי הַטּוּפִּינַמְבִּי, שֶׁלְפִיו שׂוּמָה הָיָה לְפַשֵּׁר בֵּין הָאִינְטֶרֶסִים שֶׁל שְׁנֵי הַצְדָדִים. קָרוֹב לְוַדַּאי, כַּאן פָּעֲלָה הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל אַלְוֵרָה וּבְמִקְּצָת גַם הַצָּמָא לְשָׁלוֹם, אֵחֲרֵי שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת שֶׁל מִלְחָמָה בִּלְתִּי־נִפְסֶקֶת. אַךְ לְרֹעַ הַמַּזָל קִבֵּל קוּטִנְיוֹ הַנַּקְמָן וְנוֹטֵר הָאֵיבָה תִּגְבֹּרֶת־כֹּחוֹת בְּדִיוּק בַּזְּמַן, כְּשֶׁאֲמָנַת־הַשָּׁלוֹם כְּבָר הָיְתָה מוּכֶנֶת לַחֲתִימָה. מוּבָן מֵאֵלָיו, הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַמְנוּת זוֹ מִיָּד, קָרַע אֶת הָאֲמָנָה וְיָצָא לְמַסַּע־הִשְׂתָּעֲרוּת עַל בַּגִיאָה, כְּדֵי לַעֲנשׁ אֶת הַטּוּפִּינַמְבִּי.

אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא שִׂחֲקָה לוֹ הַשָּׁעָה. סוּפַת־יָם נוֹרָאָה הֵשִׂיגָה אֶת אֳנִיּוֹתָיו סָמוּךְ לִכְנִיסָתָן לַמִּפְרָץ וְהֵן נֻפְּצוּ אֶל צוּקֵי אִיטַפּוֹרִיקוֹ.

הַטּוּפִּינַמְבִּי, שֶׁיָּדְעוּ, כִּי קַרַמוּרָה נִמְצָא בָּאֳנִיָּה הִזְדַּיְנוּ תֵּכֶף וּמִיָּד, קָפְצוּ לָתוֹךְ סִירוֹתֵיהֶם וְעָרְכוּ הִתְנַפְּלוּת עַל הָאֳנִיּוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ.

קוּטִנְיוֹ נֶהֱרַג בַּחֲבָטַת אַלָּה וְאֶת גְוִיָּתוֹ פְּסוּקַת הָרֹאשׁ נָשְׂאוּ הַפְּרָאִים בְּמַסָּע־נִצָּחוֹן לִכְפָרָם. וְאִלּוּ הַפּוֹרְטוּגַלִּים שֶׁנָּפְלוּ חַיִּים בְּיָדָם נֶאֶכְלוּ עַל יָדָם בַּכֵּרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּכְרְתָה לִכְבוֹד הַנִּצָּחוֹן, וַאֲפִילוּ נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל אַלְוֵרָה לֹא יָכְלָה לְהָנִיא אֶת הַהִתְעַנְּגוּת הַחֲגִיגִית עַל בְּשַׂר־אָדָם.

זֶה הָיָה הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן.

אַלְוֵרָה חָזַר שׁוּב אֶל הַטּוּפִּינַמְבִּי. בְּהַשְׁפָּעָתוֹ לֹא בּוֹשְׁשׁוּ לָבוֹא הַיְחָסִים הַטּוֹבִים, שֶׁנִּתְקַיְּמוּ קֹדֶם לָכֵן בֵּין פְּרָאִים אֵלֶּה וּבֵין בְּנֵי־אַרְצוֹ שֶׁל מַנְהִיגָם.

קַרַמוּרָה זָכָה לַאֲרִיכוּת־יָמִים מֻפְלֶגֶת וְהִנִּיח אַחֲרָיו מִשְׁפָּחָה רַבַּת־צֶאֱצָאִים וַעֲנֵפָה לִמְאֹד. וְעַד הַיּוֹם נוֹהֲגוֹת הַמִּשְׁפָּחוֹת הָאַצִּילוֹת וּנְשׂוּאוֹת־הַפָּנִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּבַּגִיאָה לִתְלוֹת אֶת מוֹצָאָן בְּאִלַּן־הַיַּחַס שֶׁל הַהַרְפַּתְקָן הַבְּרַזִילִי הַמְפֹרְסָם וּבַר־הַמַּזָּל הַזֶּה.