אֵינֶנִּי רֹאֶה בִּמְחִצָּתִי הַמִּיָּדִית

מִי שֶׁיָּכֹל לְהַעֲבִיר אֹתִי אֶל מֵעֵבֶר לַצַּד הַשֵּׁנִי

מִן הַנְּשִׁימָה הַזֹּאת שֶׁאֲנִי נֹשֵׁם עַכְשָׁו.

רַק אַתָּה. חֹטֵב הָעֵצִים שֹׁאֵב הַמַּיִם.

אִם אֶשְׁאַל מִי אֹתוֹ אִישׁ.

אִם אֶשְׁאַל מִי הָאִישׁ אֹתוֹ אִישׁ

הֲיָכֹל בִּתְנֻעַת אִגֻּף צְבָאִית

לְהַעֲבִירֵנִי לְצַד הַהַצָּלָה,

אֲנִי מֻכָן לַעֲקֹר בַּלַטָה

מִיזֶה. רֻחַאֵיזֶה הָאִישׁ הַזֶּה.

לֹא יִהְיֶה מִי שֶׁהֻא אֵין־אַף־אֶחָד.

בֶּאֱמֶת זֶה כָּכָה. זֶה הָאִישׁ אֵין אַף אֶחָד.

זֶה שָׁוֶה אֶת זֶה וְזֶה. מִי שֶׁעֹשֶׂה אֶת הַכֹּל לַעֲשֹׂת.

וְעַכְשָׁו לֹא תַּאֲמִינֻ:

זֶה חֹטֵב עֵצִים

וְשֹׁאֵב מַיִם אֶחָד.

זֶה אֹתוֹ אִישׁ תָּמִיד,

זְמַנּוֹ פָּנֻי תָּמִיד.

בְּלִי קֹל.

בְּלַיְלָה קַל כְּקַשׁ.

חֹטֵב עֵצִים.

שֹׁאֵב מַיִם.

אֲנִי

מֻכָן לַעֲקֹר בַּלַטָה שֶׁזֶּה.

ט–כא תשרי תשמט, 20 ספטמבר–2 אוקטובר 1988

מִי יַעֲשֶׂה אֶת עֲבֹדַת הַזִּכְרֹנֹת?

מִי יָאֵר מְצֻקָה וּמְצֻגָה,

מִי יַצֵּג הַלָּלֻ בַּלַּיְלָה,

מִי יָכֹל?

מִי יָכֹל לְהַפְסִיק כָּאֻב?

בִּכְלָל,

מִי יָכֹל

לַעֲזֹב?

הַחַיִּים יִשְׁכְּחֻ. הַמֵּתִים יִזְכְּרֻ.

אֲבָל הַזְּכְרֹנֹת צָרִיךְ מִישֶׁהֻ

שֶׁיִּשָּׂא אֹתָם כְּקֹל הָמֹה

הַקֹּנְכְיָּה. שָׁם אֵין שֶׁקֶט.

שָׁם רַק שְׁמֹעַ.

יָאֵרֻ לָכֶם פָּנִים.

יָשֵׂמֻ לָכֶם שָׁכְחָה.

יְשַׂפְתֻ לָכֶם שְׂפָתַי.

יְשַׁלְּוֻ לָכֶם עֲמֻקָּה.

יְתַשְׁלְכֻ לָכֶם שְׁנֹת אֹר

לַעֲנֹק אֵלַי.

יב חשון–ו כסלו תשמט, 23 אוקטובר–15 נובמבר 1988

אֲבָל יִהְיֶה מִי הָאִישׁ,

יָבֹא אוֹ לֹא יָבֹא.

וְאִם יָבֹא – טֹב.

וְאִם לֹא – אֲבָל כֵּן יָבֹא.

אָמַר אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ:

נִקְנֶה לָנֻ פָּרָה.

אִם תִּתֵּן חָלָב – טֹב

וְאִם לֹא – אֲבָל כֵּן תִּתֵּן.

שֶׁיָּבֹא שֶׁיָּבֹא כְּבָר הַמִּישֶׁ.

שֶׁיָּבֹא הַשֶּׁבָּא.

מַה שֶּׁיִּהְיֶה עִם הַלָּה,

יִהְיֶה עִם הַכַּלָּה.

יח כסלו תשמט, 27 נובמבר 1988

הַיֹּם שֶׁהִתְפַּשַּׁטְתִּי רָאִיתִי לְאַחַר זְמַן רַב אֶת רַגְלַי.

מִכָּל אֵיבְרֵי גֻּפִי, הֲכִי מְכֻסִּים עָלַי.

הָלַכְתִּי בָּהֶן בְּלִי לְהַבִּיט בָּהֶן. זָרַקְתִּי אֹתָן לַשָּׁמַיִם.

הֵבֵאתִי אֹתָן עֹד מֵהַבַּיִת.

לָמָּה אֹהֵב

נֶסְכִישׁ

פְּשֶׁדְמְיֶשְׁצֶ’ה

קְרַסְנִיסְטַו

וְכָל

כַּיֹּצֵא

בָּהֶם

אַלְמָקֹם.

שֵׁם וּנְשָׁמָה.

נְשָׁמָה וּמָקֹם

בְּרֻגִים עָלַי

סֹבֵב סָבֹב

כ כסלו תשמט, 29 נובמבר 1988

– אֲנִי כֹּעֵס עָלֶיךָ וְאֹהֵב אֹתְּךָ.

– אֲנִי כֹּעֵס עָלֶיךָ וְאֹהֵב אֹתְּךָ.

– לָמָּה אַתָּה כֹּעֵס עָלַי?

– אַתָּה אָמַרְתָּ.

– אֲנִי אָמַרְתִּי בִּשְׁבִיל לִהְיֹת מְעֹרָב.

לֹא לִהְיֹת פְרַיאֶר וְלֹא לִהְיֹת פְרֶחָה.

שֶׁיִּהְיֶה לְפָנֶיךָ בְּכֵּף, הַטֶּבַע

שֶׁבָּרָא אֹתְךָ.

עָזַבְתִּי אֶרֶץ. עָזַבְתִּי שָׂפָה. עָזַבְתִּי עַם.

עָזַבְתִּי עִיר. עָזַבְתִּי פֶּרְלְמוּטֶרִים יְהֻדִים. עָזַבְתִּי שְׂפָתָם.

עָזַבְתִּי אֶת אָבִי, עָזַבְתִּי אֶת אִמִּי וְעָזַבְתִּי אֶת אָחַי וְאֶת אֲחֹתִי.

וְהָלַכְתִּי לַאֲדָמָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תֵּל אֲבִיבִית וְלָקַחְתִּי עִבְרִית תֵּלְאַבִבְרִית.

עֶצֶם הָעֲזִיבָה הִיא נְקֻדָּה.

אֶת הָעֲזִיבָה אֵין לְהָשִׁיב.

אַחֲרֵי הָעֲזִיבָה תָּמִיד בָּא לָמָּה

עֲזָבַתַּנִי. וְאֵין לַדְּבָרִים סֹף.

הֵם חֹזְרִים אֵלַי כְּטַל דְּבֹרִים.

נֹצְצִים כְּאֶגְלֵי צִרְעָה עִם הַזְּרִיחָה עַל רַחֲבַת הַנָּהָר.

הַאִם לָקַחְתִּי אַדְמַת מִי?

וּמִי יִתֵּן לִי אַדְמַת קְרַסְנִיסְטַו?

ד טבת תשמט, 12 דצמבר 1988

עָזַבְתִּי יְהֻדִים פֶּרְלְמוּטֶרִים וְאֶת שְׂפָתָם עָזַבְתִּי

לְהַפְרִיד בֵּין הַתֹּפֶת וּבֵין הַרֻחָנִיֻּת.

יד טבת תשמט, 22 דצמבר 1988

מִכָּל הַדִּירָה, אֲנִי בַּמִּטְבָּח הַקָּטָן שֶׁלִּי. מִכָּל

הַמְקֹמֹת, מִכָּל הַבָּתִּים, אֲנִי כָּאן, לְבַדִּי, בִּשְׁתִיקָה.

בֵּין הַכֵּלִים, הַמַּזְלֵג הַגָּדֹל שֶׁלִּי, הַכַּפִּית הָרְגִילָה

שֶׁלִּי, כַּאֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לִי קָפֶה. אֲנִי פֹּה לְבַדִּי.

חֲבִיבִים עָלַי כָּל כְּלֵי הָאֹכֶל שֶׁאֲנִי רָגִיל בָּהֶם.

הֵם אִתִּי יַחַד. לֹא מִשְׁתַּנִּים. תָּמִיד אֹתָם.

אֲנִי כְּאִלֻּ מֻחְזָק עַל יָדָם.

אִישׁ לֹא יָבֹא פִּתְאֹם בַּלַּיְלָה לַמִּטְבָּח.

אִישׁ לֹא יָבֹא בַּלַּיְלָה

לְמָקֹם קָטָן. כִּמְעַט נִשְׁכָּח.

אִישׁ לֹא יָבֹא בַּלַּיְלָה

לַמִּטְבָּח. טז טבת תשמט, 23 דצמבר 1988 4²⁰ לִפְנֹת בֹּקֶר.

כְּלִי זֶה חֶרֶס הַנִּשְׁאָר, נִשְׁאָר לְבַדּוֹ

מֵהַסֶּרוִיז, וְיֵשׁ לוֹ זִכְרֹנֹת

מֵהַצַּלָּחֹת שֶׁנִּשְׁבְּרֻ לְגַעְגֻּעִים.

חֶרֶס חֶרֶט חֲרָטָה חֹרֶט.