"וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ

וְהוּא הָיָה לְאָבֶן"

שמואל־א כה, לז.

אס"ל

X

בּוֹא עִמִּי אֶל הַפִּטְדָה,

אֶל כַּוֶּרֶת

הָאֶבֶן הַצְּהֻבָּה,

אֶל דְּבוֹרֶיהָ,

אֶל הַדְּבַשׁ הַקָּפוּא

בְּלִבָּהּ,

אֶל יוֹמָהּ הַזָּהֹב,

אֶל מִשְׁפַּחַת

הַשַּׁלְוָה הַקּוֹרֶנֶת:

אֲנִי שָׂח עַל כְּנֵסִיָּה

זְעִירָה, שֶׁשּׁוֹכֶנֶת בְּפֶרַח,

כִּדְבוֹרָה, כְּמִבְנֵה

הַשֶּׁמֶשׁ, עֲלֵה סְתָו

שֶׁעָמְקוֹ צָהֹב עַד מְאֹד,

עַל הָעֵץ הַבּוֹעֵר

קֶרֶן־קֶרֶן, מִבָּרָק עַד כּוֹתֶרֶת,

חֶרֶק וּדְבַשׁ וּסְתָו

שֶׁהָפְכוּ לְמֶלַח הַשֶּׁמֶשׁ:

אוֹתוֹ דְּבַשׁ, אוֹתוֹ רַעַד תֵּבֵל,

אוֹתָהּ חִטַּת שָׁמַיִם

שֶׁלֻּטְּשׁוּ עַד הָיוּ

לְשֶׁמֶשׁ שְׁקֵטָה, לְפִטְדָה חִוֶּרֶת.

XV

צָרִיךְ לְהִתְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת

אֲגַם הַטְּרַגוֹסוֹלְדוֹ בְּאַנְטִינִיאַנָה

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהַטַּל

רוֹעֵד עוֹד בַּעֲלֵי הַקִּנָּמוֹן הָאֲשׁוּנִים

וְלִלְקֹט אֲבָנִים לָחוֹת, עִנְּבֵי

גָּדָה, חַלּוּקֵי

יָשְׁפֵה דּוֹלְקִים,

אֲבָנִים זְעִירוֹת סְגֻלּוֹת, יַעְרוֹת

סֶלַע מְנֻקָּרוֹת

בְּיַד הַר־גַּעַשׁ אוֹ סַגְרִיר,

בְּלֹעַ רוּחַ.

כֵּן, הַתַּרְשִׁישׁ הַמָּאֳרָךְ,

אוֹ הַבַּזֶּלֶת שֶׁכּוּשִׁים אוֹהֶדֶת,

הַלּוּחַ הַצִיקְלוֹפִּי

שֶׁל הַשַּׁחַם

מְחַכִּים לְךָ שָׁם, אַךְ אִישׁ לֹא בָּא

פְּרָט לַדַּיָּג הַנֶּעְלָם הַמְשֻׁקָּע

בְּמַרְכֻּלְתּוֹ הַמְפַרְפֶּרֶת.

רַק אֲנִי בָּא, לִפְעָמִים,

בַּבֹּקֶר,

לַפְּגִישָׁה הַזֹּאת עִם אֲבָנִים מְדֻרְדָּרוֹת,

לָחֹת, זְכוּכִיתִיּוֹת,

אֲפַרְפָּרוּת,

וּבְכַפּוֹת גְּדוּשׁוֹת

שְׂרֵפוֹת כְּבוּיוֹת,

תַּבְנִיּוֹת סוֹדִיּוֹת,

שְׁקֵדִים שְׁקוּפִים,

אָשׁוּב אֶל מִשְׁפַּחְתִּי,

אֶל חוֹבוֹתַי,

נִבְעָר יוֹתֵר מִשֶּׁהָיִיתִי בִּשְׁעַת הֻלַּדְתִּי,

פָּשׁוּט יוֹתֵר כָּל יוֹם,

כָּל אֶבֶן.

XXII

נִכְנַסְתִּי אֶל מְעָרַת הָאַחְלָמִים:

הִשְׁאַרְתִּי אֶת דָּמִי בֵּין דַּרְדָּרִים כְּחֻלִּים:

הֶחֱלַפְתִּי עוֹר, גַּם יַיִן, קְנֵה־מִדָּה:

מֵאָז כּוֹאֶבֶת לִי הַסִּגָּלִית.

XXVI

הַשְׁאֵר לִי מִנְהָרָה, מָבוֹךְ לָבוֹא

בּוֹ אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנְּטוּל עֵינַיִם

לְלֹא מִשּׁוּשׁ, בָּרִיק,

אֶרְצֶה לָשׁוּב לִהְיוֹת אוֹ אֶבֶן אֵלֶם

אוֹ יָד הָאֲפֵלָה.

יָדַעְתִּי: לֹא תּוּכַל, אַתָּה, אִישׁ אוֹ דָּבָר,

לָתֵת לִי אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֶת זֶה הַדֶּרֶךְ,

אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה בִּתְשׁוּקוֹתַי הָעֲלוּבוֹת

שֶׁלֹּא צָלְחוּ וְלוּ עַל פְּנֵי

אוֹתָם חַיִּים שֶׁבַּעֲלִיל

וְאִם אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ, אֲנִי, שְׁיַר־חַיִּים,

אֶלָּא שָׂרִיד בַּמָּוֶת, חֵלֶק

בְּעוֹנָה מַתַּכְתִּית וּרְדוּמָה

מִמַּעְיְנוֹת שַׁלְהֶבֶת.