יגל הלל
חַתְשְׁתַּיִמשָׁלֹשׁעֶצֶב (מתוך מחזור)
בתוך: חדרים – גיליון 8: אביב 1989

נִגְמַלְתִּי שִׁלְשׁוֹם מִ זֶּהוּתִי

בֵּינְתַיִם מוֹתִי מַנְשִׁים אוֹתִי

יַעַן כִּי הַ־בֶּנְג־בֶּנְג הַמֵּעִיד עַל הֱיוֹתִי

                    תֻּרְגַּם זֶה מִכְּבָר לְאֹפֶק חֲלוֹמִי


לְהַבָּא

בַּאֲשֶׁר אֶגַּשׁ

תְּנוּעוֹת חַסְרוֹת קְצָווֹת יָגוּרוּ אִתִּי


תַּחֲזִית עַל אוֹפַנַּי הַ יְרֻקִּים יְרֻקִּים

רֶוֶרְס   מֵ   הַמִּזְדַּמֵּן


            (אֲנִי) –


                              כָּאן

                             אָמוּר הָיָה שֶׁגַּם

                              הָרִצְפָּה תִּלְחַשׁ אֶת שְׁמִי


אֲבָל

לָצוּם מֵ עַצְמִי לֹא צַמְתִּי


רֵיחַ לֹא צִיַּרְתִי לִשְׁאֵלַת הָאֲוִיר בִּשְׁלוֹמִי


            אֲנִי –


              וָרֹד הוּא צֶבַע תַּחְתּוֹנֶיהָ


                              שֶׁל נַפְשִׁי


רָחוֹק מִלִּשְׁמֹעַ אוֹתִי

כַּמֶּרְחָק בֵּין

טֶרְמִינוֹלוֹגְיַת סְלָעִים   לְ   מוּסִיקַת דִּיסְקוֹ,


צִוָּה עָנָן בְּהִתְעַבְּדוּתוֹ –

        בְּהֶנֶף הָגִיג אֶחָד אֲנִי לִי זִכָּרוֹן קָלוּשׁ בִּלְבַד! –


אִם הָיִיתִי פֹּה עַל בֶּאֱמֶת

הָיִיתִי     כְּבָר מִזְּמַן

        מְבָרֵךְ בִּרְכַּת לַיְלָה טוֹב

(הָלַךְ לִישֹׁן מִישֶׁהוּ בִּי שְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם שִׂנְאָה לְכָל אֲמִירַת שָׁלוֹם –

                      זֶה אֲנִי –

                      חָה חָה חָה חָה חָה

                      תֵּיקוּ.

                      דְּיוֹ: בְּכִי –)


וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא לְהִתְּאַוֵּר לְגַמְרֵי

חָפְשִׁי חָפְשִׁי מִן הַדְּמָמָה לְהִזּוֹן

וְלוּ לְעֵינֵי הֹוֶה אֶחָד בִּלְבַד

גַּם זֶה מַשֶּׁהוּ בְּיָמִים טְרוּפִים אֵלֶּה

גַּם זֶה מִישֶׁהוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ

        לָמוּת אֵלָיו

לִ הְ י וֹ ת וֹ


מְשַׂחֵקאוֹתָהּ חַי

אֵיכְשֶׁהוּ   מִתְעַבִּים   לָהֶם   אִ יַּ י

פֶּה   אֶחָד   נִבְחַרְתִּי   מִ  טַּעַם  דִּמְעוֹתַי


לְשַׁמֵּשׁ כְּשַׁגְרִיר הָעֲפִיפוֹנִים הַדְּהוּיִים

בַּמִזְבָּלֶה שֶל הַ מַּלְאָכִים –


מִי יוֹדֵעַ…

זֶה   עוֹד  עָשׂוּי   לִהְיוֹת   הַ  פֶּרֶק   הָ   רִאשׁוֹן   בַּסִּדְרָה  “מִלְמוּלִים” –

                  סִדְרָה   בַּת   אַרְבַּע   הַבָּעוֹת   רַגְלַיִם

                  הַמּוּפֶקֶת   לְזֵכֶר  שְׁאֵרִיּוֹת  צִרְצָרִים

                                שֶׁכְּמוֹתִי שֶׁ

הִקְרִיבוּ   אֶת   קוֹרוֹתֵיהֶם   עַל   קְדֻשַּׁת   הַ   הַקְשָׁבָה   לִ

נְ  א  וּ  מִ  י ם    מִ מַּ רְ א וֹ ת


138.ד.jpg

מַגָּע   זַרְזִיף  בְּ  נוֹף  אַקְרָאִי –

סָטִירָה  חֲרִיפָה  עַל  יַחֲסֵי  אֲנִי –  רְאִי –

מִן  הַסְּתָם  מֵהֶם  נִדְבַּקְתִּי  בַּ  נְּטִיָּה

לְהַרְגִּישׁ  דְּבָרִים  רַק  בִּתְנַאי  שֶׁ  הֵם  עַצְמִי –

תְּפִיסַת  טְרֶמְפּ  עַל  הִרְהוּרֵי  אִוְשָׁה

הִיא  גֻּלַּת  הַכּוֹתֶרֶת  שֶׁל  קִיּוּמִי –

דְּפִיקַת  רֹאשִׁי  בִּ  כְּתָלִים  בְּרוּאֵי  דִּמְיוֹנִי

אֲמוּרָה  לְהַזְרִיק  אוֹתִי  לִי

בְּמִקְרֶה  שֶׁל  מַטַּח  שֶׁקֶט  פִּתְאוֹמִי


כְּטּוֹב לִבִּי בְּהִשְׁתַּכְשְׁכוּתִי בְּעַצְמִי אֶתְאַהֵב בְּ דַלּוּת הַתַּפְאוּרָה

                          (יְרֵחִים

                          לְסֵרוּגִין

                          קְלָחִים)


               אֶתְגָּרֵשׁ סוֹפִית מִ יְמֵי הֱיוֹתִי סוּג שֶׁל מַמְטֵרָה


אֶתְגַּנֵּב חֲרִישִׁית לִ גְלוּיוֹת מֵ חַיִּים לֹא תּוֹתָבִים

                    פֵּן

                    בְּטָעוּת אַזְנִיחַ

                    אֶת הַהֶכְרֵחַ לָדַעַת לָמוּת לִפְעָמִים


מַה לַּעֲשׂוֹת

כָּל אֶחָד וְהַדָּאוִּין שֶׁלּוֹ


הַדָּאוִּין שֶׁלִּי לְמָשָׁל זוֹ

הַהַרְגָּשָׁה שֶׁאֲנִי זֶה אֲנִי בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁצִּנְצֶנֶת הִיא טוּסְטוּס


חָתְשְׁתַּים שָׁלֹשׁ עֶצֶב


חָתְשְׁתַּיםשָׁלֹשׁ נְדִידָה

בְּ

רַחֲבֵי מַבָּט אוֹתוֹ אֲנִי מְבַיֵּם לַ טֶּלֶוִיזְיָה הַ מִּשּׁוּשִׁית –


זוֹ הַסֻּכָּרִיָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁזָּרְקוּ לִי הַתְּלַת־סִמְבּוֹלִים לִפְנֵי הֵהָפְכוּתָם לְ בַּלּוֹנִים

בִּ

מְסִּבַּת הַיֻּוֹמְלֶּדֶת שֶׁל

רְצוֹנִי לִלְמֹד שִׁימְפַּנְזִית


לְטַהֵר  מַחֲשָׁבָה  בִּ  נְגִיעָה

עַד  בּוֹא  רֵיחוֹת  מְזָרְזֵי  הַרְגָּשָׁה

וּבֵין  הַשִּׁיטִין  כְּבָר  תַּשְׁתִּית  הַסְּצֶנָה  הַבָּאָה –

דִּמּוּם  דִּבּוּרִים  הַתּוֹכְפִים  וְהוֹלְכִים

מִי  כְּמוֹהֶם  יוֹדֵעַ  שֶׁ

הַכֹּל  הוּא  חֵלֶק  מֵהַלִּקּוּק  הַהֶכְרֵחִי  לְאֵיזֶה  אֱלֹהִים

הֲגַם  שֶׁיָּדּוּעַ  בְּרַבִּים:

שׁוֹשְׁבִינֵי  הַהִתְוַדְּעוּת  אֶל  הַחַיִּים  נִבְחָרִים  דַּוְקָא  מִקֶּרֶב  שִׂיחוֹת  נֶפֶשׁ  עִם

נְמָלִים


הִגִּיעָה! –

הִגִּיעָה זֶה עַתָּה!! –

פִּסָּה מִיכֹלֶת הַשְּׁתִיקָה לְיַצֵּאַ

               הֲ

               בָ

               ה


לָרִאשׁוֹנָה בֵּין הַחַיִּים

וּ

בִשְׁלַל תּוֹפָעוֹת אֵינְסוֹפִי הִיא

              כָּאן אֶצְלִי! –

              מַמָּשׁ אֶצְלִי!! –


לְהַשִּׂיג גַּם ב

הִתְרוֹקְנֻיּוֹת הַמֻּבְחָרוֹת

וּ

בְרִשְׁתוֹת הַשִּׁוּוּק שֶׁל הַ לֹּא־כְלוּם!


יָה

רַק מִ לַּחְשֹׁב עָלֶיהָ

מִלְּהִסְתַּכֵּל

בָּא

לַעֲשׂוֹת

לְעַצְמִי

טוֹבָה

וּלְהַזְכִּיר לִי

שֶׁ

בְּעֶצֶם

גַּם

אֲנִי

קְצָת

אַדְוָה…


הַ

מּוּסִיקָה

שֶׁ

קִּיר

מַשְׁמִיעַ

בְּ

חִיּוּכוֹ

מְאֹד

יָפָה -

אֲבָל

בַּ

חַיִּים

לֹא

הָיִיתִי

קוֹנֶה

תַּקְלִיט

שֶׁלָּהּ! -

יִעוּדִי

הוּא

לִהְיוֹת

בֹּרֶג־הַשָּׁנָה

בְּ

דִּמְעַת

כּוֹכָבִים

סְגַלְגַּלָּה

אֵיךְ אוֹמֵר הַגּוּרוּ שֶׁלִּי? –

מִתְרַחֲקִים

מִתְרַחֲקִים

הַ

חוֹפִים -

נָמוֹגָה

הַשְׁפָּעַת

הַ

מַּבָּטִים

הַ

צִּדְפִּיִּים

עַל

רָמַת

הַ

מִּסְחָר

בְּ

רִגּוּשִׁים

וְ

עָדִיף לְחַכּוֹת

(כָּךְ כֻּלָּם אוֹמְרִים)

עָדִיף

עוֹד

כַּמָּה

בְּהִיּוֹת

קְטַנְטַנּוֹת

(כֻּלָּם כָּךְ מִצַּיָּרִים)

אֶל

מוּל

עֲסִיס

הַ

הֲזָיָה

תְּמוּהִים

הִבְהוּבֵי

הַ

הֲוָיָה


142.ט.jpg
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • בתיה שוורץ
  • יוסי לבנון
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!