הגיגים. נכתב על־ידי יחיאל בן אהרן חבשוש. רבים מבני משפחתו מושכים בעט סופרים ועסקנים חשובים. על כך קרא בספרו שיצא זה עתה “משפחת חבשוש” כרך א', בו מסופרים תולדותיה ופועלה של משפחה זו.

הכרך השני נמצא בדפוס. בשנת 1984 יצא ספרו “יחיא התימני מסעות וסיפורים”. ביזמתו צולם כתר התורה של משפחת חבשוש שנכתב לפני יותר מחמש מאות שנה על־ידי דוד בן בניה, בן למשפחת סופרים ידועה. דודו חיים חבשוש סופר, היסטוריון, משכיל, כתב ספר “מסעות חבשוש”, יצא לאור בעריכת פרופ' ד. ש. גויטין ז"ל. ובשנה החולפת ההדירו מכון בן צבי בהרחבה רבה.

כתב את הספר “הליכות תימא” או כפי שנקרא בפי אחרים “קורות יהודי תימן”. יצא לאור על־ידי הרב י. קאפח הי"ו בספונות.

סבו סולימאן חבשוש חיבר ספר על מאורעות שנת תרס“ה (1905) שהיא שנת המצור הידוע על צנעא. ספר זה נקרא “אשכלות מרורות”. הרה”ג שלום חבשוש זצ"ל, ראש הישיבה הגדולה בצנעא, חיבר ספר “שושנת המלך” בנושא פסקי הלכה לפי מסורת יהודי תימן. הספר

יצא בעריכת מר שמעון גרידי הי“ו. מבני המשפחה הצעירים שמעון הי”ד וחבצלת ז“ל, בני חיים בן אהרן חבשוש הי”ו, כתבו שירה ופרוזה שיופיעו בקרוב.

הַיְצִירָה כְּתוֹלָדָה,

רֵאשִׁיתָהּ מִבְזַק אוֹר,

קְצֵה רַעְיוֹן,

"אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה,

וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה!"

בְּהֶמְשֵךְ קוֹרֶמֶת רַעְיוֹנוֹת,

גִּידִים וַעֲצָמוֹת,

בְּשָׂרִים וּשְׂעָרוֹת,

הַיוֹצֵר מֵפִיחַ בָּהּ רוּחוֹת.

בִּמְלֹאת תִּשְׁעָה יְרָחִים,

תִּדְפֹּק עַל דְּלָתַיִם,

חֲפֵצָה לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם!

לִהְיוֹת נַחֲלַת כֻּלָּם…

יוֹצְרָהּ אִם זוֹכָהּ,

עַל נְיָר יוֹצְקָָהּ

לִקְרָאתָהּ יִנְהֲרוּ,

וְעָלֶיהָ יְדַבְּרוּ!

הַיְצִירָה, עִתִּים:

תַּרְקִיעַ אֶל שְׁחָקִים,

”דַּרְכָּהּ סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים!"

עִתִּים, תִּצְנַח לַעֲפָרִים!

הַיְצִירָה, כַּנּוֹלָד וְגוֹרָלוֹ,

אִישׁ לֹא יֵדַע מַזָּלוֹ,

זָכָה:

יְצִירָתוֹ “כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב”!

תָּאִיר נְתִיבוֹת, תָּסִיר מַעֲקַשּׁוֹת,

תְּקָרֵב לְבָבוֹת, תְּעוֹדֵד אֲהָבוֹת.

הַיּוֹצֵר תְּעוֹדֵד, לִיצֹר וּלְהִתְמוֹדֵד.

לֹא זָכָה:

תֻּשְׁפַּל רוּחַ הַיּוֹצֵר, וְתָעֳמַד בַּצֵּל,

תִּשְׁלֹט עָלָיו רוּחַ נְכָאִים,

וְיֶחְדַּל לִהְיוֹת בֵּין הַיּוֹצְרִים!

אַחַי הַיּוֹצְרִים, שִׁמְעוּ דְבָרִים נְכֹחִים,

וְאַל תַּקְשִׁיבוּ לְמָה אוֹמְרִים!

בְּעֵת בַּת קוֹל, מְעוֹרֶרֶת לִיצֹר,

לָהּ שׁוֹמְעִים; הַקּוֹל קוֹל מִשָּׁמַיִם!..

הַשְֶּׁמֶשׁ נֶעֱלֶמֶת,

בַּעֲרֹב הַיּוֹם נָחָה,

וּלְעֵת בֹּקֶר קָמָה!

אֲחוֹתָהּ הַלְּבָנָה

בַּלַּיְלָה מְאִירָה

וּלְעֵת בֹּקֶר נָחָה!

הַכּוֹכָבִים בַּחֹשֶׁךְ נוֹצְצִים

וּלְעֵת בֹּקֶר נָחִים,

בַּלַּיְלָה שׁוּב מִתְעוֹרְרִים.

הָאַהֲבָה לְעוֹלָם יוֹקֶדֶת,

מִמֶּנָּה אֵין מָנוֹחַַ,

בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בּוֹעֶרֶת.

בַּיּוֹם יֶהֱמֶה לִבִּי,

בַּלַּיְלָה אַשְׂחֶה בְּעַרְשִׂי,

וּבַבֹּקֶר אָקוּם וְהִיא אִתִּי.

אָנָה אֶבְרַח מִמֶּנָּה,

אָנָה אֶסָּתֵר מִפָּנֶיהָ?

בְּיָדְךָ אֵלִי תְּשוּעָתִי.

שַׂמְתְ בַּפּוּךְ עֵינַיִךְ,

סַדְתְּ בַּסִּיד פָּנַיִךְ,

טַחְתְּ בַּצֶּבַע צִפָּרְנַיִךְ,

הִבְרַשְׁתְּ בְּמַסְרֵק שֶׁן־הַפִּיל שְׂעָרֵךְ,

הִגְבַּהַתְּ בְּחָזִיָּה עֳפָרַיִךְ,

הִבְלַטְתְּ עֲרֵמַת בִּטְנֵךְ,

לָבַשְׁתְּ שִׂמְלַת פְּרָחִים לְגֵוֵךְ,

חֲגוֹר מֻזְהָב לְמָתְנַיִךְ,

גַּרְבֵּי מֶשִׁי לְרַגְלַיִךְ,

נַעֲלֵי אֹדֶם לַעֲקֵבַיִךְ,

כְּפַרְפָּר מְאֻשָּׁר, צָעַדְתְּ צְעָדַיִךְ!

יָפָתִי תַּמָּתִי,

עֵינֵי רוֹאַיִךְ תִּפְקְחִי,

לְבָבוֹת תִּשְׁבְּרִי,

בִּתְקִיעַת הָדָר וְהֵידָד תִּזְכִּי.

וְאֲנִי מְעֻרְטֶלֶת רְאִיתִיךְ,

כְּיוֹם בּוֹ אֱלֹהִים בְּרָאָךְ,

בְּתוֹךְ בֵּיתִי בֵּיתֵךְ,

רַק קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יְאִירוּךְ,

יְלַטְּפוּ חַמּוּקַיִךְ.

שִׂיא הַשִּׂיאִים, בְּיָפְיֵךְ־הֲדָרֵךְ.

נַפְשִׁי תַּרְקִיעַ לַשְּׁחָקִים,

עַל קִסְמֵךְ וֶעֱזוּז חִנֵּךְ.

כְּלִיל הַשְּלֵמוּת יְצִירָתֵךְ,

צוּק הָאַהֲבָה הִנֵּךְ.

מִי יִתְּנֵנִי כְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וַאֲלַטְּפֵך,

כַּיָּרֵחַ – וָאֱהִי כֶּתֶר לְרֹאשֵׁךְ,

וְלוּ כְּכוֹכָב קָטָן עַל לוּחַ לִבֵּךְ.

אַהֲבָתִי, בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ,

בָּבַת עֵינִי, בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ,

הִשָּׁאֲרִי כְּחַוָּה שֶׁבְּגַן עֵדֶן מְעֻרְטֶלֶת,

כָּךְ יְצָרָךְ בּוֹרְאֵךְ!..

אֶחְתּם מַשָּׂאִי:

בְּטֶרֶם יִדֹּם קוֹלִי,

קָחִינִי אֶל הֵיכָלֵךְ,

הֵיכַל הָאַהֲבָה,

הֲיִי לִי לְמִזְבֵּחַ,

וְעָלַיִךְ אֵעָקֵדָה!..

מַה לָּךְ כִּי:

קוּם תַּשְׁכִּימִי

וּלְפִתְחִי תְּשַׁחֲרִי.

הֵן עוֹד הַלַּיְלָה רַב,

וּבַשְּׁבִיל אֵין מְהַלֵּךְ,

רַק אֵימִים יְהַלֵּךְ.

הֵן שׁוֹמְרֵי לַיְלָה

לַטֶּרֶף יְשַׁחֵרוּ

וְיָדָם לַקֶּסֶם יוֹשִׁיטוּ.

יִשְׁנִי שְׁנָתֵךְ בִּמְנוּחָה,

וְלַבֹּקֶר רִנָּה,

אָז לְדַרְכֵּךְ תֵּצֵאִי!

יָהֵל הַשֶּׁמֶשׁ לִימִינֵךְ,

יַכְתִּיר הַיָּרֵחַ לרֹֹאשֵׁךְ

וַעֲנַק כּוֹכָבִים לְצַוָּארֵךְ.

טַבְּעוֹת חֵן לְאֶצְבְּעוֹתַיִךְ,

צְמִידֵי בָּרָק לְיָדַיִךְ,

וַעֲגִילֵי יַהֲלוֹם לְאָזְנַיִךְ.

צְנִיפֵךְ פִּרְחֵי וְרָדִים,

רֵיחוֹתָם נוֹדְפִים לַמֶּרְחַקִּים,

וְעַד מְעוֹנִי הַדַּל מַגִּיעִים!

בִּמְעוֹנִי, חֲלוֹם אֶחֱלֹמָה,

חֲלוֹמִי, בִּדְמוּתֵךְ יֶהְגֶּה,

וְלַשָּׁמַיִם רוּחִי תַּעֲלֶה!

אָנָּא, בִּבוֹאֵךְ אֵלַי,

עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלַיִךְ תֵּלֵכִי,

מְנוּחָתִי אַל תַּפְרִיעִי!

עַד יִתַּם חֲלוֹמִי,

הַחֲלוֹם בּוֹ אָחוּשָׁה,

זֶמֶר נַגֵּן לְאַהֲבָתִי!

יָדֵךְ הָעֲנֻגָּה, הוֹשִׁיטִי

אֶל עִנְבַּל דַּלְתֵי בֵּיתִי,

לְעוֹרְרֵנִי מִשְּׁנָתִי וּלְהַעִירֵנִי.

לְעוֹרֵר הֶמְיַת לִבִּי,

לְהָעִיר מַעְיְנוֹת חֶשְׁקִי,

לִפְקֹחַ מַבּוּעַ אַהֲבָתִי!

הָבִיאִי יָדֵךְ לְיָדִי

וְחָזֵךְ לְחָזִי, וְחֵיקֵךְ לְחֵיקִי,

וְהָיִינוּ לְבָשָׂר אֶחָד!..

קַמְצוּץ שֶׁל חִיּוּךְ הַעֲנִיקִינִי,

מַבָּט לוֹהֵט מֵאַהֲבָה תְּנִינִי,

כּפּוֹת יָדַיִךְ הָרִימִי,

נוֹפְפִי שָׁלוֹם לְעֶבְרִי.

חוּשִׁי לְעֶזְרִי בְּטֶרֶם אֶטְבַּע

בְּיַמָּהּ שֶׁל אַהֲבָתִי,

בִּטֶרֶם אִיקַד בַּלֶּהָבָה הָאֲדֻמָּה!

דּוֹמֶה לְשֶׁמֶשׁ מַעֲרִיבָָה.

עָצוּב אָחוּשָׁה

שׁוֹלֶטֶת בִּי רוּחַ נְכֵאָה

אִם לֹא תַּעָנִי

לְרַחֲשֵׁי אַהֲבָתִי.

קִרְבִי אֵלַי;

חַבְּקִינִי אֶל לִבֵּךְ,

אַמְּצִינִי אֶל שָׁרְרִךְ,

כִּבְלִינִי בְּרַגְלֵךְ.

אֵלִי הֱיֵה בְּעֶזְרִי

לֹא אוּכַל שֵׂאת מַשָּׂאִי:

הָאַהֲבָה אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי.

הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לַעֲרֹב,

הַחֹשֶׁךְ פָּשַׁט בַּיָּם,

וַעֲדַיִן אַתְּ עוֹמֶדֶת בְּמִרְיֵךְ,

לְלֹא סִימָן שֶׁל אַהֲבָה,

הַשָּׁמַיִם זְרוֹעֵי כּוֹכָבִים,

כְּמַרְגָּלִיּוֹת נוֹצְצִים,

אֲנִי וְאַתְּ הַיָּם וְהַכּוֹכָבִים.

וּדְמָמָה עֲמֻקָּה שְׁלְוָה.

אַךְ לִבִּי זוֹעֵק מַר,

חָפֵץ לִשְׁמֹעַ מִמֵּךְ זֶמֶר,

מִתְנַגֵּן בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַיָּם יַבִּיעַ אֹמֶר!

מַדּוּעַ לֹא תִּשְׁמְעִי,

לִבְּךָ תַּקְשִׁיחִי לְצַעֲרִי,

אֵין זֹאת כִּי לֵב אֶבֶן לָךְ

וּנְשָׁמָה אֲטוּמָה בְּקִרְבֵּךְ.

וְטוֹב מוֹתֵךְ מְחַיַּיךְ!

אֲהַבְתַּנִי לָמָּה וּמַדּוּעַ,

בַּמֶּה נִמְשַׁכְתָּ אֵלַי,

וְלֹא לִשְׁכֶנְתִּי!

בָּחַרְתָּ בִּי וְלֹא בַּחֲבֶרְתִּי.

מַדּוּעַ בְּסַעַר נָשַׁקְתָּ לִי,

וְלֹא בַּיָּפָה שֶׁיָּשְׁבָה לְיָדִי,

זִמַּנְתַּנִי לָצֵאת אִתְּךָ,

וְדָחִיתָ בַּקָּשַׁת לֵאָה שֶׁרָצְתָה בְּךָ.

חֶפְצִי אֵדְעָה סוֹד אַהֲבָתְךָ לִי,

מַה מָּצָאתָ בִּי שֶׁאֵין בַּחֲבֶרְתִּי?

אָבִי אֶבְיוֹן וְעָנִי,

אֲבִי רָחֵל, עָשִׁיר וְנָשִׂיא!..

מָנוֹח לֹא אֶתֶּנְךָ,

עַד תַּגִּיד לִי סוֹדְךָ,

הַסּוֹד הַכָּמוּס בְּקִרְבְּךָ,

בּוֹ תְּלוּיָה אַהֲבָתְךָ.

הֵן אֲנִי לֹא הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,

לֹא הַנָּאוָה בַּבָּנוֹת,

לֹא הַמַּקְסִימָה בַּבְּתוּלוֹת!

וְלֹא הַחֲכָמָה וְהַצְּעִירָה בַּנְּעָרוֹת.

תַּמָּתִי! סוֹד זֶה גַם אֲנִי לֹא אֵדַע,

בִּין לֹא אָבִינָה מַדּוּעַ, כִּי זֶה לֹא מַדָּע!..

אָכֵן, אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ דַּוְקָא!..

אַךְ, אֵין בְּפִי מַעֲנֶה לָמָּה!..

לְמַעֲנֵךְ זֹאת אַגִּידָה!

אַהֲבָה, זֹאת דְּחִיפָה,

לְלֹא מַעְצוֹר וּמַחֲשָׁבָה,

בְּאֵין הִגָּיוֹן וּתְמוּרָה!

עֲצָתִי לָךְ, אִם חֶפְצֵךְ לָדַעַת!

שַׁאֲלִי יוֹצֵר הָאַהֲבָה וְהַדַּעַת,

אִם תֵּדְעִי, רְאִי הִשְׁבַּעְתִּיךְ!..

לְהַגִּיד לִי, סוֹד אַהֲבָתִי רַק לָךְ!..

נַגְּנִי לִי נֶגֶן, עַלְמָה,

שִׁירִי לִי שִׁיר, חֶמְדָּה,

זַמְּרִי לִי זֶמֶר, נִפְלָא.

כִּי בָּאוּ יָמִים, מַר וְעָצוּב לִי,

הָעֱנוּת, דָּרָה בְּלִבִּי,

הַצַּעַר, מְנָת חֶלְקִי.

דַּי שֶׁבֶת בַּחֲשֵׁכָה,

שְׁמֹעַ בְּכִי וַאֲנָחָה,

קוֹל זְעָקָה וַאֲנָקָה.

חֶפְצִי לִשְׁמֹעַ קוֹל מֵיתָרֵךְ,

שִׂמְחָה שֶׁבְּקוֹלֵךְ,

חֶדְוָה שֶׁבְּרִנָּתֵךְ.

חֶשְׁקִי רְאוֹת פָּנַיִךְ,

שַׁלְוָה שֶׁבְּעֵינַיִךְ,

חִיּוּךְ שֶׁבִּשְׂפָתַיִךְ.

בָּהֶם נֹחַם אֶמְצָא,

שִׁקוּי לְשֵׂיבָה,

מַרְפֵּא לְזִקְנָה.

מֵאָז זָקַנְתִּי,

יְדִידַי זְנָחוּנִי,

גַּם נְוַת בֵּיתִי עֲזָבַתְנִי.

“בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי”,

עֲזָבוּנִי בּוֹדֵד בְּבֵיתִי,

אֶשְׁכְּנָה יְחִידִי בִּמְעוֹנִי.

עַלְמָתִי, הַקְשִיבִי לְתַחֲנוּנִי,

בִּצְלִיל קוֹלֵךְ תְּחַיִּינִי,

וְלַמֶּרְחָב תּוֹצִיאִינִי.

גַּם הָעַלְמָה חֶמְדָּה!

לַסָּב לֹא הִקְשִׁיבָה!..

אָזְנָהּ וְלִבָּהּ אָטְמָה.

נוֹתַרְתִּי לְלֹא עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ,

לְלֹא מִתְעַנְיֵן וּלְלֹא תּוֹמֵךְ,

נוֹתַר אִתִּי מַקְלִי בּוֹ אֶתָּמֵךְ.

אֶחְתְּמָה שִׁירִי,

הַשֶׁבַח לְךָ אֵלִי,

נוֹתַרְתָּ אַתָּה לִי,

הַתִּקְוָה הַיְחִידָה שֶׁבְּלִבִּי!..

דִּרְכִי אָזְנֵךְ לִצְעָדַי,

חַדְּדִי רִגְשׁוֹתַיִךְ לִפְעָמַי,

הַיְשִׁירִי מַבָּטֵךְ אֵלַי.

מִנִּי אָז גָּלִיתִי לְאָזְנֵךְ

סַעַר אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ,

דְּעִי, הַפַּעַם לֹא אָשׁוּבָה לְנָוִי בִּלְעָדַיִךְ!

בָּאתִי לְקַחְתֵּךְ, בְּכֹח אוֹ בְּרָצוֹן,

בְּמַחֲשָׁבָה צְלוּלָה וּבְזָדוֹן,

לְשֵׂאתֵךְ לְאִשָּׁה בְּשָׁלוֹם אוֹ בְּמָדוֹן.

עַל אַפָּם שֶׁל הוֹרַיִךְ,

עַל חֲמַת אַחַיִךְ,

מִשְׁפַּחְתֵּך וּקְרוֹבַיִךְ.

הַחְלָטָתִי נֶחֱרֶצֶת,

דַּרְכִּי נֶחְפֶּזֶת,

אַהֲבָתִי בּוֹעֶרֶת.

לֹא עוֹד אֲחַכֶּה,

לֹא עוֹד אֲצַפֶּה,

לֹא עוֹד אֶדָּחֶה,

עַד יֻכְשְׁרוּ הַלְּבָבוֹת,

יוּסְרוּ הַמְּחִצּוֹת,

יְיֻשְּרוּ הַמְסִלּוֹת.

אַהֲבָתִי לָךְ כֹּחַ אַדִּיר,

רִגְשׁוֹתַי אֵלַיִךְ צָבָא כַּבִּיר,

אֵשׁ קֹדֶשׁ דּוֹלֶקֶת בִּי תָּדִיר.

בָּהֶם אֲטַאטֵא הָעוֹמְדִים בְּדַרְכִּי,

הָאוֹרְבִים לִמְנֹעַ אַהֲבָתִי,

לִשְׁלֹל מִמֶּנִּי חֶשְׁקִי.

יוֹדֵע אֲנִי כִּי אַהֲבָתֵךְ

יוֹקֶדֶת בְּקִרְבֵּךְ,

וּנְתוּנָה לַחֲמוּדֵךְ.

אַךְ לֹא תְּגַלִּי זֹאת,

מִטַּעַם מַעֲטֵה הַבּוּשָׁה,

וּפַחַד הַמִּשְׁפָּחָה.

אֲנִי קוֹרֵא סַעַר שֶׁבְּנַפְשֵׁךְ,

מִבֵּין עֵינַיִךְ, מֵהַכָּרַת פָּנַיִךְ.

אִמְרִי לְאָבִיךְ וְאִמֵּךְ,

אֵשׁ הָאַהֲבָה אֵין כְּאִשָּׁהּ,

שׂוֹרֶפֶת כָּל אֲשֶׁר סְבִיבָהּ.

חוּשִׁי אֵלַי וְאֶחֱזִי בְּיָדִי,

בְּטֶרֶם יִבְעַר חֲרוֹן אַפִּי,

וְאֶקֹּם נִקְמַת אַהֲבָתִי!

מִנִּי קֶדֶם נֶאֱמַר:

"עַל כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ,

וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד!"

רֵעִי, אִם כָּךְ כָּתוּב, שִׁכְנַעְתַּנִי!

אֶעֱזֹב אִמִּי וְאָבִי, וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ, חֲמוּד לִבִּי!

אֶל מִשְׁכָּנְךָ אָבוֹא,

עַל יְצוּעֲךָ אֶעֱלֶה,

תִּשְׁתֶּה מִכּוֹס אַהֲבָתִי, תִּרְוֶה וְיִרְוַח לְךָ..!

יוֹנָתִי, יוֹנַת לִבִּי וְעֵינַי,

מֵאָז רְאִיתִיךְ, צַפֵּה אֲצַפֶּה לָךְ בְּגַג בֵּיתִי,

וּמֵאָז יְדַעְתִּיךְ, לֹא נָתַתִּי שְׁנָת לְעֵינַי,

תְּנוּמָה לְעַפְעַפַּי.

מֵאוֹתוֹ לַיִל;

שֶׁכֻּלּוֹ אוֹרָה,

שִׂמְחָה וְחֶדְוָה,

שֶׁכּוֹכָבָיו, נִצְנְצוּ אוֹרָם בְּעָצְמָה.

עֵת שָׁכַבְנוּ צְמוּדִים

זֶה לָזֹאת וְזֹאת לָזֶה חֲבוּקִים,

מֵעָלֵינוּ יְרִיעוֹת אַהֲבָה מְתוּחִים,

בְּלִבֵּנוּ יֵין נֶסֶךְ אֲהוּבִים.

הַיָּרֵחַ נֵזֶר לְרָאשֵׁינוּ,

הַיָּם כִּשְׂמִיכָה יְרֻקָּה לְרַגְלֵינוּ,

גַּלָּיו – שַׁרְשֶׁרֶת יַהֲלוֹמִים מַקִּיפָה אוֹתָנוּ,

דָּגָיו – מִשְׂחֲקֵי אַהֲבָה מְשַׂחֲקִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ.

חוֹל הַיָּם מִזרוֹן מִתַּחְתֵּינוּ,

צְדָפָיו, כַּר לְרָאשֵׁינוּ,

כָּל אֵלֶּה הוֹסִיפוּ אַהֲבָה עַל אַהֲבָתֵנוּ,

הִרְקִידוּ בְּמָחוֹל אֶת לִבּוֹתֵינוּ.

עִתִּים אֵלֶּה הָיוּ מְתוּקִים,

דְּבַשׁ וַחֲלָבִים, נֹפֶת צוּפִים,

לֹא יַעַרְכֵם פָּז וּזְהוּבִים,

אָח יוֹנָתִי, לְאָן נֶעֱלַמְתְּ, יוֹנַת לִבִּי וְעֵינַי?.. הֲתוֹפִיעִי?..

אָהַבְתִּי עֵינַיִךְ הַתְּכֻלּוֹת,

לִתְכוֹל הַשָׁמַיִם דּוֹמוֹת,

בְּצוֹק הָעִתִּים לִי,

אָשִׂים בִּתְכוֹל הַשָּׁמַיִם מִבְטַחִי.

אָהַבְתִּי מַרְאֵה פָּנַיִךְ וַהֲדָרָם,

כְּמַרְאֵה הַחַמָּה וְהַשָּׁמַיִם וְהוֹדָם,

בְּמַחֲלִי, הַחַמָּה תִּרְפָּא לִי.

אָהַבְתִּי כַּפּוֹת יָדַיִךְ וְצִבְעָן,

הַדּוֹמוֹת לְצֶבַע הַזָּהָב שֶׁבַּתֹּמֶר,

בְּמַר לִי, אֹכַל מִפִּרְיוֹ וְיוּטַב לִי.

אָהַבְתִּי חָזֵךְ וּשְׁנֵי שָׁדַיִךְ,

הַדּוֹמִים לשְׁנֵי עֳפָרִים,

נַפְשִׁי הָעֲיֵפָה, בֵּין שָׁדַיִךְ תָּלִין.

אָהַבְתִּי עֲרֵמַת בִּטְנֵךְ וְשָׁרְרֵךְ,

הַדּוֹמָה לַעֲרֵמַת הַחִטָּה,

בִּרְעָבִי מֵעֲרֵמַת חִטָּתֵךְ אֶסְעַד לִבִּי.

אָהַבְתִּי רַגְלַיִךְ וְחֵיקֵךְ,

בָּהֶם בֵּית הַיוֹצֵר שֶׁל הָאָדָם,

אִם יְחָנֵּנִי הַשֵּׁם וְאַתְּ תִּהְיִי בֵּית הַיּוֹצֵר שֶׁלִּי.

אָהַבְתִּי כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ,

כַּפּוֹת יוֹנָה חֲמוּדָה,

סֵמֶל הַשָּׁלוֹם וְהָאַחֲוָה.

אָהַבְתִּי טַעְמֵךְ וְרֵיחֵךְ,

הֲגִיג שְׂפָתֵךְ וְחָכְמָתֵךְ,

נֹעַם הִתְנַהֲגוּתֵךְ וְהִלּוּכֵךְ.

אָהַבְתִּי וּמִמַּבָּט רִאשׁוֹן,

רָאִיתִי בָּךְ כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת,

בְּעֵינַי אֵין בָּךְ מְתֹם.

סוֹדָה שֶׁל הָאַהֲבָה לְיַשֵּׁר,

הֶעָקֹב יָשָׁר, הַגִּבְעָה מִישׁוֹר,

וְהָרְכָסִים בִּקְעָה..!

…אִם בְּכָל זֹאת,

מַחְסוֹר יֵשׁ בָּךְ,

אַל דְּאָגָה, עַל כָּל מַחְסוֹר תְּכַסֶּה אַהֲבָה!

הוֹי הָרוֹעָה בְּמַעֲלֵה הַר הַגִלְעָד,

בּוֹאֲכָה דֶרֶך הַבָּשָׁן, שְׁמָעִינִי!

מֵאָז הַשַּׁחַר, עָקוֹב אֶעֱקֹב אַחֲרַיִךְ,

אַאֲזִינָה לְקוֹל צְעָדַיִךְ וְהֶמְיַת צֹאנֵךְ

אָזְנַי תִּקְלֹטְנָה זֶמֶר חֲלִילֵךְ וּפְעִיַּת גְּדָיַיִךְ,

לִבִּי יֶהֱמֶה לְקוֹל הַצְּלִיל וּלְנִתּוּרַיִךְ.

אָנָּא, סֹבִּי פָּנַיִךְ אֵלַי וְשׁוּרִי בִּי בְּחֶמְלָה.

כִּי כָּלְתָה נַפְשִׁי אֵלַיִךְ וְאֶל דְּמוּתֵךְ,

אֶחְפְּצָה לַחֲזוֹת בִּמְאוֹר פָּנַיִךְ,

לְבַקֵּר בְּבֵית דְּבִירֵךְ,

לַחֲזוֹת בְּצֵל אָהֳלֵךְ.

הֲתַקְשִׁיבִי לְאֶנְקַת אַהֲבָתִי,

אַהֲבַת לִבִּי וְעֵינִי,

אוֹ אָזְנַיִךְ תֶּאֶטְמִי!

וְלִבֵּךְ עָרֵל, וְעָרְפֵךְ קָשֶׁה, וְאוֹתִי תִּשְׂטְמִי.

הֵן בְּזַעֲקִי אֵלַיִךְ,

הֵד הָרִים יַעֲנוּ לִי וִיצָרְפוּ קוֹלָם לְקוֹלִי,

וְאַתְּ מְאוּמָה לֹא תִּשְׁמְעִי?..

אָכֵן עָרֵל לִבֵּךְ, וְקָשֶׁה עָרְפֵּךְ!..

לֹא תָּחוּשִׁי כִּי נַעַר אוֹהֵב אָנֹכִי?

לְלִבִּי יֵקַד יְקוֹד בְּאַהֲבָתִי אֵלַיִךְ,

כִּי מֵאָז רְאִיתִיךְ שָׁבִית נַפְשִׁי!

וּמֵאָז, אֲהַלֵּך אַחֲרַיִךְ וַאֲצַפֶּה לִקְרִיאָתֵךְ!

לַמִּלָּה הַגּוֹאֶלֶת, הַיוֹצֵאת מִפִּיךְ:

"בּוֹא אֵלַי!..

שִׂים רֹאשְׁךָ בֵּין עֳפָרַי, וְעַל כְּתֵפַי,

אֶקְשָׁרְךָ בּזְרוֹעוֹתַי חֲבָלַי,

אֲשִׂימְךָ צְמִידִים לְיָדַי, נֵזֶר לְרֹאשִׁי!"

הוֹי, הָרוֹעָה בְּמַעֲלֵה הַגִּלְעָד,

הַקְשִׁיבִי לְמִלַּת תַּחֲנוּנַי;

תְּנִינִי הֱיוֹת כַּד מַיִם עַל כְּתֵפֵךְ,

אַשְׁקֵךְ וְאַשְׁקְ לְצֹאנֵךְ

מִמֵּימֵי אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ.

תְּנִינִי מַבַּט עֵינַיִךְ הַלּוֹהֲטוֹת,

קְלַסְתֵּר פָּנַיִךְ הַדּוֹמִים לַחַמָּה,

אוֹתָה חַמָּה הַמְחַמֶּמֶת וּמְאִירָה,

תְּנִינִי לָחוּשׁ בְּחֹם גּוּפֵךְ.

הַחַמָּה שֶׁבַּשָּׁמַיִם קוֹדַחַת מֵעַל לְרֹאשִׁי,

אַךְ בְּלִבִּי פְּנִימָה קַר,

אֶחְפְּצָה חֻמֵּךְ וְאַהֲבָתֵךְ.

לָכֵן שִׂימִינִי רָבִיד לִגְרוֹנֵךְ וְשָׂאִינִי אִתָּךְ,

אֶל הַמֶּרְחַקִּים הָרְחוֹקִים,

אֶל הַיְשִׁימוֹן וְהַבְּדוֹד,

אֶשְׁתֶּה וְאָמֹץ מִכּוֹס אַהֲבָתֵךְ,

לִי לִבַדִּי וְאֵין אִישׁ אִתִּי.

נִשְׁכְּנָה בְּצוּקִים גְבוֹהִים,

בִּמְעָרַת צוּרִים, בִּנְקִיק סְלָעִים.

אֶת צֹאנֵךְ אֶרְעֶה, גְּדָיַיִךְ אֶשָּׂא עַל כְּתֵפַי,

מֵחַיּוֹת רָעוֹת אַצִּילֵם, אֶשְׁמְרֵם בְּקֶרַח וּבְחֹרֶב,

אֶעֶבְדֵךְ כָּל יְמֵי חַיַּי, מְאוֹר עֵינַי וְחֶדְוַת לִבִּי.

לַבְּבִינִי אֶל לִבֵּךְ, הַשְׁקִינִי מִיֵּין נִסְכֵּךְ.

שִׁקּוּי לְנַפְשִׁי וְעַצְמוֹתַי.

שִׁירִי לִי שִׁירֵי אַהֲבָה, הַרְקִידִינִי בְּקוֹלֵךְ הֶעָנֹג.

הֵד הָרִים יָרֹנּוּ לְאַהֲבָתֵנוּ,

יַחְדָּו: הַצֹּאן, עוֹף הַשָּׁמַיִם, הֵד הֶהָרִים

אַתְּ וַאֲנִי, נִפְצַח בְּמִזְמוֹר הָאַהֲבָה הַנִּצְחִית,

אַהֲבַת הָאָדָם לְבַת חַוָּה!.. וּבַת חַוָּה לְאָדָם…

אָהַבְתִּי אֵלַיִךְ בְּכָל מְאֹדִי,

עָרַגְתִּי לָךְ בְּכָל נַפְשִׁי,

בִּשְׁסָ"ה גִידַי,

וּבִרְמָ"ח אֵיבָרַי.

עָבְרוּ חֲמִישִּׁים אֲבִיבִים,

מֵאָז לִטַּפְתִּינִי וְחִבַּקְתִּינִי,

וּבְמַבַּט אַהֲבָה לוֹהֵט שְׁטַפְתִּינִי,

עַד כִּי נָמֵס לִבִּי בְּקִרְבִּי.

אוֹתוֹ לַיְלָה לֹא יִשָּׁכַח,

יִשָּׁמֵר אִתִּי לָנֶצַח,

גַּם בְּמוֹתִי,

יֵרֵד זִכְרווֹ אֱלֵי קִבְרִי.

בִּנְשִׁיקוֹת אַהֲבָה – בְּכָל גוּפִי – נִשַּׁקְתִּינִי,

כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא

וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב,

יָרַדְתְּ עָלַי, וְכֹה נָעַם לִי.

בְּחַבּוּרוֹת אַהֲבָה הֵצַפְתְּ גּוּפִי,

אֹמַר אֱמֶת מִקִּירוֹת לִבִּי:

נֶאֱמָנִים לִי פְּצָעַיִךְ,

חֲבִיבִים עָלַי חִבּוּקַיִךְ.

אוֹתוֹ לַיְלָה עָבַרְנוּ בְּחוּצוֹת קִרְיָּה,

וּבְסַעַר הָאַהֲבָה הִתְעַלַּמְתְּ מִכָּל בְּרִיָּה,

כְּהִתְפָּרְצוּת הַר־גַּעַשׁ הִתְפָּרַצְתְּ,

כְּלַבַּת־אֵשׁ לוֹהֶטֶת אוֹתִי הִלְהַטְתְּ!..

חַשְׁתִּי כִּי אֲנִי נִקְלֶה בְּיוֹרָה רוֹתַחַת,

מֵחֻמֵּךְ הַלּוֹהֵט נַפְשִׁי בּוֹעֶרֶת,

הוֹי, בְּהִתְפָּרְצוּתֵךְ מַה נָּעְמְתְּ,

בְּסַעַר אַהֲבָתֵךְ מַה קָּסַמְתְּ!..

אוֹתוֹ לַילָה, הַיָּרֵחַ שָׁט מֵעָלֵינוּ,

הָיָה כְּאֹהֶל לָנוּ,

גַּם הַכּוֹכָבִים קָרְצוּ לְעֻמָּתֵנוּ,

כְּאוֹמְרִים שִׁיר זֶמֶר לְאַהֲבָתֵנוּ.

רוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה,

אַךְ חֻמָּה שֶׁל אַהֲבָה לֹא צִנְּנָה!..

אַהֲבָה, כְּגוּשׁ מִתְלַהֵט וְקַיָּם,

כַּסְּנֶה הַבּוֹעֵר וְאֵינוֹ אֻכָּל!..

רֵיחוֹת הַדְרֵי פָּז נָשַׁמְנוּ,

חָדְרוּ לְלִבּוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ,

וְהֵן הוֹסִיפוּ שֶׁמֶן לַמְּדוּרָה,

מְדוּרַת הָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה!..

אָכֵן, לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתוֹ לַיְלָה פִּלְאִי,

לֹא אֶשְׁכַּח דְּמוּתֵךְ שֶׁבְּלִבִּי,

בְּזָכְרִי אוֹתָךְ עֲדַיִן נָמֵס לִבִּי בְּקִרְבִּי!..

הֲתַסְכִּימִי לָרֶדֶת אִתִּי לְקִבְרִי? כִּי אָז:

לָנֶצַח אָנוּחַ לִי!.. בְּקִבְרִי.

בּוֹאִי חִנָּנית נֵצֵא לַמֶּרְחָב,

נַשְׁכִּימָה לִשְׂדוֹת הַבָּר,

נְטַפֵּס אֶל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים,

נְהַלֵּךְ בִּשְׂדוֹת הַחִטָּה הַיְרֻקִּים.

מִירִיעוֹת הַשָּׁמַיִם, נִבְנֶה לָנוּ אֹהֶל לְמָעוֹן,

תְּרָנָיו מֵעֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים,

יְתֵדוֹתָיו מֵעֲצֵי רִמּוֹנִים.

הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, יָאִיר אָהֳלֵינוּ בַּיּוֹם,

וְהַמָּאוֹר הַקָּטָן בַּלַּיְלָה,

הַכּוֹכָבִים יִקְרְצוּ אֵלֵינוּ בְּחִבָּה,

וִיסַפְּרוּ סוֹדוֹת הָאַהֲבָה.

הָאַהֲבָה הַסְּמוּיָה בַּלֵּב,

נִסְתֶּרֶת מֵעֵין הָאָדָם,

דוֹבֶרֶת בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה,

תִּלְחַשׁ בֵּינָהּ לְבֵית עַצְמָהּ.

הַכּוֹכָבִים יְסַפְּרוּ לָךְ

עַל אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ הַחֲבוּיָה בְּנַפְשִׁי,

מֻשְׁרֶשֶׁת עָמֹק בְּקִרְבִּי,

אַהֲבָה טְהוֹרָה זַכָּה וּצְנוּעָה.

לְאִישׁ לֹא גִלִּיתִיהָ,

לְפִי לֹא סִפַּרְתִּיהָ,

בַּכַּסֶּפֶת שֶׁבְּלִבִּי שְׁמַרְתִּיהָ,

וְרַק, לַכּוֹכָבִים בְּסוֹד אֲמַרְתִּיהָ.

חוּשִׁי וּבוֹאִי, אַתְּ לִי וַאֲנִי לָךְ!

אַל תִּתְמַהְמְהִי! אַלְבִּישֵׁךְ מְשִׁי אַרְגָּמָן,

וּמִפִּרְחֵי וְרָדַי אֶקְלַע לָךְ זֵר,

אַנִּיחֵהוּ לְרֹאשֵׁךְ כֶּתֶר.

אוֹבִילֵךְ בְּסוּסָתִי הָאֲצִילָה,

אֶל הַמַּעְיָן לִשְׁאֹב מַיִם,

נוֹצוֹת טַוָּס אֶעֱנֹד לְחָזֵךְ,

אֶבְנֶה לָךְ אַפִּרְיוֹן בְּאָהֳלִי.

תִּהְיִי נְסִיכַת חַיַּי!

טַבַּעַת יַהֲלוֹם בְּיָדִי!

עֲנָק זֹהַר לְצַוָּארִי!

כֶּתֶר יְקָרוֹת לְרֹאשִׁי!

תֵּצְאִי אֵלַי מִבֵּינוֹת גְּדֵרַיִךְ,

מֵחֲצֵרֵךְ בֵּיתֵךְ וַחֲדָרַיִךְ,

אֶל מֶרְחֲבֵי יָהּ,

אֶל הָאֵין סוֹף הַנִּפְלָאִים..!

שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם אֵין לָהֶם סוֹף,

הָאָרֶץ אֵין לָהּ גְּבוּל,

גַּם הַיָּם אֵין סוֹף לְמִדּוֹתָיו,

כָּךְ הָאַהֲבָה, אִישׁ לֹא יֵדַע גְּבוּלָה.

לָכֵן, בַּמֶּרְחָב, הָאַהֲבָה תִשְׁכֹּן,

בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים מְצוּיָה,

בָּעֵצִים הָרָמִים תְּקַנֵּן,

בִּמְצוּלוֹת הַיָּם תִּקְרָא וּתְרַנֵּן:

“פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ!”

לָכֵן, צְאִי חִנָּנִית מִבֵּיתֵךְ הַצַּר,

בּוֹאִי אֶל אָהֳלִי אֲשֶׁר בַּמֶּרְחָב,

בּוֹ נִתְבַּשְּׂמָה, בְּבֹשֶׂם הָאַהֲבָה!

אָנָּא בּוֹאִי, וּבִמְהֵרָה! תִּפְרִי וְתִרְבִּי,

וּמִפְּרִי בִּטְנֵךְ תַּנְחִילִי לִי,

מַלְאָךְ קָטָן יָפֶה וְנֶחְמָד,

מַלְאַךְ הַשָׁלוֹם הָאַהֲבָה וְהָאַחֲוָה!

בֹּקֶר טוֹב,

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר.

בֹּקֶר אוֹר.

אַתְּ, זֹאת הִיא,

לָךְ, כְָּלְתָה נַפְשִׁי,

מֵאָז עָרֵב שִׁמְשִׁי.

מֵאָז עֲזַבְתִּינִי,

יֶהֱמֶה כַּמַּיִם לִבִּי,

תִּסְעַר כָּרוּחַ נַפְשִׁי.

נָדְדָה שֵׁנָה מֵעֵינַי,

מְנוּחָה מִשַּׂרְעַפַּי,

וְרוּחִי תֶּהֶמֱה בְּקִרְבִּי.

עַל כִּי הִסְתַּרְתְּ:

פָּנַיִךְ מִמֶּנִּי,

מֵעֵינַי, דְּמוּתֵךְ הֶעְלַמְתְּ.

הֵן בִּדְמוּתֵךְ הַנֶּאֱצֶלֶת,

פְּנֵי עֶלְיוֹן אֶחֱזֶה.

בְּקִרְבָתֵךְ דָּמִיתִי לְמַלְאָךְ.

לְאָשְׁרִי אֵין קֵץ,

לְאַהֲבָתִי אֵין גְּבוּל,

מִדָּתָה, כַּיָּם הַגָּדוֹל.

אַךְ חִישׁ מִמֶּנִּי נֶעֱלַמְתְּ,

נִדְמֶה, כִּי לַיָּם נָפַלְתְּ,

וּבִמְצוּלָיו טָבַעַתְּ.

וְאוּלַי בִּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם,

אוֹ בְּדַרְכֵי הָאָרֶץ,

תָּעִית וְאָבַדְתְּ.

וַיֶּהֱמֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי,

וְדִמְעָה נִגְּרָה מֵעֵינִי,

וְחִדּוּדִין נַעֲשָׂה בְּשָׂרִי.

וְאָז צָעַקְתִּי קָרָאתִי:

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שׁוּבִי,

לְאָן נֶעֱלַמְתְּ מִמֶּנִּי?!

כִּי חָשַׁך עוֹלָמִי,

נִטַּל מְאוֹרִי,

בְּדֶרֶךְ הַחִפּוּשִׂים תָּעִיתִי.

אָז, תְּפִלָּה חֲרִישִׁית הִתְפַּלַּלְתִּי:

אֵלִי מוֹשִׁיעִי,

שְׁלַח אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר לִי.

מִמְּצוּלוֹת הַיָּם,

מִקַּצְווֹת הָאָרֶץ,

מִמֶּרְחֲבֵי שָׁמַיִם.

לְהָאִיר מַחְשַׁכִּי,

לְהָסִיר יְגוֹנוֹתַי,

לָתֵת מָזוֹר לְאַהֲבָתִי.

אֶחְתֹּם חֲרוּזַי בְּבֹקֶר טוֹב,

וְלָךְ, אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, בְּבֹקֶר אוֹר!

בָּאתִי בִּשְׁלִיחוּת לְבֵיתֵךְ,

לָתֵת מַתָּת לְמִשְׁפַּחְתֵּךְ,

דָּפַקְתִּי, וְאָז נִפְִתְּחָה דַלְתֵּךְ.

נִצַּבְתִּי בְּפֶתַח מְעוֹנֵךְ,

מְצַפֶּה לִמְקַבְּלֵי הַמַּתָּת,

וְאַתְּ בְּפָנַי הוֹפַעַתְּ.

שָׁלוֹם לֹא אָמַרְתְּ,

גַּם תּפַדַ’ל לֹא הִגַּדְתְּ,

רַק, מַבָּט בִּי זָרַקְתְּ.

מַבָּטֵךְ הַחִנָּנִי הִבְעִיר לִבִּי,

אֵשׁ אַהֲבָה פָּרְצָה בְּקִרְבִּי,

שִׁפּוּד לוֹהֵט נָעַצְתְּ בִּי.

יֶלֶד הִנְנִי וּבְאַהֲבָה לֹא נֻסֵּיתִי,

חוֹלֵם, וְשַׁלִּיט בְּגוֹרָלִי,

וּלְפֶתַע הֵטַלְתְּ חֲנִיתֵךְ בִּי!

חֲנִיתָה שֶׁל הָאַהֲבָה,

שֶׁאֵין שַׁלִּיט מִמֶּנָּה,

וְאֵין יֶשַׁע מֵחֲבָלֶיהָ.

מֵעֵת שֶׁחָזִיתִי פָּנַיִךְ,

נִקְשַׁרְתִּי בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָתֵךְ,

הָיִיתִי סֶרַח לִכְנַף בִּגְדֵךְ.

בְּמַבָּטֵךְ הַקָּפוּא כְּבַשְׁתִּינִי,

בְּחָזוּת פָּנַיִךְ הִלְהַבְתִּינִי,

בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי אֲחַזְתִּינִי.

הַמַּתָּן בְּיָדִי נִשְׁאַר,

הַזְּמַן הָלַךְ וְעָבַר,

וְלֹא יָדַעְתִּי מָה אֹמַר.

לְשֵׁם מָה בָּאתִי,

מִפְּנֵי מָה דַלְתֵּךְ דָּפַקְתִּי,

וּמִי הוּא אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.

תְּחוּשַׁת הַזְּמַן אָבְדָה לִי,

לֹא הִבְחַנְתִּי בֵּין יְמִינִי לִשְׂמֹאלִי,

הַקַּרְקַע נִשְׁמְטָה מִתַּחַת רַגְלִי.

הִתְעַרְפְּלָה מַחֲשַׁבְתִּי,

וָאֶרְאֶה אֹפֶל מִסְּבִיבִי,

וְרַק קֶרֶן אוֹרֵךְ לְנֶגְדִּי.

חָזוּת פְָּנִַיִךְ הַתְּמִימִים,

מַרְאֵה עֵינַיִךְ הַלּוֹהֲטִים,

שִׂפְתוֹתַיִךְ כְּשׁוֹשַׁנִּים וְרֻדִּים רוֹטְטִים;

חֶפְצָם בְּלַהַט לְנַשְּׁקֵנִי,

יָדַיִךְ לְחַבְּקֵנִי,

לְבֵיתֵךְ וּלְמִטָּתֵךְ לְהוֹבִילֵנִי!

כְּהֶרֶף, בְּמַכַּת בָּרָק הֻכֵּיתִי,

הִיא שָׁרִיפָה¹ וַאֲנִי יְהוּדִי!

וּשְׁנֵינוּ אֲסוּרִים בְּאַהֲבָה!

אָמְנָם, אָדָם וְחַוָּה הָאֵל בְּרָאָם,

גַּם הָאֲהָבוֹת הוּא יְצָרָן,

וּמִי הוּא זֶה שֶׁאֲסָרָם! לֹא אֵדְעָה סוֹדָם!

הַמַּתָּן הִנַּחְתִּי עַל הַמִּפְתָּן, וְחָזַרְתִּי לְבֵיתִי,

בְּדַרְכִּי הִרְהַרְתִּי, בֶּן חוֹרִין יָצָאתִי מִבֵּיתִי,

עֶבֶד לָאַהֲבָה, חָזַרְתִּי!

עַד הַיּוֹם, וְעַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן,

זֶרַע הָאַהֲבָה חַי בְּקִרְבִּי,

שָׁמוּר עִמָּדִי, נָצוּר בְּאוֹצְרוֹת לִבִּי.

עַד יוֹם פְּקֻדָּה,

וּבָעוֹלָם הַנִּצְחִי הַבָּא,

תִּצְמַח וּתְלַבְלֵב הָאַהֲבָה.

כִּי הַָאַהֲבָה נִצְחִית,

­­– כִּכְלוֹת הַגּוּף וְהָרִמָּה! –

תַּעֲלֶה עִם הַנְּשָׁמָה שָׁמַיְמָה!

לִחְיוֹת בְּחֶבְיוֹן הָעֶלְיוֹן,

בְּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ שִׁוְיוֹן,

בּוֹ הָאַהֲבָה מְנַצַּחַת עַל הַכֹּל!

עֵת אֶזְכְּרָה זֹאת אַהֲבָתִי,

דִּמְעָה זַכָּה תִּדְמַע עֵינִי,

מַדּוּעַ לֹא בָּאָה לִי גַם בִּימֵי חֶלְדִּי!..

מֵרֹאשׁ הַַגִּבְעָה שֶׂלְּיַד הַנַּחַל,

זֶמֶר קוֹלֵך לְאָזְנַי הִִגִּיעַ,

אֲנִי בְּתַחְתִּית הַגִּבְעָה:

בְּצֵל הַתֹּמֶר נָח, כִּי עָיֵף וְיָגֵעַ.

לִבִּי שָׁבוּר, גּוּפִי רָצוּץ, מְחַפֵּשׂ מַרְגּוֹעַ!

מֵאַהֲבָה נִכְזֶבֶת, מִבַּת חַוָּה בּוֹגֶדֶת,

בָּהּ שַׂמְתִּי כָּל מַעְיָנַי, עָלֶיהָ הִשְׁלַכְתִּי יְהָבִי.

רְאִיתִיהָ: תִּקְוָתִי וַחֲזוֹנִי, מְשׂוֹשׂ חַיַּי וְרוּחִי,

דִּמִּיתִיהָ לְסֶלַע עָלָיו אֶסָּמֵךְ, בְּעֵת רְעָדָה עָלָיו אֶתָּמֵךְ,

הָיְתָה גַאֲוַת לִבִּי, מְקוֹר בִּטְחוֹנִי.

בַּחֲזוֹן רוּחִי חֲשַׁבְתִּיהָ, כַּשֶּׁמֶשׁ בַּמַעֲרָב,

וְכַלְּבָנָה בַּמִּזְרָח – בִּשְׁמֵי חַיַּי.

כְּמַלְאָךְ מִשָּׁמַיִם הָלְכָה בְּתוֹכִי,

טוֹפְפָה בְּרַגְלֶיהָ עַל נִימֵי נִשְׁמָתִי,

יָדֶיהָ, אָחֲזוּ בְּצִפּוֹר רוּחִי.

בַּת חַוָּה אַכְזָרִית זוֹ, שְׁמָהּ אַהֲבָה,

“אַהֲבַת גֶּבֶר בְּעַלְמָה”!

כִּבְסִיר אָטוּם, בְּקִרְבִּי רָתְחָה,

גּוּפִי הִרְעִידָה לְלֹא מְנוּחָה,

אוֹי לְמִי שֶׁנִּלְכַּד בְּרֶשֶׁת זֹאת הָאַהֲבָה.

חַיָּיו תְּלוּיִים לוֹ תָּמִיד מִנֶּגֶד,

לְלֹא מְנוּחָה אֹכֶל וּבֶגֶד,

כָּל יָמָיו לֹא יִרְוֶה מִמֶּנָּה

וּכְכָל שֶׁיְּמַלֵּא תַּאֲוָתָהּ יַחְסְרֶנָּה,

יַסְפִּיק לָמוּת וְלֹא יְמַלְאֶנָּה!

נָע וָנָד אֲנִי עֲלֵי אֲדָמָה,

מְחַפֵּשׂ מַרְפֵּא לְאַהֲבָה נִכְזָבָה,

בְּטֶרֶם יִכְלוּ יְמֵי חֶלְדִּי,

כִּי עֲדַיִן לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה לְבֵיתִי,

דּוֹר אַחֲרַי לֹא הֲקִימוֹתִי!

אָכֵן, זָמִיר, קוֹלֵךְ פַּתַח סְגוֹר לִבִּי,

לְאָזְנֵךְ, שָׁטַחְתִּי סִפּוּרִי,

מְאֹרְעוֹת חַיַּי וְקוֹרוֹתַי,

אָנָּא אַל תָּנוּדִי לִי,

כִּי בְּיָדֵךְ לְהָקֵל סִבְלִי.

קוֹלֵךְ אֲשֶׁר אֵל הַזֶּמֶר חֲנָנֵךְ בּוֹ,

הֵאִיר לִבִּי, מִי יִתֵּן וְהוּא יִרְפָּאֵנִי,

כִּי אָהַבְתִּי חֶדְוָה וְלֹא עֶצֶב,

לִשְׁמֹעַ שִׁירָה וְלֹא בִּכְיָה,

לִרְאוֹת מְחוֹלְלוֹת, וְלֹא לִשְׁמֹעַ מְקוֹנְנוֹת.

לִבִּי שָׂשׂ אֱלֵי גִיל,

נַפְשִׁי מִתְרוֹנֶנֶת אֱלֵי שִׁיר,

תְּנִינִי זֶמֶר וְלֹא אֹכֶל,

הָבִי לִי שִׂמְחָה וְלֹא כְּסוּת,

אַהֲבָה, חֶדְוָה וּפְדוּת.

הִשְׁבַּעְתִּיךְ: הַגִּידִי לִי מִי אִמֵךְ וּמִי אָבִיךְ,

הֲבַת חַוָּה, אוֹ בַּת קוֹל מִשָּׁמַיִם?

כִּי אֶת קוֹלֵךְ אֶשְׁמַע, וּפָנַיִךְ לֹא אֶרְאֶה.

קוֹלֵך יְעוֹרְרֵנִי וּמוֹתֵחַ מֵיתְרֵי אַהֲבָתִי,

בְּצִיצִית רֹאשִׁי יֹאחֲזֵנִי, וּבְטַלְטֵלָה יְטַלְטְלֵנִי!

בּוֹאוּ חֲזוּ; מָה רַבָּה כָּאן הַדְּמָמָה,

צֹאן לֹא קוֹרֵא מֶה…מֶה… צִפּוֹר לֹא מְצַיֵּץ,

חֲמוֹר לֹא נוֹעֵר, אַרְיֵה לֹא נוֹהֵם,

שְׂדוֹת הַבָּר הַבְּשֵׁלִים מֻזְהָבִים,

מִתְרוֹנְנִים וּמִתְנוֹעֲעִים בְּשֶׁקֶט.

גַּם פִּרְחֵי הָאָחוּ, כּוֹרְעִים לְקוֹל הַזָּמִיר,

בַּדֵּי הַגֶּפֶן מוֹחֲאִים כַּף בְּדוּמִיָּה,

גַּם עֲצֵי מַלְכַּת הָאֱגוֹזִים, מְלַוִּים הַזֶּמֶר בִּנְקִישָׁה עֲדִינָה.

גַּם הָרוּחַ עָצְרָה נְשִׁימָתָהּ, כְּדֵי לְהַאֲזִין.

כָּל הַסּוֹבֵב עָמַד לִשְׁמֹעַ הַזֶּמֶר, וַאֲנִי תְּפִלָּה חֲרִישִׁית בְּלִבִּי;

לֵאמֹר: בּוֹאִי זַמְּרִי לְנַפְשִׁי הַנְּכֵאָה,

הוֹשִׁיטִי יָדֵךְ הַבְּרוּכָה לְעָזְרֵנִי,

וָאֶשְׁמַע קוֹל לוֹחֵשׁ לְאָזְנַי: "הִתְעוֹדֵד וּבוֹא אֵלַי,

בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה מִשְׁכָּנִי, אשֶׁר אֶתֶּנְךָ מְלוֹא חָפְנַי,

זֶמֶר אַהֲבָה אֲזַמְּרָה לְךָ."

לְמִשְׁמַע הַקּוֹל לֹא יַָדעְתִּי נַפְשִׁי, הַבְהָקִיץ

אוֹ בַּחֲלוֹם, דִּמְיוֹן אוֹ מְצִיאוּת,

מֵאָז שָׁמַעְתִּי הַקּוֹל, אֲנִי הוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ…

עוֹלֶה וְעוֹלֶה… וְאַהֲבָה לֹא מוֹצֵא…

אָנָּא, רֵעַי, חוּסוּ עָלַי, לִמְצֹא זֶמֶר אַהֲבָה לְנַפְשִׁי.

לָךְ הַצַּפִּיחִית בִּדְבַשׁ,

אֶשָּׂא שִׁירִי,

אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר מִזְמוֹרִי.

בְּחֶבְיוֹן לִבִּי אֶשָּׂא דְמוּתֵךְ,

בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר חֲקוּקָה,

בְּדָמִי וּבְנַפְשִׁי טְבוּעָה.

בְּיוֹמִי וּבְלֵילִי אַתְּ אִתִּי,

לַאֲשֶׁר אֵלֵךְ תְּלַוִּינִי,

בָּאוֹר וּבַחשֶׁךְ, בַּחֹם וּבַקֹּר.

הִשְׁבַּעְתִּיךְ, צַפִּיחִית, הֲגַם אַתְּ,

תָּחוּשִׁי, אֲשֶׁר אָחוּשׁ?

תִּתְיַסְּרִי בְּזִכְרוֹנוֹת עָבָרוּ.

תַּעֲלִי עַל מוֹקֵד הָאַהֲבָה,

עַל שַׁלְהֶבֶת הַמַּחֲשָׁבָה,

תֶּהֱמֶה נַפְשֵׁךְ כְּנַפְשִׁי, וְרוּחֵךְ כְּרוּחִי.

יוֹם שֶׁרְאִיתִיךְ הָיָה בָּהִיר וָזָךְ,

זִכְרִי! נִצַּבְתְּ בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה,

וְעֶדְרֵךְ בַּבִּקְעָה עֵשֶׂב יְלַחֵךְ.

אֲנִי שׁוֹטֵחַ תְּפִלָּתִי לְיַד הַקֶּבֶר הַמְקֻדָּשׁ,

אַתְּ לְמַעְלָה צוֹפָה בִּי וּבְעֶדְרֵךְ,

עֲטוּפָה בְּצָעִיף תָּכֹל כִּתְכוֹל הַשָּׁמַיִם.

פָּנַיִךְ רְעוּלִים, רוֹאָה וְלֹא נִרְאֵית,

אַךְ מֵעֵבֶר לִצְעִיפֵךְ וְשִׂמְלָתֵךְ,

עֵינַי חָדְרוּ, וָאֶרְאֶה חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ.

צְפוּנוֹת לִבֵּךְ וּמַחְשְׁבוֹתַיִךְ,

קֶסֶם גּוּפֵךְ, וְלַהַט עֵינַיִךְ,

אָז, יָדַעְתִּי! כִּי לִבֵּךְ כִּלְבָבִי.

אָז, לֹא עָצַרְתְּ בְּרוּחֵךְ, יָרַדְתְּ מֵהָהָר לִקְרָאתִי!

חִבַּקְְתְּ, וְרִפַּדְתְּ גּוּפִי בִּנְשִׁיקוֹתַיִךְ,

בְּלַהַט שֶׁל אַהֲבָה, כְּלַבַּת־אֵשׁ עֲצוּמָה.

גַּם אֲנִי, כְּלַבַּת הַסְּנֶה בָּעֲרָה אַהֲבָתִי,

חֶשְׁקִי, לֹא יָדַע גְּבוּל.

הָיִיתִי נָתוּן, בִּידֵי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל.

אָז הָיִינוּ לְבָשָׂר אֶחָד,

לְגוּף שֶׁל הֲנָאָה וָאשֶׁר,

רִגְעֵי חֶדְוָה, שִׂמְחָה, וְאוֹר שֶׁבַּלֵּב!

הַשָּׁמַיִם מֵעַל גַּג בֵּיתֵנוּ,

הָאָרֶץ מִתַּחְתֵּינוּ מַצָּעֵינוּ,

הַיָּם הַגָּדוֹל וּמְלוֹאוֹ לָנוּ.

לְפֶתַע, מִבֵּין יָדִי נֶעֶלְמָה,

לִתְהוֹם יָרְדָה? לַשּׁמַיִם עָלְתָה?

מֵאָז, חַפֵּשׂ אֲחַפְּשָׂהּ.

בֵּין תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ חִפַּשְׂתִּי,

אֶת עֲפַר הָאֲדָמָה נִפִּיתִי,

צַר לִי! מְאוּמָה לֹא מָצָאתִי.

“אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי”

אֲשֶׁר עוֹלְלָה לִי,…

וּמֵרֹב יֵאוּשִׁי נִרְדַּמְתִּי.

וָאֶחֶלְמָה חֲלוֹם לֵאמֹר:

"אָכֵן, אֲהַבְתִיךָ בְּכָל נַפְשִׁי וּמְאֹדִי,

וּמִיֵּין עֲסִיסְךָ מַצּוֹתִי,

אַךְ לֹא עוֹד,

צַר לִי מְאֹד,

נִקְבַּרְתִּי אֲנִי וְאַהֲבָתִי,"

מֵעֵינַי זָלְגוּ שָׁלֹשׁ דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת,

עַל אַהֲבָה שֶׁנִּקְבְּרָה, עַל צַפִּיחִית שֶׁאֵינֶנָּה,

וְעַל תִּקְוָה שֶׁנָּגוֹזָה… וָאִיקָץ!

בַּשַּׁחַר שָׁמַעְתִּי נְקִישׁוֹת בְּחַלּוֹנִי,

בְּעוֹדֶנִּי יָשֵׁן וְחוֹלֵם חֲלוֹמִי,

אָחוּשָׁה רָחוֹק מִבֵּיתִי וּמִמִּטָּתִי.

לְקוֹל נְקִישׁוֹת הָעֶדְנָה הֵקַצְתִּי,

הֵסַרְתִּי חַבְלֵי הַשֵּׁנָה מֵעָלַי,

הִזְדָּרַזְתִּי לְהִתְעוֹרֵר וְקַמְתִּי.

פָּתַחְתִּי חַלּוֹנִי וְקָרָאתִי:

מִי זֶה אֲשֶׁר הֱקִיצַנִי,

בְּעוֹדֶנִּי שָׁרוּי בְּאשֶׁר חֲלוֹמִי?

הֵן אִישׁ לֹא מְבַקְּרֵנִי,

אִשָּׁה לֹא שׁוֹאֶלֶת לִשְׁלוֹמִי,

רֵעִים וִידִידִים רָחֲקוּ מֶנִּי.

לְבָדָד אֵשֵׁב בְּבֵיתִי,

הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים זָקַנְתִּי,

אֲצַפֶּה לְיוֹם מוֹתִי.

בְּאֵין מַעֲנֶה, הֵלַטְתִּי פָּנַי בְּשְׂמִיכָתִי,

קָרָאתִי לַחֲלוֹמִי,

שׁוּב לְאַשְּׁרֵנִי.

אַךְ קִמְעָה נַחְתִּי,

וְשׁוּב נְקִישׁוֹת בְּחַלּוֹנִי,

בְּרֻגְזָה קָפַצְתִּי מִמִּטָּתִי.

פָּתַחְתִּי חַלּוֹנִי וְקָרָאתִי

מִי מֵצִיק לִי וּמְעוֹרְרֵנִי,

מִי מוֹצִיא אוֹתִי מִמִּטָּתִי.

בְּחַלּוֹנִי, הִתְיַצְּבָה בַּת הַשַּׁחַר,

בְּיָדָהּ פֶּרַח צָחֹר,

צוּרָתוֹ דוֹמָה לְנֹגַהּ בַּשַׁחַר.

פָּנְתָה וְאָמְרָה לִי:

קְטַפְתִּיו מֵחֲצַר גַּנִּי,

לְתִתּוֹ לַאֲהוּב עֵינִי.

שְׁתַלְתִּיו בְּתוֹךְ לִבִּי,

הִשְׁקִיתִיו בְּמֵיטַב חֲלָבִי,

לְמַעַנְךָ, יְדִיד נַפְשִׁי.

יָדַעְתִּי כִּי בָּדָד תֵּשֵׁב,

דַּלְתְּךָ אֵין אִישׁ דּוֹפֵק,

לִמְעוֹנְךָ הַדַּל אֵין קָרֵב.

“הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו”

אֵינוֹ שָׂם לֵב לִידִידָיו,

מַקְשִׁיחַ לִבּוֹ וְעוֹצֵם עֵינָיו.

עַל מַצָּבְךָ בְּלִבִּי אֶבְכֶּה,

עַל בְּדידוּתְךָ, בְּמִטָּתִי אַשְׂחֶה,

תָּמִיד אֶחְשֹׁבָה, אֵיךְ לְךָ אֶעֱזֹרָה.

לָכֵן פֶּרַח אַהֲבָתִי קַבֵּל,

שָׂא נָא מַתְּנַת הָאֵל,

שִׂימֵהוּ בִּמְעוֹנְךָ הָאָפֵל.

פִּרְחִי יָאִיר דַּרְכְּךָ,

יוֹצִיאֲךָ מִבְּדִידוּּתְךָ,

וִיהֵא זֶה נֶחָמָתִי נֶחָמָתְךָ.

בַּת הַשַּׁחַר הַשֶּׁבַח לָךְ,

הַמְשׁוֹרֵר כְּבָר אָמַר: ״אִם נִנְעֲלוּ דַלְתֵי נְדִיבִים,

דַּלְתֵי מָרוֹם לֹא נִנְעָלוּ!.."

בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר יְהַלֵּךְ,

נִשְׁעָן עַל מַקְלוֹ,

פּוֹסֵעַ וְגוֹנֵחַ וּמִתְאַנֵּחַ.

שְׂבַע יָמִים וְשָׁנִים

רָאָה רַבּוֹת בַּחַיִּים,

הִתְנַסָּה בְּנִסּוּיִים גְּדוֹלִים.

עָלָיו נֶאֱמַר "בִּישִׁישִׁים חָכְמָה,

וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה".

וְאָכֵן הַסָּבָא, דַּעְתּוֹ צְלוּלָה.

לְקָחָיו, בְּטוּב טַעַם סְדוּרִים,

אֲמָרָיו, אִמְרֵי שֶׁפֶר טְהוֹרִים,

נְאוּמָיו, חוֹצֵב לְהָבִים.

קוֹמָתוֹ גְבוֹהָה תְּמִירָה,

גּוּפוֹ חָזָק וְחָסֹן,

עֵינָיו צוֹפוֹת לְמֵרָחוֹק.

מַה טּוֹב מִזֶּה,

לַסָּבָא הַטּוֹב וְהַנִּפְלָא,

מַה טּוֹב יוֹתֵר לְבָנָיו־נְכָדָיו.

אַךְ מֵאוֹתוֹ יוֹם בּוֹ נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ,

חָשַׁךְ עָלָיו עוֹלָמוֹ,

מַצְפֵּן הַחַיִּים אָבַד לוֹ.

חָשׁ בְּדִידוּת וְקַדְרוּת,

בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, בַּהֲלִיכוֹתָיו, בְּחַיָּיו

כִּי נִשְׁאָר הוּא לְבַדּוֹ.

לֹא עוֹד שֻׁתָּף בַּחַיִּים,

לְשִׂמְחָה צַעַר וּכְאֵב,

חֲסֵרָה אִשְׁתּוֹ, אִתָּהּ דִּבֵּר מִלֵּב אֶל לֵב.

מְהַרְהֵר הוּא לְבַדּוֹ,

מָתַי יָבוֹא קִצּוֹ,

וְיִשְׁכַּב לְיַד אִשְׁתּוֹ.

לֹא עוֹד חֶדְוַת חַיִּים,

לֹא עוֹד אִמְרֵי שֶׁפֶר,

מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהֲגִיגָיו, אֱלֵי קֶבֶר.

אֶל קְצֵה הַמִּשְׁעוֹל הַצַּר הִגִּיעַ,

שָׁם טְמוּנָה אִשְׁתּוֹ,

כָּרַע נָפַל שָׁכַב.

וְכֹה אָמַר: “טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי!”

אֵין בִּי כֹּחַ לָשֵׂאת הַבְּדִידוּת,

קָחִינִי אֵלַיִךְ, וְנִרְדַּם.

בַּחֲלוֹם בָּאָה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ,

דִּבְּרָה אֵלָיו טוֹבוֹת,

מְצַוָּה אֲנִי עָלֶיךָ הַחַיִּים!

אַל תִּדְחַק הַקֵּץ,

הַחַיִּים בְּיַד הַבּוֹרֵא,

קוּם הִתְעוֹדֵד וֶחְיֵה,

לְמַעַן הַיְלָדִים וְהַנְּכָדִים!

אָכֵן, מִכְּבָר נֶאֱמַר: “חַכְמַת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ”

וַאֲפִלוּ מִתּוֹךְ קִבְרָה!..

“זוֹכֶרֶת… זוֹכֶרֶת… אֶת אַהֲבָתֵנוּ!”

יָשַׁב לְיַד קִבְרָהּ וְצָרַח בְּכָל כֹּחוֹ,

הוּא, לֹא שָׁכַח אַהֲבָתָם, עַד כִּי נִדְמָה לוֹ:

שֶׁגַּם הַמֵּתָה, לֹא שָׁכְחָה אַהֲבָתָהּ.

כִּי מִי יוּכַל לִשְׁכֹּחַ אַהֲבָה שֶׁכָּזֹאת!

שֶׁפָּרְצָה בֵּין שְׁנֵיהֶם, כִּפְרֹץ לַבַּת אֵשׁ קֹדֶשׁ.

זֹאת הָיְתָה אַהֲבָה סוֹעֶרֶת,

נִלְבֶּבֶת, כְּתַנּוּר אֵשׁ בּוֹעֶרֶת.

מִי יָכוֹל לָמֹד מְמַדֶּיהָ,

מִי יַעֲרֹךְ הֶקֵפָהּ וְגָדְלָהּ!

גַּם יוֹצֵר הָאַהֲבָה,

קָצְרָה יָדוֹ וּבִינָתוֹ מֵעָצְמָתָהּ.

בְּרַק הָאַהֲבָה הִבְרִיק בֵּין עֵינֵיהֶם,

עֵת בְּמִפְגָּשׁ מִקְרִי נָחוּ מַבְּטֵיהֶם,

זֶה בְּמַבָּטוֹ שֶׁל זֹאת,

וְאָז הִתְעַרְפְּלוּ מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם.

מִי זֹאת שֶׁהִדְלִיקָה בִּי מְדוּרָה,

לְעֻמָּתוֹ, מִי הַמַּבְעִיר בְּקִרְבִּי הַבְּעֵרָה,

שְׁנֵיהֶם כִּנְצִיב מֶלַח נִצְּבוּ,

זֶה אֶל זֹאת הִסְתַּכְּלוּ וְהִשְׁתָּאוּ.

אָז! פָּרְצָה רוּחַ חֲזָקָה סוֹעֶרֶת,

שֶׁיְּכוֹלָה לְהַטְבּיעַ בַּיָּם אֳנִיָּה,

וְהִיא קֵרְבָה אֶת שְׁנֵיהֶם,

הָפְכָה אוֹתָם לְגוּשׁ אֶחָד.

כְּשֶׁהָרוּחַ קֵרְבָה אוֹתָם,

נשְׁמַע קוֹל דְּמָמָה דַקָּה: מִי אַתְּ,

לְעֻמָּתוֹ שָׁאֲלָה: מִי אַתָּה?

אֲנִי יוֹדַעַת, אַתָּה אָחִי וּבְשָׂרִי.

בִּשְׂפָתַיִם רוֹטְטוֹת, נָשְׁקוּ זֶה לָזֶה,

נִסּוּ לְשַׁכֵּךְ לַהֲטָה שֶׁל אַהֲבָה,

אַךְ זֶה הִבְעִיר אַהֲבָתָם יוֹתֵר,

נִשְׁפַּךְ שֶׁמֶן עַל הַמְּדוּרָה.

בְּדִמְיוֹנָם בָּנוּ לָהֶם אַפִּרְיוֹן,

בּוֹ מָצְאוּ זֶה אֶת זֹאת,

הִתְעַרְטְלוּ כִּבְיוֹם הִבָּרְאָם,

תְּחוּשָׁתָם הִרְקִיעָה אֶל הָאַהֲבָה הָעִלָּאִית.

שְׁנֵיהֶם הָלְכוּ כִּנְסִיכִים,

בְּמוֹ יָדָם בָּנוּ לָהֶם:

מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם,

מִגְדָּלָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה וַהֲנָאָתָהּ.

בְּמִגְדָּלָם שָׁתוּ מִיֵּינָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה,

מֵעֲסִיס טוּבָהּ וּפִרְיָהּ,

מֵחֲלָבָה וְדֻבְשָׁהּ,

מִמִּיץ תִּפְאַרְתָּהּ.

לְמִפְגָּשִׁים בָּאוּ, דִּלְּגוּ עַל הָרִים וּגְבָעוֹת,

כַּנְפֵי הָאַהֲבָה דָחֲפוּ אוֹתָם,

כְּנָפַיִם אֵלֶּה, מַשַּׁק הָאַהֲבָה הֱנִיעָן.

לֹא גַז וְלֹא בֶּנְזִין הִפְעִילוּן.

נָעוּ בְּשֶׁמֶן בְּעֵרָה אַדִּיר,

שֶׁמֶן הָאַהֲבָה, הֶעָצוּם וְהַכַּבִּיר,

בִּשְׁנֵיהֶם, הָיוּ עֲצוּרִים דְּחָפִים,

גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וּשְׁמָם אַהֲבָה!..

אוֹתוֹ יוֹם, יָשְׁבוּ בִּשְׂפַת הַיָּם לַהֲנָאָתָם,

הַיָּם סָעַר, גָּעַשׁ וְרָעַשׁ,

נִדְמֶה כִּי הוּא נָכוֹן לְהַטְבִּיעַ הַכֹּל,

אֶל קִרְבּוֹ הֶעָצוּם, וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבּוֹ.

מִי יִתֵּן וְתִסְעַר וְתִגְעַשׁ בְּקִרְבִּי – כַּיָּם

וּבִלְבַד שֶׁאֶשְׂבַּע וְאֶרְוֶה נַפְשִׁי – אַהֲבָה!

הַיָּם סָעַר עוֹד, וּשְׁנֵיהֶם נִרְדְּמוּ שִׁכּוֹרֵי אַהֲבָה.

הַיָּם סְחָפָם, הִיא טָבְעָה, וְהוּא נִצַּל בְּנֵס.

מִיּוֹם שֶׁנִּקְבְּרָה, נִשְׁאַר בוֹדֵד לְלֹא אָחוֹת וּלְלֹא אַהֲבָה.

מֵאָז עַל קִבְרָהּ צָרַח וְאָמַר:

קָחִינִי עַל יָדֵךְ וְיִרְוַח לִי,

לֹא אוּכַל לִחְיוֹת בִּלְעָדַיִךְ, וּבְלִי אַהֲבָתֵךְ.

נִרְדַּם וְרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ, בִּלְבוּשׁ בּוּץ וְאַרְגָּמָן,

וַתֹּאמַר: גּוּפִי שָׁב אֶל הֶעָפָר, אַךְ אַהֲבָתִי חַיָּה!

וְהִיא מְרַחֶפֶת בְּאַפִּריוֹן אַהֲבָתֵנוּ,

מֵאָז, הִתְעוֹרֵר מֵחֲלוֹמוֹ, מְחַפֵּשׂ הָאַהֲבָה שֶׁבָּאַפִּרְיוֹן.

הַמּוֹצֵא הַיָּשָׁר אַפִּרְיוֹן הָאַהֲבָה,

יוֹדִיעַ לָאוֹהֵב בִּמְהֵרָה,

בְּטֶרֶם יִגְוַע,

וְתִגְוַע אִתּוֹ הָאַהֲבָה!

תָּמָרָה… תָָָָָָָָָָָָָָָָּמָרָה… שֶׁלִּי!

הֲתִשְׁמְעִי לְזַעֲקַת קוֹלִי,

לְשַׁוְעַת לִבִּי,

לְדִמְעוֹת עֵינַי, לְאֶנְקַת אַהֲבָתִי!..

טַעְמֵךְ הֶעָרֵב, בְּחִכִּי,

דִּבְשֵׁךְ וַחֲלָבֵךְ, תַּחַת לְשׁוֹנִי,

רֵיחַ בֵּית שֶׁחְיֵךְ בְּאַפִּי,

זֵעָתֵךְ נִמְהֲלָה בְּזֵעָתִי.

בְּחֵיקֵךְ שָׁכַבְתִּי, וְאַתְּ בְּחֵיקִי,

וּמִיֵּין עֲסִיסֵךְ וְגַם עֲסִיסִי,

יַחְדָּו מַצּוֹנוּ עַד אָבְדַן חוּשַׁי,

עָנֹג נִרְדַּמְתִּי, וּמֵאָז חָמַקְתְּ מִמֶּנִּי!..

יָצָאתִי לְבַקְשֵׁךְ בְּאֶשְׁכּוֹל הַתְּמָרִים,

מָצָאתִי רַבּוֹת מִכָּל הַמִּינִים!

לְכֻלָּן צֶבַע זָהָב מַבְרִיק,

שׁוֹבֵה לֵב וָעַיִן!..

כָּל אוֹהֵב טַעַם יְבַקְשֵׁן,

יִתְקָרֵב לִצְפּוֹת בְּיָפְיָן,

יְהַנֶּה לִבּוֹ וְעֵינָיו מֵחִנָּן,

זוֹ שֶׁתִּקְסֹם לְלִבּוֹ, יַחְפֹּן בְּקִרְבּוֹ.

אַךְ אֲנִי מְבַקֵּשׁ הַתָּמָרָה שֶׁלִּי!..

דְּמוּתָהּ חֲקוּקָה בְּנַפְשִׁי,

בְּמִיצָהּ אֲרַוֶּה צִמְאוֹנִי,

לֹֹֹא מְצָאתִיהָ, אוֹי לְשִׁבְרִי…

מַיִם נִתָּן לִשְׁתּוֹת מִכָּל מַבּוּעַ,

מִכָּל אֹֹכֶל נִתָּן לִשְׂבֹּעַ,

לִישׁוֹן אֶפְשָׁר כָּל הַשָּׁבוּעַ,

אַהֲבָה, נִתָּן רַק מִתָּמָרָה… לִשְׂבֹֹֹֹּעַ!

תָּמָרָה שֶׁלִּי, אֵין כְּדֻבְשֵׁךְ.

יוֹצֵר הַתְּמָרוֹת, יְחִידָה יְצָרֵךְ,

אֵין כְּעֶרְכֵּךְ וְאֵין כִּדְמוּתֵךְ,

אָנָא אֲִני בָּא מֵאַהֲבָתֵךְ!

חוּשִׁי וּבוֹאִי אֵלַי,

כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפִּי,

וְאִתָּהּ, פּוֹרַחַת אַהֲבָתִי,

הִזָּהֲרִי, אַל תְּאַחֲרִי!!..

פֶּן יִקְמַל צִיץ אַהֲבָתִי,

וְאִתָּהּ נַפְשִׁי,

בִּלְעָדַיִךְ לֹֹֹא אוּכַל לִחְיוֹת,

רוּחַ אַפֵּךְ הוּא רוּחַ אַפִּי..!

בְּעֵינַי קָרַצְתִּי,

בִּשְׂפָתַי חִיַּכְתִּי,

שְׁלוֹמִי פָּרַסְתִּי,

יָדִי הוֹשַׁטְתִּי.

שַׁעַר מִשְׁכָּנִי פָּתַחְתִּי,

דַּלְתּוֹ עָקוֹר עָקַרְתִּי,

חַלּוֹנִי פָּרוֹץ פָּרַצְתִּי,

שָׁטַפְתִּי מִפְתַּן בֵּיתִי.

מַצָּע אָדֹם לְמַדְרְגוֹתַי הִצַּעְתִּי,

אַפִּריוֹן מְלָכִים בְּחַדְרִי עָשִׂיתִי,

כִּסִּיתִיו בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר וָמֶשִׁי,

בֵּיתִי בְּאוֹר יְקָרוֹת הֵאַרְתִּי.

יֵין אַהֲבָה רָקַחְתִּי,

אֲשִׁישׁוֹת קְרִיסְטָל מִלֵּאתִי,

גָּבִיעַ מָלֵא מָזַגְתִּי,

לָךְ וְרַק לָךְ אֲהוּבָתִי.

שֶׁבַע חֲלִיפוֹת תָּפַרְתִּי,

אַחַת, לְכָל יוֹם תִּלְְבְּשִׁי,

שֶׁבַע כֻּתֳּנוֹת סָרַגְתִּי,

לְעֵת תִּשְׁכְּבִי גוּפֵךְ תַּעְטִי.

שׁוֹבַךְ זְמִירִים תָּלִיתִי,

בַּחֶדֶר בּוֹ תִּישְׁנִי,

לְקוֹל זֶמֶר תִּשְׁמְעִי,

לְהֶמְיַת אֲהָבִים תַּקְשִׁיבִי.

מַעֲדַנֵּי עוֹלָם אֶתְּנֵךְ,

צוּף דְּבַשׁ אַשְׁקֵךְ,

סֹלֶת נְקִיָּה אַאֲכִילֵךְ,

חָלָב וְחֶמְאָה תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ.

תִּהְיִי תִּפְאַרְתִּי,

חֶלְקִי וּמְנָתִי,

לִימֵי חִיּוּתִי,

עַד לְיוֹם מוֹתִי.

חַיַּיִךְ בְּלַהַט אַנְעִימָה,

לָךְ זֶמֶר אֲזַמֵּרָה,

מִקִּירוֹת לִבִּי אָשִׁירָה,

שִׁיר חָנוּן לָאַהֲבָה.

אֲרַפְּדָה גוּפֵךְ בִּנְשִׁיקוֹתַי,

אֶצְפְּנֵךְ בְּתוֹךְ עֵינַי,

אֲחַבְּקֵךְ בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי,

אֶעֶנְדֵךְ עַל יָדַי.

מֵעַל לְרֹאשִׁי,

כַּלְּבָנָה תִּהְיִי לִי,

"עֲנָק לְצַוָּארִי,

וְרָבִיד עַל גְּרוֹנִי".

חֶמְדָּתִי, תְּנִינִי קֻרְטוֹב אַהֲבָה,

זִיק שֶׁל תִּקְוָה,

תֹּאמְרִי הַמִּלָּה הַגּוֹאֶלֶת,

“אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת!”

הוֹשִׁיטִי יָדֵךְ לְיָדִי,

קָרְבִי גוּפֵךְ לְגוּפִי,

מַחֲשַׁבְתֵּךְ לְמַחֲשַׁבְתִּי,

נִשְׁמָתֵךְ לְנִשְׁמָתִי.

אִם זֹאת לֹא תַּעֲשִׂי,

וְתִתְעַלְּמִי מֵאַהֲבָתִי –

בְּלַבַּת הָאַהֲבָה שֶׁבְּקִרְבִּי,

יְקוֹד תִּיקְדִי!..

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, אֲצַפֶּה לְאוֹרֵךְ,

יוֹמִי חָשַׁךְ וְלֵילִי אָרַךְ,

סָהֲדִי בַּמְרוֹמִים, אֶעֱרֹג לָךְ,

אֶהֱמֶה וְאֶתְפַּלֵּל לְקַרְנֵי אוֹר שֶׁלָּךְ.

הֲתַקְשִׁיבִי לְקוֹלִי, לֶעֱנוּת נַפְשִׁי,

הֶעָדַיִךְ, יַגִּיעַ כְּאֵב לִבִּי,

זַעֲקוֹת בִּכְיִי וּמְרוֹרִי,

הֲלַשָּׁמַיִם יִשָּׁמַע קוֹל עֱנוּתִי.

מִיּוֹם הִתְאַכְזֵר לִי אֵלִי,

וְנָטַל נִשְׁמַת אִשְׁתִּי

וְאֶל הַשָּׁמַיִם לָקַח סַעֲדִי,

נֶחָמָה לֹא רָאִיתִי.

אִתָּהּ נִלְקְחוּ חֶדְוַת לִבִּי,

מְאוֹר חַיַּי, אֵם בָּנַי,

בֵּיתִי, מָגִנִּי וְאוֹר יִשְׁעִי,

“מִבְטַחִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי”.

מֵאָז מוֹתָהּ:

מֵעֵינַי לֹא פָּסְקָה דִמְעָה,

עַד כִי יָבֵשׁ מְקוֹרִי,

וְנִטַּל מְאוֹר עֵינִי.

אֵלִי, כֹּה הִתְאַכְזַרְתָּ לִי,

נָטַלְתָּ רַעְיָתִי אֲהוּבָתִי,

בָּזֹאת לְךָ לֹא הָיָה דַי,

נָטַלְתָּ, גַּם מְאוֹר עֵינַי.

לוּ אֵדַע מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ,

כִּסֵּא בּוֹ תֵּשֵׁב לְשָׁפְטֵנִי,

כִּי אָז אֹחֲזָה בְּכִסְאֶךָ,

לֵאמֹר: מַדּוּעַ הִקְצַפְתָּ עָלַי אַפֶּךָ?

מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי,

מָה עוֹלַלְתִּי, כִּי תִּתְעַלֵּל בִּי,

אִתְּךָ אֶתְיַצְּבָה בְּמִשְׁפָּט אִתִּי,

עַד אֲשֶׁר תּוֹכִיחַ אַשְׁמָתִי!

אַתָּה יְצַרְתַּנִי וְאַתָּה בְּרָאתַנִי,

אַתָּה חִיִּיתַנִי, וַתַּעְלֵם עֵינְךָ מִמֶּנִּי,

וּלְצָרוֹת הַזְּמַן הִשְׁלַכְתַּנִי,

וַתִּקַּח אִשְׁתִּי וּמְאוֹר עֵינִי.

אִם תִּתְיַצֵּב לְמִשְׁפָּט אִתִּי

אוֹכִיחַ כִּי לֹא אָשַׁמְתִּי וּפָשַׁעְתִּי!

בְּעוֹלָמְךָ: בְּשָׁלוֹם וּבְצֶדֶק הִתְהַלַּכְתִּי,

בְּתֹם וּבְמִישׁוֹר נָהַגְתִּי.

וּמַדּוּעַ תַּפְלִילֵנִי, תִּסְתּוֹלֵל בִּי,

הִסְתַּרְתָּ עֵינֶיךָ מִמֶּנִּי, הִקְשַׁחְתָּ לִבְּךָ כְּלַפַּי,

אַתָּה לְבַדְּךָ פָּסַקְתָּ דִינִי וְעִנִּיתַנִי,

לוּ שָׁמַעְתָּ לִי, כִּי אָז הִצְדַּקְתַּנִי!

אָכֵן, הִתְיַצְּבָה לְמִשְׁפָּט אִתִּי,

אִם אֶרְשַׁע, הֵן דַּנְתַּנִי,

אִם אֶצְדַּק: שַׁלֵּם תְּשָׁלֵּם דְּמֵי עִנּוּיִי!

רַק אָז: כִּסְאֲךָ יִכּוֹן לָעַד!

בְּמַעֲלֵה הָהָר דִּדִּיתִי רַגְלִי,

נִשְׁעָן עַל מַקְלִי,

נֹשֵׁף וְנוֹשֵׁם לְהָשִׁיב רוּחִי.

אָכֵן זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי.

אַתְּ, עָבַרְתְּ מִמּוּלִי,

אֲנִי מִימִין הָרְחוֹב וְאַתְּ מִשְּׂמֹלִי

וּכְאִלּוּ לֹא רְאִיתִינִי,

הִמְשַׁכְתְּ בְּדַרְכֵּךְ וְהִתְעַלַּמְתְּ מִמֶּנִּי.

יַחֲסֵךְ זֶה, כִּבְחֶרֶב דְּקַרְתִּינִי,

תַּמָּתִי, הֵן מְאֹד יָקַרְתְּ לִי!

מִכְּבָר נֶאֱמַר: “עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה!”

לָכֵן, אֲנִי סוֹלֵחַ לָךְ בְּכָל מָאֹדִי.

אָכֵן, הָיוּ יָמִים טוֹבִים,

עֵת שָׁכַבְתְּ בְּחֵיקִי

וְנָשַׁקְתְּ בְּלַהַט לְמִצְחִי,

אָז, שְׁנֵינוּ הָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים!

אָז נִשְׁבַּעַתְּ לֵאמֹר:

לְעוֹלָם לֹא אֶעֶזְבֶךָּ,

וַאֲנִי עֲנִיתִיךְ לֵאמֹר:

עַד יוֹם פָּקְדִי לֹא אֶעֶזְבֵךְ!

בָּא עֵת, חָמַקְתְּ מִמֶּנִּי,

אֵין שָׁלוֹם לִידִידִי וְרֵעִי,

אֵין בְּרָכָה לְשׁוֹכֵב חֵיקִי,

בְּעֵינַיִךְ, אֶל הַשָּׁמַיִם תַּבִּיטִי!

לְבַקֵשׁ מֵאֱלֹהֵי אֱלֹהַיִךְ,

סְלִיחָה עַל שְׁבוּעָתֵךְ?

הַתָּרַת נִדְרֵךְ?

אוֹ אוּלַי תִּתְפַּלְּלִי: “חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם”?

הֲיִי נְבוֹנָה וְחִדְלִי מִתִּקְוָה,

הָיוּ יָמִים טוֹבִים גַּם לָךְ גַּם לִי,

וְלֹא יָשׁוּבוּ עוֹד… לִי וְגַם לָךְ!

זֹאת זִכְרִי, הָאָדָם כְּצֵל עוֹבֵר!

בָּא מֵהֶעָפָר וְאֶל הֶעָפָר יָשׁוּב.

בָּאוּ יְמֵי זִקְנָה לִי וְגַם לָךְ!

וְלַזְּקֵנִים, מֵהַשָּׁמַיִם לֹא עוֹזְרִים!

לָכֵן שׁוּבִי אֵלַי,

וְאָשׁוּבָה אֵלַיִךְ… נֵעָזֵר זֶה בָּזֶה,

וְכִימֵי קֶדֶם נְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ

עַד בּוֹא יוֹם פְּקֻדָּתֵנוּ!

לָמָּה נֶחְפַּזְתָּ, עֶלֶם חֲמוּדִי,

בְּלֶכְתְּךָ לְיַד בֵּיתִי,

עֵינֶיךָ הִשְׁפַּלְתָּ מְלְּהַבִּיט בִּי,

אָטַמְתָּ אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ שִׁירִי.

הֵן זֶמֶר לְךָ זִמַּרְתִּי,

עַל אַהֲבָה שֶׁבְּלִבִּי,

נִפְנַפְתִּי בְּיָדִי וְשָׁלַחְתִּי לְךָ שְׁלוֹמִי,

גַּם קִדָּה לְךָ קַדְתִּי.

מְאוֹר עֵינַי שִׁלַּחְתִּי לִקְרָאתֶךָ,

מְשׂוֹשׂ לִבִּי גִלִּיתִי לְךָ,

בְּרָכָה חֲרִישִׁית בֵּרַכְתִּיךָ,

וְאַתָּה הִתְעַלַּמְתָּ כְּלֹא נוֹגֵעַ לְךָ.

אַזְכִּירְךָ מָקוֹם בּוֹ פְּגַשְׁתִּיךָ,

לְיַד קִבְרוֹ שֶׁל פִּנְחָס הַצַּדִּיק!

הִתְפַּלַּלְתָּ שֶׁהַשֵּׁם יְזַמֵּן בַּת זוּגְךָ!..

לְעֶזְרַת הַצַּדִּיק, הִתְחַנַּנְתָּ בְּכָל לִבְּךָ.

דְּמָעוֹת כַּמַּיִם נָזְלוּ מֵעֵינֶיךָ,

כָּאַב לִי עַל יִסּוּרֶיךָ,

נִכְמְרוּ רַחֲמַי עָלֶיךָ,

זָעַקְתִּי לֵאמֹר: אֵלִי, שְׁמַע לַמִּתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ!

גַּם אֲנִי יָשַׁבְתִּי בְּפִנַּת הַקֶּבֶר, חֲרִישִׁית הִתְפַּלַּלְתִּי:

אֵלִי, מַהֵר וּשְׁלַח בֶּן זוּגִי,

עֶלֶם יָפֶה וְטוֹב־לֵב כְּחֶפְצִי,

פִּנְחָס הַצַּדִּיק, אָנָּא עֲזֹר לִי!

חִישׁ מַהֵר נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתִי,

בַּת קוֹל מֵהַקֶּבֶר שָׁמַעְתִּי,

חֶפְצֵךְ בְּבֶן זוּג בִּתִּי!

הִנֵּה הוּא לְיָדֵךְ, שְׂאִי אוֹתוֹ וּלְכִי!

דַּע! הֻכְרַז עָלֵינוּ כְּזוּג מִשָּׁמַיִם!

בְּמַאֲמַר הַצַּדִּיק וֵאלֹהִים.

לָכֵן, אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם,

לְקַיֵּם צַו מִשְּׁחָקִים!..

אַפְלִיגָה אִתְּךָ בְּיָמִּים וּנְהָרוֹת,

אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ בְּהָרִים וּגְבָעוֹת,

נֵלְכָה יַחְדָּו עָרִים וּמִדְבָּרוֹת,

אֶעֶבְרָה אִתְּךָ בְּשָׁדוֹת וּבִמְחִילּוֹת.

עַד אֲשֶׁר צַו אֱלֹהִים אַגְשִׁימָה,

אִתְּךָ אֶעֱמֹד תַּחַת חֻפָּה פְּרוּסָה,

תַּכְרִיז וְתֹאמַר: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי,

וְכוֹס הַקִּדּוּשִׁין תַּגִּישׁ לִי, וְתֹאמַר: שְׁתִי!..

אָז, הַשֶּׁמֶשׁ, יִנְהַר וְיוֹמְךָ,

יָהֵל הַיָּרֵחַ בְּלֵילִי וְלֵילְךָ,

הַכּוֹכָבִים, יָאִירוּ מַזָּלִי וּמַזָּלְךָ,

וּפִנְחָס הַצַּדִּיק, יְבָרְכֵנִי וִיבָרֶכְךָ.

אָז, נָקִימָה יַחַד קֵן אֲהָבִים,

“נִשְׁכְּבָה יַחַד חֲבֵרִים”

כְּזוּג יוֹנִים צְחֹרוֹת,

נִשְׁתֶּה וְנִשְׁכְּרָה מִיֵּין רִמּוֹנִים!

נִלְאֵיתִי דַבֵּר! הָרִימָה עֵינֶיךָ הַבִּיטָה בִּי,

פְּתַח פִּיךָ וַעֲנֵה לִדְבָרִי, יָאִירוּ מִלֶּיךָ לְלִבִּי.

בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בַּשְּׂרֵנִי, תֵּן מָנֹחַ לְנַפְשִׁי.

תֹּאמַר הַמִּלִּים הַגּוֹאֲלוֹת: אֲנִי לָךְ וְאַתְּ לִי!..

חֲמוּדִי אַל לְךָ לְיַסְּרֵנִי,

מַעְיְנוֹת אַהֲבָה פָּרְצוּ בְּקִרְבִּי, אֵשׁ הַסְּנֶה תִּבְעַר בִּי.

הִנְנִי בְּיָדְךָ כְּמִצְוַת הַצַּדִּיק – קָחֵנִי,

מְהֵרָה אֶל הַחֻפָּה תּוֹבִילֵנִי! תִּנְחַל הַטּוּב הַצָּפוּן בְּקִרְבִּי!

חָלִילָה לְךָ דִבְרֵי פִּנְחָס הַצַּדִּיק לְהָפֵר,

דַּע! מְאֹד מְאֹד עָלֶיךָ לְהִזָּהֵר,

עַל גּוּפְךָ וְנַפְשְׁךָ תֵּעָנֵשׁ, עָלֶיךָ לְהִשָּׁמֵר!

אִם חָלִילָה, מִצְוַת הַצַּדִּיק לֹא תְּקַיֵּם – תִּשָּׁבֵר!

מִפַּחַד הָעֹנֶשׁ, עָנָה הָעֶלֶם וְאָמַר:

מִצְוַת פִּנְחָס הַצַּדִּיק לֹא שָׁמַעְתִּי!..

כְּהֶרֶף, אָחֲזָה בְּיָדוֹ וּבִכְנַף בִּגְדוֹ

וְאָמְרָה: בּוֹא מְהֵרָה אִתִּי.

לְיַד הַקֶּבֶר – שֶׁמִּסְּבִיבוֹ הָרִים – יָשְׁבוּ

לְהַקְשִׁיב לַצַּו, שֶׁאָמַר הַצַּדִּיק לַנַּעֲרָה!

זָעֲקָה לֵאמֹר: פִּנְחָס הַצַּדִּיק, תַּגִּיד לָעֶלֶם

כִּי אָנוּ זוּג! נָכוֹן! נָכוֹן! נָכוֹן!..

הֵד הֶהָרִים שֶׁמִּסָּבִיב עָנָה: נָכוֹן! נָכוֹן! נָכוֹן!..

עָנָה הָעֶלֶם בְּהַכְנָעָה: אָכֵן, שָׁמַעְתִּי!

מֵעַל יְדֵי קֶבֶר פִּנְחָס הַצַּדִּיק יָצְאוּ לְסֻכַּת הַחֻפָּה.

מְלַוֶּה אוֹתָם, הֵד הֶהָרִים וּבִרְכַּת פִּנְחָס הַצַּדִּיק וּבִרְכַּת שִׁירִי!

אוֹתוֹ לַיְלָה קָרְצוּ לָנוּ הַכּוֹכָבִים

מִשְּׁמֵי נוֹרָא עֲלִילָה, בְּכֶרֶם הַתֵימָנִים.

חֲצוֹת לַיְלָה הָיָה וְכֻלָּם נָמִים,

דְּמָמָה מִסָּבִיב, וְרַק אִמֵּךְ בַּחַלּוֹנִים.

מַשְׁקִיפָה וְצוֹפָה, מָתַי תָּשׁוּבִי הַבַּיְתָה,

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָךְ, נִצֶּבֶת אִתִּי בִּקְצֵה הַסִּמְטָה,

אָז אָמְרָה: “הַשֶּׁבַח לָאֵל” וְנִרְגְּעָה!

אַךְ, לָשׁוּב לִישֹׁן בְּמִטָּתָהּ לֹא יָכְלָה!..

נִשְׁאֲרָה עֵרָה, עוֹקֶבֶת אַחַר הָאַהֲבָה,

בֵּין בִּתָּהּ לַאֲהוּב לִבָּהּ,

רוֹאָה־וְאֵינָהּ־נִרְאֵית – אִמָּא!

אָז, נִצְמַדְנוּ שְׁנֵינוּ וְנָתַנּוּ זֶה לָזֶה נְשִׁיקָה.

עֵינֵי אִמֵּךְ דָּלְקוּ מֵאַהֲבָה,

יָדֶיהָ הוֹשִׁיטָה וּבְלַהַט רַב אָמְרָה:

אֲנִי כַּפָּרַתְכֶם! קָחוּנִי תַּחַת חֻפַּתְכֶם!

רָטְטוּ שְׂפָתֶיהָ, וְדָמְעוּ עֵינֶיהָ,

עַל כִּי בָּלְתָה מִזִּקְנָה, וְלֹא תִּצְלַח לְאַהֲבָה?..

הֵן בְּלִבָּהּ פְּנִימָה, אַהֲבָה יָקְדָה!

עָמֹק, בְּנַפְשָׁהּ הַצְּעִירָה לָהֲטָה!..

עֵדַי שָׁמַיִם וְעֵדַי כּוֹכָבָיו,

עֵדִי הַיָּם, וְעֵדַי גַּלָּיו,

עֵדִי הַיָּרֵחַ, וְשִׁבְעַת רְקִיעָיו

אֱמֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים, וְכָךְ הָיוּ.

צַעַר אֵם, שְׂאֵת לֹא יָכֹלְתִּי,

לַשָּׁמַיִם גִּלְגַלְתִּי עֵינַי,

וּדְמָעוֹת זַכּוֹת יָרְדוּ מֵעֵינַי,

אֵלִי, שְׁלַח מַלְאָכֶיךָ לְאִמָּא טוֹבָה,

כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ, לְאִמֵּנוּ שָׂרָה,

אָז, תְּהַלֶּלְךָ: “אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה!”

“תְּחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרֶיהָ”!

אָז, תְּזָמֵּר לְךָ שִׁיר תְּהִלָּה!..

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, עֵת קַרְנָיו נִטָּיוּ,

צִפִּיתִי לָךְ בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר,

דַּרְכּוֹ תֵּלְכִי לְכַרְמֵךְ לִבְצֹר עֲנָבִים,

לוֹמַר לָךְ – שַׁחַר שֶׁלִּי – בֹּקֶר טוֹב, בְּלַחַשׁ…

כְּחֹם הַיּוֹם בְּצָהֳרָיו,

עֵת הַשֶּׁמֶשׁ נִצֶּבֶת בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ,

נִצַּבְתִּי, בְּדַרְכֵּךְ אֶל הַמַּעְיָן לִשְׁאֹב מַיִם,

לְנוֹפֵף לָךְ – שִׁמְשִׁי – וְלוֹמַר: צָהֳרַיִם טוֹבִים, בְּשֶׁקֶט…

בְּעֵת הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לַעֲרֹב

וּצְלָלֶיהָ בָּאֹפֶק נֶעֶלְמוּ,

חִכִּיתִי לָךְ עַד בּוֹשׁ – יְרֵחִי – בְּשַׁעַר הָעִיר,

לְהַגִּיד לָךְ: עֶרֶב טוֹב בִּדְמָמָה…

בַּחֲַצוֹת הַלַּיְלָה,

עֵת הַכּוֹכָבִים יְנַצְנְצוּ אוֹרָם,

וְהַיְקוּם נָם!

נִצַּבְתִּי לְיַד חַלּוֹנֵךְ בְּדוּמִיָּה.

חָשַׁבְתִּי בַּחֲלוֹמֵךְ תַּחַלְמִינִי,

אַהֲבָה גְדוֹלָה תְּעוֹרְרֵךְ,

וְאָז אֹמַר לָךְ – כּוֹכָבִי – לַיְלָה טוֹב…

אַךְ חַלּוֹנֵךְ נִשְׁאַר נָעוּל, וְיִתָּכֵן לִבֵּךְ…

אַתְּ חוֹמֶקֶת מִמֶּנִּי,

לֹא אֵדְעָה לָמָּה וּמַַדּוּעַ?

וּמִיהוּ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תִּפְחֲדִי,

הַלְבָבֵךְ יַפְחִידֵךְ?

הֵן מַבַּט עֵינַיִךְ בִּי – מְהַנֶּה.

“וְזֶה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי”!

בְּפָנַי חִיַּכְתְּ – בְּעֶדְנָה,

וְזֶה אוֹמֵר, יֵשׁ סִכּוּי!

אָחוּשָׁה, כִּי לִבֵּךְ פָּתוּחַ לִקְרָאתִי,

אַאֲמִינָה כִּי רִגְשׁוֹתַיִךְ לִי.

וְלָמָּה תִּתְאַכְזְרִי לִי,

וְלֹא תָּשִׁיבִי לִשְׁלוֹמִי!

דְּעִי! מַבָּטֵךְ כְּמֶרְחַב הַיָּם הָרוֹגֵעַ, יַרְגִּיעֵנִי!

חִיּוּכֵךְ, יִתְּנֵנִי תִּקְוָה, כְְּמֶרְחֲבֵי שָׁמַיִם!

דִּבּוּרֵךְ אִתִּי, יָאִיר דַּרְכִּי, כַּשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה!

מַגַּע יָדֵךְ, יָהֵל עוֹלָמִי, כַּיָּרֵחַ בִּשְׁלֵמוּתוֹ!

אָנָּא, שַׁחַר שֶׁלִּי, שַׁלְּחִי אוֹרֵךְ בְּדַרְכִּי.

שִׁמְשִׁי, הָאִירִי לִי פָּנַיִךְ.

יְרֵחִי, הַפְנִי אֵלַי מַבָּטֵךְ.

כּוֹכָבִי, אַתְּ כָּל תִּקְוָתִי וּמַעְיָנַי.

…שׁוּב חוֹמֶקֶת מִמֶּנִּי וְלֹא עוֹנָה.

מִתְעַלֶּמֶת מֵרִגְשֵׁי אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ.

סוֹד כָּמוּס אֲגַלֶּה לָךְ: “לָמָּה לִי חַיִּים בִּלְעָדַיִךְ!”

אָנָּא, חוּשִׁי לְעָזְרֵנִי, “בְּטֶרֶם תִּפַּח רוּחִי”!

אַכְזָרִית!..

לַךְ הַנָּאוָה בַּנָּשִׁים,

הַיָּפָה בַּבָּנוֹת.

שֶׁדֶר מִלִּבִּי לְלִבֵּךְ,

שִׁמְרִי מִלּוֹתָיו בְּסוֹד בְּקִרְבֵּךְ.

אָנָּא, הַקְשִׁיבִי לְרַחֲשֵׁי לִבִּי וּלְמַאֲוַיֵּי נַפְשִׁי,

כִּי לֹא אֵדְעָה מְשִׁיכָתִי אֵלַיִךְ,

לֹא אֲפַעְנַח סִבַּת אַהֲבָתִי לָךְ,

לֹא אָבִינָה סוֹד קִסְמֵךְ לְנַפְשִׁי.

בַּלַּיְלָה אֶהְגֶּה בָּךְ,

בַּיּוֹם לְנֶגֶד עֵינַי דְּמוּתֵךְ,

לַאֲשֶׁר אֵלֵךְ אִתִּי תֵּלֵכִי,

מִמַּחֲשַׁבְתִּי לֹא תָּסוּרִי.

אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעַי,

לֹא אוּכַל תְּנָה שְׁנָת לְעֵינַי,

תְּנוּמָה לְעַפְעַפַּי,

אֶחְפְּצָה הֱיוֹתֵךְ לְיָדִי, בְּבֵיתִי וּבַחֲדַר מִטָּתִי!..

בּוֹאִי אֵלַי וְתִפְשְׁטִי בִּגְדֵי הַחֲמוּדוֹת,

תִּזְרְקִים לְכָל הָרוּחוֹת…

לִהְיוֹת יַחְדָּו עֵירֻמִּים,

כְּאָדָם וְחַוָּה בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם.

מֵעָלֵינוּ שֶׁבַּגָּן, שָׁמַיִם כְּחֻלִּים נִפְלָאִים,

רוּחַ קַלִּילָה תְּלַטֵּף הַנֶּאֱהָבִים,

לְיָדֵינוּ מַעְיַן הָאַהֲבָה,

מִמֶּנּוּ נִשְׁתֶּה לִרְוָיָה!..

גַּן הַתְּמָרִים הַדֻּבְשָׁנִיִּים לִימִינֵנוּ,

מַעְיַן דְּבַשׁ, נוֹטֵף מֵהֶם,

הוֹשִׁיטִי חָפְנֵךְ וּמַלְאִי,

שְׁתִי, וְגַם תְּנִי לִי.

פָּרוֹת הַבָּשָׁן לִשְׂמֹֹאלֵנוּ,

גְּשִׁי לִינֹק מֵחֲלָבָן, וְגַם לִי תְּנִי,

טַעֲמִי טַעַם נִפְלָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר:

“דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ”!

בְּגַן הָעֵדֶן יִתְהַלְּכוּ הַבְּרוּאִים כֻּלָּם עֵירֻמִּים!

כְּיוֹם הִבָּרְאָם, וְזֶה יָפְיָם וְהֲדָרָם.

הָסִירִי בְּגָדַיִךְ מֵעָלַיִךְ,

יֵרָאֶה חִנֵּךְ, יָפְיֵךְ, וְקֶסֶם גּוּפֵךְ.

קִסְמֵךְ, חָרַת הָאֵל בְּיָדָיו הַנֶּאֱמָנוֹת,

בְּגָדַיִךְ מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָם,

יְצָרָם לְכַסּוֹת יָפְיֵךְ וְחִין עֶרְכֵּךְ!..

פִּשְׁטִי אוֹתָם, לִרְאוֹתֵךְ, לְהַלֵּל לְיוֹצְרֵךְ!..

קִסְמֵךְ, בִּגְדֵךְ הַנָּאֶה! מַ‏ּתְּנַת אֱלֹהַ מִמַּעַל!

לֹא יַעַרְכֶנּוּ זָהָב וָפָז!

מַהֲרִי בּוֹאִי אֵלַי, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים,

בְּגַן הָאֵל יוֹצֵר הָאַהֲבָה!..

אֶתְּנֵךְ! הַיָּרֵחַ בְּהִלּוֹ, נֶזֶם בְּאַפֵּךְ,

הַשֶּׁמֶשׁ, כֶּתֶר לְרֹאשֵׁךְ,

הַכּוֹכָבִים וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, יְשָׁרְתוּנֶךְ!

הִזְדָּרְזִי וּבוֹאִי! מְצַפֶּה לָךְ בְּבֵיתִי!..

אִם לֹא תֹּאבִי בּוֹא אֵלַי,

אַהֲבָתִי תִּיקַד בָּךְ, עַד שֶׁתַּעֲלֶה אוֹתָךְ הַשָּׁמַיְמָה

לְמִי שֶׁבְּרָאָךְ בַּחֲזָרָה, כִּי מָה עֵרֶךְ יְצָרֵךְ!

אִם לֹא תַּקְשִׁיבִי לְאֶנְקַת אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ!..

יוֹנָה צְחֹרָה,

זַכָּה וּבָרָה,

יוֹנַת הָאַהֲבָה.

הַחֵן וְהַחֶמְלָה,

הַפְּדוּת וְהַיְשׁוּעָה

וְקֵץ הַגְּאֻלָּה.

שָׂאִינִי בֵּין כְּנָפַיִךְ,

הַשְׁכִּיבִינִי בֵּין עֳפָרַיִךְ

וְחַמוּקֵי יְרֵכַיִךְ.

שָׂאִינִי אֶל הֶהָרִים,

אָלִינָה בְּחַגְוֵי הַסְּלָעִים,

אָנוּחָה בְּראשֵׁי הַבְּרוֹשִׁים.

יוֹנָתִי בּוֹאִי מְהֵרָה,

תָּבִיאִי אִתָּךְ נְהָרָה,

לְבֵיתִי הֶחָשׁוּךְ, אוֹרָה!

אָז אֶמְצָא מָנוֹחַ לְנַפְשִׁי,

גְּאֻלָּה וּפְדוּת לְמַחֲשַׁבְתִּי,

מָנוֹחַ וּמַרְגּוֹעַ לְלִבִּי.

צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי,

חֶבְלֵי הַחַיִּים יְבַעֲתוּנִי,

קְשָׁיֵי הַזְּמַן יַהַרְסוּנִי.

צְחֹרָה הִזְדָּרְזִי וּבוֹאִי,

תָּבִיאִי יֶשַׁע לִי,

מָזוֹר לְמַדְוֵה נַפְשִׁי.

זַכָּה וּלְבָנָה,

כַּשֶּׁלֶג צַחָה,

תַּמָּה תְּמִימָה.

נָחַתִּי מּבּיֵן עֳפָאִים,

מִמְּרוֹם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם,

הָבִיאִי אִתָּךְ טְלָלִים:

שְׂעִירֵי אַהֲבָה,

גִּשְׁמֵי בְּרָכָה,

מֵי חֶדְוָה.

סוֹכְכִי עָלַי בִּכְנָפַיִךְ,

רַפְּדִינִי בְּנוֹצוֹתַיִךְ,

שִׂימִינִי בְּאַפִּרְיוֹנֵךְ.

הַשְׁקִינִי מִכּוֹס אַהֲבָתֵךְ,

הַרְוִינִי מֵעֲסִיס רִמּוֹנֵךְ,

תְּנִינִי וְאֶשְׁכְּרָה מִיֵּינֵךְ.

דְּעִי! הָאַהֲבָה אֱמוּנָה,

הָאַהֲבָה רְפוּאָה,

הָאַהֲבָה תִּקְוָה.

אֱמוּנָתִי בָּךְ יוֹנָתִי,

בְּיָדֵךְ קֶסֶם רְפוּאָתִי,

עָלַיִךְ וּבָךְ תִּקְוָתִי.

בָּרָה אַל תְּאַחֲרִי,

חָלִילָה אַל תִּתְמַהְמְהִי,

פֶּן תִּצְטַעֲרִי!..

תִּמְצָאִינִי גַל שֶׁל עָפָָר,

תֹּאמְרִי אָז חֲבָל,

עַל פֶּרַח שֶׁנָּבַל.

תִּבְכִּי לֵילֵךְ וְיוֹמֵךְ,

עַל שֶׁבּוֹשְׁשָׁה עֶזְרָתֵךְ,

לְאֶחָד מְיֻחָד שֶׁאֲהֵבֵךְ.

חִנָּנִית, רְדִי כְּהֶרֶף עַיִן!

בְּטֶרֶם אֶהְיֶה אַיִן,

וְאָז, אַהֲבָה לְמַעֲנֵךְ מִנַּיִן!..

מִי זֹאת, הַנִּשְׁקָפָה מִבֵּין הָעֲנָנִים,

נוֹחֶתֶת מִשָּׁמַיִם,

אֶל מוּל פָּנַי וְעֵינַי.

פָּנֶיהָ כִּפְנֵי הַחַמָּה,

זְרוֹעוֹתֶיהָ כְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

צְעִיפָהּ כּוֹכָבִים.

הוֹד וְהָדָר לָהּ,

כְּמַלְאֲכֵי שָׁמַיִם,

מַרְאֶהָ, כַּקֶּשֶׁת שֶׁבָּרָקִיעַ.

הֲבַחֲלוֹם זֹאת אֶחֱזֶה,

אִם בְּהָקִיץ זֹאת אֲדַמֶּה,

אַךְ הִיא, אֵלַי הִתְקָרְבָה.

יָדֶיהָ מוּשָׁטוֹת לְיָדִי,

אַפָּהּ לְאַפִּי, וְעֵינֶיהָ חוֹדְרוֹת לְלִבִּי,

וּשְׂפָתֶיהָ רוֹטְטוֹת לְנַשְּׁקֵנִי.

לְמַרְאֶהָ, תָּפַסְתִּי רֹאשִׁי בְּיָדִי,

הֵלַטְתִּי פָּנַי בִכְסוּתִי,

מִי זֹאת חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי.

מִי הִיא הַהוֹלֶכֶת לִקְרָאתִי,

לָהּ, לֹא פִּלַּלְתִּי,

לְמַרְאֵה פָּנֶיהָ לֹא צִפִּיתִי.

חָרְדָה וְרָעֲדָה נַפְשִׁי,

הַבַּת אֲשֶׁר תְּשַׁחֲרֵנִי,

בַּת הַשָּׂטָן? אוֹ מַתַּת אֱלֹהִים!

נִסִּיתִי לִבְרֹחַ מִמְּקוֹמִי,

לִשֹּׁל נְעָלַי מֵעַל רַגְלַי,

יִתָּכֵן, בְּאַדְמַת קֹדֶשׁ נִצַּבְתִּי.

וְהִיא חָסְמָה דַרְכִּי,

פִָרְשָׂה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִי,

וְאָמְרָה: בּוֹא בְּחֵיקִי.

עוּפִי מֵעָלַי, כִּי רַב פַּחְדִּי,

מִמֶּנִּי לֵכִי, כִּי סָר חֶשְׁקִי,

חֶפְצִי בְּאִשָּׁה, יְצוּר אַדְמָתִי.

אֵלִי, שְׁלַח לִי אִשָּׁה,

טוֹבָה וּפְשׁוּטָה כָּמוֹנִי,

כָָּאֵם חַוָּה – שֶׁבְּעֵדֶן.

לְהָקִים מִמֶּנָּה זְרָעִים מְהֻגָּנִים,

בָּנִים וּבָנוֹת וְצֶאֱצָאִים,ְ

וְיִקָּרֵא שְׁמִי עֲלֵיהֶם לְעוֹלָמִים.

לֹא אִשָּׁה מֵעֲנָנִים,

רֹאשָׁה בַּכּוֹכָבִים,

וּמַחֲשַׁבְתָּהּ בַּמְּרוֹמִים.

הַשֶּׁבַח וְהַתּוֹדָה לְאֵלִי,

קִבֵּל תְּפִלָּתִי,

וְשָׁלַח לִי אִשָּׁה כְּחֶפְצִי.

“מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר!”

קוֹמָתָה כְּעֵץ הַתֹּמֶר,

עֵינֶיה צוֹפִיּוֹת לַמֶּרְחַקִּים,

שִׁנֶּיהָ כְּכוֹכְבֵי הַלֶּכֶת,

רֵיחָה כְּרֵיחַ הַשּׁוֹשַׁנִּים,

טַעְמָהּ, כְּחָלָב וּדְבַשׁ.

קְרָאתִיהָ, בּוֹאִי לְבֵיתִי,

לִישֹׁן תַּחַת צֵל קוֹרָתִי,

יַחְדָּו נִבְנֶה לָנוּ קֵן.

נָקִימָה לָנוּ שֵׁם,

יָפֶה וָטוֹב,

תַּחַת שְׁמֵי ה'!!

שֶׁבַע שָׁנִים עָבַד יַעֲקֹב אָבִינוּ,

לְמַעַן הָאַהֲבָה!

רָעָה צֹאן דּוֹדֹו לָבָן בְּהָרֵי חָרָנָה,

בְּאַהֲבָה וּבְשֶׁל הָאַהֲבָה.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְצֵאתוֹ לִרְעוֹת צֹאן דּוֹדוֹ,

הָיָה לוֹ מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ וּכְסוּת לְגוּפוֹ,

גַּם חֲלִיל רוֹעִים קָנָה לוֹ,

לְחַלֵּל לְצֹאנוֹ וְלָאַהֲבָה הַמְפַעֶמֶת בְּלִבּוֹ.

לַדֶּרֶךְ צֵידָה לֹא לָקַח,

לֹא חָשַׁשׁ פֶּן יִרְעַב וְיֹאמַר אָח,

נִזּוֹן מֵחֲלֵב הַצֹּאן וּמֵאַהֲבָה,

וְיֶרֶק הָאֲדָמָה!..

בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא,

בּוֹ צֹאן דּוֹדוֹ לָבָן רָעָה,

עֵת הַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲרֹב, וְהַצִּנָּה תֵּרֶב,

בֵּינוֹת הַצֹּאן יִפְרֹשׂ מַצָּעוֹ וְיִשְׁכַּב.

מֵעַל רֹאשׁוֹ פְּרוּשִׂים שָׁמַיִם,

בָּהֶם נוֹצְצִים וְקוֹרְצִים כּוֹכָבִים,

אִתָּם מְדַבֵּר עַל אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה,

לְרָחֵל בַּת לָבָן הָעֲצוּמָה.

וְכֹה שָׂח לָהֶם:

אַהֲבָתִי לָהּ כְּמֶרְחַב שָׁמַיִם!..

הַעֲרָכָתִי: כְּפִתְחוֹ שֶׁל יָם,

נִשְׁמַת אַפִּי רוּחַ חַיַּי!..

אָנָּא כּוֹכָבִי רֵעַי, רְאוּ מַה מַּר גּוֹרָלִי,

מַדּוּעַ וְלָמָּה אֵינֶנָּה לְיָדִי!

נַַפְשִׁי וְרוּחִי, מִתְעַנִּים בִּלְעָדֶיהָ,

בַּיּוֹם יָכְלָה לַעֲזֹר לִי, וּבְצִנַּת הַלַּיְלָה

יֵחַם לָהּ וְגַם לִי.

רְאוּ הִשְׁבַּעְתִּיכֶם כּוֹכָבַי,

תַּגִּידוּ לָהּ, כִּי מֵֵעֵינַי נָדְדָה שֵׁנָה,

חֶפְצִי לִרְאוֹתָהּ, לַחֲזוֹת בְּפָנֶיהָ,

לְמַגַּע יָדִי בְּיָדָהּ וּבְשָׂרִי בִּבְשָׂרָהּ.

לִנְשֹׁם מֵרוּחַ אַפָּהּ,

לִשְׁתּוֹת מֵעֲסִיס אַהֲבָתָהּ,

לְרַוּוֹת צִמְאוֹנִי מִמַּעְיָנָהּ,

לִשְׁכַּב לְיָדָהּ וּבְחֵיקָהּ.

כּוֹכָבַי הַיְקָרִים, בְּמִדְבָּר זֶה אֵין לִי בִּלְעֲדֵיכֶם,

וּמַדּוּעַ לֹא תַּעֲנוּ לִי,

הֶאָזְנֵיכֶם אֲטוּמוֹת, הַאֵין לָכֶם לֵב!

לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אוֹהֵב!..

הֵן אַתֶּם כּוֹכָבַי, אַחַי וְרֵעַי,

אִתְּכֶם אָלִינָה, בָּכֶם אֶבְטָחָה,

לְהָאיר מַחֲשַׁכֵּי מִדְבָּרִי,

מֵחַיּוֹת הַשָּׂדֶה לְשָׁמְרֵנִי!..

בִּלְעֲדֵיכֶם הַלַּיְלָה חשֶׁךְ, אֵין קוֹרֵץ וְדוֹבֵר,

הָאֶבֶן דּוֹמֶמֶת, הָעֵשֶׂב אִלֵּם,

הָאֲדָמָה מֵתָה, וְעִם מִי אֲנִי אֲדַבֵּר,

בְּטֶרֶם אֵצֵא מִדַּעְתִּי עֲנוּ לִי מַהֵר!..

שִׁלְחוּ שֶׁדֶר לְרָחֵל בַּת לָבָן וְאִמְרוּ לָהּ:

"יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק וְרִבְקָה, מִתְיַסֵּר בְּאַהֲבָה,

בְּמִדְבַּר חָרָנָה, מַהֲרִי וּבוֹאִי לְעֶזְרָה!

בְּטֶרֶם תֵּצֵא נִשְׁמָתִי הַשָּׁמַיְמָה!.."

מֵעֵינָיו זָלְגוּ שְׁתֵּי דְמָעוֹת חַמּוֹת,

נִסָּה לִישֹׁן, לְיַד אַחַת הַכְּבָשׂוֹת,

יֵחַם לוֹ וְגַם לָהּ,

עַד בּוֹא הַתְּשׁוּעָה!.. וְלֹא יָכֹל!

אוֹתוֹ לַיְלָה נָדְדָה שְׁנָתָהּ שֶׁל רָחֵל,

הִתְיַסְּרָה עַל מִשְׁכָּבָהּ,

חוֹלֶמֶת עַל בְּחִיר לִבָּהּ,

מַה מַּעֲשָׂיו וְהֵיכָן נִמְצָא!

שֶׁמָּא בַּיְשִׁימוֹן תָּעָה,

הַדֶֶּרֶךְ לוֹ אָבְדָה,

חַַיַּת הַשָּׂדֶה אֲכָלַתּוּ,

אוֹי לְרֹאשִׁי! אוּלַי הָאֲדָמָה כְּבָר בְּלָעַתּוּ!

לָבְשָׁה חֲלוּקָהּ וְעָטְפָה בְּסוּדָר רֹאשָׁהּ,

וְיָצְאָה לַשְּׁוָקִים וְָלָרְחוֹבוֹת,

לְחַפֵּשׂ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשָׁהּ,

אֶת יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק וְרִבְקָה.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, פָּצְחָה בְּקוֹל רְנָנָה:

מִי רָאָה אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

אִם תִּשְׁאֲלוּ: מַה דְּמוּת לַאֲהוּבִי,

לִמְאוֹר חַיַּי וְעֵינַי?

דְּמוּתוֹ, שׁוֹשָׁן; רָטֹב וָרַךְ, אָדֹם וָצַח,

בְּגִנַּת לִבִּי שִׂגְשֵׂג וּפָרַח,

בְּקִרְבִּי גָדַל וְצָמַח!

רָחוֹק מֵעֵינַי וְקָרוֹב לְלִבִּי.

עֶלֶם חֶמֶד, מְנַתֵּר כַּצְּבִי, חָזָק כָּאֲרִי!

חָסֹן כָּאֶרֶז, פִּיו מַמְתַּקִּים, עֵינָיו תְּבוּנָה,

פָּנָיו כִּפְנֵי הַלְּבָנָה, גּוּפוֹ חַם כַּחַמָּה!

לֹא יִשְׁווּ לוֹ רוֹזְנִים וּמַלְאָכִים.

אָנָּא שׁוֹמְרֵי הָעִיר, תּוֹשָׁבֵי הַכְּרַךְ,

מִצְאוּ אֶת חֲמוּדִי, מְאוֹר עֵינַי,

שַׁלְוַת לִבִּי וְגַאֲוַת חַיַּי,

בַּאֲשֶׁר תִּמְצָאוּהוּ, שִׁלְחוּהוּ אֵלַי!

לַמּוֹצֵא הַטּוֹב, שַׁלֵּם אֲשַׁלֵּמָה,

בְּמֵיטַב אוֹנִי וְהוֹנִי,

גַּם אֵלִי יַעֲנִיק לָכֶם שְׂכַר פָּעָלְכֶם,

חֵן וָחֶסֶד וְאַהֲבָה!

כּוֹכָבַי הַזּוֹהֲרִים בַּשָּׁמַיִם, עִזְרוּ לִי,

לְבָנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, חַפְּשִׁי אֲהוּבִי,

הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת, מִצְאִיהוּ וְשִׁלְחִיהוּ אֵלַי,

הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, פִּצְחִי פִּיךְ וְהַגִּידִי אַיֵּה גוֹאֲלִי.

הִשְׁבַּעְתִּיכֶם מַלְאֲכֵי מַעְלָה,

צְבָא הַכּוֹכָבִים, הַיָּרֵחַ וְרוּחוֹת הַשָּׁמַיִם,

הָאֲדָָמָה הַטּוֹבָה, וְאַתָּה אֵלִי,

שָׂאוּנִי עַל יֶדְכֶם וְהוֹבִילוּנִי אֶל חֶמְדַּת לִבִּי.

אֶל יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק וְרִבְקָה,

בְּטֶרֶם אֶפֹּל מֵעֹמֶס אַהֲבָתִי,

תִּשַּׁח נַפְשִׁי מֵרֹב חֶשְׁקִי,

תִּפְרַח נִשְׁמָתִי מִלַּהַט אַהֲבָתִי!

שָׂאוּנִי עַל כַּנְפֵי רוּחַ,

בְּטֶרֶם הָאֲדָמָה תִּבְלָעֵנִי וְאַהֲבָתִי אִתִּי,

חוּסוּ עָלַי מְהֵרָה,

בְּטֶרֶם אָבִי, לָבָן בֶּן נָחוֹר, יַחֲלִיפֵנִי בַּאֲחוֹתִי לֵאָה!..

בְּשַׁעַר בֵּיתִי לְךָ צִפִּיתִי,

וְאַתָּה לֹא בָּאתָ.

לְמַעַנְךָ מֵרַקְתִּי מַדְרְגוֹתַי וַחֲצֵרִי,

וְאַתָּה בּוֹשַׁשְׁתָּ.

סַכְתִּי בְּבֹרִית גּוּפִי,

סָרַקְתִּי שַׂעֲרוֹתַי,

מִכְחוֹל שַׂמְתִּי בְּעֵינַי,

וְלָבַשְׁתִּי מֵיטַב בְּגָדַי.

בְּמֹר וַאֲהָלוֹת מָרַחְתִּי גוּפִי,

קָנֶה וְקִנָּמוֹן שַׂמְתִּי בְּבֵית שֶׁחְיִי,

מִרְקַחַת רָקַחְתִּי,

וְקִטַּרְתִּי לִבְגָדַי וּלְבֵיתִי.

שְׁבִיל בֵּיתִי רִבַּצְתִּי בְּמֵי וְרָדִים,

בַּאֲגַרְטָלִי שַׂמְתִּי פְּרָחִים,

פִּרְחֵי צִפֹּרֶן וְשׁוֹשַׁנִים,

מַרְאֵיהֶם וְרֵיחָם מְשַׁכְּרִים.

עַל שֻׁלְחָנִי הִגַּשְׁתִּי תִּקְרֹבֶת,

מִכָּל טוּב הַמּוֹלֶדֶת,

"חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה,

וְרִמּוֹן – זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ."

הֶעֱלֵיתִי אוֹר יְקָרוֹת בְּחַדְרִי,

בְּמִזְרוֹן מוֹךְ מֻצַּעַת מִטָּתִי,

שְׂמִיכַת צֶמֶר כְּבָשִׂים לִי,

בְּסָדִין לָבִָן כִּסִּיתִי אַפִּרְיוֹנִי.

לִבִּי דוֹפֵק בְּחָזְקָה

מַדּוּעַ אֵחַרְתָּ,

מִפְּנֵי מָה בּוֹשַׁשְׁתָּ,

שֶׁמָּא פָּגְשָׁה בְּךָ חַיָּה רָעָה.

וּבְדַרְכְּךָ אֵלַי, נֶעְצַרְתָּ.

לַחֲלַקּוֹת לְשׁוֹנָהּ נִתְפַּתֵּיתָ,

בְּחַמּוּקֵי יְרֵכֶיהָ עֵינֶיךָ נָתַתָּ!

וּבַפַּח שֶׁהֵכִינָה לְךָ נִלְכַּדְתָּ.

בַּחוּרִי הַטּוֹב, דַּע זֹאת,

בְּפִנַּת הָרְחוֹב הִיא נִצֶּבֶת,

עֵינֶיהָ מְשׁוֹטְטוֹת לְשַׁחֵר לַטֶּרֶף,

לְהֲבִיאוֹ לְבֵיתָהּ וְאֶל מִטָּתָהּ.

בְּקִסְמֵי גוּפָהּ עֵינֶיךָ תְּצוֹדֵד,

בְּמֶתֶק פִּיהָ אוֹתְךָ תְּדוֹבֵב:

"אָנָּא מַחְמַדִּי, רְבִיד גְּרוֹנִי,

שְׁתֵה מִיֵּינִי, וּשְׁכַב בְּמִטָּתִי."

אָז, אַתָּה לַטֶּבַח מוּבָל,

לְמוֹצָא פִּיהָ אַתָּה מְזֻמָּן,

יָדֶיהָ פְּרוּשׂוֹת לְאֶתְנָן,

וְאַתָּה לְכָל מַתָּן מוּכָן.

תְּמִימִי, אֱזֹר חֲלָצֶיךָ וּבְרַח,

לִבִּי לִבִּי לְךָ, אָדֹם וָצַח.

אַל תְּאַחֵר, פֶּן תֹּאמַר אָח,

לֹא שָׁמַעְתִּי לְאַזְהָרַת אָח!

בּוֹא אֵלַי וּמוּסָר אֲלַמְּדֶךָ,

חָכְמָה וָדַעַת אַקְנֶה לְךָ,

עֲרֵלוּת לֵב אֶעֱקֹר מִמְּךָ,

לֵב חָדָשׁ אֶבְרָא לְךָ.

בּוֹא אֵלַי, וְאֶל מַעֲדַנּוֹת תּוּבַל,

דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנְךָ תֹּאכַל,

טוּב עוֹלָם אֶתְּנֶךָ,

הֲנָאוֹת תֵּבֵל אַנְחִילֶךָ.

בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה לְךָ פָּתוּחַ בֵּיתִי,

אֶתֶּנְךָ סוֹד מַעְיָנִי וּמַפְתְּחוֹת גַּנִּי,

אֲשִׂימְךָ עַל לוּחַ לִבִּי,

אֶצָּרְךָ בְּשַׂרְעַפַּי וּבְקִרְבִּי.

אֲשִׂימְךָ נֵזֶר לְרֹאשִׁי,

עֲנָק לְצַוָּארִי,

חֲגוֹר לְמָתְנַי,

נְשִׁימָה לְרוּחִי!

חוּשָׁה מְאֹד וְאַל תְּאַחֵר

וְטֹל לְרֹאשְךָ כֶּתֶר, מַהֵר!

תִּהְיֶה מַלְכִּי מוֹשִׁיעִי,

עֲטֶרֶת רֹאשִׁי וְאָב לִבְנִי.

אָנָּא, אַל תָּבוּז לְאַהֲבָתִי,

“אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים”

לֵאמֹר: דִּבְרֵי הֲבָלִים!

הַאֲמִינָה בִּי וּבְאַהֲבָתִי.

עֵדַי הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם,

כִּי דְבָרַי כֵּנִים וַאֲמִתִּיִּים,

כִּנְכוֹן הַיָּמִים וְהָעִתִּים,

לִבִּי וְרוּחִי אוֹתְךָ אוֹהֲבִים!

אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ לֹא נְהָרוֹת יְכַבּוּהָ,

כְּלַבַּת־אֵשׁ הִיא בְּקִרְבִּי,

בְּיָדֶיךָ הָאַמִּיצוֹת תְּכַבֶּהָ,

וּבְרוּחֲךָ הָאֲצִילָה תִּשְׁטֹף אַהֲבָתִי.

אֶחְתֹּם מַשָּׂאִי; צִפִּיתִי וַאֲצַפֶּה לְךָ,

עַד כִּי תָּבוֹא אֶל בֵּיתִי,

עַד כִּי תָּבוֹא אֶל מִטָּתִי,

עַד כִּי תָּבוֹא אֶל קִרְבִּי!..

בְּעוֹד טַלְלֵי בֹּקֶר,

יָצָאתִי לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה,

לִרְעוֹת צֹאנִי בָּאָחוּ.

בְּעֵת צֹאנִי יְלַחֵךְ בַּמִּרְעֶה,

יָשַׁבְתִּי לֶאֱכֹל פַּת בֹּקֶר,

וְשָׁתִיתִי מִמֵּימֵי הַנַּחַל.

נָשָׂאתִי חֲלִילִי בְּיָדִי,

וְזֶמֶר הַלֵּל זִמַּרְתִּי:

לַנּוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר.

גַּם הִתְחַנַּנְתִּי בְּשִׁירִי,

לַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם,

סַפְּרוּ לִי סוֹד:

אַהֲבָתָם הַגְּדוֹלָה־נִפְלָאָה

שְֶׁל אַמְנוֹן וְתָמָר…

הַכּוֹכָבִים נַעֲנוּ וְסִפְּרוּ:

"אַמְנוֹן צָפָה בְּחַלּוֹנוֹ,

סָבַר, הֲתִבָּקַע הָאֲדָמָה,

וּהָאַהֲבָה תִּצְמַח?..

אוֹ מֵהַשָּׁמַיִם תּוֹפִיעַ?

כָּךְ חָלַם עַל אַהֲבָה,

חֲלוֹם מָתוֹק נִפְלָא!..

חֶפְצוֹ, אַהֲבָה שֶׁכֻּלָּהּ הוֹד וְהָדָר,

אוֹר יְקָרוֹת מִסְּבִיבָהּ,

לְרֹאשָׁהּ – כֶּתֶר בְּצֶבַע הַקֶּשֶׁת.

לְבוּשָׁה שִׂמְלַת כְּלוּלוֹת,

לְבָנָה כְּלֹבֶן הַלְּבָנָה,

עֲנוּדָה עֲנַק כּוֹכָבִים לְצַוָּארָה.

צוֹעֶדֶת אֶל כִּפַּת הַחֻפָּה,

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן יְלַוּוּהָ,

מֵאֲחוֹרֶיהָ שֹׁבֶל שִׂמְלָתָהּ תָּאִיר.

אָז! כֻּלּוֹ חָשׁ אֹשֶׁר,

לִבּוֹ יִמַּס בְּקִרְבּוֹ מִשִּׂמְחָה,

עוֹד מְעַט וְיִקְרְאוּ לוֹ..!

וְאָז אֶל גַּן הָעֵדֶן יוּבַל,

אֶל הָאַהֲבָה הַנִּכְסֶפֶת יַגִּיעַ,

וְאֶל מְקוֹר הַהֲנָאוֹת

הַשֶׁבַח לְךָ אֵלִי יְזַמֵּר,

זִמַּנְתָ לִי בַּת זוּג חִישׁ מַהֵר,

וּמַדּוּעַ הַטֶּקֶס מְאַחֵר?

לְאַמְנוֹן, אֵין סַבְלָנוּת יוֹתֵר,

יִזְעַק: אֵלִי, נִשְׁמָתִי פּוֹרַחַת,

תְּנֵנִי וְאָעוּפָה לִזְרוֹעוֹתֶיהָ!

תְּפִלָּתוֹ הִתְקַבְּלָה מְהֵרָה,

זְרוֹעוֹתֶיהָ הוֹשִׁיטָה וְקָרְאָה,

"בּוֹא אֵלַי וְאֶל חֵיקִי!״

אַמְנוֹן, צָעַד לִקְרַאת הָאַהֲבָה,

הוֹשִׁיט יָדוֹ הָרוֹעֶדֶת,

אֶל יָדָהּ, וּלְפֶתַע..!

וַיִּיקַץ וּהִנֵה חֲלוֹם,

חֲלוֹם נִפְלָא שֶׁגָּז,

שְׁבִיל אוֹר שֶׁנֶּעְלַם!..

גַּם תָּמָר חָלְמָה אוֹתוֹ חֲלוֹם,

וַתִּתְמוֹגֵג מֵאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה,

וַתִּיקַץ וְהִנֵּה חֲלוֹם!

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּפְתַּח חַלּוֹנָהּ,

וַתֵּרֶא עֶלֶם – אַמְנוֹן – נִצָּב מִמּוּלָהּ

וְאַמְנוֹן רָאָה תָּמָר נִצֶּבֶת מוּל חַלוֹנוֹ.

נְהָרָה פִּתְאֹמִית חָדְרָה לְלִבּוֹתֵיהֶם!

נוֹכְחוּ כִּי הָאַהֲבָה בְּבָתֵּיהֶם,

לֹא בַּשָּׁמַיִם וְלֹא בָּאָרֶץ!

לֹא בַּחֲלוֹם וְלֹא מַחֲשָׁבָה,

דּוֹפֶקֶת בְּחַלוֹנָם!

נִצֶּבֶת מוּלָם, וְקוֹרֵאת: קוּם עֲשֵׂה!..

אֲחוֹתִי־תַמָּתִי,

בַּת לְאִמִּי־הוֹרָתִי,

אוֹתָךְ מִכֹּל אָהַבְתִּי!

אַתְּ מְאוֹר חַיַּי,

אַתְּ תִּקְוָתִי,

מִגְדַּל אוֹר בְּלִבִּי.

בִּלְעָדַיִךְ, כּושֵׁל אֲהַלֵך.

בְּעֵת צָהֲרַיִם אֲגַשֵּׁשׁ.

נַפְשִׁי לְלֹא מְנוּחָה!

אָנָּא, שָׂאִינִי בְּכַנְפוֹת אַהֲבָתֵךְ,

בְּדָפְנוֹת לְבָבֵךְ,

בְּדַל שִׂפְתוֹתַיִךְ.

שָׂאִינִי, בֵּין עֳפָרַיִךְ,

לִשְׁכֹּן חֲצֵרֵךְ,

לְהַאֲזִין לַהֲגִיגֵךְ!

אֵדְעָה, הַלְבָבֵךְ אוֹהֵב כִּלְבָבִי?

אָחוּשָׁה, הֲרַחֲשֵךְ כְּרַחֲשִׁי?

אַאֲזִינָה, מַשַּׁק אַהֲבָתֵךְ לִי?

דְּמוּתֵךְ, תָּאִיר נְתִיבִי.

חֹסֶן, אַתְּ לִי.

צוּק אַדִּיר: מִבְטַחִי!

"מָעַֻזִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי,

מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי",

מוֹשִׁיעִי, בְּאַהֲבָתְךָ לִי.

אֵלִי תְּנֵנִי וְאֶחְפֹּן

בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי

קִסְמֵי הַטֶּבַע,

אֶאֱגֹד זֵר פְּרָחָיו,

אַגִּשָׁה שַׁי,

לַאֲשֶׁר אֹהַב!

אֶקְלֹט זְמִירוֹתָיו בְּאָזְנַי,

אֶצְּרֵם בְּרוּחַ אַפִּי,

אֶתְּנֵם, לְבָבַת עֵינִי!

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ אַנְחִילֵךְ,

אֹשֶר וְטוֹב אֶתְּנֵךְ,

שָלוֹם וְשַׁלְוָה מְנָתֵךְ.

תַּמָּתִי, תַּחַת אַהֲבָתִי,

מַבָּט חוֹדֵר לְלִבִּי, תְּנִינִי.

חִיּוּךְ רָחָב שִׁלְחִי לְעֻמָּתִי.

הוֹשִׁיטִי יָדַיִךְ־זְרוֹעַיִךְ,

חַבְּקִינִי אֶל לִבֵּךְ,

קִשְׁרִינִי בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה לְחָזֵךְ.

אַמְּצִינִי לְחֵיקֵךְ,

שִׂימִי שְׂפָתַי לִשְׂפָתַיִךְ,

וְעֵינַי מוּל עֵינַיִךְ.

הַשְׁקִינִי מִכּוֹס יֵינֵךְ,

מְֵעֲסִיס רִמּוֹנֵךְ,

מִיָּם אַהֲבָתֵךְ!

כְּסַעַר הַיָּם,

כָּךְ סוֹעֵר וְגוֹעֵשׁ

לִבִּי, לְאַהֲבָתֵךְ!

תַּמָּתִי מַה לָּךְ תִּתְמַהְמְהִי!

כִּנְשׂא רוּחַ סַעַר,

שָׁאִינִי אֶל חַדְרֵי לְבָבֵך!

שִׂימִינִי: טַבַּעַת יַהֲלֹום לְיָדֵךְ,

רְבִיד חֵן לְצַוָּארֵךְ,

נֶזֶם לְאַפֵּךְ!

פֶּרַח לְדַשׁ בִּגְדֵךְ,

כֶּתֶר לֶרֹאשֵׁךְ,

לִוְיַת חֵן לְמִצְחֵךְ!

גַּם זֹאת! בּוֹאִי לְכַרְמִי,

נִבְצֹר בָּעֲנָבִים,

נִקְטֹף תַּפּוּחֵי אַהֲבָה!

נֹאכַל מִפְּרִי כַּרְמִי,

עַד לְשָׂבְעָה,

נִשְׁתֶּה לִרְוָיָה!

תַּמָּתִי, אֲסַיֵּם שִׁירָתִי.

הֲנִתָּן לַחְדֹּל מֵאַהֲבָה?

זֹאת, לֹא אֵדָעָה..!

יַמִּים וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ,

אֵשׁ לֹא תְּכַבֶּה

כִּי הִיא שַׁלְהֶבֶת יָהּ.

בְּיָדֵךְ אֲחוֹתִי־תַמָּתִי,

הַשִּׁקּוּי לְאַהֲבָתִי.

בְּטֶרֶם מְאֻחָר הַשְׁקִיהוּ לִי.

אֲחוֹתִי יְפַת הָעֵינַיִם,

לָרִאשׁוֹנָה,

פְּגַשְׁתִּיךְ בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם,

אֲנִי עָלִיתִי בָּהָר

וְאַתְּ,

יָרַדְתְּ מֵהָהָר.

נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף הַיִיתִי,

מְחַפֵּשׂ

“אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי”!

עֵינַיִךְ, כִּשְׁנֵי זִקּוּקֵי נוּר!

נָחוּ

עַל עֵינַי, מְשַׁחֲרוֹת אַהֲבָה.

אָז בָּעֲרָה אֵשׁ אַהֲבָה בִּי,

מִמַּבָּטֵךְ

נָמֵס לִבִּי בְּקִרְבִּי!

לֹא עוֹד אֶחְשֹׁבָה,

עַל

קְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם וְיָפְיָהּ.

לֹא עוֹד אָזִינָה עֵינַי בְּקִסְמָהּ.

הָיִיתִי

מֻקְסָם מֵעֵינֵי הַתְּכֵלֶת שֶׁבָּךְ.

עֵינַיִךְ כָּבְשׁוּ רַעְיוֹנַי,

נָגְהָם

חָדַר לְנִימֵי נַפְשִׁי!

צִבְעָם, כִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ.

מַבִּיעוֹת:

חֵן, רֹךְ וְעֶדְנָה!

לְחָזֵך שְׁנֵי עֳפָרִים,

נִצָּבִים:

לְהָאִיר אֶת אַהֲבָתִי.

קוֹמָתֵךְ חֲסֻנָּה זְקוּפָה.

צוֹעֶדֶת

בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּבִטְחָה.

אֶצְבְּעוֹתַיִךְ לְזַמֵּר נוֹעֲדוּ,

שְׂעָרֵךְ –

כְּמֵיתְרֵי כִּנּוֹר דָּוִד.

בְּלִבִּי חָפַצְתִּי לִשְׁמֹעַ

זֶמֶר

מִתְנַגֵּן כְּבִימֵי דָוִד.

עַל אַהֲבָה שֶׁבַּלֵּב;

וְעַַל

יְפַת הָעֵינַיִם שֶׁמָּצָאתִי.

עֵינַיִךְ, כִּשְׁתֵּי עֵינוֹת מַיִם.

תְּנִינִי

וְאֶשְׁתֶּה, וְאֶרְוֶה מִיָּם הָאַהֲבָה.

בְּטֶרֶם אֶמְעַד וְאֶפֹּל,

בְּטֶרֶם

תֵּצֵא נִשְׁמָתִי וְאִתָּה אַהֲבָתִי!

תַּמָּה, הַרְאִי לִי הַדֶּרֶךְ,

אֶל

רֹאשׁ פִּסְגַּת הָהָר!

תָּמִים, יוֹדַעַת אֲנִי רְצוֹנְךָ,

חֶפְצְךָ:

לְהַגִּיעַ אֶל פִּסְגַּת לִבִּי!

אֲנִי: “גַּן נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם”

עַד:

“אֶמְצָא שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי”!

יוֹנָתִי! אֲנִי הוּא שֶׁאָהֲבָה נַפְשֵׁךְ,

הָבָה:

נַעְפִּילָה בְּיַחַד, אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה.

נָלִינָה בְּרֹאשׁ הָהָר,

נָקִימָה

אֹהֶל מִירִיעוֹת הַשָׁמַיִם!

שָׁם יְהֵא מִשְׁכָּנֵנוּ,

הַרְחֵק

מֵעֵין הָאָדָם, הַחַיָּה וְהָעוֹף.

נֹאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת,

נִשְׁתֶּה

מֵעֲסִיס יֵין הָאַהֲבָה!

כְּלוּלָה! שְׂאִי אֵלַי עֵינַיִךְ,

רְאִי

מַה לּוֹהֶטֶת אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ.

שִׂימִי יָדֵךְ לְחָזִי,

חוּשִׁי:

מָה רַבָּה עֶרְגָּתִי!

הִשְׁבַּעְתִּי אוֹתָךְ חֶמְדָּה.

נָא

גְּשִׁי אֵלַי וְהַחֲזִיקִי בִּי.

אָז תֵּדְעִי כִּי,

אֲנִי:

הוּא אֲשֶׁר תֶּאֱהָבִי!

אֲחוֹתִי יְפַת הָעֵינַיִם,

תְּנִינִי

מַפְתְּחוֹת גַּנֵּךְ וּמַעְיָנֵךְ!

שִׂימִינִי לִהְיוֹת בְּחֵיקֵךְ,

קִשְׁרִינִי

בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה שֶׁבְּיָדֵךְ.

אָז, הָאֹשֶׁר יְהֵא מְנָתֵנוּ,

גַּם

הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה יִשְׂרְרוּ בִּמְעוֹנֵנוּ!

שְׁמֵי תְּכֵלֶת מֵעַל

זְרוּעִים כּוֹכְבֵי זֹהַר,

וּבַמִּזְרָח יְתַמֵּר הַסַּהַר.

בַּמַּעֲרָב הַשָּׁמַיִם, גּוֹלְשִׁים;

עֶדְרֵי עֲנָנִים לְבָנִים,

כְּכְבָשִׂים בְּהָרֵי יְהוּדָה.

יָם תְּכֵלֶת מִלְּמַטָּה,

לְחוֹפָיו, חוֹל מַבְהִיק.

בִּזְרוֹעוֹת אַהֲבָה יְחַבְּקֵהוּ.

בְפַאֲתֵי מִזְרָח, אוֹרוֹת.

אֳנִיָּה שָׁטָה, חוֹתֶרֶת.

חוֹף מוֹלֶדֶת, תְּשַׁחֵר.

מִצָּפוֹן הָרוּחַ תְּנַשֵּׁב.

וּמֵהַיַּעַר הָרָחוֹק מְאֹד,

זְמִירוֹת עֵצִים, תָּבִיא.

מִסָּבִיב, דְּמָמָה תִּשְׂרֹר.

עִתִּים, הַמַּיִם יֶהֶמָיוּ,

וְקוֹלָם יֶעֱרַב לָאֹזֶן.

עִתִּים, דָּג שׁוֹבָב יָצוּף,

וְשׁוּב יַחְמֹק הַיָּמָּה!

וְהַדְּמָמָה, שׁוּב תִּשְׂרֹר.

בַּּתָּוֶךְ, יוֹשֶׁבֶת עַלְמָה.

עַתָּה יָצְאָה מֵהַיָּם

לְגֵוָהּ, נִטְפֵי מַיִם נוֹצְצִים כְּכוֹכְבֵי הָרָקִיעַ!

מַרְאֶהָ, מַבְהִיק כְּחוֹל הַיָּם.

עֵינֵי תְּכֵלֶת לָהּ:

כִּתְכוֹל הַיָּם וְהַשָּמַיִם.

צַוָּארָה כְּעֵץ הַתֹּמֶר,

חֵן שְׂעָרָהּ כְּאַשְׁכְּלוֹתָיו

רֵיחָהּ, רֵיחַ עֶדְנָה.

פָּנֶיהָ, כִּפְנֵי הַיָּרֵחַ,

לְחָזֶהָ, עֲנוּדִים שׁוֹשַׁנִּים.

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ, כְּכַלָּנִיּוֹת שָׂדֶה.

כֻּלָּהּ זֹהַר זָךְ,

עֶדְנָה וְטֹהַר נִשְׂגָּב,

כְּחַוָּה הָאֵם בְּעֵדֶן.

הַיָרֵחַ יְלַטְּפֶנָּה בְּאַהֲבָה,

וְיָאִיר אֶת קִסְמָהּ,

הַמֵּפִיק נֹגַהּ סְבִיבָהּ.

וַיִתְיַצְּבוּ לְפָנַי שְׁנֵיהֶם,

הַיָּרֵחַ וּבַת הָעֵדֶן,

וְלִשְׁנֵיהֶם: קַרְנַיִם יְצוּדְדוּנִי.

אֲנִי אֶחֱזֶה כָּל זֹאת,

אֶחְשְׁבָה: הֲלַחְפֹּן לְקִרְבִּי

טֹהַר שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת?!

יַהֲלוֹמֵי שָׁמַיִם, וְזִיו הַיָּרֵחַ.

טֹהַר הַיָּם, וְעַנְנֵי הַלֹּבֶן.

מַשַּׁב הָרוּחַ, וְאִוְשַׁת הָעֵצִים.

וָאֶבְחֲרָה לַחְפֹּן לְקִרְבִּי

קֶסֶם בַּת הָעֵדֶן:

כִּי הוּא אֲשֶׁר יְדוֹבְבֵנִי.

דָּרַךְ כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם שֶׁלִּי,

שָׁמַיִם שֶׁמִּמַּעַל לְחַלּוֹנִי,

הַפְּרוּשִׂים מֵעַל לְגַג בֵּיתִי

וְהָאָרֶץ שֶׁמִּתַּחַת לְרַגְלִי.

מֵאָז יֻחַמְתִּי, נִצְנֵץ לְמוּלִי מִדֵּי עֶרֶב,

אֲנִי הוֹשַׁטְתִּי זְרוֹעִי וְאָמַרְתִּי: קְרַב!

אַךְ נִצְנוּצוֹ נֶעְלַם וְאוֹתִי עָזַב,

שִׂחֵק אִתִּי מִשְׂחַק נֶעֱלָב.

בְּהֶעְלֵמוֹ רַב צַעֲרִי וּמָט מִבְטַחִי,

מֵעֵינַי נִגְּרוּ דְמָעוֹת כָּל לֵילִי,

לְלֵיל הַמָּחָר צִפִּיתִי וְקִוִּיתִי:

כִּי יָשׁוּב לְנַַצְנֵץ לִי כּוֹכָבִי.

אָכֵן, הַפַּעַם טָס הַכּוֹכָב לְמוּלִי,

בְּשֶׁטֶף הִתְפָּרֵץ לְחַדְרִי וּלְבֵיתִי,

זֶהוּ הַמַּזָּל לוֹ חִכִּיתִי,

עִדָּן וְעִדָּנִים לוֹ צִפִּיתִי!

שִׁמְעוּ רֵעַי! עֵת דָּרַךְ כּוֹכָבִי,

הֵאִיר שָׁמַי וְלִבִּי,

שִׁנָּה אוֹרְחוֹת דַּרְכִּי,

קָרָא דְרוֹר לְֹאַהֲבָתִי!..

כּוֹכָבִי הוּא עֶלֶם חָמוּד,

לִבִּי לוֹ צָמוּד,

בְּכָל דַּרְכִּי הֵאִיר כְּעַמּוּד,

כָּל כֻּלֹּו, עָלַי נִפְלָא וְאָהוּד.

קָרַב אֵלַי, הִסְתַּכֵּל רַבּוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו,

לְפָתַנִי בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו,

כְּבָלַנִי וְחִבְּקַנִי בְּכָל רִגְשׁוֹתָיו,

הִצְמִיד אֵלַי שְׁתֵּי שִׂפְתוֹתָיו!

וְאָז בְּלַהַט נָשַׁק לִי,

מֵרֹב הֲנָאָה חַשְׁתִּי כִּי פָּרְחָה נִשְׁמָתִי,

כְּאִלּוּ טָבְעָה בִּיוֵן חֶשְׁקִי.

לְכוֹכָבִי, נָתַתִּי לָמֹץ – כְּחֶפְצוֹ – מִיָּם אַהֲבָתִי.

אֶשְׁטַח תְּפִלָּתִי לְךָ, אֱלֹהֵינּוּ;

עַיִן חוֹמֶדֶת לֹא תְּשׁוּרֶנוּ,

אִשָּׁה תְּאֵבָה לֹא תַּחְפְּצֶנּוּ,

רַק לִי לְבַדִּי תִּשְׁמְרֶנּוּ, בְּחֵיקִי תִּצְפְּנֶנּוּ.

חַזְּקָה זְרוֹעִי וְאַמְּצָה כֹּחִי,

לְמַעַן אֶלָּחֵם מִלְחַמְתִּי,

נֶגֶד אִשָּׁה זָרָה שֶׁתִּקְרַב לְבֵיתִי

לִפְרֹשׂ רֶשֶׁת לְמַחְמַד לִבִּי.

דַּע אֵלִי וּמַלְכִּי:

אִם לֹא תַּעַזְרֵנִי,

לְהַרְחִיק אִשָּׁה נָכְרִיָּה מִמְּעוֹנִי!

אֶלָּחֵם מִלְחַמְתִּי בְּעַצְמִי לְבַדִּי!

אֲשַׁלַּח בְּעֵינֶיהָ קַשְׁתִּי,

אֲפַלַח חֵיקָהּ בְּחַרְבִּי,

אֲרַטֵּשׁ רַחְמָהּ בְּיָדִי,

קַנֹּא אֲקַנֵּא בְּאוֹהֵב כּוֹכָבִי, שֶׁנּוֹצַר לִי לְבַדִּי!..

קַדַּחַת אֲחָזַתְּנִי,

אֵשׁ יוֹקֶדֶת בִּי,

אָחוּשָׁה כִּי תִּשְׂרְפֵנִי,

שָרִיד לֹא תַּשְׁאִיר מִמֶּנִּי.

כַּלְכֵּל לֹֹא אֵדָעָה,

לִזְעֹק לֹא אוּכָלָה,

הָאֵשׁ לֹא נֶעֶצְרָה,

אֵין לָהּ מְכַבֶּה.

כֹּחוֹת רַבִּים סְבָבוּנִי,

לְחָצִים אַדִּירִים בְּקִרְבִּי,

לוֹחֲמִים בִּי לְכַלּוֹתֵנִי,

מְבַקְשִׁים אֶת נַפְשִׁי.

הִתְהַפַּכְתִּי עַל מִטָּתִי,

שָׁכַבְתִּי אַפְּרַקְדָּן עַל רִצְפָּתִי,

מָתַחְתִּי כַּחֲבָלִים גּוּפִי,

וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲזֹר לְעַצְמִי.

קָרָאתִי בְּקוֹל: עִזְרוּנִי,

מֵאֲבַדּוֹן הַצִּילוּנִי,

מִכְּאֵב עָצוּר רַפְּאוּנִי,

כַּבּוּ שַׁלְהֶבֶת שֶׁבְּקִרְבִּי.

אָחוּשָׁה כִּי קָרוֹב קִצִּי,

דָּמִי רָתַח וְעָלָה לְרֹאשִׁי,

דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת בְּלִבִּי,

מֶתַח אַדִּיר בְּחֵיקִי.

אָנָּא אֵלִי טֹל נִשְׁמָתִי,

לֹא אוּכָלָה שְׂאֵת סִבְלִי,

אֵין בִּי כֹּחַ, לְצַעֲרִי,

אֲנִי כּוֹרֵעַ תַּחַת מַשָּׂאִי.

נוֹאָשׁ וְעָצוּב נָפַלְתִּי וְנִרְדַּמְתִּי,

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: מוּטָב לִי

לִמְסֹר נִשְׁמָתִי בְּיַד בּוֹרְאִי,

וְהוּא אֲשֶׁר יוֹשִׁיעֵנִי.

אֵלִי עָנָה לִתְפִלָּתִי בִּמְהֵרָה,

וְאֶל מִטָּתִי שָׁלַח נַעֲרָה,

יָפָה רַכָּה וַעֲנֻגָּה,

פָּנֶיהָ כַּחַמָּה וְכַלְּבָנָה.

לְיָדִי שָׁכְבָה בַּלָּאט,

הֵסִירָה מִמֶּנִי בְּגָדַי לְאַט,

עֵינֶיהָ אֶל עֵינַי חִבְּרָה,

וּשְׂפָתֶיהָ אֶל שְׂפָתַי הִצְמִידָה.

אֶל בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַעְתִּי,

עַל גּוּפָהּ הַחַם שָׁכַבְתִּי,

וָאָחוּשָׁה… מְנוּחָה…

בְּמִלִּים: לֹא אוּכַל אֲבַטְּאָה!

הָאֵשׁ שֶׁבְּקִרְבִּי דָעֲכָה פִּתְאֹם,

מִשְּׁנָתִי הֱקִיצוֹתִי וְהִנֵּה חֲלוֹם,

אָכֵן, נוֹדַע לִי בָּרִאשׁוֹנָה,

כִּי הַפִּתְרוֹן בְּחֵיק הַנַּעֲרָה.

יָשַׁבְתִּי יֶתֶר לֵילִי,

לְקוֹנֵן עַל מַר גּוֹרָלִי,

עַל כִּי נֶעֶלְמָה מִמִּטָּתִי נַעֲרַת פָּז,

וְעַל חֲלוֹם נִפְלָא שֶׁגָּז.

עֵינַי עֲצוּמוֹת,

נִדְמֶה

כִּי הֵן רְדוּמוֹת.

אַךְ לִבִּי עֵר,

מַחְשְׁבוֹתַי

כְּמַעְיָן דּוֹהֵר.

נַפְשִׁי סוֹעֶרֶת,

כְּלַבָּה

בִּי בּוֹעֶרֶת.

לֹא אֵדְעָה מַרְגּוֹעַ,

גַּם

שֵׁנָה לְשְׂבֹּע.

רַבּוֹת דַּאֲגוֹתַי,

לָכֵן

רַבּוֹת אַנְחוֹתַי.

מִי יִשָּׂא מַשְׂאוֹתַי,

יַעֲזֹר

לְהוֹלִיךְ מְצוּקוֹתַי.

לְחֲבֵרִי דַי לוֹ בְּמַשָּׂאוֹ,

לֹא יוּכַל

שְׂאֵת בְּמַשָּׂא זוּלָתוֹ.

דַּי לוֹ בִּבְעָיוֹתָיו,

בְּמַשָּׂא

מִכְלוֹל דַּאֲגוֹתָיו.

רַק אַתָּה, אֵלִי,

יָכוֹל

שְׂאֵת בְּמַשָּׂאִי.

בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי.

מִשָּׁמֶיךָ

מִמְּצוּקוֹתַי פְּדֵנִי.

תֵּן שְׁנָת לְעֵינֵי,

גַּם

מְנוּחָה לְשַׂרְעַפַּי.

תְּנֵנִי מְלֹא כַּף נַחַת,

וְעוֹד

מֵאָה וְאַחַת..!

כֶּסֶף וְזָהָב תַּנִּיחַ לְךָ,

אשֶׁר

תְּנָה לְעַבְדְּךָ..!

עשֶׁר וְכָבוֹד לְךְ, אֵלִי,

לִי –

שַׁלְוָה לְנַפְשִׁי.

לְךָ אֶרֶץ וְשָׁמַיִם,

לִי –

מְעַט חָכְמַת חַיִּים.

לְךְ יַמִּים וּנְהָרוֹת,

לִי –

מֵי מְנוּחוֹת.

אָז לְךָ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ,

לִי –

קֶבֶר בָּהּ…

אָז, לְךְ אוֹדֶה,

גַּם

אֶקֹּד וְאֶשְׁתַּחֲוֶה!

הֵי הֵלֶךְ,

עֲמֹד!

לְאָן תֵּלֶךְ?

הָעוֹלָם אֵין לוֹ סוֹף…

הֵי מְשׁוֹטֵט,

עֲצֹר!

לְאָן תְּשׁוֹטֵט?

הָאָרֶץ אֵין לָהּ סוֹף…

הֵי חוֹתֵר,

הַפְסֵק!

לְאָן תַּחְתֹּר?

הַיָּם אֵין לוֹ סוֹף…

הֵי מְעוֹפֵף,

נוּחַ!

לְאָן תְּעוֹפֵף?

לַמֶּרְחָב בַּחֲלָל אֵין קֵץ…

הֵי טַיָּס,

הַקְשֵׁב!

לְאָן תָּטוּס?

לַשָּׁמַיִם אֵין גְּבוּל…

הֵי שָׁר,

חֲשֹׁב!

לְמִי תָּשִׁיר?

הָעוֹלָם חֵרֵשׁ, לֹא שׁוֹמֵעַ…

הֵי בֶּן אָדָם,

הִתְבּוֹנֵן!

לָמָּה תִּטְרַח?

לַכֹּל אֵין סוֹף! לְךְ הָאָדָם יֵשׁ סוֹף…

מָרִי הָארוּן הַכֹּהֵן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.

דְּמוּתוֹ כִּדְמוּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן־סָבָא,

זְקָנוֹ צָחֹר כַּשֶּׁלֶג יוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו,

מְעַטֵּר פָּנָיו בַּעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת.

פָּנָיו מְפִיקִים זֹהַר רַב,

עֵינָיו עֵינֵי תְּבוּנָה,

מִצְחוֹ חָכְמָה וָדַעַת,

פִיו, מֵפִיק דְּבָרִים כְּמַרְגָּלִיּוֹת,

לְשׁוֹנוֹ נוֹטֶפֶת דִּבְרֵי מוּסָר,

דִּבּוּרוֹ בַּעֲנָוָה וָנַחַת,

הִלּוּכוֹ בְּהַשְׁקֵט וּבִטְחָה,

מְלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת הַתְּפִירָה.

הָאֵל חֲנָנוֹ בְּיָדַיִם נִפְלָאוֹת,

מִתַּחַת יָדוֹ יוֹצְאִים בִּגְדֵי פְּלָאוֹת,

לְפִתְחוֹ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים,

מְלָכִים וּבְנֵיהֶם, רוֹזְנִים וְשָׂרִים.

מִי שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵר אֶצְלוֹ,

אֵינוֹ רָאוּי לִמְלוּכָה,

מִי שֶׁתּוֹפֵר אֵצֶל זוּלָתוֹ,

נוֹחֵת לְמַטָּה מִמַּעֲמָדוֹ.

מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב לְהִתְפַּלֵּל לְבֵית מִדְרָשׁוֹ,

שׁוֹנֶה מִדְרַשׁ אַגָּדַה וַהֲלָכָה,

וְשָׁב מִיָּד לְבֵיתוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ,

לַעֲסֹק הוּא וִילָדָיו בְּפַרְנָסָתוֹ.

יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָׁבוּעַ בְּהַשְׁכָּמָה,

נִשְׁמָעוֹת דְּפִיקוֹת עַל דַּלְתּוֹ בְּחָזְקָה,

אִשְׁתּוֹ נֶחְפֶּזֶת לִרְאוֹת מָה הַחֲרָדָה,

מִפְּנֵי מָה דוֹפְקִים בְּחָפְזָה!..

“אִשָּׁה נִרְעֶשֶׁת, רוֹצָה לִרְאוֹתְךָ, בַּעְלִי.”

“אִמְרִי לָהּ, בְּבַקָּשָׁה, תַּעֲלֶה וְתָבוֹא.”

“וְשֶׁמָּא לְדְחוֹתָהּ – עַד תֵּרָגַע – מִפָּנֶיךָ?”

“אָמַרְתִּי: תַּעֲלֶה בְּבַקָּשָׁה.”

הָאִשָּׁה לִפְנֵי מָרִי הָארוּן הִתְיַצְּבָה,

אֶת מַר לִבָּהּ לְפָנָיו שָׁטְחָה:

הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד בַּעְלִי,

אֶת חַיַּי הוּא מְמָרֵר לִי.

בְּכָל לֵיל שַׁבָּת מַשְׁבִּית שְׂשׂוֹנִי,

טְעָנוֹת מְשֻׁנּוֹת טוֹעֵן נֶגְדִּי,

“אלחלבה קובה, אלמרק עוקה, אלוקמה חורקה”,

דְּהַיְנוּ: הַחַלְבָה מָרָה, הַמָּרָק מָלוּחַ, הַחַלָּה חֲרוּכָה.

הָאֱמֶת יָא מָרִי, הַכּל טוֹב וְנָאֶה,

עַל לֹא כְלוּם, רִיב וּדְבָרִים עוֹשֶׂה!

נִרְאֶה כִּי עֵינוֹ בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת,

מִי שֶׁתִּקַּח אוֹתוֹ מִדַּעַת נִבְעֶרֶת.

יָא מָרִי, אֲנִי אוֹתוֹ אוֹהֶבֶת,

לִי לְבַדִּי, וְלֹא לְאַחֲרֶת!

אִם אֵינוֹ רוֹצֶה בִּי,

וְהוּא שָׂם לִי עֲלִילוֹת דְּבָרִים, יְגָרְשֵׁנִי!

בִּתִּי, תַּפְקִידִי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,

אֶתֵּן לָךְ סְגֻלָּה לִשְׁלוֹם בַּיִת.

אוֹתָהּ תִּשְׁמְרִי בְּסוֹד גָּמוּר

גַּם מִפְּנֵי בַּעְלֵךְ וּקְרוֹבַיִךְ.

מִבֵּית גְּנָזָיו הוֹצִיא אֶתְרוֹג וְקָטַף קְצֵה הָעֵץ מִפְּטְמָתוֹ.

מָסַר הָעֵץ לְיָדָהּ, וְאָמַר לָהּ: בִּזְמַן הָרִיב שִׂימִי הָעֵץ בַּפֶּה,

הִזָהֲרִי מִלּוֹמַר מִלָּה; כְּבִשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה!

רְאִי הִזְהַרְתִּיךְ, תִּנְהֲגִי לְפִי דְבָרִי!

כְּהֶרְגֵּלוֹ הַבַּעַל מִתְרָעֵם, הָאִשָּׁה שׁוֹתֶקֶת!..

הַבַּעַל תָּמֵהַּ וְשׁוֹאֵל: לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת?

מְסַמֶּנֶת לוֹ שֶׁהִיא לֹא יוֹדַעַת,

בְּאֵין תַּחֲרוּת דְּבָרִים, הַזּוּג בְּנַחַת אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים!..

לֵיל שַׁבָּת תַּעֲנוּג, יוֹם שַׁבָּת תַּעֲנוּג וּמְנוּחָה.

יוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר בַּהַשְׁכָּמָה,

אֶל מָרִי הָארוּן רָצָה, הוֹדְתָה לוֹ עַל הָ“עוּדִי” שֶׁלּוֹ שֶׁנָּתַן לָהּ,

מָרִי הָארוּן אָמַר לָהּ: לֹא בִּזְכוּתִי,

כָּל זֶה בִּזְכוּת עֵץ הָאֶתְרוֹג שֶׁבְּפִיךְ…

בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה,

טָמְנוּ אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

זֶה סוֹפוֹ שֶׁל הָאָדָם:

“מֵהֶעָפָר בָּא וְאֶל הֶעָפָר יָשׁוּב!”

רַק אָז עָלָה בַּתּוֹדָעָה,

שֶׁלֹּא יָשׁוּב הַבַּיְתָה!

וְאָכֵן, בִּשְׁעַת הַקְּבוּרָה,

אָבַדְתִּי הַהַכָּרָה!..

וְאָז, מַחֲזֶה חָזִיתִי:

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן הִשְׁתַּלְשְׁלוּ מִשָּׁמַיִם,

מַלְאֲכֵי הַיּשֶׁר,

הָעֲנָוָה וּמִדּוֹת הַחֶסֶד.

הוֹשִׁיטוּ יָדָם וְכַנְפֵיהֶם,

אֶל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָבִי,

לְשֵׂאתָהּ אֵלֶיךָ אֵלִי,

אֶל מִשְׁכָּנָהּ, בְּגַן הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן.

רְאִיתִיהָ; צְחֹרָה, נְקִיָּה וּבָרָה!

גַּם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם,

קִדְּמוּ אוֹתָהּ בִּבְרָכָה!

וּפִנּוּ לָהּ דֶּרֶךְ בְּאַהֲבָה.

כְּשֶׁעָלְתָה מַעְלָה מַעְלָה,

עֵינַי לֹא עוֹד חָזוּהָ,

נִתַּק הַקֶּשֶׁר אִתָּהּ.

כָּאַב לִי, הִזְדַּעְזַעְתִּי!…

אָז, הֳקִיצוֹתִי וְיָדַעְתִּי:

תַּם הַקֶּשֶׁר עִם אָבִי,

נִסְתַּלֵּק לִישִׁיבָה,

שֶׁל מַעְלָה!..

לא עוֹד אֶשְׁמַע תּוֹכְחוֹתָיו,

לא אֶרְאֶה מַרְאוֹתָיו,

לֹא אֶחֱזֶה נֹעַם הֲלִיכוֹתָיו,

שַׁעַר הַשָּׁמַיִם נִסְגַּר, תַּם וְנֶחְתַּם!

שַׁבְתִּי לְבֵיתִי בּוֹדֵד וְנִכְאֶה.

קָשֶׁה מְאֹד שִׁבְרִי, וּדְמָעוֹת לֹא עָזְרוּ לִי,

נִשְׁאַר לִי לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אָבִי,

אִם הַשֵּׁם יְהֵא בְּעֶזְרִי!

לְסָבִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

הָיָה הַרְבֵּה מָמוֹן,

כֶּסֶף רַב עוֹבֵר לַסּוֹחֵר,

בִּדְמוּת “מַרְיָה תֶּרֶזָה”.

אָרוּז בְּשַׂקִּים, עֲרֵמוֹת גְּדוֹלוֹת,

אִתּוֹ גָדַלְתִּי, סָפַרְתִּי, מִשַּׁשְׁתִּי

בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי הוֹן,

לא סִפּוּר וְלֹא חֲלוֹם, נָשַׁמְתִּי מָמוֹן!

הָיָה לוֹ כֶּסֶף טָהוֹר,

יָצוּק בְּלוֹקִים, תּוֹצֶרֶת הָאַנְגְּלִים,

מְיֹעָד לְצוֹרְפִים

וּלְעוֹשֵׂי חֲלָאִים.

לְסָבִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

הָיָה זָהָב בְּמַטְבְּעוֹת,

חָקוּק עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ הַבְּרִיטִי,

עוֹבֵר לַסּוֹחֵר!

הַרְבֵּה מַטְבְּעוֹת הָיוּ לוֹ,

בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם נוֹצְצִים,

בִּטָּחוֹן יוֹצְרִים,

אוֹתָם מִשַּׁשְׁתִּי, סָפַרְתִּי וְאָרַזְתִּי.

לְסָבִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

הָיוּ סְחוֹרוֹת,

בְּכַמֻּיּוֹת עֲצוּמוֹת,

כָּל מַה שֶּׁדּוֹרְשִׁים הַלָּקוֹחוֹת.

הָיוּ לוֹ בָּתִּים,

לְאַחְסָנָה וְלִמְגוּרִים,

רְחוֹב שֶׁלּוֹ,

נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.

הָיוּ לוֹ פַּרְדֵּסִים,

עִם בְּאֵרוֹת מַיִם,

בָּהֶם פֵּרוֹת

מִכָּל הַמִּינִים!

לְסָבִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

בָּנִים וּבָנוֹת,

נְכָדִים וְכַלּוֹת,

נִינִים וְנִינוֹת.

לְסָבִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

חֲנָנוֹ הָאֵל

בִּבְרָכָה רַבָּה,

בְּחָכְמָה מֻפְלָאָה.

כָּבוֹד, הוֹן וָעשֶׁר

לֹא חָסְרוּ לוֹ,

דְּבָרִים חֲשׁוּבִים אֵין לוֹ:

נַחַת, שַׁלְוָה וּבְרִיאוּת.

בְּאֵין בְּרִיאוּת כֶּסֶף לְמִי דָרוּשׁ,

וּבְאֵין שַׁלְוָה זָהָב לְמִי נָחוּץ,

וּבְאֵין נַחַת, סְחוֹרָה וּבָתִּים וּפַרְדֵּסִים, דְּבָרִים מְאוּסִים!…

הָיִית בְּסַעַר אֲחוֹתִי מִיּוֹם לֵדָתֵךְ,

מֵאָז הֱיוֹתֵךְ עַד יוֹם כְּלוֹתֵךְ,

שִׂמְחַת יַלְדוּת לֹא טָעַמְתְּ,

גִיל בַּחֲרוּת לֹא יָדַעַתְּ,

לְיָגוֹן וּלְסֵבֶל נוֹעַדְתְּ,

מֵאָז נוֹלַדְתְּ עַד כִּי נָדַמְתְּ.

הָעוֹלָם נוֹצַר, חֶלְקוֹ יוֹם חֶלְקוֹ לַיְלָה,

וְאַתְּ נוֹלַדְתְּ לַאֲפֵלָה,

וּמְנָת חֶלְקֵךְ בּוֹ הַחֲשֵׁכָה.

הָעֵץ נִבְרָא, לַעֲשׂוֹת, לַעֲשׂוֹת יֶרֶק וּלְהַצְמִיחַ פֶּרִי,

הָאִשָּׁה נוֹצְרָה לְהָקִים מִשְׁפָּחָה וּלְהָנִיב פֶּרִי,

וְאַתְּ, אֲחוֹתִי תַמָּתִי, לֹא הֵקַמְתְּ מִשְׁפָּחָה וְלֹא נָשָׂאת פֶּרִי,

לֹא שָׁפְרָה נַחֲלָתֵךְ, וְלֹא הֻמְתַּק דִּינֵךְ,

אָמְנָם לֹא הִשְׁלַמְתְּ עִם גּוֹרָלֵךְ,

וַתֵּאָבְקִי בְּכָל מֵרַב כֹּחֵךְ,

אַךְ מַה כֹּחֵךְ בִּפְנֵי הָאַכְזָר, גּוֹרָלֵךְ!..

עַז רְצוֹנֵךְ לַעֲבֹד, לִחְיוֹת וְלַעֲמֹל בַּחַיִּים,

וַתַּעֲשִׂי עֲנָבִים, וַיַּעֲלוּ בְּאוּשִׁים,

וַתִּזְרְעִי פְּרָחִים, וַיַּעֲלוּ דַרְדָּרִים.

אַדִּיר חֶפְצֵךְ לְהָקִים מִשְׁפָּחָה,

וַתּוּכְלִי לַהֲקִימָהּ וַתָּבוֹא לָנוּ נְהָרָה,

וַתֶּהֱמֶה הַנֶּפֶשׁ מִשִּׂמְחָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּבוֹא מַפָּלָה,

וְהַנָּוֶה הִתְנַפֵּץ אָנֶה וָאָנָה

וַתִּזְעַק הַנְּשָׁמָה מֵאֵימָה;

שׁוּרוּ, אַחַי, שׁוּרוּ,

קוּמוּ, יְדִידַי, עוּרוּ,

הוֹשִׁיטוּ יָד, עִזְרוּ!..

אַךְ לַקּוֹל הַקּוֹרֵא אֵין מַעֲנֶה,

וְלַלֵּב הַזּוֹעֵק אֵין מֵשִׁיב,

וּלְשַׁוְעַת “הַצִּילוּ” אֵין מַקְשִׁיב.

וַתִּפֹּל רוּחֵךְ בְּקִרְבֵּךְ,

וַתְּבַקְשִׁי יוֹם מוֹתֵךְ,

וַיָּבוֹא, וַתָּשִׁיבִי לֵאלֹהִים נִשְׁמָתֵךְ.

וּמֵאָז אֲנִי אָבֵל עָלַיִךְ, נַפְשִׁי מֵאֲנָה הִנָּחֵם!

נִקְרֵאנוּ לַדֶּגֶל וְהִתְיַצַּבְנוּ!

לֹא לְמִלְחָמָה, וְלֹא לְשִׂמְחָה,

הַיּוֹם יוֹם זִכָּרוֹן לַגְּבוּרָה.

הֲמוֹנִים נָהֲרוּ וּבָאוּ אֶל בֵּית הַחַיִּים,

לְהִתְיַחֵד וּלְהִתְפַּלֵּל לְזִכְרָם שֶׁל הַנּוֹפְלִים,

שֶׁנָּפְלוּ לְמַעַן חִדּוּשׁ עַצְמָאוּתֵנוּ!

לְמַעַן חֵרוּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ,

לְמַעַן תּוֹרָתֵנוּ וּגְאֻלַּת עַמֵּנוּ,

לְמַעַן אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ חֶמְדָּתֵנוּ.

עֲצוּרִים בְּרוּחֵנוּ, כְּפוּפֵי גַב הָלַכְנוּ,

לְהִפָּגֵשׁ בְּיַקִּירֵינוּ, בִּדְמֻיּוֹת שֶׁעָבְרוּ מֵעוֹלָמֵנוּ,

חֵלֶק מִבְּשָׂרֵנוּ, דָּמֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ.

הָלְכוּ מֵאִתָּנוּ, בְּעוֹדָם בְּזִיו עָלוּמֵיהֶם,

צְעִירִים מְאֹד, בַּאֲבִיב שְׁנוֹתֵיהֶם,

בְּרֵאשִׁית דַּרְכָּם וּבְרֵאשִׁית חַיֵּיהֶם.

שׁוּרוֹת רַבּוֹת וַאֲרֻכּוֹת,

בָּהֶן טְמוּנוֹת מִבְחַר הַנְּשָׁמוֹת,

אַבִּירֵי וְנִשְׁרֵי כָּל הַמִּלְחָמוֹת.

עַל קִבְרֵיהֶם חֲרוּתִים שְׁמוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים,

יוֹם הֻלַּדְתָּם וְיוֹם מוֹתָם כּוֹלֵל הֶחֳדָשִׁים,

מַעֲשֶׂה גְבוּרָתָם, מְקוֹם נְפִילָתָם.

דְּמָמָה בַּכֹּל שׂוֹרֶרֶת,

הַקְּרוֹבִים מְחַפְּשִׂים קִבְרוֹת מֵתֵיהֶם,

צָפוֹנָה, מַעֲרָבָה, דָּרוֹם וּמִזְרָח.

מִישֶׁהוּ, בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה קוֹרֵא:

אִמָּא, קִבְרוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן מָצָאתִי,

גַּם שֶׁל רָבִיב, בֶּן לְהוֹרָיו יָחִיד.

הָאִמָּא שָׁמְעָה הִתְמוֹטְטָה,

גַּם הָאָב כָּרַע לָאָרֶץ אַחֲרֶיהָ,

אֲנָשִׁים טוֹבִים עָזְרוּ לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם.

אֵבֶל כָּבֵד עַל הַלֵּב,

עַל הַבֵּן, הָאָב, הַבַּעַל וְהָאָח,

שֶׁנִּקְטְפוּ בִּדְמִי עֲלוּמֵיהֶם.

הָאֲבֵלִים לַקְּבָרִים צְמוּדִים,

נַחֲלֵי דִמְעָה מֵעֵינֵיהֶם מְבַכִּים,

בְּיָדָם סִדּוּרִים, קוֹרְאִים תְּהִלִּים.

נֶאֱמָרִים דְּבָרִים, הַלֵּב מְחַלְחֲלִים,

"שׁוּב בְּנִי הַבַּיְתָה, שׁוּב לְאִמֶּךָ,

אִם לֹא תָּשׁוּב, קָחֵנִי אֵלֶיךָ".

הַדְּבָרִים מַרְקִיעִים אֶל הָרָקִיעַ,

בִּפְנֵי דִמְעַת אֵם, שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם נִפְתָּחִים,

וּבִפְנֵי זַעֲקַת אָב, אֵל צְבָאוֹת יוֹשִׁיעַ.

אֵלִי, הַכֹּל יָכוֹל, שְׁעֵה שַׁוְעַת הָאֲבֵלִים;

שְׁלַח לָנוּ גְאֻלָּה, לְלֹא מִלְחָמָה,

וְלַאֲבֵלֵי מְדִינָתֵנוּ נֶחָמָה!

אֱלֹהַי, יוֹדֵעַ אַתָּה מָה רַב הַשֶּׁבֶר,

עַל בַּחוּר חֶמֶד שֶׁנִּקְבַּר,

בְּעוֹדוֹ מְלַבְלֵב בַּחַיִּים וְשָׁר!

נוּחוּ אַחַי שׁוֹכְנֵי עָפָר,

הִקְרַבְתֶּם אֶת כָּל הַיָּקָר,

בְּנִשְׁמַת עַמֵּנוּ חֲבוּיָה:

גַּאֲוָה גְדוֹלָה,

עַל תְּרוּמַתְכֶם הַיְקָרָה,

בְּמַעֲשֵׂיכֶם, קֵרַבְתֶּם קֵץ הַגְּאֻלָּה!