שֶׁבַע שָׁנִים עָבַד יַעֲקֹב אָבִינוּ,
לְמַעַן הָאַהֲבָה!
רָעָה צֹאן דּוֹדֹו לָבָן בְּהָרֵי חָרָנָה,
בְּאַהֲבָה וּבְשֶׁל הָאַהֲבָה.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְצֵאתוֹ לִרְעוֹת צֹאן דּוֹדוֹ,
הָיָה לוֹ מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ וּכְסוּת לְגוּפוֹ,
גַּם חֲלִיל רוֹעִים קָנָה לוֹ,
לְחַלֵּל לְצֹאנוֹ וְלָאַהֲבָה הַמְפַעֶמֶת בְּלִבּוֹ.
לַדֶּרֶךְ צֵידָה לֹא לָקַח,
לֹא חָשַׁשׁ פֶּן יִרְעַב וְיֹאמַר אָח,
נִזּוֹן מֵחֲלֵב הַצֹּאן וּמֵאַהֲבָה,
וְיֶרֶק הָאֲדָמָה!..
בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא,
בּוֹ צֹאן דּוֹדוֹ לָבָן רָעָה,
עֵת הַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲרֹב, וְהַצִּנָּה תֵּרֶב,
בֵּינוֹת הַצֹּאן יִפְרֹשׂ מַצָּעוֹ וְיִשְׁכַּב.
מֵעַל רֹאשׁוֹ פְּרוּשִׂים שָׁמַיִם,
בָּהֶם נוֹצְצִים וְקוֹרְצִים כּוֹכָבִים,
אִתָּם מְדַבֵּר עַל אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה,
לְרָחֵל בַּת לָבָן הָעֲצוּמָה.
וְכֹה שָׂח לָהֶם:
אַהֲבָתִי לָהּ כְּמֶרְחַב שָׁמַיִם!..
הַעֲרָכָתִי: כְּפִתְחוֹ שֶׁל יָם,
נִשְׁמַת אַפִּי רוּחַ חַיַּי!..
אָנָּא כּוֹכָבִי רֵעַי, רְאוּ מַה מַּר גּוֹרָלִי,
מַדּוּעַ וְלָמָּה אֵינֶנָּה לְיָדִי!
נַַפְשִׁי וְרוּחִי, מִתְעַנִּים בִּלְעָדֶיהָ,
בַּיּוֹם יָכְלָה לַעֲזֹר לִי, וּבְצִנַּת הַלַּיְלָה
יֵחַם לָהּ וְגַם לִי.
רְאוּ הִשְׁבַּעְתִּיכֶם כּוֹכָבַי,
תַּגִּידוּ לָהּ, כִּי מֵֵעֵינַי נָדְדָה שֵׁנָה,
חֶפְצִי לִרְאוֹתָהּ, לַחֲזוֹת בְּפָנֶיהָ,
לְמַגַּע יָדִי בְּיָדָהּ וּבְשָׂרִי בִּבְשָׂרָהּ.
לִנְשֹׁם מֵרוּחַ אַפָּהּ,
לִשְׁתּוֹת מֵעֲסִיס אַהֲבָתָהּ,
לְרַוּוֹת צִמְאוֹנִי מִמַּעְיָנָהּ,
לִשְׁכַּב לְיָדָהּ וּבְחֵיקָהּ.
כּוֹכָבַי הַיְקָרִים, בְּמִדְבָּר זֶה אֵין לִי בִּלְעֲדֵיכֶם,
וּמַדּוּעַ לֹא תַּעֲנוּ לִי,
הֶאָזְנֵיכֶם אֲטוּמוֹת, הַאֵין לָכֶם לֵב!
לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אוֹהֵב!..
הֵן אַתֶּם כּוֹכָבַי, אַחַי וְרֵעַי,
אִתְּכֶם אָלִינָה, בָּכֶם אֶבְטָחָה,
לְהָאיר מַחֲשַׁכֵּי מִדְבָּרִי,
מֵחַיּוֹת הַשָּׂדֶה לְשָׁמְרֵנִי!..
בִּלְעֲדֵיכֶם הַלַּיְלָה חשֶׁךְ, אֵין קוֹרֵץ וְדוֹבֵר,
הָאֶבֶן דּוֹמֶמֶת, הָעֵשֶׂב אִלֵּם,
הָאֲדָמָה מֵתָה, וְעִם מִי אֲנִי אֲדַבֵּר,
בְּטֶרֶם אֵצֵא מִדַּעְתִּי עֲנוּ לִי מַהֵר!..
שִׁלְחוּ שֶׁדֶר לְרָחֵל בַּת לָבָן וְאִמְרוּ לָהּ:
"יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק וְרִבְקָה, מִתְיַסֵּר בְּאַהֲבָה,
בְּמִדְבַּר חָרָנָה, מַהֲרִי וּבוֹאִי לְעֶזְרָה!
בְּטֶרֶם תֵּצֵא נִשְׁמָתִי הַשָּׁמַיְמָה!.."
מֵעֵינָיו זָלְגוּ שְׁתֵּי דְמָעוֹת חַמּוֹת,
נִסָּה לִישֹׁן, לְיַד אַחַת הַכְּבָשׂוֹת,
יֵחַם לוֹ וְגַם לָהּ,
עַד בּוֹא הַתְּשׁוּעָה!.. וְלֹא יָכֹל!
אוֹתוֹ לַיְלָה נָדְדָה שְׁנָתָהּ שֶׁל רָחֵל,
הִתְיַסְּרָה עַל מִשְׁכָּבָהּ,
חוֹלֶמֶת עַל בְּחִיר לִבָּהּ,
מַה מַּעֲשָׂיו וְהֵיכָן נִמְצָא!
שֶׁמָּא בַּיְשִׁימוֹן תָּעָה,
הַדֶֶּרֶךְ לוֹ אָבְדָה,
חַַיַּת הַשָּׂדֶה אֲכָלַתּוּ,
אוֹי לְרֹאשִׁי! אוּלַי הָאֲדָמָה כְּבָר בְּלָעַתּוּ!
לָבְשָׁה חֲלוּקָהּ וְעָטְפָה בְּסוּדָר רֹאשָׁהּ,
וְיָצְאָה לַשְּׁוָקִים וְָלָרְחוֹבוֹת,
לְחַפֵּשׂ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשָׁהּ,
אֶת יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק וְרִבְקָה.
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, פָּצְחָה בְּקוֹל רְנָנָה:
מִי רָאָה אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
אִם תִּשְׁאֲלוּ: מַה דְּמוּת לַאֲהוּבִי,
לִמְאוֹר חַיַּי וְעֵינַי?
דְּמוּתוֹ, שׁוֹשָׁן; רָטֹב וָרַךְ, אָדֹם וָצַח,
בְּגִנַּת לִבִּי שִׂגְשֵׂג וּפָרַח,
בְּקִרְבִּי גָדַל וְצָמַח!
רָחוֹק מֵעֵינַי וְקָרוֹב לְלִבִּי.
עֶלֶם חֶמֶד, מְנַתֵּר כַּצְּבִי, חָזָק כָּאֲרִי!
חָסֹן כָּאֶרֶז, פִּיו מַמְתַּקִּים, עֵינָיו תְּבוּנָה,
פָּנָיו כִּפְנֵי הַלְּבָנָה, גּוּפוֹ חַם כַּחַמָּה!
לֹא יִשְׁווּ לוֹ רוֹזְנִים וּמַלְאָכִים.
אָנָּא שׁוֹמְרֵי הָעִיר, תּוֹשָׁבֵי הַכְּרַךְ,
מִצְאוּ אֶת חֲמוּדִי, מְאוֹר עֵינַי,
שַׁלְוַת לִבִּי וְגַאֲוַת חַיַּי,
בַּאֲשֶׁר תִּמְצָאוּהוּ, שִׁלְחוּהוּ אֵלַי!
לַמּוֹצֵא הַטּוֹב, שַׁלֵּם אֲשַׁלֵּמָה,
בְּמֵיטַב אוֹנִי וְהוֹנִי,
גַּם אֵלִי יַעֲנִיק לָכֶם שְׂכַר פָּעָלְכֶם,
חֵן וָחֶסֶד וְאַהֲבָה!
כּוֹכָבַי הַזּוֹהֲרִים בַּשָּׁמַיִם, עִזְרוּ לִי,
לְבָנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, חַפְּשִׁי אֲהוּבִי,
הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת, מִצְאִיהוּ וְשִׁלְחִיהוּ אֵלַי,
הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, פִּצְחִי פִּיךְ וְהַגִּידִי אַיֵּה גוֹאֲלִי.
הִשְׁבַּעְתִּיכֶם מַלְאֲכֵי מַעְלָה,
צְבָא הַכּוֹכָבִים, הַיָּרֵחַ וְרוּחוֹת הַשָּׁמַיִם,
הָאֲדָָמָה הַטּוֹבָה, וְאַתָּה אֵלִי,
שָׂאוּנִי עַל יֶדְכֶם וְהוֹבִילוּנִי אֶל חֶמְדַּת לִבִּי.
אֶל יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק וְרִבְקָה,
בְּטֶרֶם אֶפֹּל מֵעֹמֶס אַהֲבָתִי,
תִּשַּׁח נַפְשִׁי מֵרֹב חֶשְׁקִי,
תִּפְרַח נִשְׁמָתִי מִלַּהַט אַהֲבָתִי!
שָׂאוּנִי עַל כַּנְפֵי רוּחַ,
בְּטֶרֶם הָאֲדָמָה תִּבְלָעֵנִי וְאַהֲבָתִי אִתִּי,
חוּסוּ עָלַי מְהֵרָה,
בְּטֶרֶם אָבִי, לָבָן בֶּן נָחוֹר, יַחֲלִיפֵנִי בַּאֲחוֹתִי לֵאָה!..
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות