דבר בעתו על אודות ישוב ארץ ישראל להשיב נדחים ולהושיבם על אדמתם.

כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל.

(ישעיה נ“ב, י”ב.)

ישראל בן יהודה טעללער

מורה ומנהל בית הספר לעדת ישראל פֹה פאָקשאן (רומניא).

בשנת נקומה ונעלה אל המנוחה ואל הנחלה לפ"ק.

הה“ד גפן ממצרים תסיע מה גפן זו בתחלה היא נרפסת ברגל ואח”כ עולה על שלחן מלכים כך ישראל נראים כאלו מאוסים בעוה“ז אבל לעתיד לבוא ונתנך ה' עליון דכתיב והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך. מדרש רבה לסדר בחקותי פרשה ל”ו.

מַשְׂאַת נַפְשִׁי אֶל הַשַּׂר הַנַּעֲלֶה רֹאשׁ נְדִיבֵי עַמֵּנוּ

הָאָדוֹן משֶׁה מָנְטִיפְיוֹרֶה יִחְיֶה!

בִּדְאוֹת לְבָבִי עַל כַּנְפֵי הַהִגָּיוֹן

וּבְתוֹלְדוֹת עַמִּי כִי אֶהְגֶּה הִגָּיוֹן,

תּוֹלְדוֹת עַם בֶּן אַלְפֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה,

בָּהֵן טוֹבוֹת וְרָעוֹת לְאֵין מִסְפָּר רָאָה.

עַם הַדָּת, מִיָּדָהּ לְכָל־עָם קַרְנָיִם,

בָּהּ יִגְאֶה אַף בָּהּ יִשָּׂא שִׁבְעָתָיִם;

מָה רַבּוּ הַתְּמוּנוֹת! חֶדְוַת עֵינַיִם,

מַרְאוֹת אֵל אֶרְאֶה בְסֵפֶר הַשָּׁמַיִם!

נְפָשׁוֹת נִשְׂגָּבוֹת מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת,

אַנְשֵׁי שֵׁם, אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ, אַנְשֵׁי לְבָבוֹת.

סְגֻּלּוֹת עַמִּי תַעֲבֹרְנָה בַּמַּשְׂכִּיּוֹת,

צִירֵי אֱלֹהִים מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת,

וְכָל־גְּדוֹלֵינוּ אַחֲרֵי כֵן בְּכָל־הַדּוֹרוֹת,

בְּעֵת חֶשְׁכַּת עֵיפָתָה הָיוּ לִמְאוֹרוֹת:

אָז חֲלִיפוֹת רִגְשֵׁי לְבָבִי, טוֹבִים וְרָעִים,

לְפִי הַמַּרְאֶה אֶרְאֶה, יְשֻׁנּוְ לִרְגָעִים.

בְּרִגְשֵׁי יִרְאַת כָּבוֹד אַבִּיט אֶשְׁתָּאֶה,

לַמַּרְאֶה הַנָּאוֹר לְעֵינַי יֵרְאֶה,

קְצִינֵי עַמִּי מֵאָז יַחַד נִשְׂגָּבִים,

בְּרֹאשׁ כָּל־צִבְאוֹת כָּל־מַחֲנֶה חֲמוּשִׁים נִצָּבִים.

רַבֵּי פְעָלִים כֻּלָּם, אַנְשֵׁי רוּחַ יַחַד,

בְּנֵי חַיִל וְתַעֲצוּמוֹת, לֹא יָדְעוּ כָל־פַּחַד.

בְּעֵת שָׁלוֹם, לְעַמָּם מוּסָר וְדָת הוֹדִיעוּ

וּבְיוֹם קְרָב, בְּחַרְבָּם כָּל־אוֹיֵב הִכְרִיעוּ.

הַנְּבִיאִים עִם הַכֹּהֲנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ

רוּחַ ה' דִּבֶּר בְָּהֶם, לֹא הָלְכוּ שְׁחוֹחַ.

הָעָם עַל יָדָם נִלְחֲמוּ גַם כָּבָשׁוּ,

כִּי לִכְבוֹד אֵל וּלְאַרְצָם הִתְאוֹשָׁשׁוּ.

כִּי עַם ה' הֵם יָדְעוּ, עַם קְדּוּמִים

בְּכוֹר כָּל־גּויֵי אֶרֶץ, לְאֹם רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים.

קָטָן וְגָדוֹל כְּבוֹדָם יָדְעוּ הוֹקִירוּ

עַל כָּל־כָּבוֹד, כְּבוֹד אֵל וְעַמּוֹ הוֹתִירוּ…

אוּלָם מַה נִבְעֲתָה נַפְשִׁי בִי וָחָתָּה,

לַמַּרְאֶה מִסָּבִיב אֲשֶׁר אֶרְאֶה עָתָּה!

מֵאָז בְּנֵי עַמִי מֵאַרְצָם גֹּרָשׁוּ,

אָזְלַת יָדָם, נָמַס רוּחָם וְנוֹאָשׁוּ.

נָשְׁתָה גְבוּרָתָם וְתוּשִׁיָּה נִדָּחָה

וְנֶפֶשׁ כָּל־הָעָם אַךְ בּוֹכָה נֶאֱנָחָה.

נָס לֵּחַ הַחַיִּים, כָּל־רוּחַ עֹז נֶעְדָּרָה,

אַךְ תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ בְּנֶפֶשׁ מָרָה.

כֻּלָּנוּ אַךְ כֹּהֲנִים וְקֹדֶשׁ קָדָשִׁים,

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן וּתְמִימִים אַךְ לֹא אֲנָשִׁים…

אַךְ זֹאת תְּהִלָּתֵנוּ מֵאָז לְדוֹר דּוֹרִים,

עַל קְדוּשַׁת הַשֵּׁם לָמוּת מוֹת גִּבּוֹרִים,

לְתַנּוֹת צָרוֹתֵינוּ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת,

עֵת רֶגֶל גַּאֲוָה עָלֵינוּ רוֹמֶסֶת.

לִפְנֵי עָרִיץ אַכְזָר נַעֲמֹד בְּלִי מְחִתָּה,

נִפְשֹׁט צַוָּאר וּנְבָרֵךְ עַל הַשְּׁחִיטָה.

אֵלֶּה הֵם הַגִּבּוֹרִים, לָנוּ לְתִפְאֶרֶת

גִּבּוֹרֵי דָת, לָהּ עַד עוֹלָם מִשְׁמֶרֶת

כִּי חָיוּ לַתּוֹרָה, לְמַעֲנָהּ גָּוָעוּ,

בְּעַד קָדְשֵׁי לִבָּם לַטֶּבַח הָכְרָעוּ.

אוּלָם אַיֵּה הָאֲנָשִׁים יֵצְאוּ לְיֵשַׁע,

בְּעֹז אֱלֹהִים בְּקִרְבָּם יַכְרִיתוּ כָּל־רֶשַׁע?

אֲשֶׁר לְעַמָּם יַעֲטוּ מְעִיל קִנְאָה תִלְבּשֶׁת

וְעַל אוֹיְבֵינוּ יַעֲטוּ כְלִמָּה וּבשֶׁת;

וְכָל־עַמֵּי הָאָרֶץ יֵדְעוּ וְיָבִינוּ,

כִּי עוֹדֵנּוּ הָעָם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ,

עַם שׁוֹמֵר תּוֹרָה גַּם שׁוֹמֵר חַיָּתוֹ,

לִבּוֹ לַשָּׁמַיִּם וְעוֹבֵד אַדְמָתוֹ…

עוּרוּ אֵיפֹא אַחַי, נַעֲשֶׂה גַם לָנוּ!

עוֹד לָשׁוּב לִחְיוֹת, כָּל־תִּקְוָה אִתָּנוּ.

עוֹד נָשׁוּב נִחְיֶה חַיֵּי עַם בְּאַרְצֵנוּ,

כִּי עוֹד כְּמִקֶּדֶם אֵל יָשׁוּב וְיִרְצֵנוּ.

מַה־לָּנוּ פֹה, לִהְיוֹת נִרְדָפִים בְּחֵמָה,

הַלַּעַג לְכָל־גּוֹי וְנֶחְשָׁבִים כִּבְהֵמָה!

כִּסְחִי וְדֹמֶן, מִרְמָס לְרַגְלֵי גֵאיוֹנִים,

עבְדֵי עוֹלָם נִכְבָּשִׁים לְאַלְפֵי אֲדוֹנִים

הַכּוּשִׁי אֲנַחְנוּ, הַנֶּהְדָּף אֶל מְקוֹמוֹ,

אַחֲרֵי הַשְׁלִימוֹ חֻקּוֹ, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.

דַּם בָּנֵינוּ בַּקְּרָב נוֹזֵל כַּמָּיִם

וְלָנוּ בָאָרֶץ לֹא יִתְּנוּ יָדָיִם.

בַּצָּרָה כִי תָבוֹא לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּ,

אַחַר כַּדֹּמֶן אוֹתָנוּ יַרְחִיקוּ.

בְּמִלְחָמָה לָמוּת אוֹתָנוּ יַקְדִישׁוּ

טֶרֶף לַתּוֹתָח אוֹתָנוּ יַגִּישׁוּ.

אַךְ אֵת כַּסְפֵּנוּ — דָּמֵנוְ יִדְרשׁוּ

וּבְיוֹם שִׁלוּם וְשִׁלּוּם בָּנוּ יֵבוֹשׁוּ.

כָּל־עֵזֶר מִמֶּנּוּ בְכָל־לֵב יִקָּחוּ

וְשָׂכָר כִּי נְבַקֵּשׁ אוֹתָנוּ יִשְׁכָּחוּ.

וּמָה הַשָּׂכָר בְּעַד מִבְחַר הַגְּבָרִים?

כִּי יִתְּנוּ חַיֵּי מְנוּחָה לַנּוֹתָרִים…

וְאֵת אַהֲבָתָם לִקְנוֹת מַה־לֹּא נִסִּינוּ

וּמָה־לַּעֲשׂוֹת עוֹד לָהֶם וְלֹא עָשִׂינוּ!

גַּם כָּל־קֹדֶשׁ וִיקָר לָהֶם הִגַּשְׁנוּ

וְהַזְּכוּת לִהְיוֹת כְּמוֹהֶם לֹא יָרַשְׁנוּ.

כִּי רַבָּה הָרָָעָה מֵאֲשֶׁר הָיָתָה,

וּמָה עוֹד תִּהְיֶה עַיִן לֹא רָאָָתָה.

אָז הָיְתָה לָנוּ עִם סִכְלוּת מִלְחָמָה,

לֹא יָדְעּה בשֶׁת וַתָּרַע בְּיָד רָמָה.

אֵת אוֹיְבֵינוּ רָאִינוּ בָעֵינַיִם

וַנִּסָּתֵר אוֹ הֲרִימוֹנוּ יָדַיִם.

עַתָּה אָפְסָה עֵצָה, כָּל־חָכְמָה אָיִן,

נֶגֶד צַר עָרוּם, לֹא תְּשׁוּרֶנוּ עָיִן.

אָז קִנְאַת הַדָּת בְּלֵב כָּל־עַם בָּעָרָה

וְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה הַמַּטָּרָה,

תּוֹרַת משֶׁה שָׂנְאוּ עִם הֲלִיכוֹתֶיהָ

וּלְהַכְרִיתָהּ אָמְרוּ בְהַכְרִית תּוֹפְשֶׂיהָ.

עַתָּה הַיְּהוּדִי הֶחָרוּץ יְבַקֵּשׁוּ,

לְהוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ בִּזְדוֹנָם יְנַקֵּשׁוּ.

קִנְאַת לֶחֶם הִיא, פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה

וְהִיא תִגְדַּל וְתִרְבֶּה בִּרְבוֹת הַהַשְׂכָּלָה.

הַשְׂכָּלַת עֵת הַחַיָּה וְעִנְיָנֶיהָ,

אַלְפֵי מַסְוִים הִיא נוֹשֵׂאת עַל פָּנֶיהָ.

אָז נֹאמַר לְנַפְשֵׁנוּ: חֲבִי וְחַכִּי לְטוֹבָה;

עִם הַהַשְׂכָּלָה יָחֵלּוּ יְמֵי טוֹבָה.

וּמַה נְקַוֶּה עַתָּה וְהִיא כְּבָר מוֹשֶׁלֶת

וּלְהָרַע וּלְהַשְׁחִית אַף הִיא מַגְדֶּלֶת!

אַךְ אֲשֶׁר עָשְׂתָה סִכְלוּת לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

תַּעֲשֶׂה הַהַשְׂכָּלָה בְשׁוֹאָה וָאֶמֶשׁ.

עַתָּה לֹא יַכּוּ כָּל־אִישׁ, לֹא יִטְרֹפוּ,

מִמְּקוֹם שִׁבְתּוֹ אֶת הַיְּהוּדִי יֶהְדֹּפוּ.

בְּלָשׁוֹן רַכָּה, בְּעֵט, אֶת גְּרָמָיו יְשַׁבֵּרוּ

וּבְרִיתָם אֵת רוּחַ הָעֵת לֹא יָפֵרוּ.

לֹא יַעֲשׂוּ דָבָר לַיְהוּדִים הַמָּטִים,

רַק יְטַהֲרוּ אַרְצָם מִבּוֹרְחִים נִמְלָטִים.

עַל אִישׁ אוֹ שֵׁבֶט, כִּי יַעֲשׂוּ בִצְדִיָּה

וְנַפְשׁוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַכּוּ לִשְׁאִיָּה,

תִּתְעַבֵּר הַמֶּמְשָׁלָה וְתִכְעַס בְּדַעַת

וּלְקוֹל צוֹעֲקִים תַּטֶּה אֹזֶן שׁוֹמַעַת.

תְּיַסֵר כֹּה וְכֹה, תָּעִיר וְתוֹרֶה מוּסָרָהּ,

לֵאמֹר: אַל יַעֲשֶׂה אִישׁ רַק עַל פִּי דְבָרָהּ!

וּדְבָרָהּ לִמְשָׁרְתֶיהָ אָז מוֹדַעַת;

הֵם יֵדְעוּ לַעֲשׂוֹת חֶפְצָהּ בְּלִי מִגְרַעַת…

מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל הָהּ מִי יִשְׁמְרֵנוּ!

וְאֶל הַוַּת נַפְשָׁם אַךְ יִחְיוּ עֲשִׁירֵנוּ!

לְאַלְפֵי הָעֲנִיִים אֵין נַפְשָׁם כּוֹאֶבֶת

וְנֶפֶש הַנְּאוֹרִים בָּנוּ כְצָר נִצֶּבֶת…

וּמַה־נְקַוֶּה עוֹד מֵהֶם, מַה־נּוֹחִילָה!

נָשׁוּבָה אֵיפֹא אֵלֵינוּ וְנַשְׂכִּילָה.

עוֹד בָּנוּ כֹחַ לִחְיוֹת, אִם נֶאְגֹּד אֲגֻדָּה

אִם נִהְיֶה כְאִישׁ אֶחָד לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה,

וְעַל אַדְמַת אֲבוֹתֵינוּ תוֹשָׁבִים יַחַד

כְּבַרְזֶל בְּבַרְזֶל אִישׁ אֵת רֵעֵהוּ יַחַד.

לֹא לַחֲמֹס וְלִטְרֹף בַּקְּרָב וּמִלְחָמָה,

כִּי אִם בְּשָׁלוֹם מִבְּלִי הָמִית כָּל־נְשָׁמָה.

יָקוּמוּ אַנְשֵׁי הָרוּחַ, יָעִירוּ לְבָבוֹת,

יָקוּמוּ נָא הַנְּדִיבִים וְיִתְּנוּ נְדָבוֹת;

הַכֶּסֶף יַעֲנֶה כֹל, בּוֹ נִוָּשֵׁעָה,

הָבִיאוּ כֶסֶף וְנָקוּמָה וְנֵצֵאָה!

לֹא בְחֶרֶב אֵת אַדְמָתֵנוּ נִכְבּשָׁה,

בְּכֶסֶף וְזָהָב אוֹתָהּ עַתָּה נִרְכשָׁה.

בְּכַסְפֵּנוּ נִקְנֶה הָאָרֶץ הַבְּרוּכָה,

בְּכַסְפֵּנוּ תְהִי לָנוּ לְכָל־חֵפֶץ עֲרוּכָה.

בְּכֶסֶף עוֹד נָשׁוּב נִהְיֶה עַם בָּעַמִּים,

אִם נֵלֵךְ בְּכָל־לֵב וְיַחְדָּיו נִהְיֶה תַמִּים.

כִּי לֹא בְנִיד שְׂפָתַיִם נַעֲשֶׂה תוּשִׁיָּה,

לֹא בְאַנְחַת לֵב תִּקְוָתֵנוּ פוֹרִיָּה.

לֹא אַךְ בְּחַיֵּי הָרוּחַ נִחְיֶה בָאֲדָמָה;

בְּחַיֵּי הַבָּשָׂר תִּחְיֶה גַם הַנְּשָׁמָה.

כְּגוֹי כְּאָדָם לֹא יִכּוֹנוּ לִתְחִיָּה

בְּאֵין גּושׁ הֶעָפָר, בְּאֵין אוֹנִים לַגְּוִיָּה.

בְּלִי אֶרֶץ מִתַּחַת אֵין גַּם שָׁמַיִם

וּבְאֵין כֹּחַ עֲצָמוֹת תֶּחְשַׁכְנָה עֵינַיִם.

תְּנוּ לָנוּ בֵית מוֹשָׁב, אֲחֻזָּה וִירוּשָׁה,

שְׂדֵה בְרָכָה נְבַקֵּשׁ, אֶרֶץ לָנוּ דְרוּשָׁה!

קְנוּ אֵיפֹא אֶרֶץ וְהַחְיוּ אֵת הָאֻמָּה,

תְּנוּ לָנוּ כָל־עֲבוֹדָה וְלֹא נֵרֵד דוּמָה.

חוּסוּ נָא נְדִיבֵי עָם, רַחֲמוּ הָרָאשִׁים!

חוּסוּ עַל הָעָם, רַחֲמוּ עַל הָרָשִׁים!

פִּתְחוּ כִיסְכֶם, פַּעַם אַחַת פַּזֵּרוּ,

נִדְבוּ לְעַמְּכֶם, בַּשְּׂרוּ יְשׁוּעָה בַשֵּׂרוּ.

וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּהְיוּ לִתְהִלָּה

כִּי אַתֶּם הֶחֱיֵיתֶם אֵת כָּל־הַקְּהִלָּה.

וְאַתָּה נְדִיב הַלֵּב, תִּפְאֶרֶת לְעַמֵּנוּ,

מְהִיר צֶדֶק לְהוֹשִׁיעַ, אִישׁ מוֹפֵת בְּיָמֵינוּ,

אֲשֶׁר לְהִתְנַדֵּב לְעַמְךָ רִאשׁוֹן הָיִיתָ

וְזֵכֶר אַרְצֵנוּ עַל לִבְּךָ הֶעֱלִיתָ.

הַשַּׂר הָרַחוּם משֶׁה מָנְטִיפְיוֹרֶה,

לַעֲשִׁירֵי הָעָם אֵין כָּמוֹךָ מוֹרֶה!

לְךָ תַעֲרֹךְ תְּחִנָּה הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה,

כִּי תַנַּח שָׁם אֵת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה.

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אֵת הָאֲנָחוֹת לִרְבָבוֹת,

הַבָּנִים יִרְצוּ עֲפַר קִבְרוֹת הָאָבוֹת.

בְּנֵי עַמְּךָ בְצָרָתָם פָּתְחוּ עֵינַיִם,

כִּי אָשְׁרָם וְטוּבָם אַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.

הִתְנַעֵר אֵיפֹא וֶחְיֵה עוֹד רֹב שָׁנִים

וְאֶל בְּנֵי עַמְּךָ וְאֶל אַרְצוֹ שִׁימָה פָנִים.

תֵּן לִבְּךָ תֵּן יָדְךָ לְהוֹשִׁיעַ עַמֶּךָ;

מִמְּךָ יִרְאוּ וְיַעֲשׂוּ כָל־אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.

כָּל־נְדִיבֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל־נְסִיכֵמוֹ,

יִפְתְּחוּ לִבָּם, יִתְנַדְּבוּ וִישַׁלֵּמוּ.

יְכוֹנְנוּ עַם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב עַל אַדְמָתוֹ

וְיִתְּנוּ כָבוֹד לֵאלֹהִים וּלְתוֹרָתוֹ.

וְאַתָּה תָגִיל אשֶׁר עַמְּךָ לָדַעַת,

עַם שָׁלֵו בְּאַרְצוֹ מִבְּלִי כָל־מִגְרַעַת.

בְּנֵי יַעֲקֹב כְּבַתְּחִלָּה רוֹעִים אִכָּרִים,

אִישׁ אִישׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ בְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים.

וְשָׁבָה וְהָיְתָה אַרְצֵנוּ אֶבֶן שְׁתִיָּה

וּבְהַר צִיּוֹן יִהְיֶה מַעֲיַן תּוּשִׁיָּה;

כִּי אַךְ אָז נִהְיֶה מוֹרִים לְכָל־הַתּוֹעִים

וְאוֹר אֱמֶת וּמֵישָׁרִים לְכָל הַגּוֹיִם…

וְהָיָה עַל לוּחַ הַזִּכָּרוֹן לְיִשְׂרָאֵל,

שֵׁם מָנְטִיפְיוֹרֶה בְאוֹתוֹת זָהָב יָהֵל.

בירח האיתנים יִשְׂרָאֵל לְאֹם יִהְיֶה לפ"ק. ישראל טעללער.

ע"מ יתד וג' תנועות

צְאִי מַחְבֶּרֶת                 לְהָרִים רֶגֶל,

בְּעֹז נֶאְזֶרֶת.                וְלָשֵׂאת דֶּגֶל.

שְׂאִי עָל אֵבֶר                 יְשׁוּבוּן לָאֵל

לְכָל־בֶּן עֵבֶר.                בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

כְּמוֹ הַתִּשְׁבִּי                 נְבוֹנֵי דָבָר

לְבַב כֹּל תִּשְׁבִּי.                וְכָל־אִישׁ נָבָר

בְּקוֹל תִּדְרשִׁי                עֲשִׂירֵי הָעָם

וְלֹא תֵבוֹשִׁי.                וְכָל עָנִיתָם.

כְּרִי אָזְנַיִם                 וְיִקָּבֵצוּ

בְּכָל־אַפְסָיִם.                 וְיִוָּעֵצוּ

וְאִזְרִי כָל־גֵּו                בְּדֵעָה בָרָה

וְהָעִירִי לֵב                 לְהַמַּטָּרָה.

אֲחֵי דָתֵנוּ                וְעָשׂוּ צֵידָה

בְּנֵי עַמֵּנוּ,                 לְכָל־הָעֵדָה,

בְּכָל־הָעַמִּים                בְּישֶׁר דַּעַת,

וְאִיֵּי יַמִים;                בְּלִי מִגְרַעַת.

לְאַמֵּץ בֶּרֶךְ,                 וְנָשׁוּב נִהְיֶה

לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ                כְּכָל־עַם נִחְיֶה,

כְּאֶחָד יַחַד                עֲבוֹדָתֵנוּ

בְּאֵין עוֹד פַחַד.                וְתוֹרָתֵנוּ

וְנֹאכַל לָחֶם                תְּהִי חֶבְלֵנוּ

בְּלִי הִלָּחֶם;                בְּכָל־יָמֵינוּ

וְאָז נִכָּבֵד                וְכָל־טוּב נֶצַח

וְלֹא נֵחָבֵט.                וְנָרִים מֶצַח.

המחבר.

א.

שִׁמְעוּ אִישׁ אִישׁ, אֲשֶׁר לוֹ אֹזֶן בִּלְתִּי אֲטוּמָה,

רְאוּ רָאֹה מִסָּבִיב מָה רַבָּה הַמְהוּמָה!

רָעוֹת רַבּוֹת חֲדָשׁוֹת זֶה עַתָּה נִבְרָאוּ,

עֲרוּמֵי כָל־גוֹי יוֹם יוֹם מִלִּבָּם יִבְדָּאוּ.

כָּל־דִּבַּת שָׁוְא מֵאָז יִשְׁנוּ וִישַׁלֵּשׁוּ

וְכָל־רַע וּבְלִיַעַל בְּעָרְמָתָם יְחַדֵּשׁוּ

בְּכָל־יְהוּדִי לְמִינוֹ יְבַקְּשׁוּ וְיִמְצְאוּ מִגְּרַעַת

בְּתוֹפְשֵׁי הַתּוֹרָה הַתְּמִימִים, בְּאוֹהֲבֵי דַעַת.

לֹא הַשְׂכָּלָה תַצִּיל אַף לֹא הַמַּלְבּוּשִׁים…

“הַיְּהוּדִים יְהוּדִים הֵמָּה נִבְזִים וּבְאוּשִׁים”.

שָׁם קְשֵׁי עֹרֶף כֻּלָּנוּ, יְהוּדִים מִזְרָחִים

וְשָׁם נִלְבַּשׁ גָאוֹן לִהְיוֹת כְּמוֹהֶם אֶזְרָחִים.

שָׁם נִמְאַס בַּעֲבוֹדָה, אַךְ לְמִסְחָר עֵינֵינוּ

וְשָׁם אֶל חֶלְקַת הָאִכָּר נִשְׁלַח יָדֵינוּ.

וּבְכָל־אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה אֵת פָּנֵינוּ יַשְׁחִירוּ,

גָּפְרִית וְאֵשׁ תָּפְתֶּה עַל רָאשֵׁינוּ יַמְטִירוּ.

בְּכָל־אָסוֹן כִּי יִקְרֶה הַיְהוּדִים נֶחֱשָׁדִים

וּבְעָרְמַת כָּל־רֵיק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁמָדִים.

כָּל־שֵׁם רַע וּמְתֹעָב יוֹצִיאוּ עָלֵינוּ

וּכְעַל שֵׁד וַעֲזָאזֵל יָרִיעוּ אַחֲרֵינוּ.

אַךְ עַל כָּל־דֹּפִי וְשֶׁקֶץ שֵׁם “יְהוּדִי” יַשְׂנִיאוּ,

בַּשֵׁם הַזֶּה כָּל־עֹז שִׂנְאָתָם יָקִיאוּ.

עַד כִּי כֵן הָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ בְעֵינֵינוּ

וְשֵׁם “יְהוּדִי” בְפִיהֶם עַל כֹּל חֶרְפָה יְחָרְפֵנוּ.

הֲיֵשׁ אֵיפוֹא לְקַוֹּת, לְהוֹחִיל עַל יָמִים טוֹבִים,

אִם יֵשׁ עוֹד מַה־לַּעֲשׂוֹת מוּל רָעַת הָאוֹיְבִים

וּלְהִשָׁאֵר בְּאַרְצוֹתָם מְפֹרָד וּמְפֻזָּר,

לִהְיוֹת בְּכָל־מָקוֹם אֲסַפְסוּף נָכְרִי וּמוּזָר;

אִם בְּעֵת מְשֹׁל הַדַּעַת וּבְאַרְצוֹת הַנְּאוֹרִים

שָׁרְשֵׁי מַשְׂטֵמָה רַבָּה רוֹשׁ וְלַעֲנָה פּוֹרִים!

שָׁם בְּרֶשַׁע כֶּסֶל וְשָׁם עַל פִּי עָרְמָת נְבוֹנִים

שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל כָּל־הַגּוֹיִם עוֹיְנִים.

אֵלֶּה מִתְחַסְּדִים בְּקִנְאַת אֱמוּנָה יִבְעָרוּ

וְאֵלֶּה שׂוֹנְאֵי אָדָם עַל חַלָּשׁ יִגְבָּרוּ.

וַיֹּאמְרוּ לְגָרְשֵׁנוּ, לְהָדְפֵנוּ מִכָּל־גֵּו,

כִּזְבוּבֵי מָוֶת נַחְנוּ, צָרַעַת בַּגֵּו.

שָׁם שָׂרִים לֹא יוּכְלוּ שְׂאֵת שְׁפָלִים יִגְבָּהוּ,

אֲשֶׁר לִרְאוֹת תֹּךְ תּוֹךְ לִבָּם עֵינָם יִשָּׂאוּ.

שָׁם הַסּוֹפְרִים בְּחַדְרֵיהֶם גִּבּוֹרֵי הָעֵט

הָעָם הָרֵיק מַשִּׁיאִים לְכָל־אָוֶן וָחֵטְא,

עַל פִּיהֶם הָעַמִּים לְמִינָם יִפָּרֵדוּ

בְּנֵי חָם וְיֶפֶת עִם בְּנֵי שֵׁם לֹא יִוָּעֵדוּ.

בְּקִנְאַת הַדָּת מִלְפָנִים עַתָּה נִכְלָמוּ,

קִנְאַת הַלְּאֹם לְאוֹת עַל פִּגְלָם בְּעָרְמָה שָׂמוּ.

“יַעֲקֹב לֹא עָם” יֹאמְרוּ “וּלְלֹא־עָם אֵין אָדָם”

“לָנוּ הֵם, נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם וְכָל מִשְׁלַח יָדָם”.

וְעַם הָאָרֶץ לְכָל־רַע חִישׁ יַטֶּה אָזְנַיִם,

לִשְׁלֹל שְׁלַל הַיְּהוּדִים וְלַהֲרֹס שִׁבְעָתַיִם…

מוֹרָא אֱלֹהִים מוֹרָא מֶלֶךְ כָּלָה יוּסָר

וַיַּהַפְכוּ מִשֹּׁרֶשׁ כָּל־רִגְשֵׁי מוּסָר.

וַיָּשָׁב יִשְׂרָאֵל וַיְּהִי לַמַּטָּרָה

וַיָּשָׁב יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂבַּע כָּל־מָרָה.

כָּל־מְצָרֵי הָעֵת הַתִּיכוֹנָה נֵעוֹרוּ

וּבְיַם צָרָה וְצוּקָה בָנֵינוּ יַעֲבֹרוּ —

ב.

עַתָּה אַחֵינוּ בִּינוּ בְנֶפֶשׁ יוֹדַעַת

כֹּל אֲשֶׁר רָעַת עַמּוֹ עַד נַפְשׁוֹ נוֹגַעַת.

אַל תִּבְכּוּ אַל תֵּאָנְחוּ בְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם,

כִּי עֵת לַעֲשׂוֹת לָנוּ וּלְהָרִים יָדַיִם.

לְהִתְחַבֵּר בְּעֵצָה וּפֹעַל וְלַעֲשׂוֹת חַיִל;

כְּבָר אָמַר שׁוֹמֵר: אָתָה בֹקֶר וְנָס לַיִל.

שׁוּבוּ שׁוּבוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וְאִישׁ אֶל עֲמִיתוֹ,

אֵת אֱלֹהָיו וְאֵת עַמּוֹ כְקֶדֶם יְחַדֵּשׁ בְּרִיתוֹ.

נַרְאֶה כִי עַם אֲנַחְנוּ וּבְנֵי אָדָם לָנוּ,

כִּי עוֹד חַיִּים בָּנוּ וְלֹא נִכְחַד קִימָנוּ.

אִם אַלְפֵי שָׁנִים לֹא שָׁקַטְנוּ, לֹא נַחְנוּ

וּבְעֹז אֱלֹהִים בָּנוּ עוֹד קַיָּמִים נַחְנוּ,

לְעֵינֵינוּ גוֹיִם הִתְנַשְּׂאוּ גַּם הָשְׁפָּלוּ

אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קָמוּ אַחֲרֵי נָפָלוּ,

תַּחַת תִּגְרַת כֹּל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא תִמָּנֶה

יִשְׂרָאֵל גְּדָל־כֹּחַ עַד עוֹלָם לֹא יֵעָנֶה,

בְּעֵת אֵילֵי הַגּוֹיִם עִמְקֵי שְׁאוֹל יָרָדוּ

כִּמְעַט אֲשֶׁר יִזָּכֵר שְׁמָם, כָּלָה נִשְׁמָדוּ,

מִכָּל־צַר בְּנֵי יַעֲקֹב לַמֶרְחָב יָצָאוּ

וּבִנְפֹל אוֹיְבֵהֶם רָאוּ כֵן תָּמָהוּ;

יֵדְעוּ נָא אוֹיְבֵינוּ, כִּי אֵל חַי בְּקִרְבֵּנוּ

בְּחַיֵי גוֹי לֹא נִחְיֶה, יְמֵי עוֹלָם יָמֵינוּ.

אֲבוֹתֵינוּ הֻכּוּ, הֻכְּתוּ, הֹרְגוּ, שׂרָפוּ

וְעַמּוּדֵי בֵית יַעֲקֹב עַד כֹּה לֹא רוֹפָפוּ.

לְעַם סְגֻלָּה עָשָׂנוּ אֵל בְּבָחֳרוֹ בָנוּ אָז

וּבֵין כָּל־הָעַמִּים אֵין כָּמוֹנוּ עַם עָז

לֹא בְחֵיל גִּבּוֹרֵי בָשָׂר וּבְעֹז מִלְחָמָה,

כִּי אִם בְּתוֹרָתֵנוּ, הִיא חַיֵּי הַנְּשָׁמָה.

עַל כֵּן בַּאֲבֹד הָאָרֶץ אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרְנוּ

וְחָיֹה נִחְיֶה בְּכָל־מָקוֹם שָׁמָּה נִפְזָרְנוּ.

עַם הַתּוֹרָה נַחְנוּ, עַם תּוֹרַת עוֹלָמִים

וְכָמוֹהָ הִנְנוּ מֵעַל גְּבוּל כָּל־הַיָּמִים.

עַל כֵּן גַּם בְּכָל הָעֵת אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בְשַׁלֶּכֶת,

תִּקְוַת עֹז לְחַיֵּי עַד אוֹתָנוּ מוֹלֶכֶת.

עַל פִּי הַתִּקְוָה לֹא אָבַדְנוּ כָּל־דָּבָר

וּבְעָתִיד נְחַיֶּה אֶת־כֹּל אֲשֶׁר כְּבָר עָבָר,

גַּם בְּכָל־אשֶׁר מַמְלָכָה אֲנַחְנוּ מְבֹרָכִים

כִּי מַלְכֵּנוּ בָנוּ, הוּא מֶלֶךְ הַמְּלָכִים.

ג.

אָמְנָם עַם כָּעַמִּים מֵאָז לֹא הָיִינוּ

גַּם לִהְיוֹת כְּמוֹהֶם מֵעוֹלָם לֹא אָבִינוּ,

הֵם עַל חַרְבָּם יִחְיוּ רַק מִכֹּבֶד פְּגָרִים,

הֵם בּוֹנִים עָרֵי אַרְצָם עַל תִּלֵּי קְבָרִים.

הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ בְּחַרְבוֹתָם כָּבָשׁוּ,

לֹא נַחֲלַת אָבוֹת עַל פִּי ה' יָרָשׁוּ.

עַל עַם זָקֵן, רְפֵה כֹחַ נָפְלוּ וַיִּגְבָּרוּ

גַּם הֵם יִפְּלוּ בְבוֹא עִתָּם כַּאֲשֶׁר יִצְעָרוּ.

עַמִּים חֲדָשִׁים יָקוּמוּ, עוֹד לֹא נוֹדָעוּ

וְהַזְּקֵנִים בִּכְלוֹת כֹּחָם תַּחְתָּם יִכְרָעוּ.

כֵּן יִחְיוּ עַמִּים חֲלִיפוֹת, אַךְ תְּקוּפַת יָמִים

וְכִימֵי שָׁמַיִם אֲנַחְנוּ לָעַד קַיָּמִים…

כִּי לֹא כְמוֹהֶם אֲנַחְנוּ עֲבָדִים לַמַּמְלָכָה,

עַבְדֵי אֵל וְעוֹבְדָיו וּבָנִים לַמִּשְׁפָּחָה.

שְׁאֵר וּבָשָׂר אֶחָד וּבַעֲלֵי בְרִית אֱמוּנָה

וְאַרְצֵנוּ אָז לְעַם מְלֵא יָמִים הָיְתָה נְתוּנָה.

עַבְדֵי פַרְעֹה הָיִינוּ וְלָאֵל נֶאֱמָנִים

וּבֵין הַמִּצְרִיִּם הָיִינוּ מְצֻיָּנִים.

בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עַל אַדְמַת חָם

וּמשֶׁה שֻׁלֲּח לִפְדוֹת עָם מִקֶּרֶב עָם.

גַּם הַתּוֹרָה מִסִּינַי אָז לְעָם נִתָּנָה,

לְמִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם, לָהּ מֵרֹאשׁ הוּכָנָה.

כֵּן בְּמִדְבַּר עֲרָב אָז, כֵּן בְּמִדְבַּר כֹּל הָעַמִּים

הָעָם וְתוֹרָתוֹ וּלְשׁוֹנוֹ יַחְדָּיו תַּמִּים.

וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל בְּאֵין מֶלֶךְ בְּרֹאשָׁם,

כִּי אֱלֹהִים הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, אֲבִיהֶם וְעוֹשָׂם

עַל כֵּן לֹא נִירָא בְהָמִיר אֶרֶץ תַּחְתֵּינוּ,

בְּמוֹט הַמַּמְלָכָה וְסָר מוֹשֵׁל מִבֵּינֵינוּ;

כִּי בְחַבְלֵי בָּשָׂר וְרוַּח עַד עוֹלָם נִקְשָׁרְנוּ,

עַל כֵּן בְּתֹם עַמִּים רַבִּים אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרְנוּ.

וְאִם נִבְזִים אֲנַחְנוּ בְעֵינֵיהֶם וְגַם בְּעֵינֵינוּ

יָבוֹא הַיּוֹם וֵאלֹהִים יְחַדֵּשׁ כְּבוֹדֵנוּ.

נִהְיֶה גַם עַם עַל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם

וּמִשְׁנֵה כָבוֹד נִירַשׁ מִכֹּל אַפְסָיִם.

ד.

עַתָּה אַחֵינוּ שִׁמְעוּ, הִתְבּוֹנְנוּ בָרוּחַ,

הוּא רוּחַ אֱלֹהִים לְעַמּוֹ מִכֹּל עֵבֶר יָפוּחַ.

קוֹל אֵל שַׁדַּי הוּא בְקִרְבֵּנוּ, כִּי בָא מוֹעֵד,

יוֹם פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ הִנֵּה בָא, בְּרָב־כֹּחַ צוֹעֵד.

וַיִּתֵּן לָנוּ אוֹת לִהְיוֹת אֲשֶׁר הָיִינוּ

אַנְשֵׁי מִקְנֶה וְשָׁדֶה בְּנֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ.

עַם תָּמִים וּמְבֹרָךּ בְּכֹל אַנְשֵׁי הַמְּלָאכָה

מִשּׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר עַד רֹאשׁ הַמַמְלָכָה.

עַל כֵּן אַחֵינוּ אַל נָא תִפְנוּ הַחוּצָה,

לֹא לְהִתְרַפֵּס בַּצָּר הָעֵצָה הַיְּעוּצָה.

לֹא בִדְבַר שְׂפָתַיִם תַּשִּׁיגוּ מַטָּרָה,

לֹא בְתוֹכַחַת עַל עָוֹן תֵּצְאוּ מִצָּרָה.

אֵין לָכֶם כָּל־רִיב עִם כֹּל אֻמָּה אוֹ כִתָּה,

מֵהָאֲדוּקִים אוֹ אֲשֶׁר לַכֹּל יִקְרְאוּ שְׁמִטָּה.

אַל תִּתְגְּרוּ מִלְחָמָה אַף לֹא מִלְחֶמֶת סוֹפְרִים,

לֹא אֵת הַמִּתְחַסְּדִים אַף לֹא אֵת הַכּוֹפְרִים.

גַּם לְמִתְנַגְּדֵי־שֵׁם מְנַדֵּינוּ אַל תִּתְנַגְּדוּ,

הֵאָסְפוּ הֱיוּ יַחַד, הִתְאַחוּ הִתְאַחֲדוּ.

גַּם אֵת עָרִיצֵי הַגּוֹיִם אַל תַּרְגִּיזוּ,

אִישׁ אֶל אָחִיו יִקָּרֵב, יַחַד הָעִיזוּ

כֹּל חֶסְרוֹן יִמָּנֶה, הַיְשִׁירוּ הַשְׁלִימוּ

וְאֶל כֹּל שָׂטָן וּמַשְׂטִין לֵב אַל תָּשִׂימוּ.

מַה־לָּכֶם לָחֶם שַׁעַר, שִׁמְרוּ הַבַּיִת,

סַקְּלוּ אֵת הַכֶּרֶם, טַהֲרוּהוּ מִשַּׁיִת.

אֶל הָעֲנִיִים בָּנוּ בְעֵין חֶמְלָה הַשְׁקִיפוּ

וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ תוֹרַת מוּסָר הַרְעִיפוּ.

אֵת הָאַהֲבָה הַיְּשָׁרָה שׁוּבוּ הָעִירוּ,

קִנְאָה וּגְאוֹן הֶבֶל מִכָּל־לֵב הָסִירוּ.

הַכִּירוּ אִישׁ אֵת אָחִיו, אֱלֹהִים כַּבֵּדוּ

וְכֹל דְּבַר אָוֶן וּבְלִיַעַל יִשָּׁמֵדוּ.

רַחֲמוּ עַל כָּל־אִישׁ, אַךְ רוֹמְמוּ אֶת־כָּל־הָעָם

הָשִׁיבוּ הַנִּדָּחִים מִכֹּל מָקוֹם שָׁם.

נָשׁוּב נִהְיֶה לְאֹם, לְאֹם אֶחָד בָּאָרֶץ,

נָשׁוּב נִבְנֶה חֳרָבוֹת, נִגְדֹּר בְּעַד כָּל־פָּרֶץ.

אָז יִרְעֲמוּ אוֹיְבֵינוּ, אֶת־אִישׁ לֹא יַבְעִיתוּ

מֵעֲבוֹדָתֵנוּ אוֹתָנוּ לֹא יַשְׁבִּיתוּ.

הַטּוֹבִים בָּהֶם עוֹד אוֹתָנוּ יַעֲזֹרוּ

וְאָז גַּם הָרָעִים עַל דַּל שְׂפָתָם יִנְצֹרוּ.

וְעַזֵּי הַפָּנִים, עַד עוֹלָם לֹא יֶחְדָּלוּ

כִּכְלָבִים זְקֵנִים עֲשׂוֹת מְאוּמָה לֹא יוּכָלוּ.

נָחוּס עַל כָּל־מִלָּה אֲשֶׁר תֹּאבַד בַּעֲבוּרָם,

קֹדֶשׁ יִהְיֶה כֹּל אֲשֶׁר יוּנַף וַאֲשֶׁר יוּרָם.

כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵנוּ נַעֲשֶׁה לְתוּשִׁיָּה,

עַל כְּבוֹד בֵּית יַעֲקֹב תְּהִי עֵינֵנוּ צוֹפִיָּה.

ה.

יֵשׁ לָנוּ כֹל צֹרֶךְ, אֵין מַחֲסוֹר כֹּל מְאוּמָה,

אִישׁ אִישׁ מֵאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ יָרִים אֵת הַתְּרוּמָה.

אִם אַךְ נָחֵל בַּעֲבוֹדָה, יִשְׁמַע עַם עֵבֶר,

יִרְבּוּ הַבָּאִים וְהַמְבִיאִים מִכֹּל עֵבֶר.

זֶה יָקוּם יַעֲלֶה שָׁמָּה לַעֲבֹד כֹּל עֲבוֹדָה

וְזֶה מִרְכוּשׁוֹ וְהוֹנוֹ יַקְרִיב קָרְבֲּן תּוֹדָה.

וְנִקְבְּצוּ קָהָל רַב, עֲשִׂירִים, עוֹבְדִים וּנְבוֹנִים,

יִוָּסֵד הַהֵיכָל, יָחֵלוּ הַבּוֹנִים.

וְעַד מְהֵרָה לְאֹם יִשְׂרָאֵל יַעֲמֹד כְּבַתְּחִלָּה

וְשֵׁם עַם אֱלֹהִים בַּגּוֹיִם יְהִי לִתְהִלָּה.

הָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ, עוֹד רַב אוֹצָרָהּ

כִּימֵי עוֹלָם, בִּהְיוֹתָהּ בְּעָשְׁרָהּ וַהֲדָרָהּ,

אֵם עַל בָּנֵיהָ דְשֵׁנָה רַעֲנָנָה וְרָוָה,

בַּעֲלוּמֵי יָמֶיהָ חָלָב וּדְבַשׁ זָבָה.

כִּי עוֹדֶנָּה עַתָּה הָאָרֶץ הַבְּרוּכָה,

בְּפִי נְבוֹנֵי דָבָר עֵדוּת נֶאֱמָנָה עֲרוּכָה.

אַךְ מֵאָז עֲזָבוּהָ הִנֶּהָ נִשְׁכַּחַת,

לְמַעֲצֵבָה תִשְׁכַּב, אַךְ לֹא מֵתָה לַשַּׁחַת.

יָשׁוּבוּ הַבָּנִים וְשָׁבָה הִיא לִתְחִיָּה

וּלְגַן עֵדֶן תֵּהָפֵךְ אֶרֶץ צִיָּה.

גַּם אֲנַחְנוּ בְקֶרֶב יָמִים נְלַמֵּד יֵָדינוּ

וּבְשִׂמְחַת לֵבָב נַעֲבֹד אֵת אַדְמָתֵנוּ.

שָׁם יֹאכַל לֶחֶם כָּשֵׁר עַם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב,

שָׁם אִישׁ אֵת רֵעֵהוּ לֹא עוֹד עָקֹב יַעֲקֹב.

וְכַאֲשֶׁר הָיִינוּ סוֹחֲרִים, יוֹזְמִים כָּל־מְזִמָּה,

נָשׁוּב נִהְיֶה תְמִימִים בַּעֲבוֹדָה הַתְּמִימָה.

אַךְ בָּנֵינוּ יִהְיוּ אִכָּרִים נוֹלָדִים,

לַאֲחֻזַּת אֲבוֹתָם בְּכָל־לֵב יִהְיוּ נִצְמָדִים.

לֹא יִדַּל עוֹד יַעֲקֹב, פָּנָיו לֹא יֶחֱוָרוּ

צִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח, אֵת פָּנָיו יֶהְדָּרוּ.

ו.

לֹא עוֹד נִשְׁעָנִים רַק עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים

כִּמְעַט נַעֲמֹד, תּוֹפְשֵׂי תוֹרָה וַעֲנִיִים מְרוּדִים;

כִּי גַם הָעַמּוּד הַשְּׁלִישִׁי יָשׁוּב יַעֲמֹד,

הוּא עַמּוּד הָעֲבוֹדָה. עַד עוֹלָם בַּל יִמּוֹט

עֲבוֹדַת אֲבוֹתֵינוּ מֵאָז, עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה;

נָשׁוּב נִהְיֶה עַם, עַם חַי חַיֵּי גוּף וּנְשָׁמָה.

עַל שְׁלשֶׁת הָעַמּוּדִים יַעֲמֹד עוֹלָמֵנוּ:

הַתּוֹרָה, הָעֲבוֹדָה וְחֶסֶד לַעֲנִיֵינוּ…

לֹא עַל כֹּל הָעָם יַחַד לִנְסֹעַ בַּמַּסָּע,

אַךְ עַל כָּל־אִישׁ אֵין נָקִי לָשֵׂאת בַּמַּשָּׂא.

רַבִּים בָּנוּ אֲשֶׁר לָהֶם אֲחֻזּוֹת וְקִנְיָנִים

וּבְאֶרֶץ מוֹשְׁבוֹתָם מִיָּמִים נוֹשָׁנִים.

לֹא חִישׁ קַל עַד מְהֵרָה אִתָּנוּ יֵלֵכוּ.

עַל דַּרְכֵּנוּ בְכַסְפָּם אוֹתָנוּ יְבָרֵכוּ.

יִשָּׁאֵר אִישׁ אִישׁ מֵאֵלֶּה בְאֶרֶץ מְגוּרָיו

וְיִסְעֲדוּ אֶת־כָּל־בֶּן עַמָּם הַמְּכוֹנֵן אֲשׁוּרָיו,

אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹאֶפֶת

וַאֲשֶׁר לַעֲבֹד הָאֲדָמָה רוּחוֹ נִכְסֶפֶת.

אִישׁ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ וּמֵעִירוֹ אֲשֶׁר אָהָב

יִתֵּן לוֹ אֵת נִדְבָתוֹ כֹל תְּרוּמַת זָהָב.

צִדְקָתוֹ רַבָּה, כִּי לְעַמּוֹ שִׁוָּה עֵזֶר

וְגַם אַבְנוֹ תִתְנוֹסֵס בֵּין אַבְנֵי הַנֵּזֶר.

וִיהִי אָז מִשְׁנֵה בְרָכָה, תְּשׁוּעַת כִּפְלַיִם

לְהַיְּהוּדִים בַּגוֹלָה וְלִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם;

הַשָּׁבִים לְאַרְצָם בֶּטַח יִתְעַנָּגוּ

וְהַיּוֹשְׁבִים עַל מְקוֹמָם לֹא עוֹד יִתְמוֹגָגוּ

שָׁם בְּחַיֵּי הַלְּאֹם כְּכָל־לְאֹם פְּנֵיהֶם יִצְהָלוּ

וְהַמְּפֻזָּרִים בַּגּוֹיִם כָּבוֹד יִנְחָלוּ.

ז.

כִּי בָנוּ כֹל כִּשְׁרוֹן יָעִידוּ אוֹיְבֵינוּ

וּבְכָל־דּוֹר רַבִּים אַנְשֵׁי מוֹפֵת בֵּינֵינוּ.

לֹא רַק בְּחָכְמַת הַדָּת וּבְדַעַת מֵישָׁרִים,

כִּי גַם בְּכֹל דְּבַר בִּינָה יֵשׁ בְּקִרְבֵּנוּ גְבָרִים.

וּמֵעֵת נִפְזְרוּ בָעַמִּים וַיִּשְׂבְּעוּ כֹל רָעָה,

הוֹסִיפוּ לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב לְרַגְלֵי הַתְּלָאָה.

מֵעֳנִי נַפְשָׁם בַּחוּץ, בָּאֹהֶל נֶחְבָּאוּ;

מֵאָהֳלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם יָצֹא יָצָאוּ.

וּבְכָל־עֵת וּבְכָל־מָקוֹם מְלָכִים וּכְמָרִים

בָּנוּ מָצְאוּ אַנָשִׁים לִמְלַאכְתָּם מָכְשָׁרִים,

סוֹכְנֵי הָאוֹצָרוֹת גַּם יוֹעֲצִים וּסְגָנִים

וּבְכֹל חֲרשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה רַבּוּ הָאֳמָנִים,

מֵאָז עַד הַיָּמִים הָאֵלֶּה לְעֵינֵינוּ

חֲכָמֵינוּ עָלוּ עָל לְמֹרַת רוּחַ אוֹיְבֵינוּ.

וּכְמוֹ לִוְיַת חֵן וְהוֹד לִגְבוּרַת הָאֲנָשִׁים

הָיְתָה לָנוּ לְקִנְיָן גַּם נַחֲלַת הַנָּשִׁים,

אַהֲבָה עַזָּה וּטְהוֹרָה וְחֶמְלָה וַחֲנִינָה,

כְּמוֹ אֵשֶׁת חֵן וְחַיִל, מַשְׂכֶּלֶת וַעֲדִינָה.

אַהֲבַת מִשְׁפָּחָה נְקִיָּה בָנוּ נוֹדָעַת

וְכֹל מַעֲלוֹת אִישׁ וּמַעֲלוֹת עַם בְּאֵין מִגְרָעַת.

גַּם טוֹבֵי הָעַמִּים הַמַּשְׂכִּילִים בְּכָל־דּוֹר

אַךְ מִתּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ הָיָה לָהֶם אוֹר.

הֵם מְכוֹנְנֵי אָשְׁרָם, מְנַהֲלֵיהֶם וּמְאַשְׁרֵיהֶם,

מְחוֹקְקֵי דָתֵיהֶם, שׁוֹפְטֵיהֶם וּמוֹרֵיהֶם.

אַךְ לְעֻמָּתָם רָעֵי לֵבָב עֲלֵיהֶם רָבּוּ,

מֵהֶם כָּל־הָרָעוֹת עָלֵינוּ נָסַבּוּ.

הֵמָּה שׁוֹכְחֵי־טוֹבָה, מְחוֹנְנָם לֹא יַכִּירוּ

וּבְקָלוֹן כְּבוֹדֵנוּ בִזְדוֹנָם יָמִירוּ.

יְבַקְּשׁוּ בְתוֹכֵנוּ אַךְ אָוֶן וּבְלִיַעַל

וְכָל־הָעָם יַרְשִׁיעוּ אִישׁ כִּי יִמְעַל מַעַל.

אַךְ לְחֵטְא וּפֶשַׁע יַעֲשׂוּ סֵפֶר זִכָּרוֹן

וְהָיָה כָל־הַנִּמְצָא לְשׁוֹנָם בַּחוּץ תָּרֹן.

אַךְ כָּל־טוֹבָה וּבְרָכָה הַעֲלֵם יעֲלִימוּ,

כַּצּוֹעֲנִים תּוֹעֲבַת כֹּל אוֹתָנוּ יָשִׂימוּ.

כָּל־צָרָה, כָּל־אָסוֹן עָלֵינוּ יָגֹלּוּ

וְזֶה חַסְדָּם הָרַב, כִּי אוֹתָנוּ יִסְבֹּלוּ…

עַד מָתַי כֹּה נִהְיֶה הַיְּהוּדִים הָאֲרוּרִים?

הַאֵין לָנוּ יָדַיִם, וְרַגְלֵינוּ אֲסוּרִים?

נֵחָלֵץ חוּשִׁים וַחֲבֵרִים נִהְיֶה יַחַד,

נָשׁוּב נִהְיֶה עַם בָּאָרֶץ וְלֹא נֵדַע פַּחַד.

נָשׁוּב נְקַבֵּץ כֹּחוֹתֵינוּ מִכָּל־קֵצֶה

וּמֵאַרְצוֹת מְנַדֵּינוּ חִישׁ יָצֹא נֵצֵא.

הַכֹּל יֵשׁ לָנוּ אִם אַךְ נְיַחֵד לִבֵּנוּ.

נִוָּשַׁע וְיוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים בְּקִרְבֵּנוּ.

ח.

עַל כֵּן אַחֵינוּ הַטּוֹבִים בַּעֲלֵי הַהוֹן

אִמְרוּ לָרָעָה: דַּי וּלְצָרָה וְיָגוֹן: הוֹן.

כַּמָּה הוֹן יְפֻזַּר יַחְדָּו עַל עָפָר נָחַת,

פֹּה זִרְעוּ לִצְדָקָה, תַּרְווּ וְתִרְווּ נָחַת.

לָכֶם הַכֶּסֶף, לָכֶם עֵצָה וּגְבוּרָה

רַחֲמוּ אֵיפֹא וּרְעוּ אֵת הַשֶּׂה הַפְּזוּרָה.

אֲנַחְנוּ נֶאְגֹּד אֲגֻדּוֹת בְּכֹל קָהָל וָעֵדָה,

נַעֲשֶׂה לָנוּ אוֹצָר נָכִין לָנוּ צֵידָה.

כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יַד אִישׁ יִתֵּן מִדֵּי חֹדֶשׁ

וַאֲרוּחַת שֻׁלְחָנוֹ יֶחֱצֶה לְהַקְדִישׁ קֹדֶשׁ.

וְאַתֶּם נְדִיבֵי הָעָם הַרְבּוּ וּתְנוּ נְדָבוֹת

וְיִרְבֶּה וְיִגְדַּל אוֹצָרֵנוּ לְאַלְפֵי רְבָבוֹת.

אָז נָשִׁית עֵצָה נַעֲשֶׂה חַיִל לִבְרָכָה

וֵאלֹהִים יִהְיֶה עִמָּנוּ בַמַּעֲרָכָה.

עֲנִיֵינוּ לֹא עוֹד בְּלֶחֶם עַצְלוּת יַחְפֹּצוּ,

לְשַׁד שָׂדוֹת וּכְרָמִים בַּעֲבוֹדָה יָמֹצוּ.

וְאַתֶּם נְדִיבִים תַּחַת לָתֵת אַלְפֵי פְּעָמִים

תִּתְּנוּ עַתָּה פַעַם אַחַת לְיֵשַׁע עוֹלָמִים.

לֹא עוֹד אֶל צְרוֹר נָקוּב אֶת הוֹנְכֶם תְּפַזֵּרוּ

אֵת עֳנִי בֵית יַעֲקֹב עַתָּה כָלָה תְעַקֵּרוּ.

נֶפֶשׁ כָּל הָעָם לַעֲלוֹת הָכֵן נִצָּבָה,

מִקְּצוֹת הָאָרֶץ אִישׁ אִישׁ יָבוֹא לַצָּבָא.

אַךְ מְנַהֲלִים אֵין לָנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁטָר וְסֵדֶר.

רוֹעִים נֶאֱמָנִים אֲשֶׁר יַנְחוּ אֵת הָעֵדֶר.

מִי פֹה אֵיפֹא יְרֵא אֱלֹהִים וְאֶל כְּבוֹדוֹ חָרֵד

אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לֶאֱסֹף וּלְאַחֵד וְלֹא נִפָּרֵד.

דַּבְּרוּ דָבָר, הִתְנַדְּבוּ, קַדְּשׁוּ וְהַקְדִישׁוּ

וְהַנִּפְזָרִים לְכָל־פֵּאָה יַחַד הַגִּישׁוּ.

עוּרוּ עוּרוּ וְאֵת כָּל יִשְׂרָאֵל הָעִירוּ,

כִּי בָא מוֹעֵד לָנוּ הַשְׁמִיעוּ הַזְכִּירוּ.

עִם כֹּל חַכְמֵי לֵב הִוַּעֲצוּ הִמָּלֵכוּ,

יֵאָסֵף הַצָּבָא, יָקוּמוּ וְיֵלֵכוּ.

לֹא לַאֲמֵרִיקָה עַתָּה יָשִׂים אִישׁ פָּנִים

לִגּבוּל אֶרֶץ קָדְשָׁם יָשׁוּבוּ הַבָּנִים.

כִּי לֹא רַק לֶאֱכֹל לְהַחֲיוֹת נַפְשֵׁנוּ יוֹם יוֹם,

כִּי אִם לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת, לְהַחֲיוֹת אֶת־כָּל־הַלְּאֹם.

ט.

לָמָּה לָנוּ מְדִינוֹת נֵכָר וְאַרְצוֹת מֶרְחַקִּים!

שׁוּבוּ אֶל אַרְצְכֶם! קוֹל קוֹרֵא מִמַּעֲמַקִּים.

שׁוּבוּ אֶל הָאָרֶץ, לָכֶם מֵאָז שְׁמוּרָה,

שָׁם כָּל תִּקְוַתְכֶם, תִּקְוַת כָּל־הַלְּאֹם קְשׁוּרָה.

דְּעוּ נָא נְדִיבֵי הָעָם, כִּי הַמִּצְוָה עֲלֵיכֶם.

“שׁוּבוּ אֵלַי” אָמַר אֵל, “וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם”

פַנּוּ אַתֶּם הַדֶּרֶךּ, סֹלּוּ הַמְּסִלָּה

וּלְקוֹלְכֶם אַחֲרֵיכֶם תֵּלֵךְ כָּל הַקְּהִלָּה.

עֲשׂוּ אֵיפֹא וְאִישׁ אֵת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ

וְמִיַּרְכְּתֵי הָאָרֶץ כֻּלָּם יֵעוֹרוּ.

וֵאלֹהִים יַעֲשֶׂה וִיהִי עָלֵינוּ נֹעֲמוֹ

וְיָחֹן וְיַט קַו חֶסֶד עַל יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ,

וִיחִי וִיקֻיַּם עוֹד בָּנוּ אֲשֶׁר חָלַמְנוּ,

כִּי נָפַלְנוּ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה וְעַתָּה קַמְנוּ.

נִפְלָאוֹת מִקֶּדֶם תָּשׁוֹבְנָה תִהְיֶינָה

וְהָעֲצָמוֹת הַיְבֵשוֹת תָּשׁוֹבְנָה תִחְיֶינָה.

יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ,

יֹאכַל לַחְמוֹ לָבֶטַח, יִשְׁכֹּן בְּמִשְׁכָּנוֹ.

בַּשָּׂדֶה וּבַכֶּרֶם יְהִי כֹל מַעְבָּדוֹ,

גַּם אֶל כָּל חֲרשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה יִשְׁלַח יָדוֹ.

גַּם סוֹחֵר וְרוֹכֵל יִהְיֶה, עוֹרֵב מַעֲרָבָה,

לִקְצוֹת כָּל־אֶרֶץ מִזְרָחָה וּמַעֲרָבָה.

לִסְחַר כָּל־גּוֹי יִהְיֶה הוּא עַם הַבֵּינַיִם

וְגַם לְהָפִיץ תּוֹרָתוֹ יִמְצָא יָדַיִם.

נַעֲשֶׂה אֵיפֹא אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵנוּ,

מִשְׁפַּט אָדָם, מִשְׁפַּט לְאֹם לְמַעַן חַיֵּינוּ.

נָקִים בֵּית יַעֲקֹב עַל שְׁלשֶׁת הָעַמּוּדִים

וְעַל לוּחַ הָעַמִּים יִמָּנוּ גַם הַיְּהוּדִים.

י.

שׂפַת עֵבֶר תָּשׁוּב תִּהְיֶה שָׂפָה מְדֻבֶּרֶת,

כַאֲשֶׁר הָיְתָה עַד כֹּה לַתּוֹרָה מִשְׁמֶרֶת,

תָּו חַיֵּי עוֹלָם לָנוּ חֲרוּתָה עַל מֵצַח;

כִּי בְרֶצַח כָּל־גּוֹי לֹא יַשִּׂיגֵנוּ רֶצַח.

וְאִם הָיְתָה יָמִים רַבִּים שָׂפָה לֵאלֹהִים,

שְׂפַת חוֹזָיו וְסוֹפְרָיו אַךְ עַל עִנְיָנִים גְּבוֹהִים,

תִּגְדַּל וְתִרְבֶּה לִהְיוֹת לְכָל צָרְכֵי בְנֵי אָדָם,

לִקְרֹא בָהּ בְּשֵׁם כָּל־הֶגְיוֹנָם וּמַעְבָּדָם.

הָעִבְרִיָּה תָשׁוּב תִּחְיֶה אַחֲרֵי מוֹתָהּ,

תִּתְנַעֵר וּתְהִי לָהּ עֶדְנָה אַחֲרֵי בְלוֹתָהּ.

וְהָיָה כָל־מִלָּה בַלְּשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר נוֹלָדָה

בְּכָל־הָעֵת, אֲשֶׁר מִלֶּדֶת עָמָדָה,

תָּשׁוּב תִּקַּח גַּם הִיא מֵאֵת אַחְיוֹתֶיהָ,

הָאֲרָמִית וְהָעֲרָבִית הַקְּרוֹבוֹת אֵלֶיהָ.

גַּם מִכָּל־הַלְּשׁוֹנוֹת הַמֵּתוֹת וְהַחַיּוֹת,

הַזְּקֵנוֹת וְהַצְּעִירוֹת, הַזָּרוֹת וְהָרַעֲיוֹת.

כִּי כֵן מֵאוֹצָרָה גַּם אוֹתָן הֶעֱשִׁירָה

וּמֵאֲשֶׁר חֲנָנָהּ אֱלֹהִים לָהֶן הוֹתִירָה.

וְגַם עַד הָעוֹלָם לֹא תִקְפֹּץ אֵת יָדֶיהָ

וּלְכָל־לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם תַּחֲלֹץ שָׁדֶיהָ.

כִּי שָׂפָה לַלֵּב אֵין כָּמוֹהָ בִלְשׁוֹנוֹת

לְתוֹרָה וּלְמוּסָר הַשְׂכֵּל בִּמְלִיצוֹת שׁוֹנוֹת,

וְסוֹפְרֵי כָּל־עַם יַחַד עָלֶיהָ אָָמָרוּ:

בֶּעֱזוּז שִׁירֶיהָ שִׁירֵיהֶם לֹא יִגְבָּרוּ.

נִהְיֶה עַם לְבָדָד בְּאֶרֶץ רֳחֲבַת יָדַיִם

וּדְבַר אֵל לְכָל־גּוֹי יֵצֵא מִירוּשָׁלַיִם.

וְכַאֲשֶׁר קִיַּמְנוּ אֵת הַתּוֹרָה בְעָנְיֵנוּ

כֵּן נְקַיְּמָהּ עַתָּה מֵעשֶׁר יָדֵינוּ.

מְלַמְּדִים מַכִּים אֵינָם עַתָּה לְפִי רוּחַ הָעֵת

לִהְיוֹת מְלַמְּדִים מֻכִּים אֵיכָה נוּכַל לָשֵׂאת!

הָיֹה נִהְיֶה מוֹרִים מְפִיצֵי תוֹרָה וְדַעַת,

אַךְ גַּם נַחֲלַת שָׂדֶה נִמְצָא בְלִי מִגְרַעַת.

לֹא מְלַמְּדִים מְנֻדִּים כְּקוֹץ, מוֹרִים נָדִים וְנָעִים,

בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי נֵשֵׁב עַל כִּסֵּא נָעִים.

בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּהַר צִיּוֹן וּבְכָל־הָאָרֶץ,

גִּבּוֹרֵי כָל־הָעָם, הָעוֹמְדִים בַּפָּרֶץ.

מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ מָרוֹם וְנִשָּׂא,

בְּמַלְאֲכוּת אֱלֹהִים לִקְצוֹת אֶרֶץ קוֹלוֹ יִשָּׂא.

וְכָל־הָאָרֶץ תִּמָּלֵא דֵעָה כְמֵי הַיָּם

וְהָיָה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד לְכָל־עָם.

וֵאלֹהִים יַעֲשֶׂה אֵת אֲשֶׁר חוֹזָיו דִּבֵּרוּ

וַעֲצָתוֹ יָחִישׁ יַשְׁלִים כַּאֲשֶׁר בִּשֵּׂרוּ.

וְאַתֶּם הַצּוֹפִים לְיִשְׂרָאֵל הָרַבָּנִים

לַחֲסִידִים, לַלּוֹמְדִים, הָעִבְרִים הַיְּשָׁנִים!

וְאַתֶּם הַמַּטִּיפִים, הַמְּנַהֲלִים וְהָרָאשִׁים,

עַל פִּי רוּחַ הָעֵת לְכָל־אַחֵינוּ הַחֲדָשִׁים!

פֹּה מַטָּרָה אַחַת לָכֶם, הִתְחַבֵּרוּ;

עֵינֵי כָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲלֵיכֶם יְשַׂבֵּרוּ.

ירֵי¹ אֱלֹהִים אַתֶּם אֶל עַמּוֹ שֻׁלָּחִים,

אַל תִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים לְהָשִׁיב נִדָּחִים.

עַתָּה עֵת לַעֲשׂוֹת לָכֶם, אַל נָא תְאַחֵרוּ,

הֲלֹא כֻלְכֶם בִּכְבוֹד אֵל וְעַמּוֹ תִתְיַמֵּרוּ!

בַּדָּבָר הַנִּכְבָּד הַזֶּה יוֹם יוֹם שִׂיחוּ

וְכָל אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹת רֶגַע אַל תַּנִּיחוּ.

כַּשׁוֹפָר הָרִימוּ קוֹלְכֶם, קִרְאוּ הָרִיעוּ,

הִתְיַצְּבוּ בְרֹאשׁ מַחֲנֵיכֶם, מִשְׁכוּ, הַצְבִּיאוּ.

הֲלֹא תִרְאוּ כִי מֵאלֹהִים הַדָּבָר יָצָא

וְאֵת יִשְׂרָאֵל עַמֹּו כִימֵי עוֹלָם רָצָה.

הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם דִּבְרֵי הַנָּשִׂיא לְבֵית יִשְׁמָעאֵל

וּרְצוֹן הַשֻּׂלְטָן לִתְשׁוּבַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

רְאוּ דִבְרֵי הַמַּגִּיד, טַעֲמוּ מֶה נָעֵמוּ

וְאֵת דִּבְרֵי הַשַּׁחַר בִּינוּ מֶה עָצֵמוּ.

וּבִשְׁאָר כָּל־לָשׁוֹן מִסּוֹפְרִים נִכְבָּדִים

כַּיְּהוּדִים כַּנּוֹצְרִים תְּמִימִים וּמְלֻמָּדִים.

קוּמוּ אֵיפֹא וְהָקִימוּ וְאַמְּצוּ נוֹאָשִׁים

קוֹל אֱלֹהִים לָכֶם קוֹרֵא: עֲשׂוּ וִהְיוּ אֲנָשִׁים.

הִכּוֹנוּ וְהָכִינוּ יַחַד לֵב וְיַד תֵּנוּ

וְדִבְרֵי נְבִיאֵי אֵל מֵאָז עַתָּה יֵאָמֵנוּ:

לֹא בִמְנוּסָה תֵלְכוּ, לֹא תֵצְאוּ בְחִפָּזוֹן

ה' עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בֶּחָזוֹן.

בעת היה הספר תחת מכבש הדפוס באתני הבשורה

הרעה כי מת אבי בט' חשון שנת: מ“ת אב”י ויל“ך ואיננ”ו

לפ"ק ואמרתי אעשה לו ציון ומזכרת.

יְהוּדָה אַתָּה וִיהוּדִי קָרְאוּ אֵת שְׁמֶךָ;

הִנֵּה כֵן יְהוּדִי הָיִיתָ כָּל־יָמֶיךָ.

וְעַתָּה כִי עָלִיתָ וְאֵינְךָ פֹה עוֹד אָבִי,

דִּבְרֵי מוּסָרְךָ שְׁמוּרִים יִהְיוּ בִלְבָבִי.

הֱיֵה לְפָנַי תָּמִיד וְלֹא תָמִישׁ מִזִּכְרוֹנִי,

הוֹרֵנִי כָל־יָמַי וְאִשָּׁמֵר מֵעֲוֹנִי.

לִהְיוֹת אִישׁ בָּאֲנָשִׁים וִיהוּדִי בְתוֹרָתִי

וְאָהַבְתִּי אֶת־עַמִּי כָל־עוֹד בִּי נִשְׁמָתִי.

יִשְׂרְאֵלִי כִשְׁמִי אֶהְיֶה בְנֶפֶשׁ וּגְוִיָּה,

טַל חַיִּים תְּהִי לִי אַהֲבַת עַמִּי לְתוּשִׁיָּה.

לְךָ אֲנִי, לְךָ סִפְרִי זֶה, הוּא דָם מִדָּמֶךָ,

רִגְשֵׁי לִבִּי הֵם רִגְשֵׁי לִבְּךָ לְעַמֶּךָ…

בנך המתאבל ישראל טעללאר.