בעת היה הספר תחת מכבש הדפוס באתני הבשורה

הרעה כי מת אבי בט' חשון שנת: מ“ת אב”י ויל“ך ואיננ”ו

לפ"ק ואמרתי אעשה לו ציון ומזכרת.

יְהוּדָה אַתָּה וִיהוּדִי קָרְאוּ אֵת שְׁמֶךָ;

הִנֵּה כֵן יְהוּדִי הָיִיתָ כָּל־יָמֶיךָ.

וְעַתָּה כִי עָלִיתָ וְאֵינְךָ פֹה עוֹד אָבִי,

דִּבְרֵי מוּסָרְךָ שְׁמוּרִים יִהְיוּ בִלְבָבִי.

הֱיֵה לְפָנַי תָּמִיד וְלֹא תָמִישׁ מִזִּכְרוֹנִי,

הוֹרֵנִי כָל־יָמַי וְאִשָּׁמֵר מֵעֲוֹנִי.

לִהְיוֹת אִישׁ בָּאֲנָשִׁים וִיהוּדִי בְתוֹרָתִי

וְאָהַבְתִּי אֶת־עַמִּי כָל־עוֹד בִּי נִשְׁמָתִי.

יִשְׂרְאֵלִי כִשְׁמִי אֶהְיֶה בְנֶפֶשׁ וּגְוִיָּה,

טַל חַיִּים תְּהִי לִי אַהֲבַת עַמִּי לְתוּשִׁיָּה.

לְךָ אֲנִי, לְךָ סִפְרִי זֶה, הוּא דָם מִדָּמֶךָ,

רִגְשֵׁי לִבִּי הֵם רִגְשֵׁי לִבְּךָ לְעַמֶּךָ…

בנך המתאבל ישראל טעללאר.