פֶּרֶק א: הַנַעַר מֵאִירְלַנְד    🔗

אִירְלַנד, אֶרֶץ מְעַנְיֶנֶת בִּשְׁבִיל תַּיָרִים, אֵינָהּ כֹּה טוֹבָה לְבָנֶיהָ. אֵין בְּיָדָהּ לְפַרְנְסָם בְּכָבוֹד, כִּי לְאֵם זֹאת אֵין דֵי חָלָב לְהֵינִיק אֶת יְלָדֶיהָ. אָמְנָם הֵם אוֹהֲבִים אוֹתָהּ בֵּין כֹּה. הֵם מְכַנִים אוֹתָהּ בִּשְׁמוֹת חִבָּה שׁוֹנִים: “אִי הַיְעָרוֹת”, פְּנִינָה יְקָרָה" “אֶרֶץ הַשִׁירָה” וְעוֹד וְעוֹד. אִירְלַנד הַמִסְכֵּנָה לְפִי הַנָכוֹן יֵשׁ לְכַנוֹת אוֹתָהּ: “אִי־הַסֵבֶל”…

וֶסטפּוֹרְט – עֲיָרָה קְטַנָה בְּחֶבֶל קוֹנַט נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַמִפְרָץ קַלוּ הַזָרוּעַ שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִׁים וַחֲמִשָׁה אִיִים זְעִירִים. זֶהוּ אַחַד הַמִפְרָצִים הַיָפִים בְּיוֹתֵר וְהַמְפֹרָץ בְּהַרְבֵּה כֵּפִים כְּשִׁנֵי תַּנִין.

בַּעֲיָרָה זוֹ נַכִּיר לָרִאשׁוֹנָה יֶלֶד מְעַנְיֵן וְנַעֲקֹב אַחֲרָיו כֹּל יְמֵי חַיָיו.

מִסְפַּר תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה הַזֹאת – כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים נֶפֶשׁ, לָרֹב בַּעֲלֵי דָת קַתּוֹלִית. בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מַתְחִיל סִפּוּרֵנוּ זֶה, בְּיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּיוּנִי שְׁנַת 1875, הָלְכוּ רֹב תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה לַכְּנֵסִיָה.

בְּתוֹךְ תּוֹשָׁבֵי חֶבֶל קוֹנַט נִשְׁמַר עֲדַיִן יָפֶה הַטִפּוּס הַקֶלְטִי אַךְ מָה אָיֹם הוּא חֶבֶל זֶה וְנָכוֹן הוּא הַפִּתְגָם:

“קוֹנַט אֵינָהּ טוֹבָה יוֹתֵר מֵהַגֵיהִנֹם!”…

לַמְרוֹת עָנְיָהּ שֶׁל הָעֲיָרָה שֶׁבְּאִירְלַנד הָעֶלְיוֹנָה, הֲרֵי תּוֹשָׁבֶיהָ יוֹדְעִים בִּימוֹת הֶחָג לְהַחֲלִיף אֶת חֻלְצָתָם הַקְרוּעָה בְּחֻלְצָה נָאָה יוֹתֵר, אוֹֹ עַל כָּל פָּנִים בְּחֻלְצָה פָּחוֹת קְרוּעָה; הַגְבָרִים לוֹבְשִׁים חֲלוּקִים אֲרֻכִּים; וְהַנָשִׁים לוֹבְשׁוֹת כַּמָה שְׂמָלוֹת זוֹ עַל גַב זוֹ שֶׁקָנוּ אוֹתָן בַּחֲנוּת קְטַנָה לְמִמְכַּר בְּגָדִים יְשָׁנִים. אֶת רָאשֵׁיהֶן הֵן מְפָאֲרוֹת בְּמִגְבָּעוֹת הַמְקֻשָׁטוֹת בִּפְרָחִים מְלָאכוּתִיִים שֶׁהַתַּיִל מִזְדַקֵר מֵהֶם.

הַכֹּל הָלְכוּ בְּרֶגֶל יְחֵפָה אֶל הַכְּנֵסִיָה, כְּדֵי שֶׁלֹא לְקַלְקֵל וּלְבַלוֹת אֶת הַנְעָלִים, כְּלוֹמַר אֶת הַמַגָפַיִם הַקְרוּעִים. אַךְ אִישׁ אֵינוֹ מֵעֵז לָבוֹא אֶל הַקֹדֶשׁ פְּנִימָה בְּרֶגֶל יְחֵפָה וּמִשׁוּם כָּךְ נָשְׂאוּ אֶת מִנְעֲלֵיהֶם בִּידֵיהֶם, כְּדֵי לְנָעֳלָם בִּפְרוֹזְדוֹר הַכְּנֵסִיָה.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ כֹּל רְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה רֵיקִים מֵאָדָם. רַק אִישׁ אֶחָד נִרְאָה שָׁם כְּשֶׁהוּא דוֹחֵף עֲגָלָה קְטַנָה שֶׁרָתוּם הָיָה בָּהּ כֶּלֶב צָהֹב מְנֻמָר כְּתָמִים שְׁחוֹרִים, שֶׁכַּפּוֹתָיו הָיוּ שְׂרוּעוֹת וּמְרֻפָּטוֹת בְּשֶׁל אַבְנֵי הַנֶגֶף הָרַבּוֹת שֶׁנִתְקַל בָּהֶן וּבִשְׂעַר עוֹרוֹ הָיוּ הַרְבֵּה קָרָחוֹת בְּשֶׁל רְצוּעוֹת הָרִתְמָה שֶׁשִׁפְשְׁפוּ אֶת גוּפוֹ.

– בֻּבּוֹת מַלְכוּתִיוֹת… בֻּבּוֹת! – קָרָא הָאִישׁ בִּמְלֹא הַגָרוֹן.

הוּא בָּא מִקַסטֶלבַּר, עֲיָרָה בִּנְסִיכוּת מַאיאוֹ. הוּא לֹא נָסַע בָּרַכֶּבֶת וְאַף לֹא בַּעֲגָלָה כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם. כִּי אִם פָּשׁוּט נָדַד בְּרֶגֶל וְהִכְרִיז בְּכָל מָקוֹם עַל בֻּבּוֹתָיו כְּשֶׁהוּא מְזָרֵז לְעִתִּים בְּהַצְלָפַת שׁוֹט אֶת כַּלְבּוֹ הֶעָיֵף. יְלָלָה מָרָה הָיָה הַמַעֲנֶה לְהַצְלָפַת שׁוֹט אַכְזָרִית זוֹ. לְעִתִּים נִשְׁמְעָה גַם מִתּוֹךְ בֶּטֶן הָעֲגָלָה אֲנָחָה מָרָה.

הָאִישׁׁ הָיָה מְזָרֵז אֶת הַכֶּלֶב בַּשׁוֹט וּבִצְעָקוֹת:

– הִתְקַדֵּם כְּבָר, לַעֲזָאזֵל!… נִדְמֶה הָיָה, כִּי הָאִישׁ פָּנָה גַם לְאֶחָד נִסְתָּר בְּתוֹךְ הָעֲגָלָה, בְּצְעָקָה:

– הֲתִשְׁתַּתֵּק כְּבָר, בֶּן כְּלָבִים שֶׁכְּמוֹתְךָ?

אָז נֶאֶלְמָה הָאֲנָחָה וְהָעֲגָלָה הִתְגַלְגְלָה הָלְאָה.

שֵׁם הָאִישׁ הַמוּזָר הַזֶה הוּא טוֹרֶנְפִּיפּ. מֵאַיִן הוּא – אֵין זֶה חָשׁוּב. לִבּוֹ הָיָה לֵב אַכְזָר כְּשֶׁל חַיָה רָעָה. לֵב אֶבֶן הָיָה לוֹ וְלֹא לֵב בָּשָֹר.

מִשֶׁהִגִיעַ לְוֶסטפּוֹרט. עָבַר בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי שֶׁבָּתֵּי אֶבֶן יָפִים הִתְנוֹסְסוּ בּוֹ, וּבוֹ גַם חֲנֻיוֹת עֲלוּבוֹת. לִרְחוֹב זֶה נִתְמַשְׁכוּ מִכָּל צַד וָעֵבֶר תְּעָלוֹת שׁוֹפְכִין כְּהִמָשֵׁךְ נְחָלִים דְלוּחִים עֲכוּרִים לְנָהָר צָלוּל וְשָׁקוּף. עֶגְלַת טוֹרֶנְפִּיפּ שִׁקְשְׁקָה עַל הַגֶּשֶׁר הֶעָקֹם כְּשֶׁהִיא מְטַלְטֶלֶת הֵנָה וְהֵנָה אֶת הַבֻּבּוֹת, שֶׁנוֹעֲדוּ לְשַׂמַח אֶת תּוֹשָׁבֵי קוֹנַט.

טוֹרֶנְפִּיפּ הוֹסִיף לְהִתְקַדֵם לְאִטוֹ. הוּא הִגִיעַ לְכִכָּר שֶׁמִצְטַלְבוֹת בָּהּ כַּמָה רְחוֹבוֹת. מֵעֵבֶר לַכִּכַּר הִשְׂתָּרַע גַן שֶׁשְׁבִילָיו הַמְרֻבִּים נִתְמַשְׁכוּ לַנָמָל הַפָּתוּחַ שֶׁל מִפְרָץ קַלוּ.

הָעִיר, הַנָמָל, הַגָן, הָרְחוֹבוֹת, הַנָהָר, הַגְשָׁרִים, הַבַָּתִּים – כָּל אֵלֶה הָיוּ קִנְיָנוֹ שֶׁל אַחַד הַלוֹרְדִים הַמְקוֹמִיִים הָעֲשִׁירִים בְּיוֹתֵר. שֶׁשָׁלַט כִּמְעַט עַל כָּל אִירלַנד, הַמַרקִיז סִלֶיגוֹ אָצִיל בֶּן אֲצִילִים.

טוֹרֶנְפִּיפּ נֶעֱצַר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְהִסְתַּכֵּל לִצְדָדִין, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא בְּקוֹל כְּקוֹל עֲגָלָה חוֹרֶקֶת:

– בֻּבּוֹת, בֻּבּוֹת מַלְכוּתִיוֹת!

אַךְ שׁוּם אִיש לֹא יָצָא מֵהַחֲנוּת, שׁוּם רֹאשׁ לֹא הוּצָא בְּעַד הַחַלוֹן. רַק פֹּה וָשָׁם, מֵהַסִמְטָאוֹת הַמְלֻכְלָכוֹת, נִרְאוּ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת שֶׁבַּעֲדָם הֵצִיצוּ פָּנִים חִוְרוֹת וּתְשׁוּשׁוֹת בַּעֲלוֹת עֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת כָּאֵשׁ. יְלָדִים עֲרֻמִים אֲחָדִים, 6–5, הֶחְלִיטוּ לִבְסוֹף לְהִתְקָרֵב לְעֶגְלַת טוֹרֶינְפִּיפּ. מִשֶׁנֶעֶצְרָה לְיַד הַכִּכָּר. קָרְאוּ הַכֹּל בְּקוֹל אֶחָד:

– קוּפּפֶר… קוּפּפֶר!

– זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַמַטְבֵֹעַַ הַקָטָן בְּיוֹתֵר. חֵלֶק שֶׁל פֶּנִי. וְאֵלָיו אֶל טוֹרֶנְפִּיפּ, שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיַָה מוּכָן לְבַקֵשׁ נְדָבוֹת. פָּנוּ הַיְלָדִים בְּבַקָשַׁת נְדָבָה. לְמִשְׁמַע קְרִיאוֹתֵיהֶם נָעַץ בָּהֶם מַבָּטִים קָשִׁים וְחוֹדְרִים עַד כִּי הַיְלָדִים, הִסְתַּתְּרוּ מֵרֹב פַּחַד לְמַרְאֵה הַשׁוֹט וְשִׁנָיו הַלְטוּשׁוֹת שֶׁל כַּלְבּוֹ – חַיָה אַכְזָרִית מַמָשׁ, שֶׁתָּמִיד הוּא זוֹעֵם בְּשֶׁל סִבְלוֹ תַּחַת יַד אֲדוֹנָיו!

טוֹרֶנְפִּיפּ “יָצָא מִכֵּלָיו” מֵרֹב כַּעַס. קוֹלוֹ הָיָה כְּקוֹל קוֹרֵא בַּמִדְבָּר. שׁוּם אִישׁ לֹא חָשׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּבֻבּוֹתָיו. פֶּדִי – שֵׁם כּוֹלֵל לְאִירלַנדִי – לֹא הֶרְאָה כָּל סַקְרָנוּת. אֵין זֶה אוֹמֵר, שֶׁהוּא אָדִישׁ בְּהֶחְלֵט אֶל מִשְׁפַּחַת הוֹד רוֹמְמוּתָה הַמַלְכָּה. בְּהֶחְלֵט לֹא! אֶת מִי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ אוֹהֵב, פֶּדִי, אֶת מִי הוּא בֶּאֱמֶת שׂוֹנֵא מְאֹד שִׂנְאָה עַזָה שֶׁהִצְטַבְּרָה בְּמֶשֶׁךְ דוֹרוֹת שֶׁל שִׁעְבּוּד, אֶת הַלוֹרד־הַשַׁלִיט הַמַבִּיט עָלָיו כְּעַל יְצוּר נָמוּךְ, כְּעַל עֶבֶד. וְאִם הַלוֹרד הַשַׁלִיט הַזֶה הִכִּיר בְּאוֹקנֶל, הַמַנְהִיג הָאִירלַנדִי, הֲרֵי זֶה רַק מִשׁוּם שֶׁפַּטְרִיוֹט נִלְהָב זֶה הֵגֵן עַל זְכֻיוֹת אִירלַנד שֶׁאֻשְׁרוּ בַּאֲמָנָה בִּשְׁנַת 1806 שֶׁל שְׁלשׁ הַמַמְלָכוֹת הַַמְאֻחָדוֹת. מִשׁוּם שֶׁמִרְצוֹ, עַקְשָׁנוּתוֹ וּמִלְחַמְתּוֹ הַמְדִינִית שֶׁל מְדִינַאי זֶה הִשִׂיגוּ סוֹף סוֹף חֹק שִׁוְיוֹן זְכֻיוֹת שֶׁל שְׁנַת 1829 וּמִשׁוּם שֶׁתּוֹדוֹת לוֹ הִתְחִיל לִזְרֹח עַל אִירלַנד אוֹר הַחֹפֶשׁ וְהַחֵרוּת. לְפִי עֲנִיוּת דַעְתֵּנוּ הָיָה עָלָיו, עַל טוֹרֶנְפִּיפּ, לְהַרְאוֹת לָאִירלַנדִים לֹא בֻּבּוֹת מַלְכוּתִיוֹת כִּי אִם אֶת בֻּבּוֹת אֲחִיהֶם, אוֹקנֶל. הָאִירלַנְדִים הָיוּ מִסְתַּפְּקִים בִּרְאִיַת פְּנֵי הַמַלְכָּה עַל הַמַטְבֵעוֹת הָאַנגלִיִים: הַלִירָה, שִׁילִינג וְכוּ' שֶׁנֶעְדְרוּ מִכִּיסֵי הָאִירלַנדִים.

מִכֵּיוָן שֶׁשׁוּם אִישׁ לֹא הוֹפִיעַ לַמְרוֹת קְרִיאוֹתָיו הַקוֹלָנִיוֹת שֶׁל טוֹרֶנְפִּיפּ, הִתְגַלְגְלָה הָעֲגָלָה הָלְאָה כְּשֶׁהִיא נִגְרֶרֶת בְּקשִׁי בִּידֵי הַכֶּלֶב. עַתָּה לֹא נִרְאוּ סְבִיבוֹ אִישׁ, גַם לֹא הַיְלָדִים שֶׁנִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם. הָאִישׁ וְכַלְבּוֹ, הִגִיעוּ עַד הַגָן הַצִבּוּרִי שֶׁדַרְכּוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לְקַצֵר אֶת הַדֶרֶךְ, אֶל הַנָמָל שֶׁהָיָה בְּמֶרְחָק שֶׁל מִיל מֵהָעִיר.

– בֻּבּוֹת! בֻּבּוֹת מַלְכוּתִיוֹת!

– שׁוּם תְּשׁוּבָה לֹא נִשְׁמְעָה, פְּרָט לְקוֹלוֹת הַצִפֳּרִים, שֶׁהִתְעוֹפְפוּ מֵעֵץ לְעֵץ. הַגָן הַצִבּוּרִי הָיָה אַף הוּא, כַּכִּכָּר, רֵיק מֵאָדָם. וּבֶאֱמֶת לָמָה לָבוֹא בְּיוֹם א' וּלְהַצִיעַ לָאִירלַנדִים הַקַתּוֹלִים הַכְּשֵׁרִים תַּעֲנוּגוֹת וְשַׁעֲשֹוּעִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מִתְפַּלְלִים בַּכְּנֵסִיָה? נִרְאֶה שֶׁטוֹרֶנפִּיפּ הָיָה נָכְרִי. יִתָּכֵן שֶׁלוּ בָּא לְאַחַר הַתְּפִלָה הָיָה מַצְלִיחַ יוֹתֵר.

הַנָמָל שֶׁאֵלָיו הָלַךְ, אִם כִּי הָיָה גָדוֹל מְאֹד וּמוּגָן יָפֶה מִפְּנֵי סַעֲרוֹת הַיָם, לֹא שָׁקַק בְּכָל זֹאת. פְּרָט לְכַמָה אֳנִיוֹת אַנגלִיוֹת וְשׁוֹטלַנדִיוֹת שֶׁהֵבִיאוּ מִצְרְכֵי אֹכֶל חִיוּנִיִים בִּשְׁבִיל חֶבֶל קוֹנַט הַבִּלְתִּי פּוֹרֶה, לֹא נִרְאוּ כָּל אֳנִיוֹת. אִירלַנד דוֹמָה הָיְתָה לְתִינוֹק, שֶׁשְׁתֵי אִמָהוֹת הֵינִיקוּהוּ, אַךְ נֶאֶלְצָה לְשַׁלֵם בְּיֹקֶר רַב בְּעַד הֶחָלָב…

כַּמָה מַלָחִים טִיְלוּ שָׁם כְּשֶׁהֵם מְעַשְׁנִים לָהֶם אֶת מִקְטְרוֹתֵיהֶם, כִּי בְּיוֹם א' וּבִימוֹת הַחָגָאוֹת לֹא פָּרְקוּ מִטְעַן הָאֳנִיוֹת.

יָדוּע לַכֹּל עַד מָה שׁוֹמְרִים הָאַנגלִים בְּקַפְּדָנוּת אֶת הַיוֹם הָרִאשׁוֹן. אַף הָאִירלַנדִים שֶׁהֵם קַתּוֹלִים אֵינָם נוֹפְלִים מֵהָאַנגלִים בִּשְׁמִירָתָם אֶת יוֹם א' מֵחַלְלוֹ.

אַגַב, בְּוֶסטפּוֹרט לֹא נִרְאֲתָה שׁוּם אֳנִיָה זָרָה. רַפְסוֹדוֹת, סִירוֹת וְדוּגִיוֹת עָגְנוּ עַל הַשִׂרְטוֹן, כִּי הָיְתָה אָז שְׁעַת שֵׁפֶל. סְפִינוֹת אֵלוּ שֶׁהִגִיעוּ מֵהַחוֹפִים הַמַעֲרָבִיִים שֶׁל שׁוֹטלַנד בְּמִטְעַנֵי תְּבוּאָה הַדְרוּשִׁים מְאֹד לְקוֹנַט, הָיָה עֲלֵיהֶן לַחֲזֹר לְאַחַר פְּרִיקַת מִטְעָנָן.

נִרְאֶה שֶׁלֹא נִשְׁקְפָה כָּל תִּקְוָה לְטוֹרֶנפִּיפּ לְהוֹצִיא כַּמָה שִׁילִינגִים מִכִּיסֵי הַמַלָחִים הַחוֹגְגִים הַלָלוּ, וּקְרִיאָתוֹ מֵעֹמֶק הַלֵב הָיְתָה אוֹבֶדֶת בַּחֲלַל הַנָמָל.

הָעֲגָלָה נֶעֶצְרָה. הַכֶּלֶב הֶעָיֵף וְהָרָעֵב רָבַץ לוֹ עַל הַחוֹל. טוֹרֶנפִּיפּ הוֹצִיא מִשַׂקִיקוֹ פְּרוּסַת לֶחֶם, כַּמָה תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה וְדָג מָלוּחַ, שֶׁעָט עֲלֵיהֶם בִּרְעַבְתָּנוּת רַבָּה.

הַכֶּלֶב שִׁרְבֵּב אֶת לְשׁוֹנוֹ מֵרֹב חֹם. שִׁנָיו נָקְשׁוּ זוֹ לְזוֹ וְלֹא גָרַע עֵינָיו הָרְעֵבוֹת מִטוֹרֵֶנפִּיפּ. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁשְׁעַת סְעֻדָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב טֶרֶם הִגִיעָה, לֹא הָיְתָה לוֹ דֶרֶךְ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְהַנִיחַ אֶת הָרֹאשׁ בֵּין רַגְלָיו הַפְּשׁוּטוֹת וְלַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם.

זִיעַ קַל בְּתוֹךְ הָעֲגָלָה הֵפֵר אֶת אֲדִישׁוּתוֹ שׁל טוֹרֶנפִּיפּ. הוּא קָם וְהִסְתַּכֵּל לִצְדָדִין לְמַעַן הִוָכַח שֶׁאִישׁ אֵינוֹ עוׁקֵב אַחֲרָיו. וּמִשֶׁהֵרִים אֶת הַשְׂמִיכָה שֶׁכִּסְתָה אֶת תֵּבָת הַבֻּבּוֹת, תָּקַע לְשָׁם פְּרוּסַת לֶחֶם בְּאָמְרוֹ בְּקוֹל יָבֵשׁ:

– הֲתִשְׁתַּתֵּק סוֹף סוֹף?

מִתּוֹךְ הַתֵּבָה נִשְׁמְעָה כְּעֵין לְעִיסָה רְעַבְתָּנִית, כְּאִלוּ נִמְצָא שָׁם יְצוּר הַגוֹוֵעַַ מֵרָעָב.

טוֹרֶנפִּיפּ חִסֵל אַחַת שְׁתַּיִם אֶת הַדָג הַמָלוּחַ וְאֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה. אַחַר כָּךְ קָרֵב לְפִיו בַּקְבּוּק, הֶעָשׂוּי מִדְלַעַת נְבוּבָה, מְמֻלָא חָלָב חָמוּץ.

בְּאוֹתָה שָׁעָה צִלְצְלוּ פַּעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיָה שֶׁהִכְרִיזוּ עַל סִיוּם הַתְּפִלָה הָיְתָה אָז הַשָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה וָחֵצִי בַּצָהֳרַיִם.

טוֹרֶנפִּיפּ הִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ עַל הַכֶּלֶב וְאִלְצוֹ לָקוּם מֵרִבְצוֹ וְלִגְרֹר אֶת הָעֲגָלָה לַכִּכָּר, מְקוֹם שָׁם קִוָה לְהַשִׂיג כַּמָה מִסְתַּכְּלִים בִּשְׁעַת צֵאתָם מֵהַכְּנֵסִיָה. יִתָּכֵן שֶׁיַצְלִיחַ לְהַצִיג כַּמָה “הַצָגוֹת”. אַחַר כָּךְ יְחַדֵשׁ אֶת הַהַצָגוֹת לְאַחַר תְּפִלַת עֶרֶב וְיַעֲזֹב אֶת הַמָקוֹם רַק לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, כְּדֵי לְהַפְגִין אֶת בֻּבּוֹתָיו בַּעֲיָרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁבַּסְבִיבָה.

עַל צַד הָאֱמֶת הָיָה הִגָיּוֹן בַּדָבָר. בְּאֵין שִׁילִינגִים יִסְתַּפֵּק בְּמַטְבְּעוֹת נְחשֶׁת.

שׁוּב נִשְׁמְעָה קְרִיאָה רָמָה:

– בֻּבּוֹת!… בֻּבּוֹת מַלְכוּתִיוֹת!

כַּעֲבֹר דַקוֹת מִסְפָּר הִתְאַסְפוּ מִסָבִיב לְטוֹרֶנפִּיפּ כְּעֶשְׂרִים אִישׁ. אֵין לוֹמַר כִּי הָיוּ מִ“פְּנֵי” הָעֲיָרָה וֶסטפּוֹרט. הָיוּ בֵּינֵיהֶם כַּמָה נְעָרִים וְכַמָה נָשִׁים וּגְבָרִים שֶׁהֶחֱזִיקוּ בִּידֵיהֶם אֶת נַעֲלֵיהֶם לֹא כָּל־כָּךְ מֵחֲשַׁשׁ לִשְׁלֵמוּתָן, כִּי אִם מִתּוֹךְ הֶרְגֵל פָּשׁוּט לְהִתְהַלֵךְ יְחֵפִים.

אַגַב, כַּמָה מִתּוֹשָׁבֵי וֶסטפּוֹרט הִתְבַּלְטוּ בּתוֹךְ הָמוֹן חוֹגֵג בַּטְלָנִי זֶה. לְמָשָׁל, הָאוֹפֶה שֶׁהִתְעַכֵּב כָּאן עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. אָכֵן מְעִילוֹ הָיָה כְּבָר יָשָׁן נוֹשָׁן, וּבְאַקְלִימָהּ הַקָשֶׁה וְהַגָשׁוּם שֶׁל אִירלַנד הֲרֵי כָּל שָׁנָה שְׁקוּלָה כִּשְׁנָתַיִם בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת וּבְכָל זֹאת נִשְׁמְרָה צוּרַת הַמְעִיל. וְאָכֵן לֹא יִתָּכֵן אַחֶרֶת שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף הָיָה בַּעַל מַאֲפִיָה שֶׁהִתְנוֹסֵס מֵעָלֶיהָ שֶׁלֶט: “הַמַאֲפִיָה הָעֲמָמִית הַמֶרְכָּזִית!” וּבֶאֱמֶת בָּהּ הָיְתָה מְרֻכֶּזֶת כָּל תּוֹצֶרֶת הַלֶחֶם, כִּי לֹא הָיְתָה בְּוֶסטפּוֹרט מַאֲפִיָה אַחֶרֶת. כָּאן בֵּין הַמִתְקַהֲלִים עָמַד גַם הָ“רוֹקֵח” אִם כִּי בְּ“בֵית הַמִרְקַחַת” שֶׁלוֹ לֹא נִמְצְאוּ אַף סַמֵי רְפוּאָה רְגִילִים בּיוֹתֵר. אַךְ שִׁלְטוֹ הַמַכְרִיז: “בֵּית מִרְקַחַת” הָיַה מְצֻיָר בְּאוֹתִיוֹת כֹּה יָפוֹת וְנֶהְדָרוֹת עַד שֶׁרַק לְמַרְאָן בִּלְבַד רָפָא לוֹ לְאָדָם מִכָּל מַחֲלָה וּמַרְעִין בִּישִׁין…

יֵשׁ לְצַיֵן גַם אֶת הַכֹּהֵן, שֶׁאַף הוּא נֶעֱצַר לְיַד עֶגְלַת טוֹרֶנפּיפּ. אִישׁ הָרוּחַ הַזֶה הָיָה לָבוּשׁ צְחוֹרִים לְהַפְלִיא: צַוְארוֹן מֶשִׁי, חֲזִיָה לְבָנָה בַּעֲלַת כַּפְתּוֹרִים רַבִּים וְאַדֶרֶת כְּהֻנָה אֲרֻכָּה. הוּא כְּרֹאשׁ הַקְהִלָה נָשָׂא בְּעֹל שָׁל צָרְכֵי הַצִבּוּר. הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בְּתַפְקִידָיו הַדָתִיִים הַשׁוֹנִים: עִנְיְנֵי טְבִילָה, נִשׂוּאִין, וִדוּיִים, קְבוּרָה, הוּא גַם שִׁמֵשׁ לִבְנֵי קְהִלָתוֹ כְּיוֹעֵץ, מְטַפֵּל בָּהֵם בְּשְׁעַת מַחֲלָתָם וְכוּ'. הַכְנָסוֹתָיו מִקַרְקְעוֹתָיו וְכֵן הַהַעֲנָקוֹת שֶׁקִבֵּל בִּשְׁעַת מִלוּי תַּפְקִידוֹ אִפְשְׁרוּ לוֹ לִחְיוֹת חַיִים שְׁקֵטִים וּשְׁלֵוִים, וְאִם כִּי הָיָה מַשְׁגִיחַ עַל בָּתֵּי הַסֵפֶר וּבָתֵּי־הַיְתוֹמִים, לֹא הִפְרִיעַ לוֹ הַדָבָר כְּלָל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּסִדוּר מְרוּצִים וְתַחֲרֻיוֹת. אַגַב אֵין כָּל פֶּלֶא שֶׁלְכֹהֵן יֵשׂ הַשְׁפָּעָה כֹּה רַבָּה עַל צֹאן מַרְעִיתוֹ, כִּי הָרוּחַ הַקַתּוֹלִית הֶעֱמִיקָה לַחְדֹר בְּלִבּוֹת הָאִירלַנדִים.

לְמַרְאֵה הַקָהָל הַנִכְבָּד הַזֶה הִתְעוֹדֵד טוֹרֶנפִּיפּ וְהֵחֵל שׁוּב לִקְרֹא:

– בֻּבּוֹת… בֻּבּוֹת מַלְכוּתִיוֹת!

 

פֶּרֶק ב: בֻּבּוֹת מַלְכוּתִיוֹת    🔗

עֶגְלַת טוֹרֶנפִּיפּ הָיְתָה פְּשׁוּטָה מְאֹד: הָיוּ בָּהּ יְצוּלִים שֶׁבֵּינֵיהֶם הָיָה רָתוּם הַכֶּלֶב הַנוֹרָא, אַרְגָז מְרֻבָּע שֶׁהֻרְכַּב עַל גַבֵּי דוּ־אוֹפַנִים לְמַעַן יֵקַל לָעֲגָלָה לְהִתְגַּלְגֵל בַּדְרָכִים הַמְשֻׁבָּשׁוֹת. מֵאֲחוֹרֶיהָ הָיוּ שְׁתֵּי יָדִיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה גַם לִדְחֹף בָּהֵן אֶת הָעֲגָלָה. עַל הָאַרְגָז, מֵעַל אַרְבָּעָה מְטִילֵי בַּרְזֶל, נִמְתַּח בַּד כְּמַחְסֶה לֹא מִפְּנֵי קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ שֶׁלָרֹב אֵינָה מְצוּיָה כָּאן, כִּי אִם מִפְּנֵי הַגְשָׁמִים הַמְרֻבִּים הָאָפְיָנִיִים לְאִירלַנד.

מִכְסֵה הָאַרְגָז הָיָה מְכֻסֶה רַק לִרְבִיעַ. מִשֶׁנִפְתַּח כָּל הַמִכְסֶה נִרְאָה לְעֵינֵי הָרוֹאִים הַמִתְפָּעֲלִים מַחֲזֶה מֻפְלָא.

אַךְ כְּדֵי לְהִמָנַע מֵחֲזָרוֹת מוּטָב שֶׁנִשְׁמַע מִפִּיו שֶׁל טוֹרֶנפִּיפּ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עַל הַמָצוּי שָׁם.

וְכָךְ הוּא מַכְרִיז וּמְסַנֵן אֶת דְבָרָיו:

– גְבִירוֹת וַאֲדוֹנִים…

פְּנִיָה זוֹ שֶׁבָּהּ פָּנָה בְּכָל מָקוֹם, כַּוָנָתָהּ לְעוֹרֵר רִגְשֵׁי אַהֲדָה אֵלָיו, אִם כִּי בֵּין הַקָהָל נִמְצְאוּ לֹא פַּעַם רַק כְּפָרִיִים קְרוּעִים וּבְלוּיִים…

– גְבִירוֹתַי וַאֲדוֹנַי! אַתֶּם רוֹאִים כָּאן לִפְנֵיכֶם אוּלָם נֶהְדָר שֶׁל בֵּית הַמַלְכוּת בְּאוֹסְבּוֹרן שֶׁעַל הָאִי וַיט.

וְאָכֵן, עַל לוּחוֹ הֶעָטוּר אַרְבָּעָה קִירוֹת שֶׁמְצֻיָרִים עֲלֵיהֶם דְלָתוֹת וְחַלוֹנוֹת, הָיָה מְצֻיָר בְּאֹפֶן מֻקְטָן מְאֹד גַם אוּלָם שֶׁהָיָה “מְרֻהָט” רָהִיטִים יָפִים. עַל הַמַרְבַד הַגָדוֹל וְהַסַסְגוֹנִי הִתְנוֹסְסוּ בְּנֵי מְלָכִים, בְּנוֹת מְלָכִים, מַרְקִיזִים, נְסִיכִים וְרוֹזְנִים בְּלִוְיַת נְשׁוֹתֵיהֶם.

– הִנֵה שָׁם בַּמַעֲמַקִים – הוֹסִיף טוֹרֶנפִּיפּ – תִרְאוּ אֶת כִּסֵא הַמַלְכוּת שֶׁל הַמַלְכָּה וִיקטוֹריָה וְעָלָיו אַפִּירְיוֹן אַרְגָמָן מֻזְהָב. זוֹהִי תְּמוּנָה מְדֻיֶקֶת שֶׁל כִּסֵא הַמַלְכוּת שֶׁעָלָיו יוֹשֶׁבֶת הַמַלְכָּה בְּיָמִים חֲגִיגִיִים.

כִּסֵא הַמַלְכוּת הַזָעִיר שֶׁעָלָיו הִצְבִּיע טוֹרֶנפִּיפּ, הָיָה דָבוּק וּמְרֻפָּד בִּנְיָר מַבְרִיק מֻזְהָב וְעָשָׂה רשֶׁם אַדִיר עַל הַקָהָל שֶׁלֹא זָכָה מִיָמָיו לִרְאוֹת אֶת “רָהִיטֵי הַמַלְכוּת”.

עַל כִּסֵא הַמַלְכוּת – הוֹסִיף טוֹרֶנפּיפּ, – תִּרְאוּ אֶת הַמַּלְכָּה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ! אֲנִי אַחֲרַאי לַדִמְיוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶן! הִיא לְבוּשָׁה בִּגְדֵי הַמַלְכוּת שֶׁלָהּ, מְעִיל אַרְגָמָן עַל כְּתֵפָהּ, כֶּתֶר עַל רֹאשָׁהּ וְשַׁרְבִיט בְּיָדָהּ.

מִכֵּיוָן שֶׁלֹא הָיָה לָנוּ הַכָּבוֹד לִרְאוֹת אֶת שַׁלִיטַת הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת, מַלְכַּת הֹדוֹ בְּאוּלַמֶיהָ הַמְפֹאָרִים, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵפוֹא הַאִם בֻּבָּה זוֹ בֶּאֱמֶת דוֹמָה לָהּ. בּכָל אֹפֶן אִם נַנִיחַ אֲפִילוּ שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת עַל רֹאשָׁהּ כֶּתֶר, הֲרֵי בְּכָל זֹאת סָפֵק גָדוֹל הוּא אִם הִיא מַחֲזִיקָה בְּיָדָהּ שַׁרְבִיט. הַטוֹב בְּיוֹתֵר הוּא לְהַאֲמִין לוֹ לְטוׂרֶנפִּיפּ, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ זֹאת הַמִסְתַּכִּלִים.

– אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהַפְנוֹת אֶת שִׂימַת לִבְּכֶם לְאֵלֶה שֶׁמִימִין הַמַלְכָּה – הִכְרִיז טוֹרֶנפִּיפּ – הוֹד רוֹמְמוּתָם, הַנָסִיךְ וְהַנְסִיכָה מִוֶלס. הֵם דוֹמִים מְאֹד לְאֲנָשִים הַחַיִים שֶׁרְאִיתֶם לֹא מִזְמַן בְּבִקוּרָם הָאַחֲרוֹן בְּאִירלַנד.

וְאָכֵן, אֵין מָקוֹם לִטְעוֹת, הָיָה זֶה הַנָסִיךְ מִוֶלס בְּמַדִים שֶׁל מַצְבִּיא עֶלְיוֹן לַצָבָא הַבְּרִיטִי, וּבַת הַמֶלֶךְ הַדֶנִי, הַלְבוּשָׁה שִׂמְלָה נֶהְדָרָה, גְזוּרָה מִנְיָר מֻכְסָף, שֶׁבּוֹ עוֹטְפִים חֲפִיסוֹת שׁוֹקוֹלָדָה.

– מֵעֵבֶר מִזֶה אָנוּ רוֹאִים אֶת הַדֻכָּס מֵאֶדִינְבּוּרג, הַדֻכָּס מִקוֹנַט, הַדֻכָּס מִפַּיפּ, הַנָסִיךְ מִבַּטֶנבֶּרג, וְהַנְסִיכוֹת, וְלִבְסוֹף כָּל מִשְׁפַּחַת הַמֶלֶךְ הָעוֹמְדִים בַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָה מִסָבִיב לְכִסֵא הַמַלְכוּת. בָּרוּר שֶׁכָּל הַבֻּבּוֹת הַלָלוּ, בְּתִלְבָּשְׁתָּם, בְּצוּרָתָם וּבִפְנֵיהֶם הַמְאִירִים מְשַׁקְפִים תְּמוּנָה נְכוֹנָה מֵחַיֵי חֲצַר הַמֶלֶךְ הָאַנגלִי. – סִיֵם טוֹרֶנפִּיפ.

אַחַר כָּךְ הוֹפִיעוּ שָׂרִים חֲשׁוּבִים וּבֵינֵיהֶם הַאַדְמִירָל הַמְפֻרְסָם סֶר ג’וֹרג' הַמִילטוֹן. טוֹרֶנפִּיפּ נוֹגֵעַ בְּמַקְלוֹנוֹ הַדַק, בַּבֻּבּוֹת וּמַסְבִּיר אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ וְתַפְקִידוֹ שֶׁל כָּל שַׂר וָשָׂר…

הִנֵה כָּאן עוֹמֵד כִּמְסֻמָר לִפְנֵי הוֹד מַלְכוּתָה אָדוֹן אֶחָד גְבַהּ קוֹמָה שֶׁהוּא מִינִיסטֶר.

וְזֶה הַשֵׁנִי הוּא מְנַהֵל הַקַבִּינֶט. קַל לְהַכִּירוֹ לְפִי גַבּוֹ הַכָּפוּף קִמְעָא, מֵרֹב עֲבוֹדָה וְטוֹרֶנפִּיפּ מוֹסִיף:

וּמִימִין הַמִינִיסטֶר הָרִאשׁוֹן – הָאָדוֹן גְלַדְסטוֹן הַמְפֻרְסָם, שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַמֶמְשָׁלָה בִּימֵי הַמַלְכָּה וִיקְטוֹריָה וְאִישׁ יְרִיבוֹ שֶׁל הַשַׂר לוֹרד בִּיקוֹנְסְפִילד – דִיזְרָעֵאלִי.

וְאָכֵן לֹא קָשֶׁה הָיָה לְהַכִּיר אֶת הַ“זָקֵן” הַמְפֻרסָם אֶת הַיָשִׁישׁ הַיָפֶה, הַתָּמִיר, שֶׁתָּמִיד הָיָה מוּכָן לְהָגֵן עַל הַשְׁקָפוֹתָיו הַלִיבֶּרָלִיוֹת נֶגֶד עָרִיצוּת הַשִׁלְטוֹן.

וּפֶתַע הִכְרִיז טוֹרֶנפִּיפּ בּקוֹל רָם:

– אֲנִי מַצִיג לִפְנֵיכֶם, גְבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי, אֶת מַנְהִיגְכֶם הַמְפֻרְסָם בֶּן־אַרְצְכֶם אוֹקנֵיל, שֵׁם שֶׁיְעוֹרֵר הֵדִים עֲמֻקִים בְּלֵב כָּל אִירלַנדִי!

– כֵּן, אוֹקנֵיל נִמְצָא כָּאן בַּחֲצַר הַמַלְכוּת הָאַנגלִי בִּשְׁנַת 1875, אִם כִּי כְּבָר עָבְרוּ זֶה כְּ־25 שָׁנָה מִיוֹם מוֹתוֹ. לוּ הָיָה מִישֶׁהוּ מֵעִיר לְטוֹרֶנפִּיפּ עַל כָּךְ הָיָה נַעֲנָה מִיָד, כִּי בְּלִבּוֹת הָאִירלַנדִים חַי וְקַיָם אוֹקנֵיל לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

אַחַר כָּךְ הֻרְאוּ שְׁאָר אַנְשֵׁי הַפַּמַלְיָה, שֵׁמוֹת שֶׁנֶעֶלְמוּ מֵאִתָּנוּ, שֶׁהָיוּ מְקֻשָׁטִים בְּאוֹתוֹת הִצְטַיְנוּת וּבִסְרָטִים, אַנְשֵׁי צָבָא וּמְדִינָה, אַחֲרֵיהֶם גְדוּדֵי פָּרָשִׁים בְּמַדִים חֲגִיגִיִים – כַּחֲמִשִׁים בֻּבּוֹת מְקֻשָׁטוֹת בְּמַדִים נֶהְדָרִים. כָּל הָאֲצוּלָה הָיְתָה כָּאן. כָּל הַ“חֶבְרָה הַגְבוֹהָה” שֶׁל הַצָבָא וְשֶׁל הַמְדִינָאִים שֶׁבַּמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת.

אַף הַצִי לֹא נִשְׁכַּח. אֳנִיוֹת רַבּוֹת הָיוּ מְצֻיָרוֹת עַל שִׁמְשׁוֹת הַחַלוֹן. מִשֶׁהִסְתַּכְּלוּ יָפֶה יָפֶה בַּצִיוּר אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בַּלוֹרְדִים וּבָאַדְמִירָלִים הַמַחֲזִיקִים שְׁפוֹפָרוֹת וּמִסְתַּכְּלִים.

יֵשׁ לְהוֹדוֹת כִּי טוֹרֶנפִּיפּ לֹא רִמָה אֶת הַקָהָל, בְּאָמְרוֹ כִּי “הַצָגָתוֹ” יְחִידָה בְּמִינָהּ בָּעוֹלָם. בְּהֶחְלֵט, תּוֹדוֹת לוֹ לֹא הָיָה צֹרֶךְ לִנְסֹעַ לָאִי וַיט וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הַפַּמַלְיָה הַזֹאת. וְאֵין כָּל פֶּלֶא שֶׁהַכֹּל הָיוּ מֻפְתָּעִים, לֹא רַק הַיְלָדִים שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בַּמַחֲזֶה, כִּי אִם גַם הַגְדוֹלִים שֶׁמֵעוֹלָם לֹא עָזְבוּ אֶת גְבוּלוֹת קוֹנַט וּסְבִיבַת וֶסטְפּוֹרט. רַק הַכֹּהֵן הֶעֱלָה חִיוּךְ עַל שְׂפָתָיו. וַאֲשֶׁר לָ“רוֹקֵחַ” הֲרֵי הִבְטִיחַ בְּפֵרוּשׁ כִּי כָּל הַבֻּבּוֹת דוֹמוֹת מְאֹד לַאֲנָשִׁים וְאִי־אֶפְשָׁר כְּלָל לִטְעוֹת, אִם כִּי הוּא עַצְמוֹ לֹא רָאָם מֵעוֹדוֹ בַּחַיִים. הָאוֹפֶה הוֹדָה, כִּי הַמַחֲזֶה עוֹלֶה עַל כָּל הַמְשֹׁעָר, וְקָשֶׁה לוֹ כִּמְעַט לְהַאֲמִין שֶׁבַּחֲצַר הַמַלְכוּת יֵשׁ מוֹתָרוֹת כֹּה רַבִּים, וְזֹהַר וּבָרָק כָּזֶה.

– אַךְ, גְבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי, אֵין זֶה עוֹד הַכֹּל, – הוֹסִיף טוֹרֶנפִּיפּ – הַסְבוּרִים אַתֶּם כִּי כָּל הָאֲנָשִׁים הַנַעֲלִים הָאֵלֶה אֵינָם יוֹדְעִים לָנוּעַ?… טָעוּת הִיא בְּיֶדְכֶם! הֵם חַיִים, כָּמוֹנוּ אָנוּ, וּמִיָד תִּוָכְחוּ. אַךְ תְּחִלָה אֲסוֹבֵב קְצָת בֵּין הַקָהָל וַאֲנִי סוֹמֵךְ עַל נְדִיבוּת לִבְּכֶם וּמַתַּת יֶדְכֶם.

הִגִיעַ הָרֶגַע הַקָשֶׁה שֶׁל כָּל “עוֹשֵׂי לְהָטִים” וּמַצִיגֵי הַצָגוֹת – הָרֶגַע שֶׁהֵם מִסְתּוֹבְבִים בַּכּוֹבַע בְּיָדָם בֵּין הַקָהָל. כִּבְכָל מָקוֹם מִתְחַלֵק קְהַל הַנוֹכְחִים לִשְׁנֵי סוּגִים: אֶחָד הַמִסְתַּלֵק מִבְּעוֹד זְמַן כְּדֵי לֹא לִתְרֹם וְאֶחָד הָרוֹצֶה לֵהָנוֹת מֵהַמַחֲזֶה חִנָם אֵין כָּסֶף, וְאֵלֶה הֵם הָרֹב. יֵשׁ גַם סוּג שְׁלִישִׁי שֶׁאָמְנָם הוּא גַם מְשַׁלֵם קְצָת, אַךְ אֵלֶה הֵם מְעַטִים מְאֹד. כָּל הַסוּגִים הַלָלוּ הִתְגַלוּ יָפֶה בְּשָׁעָה כַּאֲשֶׁר טוֹרֶנפִּיפּ “סוֹבֵב אֶת סִבּוּבוֹ” בְּחִיוּךְ מְעֻשֶׂה שֶׁהִבִּיעַ אֲדִיבוּת וָזַעַם כְּאֶחָד… וּכְלוּם יִתָּכֵן אַחֶרֶת, כְּשֶׁפָּנָיו דוֹמִים לִפְנֵי כֶּלֶב בּוּלְדוֹג וְעֵינָיו הַזוֹעֲמוֹת וּפִיו הָיוּ מוּכָנִים יוֹתֵר לִנְשֹׁךְ אֲנָשִׁים מֵאֲשֶׁר לִנְשֹׁק אוֹתָם?

מוּבָן שֶׁבְּתוֹךְ כָּל הַקָהָל הַדַלְפוֹנִי הַזֶה שֶׁלֹא מָשׁ מִמְקוֹמוֹ לֹא הָיוּ מְצוּיִים בִּשְׁבִילוֹ אֲפִילוּ שְׁנֵי מַטְבְּעוֹת נְחֹשֶׁת. רַק 5–6 אֲנָשִׁים זָרְקוּ כַּמָה מַטְבְּעוֹת קְטַנוֹת שֶׁסְכוּמָם עָלָה לְשִׁילִינג וְשְׁלשָׁה פֶּנְסִים. – סְכוּם שֶׁטוֹרֶנפִּיפּ קִבְּלוֹ בְּהַעֲוָיַת בּוּז…

טוֹרֶנפִּיפּ הִמְשִׁיךְ אֶת הַהַצָגָה. הוּא הִכָּה בְּמַקְלוֹנוֹ עַל הָאַרְגָז וּמִיָד נִשְׁמְעָה אֲנָחָה נוּגָה חֲרִישִׁית שֶׁאִישׁ לֹא שְׁמָעָהּ. וּלְפֶתַע בְּאֹרַח פֶּלֶא קָם הַמַחֲזֶה לִתְחִיָה.

הַבֻּבּוֹת שֶׁהֻפְעֲלוּ בְּמַנְגְנוֹן פְּנִימִי קָמוּ לִתְחִיָה מַמָשׁ. הוֹד מַלְכוּתָהּ הַמַלְכָּה וִיקְטוֹריָה לֹא יָרְדָה מִכִּסֵא מַלְכוּתָהּ, דָבָר שֶׁהָיָה נֶגֶד הַנִמוּס. הִיא אַף לֹא קָמָה כִּי אִם הֵנִיעָה אֶת רֹאשָׁהּ הַמֻכְתָּר וְהוֹרִידָה אֶת הַשַׁרְבִיט כִּמְנַצֵחַ מַמָשׁ עַל הַתִּזְמֹרֶת. וַאֲשֶׁר לְמִשְׁפַּחַת הַמַלְכָּה: הַנְסִיכִים, הַדֻכָּסִים, הַבָּרוֹנִים, כֻּלָם כֻּלָם עָבְרוּ לְפָנֶיהָ כִּבְנֵי מְרוֹן וְקַדוּ לָהּ קִדָה. הַמִינִיסְטְרִים אַף הֵם קַדוּ זֶה לִפְנֵי זֶה. בַּחֲשִׁיבוּת מְיֻחֶדֶת נָע אוֹקנֵיל. אַחַר כָּךְ נָעוּ וְעָבְרוּ שְׁאָר הַמְכֻבָּדִים, וְהַסוּסִים הַדוֹהֲרִים־דוֹלְקִים שֶׁל פָּרָשֵׁי הַמֶלֶךְ הִסְמִירוּ אֶת רַעְמוֹתֵיהֶם תּוֹךְ כְּדֵי רִיצָה.

וְכָל הַקָרוּסֶלָה הַזֹאת נָעָה לְקוֹל צְלִילִים מְזֻיָפִים שֶׁל תֵּבַת זִמְרָה צְרוּדָה שֶׁחָסְרוּ בָּהּ טוֹנִים שֶׁל דְיֶז וּבֵּימוֹל.

וְהָאִירלַנדִי שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל רָגִישׁ הוּא לְמוּסִיקָה, לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְיַחֵס בַּאֲדִישׁוּת לִצְלִילִים אֵלֶה וְהָיָה מוּכָן לִשְׁמֹעַ בִּמְקוֹם הַהִמְנוֹן “אֵל מֶלֶךְ נְצֹר” וְ“שִׁלְטִי, בְּרִיטַנְיָה”, שִׁירִים נוּגִים לְאֻמִיִים אוֹ שִׁיר עֲמָמִי אִירלַנדִי.

פֶּתַע בְּשֶׁל קִלְקוּל־מָה בְּמַנְגְנוֹן הַבֻּבּוֹת נִפְנְפָה הַמַלְכָּה בְּשַׁרְבִיטָהּ. וְאַגַב כָּךְ פָּגְעָה בְּגַב רֹאשׁ הַמֶמְשָׁלָה. מְחִיאַת כַּפַּיִם סוֹעֶרֶת פָּרְצָה אָז מִבֵּין הַקָהָל לְאוֹת הַסְכָּמָה…

– הֵם חַיִים! – קָרָא אֶחָד.

– חֲבָל, עַל שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים גַם לְדַבֵּר – אָמַר אַחֵר.

– אֵין לְהִצְטַעֵר עָל כָּךְ! – הוֹסִיף הָ“רוֹקֵחַ”.

– וְאָכֵן צָדַק בִּדְבָרָיו, כִּי מֶה הָיָה חַס וְחָלִילָה לוּ פָּצְחוּ הַבֻּבּוֹת פִּיהֶן וְהָיוּ נוֹאֲמוֹת נְאוּמִים רִשְׁמִיִים!…

– הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מִיהוּ הַמַפְעִילָם לְהִתְנוֹעֵעַ – אָמַר הָאוֹפֶה.

– מִיהוּ אִם לֹא הַשֵׁד? – אָמַר מַלָח אֶחָד.

– בָּרוּר שֶׁהַשֵׁד! – קָרְאוּ בְּבַת אַחַת נָשִׁים אֲחָדוֹת וְהִצְטַלְבוּ חִישׁ כְּשֶׁהֵן מַבִּיטוֹת עַל הַכֹּהֵן שֶׁעָמַד שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים.

– וְאֵיךְ זֶה אֵפוֹא יָכוֹל הַשֵׁד “לְהִסְתַּדֵר” בְּאַרְגָז זֶה? – הֵעִיר מְשָׁרֵת אֶחָד שֶׁהָיָה תָּמִים מְאֹד – וַהֲלֹא הַשֵׁד הוּא עֲנָק.

– הוּא יוֹשֵׁב כַּנִרְאֶה לֹא בִּפְנִים, כִּי אִם כָּאן, – אָמְרָה זְקֵנָה אַחַת – זֶהוּ הַשֵׁד הַמַרְאֶה לָנוּ אֶת הַצָגָתוֹ.

– לֹא, – עָנָה “הָרוֹקֵחַ” – וַהֲלֹא יוֹדְעִים אַתֶּם יָפֶה כִּי הַשֵׁד אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר בַּשָׂפָה הָאִירלַנדִית!

– כֵּן זוֹהִי אַחַת הָאֲמִתּוֹת שֶׁהָאִירלַנדִי מַאֲמִין בָּהּ. טוֹרֶנפִּיפּ, בְּלִי כָּל סָפֵק, לֹא הָיָה שֵׁד, כִּי הוּא דִבֵּר בְּשָׂפָה אִירלַנדִית צֶחָה.

בְּכָל זֹאת, אִם לֹא הָיָה כָּאן מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים, הֲרֵי יֵשׁ לְהַנִיחַ כִּי כָּל הַבֻּבּוֹת הַלָלוּ מֻפְעָלוֹת עַל יְדֵי אֵיזֶה מַנְגְנוֹן פְּנִימִי שֶׁהוּא. אֲבָל אַף אֶחָד לֹא רָאָה כִּי טוֹרֶנפִּיפּ יְכוֹנֵן אֶת הַקְפִיץ. דָבָר אֶחָד לֹא נֶעְלַם בְּכָל זֹאת מֵעֵינֵי הַכֹּהֵן. הוּא נוֹכַח כִּי כָּל אֵימַת שֶׁתְּנוּעוֹת הַבֻּבּוֹת הוּאַטוּ, הֲרֵי הַצְלָפָה חֲזָקָה עַל הַיְרִיעָה הַמְתוּחָה עַל הָעֲגָלָה מְבִיאָה שוּב אֶת הַבֻּבּוֹת לִידֵי תְּנוּעָה זְרִיזָה. לְמִי מְכֻוֶנֶת אֵפוֹא הַצְלָפַת הַשׁוֹט, הַמְלֻוָה תָּמִיד קוֹל אֲנָחָה?

הַכֹּהֵן רָצָה לָדַעַת זֹאת וְהוּא פָּנָה אֶל טוֹרֶנפִּיפּ וְאָמַר:

– אֶצְלְךָ בְּתוֹךְ הָאַרְגָז נִמְצָא וַדַאי כֶּלֶב?

טוֹרֶנפִּיפּ הִבִּיט בּוֹ בְּעֵינֵי זַעַם בְּשֶׁל הַשְׁאֵלָה שֶׁשְׁאֵלוֹ.

– יֵשׁ שָׁם אֲשֶׁר יֵשׁ! – עָנָה – זֶהוּ עִסְקִי… וְאֵינִי מְחֻיָב לִמְסֹר דִין וְחֶשְׁבּוֹן לַאֲחֵרִים.

– נַנִיחַ, כִּי אֵינְךָ מְחֻיָב – עָנָה הַכֹּהֵן – אַךְ יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לְשַׁעֵר, כִּי כֶּלֶב הוּא הַמַפְעִיל אֶת הַמַנְגְנוֹן.

– נוּ, כֵּן, כֶּלֶב! – עָנָה טוֹרֶנפִּיפּ נוּגוֹת, – הַכֶּלֶב נִמְצָא בַּתָּא הַמִסְתּוֹבֵב… הַרְבֵּה זְמַן וּמֶרֶץ בִּזְבַּזְתִּי עַד שֶׁאִלַפְתִּי אוֹתוֹ! וּכְלוּם גָדוֹל הוּא הָרֶוַח? לִי אֵין נוֹתְנִים אַף הַחֵצִי מִשֶׁנוֹתְנִים לַכֹּהֵן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה!

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁטוֹרֶנפִּיפּ סִיֵם אֶת דְבָרָיו, נֶעֱצַר פִּתְאֹם הַמַנְגְנוֹן, לְדַאֲבוֹן לֵב הַקָהָל שֵׁעֵינוֹ לֹא שָׂבְעָה מֵרְאוֹת. כַּאֲשֶׁר בִּקֵשׁ טוֹרֶנפִּיפּ לִסְגֹר אֶת הַתֵּבָה, בְּאָמְרוֹ שֶׁהַהַצָגָה נִסְתַּיְמָה, פָּנָה אֵלָיו פֶּתַע הָ“רוֹקֵח” וְאָמַר:

– כְּלוּם לֹא תַּסְכִּים לְהַצִיג לְפָנֵינוּ עוֹד הַצָגָה אַחַת?

– לֹא, – עָנָה טוֹרֶנפִּיפִּ גַסוֹת בִּרְאוֹתוֹ שֶׁמִכָּל צַד שְׁלוּחִים אֵלָיו מַבָּטִים חַשְׁדָנִיִים.

– אַף לוּ הִצִיעוּ לְךָ בְּעַד הַהַצָגָה שְׁנֵי שִׁילִינגִים?

– לֹא בְּעַד שְׁנַיִם וְלֹא בְּעַד שְׁלֹשָה! – קָרָא טוֹרֶנפִּיפּ.

בְּמֹחוֹ קִנְנָה עַתָּה רַק מַחֲשָׁבָה אַחַת: כֵּיצַד לְהִסְתַּלֵק חִישׁ מִכָּאן. לְפִי רֶמֶז אֲדוֹנָיו הֵחֵל הַכֶּלֶב לְגָרֵר אֶת הָעֲגָלָה, וְהִנֵה נִשְׁמְעָה מִתּוֹךְ הָאַרְגָז אַנְחַת יָגוֹן מְלֵאָה בְּכִי תַמְרוּרִים.

טוֹרֶנפִּיפּ שֶׁ“יָצָא מִכֵּלָיו” הִשְׁמִיעַ שׁוּב אֶת חֵרוּפוֹ הַמַתְמִיד:

– הַתִשְׁתַּתֵּק כְּבָר, בֶּן כְּלָבִים שֶׁכְּמוֹתְךָ!

– אֵין שָׁם כֶּלֶב כְּלָל! – אָמַר הַכֹּהֵן, בְּעָצְרוֹ אֶת הָעֲגָלָה.

– כֶּלֶב! – עָנָה טוֹרֶנפִּיפּ.

– לֹא! – זֶהוּ יֶלֶד!…

– יֶלֶד, יֶלֶד! – צָעֲקוּ הַכֹּל.

מָה רַב הַשִׁנוּי שֶׁחָל בַּקָהָל עַתָּה! הַסַקְרָנוּת הִתְחַלְפָה בְּהִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר שֶׁהִתְבַּטְאָה בְּצוּרָה סוֹעֶרֶת. הֲיִתָּכֵן! בְּתוֹךְ הָאַרְגָז נִמְצָא יֶלֶד שֶׁהִכּוּהוּ בַּשׁוֹט, מִשֶׁכֹּחוֹתָיו עֲזָבוּהוּ וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְסוֹבֵב יוֹתֵר אֶת הַתָּא!..

– יֶלֶד, יֶלֶד! – צָעֲקוּ הַכֹּל בְּיֶתֶר מֶרֶץ.

טוֹרֶנפִּיפּ הָיָה בְּכָל רָע. הוּא נִסָה לְהִתְחַמֵק בְּדָחֳפוֹ אֶת הָעֲגָלָה מֵאָחוֹר… אַךְ לַשָׁוְא. הָאוֹפֶה תָּפַס אוֹתָהּ מִצַד אֶחָד וְהָ“רוֹקֵחַ” מִצַד שֵׁנִי וְטִלְטְלוּהָ טַלְטֵלַת גֶבֶר. עוֹד לֹא קָרָה מֵעוֹלָם דָבָר כָּזֶה בַּ“חֲצַר הַמַלְכוּת”! הַנְסִיכִים כִּמְעַט מַעֲכוּ אֶת הַנְסִיכוֹת, הַדֻכָּסִים הִפִּילוּ אֶת הַמַרְקִיזִים. רֹאשׁ הַמִינִיסְטְרִים נָפַל, וְגָרַם לִנְפִילַת שְׁאָר הַמִינִיסְטְרִים. בְּקִצוּר פָּרְצָה מְהוּמָה אֲיֻמָה וְנוֹרָאָה.

אֶת טוֹרֶנפִּיפּ הִכְנִיעוּ חִישׁ לַמְרוֹת הֵאָבְקוּתוֹ וְהִתְנַגְדוּתוֹ, הַכֹּל בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל לָקְחוּ חֵלֶק. בָּדְקוּ אֶת הָעֲגָלָה, הָרוֹקֵחַ עָלָה עָלֶיהָ וְהוֹצִיא מֵהָאַרְגָז תִּינוֹק,

כֵּן, תִּינוֹק בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים, חִוֵר, תָּשׁוּשׁ, חוֹלָנִי, שֶׁרַגְלָיו נְפוּחוֹת מֵהַצְלָפוֹת הַשׁוֹט, כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ.

אִישׁ מִוֶסטפּוֹרט לֹא הִכִּיר אֶת הַתִּינוֹק הַזֶּה.

תּוֹלְדוֹת הַיֶלֶד, גִבּוֹר סִפּוּרֵנוּ – כֵּיצַד נִתְגַלְגֵל לִידֵי אַכְזָר זֶה, שֶׁלֹא הָיָה אָבִיו – קָשֶׁה לָדַעַת. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר מָצָא טוֹרֶנפִּיפּ אֶת הַתִּינוֹק הַזֶה כְּלִפְנֵי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת שֶׁל הָעֲיָרָה דוּנִיגַל וְהִנֵה לְמַה יָעַד הַנָבָל הַזֶה אֶת הַתִּינוֹק…

אַחַת הַנָשִׁים לָקְחָה אֶת הַיֶלֶד עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וְהִתְאַמְצָה לְעוֹרֵר אֶת הַכָּרָתוֹ. הַכֹּל הִצְטוֹפְפוּ סְבִיבוֹ. הָיוּ לוֹ פָּנִים נֶחְמָדִים, פִּקְחִיִים, לְתִינוֹק זֶה שֶׁרָבַץ מִתַּחַת לָאַרְגָז וְהֻכְרַח לְסוֹבֵב אֶת הַתָּא כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֶת לַחְמוֹ. לְהַרְוִיחַ לֶחֶם… בְּגִיל כָּזֶה!

סוֹף סוֹף פָּקַח הַיֶלֶד אֶת עֵינָיו וְנִרְעַד בִּרְאוֹתוֹ אֶת טוֹרֶנפִּיפּ מִתְקָרֵב אֵלָיו כְּשֶׁהוּא צוֹרֵחַ בַּחֲמַת זַעַם:

– הֲשִׁיבוּהוּ לְיָדִי!..

– כְּלוּם בִּנְךָ הוּא? – שְׁאֵלוֹ הַכֹּהֵן.

– כֵּן – עָנָה טוֹרֶנפִּיפּ.

– לֹא, לֹא! – אֵין זֶה אָבִי! – קָרָא הַיֶלֶד בְהֵאָחֲזוֹ בָּאִשָׁה שֶׁהֶחֱזִיקַתּוּ עַל זרוֹעוֹתֶיהָ.

– הוּא לֹא בִּנְךָ! – קָרָא הָרוֹקֵחַ בְּכַעַס.

– טוֹרֶנפִּיפּ הוֹסִיף בְּכָל זֹאת לַעֲמֹד עַל שֶׁלוֹ. בְּפָנִים מְעֻוִים וּבְעֵינַיִם אַכְזָרִיוֹת וְנוֹצְצוֹת עָמַד, בְּאָבְדַן עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. לְהִתְנַהֵג בְּ“אֹפֶן אִירלַנדִי”, כְּלוֹמַר לִתְקוֹעַ סַכִּין, אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע נִתְפַּס בִּידֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים צְעִירִים וְהֶם פָּרְקוּ אֶת נִשְׁקוֹ.

– גָרְשׁוּהוּ מִכָּאן, גָרְשׁוּהוּ! – קָרְאוּ הַנָשִׁים.

– צֵא מִכָּאן, מְנֻוָל! – אָמַר הָרוֹקֵחַ.

– וְאַל תָּעֵז עוֹד לְהֵרָאוֹת כָּאן! – קָרָא הַכֹּהֵן בִּתְנוּעַת כַּעַס.

טוֹרֶנפִּיפּ הִצְלִיף בְּזַעַם בַּכֶּלֶב וְהָעֲגָלָה שִׁקְשְׁקָה בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי שֶׁל וֶסטפּוֹרט.

– נָבָל – אָמַר הָרוֹקֵחַ.

– בְּטוּחַנִי שֶׁלֹא יַעַבְרוּ כַּמָה חֳדָשִׁים וִיסַיֵם אֶת חַיָיו עַל עֵץ הַתְּלִיָה.

מִשֶׁשָׁאַל הַכֹּהֵן אַחַר כָּךְ אֶת הַתִּינוֹק לִשְׁמוֹ, עָנָה:

– שְׁמִי יֶלֶד, – אָמַר בְּקוֹל נִמְרָץ.

וְאָכֵן לֹא הָיָה לוֹ שֵׁם אַחֵר.

 

פֶּרֶק ג: בְּמוֹסָד לִילָדִים    🔗

– וּמַה בְּעִנְיַן הַחֶדֶר הַ־13?

– שָׁם שׁוֹכְבִים חוֹלֵי קַדַחַת.

– וּמַה בַּחֶדֶר הַ־9.

– שָׁם שַׁעֶלֶת…

– וּבַחֶדֶר הַ־17.

– גַם כֵּן שַׁעֶלֶת…

– וּבַחֶדֶר הָעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה?

– סְבוּרַנִי שֶׁשָׁם עָלוּל הוּא לַחֲלוֹת בְּמַחֲלַת הָאַדֶמֶת.

אֶת הַתְּשׁוּבוֹת הַלָלוּ רָשַׁם אוֹבּוֹדקִינס בְּפִנְקָסוֹ הַיָפֶה, בָּעֲמוּדִים הַמַתְאִימִים שֶׁמִסְפְּרֵיהֶם: 9, 13, 17, 23. בַּפִּנְקָס הָיְתָה עַמוּדָה מְיֻחֶדֶת שֶׁבּוֹ נִרְשְׁמוּ: שֵׁם הַמַחֲלָה, שְׁעַת בִּקוּר הָרוֹפֵא, שֵׁם הָרְפוּאָה שֶׁרָשַׁם, אֹפֶן קַבָּלַת הָרְפוּאָה. שְׁמוֹת הַחוֹלִים נִרְשְׁמוּ בְּאוֹתִיוֹת גוֹטִיוֹת. בִּכְלָל הָיָה כּוֹתֵב כְּתִיבָה תַּמָה וּבְקַפְּדָנוּת רַבָּה.

– יְלָדִים אֲחָדִים חוֹלִים בְּמַחֲלָה רְצִינִית, – הֵעִיר הָרוֹפֵא, – אֱחֹז בְּאֶמְצָעִים שֶׁלֹא יִצְטַנְנוּ בִּשְׁעַת הַהַעֲבָרָה…

– כֵּן, כֵּן! סְמֹךְ עָלַי, – עָנָה אוֹבּוֹדקִינס בְּלִגְלוּג מָה.

– אִם לֹא יַבְרִיאוּ, – הֵעִיר הָרוֹפֵא – בְּקַחְתּוֹ אֶת מִגְבַּעְתּוֹ וּמַקְלוֹ, גַם אָז לֹא תִהְיֶה, סְבוּרַנִי כָּךְ, הָאֲבֵדָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר…

– מַסְכִּים, – עָנָה אוֹבּוֹדקִינס. – אֲנִי אֶרְשֹׁם אוֹתָם אָז בְּעַמוּדָת הַמֵתִים, וְחֲסַל סֵדֶר חֶשְׁבּוֹנָם.

וְהָרוֹפֵא הָלַךְ לוֹ כְּשֶׁהוּא לוֹחֵץ אֶת יְדֵי בֵּן שִׂיחוֹ.

אוֹבּוֹדקִינס הָיָה מְנַהֵל “מוֹסַד לִילָדִים” בַּעֲיָרָה קְטַנָה שֶׁשָׁכְנָה עַל חוֹף הַמִפְרָץ בִּדְרוֹם מַעֲרָב שֶׁל אֵזוֹר קוֹנַט. הָיָה זֶה הַאֵזוֹר הַיָּחִיד שֶׁהֻתַּר שָׁם לַקַתּוֹלִים לִקְנוֹת קַרְקָעוֹת וַאֲשֶׁר הַמֶמְשָׁלָה הָאַנגלִית הִשְׁתַּדְלָה בְּכָל מִינֵי דְרָכִים לִלְחֹץ אֶת הָאִירלַנדִים שֶׁאֵינָם בְּנֵי הַדָת הָאַנגלִיקָנִית.

אוֹבּוֹדקִינס – טִפּוּס לֹא סִימפָּטִי בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה מֵאוֹתָם הַטִפּוּסִים שֶׁלֹא עָשָׂה מֵעוֹדוֹ מַעֲשֶׂה טוֹב, אַךְ גַם לֹא עָשָׂה רָעָה גְדוֹלָה. לֹא יָדַע שִׂמְחָה וְלֹא צַעַר. בַּר־נַשׁ חֲסַר רֶגֶשׁ, יָבֵשׁ, קַפְּדָן.

כָּזֶה הָיָה אוֹבּוֹדקִינס וְעָלֵינוּ לְהוֹדוֹת, – שֶׁהוּא הִתְאִים מְאֹד לְמִשְׂרַת מְנַהֵל “מוֹסָד לִילָדִים”.

מוֹסָד זֶה הָיָה מוֹסָד לִילָדִים עֲזוּבִים. כְּבָר הָיְתָה לָנוּ הַהִזְדַמְנוּת לְהִוָכַח בְּאֵיזוֹ קָפְּדָנוּת מְיֻחֶדֶת הִצְטַיְנוּ פִּנְקָסָיו שֶׁל הָאָדוֹן אוֹבּוֹדקִינס. “עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ” הָיְתָה זְקֵנָה אַחַת, הַדוֹדָה קְרִיס שֶׁתָּמִיד הָיְתָה מְעַשֶׁנֶת וּמִקְטֶרֶת תְּקוּעָה בְּפִיהָ. וְכֵן סִיַע לוֹ אֶחַד מֵחֲנִיכֵי הַמוֹסָד – נַעַר כְּבֶן 16, גְרִיפּ שְׁמוֹ. נַעַר מִסְכֵּן זֶה בַּעַל פָּנִים וְעֵינַיִם נְעִימוֹת, וְאַף מֻפְשָׁל, דָבָר הָאָפְיָנִי לָאִירלַנדִים, הָיָה בַּעַל אֹפִי טוֹב מֵרֻבָּם שֶׁל יַלְדֵי הַמוֹסָד הַמִסְכֵּנִים.

מַרְבִּית הָעֲזוּבִים הַלָלוּ הָיוּ יְתוֹמִים, אוֹ יְלָדִים אֲסוּפִים שֶׁנֶעֶזְבוּ הֶפְקֵר עַל יְדֵי הוֹרֵיהֶם, שֶׁלֹא הִכִּירוּם אֲפִילוּ. הֵם נוֹלְדוּ בְּתוֹךְ זָהֳמָה וְחֵטְא וְלָרֹב נֶאֶסְפוּ בָּרְחוֹבוֹת וּבַדְרָכִים שֶׁלְשָׁם וַדַאי יַחְזְרוּ רַבִּים מֵהֶם…

הָרָמָה הַמוּסָרִית שֶׁל יְלָדִים עֲזוּבִים אֵלֶה הָיְתָה נְמוּכָה מְאֹד. וְאָכֵן כֵּיצַד יָכְלוּ לָעֲמֹד עַל רָמָה חִנוּכִית גְבוֹהָה כְּשֶׁלֹא יָדְעוּ מַה זֶה בַּיִת, מָה הֵם הוֹרִים, מַהִי חֲמִימוּת מִשְׁפַּחְתִּית. הֵם גָדְלוּ הֶפְקֵר בָּרְחוֹבוֹת כְּעֵשֶׂב הַשָׂדֶה וּכְצֶמַח בָּר.

בַּמוֹסָד לִילָדִים הָיוּ כִּשְׁלשִׁים יְלָדִים בְּגִילִים שׁוֹנִים, הָחֵל מִבֶּן 3 עַד 12, קְרוּעִים וּבְלוּיִים, רְעֵבִים תָּמִיד וְהִתְכַּלְכְּלוּ מִפֵּרוֹרֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי חֶסֶד. רַבִּים מֵהַיְלָדִים הָיוּ חוֹלִים, וּבֵינֵיהֶם כָּאֵלֶה שֶׁלֹא נִשְׁקְפָה לָהֶם כָּל תִּקְוָה לְהַבְרִיא.

אָכֵן בִּ“סְמַרְטוּטִים” אֵלֶה, בְּגוּפוֹת עֲלוּבִים אֵלֶה, דָפְקָה בְּכָל זֹאת נְשָׁמָה עֵרָה וּבִתְנָאֵי חִנוּךְ אֲחֵרִים, בְּטִפּוּל מָסוּר, הָיְתָה מְסֻגֶלֶת לִקְלֹט זֶרַע טוֹב. בְּכָל אֹפֶן, לְחִנוּךְ יְלָדִים עֲזוּבִים אֵלֶה דְרוּשִׁים הָיוּ מְחַנְכִים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי מֵאֲשֶׁר טִפּוּס כָּזֶה כְּמוֹ אוֹבּוֹדקִינס.

הַיֶלֶד שֶׁלָנוּ, יֶלֶד הָעֲגָלָה, הָיָה הַפָּעוֹט בְּיוֹתֵר בַּמוֹסָד. גִילוֹ בֶּן אַרְבַּע וָחֵצִי. יֶלֶד מִסְכֵּן. אֶפְשָׁר הָיָה לָשִׂים, בְּלִי כָּל חֲשָׁשׁ, אוֹת עַל מִצְחוֹ: “בֶּן בְּלִי מַזָל”. לָשֵׂאת אֶת תִּגְרַת יָדוֹ שֶׁל טוֹרֶנפִּיפּ, לְסוֹבֵב בָּעֲגָלָה “טַחֲנָה” וְלִבְסוֹף לְהִשְׁתַּחְרֵר מִתַּלְיָנוֹ בִּזְכוּת נְדִיבֵי לֵב אֲחָדִים בְוֶסטפּוֹרט רַק כְּדֵי לְהִתְגַלְגֵל לַ“מוֹסָד” וְלִהְיוֹת חֲנִיכוֹ שֶׁל אוֹבּוֹדקִינס, הַאִם כְּדַאי הָיָה הַדָבָר? וְכַאֲשֶׁר יַעֲזֹב אֵי־פַעַם אֶת הַמוֹסָד, הַאִם מַזָלוֹ יֻשְׁבַּח? מוּבָן שֶׁמַעֲשֶׂה יָפֶה עָשָׂה הַכֹּהֵן שֶׁהוֹצִיא אֶת הַיֶלֶד מִידֵי מְעַנוֹ. לְאַחַר חִפּוּשִׂים, בְּדִיקוֹת וַחֲקִירוֹת הֻכְרְחוּ בְּכָל זֹאת לַחְדֹל מִלְהִתְחַקוֹת עַל שָׁרְשֵׁי אֲבוֹתָיו. הַיֶלֶד זָכַר רַק זֹאת, שֶׁהוּא חַי אֵצֶל אִשָׁה מִרְשַׁעַת אַחַת, כִּי שָׁם הָיְתָה עוֹד יַלְדָה קְטַנָה שֶׁלִפְעָמִים נָשַׁק אוֹתָהּ וְהַיַלְדָה הַשְׁנִיָה מֵתָה… הֵיכָן קָרָה הַדָבָר? הוּא לֹא יָדַע. הַאִם נֶעֱזַב בִּידֵי הוֹרָיו, אוֹ שֶׁגֻנֹב גֻנַב מִבֵּית הוֹרָיו, גַם זֹאת לֹא יָדַע לְסַפֵּר.

מֵאוֹתָה שָׁעָה, שֶׁהוֹצִיאוּהוּ מִידֵי טוֹרֶנפִּיפּ בְּוֶסטפּוֹרט, מָצָא לוֹ מַחְסֶה בְּבָתִּים שׁוֹנִים. הַנָשִׁים רִחֲמוּ עָלָיו. הַשֵׁם “הַיֶלֶד” נִדְבַּק בּוֹ לְתָמִיד. כְּשָׁבוּעַ הָיָה בְּבַיִת זֶה וְכִשְׁבוּעַיִם בְּבַיִת זֶה. לוּ הָיָה בְּוֶסטפּוֹרט בֵּית מַחְסֶה לִילָדִים כִּי אָז הָיוּ מַכְנִיסִים אֵלָיו אֶת הַיֶלֶד. אַךְ שׁוּם בֵּית־מַחְסֶה לֹא הָיָה שָׁם וְלָכֵן שְׁלָחוּהוּ לֹא בְּרָצוֹן לַ“מוֹסָד לִילָדִים”, מְקוֹם שָׁם הִתְגוֹלֵל זֶה תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בֵּין הָ“עֵרֶב־רַב” הַזֶה. מַה יְהֵא עָלָיו לִכְשֶׁיְסַיֵם אֶת בֵּית־הַסֵפֶר, וְהַאִם יְסַיֵם אוֹתוֹ בִּכְלָל?

וְכָךְ נִמְצָא הַיֶלֶד זֶה תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּטִפּוּלָם שֶׁל קְרִיס, הַזְקֵנָה הַמְטֹרֶפֶת, הַנַעַר גְרִיפּ הַמִסְכֵּן וְהַנִכְנָע וְאוֹבּוֹדקִינס “הָאוֹטוֹמָט” הַחַי הָרוֹשֵׁם בַּפִּנְקָס אֶת הַהוֹצָאוֹת וְהַהַכְנָסוֹת שֶׁל הַמוֹסָד. וּבְכָל זֹאת תּוֹדוֹת לְגוּפוֹ הֶחָסוֹן יָכוֹל הָיָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הַמַזִיקוֹת הַלָלוּ. שְׁמוֹ טֶרֶם הִתְנוֹסֵס בְּעַמוּדַת הַמַחֲלוֹת שֶׁל הַמְנַהֵל אַדֶמֶת, חַצֶבֶת וּמַחֲלוֹת יְלָדִים אֲחֵרוֹת, – שֶׁלוּלֵא כֵּן כְּבָר הָיָה “מִתְחַסֵל” חֶשְׁבּוֹנוֹ זֶה מִזְמַן… וְהָיָה מֻכְנָס בַּחֶשְׁבּוֹן הַכְּלָלִי שֶׁל “בֵּית הַקְבָרוֹת”, שֶׁהָיָה מְיֻעָד לְהַרְבֵּה עֲזוּבִים…

אִם כִּי אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁבֵּחַ אֶת גוּפוֹ הֶחָסוֹן הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁבֵּחַ אֶת מִדוֹתָיו וְהִתְפַּתְּחוּתוֹ הָרוּחָנִית. כְּלוּם יָכוֹל הָיָה לַעֲמֹד בְּתֻמוֹ בְּהִמָצְאוֹ בְּמַגָע קָבוּעַ וּתְמִידִי עִם יַלְדֵי הַמוֹסָד, בֵּין הַיְלָדִים הַמְקֻלְקָלִים הַלָלוּ יַלְדֵי הֶפְקֵר, בֵּינֵיהֶם יַלְדֵי הוֹרִים פּוֹשְׁעִים וְשִׁכּוֹרִים…

בֵּין הַיְלָדִים הַלָלוּ הָיָה יֶלֶד אֶחָד שֶׁאִמוֹ נִדוֹנָה לִשְׁנוֹת מַאֲסָר רַבּוֹת עַל הָאִי נוֹרפוּלק שֶׁבְּמֵימֵי אוֹסטרַליָה וְאָבִיו נִדוֹן לְמִיתָה בְּשֶׁל רֶצַח.

שֶׁם הַיֶלֶד הָיָה קַרְקֶר. בְּגִיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הִתְנַכֵּר בְּמַעֲלָלָיו כְּהוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹת הוֹרָיו. אֵין כָּל פֶּלֶא אֵפוֹא, אִם בֵּין הָ“עֵרֶב רַב” הַזֶה שֶׁל יַלְדֵי הַמוֹסָד הָיָה “כְּבוֹדוֹ” רַב. בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד מֻשְׁחָת הִשְׁחִית גַם אֶת הָאֲחֵרִים. הָיוּ לוֹ מַעֲרִיצִים וַחֲבֵרִים. תָּמִיד עָמַד בְּרֹאשׁ הַיְלָדִים הַגְרוּעִים בְּיוֹתֵר הַמוּכָנִים תָּמִיד לְכָל מַעֲשֶׂה רַע, וְצִפּוּ לַ“יוֹם הַמְאֻשָׁר” כְּשֶׁיוּכְלוּ לַעֲזֹב אֶת כָּתְלֵי הַמוֹסָד וְלַעֲשׂוֹת “פֶּשַׁע” שֶׁל מַמָשׁ…

“הַיֶלֶד” רָחַשׁ אֶל קַרְקֶר שְׂאָט נֶפֶשׁ גָמוּר, אַךְ יַחַד עִם זֹאת הִבִּיט אֵלָיו בְּמִין “יִרְאַת כָּבוֹד”. הַגִּיעוּ בְּעַצְמְכֶם, הֲרֵי הוּא בְּנוֹ שֶׁל תָּלוּי!

בְּמוֹסָד זֶה הָיוּ יְשֵׁנִים עַל מַצָע שֶׁל קַשׁ שֶׁלֹא אֻבַּק מֵעוֹלָם. מַאַכְלֵי הַיְלָדִים הָיוּ פְּרוּסוֹת לֶחֶם יְבֵשׁוֹת וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה. מוֹרָם הָיָה אוֹבּוֹדקִינס שֶׁהָיָה עָלָיו לְלַמְדָם קְרִיאָה, כְּתִיבָה וְחֶשְׁבּוֹן, אַךְ לְמַעֲשֶׂה לֹא הָיוּ אַף מִנְיָן תַּלְמִידִים, שֶׁלְאַחַר הִמָצְאָם בַּמוֹסָד שָׁנִים אֲחָדוֹת יֵדְעוּ לִקְרֹא שֶׁלֶט. הַיֶלֶד, אִם כִּי הָיָה פָּעוֹט מִכֻּלָם, הִתְבַּלֵט מִבֵּין חֲבֵרָיו בְּאַהֲבָתוֹ אֶת הַלִמוּדִים וּבְשֶׁל כָּךְ הָיָה לְלַעַג וּלְקֶלֶס בְּעֵינֵיהֶם. מָה רַב הַצַעַר וּמָה רַבָּה אַחֲרָיוּת הַחֶבְרָה כַּאֲשֶׁר יֶלֶד הַחוֹשֵׁק בַּתּוֹרָה נִשְׁאַר בְּלִי הַשְׂכָּלָה! מִי יוֹדֵעַ כַּמָה מַשְׂכִּילִים וּמְלֻמָדִים אָבְדוּ לָאֱנוֹשׁוּת בְּשֶׁל חֹסֶר טִפּוּל בִּילָדִים עֲנִיִים שׁוֹחֲרֵי דַעַת.

אִם הַמוֹסָד לֹא הִקְפִּיד בְּיוֹתֵר עַל עִנְיְנֵי רוּחַ אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁהִקְפִּידוּ לְפָחוֹת עַל מְלֶאכֶת יָד. לִלְקֹט וְלֶאֱסֹף דֶלֶק בַּאֲשֶׁר יִהְיֶה לַחֹרֶף, לְבַקֵשׁ בְּגָדִים אֵצֶל נְדִיבֵי־לֵב, לִגְרֹף זֶבֶל, כְּדֵי לְמָכְרוֹ אַחַר כָּךְ לְחַוָאִים בְּעַד מַטְבְּעוֹת אֲחָדִים – עֲבוֹדָה שֶׁאוֹבּוֹדקִינס עוֹדְדָם לַעֲשׂוֹתָהּ, – לִנְבֹּר בְּאַשְׁפַּת הַבָּתִּים וְהָרְחוֹבוֹת וּלְחַפֵּשׂ “מְצִיאוֹת” – אֵלֶה הָיוּ עֲבוֹדוֹת הַיְלָדִים בַּמוֹסָד. מִשְׂחָקִים, שַׁעֲשׁוּעִים לֹא הָיוּ קַיָמִים כְּלָל. אִם לֹא לַחֲשֹׁב כְּמִשְׂחָקִים אֶת “מִשְׂחֲקֵי” הַשְׂרִיטוֹת, הַנְשִׁיכוֹת, הַצְבִיטוֹת, וְהַהַרְבָּצוֹת אִישׁ בְּרֵעֵהוּ בְּאֶגְרוֹפִים, בְּלִי לְדַבֵּר כְּבָר עַל תַּעֲלוּלִים אֲחֵרִים שֶׁעוֹלְלוּ לִגְרִיפּ הַמִסְכֵּן. “הַיֶלֶד” הִתְיַחֵס לְכָל זֶה בַּאֲדִישׁוּת מְרֻבָּה, מַה שֶׁעוֹרֵר אֶת קַרְקֶר וְאֶת אֲחֵרִים לְהִתְאַנוֹת לוֹ וּלְהָצִיק לוֹ מְאֹד.

הַחֶדֶר הַיָחִיד הַיָפֶה שֶׁבַּמוֹסָד הָיָה שַׁיָךְ לַמְנַהֵל. הוּא, כַּמוּבָן, לֹא הִרְשָׁה לְשׁוּם אִישׁ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה, שֶׁלוּלֵא כֵּן הָיוּ כָּל פִּנְקָסָיו נִקְרָעִים וְדַפָּיו הָיוּ מִתְגוֹלְלִים בְּכָל הַחֶדֶר. מִשׁוּם כָּךְ הִתִּיר לְתַלְמִידָיו לְהִסְתּוֹבֵב יָמִים תְּמִימִים בָּרְחוֹבוֹת וְרָאָה לֹא בְּעַיִן יָפָה אֶת שׁוּבָם בְּשָׁעָה מֻקְדֶמֶת לַמוֹסָד.

הַיֶלֶד לֹא הִתְאוֹנֵן לִפְנֵי הַמְנַהֵל עַל הַהֲצָקוֹת שֶׁמְצִיקִים לוֹ חֲבֵרָיו וּבְיִחוּד קַרְקֶר. מַה צַר, שֶׁאֵינוֹ גִבּוֹר! בְּאֵיזֶה תַּעֲנוּג הָיָה מֵשִׁיב לָהֶם מַכָּה תַּחַת מַכָּה, וְהָיָה מַכְרִיחָם אָז לְהִתְיַחֵס אֵלָיו בְּכָבוֹד. לִבּוֹ נִמְלָא זַעַם עַל חֹסֶר הָאוֹנִים שֶׁלוֹ!

הוּא הָיָה יוֹצֵא מֵהַמוֹסָד לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. טוֹב לְפָחוֹת שֶׁיֵשׁ לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לָנוּחַ לִזְמַן־מָה מֵעָצְבָּם וּמֵרָגְזָם שֶׁל חֲבֵרָיו הַצַעֲקָנִיים. אָמְנָם יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. כִּי עַל יְדֵי כָּךְ נִשְׁלְלוּ מִמֶנוּ שְׁיָרֵי אֹכֶל, שֶׁהָיָה מוֹצֵא אוּלַי בָּרְחוֹב, אוֹ שֶׁהָיָה קוֹנֶה בִּנְדָבוֹת שֶׁהָיָה מְבַקֵשׁ מֵאַנְשֵׁי חֶסֶד – פְּרוּסַת חַלָה יְבֵשָׁה. אַךְ נַפְשׁוֹ סָלְדָה לְבַקֵשׁ נְדָבוֹת, לָרוּץ אַחֲרֵי הַמַרְכָּבוֹת בּתִקְוָה לְקַבֵּל מַטְבֵּעַ. וְהָעִקָר “לִקְנוֹת בִּמְשִׁיכָה” בַּסֵתֶר מֵהַדוּכָנִים. לֹא, הוּא מְבַכֵּר לְהִשָׁאֵר עִם גְרִיפּ.

– הַאֵינְךָ הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם? – שְׁאֵלוֹ גְרִיפּ.

– לֹא, גְרִיפּ.

– קַרְקֶר יַרְבִּיץ לְךָ, אִם לֹא תָּבִיא דְבַר־מָה הַיוֹם!

– יַרְבִּיץ.

גְרִיפּ נָטָה לוֹ לַיֶלֶד חִבָּה וְאַף הוּא הִתְחַבֵּב עָלָיו. גְרִיפּ, שֶׁלֹא הָיָה טִפֵּשׁ כְּלָל וְיָדַע קְרֹא וּכְתֹב, לִמֵד אֶת הַיֶלֶד אֶת הַיְדִיעוֹת שֶׁיָדַע. הַיֶלֶד הִתְקַדֵם יָפֶה בִּקְרִיאָה וְעָשָׂה חַיִל בְּלִמוּדָיו.

גְרִיפּ אַף יָדַע סִפּוּרִים רַבִּים מְעַנְיְנִים וְיָדַע לְסַפְּרָם בְּכִשְׁרוֹן רַב.

כַּאֲשֶׁר הִדְהֲדוּ קוֹלוֹת צְחוֹקוֹ הָרָם שֶׁל גְרִיפּ, נִדְמֶה הָיָה לוֹ לַיֶלֶד, כִּי קַדְרוּת הַמוֹסָד הוּאֲרָה פֶּתַע בְּקֶרֶן אוֹר.

הִרְגִיזוּ בְּיִחוּד אֶת הַיֶלֶד הֲלָצוֹתֵיהֶם הַגַסוֹת שֶׁל הַיְלָדִים עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל גְרִיפּ שֶׁכִּבְּדוֹ מְאֹד.

– גְרִיפּ!… פָּנָה אֵלָיו פַּעַם הַיֶלֶד.

– מַה לְךָ?

קַרְקֶר הוּא יֶלֶד רַע מְאֹד?

– כַּמוּבָן… רַע.

– לָמָה זֶה לֹא תַּרְבִּיץ בּוֹ קְצָת?

– לְהַרְבִּיץ?

– כֵּן, וְלֹא רַק בּוֹ.

– גְרִיפּ מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

– כְּלוּם אֵינְךָ חָזָק, גְרִיפּ?…

– אֵינִי יוֹדֵעַ.

– הַבֶּט־נָא מָה אֲרֻכּוֹת יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ…

גְרִיפּ הָיָה אָמְנָם גָדוֹל, אַךְ אָרֹךְ וְרָזֶה כְּחוּט בַּרְזֶל.

– לָמָה זֶה אֵפוֹא, גְריפּ, אֵינְךָ מַרְבִּיץ בּוֹ?

– כִּי לֹא כְּדַאי!

– הָהּ! לוּ הָיוּ לִי יָדַיִם וְרַגְלַיִם כְּשֶׁלְךָ…

– מוּטָב הָיָה לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּהֶן לַעֲבוֹדָה.

– הֲכָךְ סָבוּר אַתָּה?

– כַּמוּבָן.

– וּבְכֵן, נַעֲבֹד אֵפוֹא! נְנַסֶה… הֲתִרְצֶה?

וּגְרִיפּ הִסְכִּים.

לְעִתִּים הָיוּ יוֹצְאִים שְׁנֵיהֶם מֵהַמוֹסָד. גְרִיפּ הִשְׁתַּדֵל לָקַחַת אִתּוֹ תָּמִיד אֶת הַיֶלֶד מִשֶׁהָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לְאַחַד הַמְקוֹמוֹת. הַיֶלֶד הָיָה לָבוּשׁ קְרָעִים וּבְלוֹיִים: הַמִכְנָסַיִם הָיוּ קְרוּעִים, הַחֻלְצָה הָיְתָה כַּכְּבָרָה, הַכּוֹבַע הָיָה בְּלִי תִּתּוֹרָה, הָרַגְלַיִם הָיוּ נְעוּלוֹת סַנְדָלִים קְרוּעִים. אַף גְרִיפּ הָיָה לָבוּשׁ כִּמְעַט כָּמוֹהוּ. צֶמֶד חֶמֶד. כְּשֶׁהָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר טוֹב הָיְתָה הַצָרָה לֹא גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, אַךְ בִּצְפוֹן אִירלַנד אֵין מֶזֶג־אֲוִיר יָפֶה חָזוֹן נִפְרָץ. וְכַאֲשֶר הִתְרוֹצְצוּ בָּרְחוֹב בְּיוֹם גֶשֶׁם וָשֶׁלֶג, בְּפָנִים יְרֻקִים מִקֹר, בְּעֵינַיִם אֲדֻמוֹת מֵהָרוּחַ וּרְטֻבִּים עַד הָעֲצָמוֹת, כְּשֶׁהֵם מַחֲזִיקִים אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ – כָּל מִי שֶׁרָאָה אָז אוֹתָם הִתְכַּוֵץ וַדַאי לִבּוֹ לְמַרְאֶה עָגוּם זֶה.

הֵם רָצוּ כָּךְ בִּרְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה, בֵּין הַקָהָל הָאָדִישׁ. הַיֶלֶד רָצָה מְאֹד לָדַעַת מַה נַעֲשֶׂה שָׁם בְּתוֹךְ הַבָּתִּים. אַךְ בְּעַד הַחַלוֹנוֹת הַצָרִים וְהַתְּרִיסִים הַמוּגָפִים אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין דָבָר. הֵם נִרְאוּ לוֹ כְּמִזְוָדוֹת גְדוֹלוֹת הַמְלֵאוֹת כֶּסֶף. וּבָתֵּי הַמָלוֹן, שֶׁבָּהֶם הִתְאַכְסְנוּ תַּיָרִים שֶׁבָּאוּ בְּמַרְכָּבוֹת, מַה נִפְלָאִים חַדְרֵיהֶם, בְּיִחוּד בּ“רוֹיֶל־הוֹטֶל”. מַה טוֹב הָיָה לְהָצִיץ. פְּנִימָה! אַךְ שׁוֹמֵר הַסַף הָיָה מְגָרְשָׁם כַּכְּלָבִים, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר כַּקַבְּצָנִים שֶׁהֲרֵי אֶת הַכְּלָבִים בְּכָל זֹאת מְלַטְפִים לִפְעָמִים!…

וְכַאֲשֶׁר נֶעֶצְרוּ לְיַד בָּתֵּי הַמִסְחָר, אָמְנָם דֵי עֲלוּבִים, נִרְאוּ לָהֶם הַחֲפָצִים שֶׁבְּחַלוֹנוֹת הָרַאֲוָה יְקָרִים מִכָּל יָקָר. מַבָּטֵיהֶם נָפְלוּ חֲלִיפוֹת עַל הַבֶּגֶד וָעַל הַמַגָפַים, בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁהֵם עַצְמָם הִתְהַלְכוּ כִּמְעַט יְחֵפִים! הֲיִזְכּוּ פַּעַם לָאשֶׁר הַגָדוֹל לִלְבּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ, הַתָּפוּר לְפִי מִדָתָם, מַגָפַיִם הָעֲשׂוּיִים לְפִי מִדַת רַגְלָם? לֹא, נִרְאֶה שֶׁיוֹם זֶה לֹא יַגִיעַ לְעוֹלָם, לֹא בִּשְׁבִילָם וְלֹא בִּשְׁבִיל מִסְכֵּנִים רַבִּים שֶׁכְּמוֹתָם, שֶׁנִדוֹנוּ כָּל יְמֵי חַיֵיהֶם לְהִסְתַּפֵּק בְּפֵרוֹרִים וּבִסְמַרְטוּטִים.

בְּעָבְרָם לְיַד אַטְלִיזִים נֶהֱנוּ הֲנָאָה רַבָּה לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּשֵׁי הַבָּשָׂר הַגְדוֹלִים שֶׁהַָיוּ תְּלוּיִים עַל אֻנְקְלִיוֹת וּקְרָסִים, שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי אֲכִילָה לָשׂבַע בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים לְכָל הַמוֹסָד. לְמַרְאֵה הַבַָּשָׂר רָר רִירָם מִפִּיהֶם הַפָּעוּר וְקֵבָתָם הִתְכַּוְצָה מֵרָעָב…

– שְׁמַע־נָא, יֶלֶד – אָמַר גְרִיפּ, – הַפְעֵל אֶת לִסְתוֹתֶיךָ!… וְיהֵא דוֹמֶה עָלֶיךָ כִּי הִנְךָ אוֹכֵל מַמָשׁ!

מִשֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי מַאֲפִיָה, לִפְנֵי הַחַלוֹת וּמַעֲשֵׂי תוּפִינִים שׁוֹנִים, הִרְגִישׁוּ אָז כִּי שִׁנֵיהֶם מִתְאָרְכוֹת, פִּיהֶם מִתְמַלֵא רִיר, וְ“הַיֶלֶד” כֻּלוֹ חִוֵר, רָטַן:

– וַדַאי טְעִימִים הֵם מְאֹד!

– מְאֹד, מְאֹד! – אִשֵׁר גְרִיפּ.

– כְּלוּם טָעַמְתָּ מֵהֶם פַּעַם?

– כֵּן, פַּעַם אַחַת.

– אָהּ! – נָשַׁם כְּבֵדוֹת הַיֶלֶד.

הוּא עַצְמוֹ לֹא טָעַם מֵעוֹדוֹ דָבָר שֶׁכָּזֶה, לֹא אֵצֶל טוֹרֶנפִּיפּ וְלֹא בַּמוֹסָד, כַּמוּבָן.

פַּעַם שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִשָׁה אַחַת, שֶׁנִתְמַלְאָה רַחֲמִים לְמַרְאֵה פָּנָיו הַחִוְרִים: הֲרוֹצֶה אַתָּה בְּעוּגָה?

– הָיִיתִי מְבַכֵּר חַלָה, גְבִרְתִּי, – עָנָה הַיֶלֶד.

– לָמָה זֶה, יַלְדִי?

– כִּי הַחַלָה גְדוֹלָה מֵהָעוּגָה. פַּעַם קִבֵּל גְרִיפּ בְּעַד מִלוּי תַּפְקִיד אֶחָד כַּמָה פְּרוּטוֹת – וְהוּא קָנָה בָּהֶן עוּגָה שֶׁנֶאֶפְתָה כְּלִפְנֵי שָׁבוּעַ.

– מָה, הַטְעִימָה הִיא? – שָׁאַל גְרִיפּ אֶת הַיֶלֶד.

– הָהּ!.. דוֹמַנִי שֶׁהִיא מְתוּקָה!

– וַדַאי הִיא מְתוּקָה – צָחַק גְרִיפּ – הֲרֵי סִכְּרוּהָ בְּסֻכָּר!

– עִתִּים הָלְכוּ גְרִיפּ וְהַיֶלֶד לְטַיֵל בְּפַרְבְּרֵי סוֹלטהִיל, מְקוֹם שָׁם נִגְלוּ לָהֶם מַרְאוֹת נוֹף נִפְלָאִים וּמַקְסִימִים.

אַחַר כָּךְ חָזְרוּ שׁוּב לַנָמָל, לִשְׂפַת הַיָּם, מָקוֹם שֶׁנוֹעַד לִהְיוֹת תַחֲנַת הַדֶרֶךְ הַקְצָרָה בְּיוֹתֵר שֶׁבֵּין אֵרוֹפָּה וְאַרְצוֹת הַבְּרִית.

כַּאֲשֶׁר נִתְקַל מַבָּטָם בַּסְפִינוֹת שֶׁעָגְנוּ בַּנָמָל, הִרְגִישׁוּ כְּעֵין מְשִׁיכָה עַזָה לַיָם שֶׁהָיָה – כָּךְ אָמַר לָהֶם לִבָּם – פָּחוֹת אַכְזָרִי וְאָיֹם לָעֲנִיִים וְהַמִסְכֵּנִים מֵאֲשֶׁר הָאָרֶץ, שֶׁהִבְטִיחַ חַיִים יוֹתֵר יָפִים בְּמֶרְחָבָיו הָעֲצוּמִים, הַרְחֵק מִנִגְעֵי הַכְּרַךְ; יֵשׁ בְּחַיֵי סַפָּנוּת כְּדֵי לִשְׁמוֹר עַל בְּרִיאוּת הַיֶלֶד וּלְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם.

– מַה טוֹב וּמַה נָעִים, גְרִיפּ, לָשׁוּט בָּאֳנִיוֹת אֵלוּ… בַּעֲלוֹת הַמִפְרָשִׂים הַגְדוֹלִים! – אָמַר הַיֶלֶד.

– לוּ יָדַעְתָּ עַד כַּמָה אֲנִי שׁוֹאֵף לְכָךְ – אָמַר גְרִיפּ.

– אִם כֵּן אֵפוֹא לָמָה זֶה לֹא תִּהְיֶה מַלָח?

– אָכֵן צָדַקְתָּ… לָמָה זֶה בֶּאֱמֶת אֵינִי מַלָח?

– הָיִיתָ מַפְלִיג הַרְחֵק הַרְחֵק!..

וְיִתָּכֵן שֶׁעוֹד יִהְיֶה כַּדָבָר הַזֶה! – עָנָה גְרִיפּ.

בְּכָל אֹפֶן, בֵּינָתַיִם טֶרֶם הָיָה מַלָח. נְמַל הָעֲיָרָה שָׁכַן לְיַד שֶׁפֶךְ הַנָהָר, שֶׁזָרַם מִקוֹרִיב וְנָפַל אֶל תּוֹךְ הַמִפְרָץ. בַּחוֹף שֶׁמִמוּל, מֵעֵבֶר לַגֶשֶׁר, הִשְׂתָּרַע הַכְּפָר קְלִידִיג, בֶּן כַּמָה אֲלָפִים נֶפֶשׁ. הֵם עָסְקוּ בְּדִיוּג. גְרִיפּ וְהַיֶלֶד הִגִיעוּ לִפְעָמִים לִכְפַר דַיָגִים זֶה. מַה הִצְטַעֵר אָז הַיֶלֶד עַל שֶׁאֵינֶנוּ כְּאֶחָד מִיַלְדֵי הַכְּפָר לְחֹזֶק, לְחֹסֶן וּלְפָנִים שְׁזוּפִים: אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ הָיָה נוֹתֵן, לוּ הָיָה בֵּן לְאַחַת מֵאִמוֹת הַכְּפָר הָאַמִיצוֹת וְהַחֲזָקוֹת כְּבַעֲלֵיהֶן, כֵּן, הוּא קִנֵא בְּיַלְדֵי הַכְּפָר, הַבְּרִיאִים וְהַמְאֻשָׁרִים שֶׁבְּכָל אִירלַנד! מַה טוֹב לִהְיוֹת כְּאַחַד הַיְלָדִים הָאֵלֶה, לִצְעֹק, לְשַׂחֵק וּלְהִשְׁתּוֹבֵב… תְּקָפוֹ חֵשֶׁק לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם… לֶאֱחֹז בְּיָדָם… אַךְ הוּא לֹא הֵעֵז אַף לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם בִּבְגָדָיו הַקְרוּעִים וְהַבְּלוּיִים. הֵם וַדַאי הָיוּ סְבוּרִים, כִּי רוֹצֶה הוּא לְבַקֵשׁ מֵהֶם נִדְבַת יָד. וְהוּא עָמַד לוֹ בַּצַד וְהִבִּיט אֲלֵיהֶם בְּעֵינַיִם דוֹמְעוֹת. אַחַר כָּךְ הִסְתַּלֵק לוֹ מִשַָׁם חֶרֶשׁ, לָרֹב אֶל הַשׁוּק, כְּדֵי לְהִתְעַנֵג עַל הַדָגִים הַמְלוּחִים – דָגִים שֶׁהֶעֱלוּ בְּרִשְׁתָּם דַיָגֵי הַכְּפָר.

לְאַחַר שֶׁסוֹבְבוּ בְּכָל הָעִיר הָיוּ חוֹזְרִים לַמוֹסָד דֶרֶךְ רְחוֹבוֹת מְעֻפָּשִׁים וּמְלֻכְלָכִים. הֵם נֶאֶלְצוּ לָלֶכֶת דֶרֶךְ חֳרָבוֹת הַנִמְצָאוֹת לָרֹב בָּעֲיָרָה. הָיוּ אֵלֶה בָּתִּים שֶׁמֵחֹסֶר כֶּסֶף לֹא הֻשְׁלְמוּ וּבְמֶשֶׁךְ הַזְמַן נִסְדְקוּ קִירוֹתֵיהֶם וְהִתְפּוֹרְרוּ.

אַךְ הַבִּנְיָן הַנוֹרָא וְהַמְזֻהָם בְּיוֹתֵר בָּעֲיָרָה הָיָה הַבַּיִת שֶׁשִׁמֵשׁ מוֹסָד לִגְרִיפּ וְלַיֶלֶד, אֲשֶׁר הֵאֵטוּ, עַד כַּמָה שֶׁיָכְלוּ, אֶת צַעֲדֵיהֶם לָשׁוּב אֵלָיו.

 

פֶּרֶק ד: קְבוּרַת הַצִפּוֹר    🔗

תּוֹךְ חַיֵי צַעַר וָסֶבֶל בְּחֶבְרַת הָעֲזוּבִים הָעֲלוּבִים נִזְכַּר לֹא פַּעַם הַיֶלֶד בְּכָל מַה שֶׁעָבַר עָלָיו עַד עַתָּה. אֵין כָּל פֶּלֶא אִם יֶלֶד מְאֻשָׁר, הַמֻקָף לְטִיפוֹת וּמְסִירוּת הוֹרִים, פּוֹרֵחַ וּמְשַׂגְשֵׂג בִּשְׁנוֹת אִבּוֹ מִבְּלִי חֲשֹׁב עַל עָבָר וּמִבְּלִי דְאֹג לְעָתִיד. אַךְ בִּשְׁבִיל אֵלֶה שֶׁכָּל עֲבָרָם אֵינוֹ אֶלָא שַׁלְשֶׁלֶת סֵבֶל וָצַעַר, הַמַצָב הוּא אַחֵר לְגַמְרֵי. הֶעָתִיד נִרְאֶה לָהֶם אַף הוּא קוֹדֵר וָמַר; הֲלֹא עַל הֶעָתִיד נוֹהֲגִים לְהַשְׁקִיף לָרֹב בְּמִשְׁקְפֵי הֶעָבָר!

– מָהֵן הַתְּמוּנוֹת שֶׁקָמוּ לְנֶגֶד עֵינֵי הַיֶלֶד שֶׁרָאָה אוֹתָן בְּעֵינֵי רוּחוֹ? טוֹרֶנפִּיפּ, הָאַכְזָר הַזֶה חֲסַר הַלֵב, שֶׁתָּמִיד הִטִיל עָלָיו מוֹרָא וְחָשַׁשׁ שֶׁמָא יִתָּקֵל בּוֹ שׁוּב וְיִפֹּל לְתוֹךְ יָדָיו… וּבוֹ בַּזְמַן רָאָה בְּעֵינֵי רוּחוֹ, כְּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל, יַלְדָה עֲדִינָה נֶחְמָדָה שֶהֶחֱזִיקָה אוֹתוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ, דָבָר שֶׁהֵקֵל בְּמִקְצָת עַל סֵבֶל עֲבָרוֹ.

– נִדְמֶה לִי כִּי שְׁמָה הָיָה סִיסִי – אָמַר פַּעַם לַחֲבֵרוֹ גְרִיפּ.

– מַה יָפֶה הַשֵׁם הַזֶה! – עָנָה גְרִיפּ.

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר הָיָה גְרִיפּ מְשֻׁכְנָע, כִּי יַלְדָה זוֹ הִתְקַיְמָה רַק בְּדִמְיוֹנוֹ שֶׁל הַיֶלֶד, כִּי לֹא יָדַע לְסַפֵּר עָלֶיהָ כָּל פְּרָטִים. אַךְ כַּאֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ אֶת דַעְתּוֹ זוֹ בְּאָזְנֵי הַיֶלֶד, הִתְרַגֵז הַלָז. הוּא הָיָה מַכִּיר אוֹתָהּ… הַאֻמְנָם לֹא יִפְגְשֶׁנָה לְעוֹלָם? מַה שְׁלוֹמָהּ עַתָּה? הֲמוֹסִיפָה הִיא עוֹד לָדוּר אֵצֶל הַמְכַשֵׁפָה הַהִיא? הִיא הָיְתָה הַיְדִידָה שֶׁלוֹ הַיְחִידָה לִפְנֵי הִפָּגְשׁוֹ עִם גְרִיפּ… הִיא הָיְתָה כֹּה נְעִימָה, כֹּה טוֹבָה, הִיא לִטְפָה אוֹתוֹ, חִלְקָה אִתּוֹ יַחַד אֶת תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה שֶׁלָהּ…

– מָה רָצִיתִי תָּמִיד לְהָגֵן עָלֶיהָ, כַּאֲשֶׁר הַזְקֵנָה הַמִרְשַׁעַת הָיְתָה מַכָּה אוֹתָהּ! – אָמַר הַיֶלֶד.

– אַף אֲנִי הָיִיתִי בְּחֵשֶׁק רַב מַרְבִּיץ בַּזְקֵנָה! – עָנָה גְרִיפּ לַיֶלֶד.

אַגַב, יֶלֶד נִפְלָא זֶה, שֶׁמֵעוֹלָם לֹא הִתְגוֹנֵן מִשֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלָיו, הָיָה תָּמִיד מוּכָן וּמְזֻמָן לְהָגֵן עַל אֲחֵרִים, דָבָר שֶׁעָשָׂה זֹאת לֹא פַּעַם לְטוֹבַת הַיֶלֶד.

פַּעַם, בֶּחֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים לִכְנִיסַת הַיֶלֶד לַמוֹסָד, נִמְשַׁךְ אַחַר צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹנִים וְנִכְנַס אֶל הַכְּנֵסִיָה. יֵשׁ לְהוֹדוֹת, כִּי בְּמִקְרֶה נִקְלַע לְשָׁם, כִּי הַכְּנֵסִיָה נִמְצֵאת בְּסִמְטָאוֹת צָרוֹת וּמְרֻפָּשׁוֹת שֶׁאַף תַּיָרִים מוׁצְאִים אוׁתָהּ בְּקשִׁי.

הַיֶלֶד עָמַד נִבְהָל וְעָלוּב. מוּבָן, לוּ הִשְׁגִיחַ שַׁמַשׁ הַכְּנֵסִיָה הָאָיֹם בְּיֶלֶד יַחֲפָן זֶה, כִּמְעַט עָרֹם, לֹא הָיָה נוֹתֵן לוֹ לְהִשָׁאֵר בַּכְּנֵסִיָה. הַיֶלֶד הָיָה מֻקְסָם וּמֻפְתָּע מִשִׁירַת הַמַקְהֵלָה, מֵהָעוּגָב, מִמַרְאֵה הָכֹּהֵן הָעוֹמֵד לְיַד הַבָּמָה הַמֻזְהֶבֶת וְהַמְקֻשֶׁטֶת וּמֵהַנֵרוֹת הָעֲנָקִיִים הַדוֹלְקִים בְּעֶצֶם הַיּוֹם.

הַיֶלֶד זָכַר כִּי הַכֹּהֵן דִבֵּר לִפְעָמִים עַל אֱלֹהִים שֶׁהוּא אַב הֲמוֹן גוֹיִים וְאָב לְכָל הָאֲנָשִׁים. אַךְ הוּא זָכַר גַם זֹאת שֶׁטוֹרֶנפִּיפּ הָיָה מַזְכִּיר אֶת שֵׁם אֱלֹהִים רַק בִּשְׁעַת רָגְזָה וְחֵרוּפִים גַסִים, וְדָבָר זֶה הֵבִיא אוֹתוֹ עַתָּה בִּמְבוּכָה. בְּהִסְתַּתְּרוֹ מֵאֲחוֹרֵי בְּלִיטָה עָקַב בְּסַקְרָנוּת וּבְהִתְעַנְיְנוּת אַחַר עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים וְהַתַּהֲלוּכָה הַדָתִית מִסָבִיב לַבָּמָה כְּהִסְתַּכְּלוֹ לְמָשָׁל בְּמִצְעַד חַיָלִים. אַחַר כָּךְ צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן, וְכֻלָם כְּאֶחָד, כָּל הַמִתְפַּלְלִים, כָּרְעוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ. הוּא הִסְתַּלֵק מִבְּלִי שֶׁמִישֶׁהוּ הִשְׁגִיחַ בּוֹ, וְחָמַק עָבַר לוֹ כָּעַכְבָּר…

מִשֶׁחָזַר מֵהַכְּנֵסִיה, לֹא סִפֵּר לְאִישׁ, אַף לֹא לַגְרִיפּ, הֵיכָן הָיָה. אַגַב אַף לִגְרִיפּ הָיָה רַק מֻשָׂג מְעֻרְפָּל עַל עֲבוֹדַת אֱלֹהִים. בְּכָל זֹאת מִשֶׁבִּקֵר שׁוּב בַּכְּנֵסִיָה וְנִשְׁאַר שָׁם לְבַדוֹ עִם הַגְבֶרֶת קְרִיס הַזְקֵנָה הַמְטֹרֶפֶת, הֶחְלִיט לִשְׁאֹל אוֹתָהּ, מַה פֵּרוּשׁ הַמִלָה אֱלֹהִים.

– אֱלֹהִים?… – עָנְתָה הַגְבֶרֶת הַזְקֵנָה בְּלָטְשָׁהּ עֵינֵי זַעַם בְּתוֹךְ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן הָרַב הַמַחֲנִיק שֶׁהִתְאַבְּכוּ מִמִקְטַרְתָּהּ.

– כֵּן… אֱלֹהִים?…

– אֱלֹהִים, – עָנְתָה – הוּא אֲחִי הַשָׂטָן שֶׁאֵלָיו הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת כָּל הַיְלָדִים הָרָעִים, כְּדֵי שֶׁיִשְׂרֹף אוֹתָם בַּגֵיהִנֹם!

מִשֶׁשָׁמַע תְּשׁוּבָה כָּזֹאת, הֶחֱוִיר הַיֶלֶד וְאִם כִּי רָצָה מְאֹד לָדַעַת, הֵיכָן נִמְצֵאת הַתֹּפֶת עַל אִשָׁהּ הַגְדוֹלָה, לֹא הֵעֵז לִשְׁאֹל אוֹתָהּ עַל כָּךְ.

אַךְ הוּא לֹא חָדַל מִלַהְגוֹת בֵּאלֹהִים, שֶׁעִסְקוֹ הַיָחִיד, כַּנִרְאֶה, לַעֲנֹשׁ יְלָדִים וּבְאֹפֶן אַכְזָרִי כָּל־כָּךְ, כְּדִבְרֵי קְרִיס.

עִנְיָן זֶה לֹא נָתַן לוֹ מָנוֹחַ, וְהוּא הֶחְלִיט לִבְסוֹף לְשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ עִם גְרִיפּ.

– גְרִיפּ – שָׁאַל – הֲשָׁמַעְתָּ פַּעַם עַל אוֹדוֹת הַתֹּפֶת, הַגֵיהִנֹם?

– כֵּן. שָׁמַעְתִּי.

– הֵיכָן הוּא?

– אֵינִי יוֹדֵעַ.

– אַךְ אֱמָר־נָא לִי, אִם שׂוֹרְפִים שָׁם יְלָדִים רָעִים. הֲרֵי גַם אֶת קַרְקֶר יִשְׂרְפוּ שָׁם?

– וַדַאי… עַל מְדוּרָה גְדוֹלָה!

– וַאֲנִי… גְרִיפּ… הַיֶלֶד רַע אָנֹכִי?

– אַתָּה? רַע?.. לֹא, לֹא!

– מַשְׁמַע, שֶׁאוֹתִי לֹא יִשְׂרְפוּ?

– אַף בְּשַׂעֲרָה אַחַת מִשֶׁלְךָ לֹא יִפְגְעוּ!

– וְגַם אוֹתְךָ לֹא יִשְׂרְפוּ?

– אוֹתִי… וַדַאי שֶׁלֹא!

זֶהוּ כָּל מַה שֶׁיָדַע הַיֶלֶד עַל אוֹדוֹת אֱלֹהִים, אֵלֶה הָיוּ כָּל יְדִיעוֹתָיו בְּעִנְיְנֵי דָת.

וּבְכָל זֹאת, עִם כָּל תְּמִימוּתוֹ וּפַשְׁטוּתוֹ, הִבְחִין, אִם כִּי בִּמְטֻשְׁטָשׁ, בֵּין טוֹב לְרַע. וְאִם לֹא נִשְׁקְפָה לוֹ סַכָּנַת עֹנֶשׁ, כְּפִי שֶׁהוֹעִידָה לוֹ הַזְקֵנָה, הֲרֵי לְפִי חֻקֵי אוֹבּוֹדקִינס לֹא יִנָקֶה מֵעֹנֶשׁ.

אוֹבּוֹדקִינס לֹא הָיָה מְרֻצֶה בְּיוֹתֵר. יֶלֶד זֶה גוֹרֵם רַק לְהוֹצָאוֹת… אָמְנָם לֹא גְדוֹלוֹת, אַךְ לְעֻמַת זֹאת אֵין מִמֶנוּ כָּל הַכְנָסָה! יְלָדִים אֲחֵרִים לְפָחוֹת תּוֹדוֹת לִנְדָבוֹת שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים אוֹ לִגְנֵבוֹת, מְכַסִים אֶת הוֹצָאוֹתֵיהֶם, הַדִירָה וְהָאֹכֶל, וְאִלוּ הוּא אַף פַּעַם לֹא הֵבִיא דָבָר.

בְּאַחַד הַיָמִים נָעַץ בּוֹ אוֹבּוֹדקִינס מַבָּט זוֹעֵם וְהֵעִיר לוֹ הֶעָרָה קָשָׁה בְּשֶׁל כָּךְ.

הַיֶלֶד הִבְלִיג בְּקשִׁי עַל דִמְעוֹתָיו, בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַנְזִיפָה:

– אַתָּה אֵינְךָ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דָבָר?.. – שְׁאֵלוֹ אוֹבּוֹדקִניס.

לֹא, אֲנִי רוֹצֶה – עָנָה הַיֶלֶד – אַךְ אֵינִי יוֹדֵע מַה לַעֲשׂוֹת.

– דְבַר־מָה שֶׁיְכַסֶה בְּמִקְצָת אֶת הוֹצָאוֹתֶיךָ?

– אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה אֹפֶן לַעֲשׂוֹת זֹאת.

– הַצַע לַאֲנָשִׁים שׁוֹנִים לְמַלֵא שְׁלִיחֻיוֹת…

– אֲנִי עוֹדֶנִי קָטָן מְאֹד, שׁוּם אִישׁ לֹא יִמְסֹר לִי שְׁלִיחוּת.

– אִם כָּךְ אֶפְשָׁר לִנְבֹּר בַּעֲרֵמוֹת הָאַשְׁפָּה, בִּתְעָלוֹת הַשׁוֹפְכִין! שָׁם אֶפְשָׁר תָּמִיד לִמְצֹא דְבַר־מָה…

– כְּלָבִים מִתְנַפְּלִים עָלַי, וְאֵין בִּי כֹּחַ לְגָרְשָׁם כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂים זֹאת יְלָדִים אֲחֵרִים.

– כָּךְ!.. וְיָדַיִם יֵשׁ לְךָ?

– יֵשׁ.

– וְרַגְלַיִם.

– כֵּן.

– וּבְכֵן רוּץ אַחֲרֵי הַכִּרְכָּרוֹת וּבַקֵשׁ נְדָבוֹת.

– לְבַקֵשׁ נְדָבוֹת?

לְמִשְׁמַע הַצָעָה זוֹ קָפַץ הַיֶלֶד מִמְקוֹמוֹ. עַד כְּדֵי כָּךְ נֶעֱלַב בְּעִמְקֵי נַפְשוֹ. הוּא הִסְמִיק לַמַחֲשָׁבָה, כִּי יְבַקֵשׁ נְדָבוֹת.

– אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת, מַר אוֹבּוֹדקִינס! – אָמַר הַיֶלֶד.

– כָּךְ, אֵינְךָ יָכוֹל?

– אֵינִי יָכוֹל!

– וּכְלוּם תּוּכַל לִחְיוֹת מִבְּלִי לֶאֱכֹל? גַם זֶה לֹא תּוּכַל! וּבְכֵן אֲנִי מַזְהִירְךָ כִּי אַכְרִיחֲךָ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ זוֹ, אִם לֹא תִּמְצָא לְךָ דֶרֶךְ אַחֶרֶת לְהַשִׂיג כֶּסֶף!.. וְעַתָּה הִסְתַּלֵק חִישׁ!

לְהַשִׂיג כֶּסֶף… בְּגִיל שֶׁל אַרְבַּע שָׁנִים וָחֵצִי! אָמְנָם הוּא כְּבָר הִשְׂתַּכֵּר לְמִחְיָתוֹ אֵצֶל בַּעַל הַבֻּבּוֹת, וּבְאֹפֶן כֹּה אַכְזָרִי! הַיֶלֶד הִסְתַּלֵק נוּגוֹת. כָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתוֹ בָּרֶגַע שֵׁהִתְבּוֹדֵד בַּפִּנָה, כְּשֶׁיָדָיו שְׁלוּבוֹת וְרֹאשׁוֹ מוּרָד, אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִבְלִי רַחֵם עָלָיו. מַה קָשִׁים הָיוּ הַחַיִים בִּשְׁבִיל הַיְצוּר הַפָּעוּט הַזֶה!

הַפָּעוֹטוֹת הַמִסְכֵּנִים הַלָלוּ כְּשֶׁאֵינָם מְדֻכָּאִים לְגַמְרֵי מִתִּגְרַת יַד הָעֹנִי, הֲרֵי סִבְלָם רַב יוֹתֵר מֵהַמְדֻכָּאִים לַחֲלוּטִין. שׁוּם אָדָם לֹא חָדַר לְרִגְשׁוֹתֵיהֶם וּלְמַצָבָם הַנַפְשִׁי הַקָשֶׁה.

וּמִלְבַד הִתְאַנוּתוֹ שֶׁל אוֹבּוֹדקִינס הָיָה עָלָיו לִסְבֹּל גַם מֵהִתְאַנוּתָם שֶׁל הַתַּלְמִידִים הַפִּרְאִיִים.

הֵם יָצְאוּ מִכְּלֵיהֶם מִשֶׁרָאוּ כִּי צַדִיק הוּא מֵהֶם. הֵם הִשְׁתַּדְלוּ לְהַחֲטִיאוֹ בְּכָל מִינֵי דְרָכִים, בְּפִתּוּיִים וּבְעֵצוֹת רָעוֹת.

בְּיִחוּד הִשְׁתַּדֵל בַּדָבָר קַרְקֶר, הַמֻשְׁחָת שֶׁבַּיְלָדִים.

– אֵינְךָ רוצֶה לְבַקֵשׁ נְדָבוֹת? – אָמַר לוֹ פַּעַם קַרְקֶר.

– לֹא, – עָנָה הַיֶלֶד בְּקוֹל פַּסְקָנִי.

– אִם כָּךְ, אַל תְּבַקֵשׁ כְּלָל, קַח פָּשׁוּט!

– לָקַחַת?

– כֵּן!… מִשְׁעוֹבֵר אָדוֹן אֶחָד לָבוּשׁ יָפֶה וּמִכִּיסוֹ מִזְדַקֶרֶת מִמְחָטָה נָאָה, יֵשׁ אֵפוֹא לְהִתְקָרֵב וְלִסְחֹב אוֹתָהּ חֶרֶשׁ.

– הַנַח לִי קַרְקֶר!

– וּלְעִתִּים הִנְךָ מַעֲלֶה יַחַד עִם הַמִמְחָטָה גַם אַרְנָק.

– הֲרֵי זוֹ גְנֵבָה!

וּבְאַרְנְקֵי הָעֲשִׁירִים נִמְצָאִים לֹא פְּרוּטוֹת וְשִׁילִינְגִים, כִּי אִם לִירוֹת זָהָב, הַמִתְחַלְקוֹת אַחַר כָּךְ בֵּין הַחֲבֵרִים, טִפֵּשׁ שֶׁכְּמוֹתְךָ!

– כֵּן, – הֶחֱרָה הֶחֱזִיק הַשֵׁנִי – וְאָז נוֹשְׂאִים אֶת הָרַגְלַיִם וּבוֹרְחִים. וְאַף אִם תִּתְגַלְגֵל לְבֵית־הַסֹהַר, אֵין הַדָבָר נוֹרָא כָּל־כָּךְ. שָׁם אֵין הַמַצָב גָרוּעַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כָּאן בַּמוֹסָד. אֲדְרַבָּא, שָׁם טוֹב יוֹתֵר. נוֹתְנִים לֶחֶם וּמְרַק יְרָקוֹת, הִנְךָ אוֹכֵל לָשׂבַע.

– אֵינִי רוֹצֶה… אֵינִי רוֹצֶה! – חָזַר הַיֶלֶד כְּשֶׁהוּא מִתְרַחֵק מֵהַנִבְזִים. שֶׁזָרְקוּ אוֹתוֹ מִיָד אֶל יָד כְּכַדוּר מִשְׂחָק.

גְרִיפּ שֶׁנִכְנַס אוֹתָהּ שָׁעָה לַחֶדֶר, מִהֵר לְמַלְטוֹ מִידֵי הַיְלָדִים.

– הֲתַרְפּוּ מִמֶנוּ! – קָרָא בְּקוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹפֵץ אֶגְרוֹפָיו.

– הַפַּעַם הִתְרַגֵז בֶּאֱמֶת.

הֲתֵדַע – אָמַר לְקַרְקֶר – אֵינִי מֵרִים כִּמְעַט יָד עָלֶיךָ, אַךְ הַפַּעַם אִם אָרִים יָד כִּי אָז…

הֵם עָזְבוּ אֶת קָרְבָּנָם וְלִווּהוּ בְּמַבָּטֵיהֶם שֶׁהִבִּיעוּ בָּרוּר, כִּי שׁוּב יִתְעַסְקוּ בּוֹ מִשֶׁיִסְתַּלֵק גְרִיפּ, וּבְלִבָּם הֶחְלִיטוּ “לְסַדֵר אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת עִם שְׁנֵיהֶם”.

– אַתָּה, קַרְקֶר, וַדַאי תִּשָׂרֵף! – אָמַר הַיֶלֶד, בְּמִקְצָת צַעַר.

– לְהִשָׂרֵף?

– כֵּן… בַּתֹּפֶת… אִם לֹא תֶּחְדַל מִמַעֲשֵׂיךָ הָרָעִים!

תְּשׁוּבָה זוֹ עוֹרְרָה צְחוֹק רַב בֵּין הַשׁוֹבָבִים.

הָיָה מָקוֹם אֵפוֹא לְחֲשָׁשׁ, כִּי הֲגַנַת גְרִיפּ לֹא תָּבִיא לוֹ עַתָּה רְוָחָה כִּי קַרְקֶר וְחֲבֵרָיו נָדְרוּ נֵדֶר לִנְקֹם בַּיֶלֶד וּבִמְגִנוֹ.

הֵם הִתְאַסְפוּ בִּמְקוֹמוֹת סֵתֶר וְחָרְשׁוּ מְזִמוֹת רָעוֹת עַל גְרִיפּ וְהַיֶלֶד. גְרִיפּ הִשְׁתַּדֵל עַתָּה לִשְׁמֹר יָפֶה עַל הַיֶלֶד וְלֹא לְהִתְרַחֵק מִמֶנוּ לִזְמַן רַב. בַּלֵילוֹת הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתוֹ אֵלָיו אֶל הָעֲלִיָה. שָׁם בַּמָקוֹם הַקַר הַזֶה וְהֶעָלוּב, הָיָה הַיֶלֶד מוּגָן בְּכָל זֹאת מִפְּנֵי הַיְלָדִים הַמֻשְׁחָתִים וַעֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת.

– פַּעַם הָלַךְ אִתּוֹ גְרִיפּ לְחוֹפֵי סוֹלְטְהִיל, מְקוֹם שָׁם הִתְרַחֲצוּ. גְרִיפּ, שֶׁיָדַע לִשְׂחוֹת, לִמֵד גַם אֶת הַיֶלֶד מְלֶאכֶת הַשְׂחִיָה. הֶאָח, מָה רַב הָיָה תַּעֲנוּגוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְרַחֵץ בַּמַיִם הַשְׁקוּפִים הָאֵלֶה: הֲרֵי בַּמַיִם, לֹא הַרְחֵק מִמֶנוּ, שָׁטוּ סְפִינוֹת יָפוֹת, שֶׁמִפְרְשֵׂיהֶן הַצְחוֹרִים נֶעֶלְמוּ אֵי־שָׁם מֵאֲחוֹרֵי חוּג הָאֹפֶק!

שְׁנֵיהֶם הִשְׁתַּכְשְׁכוּ בֵּינוֹת הַגַלִים, שֶׁהִתְנַפְּצוּ בְּרַעַשׁ אֶל הַחוֹף. גְרִיפּ, שֶׁהֶחֱזִיק אֶת הַיֶלֶד בְּגַבּוֹ, כִּוֵן אֶת תְּנוּעוֹת הַשְׂחִיָה שֶׁלוֹ.

פֶּתַע נִשְׁמְעוּ מֵהַחוֹף קוֹלוֹת רָמִים, וְהוֹפִיעָה חֶבְרַת הַיַחֲפָנִים – יַלְדֵי הַמוֹסָד.

הֵם הָיוּ כִּתְרֵיסַר יְלָדִים, הַפְּרָאִים בְּיוֹתֵר וּבְרֹאשָׁם קַרְקֶר.

הֵם צָעֲקוּ וְהִשְׁתּוֹלְלוּ בְּעָקְבָם אַחַר צִפּוֹר פְּצוּעַת כָּנָף שֶׁהִתְאַמְצָה לְהִמָלֵט מִיָדָם. יִתָּכֵן שֶׁאַף הָיְתָה מַצְלִיחָה בְּכָךְ אִלְמָלֵא קָלַע בָּהּ קַרְקֶר אֶבֶן שֶׁפָּגְעָה בָּהּ.

הַיֶלֶד הִתְפָּרֵץ בְּזַעֲקַת צַעַר כְּאִלוּ פָּגְעָה הָאֶבֶן בּוֹ.

– צִפּוֹר מִסְכֵּנָה… צִפּוֹר מִסְכֵּנָה! – חָזַר וְאָמַר.

כַּעַס נוֹרָא תָּקַף אֶת גְרִיפּ וְהוּא הָיָה וַדַאי “מְסַדֵר” אֶת קַרְקֶר לוּלֵא הַיֶלֶד שֶׁקָפַץ פֶּתַע אֶל הַחוֹף וְהִתְחַנֵן לִפְנֵי הַחֶבְרָה לְרַחֵם עַל הַצִפּוֹר.

– קַרְקֶר, אֲנִי מִתְחַנֵן לְפָנֶיךָ, אָנָא הַנַח לָהּ לַצִפּוֹר!

אַךְ הֵם אָטְמוּ אֶת אָזְנֵיהֶם מִשְׁמֹעַ. הַכֹּל צָחֲקוּ וְרָצוּ לָצוּד אֶת הַצִפּוֹר שֶׁנִתְּרָה פַּעַם בְּרֶגֶל זוֹ וּפַעַם בַּשְׁנִיָה כְּשֶׁהִיא מְנַסָה לְהִסְתַּתֵּר בַּחֲגַו סֶלַע.

אַךְ מַאֲמַצֶיהָ הָיוּ לַשָׁוְא!

קַרְקֶר תָּפַס אֶת הַצִפּוֹר בִּכְנָפָהּ, נִפְנְפָהּ בָּאֲוִיר וְזְרָקָהּ לְמַעְלָה. הִיא נָפְלָה עַל הַחוֹל. מִיָד תְּפָסָהּ שֵׁנִי וּזְרָקָה עַל סֶלַע.

– גְרִיפּ… גְרִיפּ – הִתְחַנֵן הַיֶלֶד – הַצֶל־נָא אוֹתָהּ!

אַךְ הוּא אֵחַר מִן הַמוֹעֵד. בּוֹ בָּרֶגַע מָעַךְ קַרְקֶר בַּעֲקֵבוֹ אֶת רֹאשׁ הַצִפּוֹר.

שׁוּב נִשְׁמַע צְחוֹק כְּלָלִי, שֶׁלֻוָה בִּקְרִיאוֹת “הֵידָד” נִלְהָבוֹת.

הַיֶלֶד יָצָא מִכֵּלָיו מַמָשׁ. חֲמַת טֵרוּף אֲחָזַתּוּ. הוּא לֹא שָׁלַט עוֹד בְּרוּחוֹ, תָּפַס אֶבֶן וּזְרָקָהּ בְּקַרְקַר שֶׁפָּגְעָה בְּחָזֵהוּ.

– חַכֵּה־נָא, חַכֵּה, יְשֻׁלַם לְךָ כִּגְמוּלְךָ! – הִצְטַעֵק קַרְקֶר.

וּבְטֶרֶם הִתְאוֹשֵׁשׁ גְרִיפּ תָּפַס קַרְקֶר אֶת הַיֶלֶד וּסְחָבוֹ לְאֹרֶךְ הַחוֹף וְכִבְּדוֹ בְּהַצְלָפוֹת שׁוֹט. אַחַר כָּךְ הִשְׁתַּמֵשׁ בָּזֹאת שֶׁחֲבֵרָיו עָצְרוּ אֶת גְרִיפּ, תָפַס אֶת הַיֶלֶד בְּיָדָיו וְרַגְלָיו, הִטְבִּיל אֶת רֹאשׁוֹ בְּמַיִם וְעוֹד מְעַט עָלוּל הָיָה לִטְבֹּעַ שָׁם.

מִשֶׁהִשְׁתַּחְרֵר גְרִיפּ סוֹף סוֹף מִידֵי הַשׁוֹבָבִים שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ, הִשְׂתָּעֵר גְרִיפּ עַל קַרְקֶר שֶׁמִיָד נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ בְּלִוְיַת כָּל הַכְּנֻפְיָה.

הַגַלִים הָיוּ סוֹחֲפִים אֶת הַיֶלֶד אִלְמָלֵא חָשׁ גְרִיפּ לְעֶזְרָה וְהוֹצִיאוֹ מִשָׁם, כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ.

אַחַר עִסוּיִים נִמְרָצִים עָלָה בִּידֵי גְרִיפּ לְהָשִׁיב אֶת הַכָּרַת הַיֶלֶד. הוּא הִלְבִּישׁוֹ אֶת סְמַרְטוּטָיו וּלְקָחוֹ בְּיָדוֹ.

– נֵלֵךְ, נֵלֵךְ! – אָמַר.

הַיֶלֶד פָּנָה אֶל הַסְלָעִים. מִשֶׁרָאָה אֶת הַצִפּוֹר הַמְעוּכָה, עָמַד לְפָנֶיהָ עַל בִּרְכָּיו, חָפַר גוּמָה בַּחוֹל וֶהֱבִיאָה לִקְבוּרָה.

כְּלוּם לֹא הָיָה עַצְמוֹ בִּבְחִינַת צִפּוֹר עֲזוּבָה בְּדוֹמֶה לָהּ?

 

פֶּרֶק ה: שׁוּב “הַמוֹסָד לִילָדִים עֲזוּבִים”    🔗

מִשֶׁחָזַר גְרִיפּ לַמוֹסָד מָצָא לְנָכוֹן לְהַפְנוֹת אֶת שִׂימַת לִבּוֹ שֶׁל אוֹבּוֹדקִינס לְהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל קַרְקֶר וַחֲבֵרָיו. בְּלִי לְהִתְעַכֵּב עַל תַּעֲלוּלִים אֲחֵרִים שֶׁלָהֶם עָמַד רַק עַל הִתְאַנוּתָם לַיֶלֶד וְהִתְעַלְלוּתָם בּוֹ. הַפַּעַם הִגִיעָה הִתְנַהֲגוּתָם הַפּוֹשַׁעַת עַד כְּדֵי כָּךְ שֶֹאִלְמָלֵא הוּא, גְרִיפּ, כִּי אָז טָבַע הַיֶלֶד בַּיָם.

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה נִעֲנַע אוֹבוֹדקִינס בְּרֹאשׁוֹ. הֲרֵי זֶה הוֹרֵס אֶת כָּל חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו וְדַיְקָנוּתוֹ! לַעֲזָאזֵל, הֲלֹא אִי־אֶפְשָׁר לִרְשֹׁם בַּפִּנְקָס בְּעַמוּדָה מְיֻחֶדֶת אֶת מִסְפַּר הַמַכּוֹת בּעֹרֶף וּבְעַמוּדָה שְׁנִיָה אֶת מִסְפַּר הַמַכּוֹת בָּעֲקֵבִים שֶׁל הַנַעֲלַיִם שֶׁהֵם מַכִּים זֶה אֶת זֶה! מָשָׁל לְמָה הַדָבָר דוֹמֶה לְחִבּוּר שֶׁל שְׁלשָׁה מַסְמְרִים וַחֲמִשָׁה כּוֹבָעִים! כְּמוּבָן, כִּמְנַהֵל הֻטַל עָלָיו לָשִׂים לֵב וָעַיִן עַל הִתְנַהֲגוּת חֲנִיכָיו; אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עָסַק בְּעִקָר בְּחִשׁוּבִים וּבְסִכּוּמִים, יָצָא גְרִיפּ מִלְפָנָיו כִּלְעֻמַת שֶׁבָּא.

מִיוֹם זֶה וְאֵילָךְ הֶחְלִיט גְרִיפּ לָשִׂים עַיִן עַל יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעָיו, לֹא לְהַשְׁאִירוֹ לְעוֹלָם יְחִידִי בָּאוּלָם הַגָדוֹל, וּבְצֵאתוֹ אֶת הַמוֹסַד נְעָלוֹ בַּעֲלִיַת הַגָג, שֶׁשָׁם לְפָחוֹת הָיָה הַיֶלֶד מִחוּץ לְכָל סַכָּנָה.

יַרְחֵי הַקַיִץ הָאַחֲרוֹנִים עָבְרוּ חָלָפוּ. הִגִיעַ חֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר. בָּאֵזוֹר הַצְפוֹנִי הֲרֵי כְּבָר חֹרֶף. וְחֹרֶף בְּאִירלַנד הָעֶלְיוֹנָה – פֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֶג, סוּפוֹת, רוּחוֹת וַעֲרָפֶל בִּלְתִּי פּוֹסְקִים הַנִשָׂאִים עַל־יְדֵי רוּחוֹת אַטְלַנְטִיִים מֵאֲזוֹרֵי הַקֶרַח שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַצְפוֹנִית.

הַיָמִים הַלָלוּ יָמִים קָשִׁים הֵם בִּשְׁבִיל הַתּוֹשָׁבִים שֶׁל חוֹפֵי הַלוּאִי! מָה רַב סִבְלָם שֶׁל אֵלֶה בִּימוֹת הַחֹרֶף הַקְצָרִים וְהַלֵילוֹת הָאֲרֻכִּים, כְּשֶׁאֵין לָהֶם בַּכִּירַיִם לֹא פֶּחָמִים וְלֹא כָּבוּל. אֵין פֶּלֶא אֵפוֹא שֶׁבְּכָל חַדְרֵי הַמוֹסָד, מִחוּץ לְחַדְרֵי אוֹבּוֹדקִינס כְּמוּבָן, הָיָה קַר. הַדְיוֹ הֲלֹא הָיָה נִקְפָּא אִלְמָלֵא לֹא הוּחַם חַדְרוֹ שֶׁל אוֹבּוֹדקִינס. הֲרֵי כָּל הַחִשׁוּבִים וְהַסִכּוּמִים הָיוּ נִקְפָּאִים חָלִילָה בְּלִי סִיוּם!…

זְמַן זֶה הָיָה כְּמוּבָן הַמַתְאִים בְּיוֹתֵר לְהִתְרוֹצֵץ בָּרְחוֹבוֹת וּלְקוֹשֵׁשׁ כָּל דָבָר הַכָּשֵׁר לְדֶלֶק: עַנְפֵי עֵצִים, עֲלֵי שַׁלֶכֶת, גַלֵי אַשְׁפָּה, פֵּרוּרֵי פֶּחָם שֶׁלְיַד הַנָמָל. מִשׁוּם כָּךְ עָבְדוּ חֲנִיכֵי הַמוֹסָד בְּהִתְלַהֲבוּת יֶתֶר בְּלִקוּט וְקִשׁוּשׁ דֶלֶק שֶׁבָּהֵם עָסְקוּ תּוֹשָׁבִים רַבִּים.

הַיֶלֶד לָקַח אַף הוּא חֵלֶק בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה זוֹ וְיוֹם יוֹם הֵבִיא לַמוֹסָד מְעַט דֶלֶק. הֲרֵי אֵין זוֹ בַּקָשַׁת נְדָבוֹת. אִם טוֹב הַדָבָר בְּעֵינָיו אוֹ רָע, אַךְ בֵּינָתַיִם בָּעַר הַדֶלֶק שֶׁבַּכִּירַיִם, בַּהֲפִיצוֹ אַגַב רֵיחַ אַשְׁפָּה מַחֲנִיק. הַחֲנִיכִים שֶׁקָפְאוּ בִּבְלוֹיֵי הַסְחָבוֹת הִצְטוֹפְפוּ מִסָבִיב לָאֵשׁ – הַגְדוֹלִים הִתְקָרְבוּ יוֹתֵר, תּוֹךְ צִפִּיָה לָאֲרוּחָה שֶׁהִתְבַּשְׁלָה לְאִטָהּ בָּאִלְפָּס. אַךְ מָה אֲרוּחָה הִיא זוֹ!… פֵּרוֹרֵי לֶחֶם, תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה רְקוּבִים לְמֶחֱצָה, עֲצָמוֹת שֶׁעִקְבוֹת בָּשָׂר עֲלֵיהֶן – מָרָק מְסֹאָב שֶׁבּמְקוֹם שֻׁמָן צָף עָלָיו כֶּתֶם שֶׁמֶן אֶחָד…

מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁלַיֶלֶד לֹא הָיָה כָּל מָקוֹם לְיַד הַכִּירַיִם, וּבְחֶלְקוֹ לֹא נָפַל כָּל נוֹזֵל חַם, שֶׁשְׁמוֹ מָרָק, שֶׁחֻלַק בִּידֵי הַזְקֵנָה קְרִיס רַק לַחוֹלִים. הֵם הָיוּ מִתְנַפְּלִים עַל הַמָרָק כִּכְלָבִים רְעֵבִים, הַמוּכָנִים לִנְשֹׁךְ זֶה אֶת זֶה.

לְאָשְׁרוֹ הָיָה גְרִיפּ מוֹלִיךְ תָּמִיד אֶת הַיֶלֶד לְתָאוֹ, וְשָׁם הָיָה מִתְחַלֵק אִתּוֹ בִּמְנַת מַאֲכָלָיו. אֶצְלוֹ כְּמוּבָן לֹא הוּסַק אָח, אַךְ בְּשָׁכְבָם מִתַּחַת לַעֲרֵמַת קַשׁ הוּחַם לָהֶם לַשְׁנַים וְנִרְדְמוּ שְׁנַת יְשָׁרִים.

פַּעַם הֵאִירָה הַהַצְלָחָה פָּנִים לגְרִיפּ, הוּא הָלַךְ בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי שֶׁל הָעֲיָרָה, וְהִנֵה הִתְקָרֵב אֵלָיו עוֹבֵר אֹרַח שֶׁפָּנָיו מוּעָדוֹת לִמְלוֹן “רוֹיֶל” וּבִקְשׁוֹ לְשַׁלְשֵׁל מִכְתַּב בְּתֵבַת הַדֹאַר. גְרִיפּ מִהֵר לְמַלֵא אֶת הַשְׁלִיחוּת שֶׁקִבֵּל בַּעֲדָהּ שִׁילִינג נוֹצֵץ מוּבָן שֶׁאֵין זֶה כֶּסֶף רַב עַד כְּדֵי לְהַכְנִיסוֹ לְבַּנק וּלְקַבֵּל בַּעֲדוֹ רִבִּית חָדְשִׁית! לֹא, אַךְ בְּכֶסֶף זֶה יוּכַל לְהַשְׁקִיט אֶת רַעֲבוֹנוֹ וְרַעֲבוֹן הַיֶלֶד. הוּא קָנָה לוֹ נַקְנִיקיוֹת, שֶׁהִסְפּיקוּ לָהֶם לִשְׁלשָׁה יָמִים וְשֶׁאֲכָלוּם בְּהֶסְתֵּר מֵחֲשָׁשׁ עַין רָעָה שֶׁל קַרְקֶר וַחֲבֵרָיו. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁגְרִיפּ לֹא אָמַר לְהִתְחַלֵק בִּ“רְכוּשׁוֹ” עִם אֵלֶה שֶׁלֹא הִתְחַלְקוּ אִתּוֹ מֵעוֹלָם.

גְדוֹלָה מִזוֹ, מִשֶׁרָאָה הַנָכְרִי אֶת בְּלוֹיֵי הַסְחָבוֹת שֶׁל גְרִיפּ הֶעֱנִיק לוֹ מַתָּנָה מְעִיל צֶמֶר טוֹב.

אַךְ גְרִיפּ לֹא לָקַח אֶת הַמְעִיל רַק לְעַצְמוֹ! לֹא, הוּא דָאַג רַק לַיֶלֶד, וְשָׂמַח מְאֹד לַמַחֲשָׁבָה כִּי יֵחַם לוֹ לַיֶלֶד בַּמְעִיל הַזֶה.

– הוּא יִתְעַטֵף בּוֹ כְּהִתְעַטֵף הַכִּבְשָׂה בְּצַמְרָהּ! – אָמַר בְּלִבּוֹ גְרִיפּ.

אַגַב, הַגֶ’נטֶלמַן שֶׁנָדַב אֶת מְעִילוֹ הָיָה כֹּה שָׁמֵן עַד כִּי הָיָה בִּידֵי מְעִילוֹ לַעֲטוֹף אֶת גְרִיפּ, וְאֶת הַיֶלֶד מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ. וְכָךְ אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִשְׁנֵיהֶם לְהִשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ. אַךְ לְבַקֵשׁ אֶת קְרִיס הַזְקֵנָה הַשִׁכּוֹרָה כִּי תִּתְפֹּר לָהֶם אֶת הַמְעִיל, הֲרֵי זֶה כְּאִלוּ בִּקְשׁוּ מִמֶנָה לְוַתֵּר עַל מִקְטַרְתָּהּ. לָכֵן הִסְתַּגֵר גְרִיפּ בַּעֲלִיָתוֹ, עֲלִיַת הַגָג, וְנִגַשׁ לְבַדוֹ לַמְלָאכָה. הוּא הִתְקִין חִישׁ לַיֶלֶד מִקְטֹרֶן צֶמֶר יָפֶה, וְהוּא עַצְמוֹ הִסְתַּפֵּק בַּחֲזִיָה, אָמְנָם בְּלִי שַׁרְווּלִים, אַךְ בְּכָל זֹאת הֲרֵי זוֹ חֲזִיָה, שֶׁתּוֹעַלְתָּהּ בְּכָל זֹאת מְרֻבָּה!

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַיֶלֶד לָבַשׁ אֶת הַמִקְטֹרֶן הַזֶה מִתַּחַת לִבְלוֹיֵי הַסְחָבוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא יַשְׁגִיחַ בּוֹ מִישֶׁהוּ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיוּ הַחֶבְרָה הוֹפְכִים גַם אֶת הַמִקְטֹרֶן לִבְלוֹיֵי סְחָבוֹת…

לְאַחַר יְמוֹת הַגְשָׁמִים הַמְרֻבִּים שֶׁל יֶרַח אוֹקְטוֹבֶּר הִתְחוֹלְלוּ בְּנוֹבֶמְבֶּר רוּחוֹת עַזוֹת וְקָרוֹת שֶׁהָפְכוּ אֶת כָּל הַמִשְׁקָעִים לְשֶׁלֶג. כָּל הָרְחוֹבוֹת נִתְכַּסוּ בְּשִׁכְבַת שֶׁלֶג עָבָה, וְקָשָׁה הָיָה לְקוֹשֵׁשׁ דֶלֶק. כָּל יַלְדֵי הַמוֹסָד קָפְאוּ כִּמְעַט בַּקֹר. הַתַּנוּר, כַּקֵבָה שֶׁאַף הִיא בִּבְחִינַת תַּנוּר, נִזְקַק מְאֹד לְדֶלֶק.

וּבְכָל זֹאת, לַמְרוֹת מֶזֶג הָאֲוִיר הַנוֹרָא, סוּפוֹת הַשֶלֶג וְרוּחוֹת הַכְּפוֹר, נֶאֶלְצוּ הַיְלָדִים הַקְרוּעִים וְהַבְּלוּיִים לְחַפֵּשׂ בָּרְחוֹבוֹת וּבִדְרָכִים כָּל מַה שֶׁדָרוּשׁ בִּשְׁבִיל בֵּית־הַסֵפֶר. עַתָּה לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵרָה כִּי אִם לְחַזֵר עַל הַפְּתָחִים. הַקְהִלָה עָזְרָה עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר לָעֲנִיִים, אַךְ הִיא הֻכְרְחָה לַעֲזֹר לְרַבִּים רַבִּים.

וְכָךְ בִּקְשׁוּ נְדָבוֹת בְּכָל בַּיִת וָבַיִת וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת נִתְקַבְּלוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. לָרֹב נִתְקַבְּלוּ בְּזַעַם וְגֹרְשׁוּ בְּגַסוּת בְּצֵרוּף אִיוּמִים. בְּמִקְרִים אֵלֶה חָזְרוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

עַל הַיֶלֶד שׂוּמָה הָיָה לְחַקוֹת אֶת דַרְכֵי הַיְלָדִים הַגְדוֹלִים. אַךְ מִשֶׁנֶעֱצַר לְיַד אַחַד הַבָּתִּים וְדָפַק עַל הַדֶלֶת, נִדְמֶה הָיָה לוֹ תָּמִיד, כִּי לִבּוֹ דוֹפֵק בְּקִרְבּוֹ דְפִיקוֹת חֲזָקוֹת… וּבִמְקוֹם לְבַקֵשׁ נְדָבָה, הָיָה שׁוֹאֵל הַאִם אֵין לָהֶם צֹרֶךְ בִּשְׁלִיחוּת־מָה אוֹ בְּמִלוּי תַּפְקִיד אַחֵר. תַּפְקִיד לְיֶלֶד בֶּן חָמֵשׁ! כָּל אֶחָד הֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַדָבָר וְכִתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ הֶעֱנִיקוּ לוֹ לִפְעָמִים פְּרוּסַת לֶחֶם – שֶׁלְקָחָהּ בְּעֵינַיִם דוֹמְעוֹת. הַהֶכְרַח לֹא יְגֻנֶה!… אַל תָּבוּזוּ לְאִישׁ כִּי יְבַקֵשׁ לֶחֶם לְמַלֵא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעַב.

בְּחֹדֶשׁ דֶצֶמְבֶּר גָבַר הַקֹר הָלוֹךְ וְגָבוֹר. הַשֶׁלֶג הִשְׁלִיג עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת. אֶת הָרְחוֹב אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בּדֹחַק. בְּשָׁעָה שָׁלשׁ בַּיוֹם מִן הַהֶכְרַח הָיָה לְהַדְלִיק אֶת מְאוֹר הַגַז. אַךְ הַאוֹר הַצְהַבְהַב לֹא חָדַר בְעַד שִׁכְבַת הָעֲרָפֶל הַסְמִיכָה. וְכֹחוֹ כְּאִלוּ תַּשׁ. לֹא נִרְאוּ אָז לֹא עֲגָלוֹת וְלֹא כִּרְכָּרוֹת. רַק מֵרָחוֹק נִרְאָה אֵי־שָׁם עוֹבֵר־אֹרַח שֶׁמִהֵר וְחָשׁ לְבֵיתוֹ. הַיֶלֶד רָץ אַף הוּא, כְּשֶׁעֵינָיו אֲדֻמוֹת מֵהָרוּחַ וּפָנָיו וְיָדָיו קְפוּאִים מִקֹר, כְּשֶׁהוּא מִתְאַמֵץ לְהִתְעַטֵף יָפֶה בִּבְלוֹיֵי הַסְחָבוֹת שֶׁלוֹ הַמֻשְׁלָגִים.

סוֹף סוֹף חָלַף עָבַר הַחֹרֶף הַקָשֶׁה הַזֶה. הַקַיִץ הִקְדִים לָבוֹא, וּבְחֹדֶשׁ יוּנִי הֵחֵלוּ כְּבָר הֶחֳדָשִׁים הַחַמִים.

בְּ־17 בְּאוֹגוּסט, שֶׁאָז מָלְאוּ לוֹ לַיֶלֶד חָמֵשׁ שָׁנִים וּמַחֲצִיתָהּ, עָלָה בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן, שֶׁהָיוּ לוֹ תּוֹצָאוֹת מַפְתִּיעוֹת.

בְּשֶׁבַע וָחֵצִי בָּעֶרֶב הָלַךְ בְּסִמְטָה שֶׁנִתְמַשְׁכָה לְגֶשֶׁר קְלִידִיג וּפָנָה לַמוֹסָד שֶׁצָפְתָה לוֹ שָׁם קַבָּלַת פָּנִים לֹא נְעִימָה בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל הַיוֹם לֹא הִצְלִיחַ לְקַבֵּל דָבָר. אִם לֹא יִמְצָא אֵצֶל גְרִיפּ כַּמָּה פֵּרוּרֵי לֶחֶם הֲרֵי יִרְעַב. אַגַב, כַּדָבָר הַזֶה קָרָה לוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. לְקַוֹות לְאֱכֹל יוֹם יוֹם וּבְשָׁעָה קְבוּעָה דַוְקַא, הֲרֵי זֶה תַּעֲנוּג גָדוֹל מִדַי. אָמְנָם הָעֲשִׁירִים נוֹהֲגִים כָּךְ, אַךְ לָהֶם הֲלֹא יֵשׁ כֶּסֶף תּוֹעָפוֹת. “אַךְ הֶעָנִי אוֹכֵל רַק כְּשֶׁיֵשׁ לוֹ, וּכְשֶׁאֵין לוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל כְּלָל!” – כָּךְ אוֹמֵר גְרִיפּ הָרָגִיל לְהַשְׁקִיט אֶת רַעֲבוֹנוֹ בַּאֲמָרוֹת פִילוֹסוֹפִיוֹת…

בְּמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם צַעַד מֵהַמוֹסָד מָעֲדָה לְפֶתַע רַגְלוֹ שֶׁל הַיֶלֶד וְהִשְׁתַּטַח אַפַּיִם אָרְצָה. הוּא לֹא נֶחְבַּל, אַךְ בִּשְׁעַת הַנְפִילָה נִתְקַל בְּחֵפֶץ שֶׁנִתְגַלְגֵל הָלְאָה קְצָת. הָיָה זֶה בַּקְבּוּק כַּרְסָנִי.

הַיֶלֶד קָם וְהִתְרוֹמֵם וּמָצָא אֶת הַבַּקְבּוּק שֶׁהָיָה מְפֻקָק בִּפְקָק רָגִיל שֶׁלֹא קָשֶׁה הָיָה לְחַלְצוֹ. וְאָכֵן חִישׁ חִלְצוֹ. נִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי הַבַּקְבּוּק מְמֻלָא סְפִּירט.

הַפַּעַם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַנִיחַ כִּי יִתְקַבֵּל בַּמוֹסָד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

בָּרְחוֹב לֹא נִרְאֲתָה נֶפֶשׁ חַיָה, שׁוּם אִישׁ לֹא הִשְׁגִיחַ בּוֹ וּבַבַּקְבּוּק. עַד הַמוֹסָד הָיָה עוֹד מֶרְחָק שֶׁל כְּ־200 צַעַד.

אַךְ כָּאן צָץ בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן שֶׁלֹא הָיָה עוֹלֶה מֵעוֹלָם בְּמֹחָם שֶׁל קַרְקֶר וַחֲבֵרָיו. הֲרֵי הַבַּקְבּוּק הַזֶה אֵינוֹ שֶׁלוֹ. הַבַּקְבּוּק לֹא הֻשְׁלַךְ הַחוּצָה כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ, כִּי אִם אָבַד לְמִישֶׁהוּ, שֶׁהֲרֵי הָיָה מְפֻקָק. מוּבָן שֶׁלֹא קַל לִמְצֹא אֶת בַּעַל הָאֲבֵדָה. אַךְ בְּכָל אֹפֶן מַצְפּוּנוֹ לֹא נְתָנוֹ לָקַחַת רְכוּשׁ זָרִים. הוּא הִרְגִישׁ דָבָר זֶה תּוֹךְ הַרְגָשָׁה פְּנִימִית, כִּי לֹא טוֹרֶנפִּיפּ וְלֹא אוֹבּוֹדקִינס לִמְדוּהוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָשָׁר. לְאָשְׁרֵנוּ טָבוּעַ בְּלִבּוֹת יְלָדִים מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה, רֶגֶשׁ הַצֶדֶק וְהַמוּסָר.

הַיֶלֶד שֶׁלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת בַּ“מְצִיאָה” שֶׁלוֹ הֶחְלִיט לְהִוָעֵץ עִם גְרִיפּ. וַדַאי יֵדַע גְרִיפּ לְהָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ, הַמִכְשׁוֹל הָעִקָרִי הָיָה אֵיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַבַּקְבּוּק אֶל הָעֲלִיָה בְּלִי לְעוֹרֵר אֶת שִׂימַת לֵב הַיְלָדִים אֲשֶׁר הֵם, כְּמוּבָן, לֹא יִתְּנוּ כְּבָר לַהֲשִׁיבוֹ. בְּיִחוּד – יַ“שׁ! הֲרֵי אֵין זוֹ מְצִיאָה רְגִילָה! בְּמֶשֶׁךְ הַלַיְלָה לֹא תִּשָׁאֵר טִפָּה… וַאֲשֶׁר לִגְרִיפּ הֲרֵי בּוֹ בָּטַח הַיֶלֶד כִּבְעַצְמוֹ מַמָשׁ. הוּא לֹא יִגַע בַּיַ”שׁ, יִגְנֹז אֶת הַבַּקְבּוּק בַּקַשׁ, וְלַמָחֳרָת יַחֲקֹר וְיִדְרשׁ שׁל מִי הַבַּקְבּוּק. הֵם יִהְיוּ מוּכָנִים אַף לָלֶכֶת מִבַּיִת לְבַיִת וְלִשְׁאֹל לְמִי אָבַד הַבַּקְבּוּק. הַיֶלֶד שֶׁפָּנָה לָלֶכֶת לַמוֹסָד הִתְאַמֵץ לְהַסְתִּיר יָפֶה יָפֶה אֶת הַבַּקְבּוּק שֶׁבְּכָל זֹאת הִזְדַקֵר מִבַּעַד לְחֻלְצָתוֹ.

אַךְ כְּמוֹ לְהַכְעִיס, מִשֶׁהִתְקָרֵב לְדַלְתוֹת הַמוֹסָד הִתְפָּרֵץ לְפֶתַע מִשָׁם קַרְקֶר וְעוֹד מְעַט הִפִּילוֹ מִשֶׁהִכִּיר כִּי הַיֶלֶד לְפָנָיו וְכִי הוּא לְבַדוֹ תְּפָסוֹ כְּדֵי לְ“סַלֵק לוֹ אֶת הַחוֹב” עַל הִתְעָרְבוּתוֹ שֶׁל גְרִיפּ בְּחוֹף הַיָם.

מִשֶׁהִשְׁגִיחַ קַרְקֶר בַּבַּקְבּוּק שֶׁמִתַּחַת לִבְגָדָיו הַקְרוּעִים הוֹצִיאוֹ בְּכֹחַ.

– הָהּ! מַה זֶה? – קָרָא קַרְקֶר.

– זֶהוּ!… זֶה לֹא שֶׁלְךָ!

– מַשְׁמַע שֶׁזֶה שֶׁלְךָ?

– לֹא… וְגַם לֹא שֶׁלִי!

וְהַיֶלֶד רָצָה לַהֲדֹף אֶת קַרְקֶר שֶׁהִשְׁלִיךְ בִּמְחִי יָד אַחַת אֶת הַיֶלֶד לְמֵרָחוֹק.

מִשֶׁהֶחֱזִיק קַרְקֶר בַּבַּקְבּוּק, חָזַר אֶל הַמוֹסָד כְּשֶׁאַחֲרָיו הוֹלֵךְ, הָלוֹךְ וּבָכֹה, הַיֶלֶד.

הוּא נִסָה לְהוֹצִיא מִקַרְקֶר אֶת הַבַּקְבּוּק, אַךְ מָה רַבּוּ הַמַהֲלֻמוֹת וְהַמַכּוֹת שֶׁהֻמְטְרוּ עָלָיו! יְלָדִים אֲחָדִים אַף נְשָׁכוּהוּ, בְּאֵין פַּחַד גְרִיפּ עֲלֵיהֵם. אַף קְרִיס הַזְקֵנָה הִתְעָרְבָה בַּדָבָר מִשֶׁהִשְׁגִיחָה כִּי בַּקְבּוּק יַ"שׁ הוּא.

– יַ“שׁ – קָרְאָה בְּקוֹל – יַ”שׁ נִפְלָא, יִמָצֵא לְכֻלָנוּ!…

אָכֵן, הַיֶלֶד הָיָה מֵיטִיב לַעֲשׂוֹת לוּ הִשְׁאִיר אֶת הַבַּקְבּוּק בָּרְחוֹב, מְקוֹם שָׁם יְחַפְּשׂוּהוּ בְּעָלָיו, כִּי בַּקְבּוּק יַ"שׁ זֶה עָלָה וַדַאי כַּמָה שִׁילִינְגִים. הָיָה עָלָיו לְהָבִין כִּי יִקְשֶׁה לוֹ לְהַגִיעַ לַעֲלִיַת הַגָג שֶׁל גְרִיפּ בְּלִי שֶׁיַשְׁגִיחוּ וְיַרְגִישׁוּ בּוֹ. אַךְ עַתָּה אֵין לְתַקֵן כְּבָר אֶת הַמְעֻוָת!

לְבַקֵשׁ עֶזְרַת אוֹבּוֹדקִינס וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת, לֹא הָיָה כָּל טַעַם לַדָבָר; וַדַאי יְצָוֶה לְהָבִיא אֵלָיו אֶת הַבַּקְבּוּק, וְאִם יִפֹּל לְיָדָיו כְּבָר לֹא יַחֲזֹר שׁוּב.

לֹא הָיְתָה לוֹ כָּל בְּרֵרָה כִּי אִם לָרוּץ לִגְרִיפּ וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת הַכֹּל.

– מִיָד אֵלֵךְ – אָמַר גְרִיפּ – וְנִרְאֶה בִּידֵי מִי יִשָׁאֵר הַבַּקְבּוּק!..

אַךְ מִשֶׁאָמַר גְרִיפּ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶלֶת נוֹכַח כִּי הִיא נְעוּלָה מִבַּחוּץ.

לַמְרוֹת כֹּחוֹ וּמַאֲמַצָיו לֹא נִפְתְּחָה הַדֶלֶת לְשִׂמְחַת כָּל הַכְּנֻפִיָה שֶׁצָעֲקוּ לְמַטָה:

– אִי, גְרִיפּ!

– אִי, יֶלֶד!..

– לְחַיִים!

מִשֶׁרָאָה גְרִיפּ כִּי אֵין בְּכֹחוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶלֶת, נִרְגַע וְהִשְׁתַּדֵל לְהַרְגִיעַ גַם אֶת הַיֶלֶד הַנִרְגָז.

– אַל תִּצְטַעֵר, אַל נָשִׂים לֵב אֶל הַפְּרָאִים הָאֵלֶה!

– רַע מְאֹד שֶׁהִנְנוּ כֹּה חַלָשִׁים!

– מָה הָרָע!… מוּטָב שֶׁתֹּאכַל אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה הָאֵלֶה שֶׁגָנַזְתִּי בִּשְׁבִילְךָ…

– אֵינִי רָעֵב, גְרִיפּ!

– הַיְנוּ הַךְ, אֱכֹל, אַחַר כָּךְ נִתְפַּרְקֵד מִתַּחַת לַקַשׁ וְנֵרָדֵם.

אָכֵן זֶה הָיָה הַדָבָר הַטוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁהָיָה בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת לְאַחַר אֲרוּחָה דַלָה זוֹ.

קַרְקֶר נָעַל אֶת דֶלֶת הָעֲלִיָה מִבַּחוּץ, כִּי לֹא רָצָה שֶׁמִשֶׁהוּ יַפְרִיעַ אוֹתוֹ. בְּנַעֲלוֹ אֶת גְרִיפּ אֶפְשָׁר הָיָה, בִּמְנוּחָה גְמוּרָה, לִסְבֹּא אֶת הַיַ"שׁ, כִּי קְרִיס, שֶׁאַף הִיא לָקְחָה חֵלֶק בַּשְׁתִיָה, לֹא תַפְרִיעַ אוֹתָם כְּמוּבָן.

הַיַ“שׁ כְּבָר נִמְזַג אֶל הַכּוֹסוֹת. מָה רַב הַשָׁאוֹן וְהַצְעָקוֹת! הַיְלָדִים אֵינָם זְקוּקִים לְהַרְבֵּה יַ”שׁ כְּדֵי לְהִשְׁתַּכֵּר, חוּץ מִקַרְקֶר, כְּמוּבָן, הָרָגִיל בִּשְׁתִיַת מַשְׁקָאוֹת מְשַׁכְּרִים.

הַבַּקְבּוּק לֹא הוּרַק עוֹד אַף בְּחֶצְיוֹ, וְכָל הַיְלָדִים הָיוּ כְּבָר שִׁכּוֹרִים. וּבְכָל זֹאת הָרַעַשׁ וְהַשָׁאוֹן לֹא הֵסֵבּוּ כְּלָל אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל אוֹבּודקִינס. מָה אִכְפַּת לוֹ מַה שֶׁמִתְרַחֵשׁ שָׁם לְמַטָה? הֲרֵי הוּא גוּפוֹ נִמְצָא לְמַעְלָה עִם תִּיקָיו וּסְפָרָיו, אֲפִילוּ אַזְעָקָה הַמַכְרִיזָה עַל קֵץ הָעוֹלָם, אַף הִיא לֹא הָיתָה מְסֻגָלָה לְהָסֵב אֶת לִבּוֹ.

וּבְכָל זֹאת הֻכְרַח לְהִנָתֵק חִישׁ מִשֻׁלְחָנוֹ בְּאֶמְצַע חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו.

מִשֶׁהֵרִיקוּ אֶל פִּיהֶם מַחֲצִית הַבַּקְבּוּק נָפְלוּ רֹב הַיְלָדִים עַל עֲרֵמוֹת הַקַשׁ, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר, עַל עֲרֵמַת הָאַשְׁפָּה, וְהָיוּ וַדַאי נִרְדָמִים חִישׁ אִלוּ לֹא עָלָה עַל לִבּוֹ שֶׁל קַרְקֶר לְעוֹלֵל תַּעֲלוּל מְיֻחָד בְּמִינוֹ.

קַרְקֶר הֶחְלִיט לְחַמֵם אֶת הַיַ"שׁ הַנוֹתָר וְלִשְׁתוֹתוֹ חַם, אַף קְרִיס הַזְקֵנָה הַמְטֹרֶפֶת הִסְכִּימָה לְמַעֲשֶׂה זֶה בְּהִתְלַהֲבוּת מְרֻבָּה.

מִשֶׁיָצַק אֶת הַיַ"שׁ לְתוֹךְ הָאִלְפָּס – הַכְּלִי הַיָחִיד שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתָהּ שֶׁל קְרִיס – הוֹצִיא קַרְקֶר גַפְרוּר וְהִדְלִיק אֶת הַסְפִּירט.

מִשֶׁאַךְ עָלְתָה מִתּוֹךְ הָאִלְפָּס שַׁלְהֶבֶת תְּכֶלְתִּית שֶׁהֵאִירָה אֶת כָּל הָאוּלָם פָּרְצוּ כָּל הַיְלָדִים, שֶׁבְּקשִׁי עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, בְּרִקוּד מְטֹרָף מִסָבִיב לָאִלְפָּס. לוּ עָבַר אוֹתָהּ שָׁעָה מִישֶׁהוּ בָּרְחוֹב הָיָה וַדַאי סָבוּר כִּי רִקוּד שֵׁדִים הוּא, כֹּה רַבָּה הָיְתָה הַהִלוּלָה וְהַהִשְׁתּוֹלְלוּת, אַךְ סְבִיבָה זוֹ הָיְתָה שׁוֹמֵמָה מֵאָדָם בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת.

פֶּתַע הוּאַר הַבַּית מִבִּפְנִים, מִישֶׁהוּ הֵזִיז אֶת הָאִלְפָּס שֶׁנִתַּז מִמֶנוּ מְעַט סְפִּירט עַל הַקַשׁ. בְּרֶגַע אֶחָד נֶאֱחַז הַכֹּל בְּלֶהָבוֹת, מַמָשׁ כְּאִלוּ זִקוּקִין דִי־נוּר נוֹרוּ שָׁם. כָּל אֶחָד, בֵּין שֶׁהִתְגוֹלֵל עַל הָרִצְפָה וּבֵין שֶׁיָשֵׁן, קָפְצוּ מִמְקוֹמָם וְכָל עוֹד רוּחָם בָּם פָּרְצוּ הַחוּצָה כְּשֶׁהֵם סוֹחֲבִים אִתָּם גַם אֶת קְרִיס הַמְטֹרֶפֶת וְהַשִׁכּוֹרָה.

אוֹתָהּ שָׁעָה חִפְּשׂוּ גְרִיפּ וְהַיֶלֶד מוֹצָא כְּדֵי לְהִמָלֵט מֵהָעֲלִיָה שֶׁמָלְאָה עָשָׁן מַחֲנִיק.

אַגַב, הַשְׁכֵנִים הִרְגִישׁוּ מִיָד בַּשְׂרֵפָה וּמִהֲרוּ לְכַבּוֹתָהּ בִּדְלָיֵי מַיִם וּבְסֻלָמוֹת.

בִּזְמַן הַמוֹסָד הָיָה מְבוֹדָד וְלֹא נִשְׁקְפָה כָּל סַכָּנָה לְבִנְיָנִים אֲחֵרִים לְהַצִיל אֶת הַבִּנְיָן הָרָעוּעַ הַזֶה סָפֵק אִם יַעֲלֶה בְּיָדָם, אַךְ אֶת שׁוֹכְנֵי הַמוֹסָד הֲלֹא יֵשׁ לְהַצִיל.

וְהִנֵה נִפְתְּחָה דֶלֶת חַדְרוֹ שֶׁל אוֹבּוֹדקִינס וְהוּא נִרְאָה כֻּלוֹ בָּהוּל וְנִפְחַד כְּשֶׁשַׂעֲרוֹתָיו סוֹמְרוֹת מַמָשׁ.

אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי נִפְחָד לְגוֹרָלָם שֶׁל חֲנִיכָיו. אַף לֹא לְגוֹרָלוֹ דָאַג אוֹתוֹ רֶגַע.

– סְפָרַי… – סְפָרַי! – קָרָא כְּשֶׁהוּא פּוֹקֵק אֶת אֶצְבְּעוֹת יָדָיו, מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ.

וּבְנַסוֹתוֹ לָרֶדֶת בַּסֻלָם, שֶׁלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ כְּבָר לָחֲכוּ אֶת שְׁלַבָּיו, הִזְדַנֵק אֶל הַחַלוֹן וְאָמַר לְהַשְׁלִיךְ בַּעֲדוֹ אֶת סְפָרָיו, תִיקָיו וְשְׁאָר מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה. חֶבְרַת הַיְלָדִים הִתְנַפְּלָה חִישׁ עַל הַסְפָרִים, מָעֲכָה אוֹתָם, קָרְעָה אוֹתָם לִגְזָרִים וְזָרוּ לָרוּחַ אֶת הַדַפִּים הַקְרוּעִים בְּעוֹד אוֹבּוֹדקִינס, שֶׁהִתְאַזֵר עֹז. הֶחְלִיט סוֹף סוֹף לָרֶדֶת בַּסֻלָם שֶׁנִשְׁעַן אֶל הַקִיר מִבַּחוּץ.

אַךְ מַה שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לֹא עָלָה בִּידֵי גְרִיפּ וְהַיֶלֶד. בַּעֲלִיַת הַגָג הָיָה רַק אֶשְׁנָב קָטָן וְהַסֻלָם הַפְּנִימִי שֶׁהָיָה אָחוּז כֻּלוֹ אֵשׁ הִתְפּוֹרֵר וְנָפַל. הַקִירוֹת אַף הֵם נֶחְרְכוּ וְהַנִיצוֹצוֹת שֶׁנָפְלוּ כַּמָטָר עַל גַג הַקַשׁ, אִיְמוּ לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הַמוֹסָד לְתִלֵי רֶמֶץ וָאֵפֶר.

פֶּתַע נִשְׁמְעוּ, תּוֹךְ הָרַעַשׁ וְנֵפֶץ הָאֵשׁ, צַעֲקוֹת יְאוּשׁ שֶׁל גְרִיפּ.

– כְּלוּם יֶשְׁנוֹ מִישֶׁהוּ עַל הָעֲלִיָה? – נִשְׁמַע קוֹל מִבֵּין הָאֲנָשִׁים. הָיָה זֶה קוֹלָהּ שֶׁל אִשָׁה תַּיֶרֶת. בְּרִדְתָּהּ מֵהַכִּרְכָּרָה, בְּקֶרֶן הָרְחוֹב, מִהֲרָה אַף הִיא בְּלִווּי אוֹמַנְתָּהּ, לִמְקוֹם הַשְׂרֵפָה.

הַשְׂרֵפָה פָּרְצָה בִּמְהִירוּת כֹּה רַבָּה עַד שֶׁלֹא יָדְעוּ מַה מִתְרַחֵשׁ בַּבִּנְיָן. מִשֶׁנִצַל אוֹבּוֹדקִינס, סָבְרוּ הַכֹּל כִּי לֹא נִשְׁאַר אִישׁ בַּמוֹסָד.

– הַצִילוּ… הַצִילוּ אֶת הַנִשְׁאָרִים! – צָעֲקָה הָאִשָׁה.

– מַהֵר הַגִישׁוּ סֻלָם וְהַצִילוּ אוֹתָם!

אַךְ כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהַשְׁעִין סֻלָם לְיַד הַקִירוֹת הַלָלוּ הָעוֹמְדִים לְהִתְמוֹטֵט בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע? כֵּיצַד לְהַגִיעַ לָעֲלִיָה הָאֲפוּפָה כֻּלָהּ עָשָׁן וְשֶׁגַגָהּ דוֹמֶה הָיָה לַעֲרֵמַת קַשׁ בּוֹעֵר?

– מִי נִמְצָא שָׁם בָּעֲלִיָה? – שָׁאֲלוּ אֶת אוֹבּוֹדקִינס שֶׁהָיָה עָסוּק בְּאִסוּף הַדַפִּים הַשְׁלֵמִים.

– מִי?… אֵינִי יוֹדֵעַ… – עָנָה הַמְנַהֵל הַנָבוֹךְ, שֶׁדַאֲגָתוֹ הָיְתָה רַק לַסְפָרִים.

לִבְסוֹף נִזְכַּר.

– הָהּ!… כֵּן… שְׁנַיִם…. גְרִיפּ וְהַיֶלֶד…

– מִסְכֵּנִים! – קָרְאָה הָאִשָׁה. – כָּל כַּסְפִּי וְכָל תַּכְשִׁיטַי אֲשֶׁר אִתִּי אֶתֵּן לָאִישׁ שֶׁיַצִילֵם!

אַךְ לַחְדֹר אֶל הַבִּנְיָן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה כְּבָר. בִּפְנִים הַכֹּל בָּעַר, תָּסַס, הִתְפּוֹרֵר, הִתְמוֹטֵט. עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים – וְתַחַת לַחַץ הָרוּחַ יִתְמוֹטֵט כָּל הַבִּנְיָן, וּבִמְקוֹמוֹ יִשָׁאֲרוּ רַק מְדוּרָה מִתְלַקַחַת וְעַמוּד עָשָׁן חַם.

פֶּתַע נִרְאֲתָה בַּגָג, לְיַד הָאֶשְׁנָב, פִּרְצָה. זֶהוּ גְרִיפּ. בְּמַאֲמַצֵי כֹּחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים, פָּרַץ אֶת הַפִּרְצָה, בּוֹ בָּרֶגַע כְּשֶׁמִתַּחְתָּיו כְּבָר הִתְחִילָה הָרִצְפָה לִבְעֹר. בְּטַפְּסוֹ בְּקשִׁי עַל הַגָג הֶעֱלָה אִתּוֹ גַם אֶת הַיֶלֶד כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ. מִשֶׁהִגִיעַ עַד הַקִיר קָרָא, בְּהַחֲזִיקוֹ אֶת הַיֶלֶד עַל זְרוֹעוֹתָיו:

– הַצִילוּ… הַצִילוּ אוֹתוֹ!

וְהוּא הִשְׁלִיךְ אֶת הַיֶלֶד עַל הָאָרֶץ, מְקוֹם שָׁם עָמַד אָדָם וּתְפָסוֹ לְאָשְׁרוֹ בְּיָדָיו.

גְרִיפּ, כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ, גָלַשׁ לְמַטָה דֶרֶךְ הַקוֹרָה, וְצָנַח עַל הָאָרֶץ.

מִשֶׁקָרְבָה הָאִשָׁה אֶל הָאִישׁ שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדָיו אֶת הַיֶלֶד, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְּקוֹל רוֹעֵד:

– בֶּן מִי הוּא הַיְצוּר הַמִסְכֵּן הַזֶה?

– הוּא בֶּן בְּלִי שֵׁם! הוּא אֲסוּפִי – עָנָה הָאִישׁ.

– אִם כֵּן הֲרֵיהוּ שֶׁלִי… שֶׁלִי! – קָרְאָה הָאִשָׁה וְלָקְחָה אוֹתוֹ בְּיָדֶיהָ וְלָחֲצָה אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ.

– גְבִרְתִּי… – הֵעִירָה הַמְשָׁרֶתֶת.

– הַחֲרִישִׁי… עֲלִיזָה… הַחֲרִישִׁי!… הֲרֵי זֶה מַלְאָךְ, שֶׁנִשְׁלַח אֵלַי מִמְרוֹמִים!

מִכֵּיוָן שֶׁלְמָלְאָךְ זֶה לֹא הָיוּ הוֹרִים וְלֹא קְרוֹבִים הֲרֵי הַמַעֲשֶׂה הַטוֹב בְּיוֹתֵר הָיָה לְמָסְרוֹ לִגְבֶרֶת נֶחְמָדָה זוֹ בַּעֲלַת הַלֵב הָרַחֲמָן. מְסִירָה זוֹ לֻוְתָה בִּתְרוּעוֹת “הֵידָד” בְּשָׁעָה שֶׁהִתְמוֹטְטוּ הַשְׂרִידִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַמוֹסָד לִילָדִים עֲזוּבִים.

 

פֶּרֶק ו    🔗

מִי הִיא אוֹתָהּ אִשָׁה נְדִיבַת לֵב, שֶׁהוֹפִיעָה כְּאִלוּ מִמְרוֹמִים? הִתְנַהֲגוּתָהּ, מְלֵאַת רֶגֶשׁ, הָיְתָה כֹּה כֵּנָה שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה מִתְפַּלֵא לוּ הִשְׁלִיכָה אֶת נַפְשָׁהּ מִנֶגֶד וְקוֹפֶצֶת אֶל תּוֹךְ לַהֲבוֹת הַשְׂרֵפָה כְּדֵי לְהַצִיל אֶת הַיֶלֶד הַמִסְכֵּן. לוּ הָיָה זֶה יַלְדָהּ שֶׁלָהּ מַמָשׁ גַם אָז לֹא הָיְתָה לוֹחֶצֶת אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ בְּאַהֲבָה כֹּה רַבָּה בְּשָׁעָה שֶׁנָשְׂאָה אוֹתוֹ אֶל הַכִּרְכָּרָה. לַשָׁוְא הִשְׁתַּדְלָה הַמְשָׁרֶתֶת לְשַׁחְרְרָה מֵהַמַשָׂא הַיָקָר… לְעוֹלָם לֹא… לְעוֹלָם לֹא!

– לֹא, עַלִיזָה, הַנִיחִי לוֹ! – חָזְרָה בְּקוֹל רוֹעֵד עַל דְבָרֶיהָ. – הוּא שֶׁלִי… מִן הַשָׁמַיִם עָזְרוּ לִי לְהַצִילוֹ מֵהַשְׂרֵפָה… מוֹדָה, מוֹדָה אֲנִי לְךָ, אֵל חַי וְקַיָם!… הוֹי חֲבִיבִי, חֲבִיבִי!

הַפָּעוֹט שֶׁנָשַׁם בִּכְבֵדוּת, פָּעַר אֶת פִּיו לָרְוָחָה כְּשֶׁעֵינָיו עֲצוּמוֹת. חָסֵר הָיָה אֲוִיר, מֶרְחָב; כִּמְעַט וְנֶחֱנַק בֶּעָשָׁן. עַתָּה נִשְׁקְפָה לוֹ סַכָּנָה לְהֵחָנֵק בַּלְטִיפוֹת הָרַבּוֹת וְהַגִפּוּפִים וְהַחִבּוּקִים שֶׁל הַמַצִילָה.

– אֶל הַתַּחֲנָה, – אָמְרָה אֶל הָרַכָּב, בְּשִׁבְתָּהּ בַּכִּרְכָּרָה, – אֶל הַתַּחֲנָה!.. תְּקַבֵּל לִירָה, אִם תַּסְפִּיק לָרַכֶּבֶת הַמַפְלִיגָה בְּשָׁעָה תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שֶׁבַע דַקוֹת!

מוּבָן שֶׁהָרַכָּב לֹא הָיָה שְׁוֵה־רוּחַ לַסְכוּם הַמֻבְטָח וְהוּא הִדְהִיר אֶת הַסוּסָה.

אַךְ מִי, סוֹף סוֹף, הָיְתָה אִשָׁה מִסְתּוֹרִית זוֹ? הֲיִתָּכֵן, שֶׁהַמַזָל הֵאִיר לוֹ לַיֶלֶד סוֹף סוֹף פָּנִים וְהוּא נָפַל לְתוֹךְ יָדַיִם כָּאֵלֶה, שֶׁכְּבָר לֹא יוּצָא מֵהֶן לְעוֹלָם?

הַגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן הָיְתָה שַׂחֲקָנִית רָאשִׁית בְּתֵיאַטְרוֹן מְפֻרְסָם, כְּשָׂרָה בֶּרְנַרד הַשַׂחֲקָנִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבְּפָּרִיס וּבָעוֹלָם, וְשִׂחֲקָה עַתָּה בְּלִימֶרִיק שֶׁבְּחֶבֶל מיוֹנסטר. הִיא יָצְאָה לְטִיוּל לְכַמָה יָמִים, בְּלִוְיַת הַמְשָׁרֶתֶת, כִּמְעַט חֲבֵרָה, רוֹטֶנֶת מִטִבְעָהּ אַךְ מְסוּרָה לָהּ בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ. – עַלִיזָה קוֹרְבֶּט,

אִשָׁה נֶהְדָרָה זוֹ, הַשַׂחֲקָנִית, הָיְתָה אֲהוּבָה מְאֹד עַל הַקָהָל, תָּמִיד שִׂחֲקָה תַּפְקִידִים שׁוֹנִים, אַף מֵאֲחוֹרֵי הַקְלָעִים, וְתָמִיד נֶעֶנְתָה, בְּיָד פְּתוּחָה וּבְלֵב נָדִיב, לְכָל סוֹבֵל וּמֵצִיק.

הַגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן, שֶׁהִתְפַּרְסְמָה מְאֹד בְּאַנְגְלִיָה, חִכְּתָה לְהִזְדַמְנוּת לֶאֱסֹף זֵרֵי דַפְנָא בַּאֲמֵרִיקָה, הֹדוּ, אוֹסְטְרַלְיָה, כְּלוֹמַר, בְּכָל הַמְקוֹמוֹת שֶׁהַשָׂפָה הָאַנְגְלִית נְפוֹצָה שָׁם.

מֵאַחַר שֶׁרָצְתָה לָנוּחַ קְצָת מֵעֲיֵפוּתָהּ הָרַבָּה שֶׁעָיְפָה בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן לְאַחַר שֶׁמִלְאָה תַּפְקִידִים רַבִּים בַּהַצָגוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הַחֲדָשׁוֹת, שֶׁבָּהֶן נִגְזַר עָלֶיהָ “לָמוּת” בַּמַעֲרָכָה הָאַחֲרוֹנָה, בָּאָה לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח וּמְרַעֲנֵן עַל חוֹף הַלוּאִיָה, שֶׁשָׁם בִּלְתָה שְׁלשָׁה יָמִים. אוֹתוֹ עֶרֶב נָסְעָה לָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת לְלִימֶרִיק, שֶׁשָׁם הָיָה עָלֶיהָ לְשַׂחֵק לַמָחֳרָת, וְהִנֵה לְפֶתַע הִפְנוּ אֶת שִׂימַת לִבָּהּ לְצַעֲקוֹת אֵימָה. “הַמוֹסָד לִילָדִים” הָיָה אָחוּז לַהֲבוֹת אֵשׁ.

שְׂרֵפָה?… אֵיךְ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָרָצוֹן לִרְאוֹת שְׂרֵפָה “מַמָשׁ”, שֶׁאֵינָהּ דוֹמָה אַף כִּמְעַט לִ“שְׂרֵפָה” הַמָרְאָה בְּהַצָגוֹת? לְפִי פְּקֻדָתָהּ וְלַמְרוֹת הֶעָרָתָהּ שֶׁל עַלִיזָה, נֶעֶצְרָה הַכִּרְכָּרָה בִּקְצֵה הָרְחוֹב, וּגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן הָיְתָה עֵד רְאִיָה לַמַחֲזֶה הַנוֹרָא, הַשׁוֹנֶה בְּהַרְבֵּה מֵהַמַחֲזֶה הַמְלָאכוּתִי הַמַעֲלֶה רַק חִיוּךְ סַלְחָנִי עַל שִׂפְתֵי כַּבָּאִים. הַפַּעַם הִתְמוֹטְטוּ לֹא תַּפְאוּרוֹת, כִּי אִם בִּנְיָנִים שֶׁנֶהֶרְסוּ בִּידֵי אֵשׁ מַמָשׁ. כָּל זֶה עוֹרֵר עִנְיָן רַב. הַכֹּל הָיָה עָשׂוּי כְּמַתְכֹּנֶת מַחֲזֶה מְתֻכָּן. שְׁנֵי יְצוּרֵי אֱנוֹשׁ סְגוּרִים בַּעֲלִיַת גַג שֶׁסֻלָמָהּ אָחוּז אֵשׁ… שְׁנֵי יְלָדִים. אֶחָד גָדוֹל וְאֶחָד פָּעוֹט… אַגַב, מוּטָב הָיָה לוּ הָיְתָה זוֹ יַלְדָה?… אַחַר כָּךְ הַצְעָקָה שֶׁהִתְפָּרְצָה מִפִּיהָ שֶׁל הַגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן… הִיא לֹא הָיְתָה נִמְנַעַת מִלִקְפֹּץ לְתּוֹךְ הָאֵשׁ, לוּלֵא הָיְתָה לְבוּשָׁה הָאַדֶרֶת הָאֲרֻכָּה, שֶׁהָיְתָה רַק מְזִינָה אֶת הַשְׂרֵפָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת. הִנֵה הִתְמוֹטֵט גַג הָעֲלִיָה. בְּתוֹךְ הַלֶהָבוֹת הוֹפִיעוּ פֶּתַע שְׁנֵי אֻמְלָלִים, יֶלֶד גָדוֹל הַמַחֲזִיק בְּיָדָיו יֶלֶד קָטָן… הוֹ, הַגָדוֹל הַזֶה, הֲרֵיהוּ גִבּוֹר מַמָשׁ, מַה נִפְלָאָה דְמוּתוֹ!.. מַה בְּטוּחוֹת תְּנוּעוֹתָיו, מַה נְכוֹנָה הַבָּעָתוֹ! גְרִיפּ הַמִסְכֵּן! הוּא לֹא יָדַע כְּלָל מָה רַב הָרשֶׁם שֶׁעָשָׂה… וְהַשֵׁנִי!… הַפָּעוֹט הַנֶחְמָד! תִּינוֹק מַקְסִים! – חָזְרָה אַנָה עַל דְבָרֶיהָ – דוֹמֶה הוּא לְמַלְאָךְ מַמָשׁ הָעוֹלֶה מִן הָאֵשׁ! לְמַעֲשֶׂה, הֲרֵי זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁזָכָה הַיֶלֶד לִשְׁמֹע, כִּי מְדַמִים אוֹתוֹ לְמַלְאָךְ וְלִכְרוּב.

כֵּן, כָּל הַמְאֹרָע שֶׁאֵרַע נִקְלַט עַל יְדֵי הַגְבֶרֶת נְדִיבַת הַלֵב אַנָה וֶסטוֹן עַד לִפְרָטֵי פְּרָטָיו. הִיא קָראָה כּמוֹ עַל הַבָּמָה: “כָּל זְהָבִי, כָּל תַּכְשִׁיטַי, לָאִישׁ שֶׁיַצִילֵם!” אַךְ אִישׁ לֹא הֵעֵז לַעֲשׂוֹת זֹאת… לִבְסוֹף הֻשְׁלַךְ הַכְּרוּב לְמַטָה לִידֵי הָעוֹמְדִים וּמֵהֶם עָבַר לִזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן…

עַתָּה הָיְתָה לוֹ אֵם וְהַקָהָל אַף הָיָה בָּטוּחַ, כִּי אִשָׁה זוֹ הִכִּירָה כַּנִרְאֶה שֶׁבְּנָהּ הוּא, הָאוֹבֵד בְּלַהֲבוֹת הָאֵשׁ.

בְּהִפָּרְדָהּ, תּוֹךְ קִדָּה, מֵהַקָהָל הַשׁוֹאֵן שֵׁבֵּרְכָהּ לְמַעֲשֶׂה זֶה נָשְׂאָה אִתָּהּ אֶת הָאוֹצָר וְלֹא שָׂמָה לֵב לְרִטוּנָהּ שֶׁל הַמְשָׁרֶתֶת. וּמָה הַפֶּלֶא? אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִדְרשׁ שֶׁשַׂחֲקָנִית נִלְהֶבֶת בַּת 29 שָׁנָה, בַּעֲלַת שַׂעֲרוֹת־זָהָב בְּהִירוֹת, קוֹל דְרַמָתִי עָמֹק, תֵּדַע לְהַבְלִיג עַל רִגְשׁוֹתֶיהָ כְּמוֹ עַלִיזָה קוֹרבַּט בַּת הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, בְּלוֹנְדִינִית קָרַת־רוּחַ וְחַסְרַת רֶגֶשׁ הַמְשָׁרֶתֶת זֶה שָׁנִים רַבּוֹת אֵצֶל גְבִרְתָּהּ הַמְפֻנֶקֶת. נָכוֹן שֶׁהַשַׂחֲקָנִית הָיְתָה סְבוּרָה, כִּי מְמַלֵאת הִיא אֶחָד מִתַּפְקִידֶיהָ שֶׁבְּמַחֲזֶה. בִּשְׁבִילָהּ כָּל מְאֹרָע רָגִיל הָיָה בִּבְחִינַת חֲוָיָה תֵּיאַטְרוֹנִית, וְאָז אִי־אֶפְשָׁר הָיָה כְּבָר לַעֲצֹר בַּעֲדָהּ…

מוּבָן שֶׁהִגִיעוּ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בִּזְמַן, וְהָרַכָּב קִבֵּל אֶת הַלִירָה הַמֻבְטַחַת. בְּשִׁבְתָּהּ עַתָּה עִם עַלִיזָה בְּתָא מְיֻחָד בַּמַחְלָקָה הָרִאשׁוֹנָה, יָכְלָה הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן לָתֵת פֻּרְקָן לְרִגְשׁוֹתֶיהָ.

– הַיֶלֶד הַזֶה שֶׁלִי הוּא!… בְּשָׂרִי וְדָמִי הוּא!.. – חָזְרָה עַל דְבָרֶיהָ – שׁוּם אִישׁ לֹא יִגְזֹל אוֹתוֹ מִזְרוֹעוֹתַי!

בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ, עַל לִבּוֹ שֶׁל מִי הָיָה עוֹלֶה הָרַעְיוֹן לִגְזֹל יֶלֶד אֲסוּפִי שֶׁאִישׁ אֵינוֹ נִזְקָק לוֹ?

וְעַלִיזָה אָמְרָה אֶל לִבָּהּ!

– נִרְאֶה, כַּמָה זְמַן תַּחְזִיק אוֹתוֹ!

בֵּינָתַיִם הִתְקַדְמָה הָרַכֶּבֶת אֶל צֹמֶת הַמְסִלוֹת שֶׁחָצְתָה אֶת חֶבֶל הַלוּאִיָה וּפָנְתָה אֶל בִּירַת אִירְלַנד. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הַנְסִיעָה לֹא שָׁבָה הַכָּרַת הַיֶלֶד, לַמְרוֹת הַטִפּוּל הַמָסוּר וּדְבָרֶיהָ הַנִלְהָבִים שֶׁל הַשַׂחֲקָנִית.

הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן דָאֲגָה קֹדֶם כָּל לִפְשֹׁט אוֹתוֹ. מִשֶׁסִלְקָה אֶת בְּלוֹיֵי הַסְחָבוֹת אֲשֶׁר עָלָיו הִלְבִּישְׁתּוּ בְּאַחַת מֵחֻלְצוֹת הַנָשִׁים אֲשֶׁר בְּמִזְוַדְתָּהּ. אַךְ הַיֶלֶד, כַּנִרְאֶה לֹא הִשְׁגִיחַ כִּי לְחָצוּהוּ בַּחֲמִימוּת כֹּה רַבָּה אֶל הַלֵב, חֲמִימוּת הָעוֹלָה עַל חֲמִימוּת הַבְּגָדִים שֶׁבָּהֶם הָיָה עָטוּף.

– עַלִיזָה, עַלִיזָה, – קָרְאָה וֶסטוֹן בְּהִתְרַגְשׁוּת – יֵשׁ לְהִוָכַח אִם אֵין רוֹפֵא בָּרַכֶּבֶת!

אִם כִּי עַלִיזָה אָמְרָה שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּרוֹפֵא, בְּכָל זֹאת הָלְכָה לְחַפֵּשׂ רוֹפֵא.

חִפְּשָׂה וְלֹא מָצְאָה.

– הָהּ! הָרוֹפְאִים הַלָלוּ, – קָרְאָה גְבֶרֶת וֶסְטוֹן – מִשֶׁזְקוּקִים לָהֶם לֹא תִּמְצָאֵם לְעוֹלָם!

– גְבִרְתִּי, הֲלֹא לַיֶלֶד שָׁלוֹם וְשׁוּם דָבָר רַע לֹא אֻנָה לוֹ!..

– הַסְבוּרָה אַתְּ כָּךְ, עַלִיזָה?.. תִּינוֹקִי הַנֶחְמָד!… אַךְ לָמָה תִּרְגְזִי!.. הֲרֵי אֵין לִי כָּל מֻשָׂג, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ לִי יְלָדִים!… הָהּ, לוּ יָכֹלְתִּי לְהֵינִיק אוֹתוֹ בַּחֲלָבִי!

אַךְ דָבָר זֶה לֹא יִתָּכֵן, כִּי הַיֶלֶד כְּבָר נִגְמַל מִזְמַן וְהוּא נִזְקַק לְאֹכֶל אַחֵר. לֹא הָיָה אֵפוֹא לְאַנָה וֶסְטוֹן כָּל יְסוֹד לְהִצְטַעֵר עַל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהֵינִיק אֶת הַיֶלֶד.

הָרַכֶּבֶת עָבְרָה דֶרֶךְ נְסִיכוּת קְלַר שֶׁהָיְתָה חֲצִי אִי, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה בְּנָקֵל לְהָפְכוֹ לְאִי, לוּ חָפְרוּ תְּעָלָה בַּת 30 מִיל לְמַרְגְלוֹת הֶהָרִים סְלַיְב סֶטְטִי. לֵיל חשֶׁךְ הָיָה אָז, מֶזֶג הָאֲוִיר סַגְרִירִי, מְלֻוֶה רוּחַ מַעֲרָבִית קָשָׁה.

– הַיֶלֶד עוֹד לֹא חָזַר לְהַכָּרָתוֹ, כְּרוּב מִסְכֵּן! – הוֹסִיפָה לִדְאֹג הַגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן.

– רְצוֹנֵךְ, גְבִרְתִּי, וַאֲחַוֶה לָךְ אֶת דַעְתִּי… – אָמְרָה עַלִיזָה.

– בְּבַקָשָׁה, גַלִי אֶת דַעְתֵּךְ בְּשֵׁם ה'… – עָנְתָה אַנָה.

– נִדְמֶה לִי שֶׁהַיֶלֶד יָשֵׁן!

אָכֵן זֶה הָיָה נָכוֹן בְּהֶחְלֵט.

הֵם עָבְרוּ אֶת דרומור, אנניס, הָעִיר הָרָאשִׁית שֶׁל אֵזוֹר זֶה, שֶׁלְשָׁם הִגִיעָה הָרַכֶּבֶת בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה, אַחַר כַּךְ עָבְרוּ אֶת קְלַר, נְיוּ־מַרקֶט, סִיקס־מַלס, וּלִבְסוֹף אֶת הַגְבוּל, וּבְשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר הִתְקָרְבָה הָרַכֶּבֶת אֶל תַּחֲנַת לִימֶרִיק.

לֹא רַק הַיֶלֶד יָשֵׁן כָּל הַדֶרֶךְ, כִּי אִם גַם הַגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן עַצְמָהּ נִרְדְמָה תּוֹךְ כְּדֵי נְסִיעָה, וְכַאֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָה, רָאֲתָה כִּי הַיֶלֶד הַמְאֻמָץ שֶׁלָהּ הֵצִיץ בָּהּ בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לָרְוָחָה.

הִיא הֵחֵלָה לְחַבְּקוֹ וּלְנַשְׁקוֹ וְאָמְרָה:

– הוּא חַי… חַי! אֱלֹהִים, שֶׁהוּא אֵל רַחוּם וְחַנוּן, לֹא שְׁלָחוֹ אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִגְזֹל אוֹתוֹ שׁוּב מִיָדִי.

עַלִיזָה הִסְכִּימָה לְדִבְרֵי גְבִרְתָּהּ, וְכָךְ עָבַר הַיֶלֶד יָשָׁר מֵעֲלִיַת “הַמוֹסָד לִילָדִים” לַמָעוֹן הַנֶהְדָר שֶׁל הַגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן, שֶׁבִּמְלוֹן “רוֹיֶל־גֵיאוֹרג”.

נְסִיכוּת לִימֶרִיק תָּפְסָה מָקוֹם נִכְבָּד בְּתוֹלְדוֹת אִירְלַנד, כִּי שָׁם הֻנַח הַיְסוֹד לְמֶרֶד הַקַתּוֹלִים בְּאַנְגְלִיָה הַפְּרוֹטֶסְטַנְטִית. עִירָהּ הָרָאשִׁית, שֶׁלֹא פָּחֲדָה אַף מִפְּנֵי קְרוֹמְבֶל הָאָיֹם, מַנְהִיג אַנְגְלִיָה הָרֶפּוּבְּלִיקָנִית, נִתְנַסְתָּה, בְּמָצוֹר קָשֶׁה שֶׁהוּשַׂם עָלֶיהָ, וּמְדֻכֵּאת הָרָעָב וְהַמַחֲלוֹת, שׁוֹתֶתֶת דַם קָרְבְּנוֹתֶיהָ, אֻלְצָה לְוַתֵּר. בְּעִיר זוֹ נַעֲשָׂה חוֹזֶה, שֶׁנִקְרָא עַל שֵׁם הָעִיר, שֶׁהִבְטִיחַ לַקַתּוֹלִים הָאִירלַנדִיִים זְכֻיוֹת אֶזְרָח וְחֹפֶשׁ הַדָת. אָמְנָם כָּל הַפְּקֻדוֹת הַלָלוּ בֻּטְלוּ אַחַר כָּךְ בְּכֹחַ בִּידֵי וִילְהֶלם מֵאוֹרַנְיָה. לְאַחַר סֵבֶל קָשֶׁה וּמְמֻשָׁךְ הֻכְרְחוּ לֶאֱחֹז שׁוּב בַּנֶשֶׁק; אַךְ לַמְרוֹת הַגְבוּרָה וְהָעֶזְרָה, שֶׁהֻגְשָׁה לָהֶם עַל יְדֵי הַמְדִינָה הַצָרְפַתִּית, הֲרֵי הָאִירלַנדִים שֶׁנִלְחֲמוּ כְּפִי דִבְרֵיהֶם “כְּשֶׁהַקוֹלָר תָּלוּי עַל צַוָארָם”, הֻכּוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ בְּבַּלִינמַךְ.

בְּ־1829 הֻכְּרוּ שׁוּב זְכֻיוֹת הַקַתּוֹלִים, תּוֹדוֹת לְאוֹקְנִיל, שֶׁהֵרִים אֶת נֵס הָעַצְמָאוּת וְהִשִׂיג, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן דָרַשׁ, הַצְהָרַת הַשִׁחְרוּר אֵצֶל הַמַמְלָכָה הַבְּרִיטִית.

וּמִכֵּיוָן שֶׁסִפּוּר זֶה בָּחַר לוֹ כְּנוֹשֵׂא אֶת מְקוֹם הַמַעֲרָכָה בְּאִירלַנד, יֻרְשֶׁה לָנוּ אֵפוֹא לְהַזְכִּיר כָּאן אֶת הָאֲמָרוֹת הַמְפֻרְסָמוֹת, שֶׁהוּטְחוּ בִּפְנֵי מַנְהִיגֵי אַנְגְלִיָה. הֵן נֶחְקְקוּ הֵיטֵב בְּלִבּוֹת הָאִירלַנדִים וְהַשְׁפָּעָתָן נִכֶּרֶת בְּכַמָה מְאֹרָעוֹת וּמִקְרִים שֶׁל סִפּוּר זֶה.

– שׁוּם מֶמְשָׁלָה עוֹד לֹא יָרְדָה לְמַדְרֵגָה שְׁפָלָה כָּזוֹ כְּמֶמְשָׁלָה זוֹ! – קָרָא פַּעַם אוֹקְנִיל, – סטֶנלי וִיג בּוֹגֵד; סֶר גֵ’ימס גריים עוֹד גָרוּעַ מִזֶה, סֶר רוֹבֶּרט פִיל דוֹמֶה לְדֶגֶל בַּעַל צְבָעִים שׁוֹנִים, אַגַב, צְבָעִים לֹא בְּרוּרִים, מְטֻשְׁטָשִׁים, הַיוֹם צְהֻבִּים, מָחָר יְרֻקִים, מָחֳרָתַיִם לֹא צֶבַע זֶה וְלֹא צֶבַע זֶה; יֵשׁ לַחֲשׁשׁ שֶׁלֹא יִצְבַּע אוֹתוֹ בְּדָם…

מִלִים כַּדָרְבוֹנוֹת!…

לִימֶרִיק–אַחַת הֶעָרִים הָרָאשִׁית שֶׁל הָאִי, אִם כִּי מִסְחָרָה יָרַד כִּי הוּא עָבַר בְּעִקָר לָעִיר טְרַל. בְּלִימֶרִיק יוֹשְׁבִים כְּ־30 אֶלֶף נֶפֶשׁ. רְחוֹבוֹתֶיהָ יְשָׁרוֹת, רְחָבוֹת כְּדֻגְמַת הֶעָרִים הָאֲמֵרִיקָנִיוֹת; בָּתֵּי הַמִסְחָר שֶׁלָהּ, חֲנֻיוֹתֶיהָ, בָּתֵּי הַמָלוֹן, מוֹסְדוֹת הָעִיר תּוֹפְסִים שְׁטָחִים רְחָבִים. אַךְ מִשֶׁעוֹבְרִים רַק אֶת תַּחֲנַת טוֹמוֹן אַתָּה נִכְנָס לְחֵלֶק הָעִיר, שֶׁנִשְׁאַר אִירלַנדִי, עַל כָּל חָרְבוֹתָיו, קִירוֹתָיו הַמִתְמוֹטְטִים, וְהַכִּכָּר שֶׁבָּהּ נָשִׁים גִבּוֹרוֹת, דֻגְמַת הַגִבּוֹרָה ז’ניה הַשֶׁט, נִלְחֲמוּ עַד טִפַּת דָמָן הָאַחֲרוֹנָה נֶגֶד גְדוּדֵי הָאוֹרָנִיִים.

שׁוּם דָבָר אֵינוֹ עוֹשֶׂה רשֶׁם כֹּה מְדַכֵּא, עָגוּם כְּמוֹ נִגוּדִים אֵלֶה שֶׁבָּעִיר!

הַכֹּל יוֹדְעִים כִּי שַׂחֲקָנִיוֹת אֵינָן אוֹהֲבוֹת לְהַסְתִּיר מֵעֵינֵי הַבְּרִיוֹת אֶת אָרְחוֹת חַיֵיהֶן הַפְּרָטִיִים. אַדְרַבָּא, לוּ יָכְלוּ לָגוּר בְּבָתֵּי זְכוּכִית כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יִרְאֶה אֶת אֹרַח חַיֵיהֶן הָיוּ אַף שְׂמֵחוֹת לַדָבָר. וְלָכֵן אֵין פֶּלֶא שֶׁהַשַׂחֲקָנִית אַנָה וֶסטוֹן לֹא הִסְתִּירָה אֶת דְבַר הַיֶלֶד שֶׁהִצִילָה מֵהַשְׂרֵפָה. בְּכָל הָעִיר לִימֶרִיק הִתְפַּשְׁטָה הַשְׁמוּעָה כִּי אַנָה וֶסטוֹן, גִבּוֹרַת מַחֲזוֹת רַבִּים בַּתֵּיאַטרוֹן, הִצִילָה יֶלֶד בְּהַשְׁלִיכָה אֶת עַצְמָה לְתוֹךְ מוֹקְדֵי אֵשׁ – אַגַב, הִיא לֹא הִכְחִישָׁה אֶת הַ“דִבָּה” הַזֹאת… יִתָּכֵן כִּי הִיא עַצְמָהּ כְּבָר הֶאֱמִינָה בְּכָךְ, כָּרָגִיל אֵצֶל כָּל הַמִתְפָּאֲרִים שֶׁהֵם גוּפָם מַתְחִילִים לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁלָהֶם. אַךְ דָבָר אֶחָד הָיָה אֱמֶת: הִיא הֵבִיאָה לַמָלוֹן יֶלֶד שֶׁאָמְרָה לְאַמְצוֹ לָהּ כַּבֵּן וְשֶׁהֶחְלִיטָה לִקְרֹא לוֹ שֵׁם, כִּי הָיָה בֶּן בְּלִי שֵׁם.

– מַה שְׁמֶךָ?

– יֶלֶד, – עָנָה.

שֵׁם זֶה מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ. אַגַב, בַּמֶה הוּא גָרוּעַ מִשֵׁם אֶדוּאַרד אַרְתּוּר אוֹ מוֹרְטִימֶר? מִלְבַד זֹאת הָיָה לָהּ קַל יוֹתֵר לִקְרֹא לוֹ בִּשְׁמוֹת חִבָּה שׁוֹנִים, כְּנָהוּג בְּאַנְגְלִיָה. יַלְדִי, יַלְדוֹנִי, יֶלֶד־חֶמֶד.

יֵשׁ לְהוֹדוֹת כִּי גִבּוֹרֵנוּ לֹא הֵבִין כְּלָל אֶת כִּנוּיֵי הַחִבָּה שֶׁלָהּ וְהִתְיַחֵס לַכֹּל בַּאֲדִישׁות – לַלְטִיפוֹת וְלַנְשִׁיקוֹת, לַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים הַיָפִים, לַנַעֲלַיִם הַנֶהְדָרוֹת וְאַף לַמָזוֹן הַנִפְלָא – הֶאֱכִילוּהוּ מַעֲדַנֵי מְלָכִים – וְלַמַמְתַּקִים שֶׁנָתְנוּ לוֹ.

מוּבָן שֶׁכָּל יְדִידֵי הַשַׂחֲקָנִית וִידִידוֹתֶיהָ מִהֲרוּ לָבוֹא אֵלֶיהָ לַמָלוֹן. מָה רַבּוּ הָיוּ הַתְּהִלוֹת וְהַשְׁבָחִים הַנִלְהָבִים שְׁפִּזְרוּ לָהּ בְּיָד נְדִיבָה וְהִיא אַף קִבְּלָה אוֹתָם בְּיָד נְדִיבָה!… שׁוּב וְשׁוּב נֶאֶלְצָה לְסַפֵּר מִ“בְּרֵאשִׁית” עַל כָּל הַקוֹרוֹת בַּ“מוֹסָד לִילָדִים”. מִתּוֹךְ סִפּוּרָהּ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַסִיק כְּאִלוּ כָּל הָעֲיָרָה נִשְׂרְפָה חָלִילָה, וְשֶׁרַק הַשְׂרֵפָה הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁהִשְׁמִידָה חֵלֶק גָדוֹל מִבִּירַת אַנְגְלִיָה לוֹנְדוֹן – וְשֶהָאַנְדַרְתָּא “מַצֶבֶת הַשְׂרֵפָה” שֶׁהָעָמְדָה אָז בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מִגֶשֶׁר לוֹנְדוֹן, רַק שְׂרֵפָה זוֹ אֶפְשָׁר לְדַמוֹת לַשְׂרֵפָה שֶׁבָּעֲיָרָה.

הַיֶלֶד הָיָה נוֹכֵחַ תָּמִיד בְּקַבָּלוֹת פָּנִים אֵלוּ, וּגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן יָדְעָה לְהַפְנוֹת אֵלָיו אֶת שִׂימַת לִבָּם שֶׁל הָאוֹרְחִים. אַךְ לַמְרוֹת כָּל הַלְטִיפוֹת וְהַתַּעֲנוּגוֹת הֵבִין, כִּי הוּא גַם אָהוּב. פַּעַם הִתְאַזֵר עֹז וְשָׁאַל:

– וְהֵיכָן גְרִיפּ?

– מִיהוּ גְרִיפּ זֶה, בֻּבָּה’לִי שֶׁלִי? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן.

וּמִפִּיו נוֹדַע לָה מִיהוּ גְרִיפּ. מוּבָן שֶׁלוּלֵא הוּא הָיָה נִשְׂרַף וַדַאי בָּאֵשׁ… לוּלֵא גְרִיפּ שֶׁבְּסַכָּנַת נֶפֶשׁ הוֹצִיאוֹ מֵהַלֶהָבָה, כִּי אָז נִשְׁאַר מִמֶנוּ רַק גוּפִיף חָרוּךְ. אָמְנָם מַעֲשֶׂה יָפֶה מְאֹד עָשָׂה גְרִיפּ זֶה, אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא הֶאֱפִיל מַעֲשֵׂה גְבוּרָה זֶה עַל מַעֲשֵׂה הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן בְּהַצָלַת הַיֶלֶד…

לוּלֵא נִקְלְעָה אָז הָאִשָׁה הַנִפְלָאָה הַזֹאת לִמְקוֹם הַשְׂרֵפָה, מֶה הָיָה עַתָּה גוֹרָלוֹ שֶׁל הַיֶלֶד? בִּידֵי מִי הָיָה נִמְצָא עַתָּה? לְאָן הָיָה עַתָּה מִתְגַלְגֵל, יַחַד עִם שְׁאָר הַיְלָדִים הָעֲזוּבִים?

אִם לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, שׁוּם בֶּן־אָדָם לֹא הִתְעַנֵין בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל גְרִיפּ וְשׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע הֵיכָן הוּא. הַיֶלֶד, כָּךְ סְבוּרִים הָיוּ הַכֹּל, יִשְׁכָּחֵהוּ סוֹף סוֹף. אַךְ בָּזֶה טָעוּ טָעוּת רַבָּה: דְמוּת הַנַעַר שֶׁהֶאֱכִילוֹ וְהֵגֵן עָלָיו לֹא חָלְפָה מִנֶגֶד עֵינָיו.

וּבֵינָתַיִם מָה רַבּוּ הַשַׁעֲשׁוּעִים שֶׁנָפְלוּ בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הַיֶלֶד! הוּא לִוָה אֶת הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן בְּטִיוּל, בְּשִׁבְתוֹ יַחַד אִתָּה עַל הַכָּר בַּמֶרְכָּבָה בְּעָבְרָם בָּרְחוֹבוֹת הָעֲשִׁירִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּלִימֶרִיק, בַּשָׁעוֹת שֶׁכָּל “פְּנֵי” הָעִיר פְּנוּיִים לִרְאוֹתָהּ. שׁוּם יֶלֶד לֹא הֻלְבַּשׁ כֹּה יָפֶה, לֹא קֻשַׁט כֹּה הָדָר, כַּיֶלֶד הַזֶה. וּמַה מְגֻוֶנֶת הָיְתָה תִּלְבָּשְׁתּוֹ. פַּעַם הָיָה לָבוּשׁ כְּשׁוֹטְלַנְדִי, פַּעַם כְּנַעַר מִנַעֲרֵי הַמֶלֶךְ, פַּעַם כְּמַלַח הַצִי הַמִלְחַמְתִּי. אִם לְדַבֵּר גְלוּיוֹת הֲרֵי תָּפַס אֵצֶל הַשַׂחֲקָנִית אֶת מְקוֹם הַכְּלַבְלָב שֶׁלָה שֶׁעָמַד עַתָּה נִרְגָז וּמְמַרְמֵר…

לְעִתִּים טִיְלוּ מִחוּץ לָעִיר, בַּנוֹף הַיָפֶה. שָׁם הֵסֵב הַיֶלֶד אֶת שִׂימַת לֵב רַבִּים שֶׁכִּנוּהוּ בְּשֵׁם “הַמַלְאָךְ שֶׁנִצַל מִתּוֹךְ לַהֲבוֹת הָאֵשׁ”.

פְּעָמִים אֲחָדוֹת הוּבָא אַף לַתֵּיאַטְרוֹן. מְעַנְיֵן הָיָה לִרְאוֹתוֹ בִּדְמוּת יֶלֶד שֶׁל הַחֶבְרָה הַגְבֹהָה, כְּשֶׁכַּפּוֹת יָדָיו נְתוּנוֹת בִּכְסָיוֹת לְבָנוֹת! – הַיֶלֶד הֶעָזוּב בִּכְסָיוֹת… – וְהוּא יָשַׁב בַּתָּא תַּחַת פִּקוּחָה הַקַפְּדָנִי שֶׁל הַמְשָׁרֶתֶת עַלִיזָה, וּפָחַד לְהָנִיעַ יָד וָרֶגֶל וְעַד לְסוֹף הַמַעֲרָכָה נִלְחַם מִלְחָמָה קָשָׁה בְּמַלְאַךְ הַשֵׁנָה! הוּא הֵבִין מְעַט מְאֹד בַּמִתְרַחֵשׁ עַל הַבָּמָה וְקִבֵּל אֶת כָּל הַדְבָרִים שָׁם כְּעֻבְדוֹת מַמָשׁ… וּמִשֶׁרָאָה אֶת הַגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן פַּעַם בִּדְמוּת מַלְכָּה וּפַעַם בִּדְמוּת אִשָׁה פְּשׁוּטָה אוֹ אַף קַבְּצָנִית, קָשֶׁה הָיָה לוֹ אַחַר כָּךְ לְהַכִּירָהּ מִשֶׁשָׁבוּ לַמָלוֹן. מֹחוֹ הָיָה מְבֻלְבָּל מְאֹד; הוּא לֹא יָדַע כֵּיצַד לְהַסְבִּיר זֹאת. בַּלֵילוֹת הָיָה חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת סִיוּטִים שֶׁבָּהֶם הוֹפִיעוּ פִּתְאֹם מַר טוֹרֶנפִּיפּ בַּעַל תֵּיאַטְרוֹן הַבֻּבּוֹת, קַרְקֶר הַנִבְזֶה, וּשְׁאַר תַּלְמִידֵי הַמוֹסָד הָרָעִים! הוּא הָיָה שָׁטוּף כֻּלוֹ זֵעָה, וְלֹא הֵעֵז לִקְרֹא לְעֶזְרָה…

יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁהָאִירלַנדִים הֵם חוֹבְבֵי סְפּוֹרט נִלְהָבִים, וּבְיִחוּד סְפּוֹרט הַמֵרוֹץ. בְּיָמִים אֵלֶה כָּל בָּתֵּי הַמָלוֹן שֶׁבְּלִימֶרִיק וְכָל הָרְחוֹבוֹת מְלֵאִים הֲמוֹנֵי אוֹרְחִים מֵהַסְבִיבָה שֶׁבָּאוּ לִרְאוֹת בְּתַחֲרוּת הַסוּסִים, לֹא הָיָה אִישׁ, וִיהֵא הֶעָנִי שֶׁבָּעֲנִיִים, שֶׁלֹא קָנָה שְׁטָר הַגְרָלָה.

כִּשְׁבוּעַיִם לְאַחַר בּוֹאוֹ לְלִימֶרִיק כְּבָר הָיָה הַיֶלֶד עֵד רְאִיָה לְמֵרוֹץ סוּסִים. וּמַה נֶהְדָר הָיָה לְבוּשׁוֹ. דוֹמֶה הָיָה לְזֵר פְּרָחִים מַמָשׁ, וְלֹא לְיֶלֶד, שֶׁוֶסטוֹן הִגִישָׁה לְכָל מוֹקִירֶיהָ וּמַעֲרִיצֶיהָ לֹא רַק לְהִתְעַנֵג עָלָיו, כִּי אִם גַם לְהָרִיח אֶת רֵיחוֹ!

אַךְ יֵשׁ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת שֶׁאִם כִּי הָיְתָהּ רַגְזָנִית קְצָת, הָיְתָה בּוֹ בַּזְמַן גַם טוֹבַת לֵב וּנְדִיבָה. אַף כִּי הַטִּפּוּל בַּיֶלֶד הָיָה קְצָת מְלָאכוּתִי תֵּיאַטְרוֹנִי. וְאַף כִּי הַנְשִׁיקוֹת הָיוּ דוֹמוֹת לִנְשִׁיקוֹת שֶׁמַפְרִיחִים הַשַׂחֲקָנִים בַּהַצָגָה, הֲרֵי הַיֶלֶד לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַרְגִישׁ בְּכָךְ. אַגַב, הוּא לֹא אָהַב אֶת הָאַהֲבָה הַזֹאת שֶׁלֹא הֻרְגַל בָּהּ…

וְהִסְכִּים לְדִבְרֵי עַלִיזָה שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת:

– נִרְאֶה אִם זֶה יִתְקַיֵם לְאֹרֶךְ יָמִים!

 

פֶּרֶק ז: שִׁנוּי הַמַצָב    🔗

כָּךְ עָבְרוּ שִׁשָׁה שָׁבוּעוֹת, שֶׁבָּהֶם הִסְתַּגֵל הַיֶלֶד יָפֶה לְמַצָבוֹ הֶחָדָשׁ. אֵין כָּל פֶּלֶא בַּדָבָר, אִם מְסֻגָל הוּא הָאָדָם לְהִתְרַגֵל לְחַיִים קָשִׁים, לְחַיֵי עֹנִי. עַל אַחַת כַּמָה יָקֵל עָלָיו לְהִתְרַגֵל לְחַיֵי תַּפְנוּקִים. הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן שֶׁמִדַרְכָּהּ לְהִתְלַהֵב וּלְהִתְרַשֵׁם מִכָּל עִנְיָן חָדָשׁ מְגָרֶה, וַדַאי תִּלְאֶה וְתִתְעַיֵף בִּרְבוֹת הַיָמִים לְהַרְבּוֹת בִּלְטִיפוֹת וּדְאָגָה אַמְהִית לַיֶלֶד. שֶׁהֲרֵי הָרְגָשׁוֹת כְּגוּף הָאָדָם נִכְנָעִים לְחֻקֵי הָאִינֶרְצְיָה. אִם אֵין כֹּחַ מֵנִיעַ הֲרֵי הַתְּנוּעָה נִפְסֶקֶת. וְאִם בְּלִבָּהּ שֶׁל הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן יֵשׁ קְפִיץ, כְּלוּם אֵינָהּ עֲלוּלָה בְּאַחַד הַיָמִים לִשְׁכֹּחַ לְכוֹנֵן אוֹתוֹ, כְּדַרְכָּהּ בִּשְעוֹנָהּ שֶׁאֵינֶנָה מְכוֹנֶנֶת אוֹתוֹ כִּמְעַט מֵעוֹלָם? כְּלוּם לֹא הָיָה הַיֶלֶד כְּעֵין יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים זְמַנִי שֶׁלָהּ, אוֹ פָּשׁוּט לְפִרְסֹמֶת עַצְמִית?… לֹא, כִּי הִיא הָיְתָה אִשָׁה טוֹבָה בֶּאֱמֶת… אִם כִּי הוֹסִיפָה לְטַפֵּל בּוֹ וְלִדְאֹג לוֹ, הֲרֵי בְּכָל זֹאת נֶאֶלְצָה לְהַפְחִית בְּהַרְבֵּה אֶת הַטִפּוּל בּוֹ, כִּי סוֹף סוֹף הֲלֹא שַׂחֲקָנִית הִיא וְתָמִיד הִיא טְרוּדָה וַעֲסוּקָה בְּעִנְיְנֵי אֳמָנוּת. כָּל עֶרֶב הָיְתָה כִּמְעַט מוֹפִיעָה בַּהַצָגוֹת וּמְשַׂחֶקֶת תַּפְקִידִים שׁוֹנִים וְאֵין פֶּלֶא אֵפוֹא אִם שָׁכְחָה לִפְעָמִים לְלַטֵף אוֹתוֹ. בַּיָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מְבִיאִים לָהּ בְּכָל בֹּקֶר אֶת הַיֶלֶד וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְּמִטָתָהּ. הִיא הִשְׁתַּעַשְׁעָה אִתּוֹ וְשִׂחֲקָה אֶת תַפְקִיד “הָאֵם”. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהִפְרִיעַ אוֹתָהּ לִישֹׁן, רְגִילָה הָיְתָה לִישֹׁן עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּבֹּקֶר, כִּי בְּשֶׁל עֲבוֹדָתָהּ בַּתֵּיאַטְרוֹן אֵחֲרָה לִשְׁכַּב לִישֹׁן, – הָיוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ אֵלֶיהָ אַחַר כָּךְ רַק לְאֲרוּחַת הַבֹּקֶר. מָה רַב הָיָה תַּעֲנוּגָהּ לִרְאוֹתוֹ יוֹשֵׁב יַחַד אִתָּהּ, עַל כִּסְאוֹ הַגָבֹהַּ שֶׁנִקְנָה בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילָהּ.

– הֶעָרֵב הָאֹכֶל לְחִכְּךָ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ.

– כֵּן, עָרֵב מְאֹד, – עָנָה – כְּמוֹ בְּבֵית חוֹלִים, שֶׁשָׁם נוֹתְנִים לַחוֹלִים מַאֲכָלִים עֲרֵבִים!

כְּדַאי לְהָעִיר שֶׁאִם כִּי שׁוּם אִישׁ לֹא חִנֵךְ אֶת הַיֶלֶד בְּנִמוּסִין יָפִים, לֹא טוֹרֶנפִּיפּ וְלֹא אוֹבּוֹדקִינס, הֲרֵי תּוֹדוֹת לַצְנִיעוּת הַטִבְעִית שֶׁלוֹ וּלְאָפְיוֹ הַנָעִים הִצְטַיֵן תָּמִיד לְטוֹבָה מִשְׁאָר יַלְדֵי הַהֶפְקֵר שֶׁבַּמוֹסָד לִילָדִים עֲזוּבִים. תָּמִיד הִתְרוֹמֵם מֵעַל מַצָבוֹ הַדַל, מֵעַל גִילוֹ הֵן לְפִי הִתְנַהֲגוּתוֹ וְהֵן לְפִי הֲבָנָתוֹ. לַמְרוֹת פִּזוּר הַנֶפֶשׁ שֶׁלוֹ, הִרְגִישָׁה הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן בְּמַעֲלוֹת רוּחוֹ אֵלֶה. הִיא יָדְעָה אֶת קוֹרוֹתָיו, רַק אֶת אֲשֶׁר הָיָה מְסֻגָל לְסַפֵּר לָהּ, כְּלוֹמַר מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִתְגַלְגֵל לִידֵי טוֹרנפִּיפּ בַּעַל הַבֻּבּוֹת. נִרְאֶה שֶׁהָיָה יֶלֶד אֲסוּפִי וְהַגְבֶרֶת וֶסטוֹן שֶׁמָצְאָה בּוֹ “נִמוּסִין טְבוּעִים מִלֵדָה” לֹא הֵטִילָה כָּל סָפֵק כִּי וַדַאי הוּא בְּנָהּ שֶׁל אִשָׁה בַּעֲלַת יוֹחָסִין שֶׁנֶאֶלְצָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת יַלְדָהּ בְּשֶׁל מְסִבּוֹת קָשׁוֹת. וּמִיָד תֵּאֲרָה לָהּ בְּדִמְיוֹנָהּ מַחֲזֶה מַרְעִיד לֵב, שֶׁהָיָה מַצְלִיחַ מְאֹד עַל בָּמַת הַתֵּיאַטְרוֹן. הִיא עַצְמָהּ וַדַאי הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת אֶת הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי… מָה רַבּוֹת הַדְמָעוֹת שֶׁהָיְתָה מַזִילָה מֵעֵינֵי הַקָהָל!… מָה רַב הָיָה הָרשֶׁם הַמְזַעְזֵעַ שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה עַל הַנוֹכְחִים… וְכֻלָהּ נִרְגֶשֶׁת, וּמְזֻעְזַעַת, תָּפְסָה אֶת הַיֶלֶד וְלָחֲצָה אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, כְּשֶׁהִיא מְדַמָה בְּנַפְשָׁהּ כִּמְשַׂחֶקֶת אֶת הַתַּפְקִיד עַל הַבָּמָה וְשׁוֹמַעַת מְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת…

פַּעַם כְּשֶׁהַיֶלֶד הָיָה נִרְגָשׁ מִלְטִיפוֹתֶיהָ, אָמַר:

– הַגְבֶרֶת אַנָה!

– מָה רְצוֹנְךָ, חֲבִיבִי?

– יֵשׁ בִּרְצוֹנִי לְשָׁאֳלֵךְ…

– שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאַל אֶת אֲשֶׁר תִּרְצֶה.

– כְּלוּם לֹא תִּכְעֲסִי עָלַי?

– לִכְעוֹס? לֹא. לֹא!

– הֲלֹא לְכָל יֶלֶד יֵשׁ אִמָא, הֲלֹא כֵן?

– כֵּן, כְּרוּבִי הַטוֹב, לְכָל יֶלֶד יֵשׁ אֵם.

– לָמָה זֶה לֹא אֵדַע וְאַכִּיר אֶת אִמִי?…

– לָמָה?… מִשׁוּם שֶׁ… – עָנְתָה וֶסטוֹן נְבוֹכָה – מִשׁוּם שֶׁהָיְתָה סִבָּה לְכָךְ… אַךְ בְּאַחַד הַיָמִים תִּרְאֶה אוֹתָהּ… הָהּ, מֻבְטְחַתְנִי בְּכָךְ, כִּי תִּרְאֶה אוֹתָהּ!

– הֲלֹא לֹא פַּעַם אָמַרְתָּ לִי, כִּי הִיא יָפָה, גְבֶרֶת חֲשׁוּבָה?

– כֵּן, יָפָה מְאֹד וְנִכְבֶּדֶת!

– זוֹ מִנַיִן לָךְ?

– לְפִי מַרְאֶיךָ… – לְפִי חִיצוֹנִיוּתְךָ!… יֶלֶד תָּמִים, מָצָא לוֹ שְׁאֵלוֹת לִשְׁאֹל! הֲרֵי זֶה דָרוּשׁ לַמַחֲזֶה… כִּי אִמוֹ תִּהְיֶה נִכְבָּדָה וְיָפָה… אַךְ אַתָּה לֹא תָּבִין זֹאת!…

כֵּן, אֵינִי מֵבִין! – עָנָה הַיֶלֶד בְּקוֹל נוּגֶה. לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי כִּי אִמִי וַדַאי מֵתָה.

– מֵתָה? לֹא, לֹא!… אַל תַּחֲשֹׁב כָּךְ… לוּ מֵתָה, חָלִילָה, כִּי אָז לֹא הָיָה מָקוֹם לְמַחֲזֶה.

– אֵיזֶה מַחֲזֶה?..

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה רַק נָשְׁקָה לוֹ לַיֶלֶד.

אַךְ אִם לֹא מֵתָה – הִמְשִׁיךְ הַיֶלֶד אֶת חוּט שְׁאֶלוֹתָיו הַהֶגְיוֹנִי הַמַתְאִים לְגִילוֹ – וְהִיא גַם אִשָׁה נִכְבָּדָה, לָמָה זֶה אֵפוֹא הִפְקִירָה אוֹתִי?..

– הִיא הָיְתָה נֶאֱלֶצֶת לְכָךְ, מֹתֶק שֶׁלִי! נֶגֶד רְצוֹנָהּ!.. אַךְ לְעֻמַת זֹאת אַחַר כָּךְ, לִבְסוֹף…

– הַגְב' אַנָה…

– מָה?…

– הַאֵין אַתְּ.. אִמִי?

– מִי? אֲנִי? אִמְךָ?

• הֲרֵי אַתְּ קוֹרֵאת לִי יַלְדִי!

– כָּךְ נוֹהֲגִים לִקְרֹא לְכָל יֶלֶד קָטָן, כְּרוּבִי הַטוֹב!… מִסְכֵּן, מַה שֶׁהֶעֱלָה עַל דַעְתּוֹ… לֹא, אֵינִֶנִי אִמְךָ!… לוּ הָיִיתָ בְּנִי, לֹא הָיִיתִי מַפְקִירָה אוֹתְךָ לְעוֹלָם… לֹא, לֹא!

וְהַגְבֶרֶת אַנָה סִיְמָה אֶת הַשִׂיחָה שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת, וְהוּא הָלַךְ מִמֶנָה עָצוּב וּנְכֵה־רוּחַ.

יֶלֶד מִסְכֵּן, בֵּין אִם הוּא בְּנָם שֶׁל הוֹרִים עֲשִׁירִים וּבֵין שֶׁל עֲנִיִים אֻמְלָלִים, בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא יִרְאֵם לְעוֹלָם, כְּדֶרֶךְ כָּל הַיְלָדִים הָאֲסוּפִים!

בְּשָׁעָה שֶׁהַגְבֶרֶת וֶסטוֹן לָקְחָה תַּחַת חָסוּתָהּ אֶת הַיֶלֶד לֹא נָתְנָה לְעַצְמָהּ דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מִדַת הָאַחֲרָיוּת הָרַבָּה וְהִתְחַיְבֻיוֹתֶיהָ לַעֲתִידוֹ. כִּי יֵשׁ לְלַמְדוֹ וּלְהַשְׂכִּילוֹ וְ“לַעֲשׂוֹתוֹ לְאָדָם” – דָבָר זֶה לֹא הִטְרִידָהּ לְעֵת־עַתָּה, מִשׁוּם שֶׁעוֹדֶנוּ קָטָן: הֲרֵי הָיָה רַק כְּבֶן חָמֵשׁ וָחֵצִי. בְּדָבָר אֶחָד הָיְתָה בְּטוּחָה, לְעוֹלָם לֹא תַּפְקִירוֹ. מוּבָן שֶׁלֹא תָּמִיד יָכוֹל הָיָה לְלַווֹת אוֹתָהּ בְּטִיוּלֶיהָ וּבִנְסִיעוֹתֶיהָ, מֵעִיר לְעִיר, מִתֵּיאַטְרוֹן לְתֵיאַטְרוֹן וּבְיִחוּד מִשֶׁנָּסְעָה לְחוּץ־לָאָרֶץ. אָז יְהֵא עָלֶיהָ לְאַכְסְנוֹ בְּפֶּנְסִיוֹן… בְּפֶּנְסִיוֹן מְהֻדָר! אַךְ לְעָזְבוֹ, לְהַשְׁלִיכוֹ – לְעוֹלָם לֹא!

וּפַעַם פָּנְתָה לַמְשָׁרֶתֶת עַלִיזָה וְאָמְרָה:

– מִיוֹם לְיוֹם הוּא נַעֲשֶׂה נָעִים יוֹתֵר, הֲלֹא כֵן? וּמַה יָפִים נִמוּסָיו! אַהֲבָתוֹ הִיא לִי גְמוּל עַל כָּל הַטֹרַח שֶׁאֲנִי טוֹרַחַת לְמַעֲנוֹ!… וּמֶה חָבִיב הוּא! לְדַעְתִּי הוּא מְפֻתָּח בְּשִׂכְלוֹ לְמַעְלָה מִגִילוֹ!… כֵּיצַד עָלָה עַל לִבּוֹ הָרַעְיוֹן כִּי אִמוֹ אֲנִי!… תִּינוֹק מִסְכֵּן… כְּלוּם, מְסֻגָלָה הָיְתָה אִמוֹ לִהְיוֹת דוֹמָה אֵלַי! וַדַאי הָיְתָה אִשָׁה רְצִינִית… מְתוּנָה… וּבְכָל זֹאת עַלִיזָה, הֲלֹא עָלֵינוּ לְהַרְהֵר בַּדָבָר…

– בְּאֵיזֶה דָבָר, גְבִרְתִּי?

– מַה נַעֲשֶׂה לַעֲתִידוֹ?

– מַה נַעֲשֶׂה… כְּבָר עַתָּה?

– לֹא, לֹא עַתָּה… עַתָּה יִגְדַל וְיִפְרַח לוֹ כְּעֵץ פּוֹרֵחַ!.. אַךְ אַחַר כָּךְ, מִשֶׁתִּמְלֶאנָה לוֹ שֶׁבַע אוֹ שְׁמֹנֶה שָׁנִים?… הֲלֹא, דוֹמָה אֲנִי כָּךְ, אָז יֵלֵךְ הַיֶלֶד לְבֵית־הַסֵפֶר?

עַלִיזָה אָמְרָה לַעֲנוֹת כִּי כְּדַאי הָיָה לְמָסְרוֹ לֹא לְפֶּנְסִיוֹן, כִּי אִם לְמוֹסָד אַחֵר מַתְאִים יוֹתֵר, אַךְ הַגְבֶרֶת אַנָה לֹא נָתְנָה לָהּ לְסַיֵם אֶת דְבָרֶיהָ.

– מַה דַעְתֵּךְ, עַלִיזָה?…

– עַל אֹדוֹת מָה, גְבִרְתִּי?

– הֲיֶאֱהַב הַכְּרוּב שֶׁלָנוּ תֵּיאַטְרוֹן?

– הוּא הֲלֹא..

– כֵּן, הִסְתַּכְּלִי נָא יָפֶה אֵלָיו!… הוּא יִהְיֶה בָּחוּר יָפֶה… יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם נִפְלָאוֹת… נִכָּר בּוֹ כְּבָר עַתָּה כִּי יִהְיֶה אַחַד הַשַׂחֲקָנִים הָרָאשִׁיִים בַּתֵּיאַטְרוֹן.

– אָה – אָה – אָה! אַתְ מַפְלִיגָה לַמֶרְחַקִים!…

– אֲנִי אֲלַמְדוֹ לְשַׂחֵק עַל הַבָּמָה… הוּא יְהֵא תַּלְמִידָהּ שֶׁל אַנָה וֶסטוֹן! צְלִיל יָפֶה לְמִלִים אֵלוּ!

– כַּעֲבֹר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה?

– וּמַה בְּכָךְ, יְהֵא כַּעֲבֹר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה! וְהֲרֵי הוּא יִהְיֶה אָז בָּחוּר נֶהְדָר לְהַפְלִיא וְכָל הַשַׂחֲקָנִיוֹת…

– לְדַעְתִּי, גְבִרְתִּי, הַיֶלֶד לֹא יַסְכִּים לְעוֹלָם לִהְיוֹת שַׂחֲקָן.

– מַדוּעַ וְלָמָה?

– מִשׁוּם שֶׁהוּא רְצִינִי מִדַי מִכְּדֵי לִהְיוֹת שַׂחֲקָן…

– יִתָּכֵן, שֶׁצָדַקְתְּ, נִוָכַח אַחַר כָּךְ.

– לְעֵת־עַתָּה עוֹד חָזוֹן לַמוֹעֵד, גְבִרְתִּי!

וְאָכֵן, עוֹד חָזוֹן לַמוֹעֵד.

אַךְ לְפֶתַע עָלָה בְּלִבָּה שֶׁל הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן רַעְיוֹן חָדָשׁ, וְהוּא – הִיא גָמְרָה בְּנַפְשָׁהּ, כִּי עַל הַיֶלֶד לְהוֹפִיעַ בַּיָמִים הַקְרוֹבִים כְּשַׂחֲקָן עַל בָּמַת לִימֵרִיק.

– הוּא יוֹפִיעַ עַל הַבָּמָה!… אָכֵן רַק אִשָׁה מְפֻנֶקֶת כָּזֹאת, כּוֹכֶבֶת הַתֵּיאַטְרוֹן בַּיָמִים הָהֵם, מְסֻגָלָה הָיְתָה לְהַעֲלוֹת עַל לִבָּהּ רַעְיוֹן מְשֻׁנֶה כָּזֶה, – מְשֻׁנֶה, מַדוּעַ מְשֻׁנֶה?… אַדְרַבָּא, הַפַּעַם הָיָה הָרַעְיוֹן דַוְקָא מֻצְלָח.

הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן לָמְדָה אָז אַחַד הַתַַּפְקִידִים הַמְעֻנְיָנִים וְהַמְרַתְּקִים שֶׁבְּמַחֲזֶה אַנְגְלִי. שֵׁם הַמַחֲזֶה “סֵבֶל הָאֵם” כְּבָר הִזִיל דְמָעוֹת מֵעֵינֵי דוֹר שָׁלֵם – נְהַר דְמָעוֹת מַמָשׁ.

בְּמַחֲזֶה זֶה סֻפַּר עַל גוֹרָלוֹ שֶׁל יֶלֶד שֶׁהֻשְׁלַךְ, תּוֹךְ הֶכְרַח, בִּידֵי אִמוֹ וְשֶׁאַחַר כָּךְ הִיא מוֹצֵאת אוֹתוֹ בַּמַצָב הָאָיֹם וְהֶעָלוּב בְּיוֹתֵר.

תַּפְקִיד זֶה הָיָה, כְּמוּבָן, תַּפְקִיד אִלֵם. עַל הַיֶלֶד שֶׁמִלֵא תַּפְקִיד זֶה הֻטַל רַק לְקַבֵּל עָלָיו בְּאַהֲבָה אֶת הַלְטִיפוֹת, הַחִבּוּקִים, הַטִלְטוּלִים לְכָל צַד, אַךְ אָסוּר הָיָה לוֹ לְהוֹצִיא מִפִּיו אַף מִלָה אַחַת.

גִבּוֹרֵנוּ זֶה אֵין כָּמוֹהוּ הַמַתְאִים לְתַפְקִיד זֶה. הֵן מִבְּחִינַת גִילוֹ וְהֵן מִבְּחִינַת פָּנָיו הַחִוְרִים וְעֵינָיו הָרְגִילוֹת לְהַזִיל דְמָעוֹת. מָה רַב יִהְיֶה הָרשֶׁם מִשֶׁיוֹפִיעַ עַל הָבָּמָה, וְיַחַד עִם אִמוֹ הַמְאַמֶצֶת! בְּאֵיזוֹ הִתְעַנְיְנוּת, בְּאֵיזוֹ הִתְלַהֲבוּת תְּשַׂחֵק אֶת הַהוֹפָעָה הַחֲמִישִׁית בַּמַעֲרָכָה הַשְׁלִישִׁית, מְקוֹם שָׁם רוֹצִים לִגְזֹל מִמֶנָה אֶת בְּנָהּ! הֲרֵי הַמַעֲשֶׂה שֶׁעַל הַבָּמָה יִהְיֶה כִּמְעַט מְצִיאוּת. פַּחְדָהּ וּמוֹרָאָהּ עַל הִלָקַח בְּנָהּ יִהְיוּ כִּמְעַט מְצִיאוּתִיִים! נִרְאֶה שֶׁהַצְלָחָתָהּ בְּמַחֲזֶה זֶה תַּעֲלֶה עַל כָּל הַצְלָחוֹתֶיהָ עַד כֹּה.

כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הֵבִיאוּ אֶת הַיֶלֶד לְחֲזָרָה.

לְכַתְּחִלָה הָיָה מֻפְתָּע מְאֹד מִכָּל אֲשֶׁר רָאָה וְשָׁמַע. אִם כִּי הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן, בְּמִשְׂחָקָהּ, קָרְאָה לוֹ “יַלְדִי הַיָקָר” לֹא בָּכְתָה בְּשָׁעָה שֶׁלָחֲצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ. וְאָכֵן לָמָה הָיָה לָהּ לִבְכּוֹת בִּשְׁעַת הַחֲזָרוֹת? כְּלוּם לֹא תְּקַלְקֵל אֶת עֵינֶיהָ עַל־יְדֵי־כָּךְ! דַיָהּ לַצָרָה בִּשְׁעָתָהּ, כַּאֲשֶׁר תִּבְכֶּה לְעֵינֵי קְהַל הַנוֹכְחִים.

הַיֶלֶד הָיָה נָבוֹךְ מְאֹד. הוּא הָיָה מְדֻכָּא לְגַמְרֵי לְמַרְאֵה הַנַעֲשֶׂה שָׁם “מֵאֲחוֹרֵי הַקְלָעִים” הָאֲפֵלִים. הָאוּלָם הָעֲנָקִי הָרֵיק, שֶׁהָאוֹר חָדַר אֵלָיו בְּקֹשִי דֶרֶךְ אֶשְׁנָב קָטָן, הָאַפְלוּלִי וְהֶעָקֹם, כְּאִלוּ נִמְצָא בּוֹ מֵת. בְּכָל זֹאת מִלֵא סִיב – הוּא הַיֶלֶד – אֶת כָּל אֲשֶׁר הֻטַל עָלָיו וְהַגְבֶרֶת וֶסטוֹן הִתְנַבְּאָה, כִּי הוּא יַצְלִיחַ מְאֹד מְאֹד בַּמַחֲזֶה וְאַף הִיא כְּמוּבָן.

יִתָּכֵן, כִּי לֹא הַכֹּל סָבְרוּ כְּמוֹתָהּ וְהָיוּ בְּטוּחִים כָּמוֹהָ. לַשַׂחֲקָנִית וֶסטוֹן לֹא חָסְרוּ בֵּין “יְדִידֶיהָ הַטוֹבִים” קַנָאִים וְקַנָאִיוֹת. לֹא פַּעַם פָּגְעָה בִּכְבוֹדָם שֶׁלֹא בְּמִתְכַּוֵן. עַתָּה בְּשֶׁל אָפְיָהּ וּתְכוּנָתָהּ לְהַגְזִים, הִרְבְּתָה לַהַג, כִּי יֶלֶד זֶה עָתִיד לִהְיוֹת, בְּהַדְרָכָָתָהּ, אֶחָד מִגְדוֹלֵי הַשָׂחֲקָנִים שֶׁבָּעוֹלָם!.. וְאָמְנָם הִיא הִגְדִישָׁה הַפַּעַם אֶת הַסְאָה.

סוֹף סוֹף הִגִיעַ יוֹם הַהַצָגָה. הָיָה זֶה יוֹם ה', 19 בְּאוֹקְטוֹבֶּר. מוּבָן שֶׁהַגְבֶרֶת וֶסטוֹן הָיְתָה אוֹתוֹ יוֹם עַצְבָּנִית. פַּעַם הָיְתָה תּוֹפֶסֶת אֶת סִיב, הַיֶלֶד, מְנַשֶׁקֶת אוֹתוֹ לוֹחֶצֶת אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ בְּעַצְבָּנוּת, וּפַעַם הָיְתָה מִתְרַגֶזֶת וּמְגָרֶשֶׁת אוֹתוֹ.

אֵין פֶּלֶא אֵפוֹא שֶׁהַתֵּיאַטְרוֹן הָיָה הָעֶרֶב מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה. גָרְמוּ לְכָךְ גַם הַמוֹדָעוֹת, שֶׁעוֹרְרוּ סַקְרָנוּת רַבָּה:

הַיֶלֶד וַדַאי הָיָה נֶהֱנֶה הֲנָאָה רַבָּה אִלְמָלֵא קָרָא אֶת הַמוֹדָעָה; הוּא הֲרֵי יָדַע קְרוֹא, בְּיִחוּד כְּשְׁשְׁמוֹ הִתְנוֹסֵס בְּאוֹתִיוֹת גְדוֹלוֹת “שָׁחוֹר עַל גַבֵּי לָבָן”! אַךְ בִּמְקוֹם הַשִׂמְחָה, תְּקָפַתּוּ עַצְבוּת.

עַד עַתָּה לֹא עָשָׂה חֲזָרוֹת בְּ“תִלְבּשֶׁת הַהַצָגָה”, וְהוֹפִיעַ עַל הַבָּמָה בִּבְגָדָיו הַיָפִים, שֶׁבָּהֶם בָּא לַתֵּיאַטְרוֹן, וּפֶתַע בַּחֲדַר הַמֶלְתָּחָה, מְקוֹם שָׁם הָיוּ מֻנָחִים בִּגְדֵי הַהֶרְצוֹגִית קֶנְדַל, רָאָה בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת שֶׁעַלִיזָה עָמְדָה לְהַלְבִּישׁוֹ בָּהֶם. טַעַם הַדָבָר הוּא שֶׁבַּמַחֲזֶה מוֹצֵאת הָאֵם אֶת יַלְדָהּ הֶעָנִי הֶעָזוּב בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת. בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁהִיא עַצְמָהּ לְבוּשָׁה שֵׁשׁ, שָׁנִי, מֶשִׁי וְעֲדָיִים.

מִשֶׁרָאָה אֶת בְלוֹיֵי הַסְחָבוֹת, חָשַׁב בְּלִבּוֹ, כִּי אוֹמְרִים לְשַלְחוֹ שׁוּב לְ“מוֹסַד לִילָדִים”.

– גְבֶרֶת אַנָה… גְבֶרֶת אַנָה! – קָרָא בְּקוֹל.

– מַה לְךָ כִּי נִזְעַקְתָּ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן.

– אָנָא, אַל תְּגָרְשִׁינִי מִפָּנַיִךְ!..

– מִי אוֹמֵר לְגָרֶשְׁךָ?… מַה זֶה תְּדַבֵּר?

– אַךְ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת נוֹרָאִים אֵלֶה.

– הִנֵה!… מַה שֶׁהֶעֱלָה עַל דַעְתּוֹ…

– אַל תְּפֶחֵד טִפְּשׁוֹן!… עֲמֹד יָשָׁר! – אָמְרָה עַלִיזָה בִּנְזִיפָה, בְּהַלְבִּישָׁהּ אוֹתוֹ.

– הוֹי, כְּרוּב מִסְכֵּן! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן הַנִרְגֶשֶׁת, בְּתַקְנָהּ אֶת הָאִפּוּר שֶׁעַל פָּנֶיהָ. – כְּרוּב מִסְכֵּן… – הוֹסִיפָה בְּחַכְלְלָהּ אֶת לְחָיֶיהָ. – לוּ יָדְעוּ זֹאת בָּאוּלָם! אַגַב, בֵּין כֹּה יִוָדַע לָהֶם הַדָבָר. מָחָר הֲרֵי זֶה יִתְפַּרְסֵם בָּעִתּוֹנִים… כְּלוּם תֵּאֵר לוֹ הַיֶלֶד כַּדָבָר הַזֶה!

וְהִיא הוֹסִיפָה לְהִתְיַפּוֹת.

– לֹא, לֹא… יַלְדוֹן טִפְּשׁוֹן! רַק הֲלָצָה הִיא…

– הֲלָצָה, גְבֶרֶת אַנָה?

– כֵּן, וְאֵין צֹרֶךְ לְהַזִיל דְמָעוֹת!

הִיא עַצְמָהּ הָיְתָה מִתְפָּרֶצֶת בִּבְכִי לוּלֵא חָשְׁשָׁה, כִּי תְּקַלְקֵל בַּדְמָעוֹת אֶת הָאִפּוּר.

וְעַלִיזָה אָמְרָה תּוֹךְ נַעֲנוּעַ רֹאשִׁי.

– הִנֵה אַתּ נוֹכַחַת עַתָּה בְּעַצְמֵךְ כִּי לֹא יִהְיֶה שַׂחֲקָן לְעוֹלָם!

בְּאוֹתָה שָׁעָה הִבִּיט הַיֶלֶד נוּגוֹת, עַל הַסְחָבוֹת שֶׁהִלְבִּישׁוּהוּ.

אָז עָלָה עַל דַעְתָּהּ שֶׁל וֶסטוֹן לְהַעֲנִיק לוֹ מַתָּנָה לִירָה שְׁטֶרְלִינג. “יְהֵא זֶה שְׂכָרוֹ הָרִאשׁוֹן”, אָמְרָה, וְהַיֶלֶד שֶׁהִתְנַחֵם חִישׁ בְּלִירַת הַזָהָב הִסְתִּירָהּ בְּכִיסוֹ.

אַחַר כָּךְ לָטְפָה אוֹתוֹ אַנָה וֶסטוֹן בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, יָצְאָה עַל הַבָּמָה וּפָקְדָה עַל עַלִיזָה לְהַשְׁגִיחַ יָפֶה עַל הַיֶלֶד וְלֹא לָתֵת לוֹ לָצֵאת מֵהַמֶלְתָּחָה עַד הַמַעֲרָכָה הַשְׁלִישִׁית שֶׁאָז עָלָיו לְהוֹפִיעַ.

אוֹתוֹ עֶרֶב נִמְכְּרוּ כָּל הַכַּרְטִיסִים, אִם כִּי הַמַחֲזֶה לֹא הָיָה חָדָשׁ כְּלָל. מַחֲזֶה זֶה הֻצַג כְּבָר בְּאַנְגְלִיָה כְּאֶלֶף פְּעָמִים.

הַמַעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה עְָבְרָה יָפֶה. הַשַׂחֲקָנִית אַנָה וֶסטוֹן זָכְתָה בִּתְשׁוּאוֹת סוֹעֲרוֹת וּבְצֶדֶק. הִיא הִקְסִימָה אֶת הַנוֹכְחִים בְּכִשְׁרוֹנָהּ הַמַבְרִיק וּמִשְׂחָקָהּ הַלוֹהֵט.

לְאַחַר הַמַעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה חָזְרָה הַהֶרְצוֹגִית קֶנְדַל לַמֶלְתָּחָה, וּלְתִמְהוֹנוֹ הַגָדוֹל שֶׁל סִיב, פָּשְׁטָה אֶת בְּגָדֶיהָ הַמְפֹאָרִים וְלָבְשָׁה בִּגְדֵי מְשָׁרֶתֶת.

הַיֶלֶד שֶׁהִתְבַּלְבֵּל לְמַרְאֵה הַדָבָר הִבִּיט בִּמְבוּכָה וָפַחַד עַל הַשִׁנוּי הַמְשֻׁנֶה הַזֶה.

מִיָד נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל סְגָן הַבַּמַאי, קוֹל שֶׁהִרְטִיט אֶת לִבּוֹ וְ“הַמְשָׁרֶתֶת” שֶׁרָמְזָה לוֹ בַּיָד, אָמְרָה:

– חַכֵּה נָא, יַלְדִי… עוֹד מְעַט וְיַגִיעַ תּוֹרְךָ.

וְהִיא יָצְאָה אֶל הַבָּמָה.

הַ“מְשָׁרֶתֶת” הִצְלִיחָה לֹא פָּחוֹת מֵהַנְסִיכָה בַּמַעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, וְהַמָסָךְ הוּרַד אַחֲרֵי הַמַעֲרָכָה תּוֹךְ תְּשׁוּאוֹת חֵן חֵן סוֹאֲנוֹת בְּיוֹתֵר.

הִיא חָזְרָה אֶל הַמֶלְתָּחָה וְצָנְחָה עֲיֵפָה עַל הַסַפָּה, כְּדֵי לָנוּחַ מְעַט וְלֶאֱסֹף כֹּחַ לַמַעֲרָכָה הַבָּאָה. הַפַּעַם הָיָה עָלֶיהָ לְהַחֲלִיף שׁוּב אֶת בְּגָדֶיהָ. עַתָּה לֹא הָיְתָה עוֹד מְשָׁרֶתֶת; הַגְבֶרֶת הַזֹאת שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה בִּגְדֵי אֵבֶל, הִזְדַקְנָה קְצָת, כִּי בֵּין הַמַעֲרָכָה הַשְׁנִיָה וּבֵין הַמַעֲרָכָה הַשְׁלִישִׁית חָלְפוּ חָמֵשׁ שָׁנִים.

הַיֶלֶד שֶׁעָמַד בְּפִנָה נִדְהַם לְמַרְאֵה עֵינָיו, שֶׁקָמוּ, וְלֹא נָע וְלֹא זָע מִמְקוֹמוֹ. הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן שֶׁהָיְתָה נִרְגֶשֶׁת מְאֹד, כִּמְעַט וְלֹא שָׂמָה לֵב אֵלָיו.

הִיא הִשְׁגִיחָה בּוֹ רַק אָז מִשֶׁהִתְכּוֹנְנָה לָצֵאת לַבָּמָה.

– הֲתֵדַע, יַלְדִי, – אָמְרָה – עַתָּה תּוֹרְךָ.

– שֶׁלִי, גְבֶרֶת אַנָה?

– וְאַל תִּשְׁכַּח כִּי סִיב שִׁמְךָ.

– סִיב? כֵּן, כֵּן!

עַלִיזָה, שַׁנְנִי לוֹ כָּל הַזְמַן עַד שֶׁתּוֹרִידִיהוּ לְמַטָה לַבַּמַאי, כִּי סִיב שְׁמוֹ.

– כְּמִצְוָתֵךְ, גְבִרְתִּי.

– וְהָעִקָר שֶׁאַל יְאַחֵר. וְלֹא – אִיְמָה בְּאֶצְבַּע צְרֶדָה עַל הַיֶלֶד – יִקְחוּ מִמְךָ אֶת לִירַת הַזָהָב. וּבְכֵן, אַל תִּשְׁכַּח…

– וָלֹא – יוֹשִׁיבוּהוּ בְּבֵית הַסֹהַר, – הוֹסִיפָה עַלִיזָה, בְּלָטְשָׁהּ עֵינֵי זַעַם.

סִיב הַמְדֻמֶה מִשֵׁשׁ אֶת הַלִירָה שֶׁבְּכִיסוֹ וְהֶחְלִיט בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא לְהִפָּרֵד מִמֶנָה.

לִבְסוֹף הִגִיעַ הָרֶגַע הַחֲגִיגִי. עַלִיזָה תָּפְסָה אֶת יַד סִיב וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל הַבָּמָה.

סִיב הָיָה מְסֻנְוָר מֵרֹב הָאוֹר שֶׁעַל הָבָּמָה וְהִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי כַּאֲשֶׁר הַשַׂחֲקָנִים הַגְחוּנִים עָלָיו צָחֲקוּ לוֹ בִּמְלֹא הַפֶּה.

וְהוּא הִרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ נֶעֱלָב מְאֹד בִבְלוֹיֵי הַסְחָבוֹת הַמְעוֹרְרִים גֹעַל!

לִבְסוֹף נִשְׁמְעוּ שָׁלֹש נְקִישׁוֹת.

– סִיב רָעַד, מַמָשׁ כְּאִלוּ נָקְשׁוּ אוֹתָן עַל גַבּוֹ.

– הַמָסָךְ הוּרַם.

עַל הַבָּמָה, שֶׁתִּפְאַרְתָּהּ סִמְלָה בִּקְתָּה, הָיְתָה רַק הַנְסִיכָה קֶנדֶל, שֶׁסִפְּרָה אֶת דְבָרֶיהָ. עוֹד מְעַט וְתִפָּתַח הַדֶלֶת וּבַפֶּתַח יוֹפִיעַ יֶלֶד כְּשֶׁיָדָיו מוּשָׁטוֹת, וּכְפִי שֶׁיִתְבָּרֵר הֲרֵי זֶה יַלְדָהּ שֶׁלָהּ. אַגַב, יֵשׁ לְצַיֵן כִּי עוֹד בַּחֲזָרוֹת הִצְטַעֵר הַיֶלֶד מְאֹד עַל כִּי מְאַלְצִים אוֹתוֹ לְבַקֵשׁ נְדָבוֹת. הֲרֵי גַאֲוָתוֹ הַטִבְעִית נִפְגְמָה תָּמִיד כַּאֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו, בִּהְיוֹתוֹ בַּמוֹסָד, לְבַקֵשׁ נְדָבוֹת. אָמְנָם הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן אָמְרָה לוֹ, כִּי זֶה רַק לְמַרְאִית עַיִן, אַךְ בְּכָל זֹאת הָיָה זֶה לְמֹרַת רוּחוֹ… מִתּוֹךְ תְּמִימוּתוֹ קִבֵּל אֶת הַדָבָר בִּרְצִינוּת וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ לְסִיב אֻמְלָל.

בְּעוֹד הוּא מְצַפֶּה לְהוֹפָעָתוֹ, כְּשֶׁהַבַּמַאי מַחֲזִיקוֹ בְּיָדוֹ, הֵצִיץ מִן חֲרַךְ הַדֶלֶת. בְּאֵיזֶה תִּמָהוֹן הִסְתַּכֵּל בַּקָהָל הַצָפוּף, בַּמְנוֹרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁלְאֹרֶךְ מַשְׁקוֹף הַכְּנִיסָה. נִבְרֶשֶׁת גְדוֹלָה הָיְתָה תְּלוּיָה כְּאִלוּ בָּאֲוִיר, מַמָשׁ כַּדוּר אֵשׁ. לֹא הָיָה זֶה דוֹמֶה כְּלָל לַמַרְאֶה שֶׁרָאָה בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵר בַּהַצָגוֹת בְּשִׁבְתּוֹ בַּיָצִיעַ.

בְּרֶגַע זֶה פָּנָה אֵלָיו הַבַּמַאי וְאָמַר:

– וּבְכֵן, חֲזַק וְאֱמָץ, סִיב!

– כֵּן, אֲדוֹנִי.

– זְכֹר אֵפוֹא… אַתָּה תֵּלֵךְ יָשָׁר לְאִמְךָ, אַךְ הַשְׁגַח יָפֶה שֶׁלֹא תִּפֹּל!

– טוֹב, אֲדוֹנִי.

– אַתָּה תּוֹשִׁיט אֶת יָדְךָ…

– כֵּן, אֲדוֹנִי… הִנֵה כָּךְ?

וְהוּא הֶרְאָה לוֹ לַבַּמַאי אֶת יָדוֹ הַקְפוּצָה.

– לֹא כָּךְ, טִפְּשׁוֹן!… כָּךְ מְקַמְצִים אֶגְרוֹף! עָלֶיךָ לָלֶכֶת בְּיָד פְּתוּחָה, כִּי הֲרֵי אַתָּה מְבַקֵשׁ נְדָבָה…

כֵּן, אֲדוֹנִי.

– וּבְיִחוּד לֹא לְהוֹצִיא הֶגֶה… שׁוּם מִלָה!…

– כֵּן. אֲדוֹנִי.

דֶלֶת הַבִּקְתָּה נִפְתְּחָה וְהַבַּמַאי דָחַף אֶת הַיֶלֶד אֶל הַבָּמָה.

– הַיֶלֶד עָשָׂה אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים עַל הַבָּמָה. הוֹי מַה דָפַק לִבּוֹ!

מִכָּל קַצְווֹת הָאוּלָם נִשְׁמַע רַחַשׁ הַסְכָּמָה, בְּשָׁעָה שֶׁסִיב, בְּיָד רוֹעֶדֶת וּבְעֵינַיִם מוּרָדוֹת, הִתְקָרֵב בְּהִסוּס אֶל הָאִשָׁה הַלְבוּשָׁה אֲבֵלוּת. מֻרְגָשׁ הָיָה כִּי נֻסָה בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת, שֶׁלֹא הֵעִיקוּ עָלָיו כְּלָל.

הוּא נִתְקַבֵּל בִּתְשׁוּאוֹת אַדִירוֹת, שֶׁבִּלְבְּלוּהוּ לְגַמְרֵי.

פֶּתַע, קָמָה הַנְסִיכָה, מְצִיצָה בּוֹ, נִרְתַּעַת, פּוֹתַחַת זְרוֹעוֹתֶיהָ.

מִלִבָּהּ מִתְפָּרֶצֶת צְעָקָה נוֹרָאָה!

– זֶהוּ!… זֶהוּ!… אֲנִי הִכַּרְתִּיו!… זֶהוּ סִיב… זֶהוּ יַלְדִי! – וְהִיא מוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ אֵלָיו, לוֹחֶצֶת אֶל לִבָּהּ, מַעְתִּירָה עָלָיו נְשִׁיקוֹת. הוּא מַחֲרִישׁ. הִיא בּוֹכָה, הַפַּעַם בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ מַמָשׁ וְצוֹעֶקֶת:

– יַלְדִי… הַיְצוּר הֶעָלוּב הַמִסְכֵּן הַזֶה מְבַקֵשׁ אֶצְלִי נְדָבָה!

דָבָר זֶה מַתְחִיל לְהַדְאִיג אֶת סִיב, וְאִם כִּי אָסוּר לוֹ לְדַבֵּר, לֹא הִבְלִיג.

– אֲנִי יַלְדֵךְ? – שָׁאַל.

– שְׁתֹק! – אוֹמֶרֶת לוֹ חֶרֶשׁ הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן – וְאַחַר כָּךְ הִמְשִׁיכָה:

– כְּעֹנֶשׁ מִן הַשָׁמַיִם נִלְקַח מִמֶנִי וְעַתָּה הֻחְזַר לִי!

תּוֹךְ בְּכִי מַר הִיא מַשְׁמִיעָה אֶת כָּל הַדִבּוּרִים הַמְקֻטָעִים הַלָלוּ וּמַעְתִּירָה נְשִׁיקוֹת עַל סִיב תּוֹךְ דְמָעוֹת שָׁלִישׁ. מֵעוֹלָם עוֹד לֹא לָטְפוּ כָּךְ יֶלֶד, מֵעוֹלָם עוֹד לֹא לָחַץ כָּךְ אִישׁ אֶל לִבּוֹ הַדוֹפֵק יֶלֶד!

הַנְסִיכָה פּוֹרֶצֶת פֶּתַע בִּצְעָקָה:

– סִיב. – קוֹרֵאת הִיא – לֹא תַּעַזְבֵנִי שׁוּב לְעוֹלָם!

– לֹא, גְבֶרֶת וֶסטוֹן!

– שְׁתֹק! – אָמְרָה לוֹ חֶרֶשׁ.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִפְתְּחָה פֶּתַע דֶלֶת הַבִּקְתָּה, וְעַל הַסַף נִרְאוּ שְׁנֵי גְבָרִים. אֶחָד מֵהֶם בַּעַל וְהַשֵׁנִי – חוֹקֵר בֵּית־הַדִין.

– קַח אֶת הַיֶלֶד הַזֶה, – אָמַר הַבַּעַל לַחוֹקֵר – שֶׁלִי הוּא!

– לֹא, אֵין זֶה בִּנְךָ! – עוֹנָה הַנְסִיכָה, כְּשֶׁהִיא סוֹחֶבֶת אֶת סִיב לְצַד אַחֵר.

– אֵינְךָ אָבִי! – קָרָא הַיֶלֶד.

אֶצְבְּעוֹת הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן הִדְקוּ כֹּה אֶת יָדוֹ, עַד כִּי לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק עוֹד וּפָרַץ בִּצְעָקָה. אַךְ צְעָקָה זוֹ הָיְתָה כְּאִלוּ בִּמְקוֹמָהּ וְלֹא הִפְרִיעַ לְתֹכֶן הַמִשְׂחָק. עַתָּה הַנְסִיכָה – הֲרֵיהִי כְּבָר אֵם, הַמְגִנָה עַל יַלְדָהּ. הִיא לְבִיאָה שֶׁלֹא תִּתֵּן לְשׁוּם יְצוּר אֶת גוּרָהּ!

בְּיִחוּד כְּשֶׁגַם הַגוּר עַצְמוֹ, שֶׁקִבֵּל אֶת הַמִתְרַחֵשׁ עַל הַבָּמָה כִּמְצִיאוּת מַמָשׁ, הִתְחִיל לְהִתְגוֹנֵן וּלְהִשְׁתַּמֵט מִידֵי הַנָסִיךְ וְרָץ אֶל הַנְסִיכָה.

– הוֹי גְבֶרֶת אַנָה – אוֹמֵר הוּא, לָמָה אָמַרְתְּ לִי אֵפוֹא כִּי לֹא אִמִי אַתְּ!

– הֲתִשְׁתַּתֵּק סוֹף סוֹף, מִסְכֵּן! שְׁתֹק! לָחֲשָׁה לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַבַּעַל וְהַחוֹקֵר הָיוּ נְבוֹכִים.

– כֵּן, כֵּן – עָנָה סִיב – אַתְּ אִמִי… הֲרֵי אָמַרְתִּי לָךְ, כִּי אַתְּ אִמִי, אִמִי הָאֲמִתִּית!

כָּל הַנוֹכְחִים בָּאוּלָם הִרְגִישׁוּ כִּי דִבּוּרִים אֵלֶה אֵינָם מֵ“הַתַּפְקִיד”. נִשְׁמְעוּ רַחַשׁ, צְחוֹק. לֵצִים אֲחָדִים מוֹחֲאִים כַּף בְּעַלִיזוּת בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לִבְכּוֹת, מִכֵּיוָן שֶׁיֶלֶד מִסְכֵּן זֶה, שֶׁחָשַׁב שֶׁמָצָא אֶת אִמוֹ בִּדְמוּת הַנְסִיכָה מִקֶנדַל, הָיָה רָאוּי לְחֶמְלָה רָבָּה!

הַגְבֶרֶת אַנָה וֶסטוֹן הִרְגִישָׁה בְּתַפְקִידָהּ הַמְגֻחָךְ. גֻנְבוּ אֵלֶיהָ מֵאֲחוֹרֵי הַקְלָעִים, מִ“ידִידוֹתֶיהָ הַטוֹבוֹת”, הֶעָרוֹת לַגְלְגָנִיוֹת.

נְבוֹכָה וַעֲיֵפָה תְּקָפָהּ רֹגֶז רַב… סִבַּת הַדְבָרִים הָיָה הַטִּפְּּשׁוֹן הַזֶה שֶׁאָמְרָה לִקְרֹעַ אוֹתוֹ כַּדָג! אַךְ כֹּחָהּ עָזַב אוֹתָהּ וְהִיא צָנְחָה בְּלִי הַכָּרָה בָּרֶגַע שֶׁהַמָסָךְ הוּרַד לִתְרוּעַת הַצְחוֹק שֶׁל כָּל הָאוּלָם.

אוֹתוֹ לַיְלָה עָזְבָה הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן, שֶׁהוּבְאָה מֵהַתֵּיאַטְרוֹן לַמָלוֹן, עִם הַמְשָׁרֶתֶת עַלִיזָה אֶת הָעִיר לִימֶרִיק. הִיא הִסְתַּלְקָה מִלְהוֹפִיעַ בַּהַצָגוֹת הַבָּאוֹת שֶׁעָמְדוּ לְהַצִיג בְּשָׁבוּעַ זֶה וְשִׁלְמָה אֶת הַהֶפְסֵד. מֵאָז לֹא הוֹפִיעָה שׁוּב בַּתֵּיאַטְרוֹן שֶׁל לִימֶרִיק.

וַאֲשֶׁר לַיֶלֶד, הֲרֵי אַף לֹא הִתְעַנְיְנָה בּוֹ. הִיא הִתְרַחֲקָה מִמֶנוּ כְּמוֹ מִדָבָר טָמֵא. אֵין בָּעוֹלָם קֶשֶׁר שֶׁלֹא יִנָתֵק, כְּשֶׁנִפְגַע כְּבוֹד הָאָדָם!

* * *

הַיֶלֶד שֶׁנִשְׁאַר גַלְמוּד לֹא תָּפַס אֶת כָּל הַמִתְרַחֵשׁ, אַךְ הַרְגֵשׁ הִרְגִישׁ כִּי הָיָה מָקוֹר לְאָסוֹן גָדוֹל וְהוּא הִתְחַמֵק בְּלִי שֶׁיַרְגִישׁ בּוֹ מִישֶׁהוּ. הוּא נָדַד כָּל הַלַיְלָה בִּרְחוֹבוֹת לִימֶרִיק עַד שֶׁנִקְלַע, לְגַן רְחַב־יָדַיִם שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים בּוֹ בִּיתָנִים קְטַנִים וְלוּחוֹת אֶבֶן עִם צְלָבִים.

בָּאֶמְצַע הִתְנַשֵׂא בִּנְיַן עֲנָק, שֶׁבְּחֶלְקוֹ הָיָה מוּאָר בְּאוֹר הַיָרֵחַ.

הָיָה זֶה בֵּית הַקְבָרוֹת שֶׁל הָעִיר לִימֶרִיק, שֶׁצָמַח בּוֹ הַרְבֵּה יֶרֶק, וְהָיוּ בּוֹ שְׁבִילֵי חוֹל, נְחָלִים, כִּכְּרוֹת־דֶשֶׁא, שֶׁשִׁמֵשׁ מְקוֹם טִיוּל נָעִים לְתוֹשָׁבֵי הָעִיר. לוּחוֹת הָאֶבֶן הָיוּ הַקְבָרִים, הַבִּיתָנִים – מַצֵבוֹת וְהַבִּנְיָן – כְּנֵסִיָה.

הַיֶלֶד בִּלָה שָׁם כָּל הַלַיְלָה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב עַל אִצְטַבָּה שֶׁלְיַד הַכְּנֵסִיָה וְכֻלוֹ רוֹעֵד מִפַּחַד שֶׁמָא יוֹפִיעַ הַנָסִיךְ מִקֶנדַל וְיִרְצֶה לְקַחְתּוֹ. וּגְבֶרֶת אַנָה אֵינֶנָה כָּאן שֶׁתָּגֵן עָלָיו! יוֹבִילוּהוּ הַרְחֵק… הַרְחֵק… לְאֶרֶץ “הַחַיוֹת הַנוֹרָאוֹת”. הוּא לֹא יִרְאֶה שׁוּב אֶת אִמוֹ וְאֶגְלֵי דֶמַע הִתְגַלְגְלוּ עַל לְחָיָיו.

עִם שַׁחַר שָׁמַע הַיֶלֶד קוֹל קוֹרֵא לוֹ.

לְיָדוֹ עָמְדוּ אִישׁ וְאִשָׁה, אִכָּרִים, שֶׁבְּמִקְרֶה נִתְקְלוּ בּוֹ בְּלֶכְתָּם לְתַחֲנַת הָעֶגְלוֹנִים.

– מַה מַעֲשֶׂיךָ פֹּה? – שְׁאֵלוֹ הָאִכָּר.

הַיֶלֶד כֹּה נִבְהַל עַד שֶׁנֶעְתְּקוּ מִלִים מִפִּיו.

– אֱמֹר, מַה מַעֲשֶׂיךְ כָּאן? – חָזַר הָאִכָּר עַל דְבָרָיו בְּרַכּוּת.

הַיֶלֶד הוֹסִיף לְהַחֲרִישׁ.

– הֵיכָן אָבִיךָ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הָאִשָׁה.

– אֵין לִי אַבָּא! – עָנָה סוֹף סוֹף.

– וְאִמְךָ?

– גַם אִמָא אֵין לִי עוֹד!

– זֶהוּ יֶלֶד עָזוּב – אָמַר הָאִכָּר.

– לוּ הָיָה לָבוּשׁ כְּהֹגֶן, כִּי אָז הָיָה הָאִכָּר מַנִיחַ כִּי תָּעָה בַּדֶרֶךְ, וְהָיָה מִשְׁתַּדֵל לַהֲשִׁיבוֹ לְמִשְׁפַּחְתּוֹ; אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת בְּלוֹיֵי הַסְחָבוֹת אֲשֶׁר עָלָיו, הָיָה מְשֻׁכְנָע, כִּי יֶלֶד הֶפְקֵר הוּא.

– בּוֹא אִתָּנוּ – אָמַר הָאִכָּר.

וּבְקַחְתּוֹ אֶת הַיֶלֶד אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:

– הֲרֵי עוֹד יֶלֶד אֶחָד לֹא יַכְבִּיד בְּיוֹתֵר עָלֵינוּ, הֲלֹא כֵן, מַרְטִינָה?

– וַדַאי, מַרְטִין!

וּמַרְטִינָה מָחֲתָה בִּנְשִׁיקוֹתֶיהָ אֶת דִמְעוֹתָיו הַגְדוֹלוֹת שֶׁל הַיֶלֶד.

 

פֶּרֶק ח': חַוַת קֶרוּאַן    🔗

כִּי הַחַיִים בְּחֶבֶל אוּלסטֶר לֹא הֵאִירוּ פָּנִים בְּיוֹתֵר לַיֶלֶד – אֵין זֶה קָשֶׁה לְתָאֵר, אִם כִּי שׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע אֶל נָכוֹן, הֵיכָן וְאֵיךְ בִּלָה אֶת שְׁנוֹת חַיָיו הָרִאשׁוֹנוֹת בִּנְסִיכוּת דוֹנִיגַל.

חֶבֶל קוֹנַט אַף הוּא לֹא הֵאִיר לוֹ פָּנִים בְּיוֹתֵר, בְּיִחוּד אִם נִזְכֹּר אֶת יְמֵי שְׁהוֹתוֹ אֵצֶל טוֹרֶנפִּיפּ, בַּעַל הַבֻּבּוֹת וְאַחַר כָּךְ בְּ“מוֹסָד לִילָדִים עֲזוּבִים”.

מִשֶׁזָכָה סוֹף סוֹף לְהִסְתַּדֵר, בְּחֶבֶל מְיוּנסטֶר, אֵצֶל הַשַׂחֲקָנִית הַמְפֻרְסֶמֶת אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר כִּי נֶחְלַץ כְּבָר מִידֵי הַדַלוּת וְהָעֹנִי. אַךְ לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם! הוּא נֶעֱזַב שׁוּב וְעַתָּה טִלְטֵל אוֹתוֹ הַגוֹרָל לְנִבְכֵי קֶרִי, שֶׁבִּדְרוֹם מַעֲרַב אִירְלַנד. מַה טוֹב הָיָה לוּ לְפָחוֹת רִחֵם עָלָיו עַתָּה הַמַזָל וְלֹא יְנֻתַּק עוֹד מֵאַנְשֵׁי חֶסֶד אֵלֶה, שֶׁלָקָחוּהוּ תַּחַת חָסוּתָם.

חַוַת קֶרוּאַן הָיְתָה בַּת מֵאָה אַקְר אֲדָמָה. הַקַרְקַע לֹא הָיְתָה פּוֹרִיָה בְּיוֹתֵר. וְנוֹסָף לְכָךְ הָיָה עַל הָאִכָּר לְשַׁלֵם דְמֵי חֲכִירָה לְבַעַל הָאֲחֻזָה – לִירָה לְאַקְר בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

אֵלֶה הָיוּ תְּנָאֵי הַחַוָה שֶׁחָכַר אוֹתָה הַחַוַאי מַק־קַרְטִי.

מַרְטִין, מַק־קַרְטִי, שֶׁהָיָה כְּבֶן חֲמִשִׁים – הָיָה אַחַד הַחַוָאִים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּסְבִיבָה. אוֹהֵב עֲבוֹדָה, פִּקֵחַ, בָּקִי בְּתוֹרַת הָאֲדָמָה, שֶׁלִמֵד אוֹתָהּ גַם אֶת בָּנָיו עוֹזְרָיו, הוּא חָסַךְ לוֹ קְצָת כֶּסֶף לַמְרוֹת כָּל הַמִסִים וְהַתַּשְׁלוּמִים הָרוֹבְצִים עַל הָאִכָּר הָאִירְלַנְדִי.

שֵׁם אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מַרְטִינָה. אִשְׁתּוֹ הַצְנוּעָה הָיְתָה אֵשֶׁת חַיִל נֶהְדָרָה. אִם כִּי הָיְתָה כְּבַת חֲמִשִׁים הֲרֵי הָיְתָה כְּבַת עֶשְׂרִים לַעֲבוֹדָה. בַּחֹרֶף, בְּאֵין עֲבוֹדוֹת שָׂדֶה, הָיְתָה בַּשָׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת טוֹוָה, סוֹרֶגֶת בְּשִׁבְתָּהּ לְיַד הָאָח הַמְבֹעֶרֶת.

מִשְׁפַּחַת מַק־קַרְטִי, שֶׁבִּלְתָה אֶת רֹב זְמַנָהּ בָּאֲוִיר הַצַח, הִתְעַסְקָה בַּעֲבוֹדָה פִיסִית וּמַצַב בְּרִיאוּתָהּ הָיָה נִפְלָא וְלֹא נִזְקְקוּ לְרוֹפְאִים וְלִרְפוּאוֹת. הֵם הָיוּ צֶאֱצָאֵי גֶזַע שֶׁל אִכָּרִים אִירלַנדִים שֶׁהִסְתַּגְלוּ חִישׁ בֵּין אֶל עַרְבוֹת אֲמֵרִיקָה, וּבֵין לְאוֹסטְרַלְיָה וּנְיוּ־זִילַנד. הָבָה וּנְקַוֶה שֶׁאֲנָשִׁים בְּרִיאִים וַחֲסוֹנִים אֵלֶה לֹא יִצְטָרְכוּ לִנְדֹד כַּאֲחֵיהֶם אֶל מֵעֵבֶר לַיָם.

בְּרֹאשׁ הַמִשְׁפָּחָה עָמְדָה אִמוֹ בַּת הַשִׁבְעִים שֶׁל מַרְטִין שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה וְנַעֲרָצָה עַל הַכֹּל וְאֲשֶׁר בַּעֲלָהּ הַמָנוֹחַ נִהֵל קֹדֶם אֶת הַחַוָה. סַבְתָּא – כְּפִי שֶׁנִקְרְאָה בְּפִי הַכֹּל – עָזְרָה, עַד כַּמָה שֶׁהָיָה בְּכֹחָהּ, לְכַלָתָה בִּטְוִיָה וּבִסְרִיגָה, כִּי עוֹד רָצְתָה לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת לַמִשְׁפָּחָה.

הַבֵּן הַבְּכוֹר מְיוּרְדוּק – בֶּן 27 שָׁנָה – שֶׁהָיָה מְלֻמָד וּמְפֻתָּח מֵאָבִיו, הִתְעַנְיֵן בִּשְׁאֵלוֹת שֶׁעִנְיְנוּ אָז וְהִסְעִירוּ אֶת אִירלַנד, וּקְרוֹבָיו חָשְׁשׁוּ שֶׁלֹא יִסְתַּבֵּךְ בְּעֵסֶק בִּישׁ שֶׁל פּוֹלִיטִיקָה. הוּא הָיָה שַׁיָךְ לְאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁחָלְמוּ רַק עַל עַצְמָאוּת אִירלַנד.

לְמַרְטִין הָיוּ עוֹד שְׁנֵי בָּנִים; פַּט אוֹ פַּטרִיק וְסִים, אוֹ שִׁמְעוֹן – אֶחָד בֶּן 25 וְהַשֵׁנִי בֶּן 19 שָׁנָה.

פַּט הָיָה מַלָח בְּאַחַת מֵאֳנִיוֹת סוֹחֵר. וְסִים הָיָה עוֹזֵר כִּמְיוֹרְדוּק, לְאָבִיו בַּמֶשֶׁק. הוּא כִּבֵּד מְאֹד אֶת אָחִיו הַבְּכוֹר, אִם כִּי הָיָה הַהֶפֶךְ הַגָמוּר מֵאָחִיו הָרְצִינִי. סִים הָיָה בָּחוּר עַלִיז וְשָׂמֵחַ.

כָּךְ הָיוּ פְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה הַיְשָׁרָה, הָעֲמֵלָה שֶׁבְּתוֹכָהּ הָיָה עַל הַיֶלֶד לִחְיוֹת. מָה רַב הַהֶבְדֵל בֵּין הַקִיוּם הֶעָלוּב בְּ“מוֹסָד לִילָדִים” וּלְבֵין הַחַיִים הַיָפִים וְהַטִבְעִיִים שֶׁל הַחַוָאִים הָאִירלַנדִים… אֵין כָּל סָפֵק, כִּי שִׁנוּי זֶה יַשְׁפִּיעַ לְטוֹבָה עַל דִמְיוֹנוֹ הַפּוֹרֶה הַיַלְדוּתִי. אָמְנָם הוּא כְּבָר בִּלָה בֵּינָתַיִם כַּמָה שָׁבוּעוֹת בְּעשֶׁר וּבְכָבוֹד אֵצֶל הַגְבֶרֶת וֶסטוֹן, אַךְ שָׁם לֹא שָׂרְרָה אֲוִירָה טִבְעִית, כֵּנוּת הָרְגָשׁוֹת שֶׁסֻלְפוּ עָל־יְדֵי הֶרְגֵלִים תֵּיאַטְרוֹנִיִים.

הַבִּנְיָנִים שֶׁנִמְצְאוּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מַק־קַרְטִי לֹא הָיוּ רַבִּים. אַךְ לֹא כַּמוּת הַבִּנְיָנִים הִיא הַקוֹבַעַת אֶת טִיבוֹ שֶׁל הַמֶשֶׁק. אַגַב, מַק־קַרְטִי הָיָה רַק אָרִיס, הוּא הָיָה אַחַד הַחוֹכְרִים שֶׁל קַרְקַעוֹתָיו הָרַבִּים שֶׁל הַהֶרצוֹג.

הַבִּנְיָן הָרָאשִׁי שֶׁהָיָה עָשׂוּי אֶבֶן לְמֶחֳצָה, הָיָה בֶּן קוֹמָה אַחַת וּבַחֲדָרָיו דָרוּ הַסַבְתָּא, מַרְטִין וְאִשְׁתּוֹ, מְיוֹרְדוּק וְאִשְׁתּוֹ. הָיָה בּוֹ גַם אוּלָם כְּלָלִי גָדוֹל שֶׁשִׁמֵשׁ לָהֶם חֲדַר אֹכֶל. לְמַעְלָה בַּעֲלִיַת הַגָג הָיָה חֶדֶר קָטָן וּבוֹ שְׁנֵי אֶשְׁנַבִּים קְטַנִים שֶׁבּוֹ דָרוּ בֵּין נְסִיעָה לִנְסִיעָה, פַּט וְסִים.

לְיַד הַבִּנְיָן הָרָאשִׁי עָמְדוּ מֵעֵבֶר מִזֶה אַסְמֵי הַתְּבוּאָה וּמַחְסְנֵי כְּלֵי הָעֲבוֹדָה וּמֵעֵבֶר מִזֶה – הָרֶפֶת, הַדִיר, הַמַחְלָבָה וְהַלוּל.

כָּל הַבִּנְיָנִים הַלָלוּ לֹא תֻּקְנוּ וְלֹא עָשׂוּ בָּהֶם בֶּדֶק הַבַּיִת זֶה זְמַן רַב, וּמִשׁוּם כָּךְ הָיְתָה צוּרָתָם עֲגוּמָה.

 

פֶּרֶק ט: הַחַיִים בַּחַוָה    🔗

לְמָחֳרָת, 20 בְּאוֹקְטוֹבֶּר, נִשְׁמְעוּ לְיַד שַׁעֲרֵי הַחַוָה קְרִיאוֹת עַלִיזוֹת:

– אַבָּא הוֹלֵךְ!

– וְגַם הָאֵם!

– הִנֵה הִנָם שְׁנֵיהֶם!

אֶת קוֹלוֹת אֵלֶה הִשְׁמִיעוּ קִיטִי וְסִים, שֶׁהִשְׁגִיחוּ מֵרָחוֹק בְּמַרְטִין וּמַרְטִינָה מֵק־קַרְטִי.

– שָׁלוֹם, יְלָדִים! – אָמַר מַרְטִין.

– שָׁלוֹם, יְלָדַי! – אָמְרָה מַרְטִינָה. בַּמִלִים “יְלָדַי” נִשְׁמְעָה גַאֲוַת אֵם.

הַחַוַאי וְאִשְׁתּוֹ יָצְאוּ הַיוֹם מִלִימֶרִיק בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר. הֵם כִּמְעַט קָפְאוּ בַּדֶרֶךְ, בְּנָסְעָם בִּימוֹת הַסְתָו הַסַגְרִירִים. וּבְיִחוּד בַּכִּרְכָּרָה הָאִירלַנדִית הַמְיֻחֶדֶת.

– הֶעָבְרָה הַנְסִיעָה בְּשָׁלוֹם, אַבָּא? – שָׁאֲלָה אִשָׁה צְעִירָה.

– בְּשָׁלוֹם, קִיטִי.

– הַהִשַׂגְתֶּם זַרְעֵי כְּרוּב בְּלִימֶרִיק? – שָׁאַל מיוּרְדוֹק.

– כֵּן, בְּנִי, מָחָר נְקַבְּלֵם.

– וְזַרְעֵי צְנוֹן?

– כֵּן, הַמִין הַטוֹב בְּיוֹתֵר.

– מְצֻיָן, אַבָּא.

– אָנוּ הִשַׂגְנוּ שָׁם עוֹד דְבַר־מָה, דָבָר טוֹב!

מְיוּרְדוֹק וְסִים הִבִּיטוּ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת בַּיֶלֶד שֶׁהָאֵם מָסְרָה לִידֵי קִיטִי.

– הִנֵה יֶלֶד, נֶחְמָד, אָמְרָה מַרְטִינָה, וְקִיטִי תָּבִיא לָנוּ גַם כֵּן יֶלֶד נֶחְמָד…

– אַךְ הֲרֵי קָפָא כִּמְעַט! – קָרְאָה הָאִשָׁה.

– כִּסִיתִיו בְּמַה שֶׁהָיָה בְּיָדִי – אָמְרָה מַרְטִינָה.

– נְמַהֵר לְהִכָּנֵס לַבַּיִת, כִּי הַסַבְתָּא מְחַכָּה לָנוּ זֶה כְּבָר.

– קִיטִי לָקְחָה אֶת הַיֶלֶד וְחִישׁ מַהֵר הִתְאַסְפוּ בַּחֲדַר הָאֹכֶל, מְקוֹם שָׁם יָשְׁבָה הַסַבְתָּא בְּכֻרְסָא גְדוֹלָה עַל כָּרִים רַכִּים.

הִיא לָקְחָה אֶת הַיֶלֶד וְהוֹשִׁיבַתּוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וְלָטְפָה אוֹתוֹ בַּעֲדִינוּת.

הוּא יָשַׁב מְבֻלְבָּל, וְסָקַר אֶת הַכֹּל תּוֹךְ הִשְׁתּוֹמְמוּת. שׁוּב הָיָה עוֹלָם חָדָשׁ בִּשְׁבִילוֹ. הָיָה זֶה מַמָשׁ כַּחֲלוֹם, כִּי הַיוֹם לֹא הָיָה דוֹמֶה כְּלָל לִתְמוֹל. סְבִיבוֹ הָיוּ אֲנָשִׁים זְקֵנִים וּצְעִירִים שֶׁשׂוֹחֲחוּ אִתּוֹ בַּאֲדִיבוּת! הַנְסִיעָה בִּדְרָה אוֹתוֹ, וְהָאֲוִיר הַנִפְלָא, שֶׁהָיָה מָלֵא רֵיחַ הָעֵצִים וְהַפְּרָחִים, מִלֵא אֶת חָזֵהוּ. לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ זוֹ שָׁתָה מָרָק חַם וּבַדֶרֶךְ לֹא חָדַל מִלִלְעֹס אֶת הַלְבִיבוֹת, שֶׁהַגְבֶרֶת מַרְטִינָה נָתְנָה לוֹ מִתַּרְמִילָהּ. הוּא סִפֵּר עַל הֶעָבָר שֶׁלוֹ, תּוֹלְדוֹתָיו בַּ“מוֹסָד לִילָדִים”, עַל הַשְׂרֵפָה, עַל הַנַעַר גְרִיפּ הַטוֹב, שֶׁלֹא פָּסַק מִלְשַׁבְּחוֹ; אַחַר כָּךְ סִפֵּר עַל הַגְבֶרֶת אַנָה, שֶׁלֹא הָיְתָה אִמוֹ אִם כִּי קָרְאָה לוֹ “יַלְדִי”; עַל הַהֶרְצוֹג הַזוֹעֵף שֶׁרָצָה לְקַחְתּוֹ בַּתֵּיאַטְרוֹן מִידֵי אַנָה; וְלִבְסוֹף סִפֵּר כֵּיצַד כֻּלָם עֲזָבוּהוּ וְהוּא נָדַד וְתָעָה עַד שֶׁהִגִיעַ לְבֵית הַקְבָרוֹת בְּלִימֶרִיק. הַחַוָאִים שֶׁלֹא הֵבִינוּ אֶת כָּל דְבָרָיו וְסִפּוּרָיו, רָאוּ בּוֹ יְצוּר עָזוּב מִסְכֵּן, שֶׁהַגוֹרָל הוֹעִידָם לְטַפֵּל בּוֹ.

סַבְתָּא הַנִרְגֶשֶׁת נָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְכֵן הַשְׁאָר.

– וּמַה שְׁמוֹ? – שָׁאֲלָה סַבְתָּא.

– הוּא אֵינוֹ זוֹכֵר שׁוּם שֵׁם חוּץ מֵהַשֵׁם “יֶלֶד” – עָנָה מַרְטִין.

– וּבְכֵן, נִקְרָאֵהוּ כָּךְ, – אָמְרָה סַבְתָּא.

– וְכַאֲשֶׁר יִתְבַּגֵר כְּלוּם גַם אָז נִקְרָאֵהוּ “יֶלֶד”? – הֵעִיר סִים.

– הַיְנוּ הַךְ, יְהֵא שְׁמוֹ “הַיֶלֶד”! – פָּסְקָה סַבְתָּא וְשׁוּב נָשְׁקָה אוֹתוֹ.

כָּזֶה הָיְתָה קַבָּלַת הַפָּנִים, שֶׁנֶעֶרְכָה לוֹ בִּשְׁעַת בּוֹאוֹ אֶל הַחַוָה. הֵסִירוּ מִמֶנוּ אֶת בְּלוֹיֵי הַסְחָבוֹת שֶׁבָּהֶם הוֹפִיעַ עַל בָּמַת הַתֵּיאַטְרוֹן בְּתַפְקִיד סִיב וְהִלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי סִים, שֶׁלְבֵשָׁם בְּיַלְדוּתוֹ. אָמְנָם הֵם הָיוּ כְּבָר מְשֻׁמָשִׁים, אַךְ הָיוּ נְקִיִים, שְׁלֵמִים וְחַמִים. אַגַַב, אֶת הַמְעִיל שֶׁעָשָׂה לוֹ גְרִיפּ לֹא פָּשְׁטוּ מִמֶנוּ.

אוֹתוֹ עֶרֶב אָכַל יַחַד עִם כָּל הַמִשְׁפָּחָה כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵא רָם וְנִשָׂא וְכֻלוֹ שְׁאֵלָה וּדְאָגָה שֶׁמָא שׁוּב הַכֹּל יָעוּף וְיַחֲלֹף כַּחֲלוֹם. לֹא! הוּא לֹא יִבְרַח, זֶה הַמָרָק הַטָעִים שֶׁהִגִישׁוּ לוֹ בְּצַלַחַת גְדוֹלָה. לֹא יֵעָלְמוּ גַם חֲתִיכַת הַשֻׁמָן, הַכְּרוּב וְהַסֻפְגָנִיָה הָעֲשׂוּיָה קֶמַח כֻּסֶמֶת וּבֵיצִים. לֹא יַחֲלֹף גַם הַמַשְׁקֶה הַטָעִים עָשׂוּי מִשְׂעוֹרָה שֶׁנִקְצְרָה בִּשְׂדוֹת קְרוֹקֶגאַן.

לְפֶתַע פָּרְצוּ דְמָעוֹת מֵעֵינֵי הַיֶלֶד וְהִתְגַלְגְלוּ עַל לֶחְיוֹ.

– לָמָה תִּבְכֶּה? – שְׁאֵלַתּוּ קִיטִי.

– אַל תִּבְכֶּה – הֵעִירָה סַבְתָּא – כָּאן יֶאֱהָבוּךָ הַכֹּל.

– וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לְךָ צַעֲצוּעַ. – אָמַר סִים.

– אֵינִי בּוֹכֶה… – עָנָה הַיֶלֶד – כְּלוּם דְמָעוֹת הֵן אֵלוּ?

אָכֵן צָדַק, הָיוּ אֵלֶה דִמְעוֹת גִיל וְהִתְרַגְשׁוּת.

– דַי, – אָמַר מַרְטִין בְּרַכּוּת, – כָּאן, יֶלֶד, אָסוּר לִבְכּוֹת!

– לֹא אוֹסִיף לִבְכּוֹת, אָדוֹן – עָנָה הַיֶלֶד.

שְׁעַת הַשֵׁנָה הִגִיעָה וּמַרְטִין שָׁאַל:

– הֵיכָן נַשְׁכִּיב אֶת הַיֶלֶד?

– אֶצְלִי בַּחֶדֶר – עָנָה סִים – אֲנִי אִישַׁן אִתּוֹ בְּמִטָה אַחַת.

– לֹא, יִישַׁן בְּחַדְרִי – אָמְרָה סַבְתָּא – חַדְרִי גָדוֹל לְמַדַי וְיֵשׁ בּוֹ מָקוֹם לְמִטַת יְלָדִים.

מִיָד הִכְנִיסוּ לְחַדְרָהּ מִטָה צְחוֹרָה וּכְלֵי מִטָה וְהוּא נִרְדַם שְׁנַת יְשָׁרִים…

הֵחֵלוּ יְמוֹת הַקֹר. הַקָצִיר עָבַר חָלַף לוֹ, בַּשָׂדֶה לֹא הָיָה כִּמְעַט מַה לַעֲשׂוֹת. בְּאַקְלִים זוֹעֵם זֶה אֵין זוֹרְעִים בַּסְתָיו חִיטִים, שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וּשְׂעוֹרִים, כִּי לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי יְמוֹת הַקֹר הַקָשִׁים וְהָאֲרֻכִּים. מֶק־קַרְטִי שֶׁיָדַע זֹאת מֵהַנִסָיוֹן, זָרַע רַק בְּחֹדֶשׁ מַרס וְאַף בְּאַפְּרִיל. אַךְ אֵין זֶה אוֹמֵר כִּי אֵין שׁוּם עֲבוֹדָה בַּחֹרֶף. הָיָה עָלָיו לָדוּשׁ אֶת הַשְׂעוֹרִים וְאֶת שִׁבֹּלֶת הַשׁוּעָל. אַף הַיֶלֶד הִשְׁתַּדֵל לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת כָּל־שֶׁהִיא. עִם שַׁחַר, מִשֶׁקָם מִשְׁנָתוֹ, פָּנָה לָרֶפֶת. הוּא הִרְגִיש שֶׁשָׁם תִּמָצֵא לוֹ עֲבוֹדָה כָּל שֶׁהִיא, הֲלֹא הוּא כְּבָר, לַעֲזָאזֵל, בָּחוּר גָדוֹל. הוּא כְּבָר בֶּן שֵׁשׁ. בְּגִיל זֶה אֶפְשָׁר לִרְעוֹת אַוָזִים, פָּרוֹת וְאַף כְּבָשִׂים, בְּעֶזְרַת כֶּלֶב, כַּמוּבָן!

הוּא הוֹדִיע עַל כָּךְ לַמָחֳרָת בַּבֹּקֶר בְּשִׁבְתּוֹ לְיַד סֵפֶל חָלָב חַם.

– טוֹב, יֶלֶד – עָנָה מַרְטִין – בִּרְצוֹנְךָ לַעֲבֹד? מְצֻיָן! יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.

– הֲלֹא עוֹדֶנוּ פָּעוֹט! – הֵעִירָה סַבְתָּא.

– אֵין דָבָר, גְבֶרֶת.

– קְרָא לִי סַבְתָּא…

– טוֹב, סַבְתָּא, הָעֲבוֹדָה אֵינָהּ מַפְחִידָה אוֹתִי.

– אֲנִי מוּכָן לְלַמֶדְךָ לְטַפֵּל בַּסוּסִים – הֵעִיר מיוּרְדוֹק.

– תּוֹדָה, אֲדוֹנִי!

– אֲנִי אֲלַמֶדְךָ לִרְכֹּב עֲלֵיהֶם, בְּאִם לֹא תִּפְחַד.

– בְּעֹנֶג רַב – עָנָה הַיֶלֶד.

– וַאֲנִי אֲלַמֶדְךָ לְטַפֵּל בַּפָּרוֹת – אָמְרָה מַרְטִינָה. וְלַחֲלֹב אוֹתָן, בְּאִם לֹא תִּפְחַד מִפְּנֵי קַרְנֵיהֶן.

– בְּעֹנֶג רַב! – אָמַר הַיֶלֶד.

– הֲתֵדַע לִקְרֹא סֵפֶר? – שָׁאַל הַחַוַאי.

– קְצָת, וְלִכְתֹּב רַק אוֹתִיוֹת דְפוּס.

– וּלְחַשֵׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת?

– כֵּן, עַד מֵאָה!

– מְצֻיָן – אָמְרָה קִיטִי תּוֹךְ חִיוּךְ, – אֲנִי אֲלַמֶדְךְ לְחַשֵׁב עַד אֶלֶף וְלִכְתֹּב הַכְתָּבוֹת.

– אוֹדֶה לָךְ מְאֹד מְאֹד.

– נָקְבָה עָלַי שְׂכָרְךָ וְאֶתֵּנָה – פָּנָה אֵלָיו מַרְטִין.

– שָׂכָר? מַשְׂכֹּרֶת? – תָּמַהּ הַיֶלֶד.

– כֵּן, כֵּן! הֲלֹא אֵינְךָ אוֹמֵר לְעָבְדֵנִי חִנָם?

– לֹא, אָדוֹן מַרְטִין!

– אֵיךְ זֶה – קָרְאָה הַגְבֶרֶת מַרְטִינָה בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת – כְּלוּם אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּמָזוֹן, מָקוֹם וּבְגָדִים וְרוֹצֶה אַף מַשְׂכֹּרֶת?

– כֵּן, גְבִרְתִּי.

הַכֹּל הִבִּיטוּ עָלָיו בְּתִמָהוֹן, כְּאִלוּ הִפְלִיט אֵיזוֹ שְׁטוּת נוֹרָאָה.

מיוּרְדוֹק שֶׁאַף הוּא הִבִּיט עָלָיו, אָמַר:

– הַנִיחוּ לוֹ לְבָאֵר אֶת דְבָרָיו!

– כֵּן, – הוֹסִיפָה הַזְקֵנָה – אֳמָר־נָא לָנוּ, מַה שָׂכָר חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ? כֶּסֶף?…

הַיֶלֶד הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ בְּחִיוּב.

– בְּכַמָה חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ… לִירָה לְיוֹם? – אָמְרָה קִיטִי.

– הָהּ, גְבִרְתִּי!..

– לְחֹדֶשׁ?.. שָׁאֲלָה הַחַוָאִית.

– הָהּ, לֹא…

– לְשָׁנָה? – אָמַר סִים שֶׁהִתְפָּרֵץ בִּצְחוֹק – לִירָה לְשָׁנָה?

– בֶּאֱמֶת, מָה רְצוֹנְךָ סוֹף סוֹף, יֶלֶד! – אָמַר מיוּרדוק – כַּמָה אַתָּה רוֹצֶה? פֶּנִי… אוֹ קוּפֶּר אֶחָד לְיוֹם?

– לֹא, אָדוֹן מיוּרדוק.

– וּבְּכֵן, בָּאֵר אֶת דְבָרֶיךָ!…

– הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁעֶרֶב עֶרֶב תִּתֵּן לִי, אָדוֹן מַרְטִין, צְרוֹר אֶבֶן…

– צְרוֹרוֹת אֶבֶן? – קָרָא סִים בְּתִמָהוֹן – כְּלוּם אוֹמֵר הִנְךָ לִצְבֹּר לְךָ רְכוּשׁ מִצְרוֹרוֹת אֶבֶן אֵלֶה?

– לֹא… אַךְ דָבָר זֶה יִגְרֹם לִי תַּעֲנוּג, וְאַחַר כָּךְ כַּעֲבֹר כַּמָה שָׁנִים, לִכְשֶׁאֶגְדַל וְכַאֲשֶׁר תִּהְיוּ מְרֻצִים מִמֶנִי…

– “אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה”, יֶלֶד! – עָנָה מַרְטִין – אָז נַחֲלִיף אֶת צְרוֹרוֹת הָאֶבֶן לְפֶּנְסִים אוֹ לְשִׁילִינגִים!

הַכֹּל בֵּרְכוּ אֶת הַיֶלֶד לְרַעְיוֹן מַבְרִיק זֶה, וּבוֹ בָּעֶרֶב נָתַן לוֹ מַרְטִין צְרוֹר אֶבֶן אֶחָד מֵאֵלֶה הַמְצוּיִים בְּקַשִׁין לְמִילְיוֹנִים. הַיֶלֶד גָנַז יָפֶה אֶת הַצְרוֹר בִּקְדֵרַת חֶרֶס, שֶׁסַבְתָּא נָתְנָה לוֹ וְשֶׁהֲפָכָהּ לְקֻפָּה.

– יֶלֶד מְשֻׁנָה! – אָמַר מיורדוק לְאָבִיו.

– כֵּן, עַל אָפְיוֹ הַטוֹב לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁפִּיעַ לְרָעָה לֹא הִתְנַהֲגוּתוֹ הָרָעָה שֶׁל טוֹרֶנפִּיפּ, לֹא עֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת שֶׁל “יַלְדֵי הַמוֹסָד”. כָּל מִשְׁפַּחַת מַרְטִין, שֶׁטִפְּלָה בּוֹ, נוֹכְחוּ, כִּי הוּא בַּעַל מִדוֹת טוֹבוֹת. הוּא לֹא הָיָה חָסֵר עַלִיזוּת, הָאָפְיָנִי לַתְּכוּנָה הַלְאֻמִית הָאִירלַנדִית הַנִלְהָבָה וְהַמְצוּיָה אַף בְּשִׁכְבוֹת הָעֹנִי שֶׁבְּאִירלַנד. אַךְ הוּא לֹא הָיָה כְּאוֹתָם הַיְלָדִים, הַמוּכָנִים לְהִשְׁתּוֹבֵב כָּל הַיוֹם וְלָרוּץ פְּזוּרֵי־רוּחַ אַחֲרֵי צִפֳּרִים אוֹ פַּרְפָּרִים. הוּא אָהַב לַחְדֹר לְכָל דָבָר וּלְהָבִין הַכֹּל. מַבָּטוֹ הָיָה נוֹקֵב וְסַקְרָנִי. כָּל מַה שֶׁמָצָא, סִכָּה אוֹ חֵפֶץ אַחֵר, הָיָה מַחְבִּיאוֹ כְּאִלוּ הָיָה זֶה שִׁילִינג. הוּא שָׁמַר עַל בְּגָדָיו, וְטִפֵּל בָּהֶם בִּדְאָגָה שֶׁלֹא יִתְבַּלוּ וְשֶׁיִהְיוּ נְקִיִים. כָּל חֲפָצָיו הָיוּ תָּמִיד בְּסֵדֶר מוֹפְתִי. אַהֲבַת הַנִקָיוֹן הָיְתָה טְבוּעָה בּוֹ מִלֵדָה. הוּא הָיָה מְנֻמָס מְאֹד וְהָיָה עוֹנֶה בַּעֲדִינוּת עַל כָּל שְׁאֵלָה שֶׁנִשְׁאַל, אַךְ לֹא הִקְשָׁה לִשְׁאֹל יוֹתֵר מִדַי: “לָמָה וּמַדוּעַ?” בֵּינָתַיִם לָמַד יָפֶה וְהִתְקַדֵם בַּשָׂפָה הָאַנְגְלִית. חֶשְׁבּוֹן רָכַשׁ עַל נְקַלָה; מיורדוק אַף הוּא נֶאֱלַץ לְהוֹדוֹת, כִּי יֶלֶד כִּשְׁרוֹנִי וְחָכָם הוּא הַיֶלֶד.

בְּהַשְׁפָּעַת סַבְתָּא הָאֲדוּקָה הָיָה מִתְפַּלֵל יוֹם יוֹם שַׁחֲרִית וְעַרְבִית.

הַחֹרֶף הִגִיעַ לְקִצוֹ – הַחֹרֶף הַקַר עַל רוּחוֹתָיו הַקָשִׁים, וְסוּפוֹתָיו. לֹא פַּעַם חָשְׁשׁוּ תּוֹשָׁבֵי הַחַוָה לַגַגוֹת שֶׁמַע יוּעֲפוּ. מַרְטִין וּבָנָיו הָיוּ טְרוּדִים וַעֲסוּקִים תָּמִיד בְּתִקוּן הַגַגוֹת.

הַיֶלֶד נִכְנַס בֵּינָתַים רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּעִנְיְנֵי הַמֶשֶׁק וְהִכְנִיס סֵדֶר בַּכֹּל.

פַּעַם שְׁאֵלוּ מַרְטִינִי:

וְהֵיכָן אֲבָנֶיךָ, הָאֲבָנִים שֶׁאֲנִי נוֹתְנָן לְךָ?

– אֲנִי גוֹנְזָם בִּקְדֵרָה, – עָנָה הַיֶלֶד – יֶשׁ לִי כְּבָר חֲמִשִׁים וְשֶׁבַע מֵהֶם.

וְאָכֵן כְּבָר עָבְרוּ 57 יוֹם מֵאָז בּוֹאוֹ אֶל הַחַוָה.

הוֹ, הוֹ, – אָמְרָה סַבְתָּא – הֲרֵי מַגִיעַ לְךָ כְּבָר חֲמִשִׁים וְשִׁבְעָה פֶּנְסִים, אִם נַחֲשׁׂב כָּל צְרוֹר לְפֶּנְס…

– צֵא וְחַשֵׁב כַּמָה סֻפְגָנִיוֹת תּוּכַל לִקְנוֹת בְּכֶסֶף זֶה? – אָמַר סִים.

– סֻפְגָנִיוֹת? לֹא, סִים… אֲנִי מְבַכֵּר הָיִיתִי לִקְנוֹת בְּכֶסֶף זֶה מַחְבָּרוֹת!

הַשָׁנָה הִגִיעָה לְקִצָהּ. לְאַחַר סוּפוֹת נוֹבֶמְבֶּר הִגִיעַ הַקֹר הֶחָזָק. שִׁכְבַת כְּפוֹר עָבָה כִּסְתָה אֶת הָאֲדָמָה. הַיֶלֶד נִתְפָּעֵל מְאֹד לְמַרְאֵה הָעֵצִים הַלְבָנִים עַל גְבִישֵׁי הַקֶרַח שֶׁלָהֶם. וּמַה יָפִים וְנִפְלָאִים הֵם פִּתּוּחֵי הַצִיצִים שֶׁעַל שִׁמְשׁוֹת הַחַלוֹנוֹת! וְהַנָהָר הַקָפוּא עַל תִּלֵי הַקֶרַח שֶׁבּוֹ, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים כְּהַרְרֵי קֶרַח. מוּבָן שֶׁתְּמוּנוֹת אֵלוּ לֹא הָיוּ חֲדָשוֹת בִּשְׁבִילוֹ, כִּי כְּבָר רָאָן לֹא פַּעַם, בְּהִתְרוֹצְצוֹ בִּרְחוֹבוֹת הַלוּאִי. אַךְ בַּתְּקוּפָה הַקוֹדֶרֶת הַהִיא לְקִיוּמוֹ הֶעָלוּב, הָיָה לָבוּשׁ קְרָעִים, רָץ יָחֵף עַל הַשֶׁלֶג וְהַקֶרַח אֲכָלוֹ מַמָשׁ. דְמָעוֹת הִתְגַלְגְלוּ אָז עַל לֶחְיוֹ, יָדָיו תָּפְחוּ וְהוֹרִיקוּ. וּמִשֶׁהָיָה שָׁב לַ“מוֹסָד לִילָדִים” לֹא מָצָא מָקוֹם לְיַד הַכִּירַיִם לְהִתְחַמֵם לְאוֹרָם.

וּמַה מְאֻשָׁר הָיָה עַתָּה! מַה נִפְלָא לִחְיוֹת בֵּין אֲנָשִׁים כָּאֵלֶה, שֶׁאֲהֵבוּהוּ אַהֲבַת נֶפֶשׁ! דוֹמֶה הָיָה כִּי לְטִיפוֹתֵיהֶם חִמְמוּהוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּגָדָיו הַחַמִים, הַמָזוֹן הַמַבְרִיא וְהָאֵשׁ שֶׁבַּכִּירַיִם. הוּא הָיָה מֻקָף אֲנְשֵׁי חֶסֶד טוֹבִים. הָיוּ לוֹ עַתָּה גַם אֵם, גַם סַבְתָּא, אַחִים קְרוֹבִים, וְהוּא חָשַׁב, כִּי לְעוֹלָם לֹא יַעַזְבֵם, הוּא יַעֲבֹד אִתָּם וְיִחְיֶה מִיגִיעַ כַּפָּיו – וְרַעְיוֹן זֶה לֹא עֲזָבוֹ.

וּמַה אֻשַׁר חֶלְקוֹ מִשֶׁעָלָה בְּגוֹרָלוֹ לָקַחַת חֶבֶל, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, בֶּחָג הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּאִירלַנד! – חַג הֻלֶדֶת יֵשׁוּ.

הָיָה אָז עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה בְּדֶצֶמְבֶּר, יוֹם הֻלֶדֶת יֵשׁוּ. בִּמְטֻשְׁטָשׁ יָדַע דְבַר־מָה עַל חַג זֶה, אַךְ בַּמִשְׁפָּחָה לֹא חָגַג אוֹתוֹ חַג עַד הַיוֹם.

אָמְרוּ לוֹ לְהִתְלָבֵּשׁ בְּבִגְדֵי חַג, וְכָל בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה, לְבוּשֵׁי חַג, נָסְעוּ לַכְּנֵסִיָה. בָּעֶרֶב הֵסֵבּוּ מִסָבִיב לְשֻלְחָן עָרוּךְ כָּל טוּב וְסָעֲדוּ לִבָּם בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה.

מוּבָן שֶׁכֻּלָם הָיוּ עַלִיזִים וּשְׂמֵחִים בִּשְׁעַת הַסְעֻדָה וַאֲפִילוּ מְיוּרְדוֹק הַקוֹדֵר וְהָרְצִינִי הֶעֱלָה חִיוּךְ עַל פִּיו, שֶׁהִזְכִּיר קֶרֶן שֶׁמֶשׁ בְּיוֹם קֹר.

הַיֶלֶד הִתְפָּעֵל מְאֹד מֵעֵץ הָאַשׁוּחַ הַמְקֻשָׁט וְהַמוּאָר בְּנֵרוֹת רַבִּים.

סַבְתָּא פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה:

– אָנָא, יַלְדִי, חַפֵּשׂ נָא בֵּין עַנְפֵי הָאַשׁוּחַ. אוּלַי תִּמְצָא שָׁם דְבַר מָה בִּשְׁבִילְךָ!

הַיֶלֶד לֹא סֵרַב, וּמַה הִסְמִיק וּמַה שָׂמַח כְּשֶׁמָצָא שָׁם אוֹלָר אִירלַנדִי טוֹב בְּתוֹךְ נַרְתִּיק מְחֻבָּר לַחֲגוֹרָה.

הָיְתָה זוֹ מַתְּנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וּמַה נִמְלָא לִבּוֹ גַאֲוָה כְּשֶׁחָגַר אֶת הַחֲגוֹרָה.

– תּוֹדָה… סַבְתָּא… תּוֹדָה לְכֻלְכֶם, לְכֻלְכֶם! – קָרָא הַיֶלֶד בְּהִתְרַגְשׁוּת.

 

פֶּרֶק י: מַה הִתְרַחֵשׁ בְּדוּניגַל?    🔗

כְּדַאי לָנוּ לְהִזָכֵר שֶׁהַחַוַאי מַרְטִין הֶחְלִיט לַחְקֹר אֶת תּוֹלְדוֹתָיו וְיִחוּסוֹ שֶׁל הַיֶלֶד. הוּא יָדַע עַל חַיֵי הַיֶלֶד וְקוֹרוֹתָיו רַק מֵאוֹתוֹ יוֹם, שֶׁתּוֹשָׁבֵי וֶסטפּוֹרט הוֹצִיאוּהוּ מִידֵי טוֹרֶנפִּיפ בַּעַל הַבֻּבּוֹת. אַךְ לְמַעֲשֶׂה מִיהוּ הַיֶלֶד? אָמְנָם בִּמְטֻשְׁטָשׁ זָכַר הַיֶלֶד אֵיזוֹ אִשָׁה רָעָה שֶׁאֶצְלָהּ דָר בְּדוּנִיגַל יַחַד עִם עוֹד שְׁתֵּי יְלָדוֹת. לְשָׁם הֶחְלִיט מַרְטִין לִנְסֹעַ וּלְבָרֵר. כָּל חִפּוּשָׂיו הֶעֱלוּ רַק זֹאת: בְּבֵית הַיְתוֹמִים, שֶׁבְּדוניגַל הָיָה רָשׁוּם כִּי שָׁם לֻקַח תִּינוֹק בֶּן 18 חֹדֶשׁ, שֶׁשְׁמוֹ “הַיֶלֶד” וְנִשְׁלַח לִכְפָר קָרוֹב לְאִשָׁה אַחַת שֶׁתְּחַנְכֵהוּ.

אָנוּ נַרְשֶׁה לְעַצְמֵנוּ לְסַפֵּר קְצָת פְּרָטִים הַיְדוּעִים לָנוּ, אִם כִּי תּוֹלְדוֹת הַיֶלֶד הַזֶה אֵינָן שׁוֹנוֹת בְּהַרְבֵּה מִתּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל הַרְבֵּה יְלָדִים אֲסוּפִים וַעֲזוּבִים.

הָעִיר דוּניגַל שֶׁהִיא בַּת מָאתַיִם אֶלֶף תּוֹשָׁבִים, הִיא אַחַת הֶעָרִים הָעֲנִיוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוּלְסְטֶר וְאַף גַם בְּכָל אִירלַנד. בַּאֲזוֹרֵי הַצָפוֹן הָאֵלֶה הַבִּלְתִּי פּוֹרִים אֵין מַחְסוֹר בְּיָדַיִם עוֹבְדוֹת, אַךְ הַקַרְקַע אֵינָהּ בַּת־עִבּוּד, אֲפִילוּ הָאִכָּרִים הָעַקְשָׁנִים בְּיוֹתֵר אַף הֵם נִרְתָּעִים. הִיא כֻּלָהּ בּוּקָה מְבוּקָה וּמְבֻלָקָה, הִיא מֻרְכֶּבֶת מִשְׁכָבוֹת סַלְעִיוֹת, חוֹל, בּוֹרוֹת כָּבוּל, מַעֲרִים, הָרִים בְּקִצוּר “אֶרֶץ שְׁסוּעָה”. הַמִפְרָצִים הָרַבִּים מְשַׁמְשִׁים מְקוֹם מְעַרְבֹּלֶת לָרוּחוֹת, שֶׁהַיָם מַסְעִירָם. וְדוּניגַל לְפִי מִבְנֶהָ מְשַׁמֶשֶׁת מְקוֹם לַחַץ לְכָל הַסוּפוֹת. עַל הַחוֹפִים לִהְיוֹת מְבֻרְזָלִים לְמַעַן יוּכְלוּ עֲמֹד בִּפְנֵי הָרוּחוֹת הַצְפוֹנִיוֹת־הַמַעֲרָבִיוֹת.

שׁוּרוֹת גְבָעוֹת מְשַׁמְשׁוֹת הֲגַנָה חַלָשָׁה מִפְּנֵי הַצִקְלוֹנִים שֶׁהֵם מְבִיאִים וְכֹחַ הָרוּחַ אֵינוֹ נֶחֱלָשׁ בִּמְאוּם. מַשֶׁהוּ לוֹחֵץ אֶת לַחֲצוֹ עַל הָעֲיָרָה הַקְטַנָה רֶנְדוֹק הַשׁוֹכֶנֶת בְּמֶרְחַק שִׁבְעָה מִילִים מִדוּניגַּל.

הַעֲיָרָה הִיא? לֹא, אַף לֹא כְּפָר, כִּי אִם מִנְיַן בָּתִּים הָעוֹמְדִים בְּאֶמְצַע הַשְׁמָמָה וְנַחַל קָטָן עוֹבֵר שָׁם הַגוֹאֶה בִּימוֹת הַגְשָׁמִים.

בִּקְתוֹת רֶנדוֹק מְכֻסוֹת קַשׁ וְהַגַגוֹת הֵם הֲגַנָה חַלָשָׁה מִפְּנֵי הַגְשָׁמִים. הַבְּקָתוֹת עֲשׂוּיוֹת חֹמֶר. לוּלֵא תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן הַמִתְאַבְּכִים מֵחֹר הַגַג, הַמְכֻסֶה יֶרֶק, לֹא הָיָה עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל אִישׁ שֶׁכָּאן בִּמְאוּרוֹת אֵלֶה דָרִים בְּנֵי אָדָם. עָשָׁן זֶה לֹא הָיָה עֲשַׁן עֵץ שָׂרוּף אוֹ פֶּחָם, כִּי אִם עֲשַׁן כָּבוּל שָׂרוּף שֶׁהֱפִיקוּהוּ מֵאַדְמַת הַבִּצָה שֶׁשִׁמֵשׁ דֶלֶק לְכָל עֲנִיֵי רֶנדוֹק.

אִם נִצַלְתָּ בִּסְבִיבָה זוֹ מִמִיתַת קֹר, הֲרֵי צָפוּי לְךָ כָּאן מִיתַת רָעָב. הָאֲדָמָה מוֹצִיאָה בְּקשִׁי מְלָפְפוֹנִים וּפֵרוֹת. שׁוּם דָבָר אֵינוֹ מַסְפִּיק לְהִתְבַּשֵׁל, פְּרָט לְתַפּוּחֵי אֲדָמָה. עֲלוּבִים הֵם חַיֵי הָאִכָּר הָאָרִיס בִּסְבִיבַת רֶנדוֹק.

נָצִיץ נָא לְבִקְתַּת אַחַד הָאִכָּרִים וְנִרְאֶה אֶת מַצָבוֹ: חֶדֶר אֶחָד בּוֹ, הַסָגוּר בְּדֶלֶת אֲכוּלַת עָשׁ; מִיָמִין וּמִשְׂמֹאל לָהּ חֹרִים בַּקִיר שֶׁדַרְכָּם מִסְתַּנֵן הָאוֹר וְהָאֲוִיר. עַל הָרִצְפָּה שִׁכְבַת לִכְלוּךְ; עַל הַקִירוֹת קוּרֵי-עַכָּבִישׁ, בְּמַעֲמַקֵי הַחֶדֶר תַּנוּר בַּעַל אֲרֻבָּה הַמִתְנַשֵׂאת עַד הַגָג; בַּפִּנוֹת מַצְעֵי קַשׁ. הָרָהִיטִים – כִּסְאוֹת קַשׁ קְלוּעִים. שֻׁלְחָן צוֹלֵעַ, סַפְסָל רָעוּעַ, נוּל לִטְוִיָה שֶׁגַלְגַלוֹ חוֹרֵק. כְּלֵי הַבַּיִת – אִלְפָּס, מַחֲבַת, צַלָחוֹת אֲחָדוֹת, לָרֹב לֹא שְׁטוּפוֹת כִּי אִם נְגוּבוֹת קְצָת וְכַמָה בַּקְבּוּקִים מְמֻלָאִים מַיִם לְאַחַר שֶׁרוֹקְנוּם מֵהַוִיסְקִי שֶׁהָיָה בָּהֶם. עַל הַקִירוֹת תְּלוּיִים סְחָבוֹת, בְּגָדִים כִּבְיָכוֹל וּלְבָנִים מְלֻכְלָכִים שְׁרוּיִים בְּחָבִית מַיִם אוֹ מִתְיַבְּשִׁים עַל הַגָדֵר שֶׁלְיַד הַבַּיִת.

הַדַלוּת שָׂרְרָה בְּכָל מַעֲרֻמֶיהָ – לְעֻמַת וְהַדַלוּת הַמְקַנֶנֶת בַּשְׁכוּנוֹת הָעֹנִי שֶׁל דוּבְּלִין, לוֹנְדוֹן, פָּרִיס, וַיְטְצֶ’פֶל וְעוֹד – הַדַלוּת הָאִירלַנדִית הִיא הָאֲיֻמָה בְּיוֹתֵר. הָאֲוִיר אָמְנָם כָּאן אֵינוֹ מֻרְעָל כְּבִשְׁכוּנוֹת הָעֹנִי שֶׁבֶּעָרִים הַגְדוֹלוֹת. כָּאן קַל יוֹתֵר לִנְשֹׁם בְּשֶׁל אֲוִיר הֶהָרִים אֲשֶׁר מִסָבִיב; הָרֵאָה אֵינָהּ נִרְעֶלֶת בְּכָל מִינֵי אֵדִים שֶׁל בָּתֵּי הַחֲרשֶׁת אֲשֶׁר בֶּעָרִים הַגְדוֹלוֹת.

מִשֶׁמִתְמַלְאִים בָּתֵּי הַמַחְסֶה לִיתוֹמִים בֶּעָרִים הַגְדוֹלוֹת אוֹ שֶׁמַצַב בְּרִיאוּתָם שֶׁל הַיְתוֹמִים רַע מְאֹד וְיֵשׁ לְשַׁכְּנָם בַּכְּפָר, בָּאֲוִיר הַצַח, שׁוֹלְחִים אוֹתָם אָז לַכְּפָרִיוֹת הָעֲלוּבוֹת הַלָלוּ הַמְקַבְּלוֹת בְּעַד הַטִפּוּל בְּיֶלֶד 3–4 לִירוֹת לְשָׁנָה. מִשֶׁמַגִיעַ הַיָתוֹם לְגִיל שֵׁשׁ מַחֲזִירִים אוֹתוֹ הָעִירָה לְבֵית־הַיְתוֹמִים. אַגַב, הַסְכוּם שֶׁהַכְּפָרִיוֹת מְקַבְּלוֹת בְּעַד הַיֶלֶד הוּא כֹּה זָעוּם עַד שֶׁאֵינָן מַרְוִיחוֹת אַף גְרוּשׁ. וְלָכֵן מִשֶׁנוֹפֵל יָתוֹם כָּזֶה לִידֵי אִשָׁה מִרְשַׁעַת – וְלָרֹב יִקְרֶה כָּךְ – הֲרֵי הַיֶלֶד יוֹרֵד לְטִמְיוֹן מַמָשׁ בְּשֶׁל חֹסֶר מָזוֹן וְטִפּוּל רַע. מָה רַבּוֹת אָז הַדְמָעוֹת הַטְהוֹרוֹת שֶׁהָיְלָדִים מְזִילִים!… כָּךְ בּכָל אֹפֶן הָיָה עַד שְׁנַת 1889, שֶׁאָז הוּצָא חֹק לַהֲגַנַת הַיֶלֶד. תּוֹדוֹת לַהַשְׁגָחָה עַל הַנָשִׁים הַלָלוּ שֶׁלָקְחוּ יְלָדִים לְטִפּוּל פָּחַת מִסְפַּר הַיְלָדִים הַמֵתִים.

אַךְ בִּזְמַן סִפּוּרֵנוּ זֶה טֶרֶם קֻיַם הַחֹק הַזֶה. בְּבִקְתוֹת רֶנְדוֹק לֹא חָשְׁשׁוּ כְּלָל לְמַשְׁגִיחֵי הַמֶמְשָׁלָה אוֹ לְהַלְשָׁנַת אַחַד הַשְׁכֵנִים.

בֵּית הַיְתוֹמִים בְּדוֹנִיגַל מָסַר לְאִשָׁה בְּרֶנדוֹק שְׁלשָׁה יְלָדִים לְטִפּוּל – שְׁתֵּי יְלָדוֹת בְּנוֹת 4 – 6 שָׁנִים וְתִינוֹק בֶּן שְׁנָתַיִם וְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים.

מוּבָן שֶׁאֵלֶה הָיוּ יְלָדִים עֲזוּבִים, אוֹ יְתוֹמִים. אֶת הוֹרֵיהֶם לֹא יָדַע אִישׁ. מַה שֵׁם הַיְלָדִים הַלָלוּ, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר מַה שְׁמָם בְּבֵית הַיְתוֹמִים? קָרְאוּ לָהֶם בְּשֵׁמוֹת שֶׁעָלוּ עַל הַמַזְלֵג. אֶת הַיַלְדָה הַגְדוֹלָה קָרְאוּ סִיסִי – הַקְטַנָה מֵתָה כַּעֲבֹר זְמַן מָה – הִיא הָיְתָה תִּינֹקֶת יָפָה, בַּעֲלַת שְׂעָרוֹת בְּהִירוֹת וְעֵינַיִם גְדוֹלוֹת תְּכֶלְתִּיוֹת, פִּקְחִיוֹת וְטוֹבוֹת, אַךְ עֲשֵׁשׁוֹת בְּמִקְצָת מִרֹב דְמָעוֹת; פָּנֶיהָ הָיוּ חִוְרִים וּמָאֳרָכִים, הֶחָזֶה שָׁקוּעַ, הַגוּף רָזֶה וְגַרְמִי. הִנֵה לְמַה שֶׁהִגִיעָה בִּגְלַל הַטִפּוּל הָרָע! אַךְ נִכְנַעַת וְסַבְלָנִית מִלֵדָה, נִכְנְעָה לְגוֹרַל חַיֶיהָ, בְּלִי לְשַׁעֵר אֲפִילוּ, כִּי נִתָּנִים הֵם לְשִׁנוּי. וּמֵאַיִן לָהּ לָדַעַת כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם יְלָדִים, שֶׁאֵם דוֹאֶגֶת מְלַטֶפֶת אוֹתָם וְשׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶם, יְלָדִים שֶׁאֵינָם חָשִׁים וּמַרְגִישִׁים כָּל חֹסֶר בִּנְשִׁיקוֹת, בִּבְגָדִים וּבְמָזוֹן? כַּמוּבָן לֹא בְּבֵית מַחְסֶה הַדְבָרִים אֲמוּרִים, מְקוֹם שָׁם הִתְיַחֲסוּ לָהֶם כְּמוֹ לְבַעֲלֵי־חַיִים עֲלוּבִים.

אַף שֵׁם הַיֶלֶד לֹא הָיָה יָדוּעַ, כִּי מָצְאוּ בְּאֶחָד מֵרְחוֹבוֹת דוּנִיגַל תִּינוֹק כְּבֶן שִׁשָׁה חֳדָשִׁים עָטוּף חֲתִיכַת בַּד עָבֶה כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּו­ֹ. הֱבִיאוּהוּ לְבֵית־הַמַחְסֶה וְשׁוּם אִישׁ לֹא דָאַג לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם, מִתּוֹךְ שִׁכְחָה, כַּמוּבָן! בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ “הַיֶלֶד”, וּכְפִי שֶׁנוֹכַחְנוּ נִשְׁאַר שְׁמוֹ זֶה לְתָמִיד.

כַּנִרְאֶה, לַמְרוֹת הַשְׁעָרַת גְרִיפּ וְאַנָה וֶסטוֹן, לֹא הֶעֱלָה אִישׁ בְּדַעְתּוֹ כִּי בֶּן מִשְׁפַּחַת עֲשִׁירִים הוּא שֶׁגֻנֹב גֻנַב מִמֶנָה. דָבָר כָּזֶה שָׁכִיחַ רַק בְּרוֹמָנִים!

מִשְׁלשֶׁת הַיְלָדִים שֶׁנִמְסְרוּ לְפִקוּחָהּ שֶׁל הַכְּפָרִית הָיָה הַיֶלֶד הַצָעִיר בְּיוֹתֵר. בַּעַל שֵׂעָר כֵּהֶה וְעֵינַיִם נוֹצְצוֹת, שֶׁהֵעִידוּ עַל מֶרֶץ לְעָתִיד, בְּאִם כַּמוּבָן לֹא יַקְדִים הַמָוֶת לַעֲצֹם אוֹתָן לָנֶצַח… וּבַעַל מִבְנֵה גֵו, שֶׁיָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת אֵיתָן, בְּאִם לֹא יְמוֹטֵט אוֹתוֹ הָאֲוִיר הַמֻרְעָל שֶׁל בִּקְתָּה אֲיֻמָה זוֹ וְחֹסֶר מָזוֹן מַתְמִיד. בְּכָל אֹפֶן הַיֶלֶד שֶׁהָיָה בַּעַל חִיוּנִיוּת רַבָּה יָדַע לַעֲמֹד מוּל פִּגְעֵי הַתְּנָאִים הַנוֹרָאִים. אִם כִּי תָּמִיד רָעֵב, הָיָה מִשְׁקָלוֹ לְמַעְלָה מֵהַמְקֻבָּל בְּגִילוֹ. אִם כִּי רָעַד מִקֹר וְהָיָה לָבוּשׁ קְרָעִים הֲרֵי שְׁתֵּי רַגְלָיו הַיְחֵפוֹת עָמְדוּ אֵיתָנוֹת עַל הַקַרְקַע הַקָפוּא. הַטִפּוּל הַקָטָן בְּיוֹתֵר בְּיֶלֶד זֶה הָיָה מֵבִיא אַחַר כָּךְ פְּרִי הִלוּלִים, אַךְ מִנַיִן הָיָה לוֹ לְצַפּוֹת לְטִפּוּל וְלִדְאָגָה?..

מִלִים מִסְפָּר עַל הַיַלְדָה הַקְטַנָה שֶׁמֵתָה. הַקַדַחַת הַתְּמִידִית מוֹטְטָה אֶת גוּפָה הָרַךְ. חַיֶיהָ דָעֲכוּ כַּנֵר. הִיא הָיְתָה זְקוּקָה לְטִפּוּל רְפוּאִי, אַךְ לֹא הָיָה מִי שֶׁיִתֵּן אֶת הַכֶּסֶף לְכָךְ? גְבִרְתָּהּ הַכְּפָרִית לֹא דָאֲגָה כַּמוּבָן לְרוֹפֵא וְלִרְפוּאָה. אִם יֶלֶד אֶחָד יָמוּת מִיָד תּוּכַל לְקַבֵּל מִבֵּית־הַמַחְסֶה יֶלֶד אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְהִיא תְּקַבֵּל אֶת מַשְׂכֻּרְתָּהּ כְּתָמִיד בְּעַד “חִנוּכוֹ”.

לְבַקֵשׁ הוֹסָפָה בְּבֵית הַמַחְסֶה?… לַשָׁוְא, בֵּין כֹּה יְסָרְבוּ. הָיוּ יוֹתֵר מִדַי יְלָדִים אֲסוּפִים וַעֲזוּבִים הַזְקוּקִים לְעֶזְרָה וְאֵין הַכֶּסֶף מַסְפִּיק. לֹא לְקַבֵּל יֶלֶד הֲרֵי תַּפְסִיד אֶת הֲשִׁילִינגִים שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת בַּעֲדוֹ. אֶת הַכֶּסֶף הָיוּ הַכְּפָרִיוֹת “הַמְחַנְכוֹת” מוֹצִיאוֹת לָרֹב לִשְׁתִיַת יַ"שׁ וְהַיְלָדִים רָעֲבוּ לְלֶחֶם. וְכָּךְ חָיוּ שְׁלשֶׁת הַיְלָדִים וּבָכוּ מַר עַל גוֹרָלָם. לֹא פַּעַם נֶעֶנְשׁוּ בְּמַכּוֹת עַל בִּכְיָם זֶה. לְתַחֲנוּנֵי הַיְלָדִים לְלֶחֶם הָיוּ נַעֲנִים בִּבְעִיטוֹת וּבְמַהֲלֻמוֹת.

חֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר הָיָה אָז. בְּבִקְתָּה עֲלוּבָה זוֹ, עַל גַגָהּ הַדוֹלֵף, הָיָה קַר וְרָטֹב. הָרוּחַ יִלְלָה בְּכָל הַחֶדֶר וְאַף הַכָּבוּל הַדוֹלֵק לֹא הָיָה יָכוֹל לְחַמֵם אֶת הַחֶדֶר.

בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁהַיַלְדָה הַחוֹלָה קָדְחָה וְרָעֲדָה עַל מַצַע הַקַשׁ הַמְזֻהָם, הִתְרוֹצְצָה הַגְבֶרֶת בַּחֶדֶר שִׁכּוֹרָה. סִיסִי כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לִפְנֵי הַחוֹלָה וְהִרְטִיבָה אֶת שְׂפָתֶיהָ בְּמַיִם קָרִים. מִפַּעַם לְפַעַם הֵסֵבָּה אֶת פָּנֶיהָ לִרְאוֹת אֶת הַכָּבוּל הַדוֹלֵק וְהַדוֹעֵךְ. שׁוּם קְדֵרָה לֹא עָמְדָה עַל הָאָח, כִּי לֹא הָיָה מַה לְבַשֵׁל.

הַגְבֶרֶת רָטְנָה בֵּינָתַיִם:

– חֲמִשִׁים שִׁילִינְגִים!.. כְּאִלוּ אֶפְשָׁר לְפַרְנֵס יֶלֶד בַּחֲמִשִׁים שִׁילִינְגִים! וְלוּ בִּקַשְׁתִּי הוֹסָפָה אֶצְלָם, אֵצֶל הַמְנֻוָלִים הַלָלוּ, הָעַסְקָנִים הַנִכְבָּדִים, כִּי אָז הָיוּ מְגָרְשִׁים אוֹתִי לַעֲזָאזֵל!

הַפַּעַם צָדְקָה בִּדְבָרֶיהָ; אַךְ לוּ אַף הוֹסִיפוּ לָהּ עַל מַשְׂכֻּרְתָּהּ, הֲרֵי גַם אָז לֹא הָיוּ הַיְלָדִים נֶהֱנִים מֵהוֹסָפָה זוֹ.

מֵאָז אָכְלוּ אֶת מְרַק הַיְרָקוֹת הָאַחֲרוֹן, לֹא טָעֲמוּ כָּל אֹכֶל לֹא הַיְלָדִים וְלֹא הַכְּפָרִית. הִיא סָעֲדָה אֶת נַפְשָׁה בְּיַ"שׁ וְלֹא רָצְתָה לְבַזְבֵּז אֶת הַכֶּסֶף הַמְעַט לְצָרְכֵי אֹכֶל. עָמְדָה לְפָנֶיהָ בְּרֵרָה אַחַת: לָצֵאת לָרְחוֹב וּלְלַקֵט קְלִפּוֹת תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַתְקִין מֵהֶן אֲרוּחָה.

בֵּינָתַיִם נִשְׁמַע בַּחוּץ חִרְחוּר רָם. הַדֶלֶת נִפְתְּחָה בְּרַעַשׁ וְאֶל תּוֹךְ הַבִּקְתָּה הִתְפָּרֵץ חֲזִיר גָדוֹל.

בַּעַל־הַחַי הַכַּבִּיר הֵחֵל לְרַחְרֵחַ אֶת כָּל פִּנוֹת הַחֶדֶר וּלְחַפֵּשׂ אֹכֶל. הַכְּפָרִית שֶׁסָגְרָה אֶת הַדֶלֶת לֹא אָמְרָה אֲפִילוּ לְגָרְשׁוֹ מֵהַחֶדֶר. הִיא הִסְתַּכְּלָה בּוֹ בְּעֵינֵי שִׁכּוֹרָה.

הַיֶלֶד וְסִיסִי נִבְהֲלוּ וְקָפְצוּ מִמְקוֹמָם. הַחֲזִיר שֶׁנָבַר בָּאַשְׁפָּה מָצָא, תּוֹדוֹת לְחוּשׁ הָרֵיחַ שֶׁלוֹ, תַּפּוּחַ אֲדָמָה שֶׁנִתְגַלְגֵל לְשָׁם בְּמִקְרֶה.

הַיֶלֶד הִשְׁגִיחַ בְּכָךְ. הוּא עַצְמוֹ רָצָה לֶאֱכֹל אוֹתוֹ. בִּקְפִיצָה אַחַת זִנֵק אֶל הַחֲזִיר וְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה, אִם כִּי הֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה לְהִנָשֵׁךְ וּלְהִדָרֵס. אַחַר כָּךְ הִזְמִין אֶת סִיסִי לִסְעֻדָה.

לְכַתְּחִלָה לֹא נָע הַחֲזִיר מִמְקוֹמוֹ: אַךְ לְפֶתַע הִתְאוֹשֵׁשׁ וְהִשְׂתָּעִֵר עַל הַיֶלֶד.

הַיֶלֶד נִסָה לְהִסְתּוֹבֵב וְלִבְרֹחַ, בְּהַחֲזִיקוֹ בְּיָדוֹ אֶת תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה, אַךְ לוּלֵא הַכְּפָרִית הָיָה הַחֲזִיר, שֶׁכְּבָר הִסְפִּיק לְהַפִּילוֹ, מְכַרְסֵם אוֹתוֹ, לַמְרוֹת הִתְעָרְבוּתָהּ שֶׁל סִיסִי וּבוֹאָהּ לְעֶזְרָתוֹ.

הָאִשָׁה הַשִׁכּוֹרָה, שֶׁדַעְתָּהּ הָיְתָה מְבֻלְבֶּלֶת עָלֶיהָ, הֵבִינָה סוֹף סוֹף אֶת הַמִתְרַחֵשׁ. הִיא תָּפְסָה מַקֵל וְהֵחֵלָה לַחְבֹּט בּוֹ בַּחֲזִיר שֶׁלֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן לְוַתֵּר עַל שְׁלָלוֹ. הַמַכּוֹת שֶׁנִתְּכוּ עַל הַחֲזִיר עֲלוּלוֹת הָיוּ לְרוֹצֵץ גַם אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶלֶד וּמִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה סוֹפוֹ שֶׁל דָבָר אִלְמָלֵא לֹא נִשְׁמְעוּ אוֹתוֹ רֶגַע דְפִיקוֹת עַל הַדֶלֶת.

 

פֶּרֶק יא: פְּרֶמְיַת בִּטוּחַ    🔗

הָאִשָׁה הֻפְתְּעָה. מֵעוֹלָם לֹא דָפַק מִישֶׁהוּ עַל דַלְתָּהּ. דָבָר כָּזֶה לֹא עָלָה מֵעוֹלָם עַל דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם. לָמָה לִדְפֹּק עַל הַדֶלֶת כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס יָשָׁר דֶרֶךְ הַפֶּתַח?

הַיְלָדִים עָמְדוּ, לְחוּצִים זֶה לָזֶה, כְּשֶׁהֵם בּוֹלְעִים בִּרְעַבְתָּנוּת אֶת שְׂרִידֵי תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה.

שׁוּב נִשְׁמְעָה דְפִיקָה עַל הַדֶלֶת, הַפַּעַם בְּרַעַשׁ גָדוֹל יוֹתֵר. אֵין זוֹ דְפִיקָה שֶׁל נָגִיד וּמְצַוֶה אוֹ אוֹרֵחַ חֲסַר סַבְלָנוּת. הֶהָיָה זֶה עָנִי מִסְכֵּן, שֶׁנִקְלַע לְמָקוֹם נִדָח זֶה לְבַקֵשׁ נְדָבוֹת?… נְדָבוֹת בִּמְאוּרָה שֶׁכָּזוֹ!…

הָאִשָׁה נִזְדַקְפָה וְהִתְאַמְצָה לַעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ הַכּוֹשְׁלוֹת כְּשֶׁהִיא מַזְהִירָה אֶת הַיְלָדִים בְּאֶצְבַּע צְרָדָה. יִתָּכֵן כִּי הָיָה זֶה מַשְׁגִיחַ, שֶׁנִשְׁלַח מִדוֹנִיגַל וְיֵשׁ לְהַקְדִים וּלְהַזְהִיר אֶת הַיְלָדִים שֶׁלֹא יְפַטְפְּטוּ עַל חֹסֶר מָזוֹן וְרָעָב.

הַדֶלֶת נִפְתְּחָה. הַחֲזִיר הִשְׁתָּמֵשׁ בְּהִזְדַמְנוּת זוֹ וְזִנֵק מֵהַחֶדֶר תּוֹךְ נְחִירָה צַעֲקָנִית.

הָאִישׁ שְׁנֶעֱצָר בַּפֶּתַח הֻפַּל כִּמְעַט אָרְצָה. מִשֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ, הֲרֵי בִּמְקוֹם לְהִתְרַגֵז אָמַר לְבַקֵשׁ סְלִיחָה עַל הַהַטְרָדָה.

– מָה רְצוֹנְךָ? מִי אַתָּה? – שְׁאֵלַתְהוּ הָאִשָׁה גַסוֹת כְּשֶׁהִיא חוֹסֶמֶת לְפָנָיו אֶת דַרְכּוֹ.

– אֲנִי סוֹכֵן – עָנָה הָאִישׁ.

סוֹכֵן! מִלָה זוֹ הִשְׁפִּיעָה עָלֶיהָ וְהִיא הִתְרַכְּכָה קְצָת. כְּלוּם קַיָמִים סוֹכְנִים בְּבָתֵּי־הַמַחְסֶה? עַד הַיוֹם לֹא בָּא מֵעוֹדוֹ סוֹכֵן מֵרֶנְדוֹק? בְּכָל אֹפֶן טֶרֶם הִסְפִּיק לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר קִבְּלַתְהוּ בְּשֶׁטֶף מִלִים מְפוֹצְצוֹת וּמְצַלְצְלוֹת.

– סְלַח נָא לִי, אֲדוֹנִי, סְלַח נָא! בְּמִקְרֶה בָּאתָ בְּרֶגַע שֶׁאֲנִי מְסַדֵר אֶת הַחֶדֶר… וְהַיְלָדִים הַקְטַנִים הַלָלוּ רְאֵה־נָא מַה יָפֶה מַרְאָם! רַק זֶה עַתָּה סִיְמוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתָם הַדְשֵׁנָה… כְּלוֹמַר, הַיַלְדָה וְהַיֶלֶד כַּמוּבָן… כִּי הַיַלְדָה הַהִיא, הַקְטַנָה, חוֹלָה, בְּמַחֲלַת קַדַחַת שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְרַפְּאָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן. הִתְכּוֹנַנְתִּי לִנְסֹעַ עַתָּה לָרוֹפֵא שֶׁבְּדוֹנִיגַל… יְלָדִים מִסְכֵּנִים! אֲנִי כֹּה אוֹהֲבָם!

לְפִי מַרְאֵה פָּנֶיהָ הַפִּרְאִיִים וְעֵינֶיהָ הַזְעוּמוֹת הָיְתָה דוֹמָה אוֹתָהּ שָׁעָה לִנְמֵרָה, הַמִתְחַנֶפֶת כְּחָתוּל. – אֲדוֹנִי הַמְפַקֵחַ – הוֹסִיפָה – כְּלוּם אִי־אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִבֵּית הַמַחְסֶה קְצָת כֶּסֶף לִקְנִיַת רְפוּאוֹת? הֲרֵי הַכֶּסֶף שֶׁאֲנִי מְקַבֶּלֶת מַסְפִּיק לִי בְּקשִׁי רַק לְמָזוֹן…

– אֵינִי מְפַקֵחַ כְּלָל, דוֹדָה, – עָנָה הָאִישׁ בְּקוֹל עָרֵב.

– וּבְכֵן מִי אַתָּה? – שְׁאֵלַתּוּ גַסוֹת.

– אֲנִי סוֹכֵן חֶבְרַת בִּטוּחַ.

הָיָה זֶה אַחַד הַסַרְסוֹרִים הַנָדִים־וְנָעִים לַאֲלָפִים בְּמֶרְחֲבֵי אִירְלַנד. הֵם עוֹסְקִים בְּבִטוּחַ חַיֵיהֶם שֶׁל יְלִָדִים, שְׁמַשְׁמָעוֹ לְמַעֲשֶׂה גְזַר דִין שֶׁל מָוֶת עַל הַפָּעוֹטוֹת הַמִסְכֵּנִים. וְזֶה הַדָבָר: בְּעַד כַּמָה פֶּנְסִים שֶׁהַהוֹרִים, הַקְרוֹבִים אוֹ הַמְחַנְכִים – “מְחַנְכִים” כְּאִשָׁה נִתְעָבָה זוֹ – מְשַׁלְמִים מִדֵי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ זְכוּתָם אָז לְקַבֵּל, – נוֹרָא אַף לְהַעֲלוֹת אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶה – בְּמִקְרֵה מָוֶת שֶׁל הַיֶלֶד הַמְבֻטָח, פְּרֶמְיָה. לֹא לְחִנָם קָרָא דֵי, נְשִׂיא בֵּית הַדִין הַפְּלִילִי שֶׁבְּוֶלְטְשַׁיְר, מוֹסְדוֹת בִּטוּחַ אֵלֶה, בְּשֵׁם מוֹסְדוֹת חֶרְפָּה לַהֲפָצַת פְּשָׁעִים.

אָמְנָם מֵאָז שֻׁפָּר וְשֻׁבַּח בְּמִקְצָת מַצַב הַיְלָדִים, תּוֹדוֹת לַחֹק שֶׁל 1889, וְאֵין פֶּלֶא אֵפוֹא שֶׁהַמוֹסָד “הַחֶבְרָה הַלְאֻמִית לַהֲגַנַת הַיֶלֶד מִפְּנֵי יַחַס רָע” כְּבָר הֵבִיאָה תּוֹצָאוֹת יָפוֹת.

אַךְ כְּלוּם אֵין זוֹ חֶרְפָּה וּבוּשָׁה שֶׁבְּסוֹף הַמֵאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה זְקוּקִים לְהוֹצִיא חֹק כָּזֶה בְּאֶרֶץ תַּרְבּוּתִית, חֹק הַמְחַיֵב אֶת הַהוֹרִים, קְרוֹבִים אוֹ אַפּוֹטְרוֹפְּסִים לְפַרְנֵס וּלְסַפֵּק אֶת כָּל צָרְכֵי הַיְלָדִים הַנִמְצָאִים אֶצְלָם? וּבְאִיוּם שֶׁל עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ!

– כֵּן! מֻכְרָחִים הָיוּ לְחוֹקֵק חֹק זֶה, בִּמְקוֹם שֶׁלֹא הִסְפִּיק הָרֶגֶשׁ הַטִבְעִי!

אַךְ בִּתְקוּפַת סִפּוּרֵנוּ זֶה, לֹא חָל עֲדַיִן חֹק זֶה גַם עַל “מְחַנְכִים כְּפָרִיִים” שֶׁלְיָדָם נִמְסְרוּ יְלָדִים לְגִדוּל וּלְחִנוּךְ.

הַסוֹכֵן, שֶׁבָּא לָאִשָׁה, הָיָה כְּבֶן 45, בַּעַל אֲרֶשֶׁת פָּנִים עַרְמוּמִית, בַּעַל נִמוּסִין יַצִיבִים וּבַעַל לָשׁוֹן מְשַׁכְנַעַת – טִפּוּס שֶׁל סַרְסוֹר, הַחוֹשֵׁב רַק עַל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּדָבָר, שֶׁלִשְׁמָהּ כָּל הָאֶמְצָעִים כְּשֵׁרִים. לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל אֶת מַצָבָם הָאָיֹם וְהַנוֹרָא שֶׁל הַיְלָדִים, וְאַף לְשַׁבְּחָהּ וּלְהַלְלָהּ עַל טִפּוּלָהּ הַמָסוּר וְהַנֶאֱמָן – בְּאֶמְצָעִים אֵלֶה קִוָה לְהַשִׂיג אֶת מַטְרָתוֹ.

– סִלְחִי־נָא לִי עַל טִרְדָתִי זוֹ, אוּלַי תּוֹאִילִי לָצֵאת עִמִי לְדַקוֹת מִסְפָּר הַחוּצָה? – אָמַר בַּאֲדִיבוּת רַבָּה.

– הֲיֵשׁ לְךָ דְבָרִים אֵלַי? – שָׁאֲלָה הָאִשָׁה בְּחַשְׁדָנוּת.

– כֵּן, רוֹצֶה אֲנִי לְשׂוֹחֵחַ אִתָּךְ עַל הַיְלָדִים הַלָלוּ, אַךְ לֹא נָעִים לִי לְדַבֵּר זֹאת בְּאָזְנֵיהֶם. הַדָבָר יְצַעֲרֵם…

– שְׁנֵיהֶם יָצְאוּ אֶת הַבַּיִת בְּסָגְרָם מֵאַחֲרֵיהֶם אֶת הַדֶלֶת.

– יֵשׁ לָךְ אֵפוֹא שְׁלשָׁה יְלָדִים?..

– כֵּן!

– הֵם שֶׁלָךְ מַמָשׁ?

– לֹא.

– הַקְרוֹבָה אַתְּ אֲלֵיהֶם קִרְבַת מִשְׁפָּחָה?

– לֹא.

– מַשְׁמַע, שְׁנִמְסְרוּ לָךְ עַל יְדֵי בֵּית־הַמַחְסֶה שֶׁבּדוֹנִיגַל?

– כֵּן.

– עָלַי לְהוֹדוֹת, כִּי נִמְסְרוּ בְּיָדַיִם נֶאֱמָנוֹת… וּבְכָל זֹאת לֹא פַּעַם יִקְרֶה, לַמְרוֹת הַטִפּוּל הַטוֹב וְהַדְאָגָה הַמְרֻבָּה לִשְׁלוֹמָם, כִּי יְלָדִים יֶחֱלוּ… הֲרֵי גִיל הַיַלְדוּת כֹּה רַךְ וְנִדְמֶה לִי כִּי יַלְדָה אַחַת…

– אֲנִי מִשְׁתַּדֶלֶת עַד כַּמָה שֶׁיָדִי מַגַעַת, אֲדוֹנִי – עָנְתָה הָאִשָׁה שֶׁהִצְלִיחָה לְהַזִיל דִמְעוֹת תַּנִין מֵעֵינֶיהָ הַטוֹרְפוֹת – עֵינִי פְּקוּחָה עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה… אֲנִי גוֹזֶלֶת מִפִּתִּי וּמִלַחְמִי וּמַעֲנִיקָה לָהֶם לְמַעַן תִּשְׂבַּע בְּצַחְצָחוֹת נַפְשָׁם… בֵּית הַמַחְסֶה מְשַׁלֵם שָׂכָר זָעוּם עַד מְאֹד לְהַחֲזָקָתָם… כְּשָׁלֹש לִירוֹת לְשָׁנָה!

– כֵּן, אֵין זֶה מַסְפִּיק וּדְרוּשָׁה אַהֲבֵת אֵם מְיֻחֶדֶת, כְּדֵי לְטַפֵּל בָּם כְּטִפּוּלֵךְ אַתְּ… וּבְכֵן נִמְצָאִים בְּטִפּוּלֵךְ שְׁתֵּי יְלָדוֹת וְיֶלֶד אֶחָד?

– כֵּן.

– יְתוֹמִים וַדַאי?

– כַּנִרְאֶה.

– לְפִי טְבִיעַת עֵינִי, שֶׁנִתְנַסְתָה בְּעִנְיַן יְלָדִים, הֲרֵי מְשַׁעֲרֵנִי שֶׁהַיְלָדוֹת הֵן בְּגִיל שֶׁל 4–6 שָׁנִים וְהַיֶלֶד כְּבֶן שְׁנָתַיִם וּמֶחֱצָה?..

– לְשֵׁם מָה כָּל הַשְׁאֵלוֹת הַלָלוּ?

– מִיָד יוּבַן לָךְ הַכֹּל…

הָאִשָׁה לִכְסְנָה עָלָיו מַבָּט.

– מוּבָן – הוֹסִיף – הָאֲוִיר בְּדוֹנִיגַל צַח מְאֹד. כָּל הַתְּנָאִים הַהִיגְיֶנִיים הֵם מְצֻיָנִים… וְאַגַב, גַם הַיְלָדִים כֹּה רַכִּים, שֶׁלַמְרוֹת מַאֲמַצַיִךְ הֲרֵי בְּכָל זֹאת – סִלְחִי נָא לִי עַל שֶׁאֲנִי מַעֲצִיב אֶת לִבֵּךְ בְּמַחְשְׁבוֹת צַעַר – עָלוּל אֶחָד מֵהֶם לְהִסְתַּלֵק חָלִילָה… עָלַיִךְ אֵפוֹא לְבַטְחָם.

– לְבַטְחָם?

– כֵּן, לְטוֹבָתֵךְ…

– לְטוֹבָתִי? – הִצְטַעֲקָה הָאִשָׁה, כְּשֶׁעֵינֶיהָ מַמָשׁ אוֹרוּ…

– מִיָד אַסְבִּיר לָךְ אֶת הַכֹּל… מִשֶׁאַתְּ מְשַׁלֶמֶת לַחֶבְרָה כַּמָה פֶּנְסִים לְכָל חֹדֶשׁ תְּקַבְּלִי פְּרֶמְיָה בִּסְכוּם שֶׁל שְׁתַּיִם שָׁלֹש לִירוֹת אִם יָמוּת חַס וְחָלִילָה אַחַד הַיְלָדִים…

– שְׁתַּיִם שָׁלשׁ לִירוֹת חָזְרָה הָאִשָׁה עַל דְבָרָיו.

הַסוֹכֵן הֵבִין מִיָד שֶׁהִיא תֵּעָתֵר לְהַצָעָתוֹ.

– הַכֹּל נוֹהֲגִים כָּךְ – הוֹסִיף לְדַבֵּר בְּקוֹל עָרֵב – אֶצְלֵנוּ כְּבָר מְבֻטָחִים כַּמָה מֵאוֹת יְלָדִים שֶׁל חַוַת דוּנִיגַל וְאִם כִּי אֵין שִׁלוּמִים וְנִחוּמִים לְיֶלֶד שֶׁמֵת, הֲרֵי בְּכָל זֹאת יֵשׁ שִׁלוּמִים מְעַט… אִם מְקַבְּלִים אָז כַּמָה לִירוֹת זָהָב, שֶׁחֶבְרַת הַבִּטוּחַ שֶׁלָנוּ מְשַׁלֶמֶת…

הָאִשָׁה תָּפְסָהּ אֶת הַסוֹכֵן בְּיָדוֹ וְאָמְרָה:

– וּבֶאֱמֶת מְקַבְּלִים אֶת הַכֶּסֶף… בְּלִי כָּל קְשָׁיִים? שָׁאֲלָה בְּקוֹל מְרֻסָק וּמְקֻטָע מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת כְּשֶׁהִיא מִסְתַּכֶּלֶת לִצְדָדִין.

– בְּלִי כָּל קְשָׁיִים. מִשֶׁרַק מְקַבְּלִים מֵהָרוֹפֵא תְּעוּדַת אִשׁוּר לְמוֹת הַיֶלֶד, מִיָד בָּאִים, בִּתְעוּדָה זוֹ, לְחֶבְרַת הַבִּטוּחַ שֶׁבְּדוֹנִיגַל.

אַחַר כָּךְ הוֹצִיא הַסוֹכֵן מִכִּיסוֹ תְּעוּדָה וְאָמַר:

– יֶשׁ לִי תְּעוּדוֹת בִּטוּחַ מִן הַמוּכָן, וְאִם תּוֹאִילִי לַחְתֹּם כָּאן מִלְמַטָה, לֹא תְּהִי חוֹשֶׁשֶׁת עוֹד לְעֲתִידֵךְ. אַגַב, בִּרְצוֹנִי לְהָעִיר לָךְ, כִּי בְּמִקְרֵה מוֹת יֶלֶד אֶחָד – וְדָבָר זֶה עָלוּל לַאֲסוֹנֵנוּ לִקְרוֹת תָּמִיד – תָּקֵל עָלַיִךְ הַפְּרֶמְיָה לְפַרְנֵס אֶת שְׁנֵי הַנוֹתָרִים… הֲלֹא בְּאָמְנָה בֵּית־הַמַחְסֶה מְשַׁלֵם מְעַט מְאֹד…

– וְכַמָה עָלַי לְשַׁלֵם לַחֶבְרָה? – שָׁאֲלָה הָאִשָׁה.

– שְׁלֹשָה פֶּנְסִים לְחֹדֶשׁ בְּעַד כָּל יֶלֶד וָיֶלֶד, כְּלוֹמַר תִּשְׁעָה פֶּנְסִים יַחַד.

– הֲתַסְכִּים לְבַטֵחַ גַם אֶת הַיַלְדָה הַקְטַנָה?

– כַּמוּבָן, אִם כִּי נִרְאֶה לִי, כִּי חוֹלָה אֲנוּשָׁה הִיא! אִם לֹא תַּצְלִיחִי לְהַצִיל אֶת חַיֶיהָ, תְּקַבְּלִי בַּעֲדָהּ שְׁתֵּי לִירוֹת. הֲתָבִינִי, שְׁתֵּי לִירוֹת. וְהָבִינִי נָא כִּי כָּל זֹאת עוֹשָׂה חֶבְרָתֵנוּ לְטוֹבַת הַיְצוּרִים הַקְטַנִים. מֵעִנְיָנֵנוּ שֶׁהַיְלָדִים יַאֲרִיכוּ יָמִים, כִּי חַיֵיהֶם מַכְנִיסִים לָנוּ הַכְנָסָה! אָנוּ מִצְטַעֲרִים מְאֹד עַל מוֹת כָּל יֶלֶד!

– אַגַב, הֵם לֹא הִצְטַעֲרוּ בְּיוֹתֵר, הַמְבַטְחִים הַמוּסָרִיִים הָאֵלֶה, כָּל עוֹד מִקְרֵי הַמָוֶת לֹא עָבְרוּ אֶת הַגְבוּל הַמְקֻבָּל. וְהַסוֹכֵן שֶׁהִצִיעַ לְבַטֵחַ גַם אֶת הַיַלְדָה הַחוֹלָה הַגוֹסֶסֶת, הָיָה בָּטוּחַ בַּתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּדָבָר, בְּהִסְתַּמְכוֹ עַל דִבְרֵי מְנַהֲלוֹ שֶׁאָמַר פַּעַם:

– לְאַחַר כָּל מִקְרֵה מָוֶת שֶׁל יֶלֶד מִתְרַבִּים הָאֲנָשִׁים הָרוֹצִים לְבַטֵחַ אֶת יַלְדֵיהֶם.

– וּבְכֵן, דוֹדָה, – הוֹסִיף בְּקוֹל מְשַׁכְנֵעַ – כְּלוּם אֵינֵךְ רוֹאָה אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּדָבָר? בְּכָל זֹאת טֶרֶם הֶחְלִיטָה לְבַזְבֵּז תִּשְׁעָה פֶּנְסִים, אַף עַל פִּי שֶׁנִשְׁקְפוּ לָה סִכּוּיִים לְקַבֵּל בְּקָרוֹב דְמֵי בִּטוּחַ בְּעַד הַיַלְדָה הַגוֹסֶסֶת.

– כַּמָה זֶה יַעֲלֶה אֵפוֹא? – שָׁאֲלָה, כְּאִלוּ בִּקְשָׁה הֲנָחָה.

– הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ: שְׁלשָׁה פֶּנְסִים לְחֹדֶשׁ בְּעַד כָּל יֶלֶד וְיֶלֶד, כְּלוֹמַר תִּשְׁעָה פֶּנְסִים יַחַד.

– תִּשְׁעָה פֶּנְסִים?

וְהִיא נִסְתָה לַעֲמֹד עַל הַמִקָח.

– לַשָׁוְא – הֵעִיר הַסוֹכֵן. הָבִינִי נָא שֶׁלַמְרוֹת טִפּוּלֵךְ הַמָסוּר עֲלוּלָה הַיַלְדָה הַיוֹם אוֹ מָחָר לָמוּת… וְיֵשׁ בְּיָדֵךְ לְקַבֵּל מֵהַחֶבְרָה שְׁתֵּי לִירוֹת… הַחְלִיטִי־נָא אֵפוֹא, חִתְמִי!

הָיָה לוֹ מִן הַמוּכָן עֵט וּדְיוֹ. וְהִיא חָתְמָה עַל הַתְּעוּדָה.

מִשֶׁחָתְמָה אֶת חֲתִימָתָהּ, הוֹצִיאָה מִכִּיסָהּ כֶּסֶף. נָתְנָה לַסוֹכֵן תִּשְׁעָה פֶּנְסִים מֵעֲשֶׂרֶת הַשִׁילִינְגִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ לָהּ עוֹד.

מִשֶׁעָמַד הַסוֹכֵן לְהִפָּרֵד מֵעָלֵיהָ וְלָלֶכֶת אָמַר לָהּ:

כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ יָמִים אָבוֹא שׁוּב לְקַבֵּל אֶת הָתַּשׁלוּם הַחָדְשִׁי וַאֲנִי מְקַוֶה, כִּי אֶמְצָא אֶת כָּל הַיְלָדִים שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים, וְאַף אֶת הַיַלְדָה הַקְטַנָה הַחוֹלָה, שֶׁבְּוַדַאי תַּבְרִיא חִישׁ תּוֹדוֹת לְטִפּוּלֵךְ הַמָסוּר! אַל תִּשְׁכְּחִי אֵפוֹא, כִּי בְּאַנְגְלִיָה שֶׁלָנוּ הַזְקֵנָה וְהַמִזְדַקֶנֶת יֵשׁ עֵרֶךְ רַב לְחַיֵי כָּל אָדָם, וְכָל מִקְרֵה מָוֶת הֲרֵיהוּ הֶפְסֵד לִרְכוּשׁ הַכְּלָל. שָׁלוֹם דוֹדָה, שָׁלוֹם!

הָאִשָׁה, הִבִּיטָה אַחֲרֵי הַסוֹכֵן בְּלִי נוֹעַ. עַד עַתָּה הִכְנִיסוּ לָהּ הַיְלָדִים הַלָלוּ רַק כַּמָה לִירוֹת לְשָׁנָה, וְאִלוּ עַתָּה, מִתְבָּרֵר, כִּי בְּמִקְרֵה מָוֶת תְּקַבֵּל בְּבַת אַחַת סְכוּם גָדוֹל! וְאֲשֶׁר לְתִשְׁעָה הַפֶּנְסִים שֶׁעָלֶיהָ לְשַׁלֵם – הֲרֵי בְּיָדָהּ הַדָבָר לְשַׁלֵם אוֹ לַחְדֹל!

וְלָכֵן, מִשֶׁחָזְרָה לַבִּקְתָּה, הֵעִיפָה מַבָּט עַל שְׁלשֶׁת הַיְלָדִים הַמִסְכֵּנִים – מַבָּט שֶׁל נֵץ טוֹרֵף, הַמִסְתַּתֵּר בֵּין הָעֳפָאִים. נִדְמֶה הָיָה, כִּי הַיֶלֶד וְסִיסִי הֵבִינוּ יָפֶה אֶת מַחֲשַׁבְתָּהּ. הֵם נִרְתְּעוּ מֵאֲלֵיהֶם, כְּאִלוּ אָמְרוּ לְהִתְגוֹנֵן מִפְּנֵי מִפְלֶצֶת שֶׁעָמְדָה לְהַחֲנִיקָן בְּכַפּוֹתֶיהָ.

יֵשׁ בְּכָל זֹאת לְהִתְנַהֵג קְצָת בִּזְהִירוּת. שְׁלשָׁה יְלָדִים מֵתִים עֲלוּלִים לְעוֹרֵר חֲשָׁד. שְׁמֹנַת־תִּשְׁעַת הַשִׁילִינגִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ בְּיָדָה יַסְפִּיקוּ לָָהּ עוֹד לִזְמַן מָה, לִשְׁלשָׁה־אַַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת, וְלֹא יוֹתֵר! מִשֶׁיָבוֹא הַסוֹכֵן, יְקַבֵּל שׁוּב תִּשְׁעָה פֶּנְסִים, וּדְמֵי הַבִּטוּחַ שֶׁתְּקַבֵּל יְכַסוּ לָהּ אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת. הִיא לֹא אָמְרָה עוֹד לְהַחֲזִיר אֶת הַיְלָדִים לְבֵית־הַמַחְסֶה.

כָּעֲבֹר חֲמִשָׁה יָמִים מֵתָה הַיַלְדָה שֶׁלֹא רִפְּאוּהָ כְּלָל.

קָרַה זֶה בְּשִׁשָׁה לְאוֹקְטוֹבֶּר בַּבֹּקֶר. הָאִשָׁה הָלְכָה אָז לְבֵית הַמַרְזֵחַ לִלְגֹם יַ"שׁ וְהִשְׁאִירָה אֶת הַיְלָדִים לְבַדָם בְּנָעֳלָהּ אֶת הַדֶלֶת.

הַיָלְדָה גָסְסָה אָז. מִחוּץ לְמַיִם לֹא הִגִישׁוּ לְפִיהָ דָבָר. לֹא הָיָה בְּכֹחָהּ לְהָנִיעַ אֵבֶר. צְמַרְמֹרֶת חֲזָקָה תָּקְפָה אוֹתָהּ וּבוֹ בַּזְמַן טָבְלָה בְּזֵעָה רַבָּה. עֵינֶיהָ הַפְּקוּחוֹת לָרְוָחָה נִפְרְדוּ כְּאִלוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶה בַּשְׁאֵלָה:

– לָמָה זֶה נוֹלַדְתִּי… לְשֵׁם מָה?

סִיסִי הִרְטִיבָה אֶת רַקוֹתֶיהָ שֶׁל הַגוֹסֶסֶת בְּמַיִם.

הַיֶלֶד שֶׁהִתְכַּוֵץ בַּפִּנָה הִבִּיט בְּמַבָּט תּוֹהֶה כָּזֶה כְּאִלוּ עָמַד לְפָנָיו כְּלוּב הַמוּכָן לְהִפָּתַח וּלְשַׁחְרֵר אֶת הַצִפּוֹר הַשְׁבוּיָה.

מִשֶׁשָׁמַע אֲנָקָה חֲדָשָׁה, אֶנְקַת הַיַלְדָה, שָׁאַל:

– הַאֻמְנָם תָּמוּת?

– כֵּן, – עָנְתָה סִיסִי, – וְהִיא תַּעֲלֶה הַשָׁמַיְמָה!

– מַשְׁמַע, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהַגִיעַ הַשָׁמַיְמָה רַק בִּנְתִיב הַמָוֶת?

– כֵּן, אַחֶרֶת לֹא יִתָּכֵן!

כַּעֲבֹר כַּמָה דַקוֹת הִזְדַעְזְעָה הַיַלְדָה זִיעַ אַחֲרוֹן, וְנִשְׁמָתָהּ הַטְהוֹרָה יָצְאָה אֶל עָל.

סִיסִי כָּרְעָה מֵרֹב פַּחַד עַל בִּרְכֶּיהָ. הַיֶלֶד חִקָה אֶת חֲבֶרְתּוֹ, וְאַף הוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי הַגְוִיָה הַקְטַנָה.

מִשֶׁחָזְרָה הָאִשָׁה, פָּרְצָה בִּצְעָקָה, אַחַר כָּךְ רָצָה בִּרְחוֹבוֹת הַכְּפָר וְקָרְאָה בְּקוֹל:

– מֵתָה, מֵתָה!

אַךְ אִישׁ לֹא שָׂם כִּמְעַט לֵב לְאַנְחוֹתֶיהָ, וְאָכֵן, מָה עִנְיָן הָיָה לַעֲלוּבֵי הַכְּפָר וְלַיַלְדָה הַמֵתָה! כְּלוּם אֵין עוֹד יְלָדִים בָּעוֹלָם?

– בְּשָׁעָה שֶׁשִׂחֲקָה אֶת מִשְׂחָקָהּ זֶה הָיוּ לְנֶגֶד עֵינֶיהָ דְמֵי הַבִּטוּחַ שֶׁתְּקַבֵּל.

הָיָה עָלֶיהָ לָרוּץ לְדוֹנִיגַל כְּדֵי לְקַבֵּל מֵרוֹפֵא תְּעוּדַת אִשׁוּר לְמוֹת הַיַלְדָה. לְהַבְהִיל רוֹפֵא לְרַפֵּא אֶת הַיַלְדָה לֹא רָצָה לְדוֹנִיגַל, אַךְ כְּדֵי לְאַשֵׁר אֶת מוֹתָהּ מוּכָנָה הָיְתָה לָרוּץ. כִּי אִלְמָלֵא כֵּן לֹא תְּקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף.

הִיא עָזְבָה אֶת הַיַלְדָה הַמֵתָה וְאֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים וּמִהֲרָה הָעִירָה. הִיא יָצְאָה מֵהַכְּפָר רֶנדוֹק בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּצָהֳרַיִם, וּמֵאַחַר שֶׁהַמֶרְחָק הָיָה רַב, עָמְדָה לַחֲזֹר רַק בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בָּעֶרֶב.

סִיסִי וְהַיֶלֶד נִשְׁאֲרוּ שׁוּב סְגוּרִים בַּבִּקְתָּה. הַיֶלֶד פָּחַד לָזוּז מִמְקוֹמוֹ. סִיסִי טִפְּלָה בַּמֵתָה הַקְטַנָה, טִפּוּל רַב יוֹתֵר מִשֶׁנִתְּנָה לָהּ בְּכָל יְמֵי חַיֶיהָ הַקְצָרִים. הִיא רָחֲצָה אֶת פָּנֶיהָ, סָרְקָה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, פָּשְׁטָה מֵעָלֶיהָ אֶת חֻלְצָתָהּ הַקְרוּעָה וְהַמְזֻהָמָה, וְעָטְפָה אוֹתָהּ בְּמַפִּית צְחֹרָה שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה עַל מַסְמֵר.

מִשְׁסִיְּמָה אֶת מַעֲשֶׂיהָ, נָשְׁקָה סִיסִי לַיַלְדָה. גַם הַיֶלֶד רָצָה לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהָ אַךְ פַּחַד פִּתְאֹם תְּקָפוֹ.

– נֵלֵךְ, נֵלֵךְ מִכָּאן! – אָמַר לְסִיסִי.

– לְאָן?

– הָלְאָה מִכָּאן! נֵלֵךְ.

סִיסִי סֵרְבָה. הִיא לֹא רָצְתָה לַעֲזֹב אֶת הַיַלְדָה הַמֵתָה. מִלְבַד זֹאת הֲרֵי הָיְתָה גַם הַדֶלֶת נְעוּלָה.

– נֵלֵךְ מִכָּאן, נֵלֵךְ! – חָזַר הַיֶלֶד עַל דְבָרָיו.

– לֹא, לֹא! עָלֵינוּ לְהִשָׁאֵר.

הַיֶלֶד הָיָה אָחוּז פַּחַד נוֹרָא. נִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁאַף הוּא יָמוּת אִם לֹא יַקְדִים וְיִסְתַּלֵק מִכָּאן. בֵּינָתַיִם הֶחְשִׁיךְ.

סִיסִי הִדְלִיקָה זְנַב־נֵר וְתָקְעָה אוֹתוֹ בְּפָמוֹט עֵץ וְהֶעֱמִידָה אוֹתוֹ לְיַד הַמְנוֹחָה.

הַיֶלֶד נִבְהַל עוֹד יוֹתֵר מִשֶׁהֵאִיר הַנֵר אֶת הַחֶדֶר. הוּא אָהַב מְאֹד אֶת סִיסִי, כֶּאֱהֹב אָחוֹת בְּכִירָה. אַךְ לְהִשָׁאֵר בִּמְקוֹמוֹ לֹא יָכֹל. הָיָה זֶה לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתָיו.

הוּא זִנֵק אֶל הַדֶלֶת הַנְעוּלָה וְהֵחֵל לַחְתֹּר מִתַּחַת לְמִפְתָּנָהּ בְּיָדָיו וּבְצִפָּרְנָיו: כַּעֲבֹר זְמַן־מָה עָלָה בְּיָדוֹ לַחְתֹּר מַחְתֶּרֶת גְדוֹלָה לְמַדַי כְּדֵי זְחִילָתוֹ בָּהּ.

– נֵלֵךְ, נֵלֵךְ! – אָמַר בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

– לֹא, – עָנְתָה סִיסִי – אֵינִי רוֹצָה. הִיא תִּשָׁאֵר יְחִידָה, גַלְמוּדָה.. אֵינִי רוֹצָה!

הַיֶלֶד נָפַל עַל צַוְארֵי הַיַלְדָה, חִבְּקָהּ וְנִשְׁקָהּ. אַחַר כַּךְ זָחַל דֶרֶךְ הַמַחְתֶּרֶת שֶׁחָתַר מִתַּחַת לְסַף הַדֶלֶת וְנֶעֱלַם, בְּהַשְׁאִירוֹ אֶת סִיסִי לְבַדָהּ עִם הַמֵתָה.

כַּעֲבֹר כַּמָה יָמִים לִנְדוּדָיו בַּסְבִיבָה, נָפַל לִידֵי בַּעַל הַבֻּבּוֹת, וְיֶתֶר קוֹרוֹתָיו הֲלֹא יְדוּעִים הֵם לָנוּ כְּבָר.

 

פֶּרֶק יב: הַשִׁיבָה    🔗

לְעֵת עַתָּה, הָיָה הַיֶלֶד מְאֻשָׁר וְלֹא חָשַׁב עַל הֶעָתִיד כְּלָל, אִם כִּי הֶעָתִיד אֵינוֹ אֶלָא הַהֹוֶה הַמִתְחַדֵשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

אָמְנָם לְעִתִּים הִתְיַצְבוּ לִפְנֵי עֵינֵי רוּחוֹ, בִּמְטֻשְׁטָשׁ, דְמֻיוֹת הֶעָבָר. הוּא נִזְכַּר בַּיַלְדָה, שֶׁהָיְתָה אִתּוֹ אֵצֶל הַמִרְשַׁעַת הַזְקֵנָה. סִיסִי הִיא עַתָּה כְּבַת אַחַת־עֶשְׂרֵה, מַה שְׁלוֹמָהּ? כְּלוּם לֹא מֵתָה גַם הִיא כְּמוֹת הַיַלְדָה הַקְטַנָה? הוּא נָדַר בְּלִבּוֹ לְבַקְשָׁהּ וּלְמָצְאָהּ. הוּא הָיָה אַסִיר תּוֹדָה לָהּ עַל הַטִפּוּל הַיָפֶה שֶׁטִפְּלָה בּוֹ וְרָאָה אוֹתָהּ כִּרְאוֹת אָחוֹת טוֹבָה.

שֵׁנִי לָהּ גְרִיפּ, גְרִיפּ הַטוֹב, שֶׁגַם לוֹ הוּא אַסִיר תּוֹדָה כְּמוֹ לְסִיסִי. עָבְרָה כְּבָר מַחֲצִית הַשָׁנָה מֵאָז הַשְׂרֵפָה בַּ“מוֹסָד לִילָדִים”, וְשִׁנוּיִים רַבִּים חָלוּ מֵאָז בְּחַיֵי הַיֶלֶד. מַה שְׁלוֹם גְרִיפּ?… וַדַאי חַי הוּא. לְבָבוֹת נִפְלָאִים כָּאֵלֶה אֵינָם פּוֹסְקִים לְפֶתַע פִּתְאֹם מִלִדְפֹּק. אִם לָמוּת הֲרֵי יָאֶה הַמָוֶת לְטוֹרֶנְפִּיפּ, לַ“מְחַנֶכֶת” הַמִרְשַׁעַת שֶׁשׁוּם אִישׁ לֹא הָיָה מֵיצֵר בְּמוֹתָם… אַךְ כְּמוֹ לְהַכְעִיס דַוְקָא חַיוֹת רָעוֹת אֵלֶה מַאֲרִיכוֹת יָמִים!..

כָּךְ הִרְהֵר הַיֶלֶד וּמוּבָן שֶׁסִפֵּר לְאַנְשֵׁי הַחַוָה עַל חֲבֵרָיו וְרֵעָיו הַקוֹדִמִים, שֶׁהִתְעַנְיְנוּ אַף הֵם בְּגוֹרָלָם.

מַרְטִין נָסַע לַחֲקׁר וּלְהִוָדַע עַל תּוֹלְדוֹת הַיֶלֶד, אַךְ עַל אוֹדוֹת סִיסִי לֹא נוֹדַע לוֹ דָבָר, כִּי הִיא נֶעֶלְמָה מִבִּקְתַּת רֶנְדוֹק.

וַאֲשֶׁר לִגְרִיפּ, הֲרֵי הַמִסְכֵּן הַזֶה טֶרֶם הִתְאוֹשֵׁשׁ מִפְּצָעָיו; בְּאֵין הַ“מוֹסָד” וּבְאֵין לוֹ כָּל אֲחִיזָה, עָזַב אֶת הָעִיר וְנָדַד בַּאֲשֶׁר נָדַד לְחַפֵּשׂ לוֹ מִחְיָה וַעֲבוֹדָה. הַיֶלֶד הָיָה עָגוּם מְאֹד בְּהִזָכְרוֹ כִּי שָׁפַר עָלָיו חֶלְקוֹ בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁגְרִיפּ הַטוֹב וַדַאי סוֹבֵל סֵבֶל רָב! מַרְטִין הָיָה וַדַאי מְקַבֵּל אֶת גְרִיפּ כְּפוֹעֵל לַחַוָה בְּסֶבֶר פָּנִים, אַךְ אִישׁ לֹא יָדַע אֶת מְקוֹם הִמָצְאוֹ. הֲיִתְרָאוּ שׁוּב שְׁנֵי חֲנִיכֵי בֵּית־הַיְתוֹמִים הָאֻמְלָל?.. יִתָּכֵן!

בְּחֹדֶשׁ אוֹגוּסט, בִּימֵי הַקָצִיר הַבּוֹעֲרִים, חָלָה לְפֶתַע אַחַד הַפּוֹעֲלִים וְדָרוּשׁ הָיָה לְמַלֵא חִישׁ אֶת מְקוֹמוֹ בְּקוֹצֵר אַחֵר אִם רַק יִמָצֵא. מַרְטִין אָמַר לָלֶכֶת לְסִילטוֹן לְהַזְמִין פּוֹעֵל, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי וְלָכֵן הִסְכִּים מַרְטִין בְּרָצוֹן כַּאֲשֶׁר הַיֶלֶד הִצִיעַ אֶת עַצְמוֹ לָלֶכֶת לְסִילְטוֹן לְהַזְמִין פּוֹעֵל.

אֶפְשָׁר הָיָה בְּלִי כָּל חֲשַׁשׁ לִסְמֹךְ עָלָיו בְּכָל דָבָר: בִּמְסִירַת מִכְתָּב אַחֲרָאִי וּבִשְׁלִיחֻיוֹת אֲחֵרוֹת. הוּא הֶחְלִיט לָלֶכֶת בְּרֶגֶל, כִּי הַסוּסִים וְהַחֲמוֹר הָיוּ עֲסוּקִים בְּהַעֲבָרַת שַׁחַת. הוּא יָצָא בַּבֹּקֶר מִן הַחַוָה וְחָשָׁב לָשׁוּב לְעֵת הַצָהֳרַיִם.

הַיֶלֶד יָצָא עִם שַׁחַר בִּצְעָדִים מְאֻשָׁשִׁים כְּשֶׁבְּכִיסוֹ מִכְתָּב מֵאֵת מַרְטִין בִּשְׁבִיל הַמוֹזֵג וְתַרְמִיל עִם צֵידָה לַדֶרֶךְ.

מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה מְצֻיָן, רוּחַ קַלִילָה צֶחָה נָשְׁבָה וְאֶת שְׁלֹשֶת הַמִילִים הָרִאשׁוֹנִים עָבַר בְּקַלוּת.

לֹא בַּבָּתִּים וְלֹא בַּדְרָכִים לֹא נִרְאָה כָּל נֶפֶשׁ חַיָה. הַכֹּל הָיוּ עֲסוּקִים בַּשָׂדוֹת, בְּמֶרְחַקִים רַבִּים נִרְאוּ עֲרֵמוֹת חָצִיר, שֶׁעוֹד מְעַט וִיפֻנוּ.

בְּמָקוֹם אֶחָד חוֹצֶה אֶת הַדֶרֶךְ יַעַר הַמַאֲרִיךְ אוֹתוֹ בְּמִיל תָּמִים, הַיֶלֶד הֶחְלִיט שֶׁמוּטָב לֹא לַעֲקֹף אֶת הַיַעַר, כִּי אִם לַחֲצוֹתוֹ וְלַחְסֹךְ זְמַן. הוּא נִכְנַס הַיַעְרָה בְּפַחַד־מָה, דָבָר הָאָפְיָנִי לִילָדִים שֶׁקָלְטוּ הַרְבֵּה מַעֲשִׂיוֹת עַל שׁוֹדְדִים וּזְאֵבִים.

לֹא הִסְפִּיק לַעֲבֹר כְּמֵאָה צְעָדִים וְהִנֵה רָאָה אִישׁ שׁוֹכֵב מִתַּחַת לְעֵץ.

הֶהָיָה זֶה עוֹבֵר־אֹרַח שֶׁצָנָח כָּאן מֵרֹב עֲיֵפוּת, אוֹ סְתָם הֵלֶךְ שֶׁרָצָה לָנוּחַ?

הַיֶלֶד עָמַד וְהִסְתַּכֵּל בָּאִישׁ שֶׁשָׁכַב בְּלִי נוֹעַ.

הָאִישׁ יָשֵׁן שֵׁנָה חֲזָקָה כְּשֶׁיָדָיו שְׁלוּבוֹת וְכוֹבָעוֹ שָׁמוּט עַל עֵינָיו. הוּא נִרְאָה צָעִיר לְמַדַי, כְּבֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ בְּעֵרֶךְ. לְפִי מַגָפָיו הַמְרֻפָּשִׁים וּבְגָדָיו הַמְאֻבָּקִים לֹא קָשֶׁה הָיָה לְהַכִּיר שֶׁמִדֶרֶךְ רְחוֹקָה בָּא.

אַךְ בְּעִקָר הֵסֵבָּה אֶת שִׂימַת לֵב הַיֶלֶד הָעֻבְדָה שֶׁהָאִישׁ הָיָה מַלָח. כֵּן, אֵין סָפֵק שֶׁמַלָח הוּא, אִם לָדוּן לְפִי חֲלִיפָתוֹ וְיַלְקוּטוֹ הַגָדוֹל. עַל הַיַלְקוּט הָיְתָה כְּתֹבֶת, שֶׁהַיֶלֶד קְרָאָהּ:

– פַּט… – קָרָא בְּהִתְרַגְשׁוּת – זֶהוּ פַּט בֶּן מַרְטִין וּמַרְטִינָה!

– כֵּן, בָּרוּר שֶׁזֶהוּ פַּט, אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ לְפִי הַדִמְיוֹן שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין אָחִיו מְיוּרְדוֹק.

הָיָה לוֹ חֵשֶׁק לִקְרֹא לוֹ בִּשְׁמוֹ וּלְהַעִירוֹ… אַךְ הִתְאַפֵּק. עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁאִם פַּט יוֹפִיעַ לְפֶתַע בַּבַּיִת אֲזַי אִמוֹ, וּבְיִחוּד סַבְתָּא, תֶּחֱלֶה מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת. לֹא, מוּטָב לְהַקְדִים וּלְסַפֵּר לְמַרְטִין! הוּא כְּבָר יֵדַע אֵיך לְכַלְכֵּל דָבָר. הוּא יָכִין הֲכָנָה רוּחָנִית אֶת הַנָשִׁים לִפְגִישָׁה עִם פַּט שֶׁזֶה שָׁנָה אֵין יְדִיעָה מִמֶנוּ. וַאֲשֶׁר לִשְׁלִיחוּתוֹ לְסִילְטוֹן, יַסְפִּיק גַם מָחָר לְבַצְעָהּ. וְשֵׁנִית הֲרֵי פַּט יַעֲבֹד עַתָּה בַּחַוָה, מַשְׁמַע שֶׁלֹא יִהְיֶה בִּכְלָל צֹרֶךְ בְּפוֹעֵל. הַמַלָח הַצָעִיר נִרְאָה עָיֵף מְאֹד, אַךְ כַּאֲשֶׁר יָנוּחַ מְעַט יִתְקַדֵם חִישׁ אֶל הַחַוָה. יֵשׁ אֵפוֹא לְהַקְדִים וּלְהַזְהִיר אֶת הַמִשְׁפָּחָה, כְּדֵי שֶׁיַסְפִּיקוּ אָבִיו וְאָחִיו לָצֵאת לִקְרָאתוֹ וּלְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו.

אֵין צֹרֶךְ שֶׁפַּט יִשָׂא אֶת הַיַלְקוּט הַכָּבֵד שְׁלשָׁה, מִילִים, מוּטָב שֶׁהוּא עַצְמוֹ, הַיֶלֶד, יִשָׂאֵהוּ. כֹּחוֹתָיו יַסְפִּיקוּ וּמַה כָּבוֹד הוּא לָשֵׂאת חֶפְצֵי מַלָח… חֲפָצִים שֶׁשָׁטוּ בַּיָם!.. הַגִיעוּ בְּעַצְמְכֶם!..

הוּא הֵרִים אֶת הַיַלְקוּט, וְהִטְעִינוֹ עַל גַבּוֹ וּפָנָה אֶל הַחַוָה.

מִשֶׁיָצָא מִן הַיַעַר הָיָה עָלָיו לָלֶכֶת עוֹד, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, כַּחֲצִי מִיל. הַיֶלֶד לֹא הִסְפִּיק לְהִתְרַחֵק כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת צְעָדִים וְהִנֵה שָׁמַע מֵאַחֲרָיו קוֹל צְעָקָה. הַיֶלֶד לֹא רָצָה לְהִתְעַכֵּב וְאַף לֹא לְהָאֵט אֶת צְעָדָיו; אַדְרַבָּא הִרְחִיב אֶת צְעָדָיו.

אַךְ קוֹלוֹת הַקְרִיאָה נִשְׁמְעוּ כָּל הַזְמַן וְהָאִישׁ הַקוֹרֵא הִשִׂיגוֹ.

הָיָה זֶה פַּט.

מִשֶׁהֵקִיץ לֹא מָצָא אֶת הַיַלְקוּט. מָלֵא כַּעַס וְחָרוֹן יָצָא אֶת הַיַעַר וְרָאָה בְּפָרָשַׁת הַדֶרֶךְ יֶלֶד הַנוֹשֵׂא אֶת יַלְקוּטוֹ.

– הוֹי, גַנָב! עֲמֹד, עֲמֹד!

הַיֶלֶד הִרְחִיב אֶת צְעָדָיו בְּיֶתֶר שְׂאֵת. אַךְ כַּמוּבָן, כְּשֶׁהַיַלְקוּט עַל הַגַב לֹא יָכֹל הָיָה לָרוּץ אֹרַח וּלְהִמָלֵט מֵרוֹדְפוֹ, שֶׁכְּבָר הִדְבִּיקוֹ.

– גַנָב!.. גַנָב!.. חַכֵּה נָא, לֹא תִּמָלֵט מִיָדִי!..

מִשֶׁשָׁמַע הַיֶלֶד אֶת קוֹלוֹ הַקָרֵב שֶׁל פַּט, הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת הַיַלְקוּט וְהֵחֵל לָרוּץ בְּכָל כֹּחוֹתָיו.

פַּט שֶׁהֵרִים אֶת הַיַלְקוּט רָץ אַחֲרָיו.

לְיַד הַחַוָה מַמָשׁ הִשִׂיגוֹ פַּט וּתְפָסוֹ בְּצַוְארוֹנוֹ.

מַרְטִין וּבָנָיו הָיוּ אָז בֶּחָצֵר וּפֵרְקוּ עֶגְלַת חָצִיר. מַה גְדוֹלָה הָיְתָה קְרִיאַת הַשִׂמְחָה שֶׁפָּרְצָה מִלֵב כֻּלָם.

– פַּט… בְּנִי, בְּנִי!

– אָחִינוּ, אָחִינוּ!

בְּאוֹתוֹ זְמַן הִתְפָּרְצוּ מֵהַבַּיִת מַרְטִינָה, קִיטִי וְסַבְתָּא וְחִבְּקוּהוּ בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן. הַיֶלֶד עָמַד וְהִסְתַּכֵּל בְּכֻלָם בְּעֵינֵי אשֶׁר וּכְאִלוּ חִכָּה לְתוֹרוֹ שֶׁלוֹ.

– הָהּ… גַנָבוֹן שֶׁלִי! – קָרָא פַּט.

הַכֹּל הִתְבָּרֵר אַחַר כָּךְ וְהַיֶלֶד שֶׁנָפַל לִזְרוֹעוֹת פַּט עָלָה עַל גַּבּוֹ מַמָשׁ כְּעַל תֹּרֶן הַסְפִינָה.

מָה רָבְתָה הַשִׂמְחָה בְּבֵית מַרְטִין! פַּט, הַסַפָּן הַצָעִיר, שׁוּב בַּחַוָה, כָּל הַמִשְׁפָּחָה יַחַד. כָּל שְׁלשֶׁת הָאַחִים מְסִבִּים יַחַד לְשֻׁלְחָן, סַבְתָּא וּנְכָדֶיהָ, מַרְטִין וּמַרְטִינָה וְכָל בְּנֵיהֶם!

מִלְבַד זֹאת הָיְתָה תִּקְוָה לְשָׁנָה טוֹבָה. אֹסֶף הֶחָצִיר עָלָה יָפֶה וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁגַם הַקָצִיר יְהֵא יָפֶה. וְכֵן תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה, שֶׁהוּא כִּמְעַט הַמָזוֹן הָעִקָרִי בְּאִירְלַנד.

– הֶחָזַרְתָּ אֵלֵינוּ לְכָל הַשָׁנָה, פַּט? – שְׁאֵלַתְהוּ אִמוֹ.

– לֹא, רַק לְשִׁשָׁה שָׁבוּעוֹת! אֵינִי רוֹצֶה לַעֲזֹב אֶת מִשְׂרָתִי הַטוֹבָה. כַּעֲבֹר שִׁשָׁה שָׁבוּעוֹת עָלַי לַחֲזֹר לְלִיבֶרְפּוּל וּמִשָׁם אַפְלִיג שׁוּב בָּאֳנִיָה “גְוַרְדיֶן”.

– כַּעֲבֹר שִׁשָׁה שָׁבוּעוֹת! – לָחֲשָׁה סַבְתָּא.

– כֵּן, הַפַּעַם אֶהְיֶה כְּבָר רֹאשׁ הַסַפָּנִים.

– הִנְךָ בֶּן־חַיִל, פַּט בֶּן־חַיִל! – אָמַר מְיוֹרדוֹק.

פַּט סִפֵּר כַּמוּבָן מִשׁוּם מָה לֹא כָּתַב כָּל הַזְמַן. הָאֳנִיָה נִזוֹקָה בְּאֶחָד מֵאִיֵי הֹדוּ. הֵם שָׁהוּ שָׁם, בָּאִי הַשׁוֹמֵם הַזֶה, שְׁלשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּשֶׁהֵם מְנֻתָּקִים מֵהָעוֹלָם. לְאַחַר עָמָל רַב עָלָה בִּידֵיהֶם, סוֹף סוֹף, לְתַקֵן אֶת הָאֳנִיָה. פַּט הִצְטַיֵן בְּאוֹתוֹ זְמַן בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְחָרִיצוּתוֹ וְרַב־הַחוֹבֵל מִנָהוּ רֹאשׁ הַסַפָּנִים בַּהַפְלָגָה הַבָּאָה לָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט.

בֵּינָתַיִים עָזַר פַּט בְּכָל עֲבוֹדוֹת הַשָׂדֶה. הַיֶלֶד עָזַר עַל יָדוֹ. פַּט אֲהֵבוֹ מְאֹד כֶּאֱהֹב סַפָּן אֶת הַשֻׁלְיָה שֶׁלוֹ. כְּתֹם הָעֲבוֹדָה מִשֶׁהִתְאַסְפוּ הַכֹּל לַאֲרוּחַת הַצָהֳרַיִם. הִתְכּוֹנֵן הַיֶלֶד לְהַקְשִׁיב לְסִיפּוּרָיו הַמְרַתְּקִים שֶׁל פַּט עַל נְסִיעוֹתָיו הַשׁוֹנוֹת וְעַל הָאֲרָצוֹת הַשׁוֹנוֹת. וּבְיִחוּד הִתְעַנְיֵן הַיֶלֶד בִּסְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁהוּבְאוּ מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת.

כָּל עֵת הֱיוֹת פַּט בַּחַוָה שְׁאֵלוֹ הַיֶלֶד שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת עַל אוֹדוֹת אֳנִיוֹת־הַסוֹחֵר וּסְחַר הָאֲרָצוֹת. אַךְ לְדַאֲבוֹן הַכֹּל הִגִיעַ יוֹם הַפְּרֵדָה שֶׁל פַּט.

לְאַחַר מַחֲזוֹת פְּרֵדָה סוֹעֲרִים מִכָּל בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה נָסַע פַּט בָּעֲגָלָה לִטְרַלִי. לִווּהוּ אַבָּא, הָאַחִים וְהַיֶלֶד. פַּט נָסַע בָּרַכֶּבֶת לְדוּבְּלִין וּמִשָׁם הָיָה עָלָיו לְהַפְלִיג בִּסְפִינָה לְלִיבֶרְפּוּל.

יְמֵי הָאָסִיף וִימֵי הַסְתָיו אוֹקְטוֹבֶּר, נוֹבֶמְבֶּר, דֶצֶמְבֶּר עָבְרוּ יָפֶה. עֲבוֹדוֹת הַשָׂדֶה נִסְתַּיְמוּ. הַכֶּסֶף לְבַעַל הָאֲחֻזָה שֻׁלַם בִּזְמַן. אָמְנָם לָהֶם עַצְמָם לֹא נִשְׁאֲרָה כִּמְעַט פְּרוּטָה.

הַחֹרֶף הָיָה זָעוּם וְאַף בַּקַיִץ שֶׁלְאַחֲרָיו הָיָה הָאַקְלִים קָשֶׁה וְהַשָׂדוֹת לֹא עָלוּ יָפֶה. בַּאֲזוֹרִים שׁוֹנִים פָּרַץ רָעָב וְהָאֲרִיסִים שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם לְשַׁלֵם דְמֵי חֲכִירָה לְבַעֲלֵי הָאֲחֻזוֹת הִתְקוֹמְמוּ.

בַּכְפָרִים נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת קוֹרְאִים: “הָאֲדָמָה שַׁיֶכֶת לְעוֹבְדֶיהָ! לָאִכָּרִים!”

לִבְסוֹף הִתְפָּרְצוּ מְרִידוֹת גַם בִּנְסִיכוּת דוֹנִיגַל. סַבְתָּא הַמְבֹהֶלֶת שָׂמָה לֵב שֶׂמְיוֹרְדוֹק נֶעֱלָם בַּלֵילוֹת וְחוֹזֵר רַק לְמָחֳרָתוֹ עָיֵף וְקוֹדֵר מִשֶׁהָיָה. הוּא בִּקֵר בָּאֲסֵפוֹת שֶׁבָּהֶן הִטִיפוּ לִמְרֹד בַּלוֹרְדִים וּבְבַעֲלֵי־הָאֲחֻזוֹת.

מַרְטִין וְסִים הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת עִם מְיוֹרדוֹק. הֵם לֹא שְׁאֵלוּהוּ כָּל שְׁאֵלוֹת, וְאִלוּ הַנָשִׁים חָשְׁשׁוּ לְסִבּוּכֵי מִשְׁטָרָה וְהִזְהִירוּהוּ שֶׁלֹא “יִתְעָרֵב עִם שׁוֹנִים”. הַיֶלֶד שֶׁהָיָה עֵד רְאִיָה לְמַחֲזוֹת הַפַּחַד הַלָלוּ שֶׁפָּחֲדוּ הַנָשִׁים שֶׁמָא יֵאָסֵר בִּידֵי הַמִשְׁטָרָה – הָיָה נָבוֹךְ וּמְדֻכָּא.

הַמַצָב הַכַּלְכָּלִי הָלַךְ הָלוֹךְ וָרָע. הַיְבוּלִים הָיוּ זְעוּמִים. הֵם הֻכְרְחוּ לִמְכֹּר חֵלֶק מִבְּקָרָם וְצֹאנָם כְּדֵי לְשַׁלֵם אֶת הַתַּשְׁלוּמִים לְבַעֲלֵי הָאֲחֻזָה.

הָיָה אָז 15 בְּדֶצֶמְבֶּר, מִכֵּיוָן שֶׁקָשֶׁה הָיָה לִנְסֹעַ בַּעֲגָלָה עַל אַדְמַת הַכְּפוֹר הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת בְּרֶגֶל. לַעֲבֹר 24 מִיל בְּרֶגֶל בְּיוֹם כְּפוֹר שֶׁל עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת, אֵין זֶה דָבָר קַל.

הֵם יָצְאוּ בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר וְעָמְדוּ לַחֲזֹר כַּעֲבֹר יוֹמַיִם שְׁלשָׁה.

יוֹם קָשֶׁה הָיָה אָז. רוּחַ סוּפָה הִשְׁתּוֹלְלָה וְהַקֹר גָבַר.

עָבְרוּ יוֹמַיִם שְׁלשָׁה וּמְיוֹרְדוֹק וּמַרְטִין שֶׁיָצְאוּ עִם בְּקָרָם וְצֹאנָם טֶרֶם חָזְרוּ. נָקֵל לְתָאֵר אֶת דַאֲגוֹת סַבְתָּא, מַרְטִינָה, קִיטִי, סִים וְהַיֶלֶד! יִתָּכֵן שֶׁתָּעוּ בְּסוּפוֹת הַשֶׁלֶג… אוֹ שֶׁמֵרֹב עֲיֵפוּת צָנְחוּ נָפְלוּ בַּדֶרֶךְ כְּשֶׁהֵם גוֹוְעִים בַּקֹר וּבָרוּחַ?

לַמָחֳרָת בֶּעֶשֶׂר בַּבֹּקֶר הֵאִיר הַיוֹם וְסוּפוֹת הַשֶׁלֶג פָּסְקוּ. סִים הוֹדִיעַ כִּי יֵלֵךְ לִקְרַאת הָאָב וְהָאָח וְיִקַח אִתּוֹ אֶת הַכֶּלֶב בִּרְק. הַכֹּל הִסְכִּימוּ לְהַצָעָתוֹ, אַךְ בִּתְנַאי שֶׁיִקַח אִתּוֹ גַם אֶת מַרְטִין וְקִיטִי.

הַיֶלֶד, אִם כִּי גַם הוּא רָצָה לְהִצְטָרֵף עֲלֵיהֶם, נֶאֱלַץ לְדַאֲבוֹנוֹ לְהִשָׁאֵר בַּבַּיִת יַחַד עִם סַבְתָּא וְהַיֶלֶד.

הֻחְלַט שֶׁלֹא יַרְחִיקוּ לָלֶכֶת יוֹתֵר מִשְׁלשָׁה מִילִים מֵהַבַּיִת, וְאִם סִים יִמְצָא לְנָחוּץ לְהִתְקַדֵם עוֹד, כִּי אָז עַל מַרְטִין וְקִיטִי לָשׁוּב לְלַיְלָה הַבַּיְתָה.

כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה נִשְׁאֲרוּ סַבְתָּא וְהַיֶלֶד לְבַדָם, גֶ’נִי, יַלְדָתָם שֶׁל מְיוֹרדוֹק וְקִיטִי, יָשְׁנָה בְּחַדְרָהּ שֶׁלְיַד הָאוּלָם. הִיא יָשְׁנָה בָּעֲרִיסָה שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה, כְּמִנְהַג אִירלַנד, עַל חֲבָלִים קְשוּרִים לַתִּקְרָה.

כֻּרְסָתָהּ שֶׁל סַבְתָּא עָמְדָה לְיַד הַכִּירַיִם שֶׁבָּהֶם הוֹסִיף הַיֶלֶד מִפַּעַם לְפַעַם דֶלֶק, עֶצִים וְכָבוּל. לְעִתִּים הָיָה נִכְנָס לְחַדְרָהּ שֶׁל גֶ’נִי לִרְאוֹת אִם יְשֵׁנָה הִיא.

סַבְתָּא שֶׁהָיְתָה נִרְגֶשֶׁת מְאֹד שָׁאֲלָה מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת הַיֶלֶד:

– הֲשׁוֹמֵעַ אַתָּה מַשֶׁהוּ?

– לֹא, סַבְתָּא.

וּבְנַקוֹתוֹ אֶת שִׁמְשַׁת הַחַלוֹן מֵהַכְּפוֹר הִתְאַמֵץ לְהָצִיץ וְלִרְאוֹת מַה מִתְרַחֵשׁ בֶּחָצֵר הַמֻשְׁלֶגֶת.

לְפֶתַע, בְּשָׁעָה אַחַת וָחֵצִי, הִתְעוֹרְרָה הַיַלְדָה בְּקוֹל בֶּכִי. הַיֶלֶד מִהֵר אֵלֶיהָ נִעֲנַע אֶת עֲרִיסָתָהּ וְהִיא נִרְדְמָה מִיָד שׁוּב.

בְּעוֹד הוּא אוֹמר לַחֲזֹר לַחֲדַר סַבְתָּא וְהִנֵה שָׁמַע קוֹל רַעַשׁ עוֹלֶה מֵהַחוּץ. נִדְמֶה הָיָה שֶׁמִישֶׁהוּ מְגָרֵד בְּצִפָּרְנָיו אֶת הָרֶפֶת שֶׁלְיַד הַחֶדֶר, אַךְ הַיֶלֶד לֹא שָׂם לֵב לְכָךְ. וַדַאי עֲכְבְּרֵי בָּר מְנַסִים שָׁם לִזְחֹל וּלְהִתְפָּרֵץ פְּנִימָה.

מִשֶׁחָזַר הַיֶלֶד לְסַבְתָּא שׂוֹחֲחוּ שׁוּב עַל מַרְטִין, מְיוֹרְדוֹק וְאַחַר כָּךְ עַל מַרְטִינָה, קִיטִי וְסִים שֶׁהָלְכוּ לְפָגְשָׁם.

– לוּ יִחְיוּ לִפָנַי – אָמְרָה סַבְתָּא.

בְּתוֹךְ סוּפוֹת שֶׁלֶג אֵלֶה מִתְרַחֲשִׁים לְעִתִּים אֲסוֹנוֹת נוֹרָאִים!

עָבְרוּ כְּבָר כִּשְׁעָתַיִם מֵאָז יָצְאוּ מַרְטִינָה וְהַשְׁאָר מֵהַבַּיִת וְטֶרֶם חָזְרוּ.

– רְצוֹנֵךְ וְאֵצֵא מֵעֵבֶר לַשַׁעַר? – הִצִיעַ הַיֶלֶד לְסַבְתָּא – מִשָׁם אֶרְאֶה, הֲהוֹלְכִים הֵם אִם לֹא.

– לֹא, לֹא!.. אָסוּר לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת וּלְהַשְׁאִירֵנִי יְחִידָה.

שׁוּב וְשׁוּב שׂוֹחֲחוּ עַל אוֹדוֹתָם וּלְסוֹף נִרְדְמָה סַבְתָּא.

הַיֶלֶד נִגַשׁ עַל קְצֵה אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו אֶל הַחַלוֹן.

הוּא נִגֵב אֶת שִׁמְשַׁת הַחַלוֹן וְהִסְתַּכֵּל.

הֶחָצֵר הָיְתָה לְבָנָה כְּבֵית־קְבָרוֹת.

מִשֶׁיְשֵׁנוֹת סַבְתָּא וְהַיַלְדָה הַלְמַאי לֹא יֵצֵא מֵעֵבֶר לַשַׁעַר? סַקְרָנוּת זוֹ מוּבֶנֶת מְאֹד.

הַיֶלֶד יָצָא אֶת הַבַּיִת, סָגַר מֵאַחֲרָיו אֶת הַדֶלֶת בַּלָאט. מִשֶׁהִגִיעַ אֶל הַשַׁעַר הֵצִיץ בַּדֶרֶךְ.

הַדֶרֶךְ הַמֻשְׁלֶגֶת הַצְחֹרָה הָיְתָה שׁוֹמֵמָה לַחֲלוּטִין. שׁוּם רִשְׁרוּשׁ לֹא קָלְטוּ אָזְנָיו בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁאֶת קוֹלוֹ שֶׁל בִּרְק אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אַף מִמֶרְחָק רַב.

הַיֶלֶד יָצָא לְאֵם הַדֶרֶךְ.

אוֹתוֹ רֶגַע שׁוּב קָלְטוּ אָזְנָיו גְרִידַת צִפָּרְנַיִם, שֶׁנִשְׁמְעָה לֹא בַּחוּץ כִּי אִם בֶּחָצֵר מִיָמִין לָרֶפֶת. הַגְרִידָה לֻוְתָה בְּמִין רִטוּן וּנְהִימָה.

הַיֶלֶד הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב. לִבּוֹ הָלַם כְּהֹלֶם פַּעַם. אַךְ הוּא פָּנָה מִיָד אֶל הָרֶפֶת וּבְעָקְפוֹ אֶת פִּנַת הַבִּנְיָן, הִתְקָרֵב בִּזְהִירוּת.

הַשָׁאוֹן בַּפִּנָה שֶׁלְיַד חַדְרוֹ שֶׁל מְיוֹרדוֹק נִמְשַׁךְ כְּמִקֹדֶם.

הַיֶלֶד חָשׁ שֶׁדְבַר־מָה יָצוּק בְּשָׁאוֹן זֶה, וְהוּא זָחַל בִּזְהִירוּת לְאֹרֶךְ הַקִירוֹת.

טֶרֶם הִסְפִּיק לְסוֹבֵב אֶת הַפִּנָה וּמִלִבּוֹ הִתְפָּרְצָה קְרִיאָה.

בְּמָקוֹם זֶה הָיָה הַתֶּבֶן מְפֻזָר וּבַקִיר הַיָשָׁן נִרְאֶה הָיָה חֹר גָדוֹל הַפּוֹנֶה לְחַדְרָהּ שֶׁל גֶ’נִי.

מִי חָרַר אֶת הַחֹר הַזֶה? אָדָם אוֹ בְּהֵמָה?

הַיֶלֶד לֹא הִרְהֵר הַרְבֵּה וּמִהֵר הַחַדְרָה.

בּוֹ בָּרֶגַע הִתְפָּרֵץ מֵהַחֶדֶר בַּעַל חַי גָדוֹל וְהִפִּיל אֶת הַיֶלֶד.

הָיָה זֶה זְאֵב, אַחַד הַזְאֵבִים הַגדוֹלִים הַנוֹדְדִים לָרֹב לְהָקוֹת לְהָקוֹת בִּכְפָרֵי אִירְלַנד.

מִשֶׁפָּרַץ פֶּרֶץ בַּקִיר, פָּרַץ הַזְאֵב הַחַדְרָה, קָרַע אֶת הָעֲרִיסָה, עַל הַיַלְדָה, מֵהַתִּקְרָה וְנִמְלַט אִתָּהּ.

הַיַלְדָה צָרְחָה מַר.

הַיֶלֶד לֹא הִרְבָּה חֲשֹׁב וּבְסַכִּין בַּיָד רָדַף אַחַר הַזְאֵב בְּקָרְאוֹ לְעֶזְרָה. אַךְ קוֹלוֹ הָיָה כְּקוֹל קוֹרֵא בַּמִדְבָּר. מִי יָבוֹא לְעֶזְרָה? וּמַה יִהְיֶה אִם הַזְאֵב יִשְׂתָּעֵר עָלָיו? אַךְ אוֹתו­ֹ רֶגַע לֹא חָשַׁב עַל כָּךְ. הוּא לֹא דָאַג לְחַיָיו וְרָאָה רַק אֶת הַיַלְדָה הַנִשֵׂאת בִּידֵי הַזְאֵב.

הַזְאֵב רָץ חִישׁ כְּשֶׁהוּא סוֹחֵב אֶת הָעֲרִיסָה בַּחֶבֶל. הַיֶלֶד רָץ כְּמֵאָה צְעָדִים עַד שֶׁהִסְפִּיק לְהַשִׂיגוֹ. הַזְאֵב רָץ בְּכִווּן טְרַלִי וְרַק שָׁם הִשִׂיגוֹ הַיֶלֶד.

הַזְאֵב נֶעְצַר, עָזַב אֶת הָעֲרִיסָה וְהִשְׂתָּעֵר עַל הַיֶלֶד.

הַיֶלֶד צָפָה לְרֶגַע זֶה וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַזְאֵב הִשְׂתָּעֵר עָלָיו תָּקַע לוֹ בַּצֵלָע אֶת סַכִּינוֹ. הַזְאֵב הִסְפִּיק בְּכָל זֹאת לִנְשֹׁךְ אֶת יָדוֹ וּכְאֵבוֹ הָיָה כֹּה רַב עַד שֶׁהִתְעַלֵף.

בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְעָה נְבִיחָה וּבִרְק הִתְנַפֵּל עַל הַזְאֵב שֶׁמִהֵר לִבְרֹחַ.

אַחַר כָּךְ חָשׁוּ לְעֶזְרָה גַם מַרְטִין וּמְיוֹרְדוֹק אֲשֶׁר סִים, מַרְטִינָה וְקִיטִי פְּגָשׁוּם בְּמֶרְחַק שְׁנֵי מִילִים מֵהַבַּיִת.

גֶ’נִי הַקְטַנָה נִצְלָה וְאִמָהּ חִבְּקָה אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ וְרָצָה אִתָּהּ הַבַּיְתָה.

הַיֶלֶד שֶׁזְרוֹעוֹ נֶחְבְּשָׁה נִשָׂא הַבַּיְתָה בִּידֵי מְיוֹרְדוֹק.

מִשֶׁחָזַר לְהַכָּרָתוֹ, שָׁאַל: וּמַה שְׁלוֹם גֶ’נִי?

– הִיא שָׁם – עָנְתָה קִיטִי – שְׁלֵמָה וּבְרִיאָה תּוֹדוֹת לְאֹמֶץ לִבְּךָ וְלִזְרִיזוּתְךָ!

הָיִיתִי רוֹצֶה לְנַשֵׁק אֶת גֶ’נִי…

וּמִשֶׁרַק רָאָה אֶת הַיַלְדָה הַצוֹחֶקֶת נֶעֶצְמוּ עֵינָיו שׁוּב.

 

פֶּרֶק יג: שָׁנָה קָשָׁה    🔗

פֶּצַע הַיֶלֶד לֹא הָיָה אָנוּשׁ, אִם כִּי שָׁתַת דָם רַב. לוּ אֵחֵר מְיוֹרְדוֹק בְּכַמָה דַקוֹת כִּי אָז וַדַאי הָיָה מוֹצְאוֹ מֵת וְקִיטִי לֹא הָיְתָה זוֹכָה לְעוֹלָם לִרְאוֹת אֶת יַלְדָתָהּ גֶ’נִי! מוּבָן שֶׁטִפְּלוּ בּוֹ טִפּוּל מְעֻלֶה וְהַיֶלֶד הִבְרִיא.

אַךְ יָמִים קָשִׁים הִגִיעוּ לַחַוָה. לְהֵיכָן נֶעֶלְמוּ הַיָמִים הַטוֹבִים הָעַלִיזִים וְהַמְאֻשָׁרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבִּתְקוּפָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה לְבוֹאוֹ שֶׁל הַיֶלֶד!.. הַיְבוּלִים הָיוּ רָעִים מְאֹד, שִׁטְפוֹנוֹת הֵצִיפוּ שִׁטְחֵי אֲדָמָה רַבִּים.

וְהַחוֹבוֹת הַמְרֻבִּים לְבַעֲלֵי הָאֲחֻזָה! רֹב הַהַכְנָסָה זוֹרֵם לְכִיסֵי גוֹבֵי הַמַס וּמְנַהֲלֵי אֲחֻזוֹת הַלוֹרְדִים, מוּבָן שֶׁהִתְמָרְדוּת הָאִכָּרִים גָבְרָה. הֵם דָרְשׁוּ לֹא לְשַׁלֵם מִסִים לַלוֹרְדִים וְשֶׁהָאֲדָמָה תַּעֲבֹר לִידֵי עוֹבְדֶיהָ.

הִתְקוֹמְמוּת הָאִכָּרִים הָיְתָה חֲזָקָה בְּעִקָר בִּנְסִיכוּת קֶרִי, מְקוֹם שָׁם הִתְכַּנְסוּ כִּנוּסִים רַבִּים וְהִתְנַהֲלָה תַּעֲמוּלָה.

מְיוֹרְדוֹק, לְחֶרְדַת אִמוֹ וְאִשְׁתּוֹ, שָׁקַע רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בִּתְנוּעַת הָאִכָּרִים. הוּא נָדַד מִכְּפָר לִכְפָר, מִיִשׁוּב לְיִשׁוּב וְהֵסִית אֶת כָּל הָאִכָּרִים לֹא לְשַׁלֵם אֶת הַמִסִים לַלוֹרְדִים.

הַמֶמְשָׁלָה הָאַנְגְלִית שֶׁשָׁלְטָה בְּאִירְלַנד יָדְעָה עַל אִי־שְׂבִיעַת רְצוֹן הַהֲמוֹנִים וְאָחֲזָה בְּאֶמְצָעִים בְּמִקְרֶה שֶׁיִתְקוֹמְמוּ הַלְאֻמִיִים. גְדוּדֵי צָבָא עָבְרוּ מִכְּפָר לִכְפָר כְּדֵי לְסַיֵעַ לַמִשְׁטָרָה בְּמִקְרֵה מְרִידָה. נִתְּנָה לָהֶם פְּקֻדָה לֶאֱסֹר אֶת הַתַּעַמְלָנִים וּלְפַזֵר כָּל אֲסֵפָה.

נָקֵל לְשַׁעֵר אֶת פַּחַד מִשְׁפַּחַת מַרְטִין. מִשֶׁנִשְׁמְעוּ צַעֲדֵי הוֹלְכִים, הֶחֱוִירוּ מַרְטִין וְקִיטִי. יִתָּכֵן שֶׁהַמִשְׁטָרָה הִיא הַהוֹלֶכֶת לֶאֱסוֹר אֶת מְיוּרְדוֹק יַחַד עִם אָבִיו וְאָחִיו!..

לֹא פַּעַם בִּקְשָׁה מַרְטִינָה אֶת בְּנָהּ לֹא לְהִסְתַּכֵּן וְלֹא לְסַכֵּן אֶת כָּל הַמִשְׁפָּחָה. בָּעִיר נֶאֶסְרוּ רַבִּים וּבְוַדַאי יֵאָסְרוּ גַם בַּכְּפָרִים. הֵיכָן יִסְתַּתֵּר מְיוֹרְדוֹק? בִּמְעָרוֹת אוֹ בִּיעָרוֹת? בִּקוּר שֶׁכָּזֶה! וּמְיוֹרְדוֹק בֵּין כֹּה לֹא רָצָה לְהִתְרַחֵק מֵאִשְׁתּוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ.

מְיוֹרְדוֹק נִשְׁאַר בַּחַוָה כְּשֶׁהוּא מוּכָן לְהִמָלֵט בְּמִקְרֶה שֶׁהַמִשְׁטָרָה תּוֹפִיעַ. מִשׁוּם כָּךְ עָמְדוּ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת עַל הַמִשְׁמָר בְּכָל הַשְׁעָרִים וְהַמְבוֹאוֹת. הַיֶלֶד וְהַכֶּלֶב בִּרְק הִסְתּוֹבְבוּ מִסָבִיב לַחַוָה, שׁוּם אִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַחַוָה בְּלִי שֶׁיַשְׁגִיחוּ בּוֹ.

מִלְבַד הַפַּחַד מִפְּנֵי הַמִשְׁטָרָה פָּחֲדוּ בְּנֵי הַבַּיִת מִפְּנֵי הַמְנַהֵל הָעוֹמֵד לָבוֹא וְלִגְבּוֹת דְמֵי חֲכִירַת הָאֲדָמָה. הֲלֹא כִּיסָם רֵיק וְאֵין לָהֶם פְּרוּטָה.

בְּ־29 לְדֶצֶמְבֶּר בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הִשְׁגִיחַ הַיֶלֶד בַּמְנַהֵל הֶרְבֶּרט הַמִתְקָרֵב לַחַוָה. מִיָד רָץ וְהִזְהִיר אֶת בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁיָשְׁבוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּלָם.

הַמְנַהֵל פָּתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ, נִכְנַס לֶחָצֵר בִּצְעָדִים בְּטוּחִים – צַעֲדֵי אָדוֹן – פָּתַח אֶת דֶלֶת הָאוּלָם וּבְלִי הָסֵר אֶת הַכּוֹבַע, כְּאָדָם שֶׁמַרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּבֵיתוֹ, הִתְיַשֵׁב עַל כִּסֵא וְהוֹצִיא נְיָרוֹת שׁוֹנִים מִתּוֹךְ תִּיק.

– מַגִיעַ מִמְךָ, מַק־אַרְטִי, בְּעַד הַשָׁנָה שֶׁעָבְרָה סַךְ־הַכֹּל מֵאָה לִירוֹת – אָמַר בְּקוֹל נָגִיד וּמְצַוֶה – הַחֶשְׁבּוֹן בְּסֵדֶר.

– כֵּן – עָנָה מַק־אַרְטִי בְּקוֹל רוֹעֵד – אָךְ רוֹצֶה אֲנִי לְבַקֵשׁ אַרְכָּה… פַּעַם מִלֵאתָ אֶת בַּקָשָׁתִי זוֹ.

– אַרְכָּה! – קָרָא בְּתַרְעֹמֶת הֶרְבֶּרט – כָּל הַחַוָאִים מְבַקְשִׁים אוֹתוֹ דָבָר.

– אֲנִי מְבַקֵשׁ מִמְךָ, מַר הֶרְבֶּרט – הוֹסִיף הַחַוַאית – לְרַחֵם עָלֵינוּ… אֲנִי מְבַקֵשׁ רַק אַרְכָּה לִזְמַן מָה. הָבָה נְקַוֶה שֶׁהַקַיִץ יִהְיֶה יְבוּל יָפֶה וְאוּכַל לְסַלֵק אֶת כָּל הַחוֹבוֹת.

– לֹא, אִי־אֶפְשָׁר – עָנָה הֶרְבֶּרט – אֲנִי דוֹרֵשׁ אֶת הַתַּשְׁלוּם מִיָד. מְכֹר כָּל מַה שֶׁיֵשׁ לְךָ וְשַׁלֵם!

– כְּבָר עָשִׂינוּ זֹאת, וּמַה שֶׁעוֹד נִשְׁאַר לָנוּ הֲרֵי לְהַנְהָלַת הַמֶשֶׁק הִשְׁאַרְנוּ וְאִי־אֶפְשָׁר לִמְכֹּר עוֹד – עָנָה מַרְטִין.

– אִם לֹא תְּשַׁלֵם מִיָד, כִּי אָז יְגָרְשׁוּךָ מֵהַחַוָה! – קָרָא הֶרְבֶּרט.

– מָה, יְגָרְשׁוּנִי מֵהַחַוָה? – קָרְאָה מַרְטִינָה שֶׁהֶחֱוִירָה כֻּלָהּ.

– כֵּן, בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים.

– וּלְאָן נֵלֵךְ?

– בַּאֲשֶׁר תִּרְצוּ!

מַרְטִינָה קָמָה וּפָנְתָה אֶל הַמְנַהֵל וְאָמְרָה:

– אֲדוֹנִי, אֲנִי מִתְחַנֵן לְפָנֶיךָ לְהַאֲרִיךְ לָנוּ אֶת זְמַן הַתַּשְׁלוּם… לְאַחַר כַּמָה חֳדָשִׁים נַצְלִיחַ לְסַלֵק אֶת הַחוֹב. נַעֲבֹד עַד כְּלוֹת כֹּחֵנוּ… אֲנִי מִתְחַנֶנֶת לְפָנֶיךָ.. רַחֵם עָלֵינוּ!

– וְהִיא נָפְלָה לְרַגְלָיו.

– דַי, אִמָא!.. יוֹתֵר מִדַי אַתְּ מַשְׁפִּילָה אֶת כְּבוֹדֵךְ! – קָרָא מְיוֹרְדוֹק שֶׁהֵרִים אֶת אִמוֹ – לִפְנֵי רָשָׁע כָּזֶה אֵין לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ וּלְהִתְחַנֵן…

– לֹא, – קָרָא הֶרְבֶּרט – אֵין לִי צֹרֶךְ בְּתַחֲנוּנַיִךְ, כִּי אִם בְּכֶסֶף. וְתֵכֶף וּמִיָד, וָלֹא – כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ גָרֵשׁ תְגֹרְשׁוּ…

– שַׁפִּיר! – קָרָא מְיוֹרְדוֹק – אַךְ תְּחִלָה גָרֵשׁ אֲגָרֶשְׁךָ! לְעֵת־עַתָּה אָנוּ אֲדוֹנִים כָּאן!

וְהוּא תָּפַס אֶת הַמְנַהֵל וּזְרָקוֹ הַחוּצָה, מֵאַחֲרֵי הַמְזוּזָה וְהַדֶלֶת.

– מֶה עָשִׂיתָ, בְּנִי? – לָחֲשָׁה מַרְטִינָה.

– אֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת שֶׁעַל כָּל אִירְלַנְדִי לַעֲשׂוֹת – עָנָה מְיוֹרְדוֹק. עֲלֵיהֶם לְגָרֵשׁ מֵאִירְלַנד אֶת הַלוֹרְדִים, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי גֵרָשְׁתִּי אֶת סוֹכְנָם מֵהַחַוָה.

 

פֶּרֶק יד: הַגֵרוּשׁ    🔗

כָּךְ הָיָה מַצָבָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת מַרְטִין בִּשְׁנַת 1882. לַיֶלֶד מָלְאוּ אָז תֵּשַׁע שָׁנִים. בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָיו אֵלֶה הָיוּ לוֹ רַק 3 שְׁנוֹת אשֶׁר – הַשָׁנִים שֶׁבִּלָה בַּחַוָה.

הָעֹנִי שֶׁכֹּה הִכִּיר אוֹתוֹ הָיָה עַתָּה מְנָת גוֹרָלָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁכֹּה חִבְּבָם. הָאָסוֹן הָזֶה עָמַד לְהַפְרִיד בֵּין בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה. כָּל אֶחָד יֵאָלֵץ לִנְדֹד לְעֵבֶר אַחֵר כְּדֵי לְחַפֵּשׂ לוֹ מִחְיָה. יִתָּכֵן שֶׁיֵאָלְצוּ אַף לַעֲזֹב אֶת אִירְלַנד. כְּלוּם לֹא נָדְדוּ מִילְיוֹנִים אִירְלַנְדִים אֶל מֵעֵבֶר לַיָם, לַאֲמֵרִיקָה? כְּלוּם לֹא נִלְקְחָה, בַּשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, מִשְׁלשָׁה מִילְיוֹנִים וָחֵצִי אִירְלַנְדִים אַדְמָתָם? וּמַה שֶׁקָרָה לַאֲחֵרִים עָלוּל לִקְרוֹת גַם לָהֶם.

אִירְלַנד זְקוּקָה לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם! הָרָעָב עוֹשֶׂה בָּהּ שַׁמוֹת כַּמִלְחָמָה!

זְכוּרוֹת לַכֹּל שְׁנַת 1840–1841 וּשְׁנַת 1847, שְׁנַת “הָרָעָב הַשָׁחוֹר” שֶׁאָז מֵתוּ כַּחֲצִי מִלְיוֹן נֶפֶשׁ.

מִשֶׁאֵין הַתְּבוּאָה עוֹלָה יָפֶה וְהַשָׁנָה הִיא שְׁנַת רָעָב שׁוֹמְמִים הַכְּפָרִים. וְכַאֲשֶׁר גַם תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה אֵינָם עוֹלִים יָפֶה, אָז אֵין לָהֶם לָאִכָּרִים דֶרֶךְ אַחֶרֶת כִּי אִם לִבְרֹחַ הָעִירָה, לְהִצְטוֹפֵף בִּ“מְעוֹנוֹת הַפּוֹעֲלִים”, אוֹ לַעֲזֹב בִּכְלָל אֶת הָאָרֶץ. וְאֵין פֶּלֶא אֵפוֹא שֶׁבְּשֶׁל הַבַּצָרוֹת נִשְׁאֲרוּ בְּאִירְלַנד, שֶׁהָיוּ בָּה כִּשְׁנֵים־עָשָׂר מִלְיוֹן תּוֹשָׁבִים, רַק כְּאַרְבָּעָה מִלְיוֹן נֶפֶשׁ וְכִשְׁמֹנָה מִלְיוֹן נִמְצָאִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית.

כְּלוּם גוֹרָל זֶה אֵינוֹ צָפוּי לְמִשְׁפַּחַת מַרְטִין? הֵם הוֹצִיאוּ כְּבָר אֶת פְּרוּטוֹתֵיהֶם הָאַחֲרוֹנוֹת. כְּבָר מָכְרוּ אֶת הָרָהִיטִים כְּדֵי לִקְנוֹת בַּכְּסָפִים צָרְכֵי מִחְיָה. וְהַחֹרֶף טֶרֶם חָלַף עָבַר! אֵיךְ לְהַגִיעַ עַד הָאָבִיב, וּמַה יְהֵא אָז?…

נוֹסָף לְכָךְ חָלְתָה סַבְתָּא קָשֶׁה. מִיוֹם לְיוֹם דָעֲכָה. מַכּוֹת הַגוֹרָל קֵרְבוּ אֶת יוֹם מוֹתָהּ. הִיא לֹא יָכְלָה שׁוּב לַעֲזֹב אֶת חַדְרָהּ וְלֹא יָכְלָה אַף לָקוּם מִמִטָתָהּ. הַיֶלֶד הָיָה כָּרָגִיל יוֹשֵׁב לְיָדָהּ. הִיא אָהֲבָה שֶׁיֵשֵׁב בְּקִרְבָתָהּ יַחַד עִם גֶ’נִי הַקְטַנָה בַּת הַשְׁנָתַיִם וָחֵצִי. פַּעַם שָׁאֲלָה אוֹתוֹ:

– הַאוֹהֵב אַתָּה אֶת הַיַלְדָה?

– כְּמוּבָן.

– לֹא תַּעֲזֹב אוֹתָהּ לְעוֹלָם?

– לְעוֹלָם לֹא… לְעוֹלָם לֹא!

– מִי יִתֵּן וְחֶלְקָהּ בַּחַיִים יִשְׁפַּר עָלֶיהָ מֵאֲשֶׁר חֶלְקֵנוּ. כַּאֲשֶׁר תִּגְדַל וּתְהֵא כְּבָר בָּחוּר גָדוֹל, תִּהְיֶה הִיא עוֹד יַלְדָה קְטַנָה!.. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם יָמוּתוּ הוֹרֶיהָ, הַחוֹבָה עָלֶיךָ לִהְיוֹת לָהּ לְאָב.

– לֹא, סַבְתָּא, אַל תְּהַרְהֲרִי בְּכָךְ! יְמֵי הַזַעַם יַעַבְרוּ. כַּעֲבֹר כַּמָה חֳדָשִׁים שׁוּב תִּזְרַח לָנוּ הַשֶׁמֶשׁ. אַתְּ תַּחְלִימִי וְאָנוּ שׁוּב נִרְאֵךְ יוֹשֶׁבֶת בַּכֻּרְסָה וְגֶ’נִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל־יָדֵךְ.

בְּדַבְּרוֹ אֶת הַדְבָרִים הַלָלוּ כִּמְעַט הִתְפָּרֵץ הַיֶלֶד בְּבֶכִי, כִּי יָדַע שֶׁסַבְתָּא חוֹלָה מְאֹד… אַךְ הוּא הִבְלִיג וּמָנַע אֶת עֵינָיו מִבֶּכִי. וְרַק בְּאֵין רוֹאִים יָרְדוּ עֵינָיו דְמָעוֹת בְּלִי הֲפוּגָה. בַּחֲרָדָה חִכָּה לְבוֹא הַמְנַהֵל הֶרְבֶּרט וְעוֹזְרָיו לְגָרֵשׁ אֶת הַמִשְׁפָּחָה מִנָוָהּ.

בְּרֵאשִׁית חֹדֶשׁ יָנוּאָר הָלַךְ מַצָבָהּ שֶׁל סַבְתָּא הָלוֹךְ וָרָע. כַּמָה הַתְקָפוֹת אֲחָזוּהָ וְנִדְמֶה הָיָה כִּי עוֹד מְעַט וְתִפַּח נַפְשָׁהּ.

הָרוֹפֵא בִּקֵר אוֹתָהּ. הָיָה זֶה אַחַד הָרוֹפְאִים הָעֲמָמִיִים בַּעַל לֵב טוֹב שֶׁרִפֵּא אֶת הָעֲנִיִים חִנָם. הוּא הָיָה רוֹכֵב עַל סוּסוֹ מִכְּפָר לִכְפָר וּמְרַפֵּא חוֹלִים. הַיֶלֶד יָצָא לַדֶרֶךְ וְהִזְמִינוֹ לְבִקוּר סַבְתָּא, מִשֶׁבָּדַק אֶת הַחוֹלָה, לֹא כִּסָה מֵהַמִשְׁפָּחָה, כִּי יְמֵי הַזְקֵנָה סְפוּרִים. הַצָרוֹת וְהַמַחְסוֹר רוֹפְפוּ אֶת גוּפָהּ. הִיא הָיְתָה בְּהַכָּרָה מְלֵאָה. הָיְתָה בָּהּ, בְּאִכָּרָה זְקֵנָה זוֹ, חִיוּנִיוּת כֹּה רַבָּה, כֹּחַ הִתְנַגְדוּת כֹּה רַב, עַד שֶׁלֹא בְּנָקֵל יָכֹל לָהּ הַמָוֶת.

הָרוֹפֵא רָשַׁם סַם־רְפוּאָה, אַךְ כֶּסֶף לְשַׁלֵם בְּבֵית־הַמִרְקַחַת לֹא הָיָה לָהֶם, אָז נִזְכַּר הַיֶלֶד בְּלִירַת זָהָב הַיְחִידָה שֶׁהָיְתָה לוֹ, הַלִירָה שֶׁנָתְנָה לוֹ הַשַׂחְקָנִית אַנָה וֶסטוֹן.

שׁוּם נֶפֶשׁ לֹא יָדְעָה כִּי לַיֶלֶד יֵשׁ מַטְבֵּעַ שֶׁל זָהָב שֶׁהֶחְלִיט לְהוֹצִיאָהּ לְצָרְכֵי רְפוּאָה, יִתָּכֵן שֶׁיָקֵל עַל יִסוּרֶיהָ, יִתָּכֵן שֶׁיַאֲרִיךְ יָמֶיהָ…

הוּא הֶחְלִיט לֹא לְסַפֵּר לְאִישׁ דָבָר. בְּאֵין רוֹאִים הִתְחַמֵק בַּלַיְלָה בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם וְהָלַךְ לִטְרַלִי, הָרְחוֹקָה כִּשְׁנֵים עָשָׂר מִילִים מֵהַחַוָה. הוּא נָעַל חֶרֶשׁ אֶת הַדֶלֶת וּבִרְק שֶׁלִטְפוֹ, כְּאִלוּ שְׁאֵלוֹ: “הַאִם לֹא תִּקָחֵנִי עִמְךָ?” לֹא, הוּא רָצָה שֶׁהַכֶּלֶב יִשָׁאֵר כְּשׁוֹמֵר, שֶׁמָא יָבוֹא גַנָב וְאָז יְעוֹרֵר בִּרְק בִּנְבִיחוֹתָיו אֶת בְּנֵי הַבַּיִת.

הָיְתָה אָז אֲפֵלָה נִדַחַת. מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה קָרִיר. הַשַָׁמַיִם הָיוּ זְרוּעִים כּוֹכָבִים אֵין מִסְפָּר. הַדֶרֶךְ הָיְתָה מֻשְׁלֶגֶת וְנִרְאֲתָה כְּסֶרֶט אֵין־סוֹפִי. הֵד צְעָדָיו נִשְׁמַע בַּדְמָמָה.

הַיֶלֶד יָצָא בְּשָׁעָה 2 בַּלַיְלָה וְקִוָה לָשׁוּב עִם בּוֹא הָעֶרֶב. לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ הָיָה עָלָיו לָבוֹא לִטְרַלִי בְּשָׁעָה שְׁמֹנֶה בַּבֹּקֶר. הַדֶרֶךְ הָיְתָה טוֹבָה, וְהַקֹר זֵרֵז וְדִרְבֵּן אֶת צְעָדָיו. הַיֶלֶד שָׂמַח, כִּי הָרוּחוֹת שֶׁהִפְרִיעוּהוּ בְּלֶכְתוֹ חָדְלוּ מִלְהִשְׁתּוֹלֵל.

בִּסְבִיבָה זוֹ שָׁרְצוּ זְאֵבִים וְנִשְׁקְפָה סַכָּנָה לַיֶלֶד. יְחִידִי הָיָה בְּדֶרֶךְ זוֹ, בֵּין הָעֵצִים הַחֲשׂוּפִים, אֵין פֶּלֶא שֶׁלִבּוֹ דָפַק בְּחָזְקָה.

הָיְתָה אָז כְּבָר שְׁעַת הַשַׁחַר. הַחֲשֵׁכָה נִתְפַּזְרָה לְאַט לְאַט וְהַכּוֹכָבִים הֶחֱוִירוּ. הוּא יָשַׁב עַל סְדָן עֵץ, הוֹצִיא מִכּיסוֹ תַּפּוּחַ אֲדָמָה צָלוּ, וַאֲכָלוֹ בְּתֵאָבוֹן. אַחַר כָּךְ קָם וְהוֹסִיף לָלֶכֶת.

הָיְתָה אָז כְּבָר שְׁעַת הַבֹּקֶר, שָׁעָה שֶׁבַע. וְהַיוֹם כְּבָר הֵאִיר, אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְגַלְתָה לְעֵינָיו קְבוּצַת אֲנָשִׁים שֶׁהָלְכָה מִטְרַלִי.

הַיֶלֶד הִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַשִׂיחִים כְּדֵי שֶׁלֹא יַשְׁגִיחוּ בּוֹ.

הָיְתָה זוֹ פְּלֻגַת מִשְׁטָרָה שֶׁשׁוֹטְטָה אָז בָּאָרֶץ לְדַכֵּא אֶת הַמְרִידוֹת וּמַה הֻפְתַּע כְּשֶׁהִכִּיר בֵּינֵיהֶם גַם אֶת הַמְנַהֵל הֶרְבֶּרט, שֶׁהָיָה מוֹפִיעַ תָּמִיד עִם הַשׁוֹטְרִים לְגָרֵשׁ מִשְׁפַּחַת אִכָּרִים.

– כְּלוּם אֵינוֹ הוֹלֵךְ לַחַוָה כְּדֵי לֶאֱסֹר אֶת מְיוֹרְדוֹק? – שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ.

מִשֶׁאַךְ הִתְרַחֲקוּ קָפַץ מִמַחֲבוֹאוֹ וְהֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו לִטְרַלִי. רֵאשִׁית כֹּל מִהֵר לְבֵית הַמִרְקַחַת וְקָנָה אֶת סַמֵי הָרְפוּאָה וּבְשָׁעָה עֶשֶׂר בְּעֵרֶךְ חָזַר לַחַוָה.

הַיֶלֶד צָעַד צְעָדִים רְחָבִים. הוּא לֹא הִרְגִישׁ כָּל עֲיֵפוּת וּתְשִׁישׁות. בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּצָהֳרַיִם הָיָה בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי מִילִים מֵהַחַוָה.

הִפְלִיאוֹ הַדָבָר שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כָּל עָשָׁן מִתַּמֵר מֵאֲרֻבַּת הַבַּיִת. וּכְמוֹ כֵן הִפְתִּיעוֹ הַשֶׁקֶט שֶׁמִסָבִיב. הַיֶלֶד חָגַר אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו וּמִהֵר לִצְעֹד עַד שֶׁהִגִיעַ לְשַׁעֲרֵי הֶחָצֵר.

– אֵיזֶה מַחֲזֶה! הַשְׁעָרִים פְּרוּצִים, הָרֶפֶת, הָאָסָם, וְהָאֻרְוָה הֲרוּסִים. הַדְלָתוֹת וְהַחַלוֹנוֹת שְׁבוּרִים.

הַיֶלֶד נִדְהַם וְקָפָא בִּמְקוֹמוֹ. הוּא לֹא הֵעֵז לְהִכָּנֵס לֶחָצֵר, לְהָצִיץ בַּבַּיִת…

בְּכֹל זֹאת הֶחְלִיט לִרְאוֹת אֶת הַנַעֲשֶׂה. הוּא הִתְקָרֵב לַפֶּתַח וְקָרָא. אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

אָז יָשַׁב עַל הַסַף וּפָרַץ בְּבֶכִי.

וְזֶה אֲשֶׁר קָרָה בְּהֵעָדְרו­ֹ: מַחֲזוֹת הַגֵרוּשִׁים בְּאִירְלַנד הֵם חָזוֹן נִפְרָץ, כְּפָרִים שְׁלֵמִים שׁוֹמֵמִים אָז. וְכָךְ מְגָרְשִׁים: בַּעֲלֵי הָאֲחֻזָה, בְּעֶזְרַת הַמִשְׁטָרָה מְבִיאִים מִין “אֵיל עֵץ” הַמְקַרְקֵר קִיר וְהוֹרֵס אֶת הַבִּנְיָנִים כְּדֵי שֶׁהָמְגֹרָשִׁים לֹא יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת בָּהֶם. וְכַאֲשֶׁר הַבָּתִּים וְהָאֲסָמִים פְּרוּצִים לָרוּחוֹת וְלַשְׁלָגִים וְלַגְשָׁמִים אֵין לָהֶם לָאִכָּרִים בְּרֵרָה מֵאֲשֶׁר לְהִסְתַּלֵק מִשָׁם. בַּעֲלֵי הָאֲחֻזוֹת וְעוֹזְרֵיהֶם שְׁלֵוִים אָז. הַמְגֹרָשִׁים לֹא יַחְזְרוּ שׁוּב.

מָה הַפֶּלֶא אִם לְאַחַר יַחַס כָּזֶה לֵב הָאִירְלַנְדִי מָלֵא שִׂנְאָה לִמְשַׁעְבְּדָיו.

וְכָאן בְּחַוָה זוֹ לֻוָה הַגֵרוּשׁ בְּאַכְזְרִיוּת רַבָּה. הֶרְבֶּרט רָצָה לְהִתְנַקֵם בִּמְיוֹרְדוֹק עַל שֶׁמַמְרִיד הוּא אֶת הָאִיכָּרִים מִסָבִיב.

רֵאשׁית כֹּל גֵרְשׁוּ אֶת מַרְטִין, אִשְׁתּוֹ וּבְנֵיהֶם מֵהַבַּיִת וְהֵחֵלוּ לַעֲרֹךְ בְּדִיקוֹת וְחִפּוּשִׂים בַּבַּיִת. הֵם לֹא רִחֲמוּ גַם עַל הַזְקֵנָה. הוֹצִיאוּהָ מִמִטָתָהּ וְהִשְׁלִיכוּהָ לֶחָצֵר. בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֶיהָ הִתְרוֹמְמָה וְקִלְלָה קְלָלָה נִמְרֶצֶת אֶת רוֹצְחֶיהָ, רוֹצְחֵי אִירְלַנד. וְאַחַר כָּךְ צָנְחָה וְנָפְחָה אֶת נַפְשָׁהּ…

בּוֹ בָּרֶגַע הִתְנַפֵּל מְיוֹרְדוֹק בַּחֲמַת טֵרוּף עַל הַמְנֻוָלִים בַּקַרְדֹם בַּיָד. גַם אָבִיו וְאָחִיו אָמְרוּ לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתָיו… אַךְ הַשׂוֹנְאִים הָיוּ רַבִּים מֵהֶם וְ“הַחֹק” חָגַג אֶת נִצְחוֹנוֹ.

כֻּלָם נֶאֶסְרוּ עַל שֶׁהִתְנַגְדוּ לַמִשְׁטָרָה. לְפִי הַחֹק אָסוּר הָיָה לְגָרֵשׁ מִשְׁפָּחָה בְּלִי שֶׁיִנָתְנוּ לָהֶם פִּצוּיִים, אַךְ בְּשֶׁל הַהִתְנַגְדוּת לַמִשְׁטָרָה אָבְדָה לָהֶם זְכוּת זוֹ.

אֶת הַזְקֵנָה הוֹבִילוּ לִקְבוּרָה לְלִימֶרִיק.

תַּהֲלוּכַת הָאֵבֶל הָיְתָה מְלֻוָה אֲסִירִים וְשׁוֹטְרִים. כְּלוּם יְתֹאַר מַחֲזֶה מְזַעְזֵעַ מִזֶה?..

הַיֶלֶד שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ קְצָת הִתְרוֹצֵץ בְּכָל הַחֲדָרִים וְקָרָא בַּשֵׁמוֹת… אַךְ כָּל תְּשׁוּבָה לֹא נִשְׁמְעָה.

כָּךְ מָצָא אֶת הַבַּיִת שֶׁבּוֹ כִּלָה כְּאַרְבַּע שָׁנִים וּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים.

וְעַתָּה יֵשׁ לִנְדֹד שׁוּב וּלְחַפֵּשׂ תְּחִלָה אֶת הַמִשְׁפָּחָה.

לִפְנֵי צֵאתוֹ מָצָא בְּאַרְגָז פָּרוּץ אֶת בְּגָדָיו וּלְבָנָיו. הֵעִיף עַיִן עַל הַבַּיִת הֶהָרוּס וְיָצָא עִם דִמְדוּמֵי הָעֶרֶב לַדֶרֶךְ.

הוּא הֶחְלִיט לָלֶכֶת לְלִימֶרִיק, דֶרֶךְ שְׂדוֹת הַשֶׁלֶג. הַקֹר הָיָה גָדוֹל. עָיֵף מֵרֹב הִתְאַמְצוּת שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם צָנַח לְיַד עֵץ אֶחָד. בְּשָׁכְבוֹ עַל הַשֶׁלֶג בְּלִי הַכָּרָה כִּמְעַט, צָעַק:

– אֵלִי! אֵלִי!

כִּמְעַט בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמַע מֵרָחוֹק קוֹל נְבִיחָה. מִיָד נִרְאָה בַּסִבּוּב כֶּלֶב שֶׁרָץ בְּעִקְבוֹת הַיֶלֶד, כְּשֶׁלְשׁוֹנוֹ מְשֻׁרְבֶּבֶת וְעֵינָיו נוֹצְצוֹת.

לְאַחַר כַּמָה קְפִיצוֹת הִשִׂיג הַכֶּלֶב אֶת הַיֶלֶד…

– בִּרְק! – לָחֲשׁוּ שִׂפְתֵי הַיֶלֶד שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ קְצָת.

וְאָכֵן הָיָה זֶה בִּרְק, רֵעוֹ וִידִידוֹ הַנֶאֱמָן. הַיֶלֶד שָׂמַח שֶׁשׁוּב אֵינוֹ בּוֹדֵד עַתָּה, אַךְ תָּמַהּ עַל כָּךְ שֶׁבִּרְק לֹא הָלַךְ יַחַד עִם מִשְׁפַּחַת מַרְטִין. כַּנִרְאֶה שֶׁגֹרַשׁ בְּמַקֵל. וְאָכֵן כָּךְ הָיָה, וְלֹא הָיְתָה לְבִרְק בְּרֵרָה מֵאֲשֶׁר לָשׁוּב לַחַוָה. עַתָּה יֵשׁ תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת הַמִשְׁפָּחָה. הַיֶלֶד הָיָה בַּטוּחַ כִּי בִּרק יִמְצָא אֶת עִקְבוֹתֵיהֶם…

הַכֶּלֶב שֶׁגֹרַשׁ בְּמַקְלוֹת בִּידֵי הַשׁוֹטְרִים לֹא הָלַךְ בַּדֶרֶךְ הָרְגִילָה שֶׁשָׁם סָפַג אֶת הָמַכּוֹת, כִּי אִם הָלַךְ בְּדֶרֶךְ עֲקַלְקַלָה וְעַל יְדֵי כָּךְ הִתְרַחֲקוּ עוֹד יוֹתֵר מִמִשְׁפַּחַת מַרְטִין. עִם אוֹר הַבֹּקֶר הִגִיעַ הַיֶלֶד, עַיֵף וְתָשׁוּשׁ, רָעֵב וְצָמֵא, אֶל בֵּית אֹכֶל בְּמֶרְחַק תְּרֵיסַר מִילִים דְרוֹמִית מִזְרָחִית לַחַוָה.

בְּכִיסוֹ שֶׁל הַיֶלֶד הָיוּ 15 שִׁילִינגִים – הָעֹדֶף שֶׁקִבֵּל בְּבֵית הַמִרְקַחַת. לְאַחַר שֶׁסָעַד אֶת לִבּוֹ הָלַךְ שׁוּב בְּלִוְיַת הַכֶּלֶב לְחַפֵּשׂ אֶת עִקְבוֹתָם. הַדָבָר הַיְחִידִי שֶׁהִפְחִידוֹ הָיָה זֶה: הוּא חָשַׁשׁ שֶׁיֻחְזַק בְּעֵינֵי הַמִשְׁטָרָה יֶלֶד נַוָד, יֶלֶד הֶפְקֵר וְשׁוּב יַכְנִיסוּהוּ לְאַחַד הַמוֹסָדוֹת לְיַלְדֵי הֶפְקֵר.

מִשֶׁהִגִיעַ כַּעֲבֹר זְמַן־מָה לִנְיוּמַרְקֶט נִשְׁאֲרוּ בְּכִיסוֹ בְּסַךְ הַכֹּל שִׁבְעָה פֶּנְסִים… בַּיָמִים שֶׁעָשָׂה בְּאוֹתָהּ עִיר הִתְפַּרְנֵס מִשְׁלִיחֻיוֹת שׁוֹנוֹת, מִסַבָּלוּת, מִמְכִירַת גַפְרוּרִים וְכוּ'.

 

פֶּרֶק טו: “אֲנִי רָעֵב”    🔗

לְאַחַר זְמָן־מָה עָזַב הַיֶלֶד אֶת הָעִיר וּפָנָה דָרוֹמָה לָעִיר הָרָאשִׁית שֶׁל נְסִיכוּת קוֹרק, שֶׁשָׁכְנָה לְיַד נָמָל. תָּמִיד נִמְשַׁךְ לִבּוֹ לְעִיר חוֹף, שֶׁאֳנִיוֹת רַבּוֹת עוֹגְנוֹת שָׁם.

מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה, הַדֶרֶךְ הָיְתָה יְשָׁרָה וְלֹא הָיָה כָּל חֲשַׁשׁ שֶׁיִתְעֶה שָׁם. אַגַב נֵחָן הָיָה מֵהַטֶבַע בְּרֶגֶשׁ הִתְמַצְאוּת שֶׁכָּמוֹהוּ נֵחַנוּ רַק הַסִינִים וְהַשׁוּעָלִים… מִשֶׁעָבַר כְּשִׁשָׁה מִילִים הִגִיעַ לַעֲיָרָה אַחַת. שָׁם לָן וְנָח וְלַמָחֳרָת הִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ. לְפֶתַע הִתְחִיל בִּרק לִנְבֹּחַ.

– וַדַאי רוֹצֶה הוּא לִשְׁתּוֹת – אָמַר הַיֶלֶד בְּלִבּוֹ – הֲרֵינוּ עוֹבְרִים לְיַד נָהָר. פֶּתַע קָפַץ הַכֶּלֶב הַמַיְמָה לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב שֶׁל הַיֶלֶד. וְהוּא מִהֵר לַחוֹף, כְּדֵי לְהִוָכַח בְּסִבַּת הַדָבָר. וְהִנֵה רָאָה לְחֶרְדָתוֹ שֶׁהַמַיִם הַזֵידוֹנִים סוֹחֲפִים יֶלֶד. הַכֶּלֶב תְּפָסוֹ בִּבְגָדָיו וְהִתְאַמֵץ לַהֲבִיאוֹ לַחוֹף. אַךְ הַזֶרֶם הָיָה חָזָק מִדַי וְקָשֶׁה הָיָה לְבִרק לָשׁוּט, בִּפְרָט כְּשֶׁהַיֶלֶד נֶאֱחַז בְּצַמְרוֹ בְּכָל מַאֲמַצֵי כֹּחוֹתָיו.

הַיֶלֶד יָדַע לִשְׂחוֹת – בִּרק לִמְדוֹ פַּעַם תּוֹרַת הַשְׂחִיָה. וּבְעוֹד הוּא פּוֹשֵׁט אֶת בְּגָדָיו כְּדֵי לִקְפֹּץ הַמַיְמָה וְלַעֲזֹר לְבִרק הֵבִיא הַכֶּלֶב בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו אֶת הַפָּעוֹט לַחוֹף. הַיֶלֶד הִתְכּוֹפֵף וְתָפַס אֶת הַפָּעוֹט וְהֶעֱלָהוּ עַל הַחוֹף. הַפָּעוֹט הָיָה כְּבֶן שֶׁבַע. הוּא הָיָה בְּלִי הַכָּרָה…

וּמָה רַבָּה הָיְתָה הַפְתָּעָתוֹ שֶׁל הַיֶלֶד מִשֶׁהִכִּיר בַּפָּעוֹט הַזֶה שֶׁהוּא הוּא אֲשֶׁר רָאָהוּ כְּלִפְנֵי שְׁבוּעַיִם אֵצֶל הַנָסִיךְ אֶשְׁטוֹן כְּשֶׁעָבַד שָׁם זְמַנִית, וְהוּא הוּא אֲשֶׁר סָפַג מַכּוֹת הָצְלָפָה שֶׁל הַנָסִיךְ בְּשֶׁל “חֵטְא” כִּבְיָכוֹל.

כָּעֲבֹר כַּמָה רְגָעִים שָׁב לְהַכָּרָתוֹ וְלָחַשׁ:

– אֲנִי רָעֵב…

“אֲנִי רָעֵב” הוּא קְרִיאָתוֹ הַנִצְחִית שֶׁל הָאִירלַנדִי, הַמִלִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁלִפְנֵי מוֹתוֹ…

אֵצֶל הָיֶלֶד נִשְׁאֲרָה עוֹד קְצָת צֵידָה. וְהוּא הִגִישׁ לְפִיו פְּרוּסַת לֶחֶם וְשֻׁמָן שֶׁבְּלָעָם בְּתֵאָבוֹן. הוּא הִתְעוֹדֵד, הִסְתַּכֵּל בַּיֶלֶד וְאָמַר:

– הַאַתָּה הוּא זֶה… הַאַתָּה?

– כֵּן, כְּלוּם תִּזְכְּרֵנִי?

– זוֹכְרֵנִי… נִפְגַשְׁנוּ בַּדֶרֶךְ.. אַל תַּעַזְבֵנִי!

– לֹא, אֲנִי אֲלַוֶךָ… לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?

– אֵינִי יוֹדֵעַ… נִכְחִי…

– הֵיכָן מְקוֹם מְגוּרֶיךָ?

– בְּשׁוּם מָקוֹם.

– כֵּיצַד נָפַלְתָּ לַנָהָר?

– לֹא נָפַלְתִּי, כִּי אִם אָמַרְתִּי לְהִתְאַבֵּד.

עֵינֵי הַיֶלֶד מָלְאוּ דְמָעוֹת לְמִשְׁמַע דְבָרָיו אֵלֶה. וַדַאי דְחָפוּהוּ לְכָךְ הַבְּדִידוּת וְהָרָעָב!..

הַיֶלֶד לָקַח עַל זְרוֹעוֹתָיו אֶת הַפָּעוֹט שֶׁהָיָה חַלָשׁ וְתָשׁוּשׁ וֶהֱבִיאוֹ לַיַעַר הַקָרוֹב כְּדֵי לָלוּן שָׁם. לְשִׂמְחָתוֹ מָצָא שָׁם עֵץ נָבוּב גָדוֹל כָּפוּף לָאָרֶץ, הָיְתָה זוֹ מִטָה מְצֻיֶנֶת בִּשְׁבִיל הַפָּעוֹט. מִיָד הִשְׁכִּיב אֶת הַפָּעוֹט שֶׁהָיָה יָשֵׁן לְמֶחֱצָה וְהוּא נִרְדַם שָׁם תַּרְדֵמָה עַזָה וּמְתוּקָה.

הַיֶלֶד יִבֵּשׁ אֶת בְּגָדָיו שֶׁנִרְטְבוּ. הוּא הִדְלִיק מְדוּרָה וּלְאוֹרָה יִבֵּשׁ אֶת בְּלוֹיֵי הָסְחָבוֹת. אַחַר כָּךְ סָעַד אֶת לִבּוֹ וְשָׁכַב לִישֹׁן. וְהַכֶּלֶב שָׁמַר עַל שְׁנֵיהֶם.

לַמָחֳרָת בַּבֹּקֶר מִשֶׁהִתְעוֹרֵר הַפָּעוֹט כֻּלוֹ תְּמִיהָה עַל מִטָתוֹ הַמְשֻׁנָה, שְׁאֵלוֹ הַיֶלֶד לִשְׁמוֹ.

– שְׁמִי בּוֹבּ – עָנָה.

בּוֹבּ לֹא הִכִּיר אֶת אָבִיו, אַךְ אֶת אִמוֹ זָכַר. הִיא מֵתָה מֵעֹנִי כְּלִפְנֵי 2–3 שָׁנִים. אָז נִלְקַח לְבֵית יְתוֹמִים. לִבְסוֹף נִסְגַר בֵּית־הַיְתוֹמִים מֵחֹסֶר תַּקְצִיב וְהַיֶלֶד הֻשְׁלַךְ לָרְחוֹב יַחַד עִם עוֹד יְלָדִים. מֵאָז הוּא יָשֵׁן בַּחוּצוֹת וּבַשְׁוָקִים, יָשֵׁן בַּאֲשֶׁר יָשֵׁן, אָכַל אֲשֶׁר אָכַל וְלִבְסוֹף הֶחְלִיט לְהִתְאַבֵּד בַּנָהָר.

אֵלֶה תּוֹלְדוֹת חַיָיו שֶׁל בּוֹבּ הַקָטָן…

לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְסָעֲדוּ אֶת לִבָּם יָצְאוּ שׁוּב לְדַרְכָּם וּבְשָׁעָה שֵׁשׁ הִגִיעוּ לְקוּרק.

לַמָחֳרָת שָׂכַר לוֹ מָעוֹן בַּעֲלִיַת גַג. הוּא שִׁלֵם שְׁנֵי פֶּנְסִים לְלַיְלָה וְהָיָה עָלָיו לְשַׁלֵם אֶת הַשָׂכָר הַזֶה מִדֵי בֹּקֶר בְּבֹקֶר.

מִשֶׁיָצְאוּ מֵהַמִסְעָדָה, שֶׁשָׁם שָׂכְרוּ אֶת “הַמָלוֹן”, פָּנוּ לַחוֹף, כִּי הַיֶלֶד חָלַם לִהְיוֹת סַפָּן בָּאֳנִיָה. בֵּינָתַיִם שָׁהוּ בָּעִיר זְמַן רַב וּכְדֵי לְהִתְפַּרְנֵס הֶחְלִיטוּ הַיֶלֶד וּבּוֹבּ לִמְכֹּר עִתּוֹנִים וְז’וּרְנָלִים וּלְהִתְפַּרְנֵס. בִּרְק הָיָה לְעִתִּים תּוֹפֵס בְּפִיו עִתּוֹן וְרָץ בֵּין הַקָהָל. מַעֲשֶׂה זֶה הוֹצִיא מוֹנִיטִין לַיֶלֶד וְהַקָהָל קָנָה אֶצְלוֹ עִתּוֹנִים רַבִּים.

מְעוֹדָד מֵהַצְלָחָתוֹ הֶחְלִיט הַיֶלֶד לְהַרְחִיב אֶת הָעֵסֶק. הוּא הִתְחִיל לִמְכֹּר גַם גַפְרוּרִים, סִיגָרִיוֹת וְכוּ'. הַמַזָל הֵאִיר לָהֶם פָּנִים וְהֵם חָלְמוּ עַל קְנִיַת חֲנוּת קְטַנָה לְיַד הַנָמָל.

פַּעַם בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַשָׁבוּעַ יָצְאוּ לְטַיֵל לְיַד חוֹף הַיָם וְהִנֵה נִגַשׁ אֲלֵיהֶם “כּוּשִׁי”, כְּלוֹמַר פּוֹעֵל נָמָל, כֻּלוֹ מְפֻיָח, הִסְתַּכֵּל בַּיֶלֶד וְקָרָא בְּהִתְרַגְשׁוּת:

– הַאַתָּה הוּא זֶה… הַאַתָּה?

הַיֶלֶד הֻפְתַּע וְכֵן בּוֹבּ. מִיהוּ הַפּוֹנֶה אֵלָיו בְּאֹפֶן חֲבֵרִי, וּבְיִחוּד “כּוּשִׁי”? וַדַאי טָעָה בּוֹ.

– כְּלוּם לֹא תַּכִּירֵנִי – קָרָא הַכּוּשִׁי – הֲלֹא אֲנִי גְרִיפּ!

– גְרִיפּ! – קָרָא הַיֶלֶד וְנָפַל עַל צַוָארוֹ.

לְאַחַר חִבּוּקִים וּנְשִׁיקוֹת הָפַךְ גַם הַיֶלֶד לְ“כוּשִׁי”.

גְרִיפּ הָיָה עַתָּה בָּחוּר חָסוֹן וְחָזָק כְּבֶן 20 שֶׁלֹא הָיָה דוֹמֶה כְּלָל לִגְרִיפּ הַקוֹדֵם שֶׁבְּבֵית הַיְתוֹמִים.

– מַה מַעֲשֶׂיךָ, הֲמַלָח אַתָּה? – שְׁאֵלוֹ הַיֶלֶד.

– לֹא, אֲנִי מַסִיק אֶת הַמְכוֹנָה בָּאֳנִיַת “ווּלְקָן”.

גְרִיפּ הִזְמִין אֶת הַיֶלֶד וְאֶת בּוֹבּ לְבַקֵר בָּאֳנִיָה.

הֵם שְׁנֵיהֶם כִּמְעַט לֹא הֶאֱמִינוּ לְמִשְׁמַע אָזְנָם. לְהִכָּנֵס לָאֳנִיָה הֲלֹא זֶה כְּמוֹ לְהִכָּנֵס לְגַן־הָעֵדֶן…

– וּמַה יַגִיד רַב הַחוֹבֵל? – שָׁאַל בּוֹבּ.

– רַב הַחוֹבֵל אֵינוֹ בָּאֳנִיָה וּסְגָנוֹ יְקַבֵּל אֶתְכֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת – עָנָה גְרִיפּ.

וְכַעֲבֹר כַּמָה רְגָעִים יָרְדוּ אַרְבַּעְתָּם – יַחַד עִם הַכֶּלֶב בִּרְק – לַסִירָה שֶׁגְרִיפּ הֱשִׁיטָה לָאֳנִיָה. בַּדֶרֶךְ סִפֵּר לָהֶם גְרִיפּ כֵּיצַד הִתְגַלְגֵל, מֵאָז הַשְׂרֵפָה בַּמוֹסָד, לָאֳנִיָה זוֹ.

הֵם עָלוּ עַל הָאֳנִיָה וּבִקְרוּ בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם וּבּוֹבּ נִדְהַם לְמַרְאֵה הַסְחוֹרָה הָרַבָּה שֶׁבְּבֶטֶן הָאֳנִיָה. אַחַר כָּךְ עָבְרוּ בַּתָּאִים וּבְחַדְרֵי הַחוֹבְלִים וּקְצִינֵי הַיָם.

מִשֶׁיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל שָׁאַל גְרִיפּ אֶת הַיֶלֶד:

– מֶה הָיָה סוֹפוֹ שֶׁל הַנָבָל קַרְקֶר?

גְרִיפּ סִפֵּר לַיֶלֶד עַל הֶעָרִים וְהַמְדִינוֹת הַשׁוֹנוֹת שֶׁרָאָה בְּמַסָעָיו בָּאֳנִיָה. אַחַר כָּךְ נִפְרְדוּ לְשָׁלוֹם וְנִדְבְּרוּ לְהִפָּגֵשׁ בָּעִיר דוּבְּלִין שֶׁלְשָׁם תָּבוֹא “ווּלְקָן”.

 

פֶּרֶק טז: בָּעִיר דוּבְּלִין    🔗

דוּבְּלִין אֵינָהּ רַק כְּרַךְ גָדוֹל, כִּי אִם גַם עִיר הַבִּירָה שֶׁל אִירְלַנד, עִיר רַבַּת אֻכְלוֹסִין שֶׁיֵשׁ בָּהּ בָּתֵּי חֲרשֶׁת, בָּתֵּי סֵפֶר גְבוֹהִים וּמוֹסָדוֹת שׁוֹנִים.

לְאַחַר שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בְּכָל הָעִיר וּבִקְרוּ בִּשְׁכֻנוֹתֶיהָ וּבִרְחוֹבוֹתֶיהָ הָרַבִּים נִכְנְסוּ לְאַחַד הַמְלוֹנוֹת לָלוּן שָׁם.

לַמָחֳרָת בַּבֹּקֶר מִשֶׁקָמוּ מִשְׁנָתָם, הָיָה עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת לְחַפֵּשׂ בַּנָמָל אֶת גְרִיפּ.

לְאַחַר חִפּוּשִׂים רַבִּים הִשְׁגִיחוּ בָּאֳנִיָה “ווּלְקָן”.

– הִנֵה הָאֳנִיָה “ווּלְקָן!” – קָרָא בּוֹבּ.

כַּעֲבֹר כַּמָה דַקוֹת הִתְחַבְּקוּ עִם גְרִיפּ.

– הֲמִזְמַן הִנְכֶם בְּדוּבְּלִין? – שְׁאֵלָם גְרִיפּ.

– רַק אֶמֶשׁ הִגַעְנוּ הֲלוֹם. – עָנָה הַיֶלֶד.

– אֲנִי הִסְפַּקְתִּי כְּבָר מֵאָז שֶׁנִדְבַּרְנוּ, לִפְנֵי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, לִהְיוֹת שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּאֲמֵרִיקָה! מִשֶׁחָזַרְתִּי לְדוּבְּלִין הָיִיתִי רָץ תָּמִיד הָעִירָה לְחַפֵּשׂ אֶתְכֶם. לִבְסוֹף הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹּב לְךָ מִכְתָּב… הֲקִבַּלְתָּ אוֹתוֹ?

– לֹא, גְרִיפּ. יִתָּכֵן שֶׁנִתְקַבֵּל לְאַחַר צֵאתֵנוּ מִקוֹרְק. הֲרֵי זֶה כְּבָר כְּחָדְשַׁיִם שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַמָקוֹם…

– שְׁנֵי חֳדָשִׁים! – קָרָא גְרִיפּ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת – הֲלֹא רַק אֶמֶשׁ הִגַעְתֶּם הֵנָה, בְּאֵיזוֹ רַכֶּבֶת נְסַעְתֶּם?

– בְּאֵיזוֹ רַכֶּבֶת – צָחַק בּוֹבּ – בָּאנוּ בְּרֶגֶל.

– מָה, הֲלַכְתֶּם בְּרֶגֶל וּבִזְבַּזְתֶּם לְשֵׁם כָּךְ שְׁנֵי חֳדָשִׁים?

– בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן הַזֶה הָיִינוּ רוֹכְלִים וְהִרְוַחְנוּ לְמִחְיָתֵנוּ. – וְהֵם סִפְּרוּ בִּפְרוֹטְרוֹט לִגְרִיפּ כֵּיצַד מָכְרוּ עִתּוֹנִים וַחֲפָצִים אֲחֵרִים בַּעֲגָלָה קְטַנָה שֶׁהַכֶּלֶב בִּרְק גָרַר וְעוֹד, וְעוֹד. הֵם גִלוּ לִגְרִיפּ שֶׁיֵשׁ לָהֶם עַתָּה כְּמֵאָה וַחֲמִשִׁים לִירוֹת.

גְרִיפּ קָרָא וְאָמַר: הִנְךָ עַתָּה עָשִׁיר כָּמוֹנִי מַמָשׁ, אַךְ אֲנִי בִּזְבַּזְתִּי לְשֵׁם כָּךְ שֵׁשׁ שְׁנוֹת חַיִים וְאַתָּה הִרְוַחְתָּ אוֹתָם בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָׁה חֳדָשִׁים.

– וּמָה אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת כָּאן בְּדוּבְּלִין? – שְׁאֵלוֹ גְרִיפּ.

– כָּאן, עָנָה הַיֶלֶד, הַהִתְחָרוּת גְדוֹלָה. אַלְפֵי יְלָדִים מוֹכְרִים עִתּוֹנִים וַחֲפָצִים אֲחֵרִים. כָּאן לֹא אַרְוִיחַ כֶּסֶף. מוּטָב לִי לִשְׂכֹּר כָּאן חֲנוּת קְטַנָה בִּ“רְחוֹב הַחֹפֶשׁ” לְמָשָׁל.

– מְצֻיָן! וּמַה תִּמְכֹּר שָׁם?

– עוּגוֹת, מַמְתַּקִים – עָנָה בּוֹבּ…

– לֹא, יֵשׁ לִמְכֹּר חֶפְצֵי תּוֹעֶלֶת – עָנָה הַיֶלֶד – אַךְ טֶרֶם הֶחְלַטְתִּי אֵילוּ חֲפָצִים.

אַחַר כָּךְ נִפְרְדוּ זֶה מִזֶה. גְרִיפּ הָלַךְ לַנָמָל וְהַיְלָדִים עִם בִּרְק פָּנוּ לִשְׁכֻנַת פֶּטְרִיק הַקָדוֹשׁ.

אֶת שְׁאִיפָתָם הִגְשִׁימוּ. הֵם פָּתְחוּ חֲנוּת מַמָשׁ וּמַצָבָם הַחָמְרִי הִשְׁתַּפֵּר מְאֹד.

 

פֶּרֶק יז: מִקְרֶה בִּלְתִּי צָפוּי    🔗

מוֹדָעָה זוֹ הוֹפִיעָה לָרִאשׁוֹנָה בָּ“עִתּוֹן הַדוּבְּלִינִי” בִּ־3 לְאַפְּרִיל שְׁנַת 1884. אַחַר כָּךְ הוֹפִיעָה בְּעִתּוֹנִים אֲחֵרִים.

אַךְ שׁוּם הוֹדָעָה לֹא נִתְקַבְּלָה. אִם מְיוֹרְדוֹק אָסוּר בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַסֹהַר, כִּי אָז וַדַאי לֹא תִּתְקַבֵּל מִמֶנוּ כָּל יְדִיעָה. נִרְאֶה שֶׁכָּל מִשְׁפַּחַת מַרְטִין הִגְרָה לַאֲמֵרִיקָה אוֹ לְאוֹסְטְרַלֲיָה.

וְאָכֵן הוּא קִבֵּל יְדִיעָה מִמַכִּירוֹ, כִּי מִשְׁפַּחַת מַרְטִין הִגְרָה זֶה שְׁנָתַיִם בְּעֵרֶךְ לְאוֹסְטְרַלְיָה, אַךְ שׁוּם פְּרָטִים אֲחֵרִים לֹא נוֹדְעוּ לוֹ.

הַיֶלֶד הָיָה מְהַרְהֵר תָּמִיד בְּמִשְׁפַּחַת מַרְטִין וּבַיַלְדָה סִיסִי שֶׁיַחַד אִתָּה חַי אֵצֶל הָאִשָׁה. וַאֲשֶׁר לְאַנָה וֶסְטוֹן הִתְפַּלֵא לֹא אַחַת עַל כִּי אֵין הִיא מוֹפִיעָה בְּתֵיאַטְרָאוֹת דוּבְּלִין. וְיִתָּכֵן שֶׁעָזְבָה אֶת אִירְלַנד, אַחֲרֵי הַכִּשָׁלוֹן, וְנָדְדָה לְחוּץ לָאָרֶץ.

– וְקַרְקֶר נִתְלָה כְּבָר?

בִּשְׁאֵלָה זוֹ פָּנָה פַּעַם הַיֶלֶד לַחֲבֵרוֹ גְרִיפּ שֶׁהָיָה מְבַקְרוֹ לְעִתִּים, כָּל אֵימַת שֶׁאֳנִיָתוֹ “ווּלְקָן” הָיְתָה חוֹזֶרֶת לְדוּבְּלִין.

– חַכֵּה, עוֹד יָבוֹא יוֹמוֹ… – הָיָה גְרִיפּ עוֹנֶה.

פַּעַם הָלַךְ גְרִיפּ לָרַכֶּבֶת וּבְעָבְרוֹ לְיַד בֵּית חֲרשֶׁת אֶחָד לְבַדוֹ נִקְלַע לְתוֹךְ הָמוֹן רַב שֶׁחָסַם אֶת הָרְחוֹבוֹת. פּוֹעֲלִים וּפוֹעֲלוֹת רַבִּים הִפְגִינוּ על הוֹרָדַת שְׂכָרָם. תּוֹךְ כְּדֵי מֶחָאָה הִמְטִירוּ מְטַר אֲבָנִים עַל מִשְׂרְדֵי בֵּית הַחֲרשֶׁת וְנִפְּצוּ אֶת הַחַלוֹנוֹת. מִיָד הוֹפִיעוּ פְּלֻגוֹת מִשְׁטָרָה לְדַכֵּא אֶת הַשׁוֹבְתִים.

הַיֶלֶד שֶׁמִהֵר לָרַכֶּבֶת רָצָה לַחֲרֹג מִשָׁם, אַךְ לֹא הִצְלִיחַ. וּכְדֵי לֹא לְהִמָעֵךְ עַל־יְדֵי הַקָהָל הָרַב הִסְתַּתֵּר לְיַד אַחַד הַפְּתָחִים. בּוֹ בַּזְמַן נָפְלוּ פּוֹעֲלִים אֲחָדִים פְּצוּעִים מִידֵי אַלוֹת הַמִשְׁטָרָה.

לֹא הַרְחֵק מִמֶנוּ שָׁכְבָה נַעֲרָה צְעִירָה, פּוֹעֶלֶת כַּנִרְאֶה, רָזָה וּמִסְכֵּנָה. הִיא צָעֲקָה:

– הַצִילוּ… הַצִילוּ!

קוֹל זֶה, דוֹמֶה הָיָה לוֹ, הוּא קוֹל מֻכָּר לוֹ. לִבּוֹ הִרְטִיט…

וְכַאֲשֶׁר הֶהָמוֹן נָסוֹג הִתְקָרֵב לַנַעֲרָה. הִיא הִתְעַלְפָה. הוּא הֵרִים אֶת רֹאשָׁהּ.

– סִיסִי… סִיסִי! – לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו.

כֵּן זוֹ הָיְתָה סִיסִי, אַךְ הִיא לֹא יָכְלָה לַעֲנוֹת לוֹ.

בְּלִי חֲשׁׂב הַרְבֵּה תָּפַס אוֹתָהּ וֶהֱבִיאָהּ לְתַחֲנַת הַרַכֶּבֶת וְהִשְׁכִּיבָהּ עַל סַפָּה. לְאַחַר טִפּוּל חָזְרָה אֵלֶיהָ הַכָּרָתָהּ לְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַיֶלֶד.

מִשֶׁהִתְאוֹשְׁשָׁה הֱבִיאָה לְבֵיתוֹ.

אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּבָר עָבְרוּ מֵאָז הִפָּרְדָם, וּבְכָל זֹאת הִכִּירָהּ הַיֶלֶד יוֹתֵר לְפִי קוֹלָהּ מֵאֲשֶׁר לְפִי מַרְאֶהָ. בְּעוֹד הֵם שְׁנֵיהֶם מַחֲלִיפִים בֵּינֵיהֶם דִבְרֵי זִכְרוֹנוֹת מֵהַיָמִים הָהֵם, עֵת נִמְצְאוּ אֵצֶל הָאִשָׁה, הִקְשִׁיבוּ בּוֹבּ, הַכֶּלֶב בִּרק וּמְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת קָט בְּהִתְרַגְשׁוּת לְזִכְרוֹנוֹתֵיהֶם.

סִיסִי סִפְּרָה שֶׁכַּעֲבֹר חֲצִי שָׁנָה לִבְרִיחָתוֹ שֶׁל הַיֶלֶד מֵתָה הָאִשָׁה מֵרֹב שִׁכְּרוּת וְסִיסִי הֻחְזְרָה לְבֵית הַמַחְסֶה בְּדוֹנִיגַל, שֶׁעָשְׂתָה שָׁם שְׁנָתַיִם. אַחַר כָּךְ עָזְבָה אֶת הַמוֹסָד, שֶׁלֹא רָצָה לְהַחֲזִיקָהּ עוֹד, וְנִתְקַבְּלָה כְּפוֹעֶלֶת בְּבֵית חֲרשֶׁת לַאֲרִיגָה. תְּנָאֵי הָעֲבוֹדָה וְהַהִיגִיֶנָה הָיוּ שָׁם רָעִים מְאֹד וְהִיא לֹא יָדְעָה כֵּיצַד תֵּחָלֵץ מִן הַמֵצַר. וְהִנֵה הוֹפִיעַ “הַמַלְאָךְ הַגוֹאֵל” בִּדְמוּת חֲבֵרָהּ מִיַלְדוּת, הַיֶלֶד, וֶהֱבִיאָהּ לְבַיִת מָלֵא כָּל טוּב.

בֵּינָתַיִם נִתְקָבֵּל מִכְתָּב מֵאוֹסְטְרַלְיָה וּבָהּ נֶאֱמַר:

“מִשְׁפַּחַת מַרְטִין עָזְבָה אֶת אוֹסְטְרַלְיָה וְחָזְרָה לְאִירְלַנד. הֵם לֹא הִצְלִיחוּ שָׁם וְחָזְרוּ אֶבְיוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ, הֵם חָזְרוּ בָּאֳנִיַת מִפְרָשׂ “קְוִינְסְלַנד” מֵחֹסֶר כֶּסֶף!” הַיֶלֶד הִצְטַעֵר מְאֹד לְמִקְרָא מִכְתָּב זֶה. הִצְטַעֵר עַל שֶׁאֵינוֹ עָשִׁיר יוֹתֵר לְמַעַן יוּכַל לַעֲזֹר בְּעַיִן יָפָה לַמִשְׁפָּחָה הַסוֹבֶלֶת. בְּעוֹד הוּא דוֹאֵג לַמִשְׁפָּחָה שׂוּמָה הָיָה עָלָיו לְהָבִיא מִטְעָן רַב בָּאֳנִיָה “דוֹרִיס”. הוּא נָסַע לְשָׁם בָּרַכֶּבֶת וַחֲזָרָה הִפְלִיג בָּאֳנִיָה “דוֹרִיס” הַהוֹלֶכֶת לְדוּבְּלִין.

בְּשָׁעָה חָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב בְּעָמְדוֹ עַל סִפּוּן הָאֱנִיָה וְנֶהֱנֶה מֵהַשַׁיִט, הִתְקַשְׁרוּ הָשָׁמַיֵם עֲנָנִים כְּבֵדִים וְרוּחוֹת עַזוֹת הִסִיעוּ אוֹתָם.

פְּנֵי רַב הַחוֹבֵל שֶׁהִסְתַּכֵּל בַּשָׁמַיִם הִתְקַדְרוּ.

– מַה קָרָה? – שָׁאַל הַיֶלֶד – מַדוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים?

– אֵין הַדָבָר מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי! – עָנָה רַב הַחוֹבֵל.

וְאָכֵן כַּעֲבֹר זְמַן־מָה שָׁכְכָה הָרוּחַ. הַמִפְרָשִׂים הָרוֹפְפִים נֶחְבְּטוּ בַּתֹּרֶן: הַסְפִינָה “דוֹרִיס” טֻלְטְלָה טַלְטְלָה חֲזָקָה וְקָשֶׁה הָיָה לְהִשְׁתַּלֵט עָלֶיהָ.

אִם כִּי הָאֳנִיָה הִתְנוֹדְדָה לֹא סָבַל הַיֶלֶד כָּל סֵבֶל וְלֹא רָצָה לָרֶדֶת לְבֶטֶן הָאֳנִיָה כְּבַקָשַׁת רַב הַחוֹבֵל. הָאֹפֶק הָיָה כֻּלוֹ שְׁחוֹר עֲנָנִים.

רַב הַחוֹבֵל אָחַז בָּאֶמְצָעִים הַדְרוּשִׁים. גַלִים עַזִים הִכּוּ בַּסְפִינָה וְעוֹד מְעַט חִשְׁבָה לְהִשָׁבֵר.

– רֵד לְמַטָה! – אָמַר רַב הַחוֹבֵל.

– הַרְשֵׁה־נָא לִי לְהִשָׁאֵר כָּאן…

– לֹא, לֹא, רֵד לְמַטָה, כִּי הַגַלִים יִסְחָבוּךָ הַיָמָה.

הַיֶלֶד שָׁמַע בְּקוֹלוֹ. הוּא יָרַד לַתָּא נִרְגָשׁ מְאֹד, כִּי דָאַג לְמִטְעַן־סְחוֹרָתוֹ. כָּל רְכוּשׁוֹ נִמְצָא עַתָּה בִּידֵי שַׂר הַיָם!.. כָּל מַה שֶׁרָכַשׁ בַּעֲמָלוֹ עַד עַתָּה עָלוּל לָרֶדֶת לְטִמְיוֹן.

הַמַצָב הָיָה רְצִינִי. מַאֲמַצֵי רַב הַחוֹבֵל לְהַרְחִיק אֶת הָאֳנִיָה מֵהַחוֹף הָיוּ לַשָׁוְא. “דוֹרִיס” הִתְהַפְּכָה עַל צִדָהּ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמִטְעָן אַף הוּא הִתְהַפֵּךְ לְצַד אֶחָד, לֹא יָכְלָה הַסְפִינָה שׁוּב לְהִתְרוֹמֵם וְחִשְׁבָה לְהִטָבַע.

הַיֶלֶד שֶׁנֶחְבַּט בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ בְּקִיר הַתָּא, הִתְרוֹמֵם בְּקשִׁי. בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׂאוּ לְאָזְנָיו צְעָקוֹת וְרַעַשׁ שֶׁנִשְׁמְעוּ עַל הַסִפּוּן. הַאֻמְנָם הָאֳנִיָה נִתְרַסְקָה בּכֹחַ לַחַץ הַסְעָרָה?

לֹא! אַךְ ג’וֹן קְלֶר, רַב הַחוֹבֵל, מִשֶׁרָאָה כִּי אִי־אֶפְשָׁר לְהָרִים אֶת “דוֹרִיס” וּמִתּוֹךְ חֲשַׁשׁ שֶׁמָא תִּצְלֹל תְּהוֹמָה, הֵכִין אֶת סִירוֹת הַהַצָלָה. הַסִירָה כְּבָר הוּרְדָה וְאָסוּר הָיָה לְהִתְמַהְמֵהַּ אַף רֶגַע. הַיֶלֶד הֵבִין עַתָּה, כִּי הַצְעָקָה שֶׁשָׁמַע הִיא קְרִיאַת שְׁמוֹ.

לַעֲזֹב אֶת הַסְפִינָה וְכָל הַמִטְעָן שֶׁבָּהּ! לֹא… אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לַעֲשׂוֹת דָבָר זֶה! הוּא יָדַע אֶת חֹק הַיָם, כִּי סְפִינָה נְטוּשָׁה שַׁיֶכֶת לְכָל מִי שֶׁיַעֲלֶה רִאשׁוֹנָה עָלֶיהָ… הַחֹק הָאַנְגְלִי מַכְרִיז כִּי סְפִינָה שֶׁחֶבֶר הָעוֹבְדִים עֲזָבָהּ שַׁיֶכֶת לְמַצִיל הַסְפִינָה…

הַצְעָקוֹת גָבְרוּ. רַב הַחוֹבֵל הוֹסִיף לִקְרֹא לַנַעַר שֶׁשָׁמַע כְּבָר אֶת צְעָדָיו עַל הַסֻלָם…

אַךְ הַיֶלֶד נֶעְלַם כְּבָר מֵהַתָּא. הוּא לֹא נָתַן לְעַצְמוֹ דִין וְחֶשְׁבּוֹן מִמַעֲשֶׂה זֶה, אַךְ גָמַר אֹמֶר לֹא לַעֲזֹב אֶת הַסְפִינָה. הוּא חָדַר לְבֶטֶן הָאֳנִיָה דֶרֶךְ פֶּרֶץ שֶׁנִתְהַוָה בְּשֶׁל מַכַּת אַרְגָז שֶׁנָפַל.

– הֵיכָן הוּא? – קָרָא בְּהִתְרַגְשׁוּת רַב הַחוֹבֵל.

– אָנוּ טוֹבְעִים, טוֹבְעִים!..

צְעָקָה זוֹ נִשְׁמְעָה עַתָּה עִם הִתְפָּרְצוּת גַל חָדָשׁ שֶׁהִכָּה בְּ“דוֹרִיס” וְהָיָה חֲשַׁשׁ שֶׁעוֹד מְעַט תִּתְהַפֵּךְ לְגַמְרֵי.

אָסוּר לְבַזְבֵּז זְמַן אַף לְרֶגַע. אִם הַיֶלֶד אֵינֶנוּ, מַשְׁמַע שֶׁנִשְׁאַר עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה וְהֻפַּל הַיָמָה.

רַב הַחוֹבֵל וְהַמַלָחִים מִהֲרוּ לָרֶדֶת לַסִירָה שֶׁהִפְלִיגָה מִיָד מִ“דוֹרִיס”. אִם כִּי קָשֶׁה הָיָה לָהּ לְסִירָה קְטַנָה זוֹ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַגַלִים הַזֵידוֹנִים בְּכָל זֹאת הָיְתָה הִיא הַתִּקְוָה הַיְחִידָה לְהַצָלָתָם…

“דוֹרִיס” נִשְׁאֲרָה בְּלִי רַב־חוֹבֵל וּבְלִי צֶוֶת עוֹבְדִים… אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא הָיְתָה סְפִינָה נְטוּשָׁה, כִּי הַיֶלֶד נִמְצָא בָּהּ.

הַיֶלֶד הָיָה לְבַדוֹ כְּשֶׁהוּא צָפוּי לְסַכָּנַת טְבִיעָה.. אַךְ לֹא אָבְדָה תִּקְוָתוֹ. הוּא הִתְרוֹמֵם שׁוּב עַל הַסִפּוּן, בְּהִתְאַמְצוֹ לְהִסְתַּתֵּר מִזַעַף הַגַלִים.

“דוֹרִיס” לֹא צָלְלָה בַּמַיִם. וּלְעֵת־עַתָּה לֹא הָיָה גַם כָּל חֲשַׁשׁ לְכָךְ, כִּי לֹא נִפְרַץ בָּהּ שׁוּם פֶּרֶץ וְלֹא נִרְאוּ מַיִם בְּבֶטֶן הָאֳנִיָה.

הַלַיְלָה עָבַר וְעִם עֲלִיַת הַשֶׁמֶשׁ שָׁכְכָה הַסְעָרָה; אַךְ הַגַלִים טֶרֶם נִרְגְעוּ. הַיֶלֶד נָעַץ אֶת עֵינָיו בַּמֶרְחָב, אַךְ לֹא רָאָה כָּל פִּסַת קַרְקַע. נִרְאֶה שֶׁ“דוֹרִיס” טֻלְטְלָה ע“י הַגַלִים אֶל לֵב הַיָם… שׁוּם סִירָה, שׁוּם מִפְרָשׂ אֵינוֹ נִרְאֶה! אַגַב, לוּ אַף עָבְרָה אֵי־שָׁם סְפִינָה לֹא הָיְתָה כְּלָל מַשְׁגַחַת בְּ”דוֹרִיס" שֶׁהַגַלִים הִסְתִּירוּהָ. בְּכָל זֹאת הַצָלָתוֹ הַיְחִידָה תְּלוּיָה בַּסְפִינָה שֶׁתַּעֲבֹר. אִם “דוֹרִיס” תּוֹסִיף לָשׁוּט מַעֲרָבָה וַדַאי הוּא שֶׁתְּנֻפַּץ אֶל כֵּפֵי הַחוֹף.

לַשָׁוְא נִסָה הַיֶלֶד לְהָרִים נֵס עַל הַתֹּרֶן הַשָׁבוּר כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת שִׂימַת לֵב הַנוֹסְעִים. שׁוּם עֶזְרָה לֹא הִגִיעָה וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָא לִסְמֹךְ עַל הַנֵס…

בְּשָׁעָה שָׁלֹש בַּצָהֳרַיִם נִרְאֲתָה סְפִינָה שֶׁשָׁטָה צָפוֹנָה, בְּמֶרְחַק שִׁשָׁה מִילִים מִ“דוֹרִיס”.

הַיֶלֶד נִפְנֵף בְּחָזְקָה בַּדֶגֶל שֶׁבְּיָדוֹ, אַךְ שׁוּם אִישׁ לֹא הִשְׁגִיחַ בּוֹ…

הַלַיִל בָּא, רוּחוֹת קָרוֹת נָשְׁבוּ וְהַיֶלֶד יָרַד עָיֵף וְתָשׁוּשׁ לַתָּא וְחִישׁ מְהֵרָה נִרְדַם. עִם שַׁחַר הִתְעוֹרֵר לְקוֹל רִיב וּקְטָטָה.

הוּא קָפַץ מִמְקוֹמוֹ וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב לַקוֹלוֹת… הַאֻמְנָם “דוֹרִיס” הִגִיעָה אֶל חוֹף מִבְטַחִים? אוֹ שֶׁנִתְקְלָה בִּסְפִינָה שָׁטָה?

– “הִיא שֶׁלָנוּ, אָנוּ הָרִאשׁוֹנִים!” – צָעֲקוּ אֲחָדִים.

– “לֹא, לֹא, לֹא נְוַתֵּר!” – עָנוּ אֲחֵרִים.

הַיֶלֶד הֵבִין חִישׁ מְהֵרָה אֶת הַמִתְרַחֵשׁ. וַדַאי מִתְקוֹטְטִים סַפָּנִים עַל שְׁלַל “דוֹרִיס”. הִנֵה כְּבָר נִשְׁמָעִים צְעָדִים עַל הַסִפּוּן… הִנֵה קוֹרְאִים כְּבָר לְמַכּוֹת…

דַי הָיָה לוֹ לַיֶלֶד לְהֵרָאוֹת כְּדֵי שֶׁיֶחְדַל הָרִיב, אַךְ הוּא חָשַׁשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת. אֲנָשִׁים אֵלֶה לֹא הָיוּ מְהַסְסִים הַרְבֵּה וְהָיוּ “מְחַסְלִים” אוֹתוֹ חִישׁ, כְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵט עַל “דוֹרִיס”. לֹא, יֵשׁ לְהִסְתַּתֵּר. וְהוּא הִתְחַבֵּא בְּבֶטֶן הָאֳנִיָה בְּתוֹךְ הַמִטְעָן.

כַּעֲבֹר דַקוֹת מִסְפָּר פָּסַק הָרִיב. הֵם בָּאוּ כַּנִרְאֶה לִידֵי הֶסְכֵּם וּפְשָׁרָה. הֻחְלַט בֵּינֵיהֶם לְחַלֵק אֶת הַשָׁלָל בְּהַגִיעָם לַחוֹף.

לֹא הִסְפִּיק הַיֶלֶד לְהִסְתַּתֵּר בְּבֶטֶן הָאֳנִיָה וְהַדַיָגִים, שֶׁבָּאוּ בִּשְׁתֵּי סִירוֹת, עָלוּ עַל הַסֻלָם הַמוֹלִיךְ אֶל הַתָּא.

– “טוֹב שֶׁלֹא נִשְׁאַר שׁוּם אִישׁ בַּסְפִינָה!” – אָמַר אֶחָד.

– “לוּ נִשְׁאַר כִּי אָז הָיָה סוֹפוֹ רַע וָמָר!” – עָנָה הַשֵׁנִי.

וְאָכֵן הֵם לֹא הָיוּ חוֹשְׁשִׁים לְחַסְלוֹ…

כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה הִפְלִיגָה “דוֹרִיס” לְדוּבְּלִין, אַךְ בְּשֶׁל הַשֶׁפֶל הִפְלִיגָה לְקִינְגְסְטוֹן. שָׁם חִכּוּ לָה לַסְפִינָה יְדִידֵי הַיֶלֶד: אוֹבְרִיאֵן, גְרִיפּ, סִיסִי, בּוֹבּ וְקָט שֶׁנוֹדַע לָהֶם עַל אֲסוֹן “דוֹרִיס” וְהֵם מִהֲרוּ לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת.

וּמָה רַב הָיָה יִאוּשָׁם מִשֶׁנוֹדַע לָהֶם כִּי הַדַיָגִים הֵבִיאוּ אֶת הָאֳנִיָה הַנְטוּשָׁה וְהַיֶלֶד אֵינֶנוּ בָּהּ… הַיֶלֶד טָבַע! וְכֻלָם בָּכוּהוּ מָר…

בְּאוֹתָה שָׁעָה הוֹפִיעַ מְנַהֵל הַנָמָל; עָלָיו הָיָה לְאַשֵׁר לִרְשׁוּת מִי עוֹבֶרֶת הַסְפִינָה וּרְכוּשָׁהּ. פֶּתַע גָח מִבֶּטֶן הָאֳנִיָה הַיֶלֶד. אֵין לְתָאֵר אֶת שִׂמְחַת חֲבֵרָיו וְזַעַם הַדַיָגִים!..

כַּעֲבֹר דַקָה כְּבָר הָיָה הַיֶלֶד עַל הַחוֹף כֻּלָם חִבְּקוּהוּ וְנִשְׁקוּהוּ… וְאָז נִגַשׁ לִמְנַהֵל הַנָמָל וְאָמַר:

– “דוֹרִיס” לֹא נִטְשָׁה וְכָל מַה שֶׁיֵשׁ בְּתוֹכָהּ רְכוּשִׁי הוּא!

וְאָכֵן הַמְנַהֵל אִשֵׁר אֶת זְכֻיוֹת הַיֶלֶד עַל רְכוּשׁ הַסְפִינָה, וְהַסְפִינָה עַצְמָהּ הֻחְזְרָה לְרַב הַחוֹבֵל קְלִיר וְלַצֶוֶת שֶׁנִצְלוּ. הַדַיָגִים הִסְתַּפְּקוּ, בְּלֵית בְּרֵרָה, בְּמַתָּנָה.

 

פֶּרֶק יח: הַמִשְׁפָּחָה בָּאָה    🔗

פַּעַם בְּשֶׁבֶת הַיֶלֶד בְּחַדְרוֹ הִתְפָּרֵץ בּוֹבּ בְּשִׂמְחָה וְצָעַק:

– מִבְרָק מִקִינְגְסטוֹן! מִבְרָק מִקִינְגְסטוֹן!

הַיֶלֶד הִתְרַגֵשׁ מְאֹד. לִבּוֹ נִתַּר מִשִׂמְחָה. הוּא תָּפַס אֶת הַמִבְרָק שָׂמוֹ בְּכִיסוֹ וְאָמַר:

– טוֹב!

יוֹתֵר לֹא הִשְׁמִיעַ מִלָה בְּעִנְיַן מִשְׁפַּחַת מַרְטִין שֶׁעָמְדָה לָבוֹא.

כַּעֲבֹר אַרְבָּעָה יָמִים, הָיָה זֶה בְּשַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי פֶּסַח, בַּ־10 בְּאַפְּרִיל, כִּנֵס הַיֶלֶד אֶת עוֹבְדֵי הַחֲנוּת וְאָמַר:

– הַחֲנוּת תְּהֵא סְגוּרָה עַד לְיוֹם שְׁלִישִׁי. אֲנִי נוֹסֵעַ לִנְסִיכוּת קֶרִי. אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת שׁוּב אֶת הַחַוָה.

גַם חֲבֵרָיו גְרִיפּ, בּוֹב וְסִיסִי בִּקְשׁוּ לְהִלָווֹת אֵלָיו וְהוּא הִסְכִּים לְכָךְ בְּחֵפֶץ לֵב.

מִשֶׁהִתְקָרְבוּ לַחַוָה הִתְקַשְׁרוּ עֵינָיו בִּדְמָעוֹת. מֶה עָגוּם הָיָה הַמַחֲזֶה שֶׁנִגְלָה לְעֵינָיו! מֻרְגָשׁ הָיָה שֶׁהַמָקוֹם נָטוּשׁ. בְּכָל מָקוֹם הֶרֶס וְחֻרְבָּן. מִשֶׁנִכְנְסוּ לְחַוַת קֶרוּאַן שֶׁבּוֹ חַי וְעָבַד הַיֶלֶד, בָּכָה מַר. הַגָדֵר הָיְתָה פְּרוּצָה וּשְׁבוּרָה. הַשְׁעָרִים עֲקוּרִים. בֶּחָצֵר עָלוּ עִשְׂבֵי פֶּרֶא הַבַּיִת עָמַד גָלוּי בְּלִי גַג, בְּלִי חַלוֹנוֹת, בְּלִי דְלָתוֹת! בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ הַשָׁנִים הִשְׁלִימוּ הַשֶׁמֶשׁ, הָרוּחוֹת וְהַגְשָׁמִים אֶת הֶרֶס הַחַוָה.

פֶּתַע הִתְחִיל הַכֶּלֶב בִּרְק לִנְבֹּחַ וּלְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה.

אֲנָשִׁים אֲחָדִים הִתְקָרְבוּ בְּאוֹתוֹ רֶגַע אֶל הַשַׁעַר: אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים שְׁתֵּי נָשִׁים וְיַלְדָה. הֵם הָיוּ כֻּלָם לְבוּשִׁים לְבוּשׁ עֹנִי וְהָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד. הַקָשִׁישׁ שֶׁבֵּינֵיהֶם נִגַשׁ לִגְרִיפּ וְאָמַר:

– בְּהַגִיעֵנוּ לְקִינְגְסטוֹן קִבַּלְנוּ מֵאָה לִירוֹת וְצִוֵינוּ לְהִפָּגֵשׁ כָּאן: הֵיכָן הַשְׁאָר?

בְּעוֹד הֵם מְשׂוֹחֲחִים רָאָם הַיֶלֶד. אֵין לְתָאֵר אֶת הַמַחֲזֶה שֶׁהִתְרַחֵשׁ. כֻּלָם – מַרְטִין, מְיוֹרְדוֹק, פַּט סִים – נָפְלוּ עַל צַוְארֵי הַיֶלֶד וְחִבְּקוּהוּ.

לְאַחַר רִגְעֵי הַשִׂמְחָה הִתְיַשְׁבוּ עַל אֶבֶן וּמַרְטִין סִפֵּר אֶת כָּל קוֹרוֹתָיו מִיוֹם שֶׁעָזַב אֶת הַחַוָה וְעַד עָתָּה:

"לְאַחַר שֶׁמְיוֹרְדוֹק רָצָה אֶת חָדְשֵׁי מַאֲסָרוֹ בְּבֵית־סֹהַר וְיָצָא לַחָפְשִׁי הֶחְלִיטוּ לַעֲזֹב אֶת אִירְלַנד וּלְהַפְלִיג לְאוֹסְטְרַלְיָה. לְמֶלבּוּרן, מְקוֹם שָׁם שֵׁרַת פַּט. הֵם סָבְלוּ שָׁם סֵבֶל רַב, נָדְדוּ מֵחַוָה לְחַוָה, וְלִבְסוֹף, לְאַחַר חָמֵשׁ שְׁנוֹת עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, עָזְבוּ אֶת הָאָרֶץ הַנָכְרִיָה וְחָזְרוּ לַמוֹלֶדֶת.

– סִבְלְכֶם נִגְמַר עַתָּה, תּוֹדוֹת לַבֵּן הַמְאֻמָץ שֶׁלָכֶם.

– תּוֹדוֹת לוֹ? אַךְ מַה יֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת? – שְׁאֵלוֹ מַרְטִין בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת. מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת קָשֶׁה הָיָה לוֹ לַעֲנוֹת לָהֶם.

– לָמָה הֲבֵאתָנוּ הֵנָה, לַמָקוֹם הַמַזְכִּיר לָנוּ אֶת הֶעָבָר הֶעָגוּם? לְשֵׁם מָה הֵבֵאתָ אוֹתָנוּ הֵנָה לַחֲזוֹת בַּהֶרֶס הַזֶה?

– אֲנִי מְאֻשָׁר שֶׁאוּכַל עַתָּה לְהוֹדוֹת לָכֶם עַל כָּל מַה שֶׁעֲשִׂיתֶם וּטְרַחְתֶּם בִּשְׁבִילִי. אַדְמַת הַחַוָה עוֹמֶדֶת עַתָּה לִמְכִירָה. אַתֶּם תִּקְנוּהָ וּתְקוֹמְמוּ מֵחָדָשׁ אֶת הֲרִיסוֹת הַחַוָה, בְּכֶסֶף לֹא יְהֵא מַחְסוֹר. אַתֶּם תִּהְיוּ בְּבֵיתְכֶם, עַל אַדְמַתְכֶם.

וְהַיֶלֶד סִפֵּר לָהֶם אֶת כָּל קוֹרוֹתָיו, מֵאָז נִפְרַד מֵהֶם וְעַד הֵנָה. הוּא הֶעֱמִיד לִרְשׁוּתָם סְכוּם שֶׁל 1500 לִירוֹת לְקִמוּם הַחַוָה.

יִתָּכֵן שֶׁאֲדָמָה זוֹ, שֶׁרָוְתָה תָּמִיד דִמְעוֹת צַעַר, זָכְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לִסְפֹּג גַם דִמְעוֹת שִׂמְחָה וְתוֹדוֹת!

כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה יָמִים חָזְרוּ הַיֶלֶד וַחֲבֵרָיו הָעִירָה וְנִפְרְדוּ בִּלְבָבִיוּת רַבָּה מִמִשְׁפַּחַת מַרְטִין.

מִשְׁפַּחַת מַרְטִין קוֹמְמָה מֵחָדָשׁ אֶת הַחַוָה לְתִפְאֶרֶת, הֵקִימוּ בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים, גִדְלוּ עֶדְרֵי בָּקָר וְצֹאן וּרְכוּשָׁם פָּרַץ וְרָבָה.

הַיֶלֶד הָיָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְבַקְרָם בְּחַוַת קֶרוּאַן וְנֶהֱנָה לִרְאוֹת אֶת הַחַוָה הַפּוֹרַחַת וְהַמִשְׁפָּחָה הַקוֹצֶרֶת עַתָּה בְּרִנָה מַה שֶׁזָרְעָה פַּעַם בְּדִמְעָה…

תַּם!