פֶּרֶק א: בַּתַּחֲרוּת בְּזִיגְמַרִינְגֶן    🔗

אוֹתוֹ יוֹם, יוֹם שַׁבָּת, חֲמִישִׁי לְאוֹגוּסְט 1876, מִלֵּא הָמוֹן שׁוֹקֵק אֶת הַמִּסְבָּאָה “דַּיָּג, הֱיֵה בָּרוּךְ!” שִׁירָה, צְרִיחוֹת, נְקִישַׁת כּוֹסוֹת, מְחִיאוֹת כַּפַּיִם וּקְרִיאוֹת – הַכֹּל יַחַד הִתְמַזֵּג לְרַעַשׁ נוֹרָא, שֶׁשֻּׁסַּע לְעִתִּים, לְסֵרוּגִין, בִּצְעָקוֹת “הֵידָד!”, כְּדַרְכָּם שֶׁל הַגֶּרְמָנִים לְהַבִּיעַ בְּכָךְ אֶת שְׂבִיעַת רְצוֹנָם.

חַלּוֹנוֹת הַמִּסְבָּאָה נִשְׁקְפוּ לִנְהַר הַדּוּנַאי, שֶׁבִּקְצֵה הָעֲיָרָה הַחִנָּנִית זִיגְמַרִינְגֶן, – הָעִיר הָרֹאשָׁה שֶׁל נַחֲלַת הַהוֹהֶנְצוֹלֶרְנִים שֶׁבִּפְּרוּסְיָה – שֶׁהִשְׂתָּרְעָה לְיַד מוֹצָא הַנָּהָר הָאַדִּיר שֶׁבְּאֵירוֹפָּה הַמֶּרְכָּזִית. כָּאן הִתְכַּנְסוּ חַבְרֵי “אֲגֻדַּת הַדּוּנַאי”, אֲגֻדַּת הַדַּיָּגִים הַבֵּין־לְאֻמִּית לְדִיּוּג בִּנְהָרוֹת. מֻשְׁפָּעִים מֵהַשֶּׁלֶט הַיָּפֶה עַל אוֹתִיּוֹתָיו הַגּוֹטִיוֹת הַצִּבְעוֹנִיּוֹת הַנֶּהְדָרוֹת, שֶׁהָיָה תָלוּי לְיַד הַכְּנִיסָה, הַתְּכַבְּדוֹ הַדַּיָּגִים – לְפִי הַכְּלָל הַיָּדוּעַ: גְּדוֹלָה לְגִימָה הַמְּקָרֶבֶת לְבָבוֹת וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּמַשְׁקֶה – בְּבִירָה מִינְכֶנִית טוֹבָה וְיַיִן הוּנְגָרִי נִפְלָא שֶׁשָּׁתוּם בִּסְפָלִים אַדִּירִים. אַגַּב שְׁתִיָּה לֹא הִסִּיחוּ דַּעְתָּם גַּם מֵעִשּׂוּן מִקְטְרוֹתֵיהֶם הָאֲרֻכוֹת וְהֶעֱלוּ תִּימְרוֹת עָשָׁן, שֶׁהִתְאַבְּכוּ בַּחֲלֵל הַחֶדֶר וּמִלְאוּהוּ עֲרָפֶל עַד כִּי לֹא רָאוּ כִּמְעַט זֶה אֶת זֶה. רַק קוֹלָם נִשְׁמַע.

הַדַּיָּגִים, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלַל הֵם שַׁתְקָנִים גְּדוֹלִים בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתָם, “הָפְכוֹ כָּאן עוֹלָמוֹת”. אָכֵן יֵשׁ לְהוֹדוֹת כִּי בְּסִפּוּרֵי הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם נוֹפְלִים כְּלָל מֵהַצַּיָּדִים…

בִּשְׁעַת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר הַנֶּהְדָּרָה יָשְׁבוּ, מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, כְּמֵאָה חוֹבְבֵי דַיִג.

וְרַק בְּשָׁעָה שְׁלֹשׁ בַצָּהֳרַיִם קָמוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם, סְמוּקֵי לְחָיַיִם וְחַכְלִילֵי עֵינַיִם מִיַּיִן. רַבִּים מֵהֶם עָמְדוּ בְּקֹשִׁי עַל רַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָכְלוּ לִצְעֹד צַעַד בְּלִי עֶזְרַת שִׁכְנֵיהֶם לַשֻּׁלְחָן. אַךְ רֹב הַמְּסֻבִּים עָמְדוּ בַּמִּבְחָן וְלֵא הִתְנוֹדְדוּ כְּשִׁכּוֹרִים, כָּרָאוּי לִבְנֵי־חַיל, הַמִּשְׁתַּתְּפִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּסְעוּדוֹת וּבְתַחֲרֻיּוֹת שֶׁל “אֲגֻדַּת הַדַּיָּגִים הַבֵּין־לְאֻמִּית”.

לְתַחֲרֻיוֹת הֵדִּיּוּג הָאֵלֶּה יָצְאוּ מוֹנִיטִין מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר הַצָּהֹב הַזֶּה, שֶׁבְּטָעוּת מְכֻנֶּה הוּא, בַּוַּלְס הַיָּדוּעַ שֶׁל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר שְׁטְרַאוּס, בְּשֵׁם “הַנָּהָר הַכָּחֹל”.

לַתַּחֲרֻיּוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁנֶּעֶרְכוּ בְּפֻמְבִּיּוֹת יְתֵרָה וּבְרֹב טֶכֶס וַחֲגִיגִיּוּת, הָיוּ בָּאִים מִשְׁתַּתְּפִים מִמְּדִינוֹת שׁוֹנוֹת וּנְסִיכֻיּוֹת רַבּוֹת: נְסִיכוּת בַּדֶן, וִירְטֶמְבֶּרְג, בַּוָּרְיָה, אוֹסְטְרִיָה, הוּנְגַרְיָה, רוֹמַנְיָה, סֶרְבִּיָּה, וְאַף מִבּוּלְגַרְיָה וּבֶּסָרַבִּיָה.

אֲגֻדָּה זוֹ קַיֶּמֶת כְּבָר זֶה חָמֵשׁ שָׁנִים וְתַחַת הַנְהָגָתוֹ הַמְבֹרֶכֶת שֶׁל הַנָּשִׂיא, מִיקוֹלֶסְקוֹ הַהוּנְגָּרִי, הִתְפַּתְּחָה יָפֶה מְאֹד. הַהַכְנָסוֹת הַגְּדֵלוֹת וְהוֹלָכוֹת אִפְשְׁרוּ לְהַגְדִּיל אֶת פְּרָסֵי הַכֶּסֶף בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּתַּחֲרוּת. וְהַדֶּגֶל הָיָה מְקֻשָּׁט וְעָנוּד בְּאוֹתוֹת הִצְטַיְּינוּת שֶׁזָּכוּ בָּהֶם הַמִּשְׁתַּתְּפִים בְּתַחֲרוּת עִם אֲגֻּדּוֹת אֲחֵרוֹת.

הַתַּחֲרוּת הַזֹּאת הָיְתָה הַתַּחֲרוּת הַשְּׁנִיָה לְשָׁנָה זֹאת. הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּתַּחֲרוּת עָזְבוּ אֶת הָעִיר עוֹד בְּשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר, כְּדֵי לָלֶכֶת לְחוֹף הַדּוּנַאי הַשְּׂמָאלִי הַמִּשְׂתָּרֵעַ קְצָת הָלְאָה מִזִּיגְמַרִינְגֶן. הֵם הָיוּ לְבוּשִׁים מַדֵּי הָאֲגֻדָּה שֶׁלָּהֶם: חֻלְצוֹת קְצָרוֹת, מִכְנָסַיִם שֶׁהָיוּ תְקוּעִים בְּמַגָּפֵיהֶם עֲבֵי הַסֻּלְיוֹת וְכוֹבַע לְבָן בַּעַל מִצְחָה רְחָבָה. מוּבָן שֶׁכֻּלָּם הָיוּ מְזֻיָּנִים וּמִצֻיָדִים בְּמַכְשִׁירִים שׁוֹנִים, לְפִי הוֹרָאוֹת “מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ” לַדַּיָּגִים, כְּגוֹן: מַקְלּוֹת, יְתֵדוֹת, רְשָׁתוֹת, מִכְמָרוֹת, חֲגוֹרוֹת הַצָּלָה, כַּדּוּרִי נֶשֶׁק שׁוֹנִים, כְּנָפַיִם מְלָאכוּתִיּוֹת, חוּטִים לִשְּׂרוֹכִים וְעֵשֶׂב־מִלּוּא. הֵדִּיּוּג הָיָה חָפְשִׁי: כְּלוֹמָר, מֻתָּר לָדוּג כָּל מִינֵי דָגִים וְכָל דַּיָּג רַשַּׁאי הָיָה לִבְחֹר לוֹ כִּרְצוֹנוֹ מָקוֹם נוֹחַ לְדִיּוּג.

מִשֶּׁצִּלְצֵל הַשָּׁעוֹן אֶת הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית, כְּבָר הָיוּ בִּמְקוֹמָם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים כְּשֶׁבִּידֵיהֶם מִכְמָרוֹת, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְדִיּוּג. נִשְׁמַע קוֹל שׁוֹפָר וְעֶשְׂרִים וָשָׁבַע מִכְמָרוֹת צָלְלוּ הַמַּיְמָה.

בֵּין פְּרָסֵי הַתַּחֲרוּת הָיוּ שְׁנֵי פְּרָסִים שֶׁל מֵאָה פְלוֹרִין כָּל אֶחָד: הָרִאשׁוֹן נוֹעַד לַדַּיָּג שֶׁיַּעֲלֶה שָׁלָל רַב וְהַשֵּׁנִי לַדַּיָּג שֶׁיַּעֲלֶה אֶת הַדָּג הַכָּבֵד בְּיוֹתֵר.

לִפְנֵי הַשָּׁעָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה נִשְׁמַע שּׁוּב קוֹל שׁוֹפָר שֶׁהִכְרִיז, כִּי הַתַּחֲרוּת נִגְמְרָה. שׁוּם פָּגַע וּמִכְשׁוֹל לֹא קָרָה. וַעֲדַת שׁוֹפְטִים שֶׁהָיְתָה מֻרְכֶּבֶת מֵהַנָּשִׂיא מִיקוֹלֶסְקוֹ וְאַרְבָּעָה חֲבֵרִים שֶׁל “אֲגֻדַּת הַדּוּנַאי”, הָיְתָה צְרִיכָה לִקְבֹּעַ אֶת שְׁמוֹת הַזּוֹכִים בַּתַּחֲרוּת.

שׁוּם אִישׁ לֹא פִּקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁהָאֲנָשִׁים הַנִּכְבָּדִים הָאֵלֶּה לֹא יְעַוְּתוּ מִשְׁפָּט וְדִינָם יְהֵא דִּין צֶדֶק. אַךְ הַדַּיָּגִים הֻכְרְחוּ לְהִזְדַּיֵּן בְּסַבְלָנוּת, כִּי חֲלֻקַּת הַפְּרָסִים הָיְתָה סוֹד כָּמוּס עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן, רֶגַע הַסְּעוּדָה לִכְבוֹד כָּל הַדַּיָּגִים.

וְהָרֶגַע הַמַּכְרִיעַ הַזֶּה בָּא עַתָּה. הַדַּיָּגִים – חוּץ מֵאֲנָשִׁים סַקְרָנִים אֲחֵרִים שֶׁבָּאוּ מִזִּיגְמַרִינְגֶן – חִכּוּ בְּדוּמִיָּה, תּוֹךְ יְשִׁיבָה נוֹחָה מוּל הַבָּמָּה שֶׁעָלֶיָה יָשַׁב הַנָּשִׂיא וְאַרְבַּעַת הַשּׁוֹפְטִים, לְתוֹצְאוֹת הַמִּשְׁפָּט. עָמְדוּ כָּאן גַּם שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים בִּירָה וּמַשְׁקָאוֹת אֲחֵרִים.

מִשֶּׁהִתְיַשְּׁבוּ הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם, תּוֹךְ עִשּׂוּן מִקְטְרוֹתֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת, קָם הַנָּשִׂיא.

– הַאֲזִינוּ! הַקְשִׁיבוּ! – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מִכָּל צַד וְעֵבֶר.

מִיקוֹלֶסְקוֹ הֵגִּיחַ אֶל פִּיו כּוֹס בִּירָה מַקְצִיפָה, שֶׁטִּפּוֹתֶיהָ נִתְלוּ בִּשְׂפָמוֹ וְאָמַר בְּגֶרְמַנִּית שֶׁהַכֹּל – אַף לֹא גֶּרְמָנִים – הֱבִינוּהָ יָפֶה:

– חֲבֵרִים יְקָרִים, לֹא אַכְבִּיר כָּאן מְלִיצוֹת וַאֲדַבֵּר אֶל הָעִנְיָן…

לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו אֵלֶּה פָּרְצוּ הַדַּיָּגִים בִּתְשׁוּאוֹת רָמוֹת “מְצֻיָן! מְצֻיָּן!” “הֵידָד!”. אָז הֵרִים הַנָּשִׂיא אֶת כּוֹסוֹ וְאַחֲרָיו כָּל הַדַּיָּגִים.

מִיקוֹלֶסְקוֹ הוֹסִיף לְדַבֵּר וְהִלֵּל אֶת אֳמָנוּת הַדַּיִּג, הָעוֹלָה לְדַעְתוֹ עַל אֳמָנוּת הַצַּיָּד.

– כְּלוּם אֶפְשָׁר לְדַמּוֹת וּלְהַשְׁווֹת – קָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת – צַיִד לְדַיָג?

– לֹא! לֹא!… – עָנוּ הַנִּקְהָלִים.

– מָה חָכְמָה הִיא, כִּבְיָכוֹל אִם מִישֶׁהוּ מֵמִית אַרְנֶבֶת אוֹ שָׁפָן, לְאַחַר שֶׁהַכֶּלֶב מְגַלֶּה אוֹתָם בְּחוּשׁ רֵיחוֹ? כְּלוּם אָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּעֶזְרַת כְּלָבִים?

רַעַם שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם לִוָּה אֶת דְּבָרָיו. וְהוּא הִמְשִׁיךְ וְאָמַר:

– אֵין לָנוּ אֶלָּא לְבָרֵךְ אֶת עַצְמֵנוּ שֶׁאַגֻדָּתֵנוּ, שֶׁרָכְשָׁה לָהּ שֵׁם כָּבוֹד וּפִרְסוּם בְּכָל אֵירֹפָּה הַמֶּרְכָּזִית, תִּתְפַּתַּח יָפֶה גַּם לְהַבָּא. עָלֵינוּ לִהְיוֹת גֵּאִים עַל נִצְחוֹנוֹתֵינוּ. כָּל אֶחָד מִכֶּם פָּעַל וְעָשָׂה לְהַאְדָּרַת כְּבוֹד אֲגֻּדָּתֵנוּ. עִתּוֹנוּת הַדּוּנַאי בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת סִפְּרָה בְּשֶׁבַח אֲגֻּדָּתֵנוּ, וּבְצֶדֶק; תּוֹךְ אִחוּלִים וּבְרָכָה לְהַצְלָחָה נוֹסֶפֶת אֲנִי מֵרִים אֶת כּוֹסִי זֶה לִכְבוֹד הַעִתּוֹנָאִים הַמְּסּוּרִים לַאֲגֻדַּת הַדּוּנַאי הַבֵּין־לְאֻמִּית.

מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁהֵרִימוּ כּוֹסוֹת חֲדָשׁוֹת וְשָׁתוּ הַרְבֵּה בִּירָה וְיַיִן: לִכְבוֹד הַנָּשִׂיא, לִכְבוֹד הַשּׁוֹפְטִים, לִכְבוֹד הַמְּדִינוֹת וְלִכְבוֹד, וְלִכְבוֹד…

לְבַסּוֹף סִיֵּם הַנָּשִׂיא אֶת נְאוּמוֹ וְאָמַר, כִּי הוּא מֵרִים אֶת כּוֹסוֹ לִכְבוֹד כָּל חַבְרֵי הָאֲגֻדָּה שֶׁמִּסְפָּרָם אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה.

הַנֶּאֱסָפִים קִבְּלוּ אֶת דְבָרָיו אֵלֶּה בְּרַעַם שֶׁל “הֵידָד” שֶׁנִּמְשַׁךְ זְמַן רַב.

כַּךְ נִגְמַר הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנֶּשֶׁף, הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הָיָה – הַסְעוּדָה עָצְמָהּ. הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי הָיָה מֻקְדָּשׁ לְהַכְרָזַת שְׁמוֹת הַזּוֹכִים.

הַנֶּאֱסָפִים חִכּוֹ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם וּבְאִי־סַבְלָנוּת לִפְסַק־הַדִּין.

תְּחִלָה הִכְרִיזוּ אֶת שְׁמוֹת הַזּוֹכִים בַּפְּרָסִים הַקְּטַנִּים כְדֵי לְגָרוֹת אֶת סַקְרָנוּת הַקָּהָל…

הַזּוֹכִים עָלוּ, זֶה אַחַר זֶה, עַל הַבַּמָה. הַנָּשִׂיא לָחַץ אֶת יְדֵיהֶם וּמָסַר לַזּוֹכֶה אֶת הַתְּעוּדָה וְאֶת הַפְּרָס.

אֶת הַפְּרָס הַשֵּׁנִי קִבֵּל גֶּרְמָנִי אֶחָד בְּשֵׁם וֶבֶּר בְּעַד שִׂבְעִים וְשִׁבְעָה דָּגִים שֶׁהֶעֱלָה. יְדִיעָה זוֹ קִבְּלוּ הַחֲבֵרִים בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹאֲנוֹת. זֶה פְּעָמִים אֲחָדוֹת, גַּם בַּתַּחֲרֻיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת, הִצְטַיֵּן וֶבֶּר, וְרַבִּים אַף קִוּוּ שֶׁהַפַּעַם יִזְכֶּה בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן.

אַךְ בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן זָכָה הַהוּנְגָּרִי אִילְיָה בְּרוֹשׁ, שֶׁהֶעֱלָה תִּשְׁעִים דָּגִים.

הַנֶּאֱסָפִים הַמֻּפְתָּעִים קִבְּלוֹ בִּשְׁתִיקָה אֶת הַיְּדִיעָה עַל פְּרָס הַהוּנְגָּרִי, שֶׁאַךְ זֶה לֹא כְּבָר נִכְנַס כֶּחָבֵר לַאֲגֻדָּה וְלֹא הָיָה יָדוּעַ כִּמְעַט.

כֵּוָן שֶׁהַזּוֹכֶה לֹא הֶחֱשִׁיב אֶת מֵאָה הַפְלוֹרִין וְלֹא נִגַּשׂ לְקַבְּלָם. עָבַר הַנָּשִׂיא לְהַכְרָזַת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַקְּבוּצָה הַשְׁנִיָה, כְּלוֹמַר שֶׁל אֵלֶּה שֶׁדָגוּ אֶת הַדָּגִים הַכְּבֵדִים בְּיוֹתֵר. הַפַּעַם הִצְטַיְּנוּ רוֹמָנִים, סְלוֹבַקִים וְאוֹסְטְרִים. אֶת הַפְּרָס הַשֵּׁנִי קִבֵּל אֶחָד אִיבֶטוֹצַר עַל שֶׁדָּג קַרְפְּיוֹן גָּדוֹל. הוּא נִתְקַבֵּל בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם רוֹעשֲוֹת.

עַתָּה הִתְקָרֵב רֶגַע מְסִירַת הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן.

הַכֹּל צָפוּ בְּלֵב פּוֹעֵם לִשְׁמֹעַ אֶת שֵׁם הַזּוֹכֶה.

אַךְ מָה רַבָּה הָיְתָה הַתַּדְהֵמָה וְהַהַפְתָּעָה בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּשִׂיא מִיקוֹלֶסְקוֹ הִשְׁמִיעַ בְּקוֹל רוֹעֵד אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה –

– בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן, בְּעַד הַדָּג בֶּן שִׁבְעָה עָשָׂר פוּנְט, זָכָה הַהוּנְגָרִי אִילְיָה בְּרוֹשׁ!

דּוּמִיַּת מָוֶת הִשְׂתָּרְרָה בַּקָּהָל. הַיָּדַיִם שֶׁהָיוּ מוּכָנוֹת לִמְחֹא כַּפַּיִם, נִשְׁאֲרוּ תְלוּיוֹת בָּאֲוִיר; הַשְּׂפָתַיִם, הַמּוּכָנוֹת לִצְעֹק, נִקְפְּצוּ. רֶגֶשׁ שֶׁל סַקְרָנוּת מְתוּחָה הִדְהִים אֶת הַכֹּל.

הֲיִתְגַלֶּה סוֹף סוֹף הָאִישׁ הַמִּסְתּוֹרִי הַזֶּה, אִילְיָה בְּרוֹשׁ? הֲיָבוֹא לְקַבֵּל מִידֵי מִיקוֹלֶסְקוֹ אֶת תְּעוּדַת הַכָּבוֹד וּמָאתַיִם הַפְלוֹרִינִים?

פֶּתַע קָם שָׁאוֹן וָרַעַשׁ.

אַחַד הַנֶּאֱסָפִים, שֶׁעָמַד כָּל הַזְּמַן מִן הַצַּד, הִתְקָרֵב אֶל הַבָּמָה.

זֶה הָיָה הַהוּנְגָרִי אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

אִם לָדוּן לְפִי פָּנָיו הַחֲלָקִים הַמְּגֻלָּחִים וּשְׂעָרוֹ הַשָּׁחוֹר הַסָּמִיךְ, הֲרֵי נִרְאָה לְכָל הַיּוֹתֵר כְּבֶן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. קוֹמָתוֹ הָיְתָה לְמַעְלָה מִבֵּינוֹנִית, רְחַב גֶּרֶם, אַמִּיץ וְכֻלּוֹ אוֹמֵר בִּטָּחוֹן עַצְמִי. קָשֶׁה הָיָה לְהָבִין כֵּיצַד אִישׁ נוֹעָז כָּזֶה מִתְעַנְיֵן בִּמְלֶאכֶת הַדַּיִג, מְלָאכָה שְׁקֵטָה עַד כְּדֵי הִצְטַיְּנוּת בָּהּ, כְּפִי שֶׁהֵעִיד הַפְּרָס שֶׁזָּכָה בּוֹ עַתָּה.

אַגַּב, כְּדַאי לְהָעִיר שֶׁאִילְיָה בְּרוֹשׁ חָשׁ בְעֵינָיו. זְכוּכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, שְׁחוֹרוֹת כִּסּוּ אֶת עֵינָיו וְקָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין בְּגוֹן עֵינָיו. יָדוּעַ שֶׁדַּיָּג זָקוּק לִרְאִיָּה טוֹבָה מְאֹד.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ, בְּקַבְּלוֹ אֶת הַתְּעוּדָה וְהַפְּרָס, לֹא יָרַד מִיָּד מֵהַבָּמָה כִּי אִם פָּנָה בִּרְשׁוּת הַנָּשִׂיא לַקָּהָל וְאָמַר: – רַבּוֹתַי וַחֲבֵרַי הַיְקָרִים, הוֹאִילוּ־נָא לְהַרְשׁוֹת לִי לוֹמַר לָכֶם מִלִּים אֲחָדוֹת בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל נְשִׂיאֵנוּ.

הִשְׂתָּרְרָה דוּמִיַּת מָוֶת. כֻּלָּם זָקְפוּ אֶת אָזְנֵיהֶם וְעָשׂוּן כַּאֲפַרְכֶּסֶת לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו:

– רֵאשִׁית עָלַי לְהוֹדוֹת לָכֶם – הִמְשִׁיךְ וְאָמַר – עַל יַחַסְכֶם הָאָהוּד אֵלַי וְעַל מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם שֶׁלָכֶם. אַךְ הַאֲמִינוּ לִי, כִּי אֵין בְּדַעְתִּי לְהִתְגָּאוֹת בְּנִצְחוֹנִי הַכָּפוּל. יוֹדֵעַ אֲנִי יָפֶה, כִּי לוֹ רָצָה הַמַּזָּל, כִּי אָז הָיוּ זוֹכִים בִּשְׁנֵי הַנִּצְחוֹנוֹת הָאֵלֶּה הַחֲבֵרִים הַוְּתִיקִים שֶׁל אֲגֻּדָּתֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם דַּיָּגִים מַזְהִירִים; אֵינִי זוֹקֵף אֶת הַנִּצְחוֹנוֹת הַלָּלוּ עַל חֶשְׁבּוֹן מֻמְחִיּוּתִי, כִּי אִם עַל חֶשְׁבּוֹן מַזָּלִי.

הַסְבָּרָה צְנוּעָה זוֹ עָשְׂתָה רֹשֶׁם טוֹב עַל הַקָּהָל; אַף נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת לַחַשׁ: “טוֹב וְיָפֶה!”

– כֵּוָן שֶׁרוֹצֶה אֲנִי לִהְיוֹת רָאוּי לְמַזָּלִי זֶה, תִכַּנְתִּי תָּכְנִית, שֶׁתְּעַנְיֵן אֶתְכֶם. סְבוּרַנִי כָּךְ. כַּיָדוּעַ לָכֶם, חֲבֵרִים יְקָרִים, מְקֻבָּלִים עַתָּה בָּעוֹלָם שִׂיאִים, לָמָּה זֶה לֹא נְחַקֶּה אֵפוֹא אֶת סוּגֵי הַסְּפּוֹרְט הַשּׁוֹנִים הַנּוֹפְלִים בְּהַרְבֵּה מִסְּפּוֹרְט הַדָּגִים?

– נָכוֹן, צָדַקְתָּ, לָמָּה לֹא? – נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת.

– מִשֶּׁעָלָה רַעְיוֹן זֶה עַל לִבִּי – הוֹסִיף וְאָמַר – לֹא הִרְפֵּיתִי מִמֶּנּוּ. וְהִנֵּה עָלָה עַל לִבִּי שֶׁעָלַי, כַּחֲבֵר אֲגֻדַּת הַדּוּנַאי, לִצְלֹחַ אֶת הַנָּהָר מִמּוֹצָאוֹ עַד הַיָּם הַשָּׁחוֹר, מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים קִילוֹמֶטְרִים, וּלְהִתְפַּרְנֵס מִדִּיּוּג. הַנִּצָחוֹן שֶׁנִּצַּחְתִּי הַיּוֹם עוֹדְדַנִי עוֹד יוֹתֵר לְבַצֵּעַ אֶת נְסִיעָתִי זוֹ. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁבַּעֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט, כְּלוֹמַר בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי שֶׁל הַשָּׁבוּעַ הַבָּא, יוֹם צְלִיחָתִי, תּוֹאִילוּ לָבוֹא לְמוֹצָא הַדּוּנַאי.

אֵין לְתָאֵר אֶת הַהִתְלַהֲבוּת הַרַבָּה שֶׁתָּקְפָה אוֹתָם, לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו אֵלֶּה. רַעַם מְחִיאוֹת כַּפַּיִם הִדְהֵד בָּאוּלָם, שֶׁהִתְמַזֵּג בִּקְרִיאוֹת הֵידָד רָמוֹת וְנִלְהָבוֹת.

– לְחַיֵּי חֲבֵרֵנוּ אִילְיָה בְּרוֹשׁ! – קְרָא הַנָּשִׂיא מִיקוֹלֶסְקוֹ וְשָׁתָה כּוֹס יַיִן לִכְבוֹדוֹ.

– לְחַיֵּי הֶחָבֵר אִילְיָה בְּרוֹשׁ! – הֵרִיעוּ כֻּלָּם בִּתְּרוּעָה וְהֵגִיחוּ לְפִיהֶם אֶת כּוֹסוֹת הַיַּיִן שֶׁהֵרִימוּ לִכְבוֹדו. וְהֵם שָׁתוּ וְשְׁתוּ “לְחַיִּים” עַד שֶׁהַתַּחֲרוּת הַמְפֻרְסֶמֶת, שֶׁהִתְקַיְּמָה בַּ־5 לְאוֹגוּסְט בִשְׁנַת 1876 בָּעֲיָרָה הַנֶּחְמָדָה זּיגְמַרִינְגֶן, נִנְעֲלָה בְּשִׂמְחָה.

 

פֶּרֶק ב: לְיַד מוֹצָא הַמַּיִם    🔗

מֶה הָיְתָה כַּוָּנַת אִילְיָה בְּרוֹשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהוֹדִיעַ לַחֲבֵרָיו בַּמִּסְבָּאָה “דַּיָּג הֱיֶה בָּרוּךְ!” עַל תָּכְנִיתוֹ לִצְלֹחַ אֶת הַדּוּנַאי בְּמִכְמֹרֶת בַּיָּד? הַאִם הִתְכַּוֵּן לְפִרְסוּם וּלְכָבוֹד עַצְמִי? אֵם בֶּאֱמֶת זוֹ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ כִּי אָז יָכוֹל הָיָה לְהִתְבָּרֵךְ בְּהֶשֵּׂגוֹ.

כָּל הָעִתּוֹנוּת עָשְׂתָה פִּרְסוּם רַב לַתַּחֲרוּת וּבְיִחוּד עָשְׂתָה פִּרְסוּם לִבְּרוֹשׁ.

הָעִתּוֹן הַמְפֻרְסָם “נוֹיֶה פְרַיֶה פְּרֶסָה” פִּרְסֵם לַמָּחֳרָת דְּבָרִים אֵלֶּה: “הַתַּחֲרוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַדַּיָּגִים בְּזִיגְמַרִינְגֶן הִסְתַּיְּמָה בְּהַפְתָּעָה גְדוֹלָה, שֶׁגִּבּוֹרָהּ הָרָאשִׁי הָיָה הַהוּנְגָרִי אִילְיָה בְּרוֹשׁ – אֶתְמוֹל הָיָה עֲלוּם שֵׁם וְאִלּוּ הַיּוֹם בַּעַל פִּרְסוּם עוֹלָמִי”.

"אַגַּב, אִילְיָה בְּרוֹשׁ הוֹדִיעַ, כִּי הוּא יִצְלַח אֶת הַדּוּנַאי, מִמּוֹצָאוֹ עַד הַיָּם הַשָּׁחוֹר, בְּמִכְמֹרֶת בַּיָּד.

“בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא, בַּעֲשִׂירִי לְאוֹגוּסְט, יֵצֵא בְּרוֹשׁ לְדַרְכִּו, אָנוּ מְאַחֲלִים לוֹ דֶּרֶךְ צְלֵחָה וְנִשְׁתַּדֵּל לְהוֹדִיעַ לְקוֹרְאֵינוּ אֶת כָּל פְּרָטֵי הַצְּלִיחָה שֶׁלּוֹ”.

כָּךְ כָּתַב עִתּוֹן זֶה וְכֵן כַּתְבוּ עַל אוֹדוֹתָיו שְׁאָר הָעִתּוֹנִים הַיּוֹצְאִים בְּאַרְצוֹת הַדּוּנַאי.

אִם כִּי יוֹם הַצְּלִיחָה הִתְקָרֵב וּבָא לֹא דִּבְּרוּ בַּמִּסְבָּאָה “דַּיָּג, הֱיֶה בָּרוּךְ!” עַל נוֹשֵׂא זֶה, כִּי מְאֹרָע אַחֵר, שֶׁהָיָה חָשׁוּב מְאֹד לְתוֹשָׁבֵי חוֹפֵי הַדּוּנַאי, הָיָה נוֹשֵׂא הַשִּׂיחוֹת.

ְוזֶה הַדָּבָר:

זֶה חֳדָשִׁים אֲחָדִים הִתְרַבּוּ מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַדּוּנַאי גְּזֵלוֹת וָשֹׁד. לֹא הָיָה מִסְפָּר לְשֹׁד הַחַוּוֹת, הַטִּירוֹת וְהָאַרְמוֹנוֹת וְאַף לָרְצִיחוֹת הָרַבּוֹת – כִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים נִרְצְחוּ בַהֲגִנָּם עַל רְכוּשָׁם מִפְּנֵי הַשּׁוֹדְדִים הַמִּסְתּוֹרִיִּים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁכָּל הַגְּזֵלוֹת וְהָרְצִיחוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מַעֲשֵׂי יְחִידִים. וַדַּאי הִתְקַיְּמָה כְּנוּפְיָה מְאֻרְגֶּנֶת גְּדוֹלָה, שֶׁיָּדָהּ הָיְתָה בְּכָל הָרֶצַח וְהַשֹּׁד.

מְעַנְיֵן הַדָּבָר שֶׁכָּל פְּעֻלּוֹת הַכְּנוּפְיָה הַזֹּאת בֻּצְּעוּ רַק לְיַד הַדּוּנַאי. בְּמֶרְחַק שְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים מִשְּׂפוֹת הַדּוּנַאי, בָּרֹחַב וְלֹא לָאֹרֶךְ, לֹא אֵרְעוּ שׁוּם גְּזֵלוֹת וּרְצִיחוֹת. אֲבָל לְאֹרֶךְ הַדּוּנַאי בִּצְעוֹ הַכְּנוּפְיוֹת מַעֲשֵׂי רֶצַח וָשֹׁד בְּמֵאוֹת יִשּׁוּבִים שֶׁנִּמְצְאוּ בְּאַרָצוֹת אוֹסְטְרִיָה, הוּנְגַרְיָה, סֶרְבִּיָּה וְרוֹמַנְיָה. וּמְעַנְיֵן, קָשֶׁה הָיָה לְגַלּוֹת אֶת עִקְּבוֹת הַכְּנוּפְיָה.

מִשֶּׁהָיוּ מְבַצְּעִים מַעֲשֵׂה שֹׁד וָרֶצַח, הָיוּ נֶעֱלָמִים לִזְמַן מָה, עַד לַהִתְנַפְּלוּת הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהָיְתָה מְבֻצַּעַת בְּמֶרְחָק מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים מִמְּקוֹם הַהִתְנַפְּלוּת הַקּוֹדֶמֶת; בֵּינְתַיִם הָיוּ מְטַשְׁטְשִׁים עִקְּבוֹתֵיהֶם. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁנָּמוֹגוּ עִם רְכוּשָׁם הַשָּׂדוּד בָּאֲוִיר.

הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָיוּ מֻדְאָגִים מְאֹד. סִבַּת אִי־הַצְלָחָתָם לְגַלּוֹת אֶת עִקְּבוֹת הַפּוֹשְׁעִים הָיְתָה בְּשֶׁל חֹסֶר תֵּאוּם בֵּין מִשְׁטָרוֹת הַמְּדִינוֹת הַשּׁוֹכְנוֹת לְאֹרֶךְ הַדּוּנַאי. לְבַסּוֹף הִתְקַיְּמוּ שִׂיחוֹת מְדִינִיּוֹת בֵּין הַמְּדִינוֹת הַמְעֻנְיָנוֹת וְהֻחְלַט עַל אִרְגּוּן מִשְׁטָרָה בֵּין־לְאֻמִּית מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַדּוּנַאי בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל קְצִין מִשְׁטָרָה אֶחָד. לְאַחַר וִכּוּחִים הֻחְלַט לְמַנוֹת לְמִשְׁרָה זוֹ אֶת קַרְל דְּרַגוֹז', בַּלָּשׁ הוּנְגָרִי שֶׁהִכִּיר יָפֶה אֶת סְבִיבַת הַדּוּנַאי.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִתְאִים בֶּאֱמֶת לְתַפְקִידוֹ. הוּא הָיָה כְּבֶן אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ, בַּעַל קוֹמָה בֵּינוֹנִית, רָזֶה, אַמִּיץ רוּחַ. מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ הָיָה בְּבּוּדַפֶּסְט, בִּירַת הוּנְגַרְיָה. אַךְ לָרֹב הָיָה נוֹדֵד לְכָל אֹרֶך הַדּוּנַאי. הוּא יָדַע אֶת שְׂפוֹת כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁבָּהֶן עוֹבֵר הַדּוּנַאי.

הָעִתּוֹנוּת צִיְּנָה לְשֶׁבַח אֶת הִתְמַנּוּתוֹ זוֹ, אַף הַצִּבּוּר הָיָה מְרֻצֶּה מִבְּחִירָה זוֹ. גַּם מְבַקְּרַי הַמִּסְבָּאָה “דַּיָּג, הֱיֶה בָּרוּךְ!” קִבְּלוֹ אֶת הַיְדִיעָה בְּרָצוֹן.

– בְּחִירָה טוֹבָה מִזּוֹ – טָעַן אִיבֶטוֹצַר – אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, אֲנִי מַכִּיר אֶת דְּרַגוֹז', הוּא אָדָם מְצֻיָּן.

– הוּא אָדָם זָרִיז – הוֹסִיף מִיקוֹלֶסְקוֹ.

– אָנוּ מְאַחֲלִים לוֹ – אָמַר סוֹרְבְּ, בֶּן הָעָם הַחוֹרְבַטִי בַּעַל אַשְׁפָּרָה בְּפַרְבַּר וִינָה – שֶׁיַּצְלִיחַ לְבַעֵר וּלְהַשְׁמִיד אֶת כּנוּפְיֵת הַשּׁוֹדְדִים.

יֵּשׁ לוֹ, לְקַרְל דְּרַגוֹז', יָרִיב קָשֶׁה – אָמַר הַגֶּרְמַנִּי וֶּבֶּר – נְחַכֶּה וְנִרְאֶה מַה יִפְעַל.

– הוּא כְּבָר פּוֹעֵל – קְרָא אִיבֶטוֹצַר – אֵין כָּל סָפֵק בַּדָּבָר.

– וַדַּאי שֶׁכָּךְ הוּא – הוֹסִיף מְיקוֹלֶסְקוֹ – קַרְל דְּרַגוֹז' אֵינוֹ מְבַזְבֵּז זְמַנּוֹ לָרִיק. אִם נִתְמַנָּה לִפְנֵי אַרְבָּעָה יָמִים וַדַּאי הוּא פּוֹעַל כְּבָר שְׁלֹשָׁה יָמִים.

– מָה יְהֵא מַעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן? – שָׁאַל הָרוֹמַנִי פִּיצָאוֹ – לוֹ הָיִיתִי בִּמְקוֹמוֹ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה לַעֲשׂוֹת.

– מִשּׁוּם כָּךְ לֹא בָּחֲרוּ בְּךָ, חֲבִיבַי – עָנָהוּ בְּלִגְלוּג סֶרְבִּי אֶחָד. – סְמֹךְ עַל דְּרַגוֹז' שֶׁיֵּדַע מַה לַעֲשׂוֹת. וַאֲשֶׁר לְתָכְנִיוֹתָיו לְבִעוּר הַכְּנוּפְיוֹת, יִתָּכֵן שֶׁנָּסַע עַתָּה בָּעִנְיָן זֶה לְבֶּלְגְרַד וְאוּלַי יוֹשֵׁב הוּא בְּבּוּדַפֶּסְט… וְאוּלַי בָּא הֵנָּה לְזִיגְמַרִינְגֶן וְנִמְצָא בֵּינֵינוּ.

הַשְׁעָרָה זוֹ בִּדְּחָה אֶת הַקָּהָל.

– בֵּינֵינוּ – מָחָה וֶּבֶּר – הִנְּךָ מִתְלוֹצֵץ, מִיכָאֵל, מַה יַעשֶׂה כָּאן. בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה כָּל פֶּשַׁע?

– מָה? עָנָה מִיכָאֵל – וְאוּלַי בָּא כְּדֵי לִהְיוֹת נוֹכֵחַ בִּשְׁעַת הַפְלָגַת אִילְיָה בְּרוֹשׁ. אוּלַי מִתְעַנְיֵן גַּם הוּא בִּצְלִיחַת הַדּוּנַאי, וְאוּלַי בְּרוֹשׁ וְדַרגֹוז' חַד הֵם.

– מָה, – נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת מִכָּל צַד וְעֵבֶר, – אֶל מַה יִרְמְזוּ דְבָרֶיךָ?

– כֵּן, זֶה יִהְיֶה מְעַנְיֵן מְאֹד. אִישׁ לֹא הָיָה מְשַׁעֵר שֶׁמְּנַצֵּחַ הַתַּחֲרוּת הוּא קְצִין מִשְׁטָרָה וְכָךְ יוּכָל לִצְלֹחַ בְּאֹפֶן חָפְשִׁי אֶת הַדּוּנַאי.

אַמְצָאָה זוֹ עוֹרְרָה עִנְיַן בְּלֵב כָּל אֶחָד. הָהּ, מִיכָאֵל זֶה! הוּא מֻמְחֶה לִדְבָרִים שֶׁכָּאֵלֶה.

אַךְ מִיכָאֵל עַצְמוֹ לֹא שָׂם לֵב לִדְבָרָיו שֶׁלּוֹ.

– אִם… – אָמַר.

– אִם מַה?

– אִם אֵין לוֹ לְקַרְל דְּרַגוֹז' סִבָּה אַחֶרֶת לְהִמַּצְאוֹ כָּאן – הִמְשִׁיךְ וְאָמַר.

– מַהִי הַסִּבָּה הָאַחֶרֶת?

– תָּאֲרוּ לָכֶם לְמָשָׁל, שֶׁתָּכְנִית זוֹ לִצְלֹחַ אֶת הַדּוּנַאי בְּמִכְמֹרֶת בַּיָּד, חֲשׁוּדָה בְּעֵינַי.

– חֲשׁוּדָה! מַדּוּעַ חֲשׁוּדָה?

– נֶהְדָּר הָיָה, לוֹ הִתְחַפֵּשׂ שׁוֹדֵד כְּדַיָּג, וּבְיִחוּד כְּדַיָּג אָמָן. פִּרְסוּם כָּזֶה הוּא הַהַסְוָאָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אֶפְשָׁר אָז תַּחַת מַסְוֶה שֶׁל דַּיָּג, לְבַצֵעַ מַעֲשִׂים שׁוֹנִים.

– כֵּן, אַךְ הֲלֹא אָמָּנוּת הַדַּיִג – הֵעִיר בְּהִתְרַגְּשׁוּת הַנָּשִׂיא מִיקוֹלֶסְקוֹ – הִיא אָמָּנוּת רַק שֶׁל אֲנָשִׁים יְשָׁרִים.

הֶעָרָה מוּסָרִית וְנוֹעָזָה זוֹ נִתְקַּבְּלָה בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה וּבְרַעַם שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם עַל־יְדֵי הַדַּיָּגִים.

– לְחַיֵּי נְשִׂיאֵנוּ! – קְרָא מִיכָאֵל בְּהֲרִימוֹ אֶת כּוֹסוֹ.

– לְחַיֵּי הַנָּשִׂיא! – קָרָא אוֹרֵחַ אֶחָד שֶׁיָּשַׁב לְבַדוֹ לְיַד שֻׁלְחָן.

מִיקוֹלֶסְקוֹ הָיָה מְרֻצֶּה מְאֹד עַל כִּי בֵּרְכוֹ הָאוֹרַח וְלָכֵן הֵרִים אַף הוּא כּוֹס לִכְבוֹדו. הָאוֹרֵחַ הַבּוֹדֵד, שֶׁהִתְעוֹדֵד לְמַעֲשֶׂה יָפֶה זֶה, הִתִּיר לְעַצְמוֹ לָקַחַת חֵלֶק בַּשִּׂיחָה.

– אָכֵן, תְּשׁוּבָה קוֹלַעַת הָיְתָה תְּשׁוּבַת הַנָּשִׂיא. כֵּן, אָמָנוּת הַדַּיָּג הִיא בֶּאֱמֶת אָמָנוּת אֲנָשִׁים יְשָׁרִים.

– הַאִם יֵשׁ לָנוּ הַכָּבוֹד לְדַבֵּר עִם חֲבֵר “אֲגֻדַּת חוֹבְבֵי הַדַּיִג?” – שְׁאַלוֹ הַנָּשִׂיא.

– לֹא.

– חֲבַל…

– צַיָּד הִנֵּנִי.

– חֲבַל אֲדוֹנִי הַצַּיָּד, מִכָּאן אֲנִי מַסִּיק שֶׁלֹּא נִזְכֶּה לַכָּבוֹד שֶׁתִּמָּנֶה עִם אֲגֻּדָּתֵנוּ.

– מִי יוֹדֵעַ? – עָנָה הַצַּיָּד – אוּלַי אַחְלִיט לָקַחַת אֶת הַמִּכְמֹרֶת וּלְהִכָּנֵס כֶּחָבֵר לַאֲגֻדַתְּכֶם.

מִיקוֹלֶסְקוֹ שָׂמַח מְאֹד לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו אֵלֶּה וְקָרָא לְפָנָיו אֶת סְעִיפֵי הַתַּקָּנוֹן שֶׁל הָאֲגֻדָּה:

רָאשִׁית: כָּל חָבֵר מְשַׁלֵּם מַס שְׁנָתִי.

– מוּבָן מֵאֵלָיו – עָנָה הַצַּיָּד בְּחִיּוּךְ.

שֵׁנִית: לֶאֱהֹב אֶת אָמָּנוּת הַדַּיִג. וּשְׁלִישִׁית: לִהְיוֹת אָדָם יָשָׁר. וַאֲנִי חוֹשֵׁב כִּי תְנַאי זֶה כְּבָר מִלֵּאתָ…

– תּוֹדָה רַבָּה עַל אֲדִיבוּתְךָ וְיַחְסְךָ הַיָּפֶה – עָנָה הַצַּיָּד.

וַאֲשֶׁר לַתְּנַאי הָרְבִיעִי, הֲרֵיהוּ פָּשׁוּט מְאֹד. עָלֶיךָ לִרְשֹׁם אֶת שִׁמְךָ וְאֶת כְּתָבְתְּךָ בִּרְשִׁימַת אֲגֻּדָּתֵנוּ. שִׁמְךָ כְּבָר יָדוּעַ לִי אַךְ לֹא מַעַנְךָ.

– וִינָה, רְחוֹב לַיְפְּצִיג 34.

– עָלֶיךָ לְשָׁלֵם עֶשְׂרִים קְרוֹנִים לְשָּׁנָה וַהֲרֵי הִנְּךָ חָבֵר שְׁוֵה־זְכֻיּוֹת.

שְׁנֵיהֶם הִצְטַחֲקוּ.

– וְשׁוּם תְּנָאִים אֲחֵרִים אַיִן? – שְׁאַל הַצַּיָּד.

– לֹא.

– וְאֵין לָכֶם צֹרֶךְ בִּתְעוּדַת זִהוּי?

– מָה אַתָּה סָח, אֲדוֹנִי? – קָרָא הַנָּשִׂיא – לָמָּה, לְשֵׁם דַּיִג?

– צָדַקְתָּ – הוֹדָה הַצַּיָּד, – אֵין צֹרֶךְ בַּתְּעוּדוֹת שֶׁהֲרֵי כָּל חַבְרֵי הָאֲגֻדָּה וַדַּאי מַכִּירִים זֶה אֶת זֶה.

– לָאו דַּוְקָא! – עָנָה מִיקוֹלֶסְקוֹ – הַגַּע בְּעַצְמְךָ! יֵשׁ חֲבֵרִים הַדָּרִים כַּאן בְּזִיגְמַרִינְגֶן, וְיֵשׁ חֲבֵרִים הַדָּרִים עַל חוֹף הַיָּם הַשָּׁחוֹר. דַּבָר זֶה מַקְשֶׁה עַל הֶכֵּרוּת הַחֲבֵרִים.

– צָדַקְתָּ.

– הִנֵּה, לְמָשָׁל, הַמְּנַצֵּחַ בַּתַּחֲרוּת הָאַחֲרוֹנָה.

– אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

– אָכֵן. אִישׁ אֵינוֹ מַכִּירוֹ.

– לֹא יִתָּכֵן כַּדָּבַר הַזֶּה!

– עֻבְדָּה הִיא – עָנָה מִיקוֹלֶסְקוֹ – אָמְנָם, הוּא חֲבֵר הָאֲגֻדָּה זֶה רַק שְׁבוּעַיִם. הוּא הִפְתִּיעַ אֶת כֻּלָּנוּ. לֹא הַפְתָּעָה, כִּי אִם תַּדְהֵמָה…

– מִנַּיִן הוּא?

– מֵהוּנְגַרְיָה.

– וּבְכֵן, הוּא בֶּן מוֹלַדְתְּךָ. נִדְמֶה לִי אַף אַתָּה הוּנְגָרִי, אֲדוֹנִי הַנָּשִׂיא?

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַצַּיָּד, הִנְּנִי מַדְיַאר אֲמִתִּי, הִנְּנִי הוּנְגָרִי מִבּוּדַפֶּסְט.

– וְאִילְיָה בְּרוֹשׁ?

– מִכְּפָר שַׁלְקֶה, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר מֵעֲיָרָה קְטַנָּה הַשּׁוֹכֶנֶת לְיַד הַגָּדָה הַיְּמָנִית שֶׁל הַנָּהָר אִפּוֹלִי הַנּוֹפֵל לַדּוּנַאי, בְּמֶרְחָק שֶׁל קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים מִבּוּדַפֶּסְט.

– אִם כָּךְ הֲרֵי אֶפְשָׁר לָכֶם לְקַיֵּם יַחֲסִי שְׁכֵנוֹת – הֶעִיר הַדַּיָּג בְּחִיּוּךְ.

– בְּכָל אֹפֶן לֹא לִפְנֵי שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים – עָנָה מִיקוֹלֶסְקוֹ בְּחִיּוּךְ – הוּא וַדַּאי לֹא יַצְלִיחַ לִצְלֹחַ אֶת הַנָּהָר.

בֵּינְתַּיִם הִתְאַסְּפוּ סְבִיבָם עוֹד דַּיָּגִים.

וְהַסֶּרְבִּי מִיכָאֵל הֵעִיר:

– אִם אִילְיָה בְּרוֹשׁ אֵינוֹ לֹא שׁוֹדֵד וְלֹא קְצִין הַמִּשְׁטָרָה, אוּלַי הוּא פָּשׁוּט לֵץ? אוּלַי רוֹצֶה הוּא פָּשׁוּט לִלְעֹג לָנוּ?

– אַתָּה עַקְצָן מִדַּי, מִיכָאֵל – עָנָה מִיקוֹלֶסְקוֹ. – אִילְיָה בְּרוֹשׁ עָשָׂה עָלַי רֹשֶׁם שֶׁל אָדָם יָשָׁר וְצָנוּעַ. הֲרֵיהוּ חֲבֵר אֲגֻּדָּתֵנוּ.

– הֵידָד! – נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת.

– אִם כָּךְ מֵרִים אֲנִי אֶת כּוֹסִי לְחַיֵּי אִילְיָה בְּרוֹשׁ – אָמַר מִיכָאֵל.

– לְחַיֵּי אִילְיָה בְּרוֹשׁ! – קָרְאוּ כֻּלָּם בְּבַת אַחַת וְאַף הַצַּיָּד, וְהֵגִיחוּ אֶת הַכּוֹסוֹת לְפִיהֶם.

הֲלָצָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל מִיכָאֵל לֹא הָיְתָה קְלוּטָה מֵהָאֲוִיר, בַּקּוֹדְמוֹת. לְאַחַר שֶׁאִילְיָה בְּרוֹשׁ הִכְרִיז עַל תָּכְנִית הַצְּלִיחָה נֶעֱלַם מֵהָאֹפֶק. הָאֵין זֶה מְשֻׁנֶּה? בְּכָל אֹפֶן בְּעוֹד יְמָמָה וָחֵצִי תִּפָּתֵר הַחִידָה.

אַגַּב, בְּמֶרְחָק שֶׁל קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים מִזִיגְמַרִינְגֶן אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר. שָׁם נִמְצָא אִילְיָה בְּרוֹשׁ, כָּךְ אָמַר לָנוּ. אִם לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו.

אַךְ אוּלַי אֵינוֹ בְּמִקְרֶה שָׁם, יְחַפְּשׂוּהוּ שָׁם וְהוּא יִהְיֶה בְּמָקוֹם אַחֵר.

לְפִי הָאֲגֻדָּה נִמְצָא מוֹצָא הַדּוּנַאי בְּגַן הַנְּסִיכָה פִירְשְׁטֶנְבֶּרְג. שָׁם יֶשְׁנָה בְּרֵכַת שַׁיִשׁ שֶׁאֵלֶיהָ בָּאִים הַרְבֵּה תַיָּרִים לִשְׁאֹב מַיִם. הַאִם יֵשׁ לְחַכּוֹת, ב־10 לְאוֹגוּסְט, לְאִילְיָה בְּרוֹשׁ לְיַד הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁבַּגַּן?

לֹא, אֵין זֶה הַמַּעְיָן הַאֲמִתִּי שֶׁל מוֹצָא הַנָּהָר. עַתָּה יָדוּעַ נֶאֱמָנָה כִּי מוֹצָא הַדּוּנַאי הוּא בִּמְקוֹם אִחוּד שְׁנֵי הַנְּחַלִים בְּרָג וּבְּרִיגַךְ, הַזּוֹרְמִים מִגֹּבַהּ שֶׁל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שִׁבְעִים וַחֲמִישָּׁה מֶטְרִים דֶּרֶך שְׁוַארְצְוַלְד וּמִתְאַחֲדִים בְּמֶרְחָק קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים מִזִיגְמַרִינְגֶן, מְקוֹם שָׁם מַתְחִיל הַדּוּנַאי.

הַפִּקְחִים שֶׁבֵּין הַבָּאִים לִרְאוֹת בִּצְלִיחַת בְּרוֹשׁ, סָבְרוּ שֶׁהוּא יַפְלִיג מִמּוֹצָא “הַדּוּנַאי” שֶׁלְּיַד זִיגְמַרִינְגֶן, וְהֵם פָנוּ לְשָׁם. לָרֹב הָיוּ אֵלֶּה חַבְרֵי הָאֲגֻדָּה וּנְשִׂיאָם מִיקוֹלֶסְקוֹ.

מֵהַשְּׁכֵּם בַּבֹּקֶר, ב־10 לְאוֹגוּסְט, נָהֲרוּ מַחֲנוֹת, מַחֲנוֹת אֲנָשִׁים לְחוֹף בְּרֶג, לְיַד אִחוּד שְׁנֵי הַזְּרָמִים. עָבְרוּ שָׁעוֹת וְגִבּוֹר הַיּוֹם לֹא הוֹפִיעַ.

– הוּא לֹא יָבוֹא – אָמַר מִישֶׁהוּ.

– לֵץ – אָמַר הַשֵּׁנִי.

– וְאָנוּ הֶדְיוֹטִים שׁוֹטִים – אָמַר מִיכָאֵל, שֶׁכְּבָר חָגַג אֶת נִצְחוֹנוֹ.

אַךְ הַנָּשִׂיא מִיקוֹלֶסְקוֹ הֵגֵן עַל אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

לֹא, – אָמַר – קָשֶׁה לִי לְתָאַר שֶׁחֲבֵר הָאֲגֻדָּה יְרַמֶּה אֶת חֲבֵרָיו… וַדַּאי קָם לוֹ מִכְשׁוֹל עַל דָּרְכּוֹ. סַבְלָנוּת, עוֹד מְעַט וְיָבוֹא.

מִיקוֹלֶסְקוֹ צָדַק. בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בְּעֵרֶךְ נִשְׁמְעוּ צַעֲקוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ לְיַד אִחוּד הַנְּחָלִים בְּרָג וּבְּרִיגַךְ.

– הִנֵּהוּ… הִנֵּהוּ.

בְּמֶרְחָק שֶׁל כְּמָאתַיִם צְעָדִים נִרְאֲתָה סִירָה שָׁטָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף וּבָהּ יָשַׁב אִישׁ שֶׁהֶחֱזִיק אֶת הַהֶגֶה. הָיָה זֶה אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

מִשֶּׁהִתְקָרְבָה הַסִּירָה לִמְקוֹם אִחוּד הַזְּרָמִים, הֶעְגִּין אוֹתָה שָׁם וּקְשָׁרָהּ לַחוֹף. שָׁם יָרַד וְהִתְעָרֵב בֵּין קְהַל הַנּוֹכְחִים. הוּא לֹא פִּלֵּל, כַּנִּרְאֶה, לַהֲמוֹנִים כֹּה רַבִּים, כִּי נָבוֹךְ מְאֹד.

הַנָּשִׂיא מִיקוֹלֶסְקוֹ הִתְקָרֵב אֵלָיו, הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ, שֶׁאִילְיָה בְּרוֹשׁ לְחָצָהּ בַּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְכָבוֹד.

– אִילְיָה בְּרוֹשׁ! – קָרָא הַנָּשִׂיא בְּרֹב חֲשִׁיבוּת – מְאֻשָּׂר אָנֹכִי, עַל כִּי מְבָרֵךְ אֲנִי אֶת הַמְּנַצֵּחַ בְּתַחֲרוּתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ קַד קִדַּת תּוֹדָה.

– נִרְאֶה שֶׁבָּאתָ לְבַצַּעַ אֶת תָּכְנִיתְךָ לִצְלֹחַ אֶת הַנָּהָר לְאָרְכּוֹ בְּמִכְמֹרֶת בַּיָּד.

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַנָּשִׂיא – עָנָה בְּרוֹשׁ.

– אֵימָתַי אַתָּה אוֹמֵר לִצְלֹחַ, הַיּוֹם?

– כֵּן, הַיּוֹם.

–אֵיךְ אַתָּה אוֹמֵר לִצְלֹחַ?

– בְּזֶרֶם הַמַּיִם.

– בְּסִירָה?

– כֵּן.

– בְּלִי הֶפְסֵק?

– כֵּן.

– הַתֵּדַע? שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים קִילוֹמֶטְרִים לִפָנֶיךָ.

– אִם אָשׁוּט שְׁלֹשִׁים מִיל לְיוֹם אַגִּיעַ כַּעֲבֹר חָדְשַׁיִם לִמְחוֹז חֶפְצִי.

– וּבְכֵן, דֶּרֶך צְלֵחָה, אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

– תּוֹדָה, אֲדוֹנִי הַנָּשִׂיא.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ קַד שּׁוּב וְיָרַד לְסִירָתוֹ. כָּל הַקָּהָל הִצְטוֹפֵף כְדֵי לִרְאוֹתוֹ.

הוּא לָקַח אֶת הַחַכָּה וְהִנִּיחָהּ עַל הַסַּפְסָל, אַחַר כָּךְ הִפְלִיג קְצָת מֵהַחוֹף וְשִׁלְשֵׁל אֶת הַחַכָּה הַמַּיְמָה.

כַּעֲבֹר זְמַן־מַה הוֹצִיאָהּ. עַל וָו הַחַכָּה הָיָה תָלוּי דָּג, הַנְּסִיעָה נִתְבָּרְכָה מֵרֵאשִׁיתָהּ. מִשֶּׁהִתְרַחֵק לְאַט לְאַט בְּפִתּוּלֵי הַנָּהָר מֵעֵין הָרוֹאִים, לִוּוּהוּ כָּל הַהֲמוֹנִים בִּקְרִיאוֹת “הֵידָד! הֵידָד!”

 

פֶּרֶק ג: אִילְיָה בְּרוֹשׁ וְנוֹסְעוֹ    🔗

וּבְכֵן, אִילְיָה בְּרוֹשׁ עָרַךְ אֶת מַסָּעוֹ עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל. לֹא הָיָה לוֹ לַחֲשֹׁשׁ לְדֶרֶךְ קָשָׁה וּלְסֵבֶל רַב בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הַשַּׁיִט בַּנָּהָר מֶרְחָק שֶׁל אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִילִים. הַדּוּנַאי יְבִיאוְ עַד לְסוֹפוֹ בִּמְהִירוּת שֶׁל לְמַעְלָה מִמִּיל לְשָׁעָה, כְּלוֹמַר הוּא יָשׁוּט כַּחֲמִישִּׁים קִילוֹמֶטְרִים לְיוֹם. לְאַחַר חָדְשַׁיִם יַגִּיעַ לְמַטְרָתוֹ, אִם לֹא יוֹפִיעוּ מִכְשׁוֹלִים בִּלְתִּי יְדוּעִים עַל דַּרְכּוֹ.

אֹרֶךְ סִירַת בְּרוֹשׁ כִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֶגֶל. רֹחַב הַסִּירָה, בְאֶמְצָעָהּ, כְּאַרְבַּע רֶגֶל. בְּחַרְטוֹם הַסִּירָה הוּקְמָה כְּעֵיִן סֻכָּה וּבָהּ הָיָה מָקוֹם לִשְׁנֵי נוֹסְעִים. בַסֻּכָּה עָמְדוּ, מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַסִּירָה, שְׁנֵי אַרְגָּזִים וּבָהֶם בִּגְדֵי בְּרוֹשׁ. אַרְגָּזִים אֵלֶּה שִׁמְּשׁוּ לוֹ גַּם כְּעֵין סַפָּה. בְּיַרְכְּתֵי הַסִּירָה הָיָה עוֹד אַרְגָּז וּבוֹ כְּלֵי מִטְבָּח. אַרְגָּז זֶה שִׁמֵּשׁ גַּם כְּסַפְסָל.

לְמוֹתָר הוּא לְהוֹסִיף, שֶׁהַסִּירָה הָיְתָה מִצֻיֶּדֶת בְּמַכְשִׁירֵי דַּיָּגִים שׁוֹנִים. זָקוּק הָיָה לְמַכְשִׁירִים אֵלֶּה, שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן הַשַּׁיִט יֹאכַל בְּעִקָּר דָּגִים, וְכֵן יַחֲלִיף בְּדַרְכּוֹ דָּגִים בְּמַאֲכָלִים אֲחֵרִים.

לְפִי תָכְנִיתוֹ יִהְיֶה עָלָיו לִמְכֹּר, לִפְנוֹת עֶרֶב, אֶת הַדָּגִים שֶׁיָּדוּג בַּיוֹם. קוֹנִים לֹא יֶחְסְרוּ לוֹ עַתָּה, לְאַחַר שֶׁשְּׁמוֹ כֹּה נִתְפַּרְסֵם.

אֲבָל לוֹ הָיָה עוֹקֵב מִישֶׁהוּ אַחֲרָיו הָיָה נוֹכַח שֶׁבְּרוֹשׁ אֵינוֹ עוֹסֵק כְּלָל בְּדַיִג, כִּי אִם הוּא מַבִּיט בִּשְׁעוֹן־הַמְּהִירוֹת וּמִתְאַמֵּץ לְהָשִׁיט בְּכָל כֹּחוֹ אֶת הַסִּירָה. מִשֶּׁהִשְׁגִּיחַ בְּדַרְכּוֹ בַּאֲנָשִׁים הָיָה מַשְׁלִיךְ אֶת הַחַכָּה הַמַּיְמָה וּמַעֲלֶה, לְהַפְתָּעָתָם הָרַבָה דָּג גָּדוֹל. אַחַר כָּךְ מִשֶּׁנֶּעְלַם מֵעֵינֵיהֶם, הָיָה שּׁוּב מַזְנִיחַ אֶת הַדַּיִג וּמֵשִׁיט בִּמְהִירוּת אֶת הַסִּירָה.

הֶהָיְתָה לוֹ סִבָּה מְיֻחֶדֶת לִמְהִירוּת הַשַּׁיִט? בְּכָל אֹפֶן הִתְקַדֵּם בִּמְהִירוּת רַבָּה וְאַף הַזֶּרֶם סִיַּע בְּיָדוֹ.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע בְּעֵרֶךְ הִגִּיעַ לָעֲיָרָה פְרִידִינְגֶן, כְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מִמְּקוֹם הַפְלָגָתוֹ. הוּא רָצָה לַחֲמֹק לְיָדָהּ כְּמוֹ שֶׁחָמַק לְיַד יִשׁוּבִים אֲחֵרִים, אַךְ הַקָּהָל הַנִּלְהָב שֶׁהִתְאַסֵּף שָׁם לֹא נָתַן לוֹ לַעֲבֹר עַל פְנֵיהֶם. אַךְ נִרְאֲתָה סִירָתוֹ הִפְלִיגוּ מִיָּד סִירוֹת אֲחָדוֹת וּבִקְרִיאוֹת הֵידָד הִקִּיפוּ אֶת הַמְּנַצֵּחַ.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ נֶאֱלַץ לְהִכָּנַע. בְּיִחוּד כְּשֶׁדָּגִים רַבִּים פִּרְכְּסוּ בְרִשְׁתּוֹ. מִשֶּׁעָגְנָה סִירָתוֹ הִקִּיפוּהוּ כַּחֲמִישִּׁים אֲנָשִׁים, בְּחָלְקָם כָּבוֹד לִמְנַצֵּחַ אֲגֻדַּת הַדּוּנַאי.

– הֵנָּה, הֵנָּה בְּרוֹשׁ!

– אוּלַי תִּשְׁתֶּה כּוֹס בִּירָה מְצֻיָּנָה, בְּרוֹשׁ!

– נִקְנֶה אֶת דָּגֶיךָ!

– עֶשְׂרִים גְּרַיְצַר בְּעַד דָּג זֶה!

– וּבְעַד הַהוּא אֶתֵּן לְךָ פְלוֹרִין שָׁלֵם!

אִילְיָה בְּרוֹשׁ לֹא יָדַע לָמִי לַעֲנוֹת תְּחִלָּה, חִיש מְהֵרָה צָבַר הַרְבֵּה כֶּסֶף. אִם גַּם לְהַבָּא יִפְדֶּה כֶּסֶף רַב כָּל־כָּךְ, כִּי אַז יִצְבֹּר הוֹן רַב כִּסְכוּם הַפְּרָס שֶׁקִּבֵּל בַּתַּחֲרוּת.

אוֹתוֹ עֶרֶב קִבֵּל בְּרוֹשׁ גַּם הַזְמָנוֹת שׁוֹנוֹת לְבָתִּים רַבִּים. אַךְ הוּא הֶחְלִיט לְסָרֵב וְאַף לֹא רָצָה לְהִתְכַּבֵּד בְּכוֹס יַיִן אוֹ בִּירָה. בָּרוּר הָיָה, כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲזֹב אֶת סִירָתוֹ. הַנִּקְהָלִים נֶאֶלְצוּ, תּוֹךְ צַעַר, לְהִפָּרֵד מִמֶּנוּ וְהֶחְלִיטוּ לָבוֹא גַּם לְמָחֳרָת לִרְאוֹתוֹ.

אַךְ לְמָחֳרָת נֶעֶלְמָה כְּבָר הַסִּירָה. אִילְיָה בְּרוֹשׁ הִפְלִיג כְּאוֹר הַבֹּקֶר. בְּעֶזְרַת הַזֶּרֶם הִגִּיעַ בְּשָׁעָה חָמֵשׁ לְזִיגְמַרִינְגֶן. בְּמֶרְחַק מֶטְרִים מִסְפָּר מֵהַמִּסְבָּאָה “דַּיָּג, הֱיֶה בָּרוּךְ!”. אֵין כָּל סָפֵק שֶׁלֹּא אִישׁ אֶחָד מֵחַבְרֵי הָאֲגֻדָּה יַעֲלֶה עַל מִרְפֶּסֶת הַמִּסְבָּאָה וְיצַפֶּה לָבוֹא חֲבֵרָם הַמְפֻרְסָם. אַךְ צִפִּיָּתוֹ תִּהְיֶה לַשָּׂוְא. בְּרוֹשׁ יַפְלִיג כְּבָר הָלְאָה הָלֵאָה…

בְּמֶרְחַק כַּמָה קִילוֹמֶטְרִים מִזִּיגְמַרִינְגֶן עָקַף בְּרוֹשׁ אֶת הַנַּחַל לוּחַט הַזּוֹרֵם מִצַּד שְׂמֹאל אֶל הַדּוּנַאי.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ נִצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבִּסְּבִיבָה זוֹ הָיוּ הַיִּשׁוּבִים רְחוֹקִים מֵחוֹף הַנָּהָר וְלֹא עִכְּבוּהוּ, וְלָכֵן הֵאִיץ אֶת מַהֳלַּךְ סִירָתוֹ. בַּלַּיְלָה עָגַן לְיַד מָקוֹם בִּלְתִּי מְיֻשָּׂב, רָחוֹק מֵהָעֲיָרָה מוֹנְדֶלְקִינְגֶן, שֶׁתוֹשָׁבֶיהָ לֹא פִּלְּלוּ כְּלָל שֶׁהַשַּׁיָּט הַמְפֻרְסָם יַקְדִּים כֹּה לָבוֹא.

יוֹם הַמָּחֳרָת הָיָה דוֹמֶה לְקוֹדְמוֹ. בְּרוֹשׁ הִקְדִּים לְהַפְלִיג. בְּשָׁעָה אַרְבַּע בְּעֵרֶךְ רָאָה אֶת הַיּוּבַל אִילֶר, הַזּוֹרֵם אֶל הַדּוּנַאי. בְּשָׁעָה חָמֵשׁ בְּעֵרֶךְ קָשַׁר אֶת סִירָתוֹ לִרְצִיף אוּלְם – הָעִיר הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, לְאַחַר שְׁטוּטְגַרְטֶן, בִּנְסִיכוֹת וִירְטֶמְבֶּרְג.

כֵּוָן שֶׁשְּׁעַת בּוֹאוֹ לֹא הָיְתָה יְדוּעָה בְּדִיּוּק, שִׁעֲרָוּ שֶׁיָּבוֹא רַק לְמָחֳרָת בָּעֶרֶב, – לֹא נִקְהֲלוּ הֲמוֹנִים לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו, בְּרוֹשׁ הָיָה מְרֻצֶה מָכָּךְ, וְהֶחְלִיט לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן הַפָּנוּי לְסִיּוּר בָּעִיר.

בְּכָל זֹאת אֵין לוֹמַר כִּי הַחוֹף הָיָה רֵיק מֵאָדָם. אִישׁ אֶחָד חִכָּה, כַּנִּרְאֶה לְבוֹא בְּרוֹשׁ. כִּי בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּרְאֲתָה סִירָתוֹ הָלַךְ לִקְרָאתָהּ.

אָמְנָם הָאִישׁ לֹא הִתְקָרֵב לַסִּירָה, כִּי אִם הִתְיַצֵּב מֵרָחוֹק, כְּאִלּו רָצָה שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ בּוֹ. הָיָה זֶה אָדָם בַּעַל עֵינַיִם נוֹצְצוֹת, כְּבֶן אַרְבָּעִים – לָבוּשׁ הָיָה חֲלִיפָה הוּנְגָרִית וְהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ תִּיק עוֹר.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב וְהֶעְגִין אֶת סִירָתוֹ. נָעַל יָפֶה אֶת אַרְגָּזָיו, כִּסָּה אֶת פֶּתַח הַסֻּכָּה וְיָרַד מֵהַסִּירָה. הוּא הָלַךְ הָעִירָה בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי.

הָאִישׁ הַזָּר הִשְׁלִיךְ אֶת תִּיקוּ לְתוֹךְ הַסִּירָה וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹתָיו.

הַדּוּנַאי חוֹצֶה אֶת הָעִיר אוּלְם לִשְׁנַיִם.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הָלַךְ דֶּרֶך הָרְחוֹבוֹת הַיְשָׁנִים, רְחוֹבוֹת הַחֲנֻיּוֹת.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ עָבַר לְיַד בִּנְיָנִים עַתִּיקִים עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקַּתֶּדְרַלָה, כְּנֵסִיָּה גֶרְמַנִית עַתִּיקָה, נֶהְדָּרָה.

בְּלֶכְתָּם כֹּה, זֶה אַחַר זֶה, הִגִּיעוּ לְבֵית הָעִירִיָּה, בִּנְיָן עַתִּיק מֵהַמֵּאָה ה־12 וְאַחַר כָּךְ חָזַר בְּרוֹשׁ לַנָּהָר.

בְּדַרְכּוֹ הִתְעַכֵּב קְצָת לְהִסְתַּכֵּל בִּקְבוּצַת שַׂחֲקָנֵי קִרְקָס שֶׁהִפְגִּינוּ אֶת מִשְׂחֲקֵיהֶם בָּרְחוֹב.

כְּדֵי לִרְאוֹת יָפֶה אֶת הַשַּׂחֲקָנִים, בַּחוֹרִים וּבַחוּרוֹת, נִכְנַס בְּרוֹשׁ לְבֵית־קָפֶה. הַזָּר נִכְנַס אַף הוּא פְּנִימָה וְהִתְיַשֵּׁב לְיַד שֻׁלְחָן שֵׁנִי וּשְׁנֵיהֶם הִזְמִינוּ כּוֹסוֹת בִּירָה.

כַּעֲבֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם שׁוּב לְדַרְכָּם, אַךְ בְּסֵדֶר אַחֵר. עַתָּה הָלַךְ הַזָּר בָּרֹאשׁ וְהִרְחִיב אֶת צְעָדָיו. וּמִשֶּׁהִגִּיעַ בְּרוֹשׁ לַסִּירָה, כְּבָר מָצָא שָׁם אֶת הַזָּר יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַסִּירָה.

הָיְתָה אָז שְׁעַת צָהֳרַיִם. אִילְיָה בְּרוֹשׁ הִבְחִין מֵרָחוֹק בָּאִישׁ שֶׁיָּשַׁב לוֹ בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת עַל הָאַרְגָּז הָאֲחוֹרִי כְּשֶׁתִּיקוֹ מֻנָּח לְרַגְלָיו. בְּרוֹשׁ תָּמַהּ מְאֹד לַמַּחֲזֶה הַזֶּה וּמִהֵר אֶל הַסִּירָה.

– סְלִיחָה – אָמַר בְּרוֹשׁ בְּקָפְצוֹ אֶל הַסִּירָה – וַדַּאי טָעִיתָ?

– חָלִילָה! – עָנָה הַלָּז – רָצִיתִי בֶּאֱמֶת לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ.

– אִתִּי?

– אִתְּךָ, מַר אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

– בְּעִנְיַן מָה?

– רוֹצֶה אֲנִי לְהַצִּיעַ לְךָ הַצָּעַת עֵסֶק.

– עֵסֶק? – תָּמַהּ הַדַּיָּג.

– עֵסֶק נִפְלָא – עָנָה הַזָּר.

– מַהוּ הָעֵסֶק?

– כַּיָּדוּעַ – אָמַר הַזָּר – תָּכְנִיתְךָ הִיא לִצְלֹחַ אֶת הַדּוּנַאי וּלְהִתְקַיֵּם בְּמֶשֶׁךְ הַשַּׁיִט רַק מֵהַכְנָסַת הַדַּיִג. אַף אֲנִי חֲסִיד דַּיִג נִלְהָב וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמִבְצָעֲךָ.

– אֵיךְ?

– מִיָּד אַסְבִּיר לְךָ “אֵיךְ”. אַךְ קֹדֶם כֹּל הַרְשֵׁה לִי לִשְׁאָלְךָ, בְּכַמָה אַתָּה מַעֲרִיךְ אֶת הַכְנָסַתְךָ מֵהַדַּיִג בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הַפְלָגָתְךָ?

– כְּלוֹמַר, כַּמָה אֶשְׂתַּכֵּר מִדַּיִג?

– כֵּן כַּמָה דָּגִים תִּמְכֹּר?

– אוּלַי אֶמְכֹּר בְּמֵאָה פְלוֹרִין.

– אֶתֵּן לְךָ חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְלוֹרִין.

– חֲמֵשׁ מֵאוֹת! – קָרָא אִילְיָה בְּרוֹשׁ בְּתִמָּהוֹן.

– כֵּן, חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְלוֹרִין וּמֵרֹאשׁ.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הֵצִיץ בְּמַבָּט חָרִיף בַּמַּצִיעַ, עַד שֶׁהַלָּז עָנָה:

– אֶל תַּחְשֹׁשׁ, אֲנִי שָׁפוּי בְּדַעְתִּי.

– לְשֵׁם מָה אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת?

– הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי רוֹצֶה אֲנִי לְהִשְׁתַּתֵּף, בְּמִבְצָעֲךָ הַנּוֹעָז. אֲנִי מִקַּוֶּה שֶׁהַכְנָסָתֵנוּ שֶׁנְּקַבֵּל כָּל עֶרֶב וָעֶרֶב מִמְּכִירַת הַדָּגִים תְּכַסֶּה אֶת הוֹצָאוֹתַי. אַגַּב, יֵשׁ בְּזָה מֵרֵיחַ מִשְׂחַק קְלָפִים הַגּוֹרֵם הֲנָאָה לַמְשַׂחֵק…

– כָּל עֶרֶב וָעֶרֶב – קָרָא אִילְיָה בְּרוֹשׁ – מַשְׁמַע שֶׁבְּדַעְתְּךָ לִנְסֹעַ אִתִּי כָּל הַזְּמַן?

– בָּרוּר – עָנָה הַזָּר – אַךְ בְּעַד הַנְּסִיעָה אֲשַׁלֵּם לְחוּד, עוֹד חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְלוֹרִין. בְּיַחַד תְּקַבֵּל אֵפוֹא מִמֶּנִי סַךְ אֶלֶף פְלוֹרִין מֵרֹאשׁ.

– אֶלֶף פְלוֹרִין! – קָרָא בְּרוֹשׁ שׁוּב בְּתִמָּהוֹן.

הַצָּעָה זוֹ, מוּבָן, מָשְׁכָה מְאֹד אֶת לִבּו. אַךְ הַדַּיָּג בִּכֵּר אֶת הַבְּדִידוּת עַל הַכֶּסֶף, כִּי הוּא עָנָה בְּקָצוּר:

– אֲנִי מִצְטַעֵר מְאֹד, אַךְ אֲנִי מְסָרֵב.

– הֲתַרְשֶׁה לִי לִשְׁאָלְךָ – שְׁאַל הַזָּר – לְסִבַּת הַסֵּרוּב?

– אֵינִי מְחֻיָּב לְנַמֵּק לְךָ אֶת סִבַּת סֵרוּבִי. אֲנִי מְסָרֵב וַחֲסַל! – עָנָה אִילְיָה בְּרוֹשׁ בְּאִי־סַבְלָנוּת.

– בָּרוּר שֶׁאֵינְךָ מְחֻיָּב – עָנָה הַזָּר, – אַךְ בְּכָל זֹאת חוֹשֵׁבְנִי שֶׁמֻּתָּר לִי לִשְׁאֹל לְסִבַּת הַסֵּרוּב. הֲרֵי הַצָּעָתִי אֵינָהּ פּוֹגַעַת בִּכְבוֹדְךָ. לְהֵפֶךְ! וְלָכֵן סָבוּרְנִי שֶׁאֵין לְךָ לִכְעֹס עָלַי.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הֵבִין שֶׁאָמְנָם צָדַק הַזָּר בִּדְבָרָיו אֵלֶּה.

– אֲנִי מַסְכִּים לִדְבָרֶיךָ – אָמַר בְּרוֹשׁ – אַךְ עָלַי לוֹמַר לְךָ מֵרֹאשׁ בִּי תַפְסִיד בְּעֵסֶק זֶה.

– זֶה עִסְקִי שֶׁלִּי.

– אַךְ גַּם עִסְקִי שֶׁלִּי, כִּי אֵינִי אוֹמֵר לָדוּג דָּגִים כָּל הַיּוֹם, כִּי אִם שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם.

– לָמָּה וּמַדּוּעַ?

– כִּי עָלַי לְהָשִׁיט בִּמְהִירוּת אֶת הַסִּירָה.

– מַשְׁמָע, שֶׁהִנְּךָ נֶחְפַּז?

אִילְיָה בְּרוֹשׁ נָשַׁךְ אֶת שְׁפָתָיו כְּמִצְטַעֵר עַל שֶׁגִּלָּה אֶת סוֹדוֹ.

– אִם נֶחְפָּז אֲנִי אוֹ לֹא – עָנָה נִמְרָצוֹת – זֶה עִנְיָנִי שֶׁלִּי. אַךְ וַדַּאי תּוֹדֶה שֶׁאִם אֶקַּח אֶצְלְךָ חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְלוֹרִין בְּעַד שָׁעָה שֶׁל דִּיּוּג לְיוֹם הֲרֵי זֶה כִּגְנֵבָה מַמָּשׁ.

– לֹא, הֲרֵי עַתָּה יָדוּעַ לִי כְּבָר הַדָּבָר – עָנָה הַזָּר בְּשֶּׁקֶט.

– בְּכָל אֹפֶן – עָנָה אִילְיָה בְּרוֹשׁ – עָלַי לְהִתְחַיֵּב אֵפוֹא לָדוּג דָּגִים שָׁעָה לְיוֹם. וְגַם עַל כָּךְ אֵינִי רוֹצֶה לְהִתְחַיֵּב. רוֹצֶה אֲנִי לִהְיוֹת אִישׁ חָפְשִׁי.

– הָיָה תִהְיֶה אִישׁ חָפְשִׁי – עָנָה הַזָּר. – עֲסֹק בְּדַיִג כָּל־אֵימַת שֶׁתִּרְצֶה. יָדוּעַ לִי כִּי דַּיָּג מֻמְחֶה אַתָּה וּשְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ הַשְׁלָכוֹת הַחַכָּה הַמַּיְמָה תַּכְנֵסְנָה וַדַּאי הַכְנָסָה יָפָה; וְלָכֵן כְּדַאִי לִי הַדָּבָר. אֲנִי עוֹמֵד עַל הַחְלַטָתִי לְשַׁלֵּם לְךָ חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְלוֹרִין מֵרֹאשׁ, כְּלוֹמַר אֶלֶף פְלוֹרִין יַחַד עִם הוֹצָאוֹת הַשַּׁיִט.

– וְאַף אֲנִי עוֹמֵד עַל הַחְלָטָתִּי לְסָרֵב לְהַצָּעָתְךָ.

– אֲנִי שׁוּב חוֹזֵר עַל שְׁאֵלָתִי: מַדּוּעַ וְלָמָּה?

שְׁאֵלָה זוֹ הִרְגִּיזָה אֶת בְּרוֹשׁ. אִם כִּי הוּא אָדָם נוֹחַ וְשָׁקֵט יָצָא מִכֵּלָיו.

– מַדּוּעַ וְלָמָּה? – עָנָה בְּהִתְרַגְּזוּת – דּוֹמַנִי שֶׁכְּבָר נִמַּקְתִּי לְךָ אֶת הַסִּבָּה. אַךְ מְאַחַר שֶׁאַתָּה לוֹחֵץ עָלַי וְשׁוֹאֵל “מַדוּעַ”, אֶעֱנֶה לְךָ גְּלוּיּוֹת: אֵינִי רוֹצֶה שֶׁבִּלְעָדַי יִהְיֶה עוֹד מִישֶׁהוּ בַּסִּירָה. שׁוּם אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְאַלְּצֵנִי שֶׁלֹּא אֶתְבּוֹדֵד.

– וַדַּאי – עָנָה הַזָּר וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ כְּאִלּוּ נִדְבַּק אֵלָיו – אַךְ אַף אִם אֶסַּע אִתְּךָ הֲרֵי בּוֹדֵד תִּהְיֶה וְתַרְגִּישׁ בִּבְדִידוּתְךָ, לֹא אָזוּז מִמְּקוֹמִי וְלֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אַף מִלָּה, אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ.

– וּבַלַּיְלָה? – עָנָה בְּרוֹשׁ וַחֲמָתוֹ עָלְתָה עַד לְהַשְׁחִית – הֲתַחְשֹׁב שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים יוּכְלוּ לְהִסְתַּדֵּר בְּתָאֵי?

– יֵשׁ בּוֹ דֵי מָקוֹם לִשְּׁנַיִם. וּבִגְלַל אֶלֶף פְלוֹרִין כְּדַאי לְךָ לְהִצְטַמְצֵם קְצָת.

– אִם כְּדַאי אוֹ לֹא – עָנָה בְּרוֹשׁ בְּהִתְרַגְּזוּת גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת – זֶה עִנְיָנִי שֶׁלִּי. אֵינִי רוֹצֶה בָּזֶה, לֹא, אֶלֶף פַּעַם לֹא. דּוֹמַנִי שֶׁהַדָּבָר בָּרוּר עַתָּה.

– בָּרוּר מְאֹד – עָנָה הַזָּר.

– וְלָכֵן?… שָׁאַל אִילְיָה בְּרוֹשׁ בְּהַצְבִּיעוֹ עַל הַחוֹף.

הַזָּר לֹא שָׂם לֵב לִדְבָרָיו, כְּאִלּו לֹא אֵלָיו מִתְכַּוְּנִים. הוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מִקְטֶרֶת וּמִלְאָהּ טַבַּק. קֹר רוּחוֹ זֶה וּבִטְחוֹנוֹ הַפְּנִימִי הֵבִיאוּ אֶת בְּרוֹשׁ לִידֵי יֵאוּשׁ מַמָּשׁ.

– הַמְחַכֶּה אַתָּה לְכָךְ שֶׁאַשְׁלִיכְךָ אֶל הַחוֹף? – קָרָא בְּרוֹשׁ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

הַזָּר סִיֵּם לְמָלֵא אֶת הַמִּקְטֶרֶת.

– לוֹ עָשִׂיתָ כָּךְ, הָיִיתָ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה רַע מְאֹד – אָמַר בְּנַחַת וְלֹא נִכְּרָה כָּל הִתְרַגְּשׁוּת בְּקוֹלוֹ – וּשְׁלֹשָׁה נִמּוּקִים לְכָךְ: רֵאשִׁית, תִּגְרַת בֵּינַיִם הָיְתָה גוֹרֶמֶת לְהִתְעָרְבוּת הַמִּשְׁטָרָה; הָיִינוּ נֶאֱלָצִים אַז לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי קְצִין הַמִּשְׁטָרָה, לְהֵרָשֵׁם וּלְהִזְדַּהוֹת וְלַעֲבֹר חֲקִירָה אֲרֻכָּה. עָלַי לְהוֹדוֹת כִּי דָבָר זֶה לֹא הָיָה גוֹרֵם לִי הֲנָאָה מְרֻבָּה; וְשֵׁנִית, דָּבָר זֶה הָיָה מְעַכֵּב בְּעַד נְסִיעָתְךָ, כִּמְדֻמַּנִי שֶׁאָצָה לְךָ הַדֶּרֶךְ.

הַהֶאֱמִין הַזָּר שֶׁנִּמּוּק זֶה יַשְׁפִּיעַ? אִם בֶּאֱמֶת חָשַׁב כָּךְ, הֲרֵי נְכוֹנָה חָשַׁב. אִילְיָה בְּרוֹשׁ הִתְרַכֵּך בְּבַת אַחַת וְנִדְמֶה הָיָה שֶׁהוּא מוּכָן כְּבָר לִּשְׁמֹעַ אֶת מַסְקָנוֹת הַזָּר. אַךְ הַזָּר, שֶׁעָסוּק הָיָה בְּפִטּוּם הַמִּקְטֶרֶת, לֹא שָׂם לֵב לָרֹשֶׁם שֶׁדְּבָרַיו עָשׂוּ.

הוּא אָמַר לְהַמְשִׁיךְ אֶת שִׂיחָתוֹ, אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע קָפַץ אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה אָדָם שְׁלִישִׁי. אִילְיָה בְּרוֹשׁ, שֶׁעָסוּק הָיָה בְּנַצְחָנוּת, לֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ. הָאִישׁ הֶחָדָשׁ לְבוֹשׁ הָיָה מַדֵּי זָקִיף גֶּרְמַנִי.

– הַאִם אֲדוֹנִי אִילְיָה בְּרוֹשׁ? – שָׁאַל בָּא־כֹּחַ הַמִּשְׁטָרָה.

– כֵּן – עָנָה.

– בְּבַקָּשָׁה לַהִזְדַּהוֹת.

שְׁאֵלָה זוֹ נָפְלָה כִּפְצָצָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל אִילְיָה בְּרוֹשׁ. הוּא הָיָה מְדֻכָּא מְאֹד.

– לְהִזְדַּהוֹת – גִּמְגֵם בְּרוֹשׁ, – אֵין לִי שׁוּם תְּעוּדוֹת זֵהוֹת חוּץ מִמַּעֲטָפָה עִם כְּתָבְתִּי וְקַבָּלָה עַל שְׂכַר דִּירָה. הֲתִסְתַּפֵּק בְּכָךְ?

– אֵין זֶה מַסְפִּיק – עָנָה הַזָּקִיף. – תְּעוּדוֹת זֵהוֹת, מַשְׁמָע: תְּעוּדַת לֵדָה, תְּעוּדַת מְגוּרִים, פִּנְקַס עֲבוֹדָה, תְּעוּדַת זֵהוֹת… הֲיֵשׁ לְךָ תְּעוּדוֹת כָּאֵלוּ?

– לֹא – עָנָה בְּרוֹשׁ בִּדְאָגָה.

– זֶה יִגְרֹם לְךָ לַתִּסְבֹּכֶת וְאִי־נְעִימוֹת גְּדוֹלָה – רָטַן הַזָּקִיף

– לִי? – קָרָא בְּרוֹשׁ בְּהִתְמַרְמְרוּת – אֲנִי אָדָם יָשָׁר, הָאֲמִינָה לִי.

– מֻבְטָחְנִי בְּכָךְ שֶׁאָדָם יָשָׁר הִנְּךָ – עָנָה הַזָּקִיף.

– אֵינִי מְפַחֵד מִפְּנֵי שׁוּם אִישׁ. אַגַּב, הַכֹּל מַכִּירִים אוֹתִי. אֲנִי מְנַצֵּחַ הַתַּחֲרוּת שֶׁבַּאֲגֻדַּת הַדּוּנַאי שֶׁבְּזִיגְמַרִינְגֶן, שֶׁעָלֶיָה כָּתְבָה כָּל הָעִתּוֹנוּת וּבְוַדַּאי אֶמְצָא כַּאן אֲנָשִׁים שֶׁיַּעַרְבוּ לִי.

– אָנוּ נִשְׁתַּדֵּל לְמָצְאָם, אַל תִּדְאַג לְכָךְ – אָמַר הַזָּקִיף, - אַךְ לְעֵת־עַתָּה עָלַי לְהַזְמִינְךָ לָלֶכֶת אִתִּי אֶל קְצִין הַמִּשְׁטָרָה, שֶׁיְּזַהֶה אֶת אִישִׁיּוּתְךָ.

– לִקְצִין הַמִּשְׁטָרָה? – קְרָא בְּרוֹשׁ – בַּמֶּה הוּא חוֹשְׁדַנִי?

– בְּשׁוּם דָּבָר – עָנָה הַזָּקִיף – אַךְ חָזְקָה עָלַי פְּקֻדָּתוֹ לְהָבִיא לְמִשְׁטָרָה כָּל הַשַּׁיָּטִים שֶׁאֵין לָהֶם תְּעוּדוֹת זֵהוֹת. וְכֵוָן שֶׁגַם אַתָּה שַׁיָּט וְאֵין לְךָ הַתְּעוּדוֹת הַדְּרוּשׁוֹת, הֲרֵי עָלֶיִךָ לָגֶשֶׁת לַמִּשְׁטָרָה.

– אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה כֵן! – מִחָה בְּרוֹשׁ.

– פְּקֻדָּה הִיא פְּקֻדָּה – עָנָה הַזָּקִיף.

הַנּוֹסֵעַ הַשֵּׁנִי הִקְשִׁיב לַשִּׂיחָה בְּהִתְעַנְיְנוּת, עַד שֶׁהִסִּיחַ אֶת דַּעְתוֹ מִמִּקְטַרְתּוֹ.

הוּא פָּנָה לַזָּקִיף וְאָמַר:

– וְאִם אֲנִי אֶעֶרְבֶנּוּ, אֶת אִילְיָה בְּרוֹשׁ, הֲתִסְתַּפֵּק בְּכָךְ?

– הַשְּׁאֵלָה הִיא אִם הֶעָרֵב עַצְמוֹ, הוּא אִישִׁיּוּת יְדוּעָה וּמֻכֶּרֶת – עָנָה הַזָּקִיף.

– הִנֵּה תְּעוּדַת הַזֵּהוֹת שֶׁלִּי – אָמַר הַנּוֹסֵעַ וְהִגִּישׁ לַזָּקִיף אֶת תְּעוּדָתוֹ.

הַזָּקִיף עִיֵּן בַּתְּעוּדָה וְיַחֲסוֹ נִשְׁתַּנָּה.

– כֵּן, עַרְבוּת זוֹ אֲנִי מְקַבֵּל – אָמַר. הוּא הֶחֱזִיר אֶת הַתְּעוּדָה לַנּוֹסֵעַ וְיָרַד מֵהַסִּירָה.

– שָׁלוֹם לָכֶם, אֲדוֹנַי – אָמַר וְנִפְרַד בְיִרְאַת כָּבוֹד מֵהַנּוֹסֵעַ.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הָיָה הָמוּם מִמְּאֹרָע מַפְתִּיעַ זֶה וְכֵן מֵאֹפָן הַתָּרַת הַסְּבַךְ. הוּא לֹא גָרַע כָּל הַזְּמַן אֶת עֵינוֹ מֵהַשּׂוֹנֵא־הַזָּקִיף.

בֵּינָתַיִם חָזַר מְלַוֵּהוּ לַשִּׂיחָה שֶׁשֻּׁסְּעָה.

– וְהַנִּמּוּק הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁהַמִּשְׁטָרָה בִּגְלַל סִבּוֹת שֶׁאוּלַי אֵינָן יְדוּעוֹת לְךָ, מַשְׁגִּיחָה יָפֶה יָפֶה עַל הַשַּׁיָּטִים, כְּפִי שָׁרַק זֶה עַתָּה נוֹכַחְתָּ בְּכַךְ. הַהַשְׁגָּחָה הִיא קַפְּדָנִית מְאֹד, וּבְיִחוּד הַלֵאֶה מִכָּאן, וְעַל אַחַת כַּמָּה בְּאַרְצוֹת בּוּלְגַרְיָה, טוּרְקִיָה – מְדִינוֹת סוֹעֲרוֹת הַנִּמְצָאוֹת עַתָּה, מֵרִאשׁוֹן לְיוּלִי, בְּמַצָּב מִלְחָמָה. סָבוּרְנִי, שֶׁלֹּא פַּעַם תּוֹדֶה לַמִּקְרֶה שֶׁנּוֹסֵעַ אִתְּךָ עוֹד אָדָם יָשָׁר בַּעַל הַשְׁפָּעָה רַבָּה.

כִּי נִמּוּק שֵׁנִי זֶה יִקְלַע לַמַּטָּרָה, כְּפִי שֶׁנּוֹכַח לִפְנֵי רְגָעִים אֲחָדִים בְּרוֹשׁ עַצְמוֹ, – בָּזֶה לֹא פִּקְפֵּק הַזָּר אַף רֶגַע. אַךְ הוּא לֹא פִּלֵּל כִּי כֹּה חָזָק יִהְיֶה הָרֹשֶׁם. אִילְיָה בְּרוֹשׁ מוּכָן הָיָה לְהַסְכִּים לִדְבָרָיו אֵלֶּה; הוּא רַק חִפֵּשׂ אֲמַתְלָה לְשָׂנוּי דַּעְתוֹ.

– הַנִּמּוּק הָאַחֲרוֹן – הִמְשִׁיךְ הַזָּר – שֶׁאֲנִי פּוֹנֶה אֵלֶיךָ בְּשֵׁם הַנָּשִׂיא מִיקוֹלֶסְקוֹ. כֵּוָן שֶׁעִנְיַן שֵׁיטְךָ הוּא עִנְיַן הָאֲגֻדָּה, אֵין פֶּלֶא אֵפוֹא שֶׁרוֹצֶה הוּא שֶׁהַהַשְׁגָּחָה עַל בָּצוּעַ מִבְצָעֲךָ יְהֵא בִּידֵי הָאֲגֻדָּה כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְאַשֵּׁר אֶת תֹּם דַּרְכְּךְ וּמִבְצָעֲךָ, כִּי מִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ לְמִיקוֹלֶסְקוֹ עַל תָּכְנִיתִי לְלַוּוֹתְךָ בְּשַׁיִּט זֶה, יִפָּה אֶת כֹּחִי, יִפּוּי מָלֵּא. אֲנִי מִצְטַעֵר עַל שֶׁלֹּא לָקַחְתִּי אִתִּי אֶת מִכְתַּב הַהַמְלָצָה שֶׁל מִיקוֹלֶסְקוֹ, כִּי לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁהִנְּךָ עַקְשָׁן כָּל־כַּךְ.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ נָשַׁם לִרְוָחָה. וְהוּא אָמַר:

– חֳבַל שֶׁלֹּא הוֹדַעְתָּ לִי זֹאת מִיָּד! כִּי אָז הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת הַצָּעָתְךָ.

– וּבְכֵן מְקַבֵּל אַתָּה אֶת הַצָּעָתִי?

– כֵּן.

– טוֹב מְאֹד.

וְהוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶלֶף פְלוֹרִין וּנְתָנָם לִבְּרוֹשׁ.

– הֲלָתֵת לְךָ קַבָּלָה עַל הַכֶּסֶף?

– כִּרְצוֹנְךָ.

הוּא נָתַן לוֹ קַבָּלָה וּבָהּ הָיָה כָּתוּב לֵאמֹר:

"קִבַּלְתִּי שְׁכַר הַדַּיִג שֶׁאָדוּג בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַנְּסִיעָה וְכֵן הוֹצָאוֹת הַשַיֹטִ מֵהָעִיר אוּלְם עַד הַיָּם הַשָּׁחוֹר, סָךְ שֶׁל אָלֶף פְלוֹרִין מֵהָאָדוֹן…

– מֵהָאָדוֹן?… – חָזַר עַל שְׁאֵלָתוֹ שׁוּב בַּהֲרִימוֹ אֶת הָעֵט.

הַנּוֹסֵעַ עִשֵּׁן אֶת מִקְטַרְתּוֹ.

– הַצַּיָּד, רְחוֹב לַיְפְּצִיג 45, וִינָה – עָנָה תּוֹךְ תְּמָרוֹת עָשָׁן שֶׁל הַמִּקְטֶרֶת.

 

פֶּרֶק רְבִיעִי סֶרְגֵי לַדְקוֹ    🔗

מֵבִין הַמְּדִינוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַנִּלְחָמוֹת זוֹ בְּזוֹ עוֹד מִקֶּדֶם קַדְמָתָן, תּוֹפֵס אֶת הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן דְּרוֹם וּדְרוֹם־מִזְרָחָהּ שֶׁל אֵירֹפָּה. בִּגְלַל מַצָּבָן הַגֵּיאוֹגְרָפִי הָיוּ הָאֲרָצוֹת הַלָּלוּ, יַחַד עִם חֵלֶק אַסְיָה, הַמִּשְׂתָּרֵעַ בֵּין הַיָּם הַשָּׁחוֹר וְהָאִינְדוֹס, גֵּיא חִזָּיוֹן לְמִלְחֲמוֹת עַמִּים.

תּוֹשָׁבֵי יַבָּשָׁה זוֹ: צוֹרִים, יְוָנִים, פַּרְסִיִּים, הוּנִים, גּוֹטִים, סְלָבִים, הוּנְגָרִים, תּוּרְקִים וְעוֹד עַמִּים שׁוֹנִים, תָּבְעוּ הַכֹּל אוֹ חֵלֶק מִמְּדִינוֹת אֻמְלָלוֹת אֵלֶּה. בְּלִי לְדַבֵּר כְּבָר עַל שְׁבָטִים פְּרָאִים, שֶׁהָיוּ מִתְפָּרְצִים לְיִשּׁוּב תַּרְבּוּתִי יַצִּיב שֶׁבְּמֶרְכַּז אֵירֹפָּה אוֹ אֵירֹפָּה הַמַּעֲרָבִית, מָקוֹם שָׁם תֻּרְבְּתוּ וְהָיוּ הַיְסוֹד לִלְאֻמִים חֲדָשִׁים, שֶׁקָּמוּ אַחַר כָּךְ.

עִם הָעַמִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁקָּמוּ בְּחֵלֶק תֵּבֵל זֶה נִמְנִים גַּם עַמִּי הַבַּלְקַן: בּוּלְגַרְיָה, יָוָן, רוֹמַנְיָה, סֶרְבְּיָּה, מוֹנְטוֹנֶגְרָה – עַמִּים נוֹצְרִים שֶׁמָּרְדוּ בַּטּוּרְקִים הַמֻּסְלְמִים שֶׁהִגִּיעוּ לְאֵירֹפָּה מֵאַסְיָה בִּשְׁנַת 1356. הַטּוּרְקִים כָּבְשׁוּ אֲרָצוֹת רַבּוֹת וּבֵינֵיהֶן אֶת חֲצִי־אִי הַבַּלְקַן. הָעַמִּים הַבַּלְקַנִיִּים הִתְמָרְדוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּטּוּרְקִים עַד שֶׁבַּסּוֹף הִצְלִיחוּ בִּשְׁנַת 1875 לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵעֹל הַטּוּרְקִים, אַךְ עוֹד נִשְׁאֲרוּ אֲזוֹרִים סְלָבִיִּים־נוֹצְרִיִּים שֶׁטֶּרֶם נִשְׁתַּחְרְרוּ מֵעֹל טוּרְקִיָה.

בְּרוֹשְׁצ’וּק, מֶרְכָּז בּוּלְגָרִי חָשׁוּב, שֶׁשָּׁכַן לְיַד הַדּוּנַאי, כִּמְעַט מִמּוּל הָעִיר הָרוֹמַנִית דְּז’וֹרְדְזַ’ב, נִמְסַר הַשִּׁלְטוֹן, בְּלִי כָּל הִתְנַגְּדוּת, לִידֵי הַנַּוָּט סֶרְגֵי לַדְקוֹ. מַנְהִיג טוֹב מִמֶּנוּ קָשֶׁה הָיָה בֶּאֱמֶת לִמְצֹא.

כְּבֶן שְׁלֹשִׁים, גְּבַהּ קוֹמָה, בַּעַל שֵׂעָר צָהֹב שֶׁל סְלָבִי צְפוֹנִי, חַזָק מְאֹד, זָרִיז וּסְפּוֹרְטַאי מְצֻּיָּן – הָיָה סֶרְגֵי לַדְקוֹ. הוּא הָיָה מְחוֹנָן בְּכָל הַמַּעֲלוֹת הַגּוּפָנִיּוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לְמַנְהִיג טוֹב, אַךְ מִלְבַדָּן חוֹנַן גַּם בְּמַעֲלוֹת רוּחָנִיּוֹת וּמוּסָרִיּוֹת, הַדְּרוּשׁוֹת לְכָל מַנְהִיג: מֶרֶץ וְכֹחַ וְהַחְלָטָה וְאַהֲבָה וּמְסִירוּת לִבְלִי גְבוּל לְמוֹלַדְתּוֹ.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ נוֹלַד בְּרוֹשְׁצ’וּק וְהוּא עָבַד כְּנַוָּט עַל נְהַר הַדּוּנַאי. בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא עָסַק בְּשַׁיִּט הָיָה עוֹסֵק בְּדַיִג וְהִצְטַיֵּן בּוֹ כְּשֵׁם שֶׁהִצְטַיֵּן בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים. הַכְנָסוֹת הַדַּיִג, יַחַד עִם שְׂכַר הַנַּוָּטוּת, בִּסְּסוּ אֶת קִיּוּמוֹ בִּסּוּס יָפֶה.

כֵּוָן שֶׁהַשַיִט וְהַדַּיִג הִכְרִיחוּהוּ לְבַלּוֹת אֶת רֹב זְמַנּוֹ בַּדּוּנַאי, הִתְקַשֵּׁר מְאֹד לַנָּהָר הַזֶּה. לִצְלֹחַ אֶת הַדּוּנַאי לְיַד רוֹשְּׁצ’וּק, שֶׁהָיָה רָחָב מְאֹד, הָיָה בְעֵינָיו כְּמִשְׂחַק יְלָדִים. אֶת מַעֲשֵׂי הַהַצָּלָה הַמְרֻבִים שֶׁלּוֹ אֵין בְּכֹחַ אִישׁ לְסָפְרָם וּלְסִפְּרָם.

חַיָּיו הַנּוֹעֲזִים וְהַיְשָׁרִים הָאֵלֶּה הִקְנוּ לוֹ פִּרְסוּם רַב בְּרוֹשְׁצ’וּק עוֹד לִפְנֵי הַמְּהוּמוֹת, שֶׁקָּמוּ בְּשֶׁל דִּכּוּי הַטּוֹרְקִים. הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה יְדִידִים, שֶׁאַף לֹא הִכִּירָם, אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּבִטְחָה, שֶׁלִּוּלֵא אִיבַן סְטְרִיגָה, כִּי אָז הָיוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי רוֹשְׁצ’וּק יְדִידָיו הַטּוֹבִים.

אִיבַן סְטְרִיגָה הָיָה בֶּן מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל סֶרְגֵי לַדְקוֹ, שֶׁהָיָה נִגּוּדוֹ הַגָּמוּר.

לֹא הָיְתָה בֵּינֵיהֶם שׁוּם קִרְבַת מִשְׁפָּחָה וּבְכָל זֹאת הָיוּ פְּנֵיהֶם דּוֹמוֹת.

הֵן לַדְקוֹ וְהֵן סְטְרִיגָה הָיוּ שְׁנֵיהֶם גְּבוֹהִים, רַחֲבֵי גֶּרֶם, אֵיתָנִים וּבַעֲלֵי שֵׂעָר וְזָקָן בְּהִירִים. וּבְכָל זֹאת הָיָה הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם. פְּנֵי לַדְקוֹ הָיוּ עֲדִינִים וִישָׁרִים, וְאִלּוּ פְּנֵי סְטְרִיגָה הִבִּיעוּ מֶרֶץ וְאַכְזְרִיּוּת.

בְּמוּבָן הַמּוּסָרִי הָיוּ הַהֶבְדֵּלִים גְּדוֹלִים עוֹד יוֹתֵר. כְּכָל שֶׁהַכְנָסוֹת לַדְקוֹ הָיוּ גְלוּיּוֹת וִידוּעוֹת כֵּן הָיוּ הַכְנָסוֹת סְטְרִיגָה בִּבְחִינַת מִסְתּוֹרִין, הַכְנָסוֹת שֶׁבִּזְבְּזָן בְּיָד רְחָבָה. בַּשֵּׁל חֹסֶר יְדִיעָה בְּרוּרָה עַל אוֹדוֹת הַכְנָסוֹתָיו נִתְפַּשְׁטוּ שְׁמוּעוֹת שׁוֹנוֹת. סִפְּרוּ שֶׁסְטְרִיגָה הוּא בּוֹגֵד בְּעַמּוֹ וּבְאַרְצוֹ וכֹּי הוּא מְרַגֵּל שָׂכִיר אֵצֶל הַטּוּרְקִים; סִפְּרוּ שֶׁלֹּא זֶה בִּלְבַד שֶׁהוּא מְרַגֵּל, כִּי אִם גַּם מַבְרִיחַ סְחוֹרוֹת בַּגְּבוּלוֹת, וְכִי הוּא מַבְרִיחַ סְחוֹרוֹת רוֹמַנְיָה לְבּוּלְגַרְיָה וּלְהֵפֶךְ בְּלִי מֶכֶס; אף הוֹסִיפוּ וְסִפְּרוּ כִּי כָּל זֶה כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הוּא לְעֻמַּת “מַעֲשִׂים טוֹבִים” אֲחֵרִים שֶׁלּוֹ. סִפְּרוּ, תּוֹךְ נַעֲנוּעַ רֹאשׁ, כִּי עִקַּר הַכְנָסוֹתָיו הֵן מִשֹּׁד וְהִתְנַפְּלוּיּוֹת; כֵּן סִפְּרוֹ ש… אַךְ מַה לֹא סִפְּרוּ? הָאֱמֶת הִיא שֶׁשּׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע עַל מַעֲשָׂיו וְהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַבַּר־נַשׁ הַהַרְפַּתְקָן הַזֶּה. יָדוּעַ רַק זֹאת, שֶׁהָיָה זָרִיז מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא נִתְפַּס מֵעוֹלָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. כָּל הַסְּפּוּרִים הַלָּלוּ סֻפְּרוּ בַּחֲשַׁאִי. שׁוּם אִישׁ לֹא הָיָה מֵעֵז לְחַוּוֹת בְּגָלוּי אֶת דַּעְתוֹ עַל הָאִישׁ שֶׁבְּחֻצְפָּתוֹ וְשִׂנְאָתוֹ הָיָה מְסֻכָן מְאֹד, לְכָל אִישׁ וָאִישׁ. סְטְרִיגָה יָכוֹל הָיָה אֵפוֹא לְהַעֲמִיד פָּנִים כְּתָּם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְלֹא כְלוּם, כִּי מְדַבְּרִים בּוֹ “נִכְבָּדוֹת”.

נִדְמֶה הָיָה שֶׁבֵּין טִפּוּס כָּזֶה וּבֵין לַדְקוֹ הַשֶּׁקֶט אֵין שׁוּם קֶשֶׁר, וְאָכֵן זְמַן רַב לֹא יָדַע אִישׁ עַל רֵעֵהוּ דָּבָר, פְּרָט לְשִׂיחוֹת הַקָּהָל. לְפִי הַהִגָּיוֹן לֹא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם שׁוּם קֶשֶׁר וְקָרְבָה. אַךְ הִגָּיוֹן לְחוּד וְגוֹרַל חַיִּים לְחוּד. נִרְאֶה שֶׁנִּגְזַר מִלְמַעֲלֵה שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלֶּה יִפָּגְשׁוּ פָּנִים אֶל פָּנִים כְּשׂוֹנְאִים נוֹרָאִים.

נַטַשָׁה גְרֶגוֹרֶבִיץ, יְפֵהפִיָּה מְפַרְסֶמֶת בְּעִירָהּ, הָיְתָה כְּבַת עֶשְׂרִים. תְּחִלָה דָרָה עִם אִמָּהּ וְאַחַר כָּךְ לְבַדָּה בִּשְׁכֵנוֹת עִם לַדְקוֹ שֶׁהִכִּירַתּוֹ מִיַּלְדוּתָהּ. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִפְנֵי הַזְּמַן שֶׁבּוֹ מַתְחִיל סִפּוּרֵנוּ זֶה, נָפַל אָבִיהָ בִּידֵי הַטּוּרְקִים וֵזֶכָר הָרֶצַח הָאָיֹם הַהוּא מַקְפִּיא גַּם עַתָּה אֶת הַדָּם בְּעוֹרְקֵי אוֹהֲבֵי הַמּוֹלֶדֶת הַמְדֻכָּאִים וְהַמֻּשְׁמָצִים. הָאַלְמָנָה, שֶׁבַּעְלָהּ הַמְפַרְנֵס נִלְקַח מִמָּנֶה, הִתְפַּרְנְסָה מִמְּלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, מֵרִקְמָה וְאִזּוּר, הַמְּקַשְּׁטִים אֶת הַשְּׂמָלוֹת שֶׁל נָשֵׁי הַסְּלָבִים.

יָדוּעַ הוּא כִּי כָּל מְהוּמָה פּוֹגַעַת בְּעִקָּר בַּשְּׁכָבוֹת הָעֲנִיּוֹת וְהֵן הַסּוֹבְלוֹת בְּיוֹתֵר; הָאַלְמָנָה הָרוֹקֶמֶת הָיְתָה וַדַּאי סוֹבֶלֶת מְאֹד בְּשֶׁל הַמְּהוּמוֹת וְהֵמְּרִידוֹת הָרַבּוֹת לוּלֵא לַדְקוֹ שֶׁבָּא, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, לְעֶזְרָתָהּ בְּצוּרָה עֲדִינָה וּצְנוּעָה. מְעַט מְעַט נִתְקַשְׁרוּ קִשְׁרֵי יְדִידוּת יָפִים בֵּין לַדְקוֹ וּשְׁתֵּי הַנָּשִׁים: הָאֵם וְהַבַּת.

כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה הָיָה מְבַלֶּה בְּבֵיתָן. אֶת רֹב הָעֲרָבִים הָיָה מֵסֵב, לְיַד הַמֵּיחַם שֶׁבְּבֵיתָן, וְלֹא פַּעַם הָיָה מַזְמִינָן לְטִיּוּל אוֹ לְדִיּוּג.

וְכַאֲשֶׁר הָאַלְמָנָה חָלְתָה, מִקֹּצֶר רוּחַ וַעֲבוֹדָה קָשָׁה, וּמֵתָה טִפֵּל לַדְקוֹ בַּיְתוֹמָה כְּבַאֲחוֹתו מַמָּשׁ.

כַּךְ אֵיפוֹא פָּרְחָה הָאַהֲבָה בְּלִבּוֹת הַזּוּג הַצָּעִיר. סְטְרִיגָה אַף הֵחִישׁ אֶת הַדָּבָר.

פַּעַם בִּרְאוֹת סְטְרִיגָה אֶת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, “יְפֵהפִיַּת רוֹשְצ’וּק”, הִתְאַהֵב בָּהּ מְאֹד. בָּטוּחַ בְּנִצְחוֹנוֹ, הוֹפִיעַ בְּבֵיתָהּ וּבְלִי שְׁהִיּוֹת וְהַקְדָּמוֹת מְרֻבּוֹת בִּקֵּשׁ אֶת יָדָהּ. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו שֶׁנִּתְקַל בְּסֵרוּב מֻחְלָט. נַטַשָׁה, לַמְרוֹת זֹאת שֶׁיָּדְעָה כִּי גֶּחָלִים הִיא חוֹתָה עַל רֹאשָׁהּ, הִכְרִיזָה כִּי בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא תַסְכִּים לְהִנָּשֵׂא לוֹ. בְּכָל זֹאת הוֹפִיעַ סְטְרִידָה שׁוּב.

מִשֶּׁבָּא בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית לֹא קִבְּלּוּ כְּלַל אֶת פָּנָיו.

אַז תְּקָפַתּוּ חַמַּת זַעַם וְהוּא שָׁפַךְ חֲרָפוֹת וְגִּדוּפִים וּקְלָלוֹת עַל רֹאשׁ הַנַּעֲרָה; דָּבָר זֶה כֹּה הִפְחִיד אֶת נַטַשָׁה עַד שֶׁרָצָה חִישׁ לְבֵיִת לַדְקוֹ וְסִפְרָה לוֹ כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָה. אַף לַדְקוֹ נִתְמַלֵּא, לֹא פָּחוֹת מִסְטְרִיגָה, חֲמַת זַעַם, וְאַף הוּא שָׁפַךְ חֲרָפוֹת, גִּדוּפִים וּקְלָלוֹת עַל הָאִישׁ שֶׁהֵעֵז לָתֵת אֶת עֵינוֹ בְּנַטַשָׁה.

אַךְ מְעַט מְעַט נִרְגַּע. נַטַשָׁה הִבְטִיחָה לוֹ לְלַדְקוֹ, שֶׁלֹּא תִּתְחַתֵּן עִם שׁוּם אִישׁ מִלְבַדּוֹ.

מִשֶּׁנּוֹדַע הַדָּבָר לִסְטְרִיגָה כִּי עוֹמֶדֶת הִיא לְהִתְחַתֵּן עִם לַדְקוֹ, תְּקָפוֹ טֵרוּף מַמָּשׁ. הוּא הוֹפִיעַ בְּבֵיִת נַטַשָׁה וְאִיֵּם עָלֶיָה בְּאִיּוּמִים שׁוֹנִים. אַז הִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְנוֹדַע לוֹ, כִּי עַתָּה שׁוּב אֵינָהּ לְבַדָּה, יֵשׁ לָהּ יָדִיד שֶׁיָּגֵן עָלֶיָה.

סְטְרִיגָה, שֶׁהָיָה כֹה גֵאֶה עַל כֹּחִו וּגְבוּרָתוֹ, נֶעֱלַב עַד הַיְסוֹד בּוֹ, עַל שֶׁנֻּצַּח וְעַל שֶׁקָּם לוֹ בְּדַרְכּוֹ יָרִיב קָשֶׁה וְהוּא הֶחְלִיט לִנְקֹם בּוֹ אֶת נִקְמָתוֹ. יַחַד עִם אֲחֻזַּת מֵרֵעָיו, הַרְפַּתְקָנִים כָּמוֹהוּ, אָרַב בְּאַחַד הָעֲרָבִים לְלַדְקוֹ, שֶׁשָּׁט אָז לְאֹרֶךְ חוֹף הַנָּהָר. הֵם הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בְּסַכִּינִים בִּידֵיהֶם וְאָמְרוּ לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ. אַךְ הִתְנַפְּלוּת זוֹ לֹא עָלְתָה בִּידֵיהֶם. לַדְקוֹ בְּמָשׁוֹט בַּיָד הִכְרִיחָם לָסֶגֶת אָחוֹר; וּסְטְרִיגָה נִמְלַט בָּעוֹר שִׁנָּיו.

לָקַח זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ לַדְקוֹ הִשְׁפִּיעַ עַל סְטְרִיגָה וּמֵאַז חָדַל לַחֲרֹשׁ מְזִמּוֹת. לַדְקוֹ הִתְחַתֵּן עִם נַטַשָׁה ב־1875 וּמֵאָז שָׂרַר שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה בִּמְעוֹנָם.

בְּרֵאשִׁית 1876 פָּרַץ הַמֶּרֶד בְּבּוּלְגַרְיָה. הָאַהֲבָה הַעֲמֻקָּה שֶׁסֶּרְגֵי רָחַשׁ לְאִשְׁתּוֹ לֹא הָיָה בְּכֹחָהּ לְדַכֵּא אֶת אַהֲבָתוֹ לְמוֹלַדְתּוֹ. הוּא הִתְחַבֵּר אֶל הַמּוֹרְדִים וְתִכֵּן תָּכְנִיּוֹת אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת מוֹלַדְתּוֹ.

רֵאשִׁית כָּל הָיָה עֲלֵיהֶם לְהָכִין נֶשֶׁק רַב. צְעִירִים רַבִּים צָלְחוּ אֶת הַנָּהָר וְעָבְרוּ לְרוֹמַנְיָה וְאַף לְרוּסְיָה כְדֵי לְהַשִּׂיג שָׁם נֶשֶׁק. אַף סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה בֵּינֵיהֶם. בְּלֵב שָׁבוּר אַךְ בְּהַחְלָטָה נְחוּשָׁה כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ, יָצָא לְדַרְכּוֹ אִם כִּי עַל־יְדֵי־כָּךְ הֶעֱמִיד בְּסַכָּנָה אֶת חַיֵּי אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה – סַכָּנָה הַמְּרַחֶפֶת תָּמִיד עַל רֹאשׁ מַנְהִיג מֶרֶד.

הַמַּחְשָׁבָה עַל אוֹדוֹת סְטְרִיגָה הָאָיֹם עוֹד הִגְדִּילָה אֶת פַּחְדּוֹ, אוּלַי יְנַצֵּל בֶּן בְּלִיַּעַל זֶה אֶת הֵעָדְרוֹ וְיִרְצֶה לְהַנְחִית מַהֲלֻמַּת מָוֶת עַל אִשְׁתּוֹ. אַךְ סֶרְגֵי לַדְקוֹ לֹא פִּקְפֵּק וְלֹא הִסֵּס מִלִּנְסֹעַ. אַגַּב, זֶה חֳדָשִׁים אֲחָדִים נֶעֶלְמוּ עִקְּבוֹת סְטְרִיגָה. נִרְאֶה שֶׁעָזַב אֶת מוֹלַדְתּוֹ לְתָמִיד.

אִם לְהַאֲמִין לַשְּׁמוּעוֹת שֶׁהֶעֱבִירוּ עָלָיו, הֲרֵי עָבַר צָפוֹנָה וְשָׁם, יַחַד עִם כְּנוּפְיָה, הוּא עוֹרֵךְ מַסְעוֹת שֹׁד וְרֶצַח, אַךְ לֹא נִתְגַּלוּ עִקְבוֹתָיו.

בְּכָל אֹפֶן בָּרוּר הָיָה שֶׁסְטְרִיגָה נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ. וְאָכֵן נַטַשָׁה יָשְׁבָה בְּשֶׁקֶט וְשַׁלְוָה בְּלִי פַּחַד.

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר חָזַר לַדְקוֹ, אַךְ אַחַר כָּךְ הֻכְרַח שׁוּב לִנְסֹעַ וְלִזְמַן אָרֹךְ.

הַעֲבָרַת הַנֶּשֶׁק מֵרוּסְיָה דֶּרֶךְ רוֹמַנְיָה וְהוּנְגַרְיָה הִתְנַהֲלָה בִּכְבֵדוּת, בְּשֶׁל הֵעָדֵר רַכָּבוֹת, בַּיָּמִים הָהֵם, בַּאֲרָצוֹת אֵלּוּ. הַמּוֹרְדִים הַבּוּלְגָרִים הֶחְלִיטוּ אֵפוֹא לְרַכֵּז אֶת כָּל מְלַאי הַנֶּשֶׁק בְּבּוּדַפֶּסְט וּמִשָּׁם לְהַעֲבִירוֹ דָּרַך הַדּוּנַאי לְבּוּלְגַרְיָה.

לַדְקוֹ, שֶׁעָלָיו הוּטַל תַּפְקִיד זֶה, יָצָא מִיָּד בָּעֶרֶב לְדַרְכּוֹ. בְּלִוְיַת בֶּן מוֹלַדְתּוֹ שֶׁעָמַד לְהַחֲזִיר אֶת הַסִּירָה לַחוֹף הַבּוּלְגָרִי, עָבַר לַדְקוֹ בְּסִירָה אֶת הַנָּהָר כְּדֵי לְהַגִיעַ בְּהֶקְדֵּם לְרוֹמַנְיָה וּמִשָּׁם לְבּוּדַפֶּסְט. בִּשְׁעַת הַעֲבָרָה זוֹ אֵרְעָה תַּקְרִית שֶׁעָצְרָה אֶת שְׁלִיחַ הַמּוֹרְדִים.

בִּהְיוֹת הַסִּירָה כַּחֲמִשִּׂים מֶטֶר מֵהַחוֹף, נִשְׁמְעָה פֶּתַע יְרִיָּה שֶׁכֻוְנָה וַדַּאי אֵלָיו, כִּי הַכַּדּוּר חָלַף מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. לַדְקוֹ הָיָה מְשֻׁכְנָע שֶׁמַּעֲשֶׂה סְטְרִיגָה הוּא וְאַף נִדְמֶה לוֹ שֶׁרָאָה כְּעֵין דְּמוּת הַדּוֹמָה לִדְמוּת סְטְרִיגָה.

מִשֶּׁשָּׁמַע אֶת קוֹל הַיְרִיָּה, הִשְׁתַּטַּח עַל קַרְקָעִית הַסִּירָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגַּע בּוֹ הַכַּדּוּר הַשֵּׁנִי וּבִמְשׁוֹטוֹ הֵשִׁיט אֶת הַסִּירָה לְכִוּוּן הָעֲיָרָה הָרוֹמַנִית דְּז’וֹרְדְזֶ’ב.

בְּהַגִּיעוֹ לְבּוּדַפֶּסְט קָשַׁר קְשָׁרִים עִם שְׁלִיחֵי הַצַּאר שֶׁהִגִּיעוּ לְבּוּדַפֶּסְט וּלְוִינָה. וְנֶשֶׁק רַב הֵחֵל לִזְרֹם לְבּוּלְגַרְיָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה מְקַבֵּל מִכְתָּבִים תְּכוּפִים מֵאִשְׁתּוֹ, עַל פִּי כְּתֹבֶת סוֹדִית בְּרוֹמַנְיָה. תְּחִלָּה הָיוּ הַמִּכְתָּבִים מַרְגִּיעִים וְטוֹבִים, וְאִלּוּ בִּרְבוֹת הַיָּמִים הָיָה תָכְנָם מַדְאִיג. בָּרוּר הָיָה שֶׁהִלְשִׁינוּ, לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַטּוּרְקִיִּים עַל לַדְקוֹ, כִּי הַמִּשְׁטָרָה פָּרְצָה לְבֵיתוֹ וְעָרְכָה שָׁם חִפּוּשׂ – אַגַּב לְלֹא תּוֹצָאוֹת. וְלָכֵן לוֹ חָזַר עַתָּה לַדְקוֹ לְבּוּלְגַרְיָה, הֲרֵי זֶה הָיָה כְּעֵין אִבּוּד לָדַעַת מַמָשׁ… הַשִּׁלְטוֹנוֹת יָדְעוּ יָפֶה מִיהוּ וּמָהֵם מַעֲשָׂיו עַתָּה. הֵם עָקְבוּ אַחֲרָיו יוֹמָם וָלַיְלָה וְלוּ הָיָה מִתְגַּלֶּה כִּי אָז הָיָה נֶאֱסָר מִיָּד. לַדְקוֹ הֻכְרַח אֵפוֹא לְהִתְעַכֵּב בְּחוּץ־לָאָרֶץ עַד פְּרוֹץ הַמֶּרֶד בְּבּוּלְגַרְיָה וְאָז יַחֲזֹר. וְלֹא יִגְרֹם אֵפוֹא בֵּינְתַיִם אִי־נְעִימוֹת לְאִשְׁתּוֹ וּלְעַצְמו.

שְׁעַת הַמֶּרֶד הַגִּיעָהּ בִּמְהֵרָה. בּוּלְגַרְיָה הִתְקוֹמְמָה בְּחֹדֶשׁ מַאי. הַמֶּרֶד הִתְפָּרֵץ לִפְנֵי זְמַנּוֹ, לְדַעַת לַדְקוֹ שֶׁחָזָה מֵרֹאשׁ אֶת הַתּוֹצָאוֹת הָרָעוּת שֶׁל מֶרֶד חִפָּזוֹן זֶה.

אִם כִּי הִתְנַגֵּד לִמְרִידַת בֹּסֶר זוֹ, חָשׁ מִיָּד לְעֶזְרַת מוֹלַדְתּוֹ. הָרַכֶּבֶת הֱבִיאַתְהוּ לְזוֹמְבּוֹר, הָעִיר הַהוּנְגָרִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלְּיַד הַדּוּנַאי וּמִשָּׁם שָׁט בְּסִירָה.

הַיְּדִיעוֹת שֶׁקִּבֵּל בְּזוֹמְבּוֹר הִכְרִיחוּהוּ לְהַפְסִיק אֶת מַסָּעוֹ. חֲשְׁשׁוֹ נִתְקַיֵּם, הַמֶּרֶד דֻּכָּא חִישׁ מְהֵרָה בְּאֶגְרוֹף בַּרְזֶל. לַדְקוֹ הֻכְרַח לְהִתְיַשֵּׁב זְמַנִּית בַּעֲיָרָה קְטַנָּה.

נַטַשָׁה הִסְכִּימָה לְהַחְלָטָתוֹ זוֹ. הַשְׁגָּחַת הַמִּשְׁטָרָה עַל בֵּיתוֹ בְּבּוּלְגַרְיָה הִתְגַּבְּרָה מְאֹד וְהָיְתָה כֹּה חֲמוּרָה עַד שֶׁנַּטַשָׁה רָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ כַּאֲסִירָה מַמָּשׁ.

לַדְקוֹ שֶׁיָּשַׁב בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה, כִּי הַסְפָּקַת הַנֶּשֶׁק הֻפְסְקָה עַתָּה, לְאַחַר דִּכּוּי הַמֶּרֶד, סָבַל עִנּוֵּיי נֶפֶשׁ רַבִּים, וּלְמַרְבֶּה הַצַּעַר חָדַל לְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵאִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה. אֵין לְתָאֵר אֶת זַעְמוֹ וַחֲרוֹנוֹ וּמְצוּקַת נַפְשׁוֹ. אַגַּב, בָּרִאשׁוֹן לְיוּלִי הִכְרִיזָה סֶרְבִּיָּה מִלְחָמָה עַל טוּרְקִיָה, וּמֵאָז רָחֲשָׁה וְשָׁקְקָה סְבִיבַת הַדּוּנַאי צָבָא רַב. מוּבָן בִּמְקוֹם שָׁם צָבָא רַב שָׁם גַּם יִקְרוּ פְּגָעִים שׁוֹנִים. וְלַדְקוֹ חָשַׁשׁ שֶׁמָּא נָפְלָה נַטַשָׁה קָרְבַּן לַמְּהוּמוֹת שֶׁפָּרְצוּ, אוֹ שֶׁנֶּאֶסְרָה בִּידֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַטּוֹרְקִים כְּבַת־תַעֲרֹבֶת, אוֹ כְּשֻׁתֶּפֶת לְבַעְלָהּ בַּמֶרֶד.

לְאַחַר חֹדֶשׁ שֶׁל הֶעְדֵּר כָּל יְדִיעָה מֵאִשְׁתּוֹ הֶחְלִיט, לַמְרוֹת כָּל הַסַּכָּנָה שֶׁבַּדָּבָר, לַעֲבֹר לְבּוּלְגַרְיָה כְדֵי לָדַעַת מַה שְׁלוֹם אִשְׁתּוֹ.

בְּכָל זֹאת הָיָה עָלָיו לִנְהֹג זְהִירוּת רַבָּה מְאֹד. כִּי לוֹ נָפַל בִּידֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַטּוּרְקִיִּים לֹא הָיָה מֵפִיק כָּל תּוֹעֶלֶת מִנְסִיעָתוֹ זוֹ.

יֵשׁ טַעַם לִנְסִיעָתוֹ לְבּוּלְגַרְיָה רַק אִם יַצְלִיחַ לְהִתְהַלֵּךְ שָׁם חָפְשִׂי, לַמְרוֹת עֵינָהּ הַפְּקוּחָה שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה.

לַדְקוֹ הִרְהֵר בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים אֵיךְ לְבַצֵּעַ אֶת תָּכְנִיתוֹ. לְבַסּוֹף מָצָא דֶרֶך וְלֹא גִלָּה אוֹתָהּ לְאִישׁ.

הֲתִצְלַח? יָמִים יַגִּידוּ.

מַהִי תָּכְנִיתוֹ, וּמַהִי הַסַּכָּנָה שֶׁעָלָיו הָיָה לַעֲמֹד בָּהּ, וּמַהוּ הַקֶּשֶׁר בֵּין הַמְאֹרָעוֹת בְּבּוּלְגַרְיָה עִם הַתַּחֲרוּת בְּזִיגְמַרִינְגֶן – עַל כָּל אֵלֶּה יִמְצָא הַקּוֹרֵא תְּשׁוּבָה בַּפְּרָקִים הַבָּאִים.

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: קַרְל דְּרַגוֹז'    🔗

כַּאֲשֶׁר קִבֵּל הַצַּיָּד אֶת הַקַּבָּלָה, הִסְתַּדֵּר בַּסִּירָה “עִם כָּל הַנּוֹחִיּוּת”, הוּא שָׁאַל לָאַרְגָּז שֶׁעָלָיו יִשְׁכַּב, וּמִיָּד נֶעְלַם מֵאֲחוֹרֵי הַסֻּכָּה, בְּלָקְחוֹ אִתּוֹ אֶת מִזְוַדְתּוֹ. כַּעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת יָצָא מֵהַסֻּכָּה לָבוּשׁ מַלְבּוּשֵׁי דַּיָּג – מָתְנְיָּה, מַגָּפַיִם גְּבֹהִים וְכוֹבַע שׁוּעָלִים. וְהוּא נִרְאָה אָז כְּעֵין כְּפִילוֹ שֶׁל אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

מִשֶּׁיָּצָא מֵהַסֻּכָּה תָּמַהּ שֶׁאִילְיָה בְּרוֹשׁ נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ. אַךְ כֵּוָן שֶׁהִבְטִיחַ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל שׁוּם שְׁאֵלוֹת לֹא שָׁאַל אַף עַתָּה דָבָר. אִילְיָה בְּרוֹשׁ חָזַר כַּעֲבֹר מַחֲצִית הַשָּׁעָה. אִילְיָה אָמַר לוֹ, כִּי שִׁגֵּר הוֹדָעוֹת לְעִתּוֹנִים עַל בּוֹאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִפְנוֹת עֶרֶב, לָעִיר נַיְשְׁטַט וּבְיוֹם רְבִיעִי לְרַטִיסְבּוֹן. בְּרוֹשׁ הִבִּיעַ אֶת צַעֲרוּ עַל שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהִתְעַכֵּב, בַּדֶּרֶךְ לִשְׁתֵּי הֶעָרִים הַלָּלוּ, גַּם בְּעָרִים אֲחֵרוֹת, כְּגוֹן נַיְבּוּרְג וְאִינְגוֹלְשְׁטַט, שֶׁהֵן עָרִים גְּדוֹלוֹת, אַךְ אֵינָן כְּלוּלוֹת בְּתָכְנִית הַחֲנִיָּה שֶׁלּוֹ.

הַצַּיָּד לֹא עָמַד עַל דַּעְתוֹ וְלֹא דָּרַשׁ לַחֲנוֹת דַּוְקָא בֶּעָרִים הָאֵלֶּה. לְהֵפֶךְ, הוּא הִסְכִּים לְדַעַת בְּרוֹשׁ וְהִבְטִיחַ לוֹ שׁוּב שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנָיו.

כַּעֲבֹר זְמַן־מָה יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל סַפְסָל וְסַעֲדוּ אֶת לִבָּם. וּבְרוֹשׁ טַעַם מֵהַבָּשָׂר הַמְעֻשָּׁן הַטּוֹב שֶׁהֵבִיא חֲבֵרוֹ לִנְסִיעָה.

הַלַּיְלָה עָבַר בְּלִי שׁוּם מְאֹרָעוֹת. לִפְנֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ הִתִּיר בְּרוֹשׁ בִּזְהִירוּת אֶת הַחֶבֶל, כְדֵי לֹא לְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ הַשָּׁקּוּעַ בְּתַרְדֵּמָה עַזָּה.

מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְלֵב הַנָּהָר הֵחֵל בְּרוֹשׁ לַחְתֹּר בְּכָל מַאֲמַצָיו כְּדֵי לְהָחִישׁ אֶת שֵׁיט הַסִּירָה. הַשֵּׁנִי לֹא שָׂם לֵב, כְּאִלּו, לְחִפָּזוֹן זֶה, וְאִם אַף תָּמַהּ עַל כָּךְ הִסְתִּיר זֹאת בְּחֻבּוֹ.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם כִּמְעַט לֹא שׂוֹחֲחוּ זֶה עִם זֶה. אִילְיָה בְּרוֹשׁ לֹא חָדַל מֵחֲתֹר וְהַנּוֹסֵעַ הִסְתַּכֵּל כָּל הַזְּמַן בַּסִּירוֹת שֶׁשָּׁטוּ בַּנָּהָר וְכֵן בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי הַחוֹף.

לְמָחֳרָת הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם בְּמֶרְחָק שֶׁל קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים מִנַּיְבּוּרְג. ב־15 לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט הָיוּ כְּבָר שׁוּב בְּלֵב הַנָּהָר.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הוֹדִיעַ אוֹתוֹ יוֹם, לִפְנוֹת עֶרֶב, עַל בּוֹאוֹ לְנַיְשְׁטַט. הוּא הִתְבַּיֵּשׁ לָבוֹא בְּיָדַיִם רֵיקוֹת וְלָכֵן הֶחְלִיט לְנַצֵּל אֶת מֶזֶג הָאֲוִיר הַנּוֹחַ וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת חַכָּתוֹ.

– הַיּוֹם יֵשׁ בְּדַעְתִי – אָמַר בְּרוֹשׁ לַנּוֹסֵעַ – לָדוּג דָּגִים, אַךְ הַהֲכָנוֹת לְדִיּוּג גּוֹזָלוֹת זְמַן רַב. יֵשׁ לִנְהֹג זְהִירוֹת בְּדִּיּוּג, כִּי הַדָּגִים בְּדָרֶךְ כְּלָל הֵם חַשְׁדָּנִיִּים.

לְאַחַר שֶׁנִסְתַּיְּמוּ כָּל הַהֲכָנוֹת הִשְׁלִיךְ בְּרוֹשׁ אֶת חַכָּתוֹ הַמַּיְמָה, הַמַּזָּל הֵאִיר לוֹ פָּנִים וְהוּא דָּג הַרְבֵּה דָּגִים מִכָּל הַמִּינִים.

בְּשָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה לִפְנֵי הַצָּהֳרָיִם חָדַל בְּרוֹשׁ לָדוּג. בַּקַּיִץ אֵין שְׁעוֹת הַצָּהֳרָיִם נוֹחוֹת לְדִיּוּג. בְּרוֹשׁ חָשַׁשׁ שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת שֶׁפַע הַדָּגִים שֶׁדָּג בָּעִיר נַיְשְׁטַט הַמִּצְעָרָה.

אַךְ חֲשָׁשׁוֹ הָיָה חֲשָׁשׁ שָׁוְא. כִּשֶׁלָשִׁים אִישׁ קִבְּלוּהוּ בִּתְרוּעָה וּבִתְשׁוּאוֹת. בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת נֶחְטְפוּ הַדָּגִים וְנִמְכְּרוּ בִּמְחִיר שֶׁל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה פְלוֹרִין. אִילְיָה בְּרוֹשׁ מְסָרָם מִיָּד לַנּוֹסֵעַ כְּתַשְׁלוּם רִאשׁוֹן.

הַנּוֹסֵעַ שָׂמַח מְאֹד שֶׁהַקָּהָל לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ. הוּא הִסְתַּתֵּר בַּסֻּכָּה. כַּעֲבֹר זְמַן־מַה, כְּשֶׁנִּפְטַר בְּרוֹשׁ מִמַּעֲרִיצָיו, נִכְנַס אַף הוּא לַסֻּכָּה.

אִילְיָה רָצָה לְהַגִּיעַ כְּכָל הַהֶקְדֵּם אֶל רַטִיסְבֹּון, שֶׁעָמְדָה בְּמֶרְחָק שִׁבְעִים קִילוֹמֶטְרִים מֵהֶם. אִילְיָה הֶחְלִיט לְהַפְלִיג בְּשָׁעָה אַחַת בַּלַּיְלָה כְּדֵי לָדוּג, עוֹד פַּעַם אַחַת, אִם כִּי הָיָה עֲלֵיהֹם לָשׁוֹט מֶרְחָק רַב.

הוּא הֵבִיא לְרַטִיסְבֹּון כִּשְׁלֹּשִׁים פוְּנט דָּגִים לִשְׂבִיעַת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּהָל הַסַּקְרָנִי שֶׁהִצְטוֹפֵף לְיַּד הַחוֹף. הִתְלַהֲבוּת הָאֲנָשִׁים הָיְתָה לְאֵין שִׁעוֹר. בְּרוֹשׁ קִבֵּל בְּעַד הַדָּגִים אַרְבָּעִים וְאֶחָד פְלוֹרִין.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ שֶׁלֹּא חָלַם עַל הַצְלָחָה כָּזוֹ, בָּא לִידֵי מַסְקָנָה שֶׁהַנּוֹסֵעַ לֹא יַפְסִיד כְּלַל בָּעֵסֶק. מִשֶּׁאָמַר בְּרוֹשׁ לִמְסֹר לוֹ אֶת הַהַכְנָסָה הַחֲדָשָׁה נוֹכַח, כִּי הַנּוֹסֵעַ נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ וְהוּא מָצָא רֵק פֶּתֶק שֶׁבּוֹ הוּא מוֹדִיעַ לִבְּרוֹשׁ כִּי יָבוֹא מְאֻחָר בָּעֶרֶב.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ לֹא תָּמַהּ כְּלָל שֶׁהַנּוֹסֵעַ הֶחְלִיט לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וּלְסַיֵּר אֶת הָעִיר הַמְשַׁמֶּשֶׁת זֶה חֲמִשִּׁים שָׁנָה כְּמוֹשַׁב הַפַּרְלָמֶנְט. אַךְ לוֹ יָדַע אֶת הָאֱמֶת עַל נוֹסְעוֹ, כִּי אָז לֹא הָיָה רוֹאֶה זֹאת כְּ“טִבְעִי”.

“יֶגֶר, רְחוֹב לַיְפְּצִיג 45, וִינָה”, רָשַׁם אָז בְּרוֹשׁ כְּשֶׁהִכְתִּיב לוֹ הַנּוֹסֵעַ אֶת מַעֲנוֹ. אַךְ וַדַּאי הָיָה הַנּוֹסֵעַ הַזָּר בָּא בִּמְבוּכָה, אִלּוּ הָיָה בְּרוֹשׁ דּוֹרֵשׁ מִמֶּנוּ, כַּזָּקִיף הַגֶּרְמַנִי, אֶת תְּעוּדַת הַזִּהוּי שֶׁלּוֹ.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הִזְנִיחַ אֶת הַפְּרָט הַזֶּה שֶׁנֶּעֱנַשׁ עָלָיו אַחַר כָּךְ.

שׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע לִנְקֹב אֶת הַשֵּׁם שֶׁקָּרָא הַזָּקִיף הַגֶּרְמַנִי בִּתְעוּדַת הַזִּהוּי שֶׁהִגִּישׁ לוֹ “הֶעָרֵב”, הַנּוֹסֵעַ הַזָּר. אַךְ אִם הָיָה רָשׁוּם בַּתְּעוּדָה שֵׁם שֶׁהוּא, וַדַּאי שֵׁם זֶה הָיָה – קַרְל דְּרַגוֹז'.

חֲסִיד הַדַּיִג וּקְצִין הַמִּשְׁטָרָה שֶׁל הַדּוּנַאי – חַד הֵם. קַרְל דְּרַגוֹז' שֶׁהֶחְלִיט, וִיהִי מָה, לַעֲלוֹת עַל סִירַת בְּרוֹשׁ, תִּכֵּן הַכֹּל מֵרֹאשׁ. מַעֲשֶׂה הַזָּקִיף שֶׁבָּא כִּבְיָכוֹל לִבְדֹּק אֶת תְּעוּדַת אִילְיָה בְּרוֹשׁ, הָיָה מְבֻיָם בִּידֵי הַנּוֹסֵעַ.

הַמְאֹרָעוֹת הוֹכִיחוּ, כִּי קַרְל דְּרַגוֹז' קָלַע לַמַּטָּרָה. הֱיוֹת וְאִילְיָה בְּרוֹשׁ הֻפְתַע מְאֹד מִבְּדִיקָה זוֹ וּמֵהַסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עָלָיו, נֶאֱחַז בְּשִׂמְחָה בְּאַפּוֹטְרוֹפְּסוֹ הֶחָדָשׁ, שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ בְּרוּרוֹת לָעַיִן.

נִצְחוֹן קַרְל דְּרַגוֹז' הָיָה כֹּה רַב, עַד שֶׁבָּא בִּמְבוּכָה וְתִמָּהוֹן. לָמָּה זֶה הִתְבַּלְבֵּל כֹּה אִילְיָה בְּרוֹשׁ לְמַרְאֶה הַזָּקִיף? לָמָּה זֶה חוֹשֵׁשׁ הוּא לְהִשָּׂנוֹת הַמִּקְרֶה עַד כִּי מוּכָן הָיָה לְהַקְרִיב אֶת אַהֲבַת הַבְּדִידוּת שֶׁלּוֹ עַל מִזְבַּח הָאַפּוֹטְרוֹפְּסוּת? אָדָם חַף מִפֶּשַׁע לֹא הָיָה מְפַחֵד כְּלַל לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי קְצִין הַמִּשְׁטָרָה. לְכָל הַיּוֹתֵר הָיָה מַפְסִיד שְׁעוֹת הַפְלָגָה אֲחָדוֹת. אַךְ אִילְיָה בְּרוֹשׁ נֶחְפַּז מְאֹד וְחִפָּזוֹן זֶה עוֹרֵר בַּקַּרְל דְּרַגוֹז' מַחְשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת.

אַגַּב, תָּכְנִית הַהִצְטָרְפוּת לִבְּרוֹשׁ לֹא הָיְתָה תָּכְנִית קַרְל דְּרַגוֹז' דַּוְקָא. יוֹצֵר תָּכְנִית זוֹ הָיָה לְמַעֲשֶׂה, בְּלִי יוֹדְעִים, מִיכָאֵל מִיכָאֵלוֹבִיץ. מִשֶּׁהִשְׁמִיעַ הַסֶרְבִּי הַלֵּץ בַּמִּסְבָּאָה “דַּיָּג, הֱיֶה בָּרוּךְ!” שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהַזּוֹכֶה הוּא שׁוֹדֵד מְבֻקָּשׁ אוֹ שׁוֹטֵר מְבַקֵּשׁ, נִקְלְטוּ הַמִּלִּים הַלָּלוּ בְּלִבּוֹ שֶׁל קַרְל דְּרַגוֹז'. וְהוּא הֶחְלִיט לְהִוָּכַח בְּזֶהוּתוֹ שֶׁל הַזּוֹכֶה בַּתַּחֲרוּת.

כֵּוָן שֶׁיָּדַע שֶׁאִילְיָה בְּרוֹשׁ לֹא יַסְכִּים שֶׁאִישׁ זָר יְלַוֶה אוֹתוֹ, וְיִזְכֶּה בַּפִּרְסוּם הַמַּגִּיעַ לוֹ, בִּיֵּם אֶת עִנְיַן בְּדִיקַת הַתְּעוּדוֹת, וְכָךְ הִצְלִיחַ לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמוֹ.

אֻמְנָם תָּכְנִיתוֹ הַּצְּלִיחָה, אַךְ הוּא הִסִּיחַ אֶת דַּעְתוֹ מִתַּהְפּוּכוֹת הַגּוֹרָל. הוּא לֹא שִׁעֵר כְּלָל, שֶׁיַּד הַמִּקְרִים תַּפְנֶה אֶת חִפּוּשָׂיו לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא יְדָעָהּ קֹדֶם, וכִי תַּפְקִידָיו יִרְבּוּ וְיִתְעַצְּמוּ.

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת    🔗

קַרְל דְּרַגוֹז' שֶׁיָּרַד מֵהַסִּירָה, פָּנָה לְמֶרְכַּז רַטִיסְבֹּון. הוּא הִכִּיר יָפֶה אֶת רְחוֹבוֹת הָעִיר הַזֹּאת. וְרַטִיסְבּוֹן שֶׁהָיְתָה לְפָנִים מְאֻכְלֶסֶת מְאֹד, הֵכִילָה עַתָּה רַק כְּעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׂה אֶלֶף תּוֹשָׁבִים.

קַרְל דְּרַגוֹז' לֹא אָמַר כְּלָל לְבַקֵר עִיר זוֹ, כְּפִי שֶׁהִנִּיחַ אִילְיָה בְּרוֹשׁ. הוּא נָסַע לֹא לְשֵׁם סִיּוּרִים וּבִלוּי. לֹא רָחוֹק מֵהַגֶּשֶׁר עָמְדָה כְּנֵסִיָּה עַתִּיקָה בַּעֲלַת מִגְדָּלִים בִּלְתִּי גְּמוּרִים; אַךְ דְּרַגוֹז' בְּעָבְרוֹ שָׁם, אַף לֹא הֵעִיף אֵלֶיהָ מַבָּט. כֵּן לֹא שָׂם לֵב לִשְׁאָר הַבִּנְיָנִים הָעַתִּיקִים וְהַיָּפִים. הוּא פָּנָה יָשָׁר לְבֵית הַדֹּאַר לְקַבֵּל אֶת הַמִּכְתָּבִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לוֹ. לְאַחַר קְרִיאַת הַמִּכְתָּבִים, שֶׁלֹּא עָשׂוּ עָלָיו כַּנִּרְאֶה שׁוּם רֹשֶׁם, פָּנָה לְדֶלֶת הַיְצִיאָה; אַךְ שָׁם עָמַד אִישׁ שֶׁחָסַם בַּעֲדוֹ אֶת דָּרְכּוֹ.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִכִּיר יָפֶה אֶת הָאִישׁ הַהוּא, כִּי כְּשֶׁאָמַר הַלָּה לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וְלוֹמַר מַשֶּׁהוּ, רָמַז לוֹ דְּרַגוֹז' כִּי יִשְׁתֹּק. כְּאוֹמֵר: “לֹא זֶה הַמָּקוֹם”.

הֵם יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם וּפָנוּ לַמִּגְרָשׁ הַסָּמוּךְ.

– לָמָּה לֹא חִכִּיתָ לִי עַל שְׂפַת הַנָּהָר? – שְׁאֵלוֹ קַרְל דְּרַגוֹז' בְּלַחַשׁ.

– יָרֵאתִי, שֶׁמָּא לֹא נִפָּגֵשׁ. כֵּוָן שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי תִהְיֶה בַּדֹּאַר לָכֵן…

– טוֹב שֶׁבָּאתָ – שִׁסְּעוֹ קַרְל דְּרַגוֹז' – מָה חֲדָשׁוֹת בְּפִיךְ?

– אֵין כָּל חָדָשׁ.

– אַף הִתְנַפְּלוּת רְגִילָה לֹא אֶרְעָה כָּאן בַּסְּבִיבָה?

– לֹא, לֹא כָּאן וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּלוֹמַר לְכָל אֹרֶךְ הַנָּהָר.

– אֵימָתַי קִבָּלַת אֶת הַיְּדִיעָה הָאַחֲרוֹנָה?

– כְּלִפְנֵי שְׁעָתַיִם קִבַּלְתִּי יְדִיעָה מִבּוּדַפֶּסְט. שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּכָל הַקַּו.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִרְהֵר קְצָת וְאָמַר:

– לֵךְ לַמִּשְׁטָרָה, גַּלֵּה לָהּ אֶת שִׁמְךָ, פְרִידְרִיךְ אוּלְמַן, וּבַקֵּשׁ מִמָּנָה שֶׁתּוֹדִיעֲךָ אִם יִתְרַחֵשׁ מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. אַחַר כָּךְ סַע לְוִינָה.

– וַאֲנָשֵׁינוּ?

– אַל תִּדְאַג לָהֶם. זֶה עִנְיָנִי שֶׁלִּי, אֶתְרָאֶה אִתָּם. סִסְמָתֵנוּ: “כִּנּוּסֵנוּ בְּוִינָה כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ”.

– וּבְכֵן, הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַנָּהָר יְהֵא בְּלִי שׁוּם הַשְׁגָּחָה? – שְׁאַל אוּלְמַן.

– עַד עַתָּה לֹא קָרָה עוֹד שׁוּם דָּבָר רַע בְּחֵלֶק זֶה הַשַּׁיָּךְ לְחוּג סַמְכוּתֵנוּ. הַכְּנוּפְיָה אֵינָהּ טִפְּשִׁית כָּל־כָּךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֶׂיהָ בְּמֶרְחָק כֹּה רַב מִמְּקוֹם מְגוּרֵיהֶם.

– מִמְּקוֹם מְגוּרֵיהֶם? – חָזַר אוּלְמַן עַל דְּבָרָיו – הֲיֵשׁ לְךָ אֵי־אֵלּוּ יְדִיעוֹת?

– בְּכָל אֹפֶן זוֹ הַשְׁעָרָתִי.

– אֵיזוֹ?

– הַנֵּךְ סַקְרָנִי מְאֹד! בְּכָל אֹפֶן אוּכַל לְהַבְטִיחֲךָ, שֶׁשְּׂדֵה פְּעֻלָּתֵנוּ יִשְׂתָּרַע בֵּין וִינָה וּבּוּדַפֶּסְט.

– לָמָּה דַּוְקָא שָׁם וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר?

– כִּי שָׁם בֻּצַּע הָרֶצַח הָאַחֲרוֹן. הֲלֹּא יָדוּעַ לְךָ הַמִּקְרֶה בָּאִכָּר שֶׁמְצָאוּהוּ שָׂרוּף וְחָרְוּךְ עַד בִּרְכָּיו.

– וּבְכֵן, דַּוְקָא מִקְרֶה זֶה מוֹכִיחַ שֶׁהַשּׁוֹדְדִים לֹא יִפְעֲלוּ עַתָּה בִּסְבִיבָה זוֹ, כִּי סְבוּרִים הֵם שֶׁסְּבִיבָה זוֹ נִמְצֵאת תַּחַת הַשְׁגָּחָה קַפְּדָנִית, וְלָכֵן הֶעֱבִירוּ וַדַּאי אֶת שָׂדֵה פְּעֻלָּתָם לִסְבִיבָה אַחֶרֶת. הֲלֹא עַד הַיּוֹם נָקוּט כְּלָל זֶה בְּיָדָם: לֹא לְהִתְנַפֵּל פַּעֲמַיִם עַל מָקוֹם אֶחָד.

– מַחֲשַׁבְתָּם זוֹ הִיא מַחֲשֶׁבֶת כֶּסֶל, וְאַף הֲלָךְ מַחֲשַׁבָתְּךָ כְּמַחֲשַׁבְתָּם, אוּלְמַן – עָנָה דְּרַגוֹז', – אֲבָל אֲנִי אֲנַצֵּל דַּוְקָא אֶת סִכְלוּתָם זוֹ, הָעִתּוֹנִים פִּרְסְמוּ שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַדּוּנַאי הָעֶלְיוֹן, – מָקוֹם אֲשֶׁר הַשּׁוֹדְדִים, לְפִי סְבָרָתִי, יַחְשְׁשׁוּ לַחֲזֹור לְשָׁם – וְשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְהוּנְגַרְיָה הַדְּרוֹמִית. לְמוֹתָר הוּא לְסַפֵּר לְךָ שֶׁאֵין אַף צֵל שֶׁל אֱמֶת בִּשְׁמוּעָה זוֹ. אַךְ יִהְיֶה לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁיְּדִיעוֹת הַשָּׂוְא הָאֵלֶּה מָשְׁכוּ אֶת שִׁימַת לִבָּם שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים.

– מַהִי אֵפוֹא הַמַּסְקָנָה?

– הַמַּסְקָנָה הִיא שֶׁהֵם לֹא יֵלְכוּ לְכִּוּוּן דְּרוֹם־הוּנְגַרְיָה, כְּדֵי לִפֹּל לְמַלְתְּעוֹת הַזְּאֵב.

– הַדּוּנַאי הוּא אָרֹך מְאֹד – הֵעִיר אוּלְמַן. – יֵשׁ סֶרְבִּיָּה, רוֹמַנְיָה, טוּרְקִיָה…

– וְהַמִּלְחָמָה?… אֵין לָהֶם שָׁם שְׂדֵה פְּעֻלָּה.

– נִחְיֶה וְנִרְאֶה.

קַרְל דְּרַגוֹז' הֶחֱרִישׁ זְמַן־מָה.

– הֲמִלְאוּ אֶת כָּל פְּקֻדּוֹתַי?

– כֵּן.

– הֲמַשְׁגִּיחִים כְּמִקֹּדֶם עַל הַנָּהָר?

– יוֹמָם וָלַיְלָה.

– וְלֹא גִלּוּ שׁוּם חֲשָׁד?

– לֹא לַחֲלוּטִין, כָּל הַסִּירוֹת וְהָרַפְסוֹדוֹת רְשׁוּמוֹת וּתְעוּדוֹת הַמַּעֲבָר שֶׁלָּהֵן בְּסֵדֶר. אַגַּב, בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ עָלַי לְהוֹדִיעַ לְךָ כִּי הַסַּפָּנִים רוֹגְזִים עַל הַהַשְׁגָּחָה וְהַבִּקֹרַת הַקַּפְּדָנִית, וּלְדַעְתִי צָדְקוּ, שֶׁהֲרֵי הַהִתְנַפְּלֻיּוֹת וְהַשֹּׁד אֵינָן נֶעֱרָכוֹת עַל פְּנֵי הַנָּהָר.

וְקַרְל דְּרַגוֹז' אָמַר בְּקוֹל יָבֵשׁ:

– אֲנִי מַעֲרִיךְ מְאֹד אֶת הַבִּקֹּרֶת עַל הַסִּירוֹת וְהָרַפְסוֹדוֹת וְאַף עַל סִירוֹת זְעִירוֹת. אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר שֶׁאֵינִי אוֹהֵב הֶעָרוֹת.

אוּלְמַן עָנָה בְּהַכְנָעָה:

– אֲנִי אֲצַיֵּת לְךָ!

קַרְל דְּרַגוֹז' הוֹסִיף וְאָמַר:

– אֵינִי יוֹדֵעַ עוֹד מָה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה… אוּלַי אֶתְעַכֵּב בְּוִינָה, אוּלַי אַפְלִיג לְבֶּלְגְרָד… אֵינִי יוֹדֵעַ עוֹד… כֵּוָן שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לְנַתֵּק אֶת הַקְּשָׁרִים, הוֹדַע לִי אֵפוֹא בִּכְתָב עָל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיִּתְרַחֵשׁ. אַךְ שָׁלַח נָא לִי הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת כְּמִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁלָּנוּ שֶׁבֵּין רַטִיסְבֹּון וּוִינָה.

– טוֹב – עָנָה אוּלְמַן – וַאֲנִי? הֵיכָן אֶרְאֲךָ?

– בְּוִינָה, בְּעוֹד שָׁבוּעַ, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ. וְעַתָּה חָפְשִׁי אַתָּה לָלֶכֶת. אַךְ אַל תִּשְׁכַּח לָסוּר לַמִּשְׁטָרָה וְצֵא בָּרַכֶּבֶת הָרִאשׁוֹנָה.

אוּלְמַן הִתְרַחֵק כְּבָר, אַךְ קַרְל דְּרַגוֹז' קְרָאוֹ שׁוּב.

– הִזְכַּרְתָּ קֹדֶם אֶת הַשֵּׁם אִילְיָה בְּרוֹשׁ? – שְׁאֵלוֹ.

– הַדַּיָּג, שֶׁהֶחְלִיט לִצְלֹחַ, בְּחַכָּה בַּיָּד, אֶת הַדּוּנַאי?

– כֵּן, זֶהוּ, וּבְכֵן אִם תִּרְאֵהוּ בְּמִקְרֶה, הִתְנַכֵּר אֵלָיו וְהַעֲמֵד פָּנִים כִּי אֵינְךָ מַכִּירֵהוּ כְּלַל.

לְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה. פְרִידְרִיךְ אוּלְמַן הָלַךְ לוֹ לָעִיר הָעֶלְיוֹנָה וְקַרְל דְּרַגוֹז' הָלַךְ לוֹ לַמָּלוֹן, “תַּחַת הַצְּלָב הַזָּהֹב”, מָקוֹם שֵׁם אָמַר לִסְעֹד סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם.

כַּעֲשָׂרָה אוֹרְחִים יָשְׁבוּ כְּבָר לְיַד הַשֻּׁלְחָן. אַף הוּא הִתְיַשֵּׁב לְיָדָם. קַרְל דְּרַגוֹז' אָכַל בְּתֵאָבוֹן רַב וְלֹא הִתְעָרֵב בַּשִׂיחָה. הוּא רַק הִקְשִׁיב לַשִּׂיחָה, וְשָׁמַע בֵּין הַשְּׁאָר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

– וּבְכֵן, אֵין כָּל יְדִיעוֹת עַל הַכְּנוּפְיָה?

– לֹא עַל הַכְּנוּפְיָה וְלֹא עַל בְּרוֹשׁ. הַכֹּל צִפּוּ לְבוֹאוֹ לְרַטִיסְבּוֹן וְהִנֵּה אֵין כָּל יְדִיעָה מִמֶנּוּ.

– מַפְלִיא הַדָּבָר.

– אוּלַי בְּרוֹשׁ וְרֹאשׁ הַכְּנוּפְיָה, – חַד הוּא.

– הֲמִתְלוֹצֵץ אַתָּה?

– מִי יוֹדֵעַ?

קַרְל דְּרַגוֹז' הֵרִים מִיָּד אֶת רֹאשׁוֹ וְהֵצִיץ בָּהֶם.

לְאַחֵר סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם פָּנַה קַרְל דְּרַגוֹז' לַחוֹף. אַךְ בִּמָּקוֹם לָלָכֶת לַסִּירָה, נִתְעַכֵּב עַל גֶּשֶׁר הָאֶבֶן הַיָּשָׁן שֶׁאִחֵד אֶת רַטִיסְבּוֹן עִם פַּרְבַּר שְׁטַאט־אַם־הוֹף. כָּאן הִסְתַּכֵּל לְאוֹר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקְעוֹת בְּסִירוֹת אֲחָדוֹת שֶׁשָּׁטוּ עַל הַנָּהָר.

בְּעָמְדוֹ כָּךְ שָׁקוּעַ בְּהִתְבּוֹנְנוּת, הִנִּיחַ מִישֶׁהוּ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְאָמַר:

– דּוֹמַנִי כִּי הִנְךָ מוֹצֵא עִנְיָן רַב בְּסִירוֹת.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִסְתּוֹבֵב וְרָאָה לְפָנָיו אֶת אִילְיָה בְּרוֹשׁ הַמְּחַיֵּךְ.

– כֵּן – עָנָה קַרְל. – הַתְּנוּעָה שַׁעַל פְּנֵי הַנָּהָר מְעַנְיֶנֶת מְאֹד. קָשֶׁה לִי לִגְרֹעַ אֶת עֵינַי מִמֶּנָּה.

– אִם תְּנוּעָה זוֹ מְעוֹרֶרֶת בְּךָ עִנְיָן, מַה תֹּאמַר אָז, לִכְשֶׁנַּפְלִיג הָלְאָה מִכָּאן, לִמְקוֹם שָׁם הַתְּנוּעָה רַבָּה פִּי כַּמָה מְאֲשֶּׂר כָּאן? וְאֶת “שַׁעַר הַבַּרְזֶל” תַּכִּיר?

– לֹא – עָנָה דְּרַגוֹז'

– כְּדַאי מְאֹד לִרְאוֹתוֹ! – אָמַר בְּרוֹשׁ – אִם אֵין בָּעוֹלָם נָהָר כַּדּוּנַאי, הֲרֵי אֵין בַּדּוּנַאי סְבִיבָה יָפָה מִזּוֹ, מִשַּׁעַר הַבַּרְזֶל.

בֵּינְתַּיִם הֶחֱשִׁיךְ לְגַמְרֵי. לְפִי שְׁעוֹנוֹ שֶׁל בְּרוֹשׁ הָיְתָה אָז הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית.

– יָשַׁבְתִּי בַּסִּירָה וְהִשְׁגַּחְתִּי בְּךָ בְּעָמְדְךָ עַל הַגֶּשֶׁר – אָמַר בְּרוֹשׁ. – אִם אֲנִי מַטְרִידְךָ עַתָּה, הֲרֵי זֶה כְּדֵי לְהַזְכִּירְךָ, שֶׁמָּחָר כְּאוֹר הַבֹּקֶר נַפְלִיג מִכָּאן וְרָצוּי הָיָה אֵפוֹא לָלָכֶת כְּבָר לְישֹׁן.

– אֵלֵךְ אִתְּךָ – אָמַר דְּרַגוֹז'.

הֵם הָלְכוּ לַחוֹף. בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל קַרְל דְּרַגוֹז':

– הָעוֹלָה יָפֶה מְכִירַת הַדָּגִים? הַמְּרֻצֶּה אַתָּה?

– מְצֻיָּן! עָלַי לִמְסֹר לְךָ אַרְבָּעִים וְאֶחָד פְלוֹרִין מִמְּכִירַת הַדָּגִים.

– כְּלוֹמַר, יַחַד עִם הַסְּכוּם הַקּוֹדֶם יַגִּיעוּ לִי שִׁשִׁיִם וּשְׁמוֹנָה פְלוֹרִין! עֵסֶק לֹא רַע כְּלָל, מַר בְּרוֹשׁ, אִם נִקַּח בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁהִגַּעְנוּ רֵק עַד לְרַטִיסְבּוֹן.

– אַף אֲנִי סָבוּר כָּמוֹךָ – עָנָה בְּרוֹשׁ.

כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה יָשְׁנוּ כְּבָר שְׁנֵיהֶם שֵׁנָה עֲרֵבָה, וְעִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ הַסְּפִיקָה הַסִּירָה לְהַפְלִיג כְּבָר כַּחֲמְשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים מֵרַטִיסְבּוֹן.

הַמֶּרְחָק בֵּין רַטִיסְבּוֹן וְהָעִיר וִינָה הוּא דֵי גָּדוֹל, אִם לִכְלֹל אֶת כָּל פִּתּוּלֵי הַדּוּנַאי. וּבְכָל זֹאת אֵין לִמְצֹא כִּמְעַט בַּמֶּרְחָק הָרַב הַזֶּה – מֶרְחָק שֶׁל אַרְבַּע מְאוֹת וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר – שׁוּם עִיר גְּדוֹלָה פְּרָט לְעִיר שְׁטְרוּבִּינְג, שֶׁשָּׁם עָגְנָה הַסִּירָה ב־18 לְאוֹגוּסְט בָּעֶרֶב, וְהָעִיר פַּסַבֶה, שֶׁבָּהּ עָגְנָה ב־20 לַחֹדֶשׁ, וְלִינְץ שֶׁעָבְרוּ לְיָדָהּ ב־21 לַחֹדֶשׁ. מִחוּץ לְשָׁלֹשׁ עָרִים אֵלֶּה יֵשׁ רַק יִשׁוּבִים קְטַנִּים.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִתְפַּעֵל מְאֹד מִבְּקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל בְּרוֹשׁ בַּדּוּנַאי וּסְבִיבָתוֹ וְאִילְיָה בְּרוֹשׁ הִתְפַּלֵּא לַיְדִידִים הַמְרֻבִּים שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִדְרַגוֹז' בְּכָל חֲנָיָה וַחֲנָיָה. אַף בְּיִשׁוּב הַקָטָן בְּיוֹתֵר הָיוּ לוֹ יְדִידִים. בְּרוֹשׁ לֹא הֵבִין אֶת סוֹד הַדָּבָר. מִשֶּׁאַךְ עָגְנָה הַסִּירָה בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, מִיָּד הָיוּ מוֹפִיעִים יְדִידִים וּמְקַבְּלִים פָּנָיו. הוּא לֹא הָיָה מַרְבֶּה שִׂיחָה אִתָּם, כִּי אִם מִשְׁפָּטִים אֲחָדִים וְנִפְרָד מֵהֶם וְקַרְל דְּרַגוֹז' הָיָה חוֹזֵר לַסִּירָה.

לְבַסּוֹף לֹא יָכֹל בְּרוֹשׁ הַסַּקְרָן לְהִתְאַפֵּק וְהֵעִיר בְּאַחַד הַיָּמִים:

– יֵשׁ לְךָ הַרְבֵּה יְדִידִים.

– כֵּן – עָנָה קַרְל דְּרַגוֹז', לֹא פַּעַם עָבְרָה סִירָתִי בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה.

– כְּתַיָּר?

– לֹא, בִּשְׁלִיחוּת חֶבְרָה מִסְחָרִית שֶׁבְּבּוּדַפֶּסְט, וְעַל־יְדֵי כָּךְ קָשַרְתִּי קִשְׁרֵי מִסְחָר וִידִידוּת עִם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים.

כֵּוָן שֶׁעָמְדוּ לְהַגִּיעַ בָּעֶרֶב לְוִינָה הֶחְלִיט בְּרוֹשׁ לָדוּג דָּגִים כְּדֵי לְהַשְׁבִּיעַ אֶת רְצוֹן מַעֲרִיצָיו בְּוִינָה שֶׁחִכּוּ לְבוֹאוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא קַרְל דְּרַגוֹז' מֵהַתָּא הִצְלִיחַ כְּבָר בְּרוֹשׁ לָדוּג הַרְבֵּה דָּגִים. אַךְ בְּרוֹשׁ לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכַךְ. בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם בְּעֵרֶךְ, בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה, דָּג דַּג שִׁבּוּטָה גָּדוֹל שֶׁמִשְׁקָלוֹ הָיָה עֶשְׂרִים פוּנְט. הָיָה זֶה מַאֲכַל מְלָכִים אֵצֶל הַוִינָאִים הַמּוּכָנִים לְשַׁלֵּם בַּעֲדוֹ מְחִיר רַב.

מְעוֹדָד עַל־יְדֵי הַצְלָחָתוֹ זוֹ, רָצָה אִילְיָה בְּרוֹשׁ לְנַסּוֹת שּׁוּב מַזָּלוֹ, אַךְ הַמַּזָּל לֹא הֵאִיר לוֹ פָּנִים עַתָּה, כְּפִי שֶׁיִּתְבָּרֵר מֵהַמִּקְרֶה הַבָּא.

מַה קָּרָה? הַדַּיָּג הַזָּרִיז וְהַמֻּמְחֶה לֹא הִשְׁלִיךְ יָפֶה אֶת הַחַכָּה הַמַּיְמָה, אִם מֵהִתְרַגְּשׁוּת וְאִם מֵהִתְרַגְּזוּת, וְהַוָּו שֶׁל הַחַכָּה הוּעַף לְמַעְלָה וְטָפַח עַל פָּנָיו וְשָׂרַט בָּהֶן שְׂרִיטָה עֲמֻקָּה. מֵרֹב כְּאֵב הִשְׁמִיעַ זְעָקָה. גְּדוֹלָה מִזּוֹ: הַוָּו נִסְתַּבֵּךְ בְּמִשְׁקָפָיו וְנָשָׂא אוֹתָם הַמַּיְמָה.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הִבְלִיג עַל כָּעֲסוֹ וְהֵעִיף מַבָּט נָבוֹךְ לְעֵבֶר מְלַוֵּהוּ, תָּפַס אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם וְהִרְכִּיבָם שׁוּב עַל אַפּוֹ. רַק אָז נִרְגַּע קְצָת וְנָשַׁם לִרְוָחָה.

מַעֲשֶׂה זֶה אָרַךְ רַק שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת. אַךְ הַשְּׁנִיּוֹת הַלָּלוּ אִפְשְׁרוּ לוֹ לִדְרַגוֹז' לְהַבְחִין כִּי לִבְּרוֹשׁ יֵשׁ עֵינֵי תְכֵלֶת נִפְלָאוֹת.

הַבַּלָּשׁ דְּרַגוֹז' שָׂם לֵב לְעֵינָיו אֵלֶּה, כְּדַרְכּוֹ לָשִׂים לֵב לִפְרָטִים שׁוֹנִים שֶׁאָדָם רָגִיל אֵינוֹ שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם. רַק עַתָּה רָאָה יָפֶה אֶת עֵינָיו שֶׁהָיוּ כָּל הַזְּמַן מֻסְתָּרוֹת תַּחַת זְכוּכִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת.

מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאוֹתוֹ יוֹם לֹא עָסַק שּׁוּב בְּרוֹשׁ בְּדַיִג. הוּא חָבַשׁ אֶת פִּצְעוֹ, סִדֵּר אֶת כֵּלָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהַסִּירָה שָׁטָה עִם הַזֶּרֶם, וְאָז יָשַׁב לִסְעֹד אֶת לִבּו בְּפַת שַׁחֲרִית.

כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ לָעִיר כֵּן רַבּוּ הַחֲוִילוֹת, וּבָתֵּי־הַחֲרֹשֶׁת עַל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם הַגְּבוֹהוֹת.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע עָגְנָה סִירָתוֹ וּבְרוֹשׁ רִתֵּק אוֹתָה אֶל עֵץ מֵעֲצֵי הַפְּרַטֶר – מְקוֹם הַטִּיּוּל הַמְפֻרְסָם שֶׁל וִינָה.

– הַחָשׁ אַתָּה בְעֵינֶיךָ, מַר בְּרוֹשׁ? – שְׁאַלוֹ קַרְל דְּרַגוֹז'.

– הָעֵינַיִם? – חָזַר בְּרוֹשׁ עַל דְּבָרָיו.

– כֵּן, הָעֵינַיִם – אָמַר דְּרַגוֹז'. – וַדַּאי מַרְכִּיב הִנְּךָ אֶת מִשְׁקָפֶיךָ הַשְּׁחוֹרִים לֹא לְשֵׁם תַּעֲנוּג.

– רְאִיָּתִי לְקוּיָה קְצָת וְהָאוֹר מַזִּיק לִי.

רְאִיָּה לְקוּיָה?… עֵינַיִם כֹּה יָפוֹת! אִילְיָה בְּרוֹשׁ חָזַר לַעֲבוֹדָתוֹ, לְרַתֵּק אֶת הַסִּירָה. הַמְלַוֶּה הִסְתַּכֵּל בּוֹ בִּמְהֻרְהָר…

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: הַצַּיָּד וְהַחַיָּה    🔗

בְּצָהֳרֵי אוֹתוֹ יוֹם טִיְּלוּ עַל שְׂפַת הַדּוּנַאי, מִצָּפוֹן לַפְּרַטֶר, עוֹבְרֵי אֹרַח אֲחָדִים. הֵם חִכּוֹ כַּנִּרְאֶה לְאִילְיָה בְּרוֹשׁ, כִּי הוּא הוֹדִיעַ לְעִתּוֹנוּת וִינָה עַל שְׁעַת בּוֹאוֹ. אַךְ אֵיךְ יַכִּירוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת סִירַת בְּרוֹשׁ שֶׁאֵין בֵּינָהּ וּבֵין סִירוֹת אֲחֵרוֹת רַבּוֹת הַמְּצוּיוֹת שָׁם, וְלֹא כְּלוּם?

אִילְיָה בְּרוֹשׁ חָזָה זֹאת מֵרֹאשׁ וְהוּא הֶעֱלָה עַל תֹּרֶן הַסִּירָה סֶרֶט גָּדוֹל וְעָלָיו הִתְנוֹסְסָה כְּתֹבֶת: אִילְיָה בְּרוֹשׁ, הַזּוֹכֶה בַּתַּחֲרוּת בְּזִיגְמַרִינְגֶן; אַחַר כָּךְ הִנִּיחַ עַל גַּג הַסֻּכָּה אֶת הַדָּגִים וְאֶת דַּג הַשִּׁבּוּטָה הַגָּדוֹל בְּמָקוֹם בּוֹלֵט.

הַמּוֹדָעָה הַצַּעֲקָנִית הַזֹּאת הִשְׁפִּיעָה מִיָּד. אֲנָשִׁים אֲחָדִים נֶעֶצְרוּ וְהִסְתַּכְּלוּ מֵרָחוֹק בַּסִּירָה. מִשֶּׁרָאוּ אֲחֵרִים שֶׁהֵם מִסְתַּכְּלִים, הִסְתַּכְּלוּ אַף הֵם, וְכָךְ מָצְאוּ אֵלֶּה שֶׁיָּצְאוּ לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו, אֶת מְקוֹם הַסִּירָה וְרָצוּ אֵלֶיהָ. מִשֶּׁרָאוּ אֲחֵרִים שֶׁהֵם רָצִים, רָצוּ גַּם הֵם אַחֲרֵיהֶם… לֹא עָבְרָה רֶבַע שָׁעָה וּלְיַד הַסִּירָה הִצְטוֹפְפוּ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ. אִילְיָה בְּרוֹשׁ לֹא חָלַם עַל נִצָּחוֹן כָּזֶה.

אַחַד הָאֲנָשִׁים פָּנָה אֵלָיו וְשָׁאַל:

– הָאַתָּה זֶה, מַר בְּרוֹשׁ?

– אָנֹכִי – עָנָה.

– שְׁמִי קְלַאוּדִיקְס רוֹט, אֶחָד מֵחַבְרֵי אֲגֻדַּת הַדּוּנַאי.

– נָעִים מְאֹד.

– יֵשׁ כָּאן עוֹד חֲבֵרִים: מַר הַנִּישׁ, טִיצֶה, הוּגָה וְעוֹד חֲבֵרִים שֶׁאֵינִי מַכִּירָם אִישִׁית.

– שְׁמִי מַטְיַאס קַסֶלִיק מִבּוּדַפֶּסְט – קָרָא אַחַד הָאֲנָשִׁים.

– וַאֲנִי – קְרָא הַשֵּׁנִי – וִילְהֶלְם בִּיקֶל מִוִּינָה.

– נָעִים מָאֹד, אֲדוֹנִי – עָנָה בְּרוֹשׁ.

הַשְּׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת הִצְטַלְּבוּ. הַכֹּל לָקְחוּ חֵלֶק בַּשִּׂיחָה.

– הֶהָיְתָה דַרְכְּךָ צְלֵחָה?

– מְאֹד.

– אָכֵן, לֹא זְמַן רַב שַׁטְתָּ עַל הַדּוּנַאי.

– הֲרֵי זֶה כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים שֶׁאֲנִי שָׁט בַּמַּיִם.

– כֵּן, אַךְ מִמְּקוֹם צֵאתְךָ עַד וִינָה מֶרְחָק רַב.

– כ־900 קִילוֹמֶטְרִים, כְּלוֹמַר, שַׁטְתִּי כְּשִׁשִּׂים קִילוֹמֶטְרִים לְיוֹם.

– הֲמוֹכֵר אַתָּה הַרְבֵּה דָּגִים?

– כֵּן!

– וּבְכֵן מְרֻצֶּה אַתָּה?

– בְּמְאֹד.

– מָה מְחִיר דַּג הַשִּׁבּוּטָה הַגָּדוֹל?

– אֶמְכְּרֵהוּ בְּמִכְרָז.

– רַעְיוֹן נִפְלָא.

כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה נִמְכְּרוּ כָּל הַדָּגִים יַחַד עִם הַשִּׁבּוּטָה בִּסְכוּם שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה פְלוֹרִין.

לְאַחַר מְכִירַת הַדָּגִים נִשְׁאַל בְּרוֹשׁ כַּמָה זְמַן יִשְׁהֶה בְּוִינָה. בְּרוֹשׁ הוֹדִיעַ לָהֶם כִּי יִשָּׁאֵר בְּוִינָה גַּם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ לִפְּרֶסְבּוּרְג.

מְעַט מְעַט הִתְפַּזֵּר הַקָּהָל וְאִילְיָה בְּרוֹשׁ נִכְנַס לְתָא סֻכָּתוֹ לִסְעֹד אֶת לִבּו. חֲבֵרוֹ נִשְׁאַר בַּחוּץ.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ לְיַד הַסִּירָה וְהַקָּהָל שֶׁהִצְטוֹפֵף שָׁם הִשְׁגִּיחוּ בַּקַּרְל דְּרַגוֹז' הַיּוֹשֵׁב מִתַּחַת לַכְּתֹבֶת הַמַּכְרִיזָה עַל שֵׁם הַזּוֹכֶה בַּתַּחֲרוּת.

אֶחָד מֵהֶם הָיָה אָדָם צָעִיר, גְּבַהּ־קוֹמָה כְּבֶן שְׁלֹשִׁים. רְחַב־גֶּרֶם בַּעַל זָקָן וְשֵׂעָר צָהֹב כְּשֶׁל בְּנֵי הַגֶּזַע הַסְּלָבִי, – הַשֵּׁנִי אַף הוּא חָזָק וּרְחַב־גֶּרֶם, אַךְ קָשִׁישׁ קְצָת מִמֶּנוּ, כְּבֶן 40 וּבַעַל שֵׂעָר אָפוֹר בְּמִקְצָת.

הָרִאשׁוֹן הֵעִיף מַבָּט עַל הַסִּירָה; הוּא הִזְדֵּעְזַע וּמִיָּד נִרְתַּע בְּמָשְׁכוֹ אַחֲרָיו אֶת חֲבֵרוֹ.

– זֶהוּ זֶה – לַחַשׁ חֶרֶשׁ, מִשֶּׁהִתְרַחֲקוּ מֵהֶהָמוֹן.

– הֲסָבוּר הִנְּךָ כָּךְ?

– מֻבְטָחְנִי בְּכָךְ. כְּלוּם לֹא הִכַּרְתָּ אוֹתוֹ?

– אֵיךְ אַכִּירוֹ וַהֲלֹא לֹא רְאִיתִיו מֵעוֹדִי.

שְׁנֵיהֶם נִשְתַּתְקוּ וְהִשְׁתַּקְּעוּ בְּהִרְהוּרִים.

– הַלְּבַדּוֹ הוּא בַּסִּירָה? – שָׁאַל הַקָּשִׁישׁ.

– לְבַדּוֹ.

– וְזוֹהִי סִירַת אִילְיָה בְּרוֹשׁ?

– בְּלִי כָּל סָפֵק. שְׁמוֹ רָשׁוּם שָׁם עַל הַסֶּרֶט.

– הָבֵן לֹא אוַּכֶל זֹאת.

לְאַחַר דּוּמִיַּת מָה קָרָא הַצָּעִיר:

– מַשְׁמָע שֶׁהוּא עָרַךְ נְסִיעָה זוֹ כְּשֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר תַּחַת הַשֵּׁם אִילְיָה בְּרוֹשׁ?

– לְשֵׁם מַה?

בַּעַל הַזָּקָן הַצָּהֹב מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

– כֵדֵי לִצְלֹחַ אֶת הַדּוּנַאי בְּהֶסְתֵּר שֵׁם, בָּרוּר הַדָּבָר.

לֹא טוֹב הַדָּבָר! – עָנָה הַקָּשִׁישׁ.

– אַגַּב, אֵין זֶה מַתְמִיהֵנִי בְּיוֹתֵר – אָמַר הָרִאשׁוֹן, - דְּרַגוֹז' הוּא בָּחוּר זָרִיז וְהוּא הָיָה מַצְלִיחַ בִּמְזִמָּתוֹ לוּלֵא יַד הַמִּקְרֶה שֶׁהֱבִיאַתְנִי הֵנָּה.

אַךְ הַקָּשִׁישׁ פִּקְפֵּק.

– לֹא יְאָמֵן כִּי יְסֻפַּר – סִנֵּן מִבֵּן שִׁנָּיו.

– כֵּן, טִישֶׁה, נָכוֹן – הִסְכִּים הַשֵּׁנִי לִדְבָרָיו, - אַךְ דְּרַגוֹז' אוֹהֵב מְאֹרָעוֹת לֹא רְגִילִים. בְּקָרוֹב נִוָּכַח בְּכָךְ. הוֹדִיעוּ, כִּי הַסִּירָה תַּעְגֹן כַּאן כָּל יוֹם הַמָּחֳרָת, נָבוֹא הֵנָּה שֵׁנִית. אִם נִמְצָא אֶת דְּרַגוֹז', מַשְׁמָע שֶׁהוּא וְאִילְיָה בְּרוֹשׁ חַד־הוּא.

– וּבְכֵן מָה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל טִישֶׁה.

– נִרְאֶה אַחַר כָּךְ.

הֵם הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם בְּכִוּוּן הָעִיר.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְחִיל בְּרוֹשׁ לְטַפֵּל בְּכֵלָיו וּבְמַכְשִׁירָיו.

– יוֹם יָפֶה הַיּוֹם, הַלֹּא כֵן, מַר בְּרוֹשׁ? – אָמַר דְּרַגוֹז'.

– נָכוֹן – אִשֵּׁר בְּרוֹשׁ.

– הַתְנַצֵּל אֶת מֶזֶג הָאֲוִיר הַנָּעִים לְטִיּוּל בָּעִיר?

– לֹא, יֵשׁ לִי כָּאן עֲבוֹדָה רַבָּה. לְאַחַר שְׁבוּעַיִם שֶׁל שַׁיִט לֹא יַזִּיק אִם אֶעֱשֶׂה בֶּדֶק הַסִּירָה.

– כִּרְצוֹנְךָ, מַר בְּרוֹשׁ, אֲנִי אֵלֵךְ קְצָת לְבַלּוֹת עַד הָעֶרֶב.

קַרְל דְּרַגוֹז' עָזַב אֶת הַסִּירָה וְהָלַךְ הָעִירָה.

בְּדַרְכּוֹ לְתֵל קוֹנְסְטַנְטִין הַמְּלָאכוּתִי, פָּגַשׁ בִּשְׁנֵי עוֹבְרֵי אֹרַח שֶׁלֹא שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם.

קַרְל דְּרַגוֹז' הָלַךְ כָּל הַזְּמַן בָּרֹאשׁ וְכַעֲבֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת נִכְנַס לְבֵית־קָפֶה קָטָן שֶׁבְּכִכָּר “כּוֹכַב הַפְּרַטֶר”. נִרְאֶה שֶׁחִכּוּ לוֹ שָׁם, כִּי אַחַד הָאוֹרְחִים קָם וְנִגַּשׂ אֵלָיו.

– שָׁלוֹם, אוּלְמַן – בֵּרְכוֹ דְּרַגוֹז'.

– שְׁלוֹם – עָנָה פְרִידְרִיךְ אוּלְמַן.

– מָה חֲדָשׁוֹת, כְּרָגִיל?

– כְּרָגִיל.

– טוֹב מְאֹד. נוּכַל אֵפוֹא בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הַפָּנוּי לָדוּן בְשַׁלְוָה עַל מַעֲשֵׂינוּ הַבָּאִים, וּלְתַכֵּן תָּכְנִית פְּעֻלָּה.

אִם קַרְל דְּרַגוֹז' לֹא הִשְׁגִּיחַ בִּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁבַּשְּׁדֵרָה הָרָאשִׁית – שֶׁאֶתְמוֹל נִקְלְעוּ לְיַד סִירַת בְּרוֹשׁ – הֲרֵי הֵם הִשְׁגִּיחוּ בּוֹ יָפֶה וְעָקְבוּ אַחֲרָיו עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵאַחֲרֵי דֶּלֶת בֵּיִת הַקָּפֶה. אָז נִכְנְסוּ אַף הֵם לְבַיִת הַקָּפֶה שֶׁמִּמּוּל בְּהַחְלָטָה לְחַכּוֹת לוֹ אַף יוֹם שָׁלֵם.

סַבְלָנוּתָם עָמְדָה בֶּאֱמֶת בְּנִסָּיוֹן. דְּרַגוֹז' וְאוּלְמַן שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם וְתִכְּנוּ אֶת פְּעֻלָּתָם בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְאַחֵר כָּךְ יָשְׁבוּ לָהֶם בְּנַחַת לִסְעֹד אֶת סְעֻדָּתָם. כֵּוָן שֶׁהָאֲוִיר בְּבֵיִת הַקָּפֶה דָּחוּס וּמַחֲנִיק, בִּקְשׁוּ אֶת הַמֶּלְצַר שֶׁיַּגִּישׁ לָהֶם אֶת הַקָּפֶה עַל מִרְפֶּסֶת בֵּית הַקָּפֶה. הֵם יָשְׁבוּ לָהֶם בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת וְלָגְמוּ אֶת הַקָּפֶה. אַךְ פֶּתַע הִתְרוֹמֵם דְּרַגוֹז' שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁיַּבְחִינוּ בּוֹ, וְחָזַר לְבֵית הַקָּפֶה פְּנִימָה. כָּאן עָקַב מֵאֲחוֹרִי הַמָּסָךְ, אַחֲרֵי אִישׁ שֶׁעָבַר בּוֹ בָּרֶגַע לְיַד הַקָּפֶה.

– כֵּן, זֶהוּ בֶּאֱמֶת! – הִשְׁמִיעַ דְּרַגוֹז' בַּהֲעִיפוֹ מַבָּטוֹ בְּאִילְיָה בְּרוֹשׁ.

וְאָכֵן זֶה הָיָה אִילְיָה בְּרוֹשׁ. קַל הָיָה לְהַכִּירוּ לְפִי פָנָיו הַמְּגֻלָחִים, מִשְׁקָפָיו הַשְּׁחוֹרִים וּשְׂעָרוֹ הַכֵּהֶה, כְּשֶׁל אִיטַלְקִי דְרוֹמִי.

כַּאֲשֶׁר הָלַךְ אִילְיָה בְּרוֹשׁ בִּרְחוֹב יוֹסֵף הַמֶּלֶךְ, חָזַר דְּרַגוֹז' לְאוּלְמַן וְאָמַר לוֹ לְחַכּוֹת עַד שׁוּבוֹ וְהוּא עַצְמוֹ הָלַךְ בְּעִקְּבוֹת אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הָלַךְ לוֹ לְאָטּוֹ וְלֹא הִסְתַּכֵּל לִצְדָדִין כָּאִישׁ חַשְׁשָׁן. מֵרְחוֹב יוֹסֵף הַמֶּלֶךְ הָלַךְ בְּכִוּוּן יָשָׁר אֶל בְּרִיגִטֶנַאוּ. כָּאן הִסֵּס קְצָת. אַחַר כָּךְ נִכְנַס לַחֲנוּת מְלֻכְלָכָה מְאֹד, שֶׁחַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁלָּהּ נִשְׁקַף לְאַחַד הָרְחוֹבוֹת הָעֲנִיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁבִּשְׁכוּנַת פּוֹעֲלִים זוֹ.

כַּעֲבֹר מַחֲצִית הַשָּׁעָה יָצָא מִשָׁם. קַרְל דְּרַגוֹז' הִסְפִּיק בֵּינָתַיִם לִרְשֹׁם אֶת כְּתֹבֶת הַשֶּׁלֶט וְהָלַךְ בְּעִקְבוֹת אִילְיָה בְּרוֹשׁ, שֶׁפָּנָה עַתָּה בְּכִוּוּן רְחוֹב רֶמְבְּרַנְדְט. וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ בִּרְחוֹב הַפְּרַטֶר עַד הַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית. כָּאן פָּנָה יָמִינָה וְנֶעִלַם מֵאֲחוֹרִי הָעֵצִים שֶׁל שְׂדֵרַת הַפְּרַטֶר הָרָאשִׁית. מַשְׁמַע שֶׁחָזַר לַסִּירָה. קַרְל דְּרַגוֹז' לֹא מָצָא יוֹתֵר לְנָכוֹן לַעֲקֹב אַחֲרָיו.

הוּא חָזַר לְבֵית הַקָּפֶה וּמָצָא אֶת אוּלְמַן לְיַד פֶּתַח בֵּית הַקָּפֶה.

– הֲתַכִּיר יְהוּדִי אֶחָד בְּשֵׁם שִׁמְעוֹן קְלַיְן? – שְׁאַלוֹ.

– וַדַּאי – עָנָה אוּלְמַן.

– מִיהוּ וּמַהוּ?

– הוּא “כָּלְבּוֹ”, הוּא סַרְסוּר, רוֹכֵל וּמְזַיֵּף תְּעוּדוֹת… דּוֹמַנִי שֶׁשִּׂרְטַטְתִּי לְךָ דַּיִּי אֶת דְּמוּתוֹ.

–כֵּן.

כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים שְׁאֵלוֹ דְּרַגוֹז':

– כַּמָּה מַאֲנָשֵׁינוּ מְצוּיִים כָּאן?

– כְּאַרְבָּעִים – עָנָה אוּלְמַן.

– דַּיֵּנוּ. שְׁמָעֵנִי אֵפוֹא: עָלֵינוּ לְבַטֵּל מִיָּד אֶת תָּכְנִיתֵנוּ שֶׁתִּכַּנּוּ הַבֹּקֶר. כִּי כְּכָל שֶׁאֲנֶי מְהַרְהֵר בָּהּ, הִנְנִי נוֹכָח לָדַעַת, שֶׁהָעִנְיָן יְסֻדַּר רַק אָז, אִם אֲנִי גּוּפִי אֶמָצֵא שָׁם.

– הֵיכָן תִּהְיֶה אֵפוֹא?… חִידָה הִיא בְּעֵינַי.

– אֵין זֶה חָשׁוּב. עָלֶיךָ לְהַעֲמִיד אֶת אֲנָשֵׁינוּ שְׁנַיִם, שְׁנַיִם לָאֹרֶךְ חוֹף הַדּוּנַאי. בִּרְוָחִים שֶׁל חֲמִשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בֵּין זוּג לְזוּג, הָחֵל כְּעֶשְׂרִים מֶטֶר מִפְּרֶסְבּוּרְג. תַּפְקִידָם הַיָחִיד יְהֵא לַעֲקֹב אַחֲרַי. מִשֶּׁיִּרְאֵנִי הַמִּשְׁמָר הָאַחֲרוֹן יִתְקַדֵּם מִיָּד לִמְקוֹם הַמִּשְׁמָר הַשֵּׁנִי וְכֵן הָלְאָה. בַּנְתָּ?

– וּמָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי? – שְׁאַל אוּלְמַן.

– אַתָּה תִּסְתַּדֵּר כָּךְ, שֶׁתִּרְאֵנִי כָּל הַזְּמַן. כֵּוָן שֶׁאֶהְיֶה בַּסִּירָה, בְּלֵב הַנָּהָר, תּוּכַל אֵפוֹא לִרְאוֹתֵנִי… וַאֲשֶׁר לַאֲנָשֶׁיךָ, הֲרֵי עוֹד לִפְנֵי שֶׁיֵצְאוּ לְמִשְׁמַרְתָּם יַאַסְפוּ נָא יְדִיעוֹת שׁוֹנוֹת מְדֻיְּקוֹת. בְּמִקְרֶה דָחוּף יוֹדִיעַ מִיָּד הַמִּשְׁמָר, שֶׁיְּקַבֵּל יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת, אֶת הַדָּבָר לִשְׁאָר הַמִּשְׁמָרוֹת וּמִיָּד יִתְרַכְּזוּ נָא בְּמָקוֹם אֶחָד.

– כִּדְבָרֶיךָ אֶעֱשֶׂה.

– יֵצְאוּ נָא אֵפוֹא עוֹד הָעֶרֶב, כְּדֵי שֶׁאֶמְצָאֵם מָחָר בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם.

– תִמְצָאֵם.

קַרְל דְּרַגוֹז' חָזַר שּׁוּב עַל הוֹרָאוֹתָיו. אַחַר כָּךְ נִפְרַד מֵאוּלְמַן וּפָנָה לַסִּירָה, כִּי הַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה מְאֻחֶרֶת.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּבֵית הַקָּפֶה הַקָּטָן עָקְבוּ אַחַר הַמִּתְרַחֵשׁ בְּבֵית הַקָּפֶה הַשֵּׁנִי שֶׁמִּמּוּל. הֵם רָאוּ בְּצֵאת קַרְל דְּרַגוֹז‘; אַךְ לֹא עָלָה עַל דַּעְתָם, כִּי הוּא עוֹקֵב אַחֲרֵי אִילְיָה בְּרוֹשׁ שֶׁלֹּא הֵסֵב כְּלָל אֶת לִבָּם. תְּחִלָה אָמְרוּ לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת קַרְל דְּרַגוֹז’ וְלַעֲקֹב אַחֲרָיו, אַךְ נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל אוּלְמַן הֱנִיאָתַם מִכָּךְ. וּמִשֶּׁרָאוּ שֶׁאוּלְמַן נִשְׁאַר וּמְחַכֶּה לִדְרַגוֹז' הֵבִינוּ שֶׁיַּחֲזֹר וְנִרְגְּעוּ.

שׁוּבוֹ שֶׁל הַבַּלָּשׁ דְּרַגוֹז' שִׁכְנְעָם שֶׁמַּסְקָנוֹתֵיהֶם נְכוֹנוֹת. אַךְ נֶעֶלְמוּ דְּרַגוֹז' וְאוּלְמַן מֵאַחֲרֵי דֶלֶת בֵּית הַקָּפֶה, אָרְבוּ לָהֶם הַשְּׁנַיִם.

מִשֶּׁנִּפְרַד הַבַּלָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ אוּלְמַן וּפָנָה לַסִּירָה, הָלְכוּ גַּם הַשְּׁנַיִם בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ בָּהּ בַּבֹּקֶר, אַךְ בְּכִוּוּן הָפוּךְ. כַּעֲבֹר שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה נֶעֶצְרוּ. וַדַּאי הָיָה לָהֶם, כִּי דְּרַגוֹז' פָּנָה לַסִּירָה.

– אֵין לָנוּ צֹּרֶךְ לָלֶכֶת הַלְאָה. נוֹכַחְנוּ, כִּי בְּרוֹשׁ וּדְרַגוֹז' חַד הוּא. אִם אָמְנָם נוֹסִיף לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָיו עֲלוּלִים אָנוּ לְהָסֵב אֵלֵינוּ אֶת לֵב הַבּוֹלֶשֶׁת.

– וּבְכֵן מַה נַעֲשֶׂה אֵפוֹא עַתָּה? – שָׁאַל הַשֵּׁנִי.

– נְעַיֵּן בַּדָבָר. צָץ בְּמֹחִי רַעְיוֹן יָפֶה.

בָּעֵת שֶׁשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם וְתִּכְּנוּ תָּכְנִיּוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁעָמְדוּ לְהִתְגַּשֵּׁם בְּקָרוֹב – חָזַר בֵּינְתַיִם הַבַּלָּשׁ לַסִּירָה וְאַף לֹא עָלָה כְּלָל עַל דַּעְתוֹ שֶׁעוֹקְבִים אַחֲרָיו. הוּא מָצָא בַּסִּירָה אֶת אִילְיָה בְּרוֹשׁ שֶׁטִּפֵּל בַּהֲכָנַת אֲרוּחַת הַצָּהֳרָיִם. הֵם סָעֲדוּ אֶת לִבָּם כְּרָגִיל.

– וּבְכֵן, מַר יֶגֶר, הַמְרֻצֶּה אַתָּה מִטִּיּוּלְךָ? – שְׁאֵלוֹ בְּרוֹשׁ.

– יוֹצֵא מִן הַכְּלָל! – עָנָה דְּרַגוֹז' – וְאַתָּה, בְּרוֹשׁ, כְּלוּם לֹא שִׁנִּיתָ אֶת תָּכְנִיתְךָ וְלֹא סִיַּרְתָּ בָּעִיר?

– לֹא – עָנָה נִמְרָצוֹת, - אֵין לִי שָׁם שׁוּם מַכִּירִים. מֵאָז שֶׁעָזַבְתָּ אֶת הַסִּירָה לֹא יָצָאתִי מִכַּאן.

– בֶּאֱמֶת?

– כֵּן. בִּגְלַל הָעֲבוֹדָה הַמְרֻבָּה שֶׁל בֶּדֶק הַסִּירָה.

קַרְל דְּרַגוֹז' לֹא עָנָהוּ דָבָר. הַשֶּׁקֶר הַבּוֹלֵט הֱבִיאוֹ לִידֵי הִרְהוּרִים שׁוֹנִים; אַךְ הוּא הִסְתִּירָם בְּחֻבּוֹ וְשׂוֹחַח אִתּוֹ עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים, עַד שֶׁהִגּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה.

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי: תְּמוּנַת אִשָּׁה    🔗

הֲשִׁקֵּר בְּרוֹשׁ בְּמֵזִיד אוֹ פָּשׁוּט הָיָה זֶה שֶׁקֶר סְתָם – קָשֶׁה לַעֲנוֹת עַל כָּךְ; אַךְ בָּרוּר הוּא שֶׁיְּדִיעוֹתָיו עַל הַנְּסִיעָה לֹא הָיוּ מְדֻיָּקוֹת בְּיוֹתֵר.

מִשֶּׁהִפְלִיגוּ עִם שַׁחַר בְּ־26 לְאוֹגוּסְט, לֹא חָנָה בְּרוֹשׁ, כְּפִי שֶׁאָמַר תְּחִלָּה, בִּפְּרֶסְבּוּרְג. הוּא חָתַר בִּמְשׁוֹטָיו בְּהִתְלַהֲבוּת כְּעֶשְׂרִים שָׁעָה בְּלִי הֶפְסֵק, הוּא עָקַף אֶת פְּרֶסְבּוּרְג וְרַק בְּמֶרְחָק שֶׁל 15 ק"מ מִמֶּנָּה נֶעֱצַר קְצָת לְהַחֲלִיף כֹּחַ.

הוּא לֹא מָצָא כְּלָל לְרָאוּי לְהִצְטַדֵּק לִפְנֵי בֶּן־לִוְיָתוֹ עַל חֶפְזוֹן־שַׁיִט זֶה, שֶׁפָּגַע בְּעִנְיְנֵי הַנּוֹסֵעַ. אַךְ הַלָּה קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ וְלֹא הִשְׁמִיעַ אַף מִלָּה שֶׁל מֹרַת רוּחַ.

דַּאֲגוֹת קַרְל דְּרַגוֹז' עָלוּ עַל עִנְיָנָיו הַפְּרָטִיִּים שֶׁל הַנּוֹסֵעַ. הַהֶפְסֵד הַכַּסְפִּי שֶׁעָמַד לְהַפְסִיד הַנּוֹסֵעַ הָיוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְגַבֵּי הַדְּאָגוֹת שֶׁל קַרְל.

וְאָכֵן בְּבֹקֶר זֶה, בְּ־26 לְאוֹגוּסְט, הִבְחִין קַרְל דְּרַגוֹז' בְּדָבָר בִּלְתִּי־רָגִיל, שֶׁיַּחַד עִם הַמְאֹרָעוֹת הַקּוֹדְמִים הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַדְאִיגוֹ מְאֹד. הָיָה זֶה בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר. דְּרַגוֹז' הִסְתַּכֵּל בְּאִילְיָה בְּרוֹשׁ שֶׁחָתַר בְּכֹחַ לֹא אֱנוֹשׁ. כֻּלּוֹ מְיֻזָּע, הֵסִיר בְּרוֹשׁ אֶת כּוֹבַע הַשּׁוּעָלִים שֶׁלּוֹ.

פֶּתַע הִבְחִין קַרְל בְּתוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת. לֹא הָיָה כָּל סָפֵק שֶׁבְּרוֹשׁ הוּא שָׁחוּם; אַךְ עַתָּה הִתְבָּרֵר, כִּי הוּא שָׁחוּם רַק בְּחֶלְקוֹ. שְׂעָרוֹ שֶׁהָיָה שָׁחוֹר, הָיָה גַם בְּלוֹנְדִינִי…

לְמָחֳרָת הִבְחִין קַרְל דְּרַגוֹז' שֶׁכָּל שְׂעָרוֹ שָׁחוֹר עַתָּה. נִרְאֶה שֶׁבְּרוֹשׁ הִרְגִּישׁ בְּמִשְׁגֵּהוּ וּבַלַּיְלָה תִקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת…

הָעֵינַיִם, שֶׁבְּרוֹשׁ הִסְתִּירָן מִתַּחַת לְמִשְׁקָפַיִם כֵּהִים, הַשֶּׁקֶר שֶׁשִּׁקֵּר בִּשְׁעַת הַחֲנִיָּה בְּוִינָה, הַחִפָּזוֹן הַבִּלְתִּי־מוּבָן, שֶׁאֵינוֹ בְּהֶתְאֵם לְמַטְּרַת הַנְּסִיעָה, הַשֵּׂעָר הַבְּלוֹנְדִינִי שֶׁהָפַךְ שָׁחוֹר – כָּל אֵלֶּה יַחַד עוֹרְרוּ חֲשָׁד וּמַסְקָנוֹת יְדוּעוֹת… אַךְ מָהֵן הַמַּסְקָנוֹת? קַרְל דְּרַגוֹז' נָבוֹךְ פָּשׁוּט וְלֹא יָדַע מָה הַשְׁעָרוֹת לְשַׁעֵר. הִתְנַהֲגוּת בְּרוֹשׁ הָיְתָה חֲשׁוּדָה מְאֹד, זֶה בָּרוּר; אַךְ מִכָּאן וּלְמַסְקָנוֹת יְדוּעוֹת הַדֶּרֶךְ עוֹד רְחוֹקָה.

בְּכָל זֹאת הָרַעְיוֹן, שֶׁקַרְל דְּרַגוֹז' דָּחָהּוּ נִמְרָצוֹת, גָּמַל תַּחַת לַחַץ הַמְּסִבּוֹת וְקָנָה לוֹ שְׁבִיתָה בְּלִבּוֹ, וְהָרַעְיוֹן הָיָה אוֹתוֹ הָרַעְיוֹן שֶׁכְּבָר הִבִּיעָהוּ הַסֶּרְבִּי הָעַלִּיז, מִיכָאֵל מִיכָאֵלוֹבִיץ' וְאַחֲרָיו אוֹרְחֵי הַמָּלוֹן בְּרַטִיסְבּוֹן, הַשְׁעָרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בַּחֲצִי הֲלָצָה וּבַחֲצִי רְצִינוּת, כִּי תַחַת מַסְוֶה שֶׁל זוֹכֶה בַּתַּחֲרוּת מִסְתַּתֵּר מַנְהִיג כְּנוּפְיָה, הַשּׁוֹדֵד אֶת הַסְּבִיבָה. אַךְ כְּלוּם יֵשׁ לָשִּׂים לֵב לְהַשְׁעָרָה שֶׁמְּשַׁעֲרֶיהָ עַצְמָם לֹא הֶעֱרִיכוּהָ כְּלָל?

– אַגַּב, – לָמָּה לֹא? אָמְנָם עַד עַתָּה לֹא הָיוּ כָּל הוֹכָחוֹת לְכָךְ, אַךְ הָיָה מָקוֹם לַחֲשָׁד. וְאִם הַמְאֹרָעוֹת הָעֲתִידִים יְאַשְּׁרוּ חֲשָׁד זֶה, הֲרֵי יְהֵא זֶה מַצְחִיק מַמָּשׁ שֶׁסִּירָה אַחַת הוֹבִילָה גַּם אֶת מַנְהִיג הַכְּנוּפְיָה וְגַם אֶת הַבַּלָּשׁ שֶׁחוֹבָתוֹ לְאָסְרוֹ.

מִנְּקֻדַּת הַשְׁקָפָה זוֹ הֲרֵי כָּל הַטְּרַגֶדִיָּה הַזֹּאת עָמְדָה לְהֵהָפֵךְ לְקוֹמֶדִיָּה… וקַרְל דְּרַגוֹז' אָמְנָם הִרְהֵר, לְמֹרַת רוּחוֹ, בְּאֶפְשָׁרוּת זוֹ.

תַּחַת הַשְׁפָּעַת מַחֲשָׁבוֹת וְהַשְׁעָרוֹת אֵלֶּה פָּתַח קַרְל דְּרַגוֹז' בָּעִיר קוֹמוֹרְנָה בְּבֹקֶר 28 לְאוֹגוּסְט בְּשִׂיחָה עִם בְּרוֹשׁ עַל נוֹשֵׂא שֶׁעֲדַיִן לֹא נָגְעוּ בּוֹ כְּלָל.

– בֹּקֶר טוֹב, מַר בְּרוֹשׁ – אָמַר בְּצֵאתוֹ מִתָּאוֹ.

– בֹּקֶר טוֹב, אֲדוֹנִי הַצַּיָּד – עָנָהוּ הַדַּיָּג בְּרוֹשׁ.

– הֶעָרְבָה לְךָ שְׁנָתְךָ?

– מְצֻיָן, וּלְךָ?

– לֹא כָּל־כָּךְ.

– בֶּאֱמֶת! – קָרָא בְּרוֹשׁ – כְּלוּם אֵינְךָ בְּקַו הַבְּרִיאוּת, לָמָּה זֶה אֵפוֹא לֹא עוֹרַרְתַּנִי?

– שָׁלוֹם לִי – עָנָה הַצַיָּד, – אַךְ הַלַּיְלָה אָרַךְ בְּעֵינַי לִבְלִי סוֹף. וַאֲנִי מְרֻצֶּה שֶׁכְּבָר חָלַף הָלַךְ לוֹ.

– כִּי?

– כִּי הָיִיתִי קְצָת מֻדְאָג, עָלַי לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת.

– מֻדְאָג? – חָזַר בְּרוֹשׁ עַל דְּבָרָיו בְּהִשְׁתוֹמְמוּת.

– אֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי מֻדְאָג – עָנָה הַצַּיָד, – כָּל־אֵימַת שֶׁעָלָה בְּדַעְתְּךָ לַחֲנוֹת הַרְחֵק מֵעִיר אוֹ מֵעֲיָרָה, הָיָה לִבִּי רַע עָלַי.

– חֲבַל, שֶׁלֹּא סִפַּרְתָּ לִי זֹאת קֹדֶם לָכֵן – עָנָה בְּרוֹשׁ בְּתִמָּהוֹן, – כִּי אָז הָיִיתִי מֵסֵב אַחֶרֶת אֶת פְּנֵי הַדְּבָרִים.

– כְּלוּם שָׁכַחְתָּ שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי לֹא לְהַפְרִיעֲךָ? קִיּוּם הַבְטָחָה הֲרֵיהוּ בְּגֶדֶר חוֹבָה. אַךְ אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינֶנִּי מֻדְאָג לְעִתִּים. מִי יוֹשִׁיעֵנִי? אֲנִי אֶזְרָח עִירוֹנִי, הַשֶּׁקֶט וְהַבְּדִידוּת שֶׁבַּכְּפָר מוֹצִיאִים אוֹתִי מִן הָעוֹלָם.

– זֶהוּ רַק הֶרְגֵּל – עָנָה בְּרוֹשׁ בַּעֲלִיצוּת, – הָיִיתָ מִתְרַגֵּל, לוּ הָיְתָה נְסִיעָתֵנוּ נִמְשֶׁכֶת עוֹד זְמַן רַב. אָכֵן מֻבְטָח הוּא הָאָדָם יוֹתֵר בְּחַיָּיו וּבִרְכוּשׁוֹ בַּשָּׂדֶה הָרֵיק מֵאֲשֶׁר בְּלֵב הָעִיר הַגְּדוֹלָה, מְקוֹם שָׁם שׁוֹרְצִים גַּנָּבִים וְשׁוֹדְדִים.

– צָדַקְתָּ, אַךְ קָשֶׁה לְפַקֵּד עַל הָרְגָשׁוֹת. אַגַּב, פַּחְדִּי אֵינוֹ פַּחַד שָׁוְא, כִּי אָנוּ עוֹבְרִים בְּמִקְרֶה בִּסְבִיבָה שֶׁהִיא מְסֻכֶּנֶת מְאֹד.

– מְסֻכֶּנֶת! – קָרָא אִילְיָה בְּרוֹשׁ – לָמָּה וּמַדּוּעַ? אֲנִי דָר כָּאן מִזְּמַן וְלֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹדִי, שֶׁסְּבִיבָה זוֹ הִיא מְסֻכֶּנֶת.

קַרְל דְּרַגוֹז' נִדְהַם מַמָּשׁ.

– הֲתֹאמַר זֹאת בִּרְצִינוּת? – קָרָא בְּהִתְרַגְּשׁוּת – אִם כָּךְ הֲרֵי הִנְּךָ הַיָּחִיד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְכָל הָעוֹלָם.

– מַה, לְמָשָׁל?

– שֶׁכְּנוּפְיַת שׁוֹדְדִים מִסְתּוֹרִית שׁוֹדֶדֶת בְּאֹפֶן שִׁיטָתִי אֶת שְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר מִפְּרֶסְבּוּרְג עַד שִׁפְכּוֹ.

– זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי שׁוֹמֵעַ זֹאת – עָנָה בְּרוֹשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁנִּשְׁמְעָה כְּכֵנָה וַאֲמִתִּית.

– לֹא יִתָּכֵן הַדָּבָר! – תָּמַהּ הַצַּיָּד – הֲלֹא כָּל תּוֹשָׁבֵי שְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר סָחִים רַק בַּהִתְנַפְּלֻיּוֹת הָאֵלֶּה.

– בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִתְרַחֲשׁוֹת חֲדָשׁוֹת – הֵעִיר אִילְיָה בְּרוֹשׁ. – הַאִם זֶה זְמַן רַב כְּבָר שֶׁהַשּׁוֹדְדִים שׁוֹדְדִים?

– זֶה כִּשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים – עָנָה דְרַגוֹז'. – לוּ רַק שָׁדְדוּ, כִּי אָז הֶחֱרַשְׁתִּי, אַךְ הֵם גַּם רוֹצְחִים לְעִתִּים. בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנַת הֶחֳדָשִׁים רָצְחוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, הָרֶצַח הָאַחֲרוֹן קָרָה בְּמֶרְחַק שֶׁל כַּחֲמִשִּׁים קִילוֹמֶטֶר מִכָּאן.

– אֲנִי מֵבִין לְפַחְדְּךָ – עָנָה בְּרוֹשׁ. – יִתָּכֵן שֶׁלּוּ יָדַעְתִּי עַל מַעֲשֵׂי רֶצַח אֵלֶּה, כִּי אָז גַּם אַנִי הָיִיתִי מְפַחֵד. בֶּעָתִיד נַחֲנֶה בְּכָל עִיר וַעֲיָרָה, הָחֵל מֵהַיּוֹם, מִתַּחֲנַת גְּרַן.

– הָהּ – הִסְכִּים הַצַּיָּד, – כָּאן נִשְׁקֹט וְנִשְׁלַו בֶּאֱמֶת, כִּי גְרַן הִיא עִיר הֲגוּנָה וּשְׁקֵטָה.

– אֲנִי שָׂמֵחַ לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה – עָנָה בְּרוֹשׁ, – כִּי יֵשׁ בְּדַעְתִּי לְהַשְׁאִירְךָ לְבַדְּךָ בַּלַּיְלָה הַבָּא.

– הֲרוֹצֶה אַתָּה לִנְטשׁ אֶת הַסִּירָה?

– כֵּן, אַךְ רַק לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת. רוֹצֶה אֲנִי לָגֶשֶׁת מִגְּרַן לְשַׁלְקָה הַקְּרוֹבָה. כְּיָדוּעַ לְךָ אֲנִי דָר שָׁם. אַגַּב אַשְׁכִּים לַחֲזֹר בַּבֹּקֶר כְּדֵי שֶׁלֹּא נַפְסִיד הַרְבֵּה זְמַן וְדֶרֶךְ.

– כִּרְצוֹנְךָ – עָנָה דְרַגוֹז', – אֲנִי מֵבִין יָפֶה לִלְבָבְךָ הַמִּתְגַּעְגֵּעַ הַבַּיְתָה.

וּבָזֶה נִפְסְקָה הַשִּׂיחָה. לְאַחַר דּוּמִיָּה אֲרֻכָּה קָרָא דְרַגוֹז' שׁוּב וְאָמַר:

– אָכֵן, מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ מֵעוֹדְךָ עַל שׁוֹדְדֵי הַדּוּנַאי. הֲלֹא הָעִתּוֹנוּת כָּתְבָה עַל כָּךְ יָמִים אֲחָדִים לְאַחַר תַּחֲרוּת זִיגְמַרִינְגֶן.

– מַהוּ הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם?

– כִּי נוֹצְרָה מַחְלְקָה מִשְׁטַרְתִּית מְיֻחֶדֶת תַּחַת הַנְהָלַת קָצִין מֻמְחֶה, קַרְל דְּרַגוֹז', בַּלָּשׁ מִבּוּדַפֶּסְט.

– לֹא קַלָּה תִהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ – עָנָה בְּרוֹשׁ, שֶׁלֹּא שָׂם לֵב כַּנִּרְאֶה לַשֵּׁם הַזֶּה, – הַדּוּנַאי הוּא אָרֹךְ וְקָשֶׁה לַעֲקֹב אַחֲרֵי אֲנָשִׁים מִסְתּוֹרִיִּים.

– טָעוּת בְּיָדְךָ – עָנָה דְרַגוֹז'. – נִרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ לַמִּשְׁטָרָה יְדִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וּבְיִחוּד יֵשׁ לָהּ וַדַּאי יְדִיעוֹת עַל רֹאשׁ הַכְּנוּפְיָה.

– מַה צּוּרָתוֹ שֶׁל בַּר־נַשׁ זֶה? – שָׁאַל אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

– בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא דוֹמֶה לְךָ…

– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ עַל הַמַּחֲמָאָה! – עָנָה אִילְיָה בְּרוֹשׁ בִּצְחוֹק.

– כֵּן – עָנָה הַצַּיָד, – הוּא דוֹמֶה לְךָ בְּקוֹמָתוֹ וּבְעָבְיוֹ, אַךְ זֶה הַדִּמְיוֹן הַיָּחִיד שֶׁבֵּינֵיכֶם.

– יָפֶה מְאֹד! – עָנָה בְּרוֹשׁ בְּאַנְחַת רְוָחָה.

– אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם תְּכֻלּוֹת נִפְלָאוֹת וְאֵינוֹ מַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם כָּמוֹךָ. אַגַּב אַתָּה הִנְּךָ שָׁחוּם וּמְגֻלָּח, וְאִלּוּ הוּא בַּעַל זָקָן צָהֹב־בָּהִיר. זֶה גָלוּי וְיָדוּעַ לַכֹּל.

– וַדַּאי יְכוֹלִים סִמָּנִים אֵלֶּה לְשַׁמֵּשׁ כְּעֵדוּת – הוֹדָה בְּרוֹשׁ, – אַךְ אֵינָם כֹּה מְבֻסָּסִים. יֵשׁ הַרְבֵּה בְּלוֹנְדִינִים. קָשֶׁה לִתְפֹּס אֶת כָּל הַבְּלוֹנְדִינִים…

– יֶשְׁנָן עוֹד הוֹכָחוֹת. אוֹמְרִים אָמוֹר שֶׁהוּא בּוּלְגָרִי… כָּמוֹךָ אַתָּה.

– אֶל מָה יִרְמְזוּ דְבָרֶיךָ? – שְׁאֵלוֹ בְּרוֹשׁ.

– לְפִי מִבְטָאֲךָ – הִתְנַצֵּל קַרְל דְּרַגוֹז' – סָבַרְתִּי כִּי בּוּלְגָרִי אַתָּה… וְאוּלַי טוֹעֶה אֲנִי.

– לֹא טָעִיתָ – הוֹדָה בְּרוֹשׁ לְאַחַר הִסּוּס מָה.

– מַשְׁמַע, שֶׁמַּנְהִיג הַכְּנוּפְיָה הוּא בֶּן אַרְצְךָ. אַגַּב, שְׁמוֹ נִשָּׂא בְּפִי כֹּל.

– מַשְׁמַע, שֶׁשְּׁמוֹ יָדוּעַ?

– בָּרוּר, אַךְ אֵין זֶה שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי.

– וּמַה שְּׁמוֹ?

– שְׁמוֹ בְּפִי כֹּל – לַדְקוֹ.

– לַדְקוֹ! – חָזַר אִילְיָה בְּרוֹשׁ, שֶׁמֵּרֹב הִתְרַגְּשׁוּת כַּנִּרְאֶה עָצַר אֶת הַמָּשׁוֹט.

– לַדְקוֹ – אִשֵּׁר קַרְל דְּרַגוֹז' בְּהִסְתַּכְּלוֹ בּוֹ מִן הַצַּד.

אַךְ אִילְיָה בְּרוֹשׁ חָזַר כְּבָר לְשִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ.

– מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר – עָנָה בִּמְנוּחָה בְּהוֹסִיפוֹ לַחְתֹּר.

– מָה הַמְשֻׁנֶּה שֶׁבַּדָּבָר? – לָחַץ עָלָיו דְּרַגוֹז' – הַאִם הִכַּרְתָּ אֶת לַדְקוֹ זֶה?

– אֲנִי – הִכְחִישׁ בְּרוֹשׁ – לֹא, אַךְ לַדְקוֹ אֵינוֹ שֵׁם בּוּלְגָרִי. זֶהוּ שֶׁמַּפְלִיאֵנִי.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִפְסִיק אֶת הַחֲקִירָה שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה, לְפִי מַצַּב הָעִנְיָנִים, לִהְיוֹת מְסֻכֶּנֶת מְאֹד. אַגַּב, הָיוּ לוֹ דְאָגוֹת מְרֻבּוֹת בְּלָאו הָכִי. תִּמְהוֹנוֹ שֶׁל בְּרוֹשׁ; דְּבָרָיו שֶׁמַּנְהִיג הַכְּנוּפְיָה הוּא מִמּוֹצָא בּוּלְגָרִי; הִתְרַגְּזוּתוֹ לְשֵׁמַע הַשֵּׁם לַדְקוֹ – כָּל אֵלֶּה יַחַד חִזְּקוּ אֶת הַשְׁעָרָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל דְּרַגוֹז', אִם כִּי עֲדַיִן לֹא הִסִּיק מַסְקָנוֹת אַחֲרוֹנוֹת מִכָּךְ.

הַסִּירָה הִגִּיעָה לִגְרַן לִפְנֵי שָׁעָה שְׁתַּיִם. בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת מֶטְרִים מֵהָעִיר הֶעְגִּין בְּרוֹשׁ אֶת הַסִּירָה לַחוֹף הַשְּׂמָאלִי. הוּא בִּקֵּשׁ אֶת דְּרַגוֹז' שֶׁיַּעֲבִיר בְּעַצְמוֹ אֶת הַסִּירָה לַחוֹף הַיְמָנִי, שֶׁבְּמֶרְכַּז הָעִיר, דְּרַגוֹז' הִסְכִּים לְכָךְ בְּרָצוֹן רַב.

לְאַחַר מִלּוּי הַבְטָחָה זוֹ, חָזַר דְּרַגוֹז' לְמִלּוּי תַּפְקִידוֹ כְּבַלָּשׁ. הוּא רִתֵּק אֶת הַסִּירָה וְקָפַץ עַל הַחוֹף וְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ לִרְאוֹת אִם יֵשׁ מִישֶׁהוּ מִפְּקוּדָיו.

טֶרֶם הִסְפִּיק לַעֲבֹר כְּמָאתַיִם מֶטְרִים וְהִנֵּה רָאָה אֶת פְרִידְרִיךְ אוּלְמַן. הֵם פָּתְחוּ בְּשִׂיחָה.

– הַבְסֵדֶר הַכֹּל?

– בְּסֵדֶר!

– יֵשׁ לְהַדֵּק אֶת הַמָּצוֹר, אוּלְמַן. לְהַעֲמִיד מִשְׁמָרוֹת עַל כָּל קִילוֹמֶטֶר, וְלֹא כָּל חֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים כְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ תְחִלָּה.

– אִם כֵּן הַכֹּל מִתְנַהֵל לְמֵישָׁרִים?

– כֵּן.

– מְצֻיָּן.

– מָחָר הִשְׁתַּדֵּל לְהִתְרָאוֹת אִתִּי. הָעִנְיָן מִתְקַדֵּם יָפֶה.

– כִּדְבָרֶיךָ.

– אַל תָּנוּם וְאַל תִּישַׁן. יֵשׁ לִפְעֹל בְּמֶרֶץ.

– סְמֹךְ עָלַי.

– אִם יִוָּדַע לְךָ דְּבַר־מָה חָדָשׁ, הוֹדִיעֵהוּ לִי מִיָּד.

– כְּמוּבָן.

שְׁנֵי הַחֲבֵרִים נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה וְקַרְל דְּרַגוֹז' חָזַר לְסִירָתוֹ.

בְּשָׁעָה חָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר חָזַר אִילְיָה בְּרוֹשׁ. יָרַד אָז גֶּשֶׁם סוֹחֵף וְרוּחַ סְעָרָה הִשְׁתּוֹלְלָה וְנָשְׁבָה מוּל הַזֶּרֶם. אַךְ הַדַּיָּג בְּרוֹשׁ לֹא הִסֵּס אַף רֶגַע, הֲלָשׁוּט אוֹ לֹא. הוּא הִתִּיר אֶת כֶּבֶל הַסִּירָה וְהֵחֵל לַחְתֹּר בַּמְּשׁוֹטִים.

דְּרוּשָׁה הָיְתָה הֶעָזָה רַבָּה לָשׁוּט בְּמֶזֶג־אֲוִיר רַע וּלְאַחַר לֵיל נְדוּדִים כָּזֶה.

בַּבֹּקֶר גָּבְרָה הַסְּעָרָה עוֹד יוֹתֵר.

הַסִּירָה שֶׁהַסְּעָרָה נִלְחֲמָה בָּהּ, פִּלְּסָה לָהּ בְּקשִׁי נָתִיב בְּזֶרֶם הַמַּיִם וּלְאַחַר אַרְבַּע שָׁעוֹת הִרְחִיקָה רַק עֲשָׂרָה קִילוֹמֶטְרִים מִגְּרַן.

מִיַּמִין לְחוֹף הַנָּהָר שָׁכְנָה הָעֲיָרָה שַׁלְקָה, מְקוֹם שָׁם בִּלָּה אִילְיָה בְּרוֹשׁ אֶת הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן.

אַךְ הוּא לֹא זָכָה כַּנִּרְאֶה לְהַגִּיעַ לְשָׁם. כַּחֲמִשִּׁים מֶטֶר מֵהַחוֹף קָרָה דְבַר מָה מְיֻחָד. הָעֵצִים שֶׁגָּדְלוּ שָׁם עַל שְׂפַת הַנָּהָר נֶעֶקְרוּ בִּידֵי הַסְּעָרָה וְנָפְלוּ הַמַּיְמָה. כֵּן חוֹלְלָה הַסְּעָרָה גַל גָּדוֹל וְאַדִּיר שֶׁהֵצִיף אֶת הַסִּירָה.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הִתְמַצֵּא מִיָּד בַּסַּכָּנָה. הוּא סוֹבֵב אֶת הַסִּירָה וְהֵשִׁיט אוֹתָהּ לַחוֹף הַיְמָנִי. סִבּוּב זֶה הִצִּיל אֶת הַשְּׁנַיִם מִטְּבִיעָה.

הַסִּירָה, מֻרְדֶּפֶת בְּלִי חָשָׂךְ בִּידֵי הַסְּעָרָה, נִצְּלָה מֵהַהֲצָפָה. לוּלֵא הַסִּבּוּב שֶׁל בְּרוֹשׁ כִּי אָז הָיְתָה הַסִּירָה מוּצֶפֶת כֻּלָּהּ.

אַךְ לַאֲסוֹנָם עָמְדוּ לִפְנֵי סַכָּנָה חֲדָשָׁה. יַחַד עִם הַסִּירָה שֶׁשָּׁטָה בַּזֶּרֶם בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה שָׁט וְצָף גַּם עֵץ עָקוּר עַל שָׁרָשָׁיו. הַסִּירָה הִסְתַּבְּכָה בַּשָּׁרָשִׁים וְלֹא יָכְלָה לְהֵחָלֵץ מֵהֶם וְנִשְׁקְפָה לָהּ סַכָּנָה גְדוֹלָה, לְהִנָּפֵץ אוֹ לְהִזּוֹק. אִילְיָה בְּרוֹשׁ פָּרַץ בִּצְעָקָה.

קַרְל דְּרַגוֹז' הֵבִין מִיָּד מָה רַבָּה הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לָהֶם. הוּא זִנֵּק חִישׁ לְחַרְטוֹם הַסִּירָה וּבְתָפְסוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת הַשָּׁרָשִׁים נִשְׁעַן עֲלֵיהֶם וְנִסָּה לְהַרְתִּיעַ אֶת הַסִּירָה וּלְדָחֳפָהּ אָחוֹרָה.

הַמַּטָּרָה הֻשְּׂגָה. הַסִּירָה הֻרְחֲקָה מֵהַשָּׁרָשִׁים וְהִיא שָׁטָה עַתָּה בִּמְהִירוּת הַבָּזָק. עוֹד רֶגַע וְהָיְתָה הַסִּירָה, שֶׁשָּׁטָה בֵּין עֵצִים עֲקוּרִים וְאַף נִשְׂרְטָה בָּהֶם, יוֹצֵאת מֵהַמָּבוֹךְ הַזֶּה לַחָפְשִׁי לוּלֵא פָּגַע עֲנַף אַחַד הָעֵצִים הַלָּלוּ בְּחָזֵהוּ שֶׁל קַרְל דְּרַגוֹז'. הוּא נִסָּה לַשָּׁוְא לְסַלֵּק אֶת הָעֵץ הַזֶּה, כֵּוָן שֶׁאִבֵּד אֶת שִׁוְיוֹן הַמִּשְׁקָל, נָפַל מֵהַסִּירָה הַמַּיְמָה וְנֶעְלַם מִתַּחַת לַמַּיִם.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ מִהֵר לְהַצִּיל אֶת חֲבֵרוֹ וְקָפַץ אַחֲרָיו הַמַּיְמָה.

אַךְ לֹא קַל הָיָה לְהַבְחִין בִּדְרַגוֹז' בְּמַיִם עֲכוּרִים וּדְלוּחִים אֵלֶּה שֶׁהַסְּעָרָה הִרְתִּיחָתַם. מַאֲמַצֵּי בְּרוֹשׁ לִמְצֹא אֶת חֲבֵרוֹ הָיוּ לַשָּׁוְא וּכְבָר הִתְיָאֵשׁ מִכָּךְ, אַךְ לְפֶתַע הִשְׁגִּיחַ בָּאֻמְלָל הַצָּף עַל פְּנֵי גַל.

אִילְיָה בְּרוֹשׁ הֵרִים מִיָּד אֶת רֹאשׁוֹ הַצָּף שֶׁל דְּרַגוֹז' מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַחַר כָּךְ גְּרָרוֹ אֶל הַסִּירָה שֶׁבֵּינָתַיִם הִתְרַחֲקָה כִּשְּׁלשִׁים מֶטְרִים. הוּא הִשִּׂיגָהּ חִישׁ. בְּיָד אַחַת תָּפַס אֶת הַסִּירָה וּבַיָּד הַשְּׁנִיָּה אֶת הֶחָבֵר הַמִתְעַלֵּף.

לֹא קַל הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. אַךְ לְאַחַר מַאֲמַצִּים רַבִּים עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ.

הוּא הִשְׁכִּיבוֹ בַּסֻּכָּה, הִפְשִׁיטוֹ וְהֵחֵל לְשַׁפְשְׁפוֹ בַּחֲתִיכַת צֶמֶר.

חִישׁ מְהֵרָה פָּקַח דְּרַגוֹז' אֶת עֵינָיו וְהִתְאוֹשֵׁשׁ. הוּא לֹא שָׁהָה הַרְבֵּה זְמַן מִתַּחַת לַמַּיִם וְלָכֵן לֹא נִתְרוֹפְפָה בְּרִיאוּתוֹ בְּיוֹתֵר.

מִשֶּׁרָאָה בְּרוֹשׁ כִּי הַחוֹלֶה הִתְאוֹשֵׁשׁ, קָרָא בְּשִׂמְחָה:

– וּבְכֵן, אֲדוֹנִי הַצַּיָד, נִרְאֶה שֶׁבִּרְצוֹנְךָ לְהִמָּנוֹת עִם “כַּת הַטּוֹבְלִים”.

דְּרַגוֹז' הֶעֱלָה חִיּוּךְ אָנוּס.

– לֹא תֶחֱלֶה – נִחֲמוֹ בְּרוֹשׁ וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה לֹא חָדַל לְשַׁפְשְׁפוֹ. – אֵין לְךָ דָּבָר יָפֶה לַבְּרִיאוּת מֵאַמְבַּטְיָה בְּחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט.

– תּוֹדָה רַבָּה – עָנָהוּ דְּרַגוֹז'.

– עַל לֹא דָבָר – עָנָה הַדַּיָּג בְּשִׂמְחָה. – לְמַעֲשֶׂה עָלַי לְהוֹדוֹת לְךָ עַל שֶׁ“בִּזְכוּתְךָ” עָשִׂיתִי לִי עַתָּה אַמְבַּטְיַת־יָם.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִתְאוֹשֵׁשׁ חִישׁ וְכֹחוֹתָיו שָׁבוּ אֵלָיו.

לְהַכְעִיס לֹא הָיָה בַּסִּירָה שׁוּם בַּקְבּוּק יַיִן לְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹתָיו. בְּרוֹשׁ הִצְטַעֵר מְאֹד עַל כָּךְ.

– אֵין דָּבָר – אָמַר דְּרַגוֹז' בְּקוֹל חַלָּשׁ, – אַבְרִיא גַם בִּלְעָדָיו.

דְּרַגוֹז' רָעַד מִקֹּר וְיַיִן הָיָה מְחַמֵּם אוֹתוֹ.

– טָעוּת בְּיָדְךָ – עָנָהוּ אִילְיָה בְּרוֹשׁ, – בְּלִי מַשְׁקֶה לֹא תַבְרִיא. הַרְשֵׁה־נָא לִי לָגֶשֶׁת לִקְנוֹת לְךָ בַּקְבּוּק מַשְׁקֶה; לֹא אֶתְעַכֵּב זְמַן רַב.

בְּרוֹשׁ הֶחֱלִיף חִישׁ מְהֵרָה אֶת בְּגָדָיו הָרְטֻבִּים לִיבֵשִׁים, אַחַר כָּךְ הֵשִׁיט אֶת הַסִּירָה לַחוֹף הַשְּׂמָאלִי. כָּאן רִתֵּק אוֹתָהּ יָפֶה וְקָפַץ אֶל הַחוֹף.

– סַבְלָנוּת, הַצַּיָּד. אֲנִי מַכִּיר יָפֶה אֶת הַסְּבִיבָה, וְלֹא רָחוֹק מִכָּאן יֶשְׁנָהּ עֲיָרָה שֶׁבָּהּ אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַכֹּל. כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה אֶחֱזֹר.

וּמִיָּד הִתְרַחֵק וְלֹא חִכָּה לִתְשׁוּבָה.

בֵּינָתַיִם נֶחֱלַשׁ דְּרַגוֹז' יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהוּא עָצַם אֶת עֵינָיו מֵרֹב תְּשִׁישׁוּת.

אַךְ חִיּוּנִיּוּתוֹ הִתְגַּבְּרָה. הַדָּם הֵחֵל לִזְרֹם בְּעוֹרְקָיו. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִסְתַּכֵּל מִסְּבִיבוֹ.

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁמָּשַׁךְ אֶת עֵינָיו הַחַלָּשׁוֹת הָיָה אַרְגָּז. בְּרוֹשׁ שָׁכַח, מֵרֹב חִפָּזוֹן, לְסָגְרוֹ. בָּאַרְגָּז שָׂרַר אִי־סֵדֶר רַב בְּשֶׁל הַחִפּוּשׂ שֶׁעָרַךְ בּוֹ בְּרוֹשׁ בְּחַפְּשׂוֹ בַּקְבּוּק יַיִן. בָּאַרְגָּז הָיוּ כָּל מִינֵי בְּגָדִים: לְבָנִים, נַעֲלַיִם וְכו'.

פִּתְאֹם נוֹצְצוּ עֵינֵי קַרְל. מוּבָן שֶׁלֹּא הַבְּגָדִים הַיְשָׁנִים, הַלְּבָנִים וְהַנַּעֲלַיִם הֵם אֲשֶׁר מָשְׁכוּ אֶת עֵינָיו.

עֵינֵי הַבַּלָּשׁ הַמֻּמְחֶה הִבְחִינוּ שָׁם בְּדָבָר חָשׁוּב.

הָיָה זֶה תִּיק פָּתוּחַ לְמֶחֱצָה, שֶׁהָיוּ בּוֹ הַרְבֵּה נְיָרוֹת.

תִּיק! נְיָרוֹת! וּבְכֵן יִמְצָא כָּאן תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלוֹת הַמַּטְרִידוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מָצָא לָהֶן פִּתְרוֹנִים.

הוּא לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק. לְאַחַר הִסּוּס־מָה הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּתְחָבָהּ לָאַרְגָּז וְהוֹצִיא אֶת הַתִּיק הַמְגָרֶה.

הוּא מָצָא שָׁם מִכְתָּבִים שֶׁלֹּא קְרָאָם, וַעֲלֵיהֶם כְּתֹבֶת בְּרוֹשׁ הַפְּרָטִית; שׁוֹבְרֵי שְׂכַר דִּירָה, קַבָּלוֹת וְכו‘, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם כָּל עִנְיָן בִּשְׁבִיל דְּרַגוֹז’.

קַרְל דְּרַגוֹז' כְּבָר אָמַר לְהַנִּיחַ אֶת הַתִּיק בִּמְקוֹמוֹ, אַךְ הִנֵּה נָפַל לְיָדוֹ מִסְמָךְ אֶחָד. הוּא נִזְדַּעְזַע.

הָיְתָה זוֹ תְמוּנַת אִשָּׁה צְעִירָה יְפֵהפִיָּה. אַךְ לֹא יָפְיָהּ מָשַׁךְ עַתָּה אֶת לִבּוֹ, כִּי אִם הַהַקְדָּשָׁה שֶׁמִּתַּחַת לַתְּמוּנָה שֶׁבָּהּ הָיָה כָּתוּב בְּבּוּלְגָרִית לֵאמֹר: “לְבַעְלִי הַיָּקָר – נַטַשָׁה לַדְקוֹ”.

מַשְׁמַע שֶׁחֲשָׁדוֹתָיו הָיוּ מֻצְדָּקִים וּמַסְקָנוֹתָיו עַל סְמַךְ פְּרָטִים יְדוּעִים – הֶגְיוֹנִיִּים. לַדְקוֹ! מַשְׁמַע שֶׁהוּא הִפְלִיג כָּל הַזְּמַן יַחַד עִם לַדְקוֹ. וּבְכֵן זֶהוּ הַשּׁוֹדֵד הַמְפֻרְסָם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְתָפְסוֹ וְשֶׁהִסְתַּתֵּר תַּחַת מַסְוֶה שֶׁל מְנַצֵּחַ תַּחֲרוּת אֲגֻדַּת הַדּוּנַאי.

מִשֶּׁשָּׁמַע קַרְל דְּרַגוֹז' צַעֲדֵי אָדָם, הֵבִין כִּי בְּרוֹשׁ כְּבָר חָזַר וְהוּא הִשְׁלִיךְ חִישׁ אֶת הַתִּיק לְתוֹךְ הָאַרְגָּז וְסָגַר אֶת הַמִּכְסֶה.

– מַר דְּרַגוֹז' – נִשְׁמַע קוֹל אָדָם.

– פְרִידְרִיךְ אוּלְמַן – הִשְׁמִיעַ קַרְל בְּקשִׁי רַב, וּבִצְעָדִים מִתְנוֹדְדִים יָצָא מֵהַתָּא.

– סְלַח נָא לִי עַל שֶׁאֲנִי מַטְרִידְךָ – אָמַר אוּלְמַן לִדְרַגוֹז' – רָאִיתִי כִּי שֻׁתָּפְךָ עָזַב אֶת הַסִּירָה וְהֵבַנְתִּי כִּי הִנְּךָ לְבַדְּךָ בַּסִּירָה.

– מַה קָּרָה? – שָׁאַל דְּרַגוֹז'.

– חֲדָשׁוֹת בְּפִי: הַלַּיְלָה קָרָה רֶצַח.

– הַלַּיְלָה הַזֶּה! – קָרָא קַרְל דְּרַגוֹז' שֶׁנִּזְכַּר לְפֶתַע שֶׁאִילְיָה בְּרוֹשׁ לֹא הָיָה בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר בַּסִּירָה.

– הִתְנַפְּלוּ עַל חֲוִילָה סְמוּכָה. אֶת הַשּׁוֹמֵר פָּצְעוּ.

– טוֹב – אָמַר קַרְל דְּרַגוֹז' בְּרָמְזוֹ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק.

הוּא הִשְׁתַּקַּע בְּהִרְהוּרִים. מַה לַעֲשׂוֹת? הַיְדִיעָה הַחֲדָשָׁה עוֹדְדָה אוֹתוֹ כְּסַם רְפוּאָה וְהֶחֱזִירָה לוֹ אֶת מִרְצוֹ. הוּא כְּבָר הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהַטְּבִילָה. שׁוּב לֹא נִזְקַק לְמִשְׁעֶנֶת וּלְגַשֵּׁשׁ כְּעִוֵּר קִיר.

– כֵּן לִפְעֹל – הַאֵיךְ? הַאִם עָלָיו לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב בְּרוֹשׁ (לְמַעֲשֶׂה, לֹא בְּרוֹשׁ כִּי אִם לַדְקוֹ) וּלְאָסְרוֹ לְפֶתַע פִּתְאֹם בְּשֵׁם הַחֹק? דֶּרֶךְ זוֹ הָיְתָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, כֵּוָן שֶׁעַתָּה אֵין לוֹ עוֹד כָּל סָפֵק בְּזֶהוּתוֹ שֶׁל הַדַּיָג.

אַךְ הֲלֹא שׁוֹדֵד זֶה הִצִּיל אֶת חַיָּיו.

דָּבָר זֶה הִכְבִּיד וְהִקְשָׁה עַל הַמַּצָּב.

הַאֶפְשָׁר לְהַאֲמִין, כִּי גַנָּב, לֹא, שׁוֹדֵד רוֹצֵחַ מְסֻגָּל לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד כְּדֵי לְהַצִּיל חַיֵּי אָדָם? וְנַנִּיחַ שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא הַשּׁוֹדֵד, הַאִם כָּךְ מוֹדֶה נִצּוֹל לְמַצִּילוֹ, לְאִישׁ חַסְדּוֹ שֶׁהִקְרִיב אֶת חַיָּיו לְמַעֲנוֹ? אַגַּב, לָמָּה לוֹ לְמַהֵר בְּמַאֲסָרוֹ? עַתָּה כְּשֶׁכְּבָר בְּרוּרָה זֶהוּתוֹ לֹא יִמָּלֵט שׁוּב מִידֵי הַבּוֹלֶשֶׁת וְהוּא יִתָּפֵס בַּכַּף בְּכָל עֵת וּזְמַן.

קַרְל דְּרַגוֹז' סָקַר אֶת הָעִנְיָן מִכָּל צְדָדָיו וְהֶחְלִיט לֹא לִנְקֹט בְּשׁוּם אֶמְצָעִים.

הַאִם מוּטָב לְהִסְתַּלֵּק מֵהַסִּירָה וְאַף לֹא לְהִתְרָאוֹת שׁוּב עִם אִילְיָה בְּרוֹשׁ? אוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּתָאוֹ עַד שׁוּבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ הַדַּיָּג?

– לֹא בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא. לִבְגֹּד כָּךְ בָּאִישׁ שֶׁהִקְרִיב אֶת חַיָּיו לְמַעֲנוֹ – לֹא יִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה. אַף אִם תּוּטַל הָאַחֲרָיוּת עָלָיו עַל אִי־תְּפִיסַת הַשּׁוֹדֵד, לֹא יַאַסְרֵהוּ. מוּטָב לוֹ לְאָסְרוֹ לֹא בְּעָרְמָה, כִּי אִם בְּאֹפֶן גָּלוּי, בְּמִשְׁפָּט וְאָז יִתְיַצֵּב מוּלוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים. וְאִם תַּפְקִידוֹ יַכְרִיחוֹ לְהִתְנַהֵג עִם מַצִּילוֹ כְּעִם שׂוֹנֵא – יִלָּחֵם אִתּוֹ לְפָחוֹת בְּאֹפֶן גָּלוּי וִיאַפְשֵׁר לוֹ לִבְּרוֹשׁ אַף לְהִתְגּוֹנֵן בַּמִּשְׁפָּט.

לְאַחַר הַחְלָטָה פְּנִימִית זוֹ חָזַר קַרְל דְּרַגוֹז' לְתָאוֹ, וְכָתַב לְאִילְיָה בְּרוֹשׁ פֶּתֶק בּוֹ הִתְנַצֵּל כִּי הֻכְרַח לַעֲזֹב אֶת הַסִּירָה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְחַכֶּה לוֹ לְפָחוֹת יְמָמָה אַחַת. אַחַר כָּךְ הִתְכּוֹנֵן לָצֵאת.

– כַּמָּה אֲנָשִׁים יֵשׁ לָנוּ? – שָׁאַל אֶת מְלַוֵּהוּ, בְּצֵאתוֹ מִן הַתָּא.

– שְׁנַיִם כָּאן, אַךְ מִיָּד יִתְאַסְּפוּ כֻּלָּם. עַד הָעֶרֶב יִהְיוּ לָנוּ כַּעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים.

– טוֹב – הִלֵּל קַרְל דְּרַגוֹז' אֶת עוֹזְרוֹ, – הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֵרַע הָרֶצַח אֵינוּ רָחוֹק מִכָּאן, הֲלֹא כֵן?

– כִּשְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים מִכָּאן – עָנָה הָעוֹזֵר.

– אִם כָּךְ הוֹבִילֵנִי לְשָׁם – אָמַר קַרְל דְּרַגוֹז' בְּעָזְבוֹ עִם אוּלְמַן אֶת הַסִּירָה.

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: קַרְל דְּרַגוֹז' מִתְחַרְבֵּן פַּעֲמַיִם    🔗

הָרֵי הַקַּרְפַּטִים שֶׁבִּצְפוֹן הוּנְגַרְיָה מְהַוִּים קֶשֶׁת עֲנָקִית שֶׁל מַעְגָּל, שֶׁקִּטְעָהּ הַמַּעֲרָבִי מִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים. אֶחָד מֵהֶם מִסְתַּיֵּם בַּדּוּנַאי בְּגֹבַהּ פְּרֶסְבּוּרְג; הַשֵּׁנִי מַגִּיעַ עַד הַנָּהָר שֶׁבִּסְבִיבַת גְּרַן וּמִסְתַּיֵּם רַק בַּחוֹף הַיְמָנִי, עִם הָהָר פִּילִיס שֶׁגָּבְהוֹ שְׁבַע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְשִּׁשָּׁה מֶטֶר.

לְרַגְלֵי הָהָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֵרַע הָרֶצַח, וּלְשָּׁם פָּנָה קַרְל דְּרַגוֹז' כְּדֵי לְהִפָּגֵשׁ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַשּׁוֹדְדִים הַמְפֻרְסָמִים וּלְתָפְסָם.

שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי שֶׁקַּרְל דְּרַגוֹז' עָזַב אֶת הַסִּירָה, בְּשֶׁל הַיְדִיעוֹת שֶׁקִּבֵּל מִפִּי אוּלְמַן – נֶעֶצְרָה עֲגָלָה טְעוּנָה מַשָּׂא כָּבֵד לְיַד הָאַכְסַנְיָה הָעֲנִיָה שֶׁשָּׁכְנָה לְרַגְלֵי גִבְעָה, בֵּין הָהָר פִּילִיס וְעֵמֶק הַדּוּנַאי.

אַכְסַנְיָה זוֹ נוֹחָה הָיְתָה לְעִסְקֵי מִסְחָר, כִּי שָׁכְנָה עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים; דֶּרֶךְ אַחַת הוֹלִיכָה לַצָּפוֹן, הַשְּׁנִיָּה – לִדְרוֹם־מִזְרָח וְהַשְּׁלִישִׁית – לִצְפוֹן־מַעֲרָב. כָּל הַדְּרָכִים הַלָּלוּ הוֹלִיכוּ לַדּוּנַאי; עֲגָלוֹת רַבּוֹת הָיוּ בָּאוֹת לְשַׁם עִם מַשָּׂאוֹת שֶׁנּוֹעֲדוּ לַסְּפִינוֹת וְלַסִּירוֹת שֶׁהִפְלִיגוּ בַּדּוּנַאי, וְלָכֵן שָׁקְקָה הָאַכְסַנְיָה הֲמוֹנֵי עוֹבְרֵי־אֹרַח.

בָּרֶגַע שֶׁהָעֲגָלָה נֶעֶצְרָה זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ. הַכֹּל עוֹד יָשְׁנוּ בָּאַכְסַנְיָה. הַתְּרִיסִים הָיו מוּגָפִים.

– פִּתְחוּ־נָא! – דָּפַק וְקָרָא אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעֶגְלוֹנִים.

– מִיָּד, מִיָּד! – עָנָה בַּעַל הָאַכְסַנְיָה שֶׁהִתְעוֹרֵר.

כַּעֲבֹר רֶגַע נִרְאָה רֹאשׁ פָּרוּעַ בְּחַלוֹן הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה.

– מָה רְצוֹנְךָ? – שָׁאַל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה בְּלִי אֲדִיבוּת יְתֵרָה.

– קֹדֶם כֹּל, לֶאֱכֹל וְאַחַר כָּך לִישֹׁן – עָנָה הָעֶגְלוֹן.

– מִיָּד – עָנָה בַּעַל הָאַכְסַנְיָה שֶׁנֶּעְלַם בַּבַּיִת.

מִשֶּׁפָּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר וְהָעֲגָלָה נִכְנְסָה פְּנִימָה, הִתִּירוּ הָעֶגְלוֹנִים אֶת הַסּוּסִים, הִכְנִיסוּם לָאֻרְוָה, בָּהּ נָתְנוּ לָהֶם חָצִיר.

– בָּאתֶם לִפְנוֹת שַׁחַר, יְדִידַי, וַדַּאי נְסַעְתֶּם כָּל הַלַּיְלָה – אָמַר הָאַכְסַנַּאי לָעֶגְלוֹנִים.

– כַּנִּרְאֶה – עָנָה אֶחָד מֵהֶם.

– הֲמַפְלִיגִים אַתֶּם הַרְחֵק מִכָּאן?

– הַרְחֵק אוֹ לֹא, אֵין זֶה עִסְקְךָ.

הָאַכְסַנַּאי נִשְׁתַּתֵּק.

– לָמָּה לָנוּ לְעַנּוֹת אֶת הָאַכְסַנַּאי הַיָּשָׁר, פוֹגֶל? – קָרָא הָעֶגְלוֹן הַשֵּׁנִי. – לָמָּה לָנוּ לְהַסְתִּיר מִפָּנָיו שֶׁנּוֹסְעִים אָנוּ לְסַן־אַנְדְּרֵה?

– יִתָּכֵן, שֶׁאֵין לָנוּ כָּל סִבָּה לְהַסְתִּיר זֹאת – קָרָא פוֹגֶל בְּכַעַס, – אַךְ דּוֹמַנִי שֶׁאֵין זֶה נוֹגֵעַ לְשׁוּם אִישׁ.

– וַדַּאי – הוֹדָה הָאַכְסַנַּאי בַּחֲנֻפַּת חֶנְוָנִי, – אֲנִי רַק סְתָם שָׁאַלְתִּי, לְשֵׁם שִׂיחָה. הַרְעֵבִים אַתֶּם, אֲדוֹנַי?

– כֵּן – עָנָה הַמָּתוּן – הַגֵּשׁ נָא לָנוּ נַקְנִיק, לֶחֶם, וְכו'.

הָאוֹרְחִים נָסְעוּ כַּנִּרְאֶה זְמַן רַב, כִּי הֵם הִתְנַפְּלוּ כִּרְעֵבִים עַל הָאֹכֶל; הֵם הָיוּ כַּנִּרְאֵה גַם עַיֵפִים מְאֹד – כִּי מִיָּד לְאַחַר הָאֲרוּחָה שָׁכְבוּ לִישֹׁן – אֶחָד שָׁכַב עַל הַקַּשׁ בָּאֻרְוָה, לְיַד הַסּוּסִים, הַשֵּׁנִי – עַל הָעֲגָלָה.

הֵם הִתְעוֹרְרוּ בַּצָּהֳרַיִם. שׁוּב אָכְלוּ, לָגְמוּ יַי"שׂ וְנָחוּ קְצָת.

לְאַחַר הַצָהֳרַיִם בָּאוּ לָאַכְסַנְיָה עוֹד עֲגָלוֹת וְלֹא עוֹבֵר־אֹרַח אֶחָד נִכְנַס לָאַכְסַנְיָה לִלְגֹּם כּוֹסִית יַי"שׂ.

לָרֹב הָיוּ אֵלֶּה מַכָּרָיו שֶׁל הָאַכְסַנַּאי שֶׁנָּסְעוּ לִגְרַן אוֹ חָזְרוּ מִשָּׁם כְּשֶׁשַּׂקִּים עַל גַבָּם. הָאַכְסַנַּאי, בַּעַל רֹאשׁ צָלוּל, שָׁתָה עִם כָּל אֶחָד “לְחַיִּים”. דָּבָר זֶה הֵבִיא לוֹ תוֹעֶלֶת רַבָּה.

כָּל יוֹם וָיוֹם הָיוּ עוֹבְרֵי הָאֹרַח מְסַפְּרִים לוֹ חֲדָשׁוֹת. הֵם סִפְּרוּ לוֹ עַל מִקְרֵה הָרֶצַח שֶׁבַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוֹסִיף נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ עַל מַעֲשֵׂה הָרֶצַח.

כָּךְ, לְמָשָׁל, נוֹדַע לוֹ לָאַכְסַנַּאי שֶׁאַרְמוֹנוֹ הַיָּפֶה שֶׁל גְּרַף הַגֶנוֹ, כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מֶטֶר מֵחוֹף הַדּוּנַאי, שֻׁדַּד כֻּלּוֹ וְשׁוֹמְרוֹ כְּרִיסְטִיאַן נִפְצַע קָשֶׁה, וּמַעֲשֵׂה הָרֶצַח הוּא וַדַּאי מַעֲשֵׂי יְדֵי כְּנוּפְיַת הַשּׁוֹדְדִים, שֶׁלֹּא פַּעַם שָׁדְדוּ כְּבָר, אַךְ קָשֶׁה לְתָפְסָם. כֵּן סִפְּרוּ שֶׁבַּסְּבִיבָה רוֹחֲשִׁים שׁוֹטְרִים רַבִּים וּפְלֻגָּה מְיֻחֶדֶת בּוֹלֶשֶׁת וְאוֹרֶבֶת לַכְּנוּפְיָה וּמַשְׁגִּיחָה בִּמְיֻחָד עַל חוֹפֵי הַנָּהָר.

שְׁנֵי הָעֶגְלוֹנִים לֹא הִתְעָרְבוּ כְּלָל בַּשִּׂיחָה, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֻׁסְּעָה בִּצְעָקוֹת רָמוֹת. הֵם הִתְנַהֲגוּ יָפֶה, יָשְׁבוּ מִן הַצַּד אַךְ הִקְשִׁיבוּ בְּשִׂימַת לֵב מְרֻבָּה. נִרְאֶה שֶׁמָּצְאוּ עִנְיָן בַּמְאֹרָע, כְּשֵׁם שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ עִנְיָן כְּלָל הַתּוֹשָׁבִים.

מְעַט מְעַט שָׁכַךְ הָרַעַשׁ וּבְשֵׁשׁ וָחֵצִי הָיוּ שׁוּב לְבַדָּם בָּאַכְסַנְיָה. אֶחָד מֵהֶם שָׁלַח לִקְרֹא לָאַכְסַנַּאי, שֶׁהָיָה עָסוּק בִּשְׁטִיפַת הַכּוֹסוֹת; הָאַכְסַנַּאי הוֹפִיעַ מִיָּד.

– מָה רְצוֹן הָאֲדוֹנִים?

– אֲרוּחַת הַצָהֳרַיִם.

– וְאַחַר כָּךְ וַדַּאי תִּרְצוּ לִישֹׁן? – שְׁאֵלָם הָאַכְסַנַּאי.

– לֹא, אֲדוֹנִי – עָנָה הָאָדִיב – בְּדַעְתֵּנוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

– בַּלַּיְלָה? – הִתְפַּלֵּא הָאַכְסַנַּאי.

– כְּדֵי – הִמְשִׁיךְ הָאוֹרֵחַ – לְהַגִּיעַ בְּהֶקְדֵּם “לַיָרִיד”.

– בְּסֶן־אַנְדְּרֵה?

– אוֹ בִּגְרַן. זֶה תָלוּי בַּמְסִבּוֹת. אָנוּ מְחַכִּים כָּאן לִידִידֵנוּ שֶׁהָלַךְ לְבָרֵר דָּבָר, עָלָיו לְהוֹדִיעַ לָנוּ הֵיכָן נַצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת הַסְּחוֹרָה בִּתְנָאִים טוֹבִים.

הָאַכְסַנַּאי הָלַךְ לְהָכִין אֹכֶל בִּשְׁבִילָם.

– הֲשָׁמַעְתָּ קֵיְזֶרְלִיךְ? – סִנֵּן הָעֶגְלוֹן הַצָּעִיר מִבֵּין שְׂפָתָיו בְּהִתְכּוֹפְפוֹ אֶל חֲבֵרוֹ.

– כֵּן.

– דְּבַר הַהִתְנַפְּלוּת כְּבָר נוֹדַע.

– מִי פִּלֵּל לְכָךְ?

– וְהַמִּשְׁטָרָה הֵחֵלָּה לַעֲקֹב.

– תַּעֲקֹב!

– וּבְרֹאשָׁה עוֹמֵד קַרְל דְּרַגוֹז'.

– לְדַעְתִּי מִי שֶׁמְפַחֵד מִפְּנֵי דְרַגוֹז' מֻתָּר לוֹ לִישֹׁן בִּמְנוּחָה.

– מָה הַפֵּרוּשׁ?

– דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם.

– הַאִם דְּרַגוֹז' סֻלַּק?

– מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה. לְעֵת־עַתָּה אַל תַּשְׁמִיעַ הֶגֶה בְּעִנְיָן זֶה! – וְהָעֶגְלוֹן נִשְׁתַּתֵּק, כִּי בֵּינְתַיִם חָזַר הָאַכְסַנַּאי.

“הַיָּדִיד” שֶׁלּוֹ חִכּוּ הָ“עֶגְלוֹנִים” הִגִּיעַ בַּלַּיְלָה. הִתְקַשְּׁרָה בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה.

– אוֹמְרִים שֶׁהַמִשְׁטָרָה עוֹקֶבֶת – לָחַשׁ קֵיזֶרְלִיךְ.

– הִיא מְחַפֶּשֶׂת, אַךְ לֹא תִמְצָא דָבָר.

– וּדְרַגוֹז'?

– נִכְלָא…

– יַד מִי בַּדָּבָר?

– יַד טִישָׁה.

– יָפֶה… וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עַתָּה?

– לֶאֱסֹר אֶת הַסּוּסִים.

– כְּדֵי לָצֵאת…

– לְסֶן־אַנְדְּרֵה; אַךְ כַּעֲבֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת מֶטֶר מִכָּאן תַּחְזְרוּ עַל עִקְּבוֹתֵיכֶם. הָאַכְסַנְיָה עוֹדָהּ סְגוּרָה וְאַתֶּם תִּתְגַּנְּבוּ אֵפוֹא, בְּאֵין רוֹאִים, וְתֵצְאוּ צָפוֹנָה. מִשֶּׁיְּחַפְּשׂוּ אֶתְכֶם בַּחוֹף הָאֶחָד, כְּבָר תִּהְיוּ בַּחוֹף הַשֵּׁנִי.

– הֵיכָן עוֹמֶדֶת הַסְּפִינָה?

– בְּפִילִיס.

– שָׁם עָלֵינוּ לְהִתְרַכֵּז?

– לֹא, לִפְנֵי זֶה, מִשְּׂמֹאל לַכְּבִישׁ, הֲמַכִּיר אַתָּה אֶת הַמָּקוֹם?

– כֵּן.

– שָׁם תִּמְצָא כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר חֲבֵרִים.

– וְאַתָּה?

– אֲנִי חוֹזֵר לְכַנֵּס אֶת הַחֲבֵרִים הַנִּשְׁאָרִים, כִּי הִשְׁאַרְתִּים עַל הַמִּשְׁמָר.

– וּבְכֵן, לַדֶּרֶךְ! – קָרְאוּ הָעֶגְלוֹנִים.

כַּעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת חָרְקוּ הָעֲגָלוֹת. הָאַכְסַנַּאי שֶׁעָמַד לְיַד הַשַּׁעַר נִפְרַד מֵהֶם בַּחֲבִיבוּת.

– וּבְכֵן נוֹסְעִים אַתֶּם לִגְרַן? – שְׁאֵלָם.

– לֹא, לְסֶן־אַנְדְּרֵה, יַקִּירִי.

– דֶּרֶךְ צְלֵחָה! – בֵּרְכָם הָאַכְסַנַּאי.

– תּוֹדָה, אֲדוֹנִי.

הָעֲגָלָה פָּנְתָה יָמִינָה, מִזְרָחָה לְכִוּוּן סֶן־אַנְדְּרֵה.

אַךְ נֶעֶלְמָה הָעֲגָלָה הִסְתַּלֵק הָאִישׁ, שֶׁשְּׁנֵי הָעֶגְלוֹנִים חִכּוּ לוֹ כָּל הַיּוֹם בָּאַכְסַנְיָה, לְכִוּוּן הָפוּךְ בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לִגְרַן.

הָאַכְסַנַּאי אַף לֹא הִשְׁגִּיחַ בְּכָךְ. הוּא נָעַל אֶת הַשַּׁעַר וְהָלַךְ לוֹ לִישֹׁן.

הָעֲגָלָה עָבְרָה, כַּמֻּתְנֶה, אֶת חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַמֶּטְרִים וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה עַל עִקְּבוֹתֶיהָ.

הָיְתָה הַשָּׁעָה עֶשֶׂר שָׁעוֹת וָחֵצִי בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהָעֲגָלָה פָּנְתָה בַּחֻרְשָׁה, לִשְׂמֹאל הַכְּבִישׁ, אַךְ מִיָּד עֲצָרוּהָ:

– מִיהוּ הַנּוֹסֵעַ? – נִשְׁמַע קוֹל מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

– קֵיזֶרְלִיךְ וּפוֹגֶל – נִשְׁמְעָה תְּשׁוּבָה מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה.

– סְעוּ לְשָׁלוֹם – עָנָה הַקּוֹל.

הָעֲגָלָה יָצְאָה מֵהַחֻרְשָׁה לָאָחוּ. כַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר אֲנָשִׁים יָשְׁנוּ שָׁם עַל הָעֵשֶׂב.

– הַמַּנְהִיג יֶשְׁנוֹ? – שָׁאַל קֵיזֶרְלִיךְ.

– טֶרֶם בָּא.

– הוּא אָמַר לָנוּ לְחַכּוֹת לְבוֹאוֹ.

כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה הוֹפִיעַ הַמַּנְהִיג בְּלִוְיַת עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים. יַחַד הָיוּ אֵפוֹא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים. הָיָה זֶה הָאִישׁ, שֶׁבָּא לִפְנוֹת עֶרֶב לָאַכְסַנְיָה.

– הֲכֻלְּכֶם פֹּה?

– כֻּלָּנוּ – עָנָה קֵיזֶרְלִיךְ, שֶׁהָיָה כַּנִּרְאֶה אַחַד הַשּׁוֹדְדִים הַחֲשׁוּבִים.

– וְטִישָׁה?

– הִנֵּנִי – נִשְׁמַע קוֹל נִמְרָץ.

– וּבְכֵן? – שָׁאַל הַמַּנְהִיג בְּקוֹל נָבוֹךְ.

– הַצְלָחָה לְכָל אֹרֶךְ הַחֲזִית. הַ“צִּפּוֹר” כְּלוּאָה בַּסְּפִינָה כְּבִכְלוּב.

– אִם כָּךְ, נֵצֵא חִישׁ מְהֵרָה לַדֶּרֶךְ – פָּקַד הַמַּנְהִיג. – שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים יֵלְכוּ בָּרֹאשׁ כְּסַיָּרִים, שְׁאָר הָאֲנָשִׁים יֵלְכוּ בַּסּוֹף וּבָאֶמְצַע תִּסַּע הָעֲגָלָה. הַדּוּנַאי קָרוֹב וְהַעֲבָרַת הַמַּשָּׂא לַסִּירָה לֹא תִגְזֹל זְמַן רַב. פוֹגֶל יַחֲזִיר אָז אֶת הָעֲגָלָה לִמְקוֹמָהּ, אֲחָדִים מֵאֲנָשֵׁינוּ יַחְזְרוּ לְיִשּׁוּבֵיהֶם הַסְּמוּכִים וְהַשְּׁאָר – עַל הַסְּפִינָה.

אַנְשֵׁי הַכְּנוּפְיָה כְּבָר אָמְרוּ לְמַלֵּא אֶת הַפְּקֻדָּה, אַךְ פִּתְאֹם בָּא בִּמְרוּצָה אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הַדֶּרֶךְ.

– זְהִירוּת! – קָרָא בְּקוֹל נֶחֱנָק.

– מַה קָּרָה? – שָׁאַל הַמַּנְהִיג.

– הַקְשִׁיבוּ.

הַכֹּל פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶם וְכָרוּ אֶת אָזְנָם לִשְׁמֹעַ. נִשְׁמַע הֵד צְעָדִים מִמֶּרְחָק שֶׁל מָאתַיִם מֶטְרִים.

– נִתְעַכֵּב נָא כָּאן בָּאָחוּ – פָּקַד הַמַּנְהִיג. – הֵם יַעַבְרוּ לְיָדֵנוּ וְלֹא יַשְׁגִּיחוּ בָּנוּ.

וְאָכֵן, חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה הִסְתִּירָתַם; אַךְ נִשְׁקְפָה לָהֶם סַכָּנָה אַחֶרֶת: אִם פְּלֻגַּת מִשְׁטָרָה הִיא, חָלִילָה, תֵּלֵךְ וַדַּאי בְּכִוּוּן הַנָּהָר. יִתָּכֵן שֶׁהִיא לֹא תַשְׁגִּיחַ בַּסְּפִינָה – אַגַּב, מְבֻטָּחִים הֵם נֶגֶד מִקְרִים כָּאֵלֶּה. אַף לוּ הָיְתָה הַמִּשְׁטָרָה עוֹרֶכֶת חִפּוּשׂ בַּסְּפִינָה, בְּכָל חֹר וָסֶדֶק, כִּי אָז לֹא הָיְתָה מַצְלִיחָה לִמְצֹא דָבָר.

אַךְ אִם הַפְּלֻגָּה לֹא תַבְחִין בַּסְּפִינָה, יִתָּכֵן שֶׁתִּשָּׁאֵר בִּסְבִיבָה זוֹ לַעֲקֹב אַחֲרֵיהֶם. בְּמִקְרֶה זֶה סַכָּנָה הִיא לְהוֹצִיא מִכָּאן אֶת הָעֲגָלָה.

אַגַּב, יֵשׁ לְהִתְחַשֵּׁב בַּמְּסִבּוֹת וּלְהִסְתַּגֵּל לַמַּצָּב. אִם יְהֵא הֶכְרֵחַ בַּדָּבָר, יַחֲנוּ כָּאן גַּם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, וְרַק בַּלַּיְלָה יֵלְכוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְסַיֵּר אֶת חוֹף הַדּוּנַאי, לִרְאוֹת אִם אֵין שָׁם מִשְׁטָרָה.

הָעִקָּר הוּא – לֹא לְאַפְשֵׁר לַמִּשְׁטָרָה לְרַגְּלָם וְכֵן לֹא לְהָסֵב אֶת שִׂימַת לִבָּהּ שֶׁל הַפְּלֻגָּה הַבָּאָה.

כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִתְקָרְבָה הַפְּלֻגָּה לִמְקוֹם הַכְּנוּפְיָה. אִם כִּי הָיָה חשֶׁךְ הִבְחִינוּ, כִּי הַפְּלֻגָּה מְכִילָה כַּעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, וְצִלְצוּל פְּלָדָה הֵעִיד כִּי מְזֻיָּנִים הֵם.

הַשּׁוֹטְרִים עָבְרוּ לְיַד הָאָחוּ.

אַחַד הַסּוּסִים, שֶׁנִּבְהַל מִצַּעֲדֵי הָאֲנָשִׁים, הִצְטַהֵל – וּמִיָּד אַחֲרָיו צָהַל גַּם הַסּוּס הַשֵּׁנִי.

הַפְּלֻגָּה נֶעֶצְרָה.

זֹאת הָיְתָה פְּלֻגַּת הַמִּשְׁטָרָה שֶׁהָלְכָה לַנָּהָר בְּהַנְהָלַת קַרְל דְּרַגוֹז'.

לוּ יָדְעוּ זֹאת הַשּׁוֹדְדִים, יִתָּכֵן שֶׁלֹא הָיוּ כֹּה שְׁלֵוִים, אַךְ כְּפִי שֶׁרָאִינוּ כְּבָר, הָיָה הַמַּנְהִיג בָּטוּחַ, שֶׁקַּרְל דְּרַגוֹז' אֵינוֹ מְסֻגָּל עוֹד לְהַזִּיק לָהֶם.

מַה מְּקוֹר הַ“בִּטָּחוֹן” הַזֶּה, מַהִי סִבַּת אִי־פַּחְדּוֹ מִפְּנֵי הַיָּרִיב שֶׁמִמּוּלוֹ? – דָּבָר זֶה יִתְבָּרֵר לוֹ לַקּוֹרֵא בְּהֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר.

כַּיָּדוּע עָזַב קַרְל דְּרַגוֹז' בַּבֹּקֶר אֶת הַסִּירָה, כְּדֵי לָלֶכֶת יַחַד עִם אוּלְמַן לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת מֶטֶר, הִגִּיעוּ שְׁנֵי שׁוֹטְרִים לַסִּירָה, שֶׁהָיְתָה מֻסְתֶּרֶת בְּמַעֲבֵה הַחוֹף. הֵם קָפְצוּ לְתוֹכָהּ וּמִיָּד הֵשִׁיט אוּלְמַן אֶת הַסִּירָה לְעֵבֶר הַחוֹף הַשֵּׁנִי.

– מַשְׁמַע, שֶׁהָרֶצַח אֵרַע בַּחוֹף הַיְמָנִי? – שָׁאַל קַרְל דְּרַגוֹז'.

– כֵּן.

– בְּאֵיזֶה כִּוּוּן?

– בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר בִּסְבִיבַת גְּרַן.

– מָה? בִּסְבִיבַת גְּרַן? – קָרָא דְרַגוֹז – כְּלוּם לֹא אָמַרְתָּ לִי שֶׁקָּרוֹב הַמָּקוֹם?

– וְאָכֵן קָרוֹב הַמָּקוֹם, רַק כִּשְׁלשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מִכָּאן.

לְמַעֲשֶׂה הָיוּ כְּאַרְבָּעָה קִילוֹמֶטְרִים. מֶרְחָק זֶה קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִדְרַגוֹז' לַעֲבֹר, כִּי אַךְ זֶה עַתָּה נִצַּל מִצִּפָּרְנֵי הַמָּוֶת. הוּא נֶאֱלַץ לָנוּחַ בְּכָל פַּעַם כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ. רַק בְּשָׁלשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם הִתְקָרְבוּ לַחֲוִילָה שֶׁל הָרוֹזֵן הַגֶנוֹ.

לְאַחַר שֶׁדְּרַגוֹז' שָׁתָה כּוֹס מַשְׁקֶה שֶׁחִזֵּק אֶת כֹּחוֹתָיו, פָּנָה לַשּׁוֹמֵר כְּרִיסְטִיאַן הוֹאֶל. הַפָּצוּעַ, שֶׁנֶּחְבַּשׁ לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בִּידֵי רוֹפֵא הַסְּבִיבָה, שָׁכַב חִוֵּר, בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת. אִם כִּי פִּצְעוֹ הָיָה אָנוּשׁ, בְּכָל זֹאת הָיְתָה תִקְוָה שֶׁיַּבְרִיא.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִצְלִיחַ בְּכָל זֹאת לְהַצִּיל מִפִּיו אֵי־אֵלֶּה יְדִיעוֹת, שֶׁסִּפְּרָן בְּקוֹל חַלָּשׁ וּבְאִטִּיּוּת. לְפִי דְּבָרָיו, הִתְנַפְּלָה בַּלַּיְלָה כְּנוּפְיָה שֶׁל חֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים עַל הַחֲוִילָה, וּפָרְצוּ אֶת הַדְּלָתוֹת. הַשּׁוֹמֵר, שֶּׁנִּתְעוֹרֵר לְקוֹל הָרַעַשׁ, נִדְקַר מִיָּד בְּגַבּוֹ בְּסַכִּין. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא יָדַע מָה אֵרַע לְאַחַר כָּךְ, וְשׁוּב לֹא יָדַע לְסַפֵּר דָּבָר עַל הַשּׁוֹדְדִים. הוּא רַק יָדַע שֶׁמַּנְהִיג הַכְּנוּפְיָה הָיָה אֶחָד לַדְקוֹ, כִּי הַשּׁוֹדְדִים הִזְכִּירוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה בְּיִרְאַת כָּבוֹד וּבְהַעֲרָצָה. אֲשֶׁר לְלַדְקוֹ גּוּפוֹ הֲרֵי זֶה אִישׁ גְּבַהּ קוֹמָה. לָבוּשׁ מַסְוֶה שֶׁמִּתַּחְתּוֹ מִזְדַּקֵּר זָקָן בְּלוֹנְדִינִי סָבוּךְ.

פְּרָט אַחֲרוֹן זֶה הֵבִיךְ וְהִדְאִיג אֶת קַרְל דְּרַגוֹז', כִּי אִילְיָה בְּרוֹשׁ, שֶׁאָמְנָם בְּלוֹנְדִינִי הוּא, הֲרֵי צָבַע אֶת שְׂעָרוֹ שָׁחוֹר, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁהוּא הוּא הַשּׁוֹדֵד הַבְּלוֹנְדִינִי, שֶׁכֵּן אֵין מַחֲלִיפִים צֶבַע שֵׂעָר בְּנָקֵל כְּהַחֲלֵף פֵּאָה נָכְרִית. וּבְכֵן מִיהוּ הַשּׁוֹדֵד הַבְּלוֹנְדִינִי? הַדָּבָר צָרִיךְ עִיּוּן. אַךְ אֶת הָעִיּוּן בַּדָּבָר דָּחָה לְשָׁעָה אַחֶרֶת.

בְּפִי הַשּׁוֹמֵר לֹא הָיוּ עוֹד יְדִיעוֹת. וַאֲשֶׁר לִשְׁאָר הַשּׁוֹדְדִים הֲרֵי לֹא הִבְחִין בְּשׁוּם סִמָּנִים וּפַרְצוּפִים, כִּי הֵם הָיוּ מֻסְוִים יָפֶה.

קַרְל דְּרַגוֹז' חָקַר אֶת הַשּׁוֹמֵר עַל דְּבַר הָאַרְמוֹן גּוּפוֹ. מִפִּי הַשּׁוֹמֵר נוֹדַע לוֹ, כִּי הָיָה זֶה אַרְמוֹן עָשִׁיר מְאֹד. הַמְּגֵרוֹת הָיוּ מְלֵאוֹת תַּכְשִׁיטִים, כֶּסֶף וַחֲפָצִים יְקָרִים, עַל הָרָהִיטִים וְעַל הָאָח עָמְדוּ כְּלֵי אֳמָנוּת יְקָרִים, וְעַל הַקִּירוֹת הָיוּ תְּלוּיִים שְׁטִיחִים נִפְלָאִים וּתְמוּנוֹת אֳמָנִים מְפֻרְסָמִים. אַף נְיָרוֹת־עֵרֶךְ רַבִּים הָיוּ בְּקֻפַּת הַבַּרְזֶל שֶׁבַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה. הַשּׁוֹדְדִים מָצְאוּ אֵפוֹא אוֹצְרוֹת קֹרַח.

אַגַּב, קַרְל דְּרַגוֹז' נוֹכַח בְּקָרוֹב בְּעַצְמוֹ בַּדָּבָר. הוּא בִּקֵּר בְּכָל חַדְרֵי הַדִּירָה. הָיְתָה זוֹ הִתְנַפְּלוּת מְאֻרְגֶּנֶת בְּיוֹתֵר. הַגַּנָּבִים, אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי טַעַם, לֹא שָׁלְחוּ יָדָם בַּחֲפָצִים לֹא יְקָרִים. הֵם הוֹרִידוּ מֵהַקִּירוֹת אֶת הַשְּׁטִיחִים הַנִּפְלָאִים וְהוֹצִיאוּ אֶת הַתְּמוּנוֹת מֵהַמִּסְגָּרוֹת. הַשּׁוֹדְדִים אַף גָּזְלוּ אֶת הַמַּרְבַדִּים וְהַמַּפּוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר. הַקֻּפָּה נִפְרְצָה, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ נִלְקַח.

– לֹא יִתָּכֵן שֶׁנָּשְׂאוּ עַל גַּבָּם אֶת כָּל הָרְכוּשׁ הָרַב הַזֶּה – אָמַר קַרְל דְּרַגוֹז' בְּלִבּוֹ. – וַדַּאי הֶעֱמִיסוּהוּ עַל עֲגָלָה. עָלֵינוּ לִמְצֹא אֶת הָעֲגָלָה.

הַחֲקִירָה אָרְכָה זְמַן רַב. הַלַּיְלָה הִתְקָרֵב. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִמְצֹא אֶת עִקְּבוֹת הָעֲגָלָה, שֶׁלְּפִי דַעַת הַבַּלָּשׁ מְצִיאוּתָהּ וַדָּאִית. דְּרַגוֹז' יָצָא חִישׁ מְהֵרָה.

אַגַּב, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַרְחִיק לֶכֶת כְּדֵי לְאַשֵּׁר אֶת הַשְׁעָרָתוֹ. לְיַד הָאַרְמוֹן, מוּל הַדֶּלֶת הַפְּרוּצָה, מָצָא עִקְּבוֹת גַּלְגַּלֵּי הָעֲגָלָה וְכֵן מָצָא שָׁם עִקְּבוֹת פַּרְסוֹת הַסוּסִים.

מִשֶּׁסִּיֵּר הַכֹּל בִּיסוֹדִיּוּת, נִגַּשׁ לְגֶדֶר הַבַּרְזֶל שֶׁמִּסָּבִיב לָאַרְמוֹן, סָקַר הַכֹּל, אַחַר כָּךְ יָצָא לַכְּבִישׁ וּלְאַחַר שֶׁהִתְרַחֵק כְּמֵאָה מֶטְרִים – חָזַר עַל עֲקֵבָיו.

– אוּלְמַן! – קָרָא.

– מָה רְצוֹנְךָ? – שָׁאַל הַלָּה בְּצֵאתוֹ מֵהָאַרְמוֹן.

– כַּמָּה אֲנָשִׁים יֵשׁ לָנוּ כָּאן?

– אַחַד־עָשָׂר.

– מְעַט מִדַּי.

– בְּכָל זֹאת יַסְפִּיקוּ – אָמַר אוּלְמַן, – הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר סִפֵּר שֶׁרָאָה רַק כַּחֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה שׁוֹדְדִים.

– הַשּׁוֹמֵר כְּרִיסְטִיאַן בְּשֶׁלּוֹ וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי, אַךְ אֵין זֶה חָשׁוּב. עָלֵינוּ לְהִסְתַּפֵּק בְּכַמּוּת הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, הַשְׁאֵר כָּאן אֶחָד וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים קַח אִתְּךָ. אִתָּנוּ יַחַד נִהְיֶה אֵפוֹא שְׁנֵים־עָשָׂר. אַף זֶה כֹּחַ מַסְפִּיק.

– הֲמָצָאתָ עֲקֵבוֹת? – שָׁאַל אוּלְמַן.

– בְּכָל אֹפֶן יוֹדֵעַ אֲנִי מְגַמַּת פְּנֵי הַשּׁוֹדְדִים.

– הֲתַרְשֶׁה לִי לִשְׁאָלְךָ מַשֶּׁהוּ… – פָּתַח אוּלְמַן.

– רְצוֹנְךָ וַדַּאי לְשָׁאֳלֵנִי, מִנַּיִן לִי הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה – פָּשׁוּט מְאֹד, הֲבִינוֹתִי, כִּי חֲפָצִים כֹּה רַבִּים אִי־אֶפְשָׁר לָשֵׂאת עַל הַגַּב וּבְוַדַּאי הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּעֲגָלָה וְחִפַּשְׂתִּי אֵפוֹא אֶת הָעֲגָלָה וּמְצָאתִיהָ. זוֹ עֲגָלָה בַּת אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים וּשְׁנֵי סוּסִים, שֶׁלְּאֶחָד מֵהַסּוּסִים בְּפַרְסַת יָמִין חָסֵר מַסְמֵר אֶחָד.

– זוֹ מִנַּיִן לְךָ? – שָׁאַל אוּלְמַן בְּתִמָּהוֹן.

– בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר יָרַד גֶּשֶׁם, וְהָאֲדָמָה עוֹדָהּ לֶחָה וְלֹא טֻשְּׁטְשׁוּ עוֹד עִקְּבוֹת הַפְּרָסוֹת. וְכָךְ נוֹדַע לִי אֵפוֹא שֶׁהָעֲגָלָה פָּנְתָה שְׂמֹאלָה, כְּלוֹמַר לְכִוּוּן הָפוּךְ לִגְרַן. וּבְכֵן נִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וּבִשְׁעַת הַדְּחָק נִמְצָא שׁוּב אֶת עִקְּבוֹת הַסּוּס בַּעַל הַפַּרְסָה חַסְרַת הַמַּסְמֵר. אֵינִי מַאֲמִין, כִּי יִסְעוּ בַּיּוֹם. הֵם וַדַּאי חוֹנִים אֵי־שָׁם עַד הָעֶרֶב. הַסְּבִיבָה אֵינָהּ מְאֻכְלֶסֶת בְּיוֹתֵר, בָּתִּים מְעַט בָּהּ. נִבְדֹּק אֵפוֹא אֶת כָּל הַבָּתִּים שֶׁבַּדֶּרֶךְ. אֱסֹף אֶת הָאֲנָשִׁים, כִּי הַלַּיְלָה מִתְקָרֵב וְהַחַיָּה תָּגִיחַ מִמְּאוּרָתָהּ.

קַרְל דְּרַגוֹז' וּפְלֻגָּתוֹ נֶאֶלְצוּ לְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה עַד שֶׁמָּצְאוּ עֲקֵבוֹת חֲדָשִׁים. הָיְתָה אָז שָׁעָה עֶשֶׂר וָחֵצִי כַּאֲשֶׁר לְאַחַר חִפּוּשֵׂי שָׁוְא, בּשְׁתַּיִם שָׁלשׁ חַוּוֹת, נִתְקְלוּ בָּאַכְסַנְיָה בְּפָרָשַׁת הַדְּרָכִים, מְקוֹם שָׁם הָעֶגְלוֹנִים בִּלּוּ כָּל הַיּוֹם וַעֲזָבוּהָ רַק כְּלִפְנֵי שְׁלשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה.

קַרְל דְּרַגוֹז' דָּפַק בְּחָזְקָה עַל שַׁעַר הַמָּלוֹן.

– בְּשֵׁם הַחֹק! – קָרָא, מִשֶּׁרָאָה בְּעַד הַחַלּוֹן אֶת הָאַכְסַנַּאי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו כַּנִּרְאֶה לֹא לִישֹׁן הַלַּיְלָה בִּמְנוּחָה.

– בְּשֵׁם הַחֹק? – חָזַר הָאַכְסַנַּאי בַּהֲצִיצוֹ בִּפְלֻגַּת הַמִּשְׁטָרָה – מַה פִּשְׁעִי?

– רֵד תְּחִלָּה וְתֵדַע… אַךְ חִישׁ מְהֵרָה! – עָנָה דְרַגוֹז' בְּאִי־סַבְלָנוּת.

מִשֶּׁפָּתַח הָאַכְסַנַּאי אֶת הַשַּׁעַר הֵחֵל קַרְל דְּרַגוֹז' לְחָקְרוֹ: הֶהָיְתָה עֲגָלָה בְּאַכְסַנְיָתוֹ? מַה מִּסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בָּהּ? לְאֵיזֶה כִּוּוּן נָסְעָה?

הַתְּשׁוּבָה לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא. כֵּן, הָיְתָה כָּאן עֲגָלָה. הִיא עָזְבָה בָּעֶרֶב אֶת הָאַכְסַנְיָה, רַק לְאַחַר שֶׁבָּא אִישׁ שְׁלִישִׁי שֶׁלְּבוֹאוֹ חִכּוּ הָעֶגְלוֹנִים. בְּתֵשַׁע וָחֵצִי יָצְאָה הָעֲגָלָה לְכִוּוּן סֶן־אַנְדְּרֵה.

– סֶן אַנְדְּרֵה? – חֲקָרוֹ דְּרַגוֹז' – הַאִם וַדַּאי לְךָ הַדָּבָר?

– וַדַּאי – עָנָה הָאַכְסַנַּאי.

– הֶאָמְרוּ לְךָ כִּי הֵם נוֹסְעִים לְשָׁם, אוֹ שֶׁרָאִיתָ זֹאת בְּמוֹ עֵינֶיךָ?

– רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי.

– הְמְ… – רָטַן דְּרַגוֹז'.

וְאַחַר כָּךְ אָמַר:

– יָפֶה, לֵךְ לִישֹׁן וּבְלֹם פִּיךָ.

הָאַכְסַנַּאי לֹא חִכָּה לִפְקֻדָּה שְׁנִיָּה. הוּא נָעַל אֶת הַדֶּלֶת וְהַפְּלֻגָּה נִשְׁאֲרָה בַּחוּץ.

– חַכּוּ! – פָּקַד דְּרַגוֹז'.

הַשּׁוֹטְרִים נִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם. רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה בָּדַק בְּפַנָּס בַּיָּד אֶת הַקַּרְקַע.

תְּחִלָּה לֹא מָצָא שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְסִבּוּב הַדֶּרֶךְ. הָאֲדָמָה שָׁם לֹא הָיְתָה מוּצָקָה כִּי אֵין עוֹבְרוֹת שָׁם עֲגָלוֹת רַבּוֹת וְקַל יוֹתֵר לְהַכִּיר בָּהּ סִמָּנִים שׁוֹנִים. קַרְל הִכִּיר מִיָּד, בְּמַבָּט רִאשׁוֹן, אֶת הַפַּרְסָה חַסְרַת הַמַּסְמֵר וְקָבַע, שֶׁהַסּוּס לֹא הָלַךְ לְסֶן־אַנְדְּרֵה וְלֹא לִגְרַן, כִּי אִם יָשָׁר לַנָּהָר, בְּכִוּוּן לְצָפוֹן. דְּרַגוֹז' וּפְלֻגָּתוֹ הָלְכוּ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם.

כִּשְּׁלשָׁה קִילוֹמֶטְרִים הָלְכוּ בְּלִי כָּל מִכְשׁוֹלִים. פֶּתַע נִשְׁמְעָה מִשְּׂמֹאל הַנָּהָר צַהֲלַת סוּס. קַרְל דְּרַגוֹז' רָמַז בִּתְנוּעַת־יָד לַפְּלֻגָּה לְהֵעָצֵר, וְהוּא עַצְמוֹ הִתְקָרֵב לַחֻרְשָׁה.

– מִי שָׁם? – שָׁאַל בְּקוֹל נִמְרָץ.

שׁוּם תְּשׁוּבָה לֹא נִשְׁמְעָה. אָז הִדְלִיק אַחַד הַשּׁוֹטְרִים, לְפִי אוֹת מֻסְכָּם, לַפִּיד אֵשׁ. הַלֶּהָבָה הֵאִירָה אֶת חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה.

– קָדִימָה! – פָּקַד דְּרַגוֹז', בְּחָדְרוֹ לַחֻרְשָׁה בְּרֹאשׁ פְּלֻגָּתוֹ.

– אִם תִּצְעֲדוּ עוֹד צַעַד נִפְתַּח בִּירִיּוֹת! – נשמע קוֹל תַּקִּיף וְנִמְרָץ מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת הַחֻרְשָׁה.

אַךְ אִיּוּם זֶה לֹא הִפְחִיד אֶת קַרְל, בְּיִחוּד מִשֶּׁהִבְחִין, לְאוֹר הַלַּפִּיד, בְּגוּשׁ דּוֹמֵם – הָעֲגָלָה וּקְבוּצַת אֲנָשִׁים.

– קָדִימָה! – פָּקַד שֵׁנִית.

לְקוֹל פְּקֻדָּה זוֹ הֵחֵלָּה הַפְּלֻגָּה לִזְחֹל בְּהִסּוּס קָדִימָה לַחֻרְשָׁה הַזָּרָה. לְמַרְבֵּה הָרָעָה כָּבָה הַלַּפִּיד בְּבַת אַחַת, כִּי נַָפַל מִידֵי נוֹשְׂאוֹ וְהִשְׂתָּרְרָה אֲפֵלָה נִדַּחַת.

– בִּישׁ מַזָּל שֶׁכְּמוֹתְךָ! – קָרָא דְּרַגוֹז' בְּכַעַס – אוֹר, פְרַנְץ! אוֹר…

כַּעֲסוֹ הָיָה רַב מְאֹד, כִּי לְאוֹר הַלַּפִּיד הַדּוֹעֵךְ הִסְפִּיק לִרְאוֹת כְּעֵין תְּנוּעַת הָעֲגָלָה. לִרְדֹּף אַחֲרֵי הָעֲגָלָה – לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. פְּלֻגַּת הַמִּשְׁטָרָה נִתְקְלָה בְּקִיר חַי שֶׁל אֲנָשִׁים. מוּל כָּל שׁוֹטֵר עָמְדוּ שְׁנַיִם שְׁלשָׁה שׁוֹדְדִים, וּדְּרַגוֹז' הֵבִין רַק זֶה עַתָּה, כִּי מִסְפַּר אֲנָשָׁיו זָעוּם כְּדֵי לְנַצְּחָם. עַד עַתָּה לֹא נִשְׁמְעָה עוֹד שׁוּם יְרִיָּה, הֵן מִצַּד הַמִּשְׁטָרָה וְהֵן מִצַּד הַשּׁוֹדְדִים.

– טִישָׁה! – נִשְׁמַע קוֹל קְרִיאָה חֲרִישִׁי.

– הִנֵּנִי! – עָנָה מִישֶׁהוּ.

– הָעֲגָלָה…

– הִתְרַחֲקָה.

– עָלֵינוּ “לְחַסֵּל” אֶת הַפְּלֻגָּה.

קַרְל דְּרַגוֹז' חִסֵּל אֶת הַקּוֹל הַזֶּה לָנֵצַח.

לְאַחַר שִׂיחָה קְצָרָה זוֹ נִשְׁמְעוּ יְרִיּוֹת, שֶׁזִּעַזְעוּ אֶת הָאֲוִיר. הַשּׁוֹטְרִים סָפְגוּ כַּדּוּרִים אֲחָדִים; קַרְל דְּרַגוֹז' הֵבִין שֶׁאֵין כָּל טַעַם בַּדָּבָר לְהַמְשִׁיךְ בִּקְרָב זֶה, כִּי הַכֹּחוֹת אֵינָם שָׁוִים, וְלָכֵן פָּקַד לָסֶגֶת.

הַפְּלֻגָּה יָצְאָה לַדֶּרֶךְ; לַמְנַצְּחִים לֹא הָיָה אֹמֶץ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּמִיָּד חָזַר הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה, לַשֶּׁקֶט הַקּוֹדֵם.

קֹדֶם כֹּל טִפְּלוּ בַּפְּצוּעִים. הָיוּ שָׁם שְׁלשָׁה פְּצוּעִים לֹא קָשֶׁה. לְאַחַר שֶׁנֶּחְבְּשׁוּ נִשְׁלְחוּ חֲזָרָה בְּהַשְׁגָּחַת אַרְבָּעָה מְלַוִּים. דְּרַגוֹז' וְאוּלְמַן בְּלִוְיַת שְׁלשָׁה שׁוֹטְרִים, פָּנוּ דֶרֶךְ הַשָּׂדוֹת לַנָּהָר, בְּכִוּוּן לִגְרַן.

הוּא מָצָא חִישׁ אֶת הַסִּירָה, שֶׁבָּהּ הִגִּיעַ הֵנָּה לִפְנֵי שָׁעוֹת אַחָדוֹת. חֲמִשְׁתָּם הִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ כְּדֵי לַעֲגֹן בַּחוֹף הַשְּׂמָאלִי.

הַכִּשָּׁלוֹן שֶׁנָּחַל קַרְל דְּרַגוֹז' הִכְרִיחוֹ לָסֶגֶת. כִּי אִילְיָה בְּרוֹשׁ וְלַדְקוֹ – חַד הוּא בְּכָךְ לֹא הָיָה עוֹד כָּל סָפֵק, וְכִי הָרֶצַח שֶׁאֵרַע בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר הָיָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חֲבֵרוֹ לַסִּירָה, אַף בָּזֶה לֹא הֵטִיל כָּל סָפֵק. וַדַּאי לוֹ, שֶׁאִילְיָה בְּרוֹשׁ, לְאַחַר שֶׁיַּסְתִּיר אֶת הָרְכוּשׁ הַשָּׁדוּד, וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כִּי כְּבָר נִקְרְעָה הַמַּסֵּכָה שֶׁעַל פָּנָיו וְזֶהוּתוֹ כְּבָר יְדוּעָה, יַחֲזֹר שׁוּב לַסִּירָה וְיַמְשִׁיךְ לְהַעֲמִיד פָּנִים כְּדַיָּג – תַּפְקִיד שֶׁבּוֹ הוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הַמִּשְׁטָרָה. עִם שַׁחַר יִמָּצֵא בַּסִּירָה וִיחַכֶּה שָׁם לַחֲבֵרוֹ, כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה זֹאת כָּל דַּיָּג הָגוּן וְיָשָׁר.

אַךְ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים יֶאֶרְבוּ, הַחֲמִשָּׁה שֶׁנֻּצְּחוּ בִּידֵי לַדְקוֹ וּכְנוּפְיָתוֹ, וְיִתְגַּבְּרוּ בְּנָקֵל עַל הִתְנַגְּדוּתוֹ, שֶׁהֲרֵי עַתָּה הוּא יְחִידִי.

תָּכְנִית יָפָה זוֹ לֹא נִתְּנַה, לְצַעֲרָם, לְהִתְגַּשֵּׁם. קַרְל דְּרַגוֹז' וַאֲנָשָׁיו חִפְּשׂוּ לַשָּׁוְא אֶת הַסִּירָה. הִיא נֶעֶלְמָה וְיַחַד אִתָּהּ גַּם אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

קַרְל דְּרַגוֹז' רֻמָּה כַּנִּרְאֶה שׁוּב. דָּבָר זֶה חָרָה לוֹ מְאֹד.

– פְרִידְרִיךְ – קָרָא, – אֲנִי תָשׁוּשׁ מְאֹד, אֵינִי יָכוֹל לָלֶכֶת הָלְאָה. הָבָה וְנִתְפַּרְקֵד קְצָת עַל הַדֶּשֶׁא כְּדֵי לְהַחֲלִיף כֹּחַ. אַךְ אֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ יַפְלִיג בְּסִירָה יָשָׁר לִגְרַן. מִיָּד יִשְׁלַח מִבְרָק בַּדֹּאַר. הַדְלֵק אֶת הַלַּפִּיד. אֲנִי אַכְתִּיב אֶת נֹסַח הַמִּבְרָק. כְּתֹב.

פְרִידְרִיךְ אוּלְמַן הִקְשִׁיב בְּדוּמִיָּה.

“הָרֶצַח אֵרַע בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר בִּסְבִיבַת גְּרַן. הָרְכוּשׁ הַשָּׁדוּד נִמְצָא בִּסְפִינָה. בִּדְקוּ יָפֶה אֶת הַסְּפִינוֹת”.

– זֶה מִבְרָק אֶחָד. וְעַתָּה הַמִּבְרָק הַשֵּׁנִי:

– “פְּקֻדָּה לֶאֱסֹר אֶת לַדְקוֹ הַמִּתְחַפֵּשׂ כְּאִילְיָה בְּרוֹשׁ, שֶׁזָּכָה בַּתַּחֲרוּת שֶׁל “אֲגֻדַּת הַדּוּנַאי” בְּזִיגְמַרִינְגֶן; לַדְקוֹ זֶה, אוֹ אִילְיָה בְּרוֹשׁ, נֶאֱשָּׁם בִּרְצִיחוֹת, שֹׁד וּפְשָׁעִים אֲחֵרִים”.

– הִשְׁתַּדְּלוּ־נָא לְהַעֲבִיר מִבְרָק זֶה לְכָל הַמְּקוֹמוֹת הַשּׁוֹכְנִים לְאֹרֶךְ חוֹפֵי הַדּוּנַאי, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל! – פָּקַד קַרְל דְּרַגוֹז' כְּשֶׁהוּא מִתְפַּרְקֵד, עָיֵף וְיָגֵעַ, עַל הָאֲדָמָה.

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: נֶאֱסַר    🔗

אָנוּ רוֹאִים לָנוּ לְחוֹבָה לְהוֹדִיעַ לְקוֹרְאֵינוּ, כִּי חֲשָׁדוֹ שֶׁל קַרְל דְּרַגוֹז' לֹא הָיָה לַשָּׁוְא. הַתְּמוּנָה שֶׁנִּמְצְאָה אִשְּׁרָה אֶת הַחֲשָׁד. בְּעִנְיָן זֶה לֹא טָעָה בְּכָל אֹפֶן.

כֵּן, אִילְיָה בְּרוֹשׁ וְסֶרְגֵי לַדְקוֹ – חַד הוּא.

אַךְ הוּא טָעָה, וְטָעוּת חֲמוּרָה, בְּהַשְׁעָרָתוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ לַנְּסִיעָה הָיָה מְעֹרָב בָּרֶצַח וּבַגְּזֵלוֹת שֶׁאֵרְעוּ בְּמֶשֶׁך חֳדָשִׁים בִּסְבִיבַת הַדּוּנַאי, וּבְיִחוּד בַּהִתְנַפְּלוּת הָאַחֲרוֹנָה עַל אַרְמוֹן הָרוֹזֵן הַגֶּנוֹ וְהַשּׁוֹמֵר כְּרִיסְטִיאַן. אַגַּב, לַדְקוֹ לֹא שִׁעֵר כְּלָל, כִּי חֲבֵרוֹ לַנְּסִיעָה חוֹשְׁדוֹ בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה. בְּרוֹשׁ יָדַע רַק זֹאת, שֶׁבִּשְׁמוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ רוֹצֵחַ מְפֻרְסָם. אַךְ הָבֵן לֹא יָכֹל אֵיךְ זֶה קָרָה.

תְּחִלָּה הָיָה מֻדְאָג מֵעִנְיַן הַשִּׁמּוּשׁ בִּשְׁמוֹ, אַךְ אַחַר כָּךְ הִבְלִיג עַל חֶרְדָּתוֹ. מַה לוֹ וְלָרוֹצֵחַ, שֶׁפְּרָט לַשֵּׁם הַמְשֻׁתָּף אֵין בֵּינֵיהֶם שׁוּם קֶשֶׁר.

הֲרֵיהוּ חַף מִפֶּשַׁע, וְלָמָּה זֶה אֵפוֹא יִירָא רַע? כִּי לֹא עָשָׂה שׁוּם פֶּשַׁע, הֲרֵי יוֹדְעִים הַכֹּל.

שׁוּם בֶּן־אָדָם לֹא יָטִיל סָפֵק בְּכָךְ.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ – מֵעַתָּה וָהָלְאָה נִקְרָאֵהוּ בִּשְׁמוֹ זֶה, הַנָּכוֹן – פָּנָה אֵפוֹא בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר בְּלִי כָּל פַּחַד וּמוֹרָא לְשַׁלְקָה, כִּי בְּשַׁלְקָה הָיָה דָּר לְאַחַר שֶׁיָּצָא מֵרוֹשְׁצ’וּק, וְשָׁם חִכָּה זֶה שָׁבוּעוֹת לְקַבֵּל יְדִיעָה מֵאִשְׁתּוֹ הַיְקָרָה.

כְּיָדוּעַ, דְּחָפַתּוּ צִפִּיָּה זוֹ לְמַאֲמַצִּים נוֹאָשִׁים: הוּא הִתְגַּנֵּב בְּעִלּוּם־שֵׁם לְהוּנְגַרְיָה, מְקוֹם שָׁם נִתְגַּלְגֵּל לְיָדוֹ בְּמִקְרֶה גִלְיוֹן הָעִתּוֹן, “פֶּסְטֶר־לוֹיד”, שֶׁבּוֹ סֻפַּר עַל תַּחֲרוּת הַדַּיָּגִים בְּזִיגְמַרִינְגֶן. הוּא קָרָא אֶת הַתֵּאוּר וּפִתְאֹם עָלָה רַעְיוֹן עַל לִבּוֹ, שֶׁהָיָה מֵבִיא אוֹתוֹ, דַּיָּג מֻמְחֶה וְנַוָּט, לַמַּטָּרָה הַנִּכְסֶפֶת.

בְּשֵׁם אִילְיָה בְּרוֹשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה יָדוּעַ בְּשַׁלְקָה, יֵרָשֵׁם בַּאֲגֻדַּת הַדּוּנַאי, יִשְׁתַּתֵּף בַּתַּחֲרוּת וּבִזְכוּת מֻמְחִיּוּתוֹ בְּדַיִג יְקַבֵּל פְּרָס רִאשׁוֹן. מִשֶּׁיִּתְפַּרְסֵם יַצִּיעַ אֵפוֹא אֶת הַצָּעָתוֹ לִצְלֹחַ אֶת הַדּוּנַאי מִמּוֹצָאוֹ וְעַד סוֹפוֹ, בְּחַכָּה בַּיָּד, כְּדֵי לְהָסֵב אֵלָיו אֶת שִׂימַת לֵב הַצִּבּוּר. לֹא הָיָה לוֹ כָּל סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁתָּכְנִית זוֹ תְּעוֹרֵר סֶנְסַצְיָה בֵּין הַדַּיָּגִים וְתִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת תְּשׂוּמַת לֵב הַצִּבּוּר.

מִשֶּׁיִּרְכּשׁ לוֹ, בְּדֶרֶךְ זוֹ, עֶמְדָּה צִבּוּרִית – כִּי הַפִּרְסוּם מְעוֹרֵר אֵמוּן עִוֵּר – יֵצֵא לְמַסַּע הַדּוּנַאי שֶׁלּוֹ. מוּבָן שֶׁהוּא יָחִישׁ אֶת נְסִיעָתוֹ וְיַעֲסֹק בְּדַיִג רַק כְּדֵי לְאַחֵז אֶת עֵינֵי הַקָּהָל. בְּכָל אֹפֶן, יִשְׁתַּדֵּל שֶׁיְּדַבְּרוּ בּוֹ, כָּל זְמַן נְסִיעָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָרֶדֶת בְּרוֹשְׁצ’וּק תַּחַת מַסְוֵה הַפִּרְסוּם הַבָּטוּחַ.

אַךְ לְשֵׁם הַצְלָחַת מִבְצָעוֹ זֶה דָּרוּשׁ, שֶׁאִישׁ לֹא יַחֲשֹׁד בּוֹ בְּזִיּוּף שְׁמוֹ וְלֹא יְזַהֶה אֶת הַדַּיָּג אִילְיָה בְּרוֹשׁ בַּנַּוָּט סֶרְגֵי לַדְקוֹ.

קִיּוּם הַתְּנַאי הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה קָשֶׁה. עֶצֶם הַפִּרְסוּם, כִּי זָכָה בְּתַחֲרוּת הַדַּיִג, שִׁמֵּש לוֹ סִתְרָה וּמַחְסֶה.

קִיּוּם הַתְּנַאי הַשֵּׁנִי הָיָה פָּשׁוּט יוֹתֵר: הָיָה עָלָיו רַק לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ, לִצְבֹּעַ אֶת שְׂעָרוֹ וּלְהַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם שְׁחוֹרִים כִּכְסוּת עֵינַיִם. סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִתְחִיל מִיַּד, עוֹד לִפְנֵי הַתְחָלַת מַסָּעוֹ, לֶאֱחֹז בְּאֶמְצְעֵי זְהִירוּת אֵלֶּה, וְכַאֲשֶׁר יָצָא לַדֶּרֶךְ, שֻׁנָּה עַד לִבְלִי הַכֵּר.

בְּזִיגְמַרִינְגֶן הָלַךְ הַכֹּל לְמֵישָּׁרִים, וְהוּא קִבֵּל אֶת הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן. תָּכְנִיתוֹ נִתְקַבְּלָה יָפֶה הֵן עַל־יְדֵי הַקָּהָל וְהֵן עַל־יְדֵי הָעִתּוֹנוּת שֶׁבְּאֵזוֹר הַדּוּנַאי. תּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּעֶזְרַת חַבְרֵי הָאֲגֻדָּה, הַמְפֻזָּרִים לְאֹרֶךְ הַדּוּנַאי, בִּשְׁעַת הַדְּחָק וְהַצֹּרֶךְ – הִפְלִיג לַדְקוֹ בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם.

בְּאוּלְם צִפְּתָה לוֹ הָאַכְזָבָה הָרִאשׁוֹנָה. שָׁם נוֹכַח כִּי פִּרְסוּמוֹ הַיַּחֲסִי לֹא הֵגֵן עָלָיו דַּיּוֹ מִפְּנֵי הַמִּשְׁטָרָה. לָכֵן קִבֵּל בְּרָצוֹן אֶת הַנּוֹסֵעַ שֶׁתְּעוּדוֹתָיו הָיוּ בְּסֵדֶר וַאֲשֶׁר הַמִּשְׁטָרָה הִתְיַחֲסָה אֲלֵיהֶן בְּיִרְאַת כָּבוֹד. וַדַּאי יִהְיֶה הַנּוֹסֵעַ הַזֶּה בְּרוֹשְׁצ’וּק, מְקוֹם שָׁם יִגָּמֵר מִשְׂחָקוֹ, לְמַעֲמָסָה עָלָיו. אַךְ אָז יַסְבִּיר לוֹ הַכֹּל וְעַד אָז נִשְׁקְפוּ לוֹ סִכּוּיִים, כִּי הַנְּסִיעָה תַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם וְדַרְכּוֹ תִהְיֶה צְלֵחָה.

הַשֵּׁם לַדְקוֹ שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ הָרוֹצֵחַ הַמְפֻרְסָם לֹא הֵסֵב לוֹ נַחַת רוּחַ יְתֵרָה. הוּא יָדַע יָפֶה, כִּי עִנְיַן הַשֵּׁם עָלוּל לִפְעָמִים לִגְרֹם לְטָעוּת מָרָה וּלְתִסְבֹּכֶת.

וְאָכֵן, שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי סֶרְגֵי לַדְקוֹ עָשׂוּי הָיָה לְהִתְגַּלּוֹת וְאָז הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּסַכָּנָה לֹא רַק נְחִיתוּתוֹ בְּרוֹשְׁצ’וּק, כִּי אִם הוּא גוּפוֹ.

אַךְ סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה חֲסַר אוֹנִים לְשַׁנּוֹת אֶת הַמַּצָּב הַזֶּה. אַגַּב, הוּא הִשְׁתַּדֵּל לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִכָּךְ, שֶׁהֲרֵי זֶה פָּשׁוּט לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַמִּשְׁטָרָה תַעֲקֹב, בְּלִי כָּל סִבָּה, אַחַר דַּיָּג רָגִיל, וּבְיִחוּד דַּיָּג שֶׁזָּכָה בַּתַּחֲרוּת בְּזִיגְמַרִינְגֶן.

עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה כְּבָר לַדְקוֹ בְּבֵיתוֹ בְּשַׁלְקָה. אַךְ כָּאן נוֹדַע לוֹ לְצַעֲרוֹ, כִּי אֵין כָּל יְדִיעָה מֵאִשְׁתּוֹ. לִפְנוֹת בֹּקֶר חָזַר, בְּאֵין רוֹאִים, לַסִּירָה. יֵאוּשׁוֹ הָיָה רַב. מַה פֵּשֶׁר שְׁתִיקָתָהּ זוֹ? לָמָּה אֵין מִמֶּנָּה, זֶה כְּחָדְשַׁיִם, כָּל יְדִיעָה? מַה קָּרָה לָהּ? בִּשְׁעַת מְהוּמוֹת וּמְרִידוֹת בָּאָרֶץ עָלוּל כָּל אָסוֹן לְהִתְרַחֵשׁ. וְלַדְקוֹ חֲשָׁשׁ מְאֹד שֶׁמָּא יַגִּיעַ לְרוֹשְׁצ’וּק כִּכְלוֹת הַכֹּל…

רַעְיוֹן זֶה, שֶׁמָּא קָרָה אָסוֹן לְאִשְׁתּוֹ, צָבַט אֶת לִבּוֹ, אַךְ גַּם אִמְּצוֹ שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּרוּחוֹ. הַיֵּאוּשׁ גַּם הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו לָשׁוּב לְסִירָתוֹ. אַךְ מָה רַב הָיָה תִמְהוֹנוֹ מִשֶּׁלֹא מָצָא אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהֵבִיא בִּשְׁבִילוֹ בַּקְבּוּק מַשְׁקֶה.

הַפֶּתֶק שֶׁמָּצָא לֹא הִרְגִּיעוֹ. מַהִי הַסִּבָּה הַדְּחוּפָה שֶׁאִלְּצָה אֶת חֲבֵרוֹ הַחוֹלֶה לַעֲזֹב אֶת הַסִּירָה? כְּלוּם הָיָה לוֹ לְתוֹשַׁב וִינָה לְסַדֵּר כָּאן, בִּשְׁמָמָה זוֹ, עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים? הַדַּיָּג חִפֵּשׂ לַשָּׁוְא תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זוֹ.

תְּהֵא הַסִּבָּה אֲשֶׁר תְּהֵא, בְּכָל אֹפֶן דְּרַגוֹז' אֵינֶנּוּ. לוּלֵא הַמִּקְרֶה הַבִּלְתִּי צָפוּי, כִּי אָז הָיְתָה הַסִּירָה מִתְקַדֶּמֶת בְּעוֹד כַּמָּה מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים לִמְחוֹז חֶפְצָה.

הָיָה לוֹ רָצוֹן עַז, לַמְרוֹת בַּקָּשַׁת חֲבֵרוֹ, לָצֵאת לַדֶּרֶךְ וּלְהַגִּיעַ לְמַטְּרָתוֹ.

אַךְ הַדַּיָּג הִתְגַּבֵּר עַל אִי־סַבְלָנוּתוֹ וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ אַחֲרַאי לַחֲבֵרוֹ וְקָשׁוּר אֵלָיו, וּמוּטָב לְהַפְסִיד עוֹד יוֹם מֵאֲשֶׁר לִבְגֹּד בְּחָבֵר.

אַגַּב, יוֹם זֶה לֹא יֹאבַד לָרִיק. הַסִּירָה, לְאַחַר שֶׁנִּזּוֹקָה מֵהַסְּעָרָה, נִזְקְקָה לְבֶדֶק יְסוֹדִי.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הֵחֵל קֹדֶם כֹּל לְהַכְנִיס סֵדֶר בָּאַרְגָּזִים, שֶׁחֶפְצֵיהֶם הִתְגּוֹלְלוּ בְּעִרְבּוּבִיָּה, לְאַחַר חִפּוּשׂ סַם רְפוּאָה לַחֲבֵרוֹ. פִּתְאֹם נִתְקְלוּ עֵינָיו בְּתִיק. הוּא הוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַתְּמוּנָה עִם הַחֲתִימָה הָעֲדִינָה שֶׁחָתְמָה אִשְׁתּוֹ בְּיוֹם פְּרִידָתָם. הוּא הִסְתַּכֵּל שָׁעָה רַבָּה בְּפָנֶיהָ. נַטַשָׁה!

הוּא הִנִּיחַ, תּוֹךְ אֲנָחָה, אֶת הַתְּמוּנָה בַּתִּיק וְאֶת הַתִּיק בָּאַרְגָּז; הוּא נָעַל אֶת הָאַרְגָּז וְאֶת הַמַּפְתֵּחַ שָׂם בְּכִיסוֹ. אַחַר כָּךְ יָצָא מֵהַסֻּכָּה וְהִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים.

אַךְ לִבּוֹ לֹא הָיָה נָתוּן לָעֲבוֹדָה. יָדָיו רָפוּ וְהוּא הִתְיַשֵּׁב עַל סַפְסָל וְהִסְתַּכֵּל בַּנָּהָר. דִּמְיוֹנוֹ נִשָּׂא לְרוֹשְׁצ’וּק, לְאִשְׁתּוֹ, לְבֵיתוֹ הָעַלִּיז רַב הַשִּׁירָה… אָמְנָם, הוּא לֹא הִצְטַעֵר עַל שֶׁעָזַב אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ. אִם הַמּוֹלֶדֶת תִּדְרשׁ, מוּכָן הוּא שׁוּב לְהַקְרִיב אֶת חַיָּיו בַּעֲדָהּ. אַךְ צַעַר רַב תְּקָפוֹ מִשֶּׁנִּזְכַּר, כִּי קָרְבָּנוֹ זֶה לֹא נִרְצָה וְהָיָה לַשָּׁוְא.

הַמֶּרֶד הָיָה קֹדֶם זְמַנּוֹ וְדֻכָּא מִיָּד! כַּמָּה שָׁנִים תֵּאָנַח עוֹד בּוּלְגַרְיָה תַּחַת עֹל הַמְדַכֵּא? הַאִם יוּכַל לַחֲזֹר? וְאִם יַחֲזֹר, הַאִם עוֹד יִמְצָא אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר יֹאהַב? הַאִם לֹא לָקְחוּ הַטּוּרְקִים כְּבַת־תַּעֲרֹבֶת אֶת אֵשֶׁת שׂוֹנְאָם הָעַקְשָׁן? וְאִם לָקְחוּ – מַה גּוֹרָלָהּ אֵפוֹא?

אַךְ מָה עֵרֶךְ לְצַעַר הַפְּרָט, הַמִּשְׁפָּחָה לְעֻמַּת צַעַר הָעָם וְהַמּוֹלֶדֶת! עַל כָּל חֲצִי הָאִי הַבַּלְקַנִי הִשְׁתַּלְּטוּ כְּנוּפְיוֹת אַכְזָרִיּוֹת. הָאָרֶץ נִרְמֶסֶת תַּחַת הַלְמוּת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים. אַף הַכְּפָר הַקָּטָן בְּיוֹתֵר סָבַל מִיַּד הַשּׁוֹדְדִים וְהָרוֹצְחִים.

לְעֻמַּת הַמַּמְלָכָה הַטּוּרְקִית הָאַדִּירָה עָמְדוּ שְׁתֵּי מְדִינוֹת נַנָּסוֹת: סֶרְבִּיָּה וּמוֹנְטֶנֶגְרוֹ. כְּלוּם יָכְלוּ שְׁנֵי “דָוִידִים” אֵלֶּה לְנַצֵּחַ אֶת גָּלְיָת? לַדְקוֹ הֵבִין יָפֶה, כִּי הַכֹּחוֹת אֵינָם שְׁקוּלִים וְהוּא תָלָה אֶת תִקְוָתוֹ בַּצַּאר הָרוּסִי, שֶׁאוּלַי יָבוֹא לְעֶזְרַת הַסְּלַבִים הַמְדֻכָּאִים.

לַדְקוֹ שֶׁשָּׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי מֵהַמָּקוֹם וְהַזְּמַן, וְלָכֵן אֵין כָּל פֶּלֶא שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ בְּהִתְקָרֵב שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים לַסִּירָה.

אַךְ אִם לֹא הִבְחִין בָּהֶם, הֲרֵי הֵם הִבְחִינוּ בּוֹ יָפֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהַסִּירָה נִרְאֲתָה בְּסִבּוּב הַנָּהָר. שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים נֶעֶצְרוּ מִיָּד וְהִתְלַחֲשׁוּ בֵּינֵיהֶם.

אֶת הָאֶחָד מֵהֶם מַכִּיר הַקּוֹרֵא כְּבָר מֵהָעִיר וִינָה. זֶהוּ טִישָׁה שֶׁיַּחַד עִם חֲבֵרוֹ הָלַךְ אָז בְּעִקְבוֹת קַרְל דְּרַגוֹז‘. וְקַרְל גּוּפוֹ הָלַךְ אָז בְּעִקְּבוֹת בְּרוֹשׁ, שֶׁהָלַךְ לְאַחַד הַסַּרְסוּרִים בְּעִנְיַן הַסְפָּקַת נֶשֶׁק לְבּוּלְגַרְיָּה. רִגּוּל זֶה הֵבִיא אוֹתָם לַסִּירָה. מֻבְטָחִים הָיוּ שֶׁגִּלּוּ אֶת מְקוֹם הַבַּלָּשׁ דְּרַגוֹז’, וְהֵם הֶחְלִיטוּ לְנַצֵּל אֶת הַתַּגְלִית הַזֹּאת. הֲלֹא לְשֵׁם כָּךְ בָּאוּ הֵנָּה.

שְׁלשֶׁת הַשּׁוֹדְדִים, שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב, עָקְבוּ אַחֲרֵי סֶרְגֵי לַדְקוֹ. הוּא גוּפוֹ, שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, לֹא חָשׁ בַּסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עָלָיו. אֲבָל הַסַּכָּנָה הָיְתָה גְדוֹלָה מְאֹד, כִּי שְׁלשֶׁת הַבַּר־נַשִּׁים הַלָּלוּ, הָיוּ שַׁיָּכִים לַכְּנוּפְיָה הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁל שׁוֹדְדֵי הַדּוּנַאי. וּפְגִישָׁה אִתָּם, כָּאן, בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם, הָיְתָה בְּכָל אֹפֶן לֹא תַעֲנוּג מְיֻחָד.

טִישָׁה הָיָה אֶחָד מֵהַשּׁוֹדְדִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁבַּכְּנוּפְיָה, וְנֶחְשַׁב לְשֵּׁנִי בְּמַעֲלָה לְאַחַר הַמַּנְהִיג. שְׁנֵי הַנִּשְׁאָרִים, זַקְמַן וְצֶרְלַנְג, הָיוּ רַק עוֹזְרָיו.

– זֶהוּ, זֶה – רָטַן טִישָׁה.

– דְּרַגוֹז'? – שָׁאַל זַקְמַן.

– כֵּן.

– אַךְ הֲרֵי אֵינְךָ רוֹאֶה אֶת פָּנָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹשֵׁב בְּגַבּוֹ אֵלֵינוּ – הֵעִיר צֶרְלַנְג.

– אַף לוּ יָשַׁב בְּפָנָיו אֵלֵינוּ, לֹא הָיָה הַדָּבָר מֵבִיא לִי תוֹעֶלֶת, כִּי אֵינִי מַכִּירוֹ בֵּין כֹּה וָכֹה. רְאִיתִיו רְאִיָּה חֲטוּפָה בְּוִינָה.

– אִם כָּךְ…

– אַךְ מַכִּיר אֲנִי יָפֶה אֶת סִירָתוֹ – שִׁסְּעוֹ טִישָׁה. – אֲנִי וְלַדְקוֹ רְאִינוּהָ שָׁעָה רַבָּה, בָּעֵת שֶׁעָמַדְנוּ בֵּין הֶהָמוֹן שֶׁבָּא לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. מֻבְטָחְנִי שֶׁאֵינִי טוֹעֶה.

– וּבְכֵן, לַדֶּרֶךְ! – קָרָא אֶחָד מֵהֶם.

– לַדֶּרֶךְ! – חָזַר טִישָׁה, בְּהַתִּירוֹ פְּקַעַת שֶׁהֶחֱזִיק תַּחַת זְרוֹעוֹ.

הַדַּיָּג לֹא שִׁעֵר כְּלָל שֶׁעוֹקְבִים אַחֲרָיו בְּקַפְּדָנוּת. הוּא לֹא שָׁמַע בְּהִתְקָרֵב אֵלָיו הָאֲנָשִׁים; הוּא אַף לֹא שָׁמַע, בְּלֶכְתָּם בִּזְהִירוּת עַל הָעֵשֶׂב וּבְהִתְגַנְּבָם אֶל הַסִּירָה. שָׁקוּעַ בַּחֲלוֹמוֹתָיו, עָף עַל כַּנְפֵי דִּמְיוֹנוֹ לְבֵיתוֹ וּלְמוֹלַדְתּוֹ.

פֶּתַע נִכְרַךְ סְבִיבוֹ חֶבֶל שֶׁסִּנְוֵר אֶת עֵינָיו וְחָנַק אֶת גְּרוֹנוֹ.

תּוֹךְ דַּחַף פְּנִימִי נִרְתַּע מִמְּקוֹמוֹ, וְנִסָּה לְהֵחָלֵץ מֵהַחֶבֶל, אַךְ מַהֲלֻמָּה שֶׁנִּחֲתָה עַל רֹאשׁוֹ הִכְרִיעָה אוֹתוֹ וְהוּא צָנַח, חֲסַר הַכָּרָה כִּמְעַט, עַל קַרְקַע הַסִּירָה. בְּכָל אֹפֶן הִבְחִין שֶׁהוּא נִלְכַּד בְּרֶשֶׁת דַּיָּגִים שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּמֵּשׁ לֹא פַּעַם.

לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ קְצָת, הִשְׁגִּיחַ שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא שׁוּב בָּרֶשֶׁת, כִּי אִם הוּא כָּבוּל בִּכְבָלִים כֹּה חֲזָקִים עַד שֶׁאֵין לוֹ כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהָנִיד אֵבֶר; פִּיו נִסְתַּם וְעֵינָיו נִקְשְׁרוּ בְּמַטְלִית.

הָרשֶׁם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְעוֹרֵר אֶצְלוֹ, לְאַחַר שֶׁחָזְרָה אֵלָיו הַכָּרָתוֹ הַמְּלֵאָה, הָיְתָה תַּדְהֵמָה גְּדוֹלָה. מַה קָּרָה לוֹ? מַה פֵּשֶׁר הִתְנַפְּלוּת זוֹ? וּמָה אוֹמְרִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ? דָּבָר אֶחָד הִרְגִּיעוֹ בְּמִקְצָת: לוּ אָמְרוּ לְהָרְגוֹ, כִּי אָז לֹא הָיוּ קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ וְהָיוּ מְחַסְּלִים אוֹתוֹ מִיָּד. וְאִם לֹא רְצָחוּהוּ מַשְׁמַע, שֶׁכַּוָּנָתָם לֹא לְרָצְחוֹ, כִּי אִם לְאָסְרוֹ.

אַךְ לְשֵּׁם מָה?

הוּא לֹא מָצָא מַעֲנֶה לִשְׁאֵלָתוֹ זוֹ. לוּ הָיוּ רוֹצְחִים וְשׁוֹדְדִים מַמָּשׁ, כִּי אָז לֹא הָיוּ קוֹשְׁרִים וְכוֹבְלִים אוֹתוֹ, כִּי אִם הָיוּ דּוֹקְרִים אוֹתוֹ בְּסַכִּין – וַחֲסָל!

וְאוּלַי זֶה מַעֲשֵׂה? נְקָמָה אַךְ לְאִילְיָה בְּרוֹשׁ לֹא הָיוּ כָּל שׂוֹנְאִים. שׂוֹנְאָיו הַיְחִידִים, הַטּוּרְקִים, לֹא יָכְלוּ לָדַעַת, בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי הַדַּיָּג הַפָּשׁוּט הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא פַּטְרִיּוֹט בּוּלְגָרִי; וְלוּ אַף יָדְעוּ, כִּי הוּא זֶה, כִּי אָז הָיוּ רוֹצְחִים אוֹתוֹ וְלֹא כּוֹבְלִים אוֹתוֹ. וְעוֹד: הוּא אֵינוֹ מַנְהִיג מֶרֶד כֹּה חָשׁוּב שֶׁהַטּוּרְקִים יָעֵזּוּ לַחְדֹּר לְלֵב אוֹסְטְרִיָּה, רָחוֹק מֵהַגְּבוּל, וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו. הַדָּבָר כֻּלוֹ מֻקְשֶׁה וְתָמוּהַּ.

כֵּוָן שֶׁלֹּא יָכֹל לִפְתֹּר אֶת הַשְּׁאֵלָה, נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ בְּעִקָּר עַל הַצָּלָתוֹ. אֵיךְ לְהִנָּצֵל?

אָכֵן, קָשֶׁה הָיָה לוֹ בְּמַצָּבוֹ זֶה לְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ וּלְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ הַצָּלָה. בְּיִחוּד כְּשֶׁעֵינָיו הָיוּ קְשׁוּרוֹת וְלֹא הִבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ. הוּא אִמֵּץ אֶת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ וּלְפִיו יָדַע רַק זֹאת כִּי הוּא שׁוֹכֵב עַל קַרְקַע הַסִּירָה, בְּלִי כָּל סָפֵק – סִירָתוֹ שֶׁלּוֹ. וְסִירָה זוֹ מְמַהֶרֶת לָשׁוּט. הוּא שָׁמַע אֶת מַשַּׁק הַמְּשׁוֹטִים וְשִׁכְשׁוּךְ הַמַּיִם.

לְאֵיזֶה כִּוּוּן תָּשׁוּט הַסִּירָה? הוּא הִכִּיר זֹאת בְּנָקֵל לְפִי הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּצַד שְׂמֹאל וּבְצַד יָמִין. מִתְּנוּעוֹת הַסִּירָה, עִם כָּל מַכַּת הַמָּשׁוֹט, יָכוֹל הָיָה לְהַסִּיק, כִּי הוּא שׁוֹכֵב בְּכִוּוּן הַזֶּרֶם; כֵּן קָבַע שֶׁהַהִתְנַפְּלוּת הָיְתָה לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם בְּעֵרֶךְ, דָּבָר זֶה קָבַע לְפִי דֹפֶן הַסִּירָה הַחַם, וְגַם לְפִי הַסִּירָה שֶׁשָּׁטָה מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, כְּלוֹמַר עִם הַזֶּרֶם. אַף הוּא גּוּפוֹ הֵשִׁיט קֹדֶם אֶת הַסִּירָה בְּכִוּוּן זֶה.

הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה רַבָּה. שׁוּם קוֹל אֱנוֹשׁ לֹא נִשְׁמַע וְלֹא הִגִּיעַ לְאָזְנוֹ חוּץ מֵהַצְּעָקָה “הֵן”! עִם כָּל חֲתִירָה בְּמָשׁוֹט. לְאַחַר נְסִיעָה שֶׁל שָׁעָה וָחֵצִי הִרְגִּישׁ אֶת הַשְׁפָּעַת הַשֶּׁמֶשׁ עַל פָּנָיו. מִתּוֹךְ כָּךְ הֵבִין שֶׁפָּנוּ דָּרוֹמָה. דָּבָר זֶה לֹא עוֹרֵר בּוֹ כָּל פְּלִיאָה. הוּא הֵבִין שֶׁהֵם שָׁטִים אֶל הָהָר פִילִיס, וַדַּאי יִפְנוּ אָז שׁוּב מִזְרָחָה, וְאַחַר כָּךְ צָפוֹנָה, עַד הַמָּקוֹם בּוֹ זוֹרֵם הַדּוּנַאי לַחֲצִי הָאִי הַבַּלְקָנִי.

הַשְׁעָרוֹתָיו נִתְקַיְּמוּ בְּחֶלְקָן. בָּרֶגַע שֶׁסֶּרְגֵי לַדְקוֹ נוֹכַח כִּי הֵם נִמְצָאִים כְּבָר קָרוֹב להַר פִילִיס, פָּסְקָה בְּבַת אַחַת תְּנוּעַת הַמְּשׁוֹטִים. הַסִּירָה שָׁטָה מֵאֵלֶיהָ, וְקוֹל נִשְׁמַע:

– קַח אֶת הַמָּשׁוֹט! – קָרָא אַחַד הַמִּתְנַפְּלִים.

מִיָּד הֻרְגַּשׁ זַעֲזוּעַ, וְאַחַר כָּךְ כְּעֵין חֲרִיקָה, הַנּוֹצֶרֶת בְּשָׁעָה שֶׁסִּירָה מִשְׁתַּפְשֶׁפֶת בְּקִיר קָשֶׁה – אַחַר כָּךְ הֵרִימוּ אֶת לַדְקוֹ וּמְסָרוּהוּ מִיָּד לְיָד.

נִרְאָה שֶׁהַסִּירָה הִתְקָרְבָה לְסִירָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר שֶׁאֵלֶיהָ הָעֳבַר הָאָסִיר. סֶרְגֵי לַדְקוֹ חִדֵּד לַשָּׁוְא אֶת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ. שׁוּם דָּבָר לֹא קָלְטוּ אָזְנָיו.

אַגַּב, לֹא הָיְתָה לוֹ לְלַדְקוֹ שָׁהוּת לְהִתְעַמֵּק בְּמַחֲשָׁבוֹת וּלְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ. לְאַחַר שֶׁהֱרִימוּהוּ הוֹרִידוּהוּ בְּעֶזְרַת סֻלָּם לְמַטָּה; אַגַּב הוֹרָדָה נִפְצַע קָשֶׁה בְּגַבּוֹ. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לְחֹר צַר. לְבַסּוֹף קָרְעוּ אֶת הַמִּטְפַּחַת מֵעַל עֵינָיו וְהוֹצִיאוּ אֶת הַמַּטְלִית מִפִּיו; אָז הִשְׁלִיכוּהוּ, כְּמַשָּׂא, וְסָגְרוּ עָלָיו אֶת הַמִּכְסֶה בְּרַעַשׁ אַדִּיר.

שָׁעָה רַבָּה עָבְרָה עַד שֶׁלַּדְקוֹ הִתְאוֹשֵׁשׁ. הוּא נוֹכַח שֶׁמַּצָּבוֹ לֹא שֻׁפַּר עַתָּה, אִם כִּי עֵינָיו רוֹאוֹת שׁוּב וּפִיו מְסֻגָּל לְדַבֵּר. אִם פִּיו אֵינוֹ סָתוּם עַתָּה, הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם כָּךְ שֶׁבֵּין כֹּה וָכֹה לֹא יִשְׁמַע אִישׁ אֶת צַעֲקוֹתָיו! וְכֵן לֹא יוּכַל לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מֵעֵינָיו הַפְּקוּחוֹת כִּי מִסְּבִיבוֹ שׂוֹרֶרֶת אֲפֵלָה נִדַּחַת… הוּא הֵבִין שֶׁכְּלָאוּהוּ בְּבֶטֶן אֳנִיָּה. לַשָּׁוְא חִפֵּשׂ קֶרֶן אוֹר, הוּא לֹא רָאָה דָבָר. מַמָּשׁ “וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ”, כְּאִלּוּ הָיָה בְּבוֹר צַלְמָוֶת.

כַּמָּה שָׁעוֹת עָבְרוּ עָלָיו בְּמַצָּב כָּזֶה? לַדְקוֹ חָשַׁב, כִּי חֲצוֹת הַלַּיְלָה עַתָּה. פֶּתַע קָלְטוּ אָזְנָיו כְּעֵין רַעַשׁ וּמְהוּמָה שֶׁבְּשֶׁל הַמֶּרְחָק הָרַב הָיָה עָמוּם מְאֹד. אַךְ הָרַעַשׁ הִתְגַּבֵּר. נִשְׁמְעוּ הִתְרוֹצְצוּת אֲנָשִׁים וּרְקִיעַת רַגְלַיִם. חֲבִילוֹת כְּבֵדוֹת נִגְרְרוּ עַל הַתִּקְרָה שֶׁעַל רֹאשׁוֹ.

הָרַעַשׁ גָּבַר עוֹד יוֹתֵר, נִשְׁמְעוּ שִׂיחוֹת. אַךְ אֶת הַמִּלִּים אָזְנָיו לֹא הִבְחִינוּ.

אַגַּב, הָרַעַשׁ דָּמַם בִּמְהֵרָה, וְשׁוּב שָׁכַב יְחִידִי תּוֹךְ דּוּמִיַּת הַמָּוֶת, מְדֻכְדָּךְ וְרָצוּץ כְּשֶׁמִּסְבִיבוֹ חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ נִרְדַּם מֵרֹב תְּשִׁישׁוּת.

 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר: בִּידֵי הַשּׂוֹנֵא    🔗

לְאַחַר שֶׁקַּרְל דְּרַגוֹז' הִסְתַּלֵּק, נִשְׁאֲרוּ הַשּׁוֹדְדִים זְמַן־מָה בִּמְקוֹמָם, וְהֵם חָשְׁשׁוּ לְשׁוּבָהּ הַפִּתְאוֹמִי שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה. הָעֲגָלָה הִתְרַחֲקָה בֵּינָתַיִם לְכִוּוּן הַנָּהָר. אַךְ מִשֶּׁעָבַר זְמַן רַב וְהַמִּשְׁטָרָה לֹא נִרְאֲתָה, יָצְאוּ הַשּׁוֹדְדִים לְדַרְכָּם.

כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִגִּיעָה הָעֲגָלָה לַנָּהָר, מְקוֹם שָׁם עָגְנָה סְפִינָה.

בְּמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר הֶעֱבִירוּ סִירוֹת אֶת הַמַּשָּׂא לַסְּפִינָה וְהָעֲגָלָה הִסְתַּלְּקָה. רֹב הַשּׁוֹדְדִים הִתְפַּזְּרוּ בַּסְּבִיבָה, כָּל אֶחָד עִם שְׁלָלוֹ. הַסִּמָּנִים הַיְחִידִים לַשֹּׁד וְלָרֶצַח הָיוּ הַחֲבִילוֹת שֶׁעַל הַסְּפִינָה וּשְׁמוֹנַת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁעָלוּ עָלֶיהָ.

לְמַעֲשֶׂה הִוּוּ שְׁמוֹנָה אֵלֶה אֶת הַכְּנוּפְיָה הַמְפֻרְסֶמֶת. הַשְּׁאָר הָיוּ רַק עוֹזְרֵי הַכְּנוּפְיָה שֶׁנִּשְׂכְּרוּ לָהּ לִפְעֻלּוֹת שׁוֹנוֹת. תַּפְקִיד הַשּׁוֹדְדִים הַשְּׂכִירִים הָיָה בְּעִקָּר לְסַיֵּר וּלְרַגֵּל אֶת הַסְּבִיבָה, וְכֵן לִשְׁמֹר עַל הַמַּשָּׂאוֹת בִּשְׁעַת הַעֲבָרָתָם לַסְּפִינָה וְאַף לְמַלֵּא תַּפְקִיד שֶׁל סַבָּלִים.

הַכְּנוּפְיָה הָיְתָה מְאֻרֶגֶנֶת לְהַפְלִיא. לְכָל אֹרֶךְ הַדּוּנַאי הָיוּ לָהּ אַנְשֵׁי אֱמוּנִים. רַבִּים מֵהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אַף לֹא יָדְעוּ כְּלָל, כִּי בְּהוֹדָעוֹתֵיהֶם וּבְסִיּוּרֵיהֶם מְשַׁתְּפִים הֵם פְּעֻלָּה עִם רוֹצְחִים וְשׁוֹדְדִים. הָיוּ אֵלֶּה בַּעֲרִים, בּוּרִים וְחֶלְאַת הַחֶבְרָה.

וְאִלּוּ שְׁמוֹנָה אַנְשֵׁי הַכְּנוּפְיָה הִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה יָפֶה וְהָיוּ קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה. הֵם שָׁטוּ תָּמִיד בִּסְפִינָתָם עַל הַדּוּנַאי. אִם שִׂחֲקָה לָהֶם הַשָּׁעָה, הָיוּ מַשְׁלִיכִים עֹגֶן, מַזְעִיקִים אֶת שְׂכִירֵיהֶם, מִתְנַפְּלִים, אַחַר כָּךְ מַסְתִּירִים “בְּתֵבָה צָפָה” אֶת שְׁלָלָם וְשׁוּב מַפְלִיגִים הָלְאָה תּוֹךְ מְזִמּוֹת עַל הִתְנַפְּלוּת חֲדָשָׁה.

מִשֶּׁהָעֳבַר הַמַּשָּׂא לַסְּפִינָה, הִפְלִיגוּ וְהִתְקָרְבוּ לַיָּם הַשָּׁחוֹר, מְקוֹם שָׁם חִכְּתָה לָהֶם אֳנִיַּת קִיטוֹר. בָּאֳנִיָּה זוֹ הֶעֱבִירוּ לְמֶרְחַקִּים אֶת הַשָּׁלָל וּמְכָרוּהוּ שָׁם כִּסְחוֹרָה עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר.

מְעַנְיֵן, הַפַּעַם בִּצְּעָה הַכְּנוּפְיָה, בִּזְמַן קָצָר וּבְמָקוֹם קָרוֹב, שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, פֶּשַׁע חָדָשׁ. בִּכְלָל לֹא נָהֲגָה כָּךְ, כִּי דָבָר זֶה יָכוֹל הָיָה לִפְקֹחַ אֶת עֵינֵי הַשֻּׁתָּפִים־הַשְּׂכִירִים, כִּי הֵם מְשַׁתְּפִים פְּעֻלָּה בְּמַעֲשֵׂי רֶצַח. לֹא כֵן כְּשֶׁהַהִתְנַפְּלֻיּוֹת הָיוּ נֶעֱרָכוֹת בְּרִוְחֵי זְמַנִּים וּבְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים מְאֹד, אָז קָשֶׁה הָיָה לָהֶם לַשְּׂכִירִים לָדַעַת, כִּי שֻׁתָּפִים הֵם לְפֶשַׁע. אֲבָל הַפַּעַם הָיְתָה לוֹ לְמַנְהִיג הַכְּנוּפְיָה סִבָּה מְיֻחֶדֶת לְבַצֵּעַ אֶת פִּשְׁעוֹ בִּזְמַן קָרוֹב וּבְמָקוֹם קָרוֹב.

מַנְהִיג הַכְּנוּפְיָה, עִם עוֹזְרוֹ טִישָׁה, הִכִּירוּ בְּוִינָה אֶת הַבַּלָּשׁ קַרְל דְּרַגוֹז' וּמֵאָז עָקְבוּ אַחֲרָיו בְּעֶזְרַת שְׂכִירֵיהֶם הַשֻּׁתָּפִים. סְפִינַת הַשּׁוֹדְדִים הָיְתָה שָׁטָה כָּל הַזְּמַן, בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים, לִפְנֵי סִירַת בְּרוֹשׁ. הַשּׁוֹדְדִים לֹא יָדְעוּ כְּלָל, כִּי בַּסִּירָה נִמְצָאִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְלֹא אֶחָד. בְּשֶׁל מִקְרֶה מֻצְלָח לֹא רָאוּ מֵעוֹדָם אֶת שְׁנֵיהֶם יַחַד, כִּי אִם פַּעַם אֶת דְּרַגוֹז' וּפַעַם אֶת בְּרוֹשׁ וְסָבְרוּ אֵפוֹא, כִּי רַק אִישׁ אֶחָד מַפְלִיג בַּסִּירָה.

מַנְהִיג הַכְּנוּפְיָה שֶׁעָקַב אַחֲרֵי הַבַּלָּשׁ שֶׁבַּסִּירָה, לֹא אָמַר לְרָצְחוֹ כִּי אִם לְכָלְאוֹ. בְּמִקְרֵה סַכָּנָה יוּכַל תָּמִיד לְנַהֵל מַשָּׂא וּמַתָּן עִם הַמִּשְׁטָרָה עַל שִׁחְרוּר אַנְשֵׁי כְּנוּפְיָתוֹ תְּמוּרַת שִׁחְרוּר קְצִין הַמִּשְׁטָרָה.

זְמַן רַב עָבַר עַד שֶׁנֵּזְדַּמֵּן לָהֶם לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמָם. הַסִּירָה עָגְנָה לִפְנוֹת עֶרֶב קָרוֹב לַיִּשּׁוּב. כָּאן נוֹדַע לָהּ לַכְּנוּפְיָה שֶׁשּׁוֹטְרֵי חֶרֶשׁ מְפֻזָּרִים בְּכָל הַסְּבִיבָה הַזֹּאת.

וְרַק בַּבֹּקֶר שֶׁל 29 לְאוֹגוּסְט נִזְדַּמְּנָה לָהֶם שְׁעַת כּשֶׁר. הַסְּעָרָה שֶׁסִּיְעָה בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים, בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר, לַעֲרֹךְ אֶת הִתְנַפְּלוּתָם עַל אַרְמוֹן הָרוֹזֵן הַגֶנוֹ, פִּזְּרָה כִּמְעַט אֶת הַשּׁוֹטְרִים שֶׁלִּוּוּ מֵרָחוֹק אֶת הַבַּלָּשׁ. הוּא נִשְׁאַר כַּנִּרְאֶה יְחִידִי בְּלִי כָּל מִשְׁמָר וַהֲגַנָּה. וּבְכֵן יֵשׁ לְנַצֵל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת.

מִשֶּׁאַךְ הֶעֱמִיסוּ אֶת הַשָּׁלָל עַל הָעֲגָלָה, נִשְׁלַח טִישָׁה בְּלִוְיַת שְׁנֵי אֲנָשִׁים זְרִיזִים. שְׁלשָׁה אֵלֶּה בִּצְּעוּ אֶת חֲטִיפַת בְּרוֹשׁ, שֶׁכְּבָר סִפַּרְנוּ עָלֶיהָ, בְּסָבְרָם כִּי תָּפְסוּ אֶת דְּרַגוֹז'.

עַד עַתָּה לֹא יָכוֹל הָיָה טִישָׁה לִמְסֹר דו"ח מְדֻיָּק לְמַנְהִיגוֹ עַל שְׁלִיחוּתוֹ הָאַחֲרָאִית. כִּי תְחִלָּה כְּשֶׁאָמַר לְסַפֵּר לְמַנְהִיגוֹ עַל פְּעֻלָּתוֹ, נִרְאֲתָה פֶּתַע פְּלֻגַּת מִשְׁטָרָה. עַתָּה הָיוּ טְרוּדִים וְלֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לְשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ. קֹדֶם כֹּל הָיָה עֲלֵיהֶם לְהַסְתִּיר אֶת הַחֲבִילוֹת הָרַבּוֹת, שֶׁהֻנְּחוּ עַל הַסִּפּוּן. שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים הֵחֵלּוּ לְטַפֵּל בָּהֶן.

הַמַּשָּׂא הֻכְנַס אֶל הַסְּפִינָה פְּנִימָה. הַדָּבָר נִמְשַׁךְ רַק דַּקּוֹת סְפוּרוֹת. אַחַר כָּךְ נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם עַל הַסְּפִינָה עַצְמָהּ. אַךְ אָז קָרָה מִקְרֶה מְשֻׁנֶּה. מִשֶּׁהֵרִימוּ לוּחַ מִסִּפּוּן הַסְּפִינָה, נִרְאוּ, בִּמְקוֹם מַיִם, מַדְרֵגוֹת הַמּוֹבִילוֹת לַמַּחְסָן. הַפַּנָּס, שֶׁהוּבָא לְהָאִיר אֶת הַמָּקוֹם, שָׁפַךְ אֶת אוֹרוֹ עַל הַרְבֵּה חֲפָצִים שֶׁהָיוּ בַּמַּחְסָן. אַךְ בַּמַּחְסָן הָיָה עוֹד דֵּי מָקוֹם גַּם לִשְׁלַל אַרְמוֹן הַגֶנוֹ שֶׁהֻכְנַס לְשָׁם.

וְאָכֵן סְפִינָה נִפְלָאָה הָיְתָה זוֹ: הִיא שִׁמְּשָׁה גַם כְּלִי תַחְבּוּרָה, דִּירָה וּמַחְסָן. מִתַּחַת לַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, הָיְתָה עוֹד קוֹמָה, קְטַנָּה יוֹתֵר, כָּךְ שֶׁרִצְפַּת הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה שִׁמְּשָׁה סִפּוּן לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה. הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁעָמְקָהּ הָיָה כִּשְׁנֵי מֶטְרִים, נָשְׂאָה עָלֶיהָ אֶת הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה בְּגֹבַהּ שֶׁל מֶטֶר וָחֵצִי אוֹ שְׁנַיִם מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם. אַךְ כֵּוָן שֶׁהַדָּבָר יָכוֹל הָיָה לְהִתְגַּלּוֹת וּלְהָסֵב אֶת לֵב הַמִּשְׁטָרָה, הִכְנִיסוּ בְּכַוָּנָה בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה הַרְבֵּה מַשָּׂאוֹת, כְּדֵי שֶׁהַסְּפִינָה תִשְׁקַע כָּרָגִיל בַּמַּיִם. אַף אָז כְּשֶׁהַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה תִהְיֶה רֵיקָה בְּמִקְרֶה. כְּלַפֵּי חוּץ נִרְאֲתָה הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה כִּסְפִינָה רְגִילָה, וְאִלּוּ לְמַעֲשֶׂה הָיְתָה זוֹ סְפִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּבְנְתָה עַל גַּבֵּי סְפִינָה תַּחְתּוֹנָה – הִיא הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁשִּׁמְּשָׁה לַשּׁוֹדְדִים מְקוֹם מַחֲבוֹא וּמִסְתּוֹר לִשְׁלָלָם. אַךְ בַּסְּפִינָה הָעֶלְיוֹנָה לֹא הָיָה כָּל מַשָּׂא, כִּי אֶת הַשָּׁלָל הָיוּ מוֹרִידִים לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בָּהּ.

וְכָךְ אֵפוֹא שָׁקְעָה הַסְּפִינָה, בִּמְקוֹם שְׁנֵי מֶטְרִים, כְּשִׁבְעָה מֶטְרִים בַּמַּיִם. עֹמֶק רַב זֶה שִׁמֵּשׁ מִכְשׁוֹל רַב לִסְפִינַת הַנּוֹסְעִים. וְדָרוּשׁ הָיָה אֵפוֹא נַוָּט מֻמְחֶה, יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. נַוָּט כָּזֶה הָיָה לָהּ לַכְּנוּפְיָה וְהוּא – הַיְּהוּדִי יַעֲקֹב אָגוּל, שֶׁהָיָה כַּנִּרְאֶה בֶּן הָעִיר רוֹשְׁצ’וּק. הוּא הִכִּיר יָפֶה אֶת הַנָּהָר עַל כָּל פִּתּוּלָיו וּזְרָמָיו, וְיָכוֹל הָיָה לְהִתְחָרוֹת עִם לַדְקוֹ בִּידִיעַת הַתְּעָלוֹת, טִיט הַקַּרְקַע וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הוּא נָהַג אֶת הַסְּפִינָה בְּיָד אֵיתָנָה וְהוֹבִיל אוֹתָהּ דֶּרֶךְ כָּל חַתְחַתֵּי הַנָּהָר, שְׁנוּנִיּוֹת שֶׁהַדּוּנַאי מָלֵא אוֹתָן.

וַאֲשֶׁר לַמִּשְׁטָרָה, הֲרֵי יָכְלָה לִבְדֹּק אֶת הַסְּפִינָה כְּאַוַּת נַפְשָׁהּ. הִיא יָכְלָה לִמְדֹּד אֶת גָבְהָהּ הַפְּנִימִי וְהַחִיצוֹנִי וְלֹא לִמְצֹא שׁוּם שִׁנּוּי. הִיא יָכְלָה לְחַפֵּשׂ וְלִבְדֹּק בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם וְלֹא הָיְתָה בְּשׁוּם אֹפֶן מוֹצֵאת אֶת הַמַּחְסָן הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהֻסְתַּר בְּכִשְׁרוֹן רַב. הַבְּדִיקוֹת הָיוּ רַק קוֹבְעוֹת, כִּי הַסְּפִינָה רֵיקָה וְכִי הִיא שׁוֹקַעַת בַּמַּיִם כְּרָגִיל.

כֵּן לֹא הִסִּיחוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶת דַּעְתָּם מִלְּהִצְטַיֵּד בִּתְעוּדוֹת זִהוּי. לְאַחַר כָּל שַׁיִט הָיְתָה הַסְּפִינָה חוֹזֶרֶת לִנְמֵלָה. כְּלַפֵּי חוּץ הָיְתָה הַסְּפִינָה רְכוּשׁוֹ שֶׁל ה' קוֹנְסְטַנְטִינֶסְקוֹ, אוֹ מֵאִיר וִינְצֶל, – שְׁנֵי סוֹחֲרִים שֶׁאֶחָד מֵהֶם דָּר בְּגֵלַץ וְהַשֵּׁנִי בְּוִינָה. תְּעוּדוֹת הַזִּהוּי שֶׁלָּהֶם הָיוּ בְּסֵדֶר גָּמוּר וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל סָפֵק בִּנְכוֹנוּתָן.

אַךְ בַּעַל הַסְּפִינָה הָאֲמִתִּי הָיָה אִיבַן סְטְרִיגָה.

הַקּוֹרֵא וַדַּאי יִזָּכֵר שֶׁשֵּׁם זֶה הוּא שֶׁל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי רוֹשְׁצ’וּק, שֶׁנִּסָּה לַעֲמֹד לְמִכְשׁוֹל עַל דַּרְכָּם שֶׁל נַטַשָׁה וְסֶרְגֵי לַדְקוֹ. אַךְ פֶּתַע נֶעְלַם בַּר־נַשׁ זֶה מֵרוֹשְׁצ’וּק. אִישׁ לֹא יָדַע אֶל נָכוֹן מַה קָּרָה לוֹ, אַךְ נָפוֹצָה שְׁמוּעָה, כִּי הוּא הִתְחַבֵּר עִם פּוֹשְׁעִים.

הפעם לא היתה זאת שמועת שוא. אִיבַן סְטְרִיגָה הָיָה בֶּאֱמֶת אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בְּנֵי בְּלִיַּעַל אֵלֶּה, שֶׁיָּצְרוּ כְּנוּפְיַת שׁוֹדְדִים וְהֵחֵלּוּ לְהַחֲרִיב מַמָּשׁ אֶת הַיִּשּׁוּבִים שֶׁעַל שְׁנֵי חוֹפֵי הַדּוּנַאי. הוּא לֹא גִלָּה כַּמּוּבָן אֶת שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי, כִּי אִם הִתְפַּרְסֵם כְּסֶרְגֵי לַדְקוֹ.

הַהִסְתַּתְּרוּת תַּחַת שֵׁם זָר – הוּא מוֹצָא רָגִיל אֵצֶל טִפּוּסִים חֲשׁוּדִים; אַךְ סְטְרִיגָה הִגְדִּישׁ קְצָת אֶת הַסְּאָה, בְּבַחֳרוֹ לוֹ שֵׁם לְוַי מְפֻרְסָם הַמֵּעִיד עַל חֲרִיצוּתוֹ וְאַמְצָאָתוֹ.

דּוֹמֶה הָיָה לִכְאוֹרָה, שֶׁכְּלַפֵּי חוּץ, בְּעֵינֵי הַצִּבּוּר וְהַמִּשְׁטָרָה, אֵין הֶבְדֵּל מַהוּ הַשֵּׁם שֶׁ“לּוֹבֵשׁ” הַשּׁוֹדֵד, פְּרָט לַמִּקְרֶה כְּשֶׁהַשּׁוֹדֵד נִתְפָּס; וּבְכָל זֹאת הָיָה לוֹ לַשֵּׁם הַזֶּה יִתְרוֹנוֹת יְדוּעִים.

קֹדֶם כֹּל הַשֵּׁם סֶרְגֵי לַדְקוֹ אֵינוֹ שֵׁם בָּדוּי, כִּי אִם שֵׁם אִישׁ חַי וְקַיָּם, אִם לֹא פָּגַע בּוֹ הַכַּדּוּר שֶׁנּוֹרָה בְּעָזְבוֹ אֶת רוֹשְׁצ’וּק. אִם כִּי סְטְרִיגָה הִתְפָּאֵר, כִּי “חִסֵּל” אֶת יְרִיבוֹ, בְּכָל זֹאת לֹא יָדַע מַה גּוֹרָלוֹ.

לוּ נֶחֱשַׁד סֶרְגֵי לַדְקוֹ וּכְבוֹדוֹ הָיָה נִכְתָּם, כִּי אָז שִׂמְחַת אִיבַן סְטְרִיגָה הָיְתָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת. שִׂמְחָה עַל שֶׁאַחֵר נִתְפַּס בִּמְקוֹמוֹ, וְשִּׂמְחָה עַל שֶׁאַחֵר זֶה הוּא שׂוֹנְאוֹ סֶרְגֵי לַדְקוֹ.

אַגַּב, הֵעָדְרוֹ שֶׁל סֶרְגֵי לַדְקוֹ מִבֵּיתוֹ, – אִישׁ לֹא יָדַע שֶׁהוּא מִמִּשְׁתַּתְּפֵי הַמֶּרֶד, – עָשׂוּי הָיָה לְעוֹרֵר חֲשָׁדוֹת אֵצֶל הַמִּשְׁטָרָה. מַהִי סִבַּת הַפְלָגָתוֹ הַפִּתְאֹמִית? – שָׁאֲלָה הַמִּשְׁטָרָה אֶת עַצְמָהּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלְחָה אֶת קַרְל דְּרַגוֹז' לַעֲקֹב אַחֲרָיו.

וְכָךְ נִרְשְׁמוּ הַרְבֵּה פְּשָׁעִים וַחֲטָאִים עַל שְׁמוֹ שֶׁל סֶרְגֵי לַדְקוֹ מֵרוֹשְׁצ’וּק; וּבֵינָתַיִם שׁוֹטֵט אִיבַן סְטְרִיגָה עַל הַדּוּנַאי, עַל סְמַךְ תְּעוּדַת הַזִּהוּי שֶׁל סֶרְגֵי לַדְקוֹ, בְּאֹפֶן חָפְשִׁי, בְּלִי מוֹרָא עֳנָשִּׁים!

בְּכָל זֹאת דָּרוּשׁ הָיָה לְשֵׁם זְהִירוּת לְטַשְׁטֵשׁ אֶת עִקְּבוֹת הַפֶּשַׁע. וְלָכֵן הֶעֱבִירוּ בְּכָל עֶרֶב אֶת הַשָּׁלָל לַמַּחְסָן הַתַּחְתּוֹן. וְרַעַשׁ הַמַּשָּׂא הַזֶּה הַמָּעֳבָר לַמַּחְסָן הִגִּיעַ לְאָזְנֵי סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָאֲמִתִּי, שֶׁהָיָה אָסוּר בְּמַחְסָן זֶה. לְאַחַר הַהַעֲבָרָה עָלָה אִיבַן סְטְרִיגָה עִם חֲבֵרָיו עַל הַסִּפּוּן. הֵם לֹא חָשְׁשׁוּ לַמִּשְׁטָרָה.

הָיְתָה אָז שָׁעָה שָׁלשׁ בַּלַּיְלָה. אַנְשֵׁי צֶוֶת הַסְּפִינָה, עֲיֵפֵי הַשֹּׁד שֶׁל הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן וְהַלֵּילוֹת הַקּוֹדְמִים, אָמְרוּ לָנוּחַ וּלְהִנָּפֵשׁ קְצָת, אַךְ אִיבַן סְטְרִיגָה, שֶׁרָצָה לְהִתְרַחֵק כְּכָל הָאֶפְשָׁר מִמְּקוֹם הַפֶּשַׁע, זֵרְזָם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ! בְּלֵית בְּרֵרָה מִלְאוּ אֶת הַפְּקֻדָּה הַזֹּאת. בְּלִבָּם יָדְעוּ כִּי הַפְּקֻדָּה הִיא הֶגְיוֹנִית.

בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלוּ אֶת הָעֹגֶן עַל הָאֳנִיָּה חָקַר אִיבַן סְטְרִיגָה אֶת הַצֶּוֶת לִפְרָטֵי הַחֲטִיפָה שֶׁל הַבַּלָּשׁ.

– שֹׁד הָאָדָם עָלָה לָנוּ בְּנָקֵל – עָנָהוּ טִישָׁה, – דְּרַגוֹז' זֶה נִלְכַּד וְנִתְפַּס כְּדָג בָּרֶשֶׁת.

– הֲפִרְכֵּס, הַהִתְנַגֵּד?

– הוֹא נִסָּה, הַנָּבָל, נֶאֱלַצְתִּי לְהָמְמוֹ בְּמַהֲלֻמָּה כְּדֵי לְהַרְגִּיעוֹ קְצָת.

– אַךְ וַדַּאי לֹא רְצַחְתּוֹ נֶפֶשׁ? – שְׁאֵלוֹ סְטְרִיגָה בַּעֲלִיזוּת.

– חָס וְחָלִילָה! רַק הֲמַמְתִּיו, כְּדֵי לְכָבְלוֹ. לֹא הִסְפַּקְתִּי לְסַיֵּם אֶת הַמְּלָאכָה וְהוּא כְּבָר נָשַׁם וְנָשַׁף.

– וְעַתָּה?

– הוּא לְמַטָּה, בַּמַּחְסָן.

– הַאִם יָדוּעַ לוֹ מְקוֹם מַאֲסָרוֹ?

– זוֹ מִנַּיִן לוֹ? הֲרֵי סָתַמְתִּי אֶת פִּיו וְקָשַׁרְתִּי אֶת עֵינָיו – הִצְטַחֵק טִישָׁה. – אַגַּב, אֱמֹר נָא לִי, סְטְרִיגָה, לְשֵׁם מָה פָּקַדְתָּ עָלַי לְאָסְרוֹ, מַהִי הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּדָּבָר?

– כְּדֵי לַהֲרֹס אֶת פְּלֻגַּת הַמִּשְׁטָרָה שֶׁעַתָּה תְהֵא בְּלִי רֹאשׁ כְּצֹאן בְּלִי רוֹעֶה.

טִישָׁה מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

– וַדַּאי יָבוֹא אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ – אָמַר.

– יִתָּכֵן, אַךְ אוּלַי לֹא יְהֵא מֻמְחֶה כָּמוֹהוּ. בְּכָל אֹפֶן נוּכַל לְהִתַּגֵּר עִם הַמִּשְׁטָרָה וּלְנַהֵל אִתָּהּ מַשָּׂא וּמַתָּן. הָעִקָּר שֶׁעָלֵינוּ לְהַחֲזִיקוֹ חַיִּים וְלֹא לַהֲמִיתוֹ.

– הוּא חַי וְקַיָּם – עָנָה טִישָׁה.

– הַהֶאֱכִילוּהוּ?

– לַעֲזָאזֵל! – קָרָא טִישָׁה, בְּהִתְגָּרְדוֹ בְּפַדַּחְתּוֹ – שָׁכַחְנוּ כְּלָל לְהַאֲכִילוֹ. אַךְ צוֹם שֶׁל שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לֹא יַזִּיק לוֹ. מִשֶּׁנַּפְלִיג, אוֹרִיד לוֹ מִיָּד דִּבְרֵי מַאֲכָל. רָצוּי הָיָה שֶׁתּוֹרִיד לוֹ אַתָּה אֶת הָאֹכֶל וְתַכִּירו אַגַּב אֹרְחָא.

– לֹא – עָנָה סְטְרִיגָה, – מוּטָב, שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי. אָנִי מַכִּירוֹ, וְאִלּוּ הוּא אֵינוֹ מַכִּירֵנִי. אֵיני רוֹצֶה אֵפוֹא שֶׁיִּרְאֵנִי.

– הֲרֵי אֶפְשָׁר לְךָ לְהִתְחַפֵּשׂ וּלְהִסְתַּוּוֹת בְּמַסְוֶה.

– אֵין בָּזֶה מִן הַתּוֹעֶלֶת. דְּרַגוֹז' מְסֻגָּל לְהַכִּיר בֶּן־אָדָם אַף אִם לֹא יִרְאֶה אֶת פָּנָיו. גָּבְהוֹ שֶׁל הָאִישׁ, עָבְיּוֹ, וְכָל פְּרָט פָּעוּט אַחֵר דַּיּוֹ כְּדֵי לְהַכִּיר בֶּן־אָדָם.

– אִם כָּךְ, מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר אֲנִי, שֶׁמֻּטָּל עָלַי לְהַגִּישׁ לוֹ אֶת הָאֹכֶל?

– הֲרֵי מִישֶׁהוּ סוֹף סוֹף חַיָּב לְהַגִּישׁ לוֹ אֹכֶל… אַגַּב, דְּרַגוֹז' אֵינוֹ מְסֻכָּן עַתָּה. וְאִם שׁוּב יְסַכֵּן אוֹתָנוּ, נְסַלְּקוֹ מֵהָעוֹלָם.

– הַלְוַאי! – אָמַר טִישָׁה.

– בֵּינָתַיִם נַשְׁאִירוֹ שָׁם בַּכְּלוּב, אַךְ לֹא לְאֹרֶךְ יָמִים, כִּי יָמוּת שָׁם מֵחֹסֶר אֲוִיר. נִצְטָרֵךְ לְהַעֲבִירוֹ לַתָּא שֶׁעַל הַסִּפּוּן. נַעֲשֶׂה זֹאת מָחָר בַּבֹּקֶר מִשֶּׁנַּעֲבֹר לְיַד בּוּדַפֶּסְט, לְאַחַר שֶׁאֶעֱזֹב אֶת הָאֳנִיָּה.

– הַאוֹמֵר אַתָּה לְעָזְבֵנוּ? – שָׁאַל טִישָׁה.

– כֵּן – עָנָה סְטְרִיגָה, – עָלָי לְהִתְרַחֵק לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת מֵהָאֳנִיָּה, כְּדֵי לָדַעַת מַה מִּתְרַחֵשׁ בַּסְּבִיבָה. עָלַי לָדַעַת עַתָּה מָה הָעָם מְדַבֵּר עַל הִתְנַפְּלוּתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה וְעַל הֵעָלְמוֹ שֶׁל דְּרַגוֹז'.

– וְאִם יִתְפְּסוּךָ? – הִקְשָׁה טִישָׁה.

– אַל דְּאָגָה. אִישׁ לֹא יַכִּירֵנִי. אֲנִי אֶתְחַפֵּשׂ עַתָּה בְּתַחְפֹּשֶׂת אַחֶרֶת.

– לְמָשָׁל?

– בִּדְמוּת אִילִיָה בְּרוֹשׁ הַמְפֻרְסָם, הַדַּיָּג הַנִּפְלָא שֶׁזָּכָה בַּתַּחֲרוּת שֶׁל אֲגֻדַּת הַדּוּנַאי.

– אַמְצָאָה נִפְלָאָה!

– מְצֻיֶּנֶת. יֵשׁ לִי סִירַת בְּרוֹשׁ, אֲנִי אַף אֶקַּח אֶת פַּרְוָתוֹ, אֶעֱשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה זֹאת קַרְל דְּרַגוֹז'.

– וְאִם יְבַקְשׁוּ לִקְנוֹת מִמְּךָ דָּגִים?

– אֶקְנֶה אֵפוֹא אֶת הַכַּמּוּת הַדְּרוּשָׁה וְאֶמְכְּרֶהָ.

– לְכָל שְׁאֵלָה – תְּשׁוּבָה בְּפִיךָ.

– הֲרֵי זֶה מְצֻיָּן.

בָּזֶה נִסְתַּיְמָה הַשִּׂיחָה. הָאֳנִיָּה הִפְלִיגָה עִם הַזֶּרֶם. רוּחַ צְפוֹנִית קַלָּה נָשְׁבָה, אוֹת בְּשׂוֹרָה לְהַפְלָגָה נוֹחָה. בְּסִבּוּב הַדּוּנַאי עָמְדָה הַסְּפִינָה לִפְנוֹת דָּרוֹמָה, אַךְ הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית הִפְרִיעָה עַתָּה וּסְטְרִיגָה שֶׁרָצָה כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְהִתְרַחֵק מַהֵר, צִוָּה לְהוֹצִיא שְׁנֵי מְשׁוֹטִים אֲרֻכִּים, כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר בָּהֶם עַל הָרוּחַ.

שֵׁיט עֲשֶׂרֶת הַקִּילוֹמֶטְרִים, כְּדֵי לְהַגִּיעַ עַד הַסִּבּוּב הָרִאשׁוֹן, נִמְשַׁךְ כְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת. אַחַר כָּךְ עָבְרוּ כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בְּשֵׁיט הַסִּבּוּב, עַד שֶׁפָּנוּ דָּרוֹמָה. וְרַק הָלְאָה קְצָת אֶפְשָׁר הָיָה לְהַחֲזִיר אֶת הַמְּשׁוֹטִים לִמְקוֹמָם וְהַסְּפִינָה שָׁטָה רַק בְּעֶזְרַת הָרוּחַ הַנּוֹחָה.

בַּשָׁעָה הָאַחַת־עֶשְׂרֵה עָבְרוּ, וְלֹא נִתְעַכְּבוּ, לְיַד סֶן־אַנְדְּרֶה, וְהַסְּפִינָה הִמְשִׁיכָה אֶת דַּרְכָּהּ.

כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבָה הַסְּפִינָה לְבּוּדַפֶּסְט, כֵּן שָׁקְקָה הַסְּבִיבָה חַיִּים וּתְנוּעָה, כְּרָגִיל בִּסְבִיבוֹת כָּל כְּרָךְ גָּדוֹל. סְפִינוֹת קִיטוֹר וּסְפִינוֹת מִפְרָשִׂים שָׁטוּ בֵּין הָאִיִּים הָרַבִּים שֶׁבַּדּוּנַאי. עוֹד מְעַט וְנִרְאוּ אֲרֻבּוֹת בָּתֵּי הַחֲרשֶׁת שֶׁבִּשְׂרוּ, כִּי מִתְקָרְבִים לְפַרְבְּרֵי בּוּדַפֶּסְט.

בּוֹ בָּרֶגַע קָרָה דָבָר מַפְתִּיעַ. טִישָׁה יַחַד עִם עוֹד אִישׁ צֶוֶת נִכְנְסוּ לַתָּא שֶׁבְּבֶטֶן הַסְּפִינָה. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים חָזְרוּ בְּלִוְיַת אִשָּׁה תְּמִירָה שֶׁפָּנֶיהָ הָיוּ מְכֻסִּים בְּצָעִיף. הָאִשָּׁה הָלְכָה בָּאֶמְצַע, בֵּין שְׁנֵי הַשּׁוֹמְרִים, יָדֶיהָ כְּבוּלוֹת מֵאֲחוֹרֶיהָ, וְלֹא נִסְּתָה כְּלָל לְהִתְנַגֵּד – מַשְׁמַע שֶׁלָּמְדָה לֶקַח מִנִּסְיוֹנָהּ הַקּוֹדֵם. הִיא יָרְדָה בְּצַיְּתָנוּת, בַּסֻּלָּם, שֶׁעָמַד לְיַד הַקִּיר, וּמִכָּאן לַמַּרְתֵּף הַשֵּׁנִי, שֶׁדַּלְתּוֹ נִסְגְּרָה מִיָּד מֵאַחֲרֶיהָ.

אַחַר כָּך חָזַר הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה.

בְּשָׁעָה שָׁלשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעָה הַסְּפִינָה לְחוֹף הַבִּירָה הַיָּפָה שֶׁל הוּנְגַרְיָה – לְבּוּדַפֶּסְט.

אַךְ צֶוֶת הַסְּפִינָה לֹא שָׂם לֵב כְּלָל לִיפִי הָעִיר. הַנְּסִיעָה דֶרֶךְ בּוּדַפֶּסְט הָיְתָה כְּרוּכָה בְּסַכָּנָה, וְלָכֵן עָקְבוּ בְּעֵינַיִם דְּרוּכוֹת אַחֲרֵי הַסִּירוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁשָּׁטוּ בַּנָּהָר. זְהִירוּתָם זוֹ אִפְשְׁרָה לוֹ לִסְטְרִיגָה לְהַבְחִין בְּעוֹד מוֹעֵד בְּסִירָה הַמִּתְקָרֶבֶת לִסְפִינָתָם, שֶׁבָּהּ יָשְׁבוּ אַרְבָּעָה שׁוֹטְרֵי הַחוֹפִים. מִשֶּׁרָאָם סְטְרִיגָה רָמַז לְטִישָׁה, שֶׁנֶּעְלַם מִיָּד מֵהַסִּפּוּן.

סְטְרִיגָה לֹא טָעָה בַּדָּבָר. הַסִּירָה הִתְקָרְבָה לַסְּפִינָה. שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ עַל הַסִּפּוּן.

– מִיהוּ הַקְּבַרְנִיט? – שָׁאַל אֶחָד מֵהֶם.

– אֲנִי – עָנָה סְטְרִיגָה.

– מַה שְּׁמֶךָ?

– אִיבַן סְטְרִיגָה.

– הַלְאֻמִּיּוּת?

– בּוּלְגָרִית.

– מִנַּיִן בָּאָה הַסְּפִינָה?

– מִוִּינָה.

– לְאָן?

– לְגַלַץ.

– מִי בַּעַל הַסְּפִינָה?

– מַר קוֹנְסְטַנְטִינֶסְקוֹ מִגַּלַץ.

– הַמִּטְעָן?

– אַיִן.

– הַתְּעוּדוֹת?

– הִנֵּה הִנָּן – אָמַר סְטְרִיגָה, בְּהַגִּישׁוֹ לָהֶם אֶת הַתְּעוּדוֹת.

– בְּסֵדֶר – אִשֵּׁר הַשּׁוֹטֵר.

הוּא הִסְתַּכֵּל בָּהֶן יָפֶה יָפֶה וְהֶחֱזִירָן לִסְטְרִיגָה.

– הָבָה וְנָצִיץ בַּמַּרְתֵּף.

– כִּרְצוֹנְכֶם – אָמַר סְטְרִיגָה. – אַגַּב, עָלַי לְהָעִיר לָכֶם שֶׁמֵּאָז יָצָאנוּ מִוִּינָה זוֹ כְּבָר הַבְּדִיקָה הָרְבִיעִית.

הַשּׁוֹטֵר רָמַז, כִּי הוּא רַק מְמַלֵּא אֶת פְּקֻדַּת הַשִּׁלְטוֹנוֹת וְיָרַד בַּסֻּלָּם. הוּא הֵעִיף מַבָּט סְבִיבוֹ וְחָזַר לְמַעְלָה. שׁוּם אִישׁ לֹא סִפֵּר לוֹ, שֶׁתַּחַת הַסְּפִינָה יֵשׁ עוֹד “סְפִינָה” וּבָהּ נִמְצָאוֹת עַתָּה שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת, אִישׁ וְאִשָּׁה, שְׁנֵיהֶם כְּבוּלִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לִצְעֹק לְעֶזְרָה. הַבְּדִיקָה לֹא נִמְשְׁכָה זְמַן רַב, כִּי הַסְּפִינָה הָיְתָה רֵיקָה לְגַמְרִי, וְכָל הַחֲקִירוֹת וְהַשְּׁאֵלוֹת בְּעִנְיַן הַמִּטְעָן הָיוּ לַשָּׁוְא.

הַשּׁוֹטֵר חָזַר לְסִירָתוֹ, וְהִפְלִיג לִסְפִינָה אַחֶרֶת. סְפִינַת אִיבַן סְטְרִיגָה הִמְשִׁיכָה בֵּינָתַיִם אֶת דַּרְכָּה עִם הַזֶּרֶם.

מִשֶּׁנֶּעְלְמוּ בָּתֶּיהָ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל בּוּדַפֶּסְט נִזְכְּרוּ בָּאִשָּׁה הָאֲסִירָה. טִישָׁה וַחֲבֵרוֹ נִכְנְסוּ פְּנִימָה וּמִיָּד חָזְרוּ עִם הָאֻמְלָלָה, שֶׁהוֹלִיכוּהָ חֲזָרָה לְתָא הַסִּפּוּן. שְׁאָר אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת לֹא הִתְעַנְיְנוּ כִּמְעַט בְּמַעֲשֶׂה זֶה.

בִּשְׁעַת הַחֲנִיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁעָרְכוּ לְאֹרֶךְ הַדּוּנַאי הָיָה סְטְרִיגָה יוֹרֵד בַּסִּירָה שֶׁל בְּרוֹשׁ וּמַצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּאִילְיָה בְּרוֹשׁ שֶׁזָּכָה בַּתַּחֲרוּת. אַךְ תּוֹשָׁבֵי הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה, הַכַּפְרִיִּים, לֹא יָדְעוּ דָבָר עַל הַתַּחֲרוּת. כֵּן לֹא יָדְעוּ כְּלוּם עַל אִילְיָה בְּרוֹשׁ וְקַרְל דְּרַגוֹז', וְאִיבַן סְטְרִיגָה נִסָּה לַשָּׁוְא לְהַצִּיל מַשֶּׁהוּ מִפִּיהֶם.

בִּשְׁעַת הֵעָדְרוֹ שֶׁל סְטְרִיגָה הֶעֱבִירוּ, לְפִי פְּקֻדָּתוֹ, אֶת סֶרְגֵי לַדְקוֹ מֵהַמַּרְתֵּף וּסְגָרוּהוּ בְּתָא קָטָן. אָמְנָם זְהִירוּת זוֹ הָיְתָה לְמוֹתָר, כִּי הַשָּׁבוּי הָיָה כָּבוּל.

בִּתְחִלַּת סֶפְּטֶמְבֶּר עָגְנָה הַסְּפִינָה, בַּלַּיְלָה, מוּל הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה שׁוּשֶׁק. סְטְרִיגָה, כְּדַרְכּוֹ, יָרַד. הַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת, הַכַּפְרִיִּים כְּבָר הָלְכוּ לִישֹׁן, וְכָלְתָה רֶגֶל מֵהַסְּבִיבָה. סְטְרִיגָה הָלַךְ לְבַדּוֹ. פֶּתַע הִבְחִין בְּבַיִת יָפֶה שֶׁפִּתְחוֹ פָּתוּחַ. בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁלֹא חָשַׁש כַּנִּרְאֶה לִגְנֵבָה, נִכְנַס לִזְמַן־מָה לִשְׁכֵנוֹ.

סְטְרִיגָה לֹא הִסֵּס אַף רֶגַע. הוּא נִכְנַס לַבַּיִת, לְמַעֲשֶׂה לַחֲנוּת שֶׁבַּבַּיִת. הוֹצִיא מֵהַמְּגֵרָה אֶת פִּדְיוֹן הַיּוֹם שֶׁלֹּא סִפֵּק אֶת תַּאֲוַת הַבֶּצַע שֶׁלּוֹ. אָז פָּרַץ, בְּמַהֲלֻמַּת אֶגְרוֹף, אֶת מִכְסֵה הָאַרְגָּז שֶׁעָמַד שָׁם וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ דְּבַר מָה כַּדּוּרִי, עִגּוּל שֶׁהִשְׁמִיעַ צְלִיל מַתַּכְתִּי לְכָל מַגַּע יָד.

לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה חָזַר סְטְרִיגָה לִסְפִינָתוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.

בַּסְּפִינָה הָיוּ לוֹ “עֲסָקִים” אֲחֵרִים. לְעִתִּים הָיָה נֶעְלָם בְּאַחַד הַתָּאִים – מוּל הַתָּא שֶׁבּוֹ נִכְלָא סֶרְגֵי לַדְקוֹ. הֵעָלְמוֹ הָיָה רַק לִזְמַן קָצָר. מֵהַתָּא, שֶׁאֵלָיו נִכְנַס, הָיָה נִשָּׂא קוֹל דְּבָרִים. הָאִשָּׁה הָאֲסִירָה הָיְתָה נוֹשֵׂאת אֶת דְּבָרֶיהָ בְּשֶׁקֶט אַךְ בְּבִטְחָה וּבְתַקִּיפוּת, וְאִלּוּ הוּא הָיָה מְדַבֵּר בְּקוֹל נִרְגָּז. וְתָמִיד הָיָה מִתְפָּרֵץ מִשָּׁם בְּכַעַס עָצוּר כְּדֵי לְהֵרָגַע קְצָת.

הַסְּפִינָה הִפְלִיגָה הָלְאָה וּסְטְרִיגָה הָיָה יוֹרֵד לְעִתִּים בְּסִירָתוֹ כְּדֵי לֶאֱסֹף יְדִיעוֹת. אָמְנָם הַרְבֵּה יְדִיעוֹת לֹא אָסַף, כִּי הַתּוֹשָׁבִים הָאֵלֶּה לֹא יָדְעוּ דָבָר. לְמַעֲשֶׂה רָאָה בָּזֶה סִמָּן טוֹב, כִּי הֲרֵי אֵין יוֹדְעִים כָּאן דָּבָר עַל הַכְּנוּפְיָה וְעַל קַרְל דְּרַגוֹז‘, וְשֵׁנִית יִתָּכֵן שֶׁכָּאן אֵין הַמִּשְׁטָרָה עוֹקֶבֶת אַחֲרֵיהֶם וּמִשְׁמָרָהּ חַלָּשׁ מְאֹד. אוּלַי בְּשֶׁל הֵעָלְמוֹ שֶׁל קַרְל דְּרַגוֹז’ וְאוּלַי בְּשֶׁל הַסְּבִיבָה הָעֲנִיָּה שֶׁהַכְּנוּפְיָה, לְדַעַת הַמִּשְׁטָרָה, לֹא תַּעֲרֹךְ כָּאן הִתְנַפְּלוּת. זֶה יָמִים אֲחָדִים לֹא הִשְׁגִּיחַ סְטְרִיגָה בְּשׁוּם אָדָם חָשׁוּד, שׁוֹטֵר אוֹ בַּלָּשׁ וְלֹא הָיָה כָּל רֶמֶז שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִשְׁמְרוֹת מִּשְׁטָרָה.

כָּל זֶה הָיָה סִמָּן טוֹב שֶׁהַסְּפִינָה תַּגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז חֶפְצָהּ, כְּלוֹמַר לַיָּם הַשָּׁחוֹר כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הַמִּטְעָן לָאֳנִיָּה אַחֶרֶת.

פֶּתַע, תּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת, עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לִבְדֹּק אֶת הַסִּירָה. הֲרֵי זֶה כְּשָׁבוּעַ שֶׁהַסִּירָה בְּיָדוֹ וְטֶרֶם בָּדַק אוֹתָּה, לִרְאוֹת מַה מָּצוּי בָּהּ.

תְּחִלָּה פָּרַץ אֶת הָאַרְגָּז הָרִאשׁוֹן וּמָצָא בּוֹ רַק לְבָנִים וּבְגָדִים. הוּא לֹא נִזְקַק לָהֶם וְלָכֵן סָגַר אֶת הָאַרְגָּז.

גַּם בָּאַרְגָּז הַשֵּׁנִי הָיוּ כִּמְעַט אוֹתָם הַחֲפָצִים. הוּא אָמַר כְּבָר לִסְגֹּר אֶת הָאַרְגָּז, אַךְ פֶּתַע נִתְקַל מַבָּטוֹ בְּתִיק. וַדַּאי יֵשׁ בּוֹ נְיָרוֹת וּתְעוּדוֹת, שֶׁאוּלַי יָבִיאוּ לוֹ תוֹעֶלֶת מְרֻבָּה.

לְאַחַר שֶׁעִיֵּן בְּכָל הַנְּיָרוֹת, הַתְּעוּדוֹת, הַמִּכְתָּבִים וּשְׁאָר מִסְמָכִים שֶׁעַל שֵׁם אִילְיָה בְּרוֹשׁ – נִדְהַם פֶּתַע מֵרֹב הַפְתָּעָה, מִשֶּׁרָאָה אֶת הַתְּמוּנָה, שֶׁעוֹרְרָה בִּשְׁעָתָהּ אֶת חֲשָׁדוֹ שֶׁל קַרְל דְּרַגוֹז'.

תְּחִלָּה לֹא הֵבִין סְטְרִיגָה דָבָר. עֶצֶם הָעֻבְדָּה, שֶׁבְּכָל הַתְּעוּדוֹת וְהַמִּסְמָכִים הָיָה רָשׁוּם הַשֵּׁם אִילְיָה בְּרוֹשׁ וְלֹא קַרְל דְּרַגוֹז‘, כְּבָר הָיָה בּוֹ מֵהַמַּתְמִיהַּ. אַךְ תְּמִיהָה זוֹ אֶפְשָׁר אֵיךְ שֶׁהוּא לְיַשֵּׁב בְּדֹחַק. אַךְ מִנַּיִן נִתְגַּלְגֵּל הֵנָּה הַשֵּׁם לַדְקוֹ, שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ סְטְרִיגָה כְּדֵי לְחַפּוֹת עַל פְּשָׁעָיו? וּמַה פֵּשֶׁר תְּמוּנַת הָאִשָּׁה, שֶׁעֲדַיִן לֹא וִתֵּר עָלֶיהָ לַמְרוֹת סֵרוּבָהּ וְהִתְנַגְּדוּתָהּ? מִיהוּ אֵפוֹא בַּעְלָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַסִּירָה? קַרְל דְּרַגוֹז’, אִילְיָה בְּרוֹשׁ, אוֹ סֶרְגֵי לַדְקוֹ? וּמִי מִשְּׁלָשְׁתָּם הוּא הָאָסִיר? הֲרֵי סְטְרִיגָה טָעַן שֶׁהִצְלִיחַ לַהֲרֹג בָּעֶרֶב הַהוּא אֶת לַדְקוֹ, בְּעֵת שֶׁבָּרַח בְּסִירָה זֹו בִּגְנֵבָה מֵרוֹשְׁצוּ’ק בְּלִוְיַת עוֹד אִישׁ אֶחָד. אִם פָּגַע בּוֹ הַכַּדּוּר אָז, – מַה טּוֹב. אִם הָאָסִיר הוּא בֶּאֱמֶת סֶרְגֵי לַדְקוֹ, הֲרֵי שִׂמְחָתוֹ תִּגְדַּל עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. – וְהַפַּעַם שׁוּב לֹא יִתְחַמֵּק מִיָּדָיו. שׁוּב אֵין לוֹ צֹרֶךְ בּוֹ כְּבֶן־תַּעֲרֹבֶת, כְּדֵי לְנַהֵל מַשָּׂא־וּמַתָּן עִם הַמִּשְׁטָרָה. עַתָּה “יִפָּטֵר” מִמֶּנּוּ בְּנָקֵל. אֶבֶן קְשׁוּרָה לצַוָּארוֹ תְּחַסְּלוֹ בִּמְהִירוּת וּסְטְרִיגָה יִפָּטֵר מִשּׂוֹנְאוֹ הַמֻּבְהָק, הָעוֹמֵד בְּדַרְכּוֹ לְמִכְשׁוֹל וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמוֹ – לָקַחַת אֶת אִשְׁתּוֹ.

הוּא חָטַף בְּאִי־סַבְלָנוּת אֶת הַמָּשׁוֹט, וּמִהֵר לַחֲזֹר, בְּהַסְתִּירוֹ אֶת הַתְּמוּנָה, אֶל הַסְּפִינָה, כְּדֵי לְבָרֵר אִם נְכוֹנָה הַשְׁעָרָתוֹ.

מִשֶּׁהִגִּיעָה סִירָתוֹ לַסְּפִינָה קָפַץ חִישׁ אֶל הַסִּפּוּן וּמִהֵר לְתַא הָאָסִיר וְתָקַע אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחוֹר הַמַּנְעוּל…

סֶרְגֵי לַדְקוֹ לֹא יָדַע אֶת סִבַּת מַאֲסָרוֹ. מַאֲסָרוֹ הָיָה עָטוּף צְעִיף מִסְתּוֹרִין עַד שֶׁפָּשׁוּט פָּסַק מִלַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וּלְשַׁעֵר הַשְׁעָרוֹת עַל מָה וְלָמָּה נֶחֱטַף וְנֶאֱסַר. מִשֶּׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַטְּרוּפָה עַל קַרְקַע הַסְּפִינָה, הָיְתָה תְּחוּשָׁתוֹ הָרִאשׁוֹנָה תְּחוּשַׁת רָעָב חָזָק. עָבְרָה כְּבָר יְמָמָה מֵאָז אָכַל אֶת אֲרוּחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וַהֲרֵי הָרָעָב מֵצִיק אַף בִּשְׁעַת צָרָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

תְּחִלָּה חִכָּה בְּסַבְלָנוּת, אַךְ אַחַר כָּךְ הֱצִיקָהוּ הָרָעָב לִבְלִי נְשׂוֹא. הוּא צָעַק לְלֶחֶם, אַךְ אִישׁ לֹא נַעֲנָה לְצַעֲקָתוֹ. הוּא זָעַק מִנַּהֲמַת לִבּוֹ, אַךְ הָרָעָב הֱצִיקָהוּ וְעִנָּהוּ עַד כְּדֵי טֵרוּף מַמָּשׁ. וּמֵרֹב הִתְרַגְּזוּת הֵחֵל לִקְרֹעַ אֶת כְּבָלָיו. אַךְ הַכְּבָלִים הָיוּ חֲזָקִים מְאֹד. הוּא הִתְגּוֹלֵל עַל הָרִצְפָּה וְִנִסָּה לְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים בִּשְׁרִירָיו הַדְּרוּכִים, אַךְ לַשָּׁוְא.

בְּשָׁעָה שֶׁהִתְגּוֹלֵל עַל הָרִצְפָּה נָגְעוּ פָּנָיו בְּמַשֶּׁהוּ. סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִכִּיר מִיָּד אֶת הַלֶּחֶם וְהַנַּקְנִיק שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ, כַּנִּרְאֶה, בִּשְּׁעַת שְׁנָתוֹ. לְאַחַר מַאֲמַצִים רַבִּים הִצְלִיחַ סוֹף סוֹף לְהַגִּיעַ לַצֵּידָה בְּלִי עֶזְרַת יָדָיו.

לְאַחַר שֶׁהִשְׁקִיט קְצָת אֶת רַעֲבוֹנוֹ, שָׁכַב שׁוּב בְּלִי נוֹעַ. הַשָּׁעוֹת הָעַגְמוּמִיּוֹת נִמְשְׁכוּ כְּיָמִים תְּמִימִים וּבְתוֹךְ הַדּוּמִיָּה הָרַבָּה הִבְחִין רַק בְּרִשְׁרוּשׁ, הַדּוֹמֶה לְרִשְׁרוּשׁ עָלִים מִתְנוֹעֲעִים. וַדַּאי הָיָה זֶה שְׁאוֹן הַסְּפִינָה, שֶׁחָצְתָה אֶת מֵי הַנָּהָר.

הוּא לֹא יָדַע כַּמָּה זְמַן עָבַר מֵאָז שֶׁנִּפְתַּח הַמִּכְסֶה וְהוּרַד לוֹ בְּחֶבֶל לֶחֶם וְנַקְנִיק חָדָשׁ.

וְשׁוּב עָבְרוּ שָׁעוֹת רַבּוֹת עַד שֶׁהַמִּכְסֶה נִפְתַּח עוֹד פַּעַם וְאִישׁ יָרַד פְּנִימָה וְנִגַּשׁ אֵלָיו. סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִרְגִּישׁ שֶׁסּוֹתְמִים שׁוּב אֶת פִּיו. מַשְׁמַע – חוֹשְׁשִׁים הֵם לְצַעֲקוֹתָיו. הַאִם עֶזְרָה קְרוֹבָה לָבוֹא שֶׁחוֹשְׁשִׁים הֵם מִפָּנֶיהָ? יִתָּכֵן שֶׁכֵּן, כִּי לְאַחַר שֶׁהִסְתַּלֵּק הַבַּר־נַשׁ שָׁמַע בְּרוֹשׁ קוֹל צְעָדִים עַל סִפּוּן כְּלוּבוֹ־תָּאוֹ. הוּא רָצָה לִזְעֹק… אַךְ מִפִּיו לֹא הִתְמַלְּטָה שׁוּם צְעָקָה… הַצְּעָדִים חָדְלוּ.

הָעֶזְרָה רָחֲקָה כַּנִּרְאֶה מִמֶּנּוּ, כִּי לְאַחַר רִגְעֵי מִספָּר בָּאוּ שׁוּב כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הַמַּטְלִית מִפִּיו. אִם אִפְשְׁרוּ לוֹ עַתָּה לִצְעֹק כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ, מַשְׁמַע שֶׁשּׁוּב אֵינָם חוֹשְׁשִׁים כִּי יָבוֹאוּ לְעֶזְרָתוֹ. וּבְכֵן לָמָּה לוֹ לִצְעֹק?

וַדַּאי לַיְלָה עַתָּה. סֶרְגֵי לַדְקוֹ קָבַע שֶׁעָבְרוּ כְּבָר כִּשְׁתֵּי יְמָּמוֹת מֵאָז שֶׁנֶּאֱסַר. הַמִּכְסֶה נִפְתַּח שׁוּב. הַפַּעַם הוּרַד סֻלָּם וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים יָרְדוּ לְמַטָּה.

חִישׁ מְהֵרָה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִרְאוֹת אַף אֶת קַוֵּי פְּנֵיהֶם, סָתְמוּ אֶת פִּיו וְקָשְׁרוּ אֶת עֵינָיו וְטִלְטְלוּהוּ, עִוֵּר וְאִלֵּם, מִיָּד אֶל יָד.

הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁמַּעֲלִים אוֹתוֹ שׁוּב דֶּרֶךְ הַחֹר שֶׁבּוֹ הֻכְנַס קֹדֶם. אַחַר כָּךְ הִפִּילוּהוּ עַל הָאָרֶץ וְהֵסִירוּ מִמֶּנּוּ אֶת מַטְלִיּוֹת הַפֶּה וְהָעֵינַיִם. טֶרֶם הִסְפִּיק לִפְקֹחַ אֶת עֵינָיו, וְהַדֶּלֶת כְּבָר נִסְגְּרָה אַחֲרָיו בְּרַעַשׁ.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ, כְּדֵי לִרְאוֹת לְאָן הוּטַל. אַף מָקוֹם זֶה הָיָה בֵּית סֹהַר, אַךְ מָה רַב הַהֶבְדֵּל! בְּעַד אֶשְׁנָב קָטָן הִפצִיעַ אוֹר שֶׁמֶשׁ. קַרנֵי הַשֶּׁמֶשׁ עוֹדְדוּהוּ, וּמַצָּבוֹ נִרְאָה לוֹ לֹא כֹּה שָׁחוֹר וּמְיֹאָשׁ. מֵאֲחוֹרֵי הָאֶשְׁנָב הַזֶּה שׂוֹרֵר חֹפֶשׁ וּדְרוֹר. יֵשׁ לְכָבְשׁוֹ וּלְהַשִּׂיגוֹ!

בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ בַּתָּא הַצַּר כְּדֵי לִמְצֹא קֶרֶן יְשׁוּעָה וּפֶתַח תִּקְוָה – נִתְקְלוּ עֵינָיו פִּתְאֹם לְַיד הַקִּיר בִּמְטִיל בַּרְזֶל שָׁטוּחַ, שֶׁהִזְדַּקֵּר מֵהָרִצְפָּה בְּצוּרָה אֲנָכִית, זְקוּפָה עַד לַתִּקְרָה. וַדַּאי שִׁמֵּשׁ בַּרְזֶל זֶה לְחִבּוּר וּלְִרִתּוּק קוֹרוֹת עֵץ עָבוֹת.

בַּרְזֶל זֶה, אִם כִּי לֹא הָיָה חַד בְּיוֹתֵר, יָכוֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ לוֹ כְּמַכְשִׁיר לְנִתּוּק כְּבָלָיו אוֹ לְרִפּוּיָם. לֹא קַל הָיָה לְבַצֵּעַ אֶת הַדָּבָר, אַךְ בְּכָל זֹאת נִתַּן הַדָּבָר לְהֵעָשׂוֹת.

בְּמַאֲמַצִּים רַבִּים הִזְדַּחֵל סֶרְגֵי לַדְקוֹ עַד הַבַּרְזֶל וְהֵחֵל לְשַׁפְשֵׁף בּוֹ אֶת כְּבָלָיו. כֵּוָן שֶׁיָּדָיו וְרַגְלָיו הָיוּ כּבוּלוֹת לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְנוֹעֵעַ בְּאֹפֶן חָפְשִׁי וּלְסַיֵּם חִישׁ אֶת הַמְּלָאכָה; לֹא דַי שֶׁפְּעֻלָּתוֹ נִמְשְׁכָה זְמַן רַב, הֲרֵי גַם הִתִּישָׁה אֶת כֹּחוֹתָיו, וְכָל דַּקּוֹת מִסְפָּר נֶאֱלַץ לָנוּחַ וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ.

פַּעֲמַיִם בְּיּוֹם, בִּשְׁעוֹת הֲבָאַת הָאֹכֶל, נֶאֱלַץ לְהַפְסִיק אֶת עֲבוֹדָתוֹ. לַדְקוֹ הִכִּיר אֶת הָאִישׁ שֶׁהֵבִיא לוֹ אֹכֶל, אִם כִּי הָיָה לָבוּשׁ מַסֵּכָה. הוּא הִכִּירוֹ לְפִי שְׂעָרוֹ הָאָפוֹר וּכְתֵפָיו הָרְחָבוֹת. אַגַּב, צוּרַת הָאִישׁ הַזֶּה הָיְתָה מֻכֶּרֶת לוֹ מֵאֵי־שָּׁם, אַךְ לֹא זָכַר מֵאַיִן. אֶת הָאֹכֶל הָיוּ מְבִיאִים לוֹ בְּשָׁעָה קְבוּעָה. מִחוּץ לַשָּׁעוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ נִכְנָסִים לְתָאוֹ. הַדּוּמִיָּה הֻפְרְעָה רַק עַל־יְדֵי חֲרִיקַת הַדֶּלֶת שֶׁל הַתָּא הַנֶּגְדִּי, שֶׁמִּיָּד הָיוּ נִשְׁמָעִים מִשָּׁם קוֹלוֹת גֶּבֶר וְאִשָּׁה. סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה מַפְסִיק אָז אֶת עֲבוֹדָתוֹ וּמַקְשִׁיב לַקּוֹל שֶׁעוֹרֵר בּוֹ רְגָשׁוֹת עֲמֻקִּים לֹא בְּרוּרִים.

פְּרָט לִמְאֹרָע זֶה עָבְרוּ חַיָּיו בַּכֶּלֶא בַּעֲבוֹדָה מְאֻמֶּצֶת וּבְאֹכֶל…

חֲמִשָּׁה יָמִים עָבְרוּ, מֵאָז הֵחֵל בִּמְלָאכָה קָשָׁה זוֹ. סֶרְגֵי לַדְקוֹ לֹא יָדַע אִם יַצְלִיחַ לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמוֹ. אַךְ לְפֶתַע בְּלֵיל שִׁשִּׁי לְסֶפְּטֶמְבֶּר נֻתְּקוּ הַכְּבָלִים שֶׁעַל יָדָיו.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִתְאַפֵּק בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹתָיו שֶׁלֹּא לְהִתְפָּרֵץ בִּקְרִיאַת שִׂמְחָה. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וְהָאִישׁ הַקָּבוּעַ נִכְנַס, וְהִנִּיחַ אֶת מְנָת הָאֹכֶל.

מִשֶּׁנִּשְׁאַר לַדְקוֹ יְחִידִי נִסָּה לְהָנִיעַ אֶת אֵבָרָיו הַחָפְשִׁיִּים. תְּחִלָּה הִתְקַשָּׁה בַּדָּבָר, כִּי הָאֵבָרִים, שֶׁהָיוּ כְּבוּלִים זְמַן רַב, נִתְאַבְּנוּ כִּמְעַט. אַךְ מְעַט מְעַט הִתְחִיל הַדָּם לִזְרֹם בְּאֵבָרָיו וְכַעֲבֹר שָׁעָה כְּבָר הָיָה בְּכֹחוֹ לְהַתִּיר אֶת כַּבְלֵי רַגְלָיו.

הוּא הָיָה חָפְשִׁי, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר הוּא צָעַד אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן לַחֹפֶשׁ. עַתָּה הָיָה עָלָיו לִצְעֹד אֶת הַצַּעַד הַשֵּׁנִי: לִזְחֹל בְּעַד הָאֶשְׁנָב. מֵי הַדּוּנַאי נִרְאוּ לְעֵינָיו, אַךְ לֹא חוֹף הַדּוּנַאי. תְּנָאֵי הַבְּרִיחָה הָיוּ נוֹחִים. לֵיל חשֶׁךְ הָיָה אָז, “חשֶׁךְ מִצְרַיִם”. אַגַּב, לְבֵית כִּלְאוֹ יָבוֹא הָאִישׁ רַק לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, וְעַד שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ בְּהֵעָדְרוֹ יִהְיֶה כְּבָר הַרְחֵק הַרְחֵק…

אַךְ מִכְשׁוֹל עָצוּם עָמַד לְפָנָיו עַתָּה. הָאֶשְׁנָב הָיָה צַר מְאֹד, וְאִלּוּ הוּא אִישׁ גְּבַהּ־קוֹמָה וּרְחַב־גֶּרֶם, וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְחַמֵּק דַּרְכּוֹ. כְּכָל שֶׁהִתְאַמֵּץ הֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדוֹ. לְבַסּוֹף נֶאֱלַץ לְהוֹדוֹת כִּי אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְנַצֵּחַ אֶת הָאֶשְׁנָב. עָיֵף וְתָשׁוּשׁ מְאֹד צָנַח אַרְצָה כְּמֵת.

מַשְׁמַע, שֶׁנָּדוֹן לְמַאֲסַר עוֹלָם? שָׁעָה רַבָּה הִסְתַּכֵּל בְּמִסְגֶּרֶת הָאֶשְׁנָב; לְבַסּוֹף הֶחְלִיט לְהֵחָלֵץ מִכָּאן, וִיהִי מָה! הוּא הִתְפַּשֵּׁט וְזִנֵּק לָאֶשְׁנָב הַפָּתוּחַ… עַצְמוֹתָיו חָרְקוּ־גָנְחוּ, גּוּפוֹ שָׁתַת דַּם. כָּתֵף אַחַת כְּבָר הָיְתָה בַּחוּץ, אַחַר כָּךְ גַּם יָד; אַךְ צַלְעוֹ הַשְּׂמָאלִית נִתְקְעָה בְּמִסְגֶּרֶת הָאֶשְׁנָב. לַאֲסוֹנוֹ נֶאֶחְזָה גַם זְרוֹעוֹ הַיְמָנִית, וְכָל מַאֲמָץ הָיָה לַשָּׁוְא.

מַצָּבוֹ הָיָה לִבְלִי נְשׂוֹא. חֲצִי גוּפוֹ הָיָה מִבַּחוּץ וַחֲצִי גוּפוֹ מִבִּפְנִים. אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהִמָּלֵט, וּבְכָל זֹאת לֹא נוֹאַש. הוּא חָשַׁב, כִּי יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לִקְרֹעַ מְזוּזָה אַחַת שֶׁל הַמִּסְגֶּרֶת. לְשֵׁם כָּךְ הָיָה עָלָיו לָשּׁוּב לְכִלְאוֹ, אַךְ לֹא יָכֹל. הוּא הָיָה “קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן” – הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ וּלְהָנִיד אֵבֶר. לַשָּׁוְא פִּרְכֵּס וְטִלְטֵל עַצְמוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה. הוּא נָפַל בְּמַלְכֹּדֶת בְּשֶׁל פְּזִיזוּתוֹ.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה לְאֶבֶן, בְּשָׁמְעוֹ לְפֶתַע צְלִיל בִּלְתִּי רָגִיל. רְעָדָה אֲחָזַתּוּ. סַכָּנָה חֲדָשָׁה רִחֲפָה עָלָיו. קָרָה דָבָר בִּלְתִּי רָגִיל, מִישֶׁהוּ הִתְקָרֵב לַדֶּלֶת, גִּשֵּׁש בַּחֲשֵׁכָה וְחִפֵּשׂ אֶת חֹר הַמַּנְעוּל. אַחַר כָּךְ תָּקַע אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּחֹר…

תְּקוּף יֵאוּשׁ וּפַחַד רַב דָּרַךְ לַדְקוֹ אֶת שְׁרִירָיו בְּכֹחַ אַל־אֱנוֹשׁ…

הַמַּפְתֵּחַ שֶׁבְּחֹר הַמַּנְעוּל הִסְתּוֹבֵב – וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה.

 

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר: בְּשֵׁם הַחֹק    🔗

עַל סַף הַתָּא נִרְאָה סְטְרִיגָה. הוּא עָמַד רֶגַע כִּמְהַסֵּס. אֲפֵלָה נִדַּחַת שָׂרְרָה בַּתָּא. הוּא לֹא הִבְחִין בְּשׁוּם דָּבָר, חוּץ מִבְּמִסְגֶּרֶת הַחַלּוֹן הַבָּהִיר. אֵי־שָׁם בַּפִּנָּה שָׁכַב הָאָסִיר. אִי אֵפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתוֹ.

– טִישָׁה! – קָרָא סְטְרִיגָה בְּאִי־סַבְלָנוּת – הַב אוֹר! חִישׁ מְהֵרָה הֵבִיא טִישָׁה פַּנָּס, שֶׁאוֹרוֹ הַחִוֵּר הֵאִיר אֶת הַכֶּלֶא. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים סָקְרוּ אֶת הַתָּא וְהֵעִיפוּ זֶה בַּזֶּה מַבָּטֵי תִּמָּהוֹן. הַתָּא הָיָה רֵיק, עַל הָרִצְפָּה הָיוּ מוּטָלִים הַכְּבָלִים הַמְנֻתָּקִים, וְהַבְּגָדִים שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ בְּלִי סֵדֶר. הָאָסִיר נִמְלַט.

– הֲתוּכַל לְהַסְבִּיר לִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה? – קָרָא סְטְרִיגָה בְּכַעַס.

טִישָׁה הֶחֱרִישׁ וְלֹא עָנָהוּ דָבָר. הוּא נִגַּשׁ לַחַלּוֹן וְנִגֵּב בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת הַמִּסְגֶּרֶת.

– בָּרַח! – אָמַר, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל אֶצְבָּעוֹ רְטֻבַּת הַדָּם.

– בָּרַח! – חָזַר עַל דְּבָרָיו סְטְרִיגָה בִּקְלָלָה עַל שְׂפָתָיו.

– לֹא מִזְמַן. הַדָּם עוֹדוֹ טָרִי. אַגַּב, עוֹד לֹא עָבְרוּ שְׁעָתַיִם אָז שֶׁהֵבֵאתִי לוֹ אֶת הָאֹכֶל.

– וְלֹא הִשְׁגַּחְתָּ בְּשׁוּם דָּבָר?

– לֹא, הוּא הָיָה כָּבוּל כְּתָּמִיד.

– הֶדְיוֹט שֶׁכָּמוֹךָ! – קָרָא סְטְרִיגָה בְּזַעַם.

טִישָׁה פָּשַׂק אֶת יָדָיו, כְּאוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ כָּל מֻשָּׂג. אֵיךְ וּבְאֵיזֶה אֹפֶן נִמְלַט הָאָסִיר, וְכִי הוּא מֵסִיר מֵעָלָיו כָּל אַחֲרָיוּת מֵעֵסֶק בִּישׁ זֶה. אַךְ סְטְרִיגָה לֹא קִבֵּל אֶת תֵּרוּצוּ זֶה.

– הֶדְיוֹט שֶׁכְּמוֹתְךָ, הֲיִתָּכֵן? – זָעַק סְטְרִיגָה וְרָעַם בְּקוֹל זַעַם, שָׁלַף מִידֵי חֲבֵרוֹ אֶת הַפַּנָּס וְהִתְבּוֹנֵן בַּתָּא – כְּלוּם לֹא הָיְתָה מֵחוֹבָתְךָ לִבְדֹק בְּכָל פַּעַם וּפַעַם אֶת כְּבָלָיו! הָצֵץ נָא בִּמְטִיל בַּרְזֵל זֶה הַמְּשַׁפְשֵׁף. הֲלֹא בְּבַרְזֵל זֶה שִׁפְשֵׁף וְחָכַךְ אֶת הַכְּבָלִים שֶׁעַל יָדָיו… מַעֲשֶׂה זֶה נִמְשַׁךְ וַדַּאי יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, וְאַתָּה אַף לֹא הִבְחַנְתָּ בְּכָךְ… אֵיךְ זֶה כֹּה עֵינֶיךָ מַרְאוֹת, וְאֵיךְ זֶה כֹּה טָפַשׁ לִבְּךָ!

– חֲדַל, חֲדַל נָא כְּבָר! עָנָה טִישָׁה, שֶׁהֵחֵל לְהִתְרַגֵּז – כְּלוּם כַּלְבְּךָ אָנִי?… אַגַּב, אִם כֹּה תַּחֲשֹׁק בִּדְרַגוֹז', הָיָה עָלֶיךָ בִּכְבוֹדְךָ וּבְעַצְמְךָ לְשָׁמְרוֹ.

– וַדַּאי הָיִיתִי מֵיטִיב לַעֲשׁוֹת, לוּ שָׁמַרְתִּי בְּעַצְמִי. אַךְ סָפֵק הוּא אִם הָיָה זֶה דְרַגוֹז'?

– אֶלָּא מִי?

– מִי יוֹדֵעַ… הַכֹּל יִתָּכֵן. הֲרָאִיתָ אֶת פָּנָיו בְּשָׁעָה שֶׁאֲסַרְתּוֹ?

– בְּשָׁעָה שֶׁתְפַסְתִּיו יָשַׁב בְּגַבּוֹ אֵלֵינוּ.

– זֶהוּ זֶה – עָנָה סְטְרִיגָה.

– אַךְ אֶת הַסִּירָה הִכַּרְתִּי יָפֶה. זוֹ הַסִּירָה שֶׁהֵרְאֵיתָ לִי בְּוִינָה. זֶה בָּרוּר לִי.

– הַסִּירָה!… הַסִּירָה!… אַךְ מֶה הָיְתָה דְּמוּת הָאָסִיר? הֶהָיָה גְּבַהּ–קוֹמָה?

סֶרְגֵי לַדְקוֹ וּסְטְרִיגָה הָיוּ כִּמְעַט בְּנֵי קוֹמָה אַחַת. אַךְ אָדָם שׁוֹכֵב נִרְאָה תָּמִיד אָרֹךְ יוֹתֵר, וְטִישָׁה רָאָה אֶת הַדַּיָּג רַק בִּשְׁכִיבָה עַל הָרִצְפָּה. וְלָכֵן אָמַר בְּוַדָּאוּת: – הוּא הָיָה מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה מִמִּךָ.

– אִם כָּךְ, אֵין זֶה דְרַגוֹז'! מִרְמֵר סְטְרִיגָה, שֶׁיָּדַע כִּי הַבַּלָּשׁ הוּא נָמוּךְ מִמֶּנּוּ.

אַחַר כָּךְ הִרְהֵר רֶגַע וְשָׁאַל:

– הֲדוֹמֶה הָיָה הָאָסִיר בְּצוּרָתוֹ לְאֶחָד מִמַּכִּירֶיךָ?

– לֹא. לְשׁוּם מַכִּיר.

– הֲדוֹמֶה הָיָה לְלַדְקוֹ?

– מַה זֶּה עָלָה עַל לִבְּךָ! – קָרָא טִישָׁה – לָמָּה זֶה יִדְמֶה לוֹ לְלַדְקוֹ?

– עָנָה נָא לִי עַל שְׁאֵלָתִי – לָחַץ עָלָיו סְטְרִיגָה. – הֲדוֹמֶה הָיָה לוֹ אוֹ לֹא?

– שׁוּם דִּמְיוֹן – עָנָהוּ טִישָׁה. – רֵאשִׁית, הָאָסִיר הָיָה חֲסַר זָקָן. וְאִלּוּ לַדְקוֹ הָיָה מְזֻקָּן.

– זָקָן אֶפְשָׁר לְגַלֵּחַ – הֵעִיר סְטְרִיגָה.

– נָכוֹן… הָאָסִיר הִרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם.

סְטְרִיגָה מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

– הוּא הָיָה בְּלוֹנְדִינִי, אוֹ שָׁחוּם?

– שָׁחוּם! – עָנָה טִישָׁה בְּבִטְחָה.

– הַמְשֻׁכְנָע אַתָּה בְּכָךְ?

– מְשֻׁכְנָע.

– וּבְכֵן אֵין זֶה לַדְקוֹ! – מִרְמֵר שׁוּב סְטְרִיגָה – אִם כָּךְ הָיָה זֶה וַדַּאי אִילְיָה בְּרוֹשׁ…

– אֵיזֶה אִילְיָה בְּרוֹשׁ?

– הַדַּיָּג.

– שֹׁד וָשֶׁבֶר! – קָרָא טִישָׁה כְּמְבֻלְבָּל – אַךְ אִם הָאָסִיר הָיָה לֹא לַדְקוֹ וְלֹא דְרַגוֹז', לָמָּה זֶה אֵפוֹא בָּרַח?!

סְטְרִיגָה לֹא עָנָה דָּבָר. הוּא הִתְקָרֵב לָאֶשְׁנָב, בָּחַן אֶת עִקְּבוֹת הַדָּם וְאַחַר כָּךְ הִתְכּוֹפֵף הַחוּצָה, כְּאוֹמֵר לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ בַּחֹשֶׁךְ הַמְּעֻבֶּה.

– הֲבָרַח מִזְּמָן? – שָׁאַל בְּלַחַשׁ.

– לְכָל הַיּוֹתֵר כְּלִפְנֵי שְׁעָתַיִם – עָנָה טִישָׁה.

– אִם הוּא שׂוֹחֶה כְּבָר כִּשְׁעָתַיִם וַדַּאי הִרְחִיק מְאֹד! – עָנָה סְטְרִיגָה בְּחָרוֹן אֵין–אוֹנִים.

וְכַעֲבֹר רֶגַע הוֹסִיף וְאָמַר:

– לְעֵת–עַתָּה אִי–אֶפְשָׁר לִפְעֹל דָּבָר. לֵיל חֹשֶׁךְ עַתָּה. אָנוּ נַפְלִיג עִם שַׁחַר כְּדֵי לְהַקְדִּים לָבוֹא לְבֶּלְגְרַד.

זְמַן–מָה עָמַד סְטְרִיגָה שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, אַחַר כָּךְ עָזַב אֶת הַתָּא וְנִכְנַס לַתָּא הַנֶּגְדִּי. טִישָׁה זָקַף אֶת אָזְנָיו. תְחִלָּה לֹא שָׁמַע דָּבָר, אַךְ מִיַּד נִשְּׂאוּ קוֹלוֹת רָמִים. טִישָׁה הִסְתַּלֵּק לוֹ וְהָלַךְ לִישֹׁן.

סְטְרִיגָה טָעָה כְּשֶׁוִּתֵּר עַל חִפּוּשֵׂי הָאָסִיר בְּלֵיל הַחֹשֶׁךְ. לוּ חִפֵּשׂ כִּי אָז הָיָה מַצְלִיחַ לְתָפְסוֹ. הָאָסִיר לֹא הִרְחִיק שְׂחוֹת.

מִשֶּׁשָּׁמַע סֶרְגֵי לַדְקוֹ אֶת חֲרִיקַת הַמַּפְתֵּחַ בַּמַּנְעוּל, עָשָׂה מַאֲמָץ נוֹאָשׁ כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מֵהַצָּרָה. תְּחִלָּה כִּוֵּץ אֶת הַזְּרוֹעַ, אַחַר כָּךְ אֶת הַצֶּלַע וּכְחֵץ מִקֶּשֶׁת זִנֵּק וְקָפַץ יָשָׁר בְּרֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַנָהָר; הַנָּהָר נִפְתַּח וְנִסְגַּר בְּלִי רַעַשׁ; מִשֶּׁצָּף אַחַר כָּךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הָיָה כְּבָר רָחוֹק מִמְּקוֹם זְנִיקָתוֹ. כַּעֲבֹר זְמַן־מָה עָקַף אֶת הַסְּפִינָה. הוּא הָיָה חָפְשִׁי.

הָיָה עָלָיו לִשְׂחוֹת עוֹד זְמַן־מָה, כְּדֵי לְהִתְחַמֵּק מִפְּנֵי שׂוֹנְאָיו־רוֹדְפָיו. אַחַר כָּךְ הָיָה עָלָיו לְהַגִּיעַ לַחוֹף. אָמְנָם, הוּא הָיָה עָרֹם, בְּלִי לְבוּשׁ, וְדָבָר זֶה עָלוּל הָיָה לְהָסֵב לוֹ אִי־נְעִימוּת. אַךְ לֹא הָיְתָה לוֹ כָּל בְּרֵרָה אַחֶרֶת. רֵאשִׁית חָכְמָה הָיָה עָלָיו לְהִתְרַחֵק כְּכָל הָאֶפְשָׁר מֵהַכֶּלֶא הַצָּף, וַאֲשֶׁר לֶעָתִיד – לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים.

פֶּתַע הִבְחִין בַּחֲשֵׁכָה בְּסִירָה. מָה הִתְרַגֵּז וְנִזְדַּעֲזַע מִשֶּׁהִכִּיר כִּי סִירָתוֹ הִיא זוֹ, הַקְּשׁוּרָה בְּחֶבֶל לַסְּפִינָה. הוּא נֶאֱחַז, בְּלִי חֲשֹׁב וְהַרְהֵר. בַּחֶבֶל וְלֹא נָע מִמְּקוֹמוֹ.

מִנַּיִן הֵם קוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים הַנִּשָׂאִים הֵנָּה? וַדַּאי מְשׂוֹחֲחִים הֵם בּוֹ, בִּבְרִיחָתוֹ. הוּא זָקַף אֶת אָזְנָיו.

הַקּוֹלוֹת נִשְׁתַּתְּקוּ מְעַט מְעַט עַד שֶׁפָּסְקוּ לְגַמְרֵי. סֶרְגֵי לַדְקוֹ נֶעְלַם בְּסֻכַּת הַסִּירָה. כָּאן הִקְשִׁיב שׁוּב. אַךְ שׁוּם קוֹל לֹא נִשְׁמַע. הִשְׂתָּרְרָה דּוּמִיָּה.

בַּסֻּכָּה חֹשֶׁךְ רַב. סֶרְגֵי לַדְקוֹ גִּשֵּׁשׁ בַּחֲשֵׁכָה עַד שֶׁמָצָא אֶת חֲפָצָיו. הוּא נוֹכַח מִיָּד לָדַעַת, כִּי הַכֹּל בְּסֵדֶר. הוּא מָצָא בִּמְקוֹמָם אֶת מַכְשִׁירֵי הַדַּיָּגִים, כּוֹבַע הַשּׁוּעָלִים, הָאַרְגָּזִים, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לוֹ וּלְבֶן־לִוְיָתוֹ כְּמִטּוֹת. אַךְ לָמָּה זֶה פְּתוּחִים הֵם הָאַרְגָּזִים? הוּא תָּקַע אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ הָאַרְגָּז. לֹא, לֹא נָגְעוּ בְּשׁוּם דָּבָר וְלֹא גָּנְבוּ שׁוּם חֵפֶץ. אַף הַסַּכִּין נִשְׁאֲרָה תְּקוּעָה בִּמְקוֹמָה. הוּא שָׁלַף מִיָּד אֶת הַסַּכִּין, פְּתָחוֹ וּבְזָחֳלוֹ עַל גְּחוֹנוֹ, הִתְקָרֵב לְחַרטוֹם הַסְּפִינָה.

הָיוּ אֵלֶּה רְגָעִים קָשִׁים! בְּאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת וּבְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה, נְעוּצוֹת בַּאֲפֵלָה, בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה, הִתְקָרֵב לַחֶבֶל. וְאָז תְּפָסוֹ בְּיָדוֹ וּבִן רֶגַע חֲתָכוֹ.

הַחֶבֶל נִתַּק וְנִתַּר בְּרַעַשׁ. לַדְקוֹ נָפַל, בְּלֵב פּוֹעֵם, עַל קַרְקַע הַסִּירָה. לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא נִשְׁמְעָה בְּדוּמִיָּה עֲמֻקָּה זוֹ, מַכַּת הַחֶבֶל.

אַךְ לֹא… שׁוּם רַחַשׁ, שׁוּם תְּנוּעָה לֹא נִשְׁמְעוּ. הַדַּיָּג הִתְעוֹדֵד. אָז הֵבִין כִּי רָחַק מִשּׂוֹנְאָיו. הַסִּירָה נִתְרַחֲקָה מֵהַסְּפִינָה וְחוֹמַת חֹשֶׁךְ הִפְרִידָה בֵּין הַסִּירָה וּבֵין הַסְּפִינָה.

מִשֶּׁאַךְ הִפְלִיג סֶרְגֵי לַדְקוֹ מֶרְחַק מָה מֵהַסְּפִינָה וְלֹא חָשַׁשׁ שׁוּב מִשּׂוֹנְאָיו, הִתְחִיל לַחְתֹּר בְכָל עֹז בִּמְּשׁוֹטִים.

הֵיכָן הוּא עַתָּה? לֹא הָיָה לוֹ כָּל מֻשָּׂג. בִּהְיוֹתוֹ כָּלוּא בְכִלְאוֹ, אַף לֹא יָדַע אִם הַסְּפִינָה שָׁטָה בְּמַעֲלֶה הַנָּהָר אוֹ בְּמוֹרַד הַנָּהָר.

בְּכָל אֹפֶן שָׁט עִם הַזֶּרֶם, כְּלוֹמַר – לְרוֹשְׁצ’וֹק. לְנַטַשָׁה. הוּא הִתְאַמֵּץ לְהִתְרַחֵק כְּכָל הָאֶפְשָׁר מִשּׂוֹנְאָיו. עוֹד כְּשֶׁבַע שָׁעוֹת שַׁיִט וְלֹא יַחְשֹׁש לָהֶם שׁוּב. עִם שַׁחַר יַחֲנֶה בָּעִיר הָרִאשׁוֹנָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ שָׁט כְּבָר כְּעֶשְׂרִים דַּקָּה, אַךְ פֶּתַע הֵסֵב אֶת לִבּוֹ קוֹל אִישׁ שֶׁבָּא מִמֶּרְחַקִּים. הֲקוֹל פַּחַד הוּא אוֹ קוֹל שָׂשׂוֹן? – קָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַבְחִין בַּדָּבָר. וּבְכָל זֹאת נָגַע הַקּוֹל הַזֶּה בְּלִבּוֹ. קוֹל זֶה הָיָה מֻכָּר לוֹ… מוּכָן הָיָה לְהִשָּׁבַע, כִּי קוֹל נַטַשָׁה הוּא שׁוֹמֵעַ. הוּא חָדַל לַחְתֹּר וְזָקַף אֶת אָזְנָיו.

אַךְ הַקּוֹל דָּמַם. הַסִּירָה שָׁטָה בְּדוּמִיִּת הַלַּיִל. נַטַשָׁה!… צִלְצֵלוּ אָזְנָיו.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ פִּזֵּר בִּתְנוּעַת יָד חֲזָקָה אֶת חֲלוֹמוֹתָיו אֵלֶּה. הוּא שָׁב לִמְלָאכְתּוֹ.

הַזְּמָן חָלַף הָלַךְ לוֹ. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִשְׁגִיחַ כָּבר, בַּחוֹף הַיְמָנִי בְּצוּרוֹת בָּתִּים. הָיוּ אֵלֶּה בָּתֵּי הָעֲיָרָה שְּלַנְקַמֶנְט, אַךְ לַדְקוֹ לֹא הִכִּירָהּ. הוּא לֹא הִתְעַכֵּב שָם. כֵּן עָבַר לְיַד עוֹד עֲיָרָה אַחַת, אַךְ גַּם שָׁם לֹא חָנָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ נִצֵּל אֶת אוֹר הַשַּׁחַר, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הָאִפּוּר שֶׁנִתְקַלְקֵל בְּמֶשֶׁךְ זְמַן מַאֲסָרוֹ. כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִשְׁחִיר אֶת שַׂעֲרוֹתָיו, גִּלַּח אֶת זְקָנוֹ וְהֶחֱלִיף אֶת מִשְׁקָפָיו. וְאָז הִתְחִיל שׁוּב לַחְתֹּר בְּמֶרֶץ רַב.

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הִסְתּוֹבֵב לִרְאוֹת אִם אֵין נִשְׁקֶפֶת לוֹ סַכָּנָה, אַךְ שׂוֹנְאָיו רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ.

לְאַחַר שֶׁסִּדֵּר אֶת כָּל עִנְיָנָיו: הָאִפּוּר, הַחֲפָצִים, הָאַרְגָּזִים וְכו' וְהִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ חָפְשִׁי לְגַמְרֵי, נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל מַאֲסָרוֹ. מִי הָיוּ שׂוֹנְאָיו אֵלֶּה? לָמָה זֶה הִתְנַפְּלוּ עָלָיו? לָמָּה אֲסָרוּהוּ? לֹא לַשָּׁוְא קָבַע, כִּי יֵשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים וְעָלָיו לְהִזָּהֵר מִפְּנֵיהֶם. עָלָיו לְבַקֵּשׁ בָּעִיר הַקְּרוֹבָה הֲגַנַּת הַמִּשְׁטָרָה. אִם כִּי מַעֲשֶׂה זֶה עָלוּל לְהָסֵב לוֹ אִי־נְעִימוּת.

אַגַּב, הוּא לֹא יָדַע כְּלָל מַהִי הָעִיר שֶׁאֵלֶיהָ הוּא מַפְלִיג עַתָּה. אָכֵן אֵין פֶּלֶא, כִּי סְבִיבָה זוֹ לֹא הָיְתָה מֻכֶּרֶת לוֹ. מֵרָחוֹק נִרְאוּ לְעֵינָיו כְּפָרִים אֲחָדִים.

רַק בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר נִרְאוּ, בַּחוֹף הַיְמָנִי, מִגְדָּלִים גְבֹהִים וְהָלְאָה, בָּאֹפֶק, נִרְאֲתָה גַּם הָעִיר. סֶרְגֵי לַדְקוֹ קָפַץ מִשִּׂמְחָה. הוּא הִכִּיר אֶת שְׁתֵּי הֶעָרִים: הָרִאשׁוֹנָה – זֶמֶלִין, – הָעִיר הָאוֹסְטְרִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁעַל נְהַר הַדּוּנַאי; וְהַשְּׁנִיָּה מִמּוּל הִיא בֶּלְגְרַד, בִירַת סֶרְבִּיָּה, הַשּׁוֹכֶנֶת עַל הַחוֹף הַיְמָנִי.

וְכָךְ אֵפוֹא לֹא יָדַע כְּלָל, כִּי גַם בְּעֵת מַאֲסָרוֹ שָׁטָה סְפִינָתוֹ עִם הַזֶּרֶם וְהוּא הִתְקָרֵב לִמְגַמַּת חֶפְצוֹ, וְכִי הוּא הִתְקַדֵּם בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים.

בֵּינָתַיִם הָיְתָה לוֹ הָעִיר זֶמֶלִין פֶּתַח הַצָּלָה מַמָּשׁ; כָּאן הוּא יִמְצָא עֶזְרָה וַהֲגַנָּה. אַךְ הַאִם אֵין לוֹ לַחֲשֹׁש לָגֶשֶׁת לַמִּשְׁטָרָה? אִם יְסַפֵּר לָהּ אֶת אֲשֶׁר קָרָה לוֹ עַתָּה, כְּלוּם לֹא יַעֲרְכוּ לוֹ חֲקִירָה וּדְרִישָׁה? אוּלַי יַחְקְרוּהוּ מִנַּיִן בָּא, וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ, וְאוּלַי יְגַלּוּ גַם אֶת שְׁמוֹ הַנָּכוֹן. לְעֵת־עַתָּה דָּחָה אֶת הַחְלָטָתוֹ לָסוּר לַמִּשְׁטָרָה. וּבֵינָתַיִם הֵחִישׁ אֶת שֵׁיטוֹ.

בָּעֵת שֶׁרִתֵּק אֶת סִירָתוֹ לַחוֹף, צִלְצֵל הַשָּׁעוֹן הָעִירוֹנִי שֶׁבַע שָׁעוֹת וָחֵצִי. הִסֵּס: הַלְהוֹדִיעַ לַמִּשְׁטָרָה, אוֹ לֹא? לְבַסּוֹף הֶחְלִיט לֹא לְסַפֵּר כְּלוּם. מוּטָב לִשְׁתֹּק, לָנוּחַ בַּסֻּכָּה וּלְהִתְרַחֵק, בְּאֵין רוֹאִים, מֵהָעִיר זֶמֶלִין.

בּוֹ בָּרֶגַע נִרְאוּ עַל הַחוֹף אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים שֶׁנֶּעֶצְרוּ לְיַד הַסִּירָה. הֵם קָפְצוּ פְּנִימָה, אֶל הַסִּירָה, וְאֶחָד מֵהֶם נִגַּש לְלַדְקוֹ הַנִּדְהָם וְהַמֻּפְתָּע וְשָׁאַל:

– הַאַתָּה זֶה אִילְיָה בְּרוֹשׁ?

– כֵּן – עָנָה הַדַּיָּג, בִּתְמִיהָה.

הַשּׁוֹאֵל הֵרִים אֶת מְעִילוֹ וְהִצְבִּיעַ עַל סֵמֶל הַמִּשְׁטָרָה שֶׁעַל חָזֵהוּ.

– בְּשֵׁם הַחֹק אֲנִי אוֹסֵר אוֹתְךָ! – אָמַר, בְּנָגְעוֹ בְּיָדוֹ בִּזְרוֹעַ הַדַּיָּג.

 

פֶּרֶק שְׁלֹשָה עָשָׂר: הַחֲקִירָה    🔗

קַרְל דְּרַגוֹז' לֹא יָדַע כְּלָל, כִּי אִיבַן סְטְרִיגָה, שֶׁהַסְּפִינָה הִסְתִּירַתּוּ וּהֵגֵנָה עָלָיו, שִׂחֵק אֶת תַּפְקִיד הַדַּיָּג.

בַּיָּמִים הַבָּאִים נִרְאָה סְטְרִיגָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּתַפְקִיד הַדַּיָּג. “אִילִיָה בְּרוֹשׁ” לֹא הִסְתַּתֵּר. גְּדוֹלָה מִזּוֹ, הוּא גִּלָּה בְּכָל הִזְדַּמְנוּת אֶת שְׁמוֹ, וּלְעִתִּים אַף בִּשְׁעַת מְכִירַת הַדָּגִים הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁרָאוּהוּ גַם קוֹנֶה דָגִים. דָּבָר זֶה עוֹרֵר תְּמִיהָה רַבָּה…

בְּכָל אֹפֶן הִפְגִּין הַדַּיָּג זְרִיזוּת מַפְלִיאָה. הַמִּשְׁטָרָה יָדְעָה מֵרֹאשׁ עַל בּוֹאוֹ. הִיא הוֹפִיעָה מִיַּד בַּמָּקוֹם, אַךְ בְּכָל פַּעַם אֵחֲרָה מִן הַמּוֹעֵד. כָּל מַאֲמָצֵיהָ הָיוּ לַשָּׁוְא, הַסִירָה הָיְתָה נֶעֱלֶמֶת מַמָּשׁ.

קַרְל דְּרַגוֹז' יָצָא מִכֵּלָיו מַמָּשׁ מֵרֹב יֵאוּשׁ. הַאִם הִתְחַמְּקָה הַחַיָּה מִיָּדָיו?

שְׁנֵי דְבָרִים הָיוּ וַדָּאִיִּים: רֵאשִׁית שֶּׁמְּנַצֵּחַ הַתַּחֲרוּת מוֹסִיף לָשׁוּט בְּזֶרֶם הַמַּיִם; שֵׁנִית, שֶׁעָקַף אֶת הֶעָרִים מֵחֲמַת פַּחַד הַמִּשְׁטָרָה.

קַרְל דְּרַגוֹז' פָּקַד אֵפוֹא לְחַזֵּק אֶת הַשְּׁמִירָה בְּכָל הֶעָרִים הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁמֵעֵבֶר לְבּוּדַפֶּסְט. הוּא גוּפוֹ נִשְׁאַר בְּזֶמֶלִין. הֶעָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ צְרִיכוֹת לְמַלֵּא תַּפְקִיד שֶׁל מַחְסוֹמִים בְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵחַ.

אַךְ לְצַעַר הַמִּשְׁטָרָה לָעַג הַבּוֹרֵחַ לְכָל הַמַּחְסוֹמִים. בָּרוּר הָיָה לַמִּשְׁטָרָה שֶׁפָּנָיו מוּעָדוֹת לְעָרִים יְדוּעוֹת – אַךְ תָּמִיד אֵחֲרָה מִן הַמּוֹעֵד. הוּא הִסְפִּיק כְּבָר לְהִתְחַמֵּק.

דְּרַגוֹז' כִּמְעַט יָצָא מִדַּעְתּוֹ מֵרֹב זַעַם וְכַעַס. הוּא הֵבִין כִּי מַאֲבָק זֶה הוּא מַאֲבָק לְחַיִּים וּלְמָוֶת וְהוּא רִכֵּז צִי מַמָּשׁ. לְפִי פְּקֻדָּתוֹ שָׁטוּ יוֹמָם וָלַיְלָה כִּשְׁלֹשִׁים סִירוֹת בִּסְבִיבַת זֶמֶלִין. כְּדֵי לִפְרֹץ מַחְסוֹם זֶה, דְּרוּשָׁה הָיְתָה זְרִיזוּת יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל.

אַךְ הַצִּי לֹא הָיָה פּוֹעֵל וְלֹא כְלוּם לוּ סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה נִשְׁאָר גַּם לְהַבָּא כְּאָסִיר בִּידֵי אִיבָן סְטְרִיגָה. לְאָשְׁרוֹ שֶׁל דְּרַגוֹז' הִצְלִיחַ לִבְרֹחַ מִתָּא־כִּלְאוֹ.

דְּרַגוֹז' אָמַר כָּבר לַעֲזֹב, בִּשְׁבִיעִי לְחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, אֶת הָעִיר זֶמֶלִין, לוּלֵא הַיְדִיעָה שֶׁהֵבִיא לוֹ שׁוֹטֵר, שֶׁהֶעָרִיק נֶאֱסַר וְהוּא יוֹשֵׁב עַתָּה בְּבֵית הַכֶּלֶא.

דְּרַגוֹז' מִהֵר מִיַּד לַמִּשְׁטָרָה לְהִוָּכַח בַּדָּבָר. כֵּן, לַדְקוֹ הַמְפֻרְסָם נֶאֱסַר. הַיְדִיעָה הִתְפַּשְּׁטָה כְּבָזָק בְּכָל הָעִיר. כָּל הַשִּׂיחוֹת סוֹבְבוּ עַל צִיר זֶה. וְכָל הַיּוֹם הִצְטוֹפְפוּ הֲמוֹנִים לְיַד סִירַת הַפּוֹשֵׁעַ.

הַמַּחֲזֶה הַזֶּה מָשַׁךְ אֶת שִׂימַת לִבָּם שֶׁל נוֹסְעֵי הַסְּפִינָה, שֶׁעָבְרָה בְּשָׁלֹשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם לְיַד זֶמֶלִין. הָיְתָה זוֹ סְפִינַת אִיבַן סְטְרִיגָה.

– מַה קָּרָה בְּזֶמֶלִין? – שָׁאַל טִישָׁה – הֲפָרְצוּ בָּהּ מְהוּמוֹת?

הוּא הֵצִיץ בְּמִשְׁקַּפְתוֹ וְקָרָא מִיָּד:

– יִקָּחֵנִי הַשֵּׁד, טִישָׁה, אִם לֹא סִירַת אֲסִירֵנוּ הִיא זוֹ!

– הַאֻמְנָם כֵּן? – אָמַר טִישָׁה בְּקַחְתּוֹ בְּיָדוֹ אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת.

– עָלַי לְהִוָּדַע בְּדִיּוּק, מַה קָּרָה כָּאן – אָמַר סְטְרִיגָה – אֲנִי יוֹרֵד…

– כְּדֵי לְהִתָּפֵס, דֶרֶךְ צְלֵחָה!… אִם סִירַת דְּרַגוֹז' הִיא, מַשְׁמַע כִּי הוּא עַתָּה בְּזֶמֶלִין. רוֹצֶה אַתָּה לְהִכָּנֵס לְלֹעַ הַזְּאֵב?

– צָדַקְתָּ – עָנָה סְטְרִיגָה וְנֶעְלַם בַּתָּא, – אַךְ נִהְיֶה זְהִירִים.

כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה הוֹפִיעַ שׁוּב כְּשֶׁהוּא מְחֻפָּשׂ לְהַפְלִיא. מִזְּקָנוֹ לֹא נִשְׁאַר שָׂרִיד וּפָלִיט, שְׂפָמוֹ הָיָה מְלָאכוּתִי, לְרֹאשׁוֹ הָיְתָה פֵּאָה נָכְרִית, עֵינוֹ הָאַחַת הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּסֶרֶט שָׁחוֹר וּבְיָדוֹ הֶחֱזִיק אֶת הַמַּקֵּל, שֶׁנִּשְׁעַן עָלָיו כְּחוֹלֶה שֶׁאַךְ זֶה עַתָּה קָם מֵחָלְיוֹ.

– וְעַתָּה? – שָׁאַל בְּגַאֲוָה.

– מְצֻיָּן! – קָרָא טִישָׁה.

– שְׁמָעֵנִי! – אָמַר סְטְרִיגָה – בְּשָׁעָה שֶׁאֶהְיֶה בְּזֶמֶלִין, הַפְלִיגוּ הָלְאָה מִזֶּה. בְּמֶרְחַק שְׁנַיִם–שְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מִבֶּלְגְרַד חַכּוּ–נָא לִי.

– אֵיךְ נִפָּגֵשׁ?

– אַל תִּדְאַג. מְסֹר נָא לְאָגוּל, כִּי יוֹרִידֵנִי לַחוֹף.

בִּשְׁעַת הַשִּׂיחָה, שָׁטָה הַסְפִינָה כָּל הַזְּמָן וְעָגְנָה לְיַד זֶמֶלִין, סְטְרִיגָה יָרַד, וּפָנָה חִישׁ לַבָּתִּים. מִשֶּׁהִגִּיעַ לַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, הֵאֵט אֶת צְעָדָיו וְהִתְקָרֵב בְּנַחַת לָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם עַל הַחוֹף, וְהִקְשִׁיב בְּסַקְרָנוּת לְדִבְרֵיהֶם.

הוּא לֹא פִּלֵּל לִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע. אִישׁ לֹא דִּבֵּר בדְּרַגוֹז' אַף לֹא בְּאִילְיָּה בְּרוֹשׁ. רַק הַשֵּׁם לַדְקוֹ נִשָּׂא עַל שִׂפְתֵי כֹּל. מִיהוּ לַדְקוֹ זֶה? לֹא עַל הַנַּוָּט מֵרוֹשְצ’וּק שׂוֹחֲחוּ, שֶׁבִּשְׁמוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ סְטְרִיגָה, כִּי אִם עַל לַדְקוֹ הַפּוֹשֵׁעַ, שׁוֹדֵד הַיָּם, כְּלוֹמַר , עָלָיו עַצְמוֹ, עַל סְטְרִיגָה דִּבְּרוּ, עָלָיו וְעַל מַאֲסָרוֹ.

לְחִידָה הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַשּׁוֹדֵד כִּי הַמִּשְׁטָרָה עֲלוּלָה לִטְעוֹת וְלֶאֱסֹר אִישׁ חַף מִפֶּשַׁע בִּמְקוֹם הַפּוֹשֵׁעַ – הֲרֵי זֶה דָבָר רָגִיל. אַךְ מַה לְּטָעוּת מִשְׁטָרָה וְלַסִּירָה שֶׁרַק אֶתְמוֹל הָיְתָה קְשׁוּרָה לִסְפִינָתוֹ?

לִכְאוֹרָה הֲרֵי עָלָיו לִהְיוֹת מְרֻצֶּה שֶׁאִישׁ אַחֵר נֶאֱסַר בִּמְקוֹמוֹ. אַךְ תָּאֵב הָיָה לָדַעַת מִיהוּ הָאִישׁ הַנֶּאֱסָר, שֶׁיָּשַׁב שְׁמֹנָה יָמִים כְּאָסִיר בִּסְפִינָתוֹ? סְטְרִיגָה לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲזֹב אֶת זֶמֶלִין עַד שֶׁלֹּא יְבָרֵר אֶת הַפְּרָט הַזֶּה.

הַשּׁוֹפֵט–הַחוֹקֵר, אִיזַר רוֹנָה, שֶׁהֻטַּל עָלָיו לַחְקֹר אֶת בְּרוֹשׁ, הָיָה סַבְלָן גָּדוֹל מְאֹד. שְׁלֹשָׁה יָמִים הִתְחַלָּה וּמָשַׂךְ בְכַוָּנָה אֶת עִנְיַן הַחֲקִירָה. לְדַעְתּוֹ טוֹב לְבוֹדֵד אֶת הַנֶּאֱשָׁם בְּכִלְאוֹ, כִּי הַבְּדִידוּת מְבִיאָה לִידֵי הַתּוֹצָאוֹת הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר. הַבְּדִידוּת הִיא אֶמְצָעִי מְצֻיָּן לַהֲרֹס וְלִמְחֹץ אֶת הָעֲצַבִּים שֶׁל הָאָסִיר וְאָז יוֹדֶה הַנֶּאֱשָׁם עַל כָּל חֲטָאָיו.

יוֹמַיִם לְאַחַר מַאֲסַר לַדְקוֹ, מָסַר הַחוֹקֵר אֶת חַוַּת דַּעְתּוֹ לְקַרְל דְּרַגוֹז' , שֶבָּא בִּמְיֻחָד.

– אֵימָתַי, אֵפוֹא, אֲדוֹנִי הַשּוֹפֵט – הֵעֵז דְּרַגוֹז' לִשְׁאֹל – אוֹמֵר אַתָּה לַחְקֹר אֶת הַפּוֹשֵׁעַ?

– מָחָר.

– וּבְכֵן אָבוֹא מָחָר בָּעֶרֶב לְקַבֵּל מִפִּיךָ אֶת הַמַּסְקָנוֹת. אַךְ בַּקָּשָׁה אַחַת לִי אֵלֶיךָ.

– מַהִי?

– אַל תְּבִיאֵנִי לַמִּשְׁפָּט עַד לְמוֹעֵד יָדוּעַ כְּעֵד רְאִיָּה, כִּי הַנֶּאֱשָׁם מַכִּירֵנִי. אָמְנָם לֹא בִּשְׁמִי הַנָּכוֹן כִּי אִם בְּשֵׁם “הַצַּיָּד”. מוּבָן שֶׁבַּמִּשְׁפָּט גּוּפוּ אֲגַלֶּה אֶת שְׁמִי הַנָּכוֹן. אַךְ בֵּינָתַיִם, לְטוֹבַת הָעִנְיָן, הוּא שֶׁלֹּא יֵדַע, כִּי אֲנִי הָיִיתִי בֶּן־לִוְיָתוֹ בַּסִּירָה. לְעֵת–עַתָּה, כְּדֵי שֶׁנַּצְלִיחַ לְגַלּוֹת אֶת יֶתֶר הַפּוֹשְׁעִים הַשֻּׁתָּפִים, רָצוּי הָיָה לֹא לְגַלּוֹת עוֹד אֶת שְׁמִי.

– טוֹב – הִבְטִיחָהוּ הַשּׁוֹפֵט.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ שֶׁיָּשַׁב בִּכִלְאוֹ חִכָּה לְגוֹרָלוֹ. עֲדַיִן הָיָה חָקוּק בְּזִכְרוֹנוֹ הַמְאֹרָע שֶׁעָבַר עָלָיו בַּסְּפִינָה וְלָכֵן לֹא הָיָה כֹּה מְדֻכָּא כְּשֶׁנֶּאֱסַר שֵׁנִית אִם כִּי גם מַאֲסָר זֶה הִתְמִיהַּ אוֹתוֹ. הוּא לֹא הִתְנַגֵּד כְּשֶׁאֲסָרוּהוּ וְהוֹלִיכוּהוּ לַכֶּלֶא. וַדַּאי נֶאֱסַר עַל פִּי טָעוּת. וְהַטָּעוּת תִּתְבָּרֵר מִיָּד עִם הַחֲקִירָה הָרִאשׁוֹנָה.

לַאֲסוֹנוֹ, לֹא פָּתְחוּ בַּחֲקִירָה מִיָּד. סֶרְגֵי לַדְקוֹ, שֶׁנִּשְׁמַר יָפֶה, הָיָה מְבֻדָּד יוֹמָם וָלַיְלָה בְּתָא־כִּלְאוֹ. שׁוֹמֵר בֵּית־הַכֶּלֶא הָיָה מֵצִיץ לְעִתִּים לְתָאוֹ בְּעַד הָאֶשְׁנָב.

לְבַסּוֹף, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמַאֲסָרוֹ, בַּ־10 לְסֶפְּטֶמְבֶּר, הוֹצִיאוּהוּ מִכִּלְאוֹ. בְּלִוְיַת אַרְבָּעָה חַיָלִים הֶעֱבִירוּהוּ דֶרֶךְ פְּרוֹזְדוֹר אָרֹךְ מְאֹד וּמַדְרְגוֹת עַד אֵין סוֹף, אֶל הַבִּנְיָן שֶׁמִּמּוּל בֵּית הַסֹּהַר, אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט.

בָּרְחוֹב הָמָה הֶהָמוֹן וִנִדְחַק אֶל מִשְׁמַר הַחַיָּלִים, אַךְ נִרְאָה הָאָסִיר נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת זַעַם וְחָרוֹן כְּלַפֵּי הַפּוֹשֵׁעַ הָאָסִיר. אַךְ סֶרְגֵי לַדְקוֹ לֹא נָבוֹךְ וְהָלַךְ בִּצְעָדִים מְאֻשָּׁשִׁים לְבֵית הַמִּשְׁפָּט.

הַחוֹקֵר־הַשּׁוֹפֵט, אִיזַר רוֹנָה, אָדָם קְטַן־קוֹמָה, בְּלוֹנְדִינִי זַלְדְּקָן וְצָהֹב, הָיָה פָּקִיד טִפּוּסִי. נִמּוּקָיו הַמְּבֻסָּסִים וַחֲקִירָתוֹ הָאַכְזָרִית וְאֹפֶן הִתְנַהֲגוּתוֹ לְגַבֵּי כָּל אָסִיר, הֵעִידוּ בְּרוּרוֹת, כִּי אוֹמֵר הוּא לְהַפְחִיד אֶת הַנֶּחְקָר וְלֹא לְעוֹרֵר בּוֹ יַחַס שֶׁל אֵמוּן.

לְרֶמֶז הַשּׁוֹפֵט הִתְרַחֵק הַמִּשְׁמָר. סֶרְגֵי לַדְקוֹ שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע הָאוּלָם חִכָּה עַד שֶׁיוֹאִילוּ לְחָקְרוֹ. בַּפִּנָּה יָשַׁב הַמַּזְכִּיר כְּשֶׁעֵטוֹ בְּיָדוֹ.

– שֵׁב – אָמַר רוֹנָה בְּתַקִּיפוּת.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִתְיַשֵׁב.

– מַה שְּׁמֶךָ?

– אִילְיָה בְּרוֹשׁ.

– מְקוֹם מְגוּרֶיךָ?

– שַׁלְקָה.

– הַמִּקְצוֹעַ?

– דַּיָּג.

– הִנְךָ מְשַׁקֵּר! – אָמַר הַשּׁוֹפֵט, בְּנָעֳצוֹ בּוֹ אֶת עֵינָיו.

פְּנֵי סֶרְגֵי לַדְקוֹ הֶאֱדִימוּ קְצָת, עֵינָיו הִבְרִיקוּ, אַךְ הוּא הִבְלִיג וְשָׁתַק.

– אַתָּה מְשַׁקֵּר – חָזַר הַשּׁוֹפֵט עַל דְּבָרָיו. – שִׁמְךָ לַדְקוֹ וּמְקוֹם מְגוּרֶיךָ בְּרוֹשְׁצ’וּק.

הַנַּוָּט הִרְטִיט. מַשְׁמַע שֶׁנִּלְכַּד בַּפַּח, אֵיךְ?

בֵּינָתַיִם הִמְשִׁיךְ הַשּׁוֹפֵט, שֶׁלֹּא הִבְחִין בִּמְבוּכַת הַנֶּאֱשָׁם, לְדַבֵּר בְּקוֹל נִמְרָץ:

– הִנְךָ נֶאֱשָׁם בְּשָׁלֹש גְּזֵלוֹת רְגִילוֹת, תִּשְׁעִים הִתְנַפְּלֻיּוֹת, שָׂלֹשׂ רְצִיחוֹת וְשִׁשָּׁה נִסְיוֹנוֹת לְרֶצַח. כָּל אֵלֶּה בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּעֵרֶךְ. מַה תְּשׁוּבָה בְּפִיךָ?

הַנַּוָּט שָׁמַע אֶת הַהַאֲשָׁמָה הַזֹּאת בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת עֲצוּמָה. מַשְׁמַע, שֶׁלַּדְקוֹ הַשֵּׁנִי, שֶׁאֶת שִׁמְעוֹ שָמַע מִפִּי חֲבֵרוֹ לַנְּסִיעָה וְשֶׁעוֹרֵר בּוֹ אֵימָה וּפַחַד, חַי וְקַיָם בֶּאֱמֶת! מַה תּוֹעֶלֶת יָפִיק אִם יְגַלֶּה אֶת שְׁמוֹ הַנָּכוֹן? לִפְנֵי זְמַן־מָה אָמַר כְּבָר לְגַלּוֹת בְּסוֹד אֶת שְׁמוֹ הַנָּכוֹן לַחוֹקֵר. אַךְ עַתָּה הֵבִין כִּי הִתְגַּלוּת זוֹ רַק תְּסַבֵּךְ אֶת מַצָּבוֹ, הֲרֵי מַאֲשִׁימִים אוֹתוֹ, אֶת סֶרְגֵי לַדְקוֹ, בְּכָל הַפְּשָׁעִים הָאֵלֶּה! מוּבָן, כְּשֶׁתִּתְבָּרֵר אִישִׁיוּתוֹ, יוּכַל לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא חַף מִפֶּשַׁע. אַךְ מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמָן עוֹד יַעֲבֹר עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר הַדָּבָר! לֹא! מוּטָב לְהוֹפִיעַ עַד הַסּוֹף כְּאִילְיָה בְּרוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי אֶת אִילְיָה בְּרוֹשׁ אֵין מַאֲשִׁימִים.

– הִנְךָ טוֹעֶה, אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט – עָנָה בְּרוֹשׂ בְּקוֹל תַּקִּיף, – הִנְךָ טוֹעֶה. שְׁמִי אִילְיָה בְּרוֹשׁ וְדַר אֲנִי בְּשַׁלְקָה. אַגַּב אֶפְשָׁר בְּנָקֵל לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר.

כֵּן, הַדָּבָר יֵעָשֶׂה – עָנָה הַשּׁוֹפֵט וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה רָשַׁם מַשֶּׁהוּ בַּפִּנְקָס.

– בֵּינָתַיִם – פָּתַח הַשּׁוֹפֵט וְאָמַר – נַנִּיחַ לַפְּשָׁעִים שֶׁבָּהֶם הִנְּךָ נֶאֱשָׁם, וְנַעֲסֹק רַק בְּאֵלֶּה שֶׁבִּצַּעְתָּ בְּמֶשֶׁךְ נְסִיעָתְךָ עַל הַדּוּנַאי.

הַשּׁוֹפֵט נָח רֶגַע, וְאַחַר פָּתַח שׁוּב וְאָמַר:

– סְלִיחָה – שִׁסְעוֹ לַדְקוֹ, – מוֹצָא נְסִיעָתִי הִתְחִיל לֹא מִן הַדּוּנַאי, כִּי אִם מִיּוּבָלוֹ, מִמָּקוֹם רָחוֹק יוֹתֵר וְלָכֵן קִבַּלְתִּי שְׁנֵי פְּרָסִים בְּתַחֲרוּת שֶׁבְּזִיגְמַרִינְגֶן.

– אֱמֶת וְיָצִיב – עָנָה הַשֹּׁופֵט, – אִילְיָה בְּרוֹשׁ זָכָה בְּתַחֲרוּת שֶׁנֶּעֶרְכָה עַל–יְדֵי אֲגֻדַּת הַדּוּנַאי. אַךְ שְׁתֵּי מַסְקָנוֹת יֵשׁ לְהַסִּיק: אוֹ שֶׁכְּבָר בְּזִיגְמַרִינְגֶן הוֹפַעְתָּ בְּשֵׁם מַסְוֶה אוֹ שֶׁהוֹפַעְתָּ כְּאִילְיָה בְּרוֹשׁ רַק בִּשְׁעַת נְסִיעָתוֹ שֶׁל בְּרוֹשׁ הָאֲמִתִּי מִדּוּנַאיֶשִׁינְגֶן לְאוּלְם. פְּרָט זֶה יִתְבָּרֵר. סְמֹךְ עָלַי.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוֹפֵט בְּפֶה פָּעוּר. מַשְׁמַע שֶׁגַּם אִלְיָה בְּרוֹשׁ הַמְּדֻמֶּה נִכְלַל בִּכְלָל רְצִיחוֹתָיו וְקָרְבְּנוֹתָיו! הוּא אַף לֹא נִסָּה לְהַכְחִישׁ אַשְׁמָה זוֹ, כִּי אִם מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו בְּבוּז, בְּשָׁעָה שֶׁהַשׁוֹפֵט הֵצִיץ בּוֹ יָשָׁר לְתוֹךְ עֵינָיו וּשְׁאֵלוֹ:

– מֶה הָיוּ מַעֲשֶׂיךָ בְּוִינָה, בְּ–26 לְאוֹגוּסְט, אֵצֶל הַיְּהוּדִי שִׁמְעוֹן קְלַיְן?

לַדְקוֹ הִרְטִיט שׁוּב, וּבְכֵן גַּם בִּקּוּר זֶה כְּבָר יָדוּעַ. אָמְנָם, אֵין כָּל פֶּשַׁע בְּבִקּוּר זֶה, אַךְ לְהוֹדוֹת בְּכַךְ, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, לְגַלּוֹת אֶת זֶהוּתוֹ הָאֲמִתִּית. וְכֵוָן שֶׁהֶחְלִיט לְהִסְתַּוּוֹת וּלְהִתְחַפֵּשׂ, לֹא יָכוֹל הָיָה לְהוֹדוֹת וּלְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת עַל בִקּוּרוֹ זֶה.

– שִׁמְעוֹן קְלַיְן? – שָׁאַל כְּאִישׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה סָּח הַשּׁוֹפֵט.

– אַתָּה מַכְחִישׁ אֶת הַדָּבָר? – שְׁאֵלוֹ הַשּׁוֹפֵט – וְאָכֵן צִפִּיתִי לְכַךְ. אִם כָּךְ אֲסַפֵּר לְךָ, שֶׁבְּלֶכְתְּךָ אֶל הַיְּהוּדִי שִׁמְעוֹן הָלַכְתָּ פָּשׁוּט לְנַהֵל מַשָּׂא וַּמַתָּן עִם סַרְסוּר כְּנוּפִיָתְךָ.

– כְּנוּפִיָתִי! – שָׁאַל לַדְקוֹ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

– אָמְנָם – אָמַר הַשׁוֹפֵט בְּלַעַג, – דְּבָרַי אֵינָם מוּבָנִים לְךָ, שֶׁהֲרֵי אֵין לְךָ כָּל שַׁיָּכוּת לַכְּנוּפִיָה, שִׁמְךָ אֵינוֹ לַדְקוֹ, וְהִנְךָ רַק דַּיָּג צָנוּעַ שֶׁשְּׁמוֹ אִילְיָה בְּרוֹשׁ. אִם כָּךְ, אִם שִׁמָך בְּרוֹשׁ, לָמָּה זֶה אֵפוֹא תִסְתַּתֵּר?

– אֵינִי מִסְתַּתֵּר – קָרָא לַדְקוֹ.

– הַאִם הֶסְתֵּר הַפָּנִים שֶׁשַּׂמְתָּ לְךָ אֵינוֹ קָרוּי הִסְתַּתְּרוּת? – קָרָא הַשּׁוֹפֵט כִּמְנַצֵּחַ – הֲרֵי תּוֹדֶה שֶׁאָדָם הַמַּרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם שְׁחוֹרִים, בְּשָׁעָה שֶׁעֵינָיו בְּרִיאוֹת מְאֹד, (אָנָּא, הָסֵר כְּבָר אֶת מִשְׂקָפֶיךָ!) וּמַשְׁחִיר אֶת שְׂעָרוֹ הַבְּלוֹנְדִינִי – כְּלוּם אֵין זוֹ הִסְתַּתְּרוּת?

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה מְדֻכְדָּךְ מְאֹד. הַמִּשְׁטָרָה יָדְעָה אֶת כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלֶּה וַעֲנִיבַת הַחֶנֶק שֶׁלָּהּ הָלְכָה וְנִתְהַדְּקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הַשׁוֹפֵט הֶעֱמִיד פָּנִים כְּאָדָם שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ בִּמְבוּכָתוֹ וְהִמְשִׁיךְ הָלְאָה:

– וּבְכֵן, בֶּן–חַיִל, עַתָּה שׁוּב אֵינְךָ רוֹבֶה־קַשָּׁת, לֹא תֵּאַרְתָּ לְךָ כְּלָל, כִּי כָּל זֶה יָדוּעַ לָנוּ… אַךְ אֲגַלֶּה עוֹד דְּבָרִים. בְּאוּלְם הֶעֱלֵיתָ בַּסִירָה אִישׁ אֶחָד.

– כֵּן – עָנָה לַדְקוֹ.

– מַה שְּׁמוֹ?

– צַיָּד.

– נָכוֹן. הֲתוּכַל לְסַפֵּר לִי מַה קָּרָה לוֹ?

– אֵינִי יוֹדֵעַ. הוּא עֲזָבַנִי בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם, הִתְפַּלֵּאתִי עַל שֶׁלֹּא מָצָאתִיו, בְּשׁוּבִי לַסִּירָה.

– בְּשׁוּבְךָ, הִנְּךָ אוֹמֵר. מַשְׁמַע, שֶׁעָזַבְתָּ קֹדֶם אֶת הַסִּירָה. לְאָן זֶה אֵפוֹא הָלַכְתָּ?

– לָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה, לְהָבִיא בַּקְבּוּק מַשְׁקֶה לַנּוֹסֵעַ.

– כְּלוּם חָלָה?

– הוּא הָיָה חוֹלֶה מְאֹד. כִּמְעַט שֶׁטָּבַע.

– וְאַתָּה הִצַּלְתָּ אוֹתוֹ?

– בָרוּר שֶׁהִצַּלְתִּיו, כִּי בִּלְעָדַי לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ.

– הְמְמ… מִרְמֵר הַשּׁוֹפֵט, כְּאִישׁ שֶׁסָּטָה מִן הַמְּסִלָּה.

הוּא הִתְעוֹרֵר מִיָּד וְהִמְשִׁיךְ: – אֱמֹר נָא לִי, כְּלוּם לֹא עָזַבְתָּ מֵעוֹדְךָ חוּץ מִמִּקְרֶה זֶה אֶת הַסִּירָה?

– רַק פַּעַם אַחַת, כְּדֵי לְבַקֵּר אֶת בֵּיתִי בְּשַׁלְקָה.

– הֲתוֹאִיל לוֹמַר לִי, הֵיכָן זֶה עָזַבְתָּ אֶת הַסִּירָה?

– בְּבַקָּשָׁה. אִם רַק אֶזָּכֵר בְּכָךְ.

– אֲסַיֵּעַ לְךָ. כְּלוּם לֹא בְּלֵיל 28–29 לְאוֹגוּסְט?

– יִתָּכֵן.

– הַאֵינְךָ מַכְחִיׁשׁ.

– לֹא?

– הֲמוֹדֶה אַתָּה בְּכָךְ?

– כֵּן.

– וּבְכֵן, טוֹב… שַׁלְקָה, דּוֹמַנִי, שׁוֹכֶנֶת לַחוֹף הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַדּוּנַאי? – הֵעִיר הַשּׁוֹפֵט.

– נָכוֹן.

– וְלַיִל זֶה הָיָה לַיִל אָפֵל מְאֹד.

– כֵּן, הָיָה זֶה לַיִל אָיֹם.

– וְלָכֵן טָעִיתָ, בִּמְקוֹם לָלֶכֶת לַחוֹף הַשְּׂמָאלִי, הָלַכְתָּ לַחוֹף הַיְמָנִי.

– לַיְמַנִי?

הַשּׁוֹפֵט קָם, נָעַץ בַּנֶאֱשָׁם אֶת עֵינָיו וְאָמַר:

– כֵּן, לַיְמָנִי, מוּל אַרְמוֹן הָרוֹזֵן הַגֶנוֹ.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ חִפֵּשׂ בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת הַשֵּׁם הַגֶנוֹ. אַךְ לֹא יָדַע אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה.

– הִנְּךָ “תַכְשִׁיט” הָגוּן! קָרָא הַשּׁוֹפֵט, שֶׁנּוֹאַש מִנִּסְיוֹנוֹ לְהָבִיךְ אֶת יְרִיבוֹ – מַשְׁמַע, שֶזּוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִנְּךָ שׁוֹמֵעַ אֶת הַשֵּם הַזֶּה, שֵׁם הָרוֹזֵן הַגֵנוֹ, שֶׁהִתְנַפְּלוּ בְּ־28–29 לְאוּגוּסְט וּׁשְׁדָדוּהוּ וּפָצְעוּ פְּצָעִים אֲנוּשִׁים אֶת שׁוֹמְרוֹ! אַךְ סְלִיחָה, לָמָּה זֶה אַאֲשִׁים אוֹתְךָ? מִנַּיִן לְךָ לָדַעַת אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, הֲרֵי שִׁמְךָ אֵינוֹ לַדְקוֹ, וְאֶת הַפְּשָׁעִים הָאֵלֶּה בִּצַע לַדְקוֹ וְלֹא אַתָּה.

– שְׁמִי אִילְיָה בְּרוֹשׁ – עָנָה סֶרְגֵי לַדְקוֹ בְּקוֹל חָלוּשׁ.

– מְצֻיָּן, מְצֻיָּן… אֲנִי מֵבִין. אַךְ הַגֵּד נָא לִי, לָמָּה זֶה אֵפוֹא בָּרַחְתָּ מִיָּד לְאַחַר הַפֶּשַׁע וְהוֹפַעְתָּ רַק בְּמֶרְחָק רַב מְאֹד מִמְּקוֹם הַפֶּשַׁע? לָמָּה זֶה אֵפוֹא לֹא רָאָה אוֹתְךָ אִישׁ, אוֹתְךָ שֶׁעַד אָז הָיִיתָ מוֹפִיעַ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וּמִתְגַּלֶּה לְעֵינֵי הָאֲנָשִים בְּחֵשֶׁק רַב. לֹא רָאוּךָ לֹא בְּבּוּדַפֶּסְט, לֹא בְּנַיְזַץ וְלֹא בְּעִיר חֲשׁוּבָה אַחֶרֶת. לָמָּה זֶה אֵפוֹא הִזְנַחְתָּ אֶת מִקְצוֹעַ הַדַּיִג, עַד כִּי נֶאֱלַצְתָּ לִקְנוֹת דָּגִים בַּעֲיָרוֹת, שֶׁבָּהֶן עָגַנְתָּ?

הַנַּוָּט הַמִּסְכֵּן לֹא הֵבִין דָּבָר וַחֲצִי דָבָר מִכָּל דִּבְרֵי הַשּׁוֹפֵט. אָמְנָם הוּא נֶעְלַם, אַךְ שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ. הֲרֵי בְּיוֹם 29 לְאוֹגוּסְט נֶאֱסַר, וּמָה הַפֶּלֶא אֵפוֹא אִם נֶעְלַם?

לְפָחוֹת טָעוּת זוֹ קַל לְתַקֵּן. עָלָיו לְסַפֵּר עַל מַאֲסָרוֹ הַמִּסְתוֹרִי. אוּלַי יְתַקֵּן דָּבָר זֶה אֶת הָרֹשֶׁם הָרַע. וְאוּלַי יִפְתֹּר אֶת הַחִידָה! סֶרְגֵי לַדְקוֹ חִכָּה בְּסַבְלָנוּת שֶׁהַשּׁוֹפֵט יַרְשֶׁה לוֹ לְדַּבֵּר. אַךְ הַשּׁוֹפֵט מֵרֹב כַּעַס וְהִתְרַגְּזוּת הִתְרוֹצֵץ בָּאוּלָם לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, בְּטָפְחוֹ בִּפְנֵי הַנֶּאֱשָׁם נִמּוּקִים רַבִּים, נִמּוּקִים מְבוּסָסִים מְאֹד – לְדַעְתּוֹ.

– אִם אֵינְךָ לַדְקוֹ – הִרְעִים בְּזַעַם – כֵּיצַד זֶה בֻּצְעָה בְּשׁוּשֶׁק ב־5–6 לְסֶפְּטֶמְבֶּר, גְנֵבָה רְגִילָה שֶׁבָּהּ וַדַּאי הִשְׁתַּתַּפְתָּ? אִם אֵינְךָ לַדְקוֹ, מַה פֵּשֶׁר הַתְּמוּנָה שֶׁמָּצְאוּ בְּסִירָתְךָ עִם הַהַקְּדָּשָׁה שֶׁל אִשְׁתְּךָ נַטַשָׁה לַדְקוֹ?!

הַפַּעַם פָּגַע הַשּׁוֹפֵט בִּנְקֻדָּה כּוֹאֶבֶת. הַנִּמּוּק הָאַחֲרוֹן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִסְתֹּר. הַנַּוָּט, רָצוּץ וּמְדֻכְדָּךְ הִרְכִּין רֹאשׁוֹ. אֶגְלֵי זֵעָה הִתְגַּלְגְּלוּ עַל פָּנָיו.

אַךְ הַשּׁוֹפֵט הוֹסִיף לְדַבֵּר בְּקוֹל רָם:

– אִם שִׁמְךָ אֵינוֹ לַדְקוֹ, לָמָּה זֶה אֵפוֹא נֶעֶלְמָה הַתְּמוּנָה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּשְׁקְפָה לְךָ סַכָּנָה? הַתְּמוּנָה הָיְתָה בָּאַרְגָּזְךָ; לְשֵׁם הַדִּיּוּק מוּכָן אֲנִי לְהוֹסִיף, בָּאַרְגָּז הַנִּמְצָא בַּסֻּכָּה, בִּימִין הַסִּירָה. הַתְּמוּנָה אֵינֶנָּה עַתָּה; אִם מְצִיאוּת הַתְּמוּנָה בָּאַרְגָּז מְשַׁמֶּשֶׁת הוֹכָחָה נֶגְדְּךָ, הֲרֵי גַם הֵעָדְרָהּ מְשַׁמֵּשׁ הוֹכָחָה נֶגְדְּךָ. מַה תַּעֲנֶה עַל כָּךְ?

– שׁוּם דָּבָר – עָנָה לַדְקוֹ בְּקוֹל חָנוּק, – אֵינִי מֵבִין דָּבָר.

– אִם תִּרְצֶה, תָּבִין. לְעֵת־עַתָּה נַפְסִיק שִׂיחָה זוֹ. עַתָּה יַחֲזִירוּךָ לְתָאֲךָ־כִּלְאֲךָ, מקוֹם בּוֹ תַּסְפִּיק לְהַרְהֵר בְּמַצָּבְךָ. הִנְּךָ טוֹעֵן, כִּי שִׁמְךָ אִילִיָה בְּרוֹשׁ; כִּי קִבַּלְתָּ אֶת פְּרָס הַתַּחֲרוּת; כִּי הִנְּךָ דָּר בְּשַׁלְקָה; וְכִי בְּלֵיל 28–29 לְאוֹגוֹסְט הָלַכְתָּ לְשַׁלְקָה. הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ תִּבָּדַקְנָה. וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ: רֵאשִׁית, שִׁמְךָ לַדְקוֹ; שֵׁנִית, מְקוֹם מְגוּרֶיךָ בְּרוֹשְׁצ’וּק; שְׁלִישִׁית, כִּי הִשְׁתַּתַּפְתָּ בְּאוֹתוֹ לֵיל בְּשֹׁד וּפְצִיעַת הַשּׁוֹמֵר; רְבִיעִית, הִשְׁתַּתַּפְתָּ בִּגְנֵבָה בְּשׁוּשֶׁק; חֲמִישִׁית, שֶׁשְּׁאָר הָרְצִיחוֹת וְהַגְּזֵלוֹת שֶׁבְּאֵזוֹר הַדּוּנַאי, אַף הֵם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ לְהִתְפָּאֵר. הַחֲקִירָה נִמְשֶׁכֶת הָעֵדִים מוּכָנִים. תִּרְאֵם פִּנים אֶל פָּנִים… הֲתַחְתֹּם עַל הַפְּרוֹטוֹקוֹל? לֹא… כִּרְצוֹנְךָ… חַיָּלִים, הוֹלִיכוּהוּ לְבֵית־–הַסֹּהַר.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ, בְּשׁוּבוֹ לַכֶּלֶא, עָבַר שׁוּב לְיַד הֲמוֹנֵי עַם שֶׁלֹּא חָשְׂכוּ מִמֶּנּוּ גִּדּוּפִים וְחֵרוּפִים, בְּקֹשִׁי רַב הִצְלִיחָה הַמִּשְׁטָרָה לְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי זַעַם הֶהָמוֹן.

בְּתוֹךְ הָמוֹן זוֹעֵם זֶה עָמַד גַּם אִיבָן סְטְרִיגָה. הוּא לֹא גָּרַע עֵינָיו מִמֶּנּוּ שֶׁהָיָה כֹּה אָדִיב וְ“יָשַׁב” בִּמְקוֹמוֹ בַּכֶּלֶא. הַנַּוָּט עָבַר לְיַד אִיבַן סְטְרִיגָה, כִּשְׁנֵי מֶטְרִים מִמֶּנּוּ, אַךְ רֹאשׁ הַכְּנוּפְיָה, אִם כִּי הִסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה, לֹא הִכִּירוֹ, כִּי אֵיךְ יַכִּירוֹ כְּשֶׁהָאָסִיר הָיָה מְגֻלָּח, בַּעַל שֵׂעָר שָׁחוֹר וּלְעֵינָיו מִשְׁקָפַיִם כֵּהִים.

מִשֶּׁנִּנְעֲלוּ דַלְתוֹת הַכֶּלֶא הִסְתַּלֵּק סְטְרִיגָה יַחַד עִם כָּל הֶהָמוֹן. הָאָסִיר כְּזָר נֶחְשַׁב לוֹ. לֹא הָיָה זֶה לֹא דְרַגוֹז' וְלֹא לַדְקוֹ. הוּא לֹא מָצָא שׁוּם עִנְיָן בֶּאָסִיר אִם שְׁמוֹ אִילִיָה בְּרוֹשׁ. אַגַּב, מַה זֶּה חָשׁוּב מִיהוּ? הָעִקָּר שֶׁהָיָה כְּכָלִי־בָּרָק, שֶׁהֵסֵב אֵלָיו אֶת עֵין הַמִּשְׁטָרָה, וְלֹא תַּעֲקֹב אֵפוֹא אַחֲרָיו, אַחֲרֵי הַפּוֹשֵׁעַ הָאֲמִתִּי. עַתָּה אֵין לוֹ עוֹד מַה לִּשְׁהוֹת בְּזֶמֶלִין. הוּא לֹא חִכָּה אֵפוֹא הַרְבֵּה וּלְמָחֳרָת חָזַר לִסְפִינָתוֹ.

אַךְ יְדִיעוֹת הָעִתּוֹנוּת שִׁנּוּ אֶת הַחְלָטָתוֹ. עִנְיַן לַדְקוֹ, שֶׁהָיָה לוּט עֲרָפֶל, זִעֲזַע אֶת הָעִתּוֹנוּת לִקְרֹעַ אֶת צְעִיף הַמִּסְתּוֹרִין. הַדָּבָר עָלָה בְּיָדָהּ. הָעִתּוֹנוּת הָיְתָה מְלֵאָה חֲדָשׁוֹת מַפְתִיעוֹת.

הַיְדִיעוֹת הָיוּ נְכוֹנוֹת. בִּכְלָל תָּמְהָה הָעִתּוֹנוּת עַל שֶׁהָאָסִיר מִתְעַקֵּש וּמְשַׂחֵק אֶת תַּפְקִיד הַדַּיָּג אִילִיָה בְּרוֹשׁ, הַדָּר בְּשַׁלְקָה. לָמָּה זֶה יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ חֲלַקְלַקָּה זוֹ?

הַשּׁוֹפֵט אִיזַר רוֹנָה – הוֹדִיעָה הָעִתּוֹנוּת – פָּקַד לַעֲרֹךְ חֲקִירָה וּדְרִישָׁה בִּגְרַן וְאַחַר כָּךְ בְּשַׁלְקָה כְּדֵי לִקְבֹּעַ אִם נְכוֹנִים הֵם דִּבְרֵי הָאָסִיר, כִּי אֶזְרַח שַׁלְקָה הוּא.

יְדִיעָה זוֹ שִׁנְּתָה אֶת תָּכְנִיּוֹת סְטְרִיגָה. בִּשְׁעַת קְרִיאַת הָעִתּוֹנוּת עָלָה בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן נִפְלָא. מוּבָן שֶׁיָּפֶה הַדָּבָר שֶׁחַף מִפֶּשַׁע “יוֹשֵׁב” בִּמְקוֹמוֹ אַךְ עוֹד יוֹתֵר יָפֶה יִהְיֶה אִם הָאָסִיר יִשָּׁאֵר תָּמִיד בַּמַּאֲסָר. וְלָכֵן יֵשׁ לִפְעֹל שֶאִילְיָה בְּרוֹשׁ הָאֲמִתִּי יוֹפִיעַ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט – וִיזַהֶה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ. זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ הוֹכָחָה נֶאֱמָנָה נֶגֶד הָאָסִיר וְהָיָה מֵעִיד עַל כַּחֲשׁוֹ בְּפָנָיו וְהוּא הָיָה נִדּוֹן כְּלַדְקוֹ הַשּׁוֹדֵד.

סְטְרִיגָה עָזַב מִיָּד אֶת זֶמֶלִין, אַךְ בִּמְקוֹם לִפְנוֹת לִסְפִינָתוֹ, פָּנָה בְּכִוּוּן הָפְכִּי, קָפַץ לַכִּרְכָּרָה וּמִהֵר אֶל הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת צָפוֹנָה, לְבּוּדַפֶּסְט.

בֵּינָתַיִם חִכָּה לַדְקוֹ לְגוֹרָלוֹ. לְאַחַר שִׂיחַת הַשּׁוֹפֵט, חָזַר נָבוֹךְ וּמֻדְאָג וַדַּאי יַגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתִּגָּלֶה כָּל הָאֱמֶת, אַךְ עַד אָז עָלָיו לַעֲמֹד בַּהַאֲשָׁמוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁבֵּית הַמִּשְׁפָּט מַאֲשִׁימוֹ. וְאָכֵן, עָלָיו לְהוֹדוֹת, כִּי מִבְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט הַהַאֲשָׁמוֹת הֵן מְבֻסָּסוֹת.

אָמְנָם מֵהַשְׁעָרוֹת עַד הוֹכָחוֹת מַמָּשׁ, הַדֶּרֶךְ עוֹד רְחוֹקָה. וְהוֹכָחוֹת נֶאֱמָנוֹת עוֹד לֹא הֵבִיא בֵּית הַמִּשְׁפָּט. הָעֵדוּת הַחוֹתֶכֶת הַיְחִידָה, שֶׁמִפָּנֶיהָ עָלָיו לְפַחֵד, הִיא עֵדוּת הַיְּהוּדִי שִׁמְעוֹן קְלַיְן. אַךְ הַיְּהוּדִי לֹא יִפְגַּע וַדַּאי בִּכְבוֹד מִקְצוֹעוֹ שֶׁלּוֹ וְלֹא יוֹדֶה, כִּי הוּא מַכִּירוֹ. אַגַּב, לָמָּה לוֹ לַמִּשְׁפָּט לְהָבִיא כְּעֵד אֶת שִמְעוֹן קְלַיְן? כְּלוּם לֹא יִסְתַּפֵּק בְּהוֹכָחוֹת שַׁלְקָה? הַהוֹכָחוֹת הָאֵלֶּה יוֹכִיחוֹ בְּוַדָּאוּת, כִּי הוּא חַף מִפֶּשַׁע.

עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים שֶׁל צִפִּיָּה קְדַחְתָּנִית. סֶרְגֵי לַדְקוֹ נָבוֹךְ מֵרֹב הַשְׁעָרוֹת שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בְּמֹחוֹ. שַׁלְקָה הָיְתָה סְמוּכָה לְזֶמֶלִין, כָּךְ שֶׁבֵּית הַמִּשְׁפָּט כְּבָר אָסַף וַדַּאי אֶת הַיְדִיעוֹת הַדְּרוּשׁוֹת. לְבַסּוֹף, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִקְרָא הָאָסִיר לַחֲדַר הַשּׁוֹפֵט אִיזַר רוֹנָה.

הַשּׁוֹפֵט יָשַׁב לְיַד שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתוֹ, וְנִדְמֶה הָיָה, כִּי הוּא עָסוּק מְאֹד. סֶרְגֵי לַדְקוֹ עָמַד כְּעֵשֶׂר דַּקּוֹת. הַשּׁוֹפֵט לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב, כְּאִלּוּ לֹא רָאָהוּ כְּלָל.

– קִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה מִשַּׁלְקָה – סִנֵּן סוף סוֹף הַשּׁוֹפֵט בְּקוֹל אָדִיב וְאַף לֹא הִסְתַּכֵּל כִּמְעַט בָּאָסִיר, אִם כִּי הִבִּיט עָלָיו בִּגְנֵבָה מִתַּחַת לְעַפְעַפָּיו.

– הֶאַח! – קָרָא לַדְקוֹ בְּאַנְחַת רְוָחָה.

– צָדַקְתָּ. אִילְיָה בְּרוֹשׁ דָּר בְּשַׁלְקָה. הוּא אִישׁ מְכֻבָּד מְאֹד שָׁם, קְצִין הַמִּשְׁטָרָה אַף הִצְלִיחַ לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ פֶּה אֶל פֶּה.

– פֶּה אֶל פֶּה? – קָרָא לַדְקוֹ בְּתַדְהֵמָה.

– כֵּן, פֶּה אֶל פֶּה! – אִשֵּׁר שׁוּב הַשּׁוֹפֵט.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה לְאֶבֶן מַמָּשׁ. אֵיךְ זֶה נִתְגַּלָּה בְּשַׁלְקָה אִילְיָה בְּרוֹשׁ שֵׁנִי?

– אִי־אֶפְשָׁר הַדָּבָר, זוֹ טָעוּת – זָעַק הָאָסִיר.

– הִנֵּה לְפָנֶיךָ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הַקּוֹמִיסָר שֶׁל גְּרַן. הוּא אוֹמֵר כִּי לְפִי פְּקֻדָּתוֹ נָסַע בְּ־14 לְסֶפְּטֶמְבֶּר פָּקִיד מֶמְשָׁלָה אֶחָד לְשַׁלְקָה; הוּא הָלַךְ לַבַּיִת הַנִּמְצָא בֵּין הַתְּעָלָה וְהַכְּבִישׁ הַמּוֹלִיךּ לְבּוּדַפֶּסְט… הֲרֵי נָתַתָּ לָנוּ כְּתֹבֶת זוֹ, כִּמְדֻמַנִי כַּךְ – שְׁאֵלוֹ הַשּׁוֹפֵט.

– כֵּן – עָנָה לַדְקוֹ.

– פְּקִיד הַמֶּמְשָׁלָה – הִדְגִּישׁ הַשּׁוֹפֵט – נִתְקַבֵּל שָׁם עַל־יְדֵי אִילְיָה בְּרוֹשׁ, שֶׁהִסְבִּיר לוֹ שֶׁרַק זֶה עַתָּה חָזַר מִנְסִיעָה רְחוֹקָה. הַקוֹמִיסָר מוֹסִיף וְאוֹמֵר, כִּי עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לוֹ, מְכֻבָּד הוּא בְּרוֹשׁ בְּשַׁלְקָה, וְאֵין שָׁם עוֹד אִישׁ בְּשֵׁם אִילְיָה בְּרוֹשׁ. מַה בְּדַעֲתְךָ לוֹמַר? אַל תִּתְחַפֵּשׂ עוֹד בְּבַקָּשָׁה!

– לֹא! – זָעַק לַדְקוֹ כִּמְטֹרָף.

– מַשְׁמַע, כִּי הַנְּקֻדָה הָרִאשׁוֹנָה נֶחְשְׂפָה וְנִתְגַּלְּתָה – אָמַר השופט בִּשְׂבִיעַת רָצוֹן בַּהֲצִיצוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה עַל הָאָסִיר, כְּחָתוּל עַל קָרְבָּנוֹ.

 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר: בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ    🔗

לְאַחַר הַחֲקִירָה הַשְּׁנִיָּה חָזַר לַדְקוֹ לְכִלְאוֹ. הוּא לֹא הֵבִין דָּבָר מֵהַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבוֹ. זֶה לְמַעְלָה מִתְּפִיסָתוֹ, מִשִּׂכְלוֹ. צֵא וּרְאֵה: תְּחִלָּה נִתְפַּס וְנֶאֱסַר עַל־יְדֵי שׂוֹנְאִים בַּסְּפִינָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִצְלִיחַ לְהִמָּלֵט מִשָּׁם וּלְהִשְׁתַּחְרֵר, שׁוּב נֶאֱסַר. וְעַתָּה נוֹדַע לוֹ, כִּי בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ, בְּשַׁלְקָה, נִמְצָא עוֹד אִילְיָה בְּרוֹשׁ אֶחָד… הֲרֵי אֶפְשָׁר מַמַּשׁ לְהִשְׁתַּגֵּעַ. עַל פָּנָיו רָבָצה עֲנְנַת יֵאוּש.

אֶחָד מֵחַיָּלֵי הַמִּשְׁמָר שֶׁרָאָה בְּצַעֲרוֹ נִסָּה לְנַחֲמוֹ וְאָמַר:

– אַל לְךָ לְאַבֵּד אֶת הַתִּקְוָה. הַשּׁוֹפֵט אִיזַר רוֹנָה אֵינוֹ אָדָם רַע. בֵּינָתַיִם אַשְׁאִיר לְךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה… שָׁם תִּמְצָא יְדִיעוֹת עַל אוֹדוֹת אַרְצְךָ. זֶה יְפַזֵּר אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיךָ הָעֲגוּמוֹת.

הָאָסִיר לֹא עָנָהוּ דָּבָר, כִּי הוּא לֹא הִקְשִׁיב לִדְבָרָיו.

הוּא לֹא שָׁמַע בְּהֶסְגֵּר הַבְּרִיחִים, וְלֹא רָאָה אֶת הָעִתּוֹן שֶׁהֵחַיָּל הֵנִיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן, אִם כִּי אָסוּר הָיָה הַדָּבָר.

חָלְפוּ שָׁעוֹת, חָלַף יוֹם וְלַיְלָה וְהַשַּׁחַר הֵאִיר. סֶרְגֵי לַדְקוֹ יָשַׁב עַל כִּסְּאוֹ וְלֹא שָׂם לֵב לַזְּמַן הַחוֹלֵף.

תַּחַת הַשְׁפָּעַת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַנְעִימוֹת הִתְאוֹשֵׁשׁ קְצַת מִמַּצַב רוּחוֹ הַמְּדֻכָּא. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ בְּמַבָּט פִּקֵּחַ. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהִבְחִין בּוֹ הָיָה – הָעִתּוֹן, שֶׁהַשּׁוֹמֵר טוֹב הַלֵּב הִשְׁאִיר לוֹ.

הָעִתּוֹן הָיָה פָּרוּׂשׂ וּמֵרָחוֹק זָעֲקָה הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלָה:

“שְׁחִיטוֹת בְּבּוּלְגַרְיָה”.

סֵרְגֵי לַדְקוֹ תָּפַס בְּקַדַחְתָּנוּת אֶת הָעִתּוֹן. כְּכָל שֶׁהִרְבָּה לִקְרֹא בּוֹ, כֵּן הִתְעוֹרְרוּ בוֹ כֹּחוֹתָיו הָרוּחָנִיִּים. עֵינָיו נוֹצְצוּ וְהִבְרִיקוּ.

הַמְּאֹרָעוֹת, שֶבְּמִקְרֶה נוֹדְעוּ לוֹ עַתָּה, נוֹדְעוּ כְּבָר בְּכָל אֵירֹפָּה, וְעוֹרְרוּ הִתְרַגְּזוּת כְּלָלִית.

כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ כְּבָר בְּרֵאשִׁית סִפּוּרֵנוּ זֶה, שִּמֵּשׁ חֲצִי הָאִי הַבַּלְקָנִי גֵיא חִזָּיוֹן לִמְהוּמוֹת בִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת. בַּקַּיִץ שֶׁל שְׁנַת 1875, הִתְקוֹמְמָה הֶרְצֶגוֹבִינָה. גְּדוּדֵי טוּרְקִיָּה לֹא יָכְלוּ לְדַכֵּא אֶת הַמֶּרֶד.

בִּשְׁנַת 1876, בְּחֹדֶשׁ מַאי, הִתְקוֹמְמָה בּוּלְגַרְיָה, וְהַשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן – מֶמְשֶׁלֶת טוּרְקִיָּה – הֵגִיבָה עַל כָּךְ בְּרִכּוּז מַחֲנֶה צָבָא גָּדוֹל בַּמְשֻׁלָּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁקָּדְקֳדָיו הָיוּ הָעִיר רוֹשְׁצ’וֹק, לְוִידִין וְסוֹפְיָה. וּלְבַסּוֹף בְּחֹדֶשׁ יוּלִי אוֹתָהּ שָׁנָה הִכְרִיזוּ סֶרְבִּיָּה וּמוֹנְטֶנֶגְרוֹ מִלְחָמָה עַל טוּרְקִיָּה.

הַסֶּרְבִּים נָחֲלוּ אָמְנָם נִצָּחוֹן, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל גֶּנֶרָל רוּסִי צֶ’רְנַיֶב, אַךְ הֵם נֶאֶלְצוּ לָסֶגֶת אֶל מִחוּץ לִגְבוּלוֹת מְדִינָתָם. הַנָּסִיךְ מִילַן נֶאֱלַץ לְבַקֵּשׁ, בְּ־1 לְסֶפְּטֶמְבֶּר, שְׁבִיתַת נֶשֶׁק לַעֲשָׂרָה יָמִים, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵהַמְּדִינוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת, שֶׁלְּצַעֲרוֹ לֹא הִזְדָּרְזוּ לְהָחִישׁ לוֹ עֶזְרָה.

כָּל חִיצֵי אִי הַבַּלְקָן הָיָה אֲחוּז לַהֲבוֹת מְרִידוֹת וְהַטּוּרְקִים עָרְכוּ טֶבַח בַּמִּתְקוֹמְמִים. כְּנוּפִיּוֹת צֶ’רְקֶסִים וַּבִׁשיבוּזוּקִים הוּבְאוּ מֵאַסְיָה לְדַכֵּא אֶת הַמְּרִידוֹת. כָּל בּוּלְגַרְיָה הָיְתָה אֲחוּזָה אֵשׁ וָדָם. כִּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף קָרְבָּנוֹת נָפְלוּ אָז.

בִּשְׁעַת קְרִיאַת הָעִתּוֹן הִתְגַּלְגְּלוּ אֶגְלֵי זֵעָה עַל פָּנָיו שֶׁל לַדְקוֹ. נַטַשָׁה!… מַה קָּרָה לָהּ בִּימֵי הַמְּהוּמוֹת הָאֵלֶּה?… הַחַיָּה הִיא עוֹדֶנָה? אוּלַי מֵתָה, וְאוּלַי נִרְצְחָה כְּאַלְפֵי בּוּלְגָרִים אֲחֵרִים…

סֶרְגֵי לַדְקוֹ קָם וְהִתְרוֹצֵץ בְּכִלְאוֹ כְּחַיָּה בְּסוּגָרָהּ, כִּמְבַקֵּשׁ פֶּתַח הַצָּלָה לְהַצִּיל אֶת נַטַשָׁה.

אַךְ רֶגַע יֵאוּשׁ קוֹדֵר זֶה לֹא נִמְשַׁךְ זְמַן רַב, הוּא הִתְגַּבֵּר עַל צַעֲרוֹ וְהִבְלִיג עַל סַעֲרַת נַפְשׁוֹ. הוּא הִתְחִיל לְחַפֵּׂשׂ דֶּרֶךְ הַצָּלָה, דֶּרֶךְ לַחֹפֶשׁ.

לָלֶכֶת לַשּׁוֹפֵט לְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ אֶצְלוֹ רַחֲמִים?… אַךְ הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ לֹא הָיְתָה מַשְׁפִּיעָה. כִּי אֵיךְ יָכְלָה לְהַשְׁפִּיעַ בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הַזְּמָן שִׁקֵּר וְכִזֵּב. אֵיךְ יוּכַל לְעוֹרֵר אֶת אֵמוּן הַשּׁוֹפֵט אֵלָיו לְאַחַר שֶׁהִכְחִישׁ כָּל הַזְּמַן אֶת דְּבָרָיו? כְּלוּם יוּכַל בְּהַסְבָּרָה אַחַת לְגוֹלֵל מֵעָלָיו אֶת הָאַשְׁמָה? לֹא, בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר יַתְחִילוּ לְחָקְרוֹ, וְהַחֲקִירָה תִּמָּשֵׁךְ שָׁבוּעוֹת רַבִּים, וְאוּלַי חֳדָשִׁים.

יֵשׁ אֵפוֹא לְתַכֵּן תָכְנִית בְּרִיחָה.

מֵאָז שֶׁלַדְקוֹ יָשַׁב בְּכִלְאוֹ, הֵחֵל זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. לְאַרְבַּעַת הַקִּירוֹת הָיוּ שְׁנֵי פְּתָחִים: מִצַד אֶחָד חַלּוֹן וּמִצַּד שֵׁנִי דֶּלֶת. הַחַלּוֹן הָיָה מְסֹרָג סְרִיגֵי בַּרְזֶל כְּפוּלִים.

לְפִי מִסְפַּר הַמַּדְרְגוֹת שֶׁבָּהֶן הוּבַל אֶל הַשׁוֹפֵט. הֵבִין כִּי כִּלְאוֹ הוּא בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית. כְּלוֹמַר כִּשְׁנֵים־עָשָר אוֹ אַרְבָּעָה־עָשָׂר מֶטֶר מֵעַל פְּנֵי הַקַּרְקַע.

קֹדֶם כָּל עָלָיו לְהַשִׂיג מַכְשִירֵי פְּרִיצָה. בַּכֶּלֶא הָיוּ רַק כִּסֵּא, שֻׁלְחָן וּמַצַּע קַשׁ וְקוֹלָב. לַשָׁוְא תָּר בְּעֵינָיו וְחִפֵּשׂ עוֹד מַשֶּׁהוּ, לְפֶתַע נָגְעוּ יָדָיו בְּאַבְזַם חֲגוֹרָתוֹ.

הוּא הֵסִיר אֶת הָאַבְזָם וְהֵחֵל לְשַׁפְשֵׁף בּוֹ אֶת הָאֶבֶן שֶׁתַּחַת לַסּוֹרֵג. הָאֶבֶן הִתְחִילָה לְהִתְפּוֹרֵר וְהָרְסִיסִים נָפְלוּ אַרְצָה. עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ זוֹ, הָאִטִּית, נִמְשְׁכָה זְמַן רַב בְּשֶׁל הַשְּׁמִירָה הַקַּפְּדָנִית. כָּל שָׁעָה הָיָה הַשּׁוֹמֵר מֵצִיץ פְּנִימָה בְּעַד אֶשְׁנַב הַדֶּלֶת, וְלָכֵן נֶאֱלַץ לַדְקוֹ לְהִזָּהֵר מְאֹד וּלְחַדֵּד אֶת שְׁמִיעָתוֹ, וְעִם כָּל רִשְׁרוּשׁ הָיָה עָלָיו לְהַפְסִיק אֶת מְלַאכְתוֹ וּלְטַשְׁטֵשׁ אֶת הָעֲקֵבוֹת.

לְשֵׁם כָּךְ, לְשֵׁם טִשְׁטוּשׁ הָעֲקֵבוֹת, הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּלֶּחֶם שֶׁנִּתַּן לוֹ. בְּלֶחֶם זֶה שֶׁעִרְבֵּב בִּרְסִיסֵי הָאֶבֶן, הִשְׁתַּמֵּשׁ כְּדֶבֶק לָטוּחַ בּוֹ אֶת הַחֹר. אֶת הָרְסִיסִים הַנִּשְׁאָרִים הִסְתִּיר בְּמִשְׁכָּבוֹ.

לְאַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת עֲבוֹדָה, זָז הַסּוֹרֵג כְּדֵי סַנְטִימֶטְרִים אֲחָדִים, אַךְ אַבְזָמוֹ נִתְקַלְקֵל בֵּינָתַיִם מֵרֹב עֲבוֹדָה, וְהוּא שְׁבָרוֹ לִשְׁבָרִים קְטַנִּים שֶׁשִּׁמְשׁוּ לוֹ כְּמַכְשִׁירִים. לְאַחַר תְּרֵיסַר שְׁעוֹת עֲבוֹדָה נֶעֶלְמוּ גַּם הֵם.

לְאָשְׁרוֹ הִצְלִיחַ לְהַסְתִּיר אֶת הַסַּכִּין שֶׁהֻגַּשׁ לוֹ יַחַד עִם הָאֹכֶל. כֵּוָן שֶׁאִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ בִּגְנֵבָתוֹ נִסָּה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לִגְנֹב עוֹד סַכִּין. וְאָכֵן גַּם הַפַּעַם הִצְלִיחַ. עַתָּה הָיוּ לוֹ כְּבָר שְׁנֵי סַכִּינִים. אָמְנָם הָיוּ אֵלֶּה סַכִּינִים פְּשׁוּטִים, אַךְ דֵּי טוֹבִים לַעֲבוֹדָתוֹ.

בֵּינָתַיִם נִקְרָא לְעִתִּים לַשּׁוֹפֵט הַחוֹקֵר. תּוֹצְאוֹת הַחֲקִירוֹת לֹא נִשְׁתַּנּוּ. הוּא עָמַד בְּשֶׁלּוֹ. עֵדִים אֲחָדִים אָמְרוּ שֶׁדּוֹמֶה הוּא לַשּׁוֹדֵד לַדְקוֹ, וַאֲחֵרִים הִכְחְישׁוּ זֹאת. רוֹנָה הַשּׁוֹפֵט אִפֵּר לַשָּׁוְא אֶת הַנֶּאֱשָׁם בִּזְקָנִים שׁוֹנִים; לַשָּׁוְא צִוָּה עָלָיו לְהַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם אוֹ לַהֲסִירָם, מַסְקָנָה סוֹפִית לֹא הִסִּיק הַשּׁוֹפֵט, וְלָכֵן חִכּוּ הַכֹּל בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְהַבְרָאֲתוֹ שֶׁל כְּרִיסְטִיאַן הוֹאֶל – הַשּׁוֹמֵר שֶׁנִּפְצַע בְּעֵת הַהִתְנַפְּלוּת עַל אַרְמוֹן הַגֶנוֹ.

אַגַּב, כָּל הַחֲקִירוֹת הַלָּלוֹ לֹא עִנְיְנוּ לַחֲלוּטִין אֶת סֶרְגֵי לַדְקוֹ. הוּא נִׁשְׁמַע לִפְקֻדּוֹת הַשּׁוֹפֵט וְ“לָבַשׁ” אֶת הַזְּקָנִים וְהַמִּשְׁקָפַיִם בְּלִי כָּל הִתְנַגְּדוּת. מַחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ בְּמָקוֹם אַחֵר: הוּא חָשַׁב עַל סְרִיגִים שֶׁהִבְדִּילוּ בֵּינוֹ וּבֵין הַחֵרוּת וְהַחֹפֶשׁ.

דְּרוּשִׁים לוֹ עוֹד אַרְבָּעָה יָמִים, כְּדֵי לְבַצַּע אֶת זְמָמוֹ. רַק בְּ־23 לְסֶפְּטֶמְבֶּר הִשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ.

אֶת הַקָּצֶה שֶׁל סוֹרֵג אֶחָד נִסֵּר כְּבָר, עַתָּה עָלָיו לְנַסֵּר גַּם אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי.

אַךְ הַפַּעַם קָשְׁתָה עָלָיו הָעֲבוֹדָה שִׁבְעָתַיִם. בְּיַד אַחַת נֶאֱלַץ לְהֵאָחֵז בַּסּוֹרֵג וּבַיָּד הַשְּׁנִיָּה לְנַסֵּר. אַךְ הִסְכִּין אֵינוֹ מַשּׂוֹר. אַגַּב עֲמִידָתוֹ הַלֹּא־נוֹחָה הִכְרִיחָה אוֹתוֹ לְהַפְסִיק כְּפַעַם בְּפַעַם אֶת הָעֲבוֹדָה וּלְהַחְלִיף כֹּחַ לְעִתִּים. בְּ־29 לְסֶפְּטֶמְבֶּר, לְאַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי עֲבוֹדָה קָבַע לַדְקוֹ, כִּי חֲסֵרִים רַק עוֹד כִּשְׁנֵי מִילִימֶטְרִים עַד לְסוֹף הַנְּסִירָה. הוּא יוּכַל אֵפוֹא לְכוֹפֵף אֶת הַסּוֹרֵג וּלְשָׁבְרוֹ בְּנָקֵל. נְשִׁימָתוֹ נֶעֱצְרָה. לַהַב הַסַּכִּין הַשֵּׁנִי הָיָה כְּבָר דַּק כְּחוּט.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר לְאַחַר שֶׁהַמִּשְׁמָר הָרִאשׁוֹן חָלַף הָלַךְ לוֹ – בֵּין מִשְׁמָר לְמִשְׁמָר הָיָה רֶוַח שֶׁל שָׁעָה – הֵחֵל לְבַצֵּעַ תָּכְנִיתוֹ. כְּפִי שֶׁחָזָה מֵרֹאשׁ, נִתְכּוֹפֵף הַסּוֹרֵג בְּנָקֵל. נִפְתַּח פֶּתַח צַר שֶׁדַּרְכּוֹ יָצָא לַחָפְשִׁי. הוּא הִתְאַמֵּץ וְעָלָה עַל הַגַּגּוֹן שֶׁהָיָה לְיַד הַחַלּוֹן וְהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ בְּסַקְרָנוּת עַזָּה.

וְאָכֵן כְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר מֶטְרִים הִבְדִּילוּ בֵּינוֹ לְבֵין הַקַּרְקַּע. לוּ הָיָה חֶבֶל בְּיָדוֹ כִּי אָז קַל הָיָה לוֹ לָרֶדֶת עַל הָאָרֶץ. אֲבָל לוּ אַף יָרַד אַרְצָה, כִּי אָז גַּם אָז לֹא נִפְתְּרָה הַשְּׁאֵלָה.

בֵּית הַסֹּהַר הָיָה מֻקַּף חוֹמָה וּמִשְׁמָרוֹת. גֹּבַהּ הַחוֹמָה הָיָה כִּשְׁמוֹנָה מֶטְרִים. מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה נִרְאוּ גַּגּוֹת בָּתִים. לְאַחַר שֶׁיָּרַד עַל הָאָרֶץ הֲרֵי עָלָיו לְדַלֵּג חוֹמָה, וְדָבָר זֶה נִרְאָה לוֹ כְּבִלְתִּי אֶפְשָׁרִי.

לְפִי מֶרְחַק הַגַּגּוֹת מֵהַחוֹמָה, הִנִּיחַ כִּי רְחוֹב חוֹצֶה בֵּין הַחוֹמָה וּבֵין הַבָּתִּים, אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לִרְחוֹב הַחֹפֶשׁ?

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִסְתַּכֵּל יָפֶה לִשְמֹאל הַחוֹמָה. מַבָּטוֹ נָח עַל דָּבָר שֶׁהִרְטִיט אֶת לִבּוֹ. בַּצד זֶה זָרַם הַדּוּנַאי וְשָׁטוּ בּוֹ הַרְבֵּה סְפִינוֹת קִיטוֹר. אֲחָדוֹת שָׁטוּ עִם הַזֶּרֶם וַאֲחָדוֹת נֶגֶד הַזֶּרֶם. סִירוֹת אֲחֵרוֹת עָגְנוּ לְיַד הַחוֹף אוֹ שֶׁרֻתְּקוּ לַחוֹף. הוּא הִכִּיר בֵּינֵיהֶן גַּם אֶת סִירָתוֹ. הִיא לֹא נִבְדְּלָה לְרָעָה מֵאֲחֵרוֹת. שׁוּם שׁמִירָה מְיֻחֶדֶת לֹא הֻצְּבָה לְיָדָהּ.

לוּ רִחֵם עָלָיו הַמַּזָּל, וְהָיָה מִתְקָרֵב לְסִירָתוֹ, כִּי אָז בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה הָיָה מַגִּיעַ לַגְּבוּל, לְאֶרֶץ סֶרְבִּיָּה. וְאָז הָיָה “מְצַפְצֵף” עַל מְדִינַת אוֹסְטְרִיָה־הוּנְגַרְיָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הֵצִיץ יָמִינָה וְרָאָה מוֹט בַּרְזֵל עָבֶה הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה עַד לְמַטָּה, עַד הָאָרֶץ – נִרְאֶה שֶׁמּוֹט זֶה מְשַׁמֵּשׁ סֻלָּמוֹ שֶׁל כָּלִי־בָּרָק – וְהוּא מְרֻתָּק בְּמַכְבְּנוֹת בַּרְזֵל לַחוֹמָה, בִּרְוָחִים יְדוּעִים, וְעוֹמֵד סָמוּך לַחַלּוֹן. מוֹט זֶה הָיָה מֵקֵל עָלָיו אֶת הַיְרִידָה לְמַטָּה.

אַךְ לַאֲסוֹנוֹ, לוּ אַף הָיָה מְבַצֵּעַ אֶת תָּכְנִיתוֹ זוֹ וּמַגִּיעַ לָאָרֶץ, הֲרֵי לְפָנָיו חוֹמָה. מַה מִּזֶּה שֶׁיַּגִּיעַ לַחֲצַר בֵּית־הַסֹּהַר, מַה לּוֹ כָּאן בַּכֶּלֶא, וּמַה לּוֹ שָׁם בַּחֲצַר הַכֶּלֶא? מַהוּ הַהֶבְדֵּל?

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִסְתַּכֵּל שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּחוֹמָה וְהִבְחִין כִּי בְּחֶלְקָהּ הָעֶלְיוֹן הָיְתָה הַחוֹמָה, מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, מְקֻשֶׁטֶת בְּתַבְלִיטִים יָפִים עֲשׂוּיִים אֲבָנִים מְסֻתָּתוֹת, שֶׁשֻּבְּצוּ בְּתוֹךְ הַחוֹמָה. סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִסְתַּכֵּל זְמַן רַב בַּתַּבְלִיטִים הַלָּלוּ, אַחַר כָּךְ גָּלַש מֵהַחַלּוֹן, חָזַר לְכִלְאוֹ וְטִשְׁטֵשׁ חִישׁ מְהֵרָה אֶת עִקְּבוֹת טִיּוּלוֹ זֶה.

מֵאָז יָדַע מָה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲשׂוֹת. הֲלֹא מָצָא עַתָּה, לַמְרוֹת הַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, דֶּרֶךְ לַחֹפֶשׁ. אָמְנָם בִּצּוּעַ הַתָּכְנִית אֵינוֹ קַל, אַךְ עָלָיו לְנַסּוֹת. אַגָּב, מוּטָב הַמָּוֶת מֵאֲשֶׁר חַיִּים עֲלוּבִים כָּאֵלֶּה.

הוּא חִכָּה בְּסַבְלָנוּת לַמִּשָמר הַשֵּׁנִי. מִשֶּׁחָלַף הַמִּשְׁמָר לְיַד כִּלְאוֹ, הֵחֵל שׁוּב לַעֲבֹד. בַּסַּכִּינִים הַדַּקִּים וְהַמְּקֻלְקָלִים חָתַךְ אֶת סְדִינָיו לַחֲמִשִּׁים פַּסִּים וְהִשְׁאִיר קְצֵה הַמַּצָּע, כְּדֵי לְאַחֵז בָּהּ אֶת עֵינֵי הַשּׁוֹמְרִים. הֲרֵי לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעֲתוֹ שֶׁל שׁוּם שׁוֹמֵר לְהָרִים אֶת הַשְׂמִיכָה וְלִרְאוֹת אִם כָּל הַסָּדִין חַי וְקַיָּם. אַחַר כָּךְ קָלַע אֶת הַפַסִּים הַלָּלוּ לְ“צַמּוֹת” אֲחָדוֹת, וְאֶת הַ“צַּמּוֹת” הָאֵלֶה קָשַׁר זוֹ לְזוֹ לְחֶבֶל אָרֹךְ אֶחָד. כָּל יוֹמוֹ הִקְדִּישׁ לִמְלָאכָה זוֹ. לְבַסּוֹף, בָּרִאשׁוֹן לְאוֹקְטוֹבֶּר, לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם, הָיָה לוֹ כְּבָר חֶבֶל בֶּן אַרְבָּעָה־עָשָׂר מֶטְרִים שֶׁהִסְתִירָהוּ תַּחַת מַצָּעוֹ. הוּא הֶחְלִיט לִבְרֹחַ עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בָּעֶרֶב.

מַה מְּצַפֶּה לוֹ? חֹפֶשׁ, אוֹ מָוֶת? לֶעָתִיד הַקָּרוֹב פִּתְרוֹנִים. בְּכָל אֹפֶן דַּרְכּוֹ לֹא תְּהֵא סוּגָה בַּשּׁוֹשָׁנִים.

בֵּינָתַיִם הֵכִין לוֹ הַגּוֹרָל הַפְתָּעָה חֲדָשָׁה. בְּשָׁעָה שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרַיִם הוּסַט הִבְרִיחַ בְּרַעַשׁ. מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר?

הַאִם שׁוּב מַזְמִינוֹ הַשּׁוֹפֵט? הֲרֵי הַשָּׁעָה הַקְּבוּעָה לְכַךְ כְּבָר חָלְפָה .

לֹא, לֹא לְשֵׁם כָּךְ נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת.

דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ רָאָה לַדְקוֹ בַּפְּרוֹזְדוֹר שֹׁלֹׁשָׁה אֲנָשִׁים. מִלְּבַד הַשּׁוֹמְרִים. בֵּינֵיהֶם הָיְתָה אִשָּׁה כְּבַת עֶשְרִים, בַּעֲלַת פָּנִים נְעִימִים וּלְבָבִיִּים. לִוּוּהָ שְׁנֵי גְּבָרִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם הָיָה כַּנִרְאֶה, בַּעֲלָהּ. לְפִי הִתְנַהֲגוּת הַשׁוֹמְרִים הֵבִין, כִּי הָאִישׁ הַשֵּׁנִי הוּא מְנַהֵל בֵּית הַסֹּהַר.

וּבְכֵן, הָיָה זֶה בִּקּוּר בּבֵית הַסֹּהַר. הַמְּבַקְּרִים הָיוּ, כַּנִּרְאֶה, אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים וְנִכְבָּדִים, אִם לָדוּן לְפִי הַכָּבוֹד הָרַב שֶׁחָלַק לָהֶם הַמְּנַהֵל.

– הָאֶזְרָח הַיָּחִיד שֶׁבַּכֶּלֶא – אָמַר לְאוֹרְחָיו הוּא לַדְקוֹ הַמְּפֻרְסָם, מַנְהִיג כְּנוּפִיַּת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁעַל הַדּוּנַאי, שֶׁאֶת שִמְעוֹ וַדַּאי שָׁמַעְתָּ.

הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה הֵצִיצָה בְּהִסּוּס בַּשּׁוֹדֵד הַמְּפֻרְסָם. הַשּׁוֹדֵד הַזֶּה לֹא נִרְאָה כֹּה אַכְזָרִי. אִישׁ לֹא הָיָה מַעֲלֶה עַל דַּעֲתוֹ, כִּי מַנְהִיג כְּנוּפִיַּת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁהִתְפַּרְסֵם בְּאַכְזָרִיּוּתוֹ, יִהְיֶה בַּעַל קַוֵּי פָּנִים עֲדִינִים, וְעֵינַיִם כָּאֵלֶּה הַמַּבִּיעוֹת יָגון וְיֵאוּשׁ.

– אָמְנָם, הוּא אֵינוֹ מוֹדֶה בְּכָךְ – הוֹסִיף וְאָמַר הַמְּנַהֵל, – אַךְ רְגִילִים אָנוּ לְהַכְחָשׁוֹת כָּאֵלֶּה.

אַחַר כָּךְ הֵעִיר אֶת לִבָּם לַנִּקָּיוֹן וְלַסֵּדֶר שֶׁבַּתָּא כִּלְאוֹ, וּמֵרֹב הִתְלַהֲבוּת אַף עָבַר אֶת סַף הַחֵדֶר וְהִתְיַצֵּב לְיַד הַחַלּוֹן, כְּדֵי לַעֲמוֹד מוּל פְּנֵי הָאוֹרְחִים.

פֶּתַע חָדַל לֵב לַדְקוֹ לִדְפֹּק. שֶׁלֹּא מֵרָצוֹן נִתְחַכֵּךְ הַמְּנַהֵל בִּמְקוֹם הַפִרְצָה וְהַמֶּלֶט הֵחֵל לְהִתְפּוֹרֵר וּלְהִתְפַּזֵּר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. חִישׁ מְהֵרָה נָפַל גַּם הַדֶּבֶק וְגוּשׁ שָׁלֵם נָפַל עַל הָרִצְפָּה. סֶרְגֵי לַדְקוֹ רָעַד מֵרֹב פַּחַד, בִּרְאוֹתוֹ, כִּי מוֹט הַבַּרְזֶל נִרְאָה דֶּרֶךְ הַחֹר. הָאִם הִשְׁגִּיחוּ בְּכַךְ? כֵּן, מִישֶׁהוּ הִשְׁגִּיחַ בְּכַךְ.

בְּשָׁעָה שֶׁהָאִישׁ וְהַמְּנַהֵל הִסְתַּכְּלוּ בַּשֻּׁלְחָן הֶעָלוּב בְּרֹב עִנְיָן וְהַשּׁוֹמֵר, שֶׁהִסְתּוֹבֵב תּוֹךְ נִמּוּס רַב, הִבִּיט לַפְּרוֹזְדוֹר, רְתְּקָה הָאִשָׁה אֶת מַבָּטָהּ לַחֹר שֶׁבַּקִּיר, וְהַכָּרַת פֶּניהָ עָנְתָה בָּהּ, כִּי הִיא מְבִינָה הַכֹּל…

וַדַּאי תְּגַלֶּה… בְּקִצּוּר הִיא תַּחֲרִיב אֶת כָּל מַאֲמַצָּיו… סֶרְגֵי לַדְקוֹ חִכָּה וְלִבּוֹ מֵת בְּקִרְבּוֹ.

הָאִשָּׁה הֶחֱוִירָה מְעַט. הִיא הֵעִיפָה אֶת מַבָּטָהּ הַטָּהוֹר בָּאָסִיר. הֲרָאֲתֹה אֶת דִּמְעוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהִתְגַּלְּגְּלוּ עַל לְחָיָיו? הֲקִבְּלָה אֶת בַּקָּשַׁת הָאֵלֶם שֶׁלּוֹ? הַהִרְגִּישָׁה בְּיֵאוּשׁוֹ הַנּוֹרָא?

רְגָעִים אֲיֻמִּים אֲחָדִים חָלְפוּ, כְּשֶׁלְּפֶתַע פִּתְאֹם הִסְתּוֹבְבָה הָאִשָּׁה וְהִשְׁמִיעָה זַעֲקַת פְּחָדִים. שְׁנֵי הַגְּבָרִים מִהֲרוּ מִיַּד אֵלֶיהָ. מַה קָּרָה? – לֹא כְלוּם, אָמְרָה בְּקוֹל רוֹעֵד וְהִשְׁתַּדְּלָה לְחַיֵּךְ: בְּצַעֲדָהּ בַּכֶּלֶא נָקְעָה רַגְלָהּ קְצָת.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִסְפִּיק בֵּינָתַיִם לִסְתֹּם בְּגוּפוֹ אֶת הַפִּרְצָה שֶׁבַּקִּיר. שְׁנֵי הַגְּבָרִים, שֶׁסַעֲדוּ אֶת הַצּוֹלַעַת, יָצְאוּ מֵהַכֶּלֶא. חִישׁ מְהֵרָה נָעַל הַשּׁוֹמֵר אֶת חֶדְרוֹ.

לַדְקוֹ נִשְׁאַר יְחִידִי.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשׁ הַכָּרַת תּוֹדָה עֲמֻקָּה לְנֶפֶשׁ מְתוּקָה זוֹ, שֶׁכֹּה הִגְדִּילָה חַסְדָּהּ עִמָּדוֹ. הֲרֵי נִצַּל רַק בִּזְכוּתָה, הֲרֵי חַיָּיו נִתְּנוּ לוֹ מִידָה, גְּדוֹלָה מִזּוֹ – חֵרוֹתוֹ! הִתְרַגְּשׁוּתוֹ הָיְתָה עֲצוּמָה. הוּא צָנַח אֵין אוֹנִים עַל מַצָּעוֹ. מַכַּת הַגּוֹרָל הָאַחֲרוֹנָה הוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִשִּׁוְיוֹן מִשְׁקָלוֹ.

שְׁאָר הַיּוֹם עָבַר בְּלִי מְאֹרָעוֹת מְיֻחָדִים. לְבַסּוֹף הִגִּיעָה הַשָּׁעָה תֵּשַׁע. הָיָה אָז לַיְלָה, הָעֲנָנִים הַשְּׁחוֹרִים הִגְדִּילוּ עוֹד יוֹתֵר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

הֵד צְעָדִים נִשְׁמַע בַּפְּרוֹזְדוֹר. הַמִּשְׁמָר נֶעְצַר לְיַד חֶדְרוֹ. הַשּׁוֹמֵר הֵצִיץ פְּנִימָה, דֶּרֶךְ אֶשְׁנַב הַדֶּלֶת וְהִסְתַּלֵּק לוֹ מְרֻצֶּה. הָאָסִיר יָשֵׁן, מְכֻסֶּה בַּשְׂמִיכָה. הַמִּשְׁמָר הִתְרַחֵק.

הָרֶגַע הַגּוֹרָלִי הִגִּיעַ.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ קָם חִישׁ מִמַּצָּעוֹ וְהִצִּיעַ אֶת הַמַּצָּע כָּךְ שֶׁהַשּׁוֹמֵר יַחְשֹׁב, כִּי הוּא יָשֵׁן. לָקַח אֶת הַחֶבֶל, הֶחֱלִיק בֵּין הַסְּרִיגִים, הִתְרוֹמֵם וְעָלָה עַל הַגַּגּוֹן וְהִתְיַשֵּׁב שָׁם.

אַחַר כָּךְ לָקַח אֶת שֵׁני קְצוֹת הַחֵבֶל, הֶעֱבִירָם מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַסּוֹרֵג וְקָשַׁר אֶת הַקְּצָווֹת. עַתָּה הָיָה לַחֶבֶל צוּרַת טַבָּעַת. הוּא לָקַח אֶת הַקָּצֶה הַכָּפוּל וּזְרָקוֹ לְזִיז הַחוֹמָה. תְּחִלָּה לֹא נֶאֶחְזָה הָעֲנִיבָה בַּזִּיז. אַךְ אַחֲרֵי כַמָּה נִסְיוֹנוֹת נֶאֶחְזָה הָעֲנִיבָה בַּבְּלִיטָה. אָז נוֹצַר כְּעֵין גֶּשֶׁר אֲוִירִי בֵּין חַלּוֹנוֹ וּבֵין הַחוֹמָה. הוּא נִצֵּל אֶת הָרְגָעִים שֶׁל הִסְתַּלְקוּת הַשּׁוֹמֵר וְעָלָה עַל הַחֶבֶל כְּלוּלְיָן וְהִגִּיעַ, תּוֹךְ דְּפִיקַת לֵב, אֶל רֹאשׁ הַחוֹמָה.

הַהַצְלָחָה עוֹדְדָה אֶת רוּחוֹ. עָבְרוּ רַק כְּעֶשֶׂר דַקּוֹת מֵאָז שֶׁבָּרַח מִכִּלְאוֹ, אַךְ נִדְמָה לוֹ שֶׁעָבְרָה כְּבָר שָׁעָה וְכִי עוֹד מְעַט יָצִיץ הַשׁוֹמֵר לְחַדְרוֹ. כְּלוּם לֹא יְגַלֶּו אֶת בְּרִיחָתוֹ, אִם כִּי הִצִּיעַ יָפֶה אֶת מַצָּעוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָשֵן? עָלָיו לְהִתְרַחֵק בִּמְהִירוּת. הַסִּירָה עוֹמֶדֶת בְּמֶרְחָק כַּמָּה צְעָדִים מִכָּאן. שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ חֲתִירוֹת בַּמָּשׁוֹט וְהֲרֵיהוּ רָחוֹק מֵרוֹדְפָיו.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִתִּיר אֶת קֶשֶר הַחֶבֶל וּמְשָׁכוֹ כֻּלּוֹ אֵלָיו. אַחַר כָּךְ כְּרָחוֹ מִסָּבִיב לִבְלִיטַת הַחוֹמָה וְגָלַשׁ בּוֹ לְמַטָּה.

מִשֶּׁיָּרַד עַל הָאָרֶץ, מָשַׁךְ אֶת הַחֶבֶל שֶׁהָיָה כָּרוּךְ, וְלֹא קָשׁוּר, עַל הַבְּלִיטָה, וְקִפְּלוֹ כִּפְקַעַת. הַכֹּל תַּם וְנִשְׁלָם, הוּא הָיָה חָפְשִׁי. שׁוּם סִמָּנִים וַעֲקֵבוֹת לֹא הִשְׁאִיר אַחֲרָיו.

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָמַר לְחַפֵּשׂ אֶת סִירָתוֹ, שָׁמַע קוֹל מְדַבֵּר:

– הֲרֵינִי מוּכָן לְהִשָּׁבַע כִּי אִילְיָה הוּא!

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִרְטִיט מֵרֹב שִׂמְחָה. הַמַּזָּל הֵאִיר לוֹ פָּנִים וְשָׁלַח כַּנִּרְאֶה, יְדִיד לְעֶזְרָה.

– אֲדוֹנִי הַצַּיָּד! – קָרָא בְּרוֹשׁ בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו הָאִישׁ.

 

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה–עָשָׂר: קָרוֹב לַמַּטָּרָה    🔗

הָעֲשִׂירִי לְאוֹקְטוֹבֶּר הָיָה הַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי לְהַפְלָגָתָם הַחֲדָשָׁה עַל פְּנֵי הַדּוּנַאי. בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנַת הַיָּמִים עָבְרוּ כִּשְׁבַע מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים. לְרוֹשְצ’וּק עָמְדוּ לְהַגִּיעַ בָּעֶרֶב.

שׁוּם דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה בַּסִּירָה. סֶרְגֵי לַדְקוֹ וְקַרְל דְּרַגוֹז' הִתְנַהֲגוּ כְּקֹדֶם, זֶה הוֹפִיעַ כְּדַיָּג וְזֶה – כְּצַיָּד.

אַךְ הִתְנַהֲגוּת הַדַּיָּג הִקְשְתָה עַל הַנּוֹסֵעַ לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ שֶׁהוּטַל עָלָיו.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ שֶכָּל מַאֲוַיּוֹ הָיָה לְמַהֵר וּלְהַגִּיעַ לְרוֹשְׁצ’וּק, הִזְנִיחַ אֶת כְּלָלֵי הַזְּהִירוּת. לֹא רַק אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הִשְׁלִיךְ, כִּי אִם גַּם אֶת הַתַּעַר וְהַצֶּבַע. תַּחְפָשְׂתּוֹ נִתְגַּלְּתָה מְעַט מְעַט. שְׂעָרוֹ הִשָּׁחוֹר הָפַךְ, מְעַט מְעַט, בָּהִיר, וּבְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים צָמַח לוֹ זְקַנְקָן צְהַבְהַב.

טִבְעִי הָיָה אֵפוֹא שֶׁקַרְל דְּרַגוֹז' יַבִּיעַ אֶת תְּמִיהָתוֹ לְשִׁנּוּי צוּרָה זֶה, אַךְ הַבַּלָּשׁ שָׁתַק הוּא הֶחְלִיט לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ עַד הַסּוֹף וְהֶעֱמִיד פָּנִים, כִּי לֹא הִבְחִין בְּשׁוּם שִׁנּוּי.

בָרֶגַע שֶׁקַרְל דְּרַגוֹז' וסֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיוּ לְבַדָּם, פָּנִים אֶל פִּנים, הִתְחִיל דְּרַגוֹז' לְהָטִיל סָפֵק בְּרִשְׁעוּתוֹ שֶׁל לַדְקוֹ.

הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה לְהַטָּלַת סָפֵק זֶה, הָיְתָה הַחֲקִירָה בְּשַׁלְקָה. קַרְל דְּרַגוֹז' , שֶׁלֹּא סָמַךְ עַל חֲקִירַת פְּקִיד הַמִּשְׁטָרָה בִּגְרַן, הָלַךְ לְבַדּוֹ לְשַׁלְקָה, וְהַדְּבָרִים שֶׁנּוֹדְעוּ לוֹ שָׁם מִפִּי תּוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם הִדְאִיגוּהוּ מְאֹד.

כִּי אִילְיָה בְּרוֹשׁ, אִישׁ מְפֻרְסָם וּמְכֻבָּד, דָּר בְּשַׁלְקָה עַד הַתַּחֲרוּת בְּזִיגְמַרִינְגֶן – זוֹ הָיְתָה עֻבְדָה בְּרוּרָה. אַךְ הַאִם רָאוּהוּ שָׁם גַּם בְּלֵיל 29–28 לְאוּגוּסְט? לִשְׁאֵלָה זוֹ לֹא קִבֵּל תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה: לִשְׁכֵנִים אֲחָדִים נִדְמָה, כִּי בְּאוֹתוֹ לַיִל נִרְאָה אוֹר בְּבֵיתוֹ שֶׁנֶּעֱזַב זֶה כְּחֹדֶשׁ יָמִים; אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ לְאַשֵּׁר עֻבְדָה זוֹ בְּוַדָּאוּת. בְּכָל אֹפֶן עוֹרְרוּ יְדִיעוֹת מְפֻקְפָּקוֹת אֵלֶּה מַחֲשָׁבוֹת וּסְפֵקוֹת.

נִתְעוֹרְרָה עוֹד שְׁאֵלָה שְׁלִישִׁית: מִי הָיָה הָאִישׁ, שֶׁפְּקִיד הַמִּשְׁטָרָה שׂוֹחַח אִתּוֹ בַּבַּיִת הַנִּזְכָּר? פְּרָט זֶה לֹא הִתְבָּרֵר: אִילְיָה בְּרוֹשׁ הָיָה יָדוּעַ וּמֻכָּר בָּעִיר, וְאִם בָּא וְהָלַךְ בְּאֵין רוֹאִים, וַדַּאי הָיָה זֶה בַּלַּיְלָה. מִסְתּוֹרִין זֶה הִפְלִיא עוֹד יוֹתֵר אֶת דְּרַגוֹז' מִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ מִפִּי אַכְסַּנַּאי אֶחָד, כִּי בִּ־12 לְאוֹקְטוֹבֶּר, כִּיְמָמָה וּמַחֲצִית לִפְנֵי בּוֹא פְּקִיד הַמִּשְׁטָרָה, שָׁאַל אִישׁ אַלְמוֹנִי לִכְתֹבֶת בֵּיתוֹ שֶל אִילְיָה בְּרוֹשׁ, וְהָאִישׁ הָאַלְמוֹנִי הַזֶּה דּוֹמֶה מְאֹד, לְדִבְרֵי הָאַכְסַנַּאי, לְפַרְצוּפוּ שֶׁל סְטְרִיגָה, מַנְהִיג כְּנוּפִיַּת הַשּׁוֹדְדִים.

סְפֵקוֹתָיו שֶׁל קַרְל דְּרַגוֹז' הִתְגַּבְּרוּ עוֹד יוֹתֵר, מִשֶׁחָזַר מִזֶּמֶלִין וְנוֹדַע לוֹ, כִּי הַחֲקִירָה מִתְנַהֶלֶת בַּעֲצָלְתַּיִם. לְאַחַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים, לֹא הִתְבָּרֵר שׁוּם דָּבָר: שׁוּם שֻׁתָּף לַפֶּשַׁע לֹא נִתְפַּס, וְשׁוּם עֵד לֹא הִכִּיר אֶת הָאָסִיר, שֶׁהֶאֱשִׁימוּהוּ בְּשִׁנּוּי פַּרְצוּפוֹ וּבְהַחֲזָקַת תְּמוּנַת אִשָּׁה בַּחֲתִימַת לַדְקוֹ.

אַךְ הוֹכָחוֹת אֵלוּ בִּלְבַד אֵינָן מַסְפִּיקוֹת כְּדֵי לְהַאֲשִׁימוֹ, חָסְרָה עֵדוּת מְסַיַּעַת.

סְפֵקוֹת אֵלֶּה וְכֵן רֶגֶשׁ הָרַחֲמִים שֶׁבְּלִבּוֹ לְמַרְאֶה סֶרְגֵי לַדְקוֹ הֶעָלוּב, הַתָּשׁוּשׁ לְאַחַר מַאֲמַצֵּי אַל־אֱנוֹשׁ שֶׁעָשָׂה וַדַּאי כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִבֵּית הַסֹּהַר. וְהָעִקָּר – זֵכֶר הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה אִתּוֹ אִילְיָה בְּרוֹשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהִצִּילוֹ מִמָּוֶת – כֶּל זֶה הִשְׁפִּיעַ עָלָיו. לֹא, הוּא לֹא יַאַסְרֵהוּ.

– בּוֹא – עָנָה לִקְרִיאַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל בְּרוֹשׁ וּמְשָׁכוֹ אַחֲרָיו.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנַת הַיָּמִים שֶׁנָּסְעוּ יַחַד מִעֲטוּ הַשְׁנַיִם לְדַבֵּר. סֶרְגֵי לַדְקוֹ הֶחֱרִישׁ, כְּשֶהוּא מִתְרַכֵּז בַּחֲתִירָה בַּמְּשׁוֹטִים.

בְּעָמָל רַב עָלָה בִּידֵי קַרְל דְּרַגוֹז' לְהַצִּיל מִפִּיו מִשְׁפָּטִים קְצָרִים אֲחָדִים שֶׁבָּהֶם סִפֵּר לוֹ אֶת קוֹרוֹתָיו בַּיָּמִים שֶׁנֶּעְלַם. נוֹדַע לוֹ עַל מַאֲסָרוֹ בְּזֶמֶלִין, וְעַל הַמַּאֲסָר הַמְּשֻנֶּה בַּסְּפִינָה… וּבְכֵן שֶׁקֶר אֵפוֹא דִּבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁרָאוּהוּ בֵּין בּוּדַפֶּסְט וְזֶמֶלִין.

קוֹרוֹתָיו אֵלֶּה רוֹפְפוּ עוֹד יוֹתֵר אֶת הַשְׁעָרוֹתָיו הַקּוֹדְמוֹת. מֵאֵלֶיהָ עָלְתָה עַל לִבּוֹ שֶׁל דְּרַגוֹז' הַמַחֲשָׁבָה עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַמִּקְרִים הַלָּלוּ: הַמַּאֲסָר בַּסְּפִינָה וּבְּרוֹש הַמְּדֻמֶּה בְּשַׁלְקָה. בָּרוּר הָיָה לוֹ, כִּי שׂוֹנֵא נִסְתָּר רוֹדֵף אֶת אִילְיָה בְּרוֹשׁ וּפַרְצוּפוּ שֶׁל הַשּׂוֹנֵא הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְנֵי אִילְיָה בְּרוֹשׁ הַנּוֹסֵעַ בַּסִּירָה.

וְכַךְ אֵפוֹא הִתְקַרָבֵ, מְעַט מְעַט, קַרְל דְּרַגוֹז' לָאֱמֶת.

לַמְרוֹת הַשִּׁנּוֹי שֶׁחַל בְּדַעְתּוֹ לֹא עָלָה עַל דַעְתּוֹ לַחֲזוֹר לְזֶמֶלִין וְלִפְתֹּחַ בַּחֲקִירָה חֲדָשָׁה.

לִבּוֹ אָמַר לוֹ, כִּי הוּא הוֹלֵךְ עַתָּה בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה וְכִי, אִם כֹּה וְאִם כֹּה, מְעֹרָב הַדַּיָּג בְּעִנְיָנֵי כְּנוּפִיַּת הַשׁוֹדְדִים. אַגַּב, בְּמַעֲלֶה הַנָּהָר שָׂרַר שֶׁקֶט וְשָׁלוֹם, וְדֶרֶךְ הָרְצִיחוֹת הֵעִידָה, שֶׁהָרוֹצְחִים הִתְקַדְּמוּ הָלְאָה, עִם זֶרֶם הַנָּהָר, לִסְביִבַת זֶמֶלִין. אֶפְשָׁר הָיָה אֵפוֹא לְהַנִיחַ כִּי בִּשְׁעַת מַאֲסָרוֹ שֶׁל אִילְיָה בְּרוֹש נִמְצְאוּ הָרוֹצְחִים עוֹד בִּסְבִיבָה זוֹ.

בִּפְרָט זֶה לֹא טָעָה דְּרַגוֹז'. אִיבַן סְטְרִיגָה שַׁט בְּכִוּוּן הַיָּם הַשָּׁחוֹר, וְהִקְדִּים אֶת הַסִּירָה בִּשְׁנֵים־עָשָׂר יְמֵי נְסִיעָה מִזֶּמֶלִין. אַךְ הַמֶּרְחָק הָרַב הַזֶּה שֶׁבֵּין הַסִּירָה וּסְפִינַת סְטְרִיגָה הָלַךְ הָלֹךְ וָּפחוֹת.

בְּשֶׁל מַאֲמַצָּיו שֶׁל אִילְיָה בְּרוֹשׁ לְהַגִּיעַ בִּמְהִירוּת לְרוֹשְׁצ’וּק וּלְנַטַשָׁה, לֹא שָׂם לֵב כְּלָל לְמַרְאֵהוּ וּלְחוֹפֵי הַנָּהָר וּסְבִיבָתָם.

לְשֵׁם יֶתֶר בִּטָּחוֹן שָׁט בְּקִרְבַת הַחוֹף הַסֶּרְבִּי. וְאָכֵן מֵאָז שֶׁיָּצָא מִתְּחוּם “שַׁעֲרֵי הַבַּרְזֶל”, לֹא נָגְעָה בּוֹ יַד הַמִּשְׁטָרָה.

בְּאוֹרְסוֹב עִכְּבָה סִירַת מִשְׁטָרָה, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אֶת סִירַת לַדְקוֹ. סֶרְגֵי נָבוֹךְ מְאֹד וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה אִם יְבַקְּשׁוּ אֶת תְּעוּדוֹתָיו.

אַךְ לֹא בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ כְּלָל. רִמְזוֹ שֶׁל קַרְל דְּרַגוֹז' הִסְפִּיק שֶלֹּא יַחְקִּרוּהוּ וְלֹא יִבְדְּקוּהוּ.

הַדַּיָּג אַף תַּמָהּ עַל כָּךְ, שֶׁאֶזְרָח וִינָאִי רָגִיל מְשׂוֹחֵחַ עִם הַמִּשְׁטָרָה וְהִיא מְמַלֵּאת אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. אַךְ הוּא הָיָה כּה מְאֻשָׁר שֶׁבִּזְכוּתוֹ נִמְנְעָה מִמֶּנּוּ אִי־נְעִימוּת, עַד שֶׁקָּצְרֶה רוּחוֹ מֵהַשִּׂיחָה הָאֲרֻכָּה שֶׁהִתְנַהֲלָה בֵּין דְּרַגוֹז' וְהַשּׁוֹטֵר.

לְפִי הַהוֹרָאוֹת שֶׁל הַשּׁוֹפֵט–הַחוֹקֵר אִיזַר רוֹנָה, שֶׁנִּמְלַא חֵמָה וָזַעַם בְּשֶׁל עֲרִיקוּת הָאָסִיר, וְשֶׁל קַרְל דְּרַגוֹז', הִגְבִּירָה מִשְׁטֶרֶת הַדּוּנַאי אֶת שְׁמִירָתָהּ. הוּקְמוּ מַחְסוֹמִים כְּדֵי לַעֲצֹר סִירוֹת. אוֹרְסוֹב הִתְאִימָה בְּיוֹתֵר לְתַפְקִיד זֶה, כִּי שָׁם הַנָּהָר צַר בְּיוֹתֵר, וְשׁוּם סִירָה לֹא יָכְלָה לַעֲבֹר שָׁם בְּלִי בְּדִיקָה.

קַרְל דְּרַגוֹז' יָדַע, מִפִּי סוֹכְנוֹ, שֶׁהַבְּדִיקוֹת לֹא הֵבִיאוֹ לִידֵי שׁוּם תּוֹצָאוֹת. וְכִי בְּאֵיזוֹר רוֹמַנְיָה, מוּל הָעִיר הַבּוּלְגָרִית רַהוֹבָה, קָרָה לִפְנֵי יוֹמַיִם, שׁוּב מִקְרֵה רֶצַח.

וְכַךְ הִתְחַמְקָה הַכְּנוִּפָּיה, שֶׁשָׁדְדָה רְכוּשׁ רַב מְאֹד, מִידֵי הַמִּשְׁטָרָה, לְפֶלֶא הָיָה הַדָּבָר אֵיךְ זֶה הִצְלִיחָה הַכְּנוּפְיָה, בָּהּ בַּשָּׁעָה שֶׁשּׁוּם סִירָה אֵינָה יְכוֹלָה לַעֲבֹר בְּלִי בְּדִיקָה. קַרְל דְּרַגוֹז' הִתְפָּעֵל מַמָּשׁ מִכִּשְׁרוֹנָם זֶה.

הַמַּסְקָנָה הַיְחִידָה הָיְתָה לְמַהֵר וּלְהַשִּׂיגָם. הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן שֶׁל הַהִתְנַפְּלוּת הָאַחֲרוֹנָה הֵעִידוּ בְּרוּרוֹת, שֶׁהַכְּנוּפְיָה נִמְצֵאת כִּשְׁלֹש מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים לִפְנֵיהֶם. לְפִי חֶשְׁבּוֹנָם הַמְּשֹעָר שָׁטָה הַסְּפִינָה בַּחֲצִי הַמְּהִירוּת מִמְּהִירוּת הַסִּירָה, וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַשִּׂיגָהּ.

בַּשִׁשִׁי לְאוֹקְטוֹבֶּר חָצוּ אֶת הַגְּבוּל הַבּוּלְגָרִי.

הֵם שָׁטוּ כָּל הַזְּמַן בְּלִי כָּל מִכְשׁוֹל וָפֶגַע וּבַעֲשִׂירִי הִגִּיעוּ לְרוֹשְׁצ’וּק . לַדְקוֹ הִשְׁלִיךְ שָׁם עֹגֶן.

– מַה קָּרָה? – שָׁאַל קַרְל דְּרַגוֹז'.

– הִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם – עָנָה לַדְקוֹ קְצָרוֹת.

– מַה פֵּרוּשׁ הִגַּעְתָּ? הֲרֵי לֹא הִגַּעְנוּ עוֹד לַיָּם הַשָּׁחוֹר.

– הִטְעֵיתִיךָ – עָנָה סֶרְגֵי לַדְקוֹ בְּפַשְׁטוּת, – לֹא הָיָה כְּלָל בְּדַעְתִּי לָשׁוּט לַיָּם הַשָּׁחוֹר.

– כָּךְ? – שָׁאַל הַבַּלָּש שֶׁחַשְׁדָּנוּתו הִתְעוֹרְרָה בּוֹ שׁוּב.

– כֵּן. יָצָאתִי עַל מְנַת לְהַגִּיעַ לְרוֹשְׁצ’וֹק. עַתָּה הִגַּעְנוּ.

– הֵיכָן כָּאן רוֹשְׁצ’וֹק?

– שָׁם – עָנָה הַדַּיָּג בְּהַצְבִּיעוֹ עַל הָעִיר שֶׁמֵּרָחוֹק.

– לָמָּה זֶה אֵפוֹא לֹא תֵּרֵד וְתִכָּנֵס הָעִירָה? – שְׁאֵלוֹ דְרַגוֹז'.

– כִּי עָלַי לְחַכּוֹת עַד שֶׁיַחְשִׁיךְ, אֲנִי נִרְדָּף וּמְבֻקָּשׁ.

הַדָּבָר עוֹרֵר בּוֹ סַקְרָנוּת. הַאִם הַשְׁעֲרוֹתָיו וַחֲשָׁדוֹתָיו מִתְאַמְתִּים?

– כְּמוֹ בְּזֶמֶלִין? – לָחַשׁ דַרגוֹז'.

– כְּמוֹ בְּזֶמֶלִין – עָנָה לַדְקוֹ וְאִשֵּׁר בְּלִי הִסּוּס אֶת דְּבָרָיו – אַךְ בִּגְלַל סִבּוֹת אֲחֵרוֹת. אֲנִי אָדָם יָשָׁר.

– אֵינִי מֵטִיל סָפֵק בְּכַךְ, אֲבָל אָדָם יָשָׁר אֵינוֹ מֵפַחֵד מִפְּנֵי מַאֲסָרִים.

– אַךְ הַפַּעַם עָלַי לְפַחֵד – עָנָה סֶרְגֵי – וּסְלַח־נָא לִי עַל שֶׁלֹא אוֹסִיף דָּבֵּר עוֹד בְּעִנָין זֶה. נָדַרְתִּי, כִּי אֶשְׁמֹר סוֹד וְלֹא אֲחַלֵּל אֶת מוֹצָא פִּי.

קַרְל דְּרַגוֹז' הֶחֱרִישׁ, וְהַדַּיָּג הִמְשִׁיךְ וְאָמַר:

– סְבוּרְנִי שֶׁלֹּא תִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּן בִּגְלָלִי. רְצוֹנְךָ, וְאוֹרִידְךָ עַל אַדְמַת רוֹמַנְיָה וְאָז לֹא תִּסְתַּבֵּךְ בְּסִבּוּכִים, שֶׁעָלוּל אֲנִי לְהִסְתַּבֵּךְ בָּהֶם.

– כַּמָּה זְמַן אוֹמֵר אַתָּה לְהִשָּׁאֵר בְּרוֹשְׁצ’וּק? – שָׁאַלו דְרַגוֹז'.

– אֵינִי יוֹדֵעַ – עָנָה סֶרְגֵי לַדְקוֹ, – אִם הַכֹּל יִתְנַהֵל כַּשּׁוּרָה, אָשׁוּב לַסִּירָה עִם שַׁחַר – אַךְ לֹא לְבַדִּי.

– אֲלַוֶּה אוֹתְךָ עַד הַסּוֹף – עָנָה דְרַגוֹז' בְּלִי הִסּוּס.

– כִּרְצוֹנְךָ – עָנָה לַדְקוֹ.

וּבָזֶה נִסְתַּיְּמָה הַשִּׂיחָה.

בַּלַּיְלָה שׁוּב חָתַר בַּמְּשׁוֹטִים וְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף הַבּוּלְגָרִי. מִשֶּׁהֶעְגִּין אֶת הַסִּירָה וְרִתְּקָהּ לַחוֹף, יָרַד הַחֹשֶׁךְ וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, הָלַךְ כְּמְהֻפְּנָט. צְעָדָיו הָיוּ אִטִּיִּים וּמְאֻשָּׁשִׁים. בְּלִי כָּל הִסּוּס בִּצַּע אֶת תָּכְנִיתוֹ. בִּהְיוֹתוֹ אָדִישׁ לַסּוֹבֵב אוֹתוֹ לֹא הִשִׂגִּיחַ כְּלָל, כִּי בְּהַגִּיעוֹ אֶל הַחוֹף נֶעְלַם חֲבֵרוֹ וְהִסְתַּלֵּק לוֹ. הָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי אִבֵּד אֶת עֶרְכּוֹ וְאֶת מַמָּשׁוּתוֹ. מַמָּשׁ הָיָה בְּעֵינָיו רַק הַחֲלוֹם הַקּוֹרֵן. לַמְרוֹת הַחֲשֵׁכָה רָאָה בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת נַטַשָׁה… מִלְּבַדָּהּ לֹא רָאָה שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם.

הוּא רִתֵּק אֶת הַסִּירָה וּמִהֵר הָעִירָה. בּוֹ בָּרֶגַע יָצָא קַרְל דְּרַגוֹז' מִמַּחֲבוֹאוֹ, מִסֻּכַּת הַסִּירָה. מִי הָיָה מַכִּיר, כִּי אִכָּר הוּנְגָרִי מְסֻרְבָּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בַּלָשׁ רָזֶה?

הַבַּלָּשׁ יָרַד עַל הַחוֹף וְהָלַךְ בְּעִקְבוֹת הַדַּיָּג.

פֶרֶק שִׁשָּׁה עָשָׂר

הַבַיִת הָרֵיק

בֶּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה יָמִים הָיוּ שְׁנֵיהֶם בָּעִיר.

רוֹשְׁצ’וּק, אִם כִּי הָיְתָה עִיר מִסְחָרִית, לֹא הָיְתָה מוּאֶרֶת בְּחַשְׁמַל, אַךְ סֶרְגֵי לַדְקוֹ לֹא שָׂם לֵב לַחֲשֵׁכָה וְהוּא צָעַד צְעָדִים מְהִירִים לְמַטְּרָתוֹ. קַרְל דְּרַגוֹז' הָיָה כֹּה שָׁקוּעַ בְּעִקּוּב אַחֲרֵי לַדְקוֹ, עַד שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ כְּלָל בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיחוּ מִסִּמְטָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא וּבְּרוֹשׁ עָבְרוּ שָׁם.

מִשֶהִגִּיעוּ לַכְּבִישׁ שֶׁלְּאֹרֶךְ הַנָּהָר פָּנָה אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאַלְמוֹנִים יָמִינָה.

– לְהִתְרָאוֹת – אָמַר לַחֲבֵרוֹ בְּבּוּלְגָרִית.

– לְהִתְרָאוֹת – עָנָה הַשֵּׁנִי שֶׁפָנָה שְׂמֹאלָה וְהָלַךְ אַחֲרֵי דְּרַגוֹז'.

לְמִשְׁמַע קוֹל זֶה, הִרְטִיט הַבַּלָשׁ. הוּא הִסֵּס רֶגַע וְהֵאֵט אֶת צְעָדָיו; אַחַר כָּךְ הִסְתּוֹבֵב חִישׁ וְרָדַף אַחֲרָיו.

כָּל שׁוֹטֵר הָרוֹצֶה לְהִתְקַדֵּם וְלַעֲלוֹת בְּדַרְגָּה, עָלָיו לִהְיוֹת מְחוֹנָן בִּתְכוּנוֹת טִבְעִיּוֹת אוֹ נִקְנוֹת. וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבֵּינֵיהֶן הִיא רְאִיָּה חַדָּה וְזִכְרוֹן־שְׁמִיעָה.

קַרְל דְּרַגוֹז' נֵחַן בִּשְׁתֵּי הַסְּגֻלּוֹת הַלָּלוּ. חוּשֵׁי הָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ קָלְטוּ כָּל רֹשֶׁם שֶׁנֶּחֱקַק בְּזִכְרוֹנוֹ לְעוֹלָמִים. אַף לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה מַכִּיר פְּנֵי אִישׁ שֶׁרָאָהוּ פַּעַם בְּמִקְרֶה, וְכֵן הִכִּיר קוֹל שֶׁאֵי־פַּעַם שְׁמָעוֹ.

וְכַךְ הָיָה גַּם עַתָּה, בָּרוּר הָיָה לוֹ כִּי הַקּוֹל מֻכָּר לוֹ, שֶׁכֵּן שְׁמָעוֹ לֹא מִזְּמַן בָּאָחוּ שֶׁלְּיַד הָהָר פִילִיס וְלָכֵן רָץ בְּעִקְבוֹת הָאִישׁ.

– מַה שְּׁלוֹמְךָ, טִישָׁה! – שְׁאֵלוֹ דְרַגוֹז' בְּגֶרְמַנִּית.

הַלָּה נֶעֱצַר וְנִסָּה לִרְאוֹת בַּחֲשֵׁכָה אֶת הַדּוֹבֵר אֵלָיו.

– מִיהוּ הַמְּדַבֵּר אֵלַי? – שְׁאֵלוֹ הַזָּר.

– אֲנִי – עָנָה דְרַגוֹז'.

– מִי אַתָּה?

– מַקְס רַיְנוֹלְד.

– אֵינִי מַכִּירוֹ.

– אַךְ אֲנִי מַכִּירְךָ.

– נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לְךָ עֵינַיִם חַדּוֹת – אָמַר טִישָׁה.

– נָכוֹן.

– מָה רְצוֹנְךָ?

– לְׂשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ וְעִם עוֹד מִישֶׁהוּ. לְשֵׁם כָּךְ בָּאתִי לְרוֹשְׁצ’וּק.

– וּבְכֵן אֵינְךָ מְקוֹמִי?

– לֹא. רַק הַיּוֹם בָּאתִי.

– שָׁעָה יָפָה תַּרְתָּ לְךָ – הִתְלוֹצֵץ טִישָׁה, בְּהִתְכַּוְּנוֹ וַדַּאי לַמְּהוּמוֹת שֶׁפָרְצוּ בְּבּוּלְגַרְיָה.

דְרַגוֹז' הֵנִיעַ אֶת יָדוֹ וְאָמַר: – מִגְּרַן הִנֵּנִי.

טִישָׁה שָׁתַק.

– כְּלוּם אֵינְךָ מַכִּיר אֶת גְּרַן?

– לֹא.

– לְפֶלֶא הַדָּבָר בְּעֵינַי, הֲרֵי כֹּה קָרוֹב הָיִיתָ לִגְרַן.

– כֹּה קָרוֹב?… זוֹ מִנַּיִן לְךָ, כִּי הָיִיתִי קָרוֹב לִגְרַן?

– אָכֵן שְׁאֵלָה יָפָה שָׁאַלְתָּ – עָנָה דְּרַגוֹז' וְהִצְטַחֵק בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, – אַרְמוֹן הַגֶּנוֹ הֲלֹא אֵינוֹ רָחוֹק מִשָּׁם.

עַתָּה הִרְטִיט טִישָׁה. אַךְ הוּא נִסָּה לְהַבְלִיג עַל מְבוּכָתוֹ.

– אַרְמוֹן הַגֶּנוֹ? – אָמַר כִּמְלַגְלֵג – מִנַּיִן לִי לְהַכִּירוֹ?

– כָּךְ? – קָרָא דְרַגוֹז' בְּלַעַג – וְאֶת הָאָחוּ שֶׁלְּיַד הָהָר פִילִיס אַתָּה מַכִּיר?

טִישָׁה הִתְקָרֵב חִישׁ לִדְרַגוֹז' וּתְפָסוֹ בִּזְרוֹעוֹ.

– שֶׁקֶט! – אָמַר וְלֹא הִסְתִּיר אֶת מְבוּכָתוֹ – וַדַּאי יָצָאתָ מִדַּעְתְּךָ. לָמָּה תִּצְעַק?

– הֲלֹא אֵין כָּאן אִישׁ.

– אָזְנַיִם לַכֹּתֶל… מָה רְצוֹנְךָ?

אֲנִי רוֹצֶה לְשׁוֹחֵחַ עִם לַדְקוֹ – עָנָה דְרַגוֹז' בְּקוֹל גָּדוֹל.

טִישָׁה לָחַץ אֶת יָדוֹ לְחִיצָה חֲזָקָה.

– שֶׁקֶט! – אָמַר לוֹ וְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ בְּפַחַד – הֲתִרְצֶה שֶׁיִּתְלוּנוּ.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִצְטַחֵק.

– אִם נִשְׁתֹּק וְלֹא נְדַבֵּר, אֵיךְ זֶה נָבוֹא אֵפוֹא לִידֵי עֵמֶק הַשָּׁוֶה?

– אַךְ יׁש הַרְבֵּה דְּבָרִים שָׁאסוּר לְהַשְׁמִיעָם בָּרְחוֹב – עָנָה טִישָׁה בְּכַעַס.

– מוּכָן וּמְזֻמָּן אֲנִי לְדַבֵּר גַּם בַּבַּיִת – עָנָה דְרַגוֹז', – הָבָה וְנִתְכַּנֵּס לְאַחַד הַבָּתִּים.

– לְאָן?

– לְאָן שֶׁהוּא, אוּלַי יֵשׁ כָּאן מִסְבָּאָה?

– הַמֶּרְחַק מֵאָה צְעָדִים מִכָּאן.

– נֵלֵךְ.

– טוֹב – הִסְכִּים טִישָׁה, – בּוֹא אַחֲרַי.

הֵם עָבְרוּ כַּחֲמִשִּׁים מֶטֶר. שְׁנֵי הַחֲבֵרִים הַחֲדָשִׁים הִתְקָרְבוּ לְבַיִת שֶׁהָיָה מוּאָר אוֹר חִוֵּר.

– כָּאן – עָנָה טִישָׁה.

דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ נִכְנְסוּ יָשָׁר לַּמִסְבָּאָה, מְקוֹם שָׁם עָמְדוּ כַּעֲשָׂרָה שֻׁלְחָנוֹת.

– כָּאן מָקוֹם נוֹחַ מְאֹד.

בַּעַל הַמִּסְבָּאָה נִכְנַס לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים הַבִּלְתִּי–צְפוּיִים.

– מַה נִּשְׁתֶּה? עַל חֶשְׁבּוֹנִי! – קָרָא הַבַּלָּשׁ וְטָפַח עַל אַרְנָקוֹ.

– אוּלַי כּוֹס סְפִּירְט? – הִצִּיעַ טִישָׁה.

– יְהֵא סְפִּירְט! וְאוּלַי לִיקֶר? מַה דַּעְתְּךָ?

– יְהֵא גַּם לִיקֶר – הִסְכִּים טִישָׁה.

קַרְל דְּרַגוֹז' פָּנָה לְבַעַל הַמִּסְבָּאָה שֶׁחִכָּה לְהַזְמָנָתָם, וְאָמַר:

– הָבֵא–נָא חִישׁ, אֶחָא, אֶת הַסְּפִּירְט וְהַלִּיקֶר!

בְּשָׁעָה שֶׁבַּעַל הַמִּסְבָּאָה הֵכִין אֶת הַמַּשְׁקָאוֹת, סָקַר דְּרַגוֹז' בְּמַבַּט עַיִן אֶת יְרִיבוֹ שֶׁאִתּוֹ יִצְטָרֵךְ לְהֵאָבֵק. הוּא הֶעֱרִיכוֹ כָּרָאוּי. רְחַב גֶּרֶם, בַּעַל עֹרֶף שָׁמֵן כְּשֶׁל שׁוֹר, מֵצַח צַר, וְשֵׂעַר אָפוֹר בִּצְדָעָיו, בְּקִצּוּר – טִפּוּס מְצֻיָּן שֶׁל לוֹחֵם. מוּל דְרַגוֹז' יָשַׁב שׁוֹר מַמָּשׁ.

מִשֶׁהוּבְאוּ בַּקְבּוּקֵי הַמַּשְׁקֶה וְהַכּוֹסוֹת, פָּתַח טִישָׁה וְאָמַר:

– הִנְךָ אוֹמֵר, כִּי תַּכִּירֵנִי?

– כְּלוּם מְסֻפָּק הִנְּךָ בְּכָךְ?

– וְיָדוּעַ לְךָ עִנְיַן גְּרַן?

– מָה הַשְּאֵלָה? הֲרֵי פָּעַלְנוּ שָׁם יַחַד!

– לֹא יִתָּכֵן הַדָּבָר.

– אַךְ עֻבְדָּה הִיא!

– אֵינִי זוֹכֵר דָּבָר! – לָחַשׁ טִישָׁה, בְּדַפְדְּפוֹ בְזִכְרוֹנוֹ אֶת שֵׁם הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב מוּלוֹ – הֲרֵי שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים הָיִינוּ…

– סְלִיחָה, תִּשְׁעָה הָיִינוּ, אִתִּי יַחַד כַּמּוּבָן.

– הֲיִתָּכֵן כִּי גַּם אַתָּה הִשְׁתַּתַּפְתָּ בַּהִתְנַפְּלוּת? – שָׁאַל טִישָה בְּהִסּוּס.

– כֵּן, הָיִיתִי בָּאַרְמוֹן, וְגַם בָּאָחוּ. אֲנִי אַף הוֹבַלְתִּי אֶת הָעֲגָלָה.

– עִם פוֹגֶל יַחַד?

– עִם פוֹגֶל.

טִישָׁה הִרְהֵר קְצָת.

– לֹא יִתָּכֵן. הֲרֵי קֵיזֶרְלִיךְ הָיָה עִם פוֹגֶל.

– לֹא, אֲנִי! עָנָה דְּרַגוֹז' בְּתֹקֶף – קֵיזֶרְלִיךְ נִשְׁאַר אִתְּכֶם.

– הֲבָטוּחַ הִנְּךָ בְּכָךְ?

– מֵאָה אָחוּז.

– טִישָׁה הָיָה מְבֻלְבָּל. הַשּׁוֹדֵד לֹא הִצְטַיֵּן בְּשִׂכְלוֹ הָרַב. הוּא לֹא תָּפַס כִּי הוּא עַצְמוֹ גִלָּה עַתָּה אֶת הַשֵּׁמוֹת פוֹגֶל וְקֵיזֶרְלִיךְ. וַדַּאי הָיָה לוֹ, כִּי מַקְס רֵיְנוֹלְד מַכִּירָם.

– כּוֹסִית לִיקֶר? – הִצִּיעַ דְּרַגוֹז'.

– בְּבַקָּשָׁה – עָנָה טִישָׁה.

הוּא לָגַם אֶת הַלִּיקֶר וְלָחַשׁ:

– מְעַנְיֵן. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי רוֹאֲךָ.

– הֲרֵי כָּל אָדָם זָר הוּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה – אָמַר דְּרַגוֹז' – אַךְ אִם תַּכְנִיסֵנִי לַכְּנוּפְיָה לֹא אֶהְיֵה שׁוּב אָדָם זָר.

– אֵיזוֹ כְּנוּפְיָה?

– מָה אַתָּה מִתַּמֵּם, חָבֵר? הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ, כִּי מָנוּי וְגָמוּר.

– מַה מָּנוּי וְגָּמוּר?

– כִּי אֶתְחַבֵּר עִמָּכֶם.

– עִם מִי מָנִיתָ וְגָמַרְתָּ?

– עִם לַדְקוֹ.

– שֶׁקֶט! – שִׁסְעוֹ טִישָׁה בַּחֲרִיפוּת – כְּבָר הִזְהַרְתִּיךָ שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר בְּקוֹל רָם וּלְהַשְׁמִיעַ אֶת שְׁמוֹ.

– בַּחוּץ אָסוּר – אָמַר דְּרַגוֹז' – אַךְ לֹא כָּאן.

– לֹא כָּאן וְלֹא שָׁם, בִּכְלָל אָסוּר לְהַשְׁמִיעַ בָּעִיר אֶת שְׁמוֹ.

– לָמָּה וּמַדּוּעַ? – שָׁאַל דְּרַגוֹז'.

אַךְ טִישָׁה הִסֵּס.

– אִם יִשְׁאָלְךָ מִישֶׁהוּ – אָמַר בִּזְהִירוּת, – תֹּאמַר, חָבֵר, כִי אֵינְךָ מַכִּירוֹ. אֲנִי רוֹאֶה, כִּי יוֹדֵעַ הִנְּךָ הַרְבֵּה דְּבָרִים, אַךְ לֹא הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְךָ. וְאוֹתִי, שׁוּעַל זָקֵן, לֹא תִמְשֹׁךְ בַּלָּשׁוֹן.

טִישָׁה טָעָה. הוּא שִׂחֵק מִשְׂחָק עִם אִישׁ שֶׁלֹּא יָכֹל לְנַצְּחוֹ. טִישָׁה נִתְקַל בָּאֳמָן הַבִּלּוּשׁ. דְּרַגוֹז' כִּבֵּד אֶת טִישָׁה בְּשֶׁפַע לִיקֶר. הַכּוֹסִיּוֹת שֶׁהֵגִיחַ הַשּׁוֹדֵד לְתוֹךְ פִּיו, הִשְׁפִּיעוּ: “נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד”. עֵירָנוּתוֹ פָּגָה וְקָהֲתָה.

– וּבְכֵן, אָמַרְתָּ כִּי גָּמַרְתָּ עִם הַמַּנְהִיג? – אָמַר טִישָׁה.

– כֵּן, – עָנָה דְּרַגוֹז'.

– יָפֶה עָשָׂה הַמַּנְהִיג. הִנְּךָ נִרְאֶה כְּחָבֵר טוֹב וּמָסוּר. אַךְ אֶת הַמַּנְהִיג לֹא תוּכַל לִרְאוֹת…

– לָמָּה?

לִפְנֵי שֶׁעָנָה לוֹ עַל שְׁאֵלָתוֹ הֵגִיחַ אֶל פִּיו שְׁתֵּי כּוֹסִיּוֹת לִיקֶר.

– הוּא נָסַע מִכָּאן – עָנָה בְּקוֹל נִחָר.

– הוּא אֵינֶנּוּ בְּרוֹשְׁצ’וּק? – שָׁאַל דְּרַגוֹז' בְּאַכְזָבַת יֵאוּשׁ.

– אֵינֶנּוּ – עָנָה טִישָׁה.

– אֵינֶנּוּ… מַשְׁמַע שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הָיָה כָּאן.

– לִפְנֵי אַרְבָּעָה יָמִים.

– וְעַתָּה?

– וְעַתָּה שָׁט הוּא בִּסְפִינָה לַיָּם הַשָּׁחוֹר.

– אֵימָתַי יַחֲזֹר?

– כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם.

– אִם כֵּן עָלַי אֵפוֹא לְחַכּוֹת לוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת… אָכֵן בִּישׁ–מַזָּל אֲנִי – קָרָא דְּרַגוֹז' בְּצַעַר.

– הִנְּךָ לָהוּט לְהִסְתַּפֵּחַ בִּמְהֵרָה אֶל הַכְּנוּפְיָה – עֲקָצוֹ טִישָׁה בְלִגְּלוּג.

– וַדַּאי! עָנָה דְּרַגוֹז' – אֲנִי חַקְלַאי, אַךְ הִרְוַחְתִּי בְּלַיְלָה אֶחָד בִּגְרַן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּחַקְלָאוּת בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה.

– וְזֶה אֲשֶׁר הוֹסִיף לְךָ חֵשֶׁק וּמֶרֶץ! – הִצְטַחֵק טִישָׁה.

דְּרַגוֹז' הִבְחִין, שֶׁהַכּוֹסִית רֵיקָה, וְהוּא מָזַג לוֹ כּוֹסִית חֲדָשָׁה.

– לָמָּה לֹא תִּשְׁתֶּה?

– אֶשְׁתֶּה לְחַיֶּיךָ! – קָרָא טִישָׁה.

הַבַּלָּשׁ קָצַר עַתָּה קָצִיר מֻצְלָח. נוֹדַע לוֹ בְּדִיּוּק מִסְפַּר אַנְשֵׁי הַכְּנוּפְיָה וּשְׁמוֹת אַרְבָּעָה מֵהֶם. וְכֵן מַטְרַת נְסִיעָתָם – הַיָּם. שָׁם מָעֳבָר הַשָּׁלָל לַסְּפִינָה; בְּסִיסָם – רוֹשְׁצ’וֹק, עַד שֶׁלַּדְקוֹ יַחֲזֹר יִהְיֶה כְּבָר הַכֹּל מוּכָן וּמְזֻמָּן.

אַךְ עוֹד לֹא הַכֹּל נִתְחַוֵּר לוֹ. צָרִיךְ לְנַצֵּל אֶת שִׁכְרוּתוֹ שֶׁל טִישָׁה כְּדֵי לְהַצִּיל מִמֶּנוּ עוֹד פְּרָטִים.

– לָמָּה זֶה – שָׁאַל דְּרַגוֹז', לְאַחַר דּוּמִיָּה קְצָרָה – לָמָּה זֶה לֹא רָצִיתָ שֶׁאַזְכִּיר אֶת שֵׁם לַדְקוֹ?

– אַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת, כִּי מְצָאתִיךָ נֶאֱמָן לְפָנַי, כִּידִיד וָרֵעַ.

– כְּאָח.

– כֵּן.

טִישָׁה תָּר בְּעֵינָיו וְחִפֵּשׂ אֶת הַבַּקְבּוּק.

– אוּלַי עוֹד כּוֹסִית לִיקֶר?

– אֵין כְּבָר יוֹתֵר – עָנָה דְרַגוֹז'.

מֵחַמַת פַּחַד, שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר יוֹתֵר מִדַּי וְהַכָּרָתוֹ תִּתְעַרְפֵּל, שָׁפַךְ דְּרַגוֹז' אַרְצָה אֶת שְׁאַר הַלִּיקֶר. אַךְ טִישָׁה לֹא הָיָה מְרֻצֶּה וְאָמַר:

– אוּלַי יֵשׁ קְצַת סְפִּירְט?

– הֵא לְךָ – אָמַר קַרְל וּמָזַג לוֹ אֶת שְׁאֵרִית הַסְּפִּירְט, – אַךְ הִזָּהֵר–נָא, חָבֵר… אָסוּר לָנוּ לְהִשְׁתַּכֵּר.

– אֲשֶׁר לִי – עָנָה טִישָׁה – לוּ אַף רָצִיתִי לְהִשְׁתַּכֵּר, כִּי אָז גַּם אָז לֹא הָיִיתִי מִשְׁתַּכֵּר. הַמַּשְׁקָאוֹת אֵינָם מַשְׁפִּיעִים עָלַי!

– כֵּן, דִּבַּרְנוּ קֹדֶם לָכֵן בְּעִנְיַן לַדְקוֹ… לָחַשׁ לוֹ דְּרַגוֹז', כְּדֵי לְהַחֲזִירוֹ לְמַסְלוּל הַשִּׂיחָה.

– לַדְקוֹ? – חָזַר טִישָׁה עַל דְּבָרָיו, כִּי שָׁכַח כְּבָר בַּמֶּה הַמְּדֻבָּר.

– כֵּן… לָמָּה זֶה אָסוּר לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ?

טִישָה הִצְטַחֵק מַעֲשֶׂה שִׁכּוֹר.

– מִשּׁוּם שֶׁלַּדְקוֹ, מַשְׁמַע סְטְרִיגָה, זֶהוּ.

– סְטְרִיגָה? – חָזַר דְּרַגוֹז' בִּתְמִיהָה, – לָמָּה זֶה דַוְקָא סְטְרִיגָה?

– כִּי זֶהוּ שְׁמוֹ… כְּשֵׁם שֶׁשִּׁמְךָ… מַה שִּׁמְךָ?

– רֵינוֹלְד.

– כֵּן, כְּשֵׁם שֶׁשִּׁמְךָ רֵינוֹלְד…וְּשמוֹ סְטְרִיגָה… בָּרוּר הַדָּבָר.

– אֲבָל בִּגְרַן… לְחָצוֹ דְּרַגוֹז'.

– כֵּן! – שִׁסְעוֹ טִישָׁה – בִּגְרַן הָיָה שְׁמוֹ לַדְקוֹ וְכָאן, בְּרוֹשְׁצ’וּק, שְׁמוֹ סְטְרִיגָה. וְהוּא קָרַץ בְּעֵינוֹ.

– וְכָךְ אֵפוֹא אֵין יוֹדְעִים, אֵין שׁוֹמְעִים וְאֵין רוֹאִים אוֹתוֹ – בַּנְתָּ?

כִּי הַשּׁוֹדֵד מִסְתַּתֵּר תַּחַת שֵׁם זָר, זֶה לֹא הִפְלִיאוֹ, אֶת הַבַּלָּשׁ, אַךְ לָמָּה בָּחַר דַּוְקָא בַּשֵּׁם לַדְקוֹ, כְּשֵׁם שֶׁמָּצַא בַּתְּמוּנָה שֶׁבַּסִּירָה.

– אַךְ הֲלֹא חַי וְקַיָּם וַדַּאי אִישׁ אֶחָד בְּשֵׁם לַדְקוֹ – קָרָא דְּרַגוֹז' בְּאִי־סַבְלָנוּת.

– לֹא רַק שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם, כִּי אִם הוּא גַם נָבָל גָּדוֹל.

– מִי, לַדְקוֹ זֶה?

– כֵּן, בֶּן בְּלִיַּעַל – אָמַר טִישָׁה בְּתֹקֶף.

– מַה פִּשְׁעוֹ וּמַה חַטָּאתוֹ?

– בִּי לֹא פָּשַׁע וְלֹא עָשָׂה לִי כָּל עָוֶל… אַךְ לִסְטְרִיגָה.

– מָה עָוֶל עָשָׂה לִסְטְרִיגָה?

– חָטַף מִתַּחַת לְאַפּוֹ מַמָּשׁ, אֶת נַטַשָׁה, אִשָּׁה יְפֵה־פִיָּה.

נַטַשָׁה! הַשֵּׁם שֶׁבַּתְּמוּנָה! דְּרַגוֹז' הִרְגִּישׁ, כִּי עָלָה עַל דֶּרֶךְ הֶמֶּלֶךְ וְהוּא הִקְשִׁיב לְדִבְרֵי טִישָׁה.

– מֵאָז – הִמְשִׁיךְ טִישָׁה – פָּסְקָה יְדִידוּתָם, בַּנְתָּ? לָכֵן לָקַח סְטְרִיגָה אֶת שְׁמוֹ. סְטְרִיגָה הוּא בֶּן–חַיִל.

– אַךְ בְּכָל זֹאת עוֹד לֹא בָּרוּר לִי, לָמָּה זֶה אָסוּר לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַשֵּׁם לַדְקוֹ – אָמַר דְּרַגוֹז'.

– כִּי הַמִּשְׁטָרָה מְחַפֶּשֶׂת אוֹתוֹ כָּאן – הִסְבִּיר טִישָׁה. – בִּגְרַן אוֹ אֵי–שָׁם יוֹדְעִים מִיהוּ… אַךְ כָּאן הַשֵּׁם לַדְקוֹ הוּא שְׁמוֹ שֶׁל נַוָּט־דַּיָּג מְפֻרְסָם, שֶׁמָּרַד בַּמֶּמְשָׁלָה. מִתְמָרֵד הוּא הַהֶדְיוֹט… וְהָרְחוֹבוֹת מְלֵאִים חַיָּלִים טוּרְקִים!

– מַה קָּרָה לוֹ לְמוֹרֵד זֶה?

טִישָׁה מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

– נֶעֱלַם – עָנָה. – סְטְרִיגָה אוֹמֵר כִּי מֵת.

– מֵת?

– וּבְוַּדַאי זֶה אֱמֶת, כִּי אִשְׁתּוֹ נִמְצֵאת בִּידֵי סְטְרִיגָה.

– אִשְׁתּוֹ?

– נַטַשָׁה הַיָּפָה… כְּלוֹמַר – הָאִשָּׁה… הִיא אֻמְלָלָה, הַיּוֹנָה! אַךְ סְטְרִיגָה מַחְזִיק אוֹתָהּ, הַחְזֵק הֵיטֵב, בִּסְפִינָתוֹ.

סוֹף כָּל סוֹף הִשִּׂיג דְּרַגוֹז' אֶת מַטְרָתוֹ. הָעִנְיָן בָּרוּר עַתָּה וְשָׁקוּף. חֲבֵרוֹ לַסִּירָה אֵינוֹ שׁוֹדֵד, כִּי אִם פַּטְרִיּוֹט גּוֹלֶה. מָה רַב צַעֲרוֹ בְּמָצְאוֹ אֶת קִנּוֹ־בֵּיתוֹ רֵיק וּמְשוּמָם! עָלָיו לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ… וַאֲשֶׁר לַכְּנוּפְיָה, הֲרֵי הַדָּבָר בָּרוּר, יִתְפְּסוּהָ בְּנָקֵל.

– חָם כָּאן! – נֶאְנַח דְּרַגוֹז' וְהִתְחַפֵּשׂ כְּשִכּוֹר.

– חָם מְאֹד – הִסְכִּים טִישָׁה.

– זוֹהִי הַשְׁפָּעַת הַסְּפִּירְט וְהַלִּיקֶר – מִלְמֵּל קַרְל.

טִישָׁה הִכָּה בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן.

– יֵשׁ לְךָ רֹאשׁ חָלוּשׁ – לִגְלֵג לוֹ טִישָׁה – אֲנִי… כְּפִי שֶׁעֵינֶיךָ רוֹאוֹת… הָיִיתִי מוּכָן לְהַתְחִיל לִשְׁתוֹת מִ“בְּרֵאשִׁית”.

– אֵינֶנִי יָכוֹל לְהִתְחָרוֹת בְּךָ – הוֹדָה דְּרַגוֹז'.

– רֹאשׁ חָלוּשׁ! – לָעַג טִישָׁה – אַגָּב, אִם חָם לְךָ נֵצֵא מִכָּאן.

לְאַחַר שֶׁדְּרַגוֹז' שִׁלֵּם לְבַעַל הַמִּסְבָּאָה יָצְאוּ הַחוּצָה. אַךְ יָצָא טִישָׁה לַאֲוִיר הַצָּח, הוּרַע מַצָּבוֹ. דְּרַגוֹז' נִבְהַל, שֶׁמָּא הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה בַיַּיִן.

– אֱמֹר–נָא לִי – הִצְבִּיעַ לְמַטָּה – לַדְקוֹ זֶה…

– אֵיזֶה לַדְקוֹ?

– הַנַּוָּט. הֲדָר שָׁם?

– לֹא.

קַרְל דְרַגוֹז' הִצְבִּיעַ כְּלַפֵּי הָעִיר.

– שָׁם?

– גַּם לֹא שָׁם.

– מַשְׁמַע שָׁם? – שָׂאַל דְּרַגוֹז' בְּהַצְבִּיעוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה.

– כֵּן – עָנָה טִישָׁה בְּגִמְגּוּם.

הַבַּלָּשׁ מָשַׁךְ אֶת חֲבֵרוֹ. טִישָׁה שֶׁהִתְנוֹדֵד כְּשִׁכּוֹר נִשְׁמַע לוֹ וְהָלַךְ אִתּוֹ. פֶּתַע נֶעֱצַר וְהִתְעוֹדֵד.

– מָה אָמַר סְטְרִיגָה, כִּי לַדְקוֹ מֵת. – אָמַר טִישָׁה.

– לָמָּה תִּשְׁאַל זֹאת? – שְׁאֵלוֹ דְּרַגוֹז'.

– הוּא לֹא מֵת, כִּי מִישֶׁהוּ נִמְצָא עַתָּה בְּבֵיתוֹ.

וְטִישָׁה הִצְבִּיעַ עַל הַבַּיִת, שֶׁמִבַּעַד הַתְּרִיסִים הִפְצִיעוּ קַוֵּי אוֹר.

דְּרַגוֹז' הִתְקָרֵב חִישׁ לַחַלּוֹן. טִישָׁה וְהוּא הֵצִיצוּ דֶּרֶךְ הַסְּדָקִים.

הֵם רָאוּ בַּיִת לֹא גָּדוֹל, מְרֹהָט. אִי־הַסֵּדֶר שֶׁשָּׂרַר שָׁם הֵעִיד עַל מַחֲזֶה עָגוּם שֶׁהִתְחוֹלֵל שָׁם. וְשִׁכְבַת הָאָבָק הֶעָבֶה שֶׁרָבְצָה עַל הָרָהִיטִים, הֵעִידָה אַף הִיא, כִּי מַחֲזֶה זֶה הִתְחוֹלֵל מִזְּמַן. בְּאֶמְצַע הַחֵדֶר עָמַד שֻׁלְחָן, שֶׁלְּיָדוֹ יָשַׁב אִישׁ שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת. אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁנִּתְקְעוּ בִּשְׂעָרוֹ, סִפְּרוּ עַל כְּאֵב עָצוּם. מֵעֵינָיו נִתְגַּלְגְּלוּ אֶגְלֵי דִּמְעָה.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִכִּיר בּוֹ, כְּפִי שֶׁשִּׁעֵר תְּחִלָּה, אֶת חֲבֵרוֹ לַסִּירָה. אַךְ לֹא רַק הוּא הִכִּירוֹ.

– זֶהוּ זֶה – מִרְמֵר טִישָׁה, תּוֹךְ שִׁכְּרוּת.

– הוּא?

– לַדְקוֹ?

טִישָׁה הֶעֱבִיר אֶת יָדוֹ עַל פָּנָיו וְאָמַר:

– הוּא לֹא מֵת, בֶּן הַבְּלִיַּעַל, אַךְ אֵין דָּבָר… הַטּוּרְקִים, יָבוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן וִישַׁלְמוּ לוֹ כִּגְמוּלוֹ… הָהּ, מַה יִשְׂמַח אָז סְטְרִיגָה! אַל תֵּלֵך מִכָּאן, חָבֵר, – אָמַר לִדְרַגוֹז' – אִם יִרְצֶה לָצֵאת מִכָּאן עֲצֹר נָא אוֹתוֹ… בִּשְׁעַת הַדְּחָק קְרָא לְעֶזְרָה… אֲנִי אֵלֵךְ לַמִּשְׁטָרָה.

וְטִישָׁה הִתְרַחֵק מִיָּד. הוּא אָמְנָם הִתְנוֹדֵד קְצָת עַל רַגְלָיו. אַךְ הַהִתְרַגְּזוּת וְהַהִתְרַגְּשׁוּת הֶחֱזִירוּ לוֹ אֶת שִׁוְיוֹן מִשְׁקָלוֹ.

הַבַּלָּשׁ נִשְׁאַר יְחִידִי, הוּא נִכְנַס לְבַדּוֹ הַבַּיְתָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ לֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ. קַרְל דְּרַגוֹז' הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ.

הָאֻמְלָל הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, אַךְ הוּא לֹא הִכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ, מַחְשְׁבוֹתָיו הִתְרוֹצְצוּ אֵי־שָׁם.

הַבַּלּש הִפְלִיט רַק אֶת הַמִּלָּה:

– נַטַשָׁה!…

סֶרְגֵי לַדְקוֹ נִתַּר מִיַּד מִמְּקוֹמוֹ. עֵינָיו הַקּוֹדְחוֹת נִתְלוּ בְּסִמַּן שְׁאֵלָה בִּפְנֵי דְרַגוֹז'.

– בּוֹא אִתִּי! – אָמַר הַבַּלָּשׁ – הָבָה נְמַהֵר.

 

פֶּרֶק שִׁבְעָה–עָשָׂר: הָרְדִיפָה    🔗

הַסִּירָה נִשְּׂאָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. סֶרְגֵי לַדְקוֹ, שֶׁהָיָה בְּמַצָּב שֶׁל הִתְרַגְּשׁות קְדַחְתָּנִית, חָתַר בְּכֹחוֹת אַל־אֱנוֹשׁ. הוּא לֹא הִתְחַשֵּׁב בְּטֶבַע הַגּוּף וְלֹא חָשַׁב כְּלָל עַל מְנוּחַת הַגּוּף. מִשֶּׁהָיָה צוֹנֵחַ, תְּשׁוּשׁ כֹּחוֹת וְעָיֵף, עַל מִשְׁכָּבוֹ וְנִרְדָּם כְּמֵת – הֲרֵי הָיָה אַחַר כָּךְ נִתָּק בְּבַת אַחַת מִמִּשְׁכָּבוֹ, כְּאִלּוּ הֵעִירָהוּ שָׁעוֹן מְעוֹרֵר, וְכַעֲבֹר שְׁתֵּי שָׁעוֹת שֵׁנָה הָיָה חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ הַקָּשָׁה, לַחֲתִירָה בַּמְּשׁוּטִים.

קַרְל דְּרַגוֹז', עֵד הָרְדִיפָה הַזֹּאת, נִדְהַם לְמַרְאֵה כֹּחוֹ הָרַב שֶׁל הָאָדָם בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. לַדְקוֹ שָׁאַב אֶת כֹּחוֹתָיו הַכַּבִּירִים מִיֵאוּשׁוֹ הַמַּר וּמִצַּעֲרוֹ הָרַב.

כְּדֵי לֹא לְהַפְרִיעַ אֶת הַנַּוָּט הָאֻמְלָל, שָׁתַק קַרְל דְּרַגוֹז' וְלֹא הִרְבָּה שִׂיחָה. כָּל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לְסַפֵּר וּלְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ כְּבָר סִפֵּר וְשׂוֹחַח בְּרוֹשְׁצ’וּק. רֵאשִׁית הוֹדָה קַרְל דְּרַגוֹז' וְסִפֵּר לוֹ מִיהוּ וַּמהוּ. אַחַר כָּךְ סִפֵּר לוֹ בִּקְצָרָה תַּכְלִית נְסִיעָתוֹ וּרְדִיפָתוֹ אַחֲרֵי הַכְּנוּפְיָה, שֶׁמַּנְהִיגָהּ הָיָה, כְּדִבְרֵי הָעָם, אֶחָד לַדְקוֹ מֵרוֹשְׁצ’וּק.

סִפּוּר זֶה שָׁמַע סֶרְגֵי לַדְקוֹ תּוֹךְ פִּזּוּר נֶפֶשׁ וּבְאִי־סַבְלָנוּת. מַהֵם כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלּוּ לְעֻמַּת נַטַשָׁה, נֶחָמָתוֹ הַיְחִידָה בַּחַיִּים?

רַק אָז כַּאֲשֶׁר קַרְל דְּרַגוֹז' הִזְכִּיר אִשָּׁה צְעִירָה, זָקַף אֶת אָזְנָיו. בְּרֶטֶט לֵבָב שָׁמַע אֵיךְ הוֹצִיא דְּרַגוֹז' מִפִּי טִישָׁה אֶת כָּל הָאֱמֶת, וְכִי נַטַשָׁה נִמְצֵאת כִּשְׁבוּיָה בַּסְּפִינָה, בִּידֵי מַנְהִיג הַכְּנוּפְיָה שֶׁשְׁמוֹ סְטְרִיגָה וְלֹא לַדְקוֹ.

לְמִשְׁמַע הַשֵּׁם הַזֶּה, סְטְרִיגָה, פָּרַץ לַדְקוֹ בְּזַעֲקַת אֵימָה.

– סְטְרִיגָה! – קָרָא וְיָדוֹ שֶׁהֶחֱזִיקָה בַּמָּשׁוֹט רַעֲדָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

שׁוּב לֹא שָׁאַל שְׁאֵלוֹת. מֵעַתָּה וָהָלְאָה הוֹסִיף לַחְתֹּר כָּל הַזְּמָן וְלֹא נָח כִּמְעַט אַף רֶגַע. אֶת הַסְּפִינָה שֶׁבָּהּ כְּלוּאָה נַטַשָׁה, יַכִּיר אַף בֵּין אֶלֶף סְפִינוֹת.

אֵיךְ? זֹאת לֹא יָדַע. אַךְ הוּא יַכִּירָהּ. עַתָּה הֵבִין כָּבר מַדּוּעַ מֻכָּר הָיָה לוֹ צְלִיל קוֹלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר שֶׁהִגִּישׁ לוֹ אֶת הָאֹכֶל בַּסְּפִינָה. הַשּׁוֹמֵר הָיָה – טִישָׁה. כֵּן בָּרוּר לוֹ עַתָּה, כִּי הַצְּלִילִים הָעֲמוּמִים שֶׁנִּשְּׂאוּ אָז לְאָזְנָיו – הָיוּ קוֹלוֹת נַטַשָׁה וּסְטְרִיגָה. וְהַצְּעָקָה לְעֶזְרָה שֶׁשָּׁמַע בַּלַּיְלָה – צַעֲקַת נַטַשָׁה הָיְתָה. לוּ נַעֲנָה אָז לִצְעָקָה זוֹ, כִּי אָז הָיָה מוֹנֵעַ מִמֶּנָּהּ וּמִמֶּנּוּ הַרְבֵּה צַעַר וִיסוּרִים.

קַרְל דְּרַגוֹז' הָיָה מָסוּר מְאֹד לְעִנְיָנוֹ שֶׁל סֶרְגֵי לַדְקוֹ, אַךְ הוּא לֹא הִנִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ גַּם מִמַּטְּרָתוֹ שֶׁלּוֹ. הוּא שִׁסַּע אֶת הַדּוּמִיָּה וּפָנָה לְסֶרְגֵי לַדְקוֹ בִּשְׁאֵלָה:

– הַאִם בְּכֹחָהּ שֶׁל הַסְּפִינָה לְהַגִּיעַ עַד לַיָּם?

– כֵּן, אָמְנָם אֵין זֶה מַעֲשֶׂה יוֹם יוֹם.

– אֵיךְ הֵם פּוֹרְקִים אֶת מַשָּׂאָם?

– הֵם עוֹגְנִים סָמוּךְ לַמִּפְרָץ, מְקוֹם שָׁם מְצוּיוֹת סְפִינֹות קִיטוֹר.

– דּוֹמַנִי, כִּי מְצוּיִים מִפְרָצִים אֲחָדִים?

– כֵּן שְׁנֵי מִפְרָצִים: אֶחָד – בַּצָּפוֹן וְהַשֵּׁנִי – בַּדָּרוֹם. הַמִּפְרָץ הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הוּא – הַדְּרוֹמִי.

– כְּלוּם אִי־הַיְדִיעָה לְאֵיזֶה מִפְרָץ יָשׁוּטוּ לֹא יַכְבִּיד עַל תַּפְקִידֵנוּ?

– לֹא – עָנָה הַנַּוָּט, – אֲנָשִׁים מִסְתַּתְּרִים, כְּאַנְשֵׁי הַכְּנוּפְיָה, לֹא יָשׁוּטוּ דָּרוֹמָה, אָנוּ נָשׁוּט בְּעִקְבוֹתֵיהֶם צָפוֹנָה.

תְּשׁוּבָה זוֹ לֹא הִשְׂבִּיעָה אֶת רְצוֹן קַרְל דְּרַגוֹז‘. אִישׁ לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲרֹב שֶׁהַכְּנוּפְיָה תָשׁוּט דַּוְקָא צָפוֹנָה. אַךְ אֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה; שֶׁהֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר, בָּהּ בַּשָּׁעָה, לְהִמָּצֵא בְּכָל הַדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת לַיָּם הַשָּׁחוֹר. סֶרְגֵי לַדְקוֹ הֵבִין לַחֲשָׁשו זֶה שֶׁל דְּרַגוֹז’, וְאָמַר:

– אַגַּב, בַּצָּפוֹן יֵשׁ כְּעֵין מִפְרָץ וּסְפִינָה יְכוֹלָה שָׁם לַעֲגֹן וּלְהַעֲבִיר אֶת הַסְּחוֹרָה. לֹא כֵן בַּדָּרוֹם, שָׁם עָלֶיהָ לַעֲגֹן בַּנָּמֵל מַמָּשׁ, לְעֵין הַמִּשְׁטָרָה. וַאֲשֶׁר לְמֵצַר־הַיָּם גֵּיאוֹרְג הַקָּדוֹשׁ, הַפּוֹנֶה דָּרוֹמָה, הֲרֵי אֵינוֹ נוֹחַ וְטוֹב לְשֵׁיט סְפִינוֹת, אִם כִּי הוּא רָחָב לְמַדַּי. אֵין לָנוּ אֵפוֹא לַחֲשׁשׁ לְטָעוּת.

לְבַסּוֹף, בְּ־14 לְאוֹקְטוֹבֶּר, הַיּוֹם הָרְבִיעִי לְצֵאתָם מֵרוֹשְׁצ’וּק, הִגִּיעָה הַסִּירָה לַדֶּלְתָּה שֶׁל הַדּוּנַאי. הִיא שָׁטָה הַיְשֵׁר לַצָּפוֹן. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר עָמְדוּ לָשׁוּט לַיָּם הַשָּׁחוֹר.

אֶת סְפִינַת סְטְרִיגָה טֶרֶם רָאוּ. אַף לֹא הָיוּ סִכּוּיִים לִרְאוֹתָה. לְכָל מְלֹא הָעַיִן לֹא נִרְאוּ אָז עַל פְּנֵי הַדּוּנַאי שׁוּם מִפְרָשׂ, שׁוּם תֹּרֶן וְשׁוּם עָשָׁן. קַרְל דְּרַגוֹז' הִתְעֲנָה מַמָּשׁ מִדְּאָגָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה שָׁקֵט בְּרוּחוֹ. כָּפוּף עַל מְשׁוֹטוֹ, חָתַר בְעַקְשָׁנוּת לְמַטְרָתוֹ.

בּוֹ בַּיּוֹם, בְּשָׁעָה חָמֵשׁ אַחֲרֵי הַצֳּהָרַיִם, נִגְלְתָה לְעֵינֵיהֶם סְפִינָה, בְּמֶרְחָק שֶל שְׁנֵים־עָשָׂר קִילוֹמֶטְרִים מִמִּבְצַר קִילְיָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ עָצַר אֶת הַסִּירָה וְהֵצִיץ בְּמִשְׁקֶפֶת לְכִוּוּן הַסְּפִינָה.

– זֶהוּ זֶה – אָמַר בְּקוֹל חָנוּק וְסִלֵּק אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת.

– הַמְשֻׁכְנַע אַתָּה בְּכָךְ?

– כֵּן – עָנָה לַדְקוֹ. – הִכַּרְתִּי אֶת יַעֲקֹב אָגוּל, הַנַּוָּט הַזָּרִיז מֵרוֹשְׁצ’וּק הַמּוֹלִיךְ אֶת הַסְּפִינָה בְּיָד נֶאֱמָנָה וּמְאֻמֶּנֶת.

– וּבְכֵן מַה נֲעֶׂשה עַתָּה? – שָׁאַל קַרְל דְּרַגוֹז'.

סֶרְגֵי לֹא עָנָה דָבָר. הוּא הִשְׁתַּקֵּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו.

הַבַּלָּשׁ הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר:

– עָלֵינוּ לָשׁוּב לְקִילְיָה, וּבִשְׁעַת הַדְּחַק לְאִיסְמָאִיל, שָׁם נַשִּׂיג אֶת הָעֶזְרָה הַדְּרוּשָׁה.

הַנַּוָּט לַדְקוֹ נִעֲנַע רֹאשׁוֹ, לְאוֹת שְׁלִילָה.

– לָשׁוּב לְאִיסְמָאִיל נֶגֶד הַזֶּרֶם, וְאַף לְקִילְיָה, הֲרֵי זֶה הָיָה גּוֹזֵל זְמָן רַב, הַסְּפִינָה תִּתְקַדֵּם בֵּינָתַיִם וְשׁוּב לֹא נִמְצָא אוֹתָהּ. לֹא, מוּטָב לָנוּ לְהִתְעַכֵּב כָּאן וּלְחַכּוֹת עַד הַלַּיְלָה.

בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב הֶחֱשִׁיךְ לְגַמְרֵי. סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִתְקָרֵב בְּסִירָתוֹ אֶל הַסְּפִינָה כִּמְטַחֲוֵי מָאתַיִם מֶטְרִים. כָּאן עָגַן וּבְלִי דַּבֵּר דָבָר פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְזִנֵּק הַמַּיְמָה.

קַרְל דְּרַגוֹז' תָּמַהּ לַמַּרְאֶה.

הַנַּוָּט שָׁט יָשָׁר אֶל הַסְּפִינָה. לְאַחַר שֶׁעָבַר מִמֶּנָּהּ וָהַלְאָה חָזַר וְשָׁט נֶגֶד הַזֶּרֶם, אֶל הַהֶגֶה. לַדְקוֹ הִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ אֶל הַסְּפִינָה, אֶל תָּא הַהֶגֶה.

בַּסְּפִינָה שָׂרְרָה דְּמָמָה רַבָּה. שׁוּם צְלִיל, שׁוּם רַעַשׁ לֹא נָשָׂא מֵהַתָּאִים, שֶׁבָּהֶם וַדַּאי הִסְתַּתֵּר סְטְרִיגָה. עַל הַסִּפּוּן שָׁכְבוּ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וְשׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בְּנַחַת. הַנַּוָט יַעֲקֹב אָגוּל יָשַׁב לְבַדּוֹ לְיַד הַהֶגֶה וְשׁוֹרֵר לוֹ בִּדְמִי הַלַּיְלָה שִׁיר יָם יָדוּעַ.

פֶּתַע פָּסְקָה הַשִּׁירָה. שְׁתֵּי יְדֵי בַּרְזֶל חָבְקוּ אֶת צַוַּאר הַזַּמָר. מִשֶּׁאָבְדָה הַכָּרָתוֹ תְּפָסוֹ לַדְקוֹ בַּחֲגוֹרָתוֹ, גְּרָרוֹ מִשָּׁם וְיָרַד אִתּוֹ בְּדוּמִיַּת הַלַּיְלָה הַיָּמָּה.

שׁוּם אִישׁ בַּסְּפִינָה לֹא רָאָה וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בַּדָּבָר. אִיבַן סְטְרִיגָה לֹא יָצָא מִתָּאוֹ. חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הוֹסִיפוּ לְשׂוֹחֵחַ בֵּינֵיהֶם בְּנַחַת.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ חָזַר אֶל הַסִּירָה. הַחֲזָרָה הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד. לֹא רַק שֶׁהָיָה עָלָיו לִשְׂחוֹת בְּמַעֲלֶה הַזֶּרֶם, כִּי אִם גַּם הֶכְרַח לְהַחֲזִיק אֶת גּוּפוֹ הַמִּתְעַלֵּף שֶׁל יַעֲקֹב אָגוּל. הַמַּיִם לֹא עוֹרְרוּהוּ לִתְחִיָּה, הוּא הָיָה בְּלִי הַכָּרָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ כְּבָר חָשַׁש לְגוֹרָלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָגוּל. לְאַחַר מַאֲמָצִים רַבִּים הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְסִירָתוֹ.

– הוֹשַׁע־נָא, אֲדוֹנִי הַצַּיָּד! – קָרָא – אֲנִי נוֹשֵׂא שָׁבוּי מִצֶּוֶת הַסְּפִינָה.

בְּעֶזְרַת הַבַּלָּשׁ הֹעֲלָה יַעֲקֹב אָגוּל וְהֻשְׁכַּב בַּסִּירָה.

– הֲמֵת הָאִישׁ? – שָׁאַל לַדְקוֹ.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִתְכּוֹפֵף מֵעַל גּוּפוֹ שֶׁל הַשָׁבוּי.

– לֹא – אָמַר, – הוּא נוֹשֵׁם.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ נֶאֱנַח אַנְחַת רְוָחָה. הוּא שׁוּב אָחַז בַּמָּשׁוֹט וְשָׁט נֶגֶד הַזֶּרֶם.

– קָשְרֵהוּ־נָא יָפֶה, אִם אֵין בִּרְצוֹנְךָ שֶׁיִּבְרַח, לִכְשֶׁאַשְׁאִירְכֶם עַל הַחוֹף.

– הֲיִתָּכֵן? הַאִם נִפָּרֵד? – שָׁאַל קַרְל דְּרַגוֹז'.

– כֵּן – עָנָה לַדְקוֹ, – כְּשֶׁתֵּרֵד לַחוֹף אָשׁוּב לַסִּירָה וּמָחָר אֶשְׁתַּדֵּל לַחֲדֹר אֶל הַסְּפִינָה פְּנִימָה.

– בַּיּוֹם?

– כֵּן, בַּיּוֹם. תִּכַּנְתִּי תָכְנִית יָפָה. אַל תִּדְאַג לִי. בֵּינָתַיִם אֵינָה נִשְׁקֶפֶת לִי כָּל סַכָּנָה. יִתָּכֵן שֶׁאַחַר כָּךְ, לִכְשֶׁנִּתְקָרֵב לַיָּם הַשָּׁחוֹר, עָלוּל מַשֶּׁהוּ לְהִתְרַחֵשׁ שָׁם. אָז אֶזְדַּקֵּק לְעֶזְרָתְךָ.

– לְעֶזְרָתִי, מַהִי הָעֶזְרָה?

– לְהַזְעִיק עֶזְרָה…

– אֶשְׁתַּדֵּל, אַל תִּדְאַג – הִבְטִיחָהוּ דְרַגוֹז'.

– אֵינִי מֵטִיל כָּל סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי תָּבוֹא לְעֶזְרָתִי, אַךְ יִתָּכֵן כִּי יִקְשֶׁה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹתָהּ. זכוֹר וְשָׁמוֹר, כִּי הַסְפִינָה תַּפְלִיג מָחָר בַּצָּהֳרַיִם וְהִיא תַּגִּיעַ – אִם לֹא יִהְיוּ מִכְשׁוֹלִים עַל דַּרְכָּהּ – לַיָּם הַשָּׁחוֹר בְּשָׁעָה אַרְבַּע בְּעֵרֶךְ. שָׁעוֹת אֵלֶּה הֵן הַשָׁעוֹת הַגּוֹרָלִיּוֹת. הִשְׁתַּדֵּל אֵפוֹא לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר בְּשָׁעוֹת אֵלּוּ…

– לָמָּה זֶה לֹא תִּשָּׁאֵר אִתִּי כָּאן, יַחַד? – שָׁאַל קַרְל דְּרַגוֹז' בִּדְאָגָה אֶת חֲבֵרוֹ.

– אִם אֶשָׁאֵר אִתְּךָ כָּאן, עָלוּל סְטְרִיגָה בֵּינָתַיִם לִבְרֹחַ. אֵינִי רוֹצֶה שֶׁיַּגִּיעַ אֶל הַיָּם. אָמְנָם הוּא לֹא יַגִּיעַ לַיָּם אַף אִם עֶזְרָתְךָ תְּאַחֵר בְּמִקְרֶה לָבוֹא, אַךְ אָז יִתָּכֵן, כִּי אֵרָצַח…

קַרְל דְּרַגוֹז' הֵבִין, כִּי לַדְקוֹ לֹא יְוַתֵּר עַל תָּכְנִיתוֹ וְשׁוּב לֹא הִפְצִיר בּוֹ. אֶת הַסִּירָה הֵבִיאוּ אֶל הַחוֹף וְאֶת יַעֲקֹב אָגוּל, חֲסַר הַהַכָּרָה, הִנִּיחוּ עַל הָאָרֶץ, עַל שְׂפַת הַנָּהָר.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ חָזַר מִיָּד אֶל הַסִּירָה וּמִיָּד נֶעְלַם אִתָּהּ בַּחֲשֵׁכָה.

 

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר: נַוָּט הַדּוּנַאי    🔗

קַרְל דְּרַגוֹז' שֶׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ, הִרְהֵר מַה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עַתָּה. מַצַּבוֹ הָיָה קָשֶׁה. עַל גְּבוּל בֶּסָרַבְּיָה, בַּלַּיְלָה, בְּלִי חֶבְרַת אֲנָשִׁים, פְּרָט לַשָּׁבוּי שֶׁמֵּחוֹבָתוֹ לִשְׁמֹר עָלָיו. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת. אַךְ מִיָּד הֵבִין, כִּי שׁוּם אִישׁ לֹא יָחִישׁ עֶזְרָה לַשָּׁבוּי, אִם הוּא, קַרְל דְּרַגוֹז‘, לֹא יָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. הַזְּמָן קָצָר וְהַצָּלַת סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיְתָה תְלוּיָה בְּשָׁעָה, בְּרֶגַע וְלָכֵן לֹא הִסֵּס דְּרַגוֹז’ וְהִשְׁאִיר זְמַנִּית אֶת יַעֲקֹב הַמִּתְעַלֵּף הַכָּבוּל וּמִהֵר הָהָרָה בְּרֶגֶל לְהַזְעִיק עֶזְרָה לַחֲסַר־הַהַכָּרָה.

הוּא הָלַךּ כְּמַחֲצִית הַשָׁעָה דֶּרֶךְ מָקוֹם שׁוֹמֵם. לְבַסּוֹף רָאָה בַּיִת, לְיַד הַנָּהָר מַמָּשׁ.

לֹא קַל הָיָה לְהִכָּנֵס אָז לַבַּיִת. בִּזְמַן מְהוּמוֹת וְּמבוּכוֹת אֵין כָּל חֵשֶׁק לַתּוֹשָׁבִים לְאָרֵחַ בְּבֵיתָם אוֹרַח זָר. לְמַרְבֶּה הָרָעָה לֹא יָכוֹל הָיָה דְרַגוֹז' לְהִדַּבֵּר עִם בַּעֲלֵי הַבַּיִת, כִּי הֵם דִּבְּרוּ בְּנִיב מְקוֹמִי שֶׁדְּרַגוֹז', אִם כִּי יָדַע שָׂפוֹת רַבּוֹת, לֹא הֱבִינוֹ כְּלָל. לְבַסּוֹף הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּבְלִיל שָׂפוֹת שֶׁל רוֹמַנִית, רוּסִית וְגֶרְמַנִית וְרִכֵּשׁ סוֹף סוֹף אֶת אֱמוּנָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַבַּיִת שֶׁהִכְנִיסוּהוּ, לְאַחַר מִבְחָן קָשֶׁה, לְבֵיתָם. הוּא עָמַד בַּמִּבְחָן, כִּי לְאַחַר שְׁעָתַיִם בְּעֵרֶךְ הוֹבִילָה אוֹתוֹ עֶגְלַת הָאִכָּר אֶל יַעֲקֹב אָגוּל.

הוּא מָצָא אוֹתוֹ עוֹד בְּמַצָּב שֶׁל עִלָּפוֹן. אַף בִּשַׁעת הַעֲבָרָתוֹ לָעֲגָלָה לֹא הֶרְאָה כָּל סִמָּנֵי חַיִּים. קַרְל דְּרַגוֹז' נָסַע יַחַד עִם אֲסִירוֹ יַעֲקֹב אָגוּל לְקִילְיָה.

קַרְל דְּרַגוֹז' הִשְׁאִיר אֶת אֲסִירוֹ הַמִּתְעוֹרֵר בְיָדַיִם אֱמוּנוֹת, וְהוּא עַצְמוֹ הֵחֵל לְטַפֵּל בְּעִנְיָן הַכְּנוּפְיָה וְקֹדֶם כֹּל טִפֵּל בְהַגָשַׁת עֶזְרָה לסֶרְגֵי לַדְקוֹ.

אַךְ הוא נִתְקַל בְּמִכְשׁוֹלִים קָשִׁים. שׁוּם סְפִינַת קִיטוֹר לֹא הִפְלִיגָה אָז מִקִּילְיָה. רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה סֵרֵב לִשְׁלֹחַ סְפִינַת מִשְׁטָרָה, כִּי חָשַׁשׁ לְתִסְבֹּכֶת מְדִינִית, בַּאֲשֶׁר קֶטַע זֶה שֶׁל הַנָּהָר הוּא קֶטַע בֵּין־לְאֻמִּי. רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה נָקַט אֵפוֹא בַּכְּלָל הַיָּדוּעַ: “שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׁה” – סִסְמַת כָל הַפְּקִידִים בָּעוֹלָם…

רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה יָעַץ לוֹ לְקַרְל דְּרַגוֹז' לַעֲבֹר לְסוּלִינָה וּמִשָּׁם לְהַפְלִיג לַחוֹף הַיְמָנִי. הוּא אַף הִמְלִיץ לְפָנָיו עַל עֶגְלוֹן אֶחָד שֶׁיְהֵא מוּכָן לְהַסִּיעוֹ.

עַד שֶׁהִצְלִיחַ קַרְל דְּרַגוֹז' לְעוֹרֵר אֶת הָעֶגְלוֹן מִשְּׁנָתוֹ, עַד שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְשַׁדְּלֵהוּ לְהַסִּיעוֹ לְסוּלִינָה – עָבַר זְמָן רַב. וְרַק בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה יָצְאוּ בַּעֲגָלָה רְתוּמָה לְסוּס קָטָן, קַל רַגְלַיִם, לְסוּלִינָה.

דִּבְרֵי רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה, כִּי הַנְּסִיעָה בַּדֶּלְתָּה הִיא נְסִיעָה קָשָה – הָיוּ נְכוֹנִים מְאֹד. הָעֲגָלָה נִגְרְרָה בְּקֹשִׁי רַב, בְּדֶּרֶךְ מְלֵאָה בֹּץ וּמַיִם, וְלוּלֵא נִסְיוֹן הָעֶגְלוֹן, כִּי אָז הָיוּ שׁוֹקְעִים בַּבֹּץ הָאֵין־סוֹפִי. הֵם נָסְעוּ לְאִטָּם, כִּי הַסּוּס זָקוּק הָיָה, כְּפַעַם בְּפַעַם, לִמְנוּחָה.

רַק בַּשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הִגִּיעַ קַרְל דְּרַגוֹז' לְסוּלִינָה, שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי הַזְּמָן שֶׁהוֹעִיד לוֹ סֶרְגֵי לַדְקוֹ. קַרְל דְּרַגוֹז' אַף לֹא הִסְפִּיק לִסְעֹד אֶת לִבּוֹ וְלָנוּחַ, וְהוּא מִהֵר מִיָּד לַשִׁלְטוֹנוֹת הַמְּקוֹמִיִּים.

כֵּוָן שֶׁהָעִיר סוּלִינָה שִׁמְּשָׁה סֶלַע מַחְלֹקֶת בֵּין טוּרְקִיָּה וְרוֹמַנְיָה, הִתְחַמְּקוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַמְּקוֹמִיִּים מִלְהוֹשִׁיט לוֹ עֶזְרָה בְּהִצְטַדְּקָם כִּי אֵין לָהֶם עַתָּה סְפִינָה פְּנוּיָה וְשֶׁעָלָיו לִפְנוֹת בְּעִנְיָן זֶה לְמַחְלְקַת הַמֶּכֶס.

אָמְנָם, סִירַת הַמֶּכֶס הָיְתָה כָּאן בְּעִתָּהּ, כִּי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת כְּנוּפְיַת הַשּׁוֹדְדִים כִּכְנוּפְיַת מַבְרִיחֵי סְחוֹרוֹת. אַךְ לַאֲסוֹנוֹ שֶׁל דְּרַגוֹז' לֹא הָיְתָה אָז הַסִּירָה בַּנָּמֵל. הִיא הִפְלִיגָה הַיָמָּה. קַרְל דְּרַגוֹז' נֶאֱלַץ אֵפוֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסִירַת דַּיָּגִים. מְיֹאָשׁ עַל כִּי הַמַּזָּל לֹא הֵאִיר לוֹ פָּנִים, עָלָה עַל סירַת דַּיִג וְהִפְלִיג לְחַפֵּשׂ אֶת הַסְּפִינָה. הָיוּ לוֹ עוֹד שְׁתֵּי שָׁעוֹת וַחֲצִי הַשָּׁעָה עַד הַזְּמַן, שֶׁהוֹעִיד לוֹ סֶרְגֵי לַדְקוֹ.

בְּעוֹד קַרְל דְּרַגוֹז' לוֹחֵם בְּמִכְשׁוֹלִים, הָיָה סֶרְגֵי לַדְקוֹ עָסוּק בְּבִצּוּעַ תָּכְנִיתוֹ.

כָּל הַבֹּקֶר הִסְתַּתֵּר בִּקְנֵי הַסּוּף שֶׁבַּחוֹף וְהִסְתַּכֵּל אִם אֵין הַסְּפִינָה מַפְלִיגָה. ִמִשֶּׁנּוֹכַח כִּי אֵינֶנָּה מִתְרַחֶקֶת, שָׂמַח מֹאד שֶׁכָּל נְבוּאוֹתָיו נִתְאַמְּתוּ.

לְשֵׁם כָּךְ הֲרֵי לָקַח בַּשְּׁבִי אֶת יַעֲקֹב אָגוּל, כִּי יָדַע שֶׁבִּלְעָדָיו לֹא יוּכַל סְטְרִיגָה לְהַפְלִיג. רַק נַוָּט מֻמְחֶה מְסֻגָּל הָיָה לְהוֹלִיךְ אֶת הַסְּפִינָה בֵּין חַתְחַתֵּי הַדֶרֶךְ.

אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁהַשּׁוֹדְדִים לֹא יָבִינוּ לְסִבַּת הֵעָלְמוֹ שֶׁל נַוָּטָם וְהֵם יִשְׂמְחוּ לְקַבֵּל בִּמְקוֹמוֹ כָּל נַוָּט שֶׁהוּא. אַךְ בִּסְבִיבָה זוֹ אֵין נַוָּטִים.

וְלַדְקוֹ הִפְלִיג בְּסִירָתוֹ בְּאַחַת־עְׂשֵרה בַּלַּיְלָה וְהִתְקָרֵב לַסְּפִינָה.

– הָהּ, הָהּ אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה! – קָרָא לַדְקוֹ.

– הָהּ, הָהּ! – נִשְׁמַע קוֹל תְּשׁוּבָה.

עַל הַסְּפִינָה נִרְאָה אִיבַן סְטְרִיגָה.

אֵין לְשַעֵר אֶת כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ שֶל סֶרְגֵי לַדְקוֹ, מִשֶּׁרָאָה אֶת סְטְרִיגָה, גּוֹזֵל אָשְׁרוֹ, בֶּן הַבְּלִיַּעַל, שֶׁהֶחֱזִיק כִּשְׁבוּיַת חֶרֶב, בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים, אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶת נַטַשָׁה!

אַךְ הוּא הִבְלִיג עַל זַעְמוֹ וְדִכֵּא בְּקִרְבּוֹ אֶת כַּעְסוֹ. הוּא פָּנָה בִּשְׁאֵלָה לִסְטְרִיגָה:

– אוּלַי נִזְקָקִים אַתֶּם לְנַוָּט?

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה הֶאֱהִיל סְטְרִיגָה בְּכַפּוֹ עַל עֵינָיו וְהִתְבּוֹנֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּלַדְקוֹ. לִבּוֹ אָמַר לוֹ, כִּי לַדְקוֹ הוּא זֶה. אַךְ הַדָּבָר נִרְאָה לוֹ כֹּה מְשֻנֶּה וּבִלְתִּי מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, עַד שֶׁהֵחֵל לְהָטִיל סָפֵק בַּדָּבָר.

– הַאִם לַדְקוֹ מֵרוֹשְׁצ’וּק אַתָּה?

– כֵּן, הִנֵּנִי – עָנָה לַדְקוֹ.

– הֲתַכִּירֵנִי?

– הֲרֵי אֵינֶנִּי עִוֵּר, אֲנִי מַכִּירְךָ יָפֶה, אִיבַן סְטְרִיגָה.

– הֲתִרְצֶה לַעֲבֹד בִּסְפִינָתִי? – שָׁאַל סְטְרִיגָה.

– לָמָּה לֹא? הִנְנִי נַוָּט – עָנָה סֶרְגֵי.

סְטְרִיגָה הִסֵּס קְצָת. הַאִם אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁשּׂוֹנְאוֹ הָעַז יִתְמַסֵּר מֵרְצוֹנוֹ לְיָדָיו? וְאוּלַי אֵין זֶה אֶלָּא מַלְכֹּדֶת?… אַךְ מַה לּוֹ לְפַחֵד מִפָּנָיו? הֲרֵיהוּ רַק אֶחָד וְאִלּוּ אֲנָשָׁיו הֵם רַבִּים. יִנְהַג אֶת הַסְּפִינָה לַיָּם, אִם טִפֵּשׁ מְטֻפָּשׁ הוּא!

– בּוֹא הֵנָּה! – אָמַר סְטְרִיגָה בְּחִיּוּך אַכְזָרִי עַל פָּנָיו, שֶׁסֶּרְגֵי הִבְחִין בּוֹ.

הַנַּוָּט לֹא הִסֵּס הַרְבֵּה, הַסִּירָה הִתְקָרְבָה לַסְּפִינָה. וְכַעֲבֹר רֶגַע כְּבָר הָיָה בָּהּ, סְטְרִיגָה נִגַּשׁ אֵלָיו.

– אָמְרוּ לִי, כִּי מַתָּ – אָמָר סְטְרִיגָה – מֵאָז שֶׁנֶּעְלַמְתָּ מֵרוֹשְׁצ’וּק.

– לֹא הִתְרַחַקְתִּי מֵהַיָם – עָנָה סֶרְגֵי לַדְקוֹ.

– אַךְ הִתְרַחַקְתָּ מֵרוֹשְׁצ’וּק – הֵעִיר סְטְרִיגָה.

– הַזְּמַנִּים אֵינָם כְּתִקָּנָם וּכְסִדְרָם וְאֵינָם טוֹבִים לַעֲסָקִים.

סְטְרִיגָה הֵצִיץ בּוֹ בְּלִגְלוּג, וְאָמַר:

– הֲרֵי אוֹמְריִם שֶׁאַתָּה אוֹהֵב הַמּוֹלֶדֶת, מוֹרֵד!

– שׁוּב אֵינִי מִתְעַסֵּק בִּמְדִינִיּוּת – עָנָה הַנַּוָּט.

בּוֹ בָּרֶגַע נִתְלָה מַבָּטוֹ שֶׁל סְטְרִיגָה בַּסִּירָה, שֶׁהַזֶּרֶם נְשָׂאָהּ לַאֲחוֹרֵי הַסְּפִינָה. הוּא הִרְעִיד כֻּלּוֹ. הוּא לֹא טָעָה, זוֹ אוֹתָהּ הַסִּירָה שֶׁבָּהּ הִשְּׁתַּמֵּשׁ בְּמֶשֶׁךְ שָׂבוּעַ תָּמִים וְשֶׁמָצָא אוֹתָהּ מְרֻתֶּקֶת לְחוֹף זֶמֶלִין. סֶרְגֵי לַדְקוֹ שְׁקֵּר אֵפוֹא בְּאָמְרוֹ, שֶׁלֹא עָזַב אֶת הַדֶּלְתָּה שֶׁל הַנָּהָר.

– הַאִם לֹא הִתְרַחַקְתָּ מִכָּאן, מֵאָז שֶׁעָזַבְתָ אֶת רוֹשְׁצ’וּק? – שְׁאֵלוֹ סְטְרִיגָה.

– לֹא – עָנָה לַדְקוֹ.

– לְפֶלֶא הַדָּבָר בְּעֵינַי – אָמַר סְטְרִיגָה.

– מַהוּ הַפֶּלֶא? כְּלוּם רְאִיתַנִי בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים?

– אוֹתְךָ לֹא רָאִיתִי, אַךְ אֶת הַסִּירָה… מוּכָן אֲנִי לְהִשָּׁבַע שֶׁרְאִיתִיהָ רָחוֹק מִכָּאן, בְּמַעֲלֶה הַנָּהָר.

– יִתָכֵן מְאֹד – עָנָה לַדְקוֹ בַּאֲדִישׁוּת – קְנִיתִיהָ לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵאִישׁ שֶׁאָמַר, כִּי הוּא מִוִּינָה.

– מַה מַּרְאֵהוּ? – שָׁאַל סְטְרִיגָה בְּהִתְעוֹרְרוּת, בְּהַרְהֲרוֹ בְּקַרְל דְּרַגוֹז'.

– שָׁחוֹר, בַּעַל מִשְׁקָפַיִם שׁחוֹרִים.

– הָהּ! – קָרָא סְטְרִיגָה.

תְּשׁוּבותָיו שֶׁל הַנַּוָּט הִרְגִיזוּהוּ כַּנִּרְאֶה. הוּא לֹא יָדַע, מַה לְּשַׁעֵר. אַךְ הוּא לֹא הִרְבָּה לְהִתְעַמֵּק. אַגָּב, הַיְנוּ הַךְ, אִם סֶרְגֵי לַדְקוֹ דִּבֵּר אֱמֶת אוֹ לֹא. מַה סָּכָל הוּא שֶׁנִּכְנַס לְלֹעַ הָאַרְיֵה! הוּא לֹא יֵצֵא חַי מֵהַסְּפִינָה הַזֹּאת! חֳדָשִׁים רַבִּים הוֹלִיךְ סְטְרִיגָה שׁוֹלָל אֶת נַטַשָׁה כִּי אַלְמָנָה הִיא. עַתָּה יִתְאַמְתּוּ דְבָרָיו עַל הַיָּם.

– אָנוּ נֵצֵא בַּצָּהֳרַיִם – אָמַר סֶרְגֵי בְּשֶׁקֶט, בְּהוֹצִיאוֹ אֹכֶל מִשַּׂקִּיקוֹ, וְהוּא הֵחֵל לֶאֱכֹל.

הַשּׁוֹדֵד סְטְרִיגָה הִתְפָּרֵץ וְאָמַר:

– עָלַי לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, כִּי יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי לְהַפְלִיג בַּיָּם, לִפְנֵי שֶׁיֶּחֱשַׁךְ.

– נַפְלִיג – הִבְטִיחוֹ לַדְקוֹ.

סְטְרִיגָה פָּנָה לְחַרְטוֹם הַסְּפִינָה. אַךְ רוּחוֹ לֹא הָיְתָה טוֹבָה עָלָיו. בְּכָל אֹפֶן מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר, שֶׁאִישׁ יַצִּיעַ אֶת שֵׁרוּתוֹ לַסְּפִינָה, שֶׁבָּהּ כְּלוּאָה אִשְׁתּוֹ. אָמְנָם סֶרְגֵי לַדְקוֹ הָיָה יְחִידִי עַל הַסִּירָה וְהֵם שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים, אַךְ עֻבְדָה זוֹ לֹא הִרְגִּיעַתּוּ. מְעַנְיֵן לָדַעַת, הֲנוֹדַע לוֹ לַנַּוָּט עַל הֵעָלְמָהּ שֶׁל נַטַשָׁה? הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַבְלִיג עַל סַקְרָנוּתוֹ וָחַזר לַנַּוָּט, שֶׁיָּשַׁב בְּנַחַת וְאָכַל אֶת סְעֻדָתוֹ.

– הֲקִבַּלְתָּ יְדִיעָה כָּל שֶׁהִיא מֵאָז עָזַבְתָ אֶת רוֹשְׁצ’וֹק? – שָׁאַל.

– לֹא – עָנָה סֶרְגֵי.

– וְלֹא תָּמַהְתָּ עַל כַּךְ?

– לָמָּה אֶתְמַהּ? – שָׁאַל סֶרְגֵי אֶת הַשּׁוֹדֵד.

– נִדְמֶה לִי שֶׁהִשְׁאַרְתָּ שָׁם אֶת אִשְׁתְּךָ.

– וְלִי נִדְמֶה שֶׁנֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת אִם נְשׂוֹחֵחַ עַל נוֹשֵׂא אָחֵר.

סְטְרִיגָה נִשְׁתַּתֵּק.

אַחַר הַצָּהֳרַיִם פָּקַד הַנַּוָט לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן וְלִפְרֹשׂ אֶת הַמִּפְרָשִׂים.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ אָחַז אֶת הַהֶגֶה. סְטְרִיגָה נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר:

– עָלַי לְהוֹדִיעֲךָ, כִּי עָלֶיךָ לְשַׁקֵּעַ אֶת הַסְּפִינָה קְצָת בַּמַּיִם.

– הִיא שְׁקוּעָה כִּשְתֵּי אַמּוֹת בַּמַּיִם – אָמַר סְטְרִיגָה.

– לֹא, יֵשׁ צֹרֶךְ בְּשֶׁבַע אַמּוֹת – אָמַר סְטְרִיגָה.

– שֶׁבַע! – קָרָא הַנַּוָּט בְּתִמָּהוֹן.

זוֹהִי אֵפוֹא הַסִּבָּה, שֶׁכְּנוּפְיַת הַשּׁוֹדְדִים הִצְלִיחָה לְאַחֵז אֶת עֵינֵי הַמִּשְׁטָרָה וּלְהוֹלִיכָהּ שׁוֹלָל. הַסְּפִינָה נִבְנְתָה בִּמְיוּחָד לְכָךְ. הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם נִבְנָה רַק כְּדֵי לְסַנְוֵר אֶת הָעֵינַיִם. הַסְּפִינָה הָאֲמִתִּית הָיְתָה בַּמַּיִם, וּבְמַחֲבֵא זֶה הִסְתִּירוּ אֶת כָּל הַסְּחוֹרוֹת וְהָרְכוּשׁ הַשָּׁדוּד. מִסְתּוֹר זֶה, הַמְּשַׁמֵּשׁ לִרְכוּׁש גָּזוּל, עָלוּל לְשַׁמֵּשׁ גַּם בֵּית־סֹהַר, כְּפִי שֶׁחָזָה זֹאת לַדְקוֹ מִבְּשָׂרוֹ.

– שֶׁבַע – חָזַר סְטְרִיגָה עַל דְּבָרָיו.

– טוֹב – עָנָה הַנַּוָּט.

הֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן עָקַב סְטְרִיגָה, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחְרֵר עֲדַיִן מֵחֲשָׁשׁוֹ, אַחַר הַנַּוָּט וְהִשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, אַךְ הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל לַדְקוֹ שֶׁהָיְתָה בְּלִי דֹפִי הִרְגִּיעַתּוּ בְּהֶחְלֵט. הַנַּוָּט, שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בֲּעבוֹדָתוֹ, נָהַג אֶת הַסְּפִינָה בְּכִשְרוֹן רַב בְּהוֹכִיחוֹ, כִּי פִּרְסוּמוֹ כְּנַוָּט מְצֻיָּן אֵינוֹ מֻפְרָז.

הוּא הִצְלִיחַ לַעֲקֹף אֶת הַשִּׂרְטוֹנִים שֶׁבַּנָּהָר וּלְהַעֲבִיר אֶת הַסְּפִינָה בְּנַפְתּוּלֵי הַנָהָר.

מְעַט מְעַט עָבְרוּ חֲשָׁשוֹ וְחַשְׁדָנוּתוֹ שֶׁל הַשׁוֹדֵד סְטְרִיגָה. הַנְּסִיעָה עָבְרָה בְּלִי שׁוּם מִכְשׁוֹלִים, עוֹד מְעַט וְיַגִּיעוּ לַיָּם.

בְּשָׁעָה אַרְּבַּע נִרְאָה מֶרְחַב יָם אֵין־סוֹפִי, לְאַחַר הַפִּתּוּל הָאַחֲרוֹן – נָשְׁקוּ הַשָּׁמַיִם וְהַיָּם אַהֲדָדֵי. סְטְרִיגָה פָּנָה לַנַּוָּט וְאָמַר:

– סְבוּרְנִי שֶׁהִגַּעְנוּ לְמַטְרָתֵנוּ. לְדַעְתִּי אֶפְשָׁר עַתָּה לִמְסֹר כְּבָר אֶת הַהֶגֶה לְכָל נַוָּט שֶׁהוּא.

– עֲדַיִן – עָנָה הַנַּוָּט – לֹא עָבַרְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַמְּסֻכָּן בְּיוֹתֵר.

כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ לְשֶׁפֶך הַנָּהָר, הִתְרַחֵב הָאֹפֶק. סְטְרִיגָה שֶׁנִּמְצַא עַל חַרְטוֹם הַסְּפִינָה, הִסְתַּכֵּל בְּעַקְשָׁנוּת בַּיָּם. פֶּתַע חָטַף אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת וְכִוֵּן אוֹתָהּ לִסְפִינָה קְטַנָּה שֶׁבָּאָה מִצָּפוֹן. לְאַחַר חֲקִירָה קְצָרָה פָּקַד לְאוֹתֵת לַסְּפִינָה. הַסְּפִינָה אוֹתְתָה אַף הִיא וְהִתְקָרְבָה לְשֶׁפֶךְ הַנָּהָר. בּוֹ בָּרֶגַע הִפְנָה לַדְקוֹ אֶת סְפִינָתוֹ יָמִינָה, וּבַחֲצוֹתוֹ בַּאֲלַכְסוֹן אֶת הַזֶּרֶם, פָּנָה לְכִוּוּן דְּרוֹם־מִזְרָח, כְּאוֹמֵר לְהַגִּיעַ לַחוֹף הַיְמָנִי.

סְטְרִיגָה הֵעִיף מַבָּט תָּמוּהַ עַל הַנַּוָּט. אַךְ שַׁלְוָתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִרְגִּיעַתּוּ. מַשְׁמַע, שֶׁהַשִּׂרְטוֹנִים שֶׁבַּנָּהָר הִכְרִיחוּהוּ לִפְנוֹת יָמִינָה.

סְטְרִיגָה לֹא טָעָה. אָמְנָם הָיוּ שָׁם שִׂרְטוֹנֵי חוֹל בָּאָפִיק הַנָהָר, אַךְ לֹא לְצַד הַיָּם, שֶׁלְשָׁם הִפְנָה אֶת הַסְּפִינָה.

פֶּתַע נִשְׁמַע נֶפֶץ אַדִּיר. הַסְּפִינָה נִזְדַּעְזְעָה. מֵעָצְמַת הַזַּעֲזוּעַ נִשְׁבַּר הַתֹּרֶן לְיַד בְּסִיסוֹ וְנָפַל. וְהַמִּפְרָשׂ כִּסָּה אֶת הָאֲנָשִים, שֶׁנִּמְצְאוּ עַל חַרְטוֹם הַסְּפִינָה. הַסְּפִינָה שֶׁנִּזוֹקָה קָשֶׁה, נֶעֶצְרָה וְלֹא נָעָה מִמְּקוֹמָהּ.

כָל הַצֶּוֶת יַחַד עִם סְטְרִיגָה נָפְלוּ עַל הָרִצְפָּה. הוּא הִתְרוֹמֵם מֵעַל הָרִצְפָּה בְּקֶצֶף רַב עַל שְׂפָתָיו.

הוּא הֵעִיף מַבָּט זַעַם בַּנַּוָּט. אַךְ לַדְקוֹ עָמַד לוֹ שָׁלֵו בְּרוּחוֹ, בְּלִי שׁוּם הִתְרַגְּשׁוּת. הוּא הִרְפָּה אֶת יָדוֹ מֵהַהֶגֶה וּבְשִׂימוֹ אֶת יָדָיו בַּכִּיס עָקַב אַחֲרֵי שׂוֹנְאוֹ סְטְרִיגָה.

– מְנֻוָּל! – רָעַם סְטְרִיגָה שֶׁזִּנֵּק אֵלָיו בְּאֶקְדָּח שָׁלוּף בְּיָדוֹ וְיָרָה בּוֹ מִמֶּרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה צְעָדִים.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ הִתְכּוֹפֵף, הַכַּדּוּר לֹא פָּגַע בּוֹ. אָז זִנֵּק אֵלָיו הַנַּוָּט וְתָקַע סַכִּין בְּלִבּוֹ. אִיבַן סְטְרִיגָה נָפַל חָלָל.

מַחֲזֶה זֶה הִתְרַחֵשׁ כֹּה מַהֵר, עַד כִּי חֲמֵשֶת חֲבֵרָיו שֶׁהִסְתַּבְּכוּ בְּקִפּוּלֵי הַמִּפְרָשׂ, לֹא הִסְפִּיקוּ לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. לְמַרְאֵה מַנְהִיגָם הַנִּרְצָח פָּרְצוּ בִּזְעָקָה מַחֲרִידָה.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ קָפַץ אֶל הַגִּשְׁרוֹן וְצִפָּה לְהִתְקָרְבוּתָם שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים. מִשֶּׁהִתְקָרְבוּ אֵלָיו הַשּׁוֹדְדִים קָרָא אֲלֵיהֶם:

– שׁוּבוּ! – רָעַם בּקוֹל בְּהַחֲזִיקוֹ שְׁנֵי אֶקְדָּחִים בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁאֶחָד מֵהֵם הוֹצִיא מִידֵי סְטְרִיגָה.

הַשּוֹׁדְדִים נֶעֶצְרוּ. לֹא הָיָה בִּידֵיהֶם שׁוּם נֶשֶׁק וְּכדֵי לְהַשִּׂיגוֹ הָיָה עֲלֵיהֶם לַעֲבֹר תַּחַת אֵשׁ אֶקְדָּחָיו.

– בְּקִצּוּר, חֲבֵרִים – הִמְשִׁיךְ לַדְקוֹ – יֵשׁ לִי כָּאן אַחַד־–עָשָׂר כַּדּוּרִים שֶׁיַסְפִּיקוּ כְּדֵי לְהַפִּילְכֶם חָלָל. אֲנִי מַזְהִירְכֶם, כִּי יָרֹה אִירָה, אִם לֹא תַּחְזְרוּ לְחַרְטוֹם הַסְפִינָה.

הַצֶּוֶת הֶתְיָעֵץ. סֶרְגֵי לַדְקוֹ יָדַע יָפֶה שֶׁאִם יְזַנְּקוּ כֻּלָּם עָלָיו יַצְלִיחַ אָמְנָם לַהֲרֹג שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה מֵהֶם, אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יֵהָרֵג גַּם הוּא בִּידֵי הַנִּשְׁאָרִים.

– זְהִירוּת! אֲנִי סוֹפֵר אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ – הִכְרִיז מִבְּלִי תֵּת לָהֶם זְמַן לְהִתְיָעֲצוּת. – אַחַת!

הַצֶּוֶת לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ.

– שְׁתַּיִם! – קָרָא הַנַּוָּט.

הַשּׁוֹדְדִים נָעוּ־זָעוּ. שְׁלֹשָׁה מֵהֶם אָמְרוּ לְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו. שְׁנַיִם רָצוּ לָסֶגֶת.

– שָׁלֹשׁ! – אָמַר הַנַּוָּט, בְּלָחֲצוֹ עַל הַהֶדֶק.

שׁוֹדֵד אֶחָד נָפַל אַרְצָה. הַכַּדּוּר פָּגַע בִּזְרוֹעוֹ. הַשְּׁאָר בָּרְחוּ.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ בְּלִי לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, הֵצִיץ לַסְּפִינָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּאָה מִצָּפוֹן. הִיא הָיְתָה בְּמֶרְחַק שֶׁל קִילוֹמֶטֶר בְּעֵרֶךְ מִסְּפִינָתוֹ. אִם הַסְּפִינָה תִּתְקָרֵב לִסְפִינָתוֹ וְתָבוֹא לְעֶזְרַת הַשׁוֹדְדִים, אָז יַחֲמִיר מַצָּבוֹ.

הַסְּפִינָה הִתְקָרְבָה חִישׁ עַד כְּדֵי עַשְׂרוֹת מֶטְרִים מִסְּפִינָתוֹ, אַךְ פִּתְאֹם פָּנְתָּה יָמִינָה, חָגָה חוּג גָּדוֹל וְהִפְלִיגָה לְכִוּוּן הַיָּם, מַה קָּרָה? הִפְחִיד אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁהַנַּוָּט לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ?

סֶרְגֵי לַדְקוֹ חִכָּה בִּדְפִיקוֹת לֵב לַבָּאוֹת. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִרְאֲתָה מִצַּד שֵנִי עוֹד סְפִינָה אַחַת. חִישׁ מְהֵרָה הִבְחִין הַנַּוָּט עַל סִפּוּן הַסְּפִינָה בִּידִידוֹ, הַבַּלָּשׁ קַרְל דְּרַגוֹז'. לַדְקוֹ נִצַּל.

כַּעֲבֹר זְמַן–מָה עָלְתָה הַמִּשְׁטָרָה עַל הַסְּפִינָה. הַצֶּוֶת נִכְנַע בְּלִי כָּל הִתְנַגְּדוּת.

סֶרְגֵי לַדְקוֹ מִהֵר בֵּינָתַיִם לַתָּאִים. כֻּלָּם הָיוּ סְגוּרִים עַל מַסְגֵּר, חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶם. לַדְקוֹ פָּרַץ בְּכֹחַ אֶת דֶּלֶת הַתָּא וְנֶעְצַר כִּמְרֻתָּק עַל סַף הַתָּא.

נַטַשָׁה נָפְלָה בִּזְרוֹעוֹתָיו.