פֶּרֶק רִאשׁוֹן: בִּמְקוֹם הַקְדָמָה    🔗

בַּקַיִץ, שְׁנַת 1855, הָיִיתִי בְּגַלְוֶסְטוֹן, טֶקְסַס. קַיִץ חַם הָיָה אָז וּבְגַלְוֶסְטוֹן הִתְפַּשְּטָה אָז קַדַחַת נוֹרָאָה, הַמְסֻכֶּנֶת לְאִישׁ אֵירוֹפָּאִי. אַף מִי שֶׁנוֹלַד בְּאֶרֶץ זֹאת עוֹמֵד בְּקֹשִׁי בְּמַחֲלָה זוֹ, וְאִלוּ לְאִישׁ אֵירוֹפָּאִי הֲרֵי הִיא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מַמָש.

הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת אֶת גַלְוֶסְטוֹן וְלִנְסֹעַ לְטֶקְסַס הַצְפוֹנִית, סְבִיבָה שֶׁלֹא הָיְתָה יְדוּעָה לִי כִּמְעַט אָז.

יָצָאתִי לְבַדִי וְנָדַדְתִּי בְעַרְבוֹת טֶקְסַס הָרְחָבוֹת. הָיָה לִי סוּס טוֹב, רוֹבֶה יָפֶה בַּעַל שְׁנֵי קָנִים וְכַדוּרִים וַאֲבַק שְׂרֵפָה לְמַכְבִּיר.

טֶקְסַס הָיְתָה אָז עוֹד סְבִיבָה פְּרָאִית לְמַדַי. אֲנִי יָרִיתִי וְצַדְתִּי חַיוֹת בָּר וְעוֹפוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הָעֲרָבוֹת. וְחָיִיתִי אָז חַיֵי אֹשֶׁר וְתַעֲנוּגוֹת כְּכָל הַצַיָדִים וְהַמְהַגְרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶבַּאֲמֵרִיקָה.

כָּךְ נָדַדְתִּי תְּקוּפָה יְדוּעָה, בִּקַרְתִּי בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים שֶׁבְּטֶקְסַס הַצְפוֹנִית וְלאֹ אֵרַע לִי כָּל רָע… לְבַסוֹף הִגַּעְתִּי לְקַסְטְרוֹוִיל.

מִשֶׁעָזַבְתִּי אֶת גַלְוֶסְטוֹן, נָתַן ליִ מַכָּרִי מִכְתָּב לִידִידוֹ שֶׁבְּקַסְטְרוֹוִיל. הַדֹאַר הָאֲמֵרִיקָנִי לֹא פָּעַל אָז כַּשׁוּרָה. טֶקְסַס נִמְנְתָה לֹא מִזְמָן עִם אַרְצוֹת הַבְּרִית וְחָיוּ בָּהּ עוֹד הַרְבֵּה אִינְדְיָאנִים.

כֵּיוָן שֶׁהַדֹאַר לֹא הָיָה כְּתִקְנוֹ וּכְסִדְרוֹ, מָצָא חֲבֵרִי לְנָחוּץ וּלְטוֹב לִשְׁלֹחַ עַל יָדִי אֶת הַמִכְתָּב וְלֹא עַל יְדֵי הַדֹאַר.

קַסְטְרוֹוִיל הָיְתָה אָז כְּפָר עָלוּב, בַּעַל בָּתֵּי עֵת קְטַנִים וּנְמוּכִים שֶׁשָׁרְצוּ בָּהֶם פִּשְׁפְּשִׁים, נְחָשִׁים מַקָקִים וְתוֹלָעִים רַבִּים. בְּעֵינֵי הָאֲמֵרִיקָנִים נֶחְשָׁבָה לְעִיר מַמָשׁ וְאִלוּ בְּעֵינֵי הָאֵירוֹפָּאִים לֹא נֶחְשְׁבָה אַף לִכְפָר.

חִישׁ קַל מָצָאתִי אֶת הָאִישׁ, שֶׁהַמִכְתָּב הָיָה מְיֻעָד לוֹ. הוּא קִבְּלַנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבִקֵּש מִמֶנִי שֶׁאֶתְאָרַח אֶצְלוֹ יָמִים אֲחָדִים. אַךְ בְּמֶשֶׁךְ הַשָׁעוֹת שֶׁעָשִׂיתִי בְּקַסְטְרוֹוִיל, רָאִיתִי נְחָשִׁים וְתוֹלָעִים כֹּה רַבִּים, שֶׁבִּכַּרְתִּי לָלוּן בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ מֵאֲשֶׁר בְּבַיִת מְלֻכְלָךְ בְּקַסְטְרוֹוִיל.

הָאִישׁ בִּקֵּשׁ מִמֶנִי שֶׁלְפָחוֹת אָלוּן אֶצְלוֹ לַיְלָה אֶחָד, כִּי הַשָׁעָה מְאֻחֶרֶת כְּבָר. אַךְ אֲנִי סֵרַבְתִּי וְחָבַשְׁתִּי אֶת סוּסִי.

לִפְנֵי שֶׁעָלִיתִי עַל סוּסִי, יָצְאוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וְהִתְחַנְנוּ לְפָנַי שֶׁלֹא אָעֵז לִנְסֹע בַּלַיְלָה.

– הַדֶרֶךְ מְסֻכֶּנֶת, אָמַר הָאִישׁ, כְּנֻפְיוֹת אִינְדְיָאנִים פִּרְאִיִים מִתְרוֹצְצוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת שָׁם. הֵם אֵינָם חָסִים עַל אִישׁ. הֵם כּוֹעֲסִים עַל הָאֵירוֹפָּאִים, שֶׁגָזְלוּ אֶת אָרְצָם. מוּטָב אֵפוֹא שֶׁתָּלוּן כָּאן הַלַיְלָה וּמָחָר בַּבֹּקֶר תֵּצֵא לְדַרְכְּךָ. בְּיִחוּד רַבָּה הַסַכָּנָה בְּחֻרְשַׁת הָאַלוֹנִים הַנִמְצֵאת בְּמֶרְחַק מִילִים אֲחָדִים מֵהָעִיר.

אַךְ אֲנִי הִתְעַקַשְׁתִּי. לֹא רָצִיתִי לָלוּן בְּקַסְטְרוֹוִיל וְעָלִיתִי עַל סוּסִי. הָאִישׁ לָחַץ שׁוּב בַּחֲמִימוּת אֶת יָדִי וְאָמַר לִי בַּאֲנָחָה:

– שָׁלוֹם! דֶרֶךְ צְלֵחָה! יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים מִכָּל רַע וּמְהָאִינְדְיָאנִים!

חִיַכְתִּי וְעָנִיתִי:

– אַל תִּדְאַג! אֵינִי “יָרֹק”. אֲנִי מַכִּיר יָפֶה אֶת הָאִינְדְיָאנִים וְאָנוּ יְדִידִים טוֹבִים.

בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלִי נִעֲנַע רֹאשׁוֹ בְּעַצְבוּת. שׁוּב נִפְנֵף אֶת יָדוֹ וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ.

דִרְבַּנְתִּי אֶת סוּסִי וְהִפְלַגְתִּי לְדַרְכִּי. כַּעֲבֹר דַקוֹת אֲחָדוֹת הִרְחַקְתִּי מְאֹד מִקַסְטְרוֹוִיל.

הַשָׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת. הַשֶׁמֶש הֵחֵלָה לִשְׁקֹעַ. מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה חָמִים וְנָעִים. הִגַעְתִּי לְחֻרְשָׁה שֶׁמְאָרְחִי הִזְהִירַנִי מִפָּנֶיהָ כָּל־כָּךְ. הָיָה עָלַי לַחֲצוֹת חֻרְשָׁה זוֹ.

הָאִישׁ הִסְבִּיר לִי אָז, כִּי אֹרֶךְ הַחֻרְשָׁה כִּשְׁנֵי מִילִים וּמִמֶנָה וָהָלְאָה מִשְׂתָּרַעַת עֲרָבָה רַחֲבַת־יָדַיִם בַּעֲלַת עֲשָׂבִים גְבֹהִים שֶׁעוֹפוֹת רַבִּים מְקַנְנִים שָׁם.

דִרְבַּנְתִּי שׁוּב אֶת סוּסִי, כִּי רָצִיתִי לַחֲצוֹת חִישׁ אֶת הַחֻרְשָׁה בְּטֶרֶם תִּשְׁקַע הַשֶׁמֶש.

עָלַי לְהוֹדוֹת, כִּי פַּחַד תְּקָפַנִי עַתָּה מִפְּנֵי הַחֻרְשָׁה. כָּל הַדֶרֶךְ הָיְתָה מְסֻמֶנֶת בִּצְלָבִים, צְלָבֵי עֵץ. הָיָה זֶה אוֹת וְסִימָן, כִּי כָּאן קְבוּרִים אֲנָשִׁים שֶׁנִרְצְחוּ בַּדֶרֶךְ. אֵי־פֹה וָשָׁם נִרְאוּ עַצְמוֹת אָדָם מַלְבִּינוֹת וִיבֵשׁוֹת מִשֶׁמֶש וְרוּחוֹת.

הָיוּ אֵלֶה עַצְמוֹת הַמְהַגְרִים הָאֻמְלָלִים, שֶׁעָזְבוּ אֶת מוֹלַדְתָּם בְּאֵירוֹפָּה לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וָאֹשֶׁר בְּטֶקְסַס, וְנָפְלוּ בְּגַרְזֶן הָאִינְדְיָאנִים הַפִּרְאִיִים.

פַּחַד רַב נָפַל עָלַי. שָׁלַפְתִּי אֶת בַּקְבּוק הַקוֹנְיָאק שֶׁלִי, לָגַמְתּי מִמֶנוּ לְגִימָה יָפָה, בָּדַקְתִּי אֶת רוֹבִי בַּעַל שְׁנֵי הַקָנִים וְהִמְשַׁכְתִּי אֶת דַרְכִּי.

עוֹד מְעַט והִגַעְתִּי לִקְצֵה הַחֻרְשָׁה וְנִתְאוֹשַׁשְׁתִּי כְּבָר לַחֲלוּטִין. מֵרָחוֹק הִבְחַנְתִּי כְּבָר בָּעֲרָבוֹת הַרְחָבוֹת הַיְדוּעוֹת בְּשֵׁם “לִיאוֹנָה”.

– עַתָּה אֵין עוֹד כָּל סַכָּנָה – אָמַרְתִּי לְלִבִּי.

פֶּתַע הִזְדַקֵף סוּסִי עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת וְנִרְתַּע כְּאִלוּ הִכִּישׁוֹ נָחָש. כִּמְעַט שֶׁנָפַלְתִּי מֵהָאֻכָּף. הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּחֲרָדָה סְבִיבִי. עֵינַי שׁוֹטְטוּ וְתָרוּ אֶת הַסִבָּה לְחֶרְדַת סוּסִי.

מִיָד הִבְחַנְתִּי בְּמַחֲזֶה קוֹרֵעַ לֵב, מַחֲזֶה זְוָעָה מַחֲרִיד. זֵעָה קָרָה כִּסְתַתְנִי מִקָדְקֳדִי וְעַד כַּף רַגְלִי, וְרָעַדְתִּי כִּבְמַחֲלַת קַדַחַת.

מִטִבְעִי אֵינִי מוּג־לֵב, כֵּיוָן שֶׁסִיַרְתִּי כְּבָר בַּאֲזוֹרִים פִּרְאִיִים וְשׁוֹמֵמִים רַבִּים בַּאֲמֵרִיקָה, עֵינַי רָאוּ כְּבָר הַרְבֵּה מַחֲזוֹת זְוָעָה. אֲבָל הַפַּעַם נִדְהַמְתִּי, נִפְתַּעְתִּע וְנֶחֱרַדְתִּי.

לֹא הַרְחֵק מִמֶנִי, בְּמֶרְחָק שֶׁל עֲשָׂרָה אוֹ חֲמִשָׁה־עָשָׂר צְעָדִים, הָיוּ מוּטָלִים תַּחַת עֵץ חֲמִשָׁה אֲנָשִׁים מֵתִים: שְׁלוֹשָׁה גְבָרִים, אִשָׁה וְנַעֲרָה צְעִירָה בַּת אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה – חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה. גּוּפוֹתֵיהֶם, שֶׁהָיוּ עוֹד חַמוֹת, הָיוּ מְלֵאוֹת פְּצָעִים שׁוֹתְתֵי דָם.

כְּנִרְאֶה, נֶאֶבְקוּ קָשֶׁה לִפְנֵי מוֹתָם. בְּגוּפוֹת הָאֲנָשִׁים הָיוּ תְּקוּעוֹת עוֹד חִצֵי הָאִינְדְיָאנִים הָאֲרֻכִּים וְהַשְׁנוּנִים. הַנָשִׁים נִבְקְעוּ וְרֻטְשׁוּ בְּגַרְזֶן. כָּל חָמֵשׁ הַגֻלְגְלוֹת הָיוּ מְקֻלָפוֹת.

אַגַב, עָלַי לְסַפֵּר לְקוֹרְאַי מַה פֵּרוּשׁ “מְקֻלָפוֹת”.

אֶצֶל הָאִינְדְיָאנִים הַפִּרְאִיִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה נָהוּג, כִּי אִם אֶחָד מֵהֶם רוֹצֵחַ שׂוֹנֵא, חוֹתֵךְ הוּא רְצוּעַת עוֹר מִמֶצַח הַנִרְצָח, עַל שְׂעָרוֹ חֲתִיכַת עוֹר זוֹ נִקְרֵית “מְקֻלֶפֶת”. הַפֶּרֶא תּוֹלֶה אֶת חֲתִיכַת הָעוֹר עַל חֲגוֹרָתוֹ וּמִתְגָאֶה בְּמַעֲשָׂיו. כָּל הַמַרְבֶּה בַּ“חֲתִיכוֹת” אֵלוּ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּמְמַנִים אוֹתוֹ לְרֹאשׁ וּלְקָצִין. לְעִתִּים נִרְאוּ אִינְדְיָאנִים בַּעֲלֵי מֵאוֹת “רְצוּעוֹת עוֹר”.

מִשֶׁרָאִיתִי, כִּי כָּל חֲמֵשֶׁת הַקָרְבָּנוֹת הַלָלוּ הֵם “מְקֻלָפִים” הָיִיתִי מְשֻׁכְנָע כִּי מַעֲשֵׂה הָאִינְדְיָאנִים הוּא. רְגָעִים מִסְפָּר עָמַדְתִּי כִּמְאֻבָּן וְלֹא יָכֹלְתִּי לִגְרֹעַ אֶת עֵינַי מִמַחֲזֶה זְוָעָה מַחֲרִיד זֶה.

צְרִיחַת הַנְשָׁרִים שֶׁחָגוּ בַּמָרוֹם מֵעַל הַגוּפוֹת כְּדֵי לִתְקֹעַ בָּהֶן אֶת צִפָּרְנֵיהֶם וְיִלְלַת הַזְאֵבִים שֶׁהֵרִיחוּ רֵיח בְּשַׂר אָדָם, עוֹרְרוּנִי מִקִפְאוֹנִי וּמִתַּדְהֵמָתִי.

הִסְתַּכַּלְתִּי סְבִיבִי. שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה שָׂרְרוּ מִסָבִיב. לֹא הַרְחֵק מֵהַגוּפוֹת עָמְדָה הָעֲגָלָה שֶׁבָּהּ נָסְעוּ. אֶת הַסוּסִים וְהַחֲפָצִים גָזְלוּ הָאִינְדְיָאנִים. לְיַד הָעֲגָלָה הִתְגוֹלְלוּ חֲפָצִים רַבִּים שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם כָּל עֵרֶךְ בְּעֵינֵי הַפְּרָאִים וְהֵם הִשְׁלִיכוּם. בְּמֶרְחַק־מָה מִשָׁם עודֹ דָלְקָה מְדוּרָה שֶׁלְיָדָהּ עָמַד סִיר מָלֵא מַיִם חַמִים.

בָּרוּר הָיָה, כִּי מִשְׁפַּחַת מְהַגְרִים בָּאָה הֵנָה וְכָּאן חָנְתָה כְּדֵי לְבַשֵׁל תַּבְשִׁיל. אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ הָאִינְדְיָאנִים וּרְצָחוּהָ. לְפִי שַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת הַבְּלוֹנְדִינִיוֹת שֶׁל הַנַעֲרָה הִכַּרְתִּי, כִּי גֶרְמָנִים הֵם: מִשְׁפָּחָה גֶרְמָנִית מִזַכְּסֶן אוֹ בַּוַרְיָה הִגְרָה לַאֲמֵרִיקָה לְבַקֵשׁ אֹשֶׁר וּמָצְאָה מָוֶת אָיֹם וְנוֹרָא בִּידֵי הָאִינְדְיָאנִים.

– מַה לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי.

פַּחְדִי חָלַף, אַף אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָה וְעַל מָה. הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי וְהִרְהַרְתִּי בִּשְׁתֵּי הַדְרָכִים אֲשֶׁר לְפָנַי: אוֹ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי וּלְהַשְׁאִיר כָּאן אֶת הַגוּפוֹת מַאֲכָל לְעוֹף הַשָׁמַיִם וּלְחַיַת הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁלְפָחוֹת אֲבִיאֵם לִקְבוּרָה.

– הֲרֵי אֲנָשִׁים הֵם – קָרָאתִי בְּמַר לִבִּי – הֵיאַךְ אַשְׁאִירֵם מַאֲכָל לְעוֹף הַשָׁמַיִם וּלְחַיַת הָאָרֶץ? – לֹא! עָלַי לְהֲבִיאָם לִקְבוּרָה. עָלַי לַעֲשׂוֹת לְפָחוֹת אֶת הַחֶסֶד הַזֶה עִם הַמֵתִים.

אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. קָשַׁרְתִּי אֶת סוּסִי לְעֵץ שֶׁלְיָדוֹ גָדַל עֵשֶׂב עֲסִיסִי, גָבֹהּ. הִשְׁלַכְתִּי עֲנָפִים יְבֵשִׁים אֲחָדִים עַל הָאֵשׁ שֶׁהִתְלַקְחוּ יָפֶה וְהֵאִירוּ אֶת הַסְבִיבָה וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי לְחַפֵּשׂ מַכְשִׁיר כָּלְשֶׁהוּ לַחְפֹּר בּוֹ קֶבֶר.

בֵּין חֶפְצֵי הַמְהַגְרִים, שֶׁהָאִינְדְיָאנִים לֹא לְקָחוּם אִתָּם, הָיוּ אֵתִים וְכַשִׁיל. הָאִינְדְיָאנִים לֹא לְקָחוּם כִּי כְּבֵדִים הָיוּ מִכְּדֵי לְהַטְעִינָם עַל אֻכַּף סוּסָם. אַגַב, אֵין לָהֶם גַם כָּל צֹרֶךְ בַּחֲפָצִים הַלָלוּ, כִּי הֵם מְעַבְּדִים אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם בְּמַכְשִׁירִים שֶׁלָהֶם.

לָקַחְתִּי אֵת וְהִתְחַלְתִּי לַחְפֹּר בּוֹ קֶבֶר. דוּמִיָה רַבָּה שָׂרְרָה בַּיַעַר. שׁוּם דָבָר לֹא הִפְרִיעַנִי בַּעֲבוֹדָתִי הַנוּגָה, חוּץ מֵרִשְׁרוּשׁ עֵצִים קַל. רִשְׁרוּשׁ זֶה לֹא הִפְחִידַנִי, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁהָאִינְדְיָאנִים בָּרְחוּ הַרְחֵק הַרְחֵק. לְאַחַר רֶצַח אָיֹם זֶה לֹא יוֹפִיעוּ וַדַאי בִּסְבִיבָה זוֹ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים.

עָבְרָה כְּשָׁעָה עַד שֶׁכָּרִיתִי אֶת הַקֶבֶר דֵי צָרְכָּם שֶׁל חֲמֵשֶׁת הַקָרְבָּנוֹת. מִשֶׁגָמַרְתִּי אֶת מְלַאכְתִּי הָעֲגוּמָה, נִגְרָה הַזֵעָה מִכָּל גוּפִי.

עִם תֹּם עֲבוֹדָתִי נִגַשְׁתִּי לַמֵתִים. שָׁלַפְתִּי מִגוּפוֹתֵיהֶם אֶת חִצֵי הָאִינְדְיָאנִים וְהִנַחְתִּי אֶת הַגוּפוֹת זוֹ לְיַד זוֹ בַּקֶבֶר. כִּסִיתִי אוֹתָן בְּבִגְדֵיהֶן וּבַחֲפָצִים שֶׁהִתְגוֹלְלוּ מִסָבִיב לָהֶן וְהִתְחַלְתִּי לְכַסוֹתָן בֶּעָפָר.

הֶעָפָר הָיָה תָּחוּחַ וְלֹא אָרְכָה הַשָׁעָה וְתֵל עָפָר הִתְנוֹסֵס עַל קִבְרָם. כֵּיוָן שֶׁהַקֶבֶר לֹא הָיָה עָמֹק לְמַדַי, צָבַרְתִּי אֲבָנִים כְּבֵדוֹת וְהִנַחְתִּין עַל קֶבֶר הָאֻמְלָלִים.

אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָה זְמַן אָרְכָה עֲבוֹדָתִי הָעֲצוּבָה. אַךְ יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי לְאַחַר עֲבוֹדָה זוֹ הָיִיתִי כֻּלִי רָצוּץ וְשָׁבוּר. הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל אֶבֶן אַחַת וְשָׁקַעְתִּי בְּמַחֲשָׁבוֹת.

נָקֵל לְהָבִין, כִּי מַחְשְׁבוֹתַי לֹא הָיוּ מַחְשְׁבוֹת שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן. אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָה זְמַן יָשַׁבְתִּי כֹּה עַל הָאֶבֶן, רַק זֹאת אֵדַע, כִּי כַּאֲשֶׁר הֵרַמְתִּי אֶת רֹאשִׁי הַשָׁקוּעַ הִתְפַּרְצָה צְעָקָה מִלִבִּי וְיָדִי נָחָה עַל אֶקְדָחִי.

לְפָנַי עָמַד אִישׁ שָׁעוּן עַל חֲנִיתוֹ הָאֲרֻכָּה, וּלְרַגְלָיו רָבְצוּ שְׁנֵי כְּלָבִים עַזִים. דוֹמַנִי, כִּי לֹא נִרְדַמְתִּי וּבְכָל זֹאת לֹא שָׁמַעְתִּי כָּל רִשְׁרוּשׁ קַל עִם בּוֹא הָאִישׁ אֵלַי. אַף עַתָּה נִבְצַר מִמֶנִי לְהָבִין כֵּיצַד זֶה לֹא קָלְטוּ אָזְנַי אֶת צַעֲדֵי הָאִישׁ הַמִתְקָרֵב.

קָפַצְתִּי וְאָחַזְתִּי בְּרוֹבִי.

– אַל תִּפְחַד! – אָמַר לִי הָאִישׁ, – יְדִידְךָ אֲנִי! רוֹאֶה אֲנִי כִּי קָבַרְתָּ כָּאן אֶת הַמְהַגְרִים הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶה – נָקַמְתִּי אֶת נִקְמָתָם, רוֹצְחֵיהֶם נִרְצְחוּ.

וְהוּא הוֹשִׁיט לִי אֶת יָדוֹ לְשָׁלוֹם.

אָחַזְתִּי בְּיָדוֹ וּלְחַצְתִּיהָ אֶל לִבִּי. עַד עַתָּה נִבְצַר מִמֶנִי לְהָבִין מַדוּעַ זֶה נִמְשַׁכְתִּי כָּל־כָּךְ אֶל הָאִישׁ הַזֶה, רַק זֹאת אֵדַע, כִּי מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵחֵל לְדַבֵּר אֵלַי, קָנָה אֶת לִבִּי לְאַהֲבָה אוֹתוֹ, כְּאָח מַמָשׁ. הוּא מְשָׁכַנִי כִּבְחַבְלֵי קֶסֶם. עָלַי לְתָאֵר לִפְניֵכֶם אֶת דְמוּתוֹ.

הוּא הָיָה כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה וָמַעְלָה, אִם כִּי לְפִי מַרְאֵהוּ נִרְאָה רַק כְּבֶן שְׁלֹשִׁים. הוּא הָיָה גְבַהּ־קוֹמָה וּבַעַל מִבְנֶה אֵיתָן. יָדָיו הָיוּ גְלִילֵי בַּרְזֶל עֶשֶׁת.

הוּא הָיָה לָבוּשׁ כַּאֲמֵרִיקָנִי שֶׁבַּיָמִים הָהֵם. מִכְנְסֵי עוֹר, גוּפִיַת צֶמֶר, נַעֲלֵי אִינְדְיָאנִים “מוּקַסִינִים”, חֲגוֹרַת צֶמֶר רְחָבָה שֶׁקֶרֶן מְלֵאָה אֲבַק שְׂרֵפָה הִשְׁתַּלְשְׁלָה מִמֶנָה, אַשְׁפַּת עוֹר מְלֵאַת כַּדוּרִים, פִּגְיוֹן אָרֹךְ, זוּג אֶקְדָחִים, וְנַרְתִּיק “עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה”. זֶה הָיָה לְבוּשׁוֹ. הָיָה חָבוּשׁ מִגְבַּעַת רַחֲבַת שׁוּלַיִם.

הָיָה זֶה אַחַד הַצַיָדִים שֶׁעָבְרוּ אֶת אֲמֵרִיקָה לְאָרְכָּהּ וְּלְרָחְבָּהּ, כִּי צַר הָיָה לָהֶם הַמָקוֹם בְּאֵירוֹפָּה. אֲמֵרִיקָה חַיֶבֶת תּוֹדָה לַטִפּוּסִים הַהַרְפַּתְקָנִיִים הַלָלוּ. הֵם הֵם אֲשֶׁר גִלוּ אֶת אוֹצְרוֹתֶיהָ שֶׁהָיוּ גְנוּזִים בַּפִּנוֹת הַנִדָחוֹת שֶׁל אַרְצוֹת־הַבְּרִית, מֶכְּסִיקוֹ, פֶּרוּ וְצִ’ילִי.

– הָבָה נֵלֵךְ, – אָמַר לִי – עָשִׂינוּ אֶת אֲשֶׁר הָיָה בְּיָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְמַעַן הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶה.

הָלַכְנוּ מִשָׁם. יְדִידִי הֶחָדָשׁ הָלַךְ בָּרֶגֶל וַאֲנִי לָקַחְתִּי אֶת רֶסֶן סוּסִי בְּיָדִי וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי בָּרֶגֶל. כָּךְ הָלַכְנוּ עַד שֶׁהִגַעְנוּ לְמָקוֹם שׁהִצְבִּיעַ עָלָיו כְּעַל מְקוֹם לִינָה. עָרַכְנוּ מִיָד מְדוּרָה. יְדִידִי הוֹרִיד מֵאַחַד הָעֵצִים נֵתַח בְּשַׂר צְבִי שֶׁצָד הַיוֹם וּצְלִיתִיו עַל הָאֵשׁ.

מֵאוֹתוֹ לַיְלָה וָהָלְאָה נִדְבַּקְתִּי אֶל הָאִישׁ הַזֶה כִּבְדֶבֶק מַמָשׁ. נָדַדְתִּי עִמוֹ בְּמֶשֶׁךְ יְרָחִים רַבִּים.

הוּא הֵיטִיב לְדַבֵּר אַנְגְלִית וּסְפָרַדִית. אַךְ קַל הָיָה לְהַכִּיר, כִּי אֵינוֹ אַנְגְלִי אוֹ סְפָרַדִי. הוּא הָיָה צַרְפָתִי. כְּכָל שֶׁהִכַּרְתִּיו מִקָרוֹב כֵּן רָבְּתָה אַהֲבָתִי אֵלָיו. מִיָד הִכַּרְתִּי, כִּי אֵין זֶה צַיָד רָגִיל. פָּנָיו וְיָדָיו הָיוּ שְׁזוּפוֹת שֶׁמֶשׁ, אַךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר בְּנָקֵל. כִּי צֶאֱצָא הוּא לְמִשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת וְכִי קִבֵּל חִנוּךְ יָפֶה.

הוּא סִפֵּר לִי, כִּי הוּא חַי כְּבָר בַּאֲמֵרִיקָה כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה. שָׁנִים רַבּוֹת עָשָׂה בְּיַעֲרוֹת הַבְּרֵאשִׁית וּבָעֲרָבוֹת רַחֲבוֹת־הַיָדַיִם שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה. כְּשֶׁהָיִינוּ מִתְיַשְׁבִים לְעִתִּים בַּלַיְלָה בַּיַעַר לְיַד מְדוּרָה, הָיָה מְסַפֵּר לִי סִפּוּרִים רַבִּים מִקוֹרוֹת חַיָיו. לֹא פַּעַם סָמְרוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי לְמִשְׁמַע הַמְאֹרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו.

לְאַחַר זְמַן־מָה כְּשֶׁהִתְיַדַדְנוּ מְאֹד רָצִיתִי לָדַעַת מִיהוּ וְאֵיךְ נִתְגַלְגֵל לַאֲמֵרִיקָה.

פַּעַם בָּעֶרֶב סִפֵּר לִי אֶת תּוֹלְדוֹת חַיָיו. אֶת תּוֹלְדוֹתָיו אֵלֶה אֲסַפֵּר כָּאן לְקוֹרְאַי. הֵן מְעַנְיְנוֹת וּמְרַתְּקוֹת מְאֹד וּמְגַלוֹת לָנו אֶת חַיֵי אֲמֵרִיקָה שֶׁלִפְנֵי חֲמִשִׁים־שִׁשִׁים שָׁנָה. וּמְסַפְּרוֹת לָנוּ עַל מִלְחֲמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמְהַגְרִים הָרִאשׁונִים עִם הָאִינְדְיָאנִים הַפִּרְאִיִים שֶׁל אֲמֵרִיקָה.

 

פֶּרֶק שֵׁנִי: אַחִים מִלֵדָה    🔗

הִנְנוּ עַתָּה בְּפָּרִיס בִּ־31 לְדֵצֶמְבֶּר שְׁנַת 1834, בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה בַּלַיְלָה. בִּטְרַקְלִין עָשִׁיר, מְקֻשָׁט וּמְעֻדָן בְּחֶפְצֵי יְקָר. לְיַד שֻׁלְחַן כְּתִיבָה גָדוֹל וְיָפֶה יוֹשֵׁב אַבְרֵךְ כְּבֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ.

הוּא אָדָם יָפֶה, גְבַה קוֹמָה וְחָזָק. פָּנָיו הָאֲצִילִים, יָדָיו הָעֲדִינוֹת הַלְבָנוֹת אֲרֻכּוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת, הַחֲטוּבוֹת כְּאִלוּ מִשֶׁנְהָב, בְּגָדָיו וְכָל מַרְאֵהוּ כֻּלוֹ מוֹכִיחִים כִּי בֶּן מִשְׁפַּחַת אֲצִילִים הוּא, מֵהַמִשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת וְהָאֲצִילוֹת שֶׁבְּצָרְפַת.

אָכֵן בֶּן אֲצִילִים הוּא: לְפָנֵינוּ הָרוֹזֵן הַצָעִיר מַכְּסִימִילְיָאן אֶדוּאַרְד, לוּאִיס דֵי־פְּרֶבּוֹאָה־קְרַנְסֶה, אֶחָד מִבְּנֵי הַמִשְׁפָּחוֹת הָאֲצִילוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּצָרְפַת.

אַךְ עַתָּה הוּא עָצוּב, פָּנָיו חִוְרוֹת כַּסִיד, שְׂפָתָיו כְּחֻלוֹת וְעַל מִצְחוֹ חֲרוּשׁ־הַקְמָטִים תִּשְׁכֹּן עֲנָנָה. לְעִתִּים מֵעִיף הוּא עַיִן עַל טַבְלַת הַמִסְפָּרִים שֶׁל שְׁעוֹן הַקִיר הַגָדוֹל, אַחַר־כָּךְ עַל דֶלֶת חַדְרוֹ, וְכָל גוּפוֹ מִזְדַעְזֵעַ.

הַלַיִל אָפֵל, רָטֹב וָקַר. גֶשֶׁם סוֹחֵף, מְעוֹרָב בְּפִתֵּי שֶׁלֶג, דוֹפֵק עַל הַחַלוֹנוֹת.

הָרוֹזֵן יוֹשֵׁב וּמַבִּיט עַל הַשָׁעוֹן. בְּיָדוֹ הַאַחַת מְתוֹפֵף הוּא עַל לוּחַ שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה וּבְיָדוֹ הַשְׁנִיָה מְלַטֵף הוּא אֶת שְׂעָרוֹ הָאָרֹךְ שֶׁל כַּלְבּוֹ שֶׁלְיָדוֹ, שֶׁהִנִיחַ אֶת שְׁתֵּי כַּפּוֹתָיו עַל בִּרְכֵּי אֲדוֹנָיו.

הַשָׁעוֹן צִלְצֵל אַחַת־עֶשְׂרֵה פְעָמִים. הָרוֹזֵן הִזְדַעְזַע וְקָפַץ מִכִּסְאוֹ.

– טָרֶם בָּאוּ – קָרָא בְּיִאוּשׁ – הוּא לֹא יָבוֹא, כְּנִרְאֶה!

בּוֹ בָּרֶגַע זִנֵק הַכֶּלֶב לַדֶלֶת וְהִתְחִיל לִנְבֹּחַ. נִשְׁמְעָה דְפִיקָה קַלָה עַל הַדֶלֶת וְטֶרֶם הִסְפִּיק הָרוֹזֵן לוֹמַר: יָבוֹא! נִפְתְּחָה הַדֶלֶת וְאִישׁ נִכְנַס לַחֶדֶר.

הָרוֹזֵן רָץ לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה וְקָרָא:

– סוֹף כָּל סוֹף בָּאתָ! כְּבָר חָשַׁבְתִּי, כִּי שְׁכַחְתַּנִי וַעֲזַבְתַּנִי כְּמוֹ אֲחֵרִים.

– חִידוֹת לִי דְבָרֶיךָ אָחִי, עָנָה הָאִישׁ – אֶל מַה יִרְמְזוּ דְבָרֶיךָ? הַסְבֵּר נָא לִי זֹאת. וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר קֵרַב כִּסֵא לְשֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה, יָשַׁב עָלָיו וְאָמַר אֶל הָרוֹזֵן:

– שֵׁב־נָא לוּאִיס, הָבָה נְדַבֵּר בְּנַחַת. אֵינִי אוֹהֵב לְדַבֵּר בִּמְעֻמָד. הָרוֹזֵן יָשַׁב לְיָדוֹ.

בְּטֶרֶם נְסַפֵּר כָּאן עַל שִׂיחוֹת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים נַצִיג לִפְנֵיכֶם אֶת הָאִישׁ שֶׁאַךְ זֶה עַתָּה בָּא.

אַךְ הוּא הָיָה כְּבֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ־שֵׁשׁ. הוּא הָיָה נְמוּךְ־קוֹמָה מֵהָרוֹזֵן, אֲבָל אַף הוּא הָיָה חָזָק וְאֵיתָן. שַׂעֲרוֹתָיו הָיוּ בְּלוֹנְדִינִיוֹת, עֵינָיו הָיוּ תְּכֻלוֹת כִּתְכֵלֶת הַשָׁמַיִם.

לָבוּשׁ הָיָה מַדִים חֲדָשִׁים שֶׁל קְצִין צָבָא צָרְפָתִי וְכָל תְּנוּעוֹתָיו אָמְרוּ, כִּי חַיָל הוּא מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ. עַל חָזֵהוּ הִתְנוֹסְסָה עֲטָרָה שֶׁל לִגְיוֹן הַכָּבוֹד.

וְאָכֵן הוּא הָיָה קָצִין שֶׁל הַצָבָא הַצָרְפָתִּי הַגָדוֹל וּכְבָר הִשְׁתַּתֵּף לֹא בִּקְרָב אֶחָד. הוּא הָיָה בְּאַלְגִ’יר, אַפְרִיקָה וּבַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת הוּא נִכְנַס לַצָבָא הַצָרְפָתִי כְּחַיָל פָּשׁוּט וְעַתָּה, בְּגִיל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, כְּבָר עָלָה לְדַרְגַת קַפִּיטָן וּמְפַקֵד עַל פְּלֻגָה שְׁלֵמָה.

שָׁמַעְנוּ כִּי קָרָא אֶת הָרוֹזֵן “אָחִי”, אַךְ הוּא לֹא הָיָה אָחִיו מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה, כִּי אִם “אָח לְחָלָב”, כְּלוֹמַר אִמוֹ שֶׁל הַקָצִין הָיְתָה הַמֵינֶקֶת שֶׁל הָרוֹזֵן. אִמוֹ הָיְתָה אִשָׁה כַּפְרִית פְּשׁוּטָה שֶׁדָרָה עִם בַּעֲלָהּ בַּאֲחֻזַת הָרוֹזֵן. הוּא נוֹלַד שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים לִפְנֵי לֶדֶת הָרוֹזֵן. אֵם הָרוֹזֵן לֹא רָצְתָה אוֹ לֹא יָכְלָה לְהֵינִיק אֶת בְּנָהּ וְהִיא לָקְחָה לְטִירָתָהּ אֶת הָאִשָׁה הַכַּפְרִית, הַצְעִירָה, הַחֲזָקָה, שֶׁהָיָה לָהּ דֵי חָלָב לְהֵינִיק שְׁנֵי יְלָדִים.

שְׁנֵי הַיְלָדִים גָדְלוּ יַחַד וְהָיוּ קוֹרְאִים זֶה לָזֶה “אָח”. אַף אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁגָדְלוּ וְהָיוּ לַאֲנָשִׁים הָיוּ קוֹרְאִים זֶה לָזֶה “אָחִי”. אֲבִי הָרוֹזֵן אָהַב מְאֹד אֶת וַלֶנְטִין הַקָטָן – זֶה שֵׁם הַקָצִין – וְהוּא הִכְנִיסוֹ לְבֵית הַסֵפֶר שֶׁבּוֹ לָמַד בְּנוֹ.

לְאַחַר זְמַן נִכְנַס וַלֶנְטִין לַצָבָא וְהָרוֹזֵן הַצָעִיר חַי אָז כְּכָל הַצְעִירִים הָעֲשִׁירִים. הוֹרָיו מֵתוּ וְהוֹרִישׁוּ לוֹ הוֹן עָצוּם. אַךְ לָרוֹזֵן הַצָעִיר הָיוּ דֵי יְדִידִים וְרֵעִים שֶׁסִיְעוּ לוֹ לְבַזְבֵּז אֶת יְרֻשַׁת הוֹרָיו.

אֵלֶה תּוֹלְדוֹת שְׁנֵי הָאַחִים הָאֵלֶה, הָ“אַחִים לְחָלָב”. עַתָּה יוֹשְׁבִים הֵם זֶה לְיַד זֶה וְהַקָצִין סוֹקֵר אֶת הָרוֹזֵן מִקָדְקֳדוֹ וְעַד כַּף רַגְלוֹ כְּאִלוּ מִתְפַּלֵא הוּא שֶׁ“אָחִיו לְחָלָב” נִשְׁתַּנָה כָּל־כָּךְ מֵאָז רָאָהוּ לִפְנֵי חֳדָשִׁים אֲחָדִים.

– לָמָה זֶה הִתְמַהְמַהְתָּ כָּל־כָּךְ, וַלֶנְטִין? – שְׁאֵלוֹ הָרוֹזֵן – צִפִּיתִי לְבוֹאֲךָ עוֹד בַּבֹּקֶר.

– זֶה פְּעָמִים כְּבָר נָזַפְתָּ בִּי עַל כָּךְ – עָנָהוּ הַקָצִין בְּנַחַת וּבְקֹר־רוּחַ – הֵא לְךָ מִכְתָּבְךָ שֶׁכָּתַבְתָּ לִי וְתִוָכַח, אֵפוֹא, כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְהַקְדִים.

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר פָּתַח אֶת כַּפְתּוֹרֵי מַדָיו. הוּא רָצָה לְהוֹצִיא אֶת מִכְתַּב הָרוֹזֵן וּלְהַרְאוֹתוֹ לוֹ. אַךְ הוּא מְנָעָהוּ מִכָּךְ.

– צָדַקְתָּ, וַלֶנְטִין – אָמַר בְּעַצְבוּת – יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי, כִּי תָּמִיד אֲנִי הָאָשֵׁם.

– אֵין זֶה חָשׁוּב מִי מִבֵּינֵינוּ צָדַק – אָמרַ הַקָצִין בַּעֲלִיצוּת – מוּטָב שֶׁתֹּאמַר לִי לָמָה זֶה קְרָאתַנִי. מַה בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת לְמַעַנְךָ?

– אֵין לִי צֹרֶךְ בְּשׁוּם דָבָר, וַלֶנְטִין – אָמַר הָרוֹזֵן בְּקוֹל נְכָאִים וּמְהֻרְהָר.

– וּבְכֵן לָמָה אֵפוֹא צִפִּיתָ לִי? אֱמָר־נָא, לוּאִיס.

– בִּרְצוֹנִי לְהִתְאַבֵּד, – אָמַר הַגְרַף בִּרְצִינוּת.

דְבָרָיו נֶאֶמְרוּ בְּטוֹן רְצִינִי כָּל־כָּךְ וּבְתַקִיפוּת, עַד כִּי הַקָצִין קָפַץ מִכִּסְאוֹ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ וְהֵצִיץ יָשָׁר לְעֵינֵי הָרוֹזֵן.

– כְּסָבוּר אַתָּה, כִּי קַל־דַעַת אֲנִי, וַלֶנְטִין – הִמְשִׁיךְ בְּקוֹל עָצוּב – לֹא, אָחִי, אֵינֶנִי קַל־דַעַת. מַצָבִי כָּל־כָּךְ רַע עַד שֶׁאֵינִי רוֹאֶה מוֹצָא אַחֵר: מֻכְרָח אֲנִי לְהִתְאַבֵּד טֶרֶם אֶסְבֹּל חֶרְפָּה וּבוּשָׁה חֶרְפַּת בֶּן אֲצִילִים.

הַקָצִין לֹא עָנָהוּ דָבָר. הוּא דָחַף אֶת כִּסְאוֹ וְהֵחֵל לְהִתְהַלֵךְ בַּחֶדֶר אָנֶה וָאָנֶה. הָרוֹזֵן הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ עַל חָזֵהוּ וְשָׁקַע בְּמַחְשְׁבוֹתָיו הָעֲגוּמוֹת.

רְגָעִים מִסְפָּר שָׁתְקוּ שְׁנֵיהֶם. לְבַסוֹף הִתְקָרֵב הַקָצִין לָרוֹזֵן, הִנִיחַ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְאָמַר וּבְּקֹר־רֹאשׁ וּבְקֹר־רוּחַ:

– מִשֶׁהֶחְלַטְתָּ הַחְלָטָה זוֹ, וַדַאי הָיוּ לְךָ נִמוּקִים חֲשׁוּבִים לְכָךְ. לֹא אֶתְוַכַּח אִתְּךָ. וַדַאי תֵּיטִיב לָדַעַת אֶת מַצַב הָעִנְיָנִים יוֹתֵר מִמֶנִי. אֲבָל בְּשֵׁם יְדִידוּתֵנוּ דוֹרֵשׁ אֲנִי מִמְךָ כִּי תַּסְבִּיר לִי מָהֵן הַסִבּוֹת הַמַמְרִיצוֹת אוֹתְךָ לְהִתְאַבֵּד.

– מַה בֶּצַע בַּדָבָר? – עָנָה הָרוֹזֵן בְּעַצְבוּת – אֲנִי סוֹבֵל סֵבֶל רַב כָּל־כָּךְ עַד כִּי רַק אֲנָשִׁים שֶׁסָבְלוּ סֵבֶל זֶה יָבִינוּ לְנַפְשִׁי.

– אֵין זוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי אִם הִשְׁתַּמְטוּת, מִתְּשׁוּבָה, אָחִי – עָנָה הַקָצִין בְּקוֹל נֻקְשֶׁה – אִם אֵין הָאָדָם יָכוֹל לְהָשִׂיחַ אֶת דַאֲגָתוֹ, הֲרֵי הוֹכָחָה, כִּי עָלָיו לְהִתְיַבֵּשׁ.

– וַלֶנְטִין! – שִׁסְעוֹ הַגְרַף – לֹא צָדַקְתָּ.

– צָדַקְתִּי בְּהֶחְלֵט – עָנָה אִישׁ הַצָבָא – אֲנִי אוֹהַבְךָ. גָדַלְנוּ יַחַד וַאֲנִי אוֹהַבְךָ כְּאָח מַמָשׁ. כֵּיוָן שֶׁאֲהַבְתִּיךָ, מֻתָּר לִי אֵפוֹא לְדַבֵּר אִתְּךָ גְלוּיוֹת.

– דַבֵּר, מֻתָּר לְךָ – אָמַר הָרוֹזֵן.

– יָדַעְתִּי כִּי בֵּן אֲנִי לְאִכָּר וְאַתָּה בֶּן אֲצִילִים. אַךְ זוֹ צָרָה שֶׁאַתֶּם בְּנֵי הָאֲצִילִים יוֹדְעִים וּמַכִּירִים, כִּי עֲלֵיכֶם לִחְיוֹת רַק חַיֵי אֹשֶׁר וְתַעֲנוּגוֹת, וְאִם אֵין הַחַיִים כְּתִקְנָם וּכְסִדְרָם, אִם מִתְרַחֵשׁ וּמִתְהַוֶה מִכְשׁוֹל־מָה בְּדַרְכְּכֶם, כִּי אָז יוֹדְעִים אַתֶּם רַק מוֹצָא אֶחָד אוֹ שְׁטוּת אַחַת – לְהִתְאַבֵּד בִּירִיָה!

– וַלֶנְטִין! – קָרָא הָרוֹזֵן תּוֹךְ נְזִיפָה.

אַךְ אִישׁ הַצָבָא לֹא שָׂם לֵב כְּלָל לִנְזִיפוֹתָיו וְהִמְשִׁיךְ וְאָמַר:

– אֲנִי חוֹזֵר עַל דְבָרַי וְאֶחֱזֹר עֲלֵיהֶם עֶשֶׂר פְּעָמִים. אַתֶּם הָעֲשִׁירִים הַגְדוֹלִים דוֹרְשִׁים מֵהַחַיִים רַק אֹשֶׁר וְשָׂשׂוֹן, וְאִם מִתְהַפֵּךְ קְצָת הַגַלְגַל, הֲרֵי רַק דֶרֶך אַחַת לִפְנֵיכֶם – כַּדוּר בָּרֹאשׁ סִבְלְךָ! צַעַרְךָ! אֲהָהּ, יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי מַהוּ סִבְלוֹ שֶׁל הָרוֹזֵן דֵי פְּרֶבּוֹאָה־קְרַנְסֶה!

– הֲיוֹדֵעַ אַתָּה אֶת סִבְלִי? – שָׁאַל הָרוֹזֵן בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

– שְׁמַע־נָא, לוּאִיס! – אָמַר אִישׁ הַצָבָא בְּטוֹן תַּקִיף וְנִמְרָץ – תְּחִלָה שְׁמַע נָא לִדְבָרַי וְאַחַר־כָּךְ הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהִתְאַבֵּד בִּירִיָה אוֹ לְהִדָקֵר בַּחֶרֶב אוֹ לָמוּת בְּמִיתָה אַחֶרֶת. כְּסָבוּר אַתָּה, כִּי כְּשְׁקִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ לֹא הֵבַנְתִּי לְשֵׁם מָה נִדְרַשְׁתִּי? כְּסָבוּר אַתָּה, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן דַרְתָּ בְּפָּרִיס? כְּסָבוּר אַתָּה, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עִם פְּלֻגָתִי בְּמַרְסֵיל, לֹא יָדַעְתִּי מַה מַעֲשֶׂיךָ בְּפָּרִיס? – יָדַעְתִּי הַכֹּל. יָדַעְתִּי, כִּי בַּקַלַחַת הָרוֹתַחַת, שֶׁשְׁמָהּ פָּרִיס עַל תַּעֲנוּגוֹתֶיהָ וִידִידֶיךָ הָעַלִיזִים שֶׁאִתָּם בִּלִיתָ אֶת זְמַנְךָ – מֻכְרָח הָיִיתָ לִנְפֹּל וְלָרֶדֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת. יָדַעְתִּי כָּל זֹאת יָפֶה מְאֹד. אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ. רֵאשִׁית, מִשׁוּם שֶׁכָּל הַזְמַן הָיִיתִי הַרְחֵק מִפָּרִיס. שֵׁנִית, אַתָּה הִנְךָ רוֹזֵן וַאֲנִי אִכָּר – עַתָּה, כְּשֶׁקָרָאתָ לִי, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ גְלוּיוֹת וּמְפֹרָשׁוֹת שֶׁאִם תִּתְאַבֵּד, הֲרֵי שִׁמְךָ שֶׁאַתָּה חָרֵד לוֹ וְלִכְבוֹדוֹ יְכֻסֶה דַוְקָא אָז כְּלִמָה וָרֹק.

– וַלֶנְטִין! – קָרָא הָרוֹזֵן בְּהִתְרַגְשׁוּת – מִי הִתִּיר לְךָ לְדַבֵּר אֵלַי דִבּוּרִים כָּאֵלֶה?

– יְדִידוּתִי אֵלֶיךָ! – עָנָהוּ וַלֶנְטִין בְּתַקִיפוּת וּבְקֹר־רוּחַ – אַתָּה קָרָאתָ לִי, וְלָכֵן עָלֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶת דְבָרַי. וּבְכֵן, שְׁמָעֵנִי־נָא: אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַסִבּוֹת הַמְאַלְצוֹת אוֹתְךָ לְהִתְאַבֵּד. רֵאשִׁית, אַהֲבָה נִכְזָבָה, הֲלֹא כֵן?

הָרוֹזֵן לֹא עָנָהוּ דָבָר. הוּא נִשְׁעַן בְּמַרְפְּקָיו עַל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה וְיָשַׁב כִּמְאֻבָּן.

הַקָצִין הִמְשִׁיךְ וְאָמַר:

– וְהַסִבָּה הַשְׁנִיָה הִיא זוֹ: בִּזְבַּזְתָּ אֶת כָּל רְכוּשְׁךָ עַל עַלְמָה זוֹ שֶׁאָהַבְתָּ. רָצִיתָ לְהִתְגַנְדֵר לְפָנֶיהָ וּלְהַרְאוֹת לָהּ הֵיאַךְ חַי בֶּן־אֲצִילִים. כַּאֲשֶׁר תַּם כַּסְפְּךָ, שָׁקַעְתָּ בְּחוֹבוֹת. הִנְךָ שָׁקוּעַ בְּחוֹבוֹת לְמַעְלָה רֹאשׁ, וְעַתָּה כְּשׁאֵין לְךָ פְּרוּטָה בַּכִּיס וְהִנְךָ חַיָב הוֹן רַב. נֶעֶלְמָה אֲהוּבָתְךָ וְעִקְבוֹתיֶהָ אָבְדוּ – הִנְךָ מִתְבַּיֵשׁ עַתָּה לְהֵרָאוֹת בְּחוּצוֹת הָעִיר, כְּדֵי שֶׁלֹא יִלְעֲגוּ לְךָ וְלָכֵן תֹּאמַר לְהִתְאַבֵּד – הֲנְכוֹנִים דְבָרַי? הַאֶמֶת דִבַּרְתִּי?

– נָכוֹן, אֱמֶת – עָנָה הָרוֹזֵן בְּקוֹל עָצוּב – אַךְ לֹא לְגַמְרֵי. הִיא עַלְמָה טוֹבָה וַעֲדִינָה – וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ! הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָן לְהַקְרִיב כָּל חַיַי בַּעֲדָהּ. בִּלְעָדֶיהָ חַיַי אֵינָם חַיִים.

– אִם כָּךְ, אִם בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ תֶּאֱהַב אוֹתָהּ, הֲרֵי אָסוּר לְךָ לְהִתְאַבֵּד – אָמַר וַלֶנְטִין – הִיא נֶעֶלְמָה וּבְכֵן עָלֶיךָ לְחַפְּשָׂהּ וּלְמָצְאָהּ. הָבָה נְחַפְּשָׂהּ. אֶעֱזֹר לְךָ לִמְצֹא אוֹתָהּ.

– מָה אַתָּה סָח, וַלֶנְטִין? – קָרָא הָרוֹזֵן – הֲרֵהִי אֲמֵרִיקָנִית וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי עָזְבָה אֶת פָּרִיס וְחָזְרָה לַאֲמֵרִיקָה, לְבֵיתָהּ. אַךְ זוֹ צָרָה שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזוֹ אֶרֶץ מֵאַרְצוֹת אֲמֵרִיקָה נָסְעָה, וַהֲרֵי אֲמֵרִיקָה אֶרֶץ גְדוֹלָה הִיא. אֵיךְ אֲחַפְּשָׂהּ שָׁם, אֵיךְ אֶמְצָא אוֹתָהּ שָׁם?

– יָדַעְתָּ וּמָצָאתָ תַּאֲמִין – עָנָה בְּקִצוּר אִישׁ הַצָבָא.

– אֲבָל הֲרֵי אֵין לִי כֶּסֶף לִנְסֹעַ לַאֲמֵרִיקָה וּלְחַפְּשָׂהּ שָׁם – עָנָה הָרוֹזֵן.

– מַה טוֹב!

– מָה אַתָּה סָח, וַלֶנְטִין? אַל תִּתְלוֹצֵץ בִּי, רְאֵה בִּקַשְׁתִּיךָ!

– אֵינִי מִתְלוֹצֵץ, לוּאִיס! אָמַרְתִּי שֶׁאֶעֱזֹר לְךָ, וְאֶעֱזֹר!

– הָהּ! לֹא יִתָּכֵן הַדָבָר! – נֶאֱנַח הָרוֹזֵן.

– אֵין דָבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן. הַמִלָה “אִ־אֶפְשָׁר” הִמְצִיאוּ טִפְּשִׁים וּמוּגֵי־לֵב. אִם בֶּאֱמֶת תֶּאֱהַב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָה, כִּי אָז נִמְצָא אוֹתָהּ.

– קַל לוֹמַר “נִמְצָא אוֹתָהּ”, כְּלוּם קַל לִמְצֹא אָדָם בְּאֶרֶץ עֲצוּמָה כָּזוֹ?

– שׁוּב תְּדַבֵּר, כְּאַחַד הָרוֹזְנִים – הִתְלוֹצֵץ וַלֶנְטִין – אִישׁ צָבָא כַּקֵיסָר שֶׁלָנוּ נַפּוֹלְיוֹן לֹא הָיָה אוֹמֵר כַּדָבָר הַזֶה “אִ־אֶפְשָׁר” – הֲרֵינִי מַבְטִיחֲךָ, כִּי בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם יָמִים אֶמְצָא אוֹתָהּ בַּאֲמֵרִיקָה.

– שְׁנָתַיִם? זֶה זְמַן רַב מִדַי! – קָרָא הָרוֹזֵן.

– אִישׁ מְשֻׁנֶה אַתָּה! רַק עַתָּה אָמַרְתָּ לְהִתְאַבֵּד בִּגְלַל אַהֲבָתְךָ אֵלֶיהָ וְאִלוּ שְׁנָתַיִם יָמִים קָשֶׁה לְךָ לְחַכּוֹת.

– צָדַקְתָּ, וַלֶנְטִין, אֲבָל –

– אַל תִּדְאַג, אָחִי! – אָמַר הַקָצִין – לָמוּת אֵין מְאַחֲרִים לְעוֹלָם. נִסַע לְחַפְּשָׂהּ. אִם נִמְצָא אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם – מַה טוֹב וְאִם לֹא נִמְצָא אוֹתָהּ – כִּי אָז נִתְאַבֵּד שְׁנֵינוּ יַחַד.

קָשֶׁה הָיָה לָדַעַת, אִם הַקָצִין מְדַבֵּר בִּרְצִינוּת אוֹ בַּהֲלָצָה, אַךְ דְבָרָיו עָשׂוּ עַל הרוֹזֵן רֹשֶׁם עַז.

– טוֹב! עָזְרֵנִי־נָא, אָחִי! עָזְרֵנִי לְחַפְּשָׂהּ! עֲזֹר נָא לִי לִמְצֹא אֶת הָעַלְמָה שֶׁאֲניִ אוֹהֵב אַהֲבָה עַזָה כַּמָוֶת.

– אֶעֱזֹר לְךָ לְחַפְּשָׂהּ, אַךְ בִּתְנַאי אֶחָד.

– כָּל הַתְּנָאִים! הִנְנִי מְקַבֵּל עָלַי כָּל תְּנַאי שֶׁתִּרְצֶה – אָמַר הָרוֹזֵן.

– רַק תְּנַאי אֶחָד אֲנִי דוֹרֵשׁ מִמְךָ.

– וּמָה הַתְּנַאי?

– מֵהַיוֹם הַזֶה וָהָלְאָה, הִנְךָ בִּרְשׁוּתִי – אָמַר הַקָצִין.

– מַסְכִּים – עָנָה הָרוֹזֵן.

– מָנוּי וְגָמוּר – קָרָא הַקָצִין.

– מַה תּוֹעֶלֶת אָבִיא לְךָ? אֵינִי בַּעַל מִקְצוֹעַ וְאֵינִי אִישׁ עֲסָקִים – אָמַר הָרוֹזֵן גְלוּיוֹת.

– אֲנִי אֲלַמֶדְךָ – עָנָה הַקָצִין – אַךְ שְׂמָעֵנִי נָא בְּשִׂים לֵב, כִּי כָּל מִלָה שֶׁאַשְׁמִיעַ עַתָּה חֲשׁוּבָה הִיא.

בּוֹ בָּרֶגַע הִשְׁמִיעַ הַשָׁעוֹן שְׁנֵים־עָשָׂר צִלְצוּלִים. שְׁנַת 1834 תַּמָה וְשָׁנָה חֲדָשָׁה בָּאָה, שְׁנַת 1835.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: לַאֲמֵרִיקָה    🔗

הָרוֹזֵן הִתְקָרֵב אֶל “אָחִיו לְחָלָב” וְאָמַר:

– דַבֵּר, כִּי שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי!

הַקָצִין יָשַׁב לְיַד הָרוֹזֵן, הִנִיחַ אֶת יָדוֹ הַגְרוּמָה וְהַחֲזָקָה עַל הַשֻׁלְחָן וְאָמַר בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְקַפְּדָנוּת.

– הֲשָׁמַעְתָּ אֶת צִלְצוּל הַשָׁעוֹן, צִלְצוּל שְׁנֵים־עָשָׂר? הֲתֵדַע פֵּשֶׁר הַדָבָר? – הַפֵּשֶׁר הוּא שֶׁשְׁנַת 1834 נֶעֶלְמָה בְּיָם הַנֵצַח. – וּלְגַבְּךָ יֵשׁ עוֹד מַשְׁמָעוּת לַדָבָר. זֶה אוֹמֵר, שֶׁמֵרֶגַע זֶה וְאֵילַךְ אֵינְךָ שׁוּב רוֹזֵן אָצִיל. מֵרֶגַע זֶה וְאֵילַךְ עָלֶיךָ לִחְיוֹת חַיֵי עֲבוֹדָה קָשִׁים וְנֻקְשִׁים. עָלֶיךָ לֵהָפֵךְ לְאִישׁ פָּשׁוּט. עָלֶיךָ, בְּכֹחוֹתֶיךָ שֶׁלְךָ, בְּמִרְצְךָ, בַּעֲמָלְךָ, בְּכִשְׁרוֹנְךָ, לְהַבְקִיעַ לְךָ דֶרֶךְ בַּחַיִים. עָלֶיךָ לְהִלָחֵם אֶת מִלְחֶמֶת הַקִיוּם הַקָשָׁה וְעָלֶיךָ לְנַצֵחַ אוֹ לְהַפְסִיד. הָרוֹזֵן הִבִּיט עָלָיו בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת. הוּא לֹא הֵבִין דָבָר וַחֲצִי דָבָר.

– בִּרְצוֹנִי לְהַסְבִּיר אֶת דְבָרַי – אָמַר וַלֶנְטִין – רוֹאֶה אֲנִי כִּי אֵינְךָ מֵבִין אֶת דְבָרַי. עָלַי לְסַפֵּר לְךָ אֵפוֹא אֶת תּוֹלְדוֹת חַיֶיךָ וְאָז תְּבִינְנִי.

– אֶת תּוֹלְדוֹת חַיַי יוֹדֵעַ אֲנִי עַצְמִי – קָרָא הָרוֹזֵן.

– לֹא, לוּאִיס, אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת תּוֹלְדוֹת חַיֶיךָ – אָמַר וַלֶנְטִין – עָלַי לְהַסְבִּירָן לְךָ וּלְפָרְשָׁן.

– טוֹב, הַסְבֵּר לִי אוֹתָן – אָמַר הַגְרַף בַּאֲדִישׁוּת.

– תּוֹלְדוֹת חַיֶיךָ, לוּאִיס, הֵן תּוֹלְדוֹת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁנוֹלְדוּ בְּעֹשֶׁר וּבְשֶׁפַע. נוֹלַדְתֶּם בִּכְתֹנֶת פַּסִים. הוֹרֵיכֶם דָאֲגוּ לְכָל מַחְסוֹרְכֶם, כְּדֵי לְהַנְעִים לָכֶם אֶת הַחַיִים.

אֵינְכֶם יוֹדְעִים כְּלָל מַה פֵּרוּשׁ הַדָבָר, לְהַבְקִיעַ דֶרֶךְ בַּחַיִים אֵין לָכֶם כָּל מֻשָׂג עַל מִלְחֶמֶת הַחַיִים הַקָשָׁה. הוֹרֶיךָ הוֹרִישׁוּ לְךָ הַכְנָסָה שְׁנָתִית שֶׁל מֵאָה אֶלֶף פְרַנְקִים וְאִלוּ אַתָּה בִּזְבַּזְתָּ אֶת הַקֶרֶן וְהָרִבִּית יַחַד. אֵינִי מַאֲשִׁים אוֹתְךָ, כִּי כָּךְ חֻנַכְתָּ. לֹא הָיָה לְךָ כָּל מֻשָׂג עַל עֵרֶךְ הַכֶּסֶף. לֹא עָמַלְתָּ עַל כֶּסֶף זֶה. מֵעוֹלָם לֹא הִרְוַחְתָּ פְּרוּטָה מִיגִיעַ כַּפֶּיךָ. לֹא יָדַעְתָּ מַה לַעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף וּבִזְבַּזְתָּ אוֹתוֹ.

לְפֶתַע פִּתְאֹם הִסְתַּכַּלְתָּ סְבִיבְךָ: הַבְּאֵר נִתְרוֹקְנָה! הִנְךָ הָרוּס! אֵין לְךָ פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. מֻפְתָּע, נִדְהָם וְנֶחֱרָד רָאִיתָ, כִּי הִנְךָ עוֹמֵד עַל עֶבְרֵי פִּי פַּחַת וְלָכֵן הִנְךָ רוֹאֶה רַק מוֹצָא אֶחָד – הִתְאַבְּדוּת.

– דְבָרֶיךָ נְכוֹנִים, – מִרְמֵר הָרוֹזֵן בְּעַצְבוּת – צָדַקְתָּ, בְּכָל זֹאת אֵין מַצָבִי כֹּה מְיֻאָשׁ. עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן וּמָצָאתִי שֶׁלוּ מָכַרְתִּי אֶת הַכֹּל: אֲחֻזוֹתַי, בָּתַּי, טִירוֹתַי, וְלוּ סִלַקְתִּי אֶת כָּל חוֹבוֹתַי, כִּי אָז יִשָׁאֲרוּ לִי לְכָל הַפָּחוֹת כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף פְרַנְקִים, וְאִם אֶמְכֹּר גַם אֶת הַמִּטַּלְטְלִין שֶלִי, רָהִיטַי וּשְׁאָר הַחֲפָצִים, אֶצְבֹּר עוֹד כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פְרַנְקִים.

– וּבְכֵן יִהְיוּ לְךָ כַּחֲמִשִׁים אֶלֶף פְרַנְקִים – קָרָא וַלֶנְטִין – יֵשׁ לְךָ אֵפוֹא עוֹד הוֹן שֶׁל חֲמִשִׁים אֶלֶף פְרַנְקִים וְהִנְךָ כֹּה מְיֻאָשׁ, עַד שֶׁיֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְהִתְאַבֵּד! פּוֹעֵל אוֹ חֶנְוָנִי קָטָן הָיָה רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ מְאֻשָׁר, לוּ הָיוּ לוֹ חֲמִשִׁים אֶלֶף פְרַנְקִים.

חֲמִשִׁים אֶלֶף פְרַנְקִים, אִם אַךְ יוֹדְעִים אֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, הֲרֵי הֵם הוֹן עָצוּם!

– אַדְרַבָּא! יָעֵץ נָא לִי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם.

– מַה שֵׁם הָעַלְמָה שֶׁהִנְךָ מְאֻהָב בָּהּ כָּל־כָּךְ?

– שְׁמָהּ דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה דִיל־וַלֶה.

– וּבָרוּר לְךָ, כִּי אֲמֵרִיקָנִית הִיא וְכִי חָזְרָה לַאֲמֵרִיקָה?

– כֵּן, בָּרוּר לִי – עָנָה הָרוֹזֵן – הִיא סְפָרַדִיָה מֵאֲמֵרִיקָה. הִיא עֲשִׁירָה מְאֹד וּבַת מִשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת.

– יָפֶה מְאֹד! כְּדֵי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִשָׁה עָלֶיךָ אֵפוֹא לְהַרְוִיחַ יָפֶה. עָלֶיךָ לַעֲבֹד וְלַעֲמֹל כְּדֵי לִצְבֹּר רְכוּשׁ. כָּאן בְּפָּרִיס לֹא תוּכַל לַעֲבֹד וְלַעֲמֹל, כִּי רוֹזֵן אַתָּה, בַּעַל תֹּאַר, בֶּן אֲצִילִים. אַךְ בַּאֲמֵרִיקָה אֵין תְּאָרִים, אֵין רוֹזְנִים, אֵין אֲצִילִים – כִּי אִם יֵשׁ שָׁם עֲבוֹדָה, עָמָל, תַּחֲרוּת, וְאָז עָלֹה תַּעֲלֶה – עָלֶיךָ לְהַפְלִיג לַאֲמֵרִיקָה. שָׁם תִּתְחַנֵךְ בְּבֵית־הַסֵפֶר הַקָשֶׁה שֶׁל הַחַיִים, וּמֻבְטְחַנִי כִּי תִּהְיֶה שָׁם לְבֶן חַיִל.

– יְחִידִי לֹא אֶסַע לַאֲמֵרִיקָה – מִלְמֵל הָרוֹזֵן.

– יוֹדֵעַ אֲנִי וְלָכֵן אֶסַע אִתְּךָ – עָנָה הַקָצִין – אֲנִי מֵיטִיב מִמְךָ לְהַכִּיר אֶת הַחַיִים. כְּבָר לָחַמְתִּי אֶת מִלְחֶמֶת הַקִיוּם. כְּבָר סָבַלְתִּי דַיִי. נִסַע שְׁנֵינוּ לַאֲמֵרִיקָה. תִּרְאֶה וְתִוָכַח, כִּי שְׁנֵינוּ נַבְקִיעַ לָנוּ דֶרֶךְ צְלֵחָה. אַתָּה תִּשְׁתַּנֶה וְתֵהָפֵךְ לְאִישׁ אַחֵר לְגַמְרֵי.

– אִם כָּךְ, הֲרֵינִי מוּכָן לִנְסֹעַ, וַלֶנְטִין! – קָרָא הָרוֹזֵן – אִתְּךָ מוּכָן אֲנִי וּמְזֻמָן לִנְסֹעַ אַף לְקַצְוֵי תֵבֵל.

– בְּסֵדֶר – עָנָה וַלֶנְטִין – וּבְכֵן עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן לַדֶרֶךְ, לַאֲמֵרִיקָה.

– אַךְ לְאָן? – קָרָא הָרוֹזֵן בְּעַצְבָּנוּת – הֲרֵי אֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן הִפְלִיגָה אֲהוּבָתִי. הַאִם נִמְצָא אוֹתָהּ? – הַאִם עָלֵינוּ לִסְמֹךְ עַל הַמִקְרֶה? –

– הַמִקְרֶה? – צָחַק וַלֶנְטִין. – טִפְּשִׁים סוֹמְכִים עַל הַמִקְרֶה בְּעֵינֵי חֲכָמִים אֵין מִקְרֶה. הֵם אֵינָם מַאֲמִינִים בְּמִקְרִיוּת.

– וּבְכֵן, לְאָן נִסַע אֵפוֹא? – שָׁאַל שׁוּב הַגְרַף.

– אוּלַי תֵּדַע מְקוֹם הֻלַדְתָּהּ שֶׁל הָעַלְמָה? – שָׁאַל הַקָצִין.

– כֵּן, אֵדַע, הִיא נוֹלְדָה בְּצִ’ילִי – עָנָה הָרוֹזֵן.

– יָפֶה! – קָרָא וַלֶנְטִין אִם יְלִידַת צִ’ילִי הִיא, וַדַאי חָזְרָה לְצִ’ילִי. וּבְכֵן, עָלֵינוּ לְהַפְלִיג לְצִ’ילִי. שָׁם נְחַפְּשָׂהּ עַד שֶׁנִמְצָא אוֹתָהּ.

הָרוֹזֵן הִרְהֵר רְגָעִים מִסְפָּר וְאָמַר:

– הַאֻמְנָם, וַלֶנְטִין, נִסַע לַאֲמֵרִיקָה? הֲבֶאֱמֶת תִּסַע אִתִּי?

– לָמָה לֹא? אֲמֵרִיקָה הִיא אֶרֶץ הַזָהָב, אַלְפֵי אֲנָשִׁים נוֹסְעִים לַאֲמֵרִיקָה לְחַפֵּשׂ בָּהּ אֹשֶׁר. לָמָה, אֵפוֹא, לֹא נִסַע גַם אֲנַחְנוּ לְחַפֵּשׂ שָׁם אֶת אָשְׁרֵנוּ? – מוּכָן אֲנִי וּמְזֻמָן לְהַפְלִיג אַף מָחָר.

– הֲרֵי הִנְךָ קָצִין בְּשֵׁרוּת הַצָבָא? – הִקְשָׁה הָרוֹזֵן.

– שׁוּב אֵינִי קָצִין. לוּ הָיִיתִי רוֹזֵן כָּמוֹךָ, כִּי אָז הָיְתָה לִי תִּקְוָה לַעֲלוֹת בְּדַרְגָה וְלִהְיוֹת אַחַר־כָּךְ גֶנֶרָל, וְאִלוּ כְּבֶן אִכָּרִים עָלַי לְהִשָׁאֵר תָּמִיד קָצִין נָמוּךְ, וְלָכֵן הִתְפַּטַרְתִּי. שׁוּם עָתִיד אֵינוֹ צָפוּי לִי בַּצָבָא.

– אֲבָל אִמָא זְקֵנָה לְךָ שֶׁפַּרְנָסָתָהּ עָלֶיךָ. הִיא הֵינִיקַתְנִי וְאֵין לִבִּי נוֹתֵן לִי לְהַשְׁאִירָהּ בְּלִי כָּל סַעַד וּמִחְיָה – אָמַר הָרוֹזֵן.

– נַעֲנִיק לָהּ כְּאַלְפַּיִם פְרַנְקִים – אָמַר וַלֶנְטִין. – סְכוּם זֶה יַסְפִּיק לְמִחְיָתָהּ, עַד שׁוּבִי מֵאֲמֵרִיקָה.

– צָדַקְתָ – עָנָה לוּאִיס.

– שְׁמַע נָא, לוּאִיס! – קָרָא הַקָצִין – הֲתֵדַע פְּרָטִים עַל מוֹת אָבִיךָ? אֵיךְ נָפַל?

הָרוֹזֵן הִבִּיט עָלָיו בְּהִשְׁתּוֹמְמות. הוּא לֹא הֵבִין אֶת הַשְׁאֵלָה הַמְשֻׁנָה הַזֹאת.

– אָבִי נָפַל בַּקְרָב שֶׁלְיַד קוֹנְסְטַנְטִינָה, בְּאַלְגִ’יר – אָמַר הָרוֹזֵן.

– הָיִיתִי עֵד רְאִיָה לְמוֹת אָבִיךָ – אָמַר וַלֶנְטִין. – הָיִיתִי אָז סַמָל בִּגְדוּד אָבִיךָ כְּשֶׁנִפְצַע. נָשָׂאתִי אוֹתוֹ לְבֵית־הַחוֹלִים וְהוּא מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי.

מִשֶׁרָאָה, כִּי קִצוֹ בָּא, אָחַז בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר:

– הִשָׁבַע לִי, וַלֶנְטִין, כִּי תִּשְׁמֹר עַל בְּנִי יְחִידִי, עַל לוּאִיס! נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ, כִּי אֶשְׁמֹר עָלֶיךָ מִכָּל רָע. הוּא מָסַר לִי אֶת צַוָאָתוֹ וְנָפַח אֶת נַפְשׁוֹ.

עַתָּה וַדַאי תָּבִין לָמָה זֶה מוּכָן אֲנִי וּמְזֻמָן לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְמַעַנְךָ? נִשְׁבַּעְתִּי לְאָבִיךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ וּשְׁבוּעָתִי קְדוֹשָׁה לִי.

בְּצַוָאָתוֹ הֶעֱנִיק אָבִיךָ לְאִמִי חַוָה קְטַנָה בְּסָמוּךְ לְטִירַת קְרַנְסְיֶה. אִם נִתֵּן לָהּ עוֹד אַלְפַּיִם פְרַנְקִים, הֲרֵי קִיוּמָהּ מֻבְטָח וְנוּכַל אֵפוֹא לְהַפְלִיג בְּשַׁלְוַת נֶפֶשׁ לַאֲמֵרִיקָה.

שְׁנֵי הָאַבְרֵכִים הֶחֱרִישׁוּ זְמַן־מָה. וַלֶנְטִין פָּגַע בְּמָקוֹם כָּאוּב בְּלִבּוֹ שֶׁל לוּאִיס וְאָכֵן הוּא לֹא יָדַע כִּמְעַט שׁוּם פְּרָטִים עַל מוֹת אָבִיו.

לְבַסוֹף פָּנָה לוּאִיס לְוַלֶנְטִין וּשְׁאֵלוֹ:

– אֵימָתַי נַפְלִיג?

– הֲמוּכָן אַתָּה בֶּאֱמֶת לְהַשְׁלִיךְ מֵאֲחוֹרֵי גֵוְךָ אֶת כָּל תְּאָרֶיךָ וַאֲצִילוּתְךָ? – שְׁאֵלוֹ וַלֶנְטִין.

– כֵּן – עָנָה לוּאִיס.

– הֲמוּכָן אַתָּה לַעֲמֹד בַּסֵבֶל וּבַקְשָׁיִים שֶׁל מְהַגֵר בַּאֲמֵרִיקָה: לִסְבֹּל רָעָב, דַחֲקוּת וּבְדִידוּת?

– כֵּן, אָחִי.

– הַאִם לֹא תִּצְטַערֵ עַל שֶׁעָזַבְתָּ אֶת פָּרִיס הַמַעֲטִירָה, הָעַלִיזָה, וְתַעֲנוּגוֹתֶיהָ?

– לֹא, וַלֶנְטִין.

– אִם כֵּן, מְכֹר אֶת כָּל רְכוּשְׁךָ וּבוֹא לְמַרְסֵיל. נִסַע בָּאֳנִיָה הָרִאשׁונָה הַמַפְלִיגָה לַאֲמֵרִיקָה.

* * *

בִּ־2 לְפֶבְרוּאָר בִּשְׁנַת 1835 יָצְאָה הָאֳנִיָה “צָרְפַת” מִמַרְסֵיל. הִיא הִפְלִיגָה לְסַנְט־יָאגוֹ שֶׁבְּצִ’ילִי. בֵּין הַנוֹסְעִים שֶׁבַּמַחְלָקָה הַשְׁלִישִׁית הָיָה הָרוֹזֵן לְשֶׁעָבַר, לוּאִיס קְרַנְסְיֶה (הוּא קִצֵר אֶת שְׁמוֹ לְמַעַן יֵרָאֶה כְּאִישׁ פָּשׁוּט), כֵּן הָיָה שָׁם וַלֶנְטִין וְהַכֶּלֶב הַגָדוֹל.

עַל הַרָצִיף עָמְדָה אִשָׁה זְקֵנָה כְּשֶׁעֵינֶיהָ דְמוּעוֹת. הִיא נוֹפְפָה בְּמִטְפַּחְתָּהּ אִם כִּי הָאֳנִיָה יָצְאָה מִכְּבָר מֵהַנָמָל.

זוֹ הָיְתָה אִמוֹ שֶׁל וַלֶנְטִין. הִיא נִשְׁאֲרָה עַתָּה גַלְמוּדָה וּבוֹדֵדָה.

 

פֶּרֶק רְבִיעִי: עֹנֶשׁ הַמָוֶת    🔗

סַנְט־יָאגוֹ, בִּירַת צִ’ילִי, הִיא אַחַת הֶעָרִים הַיָפוֹת שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. רְחוֹבוֹתֶיהָ רְחָבוֹת וּנְטוּעוֹת עֵצִים. הַבִּנְיָנִים הֵם רַק בְּנֵי קוֹמָה אַחַת. חוֹשְׁשִׁים לִבְנוֹת בָּתֵּי קוֹמָה, כִּי לְעִתִּים מִתְחוֹלְלוֹת שָׁם רְעִידוֹת אֲדָמָה.

עַל מִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים יוֹשְׁבוֹת נְשֵׁי צִ’ילִי הַיָפוֹת וּמְנַגְנוֹת בְּמַנְדוֹלִינָה אוֹ מְזַמְרוֹת. בַּאֲשֶׁר תָּעִיף עַיִן, נִרְאִים אֲנָשִׁים מְרֻצִים וְעַלִיזִים. מִכָּל צַד וָעֵבֶר נִשָׂאִים קוֹלוֹת זִמְרָה וָשִׁיר וּצְחוֹק יְלָדִים עַלִיזִים. הַצִ’ילִיָאנִים הֵם, בְּעֶצֶם, עַם טוֹב וְעַלִיז.

אַךְ בַּ־5 לְמַאי 1835 הָיָה מַרְאֵה סַנְט־יָאגוֹ אַחֵר לְגַמְרֵי. הָרְחוֹבוֹת הִתְרוֹקְנוּ, עַל הַמִרְפָּסוֹת לֹא נִרְאָתָה נֶפֶשׁ חַיָה. שׁוּם יֶלֶד לֹא שִׂחֵק בָּרְחוֹב. דוּמִיָה שָׂרְרָה בַּכֹּל, דוּמִיַת מָוֶת.

לוּ שָׂרְרָה דוּמִיָה זוֹ רַק בַּיוֹם, כִּי אזָ לֹא הָיְתָה כָּל פְּלִיאָה בַּדָבָר. כִּי אוֹתוֹ יוֹם – יוֹם שָׁרָב קָשֶׁה הָיָה, הַשֶׁמֶש לָהֲטָה כְּכִבְשָׁן, וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהַנִיחַ כִּי תּוֹשָׁבֵי סַנְט־יָאגוֹ הִסְתַּתְּרוּ מִפְּנֵי חֹם הַיוֹם. אֲבָל כְּשֶׁיָרַד הַלַיְלָה וְרוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה מֵהַיָם, הֲרֵי הַדְמָמָה וְהַדוּמִיָה שֶׁשָׂרְרוּ בִּרְחוֹבוֹת צִ’ילִי הָעַלִיזָה הִפְתִּיעָה וְהִדְהִימָה הַרְבֵּה יוֹתֵר.

אָמְנָם בְּעַד הַחַלוֹנוֹת נִרְאוּ פְּנֵי גְבָרִים וְנָשִׁים, אַךְ שׁוּם אִישׁ לֹא הֵעֵז לָצֵאת לָרְחוֹב. פְּנֵי הָאֲנָשִׁים הִבִּיעוּ חֲרָדָה וְעַצְבוּת.

לְעִתִּים חָלַף עָבַר קָצִין פָּרָשׁ וְצָעֲדָה פְּלֻגַת חַיָלִים עִם רוֹבִים טְעוּנִים.

מַחֲזֶה זֶה נִרְאָה רַק בָּרְחוֹבוֹת הַצְדָדִיִים, וְאִלוּ בַּכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית, פְּלַצָא מַיוֹר, נִרְאוּ הַדְבָרִים בְּאוֹר אַחֵר לְגַמְרֵי. שָׁם נִתְכַּנְסוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים. כֻּלָם הָיוּ רְצִינִים וַעֲצוּבִים. בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר הָיָה מָקוֹם רֵיק. מִסָבִיב לְמָקוֹם זֶה עָמְדוּ אֲנָשִׁים כְּשֶׁלַפִּידִים בִּידֵיהֶם.

הַלַפִּידִים הֵאִירוּ בְּאוֹר אַדְמוּמִי אֶת פְּנֵי הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים וְהִבְלִיטוּ אֶת פְּנֵיהֶם הַחִוְרִים. בָּרוּר הָיָה, כִּי עוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ מַחֲזֶה מַחֲרִיד, מְזַוֵעַ, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא אֵרַע עוֹד בְּסַנְט־יָאגוֹ.

אִם כִּי הִתְכַּנֵס עַם רַב בַּכִּכָר הַמֶרְכָּזִית, בְּכָל זֹאת שָׂרְרָה שָׁם דוּמִיָה עֲמֻקָה. הַקָהָל הֶחֱרִישׁ. רַק לְעִתִּים נִשְׁמַע רַעַש וְשָׁאוֹן, כִּשְׁאוֹן הַיָם לִפְנֵי סְעָרָה.

כְּבָר הָיָה מְאֻחָר. שְׁעוֹן הַמִגְדָל צִלְצֵל כְּבָר עֶשֶׂר פְּעָמִים. לְאַט וּבְעֶצֶב מָנוּ הָאֲנָשִׁים אֶת צִלְצוּל הַשָׁעוֹן.

פֶּתַע נִשְׁמְעוּ צַעֲדֵיהֶם הַכְּבֵדִים שֶׁל הַחַיָלִים שֶׁצָעֲדוּ לְקֶצֶב הַתֹּף. אַחַר־כָּךְ הוֹפִיעוּ פָּרָשִׁים וְהֵחֵלוּ לְפַזֵר אֶת הֶהָמוֹן בִּצְעָקוֹת וּבְחֵרוּפִים, וַאֲשֶׁר לֹא רָצָה לְהִסְתַּלֵק, הֻלְקָה בְּקַתּוֹת הָרוֹבִים אוֹ בְּמַגְלָבִים.

בְּלֵב הַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית נוֹצַר מָקוֹם רָחָב, פָּנוּי, שֶׁמִסְבִיבוֹ עָמְדוּ הַחַיָלִים הָרַגְלִים כְּטַבַּעַת.

מִשֶׁהִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה עֲמֻקָה, נִשְׁמְעָה שִׁירַת כְּמָרִים, שִׁירָה עֲצוּבָה שֶׁשָׁרִים בִּלְוָיַת הַמֵת.

סַקְרָנוּת הֶהָמוֹן גָבְרָה עוֹד יוֹתֵר וּבַחֲשַאי נִדְחֲקוּ אֶל טַבַּעַת הַחַיָלִים. כָּל אֶחָד רָצָה לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הַמַחֲזֶה הֶעָגוּם הָעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ עוֹד מְעַט.

מִשַׁעֲרֵי הַכְּנֵסִיָה הָעַתִּיקָה וְהָאַפְלוּלִית יָצְאוּ שְׁנֵי טוּרֵי כְּמָרִים.

הֵם הָלְכוּ גְלוּיֵי רֹאשׁ וְהֶחְזִיקוּ בִּידֵיהֶם צְלָבִים. בֵּינֵיהֶם הָלְכוּ כַּעֲשָׂרָה מְשָׁרְתִים בַּקֹדֶשׁ. כָּל אֶחָד מֵהֶם נָשָׂא אָרוֹן אָרֹךְ לָבָן, אֲרוֹן מֵתִים.

אַחֲרֵי הַכְּמָרִים צָעַד גְדוּד תּוֹתָחִים, אַחֲרֵיהֶם רָכְבוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מֻקָפִים פְּלֻגַת רַגְלִים עַל חֲמוֹרִים כְּשֶׁפְּנֵיהֶם אֶל אֲחוֹרֵי הַחֲמוֹרִים. עֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה הָיוּ גְלוּיֵי רֹאשׁ, יְדֵיהֶם אֲסוּרוֹת מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם נִקְשְׁרוּ לְבֶטֶן הַחֲמוֹרִים. לְיַד כָּל אֶחָד מֵעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים צָעֲדוּ שִׁשָׁה חַיָלִים עִם רוֹבִים טְעוּנִים וּמְכֻדָנִים.

מִשֶׁהִגִיעָה תַּהֲלוּכַת אֵבֶל זוֹ לְלֵב הַכִּכָּר, נִשְׁמְעָה פְּקֻדָה רוֹעֶמֶת:

– עֲמֹד! דֹם!

הַכְּמָרִים נוֹשְׂאֵי הָאֲרוֹנוֹת נָטוּ הַצִדָה, הַחַיָלִים נִגְשׁוּ וְהִתִּירוּ אֶת עֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים הַקְשׁוּרִים שֶׁרָכְבוּ עַל הַחֲמוֹרִים וְהֶעֱמִידוּם בַּסָךְ בְּשׁוּרָה

בָּרוּר הָיָה שֶׁעֲשָׂרָה אֵלֶה נִדוֹנוּ לְמִשְׁפַּט מָוֶת.

לָמָה וּמַדוּעַ נִדוֹנוּ לַמָוֶת? הֲרוֹצְחִים הֵם, אוֹ פּוֹשְׁעִים? הֶאָמְרוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ, לְמַעַן יֵקַל לָהֶם לְשָׁדְדָהּ? – לֹא! אֵלֶה הֵם פַּטְרִיוֹטִים, שׁוֹחְרֵי חֹפֶשׁ, אֲנָשִׁים שֶׁרָצוּ תְּהֵא חָפְשִׁית וּמְאֻשֶׁרֶת.

עָלֵינוּ לְסַפֵּר כָּאן בִּקְצָרָה אֶת תּוֹלְדוֹת צִ’ילִי, הַנְחוּצוֹת לָנוּ לַהֲבָנַת סִפּוּרֵנוּ זֶה.

צִ’ילִי, כְּכָל אַרְצוֹת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, הָיְתָה מְשֻׁעְבֶּדֶת לִסְפָרַד. בְּ־1824 פָּרְצָה בָּהּ מַהְפֵּכָה וְעַם צִ’ילִי הִכְרִיז שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ סְפָרַד הַגָר הַרְחֵק מֵהֶם. צִ’ילִי הָפְכָה לְרֶפֻּבְּלִיקָה, שִׁלְטוֹן עָם. אַךְ בְּצִ’ילִי חָיוּ הַרְבֵּה מֵאֲצִילֵי סְפָרַד שֶׁהָיוּ חֲסִידֵי הַמֶלֶךְ וְרָצוּ לְהַכְנִיס שׁוּב אֶת צִ’ילִי תַּחַת עֹל סְפָרַד. אַחַד הָאֲצִילִים הָאֵלֶה הָיָה הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה, הַנָשִׂיא וְהַשַׁלִיט שֶׁל צִ’ילִי.

הוּא דִכֵּא אֶת הָעָם בִּמְכֻוָן, כְּדֵי שֶׁיִרְצֶה בְּשִׁלְטוֹן סְפָרַד. הַפַּטְרִיוֹטִים שׁוֹחֲרֵי הַחֹפֶשׁ הִתְאַגְדוּ לַאֲגֻדָה חֲשָׁאִית בְּמַטָרָה, לֶאְסֹר אֶת הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה, לַהֲמִיתוֹ וּלְשַׁחְרֵר אֶת צִ’ילִי כְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית.

אַךְ נִמְצָא בּוֹגֵד אֶחָד, שֶׁגִלָה לַגֶנֶרָל אֶת הַקֶשֶׁר שֶׁקָשְׁרוּ עָלָיו. הוּא הִצְלִיחַ לִתְפֹּס עֲשָׂרָה חֲבֵרִים שֶׁל אֲגֻדַת סֵתֶר זוֹ. הָיוּ אֵלֶה טוֹבֵי הָאֲנָשִׁים בְּצִ’ילִי וּבְחִירֵי הָעָם. הֵם הָיוּ בְּנֵי הַמִשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּסַנְט־יָאגוֹ.

הַגֶנֶרָל לֹא הִצְטַעֲצַע אִתָּם בְּיוֹתֵר. הוּא עָרַךְ מִשְׁפָּט צְבָאִי וְדָן אֶת חַבְרֵי הָאֲגֻדָה לְמִיתַת יְרִיָה, מִיָד. הַמִשְׁפָּט הַצְבָאִי הוֹצִיא אֶת פְּסָק דִין הַמָוֶת בְּשָׁעָה שֵׁשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב וּבְשָׁעָה עֶשֶׂר בַּלַיְלָה כְּבָר הוּבְלוּ הַנִדוֹנִים לַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית, מְקוֹם שָׁם עָמְדוּ לְהִיָרוֹת.

הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ פִּקֵד עַל כָּל הַטֶקֶס הֶעָגוּם הַזֶה, שֶׁזֶה עַתָּה תֵּאַרְנוּהוּ.

עַתָּה נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ וּלְסִפּוּרֵנוּ.

אַךְ הוֹרִידוּ הַחַיָלִים אֶת הַנִדוֹנִים לַמָוֶת מֵהַחֲמוֹרִים וְהֶעֱמִידוּם בְּשׁוּרָה, זֶה לְיַד זֶה, כָּרְעוּ הַנִדוֹנִים עַל בִּרְכֵּיהֶם וְהִתְפַּלְלוּ תְּפִלָה קְצָרָה.

בְּשָׁעָה שֶׁהַנִדוֹנִים שָׁפְכוּ אֶת תְּפִלָתָם הָאַחֲרוֹנָה, רָמַז הַגֶנֶרָל לְחַיָלָיו וַחֲמִשִׁים אַנְשֵׁי צָבָא הִתְיַצְבוּ נֶגְדָם בְּרוֹבִים טְעוּנִים וּמְכֻדָנִים.

מִשֶׁגָמְרוּ אֶת תְּפִלָתָם, קָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם, חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְהִתְנַשְׁקוּ. אַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיטוּ זֶה לָזֶה יָדַיִם וְהִתְיַצְבוּ בְּשׁוּרָה מוּל חֲמִשִׁים הַחַיָלִים, שֶׁעָמְדוּ לִירוָת בָּהֶם.

מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן הִתְפָּרְצָה אֲנָחָה עֲמֻקָה, אַנְחַת אַלְפֵי אֲנָשִׁים.

לָמָה הֶחֱרִישׁ הֶהָמוֹן וְלֹא כִּהָה? לָמָה זֶה לֹא הִתְמַרְדָה כָּל הָעִיר נֶגֶד רֶצַח מַחֲרִיד זֶה?

הַגֶנֶרָל “דָאַג” לְכָךְ מֵרֹאשׁ. הוּא הִקִיף אֶת הָעִיר בְּגֵיסוֹת צָבָא וּפָקַד לִירוֹת בּוֹ בַּמָקוֹם בְּכָל אִיש וָאִישׁ שֶׁיָעֵז לְהַשְמִיעַ מִלָה לְטוֹבַת הַנִדוֹנִים. זוֹהִי, אֵפוֹא, הַסִבָּה שֶׁבְּרֶגַע מַחֲרִיד זֶה, הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן, נִשְׁמְעוּ רַק אַנְחוֹת תּוּגָה עֲמֻקוֹת, קוֹרְעוֹת לֵבָב. כָּל אִישׁ וָאִישׁ יָדַע, שֶׁאִם יַשְׁמִיעַ אַף הֶגֶה אֶחָד, יָרֹה יִיָרֶה מִיָד כַּנִדוֹנִים הָאֵלֶה.

רָאִינוּ קֹדֶם שֶׁכָּל הָעִיר דָמְמָה כְּבֵית־קְבָרוֹת.

מִשֶׁהֶחֱזִיקוּ עֲשֶׂרֶת הַנִדוֹנִים יָד בְּיָד וְהִתְיַצְבוּ מוּל רוֹצְחֵיהֶם. יָצָא הַגֶנֶרָל מֵהַשׁוּרָה, הוֹצִיא מִכִּיסוֹ גִלְיוֹן נְיָר – פְּסָק הַדִין שֶׁלָהֶם – קְרָאָהוּ פַּחַז כַּמַיִם בְּאִנְפּוּף וּכְבָר אָמַר לְפַקֵד: אֵשׁ!

בּוֹ בָּרֶגַע קָרְאוּ כָּל הַנִדוֹנִים פֶּה אֶחָד:

– יְחִי הַחֹפֶשׁ! תְּחִי אַרְצֵנוּ הַחָפְשִׁית!

– אֵשׁ! – צִוָה הַגֶנֶרָל בַּחֲמַת זַעַם, – קִלְעוּ הַיְשַׁר לְגֻלְגְלוֹתֵיהֶם!

הַתֻפִּים רָעֲמוּ וְרָעֲשׁוּ, חֲמִשִׁים רוֹבִים יָרוּ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים עֲדִינִים נָפְלוּ מֵתִים עַל הַחוֹל הַלוֹהֵט שֶׁל הַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית.

– הַבַּיְתָה! – פִקֵד עַתָּה הַגֶנֶרָל.

הַחַיָלִים כִּתְּפוּ אֶת נִשְׁקָם, הַקְצִינִים הִתְיַצְבוּ בְּרֹאשׁ בְּחַרְבוֹתֵיהֶם הַשְׁלוּפוֹת וְצָעֲדוּ לִקְסַרְקְטִינֵיהֶם. בּוּסְטַמֶנְטֶה הִתְיַשֵׁב עַל סוּסוֹ וּמִהֵר לְאַרְמוֹנוֹ. עַתָּה אֵין לוֹ שׁוּב כָּל פַּחַד, הַמֵתִים לֹא יָקִיצוּ מִשְׁנָתָם הַנִצְחִית, וְהַחַיִים חֲרֵדִים עַתָּה לְנַפְשָׁם וְלֹא יִתְקוֹמְמוּ. כָּךְ חוֹשְׁבִים וְכָךְ מִתְנַהֲגִים כָּל הֶעָרִיצִים שֶׁבַּיָמִים הָהֵם וּבַזְמַן הַזֶה.

אַךְ הִסְתַּלְקוּ הַחַיָלִים מֵהַמָקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְחוֹלֵל הַמַחֲזֶה הַמַחֲרִיד, מִיָד זִנֵק הֶהָמוֹן לְגוּפוֹת הַמֵתִים. אֲחָדִים טָבְלוּ אֶת מִטְפְּחוֹתֵיהֶם בְּדַם הַמְעֻנִים, אֲחֵרִים קָרְעוּ מִכְּנַף בִּגְדָם שֶׁל הַמֵתִים לְמַזְכֶּרֶת נֶצַח, כִּי עוֹד יָבוֹא יוֹם וְיִנְקְמוּ אֶת נִקְמַת דָמָם הַשָׁפוּךְ שֶׁל הַחַפִּים מִפֶּשַׁע.

לְאַט לְאַט הִתְפַּזְרוּ הָאֲנָשִׁים. הַלַפִּידִים כָּבוּ, הִשְׂתָּרְרָה אֲפֵלָה. הַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית דָמְמָה. כָּל אִישׁ וָאִישׁ הָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְזֻעְזָע וְעֵינָיו דוֹמְעוֹת.

פֶּתַע נִשְׁמְעָה מֵעֲרֵמַת הַגוּפוֹת אֲנָחָה כְּבֵדָה. רֹאשׁ חִוֵר מְכֻסֶה דָם, הִתְרוֹמֵם אַט אַט מֵהָאָרֶץ וְיָדָיו הֵחֵלוּ לְהַרְחִיק מֵעָלָיו אֶת שְׁאָר הַגְוִיוֹת. נִרְאֶה שֶׁאֶחָד מֵהָעֲשָׂרָה נִשְׁאַר בַּחַיִים. אֵיךְ קָרָה הַדָבָר, הָהָיָה זֶה נֵס, מִקְרֶה, אוֹ יָד נִסְתֶּרֶת הָיְתָה בַּדָבָר, כִּי יִשָׁאֵר בַּחַיִים – תַּעֲלוּמָה הִיא.

הָרֹאשׁ הִתְרוֹמֵם לְאִטוֹ, הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ. יָד חִוֶרֶת נִגְבָה קְצָת אֶת הַדָם וְהַחוֹל שֶׁכִּסוּ אֶת מִצְחוֹ וְקוֹל חָלוּשׁ קָרָא:

– הָהּ, אֵל אֱלֹהִים! חַזְקֵנִי נָא וְאַמְצֵנִי לְמַעַן אוּכַל לִנְקֹם אֶת נִקְמַת חֲבֵרַי וְנִקְמַת מוֹלַדְתִּי הָאֻמְלָלָה!

הוּא נִסָה לִזְחוֹל וּלְהָגִיחַ מֵעֲרֵמַת הַגוּפוֹת, אַךְ הָיָה תָּשׁוּשׁ מְאֹד. נִרְאֶה שֶׁכַּדוּר פָּגַע בּוֹ, אַךְ לֹא הֱמִיתוֹ. עָבְרוּ רִגְעֵי מִסְפָּר, עַד שֶׁנֶחֱלַץ מִגוּפוֹת הַמֵתִים, שֶׁהָיוּ מֻנָחוֹת עָלָיו. הוּא הֵחֵל לִזְחֹל “עַל אַרְבַּע” וְרָצָה לְהִתְרַחֵק לְאֵי־שָׁם. אֲבָל כֹּחוֹתָיו עֲזָבוּהוּ וְהואּ נָפַל שׁוּב.

– אָבַדְתִּי! – מִלְמֵל. – הֵם יִמְצָאוּנִי וִימִיתוּנִי! הָהּ, אֵל אֱלֹהִים! רַחֵם עָלַי! וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר צָנַח אֵין־אוֹנִים וְשָׁכַב לְמַעֲצֵבָה כָּאֶבֶן.

אוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאוּ מִתַּחַת לְקִמְרוֹנֵי הַכְּנֵסִיָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הֵם הָיוּ עֲטוּפִים וְקָשֶׁה הָיָה לִרְאוֹת אֶת פַּרְצוּפֵיהֶם. נִרְאֶה שֶׁשָׁעָה רַבָּה עָמְדוּ תַּחַת קִמְרוֹנֵי הַכְּנֵסִיָה וְרָאוּ הַכֹּל. הֵם נִגְשׁוּ מִיָד אֶל הַגוֹסֵס.

– עוֹדוֹ חַי! בֶּאֱמֶת עוֹדוֹ חַי! – אָמַר אִישׁ לְרֵעֵהוּ, בְּלַחַשׁ.

– וּבְכֵן, נִקָחֵהוּ כְּפִי שֶׁנִצְטַוִינוּ – עָנָה הַשֵׁנִי.

יוֹתֵר לֹא הוֹסִיפוּ לְדַבֵּר. אֶחָד מֵהֶם הֵסִיר אֶת גְלִימָתוֹ וּפָרְשָׂהּ עַל הָאָרֶץ. הֵם הִנִיחוּ עָלָיו אֶת הַגוֹסֵס, עֲטָפוּהוּ וּצְרָרוּהוּ כִּצְרוֹר, טְעָנוּהוּ עַל שֶׁכֶם וְנֶעֶלְמוּ בַּחֲשַׁאי בְּסִמְטָה צָרָה וְאַפְלוּלית שֶׁבְּצִ’ילִי.

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: הַצָרְפָתִים בָּאִים לְצִ’ילִי    🔗

רָאִינוּ קֹדֶם שֶׁיְדִידֵנוּ הָרוֹזֵן וְהַקָצִין עָזְבוּ אֶת צָרְפַת.

אַךְ עָלוּ עַל הַסְפִינָה הָפְכוּ לִמְהַגְרִים. הָרוֹזֵן הִשְׁאִיר אֶת תְּאָרָיו וְשַׁלְשֶׁלֶת הַיוֹחָסִין שֶׁלוֹ עַל רְצִיף מַרְסֵיל. וַלֶנְטִין אָמְנָם לֹא הָיָה מֵעוֹדוֹ בֶּן אֲצִילִים, בְּכָל זֹאת הָפַךְ אַף הוּא לִמְהַגֵר.

מִמַרְסִיל עַד צִ’ילִי רְחוֹקָה הַדֶרֶךְ. עַתָּה בִּתְקוּפַת סְפִינַת הַקִיטורֹ, אֶפְשָׁר לַחֲצוֹת דֶרֶךְ זוֹ בְּשִׁשָׁה – שְׁמֹנָה שָׁבוּעוֹת. אַךְ בִּשְׁנַת 1835 אָרְכָה נְסִיעָה זוֹ כִּשְׁלֹשָׁה חֲדָשִׁים. לִנְסֹעַ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים רְצוּפִים בִּסְפִינַת מִפְרָשִׂים בַּמַחְלָקָה הַשְׁלִישִׁית – הָיָה זֶה עִנוּי מַמָשׁ לָרוֹזֵן.

הוּא הֻרְגַל לְרִצְפוֹת הַבַּהַט הַחֲלָקוֹת שֶׁבִּטְרַקְלִינֵי פָּרִיס הַמְצֻחְצָחִים וְהָעֲשִׁירִים, וְהִנֵה הֻטַל עָלָיו עַתָּה לְהִתְגוֹלֵל עַל רִצְפַּת קְרָשִׁים פְּשׁוּטָה בַּמַחְלָקָה הַשְׁלִישִׁית שֶׁל סְפִינַת מְהַגְרִים.

בַּיָמִים הָרִאשׁוֹנִים לִנְסִיעָתוֹ סָבַל מְאֹד וְשָׁכבַ אֵין־אוֹנִים כְּמֵת מַמָשׁ. מַחֲלַת הַיָם הֶחֱלִישַׁתְהוּ בִּמְאֹד, אַחַר־כָּךְ, מִשֶׁהִתְרַגֵל כְּבָר לַאֲוִיר הַיָם וְהַמַחֲלָה הִסְתַּלְקָה מִמֶנוּ, הֱצִיקָהוּ הָרָעָב. הוּא הֻרְגַל לֶאֱכֹל מַעֲדַנֵי מְלָכִים, וְאִלוּ עַתָּה הֻכְרַח לְהִסְתַּפֵּק בְּבָשָׂר מָלוּחַ וְכָבוּשׁ וּבְמַאֲכָלִים פְּשׁוּטִים אֲחֵרִים הַנִתָּנִים, כָּרָגִיל, לִמְהַגְרִים.

אַךְ וַלֶנְטִין הִרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכִי טוֹב. לֹא פַּעַם חָצָה כְּחַיָל יַמִים וְרָגִיל הָיָה בַּאֲוִיר יָם. הוּא לֹא סָבַל מִמַחֲלַת הַיָם וְאָכַל כַּשׁוּרָה, בְּתֵאָבוֹן רָב. דָבָר זהֶ הִשְׁפִּיעַ גַם עַל לוּאִיס. הוּא כְּברָ טָעַם בָּאֳנִיָה אֶת טַעַם חַיֵי הַמְהַגְרִים. וַלֶנְטִין לאֹ סָר מִמֶנוּ וְהִכְרִיחוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת מִמַאַכְלֵי הַסְפִינָה.

מְעַט מְעַט הִתְרַגֵל הָרוֹזֵן לַתְּנָאִים הַחֲדָשִׁים. הוּא אַף שָׂמַח מִשֶׁנוֹכַח לָדַעַת, כִּי מְסֻגָל הוּא לֶאֱכֹל פַּת קִבָּר עִם בָּשָׂר מָלוּחַ.

וַלֶנְטִין הָיָה תָּמִיד שָׂמֵחַ וְעַלִיז כְּאִלוּ הֻזְמַן לַחֲתֻנָה. לוּאִיס אַף הוּא הִשְׁתַּחְרֵר מִדִכְאוֹנוֹ וְהָיָה שָׂמֵחַ. שְׁנֵיהֶם צָפוּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לַיוֹם בּוֹ יָגִיעוּ לַאֲמֵרִיקָה. שָׁם יִתְעוֹרְרוּ לְחַיִים חֲדָשִׁים, שָׁם הֲלֹא מִתְגוֹלֵל הַזָהָב בַּחוּצוֹת. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר יַעֲשִׁירוּ עֹשׁרֶ רָב. לוּאִיס קְרַנְסְיֶה יִמְצָא אֶת הָעַלְמָה אֲשֶׁר יֶאֱהַב, יִשָׂא אוֹתָהּ לְאִשָׁה וְיַחֲזֹר מִיָד לְצָרְפַת וְיִהְיֶה שׁוּב הָרוֹזֵן הַגֵא, הָרוֹזֵן דֵי־פְּרֶבּוֹאָה קְרַנְסְיֶה.

בְּהִרְהוּרִים יָפִים אֵלהֶ הִתְהַלֵךְ לוּאִיס עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה, כְּשֶׁהִגִיעוּ אֶל וַלְפְרִיזֶה, שֶׁבְּצִ’ילִי, מֶרְחַק מִילִים אֲחָדִים מִסַנְט־יָאגוֹ.

בִּ־2 לְפֶבְרוּאָר עָזְבוּ אֶת מַרְסֵיל וּבַ־5 לְמַאי בַּבֹּקֶר הִגִיעוּ סוֹף סוֹף לְאֶרֶץ הַזָהָב.

אַךְ הִתְקָרְבָה הָאֳנִיָה אֶל הַנָמָל, יָרְדוּ הָרוֹזֵן וְהַקָצִין מִיָד. הֵם סִיְרוּ קְצָת אֶת הָעִיר וְהִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַבָּאִים.

– רֵאשִׁית כֹּל עָלֵינוּ לִקְנוֹת שְׁנֵי סוּסִים טוֹבִים, אָמַר וַלֶנְטִין. בְּטֶרֶם שֶׁנַתְחִיל לִגְרֹף זָהָב בַּאֲמֵרִיקָה, מֻכְרָחִים אָנוּ לְעֵת־עַתָּה לִקְנוֹת כָּל דָבָר בְּמַטְבְּעוֹת הַזָהָב, “הַנַפּוֹלְיוֹנִים”, שֶׁהֵבֵאנוּ אִתָּנוּ מִצָרְפַת.

וַלֶנְטִין הָיָה מֻמְחֶה לְסוּסִים. הוּא מָצָא חִישׁ שְׁנֵי סוּסִים יָפִים, קָנָה וְשִׁלֵם בַּעֲדָם בְּזָהָב צָרְפָתִי. גַם בְּאֶרֶץ הַזָהָב מֻכְרָחִים לְשַׁלֵם בְּזָהָב…

מִשֶׁקָנוּ אֶת הַסוּסִים, קָנוּ עוֹד חֲפָצִים נְחוּצִים. הֵם קָנוּ לְמָשָׁל אֶקְדָח בַּעַל שִׁשָׁה קָנִים, רוֹבִים בַּעֲלֵי שְׁנֵי קָנִים וַחֲפָצִים אֲחֵרִים.

לְאַחַר נְסִיעָה אֲרֻכָּה בָּאֳנִיָה נִכְנְסוּ לְמִסְעָדָה לֶאֱכֹל אֲרוּחָה חַמָה וּטְרִיָה. וְכָךְ עָבַר יוֹמָם הָרִאשׁוֹן. הַיוֹם רַד. לוּאִיס אָמַר לָלוּן בְּוַלְפְרִיזֶה וְרַק לְמָחֳרָת לִנְסֹעַ לְסַנְט־יָאגוֹ, בִּירַת צִ’ילִי.

– לֹא – אָמַר וַלֶנְטִין – אִם מְהַגְרִים אָנוּ וּבָאנוּ לַאֲמֵרִיקָה כְּדֵי לְחַפֵּשׂ בָּהּ אֹשֶׁר וְהַצְלָחָה, עָלֵינוּ, אֵפוֹא, לְהִתְרַגֵל לִנְסֹעַ גַם בַּלֵילוֹת. שְׁנֵי בַּרְנָשִׁים צְעִירִים כָּמוֹנוּ אֵין לָנוּ מַה לַחְשֹׁשׁ לִנְסֹעַ בַּלֵילוֹת.

מִשֶׁיָצְאוּ מִוַלְפְרִיזֶה כְּבָר שָׁקְעָה הַשֶׁמֶשׁ. לוּאִיס רָצָה לְדַרְבֵּן אֶת סוּסָיו כְּדֵי לְהַקְדִים לָבוֹא לְסַנְט־יָאגוֹ.

– לֹא, לוּאִיס! – קָרָא וַלֶנְטִין – מוּטָב שֶׁנִרְכַּב אַט אַט הֲרֵי תַּעֲנוּג מַמָשׁ לִשְׁאֹף אֶת הָאֲוִיר הַנָעִים, הָרַעֲנָן, אֲוִיר שָׂדוֹת וּפְרָחִים, לְאַחַר שֶׁהָיִינוּ כְּלוּאִים שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים בָּאֳנִיָה הַמַחֲנִיקָה.

הֵם רָכְבוּ לְאִטָם. לְמַעֲשֶׂה לֹא הָיָה לָהֶם מַה לְהֵחָפֵז. הֲרֵי לֹא יָדְעוּ לְאָן מוּעָדוֹת פְּנֵיהֶם.

– סוֹף כָּל סוֹף – קָרָא לְפֶתַע וַלֶנְטִין – הִנְנוּ בְּאֶרֶץ הַזָהָב! עַתָּה תְּהֵא עֲבוֹדָתֵנוּ – לִגְרֹף אֶת הַזָהָב.

– כָּל הֲגִיגְךָ וְשִׂיחֲךָ בַּזָהָב – נָזַף בּוֹ לוּאִיס – הֲרֵי תֵּדַע יָפֶה שֶׁבָּאתִי לַאֲמֵרִיקָה בִּגְלַל סִבָּה אַחֶרֶת.

– הָעַלְמָה דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה? – שָׁאַל וַלֶנְטִין.

– כֵּן – עָנָה לוּאִיס.

– אַף אוֹתָהּ נִמְצָא. בְּעוֹד חֹדֶשׁ וַדַאי נִמְצָאֶנָה.

כָּךְ פִּטְפְּטוּ הַשְׁנַיִם, עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ מְאֹד וְהֵם הִגִיעוּ לָרְחוֹבוֹת הָרֵיקִים וְהַשׁוֹמְמִים שֶׁל סַנְט־יָאגוֹ כִּשְׁעָתַיִם לְאַחַר הַמַחֲזֶה הַמַחֲרִיד שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּסַנְט־יָאגוֹ, הַמַחֲזֶה שֶׁתֵּאַרְנוּהוּ בַּפֶּרֶק הַקוֹדֵם.

 

פֶּרֶק שִׁשִׁי: הַמַצִיל    🔗

לַיִל אָפֵל וְנוּגֶה הָיָה לַיִל זֶה. הָרָקִיעַ הִתְכַּסָה עֲנָנִים, כְּאִלוּ סַךְ בּעֲדוֹ לֹא לִרְאוֹת אֶת רָעַת הָאֲנָשִׁים שֶׁעַל הָאָרֶץ. הַלְבָנָה לֹא הֵאִירָה אָז, שׁוּם כּוֹכָב לֹא נִרְאָה.

בְּחוּצוֹת סַנְט־יָאגוֹ שָׁרַר חֹשֶׁךְ רַב. מַמָשׁ “וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ”. בְּכָל הַבָּתִּים שָׂרַר חֹשֶׁךְ וָאֹפֶל. שׁוּם מְנוֹרָה לֹא דָלְקָה. דוּמִיַת מָוֶת שָׂרְרָה. רַק בִּמְקוֹמוֹת סְפוּרִים אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת צַעֲדֵי הַחַיָלִים הַכְּבֵדִים, שֶׁעָמְדוּ עַל הַמִשְׁמָר.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵרִימוּ אֶת הַגוֹסֵס וּנְשָׂאוּהוּ עַל כְּתֵפָם, הָלְכוּ לְאַט לְאַט וּבִזְהִירוּת. עִם כָּל רִשְׁרוּשׁ קַל נֶעֶצְרוּ אוֹ הִסְתַּתְּרוּ מֵאֲחוֹרֵי בַּיִת.

לְעִתִּים עָבְרוּ מִשְׁמְרוֹת חַיָלִים רוֹכְבִים כְּשֶׁלַפִּידִים בִּידֵיהֶם. אַךְ קָלְטוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֶת שַׁעֲטַת הַסוּסִים, מִיָד פָּנוּ לְסִמְטָה אַחֶרֶת וְחִפְּשׂוּ שָׁם מָקוֹם מַחֲבוֹא, עַד יַעֲבֹר זַעַם הַמִשְׁמָרוֹת.

כָּךְ הִסְתּוֹבְבוּ וְהִתְפַּתְּלוּ עֵת רַבָּה עַד שֶׁהִגִיעוּ לְסִמְטָה צָרָה וְנִדַחַת שֶׁבְּסַנְט־יָאגוֹ. שָׁם הֵצֵרוּ עוֹד יוֹתֵר אֶת צַעֲדֵיהֶם וְצִפּוּ לְמַשֶׁהוּ, כִּי כָּל פַּעַם נָחוּ וְזָקְפוּ אֶת אָזְנֵיהֶם.

פִּתְאֹם נִפְתְּחָה דֶלֶת וְאִשָׁה, לְבוּשָׁה צְחֹרִים שֶׁשְׂעָרָהּ גָלַשׁ עַל עָרְפָּהּ, נִרְאֲתָה עַל הַסַף, וְנֵר בְּיָדָהּ.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה צִפּוּ כְּנִרְאֶה לְאִשָׁה זוֹ, כִּי אַךְ נִרְאֲתָה עַל סַף הַדֶלֶת, הִשְׁמִיעַ אֶחָד מֵהֶם אֲנָחָה כְּאַנְחַת עוֹף לַיִל. הָאִשָׁה כִּבְּתָה מִיָד אֶת הַנֵר וְאָמְרָה בְּלַחַשׁ:

– דִיאָס פְּרוּטֶכָה לַא צִ’ילִי (יָגֵן אֱלֹהִים עַל צִ’ילִי).

– דִיאָס לוֹ הַא פְּרוּטֶגִידָה (אֱלֹהִים כְּבָר הֵגֵן עָלֶיהָ) – עָנָה הָאִישׁ שֶׁנֶאֱנַח.

– הָהּ, אֵל אֱלֹהִים! – קָרְאָה הָאִשָׁה בְּשִׂמְחָה.

– הִיא מִהֲרָה לִשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וְאָמְרָה לָהֶם בְּלַחַשׁ:

– חוּשׁוּ, מַהֲרוּ וָבוֹאוּ! הִכָּנְסוּ מִיָד!

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים עִם מִטְעָנָם הַמְשֻׁנֶה שֶׁעַל גַבָּם נִכְנְסוּ פְּנִימָה.

– הַעוֹדוֹ חַי? – שָׁאֲלָה בְּפַחַד וּרְעָדָה.

– עוֹדוֹ חַי! – עָנָה אֶחָד מֵהֶם קְצָרוֹת וּבַאֲדִישׁוּת.

אַךְ נִכְנְסוּ לַפְּרוֹזְדוֹר, מִהֲרָה הָאִשָׁה וְנָעֲלָה אֶת הַדֶלֶת, שׁוּב הִדְלִיקָה אֶת הַנֵר וְהוֹלִיכָה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים פְּנִימָה.

בָּתֵּי סַנְט־יָאגוֹ דוֹמִים זֶה לָזֶה. כֻּלָם, כְּפִי שֶׁכְּבָר כָּתַבְנוּ, הֵם בְּנֵי קוֹמָה אַחַת. הַבַּיִת שֶׁאֵלָיו נִכְנְסוּ הַשְׁנַיִם הָיָה בַּיִת מְרֻהָט, מְקֻשָׁט בְּכָל מִינֵי קִשׁוּטִים, כְּיַד הַמֶלֶךְ.

הָאִשָׁה פָּתְחָה חַדְרוֹן קָטָן וְרָמְזָה לִשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. הֵם נִכְנְסוּ, הִנִיחוּ אֶת הַחֲבִילָה עַל מִטָה נְקִיָה וְיָצְאוּ.

לֹא הֵם וְלֹא הָאִשָׁה הוֹצִיאוּ הֶגֶה. כָּל הַמַחֲזֶה הַזֶה בֻּצַע בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים.

הָאִשָׁה נִשְׁאֲרָה לְבַדָהּ עִם הַגוֹסֵס. רְגָעִים אֲחָדִים עָמְדָה דוּמָם. הִיא הִקְשִׁיבָה לְצַעֲדֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהִסְתַּלְקוּ עַד הֵעָלְמָם. מִשֶׁדָמַם הַכֹּל זִנְקָה אֶל הַדֶלֶת וְנָעֲלָה אוֹתָהּ וְהִבְרִיחָה אוֹתָהּ גַם בַּבְּרִיחַ. אַחַר־כָּךְ נִגְשָׁה לַמִטָה, הֵסִירָה מִן פָּצוּעַ אֶת הַגְלִימָה וְסָקְרָה אוֹתוֹ זְמַן־מָה.

הָאִשָׁה הָיְתָה כְּבַת שְׁלֹשִׁים וָמַעֲלָה, אַךְ נִרְאֲתָה רַק כְּבַת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ. הִיא הָיְתָה יְפַת־תֹּאַר, מַבַּטָהּ הַגֵא וּתְנוּעוֹתֶיהָ הַזְרִיזוֹת אָמְרוּ בָּרוּר, כִּי רְגִילָה הִיא לְצַווֹת וּלְפַקֵד.

הִיא סָקְרָה אֶת הַגוֹסֵס בְּמַבָּט שֶׁל רוֹפֵא, הִתְכּוֹפְפָה עַל גוּפוֹ וְהִסְתַּכְּלָה בְּפִצְעוֹ. הוּא הָיָה פָּצוּעַ בְּגַבּוֹ. בָּרוּר הָיָה שֶׁהַחַיָלִים שֶׁיָרוּ בּוֹ הִתְאַמְצוּ מְאֹד לֹא לַהֲמִיתוֹ כִּי אִם לְפָצְעוֹ פֶּצַע קַל.

הִיא מִהֲרָה לַאֲרוֹנָהּ שֶׁבִּקְצֵה הַחֶדֶר, פָתְחָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה מֵהַמְגֵרָה בַּקְבּוּקוֹן בְּדֹלַח. הִיא שָׁלְפָה אֶת הַפְּקָק וְקֵרְבָה אֶת הַבַּקְבּוּקוֹן הַפָּתוּחַ אֶל אַף הַגוֹסֵס.

אֶת הַבַּקְבּוּקוֹן הֶחֱזִיקָה רְגָעִים מִסְפָּר. אַחַר־כָּךְ הִרְחִיקָה מִמֶנוּ אֶת הַבַּקְבּוּקוֹן, פָּקְדָה אוֹתוֹ שׁוּב וְהִנִיחַתְהוּ שׁוּב בִּמְגֵרַת הָאָרוֹן וְהִתְיַשְׁבָה לְיַד הַמִטָה, לִרְאוֹת מַה תְּהֵא פְּעֻלַת הַבַּקְבּוּקוֹן.

הַפָּצוּעַ הֵחֵל לִנְשֹׁם מִיָד, גוּפוֹ הֵחֵל לְהִתְנוֹעֵעַ, תְּחִלָה נָעָה יָדוֹ שֶׁאָמְרָה לִנְגֹעַ בַּפֶצַע, אַחַר־כָּךְ זָע רֹאשׁוֹ, לְבַסוֹף הִשְׁמִיעַ אֲנָחָה – וּפָקַח אֶת עֵינָיו.

רִגְעֵי מִסְפָּר הִבִּיטוּ עֵינָיו בְּפַחַד וּרְעָדָה, אַחַר־כָּךְ אָמַר בְּלַחַשׁ:

– הֵיכָן אֲנִי?

– בְּיָדַיִם נֶאֱמָנוֹת – עָנְתָה הָאִשָׁה בְּשֶׁקֶט.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: בַּעַל וְאִשָׁה    🔗

עָלֵינוּ לְהַצִיג לִפְנֵי הַקוֹרְאִים אֶת שְׁנֵי הַטִפּוּסִים הַלָלוּ וּלְסַפֵּר בְּקִצוּר עַל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם.

שְׁנֵי אֵלֶה הָיוּ בַּעַל וְאִשָׁה.

טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן הָיָה אַחַד הָאֲנָשִׁים הָאֲצִילִים וְהָעֲשִׁירִים בְּצִ’ילִי. הוּא הָיָה צֶאֱצָא מִשְׁפַּחַת רוֹזְנִים מִסְפָרַד. הוֹרָיו מֵתוּ עָלָיו בִּצְעִירוּתוֹ וְהוֹרִישׁוּ לוֹ רְכוּש רָב. הוּא הָיָה בֵּן־יָחִיד. דוֹן טוֹדֵיאוֹ לֹא פִּזֵר אֶת כַּסְפּוֹ וְלֹא בִּזְבְּזוֹ. הוּא סִיֵר אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְקָנָה חָכְמָה.

הוּא לָמַד רְפוּאָה בְּמִכְלֶלֶת קוֹלוּמְבִּיָה שֶׁבִּנְיוּ־יוֹרְק. אַחַר־כָּךְ לָמַד מַדָעִים אֲחֵרִים בְּפָּרִיס וּבְלוֹנְדוֹן. הוּא רָאָה אֶת הָעוֹלָם וְעָמַד עַל טִיבוֹ.

מִשֶׁחָזַר לְאַרְצוֹ וּלְבֵיתוֹ, הִתְמַסֵר לְעַסְקָנוּת מְדִינִית. הוּא רָצָה שֶׁאַרְצוֹ תִּשְׁתַּחְרֵר וְתִהְיֶה חָפְשִׁיָה כְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית. בָּהּ בַּשָׁעָה עָסַק גַם בְּעִנְיָנָיו הַפְּרָטִיִים. הוּא עִבֵּד אֶת נַחֲלָתוֹ הַגְדוֹלָה וְנִצֵל אֶת מִכְרוֹתָיו, מִכְרוֹת נְחֹשֶׁת. הוּא הִתְיַחֵס יָפֶה לְעוֹבְדָיו ולֹא נִצְלָם כַּעֲשִׁירִים אֲחֵרִים.

בְּאַחַת מֵאֲחוּזוֹתָיו חַי אִכָּר עָנִי. דוֹן טוֹדֵיאוֹ הָיָה מִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ לְעִתִּים, בְּשָׁעָה שֶׁסִיֵם בַּאֲחוּזוֹתָיו, וְהָיָה סוֹעֵד שָׁם אֶת לִבּוֹ. לְאִכָּר זֶה הָיְתָה בַּת, מַרְיָה. יָפָה הָיְתָה. דוֹן טוֹדֵיאוֹ הִתְאַהֵב בָּהּ וְנָשָׂא אוֹתָהּ לְאִשָׁה

הוּא בָּנָה לוֹ אַרְמוֹן יָפֶה בְּסַנְט־יָאגוֹ וְקִשֵׁט אוֹתוֹ כְּיַד הַמֶלֶךְ.

אִם כִּי הָיְתָה בַּת אִכָּר פָּשׁוּט וְלֹא הָיְתָה מְלֻמֶדֶת, הִכְנִיסָהּ בַּעְלָהּ לַחֶבְרָה הַגְבֹהָה וְהִתְגָאָה בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁאָהַב אוֹתָהּ מְאֹד.

דוֹנְיָה מַרְיָה הָיְתָה בַּעֲלַת אֹפִי שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי. הִיא נִשְׂאָה לְדוֹן טוֹדֵיאוֹ בִּגְלַל עָשְׁרוֹ וְיִחוּסוֹ וְלֹא מֵאַהֲבָה דַוְקָא. הִיא בִּזְבְּזָה הַרְבֵּה כֶּסֶף, כֶּסֶף בַּעְלָהּ, עַל שְׂמָלוֹת, יַהֲלוֹמִים, כִּרְכָּרוֹת וְרָצְתָה לִחְיוֹת חַיֵי גְבֶרֶת אֲצִילָה וַעֲשִׁירָה, חַיֵי תַפְנוּקִים וְתַעֲנוּגוֹת.

בְּעֵינֶיהָ לֹא מָצְאוּ חֵן רַעְיוֹנוֹת בַּעְלָהּ עַל חֹפֶשׁ, חֵרוּת, שִׁחְרוּר, וְכֵן אָפְיוֹ הָאָצִיל. אַף הִתְנַהֲגוּתוֹ הָעֲדִינָה עִם עוֹבְדָיו וּפוֹעֲלָיו לֹא יָשְׁרָה בְּעֵינֶיהָ. הִיא אַף נִסְתָה לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיְנַצֵל אֶת הַפּוֹעֲלִים כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת עָשְׁרָם, אַךְ הוּא לֹא נִשְׁמַע לָהּ וְהוֹסִיף לְהִתְיַחֵס יָפֶה לְעוֹבְדָיו.

לְאַחַר שֶׁנוֹלְדָה לָהֶם יַלְדָה אָמְרָה דוֹנְיָה מַרְיָה לְמָסְרָהּ לְמֵינֶקֶת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה פְּנוּיָה לְטִיוּלִים, לְבִלוּיִים, וְכוּ' וְכוּ', אַךְ בַּעְלָהּ, דוֹן טוֹדיֵאוֹ, הִתְנַגֵד לְכָךְ.

– כָּל אֵם וָאֵם – אָמַר בְּתוֹרַת רוֹפֵא – מֻכְרָחָה בְעַצְמָהּ לְטַפֵּל בְּיַלְדָהּ וּלְגַדְלוֹ, כִּי אִם לֹא כֵן יַשְׁפִּיעַ הַדָבָר לְרָעָה עַל חִנוּכוּ שֶׁל הַיֶלֶד וְאָפְיוֹ.

הִיא הֻכְרְחָה אֵפוֹא לְגַדֵל אֶת הַיַלְדָה בְּעַצְמָהּ, אַךְ הִזְנִיחָה אוֹתָהּ וְלֹא הִתְמַסְרָה יָפֶה לַטִּפּוּל בָּהּ, כִּי רָצְתָה כָּאָמוּר לְבַלוֹת, לְבַקֵר בְּתֵיאַטְרָאוֹת, בְּקוֹנְצֶרְטִים, בִּנְשָׁפִים בְּבָתֵּי־קָפֶה וְלֹא לָשֶׁבֶת לְיָדָהּ.

עַל רֶקַע זֶה פָּרְצוּ בֵּין הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ סִכְסוּכִים. הָאִשָׁה אָהֲבָה תַּעֲנוּגוֹת, הִתְגַנְדְרוּת בְּתַכְשִׁיטֶיהָ וּפְנִינֶיהָ. וְכוּ' וְכוּ'.

בְּקִצוּר, כַּעֲבֹר שָׁנִים אֲחָדוֹת לְנִשׂוּאֵיהֶם עָזַב דוֹן טוֹדֵיאוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ, כִּי לֹא יָכֹל עוֹד לִרְאוֹת בְּהִתְנַהֲגוּתָהּ הָרָעָה וְהַמֻשְׁחֶתֶת.

הוּא לֹא רָצָה שֶׁהַיַלְדָה תִּשָאֵר אֵצֶל אִמָהּ, כִּי יָדָע שֶׁחִנוּכָהּ לֹא יַעֲלֶה יָפֶה. וּבְאַחַד הַיָמִים, בְּהֵעָדֵר אִשְׁתּוֹ מִבֵּיתָהּ, נִכְנַס וְלָקַח אֶת הַיַלְדָה בַּת הַשְׁמֹנֶה וְנֶעֱלַם אִתָּהּ.

מִשֶׁחָזְרָה דוֹנְיָה מַרְיָה הַבַּיְתָה וְלֹא מָצְאָה אֶת יַלְדָתָהּ, נִטְרְפָה כִּמְעַט דַעְתָהּ עָלֶיהָ. הִיא הֵבִינָה, כִּי בַּעְלָהּ לְשֶׁעָבַר לָקַח אֶת הַיַלְדָה וּבִקְשָה מִמֶנוּ שֶׁיָשִׁיב לָהּ אֶת בִּתָּהּ, אוֹ לְפָחוֹת יְגַלֶה לָהּ אֶת מְקוֹמָהּ. דוֹן טוֹדֵיאוֹ לֹא שָׂם לֵב לְתַחֲנוּנֶיהָ וְלֹא גִלָה לָהּ אֶת מְקוֹם הַיַלְדָה.

אֵלֶה תּוֹלְדוֹת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה, הַנִמְצָאִים עַתָּה שְׁנֵיהֶם יַחַד בְּחַדְרָהּ שֶׁל מַרְיָה.

הַחַיָלִים שֶׁיָרוּ בְּדוֹן טוֹדֵיאוֹ יָרוּ יְרִיוֹת סְרָק… הֵם שֻׁחֲדוּ עַל־יְדֵי דוֹנְיָה מַרְיָה שֶׁלֹא יִירוּ בּוֹ יְרִיָת מָוֶת, כִּי אִם יִפְצָעוּהוּ קַלוֹת. אַחַר־כָּךְ שָׁלְחָה אֶת שְׁנֵי מְשָׁרְתֶיהָ לְהָבִיא אֶת דוֹן טוֹדֵיאוֹ חֲסַר הַהַכָּרָה לְבֵיתָהּ, לְמַעַן תּוּכַל לְהִוָדַע אֶצְלוֹ אַיֵה מְקוֹם יַלְדָתָהּ. וְאִם יְסָרֵב וְלֹא יְגַלֶה לָהּ, תְּאַיֵם עָלָיו בְּהַסְגָרָה לִידֵי הַגֶנֶרָל, אוֹ בְּעֹנֶשׁ אַחֵר.

– וּמַה יְהֵא אִם לֹא אָשִׁיב לָךְ אֶת הַיַלְדָה? – שָׁאַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּתֹקֶף.

– כִּי אָז אֶתְנַקֵם בְּךָ בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת – אָמְרָה – וְהִיא פָּתְחָה אֶת הַדֶלֶת וְקָרְאָה אֶת שְׁנֵי מְשָׁרְתֶיהָ.

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי: הַלְבָבוֹת הַנוּגִים    🔗

סִפָּרְנוּ קֹדֶם שֶׁאַחַר הַיְרִיוֹת הִתְרוֹקְנָה הַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית “פְּלַצָא מַיוֹר”. אַךְ אֵין זֶה מְדֻיָק כָּל־כָּךְ.

רָאִינוּ שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים הוֹצִיאוּ אֶת דוֹן טוֹדֵיאוֹ מֵעֲרֵמַת הַמֵתִים, אֲבָל מִלְבַדָם הָיוּ עוֹד אֲנָשִׁים בַּכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית.

אַךְ הִתְפַּזֵר הֶהָמוֹן אַחֲרֵי מוֹת הַפַּטְרִיוֹטִים, הֵגִיחוּ מִמַרְתְּפִים וּמֵחֲצֵרוֹת דְמֻיוֹת כֵּהוֹת, עֲטוּפוֹת מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, וְהִתְקָרְבוּ חֶרֶשׁ לַמָקוֹם שֶׁבּוֹ נָפְלוּ אוֹהֲבֵי הַמוֹלֶדֶת.

הֵם רָאוּ בְּקוּם דוֹן טוֹדֵיאוֹ, הֵם רָאוּ שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים נְשָׂאוּהוּ מִשָׁם. אֲחָדִים מֵהֶם הִתְקָרְבוּ לַמֵתִים, סָקְרוּ אוֹתָם וְנֶאֶנְחוּ.

– רַק אֶחדָ שָׂרַד לִפְלֵטָה, רַק אֶחָד נִשְׁאַר חַי – אָמְרָה אַחַת הַדְמֻיוֹת הַכֵּהוֹת – שְׁאָר הָאֲנָשִׁים נִרְצְחוּ. הֶעָרִיצוּת נִצְחָה. תִּשְׁעָה מִמֵיטַב אֲנָשֵׁינוּ וּמִבְּחִירֵי אַרְצֵנוּ נָפְלוּ מִידֵי רוֹצְחִים.

אַחַר־כָּךְ נִגְשׁוּ לַמִנְזָר, שֶׁמִמֶנָה הוּצְאוּ אֲרוֹנוֹת מֵתִים, וְדָפְקוּ חֶרֶשׁ עַל הַקִיר.

– מִי שָׁם? – נִשְׁמַע קוֹל חֲרִישִׁי.

– אֲנָשִׁים אַחִים, חַבְרֵי הָאֲגֻדָה “לְבָבוֹת נוּגִים”.

– מָה רְצוֹנְכֶם?

– בַּקָשָׁתֵנוּ שֶׁתָּבִיאוּ לִקְבוּרָה אֶת הַקָרְבָּנוֹת הָאֻמְלָלִים וְלֹא תַּשְׁאִירוּם בַּחוּץ כִּבְהֵמוֹת טְבוּחוֹת. אָנוּ דוֹרְשִׁים שֶׁיִקְבְּרוּם בַּכָּבוֹד הָרָאוּי.

– חֲזֹר וֶאֱמֹר לַחֲבֵרֶיךָ שֶׁנְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתָם.

– תּוֹדָה רַבָּה! – עָנָה הָאִישׁ שֶׁדָפַק עַל הַקִיר.

כַּעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר נִפְתְּחוּ דַלְתוֹת הַמִנְזָר וּנְזִירִים אֲחָדִים יָצְאוּ לְכִכַּר הַמֵתִים, הֵרִימוּ אֶת הַמֵתִים וְהִנִיחוּם בָּאֲרוֹנוֹת הַלְבָנִים.

הֵם הֵרִימוּ אֶת הָאֲרוֹנוֹת וְהִכְנִיסוּם לַכְּנֵסִיָה וְאַנְשֵׁי “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” נִפְרְדוּ מֵהַמֵתִים וְנֶעֶלְמוּ.

אַחַר־כָּךְ נִפְגְשׁוּ שׁוּב בְּסִמְטָה צָרָה וַחֲשֻׁכָּה וְחִכּוּ לְחַבְרֵיהֶם הָאֲחֵרִים. הֵם לֹא חִכּוּ זְמַן רָב. מִיָד הוֹפִיעוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים.

– מוֹלַדְתֵּנוּ! – אָמְרוּ אֵלֶה שֶׁעָמְדוּ בַּסִמְטָה, לְיַד קִיר.

– נְקָמָה! – עָנוּ הַשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ.

זוֹ הָיְתָה הַסִיסְמָה שֶׁלָהֶם.

– מַה נוֹדַע לָכֶם, אֵפוֹא? – שָׁאַל מִישֶׁהוּ אֶת הַבָּאִים.

– נוֹדְעוּ לָנוּ דְבָרִים רַבּים.

– לְמָשָׁל?

– כִּי דוֹן טוֹדֵיאוֹ חַי.

– הֵיכָן הוּא.

– נְשָׂאוּהוּ לְדוֹנְיָה מַרְיָה.

– לְאִשְׁתּוֹ? – קָרָא רֹאשׁ הַקְבוּצָה בְּקוֹל יִאוּשׁ וָצַעַר – אֵל אֱלֹהִים. הֲרֵיהוּ אָבוּד! הֲלֹא אִשְׁתּוֹ שׂוֹנֵאת אוֹתוֹ שִׂנְאָה עַזָה! הֲלֹא הֵם נִפְרְדוּ. הִיא תִמְסְרֵהוּ לַגֶנֶרָל, לָרוֹצְחִים.

וְהוּא הֵחֵל לִפְרֹךְ אֶת אֶצְבְּעוֹת יָדָיו, מֵרֹב יִאוּשׁ.

– חֲבֵרִים! – קָרָא – הַאִם נַעֲמֹד כָּאן בְּחִבּוּק יָדַיִם וְנִתֵּן שֶׁיָמִיתוּ שֵׁנִית אֶת חֲבֵרֵנוּ הַדָגוּל?

– לֹא! – קָרְאוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

– הַאֶפְשָׁר לְהַגִיעַ בַּחֲשַׁאי לְבֵיתָה שֶׁל דוֹנְיָה מַרְיָה?

– בְּנָקֵל – עָנָה אֶחָד מֵהַשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ זֶה עַתָּה – גֶדֶר הַגַן אֵינָהּ גְבוֹהָה בְּיוֹתֵר. אֶפְשָׁר לְדַלֵג עָלֶיהָ וּלְעָבְרָהּ.

חֶרֶשׁ הִתְפַּזְרוּ בְּסִמְטָאוֹת וּבִרְחוֹבוֹת שׁוֹנִים וּמִיָד נִפְגְשׁוּ כֻּלָם בְּשֶׁקֶט לְיַד בֵּיתָהּ שֶׁל דוֹנְיָה מַרְיָה.

חֹשֶׁךְ רַב שָׂרַר בַּחוּץ. שׁוּם אוֹר לֹא הִפְצִיעַ מִבֵּיתָהּ. הַדְלָתוֹת וְהַחַלוֹנוֹת הָיוּ מוּגָפִים. הָאֲנָשִׁים שָׁלְפוּ אֶת פִּגְיוֹנוֹתֵיהֶם, תְּקָעוּם בַּחוֹמָה שֶׁמִסָבִיב לַבַּיִת וְהִשְׁתַּמְשׁוּ בְּנִצְבֵי הַפִּגְיוֹנוֹת כִּבְמַדְרֵגוֹת.

כַּעֲבֹר דַקוֹת מִסְפָּר כְּבָר הָיוּ בֶּחָצֵר. חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ, כַּחֲתוּלִים, הִתְקָרְבוּ לְיַד הַחַלוֹנוֹת וְהִקְשִׁיבוּ לַמִתְרַחֵשׁ בִּפְנִים – דוּמִיָה עֲמֻקָה שָׂרְרָה בַּכֹּל. פֶּתַע קָלַט אֶחָד מֵהֶם קוֹל עוֹלֶה מֵאַחַד הַחֲדָרִים. הֵם מִהֲרוּ לַחֶדֶר הַזֶה, פָּרְצוּ אֶת דַלְתּוֹ וּלְעֵינֵיהֶם נִתְגַלָה מַחֲזֶה אָיֹם.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ, בִּכְתֹנֶת סְפוּגַת דָם, חִוֵר כַּמֵת, יָשַׁב בַּמִטָה וְהֶחֱזִיק בְּיָדָיו כִּסֵא. מוּלוֹ עָמְדוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּשֶׁבִּידֵיהֶם סַכִּינִים מְמֹרָטִים, אֲרֻכִּים, חַדִים. הוּא הִתְגוֹנֵן בַּכִּסֵא שֶׁבְּיָדוֹ.

כַּעֲבֹר רֶגַע צָנְחוּ שְׁנֵי הָרוֹצְחִים מֵתִים אַרְצָה. הֵם נָפְלוּ בְּפִגְיוֹנוֹת “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ זָרַק אֶת הַכִּסֵא וְקָרָא:

– תּוֹדָה, חֲבֵרִים! תּוֹדָה! בָּאתֶם בָּרֶגַע הַנָכוֹן. לוּ אֵחַרְתֶּם מִן הַמוֹעֵד רַק רֶגַע אֶחָד, כִּי אָז נִרְצַחְתִּי.

רַק עַתָּה הִבְחִינוּ הָאֲנָשִׁים בְּדוֹנְיָה מַרְיָה שֶׁעָמְדָה מְכֻוֶצֶת בְּפִנַת הַחֶדֶר וְרָעֲדָה.

– מִי אַתֶּם? – שָׁאֲלָה אוֹתָם לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשְׁשָׁה קְצָת מִתַּדְהֵמָתָהּ וּמֵחֶרְדָתָהּ.

– אָּנוּ “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”.

מִשֶׁשָׁמְעָה אֶת הַמִלִים הָאֵלֶה הִרְטִיטָה כְּאִלוּ פָּגַע בָּהּ זֶרֶם חַשְׁמַל.

בַּיָמִים הָהֵם, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים הָיוּ פְּרוּעִים וּפְרָאִים וְּכָל אִישׁ, רֹאשׁ כְּנֻפְיַת חַיָלִים עָשָׂה כְּאַוַת נַפְשׁוֹ; כְּשֶׁכָּל בַּעַל אֲחֻזָה, כָּל חַוַאי הָיָה בִּבְחִינַת מֶלֶךְ בְּנַחֲלָתוֹ וְשָׁדַד וְרָצַח עוֹבְרֵי דֶרֶךְ וַאֲחֵרִים נוֹסְדָה אָז בַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית אֲגֻדָה בְּשֵׁם “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”.

מַטְרַת הָאֲגֻדָה הָיְתָה לְהָגֵן עַל הַחַלָשִׁים וְהַחַפִּים מִפֶּשַׁע. מִשֶׁנוֹדַע לַאֲגֻדָה זוֹ, כִּי חַוַאי שָׁדַד מְהַגֵר, רוֹכֵל אוֹ עוֹבֵר אֹרַח, הָיוּ מִתְנַפְּלִים עָלָיו בַּלַיְלָה וּמַעֲנִישִׁים אוֹתוֹ. עַל כָּל פֶּשַׁע קַל הָיוּ מַצִיתִים אֶת בֵּיתוֹ וַאֲסָמָיו. וְעַל פֶּשַׁע גָדוֹל הָיוּ מַעֲנִישִׁים אוֹתוֹ גַם עֹנֶשׁ מָוֶת.

שׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע, מִי הֵם חַבְרֵי הָאֲגֻדָה הַזֹאת. אִישׁ לֹא רָאָם מֵעוֹדוֹ. מִשֶׁהָיוּ מוֹפִיעִים לְהַעֲנִישׁ אֶת הַפּוֹשֵׁעַ, הָיוּ לְבוּשִׁים מַסְוִים שְׁחֹרִים עַל פְּנֵיהֶם.

כֻּלָם רָעֲדוּ כְּעָלֶה נִדָף מִפְּנֵי “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”. יִתְגוֹנֵן הַפּוֹשֵׁעַ כְּכָל שֶׁיִתְגוֹנֵן, מִיָדָם לֹא נִמְלַט. “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” הָיוּ צָצִים כְּמוֹ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, הָיוּ קוֹשְׁרִים אֶת הַפּוֹשֵׁעַ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וּפוֹעֲלָיו. אוֹתוֹ הָיוּ מוֹצִיאִים מִבֵּיתוֹ וּמוֹדִיעִים לוֹ עַל אֵיזֶה פֶּשַׁע הואּ נִדוֹן וּמַהוּ עָנְשׁוֹ, וְמִיָד הָיוּ מוֹצִיאִים אֶת הַעֹנֶשׁ לַפֹּעַל. אַךְ בְּאִשְׁתּוֹ, יְלָדָיו וּמְשָׁרְתָיו לֹא נָגְעוּ לְרָעָה. רַק הָאִישׁ הַחוֹטֵא נָשָׂא בְּחֶטְאְוֹ!

“הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” פָּעֲלוּ גְדוֹלוֹת בִּשְׁעָתָם, בַּאֲמֵרִיקָה, בְּיִחוּד בַּיָמִים הָהֵם, כְּשֶׁלֹא שָׁלַט הַצֶדֶק. הָיוּ אָז מְרַמִים, מְגַנְבִים וְגוֹזְלִים אֶת הַמְהַגְרִים הַמִסְכֵּנִים בְּצוּרָה מַחְפִּירָה בְּיוֹתֵר. “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” הִפִּילוּ פַּחַד רַב כָּל־כָּךְ עַד שֶׁפָּחֲדוּ לִנְגֹעַ לְרָעָה בַּמְהַגְרִים.

עַתָּה נָקֵל, אֵפוֹא, לַקוֹרֵא לְהָבִין, לָמָה זֶה כֹּה נִבְהֲלָה דוֹנְיָה מַרְיָה מִשֶׁשָׁמְעָה אֶת הַמִלִים הַנוֹרָאוֹת: “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”.

רֹאשׁ הַקְבוּצָה רָמַז לַחֲבֵרָיו וּמִיָד קָשְׁרוּ אֶת דוֹנְיָה מַרְיָה וְהִשְׁאִירוּהָ בַּחֶדֶר לְמַעַן לֹא תָרוּץ וְתַזְעִיק אֶת הַמִשְׁטָרָה לִרְדֹף אַחֲרֵי “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”.

הֵם לָקְחוּ אִתָּם אֶת דוֹן טוֹדֵיאוֹ, עֲטָפוּהוּ בִּמְעִיל וְעָזְבוּ אֶת הַבַּיִת.

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: בָּרְחוֹב    🔗

אַךְ יָצְאוּ אַנְשֵׁי “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” הַחוּצָה, מִיָד הִתְפַּזְרוּ לְכָל צַד וְָעֵבֶר רַק רֹאשׁ הַקְבוּצָה וְעוֹד אֶחָד נִשְׁאֲרוּ עִם דוֹן טוֹדֵיאוֹ. הֵם הוֹבִילוּהוּ בִּזְרוֹעוֹתָיו כִּי הָיָה עוֹד תָּשׁוּשׁ מְאֹד וְנִרְגָשׁ.

— הָבָה נֵשֵׁב בּאֲשֶֹׁר נֵשֵׁב לָנוּחַ קְצַת — הִתְחַנֵן טוֹדֵיאוֹ — אֳוִיר הַלַיל הַצַח וְהַצוֹנֵן מְחַיֶה מַמָשׁ אֶת נַפְשִׁי. עָלַי לָנוּחַ קְצָת וְאַחַר הַמַחֲזֶה הֶעָגוּם שֶׁאַךְ זֶה הִשְׁתַּתַּפְתִּי בּוֹ.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַמֻסְוִים הֱבִיאוּהוּ לְבַיִת יָשָׁן, בַּיִת רֵיק, וְהושִׁיבוּהוּ לְיַד עֵץ, עַל דֶשֶׁא רַךְ, וְאַף הֵם הִתְיַשְׁבוּ לְיָדוֹ. נִרְאֶה שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלֶה הִכִּירוּ יָפֶה אֶת הַשְׁכוּנָה הַזֹאת. הֵם מָצְאוּ מָקוֹם שׁהָיוּ בּוֹ בִּבְחִינַת “רוֹאִים וְאֵינָם נרְאִים”.

אַגַב, עָלֵינוּ לְהָעִיר כָּאן, כִּי בַּיָמִים הָהֵם, בִּשְנַת 1835, עוֹד לֹא הוּאֲרוּ הָרְחוֹבוֹת בְּפַנָסִים אוֹ בִּתְאוּרָה אַחֶרֶת. רַק בֶּעָרִים הַגְדוֹלוֹת כְּמוֹ נְיוּ־יוֹרְק, פִילָדָלְפִיָה וְרִיאוֹ־דֵיזָ’נֵירוֹ, וְרַק בָּרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיים הָיְתָה תְּאוּּרַת פַּנָסִים, בִּשְׁאָר הָרְחוֹבוֹת הִסְתַּפְּקוּ בִּתְאוּרַת הַלְבָנָה…

רְגָעִים מִסְפָּר יָשְׁבוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים בִּדְמָמָה. דוֹן טוֹדֵיאוֹ נֶאֱנַח לעִתִּים.

— לָמָה תֵּאָנַח, דוֹן טוֹדֵיאוֹ? — שְׁאֵלוֹ רֹאש הַקְבוּצָה בִּנְזִיפָה. — הֲרֵי חַי אַתָּה, וְתוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת מִלְחַמְתְּךָ בֶּעָרִיצוּת וּבַדִכּוּי. עַתָּה הִגִיעָה עֵת הַמַאֲבָק וְהַמְרִי.

— כֵּן, אַךְ הָאִשָׁה הַזֹאת! — נֶאֲנַח שׁוּב דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ, דוֹן טוֹדֵיאוֹ! — אָמַר חֲבֵרוֹ — אַתָּה שֶׁתָּמִיד הָיִיתָ מָלֵא מֶרֶץ, מָלֵא חִיוּנִיוּת, וְשָׂשׂ אֱלֵי קְרָב לְהִלָחֵם בְּאִי צֶדֶק, בְּעָרִיצוּת, וְהִנֵה עַתָּה רָפוּ יָדֶיךָ, תְּקָפְְךָ הַיִאוּשׁ? וּבְשֶׁל מָה? בּגְלַל נִקְמַת אִשָׁה. הַאִם בִּגְלָלָהּ עָלֶיךָ לְהִסְתַּלֵק מִמִלְחַמְתְּךָ הַקְדוֹשָׁה, הַמִלְחָמָה שֶׁהִכְרַזְנוּ בְּעַד הַחֹפשׁ וְהַצֶדֶק? אַל תִשְׁכַּח, כִּי דַוְקָא עַכְשָׁו מֻטָל עָלֶיךָ לְהִלָחֵם, דַוְקָא עַתָּה אָסוּר לְךָ לִנְטֹשׁ אֶת שְׂדֵה הַמִלְחָמָה…

— מַדוּע דַוְקָא עַתָּה? — שָׁאַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ בִּפְלִיאָה.

— כִּי הָיִיתָ בִּבְחִינַת מֵת. יָד נַעֲלָמָה הִצִילֵתְךָ זֶה פַּעֲמַיִם מֵהַמָוֶת. חַיֶיךָ שַׁיָכִים עַתָּה לֹא לְךָ. חַיֶיךָ שַׁיָכִים עַתָּה לַמִלְחָמָה הַקְדוֹשָׁה. אֶחָא! — הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ וְאָמַר — רַק עַתָּה תִִּתְלַקַח הַמִלְחָמָה. רַק עַתָּה נִצְטָרֵךְ לְאַמֵץ אֶת כָּל כּחוֹתֵינוּ וּנְנַצֵחַ! הֶעָרִִיצוּת כָּלִיל תַּחֲלֹף וְחֹפֶשׁ וָצֶדֶק יִמְלְכוּ בְּמוֹלַדְתֵּנוּ הָעֲנִיָה וְהַמְדֻכָּאָה.

הָאִיש דִבֵּר אָמְנָם בְּלַחַשׁ, בְּקוֹל חֲרִישִׁי, אֲבָל בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְאֵשׁ עֲצוּרָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁטוֹדֵיאוֹ נִתְרַגֵשׁ מְאֹד.

— מִי אַתָּה? — שָׁאַל — מִי הִתִּיר לְךָ לְדַבֵּר כָּךְ אֵלַי?

— מַה זֶה חָשׁוּב לְךָ, מִי אֲנִי — עָנָה הָאִישׁ — אָחִיךָ אֲנִי. אָמְנָם אֵינֶנוּ בְּנֵי אָב אֶחָד, אֲבָל אַחִים אָנוּ לְצָרָה, אַחִים לְדֵעָה. אַחִים אֲנַחְנוּ, כִּי פַּּעַם נִשְׁבַּעְנוּ, בְּלַיל אָפֵל בִּמְעָרָה שֶׁבֶּהָרִים, לִהְיוֹת אַחִים נֶאֱמָנִים. שְׁבוּעָה זוֹ מְקַשֶרֶת אוֹתָנוּ קֶשֶׁר חָזָק וְאֵיתָן יוֹתָר מֵאֲשֶֹׁר קִשְׁרֵי אַחִים רְגִילִים.

לְמִשְׁמַע דְבָרָיו אֵלֶה הִרְטִיט דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— אִם אָמְנָם אָחִי אַתָּה, הֲרֵינִי מְצַוֶה עָלֶיךָ לְגַלוֹת לִי מִי אַתָּה?

— אֲנִי שְׁכֵנְךָ דוֹן גְרֵיגוֹרִי פֶרֶאַלְטָה — עָנָה הָאִישׁ בְּנַחַת — וְתָמֵהַּ אֲנִי שֶהָאִישׁ שֶׁנִבְחַר לִהְיוֹת לְרֹאשׁ —

— זוֹ מִנין לְךָ שׁנִבְחרְתִי לִהְיוֹת לְרֹאשׁ?

דוֹן גְרֵיגוֹרִי הִתְקָרֵב עוֹד יוֹתֵר אֶל הַפָצוּעַ וְאָמַר בְלַחַשׁ:

— נִדוֹן הָיִיתָ לְמָוֶת. אִישׁ לֹא הֶאֱמִין כִּי תִשָׁאֵר בַּחַיִים. “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” בָּחֲרוּ בִּי כְרֹאשׁ קְבוּצָה, בִּמְקוֹמְךָ, אֲנִי עַתָּה נְסִיךְ “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”.

אַגַב, עָלֵינוּ לְסַפֵּר כָּאן וּלְהַסְבִּיר אֶת מִנְהֲגֵיהֶם הַמְיֻחָדִים שֶל אֲגֻדָה מֻפְלָאָה זוֹ —“הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”. הֵם הָיוּ מתְכַּנְסִים בַּלַיְלָה כְּשֶׁעַל פְּנֵיהֶם מַסְוֶה שָׁחֹר. אִישׁ לֹא הִכִּיר אֶת רֵעֵהוּ. אִישׁ מֵהֶם לֹא יָדַע מִיהוּ הַמַנְהִיג. כְּשֶׁנֶאֶלְצוּ לְהַעֲנִישׁ פּוֹשֵׁעַ, הָיוּ הַחֲבֵרִים שֶׁנבְחֲרוּ לְמִשְׁלַחַת הָעֳנָשִׁין, מְקַבְּלִים הוֹדָעָה בִּכְתָב עִם סִיסְמָאוֹת יְדוּעוֹת, כִּי בְּשָׁעָה זוֹ וָזוֹ עֲלֵיהֶם לְהִתְאַסֵף בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי. מִי הָיָה נוֹתֵן הַפְּקֻדָה וּמַה יַעֲשׂוּ בִּמְקוֹם הַכִּנוּס — זֹאת לֹא יָדַע שׁוּם חֲבֵר הָאֲגֻדָה — הֵם צֻווּ וַעֲלֵיהֶם לְמַלֵא אֶת הַצַו.

עַתָּה, לְאַחַר הֶסְבֵּר זֶה, נַמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרֵנוּ.

— עַד עַתָּה לֹא יָדַע אִישׁ, כִּי אַתָּה מַנְהִיג הָאֲגֻדָה, שֶׁכָּבְשָׁה לָה שִׁלְטוֹן בְּלִי מְצָרִים בָּאָרֶץ — הִמְשִׁיךְ גְרֵיגוֹרִי — כֵּיוָן שֶׁנֶחְשַׁבְתְָּ כְּמֵת, כְּבָר מֻתָּר הָיָה לְפַרְסֵם שֶׁהָיִיתָ הַמַנְהִיג. עַתָּה יוֹדְעִים כָּל הָאַחִים מִי הָיָה מַנְהִיגָם. הֵם סְבוּרִים, כִּי מֵת, דוֹן טוֹדֵיאוֹ! יִהְיוּ סְבוּרִים כָּךְ. חֲזֹר לְהַנְהָגָתְךָ. אֲנִי שׁוּב אֶהְיֶה חַיָל פָּשׁוּט וְרָגִיל בָּאֲגֻדָה הָאַדִירָה. הִנְךָ זָרִיז מִמֶנֵי! הֱיֵה שׁוּב הַמַנְהִיג!

רְגָעִים מִסְפָּר הֶחֱרִישׁוּ שְׁנֵיהֶם. לְבַסוֹף אָמַר דוֹן־טוֹדֵיאוֹ:

— צָדַקְתָּ אָחִי! צָדַקְתָּ! דוֹן טוֹדֵיאוֹ מֵת. הָרוֹצְחִים רְצָחוּהוּ בַּכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית. עַתָּה חַי רַק נְסִיךְ “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”, הַמַנְהִיג הַנוֹרָא שֶׁל הָאֲגֻדָה! שׁוּב אֵינֶנִי אִישׁ חַי וְקַיָם, כִּי אִם חֶרֶב נוֹקֶמֶת לְהַעֲנִישׁ וְלִנְקֹם נִקְמַת הַצֶדֶק וְהַחֹפֶשׁ, שֶׁהֶעָרִיצוּת רוֹמֶסֶת אוֹתָם בְּרַגְלֶיהָ!

אִם כִּי טוֹדֵיאוֹ הָיָה חַלָשׁ וְתָשׁוּש מְאֹד, בְּכָל זֹאת הִבִּיעַ אֶת דְבָרָיו אֵלֶה בְּהִתְלַהֲבוּת כָּל־כָּךְ רַבָּה וּבְקוֹל נִמְרָץ עַד שֶׁחֲבֵרוֹ הִתְרַגֵשׁ מְאֹד וּלְחָצוֹ אֶל לִבּוֹ.

— הַשָׁעָה מְאֻחֶרֶת —אָמַר גְרֵיגוֹרִי —עָלֵינוּ לָלֶכֶת.

-לְאָן אֵלֵךְ? — שָׁאַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּעֶצֶב — הֲרֵינִי מֵת. הַיוֹם רְצָחוּנִי. בֵּיתִי שׁוּב אֵינוֹ שֶׁלִי, כִּי אִם שֶׁל הַמֶמְשָׁלָה הֶעָרִיצָה.

— צָדַקְתָּ —עָנָה גְרֵיגוֹרִי —הַיוֹם לֹא תוּכַל לַחֲזֹר לְבֵיתְךָ אַךְ מָחָר יֵדַע כָּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ, כִּי אַתָּה חַי וְקַיָם וְכִי הִנְךָ מוּכָן וּמְזֻמָן לִנְקוֹם אֶת נִִקְמַת דָמָם הַשָׁפוּךְ שֶׁל הַנִרְצָחִים. הֶעָרִיצוּת תִּרְעַד וְתִּפְחַד מִשֶׁתִּוָדַע לַהּ הַבְּשׁוֹרָה הַזֹאת. עַתָּה יְשֵׁנִים הֶעָרִיצִים שֵׁנָה עֲרֵבָה, אַךְ הֵם יִתְעורְרוּ בְּפַחַד וּבְיִאוּשׁ! בְּכָל אֹפֶן אֵינֶנוּ יְכוֹלִים לְהִשָׁאֵר כָּאן — הוֹסִיף וְאָמַר גְרֵיגוֹרִי — עָלֵינוּ לָלֶכֶת מִכָּאן. בּוֹא אֵלַי אוֹ מוּטָב שֶׁהַלַיְלָה תִּסְתַתֵּר אֵצֶל מַכִּירָתְךָ דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה —

לְמִשְׁמַע דְבָרָיו אֵלֶה הִרְעִיד טוֹדֵיאוֹ וְזֵעָה קָרָה כִּסְתָה אוֹתוֹ. הוּא תָּפָס אֶת יְדֵי יְדִידוֹ וְקָרָא בְּיֵאוּשׁ:

— אֵל אֱלֹהִים! —שָׁכַחְתִי כְּלָל —

גְרֵיגוֹרִי נִדְהַם. הוּא לֹא הֵבִין אֶת הִתְרַגְשׁוֹת טוֹדֵיאוֹ.

מַה קָרָה, אָחִי? —שְׁאֵלוֹ גְרֵיגוֹרִי.

— לִפְנֵי שֶׁבָּאתֶם וְהִצַלְתֶּם אוֹתִי מִסַכִּינֵי מְשָּׁרְתֵי אִשְׁתִּי, שֶׁאָמְרוּ לְרָצְחֵנִי נֶפֶשׁ, גִלְתָה לִי שֶׁשָׁלְחָה שׁוֹדְדִים לַחְטֹף אֶת דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה.

— נוֹרָא וְאָיֹם! — קָרָא גְרֵיגוֹרִי — מַה לעֲשׂוֹת? אֵיךְ נַצִיל אֶת רוֹזַרְיָה?

— לוּ הָיִיתי בְּקַו הַבְּרִיאוּת, כִּי אָז הִצַלְתִּיהָ — אָמַר דוֹן טוֹדֵיאוֹ — אַךְ לְצַעֲרִי אֲנִי פָּצוּעַ וְקָשֶׁה לִי לעֲמֹד עַל רַגְלַי.

— בְּכָל אֹפֶן עָלֵינוּ לְהַצִילָהּ — קָרָא גְרֵיגוֹרִי — הָבָה נֵלֵךְ לְבֵית רוֹזַרְיָה וְשָׁם נִרְאֶה אֵיךְ יִפֹּל דָבָר וּמָה הַמַעֲשֶׂה אֲשֶֹר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתוֹ.

— אֲבָל קָשָׁה עָלַי הַהֲלִיכָה — עָנָה טוֹדֵיאוֹ.

— אִם כֵּן נִשָׂא אוֹתְךָ עַל כַּפַּים. עָלֵינוּ לָלֶכֶת לְבֵית רוֹזַרְיָה עָלֵינוּ לְהַצִילָהּ. הֲרֵי אַנְשֵׁי “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” אֲנֵחְנוּ!

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הִתְרוֹמְמוּ וְלָקְחוּ אֶת טוֹדֵיאוֹ בּזְרוֹעוֹתָיו וְאָמְרוּ. לַעֲזֹב אֶת הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ נָחוּ.

אַך פֶּתַע נִשְׁמְעָה שַׁעֲטַת סוּסִים וְנִרְאוּ מֵרָחוֹק לַפִּידֵי אֵשׁ. הֵם הוֹשִׁיבוּ חִישׁ אֶת הַפָּצוּעַ בִּמְקוֹמוֹ וְאַף הֵם עַצְמָם הִתְיַשְׁבוּ.

— מַה פֵּשֶׁר הַדָבָר? — שָׁאַל טוֹדֵיאוֹ — רוֹאֶה אֲנִי מַדֵי צָבָא.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי הִתְבּוֹנֵן יָפֶה בָּאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ מִצַד הָרְחוֹב.

— אֵל אֱלֹהִים! אָמַר בְּלַחַשׁ, הֲרֵי הַגֶנֶרָל הֶעָרִיץ בּוּסְטַמֶנְטֶה נוֹסֵעַ עִם פְּלֻגַת חַיָלִים.

“הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” נִשְׁתַּתְּקוּ עַד עֲבֹר הַגֶנֶרָל וְחַיָלָיו. הַשָׁעָה הָיְתָה מאֻחֶרֶת מְאֹד. הַחַיָלִים הָיוּ עֲיפִים מְאֹד. כָּל הַיוֹם הֵרִיצוּ אוֹתָם. מֵרֹב עֲיֵפוּת וּתְשִׁישׁוּת לֹא הִסְתַּכְּלוּ כֻּלָם לַצְדָדִים וְלֹא הִשְׁגִיחוּ בְּאַנשֵׁי “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”.

שׁוּב הֵרִימוּ אֶת טוֹדֵיאוֹ וְהָלְכוּ לְאִטָם לָרְחוֹב שֶׁבּוֹ דָרָה דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה. דוֹן טוֹדֵיאוֹ אִמֵץ אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹֹתָיו וְהָלַךְ. חֲבֵרָיו אַף הֵם נֶחְפְּזוּ וְכִמְעַט נְשָׂאוּהוּ עַל יְדֵיהֶם.

בְּעָבְרָם כִּשְׁנֵי רְחוֹבוֹת שָׁמְעוּ שׁוּב שׁעֲטַת סוּסִים.

— מַה פֵּשֶׁר הַדָבָר? —שָׁאַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת — סַנְט־יָאגוֹ אֵינָהּ יְשֵׁנָה הַלַיְלָה. הַכֹּל מִתְרוֹצְצִים כִּמְטֹרָפִים.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי וַחֲבֵרוֹ הִשְׁעִינוּ אֶת חֲבֵרָם לְיַד קִיר.

— עָלֵינוּ לִרְאוֹת מַה מִתְרַחֵשׁ שָׁם? — אָמַר גְרֵיגוֹרִי.

— בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל אִשָׁה הַצוֹעֵק:

— הַצִילוּ! הַצִילוּ!

— סִתְמוּ אֶת פִּיהָ! שֶׁלֹא תִצְרַח! — אָמַר קוֹל גֶבֶר גַס.

מִיָד הוֹפִיעוּ חֲמִשָׁה רוֹכְבִים. עַל אַחַד הַסוּסִים שְׁכוּבָה הָיְתָה דְמוּת אָדָם. דוֹן גְרֵיגוֹרִי וַחֲבֵרוֹ הֵבִינוּ, כִּי דְבָרִים בְּגוֹ. מִיָד צָף רַעְיוֹן בְמֹּחָם, כִּי אֵלֶה הֵם הַשׁוֹדְדִים שֶׁנִשְׁלְחוּ לַחְטֹף אֶת רוֹזַרְיָה לָכֵן הִתְיַצְבוּ הַשְׁנַיִם בְּלֵב הָרְחוֹב. שָׁלְפוּ אֶת אֶקְדְחֵיהֶם וְשְָאֲלוּ:

— מִי אַתֶּם, מִיהוּ הַשָׁבוּי עַל הַסוּס?

— הִסְתַּלְקוּ הַצִדָה סוּרוּ מִנִי דֶרֶךְ, וָלֹא —נרְמָסְכֶם! — צָרַח אַחַד הַשׁוֹדְדִים.

— שַׁחְרְרוּ אֶת הָאִשָׁה, הַשׁוֹכֶבֶת עַל הַסוּס, וָלֹא נִירֶה בָּכֶם! —עָנָה גְרֵיגוֹרִי.

הוּא הָיָה וַדַאי מְקַיֵם אֶת דְבָרוֹ וְיוֹרֶה אִלְמָלֵא חָשַׁשׁ פֶּן יִפְגַע בָּהּ.

— וַאֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר: סוּרוּ מֵהדרךְ! — צָרָח הָשׁוֹדֵד בְּאִיוּם.

— לֹא! לֹא נִתֵּּן לָכֶם לַעֲבֹר כָּּאן עַד שֶׁׁלֹא תְשַׁחְרְרוּ אֶת הָאִשָׁה הַשְׁבוּיָה.

הַשׁוֹדְדִים הִתְחִילוּ לְחָרֵף וּלְגדֵף. שְׁתֵּי הַקְבוּצוֹת חָשְׁשׁוּ לִירוֹת. השׁוֹדְדִים חָשְׁשׁוּ לִירוֹת וּלְהָקִים רַעַשׁ, כִּי לְמִשְׁמַע הַיְרִיוֹת יִתְאַסְפוּ הֲמוֹנִים וְיִתְפְּסוּ אוֹתָם. גְרֵיגוֹרִי וַחֲבֵרוֹ חָשְׁשׁוּ אַף הֵם לְרַעַשׁ וּלְהִתְקַהֲלוּת הָאֲנָשִׁים שֶׁיַשְׁגִיחוּ בְּדוֹן טוֹדֵיאוֹ הפצוע. וְכך עמְדו זֶה מוֹל זֶה וְלֹא יָרוּ. כָּל אֶחָד אִיֵם שֶׁׁיִירֶה וְכָל אֶחָד פָּחַד לַעֲשׂוֹת זֹאת. לְבַסוֹף קָרָא אַחַד הַשׁוֹדְדִים לַחֲבֵרָיו:

— דַרְבְּנוּ אֶת הַסוּסִים! נִרְמְסֵם בְּפַרְסוֹתֵּיהֶם.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי תָּפַס בְּרֶסֶן הַסוּס שֶׁל הַשׁוֹדֵד הָרִאשׁוֹן.

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: עֶזְרָה בלְתי צְפוּיָה    🔗

שְׁנֵי הָ“אַחִים לְחָלָב” נָסְעוּ לְאִטָם לְסַנְטְ־יָאגּוֹ. כַּלְבָּם הַגָדוֹל, צֶזַר, שֶׁרְאִינוּהוּ בְאוּלָמוֹ שֶׁל הָרוֹזֵן בְּפָּרִיס, רָץ בְּעִקְבוֹת שְׁנֵי הָרוֹכְבִים.

הֵם בָּאוּ הָעֵירָה וְנֶעֶצְרוּ.

— לְאָן נֵלֵךְ — שָׁאַל הָרוֹזֵן בְּיִאוּשׁ — הִנְנוּ כְּבָר בַּאֲמֵרִיקָה, הִנְנוּ כְּבָר בְּסַנְטְ־יָאגּוֹ. אַךְ אֵיפֹה נָלוּן? אֵיפֹה נִתְאָרֵח? הֲרֵי אֵינֶנוּ יוֹדְעִים, אֲפִילוֹ כְּתֹבֶת שֶׁל מָלוֹן מְכֻבָּד.

אִם כִּי וַלֶנְטִין לִמְדוֹ אֶת “מִלְחֶמֶת הַקִיוּם” וְהַמְצִיאוּת הַמַמָשִׁית, הֲרֵי דַאֲגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל לוּאִיס הָיְתָה — מָלוֹן מְכֻבָּד. הָרוֹזֵן שֶׁבוֹ טֶרֶם הִתְנַדֵף.

— נַעֲמֹד כָּאן קְצָת — אָמַר וַלֶנְטִין בְּנַחַת.

— לַעֲמֹד בַּחוּץ, סְתָם כָּכָה? — שָׁאַל לוּאִיס בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וּבְכַעַס.

— עוֹדְךָ רוֹזֵן בְּעִמְקֵי נִשְׁמָתְךָ, לוּאִיס! — עָנָה וַלֶנְטִין בִּנְזִיפָה — הֲשָׁכַחְתָּ, כִּי בַּאֲמֵרִיקָה אֲנַחְנוּ?

— וּבְכֵן?

— וּבְכֵן, דַע לְךָ כִּי מְהַגְרִים אָנוּ! אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּמָלוֹן.

— וּמַה נַעֲשֶׂה, אֵפוֹא בְּרֹאשׁ חוּצוֹת?

— נלוּן כָּאן בָּרְחוֹב! — עָנָה וַלֶנְטִין בַּחֲרִיפוּת — עַל מְהַגְרִים לָלוּן בַּאֲשֶׁר

הֵם שָׁם. אֵין זֶה נוֹרָא כָּל־כָּךְ, לַיל חַם הַלַיְלָה, רֵיחוֹת נְעִימִים עוֹלִים מִכָּל צַד וָעֵבֶר, מַה יֶחְסַר לָנוּ עוֹד?

— בֶּאֱמֶת אֵין חָסֵר לָנוּ דָבָר! עָנָה לוּאִיס בִּצְחוֹק מַר.

הֵם יָרְדוּ מִסוּסֵיהֶם שֶׁלִחֲכוּ אֶת הָעֵשֶׂב שֶׁגָדַל שָׁם, הִשְׂתָּרְעוּ עַל הָאָרֶץ וְעִשְׁנוּ סִיגָריוֹת. צֶזָר, הַכֶּלֶב, הִתְפַּרְקֵד לְיָּדָם, כְּשׁוֹמֵר.

לְאַחַר שֶׁנָחוּ שָׁעָה קְצָרָה עָלוּ שׁוּב עַל סוּסֵיהֶם.

לְאָן נִסַע, אֵפוֹא, עַתָּה? — שָׁאַל לוּאִיס.

הָבָה נְטַיֵל קְצָת בְּחוּצוֹת סַנְטְ־יָאגּוֹ — אָמַר וַלֶנְטִין — עוֹד מְעַט יָאִיר הַשַׁחַר. בַּבֹּקֶר נַחְשֹׁב אֶת דַרְכֵּנוּ וְאֶת הַמַעֲשֶׂה אֲשֶֹׁר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.

הֵם טִיְלוּ בּרְחוֹבוֹתֶיהָ הַשׁוֹנוֹת שֶׁל סַנְטְ־יָאגּוֹ. פֶּתַע שָׁמְעוּ קוֹל יְרִיָה.

מַה פֵּשֶׁר הַדָבָר? — קָרָא לוּאִיס — הַאִם רוֹצְחִים כָּאן אֲנָשִׁים בְּחוּצוֹת הָעִיר?

— חִישׁ מַהֵר! נִרְאֶה, אֵפוֹא, מַה מִתְרַחֵשׁ שָׁם! — עָנָה וַלֶנְטִין.

הֵם דִרְבְּנוּ אֶת סוּסֵיהֶם וּמִהֲרוּ לִמְקוֹם הַיְרִיוֹת. לְתַדְהֵמָתָם רָאוּ, כִּי חֲמִשָׁה פָּרָשִׁים עוֹמְדִים מוּל שְׁנֵי רַגְלִים הַמִתְחַנְנִים שֶׁיְשׁחְרְרוּ “אוֹתָהּ”.

הֵם לֹא הֵבִינוּ מַה מִתְרַחֵשׁ כָּאן. הֵם לֹא יָדְעוּ פֵּרוּשּׁ הַמִלָה “הִיא”. הֵם רַק רָאוּ, כִּי מֵעֵבֶר מִזֶה מְצוּיִים חֲמִשָׁה פָּרָשִׁים וּמֵעֵבֶר מִִזֶה שְׁנֵי רַגְלִים.

— נֶגֶד הַחֲמִשָׁה! פָּקַד וַלֶנְטִין — עָלֵינוּ לַעֲמֹד לְצַד הַשְׁנַיִם, הָרַגְלִים!

— אַל פַּחַד! קָרָא לוּאִיס לִשְׁנֵי הָרַגְלִים — לֹא נִתֵּן לָהֶם לִפְגֹע בָּכֶם.

וְעִם קְרִיאָה זוֹ יָרוּ שְׁנֵי הַצָרְפָתִים. שְׁנֵי שׁוֹדְדִים נָפְלוּ מִסוּסֵיהֶם. הָאִשָׁה, שֶׁהַשׁוֹדֵד הָרִאשׁוֹן הֶחֱזִיקָהּ כִּשְׁבוּיָה עַל הַסוּס, צָנְחָה בְּלִי הַכָּרָה. הִיא נָפְלָה מְעֻלֶפֶת. שְׁאָר שְׁלשֶׁת הַשׁוֹדְדִים מִשֶׁרָאוּ אֶת תִּגְבֹּרֶת הָרַגְלִים, הַבִּלְתִּי צְפוּיָה, נִבְהֲלוּ וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם.

חִיש קל כּבּרק תּפס וַלֶנְטִין את סוּסי השׁוֹדְדִים המוּמתִים וְקרא:

— מַהֲרוּ, אֲדוֹנִי! עֲלוּ עַל הַסוּסִים וּסְעוּ לְבָתֵּיכֶם!

— אַל תַּעַזְבוּנוּ — הִתְחַנֵן גְרֵיגוֹרִי — הַסַכָּנָה טֶרֶם חָלְפָה.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי הֵיטִיב לְדַבֵּר צָרְפָתִית. הוּא הִכִּיר מִיָד כִּי אֵלֶה הֵם מְהַגְרִים חֲדָשִׁים שֶׁאַךְ זֶה בָאוּ.

לוּאִיס קָפַץ מִסוּסוֹ וְהֵרִים אֶת הָאִשָׁה, שֶׁשָׁכְבָה בְּלִי הַכָּרָה עַל הָאָרֶץ.

— תּוֹדָה לָכֶם, אֲדוֹנַי! — הוֹסִיף וְאָמַר גְרֵיגוֹרִי — הִצַלְתֶּם אוֹתָנוּ. עַתָּה אֲנִי מְבַקֵשׁ מִכֶּם, כִּי תַעַזְרוּ לִי לְהוֹשִׁיב עַל אַחַד הַסוּסִים אֶת יְדִידִי הַפָצוּעַ.

— בְּחַפֶץ לֵב! — קָרָא וַלֶנְטִין.

הֵם הוֹשִׁיבוּ אֶת טוֹדֵיאוֹ עַל הַסוּס. דוֹן גְרֵיגוֹרִי הוֹשִׁיב אֶת הָאִשָׁה לְיָדוֹ עַל סוּסוֹ.

— וְשׁוּב תּוֹדָה לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִכְבָּדִים! — אָמַר גְרֵיגוֹרִי — לוּ הֳיִיתֶם מְלַוִים אוֹתָנוּ, כִּי אָז עֲשִׂיתֶם חֶסֶד רַב עִמָנוּ. הֲרֵי עֵינֵכֶם הָרוֹאוֹת כִּי אֶחָד מֵאִתָּנוּ פָצוּעַ, וְהָאִשָׁה חַסְרַת אוֹנִים.

— נִלָוֶה אֲלֵיכֶם! — קָרָא וַלֶנְטִין.

— וּבְכֵן, אֲדוֹנַי, הָבָה נַרְחִיב אֶת צְעָדֵינוּ כְּכָל הָאֶפְשָׁר! — הִתְחַנֵן גְרֵיגוֹרִי. שְׁאֵלַת חַיִים וָמָוֶת הִיא. יוֹאֶל־נָא אֶחָד מִכֶּם לִרְכֹּב לְצַד יְדִידִי הַפָּצוּעַ.

כָּל אַרְבַּעַת הָרוֹכְבִים דִרְבְּנוּ אֶת סוּסֵיהֶם וְדָהֲרוּ כָּרוּח — לְאָן? זֹאת לֹא יָדְעוּ הַצָרְפָתִים. אַגַב, לֹֹא הָיָה אִכְפַת לָהֶם הַדָבָר, כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא הָיְתָה עַתָּה לִפְנֵיהֶם מַטָרָה קְבוּעָה.

בַּשָׁמַיִם הִפצִיעַ הַשַׁחַר.

דְמָמָה שָׁרְרָה בַּכֹּל. הַמַחֲזֶה שֶׁתֵּאַרְנוּהוּ כָּאן הִתְרַחֵשׁ בְּפַרְבַּר סַנְטְ־יָאגּוֹ, מְקוֹם שָׁם הַבָּתִּים מְרֻחָקִים זֶה מִזֶה. שׁוּם אִישׁ לֹא הִתְעוֵֹרר מִשְׁנָתוֹ, שׁוּם דֶלֶת לֹא נִפְתְּחָה. אַרְבַּעַת הָרוֹכְבִים הִתְרַחֲקוּ חִישׁ מֵהָעִיר.

 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר: הַמְרַגֵל    🔗

אַרְבַּעַת הָרוֹכְבִים יָצְאוּ אֶת הָעִיר וְרָכְבוּ עַתָּה בַּשָׂדֶה הַפָּתוּחַ.

— אָנוּ עוֹשִׂים “עֲסָקִים טוֹבִים” בַּאֲמֵרִיקָה — אָמַר וַלֶנְטִין לְלוּאִיס בַּהֲלָצָה — נִכְנַסְוּ מֵעֵבֶר מִזֶה שֶׁל הָעִיר וְיָצָאנוּ מֵעֵבֶר מִזֶה שֶׁל הָעִיר, זֶה מֵעַנְין מְאֹד!

לוּאִיס מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. כָּל הָעִנְיָן הַזֶה לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו. רַק זֶה בָּאוּ לַאֲמֵרִיקָה וּכְבָר מְעֹרָבִים הֵם בְּמַעֲשֶׂה מִסְתּוֹרִי לֹא נָעִים.

וַלֶנְטִין נוֹכַח, כִּי לוּאִיס אֵינוֹ בְּמַצַב־רוּח בָּדוּח וְנִשְׁתַּתֵּק, שְׁאָר הָרוֹכְבִים לֹא הִשְׁמִיעוּ הֶגֶה, וְכָךְ רָכְבוּ חֶרֶשׁ זְמַן־מָה.

הֵאִיר הַיוֹם. מֵרָחוֹק נִרְאוּ הָרֵי הַקַרְדִילִירִים הַגְבֹהִים. פִּסְגָתָם כְּבָר הוּאֲרָה בְּקַרְנֵי פָּז שֶׁל הַשֶׁמֶש הָעוֹלַה, אֲבַל בַּבְּקעוֹת עוֹד שָׂרְרָה אֲפֵלָה.

כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִגִיעוּ לְחֻרְשָׁה. בֵּינוֹת הָעֵצִים נִרְאוּ קִירוֹת לְבָנִים שֶׁל בֵּית־חוֹמָה. הַשְׁעָרִים הָיו פְּתוּחִים, אַךְ אִישׁ אֶחָד עָטוּף גְלִימָה אֲרֻכָּה עָמַד שָׁם. בָּרוּר הָיָה כִּי עוֹמֵד הוּא עַל הַמִשְׁמָר.

אַרְבַּעַַת הָרוֹכְבִים נִכְנְסוּ יָשָׁר לֶחָצֵר. מִיָד נִסְגְרוּ מֵאַחֲרֵיהֶם הַשְׁעָרִים. כֻּלָם קָפְצוּ מִסוּסֵיהֶם. אֲנָשִׁים אֲחָדִים יָצְאוּ מֵהַבַּיִת וְהוֹרִידוּ אֶת דוֹן טוֹדֵיאוֹ וְהָאִשָׁה הַמִתְעַלֶפֶת וְהִסְתַּלְקוּ אִתָּם לְאַחַד הַמְקוֹמוֹת.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי קָרָא אֵלָיו אֶת הַשׁוֹמֵר שֶׁעָמַד עַל הַמִשְׁמָר וְאָמַר לוֹ לָקַחַת אֶת סוּסֵי הָאוֹרְחִים וּלְהִכְנִיסָם לַחֶדֶר, לָנוּח שָׁם.

הוּא דִבֵּר אִתּוֹ גַם סְפָרַדִית שֶׁהַצָרְפָתִּים לֹא הֵבִינוּ כִּמְעַט. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר:

— לַיְלָה טוֹב, אֲדוֹנַי, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר: בֹּקֶר טוֹב, אֲדוֹנַי! — וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר הָלַךְ לוֹ לְאַחַד הַחֲדָרִים.

הַשׁוֹמֵר, אוֹ מְנַהֵל מֶשֶׁק הַבַּית הִכְנִיס אֶת שְׁנֵי הַצָרְפָתִים לְחֶדֶר מְיֻחָד וְיָצָא לוֹ.

— וּבְכֵן, מַה דעְתְּךָ עַל מַעֲשֵׂינוּ בַּאֲמֵרִיקָה? — שָׁאַל וַלֶנְטִין את לוּאִיס

— אֵין מִלִים בְּפִי — עָנָה לוּאִיס —בִּכְלָל כָּל הָעִנְיָן אֵינוֹ מוֹֹצֵא חֵן בְּעֵינַי. אֵינִי אוֹהֵב אֲגֻדוֹת סְתָרִים וְקוֹשְרִים.

שְׁנֵי הָאוֹרְחִים סָקְרוּ אֶת חַדְרָם. אַרְבָּעָה קִירוֹת חֲשׂוּפִים בְּלִי כָּל קִשׁוּט, בְּלִי כָּל תְּמוּנוֹת, רָהִיטִים, חֲפָצִים שֶׁהֻרְגַלְנוּ לָהֶם בְּאֵירוֹפָּה. בְּפִנָה אַחַת עָמְדוּ שְׁתֵּי סַפּוֹת עֵץ מְכֻסוֹת בְּעוֹרוֹת שְׁוָרִים. אֵלֶה הָיוּ הַמִטוֹת. בֵּינֵיהֶן עָמַד שֻׁלְחָן פָּשׁוּט לָבָן וּשְׁנֵי סַפְסְלֵי עֵץ פְּשוּטִים, אֲרֻכִּים.

אֵלֶה הָיוּ רָהִיטֵי הַחֶדֶר.

— נִרְאֶה שֶׁיְדִידֵינוּ אֵלֶה אֵינָם מְפֻנָקִים בְּיוֹתֵר —הֵעִיר לוּאִיס — וְאֵין לָהֶם צֹרֶךְ בְּרָהִיטִים עֲדִינִים מְחֻטָבִים וּבְמִטוֹת רַכּוֹת.

— הַיְנוּ הַךְ לָנוּ? —עָנָה וַלֶנְטִין — כְּשֶׁהִנְךָ עָיֵף תִּישַׁן יָפֶה גַם בְּמִטוֹת אֵלֶה.

— וּבְכֵן נִשְׁכַּב לִישֹׁן. אָנוּ עֲיֵפִים וּצְרִיכִים לָנוּחַ מְעַט, עָלֵינוּ לְהַחֲלִיף כֹּחַ לְמָחָר. אֵינֶנוּ יוֹדְעִים מַה יֵלֶד יוֹם.

אִם כִּי לוּאִיס לֹא הָיָה מְרֻצֶה בְּחַדְרוֹ הֶחָדָשׁ הַזֶה, בְּכָל זֹאת הֻכְרַח לְהַשְׁלִים אִתּוֹ, כִּי הָיָה עָיֵף מְאֹד. הֵם שָׁכְבוּ לִישֹׁן ונִרְדְמוּ תַּרְדֵמָה עַזָה.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי נִכְנַס בֵּינָתַים לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ הָיוּ דוֹן טוֹדֵיאוֹ וְהָאִשָׁה.

— מַה נִשְׁמָע? מַה שְׁלוֹמָהּ? — שָׁאַל גְרֵיגוֹרִי אֶת דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— הַכָּרָתָהּ שָׁבָה אֵלֶיהָ. הִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ — עָנָה טוֹדֵיאוֹ.

— וּמַה שְׁלוֹמְךָ אַתָּה, דוֹן טוֹדֵיאוֹ?

— הַרְגָשָׁתִי טוֹבָה. חָבְשׁוּ אֶת פִצְעֵי. הוּא אֵינוֹ אָנוּשׁ, אֵינוֹ מַכְאִיבֵנִי בְּיוֹתֵר.

— הֲתוּכַל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמוֹעָצָה חֲשוּבָה?

— אִם הַדָבָר נָחוּץ, אֶשְׁתַּדֵל לָבוֹא.

— לְדַעְתִּי, זוֹהִי מוֹעָצָה דְחוּפָה. רַק זֶה עַתָּה בָּא אֶחָד מִסוֹכְנַי וַחֲדָשׁוֹת חֲשׁוּבוֹת בְּפִיו.

— דוֹן גְרֵיגוֹרִי עָלֶיךָ לְהִזָהֵר בְּסוֹכְנִים חֲדָשִׁים — אָמַר טוֹדֵיאוֹ — שׂוֹנְאֵינוּ לֹא יָנוּחוּ. הֵם לֹא יָחוּסוּ עַל כֶּסֶף כְּדֵי לְגַלוֹת אֶת צְפוּנוֹתֵינוּ.

— אֲנִי מַכִּיר אֶת סוֹכְנַי — עָנָה גְרֵיגוֹרִי — וּמִלְבַד זֹאת אֵינָם מַכִּירִים אֶת הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ הֵם נִמְצָאִים. מִשֶׁמַגִיעִים הֵם לַחֻרְשָׁה נֶעְצָרִים הֵם שָׁם. קוֹשְׁרִים אֶת עֵינֵיהֶם וּמוֹבִילִים אוֹתָם בְּדֶרֶךְ נִסְתָּרָה, שֶׁרַק חֲבֵרֵינוּ הַנֶאֱמָנִים מַכִּירִים אוֹתָהּ.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ ִהִרְהֵר רְגָעִים מִסְפָּר וְאַחַר כָּךְ אָמַר:

— וַדַאי הֵבִיא הָאִישׁ יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת, הָבָה נֵלֵךְ.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי הוֹצִיא מִכִּיסוֹ שְׁתֵּי מַסֵכוֹת שְׁחֹרוֹת אַחַת לָבַשׁ וְאַחַת נָתַן לְטוֹדֵיאוֹ. שְׁנֵיהֶם הִתְעַטְפוּ בִּגְלִימוֹת אֲרֻכּוֹת שְׁחֹרוֹת. אַחַר כָּךְ נִכְנְסוּ לָאוּלָם הגָדוֹל.

בְּאֶמְצַע הָאוּלָם עָמַד שֻׁלְחָן גָדוֹל, לָבָן, שֶׁלְיָדוֹ עָמְדוּ סַפְסָלִים אֲרֻכִּים, פְּשׁוּטִים. אֵצֶל הַשֻׁלְחָן יָשְׁבוּ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים בִּגְלִימוֹת אֲרֻכּוֹת וַחֲבוּשִׁים מִגְבָּעוֹת רַכּוֹת בַּעֲלוֹת שׁוּלַיִם רְחָבִים הַשְׁמוּטוֹת עַל עֵינֵיהֶם וְעִשְׁנוּ סִיגָרִיוֹת.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ פָּנָה אֶל אֶחָד מֵהֶם וּשְׁאֵלוֹ:

— לָמָה נֶחְפַּזְתָּ כָּל־כָּךְ לָבוֹא, דוֹן פֶּדְרוֹ? לָמָה לֹא חִכִּיתָ עַד מָחָר, יוֹם הָאֲסֵפָה בִּקְוִינְטָה וֶרְדֶה?

— יֵשׁ בְּיָדִי יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת מְאֹד וְלָכֵן לֹא יָכלְתִּי לְהִתְמַהְמֵהַּ וּלְחַכּוֹת לְמָחָר — עָנָה הָאִישׁ.

— וּבְכֵן, סַפֵּר! — אָמַר טוֹדֵיאוֹ בְּקוֹל מְצַוֶה — לְפָנֶיךָ עוֹמֵד מַנְהִיג “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”.

דוֹן פֶּדְרוֹ הֵרִים רֹאשׁוֹ וְנָעַץ בְּטוֹדֵיאוֹ מַבָּטִים חוֹדְרִים כְּמוֹ אָמַר לַחְדֹר וְלִרְאוֹתוֹ בְּעַד הַמַסֵכָה שֶׁעַל פָּנָיו.

— אֵין לִי הַרְבֵּה לְסַפֵּר — אָמַר פֶּדְרוֹ — אֲסַפֵּר בְּקִצוּר. הַגֶנֶרָל בּוֹסְטַמֶנְטֶה יָבוֹא מָחָר בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה לַאֲסֵפַת “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”.

— הֲוַדַאי לְךָ הַדָבָר, כִּי בּוֹא יָבוֹא? — שְׁאֵלוֹ דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— הִשְׁפַּעְתִּי עָלָיו שֶׁיָבוֹא — עָנָה פֶּדְרוֹ.

— הֲתֵדֶע, דוֹן פֶּדְרוֹ, אֶת עָנְשׁוֹ שֶׁל בּוֹגֵד אֵצֶל “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”?

— אֵינִי בּוֹגֵד —עָנָה הָאישׁ — לְהֶפֶךְ, אֲנִי רוֹצֶה לִמְסֹר בְּיֶדְכֶם אֶת שׂוֹנַאֲכֶם הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר.

— הַיוֹדֵע הַגֶנֶרָל שָׁ“הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” מַעֲנִישִׁים בּוֹגֵד?

— לֹא, אֵינוֹ יוֹדֵע. הוּא סָבוּר, כִּי “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” מַעֲנִישִׁים רַק רוֹצְחִים וְשׁוֹֹדְדִים.

— לָמָה שׁוֹאֵף הוּא לְהִתְקַבֵּל כְּחָבֵר לַאֲגדָתֵנוּ?

— הוּא רוֹצֶה לְהַכִּיר אֶת מִבְנֶהָ הָאֵיתָן וּמִשְׁטָרָהּ הַפְּנִימִי שֶׁל הָאֲגֻדָה.

— כְּלוּם אֵינוֹ יוֹדֵע שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים כַּחֲבֵרִים רַק אֲנָשִׁים שֶׁיֵשׁ לָהֶם הַמְלָצָה טוֹבָה, הַמְלָצָה שֶׁל אָדָם שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים עָלָיו? הֲמַמְלִיץ עָרֵב בְּחַיָיו לְהִתְנַהֲגוּת הַמֻמְלָץ. מִי יַמְלִיץ, אֵפוֹא, עַל הַגֶנֶרָל?

— אֲנִי אַמְלִיץ עָלָיו — עָנָה דוֹן פֶּדְרוֹ, וַאֲנִי עָרֵב לוֹ בְּחַיַי.

— כְּלוּם אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹא יִסְמֹךְ עָלֶיךָ כְּעָרֵב.

— לֹא, אֵינִי חוֹשֵׁשׁ, כִּי אֲנִי מְשָׁרֵת אֶצְלוֹ זֶה עֶשֶׂר שָׁנִים וְהוּא סוֹמֵךְ עָלַי בַּכֹּל.

— שְׁמַע נָא, דוֹן פֶּדְרוֹ — אָמַר לוֹ גְרֵיגוֹרִי — רַק זֶה לֹא כְּבָר נִתְקַבַּלְתָּ אַתָּה כְּחָבֵר בַּאֲגֻדָתֵנוּ. טֶרֶם תֵּדַע וְתַכִּיר אֶת צְפוּנוֹתֵינוּ. דַע, שֶׁאָנוּ עוֹקְבִים אַחֲרֶיךָ. אֵין לָנוּ עוֹֹד אֵמוּן מָלֵא בְּךָ. אוֹי ואֲבוֹי לְךָ, אִם זוֹמֵם אַתָּה מְזִמָה רָעָה! אָנוּ נַעֲנִישְׁךָ בְּעֹנֶשׁ מַר מְאֹד, אֲשֶׁר כָּל שׁוֹמְעוֹ תְּצִילֶנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו.

— מוּכָן אֲנִי לַכֹּל — עָנָה הָאִישׁ — בְּקָרוֹב תִּוָכְחוּ, כִּי אִישׁ אֱמוּנִים אֲנִי.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי הוֹצִיא מִכִּיסוֹ אַרְנָק עִם כֶּסֶף וּנְתָנוֹ לְפֶּדְרוֹ.

— קַח! יֵשׁ לְךָ כָּאן מֵאָה פֵּיזוֹת, בִּמְקוֹם חֲמִשִׁים, שֶׁהִבְטַחְנוּ לְךָ בְּאִם תָּבִיא לָנוּ אֶת הַגֶנֶרָל.

הָאִישׁ לָקַח אֶת הַכֶּסֶף וְשִׁלְשְׁלוֹ לְכִיס מִכְנָסָיו הֶעָמֹק.

— וּבְכֵן לְהִתְרָאוֹת!

— לְהִתְרָאוֹת מָחָר.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ רָמַז לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁכָּל הַזְמַן עָמְדוּ מִן הַצַד וְלֹׁא הִתְעָרְבוּ בַּשִיחָה, וְהֵם נִגְשׁוּ לְדוֹן פֶּדְרוֹ וַעֲטָפוּהוּ בִּגְלִימָה שְׁחֹרָה. אַחַר־כָּךְ הוצִיאוּהוּ. בַּחֶדֶר נִשְׁאֲרוּ דוֹן טוֹדֵיאוֹ וְדוֹן גְרֵיגוֹרִי.

— מַה בְּעֵינֶיךָ סוֹכְנִי הֶחָדָשׁ? הֲבוֹגֵד הוּא? שָׁאַל גְרֵיגוֹרִי.

— כָּל עוֹד אֵין לָנוּ הוֹכָחוֹת לִמְהֵימָנוּתו, הֲרֵיהוּ בְּחֶזְקַת בּוֹגֵד וְעָלֵינוּ לְהִזָהֵר בּוֹ מְאֹד. אָסוּר לוֹ לָדַעַת לְעוֹלָם, הֵיכָן נִמְצאִים אָנוּ וְהֵיכָן אָנוּ מִתְאַסְפִים.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת דוֹן פֶּדְרוֹ לֹא הובִילוּהוּ יָשָׁר אֶל הַכְּבִישׁ, כִּי אִם הֱבִיאוּהוּ תְּחִלָה לְמַעֲמַקֵי הַיַעַר. שָׁם הֵסִירוּ מִמֶנוּ אֶת הַגְלִימָה וְאָמְרוּ לו:

— לֵךְ יָשָׁר, עַד שֶתָּבוֹא לְשָׂדֶה, שָׁם תִּמְצָא בְּנָקֵל אֶת הַדֶרֶךְ, אַל תִּסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרֶיךָ, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁתַּבִּיט לאֲחוֹרֶיךָ, דָמְךָ בְּרֹאשְׁךָ.

הָאִישׁ הָלַךְ לוֹ. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָלְכוּ חֶרֶשׁ אַחֲרָיו עַד שֶׁיָצָא לַשָׂדֶה אָז שָׁבוּ.

מִשֶׁהִגִיעַ דוֹן פֶּדְרוֹ לַשָׂדֶה ומָצָא אֶת הַדֶרֶךְ לסַנְט־יָאגוֹ, נֶעְצַר והִסְתַּכֵּל לְכָל הַצְדָדִים, שֶׁקֶט וּדְמָמָה שָׂרְרוּ בַּכֹּל. הוּא הוֹצִיא אֶת אַרְנַק הַכֶּסֶף שֶׁנתַן לוֹ דוֹן גְרֵיגוֹרִי וּמָנָה אֶת הַמַטְבְּעוֹת כְּדֵי לְהִוכַח אִם אָמְנָם נָתַן לוֹ מאָה פֵּיזוֹת.

— וְאַכֵן, הָיוּ שָׁם מֵאָה פֵּיזוֹת.

— עַתָּה נִרְאֶה, אֵפוֹא, מַהוּ הַשָׂכָר שֶׁיעֲנִיק לִי הַגֶנֶרָל בּוֹסְטַמֶנְטֶה בְּעַד הַיְדִיעָה הַטוֹבָה שׁאָבִיא לוֹ — אָמַר לְלִבּוֹ — אִם יִהְיֶה נְדִיב לֵב כְּשׂוֹנְאו יִפְרְחוּ עֲסָקַי. יָטִיחוּ נָא שְׁנֵיהֶם אֶת רֹאשָׁם בכֹּתֶל…

וְהוּא הִרְחִיב אֶת צְעָדָיו ומִהֵר לְסַנְט־יָאגוֹ.

— הַהֶכְרַח לֹא יְגֻנֶה — הִרְגִיעַ הַמְרַגֵל אֶת מַצְפּוּנוֹ —וְאֵין זֶה נוֹרָא.

הַשֶׁמֶשׁ עָלְתָה וְהֵאִירָה אֶת הַסְבִיבָה הַיָפָה. נִרְאוּ שָׂדוֹת מוֹרִיקִים יְעָרוֹת יָפִים, גַנַי פֵּרוֹת מִכָּל הַמִינִים. הַצִפֳּרִים צִפְצְפוּ וְשָׁרוּ בְּשִׂמְחָה אֶת שִׁיר הַבֹּקֶר שֶׁלָהֶן. הַכֹּל פָּרַח וְלִבְלֵב, הַכֹּל הִתְרוֹנֵן וְהִתְעַלֵס — וְהָאָדָם? שַׁלִיט הַיְקוּם? הוּא אֻמְלָל אֵינוֹ יוֹדֵע אֹשֶׁר בְּלִבּוֹ תּוֹסֶסֶת שִׂנְאָה, נְקָמָה, טִינָה. הוּא הַנָחָשׁ הַמַרְעִיל בְּאַרְסוֹ אֶת גַן־הָעֵדֶן שֶׁל הַיְקוּם.

 

פֶּרֶק שְנַים־עָשָׂר: הַפְּגִישָה הַמְזַעְזַעַת    🔗

כְּשֶׁהֵקִיצוּ שְׁנֵי הַצָרְפָתִים מִשְׁנָתָם כְּבָר עָמְדָה הַשֶׁמֶשׁ בַּמָרוֹם. הֵם הֶחֱלִיפוּ כֹּח. הַשֵׁנָה רִעַנְנה אוֹתָם. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, לְאַחַר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, שֶׁהֵם יָשְׁנוּ עַל מִטָה. אָמְנָם הַמִטוֹת לֹא הָיוּ מֻצָעוֹת בְּמִזְרָנִים רַכִּים וְכָרִים כְִּמִטוֹת פָּרִיס, אַךְ בְּכָל זֹאת יָשְׁנוּ עָלֶיהָ שֵׁנָה עֲרֵבָה.

הֵם הִתְלַבְּשׁוּ חִישׁ וְיָצְאוּ לֶחָצֵר לִשְׁאוֹף רוּח וְלִרְאוֹת אֶת הָ“עוֹלָם”. בַּלַיְלָה נִרְאָה לָהֶם, כִּי נִמְצָאִים הֵם בְּחָצֵר שֶׁרַק בַּיִת אֶחָד בּוֹ. וְאִלוּ עַתָּה רָאוּ, כִּי נִמְצָאִים הֵם בְּחַוָה גְדוֹלָה שֶׁיֵשׁ בָּה כַּמָה בָּתִּים, אֻרְווֹת סוּסִים וְרִפְתֵי פָּרוֹת וְעוֹד בִּנְיָנִים שׁוֹנִים. מִסָבִיב לְכָל הבִּנְיָנִים הָאֵלֶה הִתְמַשְׁכָה חוֹמַת אֶֶבן מְבֻצֶרֶת. מִחוּץ לַחַוָה הִשְׂתָּרְעוּ שָׂדוֹת פּוֹרִים שֶׁעָבְדוּ בָּהֶם פֵּיאוֹנִים.

בּשֵם פֵּיאוֹנִים נִקְִרָאִים יְלִידֵי הָאָרֶץ הַקְדוּמִים. הַכּוֹבְשִים הַסְפָרַדִים גָזְלוּ מֵהֶם אֶת אַדְמָתָם. עַתָּה עוֹבְִדִים הֵם אֵצֶל הַסְפָרַדִים כְּפוֹעֲלִים או כְּרוֹעִים.

רַק עַתָּה הִשְׁגִיחוּ שְׁנֵי הַצָרְפָתִים בַּחַוָה הַשׁוֹקֶקֶת אָדָם וּבְהֵמָה.

מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת שֶׁלָנוּ בּוֹ הִשְׂתָּרַע פְּרְדֵס נִפְלָא וּבוֹ פֵּרוֹת הָדָר וּפֵּרוֹת אֵירוֹפָּה מִכָּל הַמִינִים.

לוּאִיס הִתְלַהֵב מְאֹד לְמַרְאֵה הַפַּרְדֵס הַנֶהְדָר, שֶׁלֹא רָאָה כְּמוֹתוֹ עַד הַיוֹם. הוּא הָלַךְ לְטַיֵל קְצָת בַּפַּרְדֵס. וַלֶנְטִין רָצָה לְטַיֵל קְצָת בַּשָׂדוֹת. הֲרי גַם אָבִיו הָיָה חַוַאי. הוּא בִּקֵשׁ מִמְנַהֵל הַמֶשֶׁק שֶׁיִּתֵּן לוֹ סוּס רְכִיבָה. הוּא לָקַח אִתּוֹ גַם אֶת כַּלְבּוֹ צֶזַר וְרָכַב לַשָׂדוֹת. הַמְנַהֵל אוֹ הַמַשְׁגִיח שָׁלַח אִתּוֹ בֶּן־לְוָיָה כְּמוֹרֵה דֶרֶךְ, פֵּיאֹון אֶחָד.

לוּאִיס טִיֵל בַּפַּרְדֵס בֵּין הָעֵצִים הַנִפְלָאִים עֲמוּסֵי הַפְּרִי. הַכֹּל הָיָה זָר וְחָדָשׁ בְּעֵינָיו. הוּא הִתְהַלֵך כָּךְ, שָׁקוּע בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, שָׁעָה רַבָּה. פֶּתַע שָׁמַע צְעָדִים קַלִים בַּמִשְׁעוֹל שֶׁלְיָדוֹ.

הוּא הֵרִים אֶת ראשׁוֹ וְרָאָה דְמוּת אִשָׁה שֶׁנֶעֶלְמָה מִיָד בֵּין הָעֵצִים. הוּא נִזְדעְזע. נִדְמָה לוֹ, כִּי דְמוּת זוֹ מֻכֶּרֶת לוֹ. כִּי זוֹהִי אֲשֶׁר יְחַפֵּשׂ.

— הַאֻמְנָם? הֲיִתָּכֵן? כְּלוּם נִטְרְפָה עָלַי דַעְתִּי? אוּלַי רַק מִקְסַם שָׁוְא הוּא, וְנִדְמֶה לִי רַק כִּי זוֹהִי? — לֹא, וַדַאי זוֹהִי הָעַלְמָה שֶׁהִצַלְנוּ אֶתְמוֹל מִידֵי הַשׁוֹדְדִים — מִסְכֵּנָה!

הוּא אָמַר לָסוּר הַצִדָה כְּדֵי שֶׁלֹא לְהִפָּגֵש עִם מִסְכֵּנָה זוֹ. אַךְ יַד הַמִקְרֶה הָיְתָה בַּדָבָר שֶׁיִפְגֹש אוֹתָהּ.

הָעַלְמָה הַצְעִירָה הָיְתָה חִוֶרֶת, לְאַחַר מַחֲזֵה הַזְוָעָה, וְהָלְכָה לְאִטָהּ וּמְהֻרְהֶרֶת. פֶּתַע שָׁמְעָה צְעָדִים. הִיא הֵרִימָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה אֶת הָאִישׁ הַזָר.

— דוֹן לוּאִיס! — קַרְאַה — אֵיךְ זֶה נִקְלַעְתּ הֵנָה?

הִיא הִכִּירַתּוּ.

— הַאִם דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה הִנֵךְ?

אֵלֶה הָיוּ הַמִלִים הַמֻעָטוֹת שֶׁהָיָה בְּכֹחוֹ לְהַשְׁמִיעַ מֵרֹב תַדְהֵמָה.

הוּא הָיָה כֹּה מֻפְתָּע שֶׁפָּגַשׁ לְפֶתַע אֶת הָעַלְמָה הָאֲהוּבָה עָלָיו, עַד שֶׁקָפָא בִּמְקוֹמוֹ.

— וּבְכֵן, בֶּאֱמֶת דוֹן לוּאִיס אתָּה? — שָׁאֲלָה הָעלְמָה שֵׁנִית.

— כֵּן, עַלְמָה רוֹזַרְיָה אֲנִי, לוּאִיס. נָטַשְׁתִּי אֶת צַרְפַת, מוֹלַדְתִּיּ הָאֲהוּבָה, וּבָאתִי לַאֲמֵרִיקָה לְחַפְּשֵׂךְ, וְאָכֵן מְצָאתִיךְ. לִבִּי אָמַר לִי תָּמִיד, כִּי עוֹד אֶזְכֶּה לִרְאוֹתֵךְ.

— יַד הַמִקְרֶה הָיְתָה בַּדָבָר שֶׁנִתְרָאֶה שׁוּב — אָמְרָה רוֹזַרְיָה בִּרְצִינוּת — נִפְגַשְֹנוּ הַיוֹם בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה וּמְשֹֻנָה. אַךְ לְדַאֲבונִֹי לֹא אוּכַל לְהִנָשֵׂא לְךָ, אִם כִּי שְׁנֵינוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה.

— לָמָה וּמַדוּעַ? הַסְבִּירִי נָא לִי אֶת הַדָבָר, — הִתְחַנֵן לוּאִיס.

— אֲסַפֵּר לְךָ. גוֹרָל קָשֶׁה רוֹדֵף אַחֲרֵי מִיַלְדוּתִי. וַדַאי חָשַׁבְתָּ שׁבָּאתִי לְפָּרִיס כְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵם בָּאֳמָנוּת, בְּמוּסִיקָה, בְּשָׂפוֹת. לֹא הָיוּ דְברִים מֵעוֹלָם. לֹא הֻכרַחְתִּי לִחְיוֹת בְּפָּרִיס! לָמָה? — לִי גוּפִי אֵין תְשׁוּבָה בְּפִי. אֲנִי אֻמְלָלָה. הַגוֹרָל מְגָרֵשׁ אוֹתִֹי מִמָקוֹם לְמָקוֹם. אֵינִי יְכוֹלָה לִשְׁהוֹת זְמַן רַב בְּמָקוֹם אֶחָד. לָמָה וּמַדוּעַ? אֵינִי יוֹדַעַת, אַךְ אֲנִי מַרְגִישָׁה שֶׁהַיוֹם אוֹ מָחָר יִקְִרֵנִי אָסוֹן. יַד הַגוֹרָל תַּשִׂיגֵנִי וְתַשְׁמִידֵנִי.

— אֲנִי אָגֵן עָלַיִךְ! —קָרָא לוּאִיס — אֲנִי חָזָק וְאַמִיץ לְמַדַי כְּדֵי לְגוֹנֵן עָלַיִךְ!

— לֹא לוּאִיס, אַתָּה תּשָׁמֵד יַחַד אִתִּי.

— מוּכָן אֲנִי אַף לְכָךְ! יִנְעַם לִי לָמוּת בְּעַד הָאִשָׁה הַיְקָרָה לִי מִכֹּל.

— אֵין רְצוֹנִי בְּכָךְ! לֹא אַסְכִּים לְכָךְ! לָמָה תִסְבּל בַּעֲדִי? אֲנִי אֲבוּדָה! לִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁאִם נִנָשֵׂא, יִהְיוּ חַיֵינוּ מָרִים מִמָוֶת. בִּהְיוֹתִי בְּפָּרִיס הָיִיתִי מְאֻשֶׁרֶת, וְהִנֵה פִּתְאֹם אֲחָזַתְנִי יָד נִסְתָּרָה, יַד הַגוֹרָל, וַאֲחָזַתְנִי בְּצִיצִית רֹאשִׁי וְהוֹשִׁיבַתְנִי בַּלַיְלָה בְּכִרְכָּרָה שֶׁהִפְלִיגָה לִנְמַל הַבֶר. שָׁם הֶעֱלוּנִי עַל אֳנִיָה וְהוּבֵאתִי הֵנָה. רַק הִסְפַּקְתִּי לָנוּחַ קְצָת, וְהִנֵה קָרַנִי אֶמֶשׁ שׁוּב אָסוֹן, חֲטִיפַת הַשׁוֹדְדִים. אֵינִי יוֹדַעַת אֵיךְ נִצַלְתִּי וְעַל יְדֵי מִי נִצַלְתִּי. —

בְּרֶגַע זֶה נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל וַלֶנְטִין. הַכֶּלֶב “צֶזַר” הוֹפִיעַ וְהִנִיחַ אֶת כַּפּוֹתָיו עַל בִּרְכֵּי לוּאִיס שֶׁיָשַָׁב עִם רוֹזַרְיָה עַל סַפְסָל בַּפַּרְדֵס,

הִיא הִתְרוֹֹמְמָה מִמְקוֹמָהּ וְאָמְרָה:

— הִשָׁבַע לִי, לוּאִיס, כִּי תַעֲזֹב תֵּכֶף וּמִיָד אֶת הַמָקוֹם הַזֶה, הִשָׁבַע לִי, לוּאִיס!

— לֹא, אֵינִי יָכוֹל לְהִשָׁבַע, — אוּלַי יָבוֹא יוֹם וְנוּכַל לְהִנָשֵׂא.

— לֹא, לְעוֹלָם לֹא! הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי הַגוֹרָל מָאַס בִּי.

הִיא תָּפְסָה בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְאָמְרָה בְּתַחֲנוּנִים וּבְיִאוּשׁ:

— הִשָׁבַע לִי, לוּאִיס, הִשָבַע לִי!

— אֲנִי נִשְׁבָּע! עָנָה לוּאִיס.

הִיא הִתְכּוֹפְפָה וְנָשְׁקָה לוֹ וְטֶרֶם הִסְפִיק לוֹמַר לָהּ מַשֶׁהוּ וְהִנֵה נֶעֶלְמָה.

לוּאִיס עָמַד כִּמְסֻמָר.

— מַה תַּעֲשֶׂה שָׁם בַּפַּרְדֵס? — קָרָא וַלֶנְטִין — הִכָּנֵס הַבַּיְתָה. אֲרוּחַת הַבֹּקֶר כְּבָר מוּכָנָה עַל הַשֻׁלְחָן.

לוּאִיס הִסְתּוֹבֵב וְרָאָה אֶת וַלֶנְטִין. הוּא נָפַל עַל צַוָארָיו וּבָכָה?

— אָחִי! אָחִי הַיָקָר! אֲנִי הָאִישׁ הָאֻמְלָל בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם!

וַלֶנְטִין הִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

— מַה קָרָה? מַה הִתְרַחֵשׁ כָּאן? שָׁאַל וַלֶנְטִין אֶת לוּאִיס.

 

פֶּרֶק שְׁלשָׁה־עָשָׂר: קְוִינְטָה וֶרְדֶה    🔗

בֵּין הֶהָרִים, בְּמֶרְחַק מִילִים אֲחָדִים מִסַנְט־יָאגוֹ נִמְצֵאת חַוָה קְטַנָה. לְמַעֲשֶׂה רַק בַּיִת אֶחָד וְגַן סְבִיבוֹ. בַּיִת זֶה אוֹ חַוָה זוֹ, קְוִינְטָה וֶרְדֶה שְׁמָהּ. בְּמֶרְחַק מִילִים מִסָבִיב לְחַוָה זוֹ אֵין שׁוּם יִשׁוּב, שׁוּם בַּיִת.

קְוִינְטָה וֶרְדֶה עוֹשָׂה רֹשֶׁם כְּאִלוּ שְׁכוּחַת אֵל וְאָדָם הִיא. מִסָבִיב לַבַּיִת צוֹמַחַת גָדֵר חַיָה שֶׁל צְבָרִים הַמְגִנָה עַל הַבַּיִת מִפְּנֵי חַיוֹת פֶּרֶא וַאֲנשִׁים פִּרְאִיִים. בְּעַד גָדֵר דוֹקְרָנִית זוֹֹ קָשֶׁה יוֹתֵר לַחְדֹר מֵאֲשֶֹר בְּעַד חוֹמַת אֶבֶן.

לַיְלָה. הַשֶׁמֶשׁ אַךְ זֶה בָּאָה, הָאֲוִיר חַם וּמַחֲנִיק. הַיָרֵחַ אָמְנָם הוֹפִיעַ, אַךְ הוּא מְכֻסֶה עֲנָנִים. עֲצֵי הַיַעַר מְרַשְׁרְשִׁים חֶרֶשׁ כְּאִלוּ סִפְּרוּ סִפּוּרִים מִנִי קֶדֶם, מִיָמִים עָבָרוּ, יְמֵי אשֶׁר וָתֹם.

הַשָׁעָה עֶשֶׁר בָּעֶרֶב. הַיּרֵחַ הֵגִיחַ מֵעֲנָנָיו וְהֵאִיר אֶת הַסְבִיבָה בְּאוֹרוֹ הַחִוֵר.

פָּרָשִׁים אֲחָדִים רָכְבוּ חֶרֶש וּלְאִטָם בְּמַעֲלֵה הַגִבְעָה. הֵם נָסְעוּ בַּשְׁבִיל הַצַר, הַמוֹלִיךְ לקְוִינְטָה וֶרְדֶה. לְאוֹרוֹ הַחִוֵר שֶל הַיָרֵחַ רָאוּ אֶת הַבַּיִת הֶחָבוּי בֵּין הָעֵצִים וְהַצְבָרִים. בְּעַד חַלוֹן שֶל חֲדַר עֲלִיָה בִּקְוִינְטָה וֶרְדֶה נִרְאָה אוֹר אָדֹם. נִרְאֶה שֶׁהַנֵר הָיָה דוֹלֵק בְּפַנָס אָדֹם.

שְׁנֵי פָּרָשִׁים רָכְבוּ בְּרֹאשׁ. שְׁנֵיהֶם הָיוּ עֲטוּפִים בִּגְלִימוֹת וּמִגְבְּעוֹתֵיהֶם הָיוּ שְׁמוּטוֹת לָהֶן עַל פְּנֵיהֶם, שֶׁלֹא נִרְאוּ. תָּמוּהַּ הַדָבָר שֶׁהֵם הֵלִיטוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּלֵיל חֹשֶׁך זֶה.

— בָּרוּךְ הַשֵם! — אָמַר אַחַד הַפָּרָשִׁים — הִנְנוּ קְרוֹֹבִים כְּבָר לַמָקוֹם.

עֲדַיִן רְחוֹקִים אָנוּ מִשָׁם, הַגֶנֶרָל — עָנָה הַשֵׁנִי. — עוֹד כְּרֶבַע שָׁעָה לְפָנֵינוּ עַד שֶׁנגִיע ַלְשָׁם. הַדֶרֶךְ מְפֻתֶּלֶת מְאֹד. הִיא קְצָרָה וַאֲרֻכָּה.

— וּבְכֵן, נַרְחִיב אֶת צְעָדֵינוּ! — אָמַר הַגֶנֶרָל — אֲנִי לוֹהֵט כֻּלִי מְסַקְרָנוּת לָדַעַת אֶת מִסְתְּרֵי הַכְּנֻפְיָה.

— אַל תֵּחָפֵז, הַגֶנֶרָל! — אָמַר מְלַוֵהוּ, — עַיֵן נָא יָפֶה בַּדָבָר. הִמָלֵךְ נָא בְּלִבְּךָ אִם טוֹב הַמַעֲשֶׂה אֲשֶֹר אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת. יֵשׁ בְּיָדְךָ עוֹד לחֲזֹר.

— אַל תְּדַבֵּר עַל חֲזָרָה — עָנָה הַגֶנֶרָל. — בְּמַצָבִי שֶׁלִי אָסוּר לִי לַחֲזֹר. כְּבוֹדִי, שִׁלְטוֹנִי וְחַיַי תְּלוּיִים בְּצַעַד מַכְרִיעַ זֶה. הַיְדִיעָה, כִּי דוֹן טוֹדֵיאוֹ נִצַל מֵהַמָוֶת וְנֶעְלַם אֵי־שָׁם הִתְפַּשְׁטָה בְּכָל הָאָרֶץ. כְּחֵץ מִקֶשֶׁת. כָּל מִתְנַגְדַי, כָּל הַבִּלְתִּי־מְרֻצִים יִתְחַבְּרוּ אֵלָיו עַתָּה. חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שׁתִּפְרֹץ מַהְפֵּכָה אֲיֻמָה. אִם לֹֹא אַשְׁמִידֵם עַתָּה בְּבַת אַחַת, אֲאַחֵר מִן הַמוֹעֵד. עָלַי לְהַכִּיר אֶת אוֹיְבַי. עָלַי לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַכְּנֻפְיָה. עָלַי לְרוֹצֵץ אֶת גֻלְגֹלֶת הַנָחָשׁ!

— אָכֵן, כָּל זֶה אֱמֶת וְיַצִיב, הַגֶנֶרָל. אַךְ חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָא הָאִישׁ שֶׁמָסַר לְךָ אֶת מוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו שֶל הַבַּיִת הַזֶה, אֵינוֹ אֶלָא בּוֹ…

— רְצוֹנְךָ לוֹמַר — בּוֹגֵד? — יִתָּכֵן! וְאָכֵן חָשׁוּד הוּא בְּעֵינַי עַל בְּגִידָה. אַךְ רָאִיתִי זֹאת מֵרֹאשׁ. וְיוֹדֵע אֲנִי אֵיךְ לְהִתְגוֹנֵן.

— הִמָלֵךְ נָא שׁוּב, הַגֶנֶרָל — הִנְךָ בְּמַצָב מְסֻכָּן. הִנְךָ נִכְנָס אֶל לֹע הָאַרְיֵה מַמָשׁ.

— חֵן חֵן לְךָ, יְדִידִי הַטוֹב וְהַוָתִיק! יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי מָסוּר אַתָּה לִי — אַךְ מוּטָב שֶׁנַסִיחַ אֶת דַעְתֵּנוּ מֵהַסַכָּנָה וְאַל נְדַבֵּר עַל כָּךְ! הֶחְלַטְתִּי וְלֹא אֲשַׁנֶה אֶת דְבָרַי.

— אִם כָּךְ, עָלֵינוּ לְהִתְעַכֵּב קְצָת כָּאן. צַוֵה לַאֲנָשֶׁיךָ לָרֶדֶת מֵהַסוּסִים. יְחַכּוּ נָא כָּאן. אֱמָר־נָא לָהֶם שֶׁיִהְיוּ זְהִירִים מְאֹד.

הַגֶנֶרָל נֶעְצַר. דְיֶנה, הָאִישׁ שֶׁדִבֵּר עִם הַגֶנֶרָל, הִתְעַטֵף יָפֶה בַּגְלִימָה וְדִרְבֵּן אֶת סוּסוֹ. הוּא נֶעְלַם לִרְגָעִים אֲחָדִים. מִיָד חָזַר וְאָמַר:

— הַגֶנֶרָל! אֲנִי מַזְהִירְךָ בַּפַעַם הָאַחֲרוֹנָה. חֲזֹר בְּךָ!

— שׁוּם דִבּוּרים! — עָנָה הַגֶנֶרָל.

— וּבְכֵן, לֵךְ אֶל הַבַּיִת, אַךְ לְבַדְךָ. עָלַי לְהִשָׁאֵר כָּאן.

הַגֶנֶרָל נָתַן לוֹ אֶת רֶסֶן הַסוּס, שָׁמַט עוֹד יוֹתֵר אֶת כּוֹבָעוֹ עַל עֵינָיו וְהָלַךְ לְאִטוֹ אֶל הַבַּית. מִשֶׁהִתְקָרֵב אֶל הַשַׁעַר, עָמַד מִלֶכֶת. פַּחַד תְּקָפָהוּ. לֹא יָדַע שַׁחֲרוֹ. לִבּוֹ דָפַק מְאֹד וְאֶגְלֵי זֵעָה בִּצְבְּצוּ עַל מִצְחוֹ. פֶּתַע זָקַף בְּגַאֲוָָה אֶת רֹאשׁו וְאָמַר:

— לָמָה אֶפְחַד וְאִירָא רָא? — אֲנִי מַכִּיר אֶת שׂוֹנְאַי וְיוֹדֵע אֵיךְ לְנַצְחָם!

וְהוּא נִגַשׁ בְּמֶרֶץ אֶל הדֶלֶת וְדָפַק עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּאֶגְרוֹפוֹ. בּוֹ בָּרֶגַע תְּפָסוּהוּ יָדיִַם חֲזָקוֹת וְקָשְׁרוּ אֶת עֵינָיו. וְקוֹל שָׁקֵט אַךְ נִמְרָץ לָחַשׁ בְּאָזְנוֹ:

— עֲשֵׂה אֶת אֲשֶֹר יְצווּךָ. עֶשְׂרים סַכִּינִים חַדִים שְׁלוּפִים מוּל לִבְּךָ, אִם תָּעֵז לְהָקִים רַעַשׁ, לִקְרֹא לְעֶזְרָה, אוֹ לְסָרֵב לַאֲשֶֹר נְצַוֶה אוֹתְךָ, דָמְךָ בְּרֹאשְׁךָ — קֹדֶם כֹּל תַּעֲנֶה לָנוּ עַל הַשְׁאֵלוֹת הַבָּאוֹת:

— אֵין לָכֶם לְהַפְחִידֵנִי, אֵין לָכֶם לְאַיֵם עָלַי — עָנָה הַגֶנֶרָל בְּשֶׁקֶט, — הֲרֵי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, כִּי בָּאתִי הֵנָה בִּרְצוֹנִי הַטוֹב. בָּרוּר כִּי אֶעֱשֶׂה כָּל אֲשֶֹר תְּצַווּנִי. שַׁאֲלוּ אֶת שְׁאֵלוֹתֵיכֶם! אֶעֱנֶה לָכֶם.

— מַה לְךָ פֹּה וּמִי לְךָ פּה?

— “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”

— הֲמוּכָן אַתָּה לְהִכָּנֵס לַאֲגֻדָה זוֹ?

— מוּכָן וּמְזֻמָן.

— הַאִם אֵין לְךָ כָּל פַּחַד מִּפְּנֵי הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”, הַאֵין לְךָ כָּל עֲבֵרָה וָחֵטְא?

— לֹא, אֵין לִי כָּל חֵטְא וָפֶשַׁע שֶׁאֶפְחַד מִפְנֵי הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”

— הַתֵּר נָא אֶת חַרְבְּךָ שֶׁתִּצְנַח אַרְצָה.

הַגֶנֶרָל הִּתִּיר אֶת חַרְבּוֹ וְהִיא צָנְחָה אַרְצָה.

— עַתָה בּוא אִּתָּנוּ. הֲתֵדַע מֶה עָלֶיךָ לְהַגִיד בְּגִשְׁתּך לַדֶלֶת?

— אֲנִי יוֹדֵע.

הֵם הֱבִיאוּהוּ לַדֶלֶת וְאָמְרוּ לוֹ לִדְפֹּק עָלֶיהָ. הַגֶנֶרָל דָפַק שְׁתֵּי פְּעָמִים וְהַדֶלֶת נִפְתְּחָה.

— בְּשֵׁם הַצֶדֶק הַנִצְחִי, הַשׁוֹלֵט עַל כָּל הָאֲנָשִים, בָּאתִי אֲלֵיכֶם, “לְבָבוֹת נוּגִים”, וּמְבַקֵשׁ כִּי תְּקַבְּלוּנִי כַּחֲבֵר הַאֲגֻדָה!

הַצָעִיף שֶׁבּוֹ נִקְשְרוּ עֵינֵי הַגֶנֶרָל הוּסַר עַתָּה מִמֶנוּ. וְהוּא רָאָה כִּי נִפְתְּחָה דֶלֶת וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים חֲבוּשֵׁי שְׁתֵּי מַסֵכוֹת שְׁחֹרוֹת יָצְאוּ מֵהַחֶדֶר. אֶחָד מֵהֶם הֶחֱזִיק בְּיָדָיו פַּנָס שָׁחֹר בַּעַל אֶשְׁנַב זְכוּכִית קָטָן, אָדֹם, אוֹר הַפַּנָס נָפַל עַל פְּנֵי הַגֶנֶרָל.

— הַיָרֵא ורַךְ הַלֵבָב מֻּתָּר לוֹ עוֹד לַחֲזֹר בּוֹ — אָמַר בַּעַל הַמַסֵכָה, — עֲדַיִן לׁא אֶחַרְתָּ מִן הַמוֹעֵד. הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהִסְתַּלֵק עַתָּה.

— לִבִּי אַמִיץ — עָנָה הַגֶנֶרָל — רוֹצֶה אֲנִי לִהְיוֹת חָבֵר בַּ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”.

— וּבְכֵן בּוֹא! אָמַר אַחַד הַמֻסְוִים — אִם מַאֲמִין אַתָּה, כִּי רָאוּי וְכָשֵׁר אַתָּה לְהִכָּנֵס לַאֲגֻדָתֵנוּ וְלָקַחַת חֶבֶל בַּתַּפְקִיד הָרָם והַנִשָׂא שֶׁל הַצֶדֶק הַנִצְחִי. אַךְ רַע וָמַר יִהְיֶה אִם כַּוָנוֹתֶיךָ אֵינָן טְהוֹרוֹת!

הַגֶנֶרָל נִזְדַעְזַע קְצָת, צְמַרְמֹרֶת עֲבָרַתּוּ. אַךְ הוּא הִתְאַמֵץ וְעָנָה:

— רַק בּוגְדִים צְרִיכִים לְפַחֵד! אַךְ אֲנִי לֹא אִירָא רָע וָפַחַד.

שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַמַסֵכוֹת לְקָחוּהוּ בִּזְרוֹעוֹתָיו והִכְנִיסוּהוּ לַפְּרוֹזְדוֹר. הַדֶלֶת נִסְגְרָה מִיָד מֵאַחֲרֵיהֶם.

בַּפְּרוזְֹדוֹר שָׂרְרָה אֲפֵלָה. הָאוֹר הָאָדֹם שֶׁל הַפַּנָס הֶאִירוֹ אַךְ מְעַט. עָבַר כְּרֶבַע שָׁעָה עַד שֶׁהִגִיעוּ לִקְצֵה הַפְּרוֹזְדוֹר. הוּא הִתְפַּתֵּל כִּקְפִיץ שָׁעוֹן וּלְעִתִּים נִרְאוּ בּוֹ חֹרים אֲפֵליִם, גְדוֹלִים כִּפְתָחִים, הַמוֹלִיכִים לְמַרְתֵּף עָמֹק.

לְבַסוֹף הִגִיעוּ לְדֶלֶת וְנֶעֶצְרוּ. רְגָעִים מִסְפָּר הֶחֱרִישׁוּ הַכֹּל.

— לָמָה תְּחַכֶּה? — אָמַר אֶחָד מֵהַמֻסְוִים לַגֶנֶרָל, — דְפֹק עַל הַדֶלֶת וְתִפָּתַח.

הַגֶנֶרָל דָפַק עַל הַדֶלֶת. שְׁנֵי חֲצָאֵי הַדְלָתוֹת נֶעֶלְמוּ מִיָד בְּתוֹךְ הַקִירוֹת כִּבְמַטֵה קְסָמִים. הַגֶנֶרָל וּשְׁנֵי מְלַוָיו נִכְנְסוּ לְאוּלָם גָדוֹל. קִירוֹת הַטְרַקְלִין הָיוּ מְקֻשָׁטִים בִּירִיעוֹת אֲדֻמוֹת. מֵהַתִּקְרָה הִשְׁתַּלְשְׁלָה מְנוֹרָה גְדוֹלָה שֶׁהֵאִירָה אֶת הַשֻׁלְחָן הָאָרֹךְ. מִסָבִיב לַשֻׁלְחָן יָשְׁבוּ כְּמֵאָה, מֵאָה וַחֲמִשִׁים אֲנָשִׁים. כָּל אֶחָד מֵהֶם הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ חֶרֶב שְׁלוּפָה וְהָיָה חָבוּשׁ מַסֵכָה שְׁחֹרָה עַל פָּנָיו, שֵֶׁרַק הָעֵינַיִם נִרְאוּ בַּעֲדָהּ. כָּל הָעֵינַיִם הֻפְנוּ עַתָּה לָאוֹרֵחַ. בְּסָמוּךְ לַשֻׁלְחָן הַגָדוֹל, בְּפִנַת הַטְרַקְלִין, עָמַד שֻׁלְחָן קָטָן מְכֻסֶה מַפָּה יְרֻקָה. לְיַד שֻׁלְחָן זֶה יָשְׁבוּ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים. אַף הֵם הָיוּ מֻסְוִים. אַךְ לֹא אָחֲזוּ בִּידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת. לִפְנֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם דָלַק לַפִּיד אֵשׁ. שַׁלְהֶבֶת הַלַפִּיד רָעֲדָה וְרָטְטָה הִיא הִסְתִּירָה עוֹד יוֹתֵר אֶת פְּנֵיהֶם.

הַגֶנֶרָל לֹא הֻפְתַּע בְּיוֹתֵר מִמַחֲזֶה תֵּיאַטְרוֹנִי זֶה. חִיוּךְ קַל, לַגְלְגָנִי רִחֵף עַל שְׂפָתָיו. הוּא הָלַךְ בְּאֹמֶץ קָדִימָה. פֶּתַע הִרְגִישׁ שֶׁמִישֶׁהוּ נָגַע בְּגַבּוֹ. הוּא הִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו. לְפָנָיו עָמַד מִישֶׁהוּ וְהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ מַסֵכָה. אִם כִּי בְּלִבּוֹ בִּטֵל אֶת כָּל הַטְקָסִים הָאֵלֶה, בְּכָל זֹאת שָׂמַח מְאֹד מִשֶׁהֻגְשָׁה לוֹ הַמַסֵכָה.

הוּא לְקָחָהּ בִּמְהִירוּת וְכִסָה בָּה אֶת פָּנָיו.

— בְּשֵׁם הָאֱמֶת וְהַצֶדֶק הַנִצְחִי! — נִשְׁמַע קוֹל מֵאֵי־שָׁם.

— אַמֵן! — עָנוּ כֻּלָם בְּקוֹל עָמוּם.

— יִשְׁמַע אֲלֹהִים לְקוֹל תְּפִלָתְךָ בְּעֵת צָרָה! נִשְׁמַע שׁוּב קול.

— כָּל בַּקָשׁוֹתֶיךָ תִּתְמַלֶאנָה! — נִשְׁמַע קוֹל אַחֵר.

— הַמוֹלֶדֶת! — רָעַם עַתָּה קוֹל.

— אוֹ הַמָוֶת! — עָנָה הַגֶנֶרָל.

— לָמָה בָּאתָ הֵנָה? — שְׁאֵלָהוּ אֶחָד מֵהַשְׁלשָׁה שֶׁיָשְׁבוּ אֵצֶל הַשֻׁלְחָן.

— רוֹצֶה אֲנִי לִהְיוֹת חָבֵר בַּאֲגֻדַת הַצוֹדְקִים.

רְגָעִים מִסְפָּר הֶחֱרִישׁוּ כֻּלָם. בַּטְרַקְלִין הַגָדוֹל הִשְׂתָּרְרָה דוּמִית קֶבֶר.

— הֲנִמְצָא כָּאן בֵּין הַנֶאֱסָפִים אִישׁ אֶחָד הַמַכִּיר אוֹתְךָ וְיִהְיֶה עַרֵֵב שֶׁלְךָ? — שָׁאַל שׁוּב הָאִישׁ שֶׁלְיַד הַשֻׁלְחָן הַיָרֹק.

— כָּל הָאֲנָשִׁים חֲבוּשִׁים מַסֵכוֹת וְאֵינִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת פְּנֵיהֶם — עָנָה הַגֶנֶרָל, וְלָכֵן אֵינִי יָכוֹל לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה זוֹ. הֲרֵי אֵינִי יודֵע מִי הֵם הָאֲנָשִׁים הַלָלוּ.

— יִתָּכֵן שֶיֵש כָּאן רַבִּים הַמַכִּירִים אוֹתְךָ.

— יִתָּכֵן, אַךְ אֵינִי יָכוֹל לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָתְךָ כָּל עוֹד הֵם מֻסְוִים.

— הֲתֵדַע לָמָה הִסְתַּווּ?

— לֹא — עָנָה הַגֶנֶרָל.

— הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” אֵינָם רוֹאִים לִפְנֵי הָאָדָם, כִּי אִם לִלְבָבוֹ. הַגֶנֶרָל נִעֲנַע רֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה וַהֲבָנָה.

— הַיְדוּעוֹת לְךָ תַּקָנוֹת אֲגֻדָתֵנוּ? — הוֹסִיף הָאִישׁ לִשְׁאֹל.

— כֵּן, הֵן יְדוּעוֹת לִי — עָנָה הַגֶנֶרָל.

— מָה הֵם יְסוֹדוֹת אֲגֻדָתֵנוּ?

— צֶדֶק לְכָל אִישׁ. שׁוּם בֶּן־אָדָם, אַף אָב, אֵם, אָח, יָדִיד אוֹ יֵהָדֵר אִם יעֲשֶׂה עָוֶל, אִי־צֶדֶק, זִיוּף, מִרְמָה וּגְזֵלָה.

— יָפֶה, וּמָהֶן תַּקָנוֹת אֲגֻדָתֵנוּ.

— עִם הָאוֹת הָרִאשׁוֹן הַנִתָּן לַחֲבֵר הָאֲגֻדָה עָלָיו לַעֲזֹב מִיָד אֶת כָּל עִנְיָנָיו הָאִישִׁיִים וַעֲסָקָיו, הֵן בַּיוֹם וְהֵן בַּלַיְלָה, וּלְמַהֵר לְמַלֵא אֶת פְּקֻדוֹת הָאֲגֻדָה — עָנָה הַגֶנֶרָל.

— יָפֶה! — הֲרוֹצֶה אתָּה לחְתֹּם, כִּי תְּקיֵם בְּדִיוּק את כָּל התּקָנוֹת?

— אֶחְתֹּם.

— הֲמוּכָן אַתָּה לְהִשָׁבַע, כִּי תְּקַיֵם אֶת כָּל הַתַּפְקִידִים שֶׁיֻֻטְלוּ עָלֶיךָ?

— הִנְנִי מוּכָן.

— אִם כֵּן, שִׂים נָא אֶת יַד יְמִינְךָ עַל לִבְּךָ וֶאֱמָר־נָא מִלָה בְּמִלָה אֶת אֲשֶֹר אַגִיד לְךָ.

— אֹמַר.

לְמִשְׁמַע דְבָרוֹ קָמוּ מִיָד שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים שׁיָּשְׁבוּ עד עתָּה לְיד השֻׁלְחן. כּל אחָד מהם לָקח חרב שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. אחָד מהם הבִיא גֻלְגלת מת שׁבָּה הָיָה תָּקוֹע סכִּין וְהִנִיחָהּ על השֻׁלְחָן.

בַּטְרַקְלִין נִשְׁמְעָה הֶמְיָה חֲרִישִׁית כְּהֶמְיַת יָם. קָשֶׁה הָיָה לִשְׁמֹע אֶת הַדְבָרִים. אַךְ בָּרוּר הָיָה, כִּי הַנֶאֱסָפִים אֵינָם מְרֻצִים מִדְבַר־מָה. אֶחַד מֵהַשְׁלשָׁה הִכָּה בְּחַרְבּוֹ עַל הַשֻׁלְחָן. בָּאוּלָם הִשְׂתָּרְרָה שׁוּב דוּמִית מָוֶת.

עַתָּה הִתְחִיל הָאִישׁ לִקְרֹא אָלָה חֲמוּרָה אֲרֻכָּה. הַגֶנֶרָל חָזַר עַל דְבָרָיו מִלָה בְּמִלָה, עַד הַסוֹף.

מִשֶׁנגְמְרָה קְרִיאַת הָאָלָה, אָמַר הָאִישׁ:

— מֵעַתָּה וָהָלְאָה — אָחִינוּ אָתָּה.

שְׁנֵי אֲנָשִׁים לָקְחוּ אֶת הַגֶנֶרָל בִּזְרוֹעוֹתָיו וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל אֶמְצַע הַטְרַקְלִין. הָאִישׁ שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ, עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ לְיַד הַשֻׁלְחָן וְנִגַשׁ לַגֶנֶרָל.

— עַתָּה — אָמַר בְּקוֹל תַּקִיף וְנִמְרָץ — עַתָּה עֲנֵה נָא לִי, דוֹן פַּנְצ’וֹ בּוּסְטַמֶנְטֶה! — עַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ לַשֶׁקֶר בְּנוֹכְחוּת מֵאוֹת אֲנָשִׁים. אָנוּ הִזְהַרְנוּךָ והִתְחַנֵנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי תַּחֲזֹר בְּךָ וְלֹא תְקַבֵּל עָלֶיךָ עֹל חֲברוּת בַּאֲגֻדָתֵנוּ. אַךְ אַתָּה סֵרַבְתָּ. עָנִיתָ, כִּי בָּאתָ אֵלֵינוּ מֵרְצוֹנְךָ הַטוֹב. שׁוּם אִישׁ לֹא הִכְרִיחֲךָ לְכָךְ. בָּאתָ וְנִשְׁבַעְתָּ שְׁבוּעַת שָׁוְא, כִּי רוֹצֶה הִנְךָ לְהַשְׁמִידֵנוּ. הַאִם נַעֲשֶׂה עָוֶל, אִם נִשְׁפָּטְךָ מִשְׁפַּט מָוֶת?

כְּכָל שֶׁהַגֶנֶרָל הָיָה אַמִיץ־לֵב, בְּכָל זֹאת לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. הוּא עָמַד כִּמְאֻבָּן וַחֲפּוי־רֹאשׁ.

— הָסִירוּ אֶת הַמַסְוֶה מֵעַל פְּנֵי הָאִישׁ הַזֶה! — צִוָה הַדוֹבֵר — יִרְאוּ־נָא כָּל הַאֲנָשִׁים אֶת פָּנֶיךָ!

שְׁתֵּי יָדיִם קָרְעוּ אֶת מַסְוֵהוּ וכוֹבָעוֹ מִמֶנוּ. הַכֹּל רָאוּ עַתָּה יָפֶה אֶת פָּנָיו.

— רְאוּ נָא אֶת פְּנֵי הַבּוֹגֵד! קָרָא הָאִישׁ.

הַגֶנֶרָל הֶחֱוִיר כַּסִיד. בְּרֶגַע זֶה נִשְׁמַע רַעַשׁ לְיַד הַשַׁעַר.

— חַיָּלֶך בָּאִים לְעֶזְרָתְךָ! — אָמַר הָאִישׁ בְּלַעַג מַר. אַךְ הֵם יְאַחֲרוּ קְצָת, גֶנֶרָל! — שְׁעָתְךָ הָאַחֲרוֹנָה הִגִיעָה, הִכּוֹן לִקְרַאת הַמָוֶת!

גַם הַגֶנֶרָל שָׁמַע אֶת הָרַעַשׁ שֶׁלְיַד הַשַׁעַר. דָבָר זֶה הוֹסִיף לוֹ אֹמֶץ וְעִדוּד. חַיָלָיו יָבואוּ תֵּכֶף. עָלָיו לְהַרְוִיחַ דַקוֹת מִסְפָּר וּלְהַאֲרִיךְ אֶת הַמִשְֹפָּט שֶֹל הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”. הוּא רָצָה אֵפוֹא לְדַבֵּר, לְהִתְגוֹנֵן, לִטְעֹן עַד שֶֹתּוֹפִיעַ הָעֶזְרָה הַמְקֻוָה.

— נִשְׁבַּעְתִּי לְהָגֵן עַל הַצֶדֶק, וְלָכֵן שׁואֵל אֲנִי אֶתְכֶם בְּאֵיזוֹ זְכוּת שׁוֹפְטִים אַתֶּם אוֹתִי?

— הִנְךָ חֲבֵר אֲגֻדָתֵנוּ וְעָלֶיךָ לְצַיֵת לְתַקָנוֹתֵינוּ. הֲרֵי כָּךְ נִשְׁבַּעְתָּ לִפְנֵי רְגָעִים מִסְפָּר, לְקַיֵם אֶת הַתַּקָנוֹת — אָמַר הָאִישׁ בְּבוּז.

— הִמָלְכוּ נָא בְּלִבְּכֶם! אִיֵם עֲלֵיהֶם הַגֶנֶרָל, — אַל תִּשְׁכְּחוּ מִי וָמִי אֲנִי! — אֲנִי הָרִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה בָּאָרֶץ!

— וַאֲנִי נְסִיךְ הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”! — עָנָה הָאִישׁ שֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת הַגֶנֶרָל.

אַחַר כָּךְ פָּנָה אֶל הָאֲסֵפָה וְשָׁאַל:

—אַחִים! מַהוּ הָעֹנֶשׁ הַמַגִיעַ לָאִישׁ הַזֶה. הַמַכְתִּים אֶת אַרְצֵנוּ וּמוֹלַדְתֵּנוּ בְּדַם חַפִּים מִפֶּשַׁע וּבָא אֵלֵינוּ כְּדֵי לִבְגֹד בָּנוּ?

—מָוֶת! קָרְאוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר: הַנְסִיעָה    🔗

הִשְׁאַרְנוּ אֶת שָׁלִישׁוֹ שֶׁל הַגֶנֶרָל, אֶת דִיאֶגוֹ בַּחֻרְשָׁה, סָמוךְ לקְוִינְטָה וֶרְדֶה. הוּא לֹא הָיָה מְרֻצֶה מִכּךְ שֶהַגֶנֶרָל, הֵעֵז לָלֶכֶת אֶל הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”. מִשֶסִפֵּר לוֹ הַגֶנֶרָל, שֶׁהוּא עַצְמוֹ יַחְקֹר אֶת מִסְתְרֵי הָאֲגֻדָה הַנוֹרָאָה הַזֹאת, הִשְׁתַדֵל דִיאֶגוֹ בְכָל כֹּחוֹתָיו לַהֲנִיאוֹ מִכָּךְ.

דִיאֶגוֹ הָיָה חַיָל וָתִיק, הוּא שֵֵׁרת כְּבָר אֵצֶל הַגֶנֶרָל זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת וְהָיָה מָסוּר לוֹ מְאֹד. מִשֶׁרָאָה כִּי הַגֶנֶרָל הִתְעַקֵשׁ וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת לַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”“, הִשְׁפִיע עָלָיו שֶׁלְפָחוֹת יָכִין גְדוּד חַיָלִים שֶׁיַעַמְדוּ בִמְקוֹמוֹת סֵתֶר עַל הַמִשְׁמָר וְיִהְיוּ מוּכָנִים לְכָל צָרָה וָפֶגַע. הַחַיָלִים הִתְכַּנְסוּ בִּמְפֻזָר, בִּסְבִיבַת קְוִינְטָה וֶרְדֶה. דִיאֶגוֹ צִוָה עֲלֵיהֶם שֶׁיִשְׁתָרְעוּ עַל הָאָרֶץ וְיִשְׁכְּבוּ בִּמְנוּחָה. הוּא הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ שֶׁאִם כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם לֹא יַחֲזֹר הַגֶנֶרָל מִבֵּית הַ”לְבָבוֹת הַנוּגִים", יִשְׂתָּעֵר עַל הַבַּיִת לְהַצִיל אֶת אֲדוֹנָיו.

הוּא יָדע, כִּי טֶקֶס הַהַכְנָסָה לָאֲגֻדָה נִמְשָׁךְ זְמַן רַב. אַךְ בְּעוֹד הוּא מְחַכֶּה בְּאִי־סַבְלָנוּת לְבוֹא הַגֶנֶרָל וְהִנֵה הִרְגִישׁ שֶׁמִישֶׁהוּ נָגַע בִּכְתֵפוֹ. הוּא הִסְתַכֵּל לִצְדָדִים.

— הֶאָח, הַאַתָּה זֶה פֶּדְרוֹ?

— כֵּן, אֲנִי — עָנָה הַמְרַגֵל.

— מֵאַין זֶה הוֹפַעְתּ, אֵיךְ נִתְגַלְגַלְתּ הֵנָה? שָׁאַל דִיאֶגוֹ בּהִשְׁתּוֹמְמוּת — הֲרֵי לא רָאִיתִי כְּלָל אֵיךְ וּמֵאַיִן צָצְתּ?

— אָסוּר לְךָ, לָדַעַת מֵאַיִן הֵגַחְתִּי — עָנָה פֶּדְרוֹ — בָּאתִי לְהוֹדִיעֲךָ, כִּי הַגֶנֶרָל בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה.

— בְּסַכָּנָה? — קָרָא הַשָׁלִישׁ — עָלֵינוּ אֵפוֹא לְהַצִילוֹ!

— אַל תָּרִים קוֹלְךָ — אָמַר פֶּדְרוֹ — שׁוֹמְרִים עָלֵינוּ מִכָּל צַד וָעֵבֶר. בָּאתִי אֵלֶיךָ, כִּי רוֹצֶה אֲנִי לְהַצִיל אֶת הַגֶנֶרָל. וּבְכֵן שְׁמָעֵנִי נָא, עָלֶיךָ לְחַלֵק אֶת הַחַיָלִים לִשְׁלשָׁה רָאשִׁים. רֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה לְשַׁעַר הַחַוָה וְיִפְרֹץ אוֹתוֹ. הַרֹאשׁ הַשֵׁניִִ יִתְיַצֵב מֵאֲחוֹרֵי הַחַוָה. וְהָרֹאשׁ הַשְׁלִישִׁי יֵלֵךְ אִתְּךָ אַחֲרַי. אֲנִי אוֹבִילֵם פְּנִימָה בְּדֶרֶך נִסְתָּרָה, הַיְדוּעָה רַק לִי — הֲתִשְׁמַע בְּקוֹלִי?

— כְּמוּבָן! עָלַי לְהַצִיל אֶת הַגֶנֶרָל!

— וּבְכֵן, חִישׁ מַהֵר! הַזְעֵק אֶת הַחַיָלִים וּמְסֹר לָהֶם אֶת פְּקֻדוֹתֶיךָ. בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ דַקוֹת תְּבֻצַעְנָה כָּל הַפְּקוֹדוֹת וְהַחַיָלִים יִהְיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָנִים לִפְעֻֻלָה. — הֵיכָן אֶמְצָאֲךָ שׁוּב?

— כָּאן, בַּמָקוֹם הַזֶה.

— דִיאֶגוֹ הָלַךְ לְחַיָלָיו, חִלְקָם לִשְׁלשָׁה רָאשִים וּמָסַר לְכל רֹאשׁ וָרֹאשׁ אֶת תַּפְקִידוֹ.

— צָרִיךְ לִסְחֹב כֶּסֶף מִשְׁנֵי הַצְדָדִים — אָמַר דוֹן פֶּדְרוֹ לְלִבּוֹ, כְּשֶׁדִיאֶגוֹ הָלַךְ לְחַיָלָיו — הַגֶנֶרָל מְשַׁלֵם בְּעַיִן יָפָה וְגַם הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” מְשַׁלְמִים בְּעַיִן יָפָה. עָלַי לְהָפִיק אֶת רְצוֹן שְׁנֵי הַצְדָדִים.

מִיָד חָזַר דִיאֶגוֹ.

— הֲמוּכָן הַכֹּל, כְּפִי שֶׁצִוִיתִיךָ? — שָׁאַל פֶּדְרוֹ.

— כֵּן, הַכֹּל מוּכָן. — עָנָה דִיאֶגוֹ.

— וּבְכֵן בּוֹא. אֲנִי מְקַוֶה, כִּי נַגִיעַ בְּדִיוּק לַמוֹעֵד.

הַחַיָלִים עָשׂוּ כְּפִי שֶׁנִצְטַווּ. פְּלֻגָה אַחַת פָּרְצָה אֶת הַשַׁעַר שֶׁל קְוִינְטָה וֶרְדֶה, פְּלֻגָה שְׁנִיָה עָמְדָה עַל הַמִשְׁמָר, מֵעֵבֶר מִזֶה. פֶּדְרוֹ הוֹבִיל אֶת הַשָׁלִישׁ וְאֶת הַחַיָלִים בְּדֶרֶךְ צָרָה, בֵּין עֲצֵי הַצָבָר. הָיָה שָׁם מַעֲבָר רַק לְאִישׁ אֶחָד. הֵם נִכְנִסוּ אֶל הֶחָצֵר וְנִגְשׁוּ חֶרֶשׁ לְחַלוֹן שֶׁהָיָה מְסֹרָג בִּסְרִיגֵי בַּרְזֶל חֲזָקִים.

פֶּדְרוֹ הִכִּיר יָפֶה אֶת הַבַּית. הוּא מָשַׁךְ בִּשְׁנֵי סְרִיגִים וְהֵם נַעֲנוּ לוֹ. נִרְאֶה שֶׁכְּבָר קֹדֶם לָכֵן שְׁבָרָם.

עַתָּה הִתְפָּרְצו פְּנִימָה בְּעַד הַחַלון הַזה. פֶּדְרוֹ הוֹבִילָם אַחַר כָּךְ דֶרֶך מָקוֹם חָשׁוּךְ וצַר עַד שֶׁהֱבִיאָם לְדֶלֶת.

— כָּאן הַגֶנֶרָל — אָמַר חֶרֶשׁ.

— הַשָׁלִישׁ נִסָה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶלֶת — הִיא הָיְתָה נְעוּלָה.

— פִּרְצוּ אֶת הַדֶלֶת! — פָּקַד.

הַחַיָלִים פָּרְצוּ, בְּכָל כֹּחָם, אֶת הַדֶלֶת וְהִיא נִתְרַסְקָה.

כָּל הַפְּלֻגָה הִתְפָּרְצָה לַטְרַקְלִין — אַךְ הָיָה רֵיק. שׁוּם נֶפֶשׁ חיָה לֹא הָיְתָה שָׁם. בַּמְנוֹרָה דָלַק רַק נֵר אֶחָד עָטוּף בַּד שָׁחֹר. לָאוֹר הַכֵּהֶה שֶׁל נֵר זֶה רָאוּ, כִּי אִישׁ שׁוֹכֵב בְּפִשׁוּט יָדַיִם וְרַגְלִים עַל הָאָרֶץ.

הַשָׁלִישׁ דִיאֶגוֹ הִתְכּוֹפֵף וְהִכִּיר אֶת הַגֶנֶרָל. הוּא שָׁכַב אַפְּרַקְדָן וְסַכִּין הָיְתָה תְּקוּעָה בְּלִבּוֹ. אֶל הַכִּסֵא הָיָה קָשוּר פֶּתֶק וּבוֹ הָיָה כָּתוּב לֵאמֹר:

“מִשְׁפַּט צֶדֶק שֶׁל הַ”לְבָבוֹת הַנוּגִים".

— נְקָמָה! — קָרָא הַשָׁלִישׁ בְּיִאוּשׁ וְשָׁלַף אֶת הַסַכִּין מִלֵב הַגֶנֶרָל, נְקָמָה! אֶהֱרֹס אֶת הַבַיִּת הַזֶה וְאַכֶּה אוֹתוֹ לִרְסִיסִים, עַד שֶׁאֶמְצָא אֶת השְׂטָנִים הַלָלוּ שֶׁרָצְחוּ אֶת הַגֶנֶרל! פֶּדְרוֹ! בּוֹא נָא הֵנָה!

פֶּדְרוֹ נֶעְלַם. מִשֶׁנוֹכַח כִּי שׁוּב לֹא יוּכַל לִסְחֹב כֶסֶף מֵהַגֶנֶרל, מָצָא לְנָכוֹן לְהִסְתַּלֵק ולְהֵעָלֵם.

הַשָׁלִישׁ הִתְרוֹצֵץ כִּמְטֹרָף. הוּא חָרַק שֵׁן. הוּא פָּקַד לִשְׁבֹּר אֶת הַדְלָתוֹת, צָעַק, הִשְׁתּוֹלֵל. אַךְ אִישׁ לא עָנָהוּ. אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. בְּכָל הַבַּיִת לֹא הָיְתָה נֶפֶשׁ חַיָּה. הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” הָיוּ זְהִירִים מְאֹד. הֵם הִתְפַזְרוּ בִּדְרָכִים נסְתָּרוֹת שֶׁרַק הֵם יָדְעו אוֹֹתָן.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ ודוֹן גְרֵיגוֹרִי, מַנְהִיגֵי הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” הָיוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָזְבוּ אֶת קְוִינְטָה וֶרְדֶה. הֵם הִכִּירו יָפֶה אֶת הַסְבִיבָה וְיָדְעוּ אֵיךְ לִמְנֹעַ פְּגִישָׁה עִם הַחַיָלִים. הֵם חָזְרוּ לַחַוָה שֶׁשָׁם לָנוּ הַצָרְפָתִים.

הֵם חָשְׁבוּ שׁהַצָרְפָתִים עֲדַיִן יְשֵׁנִים. אַךְ מַה הֻפְתְּעוּ לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי הַצָרְפָתִים עוֹמְדִים לְיַד הַשַׁעַר וּמְדַבְּרִים עִם הַמְנַהֵל.

— לָמָה זֶה הִתְעוֹרַרְתֶּם כְּבָר? — שְׁאֵלָם דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— אָנוּ נוֹסְעִים מִכָּאן — עָנָה וַלֶנְטִין.

— לָמָה וּמַדוּעַ? מָה הַחִפָּזוֹן הַזה? — שְׁאֵלָם דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

פִּתְאֹם נִזְכַּר טוֹדֵיאוֹ, כִּי הֵם עוֹמְדִים בַּחוּץ.

— בְּכָל אֹפֶן לֹא כָּאן הַמָקוֹם לְדַבֵּר — אָמַר — הִכָּנְסוּ הַבַּיְתָה וְשָׁם נְעַיֵן בַּדָבָר, מַה הַמַעֲשֶׂה אֲשֶֹר עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת.

וַלֶנְטִין נִכְנַס הַבַּיְתָה עִם דוֹן טוֹדֵיאוֹ. לוּאִיס נִשְׁאַר בַּחוּץ. הוּא סָמַךְ עַל “אָחִיו”.

נְסַפֵּר כָּאן בִּקְצָרָה אֶת אֲשֶֹר אֵרַע לַצָרְפָתִים אוֹתוֹ יוֹם.

רָאִינוּ, כִּי דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה, בִּקְשָׁה מֵאֵת לוּאִיס כִּי יַעֲזֹב אֶת הַמָקוֹם הַזֶה. לוּאִיס אַף נִשְׁבַּע לַהּ עַל כָּךְ, וְהוּא אָמְנָם הֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת הַסְבִיבָה הַזֹאת.

וַלֶנְטִין לֹא רָצָה תְּחִלָה לַעֲזֹב אֶת הַמָקוֹם, הַחַוָה מָצְאָה מְאֹד חֵן בְּעֵינָיו. אַךְ הוּא הֻכְרַח לְוַתֵּר לְלוּאִיס, כֵּיוָן שֶׁאֵין זֶה מֵהַנִמוּס לַעֲזֹב אֶת הַחַוָה וְלֹא לְהִפָּרֵד מִבַּעַל הַחַוָה, חִכּוּ לְיַד הַשַׁעַר לְבוֹא דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— אִם אַתֶּם עוֹמְדִים לַעֲזֹב אֶת הַמָקוֹם — אָמַר טוֹדֵיאוֹ — וַדַאי נֶאֱלָצִים אַתֶּם, בְּשֶׁל סִבָּה מְיֻחֶדֶת, לָצֵאת מִכָּאן.

— כֵּן, אֲדוֹני! נִמוּקִים מַכְרִיעִים מַכְרִיחִים אוֹתָנוּ לַעֲזֹב אֶת הַמַקוֹם הַנָעִים הַזֶה — עָנָה וַלֶנְטִין.

— לְאָן פְּניֵכֶם מוֹעָדוֹת? הֲרֵי נָכְרִים אַתֶּם בְּאֶרֶץ זוֹֹ?

— הַיְנוּ הַךְ לָנוּ. מַה לָנוּ מָקוֹם פְּלוֹנִי וּמַה לָנוּ מָקוֹם אַלְמוֹנִי? זָרִים אָנוּ בְּכָל מָקוֹם. אַךְ זֹאת אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁמִכָּאן מֻכְרָחִים אָנוּ לָצֵאת.

— אִם כָּךְ שִׁמְעוּנִי־נא. בִּמְחוֹז וַלְדִיוִיָא יֵשׁ לִי נַחֲלָה גְדוֹלָה. אִם הַיְנו הַךְ לָכֶם, לָמָה זֶה לא תִִסְעוּ לְמָחוֹז זֶה? שָׁם נִפָּגֵשׁ לְעִתִּים. אֲנִי מְבַקֵר שָׁם לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת וּמְסַיֵר אֶת נַחֲלוֹתַי.

— הַיְנוּ הַךְ לָנוּ וַלְדִיוִיא, טֶקְסַס אוֹ מֶכְּסִיקוּ, — אָמַר וַלֶנְטִין בַּאֲדִישׁוּת.

— שַׁפִּיר! אִם תִּסְעוּ לְוַלְדִיוִיא, בְּיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹת עִמׂדִי חֶסֶד. בְּדַרְכְּכֶם לְוַֹלְדִיוִיא עֲלֵיכֶם לַעֲבֹר אֶת אֵזוֹר אֲרָאוּקַנְיָה הַמְאֻכְלֶסֶת אִינְדְיָאנִים פִּרְאִיִים. עָלַי לִשְׁלֹחַ תְּעוּדוֹת וּמִסְמָכִים חֲשׁוּבִים לַנָסִיךְ, מֶלֶךְ אוֹ קַצִיק שֶל הָאִינְדְיָאנִים הָאֵלֶה. אָנָא מִסְרוּ־נָא לוֹ אֶת הַתְּעוּדוֹת.

— בְּבַקָשָׁה רַבָּה! — עָנָה וַלֶנְטִין. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי עוֹד אִינְדְיָאנִי פִּרְאִי, הָיִיתִי מְרֻצֶה מְאֹד לְהַכִּירָם.

— טוֹב! — אמַר דוֹן טוֹדֵיאוֹ — ובְכן מקַבְּלִים אַתם את הַצעתִי אימתַי אוֹמְרִים אַתם לִנְסֹע? מחר?

— לָמָה מָחָר? לָמָה לֹא מִיָד? שָׁאַל וַלֶנְטִין.

— סְעוּ כָּל אֵימַת שֶׁתִּרְצוּ. אֲנִי אֶמְסֹר כְּבָר לִמְנַהֲלִי, כִּי יָכִין לָכֶם צֵידָה לדֶרֶךְ. לִפְנֵי צֵאתְכֶם מִכָּאן תְּקַבְּלוּ שְׁנֵי מִכְתָבִים חֲתוּמִים. מִכְתָּב אֶחָד נוֹעַד לָכֶם ותִפְתָּחוּהוּ רַק אָז, כְּשֶׁתִּתְרַחֲקוּ מִכָּאן מַהֲלַךְ יוֹם, וְאֶת הַמִכְתָּב הַשֵׁנִי תִּמְסְרוּ לַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי.

— הֵידָד! — קָרָא וַלֶנְטִין בְּשִׂמְחָה — לוּ חָיִיתִי כָּל יָמַי בְּצָרְפַת, לֹא הָיִיתִי זוֹכֶה לִהְיוֹת צִיר שָׁלוֹחַ לְמֶלֶךְ אוֹ לְקֵיסָר. תְּחִי אֲמֵרִיקָה!

— אַל תִּתְלוֹצֵץ, חֲבִיבִי! — אָמַר טוֹדֵיאוֹ בִּרְצִינוּת, — עָלַי לְהַזְהִירְךָ מֵרֹאשׁ. כִּי תַּפְקִידְכֶם, תַּפְקִיד מְסִירַת הַמִכְתָּב לַנֶסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי, אֵינוֹ קַל כָּל־כָּךְ וְאַף מְסֻכָּן בְּמִקְצָת. אִם אֲחֵרִים יִמְצְאוּ אֶצְלְכֶם אֶת הַתְּעוּדוֹת הַלָלוּ, הֲרֵי עֲלוּלִים אַתֶּם לְהִמָצֵא בְּסֶכָּנָה גְדוֹלָה.

— מַה טוֹֹב — קָרָא וַלֶנְטִין — בִּמְקוֹם הַסַכָּנָה שָׁם הַתַעֲנוּג. אֲנִי חַיָל וְרָגִיל בְּסַכָּנוֹת. מַה שֵׁם הַנָסִיךְ?

— שְׁמוֹ: נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ.

— שֵׁם מֻפְלָא, — הֵעִיר וַלֶנְטִין, — הַאֵין לוֹ עוֹד שֵם?

— כֵּן יֵשׁ לוֹ עוֹד שֵׁם. בְּאִינְדְיָאנִית שְׁמוֹ: אַנְטִינַהוֹאֶל.

— שֵׁם זֶה קָשֶׁה יוֹתֵר לְהַבָּעָה מֵאֲשֶֹר הַשֵׁם הַקוֹדֵם, הֵיכָן מְקוֹם כְּבוֹדוֹ שֶל הַנָסִיךְ?

— קָשֶׁה לִי לַעֲנוֹת לְךָ עַל שְׁאֵלָה זוֹ. הָאִינְדְיָאנִים נוֹדְדִים מִמָקוֹם לְמָקוֹֹם וְאֵינָם יוֹשְׁבִים יְשִׁיבַת קֶבַע. הֵם מִתְקַיְמִים עַל צַיד וּבַאֲשֶֹר רוֹחֲשִׁים נְמֵרִים שָׁם הֵם.

— וּבְכֵן נִצְטָרֵך אֵפוֹא לְסוֹבֵב בָּאָרֶץ ולְחַפְּשָׂם?

— אֵין זֶה קָשֶׁה כָּל־כָּךְ. וַדַאי תִּמְצְאוּ אֶת הַשֵׁבֶט בַּדֶרֶךְ, אִם רַק תַּגִידוּ לָהֶם, כִּי רוֹצִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַקַצִיק אַנְטִינַהוֹאֶל מִיָד יוֹבִילוּכֶם אֵלָיו. הוּא נָסִיךְ חָשׁוּב וְהַכֹּל מַכִּירִים אוֹתוֹ.

— אִם כָּךְ מָצֹא אֶמְצָאֵהוּ! — אָמַר וַלֶנְטִין.

— בַּמִכְתָּב שֶׁנוֹעַד לָכֶם, תִּמְצְאוּ הוֹרָאוֹת עַל תַּפְקִידְכֶם, וְכֵן עַל נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ — אָמַר דוֹן טוֹדֵיאוֹ — הָיִיתִי רוֹצֶה בְּעַצְמִי לְהִלָווֹת אֲלֵיכֶם, אַךְ עָלַי לִדאֹג לָאִשָׁה הַצְעִירָה שֶׁהִצַלְתֶּם אֶמֶשׁ. אֲנִי מְקַוֶה, כִּי בְּקָרוֹב נִתְרָאֶה. אֲנִי אֲחַכֶּה בְּוַלְדִיוִיָא לִתְשׁוּבַת הַקַצִיק שֶׁתָּבִיאוּ לִי.

— בְּסֵדֶר — עָנָה וַלֶנְטִין.

— אַגַב, אַל תִּשְׁכְּחוּ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ. אִם תִּזְדַקְקוּ לְמַשֶׁהוּ, תִּפְנוּ יָשָׁר לְדוֹן טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן. הוּא רוֹאֶה זֹאת לוֹ לְחוֹבָה קְדוֹשָׁה לַעֲזֹר לָאֲנָשִׁים שֶׁהִצִילוּהוּ מִמָוֶת.

— תּוֹדָה, — עָנָה וַלֶנְטִין.

הֵם נִפְרְדְוּ זֶה מזֶה בִּלְחִיצוֹת יָדַיִם חֲמִימוֹת. וַלֶנְטִין מָצָא אֶת לוּאִיס וְסִפֵר לוֹ אֶת תֹּכֶן הַשִׂיחָה בֵינוֹ לְבֵין טוֹדֵיאוֹ. לוּאִיס הָיָה מְדֻכָּא מְאֹד. אַחֲרֵי עָמָל רַב, לְאַחַר שֶׁהִצְלִיח לִמְצֹא אֶת הָעַלְמָה שֶׁכֹּה אֲהֵבָהּ, מֻכְרָח הוּא עַתָּה לְעָזְבָהּ. עָלָיו לִנְדֹד שׁוּב לְאֶרֶץ זָרָה, שֶׁהַכֹּל זָר לוֹ וְנָכְרִי.

מִשֶׁעָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ וְשָׁפְכָה אֶת אוֹרָה הֶחָם עַל הַסְבִיבָה הַנֶהְדָרָה, עָמְדוּ כְּבָר לְיַד שַׁעַר הֶחָצֵר שְׁנֵי סוּסִים טוֹבִים, חֲבוּשִׁים וּמְאֻכָּפִים וּמְצֻיָדִים בְּכָל הַדָרוּשׁ לִנְסִיעָה אֲרֻכָּה כָּל־כָּךְ בְּאֶרֶץ פִּרְאִית.

הַמְנַהל הכְנִיס את וַלֶנְטִין לְחדר מְיחָד וּמָסַר לו שָׁם את שְׁנֵי הַמִכְתָּבִים וְהִסְבִּיר לוֹ אֶת דֶרֶך נְסִיעָתוֹ.

לְאַחַר רֶבַע שָׁׁעָה כְּבָר רָכְבוּ שְׁנֵי הַצָרְפָתִים עַל סוּסֵיהֶם. לוּאִיס הִסְתַּכֵּל בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בְּבַיִת זֶה, בֶּחָצֵר. כָּאן הוּא מַשְׁאִיר אֶת לִבּוֹ, אֶת אָשְׁרוֹ וְאֶת חַיָיו. פֶּתַע נִפְתַּח אֶשְׁנָב בַּקוֹמָה הַשְׁנִיָה, וְרֹאשׁ עַלְמָה יָפָה נִרְאָה וְקוֹל חַלָשׁ קָרָא:

— שָׁלוֹם! שָׁלוֹם לָנֶצַח!

לוּאִיס הִכִּיר אֶת הַקוֹל. הוּא רָצָה לַעֲנוֹת מַשֶׁהוּ, אַךְ לֹא יָכֹל. הַדְמָעֹות שָׂמוּ מַחֲנָק לִגְרוֹנוֹ. מֵעֵינָיו פָּרַץ זֶרֶם דְמָעוֹת.

— אַל יִאוֹשׁ — קָרָא וַלֶנְטִין וְדִרְבֵּן אֶת סוּסוֹ.

מִיָד נֶעֶלְמָה הַחַוָה וְהַסְבִיבָה הַיָפָה מֵעֵינֵיהֶם. שְׁנֵי הַצָרְפָתִים רָכְבוּ לָעֲרָבוֹת הַפִּרְאִיוֹת שֶׁל אֲמֵרִיקָה. כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים יָצְאָה מֵחַוָה זוֹ כִּרְכָּרָה מְכֻסָה. בָּהּ יָשְׁבוּ רַק שְׁנֵי אֲנָשִׁים, דוֹן טוֹדֵיאוֹ דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה.

 

פֶּרֶק חֲמִשָׁה־עָשָׂר: הַאִנְדְיָנִי הָרִאשוֹן    🔗

מִבֵּין כָּל הָאִינְדְיָאנִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה, כְּמָאתַיִם שָׁנָה לִפְנֵי בּוֹא הָאֵירוֹפָּאִים אֵלֶיהָ הִצְטַיְנוּ בִּמְיֻחָד הָאִינְדְיָאנִים שֶׁיָשְׁבוּ וְיוֹשְׁבִים עַד הַיוֹם בָּאֵזוֹר אֲרָאוּקַנְיָה. הֵם לֹא נִלְחֲמוּ בָּאֵירוֹפָּאִים כִּשְׁבָטִים אֲחֵרִים.

בָּעִיר נְיוּ־יוֹרְק, לְמָשָׁל, יָשְׁבוּ לְפָנִים שִׁשָׁה שְׁבָטִים שׁוֹנִים. הֵיכָן הֵם עַתָּה? נֶעֶלְמוּ. אוּלַי שָׂרַד מֵהֶם כְּפָר אִינְדְיָאנִי אֶחָד בִּסְבִיבַת נְיוּ־יוֹרְק.

הֵם נֶעֶלְמוּ! כִּי הָאֵירוֹפָּאִים שֶׁבָּאוּ כָּבְשׁוּ אֶת אַרְצָם. גָזְלוּ אֶת אַדְמָתָם וְגֵרְשׁוּם הָלְאָה מִשָׁם, לָעֲרָבוֹת הָרְחוֹקוֹת. אָמְנָם עַתָּה שׁוֹמֶרֶת הַמֶמְשָׁלָה הָאֲמֵרִיקָאִית עַל זְכוּתָם וְעַל אַדְמָתָם וְאוֹסֶרֶת עַל הַלְבָנִים אַף לִקְנוֹתָהּ. הָרְבֵּה מִשְׁבָטִים אֵלֶה גָוְעוּ וּמֵתוּ וְנֶעֶלְמוּ.

הַשֵׁבֶט הַיָחִיד אוֹ הָעָם הַיְחִידִי שֶׁלֹא נָתַן אֶת עַצְמוֹ לְנִצוּל וּלְגרוּשׁ הָיָה עַם הָאֲרָאוּקַנְים. הֵם נוֹכְחוּ מִיָד בְּסִבַּת גְבוּרָתָם שֶל הָאֵירוֹפָּאִים, וְאַף הֵם לָמְדוּ מֵהָאֵירוֹפָּאִים כָּל דָבָר שֶׁעָשׂוּי הָיָה לְהָבִיא לָהֶם תּוֹעֶלֶת. בֵּין בְּנֵי עַם זֶה אֶפְשָׁר לִפְגשׁ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים יוֹדְעִים קְרֹא וּכְתֹב סְפָרַדִית.

לְשֵׁבֶט זֶה נָסְעוּ עַתָּה שְׁנֵי הַצָרְפָתִים.

הֵם יָצְאוּ מֵהַחַוָה בְּחֹדֶשׁ מַאי וְאִלוּ עַתָּה שֵׁנִי לְיוּלִי.

זֶה שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת נוֹסְעִים הֵם בִּסְבִיבָה זוֹ. הֵם אֵינָם נֶחְפָּזִים יֵשׁ לָהֶם פְּנַאי לִסְקֹר כָּל דָבָר וּלְהִתְבּוֹנן בּוֹ. לֵיל אֶמֶשׁ לָנוּ בְּאֹהֶל רוֹעֶה עָנִי שֶׁקִבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִם יָפוֹת.

— הֶאָח! מַה יָפָה הַסְבֵיבָה הַזֹאת, מַרְאֶה נֶהְדָר! הָרִים, גֵאָיוֹת, יַעֲרוֹת בְּרֵאשִׁית וְשָׂדוֹת מְכֻסִים פְּרָחִים! אֲמֵרִיקָה הִיא בֶּאֱמֶת אֶרֶץ הַזָהָב! הֵיכָן תִּמְצָא בָּעוֹלָם אֶרֶץ כֹּה יָפָה וַעֲשִׁירָה? — קָרָא וַלֶנְטִין בְּהִתְפָּעֲלוּת. פֶּתַע הִתְחִיל כַּלְבָּם צֶזַר לנְבֹּח בְּחָזְקָה.

— עָלֵינוּ לַעֲמֹד עַתָּה עַל הַמִשְׁמָר וּלְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבֵנוּ. אֵין הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ סְתָם בָּעוֹלָם.

— צָדַקְתָּ, לוּאִיס! עָלַי לִרְאוֹת מַה מִתְרַחֵשׁ שָׁם.

— בּוֹא צֶזַר.

וַלֶנְטִין הָלַךְ וְהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ. פֶּתַע תָּפַס אֶת רוֹבֵהוּ וְאַף צִוָה עַל לוּאִיס לָקַחַת אֶת רוֹבֵהוּ בְּיָדו.

— לעֲזָאזֵל! קָרָא, — צֶזַר צָדַק שֶׁנָבַח. רְאֵה נָא שָׁם, לוּאִיס.

לוּאִיס הִסְתַּכֵּל לַמָקוֹם שֶׁעָלָיו הִצְבִּיע וַלֶנְטִין הִתְרַגְשׁוּת גְדוֹלָה מִלְאָה אֶת לִבּו.

— מַה פֵּשֶׁר הַדָבָר? מַה זֶה?

— עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן — אָמַר וַלֶנְטִין וְכִוֵֵן אֶת רוֹבֵהוּ.

מִגִבְעָה יָרְדוּ עֲשָׂרָה אִינְדְיָאנִים שֶׁרָכְבוּ על סוּסִים פִּרְאִיִים. הם הָיוּ לְבוּשִׁים מדי מִלְחָמָה. כְּשׁיוצא הָאִינְדְיָאנִי הפִּרְאי למִלְחָמָה. צובע הוּא את גוּפו בִּצְבָעִים שׁונִים. בִּשְׂער ראשׁו תּוקע הוּא נוצות נשׁר אֲרֻכּות או שׁל עוף טורף אחר.

הָאִינְדְיָאנִים הָיוּ קְרוֹבִים מְאֹד לַצָרְפָתֵים.

אֵלֶה הָיוּ הָאִינְדְיָאנִים הָרִאשׁונִים שֶׁהַצָרְפָתִים רָאו בַּאֲמִרִיקָה. לוּאִיס קָרָא אָמְנָם הַרְבֵּה סְפָרִים עַל הָאִינְדְיָאנִים, אַךְ אֵינָה דוֹמָה קְרִיאָה לִרְאִיָה. אַךְ מִשֶׁרָאָם עַתָּה הֻפְתַּע מְאֹד. אֵין בִּידֵי שׁוּם סֵפֶר שֶׁבָּעוֹלָם לִמְסֹר אֶת הַתֵּאוּר הַנָכוֹן שֶל הָאִינְדְיָאנִי הפִּרְאִי, כִּרְאִיָה בָּעֵינַיִם.

 

פֶּרֶק שִׁשָׁה עָשָׂר: בְּנֵי “הָאַרְנֶבֶת הַגְדוֹלָה”    🔗

הַכֶּלֶב צֶזַר הִשְׁתּוֹלֵל וְהִתְפָּרֵץ מִשֶׁרָאָה אֶת הָאִינְדְיָאנִים הַפִּרְאִיִים. סוּג אֲנָשִׁים זֶה לֹא רָאָה מֵעוֹלָם. וַלֶנְטִין הֻכְרַח לְרַסְנוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, לְמַעַן לֹא יִשְׂתָּעֵר וְלֹא יְזַנֵק עַל סוּסֵיהֶם שֶׁל הָאִינְדְיָאנִים.

— נִדְמֶה לִי, כִּי הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ בְּכַוָנוֹת טוֹבוֹת – אָמַר וַלֶנְטִין.

— סְבוּרַנִי, כִּי בְּנֵי אֲרָאוּקָנִים הֵם – עָנָה לוּאִיס.

— זוֹ מִנַיִן לְךָ?

— כָּךְ מְשַׁעֲרֵנִי.

מִשֶׁרָאוּ הָאִינְדְיָאנִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְבָנִים, נֶעֶצרוּ בִּמְקוֹמָם וְהֵחֵלוּ לְשׂוֹחֵחַ בֵּינֵיהֶם.

— הֵם מִתְיָעֲצִים בֵּינֵיהֶם אֵיךְ לְאָכְלֵנוּ: נָא, צָלוּי אוֹ מְבֻשָׁל, הִתְלוֹצֵץ וַלֶנְטִין.

— אֵינֶנִי מַאֲמִין בְּכָךְ – עָנָה לוּאִיס בִּרְצִינוּת. – אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי פִּרְאֵי אֲמֵרִיקָה אֵינָם אוֹכְלִים אָדָם.

הָאִינְדְיָאנִים עָמְדוּ בֵּינָתַיִם וְשׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם. שְׁנֵי הַצָרְפָתִים נִצְלוּ זְמַן זֶה כְּדֵי לְסָקְרָם וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם. אֶחָד מֵהֶם הָיָה, כַּנִרְאֶה, רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם. שְׂעָרוֹ הַשָׁחֹר, הָאָרֹךְ הָיָה קָשׁוּר בְּסֶרֶט אָדֹם, שֶׁבְּצִדוֹ הַשְׂמָאלִי הָיוּ תְּקוּעוֹת שָׁלשׁ נוֹצוֹת שְׁלֵמוֹת מִכְּנַף הַנֶשֶׁר הַגָדוֹל שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה. הַצָרְפָתִים רָאוּ, כִּי שְׁאָר הָאִינְדְיָאנִים פּוֹנִים אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת וְחוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד רַב.

פֶּתַּע דָחַף הַמַנְהִיג אֶת סוּסוֹ בְּרַגְלוֹ הַיְחֵפָה. הַסוּס קָפַץ, הִסְתּוֹבֵב וְנֶעְצַר לְיַד הַצָרְפָתִים. רֹאשׁ הָאִינְדְיָאנִים הָפַך אֶת חֹד חֲנִיתוֹ לָאָרֶץ – אוֹת וְסִימָן לְכַוָנוֹת שָׁלוֹם. אַחַר כָּך הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לִפְנֵי הַצָרְפָתִים וְאָמַר בִּסְפָרַדִית:

— אַחַי, אַתֶּם מְהַגְרִים זָרִים, אֵינְכֶם סְפָרַדִים נִבְזִים.

— הֵא לְךָ גֶ’נְטְלְמֶן פִּרְאִי! – הִתְלוֹצֵץ וַלֶנְטִין בְּצָרְפָתִית. לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין מֵעוֹלָם, כִּי פְּרָאִים יִתְנַהֲגוּ כֹּה יָפֶה וּבַאֲדִיבוּת. הוּא קוֹרֵא לָנוּ “אַחִים”.

— אֵין הַשָׁעָה כְּשֵׁרָה לַהֲלָצוֹת, וַלֶנְטִין. מוּטָב שֶׁתַּעֲנֶה עַל דְבָרָיו.

בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן הַקָצָר שֶׁעָשׂוּ בַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, לָמַד וַלֶנְטִין קְצָת סְפָרַדִית. כְּטִפּוּס עַלִיז וְשָׂמֵחַ, הָיָה מְפַטְפֵּט וּמְשׂוֹחֵחַ עִם כָּל אָדָם וְאָדָם, וְכָךְ לָמַד לְדַבֵּר סְפָרַדִית.

— צָדַקְתָּ, לוּאִיס, עָלֵינוּ לַעֲנוֹת לוֹ. הוּא אָדִיב וְגַם עָלֵינוּ לִהְיוֹת אֲדִיבִים.

וַלֶנְטִין פָּנָה לַמַנְהִיג הָאִינְדְיָאנִי וְאָמַר לוֹ:

— נִחַשְׁתָּ, אֵינֶנוּ סְפָרַדִים. אָנוּ תַּיָרִים.

— הַלְבַדְכֶם הִנְכֶם? – שָׁאַל הָאִינְדְיָאנִי בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

— לְבַדֵנוּ?

— הַאִם אֵין אָחִי מְפַחֵד? – הוֹסִיף הָאִינְדְיָאנִי לִשְׁאֹל.

— לָמָה אִירָא רָע? אֵין לָנוּ שׁוּם רְכוּשׁ. אֵין מַה לִשְדֹד מֵאִתָּנוּ.

— אֲבָל אֶת נַפְשְׁכֶם? אֶת גֻלְגְלוֹתֵיכֶם?

הַקוֹרְאִים וַדַאי יִזָכְרוּ בַּגֻלְגָלוֹת הַמְקֻלָפוֹת. הֵם וַדַאי יָבִינוּ עַתָּה אֶל מַה יִרְמְזוּ דִבְרֵי הַמַנְהִיג.

אֲבָל וַלֶנְטִין הָיָה עוֹדוֹ “יָרֹק” בַּאֲמֵרִיקָה. הוּא לֹא הֵבִין אֶת כַּוָנַת הָאִינְדְיָאנִי.

וַלֶנְטִין וְלוּאִיס הִזְמִינוּ אֶת הָאִינְדְיָאנִים לִסְעֻדָה קַלָה.

— אֲנִי מְקַבֵּל אֶת הַזְמָנַתְכֶם, אָמַר הַמַנְהִיג, אַךְ בִּתְנַאי אֶחָד.

— מַהוּ הַתְּנַאי? – שָׁאֲלוּ שְׁנֵי הַלְבָנִים בְּבַת אַחַת.

— אַף אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת חֶלְקִי בִּסְעֻדָה זוֹ – אָמַר הַמַנְהִיג.

— בְּבַקָשָׁה! עָנוּ שְׁנֵי הַצָרְפָתִים.

הַמַנְהִיג רָמַז לִשְׁאָר הָאִינְדְיָאנִים וְהֵם יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם.

הוּא הוֹצִיא מִשַׂק, שֶׁהָיָה קָשׁוּר לָאֻכָּף, פִּתּוֹת תִּירָס, פֵּרוֹת וְנֹאדוֹת “צִ’יצָ’ה” – מִין מַשְׁקֶה, עָשׂוּי מִתַּפּוּחִים וְתִירָס. – אֶת כָּל הַדְבָרִים הַלָלוּ הִנִיחַ עַל הָאָרֶץ, עַל הַדֶשֶׁא לִפְנֵי הַצָרְפָתִים. וַלֶנְטִין הָיָה מְרֻצֶה מְאֹד. סוֹף כָּל סוֹף יִטְעַם אֲרוּחָה אִינְדְיָאנִית.

הָאִינְדְיָאנִים הִתְיַשְׁבוּ בַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָה מִסָבִיב לַצָרְפָתִים. הַמַנְהִיג פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר:

— סַעֲדוּ אֶת לִבְּכֶם, אַחַי!

שְׁנֵי הַצָרְפָתִים לֹא סֵרְבוּ לְבַקָשָׁתוֹ. הֵם בָּלְעוּ בְּתֵאָבוֹן רַב אֶת הַמַאֲכָלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהָאִינְדְיָאנִי נָתַן לָהֶם. הֵם שָׁתוּ בְּעֹנֶג רַב אֶת הַמַשְׁקֶה “צִ’יצָ’ה”, הֶעָרֵב מְאֹד לַחֵךְ בָּאֲזוֹרִים הַחַמִים.

מִשֶׁשָׂבְעוּ וְרָווּ הִתְפַּתְּחָה בֵּינֵיהֶם שִׂיחַת רֵעִים יְדִידוּתִית.

מְעַנְיֵן! כָּל הָעַמִים הַפִּרְאִיִים מַחֲשִׁיבִים מְאֹד הַכְנָסַת אוֹרְחִים. אֵצֶל כָּל הָעַמִים הַפִּרְאִיִים קָדוֹש הוּא הָאוֹרֵחַ שֶׁאָכְלוּ אִתּוֹ לֶחֶם וָמֶלַח. אָסוּר לִנְגֹעַ בּוֹ אַחַר כָּךְ לְרָעָה. אַף הָאִינְדְיָאנִים מִצְטַיְנִים בְּמִדָה זוֹ.

בְּעַרְבוֹת אֲמֵרִיקָה רוֹאִים הָאִינְדְיָאנִים אֶת הַזָר כְּשׂוֹנְאָם וְהֵם מוּכָנִים לְרָצְחוֹ וּלְקַלֵף אֶת עוֹר גֻלְגָלְתּוֹ. אַךְ אִם שׂוֹחַחוּ אִתּוֹ וְאָכְלוּ אִתּוֹ יַחַד לֶחֶם, הַרֵי הֵם בִּבְחִינַת יְדִידִים טוֹבִים וְלֹא יִגְעוּ בּוֹ לְרָעָה.ֹ

— אַחַי וְרֵעַי אֵינָם סְפָרַדִים, – אָמַר הַמַנְהִיג.

— זוֹ מִנַיִן לְךָ, הַמַנְהִיג? – שְׁאֵלוֹ וַלֶנְטִין.

— אָנוּ מַכִּירִים יָפֶה אֶת הַחַיָלִים הַסְפָרַדִים הָרָעִים, – עָנָה הַמַנְהִיג, – אָנוּ מַכִּירִים אוֹתָם מֵרָחוֹק. מֵאֵיזֶה אִי בָּאתֶם, אַחַי?

— אַרְצֵנוּ אֵינָה אִי – עָנָה וַלֶנְטִין.

— טָעוּת הִיא בְּיָדְךָ, אָחִי – עָנָה הָאִינְדְיָאנִי בְּתֹקֶף וּבְבִטָחוֹן – בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ יֶשְׁנָהּ רַק אֶרֶץ אַחַת אֵיתָנָה. זוֹהִי הָאָרֶץ הַגְדוֹלָה שֶׁל אוֹיַקְס (אֲמֵרִיקָה). שְׁאָר אַרְצוֹת תֵּבֵל הֵן אִיִים.

שְׁנֵי הַצָרְפָתִים נָשְכוּ אֶת שִׂפְתֵיהֶם וּבְקשִׁי רַב הִתְאַפְּקוּ שֶלֹא לִפְרֹץ בִּצְחוֹק.

— אָנוּ צָרְפָתִים – עָנָה לוּאִיס.

— צָרְפָתִים! עַם טוֹב! עַם גִבּוֹר! – קָרָא הָאִינְדְיָאנִי. פַּעַם הָיוּ אֶצְלֵנוּ חַיָלִים צָרְפָתִים בִּזְמַן מִלְחַמְתֵּנוּ עִם הַסְפָרַדִים.

— מַה אַתָּה סָח, הַמַנְהִיג? – שָׁאַל לוּאִיס בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת, – צָרְפָתִים נִלְחֲמוּ בַּעַדְכֶם?

— כֵּן, אָחִי, אַנְשֵׁי צָבָא צָרְפָתִיִים בַּעֵלי זְקָנִים גְדוֹלִים שֶׁנִלְחֲמוּ תַּחַת הַקַצִיק הַגָדוֹל שֶׁלָהֶם זַלֵיאוֹן בָּאוּ אֵלֵינוּ כִּידִידִים וְהִצְטָרְפוּ לְשׁוּרוֹתֵינוּ.

— כַּוָנָתְךָ וַדַאי לְנַפּוֹלֵיאוֹן? – אָמַר וַלֶנְטִין.

— הַלְבָנִים מְכַנִים אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁבִּטֵאתָ אַתָּה, אַךְ בְּפִינוּ שְׁמוֹ זַלֵיאוֹן. הוּא הָיָה קַצִיק גָדוֹל. הַאִם הִכַּרְתָּ אוֹתוֹ, אָחִי?

— לֹא, – עָנָה וַלֶנְטִין. – בְּשָׁעָה שֶׁמָשַׁל בְּאַרְצֵנוּ הָיִיתִי עוֹד יֶלֶד קָטָן. עַתָּה כְּבָר מֵת.

— אָחִי, שׁוּב טָעוּת בְּיָדְךָ. גִבּוֹרִים כָּאֵלֶה, כַּקַצִיק זַלֵיאוֹן, אֵינָם מֵתִים לְעוֹלָם. מִשֶׁמְסַיְמִים הֵם אֶת מִלְחֲמוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶה, עוֹלִים הֵם הַשָׁמַיְמָה!

— מְצֻיָן – קָרָא לוּאִיס – שֵׁם הַקֵיסָר הַגָדוֹל שֶׁלָנוּ יָצָא בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ. אַף הָאֲנָשִׁים הַפִּרְאִיִים שֶׁבָּאֲזוֹרִים הַנִדָחִים שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעוֹ. סִפְּרוּ לִי שֶׁגַם הַשְׁבָטִים הַפִּרְאִיִים בְּמַעֲמַקֵי אַפְרִיקָה מְסַפְּרִים אַגָדוֹת וְסִפּוּרִים עַל נַפּוֹלֵיאוֹן.

— וַדַאי בָּאתֶם אֵלֵינוּ לַעֲסוֹק בְּעִסְקֵי מִסְחָר – אָמַר הַמַנְהִיג. – בָּאִים אֵלֵינוּ לְעִתִּים לְבָנִים מֵאַרְצְכֶם לִסְחֹר.

— אֵינֶנוּ סוֹחֲרִים – עָנָה וַלֶנְטִין. – בָּאנוּ לְבַקֵר אֶת אַחֵינוּ בַּעֲלֵי הַפָּנִים הָאֲדֻמִים שֶׁבָּאָרֶץ הַגְדוֹלָה אֲרָאוּקַנְיָה.

מַחֲמָאָה זוֹ מָצְאָה מְאֹד חֵן בְּעֵינֵיהֶם.

— עַמֵי אֲרָאוּקַנְיָה אוֹהֲבִים אֶת הַצָרְפָתִים. בַּאֲשֶׁר תָּבוֹאוּ יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.

— בֶּן אֵיזֶה עַם אַתָּה, אָחִי? – שָׁאַל וַלֶנְטִין. הוּא הִסְתַּגֵל מִיָד לְדֶרֶךְ דִבּוּרָם שֶׁל הָאִינְדְיָאנִים.

— אֲנִי מֵרָאשֵׁי הָאוּלְמֶנִים (גֶנֶרָלִים) שֶׁל הָעָם הַקָדוֹשׁ, הַיָדוּעַ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ בְּשֵׁם “הָאַרְנֶבֶת הַגְדוֹלָה” – עָנָה הַמַנְהִיג בְּגַאֲוָה.

— תּוֹדָה! – אָמַר וַלֶנְטִין, – אָכֵן שָׁמַעְתִּי אֶת שֵׁמַע הָעָם הַגִבּוֹר, הַמְפֻרְסָם בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ, בְּשֵׁם “הָאַרְנֶבֶת הַגְדוֹלָה”.

הַצָרְפָתִי הַפִּקֵחַ רָצָה לְהַחְנִיף קְצָת לַמַנְהִיג. מוּבָן שֶׁלֹא שָׁמַע מֵעוֹדוֹ שֵׁם מְשֻׁנֶה כָּזֶה “הָאַרְנֶבֶת הַגְדוֹלָה”; הוּא אַף לֹא רָאָה, עַד עַתָּה, בְּחַיָיו אִישׁ פִּרְאִי. אַךְ הוּא הֵבִין, כִּי בְּמִקְרִים יְדוּעִים, בְּיִחוּד בַאֲמֵרִיקָה, מֻתָּר לוֹמַר דְבָרִים שֶׁלֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ…

— שְׁאֵלָה לִי אֵלֶיךָ, הַמַנְהִיג, – אָמַר וַלֶנְטִין לָאִינְדְיָאנִי.

— יְדַבֵּר נָא אָחִי, אָזְנַי פְּקוּחוֹת. – עָנָה הַמַנְהִיג.

— אָנוּ מְחַפְּשִׂים נָסִיךְ אִינְדְיָאנִי, קַצִיק, שֶׁהִנְנוּ מְבִיאִים אֵלָיו דְרִישַׁת שָׁלוֹם מִידִידוֹ.

— מַה שֵׁם קַצִיק זֶה?

— שְׁמוֹ אַנְטִינַהוֹאֶל, אוֹ נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ.

— טוֹב! – עָנָה הָאִינְדְיָאנִי.

— הֲמַכִּירוֹ אַתָּה, אָחִי? – שָׁאַל וַלֶנְטִין.

— אֲנִי מַכִּירוֹ, – עָנָה הָאִינְדְיָאנִי. – אָחִי יִסַע אִתִּי. אֲנִי אוֹלִיכוֹ לַכְּפָר שֶׁבּוֹ גָר הַקַצִיק הַגָדוֹל אַנְטִינַהוֹאֶל. אַךְ עוֹד רְחוֹקָה הַדֶרֶךְ לְשָׁם. אִם עַל אָחִי טוֹב, יָבוֹא תְּחִלָה לִכְפָרִי וְשָׁם יָנוּחַ קְצָת מֵעֲמַל הַדֶרֶךְ. אַחַר כָּךְ אוֹלִיכוֹ לַקַצִיק הַגָדוֹל.

— מַה שֵׁם אֶרֶץ הַקַצִיק? – שָׁאַל וַלֶנְטִין.

— אֶרֶץ פִּיר־מַפּוֹס.

— תּוֹדָה, אָחִי.

— הַמְקַבֵּל אָחִי אֶת הַזְמָנָתִי? – שָׁאַל הַמַנְהִיג.

— בְּחֵפֶץ לֵב. – עָנָה וַלֶנְטִין.

— וּבְכֵן, אַחַי הַיְקָרִים, אֲנִי מְבַקֵשׁ אֵפוֹא מִכֶּם, כִּי תּוֹאִילוּ לָבוֹא אֵלַי. טוֹלְדִירְיָה – כְּפָרִי אוֹ הַמַחֲנֶה שֶׁבּוֹ אֲנִי שׁוֹכֵן – אֵינוֹ רָחוֹק מִכָּאן.

— דַעְתִּי הִיא שֶׁנְקַבֵּל אֶת הַזְמָנָתוֹ – אָמַר וַלֶנְטִין לְלוּאִיס – סְבוּרַנִי, כִּי אֵין לוֹ כַּוָנוֹת רָעוֹת. הוּא עוֹשֶׂה רשֶׁם טוֹב וְאָדִיב.

— אַף דַעְתִּי כְּדַעְתְּךָ – עָנָה לוּאִיס – הַפְּרָאִים הָאֵלֶה הֵם יְשָׁרִים וּגְלוּיִים מִדַי מִלִזְמֹם מְזִימוֹת רָעוֹת בְּלִבּוֹתֵיהֶם – וּבְכֵן נִסַע אִתָּם!

שְׁנֵי הַצָרְפָתִים הִתְרוֹמְמוּ, אָסְפוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם חָבְשׁוּ אֶת סוּסֵיהֶם וְרָכְבוּ. אַף הָאִינְדְיָאנִים עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם.

כָּל הַקְבוּצָה יָצְאָה לַדֶרֶךְ. וַלֶנְטִין רָכַב לְיַד לוּאִיס. הֵם נָסְעוּ אַחֲרֵי הָאִינְדְיָאנִים.

— בְּעֶצֶם מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינַי הַפְּרָאִים הָאֵלֶה – אָמַר וַלֶנְטִין לְלוּאִיס. – וְאֵינִי מֵבִין כְּלָל לָמָה יְכֻנוּ “פְּרָאִים”. אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם יְשָׁרִים, יְדִידוּתִיִים, מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים. בַּמֶה נוֹפְלִים הֵם מֵאִתָּנוּ? לָמָה זֶה מַכְתִּירִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בִּתְּאָרִים: “מַשְׂכִּילִים”, “אַנְשֵׁי תַרְבּוּת”, וּמְכַנִים אוֹתָם בְּשֵׁם “פְּרָאִים”? אֵינִי רוֹאֶה שֶׁאִכָּר, פַּלָח, “מוּזִ’יק” רוּסִי, צָרְפָתִי וְגֶרְמָנִי וְכוּ' יַעַמְדוּ עַל דַרְגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר מִפְּרָאִים אֵלֶה. הַהֶאֱזַנְתָּ לִשְׂפָתָם? מַה יָפָה הִיא וּנְעִימָה! מַה יָפֶה צִלְצוּלָה וּמָה עֲדִינָה הִיא? הִיא עֲדִינָה וַאֲדִיבָה מִשְׂפוֹת הָאִכָּר הָאֵרוֹפִּי. מִפְּנֵי מָה יְכֻנֶה הָאִכָּר הַבּוּר בְּשֵׁם “אִישׁ תַּרְבּוּת” וְאֵלֶה “פְּרָאִים”? אֵינִי מֵבִין דָבָר, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר, אֲנִי מֵבִין זֹאת. הַאִירוֹפָּאִי גֵאֶה, הוּא חוֹשֵׁב כִּי רַק הוּא קָרוּי אָדָם וְאִלוּ הָאֲחֵרִים הֵם בִּבְחִינַת בְּהֵמוֹת. הוּא מְכַנֶה אוֹתָם “פְּרָאִים”.

לוּאִיס לֹא עָנָהוּ דָבָר. הָאִינְדְיָאנִים עָשׂוּ עָלָיו רשֶׁם חָזָק וְעָמֹק. הוּא תָּפַס אוֹתָם מִנְקֻדַת רְאוּת אַחֶרֶת, אַךְ הַפַּעַם לֹא רָצָה לְשׂוֹחֵחַ עַל נוֹשֵׂא זֶה עִם וַלֶנְטִין.

 

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר: הֶסְבֵּר    🔗

עָלֵינוּ לָשׁוּב לִזְמַן־מָה לַחַוָה בָּהּ נִשְׁאַרָה דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה שֶׁהַצָרְפָתִים הִצִילוּהָ בְּאֹפֶן בִּלְתִּי צָפוּי.

בַּיָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלְאַחַר צֵאת שְׁנֵי הַצָרְפָתִים מֵהַחַוָה, הִסְתַּגְרָה דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה בְּחַדְרָהּ וְלֹא יָצְאָה מִמֶנוּ. הִיא אָמְרָה שְׁאֵינָהּ בְּקַו הַבְּרִיאוּת. דוֹן טוֹדֵיאוֹ הָיָה עָסוּק בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים וּבִקֵר אֶצְלָהּ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת.

הִיא הֶעֱמִידָה פָּנִים בְּנוֹכְחוּת דוֹן טוֹדֵיאוֹ כִּי הִיא מְרֻצָה וְכִי הִיא רַק מְזֻעְזַעַת קְצָת בְּשֶׁל חֲטִיפַת הַשׁוֹדְדִים, אַךְ כְּשֶׁדוֹן טוֹדֵיאוֹ הָיָה עוֹזֵב אֶת חַדְרָהּ וְנִשְׁאֲרָה בּוֹדֵדָה הָיְתָה יוֹצֵאת חֶרֶשׁ מֵחַדְרָהּ וְנִכְנֶסֶת לַפַּרְדֵס וּמִתְיַשֶׁבֶת עַל סַפְסָל שֶׁמִתַּחַת לָעֵץ, מְקוֹם שָׁם רָאֲתָה אֶת הָרוֹזֵן לוּאִיס, אֲהוּבָה.

הִיא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת שָׁם שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת שְׁקוּעָה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ הַנוּגוֹת – וְאָכֵן גוֹרָלָהּ הָיָה רַע וָמַר – מִי הִיא? – זֹאת לֹא יָדְעָה; מִי הֵם הוֹרֶיהָ? – אַף זֹאת לֹא יָדְעָה.

הִיא יָדְעָה, כִּי לְפָנִים הִתְחַנְכָה אֵצֶל אִשָׁה יָפָה. הֶהָיְתָה אִשָׁה זוֹ אִמָהּ? הִיא לֹא יָדְעָה תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זוֹ. לְפֶתַע בָּא אִישׁ אֶחָד וְלָקַח אוֹתָהּ בְּכֹחַ מֵאֵת אִשָׁה זוֹ, – מִיהוּ הָאִישׁ? לָמָה לְקָחָהּ מֵהָאִשָׁה?

תָּמִיד הָיְתָה בִּבְדִידוּת. יְדִידָהּ הַיָחִיד שֶׁהָיָה בָּא לְעִתִּים אֵלֶיהָ, לְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ, לְנַחְמָהּ וּלְעוֹדְדָהּ, הָיָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ. אֲבָל גַם יָדִיד זֶה הָיָה בְּעֵינֶיהָ אִישׁ חִידָה. לִפְעָמִים עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת שֶׁלֹא רָאָה אוֹתָהּ. פֶּתַע הָיָה מוֹפִיעַ, לוֹקֵחַ אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וּמוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְאֵי־שָׁם, לַמֶרְחַקִים, רָחוֹק מֵהַמָקוֹם שֶׁבּוֹ גָרָה קוֹדֶם.

לְעִתִּים הָיָה מַרְחִיק אוֹתָהּ מֶרְחַק שֶׁל מֵאוֹת וַאֲלָפִים מִילִים. כָּךְ, לְמָשָׁל, הֱבִיאָהּ פַּעַם לְצָרְפַת. עָבַר זְמַן רַב עַד שֶׁהִסְתַּגְלָה לְפָּרִיס וּלְחַיֶיהָ. פָּרִיס מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ. היִא הָיְתָה נִשְׁאֶרֶת, בְּחֵפֶץ לֵב, לָדוּר בְּפָּרִיס. אַךְ פִּתְאֹם צֻוְתָה לַעֲזֹב אֶת פָּרִיס. לְאָן? זֹאת לֹא יָדְעָה.

— מִי אֲנִי סוֹף סוֹף? מַה מִתְרַחֵשׁ סְבִיבִי? לָמָה זֶה אָסוּר לִי לְהִשָׁאֵר זְמַן־מָה בְּמָקוֹם אֶחָד? לָמָה זֶה מַעֲבִירִים אוֹתִי מִמָקוֹם לְמָקוֹם? מַה פִּשְׁעִי וּמַה חֲטָאתִי?

עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא יָדַע תְּשׁוּבָה שׁוּם אִישׁ. לֹא פַּעַם פָּנְתָה לְדוֹן טוֹדֵיאוֹ בִּשְאֵלָה זוֹ. אַךְ הוּא לֹא עָנָה אוֹתָה דָבָר. אַךְ פַּעַם, בִּהְיוֹתוֹ עָצוּב מְאֹד, בָּא אֵלֶיהָ וְהִיא שְׁאֵלַתְהוּ:

— מַדוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים?

— יַלְדָה מִסְכֵּנָה! – קָרָא, – אֲנִי אָגֵן עָלַיִךְ וַאֲסוֹכֵךְ עָלַיִךְ!

יוֹתֵר לֹא דִבֵּר. הָעַלְמָה הַמִסְכֵּנָה הִתְעַצְבָה עוֹד יוֹתֵר. הִיא הֵבִינָה, כִּי חַיֶיהָ בְּסַכָּנָה וְכִי זְקוּקָה הִיא לַהֲגַנָה.

כָּךְ עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים. פַּעַם, בְּשִׁבְתָּהּ שְקוּעָה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ הַנוּגוֹת, נִכְנַס לְפֶתַע פִּתְאֹם לְחַדְרָהּ דוֹן טוֹדֵיאוֹ, גָחַן אֵלֶיהָ וּנְשָׁקָהּ עַל מִצְחָהּ, כְּדַרְכּוֹ בְּבִקוּרָיו.

— דָבָר נָחוּץ לִי אֵלַיִךְ, רוֹזַרְיָה – אָמַר בְּהִתְרַגְשׁוּת.

— דַבֵּר, יְדִידִי הַטוֹב – עָנְתָה הָעַלְמָה – הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי שׁוֹמַעַת אֲנִי בְּקוֹלְךָ.

— אַךְ לֹא אִישׁ בְּשׂוֹרָה אָנֹכִי הַיוֹם, יַלְדָתִי הַחֲבִיבָה.

— דַבֵּר אֶת דְבָרְךָ וְיִהְיֶה מַר כַּמָוֶת. הִסְכַּנְתִּי לְכָךְ.

— חֲבִיבָתִי, – אָמַר דוֹן טוֹדֵיאוֹ בִּרְצִינוּת – עֲסָקִים חֲשׁוּבִים מְאַלְצִים אוֹתִי לִנְסֹעַ לְוַלְדִיוִיָא.

— הָהּ – קָרְאָה בְּקוֹל פְּחָדִים – הֲרֵי לֹא תַּשְׁאִירֵנִי כָּאן יְחִידָה?

הִיא הָיְתָה נִסְעָרָה וְנִפְחֶדֶת כָּל־כָּךְ מֵאָז הִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ הַשׁוֹדְדִים, עַד כִּי פָּחֲדָה לְהִשָׁאֵר יְחִידָה.

— תְּחִילָה אָמַרְתִּי לְהַשְׁאִירֵךְ כָּאן יְחִידָה. אַךְ נִמְלַכְתִּי בַּדָבָר, כִּי מוּטָב שֶׁתִּסְעִי אִתִּי. הַתִסְעִי עִמִי, רוֹזַרְיָה?

— כֵּן, יְדִידִי! אִתְּךָ מוּכָנָהּ אֲנִי לִנְסֹעַ לְקַצְוֵי אָרֶץ. לְבַדִי חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְהִשָׁאֵר כָּאן. אֵימָתַי אוֹמֵר אַתָּה לִנְסֹעַ?

— מָחָר, כְּאוֹר הַבֹּקֶר. הָכִינִי אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לִנְסִיעָה.

— אֶהְיֶה מוּכָנָה לִנְסִיעַת הַבֹּקֶר.

שׁוּב גָחַן אֵלֶיהָ וּנְשָׁקָהּ עַל מִצְחָהּ וְיָצָא חֶרֶשׁ מֵחַדְרָהּ. הִיא נִשְׁאֲרָה יְחִידָה וְשָׁקְעָה בְּהִרְהוּרִים.

— שׁוּב לִנְסֹעַ, שׁוּב לְהִתְרוֹצֵץ – לְאָן? מָה הַהֶבְדֵל. מַה לִי כָּאן וּמַה לִי שָׁם? זֶהוּ גוֹרָלִי. עָלַי לִנְדֹד וְלֹא לָנוּחַ בְּשׁוּם מָקוֹם – עַד מָתַי? עַד אָנָה? הֲלָנֶצַח אֶסַע מִמָקוֹם לְמָקוֹם? הַאֶזְכֶּה לִרְאוֹת עוֹד אֶת בְּחִיר לִבִּי? הַאֶפְגשׁ עוֹד אֶת לוּאִיס?

כְּך יָשְבָה, עַד מְאֻחָר בַּלַיְלָה וְהִרְהֲרָה עַל חַיֶיהָ הַמְשֻׁנִים, עַל גוֹרָלָהּ הַמוּזָר – וְעַל אֲהוּב לִבָּה.

לַמָחֳרָת בַּבֹּקֶר עָזְבָה עִם דוֹן טוֹדֵיאוֹ אֶת הַחַוָה. הֵם נָסְעוּ לְוַלְדִיוִיָא.

הִזְכַּרְנוּ כָּאן אֶת הַמִלָה וַלְדִיוִיָא כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים עַד כִּי נֶאֱלָצִים אָנוּ לְסַפֵּר לוֹ, לַקוֹרֵא, מַשֶׁהוּ עַל וַלְדִיוִיָא זוֹ.

בְּ־1551 כָּבַשׁ סְפָרַדִי אֶחָד, דוֹן פֶּדְרוֹ דֵי־וַלְדִיוִיָא, אֶת אֶרֶץ הָאִינְדְיָאנִים וּבָנָה שָׁם עִיר עַל שְׁמוֹ. כַּעֲבֹר זְמַן־מָה נִקְרָא כָּל הָאֵזוֹר הַהוּא בְּשֵׁם וַלְדִיוִיָא.

עִיר זוֹ אֵינָהּ גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, אֲבָל יָפָה הִיא וּנְקִיָה. הִיא סְמוּכָה לַיָם וְשׁוֹכֶנֶת עַל נָהָר שֶׁגַם שְׁמוֹ וַלְדִיוִיָא. רְחוֹבוֹת הָעִיר רְחָבוֹת. כָּל בַּיִת וּבַיִת מֻקָף גַן. הָאֲוִיר שָׁם צַח וּבָרִיא. הָעִיר עוֹמֶדֶת עַל הַר.

כְּכָל עָרֵי סְפָרַד מְלֵאָה וַלְדִיוִיָא כְּנֵסִיוֹת וּמִנְזָרִים קָתוֹלִיִים. בְּיִחוּד מְפֻרְסֶמֶת וַלְדִיוִיָא בְּמִנְזַר הַנְזִירוֹת שֶׁלָהּ. לְמִנְזָר זֶה הוֹבִיל דוֹן טוֹדֵיאוֹ אֶת הָעַלְמָה הַצְעִירָה. הוּא יָדַע, כִּי רַק שָׁם תְּהֵא בְּטוּחָה מִכָּל צָרָה. הַשׁוֹדְדִים לֹא יָעֵזוּ לְעוֹלָם לְהִתְפָרֵץ לַמִנְזָר וְלַחְטֹף אִשָׁה.

הַנְסִיעָה לְוַלְדִיוִיָא אְרָכָה בַּיָמִים הָהֵם כִּשְׁנַיִם־שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, בְּיִחוּד כְּשֶׁנוֹסַעַת אִשָׁה. כִּי בְּעַרְבוֹת צִ’ילִי אִי־אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בְּכִרְכָּרָה. שָׁם מֻכְרָחִים לִנְסֹעַ רַק עַל סוּסִים.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ וְדוֹן גְרֵיגוֹרִי נִפְגְשׁוּ שׁוּב בַּמָלוֹן בְּוַלְדִיוִיָא.

לַיְלָה. מְשָׁרֵת הַמָלוֹן הִכְנִיס זֶה עַתָּה מְנוֹרָה וְהֶעֱמִידָהּ עַל הַשֻׁלְחָן.

— וּבְכֵן, מַה חֲדָשׁוֹת בְּפִיךָ? – שָׁאַל גְרֵיגוֹרִי.

— הִשְׁאַרְתִּיהָ בַּמִנְזָר – עָנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ. אֲנִי מְקַוֶה, כִּי שָׁם מְקוֹם מִבְטַחִים טוֹב.

— טוֹב שֶׁהִיא עַתָּה בְּמָקוֹם בָּטוּחַ. עָלֵינוּ לְהִזָהֵר מְאֹד. עָלֵינוּ לְהִסְתַּווֹת עוֹד יוֹתֵר.

— מַדוּעַ? מַה קָרָה? – שָׁאַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— מִשֶׁהָלַכְתָּ מִכָּאן עִם רוֹזַרְיָה, סִיַרְתִּי קְצָת אֶת הָעִיר וְהִסְתַּכַּלְתִּי פֹּה וָשָׁם. נוֹדְעוּ לִי דְבָרִים מַפְלִיאִים.

— מַה, לְמָשָׁל? – שָׁאַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

— הַגֶנֶרַל בּוּסְטַמֶנְטֶה נִמְצָא כָּאן, בָּעִיר.

— הַאֻמְנָם?

— הוּא בָּא לִפְנֵי שְׁלשָׁה יָמִים.

— חֲבָל שֶׁלֹא הֵמַתְנוּהוּ אָז בִּקְוִינְטָה וֶרְדֶה וְרַק פְּצַעְנוּהוּ. נִרְאֶה שֶׁדְבָרִים בְּגוֹ אִם הִסְכִּים לָבוֹא הֵנָה טֶרֶם שֶׁנִרְפָּא פִּצְעוֹ.

— עוֹד חֲדָשָׁה בְּפִי בִּשְׁבִילְךָ – אָמַר דוֹן גְרֵיגוֹרִי, – חֲדָשָׁה לֹא מְשַׂמַחַת.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ הִתְרַגֵשׁ.

— גַם דוֹנְיָה מַרְיָה, אִשְׁתְּךָ לְשֶׁעָבַר, בָּאָה הֵנָה עִם בּוּסְטַמֶנְטֶה יְדִידָהּ.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ הֶחֱוִיר כַּסִיד. מִפְּנֵי בּוּסְטַמֶנְטֶה וְתַלְיָנָיו לֹא פָּחַד, אַךְ מִפְּנֵי אִשְׁתּוֹ הַקוֹדֶמֶת רָעַד, כִּי יָדַע יָפֶה שֶׁאִשָׁה זוֹ מֻכְשָׁרָה לַעֲשׂוֹת כָּל רָעָה שֶׁבָּעוֹלָם.

— לֹא יִתָּכֵן! – קָרָא דוֹן טוֹדֵיאוֹ – טָעוּת הִיא בְּיָדְךָ.

— בְּעֵינַי רְאִיתִיהָ.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ קָפַץ מִמְקוֹם שִׁבְתּוֹ וְהִתְרוֹצֵץ אָנֶה וָאָנָה בַּחֶדֶר בְּהִתְרַגְשׁוּת רַבָּה וְעַצְבָּנוּת. פֶּתַע הִתְקָרֵב דוֹן טוֹדֵיאוֹ לִגְרֵיגוֹרִי וְאָחַז בְּיָדוֹ וְאָמַר:

— יְדִידִי הַטוֹב וְהֶחָבִיב! הֲבָרִי לְךָ שֶׁרָאִיתָ אֶת דוֹנְיָה מַרְיָה? אוּלַי רַק נִדְמֶה לְךָ שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ?

— רְאִיתִיהָ בְּמוֹ עֵינַי. הִיא בָּאָה הַיוֹם. רַק שְׁנֵי מְשָׁרְתִים לִווּהָ.

— לַעֲזָאזֵל! אִשָׁה זוֹ אֵשֶׁת שְׂטָנִים הִיא. הֲתִרְדֹף אַחֲרַי לְעוֹלָם? הֲתָצִיק לִי לְעוֹלָם?

— עָלֵינוּ לְסַלְקָהּ – אָמַר גְרֵיגוֹרִי – הִיא עוֹמֶדֶת לָנוּ לְמִכְשׁוֹל. טוֹבַת אֲגֻדָתֵנוּ דוֹרֶשֶׁת שֶׁנֶהְגֶה אוֹתָהּ מִן הַמְסִלָה.

— לְהָמִית אִשָׁה? מָה אַתָּה סָח, יְדִידִי? – קָרָא דוֹן טוֹדֵיאוֹ – “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” לֹא הָרְגוּ מֵעוֹלָם אִשָׁה. הֵם נִלְחָמִים רַק נֶגֶד גְבָרִים וְלֹא נֶגֶד נָשִׁים.

— אֵינִי מִתְכַּוֵן לְהַמִיתָהּ, כּי אִם לִמְצֹא דֶרֶךְ שֶׁלֹא תַּזִיק לָנוּ. עָלֵינוּ לְהַחֲזִיקָהּ אֲסוּרָה בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת שֶׁלֹא תּוּכַל לָנוּעַ. אֵינֶנוּ הוֹרְגִים אִשָׁה, אַךְ מֻתָּר לָנוּ לְפִי תַקָנוֹתֵינוּ, לְהַעֲנִישׁ אִשָׁה.

— הַס! – אָמַר דוֹן טוֹדֵיאוֹ – נִדְמֶה לִי, כִּי מִישֶׁהוּ עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת.

בּוֹ בָּרֶגַע דָפַק מִישֶׁהוּ עַל הַדֶלֶת. שְׁנֵי הַיְדִידִים שָׁמְטוּ אֶת כּוֹבְעֵיהֶם עַל עֵינֵיהֶם. דוֹן גְרֵיגוֹרִי “לָבַשׁ” זָקָן וְקָרָא:

— יָבוֹא!

הַדֶלֶת נִפְתְּחָה וְאִישׁ נִכְנַס הַחַדְרָה. דוֹן טוֹדֵיאוֹ הִכִּירוֹ מִיָד. הָיָה זֶה אוֹתוֹ פֶּדְרוֹ, חֲבֵר “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים”, שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֶנֶרַל בּוּסְטַמֶנְטֶה לַאֲסֵפַת “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” בִּקְוִינְטָה וֶרְדֶה.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ לֹא רָכַש אֵלָיו כָּל אֵמוּן וּכְבָר אָז הָיָה חָשׁוּד בְּעֵינָיו כִּמְרַגֵל.

— יְבָרֶכְכֶם אֱלֹהִים, אֲדוֹנַי! – אָמַר הָאִישׁ.

— זוֹהִי בִּרְכַּת הַבֹּקֶר הָרְגִילָה אוֹ בִּרְכַּת הָעֶרֶב אֵצֶל הַסְפָרַדִים.

— מַה בְּפִיךָ, אֲדוֹנִי? – שָׁאַל דוֹן גְרֵיגוֹרִי וְהִשְׁתַּדֵל לְשַׁנוֹת אֶת קוֹלוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא יַכִּירוֹ הַזָר.

— רַבּוֹתַי, – אָמַר הַזָר – בָּא אֲנִי עַתָּה מִסַנְט־יָאגוֹ. לִפְנֵי זֶה הָיִיתִי שָׁם בַּבַּנְק אֲשֶׁר בּוֹ כַּסְפִּי. הַמְנַהֵל נָתַן לִי הַמְחָאוֹת שׁוֹנוֹת לְסוֹחֲרִים שֶׁבְּוַלְדִיוִיָא. הַמְחָאָה אַחַת הִיא עַל שֵׁם סוֹחֵר דוֹן גְרֵיגוֹרִי דִי־פֶרַלְטָה, הוּא דָר כָּאן בְּעִיר זוֹ. זֶה לֹא מִזְמַן בָּא הֵנָה. בָּאתִי לִשְׁאָלְכֶם אֵפוֹא, אוּלַי תֵדְעוּ הֵיכָן הוּא.

— שְׁמִי דוֹן גְרֵיגוֹרִי דֵי־פֶרַלְטָה! תֵּן נָא לִי אֶת הַהַמְחָאָה.

הָאִישׁ הוֹצִיא אֶת הַהַמְחָאָה וּנְתָנָהּ לוֹ. דוֹן גְרֵיגוֹרִי בָּדַק אֶת הַהַמְחָאָה לְאוֹר הַנֵר וְנוֹכַח, כִּי אֵינָה מְזֻיֶפֶת. הוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מֵאָה פֵּיזוֹת וְנָתַן לַזָר.

הַמְרַגֵל לָקַח אֶת הַכֶּסֶף. מָנָה אוֹתוֹ אַט אַט כִּמְפַקְפֵּק בִּנְכוֹנוּת הַסְכוּם. בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הֵעִיף מַבָּטִים עַל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. הוּא נִסָה לִקְשֹׁר שִׂיחָה עִם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, אַךְ מִשֶׁנוֹכַח כִּי הֵם מִשְתַמְטִים מִכָּךְ חָדַל. אֶחָד מֵהַשְׁנַיִם כְּבָר יָדוּעַ לוֹ, אַךְ רָצָה לָדַעַת מִיהוּ הַשֵׁנִי.

מִשֶׁנוֹכַח לָדַעַת, כִּי לֹא יוּכַל לְדוֹבֵב אוֹתָם, קָם, קַד קִדָה וְיָצָא.

— זֶהוּ מְרַגְלוֹ שֶׁל בּוּסְטַמֶנְטֶה – אָמַר גְרֵיגוֹרִי לְדוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— הִכַּרְתִּיו מִיָד – עָנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ – אִם כִּי שָׁמַט אֶת כּוֹבָעוֹ עַל פָּנָיו שֶׁלֹא יַכִּירוּהוּ, אַךְ שָׁכַח לְשַׁנוֹת אֶת קוֹלוֹ.

— אָסוּר לָנוּ, – אָמַר, – לְהִשָׁאֵר כָּאן בְּמָלוֹן זֶה, כִּי הֵם עוֹקְבִים אַחֲרֵינוּ.

— וּבְכֵן עָלֵינוּ לְהִסְתַּלֵק מִכָּאן.

— כֵּן, חִישׁ מַהֵר.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לָקְחוּ אֶת אֶקְדְחֵיהֶם וּתְקָעוּם בַּחֲגוֹרוֹתֵיהֶם. כֵּן לָקְחוּ שְׁנֵי פִּגְיוֹנוֹת אֲרֻכִּים וְחַדִים וּתְחָבוּם בְּנַרְתִּיקֵי עוֹר שֶׁתָּלוּם בָּחֲגוֹרָתָם. אַחַר כָּךְ הִתְעַטְפוּ בִּגְלִימוֹת אֲרֻכּוֹת, שָׁמְטוּ אֶת כּוֹבָעֵיהֶם עַל עֵינֵיהֶם וְיָצְאוּ הַחוּצָה.

בַּחוּץ שָרַר חשֶׁךְ רַב. אֲנָשִׁים כִּמְעַט לֹא נִרְאוּ בָּרְחוֹבוֹת. בַּיָמִים הָאֵלֶה לֹא הָיָה אָדָם בָּטוּחַ בְּחַיָיו. הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים הָיוּ מִסְתַּגְרִים בַּלַיְלָה בְּבָתֵּיהֶם. יִתָּכֵן שֶׁאָז נוֹצַר הַפִּתְגָם: “בֵּיתִי – מִבְצָרִי”.

הֵם הִסְתּוֹבְבוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּחוּצוֹת הָעִיר. כָּל פַּעַם הִסְתַּכְּלוּ לִצְדָדִים אִם אֵין עוֹקְבִים אַחֲרֵיהֶם. לְבַסוֹף הִגִיעוּ לִקְצֵה הָעִיר. שָׁם נֶעֶצְרוּ לְיַד בַּיִת אֶחָד, “צִיקַנְגָה”, מִין מִסְבָּאָה אוֹ בֵּית מַרְזֵחַ מִמִין גָרוּעַ.

בְּבֵית מַרְזֵחַ כָּזֶה מִתְכַּנְסִים בְּנֵי בְּלִיַעַל וְחֶלְאַת אָדָם: מְשַחֲקֵי קְלָפִים, גַנָבִים וְכוּ'. לְעִתִּים פּוֹרְצוֹת שָׁם קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת, שׁוֹלְפִים סַכִּינִים וּ“מַרְבִּיצִים” זֶה בָּזֶה. לֹא פַּעַם נוֹפֵל אֶחָד מֵהֶם מֵת עַל הָרִצְפָּה הַמְזֻהֶמֶת. בַּעַל הַמַרְזֵחַ מַשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה כְּהַשְׁלֵךְ כֶּלֶב מֵת. שׁוּם אִישׁ אֵינוֹ שָׂם לֵב לְכָךְ.

אַל יִשְׁכְּחוּ קוֹרְאֵינוּ שֶׁאָנוּ מְתָאֲרִים כָּאן אֶת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית שֶׁל שְׁנַת 1832. אָז הָיוּ הָאֲנָשִׁים פְּרוּעִים וּפְרָאִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַתָּה. אָז יָכוֹל הָיָה לְהִתְקַיֵם בְּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית רַק מְהַגֵר שֶׁבְּכוֹחוֹ הָיָה לְהִתְגוֹנֵן. חַיֵי אָדָם לֹא הָיוּ שָׁוִים אָז פְּרוּטָה. אָסוּר הָיָה לָצֵאת לָרְחוֹב בְּלִי אֶקְדָח וּבְלִי סַכִּין חַדָה בַּחֲגוֹרָה.

כְּשֶׁמְכַנִים אֶת הָאִינְדְיָאנִים בְּשֵׁם פְּרָאִים, הַרֵי זוֹ טָעוּת גְדוֹלָה. הָאֵרוֹפָּאִים הַמַשְכִּילִים, הַמְתֻרְבָּתִים, יִרְאֵי־הַשָׁמַיִם, הֵם הַפְּרָאִים, אוֹ גָרוּעַ מִפְּרָאִים. הָאִינְדְיָאנִים נִתְפָּרְאוּ, כִּי הִכִּירוּ אֶת הָאֵרוֹפָּאִים וְיַחֲסָם אֲלֵיהֶם.

שְׁנֵי הַמַנְהִיגִים שֶׁל “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” נֶעֶצְרוּ לְיַד “צִ’יקַנְגָה” שֶׁנִשְׂאָה מִשָׁם מַנְגִינָה פִּרְאִית. בַּמִסְבָּאָה יָשְׁבוּ אַרְבָּעָה מְנַגְנִים. הַלָלוּ הָיוּ בְּלוּאִים וּפְרָאִים וְנִגְנוּ עַל כֵּלִים יְשָׁנִים וּשְׁבוּרִים.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ וּגְרֵיגוֹרִי הִתְעַטְפוּ עוֹד יוֹתֵר בִּגְלִימוֹתֵיהֶם וְנִכְנְסוּ לַמִסְבָּאָה. הֵם עָבְרוּ בְּשֶׁקֶט לְיַד אוֹרְחֵי הַמִסְבָּאָה וְהִתְיַצְבוּ בְּפִנָה אַפְלוּלִית. שָׁם הָיְתָה הַדֶלֶת הַמוֹלִיכָה לַמַרְתֵּף.

פֶּתַח הַמַרְתֵּף הָיָה פָּתוּחַ. הַזָרִים יָרְדוּ בַּחֲשַׁאי לַמַרְתֵּף. אִישׁ לֹא שָׂם אֲלֵיהֶם לֵב. אִישׁ לֹא הִשְׁגִיחַ בָּהֶם. הָאוֹרְחִים הָיוּ שְׁקוּעִים בִּשְׁתִיָה וּבַמַנְגִינָה הַמוּזָרָה.

שְׁנֵי הָאֲנָשִים יָרְדוּ כְּעֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת וְנֶעֶצְרוּ. שָׁם עָמַד נֵר חֵלֶב דַק תָּקוּעַ בְּפָמוֹט שֶׁל חֹמֶר. הַפָּמוֹט עָמַד עַל חָבִית גְדוֹלָה שֶׁעָלֶיהָ יָשַׁב אִישׁ אֶחָד. הוּא לֹא שָׂם לֵב לַבָּאִים.

— מַה רְצוֹנְכֶם: יַיִן, יַיִן שָׂרוּף אוֹ צִ’יצָה? – שָׁאַל בַּאֲדִישׁוּת.

— רְצוֹנֵנוּ בְּיַיִן, אַךְ יַיִן צָרְפָתִי חָרִיף – עָנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

לְמִשְׁמַע דְבָרָיו אֵלֶה קָפַץ הָאִישׁ מִמְקוֹמוֹ כְּקָפִיץ מַמָשׁ. הוּא הֵצִיץ בִּשְׁנֵי הָאוֹרְחִים הַמֻסְוִים.

— בְּאֵיזֶה יַיִן חָשְׁקָה נַפְשְׁכֶם: לָבָן אוֹ אָדֹם? – שָׁאַל.

— יַיִן אָדֹם, אָדֹם חָרִיף – עָנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— מֵאֵיזוֹ שָׁנָה?

— מִשְׁנַת 1817.

זוֹהִי שְׁנַת הַתְחָלַת הַשִׁחְרוּר. בְּשָׁנָה זוֹ הֵחֵלוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵעֻלָם שֶׁל הַסְפָרַדִים וְהָיוּ לְרֶפּוּבְּלִיקָה חָפְשִׁית.

— אִם רְצוֹנְכֶם בְּיַיִן אָדֹם עַתִּיק, עֲלֵיכֶם אֵפוֹא לִפְנוֹת יָמִינָה – עָנָה הָאִישׁ – יַיִן זֶה יָקָר מְאֹד. אָנוּ מְאַחְסְנִים אוֹתוֹ בְּמַרְתֵּף מְיֻחָד.

— בַּאֲשֶׁר שׁוֹתִים אוֹתוֹ רַק בִּימֵי חַגִים חֲשׁוּבִים – עָנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

הָאִישׁ חִכָּה לִתְשׁוּבָה זוֹ. הוּא הִרְצִין, כָּפַף אֶת רֹאשׁוֹ וְנִגַש לַקִיר. אֶבֶן אַחַת הֻסְעָה מִמְקוֹמָה. נִרְאָה פֶּתַח נָמוֹךְ וָצַר. דוֹן טוֹדֵיאוֹ וַחֲבֵרוֹ נִכְנְסוּ פְּנִימָה. צַר הָיָה הַמַעֲבָר לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, הֵם הָלְכוּ זֶה אַחַר זֶה. שׁוּב הֻסְעָה הָאֶבֶן לִמְקוֹמָה. הַקִיר הָיָה שׁוּב חָלָק כְּקֹדֶם, כְּאִלוּ לֹא נָגְעוּ בּוֹ מֵעוֹלָם.

 

פֶּרֶק שְׁמֹנָה־עָשָׂר: הַמְכַשֵׁף    🔗

הִנְנוּ עַתָּה בְּטוֹלְדוֹרְיֶה, כְּפָר אִינְדְיָאנִי, בְּאַחַד הַאֲזוֹרִים שֶׁל אֶרֶץ אֲרָאוּקַנְיָה.

הַכְּפָר הָיָה נִרְגָשׁ אָז מְאֹד. כָּל אַנְשֵׁי הַכְּפָר, זְקֵנִים נָשִים וָטַף, הִתְאַסְפוּ עַל כִּכַּר הַכְּפָר. הַכֹּל עוֹמְדִים לִפְנֵי בַּיִת גָדוֹל בּוֹ שׁוֹכֵב מֵת עַל מַצַע עֲנָפִים יְרֻקִים. סְבִיבוֹ עוֹמְדִים הָאֲנָשִׁים. הַנָשִׁים הַבּוֹכוֹת מְיַלְלוֹת וְצוֹרְחוֹת טוֹפְחוֹת עַל רֹאשָׁן. לְעִתִּים נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת תֹּף וְאַבּוּב שֶׁהִתְמַזְגוּ עִם נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים.

לְיַד הַגוּפָה הַמֵתָה עוֹמֵד אִישׁ זָקֵן, גָבֹהַּ וְאֵיתָן, לָבוּשׁ בִּגְדֵי נָשִׁים, הוּא רֹאשׁ הַטֶקֶס. הוּא מִסְתּוֹבֵב, מִתְרוֹצֵץ, קוֹפֵץ, רוֹקֵד וְצוֹרֵחַ צְרִיחוֹת אֲיֻמוֹת וְנוֹרָאוֹת. אִישׁ זֶה הוּא הַ“מַצִ’י”, הַמְכַשֵׁף. הָרוֹפֵא שֶׁל עַם “הָאַרְנֶבֶת הַגְדוֹלָה”. הוּא פָּנָה עַתָּה לְאִישׁ גְבַהּ־קוֹמָה וְחָזָק שֶׁעָמַד לְיַד הַמֵת וְאָמַר לוֹ בְּקוֹל רָם וּפִרְאִי:

— מַנְהִיג הָעָם הָאַדִיר וְהַקָדוֹשׁ, הָאַרְנֶבֶת הַגְדוֹלָה! אָבִיךָ יָכוֹל עַתָּה לִרְדוֹף אַחֲרֵי חַיוֹת פֶּרֶא וּלְצוּדָן בְּעַרְבוֹת הַשָׁמַיִם הָרְחָבוֹת יַחַד עִם כָּל הַגִבּוֹרִים וְהַצַדִיקִים. הָרוּחַ הַגְדוֹלָה (הָאֵל) יַקְבִּיל עַתָּה אֶת פָּנָיו בִּידִידוּת, כִּי כְּבָר גֵרַשְׁתִּי מִמֶנוּ אֶת הָרוּחוֹת הָרָעוֹת.

— כִּי אָבִי מֵת – קָרָא הָאִישׁ שֶׁאֵלָיו דִבֵּר הַמְכַשֵׁף – רוֹאֶה אֲנִי, אַךְ מִי רְצָחוֹ? הַכֹּל יוֹדְעִים, כִּי גִבּוֹר כְּאָבִי אֵינוֹ מֵת מִיתָה חֲטוּפָה. וַדַאי מִישֶׁהוּ הֵטִיל בּוֹ עַיִן רָעָה. וּבְשֶׁל כָּךְ מֵת. עֲנֵנִי, אֵפוֹא, הַמְכַשֵׁף הַגָדוֹל, מִיהוּ וְאֵיזֶהוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר הֵמִית בְּרוּחַ פִּיו אֶת אָבִי? לִבִּי עָגוּם וְרֹאשִׁי סְחַרְחַר.

לְמִשְׁמַע דְבָרִים אֵלֶה עָבַר לַחַש־רַחַשׁ בֵּין הַנֶאֱסָפִים. הַמַצִ’י, הַמְכַשֵׁף, הָרוֹפֵא, הִנִיחַ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל חָזֵהוּ וְהִסְתַּכֵּל בֶּהָמוֹן. הוּא שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים.

כָּל הָעַמִים הַפִּרְאִיִים מַאֲמִינִים, כִּי אִישׁ גָדוֹל וְגִבּוֹר עָלוּל לָמוּת רַק עַל שְׂדֵה הַקְרָב, בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ בְּיָדוֹ, בְּמִלְחָמָה בְּאוֹיְבָיו אֲבָל לָמוּת מִיתָה רְגִילָה, מִמַחֲלָה אוֹ מִמִקְרֶה, אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְגִבּוֹר וּלְמַנְהִיג. וַדַאי מִישֶׁהוּ הֵטִיל בּוֹ כִּשׁוּף, שׂוֹנְאוֹ הֵמִית אוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים, בָּנָיו מֻכְרָחִים אָז לִנְקוֹם אֶת נִקְמַת אֲבִיהֶם הַמֵת.

הָרוֹפֵא אוֹ הַמְכַשֵׁף צָרִיךְ לְנַחֵשׁ וְלִמְצֹא אֶת הָאִישׁ שֶׁעָשָׂה זֹאת, שֶׁהֵמִית אֶת הַגִבּוֹר בְּמַעֲשֵׂה כְּשָׁפָיו. וְאֵין כָּל פֶּלֶא בַּדָבָר, שֶׁכָּל הֶהָמוֹן הַנֶאֱסָף רָעַד, כִּי מִי יוֹדֵעַ עַל מִי יַצְבִּיעַ הַמְכַשֵׁף.

הַמְכַשֵׁף הִשְׁתַּקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. עָלָיו לַחְשֹׁב יָפֶה יָפֶה. הַרֵי בְּדִבּוּרוֹ תְּלוּיִים חַיֵי מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה.

בֵּינָתַיִם בָּאוּ רוֹכְבִים אֲחָדִים לַכְּפָר. בֵּינֵיהֶם הָיוּ שְׁנֵי הַצָרְפָתִים שֶׁלָנוּ. הֵם רָאוּ אֶת הָאֲסֵפָה שֶׁלְיַד הַבַּיִת וְהָיוּ סַקְרָנִים לִרְאוֹת אֶת הַנַעֲשֶׂה שָׁם.

הַמְכַשֵׁף עָמַד עוֹד שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו.

— אֱמָר־נָא, הַמְכַשֵׁף, הַמְלֻמָד הַגָדוֹל! – קָרָא בֶּן הַמֵת – מִי, אֵפוֹא, הֵמִית אֶת אָבִי? בְּמִי עָלַי לִנְקֹם?

— אֲנִי יוֹדֵעַ מִי הֱמִיתוֹ – אָמַר הַמְכַשֵׁף בִּצְרִיחָה פִּרְאִית שֶׁדָמְתָה לִצְרִיחַת חַיַת פֶּרֶא.

— דַבֵּר, אֵפוֹא, וְהַגֵד מִיהוּ? לָמָה תַחֲרִישׁ? – קָרָא בֶּן הַמֵת.

הַמְכַשֵׁף הִזְדַקֵף, הֵרִים רֹאשׁוֹ וְהִצְבִּיעַ עַל הָאִינְדְיָאנִי הַמַנְהִיג שֶׁבָּא זֶה עַתָּה עִם שְׁנֵי הַצָרְפָתִים וְהִזְמִינָם לְבֵיתוֹ.

הֶהָמוֹן קָפָא עַל מְקוֹמוֹ כִּפְסָלִים. כֻּלָם הִזְדַעְזְעוּ כְּאִלוּ פָּגַע בָּהֶם בָּרָק.

— זֶהוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר הֵטִיל מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים בְּאָבִיךָ – קָרָא הַמְכַשֵׁף בְּקוֹל עָמוּם, בְּקוֹל הָעוֹלֶה מֵחָבִית רֵיקָה. – שְׁמוֹ טְרַנְגְוִיל־לַנֶק. הוּא אֲשֶׁר הֵמִית אֶת אָבִיךָ.

עַל פְּנֵי כָּל הָאֲנָשִׁים נִרְאוּ אוֹתוֹת תִּמָהוֹן וְהִשְתּוֹמְמוּת, טְרַנְגְוִיל־לַנֶק הָיָה אָדָם שָׁקֵט וְצָנוּעַ. הַכֹּל הִכִּירוּהוּ וְאֲהֵבוּהוּ. אִישׁ לֹא הָיָה מַעֲלֶה עַל דַעְתּוֹ כִּי הוּא יָמִית אֶת הַנָסִיךְ בְּלִי כָּל סִבָּה שְׁהִיא.

טְרַנְגְוִיל־לַנֶק עָמַד בִּמְנוּחָה. עַל שְׂפָתָיו רִחֲפָה בַּת־צְחוֹק לַגְלְגָנִית. בֶּן־הַמֵת נִגַשׁ אֵלָיו, הִתְיַצֵב נֶגְדוֹ, סְקָרוֹ בְּעֶצֶב וּבְיִאוּש וְאָמַר:

— לָמָה זֶה הֵמַתָּ אֶת אָבִי? הֲרֵי אֲהֵבְךָ. כְּלוּם אֵינֶנוּ אַחִים לִשְׁבוּעָה?

מִנְהָג הוּא אֵצֶל הָאִינְדְיָאנִים שֶׁשְׁנֵי חֲבֵרִים טוֹבִים נִשְׁבָּעִים זֶה לָזֶה כִּי יִהְיוּ אַחִים. אַחִים לִשְׁבוּעָה מְסוּרִים זֶה לָזֶה יוֹתֵר מֵאַחִים מַמָשׁ.

— לֹא הֵמַתִּי אֶת אָבִיךָ, קוֹרוֹמִילְלוֹ – עָנָה טְרַנְגְוִיל־לַנֶק בְּהִתְרַגְשׁוּת.

— אַךְ הֲרֵי הַמְכַשֵׁף הַגָדוֹל אוֹמֵר שֶׁאַתָּה הֲרַגְתּוֹ.

— הוּא מְשַׁקֵר.

— לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַמְכַשֵׁף יְשַׁקֵר – אָמַר קוֹרוֹמִילְלוֹ. הָרוּחוֹת מְגַלוֹת לוֹ אֶת כָּל הַסוֹדוֹת.

— הֲרֵי יְדוּעִים לְךָ מִנְהֲגֵי עַמֵנוּ. הָאִישׁ שֶעָלָיו מַצְבִּיעַ הַמְכַשֵׁף כְּאָשֵׁם בְּמוֹת הָאָדָם, דִינוֹ וְדִין מִשְׁפַּחְתּוֹ כֻּלָהּ לְמִיתָה.

— הָבִיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו שֶׁל הָרוֹצֵחַ! – קָרָא קוֹרוֹמִילְלוֹ! – אַקְרִיב אוֹתָם כָּאן עַל הַמִזְבֵּחַ קָרְבָּן לִפְנֵי הָרוּחוֹת.

יָדַיִם אַמִיצוֹת תָּפְסוּ אֶת אֵשֶׁת טְרַנְגְוִיל־לַנֶק וִילָדָיו, שֶׁעָמְדוּ בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן, קָשְׁרוּ אֶת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְהִשְׁלִיכוּם כְּצֹאן לַטֶבַח. הַמְכַשֵׁף שָׂמַח בְּלִבּוֹ. טִינָה הָיְתָה בְּלִבּוֹ עַל טְרַנְגְוִיל־לַנֶק וְאָמַר לִנְקֹם בּוֹ עַתָּה.

שְׁנֵי הַצָרְפָתִים נִזְדַעְזְעוּ. לוּאִיס לֹא יָכֹל לִרְאוֹת בְּמַחֲזֶה נוֹרָא זֶה.

— אָסוּר לָנוּ לַעֲבֹר בִּשְׁתִּיקָה עַל כָּך, אָסוּר לָנוּ לָתֵת לָהֶם לִשְׁחֹט אוֹתָם כִּכְבָשִׂים, – אָמַר לוּאִיס לְוַלֶנְטִין בְּצָרְפָתִית.

— אַךְ מָה הַמַעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתוֹ? מַה כֹּחֵנוּ?

— עָלֵינוּ לָבוֹא לְעֶזְרָתָם! – קָרָא לוּאִיס. – אֵיךְ נוּכַל לִרְאוֹת אָוֶן כָּזֶה וּלְהַחֲרִיש? אֵיךְ אֶפְשָׁר לָתֵתֵ לָהֶם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה נוֹרָא וְאָיוֹם זֶה?

— יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מַשֶהוּ לְהַצָלָתָם. אַךְ מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?

— לְךָ אֶקְדָח וְלִי אֶקְּדָח. נִתְפָּרֵץ בֵּינֵיהֶם! נַהֲרֹג אֶת הַמְכַשֵׁף וִידִידָיו, הָאִינְדְיָאנִים יִבָּהֲלוּ וְיִתְפַּזְרוּ.

— לֹא, לוּאִיס! הַדָבָר לֹא יִצְלַח! הֵם רַבִּים וְאָנוּ שְׁנַיִם. הֵם יְמִיתוּנוּ. לֹא נִפְעַל כְּלוּם בְּשִׁיטָה זוֹ. לֹא נַצִיל אֶת הָאִשָׁה וְהַיְלָדִים הָאֻמְלָלִים – לֹא! עָלֵינוּ לְתַחְבֵּל תַּחְבּוּלַה אַחֶרֶת.

— אַדְרַבָּא תַּחְבֵּל! – עָנָה לוּאִיס, אַךְ חִישׁ מְהֵרָה! עַד שֶׁתְּתַחְבֵּל, יִרְצְחוּ אֶת הָאִשָׁה וְהַיְלָדִים הַמִסְכֵּנִים.

וַלֶנְטִין אָמְנָם הִרְהֵר וְיִגַע אֶת מֹחוֹ. הוּא חִפֵּשׂ דֶרֶךְ לְרַמוֹת אֶת הַפְּרָאִים הַתְּמִימִים.

— יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – קָרָא בְּשִׂמְחָה וַלֶנְטִין – מָצָאתִי תַּחְבּוּלָה.

וַלֶנְטִין פָּנָה אֶל הָאִינְדְיָאנִים הַנֶאֱסָפִים וְאָמַר לָהֶם:

— הַמְכַשֵׁף הוּא שַׁקְרָן וְרַמַאי! אִם אֱמֶת בְּפִיו, יוֹכִיחַ נָא אֶת דְבָרָיו עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה. הִנֵה הַחֶרֶב הַזֹאת שֶׁבְּיָדִי אֶתְקַע בְּלוֹעִי. אִם אֱמֶת בְּפִיו אָמוּת, וְאִם מְשַׁקֵר הוּא – חָיֹה אֶחְיֶה. וְכֵן יַעֲשֶׂה אַחַר כָּך גַם הוּא. יִתְקַע נָא אֶת הַחֶרֶב בְּפִיו כָּמוֹנִי וִיאַמֵת אֶת דְבָרָיו. לֹא טְרַנְגְוִיל־לַנֶק הָרַג אֶת הַמַנְהִיג, כִּי אִם הַמְכַשֵׁף בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ וְהוּא מֵטִיל אֶת הָאַשְׁמָּה עַל אַחֵרִים.

הַמְכַשֵׁף הִרְעִיד וְהַקָהָל רָטַן.

— מַה הוּא סָח! – קָרָא הַמְכַשֵׁף – אֲנִי? אֲנִי הָרַגְתִּי אֶת הַקַצִיק?

— כֵּן, אַתָּה! – אַמר וַלֶנְטִין – אַתָּה הָרַגְתָּ אוֹתוֹ נֶפֶשׁ.

זִקְנֵי הָאִינְדְיָאנִים הִסְכִּימוּ לְהַצָעַת וַלֶנְטִין, כִּי הַחֶרֶב תּוֹכִיחַ.

וַלֶנְטִין הוֹצִיא אֶת חַרְבּוֹ מִנְדָנָהּ, חֶרֶב מַבְרִיקָה וּמְמֹרֶטֶת, וְהֶרְאָה אוֹתָהּ לַנֶאֱסָפִים וְלַזְקֵנִים.

— הֲרוֹאִים אַתֶּם חֶרֶב חַדָה זוֹ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִנְגֹעַ בָּהּ אַף בְּיָדַיִם. אֲנִי אֶתְקָעֶנָה בִּגְרוֹנִי וְאִם אֱמֶת דִבַּרְתִּי אוֹצִיאָהּ אַחַר כָּךְ. וָלֹא – אֶפָּצַע בָּהּ.

— אַדְרַבָּא, הַרְאֵה אֶת מוֹפֶתְךָ – קָרָא בֶּן הַמֵת, קוֹרוֹמִילְלוֹ.

וַלֶנְטִין הִתְיַצֵב מוּל הָאִינְדְיָאנִים וְהֵחֵל לִתְקֹעַ חַרְבּוֹ בְּפִיו. אֶת מַעֲשֵׂה לְהָטִים זֶה עָשָׂה לֹא פַּעַם וּבִזְרִיזוּת. מוּבָן שֶׁהָיָה זֶה רַק אֲחִיזַת עֵינַיִם. הַחֶרֶב הָיְתָה לֹא מִמְטִיל פְּלָדָה אֶחָד, כִּי אִם מֻרְכֶּבֶת מֵחֲתִיכוֹת רַבּוֹת שֶׁהִתְכַּוְצוּ וְנִתְקַפְּלוּ בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיס אֶת הַחֶרֶב לְתוֹךְ פִּיו. אַךְ בִּגְלַל זְרִיזוּתוֹ לֹא הִשְׁגִיחוּ בְּכָךְ הָאִינְדְיָאנִים.

אַט אַט, כְּאִלוּ הוּא שָׂם מַחֲנָק לִגְרוֹנוֹ, הִכְנִיס אֶת הַחֶרֶב לְתוֹךְ פִּיו. הָאִינְדְיָאנִים עָמְדוּ וְרָעֲדוּ מַמָשׁ. הֵם לֹא הֵבִינוּ בְּשׁוּם אֹפֶן אֵיךְ זֶה תּוֹקֵעַ אָדָם חֶרֶב לְלֹעוֹ וָחָי.

מִשֶׁבָּלַע וַלֶנְטִין אֶת הַחֶרֶב, הִסְתּוֹבֵב אֲלֵיהֶם לְמַעַן יִרְאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם כִּי בָּלַע אֶת הַחֶרֶב. מִכָּל צַד וָעֵבֶר נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת פַּחַד וְהִשְׁתּוֹמְמוֹת.

אַחַר כָּך, מִשֶׁנוֹכְחוּ כֻּלָם כִּי בָּלַע אֶת הַחֶרֶב וְהוֹצִיאָה שְׁלֵמָה מִפִּיו, פָּרְצוּ הָאִינְדְיָאנִים בִּצְרִיחוֹת פֶּרֶא, צְרִיחוֹת יִרְאַת כָּבוֹד וְהִשְׁתּוֹמְמוּת.

עַתָּה רָאוּהוּ כִּגְדוֹל הַמְכַשְׁפִים בָּעוֹלָם.

— אַחַי – קָרָא וַלֶנְטִין – הוֹכַחְתִּי לָכֶם כִּי טְרַנְגְוִיל־לַנֶק חַף מִפֶּשַׁע. הֲמַאֲמִינִים אַתֶּם כִּי הוּא נָקִי מֵעָווֹן?

— מַאֲמִינִים! נוֹכַחְנוּ בְּכָךְ! – קָרְאוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

— וְעַתָּה, אַחַי, יוֹכִיחַ נָא הַמְכַשֵׁף בִּתְקִיעַת חֶרֶב כִּי טְרַנְגְוִיל־לַנֶק אָשֵׁם בְּכָךְ.

— אָכֵן צָדַק הַלָבָן! – קָרְאוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

הַמְכַשֵׁף הֵבִין כִּי הוּא אָבוּד, אַךְ לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה.

קוֹרוֹמִילְלוֹ הֵבִיא סַכִּין וְנִגַשׁ לַמְכַשֵׁף וְאָמַר:

— הֵא לְךָ סַכִּין שֶׁהִיא קְצָרָה מֵהַחֶרֶב שֶׁבָּלַע הַלָבָן. אִם אֶמֶת תְּדַבֵּר תָּגֵן עָלֶיךָ הָרוּחַ, כְּשֵׁם שֶׁהֵגֵנָה עַל הַלָבָן.

כָּל הַנוֹכְחִים הִבִּיטוּ עַתָּה אֶל הַמְכַשֵׁף לִרְאוֹת אֶת הַמַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה.

הַמְכַשֵׁף הֵבִין כִּי נָפַל בַּפַּח וְהֶחְלִיט לָמוּת לְפָחוֹת כְּגִבּוֹר. כִּי אִם לֹא יִתְאַבֵּד יְמִיתוּהוּ.

— אֵינִי מְפַחֵד – אָמַר בְּשֶׁקֶט. – הַסַכִּין לֹא תִּפְגַע בִּי. הָרוּחַ הַגְדוֹלָה תָּגֵן וַדַאי עָלַי.

הוּא תָּפַס אֶת הַסַכִּין שֶׁקוֹרוֹמִילְלוֹ נָתַן לוֹ, הִתְיַצֵב בַּמָקוֹם שֶׁעָמַד בּוֹ וַלֶנְטִין וּתְקָעוֹ חִישׁ בְּפִיו. זֶרֶם דָם פָּרַץ מִמֶנוּ וְהוּא צָנַח אַרְצָה. לַאֲסוֹנוֹ נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה. וְהַסַכִּין הֶעֱמִיקָה לְהִתָּקַע בּוֹ.

אִישׁ לֹא חָשׁ אֵלָיו לְהַצִילוֹ. כֻּלָם נוֹכְחוּ עַתָּה, כִּי רַמַאי הוּא וְשַׁקְרָן. הָרוּחַ הַגְדוֹלָה לֹא הֵגֵנָה עָלָיו.

רִגְעֵי מִסְפָּר הֶחֱרִישׁוּ הַכֹּל. מַחֲזֵה זְוָעָה זֶה עָשָׂה עַלֵיהֶם רשֶׁם מַחֲרִיד. לְבַסוֹף הִתְעוֹדֵד קוֹרוֹמִילְלוֹ.

— הַשְׁלִיכוּ אֶת גוּפַת הָרַמַאי לַכְּלָבִים! – אָמַר לַנֶאֱסָפִים – הֲרֵי נוֹכַחְתֶּם, כִּי הָרוּחַ הַגְדוֹלָה הֶעֱנִישָׁה אוֹתוֹ עַל מִרְמָתוֹ וּשְׁקָרָיו!

עַתָּה נִגַשׁ טְרַנְגְוִיל־לַנֶק לַצָרְפָתִים. הוֹשִׁיט יָדוֹ לְוַלֶנְטִין וְאָמַר:

— מֵעַתָּה הִנְנוּ אַחִים לָנֶצַח. לַחַיִים וְלַמָוֶת. עַד נְשִׁימָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה.

אַחַר כָּךְ נִיגַש לְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וְהִתִּירָם וּלְחָצָם אֶל לִבּוֹ.

— מַה דַעְתְּךָ עַל לַהֲטוּט זֶה? – אָמַר וַלֶנְטִין לְלוּאִיס בְּפָנִים צוֹחֲקוֹת.

— אַבָל הֵיכָן הִשַׂגְתָּ אֶת הַחֶרֶב הַמִתְקַפֶּלֶת הַזֹאת? – שְׁאֵלוֹ לוּאִיס.

— לָקַחְתִּי אִתִּי הַרְבֵּה מַכְשִׁירִים. יָדַעְתִּי כִּי נוֹסֵעַ אֲנִי לַאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, אֶרֶץ שֶׁל רַמָאִים וְתַעְתּוּעִים, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: יִתָּכֵן שֶׁלַהֲטוּטַי שֶׁלָמַדְתִּי בִּהְיוֹתִי בַּצָבָא בִּצְפוֹן אַפְרִיקָה, בֵּין הָעַרְבִים יָבִיאוּ לִי כָּאן תּוֹעֶלֶת. וְאָכֵן עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת שֶהִצְלַחְתִּי.

— כֵּן, אָחִי! הִצַלְתָּ אָדָם.

— אַךְ גַם רָצַחְתִּי אָדָם.

הוּא הָיָה רַמַאי וְתַעְתְּעָן וְרָאוּי הוּא לְעָנְשׁוֹ.

תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָתָם נִגַש אֲלֵיהֶם קוֹרוֹמִילְלוֹ וְהוֹדָה לָהֶם עַל שֶׁגִלוּ אֶת כַּחֲשׁוֹ שֶׁל הַמְכַשֵׁף וְהִזְמִינָם לְהִשְׁתַּתֵּף בִּלְוָיַת אָבִיו הַמֵת.

שְׁנֵי הַצָרְפָתִים קִבְּלוּ אֶת הַהַזְמָנָה. לֹא הָיָה זֶה מִן הַנִמוּס לְסַרֵב, וְהִשְׁתַּתְּפוּ בִּקְבוּרַת הַמֵת.

קוֹרוֹמִילְלוֹ שָׁחַט אֶת סוּס אָבִיו וְאֶת כַּלְבּוֹ וּקְבָרָם יַחַד בְּקֶבֶר אָבִיו. כַּאֲשֶׁר יַגִיעַ אָבִיו לְעַרְבוֹת הַשָׁמַיִם וְיִרְצֶה לָצוּד שָׁם חַיוֹת־בָּר, יִרְכַּב עַל סוּסוֹ וְכַלְבּוֹ יְלַוֶה אוֹתוֹ. כֵּן הִנִיחַ בְּקִבְרוֹ אֶת סַכִּינוֹ, קַשְׁתּוֹ וְחִצָיו.

אַף צֵידָה לַדֶרֶךְ נָתַן לוֹ. כָּל מִינֵי מַאֲכָלִים. הֲלֹא עַד שֶׁיַגִיעַ לַשָׁמַיִם וְיֹאכַל שָׁם מֵהַסְעֻדָה הַמוּכָנָה לוֹ עַל־יְדֵי הָרוּחוֹת – רַב הַמֶרְחָק וְיִרְעַב בַּדֶרֶךְ.

מִשֶׁנִסְתַּיֵם טֶקֶס הַקְבוּרָה וְכִסוּ אֶת הַקֶבֶר בַּאֲבָנִים, שָׁפְכוּ עַל הַקֶבֶר הַרְבֵּה בַּקְבוּקֵי צִ’יצָ’ה.

אַחַר כָּךְ הֻזְמְנוּ לְהִתְאָרֵחַ בַּכְּפָר אֵצֶל קוֹרוֹמִילְלוֹ וּטְרַנְגְוִיל־לַנֶק. יְלִידֵי הַכְּפָר לֹא נָתְנוּ מָנוֹחַ לְוַלֶנְטִין. הַרֵי הִתְפַּרְסֵם עַתָּה כִּמְכַשֵׁף אַדִיר וּכְרוֹפֵא גָדוֹל. מִכָּל פִּנוֹת הַכְּפָר בָּאוּ אֵלָיו חוֹלִים שׁוֹנִים, כִּי יְרַפְּאֵם. הַצָרְפָתִי הַמִסְכֵּן לֹא יָדַע אֵיךְ לְהִפָּטֵר מֵהֶם. לְאָשְׁרוֹ נִזְכַּר בְּבָתֵּי הַחוֹלִים הַצְבָאִיִים שֶׁבָּהֶם שָׁכַב לֹא פַּעַם וּבָרְפוּאוֹת שֶׁהָרוֹפְאִים נָתְנוּ לַחַיָלִים הַחוֹלִים, וְאַף הוּא הֵחֵל לְרַפֵּא…

לְחוֹלֶה זֶה צִוָה לְהַנִיחַ רְטִיוֹת קָרוֹת וּלְשֵׁנִי אָמַר לִשְׁתּוֹת מַיִם חַמִים. לִשְׁלִישִׁי נָתַן תְּרוּפָה אַחֶרֶת שֶׁבָּדָה מִלִבּוֹ. אַף לוּאִיס בָּא לְעֶזְרָתוֹ. הוּא הָיָה אָדָם מַשְׂכִּיל וְקָרָא הַרְבֵּה סִפְרֵי רְפוּאָה וְחִלֵץ לֹא פַּעַם אֶת וַלֶנְטִין מִמִקְרֶה מְסֻבָּךְ. עוֹד בְּמַרְסֵיל הִצְטַיֵד לוּאִיס בְּ“עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה”, כְּמוֹ כִינִין, יוֹד וְכוּ'.

בִּרְפוּאוֹת אֵלֶה רִפְּאוּ הַצָרְפָתִים אֶת כָּל מַחֲלוֹת הָאִינְדְיָאנִים.

הַפְלֵא וָפֶלֶא! הַתְּרוּפוֹת הוֹעִילוּ. וַלֶנְטִין הִתְפַּרְסֵם בְּכָל הַסְבִיבָה כְּרוֹפֵא בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן.

הַצָרְפָתִים לִמְדוּ אֶת הָאִינְדְיָאנִים הַרְבֵּה דְבָרִים נְחוּצִים וְטוֹבִים וּכְבוֹדָם עָלָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַיְלִידִים.

לְאַחַר כַּמָה יָמִים הוֹדִיעוּ הַצָרְפָתִים לִמְאָרְחֵיהֶם שֶׁעֲלֵיהֶם לַעֲזֹב אֶת הַכְּפָר וְלִנְסֹעַ הָלְאָה.

— הִשָׁאֲרוּ אֶצְלֵנוּ! הִשָׁאַרוּ כְּאוֹרְחֵינוּ! – צָעֲקוּ הַהֲמוֹנִים – לַמְדוּ אוֹתָנוּ לְבַשֵׁל וּלְרַפֵּא אֶת חוֹלֵינוּ.

לַמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְכּוֹנְנוּ הַצָרְפָתִים לְדַרְכָּם. הֵם אָרְזוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם וְחָבְשׁוּ אֶת סוּסֵיהֶם. קוֹרוֹמִילְלוֹ וּטְרַנְגְוִיל־לַנֶק בָּאוּ אֲלֵיהֶם, בֵּרְכוּם וְאָמְרוּ לָהֶם:

— הֲבֶאֱמֶת הֶחְלַטְתֶּם לְעָזְבֵנוּ, אַחִים?

— כֵּן – עָנָה לוּאִיס – עָלֵינוּ לִנְסֹעַ הָלְאָה.

— כְּלוּם אֵינְכֶם מְרֻצִים מֵאִתָּנוּ? – שָׁאַל קוֹרוֹמִילְלוֹ – כְּלוּם לֹא הִתְיַחַסְנוּ יָפֶה אֲלֵיכֶם?

— לֹא, אָחִי. קִבַּלְתֶּם אוֹתָנוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְטִפַּלְתֶּם בָּנוּ יָפֶה, אַךְ אֵינֶנוּ יְכוֹלִים לְהִשָׁאֵר כָּאן, כִּי עָלֵינוּ לִנְסֹעַ אֶל הַקַצִיק אַנְטִינַהוֹאֶל. סִפַּרְנוּ לָכֶם זֹאת בִּפְגִישָׁתֵנוּ.

— הַמֻכְרָחִים אַתֶּם לִהְיוֹת אֶצְלוֹ?

— כֵּן, מֻכְרָחִים – עָנָה וַלֶנְטִין.

— וּבְכֵן אֲלַוֶה אֶתְכֶם – אָמַר קוֹרוֹמִילְלוֹ – כִּי בַּסְבִיבָה הַהִיא מְרַחֶפֶת סַכָּנָה עַל אֲנָשִׁים לְבָנִים.

— מָה אַתָּה סָח? – קָרָא לוּאִיס, – וְעַל מִי תַּשְׁאִיר אֶת נָשֶׁיךָ וִילָדֶיךָ?

— אַל תִּדְאַג לָהֶם. הֵם יִשָׁאֲרוּ אֵצֶל בְּנֵי עַמִי.

אִם כִּי הַצָרְפָתִים לֹא הִסְכִּימוּ לְהִצְטָרְפוּתָם שֶׁל הָאִינְדְיָאנִים, לֹא הוֹעִילוּ בְּסֵרוּבָם.

הֵם הֵחֵלוּ לְהִתְכּוֹנֵן לִנְסִיעָה. מִיָד הִתְפַּשְׁטָה הַשְׁמוּעָה בְּכָל הַכְּפָר, כִּי הַלְבָנִים עוֹזְבִים בֶּאֱמֶת אֶת הַמָקוֹם. כָּל בְּנֵי הַכְּפָר הִתְכַּנְסוּ עַל הַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית. כָּל אֶחָד רָצָה לִרְאוֹתָם, כָּל אֶחָד רָצָה לְהִפָּרֵד מֵהֶם וְלִלְחֹץ אֶת יְדֵיהֶם.

בְּעֵינֵי רַבִּים נִקְווּ דְמָעוֹת. כָּל הַיוֹם עָבַר בַּהֲכָנוֹת לִנְסִיעָה וְלַמָחֳרָת בַּבֹּקֶר יָצְאוּ אַרְבָּעָה רוֹכְבִים מֵהַכְּפָר. שְׁנֵי הַצָרְפָתִים קוֹרוֹמִילְלוֹ וּטְרַנְגְוִיל־לַנְק.

 

פֶּרֶק תִּשְׁעָה־עָשָׂר: נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ    🔗

רָאִינוּ, אֵפוֹא, אֶת הַמִתְהַוֶה בְּצִ’ילִי בַּיָמִים הָהֵם. הַגֶנֶרַל בּוּסְטַמֶנְטֶה רָצָה שֶׁצִ’ילִי תִּשָׁאֵר תַּחַת עֹל סְפָרַד וְדוֹן טוֹדֵיאוֹ וְ“הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” רָצוּ שֶׁצִ’ילִי תְּהֵא רֶפּוּבְּלִיקָה חָפְשִׁית כְּאַרְצוֹת הַבְּרִית.

בִּשְׁעַת מִלְחֶמֶת הָאַחִים שֶׁל הַלְבָנִים בְּצִ’ילִי זָמַם נְסִיךְ הָאִינְדְיָאנִים מְזִמָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. הַנָסִיךְ אַנְטִינַהוֹאֶל, נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ, הָיָה מֶלֶךְ, “טוּקִי”, עַל הַרְבֵּה “קְצִינִים” וְשַׁלִיטִים אִינְדְיָאנִים.

תָּכְנִיתוֹ הָיְתָה לְנַצֵל אֶת רִיב הָאַחִים שֶׁל הַלְבָנִים וּלְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַלְבָנִים מִצִ’ילִי. עַתָּה הַהִזְדַמְנוּת לִנְקֹם בַּלְבָנִים אֶת עֶלְבּוֹן הָאִינְדְיָאנִים וְשִׁעְבּוּדָם.

הוּא הָיָה פִּקֵחַ וְזָהִיר. הוּא לֹא גִלָה לְשׁוּם צַד אֶת תָּכְנִיתוֹ־מְזִימָתוֹ. הוּא הֶעֱמִיד פָּנִים, כִּי יְדִיד הָאֵרוֹפָּאִים הוּא. אַךְ בַּסֵתֶר וּבַחֲשַׁאִי שָׁלַח שְׁלִיחִים וְנָתַן בִּידֵיהֶם אַשְׁפּוֹת חִצִים לְכָל קַצִיק וְקַצִיק כְּאוֹת לְמֶרֶד, וְעֲלֵיהֶם לְגַיֵס אֶת אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּם לִהְיוֹת מוּכָנִים בְּכָל שָׁעָה וּזְמַן, לִרְכֹּב עַל הַסוּסִים לִשְׂדֵה הַמַעֲרָכָה.

גַם קוֹרוֹמִילְלוֹ וּטְרַנְגְוִיל־לַנֶק קִבְּלוּ, בְּיוֹם פָּגְשָׁם אֶת הַצָרְפָתִים, אַשְׁפּוֹת חִצִים, הֵם יָדְעוּ כּי בְּקָרוֹב תִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת דָמִים בֵּין הָאִינְדְיָאנִים וְהַסְפָרַדִים.

לַסְפָרַדִים גֻנַב כִּי נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ מְגַיֵס אֶת לוֹחֲמָיו. הֵם לֹא יָדְעוּ אֶל נָכוֹן אֶת תָּכְנִיתוֹ. בּוּסְטַמֶנְטֶה חָשַׁב כִּי יְשַׁחֵד בְּכֶסֶף וּבִמְלִיצוֹת אֶת אַנְטִינַהוֹאֶל וְיִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ לְצִדוֹ. דוֹן טוֹדֵיאוֹ קִוָה שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְשַׁדֵל אֶת נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ שֶׁיַעֲבֹר לְצִדוֹ וְיִלָחֵם נֶגֶד הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה.

וּלְשֵׁם מַטָרָה זוֹ שָׁלַח דוֹן טוֹדֵיאוֹ אֶת שְׁנֵי הַצָרְפָתִים עִם הַמִכְתָּב לִנְמֵר הַשֶׁמֶשׁ. אַגַב, דוֹנְיָה מַרְיָה, אִשְׁתּוֹ לְשֶׁעָבַר שֶׁל דוֹן טוֹדֵיאוֹ, הִתְאָרְחָה אָז אֵצֶל אַנְטִינַהוֹאֶל. לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הִצִיל אָבִיהָ אֶת מִשְׁפַּחַת אַנְטִינַהוֹאֶל מִידֵי הַסְפָרַדִים וּמֵאָז הָיוּ אַנְטִינַהוֹאֶל וְדוֹנְיָה מַרְיָה, שֶׁהָיוּ כִּמְעַט בְּנֵי גִיל אֶחָד, יְדִידִים נֶאֱמָנִים.

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר קָמָה דוֹנְיָה מַרְיָה וְהִתְכּוֹנְנָה לִנְסֹעַ מִבֵּית נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ. מִשֶׁיָצְאָה מֵחַדְרָהּ פָּגְשָׁה אֶת אַנְטִינַהוֹאֶל עוֹמֵד לְיַד הַדֶלֶת. הוּא הָיָה רְצִינִי, מְהֻרְהָר וְקוֹדֵר.

— לָמָה אַתְּ נֶחְפֶּזֶת לִנְסֹעַ מִכָּאן, אֲחוֹתִי? – שָׁאַל הַנָסִיךְ, נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ.

— עָלַי לִנְסֹעַ מִכָּאן – עָנְתָה דוֹנְיָה מַרְיָה – כִּי יְדִידַי בְּוַלְדִיוִיָא מְחַכִּים לִי.

הַנָסִיךְ הֶחֱרִישׁ, עַל שְׂפָתָיו רִחֵף חִיוּךְ לַגְלְגָנִי, מֵעֵינָיו נִתְּזוּ בִּרְקֵי בּוּז.

— הִבְטַחְתָּ לִי – אָמְרָה מַרְיָה – כִּי תָּבוֹא בִּמְהֵרָה לְוַלְדִיוִיָא.

— אֶשְׁתַּדֵל לָבוֹא לְשָׁם בְּהֶקְדֵם – עָנָה נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ.

— נִתְרָאֶה, אֵפוֹא, שָׁם?

— יִתָּכֵן – עָנָה הַנָסִיךְ.

— לֹא! לֹא יִתָּכֵן, אֶלָא וַדַאי עָלֶיךָ לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדָאוּת! אָמְרָה מַרְיָה בְּתַקִיפוּת.

הִיא נִזְכְּרָה בְּיָמִים עָבָרוּ, עֵת אַנְטִינַהוֹאֶל הָיָה עוֹד פֶּרֶא קָטָן וְהָיָה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלָה.

— טוֹב! – אָמַר – תִּסַע אֲחוֹתִי לְשָׁלוֹם. נִתְרָאֶה, אֵפוֹא, שָׁם.

דֹוְנָיה מַרְיָה נִפְרְדָה מֵאָחִיהָ וְנָסְעָה. הִיא רָאֲתָה כִּי פָּנָיו אֵינָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. הִיא לֹא יָדְעָה סִבַּת הַדָבָר.

אַךְ נָסְעָה מַרְיָה, נִכְנַס נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ לְחַדְרוֹ וְאָמַר לְאִמוֹ:

— אִשָׁה! הָכִינִי נָא לִי אֶת כָּל הַדָרוּשׁ, אֲנִי הוֹלֵךְ לַ“כְּפָר הַגָדוֹל” שֶׁל הַפָּנִים הַחִוְרִים – הַלְבָנִים בִּלְשׁוֹן הָאִינְדְיָאנִים.

— שָׁמַעְתִּי אֶת דִבְרֵי בְּנִי שֶׁדִבֵּר אֶל הָאִשָׁה הַלְבָנָה – עָנְתָה הַזְקֵנָה בְּעֶצֶב – בְּנִי לֹא צָדַק בִּדְבָרָיו.

— לֹא צָדַקְתִּי? – קָרָא בְּקוֹל– לָמָה לֹא?

— בְּנִי הוּא נָסִיךְ גָדוֹל, הָאִשָׁה הַלְבָנָה רוֹצָה לְרַמוֹתוֹ. הִיא רוֹצָה לְהוֹלִיכוֹ שׁוֹלָל. בְּנִי צָרִיךְ לְהָגֵן עַל הַנְזִירָה הַלְבָנָה, פְּנִינַת הֶהָרִים, וְלֹא לְחָטְפָהּ.

— אֲנִי אָגֵן עַל פְּנִינַת הֶהָרִים.

— בְּנִי שׁוֹכֵחַ, כִּי גַם הִיא הִצִילָה פַּעַם אֶת חַיָיו.

— שִׁתְקִי אִשָׁה! אַנְטִינַהוֹאֶל אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ דָבָר! – לְכִי וַהֲכִינִי כָּל הַדָרוּשׁ לִי לִנְסִיעָה.

הָאִשָׁה הַמִסְכֵּנָה הָלְכָה לְהָכִין אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לוֹ, לַנָסִיךְ, לַדֶרֶךְ.

נְמֵר הַשֶׁמֶשׁ יָצָא הַחוּצָה וְצִוָה עַל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו לְגַיֵס מִיָד שְׁלשִׁים מִלוֹחֲמָיו הַבְּחִירִים. עֲלֵיהֶם לָצֵאת אִתּוֹ כַּעֲבֹר שָׁעָה.

פֶּתַע נִשְׁמַע רַעַשׁ בַּכְּפָר. מִשֶׁהֵרִים רֹאשׁוֹ, רָאָה שֶׁשְׁנֵי לְבָנִים רוֹכְבִים אֶל הַגִבְעָה עָלֵיהָ עוֹמֵד הַכְּפָר.

לִפְנֵי שֶׁנִכְנְסוּ לִתְחוּם הַכְּפָר, נֶעְצַר קוֹרוֹמִילְלוֹ.

— עַד עַתָּה נָסַעְנוּ יַחַד – אָמַר לַצָרְפָתִים, – עַכְשָׁו סְעוּ לְבַדְכֶם. אֵינֶנוּ יְכוֹלִים לָבוֹא אִתְכֶם יַחַד לַ“טוּקִי” הַגָדוֹל.

— לָמָה וּמַדוּעַ? – שָׁאַל וַלֶנְטִין.

— אָסוּר לוֹ לַ“טוּקִי” לָדַעַת כִּי אַחִים אֲנַחְנוּ – עָנָה קוֹרוֹמִילְלוֹ – סְעוּ לְבַדְכֶם. לִכְשֶׁתַּחְזְרוּ תִּמְצָאוּנוּ לְיַד הַחֻרְשָׁה.

וַלֶנְטִין וְלוּאִיס נָסְעוּ לְבַדָם. אַךְ הִגִיעוּ אֶל הַגִבְעָה, פָּגְשׁוּ אִינְדְיָאנִים אֲחָדִים שֶׁהוֹבִילוּם לַכְּפָר.

מִשֶׁנִרְאוּ הַצָרְפָתִים בַּכְּפָר הִתְאַסֵף הֲמוֹן סַקְרָנִים סְבִיבָם. אַחַד הָאִינְדְיָאנִים הוֹבִילָם לְבֵית הַנָסִיךְ, הַ“טוּקִי”. שָׁם עָמְדוּ שְׁלֹשִׁים לוֹחֲמִים רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם, מוּכָנִים לִנְסִיעָה. אַנְטִינַהוֹאֶל יָשַׁב לֹו עַל סַפְסָל, בְּשַׁלְוָה, כְּשֶׁפָּנָיו מַרְצִינִים.

– הִנֵה הַ“טוּקִי” הַגָדוֹל, מוֹשֵׁל כָּל אַרְצוֹת אֲרָאוּקַנְיָה! – אָמַר הָאִישׁ שֶׁהֵבִיא אֶת הַצָרְפָתִים.

שְׁנֵי הַלְבָנִים קַדוּ קִדָה לִפְנֵי הַטוּקִי. הַטוּקִי הֵעִיף בָּהֶם מַבָּט חַד. אַחַר כָּךְ הִתְרוֹמֵם וְאָמַר:

— זָרִים, הִנְכֶם אוֹרְחִים רְצוּיִים בִּכְפָרִי! לִבִּי יִשְׂמַח לִקְרַאת בּוֹאֲכֶם.

— חֵן חֵן עַל קַבָּלַת הַפָּנִים הַנְעִימָה – אָמַר וַלֶנְטִין, וְקַד שׁוּב. הַיְדִידִים שֶׁשְׁלָחוּנוּ לַמוֹשֵׁל הָאַדִיר שֶׁל “הַנְחָשִׁים הַשְׁחוֹרִים” סִפְּרוּ לָנוּ מֵרֹאשׁ כִּי כְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַ“טוּקִי”, כֵּן טוּב לִבּוֹ וַעֲדִינוּתוֹ.

וַלֶנְטִין רָצָה לְהַחֲנִיף לַאַהֲבַת עַצְמוֹ שֶׁל הַטוּקִי, אַךְ לֹא הִצְלִיחַ. הַטוּקִי הָיָה רְצִינִי וְקוֹדֵר.

— אִם יְדִידַי שְׁלָחוּכֶם, הֲרֵי עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה אוֹרְחִים רְצוּיִים אַתֶּם אֶצְלִי. אֶשְׁתַּדֵל לְהַנְעִים לָכֶם אֶת זְמַן שְׁהוֹתְכֶם כָּאן, בִּכְפָרִי.

הוּא רָמַז לְאֶחָד מִלוֹחֲמָיו שֶׁיִקַח מִיָדָם אֶת סוּסֵיהֶם וְיַכְנִיס אֶת הָאוֹרְחִים לַבַּיִת. הוּא עַצְמוֹ נִשְׁאַר עוֹד בַּחוּץ לְשׂוֹחֵחַ עִם אֲנָשָׁיו.

שְׁנֵי הַצָרְפָתִים נִשְׁאֲרוּ זְמָן־מָה לְבַדָם.

— מַה דַעַתְּךָ עַל הַטוּקִי – אָמַר וַלֶנְטִין לְלוּאִיס, – הוּא אָדִיב וּמֵטִיב לְדַבֵּר בַּשָׂפָה הַסְפָרַדִית.

— אֵינוֹ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי – עָנָה לוּאִיס – הוּא עַרְמוּמִי כַּנָחָשׁ. הוּא שֵׁד מִשַׁחַת. מַבָּטוֹ קוֹדֵר וְחוֹדֵר. שְׂפָתָיו קְפוּצוֹת בְּדַבְּרוֹ. תּוֹכוֹ אֵינוֹ כְּבָרוֹ.

— הָאָדָם יִרְאֶה לָעֵינַיִם, וְלֹא פַּעַם הוּא טוֹעֶה. יֵשׁ וְאָדָם נִרְאֶה כְּרוֹצֵחַ וְהוּא טוֹב־לֵב כְּיֶלֶד. אַגַב, מַה לָנוּ לַחֲשׁשׁ מִפָּנָיו? נִהְיֶה כָּאן כִּשְׁעָתַיִם וְאַחַר כָּך נַעַזְבֵהוּ וְלֹא נִרְאֵהוּ שׁוּב לְעוֹלָם. – עָנָה וַלֶנְטִין.

— הַלְוַאי, אַךְ לִבִּי אוֹמֵר לִי – אָמַר לוּאִיס – כִּי עוֹד נִפְגָשֵׁהוּ בְּדַרְכֵּנוּ.

בּוֹ בָּרֶגַע נִכְנַס הַטוּקִי לַחֶדֶר.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים: רֶצַח אֵם    🔗

בֵּית הַטוּקִי דוֹמֶה הָיָה לְבָתֵּי הַסְפָרַדִים הָעֲשִׁירִים שֶׁאִתָּם בָּא בְּמַגָע. אֶת הַצָרְפָתִים קִבֵּל בַּחֶדֶר הַיָפֶה וְהַמְקֻשָׁט בְּיוֹתֵר, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת רֹב עָשְׁרוֹ וּגְדֻלָתוֹ.

לְאַחַר שֶׁחָזַר לַחֶדֶר, צִוָה עַל שְׁנֵי אִינְדְיָאנִים לְהָבִיא “כִּבּוּד”. אֹכֶל וּמַשְׁקֶה וְאַף סִיגָרִיוֹת לִכְבוֹד הָאוֹרְחִים.

בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, פָּנָה וַלֶנְטִין לַטוּקִי וְאָמַר:

— הִשְׁגַחְנוּ כִּי עָמַדְתָּ לִנְסֹעַ לְאֵי־שָׁם וְתִסְלַח לָנוּ, אֵפוֹא, שֶׁהִפְרַעְנוּ אוֹתְךָ וְעִכַּבְנוּךָ.

— אָכֵן עָלַי לִנְסֹעַ, אַךְ אוֹרְחִים קֹדֶם לַכֹּל. אֵין הַנְסִיעָה דְחוּפָה כָּל־כָּךְ, אֶסַע כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, – עָנָה הַטוּקִי.

— תּוֹדָה – עָנָה וַלֶנְטִין – לֹא נְעֲכֵּב אוֹתְךָ זְמַן רַב. יֵשׁ לָנוּ מִכְתָּב אֵלֶיךָ, הַטוּקִי.

— צְאוּ מִכָּאן – צִוָה הַטוּקִי לִמְשָׁרְתָיו הָאִינְדְיָאנִים, שֶׁעָמְדוּ בַּפִּנָה וְחִכּוּ לִפְקֻדוֹתָיו.

מִשֶׁיָצְאוּ מָסַר וַלֶנְטִין אֶת הַמִכְתָּב לַטוּקִי. הַטוּקִי לְקָחוֹ, מִשְׁשׁוֹ מִכָּל צַד, הִתְבּוֹנֵן לַמַעַן, פְּתָחוֹ וְהִגִישׁוֹ לְוַלֶנְטִין וְאָמַר:

— יוֹאֶל נָא, אָחִי, לִקְרֹא אֶת הַסִימָנִים שֶׁל “הַפָנִים הַחִוְרִים”. אָנוּ אִינְדְיָאנִים מִסְכֵּנִים אֵינֶנוּ יוֹדְעִים לִקְרֹא אֶת הַקַוִים וְהַסִימָנִים הָאֵלֶה.

— לְצַעֲרִי – אָמַר וַלֶנְטִין – לֹא אוּכַל לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתְךָ, טוּקִי.

— לָמָה וּמַדוּעַ?

— כִּי אָנוּ צָרְפָתִים.

— וּמַה בְּכָךְ – שָׁאַל הַטוּקִי – בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

— אֵינֶנוּ יוֹדְעִים לִקְרֹא סְפָרַדִית, אִם כִּי אָנוּ מְדַבְּרִים קְצָת בְּשָׂפָה זוֹ.

— פְּלִיאָה הִיא בְּעֵינַי – אָמַר הַטוּקִי בִּקְרִירוּת.

נִכָּר הָיָה כִּי אֵינוֹ מַאֲמִין לְדִבְרֵיהֶם. כָּל זְמַן הַשִׂיחָה לֹא גָרַע עַיִן מֵהֶם. הוּא דְקָרָם בְּמַבָּטָיו. אַךְ הַצָרְפָתִים יָשְׁבוּ קָרֵי־רוּחַ וַאֲדִישִׁים. הֵם אֵינָם אֶלָא שְׁלִיחִים. אֵין לָהֶם מֻשָׂג עַל הַכָּתוּב בַּמִכְתָּב וְאֵין לָהֶם רָצוֹן לָדַעַת אֶת תָּכְנוֹ.

— יְחַכּוּ נָא אַחַי רֶגַע קָט – אָמַר הַטוּקִי– בֵּין אֲנָשַׁי יֶשְׁנוֹ אֶחָד הַיוֹדֵעַ לִקְרֹא אֶת הַסִימָנִים שֶׁל “הַפָּנִים הַחִוְרִים”.

הוּא יָצָא עִם הַמִכְתָּב וּשְׁנֵי הַצָרְפָתִים נִשְׁאֲרוּ לְבַדָם.

— לָמָה זֶה לֹא רָצִיתָ לִקְרֹא אֶת הַמִכְתָּב? – שָׁאַל לוּאִיס אֶת וַלֶנְטִין – לָמָה לֹא נְתַתּוֹ לִי וְהָיִיתִי קוֹרְאוֹ?

— לוּאִיס חֲבִיבִי! אֵינְךָ מַכִּיר עוֹד אֶת דַרְכֵי הָעוֹלָם. טוּקִי זֶה הוּא עָרוּם כַּנָחָשׁ וְצָבוּעַ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ. הוּא יוֹדֵעַ לִקְרֹא סְפָרַדִית. הוּא לֹא הָלַךְ לְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ שֶׁיִקְרָא אֶת הַמִכְתָּב. הוּא הָלַךְ לְחֶדֶר אַחֵר וְשָׁם יִקְרָאֵהוּ. הוּא רָצָה לִבְחֹן אוֹתָנוּ אִם יוֹדְעִים אָנוּ אֶת תֹּכֶן הַמִכְתָּב. הוּא חוֹשֵׁד בָּנוּ, כִּי קְרָאנוּהוּ בַּדֶרֶךְ. אֲנִי הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים בְּמִתְכַּוֵן, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ לִקְרֹא סְפָרַדִית. כָּאן אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, כָּאן מֻכְרָחִים לְשַׁקֵר וּלְרַמוֹת, כִּי מֻקָף הִנְךָ כָּאן שַׁקְרָנִים, רַמָאִים וּצְבוּעִים.

לוּאִיס הֶחֱרִישׁ וְלֹא עָנָהוּ דָבָר. פֶּתַע נִפְתְּחָה הַדֶלֶת וְהַטוּקִי חָזַר.

— אֲנִי יוֹדֵעַ כְּבָר אֶת תֹּכֶן הַמִכְתָּב – אָמַר – אִם תִּרְאוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁשָׁלַח לִי אֶת הַמִכְתָּב, אִמְרוּ נָא לוֹ, כִּי עוֹד הַיוֹם אֶהְיֶה בְּוַלְדִיוִיָא.

— בְּחֵפֶץ לֵב הָיִינוּ מְמַלְאִים אֶת בַּקָשָׁתְךָ, אַךְ לְצַעֲרֵנוּ אֵינֶנוּ מַכִּירִים כְּלָל אֶת הָאִישׁ שֶׁנָתַן לָנוּ אֶת הַמִכְתָּב.

הַטוּקִי נָעַץ בָּהֶם מַבָּט חוֹדֵר, עַד כִּי לוּאִיס נִרְעַד:

— הַאִם יִשָׁאֲרוּ אַחַי כָּאן, בִּכְפָרִי? – שָׁאַל הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי.

— לוּ יָכֹלְנוּ לְבַלוֹת כָּאן שָׁעוֹת אֲחָדוֹת עִם הַשַׁלִיט הָאַדִיר שֶׁל אֲרָאוּקַנְיָה, כִּי אָז הָיִינוּ מְאֻשָׁרִים מְאֹד – אָמַר וַלֶנְטִין– אַךְ לְדַאֲבוֹנֵנוּ אֵין לָנוּ פְּנַאי. אָצָה לָנוּ הַדֶרֶךְ.

— כִּרְצוֹנְכֶם – עָנָה הַטוּקִי – לְאָן פְּנֵיכֶם מוּעָדוֹת?

— לְקוֹנְסְפֶּצִאוֹן, עֲיָרָה לְיַד הַחוֹף.

— לְכוּ לְשָׁלוֹם. לוּ נְסַעְתֶּם לְוַלְדִיוִיָא, כִּי אָז הָיִיתִי מְלַוְכֶם.

— הָהּ, חֵן חֵן לְךָ, טוּקִי, עַל רְצוֹנְךָ הַטוֹב וְעַל יְדִידוּתְךָ וַאֲדִיבוּתְךָ.

לְבַסוֹף הוּבְאוּ סוּסֵיהֶם. הַצָרְפָתִים נִפְרְדוּ מֵהַטוּקִי וְיָצְאוּ הַחוּצָה. שׁוּב הוֹדוּ לַטוּקִי וְעָלוּ עַל סוּסֵיהֶם וְעָזְבוּ אֶת הַכְּפָר בְּכִווּן קוֹנְסְפֶּצִיאוֹן.

אַךְ יָצְאוּ אֶת הַכְּפָר – אָמַר וַלֶנְטִין לְלוּאִיס:

— אָסוּר לָנוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ אַף לְרֶגַע. עָלֵינוּ לִנְסֹעַ חִישׁ לַחֻרְשָׁה מְקוֹם שָׁם מְחַכִּים לָנוּ יְדִידֵינוּ הָאִינְדְיָאנִים, קוֹרוֹמִילְלוֹ וּטְרַנְגְוִיל־לַנֶק, וְלִנְסֹעַ לְוַלְדִיוִיָא. נִדְמֶה לִי כִּי חַיֵי דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּסַכָּנָה.

הֵם הִסְתּוֹבְבוּ מִיָד וּמִהֲרוּ לַחֻרְשָׁה. שְׁנִי הָאִינְדְיָאנִים הָיוּ מֻדְאָגִים מְאֹד מִשֶׁרָאוּ כִּי הַצָרְפָתִים עוֹד אֵינָם. וַלֶנְטִין סִפֵּר לָהֶם בִּקְצָרָה, כִּי הַטוּקִי נוֹסֵעַ לְוַלְדִיוִיָא בְּלִוְיַת הַרְבֵּה לוֹחֲמִים וְהֵם יַקְדִימוּ לָבוֹא לְפָנָיו.

קוֹרוֹמִלְלוֹ אָמַר כִּי יוֹדֵעַ הוּא דֶרֶךְ קְצָרָה לְוַלְדִיוִיָא. אַף הֵם עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם וְרָכְבוּ יַחַד לְוַלְדִיוִיָא.

לוּ הִכִּירוּ הַצָרְפָתִים יָפֶה אֶת תְּכוּנוֹת הָאִינְדְיָאנִים, כִּי אָז נִזְהֲרוּ יוֹתֵר וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים סְבִיבָם בְּצֵאתָם אֶת הַכְּפָר. הֵם הָיוּ אוּלַי רוֹאִים אָז, כִּי עוֹקְבִים אַחֲרֵיהֶם.

אַךְ יָצְאוּ אֶת הַכְּפָר, קָרָא הַטוּקִי אֶחָד מִלוֹחֲמָיו וְצִוָה עָלָיו לַעֲקֹב אַחֲרֵי “הַפָּנִים הַחִוְרִים” וְלִרְאוֹת לְאָן הֵם נוֹסְעִים.

— הָאֲנָשִׁים הַלָלוּ לֹא יְרַמוּנִי – אָמַר הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי לְלִבּוֹ. – הַהוֹכָחָה הַנִמְרֶצֶת בְּיוֹתֵר הִיא, שֶׁלֹא רָצָה לִקְרֹא אֶת הַמִכְתָּב הֵם אֵינָם נוֹסְעִים לְקוֹנְסְפֶּצִיוֹן. הֵם מְרַמִים אוֹתִי. כָּל “הַפָּנִים הַחִוְרִים” כּוֹזְבִים.

הוּא יָצָא לְלוֹחֲמָיו וּמָסַר לָהֶם אֶת הוֹרָאוֹתָיו. בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה יֵצְאוּ לְדַרְכָּם. הוּא חִכָּה לְשׁוּב מְרַגְלוֹ. בֵּינָתַיִם נִכְנַס לְחַדְרוֹ, הִתְיַשֵׁב לְיַד הַחַלוֹן וְהִשְׁתַּקַע בְּהִרְהוּרִים.

— שֶׁלִי תִּהְיֶה הַנְזִירָה פְּנִינַת הֶהָרִים, אָמַר בְּלִבּוֹ. אוֹי וַאֲבוֹי לָהּ לְדוֹנְיָה מַרְיָה אִם תּוֹלִיכֵנִי שׁוֹלָל! פַּעַם הִבְטִיחָה לָתֵת לִי אֶת פְּנִינַת הֶהָרִים וְלֹא קִיְמָה אֶת הַבְטָחָתָהּ.

פֶּתַע הִרְגִישׁ, כִּי אִמוֹ עוֹמֶדֶת לְיָדוֹ.

— מָה רְצוֹנֵךְ, הָאִשָׁה? – שָׁאַל בְּכַעַס.

— בְּנִי חוֹלֶה – עָנְתָה הַזְקֵנָה בְּעֶצֶב – וְעָלַי לִהְיוֹת עַל יָדוֹ.

— מִי זֶה אָמַר לָךְ, כִּי חוֹלֶה אֲנִי? הֲיָצָאת מִדַעְתֵּךְ. לְכִי לָךְ לַעֲבוֹדָתֵךְ.

בּוֹ בָּרֶגַע חָזַר הַמְרַגֵל וְסִפֵּר לוֹ, כִּי הַזָרִים אָמְנָם יָצְאוּ בַּדֶרֶךְ הַמוֹלִיכָה לְקוֹנְסְפֶּצִיאוֹן. אַךְ מֵאֲחוֹרֵי הַכְּפָר הִסְתּוֹבְבוּ וְנָסְעוּ בַּדֶרֶךְ לְוַלְדִיוִיאָ.

— יָדַעְתִּי, כִּי שַׁקְרָנִים הֵם! – קָרָא הַנָסִיךְ– אַאֲמִין יוֹתֵר לַנָחָשׁ בָעֲרָבָה מֵאֲשֶׁר בִּבְנֵי “הַפָּנִים הַחִוְרִים”.

הוּא קָפַץ מִמְקוֹמוֹ וּמִהֵר הַחוּצָה וְצִוָה לְהַגִישׁ לוֹ אֶת הַסוּס. הוּא לֹא רָאָה, כִּי גַם אִמוֹ הוֹלֶכֶת אַחֲרָיו.

— הַאֻמְנָם בִּרְצוֹנְךָ לִנְסֹעַ לַ“פָּנִים הַחִוְרִים?” – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִמוֹ בְּקוֹל מְמֻרְמָר.

— וַדַאי, אֲנִי מֻכְרָח לִנְסֹעַ!

— לְאָן תִּסַע?

— אֵין זֶה נוֹגֵעַ לָךְ, אִשָׁה!

— עָלַי לְהַזְהִירְךָ, בְּנִי, כִּי הִנְךָ הוֹלֵךְ בִּדְרָכִים רָעוֹת. הָרוּחוֹת הָרָעוֹת מְסִיתוֹת אוֹתְךָ. אַל תֵּלֵךְ בְּנִי!

הַלוֹחֲמִים שֶׁעָמְדוּ סְבִיבוֹ רָעֲדוּ. הֵם הִכִּירוּ יָפֶה אֶת אָפְיוֹ הַפִּרְאִי שֶׁל שַׁלִיטָם. הֵם יָדְעוּ כִּי לֹא יִשְׁמַע בְּקוֹל אִמוֹ וְיִפְרֹץ כָּאן רִיב מְסֻכָּן בֵּינֵיהֶם.

פְּנֵי הַנָסִיךְ קָדְרוּ. עֵינָיו נוֹצְצוּ כְּעֵינֵי נָמֵר. יָדָיו נִמְתְּחוּ. הוּא תָּפַס אֶת רַעְמַת סוּסוֹ וְקָפַץ עָלָיו.

— הָלוֹךְ אֵלֵךְ! – חָרַק שֵׁן בְּזַעַם. – אֶסַע אֶל אֲשֶׁר אֶחְפֹּץ!

הָאֵם הַזְקֵנָה אָחֲזָה בְּיָדֶיהָ הַחַלָשׁוֹת בָּאֻכָּף וְאָמְרָה:

— לֹא תִּסַע! אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ בְּרוּחַ אָבִיךָ שֶׁלֹא תִּסַע. כָּל עוֹד אֲנִי חַיָה לֹא תִּסַע.

אַנְטִינַהוֹאֶל הֶחֱוִיר וְרָעַד מִזַעַם וְחָרוֹן.

— אִשָׁה! – צָעַק בְּקוֹל לֹא אֱנוֹשׁ – אִשָׁה! סוּרִי מִנִי דֶרֶךְ, הִסְתַּלְקִי!

— לֹא, לֹא אָסוּר! סַע עַל גוּפִי הַמֵת! לֹא אֶתֵּן כִּי דַם עַמֵנוּ יָצִיף אֶת עַרְבוֹתֵינוּ! אֵינִי רוֹצָה, כִּי עַצְמוֹת בָּנַי יִתְגוֹלְלוּ בַּשָׂדוֹת וְחַיוֹת פֶּרֶא יְכַרְסְמוּן. לֹא אֶתֵּן שֶׁתִּפְרֹץ מִלְחָמָה בֵּינֵינוּ לְבֵין הַסְפָרַדִים.

— הִזָהֲרִי, אִשָׁה. אֲנִי עָלוּל לִשְכֹּחַ, כִּי אִמִי אַתְּ. סוּרִי מִכָּאן.

— כָּאן אֶשָׁאֵר. כָּאן אֶעֱמֹד, עַד שֶׁתֵּרֵד מֵהַסוּס. – אָמְרָה הַזְקֵנָה בְּתַקִיפוּת.

אַנְטִינַהוֹאֶל רָעַד כֻּלוֹ מֵחָרוֹן. הוּא תָּקַע אֶת דָרְבָנָיו בְּצַלְעֵי הַסוּס וּמֵרֹב כְּאֵב הֵחֵל לָרוּץ כַּחֵץ.

— הוּ־אוּ! – קָרָא הַנָסִיךְ וְטָס כַּסְעָרָה.

הַזְקֵנָה נֹאחֲזָה עוֹד דַקוֹת מִסְפָּר בָּאֻכָּף. הַסוּס גָרַר אוֹתָהּ צְעָדִים אֲחָדִים. יָדֶיהָ הַתְּשׁוּשׁוֹת הִרְפּוּ מֵהָאֻכָּף. רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת שֶׁל הַסוּס פָּגְעוּ בְּבִטְנָה. הִיא נָפְלָה וּמֵתָה.

צַעֲקַת פְּחָדִים וְיִאוּשׁ הִתְפָּרְצָה מִפִּי כָּל שֶׁרָאוּ אֶת מַחֲזֵה הַדָמִים הַזֶה. הַנָסִיךְ וְלוֹחֲמָיו נֶעֶלְמוּ בַּדֶרֶךְ לְוַלְדִיוִיָא.

נְשֵׁי הַכְּפָר מִהֲרוּ אֶל הָאִשָׁה הָאֻמְלָלָה, שֶׁשָׁכְבָה בְּשְׁלוּלִית דָם.

— בְּנִי הָאֻמְלָל, בְּנִי הַמִסְכֵּן, לָחֲשׁוּ עוֹד שְׂפָתֶיהָ הַחִוְרוֹת.

וּמִיָד מֵתָה. הַנָשִׁים וְהָאֲנָשִׁים הֱרִימוּהָ וּנְשָׂאוּהָ אֶל אָהֳלָהּ.

אַנְטִינַהוֹאֶל רָצַח אֶת אִמוֹ – אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה – הָרוּחַ הַגְדוֹלָה לֹא תִּסְלַח לֹו זֹאת. הִיא תַּעֲנִישׁ אוֹתוֹ.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים־וְאֶחָד: בֵּית הַדִין שֶׁל הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”    🔗

דוֹן טוֹדֵיאוֹ וִידִידוֹ עָמְדוּ בְּמַעֲבָר אַפְלוּלִי. כְּבָר סִפַּרְנוּ קֹדֶם לָכֵן, אֵיךְ נִסְגְרָה הַדֶלֶת מֵאַחֲרֵיהֶם וְקָשֶׁה הָיָה לְהַכִּיר כִּי דֶלֶת הִיא.

הֵם הָלְכוּ הָלְאָה וְהִגִיעוּ לְדֶלֶת. כָּאן דָפְקוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל הַדֶלֶת.

— מוֹלַדְתֵּנוּ! – אָמַר מִישֶׁהוּ מִבִּפְנִים.

— אוֹ מָוֶת! – עָנוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים.

הַדֶלֶת נִפְתְּחָה. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים נִכְנְסוּ לְאוּלָם גָדוֹל. בְּאֶמְצַע הָאוּלָם עָמַד שֻׁלְחָן גָדוֹל, שֶׁעָלָיו דָלְקוּ שְׁלשָׁה נֵרוֹת. בָּאוּלָם שָׂרְרָה אַפְלוּלִית. מִסָּבִיב לַשֻלְחָן יָשְׁבוּ אֲנָשִׁים חֲבוּשִׁים מַסֵכוֹת מֶשִׁי עַל פְּנֵיהֶם. הַכֹּל יָשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט, וְלֹא זָעוּ מִמְקוֹמָם, כִּפְסָלִים.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ וִידִידוֹ הִסְתַּכְּלוּ סְבִיבָם וְהִתְיַשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם. דוֹן טוֹדֵיאוֹ רָמַז וְהַכֹּל הִתְרוֹמְמוּ.

— אַחִים! – אָמַר דוֹן טוֹדֵיאוֹ בִּרְצִינוּת, – אַחִים! הַיוֹם מִתְקַיְמוֹת אֲסֵפוֹת בְּכָל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם הַסְנִיפִים אֲשֶׁר לָנוּ. הַיוֹם יוֹם גָדוֹל לָנוּ, הַיוֹם עָלֵינוּ לְהַחְלִיט לִפְרֹק מֵעָלֵינוּ אֶת עֹל הַשַׁלִיטִים הַזָרִים. עָלֵינוּ לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי כָּאַנְגְלִים וְכָאֲמֵרִיקָנִים הַצְפוֹנִיִים.

נִשְׁבַּעְנוּ לְהִלָחֵם וּלְהַעֲנִישׁ כָּל עוֹשֵׂה עָוֶל וָפֶשַׁע. עַד עַתָּה קִיַמְנוּ אֶת שְׁבוּעָתֵנוּ רַק כְּלַפֵּי שׁוֹדְדִים רְגִילִים וְרַמָאִים. הַיוֹם עָלֵינוּ לְהַעֲנִישׁ גַם אֶת הַשׁוֹדְדִים הַגְדוֹלִים, הַחַמְסָנִים הָאַדִירִים כְּגֶנֶרַל בּוּסְטַמֶנְטֶה, הָאוֹמֵר לִמְכֹּר אוֹתָנוּ כַּעֲבָדִים לִסְפָרַד. עָלֵינוּ לָצֵאת בְּגָלוּי וּבְיָד רָמָה נֶגְדוֹ וְנֶגֶד כָּל הַמְדַכְּאִים וְהַמְשַׁעְבְּדִים. הַמוּכָנִים אַתֶּם לָצֵאת לַקְרָב?

— מוּכָנִים אָנוּ לָמוּת בְּעַד מוֹלַדְתֵּנוּ וּבְעַד חֵרוּתֵנוּ! – עָנוּ הַכֹּל פֶּה אֶחָד.

— מִשֶׁיִפְרֹץ הַקְרָב וּנְנַצֵחַ, מִשֶׁיִתְנוֹסֵס דֶגֶל הַחֵרוּת וְהַשִׁוְיוֹן – אָז לֹא נִקָרֵא עוֹד בְּשֵׁם “לְבָבוֹת נוּגִים”, כִּי אִם אַחִים לָאוֹר וְלַדְרוֹר.

— אוֹר וּדְרוֹר! – חָזְרוּ הַכֹּל עַל דְבָרָיו.

— הֲיֶשְׁנָם כָּאן נְצִיגֵי כָּל הַסְנִיפִים? שָׁאַל אָז דוֹן טוֹדֵיאוֹ, – יִגְשׁוּ נָא אֵלַי – עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים הִתְרוֹמְמוּ מִמְקוֹמוֹתֵיהֶם וְנִגְשׁוּ אֵלָיו.

— מִיהוּ הַקָשִׁישׁ שְׁבֵּינֵיכֶם?

— אֲנִי! – קָרָא אֶחָד.

— הֲבִצַעְתֶּם אֶת כָּל הַהַחְלָטוֹת, שֶׁהֶחְלַטְנוּ בִּקְוִינְטָה־וֶרְדֶה?

— כָּל הַהַחְלָטוֹת בֻּצְעוּ – עָנָה הָאִישׁ.

— הֲמוּכָנִים כֻּלְכֶם?

— כֻּלָנוּ מוּכָנִים.

— הֲיוֹדְעִים אַתֶּם כֻּלְכֶם אֶת סִיסְמָתֵנוּ הַחֲדָשָׁה?

— כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אוֹתָהּ.

— כַּמָה אֲנָשִׁים מְסֻגָלִים לְהִתְאַסֵף בְּיוֹם אֶחָד?

— אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים.

— בְּסֵדֶר. בְּכֹחַ רַב זֶה יָכוֹל נוּכַל וּנְנַצֵחַ – אָמַר דוֹן טוֹדֵיאוֹ – לְכוּ עַתָּה לִמְקוֹמוֹתֵיכֶם וּכְשֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת הָאוֹת הָרִאשׁוֹן, תָּבוֹאוּ אָז כֻּלְכֶם עִם אַנְשֵׁיכֶם, כְּאִישׁ אֶחָד.

עֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים חָזְרוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם.

— אַחִים – קָרָא דוֹן טוֹדֵיאוֹ – בְּטֶרֶם נֵצֵא לַקְרָב עָלֵינוּ לִשְׁפֹּט אֶת אֶחָד מֵאַחֵינוּ שֶׁנִתְגַלָה כְּבוֹגֵד וְכִמְרַגֵל. הוּא בָּגַד בָּנוּ בְּעַד בֶּצַע כֶּסֶף. הוּא יוֹדֵעַ הַרְבֵּה מִסוֹדוֹתֵינוּ וְגִלָה אוֹתָם לְאוֹיְבֵנוּ. הֲיוֹדְעִים אַתֶּם כִּי דִבּוּר אֶחָד שֶׁלוֹ עָלוּל לְהָמִיט עָלֵינוּ כְּלָיָה? מַהוּ הָעֹנֶשׁ הַמַגִיעַ לְבוֹגֵד זֶה?

— מָוֶת! – קָרְאוּ אֲחָדִים.

— אֲנִי מַכִּיר אֶת הַבּוֹגֵד – הִמְשִׁיךְ דוֹן טוֹדֵיאוֹ, – יָקוּם נָא וִיסַנְגֵר עַל עַצְמוֹ.

— אִישׁ לֹא נָע וְלֹא זָע.

— הַבּוֹגֵד נִמְצָא כָּאן בֵּינֵינוּ, אֲנִי רוֹאֵהוּ, אֲנִי דוֹרֵשׁ מִמֶנוּ כִּי יָקוּם וְיֵצֵא לְאֶמְצַע הָאוּלָם וְיִתְגוֹנֵן.

הַנֶאֱסָפִים הֵצִיצוּ זֶה בִּפְנֵי זֶה, אַךְ אִישׁ לֹא זָז מִמְקוֹמוֹ. בָּאוּלָם הַשְׂתָּרְרָה דְמָמָה עֲמֻקָה.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ חִכָּה רְגָעִים מִסְפָּר. אִישׁ לֹא זָז. הוּא שָׁלַף אֶת פִּגְיוֹנוֹ מֵהַחֲגוֹרָה וּתְקָעוֹ בְּלוּחַ הַשֻׁלְחָן. דוֹן גְרֵיגוֹרִי נִגַשׁ לְאַחַד הַנֶאֱסָפִים, שֶׁעָמַד לְיַד הַדֶלֶת, וְהִנִיחַ עָלָיו אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה. הָאִישׁ הִרְעִיד.

— בּוֹא אִתִּי, דוֹן פֶּדְרוֹ! – קָרָא גְרֵיגוֹרִי בְּקוֹל.

דוֹן פֶּדְרוֹ אָמַר לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶלֶת, אַךְ לֹא הִסְפִּיק. דוֹן גְרֵיגוֹרִי סְחָבוֹ בְּכֹחַ אֶל הַשֻׁלְחָן. מִשֶׁנִגַשׁ לַשֻׁלְחָן, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו, סָפַק אֶת כַּפָּיו וְהֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְהִתְחַנֵן:

— רַחֲמוּ נָא עָלַי, רַחֲמוּ!

דוֹן גְרֵיגוֹרִי קָרַע אֶת הַמַסְוֶה מִפָּנָיו. עַתָּה רָאוּהוּ כֻּלָם.

— דוֹן פֶּדְרוֹ! – פָּנָה אֵלָיו דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּקוֹל נִמְרָץ – רָצִיתָ לִמְכֹּר אוֹתָנוּ, בָּגַדְתָּ בָּנוּ בְּעֵת שֶׁנֶאֱסַפְנוּ בִּ“קְוִינְטָה וֶרְדֶה”. אַתָּה הֵבֵאתָ לָנוּ אָז אֶת הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה וְאַחַר כָּךְ הָלַכְתָּ לְהוֹדִיעַ לְאַנְשֵׁי צְבָאוֹ, כִּי יְמַהֲרוּ לְהַצִילוֹ. הַיוֹם נִדְבַּרְתָּ עִם הַגֶנֶרָל לְמָסְרֵנוּ כֻּלָנוּ בְּיָדָיו. הַיוֹם הֵבֵאתָ הַמְחָאָה לְאִישׁ בְּשֵׁם דוֹן גְרֵיגוֹרִי עַל סְכוּם שֶל מֵאָה פֵּיזוֹת. הַמְחָאָה זוֹ לָקַחְתָּ אֵצֶל הַגֶנֶרָל. לֹא יָדַעְתָּ, כִּי כּוֹתֵב הַהַמְחָאָה הוּא אָח מָסוּר שֶׁל הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”.

הַמְרַגֵל הָאֻמְלָל כָּרַע עוֹד עַל בִּרְכָּיו. מִלִים נֶעְתְּקוּ מִפִּיו וְלֹא הָיְתָה לֹו כָּל תְּשׁוּבָה.

— הַנְכוֹנִים דְבָרַי? – שָׁאַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— נְכוֹנִים – גִמְגֵם הַמְרַגֵל.

— וּבְכֵן, הִנְךָ מוֹדֶה בְּעַצְמְךָ, כִּי אָשֵׁם אַתָּה?

— אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶה כִּי אָשֵׁם אֲנִי – עָנָה הָאֻמְלָל, – אַךְ אֲנִי מִתְחַנֵן כִּי לֹא תְמִיתוּנִי! רַחֲמוּ עָלַי! אֲנִי נִשְׁבָּע – –

— לְהִשָׁבַע? – רָעַם דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּקוֹלוֹ – לְהִשָׁבַע? כְּלוּם לֹא נִשְׁבַּעְתָּ כְּבָר פַּעַם, שֶׁתִּהְיֶה נֶאֱמָן וּמָסוּר לָאֲגֻדָה עַד יוֹם מוֹתְךָ?

הַמְרַגֵל הָאֻמְלָל חִבֵּק אֶת רַגְלֵי דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— אַחִים וְרֵעִים! כֻּלְכֶם שְׁמַעְתֶּם בְּמוֹ אָזְנֵיכֶם אֶת דְבָרָיו. מַהוּ, אֵפוֹא, הָעוֹנֶשׁ הַמַגִיעַ לוֹ?

— מָוֶת! – עָנוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

— בְּשֵׁם הַצֶדֶק הַנִצְחִי! וּבְשֵׁם הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” שֶׁנִשְׁבְּעוּ לִשְׁמֹר אֱמוּנִים לַצֶדֶק! דָן אֲנִי אוֹתְךָ, אֶת דוֹן פֶּדְרוֹ סַלְטַלוֹ, לְמָוֶת! – הִכְרִיז טוֹדֵיאוֹ בְּאֹפֶן חֲגִיגִי. – אֲנִי קוֹצֵב לְךָ חָמֵש דַקוֹת לְצַווֹת לְבֵיתְךָ. כֵּיוָן שֶׁהָיִיתָ אָחִינוּ נִשְׁתַּדֵל לְקַיֵם אֶת צַוָאָתְךָ.

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר הִנִיחַ אֶת שְׁעוֹנוֹ עַל הַשֻׁלְחָן וְשָׁלַף אֶת אֶקְדָחוֹ.

הַנִדוֹן רָעַד וּבָכָה.

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ חָמֵשׁ הַדַקוֹת קָרָא דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— חָמֵשׁ הַדַקוֹת עָבְרוּ! הִכּוֹן לִקְרַאת הַמָוֶת!

— עוֹד דַקוֹת מִסְפָּר! רַחֲמוּ, רַחֵמוּ!

בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָה וְהוּא נָפַל מֵת.

מִיָד הוֹצִיאוּהוּ מִשָׁם.

— אַחִים! – קָרָא טוֹדֵיאוֹ לַנֶאֱסָפִים – עָשִׂינוּ עַתָּה מִשְׁפַט צֶדֶק. עַיִן תַּחַת עַיִן! חַיָיו תַּחַת חַיֵינוּ! עַתָּה יֵלֵךְ כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ לְשָׁלוֹם וְחַכּוּ לַיוֹם שֶׁתִּקָרְאוּ לִקְרָב הָאוֹר וְהַדְרוֹר!

הַכֹּל יָצְאוּ. בָּאוּלָם נִשְׁאֲרוּ רַק שְׁנַיִם: דוֹן טוֹדֵיאוֹ וְדוֹן גְרֵיגוֹרִי. טוֹדֵיאוֹ הָיָה עָצוּב מְאֹד. אֵין זֶה נָעִים לַהֲרֹג אִישׁ. יִהְיֶה מִי שֶׁיִהְיֶה. אָמְנָם מֻתָּר לַהֲרֹג בּוֹגֵד וּמְרַגֵל שֶׁעָמַד לְסַכֵּן חַיֵי מֵאוֹת אֲנָשִׁים. אַךְ בְּכָל זֹאת אֵין זוֹ הַרְגָשָׁה נְעִימָה. הַרֵי זֶה רֶצַח!

— אֲהָהּ, – קָרָא דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּעֶצֶב – הֲלָנֶצַח נִצְטָרֵךְ לְהִלָחֵם בִּמְרַגְלִים וּבְבוֹגְדִים?

— לֹא, יְדִידִי – עָנָהוּ גְרֵיגוֹרִי – הֲרֵי בְּעַצְמְךָ אָמַרְתָּ שֶׁבְּקָרוֹב נִקָרֵא אַחִים לָאוֹר וְלַדְרוֹר.

הֵם עוֹד הִתְעַכְּבוּ זְמַן־מָה בָּאוּלָם. אַחַר כָּךְ יָצְאוּ לַ“צִ’יצַנְגוֹ”. שָׁם הָיָה שָׂמֵחַ וְעַלִיז. הַמְנַגְנִים נִגְנוּ עַל כְּלֵי הַנְגִינָה שֶׁלָהֶם הָעַתִּיקִים וְהַשְׁבוּרִים. הָאוֹרְחִים שָׁתוּ וְשִׂחֲקוּ בִּקְלָפִים. אִישׁ לֹא הִשְׁגִיחַ בָּהֶם. אִישׁ לֹא שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם.

חֶרֶשׁ יָצְאוּ אֶת הַמִסְבָּאָה וְעָזְבוּ אֶת הָעִיר. הַיָרֵחַ הֵאִיר אֶת הַסְבִיבָה. בָּעֲרָבָה שָׁרְרְוּ שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה. רַק הָעֲשָׂבִים הַגְבֹהִים רִשְׁרְשׁוּ וְנִתְכּוֹפְפוּ מִפְּנֵי הָרוּחַ.

אַךְ הִסְפִּיקוּ לְהִתְרַחֵק כְּמָאתַיִים צְעָדִים מִן הָעִיר וְהִנֵה שָׁמְעוּ שַׁעֲטַת סוּסִים. מִיָד הוֹפִיעוּ שְׁנֵי פָּרָשִׁים. דוֹן טוֹדֵיאוֹ הִכִּיר מִיָד אֶת הַצָרְפָתִים.

— הִקְדַמְתֶּם לַחֲזֹר?

— מָסַרְנוּ אֶת מִכְתָּבְךָ לְיָדוֹ – עָנָה וַלֶנְטִין.

— מֶה עָנָה לָכֶם הַנָסִיךְ?

— מָחָר יְהֵא כָּאן בְּוַלְדִיוִיָא.

— בְּשָׁעָה טוֹבָה בָּאתֶם – אָמַר דוֹן טוֹדֵיאוֹ – נְשׂוֹחֵחַ אַחַר כָּך.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים־וּשְׁנַיִם: הַשָׁלוֹם    🔗

יָמִים אֲחָדִים אַחֲרֵי הַמְאֹרָעוֹת שֶׁתֵּאַרְנוּ בַּפְּרָקִים הַקוֹדְמִים, הִתְרַחֵשׁ מְאֹרָע חָדָשׁ. עָלֵינוּ לְתָאֵר קֹדֶם אֶת מְקוֹם הַמְאוֹרָע, הַמַחֲזֶה, כְּדֵי שֶׁהַקוֹרֵא יָבִין אֶת הֶמְשֵׁךְ הַסִפּוּר.

אָנוּ נִמְצָאִים עַתָּה בְּבִקְעָה יָפָה מְכֻסָה פְּרָחִים וּדְשָׁאִים. בְּלֵב הַבִּקְעָה זוֹרֵם לוֹ בְּשֶׁקֶט וּבְנַחַת נַחַל קָטָן. נַחַל זֶה הוּא קַו הַגְבוּל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת הַשַׁיָכוֹת לַסְפָרַדִים וְלָאִינְדְיָאנִים. כָּךְ הֻסְכַּם בֵּינֵיהֶם לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב. עַתָּה נִפְגָשִׁים שְׁנֵי הַצְדָדִים כְּדֵי לִכְרֹת בְּרִית נֶצַח וְשָׁלוֹם עוֹלָם בֵּין שְׁנֵי הָעַמִים.

מֵעֵבֶר מִזֶה שֶׁל הַנַחַל עוֹמְדִים אָהֳלֵי בַּד וְעַל אֶחָד מֵהֶם מִתְנוֹסֵס בְּרָמָה הַדֶגֶל הַסְפָרַדִי. כָּאן חוֹנִים הַחַיָלִים הַסְפָרַדִים. הֵם מְחַכִּים לְבוֹאוֹ שֶׁל הַגֶנֶרַל בּוּסְטַמֶנְטֶה.

הֻסְכַּם שֶׁכָּאן יִפָּגְשׁוּ שְׁנֵי הַצְדָדִים לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם. אַגַב, כָּל צַד וָצַד זָמַם מְזִמוֹת מִשֶׁלוֹ. שְׁנֵיהֶם הִתְכַּוְנוּ לְרַמוֹת זֶה אֶת זֶה.

בּוּסְטַמֶנְטֶה חָשַׁב כִּי יְשַׁדֵל אֶת הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי שֶׁיַעֲזֹר לוֹ לִכְבֹּש אֶת כָּל הָאָרֶץ וּלְשַׁעְבְּדָהּ לַסְפָרַדִים. וְאִלוּ הַנָסִיךְ חִכָּה לְהִזְדַמְנוּת רְצוּיָה לְהִתְנַפֵּל בְּלוֹחֲמָיו עַל הַסְפָרַדִים וּלְהַשְׁמִידָם כָּלִיל.

בֵּינָתַיִם שָׂרְרוּ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן בַּמַחֲנֶה. סְפָרַדִים וְאִינְדְיָאנִים נִפְגְשׁוּ יַחַד. כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה לָבוּשׁ מַדֵי פְּאֵר. אַף נָשִׁים נִכְבָּדוֹת מִוַלְדִיוִיָא בָּאוּ לִרְאוֹת בַּמַחֲזֶה וּבַטֶקֶס שֶׁל כְּרִיתַת שָׁלוֹם. בָּאוּ סוֹחֲרִים וְחֶנְוָנִים רַבִּים שֶקִווּ לַעֲשׂוֹת עֲסָקִים יָפִים בַּחֲגִיגָה זוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁשְׁנֵי הַצְדָדִים זָמְמוּ מְזִמוֹת וְאָמְרוּ לְרַמוֹת זֶה אֶת זֶה, לֹא טָמְנוּ גַם הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” אֶת יָדָם בַּצַלַחַת. אַף הֵם רָצוּ לְנַצֵל אֶת הַהִזְדַמְנוּת הַזֹאת, אַךְ לְמַטָרוֹת אֲחֵרוֹת.

בֹּקֶר. הַשֶׁמֶשׁ הֵאִירָה בְּקַרְנֶיהָ הַחַמוֹת אֶת הַבִּקְעָה הַיָפָה. שֶׁתֵּאַרְנוּהָ זֶה עַתָּה. עַל הֶהָרִים שֶׁלְצַד אֲרָאוּקַנְיָה נִרְאוּ פָּרָשִׁים אֲחָדִים, לְפִי הַנוֹצוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁיהֶם נָקֵל הָיָה לְהַכִּיר, כִּי אִינְדְיָאנִים הֵם. וְאָכֵן הָיָה זֶה גְדוּד הַלוֹחֲמִים הָרִאשׁוֹן, שֶׁשָׁלַח הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי לִרְאוֹת אִם כְּבָר נִסְתַּיְמוּ כָּל הַהֲכָנוֹת לְקַבָּלַת הַפָּנִים שֶׁלוֹ.

הוּא רָצָה, שֶׁהַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה יַקְדִים לָבוֹא וִיחַכֶּה לוֹ. הוּא רָצָה לְהַרְאוֹת לַכֹּל, כִּי הוּא גָבֹהַּ מֵעַל הַסְפָרַדִים…

מִצַד שֵׁנִי הִגִיעוּ פָּרָשִׁים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. הָיָה זֶה הַגֶנֶרָל וּקְצִינָיו. כֻּלָם הָיוּ לְבוּשִׁים מַדֵי פְּאֵר וְתִפְאֶרֶת. מְעִילֵיהֶם נוֹצְצוּ וְהִבְרִיקוּ.

בְּמֶרְחָק רַב מֵהַקְצִינִים הַמְצֻחְצָחִים הַלָלוּ הַמְגֻנְדָרִים עָמְדוּ עַל גִבְעָה־חֻרְשָׁה עֲבֻתָּה אֲנָשִׁים אֲחָדִים וְהִסְתַּכְּלוּ מִשָׁם לַמִתְרַחֵשׁ בַּבִּקְעָה. הָיוּ אֵלֶה דוֹן טוֹדֵיאוֹ, שְׁנֵי צָרְפָתִים וְדוֹנְיָה רוֹזַרְיָה.

הַנָסִיךְ כִּנֵס אֶת לוֹחֲמָיו וְשָׁלַח מְרַגְלִים לְכָל צַד וָעֵבֶר וְהֶעֱמִיד צוֹפִים עַל כָּל הַר וָגֶבַע. לוּ הָיָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ אָז קַר־רוּחַ יוֹתֵר וְהָיָה מִסְתַּכֵּל יָפֶה בַּמָקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד הוּא וַאֲנָשָׁיו, כִּי אָז הָיָה מַבְחִין בְּגוּף נְחשֶׁת בַּעַל עֵינַיִם דוֹלְקוֹת שֶׁהִסְתַּתֵּר בָּעֵשֶׂב הַגָבֹהַּ מִתַּחַת לְעֵץ וְעָקַב כָּל הַזְמַן אַחֲרָיו. הָיָה זֶה צוֹפֶה אוֹ מְרַגֵל שֶׁל הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי.

מִשֶׁהוֹפִיעַ הַגֶנֶרַל וּמַטֵהוּ בַּמַחֲנֶה נִתְקַבֵּל עַל יְדֵי הַתִּזְמֹרֶת בְּמַנְגִינָה צְבָאִית. הַחַיָלִים עָמְדוּ דֹם. הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי זָכָה. רְצוֹנוֹ נִתְמַלֵא – הוּא בָּא אַחַר כָּך, הוּא הוֹפִיעַ בְּלִוְיַת הַרְבֵּה קַצִיקִים וּמַנְהִיגִים. כֻּלָם הָיוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי תִפְאֶרֶת, לְפִי אָפְנַת הָאִינְדְיָאנִים. עוֹר שֶׁל נָמֵר מֻפְשָׁל עַל גַבָּם, וְנוֹצוֹת נֶשֶׁר אוֹ עַיִט לְרֹאשָׁם.

אַךְ נִרְאוּ הָאִינְדְיָאנִים, פָּרְצוּ כָּל הַנוֹכְחִים בִּצְעָקוֹת:

— הֵידָד! הוּרָה!

הַגֶנֶרַל בּוּסְטַמֶנְטֶה וּמַטֵהוּ צָלְחוּ אֶת הַנַחַל וְקִבְּלוּ אֶת פְּנֵי הָאִינְדְיָאנִים. עַל שִׂפְתֵי אַנְטִינַהוֹאֶל רִחֲפָה בַּת־צְחוֹק. הוּא נִצַח – הַסְפָרַדִים הָלְכוּ לִקְרָאתוֹ. שְׁתֵּי הַקְבוּצוֹת יָרְדוּ עַתָּה מֵעַל סוּסֵיהֶם וְהָלְכוּ, אֵלֶה לִקְרַאת אֵלֶה, בָּרֶגֶל. הַגֶנֶרַל הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ לָרִאשׁוֹנָה. דוֹנְיָה מַרְיָה, שֶׁאַף הִיא נָכְחָה בַּטֶקֶס, הִגִישָׁה לוֹ לְאַנְטִינַהוֹאֶל בְּשֵׁם הָעָם הַסְפָרַדִי, מַתָּנוֹת יְקָרוֹת.

בּוּסְטַמֶנְטֶה הִכִּיר יָפֶה אֶת מִנְהֲגֵי הָאִינְדְיָאנִים וְיָדַע כִּי בִּשְׁעַת עֲשִׂיַת הַשָׁלוֹם מִן הַנִמוּס הוּא לָתֵת מַתָּנוֹת לַצַד הַשֵׁנִי, כְּאוֹת חִבָּה וִידִידוּת. כֵּיוָן שֶׁדוֹנְיָה מַרְיָה, לְאַחַר שֶׁנִפְרְדָה מִבַּעְלָה, הָיְתָה לִידִידָתוֹ, כִּבֵּד אוֹתָה בְּתַפְקִיד זֶה. הַגֶנֶרַל נָאַם נְאוּם אָרֹךְ שֶׁבּוֹ הִבְטִיחַ לַטוּקִי וְלַקַצִיקִים שֶׁלוֹ, כִּי כָּל הָאֲנָשִׁים אֶחָיו הֵם, וְאֵין הֶבְדֵל בֵּין אָדָם לְאָדָם בֵּין אִם עוֹרוֹ לָבָן, שָׁחֹר אוֹ אָדֹם! כֻּלָם שָׁוִים וּצְרִיכִים לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה אִישׁ עִם רֵעֵהוּ!

אַנְטִינַהוֹאֶל, שֶׁהָיָה צָרִיךְ אַף הוּא לִנְאֹם נְאוּם, מָסַר אֶת רְשׁוּת הַדִבּוּר וְהַתְּשׁוּבָה לְאֶחָד מֵהַקַצִיקִים שֶׁלוֹ. הַקַצִיק מָנָה אֶת הָעַוְלוֹת וְהַמַעֲשִׂים הָרָעִים שֶעָשׂוּ הַלְבָנִים לָאִינְדְיָאנִים.

— הָיִינוּ עֲנִיִים, אַךְ מְאֻשָׁרִים בְּהָרֵינוּ וּבְעַרְבוֹתֵינוּ – אָמַר הַקַצִיק – הָיִינוּ יוֹרִים תָּמִיד בְּקַשְׁתוֹתֵינוּ רַק בְּחַיוֹת הַבָּר וְעוֹפוֹת הַשָׁמַיִם. הָיִינוּ מְרֻצִים, וּמִסְתַּפְּקִים בִּתְנובַת אַדְמָתֵנוּ. אַתֶּם בָּאתֶם מֵאִי רָחוֹק וּגְזַלְתֶּם הַכֹּל מֵאִתָּנוּ. לְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה עַתָּה הָאָדָם הָאָדֹם נִתְקָל הוּא בָּרוֹבֶה שֶׁל הָאִישׁ הַלָבָן הָאוֹמֵר: זֶה שֶׁלִי! זֶה שַׁיָךְ לִי! אַל תָּעֵז לִדְרֹךְ כָּאן! אַל תָּדוּג דָגִים בְּנַהֲרוֹתַי וּבַאֲגַמַי, אַל תָּצוּד חַיוֹת פֶּרֶא בְּיַעֲרוֹתַי, אַל תִּירֶה בָּעוֹפוֹת בִּשְׂדוֹתַי, הַכֹּל שֶׁלִי!

הַקַצִיק מָנָה רְשִׁימָה אֲרֻכָּה שֶׁל מַעֲשֵׂי עָוֶל וּפְשָׁעִים שֶׁהַלְבָנִים עָשׂוּ לָהֶם לָאִינְדְיָאנִים וְגָמַר בְּמִלִים אֵלֶה:

— אֲבָל רוֹצִים אָנוּ בְּשָׁלוֹם, רוֹצִים אָנוּ בְּשַׁלְוָה. רוֹצִים לִחְיוֹת כַּאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ. תְּהֵא הַשִׂנְאָה וְהַטִינָה שֶׁבֵּינֵינוּ קְבוּרָה עָמֹק בָּאֲדָמָה. יֵעָלְמוּ נָא הָעָוֶל וְהָרֶצַח לְנֵצַח נְצָחִים.

לְאַחַר הַנְאוּמִים הָרִשְׁמִיִים הָאֵלֶה שׂוֹחַח בּוּסְטַמֶנְטֶה עִם הַנָסִיךְ. הֵם שׂוֹחֲחוּ עַל תְּנָאֵי הַבְּרִית וּבָאוּ לִידֵי הֶסְכֵּם בְּכָל הַדְבָרִים. הָאִינְדְיָאנִי הָיָה קַר־רוּחַ וְשָׁקֵט. רַק לְעִתִּים רָטְטוּ שְׂפָתָיו וְעֵינָיו נוֹצְצוּ…

אַחַר־כָּךְ בָּאוּ הַכֹּהַנִים הַסְפָרַדִים וְעָרְכוּ טֶקֶס תְּפִלָה. מִשֶׁנִסְתַּיְמָה הַתְּפִלָה פָּנָה בּוּסְטַמֶנְטֶה לַנָסִיךְ וְאָמַר לוֹ:

— עַתָּה נוּכַל לִקְבֹּר כְּבָר אֶת קַרְדֹם הַמִלְחָמָה.

לְאוֹת בְּרִית שָׁלוֹם בֵּין הַלְבָנִים וְהָאִינְדְיָאנִים הָיוּ עוֹרְכִים טֶקֶס כָּזֶה:

הָיוּ תּוֹקְעִים בְּאַחַת הַגְבָעוֹת מוֹט וּבַבּוֹר שֶׁבּוֹ תָּקְעוּ אֶת הַמוֹט הָיוּ מַנִיחִים הָאִינְדְיָאנִים קַרְדֹם שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְשִׁים בּוֹ בְּמִלְחֲמוֹתֵיהֶם כְּנֶשֶק. זֶהוּ פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל קְבוּרַת הַקַרְדֹם. זֶה הָיָה אוֹת וְסִימָן כִּי הַקְרָבוֹת פָּסְקוּ.

— הֵיכָן נִקְבֹּר? – שָׁאַל הַנָסִיךְ.

— כָּאן, בּוֹ בַּמָקוֹם שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים – עָנָה בּוּסְטַמֶנְטֶה.

— לֹא, אָחִי – עָנָה הַנָסִיךְ – כָּרַתְנוּ שָׁלוֹם מֵעֵבֶר מִזֶה שֶׁל הַנַחַל וְעָלֵינוּ אֵפוֹא לִקְבֹּר שָׁם אֶת הַקַרְדֹם.

— יְהֵא שָׁם, אָחִי – אָמַר בּוּסְטַמֶנְטֶה.

הַכֹּל עָבְרוּ, אֵפוֹא, לָעֵבֶר מִזֶה שֶׁל הַנַחַל, לַצַד הַסְפָרַדִי. חַיָלִים אֲחָדִים נִכְנְסוּ לְאָהֳלָם וְלָקְחוּ מוֹט גָדוֹל. הֵם הֶעֱלוּהוּ עַל הַגִבְעָה, חָפְרוּ בּוֹר עָמֹק וּתְקָעוּהוּ שָׁם.

הַגֶנֶרַל וּקְצִינָיו, דוֹנְיָה מַרְיָה וְעוֹד נָשִׁים כְּבוּדוֹת וַאֲדוֹנִים מִוַלְדִיוִיָא שֶׁבָּאו לַטֶקֶס, הִתְיַצְבוּ בַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָה מִסָבִיב לַבּוֹר, מִצַד שֵׁנִי הִתְיַצְבוּ בַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָה אַנְטִינַהוֹאֶל עִם הַקַצִיקִים שֶׁלוֹ וּמַנְהִיגָיו וּבְחִירֵי לוֹחֲמָיו.

מִשֶׁתָּקְעוּ אֶת הַמוֹט בַּבּוֹר, לָקַח אַחַד הַקַצִיקִים קַרְדֹם וְהִנִיחוֹ בַבּוֹר לְיַד הַמוֹט.

— וּבְכֵן יִשְׂרֹר בֵּינֵינוּ תָּמִיד שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה! – אָמַר הַקַצִיק.

— כָּלָ אֲשֶׁר דִבַּרְנוּ כָּאן יִקָבֵר כָּאן עִם קַרְדֹם זֶה וְעִם הַמוֹט! – חָזַר וְאָמַר הַקַצִיק.

— נְכַסֶה, אֵפוֹא, אֶת שְׁנֵי הָעֵדִים הַלָלוּ, אֶת הַסִימָנִים הַלָלוּ, בְּעָפָר. – אָמַר הַקַצִיק בַּשְלִישִׁית.

כֻּלָם הִתְכּוֹפְפוּ, הֵרִימוּ חָפְנֵי עָפָר וְהִשְׁלִיכוּם לַבּוֹר. אַחַר־כָּך בָּאוּ חַיָלִים, בִּידֵיהֶם אֵתִים, וְכִסוּ אֶת הַבּוֹר.

בְּעֵינֵי הַסְפָרַדִים נִגְמַר בָּזֶה הַטֶקֶס.

אֲבָל הַנָסִיךְ לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. עָלָיו לַעֲשׂוֹת עוֹד מַעֲשֶׂה. הוּא פָּקַד לְהָבִיא אַיִל וְאָמַר לְמַצִ’י, מְכַשֵׁף הַכְּפָר, שֶׁיִשְׁחָטֵהוּ. כָּל הַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים טָבְלוּ אֶת יְדֵיהֶם בַּדָם הֶחָם שֶׁל הַכֶּבֶשׂ וּבְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הָרְטֻבּוֹת תָּווּ תָּוִים עַל הַמוֹט הַלָבָן.

הַסְפָרַדִים לֹא הֵבִינוּ פֵּשֶׁר הַתָּוִים הַלָלוּ. אִישׁ מֵהַנוֹכְחִים לֹא נָכַח בַּטֶקֶס שֶל כְּרִיתַת בְרִית עִםִ טוּקִי אִינְדְיָאנִי. הֵם סָבְרוּ, כִּי זֶהוּ טֶקֶס אִינְדְיָאנִי רָגִיל. הֵם הִתְחִילוּ לִירוֹת בְּרוֹבֵיהֶם וּבְאֶקְדְחֵיהֶם יְרִיוֹת שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם. הַלוֹחֲמִים הָאִינְדְיָאנִים לֹא טָמְנוּ אַף הֵם אֶת יָדָם בְּצַלַחְתָּם. הֵם הִפְגִינוּ אֶת מֻמְחִיוּתָם בִּקְשָׁתוֹת וְחִצִים.

הַכֹּל הָיוּ שְמֵחִים, עַלִיזִים. הַכֹּל הָיוּ מְרֻצִים עַל כְּרִיתַת הַבְּרִית וְעֲשִׂיַת הַשָׁלוֹם בֵּין שְׁנֵי הָעַמִים.

בִּשְׁעַת הַשִׂמְחָה וְהָעַלִיזוּת הַכְּלָלִית נִגַשׁ בּוּסְטַמֶנְטֶה לַנָסִיךְ וְאָמַר לוֹ:

— אוּלַי תּוֹאִיל, אָחִי, לְהִכָּנֵס לְאָהֳלִי וְלִשְתּוֹת אִתִּי כּוֹס “צִ’יצָ’ה” “לְחַיִים”? אֶהְיֶה מְאֻשָׁר מְאֹד, אִם אָחִי יְקַבֵּל אֶת הַזְמָנָתִי.

— אִם יֵשׁ בְּיָדִי לִגְרֹם לְךָ אשֶׁר, אֵלֵךְ אִתְּךָ – עָנָהוּ הָאִינְדְיָאנִי בְּגַאֲוָה.

— וּבְכֵן בּוֹא אִתִּי – אָמַר בּוּסְטַמֶנְטֶה וְנִכְנַס עִם הַנָסִיךְ שְׁלוּב־זְרוֹעַ לְאָהֳלוֹ.

הַתִּזְמֹרֶת נִגְנָה מַרְשׁ עַלִיז. הַחַיָלִים וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לַטֶקֶס שָׁתוּ וְשָׂמְחוּ וְאִישׁ לֹא הֶעֱלָה אָז עַל דַעְתּוֹ אֶת הַסוֹף הֶעָצוּב שֶׁל יוֹם חֲגִיגִי זֶה.

בְּשָׁעָה שֶׁשְׁנֵי הַיְדִידִים הַחֲדָשִׁים נִכְנְסוּ לְאָהֳלוֹ שֶׁל בּוּסְטַמֶנְטֶה, הוֹפִיעַ פִּתְאֹם לוֹחֵם אִינְדְיָאנִי וְהוּא רָמַז מַשֶׁהוּ לַנָסִיךְ וְנֶעְלַם שׁוּב.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים ושְׁלשָׁה: נֶחְטְפָה    🔗

בְּשָׁעָה שֶׁלְמַטָה בַּבִּקְעָה נִכְרְתָה בְּרִית שָׁלוֹם, שָׁלוֹם נִצְחִי; בְּשָׁעָה שֶׁבַּבִּקְעָה שָׂמְחוּ וְעָלְזוּ – הוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲמוֹד עַל הַגִבְעָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ, הַצָרְפָתִים וְדוֹנְיָה רוֹזַרְיָה.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ הֵצִיץ בֵּינוֹת הָעֲנָפִים לַבִּקְעָה. מִשֶׁרָאָה, כִּי כֻּלָם עֲסוּקִים בַּטֶקֶס, פָּנָה אָז לִשְׁנֵי הַצָרְפָתִים וְאָמַר:

— יְדִידִים! מֵאָז שֶׁהִכַּרְתִּיכֶם, מֵאָז שֶׁהַמִקְרֶה הִפְגִישׁ אוֹתָנוּ, הִתְיַחַסְתִּי אֲלֵיכֶם בְּאֵמוּן. גִלִיתִי לִפְנֵיכֶם אֶת כָּל סוֹדוֹתַי. עַתָּה יוֹדְעִים אַתֶּם יָפֶה מַהִי שְׁאִיפָתִי. רוֹצֶה אֲנִי לְדַבֵּר אִתְּכֶם גְלוּיוֹת. הַקְשִׁיבוּ וַאֲסַפֵּרָה:

— עָלַי לָשׁוּב מִיָד לְוַלְדִיוִיָה. שָׁם נָרִים הַיוֹם אֶת נֵס הַמֶרֶד נֶגֶד הֶעָרִיצוּת. אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת הַתּוֹצָאוֹת. אֲנִי מְפַחֵד לְהַשְאִיר שָׁם אֶת הָעַלְמָה הַצְעִירָה הַזֹאת, – וְהוְא הִצְבִּיעַ עַל דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה שֶׁיָשְׁבָה בְּסָמוּךְ עַל הַדֶשֶׁא. אַתֶּם צָרְפָתִים וְהִנְכֶם יוֹדְעִים מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל מַהְפֵּכָה: מִלְחֶמֶת אַחִים. בְּשָׁעָה זוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹלְחוֹת יְרִיוֹת בְּחוּצוֹת הָעִיר, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם לְאָדָם זְאֵב – אֵין חָסִים עַל זָקֵן, אִשָׁה וָנַעַר.

זוֹהִי הַסִבָּה שֶׁהֲבֵאתִיכֶם, אֶתְכֶם וְאֶת הָאִשָׁה הֵנָה. אֲנִי מַכִּיר כָּאן מָקוֹם שֶׁתּוּכְלוּ לָשֶׁבֶת שָׁם בִּמְנוּחָה עַד יַעֲבֹר זַעַם. אִם אֲנַצַח נְגָרֵשׁ אֵפוֹא אֶת הֶעָרִיצִים וְנַכְרִיז עַל דְרוֹר וְשִׁוְיוֹן וְאָבוֹא הֵנָה לְקַחְתְּכֶם. אַךְ אִם חַס וְחָלִילָה לֹא אֲנַצַח, אוֹ שֶׁמָא יִקְרֵנִי אָסוֹן, מַנִיחַ אֲנִי לָכֶם כָּאן מִכְתָּב וּמִמֶנוּ תֵּדְעוּ אֶת הַמַעֲשֶׂה אֲשֶׁר עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת אָז וְאֶת הַמָקוֹם שֶׁאֵלָיו תּוֹבִילוּ אֶת הָעַלְמָה.

מִי מִכֶּם, רַבּוֹתַי, יִשָׁאֵר עִם דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה וְיִשְׁמֹר עָלֶיהָ כַּיוֹם הַזֶה?

— אַל תִּדְאַג, דוֹן טוֹדֵיאוֹ – עָנָהוּ לוּאִיס – אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי אֶת הַאָחֲרָיוּת לְרוֹזַרְיָה. אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנָה וּמִיָדִי תְּבַקְשֶׁנָה. אֲנִי נִשְׁבָּע לְךָ שֶׁכָּל עוֹד אֲנִי חַי לֹא יִפֹּל שַׂעֲרָה מִשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ אַרְצָה.

— אַלְפֵי תוֹדוֹת וּבְרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשְׁךָ, דוֹן לוּאִיס! – קָרָא טוֹדֵיאוֹ – אֲנִי מַאֲמִין לְךָ וַאֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ.

— אֲנִי מְקַוֶה, כִּי תִּוָכַח שֶׁרָאוּי הָיִיתִי לֶאֱמוּנְךָ בִּי – עָנָה לוּאִיס.

— וּבְכֵן, חַכּוּ נָא קְצָת כָּאן.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ נִגַשׁ לְרוֹזַרְיָה, שֶׁיָשְׁבָה עֲגוּמָה וְהִרְהֲרָה בְּגוֹרָלָהּ הַמוּזָר שֶׁשׁוּב הִפְגִישָׁהּ עִם אֲהוּב לִבָּהּ.

— חֲבִיבָתִי, עָלַי לְשׂוֹחֵחַ אִתָּךְ עַתָּה – אָמַר לָהּ דוֹן טוֹדֵיאוֹ וְהִתְיַשֵׁב לְיָדָהּ עַל הַדֶשֶׁא.

— דַבֵּר, יְדִידִי – עָנְתָה רוֹזַרְיָה.

— עָלַי לְהִפָּרֵד עַתָּה מִמֵךְ.

— לְהִפָּרֵד? שׁוּב הִנְךָ מַשְׁאִירֵנִי לְבַדִי בְּיַעַר פִּרְאִי זֶה?

— לֹא, אֲנִי נִפְרָד מִמֵךְ רַק לִזְמַן קָצָר, רַק לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

— לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת אֲנִי מַסְכִּימָה – עָנְתָה רוֹזַרְיָה וְנָשְׁמָה לִרְוָחָה.

— כֵּן, חֲבִיבָתִי רַק לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת. יֵשׁ לִי לְסַדֵר כַּמָה עִנְיָנִים בְּוַלְדִיוִיָה וְלֹא הָיִיתִי בָּא כְּלָל הֵנָה, אַךְ תּוֹךְ שִׂיחָה עִם הַצָרְפָתִים פָּלַטְתִּי מִפִּי שֶׁאֲנִי מַכִּיר כָּאן מְעָרָה בְּאַחַד הֶהָרִים, שֶׁכְּדַאי וְרָאוּי לִרְאוֹתָה. הַצָרְפָתִים הִפְצִירוּ בִּי מְאֹד כִּי אַרְאֶה לָהֶם אֶת הַמְעָרָה הַזֹאת.

— לָמָה לֹא? – עָנְתָה רוֹזַרְיָה.

— יָפֶה אָמַרְתְּ וְזוֹהִי אֵפוֹא הַסִבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ הוֹצֵאתִיךְ הַיוֹם מֵהַמִנְזָר. רָצִיתִי שֶׁתְּטַיְלִי קְצָת וְתִרְאִי גַם אַתְּ פֶּלֶא טֶבַע זֶה, וְדֶרֶךְ אַגַב תִּרְאִי גַם אֶת טֶקֶס עֲשִׂיַת הַשָׁלוֹם בֵּין הַסְפָרַדִים וְהַאִינְדְיָאנִים. וּבְכֵן, אַל דְאָגָה, יַלְדָתִי! תְּבַלִי כָּאן בַּנְעִימִים שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

— אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרֶיךָ.

— אַחַד הַצָרְפָתִים, דוֹן לוּאִיס, יִשָׁאֵר אִתָּךְ עַד שׁוּבִי.

לְמִשְׁמַע הַמִלָה לוּאִיס הִסְמִיקָה רוֹזַרְיָה כָּאֵשׁ. הִיא הֵסֵבָּה אֶת פָּנֶיהָ וּמִלְמְלָה:

— חֲזֹר מִיָד, יְדִידִי, דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

— אֶחֱזֹר חִישׁ. לֹא יַעֲבֹר זְמַן רַב.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ חָזַר לִשְׁנֵי הַצָרְפָתִים.

— כְּבָר אָמַרְתִּי לָעַלְמָה, כִּי תִּשָׁאֵר אִתְּךָ, דוֹן לוּאִיס – אָמַר טוֹדֵיאוֹ. וְאַתָּה, וַלֶנְטִין, הֲתִרְצֶה לָלֶכֶת אִתִּי? הֲתִרְצֶה לָקַחַת חֵלֶק בַּמַהְפֵּכָה בַּאֲמֵרִיקָה?

— וַדַאי! – קָרָא וַלֶנְטִין. אֲנִי צָרְפָתִי וְחַיָל. אָנוּ הַצָרְפָתִים מְנֻסִים כְּבָר בְּמַהְפֵּכוֹת. אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אִם גַם הָאֲמֵרִיקָאִים יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת מַהְפֵּכוֹת.

— אָמְנָם, אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ – אָמַר טוֹדֵיאוֹ – כִּי אֵינֶנוּ מְנֻסִים עוֹד וּמֻמְחִים בָּאֳמָנוּת הַמַהְפֵּכוֹת.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ וּוַלֶנְטִין עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם וְנָסְעוּ לְוַלְדִיוִיָא. קוֹרוֹמִילְלוֹ וּטְרַנְגְוִיל־לַנֶק נֶאֶלְצוּ לְהִשָׁאֵר בַּחֲגִיגָה, בְּטֶקֶס הַשָׁלוֹם, אַנְטִינַהוֹאֶל הִזְמִינָם וְלֹא יָכְלוּ לְסָרֵב.

דוֹן לוּאִיס וְדוֹנְיָה רוֹזַרְיָה יָשְׁבוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם בְּסָמוּךְ לַמְעָרָה. הִיא יָשְׁבָה מִתַּחַת לְעֵץ שְׁעוּנָה עַל יָדֶיהָ, מְהֻרְהֶרֶת וַעֲצוּבָה. הַבֹּקֶר בָּא אֵלֶיהָ דוֹן טוֹדֵיאוֹ וְאָמַר לָהּ, כִּי הוּא רוֹצֶה לְטַיֵל אִתָּהּ. בְּדַרְכָּם פָּגְשׁוּ אֶת שְׁנֵי הַצָרְפָתִים. דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה לֹא הֵבִינָה בְּשׁוּם אֹפֶן אֵיךְ זֶה נִקְלְעוּ לְכָאן הַצָרְפָתִים. הַרֵי לוּאִיס נִשְבַּע לָהּ, כִּי יַעֲזֹב אֶת צִ’ילִי.

שְׁקוּעָה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ הָעֲצוּבוֹת לֹא הִרְגִישָׁה כְּלָל, כִּי דוֹן טוֹדֵיאוֹ וּוַלֶנְטִין הִסְתַּלְקוּ וְנָסְעוּ. הִיא הִתְבּוֹנְנָה סְבִיבָה רַק כְּשֶׁלוּאִיס עָמַד לְיָדָהּ. הִיא הִרְטִיטָה, כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁנִשְׁאֲרָה לְבַדָהּ עִמוֹ.

— זֶה אֲנִי, לוּאִיס אַל תִּבָּהַלִי – אָמַר לָהּ כְּדֵי לְהַרְגִיעָה.

— יוֹדַעַת אֲנִי זֹאת, כִּי לוּאִיס אַתָּה. אַךְ לָמָה נִשְׁאַרְתָּ כָּאן? הַרֵי נִשְבַּעְתָּ לִי, כִּי תֵּצֵא אֶת הָאָרֶץ הַזֹאת.

— אָמְנָם רָצִיתִי לְקַיֵם אֶת שְׁבוּעָתִי – עָנָה לוּאִיס – אָכֵן עָזַבְתִּי אֶת הַסְבִיבָה הַהִיא. אַךְ כֹּחַ עֶלְיוֹן הִפְגִישָׁנוּ שׁוּב. מָה אָנוּ וּמַה תָּכְנִיוֹתֵינוּ וְהַחְלָטוֹתֵינוּ? מֵעָלֵינוּ שׁוֹלֵט כֹּחַ עֶלְיוֹן, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כַּנוֹתוֹ: אֱלֹהִים, גוֹרָל, מַזָל אוֹ גְזֵרָה.

הָעַלְמָה הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ בְּעֶצֶב. הִיא הֵבִינָה לִדְבָרָיו. הִיא הִרְגִישָׁה אֶת דְבָרָיו.

— מַה לַעֲשׂוֹת? מֻכְרָחָה אַתְּ לְהִשָׁאֵר עַתָּה אִתִּי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

— הַאִם לְבַדֵנוּ אָנוּ בְּיַעַר פֶּרֶא זֶה? – שָׁאֲלָה בִּדְאָגָה.

— אָנוּ לְבַדֵנוּ לְיַד אַלְפֵי אֲנָשִׁים – עָנָה לוּאִיס – שָׁם לְמַטָה, בַּבִּקְעָה רוֹעֵשׁ וְשׁוֹאֵן. שָׁם נִתְכַּנְסוּ אֲנָשִׁים שׁוֹנִים לְשֵׁם מַטָרוֹת שׁוֹנוֹת. אַךְ מַה זֶה נוֹגֵעַ לָנוּ? מַה זֶה אִכְפַּת לָנוּ? מַה לָנוּ וּלְטִקְסֵיהֶם וְלִבְרִיתוֹתֵיהֶם שֶׁלֹא יְקַיְמוּ אוֹתָן בֵּין כֹּה?

— כֵּן, צָדַקְתָּ, לוּאִיס! הִנְנוּ לְבַדֵנוּ בֵּין הָמוֹן שֶׁל עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אֲנָשִׁים. אָנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹתָם, לִשְׁמֹעַ אֶת צַעֲקוֹתֵיהֶם, אֶת שֶׁאוֹנָם, אֶת שִׂמְחָתָם, אַךְ מַה לָנוּ וְלָהֶם?

דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה זָקְפָה אֶת עֵינֶיהָ הַיָפוֹת, הַפִּקְחוֹת וְאָמְרָה:

— אָכֵן, לֹא בְּרָב־עָם הַשִׂמְחָה. מִבְּשָׂרִי חָזִיתִי זֹאת. לֹא פַּעַם הִרְגַשְׁתִּי אֶת עַצְמִי בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה בְּטַיְלִי בָּרְחוֹבוֹת הַסוֹאֲנוֹת שֶׁל פָּרִיס. לֹא פַּעַם הָיִיתִי עֲצוּבָה וְגַלְמוּדָה בְּנֶשֶׁף עַלִיז אוֹ בְּתֵיאַטְרוֹן יָפֶה. לֹא בְּרָב־עָם הַשִׂמְחָה, לֹא בַּטְרַקְלִינִים הַיָפִים; לֹא הַמוּסִיקָה הָעַלִיזָה מַשְׁפִּיעָה עָלֵינוּ. בָּנוּ עַצְמֵנוּ מְקוֹר הַשִׂמְחָה, מְקוֹר הַחַיִים וְהָעַלִיזוּת. בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ שְׁמֵחִים, נִדְמֶה לָנוּ, כִּי כָּל הָעוֹלָם רוֹקֵד מִשִׂמְחָה. מִשֶׁמִתְנַגֵן וּמִתְרוֹנֵן לִבֵּנוּ, נִדְמֶה לָנוּ שֶׁכָּל הַיְקוּם מִתְרוֹנֵן וָשָׁר. עוֹלָמֵנוּ הוּא לֹא מִחוּצָה לָנוּ כִּי אִם בָּנוּ פְּנִימָה.

לוּאִיס הִקְשִׁיב בְּתַעֲנוּג רַב לִדְבָרֶיהָ הַמַחְכִּימִים.

פֶּתַע שָׁמְעוּ רַעַש נוֹרָא. דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה הִזְדַעְזְעָה.

— מַה פֵּשֶׁר הַשָׁאוֹן הַזֶה? – שָׁאֲלָה רוֹזַרְיָה בְּפַחַד.

— הֶהָמוֹן שָׂמֵחַ וּמֵקִים רַעַשׁ – עָנָה לוּאִיס.

— אֵינִי יוֹדַעַת פֵּשֶׁר הָרַעַשׁ הַזֶה, אַךְ לִבִּי אוֹמֵר לִי רָעוֹת – אָמְרָה רוֹזַרְיָה.

— אִם שׂוֹנֵאת רַעַשׁ אַתְּ, לָמָה זֶה אֵפוֹא בָּאת הֵנָה? – שְׁאֵלָהּ לוּאִיס.

— כְּלוּם בִּרְצוֹנִי הַטוֹב בָּאתִי הֵנָה? דוֹן טוֹדֵיאוֹ הֱבִיאַנִי הֵנָה וּבָאתִי.

— לָמָה אָמַר לָךְ לָבוֹא הֵנָה?

— אֵינִי יוֹדַעַת – עָנְתָה רוֹזַרְיָה.

בְּעוֹד הֵם מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם וְהִנֵה פִּתְאֹם הֻשְׁלְכָה גְלִימָה עַל רֹאשׁ דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה. לוּאִיס קָפַץ וְאָמַר לִשְלֹף אֶת אֶקְדָחוֹ. אַךְ לֹא הִסְפִּיק, כִּי אִינְדְיָאנִים אֲחָדִים הִקִיפוּ אוֹתוֹ וְאֶת רוֹזַרְיָה וּמִיָד נִחֲתָה מַהֲלֻמָה עַל רֹאשׁוֹ. זֶרֶם דָם פָּרַץ מִמִצְחוֹ וְהֵצִיף אֶת עֵינָיו – וְהוּא צָנַח אַרְצָה.

— רֶצַח! – רוֹצְחִים! – מִלְמֵל בְּקשִׁי.

עֵינָיו חָשְׁכוּ. הוּא נָפַל אֵין־אוֹנִים. הוּא הִרְגִּישׁ כִּי יָרָה, אַךְ לֹא רָאָה בִּפְגֹעַ כַּדוּר בְּלֵב אַחַד הַשׁוֹדְדִים שֶׁנָפַל חָלָל לְיָדוֹ. הוּא לֹא רָאָה דָבָר. הוּא שָׁכַב בִּשְׁלוּלִית דָם.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים־וְאַרְבָּעָה: הַמַעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַמַחֲזֶה הֶעָצוּב.    🔗

דוֹן טוֹדֵיאוֹ וּוַלֶנְטִין וּמְשָׁרֵת אֶחָד דִרְבְּנוּ אֶת סוּסֵיהֶם וְרָצוּ כְּחֵץ מִקֶשֶׁת לְוַלְדִיוִיָא. דוֹן טוֹדֵיאוֹ יָדַע שֶׁהַיוֹם תֻּצַג הַמַעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַמַחֲזֶה.

בְּשָׁעָה עֶשֶׂר הִגִיעוּ לְוַלְדִיוִיָא, לְיַד בָּתֵּי הָעִיר הָרִאשׁוֹנִים מָצְאוּ אֲנָשִׁים אֲחָדִים עֲטוּפִים בִּגְלִימוֹת סְפָרַדִיוֹת. דוֹן טוֹדֵיאוֹ הִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. הוּא רָמַז לָהֶם וְאֶחָד מֵהֶם אָמַר:

תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה כְּבָר בָּשְׁלָה. אֶפְשָׁר לְקָצְרָהּ.

— הַאִם רוֹצֶה הַגֶנֶרַל בּוּסְטַמֶנְטֶה כְּבָר הַיוֹם לְהַכְרִיז עַל עַצְמוֹ כְּמִשְׁנֶה לַמֶלֶךְ שֶׁל סְפָרַד? – שָׁאַל טוֹדֵיאוֹ בְּלַחַשׁ.

— הוּא הִשְׁאִיר בָּעִיר אֶת קְצִינוֹ, – עָנָה הָאִישׁ, – שֶׁיַכְרִיז עָלָיו כְּמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ סְפָרַד בְּשָׁעָה שֶׁיִהְיֶה בְּטֶקֶס עֲשִׂיַת הַשָׁלוֹם עִם הָאִינְדְיָאנִים.

— מֵהַיָד עַד הַפֶּה הַדֶרֶךְ עוֹד רְחוֹקָה – עָנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ בִּרְצִינוּת. לְכוּ לִמְקוֹמוֹתֵיכֶם.

הָאֲנָשִׁים נֶעֶלְמוּ. טוֹדֵיאוֹ וּבְנֵי לִוְיָתוֹ נִכְנְסוּ הָעִירָה.

הָעִיר עָשְׂתָה רשֶׁם מְיֻחָד. הָרְחוֹבוֹת הָיוּ רֵיקוֹת מֵאָדָם. אֵלֶה שֶׁלֹא נָסְעוּ לַטֶקֶס נִשְׁאֲרוּ בְּבָתֵיהֶם. בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת עָמְדוּ תּוֹתָחִים בַּכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית. לִפְנֵי בֵּית הַמוֹשֵׁל עָמַד גְדוּד חַיָלִים בְּמַצַב הָכֵן. פָּרָשֵׁי צָבָא הִתְרוֹצְצוּ בָּרְחוֹבוֹת וְדָרְשׁוּ מֵהַקָהָל לְהִתְאַסֵף עַל הַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית, מְקוֹם שָׁם יְפַרְסְמוּ הוֹדָעָה חֲשׁוּבָה מְאֹד.

מִשֶׁהוֹפִיעוּ הַפָּרָשִׁים הָיוּ הָרְחוֹבוֹת כִּמְעַט רֵיקִים מֵאָדָם. אֲבָל אַךְ הִסְתַּלְקוּ, מִיָד נִתְמַלְאוּ הָרְחוֹבוֹת הֲמוֹן אֲנָשִׁים לְבוּשִׁים גְלִימוֹת שְׁחוֹרוֹת, אֲרֻכּוֹת, רָמְזוּ זֶה לָזֶה, אָמְרוּ מַשֶׁהוּ זֶה לָזֶה וְהִתְפַּזְרוּ.

גַם עַיִן רְגִילָה יָכְלָה לְהַבְחִין שֶׁמַשֶׁהוּ עוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ בָּעִיר, וְכִי מַשֶׁהוּ יִתְחוֹלֵל.

מִשֶׁהִגִיעַ דוֹן טוֹדֵיאוֹ לַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית הָיְתָה הַדֶרֶךְ חֲסוּמָה לְפָנָיו. חַיָל עִם רוֹבֶה בְּיָדוֹ הִתְהַלֵךְ שָׁם וְהִכְרִיז:

— עַד שָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה אָסוּר כָּאן לַעֲבֹר.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ רָמַז לַקָצִין שֶׁעָמַד קָרוֹב.

— תֵּן לִשְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה לַעֲבֹר – פָּקַד הַקָצִין עַל הַחַיָל.

טוֹדֵיאוֹ וּבְנֵי לִוְיָתוֹ עָבְרוּ אֶת הַמַחְסוֹם וְהִתְיַצְבוּ לְיַד הַמַזְרֵקָה הַגְדוֹלָה שֶׁהִתִּיזָה מַיִם לַמָרוֹם.

— אֵיךְ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ טִיוּלֵנוּ זֶה? – שָׁאַל טוֹדֵיאוֹ אֶת וַלֶנְטִין.

— הַטִיוּל הָיָה יָפֶה, אַךְ נִדְמֶה לִי כִּי עוֹד מְעַט יִפְרֹץ קְרָב.

— אַף אֲנִי סָבוּר כָּךְ.

— מַה טוֹב! – קָרָא הַצָרְפָתִי – אֲנִי חַיָל וְרָגִיל שֶׁלִבִּי יִדְפֹּק לְקֶצֶב הַתֹּף. אֲנִי אוֹהֵב מַנְגִינַת הַכַּדוּרִים הַשׁוֹרְקִים בְּאָזְנַי וּמְזַמְזְמִים כִּדְבוֹרִים.

עוֹד מְעַט וְתִשְׁמַע מַנְגִינָה זוֹ – עָנָהוּ טוֹדֵיאוֹ בְּפָנִים חֲמוּרִים.

נִרְאֶה שֶׁהַחַיָלִים עוֹרְרוּ קְצָת אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר. מִכָּל הַצְדָדִים נִרְאוּ אֲנָשִׁים. כֻּלָם הִתְכַּנְסוּ בַּכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית. לַאֲחָדִים מֵהֶם הִרְשָׁה הַמְפַקֵד לְהִכָּנֵס לַכִּכָּר. וְהַשְׁאָר עָמְדוּ מִסָבִיב לַכִּכָּר. יֻרְשׁוּ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה רַק בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה.

מִסָבִיב לְטוֹדֵאוֹ וַחֲבֵרָיו הִתְכַּנְסוּ הַרְבֵּה מֵחֲבֵרָיו. כַּעֲבֹר זְמַן מָה הוֹפִיעוּ גַם גְרֵיגוֹרִי וַאֲחֵרִים.

— הַעוֹמֵד כָּל אִישׁ וָאִישׁ בִּמְקוֹמוֹ הַקָבוּעַ? – שָׁאַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ אֶת גְרֵיגוֹרִי.

— כָּל אֶחָד עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ.

— הַחִלְקוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד נֶשֶׁק, אֲבַק שְׂרֵפָה וְכַדוּרִים?

— כֵּן.

— הַהֵכִינוּ אֲבָנִים, חָבִיוֹת, אַרְגָזִים וַחֲפָצִים אֲחֵרִים, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵהֶם מִתְרָסִים וּלְהִתְגוֹנֵן בְּמִקְרֶה שֶׁל נְסִיגָה?

— הַכֹּל מוּכָן וּמְזֻמָן לְמִתְרָסִים – לַחְסֹם אֶת הָרְחוֹבוֹת בְּמִקְרֶה שֶׁל נְסִיגָה.

— וּבְכֵן אֱמֹר לְכָל אֲנָשֵׁינוּ, שֶׁיִשְׁקְטוּ וִיחַכּוּ לִפְקֻדָתִי, לָאוֹת שֶׁלִי – אָמַר טוֹדֵיאוֹ לִידִידוֹ גְרֵיגוֹרִי. – אֲנִי אַפְתִּיעַ קְצָת אֶת בּוּסְטַמֶנְטֶה וּכְנֻפְיָתוֹ.

שׁוּם אִישׁ לֹא שָׁמַע אֶת שִׂיחַת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָלוּ, רַק וַלֶנְטִין שֶׁלִוָה אֶת טוֹדֵיאוֹ כָּל הַזְמַן וְלֹא סָר מִמֶנוּ, הִקְשִׁיב לְשִׂיחָתָם.

— עוֹד מְעַט וְנָרִיחַ אֲבַק שְׂרֵפָה – אָמַר וַלֶנְטִין לְטוֹדֵיאוֹ לְאַחַר שֶׁגְרֵיגוֹרִי הָלַךְ לו.

— אֵין זוֹ הֲלָצָה, חַבִיבִי – אָמַר לוֹ טוֹדֵיאוֹ – כָּאן יִתְרַחֵשׁ מַחֲזֵה דָמִים. הֶעָרִיץ לֹא יִכָּנַע בְּנָקֵל. אָנוּ נִלָחֵם. דָם יִזְרֹם. אֲנִי מְקַוֶה, כִּי נְנַצֵחַ. הַכֹּל אִרְגַנְתִּי יָפֶה. אָנוּ חֲזָקִים מֵהַשׂוֹנֵא – אַךְ בְּכָל זֹאת, מִי יוֹדֵעַ מַה תִּהְיֶינָה הַתּוֹצָאוֹת?

טוֹדֵיאוֹ הִרְצִין וְנִתְעַצֵב. פֶּתַע פָּנָה לְוַלֶנְטִין וְאָמַר:

— אָנוּ לוֹחֲמִים בְּעַד חֵרוּתֵנוּ וְאָסוּר לָנוּ לָחוּס עַל חַיֵינוּ. אֲבָל אַתָּה הֲלֹא נָכְרִי הִנְךָ כָּאן, מַה לְךָ וּלְמִלְחַמְתֵּנוּ? מֻתָּר לְךָ לְהִסְתַּלֵק מִכָּאן, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ.

— שֶׁאֶסְתַּלֵק לִי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנָשִׁים נִלְחָמִים בְּעַד הַחֹפֶשׁ? – קָרָא וַלֶנְטִין – זֹאת לֹא יַעֲשֶׂה צָרְפָתִי.

טֶרֶם הִסְפִּיק לְסַיֵם אֶת דְבָרָיו וְדֶלֶת בֵּית הַמוֹשֵׁל נִפְתְּחָה וְהַמוֹשֵׁל וּפְקִידָיו וּקְצִינָיו הוֹפִיעוּ וְיָצְאוּ עַל מַדְרֵגוֹת הָאַרְמוֹן הָרְחָבוֹת.

הַחַיָלִים הִתְיַצְבוּ בְּמַצַב הָכֵן. כָּל קָצִין עָמַד בְּרֹאשׁ פְּלֻגָתוֹ בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה. הַמִשְׁמָר שֶׁלֹא נָתַן קֹדֶם לָגֶשֶׁת לַכִּכָּר, הִסְתַּלֵק וְהֶהָמוֹן נִדְחַק לָאַרְמוֹן. כָּל הַכִּכָּר נִתְמַלְאָה אֲנָשִׁים.

מִי שֶׁעַיִן חַדָה לוֹ וַדַאי הִבְחִין, כִּי בְּכָל הֶהָמוֹן הַזֶה לֹא נִמְצְאוּ לֹא אִשָׁה, לֹא יֶלֶד! לוּ הָיָה הַמוֹשֵׁל זָהִיר יוֹתֵר, הָיָה וַדַאי מַבְחִין בְּכָךְ. הָיָה לוֹ לְהָבִין שֶׁאֵין הַדָבָר כְּסִדְרוֹ. בַּחֲגִיגָה כָּזֹאת מִן הַדִין שֶׁיִהְיוּ גַם נָשִׁים וִילָדִים. אְךְ מֻבְטָח הָיָה כִּי יַעֲמִיד אֶת הָאֲנָשִׁים הַיוֹם לִפְנֵי עֻבְדָה מֻגְמֶרֶת עַד שֶׁלֹא שָׂם לֵב כְּלָל לִפְרָט זֶה.

הַמוֹשֵׁל רָמַז לַצָבָא. הַתֻּפִּים הֵחֵלוּ לְתוֹפֵף וְהַתִּזְמֹרֶת נִגְנָה מַרְשׁ צְבָאִי. מִשֶׁדָמַם הַכֹּל, יָצָא קָצִין וּבְיָדוֹ גִלְיוֹן נְיָר, וְהֵחֵל לִקְרֹא:

“עַם צִ’ילִי וְאֶזְרְחֵי וַלְדִיוִיָא! הַסֶנָט בְּסַנְט־יָאגוֹ דוֹאֵג לָכֶם. הוּא רוֹצֶה שֶׁבְּאַרְצֵנוּ יִשְׂרְרוּ שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה.. הוּא רוֹצֶה כִּי כָּל הַתּוֹשָׁבִים יִהְיוּ מְאֻשָׁרִים. לָכֵן הֶחְלִיט שֶׁהַגֶנֶרַל הַגָדוֹל, הֶחָכָם וְהַגִבּוֹר, דוֹן פַּנְצ’וֹ בּוּסְטַמֶנְטֶה יִהְיֶה מֵהַיוֹם וָהָלְאָה מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ סְפָרַד עַל כָּל אַרְצוֹת צִ’ילִי וּמְחוֹזוֹתֶיהָ”.

הֵידָד! יְחִי הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה! – קָרְאוּ אֲנָשִׁים אֲחָדִים, שֶׁעָמְדוּ לְיַד הַמוֹשֵׁל.

הֶהָמוֹן שָׁתַק וְשָׁקַט. חָרָה אַפּוֹ שֶׁל הַמוֹשֵׁל עַל כָּךְ. הוּא רָמַז לַחַיָלִים. קוֹלוֹת אֲחָדִים קָרְאוּ:

— יְחִי הַגֶנֶרַל בּוּסְטָמֶנְטֶה!

הֶהָמוֹן וְהַחַיָלִים נִשְׁתַּתְּקוּ שׁוּב, הַמוֹשֵׁל נִתְכַּעֵס.

— טֶרֶם רָאִיתִי עַם מְטֻמְטָם כָּזֶה – מִרְמֵר בֵּין שְׂפָתָיו, הֵם שׁוֹתְקִים כְּבוּלֵי עֵץ.

בְּרֶגַע זֶה יָצָא אֶחָד מֵהֶהָמוֹן וְנִגַשׁ לַמוֹשֵׁל. הָיָה זֶה טוֹדֵיאוֹ. הוּא הִתְיַצֵב מוּל הַמַדְרֵגוֹת וְהֵרִים אֶת יָדוֹ כְּאוֹת וְסִימָן שְׁיֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לוֹמַר מַשֶׁהוּ.

— מָה רְצוֹנְךָ לוֹמַר? – שְׁאֵלוֹ הַמוֹשֵׁל בְּקַפְּדָנוּת.

— אֲנִי רוֹצֶה לַעֲנוֹת עַל דִבְרֵי הַגִלָיוֹן שֶׁנִקְרָא כָּאן – עָנָה טוֹדֵיאוֹ.

— מַה יֵשׁ לְךָ לַעֲנוֹת? – קָרָא הַמוֹשֵׁל. – הַסֶנָט הֶחְלִיט וְעָלֵינוּ לְקַיֵם אֶת הַחְלָטָתוֹ.

— הַאִם אָסוּר לְאֶזְרָח חָפְשִׁי לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה?

— שְׁאַל, אַךְ חִישׁ מַהֵר!

— בְּשֵׁם הָעָם! – קָרָא דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּקוֹל רָם וְתַקִיף – בְּשֵׁם הַחֹדֶשׁ שֶׁבַּעֲדוֹ שָׁפַכְנוּ אֶת דָמֵנוּ; בְּשֵׁם הַצֶדֶק אֲנִי מַכְרִיז וּמוֹדִיעַ, כִּי הַסֶנָט בְּסַנְט־יָאגוֹ וְהַגֶנֶרָל וּמְשָרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ הֵם עָרִיצִים וּבוֹגְדִים. הֵם אוֹמְרִים לְהַשְׁמִיד אֶת חֵרוּתֵנוּ וְלִרְמֹס בְּרַגְלֵיהֶם אֶת הַצֶדֶק.

דְמָמָה עֲמֻקָה הִשְׂתָּרְרָה בַּכִּכָּר, דוּמִיָת מָוֶת. פְּנֵי הַמוֹשֵׁל וּפְקִידָיו הִשְתַּנוּ כִּכְרוֹם. הֵם לֹא צִפּוּ לְכָךְ.

— בֶּן בְּלִיַעַל! – הִרְעִים סוֹף סוֹף הַמוֹשֵׁל.– אַתָּה מֵעֵז לְכַנוֹת אֶת הַסֶנָט וְהַגֶנֶרָל בְּשֵם בּוֹגְדִים?

— אַל בְּחָפְזְךָ אֲדוֹנִי! – קָרָא טוֹדֵיאוֹ – טֶרֶם גָמַרְתִּי אֶת דְבָרַי – אֲמֵרִיקָה הִיא אֶרֶץ הַחֹפֶשׁ. חָפְשִׁים עָלֵינוּ לִהְיוֹת. שׁוּם מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ! שׁוּם שַׁלִיט וְעָרִיץ! – חֹפֶשׁ וָצֶדֶק!

— חֹפֶשׁ וָצֶדֶק! – קָרְאוּ אַלְפֵי קוֹלוֹת.

הֶהָמוֹן זָע, הַסְעָרָה פָּרְצָה. הַמוֹשֵׁל הֶחֱוִיר כַּסִיד.

— חַיָלִים! – פָּקַד הַמוֹשֵׁל, תִּפְסוּ אֶת הַמוֹרֵד הַזֶה, אֶת בֶּן הַבְּלִיַעַל וְאִסְרוּהוּ! הוּא יֵעָנֵשׁ קָשֶׁה.

חַיָלִים וּקְצִינִים אֲחָדִים אָמְרוּ לְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו וּלְאָסְרוֹ, אַךְ דוֹן גְרֵיגוֹרִי, וַלֶנְטִין וְעוֹד אֲנָשִים מִהֲרוּ לְעֶזְרָתוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ מִידֵיהֶם.

— יְרוּ בּוֹ! – קָרָא הַמוֹשֵׁל – יְרוּ בָּהֶם! הֵם מוֹרְדִים!

הַחַיָלִים כִּוְנוּ אֶת רוֹבֵיהֶם. מִתַּחַת לִגְלִימוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים בִּצְבְּצוּ אֶקְדָחִים.

— זוֹהִי מַהְפֵּכָה! זֶהוּ מֶרֶד, קֶשֶׁר! קָרָא הַמוֹשֵׁל – חַיָלִים! יְרוּ וְאַל תָּחוּסוּ עַל אִישׁ!

— חֹפֶשׁ וָצֶדֶק! – קָרָא הֶהָמוֹן.

— אֵשׁ! – פָּקַד הַמוֹשֵׁל שׁוּב.

חַיָלִים אֲחָדִים יָרוּ. נִשְׁמְעוּ יְרִיוֹת אֶקְדָחִים. אֲנָשִׁים אֲחָדִים נָפְלוּ מֵתִים וּפְצוּעִים – הַמַהְפֵּכָה הִתְחִילָה.

הֶהָמוֹן הָלַךְ וְגָדַל. דוֹן טוֹדֵיאוֹ עָלָה עַל סוּסוֹ וּפָקַד עַל הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”. שְׁנֵי הַצְדָדִים יָרוּ. הַכַּדוּרִים שָׁרְקוּ וְזִמְזְמוּ. רֵיחַ אֲבַק שְׂרֵפָה נָדַף לְמֵרָחוֹק. הַמִלְחָמָה הִתְלַקְחָה בְּעֹז.

וַלֶנְטִין לֹא סָר אַף לְרֶגַע מִטוֹדֵיאוֹ.

— כֵּן, הֵם יוֹדְעִים גַם כָּאן בַּאֲמֵרִיקָה, אֵיךְ לַעֲשׂוֹת מַהְפֵּכָה – הִתְלוֹצֵץ וַלֶנְטִין.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים־וַחֲמִשָׁה: סְפָרַדִים וְאִינְדְיָאנִים    🔗

הַגֶנֶרַל בּוּסְטַמֶנְטֶה לֹא נָסַע אוֹתוֹ יוֹם שֶׁהֻכְרַז לְמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, לְוַלְדִיוִיָא לֹא מִשׁוּם שֶׁחָשַׁשׁ לְמֶרֶד. מֻבְטָח הָיָה, שֶׁשׁוּם אִישׁ לֹא יִתְיֵצֵב נֶגְדוֹ. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מַעֲלֶה עַל דַעְתּוֹ, כִּי הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” אוֹמְרִים לְהִתְקוֹמֵם נֶגְדוֹ.

הוּא לֹא רָצָה לִהְיוֹת בְּכַוָנָה בְּשָׁעָה שֶׁיֻכְרַז לְמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, כְּדֵי שֶלֹא יאֹמְרוּ כִּי הִכְרִיחַ בְּכֹחַ אֶת הָעָם לְהַכְרִיז עָלָיו כְּעַל שַׁלִיט צִ’ילִי. הוּא חָשַׁב, כִּי אִם יֻכְרַז לְמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ בְּהֵעָדְרוֹ, הֲרֵי לִכְשֶׁיָשׁוּב הָעִירָה יֵצְאוּ כָּל הָאֲנָשִׁים לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בְּשִׂמְחָה. הוּא יִכָּנֵס אָז הָעִירָה כְּשַלִיט אַדִיר. הַכֹּל יְבָרְכוּהוּ, יִצְעֲקוּ וְיָרִיעוּ – הֵידָד! יְחִי הַשַלִיט, הַגִבּוֹר, הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה!

אַךְ לֹא עָלָה עַל דַעְתּוֹ, כִּי יָעֵז מִישֶׁהוּ לִקְשֹׁר עָלָיו קֶשֶׁר. הוּא טָעָה. הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” גִלוּ אֶת כָּל מְזִמוֹתָיו וְתָכְנִיוֹתָיו וְהֵם הִקְדִימוּ רְפוּאָה לְמַכָּה.

הוּא לֹא יָדַע כְּלָל מַה מִתְרַחֵשׁ בְּוַלְדִיוִיָא וְהוּא נִכְנַס לוֹ בְּשֶׁקֶט עִם הַנָסִיךּ לְאָהֳלוֹ.

— הָבָה וְנֵשֵׁב, אָחִי – אָמַר לַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי.

— אֶת אֲשֶׁר יְצַוֶה אָחִי הַלָבָן, אֶעֱשֶׂה – עָנָה הַנָסִיךְ בַּאֲדִיבוּת.

שְׁנֵיהֶם הִתְיַשְׁבוּ. זְמַן־מָה הֶחֱרִישוּ שְׁנֵיהֶם. לְבַסוֹף פָּתַח בּוּסְטַמֶנְטֶה בְּשִׂיחָה עִם הַנָסִיךְ.

בְּעוֹד הֵם מְשׂוֹחֲחִים בְּעִנְיָנֵי הַבְּרִית, הַשָׁלוֹם וְהַלוֹחֲמִים הָאִינְדְיָאנִים וְהִנֵה הוֹפִיעַ פִּתְאֹם פָּרָשׁ. סוּסוֹ הָיָה כֻּלוֹ מְכֻסֶה קֶצֶף וְזֵעָה. הַפָּרָשׁ עַצְמוֹ הָיָה מְכֻסֶה כֻּלוֹ אָבָק, יָדָיו וּפָנָיו הָיוּ שְׁחֹרִים מֵעָשָׁן וַאֲבַק שְׂרֵפָה. בְּגָדָיו הָיוּ פֹּה וָשָׁם מֻכְתָּמִים בְּכִתְמֵי דָם.

הוּא מִהֵר לָאֹהֶל שֶׁבּוֹ יָשַׁב הַגֶנֶרָל עִם הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי וְקָרָא:

— הֵיכָן הַגֶנֶרָל? עָלַי לִרְאוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָד.

הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה הִכִּיר מִיָד אֶת הַקוֹל. זֶה הָיָה דִיאֶגוֹ שֶׁעָזַב אֶת וַלְדִיוִיָא. אִם בָּא מִשָם בִּמְרוּצָה, וַדַאי קָרָה מַשֶהוּ שָׁם – אָמַר הַגֶנֶרָל בְּלִבּוֹ, וְהוּא פָּנָה לַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי,

— טוּקִי! אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל אֶחָד מִקְצִינַי. וַדַאי בָּא לְהוֹדִיעֵנִי יְדִיעָה חֲשׁוּבָה. תִּסְלַח לִי אֵפוֹא עַל כִּי אֵצֵא לִרְגָעִים אֲחָדִים.

— אַתָּה בִּרְשׁוּתְךָ. אֲחַכֶּה לְךָ.

הַגֶנֶרָל קָד קִדָה לְפָנָיו וְיָצָא.

— מַה קָרָה – קָרָא הַגֶנֶרָל לְדִיאֶגוֹ שֶׁרָאָהוּ עוֹמֵד לְיַד הָאֹהֶל – לָמָה זֶה בָּאתָ פִּתְאֹם?

— לֹא אִישׁ בְּשׂוֹרָה אָנֹכִי עַתָּה – עָנָה דִיאֶגוֹ. הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” הֵסִיתוּ אֶת הָעָם. פָּרְצָה מַהְפֵּכָה.

— לַעֲזָאזֵל, הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”! – קָרָא הַגֶנֶרָל בְּזַעַם. – הֵם מַכְשִׁילִים אוֹתִי וּמַפְרִיעִים לִי. מֶה עָשׂוּ?

— הֵם הִכְרִיזוּ עָלֶיךָ כְּעַל בּוֹגֵד. הֵם כֻּלָם מְזֻיָנִים. הֵם יוֹרִים עַל הַחַיָלִים. דוֹן טוֹדֵיאוֹ הוּא מַנְהִיגָם.

— טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן? – שָׁאַל בּוּסְטַמֶנְטֶה וְהֶחֱוִיר.

קְצִינִים אֲחָדִים עָבְרוּ לְצַד טוֹדֵיאוֹ. – אָמַר דִיאֶגוֹ – בָּרְחוֹבוֹת פָּרְצָה מִלְחֶמֶת דָמִים – בּוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ, הַגֶנֶרָל! כָּל רֶגַע יָקָר.

— הַעוֹמְדִים הַחַיָלִים בַּקְרָב? – שָׁאַל הַגֶנֶרָל בְּיִאוּשׁ.

— בְּעָזְבִי אֶת הָעִיר נִלְחֲמוּ פָּרָשֵׁינוּ כָּאֲרָיוֹת.

— לַעֲזָאזֵל! אֲנִי אֲלַמְדֵם לֶקַח, אֶת הַמוֹרְדִים! לֹא אַשְׁאִיר אֶבֶן עַל אֶבֶן בְּכָל הָעִיר!

— הַגֶנֶרָל! – שִׁסְעוֹ דִיאֶגוֹ, – בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים כָּאן וּמְשׂוֹחֲחִים נִמְצֵאת הָעִיר בִּידֵי טוֹדֵיאוֹ. תְּחִילָה עָלֵינוּ לְכָבְשָׁה וְאָז נַעֲנִישָׁה.

— צָדַקְתָּ, צַוֵה וְיַרְעִימוּ בְּתֻפִּים לְאוֹת אַזְעָקָה. מִיָד נִסַע לְוַלְדִיוִיָא, לְכָבְשָׁה וּלְהַעֲנִישָׁה.

דִיאֶגוֹ עָשָׂה כְּמִצְוַת הַגֶנֶרָל. הַחַיָלִים נִזְעֲקוּ מִיָד לְרַעַם הַתֻּפִּים. סוֹחֲרֵי וַלְדִיוִיָא וְרוֹכְלֶיהָ שֶׁבָּאוּ לַטֶקֶס נִבְהֲלוּ מְאֹד. קָמוּ רַעַשׁ, שָׁאוֹן, צְעָקָה, מְהוּמָה וּמְבוּכָה.

בּוּסְטַמֶנְטֶה הָיָה מָלֵא זַעַם וְחָרוֹן. הוּא כְּבָר חָלַם לִהְיוֹת שַׁלִיט כָּל הָאָרֶץ, עַתָּה הוּא מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, אַחַר כָּךְ יִהְיֶה לְמֶלֶךְ צִ’ילִי. כֹּה קָרוֹב הוּא לְמַטְרָתוֹ. הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי יַעֲזֹר לוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ. וְהִנֵה בָּאִים פִּתְאֹם בְּנֵי בְּלִיַעַל, הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” וּמְקַלְקְלִים אֶת כָּל תָּכְנִיוֹתָיו בְּבַת אַחַת.

אַךְ הוּא הֵבִין יָפֶה, כִּי לֹא עַתָּה הַזְמַן לִרְגֹז וְלִכְעֹס. עַתָּה עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה וְלִפְעֹל. הוּא נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתָיו וְנִכְנַס לְאָהֳלוֹ שֶׁבּוֹ יָשַׁב עוֹד הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי.

סְלַח־נָא לִי, טוּקִי, עַל שֶׁהִשְׁאַרְתִּיךָ לְבַדְךָ – אָמַר הַגֶנֶרָל – קִבַּלְתִּי אַךְ זֶה עַתָּה יְדִיעָה לֹא מְשַמַחַת. תּוֹשָׁבֵי וַלְדִיוִיָא שָׂמְחוּ כָּל־כָּך לִהְיוֹתִי מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ עַד שֶמֵרֹב שִׂמְחָה וְהוֹלְלוּת פָּרְצָה בֵּינֵיהֶם קְטָטָה. עַתָּה נוֹסֵעַ אֲנִי הָעִירָה לְהַכְנִיס בָּהּ סֵדֶר וּמִשְׁטָר. אוּלַי רוֹצֶה גַם אַתָּה, אָחִי, לְהִצְטָרֵף אֵלַי וְלִנְסֹעַ אִתִּי הָעִירָה וְלַעֲזֹר לִי לְהַשְׁלִיט שָׁם מִשְׁטָר וֵסֶדר.

מַה לְאִינְדְיָאנִי עָלוּב לְהִתְעָרֵב בְּמִלְחֶמֶת “חִוְרֵי הַפָּנִים”, עָנָה הַנָסִיךְ בְּלַעַג.

טוּקִי! אֲנִי מְקַבֵּל אֶת דְרִישׁוֹתֶיךָ שֶׁדָרַשְׁתָּ מִמֶנִי. אֶתֵּן לְךָ אֶת מְחוֹז וַלְדִיוִיָא בְּעַד עֶזְרַת לוֹחֲמֶיךָ. – אָמַר הַגֶנֶרָל – בּוֹא אִתִּי!

— הַאִם מַסְכִּים אָחִי לָתֵת לִי אֶת מְחוֹז וַלְדִיוִיָא? – שָׁאַל הַנָסִיךְ.

— אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אוֹתָה בְּמַתָּנָה! קַח לְךָ אוֹתָה, אַךְ בּוֹא חִישׁ עִמָדִי. אָסוּר לִי לִהְתְעַכֵּב אַף רֶגַע. עָלַי לִנְסֹעַ חִישׁ הָעִירָה.

— אִם אָחִי הַלָבָן, יְקַיֵם אֶת דְבָרוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לִי, נָסוֹעַ אֶסַע אִתּוֹ.

— כַּמָה לוֹחֲמִים יֵשׁ אִתְּךָ עַתָּה?

— אֶלֶף וַחֲמֵש מֵאוֹת – עָנָה הַנָסִיךְ בְּגַאֲוָה.

— דַי וְהוֹתֵר! טוֹב! בְּכֹחַ זֶה נִכְבֹּש מִיָד אֶת הָעִיר! – אָמַר הַגֶנֶרָל.

בּוֹ בָּרֶגַע הוֹפִיעַ דִיאֶגוֹ וְאָמַר:

— גֶנֶרָל! הַחַיָלִים יוֹשְׁבִים כְּבָר עַל סוּסֵיהֶם וּמְחַכִּים כִּי תּוֹבִילֵם לַקְרָב.

— הִנְנִי הוֹלֵךְ – הֲתֵלֵךְ גַם אַתָּה אִתָּנוּ, טוּקִי?

— לֵךְ אַתָּה בָּרֹאשׁ, וַאֲנִי אֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתֶיךָ.

הַגֶנֶרָל וְהַנָסִיךְ יָצְאוּ מֵהָאֹהֶל. בּוּסְטַמֶנְטֶה עָלָה עַל סוּסוֹ וְנָסַע עִם חַיָלָיו הָעִירָה.

הַנָסִיךְ נִשְׁאַר עִם לוֹחֲמָיו, הוּא חִכָּה לְמַשֶׁהוּ. הוּא הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ וְחִפֵּשׂ מִישֶׁהוּ.

כַּעֲבֹר רֶגַע הוֹפִיעַ, מִמוֹרְדוֹת הָהָר, פָּרָשׁ אִינְדְיָאנִי. הוּא מִהֵר לַנָסִיךְ וְאָמַר:

— פְּנִינַת הֶהָרִים נִמְצֵאת בִּמְקוֹם מִבְטָחִים. שׁוֹשַׁנַת הַיַעַר נִמְצֵאת לְיָדָהּ.

— טוֹב! עָנָה הַנָסִיךְ וּפָקַד לְהַזְעִיק אֶת הַקַצִיקִים.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים־וְשִׁשָׁה: בֶּהָרִים    🔗

בְּשָּׁעָה שֶׁהִשְׁלִיכוּ אֶת הַגְלִימָה עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה הִסְפִּיקָה רַק לְהַשְׁמִיעַ זַעֲקַת שֶׁבֶר. הַגְלִימָה נִתְהַדְקָה חִישׁ עַל צַוָארָה וְהִיא נָפְלָה מִתְעַלֶפֶת.

מַה קָרָה לָהּ אַחַר כָּךְ לֹא יָדְעָה. מִשֶׁשָׁבָה אֵלֶיהָ הַכָּרָתָהּ וּפָקְחָה אֶת עֵינֶיהָ, רָאֲתָה שֶׁכְּבָר לַיְלָה. הַגְלִימָה הוּסְרָה מִמֶנָה וּפָנֶיהָ הָיוּ גְלוּיוֹת. דַקוֹת מִסְפָּר הִתְבּוֹנָנָה סְבִיבָהּ וְלֹא יָדְעָה אֶת נַפְשָׁהּ.

— אֵלִי! אֵלִי! הֵיכָן אֲנִי? – נֶאֶנְחָה הָעַלְמָה הָאֻמְלָלָה.

הָאֲוִיר הַצַח וְהָרַעֲנָן, אֲוִיר הֶהָרִים, הִשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ לְטוֹבָה. אַט אַט הִתְאוֹשְׁשָׁה. הִיא הִרְגִישָׁה כִּי שׁוֹכֶבֶת הִיא עַל סוּס. חֶבֶל חָזָק קְשָׁרָהּ אֶל הַסוּס. אַךְ יָדֶיהָ לֹא הָיוּ אֲסוּרוֹת. הִיא הָיְתָה מְכֻסָה בִּשְׂמִיכַת סוּסִים כְּדֵי לְהָגֵן עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַטַל.

עִם כָּל דַהֲרַת הַסוּס וּקְפִיצָתוֹ חָתַךְ הַחֶבֶל אֶת גוּפָהּ וְהִיא סָבְלָה מְאֹד. הִיא חִדְדָה אֶת שְׁמִיעָתָהּ לִשְׁמֹעַ מַה מְדַבְּרִים חוֹטְפֶיהָ אַךְ לְדַאֲבוֹנָהּ לֹא הֵבִינָה מִלָה, כִּי דִבְּרוּ בִּשְׂפַת הָאִינְדְיָאנִים. מִשֶׁהִתְרַגְלָה לַחֲשֵׁכָה הִבְחִינָה בְּרוֹכְבִים אֲחָדִים. אֶחָד מֵהֶם הוֹבִיל אֶת הַסוּס שֶׁאֵלָיו קְשָׁרוּהָ. בְּסַךְ הַכֹּל הָיוּ שָׁם כִּשְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ.

— מִי הֵם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה? מַה לָהֶם וְלִי? – שָׁאֲלָה אֶת עַצְמָהּ.

אִישׁ לֹא עָנָה לָהּ עַל שְׁאֵלוֹתֶיהָ אֵלֶה. הִיא יָדְעָה רַק זֹאת, כִּי חוֹטְפֶיהָ הֵם אִינְדְיָאנִים. הֵם נָסְעוּ לְאִטָם. וַדַאי נִתְעַיְפוּ כְּבָר הַסוּסִים מֵעֲמַל הַדֶרֶךְ הָאֲרֻכָּה. כַּמָה זְמַן קְשׁוּרָה הִיא כְּבָר לַסוּס? נִדְמֶה לָהּ כִּי זֶה יוֹתֵר מִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת עָבְרוּ כְּבָר מֵאָז יָשְׁבָה וְשׂוֹחֲחָה עִם אֲהוּב לִבָּהּ, לוּאִיס.

מַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת וְקוֹדְרוֹת הִתְרוֹצְצוּ בְּרֹאשָׁהּ – לְאָן מוֹבִילִים אוֹתָהּ? לָמָה חֲטָפוּהָ בְּצוּרָה אַכְזָרִית וּמְבִישָׁה כָּזֹאת? מִיהוּ הַשׂוֹנֵא הַנִסְתָּר, הָרוֹדֵף אוֹתָהּ כָּל־כָּךְ? מָה רָעָה עָשְׂתָה לְמִישֶׁהוּ בְּחַיֶיהָ הַצְעִירִים מְלֵאֵי הַסֵבֶל וְהַיִסוּרִים? לָמָה וְעַל מָה תִּסְבֹּל כָּל־כָּךְ? מַה פִּשְׁעָהּ וּמַה חֲטָאתָהּ שֶׁהַגוֹרָל כֹּה מִתְאַכְזֵר אֵלֶיהָ?

אַט אַט הִמְשִׁיכוּ הַסוּסִים אֶת דַרְכָּם, הָלְאָה הָלְאָה. לְעִתִּים הִבְחִינָה, כִּי הַסוּסִים נִכְנָסִים לְגַיְא עָמֹק. מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַדֶרֶךְ הִתְנַשְׂאוּ הָרִים גְבֹהִים. לִפְעָמִים שָׁמְעָה גַם הֶמְיַת נְחָלִים.

לְבַסוֹף נֶעֶצְרוּ הַסוּסִים. נִרְאוּ אוֹרוֹת. הִיא שָׁמְעָה קוֹלוֹת אֲנָשִׁים וּצְחוֹק פִּרְאִי. הִיא הֵבִינָה כִּי הִיא נִמְצֵאת בִּכְפָר וּבְכָל זֹאת לֹא שָׂם אִישׁ לֵב אֵלֶיהָ. שׁוּם אָדָם לֹא נִגַשׁ אֵלֶיהָ, לֹא נִסָה לְהַתִּיר קְצָת אֶת הַחֶבֶל הַמְנַסֵר אֶת גוּפָהּ שֶׁבּוֹ רֻתְּקָה לַסוּס, וְהִיא נֶאֶנְחָה עֲמֻקוֹת.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהִיא הִבְחִינָה כִּי רֹב הָאִינְדְיָאנִים שֶׁרָכְבוּ לְיָדָהּ נָסְעוּ לָהֶם. הִיא נִשְׁאֲרָה בּוֹדֵדָה. אַךְ מִיָד הוֹפִיעַ מִישֶׁהוּ, לָקַח אֶת הַסוּס בְּרִסְנוֹ וְהוֹבִילוֹ לְאֵי־שָׁם.

הַפַּעַם נִמְשְׁכָה נְסִיעָה זֹאת כְּעֶשֶׂר דַקוֹת. הַסוּס נֶעְצַר. אִישׁ אֶחָד שֶׁכּוֹבָעוֹ שָׁמוּט עַל עֵינָיו נִגַשׁ אֵלֶיהָ, הוּא הִתִּיר לְאִטוֹ אֶת הַחֶבֶל, הוֹרִידָהּ מֵהַסוּס וּנְשָׂאָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו כְּתִינוֹק.

הוּא הִכְנִיסָהּ הַבַּיְתָה וְהוֹרִידָהּ בִּזְהִירוּת עַל הָאָרֶץ. בַּחֶדֶר שָׂרַר חשֶׁךְ. דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הָאִישׁ.

מִשֶׁהוֹרִידָהּ אַרְצָה, הִתְכּוֹפֵף אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ בְּלַחַשׁ:

— אֹמֶץ רוּחַ וְתִקְוָה!

כָּצֳרִי עַל פֶּצַע צוֹרֵב, כֵּן הָיוּ דְבָרָיו לְרוֹזַלְיָה: “אֹמֶץ רוּחַ וְתִקְוָה”.

סוֹף סוֹף שָׁמְעָה שָׂפָה שֶׁהִיא מְבִינָה אוֹתָהּ. סוֹף סוֹף שָׁמְעָה מִלָה מְעוֹדֶדֶת. סוֹף סוֹף נִמְצָא אָדָם הַמִתְעַנְיֵן בָּהּ, דוֹאֵג לָהּ וּמְעוֹרֵר בָּהּ תִּקְוָה.

רְגָעִים מִסְפָּר עָמְדָה רוֹזַרְיָה כִּמְאֻבֶּנֶת. בַּחֶדֶר שָׂרַר חשֶׁךְ. הִיא פָּחֲדָה לָזוּז מִמְקוֹמָהּ פֶּן תִּפֹּל וְתִשְׁבֹּר אֶת מַפְרַקְתָּהּ וְרֹאשָׁהּ. אַךְ מִיָד נִזְכְּרָה בְּדִבְרֵי הָאִישׁ: “אֹמֶץ רוּחַ וְתִקְוָה”.

הִיא הִסְתַּכְּלָה לִצְדָדִים – חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה! אַךְ מִשֶׁהִתְבּוֹנְנָה יָפֶה יָפֶה הִבְחִינָה פִּתְאֹם בְּקַו אוֹר דַק, שֶׁהִסְתַּנֵן בְּעַד סֶדֶק הַדֶלֶת. בִּזְהִירוּת, צַעַד אַחַר צַעַד, זָחֲלָה לִמְקוֹם קֶרֶן הָאוֹר.

בִּמְקוֹם הָאוֹר שָׁם אֲנָשִׁים – הִרְהֲרָה. יִתָּכֵן, כִּי אֵלֶה הֵם שׂוֹנְאַי. מִי יוֹדֵעַ? יִתָּכֵן, כִּי אֵלֶה הֵם יְדִידַי?

הִיא נִמְשְׁכָה לְקֶרֶן הָאוֹר כְּפַרְפַּר אֶל הָאֵשׁ הַשׂוֹרֶפֶת אֶת כְּנָפֶיהָ. עָבַר זְמַן־מָה עַד שֶׁהִצְלִיחָה לָגֶשֶׁת לַקִיר, וְהֵחֵלָה לְגַשֵּׁשׁ אֶת הַקִיר בְּיָדֶיהָ – וְאָכֵן שָׁם הָיְתָה הַדֶלֶת. קֶרֶן הָאוֹר חָדְרָה דֶרֶךְ סֶדֶק צַר מְאֹד.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים־וְשִׁבְעָה: מְדַבְּרִים בָּהּ    🔗

— אִם דֶלֶת כָּאן – הִרְהֲרָה רוֹזַרְיָה הֲרֵי יֵשׁ כָּאן וַדַאי חֹר שֶׁל הַמַנְעוּל אוֹ סֶדֶק שֶׁבַּעֲדוֹ אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַמִתְרַחֵשׁ בַּחֶדֶר הַשֵׁנִי. אֵדַע לְפָחוֹת אֵצֶל מִי אֲנִי נִמְצֵאת.

הִיא הִתְיַשְׁבָה עַל הָאָרֶץ וְהֵחֵלָה לְמַשֵׁשׁ וּלְגַשֵׁשׁ אֶת הַדֶלֶת. מִיָד מָצְאָה אֶת אֲשֶׁר בִּקְשָׁהּ. בַּדֶלֶת הָיָה בֶּאֱמֶת חֹר מַנְעוּל, אַךְ הוּא הָיָה סָתוּם בְּפִסַת נְיָר. הִיא הוֹצִיאָה בִּזְהִירוּת רַבָּהּ אֶת פִּסַת הַנְּיָר וְרָאֲתָה אֶת כָּל הַמִתְרַחֵשׁ בַּחֶדֶר הַשֵׁנִי.

הִיא רָאֲתָה חֶדֶר גָדוֹל, מוּאָר בְּנֵר חֵלֶב, שֶׁהָיָה תָּקוּעַ בְּפָמוֹט הַקִיר שֶׁמִמוּלָהּ. בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר יָשְׁבָה אִשָׁה יָפָה בְּגִיל הָעֲמִידָה, לְבוּשָׁה בֶּגֶד רְכִיבָה. הִיא יָשְׁבָה עַל כֻּרְסָה רַכָּה וְהֶחֱזִיקָה בְּיָדָהּ מַגְלֵב שֶׁקַתּוֹ הָיְתָה זָהָב וְהִשְׁתַּעַשְׁעָה בּוֹ. לְפָנֶיהָ עָמַד אִישׁ שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ מִגְבַּעַת קַשׁ גְדוֹלָה.

נִדְמֶה לָהּ לְדוֹנְיָה רוֹזַרְיָה, כִּי הוּא הָאִישׁ שֶׁהִכְנִיסָהּ לַחֶדֶר וְאָמַר לָהּ: “אֹמֶץ רוּחַ וְתִקְוָה”.

דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה הָיְתָה עַתָּה סַקְרָנִית מְאֹד. הִיא שָׁמְעָה אֵי־פַּעַם כִּי אִשָׁה רוֹדֶפֶת אוֹתָהּ. דוֹן טוֹדֵיאוֹ אָמַר לָהּ פַּעַם כִּי עָלֶיהָ לְהִזָהֵר מִפְּנֵי אִשָׁה אַחַת.

— הֲיִתָּכֵן כִּי הִיא שׂוֹנֵאת שֶׁלִי? – הִרְהֲרָה. – הֲזֹאת הָאִשָׁה שֶׁרוֹדֶפֶת אוֹתִי? מָה עָוֶל עָשִׂיתִי לָהּ כִּי תִרְדְפֵנִי כָּל־כָּךְ?

פֶּתַע הִסְתּוֹבְבָה הָאִשָׁה עִם פָּנֶיהָ אֶל הַדֶלֶת, אֶל חֹר הַמַנְעוּל. דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה הֵיטִיבָה עַתָּה לִרְאוֹתָהּ, כְּאִלוּ עָמְדָה מַמָשׁ לְיָדָהּ. הָאִשָׁה הָיְתָה יָפָה מְאֹד, כַּשֶׁמֶשׁ, אַךְ בְּעֵינֶיהָ הַשְׁחֹרוֹת רִצְדָה וְדָלְקָה אֵשׁ זָרָה. הִיא הָיְתָה נִרְגֶזֶת וְזוֹעֶמֶת.

— הֵיכָן זַ’ן? – שָׁאֲלָה אֶת הָאִישׁ שֶׁעָמַד לְיָדָהּ – לָמָה לֹא בָּא זַ’ן? – דָבָר לִי אֵלָיו!

— זַ’ן לֹא יָכוֹל הָיָה לָבוֹא – עָנָה הָאִישׁ כִּמְבֻלְבָּל. הוּא שְׁלָחַנִי.

— לֹא־יֻצְלָח שֶׁכְּמוֹתוֹ! – קָרְאָה הִיא וְהִצְלִיפָה בְּמַגְלְבָהּ – אֵיךְ זֶה הִתִּיר לְעַצְמוֹ לִמְסֹר לְאִישׁ אַחֵר אֶת פְּקֻדָתִי שֶׁנִצְטַוָה לְבַצֵעַ?

— זַ’ן הוּא יְדִידִי הַטוֹב – עָנָה הָאִישׁ.

— אֵין זֶה נוֹגֵעַ לִי – עָנְתָה דוֹנְיָה מַרְיָה בְּבוּז.

— הַקוֹרְאִים וַדַאי כְּבָר הִכִּירוּ כִּי אִשָׁה זוֹ אֵינָהּ אֶלָא דוֹנְיָה מַרְיָה.

— הֲלֹא בִּצַעְתִּי אֶת פְּקֻדָתֵךְ בְּדִיוּק. מַה זֶה חָשׁוּב, אֵפוֹא, מִי בִּצַע אֶת הַפְּקֻדָה?

— הַאִם בִּצַעְתָּ אֶת פְּקֻדָתִי בְּנֶאֱמָנוּת כְּזַ’ן מַמָשׁ?

— הָעַלְמָה יְשֵׁנָה כָּאן – עָנָה הָאִישׁ, וְכָל זְמַן הַנְסִיעָה לֹא שׂוֹחֲחָה אַף מִלָה עִם אַחַד הַמְלַוִים. מַה לָךְ עוֹד?

— אַךְ לָמָה זֶה לֹא בִּצַע זַ’ן עַצְמוֹ אֶת הַפְּקֻדָה? – רָקְעָה הָאִשָׁה בְּרַגְלֶיהָ – לָמָה זֶה מָסַר לְאַחֵר אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַל עָלָיו?

— בִּגְלַל סִבָּה פְּשׁוּטָה מְאֹד – עָנָה הָאִישׁ, – זַ’ן לֹא הָיָה אָז בְּקַו הַבְּרִיאוּת.

— אַגַב, טֶרֶם אֵדַע מִי אַתָּה וּמֵאַיִן אַתָּה – אָמְרָה דוֹנְיָא מַרְיָה.

— אֲנִי מַנְהִיג כְּפָרִי.

— כָּךְ? הִנְךָ מַנְהִיג הַפּוֹאֶלְצִ’ים?

— וִידִידוֹ הַטוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁל זַ’ן.

— הֲמַכִּיר אַתָּה אֶת הָאִשָׁה שֶׁהֵבֵאתָ הֵנָה? – שְׁאֵלַתְהוּ פִּתְאֹם דוֹנְיָה מַרְיָה.

— מִנַיִן לִי לְהַכִּירָהּ?

— הֲתִשְׁמַע לְכָל אֲשֶׁר אֲצַוְךָ?

— כָּל מַה שֶׁאֲחוֹתִי תֹּאמַר קָדוֹשׁ הוּא בְּעֵינַי.

— הָאִשָׁה שֶׁהֵבֵאתָ הֵנָה הִיא אוֹיִבְתִּי! – אָמְרָה דוֹנְיָה מַרְיָה בְּשֶׁקֶט.

— שֶׁתָּמוּת? – שָׁאַל הָאִישׁ.

— הָהּ, לֹא! – קָרְאָה מַרְיָה. – אֵינִי רוֹצָה בְּמוֹתָהּ, כִּי אִם בִּנְקָמָה בָּהּ. אַגַב, אֱמָר־נָא לִי מָה הַמֶרְחָק בֵּינִי וּבֵין כְּפָרְךָ?

— מַהֲלַךְ עֶשֶׂר שְׁמָשׁוֹת (עֲשָׂרָה יָמִים).

רְגָעִים מִסְפָּר שָׁתְקוּ שְׁנֵיהֶם. דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה יָשְׁבָה לְיַד הַדֶלֶת כִּמְרֻתֶּקֶת. הַמִסְכֵּנָה הֵבִינָה, כִּי מְדַבְּרִים בָּהּ. הִיא רָעֲדָה כִּבְקַדַחַת, מִשֶׁשָׁמְעָה כִּי אִשָׁה זוֹ אוֹיִבְתָּהּ הִיא וְאוֹמֶרֶת לִנְקֹם בָּהּ. – מִיהִי אִשָׁה זוֹ? מָה עָוֶל עָשִׂיתִי לָהּ?

הִרְהוּרֶיהָ נִפְסְקוּ, כִּי דוֹנְיָה מַרְיָה הִמְשִׁיכָה וְאָמְרָה:

— אִם רָחוֹק כְּפָרְךָ מִכָּאן, אֵיךְ זֶה נִקְלַעְתָּ אֵפוֹא הֵנָה?

— הַטוּקִי – הַנָסִיךְ – הִזְמִינַנִי לְטֶקֶס הַשָׁלוֹם עִם הַלְבָנִים. אֲנִי מַנְהִיג הַכְּפָר וְהָכְרַחְתִּי לָבוֹא.

— הֲרָאִית אֶת אַרְבַּעַת הַסוּסִים הַיָפִים הָעוֹמְדִים לְיַד הַשַׁעַר?

— רָאִיתִי, הֵם יָפִים וַחֲזָקִים וַחֲבוּשִׁים אֻכָּפִים יָפִים.

— אִם תִּרְצֶה, שֶׁלְךָ יִהְיוּ הַסוּסִים.

— וַדַאי אֶרְצֶה בָּהֶם, בַּסוּסִים הַיָפִים! – קָרָא הָאִינְדְיָאנִי. – אַךְ אִמְרִי נָא לִי, אֲחוֹתִי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהֶם.

— לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי – עָנְתָה.

— צַוִי וַאֲצַיֵת – קָרָא הָאִישׁ.

— אַךְ זָכוֹר וְשָׁמוֹר, אִם לֹא תְּצַיֵת לִי, אִם לֹא תַּעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר אֲצַוְךָ, אַעֲנִישְׁךָ עֹנֶשׁ קָשֶׁה וְחָמוּר. אֲנִי אֲחוֹתוֹ הַמֻשְׁבַּעַת שֶׁל הַטוּקִי אַנְטִינַהוֹאֶל! בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד נִצַל עַל־יְדֵי מִשְׁפַּחְתִּי וְנִשְׁבַּעְנוּ אָז לִהְיוֹת אָח וְאָחוֹת, וּבְוַדַאי יָדוּעַ לְךָ, כִּי אֵצֶל הָאִינְדְיָאנִים אָח וְאָחוֹת מֻשְׁבָּעִים חֲשׁוּבִים מֵאָח וְאָחוֹת רְגִילִים.

— כֵּן, יוֹדֵעַ אֲנִי, אַךְ אֲנִי אֶשְׁמַע תַּמִיד בְּקוֹלֵךְ וְלֹא אֲרַמֶה אוֹתָךְ.

— מַה שִׁמְךָ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ דוֹנְיָה מַרְיָה.

— הַדֹב הָאָפֹר. – עָנָה.

— טוֹב! וּבְכֵן שְׁמָעֵנִי, הַדֹב הָאָפֹר.

— אָזְנַי פְּקוּחוֹת.

— הָאִשָׁה שֶׁהֵבֵאתָ הֵנָה אָסוּר לָהּ לְעוֹלָם לִרְאוֹת אֶת חוֹף הַיָם.

— הִיא לֹא תִרְאֶה לְעוֹלָם אֶת חוֹף הַיָם – חָזַר הַדֹב הָאָפֹר עַל דְבָרֶיהָ.

אָז יָשְׁבוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַלְבָנִים סָמוּךְ לַיָם. פְּנִים הָאָרֶץ הָיָה שַׁיָךְ לָאִינְדְיָאנִים. הִיא הִתְכַּוְנָה בִּדְבָרֶיהָ שֶׁדוֹנְיָה רוֹזַרְיָה תֻּרְחַק מֵהָאֲנָשִׁים הַלְבָנִים.

— וּבְכֵן, אָחִי, הֲתוּכַל לְהַרְחִיקָהּ הַרְחֵק הַרְחֵק? – שְׁאֵלַתְהוּ מַרְיָה.

— מַדוּעַ לֹא?

— יָפֶה – אָמְרָה – עוֹד פְּקֻדָה לִי בִּשְׁבִילְךָ.

— פַּקְדִּי. הַדֹב הָאָפֹר יִשְׁמַע בְּקוֹלֵךְ.

— לִכְשֶׁתָּבוֹא לַכְּפָר, מְכֹר אֶת הָאִשָׁה לְאִינְדְיָאנִי הַדָר רָחוֹק מִכְּפָרְךָ, מָקוֹם שֶׁרֶגֶל אָדָם לָבָן לֹא תִדְרֹךְ שָׁם לְעוֹלָם.

— אֶמְכֹּר אוֹתָהּ.

— הַיְכוֹלָה אֲנִי לִסְמֹךְ עָלֶיךָ?

— אֲנִי מַנְהִיג – אָמַר בְּגַאֲוָה – לְשׁוֹנִי אֵינָהּ סְדוּקָה (לִבִּי כְּפִי).

דוֹנְיָה מַרְיָה הִתְרוֹמְמָה מִמְקוֹמָהּ. עֵינֶיהָ נוֹצְצוּ, שְׂפָתֶיהָ רָעֲדוּ: הִיא בִּצְעָה אֶת הַחְלָטָתָהּ.

— לִפְנֵי שֶׁתִּקַח אוֹתָהּ מִכָּאן, רוֹצָה אֲנִי לִרְאוֹתָהּ. רוֹצָה אֲנִי לְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ מִלִים אֲחָדוֹת. לֵךְ, וְהָבֵא אוֹתָהּ הֵנָה!

הָאִינְדְיָאנִי יָצָא. הָאִשָׁה הַיָפָה וְהַגֵאָה הִפְחִידָה וְהִדְהִימָה אוֹתוֹ.

דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה שָׁמְעָה אֶת שִׂיחָתָם. מִשֶׁנוֹדַע לָהּ כִּי אוֹמֶרֶת הִיא לְמָכְרָהּ לְקַצִיק אִינְדְיָאנִי שֶׁמֵעֵבֶר לְהָרֵי חשֶׁךְ, נָפְלָה מִתְעַלֶפֶת מֵרֹב פַּחַד.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים־וּשְׁמוֹנָה: שְׁתֵּי הַנָשִׁים    🔗

הָאִינְדְיָאנִי נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ שָׁכְבָה דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה. הוּא הִדְלִיק אֵשׁ וְרָאָה, כִּי הִיא שׁוֹכֶבֶת עַל הָאָרֶץ, לְיַד הַדֶלֶת.

— קוּמִי וּלְכִי! – אָמַר לָהּ וֶהֱרִימָהּ מֵעַל הָאָרֶץ.

לֹא הָיְתָה לָהּ בְּרֵרָה. הִיא הָלְכָה עִם הָאִינְדְיָאנִי, הוּא הוֹלִיכָהּ הַחוּצָה. בַּחוּץ שָׂרַר עוֹד חשֶׁךְ. רַק הַכּוֹכָבִים קָרְצוּ וְהֵאִירוּ בַּאֲדִישׁוּת. הֵם לֹא הִצְטַעֲרוּ, כַּנִרְאֶה, בְּצַעַר הָעַלְמָה.

הָאִינְדְיָאנִי הִכְנִיסָהּ לַחֲדַר דוֹנְיָה מַרְיָה וְיָצָא מִן הַחֶדֶר. בְּעֵינֵי מַרְיָה נִדְלְקָה אֵשׁ שִׂנְאָה, זַעַם וָבוּז. דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה רָעֲדָה וְלֹא הֵעֵזָה לְהַבִּיט בִּפְנֵי הָאִשָׁה שֶׁדָנָה אוֹתָהּ לְגוֹרָל אַכְזָרִי כָּזֶה.

רְגָעִים מִסְפָּר שָׁתְקוּ שְׁנֵיהֶם. הָעַיִט הִסְתַּכֵּל בַּיוֹנָה וְאָמַר לְשַׁסְעָהּ. הַיוֹנָה הוֹרִידָה רֹאשָׁהּ, רָעֲדָה וְשָׁתְקָה. דוֹנְיָה מַרְיָה סָקְרָה אֶת הָעַלְמָה מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, כִּסְקֹר קוֹנֵה סוּסִים אֶת הַסוּס.

כֵּן, יָפָה הִיא – הוֹדְתָה מַרְיָה בְּלִבָּהּ. – הִיא מְסֻגֶלֶת בֶּאֱמֶת לִנְטֹעַ בְּלִבּוֹת אֲנָשִׁים אַהֲבָה אֵלֶיהָ, וְיִהְיֶה אַף אָדָם רְצִינִי, כְּדוֹן טוֹדֵיאוֹ, לְמָשָׁל. עַתָּה אֲנִי מְבִינָה לָמָה יֶאֱהַב אֵפוֹא עַלְמָה זוֹ. הִיא יָפָה וְתַמָה. אַךְ שׁוּב לֹא יִזְכֶּה לִרְאוֹתָהּ. אֶנְקֹם בּוֹ עַתָּה.

דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה רָאֲתָה, כִּי מַרְיָה נִרְגֶזֶת וּמְדוֹבֶבֶת אֶל לִבָּהּ. הִיא הֵבִינָה, כִּי בָּהּ תְּדַבֵּר וְאָמְרָה לָהּ בְּקוֹל מַר:

— מָה עָוֶל עָשִׂיתִי לָךְ, גְבֶרֶת, כִּי כֹּה תִרְדְפִינִי?

— מֶה עָשִׂית לִי? עוֹד תָּעֵזִי לִשְׁאֹל זֹאת? – קָרְאָה דוֹנִיָה מַרְיָה וְקָפְצָה מִכִּסְאָהּ לֹא עָשִׂית לִי דָבָר?

— גְבֶרֶת, הֲרֵי אֵינֶנִי מַכִּירֵךְ כְּלָל – אָמְרָה הָעַלְמָה הָאֻמְלָלָה. הֲרֵי זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי רוֹאֵךְ. לָמָה תִּתְאַנִי לִי?

— אָמְנָם אַתְּ עַצְמֵךְ לֹא עָשִׂית לִי דָבָר. אֵין לִי אֵלַיִךְ וְלֹא כְלוּם. אֲבָל אִם תִּתְיַסְרִי אַתְּ בְּיִסוּרִים, אֶחֱזֶה אֵפוֹא נָקָם בּוֹ.

— חִידוֹת לִי דְבָרַיִךְ, גְבֶרֶת.

— אֵינֵךְ מְבִינָה? וּבְכֵן אַסְבִּיר לָךְ. אֲנִי דוֹנְיָה מַרְיָה דֵי־לֵיאוֹן. עַתָּה בַּנְתְּ לְרֵעִי?

— לֹא, גְבֶרֶת, אַף עַתָּה אֵינֶנִי מְבִינָה דָבָר, מֵעוֹדִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת הַשֵׁם הַזֶה וְאַף עַתָּה אֵינֶנִי יוֹדַעַת מִי אַתְּ.

— מָה? – קָרְאָה דוֹנְיָה מַרְיָה – לֹא שָׁמַעַתְּ מֵעוֹלָם אֶת שְׁמִי?

— הֲיִתָּכֵן נִשְׁבַּעַת לָךְ, גְבֶרֶת, כִּי שׁוֹמַעַת אֲנִי שֵׁם זֶה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַי – אָמְרָה רוֹזַרְיָה בְּעֵינַיִם דוֹמְעוֹת.

דְבָרֶיהָ שֶׁנֶאֶמְרוּ מֵעֹמֶק הַלֵב וּבְכֵנוּת זִעְזְעוּ אֶת מַרְיָה. הִיא קָפְצָה מִכִּסְאָהּ וְהִתְרוֹצְצָה בַּחֶדֶר אָנֶה וָאָנָה. נִפְנְפָה בְּיָדֶיהָ וְדוֹבְבָה בְּלַחַשׁ. הִיא הָיְתָה נִרְגֶזֶת מְאֹד. הִיא חָשְׁבָה תְּחִלָה, כִּי תִּפְגשׁ אִשָׁה נוֹכֶלֶת, עַרְמוּמִית, וְאִלוּ לְפָנֶיהָ עוֹמֶדֶת עַלְמָה תְּמִימָה – תִּינֹקֶת!

הִיא הִתְרוֹצְצָה בַּחֶדֶר כְּנָמֵר. “מַה קָרָה לִי? אָמְרָה לְעַצְמָהּ, כְּלוּם אֶתְרַגֵשׁ מִדִמְעוֹת עַלְמָהּ טִפְּשָׁה זוֹ? כְּלוּם יְזַעְזְעוּ אוֹתִי תַּחֲנוּנֶיהָ, בְּכִיָתָהּ? – לֹא! יוֹתֵר מִדַי יִסוּרִים גָרַם לִי דוֹן טוֹדֵיאוֹ מִכְּדֵי אֶעֱבֹר בִּשְׁתִּיקָה עַל מַעֲשָׂיו. עָלַי לִנְקֹם בּוֹ. הוּא גָזַל מִמֶנִי אֶת בִּתִּי, בִתִּּי יְחִידָתִי – וַאֲנִי אֶגְזֹל מִמֶּנוּ אֶת אִשְׁתּוֹ אֲהוּבָתוֹ הַחֲדָשָׁה”. פֶּתַע פָּנְתָה אֶל הָעַלְמָה וְאָמְרָה:

— שְׁמָעִינִי נָא, רוֹזַרְיָה! זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה שֶׁאָנוּ מִתְרָאִים. רוֹצָה אֲנִי לוֹמַר לָךְ מַשֶׁהוּ וְתֵדְעִי לְפָחוֹת עַל מָה וְלָמָה אַתְּ סוֹבֶלֶת וּמִתְיַסֶרֶת.

— דַבְּרִי וְאֶשְׁמַע, גְבֶרֶת, אַךְ יוֹדַעַת אֲנִי – אָמְרָה רוֹזַרְיָה בְּעֶצֶב וּבְצַעַר – כִּי, תַגִידִי מַה שֶׁתַּגִידִי, אַחַת יוֹדַעַת אֲנִי – חַפָּה אֲנִי מִכָּל פֶּשַׁע.

— כָּךְ סְבוּרָה אַתְּ, אַךְ שְׁמָעִינִי וְתֵדְעִי, כִּי אָכֵן אֲשֵׁמָה אַתְּ – הָיֹה הָיְתָה לְפָנִים עַלְמָה יָפָה. לֹא חַלָשָׁה וְטִפְּשֹׁנֶת כָּמוֹךְ, כִּי אִם עַלְמָה יָפָה, אֵיתָנָה וּבַעֲלַת אֹפִי אַמִיץ. עַלְמָה זוֹ הִכִּירָה צָעִיר אֶחָד, יָפֶה, עָשִׁיר וּמַשְׂכִּיל. הוּא הִבְטִיחַ לָהּ הָרִים וּגְבָעוֹת, עַד שֶׁנִתְפַּתְּתָה, עָזְבָה אֶת הוֹרֶיהָ וְנִשְׂאָה לוֹ, לָאִישׁ שֶׁלָקַח אֶת לִבָּהּ בִּמְלִיצוֹת יָפוֹת.

כְּשָׁנָה לְאַחַר נִשׂוּאֵיהֶם נוֹלְדָה לָהֶם בַּת, אַךְ בִּמְקוֹם שֶׁהָאַהֲבָה תִּגְדַל וְתִתְחַזֵק הֵחֵלָה אַהֲבָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ לְהִתְנַדֵף וְהוּא עָזַב אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא רָצָה לְדַעְתָּהּ.

לֵילוֹת רַבִּים בָּכְתָה אִשָׁה זוֹ עַל מַר גוֹרָלָהּ. הִיא נִשְׁאֲרָה בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה, עֲזוּבָה, שְׁכוּחָה. אַךְ בָּזֶה עוֹד לֹא אָמַר דַי הָאִישׁ הָרַע הַזֶה. הוּא יָדַע שֶׁלְאִשָׁה זוֹ נִשְׁאֲרָה נֶחָמָה אַחַת וִיחִידָה בְּחַיֶיהָ הָעֲגוּמִים – בִּתָּהּ הַקְטַנָה. וְהוּא הֶחְלִיט לִגְזֹל מִמֶנָה אֶת נֶחָמָתָהּ הַיְחִידָה, אֶת שִׂמְחָתָהּ הָאַחַת.

פַּעַם כְּשֶׁהָאִשָׁה נִרְדְמָה, הִתְפָּרֵץ בַּלַיְלָה כְּגַנָב לְבֵית הָאִשָׁה וְגָזַל אֶת יַלְדָתָהּ.

— מֶה עָשָׂה בְּיַלְדָה זֹאת? – שָׁאֲלָה דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה.

— זֹאת לֹא תֵדַע אִמָהּ עַד הַיוֹם – עָנְתָה דוֹנְיָה מַרְיָה – מֵאָז לֹא רָאֲתָה הָאִשָׁה אֶת בִּתָּהּ. הִיא הִתְחַנְנָה, בָּכְתָה, הִשְׁפִּילָה אֶת עַצְמָהּ לִפְנֵי הָאַכְזָר הַזֶה כִּי יָשִׁיב לָהּ אֶת בִּתָּהּ; הִיא אִיְמָה עָלָיו, הִיא תִּחְבְּלָה כָּל מִינֵי תַחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְהַכְרִיחוֹ לְהָשִׁיב לָהּ אֶת הַבַּת – אַךְ שׁוּם דָבָר לֹא הוֹעִיל. הוּא נִשְׁאַר עִקֵשׁ וְקָשֶׁה כָּאֶבֶן. הוּא אַף לָעַג לָאִשָׁה הָאֻמְלָלָה וְעָשָׂה אוֹתָהּ לְלַעַג וּלְקֶלֶס, אֶת הָאֵם הָאֻמְלָלָה.

דוֹנְיָה מַרְיָה שָׁתְקָה רְגָעִים מִסְפָּר. הִיא נָשְׁמָה עֲמֻקוֹת וְהַדְמָעוֹת חִנְקוּהָ. הִיא לֹא יָכְלָה לְהוֹסִיף לְדַבֵּר. לְבַסוֹף נִרְגְעָה קְצָת וְאָמְרָה:

— הַאִם פֶּלֶא הוּא, כִּי אֵם זוֹ שׂוֹנֵאת אֶת הָאִישׁ הַזֶה? הַאִם פֶּלֶא הוּא שֶׁאִשָׁה זוֹ נִשְׁבְּעָה לִנְקֹם בּוֹ, בָּאִישׁ הַזֶה? הֲתֵדְעִי מִי הִיא הָאֵם הַזֹאת? – אֲנִי הָאִשָׁה הָאֻמְלָלָה, הָאֵם הָאֻמְלָלָה! – הֲתֵדְעִי מִיהוּ הָאִישׁ הָרַע וְהָאַכְזָר הַזֶה, שֶׁכֹּה הֵרַע לִי, שֶׁגְזָלַנִי וְעָשַׂנִי לְלַעַג וּלְקֶלֶס וְהִשְׁפִּילַנִי עַד עָפָר? – שְׁמוֹ דוֹן טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן!

— דוֹן טוֹדֵיאוֹ? – קָרְאָה דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה וְתָפְסָה אֶת רֹאשָׁהּ – דוֹן טוֹדֵיאוֹ?

— כֵּן, דוֹן טוֹדֵיאוֹ, אֲהוּבֵךְ, בַּעְלֵךְ.

דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה קָפְצָה כִּנְשׁוּכַת נָחָשׁ. הִיא מִהֲרָה לְדוֹנְיָה מַרְיָה, תָּפְסָה אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וְאָמְרָה:

— מַה אַתְּ סָחָה, גְבֶרֶת? דוֹן טוֹדֵיאוֹ אֵינוֹ אֲהוּבִי וּבַעְלִי! זֶה שֶׁקֶר! זֶה כָּזָב!

דוֹנְיָה מַרְיָה קָפְאָה בִּמְקוֹמָהּ. הָעַלְמָה הִשְׁמִיעָה אֶת דְבָרֶיהָ אֵלֶה מֵעֹמֶק הַלֵב וְנִכָּרִים דִבְרֵי אֱמֶת. הִיא רָאֲתָה אֶת פְּנֵי רוֹזַרְיָה בְּדַבְּרָהּ. הַכָּרַת פָּנֶיהָ עָנְתָה בָּהּ כִּי אֱמֶת דִבְּרָה, כִּי חַפָּה הִיא מִפֶּשַׁע.

— הֲיִתָּכֵן? – שָׁאֲלָה מַרְיָה אֶת עַצְמָהּ, הֲטָעִיתִי?

הִיא פָּנְתָה אֶל רוֹזַרְיָה וְשָׁאֲלָה אוֹתָהּ:

— וּבְכֵן מִי אַתְּ וְאֵיךְ נִתְגַלְגַלְתְּ אֵלָיו? הֲרֵי בָּאת אִתּוֹ לְטֶקֶס הַשָׁלוֹם?

— אֲסַפֵּר לָךְ, גְבֶרֶת, כָּל מַה שֶׁיָדוּעַ לִי עַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְעָה בַּחוּץ שַׁעֲטַת סוּסִים. דוֹנְיָה מַרְיָה הֶחֱוִירָה.

— אֵל אֱלֹהִים! אֵלִי! – קָרְאָה דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה – הֲשָׁלַחְתָּ לִי עֶזְרָתְךָ? הֲשָׁלַחְתָּ לִי עֶזְרָה בַּצַר? הֲיִקְרְאוּ לִי דְרוֹר?

— אַל תֵּחָפְזִי לִשְׂמֹחַ! – אָמְרָה מַרְיָה בְּזַעַם – אֵינֵךְ בַּת חוֹרִין עוֹד!

שַׁעֲטַת הַסוּסִים הִתְקָרְבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת וּצְרִיחוֹת. פֶּתַע נִפְרְצָה הַדֶלֶת וַאֲנָשִׁים אֲחָדִים הִתְפָּרְצוּ פְּנִימָה.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים־וְתִשְׁעָה: הַמַהְפֵּכָה    🔗

הִשְׁאַרְנוּ אֶת הָעִיר וַלְדִיוִיָא בְּעֵת שֶׁפָּרְצָה שָׁם הַמַהְפֵּכָה. יָרוּ בָּרְחוֹבוֹת. אֲנָשִׁים נָפְלוּ מֵתִים אוֹ פְּצוּעִים. עָלֵינוּ לַחֲזֹר עַתָּה לְשָׁם וְלִרְאוֹת מַה הִתְרַחֵשׁ שָׁם עוֹד, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרֵנוּ זֶה.

הַקְרָב נִמְשַׁךְ זְמַן לֹא רַב. דוֹן טוֹדֵיאוֹ, מַנְהִיג הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”, חָזָה הַכֹּל מֵרֹאשׁ וְדָאַג לְכָךְ שֶׁגְדוּדֵי הַצָבָא שֶׁלָחֲמוּ לְטוֹבַת הַגֶנֶרָל יְכֻתְּרוּ וִירֻתְּקוּ לִמְקוֹמָם.

בִּשְׁכוּנוֹת הָעִיר הָאֲחֵרוֹת נִצְחוּ הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”. הַחַיָלִים חֶלְקָם עָבַר לְצַד הַמוֹרְדִים וְחֶלְקָם הִשְׁלִיכוּ אֶת נִשְׁקָם וְהִתְפַּזְרוּ.

מוֹשֵׁל וַלְדִיוִיָא הִבְחִין מִיָד, כִּי לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַמוֹרְדִים. הוּא שָׁלַח לִקְרֹא אֶת שָׁלִישׁוֹ שֶׁל בּוּסְטַמֶנְטֶה, אֶת הַקָצִין דִיאֶגוֹ, וְאָמַר לוֹ:

— הַקָצִין! עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת הַמַצָב. אִם הַגֶנֶרָל לֹא יַחֲזֹר תֵּכֶף וּמִיָד עִם צְבָאוֹ, אֵאָלֵץ לְהִכָּנַע וְלִמְסֹר אֶת הָעִיר בִּידֵי הַמוֹרְדִים.

— אָרוּץ תֵּכֶף וּמִיָד, כְּחֵץ מִקֶשֶׁת, אֶל הַגֶנֶרָל וְאוֹדִיעַ לוֹ אֶת מַצַב הָעִיר – עָנָה דִיאֶגוֹ. הִשְׁתַּדֵל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַד שׁוּבִי עִם תִּגְבֹּרֶת צְבָאִית.

— אֶשְׁתַּדֵל כְּכָל הָאֶפְשָׁר – עָנָה הַמוֹשֵׁל.

דִיאֶגוֹ מִהֵר לְמַלֵא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ. אִם כִּי אַנְשֵׁי הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” שָׁמְרוּ עַל כָּל מְבוֹאוֹת הָעִיר, בְּכָל זֹאת הִצְלִיחַ לְהִתְחַמֵק מֵהָעִיר וּלְהַגִיעַ לַגֶנֶרָל וּלְהוֹדִיעַ לוֹ עַל הַמִתְרַחֵשׁ בָּעִיר.

בּוּסְטַמֶנְטֶה הֵבִין יָפֶה, כִּי שִׁלְטוֹנוֹ וְחַיָיו תְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה. אִם יַצְלִיחַ לְהַכְרִיעַ אֶת הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” וּלְנַצְחָם, כִּי אָז יִהְיֶה שַׁלִיט הָאֲרָצוֹת הַיָפוֹת. אֲבָל אִם יְנֻצַח, הֲרֵי אֵין לוֹ אֶלָא לְחַפֵּשׂ לוֹ מִקְלָט אֵצֶל נָסִיךְ אִינְדְיָאנִי אוֹ לִבְרֹחַ לְאַרְגֶנְטִינָה.

לָכֵן הִשְׁתַּדֵל לַחֲזֹר הָעִירָה בְּכֹחַ צְבָאִי גָדוֹל וּלְהִלָחֵם שָׁם עַל כְּבוֹדוֹ, שִׁלְטוֹנוֹ וְחַיָיו. רָאִינוּ כְּבָר אֵיךְ הֻסְכַּם בֵּינוֹ וּבֵין הַ“טוּקִי” עַל תִּגְבֹּרֶת שֶׁל אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לוֹחֲמִים אִינְדְיָאנִים תְּמוּרַת מְחוֹז וַלְדִיוִיָא.

כְּרוּחַ סְעָרָה טָס בּוּסְטַמֶנְטֶה עִם חַיָלָיו לְוַלְדִיוִיָא. אֲפוּף עַנְנֵי אָבָק, חִוֵר וְרוֹעֵד מִזַעַם וְהִתְרַגְזוּת רָץ בְּרֹאשׁ אַנְשֵׁי צְבָאוֹ. הוּא מִהֵר, כִּי רָצָה לִרְאוֹת מַה מִתְרַחֵשׁ בָּעִיר.

אַךְ מִשֶׁהִתְקָרֵב לָעִיר, נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וְתִכֵּן תָּכְנִית אַחֶרֶת.

— מֵאָז יָצָא דִיאֶגוֹ מֵהָעִיר עַד עַתָּה כְּבָר עָבְרוּ כִּשְׁעָתַיִם – הִרְהֵר. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה וַדַאי הִתְרַחֲשׁוּ וְנִשְׁתַּנוּ הַרְבֵּה דְבָרִים. יִתָּכֵן, כִּי כָּל הַחַיָלִים נִכְנְעוּ אוֹ עָבְרוּ לְצַד הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”. הַמוֹרְדִים כָּבְשׁוּ אֶת הָעִיר. בְּיָדָם עַתָּה תּוֹתָחִים וְנֶשֶׁק רַב. מַה בְּכֹחַ כַּמָה מֵאוֹת פָּרָשָׁיו לִפְעֹל? – עָלָיו לְחַכּוֹת כָּאן עַד שֶׁתָּבוֹא הָתִּגְבֹּרֶת הַצְבָאִית שֶׁל הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי – אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לוֹחֲמִים.

הוּא הֶחְלִיט לִשְׁלֹחַ תְּחִלָה שְׁנֵי מְרַגְלִים לְרַגֵל אֶת הָעִיר. לִכְשֶׁיֵדַע בְּדִיוּק אֶת הַמִתְהַוֶה שָׁם, יוּכַל לְתַכְנֵן תָּכְנִיוֹת לְהַבָּא.

הוּא פָּקַד עַל פָּרָשָׁיו לְהֵעָצֵר בַּשָׂדֶה וְשָׁלַח שְׁנֵי מְרַגְלִים. כַּעֲבֹר זְמַן־מָה חָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ, כִּי הַמוֹרְדִים הִתְנַפְּלוּ עַתָּה עַל בֵּית הַמוֹשֵׁל. כִּשְׁנֵי גְדוּדֵי חַיָלִים, הַנֶאֱמָנִים לַגֶנֶרָל, עוֹד מַחֲזִיקִים מַעֲמָד. הַמוֹרְדִים עוֹד לֹא תָּפְסוּ אֶת הַתּוֹתָחִים. הַמִלְחָמָה מִתְנַהֶלֶת עַתָּה בְּשֶׁטַח קָטָן לְיַד בֵּית הַמוֹשֵׁל.

— קָדִימָה! – פָּקַד הַגֶנֶרָל וְטָס כְּחֵץ מִקֶשֶׁת הָעִירָה.

כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִגִיעַ עִם פָּרָשָׁיו הָעִירָה. בְּפַרְבְּרֵי הָעִיר שָׂרַר שֶׁקֶט, אַךְ בְּלֵב הָעִיר עָמַד הָמוֹן רַב, כְּקִיר מוּצָק, וְלֹא נָתַן לְאִשׁ לַעֲבֹר.

הַגֶנֶרָל הָיָה אִישׁ צָבָא מְנֻסֶה וְזָרִיז. הוּא יָדַע תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה. הוּא בָּחַר מִבֵּין חַיָלָיו חֲמִשִׁים חַיָלִים אַמִיצֵי לֵב וְאָמַר לִפְרֹץ בָּהֶם אֶת קִיר הַמוֹרְדִים.

— לַחַיִים וְלַמָוֶת! – קָרָא לִבְחִירֵי חַיָלָיו הַנֶאֱמָנִים וְהַמְסוּרִים.

וּבִקְרִיאָה זוֹ זִנֵק עִם חַיָלָיו עַל קִיר הָאֲנָשִׁים. בּוֹ בָּרֶגַע בָּא לִקְרָאתוֹ אִישׁ רוֹכֵב עַל סוּס שָׁחֹר וְהִתְיַצֵב כְּנֶגְדוֹ כְּסֶלַע אֵיתָן.

הָיָה זֶה דוֹן טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן. הַגֶנֶרָל הִכִּירוֹ וְחָרַק שֵׁן מִכַּעַס וָזַעַם.

 

פֶּרֶק שְׁלשִׁים: הָאַרְיֵה מֻכְרָח לְהִכָּנַע    🔗

— מִיהוּ זֶה וְאֵיזֶה הוּא הָאִישׁ שֶׁהֵעֵז לְהִתְיַצֵב כְּנֶגְדִי? – קָרָא הַגֶנֶרָל.

— כְּלוּם לֹא תַכִּירֵנִי, הַגֶנֶרָל? – קָרָא מַנְהִיג הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” – הַשְׁכַחְתַּנִי?

— דוֹן טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן, הַאַתָּה זֶה? הַעוֹדְךָ חַי? אָמְנָם הֻגַד לִי כִּי נִצַלְתָּ מֵהַמָוֶת וְהִנְךָ פָּצוּעַ אָנוּשׁ.

— כֵּן, אָנֹכִי זֶה, גֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה! אֲנִי דוֹן טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן. עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת כִּי אֲנִי חַי כְּדֵי לְהַשְׁמִידְךָ.

— הִנְךָ נֶחְפָּז לִשְׂמֹחַ, דוֹן טוֹדֵיאוֹ! אַדְרַבָּא, נַסֵה־נָא לְהִלָחֵם אִתִּי מִלְחֶמֶת בֵּינַיִם וְאָז תִּוָכַח, אִם תּוּכַל לְהַשְׁמִידֵנִי אוֹ לֹא. אֲנִי מַכִּירְךָ יָפֶה וְאִלוּ אַתָּה טֶרֶם תַּכִּיר אֶת כֹּחִי.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ חִיֵךְ חִיוּךְ בּוּז וְאָמַר:

— כֹּחַ שִׁלְטוֹנְךָ תַּשׁ. הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” דָנוּךָ מִזְמַן לְמִיתָה. עַתָּה יְבַצְעוּ אֶת גְזַר דִינָם.

— טֶרֶם תְּפַסְתַּנִי, דוֹן טוֹדֵיאוֹ! כְּדֵי לְהֲמִיתֵנִי עָלֶיךָ לְתָפְסֵנִי תְּחִלָה. אֲנִי אָלָחֵם, אוֹ שֶׁאֲנַצַח אוֹ שֶׁאֶפֹּל.

— מוֹת תָּמוּת, אַךְ לֹא כְּגִבּוֹר בִּשְׂדֵה הַקְרָב, כִּי אִם כְּבוֹגֵד עַל הַגַרְדוֹם.

— הַאֻמְנָם? הִתְלוֹצֵץ בּוּסְטַמֶנְטֶה. אַדְרַבָּא חָשְׁקָה נַפְשִׁי לִרְאוֹת זֹאת!

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּרוֹ שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְהִשְׁתָּעֵר עַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ בּוֹ בָּרֶגַע פָּלַח פַּלְצוֹר אֶת הָאֲוִיר וַעֲנִיבָתוֹ נָפְלָה עַל גוּפוֹ שֶׁל בּוּסְטַמֶנְטֶה וְהִתְהַצְקָה סְבִיב חָזֵהוּ.

עוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ, וְטֶרֶם הִסְפִּיק לְהַשְׁמִיעַ זְעָקָה הִפִּילַהוּ הַפַּלְצוֹר מִסוּסוֹ וּסְחָבָהוּ סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ בַּאֲבַק הַדֶרֶךְ, בּוּסְטַמֶנְטֶה הָיָה כֹּה נִרְעָשׁ וְנִפְחָד עַד כִּי בִּינָתוֹ הִסְתַּתְּרָה. כַּעֲבוֹר רֶגַע הָיָה מוּטָל עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁסְבִיבוֹ עוֹמְדִים אֲנָשִׁים זָרִים עֲטוּפִים שִׁכְמִיוֹת שְׁחוֹרוֹת – הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”.

הַתִּירוּ אֶת הַחֶבֶל! פָּקַד עַתָּה דוֹן טוֹדֵיאוֹ, הַחֲזִיקוּ בּוֹ יָפֶה, וְהִתְיַחֲסוּ אֵלָיו בַּהֲגִינוּת.

הַפְּקוּדָה בֻצְעָה עַתָּה פָּנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ לְחַיָלֵי בּוּסְטַמֶנְטֶה, שֶׁעָמְדוּ כִּקְפוּאִים. הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֶה עֵינֵיהֶם. הֵם רָאוּ כִּי הַגֶנֶרַל בּוּסְטַמֶנְטֶה מְדַבֵּר עִם מִישֶׁהוּ וְחָשְׁבוּ כִּי הוּא אֶחָד מִשֶׁלָהֶם.

— חַיָלִים! אָמַר לָהֶם דוֹן טוֹדֵיאוֹ – הִכָּנְעוּ! הֲלֹא רוֹאִים אַתֶּם כִּי הָאִישׁ שֶׁהוֹלִיכַכֶם שׁוֹלָל, הוּא בְּיָדֵינוּ. הוּא רָצָה לִהְיוֹת שַׁלִיט־עָרִיץ וּלְדַכְּאֵנוּ אָנוּ שׁוֹאֲפִים לְצֶדֶק וּלְחֹפֶשׁ.

— חֹפֶשׁ וָצֶדֶק! קָרָא הֲמוֹן רַב.

— חֹפֶשׁ וְנִצָחוֹן! בָּקְעָה צְעָקָה מֵהַכִּכָּר הַמֶרְכַּזִית.

הַחַיָלִים הִשְׁלִיכוּ אֶת אֶקְדְחֵיהֶם וְחַרְבוֹתֵיהֶם וְהִדְהֲדוּ.

— חֹפֶשׁ וָצֶדֶק!

— יָפֶה! אָמַר לָהֶם דוֹן טוֹדֵיאוֹ – הִתְרַחֲקוּ נָא. מִן הָעִיר כִּשְׁנֵי מִילִים מִמֶנָה וְנוּחוּ שָׁם. אַחַר כָּךְ נוֹדִיעַ לְכֶם אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ.

הַחַיָלִים יָצְאוּ. הֵם הָלְכוּ עַתָּה שׁוּב בַּדֶרֶךְ שֶׁבָּהּ בָּאוּ לֹא מִזְמַן. אֲחָדִים מֵהַמוֹרְדִים לִוּוּם וְהִסְבִּירוּ לָהֶם אֶת אֲשֶׁר זָמַם בּוּסְטַמֶנְטֶה לַעֲשׂוֹת: לְהַכְרִיז עַל עַצְמוֹ כְּמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ וּלְשַׁעְבֵּד אֶת הָאֶרֶץ לַסְפָרַדִים.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ חָזַר לַכִּכָּר הַמֶרְכָּזִית. שָׁם עוֹד נִלְחֲמוּ שְׁנֵי גְדוּדֵי צָבָא שֶׁל בּוּסְטַמֶנְטֶה.

מוֹשֵׁל וַלְדִיוִיָא חִכָּה עוֹד לְבּוּסְטַמֶנְטֶה וְעֶזְרָתוֹ. הוּא עוֹדֵד אֶת הַחַיָלִים שֶׁיַחֲזִיקוּ מַעֲמָד עוֹד זְמַן־מָה, כִּי עוֹד מְעַט תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה…

אַךְ הָעֶזְרָה לֹא הִגִיעָה, הַמוֹרְדִים הִתְקָרְבוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל בֵּית הַמוֹשֵׁל, פָּרַץ קְרָב כִּידוֹנִים וַחֲרָבוֹת.

הַמוֹשֵׁל נוֹכַח כִּי לֹא יוּכַל עוֹד לְהַחֲזִיק מַעֲמָד. הוּא הָיָה נִכְנָע כְּבָר מִזְמַן אִלְמָלֵא אֵימָתוֹ שֶׁל בּוּסְטַמֶנְטֶה עָלָיו. יִתָּכֵן, כִּי יִנְזֹף בּוֹ אַחַר כָּךְ וְיַאֲשִׁימֵהוּ עַל כִּי מִהֵר לְהִכָּנַע.

דוֹן רוֹמַן – זֶה שֵׁם הַמוֹשֵׁל – לֹא הִשְׁתַּתֵּף מֵעוֹדוֹ בִּקְרָבוֹת. הוּא רָעַד מַמָשׁ כָּל אֵימַת שֶׁכַּדוּר עָבַר לְיָדוֹ.

הַמוֹרְדִים שֶׁלֹא רָצוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לְחִנָם הֵרִימוּ דֶגֶל לָבָן וּבוֹ סִימָן אָדֹם לְאוֹת, שֶׁהֵם רוֹצִים לְנַהֵל שִׂיחָה עִם מְפַקֵד הַחַיָלִים.

הַמוֹשֵׁל שֶׁהִבְחִין בַּדֶגֶל, רָקַד מַמָשׁ מִשִׂמְחָה.

— נִצַלְנוּ! נִצַלְנוּ! – קָרָא בְּחֶדְוָה.

— כְּלוּם בָּא הַגֶנֶרָל לְעֶזְרָה? – שָׁאַל אוֹתוֹ הַמְפַקֵד.

— לֹא, הוּא לֹא בָּא עוֹד.

— וּבְכֵן, לְשִׂמְחָה מַה זוֹ עוֹשָׂה? אֵיךְ נִצַלְנוּ אֵפוֹא? – שָׁאַל הַמְפַקֵד.

— רְאֵה! הִנֵה הֵרִימוּ שָׁם דֶגֶל לָבָן. הֵם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם אִתָּנוּ.

— נָכוֹן! – קָרָא הַמְפַקֵד לְאַחַר שֶׁהֵסֵב אֶת עֵינָיו לְצַד הַדֶגֶל.

הַמְפַקֵד פָּקַד עַל חַיָלָיו לַחְדֹל מִלִירוֹת וּלְהָרִים דֶּגֶל לָבָן. הוּא הָיָה עָיֵף מְאֹד וְנוֹכַח כִּי הַקְרָב אָבוּד. הוּא לֹא יַחְזִיק מַעֲמָד עִם קְבוּצָה קְטַנָה זוֹ.

 

פֶּרֶק שְׁלשִׁים־וְאֶחָד: הַמוֹרְדִים מְנַצְחִים    🔗

הַמוֹשֵׁל הָיָה מְרֻצֶה מְאֹד מִשֶׁנִפְסְקָה הַמִלְחָמָה. אַף הַחַיָלִים הָיוּ מְרֻצִים כִּי הֵם בָּאוּ לִידֵי הַכָּרָה שֶׁיוֹרִים הֵם בַּאֲחֵיהֶם, בִּבְנֵי אַרְצָם.

הִשְׂתָּרְרָה דוּמִיָה. אֶת הַמֵתִים וְהַפְּצוּעִים הוֹצִיאוּ מִשָׁם. הַמוֹשֵׁל וְהַמְפַקֵד עָמְדוּ עַל מַדְרֵגוֹת הָאַרְמוֹן. הֵם חִכּוּ לְמִשְׁלַחַת הַמוֹרְדִים.

וְאָכֵן כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הוֹפִיעַ פָּרָשׁ בִּגְלִימָה שְׁחֹרָה וּבְיָדוֹ דֶגֶל.

הַמוֹשֵׁל הִרְצִין. הוּא יָצָא קָדִימָה וְשָׁאַל אֶת נוֹשֵׂא הַדֶגֶל.

— מָה רְצוֹנְךָ, לְשֵׁם מָה בָּאתָ אֵלֵינוּ?

— בָּאתִי לוֹמַר לָכֶם, כִּי כְּבָר נִשְׁפַּךְ דָם רַב וְהִגִיעָה הָעֵת כִּי תִּכָּנְעוּ.

— לְהִכָּנַע? – קָרָא הַמְפַקֵד – בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא! הֻצַבְתִּי כָּאן לְהָגֵן עַל בֵּית הַמוֹשֵׁל וַאֲנִי אָגֵן עָלָיו עַד טִפַּת דָמִי הָאַחֲרוֹנָה.

— כְּלוּם לֹא תִּרְאֶה, כִּי לֹא תוּכַל עוֹד לְהַחֲזִיק מַעֲמָד? – שָׁאַל נוֹשֵׂא הַדֶגֶל. הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ כִּי נִצַחְנוּ בְּכָל מָקוֹם?

— מִי אַתָּה?

— אֲנִי דוֹן טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן!

— דוֹן טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן? – קָרָא הַקָצִין וְהֶחֱוִיר. לֹא יִתָּכֵן! הֲרֵי מַתָּ! אֲנִי עַצְמִי פָּקַדְתִּי אָז עַל פְּלֻגַת הַיוֹרִים שֶׁיָרוּ אָז בְּךָ וּבְעוֹד תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים, בְּלֵיל חֲמִישִׁי לְמַאי.

— אָמְנָם נָכוֹן הַדָבָר, יְרִיתֶם בְּדוֹן טוֹדֵיאוֹ, אַךְ עוֹד שֵׁם לִי.

— עוֹד שֵׁם? מַהוּ? מַה שְׁמֶךָ?

— נְסִיךְ הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”. דוֹן טוֹדֵיאוֹ נָפַל מִכַּדוּרְכֶם, אֲבָל מַנְהִיג הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” חַי וְקַיָם.

הַמוֹשֵׁל הִרְעִיד לְמִשְׁמַע דְבָרָיו אֵלֶה. עַד עַתָּה לֹא יָדַע כְּלָל, מִי הֵם הַמוֹרְדִים. הוּא כֹּה נִפְחַד וְנִבְהַל בְּמֶשֶׁךְ הַקְרָבוֹת, עַד כִּי לֹא שָׁאַל אֲפִילוּ: מָה רְצוֹן הַמוֹרְדִים? מַה דוֹרֵשׁ הָעָם?

הַמְפַקֵד, לְהֶפֶךְ, יָדַע יָפֶה אֶת מַצָבוֹ. הוּא יָדַע יָפֶה כִּי פָּרְצָה מַהְפֵּכָה, שֶׁתִּגָמֵר אוֹ בְּנִצָחוֹן מָלֵא שֶׁל הַחֹפֶשׁ אוֹ שֶׁהַחֹפֶשׁ יְדֻכָּא וְהַגֶנֶרָל יֻכְרַז לְמֶלֶךְ.

— בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת הִנְךָ בָּא אֵלֵינוּ וְדוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ לְהִכָּנַע? – שָׁאַל הַמְפַקֵד.

— בִּרְשׁוּת הַכֹּחַ – עָנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ – אָנוּ נִצַחְנוּ. הָעִיר בְּיָדֵינוּ. הָעָם רוֹצֶה בְּחֹפֶשׁ. לָמָה לָנוּ אֵפוֹא לִשְׁפֹּךְ דָם נָקִי? הַנִיחוּ אֶת נִשְׁקְכֶם, הִתְאַחֲדוּ עִם הָעָם! עִזְרוּ לָנוּ לִכְבּשׁ אֶת זְכֻיוֹתֵינוּ וְהַמוֹלֶדֶת תּוֹדֶה לָכֶם.

— אֲבָל נִשְׁבַּעְתִּי אֱמוּנִים לַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה, וַאֲנִי אֶלָחֵם עַד שֶׁיָבוֹא לְעֶזְרָתִי! אֲנִי חַיָל, וְעָלַי לְקַיֵם אֶת שְׁבוּעָתִי.

— הַגֶנֶרָל לֹא יָבוֹא לְעֶזְרַתְכֶם – עָנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּפָּנִים מַרְצִינִים.

— מַדוּעַ?

— מִיָד תִּוָכְחוּ בְּכָךְ.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ רָמַז לְמִישֶׁהוּ. כַּעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר נִפְתַּח חַלוֹן אַחַד הַבָּתִים שֶׁמִמוּל בֵּית הַמוֹשֵׁל. בַּחַלוֹן נִרְאָה רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה.

הַקָצִין שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְאָמַר לְשָׁבְרָהּ מֵרֹב כַּעַס.

— אַל תִּשְׁבֹּר אֶת חַרְבְּךָ, הַקָצִין! – הִפְצִיר בּוֹ דוֹן טוֹדֵיאוֹ. שְׁמֹר עָלֶיהָ! אַתָּה חַיָל אַמִיץ. הָגֵן בְּחַרְבְּךָ זוֹ עַל הַמוֹלֶדֶת! הִלָחֵם בָּהּ בְּעַד חֹפֶשׁ עַמְךָ! בִּמְקוֹם לִלְחֹם בְּעַד הֶעָרִיצִים, הִלָחֵם נֶגֶד הֶעָרִיצוּת! הִלָחֵם בְּעַד אַחֶיךָ!

הַקָצִין לֹא עָנָה דָבָר, כִּי אִם לָקַח אֶת יַד דוֹן טוֹדֵיאוֹ וּלְחָצָהּ אֶל לִבּוֹ.

מִיָד פָּקַד עַל חַיָלָיו לְהַנִיחַ אֶת נִשְׁקָם, וְכָךְ נִגְמְרָה הַמַהְפֵּכָה. הַחֹפֶשׁ נִצַח.

 

פֶּרֶק שְׁלשִׁים־וּשְׁנַיִם: הַפָּצוּעַ    🔗

כָּל עוֹד נִמְשְׁכָה הַמַהְפֵּכָה לֹא זָז וַלֶנְטִין מִדוֹן טוֹדֵיאוֹ. בְּעֵינֵי הַצָרְפָתִי הָעַלִיז, מָצָא חֵן אֹפֶן הַמַהְפֵּכָה בַּאֲמֵרִיקָה.

— אֵיךְ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמַהְפֵּכָה שֶׁלָנוּ? – שְׁאֵלוֹ דוֹן טוֹדֵיאוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים” שָׁבוּ אֶת הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה.

— נִפְלָא! כְּדַאי הָיָה – קָרָא וַלֶנְטִין – לָבוֹא לַאֲמֵרִיקָה וְלִרְאוֹת אֵיךְ צָדִים אֲנָשִׁים בַּחֶבֶל, כְּצֵיד דָגִים בַּחַכָּה.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ הִצְטַחֵק. מִשֶׁשָׁקְטָה הָעִיר, פָּנָה וַלֶנְטִין לְדוֹן טוֹדֵיאוֹ וּשְׁאֵלוֹ:

— הַאִם לֹא יִשְׁתַּעַמְמוּ שָׁם יְדִידֵינוּ? כְּלוּם לֹא כְּדַאי הָיָה לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ וְלַהֲבִיאָם הֵנָה?

— לֹא, יְדִידִי! – עָנָה דוֹן טוֹדֵיאוֹ, עֲדַיִן מֻקְדָם. אֵין הָעִיר שְׁקֵטָה עוֹד לְגַמְרֵי. עָלֵינוּ לְחַכּוֹת עוֹד קְצָת.

— בְּכָל אֹפֶן כְּדַאי הָיָה לִשְׁלֹחַ אֲלֵיהֶם שָׁלִיחַ לִרְאוֹת מַה שְׁלוֹמָם. שְׁנֵי אֲנָשִׁים בּוֹדְדִים בִּסְבִיבָה פִּרְאִית אֵינָם בְּטוּחִים בְּיוֹתֵר בְּחַיֵיהֶם.

דוֹן טוֹדֵיאוֹ שָׁלַח שְׁנֵי שְׁלִיחִים לַמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִשְׁאֲרוּ רוֹזַלְיָה וְלוּאִיס.

עָלֵינוּ לָשׁוּב עַתָּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם וּלְסַפֵּר מֶה הָיָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל הָרוֹזֵן לוּאִיס. הִשְׁאַרְנוּהוּ פָּצוּעַ וַחֲסַר־הַכָּרָה, בּוֹדֵד וְגַלְמוּד. שְׁנֵי יְדִידָיו, הָאִינְדְיָאנִים קוֹרוֹמִילְלוֹ וּטְרַנְגְוִיל־לַנֶק הֻכְרְחוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּטֶקֶס הַשָׁלוֹם, בִּקְבוּרַת קַרְדֹם הַמִלְחָמָה.

רָאִינוּ כְּבָר כִּי הָאֲנָשִׁים שֶׁחָטְפוּ אֶת דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה הָיוּ זְרִיזִים מְאֹד וְעָשׂוּ אֶת הַמַעֲשֶׂה הַשָׁפָל בְּשֶׁקֶט, בְּלִי רַעַשׁ וְשָׁאוֹן. דוֹנְיָה רוֹזַלְיָה לֹא יָכְלָה לִצְעֹק כִּי שָׂמוּ מַחֲנָק לִגְרוֹנָהּ. לוּאִיס אַף הוּא לֹא הִסְפִּיק לִקְרֹא לְעֶזְרָה, כִּי מִיָד יָרְדָה עָלָיו מַהֲלֻמָה וְהוּא נִפְצַע פֶּצַע אָנוּשׁ בְּמִצְחוֹ.

אָמְנָם הִסְפִּיק לִירוֹת פַּעַם, אַךְ יְרִיָה זוֹ לֹא יָכְלָה לְהָסֵב שִׂימַת לֵב, לוּ אַף נִשְׁמְעָה, כִּי אוֹתָהּ שָׁעָה יָרוּ הַסְפָרַדִים יְרִיוֹת שִׂמְחָה רַבּוֹת בַּחֲגִיגַת הַשָׁלוֹם וְ“הַקְבוּרָה”.

אַךְ נִגְמַר הַטֶקֶס וְנִכְנַס הַנָסִיךְ לְאָהֳלוֹ שֶׁל הַגֶנֶרָל, חָזְרוּ שְׁנֵי הָאִינְדְיָאנִים קוֹרוֹמִילְלוֹ וּטְרַנְגְוִיל־לַנֶק לַגִבְעָה, מְקוֹם שָׁם הִשְׁאִירוּ אֶת יְדִידָם הַלָבָן, אוֹ “רֹאשׁ הָאַרְיֵה”, כְּפִי שֶׁכִּנוּהוּ בִּגְלַל שְׂעָרוֹ הָאָרֹךְ כְּרַעְמַת אַרְיֵה.

מַה נִדְהֲמוּ בְּהַגִיעָם לַגִבְעָה וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אִישׁ! תְּחִלָה חָשְׁבוּ שֶׁלוּאִיס וְרוֹזַרְיָה יָרְדוּ אַף הֵם לַטֶקֶס. אַךְ עֵינָם הַחַדָה אָמְרָה לָהֶם מִיָד, כִּי כָּאן הִתְרַחֵשׁ מַחֲזֵה זְוָעָה, הַמִתְרַחֵשׁ לְעִתִּים בַּאֲזוֹרֵי אֲמֵרִיקָה, אֲשֶׁר שָׁם שׁוֹלֵט הָאֶקְדָח וְהָאֶגְרוֹף.

כָּל מִי שֶׁרָגִיל אֵצֶל אֲנָשִׁים פִּרְאִיִים יוֹדֵעַ, כִּי נֵחַנוּ בְּעֵין נֶשֶׁר. הֵם רוֹאִים וּמַבְחִינִים בְּעִקְבוֹת חַיָה וְאָדָם גַם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁשׁוּם בֶּן תַּרְבּוּת לֹא יַבְחִין בְּכָךְ לְעוֹלָם.

שְׁנֵי הָאִינְדְיָאנִים מִהֲרוּ לִמְקוֹם בּוֹ הִשְׁאִירוּ אֶת יְדִידָם וְרָאוּ כִּי הוּא שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ. הָאֶקְדָח בְּיָדוֹ, פִּיו פָּעוּר לְמֶחֱצָה, עֵינָיו עֲצוּמוֹת, בַּמֵצַח כֶּתֶם דָם קָרוּשׁ. טְרַנְגְוִיל־לַנֶק זִנֵק אֵלָיו. הוּא הֵרִים מִיָד אֶת רֹאשׁוֹ, פָּתַח אֶת מִטְפַּחַת הַצַוָאר שֶׁלוֹ, גָהַר עָלָיו וְשִׁפְשֵׁף אֶת גוּפוֹ.

קוֹרוֹמִילְלוֹ עָמַד רְגָעִים מִסְפָּר כִּמְאֻבָּן. לְבַסוֹף הִתְעוֹרֵר.

— הַאִם “רֹאשׁ הָאַרְיֵה” מֵת? – שָׁאַל.

— לֹא – עָנָה חֲבֵרוֹ – לִבּוֹ דוֹפֵק.

— אִם כֵּן עָלֵינוּ לְעוֹרְרוֹ – אָמַר קוֹרוֹמִילְלוֹ וְהִתְיַשֵׁב לְיַד חֲבֵרוֹ.

הֵם הִכְנִיסוּהוּ לַמְעָרָה, הִצִיעוּ לוֹ מַצָע דֶשֶׁא רַךְ וְהִשְׁכִּיבוּהוּ שָׁם. אֶחָד מֵהֶם פָּתַח אֶת פִּיו בְּכֹחַ וְיָצַק לְתוֹכוֹ טִפּוֹת צִ’יצָ’ה אֲחָדוֹת. הַשֵׁנִי רָץ לַנַחַל וְהֵבִיא מִשָׁם מַיִם חַיִים בְּנֹאדוֹ. הֵם רָחֲצוּ אֶת מְקוֹם הַפֶּצַע, חֲבָשׁוּהוּ כְּפִי יְכָלְתָּם. קוֹרוֹמִילְלוֹ הָלַךְ הַיַעְרָה, חִפֵּשׂ שָׁם עִשְׂבֵי רְפוּאָה, שְׁחָקָם בְּיָדָיו וְהִנִיחָם עַל הַפֶּצַע.

עָבַר זְמַן רַב וְלוּאִיס לֹא הִתְעוֹרֵר, סוֹף כָּל סוֹף שָׁמְעוּ אֲנָחָה קַלָה. חָזֵהוּ הֵחֵל לְהִתְרוֹמֵם. הוּא הֵחֵל לִנְשֹׁם נְשִׁימוֹת עֲמֻקוֹת. בִּלְחָיָיו נִרְאֲתָה אַדְמוּמִית וְהוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו.

— רוֹזַרְיָה, הֵי–כָן – אַתְּ? – לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו וְשׁוּב נֶעֶצְמוּ עֵינָיו.

— חָיֹה יִחְיֶה! – קָרָא קוֹרוֹמִילְלוֹ בְּשִׂמְחָה. דָם רַב שָׁתַת מִמֶנוּ וְהוּא תָּשַׁשׁ, אַךְ פְּצָעָיו אֵינָם אֲנוּשִׁים.

— מַה קָרָה כָּאן? – שָׁאַל טְרַנְגְוִיל־לַנֶק – מִיהוּ שֶׁפָּצַע אֶת רֹאשׁוֹ?

— אֵין לִי עַתָּה פְּנַאי לַחְקֹר זֹאת. תְּחִלָה עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵל שֶׁ“רֹאשׁ הָאַרְיֵה” יְדַבֵּר. אוּלַי יְסַפֵּר לָנוּ מַה הִתְרַחֵשׁ כָּאן.

שְׁנֵי הָאִינְדְיָאנִים הֵחֵלוּ שׁוּב לְחַמֵם אֶת גוּפוֹ וּלְשַׁפְשְׁפוֹ. לְבַסוֹף עָלָה הַדָבָר בְּיָדָם. לוּאִיס הִתְעוֹרֵר וְהִתְעוֹדֵד עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְדַבֵּר.

— הֲיָכוֹל אָחִי לְסַפֵּר לִי, מַה הִתְרַחֵשׁ כָּאן בְּהֵעָדְרֵנוּ? – שְׁאֵלוֹ קוֹרוֹמִילְלוֹ.

לוּאִיס סִפֵּר כָּל אֲשֶׁר יָדַע. אַךְ שְׁנֵי הָאִינְדְיָאנִים לֹא חָכְמוּ מִידִיעוֹתָיו הַזְעוּמוֹת. אַף הוּא עַצְמוֹ כִּמְעַט לֹא יָדַע דָבָר.

— עָלַי לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת מַה הִתְרַחֵשׁ כָּאן – אָמַר קוֹרוֹמִילְלוֹ.

הוּא יָצָא לִסְקֹר וְלִבְדֹק אֶת הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְחוֹלֵל הַמַחֲזֶה הָאָיֹם שֶׁתֵּאַרְנוּהוּ כְּבָר. בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁקוֹרוֹמִילְלוֹ סָקַר וּבָדַק וְחִפֵּשׂ אֶת עִקְבוֹת הַפּוֹשְׁעִים בָּאוּ שְׁנֵי הַשְׁלִיחִים שֶׁטוֹדֵיאוֹ שָׁלַח לְהִוָדַע מַה שְׁלוֹם רוֹזַרְיָה.

מִשֶׁרָאוּ אֶת לוּאִיס הַפָּצוּעַ קָפְאוּ כִּפְסָלִים.

— הֵיכָן הָאִשָׁה הַצְעִירָה? שָׁאֲלוּ אֶת הָאִינְדְיָאנִים.

— הִיא נֶעֶלְמָה – עָנָה טְרַנְגְוִיל־לַנֶק בְּשֶׁקֶט.

תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת לִשְׁאֵלָתָם לֹא יָדַע. בֵּינָתַיִם חָזַר קוֹרוֹמִילְלוֹ. הוּא הִתְיַשֵׁב לְיַד לוּאִיס, הִדְלִיק אֶת מִקְטַרְתּוֹ וְעִשֵׁן.

אַנְשֵׁי דוֹן טוֹדֵיאוֹ יָדְעוּ יָפֶה אֶת מִנְהֲגֵי הָאִינְדְיָאנִים. הֵם יָדְעוּ, כִּי כַּאֲשֶׁר רוֹצֶה אִינְדְיָאנִי לְהִשְׁתַּקֵעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, עָלָיו לְעַשֵׁן. הֵם חִכּוּ עַד שֶׁגָמַר לְעַשֵׁן אֶת מִקְטַרְתּוֹ וּפָנוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ:

— אָחִינוּ הֲלֹא קַצִיק גָדוֹל, הֲיוּכַל לְהַגִיד לָנוּ מָה רָאָה שָׁם?

— אִם בִּרְצוֹנְכֶם, אַחַי, לָדַעַת זֹאת, אֲסַפֵּר לָכֶם – עָנָה קוֹרוֹמִילְלוֹ בְּנַחַת וּבְקֹר רוּחַ – חֲמִשָׁה רוֹכְבִים בָּאוּ וְחָטְפוּ אֶת הָעַלְמָה תְּכֻלַת־הָעֵינַיִם.

— זוֹ מִנַיִן לְךָ, קַצִיק?

חֲמִשָׁה סוּסִים טָבְעוּ טְבִיעוֹת רַגְלֵיהֶם בַּדֶשֶׁא. הֵם בָּאוּ מֵעֵבֶר הַנָהָר מִזֶה. רַגְלֵי הַסוּסִים הָיוּ רְטֻבּוֹת בְּבוֹאָם הֵנָה. אַרְבָּעָה מֵהָרוֹכְבִים הָיוּ פּוֹאֶלְצִ’ים. הַחֲמִישִׁי הָיָה לָבָן.

— זוֹ מִנַיִן לְךָ? – שָׁאַל הַשָׁלִיחַ.

הֵם נִפְתְּעוּ לִשְׁמֹעַ פְּרָטֵי פְּרָטִים אֵלֶה כְּאִלוּ נוֹכַח קוֹרוֹמִילְלוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

— יִסְתַּכְּלוּ אַחַי בְּעִקְבוֹת חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וְיִוָכְחוּ שֶׁרַק אַרְבָּעָה מֵהֶם יָרְדוּ מִסוּסֵיהֶם. שְׁלשָׁה אִינְדְיָאנִים וְאֶחָד לָבָן. הָאִישׁ הַחֲמִישִׁי יָשַׁב עַל הַסוּס וְלֹא יָרַד. “חִוֵר הַפָּנִים” הָיָה נְעוּל מַגָפַיִם. הָאִינְדְיָאנִים הָיוּ נְעוּלִים מוֹקַסִינִים (מִין פֻּזְמְקָאוֹת שֶׁל עוֹר, שֶׁכָּל אִינְדְיָאנִי מַתְקִין לוֹ לְעַצְמוֹ).

טְרַנְגְוִיל־לַנֶק יָדַע כִּי קוֹרוֹמִילְלוֹ הִסְתַּכֵּל וַדַאי יָפֶה וְהִבְחִין בְּכָל דָבָר וְדָבָר.

— טוֹב! – אָמַר – מָה עוֹד רָאָה אָחִי?

— רֹאשׁ הָאַרְיֵה שׂוֹחַח עִם הָעַלְמָה הַצְעִירָה. שְׁלשָׁה פּוֹאֶלְצִ’ים הִתְגַנְבוּ חֶרֶשׁ אֲלֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם הִשְׁלִיךְ עַל רֹאשָׁהּ שְׂמִיכָה. הַשֵׁנִי פָּצַע אֶת רֹאשׁ הָאַרְיֵה בְּטוֹמַהַק (מִין קַרְדֹם צְבָאִי). הַשׁוֹדְדִים הִנִיחוּ אֶת הָעַלְמָה עַל סוּס וְנָסְעוּ לֶהָרִים.

רְגָעִים מִסְפָּר שָׁתְקוּ כֻּלָם. אִם כִּי קוֹרוֹמִילְלוֹ סִפֵּר פְּרָטֵי־פְּרָטִים עַל הַשֹׁד, בְּכָל זֹאת לֹא יָדַע אִישׁ מֵהֶם מִי עָשָׂה זֹאת וּלְשֵׁם מָה?

— וּבְכֵן, מַה חוֹשֵׁב אָחִי לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל לְבַסוֹף טְרַנְגְוִיל־לַנֶק.

— טְרַנְגְוִיל־לַנֶק הוּא מַנְהִיג פִּקֵחַ. הוּא יְחַכֶּה כָּאן, עַד שֶׁיָבוֹא וַלֶנְטִין וְיַעֲבִירוּ אֶת רֹאשׁ הָאַרְיֵה לִכְפַר “הַפָּנִים הַחִוְרוֹת” וַאֲנִי אֶרְדֹף אַחַר הַשׁוֹדְדִים. לֹא אָנוּחַ וְלֹא אֶשְׁקֹט עַד שֶׁאֲשַׁחְרֵר אֶת הָעַלְמָה הַחִוֶרֶת תְּכֻלַת־הָעֵינַיִם.

— אָחִי הֵיטִיב לְדַבֵּר. הוּא חָכָם וְגִבּוֹר. הוּא יַשִׂיגֵם. אֲנִי אֶשָׁאֵר כָּאן.

— קוֹרוֹמִילְלוֹ יִמְצָאֵם – עָנָה טְרַנְגְוִיל־לַנֶק.

מִיָד קָם קוֹרוֹמִילְלוֹ, חָבַשׁ אֶת סוּסוֹ, עָלָה וְטָס כְּחֵץ מִקֶשֶׁת. טְרַנְגְוִיל־לַנֶק נִשְׁאַר לְטַפֵּל בַּחוֹלֶה. הַשְׁלִיחִים שֶׁדוֹן טוֹדֵיאוֹ שָׁלַח, חָזְרוּ לְוַלְדִיוִיָא לְסַפֵּר לְטוֹדֵיאוֹ וּלְוַלֶנְטִין. אֶת אֲשֶׁר הִתְחוֹלֵל בְּעֵת שֶׁהֵם חוֹלְלוּ מַהְפֵּכָה.

לִפְנוֹת עֶרֶב הוּטַב מַצָבוֹ שֶׁל לוּאִיס. הַכָּרָתוֹ שָׁבָה אֵלָיו כָּלִיל. הַחֹם יָרַד וְהוּא הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ כִּמְבֻלְבָּל.

— רוֹזַרְיָה! מִסְכֵּנָה, רוֹזַרְיָה הָאֻמְלָלָה! – מִלְמֵל – הֵיכָן אַתְּ? מִיהוּ הַשׂוֹנֵא הַמִסְתּוֹרִי שֶׁגָזַל אוֹתָךְ מִמֶנִי?

— יֵרָגַע נָא אָחִי – נִחֲמוֹ טְרַנְגְוִיל־לַנֶק – קוֹרוֹמִילְלוֹ הַפִּקֵחַ וְהַזָרִיז רוֹדֵף אַחֲרֵי הַשׁוֹדְדִים. הוּא יִמְצָאֵם וִישַׁחְרֵר אֶת הָעַלְמָה.

— הַאֻמְנָם נָכוֹן הַדָבָר? – קָרָא לוּאִיס – הַאֻמְנָם קוֹרוֹמִילְלוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵי הַשׁוֹדְדִים?

— טְרַנְגְוִיל־לַנֶק הוּא מַנְהִיג. יֵשׁ לוֹ רַק לָשׁוֹן אַחַת (כְּלוֹמַר אֵינוֹ מְשַׁקֵר). קוֹרוֹמִילְלוֹ רָדַף אַחֲרֵי הַשׁוֹדְדִים. קַוֵה, אָחִי.

לוּאִיס שָׁתַק, כִּי מַה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת עַתָּה? הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מְסֻגָל לָנוּעַ נִיעַ כָּל שֶׁהוּא. וַלֶנְטִין אֵינֶנוּ וְהוּא נִמְצָא יְחִידִי עִם הָאִינְדְיָאנִי בְּאֵזוֹר פִּרְאִי זֶה. לוּאִיס הָיָה עוֹד “יָרוֹק” וְחָדָשׁ בַּאֲמֵרִיקָה וְלֹא הִכִּיר אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה, הַמִתְקָרְאִים פְּרָאִים. הוּא לֹא יָדַע כִּי אִם הֵם מִתְיַדְדִים עִם מִישֶׁהוּ, כִּי אָז הֵם מוּכָנִים לְהַקְרִיב אֶת נַפְשָׁם מַמָשׁ בְּעַד יְדִידֵיהֶם, אַף אִם יִקְרְעוּ לִגְזָרִים אֶת בְּשָׂרָם.

רְגָעִים מִסְפַּר שָׂרְרָה דוּמִיָה רַבָּה. הַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה, הֶחְשִׁיךְ. פֶּתַע נִשְׁמְעָה דַהֲרַת סוּס. פָּרָשׁ הִתְקָרֵב אֶל הַמְעָרָה בָּהּ שָׁכַב לוּאִיס הַפָּצוּעַ. הָיָה זֶה וַלֶנְטִין. אַךְ נוֹדַע לוֹ אֶת אֲשֶׁר קָרָהוּ עָזַב אֶת טוֹדֵיאוֹ, אֶת הַ“לְבָבוֹת הַנוּגִים”, אֶת הַמַהְפֵּכָה שֶׁלָהֶם וּמִהֵר לְעֶזְרַת “אָחִיו לְחָלָב”. הוּא עָלָה עַל הַגִבְעָה בִּסְעָרָה, וְצָרַח כַּסוּפָה מֵרָחוֹק:

— הַמַנְהִיג! מַה שְׁלוֹם אָחִי?

— מַצָבוֹ הוּטַב.

— וּמַה שְׁלוֹם דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה?

— הִיא נֶעֶלְמָה.

וַלֶנְטִין קָפַץ מִסוּסוֹ וְרָץ לִרְאוֹת אֶת אָחִיו.

— הַאוּכַל לִרְאוֹתוֹ עַכְשָׁו? – שָׁאַל אֶת הָאִינְדְיָאנִי.

— לֹא, הוּא יָשֵׁן עַתָּה.

— לֹא אַעִירוֹ.

— אִם כָּךְ תּוּכַל לִרְאוֹתוֹ.

וַלֶנְטִין נִכְנַס לְתוֹךְ הַמְעָרָה וְרָאָה, כִּי לוּאִיס שׁוֹכֵב בְּשֶׁקֶט.

— הַצֵל אוֹתָהּ! וַלֶנְטִין, הַצֵל אוֹתָהּ! – קָרָא הַפָּצוּעַ בְּקוֹל חָלוּשׁ.

וַלֶנְטִין הִזְדַעְזַע. הוּא הִרְגִישׁ, כִּי הוּא אָשֵׁם בְּהַרְבֵּה בָּאָסוֹן שֶׁקָרָה אֶת לוּאִיס. אֲסוֹן חֲטִיפַת רוֹזַרְיָה. לָמָה הִשְׁאִירָם לְבַדָם? לָמָה נָסַע הָעִירָהּ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים לֹא לוֹ?

הוּא הִתְיַשֵׁב עַל הָאָרֶץ לְיַד אָחִיו, חִבְּקוֹ וּבָכָה. מִשֶׁנִרְגַע קְצָת פָּנָה לִטְרַנְגְוִיל־לַנֶק וְאָמַר לוֹ:

— הֲיוּכַל אָחִי לְסַפֵּר לִי, מַה הִתְחוֹלֵל כָּאן? הֲיוֹדֵעַ אָחִי דֶרֶךְ לְהִתְנַקֵם בַּשׁוֹדְדִים וּבָרוֹצְחִים הַנְבָלִים, שֶׁפָּצְעוּ אֶת אָחִי וְחָטְפוּ אֶת הָעַלְמָה?

טְרַנְגְוִיל־לַנֶק סִפֵּר לוֹ כָּל אֲשֶׁר יָדַע.

 

פֶּרֶק שְׁלשִׁים־וּשְׁלשָׁה: הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי    🔗

עָלֵינוּ לַחֲזֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת אֲחוֹרַנִית אֶל הַבִּקְעָה, מְקוֹם שָׁם נִכְרְתָה בְּרִית הַשָׁלוֹם וְקָבְרוּ אֶת קַרְדֹם הַמִלְחָמָה.

שָׁמַעְנוּ, אֶת שִׂיחַת בּוּסְטַמֶנְטֶה עִם הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי. שָׁמַעְנוּ בֶּאֱמֹר הַנָסִיךְ לַגֶנֶרָל: יִסַע נָא אָחִי תְּחִלָה, אֲנִי אָבוֹא בְּעִקְבוֹתֶיךָ – הֲקִיֵם אֶת דְבָרָיו – לֹא.

אַךְ יָצְאוּ בּוּסְטַמֶנְטֶה וְחַיָלָיו מִן הַבִּקְעָה, יָצְאוּ בְּעִקְבוֹתָם כָּל הַסְפָרַדִים שֶׁנָכְחוּ בַּחֲגִיגָה. הַבִּקְעָה שֶׁמֵעֵבֶר לַנָהָר מִזֶה, הַשַׁיֶכֶת לַסְפָרַדִים, הִתְרוֹקְנָה כָּלִיל. אַנְטִינַהוֹאֶל עָלָה עַל סוּסוֹ וְהוּא וְלוֹחֲמוֹ צָלְחוּ אֶת הַנַחַל, אַחַר־כָּךְ יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, תָּקַע אֶת חֲנִיתוֹ בָּאֲדָמָה וְאָמַר לְאֶחָד מֵהַמַנְהִיגִים הָאִינְדְיָאנִים:

– לֵךְ וְכַנֵס אֶת כָּל הַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים. כַּעֲבֹר שָׁעָה עֲלֵיהֶם לְהִתְאַסֵף כָּאן, עָלַי לְכַנֵס מוֹעָצָה צְבָאִית גְדוֹלָה. צַוֵה לְהַדְלִיק מְדוּרַת הַמוֹעָצָה!

מִנְהָג הוּא אֵצֶל הָאִינְדְיָאנִים כְּשֶׁמְכַנְסִים הֵם מוֹעָצָה עוֹרְכִים הֵם מְדוּרָה. כָּל הַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים מִתְיַשְׁבִים סָבִיב לָאֵשׁ, מַגִישִׁים מִקְטֶרֶת חֹמֶר אֲרֻכָּה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹצֵץ מְצִיצָה אַחַת, כְּלוֹמַר מְעַשֵׁן עִשׁוּן אֶחָד וּמוֹסֵר אֶת הַמִקְטֶרֶת לַחֲבֵרוֹ וְכֵן הָלְאָה. כַּאֲשֶׁר מְסַיְמִים הַכֹּל לִמְצֹץ מְצִיצָה נִפְתַּחַת הַמוֹעָצָה.

אַךְ הוֹדִיעַ הַנָסִיךְ עַל קִיוּם הַמוֹעָצָה, מִיָד עָלָה אַחַד הַמַנְהִיגִים עַל סוּסוֹ הַפִּרְאִי וְטָס כְּחֵץ מִקֶשֶׁת לְכַנֵס אֶת הַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים לִישִׁיבַת הַמוֹעָצָה.

בֵּינָתַיִם הִתְפַּזְרוּ כָּל הַלוֹחֲמִים. נִשְׁאֲרוּ רַק אֲחָדִים מֵהֶם שֶׁקוֹשְׁשׁוּ עֵצִים לַמְדוּרָה.

הַנָסִיךְ הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ. לְיָדוֹ הָיָה רַק לוֹחֵם אֶחָד. הָיָה זֶה לוֹחֵם חָזָק בַּעַל מִבְנֵה גוּף אֵיתָן. כְּבֶן שְׁלשִׁים וָמַעְלָה, וּמַרְאֵהוּ כְּפֶרֶא מַמָשׁ. הַנָסִיךְ הִצְטַחֵק לִקְרָאתוֹ. הַלוֹחֵם הַפֶּרֶא הֵבִין לִצְחוֹק הַנָסִיךְ.

— כְּשֶׁהַזְאֵבִים נוֹשְׁכִים זֶה אֶת זֶה וְקוֹרְעִים זֶה אֶת זֶה לִגְזָרִים, בָּאִים אָז הַנְשָׁרִים וְעוֹפוֹת הַטֶרֶף וְאוֹכְלִים אֶת גוּפוֹת הַמֵתִים – אָמַר הַלוֹחֵם.

כַּוָנָתוֹ הָיְתָה לְמִלְחֶמֶת הָאַחִים הַסְפָרַדִית שֶׁפָּרְצָה בְּוַלְדִיוִיָא וְעוֹד, וְהָאִינְדְיָאנִים יוּכְלוּ לְהִשְׁתַּמֵשׁ אֵפוֹא בִּשְׁעַת כּשֶׁר זוֹ, לְהִתְנַפֵּל עַל הַסְפָרַדִים וּלְהַשְׁמִידָם.

הוּא רָאָה יָפֶה בְּהַגִיעַ דִיאֶגוֹ, יַד יְמִינוֹ שֶׁל הַגֶנֶרָל, בְּלִי נְשִׁימָה כִּמְעַט וּמְכֻסֶה דָם לַמַחֲנֶה. הוּא הֵבִין יָפֶה, כִּי בְּוַלְדִיוִיָא מִתְחוֹלֵל מַשֶׁהוּ, וְהוּא רָצָה לְהַפְגִין לִפְנֵי הַטוּקִי כִּי הוּא מֵבִין לְסִבַּת כִּנוּס הַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים.

בְּעוֹד הַנָסִיךְ אוֹמֵר לַעֲנוֹתוֹ דָבָר, וְהִנֵה הוֹפִיעַ פֶּתַע פָּרָשׁ פִּרְאִי. סוּסוֹ הָיָה מְכֻסֶה כֻּלוֹ קֶצֶף וְזֵעָה. צַלְעוֹתָיו הִתְרוֹמְמוּ וְיָרְדוּ בְּחָזְקָה. בְּקשִׁי רַב עָמַד הַסוּס עַל עָמְדוֹ. אַף הַפָּרָשׁ הָיָה מְכֻסֶה כֻּלוֹ אֲבַק דְרָכִים, מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.

— הַנָסִיךְ הֵצִיץ בּוֹ וְאָמַר:

— בְּנִי, רוּחַ הֶהָרִים, מִהַרְתָּ לָבוֹא.

— עָשִׂיתִי כְּפִי שֶׁצִוִיתַנִי, אָבִי – עָנָה הַפָּרָשׁ.

הַלוֹחֵם הַפִּרְאִי רָצָה לְהִסְתַּלֵק כְּדֵי שֶׁלֹא לְהַפְרִיעַ אֶת שִׂיחַת הַפָּרָשׁ וְהַנָסִיךְ.

— הַצְבִי הַשָׁחֹר (הַכַּוָנָה לַלוֹחֵם הַפִּרְאִי) יָכוֹל לְהִשָׁאֵר כָּאן – אָמַר הַטוּקִי – הַאִם אֵינְךָ יְדִידִי?

— פְּקֻדַת הַטוּקִי קְדוֹשָׁה בְּעֵינַי – עָנָה הַצְבִי הַשָׁחֹר, הֶעָרוּם כַּשׁוּעָל.

— אֵינִי מְכַסֶה מִמֶנוּ דָבָר, יִשָׁאֵר נָא כָּאן. בְּנִי, רוּחַ הֶהָרִים, יָכוֹל לְסַפֵּר.

— חִוְרֵי הַפָּנִים נִלְחָמִים זֶה בָּזֶה – אָמַר הַפָּרָשׁ – הֵם הוֹצִיאוּ אֶת קַרְדֹם הַמִלְחָמָה וּמְנִיפִים אוֹתוֹ זֶה עַל רֹאשׁ זֶה.

— טָעוּת הִיא בְּיָדְךָ, בְּנִי – הֵעִיר הַנָסִיךְ – חִוְרֵי הַפָּנִים הֵם פַּחְדָנִים, אֵין לָהֶם אֹמֶץ רוּחַ לַהֲרֹג אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

— אֵינִי טוֹעֶה, אָבִי – עָנָה הַפָּרָשׁ – רָאִיתִי זֹאת בְּעֵינַי. בַּכְּפָר הַגָדוֹל שֶׁשְׁמוֹ וַלְדִיוִיָא מוּטָלִים בָּרְחוֹבוֹת הַרְבֵּה מֵתִים וּפְצוּעִים. רוֹעֲמִים רְעָמִים בָּרְחוֹבוֹת (יוֹרִים).

— יָפֶה! – עָנָה הַנָסִיךְ – הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת. הַאִם בְּנִי הִתְעַכֵּב וְהִסְתַּכֵּל אֵיךְ חִוְרֵי הַפָּנִים מְמִיתִים זֶה אֶת זֶה? הַהִתְעַנַגְתָּ בִּנְפֹל הַחֲלָלִים?

— עֵינֵי נֶשֶׁר לִי – אָמַר רוּחַ הֶהָרִים – הִסְתַּכַּלְתִּי יָפֶה יָפֶה וְרָאִיתִי הַכֹּל. אֲנִי יוֹדֵעַ הַכֹּל. שְׁאַל וְאֶעֶנְךָ.

— הַמַנְהִיג (הַגֶנֶרָל) שֶׁל חִוְרֵי הַפָּנִים נָסַע מִכָּאן עִם לוֹחֲמָיו לְעֶזְרַת הַצָבָא שֶׁבְּוַלְדִיוִיָא – אָמַר הַנָסִיךְ – הוּא לוֹחֵם גָדוֹל וְאַמִּיץ. וַדַאי כֻּלָם כּוֹפְפוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בְּפָנָיו.

רוּחַ הֶהָרִים חִיֵךְ וְלֹא עָנָהוּ דָבָר.

— הֲרָאָה אוֹתוֹ בְּנִי? – שָׁאַל הַנָסִיךְ.

הָאִישׁ שֶׁאָבִי מְכַנֶה אוֹתוֹ הַלוֹחֵם הַגָדוֹל שֶׁל חִוְרֵי הַפָּנִים הוּא שָׁבוּי עַתָּה – עָנָה רוּחַ הֶהָרִים – לוֹחֲמָיו עֲזָבוּהוּ וְנִתְפַּזְרוּ כְּמוֹץ בִּפְנֵי רוּחַ.

— מָה אוֹמֵר בְּנִי? – שָׁאַל הַנָסִיךְ שֵׁנִית בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת – לֹא יִתָּכֵן הַדָבָר! אֲנִי מַכִּיר אֶת הַלוֹחֵם הַגָדוֹל שֶׁל חִוְרֵי הַפָּנִים. הוּא בַּעַל יָד חֲזָקָה. הוּא מִתְנַפֵּל עַל שׂוֹנְאָיו כְּבָרָק וָרַעַם. אִישׁ לֹא יוּכַל לְהִתְיַצֵב נֶגְדוֹ.

— וְהִנֵה יָדוֹ הַחֲזָקָה לֹא יָכְלָה לְהַצִילוֹ. הוּא נִשְׁבָּה. בְּרָקָיו וּרְעָמָיו לֹא עָמְדוּ לוֹ.

— הֵיכָן לוֹחֲמָיו, לְאָן נֶעֶלְמוּ? – שָׁאַל הַנָסִיךְ בְּסַקְרָנוּת – הֵיכָן הֵם הַקַצִיקִים שֶׁלוֹ וְרָאשָׁיו?

הַנָסִיךְ שָׂמַח וַדַאי שֶׁהַגֶנֶרָל נִשְׁבָּה. אַךְ הוּא פִּקְפֵּק קְצָת בַּאֲמִתַּת הַדָבָר. הוּא הִכִּיר אֶת הַגֶנֶרָל וְיָדַע כִּי הוּא לוֹחֵם אַמִיץ וְלֹא יִכָּנַע עַל נְקַלָה.

— כְּבָר אָמַרְתִּי לְאָבִי, כִּי כָּל לוֹחֲמָיו וּמַנְהִיגָיו נִכְנְעוּ.

— הֲמִתְעַלְלִים הֵם בַּמְנֻצָחִים? – שָׁאַל הַנָסִיךְ – הַמְמִיתִים הֵם אֶת הַנוֹפְלִים לְיָדָם?

— חִוְרֵי הַפָּנִים הֵם עַם שֶׁל נָשִׁים. אַךְ נִשְׁבָּה הַקַצִיק שֶׁלָהֶם נָפְלוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם, בָּכוּ וְהִתְחַנְנוּ כִּי יָחוּסוּ עַל חַיֵיהֶם.

— אַחִים צְרִיכִים לָחוּס וּלְרַחֵם זֶה עַל זֶה – אָמַר הַנָסִיךְ – אִם הֵם מִתְחַנְנִים כִּי יָחוּסוּ עַל חַיֵיהֶם צְרִיכִים לְקַיֵם אֶת בַּקָשָׁתָם.

קָשֶׁה הָיָה לָדַעַת אִם אוֹמֵר הוּא אֶת דְבָרָיו אֵלֶה בִּרְצִינוּת אוֹ בְּלַעַג וְלוֹעֵג לְחִוְרֵי הַפָּנִים. רוּחַ הֶהָרִים הִשְׁתַּחֲוָה לְאוֹת, כִּי דִבְרֵי הַטוּקִי צוֹדְקִים.

— מַה מַעֲשֵׂיהֶם עַתָּה בְּוַלְדִיוִיָא? – שָׁאַל הַנָסִיךְ.

— הֵם הִתְאַסְפוּ בְּבַיִת גָדוֹל (אַרְמוֹן הַמוֹשֵׁל) כְּדֵי לְהִתְיָעֵץ.

— טוֹב, בְּנִי! אֲנִי מְרֻצֶה מִשְׁלִיחוּתְךָ. הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת. חָפְשִׁי אַתָּה לָלֶכֶת לָנוּחַ קְצָת אַחֲרֵי הַנְסִיעָה הַמְיַגַעַת.

— רוּחַ הֶהָרִים אֵינוֹ עָיֵף – עָנָה הַפָּרָשׁ – אִם עוֹד פְּקֻדָה בְּיָדְךָ, פְּקֹד, וַאֲמַלְאֶנָה בְּדַיְקָנוּת וּבִשְׁלֵמוּת.

הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי רָמַז לוֹ, כִּי עַתָּה אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. הַפָּרָשׁ הִשְׁתַּחֲוָה שׁוּב, הִפְנָה אֶת סוּסוֹ וּמִהֵר לְאָהֳלוֹ.

מִשֶׁנִשְׁאֲרוּ הַנָסִיךְ וְהַצְבִי הַשָׁחוֹר (הַלוֹחֵם הַפִּרְאִי) לְבַדָם, פָּנָה אֵלָיו הַטוּקִי וּשְׁאֵלוֹ:

— מַה דַעְתְּךָ, אָחִי, עַל הַחֲדָשׁוֹת שֶׁסִפֵּר לָנוּ רוּחַ הֶהָרִים?

— אָבִי פִּקֵחַ וְזָהִיר – עָנָה הַצְבִי הַשָׁחֹר – אֲנִי רוֹאֶה עַתָּה, כִּי הַטוּקִי הוּא הַנָסִיךְ הַטוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁבְּעַמֵינוּ. הוֹא חוֹרֵשׁ מַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקוֹת.

— חוֹנַנְתִּי בְּרוּחַ הַמוֹרָה לִי אֶת דַרְכִּי וּמְאִירָה אֶת נְתִיבִי – עָנָה הַנָסִיךְ בְּגַאֲוָה – אֲנִי אוֹלִיךְ אֶת עַמֵינוּ בְּדֶרֶךְ הָאשֶׁר.

הַצְבִי הַשָׁחֹר הִשְׁתַּחֲוָה וְרָצָה לַעֲנוֹת לַנָסִיךְ, אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְעוּ תְּרוּעוֹת חֲצוֹצְרוֹת וְצִפְצוּפִים מִכָּל צַד וָעֵבֶר. הַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים הִתְכַּנְסוּ. מְדוּרַת הַמוֹעָצָה דָלְקָה. הַכֹּל הָיוּ תְּאַבְדֵעִים לָמָה קָרָא לָהֶם הַנָסִיךְ.

 

פֶּרֶק שְׁלשִׁים־וְאַרְבָּעָה: הַמוֹעָצָה הַצְבָאִית    🔗

אָנוּ מְכַנִים אֶת הָאִינְדְיָנִים בְּשֵׁם פְּרָאִים. אַךְ מִי שֶׁחַי בֵּינֵיהֶם יוֹדֵעַ, כִּי אֵינָם פְּרָאִים. הֵם נוֹאֲמִים מְצֻיָנִים. הֵם לוֹמְדִים אֶת תּוֹרַת הַדַבְּרָנוּת וְהַנְאוּם עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתָם. וּבְמוֹעֲצוֹתֵיהֶם וּבַאֲסֵפוֹתֵיהֶם הֵם מַשְׁמִיעִים נְאוּמִים יָפִים וּמְלֵאֵי חָכְמָה.

הַנָסִיךְ הָיָה אִישׁ חָכָם וְזָרִיז. הוּא כָּרַת בְּרִית בְּמִתְכַּוֵן עִם הַגֶנֶרָל. הוּא יָדַע כִּי מֻרְגֶשֶׁת תְּסִיסָה בָּאָרֶץ וְכִי בְּאַחַד הַיָמִים, בְּמֻקְדָם אוֹ בִּמְאֻחָר, תִּפְרֹץ מַהְפֵּכָה. הוּא רָצָה לְנַצֵל תְּקוּפַת־בֵּינַיִם זוֹ. הוּא הִבְטִיחַ לַגֶנֶרָל, כִּי יָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ, וְכֵן הִבְטִיחַ אֶת עֶזְרָתוֹ לְדוֹן טוֹדֵיאוֹ.

מִשֶׁבָּא הַנָסִיךְ עִם הַצְבִי הַשָׁחֹר לַמוֹעָצָה, כְּבָר יָשְׁבוּ מִסָבִיב לַמְדוּרָה כָּל הַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים. כֻּלָם יָשְׁבוּ מִסָבִיב לַמְדוּרָה וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם. הַכֹּל נִשְׁתַּתְּקוּ כְּשֶׁהוֹפִיעַ הַטוּקִי. הוּא הִתְיַשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ וְשָׁתַק.

מִנְהָג הוּא אֵצֶל הָאִינְדְיָאנִים, כִּי בַּאֲסֵפָה אוֹ בְּמוֹעָצָה מַבִּיעַ תְּחִלָה אֶת דַעְתּוֹ הַצָעִיר בְּדַרְגָה וְאַחַר כָּךְ הַגָדוֹל מִמֶנוּ בְּדַרְגָה וְהַנָסִיךְ מַבִּיעַ אֶת דַעְתּוֹ רַק בָּאַחֲרוֹנָה.

רְגָעִים מִסְפָּר שָׁתְקוּ הַכֹּל. לְבַסוֹף הִתְרוֹמֵם יָשִׁישׁ אֶחָד. בִּצְעִירוּתוֹ הָיָה לוֹחֵם אַמִיץ. הַרְבֵּה קֵיצִים חָרְשׁוּ קְמָטִים בְּפָנָיו הָאֲדֻמִים וְהִלְבִּינוּ אֶת שְׂעָרוֹ. הוּא הָיָה מַנְהִיג רָגִיל, אַךְ הַכֹּל כִּבְּדוּהוּ כְּאִישׁ חָכָם וְזָקֵן.

הוּא הִזְדַקֵף וְהֵרִים אֶת יָדוֹ לְאוֹת כִּי רוֹצֶה הוּא לְהַשְׁמִיעַ אֶת דְבָרוֹ. הַכֹּל קַדוּ לוֹ קִדָה קַלָה.

— טוּקִי, קַצִיקִים וּמַנְהִיגִים שֶׁל הָעָם הָאַמִיץ וְהַגִבּוֹר, עַם הַפּוֹאֶלְצִ’ים! – פָּתַח הַזָקֵן וְאָמַר – לִבִּי עָצוּב. עֲנָנָה שְׁחֹרָה מְכַסָה אֶת רוּחִי וְעֵינַי מִתְמַלְאוֹת דְמָעוֹת. לָמָה? לָמָה זֶה לֹא תְּשַׂמְחֵנִי שׁוּב שִׁירַת הַזָמִיר בְּיַעֲרוֹתֵינוּ? לָמָה זֶה לֹא תְחַמְמֵנִי שׁוּב הַשֶׁמֶשׁ הַיָפָה, הַמְאִירָה וְזוֹרַחַת כֹּה יָפֶה בִּתְכֵלֶת הַשָׁמַיִם? הִנְכֶם מַחֲרִישִׁים וְשׁוֹתְקִים, אַחַי? חֶרְפָּה תְּכַסֶה אֶת עֵינֵיכֶם שֶׁהִשְׁפַּלְתֶּם אוֹתָן אַרְצָה. אֵינְכֶם לוֹחֲמִים, הִנְכֶם נָשִׁים תְּשׁוּשׁוֹת! הִרְכַּנְתֶּם אֶת רֹאשְׁכֶם בִּפְנֵי זָרִים. חִוְרֵי הַפָּנִים הָאֲנָשִׁים הַצְבוּעִים, בַּעֲלֵי הַלָשׁוֹן הַסְדוּקָה, בַּעֲלֵי דוּ־פַּרְצוּפִים, הֵם לוֹעֲגִים לָכֶם! הֵם צוֹחֲקִים לָכֶם! הֵם יוֹדְעִים כִּי דַמְכֶם אֵינוֹ אָדֹם דַיוֹ כְּדֵי לְהִתְיַצֵב נֶגְדָם! – אוֹי וַאֲבוֹי לִי, אוֹ לְעֵינַי שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, כִּי הַשְׁמָשׁוֹת הָאֲרֻכּוֹת (שָׁנִים רַבּוֹת) כִּסוּ אֶת רֹאשִׁי בְּכִסוּי כֶּסֶף (שְׂעַר שֵׂיבָה).

כָּל הַנוֹכְחִים רָעֲדוּ מַמָשׁ בְּסַיֵם הַיָשִׁישׁ אֶת דְבָרָיו, הַכֹּל נָתְנוּ אֶת עֵינֵיהֶם בַּטוּקִי. כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָצָה לִקְרֹא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְלָדַעַת מַהוּ הָרשֶׁם שֶׁעָשָׂה עָלָיו נְאוּם הַיָשִׁיש, אַךְ הַנָסִיךְ יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא הִשְׁמִיעַ הֶגֶה. פָּנָיו לֹא הִבִּיעוּ דָבָר. הֵם הָיוּ כְּמִקֹדֶם.

עַתָּה הֵרִים רֹאשׁוֹ הַצְבִי הַשָׁחֹר. הוּא נִגַשׁ לַיָשִׁיש וּשְׁאֵלוֹ:

— מַה תִרְאֶה אֵפוֹא, אָבִי?

— אֲנִי רוֹאֶה כִּי הַלוֹחֲמִים חִוְרֵי הַפָּנִים הֵרִימוּ אֶת קַרְדֹם הַמִלְחָמָה וְנִלְחָמִים בּוֹ זֶה בָּזֶה.

— וּמָה עוֹד תִּרְאֶה, אָבִי? – שָׁאַל הַצְבִי הַשָׁחֹר שׁוּב.

— אֲנִי רוֹאֶה נַהֲרֵי נַחֲלֵי דָם, הַמְצִיפִים אֶת הָאָרֶץ. דָבָר זֶה נוֹסֵךְ בִּי שִׂמְחָה וְרַעֲנַנוּת. נִזְכָּר אֲנִי בִּימֵי נְעוּרַי, עֵת נִלְחַמְנוּ בְּחִוְרֵי הַפָּנִים וְעַצְמוֹתֵיהֶם הִתְגוֹלְלוּ בְּעַרְבוֹת אַרְצֵנוּ.

— מַה דַעְתְּכֶם אַתֶּם, קַצִיקִים וּמַנְהִיגִים? – פָּנָה אֲלֵיהֶם הַצְבִי הַשָׁחֹר.

— אַחִים! הַשָׁעָה הִגִיעָה! אֶל קַרְדֹם הַמִלְחָמָה! – קָרָא אֶחָד.

— הִגִיעָה הַשָׁעָה! – קָרְאוּ הַכֹּל.

כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ כֻּלָם כִּי רוֹצִים הֵם בְּמִלְחָמָה עִם הַלְבָנִים, הִתְרוֹמֵם הַנָסִיךְ וְאָמַר:

— קַצִיקִים וּמַנְהִיגֵי הָעָם הַגָדוֹל וְהֶחָזָק, הַפּוֹאֶלְצִ’ים! מַה תְּצַווּ עָלַי לַעֲשׂוֹת?

הַיָשִׁישׁ, שֶׁנָאַם קֹדֶם, לָקַח קַרְדֹם אֶבֶן שֶׁתָּקוּעַ הָיָה בַּחֲגוֹרָתוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ אֶל אֵשׁ הַמְדוּרָה.

— לְעַמֵנוּ יֵשׁ עַתָּה רַק קַרְדֹם אֶחָד: קַרְדֹם הַמִלְחָמָה – אָמַר בְּקוֹל חֲגִיגִי וּרְצִינִי – קַרְדֹם זֶה הוּא בְּיָדֶיךָ. הָנֵף אוֹתוֹ וְהָרֵם אוֹתוֹ מַעְלָה וְהַאְדֵם אוֹתוֹ בְּדַם הַצְבוּעִים וְהַנִבְזִים – חִוְרֵי הַפָּנִים. נְהַג אֶת עַמֶיךָ לַקְרָב! נְהַג אוֹתָנוּ לְנִצָחוֹן עַל שׂוֹנְאֵינוּ הַנִצְחִיִים! נֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ, נִשְׁמַע בְּקוֹלְךָ – אָנוּ מְיַפִּים אֶת כֹּחֲךָ וּמוֹסְרִים לִרְשׁוּתְךָ אֶת כָּל הַשִׁלְטוֹן עָלֵינוּ וְעַל חַיֵינוּ.

הַנָסִיךְ הֵרִים בְּגַאֲוָה אֶת רֹאשׁוֹ. הוּא דָרַשׁ שֶׁיַגִישׁוּ לוֹ אֶת קַרְדֻמוֹ, הֱרִימוֹ מַעְלָה וְאָמַר בְּכֹבֶד רֹאשׁ:

— פּוֹאֶלְצִ’ים! אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי בְּשִׂמְחָה אֶת הַתַּפְקִיד הַמְכֻבָּד שֶׁהִטַלְתֶּם עָלַי. אֲנִי אֶנְהַג אֶתְכֶם לַקְרָב. לֹא אֶקְבֹּר אֶת הַקַרְדֹם הַזֶה (כְּלוֹמַר, לֹא אֶעֱשֶׂה שָׁלוֹם) עַד כִּי חִוְרֵי הַפָּנִים, הַצְבוּעִים וְהַנִקְלִים יֻכּוּ לְרַגְלַי וְיִתְּחַנְנוּ שֶׁאָחוּס עַל חַיֵיהֶם, וָלֹא – יִקְרְעוּ נִשְׁרֵי הֶהָרִים אֶת גוּפִי הַמֵת! – מָוֶת לְחִוְרֵי הַפָּנִים! נְקָמָה בְּעַד הָרְצִיחוֹת וְהַגְזֵלוֹת, שֶׁרָצְחוּ וְגָזְלוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ וְאוֹתָנוּ.

דְמָמָה עֲמֻקָה שָׂרְרָה בָּאֲסֵפָה, עַד כִּי אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת דְפִיקוֹת לִבָּם שֶׁל הַלוֹחֲמִים הַפִּרְאִיִים וְהָאַמִיצִים. הַכֹּל הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם לְאוֹת הַסְכָּמָה לְדִבְרֵי הַטוּקִי שֶׁלָהֶם.

— אָחִי הוּא נָסִיךְ גָדוֹל, הוּא כֹּל יָכוֹל – הֵעִיר פִּתְאֹם הַצְבִי הַשָׁחֹר.

— מַה כַּוָנָתְךָ? – שְׁאֵלוֹ הַנָסִיךְ.

— אֲנִי כָּאן הַמַנְהִיג הַיְחִידִי שֶׁל עַמִי “הָאַרְנֶבֶת הַגְדוֹלָה” – אָמַר הַצְבִי הַשָׁחֹר – הַמִלְחָמָה הֻכְרְזָה. הַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים שֶׁל עַמִי אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל עַל הַכְרָזַת הַמִלְחָמָה. מֻכְרָחִים אֵפוֹא לִשְׁלֹחַ שְׁלִיחִים וּלְהוֹדִיעָם עַל כָּךְ.

— אָחִי חָכָם וְזָהִיר – עָנָה הַנָסִיךְ – אֲנִי מְיַפֶּה אֶת כֹּחֲךָ לְהוֹדִיעַ לְכָל עַמֵי הֶהָרִים וְהָעֲרָבוֹת, כִּי הַמִלְחָמָה הֻכְרְזָה. כַּאֲשֶׁר תָּאִיר הַשֶׁמֶשׁ שְׁתֵּי פְעָמִים אֶת פְּנֵי הֶהָרִים (כְּלוֹמַר, כַּעֲבֹר שְׁנֵי יָמִים) יִמָצְאוּ אֵפוֹא כָּל הָעַמִים הָאִינְדְיָאנִים בָּאֶרֶץ שֶׁל חִוְרֵי הַפָּנִים.

וְהַנָסִיךְ רָמַז לְאַחַד הַלוֹחֲמִים, כִּי יַגִישׁ לוֹ אַשְׁפַּת חִצִים. הַלוֹחֵם הִגִישׁ לוֹ. הַנָסִיךְ חִלֵק אֶת הַחִצִים לִשְׁמֹנֶה חֲבִילוֹת קְטַנוֹת, שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה חִצִים בְּכָל חֲבִילָה.

— הֲרֵי לְךָ כָּאן שְׁמֹנֶה חֲבִילוֹת חִצִים. עֲלֵה עַל סוּסְךָ וְטוּס כְּרוּחַ הָעֲרָבָה. יֵדְעוּ אֵפוֹא כָּל יַלְדֵי הָעֲרָבָה, כִּי הַמִלְחָמָה פָּרְצָה וַעֲלֵיהֶם לְהִתְאַסֵף עַל גְבוּלוֹת אֶרֶץ חִוְרֵי הַפָּנִים. סַע לִשְׁמֹנָה עַמִים וּמְסֹר לְכָל אֶחָד מֵהֶם חֲבִילַת חִצִים.

אַחַר כָּך פָּנָה לְכָל הַמַנְהִיגִים וְאָמַר:

— לְשׂוֹנְאֵינוּ אָסוּר לָדַעַת, כִּי הִכְרַזְנוּ עֲלֵיהֶם מִלְחָמָה, כָּל עוֹד לֹא הִתְאַסְפוּ לוֹחֲמֵנוּ. אָנוּ נִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם לְפֶתַע פִּתְאֹם כְּהִתְנַפֵּל הַנָמֵר עַל טַרְפּוֹ: נִשְׂתָּעֵר עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם כְּרוּחַ סְעָרָה. חִצֵינוּ יַאְדִימוּ מִדָמָם, וּפַרְסוֹת סוּסֵינוּ תִּרְמֹסְנָה אוֹתָם.

הַכֹּל קַדוּ לוֹ וְהֵרִימוּ אֶת קַרְדֻמֵיהֶם אֶל עָל. עֵינֵיהֶם נוֹצְצוּ, וּפְנֵיהֶם הַמְאָדָמִים הִבִּיעוּ מֶרֶץ וְתַקִיפוּת. הֵם הָיוּ נִלְהָבִים וּמוּכָנִים לָמוּת, אוֹ לְהָמִית.

הַצְבִי הַשָׁחֹר עָלָה עַל סוּסוֹ וְלָקַח אֶת חֲבִילוֹת הַחִצִים.

— הֵיכָן אֶמְּצָא אַחַר כָּךְ אֶת אָבִי? – שָׁאַל אֶת הַנָסִיךְ.

— בְּאָהֳלִי, בִּכְפָרִי.

הַצְבִי הַשָׁחֹר קַד קִדָה וְטָס כְּחֵץ מִקֶשֶׁת.

בּוֹ בָּרֶגַע הִגִיעַ בִּמְרוּצָה לוֹחֵם עַל סוּס פֶּרֶא וְנֶעְצַר מֵרָחוֹק. בְּשָׁעָה שֶׁהַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים מְדַבְּרִים, אָסוּר לוֹ לְלוֹחֵם פָּשׁוּט לְהִתְעָרֵב. הַנָסִיךְ הִשְׁגִיחַ בּוֹ וְנִתְרַגֵשׁ קְצָת.

— עַתָּה, קַצִיקִים וּמַנְהִיגִים! – פָּנָה לַנֶאֱסָפִים – עַתָּה יֵלֵךְ כָּל אֶחָד מִכֶּם לְבֵיתוֹ וְלִכְפָרוֹ וִיגַיֵס אֶת לוֹחֲמָיו. רַק הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים יִשָׁאֲרוּ בַּבַּיִת. מָחָר תְּקַבְּלוּ מִמֶנִי הוֹרָאוֹת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וּמַה לַעֲשׂוֹת.

הַכֹּל קַדוּ לוֹ וְנִתְפַּזְרוּ. רַק הָרוֹכֵב נִשְׁאַר. הַנָסִיךְ הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ – אִישׁ לֹא הָיָה אָז.

— הֲנִמְצֵאת הִיא בִּמְקוֹם מִבְטַחִים? – שָׁאַל אֶת הָרוֹכֵב.

— הוֹלַכְתִּיהָ לֶהָרִים. שָׁם מְסַרְתִּיהָ בִּידֵי מַנְהִיג הַמוֹטוֹזוֹנִים, וְהוּא יְבִיאָהּ אֶל כְּפָרוֹ.

— הֲתֵדַע אֶת הַדֶרֶךְ לְשָׁם?

— אֲנִי יוֹדֵעַ.

— טוֹב! – סוּסִי, חִישׁ!

שְׁנֵי לוֹחֲמִים הֵבִיאוּ לוֹ אֶת סוּסוֹ. הוּא עָלָה עָלָיו, רָמַז לַאֲחָדִים מֵאֲנָשָׁיו שֶׁיִלָווּ אֵלָיו, וְדִרְבֵּן אֶת סוּסוֹ וְקָרָא:

— קָדִימָה!

הַכֹּל הִתְפַּזְרוּ וְנָסְעוּ. הַמָקוֹם הִתְרוֹקֵן. שׁוּם נֶפֶשׁ חַיָה לֹא נִשְׁאֲרָה בִּסְבִיבָה זוֹ, שֶׁבָּהּ הִתְרַחֲשׁוּ הַיוֹם מְאֹרָעוֹת חֲשׁוּבִים.

הַנָסִיךְ וַאֲנָשָׁיו נָסְעוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה. מִשֶׁהִגִיעוּ לַכְּפָר כְּבָר הֶחְשִׁיךְ.

— כָּאן הִיא – עָנָה מוֹרֵה הַדֶרֶךְ.

— סוֹף כָּל סוֹף! – קָרָא הַנָסִיךְ – הֲתֵדַע בְּאֵיזֶה בַּיִת הִיא נִמְצֵאת?

— אֲנִי מַכִּיר אֶת בֵּית הַמַנְהִיג.

וּמוֹרֵה הַדֶרֶךְ הוֹבִילָם לַבַּיִת, וְאָמַר:

— זֶהוּ בֵּית הַמַנְהִיג. כָּאן הָעַלְמָה הַלְבָנָה.

אַנְטִינַהוֹאֶל קָפַץ מִסוּסוֹ, כִּקְפִיצַת נָמֵר עַל טַרְפּוֹ. הוּא פָּתַח אֶת הַדֶלֶת וְרָאָה שָׁם לְפֶתַע אֶת דוֹנְיָה מַרְיָה.

 

פֶּרֶק שְׁלשִׁים־וַחֲמִשָׁה: שְׁתֵּי שְׂנָאוֹת    🔗

דוֹנְיָה מַרְיָה הִשְׁמִיעָה צַעֲקַת פְּחָדִים וְתַדְהֵמָה מִשֶׁרָאֲתָה אֶת הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי מִתְפָּרֵץ פִּתְאֹם לַחֶדֶר. הִיא קָפְצָה מִכִּסְאָהּ וְקָפְאָה כַּפֶּסֶל.

אַנְטִינַהוֹאֶל נִרְתַּע אֲחוֹרַנִית מִשֶׁרָאָה אוֹתָהּ. אַף הוּא נִפְתַּע וְנִדְהַם לִרְאוֹתָהּ כָּאן. הוּא לֹא צִפָּה לִרְאוֹתָהּ פֹּה. מֻבְטָח הָיָה לוֹ, כִּי נִמְצֵאת הִיא עַתָּה בְּוַלְדִיוִיָא, לְיַד יְדִידָהּ הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה.

יוֹתֵר מִשְׁנֵיהֶם יַחַד נִדְהֲמָה וְנִבְהֲלָה רוֹזַרְיָה הַמִסְכֵּנָה. הִיא שָׁמְעָה צַעֲדֵי אֲנָשִׁים וְשָׂמְחָה, כִּי הִיא קִוְתָה שֶׁבָּאוּ לְהַצִילָהּ. פֶּתַע רָאֲתָה, כִּי אִינְדְיָאנִי פִּרְאִי הִתְפָּרֵץ לַחֶדֶר.

— הָהּ, אֵל אֱלֹהִים! – נֶאֶנְחָה הַנַעֲרָה הַמִסְכֵּנָה, עַתָּה אָבָדְתִּי!

רִאשׁוֹנָה הִתְאוֹשְׁשָׁה מַרְיָה. הִיא נִגְשָׁה לַנָסִיךְ הָאִינְדִיָנִי וְאָמְרָה לוֹ בְּחִיוּךְ:

— בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, אָחִי, אֵיזֶה מִקְרֶה מֻצְלָח הִפְגִישָׁנוּ פֹּה. אָכֵן עָלַי לְהוֹדוֹת לַמִקְרֶה עַל הָעֹנֶג שֶׁנִגְרַם לִי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם זִיו פָּנֶיךָ.

— אָכֵן מִקְרֶה נָעִים הוּא לִי – עָנָה לָהּ הַנָסִיךְ בְּלַעַג.

הוּא הִכִּיר יָפֶה אֶת דוֹנְיָה מַרְיָה מִיַלְדוּתָהּ וְיָדַע כִּי יוֹדַעַת הִיא לְהִתְחַפֵּשׂ.

— הֲרוֹצֶה אָחִי לְסַפֵּר לִי אֵיךְ זֶה נִתְגַלְגֵל הֵנָה? מַהִי הַסִבָּה כִּי כֹּה נֶחְפַּז לָבוֹא הֵנָה?

— הַסִבָּה פְּשׁוּטָה מְאֹד – עָנָה הַנָסִיךְ – לֹא צִפִּיתִי כְּלָל לִמְצֹא כָּאן אֶת אֲחוֹתִי. לֹא בִּגְלָלָהּ בָּאתִי הֵנָה.

— אִם כֵּן וַדַאי וּוַדַאי עָלַי לְהוֹדוֹת לַמִקְרֶה שֶׁהֵסֵב לִי אֶת הָעֹנֶג לִרְאוֹתְךָ כָּאן.

— אֲסַפֵּר לָךְ אֵפוֹא, אֲחוֹתִי, אֵיךְ נִתְגַלְגַלְתִּי הֵנָה.

— אָזְנַי כְּרוּיוֹת לִשְׁמֹעַ, יְדַבֵּר נָא אָחִי.

— אֲחוֹתִי הֲלֹא יוֹדַעַת הֵיכָן הָיִיתִי הַיוֹם. עַתָּה נוֹסֵעַ אֲנִי הַבַּיְתָה. אֲנָשַׁי עֲיֵפִים מְאֹד. הֶחְלַטְתִּי אֵפוֹא לָנוּחַ כָּאן קְצָת, בַּכְּפָר הַזֶה.

— תֵּרוּץ יָפֶה מְאֹד – אָמְרָה מַרְיָה בְּלִבָּהּ – בִּשְׁבִיל פֶּרֶא אָדָם הֲרֵי זוֹ אֲמַתְלָה פִּקְחִית לְמַדַי.

רְגָעִים מִסְפָּר שָׁתְקוּ שְׁנֵיהֶם. פֶּתַע הֵעִיף הַנָסִיךְ אֶת מַבָּטוֹ וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלוּ רַק זֶה עַתָּה הִשְׁגִיחַ בָּעַלְמָה הַצְעִירָה.

— מִיהִי הָאִשָׁה הַצְעִירָה, הַיָפָה וְהַחֲמוּדָה הַזֹאת? – שָׁאַל.

— שִׁפְחָה, שֶׁלֹא כְּדַאי אַף לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ – עָנְתָה מַרְיָה בְּרַשְׁלָנוּת.

— שִׁפְחָה? – חָזַר הַנָסִיךְ עַל דְבָרֶיהָ.

— כֵּן. שִׁפְחָה! – קָרְאָה מַרְיָה בְּקוֹל וּמָחֲאָה כַּף אֶל כַּף.

הָאִינְדְיָאנִי שֶׁאָמַר כִּי הוּא “הַדֹב הָאָפֹר”, הוֹפִיעַ וְהִתְיַצֵב לְיַד הַדֶלֶת. קַח נָא אֶת הַשִׁפְחָה הַזֹאת וְהוֹבִילָהּ מִכָּאן! – צִוְתָה עָלָיו מַרְיָה בְּתַקִיפוּת.

דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה נָפְלָה לְפָנֶיהָ עַל בִּרְכֶּיהָ וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת.

— אֵיךְ תַּשְׁחִיתִי כֹּה אֶת רַחֲמַיִךְ, גְבֶרֶת? מָה עָוֶל עָשִׂיתִי לָךְ כִּי אוֹמֶרֶת אַתְּ לְהַכְרִיתֵנִי?

— דוֹנְיָה מַרְיָה הֵעִיפָה עַל הָאִינְדְיָאנִי מַבַּט זַעַם וְהָדְפָה אֶת הָעַלְמָה בְּרַגְלֶיהָ.

— הֲלֹא צִוִיתִיךָ לְהוֹצִיא מִכָּאן אֶת הָעַלְמָה! – צָעֲקָה עַל הָאִינְדְיָאנִי.

לְמַרְאֵה עֶלְבּוֹן זֶה הִסְמִיקָה רוֹזַרְיָה כָּאֵשׁ. הִיא קָפְצָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ מוּל דוֹנְיָה מַרְיָה כְּמַלְכָּה מוּל עֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, וְאָמְרָה בְּקוֹל נִמְרָץ וַחֲגִיגִי:

— זָכוֹר וְשָׁמוֹר, גְבִרְתִּי. ד' יַעֲנִישֵׁךְ עֹנֶשׁ חָמוּר! כְּשֵׁם שֶׁנָפַלְתִּי עַל בִּרְכַּי וְהִתְחַנַנְתִּי לְפָנַיִךְ וְהָדַפְתְּ אוֹתִי בְּאַכְזְרִיוּת וּבְגַסוּת, כָּךְ גַם אַתְּ תִּפְּלִי פַּעַם עַל בִּרְכַּיִךְ, תִּבְכִּי וְתִתְחַנְנִי וְשׁוּם אִישׁ לֹא יְרַחֵם עָלַיִךְ – לֵב אֶבֶן לָךְ וְלֹא לֵב אִשָׁה וָאֵם. אֵינֵךְ יוֹדַעַת רַחֲמִים מָהֶם. וְלָכֵן בּוֹא יָבוֹא יוֹם שֶׁתִּזְדַקְקִי לְרַחֲמִים וְרַחֲמָנוּת – אַךְ יֶהְדְפוּ אוֹתָךְ כְּשֵׁם שֶׁהָדַפְתְּ אוֹתִי בְּרַגְלַיִךְ.

וְרוֹזַרְיָה פָּנְתָה אֶל הָאִינְדְיָאנִי וְאָמְרָה:

— הוֹצִיאֵנִי מִכָּאן, מִנָחָשׁ זֶה.

דוֹנְיָה מַרְיָה הֶחֱוִירָה. דִבְרֵי הָעַלְמָה חָדְרוּ עָמֹק בְּלִבָּהּ. נִדְמֶה הָיָה לָהּ שֶׁמְדַבֵּר אֵלֶיהָ לֹא אָדָם זָר, כִּי אִם עַצְמָהּ וּבְשָׂרָהּ. אַךְ הִרְהוּרֵי חֲרָטָה אֵלֶה נִמְשְׁכוּ רַק כְּרֶגַע. שׁוּב נִרְגְעָה וּפָנֶיהָ קָפְאוּ כַּפֶּסֶל. הִיא נוֹפְפָה בְּיָדָהּ עַל פָּנֶיהָ כְּאוֹמֶרֶת לְגָרֵשׁ מֵעָלֶיהָ אֶת רִגְשֵׁי אֱנוֹשׁ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהֵחֵלוּ לְהִתְעוֹרֵר בְּקִרְבָּהּ.

רְגָעִים אֲחָדִים שָׁתְקוּ מַרְיָה וְאַנְטִינַהוֹאֶל. פֶּתַע פָּנָתָה אֵלָיו וְאָמְרָה:

— אָחִי! אָנוּ מַכִּירִים יָפֶה זֶה אֶת זֶה. אֵין לְךָ צֹרֶךְ בְּתַחְפּשֶׁת. נְדַבֵּר גְלוּיוֹת.

— אֲחוֹתִי צָדְקָה. נְדַבֵּר גְלוּיוֹת.

— אָחִי לֹא בָּא הֵנָה כְּדֵי לָנוּחַ כָּאן.

— יָפֶה! אֲחוֹתִי יוֹדַעַת אֵפוֹא לְשֵׁם מָה בָּאתִי הֵנָה. אַל נְדַבֵּר אֵפוֹא עַל כָּךְ.

— אֵינִי יוֹדַעַת כְּלוּם – אָמְרָה דוֹנְיָה מַרְיָה בְּחִיוּךְ יְדִידוּתִי.

— וּבְכֵן, אֲחוֹתִי, עָלַי לְהוֹדוֹת לָךְ וְלוֹמַר – שׂוֹנֵא אֲנִי מַנְהִיג יָדוּעַ שֶׁל חִוְרֵי הַפָּנִים.

— יוֹדַעַת אֲנִי זֹאת, אָחִי. הֲרֵי סִפַּרְתָּ לִי פַּעַם אֶת סִבַּת הַמַּשְׂטֵמָה בֵּין מִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם וּבֵין מִשְׁפַּחַת דֵי־לֵיאוֹן. יוֹדַעַת אֲנִי כִּי שִׂנְאָה נוֹשָׁנָה הִיא, שִׂנְאָה שֶׁלִפְנֵי מֵאוֹת שָׁנִים, מֵרֵאשִׁית הַכִּבּוּשׁ הַסְפָרַדִי.

— וּבְכֵן, עַתָּה נִמְצֵאת בִּידֵי אֲחוֹתִי הָעַלְמָה תְּכֻלַת הָעֵינַיִם – תְּנוּ לִי אֵפוֹא אוֹתָהּ – אֲנִי מְדַבֵּר בְּרוּרוֹת וּמְפֹרָשׁוֹת – אָמַר הַנָסִיךְ הָאִינְדְיָאנִי.

— אָחִי נָסִיךְ גָדוֹל. אַךְ אֵינְךָ יוֹדֵעַ טַעְמָהּ שֶׁל נְקָמָה. רַק אֲנִי יוֹדַעַת טַעְמָהּ. לֹא אוּכַל תִּתָּהּ לְךָ. יָעַדְתִּי לָהּ גוֹרָל אַחֵר. יָעַדְתִּי לָהּ עֹנֶשׁ שֶׁיְזַעְזַע אֶת הָאִישׁ שֶׁרוֹצֶה אֲנִי לִנְקֹם בּוֹ אֶת נִקְמָתִי.

— אִם תִּתְּנִי לִי אֶת הָעַלְמָה אֶעֱזֹר לָךְ לְהַצִיל אֶת יְדִידֵךְ הַגֶנֶרָל מִצִפָּרְנֵי הַמָוֶת.

— מָה אַתָּה סָח? עַל אֵיזוֹ מִיתָה אַתָּה מְדַבֵּר?

— הֲרֵי הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה נָפַל בִּשְׁבִי הַמוֹרְדִים וּבְעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים יִירוּ בּוֹ.

דוֹנְיָה מַרְיָה קָפְצָה תְּחִלָה כִּנְמֵר פֶּרֶא שֶׁגָזְלוּ מִמֶנוּ אֶת גוּרוֹ. אַחַר כָּךְ קָפְאָה כַּפֶּסֶל. הִיא רָצְתָה לוֹמַר מַשֶׁהוּ, אַךְ הִרְגִישָׁה מַחֲנָק בִּגְרוֹנָהּ.

— לֹא. הוּא לֹא יָמוּת. אָסוּר לוֹ לָמוּת. הוּא הָאִישׁ הַיְחִידִי שֶׁמְסֻגָל לִמְסֹר לְיָדִי אֶת אִישׁ חֶרְמִי, אֶת דוֹן טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן.

אִם חַיָיו שֶׁל הַגֶנֶרָל יְקָרִים בְּעֵינַיִךְ, קַבְּלִי אֵפוֹא אֶת הַצָעָתִי – אָמַר הַנָסִיךְ.

— טוֹב – אָמְרָה – אַסְכִּים לַתְּנַאי שֶׁלְךָ. אַךְ הַצֵל אוֹתוֹ מִמָוֶת. הֲלֹא הַרְבֵּה לוֹחֲמִים לְךָ.

הָאִינְדְיָאנִי קָם מִמְקוֹמוֹ וְלֹא עָנָה לָהּ דָבָר.

 

פֶּרֶק שְׁלשִׁים־וְשִׁשָׁה: חֲזָרָה לְוַלְדִיוִיָא    🔗

הָיָה כְּבָר אָז מְאֻחָר בַּלַיְלָה. דוּמִיַת לַיְלָה שָׂרְרָה בֶּהָרִים וּבָעֲרָבוֹת. כָּךְ נִדְמָה לְאִישׁ לָבָן, אֲבָל הָאֹזֶן הָרְגִישָׁה אֲשֶׁר לָאִינְדְיָאנִי שָׁמְעָה, כִּי לְעִתִּים חָצָה וְעָבַר מִישֶׁהוּ אֶת הַיַעַר. הֶהָיָה זֶה חַיַת פֶּרֶא אוֹ אָדָם?

לוּאִיס עוֹד שָׁכַב בַּמְעָרָה. אָמְנָם מַצָבוֹ הוּטַב, אַךְ הָיָה עוֹד חַלָשׁ. לְיָדוֹ יָשַׁב וַלֶנְטִין וְהָאִינְדְיָאנִי טְרַנְגְוִיל־לַנֶק. מִשֶׁהָיָה לוּאִיס יָשֵׁן הָיוּ שְׁנֵיהֶם מִשְׁתַּתְּקִים.

וַלֶנְטִין יָשַׁב שָׁעָה אֲרֻכָּה מְהֻרְהָר. פֶּתַע הִתְרוֹמֵם וְאָמַר בְּקוֹל חֲגִיגִי:

— יִהְיוּ מִתְנַקְשֵׁי לוּאִיס אֲשֶׁר יִהְיוּ, אֲנִי אַשִׂיגֵם וְאַעֲנִישֵׁם. אֲלַמְדֵם לֶקַח, אֵיךְ לְהִתְנַפֵּל עַל זָרִים וּלְהִתְנַקֵשׁ בְּחַיֵיהֶם.

— הָאָסוֹן מִתְקָרֵב בִּגְנֵבָה כְּגַנָב בַּמַחְתֶּרֶת וְתוֹקֵף אֶת הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה כְּלָל לְאָסוֹן – אָמַר פֶּתַע הָאִינְדְיָאנִי.

— מַה כַּוָנָתְךָ בָּזֶה אָחִי? – שָׁאַל וַלֶנְטִין.

— אָחִי לוֹחֵם וְאַמִיץ. וַדַאי לֹא יִרְצֶה לָמוּת כָּאן בַּמְעָרָה – אָמַר הָאִינְדְיָאנִי בְּשֶׁקֶט וּבְקֹר רוּחַ – עָלֵינוּ אֵפוֹא לָצֵאת מִכָּאן. עָלֵינוּ לְמַהֵר. מֻכְרָחִים אָנוּ לָצֵאת מִכָּאן!

— מָה אַתָּה סָח, אָחִי? קָרָא וַלֶנְטִין – אֵיךְ נוּכַל לַעֲזֹב אֶת הַמְעָרָה? וּמַה נַעֲשֶׂה בִּידִידֵנוּ?

— אָחִיךָ, רֹאשׁ הָאַרְיֵה, יִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת אִתָּנוּ.

— אֲבָל הוּא עוֹדוֹ חַלָשׁ? הֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לָלֶכֶת?

— נִשָׂא אוֹתוֹ.

— כְּלוּם אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְחַכּוֹת עַד אוֹר הַבֹּקֶר? – שָׁאַל וַלֶנְטִין בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

— אֵינֶנוּ יְכוֹלִים לְחַכּוֹת – עָנָה הָאִינְדְיָאנִי. הַקַצִיקִים וְהַמַנְהִיגִים הוֹצִיאוּ אֶת קַרְדֹם הַמִלְחָמָה מֵהַבּוֹר נֶגֶד חִוְרֵי הַפָּנִים. כָּאן אֵינֶנוּ בְּטוּחִים בְּחַיֵינוּ.

— מַהוּ סָח, אָחִי? הֲרֵי דְמָמָה מִסָבִיב, שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה בַּכֹּל! – עָנָה וַלֶנְטִין.

— אָחִי עֲרַל־אָזְנַיִם. הוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת הַנַעֲשֶׂה בָּעֲרָבָה. רוֹכְבֵינוּ קְרוֹבִים. בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַסַהַר, תְּהֵא הָעֲרָבָה שׁוֹקֶקֶת לוֹחֲמִים רַבִּים. אָז לֹא נוּכַל לַחֲצוֹת אוֹתָהּ.

וַלֶנְטִין נוֹכַח כִּי טְרַנְגְוִיל־לַנֶק צָדַק. לֹא אֶת הַכֹּל הוּא מְגַלֶה. וַדַאי יְדוּעִים לוֹ עוֹד דְבָרִים.

— וּבְכֵן נֵלֵךְ! – אָמַר וַלֶנְטִין.

— טוֹב! – עָנָה הָאִינְדְיָאנִי.

— לְאָן נֵלֵךְ?

— לַכְּפָר הַגָדוֹל, לְוַלְדִיוִיָא. שָׁם יִהְיֶה רֹאשׁ הָאַרְיֵה בָּטוּחַ מִכָּל צָרָה וְיַחֲלִים.

— צָדַקְתָּ – עָנָה וַלֶנְטִין – אַךְ מַה תַּעֲשֶׂה בְּוַלְדִיוִיָא כְּשֶׁעַמְךָ יַכְרִיז מִלְחָמָה עַל חִוְרֵי הַפָּנִים?

— אֶעֱשֶׂה אֲשֶׁר יְצַוֵנִי אָחִי.

— אֲנִי מוֹדֶה לְךָ – אָמַר וַלֶנְטִין – אַךְ מַה יֹאמְרוּ בְּנֵי עַמְךָ אִם תִּשָׁאֵר אִתָּנוּ?

— אָחִי, הַצֵל אֶת חַיַי – עָנָה הָאִינְדְיָאנִי – חַיַי עַתָּה אֵינָם שֶׁלִי, כִּי אִם שֶׁל אָחִי.

— הָבָה נֵלֵךְ אֵפוֹא – אָמַר וַלֶנְטִין.

— הֲמַכִּיר אַתָּה אֶת הַכְּפָר הַגָדוֹל? – שְׁאֵלוֹ הָאִינְדְיָאנִי.

— אֵיזוֹ שְׁאֵלָה!

— אֲנִי אֵינִי מִתְמַצֵא בַּכְּפָר הַגָדוֹל – עָנָה הָאִינְדְיָאנִי – בָּעֲרָבָה וּבֶהָרִים אוּכַל לְהוֹרוֹת לְךָ אֶת הַדֶרֶךְ בַּיוֹם וּבַלַיְלָה, תָּמִיד אֶמְצָא אֶת הַדֶרֶךְ. אֲבָל בַּכְּפָר הַגָדוֹל בּוֹ גָרִים הַלְבָנִים טָחוּ עֵינַי מֵרְאוֹת.

— לַעֲזָאזֵל! – קָרָא וַלֶנְטִין – צָדַקְתָּ! אַךְ לִי לֹא נְהִירִים שְׁבִילֵי הָעִיר. הָיִיתִי שָׁם רַק זְמַן קָצָר. תָּמִיד הִתְהַלַכְתִּי שָׁם עִם בֶּן הָעִיר.

— אַל תִּדְאַג, אָחִי – אָמַר הָאִינְדְיָאנִי – וַדַאי מַכִּיר אָחִי אֶת מִישֶׁהוּ מֵהַכְּפָר הַגָדוֹל, נִשְׁאַל וְיוֹרוּ לָנוּ. סְבוּרַנִי כִּי הַלְבָנִים הֶעֱמִידוּ מִשְׁמָרוֹת רַבִּים בָּעִיר וְאָחִי יִשְׁאָלֵם אֵפוֹא עַל מַכִּירוֹ וְיוֹרוּ לוֹ.

הָאִינְדְיָאנִי לָקַח אֶת לוּאִיס הַחוֹלֶה, עֲטָפוֹ בִּשְׂמִיכָה, וְהִשְׁכִּיבוֹ עַל הַסוּס וּקְשָׁרוֹ אֵלָיו. וַלֶנְטִין שָׁאַל אֶת לוּאִיס אִם יוּכַל לַעֲמֹד בִּנְסִיעָה זוֹ.

— אִם הַנְסִיעָה נְחוּצָה אֶעֱמֹד בָּהּ – עָנָה לוּאִיס.

— אַל יִדְאַג אָחִי – הִתְעָרֵב הָאִינְדְיָאנִי – עֵשֶׂב הָעֲרָבָה הוּא רַק. אֲנִי מַכִּיר אֶת דַרְכֵי הָעֲרָבָה לַכְּפָר הַגָדוֹל. רֹאשׁ הָאַרְיֵה יִישַׁן בִּמְנוּחָה עַל הַסוּס.

הֵם יָצְאוּ לַדֶרֶךְ. הָאִינְדְיָאנִי יָדַע יָפֶה אֶת הַדֶרֶךְ הוּא הוֹבִיל אֶת הַסוּס עַל הָעֵשֶׂב הָרַךְ וְעָקַף כָּל תֵּל, כָּל אֶבֶן.

הַנְסִיעָה אָרְכָה עֵת רַבָּה. הָאִינְדְיָאנִי נֶעְצַר לְעִתִּים וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב. לֹא פַּעַם הִשְׂתָּרַע עַל הָעֵשֶׂב וְהִצְמִיד אֶת אָזְנוֹ לָאֲדָמָה. וַלֶנְטִין לֹא הֵבִין אֶת מַעֲשֵׂה הָאִינְדְיָאנִי.

— לָמָה יַצְמִיד אָחִי אֶת אָזְנוֹ לָאֲדָמָה? מַה יִשְׁמַע שָׁם? – שָׁאַל וַלֶנְטִין.

הַלוֹחֲמִים הַצְעִירִים שֶׁל “הַנְחָשִׁים הַשְׁחֹרִים” שְׂמֵחִים וְעַלִיזִים עַל שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת קַרְדֹם הַמִלְחָמָה מֵהַבּוֹר – עָנָה הָאִינְדְיָאנִי – הֵם שָׁלְחוּ מְרַגְלִים לִרְאוֹת מָה עוֹשִׂים עַתָּה הַלְבָנִים בִּכְפָרֵיהֶם.

— אֲנִי אֵינֶנִי שׁוֹמֵעַ דָבָר! – אָמַר וַלֶנְטִין.

— אָחִי לֹא נוֹלַד בָּעֲרָבָה. אָזְנָיו עֲרֵלוֹת.

טְרַנְגְוִיל־לַנֶק, כְּכָל הָאֲנָשִׁים הַפִּרְאִיִים, נֵחַן בְּעַיִן חַדָה וּבְאֹזֶן רְגִישָׁה. מִשֶׁהִצְמִידָהּ לָאֲדָמָה יָכוֹל הָיָה לִשְׁמֹעַ שַׁעֲטַת סוּסִים מִמֶרְחָק שֶׁל מִילִים אֲחָדִים. הוּא הִקְשִׁיב בְּכַוָנָה כְּדֵי לַעֲקֹף אֶת הַמְרַגְלִים וְלֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתָּם.

לְאַחַר נְסִיעָה אֲרֻכָּה הִגִיעוּ סוֹף סוֹף לְוַלְדִיוִיָא. בָּרְחוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁאֵלֶיהָ נִכְנְסוּ הִתְהַלֵךְ שׁוֹמֵר עִם רוֹבֶה מְכֻדָן עַל כְּתֵפוֹ.

— מִי שָׁם? – שָׁאַל הַשׁוֹמֵר לִכְשֶׁהִתְקָרְבוּ.

— הַמוֹלֶדֶת! – עָנָה וַלֶנְטִין.

הוּא שָׁמַע בַּיוֹם, אֵיךְ חַבְרֵי “הַלְבָבוֹת הַנוּגִים” מוֹסְרִים זֶה לָזֶה סִיסְמָה זוֹ.

— טוֹב! עִבְרוּ! – אָמַר הַשׁוֹמֵר.

וַלֶנְטִין וּמְלַוֵהוּ הָלְכוּ הָלְאָה. גַם בָּרְחוֹב הַשֵׁנִי עָמַד שׁוֹמֵר.

— מִי שָׁם? – שָׁאַל הַשׁוֹמֵר.

— הַמוֹלֶדֶת! – עָנָה שׁוּב וַלֶנְטִין.

— עֲמֹד! – קָרָא הַשׁוֹמֵר – וָלֹא – אִירֶה בְּךָ! אֵין זוֹ הַסִיסְמָה הַנְכוֹנָה.

— לַעֲזָאזֵל! – קָרָא וַלֶנְטִין, אֲבָל עָלַי לִהְיוֹת בְּאַרְמוֹן הַמוֹשֵׁל! דָבָר נָחוּץ לִי אֶל דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ דֵי־לֵיאוֹן.

— אִם דָבָר לְךָ אֶל דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ, עָלֶיךָ אֵפוֹא לְחַכּוֹת כָּאן עַד שֶׁיִתְחַלֵף הַמִשְׁמָר. אָז יוֹדִיעוּ לְךָ אִם תּוּכַל לִרְאוֹתוֹ אוֹ לֹא. בֵּינָתַיִם עֲמֹד כָּאן וְעַל תָּזוּז, וָלֹא – אִירֶה בְּךָ.

וַלֶנְטִין יָצָא מִכֵּלָיו מַמָשׁ.

— עָלַי לָלֶכֶת הָלְאָה! – קָרָא – אֵין בְּיָדִי לְחַכּוֹת.

לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת דְבָרוֹ וְכַדוּר פִּלַח אֶת הָאֲוִיר. הַכַּדוּר עָבַר מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שֶׁל וַלֶנְטִין. יִתָּכֵן שֶׁהַשׁוֹמֵר יָרָה בְּכַוָנָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שֶׁלֹא לִפְגֹעַ בּוֹ. כִּי הֲרֵי לֹא יָדַע הַשׁוֹמֵר אִם יָדִיד אוֹ שׂוֹנֵא לְפָנָיו.

הָיָה מַה שֶׁהָיָה, אַךְ יְרִיָה זוֹ הִשְׁפִּיעָה. מִיָד הִתְאַסְפוּ אֲנָשִׁים רַבִּים מְזֻיָנִים בְּרוֹבִים וּבְאֶקְדָחִים, בֵּינֵיהֶם הָיָה גַם קָצִין.

— מַה קָרָה? – שָׁאַל הַקָצִין.

וַלֶנְטִין הִכִּיר אֶת קוֹל דוֹן גְרֵיגוֹרִי.

— זֶה אֲנִי, וַלֶנְטִין – קָרָא לִגְרֵיגוֹרִי – אֲנִי רוֹצֶה לָגֶשֶׁת לְאַרְמוֹן הַמוֹשֵׁל, לְדוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת הַסִיסְמָה.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי הִכִּירוֹ. הוּא פָּקַד עַל הַמִשְׁמָר לְהִתְפַּזֵר וְלָלֶכֶת אִישׁ לִמְקוֹמוֹ.

— הֲתֵדַע, דוֹן וַלֶנְטִין, כִּי סִכַּנְתָּ אֶת חַיֶיךָ? – שְׁאֵלוֹ גְרֵיגוֹרִי, מִשֶׁהִתְפַּזְרוּ כֻּלָם. תְּמֵהַנִי שֶׁלֹא יָרָה בְּךָ הַמִשְׁמָר.

חַיֵינוּ תָּמִיד בְּסַכָּנָה – עָנָה הַצָרְפָתִי בְּקֹר רוּחַ – לֹא יָכֹלְתִּי לְהִשָׁאֵר בָּרְחוֹב. בְּכַוָנָה הֲקִימוֹתִי קוֹל שָׁאוֹן, כְּדֵי שֶׁיִירֶה הַמִשְׁמָר וְיִתְאַסְפוּ אֲנָשִׁים.

— מַה קָרָה? הֲיֵשׁ יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת בְּפִיךָ?

— וַדַאי! עָלַי לִרְאוֹת אֶת דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ.

— הֵם הָלְכוּ לָאַרְמוֹן.

— נִדְמֶה לִי כִּי דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ יָשֵׁן עַתָּה. הוּא נִתְעַיֵף מְאֹד הַיוֹם – אָמַר גְרֵיגוֹרִי.

— עָלֶיךָ לְעוֹרְרוֹ.

— נִרְאֶה שֶׁבְּשׂוֹרָה רָעָה בְּפִיךָ.

— בְּשׂוֹרָה מְזַעְזַעַת.

וַלֶנְטִין אָמַר לָאִינְדְיָאנִי כִּי יַתִּיר אֶת לוּאִיס, הַקָשׁוּר לַסוּס. לְאוֹר פַּנָסֵי הָאַרְמוֹן רָאָה גְרֵיגוֹרִי אֶת פָּנָיו הַחִוְרִים שֶׁל לוּאִיס.

— מַה קָרָה? הֲנִפְצַע דוֹן לוּאִיס?

— כֵּן, הוּא פָּצוּע.

— אֵיךְ? מָתַי? מַדוּעַ? – שָׁאַל גְרֵיגוֹרִי.

— עוֹד מְעַט וְתֵדַע אֶת הַכֹּל – עָנָה וַלֶנְטִין – צַוֵה לְהַכְנִיס אֶת הַפָּצוּעַ לַחֶדֶר. עָלֵינוּ לִדְאֹג קֹדֶם כֹּל לַחוֹלֶה. אַחַר הוֹבִילֵנִי לְדוֹן, טוֹדֵיאוֹ. עָלַי לִרְאוֹתוֹ מִיָד וּלְסַפֵּר לוֹ הַכֹּל – הָאִינְדְיָאנִי הוּא יְדִידִי. יִשָׁאֵר נָא לְיַד הַחוֹלֶה.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי צִוָה לְהַכְנִיסוֹ לְחֶדֶר גָדוֹל וּמְרֻוָח שֶׁעָמְדָה בּוֹ מִטָה טוֹבָה. הָאִינְדְיָאנִי וּשְׁנֵי מְשָׁרְתִים הִשְׁכִּיבוּ אֶת הַפָּצוּעַ עַל הַמִטָה.

דוֹן גְרֵיגוֹרִי וּוַלֶנְטִין נֶעֶלְמוּ.

 

פֶּרֶק שְׁלשִׁים־וְשִׁבְעָה: בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת    🔗

הָאֲנָשִׁים שֶׁשָׁלַח דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ לִרְאוֹת מַה שְׁלוֹם רוֹזַרְיָה וְלוּאִיס לֹא יָדְעוּ כְּלָל כִּי דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ דוֹאֵג מְאֹד לִשְׁלוֹם הָעַלְמָה. הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת רוֹזַרְיָה וְלֹא יָדְעוּ, כִּי דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ הֵבִיא אוֹתָהּ לַגִבְעָה. הֵם רָאוּ כִּי דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ יָצָא בַּבֹּקֶר בְּלִוְיַת שְׁנֵי צָרְפָתִים וְחָזַר רַק בְּלִוְיַת אֶחָד מֵהֶם. לָכֵן סָבְרוּ כִּי נִשְׁלְחוּ לְהִוָדַע מַה שְׁלוֹם הַצָרְפָתִי.

מִשֶׁבָּאוּ וּמְצָאוּהוּ פָּצוּעַ חָזְרוּ וְסִפְּרוּ לְוַלֶנְטִין אֶת אֲשֶׁר רָאוּ. דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ הָיָה אוֹתוֹ יוֹם טָרוּד מְאֹד וְלֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְשׂוֹחֵחַ אִתָּם.

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַיְלָה, כְּשֶׁדוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ נִתְעַיֵף מֵעֲבוֹדַת הַיוֹם, הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לִשְׁכַּב קְצָת לָנוּחַ. הוּא נִכְנַס לְאֶחָד מֵחַדְרֵי הָאַרְמוֹן וְשָׁכַב בַּמִטָה.

הוּא נִרְדַם תַּרְדֵמָה עַזָה. כַּמָה זְמַן יָשַׁן – זֹאת לֹא יָדַע. פֶּתַע הִבְחִין בְּאוֹר בְּחַדְרוֹ וְשָמַע רַעַשׁ. מִיָד הִתְעוֹרֵר.

— מִי שָׁם? – שָׁאַל.

— אֲנִי – עָנָה גְרֵיגוֹרִי.

— מִי עוֹד כָּאן?

— דוֹן וַלֶנְטִין.

טוֹדֵיאוֹ שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו כְּדֵי לְהָסִיר מֵהֶם אֶת קוּרֵי הַתְנוּמָה וְיָרַד מִמִטָתוֹ.

— דוֹן וַלֶנְטִין? הַכְבָר חָזַר? נִדְמֶה לִי, כִּי נָסַע לְאָחִיו לוּאִיס?

— אָמְנָם הִקְדַמְתִּי לַחֲזֹר מִשֶׁשִׁעַרְתִּי תְּחִלָה – הִתְנַצֵל וַלֶנְטִין – נֶאֱלַצְתִּי לַחֲזֹר מִיָד.

— מַה קָרָה? אֱמֹר!

— חֲזַק וְהִתְחַזֵק! בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת בְּפִי.

— הַאִם הַבְּשׂוֹרוֹת הָאֵלֶה נוֹעֲדוּ רַק לִי לְבַדִי? – שָׁאַל דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ בְּקֹר רוּחַ.

— כֵּן. רַק לְךָ.

— וּבְכֵן סַפֵּר וְאֵדַע – הִפְצִיר בּוֹ טוֹדֵיאוֹ.

— דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה נֶעֶלְמָה – אָמַר וַלֶנְטִין. – אָחִי לוּאִיס רָצָה לְהָגֵן עָלֶיהָ, אַךְ הַחוֹטְפִים פְּצָעוּהוּ בְּמַכְשִׁיר חַד: בְּחֶרֶב אוֹ בְּפִגְיוֹן.

דוֹ­ן טוֹדֵיאוֹ קָפָא כַּמֵת. אֵת אֲשֶׁר הִתְחוֹלֵל אָז בְּלִבּוֹ פְּנִימָה אִישׁ לֹא יָדַע. הַבָּעָתוֹ לֹא נִשְׁתַּנְתָה, אַךְ פָּנָיו הֶחֱוִירוּ כַּסִיד.

— הֲמֵת דוֹן לוּאִיס? – שָׁאַל כַּעֲבֹר זְמַן־מָה.

— לֹא. הוּא פָּצוּעַ וַאֲנִי מְקַוֶה כִּי בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים יַחֲזֹר לְאֵיתָנוֹ, אִם יְטַפֵּל בּוֹ רוֹפֵא טוֹב.

רְגָעִים מִסְפָּר שָׁתְקוּ כֻּלָם. דון טוֹדֵיאוֹ הִנִיחַ אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ וְהִתְהַלֵךְ בַּחֶדֶר שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת.

— מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עַתָּה? – שָׁאַל גְרֵיגוֹרִי – הֲנַשְׁאִיר אֶת דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה בִּידֵי הַשׁוֹדְדִים?

דוֹן טוֹדֵיאוֹ נֶעְצַר וְאָמַר נִמְרָצוֹת:

— אַף אִם יִסְתַּתְּרוּ שׁוֹדְדֶיהָ בְּקַרְקַע הַיָם, אַעֲלֵם מִשָׁם וְאַעֲנִישֵׁם קָשֶׁה.

— יְדִידִי הַקַצִיק קוֹרוֹמִילְלוֹ עוֹקֵב כְּבָר אַחֲרֵי הַשׁוֹדְדִים – אָמַר וַלֶנְטִין.

— מַה תֹּאמַר לַעֲשׂוֹת, דוֹן טוֹדֵיאוֹ? – הוֹסִיף גְרֵיגוֹרִי לִשְׁאֹל.

— לֹא אֶעֱשֶׂה דָבָר, עַד שֶׁיַחֲזֹר קוֹרוֹמִילְלוֹ – עָנָה טוֹדֵיאוֹ.

פֶּתַע פָּנָה לְוַלֶנְטִין וּשְׁאֵלוֹ:

— הֲסִפַּרְתָּ לִי כְּבָר הַכֹּל?

— זוֹ מִנַיִן לְךָ, כִּי עוֹד יְדִיעוֹת בְּפִי? – שָׁאַל הַצָרְפָתִי בִּתְמִיהָה.

— אָנוּ סְפָרַדִים – עָנָה טוֹדֵיאוֹ – וְהַפִּתְגָם הַסְפָרַדִי אוֹמֵר: “שׁוּם אָסוֹן אֵינוֹ בָּא כִּמְעַט לְבַדוֹ”.

— הַפַּעַם, לְדַאֲבוֹנִי, נִתְאַמֵת הַפִּתְגָם – עָנָה וַלֶנְטִין.

— לִבִּי אָמַר לִי זֹאת. סַפֵּר, אַל תַּחֲשׁשׁ! – אָמַר טוֹדֵיאוֹ.

— כְּיָדוּעַ לְךָ כָּרַת גֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה בְּרִית עִם הָאִינְדְיָאנִים. לְאַחַר שֶׁמִהֵר הַגֶנֶרָל לְוַלְדִיוִיָה לְדַכֵּא אֶת הַמַהְפֵּכָה כִּנְסוֹ הָאִינְדְיָאנִים מוֹעָצָה צְבָאִית וְהֶחְלִיטוּ לְהַכְרִיז מִלְחָמָה עַל כָּל הַלְבָנִים.

— הֲוַדַאי לְךָ הַדָבָר, כִּי הֵם הִכְרִיזוּ עָלֵינוּ מִלְחָמָה? – שָׁאַל דוֹן טוֹדֵיאוֹ.

 

פֶּרֶק שְׁלשִׁים־וּשְׁמוֹנָה: קוֹרוֹמִילְלוֹ    🔗

רָאִינוּ קֹדֶם שֶׁקוֹרוֹמִילְלוֹ נָסַע לְחַפֵּשׂ אֶת הַשׁוֹדְדִים, שֶׁחָטְפוּ אֶת רוֹזַרְיָה. הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּעִקְבוֹת סוּסֵיהֶם וְהִכִּיר אֶת דַרְכָּם. הוּא רָאָה כִּי נָסְעוּ לֶהָרִים הַגְבֹהִים, הָאַנְדִים.

הוּא הִכִּיר דֶרֶךְ יוֹתֵר קְצָרָה לָאַנְדִים. הַשׁוֹדְדִים נָסְעוּ עִם אִשָׁה וְלָכֵן נָסְעוּ לְאַט לְאַט, כִּי צִווּ לְהִתְיַחֵס אֵלֶיהָ יָפֶה. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת הִשִׂיגָם, אַךְ הוּא לֹא נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם.

אַךְ רָאָם קָפַץ מֵעַל סוּסוֹ, חָתַךְ אֶת שְׂמִיכַת הָאֻכָּף לְאַרְבַּע חֲתִיכוֹת וְעָטַף בָּהֶן אֶת רַגְלֵי הַסוּסִים. הוּא הֵפִיק תּוֹעֶלֶת כְּפוּלָה: הַסוּסִים לֹא הִשְׁמִיעוּ רַעַשׁ בְּרַגְלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁאִירוּ עֲקֵבוֹת.

הֶחְשִׁיךְ. מִשֶׁרָאוּ הַשׁוֹדְדִים כִּי אִישׁ אֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, הֶאֱמִינוּ כִּי כְּבָר נִצְלוּ מִסַכָּנָה. הֵם הֵאֵטוּ אֶת נְסִיעָתָם. מִשֶׁהִגִיעוּ לְבִקְעָה, שָׁם זָרַם נַחַל שׁוֹקֵק וְרוֹעֵשׁ, קָפַץ קוֹרוֹמִילְלוֹ מִסוּסוֹ, קְשָרוֹ לְעֵץ וְחֶרֶשׁ חֶרֶשׁ הִזְדַחֵל אֶל הָאִישׁ שֶׁהוֹבִיל אֶת דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה הַקְשׁוּרָה לַסוּס.

חִישׁ כַּבָּרָק כָּרַךְ קוֹרוֹמִילְלוֹ עַל צַוָארוֹ חֶבֶל וְטֶרֶם הִסְפִּיק הָאִישׁ לְהַשְׁמִיעַ צְעָקָה, כְּבָר שָׁכַב תַּחַת הָעֵץ.

— רַחֵם נָא עָלַי וְאַל תַּהַרְגֵנִי! – הִתְחַנֵן הַשׁוֹדֵד, כְּשֶׁקוֹרוֹמִילְלוֹ הִתִּיר קְצָת אֶת הַחֶבֶל מֵעַל צַוָארוֹ וְהוּא יָכוֹל הָיָה כְּבָר לִנְשֹׁם.

— מַה שְׁמֶךָ? – שְׁאֵלוֹ קוֹרוֹמִילְלוֹ.

— זַ’ן.

— לְאָן תּוֹבִיל אִשָׁה זוֹ?

— לִכְפַר סַן מִיגֶל.

— מִי שְׁלָחֲךָ לַחְטֹף אִשָׁה זוֹ?

— אִשָׁה, דוֹנְיָה מַרְיָה.

— יָפֶה! אֵיךְ נִקְלַעְתָּ לָאִינְדְיָאנִים הַנוֹסְעִים אִתְּךָ?

— אֵינִי יוֹדֵעַ. אַף הֵם נִשְׁלְחוּ לַחְטֹף אֶת הָאִשָׁה.

— תֵּאָלֵץ לָלוּן כָּאן בַּכְּפָר, זַ’ן חֲבִיבִי – אָמַר קוֹרוֹמִילְלוֹ – וּקְשָׁרוֹ אֶל הָעֵץ שֶׁתַּחְתָּיו יָשְׁבוּ.

— זָכוֹר וְשָׁמוֹר, יְדִידִי הַטוֹב! – אָמַר לוֹ קוֹרוֹמִילְלוֹ לִפְנֵי פְּרִידָתוֹ מִמֶנוּ – אִם תָּעֵז לְהָקִים רַעַשׁ וְלִצְעֹק, דָמְךָ בְּרֹאשְׁךָ.

לִפְנֵי פְּרִידָתוֹ לָקַח קוֹרוֹמִילְלוֹ מֵאֵת זַ’ן אֶת מִגְבַּעַת הַקַשׁ שֶׁלוֹ, רַחֲבַת הַשׁוּלַיִם, וּמְעִילוֹ. הוּא רָדַף אַחֲרֵי הָרוֹכְבִים וְהִשִׂיגָם כֵּיוָן שֶׁהָיָה לֵיל חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה לֹא הִרְגִישׁוּ הַשׁוֹדְדִים כִּי נִתְחַלְפוּ הָאֲנָשִׁים. כָּל זְמַן הַנְסִיעָה לֹא הִשְׁמִיעוּ הֶגֶה וְלֹא שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם. כְּבָר רָאִינוּ אֵיךְ הוֹרִיד קוֹרוֹמִילְלוֹ אֶת הָאִשָׁה מֵהַסוּס, הִכְנִיסָהּ לַחֶדֶר, גָחַן אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ:

— אֹמֶץ רוּחַ וְתִקְוָה!

שָׁמַעְנוּ אֶת שִׂיחַת מַרְיָה עִם קוֹרוֹמִילְלוֹ. מִשֶׁהוֹפִיעַ אַנְטִינַהוֹאֶל חִכָּה קוֹרוֹמִילְלוֹ בַּחוּץ. כַּאֲשֶׁר דוֹנְיָה מַרְיָה קָרְאָה לוֹ, חָזַר קוֹרוֹמִילְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוֹצִיא אֶת דוֹנְיָה רוֹזַרְיָה.

אַךְ יָצְאוּ הַחוּצָה גָחַן שׁוּב אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ:

— לְכִי אַחֲרַי, אַךְ אַל תְּדַבְּרִי.

— מִי אַתָּה וּלְאָן תּוֹלִיכֵנִי? – שָׁאֲלָה רוֹזַרְיָה בְּקוֹל חָנוּק.

— אֲנִי יְדִיד מַכִּירֵךְ שֶׁשְׁמוֹ לוּאִיס.

הִיא הִתְעוֹדְדָה וְשָׂמְחָה מְאֹד לְמִשְׁמַע שֵׁם זֶה וְאָמְרָה לָאִינְדְיָאנִי:

— מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ אָרוּצָה!

חֶרֶשׁ כִּשְׁנֵי צְלָלִים, יָצְאוּ מֵהַכְּפָר. מִשֶׁהִגִיעוּ לַיַעַר שְׁאֵלָהּ קוֹרוֹמִילְלוֹ:

— הַהִנָךְ, אֲחוֹתִי, אַמִיצָה לְמַדַי כְּדֵי לִרְכֹּב עַל סוּס?

— כְּדֵי לִבְרֹחַ מִשׂוֹנְאַי וְרוֹדְפַי הִנְנִי אַמִיצָה דַיִי אַף לָלֶכֶת בְּרֶגֶל – עָנְתָה דוֹנְיָה.

— טוֹב! – אָמַר קוֹרוֹמִילְלוֹ.

הוּא עָלָה עַל סוּס וְהֶעֱלָה עָלָיו גַם אֶת רוֹזַרְיָה וְטָס אִתָּהּ כְּחֵץ מִקֶשֶׁת לָעֲרָבָה.

יֶתֶר עֲלִילוֹת “הָרוֹזֵן וְהַקָצִין” הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בַּסֵפֶר הַבָּא

“הַגֶנֶרָל בּוּסְטַמֶנְטֶה”.