הַאִם אַתָּה סָבוּר

   בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים

  בְּנֶאֱמָנוּת

  כִּי

  הָעֻבְדָּה שֶׁאֵין אַתָּה גָאוֹן

מַקְנָה לְךָ, בְּתֹקֶף זֹאת

     אֶת הַזְּכוּת

   לִדְרֹס

   לִרְמֹס בְּכָל הַהִתְחַשְּׁבוּת

   הַחֵן־וָחֶסֶד וְהַכֵּנוּת הַזֹּאת

            עַל כָּל הָרֹאשׁ –

          כִּלְאַחַר עָקֵב –

    בִּמְלֹא גַסּוּת הָרוּחַ וְהַגּוּף

בְּכָל הַמּוּבָנִים שֶׁל הַבִּטּוּי –

    הַמְּקוֹרִי: הַגַּאַוְתָּנוּת

    וְהָאַחֵר

        הַפָּשׁוּט

         – הַגַּס?

אֲנִי אוֹמֵר לְךָ,

    בֶּאֱמֶת –

אֲנִי מַאֲמִין בְּעַצְמִי

  בְּשִׁכְרוֹנִי –

 בַּקּוֹל הַפְּנִימִי אֲשֶׁר בִּי וְעִמִּי –

לְדִידִי –

כָּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה דַל הַגָּבִיעַ

      עַל לְשׁוֹנִי –

    עַל כָּל הַצְּרוּרוֹת הַחֲמוּרוֹת

         הַחֲמוֹרוֹת

           הָאֵל –

      אֲנִי מְקַבֵּל –

        יָשָׁר וְחָזָק –

        פָּנִים בְּפָנִים –

          עַל כָּל הָעִנְיָנִים –

      אַתָּה עֵדִי –

      בְּרֵאשִׁית הָיָה הַצֶּדֶק

      וְהַצֶּדֶק הָיָה

        – עִמָּדִי –

– אֵינֶנִּי אוֹמֵר

– אֲנִי יוֹדֵעַ

   הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁאֵין

      אֲנִי יָחִיד בְּמִינִי בָּעוֹלָם

  וְגַם –

 שֶׁכָּמוֹנִי – וְעַד כַּמָּה שֶׁזֶּה יָכוֹל

         לִפְגֹּעַ,

          לְהַשְׁפִּיל –

      גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנִּי

        עֲשֶׂרֶת מוֹנִים,

          – עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים

            וּמֵאָה

            וְאֶלֶף רְבָבָה

          – מִי יוּכַל וְיֵדַע כַּמָּה

            שֶהָיוּ

              מֵאָז וּמֵעוֹלָם –

            שֶׁיִּהְיוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם –

              וּמִן הַסְּתָם

              גַּם יֶשְׁנָם (פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר)

               כָּעֵת עַתָּה

               פֹּה וָשָׁם,

              אֵי פֹּה אֵי שָׁם בְּעוֹלָמֵנוּ

                 כַּיּוֹם הַזֶּה –

      – וְרַק חֲבַל, וְגַם

        מוּזָר בְּמִקְצָת,

        בֶּאֱמֶת כֹּה מוּזָר וַחֲבַל

        שֶׁעַד עַתָּה –

      שֶׁעַד הֵנָּה טֶרֶם הֵאִיר לִי הַמַּזָּל

      שֶׁעַד כָּאן

       – לְרֹעַ הַמַּזָּל

        עֲדַיִן לֹא נִזְדַּמֵּן לִי, לְפָנַי

              לְעֵינַי

            בִּכְלָל

          עַיִן בְּעַיִן –

            בְּעַיִן

            מַמָּשׁ

        אֶחָד כָּמוֹנִי מַמָּשׁ

        – בָּחוּר וָטוֹב בֵּינוּנִי

            וּפָשׁוּט סְתָם

          פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר –

      עַל הַמִּדּוֹת

      וְאַמּוֹת הַמִּדָּה

       וְהָעֲמִידָה

    וְהָעִקָּר –

    מַשֶּׁהוּ שִׁעוּר קוֹמָה

          שֶׁיִּדְמֶה

     – וְלוּא בִּמְעַט (אֵינִי קַפְּדָן)

        לַשִּׁעוּר הַזֶּה, הַצָּנוּעַ וְהַתָּם

           שֶׁלִּי,

        שֶׁעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים

          וּמֵאָה

          וְאֶלֶף רְבָבָה

          כְּמוֹתוֹ בָּעוֹלָם

          מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם

          מִן הַסְּתָם

          וּכְפִי הַמִּסְתַּבֵּר –

וְגַם אוֹדֶה מִקֶּרֶב לֵב אֲסִיר־טוֹבָה

    לַאֲשֶׁר יַרְאֵנִי כְּמוֹתוֹ

    – וְלוּא

      אַךְ אֶחָד

  וְלוּא אַךְ הַפַּעַם הָאַחַת הַזֹּאת בִּלְבָד

         לְדֻגְמָה –

   – שְׁמַע בָּחוּר!

   – מַה זֶה פִּתְאֹם הֶעֱלֵיתָ

       עַל דַּעְתְּךָ!

    שֶׁמָּא –

     שֶׁזֶּה –

  שֶׁזֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת לְמָשָׁל

          – אַתָּה!