חָלַמְתִּי שֶׁנִּפְרַדְתְּ מֵאִתָּנוּ.

נִפְרַדְתְּ מֵאִתָּנוּ

אֶחָד אֶחָד

כְּפִי שֶׁלֹּא עָשִׂית

בְּבוֹא יוֹמֵךְ.

נִפְרַדְתְּ בְּלִי מִלִּים.

בָּכִית מִבְּלִי

לִבְכּוֹת

הָלַכְתְּ לְאִטֵּךְ

כִּבְדַת הֲלִיכָה.

הָלַכְנוּ אֶל בֵּיתֵךָ.

הַבַּיִת הָיָה רֵיק. הַכֹּל כְּבָר נִתַּן, חֻלַּק.

מִשּׁוּם מָה רָצִיתִי אֶת מַעֲרֶכֶת הַסַּכּוּ"ם

אֲבָל גַּם הִיא, כָּךְ מִסְתַּבֵּר, כְּבָר נִלְקְחָה.

כְּבָר שְׁמוֹנֶה שָׁנִים תְּלוּיָה אֶצְלִי בָּאָרוֹן הַשִּׂמְלָה שֶׁלָּהּ, גְּדוֹלַת מְמַדִּים, כְּפִי שֶׁאִמָּא הָיְתָה,

מֵאָז שֶׁעָבְרָה לְבֵית הָאָבוֹת וּמִיְּנָה מָה הִיא צְרִיכָה וּמָה כְּבָר לֹא, וְהִיא

עֲנָקִית עָלַי, וְלֹא מָצָאתִי לְמִי לָתֵת אוֹתָהּ.

שִׂמְלָה יָפָה מֵחֲנוּת שֶׁל מְעַצְּבִים, שֶׁלֹא אִכְפַּת לָהּ מִי לוֹבֵשׁ אוֹתָהּ

וְאִם זוֹרְקִים אוֹתָהּ בַּסּוֹף, סְתָם כָּךְ, לַפַּח.

הַמְּעִיל הַשָּׁחֹר הָאָרֹךְ

עִם הַקַּפּוּשׁוֹן עָטוּר פַּרְוָה אֲפֹרָה;

הַמְּעִיל הַיָּפֶה עֲטוּר הַכַּפְתּוֹרִים

שֶׁיָּרַשְׁתִּי מִמֵּךְ -

כְּשֶׁאֲנִי מְהַלֶּכֶת בִּרְחוֹבוֹת נְיוּ-גֶּ’רְסִי

בַּחֹרֶף הַקַּר -

שׁוֹמֵר וּמָגֵן עָלַי.

עַכְשָׁו, כְּשֶׁאַתְּ עָמֹק בָּאֲדָמָה,

מֶרְחָק חָמֵשׁ שְׁנוֹת אוֹר,

הַחֹם שֶׁלֹא יָדַעְתְּ לְהַעֲנִיק -

סוֹף סוֹף עוֹטֵף אוֹתִי.

הָיָה יוֹם יָפֶה. כְּבָשִׂים

אֲסִירוֹת תּוֹדָה דִּלְּגוּ בַּשָּׁמַיִם

בִּמְשׁוּבָה עוֹלֶזֶת בֵּין נוֹצוֹת עֲנָנִים

לָעֲסוּ עֵשֶׂב בָּאָחוּ הַשְּׁמֵימִי

מוֹתֵךְ מִתְרַחֵק מִמֶּנִּי

בְּרֶגַע שֶׁל הֶסַּח הַדַּעַת

כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁרָץ

אֶל מִחוּץ לִטְוַח הָרְאִיָּה

שֶׁל אִמּוֹ