רות נצר
ריסים
פרטי מהדורת מקור: פרדס הוצאה לאור; 2011 תשע״א

הֲלֹא יָמֵינוּ

כַּחֶרֶס שֶׁלַּשְׁנוּ וְהִדַּקְנוּ וְנָתַנּוּ בּוֹ צוּרָה

בְּתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ, בַּעֲבוֹדָה, בְּחֹמֶר וּלְבֵנִים,

בְּקַפְּדָנוּת, בְּשׁוֹגֵג, בִּמְשׁוּבָה

בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. בְּמֶרִי.

וּבְאַהֲבָה


הֲלֹא יָמֵינוּ כַּחֶרֶס

שֶׁטָּבַלְנוּ בַּמַּיִם

שֶׁשָּׂרַפְנוּ

בְּתַנּוּר הֵיכָל

לִצְרֹף בְּאֵשׁ מַלְהִיטָה


כִּכְלִי הַחֶרֶס לְהָכִיל אֶת יָמֵינוּ

כִּכְלִי לְעֻבַּר הַנֶּפֶשׁ

שֶׁנּוֹתֵן אֶת טַעַם חֳמָרָיו

לְמֵימָיו שֶׁלּוֹ

כְּלִי אָטוּם סָגוּר

שָׁקוּף פָּתוּחַ


שֶׁבְּמֵימָיו

מִשְׁתַּקְּפִים כּוֹכָבִים

וּקְלָפֵי מַזָּלוֹת

וּבְחַלּוֹנָיו פְּנֵי אֱלֹהִים

הַלֹא כַּחֶרֶס

הַנִּשְׁבָּר





ריסים

מאת

רות נצר


ריסי האור

מאת

רות נצר


רִיסֵי הָאוֹר

סִימָנִים בָּעוֹלָם

גַּוְנָא עִלָּאָה


*


רְסִיס-יָהּ

שֶׁנָּשַׁר לִקְרָאתִי בַּגֶּשֶׁם

הֲלֹא זוֹ אֶבֶן טוֹבָה

מְשֻׁבֶּצֶת

בְּחֹשֶן לִבִּי


*


בַּדֶּלֶת הַפְּתוּחָה אֶשְׁכַּב

נַפְשִׁי תִּרְאֶה מִשְׁכָּנוֹת.

רִמּוֹנֵי חֹשֶךְ




אור

מאת

רות נצר


הַחַיִּים אָזְלוּ.

גּוּפָהּ נִסְדַּק כְּמוֹ עֵץ יָבֵשׁ.

מִתּוֹכוֹ עָלָה אוֹר מוּזָר.

סֶדֶק זוֹהֵר נִמְשָׁךְ אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה.

אֶל תּוֹךְ הַשָּׁמַיִם.

*


עוֹר הַצַּלֶּקֶת

נִפְרַם.

מִישֶׁהוּ נָשָׂא אוֹתָהּ

בִּזְרוֹעוֹתָיו

וְהַתְּנוּעָה הַזּוֹ

הָאֵינְסוֹפִית

כְּלַפֵּי מַעְלָה –

חֹשֶךְ

הִתְמוֹסֵס

בְּאוֹר




עצם

מאת

רות נצר


עֶצֶם בּוֹהֵק נָע מֵעָלֵינוּ בֶּחָלָל

הָלוֹךְ וָשׁוֹב


גַּלְגַּל אֶלִיפְּסִי

סוֹבֵב בִּי אֵלֶם תְּנוּעָתוֹ


נִשְׁכְּחָה עִלָּתוֹ

בְּכֶפֶל תְּנוּעָתוֹ


הֲלֹא שְׁנֵי עֲצָמִים נָעִים בְּגִלְגּוּלָם

לֹא יִפָּגְשׁוּ בְּמַסְלוּלָם

לֹא יֶחְדְּלוּ מִתִּמְהוֹן לִבִּי


*


שַׁוִי בְּנַפְשֵׁךְ אֶת הַגַּלְגַּל

הַמִּסְתּוֹבֵב בִּמְהִירוּת אֵין קֵץ

עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ

כִּתְנוּעַת נֶפֶשׁ כַּדּוּרִית

וּבַגַּרְעִין הַפְּנִימִי נִגְלֶה תְּהוֹם שֶׁל אוֹר

מִתּוֹכוֹ תַּמְרִיא


*


כְּאִלּוּ הָיָה מַלְאָךְ מְשׁוֹטֵט בְּתוֹכִי

מְרַחֵף בְּבַיִת לְלֹא תִּקְרָה לְלֹא קִירוֹת

מְקִימִי בֶּעָפָר אֶל הֵיכָלוֹ




לפתע

מאת

רות נצר


לְפֶתַע רָאִיתִי בַּשְּׁאוֹל אֶת הָאֵל יוֹשֵׁב.

עַל צַוָּארוֹ שְׁזוּרִים עַל חוּט

חֲטָאַי כֻּלָּם.


אָמַרְתִּי לוֹ: רָאוּי שֶׁתֵּשֵׁב

בִּמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם

שָׁם אוֹר הַגְּבָהִים יְסַנְוֵר אוֹתְךָ

מֵרְאוֹת חֲטָאִים.


חֲטָאַי יִדְמוּ בְּעֵינֶיךָ

לִפְנִינִים.




אז

מאת

רות נצר


אָז בָּא הַמַּלְאָךְ וְנָגַע בְּמִצְחֵנוּ

וָנֵעוֹר

וָנִהְיֶה

כִּי בְּשַׁרְבִיט הָאוֹר נָגַע בָּנוּ

וְנָגַהּ הָאוֹר

סְבִיבוֹתֵינוּ

מַתְוֶה מַעְגַּל –

הֵיכָל


כָּל זֶה בַּמִּדְבָּר הָיָה

הַטַּל יָרַד

הַיֶּרֶק נָבַט

מַרְבָדָיו הֶעֱצִימוּ

וְקוֹל שִׁירָה דַּק מִן הַדַּק

כְּפַעֲמוֹנֵי דְּמָמָה

עָלָה סְבִיבוֹתֵינוּ

וְהָיָה


כֵּן, אֲנַחְנוּ מְחַכִּים שֶׁיַּשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ

כִּי צָמְאָה נַפְשֵׁנוּ לְאֵל חָי.

רָצִיתִי לְהַקְלִיד צָמְאָה נַפְשִׁי

וְהִקְלַדְתִּי: מָצְאָה




דמדומים

מאת

רות נצר


כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַמְּקֻבָּלִים

שֶׁיֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַיֵּצֶר הָרַע

כְּדֵי לִגְאֹל -

כָּךְ אֲנִי נִכְנֶסֶת בִּגְבוּרָה אֶל דִּמְדּוּמֵי עָרְבַּיִּם

הַמְּדַכְדְּכִים

מְנוֹפֶפֶת בְּחַרְבִּי

כְּנֶגְדָּם


לְהַפְתָּעָתִי

הֵם נִכְנָעִים מִיָּד.

פּוֹתְחִים דַּלְתָּם.

הַשֶּׁמֶשׁ מְדַמֶּמֶת

אֶת סוֹדָם


*

אַרְיֵה הַלַּיְלָה פּוֹעֵר מַלְתְּעוֹתָיו

בּוֹלֵעַ אֶת שֶׁמֶשׁ הָעַרְבַּיִם.

דָּמָהּ הַזָּהוּב נִגָּר בַּדִּמְדּוּמִים.

נִמְשָׁךְ אֶל הַגַּלִּים

נִמְשַׁח עַל פָּנַי, בֵּין שָׁדַי,

בְּטַבּוּר בִּטְנִי, בֵּין יְרֵכַי.




בין השמשות

מאת

רות נצר


1.

“וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים”

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הַנִּדְהָם

זֶה חֶסֶד “וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט”

זֶה הַחֶסֶר

הַמְּעַט

שֶׁפּוֹרֵשׂ כַּפַּיִם

אֵלֶיךָ


כִּמְעַט –

הַנְּמָלָה הַצְּמֵאָה

פּוֹרֶשֶׂת

כְּנָפַיִם –

צוּף

מְעַט מִזֶּה


וְלֹא כָּךְ אָמַרְתָּ: אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר?


.2

רַק פַּעַם בְּעָבְרִי לְיַד פַּרְדֵּס בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

נִגֵּן הָרוּחַ בַּקָּנִים הַדַּקִּים

שֶׁל צִנּוֹרוֹת הַשַּׁעַר –

הִשְׁמִיעַנִי נְגִינַת הַמַּגְרֵפָה

שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

רַק פַּעַם אַחַת בְּעָבְרִי בְּשׁוּלֵי יְרוּשָׁלַיִם.




הכול

מאת

רות נצר


אֲבָל דָּבָר אֵינוֹ שֶׁלִּי, לֹא הָאֲדָמָה שֶׁאֶדְרֹךְ עָלֶיהָ, לֹא הַשָּׁמַיִם

מֵעַל רֹאשִׁי לֹא הַמִּטָּה, לֹא הַשֻּׁלְחָן, לֹא הַבְּגָדִים, לֹא הַתְּמוּנוֹת עַל הַקִּירוֹת לֹא הַבַּיִת, לֹא הַגִּנָּה, לֹא הַשִּׁירִים, לֹא הַסְּפָרִים

שֶׁכָּתַבְתִּי, לֹא הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְתִּי, לֹא הָאוֹתִיּוֹת, הֵן נִפְזְרוּ לְכָל עֵבֶר,

דָּבָר אֵינוֹ שֶׁלִּי, גַּם לֹא מָה שֶׁרָאִיתִי, שָׁמַעְתִּי, מִשַּׁשְׁתִּי בְּאֶצְבְּעוֹתַי,

הֵרַחְתִּי, נָשַׁמְתִּי, אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹתַי אֵינָן שֶׁלִּי, לֹא יָדַי, לֹא רַגְלַי, לֹא

בִּטְנִי, לֹא הָרֶחֶם הַפְּעוּרָה, לֹא שָׁדַי, לֹא הַפֶּה, לֹא הַצְּעָקָה, לֹא

הַבְּכִי, לֹא שְׁנָתִי, לֹא זֵעָתִי, אֲפִלּוּ לֹא דָּמִי, דָּבָר אֵינוֹ שֶׁלִּי,

לֹא כַּעֲסִי, לֹא תְּשׁוּקָתִי, לֹא אַהֲבָתִי, לֹא שִׂנְאָתִי, לֹא כִּסּוּפַי,

לֹא שְׁתִיקָתִי, לֹא הַתְּהוֹם תַּחַת

מִטָּתִי, לֹא חַיַּי, לֹא מוֹתִי,

לֹא צוּר יִשְׁעִי




הסתר

מאת

רות נצר


אֶצְלִי מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת סְדָקִים

בַּמַּרְצָפוֹת.

הֶסְתֵּר הַפָּנִים

מִתְחַבֵּא בְּצַלֶּקֶת הָעֵץ

מִסְתַּתֵּר בַּסְּבַךְ

שְׁמוּעָתוֹ נוֹדְעָה


זֶה הַדָּבָר –

אַט אַט יִפָּתְחוּ הַדְּבָרִים

כְּפִי שֶׁנָּכוֹן שֶׁיִּהְיֶה

כְּחַלּוּקֵי נַחַל

אֲדָווֹת מִתְעַגְּלוֹת מִתְרַחֲבוֹת

מִנְּקֻדָּה אַחַת.


הָאֵל יִפְרֹץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם

יְזַנֵּק כְּדָג מַרְהִיב

עֵד לָרֶגַע הַזֶּה

בּוֹ כּוֹכָבִים נוֹפְלִים

בּוֹעֲרִים כְּמוֹ שָׁמַיִם

נוֹשְׁכִים זֶה אֶת

זְנָבוֹ שֶׁל זֶה

כְּמַחֲרֹזֶת מִלִּבּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא




אבן הטועים

מאת

רות נצר


וְהָיְתָה שָׁם אֶבֶן הַטּוֹעִים

עָלֶיהָ יַעֲמֹד אֵי מִי

וְיִקְרָא


*

וְלֹא אֲבַקֵּשׁ אֶת הַנִּיצוֹץ

כִּי יְבוֹאֵנִי אֲהָהּ יוֹם אֲהָהּ לַיְלָה

לְטַפֵּס בַּחֲלוֹמִי

עַל אֶבֶן הַטּוֹעִים

לַעֲטֹף שְׁמוּרוֹת

עֵינַי


*

עַל אֶבֶן חָקַקְתִּי:

"אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ

מַעֲנֵה לָשׁוֹן"

כִּי הוּא שְׁאֵלָתִי

הוּא מַעֲנֶה

לְחִידָתִי




לשונות

מאת

רות נצר


בְּאֵיזוֹ לָשׁוֹן אֲדַבֵּר

כְּשֶׁאֶעֱבֹר אֶת הַסַּף


בִּלְשׁוֹן מְבֻגָּרִים

בִּלְשׁוֹן הַטַּף


הַאִם בִּלְשׁוֹן מַעֲשַׂי אֲדַבֵּר

בִּלְשׁוֹן עֵצִים

וַאֲבָנִים


הַאִם אֲדַבֵּר בִּלְשׁוֹן צִפּוֹר

בְּלָשׁוֹן חַיָּה


הַאִם בִּלְשׁוֹן מַלְאָכִים

בִּלְשׁוֹן חִידָה


בְּאֵיזוֹ לָשׁוֹן יַעֲנוּ לִי

מִי יָבִין אֶת שְׂפָתִי, אֵיךְ אֵדַע




ברושים

מאת

רות נצר


מָטָר דַּקִּיק עַרְפִלִּי

מַעֲבִיר מַטְלִית רַכָּה

עַל פְּנֵי שָׁמַיִם, שָׂדוֹת, עֵצִים –

יֵשׁוּת אַחַת רוֹבֶצֶת

נוֹשֶׁמֶת לַחָה

וְהַבְּרוֹשִׁים עוֹטִים טַלִּית כֵּהָה

מְכַוְּנִים לִבָּם

אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם



*

מִי שֶׁלִּמֵּד אֶת הַבְּרוֹשִׁים לְהִזְדַּקֵּף

עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת תָּמִיד בְּשׁוּרָה


לְהִתְעַקֵּשׁ בְּאֶצְבַּע כְּלַפֵּי מַעְלָה

מִי שֶׁלִּמֵּד אֶת הַנְּחָלִים לִגְאוֹת בְּעוֹרְקַי


אֶת הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק לְהַכְחִיל בְּתוֹךְ עֵינַי

מִי שֶׁלִּמֵּד אֶת הַצִּפּוֹר לְהֵחָלֵץ מִתּוֹךְ גְּרוֹנִי

ברוש


כָּךְ חָלַמְתִּי

טֶקְסְט מִלִּים

מַמָּשׁ כְּצוּרָתוֹ

בְּרוֹשׁ-שִׁיר:

עֵץ

בְּרוֹשׁ

שִׁעוּר

קוֹמָה


וְלֹא יָדַעְתִּי מִי

וּמָה

מְסַפֵּר לִי עַל

נְזִיר גְּלִימָתוֹ

שֶׁל הַצָּנוּעַ בָּעֵצִים




ברוש

מאת

רות נצר


כָּךְ חָלַמְתִּי

טֶקְסְט מִלִּים

מַמָּשׁ כְּצוּרָתוֹ

בְּרוֹשׁ-שִׁיר:

עֵץ

בְּרוֹשׁ

שִׁעוּר

קוֹמָה


וְלֹא יָדַעְתִּי מִי

וּמָה

מְסַפֵּר לִי עַל

נְזִיר גְּלִימָתוֹ

שֶׁל הַצָּנוּעַ בָּעֵצִים



לקראת שבת

מאת

רות נצר


הַשֶּׁמֶשׁ שׂוֹחָה בַּמַּיִם

הַקֶּצֶף רוֹכֵב עַל שׁוֹט לִבּוֹ

זוֹרֶה פֵּרוּרֵי נֵרוֹת


דְּגֵי גַּלִּים מַצְלִיפִים מַבָּט

קוֹלְעִים חַלָּה זְהוּבָה שֶׁל מַיִם

לִקְרַאת שַׁבָּת



*

כְּשֶׁחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים מְרַצְּדִים

בְּעֵינֵי הַשְּׁקִיעָה

אֲנִי יוֹצֵאת לַהֲלִיכָה רַגְלִית

סְבִיב הַשְּׁכוּנָה -

שֶׁבַע הַקָּפוֹת סָבִיב

לִקְרַאת

שְׁכִינָה


מיתולוגיה

מאת

רות נצר

ספיח – אמא

מאת

רות נצר

ספיח –אבא

מאת

רות נצר

מלים

מאת

רות נצר


מלים

מאת

רות נצר


הַחַיִּים לֹא קַיָּמִים

אִם לֹא לוֹכְדִים אוֹתָם בְּמִלִּים

בִּכְלוּבִים שֶׁנִּצָּבִים לְמַעְלָה -

מִשָּׁם הֵם מְגַחֲכִים עָלֵינוּ.

כְּאִלּוּ שֶׁהַחַיִּים לֹא קַיָּמִים

אִם לֹא אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים אוֹתָם


*

כְּאִלּוּ שֶׁהַמִּלִּים מִשְׁתַּהוֹת שָׁם לְמַעְלָה

נֶחְבָּאוֹת בְּמוֹךְ

כְּשֶׁאֲנִי מְנַסָּה

לִלְכֹּד אוֹתָן.

רַק כְּשֶׁאַרְפֶּה

אֶתְבּוֹנֵן דּוּמָם

וְנַפְשִׁי כְּעָפָר תִּהְיֶה

תִּצְנַחְנָה פִּתְאוֹם לְמַרְגְּלוֹתַי


*

אִם תָּבוֹא צִפּוֹר

תִּטֹּל אוֹתָן בְּמַקּוֹרָהּ

וְתִגַּע בְּפִינוּ


*

בְּמִקְלֶדֶת הִיפֶּרְטֶקְסְט

חֲלוֹם נִפְתָּח אֶל חַלּוֹן

קוֹרֵא לִי:

Enter




*

אַחְיוֹתַי הַמִּלִּים

כַּדּוּרִיּוֹת הַדָּם שֶׁלִּי

שֶׁמִּתְעַטְּשׁוֹת הַחוּצָה

כַּנֶּשֶׁר תְּרַחֲפוּ עַל קִנִּי

מִלִּים גּוֹזָלִיּוֹת

פּוֹעֲרוֹת מַקּוֹר

הוֹמְלֶסִיּוֹת

אוֹרְחוֹת

נוֹשְׁרוֹת

נוֹצוֹת מִכְתָּבִים


*

כְּמוֹ לַהֲטוּטָן זוֹרֵק כַּדּוּרִים

הַמִּלִּים זוֹרְקוֹת עַצְמָן

מִמֶּנִּי אֵלַי


*

הָאוֹתִיּוֹת

הֵן הַקּוֹד הַגֶּנֶטִי

שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.

צֵל רִיצָתֵנוּ

בַּטֶּקְסְט הַקַּדְמוֹן.

כָּל סֵפֶר הוּא הֵד-סֵּפֶר

רִאשׁוֹן




*

מוֹחֵק כְּדֵי לְדַיֵּק:

לְהַשְׁאִיר רַק מִלָּה אַחַת.

רַק אוֹת.

אֲפִלּוּ זֶה לֹא.



*


לְוַתֵּר

עַל מִלִּים

זוֹ בְּרָכָה גְּדוֹלָה

זוֹ פְּתִיחָה

מִתְפַּשֶּׁטֶת וְהוֹלֶכֶת

לְקַבֵּל נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן

מַשְׁקֶה אֶת הַגַּן


*

אֲבָל לֹא, אֲנִי אוֹמֶרֶת

מִלִּים הֵן עָרוּץ. הֵן דֶּלֶת.

מִלִּים הֵן חַלּוֹן.

הֵן מַשְׁקוֹת אֶת הָעֵץ

שֶׁבּוֹעֵר מִבַּעַד

הַוִּילוֹן


\* "אַתָּה עָשׂוּי מֵחֲרָטוֹת שֶׁאֵין לָהֶן תְּרוּפָה בֵּינְתַיִם" (חַיִּים גּוּרִי)

כְּאֵב וַחֲרָטָה הֵן מִלִּים יָפוֹת.

עוֹשׂוֹת אוֹתָנוּ יְפֵי נֶפֶשׁ מְיֻסָּרִים.

לֹא מַסְגִּירוֹת אֶת הָעֲכוּרִים הָאֵלֶּה -

אַשְׁמָה, הַשְׁפָּלָה, בּוּשָׁה,

קִנְאָה, שִׂנְאָה,

נְקָמָה בְּגִידָה –

אֵלֶּה נוֹתָרִים

נְטוּשִׁים עֲזוּבִים.

זַרְעָם מְבַקֵּשׁ לָחֶם.




תרגום

מאת

רות נצר


הוּא כָּתַב בִּשְׂפַת הָאִשָּׁה,

לָבַשׁ אֶת שִׂמְלָתָהּ.

מָשַׁח שְׂפָתָיו בַּלִּיפְּסְטִיק שֶׁלָּהּ.

שְׂעָרוֹ צָבַע בְּפַסֵּי לֶהָבָה.

הוּא נִבַּט בָּעוֹלָם קוֹדֵחַ דַּרְכָּהּ.

נִרְגָּשׁ לִפְגֹּש אֶת אֲהוּבָהּ.

כְּשֶׁתִּרְגֵּם שָׁכַח שֶׁלֹא הוּא

כָּתַב אֶת שִׁירָתָהּ –

וּכְשֶׁסִּיֵּם לִכְתֹּב

קָפַץ מֵהַחַלּוֹן כְּמוֹתָהּ.





שירה

מאת

רות נצר


[ אֵין לִי סִפּוּרִים. בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין לִי]

מאת

רות נצר

אֵין לִי סִפּוּרִים. בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין לִי.

הֵם יוֹדְעִים אֶת קֹצֶר רוּחִי

לָכֵן לֹא יַפְקִידוּ בִּי אֶת שֶׁלֶד

גּוּפָם הָעֵירֹם

לֹא יִמְשְׁכוּ בִּשְׂעָרִי

לֹא יִפְקְדוּ עָלַי: כִּתְבִי!


\* "לַשִּׁירָה אֵין כְּתֵפַיִם לְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן אֶת הָרֹאשׁ" (חזי לסקלי)

אֲבָל לַשִּׁיר יֵשׁ כְּתֵפַיִם

לְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן אֶת הָרֹאשׁ.

כְּתֵפַיִם עוֹצְרוֹת נְשִׁימָה

לְתוֹךְ שׁוּרָה

הַבָּאָה וְהוֹלֶכֶת

כְּמוֹ גֶּשֶׁם פְּעִימוֹת בְּאֵר

בְּפַרְדֵּס חָרְפִּי


\* "שִׁיר הוּא אִישׁ עֵירֹם" (בוב דילן)

זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁשִּׁיר הוּא אִישׁ עֵירֹם.

הַהֶפֶךְ, הוּא מִתְכַּסֶּה כָּל הַזְּמַן,

הוּא מְנַסֶּה כָּל הַזְּמַן לְהִתְפַּשֵּׁט

וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ


*

שִׁיר אֵינוֹ בִּיּוֹגְרַפְיָה הֲזוּיָה

מִתְאַוֶּה לְמָה שֶׁהָיִיתִי, לְמָה שֶׁאֶהְיֶה.

מָה שֶׁכְּבָר נִרְגַּע רוֹצֶה לְהִפָּרֵד.

קַו הַמֶּתַח הַמַּבְדִּיל לְחַבֵּר בֵּינֵיהֶם.


*

גַּם שִׁיר הוּא מְשַׁל

אַהֲבָה. סַמֵּן אוֹתִי בֵּין הַמִּדְרָכוֹת

לְאוֹת שֶׁל קִיּוּם אַחֵר


*

אוֹר עוֹלָם כָּתַב עַצְמוֹ

שׁוּרוֹת נִגְלוּ

מִבַּעַד עַפְעַפַּי

עַצְמִי נִפְזַרְתִּי לָעוֹלָם

נִפְזַרְתִּי פְּנִימָה


*

שִׁיר אֵינוֹ דִּבּוּר אֲבָל דִּבּוּר הִנּוֹ

שִׁיר אֵינוֹ דְּמָמָה אֲבָל

דְּמָמָה הִנּוֹ.

שִׁיר תָּמִיד הוּא סַף.

הוּא אַתְּ. אַתָּה. אֲנִי.

וְהוּא עָנִי

הוּא הִנְנִי

הִנּוֹ וְאֶהְיֶה

גִּמְגּוּם דָּבוּר עַל אוֹפַנָּיו


*

שִׂמְחָה שְׁקֵטָה

שֶׁל עַלְעַלִּים נָעִים


הַ שִּׁ י ר


הָיָה שָׁם

הִמְתִּין לִי מֵעוֹלָם




נפשך היא עריסה

מאת

רות נצר


1.

זֶה יִקְרֶה תַּחַת עֵץ.

בַּיּוֹם יַצֵּל עָלַיִךְ

בַּלַּיְלָה כְּנָפָיו

יַעַטְפוּךְ

עַלְעַלָּיו יִטְּפוּ עֲסִיס

פֵּרוֹתָיו יָאִירוּ

צִפּוֹרִים יִבְנוּ קִנָּם בֵּין עֳפָאָיו

לִבֵּךְ יָשִׁיר



2.

בַּחוּץ עֲרָפֶל.

בָּרַדְיוֹ מוּסִיקָה קְדוֹשָׁה.

הַדְּרָקוֹן הַיָּרֹק הַקָּטָן

נִצָּב עַל הַסַּפָּה

מֵנִיעַ אֶת אָזְנָיו הָאֲדֻמּוֹת

מְאוֹתֵת אֵלַי -

נַפְשֵׁךְ הִיא עֲרִיסָה

בָּהּ יִשָּׁמְעוּ מִזְמוֹרִים עַתִּיקִים



3.

שִׁירָה הִיא הָעֲרִיסָה שֶׁלִּי.

מְנַמְנְמִים בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ.

הֲלֹא תִּזְכֹּר, אָז

כְּשֶׁנִּשְׁבַּר לֵב הָעוֹלָם.




ארצות

מאת

רות נצר


טרום טיסה

מאת

רות נצר


בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה בָּאֲגַף הָרֵיק

(הִקְדַּמְתִּי לָבוֹא הַפַּעַם)

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת מַמְתִּינָה.

כְּמִפְרַשׂ סְפִינָה

נִשְׁמָתִי נִמְלֵאת לְפֶתַע

חֶדְוָה. הַכָּרַת תּוֹדָה.


שָׁמַיִם רְחָבִים נִבָּטִים

בְּאַדְמוּמִית שְׁקִיעָה

מֵחַלּוֹנוֹת שְׂדֵה הַתְּעוּפָה.

אֶשְׁקַע בְּנֹעַם הַיְּקוּם.

לֹא אֵדַע אִם עוֹדִי יְשֵׁנָה

אִם עוֹדִי קַיֶּמֶת.


לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה אֲנָשִׁים מַגִּיעִים.

אַחַד הַנּוֹסְעִים מַזְכִּיר לִי אִישׁ מִזְדַּקֵּן

שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת עָמַד כְּפוּף-גֵּו

וְהִשְׁתַּעֵל שִׁעוּל יָבֵשׁ מְמֻשָּׁךְ בַּכְּנִיסָה לְמִסְעָדָה.

זִהִיתִי אוֹתוֹ; גּ’וֹרְג' שֶׁהָיָה מוֹרֶה שֶׁלִּי בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה.

הוּא לֹא הִכִּיר אוֹתִי. טֶרֶם יָדַע שֶׁמּוֹתוֹ קָרֵב.





טיסה הלוך

מאת

רות נצר


שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת מַמְרִיא הַמָּטוֹס מֵעַל הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.

לִישׁוּעָתִי אֶבְלַע גְּלוּלַת נוֹמְבּוֹן וְאִישַׁן חָמֵשׁ שָׁעוֹת כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ לִי הָרוֹפֵא.

גּוּפִי שׁוֹקֵעַ. חֲמֵשׁ הַשָּׁעוֹת הוֹפְכוֹת בְּמַטֵּה קֶסֶם לְחָמֵשׁ נְעָרוֹת

שׁוֹבָבוֹת שֶׁרוֹחֲפוֹת סְבִיבִי, מְצַחְקְקוֹת, מְרָכְלוֹת, רוֹקְדוֹת.

מִתּוֹךְ עֵינַי הָעֲצוּמוֹת אֲנִי מְנַסֶּה לִלְכֹּד אוֹתָן כְּפַרְפָּרִים בְּחַכָּתִי,

לְהַשְׁחִיל אוֹתָן בְּזִכָּרוֹן פּוֹאֶטִי, לִכְשֶׁאָקִיץ מִכֹּבֶד עֲיֵפוּתִי

אֶרְשֹׁם אֶת מַעַלְלֵיהֶן, אֵיךְ בְּחֶדְוָתָן מָנְעוּ מִמֶּנִּי לִכְעֹס

עַל שֶׁפָּרְעוּ אוֹתִי, פִּתּוּ אוֹתִי לִסְבֹּר שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה, כְּדֵי שֶׁהַזְּמַן

יַחֲלֹף בִּמְהֵרָה, מָנְעוּ מִמֶּנִּי מִלִּפְקֹחַ אֶת עֵינַי וּלְגַלּוֹת שֶׁהֵן

תַּעְתּוּעֵי רוּחִי, שֶׁמֵּאַהֲבָתָהּ אוֹתִי, שָׁלְחָה אוֹתָן לִשְׁמר שְׁנָתִי.




אגם קומו מאג'ורה

מאת

רות נצר


1.

אֲגַמִּיּוֹת שְׁחֹרוֹת

חוֹצוֹת בְּרַכּוּת אֶת הָאֲגַם

מְעַרְסְלוֹת שְׁנָתוֹ.


נִפְקָח לְאִטּוֹ מִכֹּבֶד עַפְעַפָּיו

עוֹלֶה הָאֲגַם מֵעַרְפִלָּיו.

שִׁלְהֵי חֹרֶף.


אִשָּׁה מְלַמֶּדֶת יֶלֶד קָטָן

לִקְלֹעַ חַלּוּקֵי אֶבֶן עַל רִצּוּדֵי הַמַּיִם

אַדְווֹת הַמַּיִם מִצְטַחֲקוֹת

בְּחֶדְוָה



2.

צוֹפִים אֶל הָאֲגַם

שְׁנֵי סַפְסְלֵי מַתֶּכֶת יְרֻקָּה.

מִתְיַדְּדִים זֶה עִם זֶה

הֵם מְרָכְלִים עָלֵינוּ

שֶׁעָבַרְנוּ כָּאן.



יפן / כמו הייקו

מאת

רות נצר



הַגַּן מִתְכַּוֵּן לַבְּרֵכָה

הַבְּרֵכָה לַשָּׁמַיִם

הֶחָצָץ -

לְרִבּוֹא הַדְּבָרִים


*

תְּמָנוּן לָבָן

רוֹבֵץ עַל הַר פוּגִ’י

שׁוֹלֵחַ זְרוֹעוֹתָיו


*

שְׂרוֹכֵי חָלָב

נוֹזְלִים

מִפִּטְמַת הָהָר


*

רִבּוֹאוֹת פָּנָסֵי פְּרִיחָה

נִצָּתִים לְפֶתַע.

הַלַּהַט הַוָּרֹד-לָבָן.

פִּרְחֵי דֻּבְדְּבָן.


*

שִׁכּוֹרִים מִיֵּין הַסָּאקֶה

פְּרָחִים נִשְׁפָּכִים

עַל גְּדוֹתֵיהֶם

מִכּוֹס לִבִּי




ליסבון: חזיון זאבים

מאת

רות נצר


אֶת מַצְלֵמַת הָעַיִן אֶקַּח אִתִּי מֵרְחוֹב אוֹגוּסְטָה

שֶׁמּוֹלִיךְ מִמֶּרְכַּז הָעִיר אֶל הַחוֹף, שָׁם אִישׁ נְמוּךְ קוֹמָה

עוֹמֵד בְּפִנַּת רְחוֹב, עִם גִּיטָרָה, שָׁר שִׁירֵי פָּאדוֹ נִכְמְרֵי לֵב,

מְצַיֵּר עַל הַמִּדְרָכָה חֶזְיוֹן זְאֵבִים בְּתוֹךְ קַרְנֵי אוֹר זוֹרְחִים בָּאֲפֵלָה,

וּמֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא חָכָם מִיֶּשׁוּ כִּי הוּא שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה.

זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, הוּא אוֹמֵר, שֶׁיֶּשׁוּ קָם לִתְחִיָּה.





ליסבון: פסל המדונה הלבנה

מאת

רות נצר


מָדוֹנָה מֵאֶבֶן לְבָנָה, עוֹמֶדֶת לְבַדָּהּ בָּאֲגַף הָאָפֵל.

אוֹר מוּעָט נִשְׁפָּךְ מֵחַלּוֹן עֶלְיוֹן.

בְּשׁוּלֵי הַקָּתֶדְרָלָה, מוּאֶרֶת, היא

נוֹשֵׂאת יָדֶיהָ פְּגוּעוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,

(הֲלֹא עַל כֵּן זָנְחוּ אוֹתָהּ שָׁם)

מִתְפַּלֶּלֶת לְבַדָּהּ בִּמְסִירוּת.

רַק הַשְּׁלֵמוּת הַזֹּאת

שֶׁל אֱמוּנָה גְּדוֹלָה וֶאֱלֹהִים.





אקוודור: כפר נדח

מאת

רות נצר


בְּצִנַּת הָעֶרֶב הַיּוֹרֵד

בְּפֶתַח מַכֹּלת מְקוֹמִית

סִיַּמְנוּ אֶת יוֹם כִּפּוּרִים

בְּמַאֲפֶה חַם מֵהַתַּנּוּר

וְיוֹגוּרְט חֲמַצְמַץ טָרִי.


אַתָּה הִתְפַּלַּלְתָּ

בְּעֵמֶק הָאֲבָנִים, בֵּין מַפָּלִים

וּשְׁרָכִים חֲרִישִׁיִּים. נְשָׁרִים חָגוּ מֵעַל.


אֲנִי יָשַׁבְתִּי בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, שׁוֹמַעַת שִׂיחוֹת

שֶׁל כַּפְרִיִּים בְּשָׂפָה בִּלְתִּי מֻכֶּרֶת,

קַשּׁוּבָה לָאֲדָמָה הָרוֹעֶדֶת שֶׁהָפְכָה אֶת הָעִיר בַּיְּמָמָה הַקּוֹדֶמֶת.

בָּאֹפֶק נָזְלוּ שְׂרוֹכֵי שֶׁלֶג עַל הַר קָטוּם.


יְלָדִים שֶׁטֶּרֶם רָאוּ זָרִים כְּמוֹתֵנוּ בָּהוּ בָּנוּ, צִחְקְקוּ.

כְּלָבִים רִחְרְחוּ בָּנוּ בְּסַקְרָנוּת.

זָכַרְתִּי אֶת אֱלֹהַי עָטוּף טַלִּית בַּיָּמִים

הַנּוֹרָאִים הָהֵם.




ניו-ג'רסי: עגל הזהב

מאת

רות נצר


אֶת עֵגֶל הַזָּהָב רָאִיתִי בְּפִנַּת רְחוֹב

בִּנְיוּ גֶּ’רְסִי שְׁכוּנַת הוֹבּוֹקֵן.

פֶּסֶל אַיָּל עֲנָק, גֵּאֶה, זָקוּף, מִזָּהָב.

עוֹמֵד עַל כַּן מֻגְבָּהּ

בְּפֶתַח אוּלַם אֵרוּעִים

מַשְׁקִיף עַל הָרְחוֹב.

קַרְנָיו הָעֲנֵפוֹת עוֹקְדוֹת שָׁמַיִם.





ניו- ג'רסי: השמע אותותיך

מאת

רות נצר


מִמְּרוֹמֵי הַצִּנּוֹרוֹת הַשְּׁחֹרִים לְקֵרוּר/חִמּוּם בְּתִקְרַת הַסּוּפֶּרְמַרְקֶט

בִּנְיוּ-גֶּ’רְסִי, מִבָּלוֹנֵי דִּיסְנִילֶנְד שֶׁתְּלוּיִים עַל הַתִּקְרָה, מֵעַל הָעַגְבָנִיּוֹת

וְהַתַּפּוּחִים, הָאָנָנָס וְהַחַסָּה, הוֹפַע נָא

אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי.

מִבַּעַד בַּקְבּוּקֵי הַמַּשְׁקָאוֹת, הַגְּבִינוֹת, פְּרוּסוֹת הַבָּשָׂר וְכִכְּרוֹת הַלֶּחֶם,

מֵחֲרִיצֵי הַמַּרְצָפוֹת, מֵרֵיחַ גּוּפָם הֶחָמִים שֶׁל הָעוֹמְדִים

לְפָנַי בַּתּוֹר, הֱיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה.

מִבַּעַד עֵינֵי הַזַּבָּנִית הַשְּׁחַרְחֹרֶת, מִיָּדָיו הַמְּחֻסְפָּסוֹת

שֶׁל הַהִיסְפָּנִי אַחֲרַאי הַמַּדָּפִים, הָאֵר פָּנֶיךָ מִבַּעַד עַגְמוּמִית הַשְּׁקִיעָה

הָרוֹבֶצֶת מֵעֵבֶר לְגַגּוֹת הַבָּתִּים בַּחוּץ

הַשְׁמַע אוֹתוֹתֶיךָ





קליפורניה: הסוס שהזמן שכח

מאת

רות נצר


“הַסּוּס שֶׁהַזְּמַן שָׁכַח” -

כָּתוּב עַל גַּב סֵפֶר

בְּסִפְרִיָּה עֲמוּסַת כְּרָכִים

בַּאֲחֻזַּת עֲנָק בְּקָלִיפוֹרְנְיָה.

הָאֲחֻזָּה הַיְשָׁנָה לֹא מַרְשָׁה לַזְּמַן לִשְׁכֹּחַ אוֹתָהּ

פּוֹשֶׂקֶת רַגְלֶיהָ לְתַיָּרִים מִזְדַּמְּנִים.

הַסּוּס בְּתוֹךְ הַדַּפִּים הַמַּצְהִיבִים

בְּסֵפֶר שֶׁאָסְרוּ עָלַי לְהַבִּיט אֶל תּוֹכוֹ -

מַמְשִׁיךְ לִדְהֹר






קליפורניה: תצפית לויתנים

מאת

רות נצר


הַסְּפִינָה אָן-מָארִי מַפְלִיגָה

לְתַצְפִּית לִוְיָתָנִים.

אֲנָשִׁים חֲמוּשִׁים בְּמַצְלֵמוֹת

צוֹבְאִים עַל הַסִּפּוּן

לִקְרַאת הַדְרַת מַלְכוּת


דּוֹלְפִינִים קְטַנִּים מְדַלְּגִים וְשָׁבִים.

הַלִּוְיָתָן נוֹשֵׁף בְּבוּז סִילוֹן נְתָזִים -

מַחְלִיק לְמַעֲמַקִּים אֲפֵלִים

נִבְלָע בְּקַרְקָעִית הַיָּם הָאֵינְסוֹפִי

מְסָרֵב לַקִּרְקָס הָאֱנוֹשִׁי.







סן פרנציסקו: נסיעה באוטובוס

מאת

רות נצר



1.

כְּשֶׁיָּשְׁבוּ זֶה מוּל זוֹ בְּאוֹטוֹבּוּס פַּרְוָרִים

דִּבְּרוּ עַל הַנּוֹף, מַסְלוּל הַנְּסִיעָה,

הַמִּסִּים, הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הָעִירִיָּה.

דִּבְּרוּ בִּנְעִימוּת. הֶחְלִיפוּ מִסְפְּרֵי טֶלֶפוֹן.

רַק כְּשֶׁיָּרְדָה מֵהָאוֹטוֹבּוּס הֵסֵבָּה אֵלָיו רֹאשָׁהּ –

שְׁמִי מֶרִי, אָמְרָה.

שְׁמִי גּ’וֹן.



2.

כְּשֶׁדֶּלֶת הָאוֹטוֹבּוּס נִפְתַּחַת

עֲלֵי שַׁלֶּכֶת פּוֹרְצִים בִּסְעָרָה.

הָאִישׁ שֶׁיּוֹשֵׁב לְפָנַי

קוֹרֵא בְּעִתּוֹן.

בָּעִתּוֹן תַּצְלוּם שֶׁל אֲנָשִׁים

יוֹשְׁבִים בְּאוֹטוֹבּוּס וְקוֹרְאִים בְּעִתּוֹן.




מנהטן: נסיעה באוטובוס

מאת

רות נצר


קוֹלוֹ גְּרוֹנִי, עָמֹק, רָחָב וּמִתְעַגֵּל –

כֵּן, אָחִי, הוּא אוֹמֵר, אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת יָוָן

אֲבָל נוֹסֵעַ אֵלֶיהָ כְּמוֹ אֶל אֲהוּבָה

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה.

אֵינִי רוֹאָה אֶת פָּנָיו

רַק אֶת קוֹלוֹ הָאִטִּי הַסַּבְלָנִי אֶשְׁמַע.

הוּא יוֹשֵׁב בָּאוֹטוֹבּוּס בַּסַּפְסָל מֵאֲחוֹרַי.

אֲנִי מוֹצֵאת סִבָּה לִפְנוֹת וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ:

הַאִם אֲנִי בָּאוֹטוֹבּוּס הַנָּכוֹן?

הוּא עוֹנֶה בַּאֲדִיבוּת חֲבִיבָה

גּוּפוֹ רָחָב וְנָדִיב, כְּפִי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְצַפּוֹת מִגּוֹן קוֹלוֹ.

שְׂעָרוֹ אָרֹךְ, הִיפִּי לְמֶחֱצָה.

אֲנִי מֻפְתַּעַת מִתְּנוּעַת גּוּפוֹ הַקַּלָּה

בְּרִדְתּוֹ מֵהָאוֹטוֹבּוּס.



מנהטן: מבט אל העיר שמעבר לנהר ההדסון

מאת

רות נצר


מַעֲבַר לַהַדְסוֹן נִצֶּבֶת מַנְהֶטְן בְּבִטְחָה – לְטָאָה עֲנָקִית אֲפֹרָה.

קַשְׂקַשֵּׂי הַבִּנְיָנִים נִצָּבִים, נֶאֱבָקִים זֶה בָּזֶה, מִתְגַּבְּהִים כְּמִגְדָּלִים.

בִּצְהָרַי הַיּוֹם אֶרְאֶה אֶת הָעִיר מוּצֶפֶת בֹּהַק, גֵּאָה, חֲשׂוּפָה.

לִפְנוֹת עֶרֶב אֶרְאֶה אוֹרוֹת נִצָּתִים.

בָּעֶרֶב אַפְרוּרִית מְרַכֶּכֶת אֶת פָּנֶיהָ, בָּתִּים מְנַמְנְמִים בִּשְׂמִיכַת עֲרָפֶל.

הָעִיר נָמוֹגָה. אֵינְסוֹף אוֹרוֹתֶיהָ מַתְוִים אֶת מִתְאַר גּוּפָהּ.

רַק אֶת הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים בָּעִיר מֵעֵבֶר לַהַדְסוֹן לֹא אֶרְאֶה.

לֹא אֶרְאֶה אֶת הַשְּׂמֵחִים, הָעֲצוּבִים, הָאוֹהֲבִים, הַשּׂוֹנְאִים,

אֶת מָרֵי הַנֶּפֶשׁ, הָעוֹלְזִים, הַשְּׁתוּיִים, הַהוֹמְלֶסִים, הַמְּשֻׁגָּעִים.

וְאֶת הָעֲשִׁירִים, הַפּוֹעֲלִים, הַתַּיָּרִים. לֹא אֶרְאֶה אֶת הָאֲנָשִׁים

בַּמִּשְׂרָדִים מוּל הַמַּחְשְׁבִים, אֶת הַבְּרוֹקֶרִים, הַנֶּהָגִים, הַשּׁוֹטְרִים,

הַשּׁוֹעֲרִים, אֶת הַיְּלָדִים בַּגַּנִּים וּבְבָתֵּי הַסֵּפֶר; הַלְּבָנִים, הַהִיסְפָּנִים,

וּשְׁחֹרֵי הָעוֹר לְמִינֵיהֶם, אֶת הַצַּדִּיקִים וְהַפּוֹשְׁעִים לְמִינֵיהֶם

כְּמוֹ בְּכָל עִיר בָּעוֹלָם לֹא אֶרְאֶה. לֹא אֶרְאֶה אֶת נִשְׁמַת הָעִיר

שֶׁטְּמוּנָה בְּמַרְתְּפֶיהָ, בַּחֲלוֹמוֹת תּוֹשָׁבֶיהָ, וּבַהֲזָיוֹת כָּל אֵלֶּה

שֶׁחַיִּים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, כְּמֵהִים אֵלֶיהָ, מְקַנְּאִים בָּהּ

חוֹשְׁדִים שֶׁבְּתוֹכָהּ תְּשׁוּקַת לִבָּם.



נהר ההדסון

מאת

רות נצר



כַּלְבֵי חֲשֵׁכָה עוֹלִים מֵרִבְצָם.

הַהַדְסוֹן מָלוּחַ וְחַי

נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ מַעְבֹּרֶת

חוֹתֶרֶת הָלוֹךְ וָשׁוֹב כְּתַנִּין

עַקְשָׁנִי



*

בְּשִׁבְתִּי בַּגּוֹלָה מֵעֵבֶר לִנְהַר הַהַדְסוֹן

אֶרְאֶה מַרְאוֹת מַיִם צְפוּנִים

דָּגִים נֶחְבָּאִים שְׁקוּפֵי עֵינַיִם

אֶרְאֶה אֶת נִצְנוּצֵי הַמַּיִם זֶרַע קָדוֹשׁ

וְתוֹלְעֵי אָדָם מְשַׁוְּעִים לֵאלֹהִים


*

פָּנָסִים לְאֹרֶךְ הַנָּהָר.

לַיְלָה. בַּחַלּוֹן אַבִּיט.

אֶרְאֶה חִצֵּי אוֹר בַּמַּיִם

כְּעַמּוּדֵי מִקְדָּשׁ. גְּלִילִים זוֹהֲרִים

עָמֹק אֶל שָׁרָשִׁים אֲפֵלִים.

הַנָּהָר דּוֹמֵם. מָטוֹס הִתְרַסֵּק לְתוֹכוֹ

לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים.




טיסה

מאת

רות נצר


הָאִישׁ שֶׁיּוֹשֵׁב לְצִדִּי בַּמָּטוֹס

מְהֻגָּן וּמְכֻבָּד

מֶשֶׁךְ כָּל הַטִּיסָה

(מִלְּבַד הַפְסָקַת הַשֵּׁנָה)

כּוֹתֵב בַּלֶּפְּטוֹפּ.

(מַאֲמָר מַדָּעִי).

אִישׁ גָּבוֹהַּ, נָאֶה לְמַדַּי

אַפּוֹ מְחֻדָּד. הַבָּעָתוֹ רְצִינִית.

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת יוֹשֵׁב לְצִדִּי.

לֹא שָׂם לֵב שֶׁאֲנִי קַיֶּמֶת.






הביתה

מאת

רות נצר


כְּשֶׁשַּׁבְתִּי הַבַּיְתָה שָׁאֲלוּ הַקִּירוֹת

הֵיכָן הָיִית?

שׁוּב הִתְבּוֹנְנוּ בִּי

עִגְּלוּ אֶת תְּנוּעוֹתַי

בַּמֶּרְחָב הַבֵּיתִי

בֵּין וִילָאוֹת, כָּרִיּוֹת, מַפּוֹת,

שֻׁלְחָנוֹת, שִׁדּוֹת, אֲרוֹנוֹת.

הַחֲפָצִים בְּתוֹכָם וּסְבִיבָם

חָפְצוּ בִּי.

תֵּאֲמוּ אֶת רוּחָם לִבְשָׂרִי.

בִּקְּשׁוּ: הִשָּׁאֲרִי!




שירי מקרא

מאת

רות נצר


גן העדן

מאת

רות נצר

מִסְתַּבֵּר שֶׁכְּבָר בְּגַן הָעֵדֶן הָיוּ הַתְרָעוֹת:

רְטָטִים עַל-קוֹלִיִּים, קוֹלוֹת עֲטַלֵּפִים,

פִּרְכּוּסִים שֶׁנִּבְצְרוּ מִשְּׁמוּעָתֵנוּ.


כְּבָר בְּמַעְגַּל גַּן-עֵדֶן הַשָּׁלֵם מִנְּשֹׂא

הָיוּ סְדָקִים מְרֻשָּׁתִים

שְׁבָרִים

שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לָבוֹא.


כְּבָר אָז הֵחֵלּוּ תְּנוּעוֹת סְמוּיוֹת

הִרְהוּרֵי רוּחוֹת

רִפְרוּף כְּנָפַיִם

מִקְצַב גַּלִּים

וּצְעָדִים


זֶה הָאֵל הַנִּסְתָּר

הַמְּהַלֵּךְ בְּגַנּוֹ

לְחַפֵּשׂ אֶת אָדָם יַקִּירוֹ.


  • - - עַכְשָׁו

אָדָם הוּא הַמְּחַפֵּשׂ

אֶת אֱלֹהָיו



בראשית

מאת

רות נצר

אֲנִי זוֹכֶרֶת

אֵיךְ רִחַפְתָּ

מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם


אֵיךְ שׁוּב

פִּצַּלְתָּ

אוֹתִי

לִשְׁנַיִם


חֶלְקִי הוּעַף לְמַעְלָה

חֶלְקִי הָאַחֵר נִכְבַּשׁ לַתְּהוֹם


בַּתָּוֶךְ

בֵּין מַיִם עֶלְיוֹנִים

לְתַחְתּוֹנִים


הִצַּבְתָּ אוֹתִי

בִּדְמוּת אָדָם


הֶעֱנַקְתָּ לִי

מִלָּה



ברית

מאת

רות נצר

1.

בַּלַּיְלָה הַזֶּה

לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנָה

אַבְרָהָם יָצָא מֵאֳהָלוֹ

אֶל מֶרְחֲבֵי דְּמָמָה.

נָשָׂא עֵינָיו

רָאָה כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם

קוֹרְנִים כְּמֶרְכָּבָה.


הוּא שָׁמַע -

אֱלֹהִים פִּתָּה אוֹתוֹ.

כִּסָּה מִמֶּנּוּ אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא.

עָקַד אוֹתוֹ בִּבְרִית

בִּתְרֵי לִבּוֹ.


2.

שׁוּב אֶתְאַמֵּן בְּהַשָּׁלַת וִילוֹן

לִרְאוֹת מַלְאָכִים

לְשֵׂאתָם עַל כְּתֵפַי.

אֶתְאַמֵּן בִּלְהַזְכִּיר לָאֱלֹהִים

שֶׁהָיִיתִי בֵּין הַבְּתָרִים.

שֶׁהָיִיתִי הַמַּבּוּל וְהוּא הַקֶּשֶׁת.

הָיִיתִי אֵשׁ

וְהוּא הַסְּנֶה.



סולם

מאת

רות נצר

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ

שָׁכַבְתִּי עַל גַּבִּי

עַל אֲדָמָה

פְּרוּשַׂת גַּפַּיִם


רָקִיעַ מֵעָלַי

הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

לִמְרַאֲשׁוֹתַי –


סֻלָּם צִמַּח מִטַּבּוּרִי

אֶל הַשָּׁמַיִם


רְסִיסִים

עָלוּ

וְיָרְדוּ

וְהִשְׁקוּ אֶת הַגַּן



יעקב

מאת

רות נצר

בְּלֵיל יַבּוֹק, הָאֵל נִהְיָה לְאִישׁ,

נֶאֱבַק בְּיַעֲקֹב, חִפֵּשׂ אֶת קִרְבָתוֹ,

נָגַע בּוֹ בַּמָּקוֹם

הָאִינְטִימִי בְּיוֹתֵר –

בִּירֵכוֹ.


אָז נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל –


אַחַר כָּךְ, עוֹד בְּטֶרֶם יֵדַע יִשְׂרָאֵל

אֶת גּוֹרָלוֹ הֶעָקֹב

שֶׁל בְּנוֹ הַחוֹלְמָנִי,

הָאִישׁ הַמִּסְתּוֹרִי

שׁוּב הוֹפִיעַ בַּשָּׂדֶה

וּפָגַשׁ בְּיוֹסֵף, שֶׁאֶת אֶחָיו חִפֵּשׂ.


אָז חָזַר הָאָב לִהְיוֹת יַעֲקֹב.

נִקְלַף מִמֶּנּוּ שְׁמוֹ הָאֱלֹהִי.



שאול המלך

מאת

רות נצר

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת שָׁאוּל

בִּגְלַל הִסּוּסָיו, בִּגְלַל סְפֵקוֹתָיו, בִּגְלַל דִּכְאוֹנוֹ,

בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ לְדָוִד, שֶׁאָהַב אֶת יוֹנָתָן, שֶׁאָהַב אֶת מִיכַל.

וְאִישׁ לֹא אָהַב אֶת שָׁאוּל,

אֶת הָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ הַמְּתֻלְתָּל

שֶׁהֻשְׁאַל לַמְּלוּכָה וְכָשַׁל


אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת הָאִישׁ

שֶׁאֱלֹהִים הִכָּה בְּרוּחַ רָעָה

שֶׁשָּׁאַל בָּאוֹב בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה

שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט

וְלֹא כִּרְכֵּר לִפְנֵי אֱלֹהָיו

וּכְשֶׁהִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְהָפֵר אֶת דְּבַר אֱלֹהִים

זָרְקוּ אוֹתוֹ לַפְּלִשְׁתִּים


אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת שָׁאוּל

כִּי גַּם אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים

מַדּוּעַ הִשְׁאִילוּ אוֹתָנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה

וּבָחֲרוּ בָּנוּ לִמְלוּכַת הַנֶּפֶשׁ

וְאַחַר כָּךְ נָזְפוּ בָּנוּ

וְלֹא הִקְשִׁיבוּ לִכְאֵבֵנוּ

וְעַצְבוּתֵנוּ, אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים

אֶת שָׁאוּל וְלֹא נֶחְדַּל לִשְׁאֹל

לָמָּה דַּוְקָא זֶה שֶׁלֹא בִּקֵּשׁ אֶת הַמְּלוּכָה

לָמָּה דַּוְקָא זֶה שֶׁהֲכִי קָרוֹב לְלִבֵּנוּ

הוּקְעָה גּוּפָתוֹ אֶל הַחוֹמָה



שמשון

מאת

רות נצר

כֵּן, נָקַמְתִּי בְּךָ

בְּהִזְדַּקְּנוּת פָּנֶיךָ

שֶׁהָיוּ מְקוֹר כֹּחֲךָ.


חִצִּים שָׁלַחְתִּי בְּיָפְיְךָ.

הִפַּלְתִּי עָלֶיךָ אֶת עַמּוּדַי.

וּכְשֶׁתָּשׁוּב עַל בִּרְכַּי

אֶת רֹאשְׁךָ לְהַנִּיחַ

שׁוּב אֶגְזוֹז אֶת מַחְלְפוֹת

רֹאשְׁךָ



יונה

מאת

רות נצר

כַּמָּה אַכְזָרִית הָיְתָה הַשְׁלָכָתוֹ

שֶׁל יוֹנָה

אֶל מַלְתְּעוֹת הַיָּם


יוֹנָה שֶׁהֶאֱמִין

שֶׁנּוֹעַד לִהְיוֹת מֻקְרָב

עַל מִזְבַּח אַשְׁמָתוֹ הַנִּצְחִית


כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נִינְוֶה הַחַטָּאָה

שֶׁהֶעֱמִידָה פָּנִים כְּאִלּוּ

שָׁבָה בִּתְשׁוּבָה


הָאֵל תָּבַע שֶׁיַּאֲמִין בּוֹ

דַּוְקָא בְּרֶגַע הַנְּטִישָׁה



אֵשֶׁת לוֹט

מאת

רות נצר

הַכְּלָל בָּרוּר –

לְהַבִּיט לְאָחוֹר

אָסוּר


אֶל זַעַם הַהֶרֶס

אֶל לֵב הַמַּאְפֵּלְיָה


בַּלֵּב הַפּוֹעֵם

הַבּוֹעֵר הַנּוֹרָא.


הַפַּחַד מְחַלְחֵל -

כִּי יִקְטְלֵנִי

אֵלָיו אֲיַחֵל



נעמי

מאת

רות נצר

1.

וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר

-הֲזֹאת נָעֳמִי?

זוֹ תְּהוֹם הוֹמָה

תְּהוֹם הַזִּכָּרוֹן


וַתֹּאמֶר לָהֶם נָעֳמִי –

כָּתוּב תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוּ

יָרְדוּ בָּנַי לַמְּצוּלוֹת.


אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי

עַכְשָו רֵיקָה

בִּטְנִי

מְצַפָּה לַגּוֹאֵל

שֶׁיּוּשַׁת בְּחֵיקִי


2.

זֶה גַּרְגֵּר

הַתְּבוּאָה.

וַתְּשִׁיתֵהוּ בְּחֵיק הָאֲדָמָה

וַיָּמָת שָׁם

וַיִּוָּלֵד שָׁם

בְּחֵיק רוּת

הִיא נָעֳמִי.



כמו רחל

מאת

רות נצר

כְּמוֹ רָחֵל

אֶת יַעֲקֹב

אֲנִי רוֹצָה


שֶׁבַע שָׁנִים

וְעוֹד שֶׁבַע

עָבְרוּ בִּי

בִּמְרוּצָה


*

כְּמוֹ יַעֲקֹב אֶצְלַע

אֶבְרַח אֵלֶיךָ


וְאַף כִּי לֹא

תִּשְׁאַל לִשְׁמִי

תִּגַּע בִּירֵכִי —


*

כְּמוֹ יוֹנָה

אֶבְרַח מִמְּךָ


וַאֲפַרְפֵּר

בְּכַף יָדְךָ

כְּנִלְכָּדָה


אֶבְרַח מִדִּין

אֶבְרַח מֵרַחֲמִים

לְלֹא סִבָּה


חיות

מאת

רות נצר


בחצר

מאת

רות נצר

1.

עַל יְרִיעוֹת הַיּוּטָה רָשׁוּם אוֹרְצֵל עַלְעַלִּים

וְעוֹד רָאִיתִי נְמָלִים רוֹחֲשׁוֹת בְּאֶרֶץ רַבָּה

וּבֵינְתַיִם עֲנָנִים יִבְּבוּ הִתְרַסְּקוּ

זֶה בָּזֶה אֶל תּוֹךְ עֵינַי

וּבֶחָצֵר חֲתוּלָה מְבֹהָלָה

הִתְרוֹצְצָה בֵּין צִמְחֵי הַבּוּגֶנְוִילֵיָה וְהַשְּׁרָכִים

עַיִן אַחַת תְּכֻלָּה וְהָאַחֶרֶת אֲפֹרָה

חֲתוּלָה יִקְרַת מְצִיאוּת

לְבָנָה

פּוֹסַעַת עַל קַו יְרֵכַי


2.

בְּתֵאַטְרוֹן הָעֵשֶׂב נִצֵּחַ צְרָצַר

עַל מַקְהֵלָה.

יוֹתֵר מִדַּי מְצִיאוּת יֵשׁ כָּאן, אָמַר,

יוֹתֵר מִדַּי מְצִיאוּת -

הֵנִיד כְּנָפָיו הַשְּׁקוּפוֹת

וְנֶעֱלַם



החתול

מאת

רות נצר

1.

עֵינֵי זַיִת מְהֻפְּנָטוֹת מֵעַל חָטְמוֹ

עֵינָיו חֶמְאָה מֻתֶּכֶת

יָבוֹא חֲשָׁאִי מְנֻמָּר מִבַּעַד רִפְפוֹת תְּרִיסִים

יְדַלֵּג לַמִּרְפֶּסֶת מִבַּעַד דֶּלֶת פְּתוּחָה

יִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנָתִי

שְׂפָמוֹ דַּקִּיק יִרְטֹט

יָרִיחַ חֲלוֹמוֹת בֹּקֶר

יִנְשֹׁם תַּרְדֵּמַת מַצָּעִים

כָּרִיּוֹת כַּפּוֹתָיו יַטְבִּיעַ עַל קִירוֹתַי

תָּמֵהַּ מוּלִי, חַשְׁדָן שֶׁכָּזֶה

צוֹחֵק בְּקִרְבּוֹ, מִי אַתְּ


2.

חָתוּל נָמֵר מְהַלֵּךְ

גָּמִישׁ עַרְמוּמִי

בִּוְרִידֵי גּוּפֵנוּ

בּוֹחֵן בִּסְטָטוֹסְקוֹפּ כַּפּוֹתָיו

אֶת פְּעִימוֹתֵינוּ.

נִצּוֹד צַיָּד



תרנגולים

מאת

רות נצר

עוֹמֵד הַתַּרְנְגוֹל

בְּנִפְנוּף פְּעוּר גָּרוֹן

זוֹקֵף חָזֶה וְזוֹעֵק.

אָמַר ר' נַחְמָן –

בְּכָל דָּבָר צוֹעֵק

שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ

*

הֶרֶף הַשְּׁנִיָּה בְּטֶרֶם

הָאֲוִיר יִתְנַפֵּץ

בְּרֵאוֹתָיו שֶׁל תַּרְנְגוֹל

הוֹדֵף בִּכְנָפָיו

צַעֲקַת בְּכוּת

מֵטִיחַ הַתְרָסָה אֲדֻמָּה -

דַּחְלִיל מַלְכוּת.

*

מָה לִי וְלַתַּרְנְגוֹל הַשָּׁחֹר

בְּיַם הַדֶּשֶׁא.

הַצַּוָּאר הַזָּקוּף הוּא תֹּרֶן סְפִינָה.

הַכַּרְבֹּלֶת מִפְרָשׂ.

נוֹצוֹת מִכְחוֹל מוֹרְחוֹת זָהָב

עַל שְׁחֹר צַוָּאר.

הוּא קַד אֵלַי

קִדָּה

מְלַהֵג מוּלִי בְּגַאֲוָה:

קוֹד-קוֹ-דָה



החיה הלבנה

מאת

רות נצר

אֶל חֵיק הַחַיָּה הַגְּדוֹלָה הָלַכְתִּי

אֶל חֵיק הַחַיָּה הַלְּבָנָה

וָאֶקְרָא: הוֹי אָבִי הוֹי אִמִּי

כִּי תּוֹשִׁיבֵנִי בְּחֵיקָהּ

חֹם גּוּפָהּ מַהְבִּיל

רֵיחַ עָלִים, גְּלָלִים

נְשִׁימַת אַפָּהּ לַחָה עַל פָּנַי

אוֹחֶזֶת בְּכַפּוֹתַי

תָּנוּעַ לְאִטָּהּ

תְּנִיעֵנִי



הכלבה הקטנה

מאת

רות נצר

1.

כַּלְבָּתִי וַאֲנִי מְדַבְּרוֹת בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים.

חֵרֶשֶׁת מִזִּקְנָה הִיא מֵיטִיבָה

לִשְׁמֹעַ אֶת תָּוֵי פָּנַי.


2.

הָאֵמוּן הַגָּמוּר שֶׁנָּתַתְּ בִּי

הִזְרִיק לָךְ סַם גְּאֻלָּה.

מִתַּרְדֵּמַת מוֹתֵךְ

הִתְעַלַּפְתִּי

לְיַד מִזְבַּח הַוֶּטֶרִינָר.


בְּדִיּוּק אָז

בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה

בַּעֲרוּץ הַחַיּוֹת בַּטֶּלֶוִיזְיָה

הִתְעַקְּשָׁה קוֹפָה לְהַמְלִיט

אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר.

הִתְכּוֹפְפָה וְאָחֲזָה בּוֹ בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ

מָשְׁכָה אֶת חַיָּיו לְהִוָּלֵד

בָּרֶגַע שֶׁנִּלְקְחוּ מִמֵּךְ


3.

טִפּוֹת גֶּשֶׁם – נְשִׁיכוֹת אַהֲבָה קְטַנּוֹת בְּעָרְפִּי.

צְלִילִים דַּקִּים עַל הַמִּרְפֶּסֶת.

צְלִילִים דַּקִּים עַל פְּרִיחָה צְהֻבָּה בְּרֵיחַ קָרָמֶל

וְעַל הַכַּלְבָּה הַקְּטַנָּה שֶׁמְּדַלֶּגֶת עַכְשָׁו בִּשְׂדוֹת הָעֵדֶן שֶׁל הַכְּלָבִים



תנים

מאת

רות נצר

1.

מְקֻלְּלֵי-עַד

בְּאֶרֶץ-גְּזֵרָה

הִשְׁמִיעוּ תַּנִּים

קוֹל נְהִי תַּמְרוּרִים

קוֹל מְפַחֵד שְׁפוּךְ חֵמָה

דָּחַס

הֶעֱצִים

אֶת זְדוֹן הַלַּיְלָה


2.

תַּן אוֹרֵב בְּגוּפִי.

לֵילוֹת רַבִּים יִבֵּב

סְבִיב הַגָּדֵר.

וּכְבָר כָּחַשׁ גּוּפוֹ.

כְּבָר הִתְגַּנֵּב

מִבַּעַד הַפִּרְצָה.

עַכְשָׁו

הוּא פֹה.



ציפור

מאת

רות נצר

צִפּוֹר זְּעִירָה אֲחוּזָה בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי.

עֵינֶיהָ נְעוּצוֹת בִּי. שַׂעֲרוֹתֶיהָ אֲדֻמּוֹת. זוֹ אֲנִי

הַצִּפּוֹר. מַקּוֹרָהּ הַמְּחֻדָּד צִמַּח בִּי. עֵינַי לוֹהֲטוֹת.

בַּלַּיְלָה צָמְחוּ קַרְנַיִם מְסֹעָפוֹת מֵרֹאשִׁי.

בַּבֹּקֶר הָיִיתִי סָלָמַנְדְרָה שְׁחֹרָה עַל גְּחוֹנִי.

כִּתְמֵי זָהָב בִּצְבְּצוּ עַל עוֹרִי.

הָיִיתִי עֲטַלֵּפָה, נְמִיָּה, זְאֵבָה.

שֶׁמֶשׁ שָׁרְקָה.

רוּחַ סִנְוְרָה אֶת צַוָּארִי.

הָיִיתִי צִפּוֹר זְעִירָה

שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ

אֲדֻמּוֹת



הדג

מאת

רות נצר

הַדָּג הוּא אֵל.

הַמַּיִם הֵם צֵל.


שֶׁקֶר מָה שֶׁאָמַרְתָּ

אַל תִּהְיֶה עָצֵל.


מִבְּלִי שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ

נִבְקַע נָהָר אָפֵל.


בֵּיצֵי דָּגָה

מִתְפַּזְּרוֹת סְבִיבְךָ.


בְּלַע אוֹתָן. זְכֹר

אֶת תַּפְקִידְךָ.


אִישׁ לֹא נוֹשֵׁף בְּעָרְפְּךָ.

רַק אַתָּה.



ארנב הדשא

מאת

רות נצר

אִישׁ מוֹשֵׁךְ צִנּוֹר אֶל גּוּפוֹ כְּלוּלְאַת חֶבֶל.

מִנֶּגֶד כְּנוּפְיַת כִּסְאוֹת כְּמִגְדַּל קְלָפִים

בְּיֻהֲרָה שֶׁל פְּלַסְטִיק צָהֹב.

נְמָלִים מְטַפְּסוֹת עַל כַּף רַגְלִי שֶׁמּוּרֶמֶת

בְּהִתְבּוֹנְנוּת סַקְרָנִית אֶל הַשָּׁמַיִם.

לַגּוּף חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ.

הוּא נוֹשֵׁם אוֹתָנוּ.

רַגְלִי מוּנֶפֶת אֶל תְּנוּעַת הָעֲנָנִים

אוֹחֶזֶת בָּהֶם

כְּמוֹ הָיוּ חֻפַּת עָלִים

עַל צִיר הַגּוּף הַיָּחִיד שֶׁנִּתַּן לִי.

אַרְנַב הַדֶּשֶׁא מְלַהֵג אֵלַי בְּמוֹרְס אָזְנַיִם

וְהַכָּחֹל הַצּוֹחֵק שֶׁמַּמְצִיא אֶת מוֹתִי.

*

הָאַרְנָב בְּמֶדִיטַצְיָה עֲגֻלַּת עֵינַיִם

אַנְטֶנַת הַשָּׂפָם מַרְטִיטָה –

תָּמִיד קַר לוֹ בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת.

כּוֹס הַתֵּה לֹא חָדְלָה לְהִשָּׁפֵךְ

כְּשֶׁאֶתְבּוֹנֵן בּוֹ

וְאֶגְרֹב לוֹ גַּרְבַּיִם

*

הָאֵינְסוֹפִי רוֹטֵט בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאַרְנָב

הַחוֹלֵף עַל פָּנַי וּלְפֶתַע נֶעֱצָר;

אָזְנָיו הֵן אֲפַרְכֶּסֶת הָעוֹלָם.

אַחַר כָּךְ יָבוֹא אֵי-מִי כְּבָרָה בְּיָדוֹ

לְסַנֵּן אֶת הַטָפֵל מֵהָעִקָּר.



נסיעה

מאת

רות נצר

כֶּתֶם כֵּהֶה שָׁפוּךְ

עַל הַכְּבִישׁ

בִּמְהִירוּת

מִתְקָרֵב אֵלֶיךָ –


חַיָּה מְעוּכָה עַל הַכְּבִישׁ.


בְּדַחַף פִּתְאוֹמִי

מֻפְנֶה הַמַּבָּט הַצִּדָּה

שֶׁלֹא לִרְאוֹת.


וְאָז הָאַשְׁמָה –


כְּאִלּוּ אֲנִי

דָּרַסְתִּי

בָּרַחְתִּי

הִפְקַרְתִּי –


בָּרַחְתִּי

מֵרֶגַע

הַפִּרְפּוּר

הַנּוֹרָא


אנשים

מאת

רות נצר

מוזיאון

מאת

רות נצר

זוטות

מאת

רות נצר

כחלום

מאת

רות נצר

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אפרת אפל
  • רחל זלוביץ
  • אסתר ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!