רות נצר
ריסים
פרטי מהדורת מקור: פרדס הוצאה לאור; 2011 תשע״א

הֲלֹא יָמֵינוּ

כַּחֶרֶס שֶׁלַּשְׁנוּ וְהִדַּקְנוּ וְנָתַנּוּ בּוֹ צוּרָה

בְּתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ, בַּעֲבוֹדָה, בְּחֹמֶר וּלְבֵנִים,

בְּקַפְּדָנוּת, בְּשׁוֹגֵג, בִּמְשׁוּבָה

בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. בְּמֶרִי.

וּבְאַהֲבָה


הֲלֹא יָמֵינוּ כַּחֶרֶס

שֶׁטָּבַלְנוּ בַּמַּיִם

שֶׁשָּׂרַפְנוּ

בְּתַנּוּר הֵיכָל

לִצְרֹף בְּאֵשׁ מַלְהִיטָה


כִּכְלִי הַחֶרֶס לְהָכִיל אֶת יָמֵינוּ

כִּכְלִי לְעֻבַּר הַנֶּפֶשׁ

שֶׁנּוֹתֵן אֶת טַעַם חֳמָרָיו

לְמֵימָיו שֶׁלּוֹ

כְּלִי אָטוּם סָגוּר

שָׁקוּף פָּתוּחַ


שֶׁבְּמֵימָיו

מִשְׁתַּקְּפִים כּוֹכָבִים

וּקְלָפֵי מַזָּלוֹת

וּבְחַלּוֹנָיו פְּנֵי אֱלֹהִים

הַלֹא כַּחֶרֶס

הַנִּשְׁבָּר





ריסים

מאת

רות נצר


ריסי האור

מאת

רות נצר


רִיסֵי הָאוֹר

סִימָנִים בָּעוֹלָם

גַּוְנָא עִלָּאָה


*


רְסִיס-יָהּ

שֶׁנָּשַׁר לִקְרָאתִי בַּגֶּשֶׁם

הֲלֹא זוֹ אֶבֶן טוֹבָה

מְשֻׁבֶּצֶת

בְּחֹשֶן לִבִּי


*


בַּדֶּלֶת הַפְּתוּחָה אֶשְׁכַּב

נַפְשִׁי תִּרְאֶה מִשְׁכָּנוֹת.

רִמּוֹנֵי חֹשֶךְ




אור

מאת

רות נצר


הַחַיִּים אָזְלוּ.

גּוּפָהּ נִסְדַּק כְּמוֹ עֵץ יָבֵשׁ.

מִתּוֹכוֹ עָלָה אוֹר מוּזָר.

סֶדֶק זוֹהֵר נִמְשָׁךְ אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה.

אֶל תּוֹךְ הַשָּׁמַיִם.

*


עוֹר הַצַּלֶּקֶת

נִפְרַם.

מִישֶׁהוּ נָשָׂא אוֹתָהּ

בִּזְרוֹעוֹתָיו

וְהַתְּנוּעָה הַזּוֹ

הָאֵינְסוֹפִית

כְּלַפֵּי מַעְלָה –

חֹשֶךְ

הִתְמוֹסֵס

בְּאוֹר




עצם

מאת

רות נצר


עֶצֶם בּוֹהֵק נָע מֵעָלֵינוּ בֶּחָלָל

הָלוֹךְ וָשׁוֹב


גַּלְגַּל אֶלִיפְּסִי

סוֹבֵב בִּי אֵלֶם תְּנוּעָתוֹ


נִשְׁכְּחָה עִלָּתוֹ

בְּכֶפֶל תְּנוּעָתוֹ


הֲלֹא שְׁנֵי עֲצָמִים נָעִים בְּגִלְגּוּלָם

לֹא יִפָּגְשׁוּ בְּמַסְלוּלָם

לֹא יֶחְדְּלוּ מִתִּמְהוֹן לִבִּי


*


שַׁוִי בְּנַפְשֵׁךְ אֶת הַגַּלְגַּל

הַמִּסְתּוֹבֵב בִּמְהִירוּת אֵין קֵץ

עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ

כִּתְנוּעַת נֶפֶשׁ כַּדּוּרִית

וּבַגַּרְעִין הַפְּנִימִי נִגְלֶה תְּהוֹם שֶׁל אוֹר

מִתּוֹכוֹ תַּמְרִיא


*


כְּאִלּוּ הָיָה מַלְאָךְ מְשׁוֹטֵט בְּתוֹכִי

מְרַחֵף בְּבַיִת לְלֹא תִּקְרָה לְלֹא קִירוֹת

מְקִימִי בֶּעָפָר אֶל הֵיכָלוֹ




לפתע

מאת

רות נצר


לְפֶתַע רָאִיתִי בַּשְּׁאוֹל אֶת הָאֵל יוֹשֵׁב.

עַל צַוָּארוֹ שְׁזוּרִים עַל חוּט

חֲטָאַי כֻּלָּם.


אָמַרְתִּי לוֹ: רָאוּי שֶׁתֵּשֵׁב

בִּמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם

שָׁם אוֹר הַגְּבָהִים יְסַנְוֵר אוֹתְךָ

מֵרְאוֹת חֲטָאִים.


חֲטָאַי יִדְמוּ בְּעֵינֶיךָ

לִפְנִינִים.




אז

מאת

רות נצר


אָז בָּא הַמַּלְאָךְ וְנָגַע בְּמִצְחֵנוּ

וָנֵעוֹר

וָנִהְיֶה

כִּי בְּשַׁרְבִיט הָאוֹר נָגַע בָּנוּ

וְנָגַהּ הָאוֹר

סְבִיבוֹתֵינוּ

מַתְוֶה מַעְגַּל –

הֵיכָל


כָּל זֶה בַּמִּדְבָּר הָיָה

הַטַּל יָרַד

הַיֶּרֶק נָבַט

מַרְבָדָיו הֶעֱצִימוּ

וְקוֹל שִׁירָה דַּק מִן הַדַּק

כְּפַעֲמוֹנֵי דְּמָמָה

עָלָה סְבִיבוֹתֵינוּ

וְהָיָה


כֵּן, אֲנַחְנוּ מְחַכִּים שֶׁיַּשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ

כִּי צָמְאָה נַפְשֵׁנוּ לְאֵל חָי.

רָצִיתִי לְהַקְלִיד צָמְאָה נַפְשִׁי

וְהִקְלַדְתִּי: מָצְאָה




דמדומים

מאת

רות נצר


כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַמְּקֻבָּלִים

שֶׁיֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַיֵּצֶר הָרַע

כְּדֵי לִגְאֹל -

כָּךְ אֲנִי נִכְנֶסֶת בִּגְבוּרָה אֶל דִּמְדּוּמֵי עָרְבַּיִּם

הַמְּדַכְדְּכִים

מְנוֹפֶפֶת בְּחַרְבִּי

כְּנֶגְדָּם


לְהַפְתָּעָתִי

הֵם נִכְנָעִים מִיָּד.

פּוֹתְחִים דַּלְתָּם.

הַשֶּׁמֶשׁ מְדַמֶּמֶת

אֶת סוֹדָם


*

אַרְיֵה הַלַּיְלָה פּוֹעֵר מַלְתְּעוֹתָיו

בּוֹלֵעַ אֶת שֶׁמֶשׁ הָעַרְבַּיִם.

דָּמָהּ הַזָּהוּב נִגָּר בַּדִּמְדּוּמִים.

נִמְשָׁךְ אֶל הַגַּלִּים

נִמְשַׁח עַל פָּנַי, בֵּין שָׁדַי,

בְּטַבּוּר בִּטְנִי, בֵּין יְרֵכַי.




בין השמשות

מאת

רות נצר


1.

“וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים”

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הַנִּדְהָם

זֶה חֶסֶד “וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט”

זֶה הַחֶסֶר

הַמְּעַט

שֶׁפּוֹרֵשׂ כַּפַּיִם

אֵלֶיךָ


כִּמְעַט –

הַנְּמָלָה הַצְּמֵאָה

פּוֹרֶשֶׂת

כְּנָפַיִם –

צוּף

מְעַט מִזֶּה


וְלֹא כָּךְ אָמַרְתָּ: אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר?


.2

רַק פַּעַם בְּעָבְרִי לְיַד פַּרְדֵּס בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

נִגֵּן הָרוּחַ בַּקָּנִים הַדַּקִּים

שֶׁל צִנּוֹרוֹת הַשַּׁעַר –

הִשְׁמִיעַנִי נְגִינַת הַמַּגְרֵפָה

שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

רַק פַּעַם אַחַת בְּעָבְרִי בְּשׁוּלֵי יְרוּשָׁלַיִם.




הכול

מאת

רות נצר


אֲבָל דָּבָר אֵינוֹ שֶׁלִּי, לֹא הָאֲדָמָה שֶׁאֶדְרֹךְ עָלֶיהָ, לֹא הַשָּׁמַיִם

מֵעַל רֹאשִׁי לֹא הַמִּטָּה, לֹא הַשֻּׁלְחָן, לֹא הַבְּגָדִים, לֹא הַתְּמוּנוֹת עַל הַקִּירוֹת לֹא הַבַּיִת, לֹא הַגִּנָּה, לֹא הַשִּׁירִים, לֹא הַסְּפָרִים

שֶׁכָּתַבְתִּי, לֹא הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְתִּי, לֹא הָאוֹתִיּוֹת, הֵן נִפְזְרוּ לְכָל עֵבֶר,

דָּבָר אֵינוֹ שֶׁלִּי, גַּם לֹא מָה שֶׁרָאִיתִי, שָׁמַעְתִּי, מִשַּׁשְׁתִּי בְּאֶצְבְּעוֹתַי,

הֵרַחְתִּי, נָשַׁמְתִּי, אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹתַי אֵינָן שֶׁלִּי, לֹא יָדַי, לֹא רַגְלַי, לֹא

בִּטְנִי, לֹא הָרֶחֶם הַפְּעוּרָה, לֹא שָׁדַי, לֹא הַפֶּה, לֹא הַצְּעָקָה, לֹא

הַבְּכִי, לֹא שְׁנָתִי, לֹא זֵעָתִי, אֲפִלּוּ לֹא דָּמִי, דָּבָר אֵינוֹ שֶׁלִּי,

לֹא כַּעֲסִי, לֹא תְּשׁוּקָתִי, לֹא אַהֲבָתִי, לֹא שִׂנְאָתִי, לֹא כִּסּוּפַי,

לֹא שְׁתִיקָתִי, לֹא הַתְּהוֹם תַּחַת

מִטָּתִי, לֹא חַיַּי, לֹא מוֹתִי,

לֹא צוּר יִשְׁעִי




הסתר

מאת

רות נצר


אֶצְלִי מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת סְדָקִים

בַּמַּרְצָפוֹת.

הֶסְתֵּר הַפָּנִים

מִתְחַבֵּא בְּצַלֶּקֶת הָעֵץ

מִסְתַּתֵּר בַּסְּבַךְ

שְׁמוּעָתוֹ נוֹדְעָה


זֶה הַדָּבָר –

אַט אַט יִפָּתְחוּ הַדְּבָרִים

כְּפִי שֶׁנָּכוֹן שֶׁיִּהְיֶה

כְּחַלּוּקֵי נַחַל

אֲדָווֹת מִתְעַגְּלוֹת מִתְרַחֲבוֹת

מִנְּקֻדָּה אַחַת.


הָאֵל יִפְרֹץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם

יְזַנֵּק כְּדָג מַרְהִיב

עֵד לָרֶגַע הַזֶּה

בּוֹ כּוֹכָבִים נוֹפְלִים

בּוֹעֲרִים כְּמוֹ שָׁמַיִם

נוֹשְׁכִים זֶה אֶת

זְנָבוֹ שֶׁל זֶה

כְּמַחֲרֹזֶת מִלִּבּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא




אבן הטועים

מאת

רות נצר


וְהָיְתָה שָׁם אֶבֶן הַטּוֹעִים

עָלֶיהָ יַעֲמֹד אֵי מִי

וְיִקְרָא


*

וְלֹא אֲבַקֵּשׁ אֶת הַנִּיצוֹץ

כִּי יְבוֹאֵנִי אֲהָהּ יוֹם אֲהָהּ לַיְלָה

לְטַפֵּס בַּחֲלוֹמִי

עַל אֶבֶן הַטּוֹעִים

לַעֲטֹף שְׁמוּרוֹת

עֵינַי


*

עַל אֶבֶן חָקַקְתִּי:

"אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ

מַעֲנֵה לָשׁוֹן"

כִּי הוּא שְׁאֵלָתִי

הוּא מַעֲנֶה

לְחִידָתִי




לשונות

מאת

רות נצר


בְּאֵיזוֹ לָשׁוֹן אֲדַבֵּר

כְּשֶׁאֶעֱבֹר אֶת הַסַּף


בִּלְשׁוֹן מְבֻגָּרִים

בִּלְשׁוֹן הַטַּף


הַאִם בִּלְשׁוֹן מַעֲשַׂי אֲדַבֵּר

בִּלְשׁוֹן עֵצִים

וַאֲבָנִים


הַאִם אֲדַבֵּר בִּלְשׁוֹן צִפּוֹר

בְּלָשׁוֹן חַיָּה


הַאִם בִּלְשׁוֹן מַלְאָכִים

בִּלְשׁוֹן חִידָה


בְּאֵיזוֹ לָשׁוֹן יַעֲנוּ לִי

מִי יָבִין אֶת שְׂפָתִי, אֵיךְ אֵדַע




ברושים

מאת

רות נצר


מָטָר דַּקִּיק עַרְפִלִּי

מַעֲבִיר מַטְלִית רַכָּה

עַל פְּנֵי שָׁמַיִם, שָׂדוֹת, עֵצִים –

יֵשׁוּת אַחַת רוֹבֶצֶת

נוֹשֶׁמֶת לַחָה

וְהַבְּרוֹשִׁים עוֹטִים טַלִּית כֵּהָה

מְכַוְּנִים לִבָּם

אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם



*

מִי שֶׁלִּמֵּד אֶת הַבְּרוֹשִׁים לְהִזְדַּקֵּף

עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת תָּמִיד בְּשׁוּרָה


לְהִתְעַקֵּשׁ בְּאֶצְבַּע כְּלַפֵּי מַעְלָה

מִי שֶׁלִּמֵּד אֶת הַנְּחָלִים לִגְאוֹת בְּעוֹרְקַי


אֶת הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק לְהַכְחִיל בְּתוֹךְ עֵינַי

מִי שֶׁלִּמֵּד אֶת הַצִּפּוֹר לְהֵחָלֵץ מִתּוֹךְ גְּרוֹנִי

ברוש


כָּךְ חָלַמְתִּי

טֶקְסְט מִלִּים

מַמָּשׁ כְּצוּרָתוֹ

בְּרוֹשׁ-שִׁיר:

עֵץ

בְּרוֹשׁ

שִׁעוּר

קוֹמָה


וְלֹא יָדַעְתִּי מִי

וּמָה

מְסַפֵּר לִי עַל

נְזִיר גְּלִימָתוֹ

שֶׁל הַצָּנוּעַ בָּעֵצִים




ברוש

מאת

רות נצר


כָּךְ חָלַמְתִּי

טֶקְסְט מִלִּים

מַמָּשׁ כְּצוּרָתוֹ

בְּרוֹשׁ-שִׁיר:

עֵץ

בְּרוֹשׁ

שִׁעוּר

קוֹמָה


וְלֹא יָדַעְתִּי מִי

וּמָה

מְסַפֵּר לִי עַל

נְזִיר גְּלִימָתוֹ

שֶׁל הַצָּנוּעַ בָּעֵצִים



לקראת שבת

מאת

רות נצר


הַשֶּׁמֶשׁ שׂוֹחָה בַּמַּיִם

הַקֶּצֶף רוֹכֵב עַל שׁוֹט לִבּוֹ

זוֹרֶה פֵּרוּרֵי נֵרוֹת


דְּגֵי גַּלִּים מַצְלִיפִים מַבָּט

קוֹלְעִים חַלָּה זְהוּבָה שֶׁל מַיִם

לִקְרַאת שַׁבָּת



*

כְּשֶׁחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים מְרַצְּדִים

בְּעֵינֵי הַשְּׁקִיעָה

אֲנִי יוֹצֵאת לַהֲלִיכָה רַגְלִית

סְבִיב הַשְּׁכוּנָה -

שֶׁבַע הַקָּפוֹת סָבִיב

לִקְרַאת

שְׁכִינָה



נדמה

מאת

רות נצר


אַתָּה רוֹצֶה לִרְאוֹת אֵיךְ

צוּרוֹת עוֹלוֹת מִן הַלֹּא-כְלוּם.

אֲבָל הֵן לֹא.

אַתָּה מַמְתִּין

וְשׁוֹכֵחַ לְמָה אַתָּה מְחַכֶּה

נִדְמֶה לְךָ שֶׁמַּשֶּׁהוּ

עָצוּם עוֹמֵד

לְהִתְדַּפֵּק

בִּתְרִיס הַחַלּוֹן

לַחְדֹּר מִבַּעַד חֲרִיץ הָרִצְפָּה


*

זוֹ אֲנִי שֶׁנּוֹקֶשֶׁת

בְּדֶלֶת בֵּיתִי

מוֹשֶׁכֶת בִּמְצִלַּת פַּעֲמוֹן.

מִי בָּא מִי יָבוֹא

מִי רִאשׁוֹן

אַחֲרוֹן


*

אֶפְתַּח הַדֶּלֶת.

הוּא עוֹמֵד בַּסַּף -

אֲקַדֵּם פָּנָיו בִּתְמִיהָה

בְּשִׂמְחַת פִּתְאוֹם

הֲלֹא לְךָ חִכִּיתִי

יוֹם יוֹם


*


וּכְשֶׁחָלַף עַל פָּנַי בְּעָבְרוֹ

כִּי אֵיךְ לֹא אֶפְתַּח לוֹ דַּלְתִּי בְּעָבְרוֹ

נִתְפַּשׂ בְּדַלְתִּי כְּנַף מְעִילוֹ

וְלֹא אִוִּיתִי שַׁלְּחוֹ

כִּי אָמַרְתִּי – שֶׁלִּי כֻּלּוֹ

כִּי אָמַרְתִּי – מִיהוּ חָמַק עָבַר

וַתִּמָּלֵט נַפְשׁוֹ

וַיִּשָּׁאֵר בְּיָדִי

רַק קֶרַע כְּנַף מְעִילוֹ


*

תָּמִיד הוּא חוֹזֵר

אֵינוֹ מְוַתֵּר

רַחַשׁ מְבַשֵּׂר בּוֹאוֹ

קִירוֹת נִרְעָדִים בְּעָבְרוֹ -

לַחַשׁ גּוּפוֹ עוֹבֵר בַּחֲדָרִים

רֵיחַ קַל נִמְהָל, מִתְפּוֹגֵג, נִבְהָל


*

הוֹפִיעַ עַכְשָׁו נֶעֱמַד מוּלִי

כְּמוֹ בָּרָא עַצְמוֹ

הִתְמַמֵּשׁ לְעֵינַי

כְּמִי שֶׁנַּעֲנָה

לַבַּקָּשָׁה

שֶׁמִּישֶׁהוּ טֶרֶם

הָגָה


*

מִישֶׁהוּ

מִתּוֹךְ

הֶהָרִים

הַשָּׂדוֹת

מִתְבּוֹנֵן

בָּנוּ

מֵעֵבֶר

לִכְתֵפֵינוּ -

הוּא שָׁר


*

יֹאחַז בִּכְתֵפַי

יַשְׁקִיף מֵעֵינַי

כְּנָפָיו סְבִיבִי

יוֹלִיכֵנִי

יְרִימֵנִי

יַשְׂגִּיאֵנִי -


יַפִּילֵנִי

בְּאַחַת.

וְאָז יִשְׁכַּב תַּחְתַּי

לְאָסְפֵנִי



הרף

מאת

רות נצר


לְלֹא הֶרֶף

לִמְצֹא אֶת


הַדָּבָר

שֶׁקּוֹרֵא

לִי

בֵּין גַּרְגְּרֵי פִּתְאוֹם

נִקְרָה דַּרְכִּי


מַצַּת תְּשׁוּבָה


עָצוּר

בְּנִקְרַת הַצּוּר




אייל

מאת

רות נצר


הֶהָרִים סְבִיב שָׁקְטוּ

לֵב הָאֲגַם פָּעַם.

אָז רָאִיתִי אֶת הָאַיָּל

נִצַּב עַל רֹאשׁ הַצּוּק

נֶאדָרִי בַּכֹּחַ.

שֶׁהֲרֵי הָיָה מַלְאָךְ

וּכְנָפָיו אַדִּירוֹת.

לֹא אַבִּיט בּוֹ -

אֵלָיו גַּעְגּוּעַי


*

מִבַּעַד נְחִירֵי הָאֵל

צָפוּף

בְּמֶרְכַּז הָעוֹלָם

עֵץ פּוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם


*

אוֹמְרִים: "אַשְׁרֵי מִי

שֶׁרָאָה פָּנָיו בַּחֲלוֹם

וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם"

מָה לִי וְלָזֶה.

שָׁלוֹם לַפִּלְאִי

שֶׁטֶּרֶם גִּלָּה פָּנָיו.

לָזֶה שֶׁטֶּרֶם נִכְתַּב.




מביט

מאת

רות נצר


מַבִּיט מִתּוֹךְ עֵינַי

שׁוֹמֵעַ מֵאָזְנַי

חוֹשֵׁב מַחְשְׁבוֹתַי

יָשֵׁן בְּתוֹכִי

חוֹלֵם בִּי

עוֹשֵׂנִי בַּת מֶלֶךְ


כְּשֶׁיִּתְהַפֵּךְ בִּשְׁנָתוֹ

וְיֵאָנַח -

הָאָרֶץ תִּרְעַד

סִילוֹנִים שֶׁל מַיִם וְאֵשׁ

יַעֲלוּ מִנְּחִירָיו

יִשָּׁפְכוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה






את

מאת

רות נצר


אַתְּ מְנִיחָה תְּפִלִּין מִבְּלִי דַּעַת

בְּפֶתַח הַבַּיִת כּוֹרֶכֶת רְצוּעוֹת

סְבִיב זְרוֹעַ הַמְּזוּזָה

וְשָׂמָה בַּיִת שֶׁל טוֹטָפוֹת בֵּין עֵינַיִךְ

כַּעֲרִיסַת אֱלֹהִים

וּכְהֵיכַל כַּלָּה





אלי

מאת

רות נצר


וַתִּפָּעֵם רוּחִי וּשְׁנָתִי נִהְיְתָה עָלַי.

אֵלִי לָמָּה עֲזַבְתָּנוּ, לָמָּה, אֶת בָּנֶיךָ,

לָמָּה הִשְׁחַרְתָּ אֶת גּוּפוֹתֵינוּ, כִּזְבוּבִים, לָמָּה

צָלַבְתָּ אוֹתָנוּ בֵּין גַּנָּבִים קְטַנִּים

שֶׁנֵּדַע מָה אֲנַחְנוּ שָׁוִים, לָמָּה

עָזַבְתָּ אֶת מִי שֶׁבָּחַר בְּךָ לִהְיוֹת בְּנוֹ יְחִידוֹ


*

אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ

אֲבָל תַּשְׁלִיכֵנוּ

וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח

אֲבָל תִּקַּח.


*

מֶרְחֲבֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכִילוּך

עַל כֵּן נָפַלְתָּ עָלֵינוּ

מָחַצְתָּ וְהִשְׁפַּלְתָּ

אֲבָל גַּם רוֹמַמְתָּנוּ

לִהְיוֹת שָׁם

בִּמְקוֹמְךָ

אַתָּה

הַחַי דַּרְכֵּנוּ

אֶת קִיּוּמְךָ הַבִּלְעָדִי


*



מחול

מאת

רות נצר

“בְּכָל רֶגַע מוֹפִיעַ הַיֹּפִי הַשּׁוֹדֵד בִּלְבוּשׁ אַחֵר. בּוֹזֵז אֶת הַנְּשָׁמָה - וְנֶעֱלָם”.

(רוֹמִי)


בֹּא אַתָּה הַמְּחַלֵּל

בֹּא אַתָּה הַמְּחוֹלֵל

בְּרַגְלֶיךָ הַדַּקּוֹת

מְחוֹלֵל בִּי

נִימִים

דַּקִּיקוֹת

בֹּא אַתָּה הֶחָג סְבִיבִי

וּבִי

מֵחִיל נַחֲלָאוֹת

מַעֲגָלוֹת

חָלִיל נַחַל נוֹהֵר

בַּחֲגִיגַת עַיִן


*

גָ’לָאל אָלָדִין רוֹמִי

גָּזַל נִשְׁמָתִי

אֶל רוֹם חֲדָרָיו

אֶל

אֶשְׁכּוֹלוֹת

שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לָאוֹר


גָ’לָאל אָלָדִין -

נִשְׁמָתִי סוֹקֶלֶת אוֹתְךָ

בְּאַבְנֵי מְרִי

נִלְכֵּדֵתִ בְּחַכָּתְךָ




הנזירות

מאת

רות נצר


הַנְּזִירוֹת חַיּוֹת בְּמִנְזָר לָבָן

בִּקְדֻשָּׁה שְׁחֹרָה

בְּתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל בֶּן הָאֵל

הַמֵּת לִכְאוֹרָה.

אֲבָל רִמּוֹן מַגִּיר דָּמוֹ מֵעֶרְוָתָן

וְתִינוֹקוֹת שֶׁלֹּא יָלְדוּ

שׂוֹרְטִים רַחֲמָן.


וְהַנַּעְנָע וְרֵיחַ הַלִּימוֹן

וְהַסִּרְפָּד וְחַרְדַּל הַבָּר מְשַׁפְשְׁפִים

אֶצְבָּעוֹת בֵּין יְרֵכַיִם חַמּוֹת.


עֹנֶג זֶה הוּא יֵין אֱלֹהִים, וְיֵשׁוּ, הוֹ יֵשׁוּ

שֶׁל הַנְּזִירוֹת עֲצוּמוֹת הָעֵינַיִם

זֵר קוֹצִים שֶׁל פְּלַסְטִיק בִּשְׂעָרְךָ

אֶשְׁתֶּה אֶת דָּמְךָ בִּתְשׁוּקָה

גּוּפְךָ רוֹפֵס מֵחֻלְשָׁה

יֵשׁוּ שֶׁל הַנָּשִׁים

מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתָ גֶּבֶר בֵּין גְּבָרִים

אֵינְךָ כֹּל יָכוֹל

מָכַרְתָּ אַהֲבָה בְּתַשְׁלוּמִים

וְגַם זֶה כִּבְיָכוֹל





התבוננות

מאת

רות נצר


1.

הִתְבּוֹנְנוּת בְּצִפּוֹר: צִפּוֹר


חֳמָרִים מֵהֶם עֲשׂוּיָה אַהֲבָה:

אַהֲבָה


סִפְרוֹן הַהַנְחָיוֹת שֶׁל בּוּדְהָה לְיַד מִטָּתִי.

אַתָּה לוֹחֵשׁ בְּאָזְנִי נִבּוּלֵי פֶּה.


2.

יֵשׁ דְּרָכִים רַבּוֹת.

לְמָשָׁל לִשְׁכַּב אִתִּי.


כְּשֶׁאֲנִי שָׁם בְּמִקְרֶה

וְאַתָּה שָׁם בְּמִקְרֶה


כְּדֵי שֶׁאֱלֹהִים יִמְצָא

בְּגוּפֵנוּ

עֹנֶג קָדוֹשׁ



מופת

מאת

רות נצר


חַיֵּי מוֹפֵת מְנֻוָּטִים

לְאוֹר דִּבְּרוֹת:

“זָכוֹר וְשָמוֹר”

“לֹא תָּסוּר מִדַּרְכְּךָ אֲשֶׁר צֻוֵּיתָ”.


חַיֵּי מוֹפֵת צַדְקָנִיִּים

לְאוֹר לַפִּיד דּוֹרוֹת

חַיֵּי מוֹפֵת סְלוּלִים מֵרֹאשׁ -


חַיֵּי מוֹפֵת -

“כִּתְבִי” - אָמְרוּ לִי

“כִּתְבִי הַכֹּל!”


“חַיֵּי מוֹפֵת”

  • אֲנִי כּוֹתֶבֶת -

“חַיִּים קְדוֹשִׁים וַעֲצוּבִים”.




מיתולוגיה

מאת

רות נצר


שולחן מיתו-לוגי

מאת

רות נצר


עַל כִּסֵּא הַלַּיְלָה

יוֹשֵׁב הַמִּיתוֹס.

עוֹטֵף אֶת בְּדִידוּתוֹ


כֻּלָּנוּ הִתְכַּנַּסְנוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

סְבִיב הַשֻּׁלְחָן נֵשֵׁב


גִּבּוֹרִים בְּנֵי אֵל וּבְנֵי תְּמוּתָה

יַחְבְּרוּ עִמָּנוּ

לִהְיוֹת מַמְשִׁיכֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.


אֶמְנֶה אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם.

הַאִם שָׁכַחְתִּי שְׁמוֹ שֶׁל מִי?

אַף כִּי אוּלַי אֵי-מִי

יִבְגֹּד בְּטֶרֶם שַׁחַר יַעֲלֶה





אודיסאוס

מאת

רות נצר


עֶשֶׂר שָׁנִים נִלְחַם עַל טְרוֹיָה

עֶשֶׂר שָׁנִים אֶל אַרְצוֹ נָדַד

בֵּין אִיֵּי יָוָן הָעַתִּיקָה.


עֶשֶׂר שָׁנִים הִתְכַּחֵשׁ לְיָפְיוֹ

שֶׁתָּקַע גַּלְגַּל בְּפִגּוּם הַהִיסְטוֹרְיָה

שֶׁשִּׁבֵּשׁ אֶת הַסֵּדֶר הַשְּׁמֵימִי.


עֶשֶׂר שָׁנִים, אֲדוֹנִי

הֵן לֹא זְמַן שֶׁל מָה בְּכָךְ.

לֹא רַק נָשִׁים, גַּם הַהִיסְטוֹרְיָה,

גַּם מִפְלָצוֹת הִתְאַהֲבוּ בְּךָ

תָּבְעוּ אֶת דָּמְךָ, אֶת חֶלְבְּךָ.

גַּם הָאֵלִים נִשְׁבּוּ בְּקִסְמְךָ

בִּזְכוּתָם בְּכָל זֹאת שַׁבְתָּ אֶל אַרְצִי.


נִצַּלְתָּ מִכָּל הַפֻּרְעָנֻיּוֹת.

גֶּבֶר בַּגְּבָרִים

גּוּפְךָ לְתַלְפִּיוֹת.

שְׁזוּף מֶלַח, שֶׁמֶשׁ, יָם.


אוֹדִיסֵאוֹס, הִרְוַחְתָּ הַכֹּל -

אִשָּׁה, בֵּן, אֲהוּבוֹת,

צַלֶּקֶת, גַּאֲוָה,

פִּקְּחוּת, עָרְמָה, תְּכָכִים,

יוֹעֲצִים מְקַדְּמֵי עֲלִילָה,

הִרְוַחְתָּ אֶת זִכְרוֹן הַנֶּצַח.

אֶת מִיתוֹס הַגְּבוּרָה.




אורפאוס

מאת

רות נצר

אוֹרְפֵאוּס יָרַד לַשְּׁאוֹל כְּדֵי לִגְאֹל אֶת אֲהוּבָתוֹ שֶׁנֶּחְטְפָה, וְכָשַׁל.

הוּא מֵאֵן לְהִתְנַחֵם וְהִתְמַסֵּר לְשִׁירַת גַּעְגּוּעִים. נָּשִׁים

הֵמִיתוּ אוֹתוֹ כִּנְקָמָה עַל שֶׁסֵּרֵב לַחְזֹר לְאַהֲבַת אִשָּׁה אַחֶרֶת.


מִשּׁוּם

שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ

לִגְאֹל אֶת אֲהוּבָתוֹ -

דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ הָפַךְ

אֶת כִּשְׁלוֹנוֹ

לְיֵשׁ צָלוּל -

מַפַּל צְלִילִים

מַתְרִיס כְּנֶגֶד

מַר הַשְּׁאוֹל


מִשּׁוּם אָזְלַת יָדָהּ שֶׁל הָעֶרְגָּה

קָבַע אֶת הָעֶרְגָּה כָּאֶבֶן הָרֹאשָׁה.

אֲהוּבָתוֹ הָפְכָה לְמַנְגִּינָה.


רֹאשׁוֹ עָרוּף הִמְשִׁיךְ לָשִׁיר

נִגְרַף בְּמֵי נָהָר.

סְבִיבוֹ בָּנוּ מִקְדָּשׁ -


יָשִׁיר כְּשֶׁאֲנָשִׁים

יִתְפַּלְּלוּ




מלך-שוטה

מאת

רות נצר

להמלט וליר


1.

כָּל זֶה כַּחֲלוֹם הָיָה

הַמֶּלֶךְ הָיָה שׁוֹטֶה

קַצְווֹת כִּתְרוֹ הַמַּלְכוּתִי הָיוּ שְׁמוּטִים.

פַּעֲמוֹנִים נְבוּלִים

כָּפֶסַע הָיָה בֵּינוֹ לְבֵין הָרֶגַע הַסּוֹפִי.


מֶלֶךְ הָיָה לֶמֶךְ

גַּם הַהֶפֶךְ הָיָה נָכוֹן.

הַשּׁוֹטֶה, נִכְנְסָה רוּחוֹ

פַּעַם אֶל שַׂחְקָן זֶה וּפַעַם אֶל זֶה

כְּמוֹ קְלִידֵי פְּסַנְתֵּר

שֶׁרוּחַ מְנַגֵּן בְּכֻלָּם כְּאֶחָד.


לְפֶתַע הֵבַנְתִּי אֶת הַמַּחֲזֶה

בְּלִי לְהָבִין דָּבָר -

כֻּלָּם מָלְכוּ

דִּבְּרוּ אֱמֶת

דִּבְּרוּ הֶבֶל.

הֶבֶל פֶּה הָיָה כְּיַהֲלוֹם.

זוֹ רוּחַ הַשּׁוֹטֶה שֶׁחוֹמֵד כֶּתֶר מַלְכוּת

וְעוֹנֵד כֶּתֶר שְׁטוּת.

הַאִם הַהִפּוּךְ מְגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ כָּאן?

לֹא. הַהִפּוּךְ לֹא נוֹעַד לְהִתְגַּלּוֹת.

מִי שֶׁסָּבוּר שֶׁפִעֲנַח אוֹתוֹ

מַכֶּה בּוֹ הַמַּלְאָךְ בְּגֶדֶם כְּנָפוֹ


2.

חָכְמַת שָׁמַיִם הוֹפֶכֶת הֶבֶל פֶּה

בְּפִיו שֶׁל מַמְזֵר-שׁוֹטֶה

שֶּׁכּוֹתֵב טֶקְסְט בּוֹטֶה

מַשְׁלִיךְ אֶת כִּתְרוֹ

כְּדֵי לִמְלֹךְ.

מִי הַשּׁוֹטֶה כָּאן?

מִי הַמֶּלֶךְ?

הַשּׁוֹטֶה שֶׁעַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ

עַל חֶטְאוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ מוֹדֶה


3.

הַמַּקְהֵלָה בַּמַּחֲזֶה פָּסְעָה

עַל גּוּפוֹת הַמֵּתִים

וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיַּקְשִׁיב לְמַחֲזֵה הָעִוְעִים

סָפֵק חֶזְיוֹן גְּאֻלָּה

סָפֵק יוֹם הַדִּין

סָפֵק אִוֶּלֶת גְּמוּרָה.

הֶבֶל פֶּה, קְצֵה חֲלוֹם שֶׁמְּסָרֵב

לָשׁוּב אֶל שְׁנָתוֹ

וּמִתְיַמֵּר לִמְלֹךְ:

הֶבֶל הָיָה קַיִן

קַיִן וִתֵּר עַל כִּתְרוֹ

הֶבֶל קָם לִתְחִיָּה

הָאֱנוֹשׁוּת הֵחֵלָּה מֵחָדָשׁ

וִתְּרָה עַל קִנְאָה

וִתְּרָה עַל רֶצַח עַל חֵטְא

וִתְּרָה עַל מַלְכוּת

הַשּׁוֹטִים



ספיח – אמא

מאת

רות נצר


פרידה מאימא

מאת

רות נצר


חָלַמְתִּי שֶׁנִּפְרַדְתְּ מֵאִתָּנוּ.

נִפְרַדְתְּ מֵאִתָּנוּ

אֶחָד אֶחָד

כְּפִי שֶׁלֹּא עָשִׂית

בְּבוֹא יוֹמֵךְ.

נִפְרַדְתְּ בְּלִי מִלִּים.

בָּכִית מִבְּלִי

לִבְכּוֹת

הָלַכְתְּ לְאִטֵּךְ


כִּבְדַת הֲלִיכָה.

הָלַכְנוּ אֶל בֵּיתֵךָ.


הַבַּיִת הָיָה רֵיק. הַכֹּל כְּבָר נִתַּן, חֻלַּק.

מִשּׁוּם מָה רָצִיתִי אֶת מַעֲרֶכֶת הַסַּכּוּ"ם

אֲבָל גַּם הִיא, כָּךְ מִסְתַּבֵּר, כְּבָר נִלְקְחָה.






השמלה

מאת

רות נצר


כְּבָר שְׁמוֹנֶה שָׁנִים תְּלוּיָה אֶצְלִי בָּאָרוֹן הַשִּׂמְלָה שֶׁלָּהּ, גְּדוֹלַת מְמַדִּים, כְּפִי שֶׁאִמָּא הָיְתָה,

מֵאָז שֶׁעָבְרָה לְבֵית הָאָבוֹת וּמִיְּנָה מָה הִיא צְרִיכָה וּמָה כְּבָר לֹא, וְהִיא

עֲנָקִית עָלַי, וְלֹא מָצָאתִי לְמִי לָתֵת אוֹתָהּ.

שִׂמְלָה יָפָה מֵחֲנוּת שֶׁל מְעַצְּבִים, שֶׁלֹא אִכְפַּת לָהּ מִי לוֹבֵשׁ אוֹתָהּ

וְאִם זוֹרְקִים אוֹתָהּ בַּסּוֹף, סְתָם כָּךְ, לַפַּח.





המעיל

מאת

רות נצר


הַמְּעִיל הַשָּׁחֹר הָאָרֹךְ

עִם הַקַּפּוּשׁוֹן עָטוּר פַּרְוָה אֲפֹרָה;

הַמְּעִיל הַיָּפֶה עֲטוּר הַכַּפְתּוֹרִים

שֶׁיָּרַשְׁתִּי מִמֵּךְ -

כְּשֶׁאֲנִי מְהַלֶּכֶת בִּרְחוֹבוֹת נְיוּ-גֶּ’רְסִי

בַּחֹרֶף הַקַּר -

שׁוֹמֵר וּמָגֵן עָלַי.


עַכְשָׁו, כְּשֶׁאַתְּ עָמֹק בָּאֲדָמָה,

מֶרְחָק חָמֵשׁ שְׁנוֹת אוֹר,

הַחֹם שֶׁלֹא יָדַעְתְּ לְהַעֲנִיק -

סוֹף סוֹף עוֹטֵף אוֹתִי.







האזכרה השישית למותך

מאת

רות נצר


הָיָה יוֹם יָפֶה. כְּבָשִׂים

אֲסִירוֹת תּוֹדָה דִּלְּגוּ בַּשָּׁמַיִם

בִּמְשׁוּבָה עוֹלֶזֶת בֵּין נוֹצוֹת עֲנָנִים

לָעֲסוּ עֵשֶׂב בָּאָחוּ הַשְּׁמֵימִי





הסח הדעת

מאת

רות נצר


מוֹתֵךְ מִתְרַחֵק מִמֶּנִּי

בְּרֶגַע שֶׁל הֶסַּח הַדַּעַת

כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁרָץ

אֶל מִחוּץ לִטְוַח הָרְאִיָּה

שֶׁל אִמּוֹ




ספיח –אבא

מאת

רות נצר


שארית החיים

מאת

רות נצר


יָשַׁבְתִּי לְיַד מִטַּת אָבִי -

בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ שָׁכְבָה

אִשָּׁה סוֹפָנִית.

נוֹזֵל מַבְאִישׁ נִשְׁפַּךְ מִשִּׁפּוּלֵי בִּטְנָהּ.

הָרֵיחַ הַמַּחְפִּיר מִנְּשֹׂא

פָּרַץ לַמִּסְדְּרוֹן

בִּזָּה אֶת שְׁאֵרִית הַחַיִּים




השגחה

מאת

רות נצר


לִפְנוֹת בֹּקֶר אַקְשִׁיב לַמּוּסִיקָה.

פָּנֶיךָ שְׁלֵווֹת וַעֲצוּבוֹת.

עוֹר שָׁחֹם, שְׂעַר שֵׂיבָה.

שׁוּם קֶמֶט אֵין לַתִּינוֹק שֶׁלִּי


*

הִשְׁגַּחְתִּי בְּךָ

שֶׁלֹא תִּהְיֶה לְבַד בַּלַּיְלָה

אַבָּא תִּינוֹק


לוּ-לִי לוּ-לִי אַבָּא לִי

שַׁן שַׁן

שְׁנָתְךָ מְנוּחָה

יָדִי בְּיָדְךָ



כשצילמתי אותך

מאת

רות נצר


מַבָּטְךָ אֵלַי בַּתַּצְלוּם

מְבַקֵּשׁ שֶׁאֶשְׁמֹר


אֶת תְּמוּנַת פָּנֶיךָ

הַמִּתְבּוֹנְנוֹת בִּי


בְּרֶגַע זֶה

בּוֹ שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים:


זֶה הַתַּצְלוּם

הָאַחֲרוֹן





הגוף

מאת

רות נצר


תְּחִלָּה הָיָה הַגּוּף

בּוֹעֵר בְּחָלְיוֹ


בּוֹעֵר בָּאֵשׁ

וְאֵינוֹ כָּלֶה


הַאִם הָיָה אֱלֹהִים

בַּמָּקוֹם הַזֶּה?


בְּמוֹתוֹ הָיָה הַגּוּף

בּוֹעֵר וְכָלֶה




אחרי מותו

מאת

רות נצר



לִפְעָמִים הוּא מוֹחֶה זֵעָה מִמִּצְחוֹ

אוֹמֵר שֶׁהָיָה חַיָּב לָבוֹא

רַק לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ

לְרֶגַע לְהַבִּיט

לִרְאוֹת

שֶׁהַשְּׂמִיכָה לֹא נָפְלָה

שֶׁהַיַּלְדָּה מְכֻסָּה וִישֵׁנָה

וְלֹא נִבְהֶלֶת בַּחֲלוֹמָהּ

בְּהָגִיחוֹ מִסִּתְרוֹ

אֵלָיו יָשׁוּב

בְּטֶרֶם

שַׁחַר יְבוֹאוֹ







אופרה

מאת

רות נצר



בְּאָזְנַי קוֹלוֹ שֶׁל פָּאבָרוֹטִי שָׁר פּוּצִ’ינִי

מֵבִיס אֶת חוֹמוֹת יְרִיחוֹ בְּקוֹלוֹ הָרוֹעֵם.

מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם כְּמַפַּל בַּקְבּוּקִים מִתְרַסְּקִים.

מִבַּעֲדָם נִשְׁמַע קוֹלוֹ הָרַךְ שֶׁל אַבָּא

שָׁר אֶת הָאוֹפֶּרָה טוּרַנְדּוֹט


*

הֲלֹא כָּךְ בָּרְאוּ אוֹתְךָ

גַּעְגּוּעַי -

גּוּף אִטִּי

בְּרֵכוֹת מַיִם כְּחֻלּוֹת

קוֹלְךָ הַשָּׁר אֵלַי

הֵיכַל תְּפִלּוֹת



הַמְתָּנָה

מאת

רות נצר


זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב כָּאן בַּצַּד, בַּשּׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה,

יָדָיו בֵּין בִּרְכָּיו, רֹאשׁוֹ מֻרְכָּן,

מְמוֹלֵל אֶת כּוֹבָעוֹ, שְׂעָרוֹ הַלָּבָן פָּרוּעַ,

לוֹבֵשׁ סַרְבַּל עֲבוֹדָה כֵּהֶה -

מַזְכִּיר לִי אֶת אַבָּא שֶׁלִּי.

הוּא מַמְתִּין כָּאן

יַחַד עִם כֻּלָּם

שֶׁתַּתְחִיל

הַהַצָּגָה


מלים

מאת

רות נצר


מלים

מאת

רות נצר


הַחַיִּים לֹא קַיָּמִים

אִם לֹא לוֹכְדִים אוֹתָם בְּמִלִּים

בִּכְלוּבִים שֶׁנִּצָּבִים לְמַעְלָה -

מִשָּׁם הֵם מְגַחֲכִים עָלֵינוּ.

כְּאִלּוּ שֶׁהַחַיִּים לֹא קַיָּמִים

אִם לֹא אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים אוֹתָם


*

כְּאִלּוּ שֶׁהַמִּלִּים מִשְׁתַּהוֹת שָׁם לְמַעְלָה

נֶחְבָּאוֹת בְּמוֹךְ

כְּשֶׁאֲנִי מְנַסָּה

לִלְכֹּד אוֹתָן.

רַק כְּשֶׁאַרְפֶּה

אֶתְבּוֹנֵן דּוּמָם

וְנַפְשִׁי כְּעָפָר תִּהְיֶה

תִּצְנַחְנָה פִּתְאוֹם לְמַרְגְּלוֹתַי


*

אִם תָּבוֹא צִפּוֹר

תִּטֹּל אוֹתָן בְּמַקּוֹרָהּ

וְתִגַּע בְּפִינוּ


*

בְּמִקְלֶדֶת הִיפֶּרְטֶקְסְט

חֲלוֹם נִפְתָּח אֶל חַלּוֹן

קוֹרֵא לִי:

Enter




*

אַחְיוֹתַי הַמִּלִּים

כַּדּוּרִיּוֹת הַדָּם שֶׁלִּי

שֶׁמִּתְעַטְּשׁוֹת הַחוּצָה

כַּנֶּשֶׁר תְּרַחֲפוּ עַל קִנִּי

מִלִּים גּוֹזָלִיּוֹת

פּוֹעֲרוֹת מַקּוֹר

הוֹמְלֶסִיּוֹת

אוֹרְחוֹת

נוֹשְׁרוֹת

נוֹצוֹת מִכְתָּבִים


*

כְּמוֹ לַהֲטוּטָן זוֹרֵק כַּדּוּרִים

הַמִּלִּים זוֹרְקוֹת עַצְמָן

מִמֶּנִּי אֵלַי


*

הָאוֹתִיּוֹת

הֵן הַקּוֹד הַגֶּנֶטִי

שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.

צֵל רִיצָתֵנוּ

בַּטֶּקְסְט הַקַּדְמוֹן.

כָּל סֵפֶר הוּא הֵד-סֵּפֶר

רִאשׁוֹן




*

מוֹחֵק כְּדֵי לְדַיֵּק:

לְהַשְׁאִיר רַק מִלָּה אַחַת.

רַק אוֹת.

אֲפִלּוּ זֶה לֹא.



*


לְוַתֵּר

עַל מִלִּים

זוֹ בְּרָכָה גְּדוֹלָה

זוֹ פְּתִיחָה

מִתְפַּשֶּׁטֶת וְהוֹלֶכֶת

לְקַבֵּל נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן

מַשְׁקֶה אֶת הַגַּן


*

אֲבָל לֹא, אֲנִי אוֹמֶרֶת

מִלִּים הֵן עָרוּץ. הֵן דֶּלֶת.

מִלִּים הֵן חַלּוֹן.

הֵן מַשְׁקוֹת אֶת הָעֵץ

שֶׁבּוֹעֵר מִבַּעַד

הַוִּילוֹן


\* "אַתָּה עָשׂוּי מֵחֲרָטוֹת שֶׁאֵין לָהֶן תְּרוּפָה בֵּינְתַיִם" (חַיִּים גּוּרִי)

כְּאֵב וַחֲרָטָה הֵן מִלִּים יָפוֹת.

עוֹשׂוֹת אוֹתָנוּ יְפֵי נֶפֶשׁ מְיֻסָּרִים.

לֹא מַסְגִּירוֹת אֶת הָעֲכוּרִים הָאֵלֶּה -

אַשְׁמָה, הַשְׁפָּלָה, בּוּשָׁה,

קִנְאָה, שִׂנְאָה,

נְקָמָה בְּגִידָה –

אֵלֶּה נוֹתָרִים

נְטוּשִׁים עֲזוּבִים.

זַרְעָם מְבַקֵּשׁ לָחֶם.




תרגום

מאת

רות נצר


הוּא כָּתַב בִּשְׂפַת הָאִשָּׁה,

לָבַשׁ אֶת שִׂמְלָתָהּ.

מָשַׁח שְׂפָתָיו בַּלִּיפְּסְטִיק שֶׁלָּהּ.

שְׂעָרוֹ צָבַע בְּפַסֵּי לֶהָבָה.

הוּא נִבַּט בָּעוֹלָם קוֹדֵחַ דַּרְכָּהּ.

נִרְגָּשׁ לִפְגֹּש אֶת אֲהוּבָהּ.

כְּשֶׁתִּרְגֵּם שָׁכַח שֶׁלֹא הוּא

כָּתַב אֶת שִׁירָתָהּ –

וּכְשֶׁסִּיֵּם לִכְתֹּב

קָפַץ מֵהַחַלּוֹן כְּמוֹתָהּ.





שירה

מאת

רות נצר


[ אֵין לִי סִפּוּרִים. בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין לִי]

מאת

רות נצר

אֵין לִי סִפּוּרִים. בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין לִי.

הֵם יוֹדְעִים אֶת קֹצֶר רוּחִי

לָכֵן לֹא יַפְקִידוּ בִּי אֶת שֶׁלֶד

גּוּפָם הָעֵירֹם

לֹא יִמְשְׁכוּ בִּשְׂעָרִי

לֹא יִפְקְדוּ עָלַי: כִּתְבִי!


\* "לַשִּׁירָה אֵין כְּתֵפַיִם לְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן אֶת הָרֹאשׁ" (חזי לסקלי)

אֲבָל לַשִּׁיר יֵשׁ כְּתֵפַיִם

לְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן אֶת הָרֹאשׁ.

כְּתֵפַיִם עוֹצְרוֹת נְשִׁימָה

לְתוֹךְ שׁוּרָה

הַבָּאָה וְהוֹלֶכֶת

כְּמוֹ גֶּשֶׁם פְּעִימוֹת בְּאֵר

בְּפַרְדֵּס חָרְפִּי


\* "שִׁיר הוּא אִישׁ עֵירֹם" (בוב דילן)

זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁשִּׁיר הוּא אִישׁ עֵירֹם.

הַהֶפֶךְ, הוּא מִתְכַּסֶּה כָּל הַזְּמַן,

הוּא מְנַסֶּה כָּל הַזְּמַן לְהִתְפַּשֵּׁט

וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ


*

שִׁיר אֵינוֹ בִּיּוֹגְרַפְיָה הֲזוּיָה

מִתְאַוֶּה לְמָה שֶׁהָיִיתִי, לְמָה שֶׁאֶהְיֶה.

מָה שֶׁכְּבָר נִרְגַּע רוֹצֶה לְהִפָּרֵד.

קַו הַמֶּתַח הַמַּבְדִּיל לְחַבֵּר בֵּינֵיהֶם.


*

גַּם שִׁיר הוּא מְשַׁל

אַהֲבָה. סַמֵּן אוֹתִי בֵּין הַמִּדְרָכוֹת

לְאוֹת שֶׁל קִיּוּם אַחֵר


*

אוֹר עוֹלָם כָּתַב עַצְמוֹ

שׁוּרוֹת נִגְלוּ

מִבַּעַד עַפְעַפַּי

עַצְמִי נִפְזַרְתִּי לָעוֹלָם

נִפְזַרְתִּי פְּנִימָה


*

שִׁיר אֵינוֹ דִּבּוּר אֲבָל דִּבּוּר הִנּוֹ

שִׁיר אֵינוֹ דְּמָמָה אֲבָל

דְּמָמָה הִנּוֹ.

שִׁיר תָּמִיד הוּא סַף.

הוּא אַתְּ. אַתָּה. אֲנִי.

וְהוּא עָנִי

הוּא הִנְנִי

הִנּוֹ וְאֶהְיֶה

גִּמְגּוּם דָּבוּר עַל אוֹפַנָּיו


*

שִׂמְחָה שְׁקֵטָה

שֶׁל עַלְעַלִּים נָעִים


הַ שִּׁ י ר


הָיָה שָׁם

הִמְתִּין לִי מֵעוֹלָם




נפשך היא עריסה

מאת

רות נצר


1.

זֶה יִקְרֶה תַּחַת עֵץ.

בַּיּוֹם יַצֵּל עָלַיִךְ

בַּלַּיְלָה כְּנָפָיו

יַעַטְפוּךְ

עַלְעַלָּיו יִטְּפוּ עֲסִיס

פֵּרוֹתָיו יָאִירוּ

צִפּוֹרִים יִבְנוּ קִנָּם בֵּין עֳפָאָיו

לִבֵּךְ יָשִׁיר



2.

בַּחוּץ עֲרָפֶל.

בָּרַדְיוֹ מוּסִיקָה קְדוֹשָׁה.

הַדְּרָקוֹן הַיָּרֹק הַקָּטָן

נִצָּב עַל הַסַּפָּה

מֵנִיעַ אֶת אָזְנָיו הָאֲדֻמּוֹת

מְאוֹתֵת אֵלַי -

נַפְשֵׁךְ הִיא עֲרִיסָה

בָּהּ יִשָּׁמְעוּ מִזְמוֹרִים עַתִּיקִים



3.

שִׁירָה הִיא הָעֲרִיסָה שֶׁלִּי.

מְנַמְנְמִים בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ.

הֲלֹא תִּזְכֹּר, אָז

כְּשֶׁנִּשְׁבַּר לֵב הָעוֹלָם.




ארצות

מאת

רות נצר


טרום טיסה

מאת

רות נצר


בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה בָּאֲגַף הָרֵיק

(הִקְדַּמְתִּי לָבוֹא הַפַּעַם)

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת מַמְתִּינָה.

כְּמִפְרַשׂ סְפִינָה

נִשְׁמָתִי נִמְלֵאת לְפֶתַע

חֶדְוָה. הַכָּרַת תּוֹדָה.


שָׁמַיִם רְחָבִים נִבָּטִים

בְּאַדְמוּמִית שְׁקִיעָה

מֵחַלּוֹנוֹת שְׂדֵה הַתְּעוּפָה.

אֶשְׁקַע בְּנֹעַם הַיְּקוּם.

לֹא אֵדַע אִם עוֹדִי יְשֵׁנָה

אִם עוֹדִי קַיֶּמֶת.


לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה אֲנָשִׁים מַגִּיעִים.

אַחַד הַנּוֹסְעִים מַזְכִּיר לִי אִישׁ מִזְדַּקֵּן

שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת עָמַד כְּפוּף-גֵּו

וְהִשְׁתַּעֵל שִׁעוּל יָבֵשׁ מְמֻשָּׁךְ בַּכְּנִיסָה לְמִסְעָדָה.

זִהִיתִי אוֹתוֹ; גּ’וֹרְג' שֶׁהָיָה מוֹרֶה שֶׁלִּי בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה.

הוּא לֹא הִכִּיר אוֹתִי. טֶרֶם יָדַע שֶׁמּוֹתוֹ קָרֵב.





טיסה הלוך

מאת

רות נצר


שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת מַמְרִיא הַמָּטוֹס מֵעַל הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.

לִישׁוּעָתִי אֶבְלַע גְּלוּלַת נוֹמְבּוֹן וְאִישַׁן חָמֵשׁ שָׁעוֹת כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ לִי הָרוֹפֵא.

גּוּפִי שׁוֹקֵעַ. חֲמֵשׁ הַשָּׁעוֹת הוֹפְכוֹת בְּמַטֵּה קֶסֶם לְחָמֵשׁ נְעָרוֹת

שׁוֹבָבוֹת שֶׁרוֹחֲפוֹת סְבִיבִי, מְצַחְקְקוֹת, מְרָכְלוֹת, רוֹקְדוֹת.

מִתּוֹךְ עֵינַי הָעֲצוּמוֹת אֲנִי מְנַסֶּה לִלְכֹּד אוֹתָן כְּפַרְפָּרִים בְּחַכָּתִי,

לְהַשְׁחִיל אוֹתָן בְּזִכָּרוֹן פּוֹאֶטִי, לִכְשֶׁאָקִיץ מִכֹּבֶד עֲיֵפוּתִי

אֶרְשֹׁם אֶת מַעַלְלֵיהֶן, אֵיךְ בְּחֶדְוָתָן מָנְעוּ מִמֶּנִּי לִכְעֹס

עַל שֶׁפָּרְעוּ אוֹתִי, פִּתּוּ אוֹתִי לִסְבֹּר שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה, כְּדֵי שֶׁהַזְּמַן

יַחֲלֹף בִּמְהֵרָה, מָנְעוּ מִמֶּנִּי מִלִּפְקֹחַ אֶת עֵינַי וּלְגַלּוֹת שֶׁהֵן

תַּעְתּוּעֵי רוּחִי, שֶׁמֵּאַהֲבָתָהּ אוֹתִי, שָׁלְחָה אוֹתָן לִשְׁמר שְׁנָתִי.




אגם קומו מאג'ורה

מאת

רות נצר


1.

אֲגַמִּיּוֹת שְׁחֹרוֹת

חוֹצוֹת בְּרַכּוּת אֶת הָאֲגַם

מְעַרְסְלוֹת שְׁנָתוֹ.


נִפְקָח לְאִטּוֹ מִכֹּבֶד עַפְעַפָּיו

עוֹלֶה הָאֲגַם מֵעַרְפִלָּיו.

שִׁלְהֵי חֹרֶף.


אִשָּׁה מְלַמֶּדֶת יֶלֶד קָטָן

לִקְלֹעַ חַלּוּקֵי אֶבֶן עַל רִצּוּדֵי הַמַּיִם

אַדְווֹת הַמַּיִם מִצְטַחֲקוֹת

בְּחֶדְוָה



2.

צוֹפִים אֶל הָאֲגַם

שְׁנֵי סַפְסְלֵי מַתֶּכֶת יְרֻקָּה.

מִתְיַדְּדִים זֶה עִם זֶה

הֵם מְרָכְלִים עָלֵינוּ

שֶׁעָבַרְנוּ כָּאן.



יפן / כמו הייקו

מאת

רות נצר



הַגַּן מִתְכַּוֵּן לַבְּרֵכָה

הַבְּרֵכָה לַשָּׁמַיִם

הֶחָצָץ -

לְרִבּוֹא הַדְּבָרִים


*

תְּמָנוּן לָבָן

רוֹבֵץ עַל הַר פוּגִ’י

שׁוֹלֵחַ זְרוֹעוֹתָיו


*

שְׂרוֹכֵי חָלָב

נוֹזְלִים

מִפִּטְמַת הָהָר


*

רִבּוֹאוֹת פָּנָסֵי פְּרִיחָה

נִצָּתִים לְפֶתַע.

הַלַּהַט הַוָּרֹד-לָבָן.

פִּרְחֵי דֻּבְדְּבָן.


*

שִׁכּוֹרִים מִיֵּין הַסָּאקֶה

פְּרָחִים נִשְׁפָּכִים

עַל גְּדוֹתֵיהֶם

מִכּוֹס לִבִּי




ליסבון: חזיון זאבים

מאת

רות נצר


אֶת מַצְלֵמַת הָעַיִן אֶקַּח אִתִּי מֵרְחוֹב אוֹגוּסְטָה

שֶׁמּוֹלִיךְ מִמֶּרְכַּז הָעִיר אֶל הַחוֹף, שָׁם אִישׁ נְמוּךְ קוֹמָה

עוֹמֵד בְּפִנַּת רְחוֹב, עִם גִּיטָרָה, שָׁר שִׁירֵי פָּאדוֹ נִכְמְרֵי לֵב,

מְצַיֵּר עַל הַמִּדְרָכָה חֶזְיוֹן זְאֵבִים בְּתוֹךְ קַרְנֵי אוֹר זוֹרְחִים בָּאֲפֵלָה,

וּמֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא חָכָם מִיֶּשׁוּ כִּי הוּא שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה.

זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, הוּא אוֹמֵר, שֶׁיֶּשׁוּ קָם לִתְחִיָּה.





ליסבון: פסל המדונה הלבנה

מאת

רות נצר


מָדוֹנָה מֵאֶבֶן לְבָנָה, עוֹמֶדֶת לְבַדָּהּ בָּאֲגַף הָאָפֵל.

אוֹר מוּעָט נִשְׁפָּךְ מֵחַלּוֹן עֶלְיוֹן.

בְּשׁוּלֵי הַקָּתֶדְרָלָה, מוּאֶרֶת, היא

נוֹשֵׂאת יָדֶיהָ פְּגוּעוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,

(הֲלֹא עַל כֵּן זָנְחוּ אוֹתָהּ שָׁם)

מִתְפַּלֶּלֶת לְבַדָּהּ בִּמְסִירוּת.

רַק הַשְּׁלֵמוּת הַזֹּאת

שֶׁל אֱמוּנָה גְּדוֹלָה וֶאֱלֹהִים.





אקוודור: כפר נדח

מאת

רות נצר


בְּצִנַּת הָעֶרֶב הַיּוֹרֵד

בְּפֶתַח מַכֹּלת מְקוֹמִית

סִיַּמְנוּ אֶת יוֹם כִּפּוּרִים

בְּמַאֲפֶה חַם מֵהַתַּנּוּר

וְיוֹגוּרְט חֲמַצְמַץ טָרִי.


אַתָּה הִתְפַּלַּלְתָּ

בְּעֵמֶק הָאֲבָנִים, בֵּין מַפָּלִים

וּשְׁרָכִים חֲרִישִׁיִּים. נְשָׁרִים חָגוּ מֵעַל.


אֲנִי יָשַׁבְתִּי בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, שׁוֹמַעַת שִׂיחוֹת

שֶׁל כַּפְרִיִּים בְּשָׂפָה בִּלְתִּי מֻכֶּרֶת,

קַשּׁוּבָה לָאֲדָמָה הָרוֹעֶדֶת שֶׁהָפְכָה אֶת הָעִיר בַּיְּמָמָה הַקּוֹדֶמֶת.

בָּאֹפֶק נָזְלוּ שְׂרוֹכֵי שֶׁלֶג עַל הַר קָטוּם.


יְלָדִים שֶׁטֶּרֶם רָאוּ זָרִים כְּמוֹתֵנוּ בָּהוּ בָּנוּ, צִחְקְקוּ.

כְּלָבִים רִחְרְחוּ בָּנוּ בְּסַקְרָנוּת.

זָכַרְתִּי אֶת אֱלֹהַי עָטוּף טַלִּית בַּיָּמִים

הַנּוֹרָאִים הָהֵם.




ניו-ג'רסי: עגל הזהב

מאת

רות נצר


אֶת עֵגֶל הַזָּהָב רָאִיתִי בְּפִנַּת רְחוֹב

בִּנְיוּ גֶּ’רְסִי שְׁכוּנַת הוֹבּוֹקֵן.

פֶּסֶל אַיָּל עֲנָק, גֵּאֶה, זָקוּף, מִזָּהָב.

עוֹמֵד עַל כַּן מֻגְבָּהּ

בְּפֶתַח אוּלַם אֵרוּעִים

מַשְׁקִיף עַל הָרְחוֹב.

קַרְנָיו הָעֲנֵפוֹת עוֹקְדוֹת שָׁמַיִם.





ניו- ג'רסי: השמע אותותיך

מאת

רות נצר


מִמְּרוֹמֵי הַצִּנּוֹרוֹת הַשְּׁחֹרִים לְקֵרוּר/חִמּוּם בְּתִקְרַת הַסּוּפֶּרְמַרְקֶט

בִּנְיוּ-גֶּ’רְסִי, מִבָּלוֹנֵי דִּיסְנִילֶנְד שֶׁתְּלוּיִים עַל הַתִּקְרָה, מֵעַל הָעַגְבָנִיּוֹת

וְהַתַּפּוּחִים, הָאָנָנָס וְהַחַסָּה, הוֹפַע נָא

אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי.

מִבַּעַד בַּקְבּוּקֵי הַמַּשְׁקָאוֹת, הַגְּבִינוֹת, פְּרוּסוֹת הַבָּשָׂר וְכִכְּרוֹת הַלֶּחֶם,

מֵחֲרִיצֵי הַמַּרְצָפוֹת, מֵרֵיחַ גּוּפָם הֶחָמִים שֶׁל הָעוֹמְדִים

לְפָנַי בַּתּוֹר, הֱיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה.

מִבַּעַד עֵינֵי הַזַּבָּנִית הַשְּׁחַרְחֹרֶת, מִיָּדָיו הַמְּחֻסְפָּסוֹת

שֶׁל הַהִיסְפָּנִי אַחֲרַאי הַמַּדָּפִים, הָאֵר פָּנֶיךָ מִבַּעַד עַגְמוּמִית הַשְּׁקִיעָה

הָרוֹבֶצֶת מֵעֵבֶר לְגַגּוֹת הַבָּתִּים בַּחוּץ

הַשְׁמַע אוֹתוֹתֶיךָ





קליפורניה: הסוס שהזמן שכח

מאת

רות נצר


“הַסּוּס שֶׁהַזְּמַן שָׁכַח” -

כָּתוּב עַל גַּב סֵפֶר

בְּסִפְרִיָּה עֲמוּסַת כְּרָכִים

בַּאֲחֻזַּת עֲנָק בְּקָלִיפוֹרְנְיָה.

הָאֲחֻזָּה הַיְשָׁנָה לֹא מַרְשָׁה לַזְּמַן לִשְׁכֹּחַ אוֹתָהּ

פּוֹשֶׂקֶת רַגְלֶיהָ לְתַיָּרִים מִזְדַּמְּנִים.

הַסּוּס בְּתוֹךְ הַדַּפִּים הַמַּצְהִיבִים

בְּסֵפֶר שֶׁאָסְרוּ עָלַי לְהַבִּיט אֶל תּוֹכוֹ -

מַמְשִׁיךְ לִדְהֹר






קליפורניה: תצפית לויתנים

מאת

רות נצר


הַסְּפִינָה אָן-מָארִי מַפְלִיגָה

לְתַצְפִּית לִוְיָתָנִים.

אֲנָשִׁים חֲמוּשִׁים בְּמַצְלֵמוֹת

צוֹבְאִים עַל הַסִּפּוּן

לִקְרַאת הַדְרַת מַלְכוּת


דּוֹלְפִינִים קְטַנִּים מְדַלְּגִים וְשָׁבִים.

הַלִּוְיָתָן נוֹשֵׁף בְּבוּז סִילוֹן נְתָזִים -

מַחְלִיק לְמַעֲמַקִּים אֲפֵלִים

נִבְלָע בְּקַרְקָעִית הַיָּם הָאֵינְסוֹפִי

מְסָרֵב לַקִּרְקָס הָאֱנוֹשִׁי.







סן פרנציסקו: נסיעה באוטובוס

מאת

רות נצר



1.

כְּשֶׁיָּשְׁבוּ זֶה מוּל זוֹ בְּאוֹטוֹבּוּס פַּרְוָרִים

דִּבְּרוּ עַל הַנּוֹף, מַסְלוּל הַנְּסִיעָה,

הַמִּסִּים, הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הָעִירִיָּה.

דִּבְּרוּ בִּנְעִימוּת. הֶחְלִיפוּ מִסְפְּרֵי טֶלֶפוֹן.

רַק כְּשֶׁיָּרְדָה מֵהָאוֹטוֹבּוּס הֵסֵבָּה אֵלָיו רֹאשָׁהּ –

שְׁמִי מֶרִי, אָמְרָה.

שְׁמִי גּ’וֹן.



2.

כְּשֶׁדֶּלֶת הָאוֹטוֹבּוּס נִפְתַּחַת

עֲלֵי שַׁלֶּכֶת פּוֹרְצִים בִּסְעָרָה.

הָאִישׁ שֶׁיּוֹשֵׁב לְפָנַי

קוֹרֵא בְּעִתּוֹן.

בָּעִתּוֹן תַּצְלוּם שֶׁל אֲנָשִׁים

יוֹשְׁבִים בְּאוֹטוֹבּוּס וְקוֹרְאִים בְּעִתּוֹן.




מנהטן: נסיעה באוטובוס

מאת

רות נצר


קוֹלוֹ גְּרוֹנִי, עָמֹק, רָחָב וּמִתְעַגֵּל –

כֵּן, אָחִי, הוּא אוֹמֵר, אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת יָוָן

אֲבָל נוֹסֵעַ אֵלֶיהָ כְּמוֹ אֶל אֲהוּבָה

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה.

אֵינִי רוֹאָה אֶת פָּנָיו

רַק אֶת קוֹלוֹ הָאִטִּי הַסַּבְלָנִי אֶשְׁמַע.

הוּא יוֹשֵׁב בָּאוֹטוֹבּוּס בַּסַּפְסָל מֵאֲחוֹרַי.

אֲנִי מוֹצֵאת סִבָּה לִפְנוֹת וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ:

הַאִם אֲנִי בָּאוֹטוֹבּוּס הַנָּכוֹן?

הוּא עוֹנֶה בַּאֲדִיבוּת חֲבִיבָה

גּוּפוֹ רָחָב וְנָדִיב, כְּפִי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְצַפּוֹת מִגּוֹן קוֹלוֹ.

שְׂעָרוֹ אָרֹךְ, הִיפִּי לְמֶחֱצָה.

אֲנִי מֻפְתַּעַת מִתְּנוּעַת גּוּפוֹ הַקַּלָּה

בְּרִדְתּוֹ מֵהָאוֹטוֹבּוּס.



מנהטן: מבט אל העיר שמעבר לנהר ההדסון

מאת

רות נצר


מַעֲבַר לַהַדְסוֹן נִצֶּבֶת מַנְהֶטְן בְּבִטְחָה – לְטָאָה עֲנָקִית אֲפֹרָה.

קַשְׂקַשֵּׂי הַבִּנְיָנִים נִצָּבִים, נֶאֱבָקִים זֶה בָּזֶה, מִתְגַּבְּהִים כְּמִגְדָּלִים.

בִּצְהָרַי הַיּוֹם אֶרְאֶה אֶת הָעִיר מוּצֶפֶת בֹּהַק, גֵּאָה, חֲשׂוּפָה.

לִפְנוֹת עֶרֶב אֶרְאֶה אוֹרוֹת נִצָּתִים.

בָּעֶרֶב אַפְרוּרִית מְרַכֶּכֶת אֶת פָּנֶיהָ, בָּתִּים מְנַמְנְמִים בִּשְׂמִיכַת עֲרָפֶל.

הָעִיר נָמוֹגָה. אֵינְסוֹף אוֹרוֹתֶיהָ מַתְוִים אֶת מִתְאַר גּוּפָהּ.

רַק אֶת הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים בָּעִיר מֵעֵבֶר לַהַדְסוֹן לֹא אֶרְאֶה.

לֹא אֶרְאֶה אֶת הַשְּׂמֵחִים, הָעֲצוּבִים, הָאוֹהֲבִים, הַשּׂוֹנְאִים,

אֶת מָרֵי הַנֶּפֶשׁ, הָעוֹלְזִים, הַשְּׁתוּיִים, הַהוֹמְלֶסִים, הַמְּשֻׁגָּעִים.

וְאֶת הָעֲשִׁירִים, הַפּוֹעֲלִים, הַתַּיָּרִים. לֹא אֶרְאֶה אֶת הָאֲנָשִׁים

בַּמִּשְׂרָדִים מוּל הַמַּחְשְׁבִים, אֶת הַבְּרוֹקֶרִים, הַנֶּהָגִים, הַשּׁוֹטְרִים,

הַשּׁוֹעֲרִים, אֶת הַיְּלָדִים בַּגַּנִּים וּבְבָתֵּי הַסֵּפֶר; הַלְּבָנִים, הַהִיסְפָּנִים,

וּשְׁחֹרֵי הָעוֹר לְמִינֵיהֶם, אֶת הַצַּדִּיקִים וְהַפּוֹשְׁעִים לְמִינֵיהֶם

כְּמוֹ בְּכָל עִיר בָּעוֹלָם לֹא אֶרְאֶה. לֹא אֶרְאֶה אֶת נִשְׁמַת הָעִיר

שֶׁטְּמוּנָה בְּמַרְתְּפֶיהָ, בַּחֲלוֹמוֹת תּוֹשָׁבֶיהָ, וּבַהֲזָיוֹת כָּל אֵלֶּה

שֶׁחַיִּים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, כְּמֵהִים אֵלֶיהָ, מְקַנְּאִים בָּהּ

חוֹשְׁדִים שֶׁבְּתוֹכָהּ תְּשׁוּקַת לִבָּם.



נהר ההדסון

מאת

רות נצר



כַּלְבֵי חֲשֵׁכָה עוֹלִים מֵרִבְצָם.

הַהַדְסוֹן מָלוּחַ וְחַי

נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ מַעְבֹּרֶת

חוֹתֶרֶת הָלוֹךְ וָשׁוֹב כְּתַנִּין

עַקְשָׁנִי



*

בְּשִׁבְתִּי בַּגּוֹלָה מֵעֵבֶר לִנְהַר הַהַדְסוֹן

אֶרְאֶה מַרְאוֹת מַיִם צְפוּנִים

דָּגִים נֶחְבָּאִים שְׁקוּפֵי עֵינַיִם

אֶרְאֶה אֶת נִצְנוּצֵי הַמַּיִם זֶרַע קָדוֹשׁ

וְתוֹלְעֵי אָדָם מְשַׁוְּעִים לֵאלֹהִים


*

פָּנָסִים לְאֹרֶךְ הַנָּהָר.

לַיְלָה. בַּחַלּוֹן אַבִּיט.

אֶרְאֶה חִצֵּי אוֹר בַּמַּיִם

כְּעַמּוּדֵי מִקְדָּשׁ. גְּלִילִים זוֹהֲרִים

עָמֹק אֶל שָׁרָשִׁים אֲפֵלִים.

הַנָּהָר דּוֹמֵם. מָטוֹס הִתְרַסֵּק לְתוֹכוֹ

לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים.




טיסה

מאת

רות נצר


הָאִישׁ שֶׁיּוֹשֵׁב לְצִדִּי בַּמָּטוֹס

מְהֻגָּן וּמְכֻבָּד

מֶשֶׁךְ כָּל הַטִּיסָה

(מִלְּבַד הַפְסָקַת הַשֵּׁנָה)

כּוֹתֵב בַּלֶּפְּטוֹפּ.

(מַאֲמָר מַדָּעִי).

אִישׁ גָּבוֹהַּ, נָאֶה לְמַדַּי

אַפּוֹ מְחֻדָּד. הַבָּעָתוֹ רְצִינִית.

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת יוֹשֵׁב לְצִדִּי.

לֹא שָׂם לֵב שֶׁאֲנִי קַיֶּמֶת.






הביתה

מאת

רות נצר


כְּשֶׁשַּׁבְתִּי הַבַּיְתָה שָׁאֲלוּ הַקִּירוֹת

הֵיכָן הָיִית?

שׁוּב הִתְבּוֹנְנוּ בִּי

עִגְּלוּ אֶת תְּנוּעוֹתַי

בַּמֶּרְחָב הַבֵּיתִי

בֵּין וִילָאוֹת, כָּרִיּוֹת, מַפּוֹת,

שֻׁלְחָנוֹת, שִׁדּוֹת, אֲרוֹנוֹת.

הַחֲפָצִים בְּתוֹכָם וּסְבִיבָם

חָפְצוּ בִּי.

תֵּאֲמוּ אֶת רוּחָם לִבְשָׂרִי.

בִּקְּשׁוּ: הִשָּׁאֲרִי!




שירי מקרא

מאת

רות נצר


גן העדן

מאת

רות נצר

מִסְתַּבֵּר שֶׁכְּבָר בְּגַן הָעֵדֶן הָיוּ הַתְרָעוֹת:

רְטָטִים עַל-קוֹלִיִּים, קוֹלוֹת עֲטַלֵּפִים,

פִּרְכּוּסִים שֶׁנִּבְצְרוּ מִשְּׁמוּעָתֵנוּ.


כְּבָר בְּמַעְגַּל גַּן-עֵדֶן הַשָּׁלֵם מִנְּשֹׂא

הָיוּ סְדָקִים מְרֻשָּׁתִים

שְׁבָרִים

שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לָבוֹא.


כְּבָר אָז הֵחֵלּוּ תְּנוּעוֹת סְמוּיוֹת

הִרְהוּרֵי רוּחוֹת

רִפְרוּף כְּנָפַיִם

מִקְצַב גַּלִּים

וּצְעָדִים


זֶה הָאֵל הַנִּסְתָּר

הַמְּהַלֵּךְ בְּגַנּוֹ

לְחַפֵּשׂ אֶת אָדָם יַקִּירוֹ.


  • - - עַכְשָׁו

אָדָם הוּא הַמְּחַפֵּשׂ

אֶת אֱלֹהָיו



בראשית

מאת

רות נצר

אֲנִי זוֹכֶרֶת

אֵיךְ רִחַפְתָּ

מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם


אֵיךְ שׁוּב

פִּצַּלְתָּ

אוֹתִי

לִשְׁנַיִם


חֶלְקִי הוּעַף לְמַעְלָה

חֶלְקִי הָאַחֵר נִכְבַּשׁ לַתְּהוֹם


בַּתָּוֶךְ

בֵּין מַיִם עֶלְיוֹנִים

לְתַחְתּוֹנִים


הִצַּבְתָּ אוֹתִי

בִּדְמוּת אָדָם


הֶעֱנַקְתָּ לִי

מִלָּה



ברית

מאת

רות נצר

1.

בַּלַּיְלָה הַזֶּה

לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנָה

אַבְרָהָם יָצָא מֵאֳהָלוֹ

אֶל מֶרְחֲבֵי דְּמָמָה.

נָשָׂא עֵינָיו

רָאָה כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם

קוֹרְנִים כְּמֶרְכָּבָה.


הוּא שָׁמַע -

אֱלֹהִים פִּתָּה אוֹתוֹ.

כִּסָּה מִמֶּנּוּ אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא.

עָקַד אוֹתוֹ בִּבְרִית

בִּתְרֵי לִבּוֹ.


2.

שׁוּב אֶתְאַמֵּן בְּהַשָּׁלַת וִילוֹן

לִרְאוֹת מַלְאָכִים

לְשֵׂאתָם עַל כְּתֵפַי.

אֶתְאַמֵּן בִּלְהַזְכִּיר לָאֱלֹהִים

שֶׁהָיִיתִי בֵּין הַבְּתָרִים.

שֶׁהָיִיתִי הַמַּבּוּל וְהוּא הַקֶּשֶׁת.

הָיִיתִי אֵשׁ

וְהוּא הַסְּנֶה.



סולם

מאת

רות נצר

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ

שָׁכַבְתִּי עַל גַּבִּי

עַל אֲדָמָה

פְּרוּשַׂת גַּפַּיִם


רָקִיעַ מֵעָלַי

הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

לִמְרַאֲשׁוֹתַי –


סֻלָּם צִמַּח מִטַּבּוּרִי

אֶל הַשָּׁמַיִם


רְסִיסִים

עָלוּ

וְיָרְדוּ

וְהִשְׁקוּ אֶת הַגַּן



יעקב

מאת

רות נצר

בְּלֵיל יַבּוֹק, הָאֵל נִהְיָה לְאִישׁ,

נֶאֱבַק בְּיַעֲקֹב, חִפֵּשׂ אֶת קִרְבָתוֹ,

נָגַע בּוֹ בַּמָּקוֹם

הָאִינְטִימִי בְּיוֹתֵר –

בִּירֵכוֹ.


אָז נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל –


אַחַר כָּךְ, עוֹד בְּטֶרֶם יֵדַע יִשְׂרָאֵל

אֶת גּוֹרָלוֹ הֶעָקֹב

שֶׁל בְּנוֹ הַחוֹלְמָנִי,

הָאִישׁ הַמִּסְתּוֹרִי

שׁוּב הוֹפִיעַ בַּשָּׂדֶה

וּפָגַשׁ בְּיוֹסֵף, שֶׁאֶת אֶחָיו חִפֵּשׂ.


אָז חָזַר הָאָב לִהְיוֹת יַעֲקֹב.

נִקְלַף מִמֶּנּוּ שְׁמוֹ הָאֱלֹהִי.



שאול המלך

מאת

רות נצר

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת שָׁאוּל

בִּגְלַל הִסּוּסָיו, בִּגְלַל סְפֵקוֹתָיו, בִּגְלַל דִּכְאוֹנוֹ,

בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ לְדָוִד, שֶׁאָהַב אֶת יוֹנָתָן, שֶׁאָהַב אֶת מִיכַל.

וְאִישׁ לֹא אָהַב אֶת שָׁאוּל,

אֶת הָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ הַמְּתֻלְתָּל

שֶׁהֻשְׁאַל לַמְּלוּכָה וְכָשַׁל


אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת הָאִישׁ

שֶׁאֱלֹהִים הִכָּה בְּרוּחַ רָעָה

שֶׁשָּׁאַל בָּאוֹב בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה

שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט

וְלֹא כִּרְכֵּר לִפְנֵי אֱלֹהָיו

וּכְשֶׁהִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְהָפֵר אֶת דְּבַר אֱלֹהִים

זָרְקוּ אוֹתוֹ לַפְּלִשְׁתִּים


אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת שָׁאוּל

כִּי גַּם אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים

מַדּוּעַ הִשְׁאִילוּ אוֹתָנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה

וּבָחֲרוּ בָּנוּ לִמְלוּכַת הַנֶּפֶשׁ

וְאַחַר כָּךְ נָזְפוּ בָּנוּ

וְלֹא הִקְשִׁיבוּ לִכְאֵבֵנוּ

וְעַצְבוּתֵנוּ, אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים

אֶת שָׁאוּל וְלֹא נֶחְדַּל לִשְׁאֹל

לָמָּה דַּוְקָא זֶה שֶׁלֹא בִּקֵּשׁ אֶת הַמְּלוּכָה

לָמָּה דַּוְקָא זֶה שֶׁהֲכִי קָרוֹב לְלִבֵּנוּ

הוּקְעָה גּוּפָתוֹ אֶל הַחוֹמָה



שמשון

מאת

רות נצר

כֵּן, נָקַמְתִּי בְּךָ

בְּהִזְדַּקְּנוּת פָּנֶיךָ

שֶׁהָיוּ מְקוֹר כֹּחֲךָ.


חִצִּים שָׁלַחְתִּי בְּיָפְיְךָ.

הִפַּלְתִּי עָלֶיךָ אֶת עַמּוּדַי.

וּכְשֶׁתָּשׁוּב עַל בִּרְכַּי

אֶת רֹאשְׁךָ לְהַנִּיחַ

שׁוּב אֶגְזוֹז אֶת מַחְלְפוֹת

רֹאשְׁךָ



יונה

מאת

רות נצר

כַּמָּה אַכְזָרִית הָיְתָה הַשְׁלָכָתוֹ

שֶׁל יוֹנָה

אֶל מַלְתְּעוֹת הַיָּם


יוֹנָה שֶׁהֶאֱמִין

שֶׁנּוֹעַד לִהְיוֹת מֻקְרָב

עַל מִזְבַּח אַשְׁמָתוֹ הַנִּצְחִית


כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נִינְוֶה הַחַטָּאָה

שֶׁהֶעֱמִידָה פָּנִים כְּאִלּוּ

שָׁבָה בִּתְשׁוּבָה


הָאֵל תָּבַע שֶׁיַּאֲמִין בּוֹ

דַּוְקָא בְּרֶגַע הַנְּטִישָׁה



אֵשֶׁת לוֹט

מאת

רות נצר

הַכְּלָל בָּרוּר –

לְהַבִּיט לְאָחוֹר

אָסוּר


אֶל זַעַם הַהֶרֶס

אֶל לֵב הַמַּאְפֵּלְיָה


בַּלֵּב הַפּוֹעֵם

הַבּוֹעֵר הַנּוֹרָא.


הַפַּחַד מְחַלְחֵל -

כִּי יִקְטְלֵנִי

אֵלָיו אֲיַחֵל



נעמי

מאת

רות נצר

1.

וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר

-הֲזֹאת נָעֳמִי?

זוֹ תְּהוֹם הוֹמָה

תְּהוֹם הַזִּכָּרוֹן


וַתֹּאמֶר לָהֶם נָעֳמִי –

כָּתוּב תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוּ

יָרְדוּ בָּנַי לַמְּצוּלוֹת.


אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי

עַכְשָו רֵיקָה

בִּטְנִי

מְצַפָּה לַגּוֹאֵל

שֶׁיּוּשַׁת בְּחֵיקִי


2.

זֶה גַּרְגֵּר

הַתְּבוּאָה.

וַתְּשִׁיתֵהוּ בְּחֵיק הָאֲדָמָה

וַיָּמָת שָׁם

וַיִּוָּלֵד שָׁם

בְּחֵיק רוּת

הִיא נָעֳמִי.



כמו רחל

מאת

רות נצר

כְּמוֹ רָחֵל

אֶת יַעֲקֹב

אֲנִי רוֹצָה


שֶׁבַע שָׁנִים

וְעוֹד שֶׁבַע

עָבְרוּ בִּי

בִּמְרוּצָה


*

כְּמוֹ יַעֲקֹב אֶצְלַע

אֶבְרַח אֵלֶיךָ


וְאַף כִּי לֹא

תִּשְׁאַל לִשְׁמִי

תִּגַּע בִּירֵכִי —


*

כְּמוֹ יוֹנָה

אֶבְרַח מִמְּךָ


וַאֲפַרְפֵּר

בְּכַף יָדְךָ

כְּנִלְכָּדָה


אֶבְרַח מִדִּין

אֶבְרַח מֵרַחֲמִים

לְלֹא סִבָּה


חיות

מאת

רות נצר


בחצר

מאת

רות נצר

1.

עַל יְרִיעוֹת הַיּוּטָה רָשׁוּם אוֹרְצֵל עַלְעַלִּים

וְעוֹד רָאִיתִי נְמָלִים רוֹחֲשׁוֹת בְּאֶרֶץ רַבָּה

וּבֵינְתַיִם עֲנָנִים יִבְּבוּ הִתְרַסְּקוּ

זֶה בָּזֶה אֶל תּוֹךְ עֵינַי

וּבֶחָצֵר חֲתוּלָה מְבֹהָלָה

הִתְרוֹצְצָה בֵּין צִמְחֵי הַבּוּגֶנְוִילֵיָה וְהַשְּׁרָכִים

עַיִן אַחַת תְּכֻלָּה וְהָאַחֶרֶת אֲפֹרָה

חֲתוּלָה יִקְרַת מְצִיאוּת

לְבָנָה

פּוֹסַעַת עַל קַו יְרֵכַי


2.

בְּתֵאַטְרוֹן הָעֵשֶׂב נִצֵּחַ צְרָצַר

עַל מַקְהֵלָה.

יוֹתֵר מִדַּי מְצִיאוּת יֵשׁ כָּאן, אָמַר,

יוֹתֵר מִדַּי מְצִיאוּת -

הֵנִיד כְּנָפָיו הַשְּׁקוּפוֹת

וְנֶעֱלַם



החתול

מאת

רות נצר

1.

עֵינֵי זַיִת מְהֻפְּנָטוֹת מֵעַל חָטְמוֹ

עֵינָיו חֶמְאָה מֻתֶּכֶת

יָבוֹא חֲשָׁאִי מְנֻמָּר מִבַּעַד רִפְפוֹת תְּרִיסִים

יְדַלֵּג לַמִּרְפֶּסֶת מִבַּעַד דֶּלֶת פְּתוּחָה

יִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנָתִי

שְׂפָמוֹ דַּקִּיק יִרְטֹט

יָרִיחַ חֲלוֹמוֹת בֹּקֶר

יִנְשֹׁם תַּרְדֵּמַת מַצָּעִים

כָּרִיּוֹת כַּפּוֹתָיו יַטְבִּיעַ עַל קִירוֹתַי

תָּמֵהַּ מוּלִי, חַשְׁדָן שֶׁכָּזֶה

צוֹחֵק בְּקִרְבּוֹ, מִי אַתְּ


2.

חָתוּל נָמֵר מְהַלֵּךְ

גָּמִישׁ עַרְמוּמִי

בִּוְרִידֵי גּוּפֵנוּ

בּוֹחֵן בִּסְטָטוֹסְקוֹפּ כַּפּוֹתָיו

אֶת פְּעִימוֹתֵינוּ.

נִצּוֹד צַיָּד



תרנגולים

מאת

רות נצר

עוֹמֵד הַתַּרְנְגוֹל

בְּנִפְנוּף פְּעוּר גָּרוֹן

זוֹקֵף חָזֶה וְזוֹעֵק.

אָמַר ר' נַחְמָן –

בְּכָל דָּבָר צוֹעֵק

שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ

*

הֶרֶף הַשְּׁנִיָּה בְּטֶרֶם

הָאֲוִיר יִתְנַפֵּץ

בְּרֵאוֹתָיו שֶׁל תַּרְנְגוֹל

הוֹדֵף בִּכְנָפָיו

צַעֲקַת בְּכוּת

מֵטִיחַ הַתְרָסָה אֲדֻמָּה -

דַּחְלִיל מַלְכוּת.

*

מָה לִי וְלַתַּרְנְגוֹל הַשָּׁחֹר

בְּיַם הַדֶּשֶׁא.

הַצַּוָּאר הַזָּקוּף הוּא תֹּרֶן סְפִינָה.

הַכַּרְבֹּלֶת מִפְרָשׂ.

נוֹצוֹת מִכְחוֹל מוֹרְחוֹת זָהָב

עַל שְׁחֹר צַוָּאר.

הוּא קַד אֵלַי

קִדָּה

מְלַהֵג מוּלִי בְּגַאֲוָה:

קוֹד-קוֹ-דָה



החיה הלבנה

מאת

רות נצר

אֶל חֵיק הַחַיָּה הַגְּדוֹלָה הָלַכְתִּי

אֶל חֵיק הַחַיָּה הַלְּבָנָה

וָאֶקְרָא: הוֹי אָבִי הוֹי אִמִּי

כִּי תּוֹשִׁיבֵנִי בְּחֵיקָהּ

חֹם גּוּפָהּ מַהְבִּיל

רֵיחַ עָלִים, גְּלָלִים

נְשִׁימַת אַפָּהּ לַחָה עַל פָּנַי

אוֹחֶזֶת בְּכַפּוֹתַי

תָּנוּעַ לְאִטָּהּ

תְּנִיעֵנִי



הכלבה הקטנה

מאת

רות נצר

1.

כַּלְבָּתִי וַאֲנִי מְדַבְּרוֹת בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים.

חֵרֶשֶׁת מִזִּקְנָה הִיא מֵיטִיבָה

לִשְׁמֹעַ אֶת תָּוֵי פָּנַי.


2.

הָאֵמוּן הַגָּמוּר שֶׁנָּתַתְּ בִּי

הִזְרִיק לָךְ סַם גְּאֻלָּה.

מִתַּרְדֵּמַת מוֹתֵךְ

הִתְעַלַּפְתִּי

לְיַד מִזְבַּח הַוֶּטֶרִינָר.


בְּדִיּוּק אָז

בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה

בַּעֲרוּץ הַחַיּוֹת בַּטֶּלֶוִיזְיָה

הִתְעַקְּשָׁה קוֹפָה לְהַמְלִיט

אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר.

הִתְכּוֹפְפָה וְאָחֲזָה בּוֹ בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ

מָשְׁכָה אֶת חַיָּיו לְהִוָּלֵד

בָּרֶגַע שֶׁנִּלְקְחוּ מִמֵּךְ


3.

טִפּוֹת גֶּשֶׁם – נְשִׁיכוֹת אַהֲבָה קְטַנּוֹת בְּעָרְפִּי.

צְלִילִים דַּקִּים עַל הַמִּרְפֶּסֶת.

צְלִילִים דַּקִּים עַל פְּרִיחָה צְהֻבָּה בְּרֵיחַ קָרָמֶל

וְעַל הַכַּלְבָּה הַקְּטַנָּה שֶׁמְּדַלֶּגֶת עַכְשָׁו בִּשְׂדוֹת הָעֵדֶן שֶׁל הַכְּלָבִים



תנים

מאת

רות נצר

1.

מְקֻלְּלֵי-עַד

בְּאֶרֶץ-גְּזֵרָה

הִשְׁמִיעוּ תַּנִּים

קוֹל נְהִי תַּמְרוּרִים

קוֹל מְפַחֵד שְׁפוּךְ חֵמָה

דָּחַס

הֶעֱצִים

אֶת זְדוֹן הַלַּיְלָה


2.

תַּן אוֹרֵב בְּגוּפִי.

לֵילוֹת רַבִּים יִבֵּב

סְבִיב הַגָּדֵר.

וּכְבָר כָּחַשׁ גּוּפוֹ.

כְּבָר הִתְגַּנֵּב

מִבַּעַד הַפִּרְצָה.

עַכְשָׁו

הוּא פֹה.



ציפור

מאת

רות נצר

צִפּוֹר זְּעִירָה אֲחוּזָה בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי.

עֵינֶיהָ נְעוּצוֹת בִּי. שַׂעֲרוֹתֶיהָ אֲדֻמּוֹת. זוֹ אֲנִי

הַצִּפּוֹר. מַקּוֹרָהּ הַמְּחֻדָּד צִמַּח בִּי. עֵינַי לוֹהֲטוֹת.

בַּלַּיְלָה צָמְחוּ קַרְנַיִם מְסֹעָפוֹת מֵרֹאשִׁי.

בַּבֹּקֶר הָיִיתִי סָלָמַנְדְרָה שְׁחֹרָה עַל גְּחוֹנִי.

כִּתְמֵי זָהָב בִּצְבְּצוּ עַל עוֹרִי.

הָיִיתִי עֲטַלֵּפָה, נְמִיָּה, זְאֵבָה.

שֶׁמֶשׁ שָׁרְקָה.

רוּחַ סִנְוְרָה אֶת צַוָּארִי.

הָיִיתִי צִפּוֹר זְעִירָה

שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ

אֲדֻמּוֹת



הדג

מאת

רות נצר

הַדָּג הוּא אֵל.

הַמַּיִם הֵם צֵל.


שֶׁקֶר מָה שֶׁאָמַרְתָּ

אַל תִּהְיֶה עָצֵל.


מִבְּלִי שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ

נִבְקַע נָהָר אָפֵל.


בֵּיצֵי דָּגָה

מִתְפַּזְּרוֹת סְבִיבְךָ.


בְּלַע אוֹתָן. זְכֹר

אֶת תַּפְקִידְךָ.


אִישׁ לֹא נוֹשֵׁף בְּעָרְפְּךָ.

רַק אַתָּה.



ארנב הדשא

מאת

רות נצר

אִישׁ מוֹשֵׁךְ צִנּוֹר אֶל גּוּפוֹ כְּלוּלְאַת חֶבֶל.

מִנֶּגֶד כְּנוּפְיַת כִּסְאוֹת כְּמִגְדַּל קְלָפִים

בְּיֻהֲרָה שֶׁל פְּלַסְטִיק צָהֹב.

נְמָלִים מְטַפְּסוֹת עַל כַּף רַגְלִי שֶׁמּוּרֶמֶת

בְּהִתְבּוֹנְנוּת סַקְרָנִית אֶל הַשָּׁמַיִם.

לַגּוּף חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ.

הוּא נוֹשֵׁם אוֹתָנוּ.

רַגְלִי מוּנֶפֶת אֶל תְּנוּעַת הָעֲנָנִים

אוֹחֶזֶת בָּהֶם

כְּמוֹ הָיוּ חֻפַּת עָלִים

עַל צִיר הַגּוּף הַיָּחִיד שֶׁנִּתַּן לִי.

אַרְנַב הַדֶּשֶׁא מְלַהֵג אֵלַי בְּמוֹרְס אָזְנַיִם

וְהַכָּחֹל הַצּוֹחֵק שֶׁמַּמְצִיא אֶת מוֹתִי.

*

הָאַרְנָב בְּמֶדִיטַצְיָה עֲגֻלַּת עֵינַיִם

אַנְטֶנַת הַשָּׂפָם מַרְטִיטָה –

תָּמִיד קַר לוֹ בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת.

כּוֹס הַתֵּה לֹא חָדְלָה לְהִשָּׁפֵךְ

כְּשֶׁאֶתְבּוֹנֵן בּוֹ

וְאֶגְרֹב לוֹ גַּרְבַּיִם

*

הָאֵינְסוֹפִי רוֹטֵט בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאַרְנָב

הַחוֹלֵף עַל פָּנַי וּלְפֶתַע נֶעֱצָר;

אָזְנָיו הֵן אֲפַרְכֶּסֶת הָעוֹלָם.

אַחַר כָּךְ יָבוֹא אֵי-מִי כְּבָרָה בְּיָדוֹ

לְסַנֵּן אֶת הַטָפֵל מֵהָעִקָּר.



נסיעה

מאת

רות נצר

כֶּתֶם כֵּהֶה שָׁפוּךְ

עַל הַכְּבִישׁ

בִּמְהִירוּת

מִתְקָרֵב אֵלֶיךָ –


חַיָּה מְעוּכָה עַל הַכְּבִישׁ.


בְּדַחַף פִּתְאוֹמִי

מֻפְנֶה הַמַּבָּט הַצִּדָּה

שֶׁלֹא לִרְאוֹת.


וְאָז הָאַשְׁמָה –


כְּאִלּוּ אֲנִי

דָּרַסְתִּי

בָּרַחְתִּי

הִפְקַרְתִּי –


בָּרַחְתִּי

מֵרֶגַע

הַפִּרְפּוּר

הַנּוֹרָא


אנשים

מאת

רות נצר


ילדה טובה

מאת

רות נצר


יַלְדָּה

טוֹבָה

לֹא מִתְוַכַּחַת, לֹא מִתְנַגֶּדֶת,

לֹא מְסָרֶבֶת, לֹא צוֹעֶקֶת, לֹא כּוֹעֶסֶת,

לֹא שׂוֹנֵאת, לֹא רָבָה, לֹא אוֹהֶבֶת

לֹא נוֹגַעַת, לֹא מַרְגִּישָׁה,

לֹא אוֹמֶרֶת דַּעְתָּהּ,

לֹא מְדַבֶּרֶת.

לֹא.




כפילה

מאת

רות נצר


1.

גּוּפְךְ נִמְלָא כֹּבֶד וּטְלָלִים בִּשְׂעָרְךָ.

לַמְרוֹת הָאִפּוּר רוֹאִים אֶת קִמְטֵי הָאֲדָמָה.

אֲדֹנָי רוֹעֵךְ לֹא יֶחְסַר הַמֶּזֶג.

כַּלְבֵי רְחוֹב נִדְרָכִים לִקְרָאתְךָ.

מַבַּט הַהִתּוּל שֶׁלְּךָ

מוֹלִיךְ שׁוֹלָל

כְּמוֹ יִלְלַת הֶחָתוּל

כְּשֶׁאָנוּ מְדַמִּים אוֹתוֹ נִכְסָף

כּוֹאֵב אֶל הַיָּרֵחַ הַמְּקֻמָּר

בֵּין עַנְנֵי הַלַּיְלָה.


2.

אוּלַי כָּמוֹנִי אַתְּ

נוֹדֶדֶת עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת.

כּוֹתֶבֶת שֵׁנָה לִפְגֹּשׁ תֻּכִּי חֲלוֹמוֹת.

לְהִתְכַּרְבֵּל בְּחֵיקוֹ שֶׁל דֻּבִּי הָעוֹלָם.




דיוקנאות

מאת

רות נצר

“הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַחַי”

(בבלי. ברכות כ"ז ע"ב).


1.

אֲפִלּוּ עַכְשָׁו

בְּחִסְפּוּסֵי שַׁיִשׁ הַמִּטְבָּח

אֲנִי רוֹאָה דְּיוֹקַן אָדָם מְמֻזְעָר מִתְבּוֹנֵן בִּי.

אֵין סָפֵק, אָדָם חַי נִכְחִי.

בַּחֲרִיצֵי הַקִּיר רִבּוֹאוֹת פָּנִים שֶׁהָיוּ

וְיִהְיוּ, פָּנִים נַעֲלָמוֹת צָפוֹת מִתּוֹךְ הַקִּיר.

עַכְשָׁו הֵן תּוֹבְעוֹת

אוֹתִי


2.

מִתְבּוֹנֵן עָלֵינוּ בְּחִיּוּךְ מְשָׁעֳשָׁע,

מַקְפִּיץ כַּדּוּרִים גַּם כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ

כְּאִלּוּ הוּא בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל.

מַמְשִׁיךְ לְכַדְרֵר.

מַכְחִישׁ אֶת הַחַיָּה

שֶׁלּוֹטֶשֶׁת שִׁנַּיִם

מִתַּחַת לָרִצְפָּה.




דהרה

מאת

רות נצר


1.

מְנַעֲנֵעַ יָדָיו לְכָאן וּלְכָאן

כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת קַו הָאֹפֶק

אֶל כִּיסָיו

כְּמוֹ שֶׁתּוֹחֲבִים

אֶת שׁוּלֵי הַחֻלְצָה

אֶל תּוֹךְ הַמִּכְנָסַיִם.


2.

מַבָּטִי נִלְכָּד בְּנַעֲלָיו ־

בָּעוֹר הַמְּשֻׁבָּח הַמְּחֻסְפָּס

בַּשְּׂרוֹכִים הַקְּשׁוּרִים בִּקְפִידָה

בְּרַגְלָיו הָרוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ

נָעוֹת הָלוֹךְ וָשׁוֹב

כְּמוֹ דְּהָרָה סְמוּיָה שֶׁל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל

עֵת שָׁעֲטוּ בַּמֶּרְחָבִים

חַרְבָּם שָׁלְפוּ כְּנֶגֶד דְּרָקוֹנֵי הַחוֹל




אנשים ברחוב

מאת

רות נצר


1.

אֲנָשִׁים מְהַלְּכִים בָּרְחוֹב

חוֹצִים אֶת הָאֲוִיר כְּמוֹ דָּגִים

בְּעָבְרָם הַיָּם נֶחְצָה לִשְׁנַיִם

אַחַר כָּךְ מִתְאַחֶה פֶּצַע הַהֲלִיכָה


2.

בַּחַלּוֹן מִתְגַבְּהִים עַנְפֵי עֵצִים בְּשַׁלֶּכֶת

אִישׁ עוֹבֵר בָּרְחוֹב מְכֻנָּס בִּמְעִילוֹ

מִתְדַּמֶּה לְאָהוּב רָחוֹק.

מוּלִי בֵּית קוֹמוֹת מִלְּבֵנִים חוּמוֹת

מְשֻׁבָּץ כַּחֲפִיסַת שׁוֹקוֹלָד

מְסֻנְוָר בַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת.

שִׁמְשׁוֹתָיו מַרְאָה שְׁבוּרָה.


3.

אֲנָשִׁים מְהַלְּכִים מְנִיעִים יְדֵיהֶם כִּתְנוּעַת מְשׁוֹטִים

פָּנָסֵי הָרְחוֹב זוֹרִים אֲלֵיהֶם פֵּרוּרֵי אוֹר

כְּמוֹ אֹרֶז וְעַלְעַלֵּי פְּרָחִים

עַל חָתָן וְכַלָּה




צהריים

מאת

רות נצר


עַל הַסַּפְסָל בָּרְחוֹב

בְּהַפְסָקַת צָהֳרַיִם

בְּסַרְבַּל עֲבוֹדָה כָּחֹל

הוּא מִשְׂתָּרֵעַ לִתְנוּמָה.


עֵץ עַלְעַלִּים מֵצֵל עָלָיו.

עָלִים מִסְתַּחְרְרִים

נוֹשְׁרִים עַל עֵינָיו.


אֲנִי צוֹפָה בּוֹ

מִבַּעַד הַחַלּוֹן.

עוֹבְרִים וְשָׁבִים

מִתְעַלְּמִים מִקִּיּוּמוֹ.


לְפֶתַע דְּבַר מָה

מֵפֵר אֶת שַׁלְוָתוֹ.

הוּא מִתְנַעֵר.

מַבִּיט נִכְחוֹ.

סוֹרֵק אֶת שְׂעָרוֹ

בְּאֶצְבְּעוֹת יָדוֹ.




פקידת הדאר

מאת

רות נצר


הָעוֹלָם מוּבָן: לְכָל פֶּתֶק

יֵשׁ שׁוֹלֵחַ יֵשׁ נִמְעָן.


הַיָּד הֶחָרוּצָה

מַעֲבִירָה מוֹסֶרֶת.


בֵּין מַטְבֵּעַ מַעֲטָפָה

בֵּין בּוּל וְחוֹתֶמֶת ־


שַׂעֲרוֹת כַּף יָדָהּ

צוֹמְחוֹת בְּשַׁלְוָה




פקיד הבנק

מאת

רות נצר


כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי

פְּקִיד הַבַּנְק הִבִּיט דַּרְכִּי.

הִקְלִיד אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ

עִם הָאֵלִים.

הִסְתַּלַּקְתִּי חֶרֶשׁ.

בִּקַּשְׁתִּי סְלִיחָתוֹ.


כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי לָעוּ מִלּוֹתַי

לֹא יָדַעְתִּי מָה לִשְׁאֹל מָה לְבַקֵּשׁ.

פְּקִיד הַבַּנְק נִרְכַּן עַל זְרוֹעוֹתָיו. נִרְדַּם.

כִּסִּיתִי אוֹתוֹ בִּמְעִילִי.


כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי הוּא הִצְטַחֵק

מָשַׁךְ אוֹתִי בְּאֵין רוֹאֶה אֶל הַכַּסֶּפֶת.

הִבְטִיחַ שֶׁיַּרְאֶה לִי אֶת סוֹדוֹתָיו

בִּתְנַאי שֶׁאֶשְׁכַּח אוֹתָן כְּשֶׁיִּגַּע בִּי.


לְפֶתַע יָדַעְתִּי: אָנוּ מַכִּירִים מִיָּמִים יָמִימָה.

הוּא חִכָּה לָרֶגַע הַזֶּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ תּוֹרִי

בְּאֶמְצַע מִצְחוֹ נָצְצָה עַיִן

שֶׁפָּלְשָׁה אֶל תּוֹכִי


הוּא קָם

הוּא הָלַךְ לִקְרָאתִי

עָבַר דַּרְכִּי הָלְאָה מִזֶּה




בעתון היומי

מאת

רות נצר


1.

כְּתָמִים מְחַיְּכִים בְּפָנָיו.

תְּמוּנָתוֹ בָּעִתּוֹן.

עֵינָיו בּוֹרְקוֹת חָכְמָה יְרֻקָּה.

אֶצְבְּעוֹתָיו מְדַיְּקוֹת.

דַּוְקָא בִּגְלַל הַשְּׂעָרוֹת הַכֵּהוֹת

שֶׁצּוֹמְחוֹת פֶּרֶא בְּאָזְנָיו

בְּעַקְשָׁנוּת שְׁגוּיָה

כְּמוֹ אֲזוֹבֵי הַקִּיר

וְלַמְרוֹת הַשֶּׁקֶר הַפָּעוּר בֵּין שְׂפָתָיו

הִתְאַהַבְתִּי בּוֹ


2.

בַּתּוֹר לַקֻּפָּה בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט

הָעֲגָלָה גְּדוּשָׁה מִצְרָכִים לְשַׁבָּת.

בְּעֵת הַהַמְתָּנָה אֲנִי קוֹרֵאת בַּמּוּסָף לְסִפְרוּת

שִׁיר שֶׁל זְבֶּגִינְיֶב הֶרְבֶּרְט.

לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים כָּתַבְתִּי שִׁיר עַל מוֹתוֹ.

עַכְשָׁו הוּא כּוֹתֵב עָלַי




כל בוקר

מאת

רות נצר


כָּל בֹּקֶר הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הָעִתּוֹן

מַבִּיט בְּדַף הַנִּפְטָרִים

כְּדֵי לָדַעַת מִי מֵת

כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁעוֹדוֹ בַּחַיִּים


לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן הוּא פּוֹתֵחַ

אֶת הַתְּרִיסִים.

קוֹרֵא לַשֶּׁמֶשׁ

לְהִכָּנֵס אֶל בֵּיתוֹ,

לְהַצִּית אֶת

הַקָּרְבָּנוֹת

בְּלֶהָבָה ־




נסיעה באוטובוס בתל אביב

מאת

רות נצר


1.

הָעוֹבֵד הַזָּר שׁוֹתֶה קוֹקָה קוֹלָה. זוֹ שֶׁלְּצִדּוֹ בַּעֲגִילֵי זָהָב

כְּבָר נִרְדְּמָה. הוּא מִתְבּוֹנֵן בָּהּ בִּפְלִיאָה.

בַּסַּפְסָל מִנֶּגֶד יוֹשְׁבוֹת שְׁתֵּי זְקֵנוֹת

וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת תְּמִירוֹת חָזֶה.

כֻּלָּנוּ מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה מִבַּעַד מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ כֵּהִים

כִּבְיָכוֹל מִתְעַלְּמִים זֶה מִזֶּה.


אֲנִי כּוֹתֶבֶת זֹאת עַל נְיַר הָעִתּוֹן

שֶׁעָלָיו מֻדְפָּסִים שִׁירֶיהָ שֶׁל נֶלִי זַקְ"שׁ –

בְּעוֹד הִיא כּוֹתֶבֶת עָלֵינוּ

עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁאָבְדָה. עַל פַּחַד. עַל מָוֶת. ־

מְבַקֶּשֶׁת שֶׁנְּנַחֵם אוֹתָהּ

מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ קַיָּמִים

בְּאוֹר הַקַּיִץ, בְּמֶרְחָבִים שֶׁל אֶרֶץ

שֶׁחָיָה אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי.


2.

אִשָּׁה זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת לְצִדִּי בָּאוֹטוֹבּוּס.

עוֹרָהּ דַּקִּיק, עֵינֶיהָ שְׁקוּפוֹת.

שִׁנֶּיהָ הַתּוֹתָבוֹת כִּמְעַט נוֹשְׁרוֹת.

הִיא מִתְיַפַּחַת: אֵיפֹה הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית?

הַנֶּהָג אוֹמֵר לִי –

אַל תָּשִׂימִי לֵב,

כָּךְ הִיא נוֹסַעַת אִתִּי

כָּל יוֹם.




רואים

מאת

רות נצר


רוֹאִים שֶׁהָאִישׁ יוֹדֵעַ

רוֹאִים אֶת זֶה בְּנִצְנוּץ הָעַיִן

וּבְקִמְטֵי הַשְּׁתִי־וָעֵרֶב שֶׁל מִצְחוֹ

שֶׁהוּא נוֹדֵד בְּתוֹכָם

מַפְלִיג אֶל סִמְטְאוֹת הַפַּרְוָרִים

בִּלְתִּי נִרְאֶה הוּא מִתְבּוֹנֵן בָּאֲנָשִׁים

שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם

מַקְשִׁיב לָהֶם מִכָּל לִבּוֹ

(אוֹסֵף סִפּוּרִים בְּתַרְמִילוֹ).


כְּשֶׁהוּא מַחְלִיט לְהֵרָאוֹת

הֵם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ בְּכוֹס מַשְׁקֶה.


הוּא מְבֻגָּר מִמֶּנִּי

הַזָּ’קֶט שֶׁלּוֹ מָהוּהַּ

מְגֻבַּב טְלָאִים.

לִבּוֹ עֵר.




רוֹפֵא

מאת

רות נצר


כֵּן, כֵּן, הָרוֹפֵא יָבוֹא מָחָר

הַמְתֵּן עִם הָעֶלְבּוֹן, הִתְעַלֵּם

מֵהַגּוּף הַנִּשְׁבָּר, זֶה לֹא בּוֹעֵר,

רַק הַיָּם סוֹעֵר,

נְשֹׁם לְאַט, אַל תְּמַהֵר

מָחָר יִהְיֶה טוֹב / גָּרוּעַ יוֹתֵר

מְחַק אֶת הַמְּיֻתָּר.




דליה רביקוביץ

מאת

רות נצר


דְבַש מָשׁוּחַ בְּקֹהֶלֶת

לֶהָבָה בְּגָבִיעַ מָר

צִפּוֹר בְּפִיו שֶׁל חָתוּל מְנֻמָּר

סִתְוָנִית בְּגֻמְחָה שֶׁל דַּרְדַּר.

יָד רַכָּה עַל בֶּטֶן עֻבָּר.

הַקּוֹל הָאֲמִתִּי –

נְטוּל קִשּׁוּט. פָּרִיךְ.

נְקוּב דָּם




נער

מאת

רות נצר


1.

שִׂפְתֵי הָעוֹלָם הֵם הַהוֹרִים

מִתּוֹכָם בָּקַע

הַנַּעַר

גִּלֵּף עַצְמוֹ

וְאֶת תְּנוּעוֹת גּוּפוֹ

מַבַּט עֵינָיו.

אָרַג קוֹלוֹ מִמַּבָּטָם

וְאָז –

נָטַשׁ אוֹתָם

בְּמַחְסְנֵי בֵּיתוֹ

עוֹדָם בְּדִמְדּוּמֵי

מֹחוֹ


2.

הֵם הִזְדַּקְּנוּ.

נוֹתְרוּ לְבַדָּם.

גּוֹרְרִים רַגְלַיִם.


מְחַכִּים שֶׁאֵי־פַּעַם יְצַלְצֵל פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת –


הַבֵּן יָשׁוּב.

יְבַקֵּשׁ

אֶת עֶזְרָתָם.




שלוש נקודות

מאת

רות נצר


"אוֹתָהּ נְקֻדָּה זָרְעָה בְּתוֹךְ הַהֵיכָל אֶת הַזֶּרַע שֶׁל שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת:

חוֹלָם, שׁוּרוּק, חִירִיק, וְנִכְלְלוּ זוֹ בְּזוֹ וְהָיוּ לְסוֹד אֶחָד"

“שְׁלֹשׁ הַנְּקֻדּוֹת… שֶׁהֵם זֶרַע קֹדֶשׁ”. (זוהר, א, ט"ו)


שָׁלֹש פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד

נָשְׁרוּ מִמֶּנִּי דְּבָרִים מְיֻתָּרִים.

וְגִלִּיתִי בְּשִׁפּוּלֵי בִּטְנִי מְשֻׁלַּשׁ נְקֻדּוֹת

כְּמוֹ שְׁלֹש הַנְּקֻדּוֹת הַזְּעִירוֹת

שֶׁנִּגְלוּ עַל מֵצַח בְּנִי בְּלֵדָתוֹ וּמִיָּד נָמוֹגוּ,

כְּאִלּוּ נָחָשׁ הִכִּישׁוֹ, בָּרַח לִמְאוּרָתוֹ, וְהוֹתִיר סִימָנָיו.


וּבְכָל פַּעַם שֶׁבָּכָה

הֶאֱדִימוּ פָּנָיו

וְנִגְלָה מֵחָדָשׁ הַשֹּׁרֶשׁ הַמְשֻׁלָּשׁ בֵּין עֵינָיו

כְּמוֹ צֹפֶן סוֹדִי שֶׁנֶּחְשַׂף לָאוֹר


כְּמוֹ הָיָה מִצְחוֹ הֵיכַל צִפּוֹר

וּבוֹ שָׁלֹש בֵּיצִים

פֶּן תָּעִיר




צילום

מאת

רות נצר


הַנֶּכֶד הַפָּעוֹט יוֹשֵׁב עַל בִּרְכֶּיהָ

גּוּפָהּ מֻטֶּה הַצִּדָּה לִרְאוֹת

אֶת חִיּוּכוֹ אֶל הַמַּצְלֵמָה.

מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּתַּצְלוּם מִלִּפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה –

הַבֵּן הַפָּעוֹט יָשַׁב אָז עַל בִּרְכֶּיהָ,

אוֹתָהּ תְּנוּחַת גֵּו שֶׁלָּהּ,

בְּנָהּ הַיַּלְדּוֹן לָבַשׁ אָז אוֹבֶרוֹל לָבָן

עִם רִקְמָה צִבְעוֹנִית (דּוֹדָה חַנָּה

שָׁלְחָה מֵאָמֵרִיקָה).

רֶגַע הַצִּלּוּם זָכוּר הֵיטֵב.

הָיְתָה שַׁבָּת בַּבֹּקֶר.

בַּצָּהֳרַיִם פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה.




אותיות שמי

מאת

רות נצר


כּוֹתְבִים אֶת שְׁמִי.

אַבִּיט בְּאוֹתִיּוֹת דְּמוּתִי בִּתְמִיהָה.

מָה לִי וְלָהּ?

צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה; שְׁמִי ־

הַאִם זוֹ אֲנִי?

רִבּוֹאוֹת אֲנִי נִשְׁכְּחוּ בַּפִּנָּה

שָׁלְחוּ אֶת שְׁמִי בִּמְקוֹמִי.




מוזיאון

מאת

רות נצר


מדלן לאור הנר

מאת

רות נצר


1.

גּ’וֹרְג' דֶּה לָה־טוּר, בַּמֵּאָה הַ־17

צִיֵּר אִשָּׁה שֶׁרַק אֶת עָרְפָּהּ הַצַּח הַמִּתְאָרֵךְ

נוּכַל לִרְאוֹת.

בֵּין בִּרְכֶּיהָ גֻּלְגֹּלֶת.

הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בְּהִשְׁתַּקְּפוּת שַׁלְהֶבֶת נֵר בַּמַּרְאָה.


2.

שָׁמַעְתִּי חֲלוֹם שֶׁל אִשָּׁה

שֶׁחָלְמָה אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת הַנֵּר הַדּוֹלֵק.

הַחֲלוֹם הוֹדִיעַ עַל מוֹתָהּ.

עַל אוֹר הַנֶּפֶשׁ הָעֲתִידָה לִבְעֹר

בְּמָקוֹם אַחֵר.


3.

חֲמִשִּׁים שָׁנָה לְפָנַי

כָּתַב הַמְּשׁוֹרֵר הַצָּרְפָתִי רֶנֶה שֶׁאר

עַל הַתְּמוּנָה.

רֶנֶה כְּבָר אֵינֶנּוּ.

מַדְלֶן עוֹדָהּ כָּאן.




אל גרקו

מאת

רות נצר


1.

מַבָּט בּוֹעֵר, זָקָן לָבָן, פָּנִים מְצֻמָּקוֹת.

גְּלִימָתוֹ הָאֲצִילִית בְּוָרוֹד אַרְגְּמָנִי רָעִיל.

אֶצְבְּעוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת נֶאֱחָזוֹת בְּעִוָּרוֹן

בִּזְבוּבֵי הַכְּתָב הַשְּׁחֹרִים שֶׁמְּצִיפִים אֶת הַנְּיָר

כְּאִלּוּ שֶׁהֵם אֱמֶת קְדוֹשָׁה


2.

בֹּהַק אָחוּז בִּסְבַךְ קִרְעֵי עֲנָנִים שְׁחֹרִים

מוּאָרִים בְּזֹהַר גְּאֻלָּה מֵעַל טוֹלֶדוֹ.

בְּמֶרְכַּז הַתְּמוּנָה אֲנִי מְדַמָּה אַיָּל אָפֵל נֶחְבָּא בַּוָּאדִי

מִתּוֹךְ קַרְנָיו הַמִּסְתַּעֲפוֹת מִשְׂתָּרְגִים

בִּנְיְנֵי עִיר לְבָנָה. צוֹמְחִים מִבֵּין הַגְּבָעוֹת.




פורטרט של האב ג'ובאני

מאת

רות נצר


צֻיַּר עַל יְדֵי פִילִיפּ דֶּה־שַׁמְפֵּיין

בַּמֵּאָה הַ־17.

תָּלוּי בְּפִנָּה נִדַּחַת בַּמּוּזֵאוֹן.

(בְּגָדָיו שְׁחֹרִים. הַצַּוָּארוֹן לָבָן)


הוּא חַי.

מִתְבּוֹנֵן בִּי.


מֵאוֹת שָׁנִים חִכִּיתִי לָךְ ־

אוֹמְרוֹת עֵינָיו הַקֻּנְדֵּסִיּוֹת.

בּוֹאִי אֶל חַדְרִי

אַטְעִימֵךְ מִמַּנְעַמֵּי גוּפִי




אשה מאורית במטבח: ציור של וואלסקז מאה 17

מאת

רות נצר


אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה הִיא רוֹכֶנֶת

עַל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח.

מָאוּרִית כֵּהַת פָּנִים.


סְבִיבָהּ כַּדֵּי חֶרֶס מְזֻגָּגִים לְמֶחֱצָה.

עֱלִי וּמַכְתֵּשׁ, סַל קָלוּעַ.


אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה בַּמִּטְבָּח הָאָפֵל

הִיא רוֹכֶנֶת.

טֶרֶם סִיְּמָה לְהִתְפַּלֵּל.


הַשָּׁבִיס בְּרֹאשָׁהּ מוּאָר

מַאֲצִיל בִּרְכַּת אֱלוֹהַּ.


קַעֲרַת נְחֹשֶת מֻטֶּלֶת לְצִדָּהּ.

אוֹר בּוֹקֵעַ מִפְּנִימָהּ.




פסל הנער השולף קוץ מרגלו

מאת

רות נצר


הוּא לֹא תָּלוּי עַל צְלָב.

סִבְלוֹ אֵינוֹ הֶרוֹאִי.

בְּסַךְ הַכֹּל נַעַר

שֶׁמְּנַסֶּה לִשְׁלֹף קוֹץ מִכַּף רַגְלוֹ

כְּבָר אַלְפַּיִם שָׁנָה,

מֵאָז פִּסְּלוּ אוֹתוֹ בְּרוֹמִי

הָעַתִּיקָה.


הוּא לֹא מְכַפֵּר עַל חֲטָאֵינוּ.

אֵינוֹ קָרְבָּן.

הוּא עָסוּק סְתָם כָּךְ

בִּכְאֵב זָעִיר בְּכַף רַגְלוֹ.


אִישׁ לֹא נִמְצָא לְיָדוֹ.

הַכֹּל כָּאן רִגְעִי, חוֹלֵף.

מַדּוּעַ אֶת הַקּוֹץ עֲדַיִן אֵינוֹ שׁוֹלֵף?




מרתה בציורי פנים־בית של פייר בונאר

מאת

רות נצר



מַרְתָּה פּוֹתַחַת דֶּלֶת, יוֹשֶׁבֶת, מִתְבּוֹנֶנֶת,

מוֹזֶגֶת תֵּה, יָדֶיהָ בְּחֵיקָהּ, הַכֶּלֶב לְיָדָהּ.

הָאָח, הַוִּילוֹן, הַקְּעָרוֹת, מַפַּת הַשֻּׁלְחָן, הַפֵּרוֹת.

הָרֶגַע הֶעָמֹק, הָאוֹר, הַצֶּבַע –


זֶה הַבַּיִת

הַכֹּל כָּאן

הַחַלּוֹן הוּא פְּנִים־חוּץ פּוֹלֵשׁ אֶל הַגַּן.


הַצִּיּוּרִים בַּמִּסְדְּרוֹן סְבִיב הַפַּטְיוֹ.

בַּפַּטְיוֹ הֶעָגֹל מִזְרָקָה אֵינְסוֹפִית.

הַמַּבָּט נִשָּׂא אֶל תִּקְרַת הַזְּכוּכִית.

כָּל הַקַּוִּים זוֹרְמִים לַמֶּרְכָּז.

הַכֹּל אֶחָד.


זוטות

מאת

רות נצר


בחדר כושר

מאת

רות נצר


הַאִם אֶפְשָׁר לִכְתֹּב שִׁיר

בַּחֲדַר כֹּשֶר?

עַל הַהֲלִיכוֹן הַמָּהִיר

אַקְשִׁיב לַקַּלָּטוֹת עַל בּוּדְהִיזְם.

קוֹלוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה בָּהִיר וְשָׁקֵט.

אֲנָשִׁים נִמְרָצִים מוֹחִים זֵעָה.

הַהֲלִיכוֹנִים הָרוֹעֲמִים בִּנְהִימָה קְצוּבָה

הֵם מַפּוּחַ הָאֵלִים.




מרובעים

מאת

רות נצר

" שֶׁהַחַיִּים הֵם אֶקְדָּח טָעוּן / הַמִּסְתַּכֵּל

יָשָׁר אֵלֶיךָ בְּעַיִן צְהֻבָּה"

(בילי קולינס)


*

הַצִּפּוֹר הַזְּעִירָה

בְּרִפְרוּף כְּנָפַיִם

מַבְקִיעָה אֶת רֶגַע הַגַּרְעִין

בִּתְנוּעַת זֵן יְחִידָה


*

כְּאֵב פָּצַע

אֶת הַשּׁוֹשַׁנִּים.

חוּט הַתַּיִל בִּקֵּשׁ

מֵהַצִּפּוֹר שֶׁתַּבִּיט בּוֹ


*

כֵּן, הַחַיִּים הֵם אֶקְדָּח טָעוּן –

מְכַוֵּן אֵלֶיךָ אֶת הָאוֹר

שֶׁהוּא יוֹרֶה

עַד שֶׁתַּסְכִּים




דיברות

מאת

רות נצר


1

פִּתְאֹם צָפוּ גַּעְגּוּעַי

וְלֹא יָדַעְתִּי אֶל מָה


כְּמִי שֶׁשָּׁכַח

שֶׁצִּפָּה כָּל הַיָּמִים לָרֶגַע הַזֶּה


יָד עַל בֶּטֶן חַמָּה

כִּשְׁמוֹ שֶׁל הַגּוֹאֵל


2.

בַּהֲלִיכָה הַיּוֹמִית אֲנִי שׁוֹמַעַת

צָעִיר וּצְעִירָה בְּפִנַּת רְחוֹב מִתְוַכְּחִים עַל הַדִּבְּרָה הָרִאשׁוֹנָה.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, מַהִי הַדִּבְּרָה הָרִאשׁוֹנָה:

בְּכִי שֶׁל תִּינוֹק נוֹלָד.


3.

לַיְלָה דּוֹמֵם. הַתִּינוֹק בְּחֵיקִי. פְּעִימַת לִבּוֹ-לִבִּי.

הַיְּקוּם בְּתוֹכִי.




השקט

מאת

רות נצר


1.

הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי מְקַפֵּץ בֵּין אָזְנַי

כְּמוֹ עַכְבָּר לָבָן

מְחֻבָּק בִּזְרוֹעוֹתַי כְּיַנְשׁוּף

נָח עַל הָרִצְפָּה כִּפְלוּמַת נוֹצָה.


לִפְעָמִים הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי הוּא סְנֶה בּוֹעֵר.

לִפְעָמִים הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי שׁוֹכֵחַ אוֹתִי.

מִתְמַלֵּא אָבָק.


תָּמִיד אֶעֱמֹד עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת בְּתִמָּהוֹן.

אֲסַמֵּן עִגּוּל לַעֲמֹד בְּתוֹכוֹ.

אַדְלִיק נֵר.


2.

צִפְצוּפֵי הַשֶּׁקֶט סוֹאֲנִים בְּמֹחִי

חֹשֶךְ הוּא דִּבּוּר

שֶׁל רַחַשׁ צִפּוֹרִים

לִקְרַאת קִנּוּן הַלַּיְלָה





שורות

מאת

רות נצר


הַשָּׁנִים שֶׁתָּבֹאנָה

עוֹמְדוֹת בְּשׁוּרוֹת


זוֹ אַחַר זוֹ

מִתְבּוֹנְנוֹת בָּנוּ


כְּמוֹ שׁוּרוֹת פִּסְלֵי הָאֵלִים בַּמִּקְדָּשׁ

כְּמוֹ שׁוּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים


כְּמוֹ קְבוּצוֹת קוֹפִים

שֶׁיּוֹשְׁבִים זֶה אַחַר זֶה


עַל גַּגּוֹת מִקְדָּשִׁים

פּוֹלִים כִּנִּים זֶה מִגּוּפוֹ שֶׁל זֶה


לוֹטְשִׁים עֵינֵיהֶם בָּנוּ.

מַבָּטָם נוֹקֵב.




האדמה

מאת

רות נצר


אֵיךְ הִיא מַסְכִּימָה

הָאֲדָמָה שֶׁלָּנוּ


כָּל הָעִדָּנִים הָאֵלֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ

דּוֹרְכִים עָלֶיהָ, רָצִים, קוֹפְצִים,


מַעֲמִיסִים עָלֶיהָ מִשְׁקָלוֹת, בִּנְיָנִים,

בֵּטוֹן, בַּרְזֶל, כְּבִישִׁים, אֲבָנִים,


חוֹפְרִים, פּוֹצְעִים, כּוֹרִים, בּוֹזְזִים

נִכְנָסִים, יוֹצְאִים


וְהִיא כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד שׁוֹתֶקֶת

כְּדַרְכָּהּ מוּבֶסֶת, נֶאֱנֶסֶת.


וְגַם הַהֶפֶךְ:

נַעֲנֵית, מַעֲנִיקָה.


אֲבָל בַּסּוֹף תָּמִיד אוֹחֶזֶת בְּרַגְלֵנוּ.

מוֹשֶׁכֶת אֶל תּוֹכָהּ.




אורות

מאת

רות נצר


אוֹרוֹת מְסַמְּנִים אֶת הָרֶכֶס הַקָּרוֹב.

רוּחַ חַמָּה מְנִיעָה בְּפִרְאוּת עֲצֵי דְּקָלִים.

מָה אִכְפַּת לִי הֵיכָן אֲנִי.

גַּרְגְּרִים נְמַסִּים תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי.

הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹרֶמֶת אֶת גּוּפִי.

אֵשׁ הַתָּמִיד בְּמֶרְכַּז הָאֲדָמָה

מְסַפֶּרֶת לִי מִי אֲנִי




כסאות

מאת

רות נצר


אוֹר נִגָּר עַל סִכְכוֹת הַצֵּל

הַצְּהֻבּוֹת.

הַכִּסְאוֹת צְהֻבִּים

עוֹד יוֹתֵר.


הַכִּסְאוֹת חַיִּים לָהֶם

מִשֶּׁלָּהֶם

רְכוּבִים זֶה עַל זֶה


אוֹ נִצָּבִים בְּשׁוּרוֹת

מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתָּם

מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת

זְרוֹעוֹתֵיהֶם נִנּוֹחוֹת

עַל יַרְכֵיהֶם


כְּמוֹ מֻזְמָנִים נִכְבָּדִים

זוֹרְקִים חִיּוּךְ פַּטְרוֹנִי

אֶל הַיְּלָדִים הַצּוֹהֲלִים

בַּבְּרֵכָה




חוף

מאת

רות נצר


מוּל הַגַּלִּים סְכָכוֹת שֶׁמֶשׁ

פִּטְרִיּוֹת אֲדֻמּוֹת מְנֻקָּדוֹת

תְּקוּעוֹת בַּחוֹל.


יוֹשֶׁבֶת פֶּנְלוֹפֶּה סוֹרֶגֶת מַיִם.

הַיָּם טוֹבֵעַ בְּבֶגֶד כָּחֹל.


דַּיָּג מְהַפְּנֵט דָּגִים

שְׁחָפִים מְסָרְקִים שָׁמַיִם


הַמִּקְצָב הַסָּמוּי הוּא

אֶרֶג עָשִׁיר.

הָעוֹלָם הוּא שִׁיר




קני סוף

מאת

רות נצר


בֵּין קְנֵי הַסּוּף

חַמְסִין הַלֶּחֶם


צִלִּי הַהוֹלֵךְ לְפָנַי

הוֹדֵף אוֹתִי


אֵשֵׁב בְּתוֹכִי

לְחַדֵּד אֶת לֵב הַשֵּׂכֶל


אֲבָל אֶת הָעִקָּר

מִי יָכוֹל לוֹמַר




חלונות

מאת

רות נצר


שׁוּב עַל שֻׁלְחַן הַמָּהָגוֹנִי הַבּוֹהֵק

בְּמֶרְכַּז הַבַּיִת

מוּל חַלּוֹן נָדִיב

עֲנָנִים בְּהִירִים צוֹנְחִים אֶל יָם מוּאָר

מֻקָּף קֶצֶף וִילָאוֹת תַּחְרָה

שֶׁהִגְּרוּ אֵלַי מִבֵּית סַבְתָּא בִּנְדוּדֶיהָ מֵאֶרֶץ גְּזֵרָה

הֵבִיאָה מַפּוֹת בֻּרְגָּנִיּוֹת מְעֻמְלָנוֹת בִּקְפִידָה

שֶׁעַכְשָׁו אֲחוֹתִי תָּפְרָה וִילָאוֹת

סְבִיב חַלּוֹנוֹת צָפִים




בישול

מאת

רות נצר


סְלִילֵי פַּסְטָה בַּמַּיִם הָרוֹתְחִים

מִתְמַסְּרִים לַחֹם הָאַלְכִּימִי בְּרֶחֶם הַסִּיר.

(מִתְבַּשֶּׁלֶת חִטַּת שָׂדוֹת רְדוּפַת שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם)

סְלִילִים מֻזְהָבִים חוֹבְקִים זֶה אֶת זֶה כְּתַשְׁבֵּץ אֱלֹהִי.

נִבְרְאוּ מִקֶּדֶם לְמַעַן אֲרוּחָה

קְטַנָּה אַחַת.


*

תִּפְרְחוֹת הַכְּרוּבִית מִתְוַכְּחוֹת אוֹתִי.

אֶפְרֹס אוֹתָן בְּתוֹךְ סִיר מַיִם.

אוֹסִיף רֹטֶב סוֹיָה.

אַחֲרֵי הַבִּשּׁוּל תָּבוֹא הַהִתְפַּיְּסוּת.

אֲטַגֵּן בְּחֶמְאָה וּפֵרוּרִים.


*

לְמָשָׁל הַבָּטָטָה:

לְקַלֵּף, לַחְתֹּךְ בְּסַכִּין מְהֵימָנָה,

לְבַשֵּׁל, לְהוֹסִיף שַׁמֶּנֶת.

לְהַבִּיט בִּדְמָמָה.




רמונים

מאת

רות נצר


עֵץ רִמּוֹנִים

מֵצִיץ מֵעֵבֶר לַגָּדֵר

מַשְׁלִיךְ אֶל גִּנָּתִי

רִמּוֹנֵי סְתָו קְטַנִּים

סְמוּקֵי לֶחִי

שֹׁחַד מַרְקִיב שֶׁל אַהֲבָה




אגס

מאת

רות נצר


אַגָּס

בְּהֵרָיוֹן מְנֻמְנָם

עַל צַלַּחַת יְרֻקָּה.

צִפּוֹר חוֹמֶדֶת

אֶת בֶּטֶן הָאַגָּס.

פָּק-פָּק מְנַקֶּרֶת הַצִּפּוֹר.

הָאַגָּס מֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ -

הוּא מִתְבַּקֵּעַ




אחרי השרפה

מאת

רות נצר


1.

הָעֵצִים הָאֲדֻמִּים, זֶה מָה

שֶׁהִדְלִיק אוֹתִי.

גַּם הָעֲנָפִים, הֶעָלִים, הָאֲדָמָה

הַכֹּל בְּאִינְפוּזְיָה מֻכְתֶּמֶת.

וְהַיָּרֵחַ נִבְעַת, חִוֵר, אָזַל דָּמוֹ.


2.

יָרֵחַ עָגֹל וְלָבָן

מִתַּמֵּם

מֵעַל הָהָר

שֶׁהָיָה עָשֵׁן כֻּלּוֹ –

כְּמוֹ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן

מַשְׁכִּיחַ עֵדוּתוֹ.


3.

אִישׁ כּוֹרֵעַ עַל גִּבְעָה

מוֹדֵד הַמֶּרְחָק בֵּינוֹ

לַעֲשַׁן הַזְּרָדִים

בֵּינוֹ לָאִשָּׁה.

צֵל הַכְּפָר מִתְאַבֵּךְ

בְּעֵינֵי הַמְּדוּרוֹת שֶׁלָּהּ




כמעט

מאת

רות נצר


כִּמְעַט שֶׁלֹא הִרְגַּשְׁנוּ

אֵיךְ הוּרְדָה הַמַּסֵּכָה.

הָעוֹלָם בֵּין כֹּה וָכֹה

פָּרוּם.

מִבַּעַד לַגִּמְגּוּם

הַמַּצְלֵמָה מְתַעֶדֶת.

וְלֹא בִּגְלַל שֶׁמִּישֶׁהוּ יָרָה אֶבֶן בַּחַלּוֹן

אוֹ כְּאֵבֵי הָרַגְלַיִם.

אֶלָּא כִּי כָּכָה

הָעוֹלָם


*

כְּאֵב הוּא רֶגַע יָקָר.

שַׁעַר מִשְׁתַּחֲוֶה

לָעוֹבֵר בִּי.

מְסַפֵּר לִי מִי אֲנִי.




ולהפריד

מאת

רות נצר

"יִשְׁתַּמֵּשׁ אָדָם יוֹם אֶחָד בְּכוֹס יְקָרָה

וּלְמָחָר תִּשָּׁבֵר"

(בבלי. ברכות כ"ז ע"ב).


1

וּלְהַפְרִיד סוֹף סוֹף

בֵּין הַכְּאֵב הַגּוּפָנִי

שֶׁהוּא טִבְעוֹ שֶׁל הַחַי

לְבֵין הָאֵימָה

מִפְּנֵי הַמֵּתִים הַמּוֹשְׁכִים דּוּמָה.

לַמֵּתִים לֹא כּוֹאֵב מְאוּמָה.


2.

דָּבָר לֹא יַצִּילֵנִי מִפְּנֵי מוֹתִי.

לָמָּה אִירָא? הֲלֹא אָשׁוּב אֵלָיו.

אֵלֵךְ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת –

הוּא הַמְּאַהֵב הָאֲמִתִּי.


3.

“אֲפִלּוּ בַּמָּוֶת אַתָּה שָׁרוּי בִּמְקוֹם מִבְטָּחִים”

( רוֹבֶּרְט בְּלַיי)


רַק בַּמָּוֶת אַתָּה שָׁרוּי בִּמְקוֹם מִבְטָחִים.

הוּא יְעַרְסֵל אוֹתְךָ.

תִּתְפּוֹגֵג בָּאֲדָמָה.

(שָׁמַיִם וַאֲדָמָה הַיְנוּ הַךְ)

אֵין עוֹד אֵימָה. אֵין כְּאֵב.

רַק חֵיק אוֹהֵב.





אחרים

מאת

רות נצר


אֲחֵרִים חָרְגוּ וּבָאוּ

מִמָּקוֹם

אֶל מָקוֹם

נֶחְצְבוּ בְּדִבּוּר


לְסַפֵּר כִּי בָּאנוּ לָתֵת מִדָּמֵנוּ

מִנְחָה לַמֵּתִים

שֶׁיַּשְׁמִיעוּ קוֹלָם.


לֹא לִהְיוֹת טִפָּה מִקְרִית

אוֹבֶדֶת בֶּחָלָל, לִהְיוֹת גּוּף וּפֶה

לְמָה שֶׁיֵּשׁ לְסַפֵּר.

בַּת קוֹל לְאֵלֶּה שֶׁהָיוּ.






כחלום

מאת

רות נצר


כול זה כחלום היה: ילדה

מאת

רות נצר


וַאֲנִי יַלְדָּה וָאֵשֵׁב לְמַרְגְּלוֹת אָבִי וְאִמִּי

וָאֹחֵז בְּיָדָם וָאֶכְתֹּב אֶת מוֹצְאוֹת פִּיהֶם

כַּדִּבְּרוֹת אֲשֶׁר נָתַן הָאֱלֹהִים


וָאֹמַר, אֲהָהּ, הֵיאַךְ נְתַתֶּם אֶת הַמּוּעָט הַנִּגְלֶה

וְאֶת הַנִּסְתָּר הַמַּקִּיף אֶת אִישׁוֹן בַּת הָעַיִן

לֹא קִבַּלְתֶּם מֵאֱלֹהִים

הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ הָרָם כְּלִבְנַת הַסַּפִּיר

מֵעַל כְּבוֹדְכֶם


וְלֹא שָׁמַעְתִּי אֶת תְּשׁוּבָתָם שֶׁל אָבִי וְאִמִּי

כִּי הִרְחִיקוּ אֶל הָעֲרָפֶל וְלֹא נִרְאוּ עוֹד.


זוֹ הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר בָּאוּנִי הַמִּלִּים הָאֵלֶּה

וֶהֱקִיצוּנִי

כִּי לֹא לְשׁוֹנִי הִיא

וָאֶכְתֹּב אוֹתָם בִּלְשׁוֹנָם

כַּאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ בְּיָשְׁבִי לְמַרְגְּלוֹתָם

וְלֹא נוֹתַר בְּיָדִי דָּבָר

רַק מִלִּים

אֵלֶּה




כול זה כחלום היה: אסתכלה באבן

מאת

רות נצר


1.

וָאֲגַלֵּף אֶת פָּנַי מִתּוֹךְ הָאֶבֶן

זוֹ הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

וָיֵרָאֶה מְלוֹאִי.

גַּם הַחַיּוֹת הִמְתִּינוּ שָׁם

בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ

לְהִפָּעֵל מִתּוֹךְ כְּסוּתָם.


2.

אֶבֶן בְּאֶבֶן יַעַטְפֵנִי יָמוֹד חַיָּתִי

אֶסְקְלָה אֲבָנִים אֶסְתַּכְּלָה

אֶבֶן מִסְתַּכְּלָה בִּי


אֶבֶן לִפְנִימִי

בִּנְקֻדַּת הָאִישׁוֹן

תָּלֹק הַלָּשׁוֹן

תָּלֹק צְעִיפִים כְּמוֹ מַיִם


תִּסְתַּכֵּל בִּנְקֻדַּת הַטַּבּוּר

אֶבֶן בְּאֶבֶן יַעַטְפֵנִי יָמֹד חַיָּתִי


אֶבֶן לְאֶבֶן תִּשְׂרֹף יָרֵחַ

עֲפַר גַּחֶלֶת יַעַטְפֵנִי

קַרְנוֹ יִגַּע יָמֹד חַיָּתִי

יַעֲלֶה בְּאֶבֶן יַעַטְפֵנִי

3.

רֵאשִׁית אֶסְקְלָה אֶבֶן פֵּאָה שִׁכְחָה שְׂדוֹת רוֹעִים

רֵאשִׁית אָגֹל אֶבֶן אַגָּלֶה חֶבְיוֹן תּוֹעִים

רֵאשִׁית סוֹד וָאֶבֶן אֲחַלֶּה פָּנִים




כל זה כחלום היה: העולם נעשה חד

מאת

רות נצר


כְּאִלּוּ שֶׁאַתְּ מְצַלֶּמֶת סֶרֶט דּוֹקוּמֶנְטָרִי וְכָל דָּבָר סָבִיב הוּא הִתְרַחֲשׁוּת.

הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה חַד וּמִתְרַחֵשׁ לְפָנַיִךְ בִּזְמַן אֱמֶת מָה שֶׁקּוֹרֶה עַכְשָׁו.

אָמַרְתִּי לַנַּעֲרָה בְּדֶלְפֵּק הַיַּרְקָן – יָפֶה לָךְ הַבֶּגֶד הַשָּׁחֹר כְּשֶׁהַשֵּׂעָר

אָסוּף כָּךְ לְאָחוֹר - וְהַפָּנִים הַנִּמְרָצוֹת מַלְבִּינוֹת לְתוֹךְ הָעֵינַיִם

הָאֲפֵלוֹת, וְהַגּוּף בָּשֵׁל בִּבְגָדָיו. בַּחֲנוּת


כְּבָר עָמַד רֵיחַ חֹרֶף קָרִיר עִם שָׁמִיר וְשׁוּם, וְהַנַּעֲרָה אָמְרָה – אַתְּ

רוֹאָה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאתִי הַמְבֻגֶּרֶת בַּקָּפֶה מִמּוּל, רֶגֶל שְׁלוּבָה עַל

רֶגֶל, לְבוּשָׁה כָּל כָּךְ בִּקְפִידָה מְהֻדֶּקֶת, וַעֲקֵבִים מְחֻדָּדִים מַבְהִיקִים,

כְּמוֹ צִפּוֹר תַּרְעֵלָה מְאֻפֶּרֶת בִּבְשָׂמִים וּבַפּוּךְ. מְצַפָּה, לְמָה הִיא מְצַפָּה,

תָּמִיד בְּיוֹם רִאשׁוֹן, בְּאוֹתָהּ


שָׁעָה הִיא יוֹשֶׁבֶת וּמְדַבֶּרֶת לְלֹא הֲפוּגָה, בִּטְרוּנְיוֹת קוֹלָנִיּוֹת, חָגָה

בַּטֶּקֶס הַפְּרָטִי הַזֶּה, מְצַפָּה, לְמִי מְצַפָּה, לְמִי שֶׁיָּבוֹא, אִם יָבוֹא, לֹא יָבוֹא, וְהָאִשָּׁה הַזֹּאתִי אָמְרָה לְמִי שֶׁיָּבוֹא – אַל תַּעֲזֹב אוֹתִי עַכְשָׁו,

רַק הִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר, רַק עַכְשָׁו הִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר בֶּאֱמֶת, אֶת הַטֶּקֶס הַזֶּה

בָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ, הֲרֵי זֶה


בִּלְתִּי נִסְבָּל הַפִּתּוּי הַזֶּה, הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלֹא אֶעֱמֹד בַּפִּתּוּי הַזֶּה,

אַתָּה עוֹשֶׂה בִּי שַׁמּוֹת, הַזְּאֵבִים הִמְתִּינוּ לַשָּׁעָה הַזֹּאת, עָלַי לִזְכֹּר אֵיךְ

הַפָּנִים שֶׁלְּךָ נִרְאוֹת, אוּלַי תָּבוֹא אִתִּי, הֲרֵי יֵשׁ לִי שָׁם חֶבֶל כָּזֶה, עָלָיו

אֲנִי תּוֹלָה אֶת תְּמוּנוֹת כֻּלָּם, מְצֻלָּמִים, תְּלוּיִים בְּאַטְבֵי כְּבִיסָה, כְּמוֹ

נֶגָטִיב שֶׁל צִלּוּם


שֶׁמְּחַכֶּה לְהִתְבַּהֲרוּת, וּבֵינְתַיִם, הֵם תְּלוּיִים בַּחֶבֶל, כְּמוֹ זִכָּרוֹן

בָּרְשִׁימָה, שֶׁלֹא אֶשְׁכַּח, וּלְהוֹכָחָה שֶׁהָיוּ כָּאן, אִתִּי. אַתְּ מַגְזִימָה,

אָמְרָה הַנַּעֲרָה, זֶה קִיטְשׁ אֲמִתִּי, אַל תַּחְשְׂפִי אֶת עַצְמֵךְ, זֶה לֹא בַּמִּנּוּן

הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ שֶׁאַתְּ מְקַלְקֶלֶת לְעַצְמֵךְ, תִּשְׁתִּי, הַקָּפֶה שֶׁלָּךְ מִתְקָרֵר,

וְהַסִּיגַרְיָה, אוּלַי כְּבָר מַסְפִּיק לְעַשֵּׁן, תִּרְאִי


אֵיךְ הַשִּׁנַּיִם שֶׁלָּךְ מְעֻשָּׁנוֹת וְרֵיחַ חָרִיף, אֵיךְ שֶׁאַתְּ מַצְלִיפָה בַּסִּפּוּר

שֶׁלָּךְ – הוּא יָבוֹא, הוּא לֹא יָבוֹא, בְּכָל אֹפֶן, תִּשְׁמְעִי מָה שֶׁחָלַמְתִּי, אֲנִי זוֹכֶרֶת אִישׁ נָמוּךְ שֶׁהָלַךְ לְצִדִּי בְּחֹם מַזִּיעַ שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר, גֶּשֶׁם

אִיטַלְקִי הֵמֵס אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, צִפּוֹר יְרֻקָּה קִרְקְרָה מֵעַל הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ,

סוּסִים אֲדֻמִּים דָּהֲרוּ מִסָּבִיב.


כָּל זֶה בַּחֲלוֹם הָיָה. תִּשְׁמְעִי - אָמַרְתִּי - זֶה לֹא לָעִנְיָן, זֶה לֹא

מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה, גַּם הוּא הָיָה תָּלוּי אֶצְלֵךְ מֻחְזָק בְּאֶטֶב כְּבִיסָה? וּמָה

אַתְּ צְרִיכָה אוֹתוֹ, הוּא כְּבָר עֵינַיִם נְמַסּוֹת. לֹא – הִיא אָמְרָה - אַתְּ

לֹא מְבִינָה, אִם לֹא אֶחְלֹם אוֹתוֹ הוּא לֹא יַעֲמֹד בָּזֶה.



*


וּלְהַסְכִּים שֶׁשְּׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַשְּׁלֵוִים, הֶהָרִים הָרוֹכְנִים בָּאֹפֶק, קְנֵי

הָעֵשֶׂב הַנָּעִים עַל הַחוֹף,

חֲלוּקֵי הָאֶבֶן הַשְּׁחֹרִים, הַצְּלִיל הַצָּרוּף שֶׁל הַצִּפּוֹרִים, קְרִירוּת הַבֹּקֶר,

רֵיחוֹת הַמַּיִם

אַדְווֹת הַגַּלִּים הַמִּתְפּוֹגְגוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ –

יֻטְבְּעוּ בַּתְּמוּנָה הַמֹּחִית

וְלֹא יִכָּתְבוּ בְּשִׁיר


מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אפרת אפל
  • רחל זלוביץ
  • אסתר ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!