רות נצר

יַלְדָּה

טוֹבָה

לֹא מִתְוַכַּחַת, לֹא מִתְנַגֶּדֶת,

לֹא מְסָרֶבֶת, לֹא צוֹעֶקֶת, לֹא כּוֹעֶסֶת,

לֹא שׂוֹנֵאת, לֹא רָבָה, לֹא אוֹהֶבֶת

לֹא נוֹגַעַת, לֹא מַרְגִּישָׁה,

לֹא אוֹמֶרֶת דַּעְתָּהּ,

לֹא מְדַבֶּרֶת.

לֹא.




1.

גּוּפְךְ נִמְלָא כֹּבֶד וּטְלָלִים בִּשְׂעָרְךָ.

לַמְרוֹת הָאִפּוּר רוֹאִים אֶת קִמְטֵי הָאֲדָמָה.

אֲדֹנָי רוֹעֵךְ לֹא יֶחְסַר הַמֶּזֶג.

כַּלְבֵי רְחוֹב נִדְרָכִים לִקְרָאתְךָ.

מַבַּט הַהִתּוּל שֶׁלְּךָ

מוֹלִיךְ שׁוֹלָל

כְּמוֹ יִלְלַת הֶחָתוּל

כְּשֶׁאָנוּ מְדַמִּים אוֹתוֹ נִכְסָף

כּוֹאֵב אֶל הַיָּרֵחַ הַמְּקֻמָּר

בֵּין עַנְנֵי הַלַּיְלָה.


2.

אוּלַי כָּמוֹנִי אַתְּ

נוֹדֶדֶת עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת.

כּוֹתֶבֶת שֵׁנָה לִפְגֹּשׁ תֻּכִּי חֲלוֹמוֹת.

לְהִתְכַּרְבֵּל בְּחֵיקוֹ שֶׁל דֻּבִּי הָעוֹלָם.



“הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַחַי”

(בבלי. ברכות כ"ז ע"ב).


1.

אֲפִלּוּ עַכְשָׁו

בְּחִסְפּוּסֵי שַׁיִשׁ הַמִּטְבָּח

אֲנִי רוֹאָה דְּיוֹקַן אָדָם מְמֻזְעָר מִתְבּוֹנֵן בִּי.

אֵין סָפֵק, אָדָם חַי נִכְחִי.

בַּחֲרִיצֵי הַקִּיר רִבּוֹאוֹת פָּנִים שֶׁהָיוּ

וְיִהְיוּ, פָּנִים נַעֲלָמוֹת צָפוֹת מִתּוֹךְ הַקִּיר.

עַכְשָׁו הֵן תּוֹבְעוֹת

אוֹתִי


2.

מִתְבּוֹנֵן עָלֵינוּ בְּחִיּוּךְ מְשָׁעֳשָׁע,

מַקְפִּיץ כַּדּוּרִים גַּם כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ

כְּאִלּוּ הוּא בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל.

מַמְשִׁיךְ לְכַדְרֵר.

מַכְחִישׁ אֶת הַחַיָּה

שֶׁלּוֹטֶשֶׁת שִׁנַּיִם

מִתַּחַת לָרִצְפָּה.




1.

מְנַעֲנֵעַ יָדָיו לְכָאן וּלְכָאן

כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת קַו הָאֹפֶק

אֶל כִּיסָיו

כְּמוֹ שֶׁתּוֹחֲבִים

אֶת שׁוּלֵי הַחֻלְצָה

אֶל תּוֹךְ הַמִּכְנָסַיִם.


2.

מַבָּטִי נִלְכָּד בְּנַעֲלָיו ־

בָּעוֹר הַמְּשֻׁבָּח הַמְּחֻסְפָּס

בַּשְּׂרוֹכִים הַקְּשׁוּרִים בִּקְפִידָה

בְּרַגְלָיו הָרוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ

נָעוֹת הָלוֹךְ וָשׁוֹב

כְּמוֹ דְּהָרָה סְמוּיָה שֶׁל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל

עֵת שָׁעֲטוּ בַּמֶּרְחָבִים

חַרְבָּם שָׁלְפוּ כְּנֶגֶד דְּרָקוֹנֵי הַחוֹל




1.

אֲנָשִׁים מְהַלְּכִים בָּרְחוֹב

חוֹצִים אֶת הָאֲוִיר כְּמוֹ דָּגִים

בְּעָבְרָם הַיָּם נֶחְצָה לִשְׁנַיִם

אַחַר כָּךְ מִתְאַחֶה פֶּצַע הַהֲלִיכָה


2.

בַּחַלּוֹן מִתְגַבְּהִים עַנְפֵי עֵצִים בְּשַׁלֶּכֶת

אִישׁ עוֹבֵר בָּרְחוֹב מְכֻנָּס בִּמְעִילוֹ

מִתְדַּמֶּה לְאָהוּב רָחוֹק.

מוּלִי בֵּית קוֹמוֹת מִלְּבֵנִים חוּמוֹת

מְשֻׁבָּץ כַּחֲפִיסַת שׁוֹקוֹלָד

מְסֻנְוָר בַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת.

שִׁמְשׁוֹתָיו מַרְאָה שְׁבוּרָה.


3.

אֲנָשִׁים מְהַלְּכִים מְנִיעִים יְדֵיהֶם כִּתְנוּעַת מְשׁוֹטִים

פָּנָסֵי הָרְחוֹב זוֹרִים אֲלֵיהֶם פֵּרוּרֵי אוֹר

כְּמוֹ אֹרֶז וְעַלְעַלֵּי פְּרָחִים

עַל חָתָן וְכַלָּה




עַל הַסַּפְסָל בָּרְחוֹב

בְּהַפְסָקַת צָהֳרַיִם

בְּסַרְבַּל עֲבוֹדָה כָּחֹל

הוּא מִשְׂתָּרֵעַ לִתְנוּמָה.


עֵץ עַלְעַלִּים מֵצֵל עָלָיו.

עָלִים מִסְתַּחְרְרִים

נוֹשְׁרִים עַל עֵינָיו.


אֲנִי צוֹפָה בּוֹ

מִבַּעַד הַחַלּוֹן.

עוֹבְרִים וְשָׁבִים

מִתְעַלְּמִים מִקִּיּוּמוֹ.


לְפֶתַע דְּבַר מָה

מֵפֵר אֶת שַׁלְוָתוֹ.

הוּא מִתְנַעֵר.

מַבִּיט נִכְחוֹ.

סוֹרֵק אֶת שְׂעָרוֹ

בְּאֶצְבְּעוֹת יָדוֹ.




הָעוֹלָם מוּבָן: לְכָל פֶּתֶק

יֵשׁ שׁוֹלֵחַ יֵשׁ נִמְעָן.


הַיָּד הֶחָרוּצָה

מַעֲבִירָה מוֹסֶרֶת.


בֵּין מַטְבֵּעַ מַעֲטָפָה

בֵּין בּוּל וְחוֹתֶמֶת ־


שַׂעֲרוֹת כַּף יָדָהּ

צוֹמְחוֹת בְּשַׁלְוָה




כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי

פְּקִיד הַבַּנְק הִבִּיט דַּרְכִּי.

הִקְלִיד אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ

עִם הָאֵלִים.

הִסְתַּלַּקְתִּי חֶרֶשׁ.

בִּקַּשְׁתִּי סְלִיחָתוֹ.


כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי לָעוּ מִלּוֹתַי

לֹא יָדַעְתִּי מָה לִשְׁאֹל מָה לְבַקֵּשׁ.

פְּקִיד הַבַּנְק נִרְכַּן עַל זְרוֹעוֹתָיו. נִרְדַּם.

כִּסִּיתִי אוֹתוֹ בִּמְעִילִי.


כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי הוּא הִצְטַחֵק

מָשַׁךְ אוֹתִי בְּאֵין רוֹאֶה אֶל הַכַּסֶּפֶת.

הִבְטִיחַ שֶׁיַּרְאֶה לִי אֶת סוֹדוֹתָיו

בִּתְנַאי שֶׁאֶשְׁכַּח אוֹתָן כְּשֶׁיִּגַּע בִּי.


לְפֶתַע יָדַעְתִּי: אָנוּ מַכִּירִים מִיָּמִים יָמִימָה.

הוּא חִכָּה לָרֶגַע הַזֶּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ תּוֹרִי

בְּאֶמְצַע מִצְחוֹ נָצְצָה עַיִן

שֶׁפָּלְשָׁה אֶל תּוֹכִי


הוּא קָם

הוּא הָלַךְ לִקְרָאתִי

עָבַר דַּרְכִּי הָלְאָה מִזֶּה




1.

כְּתָמִים מְחַיְּכִים בְּפָנָיו.

תְּמוּנָתוֹ בָּעִתּוֹן.

עֵינָיו בּוֹרְקוֹת חָכְמָה יְרֻקָּה.

אֶצְבְּעוֹתָיו מְדַיְּקוֹת.

דַּוְקָא בִּגְלַל הַשְּׂעָרוֹת הַכֵּהוֹת

שֶׁצּוֹמְחוֹת פֶּרֶא בְּאָזְנָיו

בְּעַקְשָׁנוּת שְׁגוּיָה

כְּמוֹ אֲזוֹבֵי הַקִּיר

וְלַמְרוֹת הַשֶּׁקֶר הַפָּעוּר בֵּין שְׂפָתָיו

הִתְאַהַבְתִּי בּוֹ


2.

בַּתּוֹר לַקֻּפָּה בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט

הָעֲגָלָה גְּדוּשָׁה מִצְרָכִים לְשַׁבָּת.

בְּעֵת הַהַמְתָּנָה אֲנִי קוֹרֵאת בַּמּוּסָף לְסִפְרוּת

שִׁיר שֶׁל זְבֶּגִינְיֶב הֶרְבֶּרְט.

לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים כָּתַבְתִּי שִׁיר עַל מוֹתוֹ.

עַכְשָׁו הוּא כּוֹתֵב עָלַי




כָּל בֹּקֶר הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הָעִתּוֹן

מַבִּיט בְּדַף הַנִּפְטָרִים

כְּדֵי לָדַעַת מִי מֵת

כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁעוֹדוֹ בַּחַיִּים


לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן הוּא פּוֹתֵחַ

אֶת הַתְּרִיסִים.

קוֹרֵא לַשֶּׁמֶשׁ

לְהִכָּנֵס אֶל בֵּיתוֹ,

לְהַצִּית אֶת

הַקָּרְבָּנוֹת

בְּלֶהָבָה ־




1.

הָעוֹבֵד הַזָּר שׁוֹתֶה קוֹקָה קוֹלָה. זוֹ שֶׁלְּצִדּוֹ בַּעֲגִילֵי זָהָב

כְּבָר נִרְדְּמָה. הוּא מִתְבּוֹנֵן בָּהּ בִּפְלִיאָה.

בַּסַּפְסָל מִנֶּגֶד יוֹשְׁבוֹת שְׁתֵּי זְקֵנוֹת

וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת תְּמִירוֹת חָזֶה.

כֻּלָּנוּ מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה מִבַּעַד מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ כֵּהִים

כִּבְיָכוֹל מִתְעַלְּמִים זֶה מִזֶּה.


אֲנִי כּוֹתֶבֶת זֹאת עַל נְיַר הָעִתּוֹן

שֶׁעָלָיו מֻדְפָּסִים שִׁירֶיהָ שֶׁל נֶלִי זַקְ"שׁ –

בְּעוֹד הִיא כּוֹתֶבֶת עָלֵינוּ

עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁאָבְדָה. עַל פַּחַד. עַל מָוֶת. ־

מְבַקֶּשֶׁת שֶׁנְּנַחֵם אוֹתָהּ

מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ קַיָּמִים

בְּאוֹר הַקַּיִץ, בְּמֶרְחָבִים שֶׁל אֶרֶץ

שֶׁחָיָה אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי.


2.

אִשָּׁה זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת לְצִדִּי בָּאוֹטוֹבּוּס.

עוֹרָהּ דַּקִּיק, עֵינֶיהָ שְׁקוּפוֹת.

שִׁנֶּיהָ הַתּוֹתָבוֹת כִּמְעַט נוֹשְׁרוֹת.

הִיא מִתְיַפַּחַת: אֵיפֹה הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית?

הַנֶּהָג אוֹמֵר לִי –

אַל תָּשִׂימִי לֵב,

כָּךְ הִיא נוֹסַעַת אִתִּי

כָּל יוֹם.




רוֹאִים שֶׁהָאִישׁ יוֹדֵעַ

רוֹאִים אֶת זֶה בְּנִצְנוּץ הָעַיִן

וּבְקִמְטֵי הַשְּׁתִי־וָעֵרֶב שֶׁל מִצְחוֹ

שֶׁהוּא נוֹדֵד בְּתוֹכָם

מַפְלִיג אֶל סִמְטְאוֹת הַפַּרְוָרִים

בִּלְתִּי נִרְאֶה הוּא מִתְבּוֹנֵן בָּאֲנָשִׁים

שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם

מַקְשִׁיב לָהֶם מִכָּל לִבּוֹ

(אוֹסֵף סִפּוּרִים בְּתַרְמִילוֹ).


כְּשֶׁהוּא מַחְלִיט לְהֵרָאוֹת

הֵם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ בְּכוֹס מַשְׁקֶה.


הוּא מְבֻגָּר מִמֶּנִּי

הַזָּ’קֶט שֶׁלּוֹ מָהוּהַּ

מְגֻבַּב טְלָאִים.

לִבּוֹ עֵר.




כֵּן, כֵּן, הָרוֹפֵא יָבוֹא מָחָר

הַמְתֵּן עִם הָעֶלְבּוֹן, הִתְעַלֵּם

מֵהַגּוּף הַנִּשְׁבָּר, זֶה לֹא בּוֹעֵר,

רַק הַיָּם סוֹעֵר,

נְשֹׁם לְאַט, אַל תְּמַהֵר

מָחָר יִהְיֶה טוֹב / גָּרוּעַ יוֹתֵר

מְחַק אֶת הַמְּיֻתָּר.




דְבַש מָשׁוּחַ בְּקֹהֶלֶת

לֶהָבָה בְּגָבִיעַ מָר

צִפּוֹר בְּפִיו שֶׁל חָתוּל מְנֻמָּר

סִתְוָנִית בְּגֻמְחָה שֶׁל דַּרְדַּר.

יָד רַכָּה עַל בֶּטֶן עֻבָּר.

הַקּוֹל הָאֲמִתִּי –

נְטוּל קִשּׁוּט. פָּרִיךְ.

נְקוּב דָּם



t נער

1.

שִׂפְתֵי הָעוֹלָם הֵם הַהוֹרִים

מִתּוֹכָם בָּקַע

הַנַּעַר

גִּלֵּף עַצְמוֹ

וְאֶת תְּנוּעוֹת גּוּפוֹ

מַבַּט עֵינָיו.

אָרַג קוֹלוֹ מִמַּבָּטָם

וְאָז –

נָטַשׁ אוֹתָם

בְּמַחְסְנֵי בֵּיתוֹ

עוֹדָם בְּדִמְדּוּמֵי

מֹחוֹ


2.

הֵם הִזְדַּקְּנוּ.

נוֹתְרוּ לְבַדָּם.

גּוֹרְרִים רַגְלַיִם.


מְחַכִּים שֶׁאֵי־פַּעַם יְצַלְצֵל פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת –


הַבֵּן יָשׁוּב.

יְבַקֵּשׁ

אֶת עֶזְרָתָם.




"אוֹתָהּ נְקֻדָּה זָרְעָה בְּתוֹךְ הַהֵיכָל אֶת הַזֶּרַע שֶׁל שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת:

חוֹלָם, שׁוּרוּק, חִירִיק, וְנִכְלְלוּ זוֹ בְּזוֹ וְהָיוּ לְסוֹד אֶחָד"

“שְׁלֹשׁ הַנְּקֻדּוֹת… שֶׁהֵם זֶרַע קֹדֶשׁ”. (זוהר, א, ט"ו)


שָׁלֹש פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד

נָשְׁרוּ מִמֶּנִּי דְּבָרִים מְיֻתָּרִים.

וְגִלִּיתִי בְּשִׁפּוּלֵי בִּטְנִי מְשֻׁלַּשׁ נְקֻדּוֹת

כְּמוֹ שְׁלֹש הַנְּקֻדּוֹת הַזְּעִירוֹת

שֶׁנִּגְלוּ עַל מֵצַח בְּנִי בְּלֵדָתוֹ וּמִיָּד נָמוֹגוּ,

כְּאִלּוּ נָחָשׁ הִכִּישׁוֹ, בָּרַח לִמְאוּרָתוֹ, וְהוֹתִיר סִימָנָיו.


וּבְכָל פַּעַם שֶׁבָּכָה

הֶאֱדִימוּ פָּנָיו

וְנִגְלָה מֵחָדָשׁ הַשֹּׁרֶשׁ הַמְשֻׁלָּשׁ בֵּין עֵינָיו

כְּמוֹ צֹפֶן סוֹדִי שֶׁנֶּחְשַׂף לָאוֹר


כְּמוֹ הָיָה מִצְחוֹ הֵיכַל צִפּוֹר

וּבוֹ שָׁלֹש בֵּיצִים

פֶּן תָּעִיר




הַנֶּכֶד הַפָּעוֹט יוֹשֵׁב עַל בִּרְכֶּיהָ

גּוּפָהּ מֻטֶּה הַצִּדָּה לִרְאוֹת

אֶת חִיּוּכוֹ אֶל הַמַּצְלֵמָה.

מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּתַּצְלוּם מִלִּפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה –

הַבֵּן הַפָּעוֹט יָשַׁב אָז עַל בִּרְכֶּיהָ,

אוֹתָהּ תְּנוּחַת גֵּו שֶׁלָּהּ,

בְּנָהּ הַיַּלְדּוֹן לָבַשׁ אָז אוֹבֶרוֹל לָבָן

עִם רִקְמָה צִבְעוֹנִית (דּוֹדָה חַנָּה

שָׁלְחָה מֵאָמֵרִיקָה).

רֶגַע הַצִּלּוּם זָכוּר הֵיטֵב.

הָיְתָה שַׁבָּת בַּבֹּקֶר.

בַּצָּהֳרַיִם פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה.




כּוֹתְבִים אֶת שְׁמִי.

אַבִּיט בְּאוֹתִיּוֹת דְּמוּתִי בִּתְמִיהָה.

מָה לִי וְלָהּ?

צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה; שְׁמִי ־

הַאִם זוֹ אֲנִי?

רִבּוֹאוֹת אֲנִי נִשְׁכְּחוּ בַּפִּנָּה

שָׁלְחוּ אֶת שְׁמִי בִּמְקוֹמִי.




מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אפרת אפל
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
  • אסתר ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!