רות נצר

וַאֲנִי יַלְדָּה וָאֵשֵׁב לְמַרְגְּלוֹת אָבִי וְאִמִּי

וָאֹחֵז בְּיָדָם וָאֶכְתֹּב אֶת מוֹצְאוֹת פִּיהֶם

כַּדִּבְּרוֹת אֲשֶׁר נָתַן הָאֱלֹהִים


וָאֹמַר, אֲהָהּ, הֵיאַךְ נְתַתֶּם אֶת הַמּוּעָט הַנִּגְלֶה

וְאֶת הַנִּסְתָּר הַמַּקִּיף אֶת אִישׁוֹן בַּת הָעַיִן

לֹא קִבַּלְתֶּם מֵאֱלֹהִים

הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ הָרָם כְּלִבְנַת הַסַּפִּיר

מֵעַל כְּבוֹדְכֶם


וְלֹא שָׁמַעְתִּי אֶת תְּשׁוּבָתָם שֶׁל אָבִי וְאִמִּי

כִּי הִרְחִיקוּ אֶל הָעֲרָפֶל וְלֹא נִרְאוּ עוֹד.


זוֹ הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר בָּאוּנִי הַמִּלִּים הָאֵלֶּה

וֶהֱקִיצוּנִי

כִּי לֹא לְשׁוֹנִי הִיא

וָאֶכְתֹּב אוֹתָם בִּלְשׁוֹנָם

כַּאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ בְּיָשְׁבִי לְמַרְגְּלוֹתָם

וְלֹא נוֹתַר בְּיָדִי דָּבָר

רַק מִלִּים

אֵלֶּה




1.

וָאֲגַלֵּף אֶת פָּנַי מִתּוֹךְ הָאֶבֶן

זוֹ הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

וָיֵרָאֶה מְלוֹאִי.

גַּם הַחַיּוֹת הִמְתִּינוּ שָׁם

בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ

לְהִפָּעֵל מִתּוֹךְ כְּסוּתָם.


2.

אֶבֶן בְּאֶבֶן יַעַטְפֵנִי יָמוֹד חַיָּתִי

אֶסְקְלָה אֲבָנִים אֶסְתַּכְּלָה

אֶבֶן מִסְתַּכְּלָה בִּי


אֶבֶן לִפְנִימִי

בִּנְקֻדַּת הָאִישׁוֹן

תָּלֹק הַלָּשׁוֹן

תָּלֹק צְעִיפִים כְּמוֹ מַיִם


תִּסְתַּכֵּל בִּנְקֻדַּת הַטַּבּוּר

אֶבֶן בְּאֶבֶן יַעַטְפֵנִי יָמֹד חַיָּתִי


אֶבֶן לְאֶבֶן תִּשְׂרֹף יָרֵחַ

עֲפַר גַּחֶלֶת יַעַטְפֵנִי

קַרְנוֹ יִגַּע יָמֹד חַיָּתִי

יַעֲלֶה בְּאֶבֶן יַעַטְפֵנִי

3.

רֵאשִׁית אֶסְקְלָה אֶבֶן פֵּאָה שִׁכְחָה שְׂדוֹת רוֹעִים

רֵאשִׁית אָגֹל אֶבֶן אַגָּלֶה חֶבְיוֹן תּוֹעִים

רֵאשִׁית סוֹד וָאֶבֶן אֲחַלֶּה פָּנִים




כְּאִלּוּ שֶׁאַתְּ מְצַלֶּמֶת סֶרֶט דּוֹקוּמֶנְטָרִי וְכָל דָּבָר סָבִיב הוּא הִתְרַחֲשׁוּת.

הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה חַד וּמִתְרַחֵשׁ לְפָנַיִךְ בִּזְמַן אֱמֶת מָה שֶׁקּוֹרֶה עַכְשָׁו.

אָמַרְתִּי לַנַּעֲרָה בְּדֶלְפֵּק הַיַּרְקָן – יָפֶה לָךְ הַבֶּגֶד הַשָּׁחֹר כְּשֶׁהַשֵּׂעָר

אָסוּף כָּךְ לְאָחוֹר - וְהַפָּנִים הַנִּמְרָצוֹת מַלְבִּינוֹת לְתוֹךְ הָעֵינַיִם

הָאֲפֵלוֹת, וְהַגּוּף בָּשֵׁל בִּבְגָדָיו. בַּחֲנוּת


כְּבָר עָמַד רֵיחַ חֹרֶף קָרִיר עִם שָׁמִיר וְשׁוּם, וְהַנַּעֲרָה אָמְרָה – אַתְּ

רוֹאָה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאתִי הַמְבֻגֶּרֶת בַּקָּפֶה מִמּוּל, רֶגֶל שְׁלוּבָה עַל

רֶגֶל, לְבוּשָׁה כָּל כָּךְ בִּקְפִידָה מְהֻדֶּקֶת, וַעֲקֵבִים מְחֻדָּדִים מַבְהִיקִים,

כְּמוֹ צִפּוֹר תַּרְעֵלָה מְאֻפֶּרֶת בִּבְשָׂמִים וּבַפּוּךְ. מְצַפָּה, לְמָה הִיא מְצַפָּה,

תָּמִיד בְּיוֹם רִאשׁוֹן, בְּאוֹתָהּ


שָׁעָה הִיא יוֹשֶׁבֶת וּמְדַבֶּרֶת לְלֹא הֲפוּגָה, בִּטְרוּנְיוֹת קוֹלָנִיּוֹת, חָגָה

בַּטֶּקֶס הַפְּרָטִי הַזֶּה, מְצַפָּה, לְמִי מְצַפָּה, לְמִי שֶׁיָּבוֹא, אִם יָבוֹא, לֹא יָבוֹא, וְהָאִשָּׁה הַזֹּאתִי אָמְרָה לְמִי שֶׁיָּבוֹא – אַל תַּעֲזֹב אוֹתִי עַכְשָׁו,

רַק הִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר, רַק עַכְשָׁו הִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר בֶּאֱמֶת, אֶת הַטֶּקֶס הַזֶּה

בָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ, הֲרֵי זֶה


בִּלְתִּי נִסְבָּל הַפִּתּוּי הַזֶּה, הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלֹא אֶעֱמֹד בַּפִּתּוּי הַזֶּה,

אַתָּה עוֹשֶׂה בִּי שַׁמּוֹת, הַזְּאֵבִים הִמְתִּינוּ לַשָּׁעָה הַזֹּאת, עָלַי לִזְכֹּר אֵיךְ

הַפָּנִים שֶׁלְּךָ נִרְאוֹת, אוּלַי תָּבוֹא אִתִּי, הֲרֵי יֵשׁ לִי שָׁם חֶבֶל כָּזֶה, עָלָיו

אֲנִי תּוֹלָה אֶת תְּמוּנוֹת כֻּלָּם, מְצֻלָּמִים, תְּלוּיִים בְּאַטְבֵי כְּבִיסָה, כְּמוֹ

נֶגָטִיב שֶׁל צִלּוּם


שֶׁמְּחַכֶּה לְהִתְבַּהֲרוּת, וּבֵינְתַיִם, הֵם תְּלוּיִים בַּחֶבֶל, כְּמוֹ זִכָּרוֹן

בָּרְשִׁימָה, שֶׁלֹא אֶשְׁכַּח, וּלְהוֹכָחָה שֶׁהָיוּ כָּאן, אִתִּי. אַתְּ מַגְזִימָה,

אָמְרָה הַנַּעֲרָה, זֶה קִיטְשׁ אֲמִתִּי, אַל תַּחְשְׂפִי אֶת עַצְמֵךְ, זֶה לֹא בַּמִּנּוּן

הַנָּכוֹן, וְאֵיךְ שֶׁאַתְּ מְקַלְקֶלֶת לְעַצְמֵךְ, תִּשְׁתִּי, הַקָּפֶה שֶׁלָּךְ מִתְקָרֵר,

וְהַסִּיגַרְיָה, אוּלַי כְּבָר מַסְפִּיק לְעַשֵּׁן, תִּרְאִי


אֵיךְ הַשִּׁנַּיִם שֶׁלָּךְ מְעֻשָּׁנוֹת וְרֵיחַ חָרִיף, אֵיךְ שֶׁאַתְּ מַצְלִיפָה בַּסִּפּוּר

שֶׁלָּךְ – הוּא יָבוֹא, הוּא לֹא יָבוֹא, בְּכָל אֹפֶן, תִּשְׁמְעִי מָה שֶׁחָלַמְתִּי, אֲנִי זוֹכֶרֶת אִישׁ נָמוּךְ שֶׁהָלַךְ לְצִדִּי בְּחֹם מַזִּיעַ שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר, גֶּשֶׁם

אִיטַלְקִי הֵמֵס אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, צִפּוֹר יְרֻקָּה קִרְקְרָה מֵעַל הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ,

סוּסִים אֲדֻמִּים דָּהֲרוּ מִסָּבִיב.


כָּל זֶה בַּחֲלוֹם הָיָה. תִּשְׁמְעִי - אָמַרְתִּי - זֶה לֹא לָעִנְיָן, זֶה לֹא

מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה, גַּם הוּא הָיָה תָּלוּי אֶצְלֵךְ מֻחְזָק בְּאֶטֶב כְּבִיסָה? וּמָה

אַתְּ צְרִיכָה אוֹתוֹ, הוּא כְּבָר עֵינַיִם נְמַסּוֹת. לֹא – הִיא אָמְרָה - אַתְּ

לֹא מְבִינָה, אִם לֹא אֶחְלֹם אוֹתוֹ הוּא לֹא יַעֲמֹד בָּזֶה.



*


וּלְהַסְכִּים שֶׁשְּׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַשְּׁלֵוִים, הֶהָרִים הָרוֹכְנִים בָּאֹפֶק, קְנֵי

הָעֵשֶׂב הַנָּעִים עַל הַחוֹף,

חֲלוּקֵי הָאֶבֶן הַשְּׁחֹרִים, הַצְּלִיל הַצָּרוּף שֶׁל הַצִּפּוֹרִים, קְרִירוּת הַבֹּקֶר,

רֵיחוֹת הַמַּיִם

אַדְווֹת הַגַּלִּים הַמִּתְפּוֹגְגוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ –

יֻטְבְּעוּ בַּתְּמוּנָה הַמֹּחִית

וְלֹא יִכָּתְבוּ בְּשִׁיר


• [להסכים ששמי התכלת...]
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אפרת אפל
  • עדנה הדר
  • אסתר ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!