רות נצר
t מבט

חַיַּי כְּחָתוּל חוֹמֵק –

קוֹפֵא מוּלִי –

נוֹעֵץ מַבָּט לוֹהֵב


חַיַּי כְּחָתוּל נִמְלָט –

לְפֶתַע נִדְרָךּ –

מֵסֵב מַבָּט




אִם אֶשָּׁאֵר עֵרָה

אֵדַע כָּל מָה

שֶׁמְּחַכֶּה לִי


עַד קְצֵה הַמַּחְשָׁבָה

אַחְזִיק אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִפֹּל


לַגּוּף חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ,

כַּף רַגְלִי מוּנֶפֶת אֶל תְּנוּעַת הָעֲנָנִים


כְּאִלּוּ הָיוּ חֻפַּת עוֹלָם

עַל צִיר הַגּוּף הַיָּחִיד שֶׁנִּתַּן לִי



t ער

לַיְלָה כְּמוֹ קְצוֹת עֲצַבִּים

מְגֹרֶה, עֵר.

דְּמָמָה מְחֻסְפֶּסֶת צוֹלֶלֶת.

וְרַעַשׁ עוֹד

יוֹתֵר


הַגּוּף מַכְאִיב

כְּדֵי שֶׁאֵדַע שֶׁאֲנִי קַיֶּמֶת.

מַפְלִיא שֶׁאֲנִי בּוֹטַחַת

שֶׁבַּבֹּקֶר הַנְּשָׁמָה תִּהְיֶה

שָׁם עֲבוּרִי.

בִּשְׁנָתִי הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בִּי

כְּמוֹ אֵם

בְּתִינוֹקָהּ



t אור

1.

אוֹר טוֹבֵעַ בְּמַיִם נִכְנָעִים

חַיּוֹת הַלַּיְלָה דּוֹהֲרוֹת בְּעִקְּבוֹתָיו

אֶל קַצְוֵי אֲפֵלָה

מְחַפְּשׂוֹת נְתִיב מִלּוּט בָּאֹפֶק

לִקְרַאת שִׁיבָתָן בְּשַׁחַר הַהַשְׁכָּמָה


2.

עוֹד מְעַט קָט יִפֹּל הָרוֹכֵב הַלֵּילִי

אֶל מִטַּת הַיּוֹם, יַעֲטֹף אוֹתָהּ בִּשְׂמִיכָה

יְהַדֵּק אֶת שׁוּלֶיהָ מִתַּחַת לַמִּזְרוֹן

כְּדֵי לֶאֱחוֹז אֶת הַחוֹצֶה אֶת סַף

הַמַּעֲבָרִים לְבַל יִמּוֹט.


3.

כְּשֶׁוִּתַּרְתִּי עַל הַשֵּׁנָה

הִיא בָּאָה מֵעַצְמָהּ

עָטְפָה אוֹתִי בִּשְׂמִיכָה

כְּמוֹ סוֹד גָּנוּז בְּתוֹלַעַת



מִשּׁוּם מָה נִדְמֶה שֶׁגַּם לָנוּ קוֹרִים דְּבָרִים קַלִּים כְּנוֹצָה

מֻפְרָכִים, אֱוִילִיִּים, מְלֵאֵי רְמִיָּה עַצְמִית וְאַשְׁלָיוֹת,

שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִתְשׂוּמַת לֵב, לְשַׁתֵּף בָּהֶם מִישֶׁהוּ,


הֲרֵי יִצְחֲקוּ עָלֵינוּ, עַל רְגָשׁוֹת שֶׁלֹּא הָיִינוּ מוֹדִים

בָּהֶם בִּפְנֵי עַצְמֵנוּ, שֶׁחוֹלְפִים בְּמֹחֵנוּ כֹּה מַהֵר,

נִפְזָרִים בַּטִּמְיוֹן מִתּוֹדַעְתֵּנוּ, שֶׁנִּשְׁאֶרֶת רֵיקָה לְהַקְסִים.


הוֹ מֵדִיטַצְיָה בְּרוּכָה שֶׁמּוֹחֶקֶת אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ הַבְּזוּיִים בְּיוֹתֵר,

וּמַאֲצִילָה נֹפֶךְ מְעֻדָּן לְקִיּוּמֵנוּ, עַד כִּי אֲפִלּוּ כֶּלֶב חוֹלֵף

לֹא הָיָה מוֹצֵא בָּנוּ עִנְיָן; הָיָה מְרַחְרֵחַ

לְהֶרֶף קַל וְהוֹלֵךְ הָלְאָה.




כְּמוֹ בָּרֶחֶם, פֶּצַע הַתִּינוֹק יָשֵׁן בִּי, לִפְעָמִים

מְשַׁהֵק, מֵנִיעַ גַּפַּיִם, לִפְעָמִים צוֹעֵק.


פֶּצַע בִּלְתִּי נִרְאֶה שֶׁנּוֹשֵׁךְ אוֹתִי

נוֹגֵס בִּי בְּטֶקֶס יוֹמְיוֹמִי.


פִּיו מָלֵא בְּעָתָה.

(צֵא כְּבָר, צֵא תִּינוֹק בּוֹכֶה,

צֵא תִּינוֹק תּוֹבְעָנִי)

קוֹלוֹ מָלֵא מְחָאָה:


אָנָּא בְּכֹחַ. תְּנִי חָלָב. תְּנִי חֶמְלָה.

הַחֶמְלָה לֹא תְּרַחֵם, לֹא תְּבַזֶּה,

לֹא תִּבְכֶּה, לֹא תִּרְצַח, לֹא תַּכֶּה.




שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת עֲצֵי הַשְּׂדֵרָה

מְהַלְּכִים בַּחֲשַׁאי בְּשַׁיָּרָה

זֶה אַחַר זֶה וְאֵין מַגִּיעַ


בַּבְּקָרִים מְרַשְׁרְשִׁים

עַנְפֵיהֶם מַעֲמִידִים פְּנֵי תָּם:

מֵעוֹלָם לֹא נִתְּקוּ

מִשָּׁרְשֵׁיהֶם


*

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הַקִּירוֹת רוֹחֲשִׁים

הָאֲרוֹנוֹת רוֹעֲדִים


הַסְּפָרִים יוֹצְאִים מֵהַמַּדָּפִים

מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר, הַתְּמוּנוֹת

עַל הַקִּירוֹת נֶאֱנָחוֹת


הַמִּטּוֹת סַבּוֹת עַל צִירָן

בַּבְּקָרִים שׁוֹכְחִים מָה שֶׁהָיָה



t בית

בְּרוּכִים הַקִּירוֹת שֶׁאוֹחֲזִים אֶת הַבַּיִת

לִהְיוֹת בַּיִת

שֶׁמְּסוֹכְכִים עָלַי בַּקֹר וּבְחַמָּה

שֶׁעוֹטְפִים אוֹתִי בְּוַדָּאוּת הַיְּסוֹדוֹת

בָּרוּךְ הַבַּיִת שֶׁשּׁוֹמֵר עָלַי בְּשָׁכְבֵי וּבְקוּמִי


בְּרוּכִים הַקִּירוֹת שֶׁעוֹמְדִים עַל מְקוֹמָם

לְלֹא תְּלוּנָה וָאֹמֶר

בְּשֶׁקֶט בְּסַבְלָנוּת יַקְשִׁיבוּ לִי.

בְּרוּכָה הָרִצְפָּה תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי

בְּרוּכָה הַתִּקְרָה הַמְּקֵרָה מֵעָלַי

וְהַגַּג הָאוֹחֵז הַכֹּל יַחַד


בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן מִטָּתִי עֶרֶשׂ נְבוּאוֹת

הַנּוֹתֵן בִּי נְשִׁימָה מִקְצֵה הָעוֹלָם

לְהַדְהֵד בְּתָאֵי גּוּפוֹ הָאֵינְסוֹפִי


בָּרוּךְ מִזְבַּח הַשֻּׁלְחָן

אֶמְצַע הַבַּיִת

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַתָּ לִי

מָקוֹם




הַחֲפָצִים בַּבַּיִת הֵם נְצִיגֵינוּ

שׁוֹמְרִים אֶת רֵיחֵנוּ, מַבָּטֵנוּ,

אֶת קוֹלֵנוּ הַצָּבוּר בְּתוֹכָם.

אֶת אַהֲבָתֵנוּ.

אֶת בְּדִידוּתָם.


הַחֲפָצִים הֵם אֵלֵי הַבַּיִת

לָהֶם נַקְרִיב מְנָחוֹת וּקְטֹרֶת.

הֵם נַעֲנִים לָנוּ בִּנְדִיבוּת.

הֵם מַבִּיטִים בָּנוּ בְּעַיִן חֲפֵצָה

נוֹצְרִים אֶת צְעָדֵינוּ

שׁוֹמְרִים לְבַל נִמּוֹט


הַחֲפָצִים הֵם אֵלֵי הַבַּיִת

בִּשְׁנָתֵנוּ יְאָרְחוּ

אֶת הַחֲלוֹמוֹת –

עוֹלֵי הָרֶגֶל לַמִּקְדָּשׁ הַבֵּיתִי




הַזְּמַן מְכוֹפָף לְעַצְמוֹ, מְגַחֵךְ

עַל הַחֲפָצִים

הַנֶּאֱגָרִים בָּאֲרוֹנוֹת


כְּשֶׁאֲדוֹנָם מִסְתַּלֵּק

נִטֶּלֶת זִקָּתוֹ

יֹאבַד כֹּחָם –

יִתְפּוֹרְרוּ כְּמוֹתוֹ


כְּשֶׁמַּבָּטֵךְ יֶחְדַּל

לְמַשֵּׁשׁ אֶת קִיּוּמָם –

יֶחְדְּלוּ


*

עַל כֵּן סַלְּקִי מָה

שֶׁאֵינוֹ הֶכְרֵחִי,

קְחִי רַק אֶת הַנָּחוּץ –


הַחֲפָצִים שֶׁתָּמִיד שָׁמְרוּ לָךְ אֱמוּנִים

שֶׁהֶאֱמִינוּ בָּךְ

גַּם בְּצֵאתֵךְ הִשְׁלִיכוּ רְשָׁתוֹת אַחֲרַיִךְ –

יְפַנּוּ מָקוֹם לְלֹא טְרוּנְיָה.


רַק הַסְּפָרִים הַחֲשׁוּבִים מִכֹּל

שֶׁמַּמְתִּינִים לִתְחִיַּת הַמֵּתִים כְּשֶׁתִּקְרְאִי בָּהֶם,

שֶׁבְּדִמְמַת הַלַּיִל אוֹרְגִים

אֶת פֵּשֶׁר הַיְּקוּם,

עַד יוֹם אֶחָד יַגִּישׁוּ לָךְ אוֹתוֹ

כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ –

הַלֵּב נִכְמָר אֵיךְ יִתְיַתְּמוּ

בִּלְעָדַיִךְ




מִבַּעַד הַחַלּוֹן אוֹר בָּהִיר אָפֹר

כְּאִלּוּ הַשָּׁמַיִם נִשְׁפְּכוּ לְאָחוֹר

פָּנֶיךָ מִתְבּוֹנְנוֹת בָּנוּ

הָאוֹר בַּחֶדֶר צָחֹר


קִירוֹת הַחֶדֶר סְבִיבִי

מַבָּטִי מְצַלֵּם רֶגַע שַׁבְרִירִי

אֶת זִכְרוֹנִי

מטבח
הוורדים
עצים
שמש
הסכמה
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • גלי סנדיק
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
  • גידי בלייכר
  • אסתר ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!