רות נצר
הגוף היחיד
פרטי מהדורת מקור: ישראל: ספרא; 2015

זכה בפרס אס"י פרס איגוד כללי של סופרים בישראל


מָה אַתְּ רוֹאָה, שָׁאַל –

אֶת עַצְמִי וּבְשָׂרִי אֲנִי רוֹאָה בַּיָּרֹק הַזֶּה,

עֵינַי בָּעֲשָׂבִים, דָּמִי בַּנְּחָלִים, פִּי בַּבְּאֵרוֹת,

שָׁדַי בַּגְּבָעוֹת, שָׂעֲרוֹתַי בַּגִּבְעוֹלִים –


הָעֵצִים בַּשְּׂדֵרָה הֵם אֲבוֹתַי,

זַהֲרוּרִים הַמִּשְׁתַּקְּפִים בַּנָּהָר הֵם עֵינַי,

טַל הַצִּפּוֹרִים שֶׁעָפוֹת מֵעָלַי הֵן שִׁירָתִי,

הַשַּׁחַר יְקִיצָתִי.


מָה אַתְּ רוֹאָה –

אוֹתְךָ הָעוֹלָם אֲהוּבִי, אֲנִי רוֹאָה,

אוֹתְךָ, עוֹלָם, הַאִם אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי,

עוֹלָם אָהוּב שָׂנוּא, עוֹלָם עָלוּב מְפֹאָר שֶׁלִּי




הַמָּקוֹם שֶׁחָדַל לָמוּת

שֶׁחָדַל לְהִתְעַקֵּשׁ

שֶׁחָדַל לְהָבִין

שֶׁחָדַל לָדַעַת

שֶׁחָדַל לְהַכְחִישׁ

הַמָּקוֹם שֶׁחָדַל

שֶׁאֵינוֹ חָדֵל לְעוֹלָם

וְעוֹבֵר הָלְאָה מִזֶּה

וּמַבִּיט לְאָחוֹר

וּמִשְׁתּוֹמֵם




הַשָּׂדֶה

הַשַּׁעַר

הַשְּׁבִיל

הַחַלּוֹן

מִמֶּנּוּ בָּאָה

הַקְּרִיאָה

וְנִמְשֶׁכֶת


(חוֹצָה כְּצִפּוֹר אֶת הַחֶדֶר וְחוֹלֶפֶת בִּיעָף הַחוּצָה)




מִי זוֹ

הַמַּשְׁקִיפָה מִבַּעַד עֵינַי

עַל פְּרִיחַת הַתַּפּוּז


מִי זוֹ

הַנֶּפֶשׁ שֶׁמִּבַּעַד הַנֶּפֶשׁ

מְיַחֶלֶת


וּמַהוּ כִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ

אֶל הָאָהוּב

שֶׁמִּבַּעַד לָאָהוּב




יוֹם אֶחָד תָּבִין אֶת זֶה.

הַכֹּל מֻנָּח כָּאן.

יְקוּם מִתְפַּשֵּׁט זוֹרֶה לֶחָלָל

רִבְבוֹת זֵרְעוֹנִים

אֶל לֶב הַמַּאְפֵּלְיָה.

שׁוּלֵי הַיְּקוּם אוֹחֲזִים

אֶת אֶרֶג הַשּׁוֹנֶה וְהַדּוֹמֶה –

פּוֹרְמִים כָּל לַיְלָה מֵחָדָשׁ.

נוֹשְׂאִים עַל גַּבָּם אֶת הַכַּדּוּר הַבּוֹעֵר הַזֶּה.

וְהָאֵל שֶׁטֶּרֶם הִפְצִיעַ רָדוּם עֲדַיִן בְּפֵרוֹת הַגַּן.

נָחָשׁ כָּרוּךְ סְבִיבֵנוּ שׁוֹלֵחַ בְּשׂוֹרָתוֹ.




הַבִּלְתִּי נֶאֱמָר

הַפֶּה הַנִּפְעָר

הַפֶּה הַשָּׁקוּף הַנִּזְהָר

הַסּוּס הַדּוֹהֵר הַנֶּהֱדָר

הַסּוּס הַבּוֹעֵר הַנִּגְרָר

רַעֲמַת הַבִּלְתִּי נֶאֱמָר

הַקְשֵׁב לַנִּפְעָר

הַנִּדְהָר




דַּוְקָא זֶה

שֶׁתָּפַר

אֶת הַקּוֹדִים

וְאֶת הַהַכְלָבוֹת


רָץ נְשׁוּךְ רַגְלוֹ

בְּצַוָּאר מִתְאָרֵךְ

עָלָה בַּמַּדְרֵגוֹת הִתְעוֹפֵף לוֹ


דַּוְקָא זֶה שֶׁתָּפַר בִּשְּׁקִידָה עַד כֹּה –

פָּרַם


דַּוְקָא זֶה שֶׁקָּפַץ אֶת אֶגְרוֹף יָדוֹ –

שָׁב וְשִׁחְרֵר וְהִרְפָּה


דַּוְקָא זֶה

נִשְׁכַּב לְהָרִיחַ

חֹפֶן אֲדָמָה לִנְשֹׁם

רֵיחַ כֻּסְבָּרָה וְחַרְצִיּוֹת




מִפְּנֵי שְׁשָּׁמַעְתִּי אֶת גַּלְּגַלֵּי הַמֶּרְכָּבָה

לֹא נִהְיוּ הַחַיִּים נְהִירִים יוֹתֵר

תְּנוּעַת הַגַּלְגַּלִּים פָּעֲמָה בִּתְנוּעַת הַצִּפּוֹרִים

בְּרֶטֶט הַמַּיִם מִתַּחַת לָאֲדָמָה

בְּרַחַשׁ עַלְעָלִים

בַּהֲלִיכַת אֲנָשִׁים בָּרְחוֹב מֵהָכָא לְהָתָם

אֲפִלּוּ עֲנָנִים נַעֲנוּ אֵלֶּה לְאֵלֶּה

בַּמֶּרְכָּבָה מַמְתִּין

זֶה הַמִּתְבּוֹנֵן בָּנוּ וְשׁוֹתֵק דְּבָרוֹ




כָּל רֶגַע

הָעוֹלָם נִבְרָא

כָּל רֶגַע

נִפְרָד

מַעֲנִיק

אֶת הֶעְדֵּרוֹ

כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ

נָגַע

בִּנְקֻדַּת

אֵין־חֲזֹר

סִמֵּן אוֹתָךָ

נְקֻדָּה


אוֹר מְדַמֵּם

טָהוֹר




זֶה מָה שֶׁמַּתְאִים לִי

לִתְפֹּר אֶת הָרֶגַע הַשָּׁקוּף


מִפְּנֵי חַיּוֹת הַבָּר

שֶׁאוֹכְלוֹת עֲשָׂבִים כָּאֵלֶּה


לִטְבֹּל אוֹתוֹ בְּמַיִם צְלוּלִים

שֶׁל קַרְקָעִית נָהָר


*

מָה שֶׁלֹּא נָבִין לְעוֹלָם

מָה שֶׁבִּקְצֵה הָאֶצְבַּע הַמּוֹרָה: ‘זֶה’


וְתָמִיד מֵעֵבֶר לָהּ


מָה שֶׁנִּמְצָא מַמָּשׁ כָּאן

נֹכַח פָּנֵינוּ




דָּמִית לְקֻפְסָה

שֶׁאִישׁ גִלֵּף בְּמוֹ יָדָיו

מֵעֵץ הָבְנֶה

רִפֵּד תּוֹכָהּ

בְּאַהֲבוֹת

זִלֵּף נִרְדּוֹ

וְאַיָּלָה קְטַנָּה

הִרְגִּיעַ בְּתוֹכָהּ

קְטִיפָה הִלְבִּישׁ

אֶת קֻפְסָתוֹ

תָּלָה עַל חשֶׁן

לִבּוֹ




סַבְלָנוּת גַּרְגְּרֵי הַחוֹל הַנּוֹדְדִים

סַבְלָנוּת הָאֲדָמָה הַמַּמְתִּינָה לַגֶּשֶׁם

סַבְלָנוּת הָעֵץ לַצִּפּוֹר בֵּין עֳפָאָיו

סַבְלָנוּת הַפְּרִי לְאוֹכְלֵהוּ


סַבְלָנוּת הָאוֹר לַצֵּל

סַבְלָנוּת הַשֶּׁמֶשׁ לַיָּרֵחַ

סַבְלָנוּת הַיָּם לְמֵי הַנְּהָרוֹת

סַבְלָנוּת הָאֵל לָאָדָם

וְהָאָדָם לָאֵל


סַבְלָנוּת הַיַּעַר לַצְּבִי שֶׁיַּעֲבֹר בּוֹ

סַבְלָנוּת הַצּוּקִים לִקְרַאת זְרִיחָה

וְהַסְּלָעִים הַמַּמְתִּינִים

לְהִתְגַּלּוּת

סַבְלָנוּת הַנְּשָׁמָה לִקְרַאת הַגּוּף

שֶׁתִּוָּלֵד בּוֹ

סַבְלָנוּת הַבֶּגֶד לְלוֹבְשׁוֹ

סַבְלָנוּת הַיֶּלֶד לְגוּפוֹ

הַגָּדֵל


סַבְלָנוּת הָאוֹתִיּוֹת לַמִּלִּים

סַבְלָנוּת קִירוֹת הַמְּעָרָה לַנַּעַר

שֶׁיַּחְרֹט בָּן אֶת שְׁמוֹ


סַבְלָנוּת יָשְׁרוֹ הַמֻּחְלָט שֶׁל אֹפֶק הַיָּם

לְנַפְתּוּלֵי הַלֵּב

סַבְלָנוּת הָאֶבֶן לַפֶּסֶל הַנֶּחְצָב בָּהּ


סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הַשִּׁיר לְרֶגַע הִכָּתְבוֹ


סַבְלָנוּת הַפַּרְגּוֹד לְהַפְשָׁלָתוֹ

סַבְלָנוּת הַהִיסְטוֹרְיָה לְאַחֲרִית הַיָּמִים

סַבְלָנוּתָהּ לַמִּלְחָמָה הַבָּאָה




(בעקבות מבצע ‘צוק איתן’)

“וְהִנֵּה־שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז.”

(יחזקאל ח, יד).


יַם שֶׁמֶשׁ יַם תְּבוּאָה

עוֹרְגִים זֶה אֶל זֶה

בַּצָּהֹב הַזֶּה


שֶׁמֶשׁ נוֹצֶצֶת כְּפִגְיוֹן

בְּרָקִיעַ מַכְחִיל


שֶׁבֶר רְאִי מְלֻטָּשׁ מוּל שְׂדֵה

תְּבוּאָה זָהֹב שֶׁהִבְשִׁיל


וְהוּא הַמִּזְבֵּחַ.

וְהוּא הָאֵשׁ.

וְהוּא הַשֶּׂה לְעוֹלָה.


הָאַיִל לֹא בָּא.

קַדִּישׁ עַל בָּמוֹתֵינוּ חָלָל.




חַיַּי כְּחָתוּל חוֹמֵק –

קוֹפֵא מוּלִי –

נוֹעֵץ מַבָּט לוֹהֵב


חַיַּי כְּחָתוּל נִמְלָט –

לְפֶתַע נִדְרָךּ –

מֵסֵב מַבָּט




אִם אֶשָּׁאֵר עֵרָה

אֵדַע כָּל מָה

שֶׁמְּחַכֶּה לִי


עַד קְצֵה הַמַּחְשָׁבָה

אַחְזִיק אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִפֹּל


לַגּוּף חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ,

כַּף רַגְלִי מוּנֶפֶת אֶל תְּנוּעַת הָעֲנָנִים


כְּאִלּוּ הָיוּ חֻפַּת עוֹלָם

עַל צִיר הַגּוּף הַיָּחִיד שֶׁנִּתַּן לִי




לַיְלָה כְּמוֹ קְצוֹת עֲצַבִּים

מְגֹרֶה, עֵר.

דְּמָמָה מְחֻסְפֶּסֶת צוֹלֶלֶת.

וְרַעַשׁ עוֹד

יוֹתֵר


הַגּוּף מַכְאִיב

כְּדֵי שֶׁאֵדַע שֶׁאֲנִי קַיֶּמֶת.

מַפְלִיא שֶׁאֲנִי בּוֹטַחַת

שֶׁבַּבֹּקֶר הַנְּשָׁמָה תִּהְיֶה

שָׁם עֲבוּרִי.

בִּשְׁנָתִי הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בִּי

כְּמוֹ אֵם

בְּתִינוֹקָהּ




1.

אוֹר טוֹבֵעַ בְּמַיִם נִכְנָעִים

חַיּוֹת הַלַּיְלָה דּוֹהֲרוֹת בְּעִקְּבוֹתָיו

אֶל קַצְוֵי אֲפֵלָה

מְחַפְּשׂוֹת נְתִיב מִלּוּט בָּאֹפֶק

לִקְרַאת שִׁיבָתָן בְּשַׁחַר הַהַשְׁכָּמָה


2.

עוֹד מְעַט קָט יִפֹּל הָרוֹכֵב הַלֵּילִי

אֶל מִטַּת הַיּוֹם, יַעֲטֹף אוֹתָהּ בִּשְׂמִיכָה

יְהַדֵּק אֶת שׁוּלֶיהָ מִתַּחַת לַמִּזְרוֹן

כְּדֵי לֶאֱחוֹז אֶת הַחוֹצֶה אֶת סַף

הַמַּעֲבָרִים לְבַל יִמּוֹט.


3.

כְּשֶׁוִּתַּרְתִּי עַל הַשֵּׁנָה

הִיא בָּאָה מֵעַצְמָהּ

עָטְפָה אוֹתִי בִּשְׂמִיכָה

כְּמוֹ סוֹד גָּנוּז בְּתוֹלַעַת



מִשּׁוּם מָה נִדְמֶה שֶׁגַּם לָנוּ קוֹרִים דְּבָרִים קַלִּים כְּנוֹצָה

מֻפְרָכִים, אֱוִילִיִּים, מְלֵאֵי רְמִיָּה עַצְמִית וְאַשְׁלָיוֹת,

שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִתְשׂוּמַת לֵב, לְשַׁתֵּף בָּהֶם מִישֶׁהוּ,


הֲרֵי יִצְחֲקוּ עָלֵינוּ, עַל רְגָשׁוֹת שֶׁלֹּא הָיִינוּ מוֹדִים

בָּהֶם בִּפְנֵי עַצְמֵנוּ, שֶׁחוֹלְפִים בְּמֹחֵנוּ כֹּה מַהֵר,

נִפְזָרִים בַּטִּמְיוֹן מִתּוֹדַעְתֵּנוּ, שֶׁנִּשְׁאֶרֶת רֵיקָה לְהַקְסִים.


הוֹ מֵדִיטַצְיָה בְּרוּכָה שֶׁמּוֹחֶקֶת אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ הַבְּזוּיִים בְּיוֹתֵר,

וּמַאֲצִילָה נֹפֶךְ מְעֻדָּן לְקִיּוּמֵנוּ, עַד כִּי אֲפִלּוּ כֶּלֶב חוֹלֵף

לֹא הָיָה מוֹצֵא בָּנוּ עִנְיָן; הָיָה מְרַחְרֵחַ

לְהֶרֶף קַל וְהוֹלֵךְ הָלְאָה.




כְּמוֹ בָּרֶחֶם, פֶּצַע הַתִּינוֹק יָשֵׁן בִּי, לִפְעָמִים

מְשַׁהֵק, מֵנִיעַ גַּפַּיִם, לִפְעָמִים צוֹעֵק.


פֶּצַע בִּלְתִּי נִרְאֶה שֶׁנּוֹשֵׁךְ אוֹתִי

נוֹגֵס בִּי בְּטֶקֶס יוֹמְיוֹמִי.


פִּיו מָלֵא בְּעָתָה.

(צֵא כְּבָר, צֵא תִּינוֹק בּוֹכֶה,

צֵא תִּינוֹק תּוֹבְעָנִי)

קוֹלוֹ מָלֵא מְחָאָה:


אָנָּא בְּכֹחַ. תְּנִי חָלָב. תְּנִי חֶמְלָה.

הַחֶמְלָה לֹא תְּרַחֵם, לֹא תְּבַזֶּה,

לֹא תִּבְכֶּה, לֹא תִּרְצַח, לֹא תַּכֶּה.




שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת עֲצֵי הַשְּׂדֵרָה

מְהַלְּכִים בַּחֲשַׁאי בְּשַׁיָּרָה

זֶה אַחַר זֶה וְאֵין מַגִּיעַ


בַּבְּקָרִים מְרַשְׁרְשִׁים

עַנְפֵיהֶם מַעֲמִידִים פְּנֵי תָּם:

מֵעוֹלָם לֹא נִתְּקוּ

מִשָּׁרְשֵׁיהֶם


*

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הַקִּירוֹת רוֹחֲשִׁים

הָאֲרוֹנוֹת רוֹעֲדִים


הַסְּפָרִים יוֹצְאִים מֵהַמַּדָּפִים

מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר, הַתְּמוּנוֹת

עַל הַקִּירוֹת נֶאֱנָחוֹת


הַמִּטּוֹת סַבּוֹת עַל צִירָן

בַּבְּקָרִים שׁוֹכְחִים מָה שֶׁהָיָה




בְּרוּכִים הַקִּירוֹת שֶׁאוֹחֲזִים אֶת הַבַּיִת

לִהְיוֹת בַּיִת

שֶׁמְּסוֹכְכִים עָלַי בַּקֹר וּבְחַמָּה

שֶׁעוֹטְפִים אוֹתִי בְּוַדָּאוּת הַיְּסוֹדוֹת

בָּרוּךְ הַבַּיִת שֶׁשּׁוֹמֵר עָלַי בְּשָׁכְבֵי וּבְקוּמִי


בְּרוּכִים הַקִּירוֹת שֶׁעוֹמְדִים עַל מְקוֹמָם

לְלֹא תְּלוּנָה וָאֹמֶר

בְּשֶׁקֶט בְּסַבְלָנוּת יַקְשִׁיבוּ לִי.

בְּרוּכָה הָרִצְפָּה תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי

בְּרוּכָה הַתִּקְרָה הַמְּקֵרָה מֵעָלַי

וְהַגַּג הָאוֹחֵז הַכֹּל יַחַד


בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן מִטָּתִי עֶרֶשׂ נְבוּאוֹת

הַנּוֹתֵן בִּי נְשִׁימָה מִקְצֵה הָעוֹלָם

לְהַדְהֵד בְּתָאֵי גּוּפוֹ הָאֵינְסוֹפִי


בָּרוּךְ מִזְבַּח הַשֻּׁלְחָן

אֶמְצַע הַבַּיִת

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַתָּ לִי

מָקוֹם




הַחֲפָצִים בַּבַּיִת הֵם נְצִיגֵינוּ

שׁוֹמְרִים אֶת רֵיחֵנוּ, מַבָּטֵנוּ,

אֶת קוֹלֵנוּ הַצָּבוּר בְּתוֹכָם.

אֶת אַהֲבָתֵנוּ.

אֶת בְּדִידוּתָם.


הַחֲפָצִים הֵם אֵלֵי הַבַּיִת

לָהֶם נַקְרִיב מְנָחוֹת וּקְטֹרֶת.

הֵם נַעֲנִים לָנוּ בִּנְדִיבוּת.

הֵם מַבִּיטִים בָּנוּ בְּעַיִן חֲפֵצָה

נוֹצְרִים אֶת צְעָדֵינוּ

שׁוֹמְרִים לְבַל נִמּוֹט


הַחֲפָצִים הֵם אֵלֵי הַבַּיִת

בִּשְׁנָתֵנוּ יְאָרְחוּ

אֶת הַחֲלוֹמוֹת –

עוֹלֵי הָרֶגֶל לַמִּקְדָּשׁ הַבֵּיתִי




הַזְּמַן מְכוֹפָף לְעַצְמוֹ, מְגַחֵךְ

עַל הַחֲפָצִים

הַנֶּאֱגָרִים בָּאֲרוֹנוֹת


כְּשֶׁאֲדוֹנָם מִסְתַּלֵּק

נִטֶּלֶת זִקָּתוֹ

יֹאבַד כֹּחָם –

יִתְפּוֹרְרוּ כְּמוֹתוֹ


כְּשֶׁמַּבָּטֵךְ יֶחְדַּל

לְמַשֵּׁשׁ אֶת קִיּוּמָם –

יֶחְדְּלוּ


*

עַל כֵּן סַלְּקִי מָה

שֶׁאֵינוֹ הֶכְרֵחִי,

קְחִי רַק אֶת הַנָּחוּץ –


הַחֲפָצִים שֶׁתָּמִיד שָׁמְרוּ לָךְ אֱמוּנִים

שֶׁהֶאֱמִינוּ בָּךְ

גַּם בְּצֵאתֵךְ הִשְׁלִיכוּ רְשָׁתוֹת אַחֲרַיִךְ –

יְפַנּוּ מָקוֹם לְלֹא טְרוּנְיָה.


רַק הַסְּפָרִים הַחֲשׁוּבִים מִכֹּל

שֶׁמַּמְתִּינִים לִתְחִיַּת הַמֵּתִים כְּשֶׁתִּקְרְאִי בָּהֶם,

שֶׁבְּדִמְמַת הַלַּיִל אוֹרְגִים

אֶת פֵּשֶׁר הַיְּקוּם,

עַד יוֹם אֶחָד יַגִּישׁוּ לָךְ אוֹתוֹ

כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ –

הַלֵּב נִכְמָר אֵיךְ יִתְיַתְּמוּ

בִּלְעָדַיִךְ




מִבַּעַד הַחַלּוֹן אוֹר בָּהִיר אָפֹר

כְּאִלּוּ הַשָּׁמַיִם נִשְׁפְּכוּ לְאָחוֹר

פָּנֶיךָ מִתְבּוֹנְנוֹת בָּנוּ

הָאוֹר בַּחֶדֶר צָחֹר


קִירוֹת הַחֶדֶר סְבִיבִי

מַבָּטִי מְצַלֵּם רֶגַע שַׁבְרִירִי

אֶת זִכְרוֹנִי

סַכִּין מְפַלַּחַת אֶשְׁכּוֹלִית

עוֹד קָט הָעֲגַלְגַּלָּה הָרַכָּה

תַּקְרִיב עַצְמָה בְּטֶקֶס הַבֹּקֶר

תַּגִיר מִיצֶיהָ שֶׁאָגְרָה

בְּפַרְדֵּס חָרְפִי

*

בְּתוֹכְכִי כְּרוּבִית מְפֻלַּחַת

נִגְלָה לִי עֵץ הַחַיִּים

גִּזְעוֹ הַמֶּרְכָּזִי פּוֹרֵשׂ

סְבִיבוֹ אֶת קֶשֶׁת

עֲנָפָיו הַפְרַקְטָלִיּים

עֵץ הַחַיִּים

נִטְבַּח בְּפֵרוּרֵי לֶחֶם

*

אֶמְצַע הַלַּיְלָה

אוֹחֶזֶת בְּכַפּוֹתַי סֵפֶל תֶּה חַם

הַקִירוֹת הַצַלָּחוֹת הַלֶּחֶם הַתַּנוּר

נוֹשְׁמִים בִּנְשִׁימָתִי הָעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת

רֶגַע חַד פַּעֲמִי זֶה

אֶמְצַע הַמִּטְבָּח אֶמְצַע הָעוֹלָם


לֹא, אֵינִי רוֹצָה לִהְיוֹת הַוְּרָדִים

שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל

שֶׁהֵם קַיָּמִים


שֶׁאֵינָם מִשְׁתָּאִים

מוּל יָפִים הַמַּרְהִיב

אֵינָם מְרִיחִים אֶת שִׁכְרוֹנָם.


אֲנִי רוֹצָה לִטְבֹּעַ

בָּם


.1

הָיָה זֶה רֶגַע

בּוֹ לֹא הָיוּ עוֹד אֵלֶּה הָעֵצִים

מִיָּמִים יָמִימָה


כִּי אִם תְּנוּעָתָם


מִמַּעֲמַקִּים

עָרְגוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם

לְמַעְלָה

לַחֲצוֹת סִפֵּי גְּבוּל


תְּנוּעָתָם הַפּוֹרֶצֶת לְהִתְגַּלּוֹת


הָעֵצִים

הֶעֶנִיקוּ אֶת

לִבָּם הַסּוֹדִי


.2

הָעֵץ מוּלִי מְצַיֵּר

אֶת עֲנָפָיו

בְּדַיְקָנוּת שֶׁל מִכְחוֹל

צִיּוּר זֶן


.3

גַּלְעִין הָעֵץ

שְׁטֶרֶם צָמַח

מַמְתִּין

בָּאדָמָה

עֳפָאֳיו

הָעֲתִידִיִּים

פּוֹעֲמִים בְּלִבּוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ

שֶׁעוֹבֵר כָּאן


.1

כָּךְ זֶה הָיָה –

נוֹכְחוּת עֲמֻקָה מוּחֶשֶׁת

בָּעֲרָפֶל עַל פְּנֵי הַמִּפְרָץ

כְּפִי שֶׁבִּקְשׁוּ שֶׁיִּהְיֶה


.2

בִּצְלִילוּת הָאוֹר הָעוֹלֶה

קוֹל צְפּוֹרִים נִרְעַד

מֵעַל הַגִּבְעוֹלִים

כְּשֶׁהַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת

הִבִּיטָה בְּבִטְחָה


.3

לְנֹכַח עֵינַי

זַהֲרוּרִי צָהֲרַיִם

מוֹרְחִים בִּנְדִיבוּת

חֶמְאַת שֶׁמֶשׁ

עַל פְּרוּסַת אֲדָמָה


לְפֶתַע הִבִּיטָה בִּי

הַצִּפּוֹר

וּבְקוֹל נֶחְרָץ קָרְאָה:

הַקְשִׁיבִי –

הָאֲדָמָה מַסְכִּימָה לְמִדְרַךְ כַּפּוֹתַיִךְ

הַשָּׁמַיִם מַסְכִּימִים לִמְעוֹפֵךְ

הָעֵץ מַעֲנִיק לָךְ חֲנִינָה.



‏דיוקן עצמי עם סינור ופה פעור / אביגדור אריכא
‏ציור של יוסף ישראל'ס
‏צִיּוּר אמריקאי מראשית המאה העשרים
‏ציור אימפרסיוניסטי

הָלוֹ חָבֵר, אָמַרְתִּי לְגָ’קוֹמֶטִי

שׁיּוֹשֵׁב בְּסַבְלָנוּת

בְּמֶרְכֵּז הָרִשּׁוּם שֶׁצִּיֵּר

לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה


יוֹשֵׁב בְּמֶרְכָּז עַצְמוֹ

מוּגָן בְּקַוֵּי רִשּׁוּם וְקַוֵּי מְחִיקָה


קוּרִים עַרְפִלִּיִּים

מִתְהַוִּים

מִתְפּוֹגְגִים

שֶׁטָּוָה סְבִיב דְּמוּתוֹ


וְאֶל כָּל הַנֶּעֱמָד נִכְחוֹ

וּמבִּיט בּוֹ

לוֹחֵשׁ – בָּרוּךְ הַבָּא!






וִינְסֶנְט, מָה לֹא אָמְרוּ עָלֶיךָ –

שֶׁהָיִיתָ מִשֻׁגָּע,

שֶׁעוֹרְבִים הִתְקִיפוּ אוֹתְךָ.


מִשּׁוּם שֶׁחָיִיתָ בְּעוֹלָם

שֶׁטֶּרֶם הַגִּיעַ, שֶׁהָיִיתָ מָסוּר

לַצֶּבַע הָעַז

לֹא שָׁמַרְתָּ עַצְמְךָ מֵהָאוֹר הַגָּדוֹל

שַׁנּוֹתֵן טַעַם לַחַיִּים.


בְּמוּזֵאוֹן מֶטְרוֹפּוֹלִיטֶן בִּנְיוּ־יוֹרְק רָאִיתִי צִיּוּר שֶׁלְּךָ.

מֵהֶעְדֵר אֶמְצָעִים צִיַּרְתָּ עָלָיו בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים:

מִצִּדּוֹ הָאֶחָד כַּפְרִיִּים קוֹדְרִים לוֹבְשֵׁי שְׁחֹרִים.

מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי בָּעֲרוּ פָּנֶיךָ הַזְּהֻבִּים.




גַגּוֹת בָּתִּים חוּמִים

חֲבוּקִים אֵלּוּ בְּאֵלוּ

מְשַׁמְּרִים אֶת רֵיחוֹ

חֹם גוּפוֹ, אֶת פַּרְעוֹשֵׁי פַּרְוָתוֹ

שֶׁל הֶחָתוּל


שֶׁדִּלֵּג עַל הַגַּגּוֹת הֵצִיץ בַּחַלּוֹנוֹת

שִׂחֵק עִם הַכְּבִיסָה הַתְּלוּיָה בַּחֲצֵרוֹת

קִפֵּץ וְנֶעֱלַם מֵהַתְּמוּנָה





טְבִיעוֹת יָדַיִם בִּמְעָרוֹת קְדוּמוֹת


אֲחַי הַצַּיָּדִים מְטִילִים רְמָחִים

בִּצְבָאִים עַתִּירֵי קַרְנַיִם


הָעוֹר הָאֲדַמְדַּם

מִיַּעֲרוֹת הַצְּבָאִים

פּוֹסֵעַ בְּגוּפִי


בֵּין טְקְסֵי הַמַּיִם וְטִקְסֵי הָאֵשׁ

הָאֲדָמָה תּוֹקֵעַת בַּשּׁוֹפָר הַחַי





קֵוִּים יְשָׁרִים כְּסַרְגֵּל

חוֹצִים קִיר לָבָן


מֶרְחָב אָפֹר

זֶה הַכֹּל


חֶדֶר פָּתוּחַ

דְּמָמָה


אֵין אִישׁ


רַק יָם

כָּחֹל




הָאֹפֶק הַמִּתְעַגֵּל

שֶׁל כַּר הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק הַמּוּאָר

הוּא הִתְעַנְּגוּת יַד צַיָּר בְּטוּחָה

שֶׁמַגְדִּירָה בְּהֶנֵּף מִכְחוֹל אֶת קַו הָעוֹלָם



אנשים


נוֹשְׁרִים אֶל תּוֹךְ שְׁנָתִי

חֲלוֹמוֹת שֶׁאֵינָם שֶׁלִּי.

בְּטָעוּת הִגִּיעוּ אֵלַי.

בַּלַּיְלָה הֵם שָׁטִים

נוֹסְעִים נִסְתָּרִים בְּחֵיקִי

בְּהַגִיעָם לְחוֹף הַבֹּקֶר

יִמָּלְטוּ עַל נַפְשָׁם

*

הַחֲלוֹם הָאַלִּים שֶׁהֱקִיצַנִּי –

עַל כָּרְחִי חָלַמְתִּי

עַל כָּרְחִי אֶזְכֹּר.

אִם אֶתְנַכֵּר לוֹ בּוֹא יָבוֹא.

*

אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם יָשַׁנְתִּי

כָּבְדוּ עַפְעַפַּי הַכֹּל נִשְׁמַט

אָז בַּחֲלוֹם הַכֹּל נִפְקַח

תְּהוֹמוֹת הִרְחִיבוּ

רִחַפְתִּי בֵּינוֹתָם

לְהַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ


וְנָתַן בְּיָדִי אֶת הַחוֹבָרוֹת הַדָּקוֹת הָעֲטוּפוֹת אָדֹם

וְאָמַר לִי לְתִתָּן לַאֲחֵרִים. זוֹ מְגִלַּת הַחַיִּים, אָמַר לִי

מְגִלַּת הַחַיִּים לְתִתָּהּ הָלְאָה, וְהָיְתָה בִּי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

אַף כִּי לֹא יָדַעְתִּי מַהִי מְגִלַּת הַחַיִּים

וְזָכַרְתִּי אֵיךְ יַעֲקֹב גּוֹלֵל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר

וְאַהֲבָתוֹ לָרָחֵל נָבְעָה כִּמְגִלָּה נִפְקַחַת


מָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹמֵר

מָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר שׁוֹכֵחַ


הַחַיִּים מִתְרַחֲשִׁים

מַמָּשׁ בְּתוֹךְ חַיַּי


גַּם אִם נִדְמֶה שֶׁהֵם מִתְרַחֲקִים

הֶם מִתְקָרְבִים


מָה שֶׁנּוֹפֵל הוּא מָה שֶׁעָף לְמַעְלָה

מָה שֶׁעָף נוֹפֵל


עֲלֵי כּוֹתֶרֶת נִתְלָשִׁים

בּוֹקְעִים בְּמָקוֹם אַחֵר


גָבִיעַ שֶׁמַּמְתִּין לְהִתְמַמֵּשׁ

בּוֹקֵעַ בְּרֶגַע הֶעְדֵּרוֹ

כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ


בַּלַּיְלָה בָּעֲרוּ פָּנַי

וְלֹא מִשּׁוּם הַבּוּשָׁה.

עוֹרִי שָׁכַח לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ.

לֹא הֵגֵן עָלַי.

*

אִם נָא מָצָאתִי

חֵן בְּעֵינֶיךָ

אֵל נָא רְפָא


וְאַל נָא בְּחֹזֶק יָד


וְאָנָא בְּכֹחַ

גְּדֻלַּת יְמִינְךָ

*

הַתְּפִלּוֹת שֶׁלִי הֵן

כְּמוֹ לוּלְיָן

נוֹפֵל

לְתוֹךְ קַעֲרַת תְּהִלִּים


זֶה הַיִּעוּד. אֵיזוֹ

אֱנוֹשִׁיּוּת

אֲנוּשָׁה

נָתַתָּ לָנוּ.


אֱנוֹשׁ קָצִיר יָמָיו

בְּדָמוֹ יָבִיא לַחְמוֹ

בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא טֶרֶף


אֱנוֹשִׁיוּת כָּתַבְתָּ עַל לוּחַ

לִבֵּנוּ מְנֵה מְנֵה

לִהְיוֹת נוֹשִׁים זֶה לָזֶה.


לְמַעַן

לֹא יִמָּחֵק חֵטְא הַשִּׁכְחָה


פְּתַח לָנוּ

נְעִילָה


שַׁל נַעֲלֵינוּ

שַׁל אֶת הַנְּעִילָה

בַּנֶּפֶשׁ

שַׁל נְעָלֵינוּ לְמַעַן

נִגַּע

בַּאֲדָמָה

בַּמַּיִם


בַּסְנֶה הַבּוֹעֵר


נָבוֹאָה

שְׁעָרֶיךָ


עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ

הֵן: פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן… וְהַכְּתָב

וְהַמִּכְתָּב וְהַלּוּחוֹת… וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף צְבָת בִּצְבַת עֲשׂוּיָה.

(פִּרְקֵי אָבוֹת. ה, ו)

בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

עוֹמֵד הָעוֹלָם

עַל בְּלִימָה

וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא הָעוֹלָם נִזְהָר

שֶׁלֹא יִפֹּל אֶל תּוֹךְ

פִּי הָאָרֶץ, פִּי הַבְּאֵר, פִּי הָאָתוֹן


יֵשׁ אוֹמְרִים

שֶׁהַכְּתָב

וְהַמִּכְתָּב

וְהַלּוּחוֹת

שֶׁנִּבְרְאוּ גַּם הֵם בְּעֶרֶב שַׁבָּת


מִתְחַבְּרִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ

מְחַבְּרִים אֶת פִּי הַתְּהוֹם

כִּצְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה


"אֵין מַדְלִיקִין וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר, וְלֹא בַּיְּרֻקָּה שֶׁעַל פְּנֵי

הַמַּיִם, לֹא בְּזֶפֶת, וְלֹא בְּשַׁעֲוָה, וְלֹא בְּשֶּׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶּׁמֶן

שְׂרֵפָּה… וַחֲכָמִים מַתִּירִים בְּכָל הַשְּׁמָנִים"

(מסכת שבת)

מָה מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן הַסָּפֵק וְהַפַּחַד, בְּשֶׁמֶן הַקִּנְאָה וְהַחֵטְא,

בְּשֶׁמֶן הַבּוּז וְהַלַּעַג, בַּשֶׁמֶן הַכּוֹאֵב, בַּשֶׁמֶן הַנּוֹקֵב,


וּמָה שֶׁמֶן הָאֵשׁ וְהַקֶּרַח, שֶׁמֶן הַמִּדְבָּר וְהֶהָרִים,

שֶׁמֶן הַחַיּוֹת וְהָעֵצִים, מַדְלִיקִין וְאֵין מַדְלִיקִין

בַּקֶּצֶף שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם וְעַל פְּנֵי הָאֲבָנִים

וּבַמּוֹךְ שֶׁל פְּנִימִיּוּת הַדְּבָרִים


בַּחַשְׁמַל הַנּוֹבֵעַ וּמַשְׁקֶה אֶת הַגַּן

הַסּוֹבֵב וְהוֹלֵךְ, מִתְפַּצֵל לְנִימָיו

וּמָה מַדְלִיקִין


.1

עַל אֶבֶן אַחַת

הִיא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה

נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ


וּמָה עִם שְׁאָר אֲבָנִים

הַמְּפֻזָּרוֹת בַּשָּׂדֶה


שֶׁמִּתְמַכְּרוֹת כִּכְבָשִׂים לַחַמָּה

מַאֲזִינוֹת לְמֵי מַעֲמַקִּים


חֲזָזִיּוֹת עוֹטוֹת

כַּשַׂלְמָה


זוֹרְחוֹת כַּלְבָנָה

סְדוּקוֹת כְּחִידָה


.2

עַל כֵּן לֵךְ אֶל הַמִּדְבָּר

קוֹשֵׁשׁ זְרָדִים

הַבְעֵר מְדוּרָה

הִתְבּוֹנֵן בָּהּ


אָז תִּישָׁן לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ

וּבַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

תִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם


וּתְעַגֶל סְבִיב הַמְּדוּרָה

כְּמוֹ חֹנִי תֵּשֵׁב

בְּטַבּוּר הַמַּעְגָּל

בְּלֵב הָרֶמֶץ


אָז יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ רוּחוֹת

מִכָּל אַפְסַיִם

וְצִיר הָעוֹלָם יַעֲבֹר

בִּשְׁדְרָתְךָ


הָעֵשֶׂב נָע קַלּוֹת

לוֹחֵשׁ – זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ.

הַדְּרוֹרִים מִתְקַבְּצִים עַל הַדֶּשֶׁא

לִדְלוֹת מִתּוֹכוֹ גַּרְגְּרִים.

נְשִׁימָתָם קַלָּה.

הֵם מִסְתַּלְקִים.

לִבָּם הַפָּעוּט אֵינוֹ מְהַסֵּס.

מָחָר יָשׁוּבוּ לְכָאן

כְּמוֹ עַכְשָׁו – בֵּין חָמֵשׁ לְשֵׁשׁ.

*

כְּמוֹ הַצִּפּוֹרִים בַּדֶּשֶׁא

לְלַקֵט בִּשְׁקִידָה וּבִמְסִירוּת

מִזֵּרְעוֹנֵי הַיָּמִים שֶׁזָּרִיתָ אֵלֵינוּ

בִּנְדִיבוּת


יָהּ טָמִיר וְנֶעֱלָם

שֶׁלֹּא נָבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם

בְּנִזְקָקוּת

לְיָדְךָ הַפְּתוּחָה וְהָרְחָבָה


כְּמוֹ הַכַּוָּנוֹת הַסְּמוּיוֹת הָאֵלֶּה

שֶׁבְּכָל מִלָּה וּמִלָּה בַּתְּפִלָּה

כָּךְ כָּל שַׁרְבִיטֵי הֶעָלִים

מֵעַנְפֵי הַתָּמָר

נִפְרָשִׂים

מִגִּזְעוֹ

כְּמִזְרָקָה

בְּהִתְכַּוְּנוּת

מַעְגָלִית

לְפַזֵּר טוּבְךָ מֵעָלֵינוּ


וְכָל שְׂדֵרַת הַדְּקָלִים

מְנִיפָה זְרוֹעוֹתֶיהָ

מֵעָלֵינוּ כְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים


.1

הֲלֹא אוֹתִיּוֹת גְנוּזוֹת

בְּכָל נִבְרָא

הֲלֹא אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ


הֶאֱצַלְתָּ

בְּעַלְעֲלֵי שַׁחֲרִית, בְּשׁוֹשַׁנָּה

נִפְקַחַת, בְּרֹן כּוֹכָבִים

בְּרַחַשׁ עֲשָׂבִים


.2

אֲבָל הֲבִינֵנוּ גַּם

אֶת שְׂפָתְךָ הַנַּעֲלָמָה

בַּחֲרוּלִים בַּדַּרְדָּרִים

בַּסְדָקִים בַּפְּעָרִים

בַּדָּם בַּחֹלִי

בָּרֹעַ הַסּוֹעֵר

כִּמְחוֹל עִוְעִים


מֵהַזֹּהַר: אָמַר רַשְׁבִּ"י: “אָנָּא שָׁכִיחַ בְּעָלְמָא וְאָנָא סִימָנָא (סַמְכָא) בָּעוֹלָם”

תַּרְגּוּם: אֲנִי נִמְצָא בָּעוֹלָם וַאֲנִי סִימָן (עַמוּד) בָּעוֹלָם


דַּע שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִמְצָא בָּעוֹלָם

שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד סִימָן בָּעוֹלָם


שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא עַמּוּד

שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים הֵם שְׁכִינָתוֹ


דַּע שֶׁרַשְׁבִּ"י נִמְצָא

בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד

וְאֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל


עַל דַּף תַּפְרִיט שֶׁתָּחַבְתִּי כְּסִימָנִיָּה לְסֵפֶר, אֶכְתֹּב:

“יוֹמָם יְצַוֶּה חַסְדּוֹ עִמִּי וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי”

שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו לַיְלָה, הַמָּטוֹס מִתְכּוֹנֵן לְהַמְרָאָה

רַחַשׁ גַּלְגַּלָּיו כְּנָהָר מְהַדְהֵד בַּמֶּרְחַקִּים

זֶה שִׁיר הַגַּלְגַּלִים עַל מַסְלוּל הָאַסְפַלְט

הַמְשַׁלֵּחַ אֶת מְטוֹסָיו לָרָקִיעַ

שָׁם יוֹשְׁבִים הַמְקֻבָּלִים

בְּזִיו הַכּוֹכָבִים יוֹמָם וָלַיְלָה מְנִיעִים שִׂפְתוֹתֵיהֶם

וּנְהַר אוֹרָה נִגַּר אֵלֵינוּ הַמַּמְרִיאִים

לִקְרַאת נְהוֹרָא מְעַלְּיָא


שִׁמְךָ הַמְפֹרָשׁ

מְלוֹא כָּל הָאָרֶץ

אוֹתִיּוֹת

שִׁמְךְ פָּרוּשׂ

עַל פָּנַי

*

צָרוֹף צֹרַף שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי בְּתַשְׁבֵּץ הָרִקְמָה

עָלָיו נְהַלֵּךְ בְּשָׁכְבֵנוּ בְּקוּמֵנוּ

צָרוֹף צֹרַף בְּצֹפֶן מְעָרוֹת לְשָׁם נֵאָסֵף

*

אֲפִלּוּ אֶת עַצְמִי

אֶקַח לְשָׁם.

הַנְּשָׁמָה בְּאַלְכִימִיַּת הַהִתּוּךְ

תִּתְמַרְכֵּז לִשְׁבִיב נָנוֹ־אֵלֶקְטְרוֹנִי

תְּשֻׁבַּץ כִּשְׁבִיב יַהֲלֹם

בִּמְעָרָה מַכְפֶּלֶת


וְהָיָה מִתְעַטֵּף

בַּדִּמְדּוּמִים

שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת

וּמַדְלִיק דְּמָמָה

שֶׁל שְׁנֵי נֵרוֹת בְּלִבּוֹ

שֶׁיִּרְקְדוּ כְּנֶגְדּוֹ כְּחָתָן מוּל כַּלָּה

*

נֵרוֹת שַׁבָּת

מִתְבּוֹנְנִים בִּי

נֵר אַבָּא

נֵר אִמָּא

שׁוּב תּוֹלִידוּ אוֹתִי

*

כְּמוֹ בֵּיצִיּוֹת הַמִּשְׁתָּרְשׁוֹת בְּרַחְמִי

כָּךְ לַהֲבוֹת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת

וְכָל אִמְהוֹת אִמְהוֹתַי

לְדוֹרוֹתֵיהֶן

יָלִיטוּ עֵינֵיהֶן בְּבִרְכַּת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת

וִיבָרְכוּנִי


אֵלֶּה הַחַגִּים

הַגְּדוֹלִים

שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ

הִקְטַנּוּ עַצְמֵנוּ

לְהִכָּנֵס לִמְעוֹן

חַגֶּיךָ

יְחֵפִים נְטוּלֵי עֲדָיִים


וְנָשָׂאנוּ רָאשֵׁינוּ

כְּמוֹ גְּשָׁרִים

שֶׁנִּפְתָּחִים כִּשְׁעָרִים

כְּשֶׁאֳנִיּוֹת עוֹבְרוֹת בַּנָּהָר


שֶׁתִּכָּנֵס אִתָּנוּ

לְשַׁעַר הַהֵיכָל


שׁוּב אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בְּגַנִּי

אֶת קוֹלוֹ שָׁמַעְתִּי

יוֹנִים הוֹמוֹת בְּגַג בֵּיתִי

כֶּתֶם לֶחְיוֹ אֹדֶם


רִמּוֹן מוּל חַלּוֹנִי

וְכִתְרוֹ עָלַי אַהֲבָה


כְּשֶׁבָּאתִי בְּהִתְכַּוְּנוּת

לִשְׁמֹעַ טְעָמִים וּמַנְגִּינוֹת

לֹא עָלְתָה בְּיָדִי

וְהַנִּפְלָאוֹת אָבְדוּ בִּקְלִפָּתָם

עָמְדוּ בְּמִרְיָם סֵרְבוּ לְהִתְגַּלּוֹת

סֵרְבוּ לְהָשִׁיב אוֹר חוֹזֵר

על אוֹר מַקִּיף.

מִשּׁוּם שֶׁרָצִיתִי נֶעֶלְמוּ

מִמֶּנִּי. אֲדוֹן הָרְצִיָּה

אֵיךְ אַבְדִּיל בֵּין רָצוֹן

לְרָצוֹן


אֲבָל –

אָנוּ אֱלֹהֶיךָ וְאַתָּה בְּנֵנוּ

אָנוּ חֲסָדֶיךָ וְאַתָּה דִּינֵנוּ

אָנוּ חֶמְלָתְךָ וְאַתָּה פִּצְעֵנוּ

אָנוּ סִבְלְךְ וְאַתָּה חֶטְאֵנוּ


אָנוּ מִקְלָטְךָ וְאַתָּה דָּמֵנוּ

אָנוּ עוֹקְדֶיךָ וְאַתָּה צְלִיבָתֵנוּ

אָנוּ בְּרִיתְךָ וְאַתָּה בְּגִידָתֵנוּ

אָנוּ פִּשְׁרְךָ וְאַתָּה צַעֲקָתֵנוּ


אָנוּ רוֹפְאֶיךָ וְאַתָּה מַחֲלָתֵנוּ

אָנוּ צְעָדֶיךָ וְאַתָּה לִבֵּנוּ

אָנוּ קוֹלְךָ וְאַתָּה שִׁירֵנוּ

אָנוּ אַתָּה וְאַתָּה גּוּפֵנוּ


אָנוּ בִּגְדְךָ וְאַתָּה מַלְבּוּשֵׁנוּ

אָנוּ אַדְמָתְךָ וְאַתָּה כִּסְאֵנוּ

אָנוּ אִמְךְ וְאַתָּה מוֹתֵנוּ


אֲבָל חָמַדְנוּ

אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה


וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד

חָסַר לָנוּ


וְגַם יֶחְסַר לָנוּ

לְעוֹלָם וָעֶד

*

אֱלֹהִים לֹא מַפְרִיעַ לִי.

לְהֵפֶךְ, אֶאֱסֶף אוֹתוֹ אֶל חֵיקִי,

אוֹ מוּטָב, אֹחַז בְּיָדוֹ הַקְטַנָּה

*

אֲנִי זוֹ הַמְּקִיצָה –

הוֹ אֵלִי, הַאִם זֶה שֶׁיִּחַלְתִּי לִקְרָאתוֹ?

לַעֲשׂוֹת בְּךָ

תְּשׁוּקַת הֵיכָלוֹת –

*

אֵין זֹאת

כִּי מִלָּה אַחַת

הָיְתָה הַפְּרִי

הָאָסוּר:


הַשֵּׁם הַמְפרָשׁ

שְׁאלֹהִים פָּחַד

מִפָּנָיו

*

בַּסּוֹף הַמַּלְאָךְ

בְּפֶתַח הַגַּן

יַרְפֶּה מֵחַרְבּוֹ

יִפְרֹש לִקְרָאתִי

כְּנָפַיִם

*

אֲפִלּוּ בַּהוֹדָיָה לָאֵלִים

יֵשׁ בַּקָּשָׁה לְרַצוֹת, לְחַלּוֹת פְּנֵיהֶם, שֶׁמָּא

יִפְּלוּ עָלֵינוּ הַשֵּׁדִים מִתּוֹךְ סִדְקֵי

דֶּלֶת אֲחוֹרִית שֶׁשָּׁכַחְנוּ לִסְגֹּר

‏עמוד השחר
‏מושב האוטובוס
‏כבודו
‏מדבר
‏משמר
‏אם
‏כדור
‏לכתוב
‏הארה
‏לעתיד לבוא
‏כאשר
‏המשורר
‏קולות כפולים
‏שיר
‏התפרקות
‏שירה ששוכחת
‏כתיבה
‏הציפור הקטנה
‏כתיבה תמה
‏מה ששרו
‏לכתוב
‏רב – צפור
‏שמי
‏גם

לְמָשָׁל שֶׁאַתְּ חַיֶּבֶת

לִגְמֹר הַכֹּל מֵהַצַּלַּחַת

וְאָסוּר לִזְרֹק אֹכֶל

לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ

עַשְׂרוֹת שָׁנִים


שֶׁאַתְּ תָּמִיד חוֹשֶׁשֶׁת

שֶׁיִּגָּמְרוּ הַמַּיִם

וְלֹא יִהְיֶה מָקוֹם

וְלֹא תַּסְפִּיקִי לְהַגִּיעַ

וְיִשְׁכְּחוּ לָקַחַת

אוֹתָךְ


כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַתְּ

מַאֲמִינָה לְכָל מָה

שֶׁהַמְבֻגָּרִים אוֹמְרִים לָךְ

וְלֹא עוֹלָה בְּדַעְתִּךְ

לְהַאֲמִין בַּגֶּשֶׁם

שֶׁיָּבוֹא





1.


בַּכֶּנֶס מְדַבְּרִים עַל

עַל טְקָסִים חִלּוֹנִיִּים


הַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִים

הַחֶדֶר אָפֵל


אֲבָל מִבַּעַד לַחַלּוֹן

עֵץ רַב פֹּארוֹת

נָע וְנָד חֲרִישִׁי

מִתְפַּלֵּל


2.


עוֹמֵד עַל הַקָּתֶדְרָה, נוֹאֵם, מַסְבִּיר,

מְנוֹפֵף יָדַיִם, עוֹנָה לִשְׁאֵלוֹת

הָאֲנָשִׁים מַאֲזִינִים, מַבִּיטִים בְּךָ.


אִלוּ הָיִיתִי אִמְּךָ הָיִיתִי נִזְכֶּרֶת

אֵיךְ הָיִיתָ, תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ, בֶּן חֹדֶשׁ,

בֶּן שָׁנָה, בֶּן שָׁלוֹשׁ,

מְתוֹק תַּלְתַּלִים, נִבְרָא בְּמַבָּטִי




“קָשֶׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה”. (שיר השירים)


הַקִּנְאָה מְאָרֶרת

הַקִּנְאָה מְעַוֶּרֶת

הַקִּנְאָה נוֹטֶרֶת


הִיא חַמִדָנִית


הַקִּנְאָה בּוֹלֶמֶת

הַקִּנְאָה צוֹרֶרֶת

הַקִּנְאָה סוֹבֶלֶת


הִיא נַקְמָנִית


הַקִּנְאָה מַקְטִינָה

הַקִּנְאָה מַכְפִּישָׁה

הַקִּנְאָה אוֹטֶמֶת


הִיא קַמְצָנִית


הַקִּנְאָה מַשְׁפִּילָה

הַקִּנְאָה מַכְאִיבָה

הַקִּנְאָה מַעֲלִיבָה


הִיא פַּחְדָנִית




אֵלַת הַיָּם הוֹלֶכֶת יְחַפָה עַל הַחוֹל –

בֶּגֶד־יָם וָרֹד בִּיקִינִי

כּוֹבַע קַשׁ לְרֹאשָׁהּ

תִּיק צַד קָטָן חַגוּר לְמָתְנֶיהָ

חוֹתֶרֶת בִּמְשׁוֹטֵי יָדֶיהָ

לְפַלֵּס דֶּרֶךְ בְּמֶלַח הָאֲוִיר


*

כְּחֻלָה הַנְּקֻדָּה בֵּין עֵינֶיהָ

כְּחֻלוֹת עֵינֶיהָ הַחוּמוֹת

כָּחֹל יָפְיָהּ






הַצְּעִירָה שֶׁעוֹמֶדֶת לְפָנַי

בַּתּוֹר לְדָלְפֵּק הַדֹּאַר

שְׂעָרָהּ הֶחָפוּף רָטֹב עֲדַיִן

קַצְווֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ

כְּאַצּוֹת מִשְׂתָּרְגוֹת עַל צַוָּאר גִּבְעוֹלִי

נִכְרָכוֹת עַל גַּב מְעִילָהּ הָרַךְ,

הִיא מַרְכִּיבָה מִשְׁקָפַיִם

אֶת פָּנֶיהָ לֹא אֶרְאֶה






הָאִישׁ בָּרְחוֹב תּוֹקֵעַ מַסְמְרִים

בִּמְכָלֵי עֵץ עַל הַמִּדְרָכָה.

הוא לא יוֹדֵעַ שָׁאִשְׁתּוֹ כָּעֵת

בְּבֵיתָם אוֹרֶזֶת וְעוֹזֶבֶת –

הַתִּינוֹק בְּחֵיקָהּ.


לִפְעָמִים הִיא הָאָדוֹן.

לִפְעָמִים הַשִּׁפְחָה.

לִפְעָמִים סוֹכֶנֶת כְּפוּלָה.






מִשּׁוּם שֶׁהֵם

הוֹלְכִים

הֵם יַגִּיעוּ


גֶבֶר וְאִשָּׁה

צַלְיָנִים בַּשְּׁבִיל הַמִּתְאָרֵךְ כְּזָנָב

בִּשְׂדֵה שִׁלְהֵי הַקַּיִץ


לִקְרַאת הַשִׁכּוּן הַפַּרְוָרִי

הַמְגֻבָּב הָאַפְרוּרִי

שֶׁרוֹבֵץ כִּלְטָאָה מַמְתִּינָה


שֶׁיְּלַטְּפוּ אוֹתָהּ

שֶׁיַּבִּיטוּ לָהּ

בָּעֵינַיִם




1.


עַל קִיר שֵׁרוּתֵי נָשִׁים בַּקּוֹלְנוֹעַ

צִלּוּם בַּשָּׁחֹר־לָבָן מִתּוֹךְ סֶרֶט לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה:

נַעֲרָה מִתְבּוֹנֶנֶת בְּעַצְמָהּ בַּמַּרְאָה, מוֹשַׁחַת בְּחָפְזָה

אֶת שְׂפָתֶיהָ בְּלִפְּסְטִיק.

מְכִינָה עַצְמָהּ לִקְרַאת פְּגִישָׁה.


2.


“What was it all about”

שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה בְּתָא הַשֵּׁרוּתִים שֶׁלְּיָדִי.


“I’ts all about lonelines”

חֲבֵרְתָּהּ בַּתָּא הַשַׁנִי עָנְתָה לָהּ.


וּפִתְאוֹם צָחֲקָה:

“אֲבָל אֵיזֶה מִשְׂחָק נִפְלָא!”






אָדוֹן שְׁמִיטְבֶּרְג בַּעַל הַמַּכֹּלֶת

פּוֹתֵחַ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אֶת הַסּוֹרָגִים

מְסַדֵּר אֶת הָאַרְגָּזִים, מַכְנִיס לַחֲנוּת;

אִישׁ מְבֻגָּר לָבוּשׁ אֲפֻדָּה יְשָׁנָה.

גַם מִי שֶׁלֹא יָדַע

כְּשֶׁרָאָה אֶת גֵּווֹ הַשָּׁפוּף

כְּמוֹ מְחַכֶּה לְמַכָּה

מְנַסֶּה לְהִתְגּוֹנֵן בְּיָד אַחַת

וּבַיָּד הַשְּׁנִיָּה מַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ

בְּמַבָּט מְזֻגָּג –

יָכֹל לְדַמּוֹת מִנַּיִן בָּא.

אָדוֹן שְׁמִיטְבֶּרְג וְאִשְׁתּוֹ עוֹבְדִים מֵעֶרֶב עַד כְּלוֹת.

אִשְׁתּוֹ כִּבְדַת רַגְלַיִם, מַבָּטָהּ עָיֵף, נֶאֱמָנָה

לְשָׁרֵת כָּל מִי שֶׁבָּא.

פַּעַם הָיְתָה יַלְדַּת צַמּוֹת וּסְרָטִים.

עֵינֵי הַפְּנִינָה הַחוּמוֹת בָּהֲקוּ

כְּשֶׁיָּשְׁבָה בְּפֶתַח הֶחָצֵר

בַּכְּפָר הַדָּשֵׁן הַיַּשְׁנוּנִי

חוֹלְמָנִית אֶל הַמֶּרְחַקִים.


לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה גַּרְתִּי בְּבַיִת מוּלָם.

לֹא רַק הַמַּכֹּלֶת שֶׁלָּהֶם,

גַּם הַבַּיִת שֶׁלִּי כְּבָר נֶהֱרֵס.

בָּתֵּי שִׁכְחָה נִבְנוּ תַּחְתָּם.





כּוֹבַע הַחַאקִי עַל הַשֵּׂעַר הַלָּבָן.

קַו הַפָּנִים רָפוּי, מִתְרַכֵּךְ –

הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּכַפּוֹת יָדָיו, מְחַכֵּךְ וְרוֹחֵץ אוֹתָן בָּאֲוִיר

מֵנִיף יָדָיו בִּתְנוּעַת נִצּוּחַ עַל הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים

פּוֹכֵר אֶצְבְּעוֹתָיו, מוֹחֵט אַפּוֹ, מוֹעֵךְ כּוֹבָעוֹ,

שְׂפָתָיו נָעוֹת, כְּאִלּוּ אוֹמֵר – נוּ טוֹב – וְאָז

מְנַהֵל שִׂיחָה אִלֶּמֶת עִם צִפָּרְנָיו, בּוֹדֵק אוֹתָן

בִּקְפִידָה, וְאֶת כִּתְמֵי הַזִּקְנָה שֶׁעַל יָדָיו

וְרֶשֶׁת הַוְּרִידִים, וְאָז מֵנִיעַ

רֹאשׁוֹ לְפִי מִקְצָב שֶׁהָרַדְיוֹ מַשְׁמִיעַ


פִּתְאֹם לוֹפְתוֹת יָדָיו אֶת כְּתֵפָיו

אוֹחֵז חַיִּים שְׁלֵמִים

וּכְבָר אֶצְבְּעוֹתָיו סוֹפְרוֹת אֶת שְׁנוֹתָיו

כְּשֶׁהַפֶּה מִשְׁתַּרְבֵּב בְּסַפְקָנוּת, אוּלַי רֶמֶז

חִיוּךְ, נְהָרָה תְּמִימָה – הוּא שׁוֹלֵף מַחְבֶּרֶת צְהֻבָּה

שֶׁבָּה כְּתַב יָדוֹ מִסְתַּלְסֵל – רוֹמַנְטִיקָן אָבוּד

שֶׁחֲזוֹנוֹ מִתַּמֵּר וְכוֹבַע הַחַאקִי

מֵגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁשָּׁקְעָה.


עַל הַדַּף הַצָהֹב כּוֹתֶרֶת עִם קַו מֻדְגָּשׁ:

‘פִּתְרוֹן בְּעָיוֹת’. הוּא מְסַמֵּן בְּאֶצְבַּע

אֶת הַמִּלִים, כְּמוֹ אֶת מַהֲלַךְ חַיָּיו

לְפִי קַוֵּי כַּפּוֹתָיו, אֵינוֹ מַבְחִין

שֶׁאֲנִי מַתְבּוֹנְנֶת בּוֹ, כְּשֶׁהוּא מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ

וּבְיָדָיו, פּוֹרֵשׂ אוֹתָן כְּמוֹ תִּמָּהוֹן;

הָאֶצְבַּע מוֹרָה בְּתּוֹכֵחָה אֶל קְהַל חַיָּיו

שֶׁהִצְטַבֵּר נִכְחוֹ עַכְשָׁו




גּוֹרֵר אֶת רַגְלָיו הַכְּבֵדוֹת תְּחוּבוֹת

בְּאַנְפִּילָאוֹת יְשָׁנוֹת, עָמַד אָדוֹן גְּרוֹסְבֶּרְג

בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע עַל הַמִּרְפֶּסֶת, לְהִתְבּוֹנֵן

בַּטִּילִים שֶׁיָּעוּפוּ מֵעַל בֵּיתוֹ, מְסָרֵב לַהַפְצָרוֹת לָרֶדֶת לַמִּקְלָט.

הוּא עָבַר אֶת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה

וְהָרִאשׁוֹנָה וְאֶת פַּרְעוֹת חֶבְרוֹן בְּתַרְפַּ"ט.

מָה טַעַם לְהִסְתַּתֵּר, הוּא אוֹמֵר, הוּא

אִבֵּד אֶת הַפַּחַד.

הוּא צָדַק. הַטִּילִים עָקְפוּ אֶת בֵּיתוֹ

וְנָחֲתוּ עַל בָּתִּים אֲחֵרִים נְטוּלֵי הִיסְטוֹרְיָה

חַפִּים מֵאַשְׁמָה.





גִּלּוּי נָאוֹת: שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ עָלָיו אֲסַפַּר כָּאן מַתְחִיל בָּאוֹת H:

צוּרַת שְׁתֵּי יָדַיִם מוּרָמוֹת בִּצְעָקָה.

הוּא שׁוֹתֵק. אֵינוֹ רוֹצֶה עֶזְרָה. H הִיא סֻלָּם כְּלַפֵּי מַעְלָה.

אֲנִי מְדַמָּה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב נֹכַח הַמְטַפֵּל בַּבַּיִת שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם,

מִן הַחַלּוֹן נִבָּט הַיָּם. הוּא מַבִּיט בַּיָּם.

כְּבָר אֲמַרְתִּי שֶׁשְׁמוֹ מַתְחִיל בְּ-H?

כְּלוֹמַר, שְׁתֵּי יָדַיִם מוּרָמוֹת לִצְעָקָה?

אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב שָׁם מַבִּיט בַּיָּם, סַרְבָן.

גִּלּוּי נָאוֹת: מֵרֶגַע שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁהַ-H שֶׁל שְׁמוֹ הִיא סֻלָּם

לֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן. אוּלַי הָיָה זֶה מִתּוֹךְ חֲלוֹם.

הַשִׁיר בָּדוּי, כַּמּוּבָן. לֹא הַצְּעָקָה.


שתי ידיים מורמות כלפי מעלה הן ההירוגליף המצרי העתיק של הנשמה שלאחר המוות.





אִלּוּ הָיִיתִי רוֹאָה הָיִיתִי עוֹזֶרֶת?

הָיִיתִי חוֹבֶשֶׁת אֶת פִּצְעֵיהֶם

בְּחֻלְצָתִי שֶׁאֶקְרַע לִרְצוּעוֹת בַּד

לַחְסֹם אֶת הַדִּמּוּם שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק?

הָיִיתִי נִגֶּשֶׁת וְשׁוֹכֶבֶת בְּמִטָּתָם?

חוֹלֶקֶת אִתָּם אֶת לַחְמִי?


הַאִם הָיִיתִי מְסֻגֶּלֶת לֶאֱכֹל, לִישֹׁן, אִלּוּ הָיִיתִי

רוֹאָה מָה שֶׁאֵינִי רוֹצָה לִרְאוֹת, יְרֵאָה מִפְּנֵי הַבַּלָּהָה

מַטְמִינָה רֹאשׁ מִפְּנֵי הָאַשְׁמָה, אִלּוּ הָיִיתִי רוֹאָה –

שַׁלְהֶבֶת שׂוֹרֶפֶת עַיִן






אוֹרְבִים מַמְתִּינִים שֶׁאֶעֱצֹם עֵינַי

יַעֲלוּ וְיָבוֹאוּ לְפָנַי זֶה אַחַר זֶה

פָּנִים שֶׁמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי

מוּחָשִׁיִּים כַּאֲנָשִׁים חַיִּים

שׁאֶתְבּוֹנֵן בָּהֶם מִתְחַלְפִים אֵלּוּ בְּאֵלוּ


מִנַּיִן הֵם בָּאִים כְּמוֹ תּוֹבְעִים מִמֶּנִּי

לְהַכִּיר אֶת הֲמוֹנֵיהֶם

מִשְּׁנוֹת קִיּוּם אֲחֵרוֹת בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

מַמְשִׁיכִים שְׁקוּפִים

לְהַדְהֵד בַּיְּקוּם

מְבַקְּשִׁים שֶׁאַסְכִּים

שֶׁאֵי פַּעַם הָיוּ





אַתְּ יְכוֹלָה לְהַמְצִיא

לְעַצְמֵךְ אִישׁ שִׂיחָה

לִשְׁלֹחַ מִכְתָּבִים אֵלָיו

לִכְתֹּב לָךְ מִכְתָּבִים מִמֶּנּוּ


לִקְנוֹת לְעַצְמֵךְ מַתָּנוֹת מִמֶּנּוּ

לְהַמְצִיא לוֹ כְּתֹבֶת מֵיל

לְהִתְכַּתֵּב אִתּוֹ –

הַחַיִּים הַמְּדֻמְיָנִים הֲכִי

פָּחוֹת מְסֻכָּנִים.




‏קחו לדוגמה
‏סבא


“It was meant to be so!”

אָמַר ג’וֹ מִסִּיאַטְל, כְּשֶׁרַצְנוּ הֲלוּמֵי יַיִן

בּוֹרְחִים מִסַעֲרַת בִּרְקֵי גֶשֶׁם וּבָרָד שֶׁהִתְקִיפָה אוֹתָנוּ

עַל הַמִּרְפֶּסֶת בְּחַוַּת יַיִן אִיטַלְקִית, בְּיוֹם קַיִץ חַם סַגְרִירִי.

הֲלוּמֵי צְחוֹק פָּרוּעַ, נוֹטְפֵי מַיִם כִּכְבָסִים תְּלוּיִים, נִגַּבְנוּ

אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי בְּמַפּוֹת שֻׁלְחָן.

הַצְחוֹק הַמְשַׁכֵּר פָּרַץ אֶת מַחְסוֹמֵי הַזָּרוּת

בִּקְבוּצָה שֶׁל אֲנָשִׁים מִקַּצְוֵי הָעוֹלָם שֶׁהִזְדַּמְנוּ יַחַד

לְיוֹם טִיּוּל בַּנּוֹפִים הָרַכִּים זְהֻבִּים שֶׁל טוֹסְקָנָה.

כַּרְמֵי הָעֲנָבִים הָיוּ זֵר לְרָאשֵׁינוּ, הַיַּיִן נִשְׁפַּךְ.

וְג’וֹ, שֶׁעֵינָיו נָצְצוּ, מֻטְרָף מִשִּׂמְחַת חַיִּים, צָעַק לַמֶּרְחָבִים:

“!I say, we all met Dionysus today”




‏סבתא

ר' נַחְמָן מֵאוּמָן

לִפְנֵי מָאתַיִם שָׁנָה יָרוּ

אוֹתְךָ לָעוֹלָם כְּמוֹ קָלִיעַ


וַעֲדַיִן טָס בֶּחָלָל הַפָּעוּר


מְחַפֵּשׂ לְאָן לְהִתְבַּיֵּת

זִיקִים לְתוֹכֵנוּ

לְנִקְרַת הַצוּר

זֶרַע אֵל מִתְפּוֹצֵץ

נִפְזָר




‏אמֵּך
‏אמא. לזכרך

1.


מִי שֶׁחָצָה נְהָרוֹת בְּיָמִים עָבָרוּ

יָדַע שֶׁיֵּשׁ לְהַקְרִיב לְאֵל הַנָּהָר

לְחַלּוֹת פָּנָיו בְּמִנְחָה.


יָדַע שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁקִיט מַיִם רַבִּים

אֶת זְרִימָתָם הַהֲפַכְפַּכָּה.

יָדַע שֶׁיֵּשׁ טְקָסִים שֶׁל רִצּוּי בַּמַּעֲבָר.


מִי שֶׁלֹּא הִקִּיז דָּם, לֹא הִצִּיב גַּלֵּי אֲבָנִים,

לֹא בָּנָה מִזְבֵּחַ

מִי שֶׁלֹא שִׁלֵּם אֶת מַס הַנָּהָר

נֶאֱבַק עִמּוֹ זָר עַד שַׁחַר


2.


כָּל לַיְלָה נֶאֱבַק עִמָּנוּ

פּוֹגֵעַ בָּנוּ חוֹתָמוֹ

מֵאָז נִצְלַע עַל יְרֵכוֹ




‏אמא, בחלומי
‏זכרונך


חַיִּים קָשִׁים הָיוּ לְיַעֲקֹב.

וְאֵיזֶה מְחִיר הָיָה עָלָיו לְשַׁלֵּם

כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּבְּכוֹרָה

וּכְדֵי לִזְכּוֹת בָּאִשָּׁה הָאֲהוּבָה

שֶׁתָּמוּת עַל פָּנָיו

וּכְדֵי לִזְכּוֹת בְּבִרְכַּת הָאֵל

עִמּוֹ נֶאֱבַק וְשָׂרָה


וּכְדֵי לַחְזוֹת מֵחָדָשׁ בִּפְנֵי

בְּנוֹ יַקִּירוֹ

שֶׁנִּטְרֵף מֵעָלָיו


חַיִּים קָשִׁים הָיוּ לוֹ לְיַעֲקֹב

גְנוּבְתִי יוֹם וּגְנוּבְתִי לַיְלָה

כְּשֶׁהָאֵל עוֹקֵב אַחֲרָיו בְּמַבָּטוֹ

וְאֵינוֹ מַרְפֶּה




‏אבא. לזכרך
‏הורים

אֲבָל אֵלִיָּהוּ

אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ

מָתַי תַּחְזֹר

לְסַפֵר לִי

מִי אֲנִי


תּוֹפִיעַ

בָּאַדֶּרֶת הַהִיא

וִיהִי מֵרוּחֲךָ

אֵלַי




‏בני
‏מכתב למשורר ארנסט שטדלר
‏ערפל


עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן –

זֶה שְׂדֵה תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין

זֶה אֵל שָׁדֵי

אֵלֶּה שְׁדֵי הָאֲדָמָה

הַשִּׁבּוֹלִים

שַׁלְהֲבוֹת בֵּית לֶחֶם




‏ויסלבה


אֲפִלּוּ בְּנָפְלוֹ לַיָּם

הִמְשִׁיךְ אִיקָרוֹס לְהַבִּיט בְּשֶׁמֶשׁ

הַיַּעַד הָאֱלֹהִי.


אֲפִלּוּ בְּנָפְלוֹ לְלוֹעַ

לִוְיְתַן הַיָּם הָעֲנָקִי

הֶאֱמִין שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְצַפָּה לוֹ.

הֶאֱמִין שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ

אֵל אוֹהֵב.


אֲפִלּוּ בְּנָפְלוֹ

הֶאֱמִין שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ.

לְהִתְמַזֵּג בְּאוֹר לוֹהֵב.



‏רוברט
‏את אומרת על ספרי

1.


חַיָּיו וּמוֹתוֹ הָיוּ תּוֹכֵחָה.

כִּי הֶאֱמִין שֶׁנּוֹעַד לִתְהִלָּה –


וְלֹא הֵבִין כִּי אֶת קְלוֹנוֹ שֶׁל

הָאֵל־אָב הַחוֹטֵא

הוּא נוֹשֵׂא.


עַל כֵּן יֵשׁוּ רֵד מֵהַצְּלָב.

חֲדַל לִהְיוֹת מוֹפֵת לְבְגִידַת הָאָב.


2.


אַחֲרֵי שֶׁהִתְחַפֵּשׂ לְסוּפֶּרְמֶן

וְהִתְנַדֵּב לַסְּפּוֹרְט הָאֶתְגָּרִי שֶׁל צְלִיבַת מַסְמְרִים

וְקִבֵּל קְרִיאוֹת בּוּז וּצְלִיפוֹת בִּמְקוֹם מְחִיאוֹת כַּפַּיִם

(הוּא דִּמְיֵן בְּטָעוּת שֶׁזֶּה טֶקֶס חֲנִיכָה)

הִתְעוֹפֵף מִכָּאן לַמָּקוֹם הֲכִי רָחוֹק הָאֶפְשָׁרִי.

תָּמִיד אָמַר שֶׁבָּאָרֶץ לֹא נוֹתְנִים לִחְיוֹת.

מִי שֶׁיִּרְצֶה לַחְזוֹת בְּזֹהַר פָּנָיו

שֶׁיִּכָּנֵס לִכְנֵסִיַּת הַפֵיסְבּוּק.


מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • גלי סנדיק
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
  • גידי בלייכר
  • אסתר ברזילי
  • זהבה שורץ
  • שלומית אפל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!