רות נצר
שירי מקרא
בתוך: ריסים

מִסְתַּבֵּר שֶׁכְּבָר בְּגַן הָעֵדֶן הָיוּ הַתְרָעוֹת:

רְטָטִים עַל-קוֹלִיִּים, קוֹלוֹת עֲטַלֵּפִים,

פִּרְכּוּסִים שֶׁנִּבְצְרוּ מִשְּׁמוּעָתֵנוּ.


כְּבָר בְּמַעְגַּל גַּן-עֵדֶן הַשָּׁלֵם מִנְּשֹׂא

הָיוּ סְדָקִים מְרֻשָּׁתִים

שְׁבָרִים

שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לָבוֹא.


כְּבָר אָז הֵחֵלּוּ תְּנוּעוֹת סְמוּיוֹת

הִרְהוּרֵי רוּחוֹת

רִפְרוּף כְּנָפַיִם

מִקְצַב גַּלִּים

וּצְעָדִים


זֶה הָאֵל הַנִּסְתָּר

הַמְּהַלֵּךְ בְּגַנּוֹ

לְחַפֵּשׂ אֶת אָדָם יַקִּירוֹ.


  • - - עַכְשָׁו

אָדָם הוּא הַמְּחַפֵּשׂ

אֶת אֱלֹהָיו


אֲנִי זוֹכֶרֶת

אֵיךְ רִחַפְתָּ

מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם


אֵיךְ שׁוּב

פִּצַּלְתָּ

אוֹתִי

לִשְׁנַיִם


חֶלְקִי הוּעַף לְמַעְלָה

חֶלְקִי הָאַחֵר נִכְבַּשׁ לַתְּהוֹם


בַּתָּוֶךְ

בֵּין מַיִם עֶלְיוֹנִים

לְתַחְתּוֹנִים


הִצַּבְתָּ אוֹתִי

בִּדְמוּת אָדָם


הֶעֱנַקְתָּ לִי

מִלָּה


1.

בַּלַּיְלָה הַזֶּה

לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנָה

אַבְרָהָם יָצָא מֵאֳהָלוֹ

אֶל מֶרְחֲבֵי דְּמָמָה.

נָשָׂא עֵינָיו

רָאָה כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם

קוֹרְנִים כְּמֶרְכָּבָה.


הוּא שָׁמַע -

אֱלֹהִים פִּתָּה אוֹתוֹ.

כִּסָּה מִמֶּנּוּ אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא.

עָקַד אוֹתוֹ בִּבְרִית

בִּתְרֵי לִבּוֹ.


2.

שׁוּב אֶתְאַמֵּן בְּהַשָּׁלַת וִילוֹן

לִרְאוֹת מַלְאָכִים

לְשֵׂאתָם עַל כְּתֵפַי.

אֶתְאַמֵּן בִּלְהַזְכִּיר לָאֱלֹהִים

שֶׁהָיִיתִי בֵּין הַבְּתָרִים.

שֶׁהָיִיתִי הַמַּבּוּל וְהוּא הַקֶּשֶׁת.

הָיִיתִי אֵשׁ

וְהוּא הַסְּנֶה.


אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ

שָׁכַבְתִּי עַל גַּבִּי

עַל אֲדָמָה

פְּרוּשַׂת גַּפַּיִם


רָקִיעַ מֵעָלַי

הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

לִמְרַאֲשׁוֹתַי –


סֻלָּם צִמַּח מִטַּבּוּרִי

אֶל הַשָּׁמַיִם


רְסִיסִים

עָלוּ

וְיָרְדוּ

וְהִשְׁקוּ אֶת הַגַּן


בְּלֵיל יַבּוֹק, הָאֵל נִהְיָה לְאִישׁ,

נֶאֱבַק בְּיַעֲקֹב, חִפֵּשׂ אֶת קִרְבָתוֹ,

נָגַע בּוֹ בַּמָּקוֹם

הָאִינְטִימִי בְּיוֹתֵר –

בִּירֵכוֹ.


אָז נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל –


אַחַר כָּךְ, עוֹד בְּטֶרֶם יֵדַע יִשְׂרָאֵל

אֶת גּוֹרָלוֹ הֶעָקֹב

שֶׁל בְּנוֹ הַחוֹלְמָנִי,

הָאִישׁ הַמִּסְתּוֹרִי

שׁוּב הוֹפִיעַ בַּשָּׂדֶה

וּפָגַשׁ בְּיוֹסֵף, שֶׁאֶת אֶחָיו חִפֵּשׂ.


אָז חָזַר הָאָב לִהְיוֹת יַעֲקֹב.

נִקְלַף מִמֶּנּוּ שְׁמוֹ הָאֱלֹהִי.


אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת שָׁאוּל

בִּגְלַל הִסּוּסָיו, בִּגְלַל סְפֵקוֹתָיו, בִּגְלַל דִּכְאוֹנוֹ,

בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ לְדָוִד, שֶׁאָהַב אֶת יוֹנָתָן, שֶׁאָהַב אֶת מִיכַל.

וְאִישׁ לֹא אָהַב אֶת שָׁאוּל,

אֶת הָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ הַמְּתֻלְתָּל

שֶׁהֻשְׁאַל לַמְּלוּכָה וְכָשַׁל


אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת הָאִישׁ

שֶׁאֱלֹהִים הִכָּה בְּרוּחַ רָעָה

שֶׁשָּׁאַל בָּאוֹב בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה

שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט

וְלֹא כִּרְכֵּר לִפְנֵי אֱלֹהָיו

וּכְשֶׁהִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְהָפֵר אֶת דְּבַר אֱלֹהִים

זָרְקוּ אוֹתוֹ לַפְּלִשְׁתִּים


אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת שָׁאוּל

כִּי גַּם אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים

מַדּוּעַ הִשְׁאִילוּ אוֹתָנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה

וּבָחֲרוּ בָּנוּ לִמְלוּכַת הַנֶּפֶשׁ

וְאַחַר כָּךְ נָזְפוּ בָּנוּ

וְלֹא הִקְשִׁיבוּ לִכְאֵבֵנוּ

וְעַצְבוּתֵנוּ, אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים

אֶת שָׁאוּל וְלֹא נֶחְדַּל לִשְׁאֹל

לָמָּה דַּוְקָא זֶה שֶׁלֹא בִּקֵּשׁ אֶת הַמְּלוּכָה

לָמָּה דַּוְקָא זֶה שֶׁהֲכִי קָרוֹב לְלִבֵּנוּ

הוּקְעָה גּוּפָתוֹ אֶל הַחוֹמָה


כֵּן, נָקַמְתִּי בְּךָ

בְּהִזְדַּקְּנוּת פָּנֶיךָ

שֶׁהָיוּ מְקוֹר כֹּחֲךָ.


חִצִּים שָׁלַחְתִּי בְּיָפְיְךָ.

הִפַּלְתִּי עָלֶיךָ אֶת עַמּוּדַי.

וּכְשֶׁתָּשׁוּב עַל בִּרְכַּי

אֶת רֹאשְׁךָ לְהַנִּיחַ

שׁוּב אֶגְזוֹז אֶת מַחְלְפוֹת

רֹאשְׁךָ


כַּמָּה אַכְזָרִית הָיְתָה הַשְׁלָכָתוֹ

שֶׁל יוֹנָה

אֶל מַלְתְּעוֹת הַיָּם


יוֹנָה שֶׁהֶאֱמִין

שֶׁנּוֹעַד לִהְיוֹת מֻקְרָב

עַל מִזְבַּח אַשְׁמָתוֹ הַנִּצְחִית


כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נִינְוֶה הַחַטָּאָה

שֶׁהֶעֱמִידָה פָּנִים כְּאִלּוּ

שָׁבָה בִּתְשׁוּבָה


הָאֵל תָּבַע שֶׁיַּאֲמִין בּוֹ

דַּוְקָא בְּרֶגַע הַנְּטִישָׁה


הַכְּלָל בָּרוּר –

לְהַבִּיט לְאָחוֹר

אָסוּר


אֶל זַעַם הַהֶרֶס

אֶל לֵב הַמַּאְפֵּלְיָה


בַּלֵּב הַפּוֹעֵם

הַבּוֹעֵר הַנּוֹרָא.


הַפַּחַד מְחַלְחֵל -

כִּי יִקְטְלֵנִי

אֵלָיו אֲיַחֵל


1.

וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר

-הֲזֹאת נָעֳמִי?

זוֹ תְּהוֹם הוֹמָה

תְּהוֹם הַזִּכָּרוֹן


וַתֹּאמֶר לָהֶם נָעֳמִי –

כָּתוּב תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוּ

יָרְדוּ בָּנַי לַמְּצוּלוֹת.


אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי

עַכְשָו רֵיקָה

בִּטְנִי

מְצַפָּה לַגּוֹאֵל

שֶׁיּוּשַׁת בְּחֵיקִי


2.

זֶה גַּרְגֵּר

הַתְּבוּאָה.

וַתְּשִׁיתֵהוּ בְּחֵיק הָאֲדָמָה

וַיָּמָת שָׁם

וַיִּוָּלֵד שָׁם

בְּחֵיק רוּת

הִיא נָעֳמִי.


כְּמוֹ רָחֵל

אֶת יַעֲקֹב

אֲנִי רוֹצָה


שֶׁבַע שָׁנִים

וְעוֹד שֶׁבַע

עָבְרוּ בִּי

בִּמְרוּצָה


*

כְּמוֹ יַעֲקֹב אֶצְלַע

אֶבְרַח אֵלֶיךָ


וְאַף כִּי לֹא

תִּשְׁאַל לִשְׁמִי

תִּגַּע בִּירֵכִי —


*

כְּמוֹ יוֹנָה

אֶבְרַח מִמְּךָ


וַאֲפַרְפֵּר

בְּכַף יָדְךָ

כְּנִלְכָּדָה


אֶבְרַח מִדִּין

אֶבְרַח מֵרַחֲמִים

לְלֹא סִבָּה


מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אפרת אפל
  • רחל זלוביץ
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!