יְמוֹת הַשֶּׁקֶט הַבָּאִים כְּמוֹ פָּרָשֵׁי עַצְבוּת
שׁוֹטְפִים אֶת הַכְּתָלִים אֲשֶׁר בָּנִיתִי
מִפְּרִיחוֹת אָבִיב,
וַאֲדָמָה כְּבוּיַת צִיצִים שׁוֹאֶלֶת
לִי אוֹתוֹת…
בְּמַרְתְּפָיו הַקַּיִץ מְעַרְבֵּל אֶת רוּחוֹתָיו
מִן הַדָּרוֹם
וּמִמִּזְרָח הַשֶּׁמֶשׁ תִּסְתָּעֵר.
אוּרַי בְּתוֹךְ תֻּמַּיִךְ, אֲחוֹתִי
יָפָה,
הָפְכוּ אֶת הַקּוֹצִים לְשׁוֹשַׁנִּים –
וְאַתְּ תָּבוֹאִי לְשַׁלֵּם נִשְׁיֵךְ בְּאֶלֶף
מַתָּנוֹת.
זֵרִים שֶׁל אוֹר סָבִיב סָבִיב לַחֹשֶׁךְ –
שַׁלְוָתֵךְ.
יוֹדֵעַ אֶת הַקַּיִץ
אֶת שִׂיחוֹ בָּאֵשׁ,
עוֹמֵד סוּסִי רוֹכֵן בַּעֲרֵמַת
שְׁלָפַיִךְ.
לְאַט לְאַט נָנוּס אֶל חֲדָרֵינוּ –
בָּם נֵשֵׁב עַד שֶׁיָּבוֹא
הַצֵּל.
אִישׁ קוֹרֵא מִתּוֹךְ הַהַגָּדָה
וּבַיִת לֹא הָיָה בְּלִי מֵת הַבַּיִת שֶׁהָיָה
צָבְעוּ אֶת הַקִּירוֹת בְּסִיד חָדָשׁ שָׁנָה
שָׁנָה לָבָן בְּכוֹרִים קוֹרְאִים לַמָּוֶת
שֶׁיָּבוֹא פֶּתַח הַבַּיִת בִּמְלֹאת
לַלְּבָנָה – – –
וְשׁוּב אֵין בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אֵין בּוֹ
עַד כִּי סִפְּרוּ בְּשִׁבְחוֹ כָּל הַלַּיְלָה
וּבַשַּׁחֲרִית זָכַרְתִּי כִּי שָׁכַחְתִּי
לִפְסֹחַ וְהֶחָג גּוֹרֵף עֲרֵמוֹת כְּבוּיוֹת
מִפִּתְחֵי הַבַּיִת אֶל שַׁעֲרֵי הָרְחוֹב מוּל
גַּנֵּנוּ הַנָּעוּל אֲחוֹתִי הַיָּפָה שֶׁהִכָּה הָאָבִיב
בְּתֻפַּיִךְ
וְכָל־כָּךְ עָלִית
מְחוֹלֵנוּ הִלְהִיב אֶת הַקַּיִץ שֶׁבָּא
מְדַלֵּג עַל חַיִּים וּמֵתִים בִּפְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת וַאֲנַחְנוּ נָלִין
מַה נָּלִין וְהַכֹּל כְּבָר צְבוּרִים
בַּכִּכָּר נֶאֶסְפוּ וְהַגַּן עוֹד נָעוּל מְלִיטָה אֶת
עֵינַיִךְ אֲחוֹתִי הָהּ כַּלַּת הַמֵּתִים מַסְתִּירָה
אֶת יָפְיֵךְ
אֶת פָּנַיִךְ קֵרַבְתְּ אֶל הַשַּׁעַר לַחֹשֶׁךָ
לִפְתֹּחַ הוֹלֵךְ וּמְדַלֵּג מִן הָהָר לַגִּבְעָה
הָרוֹבֶצֶת בְּפֶתַח הַבַּיִת־לָבָן וְהָאוֹר
הַלָּבָן מְסַנְוֵר וְעִוֵּר בְּמַקְלוֹ מְגַשֵּׁשׁ
עַל רִצְפַּת הָרְחוֹב שֶׁהֶחָג כְּבָר עָבָר בּוֹ
גּוֹרֵף אֶת בְּכוֹרֵינוּ עָלִים שֶׁהַקַּיִץ
יִבֵּשׁ מִן הֶחָג שֶׁהָיָה אַחֲרוֹן לֶאֱכֹל
אֶת זִבְחֵי הַמֵּתִים.
אִישׁ הָיִיתִי מַגִּיד אֶת הַגָּדַת הַיָּמִים,
כִּי לֹא הָיָה בַּיִת שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ
כְּשֶׁקָּרְבוּ לִמְלֹא יְמוֹת הַלְּבָנָה וְכָל
הַמְּזוּזוֹת הִוּוּ דָם עַל עֵינֵי גַּן
נָעוּל מִסְתַּתְּרָה אֲחוֹתִי הַיָּפָה
כַּלָּתִי לַמֵּתִים.
שְׁעָרֵינוּ פְּתוּחִים אֶל הַגַּן
שְׁעָרֵינוּ פְּתוּחִים אֶל
הַחֹשֶׁךְ – – –
סוּפוֹת חוֹל בּוֹעֲרוֹת מִן הַנֶּגֶב
עָבְרוּ בִּשְׁעָרֵינוּ
וְהַלַּיְלָה שׁוֹכֵב בְּרַחְמֵךְ הַפָּעוּר
שְׁעַת חֲצוֹת
הָרַכֶּבֶת
יָצְאָה
הִתְרוֹקֵן
בֵּית הַנְּתִיבוֹת מֵאוֹרְחָיו
שֶׁכָּשְׁלוּ אֶל
הַנֶּשֶׁף.
נְשִׁימוֹת הַתַּנִים מִצְטָרְדוֹת בָּאֲוִיר הֶעָיֵף,
נַחֲשֵׁי לַחְשֵׁיהֶם זוֹחֲלִים עַל פִּסְלֵךְ
הַמֻּטָּל מִן הַדֶּרֶךְ
מִזְרָחָה
עוֹד צִדֶּךְ הַמּוּצָל מְחַפֵּשׂ בַּנֵּרוֹת
אֶת הַקִּיר הַמּוּאָר
מִצָּפוֹן
אֲשָׁמִים
חַטָּאוֹת נִשְׂרָכוֹת אַחֲרֵינוּ בַּלַּיְלָה הַזֶּה
מִי אָשֵׁם
כָּאן
וּמִי כָּאן אָשֵׁם,
הַחֲלוֹם מְקַפֵּל חֲבִילָה עֲיֵפָה
אַל תִּנְשֹׁם
אַל תִּנְשֹׁם
הַמִּצְעָד מוּל פָּנֶיךָ עוֹבֵר
וְסוּסִים מִזְדַּקְּפִים הִתְנַגְּשׁוּת קַטָּרִים
רַגְלֵיהֶם מֵאָחוֹר מַכְאִיבוֹת אֶת הַלַּיְלָה
אֲנִי מִן הָאֵשׁ
לֹא אָשֵׁם
לֹא אָשֵׁם
בַּרְזִלֵּי פַּרְסוֹתָם מִתְלַבְּנִים עַל עוֹרִי
וְהַלַּיְלָה זוֹקֵף – – –
נִיחוֹחֵי הַמְּנָחוֹת לַשָּׁמַיִם
חֲלוֹם מְשֻׁלָּח מִתְנוֹדֵד עַל הַדֶּרֶךְ לַבֹּקֶר
יַגִּיעַ
לֹא בָּרוּר מָתַי וְאֵיפֹה זֶה יִקְרֶה,
אוּלַי הַחַשְׁמַל חֲנָקָהוּ הַקֶּצֶר
אוּלַי הַקּוֹאוֹרְדִינָטוֹת יָצְאוּ מִן הַמַּפָּה
וְכוֹכַב הַצָּפוֹן תּוֹעֶה,
עוֹד תּוֹעֶה
בְּבַקְּשׁוֹ אֶת
כַּפּוֹתֶיהָ.
מָה הַשָּׁעָה צָעֲקוּ הַהוֹלְכִים
סָבִיב סָבִיב
וְשָׁבוּ
מְעִירִים אֶת מִי שֶׁנִּסָּה לִבְדֹּק אִם חֲלוֹמוֹ
וְהַמֶּתַח עָלָה וְיָרַד חֲלִיפוֹת עַד כִּי אֲפִלּוֹ תִינוֹקוֹת
יָכְלוּ לִנְגֹּעַ בְּקַצְוֵי הַשֶּׁקֶט.
בָּעֶרֶב
גַּם הָאֲדָמָה הִתְקַרְרָה
וְכָל הַכּוֹכָבִים הֵחֵלוּ מְנַתְּרִים
וּמְאַבְּדִים אֶת כֹּחַ מְשִׁיכָתָהּ.
אֱחֹז בַּחֶבֶל הִיא אָמְרָה
אוּלַי מָחָר
אֵלֵד
- גלי סנדיק
- שמרית חדד
- עדנה הדר
- צחה וקנין-כרמל
- אסתר ברזלי
לפריט זה טרם הוצעו תגיות