שמואל דוד לוצאטו

גַּנָּה בְּאֵין מָטָר וְטַל שָׁמַיִם,

מַטָּע חֲסַר פֹארוֹת בְאֶפֶס לֵחַ;

הַיְאוֹר וְהַנָהָר בְּלִי הַמַּיִם,

וּפְרִי בְלֹא טַעְמוֹ וּבִלְתִּי רֵיחַ

יִהְיוּ דְבָרַי בִּלְתְּךָ (עֵינַיִם

לָעִוְּרִים, רֶגֶל לְאִישׁ פִּסֵּחַ);

עַל־כֵּן לְךָ וּלְבַדְּךְ הִגַּשְׁתִּי

כָּל־מַחֲנֵה הַשִׁיר אֲשֶׁר פָּגַשְׁתִּי.

אָבִי מְשׂוֹשׂ לִבִּי! כְּאֵבִי נֶצַח

כִּי בָא זְמָן, צָבָא וְקֵץ יָמֶיךָ;

אוֹי לִי! וְגוֹרָלִי בְגוֹרָלֶךָ

אֵין עוֹד, וְהֵא אֶרְאֶה בְיוֹם הָרֶצַח!

אֵיכָה אֲרוּכָה אֵין לְךָ, אִישׁ נֶצַח,

לֹא יַעֲזוֹר מָזוֹר לְהַצִּילֶךָ?

שׁוֹאָה מְשׁוֹאָה הָהּ! לְמִשְׁפַּחְתֶּךָ,

דַּרְדַּר סְמָדָר לָהּ, וְלִי אֵין קֶצַח.

אֶזְחַל וְאֶתְחַלְחַל בְּיוֹם צָרָתָה;

הֹוָה עֲלֵי הֹוָה לְבֵיתִי אֶדֶן,

אֵין עֹז וְאֵין מָעוֹז וְאֵין עֶזְרָתָה.

רַק זִכְרְךָ בִּטְחָה לְחַזֵּק בֶּדֶק.

בֵּין שֹׁכְבִים טוֹבִים בְּגַן הָעֵדֶן,

בָּרוּךְ, לְךָ עָרוּךְ פְּרִי הַצֶּדֶק

יִשְׂרָאֵל, יָשָׁר עִם אֵל גַּם עִם גֶּבֶר,

הוֹרֵיתָנִי בַתֹּם. עוֹד רַךְ וָנַעַר,

הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבְה; הֶחְכַּמְתָּ בַּעַר,

הִמְטַרְתָּ מַן שָׁמַיִם לִבְנֵי עֵבֶר.

בִּימֵי חָרְפֶּךָ, הָהּ! רַדְתָּ לַקֶּבֶר;

הִרְדִּיפוּךָ זֵדִים כִּזְאֵבֵי יַעַר;

הֵשַׁבְתָּ מֵעָוֹן רַבִּים בַּשַּׁעַר

עַד עֵת אֶל שֹׁכֵן עַד פָּרַשְׂתָּ אֵבֶר.

יוֹם יוֹם, וּבְקָהָל רַב, צֶדֶק בִּשַׂרְתָּ:

אַתָּה מַשְׂכִּיל אֶל דַּל, מָעוֹז עִירֶךָ,

עָנָו וּטְהָר־לֵבָב וּשְׁפַל הַמֵּצַח.

צִלֶּךָ מֵעָלַי, אוֹי! סָר… נִגְזַרְתָּ;

אַךְ אָמְנָה כִּלְבָבִי שִׁמְךָ, זִכְרֶךָ,

יִשְׂרָאֵל קוֹנִיאָן, יִחְיוּ לָנֶצַח.

בעל שירי החליפות.

בָּרוֹפְאִים, בַּמְשֹׁרְרִים אָלִינָה,

בִּקְהַל חֲכָמִים יֹשְבֵי עִירֵנוּ;

כִּי מִנְּהֶם מוָּסר וְעֹז אָבִינָה,

כָּבוֹד וְתוּשִׁיָּה לְהוֹד אַרְצֵנוּ.

אִם אַשְׂמְאִילָה כֹּה וְאִם אֵימִינָה

חֶבְרַת שְׁלָשְׁתָּם אָפְסָה בֵינֵינוּ;

אַךְ שַׁבְּתַי חַיִּים לְבֵית מָארִינָה

רוֹפֵא, מְשׁוֹרֵר, רַב קְהִלָּתֵנוּ.

רִפָּא בְצוּף אִמְרוֹ וְגֵו וָנֶפֶשׁ;

שִׁירָיו וּמִכְתָּבָיו הֲלֹא עָצֵמוּ;

נֶחְשַׁב לְדֹר וָדֹר פְּאֵר עֻזָּמוֹ.

לֹא אַחֲרִישׁ, גַּם כִּי אֲנִי כָרֶפֶשׁ,

אֶת־מַהֲלָלָיו; מַה־מְּאֹד נָעֵמוּ

שִׁירֵי חֲלִיפוֹת, אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ.

אִישׁ תָּם וְאִישׁ עָנָו, שְׁפַל הַבֶּרֶךְ,

חָסִיד, יְשַׁר לֵבָב, נְקִי כַפַּיִם:

אִישׁ נֶאֱמָן, צַדִּיק, טְהוֹר עֵינַיִם;

סָבַל לְטוּב עַמּוֹ עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ.

עָנִי בְּחֶלקוֹ שָׂשׂ וְעָלֵז, אֶרֶךְ

אָף, רַב תְּבוּנוֹת, אִישׁ כְּמוֹצָא מַיִם

חַסְדּוֹ, וְאִמְרֵי פִיו כְּמַן שָׁמַיִם

אָרַח לְחֶבְרָה עִם תְּמִימֵי דֶּרֶךְ.

תַּחַת גְּאוֹן זֵדִים מְשַׁלֵּם צֶדֶק;

נָשָׂא עֲוֹן רֵעָיו וְחֵטְא וָפֶשַׁע;

הִדְרִיךְ כְּתָם־לִבּוֹ קְהִלָּתֵנוּ.

אַיֵּה וִּמי הוּא זֶה מְחַזֵּק בֶּדֶק,

פָּתַח לְעַמּוֹ אוֹצְרוֹת הַיֶּשַׁע?

זֶה יַעֲקֹב חָזָק בְּקִרְיָתֵנוּ.

עַד יוֹם אֲשֶׁר נִקְרָא לְרוּם שָׁמַיִם

זֶה יַעֲקֹב אִישׁ תָּם לְבֵית לוּצָאטוּ

שָׁקַד בְּדַלְתוֹת דָּת, וּבוֹ שָׁקָטוּ

כָּל־תֹּפְשֵׂי תוֹרָה וְשַׁח עֵינַיִם.

הָיָה כְגַן רָוֶה, כְּמוֹצָא מַיִם

לַדַּל וְלָאֶבְיוֹן אֲשֶׁר נִשְׁמָטוּ;

פִּיו צוּף, וּמִפִּרְיוֹ הֲלֹא לָקָטוּ

אִישׁ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ בְּנֵי אֶפְרָיִם.

הֵשִׁיב לְבַב חוֹטְאִים וְחִזְקֵי מֵצַח

לִמֵּד בְּמִדְרָשׁוֹ תְּרוּפַת גֶּבֶר,

יָבִין וְרָפָא לוֹ לְכַלֵּא פֶשַׁע.

הִנֵּה בְשִׂמְחָה עָף לְחַיֵּי נֶצַח

זָקֵן נְשׂוּא פָנִים, וּפָרַשׁ אֵבֶר

לַחְסוֹת בְּצֵל שַׁדַּי מְקוֹם הַיֶּשַׁע.

קֵדְמָה, יָמָּה, צָפוֹן, נֶגֶב תֵּימָנָה

שֶׁמֶשׁ קָדַר, עָבִים כִּסּוּ פָנֵינוּ;

עִיר מוֹדֵינָא תִּזְעַק, קוֹלָהּ נָתָנָה:

הָהּ! מַזָּל טוֹב אֵין עוֹד, אֵין עוֹד רוֹעֵנוּ!

לֹא אֶשְׁקוֹט, לֹא אָנוּחַ, לֹא אִישָׁנָה

כִּי הַצַּדִּיק גָּוַע עַל חַטְאֹתֵינוּ;

לֹא אֶמְצָא כֹּה וָכֹה, אָנֶה וָאָנָה

מַשְׂכִּיל־חָבֵר־רַבִּי־חָכָם־מוֹרֵנוּ.

קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה: הָעִיר שֻׁדָּדָה;

אוֹי לָךְ עַיִן רוֹאָה, אֹזֶן שֹׁמַעַת,

כִּי הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ.

לוּלֵי שָׂרִיד הוֹתִיר כִּמְעַט אָבָדָה

תּוֹרָה מִיִשְׂרָאֵל, בִּינָה וָדַעַת,

יָד עֹמֶדֶת לִימִין אֶבְיוֹן וָחֵלֶךְ.

מֵימֵי תוֹרַת צִיר אֵל אַתָּה דָלִיתָ

לַשְׁקוֹת גֵּוָה וָנֶפֶשׁ שֶׁחָקַרְתָּ;

עַל כֵּס מֹשֶה מַיְמוֹן עָלֹה עָלִיתָ,

מֶנְדֶּלְסוֹן, מֶנְדֶּלְסוֹן, מָה רַב יָקַרְתָּ!

כָּל־פָּעָלְךָ תָּמִים, לִמְאֹד נִפְלִיתָ

כִּי מַכְמֹרֵי מֵסִית עָקֹר עָקַרְתָּ;

חַיֵּי אַל־מָוֶת לִפְנֵי אִישׁ גִּלִּיתָ,

מֹשֶה, מֹשֶה, מַיִם חַיִּים הֵקַרְתָּ.

נֹפֶת צוּפִים הִטִּיפוּ שִׂפְתוֹתֶיךָ;

הֶגְיוֹן לִבֶּךָ זַךְ, שֵׁכֶל מִלֶּיךָ;

צַדִּיק, צַדִּיק, מָה רַבָּה חָכְמָתֶךָ.

שֶׁמֶן כָּבוֹד וִיקָר הוּצַק עָלֶיךָ:

לָנֶצַח עוֹד יִחְיֶה שֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ:

קָדוֹש, קָדוֹש, כָּל־הַקָּרֵב אֵלֶיךָ.

עַד אָן בֵּית יִשְׂרָאֵל יַאְטֵם אָזְנָיִם,

יָקִים מַשְׂגֶּה עִוֵּר אוֹ רֹעֵה רוּחַ

לִרְעוֹת צֹאן קָדֳּשִׁים? עַד אָן יָפוּחַ

הַיּוֹם לִמְקֻבָּלִים, מַהְגֵּי מִצְרַיִם?

עַד אָן מוֹרֶה חֹטְאִים לִזְהַב פַּרְוַיִם

יַטֶּה שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וּבְלֵב בָּטוּחַ?

עַד אָן אֶל עַם עִמְקֵי שָׂפָה שָׁלוּחַ

כֹּבֶד עָוֹן, לָשׁוֹן, וּגְבַהּ עֵינַיִם?

קֵץ כָּל־מַחְשָׁךְ הֵן בָּא, עֵיפָה וָאֶמֶשׁ

לֹא כִסּוּ אֶת־עֵין הָעִבְרִים; הַשֶּׁמֶשׁ

עַתָּה בִגְבוּרָתוֹ לָהֶם זוֹרֵחַ.

בִּשְׂדֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֵין קֶרַח,

כִּי צָץ מַטֵּה כֹהֵן וַיֹּצֵא פֶרַח,

דּוּדָאֵי רַפָּאפּוֹרְט נָתָנוּ רֵיחַ.

מִמַעֲלוֹת אוֹרָה בְּתַחְתִּית סֹהַר

יוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי, אֲדֹנִי, גַּרְתָּ;

וּבְאוֹרְךָ בָהִיר בְּעֶצֶם טֹהַר

אֶת־מַחֲשַׁכֵּי עַבְדְּךָ הֵאַרְתָּ.

אַךְ לֹא נְבוֹן דָּבָר וְלֹא טוֹב תֹּאַר

הָאִישׁ אֲשֶׁר בַּמַּחֲזֶה זָכַרְתָּ;

רַק הוּא בְמַרְאֶה לֹא בְחִידוֹת זֹהַר

יַשְׂכִּיל, וּבַל יָבִין חֲלוֹם סִפַּרְתָּ.

הִנֵּה לְשׁוֹן אֹהֵב לְךָ דֹבֶרֶת,

כִּי אֵשׁ יְדִידוּת בָּךְ הֲלֹא בֹעֶרֶת

עַל שֹׁכְנֵי עָפָר אֲשֶׁר רוֹמַמְתָּ.

אָכֵן אֲנִי יוֹסֵף. אֲבָל מִי אָנִי?

לֹא שָׂר וְלֹא מַשְׁבִּיר. וְכִבַּדְתָּנִי!

מַה־הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶּׁר חָלַמְתָּ?

יוֹם טוֹב לְפַלֵּס שִׁיר תְּנָה לִבֶּךָ

וּלְשׁוֹנְךָ תָּרֹן עֲלֵי הַנֶּבֶל;

מַה־יִמְתְּקוּ אָז מֵי נְגִינוֹתֶיךָ

טַעְמָם לְחֵךְ יִנְעַם וְעָבַר אֵבֶל.

וִיפָאֲרוּ אֶת־קוֹל הֲמוֹן שִׁירֶיךָ

בֵּית יַעֲקֹב יוֹם יוֹם, וְיָבֹא חֵבֶל

לִמְחַלְלֵי זִמְרָה, וּמִקּוֹלֶךָ

יִטּוּ אֲזַי כֻּלָּם שְׁכֶם לַסֵּבֶל.

כִּי רֵעֲךָ דִבֵּר. סְלַח הַפַּעַם

מַשְׂאֵת יְדֵי אֹהֵב וּמִנְחַת רֵעַ,

נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בָךְ וְלֹא נָבוֹכָה.

צַו אֶת־בְּנוֹת הַשִּׁיר לְכַלּוֹת זַעַם,

נֹפֶת לְהַטִיף לָךְ, לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ,

צוּנֶץ, וּמִי יָשִׁיר אֲזַי כָּמֹכָה?

רֵעִי, מְיֻדָּעִי וְרוֹעִי נֵצַח

נִשְׂגָּב לְגַב עֻגָּב הֲלֹא רָאִיתִי;

בִּמְאֹד מְאֹד הוֹד טַעֲמוֹ הָגִיתִי:

נִיבוֹ וּמִכְתָּבוֹ שְׁבוֹ לָנֶצַח.

שִׁירִים לְעִבְרִים שָׁר וְהֵרִים מֵצַּח,

מֵהֶם פְּרִי בָרִיא צֳרִי אָרִיתִי:

יִשְׁמוֹר כְּמוֹ מִזְמוֹר וּבוֹ גִלִּיתִי

מַטְּמוֹן וְקִנָּמוֹן, וְכַמּוֹן, קֶצַח.

הֵן אֶל שְׁמוּאֵל אֵל בְּשִׂפְתֵי קֶדֶם:

חָכְמָה רְבִיד דָּוִד יְדִיד הַלֶּקַח;

לוּצָאט בְּמִשְׁפָּט שָׁר וּמָט כָּל־אֵבֶל.

גָּבַר אֱנוֹשׁ נָבָר וּבַר מִקֶּדֶם;

קָרַב, וְרַב עָרַב, כְּיֵין הָרֶקַּח

כִּנּוֹר נְעִים רֵעִים וְעִם הַנֵּבֶל.

אָשִׁירָה נָּא לִיקָר אַנְשֵׁי לוּצָאטוֹ

וִיּחִי זִכְרָם לָנֶצַח עַל הָאָרֶץ;

אַזְכִּיר הָאִישׁ מֹשֶה חַיִּים לוּצָאטוֹ

לִמְשֹׁרֵר וּמְקֻבָּל נוֹדָע בָּאָרֶץ.

לֹא אֶשְׁכַּח שֵׁם רוֹפֵא יִצְחָק לוּצָאטוֹ

כִּי דִּבְרֵי שִׁיר הִרְבָּה לִמְשֹׂושׂ הָאָרֶץ:

לֹא אֶחְדַּל לִזְכּוֹר אֶפְרַיִם לוּצָאטוֹ

רוֹפֵא וּנְעִים זִמְרָה נִשְׂגָּב בָּאָרֶץ.

אַךְ עָצַמְתָּ מֵהֶם, דּוֹדִי לוּצָאטוֹ,

שָׂרִיתָ וַתּוּכַל בִּשְׂפוּנֵי אָרֶץ,

עָלִיתָ לַמָּרוֹם מִכָּל־לוּצָאטוֹ.

אַתָּה חֹקֵר טָמוּן בִּלְשׁוֹנוֹת אָרֶץ,

וּמְשֹׁרֵר עַל כִּנּוֹר לִכְבוֹד לוּצָאטוֹ,

לִכְבוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל, לִכְבוֹד הָאָרֶץ.

מִמֶּנִי גוּשׁ הָאָרֶץ,

שַׁי קָטוֹן מֵהָכִיל אִישׁ לוּצָאטוֹ,

קַבֵּל כִּצְרוֹר הַר דָּוִד לוּצָאטוֹ,

בַּיּוֹם הַזֶּה כָּלָה מִסְפֵּד וָאֵבֶל;

שֹׁד חָלַף הָלַךְ לוֹ, שָׁבַת כָּל־שבֶר;

אַךְ שָׁוְא מִינִים וָהִי, תּוּגָה אַךְ הֶבֶל;

זֵכֶר יָגוֹן אָבַד מִילִידֵי עֵבֶר.

בַּיוֹם הַזֶּה תָּרֹן עַל כּוֹס וָנֶבֶל

כָּל־אִשָּׁה, וְּזִמירוֹת יִתֵּן כָּל־גֶּבֶר

עַל כִּנּוֹר, עַל חָלִיל, עַל תֹּף, עַל נֵבֶל;

מִכָּל־פִּנָּה שָׂשׂוֹן, גִּיל מִכָּל עֵבֶר.

עֵינֵי לֵאָה רַכּוּ מֵהַרְבֵּה בֶכִי

עַל מוֹת שִׁפְחַת רָחֵל; אַךְ עַל בָּנֶיהָ

תָּגֵל נַפְשָׁהּ, לָהֶם הָמוּ מֵעֶיהָ.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָהּ; אִתִּי נָא לֵכִי

כִּי בָךְ אֶשְׁאַב מֵי גִיל מֵעֵין תּוֹחֶלֶת:

כִּי בָךְ אָקִים סֻכַּת דָּוִד נֹפֶלֶת.

עַל הַרְרֵי זִמְרָה בְּזֹאת הַפַּעַם

שָׁאוֹן בְּנוּמָתִי אֲנִי חָלַמְתִּי;

הֵן בַּהֲקִיצִי מֵרְתֵת נִפְעַמְתִּי,

רַק שָׁקְטָה רוּחִי בְּסֵתֶר רַעַם.

וָאוֹמְרָה: הִנֵּה כְּשֹׁךְ הַזַּעַם

אָבִין תְּשֻׁאוֹת בַּחֲלוֹם זָמַמְתִּי

כִּי יוֹם חֲתֻנָּה פֹּה; לְנֶגְדִּי שַׂמְתִּי

אַוַּת יְפֵה מַרְאֶה לְשָׂרַת טַעַם.

אַחַר יְמוֹת יָגוֹן, שְׁנוֹת הָאֵבֶל,

שָׂשׂוֹן לְיִשְׂרָאֵל וְלֵב שָׂמֵחַ,

לָשִׁיר עֲלֵי עָשׂוֹר וְעַל הַנֵּבֶל.

יִחְיוּ בְשַׁלְוָה, יִמְצְאוּ מָנוֹחַ

חָתָן וְכַלָּה עַד בְּלִי יָרֵחַ;

קֹוֵי אֲדֹנָי יַחֲלִיפוּ כֹחַ.

הִנֵה לְךָ פוֹנֶה, יְדִיד וָרֵעַ,

שִׁירִי בְכִנוֹרִי לְךָ אָצַלְתִּי;

עַל כֵּן סְלַח מִסְכֵּן וְדַל יָגֵעַ

חָתָן! רְצֵה מַתָּן עֲשׂוֹ הִסְכַּלְתִּי.

נִבְזֶה וְרָזֶה הוּא לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ

אַךְ עֵד לְיוֹם מוֹעִד אֲשֶׁר יִחַלְתִּי;

בּוֹ אֵל לְּךָ יוֹאֵל תְּהִי שָׂבֵע

מִנִּי דְבַשׁ פַאנִי לְבֵית מָנְטַלְתִּי.

בָּנִים נְבוֹנִים לָךְ וְלֵב שָׂמֵחַ

נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

חֶדְוָה וְשַׁלְוָה עַד בְּלִי יָּרֵחַ.

שַׁי זֶה, וְנִיב נִבְזֶה רְצֵה. אַל תֵּשְׂטְ,

קַח נָּא בְּרֹב רִנָה תְּשׁוּרַת עֹנִי,

מִנְחָה שְׁלוּחָה לָךְ צְבִי טְרִיאֶסְטִי

חַיִּים שְׁמוּאֵל, מַה־לְּךָ עָשִׂיתִי?

סִפְרִי (וְזֶה יָמִים) שָׁלַחְתִּי;

וּבְטוּבְךָ וּבְחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי

תִּכּוֹן תְּשׁוּרָתִי – אֲבָל שָׁגִיתִי.

יוֹם יוֹם לְךָ וּלְמַעֲנֶה חִכִּיתִי;

יוֹם יוֹם בְּתוֹחַלְתִּי הֲלֹא שָׂמַחְתִּי;

אַךְ חָלְפוּ יָמִים, וְאִם שִׁטַּחְתִּי

כַּפַּי אֱלֵי רֵעִי – כְּשֶׂה תָּעִיתִי.

לָמָּה, וְאֵיךְ יִהְיֶה כְאֵבִי נֶצַח?

חִישׁ מִמְּנַת חֶלְקִי תְּבַעֵר חֵדֶק,

מַהֵר, נְחֵנִי נָא בְּמַעְגַּל צֶדֶק.

אָנָּא סְלַח פִּשְׁעִי וְחֹזֶק מֵצַח;

חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי, וְשִׁפְתוֹתֶיךָ

תִּפְתַּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.

מֹשֶׁה נְבִיא הָאֵל בְּיוֹם הֻלֶּדֶת

שָׂשׂוּ בְנֵי לֵוִי אֲשֶׁר הִכִּירוּ

כִּי טוֹב וְנָעִים הוּא, וְכִי יַזְהִירוּ

פָּנָיו כְּמוֹ חַמָּה וְאֵשׁ יוֹקֶדֶת.

מֹשֶׁה בְּמֵּי הַיְאוֹר אֲהָה אוֹבֶדֶת

נַפְשׁוֹ!.. וְהוֹרָיו בַּעֲדוֹ הֶעְתִּירוּ

אֶל אֵל; לְמֵרָחוֹק אֲזַי יָשִׁירוּ

כִּי גוֹאֲלוֹ קָרוֹב בְּיָד עוֹמֶדֶת.

מֹשֶׁה הֲלֹא נוֹשַׁע; וְרֹעֵה עֵדֶר

הָיָה בְרֵאשִׁיתוֹ, עֲדֵי הִצְלִיחַ

לִרְעוֹת בְּנֵי עַמּוֹ בְּחֹק וָסֶדֶר.

מֹשֶׁה לְבֵית לֵוִי; כְּהוֹד עֶרְכְּךָ

הִנֵּה לְךָ מָשָׁל, לְךָ כָּל־שִׂיחַ.

וּכְבוֹאֲךָ שָׁלוֹם יְהִי צֵאתֶךָ.

אֶל עִיר בְּנֵי בָּשָׁן שְׁלֵיו עָלִיתִי

לִשְׁכֹּן בְּרֹב שָׁלוֹם וְלֵב בָּטוּחַ;

גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים אֲנִי רָאִיתִי.

אַךְ אֶחְשְׁבָה כֻלָּם רְשׁוּת הָרוּחַ.

אָמְנָם בְּוִיטוֹרֵיל יְקָר גִּלִּיתִי

כִּי צָלְחָה עָלָיו בְּחָכְמָה רוּחַ

אַנַּקְרְאוֹן; שִׁירָיו כְּמוֹ אָרִיתִי

וָאֶכְתְּבֵם יוֹם יוֹם לְעֵד עַל לוּחַ.

שָׁרִים נְבוֹנֵי לֵב, תְּמִימֵי דֶרֶךְ,

שִׁירָיו יְתַנּוּ, יִזְכְּרוּ לָנֶצַח,

יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, יִכְרְעוּ עַל בֶּרֶךְ.

הִנּוֹ בְּפִי כֻלָּם מְשׁוֹרֵר פֶּלִי;

נָאוָה תְהִלָּה לוֹ וְצִיץ עַל מֵצַח;

לֹא קָם בְּעִיר בָּשָׂן כְּוִיטוֹרֵילִי.

אִישׁ מִלְחָמוֹת! תָּעִיר קִנְאָה וָזַעַם

לִפְנֵי אוֹיֵב; עָלָיו תִּתְגַּבֵּר, נֵצַח!

מִפַּחַד לֹא תֵחַת, תִּשְׂחַק לָרֶצַח

עָלָיו תַּרְנִין אַשְׁפָּה כִּתְרוּעַת רַעַם.

לִקְרַאת נֶשֶׁק תֵּצֵא, וְּכהוֹלֶם פָּעַם

הַכֵּה תַכֶּה תִּמְחַץ רֹאשׁ חִזְקֵי מֵצַח;

יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע, יֵבֹשׁוּ נֶצַח,

כִּי הֵמִירוּ חֻקָּם, וַיְשַׁנּוּ טַעַם.

נֹפֶת וּדְבַשׁ תִּטֹּפְנָה שִׁפְתוֹתֶיךָ;

וּלְפִי בוֹזֵי אֵל חַי מַחְסֹם שָׁמַרְתָּ;

גָּדוֹל עָשִׂיתָ לָךְ שֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ.

עַל בָּמוֹתָם תִּדְרֹךְ, תִּרְדֹּף קָמֶיךָ;

וּרְכַב וּצְלַח עַל דַּת אֵמוּן בָּחַרְתָּ;

אָז צַדִּיקִים יוֹדוּ תָּמִיד לִשְׁמֶךָ.

אָשִׁיר עֲלֵי עָשׂוֹר וְעַל הַנֵּבֶל

אֶל אֹהֲבִי חָזָק כְּעַמּוּד שַׁיִשׁ;

לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ כַאֲרִי וָלָיִשׁ,

יִשְׂחַק כְּיוֹם טוֹבָה לְיוֹם הָאֵבֶל.

הִנֵּה מְעוּף צוּקָה כְּאֵב וָחֵבֶל

רַב לוֹ, כְּהִדּוֹשׁ קַשׁ בְּעֵת הַדַּיִשׁ;

אַךְ שָׁב עֲרָפֶל לוֹ כְּאוֹר הָעַיִשׁ,

וּלְעִנְּבֵי חֶדְוָה בְּאֻשֵׁי סֵבֶל.

הָאֵל אֲשֶׁר חֹקֵר לְבַב הַגֶּבֶר

עַל מַעֲלָלָיו שָׂשׂ; וְלוֹ עַל כֶּפֶל

הֵשִׁיב גְּמוּל יָדָיו בְּבֵית מָנוֹחַ.

הֵן כַּנְּשָׁרִים יַעֲלוּ הָאֵבֶר

אִישִׁים תְּמִימִים יֹשְׁבִים בַּשֵּׁפֶל;

קֹוֵי אֲדֹנָי יַחֲלִיפוּ כֹחַ.

בָּרוּךְ אֲשֶׁר אָרוּר, שְׁחִין לַגֶּבֶר,

מִי שָׂמְךָ, מִי שָׂמְךָ עָלֵינוּ,

לִהְיוֹת לְאָב, שׁוֹפֵט, לְשַׂר שִׂכְלֵנוּ,

לִשְׁקוֹל בְּפֶלֶס שָׁוְא אֱלֹהֵי עֵבֶר?

אַתָּה כְּנֶשֶׁר חָשׁ קְצוּץ הָאֵבֶר

תָּעוּף וְתִפְסַח אַחֲרֵי כָתְלֵנוּ,

וּבְמַהֲמוֹרוֹת נִלְכְּדָה רַגְלֵנוּ,

עַל סוֹדְךָ לָשִׂים שְׂאֵת וָשֶבֶר.

אִם תַּאֲמִין לֹא תַאֲמִין בָּאֹמֶן;

כָּל־יֵשׁ בְּאֵל, וָאֵל בְּיֵשׁ נָקַבְתָּ,

עַד כִּי בְאֵל לֹא אֵל מְצוֹא חָשַׁבְתָּ,

מִדַּרְכְּךָ נָסוּר, בְּאֵל נַעְלוֹזָה;

מָאוֹס יְהִי שִׁמְךָ, סִחִי וָדֹמֶן,

בָּרוּךְ אֲשֶׁר אָרוּר לְבַית שְׁפִּינוֹזָה!

אֶשְׁפֹּך חֲרוֹן אֵפִּי כְּשֵׁטֶף מַיִם

עַל רֹאשׁ מְשֹׁרֵר, אִישׁ עֲבָרוֹ יַיִן;

הִנֵּה כְאַיָּל עַל אֲפִיקֵי מַיִם

נֶפֶשׁ נְמִבְזָה תַּעֲרֹג אֶל יַיִן.

מַה־לָּךְ לְדַבֵּר שִׁיר וְלַחְשֹׁף מַיִם

מִמַּעְיְנוֹת רִנָּה? בְּנֵבֶל יַיִן

וּבְנֹאד בְּקִיטוֹר הַךְ, וְעַל הַמַּיִם

נֶבֶל זְמִיר הַשְׁלֵךְ וְהוֹצֵא יַיִן.

אֹהֵב יְמֵי מִשְׁתֶּה וּבֵית הַיַּיִן,

אֶל־הַבְּאֵר, אֶל שִׁקֲתוֹת הַמַּיִם

לֵךְ נָא, וְאַל תִּשְׁכֹּן בְּאוֹצַר יַיִן.

לַהֹפְכִי הַשִּׁיר אֲגַם הַמַּיִם,

לַמְאַחֲרִים יוֹם יוֹם עֲלֵי הַיַּיִן

אֶקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל: לְכוּ לַמַּיִם!

גֶּבֶר מְלַמֵּד חֹק, לְבִצְעוֹ רֵעַ,

חָלַם חֲלוֹם, כִּי בַאֲרָם נַהְרַיִם

הוּקַם מְקוֹם מִדְרָשׁ, וְכִמְתַעְתֵּעַ

הָיָה מְאַלֵּף דָּת בְּקִרְיָתַיִם.

שָׂשׂוֹן וְגִיל רַב לוֹ; וְאִם פֹּשֵׁעַ

לִקְבֹּץ בְּלֹא עָמָל זְהַב פַּרְוַיִם,

מַה־לּוֹ? לְהוֹרוֹת שָׁם וְשָׁמָּה דֵּעַ?

רַק לֶאֱסוֹף שָׂכָר מְנַת כִּפְלַיִּם.

אַךְ בַּהֲקִיצוֹ חִיל רְתֵת וָפַחַד

הָהּ! נָפְלוּ עָלָיו: וְהִנֵּה רוּחַ

אָסַף בְּמוֹ חָפְנָיו, וְכֶסֶף אַיִן.

סִפֵּר לְתַלְמִידָיו בְּקֹצֶר רוּחַ

אֶת־הַחֲלוֹם; וַיִקְרְצוּ הָעַיִן,

כִּי רַק לְהוֹן עֵינָיו וְלִבּוֹ יַחַד.

בָּאוּ יְמֵי מוֹעִד חֲתֻנָּתֶךָ

אַרְיֵה חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ;

הֵן נִצְּבָה יוֹנָה לְעֻמָּתֶךָ,

עַד בֹּאֲךָ לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ.

אָשִׂישׂ וְאַרְבֶּה גִיל בְּחֶדְוָתֶךָ,

כִּיּ בָא זְמַן חֻפָּה וְעֵת לִשְׂמֹחַ;

וַיִּצְהֲלוּ יַחְדָּו בְּנֵי בֵיתֶךָ

מָנוֹת וּמִגְדָּנוֹת לְךָ לִשְׁלֹחַ.

אֶת רֹאשְׁךָ יַכְתִּיר וְאֶת־הַמֵּצַח

שַׂר גִּיל כְּאֶזְרַח רַעֲנָן רַב עֵרֶךְ,

גַּם מִמְּךָ יַרְחִיק כְּאֵב וָקָרֶץ.

שָׂשִׂים וְטוֹבֵי לֵב הֱיוּ עַד נֶצַח

דּוֹדִים מְכֻבָּדִים תְּמִימֵי דֶרֶךְ;

לָעַד פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אָרֶץ.

מַה־לָּךְ חֲמוֹר נֹעֵר, חֲלוּץ הַנַּעַל,

כִּזְאֵב וְדֹב אֹרֵב כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ;

וּבְמֶרְיְךָ תַּבְשִׁיל פְּרִי הַכַּחַשׁ

בֵּין נַאֲפוּפֵי שֹׁד בְּעֻלַת־בַּעַל?

בִּיְמִינְךָ כּוֹס צוּף, וְסַף הָרַעַל

בִּשְׂמֹאלְךָ לִגְנוֹב לְבָבוֹת: תַּחַשׁ

עַל מַהֲתַלּוֹת רַגְלְךָ, עַל לַחַשׁ

גַּם יָדְךָ, הִיא הָיְתָה בַמַּעַל.

מַה־לָּךְ מְעִיל רִקְמָה לְכַסּוֹת נֶגַע;

מַה־לָּךְ בְּאוֹת כָּפוּל עֲלֵי יָדֶךָ,

מַה־לָּךְ בְּטוֹטָפוֹת עֲלֵי הַמֵּצַח?

אֶת־קִצְּךָ זָכוֹר, וּבִינָה רֶגַע

יַשְׁמִידְךָ אֵל חַי, וּמִנָּוֶךָ

יִסָּחֲךָ, יִתָּצְךָ לָנֶצַח.

אִישׁ שָׂעִיר וּמְקֻבָּל שָׁאַל מִמֶּנִּי:

אַיֵה נָא צַד מִזְרָח לִפְרֹשׂ כַּפַּיִם,

וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי רֹכֵב שָׁמַיִם,

כִּי בַמָּקוֹם הַזֶּה כַּגֵּר הִנֶּנִּיּ?

וָאֹמַר לוֹ: מֵעִיר הַזֹּאת אֵינֶנִּי,

כִּי בָאתִי בַמָּלוֹן רַק מִיּוֹמַיִם;

בְּתְחִנָּתִי לִבִּי לִירוּשָלַיִם,

כִּי לֹא נָבִיא, לֹא בֶן־נָבִיא עוֹדֶנִּי.

אַךְ מִי אַתָּה? – חָכָם וּמְקֻבָּל אָנִי –

אִם הַקַּבָּלָה אוֹר תָּפִיץ עָלֶיךָ,

אֵיךְ מִמֶּנִּי תִשְׁאַל: אַיֵה הָרוּחַ? –

וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, עוֹד לֹא עָנָנִי;

וָאֹמַר לוֹ: רוּץ נָא, שׁוּב לִמְקוֹמֶךָ

פֶּתִי, רֹדֵף קָדִים, אוֹ רֹעֶה רוּחַ! –

(עשׁירה:) שָׁלוֹם, מְקֻבָּל, לָךְ: בְּאוֹר פָּנֶיךָ

הוֹאֵל מְקוֹר רוּחִי לְהוֹדִיעַנִי.

(מקבל:) מִי אַתְּ, וּמַה־לָּךְ פֹּה? עֲשִׁירָה אָנִי

(עשׁירה:) שׁוּבִי וְגִלְגוּלִי בְּחָכְמָתֶךָ

תַּזְכִּיר, וְאָז אָנִיף כִּפִי עֶרְכֶּךָ

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת לָךְ. (מק':) הֲלֹא קָנָנִי

נִיבֵךְ, וּפִתְחִי פִיךְ. (עשׁירה:) וְתִדְבָּקַנִי

רָעָה וְאִם טוֹבָה? שְׁמוֹר דַּרְכֶּךָ!

(מק' לעניה:) מַה־לָּךְ? (עניה:) עֲנִיָּה סֹעֲרָה אָנֹכִי;

אֶשְׁאָלְךָ דָבָר. וְתוֹדִיעֵנִי

אָרְחִי וְגִלְגוּלִי. (מקבל:) מְשׁוֹשֵׁךְ אֵבֶל.

(מקבל לעשׁירה:) בִּתִּי, בְּרוּכָה אַתְּ, יְקָר תִּתְמֹכִי

(עניה:) אָדוֹן, רָאֵה עָנְיִי וְתַצְלִיחֵנִי!

(מק' לעשׁירה:) שָׂרָה, דְּבוֹרָה בָּךְ; (לעניה:) וּבָךְ אִיזֶבֶל.

מַה־לָּךְ אֲרִי נֹהֵם, חֲזִיר מִיַּעַר.

ישֵׁב בְּמִסְתָּרִים וּפֹעֵל נֶכֶר?

מַה־לָּךְ בְּפַרְדֵּס עָל, כְּסִיל וָבַעַר

אִם בַּחֲרֻלֵּי סוֹד תְּקַוֶּה שֶׂכֶר?

מַה־לָּךְ פְּאַת הָרֹאשׁ, וְתֹאחֵז תַּעַר

לִכְרֹת בְּאַבְנֵי כִיס לְהַקְטִין מֶכֶר?

מַה־לָּךְ בְּטוֹטָפוֹת מְכַסּוֹת שַׂעַר

קָדְקֹד, כְּפוּלוֹת לַעֲשׂוֹת לָךְ זֵכֶר?

דַּי לָךְ בְּאוֹת אֶחָד עֲלֵי יָדֶךָ;

תִּקֹּד לְאֵל יָחִיד וְלֹא לִשְׁנַיִם,

וּרְעֵה אֱמוּנַת שֹׁכְנִי שָׁמַיִם.

דַּת אֵל כְּמוֹ צִנּוֹר לְמֵי בִצְעֶךָ

אַל תַּעֲשֶׂה; לַסּוֹד, לְקֵץ מָשִׁיחַ

תִּתֵּן דֳּמִי, אָז דַּרְכְּךָ תַּצְלִיחַ.

לָכֶם מְקֻבָּלִים, רוּחִי אַבִּיעָה:

מִדַּבְּרוֹת מַצָּה בֵּינֵיכֶם לָמָּה?

אִם הָאֱמֶת בָּרָה, אֵיכָכָה קָמָה

עַל שָׁוְא אֲלֻמַּתְכֶם, עַל סוֹד הִרְגִּיעָה?

רַק חִשְׁבוֹנוֹת עַד אֵין קֵץ הִצִּיעָה

אוֹת עֻזְּכֶם, מֵעֵין כָּל־חַי נֶעְלָמָה:

הֵן תֹּאמְרוּן אִישׁ אִישׁ יָדֵנוּ רָמָה,

חָכְמָה עֲלֵיכֶם אָז רֹאשָׁהּ הֵנִיעָה.

עַל אַחֲרִית אוֹ עַל רֵאשִׁית כָּל־אֹמֶר;

עַל סָךְ, תְּמוּרָה נוֹטָרִיקוֹן בָּאָה

מֵרֻבְּכֶם תַּכְלִית כָּל־סוֹד וָפֶלֶא.

בִּינוּ הֲפַכְפָּכִים עַל גַּבֵּי חֹמֶר;

דַּעַת מְקֻבָּלִים עַד כֹּה נִפְלָאָה;

אַךְ מִי חֲכַם לֵבָב עוֹד יִשְׁמָר־אֵלֶּה?

(שׁואל:) אֶת־סֵפֶר רָזִיאֵל, דּוֹדִי, רָאִיתָ?

(משׁיב:) מַה־זֶּה תִשְׁאַל? (שׁואל:) לֹא אֶל חִנָּם שָׁאַלְתִּי.

(משׁיב:) רָאִיתִי וָאֶקְרָא בוֹ. (שׁואל:) הֶחָזִיתָ

בּוֹ נִפְלָאוֹת? (משׁיב:) עַד אֵין מִסְפָּר, נִבְהַלְתִּי.

(שׁואל:) מֶה הָיִיתָ נִבְהָל? אוּלַי שָׁגִיתָ,

(משׁיב:) מָצָאתִי כָתוּב בּוֹ: נַפְשִׁי הִצַּלְתִּי

אִם אֵדַע חֶלְקֵי אֵל, (שׁואל:) שָׁוְא הִתְנַבִּיתָ,

חָלִילָה לָּךְ מִזֹּאת! (משׁיב:) אַךְ לֹא נוֹאַלְתִּי.

(שואל:) מִי נָתַן לִכְלִמָּה רֹכֵב שָׁמַיִם

וַיְנַתַּח אוֹתוֹ לִנְתָחִים? מִי קֶצֶב

וּדְמוּת עָרַך לוֹ, וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר?

(משׁיב:) כִּי הַמְקֻבָּל דִּבֶּר: אִישׁ רָם עֵינַיִם

פִּיו פָּעַר לִבְלִי חֹק. (שׁואל:) אָנָּא כָעֶצֶב

נִבְזֶה יֹאבַד זִכְרוֹ, (משׁיב:) וִיהִי לָאֵפֶר.

רֹפֵא נֹאֵף אִשָּׁה לֹא מָצָא נַחַת,

כִּי חֵשֶק בִּלְבָבוֹ שָׂם קוֹץ וָשַׁיִת;

הִפְלִיא עֵצָה, חִדֵּשׁ רֹקַח מִרְקַחַת

סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֶלֶת, שֶׁמֶן זַיִת.

וַיְהִי בִשְׁנַת מוּסָר, רַבַּת תּוֹכַחַת,

חָלָה בֶּן־הָאִשָּׁה, בַּעְלַת הַבַּיִת;

בָּא אֵלָיו הָרֹפֵא, אַךְ הִיא בוֹרַחַת;

לַשָּׁוְא בִּקֵשׁ אוֹתָהּ מִחוּץ, מִבַּיִת.

אָז אָמַר לַחֹלֶה: אַיֵּה אִמֶּךָ?…

וּבְנָהּ: מַה־זֶּה תִשְׁאַל? צַר לִי עַד מָוֶת.

הַבֵּט נִגְעִי!… אָנָה תָּסֵב עֵינֶיךָ?…

עַתָּה יָדַעְתִּי עַל עַוְלָה כּוֹנָנוּ

כָּל־שַׂרְעַפֶּיךָ; רֵד אֶל־גֵּיא צַלְמָוֶת,

רֹפֵא זָקֵן וּכְסִיל לֵךְ מֵעִמָּנוּ!

רוֹפֵא רָשָׁע! פִּקּוּדֵי אֵל בָּזִיתָ,

מָאַסְתָּ תּוֹרָתוֹ, אַף מִשְׁפַּט גָּבֶר;

לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאַף כָּעָב מָחִיתָ,

גַּם שַׂמְתָּ לֹא תִגְנוֹב בִּמְחִלּוֹת קָבֶר.

לִפְקֹד אִשָּׁה זָרָה יוֹם יוֹם רָצִיתָ

רַק לִשְׁנוּנִים, לֹא לִתְרוּפַת דָּבֶר;

גָּנַבְתָּ הוֹן מִכִּיס, כִּי לֹא רִפִּאתָ

אֶת־חַבֻּרַת אִישׁ, אַךְ הִרְבִּיתָ שָׁבֶר.

שָׁפַכְתָּ דַּם נָקִּי; לָכֵן נֶגְדֶּךָ,

לִנְקֹם נִקְמַת עַם רָב מֵת בִּגְלָלֶךָ,

שֵׁדִים וּשְׂעִירִים בִּשְׂמָחוֹת יָבֹאוּ.

מִי כָמוֹךָ, רוֹפֵא, עֹזֵב חֵלֵכָה,

שׁוֹקֵד עַל בֵּית עָשִׁיר? – כֹּה מִשְֹפָּטֶךָ:

אִם רַב תִּחְיֶה, תָּשׁוּב תֵּבֵל לָתֹהוּ.

רועה זונות, איש רכיל, זולל וסובא

מָלֵא אֲבַעְבֻּעוֹת מֵרֹאשׁ עַד זֶרֶת

טָמוּן בְּקֶבֶר זֶה אִישׁ הַיָּדוּעַ;

אַמְנוֹן כְּכַד נִשְׁבֶּרֶת עַל מַבּוּעַ

יָרַד לְטִיט יָוֵן, כִּמְטִיל עֹפֶרֶת.

אִשָּׁה חֲלָלָה וּקְדֵשָׁה סֹרֶרֶת

עָגַב; בְּנִכְלֵיהֶן כֻּלּוֹ נָגוּעַ;

זָב, רָר בְּשָׂרוֹ וּבְעוֹרוֹ צָרוּעַ,

גַּם לוֹ שְׂאֵת, סַפַּחַת, לוֹ בַּהֶרֶת.

הָהּ! אֵין מְנַחֵם לוֹ; אֵין דֵּי עַוְלָתָה;

זוֹלֵל וְסֹבֵא הוּא, אִישׁ חָפֵץ רֶשַׁע,

רָכִיל, מְגַלֶּה סוֹד בִּלְתִּי אֵימָתָה.

כַּפֵּר אֱלֹהִים חַי, עֹבֵר עַל פֶּשַׁע,

מֶרְיוֹ! וְגַם כִּי צָרַעְתּוֹ פָשָׂתָה,

אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ בִּמְעוֹן הַיֶּשַע!

מַה־תִּתְגוֹדָדוּ, מַה־תַּרְבּוּ קָרַחַת,

שָׁרֶטֶת בִּבְשַׂרְכֶם? מֶה קֹצֶר רוּחַ?…

עַל אָב תִּבְכּוּ עַד כִּי קִבְרוֹ פָּתוּחַ

פֶּן אֶל־בֵּיתוֹ יָשׁוּב, יָרוּץ לָקַחַת

אֶת־אוֹצָרוֹ, כִּי בוֹ יֶדְכֶם נִדַּחַת

טֶרֶם יִשְׁכַּב וּשְׁנַת עוֹלָם יָנוּחַ.

אוֹי לָכֶם! הַוַּתְכֶם אֶכְתּוֹב עַל לוּחַ:

לַבָּנִים לֹא לָאָב נָאוָה הַשַׁחַת.

לָמָּה אֵפוֹא עַתָּה סָרָה תוֹסִיפוּ

לַזִּיל כַּטַל דִּמְעָה מֵעַפְעַפַּיִם

אִם בִּלְבַבְכֶם שָׂשׂוֹן וָגִיל תַּטִּיפוּ?

הָהּ! נֶפֶל טוֹב מִכֶּם, חַיָּה וָשָׁרֶץ;

שִׁמְכֶם, זִכְרוֹנֵיכֶם אַזְכִּיר כִּפְלַיִם.

אַךְ זֶכֶר חַטָּאִים יִרְקַב בָּאָרֶץ.

צֵא, צֵא, חֲמוֹר נוֹעֵר, מְהֵרָה צֵאָה

מִמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן אֲשֶׁר רָמַסְתָּ;

וּבְחָפְזְךָ תָּרֹן כְּמִתְלַהְלֵהַּ

יוֹרֶה, וְחֻקֵּי אֵל הֲלֹא מָאַסְתָּ.

תָחִישׁ וְלֹא תוּכַל לְהִתְמַהְמֵהַּ

לַרְבּוֹת זְהַב אוֹפִיר לְךָ כָּנַסְתָּ;

וּזְדוֹנְךָ הִשִּׁיאֲךָ הַגְבֵּהַּ,

הַהוֹן, וְלֹא לִכְבוֹד אֱלֹהִים חַסְתָּ.

הוֹי פֹּחֲזֵי עַמִּי בְּךָ נִשְׁעָנוּ!

אַתָּה בְזָדוֹן בַּמְּרוֹמִים סֶכֶל

תַּתָּה, וְתִנְדֹּף גַעֲרַת אִישׁ שֶׂכֶל.

קוֹלָם נְבוֹנֵי לֵב לְךָ נָתָנוּ:

מִי לָךְ, וּמַה־לָּךְ פֹּה? בְּךָ נָקוּצָה;

מַהֵר, חֲמוֹר נוֹעֵר, וְצֵא הַחוּצָה.

אֶצְעַד אֶרֶץ לַחְקֹר אֶת דַּרְכֵי גָבֶר,

לָתוּר, לָבוּר אִם עַל חֶלְקוֹ שָׂמֵחַ;

אַבִּיט, אֶרְאֶה אִישׁ אִישׁ מִטּוֹב בֹּרֵחַ

כִּי עַל גֵּווֹ, לֹא עַל נַפְשׁוֹ שָׂם שָׂבֶר.

זֶה יִרְדֹּף הַכָּבוֹד, זֶה יִירָא שָׁבֶר;

זֶה עֹשֶר יִתְאַוֶּה, זֶה הוֹד יָפֵחַ;

זֶה בַשָּׂבָע יִרְעָב, זֶה מַר צֹרֵחַ;

טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי, טוֹב לִי הַקָּבֶר.

זֶה בַּשַּׁלְוָה יָקוּץ, זֶה נָס מֵחֶרֶב;

זֶה מִזִּקְנָה יִכְאַב, זֶה חַת מִפָּרֶץ;

זֶה בַבֹּקֶר יֹאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב.

פִּי אִישׁ וָאִישׁ אֶשְׁאַל, עֵינַי נָשָׂאתִי

לָדַעַת אִם אֻשַּׁר חֶלְקָם בָּאָרֶץ;

הִנֵּה אֶחָד מֵאֶלֶף לֹא מָצָאתִי.

פֹּעַל אָדָם יוֹם יוֹם לַחְקֹר הוֹאַלְתִּי

אִם יִכּוֹן, אִם יִשְׁוֶה אֶל דִּבְרֵי פִיהוּ:

מוֹצָאָיו, מוֹבָאָיו, מִלָּיו שָׁקַלְתִּי,

מָצָאתִי קַלָּסָה עַל מוּם אָחִיהוּ.

וּבְשָׁמְעִי פִי גֵאִים, מֵהֶם נִבְהַלְתִּי

כִּי עַל גַּבְהוּת לֵבָב דִּבָּה הוֹצִיאוּ;

וּבְשָׁמְעִי נִיב זֵדִים כִּמְעַט נוֹאַלְתִּי,

כִּי קִיקָלוֹן עַל זֵד יָהִיר הֵקִיאוּ.

עַל פִּסֵּחַ יִשְׂחַק גֶּבֶר צֹלֵעַ;

עִוֵּר עַל אִישׁ עֵינָיו מִשֵּׂיבוֹ קָמוּ;

זוֹלֵל עַל הָאֹהֵב בָּשָׂר וָיָיִן.

מִשְׁלֵי חַכְמֵי תֵבֵל הִנֵּה מָה רָמוּ:

גַּלּוּת חֶרְפַּת רֵעוֹ כָּל אִישׁ יֹדֵעַ,

אַךְ אִישׁ יַפִיר מוּמוֹ בָּאָרֶץ אָיִן.

דֹּבֵר בְּלֵב וָלֵב, מְקוֹר כָּל פָּרֶץ,

אֶת אָרְבְּךָ תָּשִׂים כְּמוֹ לִבֶּךָ:

לֹא יַאֲמִינוּ בָךְ מְתֵי הָאָרֶץ

גַּם אִם אֱמֶת תִּשְׁכֹּן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ.

בָּאתָ לְחַרְחַר רִיב וְשֹׁד וָקָרֶץ

כִּי בַחֲלַקְלַקּוֹת נְתִיבוֹתֶיךָ;

אִם לַעֲנָק תִּדְמֶה וְאִם לַשָׁרֶץ,

אָגוּר וְאֶפְחַד מִמְּזִמּוֹתֶיךָ.

אַתָּה אֲפִיק כָּזָב, לְרִיבוֹת פֶּלֶג;

מִחוּץ דְּמוּת יוֹנָה, וְאַךְ מִקֶּרֶב

לָעֹרְבִים תִּשְׁוֶה, לְקַדְרוּת אָמֶש.

אַתָּה כְמוֹ גַנָּב אֲשֶׁר בַּשֶלֶג

טָמַן גְּזֵלָתוֹ, וְהִנֵּה אֶרֶב

נִגְלָה לְעֵין כָּל אִישׁ כְּחֹם הַשָּׁמֶשׁ.

אִיעָצְךָ, גֵּאֶה, צֳרִי לָקַחַת

לָתֵת תְּעָלָה לָךְ בְּעֹז יָדַיִם;

קַח נָא בְשִׁפְלוּת, בֹּר מְנַת כִּפְלַיִם,

חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה מְלֹא צַפַּחַת.

הַכֹּל בְּמַכְתֵּש שִׂים, וּבִלְתִּי נַחַת

תִּכְתּוֹשׁ וְשָׁחַקְתָּ כְּשִׁבְעָתַיִם;

טַרְפֵּי עֲנָוָה תֵּן לְאַרְבַּעְתַּיִם,

וּבְרֹב תְּבוּנוֹת תַּעֲשֶׂה מִרְקַחַת.

תּוֹסִיף כְּחֹמֶר דָּת, כְּעֹמֶר דַּעַת;

הַשְׂכֵּל רְבִיעִית הִין וְלֹג תִּפְאֶרֶת;

מֵהֶם¹ אֱכוֹל, אַף מִנְהֶם² תָּרִיחַ.

תָּקִיא אֲזַי זָדוֹן וְגַם קֻבַּעַת

כּוֹס גַּאֲוָה בִּלְבָבְךָ סֹגֶרֶת

וּבְזֹאת אֲרוּכָה לָךְ הֲלֹא תַצְמִיחַ.

שֶלֶג,כְּפוֹר דַּק, מֵעֲנַן שָׁמַיִם

תֵּרֵד לְאַט לָאֶט וְתַשְׁקִיט רוּחַ;

תַלְבִּין פְּנֵי תֵבֵל וְשָׁם תָּנוּחַ

לִהְיוֹת כְּטִיט מִרְמָס לְכַף רַגְלַיִם.

אַתָּה דְמוּת חָסִיד נְקִי כַפַּיִם

בִּדְבַר אֱלֹהִים נֶאֱמָן בָּטוּחַ;

דֹּרֵשׁ לְעַמּוֹ טוֹב, נְכֵה הָרוּחַ,

נִבְזֶה וְסֹבֵל רָע, טְהוֹר עִינַיִם.

מוּסָר, עֲנָוָה, כָּל אֱנוֹשׁ מִמֶּךָּ

יָבִין, וְיִצְרוֹ יֶאֱסֹר בַּכֶּבֶל,

יִפְחַד עֲלֵי יוֹמוֹ וְעַל צַלְמָוֶת.

אֶזְכֹּר חֲטָאַי, יוֹם אֲשֶר אֶרְאֶךָּ;

אֶזְכֹּר יְמֵי יַלְדוּת וְשַׁחְרוּת הֶבֶל:

אֶזְכֹּר יְמֵי זִקְנָה וְיוֹם הַמָּוֶת.

מִקַּצְוֵי אֶרֶץ שַׂר הֵבִיא אֵלֵינוּ

עֵשֶׂב בִּשְׁמוֹ נִקְרָא נִיקוֹצִיאָנָה:

מַחְמַד פִּינוּ הִנּוֹ, מַחְמַד אַפֵּינוּ,

נָפְשׁוּ שָׁרָשָיו אָנֶה וָאָנָה.

מִכָּל אֹרֹת שָׂדֶה נָאוָה בֵּינֵינוּ

פֻּארָה הַזֹּאת, וּבְשֵׁם מַלְכָּה שָׁכָנָה;

אִם בֵּין אֶצְבַּע שָׂרִים, אִם בֵּין יָדֵנוּ

אַתְּ נִפְלָאָה, עָלִית אַתְּ עַל כֻּלָּנָה.

אַתְּ מֶגֶד לִנְחִירַי, וּלְפִי אַתְּ נֹפֶת:

וּבְעֶשֶׁן וּבְעַפְרוֹת טַבָּאק עָמָלוּ

עֶשְׁתֹּנֹתַי לָתֵת כָּל אִמְרֵי שֶׁפֶר.

אַתְּ תַּצִּילִי נַפְשִׁי מֵרֶדֶת תֹּפֶת:

מִדֵּי זָכְרִי יָמַי כֶּעָשָׁן כָּלוּ,

אֶזְכֹּר כִּי אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.

עֵת הַסְּתָו עָבַר, קָרָה שָׁבָתָה

מִמַּחֲבֵא בֵיצָה יֹצֵאת תּוֹלַעַת;

נִפְלֵאת לְעֵין כָּל חַי, כִּי הִיא עָשָׂתָה

תֹּכֶן מְלַאכְתָּה בִּתְבוּנָה וָדַעַת.

וּבְרִיר לְשׁוֹנָהּ עַיִן לֹא רָאָתָה,

כִּי בוֹ לְאַט לָאַט קִבְרָהּ רֹקַעַת;

הִיא יָרְדָה מִפֹּה, מִפֹּה עָלָתָה,

תִּסְגֹּר גְּוִיָּתָהּ, אַךְ לֹא גֹוַעַת.

אָז הֶחֱלִיפָה עוֹר, וּבְגֵיא צַלְמָוֶת

תִּשְׁכֹּן, וְאַחַר כֵּן תֵּצֵא מִקֶּבֶר,

תָּעוּף…אֱנוֹשׁ רִמָּה, כָּל זֹאת אַל תֶּשִׁי!

אִישִׁים מְתֻלָּעִים, תּוֹלָע הַמֶּשִׁי

דִּרְשׁוּ, קְחוּ מוּסָר: כִּי נֶפֶש גֶּבֶר

תָּעוּף וְעוֹד תִּחְיֶה אַחַר הַמָּוֶת.

בֶּן אָדָם! לִמְצֹא חֵן, לִשְׁפֹּט בַּצֶּדֶק,

וּלְכָל תַּכְלִית לַחְקֹר, לִשְׁקֹל כָּל דֵּעַ,

לָתוּר דַּרְכֵי חָכְמָה, לָבוּר לָךְ רֵעַ,

וּלִהַבְדִּיל הַשּׁוֹשָן מִבֵּין הַחֶדֶק;

לַשְׁמִיעַ תּוֹכֵחָה, וּכְמַלְכִּי צֶדֶק

בָּרֵךְ הַצּוּר תָּמִים, לֶכֶת הַצְנֵעַ,

לִתְמֹךְ יַד אֶבְיוֹנִים, לַעְזוֹר יָגֵעַ,

לִגְדֹר פִּרְצַת רֵעִים וּלְחַזֵּק בֶּדֶק

נוֹצַרְתָּ עַל תֵּבֵל. אַךְ לֹא בָחַרְתָּ

תָּמִיד בִּנְתִיב חַיִּים, כִּי צוּף וָמֶמֶר

הִצְמַדְתָּ לָּךְ, וּלְעֵדֶן גֵּיא צַלְמָוֶת.

גַּם טוֹב גַּם רָע יַחְדָּו לִמְצֹא מִהַרְתָּ:

מֵחַרְצַנִּים עַד זָג, מִכֶּרֶם חֶמֶר

הוֹצֵאתָ מֵי חַיִּים, הֵמָּה מֵי מָוֶת.

(לוה:) לָךְ אֹהֲבִי שָׁלוֹם, (מלוה:) שָׁלוֹם

(לוה:) הֵן בָּאתִי

עַתָּה לְקַדֵּם וּלְשַׁחֵר פָּנֶיךָ.

(מלוה:) חֵן חֵן תְּשֻׁאוֹת לָךְ; אָמְנָם רַבָּתִי

צִדְקָתְךָ, (לוה:) שָׁלוֹם לָךְ וּלְבֵיתֶךָ.

(מלוה:) מַה לִּיּ בְּרֹב שָׁלוֹם? (לוה:) כַּפֵּר… חָטָאתִי;

אַךְ מִדְּאָגָה מִדָּבָר אֵלֶיךָ

שַׂמְתִּי מְגַמָּתִי. (מלוה:) מַה לָּךְ? (לוה:) מָצָאתִי

נשַׁי… וּבשׁתִּי, הָהּ!… כִּסְלִי חַסְדֶּךָ.

(מלוה:) הִנֵּה צְרוֹר כַּסְפִּי חָלַף וַיֵּלֶךְ;

אַךְ עִם מְעַט תִּשְׁאַל… אֶדְרוֹשׁ… אֶתֵּנָה.

(לוה:) חַי גֹאֲלִי… בָּרוּךְ, מַה נִּחַמְתָּנִי!

(מלוה:) דַּבֵּר. (לוה:) תְּנָה לִי שֵׁשֶׁת שִׁקְלֵי מֶלֶךְ.

(מלוה:) הִנָּם. (לוה:) אֲשִׁיבֵם לָךְ מָחָר; עַד הֵנָּה,

לִנְדֹר וְשַׁלֵּם חוֹב, מִי הִקְדִּימָנִי?

(מלוה:) גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם קָרָאתִי

חִנָּם כְּבוֹד שִׁמְךָ. (לוה:) שָׁלוֹם בֹּאֶךָ;

דּוֹד, מַה תְּבַקֵּשׁ? (מלוה:) אֶת כַּסְפִּי; יָצָאתִי

לִקְרָאתְךָ, רָצוֹא וְשׁוּב נֶגְדֶּךָ.

אֶלֶף פְּעָמִים. (לוה:) אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי

עֵינַי; חֲדַל, הַרְפֵּה מִשֵּׁלָתֶךָ;

הֵן יָדְךָ עַל כָּל יַד אִישׁ שָׂרָתִי;

כַּתַּר זְעֵיר נָא לִי… יוּשַׁב כַּסְפֶּךָ.

(מלוה:) כָּזֹאת תְּדַבֵּר? (לוה:) כֵּן אֵינֶנִּי הֵלֶךְ…

אָבֹא… אֲשַׁלֵּם… אָרְחוֹתַי, הֵן הֵנָּה;

הַשְׁקֵט… עֲזוֹב חֵמָה… אִישׁ אֵמוּן אָנִי.

(מלוה:) הֲאִישׁ אֱמוּנִים אַתְּ? כִּזַּבְתָּ… חֵלֶךְ,

וּלְשׁוֹנְךָ רַק חֵץ שָׁחוּט עוֹדֶנָּה:

בַּעַל מְזִמּוֹת, לָמָּה רִמִּיתָנִי?

(לוה:) הַיּוֹם וְלֹא מָחָר אֵלֶיךָ בָּאתִי

רֵעִי כְּאָח לִי; אֶל עֵבֶר פָּנֶיךָ

שֵׁשֶׁת שְׁקָלִים הֵן. (מלוה:) מַה זֶּה? רַבָּתִי

אַנְחָתְךָ! (לוה:) כִּי רַצְתִּי אֶל בֵּיתֶךָ

נִשְׁיִי… (מלוה:) וּמַה מִּהַרְתָּ? (לוה:) כִּי חָטָאתִי

אִם לֹא כְנֶשֶׁר חָשׁ אָעוּף אֵלֶיךָ.

(מלוה:) דֹּבֵר אֱמֶת כָּמוֹךָ לֹא מָצָאתִי

(לוה:) אַגִּיד לְדֹר וָדֹר, אַזְכִּיר חַסְדֶּךָ.

(מלוה:) לֹא אֶשְׁכְּחָה רָשָׁע בָּרַח וַיֵלֶךְ

מִמִּשְׁכְּנוֹת נשָׁיו, אָמַר: “אֶתֵּנָה.”

וּבְדַרְכְּךָ, צַדִיק, מַה נִּחַמְתָּנִי!

(לוה:) מָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי! כִּגְבִיר וָמֶלֶךְ

כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ. (מלוה:) מִי זֶה עַד הֵנָּה

לָךְ יַעֲרֹךְ, יֹאמַר: “מִי הִקְדִּימָנִי?”

לָמָּה, יְלוּד אִשָּׁה, אֵיךְ עַל גֵּוֶךָ

תַּעְטֶה מְעִיל קִנְאָה, דִּבָּה הוֹצֵאתָ?

וּלְבָשְׁתְּךָ, אוֹי לָךְ, וּלְחֶרְפָּתֶךָ,

בָּאֹהֲבִים, כַּצַּדִּקִים קִנֵּאתָ.

הָהּ! עֵינְךָ רָעָה בִּכְבוֹד אַחֶיךָ,

עַד כִּי לְמַפַלְתָּם יוֹם יוֹם צָמֵאתָ;

תַּשְׁבִּית שְׁנַת שַׁלְוָה מֵעַפְעַפֶּיךָ

תִּפְחַד וְלֹא תִשְׁכַּב עַד כִּי נִדְכֵּיתָ.

וּבְשָׂרְךָ הֵן יֵרָזֶה מֵרֹאִי:

אֵין עוֹד תְּבוּנָה בָךְ, אֵין עוֹד בָּךְ דַּעַת,

וּבְיָדְךָ חָצַבְתָּ לָּךְ פֹּה קֶבֶר.

נֶפֶשׁ מְקַנֵּא בִידִידָיו, חִישׁ בֹּאִי

וּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ, כִּי כַתּוֹלַעַת

כַּסָּס לְבֶגֶד אִישׁ, קִנְאָה לַגֶּבֶר.

עַל מִגְדַּל עֵץ רָאִיתִי אִישׁ מוֹכִיחַ

מֵרִים קוֹל כַּשׁוֹפָר עַל חֵטְא וָמַעַל:

חָרָה אַפּוֹ עַל אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל

מִיִּרְאַת אֵל שַׁדַּי לִבּוֹ הִקְשִׁיחַ.

אַךְ מִכָּל חַטָּאָה אָז הִרְבָּה שִׂיחַ

עַל גָזֵל וּגְנֵבָה, שָׁפַךְ סַף רַעַל

עַל קֹבֵע רֵעוֹ מִחוּט עַד נַעַל,

נֶגֶד נִגְעוֹ יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ.

אָז הִשְׁתּוֹמַמְתִּי וּבְלִבִּי אָמַרְתִּי:

אֵיכָה יַעְלִים מוּמוֹ, אֵיךְ יִתֵּן אֹמֶר

דִּבְרֵי פִיהוּ גֹנֵב מֵאָז עַד עַתָּה?

וּבְאָזְנֵי אַחַי אָז בַּלָּט דִּבַּרְתִּי:

אֵיך יָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ קָרוּץ מֵחֹמֶר,

אֹמֵר אֶל מוֹכִיחוֹ: גַּנָּב גַּם אַתָּה?

הַאַתָּה בֶן־אָדָם, אִם חַיְתוֹ יַעַר?

נִשְׁמַת אֵל שַׁדַּי בָּךְ, אִם סִיר נָפוּחַ?

הַאַתָּה אִישׁ מַשְׂכִּיל, אִם אַתָּה בַעַר?

לִפְעוֹל עַוְלָה אוֹ טוֹב אַתָּה שָׁלוּחַ?

אֶל עוּל יָמִים, אֶל יֶלֶד, אֶל הַנַּעַר

אַל נָא תִּדְמֶה, כִּי לֹא רוּחָם תָּנוּחַ

לָדַעַת טוֹב וָרָע, הַשְׁקֵט וָשַׂעַר

וַיִּתְעוּ בִכְזָבִים וּבְדִבְרֵי רוּחַ.

אַךְ רֹב הַשָּׁנִים לָךְ חָכְמָה יוֹדִיעוּ:

גַּם עַל טוֹב גַּם עַל רָע הוֹדוֹת לָנֶצַח

לָאֵל פֹּרֵץ גֹּדֵר אַף גֹּדֵר פָּרֶץ.

דּוֹם לַאדֹנָי אִם מַכְאֹבִים יַגִּיעוּ;

עַל טוֹב תָּגִיל, עַל רָע הַשְׁפֵּל הַמֵּצַח:

כִּי כֵן שָׁלֵו תֵּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.

“רֵעִי וִידִיד נַפְשִׁי” אִישׁ אֶל אָחִיהוּ

קֹרֵא, וּבְקוֹל גָּדוֹל, אַךְ בִשְׂפָתַיִם;

“אָחִי אַתָּה” כֻּלָּם מִלִּים יוֹצִיאוּ

אַנְשֵׁי תֵבֵל, שָׁוְא וּלְמַרְאֵה עֵינַיִם.

מִי זֶה יִשְׁוֶה לִבּוֹ אֶל דִּבְרֵי פִיהוּ

יִתֵּן כֹּפֵר רֵעוֹ בִּזְהַב פַּרְוַיִם?

מִי תַחַת רֵעֵיהֶם נַפְשָׁם יָבִיאוּ

לַחֶרֶב, לָרָעָב אוֹ לִנְחֻשְׁתַּיִם?

דָּוִד וִיהוֹנָתָן, לִידִידוּת פֶּלֶא;

אֵין עוֹד, אֵין עוֹד אַחֵר, וּשְׁנַיִם אֵלֶּה

לָכֵן יוּחָקוּ עַד עוֹלָם בַּסֵּפֶר.

בֶּן־אָדָם! בַּקֵּשׁ נָא: רַק אִמְרֵי שֶׁפֶר

תִּמְצָא, אִישׁ אִישׁ רַק אֶל בִּצְעוֹ כֹּרֵעַ.

אַיֵּה אֵיפֹה אֹהֵב, אַיֵּה הָרֵעַ?

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דַּל, אַשְׁרֵי יֹדֵע

אֶת־עָנִי בַמִּסְתָּר, וַיְהִי מַחְסֵהוּ;

אֶנְקַת דַּכָּא וָרָשׁ אַשְֹרֵי שׁוֹמֵע,

מִכָּל־צָרָה וָנֶזֶק יַצִּילֵהוּ.

עַל דִּמְעַת הַמִּסְכֵּן אַשְׁרֵי דֹּמֵעַ,

אִם בָּרָעָב אִם בַּצָּמָא יַרְוֵהוּ;

עַל מַכְאוֹב חֶלְכָּאִים יִכְאַב, וּכְרֵעַ

יַלְבֵּשׁ אֶת־דַּךְ מַדָּיו, וַיִּיף מַרְאֵהוּ.

עֹמֵד לִימִין אֶבְיוֹן, חָשְׁכּוֹ יַגִּיהַּ,

יִמְצָא חַיִּים, כָּבוֹד, הָדָר, תִּפְאֶרֶת;

קִנְאָה תִרְקַב, עַוְלָתָה תִּקְפֹּץ פִּיהָ.

וּבְכֶלַח וּבְשַׁלְוָה יָבֹא אֶל־קֶבֶר; כָּל־פֶּה יוֹדֶה לוֹ, כָּל־לָשׁוֹן אֹמֶרֶת:

אַשְׁרֵי כָּל־אֵלֶּה לּוֹ, אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר!

מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן מֵאָז עָמָדוּ

בּוֹנִים מְגוּרֵיהֶם עַל אַבְנֵי בֹהוּ;

אִישׁ אִישׁ בְּחֶזְיוֹן שָׁוְא לֹא קָם כָּמֹהוּ.

הִתְנַקְּשׁוּ, בִּשְׁחִיתוּתָם נִלְכָּדוּ.

וּלְפִי הֲתֻלֵּיהֶם יַחְדָּו נוֹעָדוּ

כָּל־יֹרְדֵי דוּמָה בִמְחִלּוֹת תֹּהוּ;

וַיַּאֲמִינוּ בָם, כִּי בֹא יָבֹאוּ

לָמֹץ דְּמֵי לֶב־אִישׁ עַד יִתְפָּרָדוּ.

אֶל־שֹׁכְנֵי עָפָר תִּפְלָה יִתֵּנוּ

אַךְ בֶּאֱנוֹשׁ הַיּוֹם רַבִּים יָגִילוּ

לָמֹץ דְּמֵי נָקִי חַי חָי עוֹדֶנּוּ

בִּצְעָם בְּעשֶׁק וּרְמִיָּה יַגְדִּילוּ,

וַיֹּאמְרוּ לָאֵל: סוּרָה מִמֶּנוּ!…

הַבֹּעֲרִים בָּעָם, מָתַי תַּשְׂכִּילוּ?

יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי גִּבּוֹר הֶחָיִל

בַּמִּלְחָמָה נָדַר לַאדֹנָי נֶדֶר:

אִם יִכְבּשׁ אֶת־עַמּוֹן בִּפְאֵר וָהֶדֶר

הַיֹּצֵא הָרִאשׁוֹן מִדַּל וָאָיִל

לִקְרָאתוֹ יַקְרִיב תַּחַת פָּר וָאַיִל.

וּבְשׁוּבוֹ אֶל־בֵּיתוֹ יֹצֵאת מֵחֶדֶר

רַק בִּתּוֹ בִּכְלֵי שִׁיר, בִּיקָר וָאֶדֶר,

עַד כֹּה עָלָיו בֹּכָה יוֹמָם וָלָיִל.

וַיְהִי כִרְאוֹת בִּתּוֹ קָרַע הַבֶּגֶד

מֵעָלָיו וַיֹּאמַר: אוֹי לִי! חָטָאתִי,

תַּחַת אֶזְרָח אָשִׂים עַל רֹאשִׁי אֵפֶר.

בֶּן־אָדָם, זָכְרָה־נָּא: כָּל־צוּף וָמֶגֶד

הֵן פֹּה בַתַּרְעֵלָה מָהוּל מָצָאתִי;

בִּינָה וּכְתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר.

(עשׁיר:) מַה־לָּךְ, וּמִי לָךְ פֹּה? (דל:) מְדֻכָּא אָנִי

מֵבִין פְּעֻלוֹת אִישׁ. (עשׁיר:) הֲלוֹם לַתֹּהוּ

בָּאתָ; אֲנִי חָכָם, וּמִי יָבֹאוּ

לַחְקֹר מְזִמּוֹתַי, וּמִי רִמָּנִי?

(דל:) אַתָּה חֲסַר לֵבָב, וְהוֹצֵאתָנִי

מִבֵּיתְךָ בַשָּׁוְא וְאַבְנֵי בֹּהוּ.

(עשׁיר:) אֶשְׂחַק לְאִמְרֵי דָל. (דל:) וּמִי כָמֹהוּ

יוּכַל לְדַבֵּר? (עשׁיר:) מִי כְזֹאת עָנָנִי?

(דל:) רוּם לִבְּךָ שִׂכְלוּת, וְכִמְתוּשֶׁלַח

לֹא תַאֲרִיך אֶת־יוֹמְךָ עַד כֶּלַח,

בִּגְאוֹנְךָ תַחְצֹב לְךָ הַקֶּבֶר.

(עשׁיר:) עשֶׁר וְכָבוֹד לִי וְלֹא צַלְמָוֶת (דל:) שָׁוְא כַּסְפְּךָ, שָׁוְא הוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת:

שִׁשָּׁה קְרָשִׁים דַּי לְךָ, הַגֶּבֶר!

כִּילַי, חֲזַק לֵבָב, אֲטוּם אָזְנַיִם

מִזַּעֲקַת דַּלִּים, שְׂאֵת וָיֶתֶר

נֹתֵן לְגַנְזַכָּיו, וְשָׂם עַל יֶתֶר

חִצּוֹ לְמוֹ כִכָּר וְכִכְּרַיִם.

לָתֵת בְּתוֹכוֹ הוֹן, זְהַב פַּרְוַיִם

עָשָׂה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְשָׂם בַּסֵּתֶר

חֶדֶר בְּלֹא חַלּוֹן מְצֻפֶּה נֶתֶר

וָסִיד, בְּגִיד בַּרְזֶל וְחוֹמֹתַיִם.

שָׂשׂ, רָץ אֱלֵי מַטְמוֹן, וְהַמַּפְתֵּחַ

שָׁכַח, וְסָגַר אַחֲרָיו הַדֶּלֶת – – –

גָּוַע בְּאוֹצָרוֹ אֲשֶׁר בֹּטֵחַ.

בִּינָה אֱנוֹשׁ, זֹאת נָא: בְּגֵיא צַלְמָוֶת

אַךְ שָׁוְא תְּשׁוּעַת אִישׁ, וְשָׁוְא מֶמְשֶׁלֶת

הַהוֹן, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת.

יָמִים מִקֶּדֶם, אוֹיָה לִּי, אַזְכִּירָה,

יוֹם שָׂשׂוֹן, יוֹם שִׂמְחָה, יוֹם גִּיל וָנַחַת;

שִׁבְתִּי עַל סִיר בָּשָׂר אוֹ עַל קַלַּחַת,

אָכוֹל, שָׁתֹה וּרְקוֹד, אַבְלִיג, אָשִׁירָה.

מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד רֵעַי אוֹקִירָה,

עַל שֻׁלְחָנִי רָצִים מָזוֹן לָקַחַת,

לִצְבּוֹת בִּטְנָם בָּאִים אוֹ הַצַּלַּחַת;

וּבְסִכְלוּתִי, דַּרְכָּם עוֹד לֹא אַכִּירָה.

וּבְתוֹם כַּסְפִּי גַם הֵם תַּמּוּ, רָחָקוּ

מֵעָלַי, כֶּעָשָׁן כֻּלָּם אָבָדוּ;

וּבְיוֹם צַר לִי אֶקְרָא: מִי יִשְׁמָעֵנִי?…

עַתָּה כִּי אֵין הוֹן לִי עָלַי שָׂחָקוּ

רֵעַי, וּקְרוֹבַי מֵרָחוֹק עָמָדוּ,

אֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי.

יוֹסֵף חָכָם, נָבוֹן, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ,

גֹּאֵל מִשַּׁחַת עָם, בִּמְלֹא חָפְנַיִם

בִּימֵי רָעָב הִשְׁבִּיר, וּבְתוֹךְ מִצְרַיִם

הִשְׁמִין רָזוֹן לַגֵּר, אֶזְרָח וָהֵלֶךְ.

אִישׁ אִישׁ לִשְׁבֹּר מִצְרַיְמָה בָּא; וַיֵּלֶךְ

אֵלָיו רָצוֹא וָשׁוֹב אַחַת וּשְׁתַּיִם

לִרְאוֹת חֶמְדַּת גּוֹיִם וּטְהוֹר עֵינַיִם

כִּי רֹב גֻּדְלוֹ נוֹדַע מֵעִיר עַד פֶּלֶךְ.

וּבְמוֹתוֹ מִי אָמַר: הָהּ. מֵת אָבִינוּ!…

נִשְׁכַּח מִפִּי מִצְרִים שֵׁם גֹּדֵר פָּרֶץ,

הִרְבּוּ עַל מִשְׁפַּחְתוֹ שׁוֹאָה וָאָמֶשׁ.

הֵן כַּיָּמִים הָהֵם רָאֹה רָאִינוּ:

מֵשִׁיב תַּחַת טוֹבָה רָעָה בָאָרֶץ

נִרְאֶה, – אֵין כָּל־חָדָש תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

כַּכֶּלֶב חַנְפֵי לֵב סָבִיב יָלֹקּוּ

אֶת־דַּם דִּשְׁנֵי תֵבֵל בַּלָּאט, בַּסֵּתֶר;

עַל רֹאשׁ רָשָׁע יוֹם יוֹם יָשִׂימוּ כֶתֶר,

וּבְעָרְמָתָם מִטְרוֹת עָשְׁרוֹ יָזֹקוּ.

יִסְפֹּקוּ כַפֵיהֶם, עָלָיו יִשְׁרֹקוּ,

וּבְמִקְטָרָם שָׂמִים חֹמֶץ עַל נֶתֶר;

יָכִינוּ לַנָּקִי חִצָּם עַל יֶתֶר,

כִּי עַל בָּמוֹת בִּצְעָם דָּמוֹ יִזְרֹקוּ.

הַבִּיטוּ וּרְאוּ כִּי עַל מִרְמָה תַּחַשׁ

רַגְלָם, כִּי עַל פִּיהֶם רַק אִמְרֵי שֶׁפֶר,

וּבְכִלְיוֹתֵיהֶם שֹׁד, זָדוֹן וָכַחַשׁ.

בִּינוּ, כִּתְבוּ זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר:

חָנֵף הִנּוֹ כִזְאֵב בִּכְסוּי עוֹר תַּחַש,

הִנּוֹ כַגֶּחָלִים תַּחַת הָאֵפֶר.

בָּחוּר לְבוּשׁ מִכְלוֹל רָאֹה רָאִיתִי

שָׁמֵן, אֲדַמְדָּם, רָם, בִּצְנִיף תִּפְאֶרֶת;

חָזָק כְּעֵץ שָׁתוּל, גֶּפֶן אַדֶּרֶת,

אַךְ מִפְּרִי גַּפְנוֹ לַשָּׁוְא קִוִּיתִי.

עִם פֹעֲלַי עַוְלָה וָשֹׁד חָזִיתִי

חָש אֶל־נְצוּרַת לֵב, זוֹנָה סֹרֶרֶת;

זִבְחֵי שְׁלָמִים לָהּ יָדוֹ מַקְטֶרֶת,

עַד יֶחֱלֶה… לִקְשִׁי יוֹמוֹ בָכִיתִי.

מֻשְׁלָךְ עֲלֵי עַרְשׂוֹ לָבוּז, לָקֶלֶס;

הָהּ! כָּהֲתָה עֵינוֹ, נָס מֶנְהוּ לֵחַ,

יָמוּת… בְּלֹא חֶמְדָּה יוּבַל לַקֶּבֶר.

סוֹף אִישׁ בְּאֵשׁ חֶשְׁקוֹ יוֹם יוֹם נוֹפֵחַ,

יַגְדִּיל לְמַפַּלְתּוֹ שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר,

בָּחוּר! רְאֵה הַסְכֵּת וּשְׁקוֹל בַּפֶּלֶס.

יָרֵא וְרַךְ לֵבָב! וְאֵיךְ פָּחַדְתָּ

לַיְלָה וְיוֹמָם עַל דְּבַר אִשְׁתֶּךָ?

וּלְבָשְׁתְּךָ כָזֹאת, לְחֶרְפָּתֶךָ,

כִּי עַרְשְׂךָ בִּכְסוּת רְתֵת רִפַּדְתָּ.

הִנֵּה כְאַיָּלִים הֲלֹא רָקַדְתָּ

מִפֹּה וְגַם מִפֹּה; בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ

רַעַד וּפַלָּצוּת, סְבִיבוֹתֶיךָ

פַּח יוֹקְשִׁים תִּרְאֶה וְלֹא נִלְכַּדְתָּ.

הַשְׁלֵךְ מְעִיל קִנְאָה, וְסוּת הַפַּחַד

מֵעִמְּךָ הָסֵר; וְשִׂימָה שֶׂבֶר

עַל יַעֲלַת חֵן אוֹתְךָ אֹהֶבֶת.

בִּזְדוֹנְךָ וּבְמֶרְיְךָ גַּם יַחַד

אִם תַּעֲמֹד תִּהְיֶה לְךָ אֹיֶבֶת,

וּשְׁחוֹק יְהִי שִׁמְךָ בְּפִי כָל־גֶּבֶר.

אָז מִקֶּדֶם הִפּוֹקרָאטֵי, גָּאלֵינוּ,

כָּל־עֵשֶׂב מַכִּירִים, נֶגַע וָקָרֶץ;

הוֹרוּ מַה־טּוֹב מָה־רַע לִגְוִיָּתֵנוּ,

וּרְפוּאָה וּתְעָלָה נִרְאוּ בָאָרֶץ.

אָז מִקֶּדֶם חַיִּים הָיוּ חַיֵּינוּ,

עַל כִּי בִכְתָבֵיהֶם מַשְׁבִּיתִים פָּרֶץ;

אַךְ לַמָּוֶת עַתָּה הָיוּ יָמֵינוּ,

כִּי לַנְחוֹתֵינוּ קָם חָגָב וָשָׁרֶץ.

הֵן כַּמַּיִם כָּעֵת דַּם־אִישׁ יִשְׁפֹּכוּ,

עַד כִּי לֵחוֹ, כֹּחוֹ נֶהְפַּךְ לַמַּיִם;

וּבְכָל־מַדְוֶה קָשֶׁה כַּצֹּאן נָבֹכוּ.

תַּחַת אַדְמַת עָפָר טָמוּן כָּל־פֶּלֶא

שִׂכְלָם, מִי לֹא יֹאמַר כִּי שִׁבְעָתַיִם

הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה?

הָרוֹפְאִים! אֹמַר, עַד אָן תָּזִידוּ

הָרֵם תְּבוּנַתְכֶם עַד רוּם שָׁמַיִם?

הָרוֹפְאִים! אֶקְרָא, עַד אָן תַּצְמִידוּ

צוּף בַּמְּרוֹרִים רַק לַרְבּוֹת כִּלְאַיִם?

הָרוֹפְאִים! אֶזְעַק, עַד אָן תּוֹרִידוּ

לִשְׁאוֹל בְּלֹא קִצָּמוּ רִבּוֹתַיִם?

אֵיךְ מִפְלְאוֹת חָכְמָה הַגֵּד תַּגִּידוּ,

אִם שִׁבְתְּכֶם עַל הוֹן וּזְהַב פַּרְוַיִם?

הִשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי חָכָם וָמֶלֶךְ,

כִּי הוּא בְּמִרְקַחְתּוֹ עָשִׁיר וָחֵלֶךְ

מוֹלִיךְ בְּכֶלַח וּבְשַׁלְוָה אֶל־קֶבֶר.

דֹּמּוּ, וְאַל תַּרְבּוּ חֵבֶל עַל חֵבֶל;

חִדְלוּ חֲלַקְלַקּוֹת, עִזְבוּ כָּל־הֶבֶל;

בִּינוּ, דְּעוּ מַה־טּוֹב מָה רַע לַגֶּבֶר!

נִטְעֵי שׁוֹשַׁנִּים לִכְפָרִים אָמָרוּ

נַחְנוּ נִמְלוֹךְ, כִּי יֹפִי לָנוּ, רֵיחַ.

וּכְפָרִים: מִי אַתֶּם? עַל כֹּל נִצֵּחַ

רֵיחֵנוּ גַּם יָפְיֵנוּ, מַה־יָּקָרוּ!

עוֹבֵד שָׁמַע רִיבָם “מַה־זֶּה תִּתְחָרוּ”

אָמַר לָהֶם, וּכְמִתְנַקֵּם, רוֹצֵחַ,

קָטַף כָּל־פִּרְחֵיהֶם; וּבְלֵב שָׂמֵחַ

לֹעֵג לָהֶם, וּלְקַלָּסָה נִשְׁאָרוּ.

הִנֵּה כִּי כֵן יִקְרֶה בֵּין אַנְשֵׁי חֶלֶד,

כִּי מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אִישׁ אֶל רֵעִהוּ:

רַק אָנֹכִי אֶמְשׁוֹל, אֶמְלוֹךְ עָלֶיךָ.

עַד כִּי שַׂר מָוֶת בָּא לִרְאוֹת מַה־יֶּלֶד,

וַיְהִי כִמְצַחֵק בָּם; וּבְרוּם יָדֵהוּ

הֵמִית בָּחוּר וָשָׂב, עָשִׁיר, חֵלֵכָה.

תֹּר הָרִנָּה, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ;

בָּא מוֹעֵד הַשִּׂמְחָה, וּזְמַן הַזֶּבֶד,

לֹא נִכָּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דַל, אִישׁ כֶּבֶד

עָוֹן עִם אִישׁ צַדִּיק יִשְׁקֹט, יַרְגִּיעַ.

גַּם פֶּתִי גַּם סָכָל אִמְרוֹ יַבִּיעַ;

אִישׁ עָשִׁיר יִתְרוֹמָם עַל בֶּן־יוֹכֶבֶד;

הֵן כָּעָם כַּכֹּהֵן כַּשַּׂר כָּעֶבֶד

מִתְחַכֵּם, מִתְנַשֵּׂא עַד חוּג רָקִיעַ.

אִישׁ אִישׁ מִלִּין יַחְבִּיר עַל סוֹד וָפֶלֶא,

אִישׁ אִישׁ פִּיהוּ יִפְצֶה לִלְשׁוֹנוֹת אָרֶץ;

אִישׁ אִישׁ עַל כֹּל יֹאמַר: מָה־הֵמָּה אֵלֶּה?

הַכֹּל יִדְאֶה הַיּוֹם עַל כַּנְפֵי רוּחַ;

הָאֵד מוֹשֵׁל עַל כֹּל, גֹּדֵר כָּל־פָּרֶץ.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ בַּדּוֹר הַזֶּה בָּטוּחַ!

“אֶל־הָאֵד! אֶל־הָאֵד! נִסְעָה, נֵלֵכָה!”

קוֹרְאִים בִּלְשׁוֹנוֹתָם עַבְדֵי מִרְכֶּבֶת

הָרָצִים. “בֹּאוּ נָא בָזֶה לָשֶׁבֶת

יַחְדָּו זָקֵן וָטַף, עָשִׁיר, חֵלֵכָה.”

“עַל כֶּסֶף הַמְּעַט אַל־תָּחוֹס עֵינֶךָ,

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, וּתְהִי אֹזֶן קַשֶׁבֶת;

אֶל־אֹמְנִיבּוּס רוּץ נָא חָשׁ כַּלַּהֶבֶת

מוֹלִיךְ פִּתְאֹם לִנְתִיב בַּרְזֶל הוֹנֶךָ".

הֵן אֹמְנִיבּוּס נִרְאֶה יָמִין וּשְׂמֹאלָה;

זֶה יֵצֵא, זֶה יָבֹא; אַךְ שָׂר וָשׁוֹעַ

גַּם דַּל בָּם לֹא יָבֹאוּ, לֹא יֵצֵאוּ.

רֶכֶב הַזֶּה קְוִיבּוּסְדָם נִקְרָאֵהוּ.

שֵׁם אֹמְנִיבּוּס יָאֶה לִרְכוּב מַרְגּוֹעַ,

לָרֶכֶב הַמּוֹלִיךְ מֵתִים לִשְׁאֹלָה.

חָכָם וּנְבוֹן דָּבָר, שֹׁמֵר מִשְׁמֶרֶת,

חֹקֵר בִּתְבוּנָתוֹ מוּסָר וָדֵעַ,

מַה־גּוֹרָלוֹ? נִבְזֶה, נִמְאָס, יָגֵעַ;

כֶּסֶף אֵין לוֹ, וּגְמוּל יָדָיו עֹפֶרֶת.

אַךְ לֹּא כֵן הַמְפַזֶּזֶת וּמְכַרְכֶּרֶת;

לֹא כֵן אִישׁ בִּגְרוֹנוֹ כָּל־לֵב קֹרֵעַ;

כִּי לֹא יֶחְסַר לָהֶם אֹהֵב וָרֵעַ,

לָהֶם זָהָב לָרוֹב, לָהֶם תִּפְאֶרֶת.

שִׁמְעוּ אַבִּירֵי לֵב וּרְחֵקֵי צֶדֶק:

לָמָּה לִשְׂחֹק תִּהְיוּ גִבֹּרֵי כֹחַ,

לַחְכְמָה רַכֵּי לֵב וּרְפֵי יָדַיִם?

מִזֶּה יֵצֵא כָל־רָע, מִזֶּה כָל־בֶּדֶק:

לֹא דוֹר הַלֵּב, דּוֹר זֶה, לֹא דוֹר הַמֹּחַ;

דּוֹר הַגָּרוֹן, דּוֹר זֶה, דּוֹר הָרַגְלַיִם.

שִׁבְעָה זְאֵבִים שֹׁאֲגִים לִטְבֹּחַ

בִּמְתַלְּעוֹתֵיהֶם וְלִפְרָץ־פָּרֶץ;

לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְלֹא מָנוֹחַ,

כִּי אֵין בְּיָדָם רַק סְחִי וָשָּׁרֶץ.

רָאוּ לְמֵרָחוֹק בְּאֶפֶס כֹּחַ

כִּבְשָׂה קְטַנָּה צֹעֲדָה בָאָרֶץ;

וַיֹּאמְרוּ: הֵן בָּא זְמַן מַלְקֹחַ,

נַחְנוּ רְעֵבִים שֹׁאֲפִים לַקָּרֶץ.

אַךְ עַל בְּשַׂר כִּבְשָׂה מְרִיבָה קָמָה

בֵּין הַזְּאֵבִים; כָּל־זְאֵב צֹרֵחַ

עַל לֵב וְהַכָּבֵד וְהַיּוֹתֶרֶת.

זֶה יֶאֱרוֹב לָזֶה, וְזֶה רֹצֵחַ

רֵעוֹ; וְהַכִּבְשָׂה בְּתוֹךְ מַחְתֶּרֶת

אָז מִפְּנֵיהֶם בָּרְחָה, נֶעְלָמָה.

קול חתן על כלה

יוֹנָתִי, תַּמָּתִי, רֹקַח מִרְקַחַת

לִלְבָבִי, וּלְעֵינַי אַתְּ כַּבָּרֶקֶת;

מִצּוּף לִקְחֵךְ כָּל־אַנְחָתִי נִשְׁכַּחַת,

וּלְשׁוֹנֵךְ שֶׁמֶן מֹר עַל פִּי מוֹצֶקֶת.

כַּכֹּכָבִים וָשֶׁמֶשׁ אַתְּ זֹרַחַת,

וּלְיִפְעָתֵךְ רוּחִי, נַפְשִׁי שֹׁקֶקֶת;

בִּלְתֵּךְ אֵין לִי שַׁלְוָה, בִּלְתֵּךְ אֵין נַחַת,

לִבִּי דַוָּי, וּבְעַצְמוֹתַי דַּלֶּקֶת.

קוּמִי לָךְ, רַעְיָתִי יָפָתִי, לֵכִי

נָא וּשְׁבִי עִמִּי, מֶנִּי אַל תַּרְחִיקִי,

וִיהִי לִבֵּךְ לִבִּי, לִבִּי לִבֵּכִי.

לִקְרַאת דּוֹדֵךְ נָמֵס רַגְלֵךְ מַהֵרִי;

אַל תִּסֹּב בַּת עֵינֵךְ, כָּל־מַר תַּמְתִּיקִי;

לִמְצֹא מִמֵּךְ עָנָף לָשֵׂאת כָּל־פֶּרִי.

צֵא, צֵא, אִישׁ מִלְחָמוֹת, וּשְׁלֹף הַחֶרֶב

מִתַּעְרָהּ, הִלָּחֵם, וּלְכָה מִנֶּגֶד

לִמְחַדֵּשׁ דָּת, מַסְתִּיר תַּחַת הַבֶּגֶד

חִצָּיו, וּבְפִיו שָׁלוֹם, וּקְרָב בַּקֶּרֶב.

אַל תִּירָא, אַל תֵּחַת, תִּשְׂחַק לָאֶרֶב;

קוֹל רַעַמְךָ יִקְרַע לֵב בֹּגֵד בֶּגֶד;

כָּל רָע בַּטּוֹב תָּמִיר, כָּל מַר בַּמֶּגֶד,

בִּכְבָשִׂים הַדֻּבִּים, בַּבֹּקֶר עֶרֶב.

אַתָּה תָקוּם, תַּגִּיד אֵמוּן בַּשַׁעַר;

תָּשִׁיב חוֹטֵא, תַּחְכִּים סָכָל וָבַעַר,

וּלְבַב בָּשָׂר תִּתֵּן תַּחַת לֵב אֶבֶן.

אַל נָא תָבוּז זִמְרַת אִישׁ קֹשֵׁשׁ תֶּבֶן,

אַל תִּנְדֹּף בַּת שִׁירוֹ אִם שָׁוְא הִמְלִיטָה –

לֵב הַנֹּתֵן, לֹא הַמַּתָּן הַבִּיטָה!

הֶאָפֵס לָךְ דָּבָר, אֹהֵב וָרֵעַ?

הַאִם חָכְמָה תִשְׁאַל? הִנֵּה חָכַמְתָּ;

הַאִם כֶּסֶף תַּחְפֹּץ? גַּם זֶה טָעַמְתָּ

לַעְזוֹר עָנִי וָדָל, עָיֵף, יָגֵעַ.

הֶאָפֵס לָךְ דָּבָר, שֵׂכֶל יֹדֵעַ?

הַאֹמֶץ תִּתְאַוֶּה? מִכֹּל עָצַמְתָּ;

אוֹ קוֹל עָרֵב תִּדְרֹשׁ? הִנֵּה נָעַמְתָּ,

כִּי שִׂפְתוֹתֶיךָ מֵי נַחַל נֹבֵעַ.

הֶאָפֵס לָךְ דָּבָר?… אִשָּׁה חָסַרְתָּ;

עַתָּה אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתָּ בִּבְלִי דֹפִי,

לֹא עַל מִכְלוֹת זָהָב, לֹא עַל הַצֶּבִי.

אֶל יִרְאַת אֵל תִּפְנֶה, אוֹתָהּ בָּחַרְתָּ;

שֶׁקֶר הַחֵן תַּחְשֹׁב, הֶבֶל הַיֹּפִי;

עָלִיתָ לַמָּרוֹם. שָׁבִיתָ שֶׁבִי.

אִשָּׁה יְפֵה־פִיָּה וּמוּם בָּהּ אַיִן

עַל כָּל גְּוִיָּתָהּ, וְרַק בַּנֶּפֶשׁ

שִׂכְלוּת וְהוֹלֵלוּת סְחִי וָרֶפֶשׁ

תִּדְמֶה לְבֵית מִשְׁתֶּה בְּאֶפֶס יַיִן.

הִיא תַהֲרֹג נָקִי כְּאָחִיו קַיִן,

חִנָּהּ כְּמַצֵּבָה בְּבָתֵּי נֶפֶשׁ,

חִנָּה כְּחֵץ פִּתְאֹם יְאַבֵּד חֵפֶשׂ;

אֹזֶן כְּדֵי רִיק לָהּ, וְשָׁוְא לָהּ עַיִן.

שֶׁקֶר לְנָשִׁים חֵן וְהֶבֶל יֹפִי,

אִם אֵין יְקָר לָהֶן וְאַךְ כָּל דֹּפִי,

אַל טַל וְאַל מָטָר וְרַק קוֹל רַעַם.

מַה טּוֹב מְשַׁל מֹשֵׁל יְרוּשָׁלַיִם:

עַל אַף חֲזִיר נֶזֶם זְהַב פַּרְוַיִם

אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה וְסָרַת טַעַם.

יוֹסֵף יְפֵה מַרְאֶה, יְפֵה הַתֹּאַר,

עֶבֶד לְפוֹטִיפַר סְרִיס הַמֶּלֶךְ

עָמַד בְּצִדְקָתוֹ שְׁלֵיו וַיֵּלֶךְ

מִבֵּית אֲדוֹנָיו שַׁלְאֲנָן בַּסֹּהַר.

יֹשֶּׁר וְיִרְאַת אֵל וְתֹם וָטֹהַר

הָיוּ לְמִשְׁעָן לוֹ בְּעִיר וָפֶלֶךְ;

גַּם אִם בְּגָדָיו קֹדְרִים כַּחֵלֶךְ,

הֵן מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ מְפִיצוֹת זֹהַר.

מִבֵּית אֲסִירֵי שַׂר לְמַשְׁבִּיר שֶׁבֶר

אֶל רַעֲבוֹן עַמּוֹ, לְרֹאשׁ מִצְרַיִם

נִקְרָא, לְתֹמֵךְ דַּל וְגֹדֵר פָּרֶץ.

בִּינָה הֲגִיגִי לָךְ, וְהַסְכֵּת גֶּבֶר:

שָׁפָל הֱיֵה תָמִיד וְשַׁח עֵינַיִם,

כִּי רַק עֲנָוִים יִירְשׁוּ הָאָרֶץ.

הִנֵּה אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית אֵשֶׁת

דָּוִד בְּגַבְהוּת לֵב זָמַם לָשֶׁבֶת

עַל כֵּס, וְאָבִיו חַי עוֹדֶנּוּ, רֶשֶׁת

פָּרַשׂ, וְתוֹחַלְתּוֹ אָכֵן נִכְזֶבֶת.

וּלְאֵם שְׁלֹמֹה אָז חָשַׁב לָגֶשֶׁת

לִשְׁאֹל אֲבִישַׁג לִהְיוֹת לוֹ שֹׁכֶבֶת

חֵיקוֹ, וּבַת־שֶׁבַע אִמְרוֹ רֹחֶשֶׁת

לִפְנֵי בְנוֹ, כִּי לֹא רָעָה חוֹשֶׁבֶת.

וַיְהִי בְשָׁמְעוֹ תַּחְבֻּלַת אָחִיהוּ,

צִוָּה שְׁלֹמֹה חִישׁ אֶל גֵּיא צַלְמָוֶת

יֻשְׁלַךְ אֲדֹנִיָּה, כִּי הוּא בֶן מָוֶת.

לָכֶם גְּאֵי־יוֹנִים כָּל זֹאת אֶכְתֹּבָה:

גַּם קִנְּכֶם כַּנֶשֶׁר אִם תַּגְבִּיהוּ

יִסַּח אֲדֹנָי בֵּית גָּאוֹן וָגֹבַהּ.

נָגִיל נָשִׂישׂ נִשְׂמַח, אֵין עוֹד עֵיפָתָה,

הוֹפִיעַ עַל עַמּוֹ אִישׁ גֹּדֵר פָּרֶץ;

כָּלָּה עָב וַיֵּלַךְ, אֵין עוֹד סוּפָתָה,

שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ זָרַח בָּאֶרֶץ.

דֹב יָגוּר עִם פָּרָה, אֵין עוֹד אֵימָתָה,

גָּמוּל יָדוֹ הָדָּה עַל חֻר הַשָּׁרֶץ;

כַּקָּטוֹן כַּגָּדוֹל, אֵין עוֹד צָרָתָה;

נָס הַיָּגוֹן, שָׁלוֹם הִשְׁבִּית כָּל קָרֶץ.

פִּי הֶחָכָם דִּבֶּר אֶל אַנְשֵׁי מֶרִי:

שׁוּבוּ וּקְחוּ מוּסָר, כִּי עֵת לָטַעַת

עֵץ דֵּעָה וּתְבוּנָה, עֵץ עֹשֶׂה פֶּרִי.

גִּיל יָגִיל בַּר לֵבָב וּנְקִי כַפַּיִם;

כִּי מִצִּיוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וָדַעַת,

וּדְבַר אֵל שֹׁכֵן עַד מִירוּשָׁלַיִם.

אַל נָא תְדַבֵּר עַל זְדוֹן רֵעֶךָ

אִם בָּךְ גְּאוֹן זֵדִים וְגֹבַהּ רוּחַ;

אַל נָא תְגַל אֶת סוֹד מְיֻדָּעֶךָ,

כָּל מוּם תְּכַסֶּה אִם בְּךָ יָנוּחַ.

אִם תַּחֲרִישׁ תַּסְתִּיר, אֱוִיל, נִגְעֶךָ,

בִּקְהַל חֲכָמִים תַּעֲמֹד בָּטוּחַ

תִּשְׁכֹּן שְׁלֵיו, וּכְנַפְשְׁךָ שָׁבְעֶךָ,

אִם תֶּחֱשֶׁה מִשָּׁוְא וְדִבְרֵי רוּחַ

כָּל נִיב חֲדַל עַל מַהֲתַלּוֹת שֶׁקֶר;

אִם תַּעֲזֹר דַּל, תַּחֲזִיק לוֹ בֶדֶק,

דּוֹם דּוֹם, וְאַל תַּכְלִים עֲנִיֵּי שַׁעַר.

טוֹב לַחֲשׁוֹת לִפְנֵי כְסִיל וָבַעַר;

טוֹב לַחֲשׁוֹת עַל מֹפְתִים אֵין חֵקֶר;

טוֹב לַחֲשׁוֹת עַל מִשְׁפְּטֵי אֵל צֶדֶק.

לִדְבַר אֱמֶת אַל תֶּחֱשֶׁה, אִישׁ דֵּעַ,

כִּי בָהּ כֵּאוֹר חַמָּה, כְּאוֹר יָרֵחַ

תַּזְהִיר פְּנֵי תֵבֵל, וְכֹל זֹרֵחַ,

בָּהּ יַעֲלֹז בַּר לֵב וְיִשְׁתַּעְשֵׁעַ.

הוֹכַח בְּמִסְתָּרִים עֲוֹן הָרֵעַ;

וּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל, וְהִתְיַפֵּחַ

חַטֹּאת יְשֻׁרוּן עַמְּךָ; שַׁבֵּחַ

בִּינַת חֲכַם לֵבָב וְאִישׁ שֹׁמֵעַ.

אַל נָא תְהִיּ כַמֵּת, וְשָׂא קֹלֶךָ

נֶגֶד רְחֵקֵי אֵל, וְחֵטְא וָפֶשַׁע

יוֹדוּ וְיִתְוַדּוּ לְאֵל הַיֵּשַׁע.

אַךְ טוֹב לְדַבֵּר לַעֲזֹר חֵלֵכָה;

אַךְ לַתְּבוּנָה טוֹב לְמַלֵּל אֹמֶר.

שִׁמְעוּ, קְחוּ מוּסָר, קְרוּצֵי חֹמֶר!

יוֹם שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם שֹׁד וָשֶּׁבֶר

יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה, אֵשׁ מִתְלַקַחַת,

יוֹם הֶרֶג רַב, יוֹם מַר, יוֹם יִרְאֶה שַׁחַת

כַּקָּטוֹן כַּגָּדוֹל מִכֹּבֶד דֶּבֶר.

יָבֵשׁ חָצִיר, שָׂדֶה נֶהְפַּךְ לַקֶּבֶר;

כָּל צִיץ נוֹבֵל, רָעָב יִהְיֶה, כִּי תַחַת

חִטָּה חוֹחַ יֵצֵא, לַשָּׁוְא הָרַחַת,

אֵין מָזוֹר וּתְעָלָה, אֻמְלַל כָּל גֶּבֶר.

מִי זֶה הָאִישׁ חָפֵץ אֶת יוֹם צָרָתָה?

אִישׁ דָּמִים, אִישׁ מִרְמָה, אִישׁ חָפֵץ רֶשַׁע

אָלֹה, כַּחֵשׁ, גָּנֹב, נָאֹף, רָצֹחַ.

רַק לַאדֹנָי הַמִּלְחָמָה יָאָתָה;

כִּי הוּא יַכְאִיב, יֶחְבַּשׁ, הוּא יִּשְׁלַח יֶשַׁע,

מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת הוּא, וּמְאַמֶּץ כֹּחַ.

יוֹם שָׂשׂוֹן, יוֹם שִׂמְחָה וּזְמַן תּוֹחֶלֶת

כִּי קוֹל שָׁלוֹם וּמְבַשֵּׂר טוֹב בָּאָרֶץ;

תַּחַת מַלְכוּת זָדוֹן קָמָה מֶמְשֶׁלֶת

אַחְוָה, חֶדְוָה, שַׁלְוָה, שָׁבַת כָּל קָרֶץ.

שֵׂכֶל הֵרִים נִסּוּ, בּוֹשָׁה אִוֶּלֶת;

בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ אֵין יוֹצֵאת אֵין פָּרֶץ;

אִישׁ אִישׁ לֹא יֵחַת, לֹא יִסְגֹּר הַדֶּלֶת,

כִּי לִדְבַשׁ נֶהְפַּךְ רֹאשׁ פֶּתֶן וָשָׁרֶץ.

דִּבְרֵי שָׁלוֹם נִשְׁמַע מִנִּי כָל עֵבֶר;

שָׁלוֹם יִשְׁאַל, שָׁלוֹם יָשִׁיב הָרֵעַ,

שָׁלוֹם שָׁלוֹם יִקְצֹר, שָׁלוֹם זֹרֵעַ.

בֶּטַח תַּחַת גַּפְנוֹ יֵשֵׁב כָּל גֶּבֶר;

דֹּב יָגוּר עִם פָּרָה, אַרְיֵה עִם כֶּשֶׂב;

הַר יָרֹן, עֵץ יָגִיל, יִשְׂחַק כָּל עֵשֶׂב.

שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, כָּל הֹרֵג נֶפֶשׁ

גַּם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ עַד יִרְאֶה שַׁחַת

בִּדְמִי יָמָיו, וּתְהוֹם רֹבֶצֶת תַּחַת

תָּקוּם נֶגְדּוֹ, וְתַּטְמִינוֹ בָּרֶפֶשׁ.

מַכֶּה רֵעֵהוּ בִּצְדִיָּה וָחֵפֶשׂ

נֶגֶד עֵינָיו תָּמִיד נֶפֶשׁ נִרְצַחַת;

וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, לֹא מָצָא נַחַת,

כָּל מַנְעַמִּים שָׁוְא לוֹ, שָׁוְא בָּתֵּי נֶפֶשׁ.

בָּעֶרֶב הוּא יֹאמַר מִי יִתֵּן שָׁחַר;

בַּבֹּקֶר הוּא יֹאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב;

יֵרַךְ לִבּוֹ, יִבְחַר מֵחַיִּים מָוֶת.

מֵעָלֶיךָ שָׁחְַר כָּל צֶמֶר צַחַר,

רֹצֵחַ, גַּם אַתָּה תִּפֹּל בַּחֶרֶב;

וּבְיַד שֹׁטֵר תֵּלֵךְ אֶל גֵיא צַלְמָוֶת.

מֶלֶךְ אֱוִיל, עֹבֵד אֱלִילֵי תֹהוּ,

יָרֵא מְאֹד עַם כַּעֲפַר הָאָרֶץ

סָבִיב לְאֹהָלָיו, וּפֶן יָבֹאוּ

עָלָיו לְהַשְׁחִיתוֹ וְלִפְרָץ־פָּרֶץ.

זָמַם בְּסִכְלוּתוֹ, בְּאַבְנֵי בֹהוּ

יִתְנַגְּפוּ רַגְלָיו, וְיָבֹא קָרֶץ

אֶל עַם סְגֻלַּת אֵל וְאֵין כָּמֹהוּ

עַד מַאֲכָל יִהְיֶה לְעוֹף וָשָׁרֶץ.

לִבְנוֹ בְעֹר צִוָּה, בְּקֶסֶם מֶרִי

יָאֹר יְשֻׁרוּן חִישׁ וְיֵצֵא צֶפַע

נֶגְדּוֹ, לְהַכְרִיתוֹ בְּעִיר וָפֶלֶךְ.

אַךְ מַחְשְׁבוֹתָיו שָׁוְא, כְּעֵץ לֹא פֶרִי;

מַחְסוֹם בְּפִי בִלְעָם, וְאָסַף אֶפַע

בָּלָק בְּנוֹ צִפּוֹר לְמוֹאָב מֶלֶךְ.

חַנּוּן, רַחוּם, צַדִּיק, הֹלֵךְ בַּיֹשֶׁר,

יָרֵא אֶת אֵל וּלְמִצְוֹתָיו יָפֵחַ;

לוֹ הָדָר, לוֹ מַלְכוּת, לוֹ הוֹן וָעֹשֶׁר,

גַּם לִמְשַׂנְאָיו פֶּשַׁע וָחֵטְא סֹלֵחַ.

וּבְסֵפֶר הַתּוֹרָה הֶרְאָה הָעֹשֶׁר

לִישַׁר לֵבָב וּבְחֶסֶד אֵל בֹּטֵחַ;

הִדְרִיךְ אֶת חַטָּאִים בִּנְתִיבוֹת כֹּשֶׁר,

בָּמוֹת בַּעַל נָתַץ גַּם הַמִּזְבֵּחַ.

לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד וְהֶדֶר

נָתַן, וּבְכָל יָמָיו רָדַף הַצֶּדֶק,

וּבְמִקְדַּשׁ אֵל חִזֵּק פֶּרֶץ וָבֶדֶק.

מִי זֶה הָאִישׁ נֹהֵג עַמּוֹ כָּעֵדֶר,

גּוֹיִם אֵלָיו יִדְרֹשׁוּ, אֵלָיו בָּאוּ?

זֶה בֶן אָמוֹן, הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ.

אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל מִזְבֵּחַ הַבַּעַל

לִשְׂרֹף כָּל חַנְפֵי לֵב, כָּל מַטֵּה רֶשַׁע;

אַנְשֵׁי דָמִים, מִרְמָה, עָוֹן וָפֶשַׁע

כִּלּוּ חַיֵּיהֶם בִּנְכָלִים וָמַעַל.

וּלְכֻלָּם יָרָבְעָם יֵשֵׁב מִמַּעַל,

תּוֹלַעְתּוֹ נֶצַח לֹא תָמוּת, וּבְפֶשַׁע

יֵרֵד לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית, לֹא יִרְאֶה יֶשַׁע,

כּוֹס שַׁמָּה וּשְׁמָמָה יִשְׁתֶּה, סַף רַעַל.

אֵין דֵּי בָעֵר גֵּי בֶן־הִנֹּם וָתֹפֶת

לִפְקֻדַּת זֵד יָהִיר, רָשָׁע, רֹקֵחַ

לִשְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב רֹקַח מִרְקַחַת.

שֹׁתֶה עַוְלָה כִּדְבַשׁ וָצוּף וָנֹפֶת.

שֵׁדִים, הָכִינוּ לוֹ יוֹם־יוֹם מַטְבֵּחַ

נֶצַח לֹא יִרְאֶה אוֹר, יִרְאֶה הַשָּׁחַת.

Ovidii: Metamorph. I 5, 6, 7,

טֶרֶם תִּכּוֹן תֵּבֵל הָיוּ הַמַּיִם

בָּאָרֶץ נִגָּרִים, בָּאֵשׁ, בָּרוּחַ;

רוּחַ עַל הָאֵשׁ, אֶרֶץ עַל הַמַּיִם,

אֶרֶץ עַל הָאֵשׁ, מַיִם עַל הָרוּחַ.

אֶרֶץ בָּאֵשׁ, גַּם הָרוּחַ בַּמַּיִם

יַחְדָּו נִבְלָלוּ, אַף אֶרֶץ בָּרוּחַ;

רוּחַ בִּלְתִּי נוֹדַע אִם הִנּוֹ מַיִם,

אוֹ אִם מַיִם אֵשׁ, אוֹ אִם אֶרֶץ רוּחַ.

אֵל שַׁדַּי בִּרְאוֹתוֹ הָאֵשׁ בַּמַּיִם

בָּלוּל, בָּלוּל בָּאָרֶץ גַּם בָּרוּחַ,

אָמַר: לֹא טוֹב כָּזֹאת; וּגְבוּל לַמַּיִם

שָׂם, לָאֵשׁ גַּם לָאָרֶץ גַּם לָרוּחַ,

פֶּן יַעַבְרוּ חֻקָּם. וַיַּבְדֵּל מַיִם

מֵאֵשׁ, אֵשׁ מֵאָרֶץ, אֶרֶץ מֵרוּחַ.

תֵּבֵל, מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמְקוֹר כָּל תֶּבֶל,

אֵיכָה עַל רֹאשׁ סָכָל כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת

תָּשִׂימִי, וּכְזָרָה וּכְמִתְנַכֶּרֶת

תִּהְיִי לִנְבוֹן דָּבָר אָסוּר בַּכֶּבֶל?

סַלְעֵךְ וּמְצוּדָתֵךְ עַל שָׁוְא וָהֶבֶל,

וּבְתוֹכֵךְ הוֹלֵלוּת הִנֵּה נֶהְדֶּרֶת;

זֵד יִשְׁכּוֹן עַל גַּפֵּי וּמְרוֹמֵי קֶרֶת,

חָנֵף יִשְׂחַק, יִפְרוֹט עַל פִּי הַנֵּבֶל.

לֶחֶם צַר לַצַּדִּיק אוֹ מַיִם לַחַץ;

חָכָם רָעֵב, צָמֵא, נֹדֵד לַלֶּחֶם;

וּבְעָנְיוֹ אִישׁ מַשְׂכִּיל מֻשְׁלָךְ בָּרֶפֶשׁ.

תֵּבֵל תֵּבֵל! יוֹם יוֹם תַּרְבִּי הַמַּחַץ,

נֶפֶל אֵשֶׁת אַךְ טוֹב, אוֹ עֹצֶר רֶחֶם,

לוּלֵי הָאֵל הוֹתִיר שָׂרִיד לַנֶּפֶשׁ.

כִּי אֶעֱבוֹר בַּסָּךְ שְׁנֵי חַיָּי

אֵיךְ עָבְרוּ, כָּלוּ בְּלֹא חֶמְדָּה;

אֶצְעַק וְאֶתְמַרְמַר בְּלֵב דַּוָּי:

תֵּבֵל כְּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.

זֶה יַעֲלֶה, יוֹרֵד, וְלִבְלִי דַי

זֶה יֶאֱסוֹף לָרִיק שְׁבוֹ, פִּטְדָה;

אַךְ שָׁוְא יְקָר תֵּבֵל לְכָל־הַחַי

יוֹם יַעֲמֹד לַדִּין וְלִפְקֻדָּה.

אֶת־מַעֲשַׂי אֶחְקֹר. וְאֵיךְ אֹמַר:

אֶרְחַץ בְּבֹר כַּפַּי עֲדֵי קִצִּי,

אֶשְׂחַק וְלֹא אֶפְחַד בְּבוֹא יוֹמִי?

שִׂבְרִי עֲלֵי אֵל חַי, וּמִמִּכְמָר

יִנְצוֹר לְבָבִי, הוּא אֲשֶׁר יוֹצִיא

מִמִּסְגְּרוֹת נַפְשִׁי בְּיוֹם קוּמִי.

לָךְ יַעֲקֹב, בִּקְעַת זְהַב פַּרְוַיִם,

שׁוֹשַׁן יְפֵה מַרְאֵה וּבִלְתִּי חֵדֶק,

מוֹרֶה שְׂפַת מִזְרָח בְּעִיר הַצֶּדֶק.

נָאוָה תְהִלָּתִי כְּשִׁבְעָתַיִם.

אֵרְצָה לְךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם

חֹקֵר לְכָל־תַּכְלִית, מְחַזֵּק בֶּדֶק.

כָּל־פֶּה וְכָל־לָשׁוֹן בְּמִשְׁפַּט צֶדֶק

יוֹדוּ לְךָ, אִישׁ תָּם נְקִי כַפַּיִם.

הֵן צוּף וְנֹפֶת יַעֲקֹב הוֹצֵאתָ

מִמַּעְיְנֵי אַרְצִי אֲשֶׁר אָהַבְתָּ,

וּשְׂפַת יְשֻׁרוּן צִיץ וְזֵר עָדִיתָ.

וּלְךָ תְהִלָּה, כִּי יְקָר הִרְבֵּיתָ

לִמְשׁוֹרְרֵי עַמִּי, וּבָם הִצַּבְתָּ

לָךְ בֵּית זְבוּל, מִקְדָּשׁ מְעַט בָּנִיתָ.

אִמְרֵי יְשַׁעְיָה נִפְלְאוּ נִּשְׁגָּבוּ,

הַחֹקְרִים בָּם נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ;

פַּחַד אֲחָזָתָם שָׁם וּבָם נִכְזָבוּ

נִיבָם וְתוֹחַלְתָּם, וְכֵן נִגְרָזוּ.

לֹא יָדְעוּ הָבִין, וְלֹא שָׁאָבוּ

מִמַּעְיְנוֹת חָכְמָה, וְהֵן אָחָזוּ

בָּם מַהֲתַלּוֹת שָׁוְא אֲשֶׁר כָּתָבוּ,

סוֹדָם וּמוּסָרָם אֱוִילִים בָּזוּ.

עַד קָם שְׁדָל, הֵינִיק דְּבַשׁ מִסָּלַע,

צּוּף מַעֲמַקֵּי לֵב, בְּנֵי הָאָרֶץ;

וַיֶּחֱשׁוּ צָרָיו וְדִּבְרֵי בָלַע.

שָׁמַע נְבִיא הָאֵל, וּמִשָׁמָיִם

קָרָא שְׁדָל גֹּאֵל וְגֹדֵר פָּרֶץ;

בִּינוּ צְמֵאֵי טוֹב, לְכוּ לַמָּיִם!

נְגִינוֹת וּזְמִירוֹת מִחוּץ מִבַּיִת

וְקוֹל דּוֹדִים הִנֵּה נִשְׁמַע בָּאָרֶץ;

בְּשַׁדְמוֹתָם לֹא קָם שָׁמִיר וָשַׁיִת,

צְוָחָה, שֹׁד אֵין בָּם, אֵין שְׁאֵת, אֵין פָּרֶץ.

עֲלֵי רֹאשָׁם מַטַּע אֶזְרָח וָשַׁיִת

וְלֹא יַשְׁחִית נִזְרָם רֶמֶשׂ וָשָׁרֶץ;

נְרָדִים וּכְפָרִים יַכְתִּירוּ בַיִת,

וְעַל לֶחְיָם אֵין עוֹד דִּמְעָה וָקָרֶץ.

בְּיוֹם חֻפָּה צָרָה יָגוֹן נִשְׁכָּחוּ;

לְבַב חָתָן לִלְבַב כַּלָּה יוֹדִיעַ

גְּבוּרוֹת אֵל עֶלְיוֹן, יַחְדָּו יִשְׂמָחוּ.

וּצוּר חָסָיוּ בוֹ לָהֶם מוֹשִׁיעַ;

אֲהוּבִים כַּתָּמָר יוֹם יוֹם יִפְרָחוּ.

זְמַן שָׂשׂוֹן, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ.

מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה, בָּרָה, מַשְׂכֶּלֶת,

וּבְגַן לִבָּה יִרְאַת שַׁדַּי זֹרַעַת;

מֵעֵין שִׂכְלָה בִּינָה, דֵּעָה נֹבַעַת,

וַתִּבֶז הַבְלֵי שָׁוְא, דִּבְרֵי אִוֶּלֶת?

מִי זֶּה שָׂם עַל קָו וּמְחוּגָה מֶמְשֶׁלֶת

יָדוֹ, לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן חָכְמָה וָדַעַת,

תָּגֵל נַפְשׁוֹ כִּי בָא מוֹעֵד לָטַעַת

אֹהֶל כָּבוֹד וָעֹז, וּנְוֵה תוֹחֶלֶת?

מִי זֹאת לִקְרַאת חָתָן רַגְלָהּ הִדְרִיכָה,

וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא לָשֶׁבֶת

בִּמְכוֹנָהּ, וּבְנַפְשׁוֹ נַפְשָׁהּ נִקְשָׁרָה?

מִי זֶה שָׂם שִׂבְרוֹ עַל כַּלָּה הִמְלִיכָה

תּוּשְׁיָּה עַל לִבָּה, שָׁלוֹם אֹהֶבֶת?

מַלְכָּה טְרִיאֶסְטֵי זֹאת, זֶה מֹשֶׁה זָארָה.

שֵׁם טוֹב מִשֶּׁמֶן טוֹב, יָשָׁר, אִוִּיתָ,

כִּי שִׁמְךָ לִתְהִלָּה נוֹדָע בָּאָרֶץ;

עָלִיתָ לַמָּרוֹם, שֶׁבִי שָׁבִיתָ,

וּבְמַצְּפֻּנֵּי מֶחְקָר גָּדַרְתָּ פָּרֶץ.

בֵּית וּזְבוּל הַמַּדָּע בָּנֹה בָנִיתָ,

עַל־חָסִיד לֹא־חָסִיד חָרַצְתָּ קָּרֶץ;

יוֹמָם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה הָגִיתָ,

קָרָאתָ לִמְקֻבָּל טָמֵא כַשָּׁרֶץ.

אֵל הַשָּׁת בַּטֻחוֹת חָכְמָה אָהַבְתָּ,

הוּא חַיֶּיךָ תָמִיד, אֹרֶךְ יָמֶיךָ,

דִבֶּר וַיִּקְרָא לָךְ יָשָׁר מִקֶּדֶם.

הוֹצֵאתָ נִסְתָּרוֹת מֵאַרְצוֹת קֶדֶם,

שָׁאַבְתָּ מִמַּעַיְנֵי דָת מֵימֶיךָ,

לָכֵן זִקְנָה שֵׂיבָה לִרְאוֹת הֵיטַבְתָּ.

שיחה בין האל, שר המות, וישר.

(האל לשׁה"מ:) לֵךְ וּפְקֹד אֶת־יָשָׁר. (שׁה"מ:) הִנֵּה הִנֶּנִּי.

(ישׁ"ר:) שַׂר מָוֶת, מַה־לָּךְ פֹּה, לַחְצֹב לִי קֶבֶר?

הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, הֶרֶף מִמֶּנִּי.

(שׁה"מ:) מִי שַׁחַת לֹא יִרְאֶה, מִי־זֶה הַגֶּבֶר?

(ישׁ"ר:) קָצִין, שֹׁפֵט, שֹׁטֵר, אָנָא חָנֵנִי

לִשְׁמֹעַ אֶת־מִלַּי! הֵן אָשִׂים שֵׂבֶר

עַל־אֵלִי, צוּר חֶלְקִי, הוּא יִשְׁמָעֵנִי,

יַצִּיל עַתָּה גַוִי מִשֹּׁד וָשֶׁבֶר.

לֹא בִגְלָלִי אֶחְיֶה, רַק לִגְדֹּר פָּרֶץ,

וּלְהָקִים אֶת־סֻכַּת עַמִּי. (שׁה"מ:) מִי אַתָּה

בֶּן־אָדָם, עַז־פָּנִים? רֵד מַטָּה מַטָּה!

(האל לשׁה"מ:) אַל־תִּקְטֹל אֶת־יָשָׁר גִּבּוֹר בָּאָרֶץ.

(האל לישׁ"ר:) יֹשֶׁר מִלֶּיךָ; קוּם, הַצֵּל עַמֶּךָ.

יָמִים אוֹסִיפָה לָּךְ עוֹד עַל־יָמֶיךָ.

אֹהֵב גֵּר, אֹהֵב גֵּר, לָמָּה לֹא גַרְתָּ

בֵּינֵינוּ עוֹד הַיּוֹם? לִקְשִׁי יוֹמֶךָ

הָלוֹךְ יֵלֵךְ בָּכֹה עַמִּי, עַמֶּךָ;

קִצֶּךָ, מַר לִי מַר, אֵיכָה מִהַרְתָּ?

בִּתְהֹמוֹת וּצְפוּנוֹת, עֶלֶם, חָקַרְתָּ,

נִפְלִיתָ מִכָּל־אִישׁ עַל טוּב טַעְמֶךָ;

צַדִּיקִים וּנְבוֹנִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ,

מֵהֹדּוּ עַד כּוּשׁ נִפְלָאוֹת סִפַּרְתָּ.

הִקְשַׁבְתָּ מִצְוֹת אֵל, מוּסַר אָבִיךָ,

עוֹד נַעַר כִּישִׁישִׁים חָכְמָה עַל פִּיךָ,

וּבְקֶרֶב הַגּוֹיִם עָשִׂיתָ פֶּלֶא.

בִּכְתָב פָּרַס מָדַי גָּדַרְתָּ פָּרֶץ,

וַיְהִי שִׁמְךָ גָּדוֹל עַד קַצְוֵי אָרֶץ,

מִי שָׁמַע כָּזֹאת, מִי רָאָה כָאֵלֶּה?

אַחַר מִי, אַחַר מִי מָרְפּוּרְג רָחֵל,

שָׂרָתִי בַנָּשִׁים, הַנִּפְלָאָה,

יָצָאת? אַחַר פַּרְעֹשׁ, צָב וּלְטָאָה,

הֹלֵךְ עַל גָּחוֹן אוֹ עָפָר זֹחֵל.

אַתְּ עִיר מִבְצָר, עַמּוּד חוֹמָה וָחֵל

לִשְׂפַת וּלְשׁוֹן עִבְרִים הַנִּשָּׂאָה;

אָח אָח אֶל בַּעְלֵךְ! כִּי תַּחַת לֵאָה

רָחֵל מָצָא בָךְ. אַתְּ כִּשְׁמֵךְ רָחֵל.

שִׁמְעִי נְא, חַכְמַת לֵב, דִּבְרֵי יוֹסֵף

רִמָּה, גּוּשׁ עָפָר, הַנִּקְרָא יוֹ"אֵל,

לֹא תֹאַר לוֹ, לֹא הֶדֶר, לֹא חֶבְיוֹן.

רָנִּי, שִׂמְחִי, עִלְזִי בַּת שִׁיר צִיּוֹן,

רַבָּתִי בָעִבְרִים, יִרְאַת הָאֵל,

שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ עוֹד לֹא יֵאָסֵף.

אברהם חפץ יצ"ו מעיר טריאסטי ביום ש"ק י"ג מנחם התרי"חיום מלאת לו חמשים שנה מיום חתונתו.

הַיּוֹם כְּנֶשֶׁר שָׂשׂ עַל הַמַּלְקוֹחַ

אֶת־יוֹם כְּלוּלוֹתֶיךָ עוֹד חִדַּשְׁתָּ;

הַיּוֹם כְּמוֹ יוֹנָה עַל הָאֶפְרֹחַ

שַׂשְׂתָּ כְּעַל כָּל־הוֹן וָהוֹד לָבַשְׁתָּ.

אֶשְׂמַח וְאֶעֶלְצָה בָּךְ אַמִּיץ כֹּחַ

כִּי עוֹד בְּאִמְרֵי פִיךָ לֹא נוֹקַשְׁתָּ;

הֵן מִמְּךָ כִּלְיוֹת חִטָּה, לֹא חוֹחַ,

רַק יָצְאוּ, כִּי עַל מִצְוֹת אֵל חַשְׁתָּ.

חַיִּים מְמֻחָיִם, לֵבָב שָׂמֵחַ

נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ לָךְ גֶּבֶר כָּמֹנִי,

שַׁלְוָה וְחֶדְוָה עַד לִבְלִי יָרֵחַ.

וּלְאִשְׁתְּךָ אֵל חַי יַשְׁלִים כָּל־חֵפֶץ.

קַח נָא תְּשׁוּרַת דַּל, שַׁי לֶחֶם עֹנִי,

מִנְחָה שְׁלוּחָה לָךְ אַבְרָהָם חֵפֶץ.

הֵן אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמַּיִם,

בֶּטַח, וּכְחֹם הַיּוֹם, שָׁמָּה אָנוּחַ

תַּחַת סֻכַּת פֹּארוֹת וּלְצֵל תַּפּוּחַ,

לַחְקֹר נֹעַם תֵּבֵל וִיפִי שָׁמַיִם.

שָׁם הַיְסוֹדוֹת אָבוּר גַּם שִׁבְעָתַיִם,

הַמַּיִם הָאֵשׁ הָאָרֶץ הָרוּחַ.

עָלֵימוֹ מִלָּתִי עַד שֶׁיָפוּחַ

הַיּוֹם, בַּיְתָה אָשׁוּב בֵּין הָעַרְבַּיִם.

עַל מִשְׁכָּבִי אֶחְשֹׁב: וּלְמִי כָל־אֵלֶּה

בָרָא הָאֵל, לוּלֵא יֵיטִיב לַגֶּבֶר,

וּלְהַפְלִיא לוֹ חַסְדּוֹ עֵצוֹת וָפֶלֶא?

אִם כֵּן אֵפוֹא, אֵיךְ, בֶּן־אָדָם, כָּל־פֶּשַׁע

תַּרְבֶּה, תִּמְרֹד, תִּשְׁכַּח אֵל מַשְׁבִּיר שֶׁבֶר,

וּבְיוֹם רָעָה תִּשְׁאַל וּתְקַוֶּה יֶשַׁע?

נֶזֶם זְהַב אוֹפִיר, חֲלִי פַרְוַיִם

אָשִׂים בְּאַף חָכָם, יְדִיד וָרֵעַ;

עַל גַּרְגְּרוֹת מַשְׂכִּיל, נְקִי כַפַּיִם,

אֶתֵּן עֲנַק רָאמוֹת לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ.

אָשִׁית עֲטֶרֶת פָּז לְשַׁח עֵינַיִם

וּלְרֹאשׁ נְבוֹן דָּבָר וְחִין יוֹדֵעַ;

אַלְבִּישׁ מְעִיל מַלְכוּת וְרִקְמָתַיִם

אֶת־אִישׁ יְשַׁר לֵבָב וְלֵב שֹׁמֵעַ.

שֶׁבַע וְעוֹד תִּשְׁעִים נְגִינוֹת אֵלֶּה,

נֶזֶם בְּמִסְפָּרָן, הֲלֹא תִהְיֶינָה,

רֵעִי, לְמִנְחָה לָךְ; וְאַף אִם הֵנָּה

תָּפֵל וְחַלָּמוּת, עֲשֵׂה נָא פֶלֶא,

וּבְכֹחֲךָ כַּבֵּס בְּבֹר וָנָתֶר

אֶת־כָּל־מְשׁוּגָתָן, וְשִׂים בַּסָּתֶר.

שד"ל מדבר.

בִּרְכַּת שָׂפָה, בָּהּ דִּבֶּר־אֵל, עָלֶיךָ

תָּבֹא, כִּי עַל אַפָּה הַנֶּזֶם שַׂמְתָּ;

יָאֵר אֵלִי, תֹּאמַר, פָּנָיו אֵלֶיךָ

כִּי בֵין אַלְפֵי בוֹזִים גֹּאֵל לִי קַמְתָּ;

יִמְתַּק לִנְבוֹנֵי עָם נֹעַם מִלֶּיךָ

יָרוּם שִׁמְךָ כַּאֲשֶׁר אוֹתִי רוֹמַמְתָּ.

חַיֵּי שָׁלוֹם תִּחְיֶה, תִּשְׁכַּח כָּל־חֵבֶל,

וּכְדָוִד עוֹד תָּעִיר כִּנּוֹר וָנֶבֶל.

א

אימתי אנו רואים נכוחה ומעריכים נכונה־יותר את האיש ואת פעלו, או את יצירתו, – האם בשעה שהננוּ בני זמנו של הנערך, ואנוּ שותפים לנסבותיו ולמאורעות הכלליים המשפיעים עליו, או דוקא בשעה שזמנו של זה מרוּחק מאתנו ונוצר מין מרוָח המאפשר לסקוֹר את הדברים בכללם ולהפרידם יותר לפרטיהם? אכן ספק גדול הוּא אם יש לשאלה זוֹ תשוּבה מוּחלטת העשויה להניח את כל הדעות, כי על־כן הכל תלוי במעריך ובאפיו, – אם הוא בעל ראיה אפוּרה, כלומר: – מסוגל להעמיד דברים על עירוּמם, להסיר מלבו ומדעתו כל יחס אישי, כלומר להיות בעל אותה תכוּנה מהוללה שקורין לה “אוביֶקטיביות”, או אם הוא בעל ראיה ארגמנית, כלומר: אין הוא מיטיב לראות אלא בשעה שהענין קרוב ללבו, והריהו כמעט נוגע־בדבר, ונמצא שהוא בעל אותה תכונה “מגונה” כל־כך שקורין לה “סוביקטיביוּת”; ואצל השנים גם יחד אין כמעט כל הבדל בין ראית הענין הקרוב, המכונה “אקטואלי” לבין הענין הרחוק, המכונה “היסטורי”, – כי מי שהוא רומנטיקן בטבעו, רחמנא לצלן, אין טבע זה שלו מַפְלה בין עבר להוה, וכי מי שהנו בעל דוקטרינה עד־תכלית, – אין מאזניו השוקלים מבדילים בין אבן־מצבה לאבן־געש; והקורא דברי־הערכה אם הוא דורש אמת מוּפשטת דוקא, כלומר אמת נפרדת מן האומר־אותה, חפש יחפשנה, כמובן, אצל בעלי הראיה־האפורה, ואלו כותב־טורים אלה מודה־ואינו־עוזב, כי ראיתו ארגמנית היא ללא תקנה עוד.

ב

יהודי מענין היה יוסף אלמנצי, המכונה יו"אל, לפי צירוּף השמות בנוסח הזמן, – בפירוש טפּוּס מיוחד־במינו: סוֹחר בעל־מדות היה, משהו יותר מאמיד, כלומר בעל אפשרות לחיות חיי תענוגות שכיחים בזמנו ובמקומו; ואם כי לא הוּכתר בשום תואר של מכללה – הנה היה בעל השכלה אירופית ראויה־להתכבד, כי על כן קרא ושנה ואף שמע לשונות קלסיות ומודרניות: – עברית, שומרונית, סוּרית, ערבית, רומית, איטלקית, צרפתית וגרמנית; רוָק היה האיש כל ימיו, על־פי גורל־חיים, אבל לו־לעצמו היה, כמוּבן, חלק בעצוּבו של גורל זה, כי על־כן כל מעיניו היו בעולם הספר, וביחוד מיוחד ספרי־שירה, שאותם לא רק קרא ברוב שעות הלילה ובחלק נכר משעות היום, אלא שקנה אותם בשיטה, בידיעת העיקר, בעקשנוּת רבה ובפזור ממון גדול, שבדרך הכלל היה מקמץ בו עד־תכלית וחוסכו רק לדבר האחד: לקנין הספר וכתב־היד, שהיה מוּפקר בידי אדישי־לב וסוחרים המסרסרים בהם; ותהי ספריתו לבית־נכאת עצום, לשם־דבר, לתהלה ולבית־ועד לחכמי שירה, בעיקר שירת ישראל; וידידות נפש, ידידוּת של אנשי־רוח למופת, נקשרה בינו לבין החכם והחוקר רבי שמואל דוד לוצאטו, הוא גם מחברה של רשימת־הספרים אשר ליוסף אלמנצי, לאחר פטירתו בהיותו בן נ"ט, ואשר עבד עליה יום־יום במשך שלש שנים, והמפורסמת בשם – “יד־יוסף”.

ג

אכן, – אהבת הספר ורכישתו בכל האמצעים ובכל הדרכים – לא היתה אצל י. אלמנצי אהבת־קנין מיוחדת־במינה, נגיד, אלא היא נבעה באופן טבעי מאהבת־השירה והזיקה העמוקה אליה, זיקה בתורת קורא וגם בתור המיה פיוטית, בעל נגון הנפש: ואם כי ברוּר הדבר, שהאיש לא היה בעל השראה פיוּטית מעצם טבעוֹ, ואף לא אמן מבורך בחוּשים יוצרי־שירה, – הרי שהיה בכל־זאת בעל רגש־אמת ובעל שכל־טוב ונוסף לכך ידע לקנות לו בשקידה ובמסירות־הדעת את תורת־השיר ולעשות בתחומיה מלאכה נקיה; הן שד"ל בכבודו־ובעצמו לא חרג כמעט ממסגרת זאת בשירתו, – ואולם הן אין כל ספק, שהאיש משורר־בכוח היה, ודוקא אהבת־השירה והזיקה אליה – הוא שעשתה אותו גם חוקר־מקרא ומלומד־שירה ובכלל אישיוּת דגוּלה בעולם הרוּחניוּת העברית ויצירותיה הספרוּתיות; כן, גם יוסף אלמנצי נטל חלק, לפי דרכו ואפיוֹ, באותה תקופה ספרוּתית חשוּבה, שהיא עכשיו בעלת ערך היסטוּרי רב, והיא כמין פרֶלוּדיוּם מופלא להתעוררוּת לאוּמית רבת־הממדים, ולטפוּח של יצר היצירה העברית, מתוך נטיעת בטחון בלב, – כי התחיה השלמה הנה הנה היא בפתח הבית.

ד

וכל חובב־שירה באיטליה, – אי־אפשר לו בלי חבה מיוחדת, בלי הערצה ממש – לסוניטה, זו הקרובה בעברית בשם “שיר־זהב”, וכל המכבד־עצמו־לדעת בארץ זוֹ, זה דורות רבים, וגם יהודים ביניהם, כמובן, – לא יתכן שלא ינסה את כחו בחבוּר סוניטה, ויהיה על נושא שלא יהיה ולכל הפחות לרגלי איזה חג במשפחה, אם הוכתר מי שהוא בתואר אקדמי, או נשא אשה, או נתכבד במשרה חשובה; תאמרו, – משפחתיות פסוּלה מכניסים להיכל הפואסיה, או מנהג קרתני כאן ושׁמא אפילו סנוביזם מגונה, וכי יש בכל אלה משום חלוּל האמנוּת – הרי אינכם אלא טועים טעות מרה מאד, ויש בכך משום העדר הבנה לנפש האדם העורגת אלי עדנה ורוּחניוּת, גם בשעה שׁאין כוחה רב עמה בנדון זה; אדרבא – ה"חוּלשה" הזאת גבוּרה רבה צומחת הימנה, זוֹ החובבוּת הכללית – מחנכת משוררים, כי על־כן היא יוצרת אוירה טובה ומפרה: שימו דעתכם יפה־יפה, הקשיבו בפשטוּת ובלב בוחן אל זה קובץ שירֵי־הזהב של הסוחר היהודי יוסף אלמנצי, ובטוּחני כי מצוא תמצאו שהאיש חנך את עצמו להיות נדיב־לב, להיות טהור־כונה, להיות צודק, לעודד נחשלים, לחזק אמונה באל, לקשור כתרים לחכמה, לאלף לאוּמיות לבני־נוער, לרומם את קרן המוסר הטוב; יש כאן הרבה תמימוּת – אבל לא פחות ממנה היא אהבת־השירה האמתית; יש כאן מיעוט של השראה אמנוּתית, אבל יש הרבה מאד מן העיוּן־לשמו בספרות עברית קדומה ושמחה לכל נטע רך ולכל ציץ פיוטי בלשון הקודש; וכמה נפלא הוא הטפוח המתמיד הזה של ידידוּת־נפש, אלא קשׁרי חבֵרות בין חכמים יהודים בארץ אחת וגם בכל הארצות, זה הארגון שלא־בכונה־תחלה של כל יודעי עברית ומוקירי שׁירתנו, – זה האינטרנציונל הפיוטי בלשוננו, שהקיף עשרות ומאות אישים חכמים, חוקרים, למדנים, מורי־הוראה, משוררים, מטיפי־מוסר וכו', הה, לוּ מצאנו באנו כוח לחדש ימינו אלה כקדם, ללמוד מאבותינו אלה, בדורו של יוסף אלמנצי, בעיקר, את חכמת הרֵעוּת ברוּח, את הכבוד ההדדי, את המדות התרומיות ביחסים שביניהם!

הנה כי כן יש כמה וכמה בחינות חשובות המצדיקות, לדעתנו, להסיר אבק שכחה גם מאוהב שירה ונזקק לה, כמו יוסף אלמנצי.