א    🔗

בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶבְּעִיר בֵּתֶּר נִקְהֲלוּ בְנֵי יִשְרָאֵל בַּיּוֹם הַתְּשִיעִי לְחֹדֶש אָב לִבְכּוֹת עַל חֻרְבַּן אֶרֶץ יִשְרָאֵל וּמִקְדָשוֹ.

שִשִים שָנָה עָבְרוּ מִן הַיּוֹם הַמַר הַהוּא אֲשֶר הָרוֹמִיים שָׂמוּ אֶת עֻלָם הַכָּבֵד עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְעֲצוּם וַיְרוֹצְצוּם וַיְשִׂימוּם מִרְמָס לְרַגְלֵיהֶם.

בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת דְמָמָה. פְּנֵי הַנֶאֱסָפִים עֲצוּבִים, קוֹמָתָם כְּפוּפָה, עֵינֵיהֶם מוּרָדוֹת לָאָרֶץ.

הַחַזָן קָם וַיִּקְרָא מְגִלַת “אֵיכָה”…

לְמִשְמַע הַקִינוֹת, נִמְלָא בֵית־הַכְּנֶסֶת אֲנָחוֹת. מִכָּל עֵבֶר וּפִנָה נִשְמְעוּ קוֹלוֹת בִּכְיָה וּקְרִיאוֹת: אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ! נָפְלָה, נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵנוּ!… וְאַךְ נִגְמְרָה קְרִיאַת הַמְגִלָה, וַיָקָם הַנכְבָּד בַּעֲדַת בַּתֶּר הוּא רַבִּי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי – וַיִגַש אֶל אֲרוֹן־הַקֹדֶש וַיֹאמַר: שמְעוּ נָא, אַחַי, אֶת הַדְבָרִים אֲשֶר אָנֹכִי דּוֹבֵר אֲלֵיכֶם: מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ הָרַבִּים הָיְתָה יַד ה' בָּנוּ פַּעֲמַיִם בַּתְּשִיעִי לַחֹדֶש הַזֶה: בּוֹ נֶחֱרַב הַבַּיִת הָרִאשוֹן וְהַשֵנִי; אַרְצֵנוּ בִּידֵי זָרִים, צָרֵינוּ הָיוּ לָרֹאש, וְאֵין מִי שֶיַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ… אוּלָם אַל נָא נִתְיָאֵש. קָרוֹב ה' לְכָל הַקוֹרְאִים אֵלָיו בֶּאֱמֶת! הָבָה נָשוּבָה אֵלָיו בְּכָל לֵב, נִתְחַנֵן אֵלָיו וְשָמַע אֶת קוֹל תְּחִנָתֵנוּ, וְחָמַל עָלֵינוּ כִּי אֵל טוֹב וְסַלָח הוּא! וְעַתָּה, אַחַי, קוּמוּ וְהִתְפַּלַלְנוּ בְּעַד שְלוֹם מַלְכֵּנוּ הַקִֵיסָר אַדְרִיָנוּס, כִּי בִשְלוֹמוֹ וּשְלוֹם אַרְצוֹ, יְהִי גַם לָנוּ שָלוֹם וְיָשַבְנוּ לָבֶטַח בְּאַרְצֵנוּ…

וּבְטֶרֶם הִסְפִיק עוֹד רַבִּי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי לְכַלוֹת אֶת דְּבָרָיו, וַיִשָמַע קוֹל תְּלוּנָה דַקָה יוֹצֵאת מִפִּיוֹת הַנֶאֱסָפִים בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. מֵרֶגַע לָרֶגַע הָלַךְ הַקוֹל הָלֹךְ וְחָזָק עַד אֲשֶר נֶהְפַךְ לְרַעַש הַמַחֲרִיש אָזְנָיִם.

– לא לָנוּ הָאִיש הַזֶה! נִשְמְעוּ קוֹלוֹת אֲנָשִים שוֹנִים: – לְצָרֵינוּ הוּא! אֶת שְלוֹם הָרוֹמִיִים, מַחֲרִיבֵי אַרְצֵנוּ הוּא דוֹרֵש… נָקוּמָה נָא כְּאִיש אֶחָד… רַב לָנוּ לִסְבֹּל! לֹא עֲבָדִים אֲנַחְנוּ… בְּנֵי־חוֹרִין אָנוּ…

קוֹלוֹת הַקְרִיאָה הָאֵלֶה מֵרְרוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר מְאֹד. הוּא קָם עוֹד הַפַּעַם לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּלְהוֹכִיחַ לָהֶם, כִּי רָעָה וּמָרָה מְאֹד תְּהִי אַחֲרִית הַמוֹרְדִים. אוּלָם הַנֶאֱסָפִים הִתְמַרְמְרוּ אֵלָיו, וְאַךְ פָּתַח פִּיו לְדַבֵּר, וַיָקָם שָאוֹן וָרַעַש, וַתִּשָמַעְנָה שְרִיקוֹת־בּוּז, – וַיֵּאָנֵס רַבִּי אֶלְעָזָר לִדוֹם.

פִּתְאֹם יָצָא מִתּוֹךְ הַקְהָל הַשוֹאֵן אִישׁ צָעִיר, גְבַה קוֹמָה וּמְלֵא־כֹחַ עֲלוּמִים, וַיִּגַש אֶל אֲרוֹן־הַקֹדֶש, וַיַשְמַע קוֹל אַדִיר וְחָזָק לֵאמֹר: הָס! – וַיְהַס כָּל הָעָם.

וַיִקְרָא הָעֶלֶם אֶל הַקָהָל לֵאמֹר: שׁמְעוּ נָא, אַחַי! רַבּוֹת סָבַלְנוּ מִידֵי הָרוֹמִיִים, מַחֲרִיבֵי אַרְצֵנוּ! עַתָּה לא

נוּכַל עוֹד לִסְבֹּל. בְּאַרְצֵנוּ אֲנַחְנוּ יוֹשְבִים, וְצָרֵינוּ, אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, מַשְפִּילִים אוֹתָנוּ לֶעָפָר, מִרְמָס אֲנַחְנוּ לְרַגְלֵיהֶם… הִנֵּה עַתָּה בָאָה הָעֶת לִפְרֹק מֵעֲלֵינוּ אֶת עֻלָם הַקָשֶה… מִי הָאוֹהֵב אֶת אַרְצוֹ וְאֶת חֵרוּתוֹ יוֹתֵר מִנַפְשׁוֹ, וּמִי הַמִתְמַרְמֵר לְשֵמַע הַמִלָה הַנּוֹרָאָה “עֶבֶד”, – יִתְחַבְּרוּ יַחַד, וְלָבְשָה אוֹתָם רוּחַ גְבוּרָה, וְקָמוּ עַל מַכְנִיעֵינוּ הָאַכְזָרִים, וְגֵרְשוּם מֵאַרְצֵנוּ!… אָנֹכִי קוֹרֵא לָכֶם, אַחַי, בְּשֵם אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ וְחֵרוּתָהּ: הָבָה נִתְאַחֲדָה וְקַמְנוּ כְּאִיש אֶחָד עַל צָרֵינוּ, וֵאלֹהֵי יִשְרָאֵל יִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ!…

 

ב    🔗

דִבְרֵי הָעֶלֶם, שֶנֶאֶמְרוּ בְרוּחַ גְבוּרָה וּבְבִטְחָה, הֶחֱיוּ אֶת רוּחַ הָאֲנָשִים הַמִתְעַצְבִים. כַּעֲסָם סָר מִלִבָּם, וְעֵינֵיהֶם

אוֹרוּ, וַיִגְשוּ אֶל הָעֶלֶם וַיֹאמֵרוּ: בָּרוּךְ אַתָּה לַיְיָ אֱלֹהֵי יִשְרָאֵל עַל דְבָרֶיךָ שֶנִחֲמוּ אוֹתָנוּ, וַיִתְּנוּ בְלְבֵּנוּ הַשָּבוּר תִּקְווֹת לְיָמִים טוֹבִים, לְיָמִים שֶבָּהֶם נְגָרֵש אֶת הָרוֹמִיִים מֵאַרְצֵנוּ, וְהִמְלַכְנוּ מִקִרְבֵּנוּ מֶלֶךְ, וּבָנִינוּ אֶת בֵּית מִקְדָשֵנוּ, וְיָשַבְנוּ לָבֶטַח בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ!… וְאַךְ כִּלוּ הָאֲנָשִים לְדַבֵּר, וַיָקָם כָּל עֶלֶם וְכָל בָּחוּר, וְכָל אִיש צָעִיר שֶבְּבֵית הַכְּנֶסֶת וַיֹאמֵרוּ: הֱיֵה אַתָּה לָנוּ לָרֹאש: אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, כֹּל אֲשֶר תְּצַוֵנוּ נַעֲשֶׂה, וּנְכוֹנִים אֲנַחְנוּ לָבֹא לְמַעַנְךָ גַם בָּאֵש וּבַמָיִם!…

וְלֹא יָכֹל רַבִּי אֶלְעָזָר לְהִתְאַפֵּק, וַיִשָא קוֹלוֹ וַיִקְרָא אֶל כָּל הַקְהָל לֵאמֹר: אַל תִּהְיוּ כִּרְחַבְעָם בֶּן שְלֹמֹה, שֶעָזַב עֲצַת הַזְקֵנִים, וַיֵלֶךְ בַּעֲצַת הַנְעָרִים! דְעוּ, אַחַי, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם אִם תִּמְרְדוּ בְאַדְרִיָנוּס מַלְכֵּנוּ. הַטוּ שִכְמְכֶם לִסְבֹּל, עַד אֲשֶר יְהִי רָצוֹן מִלִפְנֵי יְיָ לְהוֹשִיעֵנוּ. אוּלָם אִם תְּמָאֲנוּ לִשְמֹעַ בְּקוֹלִי, וְהִקְצַפְתֶּם אֶת מַלְכֵּנוּ, – וְקָם עָלֵינוּ בְּחֵילוֹ הֶעָצוּם וּבְחַרְבּוֹ הַקָשָה וְהִשְמִידָנוּ מִתַּחַת שְמֵי ה'! הֲלֹא גַם בִּימֵי אַסְפַּסְיָנוּס וְטִיטוּס בְּנוֹ קָשְרוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל קֶשֶר, – וּמֶה הָיְתָה אַחֲרִיתָם? הֶרֶג וְאַבְדָן! שִמְעוּ נָא בְקוֹלִי וְיִיטַב לָכֶם…

אוּלָם לַשָוְא קָרָא רַבִּי אֶלְעָזָר אֶת הַקְרִיאָה הַזֹאת. הָעָם שֶנִתְאַסֵף בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִתְגָעֵש עוֹד יוֹתֵר וַיֹאמְרוּ פֶה אֶחָד: טוֹב מוּתֵנוּ בְּמִלְחַמְתֵּנוּ עַל חֵרוּת אַרְצֵנוּ וֶאֱמוּנָתֵנוּ, מֵהֵעָנוֹת מִפְּנֵי בְעָלֵינוּ הָאַכְזָרִים, הַמַשְפִּילִים אוֹתָנוּ לֶעָפָר!

וְקוֹל הָעָם הָלַךְ הָלֹךְ וְחָזָק, הָלֹךְ וְרָעשׁ לֵאמֹר: הָעֶלֶם אֲשֶר הֵעִיר אֶת רוּחֵנוּ לְהָסִיר אֶת עֹל אַדְרִיָנוּס מֵעֲלֵינוּ, שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב (בַּר כֹּכְבָא) מִזֶרַע בֵּית דָוִד הוּא. הָבָה נַמְלִיכֵהוּ עָלֵינוּ! הוּא מְשִיחַ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הַכֹּכָב אֲשֶר דָרַךְ מִיַעֲקֹב לְהָאִיר לָנוּ אֶת הַחֹשֶךְ וְלִפְדוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתָיו.

וַיְהִי כִּשְמֹעַ הָעֶלֶם, שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב, כִּי בוֹ בָחֲרוּ הָעָם לְרֹאש לָהֶם, וַיָנֶף יָדוֹ לְאוֹת כִּי יִשְתֹּק הָעָם, – וַתְּהִי דְמָמָה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת.

וַיֹּאמֶר בַּר־כּכְבָא: אַל נָא, אַחַי, תִּהְיוּ נִמְהָרִים! עוֹד לֹא בָאָה שְנַת גְאֻלָתֵנוּ. הָבָה נִשְלְחָה בָרִאשוֹנָה מַלְאָכִים קַלִים אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְבִים בְּצִפּוֹרִי וּבְאַלֶכְּסַנְדְרִיָה וְאֶל אַחֵינוּ הַנִדָחִים בְּאַרְצוֹת אַפְרִיקָה, גַלִיָא וְסִינִים, וְנוֹדִיעֵם כִּי עֵת לַעֲשׂוֹת לְמַעַן אַרְצֵנוּ הַכְּבוּשָה, עֵת לָקוּם כְּאִישׁ אֶחָד עַל מַחֲרִיבֵי אַרְצֵנוּ וּלְהָשִיב לָנוּ אֶת חֵרוּתֵנוּ אֲשֶר נִגְזְלָה מֵאִתָּנוּ… וְהָיָה כַּאֲשֶר יִשְמְעוּ בְקוֹלֵנוּ, כִּי יִיטְבוּ דְבָרֵינוּ בְּעֵינֵיהֶם, וְהָשְלַם אִישׁ לְאָחִיו, וְהָיְתָה רוּחַ אַחַת וְרָצוֹן אֶחָד לִכֻלָנוּ, וְהִתְאַסַפְנוּ כֻלָנוּ יַחַד, וְהִשְׂתְָּעַרְנוּ בְרוּחַ גְבוּרָה עַל חֵיל אַדְרִיָנוּס וּנְכַלֵם, וְהָיִינוּ אֲנַחְנוּ אֲדוֹנֵי אַרְצֵנוּ כְּבָרִאשוֹנָה… וּדְעוּ נָא, אַחַי הַיְקָרִים, כִּי כָל גְבוּרָתֵנוּ בְּאַחְדוּתֵנוּ. מִי זֶה לֹא יֵדַע כִּי גַם בִּימֵי נְבוּכַדְנֶאצַר וְטִיטוּס הִתְגַבְּרוּ עָלֵינוּ אוֹיְבֵינוּ וַיִכְבְּשוּ אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים רַק מִפְּנֵי הַקְטָטוֹת וְהַמְרִיבוֹת בֵּין הַמִפְלַגוֹת הַשוֹנוֹת שֶבְּיִשְׂרָאֵל, וְהַחֶרֶב שֶהָיְתָה אִישׁ בְּאָחִיו אָכְלָה בָנוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶר הֵמִיתָה חֶרֶב צוֹרְרֵינוּ!… עַל כֵּן אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: עָשׂה תַעֲשׂוּ וְגַם תַּצְלִיחוּ אִם רַק שְלוֹם־אֱמֶת יִהְיֶה לְכֻלָנוּ, הֲתֹאבוּ, אַחַי, וְנִשְבַּעְתֶּם לִי כִּי שָלוֹם וְאַחְוָה וְרֵעוּת יִהְיוּ תָמִיד בֵּינֵיכֶם? עֲנוּנִי נָא!

– נִשָבֵעַ! נִשְבֵעַ! הִשְמִיעוּ אַלְפֵי פִיוֹת: הַשְבִּיעֲנוּ נָא, בַּר־כֹּכְבָא!

 

ג    🔗

וַיְמַהֵר בַּר־כֹּכְבָא אֶל אֲרוֹן־הַקֹדֶש וַיִפְתַּח דְלָתָיו, וַיוֹצִיא מִשָם סֵפֶר תּוֹרַת יְיָ, וַיִקָחֵהוּ בִימִינוֹ, וַיִקְרָא בְקוֹל רָם: הִשָבְעוּ לִי כַּיוֹם בַּיְיָ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְדוֹשָה, כִּי תִלָחֲמוּ עִם אוֹיְבֵינוּ הָרוֹמִיִים בְּעַד אֱלֹהֵינוּ וּבְעַד עָרֵי אַרְצֵנוּ עַד נֶטֶף דָמְכֶם הָאַחֲרוֹן …

וַיָרִימוּ כָּל הָעָם אֶת יְדֵיהֶם וַיִשָבְעוּ לֵאמֹר: הִלָחֵם נִלָחֵם עִם הָרוֹמִיִים עַד נְשִימָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה! אֶל כָּל אֲשֶר

תִּשְלָחֵנוּ נֵלֵךְ וְכֹל אֲשֶר לֹא יִשְמַע בְּקוֹלְךְ מוֹת יוּמָת!

וַיוֹסֶף שִמְעוֹן לְהַאֲלוֹת אֶת הָעָם לֵאמֹר: אָרוּר הָאִיש לִפְנֵי יְיָ אֲשֶר לֹא יָקִים אֶת דִבְרֵי הַשְבוּעָה הַזֹּאת! וַיַעַן כָּל הַקָהָל וַיֹאמַר: אָמֵן וְאָמֵן!

וַיְהִי כְּשוּב רַבִּי אֶלְעָזָר לְבֵיתוֹ, וַיִקְרַע שִׂמְלוֹתָיו וַיִשָׂא קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ לֵאמֹר: אֻמְלָל עַמִי, אֻמְלָל עַד־מְאֹד… בַּר־כֹּכְבָא, חֲתַן בִּתִּי, נוֹתֵן חֶרֶב בְּיַד הָרוֹמִיִים לְהַשְמִידֵנוּ, אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ!…

וַתִּשְמַע קְטוּרָה בַּת רַבִּי אֶלְעָזָר אֶת בִּכְיַת אָבִיהָ וְזַעֲקוֹתָיו, וַתְּמַהֵר וַתָּבֹא אֵלָיו הַחַדְרָה, וַתִּקְרָא וַתֹּאמַר: מַה לְךָ, אָבִי הַטוֹב? הַגִידָה נָא לִי מַה קָרְךָ כִּי תְמוֹגֵג בִדְמָעוֹת?…

וַיְסַפֵּר לָהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אֶת דְבַר הַקֶשֶר אֲשֶר קָשְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הָרוֹמִיִים וַיוֹסֶף לְמָרֵר בַּבֶּכִי וַיֹּאמַר: קֵץ כָּל יִשְׂרָאֵל בָּא, אָבַדְנוּ, כֻּלָנוּ אָבָדְנוּ

ותֹּאמֶר קְטוּרָה: לָמָה תְדַבֵּר, אָבִי, כַּדְבָרִים הָאֵלֶה? מַדוּעַ לֹא תִשְׂמַח גַם אַתָּה בְשִׂמְחַת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? הֵן צָלְחָה רוּחַ גְבוּרָה עַל נְעָרֵינוּ וּזְקֵנֵינוּ, עַל בְּחוּרֵינוּ וּבתוּלוֹתֵינוּ, וְכֻלָם כְּאִישׁ אֶחָד מִתְכּוֹנְנִים לְהָסֵר מֵעֲלֵיהֶם אֶת עֹל רוֹמָא הַכָּבֵד, לְטַהֵר אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל מֵעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְלִבְנוֹת בַּיִת לַה' כְּבָרִאשוֹנָה! הַאֵין הַיּוֹם הַזֶה יוֹם טוֹב וְשִׂמְחָה לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?

– רוּחַ שִמְעוֹן חֲתָנֵךְ מְדַבֵּר מִתּוֹךְ גְרוֹנֵךְ! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּצַעַר: כֻּלְכֶם הֻכֵּיתֶם בְּסַנְוֵרִים, וְאֵינְכֶם רוֹאִים, כִּי זַעַם אַדְרִיָנוּס – מָוֶת הוּא לְכֻלָנוּ. אַךְ יִוָדַע לוֹ כִּי נוֹעַזְנוּ לִמְרֹד בּוֹ, וְהִשְלִיחַ בָּנוּ אֶת אַנְשֵי חֵילוֹ הָרַבִּים וְעָשׂוּ אִתָּנוּ כָלָה!

וַתּוֹסֶף קְטוּרָה לְדַבֵּר אֶל אָבִיהָ וַתֹּאמַר: בְּעַד אֱלֹהֵינוּ וּבְעַד עָרֵי קָדְשֵנוּ אֲנַחְנוּ נִלְחָמִים. עַל־כֵּן נִבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעַזְבֵנוּ בַצַר לָנוּ! וְעַתָּה, אָבִי הַטוֹב, חָלִילָה לְךָ מֵרַפּוֹת אֶת יְדֵי הָעָם. קוּמָה נָא גַם אַתָּה עִמָנוּ וְהָיָה לִבְּךָ כְלִבֵּנוּ, וְיָדְךָ כְיָדֵנוּ לִפְרֹק אֶת עֹל הָרוֹמִיִים מֵעַל צַוָארֵנוּ.

שִמְעוֹן בֶּן־אֲחוֹתךְ, חֲכַם־הַלְבָב וְגִבּוֹר־הֶחָיִל, יֵצֵא בְרֹאש הָעָם. מֵרוּחוֹ הַגָדוֹל יֶאֱצַל עַל אַנְשֵי חֵילוֹ וְגָבְרוּ כַאֲרָיוֹת וְעָשׂוּ נִפְלָאוֹת. הִתְחַבֵּר נָא גַם אַתָּה לָנוּ, וּבָאָה עָלֶיךְ בִּרְכַּת עַם יִשְׂרָאֵל.

– הָיֹה לֹא תִהְיֶה! קָרָא רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַהוֹלֵךְ בַּעֲצַת שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב כֹּרֶה שוּחָה לְאֶחָיו בְּנֵי עַמוֹ. אַל יְהִי חֶלְקִי עִמוֹ!

וּכְכַלוֹת רַבִּי אֶלְעָזָר לְדַבֵּר, וַיֵשֶב לָאָרֶץ וַיוֹסֶף לְהִתְאַבֵּל עַל עַמוֹ.

*

וּדְבַר שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב הָיָה לִצְעִירֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱסֹף חֶרֶש מָזוֹן וְנֶשֶק לָרֹב, וּלְהִכּוֹן לִקְרַאת הַמִלְחָמָה. וַיִשְמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹלוֹ וַיַעֲשׂוּ בַמַחֲשָךְ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וַיָכִינוּ בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן וַחֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת וּקְשָתוֹת, וַיַסְתִּירוּם מֵעֵינֵי הָרוֹמִיִים. וְאַחַר שָלַח שִמְעוֹן מַלְאָכִים אֶל נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל בֶּעָרִים הַקְרוֹבוֹת וְהָרְחוֹקוֹת. וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם לְהִתְאַסֵף יַחַד אֶל בֵּתֶּר, וְלָקוּם כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים עַל הָרוֹמִיִים מַחֲרִיבֵי הָאָרֶץ וּלְכַלוֹתָם.

וַיִיטְבוּ דִבְרֵי שִמְעוֹן בְּעֵינֵיהֶם, וַיִּקְחוּ גַם הֵם צֵידָה לַדֶרֶךְ וּכְלֵי־מִלְחָמָה וַיִסָפְחוּ אֶל שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב. וַיֵלֶךְ הַקֶשֶר הָלֹךְ וְחָזָק, וּמִסְפַּר הַמִתְנַדְבִים לָצֵאת לַמִלְחָמָה עַל הָרוֹמִיִים, הָלַךְ הָלֹךְ וָרָב.

 

ד    🔗

בַּיָמִים הָהֵם נִרְאוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ: הַשֶמֶשׁ חָשְכָה, הַיָרֵחַ נֶהְפַּךְ לְדָם, הָאָרֶץ רָעֲשָה, הָרִים נָפְלוּ, וּמִגְדָלִים וְאַרְמְנוֹת הִתְפּוֹצָצוּ, וַיֹאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹאת לְהַרְאוֹתֵנוּ,

כִּי חֶרֶב שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב תַּעֲשֶׂה שַמוֹת בְּצוֹרְרֵנוּ, אֶת מִבְצְרֵיהֶם יַפִּיל בְּיָדֵינוּ, וְאֶת אַנְשֵי צְבָאָם – יָנִיס מִפָּנֵינוּ בְּאֶלֶף דְרָכִים.

וַיְאַמְצוּ הַמוֹפְתִים הָהֵם אֶת לִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיְחַכּוּ בְּעֵינַיִם כָּלוֹת לָרֶגַע הַהוּא אֲשֶר בּוֹ בּוֹ יִתֵּן שִמְעוֹן בֶּן־כּוֹכָב אוֹת לְהִתְקוֹמֵם עַל הָרוֹמִיִים.

וְטוּרְנוּס־רוּפּוּס נְצִיבוֹ שֶל אַדְרִינוּס בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע דָבָר מִכָּל הַנַעֲשֶׂה בְּקֶרֶב עַדַת יִשְׂרָאל. כְּמִשְפָּטוֹ כָל הַיָמִים יָשַׁב בְּהֵיכָלוֹ הַנֶחְמָד אֲשֶר בְּקֵסָרִיָה וְשִׁתָה לְשָכְרָה, וְהִתְמַכֵּר אֶל תַּעֲנוּגֵי הַחַיִים.

וַיִשְׂכֹּר לוֹ טוּרְנוּס־רוּפוּס מְרַגְלֵי חֶרֶשׁ וַיְצַוֵם לִלְמוֹד אֶת שְׂפַת הָעִבְרִים, לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים כְּבִגְדֵיהֶם וּלְהִתְבּוֹלֵל בְּתוֹכָם, לַחְקֹר אוֹתָם וְלָדַעַת אֶת מַחְשְבוֹתֵיהֶם. אֶחָד מִמְרַגְלֵי־סֵתֶר אֵלֶה הָיָה פַּפּוּס הַכּוּתִי, שֶהָיָה מְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב מֵאֵת טוּרְנוּס־רוּפוּס מִדֵי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.

וְהָאִישׁ הַזֶה עָרוּם הָיָה כְנָחָש וְצַר־עַיִן מְאֹד, וְזֶה יָמִים רַבִּים הָיָה חוֹרֵש רָעָה עַל רַבִּי אֶלְעָזָר שֶמֵאֵן לָתֵת לוֹ אֶת קְטוּרָה בִתּוֹ לְאִשָה, וַיְהִי עוֹיֵן גַם אֶת שִמְעוֹן בַּר־כֹּכְבָא, עַל אֲשֶר עָמַד לוֹ לְשָׂטָן בְּדַרְכּוֹ, וַיְאָרֵשׂ לוֹ אֶת קְטוּרָה הַיָפָה בַּנָשִים.

וּמִדֵי בַקְשוֹ תוֹאֲנָה מֵאֵת רַבִּי אֶלְעָזָר וְשִמְעוֹן בַּר־כֹּכְבָא, הָיָה שוֹמֵר אֶת עִקְבוֹתֵיהֶם, בְּקַוֹתוֹ כִּי מָצֹא יִמְצָא אֵיזוֹ סִבָּה לָשׂוּם לָהֶם עֲלִילוֹת דְבָרִים, וְלִמְסֹר אוֹתָם בִּידֵּי טוּרְנוּס־רוּפוּס, הַמוֹשֵל בִּיהוּדָה וְהָעוֹשֶה עִם כָּל יוֹשְבֶיהָ כַּטוֹב בְּעֵינָיו.

וְאָמְנָם עָרְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ לְגַלוֹת אֶת דְבַר הַקֶשֶר שֶקָשְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אַדְרִיָנוּס, וַיִוָדַע לוֹ כִּי שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב עוֹמֵד בְּרֹאש הַקוֹשְרִים, וּקְטִוּרָה אֲרוּסָתוֹ עוֹזֶרֶת אַחֲרָיו – וַיְמַהֵר אֶל טוּרְנוּס־רוּפוּס, וַיִתְיַצֵב לְפָנָיו וַיֹאמֶר לוֹ: נִמְצָא קֶשֶר בַּיְהוּדִים עַל אַדְרִיָנוּס; שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב יוֹצֵא בְּרֹאשׁ הָעָם, וּכְבָר הַכֹּל מוּכָן וּמְזֻמָן לְמִלְחָמָה… וְעַל כֵּן אֵין טוֹב לְךָ בִּלְתִּי אִם לְהִתְנַפֵּל פִּתְאֹם עַל הַקוֹשְרִים, לָעֲשׂוֹת בָּהֶם שְפָטִים וּלְהָפֵר אֶת מַחֲשַבְתָּם זֹאת.

וַיֶחֱרַד טוּרְנוּס־רוּפוּס חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיֹּאמַר: בַּמָה אֵדַע כִּי כֵנִים דְבָרֶיךָ? – וַיֹאמֶר פַּפּוּס: לָמָה יַחְשֹׁב אֲדוֹנִי כִּי כִזַבְתִּי לוֹ? הֲלֹא כְבָר בְּחָנַנִי וַיַרְא כִּי שֶקֶר וּמִרְמָה שָׂנֵאתִי.

וַיַעַן טוּרְנוּס־רוּפוּס וַיֹאמַר אָמְנָם יְדַעְתִּיךְ לִמְרַגֵל דוֹבֵר־אֱמֶת, אוּלָם הַפַּעַם קָשֶה לִי לְהַאֲמִין! הֵן יוּכַל הֱיוֹת כִּי שָגִיתָ, וְאֵיכָכָה אוּכַל וְעָשִׂיתִי שְפָטִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל בְּטֶרֶם חָקַרְתִּי וְדָרַשְתִּי הֵיטֵב. הֲלֹא יִשְמַע הַמֶלֶךְ, כִּי בִשְגָגָה הֶאֱשַמְתִּי עָם כֻּלוֹ בַּעֲוֹן מֶרֶד וָקֶשֶר – וַהֲרָגָנִי!

וַיֹאמֶר פַּפּוּס: לוּ לַעֲצָתִי תִשְמַע כִּי עַתָּה יְעַצְתִּיךָ לְהַכְעִיס אֶת הַיְהוּדִים, וְנִגְלָה קִשְרָם וְנוֹדַע גַם לַמֶלֶךְ, וְאָז יַתִּיר יָדְךָ וְעָשִׂיתָ בָהֶם כַּטוֹב בְּעֵינֶיךָ. וְעַתָּה יְצַוֶה נָא אֲדוֹנִי הַנָצִיב לְהָבִיא אֵלָיו אֶת קְטוּרָה אֲרוּסַת שִמְעוֹן רֹאש הַקוֹשְרִים, וְהֵמַר לוֹ הַדָבָר הַזֶה מְאֹד, וְהֵקִים עָלֶיךָ אֶת אֶחָיו בְּנֵי עַמוֹ וְנִגְלָה הַקֶשֶר, וְהָיְתָה לְךָ הַצְדָקָה לַעֲשׂוֹת שְפָטִים בַּיְהוּדִים וּלְהַכְנִיעָם.

וַיֹאמֶר טוּרְנוּס־רוּפוּס: אֵיכָכָה אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָבָר הַזֶה וְחָטָאתִי לַמֶלֶךְ? הֲלֹא הוּא צִוַנִי לֵאמֹר אַל תִּתְגָר בַּיְהוּדִים וְאַל תָּצִיק לָהֶם, כִּי מָרָה נֶפֶש הָעָם הַזֶה מְאֹד: וְהָיָה אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כַעֲצָתְךָ, וְהָלְכוּ הַיְהוּדִים רוֹמָאָה לִזְעֹק אֶל הַמֶלֶךְ, וְהָיְתָה אַחֲרִיתִי רָעָה וּמָרָה מְאֹד.

וַיֹאמֶר פַּפּוּס: שְלַח אַחֲרֵי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי, וְצִוִיתָ אוֹתוֹ בְּיַד מַלְאָכְךְ לֵאמֹר: בֹּא אֵלַי אַל תַּעֲמוֹד, כִּי דָבָר לִי אֵלֶיךָ בְּשֵם הַמֶלֶךְ. וְהָיָה כִּי יֵלֵךְ אֵלֶיךָ, וְהָלְכָה גַם קְטוּרָה בִתּוֹ אַחֲרָיו, כִּי זָקֵן הָאִיש מְאֹד; וְהוּא נִשְעָן עַל־יַד־בִּתּוֹ בְצֵאתוֹ לַדָרֶךְ. וּכְבוֹאָם אֵלֶיךְ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר: הִנֵּה שָׂמְךָ הַמֶלֶךְ עֶלְיוֹן עַל אַחֶיךָ, כִּי זָקֵן אַתָּה וּנְשׂוּא פָנִים, וַתֵּרֶא אֶת־אַחֶיךָ קוֹשְרִים קֶשֶר, וַתִּתְאַפֵּק וְלֹא גִלִיתָ אֶת עֲוֹנָם, עַל כֵּן תֵּעָצֵר בִּתְּךָ בְהֵיכָלִי עַד הֵחָקֵר דְבַר הַמֶרֶד; וְשִלַחְתָּ אֶת הָאָב, וְאֶת הַבַּת תִּקַח לָךְ.

וַיִשְמַע טוּרְנוּס־רוּפוּס אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיֵאוֹרוּ פָנָיו, וַיִקְרָא וַיֹאמַר: אָכֵן חָכָם אַתָּה, פַּפּוּס, כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים! אִם כֹּה אֶעֱשֶׂה וְהָיִיתִי נָקִי מֵהַמֶלֶךְ, כִּי יֹאמַר: לָקַח טוּרְנוּס־רוּפּוּס אֶת בַּת אֶלְעָזָר לְעֵרָבוֹן בְּעַד שְלוֹם הָאָרֶץ… וְעַתָּה הֵא לְךְ כִּיס מָלֵא אֲדַרְכְּמוֹנֵי זָהָב וְהָיוּ שָׂכָר לִפְעֻלָתֶךָ. וְיָדַעְתָּ כִּי כָהֵנָה וְכָהֵנָה תְקַבֵּל מִיָדִי בְּהוֹסִיפְךָ לַחְקֹר אֶת־הַיְהוּדִים וּבְגַלוֹתְךָ לִי אֶת מִסְתְּרֵי מַחְשְבוֹתֵיהֶם. וַיִקַח פַּפּוּס אֶת הַזָהָב אֲשֶר נָתַן לוֹ טוּרְנוּס־רוּפוּס וַיִשְתָּחוּ, וַיֵצֵא מֵהַהֵיכָל שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

 

ה    🔗

וַיָבֹא פַּפּוּס אֶל בֵּית־מַרְזֵחַ לִשְתּוֹת יָיִן. וַיְהִי כַּאֲשֶר הִגִישׁוּ לוֹ אֶת הַיַיִן אֲשֶר קָנָה, וַיִקַח אֶת הַכּוֹס וַיָבֹא אֶל אַחַד הַחֲדָרִים אֲשֶר בַּבַיִת וַיִסְגֹר אֶת הַדֶלֶת בַּעֲדוֹ וַיִּשְתֶּהָ. אַחַר הוֹצִיא בִּזְהִירוּת רַבָּה מִכְתָּב קָטֹן מִכִּיסוֹ, וַיַבֵּט עָלָיו בְּשִׂמְחָה רַבָּה וַיֹאמַר: הִנֵּה אָנֹכִי מַצִית אֵש בִּיהוּדָה וּבְרוֹמָה, וּבָעֲרוּ שְתֵּיהֶן יַחְדָו וְאֵין מְכַבֶּה… הֶאָח, מְתוּקָה הַנְקָמָה!… רַבּוֹת סָבַלְתִּי מֵהָרוֹמִיִים הַגֵאִים וְהָאַכְזָרִים, שָפָל וְנִקְלֶה הָיִיתִי בְעֵינֵי הַיְהוּדִים, עַתָּה נָקֹם יִנָקֵמוּ: עוֹד מְעַט וְהָיוּ הַכּוּתִים אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, וְאָנֹכִי… אָנֹכִי אֶהְיֶה מֶלֶךְ הַכּוּתִים… צַר מְאֹד כִּי קְטוּרָה בַּת אֶלְעָזָר מִהֲרָה לִדְחוֹת אוֹתִי מֵעַל פָּנֶיהָ; לוּלֵא הָיְתָה נִמְהָרָה כָל־כַּךְ, כִּי עַתָּה הָיְתָה מַלְכָּה… וּבֶאֱמֶת רַק לָהּ נָאֶה כֶּתֶר־מַלְכוּת, אֵין בַּבָּנוֹת מָשְלָהּ… אָרוּר יִהְיֶה שִמְעוֹן שֶגָזַל אֶת הַצְלָחָתִי מִיָדִי; אָרוּר יִהְיֶה גַם אֶלְעָזָר שֶגַרְשַנִי בְּחֶרְפָּה מִבֵּיתוֹ. אוּלָם עַתָּה אֻקַם שִבְעָתָיִם! עוֹד מְעַט יָחֵל הַהֶרֶג, וְאָנֹכִי אֶרְחַץ פְּעָמַי בְּדַם הָרְשָעִים הָאֵלֶה…

וּמִדֵי דַבְּרוֹ אֶת־הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיַּךְ בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַשֻלְחָן, וַיִתְנַשֵׂא מִמְקוֹמוֹ, וַיַעֲזֹב אֶת בֵּית־הַמַרְזֵח, וַיֵצֵא הַחוּצָה. וַיְהִי כַּאֲשֶר צָעַד צְעָדִים אֲחָדִים, – וְהִנֵּה אִיש גְבַהּ־קוֹמָה עָטוּף בְּטַלִית מְצֻיֶצֶת וּתְפִלִין בְּרֹאשוֹ עוֹמֵד לִקְרָאתוֹ. וַיְבָרְכֵהוּ פַּפּוּס, וְלֹא עָנָהוּ הָאִישׁ עַד כַּלוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵל, וְאַחַר אָמַר: סְלַח לִי כִּי לֹא הֲשִיבוֹתִי לְךָ שָלוֹם, – הִתְפַּלַלְתִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַפְסִיק. וּכְדַבֵּר הָאִישׁ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיְהִי דִמְיוֹנוֹ כְלוֹעֵג. וַיִּתְבּוֹנֵן אֵלָיו פַּפּוּס רֶגַע אֶחָד, וַיִצְחַק צְחוֹק גָדוֹל וַיֹאמַר; קַיוּס תַּלְמִידִי, רֹאש הַמְרַגְלִים… הִכַּרְתִּיךָ! אָמְנָם הִשְׂכַּלְתָּ לְהִתְחַפֵּשׂ, וּמַסְוְךָ נִפְלָא עַד מְאֹד; אוּלָם לֹא אִיש כָּמוֹנִי יְפֻתֶּה לְהַאֲמִין, כִּי יְהוּדִי אֲמִתִּי לְפָנָיו; רַק רֶגַע אֶחָד הָיִיתִי בְטָעוּת…

– תּוֹדָה לְךָ, פַּפּוּס מוֹרִי הֶחָכָם! אָמַר קַיוּס: תְּהִלָתְךָ נְעִימָה לִי מְאֹד… אִם אַתָּה שָגִיתָ רֶגַע – הֲלֹא יִטְעוּ בִי הַיְהוּדִים כָּל הַיָמִים… לְבֵתֶּר אָנֹכִי הוֹלֵךְ בְּמִצְוַת טוּרְנוּס־רוּפוּס אֲדוֹנֵינוּ, לִקְרֹא לְאֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי רֹאש הַקָהָל; גַם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶלָהֶם אֶהְיֶה וְאֶשְמַע מַה יְדַבֵּרוּ. אֲקַוֶה כִּי לֹא יַכִּירוּנִי, וְלֹא יִזָהֲרוּ מִמֶנִי.

– יְהִי לִבְּךָ בָטוּחַ כִּי אִיש לֹא יַכִּירֶךָ! אָמַר פַּפּוּס, וַיִפָּרֵד מֵעַל קַיוּס, וַיֵלֶךְ לְבֵיתוֹ, וַיִקַח אֶת קֻפָּתוֹ קֻפַּת הָרוֹכְלִים וַיָבֹא עַד לִפְנֵי בֵית־הָרַחְצָה, וַיִקְרָא בְקוֹל גָדוֹל: בְּשָׂמִים, צֳרִי, קִנְמָן־בֶּשֶׂם, מַחֲטֵי־זָהָב, טַבָּעוֹת, סְדִינִים, מִטְפָּחוֹת!… מִי הֶחָפֵץ בְּכָל אֵלֶה, – יָבֹא אֵלַי וְיִקְנֶה! – וַיְהִי אַךְ הוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִלִים הָאֵלֶה וַיְסֻבּוּהוּ אֲנָשִים וְנָשִים וַיִקְנוּ מִמֶנוּ אֶת סְחוֹרָתוֹ. וּפַּפּוּס לֹא חָדַל לְהַלֵל אֶת הַחֲפָצִים הַנִמְצָאִים בְּקֻפָּתוֹ, וַיְהִי דִמְיוֹנוֹ כְרוֹכֵל מְנֻסֶה הַחַי עַל רְכֻלְתּוֹ זֶה שָנִים רַבּוֹת.

 

ו    🔗

וְאִיש זָקֵן וּנְשׂוּא־פָנִים, נִגַשׁ אֶל פַּפּוּס וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲנִמְצְאוּ בְקֻפָּתְךָ גַם סַמִים שוֹנִים? – וַיַעַן פַּפוּס: כָּל אֲשֶר תְּאַוֶה נַפְשְךָ תִּמְצָא בְסַלִי. וַיֹּאמֶר הַזָקֵן: אִם כֵּן מִכְרָה לִי הַסַם אֲשֶר יִתֵּן לְשוֹתֵהוּ חַיִּים? וַיַעַן פַּפּוּס: לוּ הָיָה סַם כָּזֶה בְּיָדִי, כִּי עַתָּה לֹא נָשָׂאתִי אֶת הַקֻפָּה הַכְּבֵדָה הַזֹּאת עַל כְּתֵפָי!…

וַיֹאמֶר הָאִישׁ הַזָקֵן: אָנֹכִי אֶתֵּן לְךָ סַם כָּזֶה בְּלִי מְחִיר. וּמִדֵי דַבְּרוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיוֹצִיא מֵחֵיקוֹ סֵפֶר תְּהִלוֹת דָוִד, וַיִקְרָא לִפְנֵי פַּפּוּס וְהֶהָמוֹן הָעוֹמְדִים מִסָבִיב לוֹ: מִי הָאִיש הֶחָפֵץ חַיִּים, אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, – נְצוֹר לְשוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַבֵּר מִרְמָה!"… וַיְהִי כִּשְמֹעַ פַּפּוּס אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בִּפְנֵי הַזָקֵן הַדוֹבֵר אֵלָיו וַיַכִּירֵהוּ כִּי הוּא רַבִּי עֲקִיבָה בֶּן יוֹסֵף, וַיַטֵהוּ פַפּוּס הַצִדָה וַיֹּאמַר: הִנֵּה הִקֶרְךָ ה' לְפָנָי, וְעַתָּה לֹא אֶעֱזָבְךְ עַד אִם מָסַרְתִּי לְךָ אֶת מִכְתָּבָם שֶל תַּלְמִידֶיךָ בְּבֵית־לֶחֶם וּבְצִפּוֹרִי כִּי תִקְרָאֵהוּ, וְרָאִיתָ כִּי הִמְצֵאתִי לְיָדָם אֶת כֶּסֶף נִדְבָתְךָ אֲשֶר שָלַחְתָּ לָּהֶם בְּיָדִי… וּבְדַבֵּר פַּפּוּס אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִקְרֹץ בְּעֵינָיו לְרַבִּי עֲקִיבָה אַחַת וּשְתָּיִם. וַיָבֶן רַבִּי עֲקִיבָה כִּי דְבַר־סֵתֶר לָאִישׁ הַזֶה אֵלָיו, וַיֹאמֶר לוֹ: לְכָה אַחֲרַי אֶל בֵּיתִי, וְשָם נְדַבֵּר. וַיֵלְכוּ שְנֵיהֶם יַחְדָו, וַיָבֹאוּ לְאַחַד הַחֲדָרִים שֶבְּבֵית רַבִּי עֲקִיבָה. וַיִסְגֹר רַבִּי עֲקִיבָה אֶת הַדֶלֶת, וַיוֹצֵא פַּפּוּס מִכְתָּב קָטֹן וַיִּתְּנֵהוּ לְרַבִּי עֲקִיבָה, וַיִקְרָא בוֹ רַבִּי עֲקִיבָה אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה:

“שִמְעוֹן שוֹלֵחַ בִרְכָתוֹ שָלוֹם לְמוֹרוֹ רַבִּי עֲקִיבָה. הַאִיש הַמֵבִיא אֶת הַמִכְתָּב הַזֶה יַגִיד לַאֲדוֹנִי אֶת־כָּל הַנַעֲשָׂה עַד הַיוֹם”…

וַיֹאמֶר רַבִּי עֲקִיבָה: רוֹאֶה אָנֹכִי כִּי שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב שְלָחֲךָ אֵלַי, וּבְפִיךָ דְבָרִים נִכְבָּדִים לְהַגִיד לִי. דַבֶּר־נָא וְאֶשְמָעָה; אֶפֶס כִּי תַשְמִיעַ אֶת דְבָרֶיךָ בַלָאט, כִּי אָזְנַיִם לַכֹּתֶל. אוּלָם יוֹתֵר טוֹב יִהְיֶה אִם תִּכְתֹּב אֶת דְבָרֶיךְ עַל הַגִלָיוֹן, וְאָנֹכִי אֶקְרָאֵם וְאַחַר אֶשְׂרֹף אֶת הַגִלָיוֹן הַהוּא.

וַיִכְתֹּב פַּפּוּס כַּדְבָרִים הָאֵלֶה: “הַיְהוּדִים הַיוֹשְבִים בְּבֵתֶּר נוֹעֲצוּ יַחַד לְהָסִיר אֶת־עֹל רוֹמָא מֵעֲלֵיהֶם. כֻּלָם מַאֲמִינִים כִּי שִמְעוֹן בֶּן־כֹּכָב – מְשִיחַ ה' הוּא, וּבְיָדוֹ תִּוָשַע יְהוּדָה וְהֵיכַל ה' יִוָסֵד, וְיָשְבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח. יְהוּדֵי אַלֶכְּסַנְדְרְיָה וְצִפּוֹרִי הֵכִינוּ כְּבָר נֶשֶק וּמָזוֹן לָרֹב; אַךְ יִתֵּן שִמְעוֹן אוֹת, וְקָמוּ כְאִישׁ אֶחָד עַל הָרוֹמִיִים וְהִשְמִידוּם מִן הָאָרֶץ. וְעַתָּה שוֹאֵל שִמְעוֹן מֵאִתְּךָ, אִיש אֱלֹהִים, אֶת עֶזְרָתֶךָ, וְקַמְתָּ גַם אַתָּה, וְהָלַכְתָּ אֶל נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַפְרִיקָה, גַלִיָה וְסִינִים, וְדִבַּרְתָּ עַל לִבָּם לִהְיוֹת גַם הֵם לָנוּ לְעֵזֶר בַּמִלְחָמָה הַקְדוֹשָה הַזֹאת!…”

וַיִקְרָא רַבִּי עֲקִיבָה אֶת־הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַתּוֹפַע נְהָרָה עַל פָּנָיו, וַיִמְחָא כָף וַיֹאמַר: יְהִי שֵם ה' מְבֹרָךְ שֶהֶחֱיָנִי וְהִגִיעַנִי לַזְמָן הַזֶה! אֶמְנָם בָּאָה הָעֵת לַעֲשׂוֹת לַה' וּלְחֵרוּת אַרְצֵנוּ! – וַיְמַהֵר רַבִּי עֲקִיבָה וַיִכְתֹּב לְשִמְעוֹן כַּדְבָרִים הָאֵלֶה:

“לִבִּי כְלִבְּךָ וְיָדִי כְיָדְךָ לִפְדוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתָיו, אַךְ יְהי ה' אֱלֹהֵינוּ עִמָנוּ כַּאֲשֶר הָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ לְהַפִיל אֶת שׂוֹנְאֵינוּ לִפְנֵינוּ, וּלְקוֹמֵם אֶת הֲרִיסוּת עַמֵנוּ”.

וַיִקַח פַּפּוּס אֶת מִכְתַּב רַבִּי עֲקִיבָה וַיִטְמְנֵהוּ בְחֵיקוֹ וַישְתַּחוּ וַיֵצֵא.

וְרַבִּי עֲקִיבָה יָשַב עוֹד רְגָעִים אֶחָדִים עַל מְקוֹמוֹ וַיַחְשׂב מַחֲשָבוֹת רַבּוֹת בַּמֶה לַעֲזֹר אֶת בַּר־כֹכְבָא; וַיַחֲלֵט לָלֶכֶת עוֹד בַּיּוֹם הַהוּא אֶל זְקַן תַּלְמִידָיו, אֶל שִמְעִי בֵּן יוֹעֶזֶר לְהִוָעֵץ אִתּוֹ.

וַיָבֹא אֵלָיו רַבִּי עֲקִיבָה, וַיְמַהֵר שִמְעִי וַיָרָץ לִקְרָאתוֹ. וַיִקְרָא וַיֹאמַר: רַבִּי, בַּמֶה זָכִיתִי לַכָּבוֹד הַגָדוֹל אֲשֶר עָשִׂיתָ לִי? אֵין זֹאת כִּי נִכְבָּד מְאֹד הַדָבָר אֲשֶר הֲבִיאֲךָ אֶל בֵּיתִי.

וַיְסַפֵּר רַבִּי עֲקִיבָה אֶת כָּל הַדְבָרִים אֲשֶר שָמַע מִפּי מַלְאָכוֹ שֶל בַּר־כֹּכְבָא וַיֹאמַר: עַד הַיּוֹם חָשַבְתִּי, כִּי הַמַחֲשָבָה הַגְדוֹלָה אֲשֶר חָשַב בַּר־כֹּכְבָא לֹא תֵצֵא לִפְעֻלוֹת. אוּלָם הַמַעֲשִׂים בָּאִים וּמַרְאִים לִי, כִּי בְּמֶשֶךְ הַיָמִים הַמְעַטִים אֲשֶר הִצִית בַּר־כֹּכְבָא אֶת אֵש הַמֶרֶד בְּלִבּוֹת אַחַי בְּנֵי עַמִי, נַעֲשׂוּ גְדוֹלוֹת: כְּבָר הוּכַן כְּלֵי־זַיִן וְצֵידָה לָרֹב, וְכָל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶר כֹּחוֹ בְמָתְנָיו וְלִבּוֹ שוֹאֵף לְחֵרוּת, – מְצַפֶה לַיוֹם הַגָדוֹל הַהוּא, אֲשֶר בּוֹ יָסִירוּ אֶת עֹל הָרוֹמִיִים מֵעַל צַוָארָם… וָאָבֹא הַיוֹם אֵלֶיךְ לְבַקֵש מִמְךְ שֶתֶּאֱסֹף אֶת כָּל הַתַּלְמִידִים, וְהוֹדַעְתָּם כַּעֲלוֹת הַשַחַר אֶל הַחֹרְשָה אֲשֶר בִּקְצֵה הָעִיר. שָם נְדַבֵּר אֶת דְבָרֵינוּ, וְנִתְיָעֵץ עַל צְפוּנוֹתֵינוּ!…

וַיַעַן שִמְעִי אֶת רַבִּי עֲקִיבָה וַיֹאמַר: בָּרוּךְ אַתָּה לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אָמַרְתָּ לָצֵאת לְיֵשַע עַמֶךְ. וְעַתָּה יָדֹעַ תֵּדַע, רַבִּי, כִּי אֲנַחְנוּ, הַצְעִירִים, לֹא יָשַבְנוּ כָּל הָעֵת הַזֹאת בְּחִבּוּק יָדַיִם, כִּי אִם עָשִׂינוּ כְּכֹל אֲשֶר הָיְתָה לְאֵל יָדֵנוּ לְהָסִית אֶת הָעָם לִמְרֹד בְּאַדְרִיָנוּס. אֶפֵס כִּי הִסְתַּרְנוּ מִמְךָ אֶת מַעֲשֵׂנוּ בְּאָמְרֵנוּ: הָנֵא יָנִיא אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ לִקְשֹׁר עַל הָרוֹמִיִים קֶשֶר, כַּדָבָר אֲשֶר עָשָׂה רַבִּי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי!.. אוּלָם עַתָּה רוֹאֶה אָנֹכִי, כִּי תְּמִים־דֵעִים אַתָּה עִמָנוּ!… הֶאָח! מַה יִשְׂמְחוּ לִבּוֹת תַּלְמִידֶיךָ בְּשָמְעָם, כִּי טוֹבִים מַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינֶיךָ, וְלִבְּךָ כְלִבָּם לִפְרֹק אֶת עֹל הָרוֹמִיִים מֵעַל צַוָארֵינוּ!…

וַיָקָם רַבִּי עֲקִיבָה מֵעַל הַכִּסֵא וַיֹאמַר: מַהֲרָה, בְּנִי, וְקָרָאתָ בְּעוֹד מוֹעֵד לְכָל הָאֲנָשִים אֲשֶר יָדַעְתָּ, כִּי מַחְשְבוֹתֵיהֶם־מַחְשְבוֹתֵינוּ, וּבָאוּ אֶל הַמָקוֹם אֲשֶר יָעַדְתִּי לָהֶם. – וַיְחַבֵּק שִמְעִי אֶת רַבִּי עֲקִיבָה וַיֵבְךְּ עַל צַוָארָיו מֵרֹב שִׂמְחָה וְהִתְרַגְשּׁוּת־הַלֵב וַיֹאמַר: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי תָקוּם עֲצָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ תָבֹא. אִם אַתָּה, אִיש אֱלֹהִים, עִמָנוּ, – מִמִי נִירָא? אִם פָּנֶיךָ יֵלְכוּ אִתָּנוּ בַקְרָב – מִמִי נִפְחָד?…

וַיִשְמַע רַבִּי עֲקִיבָה אֶת דִבְרֵי תַלְמִידוֹ, וַיַרְא אֶת דִמְעוֹת הַשִׂמְחָה אֲשֶר יָרְדוּ עֵינָיו, – וַיִשַק לוֹ וַיֹאמַר: עַתָּה הָרְאֵיתִי לְדַעַת עַד כַּמָה גְדוֹלָה וְעַזָה הַשְאִיפָה לִדְרוֹר, לִגְאֻלַת הָאָרֶץ וְלַהֲסָרַת עֹל הָעַבְדוּת בְּלִבּוֹת צְעִירֵי עַמִי. מִי יִתֵּן וְהָיָה כָזֶה לֵב כָּל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, – וְעָשִׂינוּ גְדוֹלוֹת אֲשֶר כְמֹהֶן לֹא עָשָׂה עוֹד כָּל עָם וְלָשוֹן. חֲזַק, בְּנִי, וֶאֱמָץ וְהִפְלֵאתָ לַעֲשׂוֹת! –

וְכִכְלוֹת רַבִּי עֲקִיבָה לְדַבֵּר, וַיֵצֵא מֵאֵת פְּנֵי שִמְעִי וַיָשָב לְבֵיתוֹ.

 

ז    🔗

וַיְהִי מִמָחֳרָת כַּעֲלוֹת הַשַחַר וַיִתְאַסְפוּ תַלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָה אֶל הַחֹרְשָה. הַשֶמֶש זָרְעָה אוֹר וָחֹם, וַתְּחַיֶה אֶת כָּל הַיְקוּם. רִנְנַת צִפֳּרִים מִלְאָה אֶת כָּל הַיַעַר, וּמִמֶרְחַקִים נִשְמַע קוֹל חֲלִילֵי הָרוֹעִים שֶרָעוּ אֶת עֶדְרֵיהֶם בָּעֲמָקִים וּבַגֵאָיוֹת.

הַתַּלְמִידִים הָיוּ רֻבָּם צְעִירִים, וּמֵעוּטָם אֲנָשִים כִּבְנֵי אַרְבָּעִים שָנָה. שְנַיִם שְנַיִם הִתְהַלְכוּ לָהֶם לְאַט בֵּין הָעֵצִים וַיִתְלֶחָשוּ… הַמְתוּנִים שֶבָּהֶם לֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם, כִּי אִם שָמְעוּ אֵת אֲשֶר חַבְרֵיהֶם מְסַפְּרִים לָהֶם. אוּלָם הַצְעִירִים בְּיוֹתֵר לֹא יָכְלוּ הִתְאַפֵּק, וְיֵש אֲשֶר הִתְפָּרְצוּ מִפִּיהֶם הַמִלִים: “מָוֶת אוֹ דְרוֹר”… וּמִדֵי דַבְּרָם אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה – וְנָכַפּוּ אֶצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם וְהָיוּ לְאֶגְרוֹפִים וְנִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם עַד מְאֹד, וְרָבּוּ בְרָקִים.

וְשִמְעִי הוֹלֵךְ בֵּין הַקָהָל הַנֶאֱסָף, מַקְשִיב לְדִבְרֵיהֶם וְעוֹצֵר אוֹתָם מֵהָרִים קוֹל, בְּאָמְרוֹ: הֱווּ זְהִירִים!… וּפִתְאֹם נִרְאָה רַבִּי עֲקִיבָה הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הַחֹרְשָה. הוּא אֵחַר לָבוֹא, יַעַן כִּי לִפְנֵי צֵאתוֹ אֶל הַחֹרְשָה בָּאוּ שְנֵי יְהוּדִים, וַיִתְאוֹנְנוּ בְאָזְנָיו עַל הַמַכּוֹת שֶהֻכּוּ בַלַיְלָה בִּידֵי חַיָלִים רוֹמִיִים שִכּוֹרִים. וַיֵלֶךְ רַבִּי עֲקִיבָא אֶל שַׂר־הַצְבָא וַיָרֶב אֶת רִיבָם, וְאַחַר שָב לְבֵיתוֹ. וּבְיָרְאוֹ אֶת הַמְרַגְלִים הָרוֹמִיִים, הִתְחַפֵּשׂ וַיִלְבַּשׁ בְּגָדִים מְטֻלָאִים, וַיִקַח חֶבֶל וְגַרְזֶן וַיָשֶׂם עַל שִכְמוֹ, וַיֵצֵא הַחֹרְשָה, כּי אָמַר: יִרְאוּנִי הָרוֹמִיִים וְאָמְרוּ עָלָי: לַחְטוֹב עֵצִים הַיַעְרָה הוּא הוֹלֵךְ.

הַשָעָה הַשְמִינִית בַּבֹּקֶר כְּבָר עָבְרָה כְּשֶבָּא רַבִּי עֲקִיבָה אֶל תַּלְמִידָיו. פְּנֵי כֻלָם הָפְנוּ אֶל רַבָּם, וַיַעַמְדוּ כִנְצִיבֵי שָיִש.

וַיִגַש רַבִּי עֲקִיבָה וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם: שָלוֹם! וַיַעֲנוּהוּ הַתַּלְמִידִים: בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵם ה'!

אָז יִגַשׁ שִמְעִי אֶל רַבִּי עֲקִיבָה וַיְדַבֵּר אֵלָיו לֵאמֹר: רַבֵּנוּ וּמוֹרֵנוּ! כְּבָר נֵעוֹר כָּל הַיְקוּם, עוֹד מְעַט וְיָצְאוּ גדוּדֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס הַשָׂדֶה, וְנִגְלִינוּ אֲלֵיהֶם, וְעוֹרְרָה אֲסֵפָתֵנוּ בְּלִבָּם חֶשֶד; עַל־כֵּן אֵין טוֹב לָנוּ, כִּי אִם נָשׁוּב עַתָּה בְשִבְעָה דְרָכִים אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ, וְדָחִינוּ אֶת אֲסֵפָתֵנוּ לְיוֹם אַחֵר.

וַיַעַן רַבִּי עֲקִיבָה וַיֹאמַר: אָמְנָם צָדַקְתָּ, וְאַשְרֵי הָאִישׁ הַמְפַחַד תָּמִיד: אוּלָם בַּאדֹנָי בָּטַחְתִּי, כִּי לֹא תְאֻנֶה אֵלֵינוּ כָּל רָעָה. וְעַתָּה, בָּנַי, הַגִידוּ לִי מַה־נַעֲשָׂה עַד הַיוֹם, וְיָדַעְתִּי מַה לַעֲשׂוֹת בַּיָמִים הַבָּאִים.

וַיִקְרָא שִמְעִי לְעֶזְרָא בֶּן־אָחִיו וַיֹּאמֶר לוֹ: סַפֶּר נָא אֵת אֲשֶר עָשָׂה בַּר־כֹּכְבָא עַד הַיוֹם וְשָמָעְנוּ! – וַיֵצֵא עֶזְרָא מִתּוֹךְ קְהַל הַתַּלְמִידִים, וַיַעֲמֹד לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָה וַיֹאמַר: מִיוֹם קְרֹא בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַקְרִיאָה הַגְדוֹלָה אֶל אַחֵינוּ לֵאמֹר: עֵת לַעֲשׂוֹת לְעַמֵנוּ וּלְאַרְצֵנוּ! – נֶאֱסַף מָזוֹן וְצֵידָה וְנֶשֶק לָרֹב, וַיִטָמְנוּ בִמְחִלוֹת עָפָר בְּכָל הַמְקוֹמוֹת, אֲשֶר בַּר־כֹּכְבָא אָמַר: שָם תֶּחֱזַק הַמִלְחָמָה. אַלְפֵי בַחוּרִים נֶאֶסְפוּ תַחַת דִגְלוֹ שֶל בַּר־כֹּכְבָא, וַיְלַמְדוּ יְדֵיהֶם לַמִלְחָמָה. וְכַאֲשֶר נוֹדַע דְבַר־לִמוּד הַמִלְחָמָה לִנְצִיבֵי הָאָרֶץ, לִפְלוֹרוּס, לְמַרְיוּס וְלִקְוֶסְטוּס – וַיִתְפְּשׂוּ בַחוּרִים אֲחָדִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַחְקְרוּם לֵאמֹר: מָה הַלִמוּד הַזֶה לָכֶם? וַיַעֲנוּם הַבַּחוּרִים לֵאמֹר: אַךְ מִשְׂחָק אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים לָנוּ! וְכַאֲשֶר לֹא הֶאֱמִינוּ הַנְצִיבִים לְדִבְרֵיהֶם וַיְעַנוּם עִנוּיִים גְדוֹלִים וּמָרִים, וַיַכְרִיחוּם לָתֵת תּוֹדָה וַיָמוּתוּ הַבַּחוּרִים תַּחַת יְדֵי מְעַנֵיהֶם, וְאִתָּם נִקְבַּר גַם סוֹדֵנוּ הַגָדוֹל.

וּבְהִוָדַע דְבַר מוּתָם לְבַר־כֹּכְבָא, וַיֶאֱסֹף אֶת בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בַּגַיְא אֲשֶר עַל־יַד צִפּוֹרִי, וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת אֲשֶר עָשׂוּ הַנְצִיבִים, וַיֹאמַר: נָקֹם יִנָקְמוּ הָרְשָעִים, שֶשָפְכוּ דַם אַחֵינוּ הַנְקִיִים, וַיַשְבִּיעֵנוּ עוֹד הַפַּעַם לְהִתְמַכֵּר בְּכָל לֵבָב לַעֲבוֹדַת הַגְאֻלָה וְלִפְרִיקַת־עֹל הָרוֹמִיִים מֵעֲלֵינוּ. וּמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה נוֹסְפוּ עַל צִבְאוֹתֵינוּ כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, הַנְכוֹנִים בְּכָל רֶגַע לָצֵאת לַמִלְחָמָה עַל מַחֲרִיבֵי אַרְצֵנוּ. וְכַאֲשֶר הִפְצַרְנוּ בְּבַר־כֹּכְבָא לְהָחִישׁ אֶת מַעֲשֵׂהוּ וַיַעַן: אַחַי, אַל נָא נִמָהֵר! נוֹסִיפָה נָא לְהִתְחַזֵק יוֹתֵר וְיוֹתֵר; וְהָיָה כַּאֲשֶר אֶרְאֶה כִּי כֻלְכֶם מְלֻמְדֵי מִלְחָמָה, וְגַם מָזוֹן וּכְלֵי נֶשֶק לֹא יַחְסְרוּ לָנוּ, – וְנָפַלְנוּ פִּתְאֹם עַל הָרוֹמִיִים וְנַאֲבִידֵם מֵאַרְצֵנוּ …

וַיִשְמַע רַבִּי עֲקִיבָה אֶת דִבְרֵי הָעֶלֶם וַיִנְהֲרוּ פָנָיו וַיֹאמַר: אֵיכָה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה? – וַיַבֵּט הָעֶלֶם כּה וָכֹה לִרְאוֹת אִם אֵין אִיש זָר בְּתוֹכָם, וַיֹאמֶר בַּלָאט: מְשָרֵת בַּר־כֹּכְבָא אָנֹכִי, וּמִתְהַלֵךְ עִמוֹ בְּכָל הַמְקוֹמוֹת שֶהוּא הוֹלֵךְ וּמְמַלֵא אֶת כָּל פְקֻדוֹתָיו. וְגַם עַתָּה שָלוּחַ אָנֹכִי חֶרֶש לְקֵסָרִיָה לָדַעַת אֶת מִסְפַּר אַנְשֵי הַחַיִל אֲשֶר לְטוּרְנוּסְרוּפוּס, לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַמִבְצָר וּלְהַצִית אֵש בְּאוֹצַר כְּלֵי נִשְקָם!… וּכְבַר מָצְאָה יָדִי לְעַוֵר אֶת עֵינֵי שָׂרֵי הַצָבָא, כִּי הִתְחַפַּשְתִּי בְּבִגְדֵי חַיָל רוֹמִי, וְאֲרַגֵל אֶת מַחֲבוֹאֵיהֶם וָאֶסְפֹּר אֶת גְדוּדֵיהֶם. וְאִם תִּהְיֶה דַרְכִּי צְלֵחָה כַּאֲשֶר הָיְתָה עַד הַיוֹם, – יִשְָׂרֵף עוֹד בַּלַיְלָה הַזֶה אוֹצַר כְּלֵי־הַנֶשֶק אֲשֶר עַל יַד אַרְמוֹן טוּרְנוּסְרוּפוּס…

וַיָרֶם רַבִּי עֲקִיבָה אֶת יָדוֹ אֶל הָעֶלֶם הַדוֹבֵר בּוֹ, וַיֹאמַר: יְהִי יְיָ עִמְךָ וְיַצְלִיחַ אֶת דַרְכֶּךָ, וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶר צֻוֵיתָ, וְשַבְתָּ בְשָלוֹם אֶל שוֹלְחֶךָ. וַיַעַן הָעֶלֶם וַיֹאמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְךָ אִיש הָאֱלֹהִים, עַל בִּרְכָתֶךָ! אוּלָם אִם גַם אֶפֹּל בִּידֵי מְבַקְשֵי נַפְשִי, לֹא אֶצְטָעֵר בְּיוֹתֵר, – בְּדַעְתִּי כִּי יֶתֶר אַחַי הַהוֹלְכִים לְהִלָחֵם אֶת מִלְחֶמֶת הַדְרוֹר, נְכוֹנִים גַם הֵם כָּמוֹנִי לָמוּת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָעָה, וְלֹא יִשְקְטוּ וְלֹא יָנוּחוּ עַד אִם בִּצְעוּ אֶת הַמַעֲשֶׂה הַגָדוֹל אֲשֶר הַחִלֹנוּ.

וּכְדַבֵּר הָעֶלֶם אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַתִּזָקֵף קוֹמָתוֹ וַתִּפָּקַחְנָה עֵינָיו עַד מְאֹד וַיְהִי דִמְיוֹנָן כִּשְנֵי לַפִּידֵי אֵש.

וַיְהִי כְּכַלוֹתוֹ לְדַבֵּר, וַיֹאמֶר רַבִּי עֲקִיבָה: עַתָּה יָשוּב אִיש אִיש לְבֵיתוֹ, וְהֵכִין שָמָה צֵידָה לַדֶרֶךְ וּבְגָדִים; וּבָאתֶם אֵלַי מָחָר כַּעֲלוֹת הַשַחַר, וְנָתַתִּי לְאִיש־אִיש מִכֶּם אִגֶרֶת כְּתוּבָה אֶל רָאשֵי אַחֵינוּ שֶבַּגוֹלָה, וַהֲלַכְתֶּם אֲלֵיהֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת הָאִגְרוֹת. וַאֲנִי תְפִלָה כּי יַצְלִיחַ ה' אֶת דַרְכְּכֶם, וְהָיָה צֵאתְכֶם וּבוֹאֲכֶם לְשָלוֹם.

וַיִפָּרְדוּ הַתַּלְמִידִים מֵעִם רַבִּי עֲקִיבָה וַיָשׁוּבוּ לְבָתֵּיהֶם. וְרַבִּי עֲקִיבָה נִשְאַר בַּחֹרְשָה וַיִשָעֵן תַּחַת אַחַד הָעֵצִים, וַיָשֶׂם עַל לִבּוֹ אֶת כָּל הַדְבָרִים אֲשֶר שָמָע. וַיִשָׂא עֵינָיו הַשָמַיְמָה וַיִתְפַּלֵל אֶל ה' בְּעַד עַמוֹ הַנָתוּן בַּצָרָה וּבְעַד אַרְצוֹ הַכְּבוּשָה, וַיֵבְךְּ הַרְבֵּה בֶכֶה וַיִרְוַח לוֹ, וַיָשָב לְבֵיתוֹ.

*

בַּלַיְלָה הַהוּא לֹא נָתַן רַבִּי עֲקִיבָה שְנָת לְעֵינָיו. אַךְ כִּסָה הַחֹשֶךְ אֶת הָאָרֶץ וּשְאוֹן הָעִיר נָדַם, וַיָבֹא רַבִּי עֲקִיבָה אֶל חֲדַר מִשְכָּבוֹ, וַיִסְגֹר בַּעֲדוֹ אֶת הַדֶלֶת, וַיֵשֶב לִכְתֹּב. בִּדְבָרִים חוֹצְבִים לַהֲבוֹת אֵש פָּנָה אֶל רָאשֵי הַקְהִלוֹת שֶבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשֶבַּגוֹלָה, וַיִקְרָא לָהֶם לָבֹא בְכֶסֶף וּבְצֵידָה וּבַאֲנָשִים לְעֶזְרַת הַנִלְחָמִים מִלְחֶמֶת הַגְאֻלָה וְהַדְרוֹר, וַיַשְבִּיעֵם בְּשֵם יְיָ לְהִתְאַסֵף תַּחַת דֶגֶל בַּר־כֹּכְבָא בְּיוֹם קָרָאוֹ אֲלֵיהֶם, וּלְעָבְדוֹ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מֵהֶן יָמִין וּשְׂמאל.

וּמִדֵי כָתְבוֹ אֶת הַמִכְתָּבִים הָרַבִּים הָאֵלֶה, וְשִוָה לְנֶגְדוֹ אֶת הַיָמִים הַטוֹבִים אֲשֶר בָּהֶם יֵעָשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָה אֶחָת לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם אֶת עֹל הָרוֹמִיִים, – וְרָאָה בְדִמְיוֹנוֹ אֶת עַמוֹ הֶחָפְשִי יוֹשֵב שֵנִית בְּאַרְצוֹ, עוֹבֵד אַדְמָתוֹ, שְׂבַע־לֶחֶם, שוֹמֵר תּוֹרָה וְעוֹשֶׂה צְדָקוֹת בְּכָל עֵת, – וְנָהֲרוּ פָנָיו עַד־מְאֹד וְהִתְגַלְגְלוּ מֵעֵינָיו דִמְעוֹת גִיל.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַיְלָה וַיִשָמַע קוֹל רַעַשׁ בָּעִיר, קוֹל אֲנָשִים רָצִים וְצוֹעֲקִים וְקוֹל מֶרְכָּבוֹת וְשַׁעֲטוֹת פַּרְסוֹת סוּסִים. וַיֶחֱרַד רַבִּי עֲקִיבָה וַיָקָם מֵעַל הַכִּסֵא, וַיֵצֵא בַלָאט הַחוּצָה וַיַרְא וְהִנֵּה פְנֵי הַשָמַיִם אֲדֻמִים כַּדָם וּמְהוּמָה בָעִיר. וַיָשָב אֶל חַדְרוֹ וַיִטְמֹן אֶת הָאִגְרוֹת אֲשֶר כָּתָב, וַיִלְבַּש בְּגָדָיו וַיֵלֶךְ אֶל הַמָקוֹם אֲשֶר שָם נִרְאֲתָה הַבְּעֵרָה, אוּלָם הֶהָמוֹן הָלַךְ הָלֹךְ וְגָדֹל מֵרֶגַע לְרֶגַע, וַיְמַלְאוּ אֶת הַחוּצוֹת וְאֶת הַשְוָקִים עַד אֶפֶס מָקוֹם, – וַיָשָב רַבִּי עֲקִיבָה שֵנִית לְבֵיתוֹ.

עָבְרוּ שָעוֹת אֲחָדוֹת, הַבְּעֵרָה הָלְכָה הָלֹךְ וְקָטֹן, הַשָמַיִם חָוְרוּ וְהַשַׁחַר עָלָה.

וּפִתְאֹם קוֹל אִיש מִתְדַפֵּק בַּלָאט עַל הַדֶלֶת נִשְמַע לְאָזְנֵי רַבִּי עֲקִיבָה. בִּצְעָדִים מְהִירִים נִגַשׁ רַבִּי עֲקִיבָה אֶל הַדֶלֶת, וַיִפְתָּחֶהָ, – וְהִנֵה תַלְמִידָיו הַנְכוֹנִים לַדֶרֶךְ בָּאוּ הַבָּיְתָה.

וַיִגַש שִמְעִי אֶל רַבִּי עֲקִיבָה וַיִתֵּן לוֹ פִתְקָא קְטַנָה וּבָהּ הָיוּ כְתוּבִים הַדְבָרִים הָאֵלָה: רַבִּי, בִּרְכָתְךָ נִתְקַיְמָה בִי! דַרְכִּי הָיְתָה צְלֵחָה: אוֹצַר כְּלֵי הַזַיִן וּבִגְדֵי הַצְבָא וְצֵידָתָם שֶל אַנְשֵי טוּרְנוּס־רוּפוּס נִשְׂרְפוּ בַלַיְלָה הַזֶה. הִנְנִי רָץ אֶל בַּר־כֹּכְבָא לְבַשְׂרֵהוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטוֹבָה הַזֹּאת!..

בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה קָרָא רַבִּי עֲקִיבָה אֶת הַפִּתְקָא הַקְטַנָה וַיְאַמְצָהּ אֶל לִבּוֹ. וְאַחַר נָתַן אֶת הָאִגְרוֹת לְתַלְמִידָיו וַיְבָרְכֵם בְּשָלוֹם, וַיִשַק לְאִיש אִיש מֵהֶם, וַיִפָּרְדוּ מֵעָלָיו.

 

ח    🔗

שָקוּעַ בְּמַחֲשָבוֹת מַעֲצִיבוֹת יָשַב טוּרְנוּסְרוּפוּס – נְצִיב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – בְּאַרְמוֹנוֹ הַיָפֶה, וְלֹא שָׂם לִבּוֹ גַם אֶל

כּוֹס הַיַיִן שֶהֻגְשָׁה לוֹ.

הַשְׂרֵפָה שֶהָיְתָה בַלַיְלָה, עָשְׂתָה שַמוֹת בִּכְלֵי הַנֶשֶק וּבְחַדְרֵי הַבְּגָדִים הַבְּנוּיִם עַל יַד הָאוֹצָר, וַתִּשְׂרֹף אֶת נִצְבֵי

הָעֵץ שֶל הַחֲנִיתוֹת וְהַחֲרָבוֹת וְהָרְמָחִים, וַתֹּאכַל אֶת הַצֵדָה הַמוּכָנָה לְחֵיל הַמִשְמָר, וַתִּתְלַקַח גַם בְּאֻרְוֹת הַסוּסִים, וַתִּקְצַר יַד אֲנָשָיו לְכַבּוֹת אֶת הָאֵש הַגְדוֹלָה.

שָׂרֵי הֶעָרִים וְרָאשֵי הַשוֹטְרִים וְהַצָבָא נֶאֶסְפוּ כֻלָם אֶל לִשְכַּת הַמוֹעֲצָה שֶבָּאַרְמוֹן, וַיֵשְבוּ אִישׁ אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ וַיְחַכּוּ לְבוֹא טוּרְנוּסְרוּפוּס, שֶהִבְהִילָם לָבוֹא אֵלָיו.

פְנֵי הַנֶאֱסָפִים הֵפִיקוּ גַם הֵם דְאָגָה. יָדֹעַ יָדְעוּ כִּי חֲקִירָה וּדְרִישָה תִהְיֶה; וְאִם יֶאֱשַם אֶחָד מֵהֶם, וְהָיְתָה

אַחֲרִיתוֹ רָעָה וּמָרָה.

וְטוּרְנוּסְרוּפוּס בָּא הַלִשְכָּתָה וַיְבָרְכוּהוּ כָּל הַנֶאֱסָפִים בְּשָלוֹם

– מִי מִכֶּם הֵקִים אֶתְמוֹל שוֹמְרִים לִשְמֹר אֶת הָאַרְמוֹן וְאֶת הַבִּנְיָנִים אֲשֶר עַל יָדוֹ, – שָאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת הַנֶאֱסָפִים.

– אָנֹכִי, קַיוּס קְוִינְקוּס עַבְדְךָ, שַׂמְתִּי אֶת הַחוֹבָה הַזֹאת עַל שִשָה חַיָלִים. זֶה כְשָנָה אָנֹכִי מְפַקֵחַ עַל שְמִירַת רְכוּשׁ הַמֶלֶךְ, וַתִּיטַב עֲבוֹדָתִי בְעֵינֵי לֵגַט מִשְנֶךָ, וַיְדַבֵּר עָלַי טוֹבוֹת לִפְנֵי הַמֶלֶךְ בִּהְיוֹתוֹ בְרוֹמִי…

– נִפְלָא הַדָבָר מְאֹד! – קָרָא טוּרְנוּסְרוּפוּס, וְקוֹלוֹ רָעַד בְּדַבְּרוֹ: אֵיךְ בָּאָה הָאֵש הַגְדוֹלָה הַזֹאת בְּאוֹצַר כְּלֵי הַנֶשֶק, בְּעֵת אֲשֶר הוּא נִשְמָר יוֹמָם וָלַיְלָה בְּלִי הֶרֶף.

יַגֶד־נָא פוֹסְטוֹמִי, חוֹקֵר הַדִין וְרֹאש הַשוֹטְרִים: – הֶחָקַר אֶת הַחַיָלִים הַשוֹמְרִים וּמֶה עָנוּהוּ?

– אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי, – אָמַר פּוֹסְטוֹמִי: אָנֹכִי חָקַרְתִּי אֶת הַדָבָר הֵיטֵב, וַיִוָדַע לִי כִּי רַק הַשוֹמְרִים הֵסַבּוּ בָרָעָה אֲשֶר בָּאָה עָלֵינוּ… אִם טוֹב בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי וְהִגַדְתִּי לוֹ אֶת פִּרְטֵי הַחֲקִירָה.

וַיֹאמֶר טוּרְנוּסְרוּפוּס: דַבֵּר וְאֶשְמָעָה!

וַיַעַן פּוֹסְטוֹמִי וַיֹאמַר: אַחֲרֵי הַחֲקִירָה וְהַדְרִישָה נוֹדַע לִי, כִּי אַךְ הוּקְמוּ בָעֶרֶב שֵּשֶּת הַחַיָלִים הַשוֹמְרִים, וַיַּעֲבוֹר לִפְנֵיהֶם נַעַר אֶחָד, וְסַל גָדוֹל מָלֵא בַקְבּוּקֵי יַיִן עַל שִכְמוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶר הִרְחִיק מֵהֶם מֶרְחָק שֶּל צְעָדִים אֲחָדִים, וַיָשָב שֵנִית אֶל הַשוֹמְרִים וַיֹאמַר: גֵר אָנֹכִי בָעִיר הָזאת, וַאֲנִי מְבַקֶש־לִי מָלוֹן: אוּלַי תֹּאבוּ וְהִגַדְתֶּם לִי אַיֵה בֵּית־מְלוֹן אוֹרְחִים? וַיַעֲנֵהוּ אַחַד הַחַיָלִים לֵאמֹר: פְּנֵה לְךְ עַל יָמִין וְעָבַרְתָּ אַרְבָּעָה רְחוֹבוֹת, וּבָאתָ עַד שוּק הַדָגִים, וְשָאַלְתָּ אֶת הָאֲנָשִים אֲשֶר תִּפְגֹשׁ־לְבֵית מָלוֹן וְהֶרְאוּ לָךְ. וַיְהִי כִשְמֹעַ הַנַעַר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיֹאמַר: רוֹאֶה אָנֹכִי כִּי עוֹד רַב הַדֶרֶךְ מִמֶנִי עַד בֵּית הָאוֹרְחִים, עַל כֵּן אֶשְאֵל מֵאִתְּכֶם שְאֵלָה קְטַנָה: הַרְשׁוּנִי נָא לַעֲזֹב עַל יֶדְכֶם אֶת יֵינִי עַד הַבּוֹקֶר, וּמָחָר אֲשוּב אֲלֵיכֶם וּלְקַחְתִּיו מִכֶּם; וּבִשְׂכַר זֶה אָנֹכִי נוֹתֵן לְאִיש אִיש מִכֶּם בַּקְבוּק יָיִן. וַיֵאוֹתוֹ לוֹ הַחַיָלִים וַיֵלֶךְ לוֹ הַנַעַר לְדַרְכּוֹ. וַיִקְחוּ הַשוֹמְרִים אֶת הַיַיִן וַיִשְתּוּ וַתִּפֹּל עֲלֵיהֶם תַּרְדֵמַת מָוֶת… אַרְבָּעָה מֵהֶם הֵקִיצוּ בְעֵת הַמְהוּמָה, וְהַשְנַיִם הַנִשְאָרִים עוֹדָם יְשֵנִים, וּפְנֵיהֶם כִּפְנֵי מֵתִים…

– עוֹד הַיוֹם יוּמְתוּ הַשוֹמְרִים אוֹהֲבֵי הַיָיִן! – צִוָה טוּרְנוּסְרוּפוּס לְשַׂר הַטַבָּחִים. וְאַחַר פָּנָה אֶל הַנֶאֱסָפִים וַיֹאמֶר לָהֶם: קֶשֶר הַיְהוּדִים הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָזָק, כְּלֵי הַזַיִן שֶלָנוּ לֹא יִצְלְחוּ עַתָּה לִמְאוּמָה… עוּצוּ עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת!…

וַיַעַן קַיוּס וַיֹאמַר: אַל נָא נִוָאֵש! עוֹד הַיּוֹם אֶשְלַח לְשַׂר עִיר צִפּוֹרִי פְּקֻדָה וְנָתַן לָנוּ כְלֵי זַיִן כְּכֹל הַדָרוּש לָנוּ; וְלָחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלָחָרָשֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶר בְּקֵיסָרִיָה אֶקְרָא וְצִוִיתִים לְתַקֵן מְהֵרָה אֶת כְּלֵי הַזַיִן אֲשֶר לֹא שָלְטָה בָהֶם הָאֵש בְּיוֹתֵר, וְעַתָּה יִשְקָט־נָא, אֲדוֹנִי הַשָׂר, וְהָיָה לִבּוֹ בָטוּחַ, כִּי כַעֲבוֹר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם וְהָיָה כָּל חֵיל הַמִשְמָר מְזֻיָן וְעָרוּךְ הֵיטֵב לַמִלְחָמָה.

לְשֵמַע הַדְבָרִים הָאֵלֶה אוֹרוּ פְּנֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיֹאמַר לְהִבִּיעַ אֶת תּוֹדָתוֹ לְקַיוּס, אוּלָם בְּרֶגַע זֶה בָּא זְקַן הָאַרְמוֹן. וַיֹאמַר: הַיְהוּדִי הַזָקֵן אֲשֶר קָרָאתָ לוֹ לָבֹא מִבֵּתֶּר, עוֹמֵד בֶּחָצֵר, הוּא וּבִתּוֹ, וּמְחַכֶּה לְךָ, אֲדוֹנִי.

וַיִפָּרֵד טוּרְנוּסְרוּפוּס מֵעִם הַשָׂרִים, וַיָבֹא אֶל הָאוּלָם הַגָדוֹל, אוּלַם הָאֹרְחִים. וַיְצַו אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר: מַהֲרוּ סִגְרוּ אֶת־הַנַעֲרָה בְּאַחַד הַחֲדָרִים אֲשֶר בָּאַרְמוֹן, וְאֶת הָאִיש הַזָקֵן הַצִיגוּ לְפָנָי. וַיַעֲשׂוּ הָעֲבָדִים כַּאֲשֶר צֻווּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶר הִתְיַצֵב אֶלְעָזָר לִפְנֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַיַרְעֵם עָלָיו בְּקוֹלוֹ לֵאמֹר: מַדוּעַ אַתָּה מַשִׂיא¹ אֶת אַחֶיךָ לִמְרֹד בַּקֵיסָר? דָבָר יֵצֵא מִפִּי וְאֵינֶךָּ!

וַיַעַן אֶלְעָזָר אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס הַזוֹעֵם: חָלִילָה לִי מֵהַשִׂיא אֶת אַחַי בְּנֵי עַמִי לְהִתְקוֹמֵם לַקֵיסָר! שֶקֶר עָנוּ בִי? אִיש אוֹהֵב שָלוֹם אָנֹכִי וְדוֹרֵש תָּמִיד אֶת שְלוֹם הַמֶלֶךְ!

וַיִכְעַס טוּרְנוּסְרוּפוּס מְאֹד וַיֹאמַר: אֵיךְ תֹּאמַר שָלֵם אַתָּה אֶת הַמֶלֶךְ וְאֶת עֲבָדָיו, – וּבֶן אֲחוֹתְךָ, עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ, הֵקִים אֶת כָּל הַיְהוּדִים עַל אַדְרִיָנוּס וַיְנַבֵּל אֶת שְמוֹ וַיְחָרְפֵהוּ בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה, וַתִּשְמַע אֶת הֶחֳרָפוֹת וְאֶת הַגִדוּפִים, וַתַּחֲרֵשׁ, וְלֹא הִסְגַרְתָּ אֶת הַמוֹרֵד הַזֶה בְיָדִי… אֵין זאֹת כִּי טוֹבִים דְבָרָיו בְּעֵינֶיךָ, וְרוּחַ אֶחָד וּמַחֲשָבָה אַחַת לִשְנֵיכֶם – דִמְכֶם בְּרֹאשְכֶם!!

וַיַעַן אֶלְעָזָר וַיֹאמַר: הָהּ, אֲדוֹנִי! אִם אֶת שְלוֹם הָאָרֶץ אַתָּה דוֹרֵשׁ וְחֶפְצְךָ כִי יִהְיוּ הַיְהוּדִים נֶאֱמָנִים לַמֶלֶךְ, – וַהֲקֵלוֹתָ אֶת עֻלְךָ מֵעֲלֵיהֶם, וּנְתַתָּם לַעֲבוֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם בְּאֵין מַפְרִיעַ, וְחָדַלְתָּ לְהַשְׁפִּילָם וּלְהִתְעַמֵר בָּהֶם, וְשָקַט הָעָם, וְהוֹדְךָ וּבֵרַךְ אֶת שְׂמֶךָ! הָהּ אֲדוֹנִי! חוּסָה, חֲמָל נָא עַל הָעָם הָאֻמְלָל הַזֶה וְנֶאֱהַבְתָּ וְנִכְבַדְתָּ בְּעֵינֵי כֹל!..

– הַאַתָּה תוֹרֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם עֲבָדִים נִכְבָּשִים? – קָרָא טוּרְנוּסְרוּפוּס בְּזַעַם, – יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת עַם הַיְהוּדִים: אַךְ אֶתְחַסֵד עִמָהֶם – וּמִהֲרוּ לִפְרֹק אֶת עֹל הָרוֹמִיִים מֵעַל צַוְארֵיהֶם… הֵן בְּעֵת הִלָחֲצָם, הֵם מִתְקוֹמְמִים לַמֶלֶךְ, – אַף כִּי בִהְיוֹת לָהֶם הָרְוָחָה!

וַיַעַן אֶלְעָזָר אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיֹאמַר: מִיוֹם מָשְׁלְךָ בִיהוּדָה לֹא נִסִיתָ גַם פַּעַם אַחַת לְהִסְחַסֵד² עִם הַיְהוּדִים. הִנְךָ מֵצִיק לָהֶם יוֹם יוֹם; תָּמִיד אַתָּה גוֹזֵר עֲלֵיהֶם גְזֵרוֹת קָשׁוֹת, עַל כֵּן נִלְאָה הָעָם לָשֵׂאת אֶת הַמַשָׂא הַכָּבֵד אֲשֶר שַׂמְתָּ עָלָיו, וּמִי יוֹדֵעַ מַה תִּהְיֶה אַחֲרִית כָּל אֵלֶה?…

לְשֵמַע הַדְבָרִים הָאֵלֶה רָגַז טוּרְנוּסְרוּפוּס תַּחְתָּיו, וַיִקְרָא וַיֹאמַר: רוֹאֶה אָנֹכִי כִי מַצְדִיק אַתָּה אֶת מַעֲשֵׂי אַחֶיךָ הַקוֹשְרִים קָשֶר. אוּלָם עוֹד יָבֹא יוֹם וְנִחַמְתֶּם כֻּלְכֶם עַל מַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים. אַתָּה יוֹדֵע אֶת אַדְרִיָנוּס מַלְכֵּנוּ וְאֶת אַנְשֵי חֵילוֹ הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, – דָבָר יֵצֵא מִפִּיו וְנִמַח זֵכֶר עַם יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה… וְאַתָּה שׁוּבָה לְבֵיתְךָ וְאָסַפְתָּ אֶת הַמוֹרְדִים וְהַקוֹשְרִים וְהִזְהַרְתָּם בִּשְׁמִי לֵאמֹר: אַל תִתְגְרוּ בָרָע! עִבְדוּ אֶת אַדְרִיָּנוּס וִחְיוּ. וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם וְהֵנִיף הַמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם אֶת חַרְבּוֹ הַקָשָה, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, אַתֶּם וּנְשֵיכֶם וְטַפְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה… הַחַיִים וְהַמָוֶת לִפְנֵיכֶם, בַּחֲרוּ אֵפוֹא לָכֵם כַּאֲשֶר יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם…

וַיְהִי כְּהַפְנוֹת אֶלְעָזָר אֶת שִכְמוֹ לָלֶכֶת, וַיֹאמֶר טוּרְנוּס־רוּפוּס: בִּתְךָ תֵעָצֵר בְּאַרְמוֹנִי עַד אֲשֶׁר אֵדַע אֵיךְ יִפּוֹל דָבָר…

וַיֶחֱרַד אֶלְעָזָר חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיִקְרָא וַיֹּאמַר: לָמָה יַעֲשֶׂה אֲדוֹנִי אֶת הַדָבָר הָרָע הַזֶה? הֲיאֹמַר לְכַבּוֹת אֶת הַמְדוּרָה בְצִקְתּוֹ³ עָלֶיהָ שָמֶן? הֵן יִשְׁמְעוּ אַחַי בְּנֵי עַמִי, כִּי לָקַחְתָּ אֶת בִּתִּי יְחִידָתִי, וַתִּסְגְרֶהָ בְּבֵיתְךָ, וְאָמְרוּ עָלֶיךְ: גַם עַל בְּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ פָּרַשׂ טוּרְנוּסְרוּפוּס יָדוֹ; אֶת מַחֲמַדֵי נַפְשֵנוּ הוּא רוֹמֵס בְּרַגְלָיו!… וְרָעָה לָהֶם זֹאת מִכָּל הָרָעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לָהֶם עַד הַיוֹם וְקָמוּ כֻלָם כְּאִישׁ אֶחָד עָלֶיךָ… אַל נָא יַעֲשֶׂה, אֲדוֹנִי, אֶת הַדָבָר הָרָע הַזֶה, וְלֹא יִתֵּן חֶרֶב בִּידֵי הַיְהוּדִים לְהִתְקוֹמֵם לוֹ.

וַיְהִי כִשְמֹעַ טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִקְרָא לַעֲבָדָיו שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ וַיְצַוֵם לֵאמֹר: הוֹצִיאוּ אֶת זֶה מֵעָלָי!

הַדְבָרִים יָצְאוּ מִפִיו, וְאֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי הַצוֹעֵק וּמִתְחַנֵן אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס – הוּצָא בְחָזְקָה הַחוּצָה.

 

ט    🔗

וּפַפּוּס שָׁב מִצְפּוֹרִי, וַיִוָדַע לוֹ, כִּי קְטוּרָה בַת רַבִּי אֶלְעָזָר עֲצוּרָה בְאַרְמוֹן טוּרְנוּסְרוּפוּס, – וַיִשְׂמַח לִבּוֹ הָרָע וַיֹאמַר: דַרְכִּי צְלֵחָה! עוֹד מְעַט וְהָיָה הַנִיצוֹץ לְלֶהָבָה גְדוֹלָה וְלִהֵט אֶת־רוֹמִי וְאֶת יְהוּדָה, וּבָעֲרוּ שְתֵּיהֶן יַחְדָיו, וְאֵין מְכַבֶּה!

וְלֹא אֵחַר פַּפּוּס, וַיַחֲבֹשׁ אֶת אֲתוֹנוֹ וַיִרְכַּב לָבֹא לְבֵתֶּר וַיְהִי כְּבוֹאוֹ הָעִירָה, וַיָּסַר אֶל סַבִּינִי פְּקִיד הָעִיר וַיֹאמֶר לוֹ: בִּדְבַר טוּרְנוּסְרוּפוּס אֲדוֹנֵנוּ בָאתִי הֲלוֹם; וְעַתָּה הוֹאֶל־נָא וְהוֹצֵאתָ אֶת חֲלִיפוֹת הַבְּגָדִים הָעִבְרִים, אֲשֶר בְּמֶלְתַּחְתְּךָ וְגַם אֶת הַזָקָן הַנָּכְרִי תִתֵּן לִי, וְהִתְחַפַּשְׂתִּי וְאֵלְכָה לִי אֶל הַיְהוּדִים, וְשָמַעְתִּי מַה יְדַבֵּרוּ.

וַיַּעַשׂ סַבִּינִי כְּכֹל אֲשֶר אָמַר אֵלָיו טוּרְנוּסְרוּפוּס; וַיוֹצֵא לוֹ אֶת הַבְּגָדִים וַיִלְבְּשֵם, וַיַצְמֵד אֶל סַנְטְרוֹ וְאֶל לְחָיָיו זָקָן לָבָן וְאָרֹךְ, וַיֵלֶךְ אֶל בַּר־כֹּכְבָא לְחָקְרוֹ וְלִמְסֹר לוֹ אֶת מִכְתַּב רַבִּי עֲקִיבָה הַנִמְצָא בְיָדוֹ.

וַיְהִי כַאֲשֶר הִתְיַצֵב לִפְנֵי בַר־כֹּכְבָא וַיֹאמַר: בָּרוּךְ אַתָּה לַאדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֵנוּ, וּבְרוּכִים יִהְיוּ כָל הָאֲנָשִים הַסָרִים לְמִשְמַעְתְּךָ, הָעוֹמְדִים לְהִלָחֵם בְּעַד אַרְצֵנוּ וֶאֱמוּנָתנוּ.

וּבְדַבֵּר פַּפּוּס אֶת־הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַתִּהְיֶינָה יָדָיו וְעֵינָיו נְשׂוּאוֹת הַשָמָיְמָה.

וַיֹאמֶר בַּר־כֹּכְבָא: מִי אַתָּה, הָאִיש? – וַיַעַן פַּפּוּס וַיֹּאמַר: חָבֵר אֲנִי לְכָל יִרְאֵי יְיָ וּלְחוֹשְבֵי שְמֶךָ! יָשֹׁב יָשַבְתִּי בַאֲחֻזָתִי עַל יַד הַר־הַכַּרְמֶל, אֲנִי וּשְנֵי בָנַי, וַנַעֲבוֹד אֶת חֶלְקַת אַדְמָתֵנוּ וַנִשְׂבַּע לֶחֶם, וַנְבָרֶךְ יוֹם יוֹם אֶת יְיָ עַל הַבְּרָכָה שֶשָׂם בְּנַחֲלָתִי, וְעַל הַמְנוּחָה וְהַשַלְוָה שֶהָיוּ בְּבֵיתִי. וַיִפְּלוּ עָלֵינוּ פִּתְאֹם אַנְשֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיַּעַשְקוּנוּ. וַיְהִי כַאֲשֶר הִתְקוֹמְמוּ לָהֶם בָּנַי, – וַיָקוּמוּ עֲלֵיהֶם הַמְרַצְחִים וַיְדְקְרוּם בְּחַרְבוֹתֵיהֶם אֲשֶר בִּידֵיהֶם. וְאֵלֵךְ אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס לִזְעֹק אֵלָיו וַיְגָרְשֵנִי מֵעַל פָּנָיו אַחַת וּשְתַּיִם, וְיְצַו עַל מְשָרְתָיו הָרְשָעִים לְבִלְתִּי תֵּת לִי עוֹד לִרְמוֹס חֲצֵרוֹ. וּמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה נוֹדֵד אֲנִי מֵעִיר לְעִיר וּמְבַקֵשׁ לִי מָנוֹחַ וָאָיִן. וַיְהִי כְּשָמְעִי אֶת שָמְעֲךָ הַטוֹב וְאֶת הַמַעֲשֶׂה הַגָדוֹל אֲשֶר אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת, וָאֶשָׁבַע בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: לֹא אֶשְקוֹט וְלֹא אָנוּחַ עַד אִם

סַבֹּתִי בְכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַעִירוֹתִי אֶת לִבָּם לַעֲבוֹדַת גְאֻלָתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵנוּ מִידֵי מַחֲרִיבֵי אַרְצֵנוּ. וְאַעַשׂ כֵּן כַּאֲשֶר נִשְבַּעְתִּי, וַיְהִי כִרְאוֹתִי, כִּי יֵשׁ לִי שוֹמְעִים מֵעַמֵנוּ, וַיִשְׂמַח לִבִּי מְאֹד וָאֹמְרָה: לֹא רָחוֹק הַיוֹם הַטוֹב הַהוּא, אֲשֶר בּוֹ נִרְחַץ פְּעָמֵינוּ בְדַם הָרְשָעִים הָאוֹכְלִים אֶת עַמֵנוּ בְכָל פֶּה. אוּלָם עַתָּה זֶה נוֹדַע לִי דָבָר, אֲשֶר לְשָמְעוֹ צָלְלוּ שְתֵּי אָזְנַי, וַיְמָרֵר לִי הַדָבָר הַזֶה מְאֹד, וְאָבוֹא אֵלֶיךְ… – וּכְדַבֵּר פַּפּוּס אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַתַּשָמַע בְקוֹלוֹ כְעֵין בִּכְיָה עֲצוּרָה…

וַיִתְעוֹרֵר בַּר־כֹּכְבָא מְאֹד וַיִקְרָא וַיֹאמַר: וּמַה שָמָעְתָּ? הַגִידָה נָא וְיָדָעְתִּי!

וַיִסְפֹּק פַּפּוּס כַּף אֶל כַּף וַיֹּאמַר: אֲהָהּ, גִבּוֹר הֶחָיִל! אֶת כָּל עֲמָלֵנוּ יִשָׂא רוּחַ, אִם יוֹסִיף אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי לִנְטוֹת אַחֲרֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס וּלְבַקֵר בְּהֵיכָלוֹ וּלְהַבְטִיחוֹ כִּי הַשְקֵט יַשְקִיט אֶת הַמֶרֶד…

וַיִהְיוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה לְלֵב בַּר־כֹּכְבָא כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב, וַיִחַר אַפּוֹ עַד מְאֹד וַיֹאמַר: וּמָה אוֹת כִּי כֵנִים דְבָרֶיךָ אֵלֶה אֲשֶר הִשְמַעְתַּנִי כָעֵת?

וַיַעַן פַּפּוּס וַיֹּאמַר: חָלִילָה לִי מִדַבֵּר שָקֶר! אֵת אֲשֶר יָדַעְתִּי אוֹתוֹ הִגַדְתִּי לָךְ; וְעַתָּה לֶךְ־בֹּא אֶל אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי, וּשְאַלְתָּהוּ לִקְטוּרָה בִתּוֹ, – וְעָנְךְ וְאָמָר: לְעֵרָבוֹן נְתַתִּיהָ בְּבֵית טוּרְנוּסְרוּפוּס, וְהָיְתָה שָם עַד אֲשֶר יִתַּמוּ הַמוֹרְדִים מִן הָאָרֶץ..

וַיַעֲלוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה אֶת חֲמַת בַּר־כֹּכְבָא עַד לְהַשְחִית, וַיִקְרָא אֶל הָאִיש הַדוֹבֵר בּוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ אֶל אֶלְעָזָר, וְהָיָה בִרְאוֹתִי כִי שֶקֶר עָנִיתָ בוֹ, וְיָדַעְתָּ כִי בְנַפְשְךְ דִבַּרְתָּ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה.

וְלֹא אֵחַר בַּר־כֹּכְבָא רֶגַע וַיָרָץ אֶל אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי. וַיְהִי כְבוֹאוֹ הַבַּיְתָה וַיִרְאֵהוּ וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵב אֶל שֻׁלְחָנוֹ, יְמִינוֹ תַחַת לְרֹאשׁוֹ, וְעֵינָיו וּפָנָיו מְפִיקוֹת יֵאוּש אֵין קֵץ, וַיֹאמֶר לוֹ בַר־כֹּכְבָא: “שָלוֹם דוֹדִי!”

וַיַעַן אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי: אָסַף יְיָ אֶת שְלוֹמוֹ מִן הָאָרֶץ! מַר לָנוּ מָר! – וְלֹא יָכֹל עוֹד רַבִּי אֶלְעָזָר לְהִתְאַפֵּק וַיִתֵּן אֶת קוֹלוֹ בַבֶּכִי.

וַיְהִי כִרְאוֹת בַּר־כּכְבָא אֶת דוֹדוֹ הַזָקֵן בּוֹכֶה, וַיִגְדְלוּ רַחֲמָיו עָלָיו עַד מְאֹד וַיֵשֶב אֶצְלוֹ וַיֹאמַר: תָּשוּב נָא נַפְשְךָ

לִמְנוּחָתָהּ. יְיָ לֹא יַעַזְבֵנוּ וְלֹא יִטְשֵנוּ! – וּכְדַבְּרוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיַבֵּט כֹּה וָכֹה וַיַרְא כִּי אֵין קְטוּרָה בַבַּיִת, וַיֵצֶר לוֹ מְאֹד וַיֹאמַר: אַיֵה קְטוּרָה?

וַיַעַן אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי וַיֹאמַר: הִנֵה הִיא בְקֵיסָרִיָה, שָם תֵּשֵב עַד אֲשֶר יִרְאֶה טוּרְנוּסְרוּפוּס…

וְלֹא נָתַן בַּר־כֹּכְבָא אֶת אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי לְכַלוֹת אֶת דְבָרָיו, וַיִתַּר מִמְקוֹמוֹ כִנְשוּךְ נָחָש, וַיִקְרָא וַיֹאמַר: אִם כֵּן, אֱמֶת הַדָבָר הַנוֹרָא אֲשֶר שָמָעְתִּי! בָּגֹד בָּגַדְתָּ בְעַמְךְ, וַתִּתֵּן אֶת יָדְךָ לְמַחֲרִיבֵי אַרְצֵנוּ. בֶּן־מָוֶת אַתָּה בַעֲשׂוֹתְךָ אֶת הַדָבָר הַזֶה…

וַיֵּצֵא בַר־כֹּכְבָא מֵאֵת פְּנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בָּחֳרִי אָף, וַיָשָב לְבֵיתוֹ. וַיִקְרָא לְעֶזְרָא מְשָרְתוֹ וַיֹאמֶר לוֹ: לְכָה נָא אֶל חֲמֵשֶת שָׂרֵי הַגְדוּדִים אֲשֶר לָנוּ, וְהוֹדַעְתָּם כִּי מְחַכֶּה אָנֹכִי לָהֶם בִּקְצֵה הָעִיר, בַּדֶרֶךְ הָעוֹלָה לְקֵיסָרִיָה! וְעַתָּה מַהֵר וָלֵךְ, כִּי הַדָבָר נָחוּץ מְאֹד.

וַיְמַהֵר עֶזְרָא לַעֲשׂוֹת כֵּן כַּאֲשֶר צֻוָה, וּבַר־כֹּכְבָא חָגַר אֶת חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, וַיְמַהֵר וַיֵצֵא אֶת הָעִיר.

וְלֹא אָרְכָה הָעֵת, וַיָבֹאוּ שָׂרֵי־הַגְדוּדים אֶל בַּר־כֹּכְבָא, הָעוֹמֵד עַל אֵם הַדֶרֶךְ וּמְחַכֶּה לָהֶם. וַחֲמֵשֶת הָאֲנָשִים כֻּלָם חֲגוּרֵי חֶרֶב, גִבּוֹרֵי חָיִל, קוֹמָתָם דָמְתָה לְתָמָר, וּפְנֵיהֶם מְפִיקִים עֹז וְאֹמֶץ. וַיֹאמֶר לָהֶם בַּר־כֹּכְבָא: שְמָעוּנִי נָא, אַחַי! הִנֵה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לְקֵיסָרִיָה, שָם אֲדַבֵּר מִשְפָּטִים עִם טוּרְנוּס־רוּפוּס, וְהָיָה כְשָמְעֲכֶם כִּי הוּרַדְתִּי הַבּוֹרָה אוֹ הוּשַׂם קֵץ לְחַיָי, – וְשַׂמְתֶּם תַּחְתַּי אֶת אֶחָד מִכֶּם לְרֹאשׁ לְכֻלְכֶם, וְיָצָא לִפְנֵיכֶם, וְנִלְחַם אֶת מִלְחַמְתֵּנוּ הַקְדוֹשָה וְלֹא תֵעָנוּ לִפְנֵי הָרוֹמִיִים, וְלֹא תָשִיבוּ אֶת חַרְבְּכֶם אֶל תַּעְרָהּ עַד אִם כִּלִיתֶם אֶת הַדָבָר הַגָדוֹל אֲשֶר הַחִלנֹוּ. רְאוּ הִשְבַּעְתִּיכֶם בְּשֵם יְיָ!

וַיְהִי כְּכַלוֹתוֹ לְדַבֵּר, וַיַעֲנוּהוּ חֲמֵשֶת הָאֲנָשִים לֵאמֹר: יְהִי נֹכַח יְיָ דַרְכֶּךָ, וְהָלַכְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת חֶפְצֶךָ, וְהִצְלַחְתָּ וְשַׁבְתָּ אֵלֵינוּ בְשָלוֹם. וְהָיָה לִבְּךָ בָטוּחַ, כִּי כָל זְמַן שֶהַנְשָמָה בְקִרְבֵּנוּ לֹא נִסוֹג אָחוֹר מִן הַדֶרֶךְ אֲשֶר הִתְיַצַבְנוּ עָלֶיהָ.

וַיִשַק בַּר־כֹּכְבָא לְרֵעָיו הַגִבּוֹרִים, וַיִפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו.

*

הַשַחַר עָלָה, וּבַר־כֹּכְבָא בָא לְקֵיסָרִיָה, וַיָסַר אֶל בֵּית שִמְעִי בֶּן יוֹעֶזֶר, וַיֻגַד לוֹ לֵאמֹר: יָצָא שִמְעִי אֶת הָעִיר, וְאֵין אִיש יוֹדֵעַ אָנָה הָלַךְ וּמָתַי יָשוּב. וַיִזְכֹּר בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַדְבָרִים, אֲשֶר סִפֶּר־לוֹ עֶזְרָא מְשָרְתוֹ, וְאֶת הַמַלְאֲכוּת⁴ אֲשֶר שָׂם רַבִּי עֲקִיבָא עַל תַּלְמִידָיו, וַיִשְׂמַח וַיֶאֱמַץ לִבּוֹ, וַיֵלֶךְ אֶל רַבִּי עֲקִיבָא. אוּלָם גַם אוֹתוֹ לֹא מָצָא בְּבֵיתוֹ, כִּי הָלֹךְ הָלַךְ רַבִּי עֲקִיבָא לְבֵתֶּר לְהַטוֹת אֶת לֵב רַבִּי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי אַחֲרֵי בַר־כֹּכְבָא.

וְעוֹדֶנוּ מִתְהַלֵךְ אָנָה וְאָנָה, וַתָּבֹא הַשָעָה הָעֲשִׂירִית בַּבֹּקֶר, וַיֵלֶךְ בַּר־כֹּכְבָא אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַיְהִי כְּבוֹאוֹ עַד לִפְנֵי שַעַר הֶחָצֵר, וַיֹאמֶר לָאִיש הָעוֹמֵד עַל הַמִשְמָר: דָבָר לִי אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס; פִּתְחָה אֶת הַשַׁעַר וּתְנֵנִי לָבוֹא! – וַיַבֵּט אֵלָיו הַשוֹמֵר וַיִשְתָּאֶה לְקוֹמָתוֹ הַגְבוֹהָה וּלְפָנָיו הַמְפִיקִים גְבוּרָה וָעֹז, וַיֹאמַר: בִּי, אֲדוֹנִי! הַשְאִירָה אֶצְלִי אֶת חַרְבְּךָ לְמִשְמֶרֶת עַד צֵאתְךָ מֵאֵת פְּנֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס, כִּי לֹא יִרְאֵהוּ אָדָם וְחַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ.

וְלֹא אֵחַר בַּר־כֹּכְבָא לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי הַשׁוֹמֵר, וַיְפַתַּח חַרְבּוֹ וַיָבֹא אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס, וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ, וַיִתְיַצֵב לְפָנָיו.

וַיְהִי כִּרְאוֹת טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת בַּר־כֹּכְבָא, וַיֹאמֶר אֵלָיו: מִי אָתָּה, וּמַה חֶפְצְךָ בְּבֵיתִי?

וַיַעַן בַּר־כֹּכְבָא, וְקוֹלוֹ כְּקוֹל הָרַעַם, וַיֹאמַר: הָשִיבָה אֶת קְטוּרָה בַּת אֶלְעָזָר הָעֲצוּרָה בְּבֵיתֶךָ! –

– מַה לְךָ וְלַנַעֲרָה הַזֹאת? שָאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס, וְקוֹלוֹ רָעַד בְּדַבְּרוֹ

– “בַּת אֲחִי אִמִי הִיא, וָאָבוֹא לַהֲשִיבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ…” עָנָה בַּר־כֹּכְבָא, – וְקוֹלוֹ הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָזָק וַתְּצִלֶנָה שִמְשׁוֹת חַלוֹנוֹת הָאַרְמוֹן.

– יָבֹא אָבִיהָ אֵלָי וִידַבֵּר אִתִּי עַל דְבַר הֲשָבַת בִּתּוֹ אֵלָיו, – וְאַתָּה מַה, כִּי בָאתָ הֲלוֹם לְדַבֵּר עַזוּת?

וַיַעַן בַּר־כֹּכְבָא וַיֹאמַר: אָבִיהָ אִישׁ זָקֵן וּרְפֵה־כֹחַ, וְתַחֲנוּנִים יְדַבֵּר, – וְאָנֹכִי – חָלִילָה לִי מֵהִתְחַנֵן וּמֵהִתְנַפֵּל לְרַגְלֵי אִיש – יָדִי תּוֹשִיעַ לִי!

וּכְדַבֵּר בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַתִּזָקֵף קוֹמָתוֹ עַד מְאֹד, וַתְּרֻבֶּנָה עֵינָיו בְּרָקִים; וַיֶחֱרַד טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַיְהִי כְאִישׁ אוֹבֵד־עֵצוֹת וְלֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה. אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ כִּי הָשְפַּל מְאֹד בְּעֵינֵי הַחַיָלִים שּוֹמְרֵי־רֹאשוֹ, הָרוֹאִים אֶת חֶרְדָתוֹ וְשוֹמְעִים אֶת הַדְבָרִים הָעַזִים, אֲשֶר דִבֵּר הַיְהוּדִי אֵלָיו, וַיִתְאוֹשֵש וַיֹאמַר: כֵּן, כֵּן… שָמַעְתִּי אוֹמְרִים כִּי קָשְרוּ הַיְהוּדִים קָשֶר… בַּר־כֹּכְבָא עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַמוֹרְדִים… דָמָם בְּרֹאשָם … מִי יִתֵּן אֶת מַנְהִיג הַמוֹרְדִים בְּיָדִי, וַהֲסִירוֹתי אֶת רֹאשוֹ מֵעָלָיו, וְשָקַט הַמֶרֶד…

וַיְהִי כִּשְמֹעַ בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיֹאמַר: אָנֹכִי אֶתֵּן בְּיָדִךְ אֶת בַּר־כֹּכְבָא אִם תָּשִיב אֶת קְטוּרָה בַּת אֶלְעָזָר לְאָבִיהָ! – וַיֹאמֶר טוּרְנוּסְרוּפוּס: אִם כָּכָה תַעֲשֶׂה כַּאֲשֶר אָמַרְתָּ וְשָלַחְתִּי אֵת הַנַעֲרָה לְבֵיתָהּ; הִנְנִי נִשְבָּע לְךָ בְּשֵם כָּל אֱלֹהֵי רוֹמִי. – וַיֹאמֶר בַּר־כֹּכְבָא: אֲנִי הוּא בַּר־כֹּכְבָא! הִנְנִי בְיָדֶךָ! וְעַתָּה הָקֵם אֶת שְבוּעָתְךָ, וְהָשִיבָה אֶת קְטוּרָה לְאָבִיהָ הַזָקֵן! –

וַיְהִי כִּשְמֹעַ טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת הַשֵם בַּר־כֹּכְבָא, וַיֶחֱרַד רֶגַע חֲרָדָה גְדוֹלָה, וַיַבֵּט אֶל שוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ לִרְאוֹת הַהִרְגִישוּ עוֹד הַפַּעַם בְּחֶרְדָתוֹ. וַיַרְא וְהִנֵּה הֵם מַבִּיטִים אֵלָיו, וְדִמְיוֹנָם כְּלוֹעֲגִים, וַיִתְאוֹשֵש וַיֹאמַר: מָוֶת לַמוֹרֵד בַּמֶלֶךְ! – וַיִרְמוֹז לַעֲבָדָיו, וַיִתְנַפְּלוּ עַל בַּר־כֹּכְבָא וַיֹאמְרוּ לְאָסְרוֹ בַחֲבָלִים; אוּלָם בִּתְנוּעַת־כְּתֵפַיִם אַחַת נְעָרָם בַּר־כֹּכְבָא מֵעָלָיו, וַיִפְּלוּ וַיִפָּזְרוּ עַל רִצְפַת הַבַּיִת, וַיִירְאוּ מִגֶשֶת אֵלָיו. וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם טוּרְנוּסְרוּפוּס: הוֹ, שְפַנִים! הוֹ, מוּגֵי־לֵב! לְכוּ וְקִרְאוּ לִגְדוּד חַיָלִים, אוּלַי יוּכְלוּ הֵם לָעֶבֶד הַנִבְזֶה הַזֶה!

וַיַעַן בַּר־כֹּכְבָא וַיֹאמַר: כָּל זְמַן שֶהַנְשָמָה בְקִרְבִּי לֹא אֶתֵּן לְאִיש לְאָסְרֵנִי! וְעַתָּה אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לְהוֹרִידֵנִי הַבּוֹרָה אוֹ לַהֲמִיתֵנִי, – צַו אֶת עֲבָדֶיךָ וְהוֹלִיכוּנִי אֶל אֲשֶר תַּחְפֹּץ, – אוּלָם בַּחֲבָלִים לֹא אֵאָסֵר כָּל עוֹד רוּחִי בִי!

– כֵּן דִבַּרְתָּ! אֲמַר טוּרְנוּסְרוּפוּס: לֹא כְּמוֹת כָּל אָדָם תָּמוּת! לֹא בְחֶרֶב וְלֹא בַחֲנִית יָבֹאוּ עָלֶיךָ, – לְחַיְתוֹ טֶרֶף אֲשֶר בַּזִירָה⁵ תָּשְלַךְ מָחָר וְנִטְרַפְתָּ לְעֵינֵי הַקָהָל הָרָב שֶיִתְאַסֵף שָם, וְהָיָה מוּתְךָ לְמָשָל וּלְמוּסָר לְכָל אֲשֶר יְרִים יָדוֹ בְמַלְכּוֹ…

הַדָבָר יָצָא מִפִּי טוּרְנוּסְרוּפוּס, וּבַר־כֹּכְבָא הוּבַל אֶל בֵית הַכֶּלֶא אֲשֶר אֲסוּרֵי הַמֶלֶךְ אֲסוּרִים שָם.

 

י    🔗

כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר כֵּן הָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַשְמוּעָה הָרָעָה כִּי הוּרַד בַּר־כֹּכְבָא הַבּוֹרָה.

הָרִאשוֹן, שֶנוֹדַע לוֹ הַדָבָר הַזֶה, הָיָה עֶזְרָא, מְשָרֵת בַּר־כֹּכְבָא; וְלֹא אֵחַר הַנַעַר רֶגַע, וַיָרָץ אֶל עֻזִיאֵל שֶהָיָה

אֶחָד מֵרָאשֵי הַגְדוּדִים, וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה. וְכַעֲבוֹר חֲצִי שָעָה נֶאֶסְפוּ כְּאֶלֶף אִיש מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וְגִבּוֹרָיו בָּעֵמֶק אֲשֶר עַל יַד מִבְצַר בֵתֶּר.

וַיַּעֲמֹד עֻזִיאֵל עַל גַל אֲבָנִים לְמַעַן יִרְאוּהוּ הַנֶאֱסָפִים, וַיִקְרָא וַיֹאמַר:

– שְמָעוּנִי, אַחַי! יוֹם צָרָה לָנוּ הַיוֹם הַזֶּה: מִבְחַר גִבּוֹרֵינוּ, אֲהוּב הָעָם וְאוֹהֲבוֹ, נָפַל בִּידֵי הַצַר הַצוֹרֵר לִיִשְׂרָאֵל. בַּר־כֹּכְבָא בְּחִיר יִשְׂרָאֵל אֲשֶר אָמַרְנוּ: הוּא יִפְדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתָיו, – הוּרַד הַבּוֹרָה, וּמָחָר או מָחֳרָתַיִם יוּבָא אֶל פָּרִיצֵי הַחַיוֹת אֲשֶר בַּזִירָה וְיִטְרֵף!… אָמְנָם תִּשְאֲלוּנִי, מַדוּעַ הָלַךְ בַּר־כֹּכְבָא לְטוּרְנוּסְרוּפוּס וַיִמָסֵר בְּיָדוֹ? עַל זֹאת אֲשִיבְכֶם כִּי חָשַב גִבּוֹרֵנוּ: לֹא יִתְגָרֶה טוּרְנוּסְרוּפוּס מוּג־הַלֵב בָּרָעָה אַחֲרֵי הִשָׂרֵף אוֹצַר הַנֶשֶק אֲשֶר לוֹ וְהָשֵב יָשִיב אֶת קְטוּרָה לְאָבִיהָ. אוּלָם לֹא כַאֲשֶר דִמָה כֵּן הָיָה; טוּרְנוּס־רוּפוּס בּוֹטֵחַ בְּאַנְשֵי חֵיל הַמִלוּאִים אֲשֶר בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְבָר צֻווּ לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְהִקָהֵל בְּכָל רֶגַע קָרְאוֹ אֲלֵיהֶם… וְעַתָּה, אַחַי, עוּצוּ עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת. הֲנִרְאֶה בְמוֹת בְּחִיר הָעָם וְנֶחֱשֶה? תִקְוָתֵנוּ הַגְדוֹלָה אֹבֶדֶת לְעֵינֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ נֵשֵב בְּחִבּוּק יָדָיִם! מִי מִכֶּם יֹאמַר, כִּי נֵיטִיב לַעֲשׂוֹת הַפַּעַם בְּעָמְדֵנוּ מֵרָחוֹק וְנַעֲלִים עֵינֵינוּ מֵאָחִינוּ הַגָדוֹל הַנָתוּן בַּצָרָה?…

וַיְהִי כְּכַלוֹתוֹ לְדַבֵּר, וַיֵצֵא מִתּוֹךְ הַנֶאֱסָפִים עֶלֶם כְּבֶן שְבַע עֶשְׂרֵה שָנָה וַיֹאמַר: בִּי אֲדוֹנִי! אֲדַבְּרָה נָא דְבָרִים אֲחָדִים וְשָמַע הַקָהָל. וַיֹאמֶר עֻזִיאֵל: דַבֵּר אֶת דְבָרֶיךָ וְנִשְמָעָה! וַיָרֶם הָעֶלֶם אֶת יָדוֹ וַיִקְרָא לְכָל הַנֶאֱסָפִים לֵאמֹר: לא שַׂר עֲשָׂרָה וְלֹא שַׂר חֲמִשִים וְלֹא שַׂר מֵאָה אָנֹכִי; חַיָל פָּשׁוּט אָנֹכִי, וְהִנְנִי נוֹעָז לְהַשְמִיעֲכֶם אֶת עֲצָתִי, בְּדַעְתִּי כִּי לֹא תָשִׂימוּ לִבְּכֶם אֶל הָאִישׁ הַדוֹבֵר, כִּי אִם – לַדְבָרִים אֲשֶר יְדַבֵּר. לוּ לַעֲצָתִי תִשְמְעוּ, כִּי עַתָּה יָעַצְתִּי: יְצַווּ שָׂרֵי אֲלָפֵינוּ לְכָל הַחַיִל הַמִתְנַדֵב, לַעֲלוֹת עַל קֵיסָרִיָה פִּתְאֹם, לִלְכֹּד אוֹתָהּ בְּרַעַשׁ וּבִסְעָרָה וּלְהַעֲלוֹת אֶת בַּר־כֹּכְבָא מֵהַבּוֹר אֲשֶר הוּרַד בּוֹ. וְאַתֶּם תִּרְאוּ כִּי עָשׂה נַעֲשֶׂה גַם יָכֹל נוּכַל, אִם בְּפֶתַע יִהְיֶה הַדָבָר, בְּטֶרֶם יַחְשֹׁב טוּרְנוּסְרוּפוּס דַרְכּוֹ וְיִקְרָא לִצְבָאוֹ לַעֲמֹד בְּפָנֵינוּ. נַעֲשֶׂה נָא כַּאֲשֶר יָעַצְתִּי וְהִצַלְנוּ אֶת הַמוּרָם מֵעָם– מִמָוֶת.

– הִנְנוּ וְעָלִינוּ עַל קֵיסָרִיָה! הִרְעִימוּ הַנֶאֱסָפִים: לֹא נִתֵּן אֶת בַּר־כֹּכְבָא לִנְפֹּל לִפְנֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס כְּבֶן עַוְלָה!… הָבָה נֵלֵכָה!

וַיַהַס עֻזִיאֵל אֶת הַקָהָל וַיֹאמַר: גַם אָנֹכִי כְּמוֹכֶם דִבַּרְתִּי, לוּלֵא הָיוּ לִי לְקָו דִבְרֵי בַר־כֹּכְבָא הָאוֹמֵר תָּמִיד: אַל נָא נִהְיֶה נִמְהָרִים! פֶּן נְחַבֵּל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ וְאִבַּדְנוּ אֶת טוּבֵנוּ בְיָדֵינוּ. כִּי עַתָּה יָעַצְתִּי: מִי בָכֶם אִיש מְזִמוֹת, מָהִיר בְּמַעֲשָׂיו וּנְבוֹן דָבָר, אֲשֶר יַשְלִיךְ נַפְשוֹ מִנֶגֶד, וְהָלַךְ חֶרֶש לְקֵיסָרִיָה, וְהֶעֱרִים לְשוֹמְרֵי בֵית הָאֲסוּרִים אֲשֶר בַּר־כֹּכְבָא אָסוּר שָם, וְעִוֵר אֶת עֵינֵיהֶם, וְהוֹצִיא בַלַיְלָה הַזֶה אֶת בַּר־כֹּכְבָא מִבֵּית כִּלְאוֹ. הֵן עָלְתָה בְיַד אֶחָד מֵאַנְשֵי חֵילֵנוּ לִשְׂרֹף אֶת אוֹצַר הַנֶשֶק אֲשֶר בְּקֵיסָרִיָה, בְּעֵת אֲשֶר שְמָרוּהוּ אַנְשֵי חֵיל טוּרְנוּסְרוּפוּס; מִי יוֹדֵעַ, יַצְלִיחַ בְּיַד אִיש מִכֶּם לְהוֹצִיא אֶת בַּר־כֹּכְבָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים בְּעוֹד מוֹעֵד.

וּבְטֶרֶם יְכַלֶה עֻזִיאֵל אֶת דְבָרָיו – וּשְלֹשָה נְעָרִים יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַקָהָל וַיֹאמְרוּ: הִנְנוּ, שְלָחֵנוּ.

וַיַבֵּט עֻזִיאֵל אֲלֵיהֶם בְּאַהֲבָה וַיֹאמַר: בְּעוֹד שָעָה אֶהְיֶה בְּבֵיתִי, וּבָאתֶם אֵלַי וְנִתְיָעֵץ כֻּלָנוּ אֵיכָה תַעֲשׂוּ אֶת הַדָבָר הַגָדוֹל אֲשֶר אֲמַרְתֶּם.

וְאַחַר פָּנָה אֶל הַחַיִל הַנֶאֱסָף וַיֹאמַר: אַל יַעֲזֹב אִישׁ מִכֶּם אֶת עִירוֹ וְאֶת כְּפָרוֹ, אֲשֶר הוּא יוֹשֵב שָם, וְלֹא תֵצְאוּ לַדֶרֶךְ בְּמֶשֶךְ שָבוּעַ יָמִים, וִהְיִיתֶם כֻּלְכֶם נְכוֹנִים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָעָה לְהִתְנַפֵל עַל הָרוֹמִיִים.

וַיְהִי כְּכַלוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיִפָּרֵד מֵעַל הַנֶאֱסָפִים וַיְבָרְכֵם בְּשָלוֹם וַיְמַהֵר וַיָשָב לְבֵיתוֹ.

*

הַחֹשֶךְ כִּסָה אֶת הָאָרֶץ וְשִשָה אֲנָשִים מִתְחַפְּשִׂים⁶ בְּבִגְדֵי חַיָלִים רוֹמִיִים בָּאוּ לְקֵיסָרִיָה. שְלֹשָה מֵהֶם הָלְכוּ בְדֶרֶךְ אֶחָד לְבָד, וּשְלֹשֶת הַנוֹתָרִים הָלְכוּ לְדַרְכָּם לְבָד. אֶחָד מֵהֶם הָלַךְ הָלֹךְ וְהִפָּסֵחַ⁷ הָלֹךְ וְדַלֵג, וְהַשְנַיִם הַנוֹתָרִים נִשְעֲנוּ אִישׁ עַל כֶּתֶף רֵעֵהוּ וּבְלֶכְתָּם נֶאֶנְקוּ וְנֶאֶנְחוּ, כַּאֲנָשִים הַסוֹבְלִים מַכְאוֹבִים רַבִּים. וַיְהִי כְּגִשְתָּם עַד לִפְנֵי בֵּית־הַכֶּלֶא אֲשֶר עַל יַד הַקִרְקוּס הַגָדוֹל, וַיַשְמִיעוּ אֶת קוֹל אַנְחוֹתֵיהֶם וְאַנְקוֹתֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר. וַיְעוֹרְרוּ הַקוֹלוֹת אֶת לִבּוֹת הַחַיָלִים הַשׁוֹמְרִים, וַיִשְאֲלוּם לֵאמֹר: מַה לָכֶם כִּי תֶאֱנָקוּ? וַיַעֲנוּ הַכּוֹאֲבִים: אַסְוִירוּס שַׂר הַלִגְיוֹנוֹת⁸ שְלָחָנוּ לְקֵיסָרִיָה לְהָבִיא לוֹ אֶת שְתֵּי מַרְכְּבוֹתָיו, אֲשֶר הֵכִינוּ לוֹ בָעִיר, וַנִרְכַּב עַל סוּסָיו עַד בּוֹאֵנוּ אֶל הַיַעַר, אֲשֶר עַל יַד קֵיסָרִיָה. וַיֵצְאוּ אֵלֵינוּ פִּתְאֹם עֲשָׂרָה יְהוּדִים כֻּלָם חֲגוּרֵי חֶרֶב, וַיַחְסְמוּ אֶת דַרְכֵּנוּ, וַיֹאמְרוּ אֵלֵינוּ: רְדוּ מֵעַל סוּסֵיכֶם וּתְנוּם לָנוּ, – וַיִהְיוּ בְעֵינֵינוּ כִמְצַחֲקִים. וַיְהִי כַאֲשֶר הוֹסַפְנוּ לִרְכֹּב, וַיָקוּמוּ עָלֵינוּ הַמְרַצְחִים, וַיַכּוּנוּ בַחֲנִיתוֹתֵיהֶם הַכֵּה וּפָצֹעַ, וַיִקְחוּ לָהֶם אֶת סוּסֵינוּ וַיָשּוּבוּ הַיַעֲרָה וַיִסָתֵרוּ. וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מֻכִּים וּפְצוּעִים וְכֹאֲבִים, וְכֹחַ אֵין בָּנוּ לָלֶכֶת מִזֶה וָהָלְאָה.

וּכְדַבְּרָם אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיִצְעֲקוּ צְעָקוֹת גְדוֹלוֹת, וַיִפְּלוּ אָרְצָה. וַיְהִי הַחַיָלִים עוֹמְדִים וּמִתְיָעֲצִים מַה לַעֲשׂוֹת, בָּאֲנָשִים הַגֹוְעִים לְעֵינֵיהֶם, – וְהִנֵה הָאִישׁ הַשְלִישִי הַפִּסֵחַ, הֵרִים קוֹלוֹ לֵאמֹר: עַתָּה זֶה רָאִיתִי שְלֹשָה אֲנָשִים נִמְלָטִים מִבֵּית הַסֹהַר!… וְאַךְ הוֹצִיא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה מִפִּיו, וַיִשָמַע פִּתְאוֹם קוֹל צַעֲדֵי אֲנָשִים בְּהִמָלְטָם…

חִיל אָחַז אֶת הַשוֹמְרִים, וְכַעֲבוֹר רֶגַע הָיָה הַמָקוֹם לְחֶרְדַת אֱלֹהִים; וַיִשָמְעוּ בְחֶשְכַּת הַלַיְלָה קוֹלוֹת צוֹעֲקִים: תִּפְשׂוּהוּ, תִּפְשׂוּהוּ! – וְקוֹל מְרוּצָה וְקוֹל נוֹפְלִים בְּהִכָּשְלָם.

הָאֲנָשִים וְהַנָשִים וְהַטַף שֶבְּקִרְבַת הַקִרְקוּס, צָעֲקוּ גַם הֵם וַיָרוּצוּ מִבְּלִי דַעַת מַה זֶה וְעַל מַה זֶה, וַיִכָּשְלוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וַתְּהִי מְבוּכָה וְשָאוֹן וְרַעַש, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ לְקוֹל הַמְהוּמָה.

וּבְעוֹד הָאֲנָשִים נְבוֹכִים וְרָצִים לְחַפֵּשׂ אֶת הַנִמְלָטִים, וַיֵרְדוּ שְלֹשֶת הַחַיָלִים הַמִתְחַפְּשִׂים אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם.

וַיָבוֹאוּ אֶל בַּר־כֹּכְבָא, וַיָסִירוּ אֶת מַסְוֵיהֶם מֵעַל פְּנֵיהֶם וַיֹאמֵרוּ: מַהֲרָה הִמָלְטָה עַל נַפְשֶךָ, כִּי כָל רֶגַע וְרֶגַעַ, שָאַתָּה מִתְמַהְמֵהַ פֹּה, מַרְבֶּה הַסַכָּנָה גַם לְךָ גַם לָנוּ.

וַיַבֵּט בַּר־כֹּכְבָא אֲלֵיהֶם, וַיַכִּירֵם כִּי מֵאַנְשֵי צְבָאוֹ הֵם, – וַתּוֹפַע נְהָרָה עַל פָּנָיו, וַיִקְרָא וַיֹאמַר: אִם גִבּוֹרִים כְּמוֹכֶם לָנוּ – נְבַצַע בְּיֵשַע אֱלֹהִים אֶת הַדָבָר הַגָדוֹל אֲשֶר הַחִלֹנוּ, וְעַתָּה מַהֲרוּ צְאוּ מִזֶה וְשַבְתֶּם לְבָתֵּיכֶם! וַאֲנִי, חָלִילָה לִי מִצֵאת מֵהַמָקוֹם הַזֶה כְּמִתְחַבֵּא לִבְרֹחַ. אַל תִּפְצְרוּ בִי! אָנֹכִי לֹא אֵלֶךְ עִמָכֶם! כִּי לָמָה יֹאמְרוּ הָרוֹמִיִים הַגֵאִים: כְּגַנָב בָּרַח בַּר־כֹּכְבָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים! טוֹב לִי לָמוּת בְּהֵאָבְקִי עִם פָּרִיצֵי חַיוֹת מִשׂוּם חֶרְפָּה עַל יִשְׂרָאֵל. – וְלֹא שָמַע בַּר־כֹּכְבָא לְקוֹל תַּחֲנוּנֵיהֶם, וַיָאֶץ בָּם לַעֲזוֹב מְהֵרָה אֶת בֵּית הָאֲסוּרִים, – וַיֵצֵאוּ.

 

יא    🔗

וַיְהִי דְבַר טוּרְנוּסְרוּפוּס לְשׁוֹמְרֵי כְלוּבֵי הַחַיוֹת הָרָעוֹת לֵאמֹר: בָּחֹר תִּבְחֲרוּ בְאַרְיֵה זוֹעֵם, וְהִרְעַבְתֶּם אוֹתוֹ שְלֹשָה יָמִים, וְהִרְעַמְתֶּם אוֹתוֹ וְהִכְעַסְתֻּהוּ עַד מְאֹד. וְהָיָה כַּאֲשֶר יִתְאַסֵף הָעָם בַּקִרְקָס, – וְהוּבָא בַּר־כֹּכְבָא וְהוּשַׂם בַּזִירָה, וְאַחַר אֶתֵּן לָכֶם אוֹת וּפְתַחְתֶּם אֶת דֶלֶת הַכְּלוּב וְזִנֵק אֵלָיו הָאַרְיֵה הָרָעֵב – וּטְרָפָהוּ.

וּבְהִוָדַע הַדְבָר הַזֶה לְיוֹשְבֵי קֵיסָרִיָה, וַיְהִי מִשְתֶּה וְשִׂמְחָה לָרוֹמִיִים, וְאֵבֶל וּבְכִי לַיְהוּדִים.

וַיִגַע הַיוֹם הַשְלִישִי, וַיַעֲבֵר טוּרְנוּסְרוּפוּס קוֹל בְּקֵיסָרִיָה לֵאמֹר: חַג הַיּוֹם לִיוֹשְבֵי הָעִיר! יֹאכְלוּ וְיִשְתּוּ וְיֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם; וְלִפְנוֹת עֶרֶב, יֵאָסֵף כָּל הָעָם הַקִרְקָסָה, וְרָאוּ בְהֵאָבֵק יְהוּדִי עִם אֲרִי.

וַיְהִי אַךְ נִשְמַע קוֹל הַקְרִיאָה, וַיְמַהֲרוּ הָרוֹמִיִים יוֹשְבֵי קֵיסָרִיָה לָרוּץ הַקִרְקָסָה, כִּי יָרְאוּ פֶּן יְאַחֲרוּ מִן הַמוֹעֵד, וַאֲחֵרִים יִקְחוּ מְקוֹמָם.

וְהַקִרְקָס – בִּנְיָן גָדוֹל מְאֹד וְהֵכִיל חֲמֵשֶת אַלְפֵי אִישׁ.

וְהַזִירָה אֲשֶר בַּקִרְקָס עֲגֻלָה כַגֹרֶן, וּמְחִיצוֹת בַּרְזֶל מַעֲשֵׂה־רֶשֶת תַּבְדֵלְנָה בֵינָהּ וּבֵין הָעָם; וְכִסְאוֹת וְסַפְסְלִים וִיצִיעִים, גְבוֹהִים מֵעַל גְבוֹהִים בְּנוּיִם מִסָבִיב לַזִירָה לְשֶבֶת הָעָם. וּכְלוּבֵי בַרְזֶל מְלֵאִים חַיוֹת רָעוֹת עוֹמְדִים עַל יָדָהּ, וְדַלְתוֹתֵיהֶם מָפְנוֹת אֶל עֵבֶר פְּנֵי הַזִירָה בַּבִּאָה.

וְהָיָה בְהִתְאַסֵף הָעָם אֶל הַקִרְקָס וּבָאוּ הַשָׂרִים וְהַפְּקִידִים, וְעָלוּ עַל הַיָצִיעַ הָעֶלְיוֹן, וְיָשְבוּ שָם הֵם וּבְנֵיהֶם וּנְשֵיהֶם, וְהִבִּיטוּ אֶל כָּל הַנַעֲשֶׂה בַזִירָה מִתָּחַת. וְעָמַד אַחַד הַפְּקִידִים וְקָרָא בְקוֹל רָם לְבַעֲבוּר יִשְמַע הָעָם לֵאמֹר: מִטַעַם⁹ הַמֶלֶךְ וְשָׂרָיו, – יֻשְלַךְ הַיוֹם אַחַד הָאֲסִירִים אֶל הַחַיּוֹת הָרָעוֹת. וְאַךְ יְכַלֶה לְדַבֵּר, – וּבָאוּ שוֹמְרֵי בֵית הָאֲסוּרִים וְשָׂמוּ אֶת הָאָסִיר בַּזִירָה. אָז יִקְחוּ מְשָרְתֵי הַקִרְקָס מוֹטוֹת בַּרְזֶל וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם דֶרֶךְ הַמְחִיצוֹת, וּפָתְחוּ אֶת הַכְּלוּבִים וְיָצְאוּ הַחַיוֹת הָרָעוֹת אֶל הַזִירָה וְהִתְנַפְּלוּ עַל טַרְפָּם.

וְרָאוּ הֲמוֹנֵי הָעָם הָרוֹמִי בְּהִשָפֵךְ דַם אָדָם, וְהִתְעַנְגוּ עַל הַמַרְאֶה הַזֶה עַד מְאֹד, וּמָחֲאוּ כָף וְשָׂמְחוּ וְעָלְזוּ, עַד כִּי לֹא הֻכּר קוֹל צַעֲקַת הַטָרוּף לְקוֹל תְּרוּעַת הַשִׂמְחָה הַגְדוֹלָה אֲשֶר יַשְמִיעַ הָעָם.

וַיְהִי עָרֶב.

הַקִרְקָס הַגָדוֹל אֲשֶר בְּקֵיסָרִיָה מָלֵא אֲנָשִים וְנָשִים וָטָף וְהֵם יוֹשְבִים כֻּלָם צְפוּפִים¹⁰, וְעֵינֵיהֶם נְטוּיוֹת אֶל הַכְּלוּב הָעוֹמֵד לְיַד הַזִירָה.

דְמָמָה בַקִרְקָס. וְרַק לְעִתִּים יִשׁמַע קוֹל שַׁאֲגַת הָאַרְיֵה הַגָדוֹל, הָרֶץ בְּזַעַם מִקְצֵה הַכְּלוּב הָאֶחָד אֶל קְצֵהוּ הַשֵנִי, וּמַכֶּה בִזְנָבוֹ בְחוּטֵי הַבַּרְזֶל הֶעָבִים, וְזָעוּ קִירוֹתָיו וְרָגְזָה הָאֲדָמָה מִתָּחַת.

וְהַמְשָרְתִים נִגָשִים כְּפַעַם בְּפַעַם אֶל הַכְּלוּב, וְהֶחֱזִיקוּ בְּכִידוֹנָם נֵתַח בָּשָׂר טוֹב, וְהִגִישוּהוּ אֶל הַשְׂבָכָה. וְאַךְ יְזַנֵקִ¹¹ הָאַרְיֵה הָרָעֵב אֶל הַבָּשָׂר, וְהֻכָּה פִתְאֹם בְּמוֹט בַּרְזֶל בְּחָטְמוֹ, וְזָעַם עַד מְאֹד, וְהִשְמִיעַ קוֹל שְאָגָה נוֹרָאָה, וְעָנוּ לוֹ יֶתֶר הָאֲרָיוֹת בְּקוֹל שַאֲגָתָם, – וַיְהִי הַמָקוֹם לְחֶרְדַת אֱלֹהִים.

וְטוּרְנוּסְרוּפוּס וּבְנֵי לְוָיָתוֹ בָּאוּ הַקִרְקָסָה, וַיַעֲלוּ אֶל הַיָצִיעַ הַמְיֻחָד לָהֶם וַיֵשֵׁבוּ.

וַיִלְחַש טוּרְנוּסְרוּפוּס דְבָרִים אֲחָדִים בְּאָזְנֵי אַחַד הַפְּקִידִים וַיִתֵּן אוֹת, – וַיָבוֹא בַּר־כֹּכְבָא וַיָעֳמַד בַּזִירָה בַתָּוֶךְ.

וַיַבִּיטוּ אֵלָיו הַנֶאֱסָפִים וַיִרְאוּ וְהִנֵה קוֹמָתוֹ זְקוּפָה, עֵינָיו מְפִיקוֹת עֹז וּבִטְחָה, וְכֻלוֹ שָלֵו וְשָקֵט וַיִשְתּוֹמְמוּ מְאֹד. וּבַּר־כֹּכְבָא עוֹמֵד הָכֵן וּבְיָדוֹ אֵין מְאוּמָה, וּמַבִּיט אֶל הַכְּלוּב, אֲשֶר הָאַרְיֵה הַזוֹעֵם מְרוֹצֵץ¹² בּוֹ, וַיִתְפַּלֵל בְּלִבּוֹ לֵאמֹר “אָנָא יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵי! הוֹשִיעָה אֶת עַמֶךְ מִידֵי פָרִיצֵי הַגוֹיִם…”

וַיְהִי הוּא מִתְפַּלֵל וּשְׂפָתָיו נָעוֹת, וַיִתֵּן טוּרְנוּסְרוּפוּס אוֹת, וַיִפָּתַח הַכְּלוּב.

וַיְזַנֵק הָאַרְיֵה אֶל הַזִירָה. וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אֶת הָאִיש הָעוֹמֵד מִמוּלוֹ, – וַיַךְ בִּזְנָבוֹ אַחַת וּשְתַּיִם, וַיִמָתַח גוּפוֹ, וַיִקְפֹּץ קְפִיצָה אַחַת, וַיַעֲמֹד בַּזִירָה בַתָּוֶךְ וַיִקְפֹּץ שֵנִית – וַיִגַש עַד בַּר־כֹּכְבָא. וַיַבֵּט אֵלָיו בַּר־כֹּכְבָא, וְלֹא נָע וְלֹא זָע מִמְקוֹמוֹ, – וַיַעֲבוֹר רַעַד בְּגוּף הָאֲרְיֵה, וַיִסוֹג אָחוֹר – – – –

וַיִשְתָּאֶה כָל הָעָם וַיִשְתּוֹמֵם עַד מְאֹד.

וַיִשָׂא הָאַרְיֵה אֶת עֵינָיו, הַבּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּידִים אֶל טַרְפּוֹ וַיִשְאַג שְאָגָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיִקְפֹּץ שֵנִית אֵלָיו, – וַיָשֶׂם בּוֹ בַּר־כֹּכְבָא אֶת עֵינָיו, הָרַבּוֹת¹³ בְּרָקִים, – וַיִסוֹג הָאַרְיֵה שֵנִית, וַיֵלֶךְ אֲחוֹרַנִית הָלֹךְ וְנָהֹם, הָלֹךְ וְזָעֹף, וַיַךְ בִּזְנָבוֹ בְקַרְקַע הַזִירָה וַיעֲמֹד.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הָעָם אֶת הַדָבָר הַזֶה, וַיִקְרְאוּ פֶה אֶחָד אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס לֵאמֹר: יִפָּתְחוּ נָא כָל הַכְּלוּבִים וְיוּצְאוּ כָל הַחַיוֹת הָרָעוֹת הָרָעוֹת וְהָשְלְחוּ בַיְהוּדִי הַזֶה.

וּבְטֶרֶם תִּשֹׁךְ סַעֲרַת הֶהָמוֹן, – וְהָאַרְיֵה שָאַג שְאָגָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיֵז מִפִּיו קֶצֶף, וַיָזוּעוּ קִירוֹת הַקִרְקָס, וַיָנוּעוּ הַכִּסְאוֹת וְהַסַפְסְלִים אֲשֶר הָעָם יָשַב עֲלֵיהֶם, וַיִקְפֹּץ אַחַת וּשְתַּיִם וַיִתְנַפֵל עַל בַּר־כֹּכְבָא – – –

רַעַם שֵל מְחִיאוֹת־כַּפַּיִם וְקוֹלוֹת תְּרוּעַת שִׂמְחָה נִשְמְעוּ מִכָּל עֲבָרִים: “כָּבוֹד לָאַרְיֵה! הָבוּ גֹדֶל לְמֶלֶךְ־הַיָעַר! יְחִי הָאַרְיֵה!…”

אוּלָם בְּרֶגַע זֶה נִהְיֶה דָבָר אֲשֶר לֹא פְלֵל הָעָם וַאֲשֶר לֹא יִחֵל לוֹ, – כִּי הֵרִים בַּר־כֹּכְבָא אֶת אֶגְרוֹפֵי יָדָיו הַחֲזָקִים, וַיַךְ אֶת הָאַרְיֵה מַכּוֹת גְדוֹלוֹת וַיְהֻמֵהוּ וַיַכְנִיעֵהוּ, – וַיַעַל עַל גַבּוֹ וַיֵשֶב עָלָיו, וַיַכֵּהוּ בִירֵכָיו אַחַת וּשְתַּיִם, וַיַטֵהוּ אֶל דֶלֶת הַזִירָה; וַיִקְפֹּץ הָאַרְיֵה מֵעַל לַמְחִיצָה, וַיָבֹא עִם רוֹכְבוֹ אֶל פֶּתַח הַקִרְקָס, וַיַסַע אֶת הַדְלָתוֹת, וַיִשָׂא אֶת בַּר־כֹּכְבָא אֶל הַמָקוֹם אֲשֶר הִטָהוּ, וַיַעֲבוֹר הָרִים וּגְבָעוֹת, וַיָרָץ כְּחֵץ מִקֶשֶת וַיְבִיאֵהוּ לְבֵתֶּר.

 

יב    🔗

אָבֵל וַחֲפוּי־רֹאש, שְחוֹחַ וְנִכְלָם שָב טוּרְנוּסְרוּפוּס מֵהַקִרְקָס לְבֵיתוֹ.

הַגְבוּרָה הַנִפְלָאָה, שֶהֶרְאָה בַּר־כֹּכְבָא לְעֵינֵי אַלְפֵי רוֹמִיִים בְּהִתְגַבְּרוֹ עַל הָאֲרִי, הָמְמָה אוֹתָם עַד מְאֹד, וַתַּפֵּל עֲלֵיהֶם אֵימָה וָפַחַד.

– עַתָּה יָרִימוּ הַיְהוּדִים רֹאשָם! חָשַב טוּרְנוּסְרוּפוּס: הַקֶשֶר יֵלֵךְ הָלֹךְ וְחָזֹק… אֶל בַּר־כֹּכְבָא יִנְהֲרוּ יְהוּדִים מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנָפְלוּ עַל אַנְשֵׁי חֵילוֹ וְלָכְדוּ אֶת הָעִיר, וְהָיְתָה אַחֲרִיתִי רָעָה וּמָרָה. עַל כֵּן אֵין טוֹב לִי, כִּי אִם אֲבַצֵר אֶת חוֹמוֹת קֵיסָרִיָה, וְאֶקְרָא לְאַנְשֵי הַחַיִל שֶבְּסוּרִיָה וּבְצִפּוֹרִי וְהָיוּ לִי לְעֵזֶר, וְאָסַפְנוּ כְלֵי זַיִן וְצֵידָה לָרֹב, וְהִרְבֵּיתִי אֶת מִסְפַּר הַשוֹמְרִים וְהַמְרַגְלִים, וְהָיִיתִי נָכוֹן בְּכָל רֶגַע לָצֵאת עַל בַּר־כֹּכְבָא וַאֲנָשָׁיו לַמִלְחָמָה.

וּמִדֵי חָשְבוֹ אֶת הַמַחֲשָבָה הַזֹאת, וַיִקְרָא לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ וַיְצַוֵהוּ לֶאֱסֹף אֵלָיו אֶת שָׂרֵי הֶחָיִל.

וַיַעַשׂ הָאִישׁ כֵּן כַּאֲשֶר צֻוָה.

וַיְהִי כְּשֶׁבֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס עִם שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו וַיְדַבֵּר אִתָּם עַל דְבַר בַּר־כֹּכְבָא וְקִשְרוֹ, וַיָבֹא מַלְאָךְ שָלוּחַ מֵאֵת טַרְקְוִינִי נְצִיב סוּרִיָה, וּבְיָדוֹ מִכְתָּב אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס לֵאמֹר:

מִטַרְקְוִינִי נְצִיב סוּרִיָה לְטוּרְנוּסְרוּפוּס נְצִיב יְהוּדָה שָׁלוֹם.

כְּבוֹא מִכְתָּבִי אֵלֶיךָ, וְשָלַחְתָּ לִי גְדוּד אַנְשֵי חַיִל רוֹכְבִים וּשְנֵי לִגְיוֹנוֹת רַגְלִים, וְהָיָה אִתִּי עַד הַכְנִיעִי אֶת הַיְהוּדִים הַמִתְקוֹמְמִים לִי… וְעַתָּה מַהֲרָה לַעֲשׂוֹת אֶת בַּקְשָתִי, כִּי הֻכּוּ אַנְשֵׁי צְבָאִי מַכָּה רַבָּה בִּידֵי לַהֲקוֹת הַמוֹרְדִים הַיְהוּדִים, וְלוּלֵא הַחַיִל הָעוֹזֵר שֶנִשְלַח לִי מִצִפּוֹרִי, כִּי עַתָּה הָיִיתִי הַיוֹם בְּכָל רָע!…

וַיֶחֱרַד טוּרְנוּסְרוּפוּס חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיֵשֶב דוּמָם רְגָעִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר שָבָה נַפְשוֹ לִמְנוּחָתָהּ. וְאַחַר הִתְחַזֵק, וַיֹאמֶר אֶל הָאִיש הַמֵבִיא אֶת הַמִכְתָּב לֵאמֹר:

מָחָר אֶשְלַח מִכְתָּב לְטַרְקְוִינִי אֲדוֹנֶיךָ, אֲשֶׁר שְלָחֶךְ.

וַיִשְמַע הַמַלְאָךְ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִשְתַּחוּ וַיֵצֵא.

וַיְהִי כְּצֵאת שְלִיחַ טַרְקְוִינִי מֵאֵת פְּנֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַיִקְרָא טוּרְנוּסְרוּפוּס: עַתָּה אָבְדָה כָל עֵצָה! – וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַשָׂרִים: הֲלֹא תַגִיד לָנוּ מָה הוֹדִיעֲךָ נְצִיב סוּרִיָה.

וַיִקְרָא טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת מִכְתַּב טַרְקְוִינִי בְאָזְנֵיהֶם, וַיִשְׁמְעוּ וַיֶחֶרְדוּ גַם הֵם. וַיֹאמֶר אֶחָד מִשָׂרֵי הַצְבָא: לוּ נַעֲשֶׂה כַעֲצָתִי אֲשֶׁר אֲיָעֵץ לַאֲדוֹנִי – וְנוֹשָעְנוּ, וַיֹאמֶר טוּרְנוּסְרוּפוּס: וּמָה אַתָּה מְיָעֵץ?

וַיַעַן הַשָׂר וַיֹאמַר: יִתֶּן־נָא אֲדוֹנִי סֵפֶר עַל יַד אֶחָד מֵעֲבָדָיו לְאַדְרִיָנוּס מַלְכֵּנוּ, וְהוֹדִיעָהוּ אֶת דְבַר הַקֶשֶר שֶקָשְרוּ עָלָיו הַיְהוּדִים, וְיָצָא עִם חֵילוֹ הַגָדוֹל עַל הָעָם הָאָרוּר הַזֶה וְכִלָם!

וַיֹאמֶר טוּרְנוּסְרוּפוּס: נִחַמְתִּי מְאֹד כִּי לֹא עָשִׂיתִי אֶת הַדָבָר הַזֶה בְּיוֹם הָחֵל הַמֶרֶד, וָאֶתְאַפֵּק וְלֹא הוֹדַעְתִּי אֶת הַמֶלֶךְ מְאוּמָה, כִּי אֲמַרְתִּי: אַךְ צְחוֹק עוֹשִׂים לָהֶם הַיְהוּדִים. וְעַתָּה אָנֹכִי אֶשְלַח לַמֶלֶךְ לְהַגִיד לוֹ לֵאמֹר: מָרְדוּ בְךָ הַיְהוּדִים, שִלְחָה לִי אֶת מַחֲנוֹת צְבָאֲךָ וְהִכְנִיעוּ אֶת הַקוֹשְׁרִים, – וְקָצַף עָלַי הַמֶלֶךְ קֶצֶף גָדוֹל, כִּי יֹאמַר בְּרִשְעַת לְבָבְךָ וּבְרִפְיוֹן יָדֶיךָ נִהְיָה דְבַר הַמֶרֶד פִּתְאֹם, וּשְפָטַנִי הַמֶלֶךְ וְנִשְפַּטְתֶּם גַם אַתֶּם, – וְהָיְתָה אַחֲרִית כֻּלָנוּ מָרָה.

וַיִשְמְעוּ שָׂרֵי הַצְבָאוֹת אֶת דִבְרֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיָשִׂימוּ עַל לֵב וַיֹאמֵרוּ: אָמְנָם הֲרֵעוֹנוּ מְאֹד אֲשֶר יָשַבְנוּ כָל הַיָמִים בְּחִבּוּק יָדַיִם, וְעַתָּה בָאָה עָלֵינוּ הָרָעָה פִתְאֹם, וְיָדֵנוּ קָצְרָה מהוֹשִיעַ לָנוּ.

וַיֹאמֶר טוּרְנוּסְרוּפוּס: שִמְעוּ נָא לַעֲצָתִי אֲשֶׁר אִיעָצְכֶם הַיּוֹם: גָרֵש נְגָרֵש אֶת כָּל הַיְהוּדִים הַיוֹשְׁבִים בְּקֵיסָרִיָה, וְלֹא נִתֵּן לְאִיש מֵהֶם לָבֹא הָעִירָה וְלֹא יֵדְעוּ עוֹד אֶת כָּל אֲשֶר אִתָּנוּ, וּבִצַרְנוּ אֶת חוֹמַת הָעִיר, וְהָיִינוּ נְכוֹנִים לַעֲמֹד עַל נַפְשֵנוּ בְּיוֹם בּוֹא הַיְהוּדִים לְהִלָחֵם אִתָּנוּ.

וַתִּיטַב הָעֵצָה הַזֹאת בְּעֵינֵי שָׂרֵי הַצְבָאוֹת וַיֹאמְרוּ: כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶר יָעָצְתָּ.

בַּיוֹם הַהוּא הֻכּוּ הַיְהוּדִים יוֹשְבֵי קֵיסָרִיָה הֵם וּנְשֵיהֶם וְטַפָּם וַיְגֹרְשוּ מִן הָעִיר, וְאַנְשֵי הַחַיִל שֶבְּקֵיסָרִיָה וְשָׂרֵי צְבָאָם עָזְבוּ אִיש אֶת יֵין מִשְתָּיו וּבֵית תַּעֲנוּגָיו, וַיָקוּמוּ לַעֲשׂוֹת כַּעֲצַת טוּרְנוּסְרוּפוּס.

וּשְמוּעוֹת רָעוֹת מַחֲרִידוֹת לְבַב הִגִיעוּ יוֹם־יוֹם לְאָזְנֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס עַל יְדֵי מְרַגְלֵי־הַחֶרֶש אֲשֶר לוֹ לֵאמֹר: הִכּוּ הַיְהוּדִים מַכָּה רַבָּה בְּאַנְשֵי צְבָא טַרְקְוִינִי נְצִיב סוּרִיָה. בְּצִפּוֹרִי, בִּירַת אֶרֶץ הַגְלִיל הִתְנַפְּלוּ הַיְהוּדִים עַל הָרוֹמִיִים וַיַחֲרִימוּם וַיַשְמִידוּם מִן הָאָרֶץ, וַיִלְכְּדוּ אֶת מְבוֹאוֹת הַיָם אֲשֶר לְקֵיסָרִיָה וַיִפְּלוּ עַל הָרוֹמִיִים הַמְבִיאִים צָרְכֵי מִלְחָמָה וַיִשְבּוּם, וַיִקְחוּ לָהֶם אֶת הַלֶחֶם וְאֶת הַצֵידָה וְהַנֶשֶק שֶׁנִמְצְאוּ בִידֵי הַחַיָלִים, וַיֵלְכוּ לָהֶם.

וַתְּמָרֵרְנָה הַשְמוּעוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶה אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס עַד מְאֹד, וַיֵלֶךְ קְדוֹרַנִית, וַיִשְכַּח מֵאֲכֹל לַחְמוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם, וְהוּא הוֹלֵךְ בְּחַדְרוֹ אַחַת הֵנָה וְאַחַת הֵנָה וּמִתְנוֹדֵד, וַיִזְכֹּר פִּתְאֹם אֶת קְטוּרָה בַּת רַבִּי אֶלְעָזָר הָעֲצוּרָה בְאַרְמוֹנוֹ, וַיִקְרָא לָהּ לָבֹא אֵלָיו.

וַתָּבֹא קְטוּרָה וַתִּתְיַצֵב לִפְנֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס וַתֹּאמַר:

– “הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי!”

וַיַבֵּט אֵלֶיהָ טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיַרְא אֶת פָּנֶיהָ הַשְלֵוִים וְהַשוֹקְטִים וְאֶת הַגָאוֹן הַנִשְקָף מֵעֵינֶיהָ, וַיִשְתּוֹמֵם וַיֹאמַר:

– “אָבִיךְ הַזָקֵן בּוֹכֶה לָךְ כַּאֲשֶר יִבְכּוּ לְמֵת, וְאַתְּ עֲצוּרָה בְּבֵיתִי זֶה יָמִים רַבִּים, וּמִי יוֹדֵעַ מַה־תְּהִי אַחֲרִיתֵךְ; וּבְכָל זֹאת לֹא שָאַלְתְּ עַד הַיּוֹם לְאָבִיךְ וְלֹא בִקַשְתְּ מִמֶנִי לַהֲשִיבֵךְ אֵלָיו… הַאֲמְנָם טוֹב הַדָבָר הַזֶה בְעֵינַיִךְ, וְלֹא תַחְפְּצִי לִרְאוֹת אֶת אָבִיךְ הַזָקֵן לְעוֹלָם?”

וּכְדַבֵּר טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיְהִי קוֹלוֹ רַךְ מְאֹד כְּקוֹל הָאִיש אֲשֶר נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל רֵעֵהוּ.

וַתַּעַן קְטוּרָה וַתֹּאמַר:

– “לוּ נֶעֱצַרְתִּי בְמִשְפָּט בְּבֵיתְךָ, כִּי עַתָּה אָמַרְתִּי: אֲדַבְּרָה עִם שוֹפְטִי, אוֹכִיחַ אֶת מְשוּגָתוֹ וְנִצְדַקְתִּי, וְהִרְפָּה מִמֶנִי. אוּלָם בִּרְאוֹתִי כִּי רַק כֹּחַ־יָד וּזְדוֹן־לֵבָב עָשׂוּ אֶת כָּל אֵלֶה, וָאֹמְרָה אֶל לִבִּי: אַךְ שָוְא כָּל עֲמָלִי. לֹא אִישׁ כָּמוֹךָ יִשְמַע מוּסָר וְיָשִיב אֶת הַגְזֵלָה אֲשֶׁר גָזָל. יִשְפֹּט יְיָ בֵּינֶיךָ וּבֵין עַמִי, וְנִקָם מִמְךָ אֶת הַדָם הָרַב, אֲשֶר שָפָכְתָּ…”

וַיַרְגִיזוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיֹאמַר:

“שִמְעִי־נָא אֶת אֲשֶר אֹמַר אֵלַיִךְ: אִם שְלוֹם עַמֵךְ וְשַלְוָתוֹ יְקָרִים לָךְ בֶּאֱמֶת, וְכָתַבְתְּ לְבַר־כֹּכְבָא קְרוֹבֵךְ לַחְדֹל מִמֶרֶד, וְלִמְסָר־לִי אֶת כְּלֵי הַנֶשֶק וְאֶת הַצֵידָה אֲשֶר הֵכִין, – וַהֲשִיבוֹתִיךְ לְבֵית אָבִיךְ, וְהִתְחַסַדְתִּי עִם עַמֵךְ וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹן הַמוֹרְדִים וְהַקוֹשְרִים, וְיָשַב כָּל יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּאָרֶץ, וְאִישׁ לֹא יַחֲרִידֵם וְלֹא יִגַע בָּהֶם”.

וַתִּקְרָא קְטוּרָה וַתֹּאמַר:

– “חָלִילָה לְעַם יִשְׂרָאֵל מִקְנוֹת שַלְוָתוֹ בִמְחִיר הָעַבְדוּת וְהָעֹל אֲשֶר הָרוֹמִייִם יָשִׂימוּ עֲלֵיהֶם, לֹא וָלֹא! הָיֹה לֹא יִהְיֶה כַדָבָר הַזֶה! אַלְפֵי אַחַי וְאַחְיוֹתַי יִתְּנוּ אֶת נַפְשָם לַמְמִיתִים, יָבֹאוּ בָאֵש וּבַמַיִם, וְלֹא יִשְׂאוּ עוֹד בְּעֹל אֲדוֹנִים! עַם חָפְשִי הָיִינוּ וְעַם חָפְשִי נִהְיֶה”!

וּכְדַבֵּר קְטוּרָה אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִשָמַע בְּקוֹלָהּ גְבוּרָה וְאֹמֶץ־לֵב וְקַשִיוּת־עֹרֶף. וַיֵדַע טוּרְנוּסְרוּפוּס, כִּי מַשְחִית הוּא דְבָרָיו עַל אֹזֶן לֹא שוֹמַעַת, וַיֵמַר לוֹ מְאֹד, וַיִקְרָא בַחֲמָתוֹ וַיֹאמַר:

– “אַךְ שָוְא צִוִיתִי עַל אֲנָשׁי לְהִתְהַלֵךְ אִתָּךְ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וּלְבִלְתִּי הָמֵר לָךְ וּלְבִלְתִּי הֱצִיקֵךְ. אוּלָם עַתָּה רָאִיתִי, כִּי לֹא טוֹבָה אַתְּ מִבַּר־כֹּכְבָא הַמְשֻגָע, וְרוּחַ אֶחָד וּמַחֲשָבָה אַחַת לִשְנֵיכֶם. הָבָה אוֹדִיעֵךְ אֶת יָדִי וְנָהַמְתְּ בְּאַחֲרִיתֵךְ – רְאִי הִזְהַרְתִּיךְ!”

וַתִּשְמַע קְטוּרָה אֶת דִבְרֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס הַמְיָרְאִים אוֹתָהּ, וַתַּבֵּט אֵלָיו בְּלַעַג וַתִּקְרָא וַתֹּאמַר:

– “בָּזָה אָנֹכִי לְךָ וּלְמַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיוּת אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת בִּי! הִנֵּה אָנֹכִי בְיָדְךָ לַעֲשׂוֹת בִּי כַטוֹב בְּעֵינֶיךָ. אוּלָם יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי כָל עֲמָלְךָ יַעֲלֶה בַתֹּהוּ וְרַק הוֹסִיף תּוֹסִיף עַל הֲרוּגֶיךְ עוֹד נֶפֶש אַחַת, הַנְכוֹנָה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָעָה וּבְכָל רֶגַע לָמוּת בְּעַד עַמָהּ, אַרְצָהּ וּמוֹלַדְתָּהּ… וְעַתָּה שְלַח־נָא וְקָרָאתָ לִבְנֵי עַמְךְ הַחַטָאִים וְהֵבִיאוּ אִתָּם אֶת כְּלֵי מַשְחִיתָם וְהֵחֵלוּ לְעַנוֹתֵנִי! לָמָה אַתָּה מִתְמַהְמֵהַּ וְדוֹחֶה אֶת מַעֲשֵׂה הָרֶצַח לִיוֹם אַחֵר? מַהֵר אֶת מַעֲשֶׂיךָ פֶן תְּאַחֵר מִן הַמוֹעֵד”!…

וַיֹאמֶר טוּרְנוּסְרוּפוּס וְקוֹלוֹ רָעַד בְּדַבְּרוֹ:

– "כְּאַחַת קַלוֹת־הַדַעַת תְּדַבֵּרִי; עוֹד לֹא שַׂמְתְּ עַל לְבָבֵךְ אֶת הַטוֹב וְהַחֶסֶד אֲשֶר אָנֹכִי אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת עִמָךְ וְעִם עַמֵךְ, עַל כֵּן דִבַּרְתְּ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה. וְעַתָּה יִנָתֵן לָךְ זְמָן שֶׁל שְׁנֵי יָמִים וַהֲשִיבוֹת אֶת לִבֵּךְ לְהַצָעָתִי, וְרָאִית כִּי רַק אֶת טוֹבָתֵךְ וְאֶת שְלוֹם עַמֵךְ אָנֹכִי דוֹרֵשׁ.

וַתַּעַן קְטוּרָה וַתֹּאמַר:

– “יְהִי לְךָ אֲשֶר לָךְ: אֵין אֲנִי וְאֵין עַמִי חֲפֵצִים בַּחֶסֶד וּבַטוֹבָה אֲשֶר הָרוֹמִיִים אוֹמְרִים לַעֲשׂוֹת עַמְהֶם! – בְּאַרְצֵנוּ וּבִגְאֻלָתָהּ אֲנַחְנוּ חֲפַצִים, וְגַם עָשׂה נַעֲשֶׂה וְגַם הַצְלֵחַ נַצְלִיחַ!…”

וּכְכַלוֹת קְטוּרָה לְדַבֵּר אֶת הַדְבָרִים וַתַּבֵּט בְּבוּז אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס הַנָבוֹךְ, וַתֵּפֶן שִכְמָהּ וַתָּשָב אֶל הַחֶדֶר אֲשֶׁר הָיְתָה כְלוּאָה בוֹ.

 

יג    🔗

בַּדֶרֶךְ הָעוֹלָה מִבֵּתֶּר לְקֵיסָרִיָה נִרְאֲתָה תְנוּעָה רַבָּה.

מַחֲנֶה גְדוֹלָה שֶל חַיָלִים עִבְרִים, רוֹכְבִים וְרַגְלִים הַהוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל קֵיסָרִיָה הַבְּצוּרָה.

בְּרֹאש הַחַיִל רוֹכֵב בַּר־כֹּכְבָא עַל אַרְיֵה נוֹרָא עִם נְעָרָיו נוֹשְׂאֵי כֵלָיו, וְעַל־יְדֵיהֶם – שָׂרֵי הַצְבָאוֹת מְלֻמְדֵי מִלְחָמָה.

הַשֶמֶש בּוֹעֶרֶת כַּתַּנוּר. בְּכָל הַדֶרֶךְ לֹא יֵרָאֶה כָל עֵץ וְכָל שִׂיחַ. וְעַמוּדֵי הָאָבָק, הַמִתְנַשְׂאִים מִתּוֹךְ הַמַחֲנֶה, מְכַסִים אֶת עֵין הַשָמֶשׁ.

הַחֹם וְהַצָמָא מְעַנִים אֶת הַהוֹלְכִים, וּבְכָל זאת אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵל בַּמַחֲנֶה. צַעֲדֵיהֶם מְהִירִים וּפְנֵיהֶם מְפִיקִים עֹז וּבִטְחָה. עֵינֵי כֻלָם נְשׂוּאוֹת אֶל מִבְצַר קֵיסָרִיָה הַסְגוּרָה, וְלִבָּם אוֹמֵר לָהֶם כִּי מַפֶּלֶת הַמִבְצָר הִיא תְּקוּמַת עַם יִשְׂרָאֵל.

וְהַמֶרְחָק שֶבֵּינָם וּבֵין קֵיסָרִיָה הוֹלֵךְ וְקָטֹן מֵרֶגַע לָרָגַע; עוֹד מְעַט וְעָמְדוּ עַל יַד הַמִבְצָר.

פִּתְאֹם הִשְמִיעַ הָאַרְיֵה שְאָגָה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה עַד מְאֹד, וַיִשָנֶה הַקוֹל וַיְשֻלַשׁ בָּעֲמָקִים וּבַגֵאָיוֹת, וַיִרְעַד הָאֲוִיר וַתִּרְעַש הָאָרֶץ.

וְקוֹל תְּרוּעָה נִשְמַע בַּמַחֲנֶה, וַיַּעֲמֹד הָעָם מִלָכֶת.

וַיֵרֶד בַּר־כֹּכְבָא מֵעַל הָאַרְיֵה, וַיָשֶּם פָּנָיו אֶל גְדוּדָיו וַיַבֵּט אֲלֵיהֶם בְּאַהֲבָה רַבָּה וַיִפְתַּח פִּיו וַיִקְרָא וַיֹאמַר:

– “אַחַי! עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים יַעַבְרוּ, וְהַמִלְחָמָה אֲשֶׁר אֵלֶיהָ קִוִינוּ זֶה יָמִים רַבִּים, תָּחֵל. זֶה כְבָר פְּצַרְתֶּם בִּי לֵאמֹר: צֵא לְפָנֵינוּ וְנִלָחֲמָה בְעַד עַמֵנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ. אוּלָם רָאֹה רָאִיתִי, כִּי חֲסֵרִים אֲנוּ אַנְשֵי חַיִל וְצֵידָה וּכְלֵי נֵשֶק, וָאֶתְאַפֵּק וָאֲחַכֶּה לַיוֹם, אֲשֶר יִגְדַל מִסְפַּר צִבְאוֹתֵינוּ וּלְאִישׁ מִכֶּם לֹא יַחְסְרוּ כְלֵי נֶשֶק וְצֵידָה. הַיוֹם הַזֶה בָּא בָא! וְעַתָּה, אַחַי, הִתְחַזְקוּ נָא וִהְיוּ לִבְנֵי חַיִל, וְנִלְחַמְתֶּם עִם אוֹיְבֵינוּ, הָאוֹכְלִים אֶת עַמֵנוּ בְּכָל פֶּה, עַד נֵטֶף דִמְכֶם הָאַחֲרוֹן! אַל תִּירָאוּם וְאַל תְּחַתּוּ מֵהֶם, כִּי יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ עִמָנוּ; הוּא יַפִּילֵם לִפְנֵינוּ, וְהָיִינוּ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ כְּבָרִאשוֹנָה; וְיָשַׁב אִיש אִיש תַּחַת גַפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְעָבַדְנוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָנִים קַדְמוֹנִיוֹת. אוּלָם חָלִילָה, חָלִילָה מִכֶּם לְהִסוֹג אָחוֹר וּלְהִנָגֵף לִפְנֵי הָאוֹיֵב! אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת רֹעַ לֵב הָרוֹמִיִים וְאַכְזְרִיוּתָם: עַל בְּנֵיכֶם הַקְטַנִים שֶנִשְאֲרוּ בְּבָתֵּיכֶם לֹא יְרַחֲמוּ, אֶת נְשֵיכֶם יַהַרְגוּ וְאֶת הוֹרֵיכֶם יְעַנוּ עִנוּיִם נוֹרָאִים מְאֹד, וּמָחוּ אֶת שֵם יִשְׂרָאֵל מִן הָאָרֶץ. זִכְרוּ נָא אַחַי אֶת הַדָבָר הַגָדוֹל הַזֶה וְשִׂימוּהוּ עַל לְבַבְכֶם”!…

– "מָוֶת אוֹ דְרוֹר! " – נִשְמַע כְּקוֹל הָרַעַם יוֹצֵא מֵאַלְפֵי פִּיוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

– “קֵץ לָעַבְדוּת! יְחִי הַדְרוֹר!” עָנָה בַּר־כֹּכְבָא לְעֻמָתָם וַיְדַלֵג עַל הָאַרְיֵה וַיִקְרָא: “עֲלוּ אַחֲרָי!” – וְכַעֲבוֹר רֶגַע וַתַּעֲמֹד כָּל הַמַחֲנֶה הַגְדוֹלָה לִפְנֵי הַמִבְצָר הַחִיצוֹנִי שֶׁל קֵיסָרִיָה.

וַיִרְאוּ הָרוֹמִיִים הָעוֹמְדִים עַל הַמִבְצָר אֶת הַחַיָלִים הָעִבְרִים שֶבָּאוּ כְזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים עַד לִפְנֵי הַחוֹמָה, וַיִקְרְאוּ וַיֹאמֵרוּ: הוֹי מוּגֵי־לֵב! הַמְאַסְתֶּם חַיֵיכֶם כִּי בָאתֶם לְהִלָחֵם אִתָּנוּ? הִנֵּה אֲנַחְנוּ מַשְלִיחִים אֶת כְּלָבֵינוּ בָכֶם וּשְמַעְתֶּם אֶת נְבִיחָתָם, וְנַסְתֶּם בְּשִבְעָה דְרָכִים!…

וַיִהְיוּ בֵין גְדוּדֵי חֵיל יִשְׂרָאֵל בַּחוּרִים רַבִּים גִבּוֹרֵי כֹחַ וְאַמִיצֵי לֵב מְאֹד אֲשֶר לֹא יָכְלוּ שְׂאֵת אֶת הַחֶרְפָה אֲשֶר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם הָרוֹמִיִים הַגֵאִים. וַיִקְחוּ הַבַּחוּרִים אֶת חַרְבוֹתָם וַיְקַצְצוּ אֶת בְּהוֹנוֹת יְדֵיהֶם לְעֵינֵי הָרוֹמִיִים הַגֵאִים וַיַשְלִיכוּן בְּבוּז אֶל אַפָּם. וַיִרְאוּ הָרוֹמִיִים אֶת הַדָבָר הַגָדוֹל הַזֶה וַיִשְתָּאוּ לְאֹמֶץ לֵב הַחַיָלִים הָעִבְרִים, וַיִשְתּוֹמְמוּ עַד מְאֹד, וַתְּהִי עֲלֵיהֶם חִתַּת אֱלֹהִים!

וַיְצַו בַּר־כֹּכְבָא לִשְפֹּךְ סוֹלְלוֹת מִסָבִיב לְקֵיסָרִיָה וּלְהָקִים עָלֶיהָ מְצוּרוֹת. וַיְמַהֲרוּ חַיָלֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּן כַּאֲשֶר צֻווּ וַיַעַבְדוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, וַיִשְכְּחוּ מֵאֲכֹל לַחְמָם. וַתְּהִי יָדָם הָאַחַת אוֹחֶזֶת בְּמַעְדֵר וְיָדָם הַשֵנִית – בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת, וַיִשְפְּכוּ אֶת הַסוֹלְלוֹת וַיוֹרוּ מֵעֲלֵיהֶם אֶת חִצֵיהֶם אֶל לִבּוֹת חַיָלֵי הָרוֹמִיִים.

וּבַיוֹם הַחֲמִישִי כַּעֲלוֹת הַשַחַר קָרָא בַּר־כֹּכְבָא לְמִבְחַר גִבּוֹרָיו, וַיַעַל עַל הַסוֹלְלָה אֲשֶׁר מִקֶדֶם לְקֵיסָרִיָה, וַיֵט בְּכִידוֹנוֹ וַיְמַהֲרוּ אַחֲרָיו שָׂרֵי הַצְבָאוֹת וְעִמָהֶם – כָּל גְדוּדֵי הַחַיָלִים הָעִבְרִים וַיַמְטִירוּ אֶל תּוֹךְ הָעִיר זִיקִים וְחִצִים וְאַבְנֵי קֶלַע וַיַהַרְגוּ עַם רָב, וַתְּהִי מְהוּמָה וּמְבוּכָה בְקֵיסָרִיָה, וַתַּעַל זַעֲקַת הַנְצוּרִים הַשָמָיְמָה.

וַיַרְא טוּרְנוּסְרוּפוּס כִּי נָגְעָה אֵלָיו הָרָעָה, וַיֶחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד. וַיְצַו וַיִקְרְאוּ לִקְטוּרָה וַתָּבֹא וַתִּתְיַצֵב לְפָנָיו. וַיֹאמֶר לָהּ טוּרְנוּסְרוּפוּס: אִם בֶּאֱמֶת יָקָר לָךְ עַמֵךְ וּשְלוֹמוֹ, – וְעָלִית עַל הַחוֹמָה וְשָאַלְתְּ מֵאֵת בַּר־כֹּכְבָא לַעֲלוֹת כְּרֶגַע מֵעַל הָעִיר. וְהָיָה כִי תַעֲשִׂי אֶת הַדָבָר הַזֶה וְשָׁמַע בַּר־כֹּכְבָא לְקוֹלֵךְ, וְנָתַתִּי לָךְ אֶת כָּל חֶפְצֵךְ, וְגַם אֶת כָּל אֲשֶר יְבַקְשּוּ הַיְהוּדִים מִמֶנִי אֲעֶשֶׂה.

וַתַּעַן קְטוּרָה וַתֹּאמַר: הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ כִּי כָל חֵפֶץ הַיְהוּדִים הוּא רַק לְהָסִיר אֶת עֻלְךְ מֵעַל צַוְארֵיהֶם, לַעֲבוֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם כְּבִימֵי קְדֶם, וְאִיש מֵהָרוֹמִיִים לֹא יֵרָאֶה עוֹד וְלֹא יִמָצֵא בְכָל גְבוּל יִשְׂרָאֵל!? – הָהּ! לוּ שַׂמְתָּ אֶת הַדָבָר הַזֶה עַל לְבָבְךָ בְּעוֹדְךָ בְרוֹמִי, כִּי עַתָּה הֱטִיבוֹתָ לְךְ וּלְעַמִי טוֹבָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד.

– “אַל תּוֹסִיפִי לְדַבֵּר עוֹד בַּדָבָר הַזֶה!” – גָעַר טוּרְנוּס־רוּפוּס בִּקְטוּרָה, הָעוֹמֶדֶת לְפָנָיו שְלֵוָה וְעַלִיזָה, – “מַהֲרִי וְצַוִי אֶת בַּר־כֹּכְבָא הַמוֹרֵד וְעָלָה כְרֶגַע מֵעַל הָעִיר, וְאִם אַיִן”…

– “וְאִם אַיִן”, – כִּלְתָה קְטוּרָה אֶת דִבְרֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס, וְקוֹלָהּ הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָזָק בְּדַבְּרָהּ, – נָפַל תִּפֹּל קֵיסָרִיָה בִּידֵי בַר־כֹּכְבָא וְכָל אֲנָשֶיךָ יֵהָרְגוּ לְפִי חָרֶב! "…

– “מַהֲרוּ וְהַעֲלוּ אֶת הַיְהוּדִיָה הָאֲרוּרָה הַזֹאת עַל הַחוֹמָה!” – צִוָה טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת עֲבָדָיו, – “וּבְנִיתֶם שָם בָּמַת מַטְבֵּחַ וְנֻתְּחָה שָם לִגְזָרִים לְעֵינֵי הַיְהוּדִים הַמוֹרְדִים!”…

הַדָבָר יָצָא מִפִי טוּרְנוּסְרוּפוּס וּקְטוּרָה הֹעַלְתָה עַל הַחוֹמָה הַפְּנִימִית וּמֵאוֹת יָדַיִם מִהֲרוּ לְהָכִין אֶת הַבָּמָה כַּאֲשֶׁר צִוָה טוּרְנוּסְרוּפוּס.

וַיִקַח טוּרְנוּסְרוּפוּס חֵץ, וַיוֹר מֵעַל הַחוֹמָה אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. וְעַל הַחֵץ מֻדְבָּק מִכְתָּב קָטָן לֵאמֹר:

“אִם לֹא יַעֲלֶה רֹאשׁ הַמוֹרְדִים וְאַנְשֵׁי חֵילוֹ מֵעַל הָעִיר, תְּנֻתַּח קְטוּרָה בַּת אֶלְעָזָר עַל בָּמַת הַמַטְבֵּחַ!”…

וַיִּקְרָא בַּר־כֹּכְבָא אֶת דִבְרֵי הַמִכְתָּב וַיֵצֶר לוֹ מְאֹד, וַיִשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַמָקוֹם אֲשֶר קְטוּרָה עוֹמֶדֶת שָם, וַיַרְא וְהִנֵּה הִיא מַבֶּטֶת אֵלָיו בְּאַהֲבָה וּפָנֶיהָ מְפִיקִים אֹשֶר וְשַלְוָה.

וְעוֹדֶנּוּ מִשְתָּאֶה לָהּ, וַתָּרֶם קְטוּרָה אֶת קוֹלָהּ וַתִּקְרָא לְבַר־כֹּכְבָא וַתֹּאמַר:

– “הִנֵּה אָנֹכִי מֵתָה בְשִׂמְחַת לֵבָב בְּעַד עַמִי וְאַרְצִי, כִּי יָרֵאתִי פֶן תִּיקַר נַפְשִׁי בְעֵינֶיךָ וּבִגְלָלִי תֶחְדַל לְהִלָחֵם עִם מַחֲרִיבֵי אַרְצֵנוּ. חָלִילָה לְךְ מֵהַמַחֲשָבָה הַזֹאת! אֲנִי וְאֶלֶף כָּמוֹנִי תָמוֹתְנָה, – וּבַר־כֹּכְבָא וְאַנְשֵי חֵילוֹ לֹא יָשִיבוּ אֶת חַרְבָּם אֶל תַּעֲרָם עַד אִם יֹאבְדוּ כָל הָרוֹמִיִים מֵהָאָרֶץ הַקְדוֹשָה, וְהָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין כְּבָרִאשוֹנָה. כֵּן, יָקָר לִי הַמָוֶת עַד מְאֹד! וְאַתָּה, בַּר־כֹּכְבָא, בְּחִיר הָעָם, עֲלֵה וְהַצְלַח וְנִקְמַתָּ אֶת נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵהַצַר הַצוֹרֵר לָנוּ, וְאַל תַּשְאִיר בָּהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט! – וְיָשְבוּ בְנֵי עַמִי עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח, וְעָבְדוּ אֶת יְיָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָלֵם וּבְנֶפֶש חֲפֵצָה לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים. נַחֵם־נָא, בַּר־כֹּכְבָא, אֶת אָבִי הַזָקֵן וְאָמַרְתָּ לוֹ, כִּי נִשְאֲרָה בִתּוֹ נֶאֱמָנָה לֶאֱלֹהֶיהָ וּלְעַמָהּ וּלְאַרְצָהּ עַד יוֹמָהּ הָאַחֲרוֹן!… בְּיָדְךְ יְיָ אַפְקִיד רוּחִי!” – – –

וְעוֹד מִלָתָהּ עַל לְשוֹנָהּ וַתִּתְנַפֵּל מֵעַל רֹאש הַחוֹמָה אַרְצָה, – וַתָּמָת כְּרָגַע…

בִּגְבוּרָה אֲשֶר לֹא נִרְאֲתָה כָמוֹהָ נָפַל בַּר־כֹּכְבָא וְאַנְשֵי חֵילוֹ עַל הָרוֹמִיִים הָעוֹמְדִים עַל הַחוֹמָה הַפְּנִימִית, וּמִלְחָמָה נוֹרָאָה הִתְלַקְחָה בֵּין הַיְהוּדִים וְהָרוֹמִיִים. חֲלָלִים לָאֲלָפִים, שְבוּרֵי יָד וָרֶגֶל, רְצוּצֵי רֹאשׁ וּמְדֻקָרִים הִתְגַלְגְלוּ מֵעַל הַחוֹמָה וְעַצְמוֹתֵיהֶם נִפְזְרוּ בְנָפְלָם אָרְצָה. וּבַר־כֹּכְבָא גוֹזֵר עַל יָמִין וְעַל שְׂמאל, חַרְבּוֹ הַמְלֵאָה דַם מַפִּילָה אֶת הָרוֹמִיִים כְּשִבֳּלִים בְּגַעַת בָּהֶן מַגָל חַד. וְשָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל מְרוֹצְצִים כְּמַלְאֲכֵי מָוֶת בֵּין גְדוּדֵי הַחַיָלִים, וּמְחַזְקִים אֶת יְדֵיהֶם לִנְקוֹם אֶת נִקְמַת דַם קְטוּרָה הַשָפוּךְ. וַיִשְׂתָּעֲרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחָם עַל שְאֵרִית הַחַיִל הָרוֹמִי, הַמִתְחַזֵק עוֹד לְהִלָחֵם, – וַיַכּוּ בָם מַכַּת הֶרֶג וְאַבְדָן. וַיִרְאוּ הָרוֹמִיִים, כִּי אָזְלַת יָדָם¹⁴, וַיָּנוּסוּ בְּבֹשֶת פָּנִים, וַיִסָגְרוּ מִפְּנֵי בַר־כֹּכְבָא בְּתוֹךְ הָעִיר פְּנִימָה.

וַיַרְא בַּר־כֹּכְבָא כִּי כֵן וַיִקְרָא וַיֹאמַר:

– "הֵקִיץ הַקֵץ עַל טוּרְנוּסְרוּפוּס! עַתָּה לֹא יִמָלֵט עוֹד הָרָשָׁע הֶעָרִיץ הַזֶה מִיָדִי! " – וַיְצַו וַיַעֲמִידוּ שוֹמְרִים מִסָבִיב לִמְצוּדַת הָעִיר.

 

יד    🔗

קוֹל תְּרוּעַת שִׂמְחָה יִשׁמַע בְּמַחֲנֵה בַר־כֹּכְבָא, בְּכָל מָקוֹם יְרֻנַן וִירֹעָע. הַמַעֲשֶׂה הַיוֹתֵר גָדוֹל נַעֲשָׂה. עוֹד מְעַט וְהִרְעִישוּ גִבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמְצוּדָה הַתִּיכוֹנָה, אֲשֶר טוּרְנוּסְרוּפוּס וְאַנְשֵׁי חֵילוֹ הַמְעַטִים הִתְבַּצְרוּ בָהּ, – וְהָיְתָה קֵיסָרִיָה בִּידֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל.

וּבַר־כֹּכְבָא פָּקַד אֶת אַנְשֵי חֵילוֹ וַיְצַוֵם לֵאמֹר: הִנָפְשוּ מְעַט וְסַעֲדוּ אֶת לְבַבְכֶם, וְהָיָה בָכֶם כֹּחַ כִּי תִתְנַפְּלוּ עוֹד בָּעֶרֶב הַזֶה עַל מְצוּדַת טוּרְנוּסְרוּפוּס וַהֲרַסְתּוּהָ!

וַיְהִי בַּר־כֹּכְבָא מִתְהַלֵךְ בֵּין שָׂרֵי הַצְבָאוֹת וּמַשְמִיעֵם אֶת פְּקֻדוֹתָיו, – וְהִנֵּה אִיש זָקֵן נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים, אֲשֶׁר תָּאֲרוֹ כְּתֹאַר מַלְאַךְ אֱלֹהִים, הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְקָרֵב אֵלָיו. וַיִגַש הַזָקֵן אֶל בַּר־כֹּכְבָא וַיֹאמַר: שְמַע נָא, מְשִיחַ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! אַתָּה הֶרְאֵיתָ הַיוֹם אֶת גָדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה בְּהִלָחֶמְךָ עִם טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַתְּיַגַע אֶת חֵילְךְ עַד מְאֹד. וְהָיָה כִי תְצַוֵם לַעֲלוֹת עוֹד בָּעֶרֶב הַזֶה עַל מְצוּדַת טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַהֲרֵעוֹתָ לְךָ וּלְחֵילְךָ רָעָה גְדוֹלָה, כִּי חֲזָקָה הַמְצוּדָה וּבְצוּרָה, וּפְלִיטֵי הָרוֹמִיִים, אֲשֶׁר עִם טוּרְנוּסְרוּפוּס – אֲנָשִים מָרֵי נֶפֶש מְאֹד, וְהָיָה כִּי תִתְגָר בָּם מִלְחָמָה, – וְהִכּוּ בְאַנְשֵׁי חֵילְךְ הָעֲיֵפִים מַכָּה רַבָּה. עַל כֵּן אִיעֶצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָךְ: צַו נָא אֶת אֲנָשֶיךָ הָרְעֵבִים וְהַיְגֵעִים וְנָחוּ עַד חֲצוֹת הַלַיְלָה, וְהֶחֱלִיפוּ כֹּחָם; וְאָנֹכִי, אָנֹכִי אֶהְיֶה בְעֶזְרְךָ וְהֵבֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת גִבּוֹרֶיךָ אֶל תּוֹךְ הַמְצוּדָה, וְלֹא יִפּוֹל מִשַעֲרוֹת רֹאשָם אָרְצָה!

וַיְהִי כִּשְמֹעַ בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיִתְבּוֹנֵן אֶל הָאִיש הָעוֹמֵד לְפָנָיו וַיֹאמַר: כִּמְדֻמֶה לִי שֶכְּבָר רְאִיתִיךָ בְּבֵיתִי? – וַיַעַן הָאִישׁ וַיֹאמַר: כֵּן דִבַּרְתָּ, גוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִיעוֹ! אָנֹכִי גָלִיתִי אֶת אֶזְנְךָ עַל דְבַר קְטוּרָה הַנִמְצָאָה בְּבֵית טוּרְנוּסְרוּפוּס, וְגַם נִשְבַּעְתִּי לֵאמֹר: לֹא אֶשְקוֹט וְלֹא אָנוּחַ עַד אִם נִקַמְתִּי אֶת נִקְמַת בָּנַי מֵהָרוֹמִיִים, שֶשָפְכוּ אֶת דָמָם, וָאֶתְהַלֵךְ כָּל הַיָּמִים הָאֵלֶה בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָעַר אֶת רוּחָם לִמְרוֹד בָּרוֹמִיִים וּלְהָסִיר אֶת עֻלָם מֵעַל צַוָארָם, וָאֶרְכּש לִי רֵעִים רַבִּים וִידִידִים בֵּין הָרוֹמִיִים, בְּאָמְרִי אֲלֵיהֶם: לָכֶם אֲנֹכִי! – וְעַתָּה שְמַע נָא בְקוֹלִי וַעֲשֵׂה כַאֲשֶׁר יְעַצְתִּיךָ וְרָאִיתָ כִּי נָפֹל יִפּוֹל טוּרְנוּסְרוּפוּס בְּיָדְךְ בְּלִי רַעַש מִלְחָמָה וּבְלִי שֶפֶךְ דָם.

וַיֹאמֶר בַּר־כֹּכְבָא: וּמָה אוֹת כִּי כֵנִים דְבָרֶיךָ? – וַיַעַן הָאִיש וַיֹאמַר: הֵא לְךָ אֶת הַתְּעוּדָה הַכְּתוּבָה בִידֵי מַזְכִּיר טוּרְנוּסְרוּפוּס, וְהַחֲתוּמָה בְטַבַּעְתּוֹ, וְקָרָאתָ אוֹתָהּ וְרָאִיתָ כִּי לֹא הִתְהַלַלְתִּי בְשָקֶר. – וַיִקַח בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַתְּעוּדָה, הַכְּתוּבָה עַל לוּחַ־עֵץ מְשוּחַ בְּדֹנַג, וַיִקְרָא בָהּ כַּדְבָרִים הָאֵלֶה:

מִנִי טוּרְנוּסְרוּפוּס, נְצִיב יְהוּדָה,

לְכָל הַשָרִים וְהַפְּקִידִים, הַשוֹטְרִים

וְהַשוֹמְרִים אֲשֶׁר בְּכָל גְבוּלוֹת יְהוּדָה

פְּקֻדָה.

"הַיְהוּדִי הַזֶה הָפְקַד לִמְרַגֵל־חֶרֶש. כָּל

"עַבְדֵי הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל אַדְרְיָנוּס מְחֻיָבִים

"לְעָזְרוֹ בְּכָל מָקוֹם, שֶיִדְרֹש מֵהֶם עֶזְרָתוֹ.

"גַם הָגֵן יָגֵנוּ עָלָיו בְּקוּם עָלָיו אֶחָיו בְּנֵי

“עַמוֹ לְהָרַעַ לוֹ”.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָה בַּר־כֹּכְבָא לִקְרֹא אֶת דְבְרֵי הַתְּעוּדָה, וַיוֹסֶף לַחְקֹר אֶת הָאִישׁ הַזָקֵן וַיֹאמַר: וּבַמֶה תוֹכִיחַ לִי כִּי בֶאֱמֶת לָנוּ אַתָּה וְלֹא לְצַרֵינוּ? – וַתֵּרָאֶינָה דְמָעוֹת בְּעֵינֵי הַזָקֵן וַיֹאמַר: הֲיִשְכַּח יְהוּדִי זָקֵן אֶת עַמוֹ, וְהָלַךְ וּבָגַד בּוֹ לְבַעֲבוּר יֵיטִיב לְרוֹצְחֵי נֶפֶש בָּנָיו? הֲנִשְמַע כַּדָבָר הָרָע הַזֶה מִיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָמָיִם?…

וְלֹא יָכֹל עוֹד הַזָקֵן לְדַבֵּר, וַיְהִי דִמְיוֹנוֹ, כְּאִיש אֲשֶר מְצוּקוֹת נַפְשׁוֹ גָדְלוּ עַד־מְאֹד, וַיָרֵכּוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה אֶת לֵב בַּר־כֹּכְבָא, וַיָשֶׂם אֶת יָדוֹ עַל שְכֶם הַזָקֵן, וַיֹאמַר: לֹא מֵרֹעַ לֵב וְזָדוֹן הִכְלַמְתִּיךָ, וָאֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה. חָלִילָה לִי! חַיֵי עַמֵנוּ וְשַלְוָתוֹ וְחֻפְשָתוֹ וּזְהִירוּתִי הַגְדוֹלָה שָׂמוּ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה בְּפִי, וְעַתָּה סְלַח נָא לִי כְּגֹדֶל חַסְדֶךָ! הִנְנִי עוֹשֶׂה כְּכֹל אֲשֶר יָעַצְתָּ, וְהָיָה לְךָ הַדָבָר הַזֶה לְאוֹת כִּי אֵינֶנִי חוֹשֵד עוֹד בָּךְ, וּכְמַלְאַךְ אֱלֹהִים אַתָּה בְעֵינָי.

וַיְהִי כִּשְמֹעַ הַזָקֵן אֶת דִבְרֵי בַר־כֹּכְבָא, וַיֹאמֶר אֵלָיו: בְּרֹאש הָאַשְמוֹרָה הָאַחֲרוֹנָה תָּקִים אֶת מִבְחַר גִבּוֹרֶיךָ עַל יַד הַיַעַר אֲשֶר מִצְפוֹן לָעִיר קֵיסָרִיָה; וְאָנֹכִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וְנִהַגְתִּי אוֹתְךָ וְאֶת גִבּוֹרֶיךָ דֶרֶךְ מְעָרָה נִסְתָּרָה, הַנִמְצָאָה מִתַּחַת לָאָרֶץ, וְהֵבֵאתִיךָ לְתוֹךְ מְצוּדַת טוּרְנוּסְרוּפוּס, וְעָשִׂיתָ לוֹ וּלְאַנְשֵי צְבָאוֹ כְּכֹל אֲשֶר תִּהְיֶה לְאֵל יָדֶךָ.

וַיִפָּלְאוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה בְּעֵינֵי בַר־כֹּכְבָא. אוּלָם אַחַת דִבֵּר לְבִלְתִּי הַכְאִיב עוֹד אֶת לְבַב הַזְקֵן בִּשְאֵלוֹת וּבַחֲשָדִים, וַיִבְטַח בַּיָי וּבִגְבוּרַת מִבְחַר צְעִירָיו הַהוֹלְכִים אִתּוֹ, וַיֹאמֶר לַזָקֵן: יְהִי כֵן כַּאֲשֶר דִבַּרְתָּ. הִנֵּה אָנֹכִי וְאַנְשֵי חֵילִי מְחַכִּים לְךָ בַחֲצוֹת הַלַיְלָה, עַל יַד יַעַר הָאֲרָזִים אֲשֶׁר מִצְפוֹן לָעִיר.

וַיִפָּרֵד הַזָקֵן מֵעִם בַּר־כֹּכְבָא וַיֵלֶךְ לָבוֹא אֶל טוּרְנוּס־רוּפוּס. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִרְחִיק לָלֶכֶת, וַיָסַר אֶת מַסְוֵהוּ מֵעַל פָּנָיו, וַיָשִׂיחַ עִם לְבָבוֹ לֵאמֹר: הֲנִמְצָא כָמוֹנִי עָרוּם וְאִיש מְזִמוֹת בְּכָל הָאָרֶץ? תְּחִי עָרְמָתִי וְעָמְדָה לִי לְהַשְחִית אֶת הָרוֹמִיִים בִּידֵי הַיְהוּדִים וּלְהַשְמִיד אַחֲרֵי כֵן אֶת הַיְהוּדִים בִּידֵי הָרוֹמִיִים… הֶאָח! מַה טוֹבָה הַנְקָמָה וּמַה מְתוּקָה! עוֹד מְעַט וְאָבוֹא גַם לְרוֹמִי, וּבְעָרְמָתִי הָרַבָּה אֶמְצָא לִי נְתִיבוֹת לְלֵב אַדְרִיָנוּס וְשָׂרָיו, וְשָׂמַנִי לִנְצִיב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגָדַלְתִּי וְנִכְבַּדְתִּי עַד מְאֹד.

וְעוֹדֶנּוּ חוֹשֵב אֶת הַמַחֲשָבוֹת הַמְשַׂמְחוֹת הָאֵלה וַיָבֹא עַד לִפְנֵי שַעֲרֵי הַמְצוּדָה, וַיִקְרָא לַשוֹעֵר לֵאמֹר: הַגִידָה בֵית טוּרְנוּסְרוּפוּס, כִּי דָבָר גָדוֹל לְפַפּוּס אֵלָיו. וַיְמַהֵר הַשוֹעֵר וַיַגֵד אֶת הַדָבָר לְשַׂר הַצָבָא, וַיְצַו לִפְתֹּחַ אֶת שַעֲרֵי הַמְצוּדָה לְפַפּוּס, וַיָבֹא פְנִימָה וַיִתְיַצֵב לִפְנֵי שַׂר הַצָבָא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲבִיאֵנִי אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס, כִּי דְבָרִי אֵלָיו נָחוּץ עַד מְאֹד. וַיֹאמֶר שַׂר הַצָבָא: הֲלֹא תַגִיד לִי אֵיפֹה הָיִיתָ וּמַה שָמָעְתָּ? – וַיַעַן פַּפּוּס וַיֹאמַר: עַתָּה זֶה שַבְתִּי מִמַחֲנוֹת הַיְהוּדִים וָאֶהְיֶה בְעֵינֵיהֶם כְּמַלְאַךְ יְיָ הַשָלוּחַ מִשָמַיִם לְעָזְרָם וְלָתֵת לָהֶם אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס וְאֶת אַנְשֵי חֵילוֹ בִידֵיהֶם. וּמִדֵי דַבְּרִי אֲלֵיהֶם, וָאֲיָרְאֵם¹⁵ לֵאמֹר: חֲזָקָה הַמְצוּדָה עַד מְאֹד וְעַזִים שְׂרִידֵי הַחַיִל שֶהִתְבַּצְרוּ בַמְצוּדָה: אֶחָד מֵהֶם יִרְדֹף אֶלֶף וּשְנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, וְחַרְבוֹתֵיהֶם מְרוּטוֹת וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם מְחֻדָדוֹת וְצֵידָה וּמָזוֹן נִמְצָא לָרֹב בְּאוֹצְרוֹת הַמְצוּדָה וְכֻלָם מְחַכִּים בְּעֵינַיִם כָּלוֹת לָרֶגַע, אֲשֶׁר יִשְׂתָּעֲרוּ הַיְהוּדִים עַל הַמְצוּדָה לְבַעֲבוּר כַּלוֹתָם וּלְהַשְמִידָם וּלְהַאֲבִידָם וְלֹא יִזָכֵר עוֹד שֵׁם יִשְׂרָאֵל.

וַיֹאמֶר שַׂר הַצָבָא: הַהֶאֱמִינוּ הַיְהוּדִים לִדְבָרֶיךָ? – וַיַעַן פַּפּוּס: הַאֲמֵן הֶאֱמִינוּ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, כִּי כִיהוּדִי הַנֶאֱמָן לְעַמוֹ מְאֹד הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶם. וּבְדַבְּרִי אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה לְיָרְאָם וּלְהַפְחִידָם, וָאֶשְמַע אֶת בַּר־כֹּכְבָא נֶאֱנָח. וְאֶשְאֲלֵהוּ לֵאמֹר: עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח? הֵן גָדוֹל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יַעֲזוֹב אֶת עַמוֹ וְלֹא יִטְשֵם? – וַיַעֲנֵנִי בַּר־כֹּכְבָא לֵאמֹר: עַל מִבְחַר גִבּוֹרַי שֶנָפְלוּ הַיוֹם בַּמִלְחָמָה אֲנִי נֶאֱנָח. אוֹיָה לִי! מַדוּע קָצְצוּ אֶת בְּהוֹנוֹת יְדֵיהֶם וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לְהַחֲזִיק קֶשֶת וָרֹמַח וַיִפְּלוּ אַחַד אֶחָד. וַיְהִי כְּשָמְעִי אֶת הֵדְבָרִים הָאֵלֶה וָאוֹסִיף לְנַחֵם אֶת בַּר־כֹּכְבָא, אוּלָם הוּא מֵאֵן לְהִתְנַחֵם. וְאַחַר צִוָה אֶת אַנְשֵׁי חֵילוֹ לְהֵחָלֵק לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: הַמַחֲנֶה הָאֶחָד יַעֲמוֹד עַל יַד חוֹמַת הָעִיר, וְהַמַחֲנֶה הַשֵנִי יָפוּץ בְעָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִכְפָרָיו וְקָרָא לְחַיִל עוֹזֵר. – וַיְהִי כִּשְמֹעַ שַׂר הַצָבָא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיִשְׂמַח מְאֹד וַיֹאמַר: אִם כֵּן, לֹא תִגַע בָּנוּ הָרָעָה אֲשֶר אֲנַחְנוּ יְרֵאִים אוֹתָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה, פַּפּוּס, לְמֶרֶס אֱלֹהֵי הַמִלְחָמָה! לְכָה נָא אַחֲרַי וְהִצַגְתִּיךָ לִפְנֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס וְשָמַע אֶת דְבָרֶיךָ וְשָׂמַח לִבּוֹ הַנִשְבָּר.

וַיְהִי כַּאֲשֶר נוֹדְעוּ דִבְרֵי פַפּוּס לְשָׂרֵי הַמֵאוֹת וְהַחֲמִשִים שֶבַּמְצוּדָה, וַיִשְׂמְחוּ וַיַעַלְצוּ עַד מְאֹד, וַיְבַשְׂרוּם גַם לַחַיָלִים הָעֲיֵפִים מִכֹּבֶד הַמִלְחָמָה. וְעַד מְהֵרָה הָעָמְדָה חָבִית מְלֵאָה יַיִן עַל יַד אַרְמוֹן טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַיִשְתּוּ הַחַיָלִים וַיְרַנְנוּ מִטוּב לֵב וַיָשִירוּ. וַיָבֹא גַם פַּפּוּס בְּתוֹכָם, וַיִשְפֹּךְ סַם מַפִּיל תַּרְדֵמָה לְתוֹךְ הֶחָבִית, וַיַגֵש כּוֹס יַיִן לְשַׂר הַצָבָא הָעוֹמֵד עַל הַמִשְמָר וַיֹאמַר: יִשְתָּה נָא אֲדוֹנִי לְחַיֵי פַפּוּס, הָעוֹבֵד לָרוֹמִיִים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים! – וַיַעַשׂ שַׂר הַצְבָא כֵּן כַּאֲשֶר אָמַר לוֹ פַּפּוּס. וְאַךְ עָבְרָה הָאַשְמוֹרָה הָרִאשוֹנָה וַיִפְּלוּ כָל הַחַיָלִים וְשָׂרֵיהֶם אַרְצָה וְתַרְדֵמָה גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם. וְלֹא נִמְצָא בְכָל הַמְצוּדָה אִישׁ עֵר זוּלַת טוּרְנוּסְרוּפוּס וְאִשְתּוֹ וְהַשוֹמְרִים הָעוֹמְדִים עַל הַמְצוּדָה.

אָז נִגַש פַּפּוּס אֶל שַׂר הַצְבָא וַיוֹצֵא אֶת מַפְתֵּחַ הַשַעַר מִכִּיסוֹ, וַיָבֹא בַלָאט עַד פֶּתַח הַמְצוּדָה וַיִפְתַּח אֶת דֶלֶת הַמְעָרָה הַנִסְתָּרָה, וַיָשֶׂם אֶת מַסְוֵהוּ עַל פָּנָיו, וַיֵצֵא וַיֵלֶךְ דֶרֶךְ הַמְעָרָה עַד בּוֹאוֹ אֶל הַמָקוֹם, אֲשֶר בַּר־כֹּכְבָא וְגִבּוֹרָיו עוֹמְדִים שָם וּמְחַכִּים לוֹ. וַיִגַש אֲלֵיהֶם וַיֹאמַר: “לְכוּ אַחֲרָי!” – וַיֵלְכוּ וַיָבוֹאוּ לְתוֹךְ הַמְצוּדָה.

וַיְהִי כִּשְמֹעַ הַשוֹמְרִים קוֹל צְעָדִים וַיִקְרָאוּ לֵאמֹר: מִי שָם? – וַיָעוּפוּ אֲלֵיהֶם חִצִים וְאַבְנֵי קֶלַע, וַיֶחֶרְדוּ חֲרָדָה גְדוֹלָה, וַיַכּוּ בַתֹּף וַיִקְרְאוּ: בֶּגֶד, בֶּגֶד¹⁶! וַיְמַהֵרוּ וַיֵרְדוּ מֵעַל הַחוֹמָה וַיָרִיעוּ בַחֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעַת־חֲרָדָה. וַיִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם בַּר־כֹּכְבָא וַאֲנָשָיו וַיַכּוּם לְפִי חֶרֶב, עַד אֲשֶר לֹא נִשְאַר בָּהֶם אִישׁ.

אָז יִזְכֹּר בַּר־כֹּכְבָא אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס וְאֶת אַכְזְרִיוּת לִבּוֹ וְאֶת דַם קְטוּרָה אֲשֶר שָפַךְ, וַיְמַהֵר וַיָרָץ אֶל הָאַרְמוֹן לְתָפְשׂוֹ וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ נְקָמוֹת תַּחַת כָּל הָרָעָה שֶעָשָׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם מָשְלוֹ בִיהוּדָה. וַיְהִי כְּבוֹאוֹ עַד לִפְנֵי מְבוֹא הָאַרְמוֹן וְהִנֵּה נִבְלַת אִיש אֲשֶר פָּנָיו מְעוּכִים וּפְצוּעִים עַד מְאֹד לָבוּשׁ בִּגְדֵי נְצִיבֵי רוֹמִי מֻשְלֶכֶת עַל יַד הַדֶלֶת, וְעַל יָדוֹ מִתְגוֹלֶלֶת נִבְלַת אִשָה לְבוּשָׁה כִנְשֵי הַשָׂרִים, וְגַם פָּנֶיהָ מְדֻקָרִים וּמָשְחָתִים עַד מְאֹד.

וַיַאֲמֵן בַּר־כֹּכְבָא כִּי נִבְלַת טוּרְנוּסְרוּפוּס וְאִשְתּוֹ לְפָנָיו, וַיְבַשֵׂר אֶת הַדָבָר לְכָל חֵילוֹ, וַיָרִימוּ כֻלָם קוֹל רִנָה וְזִמְרָה לֵאמֹר. נִשְמַד טוּרְנוּסְרוּפוּס מִתַּחַת שְמֵי יְיָ! – וְרוּחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, אֲשֶׁר לֹא תֵאָמֵר בִּדְבָרִים, לָבְשָה אֶת אַנְשֵי חֵיל יִשְׂרָאֵל, וַיִתְקְעוּ בַשוֹפָרוֹת וַיָרִיעוּ בַחֲצוֹצְרוֹת, וַיְתוֹפְפוּ בַתֻּפִּים, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ לְקוֹל שִׂמְחָתָם! וַיַרְא כָּל אֶחָד מֵהֶם בַּהֲלָךְ־נַפְשׁוֹ אֶת יְרוּשָלַיִם הַבְּנוּיָה וְאֶת מִקְדַש יְיָ הַמְפֹאָר וְאֶת בְּנֵי צִיוֹן הַשָבִים אֶל אַרְצָם וְשִמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָם, – וַיִשְׂמְחוּ וַיַעַלְצוּ מְאֹד, וַיִכְרְעוּ עַל בִּרְכֵיהֶם וַיְבָרְכוּ אֶת יְיָ וַיְהַלְלוּ אֶת שְמוֹ.

*

הַמִזְרָח הָלַךְ הָלֹךְ וְהַאְדִים, הָלֹךְ וָאוֹר; וַיֶחְוְרוּ כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיֵלְכוּ הָלֹךְ וְחָסֹר עַד אֲשֶר לֹא נִרְאָה בִּלְתִּי אִם הַשַחַר הַיָפֶה. רוּחַ חֲרִישִית עוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי הַשָׂדוֹת וְנוֹגַעַת בְּרָאשֵי עֲצֵי הַיְעָרִים וְהַגַנִים, וּמְנִיעָה לְאַט אֶת עֲלֵי הָעֵצִים וְאֶת עֵשֶׂב הַשָׂדוֹת. עוֹד הַמְנוּחָה שׂוֹרֶרֶת בְּכָל הַמֶרְחָב, וְרַק לְעִתִּים יַפְרִיעוּהָ קוֹל מַקֶבֶת וְקוֹל פַּטִישׁ הַנִשְמָעִים מֵעַל לְחוֹמַת קֵיסָרִיָה הַחֲרֵבָה. עַמוּד גָבוֹהַּ תָּקוּעַ בַּחוֹמָה, וְיָדַיִם חֲזָקוֹת וּמְהִירוֹת מְחַזְקוֹת אוֹתוֹ בְמַסְמְרוֹת בַּרְזֶל לְבַל יִמוֹט. הִנֵּה בַּר־כֹּכְבָא נְגַש אֶל הָעַמוּד. בְּיָדָיו הָרוֹעֲדוֹת אוֹחֵז הוּא אֶת דֶגֶל יְהוּדָה עִם דְמוּת הָאַרְיֵה הַמְרֻקֶמֶת עָלָיו בִּידֵי קְטוּרָה בַת דוֹדוֹ… עוֹד רֶגַע וְהַדֶגֶל הַגָדוֹל, דֶגֶל הַנִצָחוֹן, מִתְנוֹסֵס עַל חוֹמַת קֵיסָרִיָה שֶנָפְלָה בִידֵי יִשְׂרָאֵל.

וּבְצֵאת הַשֶמֶשׁ עַל הָאָרֶץ – וַתָּאֵרְנָה קַרְנֵי זְהָבָהּ הָרִאשוֹנוֹת אֶת דֶגֶל יְהוּדָה הַפָּרוּשׂ עַל הָעִיר וְאֶת הַדִמְעָה הַגְדוֹלָה שֶנִרְאֲתָה תְלוּיָה בְּעַפְעַף בַּר־כֹּכְבָא גִבּוֹר יִשְׂרָאֵל.

 

טו    🔗

בֵּין הֲמוֹן הַשָׂרִים וְאַנְשֵׁי הַחַיִל, שֶנֶאֶסְפוּ בַחֲצַר אַרְמוֹן אַדְרִיָנוּס מֶלֶךְ רוֹמִי, עָמַד אִיש אֶחָד עַל יַד גִנַת פְּרָחִים, וַיַבֵּט אֶל הַמִזְרָקָה אֲשֶר זָרְקָה אֶת מֵימֶיהָ בְּרוּם שָׁמָיִם. פְנֵי הָאִיש הָיוּ רָעִים וְחִוְרִים, עֵינָיו שָקְעוּ בְחוֹרֵיהֶן, אוֹרָן כָּבָה, וְלִרְגָעִים רָגַז תַּחְתָּיו. נִרְאֶה הָיָה כִּי לֹא הַפְּרָחִים וְלֹא מִזְרְקוֹת הַמַיִם וְהָעַמוּדִים הַנֶחְמָדִים, הַמְלֵאִים אֶת הַחֲצֵר, לוֹקְחִים אֶת לִבּוֹ. כְּפַעַם בְּפַעַם הָיָה מַבִּיט אֶל דַלְתוֹת הַשַעַר, לִרְאוֹת אֶת הַבָּאִים, וַיְהִי דִמְיוֹנוֹ כִּמְחַכֶּה לִדְבַר־מָה. צֵל־הַמַעֲלוֹת הֶרְאָה כִּי כְבָר עָבְרָה הַשָעָה הַשְלִישִׁית אַחֲרֵי הַצָהֳרָיִם. אָז הוֹצִיא הָאִיש קְלָלָה מִפִיו, וַיִפֶן שִכְמוֹ לָצֵאת אֶת הֶחָצֵר. אוּלָם בְּרֶגַע זֶה נִפְתְּחוּ דַלְתוֹת הַשַעַר, וְאִיש צָעִיר, לָבוּש בִּגְדֵי שׂר־צְבָא, בָּא הֶחָצֵרָה וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה וַיִקְרָא וַיֹאמַר:

– הֶאָח, טוּרְנוּסְרוּפוּס! – וּבְקָרְאוֹ אֶת הַקְרִיאָה הַזֹאת, וַיְמַהֵר וַיִגַשׁ אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיִפֹּל עַל צַוָארָיו וַיִשְקוּ אִיש אֶת רֵעֵהוּ.

– בָּרוּךְ אַתָּה לִי, דוֹמִיצִיָנוּס חֲבֵרִי! קָרָא טוּרְנוּס־רוּפוּס, אָמֹר אָמַרְתִּי: בַּצַר לִי תַעַזְבֵנִי, וְהִנֵה בָאתָ וַתַּרְאֵנִי כִּי שָגִיתִי!

– חָלִילָה לִי מִשְכֹחַ אֶת חֲבֵרָי, – עָנָה דוֹמִיצִיָנוּס: יְקָרִים הֵמָה לִי גַם בְּיוֹם טוֹבָתָם גַם בְּיוֹם צָרָתָם. לוּלֵא טְרָיָנוּס אֲשֶׁר עֲצָרַנִי בְּבֵיתוֹ, כִּי עַתָּה בָאתִי אֶל הַמוֹעֵד הַנָכוֹן; אוּלָם גַם עַתָּה לֹא אֵחַרְנוּ הַרְבֵּה, כִּי רַק בַּעֲבוֹר שְתֵּי שָׁעוֹת תָּחְדַל קַבָּלַת־הַפָּנִים שֶׁל הַמֶלֶךְ.

– הָבָה נָסוּרָה הַצִדָה! – אָמַר טוּרְנוּסְרוּפוּס: וּנְדַבֵּר אֶת דְבָרֵינוּ. פּה רַבִּים הָאֲנָשִים, הַיוֹצְאִים וְהַבָּאִים וְאָנֹכִי חָפֵץ לְדַבֵּר מִבְּלִי אֲשֶׁר יִשָׁמְעוּ דְבָרַי לְאִישׁ זָר.

– אִם כֵּן, – אָמַר דוֹמִיצִיָנוּס: נָבוֹא הַגַנָה, אֲשֶר מֵאַחֲרֵי הָאַרְמוֹן, שָם נִמְצָא לָנוּ מָקוֹם שָקֵט וְיָשָבְנוּ. וּכְדַבֵּר דוֹמִיצִיָנוּס אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיַט אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס הַגַנָה, וַיַעַבְרוּ לִפְנֵי הֲמוֹן סֻכּוֹת, בְּנוּיוֹת בְּטַעַם, וַיַגִיעוּ אֶל קְצֵה הַגָן. וְשָם בְּאַחַת מִפִּנוֹתָיו הָיְתָה גִבְעָה עֲשׂוּיָה בִידֵי־אָדָם, וּבְתַחְתִּיתָהּ מְעָרָה שֶׁל שַׁיִשׁ, וּבְתוֹכָהּ – שְׁנֵי סַפְסָלִים וְשֻלְחַן־אֲבָנִים חָלָק. וַיֵרְדוּ בִמְעָרָה וַיֵשֵבוּ.

– שְמָעֵנִי, אָחִי! – אָמַר טוּרְנוּסְרוּפוּס: עוֹד מְעַט וְהִתְיַצַבְתִּי לִפְנֵי אַדְרִיָנוּס מַלְכֵּנוּ, וְהִגַדְתִּי לוֹ אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶר מְצָאַתְנִי בִיהוּדָה… הֲיֹאבֶה הַמֶלֶךְ סְלֹחַ לִי עַל הִתְמַהְמְהִי לְהוֹדִיעוֹ, כִּי נִגְלָה קֶשֶר בִּיהוּדָה וָאֲחַכֶּה לַיוֹם, אֲשֶר בּוֹ נָפְלוּ כָל אַנְשֵי חֵילִי בְּחֶרֶב הַמוֹרְדִים?

– קָשֶה לַעֲנוֹת עַל הַשְאֵלָה הַזֹאת! – אָמַר דוֹמִיצִיָנוּס: אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַמֶלֶךְ וְאֶת עֶבְרָתוֹ כִּי קָשָתָה: כִּי יַעֲבוֹר עָלָיו רוּח־רָצוֹן, יַרְבֶּה לִסְלֹחַ וּלְהֵיטִיב, אוּלָם בְּרֶגַע אַפּוֹ אֵין קֵץ וְאֵין גְבוּל לְאַכְזְרִיוּתוֹ.

– רוֹאֶה אֲנִי מִדְבָרֶיךָ, – אָמַר טוּרְנוּסְרוּפוּס: כִּי אֵין לִי לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶלֶךְ עַד אֲשֶר יִמָצֵא אִיש שֶיַרְשִיעַ אֶת הַיְהוּדִים וְהִצְדִיק אוֹתִי, וַחֲשָבַנִי הַמֶלֶךְ לְאֻמְלָל שֶעֻנָה בִידֵי־הַיְהוּדִים יָמִים רַבִּים, וְחָמַל עָלַי וְשָפַךְ כָּל חֲמָתוֹ עַל הַמוֹרְדִים וְהַקוֹשְרִים.

– לוּ נִמְצָא לְךְ אִיש כָּזֶה, כִּי עַתָּה הָשֵב הֵשִיב לְךָ הַמֶלֶךְ אֶת כָּל אֲשֶר אָבַד לְךָ בִיהוּדָה: גַם מִשְׂרָתְךָ גַם כְּבוֹדְךָ הַגָדוֹל, וְאָז הָיִיתָ שָב אֶל כַּנְךְ הָרִאשוֹן, וְהוֹסַפְתָּ לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת בְּאוֹיְבֶיךְ הַיְהוּדִים.

– שְמָעֵנִי, אֲחִי, – אָמַר טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיְחַנֵן קוֹלוֹ: הֲלֹא אֶחָד מֵהַיוֹשְבִים בַּחֲצַר הַמֶלֶךְ אָתָּה, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ הֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶלֹא יֵדְעָן אִישׁ זָר. אַתָּה יוֹדֵעַ בְּלִי סָפֵק מִי מֵאַנְשׁי רוֹמִי קְרוֹבִים לַמֶלֶךְ וְלִבּוֹ בְיָדָם, לְהַטוֹתוֹ אֶל אֲשֶר יַחְפֹּצוּ. קְרָא נָא לִי אֶת אֶחָד מֵהֶם בְּשֵם, וּפָנִיתִי אֵלָיו וְהִפַּלְתִּי תְחִנָתִי לְפָנָיו, וְלֹא אַרְפֶּה מִמֶנוּ עַד אִם עָשָׂה אֶת חֶפְצִי. הַאָמְנָם יִתְּנוּ נִכְבַּדֵי רוֹמִי אֶת אֶחָד מֵאֲחֵיהֶם לִנְפֹּל לִפְנֵי עַם הַיְהוּדִים הַמוֹרְדִים וְהַקוֹשְרִים?

– כֵּן דִבַּרְתָּ, – אָמַר דוֹמִיצִיָנוּס: אֶלֶף יְהוּדִים יֹאבְדוּ וְיִכָּחֲדוּ מִן הָאָרֶץ, וּמִשַׂעֲרוֹת בֶּן־רוֹמִי לֹא תִפֹּל גַם אַחַת אָרְצָה.

לְשֵמַע הַדְבָרִים הָאֵלֶה הִתְעוֹרֵר טוּרְנוּסְרוּפוּס עַד מְאֹד וַיֹאמַר: רוֹאֶה אָנֹכִי כִּי טוֹב אֲנִי לְפָנֶיךָ, וְנַפְשִי יְקָרָה בְעֵינֶיךָ, וְהִנְנִי מוֹדֶה וּמְבָרֵךְ אֶת הָאֵלִים אֲשֶר חָנוּנִי בְּרֵעַ יָקָר כָּמוֹךָ. וְעַתָּה אַל נָא נְאַבֵּד אֶת הָעֵת הַיְקָרָה, וְהַחִלנֹוּ לָבֹא אֶל מַטָרָתֵנוּ.

– בְּטַח בִּי, טוּרְנוּסְרוּפוּס! – אָמַר דוֹמִיצִיָנוּס: עוֹד הַיוֹם אֲדַבֵּר טוֹבוֹת עָלֶיךָ בְּאָזְנֵי טַבּוּלוּס, הָאָהוּב לְאַדְרִיָנוּס, וּדְבָרָיו נִשְמָעִים לוֹ תָמִיד. אַל תִּתְעַצֵב, רֵעִי, יְשוּעָתְךָ קְרוֹבָה.

– וַיְאַמְצוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס וַתְּחִי רוּחוֹ, וַיַחֲזֵק אֶת דוֹמִיצִיָנוּס בְּיָדוֹ וַיַּשְבִּיעֵהוּ לֵאמֹר: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִבָּרְתָּ.

וַיִשָבַע דוֹמִיצִיָנוּס עַל הַדָבָר הַזֶה, וַיֹאמַר: עַתָּה תֵשֵב בְּבֵיתְךָ יָמִים אֲחָדִים, וְלֹא תִרְאֶה אֶת פְּנֵי הַמֶלֶךְ עַד יוֹם אָמְרִי לָךְ: דַרְכְּךָ סְלוּלָה, לְכָה וְהַצְלִיחָה! – וְהָלָכְתָּ.

וּכְכַלוֹת דוֹמִיצִיָנוּס לְדַבֵּר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיֹּאמַר: קוּמָה וְנֵלְכָה אִיש אִיש לְבֵיתוֹ כִּי שְעַת סְעֻדַת הָעֶרֵב בָּאָה.

וְדוֹמִיצִיָנוּס הֵקִים אֶת דְבָרָיו וַיָבֹא אֶל טַבּוּלוּס שַׂר הָרְכוּש אֲשֶר לְאַדְרִיָנוּס, וַיְדַבֵּר טוֹבוֹת עַל טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיְעוֹרֵר עָלָיו אֶת רַחֲמָיו.

וַיַעַן טַבּוּלוּס וַיֹאמַר: שִלְשֹׁם נִתְפְשׂוּ שְלֹשֶׁת מַכָּרַי עַל אָמְרָם לִשְלֹחַ יַד בַּמֶלֶךְ וְהַיוֹם בַּבֹּקֶר נֶחֱרַץ מִשְפָּטָם לָמוּת. וַיָבֹאוּ אֵלַי אֲחֵיהֶם וּנְשֵיהֶם וַיִתְחַנְנוּ אֵלַי לֵאמֹר: רַחֵם עַל הַמוּצָאִים לָמוּת, וּבַקֵש מֵאֵת הַמֶלֶךְ שֶיְחַיֵם; וְאַבְטִיחֵם לַעֲשוֹת אֶת בַּקְשָתָם. וְעַל כֵּן לֹא אוּכַל לְבַקֵש גַם עַל טוּרְנוּס־רוּפוּס, פֶן יִקְצֹף עָלַי הַמֶלֶךְ וְלֹא יַעֲשֶה גַם אַחַת מִבַּקָשוֹתָי,

וַיֵצֶר לְדוֹמִיצִיָנוּס מְאֹד וַיָבֹא אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַיַגֶד לוֹ אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה.

וַיְהִי כִּרְאוֹת טוּרְנוּסְרוּפוּס כִּי כֵן, וַיֹאמֶר אֶל דוֹמִיצִיָנוּס: מוֹדֶה אֲנִי לְךְ עַל חֶפְצְךָ הַטוֹב. אַתָּה עָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדְךְ, וְאִם לֹא הוֹעַלְתָּ לִי, – אֵין בְּךְ הָאָשָם. הָבָה אֵלְכָה אָנֹכִי אֶל טַבּוּלוּס וְהִתְחַנַנְתִּי אֵלָיו אוּלַי אִיטַב בְּעֵינָיו מִשְלֹשֶׁת הָאֲנָשִים, שֶאָמְרוּ לִשְלֹחַ יָד בְּמַלְכֵּנוּ, – וְעָזַב אוֹתָם וּפָנָה אֵלָי.

וְלֹא אֵחַר טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיֵלֶךְ וַיָבֹא אֶל טַבּוּלוּס, וַיֵבְךְּ וַיִתְחַנֵן לְפָנָיו וְלֹא הִרְפָּה מִמֶנוּ עַד שָמְעוֹ מִפִּיו לֵאמֹר: נָגְעוּ תַחֲנוּנֶיךָ עַד נַפְשִי. הִתְיַצְבָה מָחָר בַּבֹּקֶר לִפְנֵי הַמֶלֶךְ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כְּכֹל אֲשֶר יָשִׂימוּ הָאֱלֹהִים בְּפִיךָ, וְגַם אָנֹכִי אָבוֹא אֶל הַמֶלֶךְ בְּשָעָה הַהִיא וַעֲזַרְתִּיךְ כְּכֹל אֲשֶר אוּכָל.

וַיִפֹּל טוּרְנוּסְרוּפוּס לִפְנֵי רַגְלֵי טַבּוּלוּס וַיִשַק אֶת שוּלֵי מְעִילוֹ וַיֹאמַר: כָּל עוֹד רוּחִי בְקִרְבִּי לֹא אֶשְכָּחֲךָ, אֲדוֹנִי הַטוֹב וְהַמֵיטִיב!

וְטוּרְנוּסְרוּפוּס לֹא יָשֵן כִּמְעַט כָּל הַלָיְלָה. פְּעָמִים רַבּוֹת יָרַד מֵעַל מִטָתוֹ, וַיִגַש אֶל חַלוֹן הַחֶדֶר אֲשֶר לָן בּוֹ, לִרְאוֹת הַקָרֵב קֵץ הַלַיְלָה אִם לֹא, וְרַק לִפְנוֹת בֹּקֶר נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵמָה וַיִישָן. וַיַחֲלֹם וְהִנֵה הוּא וְעוֹד שְנֵי אֲנָשִים מוּבָלִים בִּידֵי אַנְשֵי חַיִל אֶל בָּמַת־הַמַטְבֵּחַ. אַלְפֵי אֲנָשִים וְנָשִים וְטַף נֶאֶסְפוּ אֶל מְקוֹם הַהֲרֵגָה, וְכֻלָם מַבִּיטִים אֵלָיו וּמְנִיעִים עָלָיו בְּמוֹ רֹאשָׁם… הִנֵּה אַחַד הַטַבָּחִים אוֹחֵז בּוֹ וּמוֹשְכוֹ אֶל הַבָּמָה… חֶרֶב חַדָה, הַמַזְהִירָה לְאוֹר הַשֶמֶשׁ, חוֹלֶפֶת לְנֶגֶד עֵינָיו… שְנֵי מְשָרְתֵי הַטַבָּח אוֹסְרִים אֶת יָדָיו וְכוֹפְפִים אֶת ראשוֹ… וַיִצְעַק טוּרְנוּסְרוּפוּס צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה – וַיִיקַץ, וְהִנֵה זֵעָה קָרָה מְכַסָה אֶת מִצְחוֹ וְאֶת פָּנָיו וְהוּא שוֹכֵב בְּחַדְרוֹ, וְהַשֶמֶש שוֹלַחַת אֵלָיו אֶת קַרְנֶיהָ הַחוֹדְרוֹת דֶרֶךְ הַחַלוֹן.

 

טז    🔗

נִדְהָם וְחִוֵר יָרַד טוּרְנוּסְרוּפוּס מֵעַל מִטָתוֹ, וַיַבֵּט אֶל צֵל הַמַעֲלוֹת, וַיַרְא וְהִנֵּה עוֹד מְעַט וְהִגִיעָה הַשָעָה שֶבָּהּ מְקַבֵּל אַדְרִיָנוּס אֶת פְּקִידָיו. וַיִלְבַּש טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת בִּגְדֵי הַשְׂרָד אֲשֶר לוֹ, וַיָשֶׂם עֲלֵיהֶם אֶת חֹשֶן־הַמְלוּכָה, וַיֵלֶךְ אֶל אַרְמוֹן אַדְרִיָנוּס. חֲלוֹם־הַבֹּקֶר הִפִּיל עָלָיו אֵימַת מָוֶת וַיַרְגִיזֵהוּ לִרְגָעִים. אָז הֶחְלִיט טוּרְנוּסְרוּפוּס לָסוּר בָּרִאשׁוֹנָה אֶל דוֹמִיצִיָנוּס רֵעוֹ וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹ וְאֶת הַדְבָרִים אֲשֶׁר דִבֵּר אֵלָיו טַבּוּלוּס. וַיְנַחֲמֵהוּ דוֹמִיצִיָנוּס וַיְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַיַרְגִיעֵהוּ. וַיִתְחַזֵק טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיָבֹא לְאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ, וַיִגַשׁ אֶל רֹאש שוֹמְרֵי־הַסַף וַיֹאמֶר לוֹ:

– אֲדוֹנִי! הוֹאֶל־נָא וְרָשַמְתָּ אֶת שְמִי בְּלוּחַ־הַשַׁעֲוָה¹⁷ אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְהִגַדְתָּ לַמֶלֶךְ, כִּי טוּרְנוּסְרוּפוּס עַבְדוֹ, נְצִיב־אֶרֶץ־יְהוּדָה, בָּא לְרוֹמִי, וְדָבָר לוֹ אֵלָיו!

וַיְהִי כַּאֲשֶר עָשָׂה הַשַר אֶת דְבָרָיו, וַיִּכְתּוֹב אֶת שְמוֹ, – וַיַבֵּט טוּרְנוּסְרוּפוּס בַּלוּחַ, וַיִקְרָא אֶת שְמוֹת הָאֲנָשִים הָרְשוּמִים בּוֹ וַיֹאמַר: הַגִידָה נָא לִי, הֶהָיָה בָזֶה טַבּוּלוּס שַׂר־הָרְכוּש אִם לֹא? –

וַיַעַן הַשַׂר וַיֹאמַר: לֹא הָיָה עוֹד בְאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ.

וַישְׁאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס: וּמָתַי יָבֹא?

וַיַעַן הַשַׂר: אֵין לְדַעַת אֶת שְעַת בּוֹאוֹ, כִּי פָתוּחַ לְפָנָיו אַרְמוֹן הַמֶלֶךְ, וּבְכָל זְמַן שֶיִרְצֶה יָבֹא הָאַרְמוֹנָה.

וַיָנִיחוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַיִתְאוֹשֵׁשׁ¹⁸ וַיֹאמֶר אֶל הַשַׂר: הַגִידָה נָא לִי הֲיָשֵן הַמֶלֶךְ שֵנָה מְתוּקָה כָּל הַלָיְלָה? הֲזָעַם הַיוֹם בַּבֹּקֶר אִם שָׂחָק?

וַיַעַן הַשַׂר וַיֹאמַר: מָלֵא רָצוֹן וְשִׂמְחָה הָיָה הַמֶלֶךְ בַּבֹּקֶר. אוּלָם לִוִי, שַׂר בֵּית הָאֲסוּרִים, בָּא וַיַגֵד לוֹ, כִּי שְלֹשֶת הָאֲסִירִים, אֲשֶׁר חִיְבָם הַמֶלֶךְ לְהֵאָבֵק בַּזִירָה עִם הָאֲרָיוֹת, יָצְאוּ בַלַיְלָה בַּמַחְתֶּרֶת מִבֵּית הַסֹהַר וַיִמָלְטוּ עַל נַפְשָם. וַיְמָרֵר הַדָבָר הַזֶה אֶת הַמֶלֶךְ עַד מְאֹד, כִּי אָמַר לִרְאוֹת בָּעֶרֶב אֶת הָאֲסִירִים נִטְרָפִים בְּפִיוֹת הַחַיוֹת; וַיְצַו לְהָמִית אֶת שוֹמְרֵי בֵית הָאֲסוּרִים וְלָשׂוּם אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם. הִנֵה הַמֶלֶךְ עוֹדֶנוּ זוֹעֵם! פַּת־שַחֲרִית הוּבְאָה לוֹ וַתּוּשַׂם לְפָנָיו וְהוּא לֹא נָגַע עוֹד בָּהּ.

לְשֵמַע הַדָבָר הַזֶה חָשְכוּ עֵינֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס, בִּרְכָּיו כָּשְלוּ, וְלוּלֵא מִהֵר לָשֶבֶת עַל הַכִּסֵא, כִּי עַתָּה נָפַל אָרְצָה.

וּבִרְאוֹת הַשַׂר אֶת מְבוּכַת טוּרְנוּסְרוּפוּס, וַיֹאמֶר בְּלִבּוֹ: אֵין זאת כִּי כָבֵד עֲוֹן הָאִיש הַזֶה, עַל כֵּן הִרְבָּה לְהִתְנוֹדֵד בְּשָמְעוֹ כִּי הַמֶלֶךְ זוֹעֵם. וַיְמַהֵר הַשַׂר וַיִגַש אֶל הָאֲנָשִים שֶבָּאוּ בְרֶגַע זֶה הָאַרְמוֹנָה, וַיִשְאֵל לִשְׁמָם, וַיִרְשְמֵם בְּלוּחוֹת־הַשַעֲוָה אֲשֶר לְפָנָיו, וְאַחַר בָּא אֶל הַמֶלֶךְ וַיִקְרָא לְפָנָיו אֶת שְמוֹת הָרְשוּמִים.

טוּרְנוּסְרוּפוּס הָיָה הַשְלִישִי, שֶנִקְרָא לְהִתְיַצֵב לִפְנֵי הַמֶלֶךְ. כָּל רֶגַע אָרַךְ לוֹ כְשָנָה, לִבּוֹ הִכָּהוּ בְלִי הֶרֶף וַיְנַבֵּא לוֹ דָבָר מָר. וּבְהַגִיעַ תּוֹרוֹ לְהִכָּנֵס אֶל חֲדַר קַבָּלַת־הַפָּנִים, גָדְלָה חֶרְדָתוֹ עַד מְאֹד. וְלוּ יָכֹל בְּרֶגַע זֶה לִדְחוֹת אֶת הָרֵאָיוֹן לְיוֹם אַחֵר, כִּי עַתָּה עָשָׂה אֶת הַדָבָר הַזֶה בְּכָל לִבּוֹ. אוּלָם שַׂר שוֹמְרֵי הַסַף הַאִיץ בּוֹ לֵאמֹר: הַמֶלֶךְ מְצַוְךָ לָבֹא אֵלָיו, וְאַתָּה מְפַקְפֵק! – אָז הִתְחַזֵק טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיָבֹא אֶל הַמֶלֶךְ וַיִשְתַּחוּ וַיִקְרָא: יְחִי מֶלֶךְ הַמְלָכִים לְעוֹלָם וָעֶד!

– מַה חֶפְצְךָ? שָאַל הַמֶלֶךְ.

– אֲהָהּ: אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ הָאַדִיר! – קָרָא טוּרְנוּסְרוּפוּס וְשִנָיו נָקְשׁוּ זוּ לָזוּ: הַיְהוּדִים מָרְדוּ בְךָ, וְאַנְשֵי צְבָאֲךָ נָפְלוּ כֻלָם בְּחַרְבָּם, וָאִוָתֵר רַק אָנֹכִי וְרוּפִינָה אִשְתִּי לְבַדְנוּ.

– בֶּן בְּלִיַעַל! – קָרָא אַדְרִיָנוּס וַיִרְקַע בְּרַגְלָיו: הֲנִהְיָה הַדָבָר הַזֶה פִתְאֹם? מַדוּעַ לֹא הוֹדַעְתַּנִי בְּעוֹד מוֹעֵד, כִּי מָרְדוּ בִי הַיְהוּדִים, וַתְּחַכֶּה לַיוֹם, אֲשֶר לֹא יִוָתֵר בּוֹ מִכָּל אַנְשֵׁי חֵילִי גַם אֶחָד!… מוֹת תָּמוּת, טוּרְנוּסְרוּפוּס; דָמְךָ בְרֹאשֶךְ!

– יָדַעְתִּי אֶת אַחֲרִיתִי! – אָמַר טוּרְנוּסְרוּפוּס: יָדַעְתִּי כִּי הָמֵת תְּמִיתֵנִי, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, וְלוּלֵא תִקְוָתִי שֶתִּשְמַע מִפִי אֶת הַמַעֲשִׂים הַנוֹרָאִים שֶעָשׂוּ הַיְהוּדִים, וְנִקַמְתָּ מֵהֶם אֶת נִקְמַת אַנְשֵי חֵילְךְ הַנֶאֱמָנִים לְךָ, כִּי עַתָּה הִתְנַפַּלְתִּי כְבָר לְתוֹךְ הַיָם, בְּבָרְחִי בָאֳנִיָה הַיוֹרֶדֶת אִיטַלִיָה.

– עֵינֶיךָ לֹא תִרְאֶינָה בְּנִקְמָתִי בַהַיְהוּדִים! – קָרָא אַדְרִיָנוּס בְּקֶצֶף: אַנְשֵי חֵילִי הַגִבּוֹרִים שֶהָפְקְדוּ בְיָדְךָ מֵתוּ, עַל כֵּן תִּהְיֶה אַחֲרִיתְךָ כְּאַחַד מֵהֶם!

– אֲהָהּ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, – קָרָא טוּרְנוּסְרוּפוּס כְּמִתְיָאֵש: שְמַע נָא אֶת דְבָרַי הָאַחֲרוֹנִים בְּטֶרֶם אוּצָא לָמוּת! זָכְרָה נָא לִי אֶת עֲבוֹדָתִי אֲשֶר עֲבַדְתִּיךְ עַד הִשָלְחִי לִיהוּדָה! הֲלֹא טוֹב הָיִיתִי תָמִיד לְפָנֶיךְ וּמִשְלֹשֶת הַנְצִיבִים אֲשֶר אָמְרוּ לִמְשוֹל בִּיהוּדָה, בָּחַרְתָּ רַק בִּי. וְעַתָּה מָה אֲנִי שוֹאֵל מֵעִם אֲדוֹנִי מֶלֶךְ הַמְלָכִים, כִּי אִם לִשְמֹעַ אֶת מַעֲשֵׂי הַיְהוּדִים אֲשֶר קָשְרוּ עָלֶיךְ וַיֹאמֵרוּ: מִי אַדְרִינוּס כִּי נַעַבְדֶנוּ? אֵין לָנוּ חֵפֶץ בּוֹ וּבִפְקִידָיו אֲשֶׁר שָלַח בִּיהוּדָה!

וְדִבְרֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס אֵלֶה אֲשֶר הִשְמִיעָם בְּקוֹל מְעוֹרֵר תַּחֲנוּנִים, הֵשֵכּוּ מְעַט אֶת חֲמַת אַדְרִיָנוּס, וַיֹאמַר: וּמַה תַּשְמִיעֵנִי וַאֲנִי לֹא יָדָעְתִּי? מַדוּעַ הֶחֱרַשְתָּ עַד הַיוֹם וְלֹא שָלַחְתָּ אֵלַי אֶת דְבָרֶיךָ לֵאמֹר: מָרְדוּ בְךָ הַיְהוּדִים? חֵטְא גָדוֹל חָטָאתָ, טוּרְנוּסְרוּפוּס!

– אָמֹר אָמַרְתִּי לְהוֹדִיעֲךָ בְעוֹד מוֹעֵד, – עָנָה טוּרְנוּס־רוּפוּס: אוּלָם הַמוֹרְדִים הִקִיפוּ אֶת הָעִיר וַיִשְׂרְפוּ אֶת אוֹצַר הַנֶשֶק וָאִלְחֵם עִמָם בְּחֵרוּף נֶפֶש, וְלֹא יָכֹלְתִּי לָהֶם.

– אוּלָם הַקֶשֶר הֵן לֹא נִהְיָה פִתְאֹם! – אָמַר אַדְרִיָנוּס: וּזְמַן רַב הָיָה לִךְ לְהַכּוֹת אֶת הַקוֹשְרִים מַכָּה אַחַת גְדוֹלָה, וּלְהַפִילָם שֶלֹא יוֹסִיפוּ לָקוּם… אֵין זֹאת כִּי יָשַבְתָּ בִמְנוּחָה כָּל הַיָּמִים וַתַּעֲצוֹם עֵינֶיךָ מֵרְאוֹת בְּכָל הַנַעֲשֶׂה מִסָבִיב לָךְ. עַל כֵּן הִתְגַבְּרוּ עָלֶיךָ הַיְהוּדִים וַיַהַרְגוּ אֶת מִבְחַר גִבּוֹרָי. אָשַמְתָּ מְאֹד, טוּרְנוּסְרוּפוּס!

עַל הַדְבָרִים הָאֵלֶה לֹא נִמְצָא מַעֲנֶה בְּפִי טוּרְנוּס־רוּפוּס וַיִדֹם.

וּבִרְאוֹת אַדְרִיָנוּס כִּי טוּרְנוּסְרוּפוּס מַחֲרִיש, וַיֵדַע וַיִבֶן, כִּי אָמְנָם גָדוֹל עֲוֹנוֹ מְאֹד, אֲשֶר לֹא יְכֻפַּר בִּלְתִּי אִם בְּמוֹתוֹ, – וַיִקְרָא וַיֹאמַר: הוֹצִיאוּ אֶת הָאִיש הַזֶה מֵעָלַי וְשִימוּהוּ בַמִשְׁמָר!

בָּרֶגַע הַזֶה בָּא טִבּוּלוּס שַׂר־הָרְכוּש וַיִתְיַצֵב לִפְנֵי אַדְרִיָנוּס וַיֹאמַר: אֲהָהּ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ! אֶת צַלְמֵי־דְמוּת פָּנֶיךָ אֲשֶׁר עֲשִׂיתִים, כְּמִצְוָתְךָ, זָהָב וָכֶסֶף, וְאֲשִׂימֵם תַּחַת הָאֵלִים אֲשֶר בְּבָתֵּי תְפִלָתֵנוּ, מָצָאתִי הַיּוֹם שְבוּרִים וּמְגֹאָלִים, וָאֶחְקֹר אֶת הַדָבָר הַזֶה וָאֶדְרְשֵהוּ וַיִוָדַע לִי, כִּי מֵאֵן הָעָם לָתֵת לְךְ כְּבוֹד אֱלֹהִים, בְּאָמְרָם: רַק אָדָם הוּא אַדְרִיָנוּס וְלֹא אֵל, – לֹא נַעַבְדֶנוּ!

– הֲנִמְצְאוּ הָאֲנָשִים הַחַטָאִים אֲשֶר עָשׂוּ אֶת הַשַעֲרוּרְיָה הַגְדוֹלָה הַזאת? – שָׁאַל אַדְרִיָנוּס וַיִמְלֵא חֵמָה.

– חָקַרְתִּי וְדָרַשְתִּי, וְלֹא מָצָאתִי אִיש אֲשֶר עָשֶׂה אֶת הַדָבָר הַזֶה, – אָמַר טַבּוּלוּס: אוּלָם שָמַעְתִּי אוֹמְרִים כִּי לָמְדוּ הָרוֹמִיִים אֶל דַרְכֵי הַיְהוּדִים שֶאֵינָם נוֹתְנִים כְּבוֹד אֱלֹהִים לְבָשָׂר וָדָם.

– הַיְהוּדִים?? – קָרָא אַדְרִיָנוּס, וּפָנָיו הִלְבִּינוּ כַסִיד; אָנֹכִי אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי! אֲכַלֵם וְאַשְמִידֵם, וְלֹא יִזָכֵר עוֹד שְמָם!

וַיְהִי כִּשְמוֹעַ טַבּוּלוּס אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיֹאמַר: אֲדוֹנִי מֶלֶךְ הַמְלָכִים! כְּבָר עָבְרָה הַשְׁמוּעָה בָעִיר, כִּי נִקְרְעָה יְהוּדָה מְעַל גְבוּל מַמְלַכְתְּךָ, וְיוֹשְבֶיהָ הִתְקוֹמְמוּ לְךָ, וַיַשְחִיתוּ בְאַנְשֵׁי חֵילְךְ, וְעוֹד מְעַט וְעָלוּ עַל רוֹמִי לְהִלָחֵם בָּהּ.

– מִי הִגִיד לְךָ אֶת הַדְבָר הַזֶה? – שָאַל אַדְרִיָנוּס וַיַבֵּט בְּעֵינָיו הַזוֹעֲמוֹת אֶל טַבּוּלוּס.

– כָּל אַנְשֵי הָעִיר מְדַבְּרִים כָּכָה, עָנָה טַבּוּלוּס נִבְהָל: טוּרְנוּסְרוּפוּס, הַנָצִיב הָאֻמְלָל, שֶנִגַף לִפְנֵי הַיְהוּדִים וַיִמָלֵט מִיָדָם, אָמַר, כִּי מָלֵא הָעָם הַזֶה רוּחַ מֶרִי וָמֶרֶד, וְלֹא יִשְקֹט עַד אִם יָשִיב לוֹ אֶת אַרְצוֹ, הַכְּבוּשָה בְיָדֶךָ.

– טוּרְנוּסְרוּפוּס? – קָרָא אַדְרִיָנוּס בְּלַעַג: הֲלֹא זֶה הָאִיש אֲשֶׁר יָשֵן בִּיהוּדָה שֵנָה מְתוּקָה וְלֹא חָפֵץ לִרְאוֹת וְלָדַעַת אֶת הַנַעֲשֶׂה בְּאֶרֶץ מֶמְשַלְתּוֹ, עַל כֵּן בָּאָה עָלָיו הָרָעָה פְתְאֹם. הִנֵּה הוּא מוּמָת הַיוֹם…

וַיֹאמֶר טַבּוּלוּס: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, וְהוֹאַלְתָּ לִשְמוֹעַ מִפִּי דְבָרִים אֲחָדִים עַל אֹדוֹת אֶרֶץ יְהוּדָה וְהָעָם הַיוֹשֵב בָּהּ.

וַיַעַן אַדְרִיָנוּס וַיֹאמַר: דַבֵּר, כִּי שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי.

וַיַעַן טַבּוּלוּס וַיֹאמַר: הִנֵה גַם הַיוֹם שָמַע הַמֶלֶךְ אֶת רָעַת הַיְהוּדִים: צַלְמֵי דְמוּת הַמֶלֶךְ נִשְבְּרוּ וְהוּצְאוּ מִתּוֹךְ בָּתֵּי הָאֵלִים, כְּבוֹדְךְ חֻלַל לְעֵינֵי יוֹשְבֵי רוֹמִי, וּמִי אָשֵם בַּדְבָר הַזֶה אִם לֹא הַיְהוּדִים וְתוֹרָתָם? הֵן גַם בְּעֵת שֶרָחוֹק הָעָם הַזֶה מֵרוֹמִי, – יָרַע לָרוֹמִיִים וּלְמַלְכָּם, וְאַף כִּי בִהְיוֹת הָרוֹמִיִים קְרוֹבִים אֵלָיו וּבְאַרְצוֹ הֵם יוֹשְׁבִים! אַל נָא יִפָּלֵא בְעֵינֶיךָ, הַמֶלֶךְ, כִּי נָפַל טוּרְנוּסְרוּפוּס לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה אֵלֶה! עָרוּם הָעָם הַיְהוּדִי כְּנָחָש, לִבּוֹ שוֹאֵף לְמֶרֶד וָקֶשֶׁר, תּוֹרָתוֹ לוֹעֶגֶת לְכָל עַמֵי הָאָרֶץ וְלִפְסִילֵיהֶם, שְאַל אֶת זִקְנֵי רוֹמִי וְיַגִידוּךְ… עַל כֵּן אָנֹכִי אוֹמֵר: כּל זְמַן שֶהָעָם הַזֶה חַי וְדִבְרֵי תוֹרָתוֹ נוֹדְעִים לִבְנֵי רוֹמִי, – לֹא יָקוּם צֶלֶם דְמוּת אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ בְּבָתֵּי הָאֵלִים, לֹא יִתְּנוּ לוֹ כְּבוֹד אֱלֹהִים וְלֹא יַחְדְלוּ לְהַבְזוֹתוֹ.

אַדְרִיָנוּס הִתְהַלֵךְ בַּחֶדֶר רְגָעִים אֲחָדִים וְלֹא עָנָה דָבָר, וַיְהִי דִמְיוֹנוֹ כְּאִיש אֲשֶר עָמְקוּ מַחְשְבוֹתָיו מְאֹד.

וַיַרְא טַבּוּלוּס אֶת הַדָבָר הַזֶה וּכְלַעַג נִרְאָה עַל שְׂפָתָיו, וַיַחְשוֹב בְּלִבּוֹ וַיֹאמַר: הֶעָרִיץ הַזֶה נָפַל בָּרֶשֶת אֲשֶר טָמַנְתִּי לוֹ. הוּא דּוֹרֵש מֵהָעָם לְהַכִּירוֹ לְאֵל עֶלְיוֹן עָלָיו, – עַתָּה יִרְאֶה, כִּי חֶפְצוֹ הָרַע וְהָאֱוִילִי לֹא נִתַּן לוֹ… שְׂמַח, טוּרְנוּסְרוּפוּס, נָצַלְתָּ, נִצְלְתָּ!

– שְמַע־נָא, – אָמַר אַדְרִיָנוּס אֶל טַבּוּלוּס: לֵךְ אֶל שַׂר בֵּית הָאֲסוּרִים, אֲשֶר אֲסִירֵי הַמֶלֶךְ יוֹשְבִים שָם, וְאָמַרְתָּ לָהֶם בִּשְמִי, כִּי צִוִיתִי לְהוֹצִיא אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס מִבֵּית הָאֲסוּרִים. בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים אֶקְרָא אֶת יוּלִיוּס סֵוֵרוּס וְהִפְקַדְתִּי בְיָדוֹ אֶת כָּל אַנְשֵי הַמִלְחָמָה אֲשֶׁר בְּסוּרִיָה וְצִוִיתִיו לַעֲלוֹת עַל יְהוּדָה לְכָבְשָהּ וּלְהַכְרִית אֶת כָּל יוֹשְבֶיהָ; וְטוּרְנוּסְרוּפוּס, הַיוֹדֵעַ אֶת מוֹצָאֵי יְהוּדָה וְאֵת כָּל מוֹבָאֶיהָ יִהְיֶה לוֹ לְעֵינָיִם, כָּל עוֹד אֲשֶר יִמְצֵא עִבְרִי אֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאַחֲרֵי כֵן… וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה מַה לַעֲשׂוֹת בְּטוּרְנוּס־רוּפוּס אֲשֶׁר חִלֵל כְּבוֹדִי בָעַמִים.

 

יז    🔗

וַיְהִי דְבַר אַדְרִיָנוּס אֶל יוּלִיוּס־סֵוֵרוּס לֵאמֹר: הֻגֹד הֻגַד לִי, כִּי הַיְהוּדִים עָשׂוּ חַיִל, וַיֶחֶזְקוּ וַיֶאֱמָצוּ, וְהַמִלְחָמָה בָהֶם לֹא לְיוֹם וְלֹא לְיוֹמָיִם. עַל כֵּן הִנְנִי מְצַוְךָ לֵאמֹר: בְּתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה עִמָהֶם מִלְחָמָה, וְנִזְהַרְתָּ מְאֹד בְּצֵאתְךָ עֲלֵיהֶם, וּבָנִיתָ מְצוּדוֹת רַבּוֹת וַחֲזָקוֹת, וַהֲכִינוֹתָ צֵידָה לְאַנְשֵׁי הַחַיִל, וְלֹא תִנָגְפוּ לִפְנֵי הַיְהוּדִים. אֶפֶס כִּי תְמַהֵר מַעֲשֶׂיךָ וְלֹא תִתֵּן אֶת הַמוֹרְדִים לְהִתְחַזֵק מִיוֹם לְיוֹם, – רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ!

וְאֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס אָמַר אַדְרִיָנוּס: לֹא תָמוּת, כִּי תִחְיֶה! וְזָכַרְתָּ אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְךָ, וּמִהַרְתָּ לָשוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וּבָאתָ אֶל יוּלִיוּס סֵוֵרוּס, וְהֵבֵאתָ אֵלָיו אֶת סֵפֶר הַפְּקֻדָה, הַנִתָּן עַל יָדְךָ, וְהָלַכְתָּ בַּאֲשֶר יִתְהַלֵךְ יוּלִיוּס, וְלֹא תָמוּש מִמֶנוּ עַד הִכָּבֵשׁ יְהוּדָה, וְהָיִיתָ לוֹ לְעֵינָיִם, וְהִגַדְתּ לוֹ כָּל דָבָר אֲשֶר יָדַעְתָּ, כִּי טוֹב הוא לָרוֹמִיִים בְּמִלְחַמְתָּם עַם הַמוֹרְדִים.

וַיַעַן טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיֹאמַר: כֵּן אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, כַּאֲשֶר דִבַּרְתָּ: לֹא אָסוּר מִדְבָרֶיךָ יָמִין וּשְׂמאל, וְלֹא אֶשְקוֹט וְלֹא אָנוּחַ עַד יוֹם נְפוֹל יְהוּדָה לְפָנֶיךָ.

וּכְכַלוֹת טוּרְנוּסְרוּפוּס לְדַבֵּר וַיִקַח אֶת הַסֵפֶר וַיִשְׁתַּחוּ לְאַדְרִיָנוּס וַיֵצֵא.

*

שִשָה שָׁבוּעוֹת עֶבְרוּ מֵהַיּוֹם הַהוּא, וְטוּרְנוּסְרוּפוּס בָּא לְאֶרֶץ יְהוּדָה, וְיַעַן כִּי יָרֵא פֶּן יַכִּירוּהוּ, עַל כֵּן הִתְחַפֵּשׂ וַיִלְבַּש בְּגָדִים כְּאַחַד הָאֱדוֹמִים, וַיִתְבּוֹנֵן אֶל מַעֲשֵׂי הַיְהוּדִים וַיַרְא, כִּי הִגְדִילוּ לַעֲשׂוֹת: רַבִּים מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל נָהֲרוּ אֶל בַּר־כֹּכְבָא, וַיִסְפְחוּ לְאַנְשֵי חֵילוֹ, וַיִלְמְדוּ יוֹם יוֹם מִלְחָמָה; וַיַאַסְפוּ כְלֵי זַיִן לָרֹב וַיִבְנוּ מְצוּדוֹת גְדוֹלוֹת וַחֲזָקוֹת עַל יַד בֵּתֶּר. וְאַחַר בָּחַר בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַגִבּוֹרִים בְּאַנְשֵי חֵילוֹ, וַיְשִׂימֵם נְצִיבִים בְּכָל הֶעָרִים הַנִלְכָּדוֹת, וַיְהִי נָכוֹן לְהָקִים אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם הַנְתוּצוֹת וּלְבַצְרָן וְלִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִקְדָש.

וַיְמָרְרוּ הַמַעֲשִׂים הָאֵלֶה אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס עַד מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיָבֹא אֶל יוּלִיוּס־סֵוֵרוּס, וַיִתֵּן לוֹ אֶת הַסֵפֶר אֲשֶר שָלַח אַדְרִיָנוּס בְּיָדוֹ. וַיְהִי כְּכַלוֹתוֹ לִקְרוֹא בוֹ, וַיֶאֱסוֹף אֵלָיו שָׂרֵי גְדוּדָיו, וַיִקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת דִבְרֵי אַדְרִיָנוּס וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם:

– עוּצוּ עֵצָה וּשְמַעְתִּיהָ.

וַיַעַן אֶחָד מִשָׂרֵי הַגְדוּד וַיֹאמַר: אֵין טוֹב לָנוּ כִּי אִם נְמַהֵר יְרוּשָלַיְמָה, וּבִצַרְנוּ אֶת חוֹמוֹתֶיהָ, וְנִשְׂגַבְנוּ בָהּ. וְאָז תֵּקַל לָנוּ הַמִלְחָמָה וְעָשׂה נַעֲשֶׂה גַם יָכֹל נוּכַל; אוּלָם אִם נֹאמַר לָצֵאת עַתָּה לַמִלְחָמָה, וְהָיְתָה אַחֲרִיתֵנוּ רָעָה, כִּי פְרוּצוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יוֹשְבִים בָּהֶן, וְהַיְהוּדִים מָרֵי־נֶפֶשׁ, וְנִלְחֲמוּ עִמָנוּ כָּאֲרָיוֹת וְהִכּוּ בְרִבְבוֹתֵינוּ.

וַיַעַן טוּרְנוּסְרוּפוּס וַיֹאמַר: טוֹבָה הָעֵצָה הַיְעוּצָה, הָבָה נַעֲלֶה יְרוּשָלָיְמָה!

וְיוּלִיוּס־סֵוֵרוּס זָכַר אֶת הַמַגֵפָה הַגְדוֹלָה, אֲשֶר נִגְפוּ אַנְשֵי חֵילוֹ בְּמִלְחַמְתָּם עִם בַּר־כֹּכְבָא בַּמַעֲרָכָה בַשָׂדֶה, וַיֹאמַר: אָמְנָם כֵּן, אֵין טוֹב לָנוּ בִּלְתִּי אִם נִבְנֶה אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְחָסִינוּ בָהֶן, וּמִשָם נִשְלַח אֶת מַגֵפוֹתֵינוּ לְלִבּוֹת הַיְהוּדִים…

כְּשֶׁטֶף מַיִם כַּבִּירִים עָלוּ לִגְיוֹנוֹת צִבְאוֹת הָרוֹמִיִים אֶל יְרוּשָלַיִם הֶחֳרֵבָה וְהָעֲזוּבָה וַיָחֵלוּ לְעֲשׂוֹת בַּמְלָאכָה הַגְדוֹלָה, הַשׂוּמָה עֲלֵיהֶם. רִבֲבוֹת יָדַיִם חֲזָקוֹת וּמְהִירוֹת הֵחֵלוּ לִבְנוֹת אֶת הַחוֹמוֹת הַהֲרוּסוֹת וּלְהָקִים מִגְדָלִים גְבוֹהִים וּצְרִיחִים וּבַחוּנִים בְּתוֹךְ יְרוּשָלָיִם. וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַתֵּהֶפֵךְ יְרוּשָלַיִם לְעִיר בְּצוּרָה עַד מְאֹד.

וַיַּרְא יוּלִיוּס־סֵוֵרוּס וְטוּרְנוּסְרוּפוּס כִּי כֵן, וַיִשְׂמְחוּ מְאֹד, וַיֹּאמֵרוּ: עַתָּה נַעֲמִיד אֶת הַצוֹפִים עַל הַחוֹמוֹת, וְנִתֵּן מְנוּחָה לָעָם אַחֲרֵי עֲבוֹדָתוֹ הַכְּבֵדָה אֲשֶר עָבָד; וְהָיָה כִּי יַחֲלִיף כּחַ, וְהִשְלַחְנוּ אֶת מִבְחַר גְדוּדֵינוּ בְּבַר־כֹּכְבָא וְהִכִּינוּ אוֹתוֹ מַכָּה רַבָּה.

אוּלָם כָּל הַמַעֲשִׂים הַגְדוֹלִים הָאֵלֶה שֶעָשָׁה יוּלִיוּס־סֵוֵרוּס בִּירוּשָלַיִם לֹא נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵי בַר־כֹּכְבָא וּמֵאַנְשֵׁי חֵילוֹ אֲשֶׁר שָמְרוּ אֶת צַעֲדֵי הָרוֹמִיִים.

וּבִרְאוֹת בַּר־כֹּכְבָא אֶת אַנְשֵי חֵיל רוֹמִי נֶאֱסְפִים יְרוּשָלַיְמָה לְהִשָׂגֵב בָּהּ, אָמַר: אִם אֶלְחֵם בְִּיוּלִיוּס־סֵוֵרוּס מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה בַּשָׂדֶה, וְהָיוּ הַגְדוּדִים הַנִשְאָרִים בְּמַחֲנֵהוּ לִפְלֵיטָה; אוּלָם עַתָּה נֶאֱסָפִים הֵם כֻּלָם יְרוּשָלַיְמָה, וּבוֹטְחִים בְּחוֹמוֹתֶיהָ, – וְהִקַפְתִּי אֶת הָעִיר, וְהִתְנַפַּלְתִּי פִתְאֹם עַל הַצְבָא הַיוֹשֵב בָּהּ וְהִשְמַדְתִּיו.

וְאַנְשֵי חֵיל הָרוֹמִיִים שָׂמְחוּ בַמְנוּחָה הַנְתוּנָה לָהֶם, וַיֹאכְלוּ וַיִשְתּוּ וַיֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם, וְלֹא יָדְעוּ כִּי אוֹרֵב לָהֶם מֵאַחֲרֵי הָעִיר.

וַיְהִי לָיְלָה. בְּחוּצוֹת יְרוּשָלַיִם הָשְלַךְ הָס. הַחַיָלִים יָשְנוּ אֶת שְנָתָם הַמְתוּקָה, וְלֹא נִשְמַע בִּלְתִּי אִם קוֹל הַשוֹמְרִים הַסוֹבְבִים בָּעִיר וְקוֹל הַצוֹפִים הָעוֹמְדִים עַל הַחוֹמוֹת הַקוֹרְאִים זֶה לָזֶה: עוּרָה! אַל שֵנָה!

וַיִקֶר בְּעֶצֶם הָרֶגַע הַזֶה דָבָר, אֲשֶׁר לֹא יִחֲלוּ לוֹ הָרוֹמִיִים וְלֹא פִּלֵלוּ: מִמֶרְחַקִים נִשְׁמַע כְּקוֹל שַעֲטוֹת פַּרְסוֹת־סוּסִים, כְּקוֹל עַם רַב בְּלֶכְתּוֹ. וְהַקוֹל הָלַךְ הָלֹךְ וְגָדוֹל, הָלֹךְ וְהִשָמֵעַ, וְצֵל שָחוֹר שֶל מַחֲנֶה כָבֵד, הַמְכַסֶה אֶת כָּל הַכִּכָּר, נִרְאֶה לְאוֹר הַיָרֵחַ. הַשוֹמְרִים הִתְעוֹרְרוּ, וַיִפְקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם עַד מְאֹד, וַיַבִּיטוּ וַיַקְשִׁיבוּ, – וַיִשׁמַע פִּתְאוֹם קוֹל רַעַם תֻּפִּים וְרַעַש קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וְצִלְצַל חֲרָבוֹת, – וַיֶחֶרְדוּ הַשוֹמְרִים וַיִתְקְעוּ בַּשוֹפָרוֹת וַיִצְעֲקוּ צְעָקָה גְדוֹלָה לֵאמֹר: הַיְהוּדִים! הַיְהוּדִים!

לְקוֹלָם חָרְדָה הָעִיר הַיְשֵנָה, וְעַד מְהֵרָה נֵעוֹרוּ הַחַיָלִים מִשְנָתָם, וַיַחְגְרוּ כְּלֵי מִלְחַמְתָּם וַיַעֲלוּ עַל חוֹמוֹת יְרוּשָלַיִם, וַיִרְאוּ – וְהִנֵה שִמְעוֹן בַּר־כֹּכְבָא עִם רִבְבוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים חֲמוּשִ0ים וַעֲרוּכִים בַּכֹּל לַמִלְחָמָה, קְרֵבִים אֶל הָעִיר הַבְּצוּרָה וּמְכַתְּרִים אוֹתָהּ מִכָּל עֲבָרֶיהָ.

וּבְעוֹד שָׂרֵי צִבְאוֹת הָרוֹמִיִים מִתְאַמְצִים לְהָבִיא סֵדֶר בַּצָבָא הַנִדְהָם, וּמִתְכּוֹנְנִים לְפַקֵד אֶת הַלִגְיוֹנוֹת, וְלַעֲרֹךְ אוֹתָם מוּל מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְכַתְּרוֹת אֶת הָעִיר, וַיִגַש בַּר־כֹּכְבָא עַד לִפְנֵי חוֹמַת יְרוּשָלַיִם וְהוּא רוֹכֵב עַל אַרְיוֹ הַנוֹרָא, וַיָרֶם יָדוֹ וַיִקְרָא: עֲמֹדוּ!

וַיַעַמְדוּ פִתְאֹם צִבְאוֹת יִשְרָאֵל, וְלֹא נִרְאָה בָהֶם מֵנִיעַ יָד וּמֵנִיד עַפְעַף וַתְּהִי דְמָמָה בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.

– אַחַי וְעַמִי! – אָמַר בַּר־כֹּכְבָא אֶל כָּל צְבָאוֹ: בַּמָקוֹם הַזֶה אֲשֶר רַגְלֵינוּ עוֹמְדוֹת עָלָיו, נָפְלָה הַמַחֲנֶה הַגְדוֹלָה שֶל סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשוּר. דָבָר יָצָא מִפִי אֲדוֹן־כָּל־הַנְשָמוֹת, – וּמֵאָה וּשְמוֹנִים וַחֲמִשָה אֶלֶף אִישׁ הָיוּ לִפְגָרִים מֵתִים! אֵל נְקָמוֹת יְיָ! לוֹ הַגְדוּלָה וְהַגְבוּרָה; לוֹ הַיְשוּעָה וְהַנִצָחוֹן! מִי לַיָי וּלְעַמוֹ וּלְאַרְצוֹ, – יַעֲלֶה אַחֲרָי!

וְאַךְ כִּלָה בַר־כֹּכְבָא לִקְרֹא אֶת הַקְרִיאָה הַגְדוֹלָה הַזֹאת, וַישְאַג הָאַרְיֵה שְאָגָה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה, וַיִצְהֲלוּ הַסוּסִים וַתְּצַלְצֵלְנָה הַחֲרָבוֹת, וַתִּרְעַש הָאָרֶץ וַתִּרְעָד.

וַיַרְכֵּב בַּר־כֹּכְבָא אֶת יָדוֹ עַל קַשְתּוֹ, וַיוֹר אֶל הָרוֹמִיִים, הָעוֹמְדִים עַל הַחוֹמָה מִשְתָּאִים וְנִבְהָלִים, – וַיַשְׁמַע קוֹל כְּקוֹל הָרָעַם:

– “חֵץ תְּשוּעָה לַיָי, וְחֵץ נְקָמָה בָּרוֹמִיִים! נִרְדְפֵם וְנַשְמִידֵם מִתַּחַת שְמֵי יְיָ!”

אָז נִשְמְעוּ קוֹלוֹת הַשוֹפָרוֹת וַתִּרְעַש הָאָרֶץ, וַיַעַל בַּר־כֹּכְבָא עַל הַחוֹמָה וְאַחֲרָיו – כָּל גִבּוֹרָיו, וְאַחֲרֵיהֶם – כָּל הַחַיִל, וַיִתְנַפְלוּ עַל הָרוֹמִיִים וַיִזְרוּם עַל יָמִין וְעַל שְמֹאל וַיִרְמְסוּם וַיְבוֹסְסוּם, וַיַכּוּם מַכָּה רַבָּה עַד מְאֹד.

וַתִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימַת מָוֶת, וַתִּרֶב בָּהֶם הַמְהוּמָה, – וַתְּהִי חֶרֶב אִיש בְּרֵעֵהוּ. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַלִיזֵי הַנִצָחוֹן, הָלְכוּ הָלֹךְ וְהִתְחַזֵק, וַיֵרְדוּ הָעִירָה, וַיַעַבְרוּ עַל צִבֻּרֵי הַחֲלָלִים וַיָבֹאוּ עַד לִפְנֵי שַעֲרֵי הָעִיר וַיִפְתְּחוּם. אָז פָּרְצוּ כָּל צִבְאוֹת הַיְהוּדִים, וַיַעַבְרוּ דֶרֶךְ הַשַעַר וַיָבֹאוּ הָעִירָה.

וְאַךְ עָלָה הַשַחַר, – וּפְלִיטֵי הָרוֹמִיִים אֲשֶר נִמְלְטוּ מֵחֶרֶב בַּר־כֹּכְבָא, בְּהִתְחַבְּאָם בַּתְּעָלוֹת וּבַבּוֹרוֹת, – נָסוּ מְנוּסַת מָוֶת, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ אֲדוֹנֵי הָעִיר הַקְדוֹשָה.

 

יח    🔗

כְּחֵץ מִקֶשֶת עָפָה הַשְמוּעָה עַל דְבַר מַפֶּלֶת הָרוֹמִיים וְנִצְחוֹן בַּר־כֹּכְבָא, וַתְּחַיֶה אֶת נַפְשוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַתְּשַׂמַח אֶת לִבָּם. אַלְפֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וַיַעֲלוּ בְרִנָה יְרוּשָלַיְמָה לְבָרֵךְ אֶת בַּר־כֹּכְבָא, וְלָחֹג אֶת חַג הַחֵרוּת. אָז נִשְמַע בְּכָל חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל אוֹמְרִים: הוֹדוּ לַיָי, כִּי גָבַר עלֵינוּ חַסְדוֹ עַד מְאֹד. אוּלָם, בְּגֶשֶת כָּל הַקָהָל אֶל הַר בֵּית יְיָ, וּבִרְאוֹתָם אֶת הַמִקְדָש הֶחָרֵב וְהַמְחֻלָל בִּידֵי צָר, נֶהֶפְכָה שִׂמְחָתָם לְאֵבֶל, וַיִקְרְעוּ שִמְלוֹתָם וַיִסְפְּקוּ כָף.

אָז יָרַד אִיש זָקֵן נִכְבָּד וּנְשׂוּא־פָנִים מֵעַל הַר־הַבַּיִת וַיִקְרָא וַיֹאמַר:

– שְמָעוּנִי, אַחַי, וְיִשְמָעֲכֶם אֱלֹהִים!

וַיְהַס כָּל הַקָהָל, וַיַעַמְדוּ וַיַבִּיטוּ מַחֲרִישִׁים אֶל הָאִיש הַקוֹרֵא אֲלֵיהֶם.

– אַחַי וְאַחְיוֹתַי! – אָמַר הַזָקִן: זֶה הַיוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ! לָמָה תִבְכּוּ וְתִתְעַצְבוּ וִידֵיכֶם תִּרְפֶּינָה? הֲבִדְמָעוֹת וּבַאֲנָחוֹת נָקִים אֶת בֵּית יְיָ? יִהְיוּ נָא בְנֵי דוֹר־הַמִדְבָּר לָכֶם לְמוֹפֵת: אַךְ צִוָה יְיָ אֶת מֹשֶה לַעֲשׂוֹת מִשְכָּן, וַיֶרֶב הָעָם לְהָבִיא כְּכֹל אֲשֶר נָדְבָה אוֹתוֹ רוּחוֹ תְּרוּמָה לִמְלֶאכֶת הַקֹדֶש, וַתְּהִי הַתְּרוּמָה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת גְדוֹלָה מְאֹד, עַד אֲשֶר הֶעֱבִירוּ קוֹל בַּמַחֲנֶה לֵאמֹר: אַל יָבִיא עוֹד הָעָם אֶת נִדְבָתוֹ! וְעַתָּה לָמָה נִגָרַע מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקַדְמוֹנִים? נִקְרַב נָא לְהָקִים אֶת בֵּית יְיָ, וְאִיש מִמֶנוּ יִתֵּן כְּכֹל אֲשֶר תַּשִׂיג יָדוֹ!

– כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶר דִבַּרְתָּ! – עָנָה כָּל הַקָהָל: לא נִשְקוֹט וְלֹא נָנוּחַ עַד אִם נִרְאֶה אֶת בֵּית יְיָ בָּנוּי עַל תִּלוֹ, – כָּלוּל בְּיָפְיוֹ.

בְּשִׂמְחָה וּבְחֵשֶק, אֲשֶר לֹא יֵאָמְרוּ בִדְבָרִים, נִגְשוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָמַת בֵּית הַמִקְדָש הֶהָרוּס. אַלְפֵי יָדַיִם עָמְלוּ לְהַסִיעַ יְרוּשָלַיְמָה אַבְנֵי־גָזִית וְאַבְנֵי־שַיִש, אַבְנֵי־פִנָה וְאַבְנֵי־מוֹסָדוֹת. רִבֲבוֹת עֲגָלוֹת, הַנוֹשְׂאוֹת עֲצֵי אֲרָזִים וּבְרוֹשִים, חֵמָר וְשִׂיד, נְחֹשֶת וּבַרְזֶל, כֶּסֶף וְזָהָב, – בָּאוּ יְרוּשָלַיְמָה וַתַּעֲמֹדְנָה עַל יַד הַר הַבָּיִת.

וּלְרַגְלֵי הַר הַמוֹרִיָה יוֹשֵב רַבִּי עֲקִיבָה וְעַל יָדוֹ אֲנָשִים זְקֵנִים אֲשֶר לֹא יוּכְלוּ עוֹד לַעֲשׂוֹת בַּמְלָאכָה וְשוֹמְעִים אֶת דְבָרָיו הַמְחֻכָּמִים.

– דְעוּ נָא, אַחַי, – אוֹמֵר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָה וְעַל פָּנָיו מוֹפִיעָה נְהָרָה: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי, אֲנִי וְרַבָּן גַמְלִיאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ אֶל דוֹמִיטִיָנוּס קֵיסָר לְבַקֵש בְּעַד עַמֵנוּ. וַיְהִי כַּאֲשֶר הִתְקָרַבְנוּ אֶל רוֹמָא וּלְאָזְנֵינוּ הִגִיעַ מֵרָחוֹק שְאוֹן הַקִרְיָה הָעַלִיזָה וְהַהוֹמִיָה –

"הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וַאֲנִי מְשַׂחֵק, אָמְרוּ: עֲקִיבָא! אָנוּ בוֹכִים וְאַתָּה מְשַׂחֵק?! אָמַרְתִּי לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָה בְכִיתֶם? אָמְרוּ לִי: לֹא נִבְכֶּה, שֶהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָלוֹת – מִשְתַּחֲוִים לַעֲצַבִֵּיהֶם וְיוֹשְבִים בֶּטַח וּבְשַלְוָה; וּבֵית הֲדוֹם אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְרֵפַת אֵש וּמָדוֹר לְחַיוֹת הַשָׂדֶה – וְלֹא נִבְכֶּה?!

אָמַרְתִּי לָהֶם: לְכַךְ אֲנִי מְשַׂחֵק: אִם כֵּן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר – לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ…

פַּעַם אַחֶרֶת הָיִינוּ עוֹלִים לִירוּשָלַיִם: הִגַעְנוּ לְצוֹפִים וְקָרַעְנוּ בִגְדֵיהֶם, הִגַעְנוּ לְהַר־הַבַּיִת וְרָאִינוּ שוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶש־הַקֳדָשִים. הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וַאֲנִי מְשַׂחֵק. אָמְרוּ לִי: עֲקִיבָא! לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַ עֲלֵינוּ: אָנוּ בוֹכִים וְאַתָּה מְשַׂחֵק. אָמַרְתִּי לָהֶם: אַתֶּם – לָמָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לִי: וְלֹא נִבְכֶּה – מָקוֹם שֶכָּתוּב בּוֹ “וְהַזָר הַקָרֵב יוּמָת”, וַהֲרֵי שוּעָל יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ, וְעָלָיו נִתְקַיֵם הַפָּסוּק: “עַל הַר צִיוֹן שֶשָמֵם – שוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: אַף אֲנִי לְכַךְ מְשַׂחֵק: כְּשֵם שֶנִתְקַיְמוּ דְבְרֵי הַנָבִיא, “כִּי צִיוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵש״, כַּךְ עֲתִידִים לְהִתְקַיֵם גַם דִבְרֵי זְכַרְיָה הַנָבִיא: “עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּירוּשָלַיִם וּרְחוֹבוֹת הָעִיר יִמָלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים”. אָמְרוּ לִי: עֲקִיבָא! נִחַמְתָּנוּ; תִּתְנַחֵם בְּרַגְלֵי מְבַשֵׂר…”

וּבְטֶרֶם כִּלָה רַבִּי עֲקִיבָה אֶת דְבָרָיו, – וְהִנֵה קוֹל רַעַם שֶל רִבֲבוֹת תֻּפִּים, רַעַש חֲצוֹצְרוֹת וְצִלְצְלֵי מְצִלְתַּיִם נִשְׁמַע בְּחוּצוֹת יְרוּשָלַיִם.

וַיָקָם רַבִּי עֲקִיבָה וַיִשָׂא עֵינָיו וַיַרְא וְהִנֵה עַם רַב הוֹלְכִים הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל הַר הַמוֹרִיָה. בְּרֹאשׁ הָעָם הוֹלֵךְ בַּר־כֹּכְבָא, וּמִימִינוֹ וּמִשְׂמאלוֹ שָרֵי הַגְדוּדִים וּמִבְחַר גִבּוֹרָיו.

לְמַרְאֵה הַתַּהֲלוּכָה הַחוֹגֶגֶת וְהַשְׂמֵחָה הַזֹאת, נִרְאוּ דִמְעוֹת שִׂמְחָה בְּעֵינֵי רַבִּי עֲקִיבָה, וַיִפֶן אֶל הַזְקֵנִים, הָעוֹטְרִים אוֹתוֹ וַיֹאמַר: הִנֵּה בַּר־כֹּכְבָא, גִבּוֹר יִשְׂרָאֵל בָּא לִירוֹת אֶבֶן־הַפִּנָה בְּמִקְדַש יְיָ, – הָבָה נְקַדְמָה גַם אֲנַחְנוּ אֶת פָּנָיו בִּתְרוּעָה.

בָּרֶגַע הַזֶה נִגַש בַּר־כֹּכְבָא עַד לִפְנֵי הַמָקוֹם, אֲשֶר תֻּנַח בּוֹ אֶבֶן הָרֹאשָהּ. הַלְוִיִם לָקְחוּ אֶת כְּלֵי זִמְרָם, וַיָשִירוּ שִיר תּוֹדָה לַיָי, וַתְּהִי שִירָתָם וְזִמְרָתָם עֲרֵבָה וּנְעִימָה עַד מְאֹד; וְכִכְלוֹת הַשִירָה וְהַזִמְרָה, פָּנָה בַּר־כֹּכְבָא אֶל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיֹאמַר:

– אַחַי! עוֹד הַפַּעַם עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ עַל הַמָקוֹם, אֲשֶר בָּחַר בּוֹ יְיָ לִשְכֹּן בְּתוֹכוֹ. הָרוֹמִיִים שֶיָשְׁבוּ בְאַרְצֵנוּ וַיִלְחָצוּנוּ וַיְשִׂימוּנוּ מִרְמָס לרַגְלֵיהֶם, סָפוּ תַמוּ; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָאוֹבְדִים וְהַנִדָחִים שָבִים בְּשִׂמְחָה לִגְבוּלָם, בֵּית יְיָ יִבָּנֶה בְּקָרוֹב, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִם, יִהְיוּ מְשָרְתֵי אֱלֹהֵינוּ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָנִים קַדְמוֹנִיוֹת. וְהָיָה כַּאֲשֶר תִּשְאֲלוּנִי: אֵיכָה נִהְיָה הַדָבָר הַגָדוֹל הַזֶה? הֵן רוֹמִי – מַמְלָכָה אַדִירָה וַעֲצוּמָה, אֲנָשֶׁיהָ כֻלָם גִבּוֹרִים וּמְלֻמְדֵי מִלְחָמָה, לִשְמָם וּלְזִכְרָם יִרְגָזוּן יוֹשְבֵי תֵבֵל, – וַאֲנַחְנוּ מְתֵי־מְעָט, גַם נֶשֶק גַם מָזוֹן הָיִינוּ חֲסֵרִים תָּמִיד, גַם שָרֵי־צָבָא גַם מְפַקְדֵי־הַחַיִל לֹא נִמְצְאוּ לָנוּ דַיֵנוּ, – וּבְכָל זאת הִתְגַבַּרְנוּ עַל אוֹיְבֵינוּ וַנַךְ בְּרִבְבוֹתָם? –

אִם כָּכָה תִּשְאָלוּנִי וַעֲנִיתִיכֶם לֵאמֹר: רוּחַ הָאַחְדוּת וְהָאַחְוָה שֶקָשְׁרָה נֶפֶש אָח בְּאָחִיו וְאִיש בְּרֵעֵהוּ, – הִיא עָשְׂתָה אֶת הַתְּשוּעָה הַגְדוֹלָה הַזֹאת. אִם רוּחַ הַשָלוֹם וְהָרֵעוּת, וְהָאַהֲבָה הַקְדוֹשָה לְאַרְצֵנוּ וּלְדָתֵנוּ, – לֹא תַעַזְבֵנוּ כָּל הַיָמִים, – עָשׂה נַעֲשֶׂה, וְגַם יָכֹל נוּכַל לְאַדְרִיָנוּס מֶלֶךְ רוֹמִי. כִּי לָמָה נַשִיא אוֹתָנוּ לֵאמֹר: שָלוֹם יִהְיֶה לָנוּ, אַדְרִיָנוּס יַרְפֶּה מִמֶנוּ וְלֹא יוֹסִיף עוֹד לְהַשְלִיחַ בָּנוּ אֶת גְדוּדָיו הָעֲצוּמִים? לֹא כֵן הַדָבָר, אַחַי, עוֹד רַבָּה הַמְלָאכָה לְפָנֵינוּ. אוּלָם אַל נָא יִפֹּל לְבָבֵנוּ! בְּשֵׁם אֱלֹהֵי־יִשְעֵנוּ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ הָאֲהוּבָה נַעֲשֶׂה חַיִל וְנָבוּס צוֹרְרֵינוּ.

– אָמֵן וְאָמֵן! – נִשְמַע קוֹל הָעָם בְּרֵעוֹ וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ לְקוֹלָם, וְאַחַר נָפְלוּ אִיש עַל צַוְארֵי אָחִיו וַיִשְקוּ זֶה לָזֶה.

– מִי יִתֵּן, – אָמַר בַּר־כֹּכְבָא: וְרָאִיתִי אֶתְכֶם, אַחַי, תָּמִיד אוֹהֲבִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּשְלוֹם־אֱמֶת בֵּינֵיכֶם כָּל יְמֵי חַיֵיכֶם!

וַיְהִי כַּאֲשֶר כִּלָה בַּר־כֹּכְבָא לְדַבֵּר, וַיִקַח אַחַת מֵהָאֲבָנִים וַיָשֶׂם אוֹתָהּ בְּפִנַת בֵּית יְיָ, וַיְבָרֶךְ אֶת הַקָהָל וַיֵלֶךְ לוֹ, – וּמַעֲשֵׂה בִנְיַן בֵּית יְיָ הֵחֵל.

שְׂבַע־רָצוֹן וּבְלֵב מָלֵא תִקְוָה לְיָמִים טוֹבִים, שָב בַּר־כֹּכְבָא לְבֵיתוֹ, וַיִקְרָא אֵלָיו אֶת עֶזְרָא מְשָרְתוֹ וַיֹאמֶר לוֹ: אֶסְפָה לִי אֶת שָׂרֵי הַצְבָאוֹת, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כִּי דְבָרִי נָחוּץ מְאֹד.

וַיְמַהֵר הָעֶלֶם לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר בַּר־כֹּכְבָא וַיֵלֶךְ לוֹ.

וּבַר כֹּכְבָא בָּא אֶל הַגַן הַקָטָן הַמַקִיף אֶת בֵּיתוֹ, וַיַחֲשוֹב מַחֲשָבוֹת גְדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת עַל יִשְׂרָאֵל וְאַרְצוֹ, וַיָשֶׂם עַל לִבּוֹ אֶת מַצַב־הָעִיר הַקְדוֹשָה, וְאֶת חוֹמוֹתֶיהָ הַמְפֹרָצוֹת וַיֵצֶר לוֹ מְאֹד. “לוּ שָלַח אַדְרִיָנוּס אֶת גְדוּדֵי צְבָאוֹ בִּיהוּדָה כַּעֲבוֹר עוֹד שְנַיִם שְלֹשָׁה יְרָחִים”, – חָשַׁב בַּר־כֹּכְבָא בְּלִבּוֹ, – "כִּי עַתָּה הִסְפַּקְתִּי לְבַצֵר אֶת יְרוּשָלַיִם, לְהַרְבּוֹת אֶת מִסְפַּר אַנְשֵׁי הַחַיִל, הַשוֹמְרִים אֶת גְבוּלוֹת הָאָרֶץ, וְאָז לֹא יָכְלוּ הָרוֹמִיִים לָגַעַת בָּנוּ לְרָעָה! אוּלָם קָשָה עֶבְרַת אַדְרִיָנוּס, אֵין מְהִיר חֵמָה כָּמֹהוּ! אַךְ יִשְמַע, כִּי נָפְלוּ צִבְאוֹת סֵוֵרוּס בְּחֶרֶב הַיְהוּדִים, וּמִהֵר לָצֵאת לִקְרָאתִי בְּמַחֲנֶה כָבֵד, – וְאָז מִי יוֹדֵעַ מַה תְּהִי אַחֲרִיתֵנוּ?

וַיְהִי הוּא חוֹשֵב אֶת הַמַחֲשָבוֹת הַמְמָרְרוֹת הָאֵלֶה, – וְהִנֵּה אִיש זָקֵן עוֹמֵד לְפָנָיו, וַיִתְעוֹרֵר בַּר־כֹּכְבָא מִמַחְשְבוֹתָיו וַיַבֵּט אֶל הָאִיש הָעוֹמֵד אֶצְלוֹ וַיֹאמַר: שְבָה עַל הַכִּסֵא וְהַגִידָה לִי מַה חֶפְצֶךָ.

וַיֵשֶב הָאִיש וַיֹאמַר: הַשְכַחְתַּנִי, בְּחִיר־הָעָם וּמוֹשִיעוֹ! זְכָר נָא מִי הוֹלִיךְ אוֹתְךָ וְאֶת אַנְשֵי חֵילְךְ דֶרֶךְ מְעָרָה נִסְתָּרָה לְקֵסָרִיָה הַבְּצוּרָה.

וַיְהִי אַךְ הוֹצִיא הַזָקֵן אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה מִפִּיו, וַיִתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּר־כֹּכְבָא, וַיִנְהֲרוּ פָּנָיו, וַיִקְרָא בְשׂמְחָה וַיֹאמַר: בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, זָקֵן נִכְבָּד! אָמֹר אָמַרְתִּי לְהוֹדוֹת לְךְ וּלְבָרֶכְךְ עַל כָּל הַטוֹב אֲשֶר עָשִׂיתָ לְיִשְׂרָאֵל עַמְךְ, וָאֲבַקֶשְׁךָ וְלֹא מְצָאתִיךָ. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי כְרֹב טוּבְךָ כֵּן גָדְלָה עִנְוְתָנוּתֶךָ. וּמִי יִתֵּן, – הוֹסִיף בַּר־כֹּכְבָא לְדַבֵּר: וְנָתַן בְּךָ יְיָ כֹּחַ וְהֶאֱרִיךְ יָמֶיךָ, וְהוֹסַפְתָּ לְהוֹעִיל לְעַמֵנוּ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַד הַיּוֹם!

– אֲהָהּ! – נֶאֱנַח פִּתְאֹם הַזְקֵן, וַיִמַח דִמְעָה גְדוֹלָה מֵעַל פָּנָיו: רוֹאֶה אָנֹכִי, כִּי רְחוֹקָה עוֹד גְאֻלַת יִשְׂרָאֵל, אָמֹר אָמַרְתִּי: לֵב כָּל הָעָם עִמְךָ, וּבְיָדְךָ לְהַטוֹתוֹ אֶל אֲשֶר תַּחְפֹּץ; אוּלָם הַיוֹם רָאִיתִי, כִּי לֹא כֵן הַדָבָר, וַיִדְוֶה לְבִּי מְאֹד.

לְשֵמַע הַדְבָרִים הָאֵלֶה, רָגַז בַּר־כֹּכְבָא תַּחְתָּיו וַיֹאמַר: הַגִידָה נָא לִי מָה הוּא הַדָבָר אֲשֶר רָאִיתָ הַיוֹם, וַיֵמֶר לָךְ?

וַיַעַן הַזָקֵן וַיֹאמַר: אַךְ כִּלִיתָ לִקְרֹא אֶת קְרִיאָתְךָ הַגְדוֹלָה לְשָלוֹם, לְאַחְדוּת וּלְאַחֲוָה, – וַתֶּפֶן שִכְמְךָ לָשוּב לְבֵיתְךָ, וַיַבִּיטוּ רַבִּים אַחֲרֶיךָ, וַיִשְלְחוּ אֶצְבָּעָם לְמוּלְךְ, וַיְדַבְּרוּ לֵאמֹר: לָקַח בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַמִשְׂרָה וְהַשִלְטוֹן בְּיָדוֹ, וְעוֹד מְעַט, – וְאַךְ לוֹ הַמְלוּכָה! וַיְהִי כְּשָמְעִי אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַתִּבְעַר בָּם חֲמָתִי כְּאֵש, וָאָרִיבָה בָהֶם וָאֹמַר: לְמִי יָאֲתָה הַמְלוּכָה, אִם לֹא לְאִיש, אֲשֶר הִשְלִיךְ נַפְשוֹ מִנֶגֶד, וַיַעַשׂ נְקָמוֹת בָּאוֹיְבֵי יְיָ וּבְמַחֲרִיבֵי אַרְצוֹ, וַיַאֲבִידֵם וַיָסַר אֶת עֻלָם מֵעַל צַוָארֵנוּ?… וַיִקְצְפוּ עָלַי שוֹמְעֵי דְבָרַי וַיֹאמְרוּ לִי: אֵין זאת כִּי שָכֹר שְכָרְךָ בַּר־כֹּכְבָא לִקְנוֹת לוֹ אֶת לֵב הָעָם…

וּבְטֶרֶם יַעֲנֶה בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַזָקֵן, וַיָבֹא עֶזְרָא וַיֹאמַר: הִנֵּה שָׂרֵי־הַצְבָא נִקְבְּצוּ בָאוּ אֵלֶיךָ הַבַּיְתָה, וּמְחַכִּים לִדְבָרֶיךָ.

וַיָקָם בַּר־כֹּכְבָא וַיִפָּרֵד מֵעִם הַזָקֵן וַיֹאמֶר אֵלָיו: הֱטִיבוֹתָ אֲשֶר עָשִׂיתָ, וַתְּגַל אֶת אָזְנִי וַתּוֹדִיעֵנִי אֶת מַחֲשֶבֶת הָעָם עָלָי. לֵךְ לְשָלוֹם לְבֵיתְךָ, וְהָסֵר יָגוֹן מִלְבָבְךָ וְאַל תּאמַר: אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ.

וַיֵלֶךְ בַּר־כֹּכְבָא אֶל שָׂרֵי־הַצְבָא לְהִתְיָעֵץ אִתָּם עַל דְבַר בִּצוּר חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְהַזָקֵן יָצָא מֵחֲצַר בֵּית בַּר־כֹּכְבָא וַיֵלֶךְ לְדַרְכּוֹ.

– הַהַתְחָלָה הָיְתָה טוֹבָה מְאֹד! אֲמַר הַזָקֵן בְּלֶכְתּוֹ: מִי עָרוּם וּמָלֵא מְזִמוֹת כָּמוֹנִי? לֹא לְחִנָם הָיָה אוֹמֵר טוּרְנוּס־רוּפוּס: פַּפּוּס, פַּפּוּס! גַם אֶת הַשָׂטָן תּוּכַל לָצוּד, אִם אַךְ תַּחְפֹּץ בַּדָבָר הַזֶה!…

 

יט    🔗

הָאוּלָם וְהַמִזְבֵּחַ הוּקָמוּ, וְעוֹד מְעַט וְיִבָּנֶה כָּל הַמִקְדָש עִם תָּאָיו וְאוּלַמָיו וְלִשְכוֹתָיו כְּמִשְפַּט הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְלֹמֹה בֶּן דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

הַכֹּהֲנִים שָבוּ לַעֲבוֹדָתָם, וְהַלְוִיִם תָּפְשׂוּ כְּלֵי זִמְרָם וַיַשְמִיעוּ אֶת שִיר יְיָ. חוּצוֹת יְרוּשָלַיִם מָלְאוּ אָדָם רַב, וְקוֹל רִנָה וִישוּעָה נִשְמַע בְּכָל פִּנָה, שֵׁם בַּר־כֹּכְבָא נִשָׂא עַל שִׂפְתֵי כָל אִישׁ. לְמִקָטֹן וְעַד גָדוֹל יוֹדוּ לוֹ וִירוֹמְמוּהוּ וְיֹאמְרוּ: אַךְ לוֹ הַמְלוּכָה!

אָז יִבְחַר הָעָם מִקִרְבּוֹ שְנֵים עָשָׂר אִישׁ כְּמִסְפַּר שִבְטֵי יִשְׂרָאֵל וַיִשְלְחוּם אֶל בַּר־כֹּכְבָא לֵאמֹר:

– בְּחִיר הָעָם אַתָּה וּמְאַשְרוֹ, אָנָא מָלְכָה עָלֵינוּ.

– וַיִזְכֹּר בַּר־כֹּכְבָא אֶת דִבְרֵי הַזָקֵן, אֲשֶר אָמַר לוֹ, כִּי נִמְצְאוּ אֲנָשִים הַמוֹאֲסִים אוֹתוֹ, וַיֹאמַר:

– בַּחֲרוּ לָכֶם אִיש אַחֵר, אֲשֶר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם!

וַיִפְצְרוּ בוֹ הָאֲנָשִים עַד מְאֹד, וְלֹא אָבָה לָהֶם בַּר־כֹּכְבָא וְלֹא שָמַע לָהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶר נוֹדַע הַדָבָר לְזִקְנֵי הָעָם וַיָבֹאוּ אֶל בַּר־כֹּכְבָא וַיִתְחַנְנוּ אֵלָיו, לֵאמֹר:

– מָלְכָה עָלֵינוּ, וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יִשְׂרָאֵל כְּצֹאן אֲשֶר אֵין לָהֶן רֹעֶה!

וַיְהִי כַּאֲשֶר חָזְקוּ דִבְרֵיהֶם עָלָיו. וַיֵאוֹת לָהֶם.

*

עַל הַר בֵּית יְיָ עָמְדוּ כֹהֲנֵי יִשְׂרָאֵל וּפַךְ־שֶמֶן מִשְחַת הַקֹדֶש בִּידֵיהֶם.

רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל נָהֲרוּ אֶל יְרוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת אֶת בַּר־כֹּכְבָא אֲהוּבָם בְּהִמָשְחוֹ, וַיַעַמְדוּ שוּרוֹת שוּרוֹת עַל יַד הַר הַבַּיִת, וְעֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת אֶל הַמָקוֹם, אֲשֶׁר מִשָם יוֹפִיעַ בַּר־כֹּכְבָא בְּלִוְיַת מִבְחַר גִבּוֹרָיו. וְאַךְ נִרְאָה הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הַר הַמוֹרִיָה, וַיָנַע הָעָם, וַיִקְרְאוּ כֻלָם כְּאִישׁ אֶחָד:

– יְחִי הַמֶלֶךְ, יְחִי מֶלֶךְ הַמָשִיחַ לְעוֹלָם!

אָז יִגַש בַּר־כֹּכְבָא אֶל הַכֹּהֲנִים, וַיִמְשָחוּהוּ בְשֶׁמֶן מִשְחַת הַקֹדֶש, וַיָשִׂימוּ כֶתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשוֹ, וְהַכֹּהֵן הַגָדוֹל מֵאֶחָיו, אָמָר:

– יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמְךָ וְהִצְלִיחַ בְּיָדְךָ כָּל אֲשֶר תַּעֲשֶׂה וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים רַבִּים עַל כִּסֵא מַלְכוּתֶךָ!

– אָמֵן וְאָמֵן! – נִשְמַע קוֹל הָעָם כְּקוֹל הָרַעַם, וַיִפֹּל אִיש עַל צַוְארֵי רֵעֵהוּ וַיִבְכּוּ מֵרֹב שִׂמְחַת לְבָבָם.

וְאַךְ נָדַם מְעַט קוֹל הַשִׂמְחָה, וַיִפֶן בַּר־כֹּכְבָא אֶל הָעָם, הַמַבִּיט אֵלָיו בְּאַהֲבָה רַבָּה, וַיָרֶם יָדוֹ הַשָמַיְמָה וַיִקְרָא וַיֹאמַר:

– אָנָא יְיָ! הוֹשַע אֶת עַמְךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתְךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם!

*

מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ הוֹלֶכֶת וּשְלֵמָה, חוֹמוֹת יְרוּשָלַיִם נִבְנוֹת יוֹם וָלָיְלָה. בַּר־כֹּכְבָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא יִשׁקֹט וְלֹא יָנוּחַ: עֵינָיו תָּמִיד בְּאַנְשֵי חֵילוֹ לְלַמֵד יְדֵיהֶם לַקְרָב, לְזַיְנָם וְלַהֲכִינָם לַמִלְחָמָה הַכְּבֵדָה, הַמִתְעַתֶּדֶת לִהְיוֹת.

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וְהִנֵה אֶחָד מֵאַנְשֵי־חֵיל הַמַאֲרָב, הַמִסְתַּתְּרִים עַל יַד מְבוֹאוֹת יַם קֵסָרִיָה, בָּא אֶל בַּר־כֹּכְבָא וַיִקְרָא וַיֹאמַר:

– אֲהָהּ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ! עַם רַב, כַּחוֹל אֲשֶר עַל שְפַת הַיָם, יָצָא מֵרוֹמִי לַמִלְחָמָה עָלֵינוּ. עוֹד מְעַט וּבָאוּ לְאֶרֶץ יְהוּדָה!

כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר הָיְתָה הַשְמוּעָה הַזֹאת לְבַר־כֹּכְבָא. אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְאוֹשֵש וַיֶאֱסֹף אֶת אַנְשֵׁי חֵילוֹ וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם:

– אָמֹר אָמַרְתִּי עוֹד יַאַרְכוּ הַיָמִים, עַד אֲשֶר יַשְלִיחַ בָּנוּ אַדְרִיָנוּס אֶת גְדוּדָיו הָעֲצוּמִים, וְהָיָה לָנוּ דֵי זְמַן לְבַצֵר אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָלָיִם. אוּלָם לֹא כַאֲשֶר חָשַבְתִּי כֵּן הָיָה: גְדוּדֵי רוֹמִי הָעֲצוּמִים מִמֶנוּ עָפִים אֵלֵינוּ כִּנְשָרִים, וְאֵין לָנוּ בִּלְתִּי אִם לַעֲזוֹב אֶת יְרוּשָלַיִם וּלְהִשָׂגֵב בְּבֵתֶּר הַבְּצוּרָה. וְעַתָּה הִכּוֹנוּ נָא לַדָרֶךְ! אִיש אִיש מִכֶּם יִקַח אִתּוֹ אֶת כְּלֵי־זֵינוֹ וְאֶת צֵידוֹ, אֶת סוּסוֹ וְאֶת חֲמוֹרוֹ, וְנִקְחָה אִתָּנוּ גַם אֶת כָּל הָעָם הַיוֹשֵב בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָלַכְנוּ לְבֵתֶּר.

וַיְהִי אַךְ יָצְאוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה מִפִּי בַר־כֹּכְבָא, וַיְמַהֲרוּ אַנְשֵי הַחַיִל לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶר צֻווּ.

וּפַפּוּס הִתְחַפֵּשׂ וַיִלְבַּש בְּגָדִים, כַּאֲשֶר יִלְבְּשוּ הַלְוִיִם, וַיִתְהַלֵךְ בְּחוּצוֹת יְרוּשָלַיִם, וַיְסַכְסֵךְ אֶת הָעָם בְּבַר־כֹּכְבָא לֵאמֹר:

– גָאֹה גָאָה בַּר־כּכְבָא וַיִתְנַשֵׂא לִמְלֹךְ, וַיַקְצֵף אֶת אַדְרִיָנוּס, וַיַשְלִיחַ בָּנוּ אֶת גְדוּדָיו לְהַשְמִידֵנוּ, – אוֹי נָא לָנוּ, כִּי אָבָדְנוּ!

וּבִהְיוֹת הַמְהוּמָה וְהַמְבוּכָה וּבִנְפוֹל אֵימָה וָפַחַד עַל רַבִּים מִיוֹשְבֵי יְרוּשָלַיִם, – וַיִשְכְּחוּ אֶת שְבוּעָתָם, אֲשֶר נִשְבְּעוּ לְבַר־כֹּכְבָא לְעָבְדוֹ בֶּאֶמֶת וּבְתָמִים, – וַיְקַלְלוּ אֶת הַיוֹם אֲשֶר הִמְלִיכוּהוּ בּוֹ. וַיְהִי אֶת לִבָּם לִשְלֹחַ מַלְאָכִים אֶל שָׂרֵי גְדוּדֵי רוֹמִי לֵאמֹר:

– אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּשִמְעוֹן וְלֹא נַחֲלָה בְּבַר־כֹּכְבָא! אַדְרִיָנוּס הוּא אֲדוֹנֵינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ!

וְהַשְמוּעָה בָאָה אֶל בַּר־כֹּכְבָא לֵאמֹר: נִמְצָא קֶשֶר בְּעַם יִשְׂרָאֵל. וַיְמָרְרֵהוּ הַדָבָר מְאֹד, וַיִקְרָא לָאֲנָשִים הָאוֹמְרִים לְהֵעָנוֹת מִפְּנֵי חֵיל רוֹמִי, וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם:

– לָמָה תִּתְרַפְּסוּ לִפְנֵי הָרוֹמִיִים? הַאֻמְנָם תֹּאמְרוּ כִּי בִּגְלַל הַדָבָר הַזֶה יִרְצוּכֶם וְשָלוֹם יִהְיֶה לָכֶם? הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי רַק אֶל מוֹתְכֶם יִשְׂאוּ אֶת נַפְשָם, וְאַךְ תִּתָּפְשוּ בְכַפָּם, – וּנְפַלְתֶּם לִפְנֵיהֶם כִּנְפֹל בְּנֵי עַוְלָה? עַל כֵּן אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: אַל תִּבָּדְלוּ מִתּוֹךְ אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַהֲלַכְתֶּם גַם אַתֶּם לְבֵתֶּר, וְהָיָה גוֹרַלְכֶם גוֹרַל כָּל הָעָם.

אוּלָם דִבְרֵי בַר־כֹּכְבָא לֹא הִצְלִיחוּ אֶל אֲשֶר שְלָחָם. כָּל יָרֵא וּמוּג־לֵב בְּיוֹשְבֵי יְרוּשָלַיִם, כָּל אוֹהֵב חַיָיו וְשַלְוָתוֹ מֵעַמוֹ וּמֵאַרְצוֹ, אָמְרוּ אִיש לְרֵעֵהוּ: מֵאַהֲבַת בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַשְרָרָה וְהַשִלְטוֹן, וּמִיִרְאָתוֹ פֶן יַעַזְבֵהוּ כָל הָעָם וֶהֱסִירָהוּ מִמֶלֶךְ, – יְדַבֵּר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה; עַל כֵּן לֹא נֹאבֶה וְלֹא נִשְמַע לוֹ!

וַיְהִי כַּאֲשֶר לֹא עָנוּהוּ הָאֲנָשִים דָבָר, וַיַעַזְבֵם בַּר־כֹּכְבָא וַיְצַו וַיַעֲבִירוּ קוֹל בָּעִיר לֵאמֹר:

– מִי הָאִיש אֲשר כֹּחוֹ בְּמָתְנָיו, וְלִבּוֹ לְעַמוֹ וּלְאַרְצוֹ וּלְחֵרוּתוֹ, – יָבֹא אֶל שָׂרֵי־הַגְדוּד וְיִזְדַיֵן, וְנוֹסַף גַם הוּא עַל הַחַיִל הַנִלְחָם!

לְשֵמַע הַקְרִיאָה הַזֹאת, נֶחְלְקוּ יוֹשְבֵי יְרוּשָלַיִם לְמִפְלַגוֹת שוֹנוֹת. יֵש אֲשֶר אָמְרוּ: אַחֲרֵי בַר־כֹּכְבָא נֵלֵךְ, אִם לַחַיִים וְאִם לַמָוֶת, וְיֵש אֲשֶר אָמְרוּ: אֵין טוֹב לָנוּ בִּלְתִּי אִם נַשְלִים לָרוֹמִיִים, וְהִסְגַרְנוּ אֶת בַּר־כֹּכְבָא בִידֵיהֶם, וְהִרְפּוּ מִמֶנוּ וִיחַיֻנוּ.

וַיְהִי רִיב בֵּין הַמִפְלַגוֹת, וַיָקָם אִיש בְּאָחִיו, וַתֶּרֶב הַמְהוּמָה בָּעִיר. וְעַד יוֹשְבֵי יְרוּשָלַיִם רָבִים אִיש אֶל רֵעֵהוּ, וְצוֹרְרִים זֶה לָזֶה, – וַיִשָמַע פִּתְאֹם קוֹל מַרְעִיש לְבָבוֹת: הָרוֹמִיִים מִתְקָרְבִים!!

וַיֵצֵא בַר־כֹּכְבָא עִם אַנְשֵי חֵילוֹ לְקְרַאת גְדוּדֵי הָרוֹמִיִים הַבָּאִים רִאשוֹנִים עַל הָעִיר וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה וַיְנִיסֵם וַיְפִיצֵם. אוּלָם מַחֲנוֹת הָאוֹיֵב הָלְכוּ הָלֹךְ וְרָב הָלֹךְ וְהַקֵף אֶת יְרוּשָלַיִם. וַיְחַלֵק בַּר־כֹּכְבָא אֶת אַנְשֵי צְבָאוֹ לִשְנֵי רָאשִׁים, וַיְצַו אֶת הָרֹאש הָאֶחָד לָשוּב הָעִירָה וּלְהָעִיר אֶת יוֹשְבֶיהָ לְהִסָפֵחַ אֲלֵיהֶם, וּלְהִלָחֵם עִם הָרוֹמִיִים, הָאוֹמְרִים לָבֹא הָעִירָה מִצָפוֹן; אוּלָם שוֹמֵעַ לֹא הָיָה לָהֶם מֵהָעָם!

– אַתֶּם הֵמַתֶּם אֶת עַם יְיָ! – קָרְאוּ הַיְרֵאִים וְרַכִֵּי־הַלֵבָב, – הָבָה נִכָּנַע לִפְנֵי הָרוֹמִיִים וְחָמְלוּ עָלֵינוּ וְלֹא יְמִיתוּנוּ!

וְהָאוֹיֵב הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הָעִיר, – עוֹד מְעַט וְתִפֹּל יְרוּשָלַיִם בִּידֵיהֶם.

שְנֵי יָמִים וּשְנֵי לֵילוֹת נִלְחַם בַּר־כֹּכְבָא, הוּא וְאַנְשֵי חֵילוֹ הַמְעַטִים עִם הָרוֹמִיִים, אֲשֶר בָּאוּ כְּשֶטֶף מַיִם כַּבִּירִים לְעִיר יְיָ. רֹב יוֹשְבֶיהָ עָזְבוּ אֶת בַּר־כֹּכְבָא, וַיִתְנַפְלוּ לִפְנֵי רַגְלֵי הָרוֹמִיִים, וַיְבַקְשוּ עַל נַפְשָם, אוּלָם הָאַכְזָרִים לֹא חָמְלוּ עַל זָקֵן וְנַעַר. וְלֹא נִשְאַר בִּלְתִּי אִם בַּר־כֹּכְבָא עִם רֻבֵּי גִבּוֹרָיו; וּבִרְאוֹתוֹ כִּי צַר לוֹ, וַיְמַהֵר וַיָבֹא לְעִיר בֵּתֶּר וַיִסָגֵר בָּהּ.

וּבֵתֶּר עִיר גְדוֹלָה, מְלֵאָה רִבֲבוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים, הַחַיִים בְּשָלוֹם אִיש אֶת רֵעֵהוּ. וַיִבְטַח בַּר־כֹּכְבָא בְּחוֹמוֹת הָעִיר הַזֹאת וּבִגְבוּרַת אַנְשֵי־חֵילוֹ, הַמְסוּרִים לוֹ בְּכָל לִבָּם וּבְכָל נַפְשָם. וַתְּהִי רָאשִית מַעֲשֵׂהוּ לְדַבֵּר אֶל כָּל אִיש, מִבֶּן עֶשְרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְהִסָפֵחַ אֶל אַנְשֵי חֵילוֹ וְלִהְיוֹת נְכוֹנִים לַיוֹם, אֲשֶר בּוֹ יָבֹאוּ הָרוֹמִיִים לְהַרְעִיש אֶת חוֹמוֹת הָעִיר.

– כֹּל אֲשֶר תּאמַר לָנוּ, – נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶר תִּשְלָחֵנוּ נֵלֵךְ! – עָנוּהוּ יוֹשְבֵי בֵתֶּר פֶּה אֶחָד. אָז הוֹצִיא בַר־כֹּכְבָא מֵאוֹצְרוֹתָיו כְּלֵי נֶשֶק וַיִתְּנֵם לָאֲנָשִים, הַמִתְנַדְבִים לָצֵאת לַמִלְחָמָה עַל הָרוֹמִיִים, וַיְלַמֵד יְדֵיהֶם לַקְרָב. וַיַרְא בַּר־כֹּכְבָא כִּי מִסְפַּר אַנְשֵי חֵילוֹ הוֹלֵךְ וָרָב מִיוֹם לְיוֹם וַיִשְׂמָח.

וַיְהִי כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים וַיִשְלַח שְנַיִם מִגִבּוֹרָיו לָתוּר אֶת מַחֲנֵה הָאוֹיֵב וְלַחְקֹר אֶת מוֹצָאוֹ וּמוֹבָאוֹ. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִים הַשְלוּחִים כַּאֲשֶר צֻווּ, וַיָשוּבוּ וַיַגִידוּ לוֹ, לֵאמֹר: אָמְנָם רַבִּים גְדוּדֵי אַדְרִיָנוּס; אוּלָם יְרֵאִים הֵמָה לְהִתְגָרוֹת בְּךָ מִלְחָמָה, בְּדַעְתָּם כִּי הָעִיר בְּצוּרָה וְאַנְשֵי חֵילְךְ מְזֻיָנִים, וְלִבְּךָ, כְּאָז כֵּן עַתָּה, לֵב אַרְיֵה, אֲשֶר לֹא יֵחַת מִפְּנֵי כֹל. בְּכָל זֹאת לֹא הִנִיחוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה אֶת בַּר־כֹּכְבָא, וַיִכּוֹן יוֹם יוֹם לַמִלְחָמָה.

וְהָרוֹמִיִים שָלְחוּ גַם הֵם אוֹרְבִים לְעִיר בֵּתֶּר וַיְרַגְלוּהָ, וַיַשִיבוּ אֶת שָׂרֵי צְבָאָם דָבָר לֵאמֹר: כָּל זְמַן שֶתִּהְיֶה לָעָם הַיוֹשֵב בְּבֵתֶּר רוּחַ אַחַת וְלֵב אֶחָד, – לֹא נוּכַל לָהֶם, כִּי עַז הָעָם וְנַפְשָם מָרָה עַל אֲחֵיהֶם הַיְהוּדִים, שֶנָפְלוּ בִירוּשָלַיִם וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ, וְהֵם שוֹאֲפִים כֻּלָם לִנְקוֹם מִמֶנוּ אֶת נִקְמַת דַם אֲחֵיהֶם הַשָפוּךְ.

וַיִוָעֲצוּ יַחְדָו שָׂרֵי הַגְדוּדִים וַיַחְלִיטוּ לָצוּר אֶל בֵּתֶּר וּלְהַרְעִיב אֶת יוֹשְׁבֶיהָ.

וּבְהִוָדַע הַדָבָר הַזֶה לְפַפּוּס וַיָבֹא אֶל שָׂרֵי הַגְדוּדִים וַיֹאמַר:

– הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים, כִּי רַבִּים הָאֲסָמִים בְּבֵתֶּר, הַמְלֵאִים בָּר וָלֶחֶם, אֲשֶר יַסְפִּיקוּ לַנְצוּרִים לְיָמִים רַבִּים?

וַיַעֲנוּ הַשָׂרִים אֶת פַּפּוּס לֵאמֹר: הֲיֵש תַּחְבֻּלָה אַחֶרֶת אֲשֶר נִלְכֹּד עַל יָדָהּ אֶת הָעִיר?

וַיַעַן פַּפּוּס: יֵש וָיֵש, וּבְיָדִי לַעֲשׂוֹתָהּ; אֶפֶס כִּי כָבֵד הַדָבָר מִמֶנִי, וְלֹא אֶעֱשֶׂהוּ בִּלְתִּי אִם אֵדַע כִּי יֶש שָׂכָר רַב לִפְעֻלָתִי.

וַיְהִי כִּשְמֹעַ הַשָׂרִים אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיִתְעוֹרְרוּ מְאֹד, וַיֹאמֵרוּ: כֹּל אֲשֶר תֹּאמַר לָנוּ נַעֲשֶׂה!

וַיַעַן פַּפּוּס וַיֹאמַר: בְּזֹאת אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָבָר הַגָדוֹל, אֲשֶׁר אַתֶּם נוֹשְאִים אֵלָיו אֶת נַפְשְׁכֶם¹⁹, אִם תִּשָבְעוּ לִי בְּחַיֵי הַמֶלֶךְ לְשׂוּמֵנִי, אַחֲרֵי נְפוֹל יְהוּדָה לִפְנֵיכֶם, לְנָצִיב בְּאַרְצָהּ.

וַיִשָבְעוּ לוֹ הַשָׂרִים עַל הַדָבָר הַזֶה, וַיֵצֵא פַּפּוּס מֵאִתָּם שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

 

כ    🔗

וַיְהִי הַיוֹם וּבַר־כֹּכְבָא יוֹשֵב שָקוּעַ בְּמַחְשְבוֹתָיו, – וַתִּפָּתַח דֶלֶת חַדְרוֹ בַּלָאט, וְאִיש זָקֵן בָּא כְּמִתְגַנֵב הַבַּיְתָה וַיִתְיַצֵב לִפְנֵי בַר־כֹּכְבָא וַיֹאמַר:

– שָלוֹם לְךְ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ!

וַיִתְעוֹרֵר בַּר־כֹּכְבָא וַיֹאמַר: שָלוֹם לְךָ, זָקֵן נִכְבָּד! הֱטִיבוֹתָ אֲשֶר בָּאתָ אֵלַי, וְאָנֹכִי הֵן בִּקַשְתִּיךְ בִירוּשָלַים וּבְבֵתֶּר וְלֹא מְצָאתִיךָ, וָאֶדְאַג לְךָ מְאֹד וְאֶחְשְבָה בְלִבִּי: מִי יוֹדֵעַ מַה־קָרְךָ בְּיוֹם נְפוֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּידִי הָרוֹמִיִים? וְעַתָּה יְהִי שֵם יְיָי מְבֹרָךְ, אֲשֶר שָלַח אֶת מַלְאָכָיו לִשְמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ וַיְבִיאֲךָ אֵלָי!

– הָהּ! – קָרָא הַזָקֵן וַיֵאָנַח בִּמְרִירוּת: עַד מָתַי לֹא יְרַחֵם יְיָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְיִתְּנֵם לְחֶרְפָּה וּלְמַכָּה וּלְטָבַח?

– אַל נָא יִזְעַף לִבֵּנוּ עַל יְיָ! – אֲמַר בַּר־כֹּכְבָא: לֹא הוּא נָתַן אֶת יִשְׂרָאֵל בִּידֵי מְבַקְשֵי נַפְשָם: מֹרֶךְ־לְבָבָם וְשִׂנְאָתָם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ נָתְנוּ חֶרֶב בִּידֵי אוֹיְבֵיהֶם לְהָרְגָם. לוּ הָשְלְמוּ אַחַי בְּנֵי עַמִי אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כִּי עַתָּה לֹא נוֹעַז גַם אֶחָד מֵהָרוֹמִיִים לִדְרֹךְ עַל אַדְמַת יְהוּדָה!

– כְּמַחְשַבְתְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, כֵּן מַחְשַבְתִּי גַם הִיא, – אָמַר הַזָקֵן: לִפְנֵי שְבֻעַיִם יָמִים הִתְהַלַכְתִּי בְּעִיר בֵּתֶּר וְאַקְשִיב לְדִבְרֵי אַחַי, וְאֶשִים לֵב עַל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדַרְכֵיהֶם. וַיְהִי כִּרְאוֹתִי, כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנֵינוּ, וְאָבֹא אֶל הַכּוּתִים, וָאַט אֶת לִבָּם אֵלֶיךָ, וְעַתָּה הִנָם כֻּלָם נְכוֹנִים לִלְחוֹם אֶת מִלְחֲמוֹתֶיךָ.

לְשֵמַע הַדְבָרִים הָאֵלֶה אוֹרוּ פְּנֵי בַר־כֹּכְבָא, וַיִקְרָא וַיאמַר: אִם כָּכָה יַעֲשוּ הַכּוּתִים, כַּאֲשֶר אָמַרְתָּ, וְיָדַעְתִּי כִּי נוֹשַע יִשְׂרָאֵל תְּשוּעַת עוֹלָמִים.

וַיֵאָנַח הַזָקֵן וַיֹאמַר: אֶמְנָם טוֹבָה רַבָּה צְפוּנָה בְּעֶזְרַת הַכּוּתִים, אוּלָם מִי יוֹדֵעַ אִם בְּכָל אֵלֶה תִּהְיֶה דַרְכֵּנוּ צְלֵחָה?…

אֶל מַה יִרְזְמוּן²⁰ דְבָרֶיךָ? – שָאַל בַּר־כֹּכְבָא, וַיֶחֱרֵד חֲרָדָה גְדוֹלָה: הֵן אִם יֵצֵא כְּאִיש אֶחָד חֲבֵרִים לַמִלְחָמָה עַל הָרוֹמִיִים, מִי יַעֲמוֹד בְּפָנֵינוּ?

– אֲהָהּ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ! – קָרָא הַזְקֵן בְּקוֹל כְּבוֹכֶה: לוּ הָיוּ כָל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים כִּי עַתָּה לֹא נָפְלָה יְרוּשָלַיִם בִּידֵי הָרוֹמִיִים וְלֹא בָאַתְנוּ כָּל הָרָעָה הַזֹאת, וְלֹא הָיִיתִי אָנוּס לָלֶכֶת אֶל הַכּוּתִים וּלְסַכְסֵךְ אוֹתָם בָּרוֹמִיִים. אוּלָם מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר וְכָל הָעָם הַיוֹשֵב בְּבֵתֶּר יָרִיבוּ אִישׁ בְּאָחִיו, וְאֵין אִישׁ שָם עַל לֵב, כִּי צָרָה קְרוֹבָה וְאֵין עוֹזֵר.

– מָה אַתָּה מְדַבֵּר?? – קָרָא בַר־כֹּכְבָא, וַיְהִי דִמְיוֹנוֹ כְּאִיש אֲשֶר נְשָכוֹ פַתְאֹם נָחָש: הַאֻמְנָם נִמְצְאָה הָרָעָה הַזֹאת גַם בְּבֵתֶּר? לֹא יוּכַל הַדָבָר הַזֶה לִהְיוֹת! אַל תּוֹסֶף לְדַבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָבָר הַזֶה, כִּי לֹא אַאֲמִין לָךְ!

– לֹא פָחוֹת מִמְךָ הָיִיתִי שָׂמֵחַ, – אָמַר הַזָקֵן: לוּ בָאוּ הַמַעֲשִׂים וַיַכְזִיבוּנִי. אוּלָם מָה אֶעֱשֶׂה, וְיַד יְיָ הָיְתָה בָנוּ וַתִּמְסוֹךְ רוּחַ אֵיבָה וְשִנְאָה בְּלֵב אִישׁ לְרֵעֵהוּ… הָהּ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, לְכָה אַחֲרַי, אֶנְהָגְךָ לְבֵית הַתְּפִלָה הַגָדוֹל, אֲשֶר בָּעִיר וְשָמַעְתָּ מַה יְדַבֵּר הָעָם, וְיָדַעְתָּ אֶת מַחְשְבוֹתָיו, וְרָאִיתָ, כִּי אֻמְלָל עַמֵנוּ וְשִבְרוֹ גָדוֹל כַּיָם.

וַיְהִי כַּאֲשֶר כִּלָה הַזָקֵן לְדַבֵּר וַיְכַס אֶת פָּנָיו בִּשְתֵּי יָדָיו וַיַשְמַע קוֹל בּוֹכִים.

– הָבָה אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ! – אָמַר בַּר־כֹּכְבָא: הֲבִיאֵנִי אֶל הַבַּיִת, אֲשֶר אָמַרְתָּ וְרָאִיתִי הֲיֵאָמְנוּ דְבָרֶיךָ אִם לֹא!

וְלֹא אֵחַר הַזָקֵן רֶגַע, וַיֵלֶךְ עִם בַּר־כֹּכְבָא אֶל בֵּית הַתְּפִלָה, וַיֹאמַר: עֲמֹד פֹּה בְּפֶתַח הַבַּיִת וְשָמַעְתָּ מַה יְדֻבַּר פֹּה וְשַׂמְתָּ עַל לֵב וְרָאִיתָ, כִּי צָדְקוּ דְבָרָי.

וּבְבֵית הַתְּפִלָה עֲמַד קָהָל גָדוֹל, וְאָזְנֵיהֶם הָיוּ קַשוּבוֹת לְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי, הָעוֹמֵד בְּמַעֲלוֹת אֲרוֹן־הַקֹדֶש, וּמְדַבֵּר אֶל קְהַל הַנֶאֱסָפִים כַּדְבָרִים הָאֵלֶה:

"אַחַי, בְּנֵי עַמִי! אָנֹכִי הַעִידוֹתִי בָכֶם לֵאמֹר: אַל תִּתְגָרוּ מִלְחָמָה בָרוֹמִיִים, כִּי עַז הָעָם הַזֶה. מִפָּנָיו יִרְגְזוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא שְמַעְתֶּם בְּקוֹלִי וַתֵּצְאוּ בַחֶרֶב לִקְרָאתָם וַתִּנָגְפוּ לִפְנֵיהֶם, וְאֶתְחַנֵן אֲלֵיכֶם לֵאמֹר: הַשְלִימוּ לָרוֹמִיִים בְּעוֹד־מוֹעֵד; אַל תַּקְצִיפוּם וְאַל תַּעֲלוּ אֶת חֲמָתָם עָלֵינוּ, פֶן יָקוּמוּ עָלֵינוּ כְּאִיש אֶחָד וְלֹא יְחַיוּ בָנוּ כָּל נְשָמָה! אוּלָם קוֹלִי הָיָה קוֹל קוֹרֵא בַּמִדְבָּר, וַתּוֹסִיפוּ לְהִלָחֵם עִם הָרוֹמִיִים וַתַּקְצִיפוּם עַד מְאֹד, וַיַהַרְגוּ בָנוּ בָּחוּר וּבְתוּלָה, נַעַר וְזָקֵן; וְלוּלֵי בֵתֶּר הָעִיר הַבְּצוּרָה שֶנִסְגַרְנוּ בָהּ כִּי עַתָּה לֹא נוֹתַר בָּנוּ אִיש. וְגַם עַתָּה דְעוּ וּרְאוּ כִּי מָרָה אַחֲרִיתֵנוּ. הָעִיר מוּקֶפֶת מִכָּל עֲבָרֶיהָ, הַלֶחֶם בְּאוֹצְרוֹתֵינוּ הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָסֹר, עוֹד מְעַט וְחָזַק הָרָעָב בָּעִיר, וְרָבְתָה בָנוּ הַמְהוּמָה וְנָפַלְנוּ כֻלָנוּ בְּחֶרֶב אוֹיְבֵינוּ. עַל כֵּן אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: עוֹד לֹא אֵחַרְנוּ מִן הַמוֹעֵד, נְדַבֵּר נָא שָלוֹם לְרָאשֵי הַגְדוּדִים הַצָרִים עַל הָעִיר, וּפָתַחְנוּ לִפְנֵיהֶם אֶת שְעָרֶיהָ וִיחַיוּנוּ; אוּלָם אִם לֹא תִשְמְעוּ בְקוֹלִי, – לֹא יַאַרְכוּ הַיָמִים וְנָפְלָה הָעִיר בִּידֵי הָרוֹמִיִים, וְהָיְתָה אַחֲרִיתְכֶם וְאַחֲרִית נְשֵיכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם נִכְרָתָה. מַהֲרוּ עֲשׂוּ כַּאֲשֶר יְעַצְתִּיכֶם לְטוֹב לָכֶם וְלֹא תִנְהֲמוּ בְּאַחֲרִיתְכֶם!…

חֶרְדַת מָוֶת אָחֲזָה אֶת כָּל הַשוֹמְעִים לְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. תְּלוּנָה חֲרִישִית נִשְמְעָה יוֹצֵאת מִפִּיוֹת הַקָהָל הַנֶאֱסָף, וְכַעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים, וַתֵּהָפֵךְ לְקוֹל רֹגֶז אַדִיר וְחָזָק, וַיְהִי מַרְאֵה כָּל הַקָהָל כְּמַיִם רַבִּים בְּיוֹם סְעָרָה.

וַיַרְא בַּר־כֹּכְבָא כִּי כֵן, וַיֵצֶר לוֹ עַד מְאֹד וַיֹאמֶר אֶל לִבּוֹ: לְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵר נַפְשִי מִמְנוּחָה גַם בַּיוֹם גַם בַּלָיְלָה? מַה יִתֵּן לִי וּמַה יוֹסִיף לִי כֶּתֶר הַמְלוּכָה בְּרֹאשִי, – אִם לֵב עַמִי נָד לְכָל רוּחַ, כַּאֲשֶר יָנוּד הַקָנֶה בַּמַיִם? מַה בֶּצַע בְּכָבוֹד וּסְגוּלוֹת־מְלָכִים, אִם הָאָרֶץ אֲשֶר אָנֹכִי מוֹלֵךְ בָּהּ מִתְנוֹדֶדֶת תַּחְתָּי. הָהּ, אֵלִי! לָמָה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתְּחַיֵנִי לִרְאוֹת בָּעֳנִי עַמִי וּבְשִפְלוּתוֹ, בְּאָבְדָן תִּקְוָתִי וְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי?…

וַיִתְאַפַּק בַּר־כֹּכְבָא, וְלֹא עָנָה אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר דָבָר, וַיְמַהֵר וַיָבֹא אֶל בֵּיתוֹ, וַיֶאֱסוֹף אֵלָיו אֶת זִקְנֵי הָעִיר וְשוֹפְטֶיהָ וַיָבֹא גַם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּתוֹכָם.

אָז עָמַד בַּר־כֹּכְבָא עַל רַגְלָיו וַיִקְרָא אֶל הַשוֹפְטִים לֵאמֹר: אַתֶּם יְדַעְתֶּם, כִּי נִשְבַּע כָּל הַקָהָל לְבִלְתִּי הַשְלִים לָרוֹמִיִים כָּל זְמַן שֶהַנְשָמָה בְּקִרְבֵּנוּ, וְהָאִיש אֲשֶר לֹא יָקִים אֶת דְבַר־הַשְבוּעָה הַגְדוֹלָה הַזֹאת, אַחַת דָתוֹ לְהָמִית. וְעַתָּה מַה תּאֹמְרוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי, אֲשֶׁר הֵפַר אֶת הַשְבוּעָה, וַיְדַבֵּר בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה לֵאמֹר: דִרְשׁוּ שְלוֹם הָרוֹמִיִים וִחְיוּ?! אָמְנָם כְּבָר נִכְתַּם עֲוֹנוֹ לְפָנֵינוּ מִיוֹם עָזְבוֹ אֶת קְטוּרָה בִתּוֹ בְּהֵיכַל טוּרְנוּסְרוּפוּס; אוּלָם הֶחֱשִיתִי וְאֶתְאַפַּק עַד הַיוֹם, כִּי אָמַרְתִּי: יַעֲזֹב דַרְכּוֹ וְיָשוּב אֶל עַמוֹ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים! אֶפֶס כִּי בְשָמְעִי אוֹתוֹ הַיוֹם מְדַבֵּר אֶל הַקָהָל לְהַשְלִים עִם הָרוֹמִיִים, – אָמַרְתִּי: יִשָפֵט נָא אֶלְעָזָר כְּבוֹגֵד בְּעַמוֹ וּמֵפִיר אָלָה, וְהָיְתָה אַחֲרִיתוֹ לְמָשָל וּלְמוּסָר לְכָל אֲשֶר יַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂהוּ.

– אָמְנָם כֵּן! – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֶת בִּתִּי עָזַבְתִּי בְּהֵיכַל טוּרְנוּסְרוּפוּס כִּי לֻקְחָה מִמֶנִי בְחָזְקָה, וְהִיא מֵתָה בְּאַהֲבָתָהּ אֶת עַמָהּ וְאֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ. וּמִי יִתֵּן וְיָכֹלְתִּי גַם אֲנִי לִקְנוֹת בְּדָמִי אֶת שְלוֹם אַרְצֵנוּ וְעַמֵנוּ וּלְהַשְלִים עִם הָרוֹמִים …

– הַשְמַעְתֶּם, שוֹפְטֵי־צֶדֶק? – קָרָא בַּר־כֹּכְבָא בְּכַעַס: הַשַמְתֶּם לֵב לִדְבָרָיו אֲשֶׁר דִבֶּר אֲלֵיכֶם אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי? שִפְטוּ נָא אֶת מִשְפָּטוֹ בְּלִי מַשׂוֹא פָנִים!

וַיֵצַר לַשוֹפְטִים מְאֹד, כִּי גָדוֹל הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְנִכְבָּד בְּעֵינֵי הָעָם, אוּלָם גַם עֲוֹנוֹ גָדוֹל מְאֹד, כִּי עָרַב אֶת לִבּוֹ לְרַפּוֹת אֶת יְדֵי־אַנְשֵי הַמִלְחָמָה; וְהָיָה כִּי יָשִׂימוּ לֵב לִדְבָרָיו וְלֹא יִלָחֲמוּ עִם הָרוֹמִיִים, וְנָפְלָה הָעִיר בִּידֵי הָאוֹיֵב וְאָבְדָה גַם שְאֵרִית יְהוּדָה!

וַיְהִי כַּאֲשֶר הֶחֱשׁוּ הַשׂוֹפְטִים וְלֹא עָנוּ דָבָר, וַיִקְצֹף בַּר־כֹּכְבָא קֶצֶף גָדוֹל עַד מְאֹד, וַיִקְרָא וַיֹאמַר: “אִם כֵּן תֹּאחַז יָדִי אֲנִי בַמִשְפָּט”! וּכְדַבְּרוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ לְהָמִית אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר דוֹדוֹ

*

– אַחַי וְעַמִי! – קָרָא רַבִּי אֶלְעָזָר וְלִבְנַת מָוֶת כִּסְתָה אֶת פָּנָיו: שִמְעוּ נָא אֶת דְבָרַי הָאַחֲרוֹנִים: עֲשׂוּ שָלוֹם עִם הָרוֹמִיים… בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶר תִּדָחוּ שָמָה, תִּזְכְּרוּ אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתְּכֶם וִירוּשָלַיִם עִיר קָדְשְכֶם… עִבְדוּ אֵת יְיָ וְאֶהֱבוּ אִיש אֶת רֵעֵהוּ … בְּיָדְךְ יְיָ אַפְקִיד רוּחִי…

וּכְכַלוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִפֹּל מֵת אָרְצָה.

 

כא    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי, וַתִּרְפֶינָה יְדֵי בַר־כֹּכְבָא וַתִּכְהֶה רוּחוֹ. כָּל יוֹשְבֵי הָעִיר רָגְנוּ עָלָיו כִּי מֵאִתּוֹ הָיְתָה נְסִבָּה לְמוֹת רַבִּי אֶלְעָזָר. וּפַפּוּס הִתְחַפֵּשׂ וַיִלְבַּשׁ יוֹם יוֹם בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיִתְעָרֵב בָּעָם וַיְסַכְסֵךְ אוֹתָם בְּבַר־כֹּכְבָא; וְהָיָה בִרְאוֹתוֹ כִּי הִצְלִיחוּ דְבָרָיו, וְהָלַךְ מֵהֶם לְבַר־כֹּכְבָא וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנָיו עַל יוֹשְׁבֵי בֵתֶּר, הָרָבִים אִיש בְּרֵעֵהוּ וְהַשׂוֹטְמִים אִישׁ אֶת אֲחִיו. וַיִשְמַע בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיְמָרְרוּהוּ עַד מְאֹד וַיָקָץ בְּחַיָיו. וַיַרְא פַּפּוּס, כִּי הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ לְרַפּוֹת אֶת יְדֵי בַר־כֹּכְבָא וַאֲנָשָיו וַיָבֹא אֶל רָאשֵי גְדוּדֵי־רוֹמִי וַיֹאמֶר לָהֶם:

– הִכּוֹנוּ לָצֵאת לַמִלְחָמָה עַל יוֹשְבֵי בֵתֶּר!

וַיֹאמְרוּ הַשָׂרִים: הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי בְצוּרָה הָעִיר וְכָל אֲנָשֶיהָ גִבּוֹרִים, וְאֵיכָכָה תֹאמַר לָנוּ: צְאוּ וְהִלָחֲמוּ עִם בַּר־כֹּכְבָא?

וַיַעַן פַּפּוּס וַיֹאמַר: פַּתֵּה פִתִּיתִי אֶת בַּר־כֹּכְבָא לָצֵאת לִקְרַאתְכֶם לַמִלְחָמָה, כִּי בוֹטֵחַ הוּא בְּרִבֲבוֹת הַכּוּתִים, אֲשֶׁר יָבוֹאוּ לְעֶזְרוֹ.

וַיֹאמְרוּ שָׂרֵי־הַגְדוּד: אִם כֹּה יַעֲשֶׂה בַּר־כֹּכְבָא כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ וְעָזַב אֶת הָעִיר וְהָלַךְ לִקְרָאתֵנוּ, וְיָדַעְנוּ כִּי אֱמֶת דִבַּרְתָּ, וְהֵיטַבְנוּ עִמְךָ וְנָתַנוּ אֶת כָּל חֵפֶץ לִבֶּךָ.

וַיְהִי דְבַר שָׂרֵי הַגְדוּדִים הָרוֹמיִים אֶל אַנְשֵי צְבָאָם לֵאמֹר: יָכִין כָּל אֶחָד מִכֶּם חִצִים שְנוּנִים לָרֹב וְשָנַן אֶת חַרְבּוֹ וְחִדֵד אֶת חֲנִיתוֹ, וְהָיָה נָכוֹן לְהִתְנַפֵל עַל בַּר־כֹּכְבָא וַאֲנָשָיו.

וְעַד צִבְאוֹת הָרוֹמִיִים עוֹשִׂים כְּכָל אֲשֶר צִוּוּם שָׂרֵיהֶם, וַיָבֹא פַּפּוּס אֶל בַּר־כֹּכְבָא וַיֹאמַר: הִנֵה הָעָם הַיוֹשֵב בְּבֵתֶּר נָלוֹן עָלֶיךְ לֵאמֹר: לָמָה הֵרַע בַּר־כֹּכְבָא לָנוּ, וַיִסְגֹר אוֹתָנוּ בְּבֵתֶּר? הֵן אִם יוֹסְפִים אֲנַחְנוּ לָשֶבֶת כְּלוּאִים בָעִיר, – וְאָזַל הַלֶחֶם, וְחָזַק הָרָעָב וָמָתְנוּ…

וַיִשְמַע בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיֹאמַר: אֵיךְ אַתָּה נוֹעָץ? הַאֵצֵא לַמִלְחָמָה עַל הָרוֹמִיִים, אִם אוֹסִיף לְהִסָגֵר בָּעִיר?

וַיַעַן פַּפּוּס וַיֹאמַר: שִלְחָה שְנַיִם שְלשָּה מֵאֲנָשׁיךָ הַנֶאֱמָנִים לְךְ אֶל הַכּוּתִים, וְשָמְעוּ מַה יְדַבְּרוּ, וְרָאִיתָ כִּי כָל הָעָם הַזֶה נָכוֹן לָצֵאת כְּאִיש אֶחָד לְעָזְרֶךְ, וְחָזְקוּ יָדֶיךְ וִידֵי הָאֲנָשִים אֲשֶר אִתְּךָ וְהִתְנַפַּלְתֶּם עַל הָרוֹמִיִים, וַעֲשִׂיתָם לָהֶם כְּכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם.

יוֹם הַתְּשִיעִי בְאָב בָּא. שֶמֶש־הַבֹּקֶר יָצְאָה אֲדֻמָה כַדָם, וַתָּאֶר אֶת שִרְיוֹנֵי הַנְחֹשֶּׁת אֲשֶר גְדוּדֵי בַר־כֹּכְבָא לְבוּשִים בָּהֶם, וַיְהִי מַרְאֵה הַמַחֲנֶה נֶחְמָד וְנוֹרָא גַם יָחַד.

בְּרֹאש הַחַיִל יָצָא בַר־כֹּכְבָא הַמֶלֶךְ, לְרֹאשוֹ חֲבוּשָה מִצְנֶפֶת־אַרְגָמָן מַעֲשֵׂה יְדֵי־חוֹשֵב, וּבִמְרוֹם מִצְחוֹ יִתְנוֹסֵס זֵר זָהָב, מְעֻלָף סַפִּירִים. בְּיָדוֹ הַחֲזָקָה יַחֲזִיק חֲנִית מְרוּטָה וּבְגַעַת בָּהּ קַרְנֵי הַשֶמֶשׁ, וְהָיָה מַרְאֶהָ כְּעַמוּד־אֵש. עַל יְרֵכוֹ מְצֻמֶדֶת חֶרֶב גְדוֹלָה, וְתַעֲרָהּ מְצֻפֶּה זָהָב טָהוֹר עִם נְקֻדוֹת־אַבְנֵי שֹהַם וְיָשְפֵּה. אַחֲרָיו יֵלְכוּ גְדוּדָיו, כֻּלָם גִבּוֹרִים, מְלֻמְדֵי מִלְחָמָה, וְעֵינֵיהֶם בְּמַלְכָּם, הָרוֹכֵב עַל הָאַרְיֵה הַנוֹרָא, אֲשֶר בְּשאֲגָתוֹ יַרְעִיש אֶת הָאֲוִיר וְקוֹל רַעֲמוֹ יִשָנֶה בְּעֵמֶק וּבְגַיְא, וְנֶעְלַם מֵאַחֲרֵי הַיַעַר הַגָדוֹל אֲשֶׁר מֵעֵבֵר לְעִיר בֵּתֶּר.

הִנֵה בַר־כֹּכְבָא מֵסֵב פָּנָיו אֶל בֵּתֶּר, הָעִיר הַבְּצוּרָה, אֲשֶר עֲזָבָהּ בִּידֵי אַלְפַּיִם אִישׁ, שוֹמְרֵי שְעָרֶיהָ, וַאֲנָחָה כְבֵדָה מִתְפָּרֶצֶת מִתּוֹךְ חָזֵהוּ.

עַל רֹאשׁ הָהָר, הַמַבְדִיל בֵּינוֹ לְבֵין מַחֲנוֹת הָרוֹמִיִים, יַעַמְדוּ גִבּוֹרֵי־יְהוּדָה וְיַשְקִיפוּ עַל גְדוּדֵי הָאוֹיֵב, הֶעָרוּךְ כְּאִישׁ אֶחָד לַמִלְחָמָה.

אָז יַטֶה בַר־כֹּכְבָא אֶת אַרְיוֹ אֶל אַנְשֵי חֵילוֹ, – וַיִרְכַּב וַיָבֹא בְתוֹכָם, וַיַעֲמֹד וַיִקְרָא אֶל כָּל הַנִצָבִים עָלָיו לֵאמֹר:

– אַחַי וְעַמִי! בְּרֵאשִית מִלְחַמְתֵּנוּ, אֲשֶר נִלְחַמְנוּ עִם הָרוֹמִיִים גָדְלָה תִקְוָתֵנוּ מְאֹד. אֲנַחְנוּ הִשֵׂאנוּ אֶת נַפְשוֹתֵינוּ לֵאמֹר: כָּל יִשְׂרָאֵל יֵצְאוּ חֲבֵרִים לְמִלְחָמָה עַל הָרוֹמִיִים, מַחֲרִיבֵי אַרְצֵנוּ וְגוֹזְלֵי חֻפְשָתֵנוּ וְנִלְחַמְנוּ עִמָהֶם עַד כַּלוֹתָם. אוּלָם לֹא כַאֲשֶר דִמִינוּ כֵּן הָיָה! אוֹיָה לָנוּ, כִּי שִׂנְאַת־חִנָם וְקִנְאַת אִיש מֵרֵעֵהוּ וְרִיב וּמָדוֹן אִכְלוּ בָנוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶר אָכְלָה חֶרֶב הָרוֹמִיִים. אַחַי וְעַמִי! הַיוֹם אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לַמִלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה עַל הָרוֹמִיִים! אִם יִגְבַּר הָאוֹיֵב, – יִמְחֶה אֶת זֵכֶר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַשְאִיר בּוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט, כִּי אַכְזָר הָעָם הַזֶה מֵאֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָאָרֶץ; אוּלָם אִם הִלָחֵם נִלָחֵם אֲנַחְנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ וְחֵרַפְנוּ נַפְשֵנוּ לָמוּת, וְשׂוֹם יָשִׂים כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עַל לֵב כִּי זֹאת הִיא מִלְחַמְתֵּנוּ הָאַחֲרוֹנָה, – וְהִתְגַבַּרְנוּ אָנוּ עַל אוֹיְבֵינוּ, וְנוֹשַע יִשְׂרָאֵל תְּשוּעַת עוֹלָמִים: יְהוּדָה יָשוּב יִפְרַח עַל אַדְמָתוֹ הַחָפְשִיָה, מִקְדַש יְיָ יִתְנוֹסֵס עַל הַר הָאֱלֹהִים, אַחֵינוּ הַמְפֻזָרִים וְהַמְפֹרָדִים בְּאַרְצוֹת גָלוּתָם יִנְהֲרוּ אֵלֵינוּ, – וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לִבְרָכָה בְּקֶרֶב כָּל הָאֲרָצוֹת.

וְעַתָּה, אַחַי! עוֹד מְעַט וְתָחֵל הַמִלְחָמָה: חִזְקוּ וְאִמְצוּ! הֱיוּ כִסְלָעִים אַדִירִים בִּלְבַב יַמִים! תִּגְזוֹרְנָה חַרְבוֹתֵיכֶם עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל, יִפְּלוּ חִצֵיכֶם הַשְנוּנִים בְּלִבּוֹת אוֹיְבֵיכֶם, רַגְלֵיכֶם תָּבוֹסְנָה אוֹתָם וְתִשְחֲקוּם כֶּעָפָר! –

וּכְכַלוֹת בַּר־כֹּכְבָא לְדַבֵּר אֶל אַנְשֵׁי חֵילוֹ, וַיַךְ בְּחָזְקָה אֶת חַרְבּוֹ עַל חֲנִיתוֹ, וַיֵצְאוּ מִמֶנָה זִקֵי אֵש, וַיִשׁלֹף כָּל הָעָם אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם וַיְרִימוּן מִמַעַל לְרָאשֵיהֶם, וַיִשׁמַע קוֹל תֻּפִּים וְקוֹל שוֹפָרוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת, וַיַשְמִיעוּ הַסוּסִים קוֹל מִצְהֲלוֹתֵיהֶם, וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים, וַתֵּרָאֶה כָל הַמַחֲנֶה עִם כְּלֵי־זֵינָם הַנוֹצֵץ לְעֵין הַשֶמֶש, כְּגַלֵי־אֵש, אֲשֶר אֵין קֵצֶה לְאָרְכָּם וְאֵין קֶצֶב לְרָחְבָּם.

וַיֵצֵא בַּר־כֹּכְבָא מִתּוֹךְ הַמַחֲנֶה וַיַעֲמֹד שֵנִית בְּרֹאש צִבְאוֹתָיו, וַיִשְלַח שְנֵי בַחוּרִים אֶל מַחֲנוֹת הַכּוּתִים, הַחוֹנִים בְּמוֹרַד הָהָר אֲשֶר מִצָפוֹן לְעִיר בֵּתֶּר, לֵאמֹר לָהֶם: אַךְ תִּרְאוּ, כִּי נֶעְתְּקוּ מַחֲנוֹת הָרוֹמִיִים מִמְקוֹמָם, וְהֵם קְרֵבִים אֶל גְדוּדֵי יִשְׂרָאֵל, – וּמִהַרְתֶּם וַעֲבַרְתֶּם אֶת צֶלַע הָהָר, וּבָאתֶם מֵאַחֲרֵיהֶם, וְהָיְתָה הַמִלְחָמָה לָרוֹמִיִים מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. וַיְמַהֲרוּ הַבַּחוּרִים לַעֲשׂוֹת כֵּן כַּאֲשֶר צֻווּ. וַיָשוּבוּ אֶל בַּר־כֹּכְבָא וַיֹאמְרוּ אֵלָיו: בָּאנוּ אֶל גְדוּדֵי הַכּוּתִים וַנֵרֶא אֶת הַיְהוּדִי הַזָקֵן עוֹמֵד בְּתוֹכָם וּמְחַזַק אֶת יָדָם לֵאמֹר: הַיוֹם הָרְאֵיתֶם לָדַעַת, כִּי טוֹבוּ הַיְהוּדִים בְּעֵינֵיכֶם מֵהָרוֹמִיִים, כִּי זְכַרְתֶּם וַתָּשִׂימוּ עַל לֵב אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶר בָּאָה עֲלֵיכֶם מִיוֹם מְשֹׁל הָרוֹמִיִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, כִּי הִתְעַמְרוּ בָכֶם, וַיּעֲשּׂוּכֶם מִרְמָס לְרַגְלֵיהֶם! הִתְחַזְקוּ וִהְיִיתֶם לָאֲנָשִים וַעֲזַרְתֶּם אֶת בַּר־כֹּכְבָא וִידַעְתֶּם, כִּי נִצְחוֹנוֹ הוּא גַם נִצְחוֹנְכֶם, וִחְיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם בְּשָלוֹם, וְאִיש לֹא יִגַע בָּכֶם לְרָעָה!

וַיִשְמַע בַּר־כֹּכְבָא אֶת הַדָבָר הַזֶה וַיִיטַב בְּעֵינָיו ויֹאמַר: וּמֶה עָנוּהוּ הַכּוּתִים?

וַיַעֲנוּ הַבַּחוּרִים לֵאמֹר: אַךְ כִּלָה הַזָקֵן לְדַבֵּר אֶת דְבָרָיו, וַיֵצְאוּ רָאשֵי־הַמַחֲנוֹת וַיֹאמֵרוּ: אַחַת נִשְבַּעְנוּ וְלֹא נְשַנֶה! טוֹבִים הָיוּ הַיְהוּדִים עִמָנוּ כָּל יְמֵי שִבְתֵּנוּ בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ, וְלֹא הִכְלִימוּ אוֹתָנוּ וְלֹא נָגְעוּ בָנוּ לְרָעָה. הִנְנוּ וְעָשִׂינוּ כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְבַּעְנוּ לְבַר־כֹּכְבָא וְלֹא נָסוּר מִדְבָרָיו יָמִין וּשְׂמאל!

לְשֵמַע הַדְבָרִים הָאֵלֶה אוֹרוּ מְאֹד פְּנֵי בַר־כֹּכְבָא, וְרוּחַ גְבוּרָה לָבְשָה אוֹתוֹ, וַיִקְרָא וַיֹּאמַר: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הִתְגַבֵּר נִתְגַבֵּר עַל הָרוֹמִיִים, נַפִּילֵם הַפַּעַם, וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לָקוּם!

– חֶרֶב לַיָי וּלְבַר־כֹּכְבָא! – קָרָאוּ כָל אַנְשֵי צְבָאוֹ, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ לְקוֹלָם, וַתָּחֶל הַמִלְחָמָה…

כַּאֲרָיוֹת וְכִנְמֵרִים הִתְנַפְּלוּ הַיְהוּדִים עַל הָרוֹמִיִים, וַיַכּוּ בָהֶם מַכּוֹת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן עַד אֲשֶר עָיְפָה נַפְשָם לַהוֹרְגִים; וַיִרְאוּ הָרוֹמִיִים כִּי צַר לָהֶם וַיִסֹגוּ אָחוֹר. אֶפֶס כִּי בָרֶגַע הַזֶה הוֹסִיפוּ גְדוּדִים חֲדָשִים שֶל הָרוֹמִיִים לָבֹא לְעֶזְרָתָם, וַיֶחֱזַק לִבָּם, וַיִשְׂתָּעֲרוּ בִגְבוּרָה רַבָּה עַל הַיְהוּדִים וַיֶהֶדְפוּם כִּמְעַט אָחוֹר. וַיַרְא בַּר־כֹּכְבָא כִּי מַחֲנוֹת הָרוֹמִיִים הוֹלְכִים וְנוֹסָפִים מֵרֶגַע לָרֶגַע, וַיִשְלַח אֶל שָׂרֵי גְדוּדֵי הַכּוּתִים הָאוֹרְבִים לָרוֹמִיִים בְּצֵלַע הָהָר לֵאמֹר: מַהֲרוּ עֲלוּ וַעֲזַרְתֶּם אוֹתִי. וַיִגַש פַּפּוּס אֶל מַלְאֲכֵי בַר־כֹּכְבָא וַיֹאמַר: מַהֲרוּ שוּבוּ אֶל אֲדוֹנֵיכֶם, אֲשֶר שְלָחֲכֶם וַאֲמַרְתֶּם לוֹ, כִּי עוֹד מְעַט וְהָיְתָה לוֹ תְשוּעָה. וְאַךְ הִפְנוּ מַלְאֲכֵי בַר־כֹּכְבָא אֶת עָרְפָם לָלֶכֶת וּלְהָשִיב דָבָר לְשוֹלְחָם, – וַיֹאמֶר פַּפּוּס אֶל שָׂרֵי צִבְאוֹת הַכּוּתִים: הִנֵה הִגִיעַ הָרֶגַע, אֲשֶר בּוֹ תוּכְלוּ לְהַרְאוֹת אֶת הָרוֹמִיִים עַד כַּמָה מְסוּרִים אַתֶּם לָהֶם! מַהֲרוּ בֹּאוּ אֶל בַּר־כֹּכְבָא וְהַעֲמַדְתֶּם פְּנֵיכֶם כַּאֲנָשִים, הַבָּאִים לְעָזְרוֹ. וְהָיָה בִּהְיוֹת הַמִלְחָמָה, וְהִפַּלְתֶּם חִצֵיכֶם אֶל לֵב בַּר־כֹּכְבָא וְנָפַל חָלָל, וְנִגַף גַם כָּל הָעָם אֲשֶר אִתּוֹ. וּמָצָא הַמַעֲשֶׂה הַזֶה חֵן בְּעֵינֵי הָרוֹמִיִים, וְעָשׂוּ לָכֶם כְּכֹל אֲשֶר שְאֶלְתֶּם מֵעִמָהֶם.

וַיֹאמְרוּ הַכּוּתִים: כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶר אָמָרְתָּ! נַהֲגֵנוּ וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ.

וְעַד הַכּוּתִים הוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל מַחֲנוֹת בַּר־כֹּכְבָא וַיִשָמַע פִּתְאֹם קוֹל תְּרוּעַת שִׂמְחָה בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל:

– עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף בָּא לְעָזְרֵנוּ!!

וַיִשָׂא בַר־כֹּכְבָא אֶת עֵינָיו וַיַרְא וְהִנֵה רַבִּי עֲקִיבָא הוֹלֵךְ בְּרֹאש מַחֲנֶה גָדוֹל שֵל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וְקָרֵב אֶל צְבָא הַיְהוּדִים; וּבְהַבְקִיעוֹ בְּמַחֲנוֹת הָרוֹמִיִים וַיָשֶׂם בָּהֶם שֵׁמוֹת. וַתְּחִי רוּחַ הָעָם וַיִתְאוֹשֵשוּ, וַיִתְנַפְלוּ שֵנִית עַל הָרוֹמִיִים וַיַכּוּם מַכָּה רַבָּה עַד מְאֹד, וַתְּהִי מְהוּמָה וּמְבוּכָה בְּמַחֲנוֹת הָרוֹמִיִים וַיִפְנוּ עָרְפָּם לָנוּס. אוּלָם בָּרֶגַע הַזֶה נִהְיָה דָבָר אֲשֶר לֹא פִלְלוּ צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִחֲלוּ לוֹ: אַדְרִיָנוּס מֶלֶךְ רוֹמִי הִקְרִיב אֶל מַחֲנוֹת יִשְׂרָאֵל עִם עַם רַב, כַּחוֹל אֲשֶר עַל שְׂפַת הַיָם, וּבִרְאוֹת הָרוֹמִיִים כִּי מַלְכָּם בָּא, וַיָרִיעוּ תְּרוּעַת שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַיִקְרְאוּ בְקוֹל גָדוֹל: יְחִי הַקֵיסָר לְעוֹלָם! וַיִשְׂתָּעֲרוּ עַל חֵיל הַיְהוּדִים…

וּגְדוּדֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ הָלֹךְ וְקָטֹן הָלֹךְ וְחָסֹר מֵרֶגַע לָרֶגַע… הַחֲלָלִים נֶעֶרְמוּ אִיש עַל רֵעֵהוּ וַיְכַסוּ אֶת הָאָרֶץ. זְעֵיר שָם זְעֵיר שָם נִרְאוּ עוֹד שְׂרִידֵי גִבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָמִים עִם הָאוֹיֵב, הָרַב מֵהֶם פִּי־מֵאָה. נוֹרָאִים הָיוּ הַגִּבּוֹרִים הָאֵלֶה בְּלָחֲמָם אֶת מִלְחַמְתָּם הָאַחֲרוֹנָה: בִּידֵיהֶם גָזְרוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמאל, וּבְרַגְלֵיהֶם רָמְסוּ אֶת אוֹיְבֵיהֶם; וּבְנָפְלָם אַרְצָה, כִּי נִחֲתוּ חִצִים שְנוּנִים בְּגוּפָם, וְנָשְכוּ אֶת אוֹיְבֵיהֶם בְּשִנֵיהֶם וַחֲנָקוּם בִּידֵיהֶם, וְלֹא הִרְפּוּ מֵהֶם עַד רֶגַע חַיֵיהֶם הָאַחֲרוֹן.

אָז הֵנִיף בַּר־כֹּכְבָא אֶת דִגְלוֹ וַיִקְרָא לֵאמֹר: הֵאָסְפוּ אֵלַי, גִבּוֹרָי! יִיקַר נָא מוֹתֵנוּ לָרוֹמִיִים! הֵם הִכּוּ בַאֲלָפֵינוּ וַאֲנַחְנוּ – בְרִבֲבוֹתֵיהֶם!

וּבְטֶרֶם יְכַלֶה בַּר־כֹּכְבָא אֶת קְרִיאָתוֹ לְאַנְשֵי צְבָאוֹ וַיִגְשוּ אֵלָיו הַכּוּתִים. וַיְהִי אַךְ אָמַר לְפַקְדָם, וַיָעָף מִמַחֲנוֹתֵיהֶם חֵץ שָנוּן, וַיִפֹּל בְּלֵב הָאַרְיֵה אֲשֶר הוּא רוֹכֵב עָלָיו, וַיִשְאַג הָאַרְיֵה שְאָגָה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה עַד מְאֹד, וַיִתְנַפֵּל בְּתוֹךְ צִבְאוֹת הָרוֹמִיִים, וַיַעֲבֹר בָּהֶם וַיִרְמֹס וַיִטְרֹף וַיִמְחַץ אֶת כָּל הָעוֹמֵד לוֹ לְשָׂטָן בְּדַרְכוֹ. וַיוֹרוּ בוֹ הָרוֹמִיִים חִצִים רַבִּים מְאֹד, וַיִפְצָעוּהוּ פְּצָעִים אֲנוּשִים, וַיָסַר מִתּוֹךְ הָרוֹמִיִים, וַיֵלֶךְ וַיָשָב אֶל בַּר־כֹּכְבָא, וַיִרְבַּץ לְרַגְלָיו וַיְלַקְקֵן, וַיֵאָנֵק אֶנְקַת־חָלָל וַיָּמֹת.

וַיִכְרַע אֵלָיו בַּר־כֹּכְבָא לְהַחֲלִיק בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת תַּלְתַּלֵי רַעְמָתוֹ, וַיָּעָף פִּתְאֹם חֵץ־מָוֶת מִמַחֲנוֹת הַכּוּתִים, וַיִקֹב אֶת שִרְיוֹנוֹ שֶל בַּר־כֹּכְבָא וַיִנְחַת בְּצִדוֹ הַשְׂמָאלִי…

*

הַלַיְלָה בָא וַיְכַס אֶת הֲרוּגֵי בֵתֶּר הַמְמַלְאִים אֶת שְׂדֵה הַמִלְחָמָה.

בְּמַחֲנוֹת הָרוֹמִיִים יִשָמַע קוֹל רִנָה: אָבְדָה יְהוּדָה! אָבְדָה יְרוּשָלַיִם!! אַנְשֵי צְבָא הָרוֹמִיִים שְׂמֵחִים לְיוֹם הַבָּא: מָחָר כַּעֲלוֹת הַשַחַר יְפַשְטוּ אֶת חַלְלֵי־יִשְׂרָאֵל, יְחַלְקוּ שָלָל וְיָבֹזוּ בַז.

וַיְהִי בְּעֶצֶם הַלַיְלָה הַהוּא, וַתֵּרָא תְמוּנָה אֲיֻמָה מִתְהַלֶכֶת בֵּין חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל: פַּפּוּס הַכּוּתִי הָלַךְ לְהָבִיא לְאַדְרִיָנוּס אֶת ראשוֹ שֶל בַּר־כֹּכְבָא, וּלְקַבֵּל מִמֶנוּ שָׂכָר לִפְעֻלָתוֹ..

 

כב    🔗

בְּבֵית סֹהַר צַר וְאָפֵל יוֹשֵב אָסוּר רַבִּי עֲקִיבָא בֶן יוֹסֵף. לְרַגְלָיו יוֹשְבִים דוּמָם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי שִמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי וְרַבִּי יוֹסִי. פִּתְאֹם נִשְמַע קוֹל צִלְצוּל נְחֻשְתַּיִם, וַיִתְעוֹרֵר רַבִּי עֲקִיבָא וַיֹאמַר:

– הִנֵּה בָאתֶם אֵלַי, בָּנַי הַיְקָרִים, לִשְמֹעַ אֶת דְבָרַי הָאַחֲרוֹנִים. אַל תִּבְכּוּנִי, בָּנַי, וְאַל תִּסְפְּדוּ לִי. בְּכוּ בָכֹה לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶר נִסְפָּה בַמִלְחָמָה! הוֹרִידוּ דִמְעָה עַל בְּנֵי צִיוֹן הַיְקָרִים שֶנָפְלוּ בִידֵי צָר. הָאֹבְדִים וְהָאֻמְלָלִים הָאֵלֶה יִגְלוּ הַיוֹם מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וְיֵלְכוּ לְמָקוֹם, שֶלֹא יָשוּבוּ עוֹד מִשָם. הִנֵה הֵם מִתְפַּלְשִים בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בַּעֲרֵמַת אֵפֶר בָּתֵּיהֶם הַשְׂרוּפִים, מְחַבְּקִים אֶת שְׂרִידֵי אַבְנֵי מְעוֹנוֹתֵיהֶם, מְנַשְקִים אֶת אַדְמַת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם בְּטֶרֶם יָנְתְּקוּ מִמֶנָה לְעוֹלָם. צַר לִי מְאֹד עַל גִבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל שֶנָפְלוּ בַמִלְחָמָה. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵי בַת עַמִי, עַל אַלְמְנוֹתָיו וִיתוֹמָיו, הַנְתוּנִים בִּידֵי הָרוֹמִיִים.

וּמִדֵי דַבֵּר רַבִּי עֲקִיבָא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיִדְוֶה לִבּוֹ עַד מְאֹד, וַיִצְעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה, וַיִרְגְזוּ קִירוֹת בֵּית הַסֹהַר וַיִשְמְעוּ הַשׁוֹמְרִים. וַיֶחֶרְדוּ חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיִקְרְאוּ זֶה אֶל זֶה וַיֹאמֵרוּ: לֹא נִשְמְעָה כַּצְעָקָה הַזֹאת מִיוֹם שֶבֶת אַסִירִים בְּבֵית הַסֹהַר הַזֶה.

וַיִרְאוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כִּי גָדַל כְּאֵבוֹ שֶל רַבִּי עֲקִיבָא עַד מְאֹד, וַיְבַקְשוּ לְנַחֲמוֹ, וַתֵּעָתַקְנָה מִלִים מִפִּיהֶם.

וַיֹאמֶר רַבִּי עֲקִיבָא: הִנֵה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת. הָבָה אֲבָרֶכְכֶם לִפְנֵי מוֹתִי. וַיִגְשוּ אֵלָיו הַחֲכָמִים, וַיֹאמֶר רַבִּי עֲקִיבָא: הִנֵה אָנֹכִי נוֹשֵׂא יָדִי מִתּוֹךְ הַנְחֻשְתַּיִם הַכְּבֵדִים וּמְבָרֵךְ אֶתְכֶם לֵאמֹר: תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ תְּהִי חֲרוּתָה עַל לוּחַ לִבְּכֶם, וּבְדַרְכָּהּ תֵּלְכוּ כָּל הַיָמִים. הִיא תִשְמָרְכֶם וְתִצֶרְכֶם וְתוֹסִיף לָכֶם שְנוֹת חַיִּים וְאֹרֶךְ יָמִים. הַרְבּוּ אֶת דַעַת הַתּוֹרָה בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִשְאָרִים וּנְטַעְתֶּם בָּהֶם חַײֵ עוֹלָם. רוֹמִי הָאַדִירָה אֲשֶר אָכְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל וַתַּשֵׁם אֶת נָוֵהוּ – תָּסוּף תּאבַד, וְזֵכֶר לֹא יִהְיֶה עוֹד לָהּ; וְרוּחַ הַתּוֹרָה וְהַדַעַת אֲשֶר תָּבִיאוּ בְלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תִּתֵּן לָהֶם אֹרֶךְ חַיִים וּשְנוֹת שָׁלוֹם, וְהָיוּ יְמֵיהֶם רַבִּים כִּימֵי הַשָמַיִם עַל הָאָרֶץ.

וַיִבְכּוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּשָמְעָם אֶת דִבְרֵי רַבָּם הַגָדוֹל, וַיִקְרְעוּ שִׂמְלוֹתָם וַיִזְרְקוּ עָפָר עַל רֹאשָם וַיֹאמֵרוּ: הוֹי, אָבִינוּ, מוֹרֵנוּ וּמַדְרִיכֵנוּ, מַר לָנוּ מְאֹד!

בָּרֶגַע הַזֶה נִפְתְּחָה דֶלֶת בֵּית הַסֹהַר, וּפַפּוּס הַכּוּתִי הוּבָא שָמָה אָסוּר בְּכַבְלֵי בַרְזֶל וְרַגְלָיו בַּסָד.

– הֲגַם אַתָּה פֹּה? – שְאָלָהוּ רַבִּי עֲקִיבָא מִשְתּוֹמֵם: אֵיךְ בָּאתָ הֲלוֹם, וְאַתָּה הִתְמַכַּרְתָּ לָרוֹמִיִּים וַתַּסְגֵר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּידֵיהֶם.

– כִּגְמוּל יָדִי נַעֲשָׂה לִי! – קָרָא פַּפּוּס, וּפָנָיו הִלְבִּינוּ כִּפְנֵי מֵת. כַּהֲתִמִי לִבְגֹד – בָּגְדוּ בִי, כְּכַלוֹתִי לִנְקוֹם, – נָקְמוּ גַם מִמֶנִי! אַלְלַי לִי, עוֹד מְעַט וְהוּצֵאתִי לָמוּת…

וַיְהִי הוּא מְצַעֵק וּמֵילִיל, וַתִּפָּתַח שֵנִית דֶלֶת בֵּית הַסֹהַר, – וְאֶחָד מֵהַשָׂרִים רוֹאֵי פְנֵי אַדְרִיָנוּס בָּא אֶל פַּפּוּס וַיֹאמַר: זָכַר לְךָ הַמֶלֶךְ אֶת הַדָבָר הַגָדוֹל אֲשֶר עָשִׂיתָ בַּהֲבִיאֲךָ אֵלָיו אֶת רֹאש בַּר־כֹּכְבָא, וַיִשְלָחֵנִי לַחֲקָרְךָ עוֹד הַפַּעַם. כִּי אָמַר יָגֹל נָא פַּפּוּס מֵעָלָיו אֶת הָאַשְמָה אֲשֶר שָׂמוּ עָלָיו שׂרֵי רוֹמִי וְנִקָה וְחָיָה.

וַיִשְמַע פַּפּוּס אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיִקְרָא וַיֹאמַר: יְחִי אַדְרִיָנוּס לְעוֹלָם! עַתָּה הָרְאֵיתִי לָדַעַת כִּי אֵין כָּמוֹהוּ מֶלֶךְ יְשַר־לֵב, רַחוּם וְחַנוּן. וַיִפֹּל פַּפּוּס אַרְצָה וַיִשַק עֲפַר כַּפּוֹת רַגְלֵי הַשָׂר, וַיֹאמַר: הוֹצִיאֵנִי נָא, אֲדוֹנִי, מֵהַמָקוֹם הַזֶה וְהִשְׁמַעְתִּיךָ דְבָרַי וְרָאִיתָ, כִּי חַף אָנֹכִי מִפֶּשַׁע, וְהִגַדְתָּ לַמֶלֶךְ וִיחַנַנִי.

וַיוֹצֵא הַשָׂר אֶת פַּפּוּס מִבֵּית הַסֹהַר, אֲשֶר רַבִּי עֲקִיבָא יוֹשֵב בּוֹ, וַיְבִיאֵהוּ אֶל מָקוֹם אַחֵר, וַיֹאמַר: דַבֵּר, פַּפּוּס, כִּי שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי.

וַיַעַן פַּפּוּס וַיֹאמַר: אֲהָהּ, אֲדוֹנִי! לֹא הָיָה אִיש בְּכָל אֶרֶץ יְהוּדָה כָּמוֹנִי אֲשֶר סִכְסֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל אִיש בְּאָחִיו; אָנֹכִי סִכְסַכְתִּי אֶת בַּר־כֹּכְבָא בְּאֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי, וַתִּגְדַל מַשְׂטֵמָתָן אִיש אֶל רֵעֵהוּ, וַתִּרְפֶינָה יְדֵי הַיוֹצְאִים לַמִלְחָמָה עַל הָרוֹמִיִים. אָנֹכִי אָנֹכִי הִצַלְתִּי אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס מִמָוֶת בִּנְפֹל קֵיסָרִיָה בִּידֵי בַּר־כֹּכְבָא, כִּי יְעַצְתִּיו שֶיִפְשׂט אֶת בִּגְדֵי הַשְׂרָד אֲשֶר לוֹ וּלְאִשְתּוֹ, וְשָׂמָם עַל שְנֵי הֲרוּגִים אִיש וְאִשָה שֶפְּנֵיהֶם שְׂרוּפִים, וְחָשַב בַּר־כֹּכְבָא, כִּי טוּרְנוּסְרוּפוּס וְאִשְתּוֹ מֵתוּ, וְלֹא יְבַקְשֵם וְלֹא יִרְדְפֵם.

וַיֹאמַר הַשָׂר: בַּמָה אֵדַע כִּי נֶאֱמָנִים דְבָרֶיךָ?

וַיַעַן פַּפּוּס וַיֹאמַר: הַגְדֵל נָא חַסְדְךָ, אֲדוֹנִי, וַהֲבִיאֵנִי אֶל טוּרְנוּסְרוּפוּס וַחֲקַרְתִּיו לְעֵינֶיךָ וְאַחַר תַּצִיג אוֹתִי לִפְנֵי רוּפִינָה אִשְתּוֹ, וְחָקַרְתִּי גַם אוֹתָהּ, וְרָאִיתָ כִּי רַק צֶדֶק אִמְרֵי פִי.

וַיִשְמַע הַשָׂר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיָנַע בְּמוֹ רֹאשוֹ וַיֹאמַר: כֵּן אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶר אָמַרְתָּ, וְעַתָּה הַגִידָה נָא לִי מַדוּעַ קָצָף עָלֶיךָ סֵוֵרוּס, וַיָבֵא אֶת דִבָּתְךָ רָעָה אֶל הַמֶלֶךְ?

וַיַעַן פַּפּוּס וַיֹאמַר: יָרֵא סֵוֵרוּס מִפָּנַי, פֶן יִוָדַע לַמֶלֶךְ כִּי רַק אֲנִי הִסְגַרְתִּי בְיָדוֹ אֶת מְצוּדַת בֵּתֶּר, וְיִמְנָעֵהוּ מִכָּבוֹד. וְעַתָּה, אֲדוֹנִי, – הוֹסִיף פַּפּוּס לְהִתְחַנֵן אֶל הַשָׂר: חֲקָר־נָא אֶת הַיְהוּדִים, אֲשֶר נִשְאֲרוּ לִשְמוֹר אֶת שַעֲרֵי בֵתֶּר. שְאַל נָא אֶת רָאשֵי הַכּוּתִים וְיַגִידוּ לְךָ, כִּי מֵאִתִּי הָיְתָה נְסִבָּה לְהוֹצִיא אֶת בַּר־כֹּכְבָא מִבֵּתֶּר הַבְּצוּרָה וְרַק אֲנִי הֵמַתִּי בְיָדִי אֶת מֶלֶךְ הַיְהוּדִים,

וַיַעַן הַשָׂר וַיֹאמַר: חָשֹׁב חָשַבְתִּי כִּי חֲדָשוֹת תַּשְמִיעֵנִי, אוּלָם עַתָּה רָאִיתִי כִּי אֶת אֲשֶר דִבַּרְתָּ אֶתְמוֹל בְּאָזְנֵי שוֹפְטִי רוֹמִי דִבַּרְתָּ עַתָּה אֵלָי; וַתִּשְכַּח וְלֹא שַׂמְתָּ עַל לֵב, כִּי רָאשֵי הַכּוּתִים הִכְזִיבוּךְ וַיְקַיְמוּ אֶת דִבְרֵי טוּרְנוּסְרוּפוּס וְסֵוֵרוּס, שֶאָמְרוּ עָלֶיךָ מְרַגֵל הָיִיתָ, אֲשֶר שְׂכָרוּךְ הַיְהוּדִים לְהָרֵעַ לְרוֹמִי. וְעַתָּה אִם יֵש בְּפִיךָ דְבָרִים שֶיַצְדִיקוּךְ וִינַקוּךָ, הַשְמִיעַם נָא אֵלַי וְהִגַדְתִּים לַמֶלֶךְ, וְאִם אַיִן, – וַהֲבֵאתִיךְ שֵנִית אֶל הַבַּיִת, אֲשֶר הַלְקוּחִים לְמָוֶת יוֹשְׁבִים בּוֹ. וַיֶחֱרַד פַּפּוּס חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיִתְחַנֵן אֶל הַשָׂר לֵאמֹר: אֶהְיֶה נָא כְּאֶחָד מֵעֲבָדֶיךָ, וַעֲבַדְתִּיךְ וּבֶאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה וְחָיִיתִי וְלֹא אָמוּת.

וְלֹא הִקְשִיב הַשָׂר לְקוֹל תַּחֲנוּנֵי פַפּוּס, וַיֹאמַר: הוֹצִיאוּהוּ מֵעָלַי וַהֲבִיאוּהוּ אֶל בֵּית הַסֹהַר.

הַדָבָר יָצָא מִפִּי הַשָׂר, – וּפַפּוּס נִסְחַב אֶל הַבּוֹר אֲשֶר רַבִּי עֲקִיבָא יוֹשֵב בּוֹ.

– רְאֵה נָא, עֲקִיבָא אִיש אֱלֹהִים! – אָמַר פַפּוּס: אָנֹכִי עָשִׂיתִי כָּל דָבָר אֲשֶר שָׂנֵא יְיָ, וְאַתָּה הִרְבֵּיתָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וּצְדָקָה וַתִּיטַב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וָאָדָם, וּבְכָל זאת יִקְרֶה מִקְרֶה אֶחָד אֶת שְנֵינוּ! הַאֻמְנָם תֹּאמַר גַם עַתָּה, כִּי יֵש דִין וְיֵש דַיָן בָּאָרֶץ?

וַיִשְמַע רַבִּי עֲקִיבָא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִרְגַז תַּחְתָּיו וַיֹאמַר: אֲהָהּ יְיָ אֱלֹהִים! מַהֲרָה קְחָה אֶת נַפְשִי, וְלֹא תִרְאֶינָה עוֹד עֵינַי אִיש עָוֶל וּמִרְמָה כַּבּוֹגֵד וְהַמְרַצֵחַ הַזֶּה!

בָּרֶגַע הַזֶה בָּא שַׂר בֵּית הַסֹהַר וַיוֹצֵא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִמְקוֹם הַהֲרֵגָה.

אָז נִגַש אֵלָיו כֹּמֶר רוֹמִי וַיֹאמֶר לוֹ: רְאֵה נָא, יְהוּדִי זָקֵן, מָה רַבּוּ כְלֵי־הָעִנוּי הַנְכוֹנִים לָךְ! הַבִּיטָה אֶל מַסְרְקוֹת הַבַּרְזֶל הַחַדוֹת וְהַשׁנוּנוֹת אֲשֶר בָּהֵן יִסָרֵק בְּשָׂרְךָ וְיָגָזֵר לִגְזָרִים, וַאֲחָזַתְךָ פַלָצוּת; אוּלָם, – הוֹסִיף הַכֹּמֶר לְדַבֵּר: אִם תַּעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵינוּ כְּכָל הָרוֹמִיִים, וְחָיִיתָ!

וַיְהִי כִּשְמֹעַ רַבִּי עֲקִיבָא אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיִבֶז לַכֹּמֶר בְּלִבּוֹ וַיֹּאמַר: בְּשִׂמְחַת לְבָבִי הוֹלֵךְ אָנֹכִי לָמוּת עַל קְדֻשַת שֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מָה הֵמָה הַחַיִים וְכָל סְגֻלוֹתֵיהֶם נֶגֶד הָאֱמוּנָה בְּאֵל אֶחָד! גְשוּ הֵנָה, טַבָּחִים, וַעֲשׂוּ בִי, כַּטוֹב בְּעֵינֵיכֶם.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עֻנָה רַבִּי עֲקִיבָא עַד מְאֹד, וַיִבְכּוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הָרוֹאִים אֶת מַכְאֹבָיו הַנוֹרָאִים, וַיִקְרְאוּ לוֹ וַיֹאמֵרוּ: רַבֵּינוּ! הֲכָכָה גָדְלָה אַהֲבָתְךָ אֶת יְיָ עַד כִּי לֹא תֶאֱנַק וְלֹא תִצְעַק, וְהִנְךָ מְקַבֵּל יִסוּרֶיךְ וְעִנוּיֶיךְ בְּאַהֲבָה?

וַיַעַן רַבִּי עֲקִיבָא וַיֹאמַר: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטָעֵר עַל הַפָּסוּק הַזֶה “בְּכָל נַפְשְךָ” – וַאֲפִילוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶךָ, וְעַתָּה שֶבָּא לְיָדִי לֹא אֲקַיְמֶנוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה? – וְלֹא חָדַל רַבִּי עֲקִיבָא לִקְרֹא בְכָל עֵת עֻנוֹתוֹ: שְמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד! עַד אֲשֶׁר יָצְאָה נִשְמָתוֹ “בְּאֶחָד”!…

וְכִרְאוֹת הָרוֹמִיִים אֶת גֹדֶל רוּחוֹ שֶל רַבִּי עֲקִיבָא וְאֶת מְסִירוּת נַפְשוֹ עַל אֱמוּנַת אֱלֹהָיו וְתוֹרָתוֹ, – וַיִתְמְהוּ אִיש אֶל אָחִיו וַיֹּאמֵרוּ:

– לֹא נִרְאָה כַּדָבָר הַזֶה וְלֹא נִשְמַע כָּמֹהוּ מִיּוֹם הֱיוֹת אָדָם עַל הָאָרֶץ.

וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים וּתְמֵהִים אִיש אֶל אָחִיו, וַיִשָמַע קוֹל צְעָקוֹת נוֹרָאוֹת, הַמַרְגִיזוֹת לֵב וָנֶפֶש. וַיִשְאֵל שַׂר הַטַבָּחִים אֶת הַשוֹטְרִים הָעוֹמְדִים עַל יָדוֹ לֵאמֹר: מַה קוֹל הַצְעָקָה הַנוֹרָאָה!

וַיַעֲנֵהוּ אֶחָד מֵהֶם לֵאמֹר: אַל נָא יָשִׂים אֲדוֹנִי אֶת לִבּוֹ לַדָבָר הַזֶה: פַּפּוּס הַכּוּתִי וְטוּרְנוּסְרוּפוּס, הַנֶאֱשָׁם בְּבֶגֶד וּמַעַל, נֶחֱנָקִים בִּידֵי שוֹמְרֵי בֵית הַסֹהַר, – עוֹד מְעַט וְהָשְלְכָה נִבְלָתָם לְכַלְבֵי אַדְרִינוּס.

*

מַחֲנֶה כָבֵד שֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַהוֹלְכִים בַּגּוֹלָה נִרְאָה בַדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה לִמְבוֹאוֹת יָם קֵסָרִיָה.

בָּהֶם זְקֵנִים וּנְעָרִים, בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת, יְלָדִים וִילָדוֹת.

אַחֲרֵיהֶם הוֹלְכִים אַנְשֵי־חֵיל רוֹמִי וְשָׂרֵיהֶם וּמַכִּים בְּעֶבְרָה אֶת כָּל אִיש אוֹ אִשָה הַמְפַגְרִים מִלָכֶת.

וְלֹא נִשְמַע בְּכָל הַמַחֲנֶה הַשָבוּי קוֹל אֲנָחָה וְקוֹל אֲנָקָה בִּנְחֹת עֲלֵיהֶם יְדֵי מַכֵּיהֶם, כִּי כְאַיִן נֶחְשַב לָהֶם הַכְּאֵב הַזֶה נֶגֶד עֱנוּת נַפְשָׁם וְשִׁבְרוֹן לִבָּם עַל אָבְדַן אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וּמוֹת גִבּוֹרֵיהֶם בַּמִלְחָמָה.

– עוֹד מְעַט וְאָבְדָה יְהוּדָה כֻלָהּ! – קוֹרְאִים הָרוֹמִיִים אִיש לְרֵעֵהוּ: שֵם יִשְׂרָאֵל יִמָחֶה וְלֹא יִזָכֵר עוֹד!…

– עוֹד לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ! – נִשְמַע קוֹל בְּמַחֲנֵה הַשְבוּיִים: תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ אֲשֶר לְמָדָנוּ, וְרַבִּי עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף מוֹרֵנוּ וְרוּחַ בַּר כּוֹכְבָא יִהְיוּ הַמַלְאָכִים אֲשֶר יִשְמְרוּנוּ בְּכָל דְרָכֵינוּ. אַחִים! דַרְכֵּנוּ רְחוֹקָה וַאֲרֻכָּה, מְלֵאָה חַתְחַתִּים וְאַבְנֵי נֶגֶף, אוּלָם נֶחֱזַק וְנֶאֱמַץ, נִבְטַח בַּיָי וְקִוִינוּ לוֹ, הוּא יוֹשִיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וִישִיבֵנוּ אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ.